" 3991 מכון פסדים העמק " שפכי - f
31/31/31 שפכי "מכון פסדים העמק "3991 חוות דעת מומחה עפ"י פקודת הראיות [נוסח חדש] ,תשל"א1971- שמי :שמעון צוק מעני :יצחק שדה ,8קרית אונו 55299 עיסוקי :יועץ ומתכנן עצמאי להידרוגיאולוגיה ,איכות מים ,שפכים וקרקע ,מיחזור וחסכון במים. אני החתום מטה נתבקשתי ע"י עמותת מלר"ז ובמימונה לתת חוות דעת מומחה הידרוגיאולוגית-סביבתית. על זיהום סביבתי כתוצאה מהזרמת שפכי "מכון פסדים "4991באיכות ירודה למכון טיהור שפכים גניגר. אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב ,שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט ,דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות שנתתי בבית המשפט. פרטי ניסיוני המקצועי - 2008 הידרוגיאולוג ,ערוך סקרי הידרולוגיה וסביבה ,יועץ סביבתי עצמאי. 2008 – 2007 מנכ"ל עמותת הירוקים. 2007 – 2004 חבר ועדת המומחים לעדכון תקנות איכות מי השתייה "ועדת עדין" שמינה מנכ"ל משרד הבריאות. 2007 – 2004 רכז קבוצת המים והשפכים של קואליציית ארגוני הסביבה לפיתוח בר-קיימא. 2007 – 2001 הידרוגיאולוג ויועץ סביבתי במחלקה המדעית של אגודת " אדם טבע ודין". 2001 – 1996 הידרולוגיאולוג יועץ ומתכנן בחברת המים הלאומית "מקורות". 1996 – 1995 ראש ענף איכות מים במחלקה להידרומטריה של נציבות המים באזור הצפון. 1995 - 1992 מורה מן החוץ במחלקה לגיאולוגיה ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1995 – 1992 חוקר (מילגאי) במכון לחקר המדבר בשדה בוקר. _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 1מתוך 11 במהלך 01שנות עבודתי ביצעתי מאות בדיקות של איכות מים ,שפכים וקרקע ,הכנתי סקרים הידרולוגיים סביבתיים באזורים בהם נתגלו מים וקרקע מזוהמים ,במשך 33שנים מכין חוות דעת מומחה לבתי המשפט ולועדות תקינה וחקיקה. פרטי השכלתי 1997 – 1992תואר שני ( ).M.Scבמדעי הגיאולוגיה והסביבה ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1992 – 1989תואר ראשון ( ).B.Scבגיאולוגיה ומינרלוגיה ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את המחקר לתואר שני ביצעתי על שפכים תעשייתיים ברמת חובב. מקורות המידע שעמדו לרשותי: חקיקה ,תקינה ,נהלים פקודת בריאות העם4911 , חוק המים ,תשי"ט – 4999נוסח מלא ומעודכן תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) התש"ע2010 - כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) ,התשע"א1144- 1 מסמכים שנמסרו לי על ידי עמותת מלר"ז "סקר שפכי תעשיה – מכון פסדים" אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" שהתפרסם בפברואר .1141 תוצאות בדיקות איכות שפכים במוצא המכון מנובמבר 1144ועד יולי .1142 דו"ח הפעלה מס' 41של "המכון לטיפול בשפכים אתר גניגר לשנת "1141אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" 1 http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/83384555 -C900-4507-B949-F2BF4E8AB820/29420/7021.pdf _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 2מתוך 11 חוות הדעת הוכנה עבור מלר"ז ביוזמתה ובמימונה .1רקע מכון פסדים העמק ( 4991להלן "המכון") מצוי בשדות הדרומיים של קיבוץ גניגר ,במרכז עמק יזרעאל. מטרת המכון לקלוט ולעבד פסדי בשר ונוצות של משחטות ולהפיק מהם קמח בשר ,קמח נוצות ושמן המהווים חומר גלם לתערובות מזון לבע"ח ,בעיקר לעופות ,דרך מכוני תערובת. המכון מזרים שפכים למכון טיהור שפכים (מט"ש) גיניגר. איכות שפכי המכון ירודה מאוד וגורמת לנזקים לצנרת הולכת השפכים (ר' פרטים בהמשך) ; לתהליכי טיהור השפכים במט"ש וכפועל יוצא פוגעת באיכות הקולחים שמייצר המט"ש אשר משמשת להשקיית שדות עמק יזרעאל. עמותת מלר"ז פנתה אלי על מנת לבדוק את המפגעים הסביבתיים הזיהום הנגרמים כתוצאה מהזרמת השפכים מהמכון למט"ש ולקבל את חוות דעתי באשר לפוטנציאל הזיהום במקום בהווה ובעתיד ומה מומלץ יש לעשות בכדי לתקן את הנזק הסביבתי הנוכחי ולמנוע נזקים מצטברים בעתיד. חוות הדעת מבוססת על: "סקר שפכי תעשיה – מכון פסדים" אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" שהתפרסם בפברואר .1141 תוצאות בדיקות איכות שפכים במוצא המכון מנובמבר 1144ועד יולי 1142 דו"ח הפעלה מס' 41של "המכון לטיפול בשפכים אתר גניגר לשנת "1141אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" מ .24/1/1142 _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 3מתוך 11 איור :1תצ"א אזור המכון והמט"ש .0ממצאי סקר המכון 2 המכון הוקם בשנת 4991ע"י אגודה שיתופית בשם "מכון פסדים העמק" בבעלות 19קיבוצים ומשקי עמק יזרעאל. (כיום 91%מהמכון בבעלות "תנובה") המכון ממוקם כ 2ק"מ מערבית לעפולה באזור חקלאי. מטרת המכון לקלוט ולעבד פסדי בשר ונוצות של משחטות ולהפיק מהם קמח בשר ,קמח נוצות ושמן המהווים חומר גלם לתערובות מזון לבע"ח ,בעיקר לעופות ,דרך מכוני תערובת. המכון עובד 11שעות ביממה מיום א' ועד שישי בצהריים .שטיפות מתבצעות במהלך יום שישי. צריכת המים החודשית של המכון בשנת 1144בממוצע היתה 1,929מ"ק (נע בין 1,411ל )2,941והצריכה השנתית היתה 21,191מ"ק .צריכת מים יומית נאמדת בכ 441מ"ק. במכון קיים מתקן קדם לטיפול בשפכים בשיטת (Dissolved Air Flotation) DAFאשר נועדה לטפל בכמויות השומנים הגבוהות שפולט המפעל ע"י הצפה באוויר. 2 "סקר שפכי תעשיה – מכון פסדים" אשר בוצע בהזמנת תאגיד המים "מי-נע חברת המים והביוב של נצרת עלית בע"מ" ע"י חברת "פלגי מים" שהתפרסם בפברואר 1141 _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 4מתוך 11 ספיקות מוצא השפכים של המכון המוזרמות למערכת הביוב העירונית היו בשנת 29,919 - 1144מ"ק ובממוצע חודשי 2,221מ"ק. המכון מזרים את שפכיו למט"ש גניגר של "תאגיד מי נע" .הוא מזרים את השפכים למתקן גניגר באיכויות ירודות מאד הרבה מעבר למוגדר ב "כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) ,התשע"א"1144- יש לציין כי "תרומת" השפכים החודשית גדולה ב 41%מצריכת המים של המכון בשל נוזלים שנוספים בתהליך הייצור מהפסדים והכימיקלים שמוספים לתהליך. כמות השפכים היומית הממוצעת מוערכת בכ 419 -מ"ק. מאחר ואיכות השפכים היוצאת מהמכון היא ירודה ביותר (ר' פרק הבאה) הוחלט ע"י המכון על הקמת מתקן הפרדת שומנים חדש לספיקות גבוהות כפי שמייצר המכון .עד להקמת הפתרון החדש במכון נדרש ביצוע של מתקן חירום לצורך מניעת כניסת השומנים והעומס האורגני למט"ש גיניגר .מתקן החירום החל לפועל באפריל .1142 .1איכות השפכים היוצאת מהמכון בכדי להבטיח שהשפכים היוצאים ממפעלים לא יפגעו במערכת הולכת השפכים במכונים לטיהור השפכים ובאיכות הקולחים – המים המטוהרים ביציאה ממכוני הטיהור -קבעה הרשות הממשלתית למים ולביוב תקנות 3במסגרת "כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) ,התשע"א( "1144-להלן "הכללים"). איכות השפכים אשר מזרים המכון חורגת מהכללים .בפרמטרים הבאים :עומס אורגני ( CODצח"כ); חנקן קלנדלי; זרחן; שמנים ושומנים; מלחים (נתרן וכלורידים); מוצקים מרחפים (.)TSS להלן אפרט בהתאם לנתונים שנמסרו לי ,את המרכיבים השונים בהם חורג המכון ואת הממצאים ביחס לכללים ובכלל. מן המידע שנמסר לי ,בחודשים האחרונים החל לפעול בשטח המט"ש מתקן חרום (מתקן קדם) אשר הוצב מטעם המכון על פי דרישת "מי נע" ,כדי לנסות ולשפר את איכות השפכים המוזרמים למט"ש .יחד עם זאת כפי שאביא להלן המתקן אומנם הביא לשיפור מה באיכויות השפכים ,אך עדיין המכון חורג מן הריכוזים הקבועים בכללים באופן משמעותי מאד. 1.3עומס אורגני לפי הנתונים שהוצגו בפני ,המכון הזרים בין השנים 1144ל 1142שפכים בריכוזים גבוהים מאד של צריכת חמצן כימית ( CODלהלן צח"כ) .הכללים לצח"כ בשפכים עומדים על 1,111מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי 01מריכוז זה .הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז הצח"כ שחלו בתקופה האחרונה .ניתן לראות שמחודש נובמבר ריכוז הצח"כ ירד מהרמות הגבוהות בהן הוא היה במהלך שנת 1141אולם ריכוז הצח"כ למרות הפעלת מתקן החירום עדין חורג באופן משמעותי מריכוז הצח"כ המותר. http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/83384555-C900-4507-B949-F2BF4E8AB820/29420/7021.pdf 3 _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 5מתוך 11 ריכוזים גבוהים מ 11,111 1.0חנקן קלנדלי לפי הנתונים שהוצגו בפני ,המכון הזרים בין השנים 1144ל 1142שפכים בריכוזים גבוהים מאד של חנקן קלנדלי (להלן חנקן) .הכללים לחנקן בשפכים עומד על 411מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי 01מריכוז זה .הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז החנקן שחלו בתקופה האחרונה .ניתן לראות שמחודש נובמבר ריכוז החנקן ירד מהרמות הגבוהות בהן הוא היה במהלך שנת 1144אולם ריכוז החנקן למרות הפעלת מתקן החירום עדין חורג באופן משמעותי מריכוז החנקן המותר. 8000 7000 6000 5000 4000 3000 תקן חנקן קלנדלי 411 2000 חנקן קלנדלי מג"ל TKN תקן חנקן קלדנלי 1000 0 1.1זרחן לפי הנתונים שהוצגו בפני ,המכון הזרים בין השנים 1144ל 1142שפכים בריכוזים גבוהים מאד של זרחן . הכללים לזרחן בשפכים עומד על 21מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי 30מריכוז זה .הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז הזרחן שחלו בתקופה האחרונה .ניתן לראות שמחודש נובמבר ריכוז הזרחן ירד מהרמות הגבוהות בהן הוא היה במהלך שנת 1144אולם עדין חורג באופן משמעותי מריכוז הזרחן המותר .לא _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 6מתוך 11 נמסרו תוצאות זרחן לאחר הפעלת מתקן החירום. 500 450 400 350 300 250 תקן זרחן 21 200 זרחן כללי מג"ל 150 תקן זרחן כללי 100 50 0 1/42/1142 6/42/1142 9/42/1142 1/42/1142 1/42/1142 2/42/1142 4/42/1142 41/42/1141 44/42/1141 41/42/1141 9/42/1141 9/42/1141 1/42/1141 6/42/1141 9/42/1141 1/42/1141 1/42/1141 2/42/1141 4/42/1141 41/42/1144 1.1שמנים ושומנים לפי הנתונים שהוצגו בפני ,המכון הזרים בין השנים 1141ל 1142שפכים בריכוזים גבוהים מאד של שמנים ושומנים .התקן לשמנים ושומנים בשפכים עומד על 411מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי 19מריכוז זה .הגרף הבא מציג את השינוים בריכוז השמנים ושומנים שחלו בתקופה האחרונה .ניתן לראות שריכוז השמנים ושומנים היה גבוה כמעט בכל הבדיקות מהתקן .לא נמסרו תוצאות ריכוז השמנים ושומנים לאחר הפעלת מתקן החירום. 3000 2500 2000 1500 1000 תקן שמנים ושומנים 411 שמנים ושומנים מג"ל תקן שמנים ושומנים 500 0 1.0נתרן וכלורידים לפי הנתונים שהוצגו בפני ,המכון הזרים בין השנים 1144ל 1142שפכים בריכוזים גבוהים של נתרן וכלורידים .התקן לנתרן בשפכים עומד על 121מג"ל (ריכוז העולה מעל ל 421מג"ל מעל הריכוז המים המסופקים) והתקן לכלורידים בשפכים עומד על 121מג"ל (ריכוז העולה מעל ל 111מג"ל מעל הריכוז המים המסופקים) בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה עד פי 2מריכוזים אלו .הגרף הבא מציג את השינוים בריכוזי הנתרן והכלורידים שנבדקו בזמן עריכת סקר השפכים של המפעל. _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 7מתוך 11 לא בצועו בדיקות נוספות במהלך התקופה של נתרן וכלורידים. 1400 1200 1000 800 נתרן מג"ל 600 תקן נתרן 400 כלורידים מג"ל תקן כלורידים 200 0 41/19/1144 41/11/1144 41/16/1144 41/19/1144 41/11/1144 41/12/1144 41/11/1144 41/14/1144 41/11/1144 41/49/1144 41/49/1144 41/41/1144 41/46/1144 41/49/1144 41/41/1144 41/42/1144 1.3מוצקים מרחפים TSS לפי הנתונים שהוצגו בפני ,המכון הזרים בין השנים 1144ל 1142שפכים בריכוזים גבוהים מאד של מוצקים מרחפים (להלן .)TSSהכללים ל TSSבשפכים עומד על 4,111מג"ל בעוד שהמכון הזרים שפכים בריכוז גבוה פי 00מריכוז זה 19,111ו 19,911ב 11/41/44וב 19/41/44בהתאמה. בשנת 1141ריכוז ה TSSנותר גבוה מאד 11,911ו 92,911מג"ל ב 9/1/41ו ב 41/41/41בהתאמה. הגרף הבא מציג את השוניים בריכוז ה TSSשחלו בתקופה האחרונה .ניתן לראות שמחודש נובמבר ריכוז ה TSSעומד לרוב בכללים ,ז"א נמוך מ 4111מג"ל .ככל הנראה כתוצאה מהפעלת מתקן החירום. _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 8מתוך 11 ריכוזים גבוהים מ 49,111 1הנזקים למערכת השפכים ולסביבה 1.3הנזקים כתוצאה מחריגה בעומס האורגני הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי צח"כ גבוהים מהמוגדר בתקנות כמו במקרה זה עלולה לגרום לנזקים קשים למערכת הולכת השפכים כגון :קורוזיה בצנרת ואביזרים אחרים ויצירת גזים רעילים בצנרת .היא עלולה לסכן הן עובדים במערכת הביוב והן בני אדם שנמצאים בקרבת מערכת הביוב. הגז מימן גופריתני הנוצר בצנרת עלול גם ליצור תערובת נפיצה עם אוויר ולגרום לפיצוץ קטלני. הקורוזיה גורמות גם לדליפות של שפכים מהצנרת אל הסביבה ולזיהום של קרקע ,מים ואוויר ולנזקים קשים למערך הובלת שהפכים. צח"כ גבוה מביא להיוצרות של מפגעי ריח קשים בקרב מתקני הובלת שפכים והמט"ש. הצח"כ גורם בנוסף לפגיעה בתהליך הטיפול בשפכים ולנזקים כלכליים למתקן הטיהור ולאיכות הקולחים שנוצרת בתום התהליך וכתוצאה מכך גם לזיהום קרקעות ויבולים חקלאיים. 1.0הנזקים כתוצאה מחריגה בריכוז חנקן קלנדלי הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי חנקן גבוהים מהמוגדר בתקנות ,כמו במקרה זה ,עלולה לגרום לפגיעה ביכולת התהליך הביולוגי להרחיק חנקן ביעילות הנדרשת .כמו כן ,תרכובות חנקן אשר אינן מורחקות בתהליך הביולוגי עלולות להצטבר במערכת ההובלה של השפכים והקולחים ולגרום להיווצרות גידולים ולסתימה של מערכות אלו ,ובנוסף לכך לגרום לתופעות כגון אאוטריפיקציה 4בגופי מים כגון מאגרי קולחים עד כדי הרעלה של גופי מים אלו 4 תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים .ירידה בכמות החמצן המומס במים גורמת לשינויים כימיים שונים; הגופרית במקום להתחמצן ) (SO4עוברת תהליכי חיזור (H2S),החנקה + המתקבלת ,כאשר יש חמצן הופכת לאמוניה בתהליך החיזור ) (NH 4בנוסף יש שחרור כמויות קטנות של גז מתאן .חומרים אלו הופכים את המים לרעילים ולא מאפשרים את החיים בהם. _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 9מתוך 11 ופסילתם כמקור מים להשקייה. 1.1הנזקים כתוצאה מחריגה בריכוז זרחן הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי זרחן גבוהים מהמוגדר בתקנות ,כמו במקרה זה ,עלולה לגרום לפגיעה ביכולת התהליך הביולוגי במט"ש גניגר להפיק קולחים על פי החוק ובנוסף הזרחן מצטבר בקרקע ופוגע בגידולים חקלאיים. 1.1הנזקים כתוצאה מחריגה בשמנים ושומנים הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי שמנים ושומנים גבוהים מהמוגדר בתקנות ,כמו במקרה זה ,עלולה לגרום את הנזקים הבאים :יצירת משקעים בדפנות צנורות ביוב ובמקרים מסויימים עד כדי סתימה הצנרת וגישת הביוב לסביבה; ריכוז גבוה של שמנים ושומנים יוצרת הפרעה בתהליך הביולוגי במט"ש גניגר ולהצטבר כצופת שומנית באגני הטיפול השונים. כ 75% -מן השמנים והשומנים המגיעים עם השפכים מסולקים בטיפול הביולוגי מן הזרם המימי .הסילוק נעשה בעיקר על ידי שיקוע או הצפה ולא על ידי פירוק .לכן ,הכמות המסולקת עוברת ברובה לבוצה .ריכוז גבוה מדיי של שומנים בבוצה עלול לגרום לקשיים בטיפול וייצוב הבוצה וליצור גם קשיים בסילוק סניטרי נכון של הבוצה .פגיעת השמן בתהליך ייצוב הבוצה ובאיכותה גורם ל :נזקים בתהליך ייצור הבוצה; השקעת אנרגיה רבה יותר בהתליך הייצוב; היווצרות בוצה מזוהמת המהווה סכנה תברואית; היווצרות בוצה מזוהמת שמהווה פגיעה בגידולים החקלאים (כשמשתמשים בה כדשן לחקלאות). 1.0הנזקים כתוצאה מחריגה במלחים (נתרן וכלורידים) הזרמת שפכים תעשייתיים בעלי ריכוזי נתרן וכלורידים גבוהים מהמוגדר בתקנות ,כמו במקרה זה הן בעלי ההשלכות נרחבות כפי שיפורט בהרחבה להלן: ריכוזים גבוהים של מלחים עלולים לעכב את הפעילות המיקרוביאלית במכוני טיהור השפכים ולגרום לפגיעה קשה באיכות הטיפול ,דבר שיגרום לאיכות ירודה של השפכים המטוהרים ולהשקעת כספים רבים על מנת לשפר את איכותם. הבוצה הנוצרת במכוני הטיהור לרוב איננה קולטת את התמלחות אולם אחוז קטן מיוני ההתמלחת נשאר בבוצה וממליח אותה .בוצה זו כאשר היא מושבת כדישון חקלאי ,או נשלחת להטמנה גורמת לזיהום והרעלה סביבתית קשה של הקרקע ושל הצומח. יוני התמלחת שלא נספחות בתהליך טיהור השפכים לבוצה (כאמור מדובר במרבית היונים) מגיעים לקולחים .לכן הזרמת תמלחות למערכת השפכים לאורך שנים גורמת לזיהום מי תהום ועלולה עם הזמן לגרום להשחתת מקורות מים בנ וסף חלק מיוני המלח בקולחים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים עלולים לגרום רעילות לגידול החקלאי ולהצטבר בשרשרת המזון ולפגיעה במבנה הקרקע וביכולת של הקרקע לאחוז במים לטובת הצמח בבית השורשים. כאשר בשפכים קיים ריכוז גבוה של מלחים ,בעיקר כלוריד ,משמעות הדבר היא שהשפכים הם קורוזיבים ,וגורמים "לעיכול" חלקים נרחבים של צנרת ההולכה העשויה בטון ומתכת ולעיכול של חלקי מתכת המצויים במשאבות ,מגופים _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 11מתוך 11 ומסננים (בדומה לפגיעה שנוצרת במבנים ומתקנים הממוקמים בחוף הים כתוצאה מרסס מי ים מלוח הפוגע במבני בטון וחלקי מתכת). כלורידים משפ יעים על קצב הקורוזיה בבטון בשתי צורות :הורדת אנרגיית השפעול של חמצון הבטון ,ופגיעה בשכבת הפסיבציה (דה-פסיבציה) .הכלוריד מהווה למעשה קטליזטור לקורוזיה של ברזל .הוא אינו מהווה חלק מתוצרי הקורוזיה ,אך הוא משתתף בתהליך הקורוזיה .בחשיפה לכלוריד קצב הקורוזיה עולה בכארבעה סדרי גודל. פגיעה המלח בצנרת ובמתקני הולכת השפכים פגועת ביכולת התפעול של מערכת הולכת השפכים ,בשל תקלות ותיקונים תכופים יותר ומצריכה החלפת צנרת ואביזרי מתכת בעלות כספית גבוהה. 0סיכום ומסקנות 9.4 מכון הפסדים מזרים שפכי תעשייה באיכות ירודה מאד החורגת מהתקנות בפרמטרים הבאים :עומס אורגני ( CODצח"כ); חנקן קלנדלי; זרחן; שמנים ושומנים; מלחים (נתרן וכלורידים); מוצקים מרחפים (.)TSS 9.1 איכות השפכים השתפרה רק במעט מאז הפעלת מתקן החירום באפריל 1142והשפכים עדין לא עומדים באיכות הנדרש בתקנות. 9.2 איכות השפכים הירודה עלולה לפגוע בצנרת הולכת השפכים למט"ש גיניגר 9.1 איכות השפכים הירודה פוגעת בתהליך טיהור השפכים במט"ש גניגר וכפועל יוצא באיכות הקולחים שמייצר המט"ש אשר אינם עומדים בתקנות המשרד להגנת הסביבה להשקייה בקולחים "תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) התש"ע "2010 -מטרת תקנות אלה להגן על בריאות הציבור ,למנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין ,לאפשר ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים ,להגן על הסביבה ,לרבות על מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי ,הקרקע וגידולים חקלאיים .מט"ש גניגר אמרו לעמוד בתקנות אלו בינואר ,1149אולם באם תמשך הזרמת השפכים ממכון הפסדים באיכות הנוכחית המט"ש לא יעמוד בתקני איכות הקולחין. 9.9 כאמור ,הזרמת איכות השפכים הירודה מהמכון מהווה פגיעה במט"ש גניגר וכפועל יוצא פגיעה באיכות הסביבה החקלאית המושקת באמצעות קולחי המט"ש ,כגון :המלחת קרקעות ,עודף זרחן וחנקן בגידולים ופגיעה באיכות ובטיב הגידולים. שמעון צוק ,הידרולוג M.Sc _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________ עמוד 11מתוך 11
© Copyright 2024