‫בס"ד‬
‫גליון‬
‫פרשת במדבר‬
‫(שנה חמישית)‪ ,‬כ"ו אייר תשע"ו‬
‫"וַ יְדַ בֵּ ר ה' אֶ ל מֹ ֶשה בְ ִמ ְדבַ ר ִסינַי בְ אֹ הֶ ל מוֹעֵּ ד" – אמרו רבותינו‬
‫מפני מה במדבר סיני ניתנה תורה‪ ,‬אלא מכאן שנו חכמים‪,‬‬
‫בשלושה דברים ניתנה תורה‪ :‬באש‪ ,‬במים ובמדבר‪ .‬שלושה דברים‬
‫שמלמדים אותנו מה הם הכלים והיסודות לרכוש את המתנה‬
‫הנפלאה שנקראת תורה‪.‬‬
‫המים‪ ,‬שכך כתיב‪" ,‬גַם ָׁשמַ יִם נָׁטָׁ פּו‪ ,‬גַם עָׁ בִ ים‪ ,‬נ ְָׁטפּו מָׁ יִם"‪ ,‬באים‬
‫ללמד שכשם שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך‪ ,‬שם המקום‬
‫הטבעי שלהם‪ ,‬שם במקום הנמוך הם מרגישים נינוחים‪ ,‬כך לעולם‬
‫התורה לא תשכון אלא במי שמחפש את המקומות הנמוכים‪ ,‬אינו‬
‫מחפש את הבמות ואת הפירסום‪ ,‬ואף שיש ורואים אנשים‬
‫שאוהבים להתלבט ולהתפרסם וגם עושים רושם שכביכול שיש‬
‫להם תורה‪ ,‬זה הטעיה! יש להם ידיעה‪ ,‬מידע תורני‪ ,‬אבל תורה‬
‫שתוכל להמית ולהחיות‪ ,‬תורה שתביא מזור ורפואה לאנשים אין‬
‫עימם‪ .‬כמו שכל אומנות שבעולם צריכה את הכלים שלה‪,‬‬
‫אינסטלטור זקוק לכלים אחרים מאשר הסנדלר זקוק‪ ,‬היהלומן‬
‫משתמש בכלים אחרים מהנגר‪ ,‬כך גם התורה צריכה את הכלים‬
‫שלה‪ ,‬והכלי שבה אפשר ליצור תורה זה ענווה‪ ,‬השנאה להתבלט‪,‬‬
‫"ונפשי כעפר לכל תהיה"‪ ,‬כמה שהאדם מצליח להיות מוסתר‬
‫ומכוסה יותר כך יזכה להגיע גבוה יותר‪" ,‬י ֵֹּשב בְ סֵּ ֶתר ‪ -‬עֶ לְ יוֹן"‬
‫תורה ניתנה באש שנאמר‪" ,‬וְ הַ ר ִסינַי עָׁ ַשן כֻּּל ֹו ִמפְ נֵּי אֲ ֶשר י ַָׁרד‬
‫עָׁ לָׁיו ה' בָׁ אֵּ ש"‪ ,‬מפני ש ‪" -‬הֲ לוֹא כֹה ְדבָׁ ִרי כָׁאֵּ ש נְאֻּ ם ה"‪ .‬וכמו שאש‬
‫יכולה להאיר ולחמם כך גם אש יכולה גם לשרוף ולכלות כשלא‬
‫ניגשים אליה בכובד ראש הראוי וברצינות המתאימה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫ימינ ֹו‪ ,‬אֵּ ש‪-‬דָׁ ת לָׁמ ֹו"‪ ,‬ולכן כל הפורש מן התורה (פירוש‪ ,‬מניח‬
‫" ִמ ִ‬
‫מעט את לימוד התורה שרגיל בה בשביל הנאות העולם וכשפיו)‪,‬‬
‫ראוי לשורפו באש – כך אמרו רבותינו על אליהו ואלישע‪ .‬ובאש‬
‫לא משחקים‪ ,‬נוקטים את כל אמצעי הזהירות הנדרשים‪ .‬כך גם‬
‫בלימוד התורה‪ ,‬לא ניגשים ללימוד התורה מתוך קלות ראש אלא‬
‫באימה ויראה ברתת ובזיע‪ .‬לכן מי שמגיע אל התורה בלא פחד‬
‫שמא ימרה את רצונה וכלשון רבותינו "יראת חטא"‪ ,‬לא תצליח לו‬
‫חכמתו‪' ,‬שכל מי שיראת חטאו קודמת לחכמתו'‪ ,‬לפני שבא‬
‫לתורה כבר החדיר בליבו אימה מהחשש שמא יעבור על מצוות‬
‫שמים‪ ,‬אז חכמתו מצלחת ומתקיימת‪' ,‬וכל שאין יראת חטאו‬
‫‪91:40‬‬
‫(‪ 04‬דקות לפני השקיעה)‬
‫‪04:91‬‬
‫קודמת לחכמתו‪ ,‬אין חכמתו מתקיימת'‪.‬‬
‫ותורה ניתנה במדבר‪ ,‬שכל העושה עצמו כמדבר הזה שהוא הפקר‬
‫ּוממַ ָׁתנָׁה‬
‫ּומ ִמ ְדבָׁ ר ַמ ָׁתנָׁה‪ִ .‬‬
‫לכל‪ ,‬תורה ניתנת לו במתנה‪ .‬שכך כתיב " ִ‬
‫נַחֲ לִ יאֵּ ל"‪ ,‬פירוש‪ ,‬רק מי שהצליח לרכוש לעצמו את תכונת המדבר‬
‫שלא מרגיש בַ עַ לּות על קניינים ונכסים‪ ,‬הכל אצלו למען הכלל‪,‬‬
‫הוא יודע שכל מה שנברא האדם אינו לצורך עצמו אלא להועיל‬
‫לאחריני כלשונו של רבי חיים מוואלוז'ין‪ .‬אדם כזה שעושה עצמו‬
‫כבושם הזה שהכל נהנים ממנו‪ ,‬זוכה למתנה שנקראת תורה‪ .‬ולכן‬
‫כשצריכים ממנו עצה ותושיה‪ ,‬מעולם לא אומר אני עסוק כעת‪ ,‬גם‬
‫רכושו וקנייניו עבור הכלל‪ ,‬ולכן כשמישהו צריך את מכוניתו‪,‬‬
‫נותנה בחפץ לב‪ ,‬לפעמים כשצריך לארח אדם בביתו‪ ,‬מסכים בחפץ‬
‫לב‪ ,‬לפעמים כליו‪ ,‬מקדחה‪ ,‬פטיש וכדומה‪ ,‬נותנם בלא חשש שמא‬
‫יינזקו‪ ,‬ומבין שגם אם חס וחלילה קרה וניזוקו בשוגג‪ ,‬הערך של‬
‫ּומ ִמ ְדבָׁ ר ַמ ָׁתנָׁה"‪ ,‬תחושת המדבר‬
‫המצווה גדול יותר מההפסד‪ִ " ,‬‬
‫שהיא חוסר בעלות בעולם‪ ,‬נותנת לך מתנה את התורה‪.‬‬
‫לכבוד יום הכיפורים אנו מתכוננים ‪ 04‬יום‪ ,‬ואילו לכבוד מתן‬
‫תורה אנו מתכוננים ‪ 04‬יום‪ ,‬להראות לנו מה גודל חשיבותו של יום‬
‫זה‪ ,‬יום מתן תורה‪ .‬לכן אומרת הגמרא שיוצאת רוח ושמה טבוח‬
‫בערב יום חג השבועות‪ ,‬וח"ו מי שלא מכין עצמו לקבלת התורה‬
‫ניזוק ע"י אותה רוח‪ ,‬ולכן גזרו חז"ל שלא להקיז דם בערב חג‬
‫השבועות‪.‬‬
‫ויש לדעת שעיקר ההכנה לקראת מתן תורה היא הנכונות לוותר‬
‫על הנוחיות והנעימות שיש בעולם הזה בעבור עמל התורה‪,‬‬
‫כמאמר הכתוב "וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה – ויט‬
‫שכמו לסבול ויהי למס עובד" – ואומר רש"י ויט שכמו לסבול‪ ,‬עול‬
‫תורה – למס עובד‪ ,‬ללמד דינים והלכות לעם‪.‬‬
‫ולכן נשארים ערים בליל שבועות ועוסקים בתורה ומנדדים שינה‬
‫מעיננו‪ ,‬להראות את גודל הנכונות שלנו שמוכנים לוותר על‬
‫הנעימות והמנוחה בעבור המתנה היקרה שהיא התורה הקדושה‪.‬‬
‫חביבים ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם‪ ,‬ואשרי‬
‫מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו‪ .‬רק מי שמבין את גודל‬
‫המתנה יחפש ויבקש את האמצעים לקנותה ולרוכשה קניין נצחי‪.‬‬
‫שבת שלום‪ ,‬אייל עמרמי‬
‫‪09:90‬‬
‫והיה מספר‬
‫הושע ב'‬
‫לקבלת העלון במייל‪[email protected] :‬‬
‫לשיעורי תורה‪ ,‬שאלות לרב‪ ,‬ועוד‪www.ayal-taarog.co.il :‬‬
‫לדון לכף זכות‬
‫הדמיון גורם פעמים רבות לפגיעה בזוגיות ולריחוק בין בני הזוג‪.‬‬
‫"בעלי מזלזל בי"‪" ,‬בעלי כבר לא אוהב אותי"‪" ,‬אשתי תלותית"‪,‬‬
‫"אשתי אף פעם לא מרוצה"‪" ,‬אשתי רוצה לשלוט בי"‪.‬‬
‫הרבה סטיגמות יש בין אנשים באופן כללי ובין בני זוג באופן‬
‫פרטני‪ ,‬אך ע"פ רוב סטיגמות ומחשבות אלו הן מעולם הדמיון ‪-‬‬
‫לעיתים הן נכונות באופן חלקי‪ ,‬אך פעמים רבות הן לא נכונות‬
‫כלל ובעלות השלכות שליליות‪.‬‬
‫לקמן מקרה שממחיש את הנושא‪:‬‬
‫זוג בשנות ה‪ 04-‬לחייהם‪ ,‬הבעל עובד בעבודת כפיים‪ ,‬עד השעות‬
‫המאוחרות של הלילה‪ .‬האשה עובדת במשרה חלקית‪.‬‬
‫הבעל טוען שמה שמפריע לו וגורם לו להיסגר ולהתרחק מאשתו‬
‫הוא שאשתו "מתעלקת" עליו‪ .‬על השאלה מה זה "מתעלקת" ענה‬
‫הבעל שאשתו מרבה לחלק לו הוראות ופקודות ‪" -‬תבוא הביתה‬
‫עד שעה מסוימת" "אל תלך למקום כזה או אחר" וכו'‪.‬‬
‫כשנשאל למה לדעתו אשתו "מתעלקת עליו"? למה היא נותנת לו‬
‫הוראות? ענה הבעל ‪ -‬זה באופי שלה ‪ -‬היא רוצה לשלוט‪.‬‬
‫כאן המקום לשאול ‪ -‬האם המסקנה שהבעל הגיע אליה‪ ,‬שאשתו‬
‫רוצה לשלוט בו‪ ,‬היא עובדה או דמיון?‬
‫לאחר מכן כשהאשה נשאלה למה את "מתעלקת על בעלך"? האם יש‬
‫ילד בלי מסגרת ‪ -‬המשך‬
‫בכדי שנב ין עד כמה הכרחי לילד לחיות על פי חוקים‪ ,‬בואו נבצע‬
‫בדיקה‪:‬‬
‫ניקח קבוצת ילדים‪ ,‬ניתן להם כדור ונבקש מהם לשחק באופן חופשי‪,‬‬
‫ללא חוקים למשחק וכאשר אין גבולות למגרש‪ .‬אתם יודעים מה‬
‫יקרה?! מהר מאוד ניווכח לדעת שהילדים מנסים לארגן סוג של‬
‫משחק‪ ,‬אך מאחר ואין להם כללים ברורים‪ ,‬הם יתקשו לשחק וליהנות‪.‬‬
‫בחלוף זמן מועט‪ ,‬הם יהיו מתוסכלים ומבולבלים‪ ,‬עד שיתחילו להביע‬
‫דעות והאשמות‪ ,‬התמרמרויות‪ ,‬ויכוחים ומריבות כמעט עד כדי מכות‪.‬‬
‫מצב זה ימשיך עד שאחד הילדים ייקח על עצמו את הפיקוד ויורה‬
‫לכולם כיצד משחקים‪ ,‬מהם גבולות המגרש ומהם כללי המשחק‪.‬‬
‫כך גם בחיים ‪ -‬אי אפשר לחיות ולהסתדר בלי גבולות וחוקים‪.‬‬
‫תפקידנו העיקרי כהורים הוא‪ :‬לעזור לילד למצוא את מקומו ודרכו‬
‫בעולם המשפחה ומחוצה לו‪ .‬ואת זאת ניתן לעשות עם תפילות רבות‬
‫וסייעתא דשמיא ובדרך הטבע כפי שה' הטביע בנפש האדם‪ ,‬בעזרת‪:‬‬
‫גבולות וחוקים‬
‫ילדים ללא חוקים וגבולות – חיים בעולם מבולבל וחסר מסגרת‪ .‬הם‬
‫אינם מבינים מה רוצים מהם ולקראת מה הם צועדים‪ .‬חוסר היציבות‪,‬‬
‫גורם להם להיות "תלושים מהמציאות"‪.‬‬
‫ללא מסגרת המקלה על החיים ומאפשרת צמיחה נפשית בריאה‪ ,‬יגדל‬
‫הילד עם בעיות נפשיות שיפריעו לו לחיות בצורה תקינה ואף יקשו‬
‫עליו לחיות כיהודי שומר תורה ומצוות‪ ,‬שהרי גם קיום מצוות הינם‬
‫מסגרת וקבלת עול של חוקים‪.‬‬
‫לך צורך פנימי לשלוט? ענתה האשה שאין לה כלל צורך פנימי‬
‫לשלוט‪ ,‬אלא הפוך היא היתה שמחה שבעלה יוביל‪ .‬והסבירה עוד‬
‫שבעלה מגיע בשעות מאוד מאוחרות הביתה‪ ,‬לא מרים טלפון במשך‬
‫היום לא מתעניין בה ובנעשה בבית‪ ,‬אין להם זמן שמוקדש‬
‫לזוגיות‪ ,‬ולפי הרגשתה אין להם בכלל זוגיות‪ .‬חוסר זוגיות זו‬
‫גורמת לה לתיסכול רב‪ ,‬וזו הסיבה שהיא מתקשרת לבעלה‬
‫ומעיקה עליו‪.‬‬
‫למעשה כמעט כל מעשה שרו אים אפשר לפרש אותו לטוב או‬
‫לרע‪ ,‬וכאן מגיעה החובה להפריד בין העובדות שאנו רואים לבין‬
‫הפרשנות שאנו נותנים‪ ,‬פרשנות שאנו נותנים על סמך הדמיון‪.‬‬
‫וכאן מצווה אותנו התורה ‪ -‬לדון לכף זכות‪ ,‬לפרש את ה"עובדות"‬
‫לדבר טוב ולא להיפך חלילה‪.‬‬
‫ילדים ללא מסגרת‪ ,‬קמים מידי בוקר לבדיקה מחודשת של החיים‪:‬‬
‫אני חייב לקום מוקדם או אמא תרשה לי היום לאחר ותכתוב לי‬
‫פתק? אולי אמא תרשה לי לא ללכת היום לבית הספר כי "אני‬
‫חולה"‪ ,‬אני צריך להכין לעצמי ארוחת בוקר‪ ,‬או שאמא תכין לי?‬
‫אולי אמא תרשה לי לקנות אוכל בחנות ליד בית הספר כי אבא עדיין‬
‫לא התעורר ולא עשה קניות‪ ,‬ועוד הרבה אולי ואולי‪ ,‬לבטים‬
‫וספקות‪.‬‬
‫בדיקת הגבולות והחוקים גוזלת אנרגיה רבה ומאמץ נפשי מיותר‬
‫מהילד‪ .‬אך לא רק ממנו‪ ,‬גם מהוריו ומשאר בני משפחתו‪ ,‬ומותירה‬
‫את כולם כועסים‪ ,‬מבולבלים‪ ,‬עייפים ומתוסכלים‪.‬‬
‫שימו לב למשפט הבא‪ :‬ילד זקוק לגבולות ברורים וחוקים מסודרים‬
‫והגיוניים‪ ,‬באותה מידה שהוא זקוק לחום ואהבה‪ .‬ילד ללא גבולות‬
‫וחוקים הוא ילד עם חסך‪ ,‬ילד שלא יודע למצוא את מקומו בתוך‬
‫עצמו‪ ,‬במשפחתו ובחברה‪ .‬על כן זה הזמן להתחיל לחיות נכון!‬
‫דמיינו לעצמכם את ילדכם נוסע על אופניו בחצר הבית ‪ -‬שמח‬
‫ונהנה‪ .‬כעת דמיינו אותו נוסע‪ ,‬על גג בניין גבוה ללא מעקה או גדר‬
‫בטיחות‪ .‬האם יחוש הילד בטחון וייסע על אופניו בחופשיות?!‬
‫וכעת דמיינו אותו על אותו גג בניין‪ ,‬עם חומה ומעקה בטיחות‬
‫בגובה של שני מטר‪ .‬האם כעת יחוש הילד בטוח יותר ויוכל לנסוע‬
‫על אופניו בחופשיות?!‬
‫נחשוב‪ ,‬האם יהיה נכון לומר‪ ,‬שככל שמסגרת הבטיחות ברורה‪,‬‬
‫יציבה‪ ,‬חזקה וגבוהה כך יחוש הילד יותר בטחון וחופשיות?! כך זה‬
‫בדיוק בחיים‪.‬‬
‫כאשר תינוק רך בא לעולם‪ ,‬הוא אינו מבין מה קורה כאן? מי נגד‬
‫מי? למה? מדוע? העולם שלנו גדוש דמויות‪ ,‬צלילים‪ ,‬מערכות‬
‫יחסים סבוכות‪ ,‬דברים שצריך לעשות‪ ,‬דברים שאסור להגיד‪ ,‬דברים‬
‫שיש לעשותם רק בשעות מסוימות‪ ,‬דברים שכדאי לאכול‪ ,‬דברים‬
‫שאסור לאכול אחרי שעה מסוימת‪ ,‬דברים שמותר לקחת‪ ,‬דברים‬
‫שאסור לקבל‪ ....‬ועוד‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫על מנת לעזור לילדנו להשתלב בתוך "מסלולי הכביש הסואן" הזה‬
‫של החיים‪ ,‬על מנת לאפשר לילד להבין את "חוקי המשחק" של‬
‫החיים‪ ,‬עלינו לעזור לו לעצב את עולמו ולהבין את עולמנו‪ .‬בכדי‬
‫שיוכל לתפקד‪ ,‬ליהנות‪ ,‬לחוש בטחון ואפילו "חופש"‪ ,‬עלינו להציב‬
‫חוקים וגבולות‪.‬‬
‫רבי יצחק אלפייה זצ"ל‬
‫רבי יצחק אלפייה נולד בארם צובא בי"ח שבט תרל"ח‪ ,‬עלה בצעירתו‬
‫לירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל‪ ,‬היה רבו של הרב עובדיה‬
‫הדאיה‪ ,‬נפטר בכ"ו אלול תשט"ו‪.‬‬
‫***‬
‫"מדוע לא הגעת לפקוד את קברי?"‪ ,‬שאל בחלום האיש נשוא‪-‬הפנים‬
‫את הגאון רבי יצחק אלפייה‪ ,‬בעל קונטרס "היחיאלי" שעסק בתיקונים‬
‫רוחניים גבוהים‪ .‬רבי יצחק נחרד‪" :‬ומי אדוני שאדע לפקוד את מקום‬
‫מנוחתו?"‪ ,‬האיש השיב בפנים מפיקות נוגה "שמי רבי יעקב אבוחצירא‬
‫ואני קבור בדמנהור שבמצרים"‪.‬‬
‫הימים היו שלהי מלחמת העולם השניה‪ ,‬רבי יצחק אלפייה שהיה‬
‫מגדולי מקובלי וחכמי ירושלים‪ ,‬הרעיש עולמות עליונים ותחתונים‬
‫בתפילה נרגשת‪ ,‬על מנת שהגנרל רומל ימ"ש וצבאותיו לא יצליחו‬
‫להיכנס לארץ הקודש ולהכרית גם בה את היהודים‪.‬‬
‫בכותל המערבי‪ ,‬קבר רחל‪ ,‬רבינו חיים בן עטר הקדוש‪ ,‬בכל המקומות‬
‫הללו ועוד‪ ,‬סובב רבי יצחק ועימו מקובלים קדושי עליון מירושלים‪ .‬שם‬
‫העתירו שיח בתיקונים מיוחדים על פי חכמת הנסתר בניסיון לבטל‬
‫ולקרוע את הגזירה הנוראה‪ .‬ואז הופיע בחלומו רבי יעקב אבוחצירא‪...‬‬
‫למחרת בבוקר היישר שם רבי יצחק פעמיו לבית המדרש‪ ,‬שם בירר אצל‬
‫הלומדים מיהו רבי יעקב‪ .‬כל מי שהגה בספריו של רבינו ה"אביר יעקב"‬
‫הפליג בשבחו וסיפר לרבי יצחק שמדובר בקדוש עליון‪.‬‬
‫משם לא השתהה רבי יצחק אף לא שניה‪ ,‬הגיע לבית הנציב העליון‬
‫וביקש פגישה דחופה עימו‪ ,‬בתחילה לעגו לו עוזרי הנציב‪ ,‬אך‬
‫משהבינו שהוא נחוש בדעתו ולא יזוז משם העבירו את בקשתו‬
‫לנציב שניאות לקבלו‪.‬‬
‫רבי יצחק הסביר לו במילים קצרות שיש בידו נשק עליון‪ ,‬סודי‬
‫ושמימי להכרעת המערכה הקשה‪ ,‬וביקש שימצא לו אפשרות‬
‫להגיע לאלכסנדריה המצרית‪ ,‬משם ישים צעדיו לעיירה דמנהור‪.‬‬
‫הנציב שמע אותו בכובד ראש והסביר‪ :‬רק רכבות צבאיות יוצאות‬
‫למצרים בעת‪-‬מלחמה‪ .‬אני מוכן לצרפך לאחת מן הרכבות הללו‪,‬‬
‫אך דע לך שמלוא האחריות לשלומך מוטלת עליך בלבד‪.‬‬
‫רבי יצחק החל להתכונן למסע‪ ,‬נאמר לו שרכבות יכולות לצאת גם‬
‫אחת לחודש או לחודשיים‪ .‬עליו להיות מוכן בכל עת שיקראוהו‪.‬‬
‫חבריו החכמים ניסו להניאו בטענה של פיקוח נפש‪ ,‬אך רבי יצחק‪,‬‬
‫חדור אמונה בצדיק‪ ,‬לא שת ליבו לסכנות‪ .‬מוכן היה למסור את‬
‫נפשו למען העם היושב בציון‪.‬‬
‫בתכניתו של הרב היה לצאת בוקר בוקר לתחנת הרכבת היוצאת‬
‫לעזה ומשם למצרים‪ ,‬על מנת לראות האם הגיעה רכבת למצרים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬באופן פלאי ולא ברור כבר למחרת יצאה רכבת למצרים‪.‬‬
‫הרב שהיה מוכן עם חפציו וצרורו‪ ,‬עלה לאחד מקרונות הרכבת‬
‫והתיישב בחשש‪ ,‬מולו הגיחו שני קצינים ששאלוהו למחוז חפצו‪,‬‬
‫משענה שהוא נוסע לדמנהור התיישבו לידו עד סוף הנסיעה‪,‬‬
‫כשירד מהרכבת נעלמו הללו מן העין‪...‬‬
‫יהודי אלכסנדריה שנדהמו לראות את החכם הירושלמי שהגיע‬
‫בדרך פלאית בשעת מלחמה לעירם‪ ,‬שמעו את סיפורו והחליטו‬
‫לאסוף מצרכי מזון רבים ולצאת בהמוניהם לציון רבי יעקב‬
‫אבוחצירא בדמנהור‪ ,‬שם יקרעו שערי שמים בדמעות שליש‪.‬‬
‫שם ערכו פעמיים סדר "תענית דיבור‪ ,‬עם שבעה כורתי ברית"‪,‬‬
‫הקפות ותקיעות שופר על פי כוונות מיוחדות שערך רבי יצחק‬
‫אלפייה‪ .‬בלילה השלישי לשהותם במקום יצא אחד המתפללים‬
‫וראה תרועות שמחה ואורות רבים מכיוון העיר‪.‬‬
‫בירור קצר העלה שהכוחות הגרמניים נחלו מפלה מוחצת‬
‫והסתלקו לבלי שוב‪.‬‬
‫כיצד נשמור על הכליות‬
‫הכליות מסננות את הדם מפסולת ושתנן (המורכב מפחמן‪ ,‬מימן‪ ,‬חנקן‬
‫וחמצן)‪ .‬כליות שאינן פועלות כראוי חושפות את גופנו לסכנות ומחלות‬
‫רבות‪ ,‬שיכולות להוביל לדרך קשה ובלתי הפיכה חלילה‪.‬‬
‫להלן חמשת המזונות שיעזרו לכם לשמור על הכליות‪:‬‬
‫פלפל גמבה ‪ -‬לסוגיו (ירוק‪ ,‬אדום‪ ,‬צהוב וכתום) מורכב מויטמינים‬
‫חשובים כגון ויטמין ‪ C, A, B6‬וכן מאשלגן‪ .‬האשלגן הוא חומר חיוני לא תזונתיים ותרכובות כימיות יעילות‪ .‬חוקרים שבדקו את הקשר של‬
‫רק לגוף כולו‪ ,‬כי אם בפרט למערכת השתן‪ .‬במחקרים שנעשו על מנת הכרוב לתפקוד הכליות הצליחו להוכיח כי הוא יעיל בהגנה על‬
‫לבדוק את התרומה שלו לחולים הסובלים ממחלת כליות‪ ,‬נמצא הלב‪ ,‬על כלי הדם‪ ,‬ושאר מערכות הגוף שלנו ‪ -‬בין אם הוא נאכל‬
‫האשלגן כיעיל ביותר כאשר הוא משולב בתפריט היומי בצורה מבוקרת‪ .‬חי‪ ,‬ובין אם בשאר צורות הצריכה (בישול‪ ,‬אפיה ואידוי)‪.‬‬
‫ולמרות תרומתו‪ ,‬עודף אשלגן עלול ליצור בעיות קשות ובלתי הפיכות תפוחים ‪ -‬התפוחים משופעים בחומרים אנטי דלקתיים ובנוגדי‬
‫בכליות‪ ,‬ולכן צריך להיזהר במינון‪ ,‬ולשלב אותו בחוכמה תוך שמירה על חמצון‪ ,‬שמסייעים להם להיות קטליזטורים נהדרים בשמירה על‬
‫בריאות הכליות‪ .‬רופאים טבעוניים שממליצים על תהליכי ניקוי‬
‫משטר של תזונה חכמה ומתאימה‪.‬‬
‫שעועית אדומה ‪ -‬את מעלותיה כולנו מכירים‪ .‬אולם נדמה שיתרונותיה וטיהור הגוף‪ ,‬ממליצים על תפוח ביום‪ ,‬כחלק משמירת בריאות‬
‫של השעועית האדומה‪ ,‬קצת נדחקו לפינה‪ .‬אולם כשזה מגיע לכליות הכבד והכליות‪.‬‬
‫השום ‪ -‬את ריחו החריף קיבל השום הודות לנוגדי החמצון‬
‫כדאי שנדע שלא לחינם נראית השעועית האדומה ככליה זעירה‪.‬‬
‫שעועית אדומה עוזרת במניעת מחלת הכליות‪ ,‬היות ומצויים בה והחומרים האנטי הדלקתיים המצויים בו‪ ,‬והוא ניחן בשלל תכונות‬
‫חלבונים נטולי שומן‪ ,‬שתורמים לאיזון הסוכר בדם (מחלת הסוכרת היא על‪ ,‬שמסייעות בידו לתרום באינספור מחלות ובעיות החל ממחלת‬
‫אחת הסיבות להתפתחות מחלת כליות)‪ ,‬ומכאן שגם לאיזון הכליות‪ .‬הסרטן וכלה במחלת הכליות‪ .‬צריכתו בצורתו הטבעית היא הטובה‬
‫ככל שתקדימו לשלב אותה בתפריט היומי שלכם‪ ,‬כך תיטיבו עם ביותר‪.‬‬
‫בריאותכם לטווח הארוך‪ ,‬ותימנעו כליל מסכנה זו‪.‬‬
‫כרוב ‪ -‬כמו שני קודמיו‪ ,‬גם הכרוב ידוע כמסייע בשמירה על תפקוד‬
‫כליות תקין‪ ,‬היות והוא עתיר בנוגדי חמצון צמחיים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬סיבים‬
‫הסטיקר ‪ /‬קובי לוי‬
‫מנחם קונדיטון המכונה קונדי‪ ,‬בעל מוסך היוקרה "קונדי בע"מ"‪ ,‬חשב‬
‫שהוא עוד רגע מתעלף‪ .‬רק זה היה חסר לו‪ ,‬ממש רק זה‪ .‬הוא ‪ -‬שיהיה‬
‫בריא ‪ -‬עמוס עבודה עד השמיים‪ ,‬הקליינטים מורטים את נוצותיו‪,‬‬
‫אשתו מקטרת על העדרויותיו התכופות‪ ,‬ורק זה היה חסר לו עכשיו‪,‬‬
‫קונדי נשם עמוק‪ ,‬התיישב על הכיסא הסמוך חרש באצבע יד ימינו‬
‫המיובלת את קרחתו הרחבה והנוצצת והרגיש שהוא הולך ושוקע לתוך‬
‫מבוכה‪ ,‬שאין לו כלים להתמודד איתה‪.‬‬
‫רגע‪ ,‬סבלנות‪ ,‬מה בדיוק היה חסר או לא חסר לאדון קונדיטון המכונה‬
‫קונדי? תכף נגיע‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬לפני שנגלה רז זה לבנינו‪ ,‬נאזכר כאן במשיכת קולמוס‪ ,‬שלאדון‬
‫קונדיטון המוסכניק האמיד‪ ,‬יש רק בן אחד‪ ,‬זה הכל‪ .‬והוא אוהב אותו‪.‬‬
‫אהבת‪-‬נפש‪ ,‬כבול אליו בעבותות של אהבה ליורש העצר שלו‪.‬‬
‫קונדי הביט בכיפה הלבנה‪ ,‬הסרוגה‪ ,‬הענקית של ‪ -‬בנו יחידו מחמד נפשו‬
‫ צביקי‪ ,‬בציציות המשתלשלות‪ ,‬ברגליו הרוקדות‪ ,‬והמשיך ללחוש "רק‬‫זה היה חסר לי"‪.‬‬
‫"אבא תהיה מאושר‪ ,‬אני חוזר בתשובה‪ ,‬גמרנו‪ ,‬אני עם בורא עולם‪,‬‬
‫אתה עוד תירווה ממני נחת‪ ,‬חייך אבא חייך‪ ,‬המוסך זה לא כל העולם‪,‬‬
‫יש אבא בשמים‪ ,‬יש תורה‪ ,‬יש רבי נחמן‪."...‬‬
‫צביקי אחז בידיו של אביו וניסה להרימו ולחולל עמו ריקוד ברסלב עליז‬
‫בסיגנון "בך רבנו נגילה‪ ,‬בך רבנו נשמחה"‪.‬‬
‫אבל קונדי חש שרגליו כבדות‪ ,‬ראשו מסוחרר‪ ,‬ואין לו מספיק נפח‬
‫בקיבה כדי לבלוע את המוצר החדש העומד לפניו‪ ,‬קרי "צביקי חוזר‬
‫בתשובה"‪.‬‬
‫"אבא עשה לי טובה‪ ,‬אל תגיד רק זה היה חסר לי‪ .‬אני ברוך השם בריא‪,‬‬
‫חזק ושמח ומצווה גדולה להיות בשמחה‪ ,‬תשמח בי אבא"‪.‬‬
‫צביקי פתח את שקית הניילון הכתומה שאחז בידו והציץ פנימה‪.‬‬
‫"מה יש בשקית?" שאל קונדי שהספיק להתאושש מן ההלם של הבוקר‪.‬‬
‫"שני סנדוויצ'ים ועוד כמה ניירות‪ "...‬השיב הבן כממתיק סוד‪.‬‬
‫בואו נקצר ברשותכם‪ .‬צביקי קונדיטון בן ה‪ 09 -‬חזר בתשובה‪ ,‬ומעתה‬
‫הוא נטל לעצמו משימה להפיץ את תורת רבנו‪ .‬חוברות‪ ,‬ספרים‪,‬‬
‫סטיקרים‪ ,‬הכל כדי שיהודים יהיו בשמחה‪ ,‬שיאמינו שאין יאוש בעולם‪.‬‬
‫וכך נפתחה לה חזית מרתקת בין האב לבן‪.‬‬
‫"תראה צביקי" אמר לו קונדי "אני ואמא שלך עברנו ב"ה את המשבר‬
‫של החזרה בתשובה שלך‪ ,‬אתה בננו היחיד‪ ,‬אני אוהב אותך ומכבד‬
‫אותך‪ ,‬אבל עשה טובה תפסיק להדביק לי סטיקרים עם סיסמאות על‬
‫הג'יפ שלי‪ ,‬ולא על המכוניות של הקליינטים במוסך‪ ,‬זה סתם מכעיס‬
‫את הקליינטים"‪.‬‬
‫צביקי לא בדיוק שמע‪ ,‬ולפחות פעם פעמיים בשבוע היה בא למוסך של‬
‫אביו ומדביק‪ .‬הוא מדביק וקונדי מוציא‪ .‬השימשה האחורית של הג'יפ‬
‫המשפחתי היתה עמוסה לעייפה בסטיקרים ססגוניים המפכים המון‬
‫תקווה‪ ,‬אהבה ואמונה‪.‬‬
‫צביקי מדביק‪ ,‬קונדי מוריד‪ .‬זה הפך לנורמה שכבר הפסיקו לכעוס עליה‪.‬‬
‫השעה שש ושלושים בבוקר באחד מימי החול‪ ,‬בעוד המיחם מרתיח את‬
‫המים לכוס הקפה של הבוקר‪ ,‬עקר קונדי בחמת זעם שישה שבעה‬
‫סטיקרים חדשים שהדביק צביקי על השימשה האחורית של הג'יפ‪" .‬הוא‬
‫עולה לי על העצבים לפעמים" מלמל קונדי‪.‬‬
‫בדיוק בשעה ‪ 0:04‬עלה קונדי על הג'יפ‪ ,‬ופניו מועדות למוסך‪ .‬בכניסה‬
‫לאזור התעשייה השתרך לו פקק ארוך של בוקר‪ .‬המון ציפצופים‪,‬‬
‫אוטובוסים‪ ,‬ילדים עם תיקים על הכתפיים‪ ,‬פקק מעיק‪ .‬קונדי האזין‬
‫ליומן הבוקר‪ ,‬כשרגלו מחליפה לחיצות‪ ,‬פעם ברקס‪ ,‬פעם גז‪ .‬מאחוריו‬
‫נסעה מרצדס כסופה המשדרת יוקרה‪.‬‬
‫רק בשעה ‪ 1:44‬השתחרר הפקק וקונדי האיץ את הג'יפ לכיוון המוסך‪,‬‬
‫ימינה שמאלה ושוב ימינה‪ .‬המרצדס הכסופה עדיין מאחוריו‪ .‬קונדי‬
‫החנה את הג'יפ מול המוסך‪ ,‬והמרצדס עצרה לצידו‪.‬‬
‫גבר לבוש בחליפה מהודרת ירד מן המרצדס וניגש לקונדי התמֵּ ה‪.‬‬
‫"אדוני‪ ,‬אדוני" אמר הגבר "אתה הצלת את חיי‪ ,‬ממש כך‪ ,‬אתה לא‬
‫תאמין אבל בזכותך אני חי‪ .‬אין לך מושג מה עשית בשבילי‪."...‬‬
‫קונדי הביט בסקרנות מהולה ברחמנות בעיניו החומות והמרוגשות של‬
‫האיש הצעיר‪" ,‬אני מקווה שהטיפוס הזה הוא נורמלי‪ .‬שלא יתחיל‬
‫לקפוץ לי‪ ,‬החסר מבולבלים אנוכי‪ "?...‬הרהר בעל המוסך‪.‬‬
‫"איננו מכירים אדוני" הפטיר קונדי "לא זכור לי מעולם שהצלתי חייו‬
‫של מישהו‪ .‬לא הייתי חייל קרבי‪ ,‬ולא מתנדב במד"א‪ .‬בוקר טוב לך ויום‬
‫מוצלח"‪.‬‬
‫האיש הצעיר הלבוש בהידור נעמד מול קונדי ואמר "שמי אורן גינצבורג‪,‬‬
‫איש עסקים‪ ,‬לפני כשנה ביצעתי כמה מהלכים כלכליים לא אחראיים‪,‬‬
‫שלא כאן המקום לפרט‪ .‬אתמול הודיעו לי מבנק אוף אמריקה שהם‬
‫מעקלים את נכסי וחשבונותי‪ .‬ה‪-‬כ‪-‬ל ה‪-‬ל‪-‬ך‪ .‬המרצדס שאתה רואה‬
‫גם היא מעוקלת‪ .‬מחר היא נלקחת ממני‪ .‬אורן גינצבורג שלפניך‪,‬‬
‫הוא שבר כלי‪ .‬עבר עלי לילה שחור משחור‪ .‬הבוקר החלטתי‬
‫לסיים‪ ...‬איבדתי את טעם החיים ‪,‬עשרות אנשים איבדו פרנסתם‬
‫בגללי‪ ...‬והייתי בדרך לעשות צעד חד‪-‬צדדי כדי לעזוב לעולם ‪-‬‬
‫שכנראה ‪ -‬כולו טוב‪ ,‬עקב ייאוש נורא וחוסר אונים‪ .‬התנעתי את‬
‫המרצדס כדי להגיע לצוקי הים לדרכי האחרונה‪ .‬והנה פקק‪ .‬ואתה‬
‫מולי‪ .‬ואני מביט בשימשה האחורית של הג'יפ שלך ושם מודבק לו‬
‫סטיקר ענק‪ ,‬באותיות צהובות על רקע שחור 'ה' איתך‪ ,‬עמך ואצלך‪,‬‬
‫ייאוש לא קיים בעולם כלל‪ .‬הכל יתהפך לטובה'‪ .‬כמעט ‪ 04‬דקות‬
‫המילים הללו מרצדות לי מול העיניים‪ .‬אני חוזר וקורא‪ ,‬פעם אחר‬
‫פעם‪ ,‬מאות פעמים‪ .‬ולפתע חשתי שמחה פנימית‪ ,‬בטחון עצמי‪,‬‬
‫רצון לחיות‪ ,‬שאיפה לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה‪ .‬יש‬
‫אלוקים‪ ,‬הוא איתי‪ ,‬הוא יושיע אותי‪ ,‬איך כתוב בסטיקר שלך‪ ,‬הכל‬
‫יתהפך לטובה"‪.‬‬
‫ושוב מבוכה‪ .‬קונדי לחץ את ידו של גינצבורג ואמר לו "ידידי‪ ,‬אני‬
‫מאמין שתצא מהמצב‪ .‬איך כתוב פה‪ ...‬אין ייאוש‪ ,‬אז יאללה רוץ‬
‫לעסק שלך תלחם מול הבנקים‪ ,‬אתה צעיר‪ ,‬החיים לפניך"‪.‬‬
‫"תודה‪ ,‬תודה לך על הכל" והם לחצו ידיים ונפרדו בחביבות‪.‬‬
‫קונדי ניצב מאחורי הג'יפ הלבן שלו והרהר "הרי אני תלשתי בבוקר‬
‫שישה סטיקרים‪ ,‬את כל מה שהודבק‪ ,‬והנה צביקי תלה סטיקר נוסף‬
‫מבלי שארגיש‪ ,‬וכנראה חזר לישון‪ ...‬שיהיה בריא"‪.‬‬
‫קונדי התחיל לקרוא את הסטיקר "ה' איתך עמך ואצלך‪ ,‬ייאוש לא‬
‫קיים בעולם כלל‪ ,‬הכל יתהפך לטובה"‪.‬‬
‫ואז חלפה מחשבה נפלאה במוחו של מנחם קונדיטון המוסכניק‬
‫החביב "אני לא מאמין‪ ,‬ממש לא מאמין‪ ,‬סטיקר אחד קטן שתלוי‬
‫בקושי שעה על השימשה האחורית של הג'יפ שלי הכניס שמחת‪-‬‬
‫חיים ועידוד ליהודי מיואש ‪ -‬בין חיים למוות ‪ -‬והחזיר לו את הצבע‬
‫לפנים‪ .‬זה רק סטיקר‪ .‬ואם סטיקר עושה כל כך טוב ליהודי‪ ,‬מי יודע‬
‫איזה אור מכניסה התורה ללב של הבן‪-‬אדם‪ ,‬הרי צביקי שלי דומה‬
‫ללפיד של אור ואהבה"‪.‬‬
‫לפתע צלצל הפלאפון‪ .‬על הקו צביקי‪" .‬אבא אני הכי אוהב אותך‬
‫בעולם‪ .‬אתה האיש הכי קדוש שלי‪ ,‬אני מבקש סליחה‪ ,‬בבוקר‬
‫הורדת את כל הסטיקרים אבל בלי שהרגשת הדבקתי סטיקר נוסף‬
‫לפני שיצאת‪ .‬אבא אל תכעס‪ ,‬אני בסך הכל רוצה שגם הג'יפ שלנו‬
‫יפרסם שאין ייאוש בעולם כלל‪ ,‬להסביר לאנשים שיש אבא בשמים‬
‫שאוהב ודואג להם‪ .‬אתה לא כועס אבא נכון?"‪.‬‬
‫קונדי הינהן בראשו והפטיר בחיבה "כועס? אף פעם לא כעסתי"‪.‬‬
‫חלפה שנה וחצי‪ .‬שעת בוקר‪ ,‬מרצדס כחולה גולשת באיטיות לכיוון‬
‫המוסך של קונדי‪ .‬השימשה ודלתותיה עמוסים סטיקרים מאירי‬
‫עיניים‪ .‬הג'יפ של קונדי הוא צעצוע קטן‪ ,‬לעומת הסטיקרים של‬
‫המרצדס המודבקים מכל הצדים‪ .‬אורן גינצבורג איש העסקים‬
‫חובקי‪-‬העולם נכנס פנימה‪.‬‬
‫קונדי מביט בו בעין בוחנת‪" .‬אנחנו מכירים‪ ,‬נכון?"‪.‬‬
‫"כן" משיב גינצבורג "אני מהסטיקר‪ ,‬רציתי לשמח אותך‪ ,‬מאותו‬
‫בוקר של הסטיקר‪ ,‬נכנסה בי מוטיבציה אדירה‪ .‬הפכתי עולמות‪,‬‬
‫הכנסתי שותפים‪ ,‬קיבלתי אשראים‪ ,‬החזרתי חובות‪ ,‬וברוך השם‪,‬‬
‫הגלגל העיסקי התהפך לטובה"‪.‬‬
‫"אני מאושר" אמר קונדי "זו סיבה לשתות לחיים"‪ .‬הוא הוציא כיפה‬
‫קטנה מכיסו‪ ,‬שלף בקבוק ויסקי עם שתי כוסות ומזג לגינצבורג‪.‬‬
‫"הבן שלי אמר שצריך לברך 'שהכל נהיה בדברו' על ויסקי‪ ,‬רגע רגע‬
‫אתן לך כיפה אדון גינצבורג"‪.‬‬
‫"לא צריך קונדי‪ ,‬לא צריך‪ .‬הכיפה שלי כבר שנה וחצי על הראש‪,‬‬
‫מאז המפגש שלי עם הסטיקר שלך"‪.‬‬
‫"זה הסטיקר של צביקי הבן שלי‪ ,‬הוא אחראי על ההדבקות"‪.‬‬
‫השניים ברכו ולגמו מן הוויסקי‪.‬‬
‫לפתע ‪ -‬כרוח סערה ‪ -‬נכנס צביקי למשרד ואמר‪" :‬אבא‪ ,‬אתה לא‬
‫תאמין‪ ,‬בחיים לא ראיתי מכונית מודבקת עם סטיקרים כל כך יפה‪,‬‬
‫מכל הצדדים‪ .‬חתיכת אוטו שיכול להחזיר בתשובה את כל כביש‬
‫החוף‪ ...‬באמת כל הכבוד"‪.‬‬
‫קונדי וגינצבורג פרצו בצחוק‪" .‬אני חזרתי לחיים‪ ,‬וחזרתי בתשובה‬
‫בזכות הסטיקר שלך" סיפר גינצבורג את העלילה המרגשת‪.‬‬
‫"אתה רואה אבא" שמח צביקי "הנה קיבלת איתות מבורא עולם‪,‬‬
‫מה יכול לעשות סטיקר קטן בעיקר כשהוא על ג'יפ הקדוש שלך"‪.‬‬
‫חסימה בין המוח ללב‬
‫א וֹמֵּ ר הָׁ ַרב בַ פֶ ֶרק הָׁ ַאחֲ רוֹן ֶשל חוֹבַ ת הַ ּלְ בָׁ בוֹת בְ ַשעַ ר הַ בִ טָׁ חוֹן הּוא מ ֹונֶה‬
‫אֶ ת הַ ִסבוֹת ֶשיוֹצְ רוֹת חֲ ִסימָׁ ה בֵּ ין הַ י ְִדיעוֹת ֶשבָׁ רֹאש לְ בֵּ ין הַ בִ ּצּועַ ֶשבַ ּלֵּב‪,‬‬
‫הָׁ ָאדָׁ ם יוֹדֵּ עַ הַ ְרבֵּ ה ְדבָׁ ִרים‪ ,‬הּוא מַ כִ יר ְמאֹ ד אֶ ת ה' וְ אֶ ת מַ לְ כּות ה'‪ּ ,‬ובְ כָׁל‬
‫זֹאת כְ ֶשזֶה צָׁ ִריך ל ֶָׁרדֶ ת לְ ִמדַ ת הַ מַ עֲ ֶשה זֶה לא בָׁ א אֶ צְ ל ֹו לִ ידֵּ י בִ טּוי‪ָ .‬אדָׁ ם‬
‫לא ִמ ְתנַהֵּ ג כְ מ ֹו ָאדָׁ ם ֶשמַ אֲ ִמין ֶשמַ לְ כּות ֹו בַ כֹל מָׁ ָׁשלָׁה‪.‬‬
‫ַרבֵּ נּו בְ חַ יֵּי בֶ ן פְ קֻּ דָׁ ה בַ פֶ ֶרק הַ זֶה מַ ְסבִ יר מָׁ ה הַ ִסבוֹת ֶשנוֹצָׁ ִרים הַ חֲ סָׁ ִמים‬
‫נִמצֵּ את ִה ְס ַתיְמָׁ ה ֶשסו ֶֹתמֶ ת אֶ ת הַ מַ עֲ בָׁ ר בֵּ ין הַ מֹחַ לְ בֵּ ין הַ ּלֵּב‪,‬‬
‫הָׁ אֵּ ּלֶה‪ ,‬אֵּ יפֹ ה ְ‬
‫בֵּ ין הַ י ְִדיעָׁ ה לְ בֵּ ין הַ בִ ּצּועַ ‪.‬‬
‫הּותית‬
‫בַ ִשעּור הַ קוֹדֵּ ם לִ מֵּ ד או ָֹׁתנּו הָׁ ַרב ֶשזֶה גַם חֹסֶ ר הַ כ ָָׁׁרה מַ ְספִ יק מַ ִ‬
‫כָׁרה מַ ה זֶה מַ לְ כּות ה'‪ָ ,‬אז לא‬
‫מַ ִהי מַ לְ כּות ה'‪ִ ,‬אם לָָׁאדָׁ ם ִת ְהיֶה מַ ְספִ יק הַ ָׁ‬
‫יִּוָׁ צֵּ ר שּום חָׁ סָׁ ם‪.‬‬
‫בַ ִשעּור הַ זֶה הָׁ ַרב ְמדַ בֵּ ר ּומַ ְסבִ יר אֶ חָׁ ד מֵּ הַ יְסוֹדוֹת בְ ִמ ְשפָׁ ִטים ְקצָׁ ִרים‬
‫כְ דַ ְרכ ֹו בַ קֹדֶ ש אֵּ יפֹ ה נוֹצֶ ֶרת הַ בְ עָׁ יָׁה‪ ,‬וְ הּוא כוֹתֵּ ב‪ :‬נְטוֹת ֹו אֶ ל הַ ִסבוֹת‬
‫הַ ְקרוֹבוֹת אֲ ֶשר הּוא רוֹאֶ ה או ָֹׁתם‪ָ .‬אדָׁ ם יָׁכוֹל לִ ְשמֹ עַ הַ ְרבֵּ ה פִ ילוֹסוֹפְ יוֹת‬
‫בְ סוֹפ ֹו ֶשל דָׁ בָׁ ר מַ ְראֶ ה אֶ חָׁ ד ֶשהּוא י ְִראֶ ה י ְַשפִ יעַ עָׁ לָׁיו הַ ְרבֵּ ה יוֹתֵּ ר‬
‫מֵּ הַ י ְִדיעוֹת ֶשּלוֹ‪ ,‬בִ לְ שוֹן ַר בוֹתֵּ ינּו זֶה נִ ְק ָׁרא ֶשהָׁ ָאדָׁ ם נִ פְ עָׁ ל מֵּ ְרָאיו ָֹׁתיו הַ ְרבֵּ ה‬
‫מּודית זֶה כָׁתּוב בַ ּלָׁשוֹן‪ָׁ :‬תא חֲ זֵּי ֶשזֶה‬
‫יוֹתֵּ ר ִמ ִידיעו ָֹׁתיו‪ .‬בִ לְ שוֹן חֲ זַ"ל הַ ַתלְ ִ‬
‫"שמַ ע" זֶה הַ ְרבֵּ ה לִ מּוד הַ ְרבֵּ ה הֲ בָׁ נָׁה וְ הַ ְש ָׁכלָׁה‪ ,‬אֲ בָׁ ל‬
‫גָׁדוֹל ִמ ָׁתא ְשמַ ע‪ְ ,‬‬
‫מּודים‪ָׁ .‬לכֵּן גַם‬
‫כְ ֶשאֲ נִ י רוֹאֶ ה ַמ ֶשהּו‪ ,‬זֶה ְמ ַשכְ נֵּעַ או ִֹתי הַ ְרבֵּ ה יוֹתֵּ ר ִמכָׁל הַ ּלִ ִ‬
‫הַ ק ִֹשי ֶשיוֹצְ ִרים מַ ְראוֹת הָׁ עֵּ י ַניִם לָָׁאדָׁ ם הּוא קֹ ִשי ֶש ָׁק ֶשה לְ ִה ְתגַבֵּ ר עָׁ לָׁיו‬
‫וְ כִ ְמעַ ט ּובִ לְ ִתי אֶ פְ ָׁש ִרי לְ ִה ְתגַבֵּ ר עָׁ לָׁיו‪ָׁ ,‬כ ָׁכה מַ אֲ ִריך הַ גְ ָׁר"א לְ בָׁ אֵּ ר בְ ִספְ ר ֹו‬
‫בְ אֶ בֶ ן ְשלֵּמָׁ ה‪ ,‬הּוא אוֹמֵּ ר ֶשאֵּ ין חֹמֶ ר כְ בִ יסָׁ ה בָׁ ע ֹולָׁם ֶשיָׁכוֹל לְ כַבֵּ ס וְ לִ ְמחֹ ק‬
‫לְ ך אֶ ת מַ ה ֶשאַ ָׁתה ָׁר ִאיתָׁ וְ ָׁלכֵּן צָׁ ִריך הַ ְרבֵּ ה הַ ְרבֵּ ה הֶ ְסבֵּ ִרים פַ ְר ָׁשנּות לְ מַ ה‬
‫ָאמרּו ַרבוֹתֵּ ינּו הֲ ֵּרי‬
‫ית כְ דֵּ י ֶשֹּלא ָׁתבוֹא ח"ו לִ ידֵּ י כְ פִ ָׁירה בַ ה'‪ ,‬וְ ְ‬
‫ֶשאַ ָׁתה ָׁר ִא ָׁ‬
‫ְשנ ַָׁתיִם בָׁ אּו אֶ ל הַ דַ יָׁן‪ ,‬אֶ חָׁ ד בְ ִאצְ טָׁ לִ ית ֶשל מֵּ ָאה מָׁ נֶה וְ אֶ חָׁ ד בְ ִאצְ טָׁ לִ ית‬
‫ֶשל מָׁ נֶה‪ְ .‬ש ַניִם בָׁ ִאים לְ שוֹפֵּ ט דַ יָׁן‪ ,‬הַ כַּוָׁ נָׁה לְ דַ יָׁן ֶשל תו ָֹׁרה ֶשהּוא בֶ אֱ מֶ ת‬
‫לקים ָׁקדוֹש וְ טָׁ הוֹר‪ ,‬אֶ ָׁחד ִמבַ עֲ לֵּי הַ ִדין בָׁ א עִ ם בֶ גֶד‬
‫מּורם מֵּ עַ ם ִאיש אֱ ִ‬
‫ָׁ‬
‫שּוטים‪,‬‬
‫ְמכֻּבָׁ ד ֶשל מֵּ ָאה מָׁ נֶה‪ ,‬חֲ לִ יפָׁ ה ְמכֻּבֶ דֶ ת וְ הַ ֵּשנִ י מַ גִ יעַ עִ ם בְ ג ִָׁדים פְ ִ‬
‫כָׁתּוב בַ תו ָֹׁרה ֶש ְשנֵּיהֶ ם חַ יָׁבִ ים לְ הַ חֲ לִ יף בְ ג ִָׁדים‪ ,‬א ֹו ֶש ְשנֵּיהֶ ם יָׁבוֹאּו עִ ם‬
‫ִאצְ טָׁ לִ ית ֶשל ָׁמנֶה‪ ,‬א ֹו ְשנֵּיהֶ ם בְ ִאצְ טָׁ לִ ית ֶשל מֵּ ָאה מָׁ נֶה‪ִ ,‬דכְ ִתיב‪" :‬צֶ דֶ ק‬
‫צֶ דֶ ק ִת ְרדֹף"‪ֶ ,‬שי ְִהיֶה צֶ דֶ ק בַ ִמ ְשפָׁ ט‪ ,‬כִ י טֶ בַ ע הָׁ ָאדָׁ ם ָׁל ֵּשאת פָׁ נִ ים לֶעָׁ ִשיר‪.‬‬
‫בְ דֶ ֶרך כְ לָׁל נִכְ נָׁס עָׁ ִשיר ֻּכּלָׁם ְמ ַכ בְ ִדים אוֹתוֹ‪ְ ,‬מחַ יְכִ ים אֵּ לָׁיו‪ ,‬לוֹחֲ ִצים ל ֹו‬
‫יָׁד‪ ,‬כִ י אֲ נ ִָׁשים חו ְֹשבִ ים זֶה יַעֲ זֹר לִ י בַ חַ יִים‪ ,‬זֶה טֶ בַ ע הָׁ ע ֹולָׁם‪ָׁ ,‬לכֵּן‬
‫אוֹמֶ ֶרת הַ גְ ָׁמ ָׁרא תֵּ דַ ע לְ ך ִאם נִכְ נְסּו ְש ַניִם כָׁאֵּ ּלֶה לַשוֹפֵּ ט ָאז צָׁ ִריך‬
‫ֶשיִלְ בְ שּו אֶ ת או ָֹׁתם בְ ג ִָׁדים‪ ,‬וְ הַ שוֹפֵּ ט הַ זֶה‪ ,‬הַ ִאם הּוא לא מֵּ בִ ין ֶשזֶה‬
‫עָׁ ִשיר וְ זֶה עָׁ נִ י‪ ,‬הּוא יוֹדֵּ עַ ֶשזֶה ִמלְ י ֹונֵּר ֶשכָׁל הַ ְמ ִדינָׁה מַ כִ ָׁירה אוֹתוֹ‪ ,‬וְ זֶה‬
‫ִמ ְסכֵּן עוֹבֵּ ד בְ נִ ָׁקיוֹן‪ָ ,‬אז מָׁ ה זֶה יַעֲ זֹר ֶש ְשנֵּיהֶ ם יִלְ בְ שּו אֶ ת או ָֹׁתם בְ ג ִָׁדים?‬
‫אוֹמֶ ֶרת הַ גְ ָׁמ ָׁרא נָׁכוֹן‪ ,‬גַם עַ כְ ָׁשיו ֶשהּוא שוֹפֵּ ט או ָֹׁתם הּוא יוֹדֵּ עַ זֶה עָׁ ִשיר‬
‫וְ זֶה עָׁ נִ י‪ ,‬אֲ בָׁ ל כְ ֶשהּוא לא רוֹאֶ ה אֶ ת זֶה הּוא יּוכַל לִ ְשפֹ ט צֶ דֶ ק‪ ,‬כְ ֶשהּוא‬
‫רוֹאֶ ה אֶ חָׁ ד עָׁ ִשיר וְ אֶ חָׁ ד עָׁ נִ י ‪ -‬הּוא לא יָׁכוֹל לִ ְשפֹ ט בְ צֶ דֶ ק‪ ,‬לָׁמָׁ ה? כִ י זֶה‬
‫הַ כֹחַ ֶשל מַ ְראֵּ ה עֵּ י ַניִם‪.‬‬
‫ָאמרּו ַרבוֹתֵּ ינּו‬
‫מַ ְראֵּ ה עֵּ י ַניִם מַ ְשפִ יעַ עַ ל הָׁ ָאדָׁ ם יוֹתֵּ ר מֵּ הַ ֵּשכֶל ֶשּלוֹ‪ ,‬לָׁ כֵּן ְ‬
‫ֶשחָׁ זּות הָׁ ְר ִאיָׁה ֶשל מַ ה ֶשי ְִראּו זֶה הַ ְרבֵּ ה יוֹתֵּ ר ִממַ ה ֶשאַ ָׁתה ְמדַ בֵּ ר‪,‬‬
‫ָארץ"‪ ,‬רוֹצִ ים לִ ְראוֹת‪" ,‬כִ י ֵּשם ה' נִ ְק ָׁרא עָׁ לֶיך"‪ .‬אֲ נִ י‬
‫"וְ ָׁראּו כָׁ ל‪ -‬עַ מֵּ י הָׁ ֶ‬
‫בּורים הַ ְרצָׁ אוֹת‪,‬‬
‫רוֹצֶ ה לִ ְראוֹת ֶשיֵּש עָׁ לֶיך ֵּשם ָׁשמַ יִם‪ ,‬לא רוֹצֶ ה לִ ְשמֹ עַ ִד ִ‬
‫לִראוֹת‬
‫פִ ילוֹסוֹפְ יָׁה‪ ,‬כָׁל הַ כָׁבוֹד‪ַ ,‬ת ְש ִאיר אֶ ת זֶה בַ ְספָׁ ִרים‪ ,‬אֲ נִ י רוֹצֶ ה ְ‬
‫ֶשאַ ָׁתה ה ֹולֵּך עִ ם ה'‪ָ ,‬א ז ַת ְראֶ ה לִ י אֲ נִ י ִמ ְש ַתנֶה‪ ,‬אֲ נִ י בָׁ א אֵּ לֶיך‪.‬‬
‫אוֹמֵּ ר הָׁ ַרב אֲ נ ְַחנּו יו ְֹדעִ ים הַ ְרבֵּ ה י ְִדיעוֹת אֲ בָׁ ל מַ ה ּלַעֲ שוֹת ֶשאֲ נ ְַחנּו‬
‫נִ ְת ָׁקלִ ים בְ מַ ְראוֹת ֶשהֵּ ם סו ְֹת ִרים אֶ ת כָׁל הַ י ְִדיעוֹת ֶשּלָׁנּו? אֲ נ ְַחנּו רו ִֹאים‬
‫בֶ ן ָאדָׁ ם ֶשבָׁ א לְ הָׁ צִ יק לִ י‪ ,‬מָׁ ה אַ ָׁתה אוֹמֵּ ר‪ :‬הּוא לא מֵּ צִ יק לִ י‪ ,‬הַ ָׁקדוֹש‬
‫בָׁ רּוך הּוא מֵּ צִ יק לִ י‪ .‬אֲ בָׁ ל אֲ נִ י רוֹאֶ ה אוֹת ֹו ֶשהּוא זֶה ֶשמֵּ צִ יק לִ י‪ ...‬הּוא‬
‫נִיתי וְ אַ ָׁתה אוֹמֵּ ר לִ י‬
‫ִמ ְת ַק ֵּשר לָׁעִ ִיריָׁה ּומַ לְ ִשין עָׁ לָׁי עַ ל הַ ִמ ְרפֶ סֶ ת ֶשבָׁ ִ‬
‫ֶשזֶה לא הּוא‪ֶ ,‬ז ה הַ ָׁקדוֹש בָׁ רּוך הּוא‪ .‬זֶה ְמע ֹולֵּל‪ ,‬גָׁבוֹהַ מֵּ עַ ל גְבו ִֹהים‪,‬‬
‫אֲ נִ י לא יוֹדֵּ עַ ‪ ,‬הַ ֵּשכֶל ֶשּלִ י אוֹמֵּ ר ֶשזֶה הַ ָׁקדוֹש בָׁ רּוך הּוא אֲ בָׁ ל הָׁ עַ יִן ֶשּלִ י‬
‫אוֹמֶ ֶרת ֶשזֶה הּוא‪.‬‬
‫חידות א‪.‬ב הפוך (האות המסיימת)‬
‫א‪ .‬בגיל עשרים היו יוצאים ל ‪________ -‬‬
‫ב‪ .‬הלווים חנו ________ למשכן‬
‫ג‪ .‬כשכתוב 'המשכן והאהל' ‪ -‬למה הכוונה (רש"י)? ________‬
‫ד‪ .‬המשכן במדבר נקרא גם ‪________ -‬‬
‫ה‪ .‬בצד זה של המשכן חנו משפחות בני קהת? ________‬
‫ו‪ .‬משה ואהרן ________ את העדה באחד לחדש השני‬
‫ז‪ .‬על אלעזר מוטל לצוות ___ ולהקריב כשחנו (רש"י)‬
‫ח‪ .‬יהודה‪ ,‬יששכר וזבולון חנו בצד זה של המשכן ‪________ -‬‬
‫ט‪ .‬נשאו את כלי השרת ע"י ‪________ -‬‬
‫י‪ .‬אחירע היה נשיא שבט ‪________ -‬‬
‫ך‪ .‬וילון המשכן קרוי ‪________ -‬‬
‫ל‪ .‬נשיא שבט אשר ‪________ -‬‬
‫ם‪ .‬התקדשו במקום הבכורים ‪________ -‬‬
‫ן‪ .‬אלעזר היה אחראי אף על ________ המאור והמשחה‬
‫ס‪ .‬כך מתרגם אונקלוס את המילה‪'-‬דגל' ‪________ -‬‬
‫ע‪ .‬נשיא שבט אפרים ‪________ -‬‬
‫ף‪ .‬נשיא שבט גד ‪________ -‬‬
‫ץ‪ .‬ה'דיבר עם משה בשנה השנית לצאתם מ ‪________ -‬‬
‫ק‪ .‬הכניסו כל כלי במשכן לתוך ‪( ________ -‬לשון חפשית)‬
‫ר‪ .‬אסור בעבודת המשכן ‪________ -‬‬
‫ש‪ .‬הלווים נמנו מגיל ‪________ -‬‬
‫ת‪ .‬איתה כיסו את הארון במסעות ‪________ -‬‬
‫מצאו נא בפרשה‪:‬‬
‫א‪ .‬מילה הנקודה מעליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשיא ששם אביו כתוב בשתי דרכים שונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬שני נשיאים עם אותו השם‬
‫ואף שמות אביהם מתחרזים‪.‬‬
‫;‬
‫כאות הוקרה על המאמץ הרב שהתלמידים‬
‫השקיעו על מבצע‬
‫יצאנו עם‬
‫התלמידים לפארק‬
‫"גני יהושע" לאגור כוחות חדשים‪,‬‬
‫להמשך העלייה המבורכת של התלמידים היקרים!‬
‫חווית התלמידים הייתה נפלאה תוך דגש על דרך ארץ ומידות טובות‬
‫ניווט אצל בעלי חיים‬
‫בעלי חיים רבים ושונים מתמודדים עם הקושי למצוא את דרכם‪ .‬עופות‬
‫נודד ים אל מקומות הקינון‪ ,‬נמלים תרות אחר מזון וחוזרות אל הקן‪,‬‬
‫דגים שוחים אל הנחל שבו בקעו מהביצה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫גם הפתרונות רבים ומגוונים‪ .‬חיפושיות זבל‪ ,‬למשל‪ ,‬מנווטות על פי‬
‫הכוכבים‪ ,‬וכך גם עופות מסוימים‪ .‬יש גם בעלי חיים המנווטים על פי‬
‫מיקום השמש‪ .‬פרפרים ומדוזות מוצאים כך את נתיבי הנדידה שלהם‬
‫ועורבנים נעזרים בשמש כדי למצוא את המקום שבו החביאו‬
‫מזון‪ .‬יונים מסתמכות בין השאר על השמש כשהן חוזרות לשובך‪.‬‬
‫יש כמה בעלי חיים המנווטים בעזרת חוש הריח‪ .‬דגי סלמון‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫נעזרים בו כדי למצוא את הנחל שבו בקעו; ניחוחות של חיות ים‬
‫זעירות המתקבצות באזורים מסוימים באוקיינוס עוזרים לעופות‬
‫ים למצוא את דרכם מעל מרחבי הים הריקים; ונמלים משתמשות‬
‫בחוש הריח כדי לנווט במדבר‪.‬‬
‫כלבים מסוגלים לעקוב בהצלחה מרובה אחרי בני אדם ובעלי חיים‬
‫אחרים‪ ,‬גם אם חלף זמן‪-‬מה מאז עברו באותו אזור‪.‬‬
‫כלב שנלקח ברגל מביתו למקום אחר יוכל לעקוב אחר הריח‬
‫שהוא‪-‬עצמו השאיר ולמצוא את דרכו חזרה‪ .‬אם נלקח בנסיעה‬
‫במכונית‪ ,‬זה יהיה קשה יותר‪ ,‬אך כל עוד הרוח תנשוב בכיוון‬
‫הנכון‪ ,‬הכלב יוכל לזהות את הריחות האופייניים למקום מגוריו‬
‫ולנוע לקראתם‪ ,‬גם ממרחק קילומטרים‪.‬‬
‫דרך אחרת לנווט היא זו שבני אדם משתמשים בה בדרך כלל – אנו‬
‫זוכרים מבנים‪ ,‬צורות נוף וציוני דרך אחרים‪ ,‬ואת המיקומים‬
‫היחסיים שלהם‪ .‬שיטת ניווט זו מחייבת כמובן הכרה של האזור‬
‫וכן יכולת לייצר "מפה מנטלית" שלו‪.‬‬
‫בניסויים שנערכו כדי לבדוק יכולת זו בכלבים‪ ,‬החביאו בעליהם‬
‫אוכל מתחת לאחת משתי קערות‪ ,‬ולימדו את הכלבים שהאוכל‬
‫נמצא תמיד מתחת לקערה השמאלית‪ .‬בשלב הבא הכניסו אותם‬
‫לאותו חדר מהכיוון ההפוך‪ ,‬כך שהפעם הקערה עם האוכל הייתה‬
‫בצד ימין של הכלב‪ .‬כדי לבחור את הקערה הנכונה היה על הכלבים‬
‫להתעלם מהכלל שלמדו‪ ,‬המבוסס על מקומם ‪ -‬שלהם – פנה תמיד‬
‫לצד שמאל – ותחת זאת לבנות מפה מנטלית המבוססת על‬
‫חפצים אחרים ועל מבנה החדר עצמו‪.‬‬
‫התברר שכלבות טובות בתרגיל זה יותר מאשר כלבים זכרים‪ ,‬בעוד‬
‫שבבני אדם דווקא גברים טובים יותר בניווט לפי ציוני דרך‪ ,‬ואילו‬
‫נשים נוטות יותר להסתמך על מיקומן‪-‬שלהן‪.‬‬
‫זה ההבדל בין "פנו לכיוון החורשה אחרי הסלע השלישי" לבין "פנו‬
‫שמאלה כשתראו סלע גדול מימינכם"‪.‬‬
‫בשבת‪:‬‬
‫בחול‪:‬‬
‫תפילות‬
‫שחרית הנץ החמה ‪( 40:04‬כ‪ 00-‬דקות קודם הנץ החמה)‬
‫‪40:44‬‬
‫שחרית מנין ב'‬
‫‪41:90‬‬
‫שחרית מנין ג'‬
‫‪( 91:00‬כ‪ 04-‬דק' קודם שקיעה)‬
‫מנחה‬
‫סמוך למנחה‬
‫ערבית מנין א'‬
‫בתום השיעור המרכזי‬
‫ערבית מנין ב'‬
‫שיעורים‬
‫בימים א – ה בשעה ‪ , 91:04‬גמרא – לאחר השיעור המרכזי‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫יום שלישי‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫פעילות לנשים‬
‫עין יעקב ‪ -‬עיון באגדות חז"ל‬
‫חובת הלבבות‬
‫הלכה ‪ /‬ענייני דיומא‬
‫מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל‬
‫הלכות שבת‬
‫שיעור הנשים מפי הרבנית עטיה‬
‫יתקיים באופן חד פעמי ביום ראשון בשעה ‪09:44‬‬
‫תפילות ושיעורים‬
‫‪( 91:90‬כ‪ 04-‬דק' לפני שקיעה)‬
‫מנחה ערב שבת‬
‫‪( 40:04‬כשעה קודם הנץ החמה)‬
‫שחרית עם הנץ החמה‬
‫‪ 04( 40:44‬דק' לפני תפילת שחרית)‬
‫שיעור בהלכות נידה‬
‫‪40:04‬‬
‫שחרית מנין ראשי‬
‫‪( 90:04‬אליהו קורן ‪ ,0‬משפחת פרג'יאן)‬
‫תהילים לבנים‬
‫שיעור הלכה חושן משפט ‪90:04‬‬
‫‪90:44‬‬
‫מנחה מנין א'‬
‫‪90:04‬‬
‫שיעור מוסר‬
‫‪( 90:90‬בתום השיעור)‬
‫מנחה מנין ב'‬
‫‪( 91:90‬כשעה לפני צאת השבת)‬
‫אבות ובנים‬
‫‪( 91:00‬כ‪ 04-‬דק' קודם צאת שבת)‬
‫שיעור הלכה‬
‫‪( 04:90‬עם צאת השבת)‬
‫ערבית של מוצ"ש‬
‫פעילות לנשים בשבת‬
‫תהילים לבנות‬
‫שיעור לנשים‬
‫‪( 90:00‬הרב מן ההר ‪ ,90/1‬משפ' בן אלי)‬
‫‪ 90:00‬מפי מו"ר שליט"א‬
‫שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה!‬
‫‪90:04‬‬
‫יום ראשון ‪ 09:44‬ביה"כ "משכן אברהם"‪ ,‬רח' מרידור פסגת זאב י‪-‬ם יום שני‬
‫יום חמישי ‪09:44‬‬
‫יום רביעי ‪ 91:44‬ביה"כ "בורכוב"‪ ,‬רח' פישל ירושלים‬
‫בהלכה ובאגדה לזיכוי הרבים‪ ,‬להצלחה‪ ,‬לרפואה ולעילוי נשמת‪.‬‬
‫דניאל בן‪-‬ציון בטל' ‪.050-4886366‬‬
‫ביה"כ "מוסיוף"‪ ,‬רח' יואל ירושלים‬
‫מעלה אדומים רח' אבני החושן‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור‪ ,‬מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬שזכותו הגדולה תגן עלינו‬
‫‪ ,‬דוד בן שמחה וב"ב‪ ,‬משפחת מזרחי‪ ,‬ציון בן נעמי לבריאות והצלחה‪ ,‬יחזקאל מאיר בן שרה להצלחה ברוחניות וגשמיות‬
‫להצלחת‪:‬‬
‫לרפואת‪ :‬חיים מרדכי בן נטע‪ ,‬עובדיה בן עמומה‬
‫לעילוי נשמת‪ :‬נעמי בת עזיזה‬