‫‪31/31/31‬‬
‫שפכי "מכון פסדים העמק ‪"3991‬‬
‫חוות דעת מומחה עפ"י פקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬תשל"א‪1971-‬‬
‫שמי‪ :‬שמעון צוק‬
‫מעני‪ :‬יצחק שדה ‪ ,8‬קרית אונו ‪55299‬‬
‫עיסוקי‪ :‬יועץ ומתכנן עצמאי להידרוגיאולוגיה‪ ,‬איכות מים‪ ,‬שפכים וקרקע‪ ,‬מיחזור וחסכון במים‪.‬‬
‫אני החתום מטה נתבקשתי ע"י עמותת מלר"ז ובמימונה לתת חוות דעת מומחה הידרוגיאולוגית‪-‬סביבתית‪.‬‬
‫על זיהום סביבתי כתוצאה מהזרמת שפכי "מכון פסדים ‪ "4991‬באיכות ירודה למכון טיהור שפכים גניגר‪.‬‬
‫אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב‪ ,‬שלעניין הוראות‬
‫החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט‪ ,‬דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות שנתתי‬
‫בבית המשפט‪.‬‬
‫פרטי ניסיוני המקצועי‬
‫‪- 2008‬‬
‫הידרוגיאולוג‪ ,‬ערוך סקרי הידרולוגיה וסביבה‪ ,‬יועץ סביבתי עצמאי‪.‬‬
‫‪2008 – 2007‬‬
‫מנכ"ל עמותת הירוקים‪.‬‬
‫‪2007 – 2004‬‬
‫חבר ועדת המומחים לעדכון תקנות איכות מי השתייה "ועדת עדין" שמינה מנכ"ל משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪2007 – 2004‬‬
‫רכז קבוצת המים והשפכים של קואליציית ארגוני הסביבה לפיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫‪2007 – 2001‬‬
‫הידרוגיאולוג ויועץ סביבתי במחלקה המדעית של אגודת " אדם טבע ודין"‪.‬‬
‫‪2001 – 1996‬‬
‫הידרולוגיאולוג יועץ ומתכנן בחברת המים הלאומית "מקורות"‪.‬‬
‫‪1996 – 1995‬‬
‫ראש ענף איכות מים במחלקה להידרומטריה של נציבות המים באזור הצפון‪.‬‬
‫‪1995 - 1992‬‬
‫מורה מן החוץ במחלקה לגיאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫‪1995 – 1992‬‬
‫חוקר (מילגאי) במכון לחקר המדבר בשדה בוקר‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫במהלך ‪ 01‬שנות עבודתי ביצעתי מאות בדיקות של איכות מים‪ ,‬שפכים וקרקע‪ ,‬הכנתי סקרים‬
‫הידרולוגיים סביבתיים באזורים בהם נתגלו מים וקרקע מזוהמים‪ ,‬במשך ‪ 33‬שנים מכין חוות דעת‬
‫מומחה לבתי המשפט ולועדות תקינה וחקיקה‪.‬‬
‫פרטי השכלתי‬
‫‪ 1997 – 1992‬תואר שני (‪ ).M.Sc‬במדעי הגיאולוגיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫‪ 1992 – 1989‬תואר ראשון (‪ ).B.Sc‬בגיאולוגיה ומינרלוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫את המחקר לתואר שני ביצעתי על שפכים תעשייתיים ברמת חובב‪.‬‬
‫מקורות המידע שעמדו לרשותי‪:‬‬
‫חקיקה‪ ,‬תקינה‪ ,‬נהלים‬
‫‪‬‬
‫פקודת בריאות העם‪4911 ,‬‬
‫‪‬‬
‫חוק המים‪ ,‬תשי"ט – ‪ 4999‬נוסח מלא ומעודכן‬
‫‪‬‬
‫תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) התש"ע‪2010 -‬‬
‫‪‬‬
‫כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) ‪ ,‬התשע"א‪1144-‬‬
‫‪1‬‬
‫מסמכים שנמסרו לי על ידי עמותת מלר"ז‬
‫‪‬‬
‫"סקר שפכי תעשיה – מכון פסדים" אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי‪-‬נע חברת המים והביוב‬
‫של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" שהתפרסם בפברואר ‪.1141‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות בדיקות איכות שפכים במוצא המכון מנובמבר ‪ 1144‬ועד יולי ‪.1142‬‬
‫‪‬‬
‫דו"ח הפעלה מס' ‪ 41‬של "המכון לטיפול בשפכים אתר גניגר לשנת ‪ "1141‬אשר בוצע בהזמנת‬
‫תאגיד המים "מי‪-‬נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים"‬
‫‪1‬‬
‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/83384555 -C900-4507-B949-F2BF4E8AB820/29420/7021.pdf‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪11‬‬
‫חוות הדעת הוכנה עבור מלר"ז ביוזמתה ובמימונה‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫מכון פסדים העמק ‪( 4991‬להלן "המכון") מצוי בשדות הדרומיים של קיבוץ גניגר‪ ,‬במרכז עמק יזרעאל‪.‬‬
‫מטרת המכון לקלוט ולעבד פסדי בשר ונוצות של משחטות ולהפיק מהם קמח בשר‪ ,‬קמח נוצות ושמן המהווים חומר‬
‫גלם לתערובות מזון לבע"ח‪ ,‬בעיקר לעופות‪ ,‬דרך מכוני תערובת‪.‬‬
‫המכון מזרים שפכים למכון טיהור שפכים (מט"ש) גיניגר‪.‬‬
‫איכות שפכי המכון ירודה מאוד וגורמת לנזקים לצנרת הולכת השפכים (ר' פרטים בהמשך) ; לתהליכי טיהור השפכים‬
‫במט"ש וכפועל יוצא פוגעת באיכות הקולחים שמייצר המט"ש אשר משמשת להשקיית שדות עמק יזרעאל‪.‬‬
‫עמותת מלר"ז פנתה אלי על מנת לבדוק את המפגעים הסביבתיים הזיהום‬
‫הנגרמים כתוצאה מהזרמת השפכים‬
‫מהמכון למט"ש ולקבל את חוות דעתי באשר לפוטנציאל הזיהום במקום בהווה ובעתיד ומה מומלץ יש לעשות בכדי‬
‫לתקן את הנזק הסביבתי הנוכחי ולמנוע נזקים מצטברים בעתיד‪.‬‬
‫חוות הדעת מבוססת על‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"סקר שפכי תעשיה – מכון פסדים" אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי‪-‬נע חברת המים והביוב של נצרת‬
‫עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" שהתפרסם בפברואר ‪.1141‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות בדיקות איכות שפכים במוצא המכון מנובמבר ‪ 1144‬ועד יולי ‪1142‬‬
‫‪‬‬
‫דו"ח הפעלה מס' ‪ 41‬של "המכון לטיפול בשפכים אתר גניגר לשנת ‪ "1141‬אשר בוצע בהזמנת תאגיד‬
‫המים "מי‪-‬נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" מ ‪.24/1/1142‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫איור ‪ :1‬תצ"א אזור המכון והמט"ש‬
‫‪ .0‬ממצאי סקר המכון‬
‫‪2‬‬
‫המכון הוקם בשנת ‪ 4991‬ע"י אגודה שיתופית בשם "מכון פסדים העמק" בבעלות ‪ 19‬קיבוצים ומשקי עמק יזרעאל‪.‬‬
‫(כיום ‪ 91%‬מהמכון בבעלות "תנובה") המכון ממוקם כ ‪ 2‬ק"מ מערבית לעפולה באזור חקלאי‪.‬‬
‫מטרת המכון לקלוט ולעבד פסדי בשר ונוצות של משחטות ולהפיק מהם קמח בשר‪ ,‬קמח נוצות ושמן המהווים חומר‬
‫גלם לתערובות מזון לבע"ח‪ ,‬בעיקר לעופות‪ ,‬דרך מכוני תערובת‪.‬‬
‫המכון עובד ‪ 11‬שעות ביממה מיום א' ועד שישי בצהריים‪ .‬שטיפות מתבצעות במהלך יום שישי‪.‬‬
‫צריכת המים החודשית של המכון בשנת ‪ 1144‬בממוצע היתה ‪ 1,929‬מ"ק (נע בין ‪ 1,411‬ל ‪ )2,941‬והצריכה‬
‫השנתית היתה ‪ 21,191‬מ"ק‪ .‬צריכת מים יומית נאמדת בכ ‪441‬מ"ק‪.‬‬
‫במכון קיים מתקן קדם לטיפול בשפכים בשיטת ‪ (Dissolved Air Flotation) DAF‬אשר נועדה לטפל בכמויות‬
‫השומנים הגבוהות שפולט המפעל ע"י הצפה באוויר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫"סקר שפכי תעשיה – מכון פסדים" אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי‪-‬נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" שהתפרסם‬
‫בפברואר ‪1141‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪11‬‬
‫ספיקות מוצא השפכים של המכון המוזרמות למערכת הביוב העירונית היו בשנת ‪ 29,919 - 1144‬מ"ק ובממוצע‬
‫חודשי ‪ 2,221‬מ"ק‪.‬‬
‫המכון מזרים את שפכיו למט"ש גניגר של "תאגיד מי נע"‪ .‬הוא מזרים את השפכים למתקן גניגר באיכויות ירודות מאד‬
‫הרבה מעבר למוגדר ב "כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)‪ ,‬התשע"א‪"1144-‬‬
‫יש לציין כי "תרומת" השפכים החודשית גדולה ב ‪ 41%‬מצריכת המים של המכון בשל נוזלים שנוספים בתהליך‬
‫הייצור מהפסדים והכימיקלים שמוספים לתהליך‪.‬‬
‫כמות השפכים היומית הממוצעת מוערכת בכ ‪ 419 -‬מ"ק‪.‬‬
‫מאחר ואיכות השפכים היוצאת מהמכון היא ירודה ביותר (ר' פרק הבאה) הוחלט ע"י המכון על הקמת מתקן הפרדת‬
‫שומנים חדש לספיקות גבוהות כפי שמייצר המכון‪ .‬עד להקמת הפתרון החדש במכון נדרש ביצוע של מתקן חירום‬
‫לצורך מניעת כניסת השומנים והעומס האורגני למט"ש גיניגר‪ .‬מתקן החירום החל לפועל באפריל ‪.1142‬‬
‫‪ .1‬איכות השפכים היוצאת מהמכון‬
‫בכדי להבטיח שהשפכים היוצאים ממפעלים לא יפגעו במערכת הולכת השפכים במכונים לטיהור השפכים ובאיכות‬
‫הקולחים – המים המטוהרים ביציאה ממכוני הטיהור ‪ -‬קבעה הרשות הממשלתית למים ולביוב תקנות‪ 3‬במסגרת‬
‫"כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)‪ ,‬התשע"א‪( "1144-‬להלן "הכללים")‪.‬‬
‫איכות השפכים אשר מזרים המכון חורגת מהכללים‪ .‬בפרמטרים הבאים‪ :‬עומס אורגני (‪ COD‬צח"כ); חנקן קלנדלי;‬
‫זרחן; שמנים ושומנים; מלחים (נתרן וכלורידים); מוצקים מרחפים (‪.)TSS‬‬
‫להלן אפרט בהתאם לנתונים שנמסרו לי‪ ,‬את המרכיבים השונים בהם חורג המכון ואת הממצאים ביחס לכללים‬
‫ובכלל‪.‬‬
‫מן המידע שנמסר לי‪ ,‬בחודשים האחרונים החל לפעול בשטח המט"ש מתקן חרום (מתקן קדם) אשר הוצב מטעם‬
‫המכון על פי דרישת "מי נע"‪ ,‬כדי לנסות ולשפר את איכות השפכים המוזרמים למט"ש‪ .‬יחד עם זאת כפי שאביא להלן‬
‫המתקן אומנם הביא לשיפור מה באיכויות השפכים‪ ,‬אך עדיין המכון חורג מן הריכוזים הקבועים בכללים באופן‬
‫משמעותי מאד‪.‬‬
‫‪ 1.3‬עומס אורגני‬
‫לפי הנתונים שהוצגו בפני‪ ,‬המכון הזרים בין השנים ‪ 1144‬ל ‪ 1142‬שפכים בריכוזים גבוהים מאד של צריכת‬
‫חמצן כימית ‪( COD‬להלן צח"כ)‪ .‬הכללים לצח"כ בשפכים עומדים על ‪ 1,111‬מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים‬
‫בריכוז גבוה עד פי ‪ 01‬מריכוז זה‪ .‬הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז הצח"כ שחלו בתקופה האחרונה‪ .‬ניתן‬
‫לראות שמחודש נובמבר ריכוז הצח"כ ירד מהרמות הגבוהות בהן הוא היה במהלך שנת ‪ 1141‬אולם ריכוז‬
‫הצח"כ למרות הפעלת מתקן החירום עדין חורג באופן משמעותי מריכוז הצח"כ המותר‪.‬‬
‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/83384555-C900-4507-B949-F2BF4E8AB820/29420/7021.pdf 3‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪11‬‬
‫ריכוזים‬
‫גבוהים‬
‫מ ‪11,111‬‬
‫‪ 1.0‬חנקן קלנדלי‬
‫לפי הנתונים שהוצגו בפני‪ ,‬המכון הזרים בין השנים ‪ 1144‬ל ‪ 1142‬שפכים בריכוזים גבוהים מאד של חנקן‬
‫קלנדלי (להלן חנקן)‪ .‬הכללים לחנקן בשפכים עומד על ‪ 411‬מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד‬
‫פי ‪ 01‬מריכוז זה‪ .‬הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז החנקן שחלו בתקופה האחרונה‪ .‬ניתן לראות שמחודש‬
‫נובמבר ריכוז החנקן ירד מהרמות הגבוהות בהן הוא היה במהלך שנת ‪ 1144‬אולם ריכוז החנקן למרות הפעלת‬
‫מתקן החירום עדין חורג באופן משמעותי מריכוז החנקן המותר‪.‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫תקן חנקן‬
‫קלנדלי ‪411‬‬
‫‪2000‬‬
‫חנקן קלנדלי מג"ל ‪TKN‬‬
‫תקן חנקן קלדנלי‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 1.1‬זרחן‬
‫לפי הנתונים שהוצגו בפני‪ ,‬המכון הזרים בין השנים ‪ 1144‬ל ‪ 1142‬שפכים בריכוזים גבוהים מאד של זרחן ‪.‬‬
‫הכללים לזרחן בשפכים עומד על ‪ 21‬מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי ‪ 30‬מריכוז זה‪ .‬הגרף‬
‫הבא מציג את השינוים בריכוז הזרחן שחלו בתקופה האחרונה‪ .‬ניתן לראות שמחודש נובמבר ריכוז הזרחן ירד‬
‫מהרמות הגבוהות בהן הוא היה במהלך שנת ‪ 1144‬אולם עדין חורג באופן משמעותי מריכוז הזרחן המותר‪ .‬לא‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪11‬‬
‫נמסרו תוצאות זרחן לאחר הפעלת מתקן החירום‪.‬‬
‫‪500‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫תקן זרחן ‪21‬‬
‫‪200‬‬
‫זרחן כללי מג"ל‬
‫‪150‬‬
‫תקן זרחן כללי‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1/42/1142‬‬
‫‪6/42/1142‬‬
‫‪9/42/1142‬‬
‫‪1/42/1142‬‬
‫‪1/42/1142‬‬
‫‪2/42/1142‬‬
‫‪4/42/1142‬‬
‫‪41/42/1141‬‬
‫‪44/42/1141‬‬
‫‪41/42/1141‬‬
‫‪9/42/1141‬‬
‫‪9/42/1141‬‬
‫‪1/42/1141‬‬
‫‪6/42/1141‬‬
‫‪9/42/1141‬‬
‫‪1/42/1141‬‬
‫‪1/42/1141‬‬
‫‪2/42/1141‬‬
‫‪4/42/1141‬‬
‫‪41/42/1144‬‬
‫‪ 1.1‬שמנים ושומנים‬
‫לפי הנתונים שהוצגו בפני‪ ,‬המכון הזרים בין השנים ‪ 1141‬ל ‪ 1142‬שפכים בריכוזים גבוהים מאד של שמנים‬
‫ושומנים‪ .‬התקן לשמנים ושומנים בשפכים עומד על ‪ 411‬מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי‬
‫‪ 19‬מריכוז זה‪ .‬הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז השמנים ושומנים שחלו בתקופה האחרונה‪ .‬ניתן לראות‬
‫שריכוז השמנים ושומנים היה גבוה כמעט בכל הבדיקות מהתקן‪ .‬לא נמסרו תוצאות ריכוז השמנים ושומנים‬
‫לאחר הפעלת מתקן החירום‪.‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫תקן שמנים‬
‫ושומנים ‪411‬‬
‫שמנים ושומנים מג"ל‬
‫תקן שמנים ושומנים‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 1.0‬נתרן וכלורידים‬
‫לפי הנתונים שהוצגו בפני‪ ,‬המכון הזרים בין השנים ‪ 1144‬ל ‪ 1142‬שפכים בריכוזים גבוהים של נתרן וכלורידים‪ .‬התקן‬
‫לנתרן בשפכים עומד על ‪ 121‬מג"ל (ריכוז העולה מעל ל ‪ 421‬מג"ל מעל הריכוז המים המסופקים) והתקן לכלורידים‬
‫בשפכים עומד על ‪ 121‬מג"ל (ריכוז העולה מעל ל ‪ 111‬מג"ל מעל הריכוז המים המסופקים) בעוד שהמכון הזרים‬
‫שפכים בריכוז גבוה עד פי ‪ 2‬מריכוזים אלו‪ .‬הגרף הבא מציג את השינוים בריכוזי הנתרן והכלורידים שנבדקו בזמן‬
‫עריכת סקר השפכים של המפעל‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪11‬‬
‫לא בצועו בדיקות נוספות במהלך התקופה של נתרן וכלורידים‪.‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫נתרן מג"ל‬
‫‪600‬‬
‫תקן נתרן‬
‫‪400‬‬
‫כלורידים מג"ל‬
‫תקן כלורידים‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪41/19/1144‬‬
‫‪41/11/1144‬‬
‫‪41/16/1144‬‬
‫‪41/19/1144‬‬
‫‪41/11/1144‬‬
‫‪41/12/1144‬‬
‫‪41/11/1144‬‬
‫‪41/14/1144‬‬
‫‪41/11/1144‬‬
‫‪41/49/1144‬‬
‫‪41/49/1144‬‬
‫‪41/41/1144‬‬
‫‪41/46/1144‬‬
‫‪41/49/1144‬‬
‫‪41/41/1144‬‬
‫‪41/42/1144‬‬
‫‪ 1.3‬מוצקים מרחפים ‪TSS‬‬
‫לפי הנתונים שהוצגו בפני‪ ,‬המכון הזרים בין השנים ‪ 1144‬ל ‪ 1142‬שפכים בריכוזים גבוהים מאד של מוצקים‬
‫מרחפים (להלן ‪ .)TSS‬הכללים ל ‪ TSS‬בשפכים עומד על ‪ 4,111‬מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה‬
‫פי ‪ 00‬מריכוז זה ‪ 19,111‬ו ‪ 19,911‬ב ‪ 11/41/44‬וב ‪ 19/41/44‬בהתאמה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1141‬ריכוז ה ‪ TSS‬נותר גבוה מאד ‪ 11,911‬ו ‪ 92,911‬מג"ל ב ‪ 9/1/41‬ו ב ‪ 41/41/41‬בהתאמה‪.‬‬
‫הגרף הבא מציג את השוניים בריכוז ה ‪ TSS‬שחלו בתקופה האחרונה‪ .‬ניתן לראות שמחודש נובמבר ריכוז ה‬
‫‪ TSS‬עומד לרוב בכללים‪ ,‬ז"א נמוך מ ‪ 4111‬מג"ל‪ .‬ככל הנראה כתוצאה מהפעלת מתקן החירום‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬
‫ריכוזים‬
‫גבוהים‬
‫מ ‪49,111‬‬
‫‪ 1‬הנזקים למערכת השפכים ולסביבה‬
‫‪ 1.3‬הנזקים כתוצאה מחריגה בעומס האורגני‬
‫הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי צח"כ גבוהים מהמוגדר בתקנות כמו במקרה זה עלולה לגרום לנזקים קשים‬
‫למערכת הולכת השפכים כגון‪ :‬קורוזיה בצנרת ואביזרים אחרים ויצירת גזים רעילים בצנרת‪ .‬היא עלולה לסכן הן‬
‫עובדים במערכת הביוב והן בני אדם שנמצאים בקרבת מערכת הביוב‪.‬‬
‫הגז מימן גופריתני הנוצר בצנרת עלול גם ליצור תערובת נפיצה עם אוויר ולגרום לפיצוץ קטלני‪.‬‬
‫הקורוזיה גורמות גם לדליפות של שפכים מהצנרת אל הסביבה ולזיהום של קרקע‪ ,‬מים ואוויר ולנזקים קשים למערך‬
‫הובלת שהפכים‪.‬‬
‫צח"כ גבוה מביא להיוצרות של מפגעי ריח קשים בקרב מתקני הובלת שפכים והמט"ש‪.‬‬
‫הצח"כ גורם בנוסף לפגיעה בתהליך הטיפול בשפכים ולנזקים כלכליים למתקן הטיהור ולאיכות הקולחים שנוצרת‬
‫בתום התהליך וכתוצאה מכך גם לזיהום קרקעות ויבולים חקלאיים‪.‬‬
‫‪ 1.0‬הנזקים כתוצאה מחריגה בריכוז חנקן קלנדלי‬
‫הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי חנקן גבוהים מהמוגדר בתקנות‪ ,‬כמו במקרה זה‪ ,‬עלולה לגרום לפגיעה‬
‫ביכולת התהליך הביולוגי להרחיק חנקן ביעילות הנדרשת‪ .‬כמו כן‪ ,‬תרכובות חנקן אשר אינן מורחקות בתהליך‬
‫הביולוגי עלולות להצטבר במערכת ההובלה של השפכים והקולחים ולגרום להיווצרות גידולים ולסתימה של מערכות‬
‫אלו‪ ,‬ובנוסף לכך לגרום לתופעות כגון אאוטריפיקציה‪ 4‬בגופי מים כגון מאגרי קולחים עד כדי הרעלה של גופי מים אלו‬
‫‪4‬‬
‫תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים‪ .‬ירידה בכמות‬
‫החמצן המומס במים גורמת לשינויים כימיים שונים; הגופרית במקום להתחמצן )‪ (SO4‬עוברת תהליכי חיזור ‪ (H2S),‬החנקה‬
‫‪+‬‬
‫המתקבלת‪ ,‬כאשר יש חמצן הופכת לאמוניה בתהליך החיזור )‪ (NH 4‬בנוסף יש שחרור כמויות קטנות של גז מתאן ‪.‬חומרים אלו‬
‫הופכים את המים לרעילים ולא מאפשרים את החיים בהם‪.‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪11‬‬
‫ופסילתם כמקור מים להשקייה‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הנזקים כתוצאה מחריגה בריכוז זרחן‬
‫הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי זרחן גבוהים מהמוגדר בתקנות‪ ,‬כמו במקרה זה‪ ,‬עלולה לגרום לפגיעה ביכולת‬
‫התהליך הביולוגי במט"ש גניגר להפיק קולחים על פי החוק ובנוסף הזרחן מצטבר בקרקע ופוגע בגידולים חקלאיים‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הנזקים כתוצאה מחריגה בשמנים ושומנים‬
‫הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי שמנים ושומנים גבוהים מהמוגדר בתקנות‪ ,‬כמו במקרה זה‪ ,‬עלולה לגרום את‬
‫הנזקים הבאים‪ :‬יצירת משקעים בדפנות צנורות ביוב ובמקרים מסויימים עד כדי סתימה הצנרת וגישת הביוב לסביבה;‬
‫ריכוז גבוה של שמנים ושומנים יוצרת הפרעה בתהליך הביולוגי במט"ש גניגר ולהצטבר כצופת שומנית באגני הטיפול‬
‫השונים‪.‬‬
‫כ‪ 75% -‬מן השמנים והשומנים המגיעים עם השפכים מסולקים בטיפול הביולוגי מן הזרם המימי‪ .‬הסילוק נעשה בעיקר‬
‫על ידי שיקוע או הצפה ולא על ידי פירוק‪ .‬לכן‪ ,‬הכמות המסולקת עוברת ברובה לבוצה‪ .‬ריכוז גבוה מדיי של שומנים‬
‫בבוצה עלול לגרום לקשיים בטיפול וייצוב הבוצה וליצור גם קשיים בסילוק סניטרי נכון של הבוצה‪ .‬פגיעת השמן‬
‫בתהליך ייצוב הבוצה ובאיכותה גורם ל‪ :‬נזקים בתהליך ייצור הבוצה; השקעת אנרגיה רבה יותר בהתליך הייצוב;‬
‫היווצרות בוצה מזוהמת המהווה סכנה תברואית; היווצרות בוצה מזוהמת שמהווה פגיעה בגידולים החקלאים‬
‫(כשמשתמשים בה כדשן לחקלאות)‪.‬‬
‫‪ 1.0‬הנזקים כתוצאה מחריגה במלחים (נתרן וכלורידים)‬
‫הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי נתרן וכלורידים גבוהים מהמוגדר בתקנות‪ ,‬כמו במקרה זה הן בעלי ההשלכות‬
‫נרחבות כפי שיפורט בהרחבה להלן‪:‬‬
‫ריכוזים גבוהים של מלחים עלולים לעכב את הפעילות המיקרוביאלית במכוני טיהור השפכים ולגרום לפגיעה קשה‬
‫באיכות הטיפול‪ ,‬דבר שיגרום לאיכות ירודה של השפכים המטוהרים ולהשקעת כספים רבים על מנת לשפר את‬
‫איכותם‪.‬‬
‫הבוצה הנוצרת במכוני הטיהור לרוב איננה קולטת את התמלחות אולם אחוז קטן מיוני ההתמלחת נשאר בבוצה‬
‫וממליח אותה‪ .‬בוצה זו כאשר היא מושבת כדישון חקלאי‪ ,‬או נשלחת להטמנה גורמת לזיהום והרעלה סביבתית קשה‬
‫של הקרקע ושל הצומח‪.‬‬
‫יוני התמלחת שלא נספחות בתהליך טיהור השפכים לבוצה (כאמור מדובר במרבית היונים) מגיעים לקולחים‪ .‬לכן‬
‫הזרמת תמלחות למערכת השפכים לאורך שנים גורמת לזיהום מי תהום ועלולה עם הזמן לגרום להשחתת מקורות‬
‫מים בנ וסף חלק מיוני המלח בקולחים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים עלולים לגרום רעילות לגידול החקלאי‬
‫ולהצטבר בשרשרת המזון ולפגיעה במבנה הקרקע וביכולת של הקרקע לאחוז במים לטובת הצמח בבית השורשים‪.‬‬
‫כאשר בשפכים קיים ריכוז גבוה של מלחים‪ ,‬בעיקר כלוריד‪ ,‬משמעות הדבר היא שהשפכים הם קורוזיבים‪ ,‬וגורמים‬
‫"לעיכול" חלקים נרחבים של צנרת ההולכה העשויה בטון ומתכת ולעיכול של חלקי מתכת המצויים במשאבות‪ ,‬מגופים‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫ומסננים (בדומה לפגיעה שנוצרת במבנים ומתקנים הממוקמים בחוף הים כתוצאה מרסס מי ים מלוח הפוגע במבני‬
‫בטון וחלקי מתכת)‪.‬‬
‫כלורידים משפ יעים על קצב הקורוזיה בבטון בשתי צורות‪ :‬הורדת אנרגיית השפעול של חמצון הבטון‪ ,‬ופגיעה בשכבת‬
‫הפסיבציה (דה‪-‬פסיבציה)‪ .‬הכלוריד מהווה למעשה קטליזטור לקורוזיה של ברזל‪ .‬הוא אינו מהווה חלק מתוצרי‬
‫הקורוזיה‪ ,‬אך הוא משתתף בתהליך הקורוזיה‪ .‬בחשיפה לכלוריד קצב הקורוזיה עולה בכארבעה סדרי גודל‪.‬‬
‫פגיעה המלח בצנרת ובמתקני הולכת השפכים פגועת ביכולת התפעול של מערכת הולכת השפכים‪ ,‬בשל תקלות‬
‫ותיקונים תכופים יותר ומצריכה החלפת צנרת ואביזרי מתכת בעלות כספית גבוהה‪.‬‬
‫‪ 0‬סיכום ומסקנות‬
‫‪9.4‬‬
‫מכון הפסדים מזרים שפכי תעשייה באיכות ירודה מאד החורגת מהתקנות בפרמטרים הבאים‪ :‬עומס‬
‫אורגני (‪ COD‬צח"כ); חנקן קלנדלי; זרחן; שמנים ושומנים; מלחים (נתרן וכלורידים); מוצקים מרחפים‬
‫(‪.)TSS‬‬
‫‪9.1‬‬
‫איכות השפכים השתפרה רק במעט מאז הפעלת מתקן החירום באפריל ‪ 1142‬והשפכים עדין לא‬
‫עומדים באיכות הנדרש בתקנות‪.‬‬
‫‪9.2‬‬
‫איכות השפכים הירודה עלולה לפגוע בצנרת הולכת השפכים למט"ש גיניגר‬
‫‪9.1‬‬
‫איכות השפכים הירודה פוגעת בתהליך טיהור השפכים במט"ש גניגר וכפועל יוצא באיכות הקולחים‬
‫שמייצר המט"ש אשר אינם עומדים בתקנות המשרד להגנת הסביבה להשקייה בקולחים "תקנות‬
‫בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) התש"ע‪ "2010 -‬מטרת תקנות אלה‬
‫להגן על בריאות הציבור‪ ,‬למנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין‪ ,‬לאפשר ניצול חוזר של מי‬
‫קולחין כמקור מים‪ ,‬להגן על הסביבה‪ ,‬לרבות על מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי‪ ,‬הקרקע וגידולים‬
‫חקלאיים‪ .‬מט"ש גניגר אמרו לעמוד בתקנות אלו בינואר ‪ ,1149‬אולם באם תמשך הזרמת השפכים‬
‫ממכון הפסדים באיכות הנוכחית המט"ש לא יעמוד בתקני איכות הקולחין‪.‬‬
‫‪9.9‬‬
‫כאמור‪ ,‬הזרמת איכות השפכים הירודה מהמכון מהווה פגיעה במט"ש גניגר וכפועל יוצא פגיעה‬
‫באיכות הסביבה החקלאית המושקת באמצעות קולחי המט"ש‪ ,‬כגון‪ :‬המלחת קרקעות‪ ,‬עודף זרחן‬
‫וחנקן בגידולים ופגיעה באיכות ובטיב הגידולים‪.‬‬
‫שמעון צוק‪ ,‬הידרולוג ‪M.Sc‬‬
‫_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬