‫מדינת ישראל‬
‫הודעה לתקשורת‬
‫אתר‪ www.cbs.gov.il :‬דוא"ל‪ [email protected]:‬פקס‪02-6521340 :‬‬
‫ירושלים‪ ,‬כ"ג אייר תשע"ו‬
‫‪ 31‬מאי ‪2016‬‬
‫‪162/2016‬‬
‫מאזן אספקת המזון‪2014 :‬‬
‫‪Food Balance Sheet: 2014‬‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪:2014‬‬
‫‪‬‬
‫הערך הקלורי לנפש של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה (הוצע בחנויות ובשווקים) עמד על ‪ 3,712‬קילו‪-‬קלוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתוך סך של ‪ 3,712‬קילו קלוריות שעמדו לרשות כל נפש בישראל‪ ,‬בממוצע‪ ,‬כ‪ 33%-‬מקורם בלחם ודגנים‪13% ,‬‬
‫בסוכר‪ ,‬ממתקים ודבש‪ 15% ,‬בשמנים ושומנים ו‪ 12%-‬בירקות‪ ,‬פירות ותפוחי אדמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לרשות כל נפש בישראל‪ ,‬עמדו בממוצע כמויות המזון הבאות‪ 138 :‬ק"ג פירות‪ 231 ,‬ק"ג ירקות כולל מקשה‪133 ,‬‬
‫ק"ג לחם ודגנים‪ 74 ,‬ק"ג בשר ודגים ללא עצמות‪ 42 ,‬ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים‪ 45 ,‬ק"ג סוכר‪ ,‬ממתקים ודבש‪,‬‬
‫‪ 194‬ליטרים חלב ומוצריו‪ ,‬ו‪ 256-‬ביצים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 92%‬מאספקת הדגנים בישראל מקורם ביבוא‪ ,‬כמו כן‪ 87% ,‬מאספקת הדגים ו‪ 57%-‬מאספקת בשר הבקר –‬
‫מקורם ביבוא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אספקת קלוריות בשנים ‪:2014 – 1950‬‬
‫‪‬‬
‫חלה עלייה קבועה בקלוריות שעומדות לרשות הציבור‪ ,‬מ‪ 2,610 -‬בשנת ‪ 1950‬ל‪ 3,712 -‬בשנת ‪.2014‬‬
‫‪‬‬
‫ירידה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם‪ ,‬מ‪ 48% -‬בשנת ‪ 1950‬ל‪ 33% -‬בשנת‬
‫‪.2014‬‬
‫‪‬‬
‫עלייה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר‪ ,‬מ‪ 4% -‬בשנת ‪ 1950‬ל‪ 10% -‬בשנת ‪.2014‬‬
‫נתונים על מאזן אספקת המזון‬
‫סיכום מאזן אספקת המזון מראה כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת ‪ 2014‬ל‪3,712-‬‬
‫קילו קלוריות לנפש ליום‪.‬‬
‫הנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור‪ ,‬כלומר הכמות שמוצעת‪ ,‬ולא הכמות שנרכשת על ידי הציבור או הכמות‬
‫שהאוכלוסייה צורכת‪.‬‬
‫שינויים באספקת אנרגיה לתזונה בין השנים ‪:2014-2013‬‬
‫חלה עלייה באספקת הקלוריות לנפש מ‪ 3,663-‬ל‪ 3,712-‬קק"ל ליום שנובעת בעיקר מעלייה באספקת דגנים ומוצריהם‪ ,‬תפוחי‬
‫אדמה ועמילנים‪ ,‬ירקות ומקשה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה ירידה באספקת סוכר‪ ,‬ממתקים ודבש‪ ,‬קטניות‪ ,‬פירות ושמנים ושומנים‪.‬‬
‫אספקת בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬דגים וחלב ומוצריו נותרה דומה לשנת ‪.2013‬‬
‫כתבה‪ :‬יונת קנת‪ -‬שינפלד‪ ,‬תחום חקלאות וסביבה‬
‫לקבלת הסברים ניתן לפנות אל יחידת הדוברות בטל ‪02-6527845 :‬‬
‫לוח א מציג את המזונות העיקריים בשנים ‪ 2013‬ו‪:2014 -‬‬
‫לוח א‪ .‬המזונות העיקריים שהוצעו לציבור בשנים ‪ 2013‬ו‪2014-‬‬
‫ק"ג לנפש‬
‫מצרך‬
‫‪2013‬‬
‫פירות (כולל מיצי פירות)‬
‫ירקות (כולל מקשה)‬
‫לחם ודגנים‬
‫בשר ודגים (ללא עצמות)‬
‫מים מינרלים ומשקאות כוהליים מיבוא (ליטרים)‬
‫תפוחי אדמה ועמילנים‬
‫סוכר‪ ,‬ממתקים ודבש‬
‫שמנים ושומנים‬
‫קטניות בוטנים ואגוזים‬
‫ביצים (יחידות)‬
‫חלב ומוצריו (במונחי חלב) (ליטרים)‬
‫‪2014‬‬
‫‪159‬‬
‫‪138‬‬
‫‪209‬‬
‫‪231‬‬
‫‪119‬‬
‫‪133‬‬
‫‪73‬‬
‫‪75‬‬
‫‪85‬‬
‫‪90‬‬
‫‪38‬‬
‫‪42‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45‬‬
‫‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫‪249‬‬
‫‪256‬‬
‫‪184‬‬
‫‪194‬‬
‫העלייה באספקת דגנים ומוצריהם נובעת בעיקר מעלייה ביבוא התירס; הירידה באספקת פירות נובעת בעיקר מירידה ביבוא‬
‫פרי הדר‪.‬‬
‫ערכים תזונתיים לנפש ליום בהשוואה לרמת הצריכה המומלצת (לוח ב)‬
‫לוח ב מציג השוואה בין אספקה של אבות מזון‪ ,‬מינרלים וויטמינים לנפש ליום בשנת ‪ 2014‬לבין הכמות המומלצת לצריכה ביום‪.‬‬
‫רמת הצריכה המומלצת ‪ )Recommended Dietary Allowances( RDA‬נקבעת על ידי ארגון המזון והתזונה של המכון לרפואה‪-‬וושינגטון‬
‫ארה"ב ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של רוב האוכלוסייה למעט אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ ,‬כמו תינוקות‪ ,‬נשים הרות או‬
‫מיניקות ומבוגרים מעל גיל ‪.07‬‬
‫לוח ב ‪ .‬אבות מזון‪ ,‬מינרלים וויטמינים לנפש ליום ‪ -‬השוואה בין אספקה לכמות מומלצת לצריכה‪2014 ,‬‬
‫אבות מזון (גרם)‬
‫פחמימות‬
‫שומן‬
‫חלבון‬
‫מינרלים (מיליגרם)‬
‫סידן‬
‫ברזל‬
‫אספקה‬
‫לנפש ליום‬
‫בשנת ‪2014‬‬
‫‪541‬‬
‫‪135‬‬
‫‪113‬‬
‫‪*886‬‬
‫‪28‬‬
‫‪6,875‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪199.9‬‬
‫‪‬‬
‫כמות מומלצת‬
‫לצריכה לנפש ליום‬
‫)‪(RDA‬‬
‫‪130‬‬
‫טרם נקבע‬
‫‪50‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2,667‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪82.5‬‬
‫ויטמין ‪)IU( A‬‬
‫ויטמינים‬
‫(מיליגרם)‬
‫ויטמין ‪( B1‬תיאמין)‬
‫ויטמין ‪( B2‬ריבופלבין)‬
‫ויטמין ‪( B12‬ניאצין)‬
‫ויטמין ‪( C‬חומצה‬
‫אסקורבית)‬
‫הסידן שהוסף במוצרי חלב עם תוספות סידן לא נלקח בחשבון‪ ,‬בשל מחסור בנתונים‪.‬‬
‫ברוב הפרמטרים למעט סידן‪ ,‬אספקת המזון לנפש ליום בשנת ‪ ,2014‬עלתה על הכמות המומלצת‪.‬‬
‫נתונים על מאזן אספקת המזון‪31/05/2016 2014 :‬‬
‫‪2‬‬
‫מינרלים וויטמינים לנפש ליום‬
‫דגנים ומוצריהם מהווים מקור חשוב לאספקת מינרלים וויטמינים לנפש ליום‪ ,‬הם מהווים ‪ 78%‬מסך כל אספקת סיבים‬
‫תזונתיים‪ 65% ,‬מברזל ו‪ 47% -‬מניאצין‪.‬‬
‫חלב ומוצריו מהווים ‪ 61%‬מאספקת הסידן‪.‬‬
‫ירקות ומקשה מהווים ‪ 67%‬מאספקת ויטמין ‪ A‬ו‪ 56% -‬מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין ‪.)C‬‬
‫מדד התלות ביבוא‬
‫לנתוני תרשים א‬
‫התלות של ישראל גבוהה ביבוא של סוכר ממתקים ודבש‪ ,‬דגנים‪,‬דגים‪ ,‬בשר בקר‪ ,‬קטניות‪ ,‬בוטנים ואגוזים‪.‬‬
‫מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על ‪ 1123%‬ומדד התלות של דגנים ומוצריהם עומד על ‪ 87% .92%‬מאספקת‬
‫הדגים של ישראל תלויה ביבוא‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ישראל מייצרת כ‪ 100% -‬מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור‪ ,‬והתלות בחלב ומוצרי החלב מהווה רק ‪.6%‬‬
‫אספקת קלוריות בשנים ‪2014-1950‬‬
‫הרכב אספקת המזון עבר מספר שינויים לאורך השנים‪.‬‬
‫סדרות של מקורות המזון על פני שנים מציגות את ההיסטוריה של החקלאות והתזונה בישראל‪ ,‬את השינויים בהרגלי צריכת‬
‫המזון המקומי הבאים לידי ביטוי באספקת המזון ואת השינויים במגמות היבוא והיצוא של מצרכי מזון‪.‬‬
‫‪ .1‬כאשר מדד התלות בייבוא גבוה מ‪ ,177%-‬פירושו של דבר הוא שהייצוא תלוי בייבוא‪ .‬מקרים אלה מתרחשים בדרך כלל כאשר מרכיב‬
‫מסוים במצרך לייצוא מיובא‪ .‬לדוגמה‪ :‬ייצוא ריבות תלוי בייבוא סוכר גולמי המשמש לייצורן‪.‬‬
‫נתונים על מאזן אספקת המזון‪31/05/2016 2014 :‬‬
‫‪3‬‬
‫לנתוני תרשים ב‬
‫השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה היה ירידה רצופה בחלקן היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם‬
‫בשנים ‪( 2000-1950‬מ‪ 48%-‬ל‪ .)31%-‬משנת ‪ 2000‬עד ‪ 2014‬חלו תנודות קלות בחלקם של הדגנים ומוצריהם‪.‬‬
‫בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ‪ 13%-‬בשנת ‪ 1950‬ל‪ 19%-‬בשנת ‪ .2010‬החל משנת ‪ 2011‬ירד‬
‫חלקם של השמנים והשומנים מ‪ 17% -‬ל‪. 15% -‬‬
‫באספקת אנרגיה לתזונה מבשר חלה עלייה בשנים ‪ – 1990-1950‬מ‪ 4%-‬ל‪ .10%-‬ומאז‪ ,‬נמשכת היציבות בחלקו היחסי של‬
‫הבשר (כ‪ 10%-‬בשנת ‪.)2014‬‬
‫באספקת האנרגיה של ביצים‪ ,‬החל משנת ‪ ,2000‬חלו תנודות קלות‪.‬‬
‫נתונים על מאזן אספקת המזון‪31/05/2016 2014 :‬‬
‫‪4‬‬
‫זמינות קלוריות לנפש ליום‪ ,‬השוואה בינלאומית‬
‫לנתוני תרשים ג‬
‫בישראל זמינות הקלוריות גבוהה בהשוואה לרוב המדינות הנסקרות‪ .‬באוסטריה וטורקיה זמינות הקלוריות לנפש ליום גבוהה‬
‫מישראל‪ .‬בארצות הברית וקנדה‪ ,‬זמינות הקלוריות דומה ובספרד ויפן‪ ,‬נמוכה יחסית לישראל‪.‬‬
‫הגדרות והסברים‪:‬‬
‫חישוב אספקת המזון כולל את התכולה הטבעית של הוויטמינים והמינרלים במצרכים ואינו כולל תוספי מזון המשווקים בנפרד או מוספים‬
‫למזון כגון סידן לחלב‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא נכללים מזונות עתירי קלוריות מיובאים‪ ,‬לדוגמה משקאות עתירי קלוריות לספורטאים‪.‬‬
‫חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת‬
‫ישראל ביבוא‪ ,‬לפי הרכב המזון‪ .‬המידע גם מסייע בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים וקבלת החלטות לגבי גובה תשלום מכס‬
‫על יבוא‪ ,‬מכסות היבוא שנקבעות על ידי משרד החקלאות‪ ,‬תוספים של ויטמינים ומינרלים למוצרים בסיסיים ועוד‪.‬‬
‫מדד התלות ביבוא‬
‫מדד התלות ביבוא ( ‪ ) Import Dependency Ratio–IDR‬מספק מידע על מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא מזון‪.‬‬
‫הוא מחושב לפי הגדרה בין‪-‬לאומית של ארגון המזון הבין‪-‬לאומי (‪ )FAO‬ואינו לוקח בחשבון את השינוי במלאי כיוון שהמלאי אינו מסומן לפי‬
‫מקורו – יצור מקומי או יבוא ‪ -‬ומניחים שמקור המזון דומה לאורך השנים‪.‬‬
‫החישוב מבוצע על האספקה המצויה‪ ,‬לפני הפחתת שימושים תעשייתיים‪ ,‬פחת‪ ,‬זרעים ותזונת בעלי חיים‪.‬‬
‫‪ *100‬יבוא = מדד התלות ביבוא‬
‫יצוא ‪( -‬יבוא ‪ +‬יצור)‬
‫נתונים על מאזן אספקת המזון‪31/05/2016 2014 :‬‬
‫‪5‬‬