על מרכז לתורה בליבה של העיר רעננה• על בית כנסת שהוקם ב
על מרכז לתורה בליבה של העיר רעננה • על בית כנסת שהוקם ב... קניון • נס גלוי שהתרחש למתפללי בית הכנסת – יחד עם כל באי הקניון • ציצית שהצילה • וגם :מדוע "סידר" מורנו הרב שליט"א את בית הכנסת מחדש? • זכות רבי חיים פינטו זיע"א [email protected] דבר המערכת “חג המצות" ,כהגדרת התורה ,הוא הוא “חג החירות". ‘מצה' פירושה גם מריבה .עם צאתנו ממצריים והגדרתנו כעם, עמו הנבחר של בורא העולם ,הוכרזה מריבה בינינו לבין כל העמים האחרים המתקנאים בנו. תושבי ארץ הקודש חשים במהלך חצי השנה האחרונה את אותה מצה ומריבה על בשרם .מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה ובהלה. עם כל זאת חשוב והכרחי לזכור כי “לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו" ,הם אינם הראשונים ,אין להם ‘זכויות יוצרים' על אותה מצה ושנאה ,כנגדם וכנגד קודמיהם לשנאה הובטחנו באותה הבטחה נצחית ש"הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"! ימי ‘חג חרותנו' הם הימים המסוגלים לחיזוק הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא .קשר שבזכותו יצילנו ה' מידם ומיד כל הקמים עלינו. גליון מס' 18 ניסן תשע"ו יו"ל על ידי עורך ראשי הרב אריה מוסבי חברי מערכת הרב בנימין כהן הרב מרדכי זר הרב אברהם יאיר נקי הרב יוסף אלקובי הרב בנימין תורג'מן הרב אביתר משה עורכת גרפית ג .לוריא כתובת המכון רחוב בית וגן 8 ירושלים ת.ד16253 . ירושלים 91162 טלפון02-6433605 : פקס 02-6433570 [email protected] זכות גדולה היא לנו להגיש לפניכם את הגליון הזה שכהרגלנו בקודש מלא וגדוש כולו בדברי תורה ,אמונת חכמים ודיווחים על הנעשה ונשמע במוסדותינו בכל רחבי העולם כולו. מרגש במיוחד הוא הסיפור שמופיע בגליון זה ובו גוללנו את הניסים הגלויים ,מדהימים ממש ,שהתרחשו בקהילה הנפלאה ‘קול חיים' שברעננה. המסר המרכזי שאותו שוזר מורנו ורבנו שליט"א בכל אחת מדרשותיו על כח התורה וזכותה המגינה נראה בבירור באותו נס הצלה מופלא שהתרחש בעיר רעננה. מורנו ורבנו שליט"א הגיע לדור בקביעות בארץ הקודש ,כעת זוכים רבים מבני ארץ הקודש לשמוע מאמרותיו ,להתבשם וליהנות מעצותיו וברכותיו ,ולשהות יותר במחיצתו ובזמינות גבוהה מבעבר. כח התורה גדל והתרבה בסיעתא דשמיא בכל רחבי הארץ עם בוא הרב לדור כאן, בעיר רעננה הוא משנה באופן מוחשי את חייהם של אנשים רבים ומקרין משם על פני כל תבל. במסירות נפש של ממש מייגע הרב שליט"א את עצמו בכדי להגיע לכל יהודי בכל פינה ברחבי העולם ,להשמיע באזניו מילות חיזוק ,עידוד ונחמה .לאמץ את רוחם של אחים יקרים ולכוונם אל הדרך והמסילה העולה בית א-ל. אם אין קמח אין תורה" אמרו חז"ל ,כח התורה הנפלא הזה ,של המוסדות המפוארים שהוקמו ומתקיימים על ידי הרב שליט"א עומד על נסיעותיו התכופות של רבנו שליט"א לרחבי העולם היהודי כולו. בחג החירות הבא עלינו לטובה נשב כולנו יחד ,כל תלמידי ואוהדי בית רבנו שליט"א, כאיש אחד בלב אחד בתפילה לחירות אמיתית ,לשוב ה' את שיבת ציון ובציפיה לביאת המשיח וליום שבו נוכל כולנו יחד לאכול שם ,בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו ,מן הזבחים ומן הפסחים ברוב גילה ודיצה. חג שמח! המערכת תוכן העניינים לקבלת הבטאון והעלון בדוא"ל שלחו בקשה לכתובת: 4 דברות קודש לא לפסוח על שתי הסעיפים על מרכז לתורה בליבה של העיר רעננה • על בית כנסת שהוקם ב... קניון • נס גלוי שהתרחש למתפללי בית הכנסת – יחד עם כל באי הקניון • ציצית שהצילה • וגם :מדוע "סידר" מורנו הרב שליט"א את בית הכנסת מחדש? • זכות רבי חיים פינטו זיע"א 8 בשער: מוסדות "קול חיים" רעננה והגדת מבחר סיפורים ומעשיות מרבותינו גדולי הדורות מוסדות "פניני דוד" ירושלים 10 פניני שיר השירים 16 מנהג ישראל דין הוא 18 הכנה לחג השבועות ממית עצמו באהלה של תורה 22 אורות ומראות מרכז רוחני "קול חיים" רעננה הנס המתנוסס ברעננה רחוב בית וגן 8ירושלים ת.ד 16253 .ירושלים 91162 טלפון02-6433605 : פקס 02-6433570 [email protected] מוסדות "אורות חיים ומשה" אשדוד רחוב האדמו"ר מבעלזא 43אשדוד טלפון08-8566233: פקס08-8521527: [email protected] מרכז רוחני "קול חיים" רעננה רחוב אחוזה 98רעננה טלפון09-8828078 : פקס09-8828077 : [email protected] מוסדות "אור חיים ומשה" פריז -צרפת Ohr Haim Ve Moche rue du Plateau - 75019 ,32 Paris - France Tel: +331 42 08 25 40 Fax: +331 42 06 00 33 [email protected] מוסדות "חברת פינטו" ניו יורק Chevrat Pinto West 78th St. New York 207 NY 10024 U.S.A Tel: 1 212 721 0230 Fax: 1 212 721 0195 [email protected] דברות לא לפסוח על שתי הסעיפים דברות קודש קודש דברי חיזוק שנאמרו מפי מורנו ורבנו הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א דברי חיזוק שנאמרו מפי מורנו ורבנו הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א חג הפסח “וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו נס קריעת ים סוף הוא אחד הניסים המופלאים בהיסטוריה המפוארת של עמנו ,העם היהודי .ויש לעמוד על מספר נקודות בנס מיוחד זה, אשר אירע לאבותינו לפני אלפי שנים ,אך וודאי טמונים בו מסרים עצומים לדורי דורות. ראשית יש להבין ,מדוע ראה הקב"ה צורך לגרום לפרעה לרדוף אחר בני ישראל עד לים סוף .הלא פרעה הסכים כבר והתרצה לשלח את בני ישראל מארצו ,והוא גם נתן בידם צאן ובקר לרוב שיזבחו לה' .ואף ביקש מהם שיתפללו בעדו בדרכם כמו שנאמר (שמות י"ב ל"א -ל"ב) “ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי" וחז"ל אומרים (מדרש תנחומא בשלח א) שפרעה אף ליווה את בני ישראל 4 מספר פסיעות בצאתם ממצרים .אם כן לשם מה היה צורך להכביד שוב את ליבו שירדוף אחר בני ישראל? ואם המטרה הייתה אכן להביאם לים סוף כדי להטביעם ולאבדם מן העולם -הלא יכול היה הקב"ה להשמידם גם בתוככי מצרים ,ומדוע היה צורך להביאם עד לים סוף? ונראה לי לומר כי בכוונה תחילה רצה הקב"ה להשמיד את מצרים בדווקא על ים סוף ,כדי שיראו בני ישראל לנגד עיניהם כיצד ממלכת מצרים האדירה קורסת ונופלת, והיאך פרעה וחילו טובעים במימי הים מבלי יכולת להושיע את עצמם .ויהא זה להם לאות ולזיכרון לדעת כי אין ממש בטומאת מצרים וחרטומיה ,אשר החזיקו עצמם למכשפים בעלי כוחות עליונים שיש בידם את היכולת לשלוט בבריאה. כך יבינו בני ישראל שאין מאומה בכוחו של פרעה שהחשיב עצמו בגאווה אווילית לאלוה. ולא בכדי בחר הקב"ה להוכיח זאת לבני ישראל ,דווקא בצאתם ממצרים ובעומדם על הים .ויש להסביר זאת על פי המסופר בנביא (מלכים א' פרק י"ח) .בשעה שהתכנסו כל ישראל למרגלות הר הכרמל, וביניהם ארבע מאות איש מנביאי הבעל ,עמד אליהו הנביא לנגדם ואמר להם “עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ה' האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו". באותה תקופה היו רבים מעם ישראל אשר עסקו בתורה ואף קיימו את המצוות ,אך בד בבד היו גם אדוקים בעבודה זרה רח"ל .ועליהם היה זועק אליהו הנביא ואומר כי לא ייתכן לעבוד את ה' יתברך באופן שכזה ,כאשר מחד גיסא יהא אדם עובד ה' ומאידך אף יעבוד עבודה זרה ,כי כמובן בלתי אפשרי לתפוס את החבל משתי קצותיו .על כן נפנה וידעו מצרים כי אני ה’” (שמות י”ד ד’) הוא אליהם ואמר שחובה מוטלת עליהם להחליט באיזו דרך בוחרים הם ללכת .באם החליטו הם שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו ,הרי שעליהם לקבל על עצמם באופן מוחלט את מלכותו יתברך ,ולהרחיק עצמם מיד מן העבודה הזרה ולהסיר את אלהי הנכר שדבקו בהם. ובאמת זוהי תמצית מהותו של חג הפסח ,בו יצאו אבותינו מעבדות מצרים לחרות“ .פסח" הוא מלשון דילוג וקפיצה .אסור לו לאדם להיות בבחינת פוסח על שתי הסעיפים, ועליו להכיר את הדרך הנכונה העולה בית א-ל ולצעוד ורק אך זו. בדרך ואם נקרתה בדרכו השקפה פסולה כלשהי ,אשר אינה הולמת את רוח התורה -הרי שתיכף ומיד עליו לדלג ולפסוח עליה ולהתרחק הימנה הרחק כמטחווי קשת .וזהו “פסח" לפסוח על הטומאה ולדלג מעליה ,לשאוף להתקרב אך ורק אל הטהרה והקדושה .כי לא ניתן בשום אופן שטהרה וטומאה ישמשו בערבוביא בתוככי ליבו של האדם. אי אפשר לחמץ ומצה שיהיו מונחים יחדיו על שולחן אחד. את החמץ המרמז ליצר הרע ולטומאה עלינו לכלות ולבער ולשרוף באש ולבטלו מליבנו כליל בביטול גמור ושלם ולהחשיבו כעפרא דארעא ,ואין לנו אלא לדבוק במצה המרמזת לטהרה וליצר הטוב .אולם הפוסח על שתי הסעיפים ומעוניין להחזיק בטוב וברע יחדיו -כאשר מחד הוא לומד את התורה הקדושה, אך מאידך הוא מרשה לעצמו להטות לב אל עברו של היצר הרע ולהיכנע "פסח" -הוא מלשון דילוג וקפיצה. אסור לו לאדם להיות בבחינת פוסח על שתי הסעיפים ,ועליו להכיר את הדרך הנכונה העולה בית א-ל ולצעוד אך ורק בדרך זו .ואם נקרתה בדרכו השקפה פסולה כלשהי ,אשר אינה הולמת את רוח התורה -הרי שתיכף ומיד עליו לדלג ולפסוח עליה ולהתרחק הימנה הרחק כמטחווי קשת. 5 לפיתוייו ,הרי עליו לדעת שהפסיד בזה גם את מעט הטוב שהיה לו ,לפי שישנה רק דרך אחת. והנראה לי לומר ,כי בצאתם של בני ישראל ממצרים הייתה טמונה בהם השקפה פסולה זו .שלא באשמתם פסחו הם על שתי הסעיפים ,כאשר אומנם האמינו הם בה' יתברך בראותם את ידו החזקה וזרועו הנטויה ואת אותותיו ומופתיו אשר עשה לנגד עיניהם במצרים ,אולם אמונה זו עדיין לא הייתה חזקה כפי הצורך ולא נתיישבה היטב בליבם. ובכדי להסיר מליבם של ישראל כל ספק ,שידעו ויכירו כי רק ה' יתברך הוא האלוקים ואין עוד מלבדו -הוצרך הקב"ה להביא את פרעה וחילו עד לים סוף ולהטביעם בתוכו .כל זאת כדי שיראו בני ישראל במו עיניהם היאך האימפריה האדירה של מצרים מושפלת עדי עפר ,וכיצד מעצמה זו צללה אלי תהום .וכך יבינו הם כי אין ממש במצרים ובפרעה ,שהרי אותו הפה שזעק תמיד בגאוותו באומרו “לי יאורי ואני עשיתיני" -לפתע נלחם את החמץ המרמז ליצר הרע ולטומאה עלינו לכלות ולבער ולשרוף באש ולבטלו מליבנו כליל בביטול גמור ושלם ולהחשיבו כעפרא דארעא ,ואין לנו אלא לדבוק במצה המרמזת לטהרה וליצר הטוב. מדוע? מפני שעדיין היו חיים הם בצילו של פרעה הרשע ,וטומאתו האיומה השפיעה עליהם לרעה. יש להבין שבני ישראל שהו במצרים במשך מאות שנים ,ובמשך זמן ארוך זה החדיר פרעה הרשע בליבותיהם כפירה נוראה בא-ל אחד .ואם לא די בכך ,הרי שהיה מתרברב יום ולילה בכך שהוא אלוה .כמו שנאמר “לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כ"ט ג') .וכשראו בני ישראל כיצד כל ארץ מצרים משתחווה לו ומחשיבה אותו לאלוה ,אין ספק שהדבר השפיע עליהם ואף הם נכוו בגחלתו ,וסברו לתומם שיש אמת בדבריו שאף הוא אלוה וכל יכול ,רח"ל. 6 על נפשו במימי הים המאיימים להטביעו וזועק “מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקודש" והלא בוודאי שהמראה הגדול הזה עשה רושם עצום בנפשם של ישראל ,כי רק אז הכירו בבירור שאין אלוקים זולת ה' יתברך ,לדובקה בו .ככתוב (שמות י"ד ל"א) “ויאמינו בה' ובמשה עבדו" -רק לאחר שראו את מפלתם האיומה של פרעה וחילו אזי נתחזקה ונתעצמה אמונתם התמימה בה' יתברך. ועל פי זה חשבתי להסביר בסייעתא דשמיא עניין נוסף .הנה ידוע שדתן ואבירם הרשעים לא אבו לצאת ממצרים עם שאר אחיהם .ואם לא די בזה ,הרי שהם עצמם רדפו אחר בני ישראל ביחד עם פרעה וחילו .כמו שנאמר (שם י"ד ג') “ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר" ולכאורה בני ישראל כבר יצאו ממצרים בעת ההיא ,אם כן למי אמר פרעה את דבריו אלו? על כך מפרש ה"תרגום יונתן" וזה לשונו -ואמר פרעה לדתן ואבירם בני ישראל דמשתיירון במצרים ,עד כאן .אם כן דתן ואבירם חברו לפרעה הרשע ורדפו אחר בני ישראל ,ואולם כשהגיעו על שפת הים נתחרטו לפתע על מעשיהם וביקשו להצטרף אל אחיהם ,והקב"ה שרחמיו על כל מעשיו נתרצה להם והענן קלט אותם והעבירם אל מחנה ישראל .ומהי מהות המהפך שהתחולל בנפשם לפתע? וחשבתי לומר ,כי אף דתן ואבירם בתחילה היו סבורים שישנו דבר מה בכוחו של פרעה, ועל אף שהאמינו בה' הם ייחסו חשיבות כלשהי גם לגבורת פרעה ועל כן העדיפו להצטרף אליו .אך כשראו כיצד עומד הוא לטבוע יחד עם חילותיו ,הבינו כי אין בו ממש וביקשו להצטרף למחנה ישראל. ואף לבני ישראל אירע דבר דומה. בתחילה ,כאשר היו עדיין במצרים נתונים בעול השיעבוד -נהגו הם לפסוח על שתי הסעיפים .מחד הם האמינו בה' יתברך ,ומאידך גם האמינו בכוחותיו של פרעה. שהרי היו עוד תחת השפעת מ"ט שערי טומאה ,ומטעם זה לא הניח להם הקב"ה להתעכב בהכנת צידה לדרך ,שמא ייפלו לנ' שערי טומאה וחלילה וחס לא תהא להם תקומה. אך מפלת פרעה הרשע חיזה ליבם להאמין בה' אחד ושמו אחד. דברים הללו מקרבים את לב המתבונן בהם לאמונה אמיתית בה' יתברך ,ולחיזוק הדרך הנכונה לצעוד בה -שמירת חוקי האלוקים ומצוותיו כי “אין עוד מלבדו". בפרוס עלינו חג הפסח חג הגאולה הננו משגרים בזאת את ברכותינו ואיחולינו קמיה ה"ה כ"ק מורנו ורבנו מאיר עינינו מגדולי מקימי עולה של תורה בדורנו וממרביצי התורה ומזכי הרבים בכל רחבי העולם כולו רבי דוד חנניה פינטו שליט"א ולרבני ואברכי המוסדות, לכל המסתופפים בחצרות מוסדותינו, ולכל כלל ישראל חג פסח כשר ושמח שנזכה לחוג את חג המצות בשמחה ובדיצות ונזכה במהרה לקיום הברכה "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון. ונודה לך על גאולתינו ועל פדות נפשנו" במהרה בימינו אמן. כעתירת מערכת "בחצרות החיים" מוסדות "פניני דוד" ירושלים מוסדות "חברת פינטו" ליון מוסדות "אורות חיים ומשה" אשדוד מוסדות "אור חיים ומשה" פריז מוסדות "חברת פינטו: ארגנטינה ● מכסיקו ● ניו יורק 7 מאת בנימין כהן והגדת חג הפסח ,חג האמונה בהשי"ת ,הוא המועד שבו אנו מעבירים את מסורת האמונה מאב לבן .חג הפסח משופע באוצר בלום של מנהגים ,שכולם יחד וכל אחד לחוד מסמלים את הדבקות בדרך התורה ,את השמירה על הערכים המיוחדים לעם ישראל שבחודש זה יצא ממצרים. בחג הפסח ,יש לנו הזדמנות מופלאה להביט על מעשי אבותינו גדולי וחכמי ישראל ,להתפעל מהליכותיהם ומהזהירות על שמירת המצוות כהלכתן, לספר זאת לבנינו ולבנותינו -וכך להיות חלק משרשרת מסירת האמונה לדורות הבאים .והגדת לבנך ביום ההוא. בלי לחץ פעם אחת ,היה צורך להסביר ליהודי בעל תשובה שנכנס ללחץ ,בגלל ריבוי המצוות שצריך היהודי לקיים .הביאו אותו לפני הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל ,והוא הסביר לו במתק שפתיים שאת קיום המצוה צריך לקיים בשמחה. הוא עצמו -כך סיפר ,שבימי צעירותו נכנס ללחץ בענין אפיית המצות שיהיה בהידור מלא .וכשראה את המצות של אביו ,שהיו פחותות בהידורן משלו, וכיצד היה הוא שמח בהן -בזכות שיש לו לקיים המצוה ,למד מאז ,שלא להיכנס בלחץ ,אפילו לצורך הידור מצוה ,אלא לקיים הכל בשמחה. באותה הזדמנות הוא סיפר שהגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל הציג 8 לפניו שני לילות סדר; האחד של אדם גדול המדקדק מאד במצוות -הוא אינו שקט ,עומד על משמר המצות האם נאפו בהידור הראוי ,הוא גם חושש על כל מיני מאכלים -שמא לא נזהרו בהם די הצורך וכן עוד ועוד. ולעומת זאת הוא תיאר לנו את ליל הסדר של הנצי"ב מוולוז'ין ,כיצד הוא היה קורן מאושר בליל הסדר; שהיה סופר את המצוות -הנה מצוה של קידוש ,עוד מצוה של ד' ’ כוסות ,עוד מצה כרפס ,מצות ,הגדה ,כך היה מונה כחמש עשרה מצוות שיש בלילה של הפסח. ואז הוא שאל אותנו; מה נראה לנו שהוא יותר חביב לפני הבורא יתברך?ואנו אמרנו :הראשון זה בגדר ‘ירא', והשני הוא בגדר ‘אוהב' .וכיודע ,שדרגת אהבה היא דרגה גדולה יותר מיראה. שמירה מעולה בספר “עובדות והנהגות לבית בריסק", מובא המעשה שסיפר רבי יוסף פרענקיל מלוגאנו -שווייץ ,שהוא היה נוכח בשעת מעשה: “בשנת תשט"ו באתי בחג הפסח לבית מרן רבי יצחק זאב סלובייצ'יק זצ"ל, וראיתי שם בחדרו קופסא גדולה מעץ ,אשר היתה סגורה במנעול גדול וחזק .שאלתי לאחד מבני מרן ,מה יש בקופסא הזו ,אשר היה ניכר בה כי דבר ערך יקר מאוד נמצא בתוכה". “אמר לי אותו בן ,שיש בקופסא הזו את המצות של הרב"... “שאלתי אותו מתוך בדיחותא; וכי אין לגנבים מה לגנוב ,רק את המצות של הרב?! ולשם מה המנעול הגדול והחזק?" “ענה לי הלה ,כי האבא אומר שכתוב בפסוק “ושמרתם את המצות" ,ועל כן יש לשמור את המצות בשמירה הכי טובה שאפשר .ולו יצוייר שהיה לאדם מליון דולר ,בודאי שהיה שומר את הכסף בכספת עם מנעול וכו' ,כמו כן מוטל עלינו לשמור את המצות". מחמיר בעניני כעס מעשה שהיה באברך אחד מיקירי ירושלים ,ממקורבי הגאון רבי יצחק זאב סלובייצ'יק זצ"ל ,שזכה לאפות מצה ביחד עם הרב זצוק"ל .והוא כמובן שמר על מצה זו כבבת עינו. אך מעשה שטן ,כשאשתו ניקתה את הבית לפסח ,היא הורידה את המצה מהארון על מנת לנקות את השטח. לבינתיים נכנס לחדר הילד הקטן, וכשראה את קופסה פתח אותה בזריזות ולקח ממנה מצה. כשהאשה הבחינה שבנה הקטן טיפל בקופסה ,חשכו עיניה ,שהרי מי יודע אם ידיו היו נקיות .לספר לבעלה ,היא חששה מכיון שהיא ידעה שזה יגרום לו צער גדול. מה עשתה אותה אשה? החליטה בעצמה לפנות לגיסה שישיג לה מצות פשוטות מחבורה אחרת, והכניסה את המצה לתוך הקופסה שניקתה הקופסא היטב ,ולא סיפרה לבעלה כלום. בערב פסח בא הבעל לקחת את המצה ולהניחה על שלחן הסדר ,ובחכמתו מחביבות המצה הוא הרגיש שזו לא המצה שהוא אפה עם הרב זצוק"ל. מבחר סיפורים ומעשיות מרבותינו גדולי הדורות בכדי לא לעורר מהומה בבית ,עשה את עצמו כאינו יודע כלל וכלל ממה שהתרחש ,וזאת ע"פ חשבון שמסתמא היה כאן איזה מעשה בבית בנוגע למצה .שהרי מסתמא מצות כשרות הן, אלא שאינם מהודרות ביותר כמו שרצה. מאידך ,אשתו הרגישה נקיפות מצפון שכאילו היא מרמה את בעלה ,ולכן בליל הסדר כשהגיע בעלה מבית הכנסת לבית ,אזרה אומץ וסיפרה לו מכל מה שקרה עם הילד הקטן. ואז הוא אמר לה“ :אכן אני הרגשתי בדבר ,וחשבתי שעדיף להחמיר בעניני כעס ושלום בית מאשר להחמיר במצה". בספר “בית ומנוחה" מספר רבי משה אהרן שטערן זצ"ל ,שלאותו אברך היה בן נשוי ,ובחג הפסח בשנה הראשונה לנישואיו בא לאביו והתלונן על כך שאשתו באה מבית שאין חומרות יתירות ,והיא קנתה לפסח מוצר בהכשר מסויים שלא ניחא לו כלל בזה -ומה יעשה עכשיו? הבן היה סהרורי ביותר -היתכן שבבית שלי יתנהגו כך? באותה שעה סח לו אביו ממעשה המצה שהיה לו בערב פסח ,מצה יקרה וחשובה עבורו שזכה לאפותה בחבורה של מצוה יחד עם גאון הדור .סיפר לו מה עשה לו בנו הקטן ,מה עשתה אמו ואיך הוא עצמו שתק והבליג כדי לא לבוא לכלל כעס. כעת הגיע תורו של הבן להחריש .גדול השלום שדחוה ענינים של הקפדה על הזולת במקום של חומררא והידור. בבחינת מה שאמרו חז"ל ‘הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה' .הרי ברור לנו שאין כל ערך לחומרות וההידורים על עניני הכשרות בפסח ,מול עלבון האשה והילדים .העיקר הוא לעשות רצון הבורא ולשמוח בשמחת החג ,לקיים את המצוות בשמחה של מצוה מתוך אהבה ואחוה בשלום ורעות. תיקון לדורות אצל רבינו החפץ חיים זצ"ל ,בא לידי ביטוי השלימות המוחלטת בעבודת השי"ת .כאשר הוא שמע או כשהבחין במכשול הלכתי שאחיו היהודים נכשלים בו מחוסר תשומת לב ,מיד הזדרז לתקן את המכשול בדרכי מועם ובחביבות כך מסופר שכאשר אחד מצעירי העיר ראדין שב משרותו הצבאי בעיירה נידחת בקוקז ,סר לגאון ה"חפץ חיים" זיע"א בכדי לקבל את ברכתו .הרב התעניין על תנאי שרותם של החיילים היהודיים ,והצעיר סיפר לו ,כיצד עבר עליהם חג הפסח כאשר הם היו מנותקים לגמרי מהישוב ולא הצליחו לקבל משלוח של מצות. באזור זה ,המשיך הבחור בלהט ,אין חיטה ,ואנשים אוכלים רק שבולת שועל. על כן ,הם עברו על איסור קטניות שהוא מנהג ,ואכלו פת שיפון ,ולא מצה. הזדעזע ה"חפץ חיים" מאד ושאל בחרדה“ :אוי ואבוי ,עברתם על איסור קטניות שהוא מין דגן ,ויכלתם לאפות ממנו מצה כשרה .עתה ,כשאכלתם ממנו בפסח בלי שימור ,לא עברתם על קטניות ,אלא על חמץ גמור". חוורו פניו של הבחור“ .מה לעשות ,אמר בצער“ ,בקסרקטין הצבאי המרוחק אין שולחן ערוך". שמע זאת ה"חפץ חיים" והתיישב לחבר ספר הלכות תמציתי ומקיף בשם: “מחנה ישראל" .ספר שסייע לאלפי חיילים יהודים שנאלצו להתגייס בעל כרחם ,לשמור תורה ומצוות בתנאים הקשים של הצבא הרוסי. 9 שירת דוד מאוצרו של מורנו ורבנו הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א אמר רבי עקיבא אמר רבי עקיבא (מסכת ידיים פ"ג מ"ה) (מסכת ידיים פ"ג מ"ה) אין העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, לפי שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים. אין העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, לפי שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים. שיריני פנ (שיר השירים א' א') שלמה המלך ע"ה צעד בדרכי אביו הדגול ,דוד מלך ישראל ע"ה .שאמר (תהילים קי"ט נ"ד) “זמירות היו לי חוקיך" .אומר דוד ,גם בשעה שצרות רבות סבבוני ,הייתה נחמתי היחידה בתורה הקדושה .התורה הייתה בעבורי כשירים וזמירות המרגיעים את הנפש העייפה מריבוי הטרדות האופפות אותה .ודוד מדגיש “זמירות היו לי חוקיך" גם “חוקי התורה" דהיינו המצוות שאין לנו בהן כל הבנה ,אין בהן טעם וסברה והם כחוק וצו הניתן מאת המלך -גם בהם מצא דוד נוחם ,והיה מאושר ושמח לעסוק בהם והיו הם לו כשירים וזמירות. וקל וחומר שאר ענייני התורה שהיה דוד המלך שש עליהם כמוצא שלל רב ,ומאושר להתפלפל בהם ולרדת לעומק הבנתם. וכך הלך אף שלמה בנו בדרכיו ואמר “שיר השירים אשר לשלמה" .חז"ל אמרו במדרש “לשלמה" מלך שהשלום שלו .כלומר זהו שיר השייך להקב"ה 10 השירה הזאת היא כלל של כל התורה ,כלל של כל מעשה בראשית, כלל של סוד האבות ,כלל של גלות מצרים ושל יציאת ישראל ממצרים, והשיר שעל הים .כלל של עשרת הדיברות ומעמד הר סיני, והליכת ישראל במדבר עד שנכנסו לארץ ונבנה בית המקדש. כלל הכתרת השם הקדוש העליון באהבה ובשמחה, כלל גלותם של ישראל בין האומות והגאולה שלהם ,כלל של תחיית המתים עד היום שהוא שבת לה'. השירים פרק א' “שיר השירים אשר לשלמה" איתא בזוהר הקדוש (פרשת תרומה דף קמג) : שהוא שירת התורה הקדושה .ואומר שלמה כי התורה הקדושה היא כמו שיר ערב בעבורו אשר נגינתו מנעימה את האוזן וזימרתו מרחיבה את הדעת ומשמחת את הלב .שירת התורה נוסכת בו השקט ושלווה ומרגוע מכל טרדות המלכות המשתרגים ועולים על צווארו. שעה הטעימנו הקב"ה מצוף אמריה של התורה וממתיקותה הערבה .וכל כך היה טעמה הטוב מיוחד וערב לבני ישראל, עד כי לא יכולים היו לעמוד מפניה, ויצאה נשמתם מרוב עונג של מתיקות. וזה שאמרו חז"ל (שבת פח ):כששמעו ישראל את הדיבור יוצא מפי הקב"ה, חזרו לאחוריהם שנים עשר מיל ויצאה נשמתן ,שנאמר “נפשי יצאה בדברו". מיד העביר עליהם הקב"ה טל של תחיה וחזרו לחיותם. אמרו רבותינו במדרש ,כל “שלמה" האמור בשיר השירים ,קודש הוא ופירושו מלך שהשלום שלו .ונתתי רמז לדבר “שיר השירים אשר לשלמה" ראשי תיבות עולים בגימטרייא “שלו" מלך שהשלום “שלו". “כי טובים דודיך מיין" “שיר השירים אשר לשלמה" (שיר השירים א' א') “ישקני מנשיקות פיהו" (שיר השירים א' ב') כשהקב"ה נשק לנו במעמד הר סיני, לא הייתה זו נשיקה של חיבה בעלמא אלא בנשיקה זו העביר לנו הקב"ה ישירות מפיו אל פינו את טעמה הטוב והמשובח של התורה הקדושה .באותה (שיר השירים א' ב') אמרו חז"ל (קהלת רבה ז) בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו -ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם ,וכל מה שבראתי בשבילך בראתי .תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי .אך אדם הראשון לא עמד במשימה שהוטלה עליו ,וחטא באכילה מעץ הדעת ובמעשיו הביא חורבן לעולם .ואכן בדור המבול נעשה העולם שמם, ושוב חידש הקב"ה את הבריאה מה שהיה ,מה שהווה ,ומה שעתיד להיות אחר כך ביום השביעי - הכל הוא בשיר השירים. על ידי נח .אולם אף הוא קלקל את הבריאה במעשיו ברגע צאתו מן התיבה ,שנאמר (בראשית ט' כ' כ"א) “ויחל נח איש האדמה ויטעכרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה" ואמרו חז"ל במדרש “ויחל" שעשה עצמו חולין .וממעשה זה נבעו קלקולים רבים ,עד שבאו אנשי דור הפלגה ואף אותם הכחיד הקב"ה. ומעתה עלינו מוטלת החובה לקיים את הבריאה ,לחדשה ולשמרה .וכיצד עושים זאת? כמובן על ידי לימוד התורה ,שכל היושב באהלה של תורה ועוסק באמריה ויגע בה ,הריהו מחדש במעשיו את הבריאה ומקיים את עולמו של הקב"ה. וזה שאמר הכתוב “כי טובים דודיך מיין"“ .טובים" רמז לתורה שנקראת טוב ,שנאמר (משלי ד' ב') “כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו". “דודיך" עם הכולל עולה בגימטרייא “אדם" ,דהיינו אדם הראשון“ .מיין" רמז לנח שהשתכר ביינו .ועל כך אנו פונים להקב"ה ואומרים כי טובה התורה הנמצאת בידינו ,שעל ידי שאנו עוסקים בה אנו מחדשים בזה את הבריאה ,וחשובים אנו “מדודיך ומיין" אלו אדם ונח אשר קלקלו והשחיתו את הבריאה במעשיהם. “על כן עלמות אהבוך" (שיר השירים א' ג') “עלמות" מלשון עולמות .שכיוון שעסק האדם ב"שמן תורק" הרומז לתורה הקדושה ,העולמות אוהבים אותו. לפי שבלימודו הוא מקיים את העולם ומחדש את הבריאה ,שאלמלי התורה לא נבראו שמים וארץ .וכל קיומם תלוי בעסק התורה ,שנאמר (ירמיה ל"ג כ"ה) “אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" .וכיוון שהיטיב האדם עם הבריאה ,והעמיד את העולם על ידי עסק התורה “על כן עלמות אהבוך" העולמות אוהבים אותו ומודים לו ,והם מליצי יושר בעדו לפני פמליא של מעלה. “הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" (שיר השירים א' ד') לאחר שנתקיים באדם “אחריך נרוצה" והוא רודף אחר התורה והמצוות מרצונו הטוב ,ויגע עליהם ומשתדל לירד לעומק הבנתם -הקב"ה פותח לפניו שערים של חכמה ומביאו אל “חדריו", אלו חדרי סודות תורתו ומגלה לו את רזיה העמוקים ואת סתריה .ואז “נגילה ונשמחה בך"“ .בך" אלו כ"ב אותיות התורה הרמוזים בהם סודות פרדס תורתנו הקדושה .כי אין שמחה ואושר גדולים יותר לאדם מאשר לגלות את הרזין טמירין הטמונים בתורה .וכיוון שנפתחו לפניו חדרי המלך ונגלו צפונות התורה ,לכן “נגילה ונשמחה בך". “נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך" (שיר השירים א' ד') הובא לעיל (בפסוק ב') “דודיך מיין" מרמז על אדם הראשון ונח שקלקלו במעשיהם את העולם .ואנו אומרים להקב"ה “נזכירה דודיך מיין" ומבקשים שיזכור שאנו בית ישראל העוסקים בתורה ומקיימים בזה את העולם ,חשובים מאדם ונח .אומנם אדם הראשון היה יציר כפיו של בורא העולם ,ונח היה איש צדיק תמים ,אולם הם קלקלו את הבריאה חרף דרגתם הגבוהה .ואילו אנו העוסקים בתורה, זוכים לקיים את העולם שברא הקב"ה ושומרים עליו .לכן “מישרים אהבוך" כיוון שאנו עוסקים בתורה הישרה שנאמר עליה (תהילים י"ט ט') “פקודי ה' ישרים" והיא מיישרת לב האדם ואת אורחותיו ,ממילא “אהבוך" נכנסת בליבנו אהבה עזה להקב"ה. 11 והאוהב את הקב"ה באמת ובתמים ,אין ספק שהוא ישתדל בכל כוחותיו שלא לקלקל את הבריאה במעשיו כאדם ונח .כיוון שאינו רוצה לצער את הקב"ה על ידי מעשיו חלילה. תועבותיהם שמרתי ,אך “כרמי שלי לא נטרתי" לא נתתי ליבי לשמור על כרמי הקדוש .ובמקום להתברך משפע יינה של תורתנו הקדושה ,הושפעתי מיינה הטמא של מצרים ומתרבותם הרעה. “שחורה אני ונאווה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה" “שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך" (שיר השירים א' ה') “בנות ירושלים" אלו הן נשות ישראל אשר בהיותן במצרים מסרו נפשן כדי להקנות חינוך טהור לילדיהן הרכים .כמו שאמרו חז"ל (סוטה יא): בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים .הן נזהרו מאוד שלא לשנות את מלבושן ,וכולן התנהגו בצניעות מופלאה ושמרו גם על שמן ועל לשונן. הן טרחו ועמלו קשות לחנך בדרך הישרה הזו ,דרך הקדושה והצניעות, אף את בניהן אחריהן .כי חששו מאוד מתרבות מצרים הקלוקלת שחלילה לא תחדור אל נפשם הטהורה ושלא תעשה רושם בנשמתם העדינה. וכיוון שבנות ישראל השקיעו עמל ויזע רב בחינוך ילדיהן הטהורים ,נהפכו פניהן שחורות מן המאמץ ,כאהלי קדר שטבעם להשחיר מפני הגשמים. ועל כך אומרת בת ישראל “שחורה אני ונאווה" אומנם נכון כי שחורה אני ,אך נאה במעשיי .וכדאית לי כל הטרחה הזו ,על אף שנעשיתי שחורה ונתכערתי ,ובלבד שאזכה להקנות לבניי חינוך טהור שהוא “יריעות שלמה" אלו יריעות ספר התורה השייך למלך שהשלום שלו .ומוכנה אני למסור נפשי למען חינוך בניי ,ואף להיות שחורה בעבורם ,ובלבד שיזכו לגדול על ברכי התורה והיראה על אדני “יריעות שלמה". “שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי" (שיר השירים א' ו') אומרת כנסת ישראל ,בני מצרים הכניסוני לכרמיהם והשקוני מיינם דהיינו מתרבותם הרעה ועשאוניכשיכור המתעתע בדרכו ,ואינו יודע להבדיל בין ימינו לשמאלו ,כי אינו מבחין בין טוב לרע .ועקב כך צעדתי בדרכיהם ושקעתי בטומאתם ונסתאבתי בעבודה זרה .את דרכי 12 (שיר השירים א' ז') ממשיך הקב"ה וטוען לישראל ,מדוע לא תהיו כ"עוטיה" זהו מין עוף הנקרא עייט ,היורד וטורף לעצמו מן השלל, כמו שנאמר (בראשית ט"ו י"א) “וירד העיט על הפגרים" .מדוע אף אתם לא תיטלו לעצמכם מן השלל הגדול והקדוש שהשארתי בעולמי ,והוא דרך התורה והמצוות. “על עדרי חבריך" כשם שהעדר הולך אחר הרועה ,מדוע לא תלכו אף אתם אחר “חברך" אחר רועי ישראל והצדיקים שבדור הנקראים “חברים" כדאיתא בגמרא (בבא בתרא עה). תלמיד חכם נקרא חבר .וכן אמר דוד המלך ע"ה (תהילים קי"ט ס"ג) “חבר אני לכל אשר יראוך". “אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" (שיר השירים א' ח') אומר הקב"ה לכנסת ישראל -היפה בנשים ,אם אינך יודעת מהי הדרך הנכונה שכדאי לצעוד בה “צאי לך בעקבי הצאן" גלי את עקבותיהם של אבותייך ולכי אחריהם ,התבונני בדרכי האבות הקדושים אלו הם רועי ישראל אשר שמרו על משמרתי במסירות נפש גדולה וקיימו את תורתי באהבה וברצון ,ולכי אף את בדרכיהם “ורעי את גדיותייך" אף את הגדיים ,אלו הם בנייך הקטנים הדריכי על “משכנות הרועים" שאף הם יצעדו במסילה הישרה ,בדרך התורה המסורה לנו דור אחר דור. “צאי לך בעקבי הצאן" (שיר השירים א' ח') רועי ישראל הם האבות הקדושים, אשר מסרו נפשם כדי להושיע את נפש צאנם -צאן קדושים ,אלו נשמות בית ישראל .הנה על יעקב אבינו ע"ה נאמר (בראשית כ"ט י') “וישק את צאן לבן אחי אמו" אומנם פשט הכתוב הוא שיעקב השקה את הצאן והרווה את צמאונם ,אך ראיתי בספרים הקדושים שהסבירו “וישק" מלשון נשיקה .כלומר כשם שנשק יעקב לרחל שנאמר (שם כ"ט י"א) “וישק יעקב לרחל" ,כך גם נשק לצאן לבן .והדבר תמוה ,היכן שמענו על מאן דהו אשר נשק לבעלי חיים? אלא ידוע על פי תורת הנסתר ,שנשמות בני ישראל היו מגולגלים בצאן לבן, וכיוון שפגש בהם יעקב מיד הכירם וידע שנשמות טהורות מגולגלין בהם, ולכן נשק להם כדי לתקנם .וכך גם במשך עשרים שנה טרח יעקב באותו הצאן בהיותו בבית לבן ,ורעה אותם. ובזה העלה את הניצוצות הטמונות בהם ותיקן את נשמות ישראל המגולגלות בתוכם. ואין ספק שאותן נשמות ששהו במחיצתו של יעקב אבינו ע"ה ,ינקו מקדושתו וספגו אל קרבן מטהרתו .לכן אומר הקב"ה לישראל “צאי לך בעקבי הצאן" שיצעדו בעקבות הנשמות המגולגלות בצאן קדושים של יעקב אבינו ע"ה ,אשר ספגו הימנו תורה ויראה ולמדו ממנו היאך צריך להיראות עובד ה' באמת ,וכך יישמרו מדרכים קלוקלות רח"ל. “לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי" (שיר השירים א' ט') הקב"ה מגלה את חיבתו לישראל ואומר להם ,הנכם דומים לסוסים הרתומים לרכבי פרעה .סוסי מצרים ידועים היו בחוסנם ,בגבורתם ובעוז רוחם .והייתה דרכם של המצרים לטפח מאוד את סוסיהם .הם האכילו אותם כראוי וייפו מאוד את מראם וקשטו אותם .גאוות הרוכב הייתה על סוסו האביר ,וככל שהוא היה מרבה בטיפוחו של הסוס ובטיפול מסור בו ,כך מנגד היה משיב לו הסוס אהבה והם היו נעשים אוהבים זה לזה .וכאשר היו יוצאים למלחמה, היה הסוס משתדל ללחום בעבור אדונו בגבורה עילאית ,ואף מוכן היה למסור נפש בעבורו ובלבד שיביא לו את הניצחון במערכה. ואומר הקב"ה לישראל ,כך ממש אף אני טיפחתי ורביתי אתכם .הוצאתי אתכם ממצרים באותות ובמופתים והיטבתי עמכם .לקחתי אתכם לי לעם ונהייתם לי לעם סגולה ,עם הנבחר מכל העמים .ומבקש שתדמו אף אתם לסוסי מצרים .כשם שהסוס משיב טובה לאדונו ,ומוכן למסור נפש בעבורו כאות תודה על שהיטיב עימו, אף אתם הודו לי על כל הטוב אשר גמלתי עמכם ,ולא תכפרו בטובתו של מקום .השתדלו להתקרב אליי ,לשמוע בקול תורתי ומצוותי -כי טובות גדולות עשיתי עמכם מעודכם עד עצם היום הזה. “לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי" (שיר השירים א' ט') אומר הקב"ה לישראל ,כשם שהסוס הבא ממצרים הינו סוס אביר ואמיץ בעל עוז ותושייה ואינו פוחד כלל לצאת אלי קרב ,הוא אינו חושש להילחם עם האויב הניצב למולו ולהכריעו -כך אף אתם עמי ישראל ,אל תיראו ואל תחששו מפני האויב הרוחני ,זהו יצר הרע הבא לקראתכם .צאו והלחמו כנגדו בגבורה ובעוז ,כי אף בידכם ישנו “סוס" רוחני אביר וחזק ,היכול להכריע את המערכה לטובתכם. התורה הקדושה שנתתי לכם הינה הנשק היעיל והטוב ביותר כנגד היצר הרע ,ועל כן אל לכם לחשוש מלהתעמת עימו והחזיקו בתורה הקדושה ,כי רק על ידה ניתן לנצח את היצר הרע ולהתגונן מתחבולותיו. “נאוו לחייך בתורים צווארך בחרוזים" (שיר השירים א' י') אומר הקב"ה לכנסת ישראל ,ראו עד כמה היטבתי עמכם .כשם שמצרים קישטו את סוסיהם בתכשיטים ,כך אף אני קישטתי את “לחייך בתורים" בתכשיטי זהב ,ואת “צווארך בחרוזים" יקרי ערך .שבשעה שיצאו בני ישראל ממצרים הם לקחו עימם שלל רב, כמו שנאמר (שמות י"ב ל"ו) “וינצלו את מצרים" ואמרו חז"ל (ברכות ט): עשאוה כמצודה שאין בה דגן ,וכמצולה שאין בה דגים .ועוד אמרו (שמות רבה פרשת בשלח) גדולה הייתה ביזת הים מביזת מצרים .ואיתא במדרש (מובא ברש"י פרשת בא י"ג י"ג) שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של מצרים. וזה שאמר הכתוב “נאוו לחייך בתורים" בביזת מצרים“ ,צווארך בחרוזים" בביזת הים .ומאת ה' הייתה זאת לתת בלב פרעה וחילו לרדוף אחר בני ישראל אל תוך הים יחד עם סוסיהם העטורים בקישוטי כסף וזהב לרוב ,כדי שכל העושר הגדול ייפול כפרי בשל לידיהם של בני ישראל. “תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף" (שיר השירים א' י"א) “תורי זהב" שורות זהב“ ,תורי" עולה בגימטרייא התורה .גם “זהב" עולה בגימטרייא “טוב" המרמז לתורה ,כמו שנאמר “כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" .אומר הקב"ה לישראל, אומנם נכון שיצאתם ממצרים עם שלל עצום ורב ,ונתתי לכם כסף וזהב לרוב .אולם עליכם לדעת שיש בידיכם דבר ערך חשוב ונשגב הרבה יותר מכל כסף וזהב שבעולם דהיינו “תורי זהב" שורות שורות של אותיות התורה הקדושה ,והוא הזהב הנכון“ .ונקודות הכסף" אלו טעמיה ורמזיה ,זהו הכסף האמיתי. פונה הקב"ה לישראל ומבקש מהם, אל לכם לרדוף אחר הכסף ,ואל לכם ללכת שולל אחר הממון והזהב אשר הם הבל ואין בם מועיל .כי אם אחר התורה הקדושה אשר היא יקרה מכל כמו שנאמר (משלי ג' ט"ו) “יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה". ויש להבין מדוע אכן העניק הקב"ה לישראל עושר כה עצום ורב בצאתם ממצרים ,וכן בביזת הים? לכאורה לא היה להם צורך ממשי בכך ,שהרי מזונם היה מן מהשמים חינם אין כסף ,ואת צימאונם הם הרוו מבארה של מרים ללא כל תשלום .במשך ארבעים שנות שהותם במדבר לא בלו בגדיהם ומנעליהם ,ואם כן לשם מה היו זקוקים לממון? והנראה לי לומר שביקש הקב"ה להראות לישראל את ההבדל התהומי שיש בין תענוג גשמי לבין תענוג רוחני .התענוג הגשמי הוא כאין וכאפס לעומת העונג שיש בתורה הקדושה ,אשר אין ערוך אליה .על כן כשהקב"ה נשק לנו במעמד הר סיני ,לא הייתה זו נשיקה של חיבה בעלמא אלא בנשיקה זו העביר לנו הקב"ה ישירות מפיו אל פינו את טעמה הטוב והמשובח של התורה הקדושה. באותה שעה הטעימנו הקב"ה מצוף אמריה של התורה וממתיקותה הערבה .וכל כך היה טעמה הטוב מיוחד וערב לבני ישראל ,עד כי לא יכולים היו לעמוד מפניה ,ויצאה נשמתם מרוב עונג של מתיקות. 13 "כתפוח" הם ראשי תיבות "כו -פח -ת", "בעצי היער" דהיינו עץ התורה שעליו נאמר (משלי ג' יח') "עץ חיים היא למחזיקים בה" כלומר -כל האוחז בעץ התורה זוכה להדבק בשם ה' יתברך שהוא עולה בגימטרייא כ"ו ועקב כך הוא מסלק את ה"פח" שטומן לו היצר הרע וזוכה למגר את "ת" הקליפות הטמאות של עשיו הרשע וגונדא דיליה. 14 בתחילה הירבה הקב"ה לבני ישראל את התענוג הגשמי של הון ועושר ,כי על אף שהיו בליבם הנאה וסיפוק מן הרכוש שנפל בחלקם ,אך ברגע שיזכו לקבל את התורה הקדושה ויטעמו מעריבותה ויחושו מה רב הוא העונג לעוסקים בה ,הרי שבזה יגיעו להכרה ברורה שכל העונג שהיה להם עד כה מן הכסף והזהב נחשב הוא למאומה לעומת ההנאה והנעימות הרוחנית שתעלה בידם מן התורה הקדושה ,כי סיפוק נצחי ועונג רוחני קדוש וטהור, לעולם לא ישוו להנאה גשמית של רגע המתפוגגת לאחר זמן. מי לנו דוגמא מוחשית ממשה רבנו ע"ה ,אשר היה עשיר גדול .וכמו שאמרו חז"ל (נדרים לח ).שנתעשר מפסולת הלוחות שנאמר (שמות ל"ד א') “פסול לך" .אמר הקב"ה למשה, פסולת לוחות הברית יהיו שלך .וידוע שהלוחות היו עשויים מאבן יקרה מאוד הנקראת סנפיריון .ועל אף כל העושר העצום שנפל בחלקו של משה, הוא לא נתן ליבו אליו כלל ועיקר .כל שרעפיו ומחשבותיו היו נתונים אך ורק לרוחניות ולתורת ישראל וכל צרכיהם. כמו שנאמר (שמות י"ט י"ד) “וירד משה מן ההר אל העם" כותב רש"י - מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם .כל כך חש משה מתיקות ואושר בתורה הקדושה ,עד שכל עושרו היה נחשב בעיניו למאומה. לכן הוא לא פנה לעסקיו הגשמיים ,כי אם לעסק התורה הקדושה. וכאשר הירבה הקב"ה לבני ישראל כסף וזהב ,רצה שייתנו דעתם וליבם להבדל העצום בין התענוגות הגשמיים החולפים ועוברים לבין התענוג הרוחני הנצחי הבא מן התורה .וכתב בעל ה"מסילת ישרים" (פרק א') שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו ,שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא. “צרור המור דודי לי בין שדי ילין" (שיר השירים א' י"ג) אומרת כנסת ישראל להקב"ה ,על אף שהעליתי ריח רע במעשה העגל ,אך נתן לי הקב"ה כתחליף “צרור המור" חופן של בשמים -הוא המשכן אשר מקריבים בו קרבנות ,וריחם עולה כריח ניחוח לה' .ובזה אכפר על חטאיי, שכביכול על ידי הריח הטוב העולה לניחוח מהקמת המשכן ,ייעלם ריחו הרע של מעשה העגל“ .בין שדי ילין" ואף התרצה הקב"ה להשרות זיו שכינתו הטהורה במשכן שבניתי לו ,והשכינה מצויה בין שני בדי הארון. “צרור המור דודי לי בין שדי ילין" (שיר השירים א' י"ג) אומר הקב"ה לישראל“ ,צרור המור" צרור מלשון זכור ,כמו שנאמר “צרור את המדינים" כלומר זכרו את מעשיהם של המדיינים“ .המור" מלשון דבר מר. פונה הקב"ה לישראל ומבקש שלא ישכחו את ריבוי הזהב שנתן להם ,אשר עמד בעוכריהם והיווה להם לדבר מר ורע שבשלו הם חטאו בעגל. “בין שדי ילין" אנכי הרביתי לכם הון ועושר רק בכדי שתבנו לי בזה משכן, ואז אשרה את שכינתי בתוכו בין שני בדי הארון ,בין שני הכרובים .אך לדאבון הלב עמד לכם עושר זה לרועץ ובחרתם להשתמש בו להכעיסני ולעשות לפניי עגל מסכה. לכן “צרור המור" זכרו את המר, זכרו תמיד את הזהב המר הזה ואל תשכחוהו והיזהרו לבל תשגו בשנית להכעיסני .ואכן מאז תקנו בני ישראל את מעשיהם ושבו בתשובה שלמה .הם השקיעו את כל כספם וזהבם בבניית המשכן להקים בית מפואר לה' יתברך עם כלים נאים בתוכו אשר כולם היו עשויים מזהב טהור ומקודש. “קורות בתינו ארזים" (שיר השירים א' י"ז) אומרת הגמרא (יומא מז ).תנו רבנן, שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה .אמרו לה חכמים, מה עשית שזכית לכך? אמרה להם, מימיי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי. רמז לדבר “קורות בתינו ארזים" בזכות הצניעות שנהגה קמחית בין קורות ביתה ,זכתה לבנים הדומים לארזי הלבנון -כולם קדושים וטהורים. עוד אמרו חז"ל (חגיגה טז ).אבני ביתו וקורות ביתו של אדם הם מעידין בו בעולם הבא .שנאמר (חבקוק ב' י"א) “אבן מקיר תזעק" וזהו שאמר הכתוב “קורות בתינו ארזים" קורות הבית יעידו בו אם היה צדיק כארזי הלבנון ,אם לאו. פרק ב' “אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים ב' א') אומרת כנסת ישראל להקב"ה גם בשעה שאני נמצאת בעמק הבכא וירדתי לשפלות נוראה מבחינה רוחנית ,עדיין יפה אני כפרח החבצלת ונחמדה אני כשושנה .כי לעולם לא אעזוב אותך לצמיתות ,ובסופו של דבר אחזור לדבוק בך ובתורתך כי טוב ונעים לי לשהות במחיצתך. “כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שיר השירים ב' ב') הקב"ה מסכים עם כנסת ישראל ואומר ,אומנם נכון ואמת הדבר שאת לי כשושנה יפה אשר חוחים -קוצים רבים מאומות העולם סובבים אותך. “החוחים" אותיות חם -חי -הו“ .הו" אלו י"א ספירות של טומאה כידוע על פי הקבלה .ואומר הקב"ה לישראל, למרות שירדתם לארץ מצרים השייכת לבני “חם" ולמדתם שם ממעשיהם הרעים ונסתאבתם בי"א ספירות של טומאה ,עדיין עם ישראל “חי" וקיים. על אף הטומאה שרבצה בכם ,עדיין אתם לי כשושנה יפה הפורחת בסבך של קוצים .כי אף בהיותכם שרויים בקליפת מצרים ידעתם לשמור על צניעותכם .לא שיניתם את מלבושיכם ושמרתם על שמכם היהודי ,ואף את לשונכם לא החלפתם. “כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" (שיר השירים ב' ג') “כתפוח" הם ראשי תיבות “כו -פח ת"“ ,בעצי היער" דהיינו עץ התורהשעליו נאמר (משלי ג' יח') “עץ חיים היא למחזיקים בה" כלומר -כל האוחז בעץ התורה זוכה להדבק בשם ה' יתברך שהוא עולה בגימטרייא כ"ו ועקב כך הוא מסלק את ה"פח" שטומן לו היצר הרע וזוכה למגר את “ת" הקליפות הטמאות של עשיו הרשע וגונדא דיליה. “כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי" (שיר השירים ב' ג') אומרת כנסת ישראל להקב"ה ,כמו עץ התפוחים הגדל בין אילני הסרק שביער“ ,כן דודי בין הבנים" כך גם אתה ריבונו של עולם חשוב ונערץ מכל האלוהים. עוד מפרש רש"י בשם מדרש אגדה, התפוח הזה הכל בורחים הימנו לפי שאין לו צל ,כך ברחו כל האומות מעל הקב"ה במתן תורה .אבל אני “בצילו חמדתי וישבתי" וממילא“ ,ופריו" פירות התורה הקדושה היו מתוקים ונעימים לחיכי. עוד אפשר לפרש “כתפוח בעצי היער" העולם הזה דומה ליער עבות אשר מצויים בו עצים רבים, רובם ככולם אילני סרק שאין בהם תועלת ,אך מסתתרים ביניהם גם עצי פרי נאים ומשובחים .אלא שצריך להתאמץ היטב ולחפש אחריהם ואז מובטח לאדם שיפגוש בהם וייהנה מפירותיהם הטעימים .וכך גם “דודי בין הבנים" ,מי שיתבונן היטב ויחפש את הקב"ה בעולמו ויתור אחריו לגלותו ,אין ספק שהוא ימצא אותו ויחוש את קרבתו כמו שאמר הנביא (ישעיה מ' כ"ו) “שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" די אם יתבונן האדם בבריאה הנפלאה ,בשמש בירח ובכוכבים או אם יסתכל בפלאי גוף האדם המורכב בחכמה נפלאה מאין ספור גידין וורידים וכו' ,וכבר תתפעל נפשו ותצא מפיו הקריאה “מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך". אלא שצריך מעט התבוננות וכבר יגלה האדם את אורו יתברך הבוהק במלוא זיוו והדרו. “הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" (שיר השירים ב' ד') אומרת כנסת ישראל ,כשראה הקב"ה שבחרתי בו מכל האלהים ודבקתי בתורתו “הביאני אל בית היין" השקני מיינה של תורה וגילה לי את רזיה ואת סודותיה“ .ודגלו עלי אהבה" כשם שכל מדינה משתבחת ומתהדרת בדגלה ,כך אף אני כנסת ישראל ,אני הדגל המכובד והאהוב של הקב"ה והוא משתבח ומתהדר בי לעיני כל העמים. “סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים" (שיר השירים ב' ה') “סמכוני" תחילתו ס"מ ,הוא הקליפה הטמאה .אומרת כנסת ישראל כי אומנם נכון שאם הייתי מתאמצת לחפש את הקב"ה בין הבנים כמו התפוח המוסתר בעצי היער ,הייתי מוצאת אותו .אך “סמכוני" אותיות ס"מ ,כי הקליפה הטמאה היא המפריעה בעדי לתור אחר ה' יתברך ומונעת ממני להתקרב אליו. ואני היום בגלותי כחולה המבקשת מזור ותרופה למכאוביי ,ולכן ריבונו של עולם“ ,סמכוני באשישות" חזקני וסמכני על ידי “אשישות" אלו עוגות מבריאות המחזקות אותי ועשויות מסולת נקייה. כלומר ,הטעימני ממתיקות תורתך כדי שארצה לרדוף אחריך. “רפדוני בתפוחים" תקיף אותי בתפוחי זהב ,במצוותיך ובחוקותיך ועזור לי להדבק בהם ,כי “חולת אהבה אני" על אף שאני בגלות ,אך חולה אני לאהבתך ומשתוקקת אני לקרבתך ומצפה לרגע הנכסף שתבוא לגאלני. “שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" (שיר השירים ב' ו') נזכרת כנסת ישראל בחסדו של ה' יתברך ואומרת ,גם בשעה ש"שמאלו תחת לראשי" גם בזמן שמידת הדין הבאה מסטרא דשמאל מתוחה מתחת לראשי ,והקב"ה מייסר אותי ומכאיב לי עדיין “וימינו תחבקני" גם אז הקב"ה מחבק אותי בימינו ומרעיף עליי אהבה, והוא מתנהג עימי בחסד וברחמים .כי אין כוונתו חלילה להתאכזר אליי ,אלא רק לחנך אותי ולהשיבני אליו ,כאב רחום המכה את בנו אהובו רק כדי להשיבו למוטב. 15 חג חג ומנהגיו מנהג ישראל דין הוא מנהגים רבים להם לכל בני העדות בעם ישראל" .מנהג ישראל דין הוא" ובימי הפסח על אחת כמה וכמה ,שכן מרבית המנהגים יסודתם בהררי קודש -מתוך זהירותם המופלגת של כל בני העדות מ'משהו חמץ' ומתוך רצונם העז לקיים את מצוות היום בהידור ובשמחה הכרוכים יחד עם היותם בני חורין -עבדי ה' בלבד. בנימין כהן חג הפסח מתהדר בשלל מנהגים שנשמרו והועברו מאב לבנו ומאם לבתה .מסורת המנהגים מעוררים התפעלות מרשימה ועל כך ראוי ליחד יריעה נפרדת ,אך הצד השווה שבכולם שריבוי המנהגים הקיימים כיום בציבור יוצרים לנו פסיפס מרהיב של מנהגים ,המכוונים כולם לשם יחוד קודשא בריך הוא. במה נתייחד חג הפסח משאר החגים? ניתן לסכם זאת במילה אחת; זהירות. הזהירות והרצון העז שיש בלבו הטהור של כל יהודי ויהודי, לקיים את רצון הבורא להשבית ולבער את החמץ ביום י"ד בניסן ,הולידו את המנהגים שכל תכליתם הוא אפוא להיזהר ולהישמר מכל נדנוד של חטא .שחלילה לא יהיה בית בישראל שאחד מבאיו יכשל חלילה במשהו חמץ. את ההכנות לחג הפסח אנו פוגשים בימינו במרכולים, ברשתות השיווק למיניהם .שם סדרני המזון מחליפים את מדפי המזון בתוצרת המובעת בחותמת הכשרות ‘כשר לפסח' .זה כמובן מכניס אותנו לאוירה של החג ,להילוך גבוה של הנקיונות ושאר החגיגות של ערבי פסחים. בדורות הקודמים הההכנות לקראת הפסח החלו כבר לאחר חג הסוכות .החרוסת שממתיקה לנו את המרור בליל הסדר ,למשל ,היתה מתחילה את צעדיה הראשוניים בראשית החורף .כך ניתן למנות עוד מספר הכנות שהזכירו לכל קהילה וקהילה כי חג הפסח ממשמש ובא .אך בל נקדים את המאוחר. ידידי המשורר הרב שלום כתב שליט"א ,שרטט רשימת זכרונות מהעבר הלא רחוק ,זכרונות מבית אבא מעיר הולדתו עיראק .באומנות נפלאה בניחוח עתיק ופתח לנו צוהר מההכנות בבתי היהודים לחג הפסח ולליל הסדר, לצד מנהגים מיוחדים שלא נס ליחם .מנהג ישראל -תורה הוא ,וכך גם אנו מתייסחים למנהגי אבותינו. לדבריו ,כבר מיד לאחר פורים מתחילות היו הנשים ,מי יותר ומי פחות ,בהכנותיהן לקראת החג ,עד אשר מסיימות היו בערבו ,כשהכל מוכן וערוך עפ"י ההלכות והמנהג מקדמת דנא .ואין כמו אמותינו וסבתותינו ,מאז ומתמיד שהיו מדקדקות כדי שאכן יהיה חג הפסח כשר למהדרין וממילא -שמח .הואיל ואין חג שמח אם אינו כשר ,חלילה, למהדרין. יהדות בבל נהגה לאכול אורז בפסח .אמנם היו אנשים שנהגו להחמיר על עצמם ולא אכלו אורז לבל ימצאו בו שעורים וחיטים .כי הבדיקה שלו ,כידוע ,לא קלה ואף מיגעת .אך ,חרף זאת ,נהגו רוב היהודים לאכול אורז .וזה חייב את נשות החיל ,כמובן ,שהן הן שבדקו אותו ,לבודקו פעמיים ואפילו שלוש בכדי לוודא בעליל שאין בו חמץ. כל אישה ישבה עם בנות ביתה ובדקו את האורז .לפני הבודקת הונח מגש גדול ,והבדיקה נערכה רק לאחר שהבודקת קשרה חלק מפניה ,מעל האף ,במטפחת גדולה, כך שהמטפחת הסתירה את האף ואת הפה במקרה של שיעול או דיבור ,בכדי להבטיח שלא יותז רוק ,חלילה - על האורז. ג'ראדיק וסדרים בבבל לא היו בתי חרושת למצות .כל משפחה ומשפחה היתה דואגת לעצמה להכנת המצות מא' ועד ת' ,עפ"י ההלכה .המשפחה קנתה חטה שמורה ,דאגה לטחון אותה במכונת טחינה או בריחים ואפתה את הקמח בתנור. התנורים היו מכלי חרס ,והיו כאלה שנבנו במיוחד לאפיית 16 מצות לציבור .לא היו תנורים רבים כאלה ומספרם היה מזערי. על כן ,נקבע תור לכל משפחה החפצה בכך למשך אחת משעות היום או הלילה .אפייתן של המצות נעשתה בהשגחת רב מוסמך. כל תהליכי האפיה בוצעו עפ"י הנחיותיו והוראותיו ,כגון :הכנת הכלים ,גלגול העיסה ועוד .הרב המשגיח גם לא פסח על בדיקת ידי העוסקים באפיה .משפחות שלא יכלו לאפות בעצמן את מצותיהן ,מסיבה כלשהי, קנו מצות מוכנות שהיו למכירה. היו ששמרו את הלולבים מחג הסוכות כדי להסיק בהם את תנורי אפית המצות .כמו שהיו ששרפו את החמץ עם הערבה של הושענא רבא בערב פסח. בערבית קראו למצות ‘ג'ראדיק' ,כלומר: מצות דקות .מלבד ה'סדרים' ,שהן ,כמובן, מצות עבות הדומות לפיתות העירקיות אך קטנות מהן ,שנהגו לאפות בערב פסח בשביל ליל הסדר. בבבל מעטים מאד היו השותים 4כוסות יין רגיל .ועל כן ,נהגו להכין יין צמוקים ,שעמלו עליו כמה שבועות .יש שנהגו להכין יין כזה גם בשביל קדוש ליל שבת. כלי המטבח והשולחן היו נשמרים אצל יהודי בבל לשמושם בימי חג המצות בלבד, מדי שנה בשנה. החרוסת העיראקית ‘סילאן' ,היתה מעסיקה את הנשים כבר בחודש תשרי ,מי דלאחר חג סוכות .ה'סילאן' -מיץ תמרים ,המשמש למצות ‘חרוסת' בליל הסדר ,הוכן מתמרים טריים ובדוקים מתולעים .בליל הסדר מחלקים את הסילאן למנות .זורים על כל מנה אגוזי מלך קצוצים -וזה מה שנקרא: ‘חילק' ,בפי יהודי בבל ,שטובלים בו מצה וחסה יחדיו ,שנקראים :מצה ומרור (‘כורך'). [למעונינים הנה המתכון :לקילו תמרים טריים מוסיפים חמש כוסות מים רתוחים. מרתיחים אותם כרבע שעה ,מצננים אותם וסוחטים אותם דרך בד .לאחר הסינון מביאים את המיץ שוב לרתיחה .מנמיכים את האש בלא לכסות את הסיר עד שנוצר קצף לבן -סימן שהסילאן כבר מוכן ,ואז מעבירים אותו לצנצנת זכוכית]. הרגשה מלכותית הרגשה מיוחדת ונפלאה היתה לבני המשפחה בהסבם סביב השולחן הערוך לאחר שובו של ראש המשפחה ובניו מבית הכנסת ,עטויים בגדי חג הדורים. בקהילות אשכנז עורך הסדר לובש בגד לבן (‘קיטל') ,זכר לבגדים הלבנים שהיה לובש הכהן הגדול בשעת עבודתו ביום הכיפורים .לפי שה'סדר' הוא זכר ל'קרבן פסח' והשולחן הרי הוא כמו המזבח .מנהג דומה מצוי בקרב יוצאי מרוקו הלובשים את הגלימות הלבנות (‘ג'לבייה') המשווים הוד תחושת הקלה והדר מלכותי ללילה שבו אנו זוכרים את גאולתנו ופדיון נפשנו. הצגה חינוכית על השולחן הבבלי -קערה גדולה מכוסה במטפחת משי לבנה ,או מפה לבנה ,שכללה שלוש מצות “ -סדרים" ,זרוע ,ביצה ,מרור (חסה) ,חרוסת (חילק) ,כרפס ,חזרת (מיץ חושחש או מיץ לימון). לאחר שתית כוס ראשונה וטבילת הכרפס, בוצע ראש המשפחה את הסדר האמצעי לשניים .חצי -בצורת ד' ,וחצי -בצורת ו'. החלק הראשון ,הקטן יותר ,בצורת ו' ,עוטפו במטפחת משי וקושרו מלוכסן על גבי אחד מבניו ,הקטן או הגדול ,ומצוהו לשמור עליו מכל משמר ,שהפך לפקדון עד עת אכילת האפיקומן .כל ראש משפחה נוהג לעשות זאת בדרך החביבה עליו ,כך שעיני כל המסובים נעוצות היו בפקדון היקר .או אז ,היה הבן חוזר אחר אביו ואומר‘ :ככה היו אבותינו" וכו' ...אומרים שלוש פעמים חליפות ,בארמית ובתרגום לערבית ,הוא ה'שרח'. הבן שהאפיקומן הופקד על גבו ,או על חזהו, יוצא את החדר ונכנס שוב ,כשהוא מחופש, או בבגדיו החגיגיים ,כשהוא נשען על מקל, או בלעדיו .אז ,פונה אליו ראש המשפחה ושואל‘ :מהיכן באת'? ‘ממצרים' -משיב הבן. ‘ולאן אתה הולך'? ‘לירושלים' משיב הבן. ‘והיכן הצידה שלך'? שואל האב. ואז הבן אומר ‘מה נשתנה'... כך חנכו האבות את הבנים והבנים את הצאצאים .וכך הנחילו להם ,בין השאר, את ‘והגדת לבנך' בואריאציות שונות .וכל המרבה -הרי זה משובח. מנהג עתיק יומין זה מצוי בקהילות נוספות בקרב יהודי המזרח ,ונדמה שאין כמוהו בכדי להכניס את כל בני הבית והמסובין לשולחן הסדר לאוירה הנפלאה של יציאה מגלות לגאולה. יהודי בבל נהגו לקרוא את ההגדה החל מראש המשפחה ,כשהם מסובים ,כמובן, אחד לאחד .כל אחד קורא קטע עם תרגומו לערבית .לכל קטע היתה נעימה מתאימה. כשהיו מגיעים ל'אלו עשר המכות' -אב המשפחה היה מחזיק בידו את כוס היין שלו ומתחיל לקרוא את עשר המכות .בכל פעם שהיה מזכיר מכה אחת -היה שופך מעט יין אל תוך הכוס שבתוך כלי ,בכדי להבטיח שאף טיפת יין לא תשפך על השולחן. המסובים היו מחלקים את המכות לשונאי עמנו .כאשר מתחיל האב‘ :דם' ,אומרים ‘עמלק!' ‘צפרדע' אומרים ‘המן'! ‘כנים' - אומרים ‘היטלר'‘ .ערוב' -כל משנאי ישראל וכו'... וכך ,בכל בית ובית ,הזכירו את אויבי ישראל מדורי דורות עפ"י גודל רשעותם ופשעיהם בעיני המסובים. כאשר בעל הבית סיים את קריאת ‘המכות' או ‘הקללות' ,נטל את הכלי שבתוכו שפך את היין ,יצא מביתו והשליכו הרחק .אחר כך שב הביתה והמשיך בסדר ,כאשר הקלה והרוחה -על פני המסובים .כאילו נתקיימו כבר כל קללותיהם על אויביהם ומשנאי עמם הקרובים והרחוקים. בקהילות אשכנז נהוג כי בעת אמירת “שפוך חמתך" ,פותחים את דלת הבית, בכדי להראות שאין אנו חוששים מ'הגויים אשר לא ידעוך' .את ה'כיבוד' לפתיחת הדלת מעניקים לילד הצעיר ששאל את ארבע הקושיות ,או שמכבדים בזה את עקרת הבית. שנתך ירוקה ביום הראשון של החג ,לאחר שובם מבתי הכנסת ,וסיום הסעודה ,ערכו הגברים ‘תעיאדאת' כלומר :בקורי חג .איש אצל רעהו ואשה אצל רעותה ,וביחוד אצל רבני הקהילה וחשוביה ,בכדי לאחל להם אחולי החג. במוצאי החג ,נהגו ילדים ונערים ‘לחבוט' האחד את השני באגודות ירק באמרם: ‘שנתך ירוקה' -סימן לאושר והצלחה לשנה החדשה המתחילה בחודש ניסן ,הוא חודש החודשים המלבלב באביב. בהקשר לכך נזכיר כי בקרב יהודי פרס קיים מנהג דומה בליל הסדר כשמגיעים לפרק ‘אילו הוציאנו ממצרים' ,לוקח בידו כל אחד מהמסובים ,הגדולים והקטנים כאחד ,עלים של בצל ירוק ,ועם קריאת ‘דיינו' הוא מצליף בעלי הבצל הירוקים על גב שכנו ,האב בבנו והבן באחיו .המנהג מרבה שמחה בקרב המסובים ומקורו אינו ידוע .שכיניהם ,יהודי בוכארה ,נוהגים לאחל אחד לשני בעת ההצלפה בבצל: ‘מוראק שוה' -תהיה מבורך ,תפרח כמו הירק הזה ,למזל טוב! 17 דברות קודש דברי חיזוק שנאמרו מפי מורנו ורבנו הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א הכנה לחג השבועות ממית עצמו באהלי החכמה 18 עומדים אנו בערב חג השבועות ,ערב מתן תורה ,ומה כבר ניתן להתחזק בזמן המועט שנותר לנו לקראת נתינת התורה. בפרשת כי תבוא ,בסוף הארבעים שנה בהם הלכו ישראל במדבר פונה משה רבינו ואומר לכלל ישראל (דברים כז ,ט – י) “וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך .ושמעת בקול ה' אלוקיך ועשית את מצוותיו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום". ומהו “היום הזה נהיית לעם" מה נתחדש באותו הזמן? “חביבה תורה על לומדיה" מפרש רש"י“ ,היום הזה נהיית לעם -בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית" .היינו דאמנם אין כאן דבר חדש ,והיום הזה נהיית לעם הכוונה לנתינת התורה אך בכל יום היא בעיניהם כאילו היום נתנה וכן כתבו חז"ל בשלהי מסכת ברכות (סג ,ב) “היום הזה נהיית לעם .וכי אותו היום נתנה תורה לישראל. והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה .אלא ללמדך, שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני". והמלבי"ם באר דחלוקה הברית שהיתה עתה בערבות מואב בעת שסיים משה לכתוב את משנה תורה, מהברית שכרתו ישראל בסיני ,שבנתינת התורה בסיני היתה ההתעוררות בתחילה מאת הבורא ורק אחר כך אמרו ישראל נעשה ונשמע ,ואילו עתה היתה ההתעורות מתוך אהבה מיוחדת מבני ישראל ובלשונו “אבל ברית ערבות מואב שהיה אחרי שאמר משה כל דברי התורה שכתבנו לעיל שנתלהבה נפשם להתדבק בה' וקבלו על נפשם בחשק נפלא לקבל כל התורה וע"י התעוררותם הבטיחם ה' כל הדברים שהבטיח להם מקודם בהר סיני". והנה בגמ' ברכות למדו דבר נוסף מלשון הכתוב הזו של “הסכת ושמע ישראל": “דבר אחר ,הסכת ושמע ישראל ,כתתו עצמכם על דברי תורה ,כדאמר ריש לקיש .דאמר ריש לקיש ,מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל" אמנם כבר זכו ישראל לקבל את התורה בסיני ,אך עתה לקראת תום ארבעים השנה כשמסיים משה לכתוב את התורה ,מסיים את ספר דברים ,פונה הוא אליהם ונותן להם עצה ,אם רוצים אתם שדברי התורה יתקיימו בכם – המיתו עצמכם על התורה! וכעין זה מובא גם במדרש תנחומא בתחילת פרשת נח (סימן ג'): “יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שבחר בישראל משבעים אומות כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים לב ,ט) ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתורה שבע"פ וגלה אותם לישראל ,ולא עוד אלא שתורה שבכתב כללות ותורה שבע"פ פרטות ותורה שבע"פ הרבה ותורה שבכתב מעט ועל שבע"פ נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב יא ,ט) וכתיב ולא תמצא בארץ החיים (שם כח ,יג) ,ומאי לא תמצא בארץ החיים וכי בארץ המתים תמצא אלא שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל (במדבר יט ,יד) וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ,לפי שלא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות לד ,כז) ואמרו חז"ל לא כתב הקב"ה בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד" התורה הקדושה היא ארוכה ועמוקה, שבעים פנים לה ,דרכי לימוד רבים לה, פשט רמז דרש סוד ,פלפולים עמוקים לצד פשטים נפלאים ,פרפראות של חכמה בדרך של גימטריאות וראשי תיבות ועוד כהנה וכהנה .אך בעצם מהותה שונה היא מכל חכמה אחרת ,כי בעוד שבחכמה אחרת אם רוצה אדם שתשתמר בקרבו די לו שיחזור עליה ,בתורה אין הדבר כן – אם חפץ אתה שהתורה תתקיים בך לא די שתלמד ותעמיק בה ,אלא צריך אתה להמית עצמך עליה! להפוך את עצמך לכלי קיבול ראוי לתורה! את העצה הזו נתן משה לבני ישראל לפני הברית המוזכרת בפרשת כי תבוא ,אך שורשיה כבר במתן תורה! שקבלת התורה אותה קבלו ישראל במתן תורה עומדת להם בכל יום ויום ,דבכל יום יהיו בעיניך כחדשים .וכעת כשעומדים אנו לפני מתן תורה ,בימי הספירה המשמשים כהכנה צריכים אנו להתחזק בענין זה של “ממית עצמו". “זו תורה וזו שכרה"?! אך תחילה ,כדי ליישב הדברים על הלב, רוצה אני להזכיר דבר שנתעורר לי בעת היותי במסע לאוקראינה באלול תשס"ח, כשזכינו לפקוד את קברי הצדיקים, קדושי עליון הטמונים בארצות אירופה, גדולי עולם אשר תורתם מפורסמת בכל קצוות תבל .והם זכינו פקוד גם את קברו של רבנו ישראל מאיר הכהן מראדין זצוק"ל בעל ה"חפץ חיים" והמשנה ברורה וקברו של הגאון מוילנא זיע"א. משך כל המסע ,שמתי אל לבי לדבר מענין מאד ,כי כמעט כל גדולי ישראל אלו ,כמה שתורתם גלויה ומפורסמת כמה שמתבדרת היא בבית המדרש ,כך להיפוך מקום קבורתם כמעט לא נודע .הלא דברי תורתו של מרנא החפץ חיים יד הכל ממשמשת בהם ,אין כמעט בית יהודי שאין מונחים שם מספריו ,אם בספריו על לשון הרע – “חפץ חיים" ו"שמירת הלשון" ,אם בספרי “משנה ברורה" ואם בשאר ספריו הרבים כ"תורת הבית" ,ו"אהבת חסד" ועוד ועוד .וכנגד פרסומו כאחד מגדולי דור דעה ,הרי שזה כנגד זה ,קבור הוא על אם הדרך במקום נידח ומוסתר מעין כל ,עד כדי כך שרגל אדם אינה דורכת במקום. מה הטעם שכך עשה הבורא .כיצד מחד תורתו מופצת בכל מקום שבעולם ,עד כי אין יהודי שלא יזכיר איזו הלכה או מימרא מוסרית כל שהיא משמו של הכהן הגדול מאחיו ומאידך מקום קבורתו בהסתר והצנע. כך הוא אצל הח"ח וכך הוא אצל שאר גדולי ישראל אשר באנו לשפוך שיח על קברם ולבקש מהם שיהיו מליצי יושר עבורנו ועבור כלל ישראל די בכל אתר ואתר .מה טעם הדבר. מקום קבורתו של משה - במדבר וכעין זה ,יש להוסיף ולשאול ,כבר מצינו במשה רבינו ע"ה שלא נודע מקום קבורתו. הלא הוא דבר תימה .משה ,שהוריד את התורה לישראל ושהה בשמי רום ארבעים יום וארבעים לילה ,משה בשליחותו של מקום הוציא את בני ישראל מארץ מצרים .שפירסומו חצה גבולות יבשות ודתות ,מקום קבורתו ,במדבר ,מקום עזוב ושומם ,ולא עוד אלא שלא נודע היכן הוא. מה טעם לדבר. ואמנם מה שלא נודע מקום קבורתו ביארו רז"ל שהיה זה כדי שלא יהפך קברו לבית ע"ז ,אך אכתי צ"ת מדוע נקבע המקום במדבר דייקא ולא במקום אחר שיעלם בדרך נס. הלא נדמה בנפשנו את כל גדולי אומות העולם ,של השנים האחרונות ,מוזאונים רבים מוקמים על שמם ,את קבריהם שמים בתוככי גינה יפה ,או ביתן מופלא. ורק אצלנו גדולי ישראל ,קבורים ‘כאחד האדם' ,מצבה ששמם חקוק עליה ,עם כמה מילות הערכה והספד .היתכן? על מה ולמה ,ישאל השואל. הזכות לכך מגיעה, בדרך אחת, בהתכוננות ראויה בפרוזדור לקראת הטרקלין ,בצבירת מצוות ומעשים טובים ,תורה וחסד, תפילה וצדקה .לכך מראים לנו ממרום, כי מעשי הצדיקים, תורתם וספריהם, הם הם שמקנים להם תהילת עולם, הם הם המחשיבים אותם ,לא גופם אשר קבור במקום נידח ,אל ספריהם הנמצאים באוצר הספרים ,בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. 19 19 תולדותיהם של צדיקים – תורה ומעשים טובים וחשבתי לבאר זאת באופן נוסף ,כי כל זאת נועד בשביל להורות ולהמחיש לנו את דברי רש"י בריש פרשת נח על הפסוק “אלה תולדות נח נח איש צדיק" וז"ל“ ,ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" ,דזכות התורה שלמדו במשך ימי חייהם ומסרו נפשם עליה ,היא העיקר והיא היא שעמדה להם .דלא גופם העיקר אלא תורתם, ואדרבה לתורתם זכו מחמת שהמיתו את גופם ,שהמיתו עצמם באהלי התורה והחכמה .לא גשמיותם היא העיקר אלא רוחניותם ,וכל גשמיותם היתה רק כלי להעפיל והגיע לרוחניותם .ואשר על כן ,על אף שבתפילה על קבריהם יש סגולה גדולה ועצומה ורבים נושעו בזכותה ,ברם עיקר תולדות הצדיקים הם מעשיהם הטובים. כי מה בכך שהגוף הגשמי נמצא עתה קבור באיזה מקום נידח ,העיקר הוא שתורתם וקדושתם תופסים מקום ראשון בעלותם על שולחנם של מלכים - מאן מלכי רבנן ,שעל ידי כך שפתותיהם דובבות בקבר בכמובא בחז"ל בכמה מקומות. זאת ועוד ,כי כבר אמר רז"ל (ברכות יח, א) ש"צדיקים במיתתם קרויים חיים", הם אשר כל חייהם היו מהלך אחד של דביקות ברבש"ע ,דביקות והתענגות על קרבת אלוקים ,כפי שאמר דהמע"ה (תהלים עג ,כה) “ואני קרבת אלוקים לי טוב" ,במותם קרואים חיים ,כי אז דבקים הם ברבש"ע ומתענגים על זיו שכינתו. ולפיכך אין צורך לפרסם ולפאר את מקום קבורתם ,באשר הם חיים ,ואין חיים אלא תורה ,שהרי שפתותיהם דובבות בקבר כשדברי תורתם מתבדרים בבית המדרש ,שתורתם נלמדת על ידי בני תורה ,צעירים ומבוגרים ,נערים וזקנים השוקדים והוגים בתורתם ,או אז נוטף פיהם מור ולבונה ,ומרגישים הם הנאה יתירה. לפיכך מקום קבורתו של משה ,לא נודע ,להורות כי לא המיתה עיקר אלא המעשה ,לא מקום הקבורה ,אלא תורתו שהוריד לנו משמי מרומים כי “משה אמת ותורתו אמת". וזו הסיבה שגם למקום קבורתו של הכהן הגדול מאחיו ,להורות לנו כי עיקר פירסומו בתורה תלוי ,בספריו ומשליו 20 בכל הנאמרים מקום ופינה ,הם הם הקובעים והנותנים לו את מקומו בין גדולי ישראל. התכלית – להמית את העצמי עבור הרבש"ע וכמקום קבורתו של הח"ח ,כך גם מקום קבורתו של הגאון מוילנא זיע"א ,אשר נמצא במקום נידח ועלוב .כי על אף שבחיי חיותו הרעיש עולמות בתורתו, ובפרט בעמלו בתורה ברציפות ושקיעות שאין למעלה ממנה ,ומן המפורסמות הוא שאליהו הנביא התגלה לו וביקש ללמדו סודות התורה עומק לפנים מעומק ,אך הגר"א דחהו באומרו כי תורה נקנית רק על ידי עמל ויגיעה עצמית. והסיפורים על התמדתו המופלאה ממלאים עמודים רבים ,אך אזכיר דבר נפלא שקראתי ,שכאשר אחותו באה לבקרו ,אחר שנים מרובות שלא התראו, קיבל את פניה ודיבר עימה רגעים ספורים וברכה לשלום ,באומרו כי הזמן יקר מידי מלאבד אותו בדברים בטלים ,ושם בעולם האמת נפגש ויהיה זמן רב לשוחח. גם קדוש עליון זה טמון במקום שומם, אשר מעטים היודעים היכן הוא ,וכל הרואה תמה ,מדוע כך עלתה בידם ,זו תורה וזה שכרה. אלא דזה גופא ,כיוון שכל ימיו עמל להמית עצמו באהלה של תורה ,להמית ולשרש כל מידה הסותרת עמל בתורה, מתוך הפקרת הגוף במיעוט אכילה ושתיה ומיעוט שינה ,כיוון שכך חי ,כך גם נפטר ועלה לשמי שמים! אין לו אלא ד' אמות של תורה ויראה ,שאות קנה לו בעולם האמת ,שם העיקר וכאן הוא רק פרוזדור לטרקלין וא"כ מה יצא לו ומה משנה לו אם נקבר במקום מפואר או במדבר על אם הדרך .דהעיקר היא הצידה שעליה יגע וטרח בשנותיו בעולם ולא גופו שנשאר כאן ונקבר באדמה. וכדבריו של דוד המלך ע"ה בספר תהילים (מט ,יח) “כי לא במותו יקח הכל ,לא ירד אחריו כבודו" ,במתים האדם חופשי ,אין הוא הולך לבית עולמו עם כבוד והדר ,אין הולך הוא עם כסף וזהב ,אלא אך ורק עם תורה ומצוות .הם ורק הם יקנו לו את הזכות לעולם הבא .הם ורק הם יתנו לו חלק בגן עדן אשר על התענוג המופלא שמתענגים בו אמרו חז"ל באבות “יפה שעת אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל תענוגי העולם הזה" ,מכל התענוגות הגדולים ביותר שיכול אדם לדמיין בזה העולם ,מכולם יחדיו ,עדיף רגע אחד של קורת רוח בעוה"ב ,עד כדי כך! והזכות לכך מגיעה ,בדרך אחת, בהתכוננות ראויה בפרוזדור לקראת הטרקלין ,בצבירת מצוות ומעשים טובים, תורה וחסד ,תפילה וצדקה .לכך מראים לנו ממרום ,כי מעשי הצדיקים ,תורתם וספריהם ,הם הם שמקנים להם תהילת עולם ,הם הם המחשיבים אותם ,לא גופם אשר קבור במקום נידח ,אל ספריהם הנמצאים באוצר הספרים ,בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. את ההבנה הזו שעל ידי המתת עצמו נוצרים החיים ,שעל ידי ההתבטלות נוצר הקיום ,ונוצרת הגדלות האמיתית ,הורו לנו גדולי ישראל במקום קבורתם. ואם נדע להתבונן בדברים אלו ,הרי שאין לך הכנה ראויה ליום מתן תורתנו ,יום שבו מתחדשת הסגולה של קבלת התורה על כל הסייעתא המיוחדת המורעפת ביום זה ממרום ,אם רק נשכיל לקבוע בנפשנו שעיקר העיקרים בעבודת ה' זה העמל והיגיעה בתורה. ממית עצמו -למענו יתברך ונזכיר מעשה נוסף ,שארע באאמו"ר הצדיק רבי משה אהרן זיע"א ,שממנו נוכל להתבונן מהי המידה של ‘ממית עצמו באהלי החכמה' ,רבי משה אהרן זיע"א, מעולם לא היה אוכל את כל מה ששמו על צלחתו ,מעולם לא סיים את ארוחתו עד תומה ,אלא היה טועם מעט מהאוכל ומיד מפסיק .אמי מורתי הרבנית ,שראתה מחזה זה יום אחר יום הצטערה אל לבה, חששה היא שאולי האוכל אינו טעים לו. וכיון שהרגיש הצדיק בדבר אמר לה“ ,אני אוהב את האוכל שלך ,אבל מכל מקום אני אוכל הימנו רק קימעא ,מחמת שאני מעדיף שהתאווה שלי תהיה רק להקב"ה ולתורה ,ולא לדברי העולם הזה" .היש לך ממית עצמו גדול מזה ,לוקח הוא את כל הכח של התאוה ומיחד אותו בלתי לה' לבדו! העולה לנו למעשה – הכנה למתן תורה אכן אנו איננו בדרגות שכאלו ,וכעת ערב מתן תורה ,אין כוונתי לדרוש על דברים גדולים כמעשה הגדולים שהזכרנו ,כגאון מוילנא וכחפץ חיים ,שהרי אין דורשים מכל אחד אלא את מה שביכולתו ,אך עם כל זאת חובה עלינו להזכיר מעשים אלו שנדע לאן יכול אדם בשר ודם להגיע ,דאם אמרו חכמינו ז"ל בתנא דבי אליהו שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב ,אף שרחוקים אנו מהם מרחק גדול ועצום דאם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים ,הרי שצריכים אנו לדעת ולהתבונן במעשי האבות שהם סימן לבנים להורות מה אדם קרוץ חומר מסוגל להשיג .ועל כל פנים למעשה צריכים אנו לדעת שכל מה שביכולתנו הוא מחובתנו! ואין מסוגלים ויכולים אנו להוסיף רק מעט עמל ויגיעה, הרי שזה הנדרש מעמנו ,כל אחד במצבו .והדוגמאות לכך הם רבות ,אם בתוספת שיעורי תורה ואם בתוספת לימוד עצמי. “ממית עצמו" – דברים שבכל יום וניתן כאן דוגמא אחת ודי לחכימא ,ישנם רבים הנכנסים לבית המדרש וקובעים עתים לתורה ,אם בשיעור או בלימוד עם חברותא ,אך דא עקא שגם שם מוצא השטן מקום להתגדר ,כשבכל אותו הזמן המיועד ללימוד, מחזיק אותו אדם בכיסו מכשיר טלפון ומתבונן בו מידי כמה דקות ,הלא במעשיו גורם הוא שתורתו נעשית קרעים קרעים ,וכבר אמר על כך החזון איש באגרותיו דהלומד לפרקים הרי הוא כזורע זרעים בשדה ושולח עליהם מים לשוטפם ,זורע זרעים ובמקום לתת להם לנבוט מיד הורס אותם. רואים אנו כיצד בקבלה קטנה אך החלטית ,לכבות את מכשיר הטלפון בטרם הכניסה לבית המדרש, בטרם ישיבה לשיעור תורה ,ניתן לזכות להיות מעמלי התורה ,שהרי במעשה זה פועל האדם כנגד תאוותו ורצונו ,ועל ידו לא די שזוכה הוא לשעות של תענוג הבא על ידי לימוד מרוכז בלא הפסקות ,אלא זוכה הוא אף להמית עצמו ולו במעט בעמל התורה .ואשריו ואשרי חלקו. והדרך להגיע לכך נעוצה בדברים שזכרנו תחילת מאמרנו – “חביבה תורה על לומדיה" ,ככל שנחוש את חביבות התורה ונותנה ,ככל שנגביר אצלנו את ההערכה לתורה הקדושה ,כך יקל עלינו להתגבר על רצונות הסותרים את לימוד התורה ,כך יקל עלינו להתכונן לקבלת התורה המתחדשת עלינו מידי שנה בשנה ,בחג מתן תורתנו .נמצא אם כן שהדרך להתכונן לחג השבועות היא בשני ענינים ,בקריאה והתבוננות במאמרי חז"ל ובספרי מוסר המדברים על ההערכה לתורה ,ובקבלה כלשהי שיש בה הקרבה לתורה ,שעל ידה נזכה להיכנס להגדרה זו של “אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה". רואים אנו כיצד בקבלה קטנה אך החלטית ,לכבות את מכשיר הטלפון בטרם הכניסה לבית המדרש ,בטרם ישיבה לשיעור תורה ,ניתן לזכות להיות מעמלי התורה ,שהרי במעשה זה פועל האדם כנגד תאוותו ורצונו, ועל ידו לא די שזוכה הוא לשעות של תענוג הבא על ידי לימוד מרוכז בלא הפסקות ,אלא זוכה הוא אף להמית עצמו ולו במעט בעמל התורה .ואשריו ואשרי חלקו. 21 אורות ומראות הנס המתנוסס ברעננה מאת הרב יוסף אלקובי והרב בנימין תורג’מן “דשנים ורעננים יהיו ,להגיד כי ישר ה’” (תהילים צ”ב ט”ו -ט”ז) רעננה .עיר גדולה במרכז הארץ על גבול השרון ,עיר שבמהותה חולין .תושביה רובם ככולם אינם שומרים תורה ומצוות ,אולם בכל יהודי ויהודי חבוי ניצוץ רוחני קטן בעמקי נשמתו .לו רק ישכיל להפיח בו רוח חיים -אזי תבער השלהבת ותעלה מעלה מעלה. ואת אש הקודש הזו ניתן ללבות רק כשמרבים פעלים לתורה :בליבה של העיר ההומה ,בתוככי מרכז מסחרי – קניון של ממש ,הוקם בית כנסת שפועלו הרוחני הינו רב ועצום לאין ערוך“ .מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך” – כל באי המקום ויודעיו מתפעלים בכל פעם מחדש כיצד ביכולתו של מקום אחד להקרין אור רוחני כה גדול ואדיר על מאות אנשים... את הצימאון המרובה לתורה ולכל דבר שבקדושה מרווים כאן ,במוסדות “קול חיים” על שם רבנו הקדוש המלומד בניסים רבי חיים פינטו זצוק”ל זיע”א. ברחוב אחוזה שוכנים מוסדות “קול חיים” ובין כתליהם מהדהדים קולות הלימוד .קולות חיים וזכים המשפיעים טללי אורה על כלל התושבים ,מקרינים אור גדול ומושכים אליהם מכל רחבי האזור נערים ומבוגרים הבאים בתחילה רק לטעום מעט מן האור המופלא ,ולאחר מכן השהות היומיומית במקום בשעות קבועות נעשית אצלם לחלק בלתי נפרד. מפעל חייו של מורנו ורבנו הצדיק רבי דוד חנניה פינטו שליט”א שסניפים לו בכל קצווי תבל וחזונו הכביר לקדושה ותורה בכל עם ישראל -הוקם לתפארה גם ברעננה ,ומהווה מגדלור של אור סובב ומקיף לכל הסביבה. על מרכז לתורה בליבה של העיר רעננה • על בית כנסת שהוקם ב...קניון • נס גלוי שהתרחש למתפללי בית הכנסת – יחד עם כל באי הקניון • ציצית שהצילה • וגם: מדוע “סידר” מורנו הרב שליט”א את בית הכנסת מחדש? • זכות רבי חיים פינטו זיע”א 22 מיכאל בן שושן הוא יהודי יקר שהתגורר עד לא מזמן בעיר מרסיי שבצרפת .בשנים האחרונות הוא העביר את מרכז חייו לארץ הקודש ,לעיר רעננה .כאן ,ברעננה הוא השתלב עד מהרה בפעילות הרוחנית בקרב תלמידי מורנו הרב שליט"א ושומעי לקחו שהתכנסו לכאן מכל רחבי העולם ומצרפת בפרט. לפני כחצי שנה היה מיכאל אחד מראשי הפועלים להקמת בית הכנסת ובית המדרש ‘קול חיים' בעיר רעננה .הוא היה שותף גם להקמת כולל האברכים במקום ולקול התורה המתרונן מידי יום ביומו בהיכלו של ‘קול חיים'. ישבתי עמו לשיחה אישית שבה סיפר על המקום ועל התפתחותו ,אך לפני הכל שמעתי מפיו ,בעדות אישית מפעימה ומרגשת ,על “הנס הגדול שקרה לנו ב'קול חיים' ברעננה". “סידור" מחדש פתחנו את מרכז התורה ‘קול חיים' ברעננה בחודש תשרי. חשוב היה לנו להתחיל את תפילות הימים הנוראים עם הרב שליט"א במקום החדש ובצורה מסודרת. פרסמנו מודעות על בואו של הרב להתפלל עמנו ואכן זכינו להשתתפות של קהל רב מאוד ולהתעלות מיוחדת במחיצת הרב. חודש תשרי היה עמוס ברוחניות ,ראש השנה ,יום כיפור, סוכות וכמובן – שמחת תורה שגם אותו זכינו לעבור כשמורנו הרב בראשנו ,מרעיף עלינו טללי אורות וגשמי ברכה של דברי תורה ואורחות חיים מאוצרו הנפלא. ראש חודש חשון הגיע .הוא חל ביום שלישי של פרשת נח ביום ראשון שלפני כן ,היה בכוונתי לנסוע למרסיי שבצרפת .בלילה שלפניו ,מוצאי שבת קודש פרשת בראשית ,הייתי טרוד מאוד בארגון המזוודה וכל הנדרש לנסיעה .ידעתי שהרב שליט"א שוהה באותה העת בצרפת ויידעתי אותו על בואי המתוכנן. לפתע ,בעיצומן של ההכנות ,עלתה בדעתי המחשבה שנכון יהיה לבטל את הנסיעה שתוכננה מראש .ביטלתי למרות שהיו לי תוכניות לימים הבאים במרסיי .נשארתי ברעננה. למחרת בבוקר ,יום ראשון ,מצלצל הטלפון .כבוד הרב שליט"א על הקו“ .בוקר טוב ,היכן אתה?" שואל הרב“ .ברעננה" השבתי ונדמה היה לי שגם הרב ידע זאת“ .תוכל לבוא לבית הכנסת? תפתח לי את בית הכנסת" ,ביקש הרב בחיוך. רצתי עם בני שיחי' בשמחה על כך שהרב נמצא כאן ,כה קרוב, שאזכה לראותו בהפתעה כה נעימה. פתחתי את בית הכנסת ,הרב נכנס לבית הכנסת כשניכר שדעתו ממוקדת במשימה חשובה. עם כניסתו למקום החל הרב להזיז את הספסלים והכסאות ממקום למקום .לא הבנתי מהי כוונת הרב במעשיו ,אך יחד עם בני הצטרפנו מיד ועמדנו לרשות הרב בהזזת הספסלים בהתאם לרצונו וכוונתו הנסתרת מאיתנו. “חשוב שתבין" ,אומר מיכאל ומסביר את תמיהתו באותם רגעים ,בבית הכנסת ישנם כמאתיים מושבים ,כולם זהים לחלוטין זה לזה .למרות זאת נראה היה שלרב ישנו עניין בהחלפה ביניהם. “את זה תעבירו לכאן ואת ההוא תציבו במקומו" אמר הרב וחזר לבקש זאת שוב ושוב בהתייחס לעוד ועוד מושבים שהועברו ממקום למקום באופן תמוה לחלוטין. עשר דקות עמלנו בהעברת הספסלים הזו .עשר דקות שבהן אנו נשמעים להוראות הרב בלי שמץ של הבנה. רק בגלל שזהו רצון הרב .בהמשך הועברו גם ספרים ממקום למקום בספרייה -מכאן לשם ומשם לכאן. בסופו של דבר נראה בית הכנסת לכאורה בדיוק כפי שנראה היה בכניסתנו אליו עם הרב .רק אנחנו והרב ידענו על מה שהתחולל שם במשך זמן ארוך ובעמל רב של “שינוי" חסר פשר. על כסאו לא ישב זר בסיום העמל הזה ,פנה אלי הרב לפתע בחדות ,נטל את ידי והובילני לכסאו שבמרכז בית הכנסת. הבחנתי כי הרב היה נסער כולו! הוא ניגש לכסא והחל לטפוח עליו בנחרצות ,כמי שמבקש להבהיר דבר מה משמעותי וחשוב מאין כמותו“ :אני יושב על הכיסא הזה בזכות אבותי הקדושים! בזכות רבי חיים פינטו הקדוש .זה המקום של רבי חיים פינטו! שאף אחד לא יעז לשבת עליו!" כעת ברור היה לי כי לרב ישנה כוונה נסתרת .הרב אינו דואג אף פעם לכבודו האישי ,ברור היה לי שאינו מתכוון כעת לכבוד מקומו בבית הכנסת .מי ישב על כסא הרב? מישהו יעז לעשות זאת? הרב אמר את הדברים ,אך נראה כי דעתו לא נחה ,הוא בצילום המצמרר שהשוטרים הראו לנו ,נראה המחבל השני מגיע לדלת ,מנסה לפתוח את הדלת הימנית וכמובן לא מצליח .הוא סב על עקביו והולך לסיבוב בקניון. לאחר מספר דקות שב אל הדלת הימנית ומנסה לפתוח ,הוא מנענע את ידית הדלת שנמצאת במרחק של כחמישה עשר ס"מ מהדלת השניה ובחסדי ה' לא עולה על דעתו לנסות את הדלת השמאלית. 23 שב והכריז במילים חדות ובקול רם ,כמי שמבקש להשמיע זאת לכל מי שאמור לשמוע זאת“ :תשמע טוב ,לא מתקרבים למקום של רבי חיים פינטו! זה המקום של רבי חיים פינטו ,הכסא של רבי חיים ,אף אחד לא ישב בו!" חשתי כי עלי ליישב את דעת הרב ואמרתי לרב שבעזרת ה' אדאג לכך שרצונו זה יקויים. רק אחרי שהבטחתי לרב שאיש לא ישב על כסא זה נחה דעתו .ניכר שמבחינתו הסתיימה כאן הבהרה נחוצה ויצאנו מבית הכנסת. אצלי נותרה תמיהה גדולה מאוד בהבנת כל מה שהתרחש מהרגע שבו נכנסתי עם הרב לבית הכנסת ועד לאותו רגע. הקול עלה בחלוננו בערבו של יום שני ,אור ליום שלישי ,חל ראש חודש חשוון. למחרת בבוקר תוכננה פתיחתו הראשונה של הכולל שזכינו להקים בשליחות מורנו הרב שליט"א ברעננה. תחילת ‘זמן חורף'. הרה"ג דניאל כהן שליט"א שימש עד לאותה עת כראש הכולל בעיר ליון שבצרפת .הוא עבר לשם כך לרעננה ומאז הוא עומד בראש הכולל אצלנו. שוחחתי עם הרב כהן ושיתפתי אותו במעשי הרב ביום הקודם .שנינו יחד תמהנו לפשר מעשי הרב. כמידי בוקר התפללנו תפילת שחרית בבית הכנסת עם האברכים .תפילת ראש חודש חגיגית במיוחד לרגל פתיחת הכולל. באמצע תפילת שחרית ,בעיצומה של קריאת התורה -בעליית ‘שלישי' ,שמענו צעקות נוראות מכיוון הרחוב שנמצא קוממה אחת מתחתינו. הקריאה נעצרה .חלק מהמתפללים רצו לכיוון החלון ,לנסות ולהבין מה אירע .אחרים ,הצעירים שבינינו ,רצו לכיוון המדרגות וירדו לרחוב כדי לסייע בנדרש. התברר כי יהודי יקר בשם יאיר בן-עזרא חלף באותה עת ברחוב כשלפתע קפץ עליו מחבל ארור ודקר אותו בצווארו ובעוד מקומות בגוף. 24 כל החברים מבית הכנסת שהיו עדיין עם הטלית והתפילין עליהם ,קפצו על המחבל ונטרלו אותו בדרך הראוייה לו ולשכמותו ובכך זכו למנוע פגיעות נוספות מצד המחבל ואת המשך האסון! יאיר בן עזרא ,תיאר מאוחר יותר באוזני התקשורת ,ממיטת אשפוזו בבית החולים מאיר שבכפר סבא ,את רגעי האימה: “הוא עמד בצד התחנה .ראיתי שהוא הזיע מיד כשהסתכלתי עליו .הוא קפץ עליי עם הסכין ,צעק ‘אללה אכבר' .הדפתי אותו ביד שמאל וניסיתי להכניס לו כמה שיותר אגרופים .ראיתי את הסכין שלו ,הוא פשוט היה אחוז בכעס ,כמו נמר .מזל שזה הסתיים ככה ולא פצע עוד ילדים שהיו בתחנה .הוא דקר אותי בצוואר שתי דקירות ,במותן ,בכתף ,ביד .כל הגוף כואב". בתוך שניות רצה השמועה על הפיגוע שהתרחש במקום בכל רחבי הקניון שבתוכו שוכן בית הכנסת .רבים מבעלי החנויות והקונים ששהו ברחבי הקניון רצו בבהלה לכיוון בית הכנסת, הכנסנו את כולם עמנו והגפנו היטב את דלתות בית הכנסת. כמובן שבינתיים הוכנס ספר התורה להיכל -כפי הנכון והראוי לכבודו של ספר התורה שהקריאה בו הופסקה לזמן בלתי ידוע בהסחת דעת ברורה. בהגיע כוחות ההצלה והמשטרה למקום ,נלקח הפצוע בבהילות לבית החולים לטיפול רפואי בפציעתו .גם המחבל (להבדיל אלפי הבדלות) נלקח מהמקום והכל שבו לבית הכנסת. במקום רצה שמועה בהולה על כך שישנם חששות להימצאו של מחבל נוסף בשטח ועל כן ההמתנה של כל הנוכחים במקום התארכה עוד מעט. לאחר זמן מה הגיעה ההודעה המרגיעה מהמשטרה על כך שאפשר לצאת .הדלת נפתחה והאנשים התפזרו איש איש למקומו. בהתרגשות עצומה הוצאנו בחזרה את ספר התורה כדי להמשיך בקריאה בו .הרב הקורא היה נרגש מאוד ואף החל לבכות באמצע קריאתו... איכשהו סיימנו את קריאת התורה ותפילת מוסף. לאחר סיום התפילה ישבתי עם הרב כהן ,האברכים והמתפללים -לשתות קפה ולהירגע מההתרחשויות המסעירות שעברו עלינו בשעה החולפת. לפתע נפתחת הדלת ושני שוטרים נכנסים למקום. “מי הגבאי כאן?" הם שואלים. הצגתי את עצמי בפניהם. “מאיפה נכנס המחבל?" שאלוני השוטרים. “ברוך ה' ,הוא לא נכנס" עניתי. דו שיח של עוד כמה שאלות הבהיר לנו שהשוטרים חושבים שהמחבל הצליח להיכנס אלינו ואנו מצידנו לא הצלחנו להבין מדוע הם חושבים כך. אחד השוטרים שלף מכיסו את המכשיר הסלולרי והראה לי בטלפון שלו צילום של סרטון וידאו ממצלמות האבטחה של הקניון. בצילום נראתה בבירור הכניסה לבית הכנסת מצידה החיצון. בכניסה לבית הכנסת ,מעל לדלתותיו ,ישנו כיתוב באותיות גדולות ויפות “זה השער לה' צדיקים יבואו בו" – בית הכנסת “קול חיים" על שם רבי חיים פינטו זיע"א". באופן קבוע אנו משתמשים רק בדלת השמאלית .דלת ימין סגורה מבפנים והשמאל נפתחת. בצילום המצמרר שהשוטרים הראו לנו ,נראה המחבל השני מגיע לדלת ,מנסה לפתוח את הדלת הימנית וכמובן לא מצליח .הוא סב על עקביו והולך לסיבוב בקניון. לאחר מספר דקות הוא שב אל הדלת ושוב מנסה לפתוח את הדלת הימנית .הוא מנענע את ידית הדלת שנמצאת במרחק של כחמישה עשר ס"מ מהדלת השניה ובחסדי ה' לא עולה על דעתו לנסות את הדלת השמאלית. דלת בית הכנסת ממוקמת מאחורי המתפללים ,המחבל היה יכול להיכנס ולבצע את זממו בפגיעה במתפללים מבלי שהיינו מבחינים בו תחילה ומונעים זאת ממנו. באותם רגעים שהוצג בפנינו הסרטון המצמרר הזה ,הבטתי ברב כהן ושנינו נזכרנו במה שסיפרתי לו על מעשי הרב שליט"א ביום הקודם. בראשי שנינו חלפה ההבנה כי זהו פשרם של מעשי הרב מאמש .אני הבנתי כי הכרזותיו של הרב היו למעשה תפילה שהתפלל באותם רגעים שאכן זכות רבי חיים פינטו תעמוד למקום וכי אכן אף מפגע לא יוכל להכנס למקום שזכות הצדיק הקדוש עומדת לו וחופפת עליו. בסופו של דבר נמצא המחבל השני במרחק שני קילומטרים מבית הכנסת ,בסמוך לבית ספר ,עם שני סכינים קטלניות על גופו... אחד המתפללים שמע מפיו של אחד מחוקרי המשטרה כי המחבל נשאל בחקירתו לפשר העובדה שבסופו של דבר נמנע בעצמו מהצטרפות לחבירו במעלליו הרצחניים“ .למה לא עשית כלום?" נשאל המחבל. המחבל הנאלח השיב במילים ברורות“ :כשנגעתי בדלת ההיא של בית הכנסת ,בתוך הקניון ,נמלאתי לפתע בפחד. הפחד שיתק אותי ומאותו הרגע לא העזתי יותר לעשות מאומה מתוכניתי לפגע ולהרוג יהודים רח"ל". כעת ברור היה לנו שבמעשיו התמוהים היה הרב טרוד מאוד בעניינים שנשגבים מאיתנו ,אולם ברור היה לנו גם שבזכות אותם מעשים נמנע אסון גדול – בזכות הצדיק רבי חיים פינטו זכרו יגן עלינו ועל כל עם ישראל. נס מצולם למען יאריכון ימיך כל ההתרחשות המצולמת הזו היתה דקות אחדות לפני הפיגוע שאירע למטה ,מתחת לחלון בית הכנסת כעבור דקות ספורות. באותה עת היינו שקועים בתפילה! הרב כהן רואה זאת ומיד אומר בקול “ה' שמר עלינו! הלוא היה עלול לקרות כאן בדיוק מה שקרה בהר נוף!" לאחר תקופת מה .החלים יאיר בן עזרא שנפצע בפיגוע. הוא הגיע לבית הכנסת וסיפר עוד משהתרחש במהלך אותו בוקר נורא: ליאיר יש רכב פרטי בבעלותו .למחרת אמורה היתה להתקיים חתונת אחותו ועל כן הוא השאיל להוריו את רכבו ,לשימושם האישי בהכנות המשמחות לקראת חתונת ביתם“ .אני אסע הדלת של רבי חיים פינטו כן ,זהו "קול החיים" הנשגבים ברעננה ,כי גם ממקום שלא זכה עד כה לתורה בעוצמה שכזו -עולה ובוקע אורה של התורה הקדושה ומאפיל על כל האורות החיצוניים והארעיים. במקום קטן בגודלו ,אך רב ועצום בפועלו ובנצחיותו -שומרים היטב על גחלת היהדות שלא תכבה. הנה ,ברובן של שעות היממה רוחשת פעילות תורנית מקיפה לקרב ליבותיהם של אחינו בני ישראל לדרך ה' יתברך .כאן -כל הצמא לתורה יוכל למצוא את מבוקשו בנועם שיח ובמאור פנים .ואשרי לצדיקים הללו שבזכותם יפציע אור הגאולה במהרה בימינו ,אמן. 25 באוטובוס" אמר הבן מתוך כיבוד הורים שכידוע עליו הובטחנו “כבד את אביך ואת אמך – למען יאריכון ימיך". כשבא לצאת מביתו רצה לשים על גופו ציצית – ‘טלית קטן' ,אך לא מצאה. היתה לו ציצית חדשה שאחותו ,הכלה ,ביקשה שיחדש וילבש למחרת -לכבוד חתונתה. עלה בדעתו שמן הנכון והראוי שכעת ילבש את הציצית הזו“ .במהלך יום אחד היא תשאר חדשה ונקייה לכבוד החתונה מחר" .הוא לבש אותה על גופו וזמן קצר אחר כך נתקל בו המחבל המפגע ודקר אותו ,כאמור – גם בצוואר. הדם שתת מצווארו ,הוא החל לאבד דם באופן ממשי וחייו ניצבו בסכנה מיידית .העוברים ושבים במקום נחלצו מיד לעזרתו ,וחיפשו במה להשתמש כ'חוסם עורקים' לעצירת הדם עד להגעת כוחות הרפואה. במהלך הטיפול הראשוני בו הבחינו האנשים בציצית שעל גופו ,הם נטלוה והשתמשו בה כדי לחסום את המשך איבוד הדם! בנוסף ,מאוחר יותר אמרו הרופאים כי בזכות שכבת הבד הנוספת שהיתה על גופו ,עוכבה חדירת הסכין בכמה מילימטרים נוספים באחת מנקודות הדקירה בגוף .לו היתה חודרת עוד מעט היה מצבו קשה בהרבה מחמת פגיעה באיברים חיוניים והסכנה לחייו היתה כפולה ומכופלת. מאז החלמתו מגיע יאיר לבית הכנסת מידי יום ביומו .הוא מתפלל עמנו ואף נשאר ללמוד במשך כשעה כל יום. הוא קיבל את חייו במתנה מבורא העולם בזכות המצווה ומאז הוא התקרב עוד ועוד לבורא העולם. מקלט רוחני מופלא הוא גם השינוי בהתייחסותם של אנשי הקניון אל בית הכנסת החל מאותו יום. היו מהם שהתנגדו בתחילה לקיום בית הכנסת בתוככי 26 הקניון .הם ניסו להערים מכשולים שונים על פתיחת וקיום בית הכנסת במקום והיתה לנו מולם אי נעימות רבה. כאמור ,בעת הפיגוע נסו רבים מהם אל בית הכנסת ,אל הבטחון שמאחורי דלתותיו הנעולות. למחרת יום הפיגוע ,יומו השני של ראש חודש ,הגיע הרב להתפלל עמנו בבית הכנסת .לאחר התפילה הגיעו רבים מבעלי החנויות בקניון אל הרב .הרב קיבל את כולם בבית הכנסת ,וברכם מעומק ליבו באהבת ישראל העצומה הקורנת ממנו על כל יהודי באשר הוא .כולם קיבלו ברכה באותו יום, ורבים מהם מגיעים מאז בקביעות להתייעץ ולהתברך אצל הרב. מאוחר יותר התארגנו בעלי החנויות גם לבקשת סליחה .הם כתבו מכתב בחתימת כל בעלי העסקים ,בו הביעו את תודתם “על כך שפתחתם בפנינו את הדלתות והצלתם חיים". גם התנגדויות העירייה לקיום בית הכנסת הוסרו בסיעתא דשמיא והתנהלותו של בית הכנסת במקום אינה נתקלת עוד במכשולים בזכות העובדה שכל שכנינו חשים ומבינים שקיום בית הכנסת במקום הוא אך לברכה עבור כולם. “בוקר תשמע קולי" (תהילים ה' ד') בהיסוס קל הצצנו ליום אחד של פעילות ב'קול חיים' .הנה הוא לפניכם: 6:30בבוקר :כאשר העיר מתעוררת ליום חדש ,ניתן לראות עשרות אנשים נוהרים לכיוון אחד .במוסדות “קול חיים" מתקיימת תפילת שחרית רבתי מידי בוקר“ .מודה אני", “שמע ישראל" כולם עטורי טלית ותפילין ,פותחים את סדר יומם כיהודים כשרים בתפילה זכה. בסיומה של התפילה הם נותרים במקום ,אינם ממהרים לצאת .אור חזק של תורה מושך אותם לכאן ומשאיר אותם במקום זה עוד ועוד... 7:30בבוקר :כן ,השעון מורה שזוהי השעה אשר בה על פי רוב אנשים מוצאים עצמם אצים רצים לעבודתם ,אך בניגוד לכל אותם אלו הממהרים לעמל יומם תוך שכחת מהות וסיבת כל אותה ריצה – כאן נעצרים מעט ,מרוץ החיים מופסק לזמן מה לטובת החיים האמיתיים והנצחיים. כאן ,לומדים מידי יום ביומו לומדים גמרא ובנוסף לכך, גם הלכות ונושאים מרכזיים מפרשת השבוע הנמסרים בטוב טעם ודעת .רבים מן הלומדים והפוקדים את המקום משתייכים לקהילת עולי צרפת ברעננה ,ומעידים בפה מלא כי כאן הם מוצאים את ביתם הרוחני והאמיתי. “יום ליום יביע אומר" (תהילים י"ט ג') 9:00 - 10:30בבוקר :בפתיחת יום הלימוד נאספים יחדיו בצוותא אברכים ובעלי בתים למשך כשעה ומחצה. בזמן נפלא זה הם מלבנים יחדיו סוגיות בגמרא ,בהתאמת קצב הלימוד לרמתו של כל לומד. מיותר לציין עד כמה נוסך הלימוד המשותף הזה כוחות בלומדים ,הזוכים לטעום מצוף טעמה של תורתנו הקדושה. מאידך -מה רבה זכותם של אותם אברכים הלומדים עימם, שלוחי מצווה. :09:00 – 20:00בשתי מסגרות ‘כולל אברכים' לומדים במקום :כולל אחד משעה 09:00עד 15:30ברציפות ,וכולל נוסף משעה 12:00עד שעה 20:00בראשותו של הרב דניאל כהן שליט"א .מסגרת הכולל היא הלכה “לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא" ,והלימוד בו נעשה ברמה הלכתית גבוהה ביותר. וכך ,מן הערים החרדיות שמסביב -מגיעים אברכים חשובים לקבוע בכולל “קול חיים" את חוק לימודם .מערך הסעות מסודר פועל להביא את האברכים הלומדים ,מבני ברק ומאלעד אל הכולל. כשלושים אברכים בני תורה ,חלקם אף דוברי צרפתית, ממלאים את המקום בתוכן רוחני אדיר .ידיעת השפה הצרפתית על בורייה מסייעת רבות בידם לקרב לבבות תועים לאבינו שבשמים. במהלך שעות פעילות הכולל ניתן לראות נערים ואנשים רבים מן הסביבה הקרובה ואף המרוחקת יותר ,הבאים לשאול וללבן עניין כלשהו עם ראש הכולל שליט"א וצוות האברכים שיחיו. “ולילה ללילה יחוה דעת" (שם) גם כאשר תם לו עוד יום של לימוד פורה וגדוש בתוכן רוחני במסגרות הכוללים ,לא תמה ולא נפסקת העלייה בתורה וביראת שמים במוסדות “קול חיים" :כחלק בלתי נפרד מהכרת אורחות היהדות הצרופה מתקיימים מידי ערב ובין מנחה לערבית ,שיעורים מרתקים לציבור הרחב במגוון נושאים תורניים. כך ניתן למצוא קהל רב הנאסף לשמוע שיעור מחכים ומרחיב ידע ,בנושאי חינוך ילדים ,שמירת השבת ועוד נושאים שונים וחשובים באספקלריית היהדות. בשיעורים אלו רוכשים המאזינים כלים להתמודדות עם משמעת חינוכית והנהגה נכונה כהורים -דברים שהם ממש צו השעה .וכן זוכים להבין מה רבה זכותה של השבת הקדושה ושומריה כראוי. “ימים על ימי מלך תוסיף" (תהילים ס"א ז') התרגשות מרוממת ורגעי שיא של קדושה נרשמים ,כאשר מגיע לכאן כבוד מורנו ורבנו בנן של קדושים רבי דוד חנניה פינטו שליט"א .בימי השבוע ולשבות את השבת במחיצת הקהילה הקדושה. מספר ימים קודם בואו של הרב מכריזים השלטים ונרגשים הלבבות כי “צדיק בא לעיר" .הציפייה ניכרת היטב על פני התושבים -לחזות בפני קדשו ,לשמוע את נועם שיחותיו הטהורות ודברי החיזוק הנפלאים ,וגם ליטול ממנו עצה ותושייה בכל תחומי החיים. מאות אנשים מתכנסים באולם המוסדות וקדושה עילאית אופפת את החלל .כבוד הרב שליט"א מברך בזכות אבותיו הקדושים ,צדיקי עליון ,את כלל הנאספים .לאחר מכן הוא נושא את דרשתו ודברי התורה המרוממים מענייני דיומא והדרכות חיים אקטואליות לימינו אנו .פרשת השבוע ודברות הקודש מקבלים לפתע מימד אחר ...בנועם אמרותיו הוא משכיל ומיטיב לקשר את פסוקי תורתנו הנצחית והמאורעות שבה -לימינו אנו ,ולכל הקורות בעולם כעת. כל הנוכחים במקום חשים ומעידים כי שעה זו הינה שעת התעלות אמיתית ,התקרבות רוחנית לאבינו שבשמים שאותה שואפים אל קרבם כלל הנאספים ,התרוממות של טפח מעל לשגרת החיים השוחקת ומשכיחה את היקר והחשוב לנו באמת ,חיזוק עצום יחד עם קידוש שם שמים נשגב. לאחר השיעור וההתעלות הרוחנית פונים הנאספים ומבקשים את ברכת הרב שליט"א ,ואת עצתו הנבונה בעניינים אישיים שונים .ברוח קדשו מעניק הרב לכל שואל עצה ותושייה, ומברכו בזכות אבותיו הקדושים. לאחר השיעור מתפזרים הנאספים לבתיהם באווירה מרוממת ומיוחדת ,וממתינים בכיליון עיניים לפעם הבאה שבה ישוב הצדיק שליט"א לעירם. 27 גם בנו ממשיך דרכו של הרב -רבי יואל פינטו שליט"א ,מגיע מידי פעם בפעם אל המקום ומוסר דרשות חיזוק לקהל הקדוש. רבים מתושבי העיר נוהרים בבואו להתברך, להתייעץ ולהתבשם מאורו הטהור ,וכן עומדים בקשר רציף עימו ונועצים בו רבות בכל תחומי החיים ,ובשאלות העומדות על הפרק. פעם בחודש מגיע רבי יואל שליט"א לעיר ושוהה בה גם בשבת קודש .שבתות מרוממות שכאלו קשה לתאר במילים ובשורות בודדות .באיזור כולו שוררת אווירה רוחנית מופלאה השואבת את כל הנמצא בקרבתה לעולם מואר ומיוחד. בשבתות אלו מתקיימים שישה ולעיתים אף שבעה שיעורים .השיעורים הנמסרים דבר דבור על אופניו מקיפים באופן ייחודי לימוד והלכה ,אורחות חיים ומוסר .מאות אנשים מתקבצים למקום (הקטן ביחס למספר הנאספים) ,עד שנראה כי צר הוא מלהכיל. אולם ,ממש כבשעת העלייה לרגל אל בית המקדש - איש אינו אומר “צר לי המקום" ...הצמא הרוחני הוא כה מוחשי והביקוש לתורה כה גובר ,עד כי כולם מרותקים לשיחות הקודש ,כמהים לשמוע עוד ועוד מבלי הפסק. “אמת מה נהדר היה כהן גדול" להתרוממות רוח וקדושה מיוחדת זכו תושבי רעננה במהלך הימים הנוראים שעברו עלינו לשלום -בהשתתפות מו"ר שליט"א אשר עבר לפני התיבה ביום הכיפורים. המקום היה מלא מפה לפה בכ 350-איש שגדשו את בית הכנסת ביום הנשגב .מהבוקר ועד לצאת היום הקדוש נשמעו במקום ללא הפסקה רק תפילות ודברי ההתעוררות הנפלאים מפי מורנו ורבנו שליט"א .תפילות מרקיעות שחקים ודבקות שלא נראה כמותה ,ואשר לא תשכח מכל מי שזכה והיה שם. כמו כן ,גם בחג “שמחת תורה" שמענו מתושבי המקום אנשים כי “כזאת שמחת תורה לא הרגשנו הרבה מאוד שנים ,שמחה אמתית ואהבת התורה". כן ,זהו “קול החיים" הנשגבים ברעננה ,כי גם ממקום שלא זכה עד כה לתורה בעוצמה שכזו -עולה ובוקע אורה של התורה הקדושה ומאפיל על כל האורות החיצוניים והארעיים. במקום קטן בגודלו ,אך רב ועצום בפועלו ובנצחיותו -שומרים היטב על גחלת היהדות שלא תכבה .הנה ,ברובן של שעות היממה רוחשת פעילות תורנית מקיפה לקרב ליבותיהם של אחינו בני ישראל לדרך ה' יתברך .כאן -כל הצמא לתורה יוכל למצוא את מבוקשו בנועם שיח ובמאור פנים .ואשרי לצדיקים הללו שבזכותם יפציע אור הגאולה במהרה בימינו ,אמן. זהו כוחו העצום של הרב שמקרב כל יהודי ואוהב כל יהודי באשר הוא". זכות גדולה היא לנו שגם רבה של העיר רעננה ,הגאון הגדול רבי יצחק פרץ שליט"א קיבל את בואו של הרב לעירו בברכה .הגאון הרב פרץ שליט"א אף הטריח את עצמו והגיע לבית הכנסת כדי למסור שיעור נפלא שעליו התענגו כל הנוכחים .בבואו הביע הרב פרץ את התפעלותו מיופי המקום וממספר האנשים שמתכנסים בו לתורה ותפילה“ .זו זכות עבור עירנו שיש בה פנינת חמד רוחנית כה נפלאה" אמר רב העיר והביע תקווה להתפתחות המקום עוד ועוד. מיכאל מספר כהמחשה על יהודי שהגיע ביום מן הימים לבית הכנסת .אדם מבוגר יחסית בשנות השבעים לחייו .בקריאת התורה באותו יום ,כששאלתי אם יש לוי בקהל ,קם אותו אדם ואמר שהוא לוי .קראנוהו לעלות לתורה .בגשתו אל הספר ,הראיתי לו את המקום שבו אוחזים בקריאה – כנהוג על פי ההלכה .הוא הביט באותיות שלפניו ו...התחיל לקרוא. חשבתי שהוא התבלבל לרגע ואמרתי לו “ברכה! ברכה!" .הוא עצר את קריאתו והביט בי כמי שאינו מבין לרצוני .אמרתי לו שיברך את ברכות התורה לפני הקריאה והוא התנצל“ :זו הפעם הראשונה שאני רואה ספר תורה מבפנים"... מיכאל נרגש גם כשהוא נזכר באותו אדם שהיה גר מעל בית כנסת בעיר ,כולם הכירוהו כמי שבמודע ובמכוון אינו יורד לבית הכנסת ...מאז שהרב הגיע והוא הוקסם מאורו ומתק לשונו היהודי הזה מגיע אלינו ומתפלל עמנו שלוש תפילות ביום .הוא אינו מעשן בשבת ,ואף זוכה מידי יום ללמוד תורה במשך שעה של קורת רוח בעולם הזה שתזכה אותו לחיי העולם הבא בזכויות עצומות .האהבה של הרב חיברה אותו וכמוהו עוד רבים אל מתק התורה והמאור שבה מקרבם עוד ועוד. לאחרונה פנה הרב אל אותו יהודי בהתפעלות עצומה ואמר לו “אם פתחתי את כל זה רק בשבילך -היה שווה!" מקום של תורה ותפילה ב'קול חיים' לומדים היום שלושים אברכים מידי יום ביומו. במקום מתקיימים שני מניינים לתפילת שחרית. האחד בשעה 6:45שבו מתפללים אנשים שבחלקם היו מתפללים עד עתה ביחידות (או שלא)... המניין השני מתקיים בשעה שמונה ומיד לאחריו נפתח רצף של לימוד תורה עד לשעה שבע בערב. חמישה עשר אברכים לומדים עד לשעה 3:30וחמישה עשר נוספים מגיעים בשעה שתים עשרה ולומדים עד שבע בערב .לאחר מכן מתקיים במקום שיעור מהשעה שמונה ועד לשעה עשר וחצי. בשבתות מגיעים לתפילות בקביעות בין מאתיים לשלוש מאות איש מידי שבת בשבתו. בבוקר יום השבת אנו זוכים לשמוע שיעור בספר ‘בן איש חי' מפי הרב שליט"א בשעה שבע ועשרים, בהשתתפותם של קרוב למאה בני אדם! 28 בשעה ארבע נערך בבית הכנסת שיעור לנשים בהשתתפות כ 150-100 -נשים. בשבתות מגיע רוב מכריע של צרפתים ,מפני שמרבית השיעורים נאמרים בשפה הצרפתית .בימות החול מגיע אחוז גדול יותר של ישראלים מפני שאז יש יותר שיעורים בעברית. כשאני מעביר את ההודעה על כך שהרב מקבל קהל ביום מן הימים ,לא חולפות יותר מעשר דקות וכבר לוח הזמנים מלא! מדובר על קבלת קהל שנערכת בין השעות עשר ועד חמש ,כאשר כל אחד מהבאים שוהה במשך כחמש דקות אצל הרב לברכה או עצה! “מדובר ברעננה!!!" מנסה מיכאל בן שושן להמחיש ולהבהיר“ ,זוהי עיר שבה אנשים לא היו מעלים בדעתם לקיים תורה ורוחניות בקנה מידה קטן בהרבה מזה .זוהי הזכות של הרב שבצילו אנו זוכים לחסות, שירת הבקשות בעיצומו של החורף פנו אלינו מטעם העירייה בבקשה לערוך אצלינו ‘שבת בקשות' -בשבת פרשת בשלח .כנהוג בקרב קהילות המזרח להתאסף אחרי סעודת ליל שבת לשורר מפיוטי הקודש שחוברו בידי גדולי הדורות. ציפיותיהם לא היו גבוהות במיוחד .זו השנה השניה שנערכת בעיר רעננה ‘שבת בקשות' .בשנה שעברה השתתפו כחמישים איש באירוע זה .הם ביקשו שנפרסם מעט “מן הסתם בזכותכם יגיעו קצת יותר מחמישים איש". פרסמנו על קיום ה'בקשות' אצלנו ולמקום הגיעו כשלוש מאות איש! הגיעו גם סגן ראש העירייה חיים גולדמן ומנהל מדור מורשת ישראל יוסי ליפשיץ והתפעלותם היתה רבה מאוד. מאז הם באים אלינו מידי פעם ,ויחד עם כלל תושבי העיר והאיזור שמחים על בואו של הרב וקהילתו לרעננה. 29 באהלי צדיקים באהלי צדיקים מסע מו"ר שליט"א לקברות צדיקים באוקרינה הילולת רבי חיים פינטו זיע"א -מרוקו 30 31
© Copyright 2024