‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לע"נ אליהו בן צאלח ורוזה | לע"נ מרים‬
‫בת זימבול | לע"נ נינה נקדם בת מלכה | לע"נ שרה בת‬
‫בלה | שמירה וזש"ק ספיר בת מזל | לע"נ אליס (ליזט)‬
‫ברנס בת מרים להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫פרשת חיי שרה | גליון ‪ | 171‬כ"ב מרחשוון תשע"ה‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫ירושלים ‪16:05‬‬
‫תל אביב ‪16:21‬‬
‫חיפה ‪16:12‬‬
‫באר שבע ‪16:23‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:20‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪17:53‬‬
‫‪17:53‬‬
‫‪17:57‬‬
‫להפצת העלון‪073-2221388 :‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫מתי ועל מי אפשר לסמוך?‬
‫אנו נזהרים‪ ,‬ובצדק‪ ,‬מהפסדים כספיים‪ .‬אך ישנה זהירות בעלת חשיבות גבוהה יותר‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫"‬
‫ֹאמר ַאבְ רָ ָהם ֶאל ַעבְ ּדֹו זְ ַקן ּבֵ יתֹו ַהּמ ֵֹׁשל ּבְ כָ ל ֲא ֶׁשר לֹו‪ִׂ :‬שים‬
‫וַ ּי ֶ‬
‫אֹלהי ָהָארֶ ץ‬
‫ֹלהי ַה ָּׁש ַמיִ ם וֵ ֵ‬
‫ַאׁשּבִ ֲיעָך ּבַ ה' ֱא ֵ‬
‫נָ א יָ דְ ָך ַּת ַחת יְ רֵ כִ י‪ ,‬וְ ְ‬
‫יֹוׁשב‬
‫ֲא ֶׁשר ֹלא ִת ַּקח ִא ָּׁשה לִ בְ נִ י ִמּבְ נֹות ַהּכְ נַ ֲענִ י ֲא ֶׁשר ָאנֹכִ י ֵ‬
‫ּבְ ִקרְ ּבֹו" (בראשית כד‪ ,‬ב)‪ .‬יש להבין‪ ,‬מדוע התורה‪ ,‬אשר‬
‫כל מילה בה שקולה ומדודה‪ ,‬מציינת כי אליעזר‬
‫עבדו של אברהם היה "מושל בכל אשר לו"? האם‬
‫לא די היה לומר שאברהם פנה לעבדו זקן ביתו‪,‬‬
‫והורה לו בשבועה שהכלה שימצא לבנו לא תהיה‬
‫מבנות כנען? וכי איזה קשר יש בין היותו אחראי‬
‫על ענייניו הכספיים של אברהם אבינו לבין שליחתו‬
‫למצוא כלה לבנו?‬
‫"ׂשים נָ א יָ דְ ָך‬
‫אולם התשובה טמונה במילים‪ִ :‬‬
‫אֹלהי‬
‫ֹלהי ַה ָּׁש ַמיִ ם וֵ ֵ‬
‫ַאׁשּבִ ֲיעָך ּבַ ה' ֱא ֵ‬
‫ַּת ַחת יְ רֵ כִ י‪ ,‬וְ ְ‬
‫ָהָארֶ ץ"‪ .‬התורה ביקשה ללמדנו מוסר השכל חשוב‪:‬‬
‫אף שהיה אליעזר נאמן לחלוטין לאברהם אבינו‬
‫בענייני כספים‪ ,‬עד כדי כך שנתן לו יד חופשית כאילו הוא מושל‬
‫בכל אשר לו‪ ,‬כאדם שהכל שלו‪ ,‬עם כל זה כאשר הוצרך לשולחו‬
‫לשליחות בעלת משמעות רוחנית ‪ -‬לדאוג לכלה בעלת יראת‬
‫שמים ומידות טובות לבנו יצחק ‪ -‬לא היה מוכן לסמוך עליו‬
‫בעיניים עצומות כמו שסמך עליו בממונו‪ .‬אלא השביעו בשבועה‬
‫שאל את הרב‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫האם בברית מילה יש לשים שני‬
‫כיסאות – אחד לאליהו הנביא והשני‬
‫לסנדק‪ ,‬או שהכיסא של אליהו הוא גם‬
‫כיסאו של הסנדק?‬
‫נכון יותר שיהיו שני כיסאות בשעת‬
‫המילה‪ ,‬אחד שעליו יושב הסנדק בשעת‬
‫המילה‪ ,‬והשני כיסא של אליהו הנביא‪.‬‬
‫ואע"פ שאין בזה עניין של הלכה ואין‬
‫זה מעכב‪ ,‬מכל מקום נכון להניח כיסא‬
‫האם בדקתם‬
‫מזוזות ותפילין‬
‫ב‪ 3-‬השנים‬
‫האחרונות?‬
‫חמורה כדי להבטיח את נאמנותו לשליחותו‪.‬‬
‫בכך לימדה אותנו התורה מוסר השכל חשוב ונכבד‪ .‬לעיתים‬
‫נכנס אדם לאולם שמחות או למסעדה‪ ,‬ואומר לעצמו‪ :‬״המקום‬
‫או המוכר עושים עלי רושם של מקום או אדם שומר מצוות‪.‬‬
‫מה הבעיה לאכול כאן?״‪ .‬באותה שעה ישאל נא את עצמו‪ :‬״אם‬
‫אדם זה היה מבקש ממני הלוואה בסכום נכבד‪,‬‬
‫האם גם אז הייתי סומך עליו בעיניים עצומות‪ ,‬או‬
‫שמא הייתי מבקש ביטחונות ועושה הכל כדי לברר‬
‫בוודאות כי הוא אדם נאמן?״‪ .‬ויפיק לקח מגישתו‬
‫של אברהם אבינו לענייני הרוח מול ענייני החומר‪.‬‬
‫העולם הרוחני הנו נצחי‪ ,‬בעוד העולם הגשמי הנו‬
‫זמני‪ .‬ואם בענייני החומר של העולם הגשמי‪ ,‬כגון‬
‫ממון‪ ,‬אנו כה זהירים שלא נפסיד חלילה עקב חוסר‬
‫בהירות במתרחש לנגד עיננו‪ ,‬קל וחומר שבענייני‬
‫הרוח הנוגעים לרצון ה' ולגורל עתידנו בחיי הנצח‪,‬‬
‫עלינו להיות שקולים וזהירים בכל פעולה ומעשה‪.‬‬
‫הן לענין שלא להקל ראש במצבים בלתי ברורים‪ ,‬והן בהקדשת‬
‫הזמן היקר‪ ,‬שהוא בעצם החיים עצמם‪ ,‬לתורה למצוות ולמעשים‬
‫טובים‪ .‬וכמו שלימדונו רבותינו ז״ל במשנה‪ :‬״העולם הזה דומה‬
‫לפרוזדור בפני העולם הבא‪ .‬התקן עצמך בפרוזדור‪ ,‬כדי שתיכנס‬
‫לטרקלין״‪ .‬אשרי אדם הזוכה לדעת מה עיקר ומה טפל‪ ,‬ומקדיש‬
‫את עיקר חייו לעיקר‪ .‬שבת שלום‪.‬‬
‫מיוחד לאליהו הנביא‪ ,‬ונהוג להניח על‬
‫הכיסא מפה נאה לכבוד ולתפארת‪.‬‬
‫אני אישה בהריון‪ .‬האם מותר לי‬
‫ליטול כדורי ויטמינים בשבת?‬
‫תוספי מזון‪ ,‬וויטמינים לכל סוגיהם‬
‫– מותר ליטול בשבת בכל מוצרי‬
‫המזון‪ .‬ואע"פ שהם ניטלים בבליעה‬
‫ולא באכילה‪ ,‬כיוון שמטרתם היא‬
‫לחיזוק הגוף – דינם ככל המאכלים‬
‫שמטרתם לחיזוק הגוף‪ .‬ודין זה הוא‬
‫אף בבריאים המשתמשים בוויטמינים‬
‫חיזוק או מניעה של חולי‪.‬‬
‫שלום הרב‪ .‬מה עדיף‪ :‬תפילה‬
‫במניין מהיר‪ ,‬או ביחיד באיטיות‬
‫ובכוונה?‬
‫תפילה בציבור מעלתה גבוהה מאוד‪,‬‬
‫שזכות הרבים מסייעתו‪ .‬והגמרא‬
‫מאריכה הרבה בשבח התפילה בציבור‪,‬‬
‫הרב משה כהן‬
‫המביט במזוזות‬
‫מטרת הבדיקה‪ :‬הבטה במזוזה וכשרותה‬
‫גילוי פלאים ורזים המתגלים דרך המזוזה כגון‪ :‬בעיות שלום בית‪ ,‬זיווג‪,‬‬
‫בריאות גוף ונפש‪ ,‬פרנסה‪ ,‬חינוך ילדים‪ ,‬פוריות‬
‫‪3‬‬
‫מתי‬
‫ש חוששים‬
‫לקדו‬
‫ת שביעית?‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫הסטיקר‬
‫סיפור קצר‬
‫מצ‬
‫כליאם או מוצא?‬
‫שלובים‬
‫שאפילו אם לא כיוון כל כך – התפילה‬
‫מתקבלת‪ ,‬שנאמר‪" :‬ויפתוהו בפיהם‬
‫ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו"‪,‬‬
‫ואף על פי כן – "והוא רחום יכפר‬
‫עוון"‪.‬‬
‫לכן לא נכון לשמוע בעצת היצר‬
‫ולהתפלל ביחיד‪ ,‬אלא ישתדל להגיע‬
‫לתפילה מוקדם יותר‪ ,‬וכך יספיק‬
‫להתפלל עם הציבור כראוי‪.‬‬
‫הבדיקה מתבצעת בימים שני ורביעי‪.‬‬
‫בתאום מראש בלבד!‬
‫בבית הידברות רח’ שנקר ‪ ,20‬פ”ת‬
‫לתיאום פגישה חייגו‪:‬‬
‫‪073-2221-300‬‬
‫מנוע חיפוש‬
‫מונולוגים מערוץ הידברות‬
‫היהודי החושב‬
‫מאת הרב דניאל בלס‬
‫"הבנתי שהאפשרות‬
‫שהחיים נוצרו‬
‫במקרה‪ ,‬בלתי סבירה"‬
‫אם לכל סיבה יש מסובב ‪-‬‬
‫אז היכן נמצאת הבחירה?‬
‫לימודי הכימיה הובילו את פרופסור דורון‬
‫אורבך להכרה שיש בורא לעולם‬
‫נולדתי למשפחה עם שורשים דתיים‪ ,‬משני הצדדים‪ ,‬אבל‬
‫בעקבות אירועי השואה המשפחה התרחקה לגמרי‪ .‬מדובר‬
‫במשפחות דתיות‪ ,‬שורשיות‪ .‬אבי‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬אוד מוצל מאש‪,‬‬
‫גם הוא ניצל למעשה יחד עם שלושה אחים מתוך שמונה‪ .‬הם‬
‫עברו תלאות רבות ונוצר נתק‪ .‬הנתק הוא לא רק בגלל השואה‪,‬‬
‫אלא גם מה שקרה אחרי השואה‪ .‬הם נקלטו פה לתוך ארץ ישראל‬
‫החילונית‪ ,‬הם הגיעו לפה חסרי כל‪ ,‬מצאו את עצמם בצבא הגנה‬
‫לישראל במלחמת השחרור ומצאו את עצמם במסגרות חילוניות‪.‬‬
‫כך שהשואה והסיטואציות בארץ ישראל יצרו את המרחק‪.‬‬
‫בילדותי‪ ,‬בבית הספר היסודי שבו למדתי‪ ,‬ברמת גן‪ ,‬מקצוע‬
‫התנ"ך היה עיקרי‪ .‬למדנו אותו‬
‫בתמימות ועשינו עבודות בתנ"ך‪,‬‬
‫ויצאנו עם מטען רגשי מאוד‬
‫עמוק מהתנ"ך ואיך תולדות‬
‫עם ישראל משתקפים מהתנ"ך‪.‬‬
‫כנראה מה שגרם לי לסלידה היה‬
‫ביקורת המקרא‪ .‬הדרך שבה לימדו‬
‫תנ"ך בבית הספר התיכון היה‬
‫בזה צד של ביקורת‪ .‬התעקשתי על סיכום עם המורה שאני לא‬
‫נכנס לשיעורי תנ"ך‪ .‬ללימוד לבגרות הסתדרתי עם שלושה ימים‬
‫ושלושה לילות למדתי שליש תנ"ך בלי המיסוך של המורים ובלי‬
‫'עזרתם'‪ .‬ישבתי ולמדתי פרק אחרי פרק‪ ,‬ספר אחרי ספר והייתה‬
‫לי תמונה מיוחדת במינה של התנ"ך‪ .‬אני זוכר שיצאתי מבחינות‬
‫הבגרות עם הרגש מיוחד לתנ"ך שלא היה לי במשך השנתיים או‬
‫שלוש או יותר שלא למדתי תנ"ך‪ .‬כך שהמעבר מלימוד בתמימות‬
‫ללימוד עם ביקורת כנראה שזה מה שגרם לי לסלידה מסוימת‬
‫והיום אני מצליח להבין את זה‪.‬‬
‫בהמשך התחזקתי מלימוד ההיסטוריה של עם ישראל‪,‬‬
‫ובלימודי הכימיה‪ .‬בלימוד הכימיה יצא לי להתעסק הרבה ברמה‬
‫התיאורטית‪ ,‬כי העבודה הניסיונית שלי לא היתה בתחום‪ .‬אבל‬
‫יצא לי להתעסק הרבה בכימיה של החיים‪ ,‬איך החיים עובדים‪,‬‬
‫איך מתנהל הצופן הגנטי‪ ,‬איך מתנהלת התקשורת בין הצופן‬
‫הגנטי לחלבונים‪ .‬יצא לי גם להעביר הרבה סמינריונים ולמרות‪,‬‬
‫כמו שאמרתי‪ ,‬שנושא המחקר שלי לא היה דווקא הכימיה של‬
‫החיים אלא יותר כימיה אורגנית בסיסית‪ ,‬אבל ההיכרות שלי עם‬
‫הכימיה של החיים הביאה אותי לתובנה של 'מה רבו מעשיך ה''‪.‬‬
‫הבנתי שהאפשרות שהחיים נוצרו במקרה‪ ,‬שדומם הפך לכימיה‬
‫של החיים במקרה‪ ,‬בלתי סבירה על פי חוקי הטבע שהולכים‬
‫ומתבהרים לי כמדען לעתיד‪ .‬לימודי הכימיה חיזקו אותי ללא‬
‫ספק בהרגשה שיש בעל הבית‪ ,‬שיש מתכנן ויש תכנון תבוני‬
‫מאחורי הכימיה של החיים‪ ,‬וכל שכן אחר כך בתופעות החיים‪.‬‬
‫מאז לימודי הכימיה זכיתי להתקדם בתחום ולהתמנות לראש‬
‫הקבוצה לאלקטרו‪-‬כימיה באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬וליושב ראש‬
‫הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪ .‬אבל בראש ובראשונה‪,‬‬
‫ללמוד תורה‪ .‬לא להתחיל את היום בלי למלא את הכרס בש"ס‬
‫ובפוסקים ב"ה‪.‬‬
‫מתוך ראיון בתכנית "בכיוון אחר"‪ ,‬ערוץ הידברות (‪)97‬‬
‫נחום שואל‪" :‬שלום‪ ,‬נראה שכל מעשה מושפע ממשהו‪ ,‬כך שכל פעולה שאנו עושים‬
‫מושפעת ממצב קודם או מאורע קודם‪ ,‬מהחינוך שקיבלנו‪ ,‬דברים שאליהם נחשפנו וכו'‪ .‬אז‬
‫השאלה שלי היא‪ :‬היכן נמצאת הבחירה החופשית שלנו‪ ,‬אם אנו תמיד מושפעים ממצבים‬
‫שונים שהקב"ה יצר עבורנו? תודה"‪.‬‬
‫***‬
‫שלום נחום‪ ,‬ותודה על שאלתך המעניינת‪ .‬ניתן לסכם את מה שכתבת במשפט אחד‬
‫שמסרו לנו חז"ל‪" :‬הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות דף לג ע"ב)‪ .‬אך יותר מזה אמרו‬
‫במסכת נידה (דף טז ע"ב)‪" :‬דרש ר' חנינא בר פפא‪ :‬אותו מלאך הממונה על ההריון‪ ...‬נוטל‬
‫טיפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואומר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬טיפה זו מה תהא‬
‫עליה ‪ -‬גיבור או חלש‪ ,‬חכם או טיפש‪ ,‬עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק ‪ -‬אינו אומר"‪.‬‬
‫פירוש הדבר‪ ,‬שהקב"ה אכן קובע את כל המצבים ואת כל האירועים שייקרו לנו בחיים‪,‬‬
‫אך הוא יתברך נותן לנו את הבחירה כיצד לנהוג בתוך אותם אירועים‪ .‬ספרי המוסר טוענים‬
‫שמסיבה זו‪ ,‬בעל תשובה אינו צריך לכעוס על עצמו כאשר מחשבות רעות פוקדות אותו‬
‫בתפילה או ברגעי קדושה והתעלות‪ ,‬היות שמחשבות אלו נקבעו לאדם כניסיון משמים‪,‬‬
‫ואינן נובעות מבחירה‪ .‬בכל יום מעמיד אותנו הקב"ה בניסיונות שונים‪ ,‬ועלינו מוטל לעמוד‬
‫במבחן‪ ,‬ולהוציא מכל סיטואציה את הטוב ביותר ‪ -‬גם בתוך לבנו ומחשבותינו‪ .‬וכפי שאמרו‬
‫חז"ל‪" :‬הוי דן כל האדם לכף זכות" (פרקי אבות א‪ ,‬ו)‪ .‬אך אנו לא קובעים את האירועים‬
‫שנעבור בחיינו‪ ,‬וגם לא קובעים את האופי והניסיונות שאותם נקבל‪ .‬הרב אליהו דסלר זצ"ל‪,‬‬
‫בספרו 'מכתב מאליהו' (מאמר הבחירה)‪ ,‬מתאר את נקודת הבחירה שיש לכל אחד מאתנו‪.‬‬
‫אצל הצדיק‪ ,‬נקודת הבחירה תהיה עד כמה לכוון בתפילה היום‪ ,‬עד כמה להשקיע בלימוד‬
‫התורה‪ ,‬אך עבור אדם שנולד למשפחה של פושעים וגנבים‪ ,‬נקודת הבחירה תהיה האם‬
‫לרצוח‪ ...‬כל אדם מקבל ניסיונות שונים בהתאם לדרגתו‪ ,‬ולחשבונות שלו מגלגולים קודמים‪.‬‬
‫לשום אדם אין שליטה על האירועים והמצבים שיעבור בחייו‪ ,‬אך לכל אדם יש נקודת‬
‫בחירה‪ ,‬שאם ינצל אותה בצורה הטובה ביותר‪ ,‬יוכל לפתוח עולמות‪ ,‬לחזור בתשובה‪ ,‬ולצאת‬
‫אף מהחושך הגדול ביותר‪ ,‬כפי שמסרו לנו חז"ל שהקב"ה אומר לכל אחד מאתנו‪" :‬פתחו‬
‫לי פתח כחודה של מחט‪ ,‬ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" (ע"פ שיר השירים רבה‪ ,‬פרק ה‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ד"ר ויקטור פרנקל‪ ,‬ניצול שואה אשר כתב ספר ידוע בשם 'האדם מחפש משמעות'‪ ,‬מנסה‬
‫לתאר בצורה פסיכולוגית היכן נמצאת נקודת הבחירה שלנו‪ ,‬וממחיש אותה באמצעות‬
‫סיפורים ממחנות ההשמדה‪ ,‬סיפורי ייאוש כנגד סיפורי גבורה – תחת אותם מצבים ולחצים‬
‫פסיכולוגיים מאיימים‪ .‬פרנקל טען שגם אם איננו יכולים לשלוט על מצבים של רגשות עזים‬
‫כמו פחד או כעס או תסכול‪ ,‬אנו עדיין מסוגלים לבחור כיצד להתייחס למצבים ‪ -‬למרות‬
‫הרגשות והמחשבות הפוקדים אותנו‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אדם שפוח ד מאוד יכול לבחור לנהוג‬
‫באומץ‪ ,‬ואדם שכועס מאוד יכול להחזיק מעמד למרות הכעס המצטבר‪ .‬חז"ל טענו שגם‬
‫כאשר אדם נולד ב'מזל מאדים'‪ ,‬כלומר עם אופי מולד של שופך דמים(!)‪ ,‬הוא איננו מוכרח‬
‫להפוך לרוצח‪ .‬ביכולתו לנווט את אופיו‪ ,‬לבחור להיות שוחט או מוהל (או לחילופין מנתח‬
‫או פרמדיק שלא מתרגש ממראה הדם)‪ .‬חז"ל מספרים לנו כי דוד המלך נולד במזל מאדים‪,‬‬
‫והוא ניווט את רגשותיו כדי להילחם באויבי ישראל (מסכת שבת‪ ,‬דף קנה‪-‬קנו)‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬אמנם אין לך שליטה על האירועים שתעבור בחייך‪ ,‬וגם לא תמיד על המחשבות‬
‫שיעלו בראשך‪ ,‬אך יש לך בחירה מלאה על יראת השמים שלך‪ .‬כלומר ההתייחסות האישית‬
‫שלך למצבים‪ ,‬הבחירה לעשות טוב ולהאמין בה' ולבטוח בו גם חרף ניסיונות‪ .‬זוהי נקודת‬
‫הבחירה שלך‪ ,‬והיא מגדירה את מי שאתה באמת‪.‬‬
‫שמירת‬
‫הלשון‬
‫אם דורש אחד בבית המדרש ‪ -‬אסור על פי דין ללעוג עליו‬
‫ולומר שאין בדרשותיו ממש‪ ,‬ושאין מה לשמוע‪.‬‬
‫ראיונות‬
‫מחפשים מג‬
‫זין יהודי איכותי‪,‬‬
‫צבעוני ומרתק?‬
‫עם אמנים‬
‫מגזין הידברות‬
‫מדור‬
‫חינוך ילדים‬
‫סיפורים‬
‫אישיים‬
‫ירחון היהדות הפופולרי בישראל!‬
‫‪2‬‬
‫מחזקים‬
‫חייגו ותקבלו‬
‫הצעה משתלמת!‬
‫מאת מנחת‬
‫ההורים דקלה‬
‫יוספסברג‬
‫כתבות‬
‫מושקעות‬
‫בנושאים‬
‫אקטואליים‬
‫מדורים‬
‫קבועים‬
‫של מיטב‬
‫הכותבים‬
‫טור קבוע‬
‫של הרב‬
‫מדור‬
‫סיפורים‬
‫מאת הסופר‬
‫חיים ולדר‬
‫‪073-2221222‬‬
‫יצחק‬
‫פנגר‬
‫פרשה חסידית‬
‫מאת הרב ישעי'ה וינד‬
‫יום של חיים‬
‫למה נפטרו בני העיר צעירים? יום של חיים ויום של מוות; האדם עצמו תופר‬
‫את הלבוש לנשמתו‬
‫מסופר על יהודי שהגיע לביקור בעיירה‪ .‬הסתובב‬
‫כאן‪ ,‬טייל כאן‪ .‬תוך כדי הליכה הגיע לבית הקברות‬
‫שבו נקברו תושבי העיירה שהלכו לעולמם‪ .‬נכנס‬
‫והתחיל לטייל בין הקברים‪ ,‬מתבונן במצבות ובכתוב‬
‫עליהן‪ .‬אחרי כמה דקות הוא מבחין במשהו תמוה‬
‫ביותר‪ :‬על רוב רובן של המצבות מצוין שהנפטר‬
‫הטמון היה צעיר מאוד‪ ,‬בן שנתיים‪ ,‬שלוש‪ ,‬ארבע‪.‬‬
‫מעטים מבין הנפטרים מתו בגיל סביר של שבעים‬
‫ומעלה‪ .‬הלך וחקר את אחד מתושבי המקום לפשר‬
‫התופעה‪ ,‬האומנם רוב אנשי העיירה מתים צעירים?‬
‫הלוא בביקורו במקום בהחלט נראו הרבה תושבים‬
‫בוגרים ומבוגרים‪.‬‬
‫"הסר דאגה מלבך"‪ ,‬נענה כתשובה לשאלתו‪.‬‬
‫"תושבי המקום מאריכים חיים בדיוק כמו בערים‬
‫אחרות‪ .‬אלא שאנו נוהגים לציין על המצבה את‬
‫הגיל האמיתי שהנפטר 'חי'‪ .‬אצלנו 'חיים' אין‬
‫פירושם לבלות לכייף ולעשות חיים‪ ,‬אלא לעשות‬
‫דברים מועילים‪ ,‬לקיים מצוות וללמוד תורה‪.‬‬
‫מדברים אלה האדם חי כעת ובונה את חייו לעתיד‬
‫לעולם הבא‪ .‬מכל שאר הפעולות שהוא עושה לא‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫נשאר כל זכר‪ .‬הזמן שהוא היה עסוק בשטויות אינו‬
‫נחשב לחיים‪ .‬כך יוצא שאצל רוב האנשים‪ ,‬בחישוב‬
‫השעות והימים שבהם האדם עסק רק 'בחיים'‪ .‬זה‬
‫מצטבר רק לכדי שנתיים או שלוש‪ .‬מעטים הם אלה‬
‫שניצלו את החיים והגיעו לשבעים שנות חיים"‪.‬‬
‫ספרי החסידות מלמדים אותנו‪ ,‬שהיום אינו דבר‬
‫שחולף ועובר‪ .‬כל יום הינו יצירה בפני עצמה אצל‬
‫כל אדם בנפרד‪ .‬הקב"ה בורא כל יום בפני עצמו‪ .‬אך‬
‫עדיין בריאה זו הינה כגוף בלי נשמה‪ .‬האדם הוא‬
‫שיוצק לתוכו תוכן‪ ,‬לפי מעשי האדם תושלם יצירת‬
‫היום‪ ,‬על ידי המצוות שהאדם מקיים‪ .‬היום הזה‬
‫מקבל הארה וחיות‪ .‬כשאדם עושה ביום הזה מעשים‬
‫טובים‪ ,‬לומד תורה ומקיים מצוות‪ ,‬הוא מקבל היום‬
‫נשמה טהורה והיא נוצצת ומבריקה‪ .‬אך אם ח"ו‬
‫אדם עובר עבירות ביום זה‪ ,‬הוא הורס את היום‬
‫הזה ומקלקל אותו‪.‬‬
‫כשאדם נפטר מהעולם‪ ,‬עולים השמימה כל ימי‬
‫חייו עלי אדמות ומתייצבים יחד איתו למעלה‪ .‬אז‬
‫פתאום מתברר שאדם זה יכול להיות בן ‪ 95‬שנה‪,‬‬
‫אך הוא באמת חי רק שנה אחת‪ .‬בשמים לוקחים‬
‫כל יום וכל שעה מחייו ומצרפים רק את הימים‬
‫והשעות שאותם הוא מילא בתוכן רוחני‪ ,‬בתורה‬
‫ותפילה‪ ,‬שמירת שבת וקיום מצוות‪ .‬את הימים‬
‫והשעות שבזבז לריק בדברי הבל ורעות רוח‪ ,‬לא‬
‫מביאים בחשבון שנות חייו‪.‬‬
‫רבי שמעון בר יוחאי כותב בזוהר הקדוש‪:‬‬
‫אשריהם לצדיקים שהם לא מתביישים בימיהם‪,‬‬
‫שכולם שווים לטובה ומאירים כשמש"‪ .‬אבל אלה‬
‫שלא זכו‪ ,‬הימים מתביישים על שנפלו בחלקם‪,‬‬
‫ואחרי פטירתם גם הם מתביישים בימים שלהם‪.‬‬
‫אלא אם כן האדם בעודו בחיים חוזר בתשובה‬
‫ומתקרב לבוראו‪ ,‬או אז הוא יכול להשלים ולתקן‬
‫למפרע את כל ימיו‪ .‬זהו שכתוב על יעקב אבינו ע"ה‬
‫"ויקרבו ימי ישראל למות"‪ .‬הכוונה היא שכאשר‬
‫הגיע זמנו למות‪ ,‬התקרבו והגיעו כל ימיו בלי‬
‫שנחסר אחד מהם‪.‬‬
‫אחריות גדולה רובצת עלינו‪ ,‬אם נשים אל לבנו‬
‫שבכל יום גשמי העובר על האדם כאן בעולם הזה‪,‬‬
‫שהוא יום קטן ומוגבל‪ ,‬הוא יכול לרכוש לעצמו יום‬
‫גדול רוחני שאין לו סוף‪ .‬בעיני הבשר שלנו נראה‬
‫כאילו יום רודף יום‪ ,‬ויום האתמול ליום המחר‪ .‬אך‬
‫בספרי החסידות מוסבר באריכות שבכל יום יש‬
‫לאדם מטרה מיוחדת לתקן בעולם הזה‪ .‬כאשר יורד‬
‫אדם לעולם הזה נקצבים מספר קצוב של ניצוצות‬
‫נשמה (חלקי נשמה)‪ ,‬כפי מספר הניצוצות כך הם‬
‫ימי חייו של האדם‪.‬‬
‫בכל יום עליו להשלים את נפשו על ידי שמירת‬
‫תורה ומצוות‪ ,‬וכך הוא מאיר באותו יום את אותו‬
‫ניצוץ השייך ליום הזה‪ .‬כאשר האדם לא תיקן את‬
‫אותו היום‪ ,‬היום הזה נשאר כבוי בלי אור וללא‬
‫שום חיות‪ .‬כאשר מסיים אדם את חייו‪ ,‬נעשה מכל‬
‫הימים יחד לבוש לנשמתו‪ ,‬כל יום הוא חלק אחד‬
‫בלבוש‪ .‬כאשר חסרים ימים שבהם חי בקדושה‪,‬‬
‫נשארים חורים במלבושו‪ .‬לפעמים יקרה ח"ו‬
‫שיישאר אדם כמעט ערום לגמרי מחוסר הימים‬
‫שהעביר בקדושה ובטהרה‪.‬‬
‫לכן אל יאמר אדם‪ :‬ממחר אתחיל להתחזק‬
‫בקיום המצוות‪ ,‬מחודש הבא אני אשנה כיוון‪ .‬כי‬
‫כל יום שעבר שוב לא יחזור‪ ,‬ולא יוכל להשלים‬
‫אותו‪ .‬נמצאו ימיו חסרים‪ .‬זה פירוש הכתוב בפרשת‬
‫השבוע‪" :‬ואברהם זקן בא בימים"‪ .‬זקן ובא בימים‪,‬‬
‫זוהי כפילות שנראית מיותרת‪ .‬אך כפי שראינו – יש‬
‫אדם שהוא זקן אבל מגיע בלי ימיו‪ .‬הם בוזבזו לריק‪.‬‬
‫אברהם אבינו ניצל כל יום וכל רגע בחייו‪ .‬לכן היה‬
‫זקן וגם 'בא בימים'‪ .‬הגיע עם כל ימיו ושנותיו שהיו‬
‫מלאים בתוכן רוחני‪.‬‬
‫פי פרסום של בד"ץ העדה החרדית ירושלים‪.‬‬
‫שביעית‪.‬‬
‫פול (תרמילים) – חודש תשרי‪ ,‬אם כי לא מצוי‬
‫בשוק עד כסלו‪.‬‬
‫פרג – אסור חוקית לגדל בישראל‪ .‬כולו מיובא‬
‫מחו"ל ללא חשש שביעית‪.‬‬
‫שום יבש – חודש אדר עד חודש אדר‪ .‬כל השום‬
‫היבש הנמצא בשוק הוא מלקיטת שישית ואין עליו‬
‫חשש שביעית‪.‬‬
‫עגבנייה‪ ,‬מלפפון‪ ,‬כולל שימורי מלפפון – חל כבר‬
‫מראש השנה‪ .‬העגבנייה נמצאת בשוק בכל ימות‬
‫השנה מאזורים אקלימיים שונים בארץ‪ .‬לקראת‬
‫שנת השמיטה הוכנו כמויות עצומות של רסק‬
‫עגבניות בהשגחת הבד"ץ לתעשייה ולשוק הצרכנים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬א‪ .‬הרשימה הנ"ל אינה אלא למידע כללי‬
‫בלבד‪ ,‬אך למעשה יש לקנות פירות וירקות אך ורק‬
‫בחנויות המפוקחות כהלכה בענייני שביעית‪ ,‬וזאת‬
‫מלבד החובה התמידית כל השנים שיהיה פיקוח‬
‫מתמיד בנוסף גם בעניין איסור ערלה ואיסור טבל‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשימת הזמנים הנ"ל מתייחסת אך ורק לפירות‬
‫וירקות טריים שלמים וטבעיים (במקרה שלא צוין‬
‫אחרת)‪ .‬אם מדובר במוצרים מעובדים‪ ,‬תעשייתיים‬
‫או טחונים וכדומה‪ ,‬יש גם חשש לזיופים ולתוספות‬
‫בדברים שיש בהם חשש שביעית‪ ,‬ויש להקפיד‬
‫לקנות אך ורק בהכשר ידוע ומוסמך‪.‬‬
‫לשאלות נוספות‪ :‬הרב שי עמר ‪ ,054 8448909‬בין‬
‫‪ 13:30‬ל‪.15:00-‬‬
‫הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות‬
‫החודשים שבהם חלים דיני שביעית‬
‫מתי חוששים‬
‫לקדושת שביעית?‬
‫שאלה‪ :‬שמעתי מחבר שעד חודש ניסן אין חשש‬
‫לקדושת שביעית בירקות‪ .‬האם זה נכון?‬
‫יש לדעת שיש גידולי ירק מסוימים שיש בהם‬
‫כבר עכשיו חשש גדול שחלים עליהם דיני השביעית‬
‫עם כל המשתמע מכך‪ .‬ולפעמים חוסר ידיעה של‬
‫אנשים מסוימים עלול לגרום תקלה לאותם החפצים‬
‫בשמירת השביעית כהלכתה‪ .‬אפרט את הזמן שבו‬
‫חלים דיני וקדושת שביעית על כמה מיני ירקות‬
‫ופירות מסוימים‪ ,‬ושלכן מחייב אותנו לקנות אך ורק‬
‫במקומות מפוקחים כהלכה‪ ,‬ולא לסמוך על מכירות‬
‫פיראטיות וכדומה או על מקומות שאין בהם הכשר‬
‫מסודר‪ .‬הרשימה המעודכנת לשנת תשע"ה היא על‬
‫גזר – חודש חשוון‪ ,‬נלקט היום בארץ כמעט בכל‬
‫חודשי השנה (במוצאי השמיטה יש להיזהר מלקנות‬
‫מיבול שמיטה שנשאר בקירור)‪.‬‬
‫בצל יבש – חל כבר מראש השנה‪ ,‬קיימת כיום‬
‫לקיטת בצלים מהשדות גם בתקופה לאחר ראש‬
‫השנה ובעיקר בדרום הארץ‪ .‬מיד אחרי ראש השנה‬
‫מתחיל לחדור לארץ גל חדש של בצל יבש מלקיטת‬
‫שביעית‪ .‬אם כי באסמים קיים מלאי משמעותי‬
‫מלקיטת שישית עד חודשים כסלו‪-‬טבת‪.‬‬
‫קיווי – חודשים אלול‪-‬כסלו‪ .‬קיים בהם זן‬
‫המבשיל באלול וזן שמבשיל בכסלו‪.‬‬
‫קלמנטינה – חל כבר מחודש אלול‪ .‬זנים שונים‬
‫נשמרים בקירור משך חודשים‪ ,‬אך בעונת הקיץ לא‬
‫נמצאים בשוק כלל‪ .‬בזנים החדשים יש אחוזי ערלה‬
‫יותר גבוהים‪ ,‬ויש להיזהר‪.‬‬
‫מנדרינה – החל כבר מחודש אלול‪ ,‬זנים שונים‬
‫מיבול של השנה השישית נשמרים בקירור עד‬
‫ראשית הקיץ‪ .‬בחודשי הקיץ אינם נמצאים בשוק‪.‬‬
‫לימון – חודש אדר‪ .‬נמצא בשוק כמעט כל‬
‫ימות השנה‪ ,‬ומחודש אדר עלול להופיע מחנטת‬
‫שביעית‪ .‬ויש חשש ערלה גם בשנה הרביעית‪ ,‬מכיוון‬
‫שהחנטה היתה קודם ט"ו בשבט‪ ,‬שנחשב משנה‬
‫שלישית שהוא ערלה‪.‬‬
‫לימון פרסי – כולו מיובא מחו"ל ‪ ,‬ללא חשש‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬יעקב רביבו | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬טליה זכריה וחנה פנחסי‬
‫‪3‬‬
‫העיתונאי‬
‫קובי לוי‬
‫הסטיקר‬
‫"תראה צביקי"‪ ,‬אמר קונדי לבנו‪" ,‬אתה בננו היחיד‪ ,‬אני אוהב‬
‫אותך ומכבד אותך‪ ,‬אבל עשה לי טובה – תפסיק להדביק לי‬
‫סטיקרים עם סיסמאות על הג'יפ שלי‪ .‬ולא על המכוניות של‬
‫הקליינטים במוסך‪ .‬זה סתם מכעיס את הקליינטים"‬
‫מ‬
‫נחם‬
‫קונדיטון‪,‬‬
‫המכונה קונדי‪ ,‬בעל מוסך‬
‫היוקרה 'קונדי בע"מ'‪ ,‬חשב שהוא‬
‫עוד רגע מתעלף‪ .‬רק זה היה חסר לו‪ ,‬ממש‬
‫רק זה‪ .‬הוא – שיהיה בריא – עמוס עבודה עד‬
‫השמים‪ .‬הקליינטים מורטים את נוצותיו‪ ,‬ספקי‬
‫הצמיגים והחלפים נושים בו יומם וליל‪ ,‬אשתו‬
‫מקטרת על היעדרויותיו התכופות‪ ,‬ורק זה היה‬
‫חסר לו עכשיו‪ ,‬ממש עוד מסמר בצמיג‪.‬‬
‫קונדי נשם עמוק‪ ,‬התיישב על הכיסא הסמוך‪,‬‬
‫חרש באצבע יד ימינו המיובלת את קרחתו הרחבה‬
‫והנוצצת‪ ,‬והרגיש שהוא הולך ושוקע לתוך מבוכה‪,‬‬
‫שאין לו כלים להתמודד איתה‪.‬‬
‫"ריבונו של עולם‪ ,‬רק זה היה חסר לי"‪ ,‬הוא‬
‫מלמל חרישית‪ .‬רגע‪ ,‬סבלנות‪ ,‬מה בדיוק היה חסר‬
‫או לא חסר לאדון קונדיטון המכונה קונדי? תכף‬
‫נגיע‪ .‬ובכן‪ ,‬לפני שנגלה רז זה לבנינו‪ ,‬נאזכר כאן‬
‫במשיכת קולמוס שלאדון קונדיטון המוסכניק‬
‫האמיד יש רק בן אחד‪ .‬זה הכל‪ .‬זה מה שקיבל‬
‫מבורא עולם‪ ,‬והוא אוהב אותו‪ .‬אהבת נפש‪ ,‬כבול‬
‫אליו בעבותות של אהבה ליורש העצר שלו‪.‬‬
‫קונדי הביט בכיפה הלבנה‪ ,‬הסרוגה‪ ,‬הענקית‬
‫של – בנו יחידו מחמד נפשו – צביקי‪ ,‬בציציות‬
‫המשתלשלות‪ ,‬ברגליו הרוקדות‪ ,‬והמשיך ללחוש‬
‫"רק זה היה חסר לי"‪" .‬אבא‪ ,‬תהיה מאושר‪ ,‬אני‬
‫חוזר בתשובה‪ ,‬גמרנו‪ ,‬אני עם בורא עולם‪ .‬אתה‬
‫עוד תרווה ממני נחת‪ ,‬חייך אבא חייך‪ .‬המוסך זה‬
‫לא כל העולם‪ ,‬יש אבא בשמים‪ ,‬יש תורה‪ ,‬יש רבי‬
‫נחמן‪ ."...‬צביקי אחז בידיו של אביו וניסה להרימו‬
‫ולחולל עמו ריקוד ברסלב עליז בסגנון "בך רבנו‬
‫נגילה‪ ,‬בך רבנו נשמחה"‪.‬‬
‫אבל קונדי חש שרגליו כבדות‪ ,‬ראשו מסוחרר‪,‬‬
‫ואין לו מספיק נפח בקיבה כדי לבלוע את המוצר‬
‫החדש העומד לפניו‪ .‬קרי "צביקי חוזר בתשובה"‪.‬‬
‫"אבא עשה לי טובה‪ ,‬אל תגיד רק זה היה חסר לי‪.‬‬
‫העיתונאי‬
‫‪4‬‬
‫ת הגועשים‬
‫נהרו‬
‫פורים מרתקים מהה העליונה‬
‫סי‬
‫ל ההשגח‬
‫ש‬
‫אני‬
‫ב"ה בריא‪ ,‬חזק‬
‫ושמח ומצווה גדולה להיות‬
‫בשמחה‪ .‬תשמח בי אבא"‪.‬‬
‫צביקי פתח את שקית הניילון הכתומה שאחז‬
‫בידו והציץ פנימה‪" .‬מה יש בשקית?"‪ ,‬שאל קונדי‬
‫שהספיק להתאושש קלות מן ההלם של הבוקר‪.‬‬
‫"שני סנדוויצ'ים ועוד כמה ניירות‪ ,"...‬השיב הבן‬
‫כממתיק סוד‪ .‬בואו נקצר ברשותכם‪.‬‬
‫צביקי קונדיטון בן ה‪ 21-‬התחזק‪ ,‬ומעתה הוא‬
‫נטל לעצמו משימה להפיץ שמחה בעולם‪ .‬חוברות‪,‬‬
‫ספרים‪ ,‬הכל כדי שיהודים יהיו בשמחה‪ ,‬שיאמינו‬
‫שאין יאוש בעולם כלל‪.‬‬
‫וכך נפתחה לה חזית מרתקת בין האב לבן‪.‬‬
‫"תראה צביקי"‪ ,‬אמר לו קונדי‪" ,‬אני ואמא שלך‬
‫עברנו ברוך השם את המשבר של החזרה בתשובה‬
‫שלך‪ .‬אתה בננו היחיד‪ ,‬אני אוהב אותך ומכבד‬
‫אותך‪ ,‬אבל עשה לי טובה תפסיק להדביק לי‬
‫סטיקרים עם סיסמאות על הג'יפ שלי‪ ,‬ולא על‬
‫המכוניות של הקליינטים במוסך‪ .‬זה סתם מכעיס‬
‫את הקליינטים"‪.‬‬
‫צביקי לא בדיוק שמע‪ ,‬ולפחות פעם פעמיים‬
‫בשבוע היה בא למוסך של אביו ומדביק‪ .‬הוא‬
‫מדביק וקונדי מוציא‪ .‬השמשה האחורית של‬
‫הג'יפ המשפחתי היתה עמוסה לעייפה בסטיקרים‬
‫ססגוניים המפכים המון תקווה‪ ,‬אהבה ואמונה‪.‬‬
‫צביקי מדביק‪ ,‬קונדי מוריד‪ .‬זה הפך לנורמה שכבר‬
‫הפסיקו לכעוס עליה‪.‬‬
‫השעה ‪ 6:30‬בבוקר באחד מימי החול‪ ,‬בעוד‬
‫המיחם מרתיח את המים לכוס הקפה של הבוקר‪,‬‬
‫עקר‬
‫קונדי‬
‫בחמת‬
‫ז ע ם‬
‫שישה‪-‬שבעה‬
‫סטיקרים חדשים‬
‫שהדביק צביקי הבלתי נלאה‬
‫על השמשה האחורית של הג'יפ‪.‬‬
‫"הוא עולה לי על העצבים לפעמים"‪ ,‬מלמל‬
‫קונדי ומזג מים לכוס החרסינה הצהובה‪ .‬הוא לגם‬
‫מן הקפה‪ ,‬העיף עיניו בכותרות העיתון‪ ,‬וחיפש‬
‫נואשות אחרי פתרון להדבקות הסיסטמטיות של‬
‫בנו יחידו‪ .‬קונדי נשען על הכורסא‪ ,‬עצם את עיניו‪,‬‬
‫והרהר בלבו‪" :‬הוי ריבונו של עולם‪ ,‬הילד שלי כל‬
‫כך משונה‪ ,‬לא יציב‪ ,‬לא עובד‪ ,‬כל היום סטיקרים‬
‫וחוברות‪ ...‬לא מבין אותו‪ ,‬לא מבין אותו"‪.‬‬
‫בדיוק בשעה ‪ 7:30‬עלה קונדי על הג'יפ‪,‬‬
‫ופניו מועדות למוסך‪ .‬בכניסה לאזור התעשייה‬
‫השתרך לו פקק ארוך של בוקר‪ .‬המון צפצופים‪,‬‬
‫אוטובוסים‪ ,‬ילדים עם תיקים על הכתפיים‪ ,‬פקק‬
‫מעיק‪ .‬קונדי האזין ליומן הבוקר‪ ,‬כשרגלו מחליפה‬
‫לחיצות‪ ,‬פעם ברקס‪ ,‬פעם גז‪ .‬מאחוריו נסעה‬
‫מרצדס כסופה המשדרת יוקרה‪.‬‬
‫רק בשעה ‪ 8:00‬השתחרר הפקק וקונדי האיץ‬
‫את הג'יפ לכיוון המוסך‪ ,‬ימינה שמאלה ושוב‬
‫ימינה‪ .‬המרצדס הכסופה עדיין מאחוריו‪ .‬קונדי‬
‫החנה את הג'יפ מול המוסך‪ ,‬והמרצדס עצרה לצדו‪.‬‬
‫גבר נאה וגבה קומה‪ ,‬לבוש בחליפה מהודרת‪ ,‬ירד‬
‫התמה‪.‬‬
‫מן המרצדס וניגש לקונדי ֵ‬
‫"אדוני‪ ,‬אדוני"‪ ,‬אמר הגבר‪" ,‬אתה הצלת את‬
‫חיי‪ ,‬ממש כך‪ ,‬אתה לא תאמין אבל בזכותך אני‬
‫חי‪ .‬אין לך מושג מה עשית בשבילי‪ ."...‬קונדי‬
‫הביט בסקרנות מהולה ברחמנות בעיניו החומות‬
‫סדרה בת ‪ 3‬ספרים מדהימים מאת העיתונאי‬
‫הרב קובי לוי‬
‫שנינות‪ ,‬הומור סוחף‪,‬‬
‫עצב‪ ,‬דמעות‪ ,‬לקחים מוסריים‬
‫סיפורים נפלאים לשולחן השבת שלכם !‬
‫ב עמכחישירו‬
‫מיוחד‬
‫להזמנות חייגו‪:‬‬
‫‪073-222-12-50‬‬
‫והמרוגשות של האיש הצעיר‪" .‬אני מקווה‬
‫שהטיפוס הזה הוא נורמלי‪ .‬שלא יתחיל‬
‫לקפוץ לי‪ .‬החסר מבולבלים אנוכי‪ ,"?...‬הרהר‬
‫בעל המוסך‪" .‬איננו מכירים אדוני"‪ ,‬הפטיר‬
‫קונדי‪" ,‬לא זכור לי מעולם שהצלתי את חייו‬
‫של מישהו‪ .‬לא הייתי חייל קרבי‪ ,‬ולא מתנדב‬
‫במד"א‪ .‬בוקר טוב לך ויום מוצלח"‪.‬‬
‫האיש הצעיר הלבוש בהידור נעמד מול‬
‫קונדי ואמר‪" :‬שמי אורן גינצבורג‪ ,‬איש עסקים‪,‬‬
‫לפני כשנה ביצעתי כמה מהלכים כלכליים לא‬
‫אחראיים‪ ,‬שלא כאן המקום לפרט‪ .‬אתמול‬
‫הודיעו לי מ'בנק אוף אמריקה' שהם מעקלים‬
‫את נכסי וחשבונותיי‪ .‬ה‪-‬כ‪-‬ל ה‪-‬ל‪-‬ך‪ .‬המרצדס‬
‫שאתה רואה גם היא מעוקלת‪ .‬מחר היא נלקחת‬
‫ממני‪.‬‬
‫"אורן גינצבורג שלפניך‪ ,‬הוא שבר כלי‪ .‬עבר עלי‬
‫לילה שחור משחור‪ .‬הבוקר החלטתי לסיים‪...‬‬
‫איבדתי את טעם החיים ‪,‬עשרות אנשים איבדו‬
‫את פרנסתם בגללי‪ ...‬והייתי בדרך לעשות צעד‬
‫חד‪-‬צדדי כדי לעזוב לעולם – שכנראה – כולו‬
‫טוב‪ ,‬עקב ייאוש נורא וחוסר אונים‪.‬‬
‫"התנעתי את המרצדס כדי להגיע לצוקי הים‬
‫לדרכי האחרונה‪ .‬והנה פקק‪ .‬ואתה מולי‪ .‬ואני‬
‫מביט בשמשה האחורית של הג'יפ שלך ושם‬
‫מודבק לו סטיקר ענק‪ ,‬באותיות צהובות על‬
‫רקע שחור "ה' איתך‪ ,‬עמך ואצלך‪ ,‬ייאוש לא‬
‫קיים בעולם כלל‪ .‬הכל יתהפך לטובה"‪.‬‬
‫כמעט ‪ 40‬דקות המילים הללו מרצדות לי‬
‫מול העיניים‪ .‬אני חוזר וקורא‪ ,‬פעם אחר פעם‪,‬‬
‫מאות פעמים‪ .‬ולפתע חשתי שמחה פנימית‪,‬‬
‫בטחון עצמי‪ ,‬רצון לחיות‪ ,‬שאיפה לשנות את‬
‫המצב מן הקצה אל הקצה‪ .‬יש אלוקים‪ ,‬הוא‬
‫איתי‪ ,‬הוא יושיע אותי‪ ,‬איך כתוב בסטיקר שלך‪,‬‬
‫הכל יתהפך לטובה"‪.‬‬
‫ושוב מבוכה‪ .‬קונדי לחץ את ידו של גינצבורג‬
‫ואמר לו‪" :‬ידידי‪ ,‬אני מאמין שתצא מהמצב‪ .‬איך‬
‫כתוב פה‪ ...‬אין ייאוש‪ ,‬אז יאללה רוץ לעסק‬
‫שלך‪ ,‬תילחם מול הבנקים‪ ,‬אתה צעיר‪ ,‬החיים‬
‫לפניך"‪.‬‬
‫"תודה‪ ,‬תודה לך על הכל"‪ ,‬והם לחצו ידיים‬
‫ונפרדו בחביבות‪ .‬קונדי ניצב מאחורי הג'יפ הלבן‬
‫שלו והרהר‪" ,‬הרי אני תלשתי בבוקר שישה‬
‫סטיקרים‪ ,‬את כל מה שהודבק‪ ,‬והנה צביקי‬
‫תלה סטיקר נוסף מבלי שארגיש‪ ,‬וכנראה חזר‬
‫לישון‪ ...‬שיהיה בריא"‪ .‬קונדי התחיל לקרוא את‬
‫הסטיקר "ה' איתך עמך ואצלך‪ ,‬ייאוש לא קיים‬
‫בעולם כלל‪ ,‬הכל יתהפך לטובה"‪ .‬ואז חלפה‬
‫מחשבה נפלאה במוחו של מנחם קונדיטון‬
‫המוסכניק החביב‪" :‬אני לא מאמין‪ ,‬ממש לא‬
‫מאמין‪ ,‬סטיקר אחד קטן שתלוי בקושי שעה על‬
‫השמשה האחורית של הג'יפ שלי הכניס שמחת‬
‫חיים ועידוד ליהודי מיואש – בין חיים למוות‬
‫– והחזיר לו את הצבע לפנים‪ .‬זה רק סטיקר‪.‬‬
‫ואם סטיקר עושה כל כך טוב ליהודי‪ ,‬מי יודע‬
‫איזה אור מכניסה התורה ללב של הבן אדם‪ .‬הרי‬
‫צביקי שלי דומה ללפיד של אור ואהבה"‪.‬‬
‫לפתע צלצל הפלאפון‪ .‬על הקו צביקי‪" .‬אבא‬
‫אני הכי אוהב אותך בעולם‪ ,‬אני מבקש סליחה‪,‬‬
‫בבוקר הורדת את כל הסטיקרים אבל בלי‬
‫שהרגשת הדבקתי סטיקר נוסף לפני שיצאת‪.‬‬
‫אבא אל תכעס‪ ,‬אני בסך הכל רוצה שגם הג'יפ‬
‫שלנו יפרסם שאין ייאוש בעולם‪ ,‬להסביר‬
‫לאנשים שיש אבא בשמים שאוהב ודואג להם‪.‬‬
‫אתה לא כועס אבא נכון?"‪ .‬קונדי הנהן בראשו‬
‫והפטיר בחיבה "כועס? אף פעם לא כעסתי"‪.‬‬
‫חלפה שנה וחצי‪ .‬שעת בוקר‪ ,‬מרצדס כחולה‬
‫גולשת באיטיות לכיוון המוסך של קונדי‪.‬‬
‫השמשה ודלתותיה עמוסים סטיקרים מאירי‬
‫עיניים‪ .‬הג'יפ של קונדי הוא צעצוע קטן‪ ,‬לעומת‬
‫"אדוני‪ ,‬אדוני"‪ ,‬אמר‬
‫הגבר‪" ,‬אתה הצלת את חיי‪,‬‬
‫ממש כך‪ ,‬אתה לא תאמין‬
‫אבל בזכותך אני חי‪ .‬אין לך‬
‫מושג מה עשית בשבילי‪."...‬‬
‫קונדי הביט בסקרנות מהולה‬
‫ברחמנות בעיניו החומות‬
‫והמרוגשות של האיש‬
‫הצעיר‬
‫הסטיקרים של המרצדס המודבקים מכל הצדים‪.‬‬
‫אורן גינצבורג‪ ,‬איש העסקים חובקי העולם‪,‬‬
‫נכנס פנימה‪ .‬קונדי מביט בו בעין בוחנת‪" .‬אנחנו‬
‫מכירים‪ ,‬נכון?"‪.‬‬
‫"כן" משיב גינצבורג "אני מהסטיקר‪ ,‬רציתי‬
‫לשמח אותך‪ .‬מאותו בוקר של הסטיקר‪ ,‬נכנסה‬
‫בי מוטיבציה אדירה‪ .‬הפכתי עולמות‪ ,‬הכנסתי‬
‫שותפים‪ ,‬קיבלתי אשראים‪ ,‬החזרתי חובות‪,‬‬
‫וברוך השם‪ ,‬הגלגל העסקי התהפך לטובה"‪" .‬אני‬
‫מאושר"‪ ,‬אמר קונדי‪" ,‬זו סיבה לשתות לחיים"‪.‬‬
‫הוא הוציא כיפה קטנה מכיסו‪ ,‬שלף בקבוק‬
‫ויסקי עם שתי כוסות ומזג לגינצבורג‪" .‬הבן שלי‬
‫אמר שצריך לברך 'שהכל נהיה בדברו' על ויסקי‪,‬‬
‫רגע רגע אתן לך כיפה אדון גינצבורג"‪.‬‬
‫"לא צריך קונדי‪ ,‬לא צריך‪ .‬הכיפה שלי כבר‬
‫שנה וחצי על הראש‪ ,‬מאז המפגש שלי עם‬
‫הסטיקר שלך"‪" .‬זה הסטיקר של צביקי הבן‬
‫שלי‪ ,‬הוא אחראי על ההדבקות"‪ .‬השניים בירכו‬
‫ולגמו מן הוויסקי‪.‬‬
‫לפתע – כרוח סערה – נכנס צביקי למשרד‬
‫ואמר‪" :‬אבא‪ ,‬אתה לא תאמין‪ ,‬בחיים לא ראיתי‬
‫מכונית מודבקת עם סטיקרים כל כך יפה‪ ,‬מכל‬
‫הצדדים‪ .‬קונדי וגינצבורג פרצו בצחוק‪" .‬אני‬
‫חזרתי לחיים‪ ,‬וחזרתי בתשובה בזכות הסטיקר‬
‫שלך"‪ ,‬סיפר גינצבורג את העלילה המרגשת‪.‬‬
‫"אתה רואה אבא"‪ ,‬שמח צביקי‪" ,‬הנה קיבלת‬
‫איתות מבורא עולם‪ ,‬מה יכול לעשות סטיקר‬
‫קטן בעיקר כשהוא על ג'יפ שלך"‪.‬‬
‫הסיפורים באדיבותו של הסופר‬
‫והעיתונאי הרב קובי לוי‪ ,‬מתוך סידרת‬
‫ספרי 'העיתונאי'‪.‬‬
‫הליכות שבת‬
‫מאת הרב אופיר מלכא‬
‫הלכות מוקצה‬
‫בשבת (ג')‬
‫האם מותר להזיז בשבת מאורר או‬
‫רדיאטור חימום נייד ממקום למקום‪ ,‬וכן מה‬
‫הדין בהזזת המיחם או הפלטה?‬
‫מאוורר דינו ככלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬ולכן‬
‫מותר לטלטלו ממקום למקום לצורך גופו‬
‫או מקומו‪ ,‬כגון לצורך אוורור במקום אחר‪,‬‬
‫או בעת שצריך את מקומו של המאוורר‪.‬‬
‫יתר מכשירי החשמל שבהם יש גופי חימום‬
‫או חוטי להט‪ ,‬דין טלטולם תלוי האם גופי‬
‫החימום מתאדמים מחמת החום‪ ,‬שאז דינם‬
‫כמוקצה מחמת גופו וכדין אש‪ ,‬לבין גופי‬
‫חימום שאמנם מתחממים אך לא מתאדמים‪,‬‬
‫שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר‬
‫לטלטלם לצורך גופו או מקומו‪.‬‬
‫לכן תנור חימום ספירלות – דינו כמוקצה‪,‬‬
‫שהרי חוטי החשמל שבו מתאדמים‪ .‬לאחר‬
‫בירור מעמיק ביתר המכשירים עלה בידינו‬
‫כי פלטה חשמלית – גופי החימום שבה‬
‫מתאדמים‪ ,‬ועל כן דינה כמוקצה מחמת‬
‫גופו‪ .‬ואין להזיזה אף כשיש עליה תבשילים‬
‫(שי"א ס"ה)‪.‬‬
‫מיחם חשמלי במצב שבת‪ ,‬וכן רדיאטור‪,‬‬
‫אף שיש בהם גופי חימום ויש איסור תורה‬
‫של 'מבעיר' בהדלקתם – מכל מקום גופי‬
‫החימום לא מתאדמים‪ ,‬ולכן מותר לטלטלם‬
‫לצורך גופו או מקומו‪ .‬וכן המציאות בשמיכה‬
‫חשמלית‪ .‬לגבי מפזר חום‪ ,‬ישנם סוגים‬
‫שבהם חוטי הלהט מתאדמים וישנם סוגים‬
‫שאינם מתאדמים‪ .‬ניתן להבחין בין הסוגים‬
‫על ידי התבוננות בפתח יציאת האוויר החם‬
‫במפזר בחושך בעת פעולתו‪ .‬ויש הסוברים‬
‫שגם כשגופי החימום מתאדמים דינם ככלי‬
‫שמלאכתו לאיסור (אג"מ ח"ג סימן נ‪ .‬וע"ע אג"מ‬
‫ח"ה סימן כג)‪.‬‬
‫ויש להעיר שאם רוצה להעביר את‬
‫הרדיאטור ממקום למקום לצורך חימום‬
‫מקום אחר בדירה‪ ,‬יש לעשות זאת כאשר‬
‫הוא פועל‪ ,‬כי אם לא‪ ,‬המעבר לחדר קר יותר‬
‫יגרום לתרמוסטט להפעיל את הרדיאטור‪,‬‬
‫ופעמים אף באופן מיידי (שש"כ שם)‪ .‬ויש‬
‫לידע כי ישנם רדיאטורים שבהם מגע נורת‬
‫הביקורת רופף ובכל תנודת המכשיר הנורה‬
‫נדלקת ונכבית‪ .‬ולכן אסור להזיזם כשהנורה‬
‫דולקת‪.‬‬
‫לרכישת הספר "הליכות שבת" של הרב אופיר‬
‫מלכא חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫גלו בעצמכם את מאורעות העבר והעתיד!‬
‫אירועים היסטוריים רבים נצפו מראש בטקסט התנ”כי‪:‬‬
‫רצח רבין | אסון התאומים | קריסת ארמונות ורסאי‬
‫הצונאמי הגדול ועוד‪....‬‬
‫התוכנה כוללת‪ :‬צפנים שהתגלו ‪ +‬חיפוש עצמי של צפנים‪ ,‬חישובי גימטריות‬
‫ועוד בונוסים רבים‪.‬‬
‫להזמנות חייגו‪:‬‬
‫מבתנה‬
‫רכי כל‬
‫שה!‬
‫‪073-222-12-50‬‬
‫‪5‬‬
‫המאור הגדול סיפורים ממסכת חייו של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‬
‫מתוך הספר 'המאור הגדול ‪ ,'2‬מאת אברהם אוחיון‬
‫ׁשנָה‬
‫ַה ּתו ָֹרה ִמ ּתו ְֹך ֵ‬
‫ֹשה ַמ ְב ִחין ִּכי‬
‫ׁ‬
‫ֶע ָּתר ְל ַב ּסוֹף וְעו ֶֹלה ְל ִמ ָּטתוֹ‪ָ ,‬היָה ַר ִּבי מ ֶ‬
‫ׁשר ָהיָה נ ְ‬
‫ַּגם ַּכ ֲא ֶ‬
‫ַשב ֶאל‬
‫ׁ‬
‫ָדיו‪ ,‬ו ִּמ ְתי ֵּ‬
‫ְל ֶפ ַתע‪ְ ,‬ל ַא ַחר ְז ַמן ָק ָצר‪ ,‬נֵעוֹר ָא ִביו ִמְּׁשנָתוֹ‪ָ ,‬קם וְנו ֵֹטל ֶאת י ָ‬
‫ַהֻּׁש ְל ָחן ִל ְכ ּתֹב‬
‫ֻׁשלְ ַחן ַה ַּׁשּבָ ת ֶׁשל ָמרָ ן ָהיָ ה ֻׁשלְ ָחן ֶׁשל‬
‫ּתֹורָ ה‪ָּ .‬פנָ יו ֶׁשל ָמרָ ן ֵה ִאירּו ּבְ אֹור יְ ָקרֹות‪ּ ,‬בְ אֹור‬
‫ְקדֻ ָּׁש ָתּה ֶׁשל ַה ַּׁשּבָ ת‪ִּ ,‬ומ ִּפיו ָקלְ חּו ּדִ בְ רֵ י ּתֹורָ ה‬
‫ְמרַ ְּת ִקים‪ּ .‬בָ נָ יו ֶׁשל ָמרָ ן‪ַּ ,‬תלְ ִמידֵ י ֲחכָ ִמים ּבַ ֲעלֵ י‬
‫קֹומה‪ִּ ,‬פלְ ְּפלּו ִעּמֹו ּבְ דִ בְ רֵ י ּתֹורָ ה‪ ,‬וְ ִה ְת ַעּנְ גּו‬
‫ִׁשעּור ָ‬
‫ַעל ּכָ ל ִמּלָ ה‪.‬‬
‫ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ַהּבָ א ֵארַ ע ּבְ ֶא ָחד ִמ ֵימי ַה ַּׁשּבָ ת‪,‬‬
‫ּכַ ֲא ֶׁשר ָמרָ ן ָּפ ַתח וְ ִהרְ ָצה ּבִ ְפנֵ י ַהּנֹוכְ ִחים ִּפלְ ּפּול‬
‫ָעמֹק‪ַ ,‬הּנֹוגֵ ַע לְ ֶא ָחד ִמ ְּפ ָס ָקיו ֶׁשל יְ דִ ידֹו ּבַ ּנֶ ֶפׁש‪,‬‬
‫ַהּגָ אֹון ַהּגָ דֹול רַ ּבִ י ּבֶ ן ִצּיֹון ַאּבָ א ָׁשאּול זצ"ל‪ָ .‬מרָ ן‬
‫ִה ְק ָׁשה וְ ֵתרֵ ץ‪ּ ,‬בָ נָ ה וְ ָס ַתר‪ַ ,‬עד ֶׁש ִה ִּציג לִ ְפנֵ י ּבָ נָ יו‬
‫ֶאת ַמ ְס ָקנָ תֹו ַה ְּמזֻ ֶּק ֶקת‪.‬‬
‫אֹומרִ ים ַעל ּכָ ְך?" ָׁשַאל ָמרָ ן ּבְ ִחּיּוְך‪,‬‬
‫ַאּתם ְ‬
‫"מה ֶ‬
‫ָ‬
‫לּותם ֵמ ַה ִּפלְ ּפּול‬
‫וְ ַהּבָ נִ ים ִהּבִ יעּו ֶאת ִה ְת ַּפ ֲע ָ‬
‫ֶה ָעמֹק וְ ַה ְּמ ֻחּדָ ׁש‪" .‬נִ ְפלָ א ַעד ְמאֹוד"‪ִ ,‬ה ְׁש ָּתאּו‪.‬‬
‫"ּובְ כֵ ן"‪ִ ,‬חּיֵ ְך ָמרָ ן ּבַ ֵּׁשנִ ית‪ּ" ,‬דְ עּו לָ כֶ ם‪ּ ,‬כִ י ֶאת‬
‫ַה ַּמ ֲערָ כָ ה ַהּלַ ְמדָ נִ ית ַהּזֹו‪ִ ,‬חּדַ ְׁש ִּתי ַהּלַ יְ לָ ה‪ּ ,‬תֹוְך‬
‫ּכְ דֵ י ֵׁשנָ ה"‪.‬‬
‫"מה ֵּפרּוׁש?" נִ דְ ֲהמּו ַהּבָ נִ ים‪ָּ ,‬ומרָ ן ִה ְסּבִ יר‪:‬‬
‫ָ‬
‫"קֹדֶ ם ֶׁש ָעלִ ִיתי לְ ִמ ָּט ִתי ָע ַס ְק ִּתי ּבִ דְ בָ רָ יו ֶׁשל‬
‫ָחכָ ם ּבֶ ן ִצּיֹון‪ ,‬וְ כַ ֲא ֶׁשר יָ ַׁשנְ ִּתי‪ִ ,‬ה ְמ ִׁשיְך מ ִֹחי‬
‫לָ ֵׂשאת וְ לָ ֵתת ּבִ דְ בָ רָ יו‪ .‬וְ ִהּנֵ ה‪ַ ,‬ה ִּפלְ ּפּול – ֲהרֵ יהּו‬
‫לִ ְפנֵ יכֶ ם‪."...‬‬
‫רַ ק רַ ּבִ י מ ֶֹׁשה‪ַ ,‬הּבֵ ן ַה ָּצ ִעיר‪ֹ ,‬לא נִ דְ ַהם וְ ֹלא‬
‫פּופה‬
‫ּתֹומם‪ֵ .‬הן ּבְ מֹו ֵעינָ יו רָ ָאה ּכֵ ַיצד ֲא ָ‬
‫ִה ְׁש ֵ‬
‫מה בפרשה?‬
‫עקדת יצחק‬
‫ָׁשלֹום יְ לָ דִ ים! ּבַ ָּפרָ ָׁשה ֶׁשּלָ נּו ַאבְ רָ ָהם וְ ָׂשרָ ה ִמ ְתבַ ְּׂשרִ ים‬
‫ָאהלֹו ֶׁשל ַאבְ רָ ָהם‬
‫מֹופ ִיעים ּבְ ֳ‬
‫ַעל ֻהּלֶ דֶ ת יִ ְצ ָחק‪ .‬יֹום ֶא ָחד ִ‬
‫ׁשֹומ ַעת‬
‫ֹלׁשה ֲאנָ ִׁשים‪ַ ,‬ה ְּמבַ ְּׂשרִ ים לֹו ׁ ֶש ִּי ָּולֵ ד לֹו ּבֵ ן‪ָׂ .‬שרָ ה ַ‬
‫ְׁש ָ‬
‫צֹוח ֶקת‪ִ ,‬מ ְּפנֵ י ֶׁש ִהיא ֹלא ַמ ֲא ִמינָ ה ֶׁשּבַ ּגִ ילָ ה ַה ְּמבֻ ּגָ ר ּתּוכַ ל‬
‫וְ ֶ‬
‫לָ לֶ דֶ ת‪.‬‬
‫ּבַ ֶה ְמ ֵׁשְך ְמ ֻס ָּפר ַעל ַה ְׁש ָמדַ ת ֶה ָערִ ים ְסדֹום וַ ֲעמֹרָ ה ּבִ גְ לַ ל‬
‫ֶח ְט ִאי ָה ֲאנָ ִׁשים ַהּגָ רִ ים ֵׁשם‪ .‬לֹוט ִּומ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ַמ ְס ִּפ ִיקים‬
‫לְ ִה ָּמלֵ ט ֵמ ָה ִעיר‪ַ ,‬אְך ֵא ֶׁשת לֹוט‪ֶׁ ,‬שֹּלא ִצ ְּי ָתה לְ הֹורָ אֹות‬
‫ַה ַּמלְ ָאכִ ים וְ ִה ְס ַּתּכְ לָ ה לְ ָאחֹור‪ ,‬נֶ ְה ֶּפכֶ ת לִ נְ ִציב ֶמלַ ח‪ּ .‬כְ ִפי‬
‫הּובטח לְ ַאבְ רָ ָהם‪ ,‬נֹולַ ד לֹו ּולְ ָׁשרָ ה ּבְ נָ ם יִ ְצ ָחק לַ ְמרֹות‬
‫ֶׁש ַ‬
‫ּגִ ילָ ה ַה ֻּמ ְפלָ ג ֶׁשל ָׂשרָ ה‪ַ .‬אבְ רָ ָהם ְמגָ רֵ ׁש ֵאת ָהגָ ר וְ יִ ְׁש ָמ ֵעאל‪,‬‬
‫לְ ִפי ּבַ ָּק ָׁש ָתּה ֶׁשל ָׂשרָ ה‪.‬‬
‫ּבַ ָּפרָ ָׁשה ְמ ֻס ָּפר ַעל ֲע ֵקדַ ת יִ ְצ ַחק‪ .‬ה' ְמ ַצּוֶ ה ַעל ַאבְ רָ ָהם‬
‫ַאחרֹון‪ ,‬לִ ְפנֵ י‬
‫לַ ֲעקֹד ֶאת ּבְ נֹו ּבְ ַהר ַהּמֹורִ ָּיה‪ֲ .‬אבָ ל ּבָ רֶ גַ ע ָה ֲ‬
‫עֹוצר אֹותֹו ַמלְ ָאְך ה'‪.‬‬
‫ֶׁשַאבְ רָ ָהם ׁשֹולֵ ַח יָ דֹו ֶאל ַהּנַ ַער‪ֵ ,‬‬
‫רֹואה ֶאת הַאיִ ל ַה ִּמ ְס ַּת ֵּתר ּבִ ְסבַ ְך‪ַ .‬אבְ רָ ָהם ַמ ְקרִ יב‬
‫ַאבְ רָ ָהם ֶ‬
‫ֶאת ָהַאיִ ל ּבְ ָמקֹום יִ ְצ ָחק‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ּובְ לּולָ ה ְׁשנָ תֹו ֶׁשל ָמרָ ן ּבְ דִ בְ רֵ י ּתֹורָ ה‪.‬‬
‫ָהיָ ה זֶ ה ּכַ ֲא ֶׁשר ִה ְׁשּגִ ַיח ּבִ ְמ ִסירּות ַעל ּבְ רִ יאּותֹו‬
‫קּופה ְמ ֻסּיֶ ֶמת‪ּ ,‬בָ ּה ָהיָ ה ָמרָ ן‬
‫ֶׁשל ָאבִ יו‪ּ .‬בִ ְת ָ‬
‫זָ קּוק לְ ַה ְׁשּגָ ָחה ְצמּודָ ה ַמ ָּמׁש‪ֻ ,‬ה ְת ְקנָ ה ַמ ְצלֵ ָמה‬
‫ּבְ ַחדְ רֹו‪ּ .‬ובִ ְׁשעֹות ַהּלַ יְ לָ ה‪ּ ,‬כַ ֲא ֶׁשר ָהיָ ה ָמרָ ן עֹולֶ ה‬
‫צֹופה ּבַ ִּמ ְתרַ ֵחׁש ִמן ַה ֶחדֶ ר‬
‫לִ יׁשֹן‪ָ ,‬היָ ה רַ ּבִ י מ ֶֹׁשה ֶ‬
‫ַה ָּסמּוְך ַּומ ְׁשּגִ ַיח ַעל ָאבִ יו ּבִ ְמ ִסירּות‪.‬‬
‫קּופה ֵארַ ע‪ֶׁ ,‬שרַ ּבִ י‬
‫אֹותּה ְּת ָ‬
‫ְּפ ָע ִמים רַ ּבֹות ּבְ ָ‬
‫ַאחר יֹום‬
‫מ ֶֹׁשה ָהיָ ה ַמ ְפ ִציר ּבְ ָמרָ ן לַ ֲעלֹות לִ יׁשֹן לְ ַ‬
‫לִ ּמּוד ָעמּוס ּבִ ְמיֻ ָחד‪ַ ,‬אְך ָמרָ ן ָהיָ ה ְמ ָסרֵ ב ְּומבַ ֵּקׁש‬
‫לִ לְ מֹד עֹוד וָ עֹוד וָ עֹוד‪.‬‬
‫ּגַ ם ּכַ ֲא ֶׁשר ָהיָ ה נֶ ְע ָּתר לְ בַ ּסֹוף וְ עֹולֶ ה לְ ִמ ָּטתֹו‪,‬‬
‫ַאחר זְ ַמן ָק ָצר‪,‬‬
‫ָהיָ ה רַ ּבִ י מ ֶֹׁשה ַמבְ ִחין ּכִ י לְ ֶפ ַתע‪ ,‬לְ ַ‬
‫נֹוטל ֶאת יָ דָ יו‪ִּ ,‬ומ ְתיַ ֵּׁשב‬
‫נֵ עֹור ָאבִ יו ִמ ְּׁשנָ תֹו‪ָ ,‬קם וְ ֵ‬
‫ֶאל ַה ֻּׁשלְ ָחן לִ כְ ּתֹב‪.‬‬
‫ׁשּוב ָהיָ ה עֹולֶ ה לִ יׁשֹן‪ ,‬וְ ׁשּוב ָהיָ ה ִמ ְתעֹורֵ ר‬
‫ּכַ ֲעבֹור זְ ַמן ָק ָצר ּכְ דֵ י לִ כְ ּתֹב‪ .‬וְ כָ ְך ּכַ ָּמה וְ כַ ָּמה‬
‫ְּפ ָע ִמים ּבְ ֶמ ֶׁשְך ַהּלַ יְ לָ ה‪.‬‬
‫ׁשֹואל ּבְ בָ ְקרֹו ֶׁשל יֹום‪,‬‬
‫"ַאּבָ א"‪ָ ,‬היָ ה רַ ּבִ י מ ֶֹׁשה ֵ‬
‫ּדּוע ֵאינְ ָך יָ ֵׁשן ּבִ רְ ִציפּות?"‪ָּ .‬ומרָ ן ָהיָ ה ֵמ ִׁשיב‬
‫"מ ַ‬
‫ַ‬
‫ּדּוׁשי ּתֹורָ ה‬
‫ּבְ ַפ ְׁשטּות‪" :‬וְ כִ י ָמה ֶא ֱע ֶׂשה‪ֶׁ ,‬ש ִח ֵ‬
‫ָצ ִפים וְ עֹולִ ים ּבְ מ ִֹחי ּגַ ם ּכַ ֲא ֶׁשר ֲאנִ י יָ ֵׁשן? ּובְ כֵ ן‪,‬‬
‫אֹותם‪."...‬‬
‫רֹוׁשם ָ‬
‫ֲהרֵ ינִ י ִמ ְתעֹורֵ ר וְ ֵ‬
‫לרכישת ספרי המאור הגדול ‪ 1,2,3‬לילדים‬
‫חייגו להידברות‪073-222-12-50 :‬‬
‫חידה בריבוע‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬שמו של אביה של רבקה הוא‪___:‬‬
‫‪ .3‬אמרו לבן ובתואל לעבד אברהם כשבא לקחת את רבקה‬
‫ביטוי בפרשה לאדם שהגיע לשיבה טובה‪ .‬בא___‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫לאישה ליצחק‪" :‬מה' יצא___"‪.‬‬
‫במה עטפה רבקה את פניה כאשר ראתה את יצחק?‬
‫"ותקח ה___ ותתכס"‪.‬‬
‫מהתכשיטים שנתן עבד אברהם לרבקה‪:‬‬
‫"ויקח האיש___ זהב בקע משקלו"‪.‬‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את הדבר שצריך לעשות לפי פירוש רש"י‬
‫כששומעים בשורה טובה כפי ששמע עבד אברהם שיוכל לקחת עמו את רבקה‪.‬‬
‫חוה לא אכלה תפוח‪ .‬חז"ל מביאים מספר דעות‬
‫בנוגע לפרי המדובר‪ :‬תאנה‪ ,‬אתרוג‪ ,‬ענבים וחיטה‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬תפוח זה לא היה‪.‬‬
‫הידעת?‬
‫כלים שלובים‬
‫מאת הרב דוד עשור‬
‫לסגור בשביל‬
‫לפתוח‬
‫עזרת נשים‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬
‫רק לאחר ש"ויביאה יצחק האהלה‬
‫שרה אמו"‪ ,‬אזי "ותהי לו לאשה‪,‬‬
‫ויאהבה"‬
‫מצא או מוצא?‬
‫ידוע שאדם שמוצא מציאה שמח‪,‬‬
‫מתפעל ומוקסם‬
‫במאמר הקודם ביארנו שכדי להעצים את‬
‫חיי הזוגיות שלנו עלינו להגדיר 'נקודת מוצא'‪,‬‬
‫ונקודת מוצא היא 'ניצוץ הזוגיות'‪ .‬ניצוץ של רצון‬
‫טוב ומוטיבציה לשפר‪ ,‬להעצים ולמקסם את‬
‫הזוגיות‪ .‬בכל אדם חבוי ניצוץ של רצון לחיות‬
‫בצורה טובה‪ ,‬ובפרט בחיי הזוגיות‪ .‬אך צריך קצת‬
‫התבוננות והכוונה כיצד להאיר ולהזריח את‬
‫הניצוץ‪.‬‬
‫חז"ל מדריכים אותנו מהי הנקודה המרכזית‬
‫שתהפוך לנו את חיי הנישואין לטובים‪ ,‬והנקודה‬
‫היא כיצד אנו מתבוננים על חיי הזוגיות בכלליות‪,‬‬
‫כך שמיד ישפיע לנו על חיי הפרט‪ .‬ונפרט‪ :‬הגמרא‬
‫(ברכות ח) מזכירה את הפסוק (בתהלים לב) "על זאת‬
‫יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא"‪ .‬אמר רבי חנינא‪:‬‬
‫לעת מצא זו אישה‪ ,‬שנאמר (משלי יח)‪ :‬מצא אישה‪,‬‬
‫מצא טוב‪ .‬במערבא [ארץ ישראל]‪ ,‬כי נסיב אינש‬
‫אתתא [כשהיה נושא איש אישה]‪ ,‬אמרי ליה הכי‪:‬‬
‫מצא או מוצא? מצא – דכתיב "מצא אישה מצא‬
‫טוב ויפק רצון מה'"‪ .‬מוצא – דכתיב (קהלת ז)‪:‬‬
‫"ומוצא אני מר ממוות את האישה"‪.‬‬
‫בפשט של דברי הגמרא מבינים שהיו שואלים‬
‫את החתן‪ :‬מצא או מוצא‪ ,‬ואם היה אומר 'מצא'‪,‬‬
‫היו מבינים שזכה באישה טובה‪ .‬ואם היה אומר‬
‫'מוצא'‪ ,‬היו מבינים שנפלה בחלקו אישה רעה‪.‬‬
‫הרי"ף ב'עין יעקב' (ד"ה במערבא) הקשה‪ :‬מדוע‬
‫חכמים היו שואלים אותו 'מצא או מוצא'‪ ,‬שכן‬
‫דבר זה יתגלה רק בהמשך הזמן? וגם ב'חפץ חיים'‬
‫הקשה‪ ,‬שהרי יש בשאלה זו לשון הרע‪ ,‬ומה אכפת‬
‫לחכמים אם אשתו טובה או לא? ומתרץ הרי"ף‬
‫שהפשט בגמ' הוא שזו היתה הדרכה והכוונה‬
‫עבור החתן‪ .‬וכן מדוקדק בדברי הגמ'‪ :‬במערבא‬
‫כי נסיב אינש אתתא [כשהיה נושא איש אשה]‬
‫"אמרי ליה הכי" [היו אומרים לו‪ ,‬מדרכים אותו‪,‬‬
‫מצא או מוצא!‬
‫ולא שואלים] ‪6‬‬
‫תדע שיש שני שבילים בנישואין‪ :‬אחד טוב‬
‫ואחד רע‪ ,‬והדבר תלוי בך‪ .‬ועל פי הסבר זה‬
‫שמצא או מוצא אינה שאלה אלא הדרכה‪ ,‬אפשר‬
‫להסביר שמצא אישה מצא טוב‪ ,‬היינו כשהאישה‬
‫היא בבחינת 'מציאה' אצל הבעל‪ .‬וידוע שאדם‬
‫שמוצא מציאה שמח‪ ,‬מתפעל ומוקסם‪ .‬כך אם‬
‫הבעל יתייחס לאשה בבחינת מציאה וישמח‪ ,‬ולא‬
‫רק ממנה אלא מכל מעשיה‪ ,‬אזי מצא טוב‪ .‬שכן‬
‫האישה תרגיש טוב שהבעל שמח בה ובמפעל‬
‫ידיה‪ .‬וזה ייתן לה חשק ורצון להמשיך ולפעול‬
‫עבור הבעל‪ ,‬ובכך חייהם יהיו טובים ומאושרים‪.‬‬
‫ה' יזכנו‪.‬‬
‫בשיתוף מוקד י‪.‬נ‪.‬ר‪ ,‬המוקד הארצי התנדבותי‬
‫להפניות לייעוץ אישי‪ ,‬זוגי ומשפחתי‬
‫בארץ האפשרויות הבלתי‪-‬מוגבלות קל ללכת‬
‫לאיבוד‪ .‬קורה גם לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬שאתן פשוט מרגישות‬
‫מסוחררות בעת ניסיון לערוך 'קניות'? בעולם בו‪,‬‬
‫ב"ה‪ ,‬יש ריבוי ושפע כה עצום‪ ,‬החופש משכר‪ ,‬אך‬
‫מאידך‪ ,‬הוא מצמצם מאוד את האפשרות 'להתביית'‬
‫על משהו‪.‬‬
‫לעתים אנו מוצאות את עצמנו סובבות סחור‬
‫סחור‪ ,‬מתקשות להתקדם או להרגיש סיפוק‪ ,‬וזאת‬
‫אולי מפני שמעולם לא החלטנו שאנו 'הולכות‬
‫על משהו'‪ .‬גם אם בפועל אנו בוחרות וצועדות‬
‫במסלול מסוים‪ ,‬יש בנפשנו כל העת 'פזילה' החוצה‪,‬‬
‫מחשבות‪ ,‬דמיונות‪ ,‬וספקות של 'אילו'‪' ,‬אם'‪ ,‬ו'האם'‪.‬‬
‫בכל אלו אנו חוסמות את היכולת שלנו להיות‬
‫באמת במקום שבו אנו בוחרות להיות‪ .‬יסוד זה‬
‫נכון בתחומים רבים בחיינו‪ ,‬בין בשאלות גורליות‬
‫ובין בעיסוקים יומיומיים‪ ,‬אך בולט הוא במיוחד‬
‫בכל הקשור לרקימת קשר ובניית בית‪ .‬צריך לסגור‬
‫בשביל לפתוח‪.‬‬
‫רעיון זה טמון גם בסוד ה'צניעות'‪ ,‬שהוא‬
‫מנדבכי הנפש היסודיים לנו‪ ,‬ונלמד יפה בפרשתנו‪.‬‬
‫ברגע הגדול של המפגש עם יצחק‪ ,‬נאמר על רבקה‬
‫"ותקח הצעיף ותתכס" (כב‪ ,‬סב)‪ .‬הכיסוי מוביל‬
‫להתכנסות והתרכזות המאפשרות בניית עולם‬
‫כיצד בונים‬
‫אמון?‬
‫פנימי‪ .‬הורדת מסך על עצם הקשר מאפשרת את‬
‫יצירתו והתפתחותו‪ .‬אכן‪ ,‬רק לאחר ש"ויביאה יצחק‬
‫האהלה שרה אמו"‪ ,‬אזי "ותהי לו לאשה‪ ,‬ויאהבה"‬
‫(חיי שרה כד‪ ,‬סז)‪.‬‬
‫יסוד זה אכן מלווה את כל נושא בניית הבית‪.‬‬
‫כשנפגשים כל כך חשוב להתרכז במפגש הנוכחי ולא‬
‫לשגות בדמיונות של "אולי עוד נמצא מישהו טוב‬
‫יותר"‪ .‬לאחר בירור מעמיק של הצדדים‪ ,‬גילוי של‬
‫משיכת הלב וקבלת ההחלטה להינשא‪ ,‬צריך לסגור‬
‫אותה הרמטית‪ .‬השמחה באה עם התרת הספקות‪,‬‬
‫וככל שבטוחים יותר בע"ה מאושרים יותר‪ .‬מכאן‬
‫והלאה דברים שיעלו הם בדרך כלל ניסיונות בדרך‬
‫לחיזוק הקשר‪ ,‬ולא ערערים על עצם הקשר‪.‬‬
‫גם בתוך הנישואים כל כך חשוב להתכנס פנימה‬
‫ולא לפזול החוצה‪ .‬להימנע מהשוואות‪ ,‬ולשמוח‬
‫בחלק הייחודי לזוגיות הזו‪ .‬מעטה של צניעות גם‬
‫מאפשר לסוד הקשר להישמר ואף להתרענן‪ ,‬וכך‬
‫יכולים האיש והאישה לשמוח "כשמחך יצירך בגן‬
‫עדן מקדם"‪ ,‬כשהיו אדם וחוה היחידים בעולם‪.‬‬
‫חכמת נשים‬
‫מאת ד"ר אהובה ניסן‬
‫"לא משנה מה הוא או היא אמרו‪,‬‬
‫זהו בן הזוג שלי ואני איתו בכל‬
‫מצב"‬
‫כמי ששומעת מדי יום אנשים מלאי תלונות‬
‫כרימון על בני משפחתם‪ ,‬ובעיקר על בני זוגם‪,‬‬
‫אספר הפעם לשם שינוי על זוג צעיר‪ .‬הם נשואים‬
‫מספר חודשים‪ ,‬ומלאים רצון טוב לבנות זוגיות‬
‫בריאה ויפה‪ .‬הם באים מעולמות שונים מקצוות‬
‫תבל‪ ,‬ממשפחות המייצגות שונּות גדולה‪ ,‬ואין פלא‬
‫שיש בעיות בתקשורת‪.‬‬
‫הפרשה מספרת לנו על אברהם אבינו המבקש‬
‫לקנות את מערת המכפלה כדי לקבור בה את שרה‬
‫אשתו‪ .‬הוא יודע את ערכה הרוחני שלא יסולא בפז‪.‬‬
‫בעליה של המערה‪ ,‬עפרון החיתי‪ ,‬אדם ששמו מעיד‬
‫עליו מה סדר העדיפות שלו‪ ,‬עפרון מלשון עפר‬
‫ועופריות‪ ,‬ממוקד בחומריות ובארציות‪ .‬הוא כלל‬
‫אינו מודע לערכה הנשגב של המערה שברשותו‪,‬‬
‫ומנצל את ההזדמנות לגבות את הסכום המרבי‬
‫עבורה‪ .‬בתחילה הוא 'מוכן' לתתה חינם אין כסף‪:‬‬
‫"לא אדוני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו‬
‫לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך"‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬דברים ברורים‪ .‬הוא נותן לאברהם אבינו‬
‫את המערה מתנה לעיני בני עמו‪ .‬אלא שכאשר‬
‫אברהם חוזר על הצעתו לשלם ואומר‪" :‬נתתי כסף‬
‫השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה"‪ ,‬הוא מיד‬
‫מוותר ואומר‪" :‬אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל‬
‫כסף ביני ובינך מה היא‪ ."...‬למעשה‪ ,‬הוא משדר מסר‬
‫כפול‪ ,‬מצד אחד אומר את הסכום ארבע מאות שקל‬
‫כסף‪ ,‬ומצד שני אומר‪ :‬מה הסכום הזה ביני ובינך‪.‬‬
‫אאע"ה מוציא את הסכום וקונה את המערה טבין‬
‫ותקילין‪ .‬אומר הזוה"ק שהמערה וכן מקום בית‬
‫המקדש שנקנה ע"י דוד המלך מארוונה היבוסי‪,‬‬
‫יש בהם קדושה נוראה‪ .‬רבי נחמן מסביר שעקב‬
‫כך‪ ,‬אי אפשר היה להוציא מקומות אלו מהסטרא‬
‫אחרא‪ ,‬אלא מרצונם ובכסף מלא שכן חמדת הממון‬
‫מבלבלת את דעתם‪.‬‬
‫התא המשפחתי היהודי‪ ,‬יש בו קדושה יתרה‪.‬‬
‫בקרב בני זוג שוכנת שכינה ברגע שיש ביניהם‬
‫הערכה ושלום‪ .‬הס"א רוצה להפריע ולסכסך‪ ,‬לכן‬
‫על בני הזוג לעמוד על המשמר ולראות את העיקר‪:‬‬
‫לא משנה מה הוא או היא אמרו‪ ,‬זהו בן הזוג שלי‬
‫ואני איתו בכל מצב‪ .‬קל מאוד להרוס‪ ,‬קשה מאוד‬
‫לבנות‪ .‬עצם המסר הזה משדר לצד השני אמון‬
‫ובטחון ומעורר לשינוי‪.‬‬
‫נכתב ע"י ד"ר אהובה ניסן‪ ,‬פסיכו‪-‬כירולוגית‬
‫ומאמנת להעצמה אישית‪-‬זוגית‪-‬משפחתית‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪/‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫פר ‪28-‬‬
‫ו‬
‫'‬
‫‬‫שת ז'‬
‫ב‬
‫כ‬
‫"ויצא" סלו‬
‫בואו לנפוש עם הידברות‬
‫באווירה רוחנית מרוממת!‬
‫סופ"ש מדהים במלון המפואר‬
‫לביא‬
‫קיבוץ‬
‫ווווו‬
‫שבת שכולה‬
‫וחינוך ילדים‬
‫זוגיות‬
‫בהשתתפות‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫והרב שמחה כהן‬
‫‪‬ברכה מקורה ומחוממת‬
‫‪‬חדר כושר‬
‫‪‬חדרים מפוארים‬
‫הבטיחו את מקומכם‬
‫‪073-2221270‬‬
‫מספר המקומות מוגבל‬
‫ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫‪,,‬‬
‫בס ד‬
‫לאור ההצלחה הגדולה‬
‫מחזור ‪ 2‬יוצא לדרך!‬
‫קורס הכשרת‬
‫מרצים‬
‫הלנבחרי‬
‫קורסים‬
‫בסיו‬
‫ם הקורס י‬
‫פתחו שלו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫י‬
‫מי‬
‫עי‬
‫ון מרוכזים‬
‫לנבחרי‬
‫הקורסים‪,‬‬
‫עם אפ‬
‫שרות להש‬
‫ת‬
‫ל‬
‫בו‬
‫ת‬
‫ב‬
‫מסגר‬
‫ת הארגון‪.‬‬
‫שע‪ ,,‬י ארגון הידברות‬
‫בוא לקורס מקצועי מעולה וייחודי‬
‫לקבלת מיומנות ליצירת הרצאה מרתקת‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫‪ .1‬עמידה מול קהל‬
‫‪ .2‬ביטחון עצמי ופחד קהל‬
‫‪ .3‬אמנות השכנוע‬
‫ושינוי עמדות‬
‫‪ .4‬איסוף חומר ועיבודו‬
‫‪ .5‬מתודיקה ודידקטיקה‪,‬‬
‫חזון ואסטרטגיה‬
‫‪ .6‬אמינות ואישיות המרצה‬
‫‪ .7‬התמודדות עם שו”ת‬
‫‪ .8‬שימוש נכון בקול‬
‫הקורס מיועד‪ :‬לאברכים ולבוגרי ישיבות‬
‫לפרטים והרשמה‪:‬‬
‫‪073-222-1-300‬‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫הרב שמחה כהן‬
‫בהנחיית הרב שמחה כהן‬
‫והרב נתן רוזן‬
‫מרצה אורח‪ :‬ד”ר אריק זמיר‬
‫קלינאי תקשורת המתמחה בקול‬
‫ועוד מומחים בתחומם בעלי שם‬
‫הרב נתן רוזן‬
‫כל משתתף‬
‫יתרגל מול‬
‫קהל ומצלמה‬
‫ויקבל הדרכה‬
‫אישית‬
‫מספר המקומות מוגבל הזדרזו להרשם!‬
‫תחילת הקורס אי”ה ‪ 27/11/14‬ה’ כסלו תשע”ה‬
‫הקורס כולל ‪ 9‬מפגשים בימי חמישי | בין השעות ‪ | 19:00 – 22:10‬סה”כ ‪ 27‬ש”ל‬
‫ב ב י ת ה י ד ב ר ו ת ‪ :‬ר ח ’ ש נ ק ר ‪ ( 2 0‬ס מ ו ך ל צ ו מת ג ה ה )‬