‫פסולת אלקטרונית בישראל – ניתוח תזרים חומרים‬ ‫שם הסטודנט‪ :‬לב רוזנשטיין‬ ‫שמות המנחים‪:‬‬ ‫דר' ורד בלאס‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫דר' יעקב גארב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫•פסולת אלקטרונית הינה פסולת שמקורה במכשירי חשמל ואלקטרוניקה שיצאו מכלל‬ ‫שימוש‪.‬‬ ‫•מכשירי חשמל ואלקטרוניקה מכילים חומרים רעילים המזיקים לבריאות הסביבה והאדם‬ ‫וכמו כן חומרים בעלי ערך הניתנים להשבה כחומר גלם‪.‬‬ ‫•על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה נוצרים בישראל כ‪ 85,000 -‬טון פ"א בשנה‬ ‫•בהשוואה למדינות מערביות אחרות זוהי הערכה נמוכה והכמות דומה יותר ל‪100,000- :‬‬ ‫‪ 120,000‬טון בשנה עם גידול של ‪ 5%‬בשנה‬ ‫מכשירי טלפון סלולאריים בשימוש בישראל‬ ‫‪4,500,000‬‬ ‫‪4,000,000‬‬ ‫‪3,500,000‬‬ ‫‪2,500,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪1,500,000‬‬ ‫‪1,000,000‬‬ ‫‪500,000‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫מספר מכשירים‬ ‫‪3,000,000‬‬ ‫איסוף בישראל‪:‬‬ ‫•בישראל פועלות מעל ‪ 15‬חברות איסוף פסולת אלקטרונית אך רובם ככולם מתרכזות‬ ‫בפסולת ממשרדים ועסקים אשר מהווים רק כ‪ 15% - 10% -‬מסה"כ הפסולת המיוצרת‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫•רק בחלק מן הרשויות המוניציפאליות קיים מערך לאיסוף פ"א ונאסף כיום ע"י הרשויות‬ ‫פחות מאחוז אחד מכמות הפסולת האלקטרונית המיוצרת בשנה בישראל‪.‬‬ ‫ייצור ואיסוף באירופה‪:‬‬ ‫‪:Eurostats 2010‬‬ ‫תחום המחקר‪:‬‬ ‫המחקר עוסק בתחום הפסולת האלקטרונית בישראל‪ ,‬כימות וניתוח מרכיביה‬ ‫וזרימתם במרחב ובטווח זמן מוגדרים‪ .‬זאת על מנת לאמוד את המשמעויות‬ ‫הסביבתית של פסולת זו ואת מידת ההשפעה הסביבתית והפוטנציאל‬ ‫הכלכלי‪/‬סביבתי של חוסר טיפול‪.‬‬ ‫אנו מנסים להבין‪:‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫מי השחקנים העיקריים במערכת‬ ‫מהן כמויות החומרים במוצרי אלקטרוניקה ופסולת אלקטרונית שנכנסות‪ ,‬נמצאות‪,‬‬ ‫ויוצאות מישראל‬ ‫מה נעשה עם הפסולת כיום‬ ‫פוטנציאל מחזור (כמויות וערך כלכלי) של מתכות עיקריות‬ ‫פוקוס על מספר קטגוריות של מכשירים כאומדן‬ ‫‪MFA – Material Flow Analysis‬‬ ‫• טרם נעשה ניתוח מסוג זה בארץ‬ ‫• כלי נפוץ בתחום האקולוגיה התעשייתית‪ ,‬מיועד‬ ‫לניתוח מערכות וזיהוי "דליפות"‬ ‫• מבוסס על עקרון חוק שימור החומר‪ ,‬מסת חומר‬ ‫הנכנסת למערכת שווה למסה היוצאת ממנה פלוס‬ ‫מה שבשימוש ואגירה במערכת‪.‬‬ ‫)‪I (input) = O (output) + S (stock‬‬ ‫מקורות מידע‪:‬‬ ‫•‬ ‫איסוף מידע קיים – למ"ס‪ ,‬מכס‪ ,‬חברות מחקר‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫•‬ ‫ראיונות עם חברות איסוף ומפעלי מיחזור‬ ‫–‬ ‫•‬ ‫מאפייני שימוש והיפטרות ממכשירים בישראל‬ ‫אורך חיים ממוצע של מכשירים‬ ‫כמות המכשירים בשימוש‬ ‫כמות המכשירים באגירה‬ ‫שילוב של נתונים טכניים קיימים‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫•‬ ‫היקף ואופן האיסוף ברשויות השונות‬ ‫סקר משקי בית‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫•‬ ‫היקף ואופן האיסוף ע"י חברות האיסוף‬ ‫סקר רשויות מוניציפאליות‬ ‫–‬ ‫•‬ ‫נתוני יבוא ומכירה‬ ‫מידת החדירה של מכשירים‬ ‫הרכב המכשירים השונים‪ -‬מתכות יקרות וחומרים רעילים‬ ‫השפעות סביבתיות של הפקת החומרים ושל מיחזור‬ ‫‪ – STAN‬תוכנה לביצוע ניתוח תזרים חומרים‬ ‫מיפוי המערכת‪:‬‬ ‫מיפוי המערכת‪:‬‬ ‫חשיבות המחקר‪:‬‬ ‫• לנוכח החקיקה האחרונה שעתידה להכנס לתוקף בשנה הבאה‪,‬‬ ‫חסר בישראל ניתוח מעמיק של התחום אשר יוכל להוות בסיס‬ ‫לעמידה ביעדים ולקביעת מדיניות‪.‬‬ ‫• על בסיס הניתוח ניתן לעקוב אחר זרימות של חומרים נבחרים‬ ‫המוכלים במכשירים האלקטרוניים‪ ,‬להצביע על נק' חולשה ולהמליץ‬ ‫על צעדים לייעול‪.‬‬ ‫• כך נוכל לומר למשל כמה זהב יושב במגירות שלנו בצורת טלפונים‬ ‫סלולאריים וכמה עופרת מחלחלת למי התהום כתוצאה של פירוק‬ ‫בלתי מבוקר של טלויזיות ‪.CRT‬‬ ‫תודה על ההקשבה!‬ ‫פרטים ליצירת קשר‪:‬‬ ‫לב רוזנשטיין‬ ‫‪054-4350311‬‬ ‫‪[email protected]‬‬