‫ח' בטבת תשע"א‬
‫‪ 15‬בדצמבר ‪2010‬‬
‫העלאת היטל ההטמנה‬
‫נייר עמדה‬
‫מבוא‬
‫היטל ההטמנה הוטל ב – ‪ 1‬ביולי ‪ 2007‬והוא יגיע לשיעורו המרבי (‪ ₪ 50‬לטון) ב – ‪ .2011‬למעלה‬
‫משלוש שנים חלפו מאז הטלתו‪ ,‬אך התמורות בשטח עדיין מוגבלות ושיעור המיחזור עדיין נמוך‬
‫ביותר‪ :‬כ – ‪ 13%‬בלבד‪ .‬צו שמירת הנקיון (שינוי התוספת) התש"ע ‪ 2010‬בנוגע להעלאת היטל‬
‫ההטמנה מציע כמה שינויים משמעותיים וכעת הוא מובא לדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה ב –‬
‫‪ 20‬בדצמבר ‪.2010‬‬
‫הרינו להביע תמיכה בצו ובהעלאת שיעור היטל ההטמנה‪ ,‬הואיל ומדובר בצעד חשוב המשרת את‬
‫האינטרס הציבורי‪ .‬המדובר בצעד חיוני להגדלת שיעור המיחזור‪ ,‬להרחבת מעגל הרשויות‬
‫הממחזרות ולקידום תשתית מפעלי המיחזור‪.‬‬
‫לאור מורכבות העניין‪ ,‬ישנן גם הסתייגויות בנוגע לחלק מן הפרטים‪ ,‬ועל כן אנו מתכבדים להציג‬
‫להלן תקציר ממצאי עבודה שערכנו בנושא‪ ,‬הכוללים המלצות‪.‬‬
‫עיקרי הממצאים‬
‫א‪ .‬היטל ההטמנה הוא כלי בעל חשיבות מכרעת בצמצום ההטמנה ועידוד המיחזור‬
‫עלותה הנמוכה של ההטמנה בישראל היא הגורם המרכזי לכך שהחלק הארי של הפסולת (‪)87%‬‬
‫עדיין מוטמן ומחולל מפגעים סביבתיים ובזבוז משווע של משאבים‪:‬‬
‫בזבוז משאבים‪ :‬פסולת מוטמנת הניתנת למיחזור והשבה‪ ,‬בשנה‬
‫‪ 1,500,000‬טון‬
‫פסולת אורגנית שניתן לעבד לדשן אורגני‬
‫‪ 700,000‬טון‬
‫‪ 450,000‬טון‬
‫קרטון ונייר שאינם ממוחזרים‬
‫פלסטיק לסוגיו שאיננו ממוחזר‬
‫‪ 300,000‬טון‬
‫זכוכית‪ ,‬מתכת‪ ,‬טקסטיל שאינם ממוחזרים‬
‫במרבית מדינות האיחוד האירופי‪ ,‬היטל ההטמנה הוא כלי מדיניות מרכזי המהווה מרכיב יסודי‬
‫במדיניות ניהול הפסולת והמשאבים והוא מסייע רבות בצמצום ניכר של ההטמנה‪.‬‬
‫העלאת היטל ההטמנה – עמדת אדם טבע ודין‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬כדאיות כלכלית למיחזור‬
‫ההיטל בשיעורו הנוכחי טרם הביא לתוצאות של ממש‪ .‬מבדיקות כלכליות שערכנו עולה שגם‬
‫כאשר יגיע ההיטל למלואו‪ ,‬עדיין תהיה חלופת המיחזור יקרה יותר מההטמנה במקרים רבים‬
‫וכפועל יוצא מכך‪ ,‬יוותר המיחזור מחוץ לטווח הכדאיות הכלכלית במספר לא מבוטל של רשויות‬
‫מקומיות‪.‬‬
‫הדבר בולט במיוחד בכמה וכמה רשויות מקומיות השוכנות בקרבת מטמנות‪ ,‬דוגמת ירושלים‪,‬‬
‫באר שבע וצפת (ואחרות)‪ .‬רשויות אלה נהנות ממרחקי שינוע קצרים וממחירי הטמנה זולים‬
‫באופן יחסי‪ ,‬ועבורן עלות ההפרדה במקור ומיחזור פסולת יקרה באופן ניכר מעלות ההטמנה‪.‬‬
‫מצב זה‪ ,‬בו לרשויות רבות אין כדאיות כלכלית למעבר למערך הפרדה במקור לשני זרמים‪ ,‬גורם‬
‫לעיכוב בהקמת מתקני הטיפול‪ ,‬הזקוקים אף הם לרמת ודאות סבירה ולכמות פסולת מספקת‬
‫לצורך הפעלת המתקנים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬העלאת ההיטל חיונית בכדי להגדיל את שיעור המיחזור‪ ,‬להרחיב את מעגל הרשויות‬
‫הממחזרות ולקדם את תשתית מפעלי המיחזור‪.‬‬
‫ג‪ .‬גובה ההיטל‬
‫היטל ההטמנה נקבע בראש ובראשונה על פי יעדי המיחזור ומדיניות הפסולת בכללה‪ .‬להלן נתונים‬
‫ממספר מדינות‪1:‬‬
‫היטל הטמנה באירו לטון‬
‫היטל הטמנה באירו לטון‬
‫הולנד‬
‫אוסטריה‬
‫בלגיה‬
‫‪85‬‬
‫‪87‬‬
‫‪60‬‬
‫פינלנד‬
‫איטליה‬
‫נורבגיה‬
‫‪30‬‬
‫‪26‬‬
‫‪40‬‬
‫דנמרק‬
‫‪50‬‬
‫שבדיה‬
‫‪43‬‬
‫יש לציין ששיעורו של ההיטל עולה בחלק מן המקרים על גובה העלויות החיצוניות הכרוכות‬
‫בהטמנת פסולת (‪ 70 – 10‬אירו לטון)‪ .‬הסיבה לכך היא שההיטל הוא כלי מרכזי במימוש יעדי‬
‫המדיניות ולכן מדינות רבות אינן מסתפקות בהתאמת ההיטל לגובה העלויות החיצוניות וקובעות‬
‫היטל גבוה יותר‪.‬‬
‫בחינת מצב הדברים אצלנו‪ ,‬כשלוש שנים לאחר הטלת ההיטל‪ ,‬מובילה למסקנה שיש צורך‬
‫בהעלאה משמעותית של ההיטל‪ ,‬לפחות פי שניים משיעורו המרבי הקבוע בחוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬עליה הדרגתית בגובה ההיטל‬
‫‪WRAP, landfills Bans Feasibility Study, Appendices, 2010‬‬
‫העלאת היטל ההטמנה – עמדת אדם טבע ודין‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫היטל ההטמנה נועד לשנות את פניו של משק הפסולת ולהעבירו ממשק מבוסס הטמנה למשק‬
‫מבוסס מיחזור‪ .‬אולם המעבר הזה‪ ,‬ככל שהוא הכרחי‪ ,‬דורש פרק זמן להתאמה של המערכת‬
‫בכללה‪ :‬על הרשויות המקומיות האמונות על הטיפול בפסולת לעדכן תפישות נושנות ולתכנן‬
‫מחדש את מערך הפסולת העירוני‪ ,‬כך שיתאים להפרדת פסולת במקור‪ .‬נדבך חיוני בכך הוא‬
‫הקמתם של מתקני טיפול חדשים והתאמתם של מתקנים קיימים לקליטת הפסולת והטיפול בה‪.‬‬
‫המדובר בשדרוג תחנות מעבר ובהרחבה והתאמה של מתקנים המטפלים בפסולת האורגנית‬
‫ובמרכיבים בני המיחזור‪ :‬פלסטיק‪ ,‬קרטון‪ ,‬נייר‪ ,‬מתכת וזכוכית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬העליה ההדרגתית דרושה משני טעמים‪:‬‬
‫‪ – 1‬עיגון מדיניות ניהול הפסולת וקביעת אופק ברור וחד משמעי לרשויות וליזמים‪.‬‬
‫‪ – 2‬מתן פרק זמן סביר להיערכות ולתכנון במגזר העירוני ואצל מתקני הטיפול‪.‬‬
‫באירלנד‪ ,‬מדינה בעלת משק פסולת מבוסס הטמנה עד לא מכבר‪ ,‬החלו לנקוט בצעדים לצמצום‬
‫משמעותי של ההטמנה‪ .‬היטל ההטמנה נכנס לתוקפו ב ‪ ,2002 -‬ומאז הוא עובר עדכונים באופן‬
‫הדרגתי‪2:‬‬
‫היטל הטמנה באירלנד‬
‫שנה‬
‫‪2002‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫היטל אירו לטון‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪50‬‬
‫‪75‬‬
‫ה‪ .‬היטל גבוה תורם להפחתת כמות הפסולת‬
‫היעד החשוב ביותר‪ ,‬עוד לפני צמצום ההטמנה‪ ,‬הוא צמצום כמות הפסולת הנוצרת‪ .‬הפחתת כמות‬
‫הפסולת הנוצרת מקטינה את ההשפעות הסביבתיות עשרות מונים יותר ממיחזורה של הפסולת‬
‫ולכן היא בחזקת יעד ראשון במעלה‪.‬‬
‫יקור ההטמנה באמצעות היטל ההטמנה יכול לתרום לצמצום כמות הפסולת‪ ,‬בכך שהוא מניע את‬
‫הגופים הנושאים במימון עלויות הטיפול בפסולת להתייעל ובתוך כך לצמצם את כמות הפסולת‪.‬‬
‫חשיבות‪3:‬‬
‫ממחקר מקיף שנערך בהולנד‪ ,‬עולים שני ממצאים בעלי‬
‫‪ – 1‬היטל גבוה גורם לרשויות מקומיות לפתח מערכת איסוף פסולת המתמרצת את התושבים‬
‫להקטין כמויות פסולת וליהנות מהפירות הכלכליים שבכך‪.‬‬
‫‪ – 2‬היטל גבוה גורם לחברות עסקיות (הנושאות בעלות הטיפול) לפעול לצמצום כמות הפסולת‪.‬‬
‫ו‪ .‬ביטול ההיטל המופחת‬
‫‪WRAP, landfills Bans Feasibility Study, Appendices, p. 38, 2010‬‬
‫‪VROM, Effectiveness of Landfill Taxation, 2005‬‬
‫העלאת היטל ההטמנה – עמדת אדם טבע ודין‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ – 1‬שאריות מיון‪ .‬צו שמירת הנקיון קובע את ביטול ההיטל המופחת לשאריות מיון‪ .‬ביטול זה‬
‫הוא חיוני ובעל משמעות חשובה למשק המיחזור‪ .‬בשלוש השנים שחלפו התגלו ליקויים רבים‬
‫והתעורר חשש לדווחים כוזבים על פסולת שתוארה כשאריות מיון‪ ,‬כדי להימנע מתשלום ההיטל‬
‫המלא‪ .‬ביטולו של ההיטל המופחת בצו הוא חיוני‪.‬‬
‫‪ - 2‬בוצה תעשייתית‪ .‬פרסום הצו הוא גם הזדמנות טובה לתקן עוות שנוצר בהיטל ההטמנה‪ .‬על‬
‫פי ההיטל הנוכחי‪ ,‬גובה ההיטל עבור בוצה הנו ‪ ₪ 120‬לטון (בשנת ‪ ,)2011‬אולם ההיטל עבור בוצה‬
‫תעשייתית הנו ‪ ₪ 40‬לטון בלבד (בשנת ‪ .)2011‬הצו המוצע מותיר עוות זה על כנו‪.‬‬
‫איננו מוצאים הצדקה לכך שבוצה תעשייתית זוכה להקלה כה משמעותית לעומת בוצה ממכוני‬
‫הטיהור העירוניים ועמדתנו היא שיש להשוות את ההיטל של בוצה תעשייתית לזה של בוצה‪.‬‬
‫ז‪ .‬צורך בכלי מדיניות משלימים‬
‫עם כל חשיבותו המכרעת של היטל ההטמנה‪ ,‬הוא איננו עומד לבדו במסכת המדיניות וכדי להשיג‬
‫יעדי מיחזור שאפתניים‪ ,‬עליו להיות מלווה בכלי מדיניות משלימים‪ .‬נמנה את העיקריים שבהם‪:‬‬
‫(‪ )1‬הגבלת ההטמנה של פסולת אורגנית‪ .‬יש להגביל את ההטמנה של פסולת אורגנית‪ ,‬ברוח‬
‫דירקטיבת ההטמנה האירופית (‪.)Landfill directive‬‬
‫(‪ )2‬הגבלת ההטמנה של זרמי פסולת נוספים‪ .‬יש להגביל את ההטמנה של סוגי פסולת‬
‫נוספים המתאימים למיחזור והשבה‪ .‬כלי מדיניות זה מופעל בכמה ממדינות אירופה‬
‫בהצלחה רבה‪.‬‬
‫(‪ )3‬קביעת יעד השבה מחייב לפסולת אורגנית‪ .‬אין להסתפק במניעת ההטמנה ויש להבטיח‬
‫מיחזורה לקומפוסט וישומה בקרקעות החקלאיות‪.‬‬
‫(‪ )4‬חקיקה יעודית לזרמי פסולת‪ .‬יש להרחיב את החקיקה במתכונת אחריות היצרן‬
‫המורחבת בנוגע לפסולת אלקטרונית‪ ,‬רכבים בסוף חייהם ושקיות פלסטיק (השקיות ‪-‬‬
‫במתכונת שונה מאחריות היצרן)‪.‬‬
‫העלאת היטל ההטמנה – עמדת אדם טבע ודין‬
‫‪4‬‬