המעורבות הרוסית בסוריה עמ` 4 המדינה האיסלאמית, ניתוח צבאי עמ

‫‪465-6‬‬
‫גיליון ‪ | 465-466‬סיוון התשע“ו | יוני ‪2016‬‬
‫המעורבות הרוסית‬
‫בסוריה עמ‘ ‪4‬‬
‫המדינה האיסלאמית‪,‬‬
‫ניתוח צבאי עמ‘ ‪20‬‬
‫כשהנכבש מסרב‬
‫להיפרד מהכובש עמ‘ ‪70‬‬
‫מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה‪ ,‬שמחוץ למרחב הייצוג‪ ,‬יש ליחידות‬
‫המיוחדות פתרונות שאינם ניתנים לצבא על ידי היחידות הרגילות > עמ’ ‪42‬‬
‫‪http://maarachot.idf.il‬‬
‫‪ 2‬מערכות ‪466-465‬‬
‫גיליון ‪ | 465-466‬ניסן התשע“ו | יוני ‪2016‬‬
‫•‬
‫שעון החול המזרח תיכוני‬
‫צילום השער‪ :‬לוחם אמריקני‬
‫מיחידה מיוחדת‪Navy Seals ,‬‬
‫מערכות‬
‫בית ההוצאה לאור של צה“ל‬
‫נוסד בתרצ“ט ‪1939‬‬
‫המפקד והעורך הראשי‪ :‬חגי גולן‬
‫העורך‪ :‬אפי מלצר‬
‫עורכת המשנה‪ :‬אביטל רגב־שושני‬
‫עריכה גרפית‪ :‬ערן רובינפלד‬
‫עיצוב‪ :‬לי לרדו ועומר אבטליון‬
‫מאייר המערכת‪ :‬בוריס דיקרמן‬
‫‪ISSN 0464-2147‬‬
‫טלפון‪ 03-7607585 :‬פקס‪03-6282913 :‬‬
‫דוא“ל המערכת‪[email protected] :‬‬
‫כתובת למכתבים‪ :‬ד“צ ‪ 02432‬צה“ל‬
‫דמי מנוי לשנה‪ 60 :‬ש“ח (כולל מע“מ)‬
‫מחלקת המנויים‪:‬‬
‫טלפון‪03-6086400 :‬‬
‫דוא“ל‪[email protected] :‬‬
‫הודפס בדפוס מאירי‬
‫באמצעות משרד הביטחון ‪ /‬מנה“ר‬
‫הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות‬
‫את דעתם האישית של הכותבים‪.‬‬
‫תגובות למאמרים יפורסמו בגיליון העוקב בלבד‪.‬‬
‫יש להעביר את התגובה למערכת עד תום החודש‬
‫שלאחר תאריך הופעת הגיליון‬
‫במערכותיה המדיניות והביטחוניות של מסגרת חברתית־מדינית‬
‫אנושית תמיד היה רצף‪ .‬מעולם לא היה ואקום‪ .‬מנהיג שביקש להימנע‬
‫מלשלם את מחיר המצב המדיני־ביטחוני הקיים‪ ,‬או שלא לשלם על‬
‫שינויי העתים השוטפים‪ ,‬עלה לו הדבר במחיר יקר יותר‪ .‬הניסיון‬
‫להשבת המצב לקדמותו או התמודדות עם מהפכה מדינית מרחבית‬
‫ומציאות מדינית־ביטחונית חדשה‪ ,‬לא מוכרת ומאתגרת‪ ,‬עולה עשרת‬
‫מונים משמירה על הקיים‪.‬‬
‫בהוויה מדינית־ביטחונית “רעה“ אך יציבה יש טוב‪ .‬לומדים לחיות‬
‫בה ולהתמודד עמה‪ .‬התרוקנות המרחב המדיני־ביטחוני‪ ,‬גם אם‬
‫היה מלא בתרעלה‪ ,‬ואפילו יתמלא ב“אביב ערבי“‪ ,‬מבטיחה תקופת‬
‫הסתגלות קשה ויקרה‪ ,‬שלעולם לא תהיה קלה‪ ...‬עד שיתמלא באחר‬
‫והאיזון המדיני־ביטחוני יחזור למרחב‪.‬‬
‫הניסיון של ארצות־הברית ו“המערב“ לנהל מרחוק שינויים‬
‫מדיניים־ביטחוניים במזרח התיכון הביא את הרוסים אליו (ראו‪ :‬צבי‬
‫מגן‪ ,‬המעורבות הרוסית בסוריה‪ ,‬עמ’ ‪ )4‬ואת פליטי האנרכיה המזרח‬
‫תיכונית לחצרם; את המדינות הערביות היציבות החליפה המדינה‬
‫האסלאמית התזזיתית (ראו‪ :‬עדו הכט‪ ,‬המדינה האיסלאמית‪ ,‬עמ’‬
‫‪ )20‬והן צריכות להילחם כנגדו במזרח התיכון ובעולם כולו; צה“ל‬
‫פינה את רצועת עזה וצמחה מדינת חמאס‪,‬שכפתה עלינו כבר שלושה‬
‫מבצעים יקרים בדם ובדמים‪...‬ועוד‪.‬‬
‫בניהול מדיניות וביטחון אין טוב ואין רע‪ .‬אך כשזה נתנכר‪ ,‬מתעלם‬
‫או מתנער ממציאות מוכרת ומבקש להוריד מעורבות כדי להוזיל את‬
‫מחירי המחייה האזוריים יובילו הדבר תמיד למילוי בקבוק החול‬
‫המזרח תיכוניים במציאות אחרת‪ ,‬שתמיד תהא קשה ויקרה יותר‬
‫מקודמתה‪ ,‬עד יגיע המרחב לאיזון אחר‪.‬‬
‫קריאה מועילה‬
‫אפי מלצר‬
‫‪04‬‬
‫תוכן העניינים ‪3‬‬
‫כתבות‬
‫‪04‬‬
‫‪70‬‬
‫המעורבות הרוסית בסוריה‬
‫מגמותיה ותוצאותיה‬
‫סא“ל (מיל‘) צבי מגן |‬
‫חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי‬
‫טורים‬
‫‪12‬‬
‫השפעת המרחב הקיברנטי‬
‫על עיצובן של מערכות‬
‫‪86‬‬
‫מפנקסו של מג“ד‬
‫תא“ל אורי אורון |‬
‫ראש להק מודיעין בחיל האוויר‪ .‬בוגר מב“ל‬
‫‪20‬‬
‫המדינה האסלאמית‬
‫ניתוח צבאי‬
‫ד“ר סא“ל (מיל‘) עדו הכט |‬
‫היסטוריון ומדריך בפו“ם‬
‫‪30‬‬
‫מה בין קו מאז‘ינו‪“ ,‬המעטים”‬
‫שהביאו את הניצחון בקרב על‬
‫בריטניה לבין “כיפת ברזל“‬
‫עוזי רובין |‬
‫חוקר במרכז בגין‪-‬סאדאת למחקרים אסטרטגיים‪.‬‬
‫ראש מִ נהלת חומה במשרד הביטחון לשעבר‬
‫‪36‬‬
‫מלידל הארט לקלאוזביץ‬
‫צה“ל משנה תפיסה‬
‫סא”ל (מיל’) ד“ר שגיא טורגן | ראש המרכז‬
‫ללימודים צבאיים בפו”ם‬
‫‪42‬‬
‫מה בין יחידה מיוחדת‬
‫ליחידות הרגילות של הצבא?‬
‫תא‘‘ל נדב פדן | מפקד אוגדה ‪162‬‬
‫סא‘‘ל (מיל‘) אסף חזני |‬
‫קצין הלמידה של אוגדה ‪162‬‬
‫‪50‬‬
‫הקמ“א האחרון?‬
‫האם יש עתיד לעתודה האקדמית?‬
‫רס“ן ד“ר בני מילגרום | רע“ן גילוי ואיכון במפא“ת‬
‫מי יפקד על חטיבות‬
‫המילואים?‬
‫סא”ל (מיל’) גור רוזנבלט | מג“ד במילואים‬
‫‪56‬‬
‫‪89‬‬
‫במה‬
‫פרובוקציה צבאית‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫במלחמת סיני‬
‫מקרה מבחן‬
‫סרן ענת ניז‘ינסקי | מהנדסת בצה“ל‬
‫‪62‬‬
‫‪92‬‬
‫מבט אישי‬
‫דוד השביט | מ“פ הובלה לשעבר‬
‫להילחם שלא על מנת לנצח‬
‫כיצד התמודד הצבא הסיני עם‬
‫העדיפות החומרית־טכנולוגית‬
‫של הצבא האמריקני במלחמת‬
‫קוריאה?‬
‫גל פרל פינקל | חוקר אורח בתכנית צבא‬
‫ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי‬
‫‪70‬‬
‫כשהנכבש מסרב להיפרד‬
‫מהכובש‬
‫סרן ישי קמלמן |‬
‫קצין בחטיבה האסטרטגית באג“ת‬
‫‪78‬‬
‫אורחים לרגע‪ ,‬אבל רגע חשוב‬
‫ד“ר בני גשור | חוקר היסטוריה עצמאי‬
‫יריית הפתיחה‬
‫התודעה כעקרון מלחמה‬
‫סא“ל (מיל‘) אייל אינגבר |‬
‫קצין מילואים במרכז אג“ם משלט‬
‫‪94‬‬
‫שליחות זה לא סבל‬
‫סא”ל שחר ספדה | לשעבר‪ ,‬סמח“ט חברון‬
‫ומג“ד לביא‬
‫‪96‬‬
‫סיקורת ספרים‬
‫על דוגמה אישית‬
‫בשדה הקרב‬
‫אל”ם (מיל’) יהודה וגמן | מדריך בקורס מ“פ‪,‬‬
‫מג“דים ופו“ם‬
‫‪98‬‬
‫לשון מלחמה‬
‫סוללה‬
‫ד“ר אשר שפריר | בלשן‪ ,‬עורך ומתרגם בלשון‬
‫העברית ובסוציולוגיה של הלשון‪.‬‬
‫‪ 4‬מערכות ‪466-465‬‬
‫סא"ל (מיל') צבי מגן > חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי‬
‫המעורבות‬
‫הרוסית‬
‫בסוריה‬
‫מגמותיה‬
‫ותוצאותיה‬
‫להמשך שיתוף הפעולה בין ישראל ורוסיה באזור יש תנאים‪.‬‬
‫לאור התנהגות רוסיה באזור אין לישראל סיבה להתנגד‬
‫למהלכיה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא מן הנמנע שהמעורבות הרוסית‬
‫נושאת בחּובה‪ ,‬לצד הסיכונים‪ ,‬גם סיכוי מסוים למלא אחר‬
‫האינטרסים של ישראל באזורה‬
‫המעורבות הרוסית בסוריה ‪ -‬מגמותיה ותוצאותיה ‪5‬‬
‫צבא רוסי בסוריה‬
‫בהחלטה הרוסית‬
‫המאתגרת להתערב‬
‫במלחמת האזרחים‬
‫בסוריה אפשר לראות‬
‫חיפוש דרך לפריצת‬
‫המצור שבו רוסיה‬
‫חשה את עצמה‬
‫וליציאה מהמשבר‬
‫הפוקד אותה‬
‫‪ 6‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ב‬
‫ששת החודשים האחרונים מתנהלת מעורבות‬
‫צבאית רוסית בסוריה (באופן מוצהר בין‬
‫סוף ספטמבר ‪ 2015‬ל־‪ 14‬במארס השנה‪ ,‬אך‬
‫בפועל היא עדיין נמשכת)‪ ,‬המלווה בתהיות‬
‫רבות במערכת הבינלאומית הן לגבי מניעיה‬
‫של רוסיה להתערב והן לגבי תוצאותיה של המעורבות‪.‬‬
‫מהלך רוסי זה הפתיע גם בתחילתו וגם בסיומו‪ ,‬זעזע את‬
‫יחסים הבינלאומיים‪ ,‬טרף את קלפי השחקנים המעורבים‬
‫במשבר הסורי‪ ,‬ויצר מציאות אסטרטגית חדשה באזור‬
‫המזרח התיכון‪ ,‬שעשויות להיות לה השלכות על המערכת‬
‫הבינלאומית בכללותה‪ .‬גם ישראל מושפעת מהתפתחויות‬
‫אלה‪ ,‬לנוכח שינויים במצבם של גורמי הכוח בסוריה‬
‫ובלבנון‪ ,‬המחייבים את התייחסותה ואת היערכותה בהתאם‪.‬‬
‫התהליך האמור מצוי בעת כתיבת הדברים בעיצומו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫קשה עדיין לאמוד את כלל השלכותיו האפשריות ובוודאי‬
‫שמוקדם עדיין לסכמו‪.‬‬
‫המניעים שמאחורי ההחלטה‬
‫בהחלטה הרוסית המאתגרת להתערב במלחמת האזרחים‬
‫בסוריה אפשר לראות חיפוש דרך לפריצת המצור שבו רוסיה‬
‫חשה את עצמה וליציאה מהמשבר הפוקד אותה‪ .‬רוסיה עוברת‬
‫תקופה לא פשוטה ולאחרונה גברו משמעותית מגוון האתגרים‬
‫שהיא צריכה להתמודד איתם‪ .‬אתגרים אלו מצויים הן במישור‬
‫הבין־לאומי‪ ,‬כשהבולט בהם המשבר האוקראיני המחמיר את‬
‫העימות הרוסי–מערבי; הן במישור האזורי במזרח התיכון‪,‬‬
‫שההתפתחויות בו מלוות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהחמרת האתגר האסלאמי‬
‫הרדיקלי עבור רוסיה; והן במישור הפנימי ברוסיה‪ ,‬שם מחמיר‬
‫המשבר הכלכלי ומתרבים הסימנים המשקפים אפשרות לערעור‬
‫היציבות השלטונית‪.‬‬
‫במישור הבין־לאומי ‪ -‬רוסיה מזהה את המדיניות המערבית‬
‫כלפיה כקריאת תיגר‪ ,‬המכוונת לבלום את שאיפותיה לשוב‬
‫למעמד של מעצמת־על‪ .‬רוסיה מפנה אצבע מאשימה כלפי‬
‫המערב‪ ,‬בטענה שהוא מאתגר אותה במישורים המדיני‬
‫והביטחוני‪ .‬במישור המדיני‪ ,‬טוענת רוסיה שמדינות המערב‬
‫מנסות לערער את יציבותה הפנימית ולצמצם את השפעתה‬
‫במרחב הסובייטי לשעבר‪ ,‬על ידי עידוד מדינות שהיו לשעבר‬
‫חלק מברה“מ להצטרף לשורות נאט“ו וא“א)‪ .‬במישור הביטחוני‪,‬‬
‫רוסיה מוטרדת מפריסה במרחבי מזרח אירופה של מערכות‬
‫אמל“ח מתקדם‪ ,‬שבכוחן לנטרל את יכולותיה האסטרטגיות של‬
‫רוסיה‪ .‬בתקופה האחרונה‪ ,‬בפרט על רקע המלחמה באוקראינה‬
‫והשלכותיה על רוסיה‪ ,‬הקשיחה זו את התנהלותה בזירה‬
‫הבינלאומית והיא מצויה עתה בעימות מתמשך נגד המערב‪.‬‬
‫רוסיה נוקטת במדיניות אסרטיבית‪ ,‬המכוונת לשדרג את מעמדה‬
‫בזירה הבינלאומית‪ ,‬בעיקר באמצעות תמרונים שבין המדינות‬
‫והאינטרסים השונים ומדיניות מניפולטיבית‪ .‬זאת כפיצוי על‬
‫יכולותיה המוגבלות בתחומי הכלכלה והצבא‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬מדינות המערב רואות בדרך ההתנהלות של רוסיה‬
‫בזירה הבינלאומית בכלל ובאזורי המשבר במזרח אירופה‬
‫ובמזרח התיכון בפרט‪ ,‬איום ממשי‪ .‬לכן הן מחפשות דרכים‬
‫להרתיע את רוסיה ולבלום את שאיפותיה הגיאו־פוליטיות‪.‬‬
‫באור זה יש לראות את התגובה המערבית למעורבות רוסית‬
‫באוקראינה‪ .‬מתוך כוונה לרסן את רוסיה וללחוץ עליה להפסיק‬
‫את התערבותה הטילו עליה מדינות המערב ובראשן ארצות‬
‫הברית סנקציות כלכליות‪ .‬סנקציות אלו הן בררניות ומכוונות‬
‫נגד ראשי המשק והפקידות הבכירה המעורבת בהובלת המשבר‬
‫האוקראיני‪ .‬השפעת הסנקציות בצירוף מחירי נפט הצונחים‬
‫שוחקים את המשק הרוסי ומאיימים בערעור היציבות הפוליטית‬
‫ברוסיה‪.‬‬
‫במישור האזורי במזרח התיכון ‪ -‬רוסיה הינה שחקנית ותיקה‬
‫במזרח התיכון ואין זו מעורבותה הראשונה באזור הזה‪ .‬בתקופה‬
‫האחרונה‪ ,‬גברה משמעותית הפעילות הרוסית במזרח התיכון‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬גם כמענה להשפעות עליה של אירועי “האביב הערבי“‬
‫ותוצאותיהם‪.‬הללו הובילו לדחיקתה של רוסיה מהאזור ואף‬
‫לגילויים של איומי האסלאם הרדיקלי גם בשטחה‪ .‬לאחרונה‬
‫רוסיה פעלה בהצלחה ורשמה הישגים מהותיים בשיקום מעמדה‬
‫שהתערער ובביסוסו‪ .‬רוסיה קידמה את עצמה למעמד של שחקן‬
‫אזורי משפיע מתוך תמרון בין השחקנים המקומיים והתערבות‬
‫במגוון המשברים האזוריים‪ .‬לצד העמקת שיתוף הפעולה עם‬
‫איראן ועם סוריה שודרגו היחסים גם עם המדינות הסוניות‬
‫(מצרים‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬מדינות המפרץ וירדן)‪.‬‬
‫בדרך זו אפשר לנתח את יעדיה של רוסיה בהחלטתה על‬
‫להתערב צבאית בלחימה בסוריה‪ .‬בנוסף על עניינה בבלימת‬
‫“המדינה האסלאמית“ שמאתגרת את רוסיה ישירות‪ ,‬ולצד רצונה‬
‫המעורבות הרוסית בסוריה ‪ -‬מגמותיה ותוצאותיה ‪7‬‬
‫צבא רוסי בסוריה החלטתה של רוסיה להתערב צבאית בסוריה משרתת את עניינה להיחלץ מלחציה ולהתמודד עם אתגריה בשלושה מישורים במקביל‬
‫לשמר את נוכחותה הצבאית בסוריה(שנותרה‬
‫מעוזה האחרון במרחב המזרח התיכון והים‬
‫התיכון) ואף לבסס אותה‪ ,‬שאפה רוסיה לבצר‬
‫לעצמה מעמד מוביל שיאפשר לה להשפיע‬
‫על עיצוב הסדר אזורי עתידי במתכונת‬
‫המתאימה לאינטרסים רוסיים‪ .‬על כן‪ ,‬תכנית‬
‫המעורבות‪ ,‬מעבר להצלת משטרו של אסד‬
‫המתבצע במסווה של הלחימה ב“מדינה‬
‫האסלאמית“‪ ,‬כוונה לקדם תהליך מדיני‪,‬‬
‫המאפשר עיצוב הסדר החדש בסוריה ובהמשך‬
‫גם במזרח התיכון בכללותו‪ .‬המאמץ לביסוס‬
‫נוכחותה וקידום השפעתה האזורית נועד גם‬
‫להשגת השפעה בזירה הבינלאומית‪ ,‬המקנה‬
‫לרוסיה קלפי מיקוח בהתמודדות עם המערב‪,‬‬
‫ולקידום פתרון מקביל הן במזרח התיכון והן‬
‫במזרח אירופה‪.‬‬
‫ניתן לסכם כי החלטתה של רוסיה להתערב צבאית בסוריה‬
‫משרתת את עניינה להיחלץ מלחציה ולהתמודד עם אתגריה‬
‫בשלושה מישורים במקביל‪:‬‬
‫א‪ .‬במישור הגלובלי – כדרך לפריצת המצור ויציאה מהמשבר‬
‫אליו נקלעה‪ ,‬תוך העתקת מוקד העימות עם המערב לאזור מזרח‬
‫התיכון‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לאתגר את המערב‬
‫ולשדרג את מעמדה של רוסיה כמעצמה‬
‫משפיעה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬במישור האזורי ‪ -‬נוסף ללחימה באתגר‬
‫האסלאם הרדיקלי‪ ,‬תורמת ההתערבות‬
‫הצבאית לשימור נוכחותה הצבאית בסוריה‪,‬‬
‫לצד ביסוס מעמדה באזור‪ .‬זאת במגמה למנף‬
‫אותה לקידום יעדיה בזירה הבינלאומית בין‬
‫היתר באמצעות דחיקתה של ארצות הברית‬
‫מהאזור‪.‬‬
‫ג‪ .‬במישור הפנימי ‪ -‬ההתערבות מסייעת‬
‫להעתיק את תשומת הלב הציבורית מבעיות‬
‫בבית לאתגרים חיצוניים‪ .‬מינוף המעמד‬
‫האזורי שתשיג במזרח התיכון‪ ,‬נועד בין היתר‬
‫לסייע בביטול הסנקציות הכלכליות שחלות‬
‫עליה ובדרך זו לפעול לשיקומה של היציבות הפנימית‪.‬‬
‫מדינות המערב‬
‫רואות בדרך ההתנהלות‬
‫של רוסיה בזירה‬
‫הבינלאומית בכלל‬
‫ובאזורי המשבר במזרח‬
‫אירופה ובמזרח התיכון‬
‫בפרט‪ ,‬איום ממשי‬
‫תכנית המעורבות בסוריה נועדה להתאים פתרונות למספר‬
‫אתגרים במקביל‪ :‬למאמץ התמיכה בנשיא סוריה בשאר אסד‬
‫נגד הכוחות המבקשים להשתלט על סוריה שכמעט וגברו‬
‫עליו; למלחמה ב“מדינה האסלאמית“‪ ,‬שבמסגרתה מתעמתים‬
‫‪ 8‬מערכות ‪466-465‬‬
‫השחקנים האזוריים (איראן‪ ,‬טורקיה‪ ,‬ערב הסעודית ותומכיה)‬
‫על ההגמוניה האזורית; ולמעורבות של המעצמות גם במלחמת‬
‫האזרחים הסורית וגם בעימות עם “המדינה האסלאמית“‪ ,‬אגב‬
‫תמיכה בשחקנים מקומיים שונים‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שההישג המבוקש בתכנית הרוסית להתערבות‬
‫הצבאית בסוריה‪ ,‬כלל‪ ,‬מעבר לשיתוף פעולה בלחימה ב“מדינה‬
‫האסלאמית“ וליצירת הבנות לגבי העיצוב העתידי של האזור‪ ,‬גם‬
‫קידום פתרון משולב לשני משברים במקביל‪ :‬בסוריה ‪ -‬קידום‬
‫פתרון מוסכם לפיוס הפנימי‪ ,‬לרבות עתידו של אסד; ובזירה‬
‫הגלובלית ‪ -‬קידום ההבנות לגבי המשבר האוקראיני‪.‬‬
‫להשגת יעדיה אלה נדרשה רוסיה לגבש הבנות עם המערב‪.‬‬
‫ככל הידוע‪ ,‬ארצות הברית ושותפיה המערביים לא גילו התלהבות‪,‬‬
‫בלשון המעטה‪ ,‬מהתהליכים שאותם ניסו לקדם הרוסים בכל‬
‫הנוגע לעתידו של אסד ומשטרו ובנוגע לנושא האוקראיני‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הפעילות הרוסית בשטח יצרה מציאות דינמית‪ ,‬שהובילה‬
‫עד כה‪ ,‬למימוש חלק מיעדיה‪.‬‬
‫תוכנית הפעולה‬
‫תכנית הפעולה הרוסית הורכבה‪ ,‬ככל‬
‫הניתן להעריך‪ ,‬משלושה שלבים‪:‬‬
‫השלב הראשון ‪ -‬מעורבות מוגבלת‬
‫במלחמת האזרחים הסורית‪ ,‬תוך עקיפת‬
‫המשברים האחרים המתחוללים במגרש‬
‫הסורי‪ ,‬לרבות ההתמודדות עם “המדינה‬
‫האסלאמית“‪ .‬מטרת המעורבות הרוסית‬
‫הוצגה אמנם כמאבק ב“מדינה האסלאמית“‪,‬‬
‫אך נראה שהתוכנית האמיתית כוונה‬
‫לסייע למשטרו של בשאר אסד שעמד‬
‫בפני קריסה‪ ,‬במאבקו בארגונים מורדים‬
‫שאינם נמנים עם ה“המדינה האסלאמית“‪.‬‬
‫זהו שלב צבאי במהותו‪ ,‬שנועד להביא‬
‫לכניעתם של הכוחות המורדים נגד אסד‬
‫ולהביאם לשתף פעולה בקידום הפיוס‬
‫במלחמת האזרחים הסורית‪.‬‬
‫השלב השני – תהליך הידברות בין הצדדים במלחמת האזרחים‬
‫הסורית בשושבינות רוסית ובגיבוי המעצמות והאו“ם‪.‬התהליך‬
‫נועד הן לבסס את ההישגים הצפויים למשטרו של בשאר אסד‪,‬‬
‫והן למנף את תוצאות השלב הראשון להשגת המטרות המדיניות‬
‫של רוסיה‪.‬‬
‫השלב השלישי ‪ -‬יישום ההסדר בסוריה תוך ניסיון לנצל אותו‬
‫לביסוס מעמדה של רוסיה כשחקן משפיע באזור המזרח התיכון‬
‫ובמערכת הגלובלית‪ .‬מהלך זה עשוי להתבצע תוך שיתוף‬
‫פעולה עם המערב‪ ,‬במסגרת הקואליציה ללחימה ב“מדינה‬
‫האסלאמית“‪.‬‬
‫והאיראנית‪ ,‬ולאחר מספר שבועות של הערכות והכנת תשתיות‪.‬‬
‫במכלול זה בוצע שיגור כוחות רוסיים לסוריה והגשת סיוע נרחב‬
‫בחימוש ובייעוץ למשטרו של אסד‪ .‬כוח המשלוח הרוסי כלל‬
‫כ־‪ 50‬כלי טייס‪ ,‬ובהם מטוסי תקיפה ויירוט ומסוקים שונים‪.‬‬
‫כוח אווירי זה הגיע עם מערך הגנה אווירית משלו‪ .‬מערך זה אף‬
‫תוגבר במהלך הלחימה ביחידת טילי נ“מ ‪ ,S – 400‬לאחר שחיל‬
‫האוויר הטורקי הפיל מטוס קרב רוסי‪ .‬יחד עם הכוח הגיעו גם‬
‫גורמי שליטה‪ ,‬בקרה ומודיעין וכן גורמי תחזוקה ומערך יועצים‬
‫צבאיים המשולב בצבא הסורי‪ .‬במקביל להפעלת מטוסי הקרב‬
‫משטחה של סוריה‪ ,‬הפעילו הרוסים מפציצים כבדים שהמריאו‬
‫משטחה של רוסיה ושיגרו טילי שיוט מכלי שיט השוהים בים‬
‫הכספי ובים התיכון‪ .‬הכוחות הרוסים מחזיקים בסוריה מספר‬
‫בסיסים ‪ -‬בסיסים ימיים בטרטוס ובלטקיה‪ ,‬ובסיס חיל האוויר‬
‫בחמיימים‪ ,‬שליד לטקיה (הם עושים שימוש גם בבסיסי אוויר‬
‫סוריים)‪ .‬שם פרסו גם עיקר יחידות האבטחה‪ ,‬ההגנה האווירית‬
‫והתחזוקה הרוסיות ומשם בעיקר בוצעה הפעילות המבצעית של‬
‫כוח המשלוח האווירי הרוסי‪.‬‬
‫הכוחות הרוסיים‪ ,‬ששוגרו לסוריה‪ ,‬פעלו‬
‫במסגרת קואליציה‪ ,‬שכללה את הצבא הסורי‬
‫הנאמן עדיין לאסד‪ ,‬את איראן ששיגרה‬
‫כ־‪ 2000‬לוחמים מכוח קודס‪ ,‬את הארגון‬
‫חיזבאללה שפרס בסוריה את מרבית כוחו‬
‫הלוחם ואת לוחמי המיליציות השיעיות‬
‫למיניהן שהובאו לסוריה על ידי האיראנים‪.‬‬
‫הכוחות הללו היוו את המערך היבשתי של‬
‫הקואליציה‪ ,‬בעוד הרוסים הפעילו סיוע‬
‫האווירי בלבד‪.‬‬
‫מטרת השלב הראשון‪ ,‬ההתקפי‪ ,‬היה‬
‫לסייע לכוחותיו של אסד להשתלט על‬
‫שטחים חיוניים‪ ,‬תוך דיכוי המאמץ ההתקפי‬
‫של המורדים במרחב החוף ובציר חלב –‬
‫דמשק‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת להביאם לנכונות‬
‫לשתף פעולה עם יוזמה מדינית רוסית בנוגע‬
‫להסדר פיוס עתידי בסוריה‪ .‬השלב הזה לווה בכיסוי תקשורתי‬
‫נרחב ובמאמצי הסברה נמרצים‪ ,‬בעיקר כדי לסייע בקיבוע של‬
‫הדימוי של רוסיה כמעצמה משפיעה – מטרה שהושגה‪ ,‬לפחות‬
‫בחלקה‪.‬‬
‫בכל מהלך הלחימה במלחמת האזרחים בסוריה‪ ,‬רוסיה נמנעה‬
‫מפעילות קרקעית והעדיפה להסתפק בסיוע אווירי נרחב לכוחות‬
‫היבשה הסוריים והאיראניים (בעיקר כוחות חיזבאללה)‪ .‬למאמץ‬
‫הלחמה הזה נוספו הייעוץ הצבאי ותמיכה במשלוחי אמל“ח וסיוע‬
‫מדיני‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הישגיה הקרקעיים של מתקפה זו היו‬
‫מוגבלים יחסית‪ ,‬בשל התנגדות עיקשת של המורדים‪ ,‬חולשתו‬
‫של הצבא הסורי‪ ,‬חוסר ההצלחה של כוחות הסיוע האיראניים‬
‫וכוחות חזבאללה שספגו אבדות קשות לרבות מפקדים‪ ,‬חולשת‬
‫הפיקוד המרכזי ושיתוף פעולה לקוי בין הכוחות המשתתפים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לבסוף‪ ,‬לאחר כחמישה חודשי הפצצה של הרוסים על יעדי‬
‫האופוזיציה בשילוב מהלכים קרקעיים של בעלי בריתם‪ ,‬הצליחה‬
‫קואליציית הכוחות התומכים בנשיא אסד להביא להתקפלותו‬
‫של מערך מתנגדי המשטר ולהניעו להשתתף בשיחות הפיוס‪,‬‬
‫בשושבינות רוסית‪.‬‬
‫השלב השני ‪ -‬כחלק מתכנית הפעולה‪ ,‬רוסיה יזמה סדרה‬
‫רוסיה קידמה את‬
‫עצמה למעמד של‬
‫שחקן אזורי משפיע‬
‫מתוך תמרון בין‬
‫השחקנים המקומיים‬
‫והתערבות במגוון‬
‫המשברים האזוריים‬
‫ביצוע התוכנית‬
‫השלב הראשון – כפי שצוין לגבי התוכנית‪ ,‬היעד מוצהר‬
‫של המעורבות היה הלחימה בטרור האסלאמי‪ ,‬קרי ב“מדינה‬
‫האסלאמית“‪ .‬אולם בפועל‪ ,‬הלחימה הרוסית בסוריה התבססה‬
‫על מהלך צבאי מוגבל‪ ,‬שבוצע על ידי כוח אווירי מצומצם יחסית‪.‬‬
‫ההפעלה המבצעית שהוכנה בקפידה‪ ,‬החלה מסוף ספטמבר ‪,2015‬‬
‫לאחר תאום מדיני במהלך חודשי קיץ ‪ 2015‬עם המנהיגות הסורית‬
‫המעורבות הרוסית בסוריה ‪ -‬מגמותיה ותוצאותיה ‪9‬‬
‫חיל האוויר הרוסי‬
‫בפעולה בסוריה‬
‫בכל מהלך הלחימה‬
‫במלחמת האזרחים‬
‫בסוריה‪ ,‬רוסיה נמנעה‬
‫מפעילות קרקעית‬
‫והעדיפה להסתפק‬
‫בסיוע אווירי נרחב‬
‫לכוחות היבשה‬
‫הסוריים והאיראניים‬
‫של מהלכים מדיניים‪ ,‬שנועדו למנף את ההצלחות הצבאיות‬
‫של השלב הראשון‪ .‬למימושה של התכנית‪ ,‬נדרשה רוסיה‬
‫להישג צבאי שיפגין שידה על העליונה ושבכוחה להכתיב את‬
‫ההתפתחויות בשטח‪ .‬יעד זה הושג עם הכנעתם של המורדים על‬
‫ידי ההפצצות והבאתם אל שלחן המשא ומתן המדיני‪ .‬במסגרת‬
‫התהליך המדיני‪ ,‬שהתנהל בחלקו במקביל לניהול הלחימה נגד‬
‫המורדים‪ ,‬נחתמו ההבנות להפסקת האש‪ ,‬בהשתתפות הצדדים‬
‫הלוחמים והמעצמות (קרי‪ ,‬רוסיה וארצות הברית)‪.‬‬
‫בדרך אל התהליך המדיני בין הצדדים היריבים בסוריה‪,‬‬
‫שאפשר את הפסקת האש‪ ,‬רוסיה פעלה נמרצות להשגת ההבנות‬
‫שבינם למדינות המערב‪ .‬דרך זו הייתה רצופה מהמורות של‬
‫מחלוקות מורכבות‪ ,‬ולא היה קל להגיע לעמק השווה‪ .‬המשא‬
‫ומתן נוהל באווירה של משבר מתעצם‪ ,‬שלווה בייזום משברים‬
‫חדשים בשטח ובסדרת “הפגנות שרירים“ מהצד הרוסי כמנופי‬
‫לחץ על המערכת הבינלאומית‪ ,‬כדי לקדם את תנאיהם במשא‬
‫ומתן‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬המגעים עם המורדים בליווי לחץ צבאי‬
‫בלתי מתפשר‪ ,‬הביאו לסדרה של פגישות למשא ומתן מדיני‪,‬‬
‫וליצירת “מפת הדרכים“ לסיום המלחמה ולפתרון הסכסוך‬
‫בתוך ‪ 18‬חודשים‪ .‬אם אכן תישמר הפסקת האש ניתן יהיה‬
‫לומר שהרוסים השיגו את יעדם‪ ,‬ובכך‪ ,‬מיצו את השלב השני‬
‫במעורבותם בסוריה‪.‬‬
‫השלב השלישי ‪ -‬לאחר השגת ההסכם להפסקת האש‬
‫‪ 10‬מערכות ‪466-465‬‬
‫במהלך השלב השני‪ ,‬המדיני‪ ,‬נראה‪ ,‬כי מבחינת הרוסים‪ ,‬החל‬
‫עתה השלב החדש‪ ,‬השלישי‪ .‬השלב הזה הותנע ב־‪ 14‬במארס‬
‫‪ ,2016‬עם ההודעה הרוסית על הוצאת כוחותיה מסוריה ‪ -‬הודעה‬
‫אשר הפתיעה את כלל השחקנים במגרש זה‪.‬‬
‫המציאות שמעבר להודעה הרוסית על הוצאת הכוחות‬
‫מסוריה הייתה הרבה פחות חד משמעית‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי רוסיה‬
‫הוציאה בפועל מסוריה חלק מכלי הטייס‪ ,‬שהשתתפו בלחימה‬
‫בחודשים האחרונים‪ ,‬אולם השאירה במקום את בסיסי הים‬
‫והאוויר שלה‪ ,‬על המסגרות המתפעלות והמאבטחות אותם‪,‬‬
‫וכן את מערך הפקוד‪ ,‬השליטה והמודיעין‪ ,‬תשתיות התחזוקה‬
‫ומערך היועצים בצבא הסורי‪ .‬עובדות אלה נמסרו רשמית‪,‬‬
‫תוך הדגשה‪ ,‬שגם את המטוסים המתפנים ניתן להשיב לסוריה‬
‫“בתוך מספר שעות“‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי הדגש שבפרסום ההודעה זו על החזרת הכוחות‪,‬‬
‫הושם על עצם הפסקת השתתפותה של רוסיה בלחימה בסוריה‬
‫ולא על נטישתה את הזירה‪ .‬בכך‪ ,‬נוצרת‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬מציאות גיאופוליטית חדשה‪.‬‬
‫במכלול זה‪ :‬באזוריה המערביים של‬
‫סוריה‪ ,‬הנתונים לשליטה רוסית בגיבוי‬
‫הקואליציה (המורכבת מגורמים סוריים‬
‫תומכי אסד וכוחות משלוח איראניים ובנות‬
‫בריתה ‪ -‬חיזבאללה ומיליציות שיעיות)‪,‬‬
‫הושגה לאחרונה‪ ,‬בגיבוי המעצמות‪ ,‬הפסקת‬
‫האש‪ ,‬העוצרת את מלחמת האזרחים‬
‫הסורית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ביתרת שטחה המזרחי‬
‫של סוריה‪ ,‬הכבוש ברובו על ידי “המדינה‬
‫האסלאמית“‪ ,‬שם פועלים כלל השחקנים‬
‫האזוריים והגלובליים‪ ,‬נמשכת ההתמודדות‪.‬‬
‫זו כוללת לחימה של קואליציה הבינלאומית‬
‫ב“מדינה האסלאמית“ מזה‪ ,‬והתמודדות‬
‫השחקנים השונים על קידום האינטרסים‬
‫שלהם במרחב הנדון מזה‪ .‬הודעתה של‬
‫רוסיה‪ ,‬המתבססת על ההנחה שהאזור‬
‫המערבי של סוריה יישאר בשליטת הכוחות‬
‫הנאמנים לנשיא אסד‪ ,‬קובעת בעצם רק‬
‫את הפסקת השתתפותה של רוסיה בלחימה‬
‫באזור המזרחי שבמרחב הסורי‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הודיעו הרוסים על תמיכתם בהפיכתה של סוריה‬
‫למדינה פדרלית‪ .‬בכך‪ ,‬החלה רוסיה לקדם את תפיסת חלוקתה‬
‫של סוריה למספר מחוזות‪ ,‬שאם תצא לפועל‪ ,‬לא ברור‪ ,‬אם‬
‫בנסיבות המתהוות‪ ,‬יתאחדו מחדש בעתיד‪ .‬בשלב זה השכילה‬
‫רוסיה לכונן ישות מדינית נפרדת בראשותו של אסד (כממשלת‬
‫מעבר‪ ,‬בהתאם להסכם עם האופוזיציה)‪ .‬לא ברור עד כמה בשאר‬
‫אסד יהיה מסוגל לממש את שליטתו במרחב זה ללא סיועה של‬
‫רוסיה‪ .‬בינתיים‪ ,‬כוחותיה כנראה נשארים בשטח יחד עם גורמי‬
‫הקואליציה השיעית‪ .‬המציאות כפי שהתהוותה במרחב הסורי‬
‫מקפלת עתה מספר אזורים משבריים המתקיימים במקביל‪ .‬כינון‬
‫מציאות מדינית סורית חדשה‪ ,‬בעיצומה של מלחמת האזרחים‬
‫הסורית (שטרם הוכרעה סופית)‪ ,‬תוך יצירת ישות סורית נפרדת‬
‫באזור המערבי‪ ,‬הנתונה להשפעה רוסית‪ ,‬ותוך הערכות לכינון‬
‫הישות הכורדית ואולי גם מחוזות עצמאיים נוספים‪ ,‬מחייב‬
‫הגדרת כללי משחק חדשים‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שבין מטרות המהלך הרוסי של ההצהרה על הפסקת‬
‫המעורבות‪ ,‬היו התנעת תהליך הפיכת סוריה לפדרציה של‬
‫ישויות‪ ,‬וגם הרצון לאתגר את המערב‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬במערכת‬
‫הבינלאומית ניכרים מבוכה וחוסר ודאות לגבי הצעדים הרוסיים‬
‫העתידיים וקיימת מחלוקת לגבי התאמת המדיניות נגדם‪.‬‬
‫במציאות המתהווה‪ ,‬עולות שאלות לגבי דרכי הפעולה הרוסיות‬
‫במשבר הסורי‪ :‬האם רוסיה תתמוך בחלוקתה‪ ,‬תוך השארת אזור‬
‫החוף בשליטה רוסית‪ ,‬או תפעל לשימור שלמותה‪ ,‬בשיתוף‬
‫פעולה עם שחקנים נוספים; האם תתעקש רוסיה להגן על אסד‬
‫או תוותר עליו‪ ,‬למען הסדר זה או אחר עם המערב והאופוזיציה‪.‬‬
‫סביר‪ ,‬שתעדיף בנושא זה פשרה‪ ,‬תוך שמירה על האינטרסים‬
‫הרוסיים העתידיים באזור‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬עתה נותרה פתוחה השאלה הנוגעת לעתיד‬
‫ההתמודדות על החלק המזרחי של סוריה‪ ,‬ובעיקר הלחימה‬
‫ב“מדינה האסלאמית“‪ .‬נראה שעתידם של המחוזות הסוריים הללו‬
‫ייקבע בהתאם להתפתחויות בשטח‪ .‬התהליך‬
‫העיקרי המתנהל עתה במרחב המזרחי הוא‬
‫המלחמה ב“מדינה האסלאמית“ שסביבה‬
‫התעמתו כלל השחקנים האזוריים ביניהם‪,‬‬
‫כחלק ממאבקם על ההגמוניה האזורית‪ .‬בהם‬
‫נמנים‪ :‬טורקיה‪ ,‬המתחרה באיראן על עיצוב‬
‫סדר אזורי עתידי; איראן‪ ,‬השואפת לקדם‬
‫את השפעתה במרחב והרואה עצמה כשחקן‬
‫עתידי במרחב‪ ,‬שלא בהכרח רואה עין בעין‬
‫את האינטרסים הרוסיים; כורדים‪ ,‬הפועלים‬
‫עתה בגיבוי רוסי לכינון מעמד עצמאי‬
‫והשואפים לכונן ישות מדינית משלהם‪,‬‬
‫נוכח התנגדות טורקית נמרצת; והסעודים‪,‬‬
‫הפועלים לבלימת ההתפשטות האיראנית‪.‬‬
‫ברור‪ ,‬שלצד קידום האינטרסים הנפרדים‬
‫של כל אחד מאלו‪ ,‬לכולם גם עניין בפעילות‬
‫לסילוקה של “המדינה האסלאמית“‪ .‬נראה‪,‬‬
‫שבכל תסריט אפשרי בסוריה‪ ,‬העתיד צופן‬
‫בחובו התמודדות רבתי בין המחנות היריבים‬
‫המתהווים‪ ,‬שתלווה גם במעורבותן של‬
‫המעצמות‪.‬‬
‫בתוך המערבולת המתוארת‪ ,‬תמשך המעורבות החיצונית של‬
‫המעצמות‪ ,‬כאשר על הקואליציה בהובלה האמריקאית‪ ,‬לקדם את‬
‫המשך ההתמודדות ב“מדינה האסלאמית“‪ ,‬תוך תמיכה בשחקנים‬
‫המקומיים השונים ותוך תמרון בין כלל הגורמים המעורבים‪ .‬אם‬
‫תבחר רוסיה לצאת מההתמודדות במרחב הנדון הדבר ישפיע‬
‫על מאזן הכוחות באזור ועל כללי המשחק בו‪ .‬אולם‪ ,‬חרף‬
‫היערכותה לכל התסריטים האפשריים‪ ,‬בסבירות גבוהה שהיא‬
‫תישאר‪ .‬במצב זה‪ ,‬כדי לא למצוא את עצמה שקועה במשבר בלי‬
‫שיתופה במערכת הבינלאומית‪ ,‬לא מן הנמנע‪ ,‬שרוסיה תלכד‬
‫קואליציה בינלאומית חדשה או תצטרף לזו הקיימת ותעדיף‬
‫השגת הבנות עם המערב‪ .‬ואכן‪ ,‬נמשכת ההדברות אמריקאית‪-‬‬
‫רוסית‪ ,‬במהלכה אפשרי שהצדדים יגיעו למכנים משותפים‬
‫בשאלות שבמחלוקת‪.‬‬
‫לאחרונה ביקר במוסקבה מזכיר המדינה האמריקאי‪ ,‬קרי‬
‫ואפשרי שנמצאה נוסחה לשיתוף פעולה בין המעצמות בלחימה‬
‫ב“מדינה האסלאמית“‪ .‬עוד נדונה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬האפשרות שתוך‬
‫מטרת המעורבות הרוסית‬
‫הוצגה אמנם כמאבק‬
‫ב”מדינה האסלאמית”‪,‬‬
‫אך נראה שהתוכנית‬
‫האמיתית כוונה לסייע‬
‫למשטרו של בשאר אסד‬
‫שעמד בפני קריסה‪,‬‬
‫במאבקו בארגונים‬
‫מורדים שאינם נמנים עם‬
‫ה”המדינה האסלאמית”‬
‫המעורבות הרוסית בסוריה ‪ -‬מגמותיה ותוצאותיה ‪11‬‬
‫כ־‪ 5‬חודשים יתחיל התהליך של העברת השלטון בסוריה‪ .‬ככל‬
‫הנראה נדונה במגמה חיובית‪ ,‬גם האפשרות לשיתוף הפעולה בין‬
‫המעצמות בסוריה‪ .‬בכוחה של התפתחות זו‪ ,‬אם תמומש‪ ,‬לעצב‬
‫את התהליכים המתהווים עתה במרחב הסורי‪ ,‬דבר שיאפשר‬
‫יצירת קואליציה רחבה עם המערב והמדינות הסוניות ללחימה‬
‫ב“מדינה האסלאמית“‪.‬‬
‫בלחימה שרוסיה מתכננת ב“מדינה האסלאמית“‪ ,‬כפי שזה‬
‫נראה בשלב זה‪ ,‬היא תבחר להימנע מפעילות קרקעית ותעדיף‬
‫שיילחמו כוחות היבשה הסוריים והאיראניים‪ ,‬ייתכן בסיוע‬
‫אווירי רוסי‪ .‬זאת נוסף לייעוץ צבאי ואספקת אמצעי לחימה‪.‬‬
‫ניתן לומר לסיכום פרק זה‪ ,‬שאף כי רוסיה רחוקה עדיין מהשגת‬
‫מלוא מבוקשה במעורבות זו‪ ,‬הרי המצב הנוצר‪ ,‬כאשר רוסיה‬
‫נשארת כשחקן דומיננטי בסוריה‪ ,‬בכל זאת ייחשב מבחינתה‬
‫כהישג‪ .‬הצלחתה זו‪ ,‬תוך השגת ההבנות עם המערב‪ ,‬תשרת את‬
‫האינטרסים שלה גם באזור ‪ -‬בכך שתוביל‬
‫להתבססותה של רוסיה כשחקן משפיע‬
‫במזרח התיכון בטווח הבינוני והארוך‪ ,‬וגם‬
‫בהקשרים גלובליים – בכך שיאפשר לרוסיה‬
‫להסדיר את המחלוקת סביב נושא אוקראינה‬
‫ואת שאלת הסנקציות הכלכליות‪ .‬על כן‬
‫נראה‪ ,‬שרוסיה צפויה להמשיך למלא תפקיד‬
‫משמעותי ולא תוותר על תפקידה הדומיננטי‬
‫ולא על אחיזתה באזור‪.‬‬
‫ובאשר לישראל‬
‫מנגד נראה‪ ,‬שרוסיה מזהה את ישראל כשחקן אזורי‬
‫משמעותי ומעדיפה לראותה בוחרת במדיניות ניטרלית ביחס‬
‫לעימות האזורי המתרחב‪ .‬מעניינה המובהק הימנעות מפגיעה‬
‫ביחסים עם ישראל ובוודאי מהתנגשות עמה במישור הצבאי‪.‬‬
‫מה גם‪ ,‬שחרף המחלוקות‪ ,‬הרי מזה שנים לא מעטות קיים שתוף‬
‫פעולה דו צדדי נרחב ביניהן‪ ,‬לרבות בזירה הבינלאומית‪ ,‬תוך‬
‫הימנעות מביקורת הדדית‪ .‬בנוסף‪ ,‬רוסיה נמנעת מאספקת סוגי‬
‫נשק מתוחכם מסוימים ליריבותיה של ישראל‪.‬‬
‫על כן סביר‪ ,‬שרוסיה תעדיף להימנע ממחלוקת עם ישראל‬
‫בסוגיות הפריסה בשטח‪ ,‬תקפיד על התאום הצבאי ותפעל ככול‬
‫יכולתה לתאום גזרות למניעת חיכוך והערכות שגויות‪ .‬מעבר‬
‫לעניין הדדי ב“בקרת נזקים“ והתאום המבצעי‪ ,‬סביר שקיימת‬
‫מודעות רוסית לגבי עניינה של ישראל למניעת התבססות גורמי‬
‫טרור באזורי הגבול שלה‪ ,‬כמו גם לגבי רגישות הישראלית‬
‫לנוכחות האיראנית באזור‪ .‬בהקשר זה אין‬
‫להוציא מכלל אפשרות ניגודי עניינים בין‬
‫רוסיה לאיראן בנושא הישראלי‪.‬‬
‫בתוך ההתפתחות העתידית בסוריה‪ ,‬רוסיה‬
‫צפויה להמשיך למלא תפקיד משמעותי‪ ,‬על‬
‫כל ההשלכות האפשריות גם על ישראל‪.‬‬
‫בהקשר זה מן הראוי להציג שאלות כגון‪ :‬מה‬
‫התרחישים העתידיים שעל ישראל להיערך‬
‫לקראתם? האם על ישראל להתכונן למצב‬
‫של הגברת פעילות צבאית רוסית בסוריה‪,‬‬
‫שתביא לתגבור משמעותי של הנוכחות‬
‫איראן וחיזבאללה‪ ,‬כולל באמצעים שיאיימו‬
‫על ישראל? מה הפתרון המועדף בסוריה‪,‬‬
‫כדי למנוע התנקזות של גורמים קיצוניים‬
‫סלפים‪-‬ג’יהאדים למרחב בסמוך לגבול‬
‫ישראל? מה האפשרויות להסדר העתידי‬
‫למניעת דומיננטיות איראנית בסוריה והאם‬
‫באמצעות המעורבות הרוסית ניתן לצמצם את ההשפעה הגוברת‬
‫האיראנית בסוריה ובלבנון? הגם שאין בכוונתה של רוסיה‬
‫עתה לאתגר את ישראל צבאית‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬להציב מערכות‬
‫נשק שפוגעות בעליונות הצבאית הישראלי‪ ,‬השאלה היא‪ ,‬האם‬
‫תקוים הבטחה רוסית גם בעתיד?‬
‫נראה‪ ,‬שבין מטרות‬
‫המהלך הרוסי של‬
‫ההצהרה על הפסקת‬
‫המעורבות‪ ,‬היו התנעת‬
‫תהליך הפיכת סוריה‬
‫לפדרציה של ישויות‪,‬‬
‫וגם הרצון לאתגר‬
‫את המערב‬
‫ברור‪ ,‬שבכל ההתפתחויות הללו קיימות‬
‫השלכות אפשריות גם על ישראל‪ .‬ישראל‪,‬‬
‫שלא כמו שחקנים אזוריים אחרים‪ ,‬לא‬
‫נחשפה כמעט לזליגת האירועים בסוריה‬
‫לתחומה ועד כה השכילה לשמור על מדיניות‬
‫של ‘“עמידה מנגד“ תוך הימנעות מבחירת צד‬
‫וממעורבות משלה במשבר‪ .‬בתוך כך‪ ,‬היא נמנעת מכל פעילות‬
‫יוזמת ופרו אקטיבית‪( ,‬למעט סיכול פעולות טרור) ואינה מביעה‬
‫כל עמדה בייחס לאופן שבו היא רואה הסדר עתידי בסוריה‪.‬‬
‫זאת מחשש שהדבר יביא את ישראל להסתבכות בסוריה‪ ,‬מבלי‬
‫שבידיה מנופי השפעה אפקטיביים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם המעורבות הרוסית משנה את תמונת‬
‫המצב‪ ,‬ומה משמעות של מעורבות זו לגבי שינוי ב“כללי‬
‫המשחק“ במשבר בסוריה וכיצד ישראל יכולה להפיק מכך‬
‫תועלות‪.‬‬
‫המציאות כופה על ישראל את שכנותה של מעצמה‪ ,‬המנהלת‬
‫לחימה בסמוך לגבולה‪ ,‬למשך פרק זמן ממושך‪ .‬מעצמה זו מצויה‬
‫בעימות עם מעצמות אחרות‪ ,‬וישראל יכולה להיפגע שחיקה‬
‫שביניהן‪ .‬זאת בנוסף לבעייתיות מהותה של הקואליציה הרוסית‬
‫הפועלת בסוריה‪ ,‬כשישראל רואה באיראן ובהשפעה האיראנית‬
‫בסוריה ובלבנון‪ ,‬את האיום המרכזי כלפיה‪ .‬איום שהוא אף‬
‫חמור יותר מהאיום העתידי של “המדינה האסלאמית“ או גורמים‬
‫סלפים‪-‬ג’יהאדים‪ .‬זאת‪ ,‬מעבר לפגיעה בחופש הפעולה הישראלי‬
‫באזור‪ ,‬בשל נוכחות כוחות אוויר והגנה אווירית רוסיים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫קיימת מחלוקת מתמשכת בראיית אינטרסים אזוריים‪ ,‬בכלל זה‬
‫יחסי רוסיה עם איראן וחיזבאללה ומעורבותה בנושא הסכסוך‬
‫הפלסטיני‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫במציאות הנתונה‪ ,‬ישראל תמשיך לחתור להרחקת האיום של‬
‫הציר השיעי וטרוריסטי מפעילות באזורים הסמוכים לגבולותיה‬
‫כמו גם למנוע זליגת אמצעי לחימה מפרי איזון לידי אויביה‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬ככל הניתן להעריך‪ ,‬ימשיכו להיות התנאים הישראליים‬
‫להמשך שיתוף הפעולה עם הצד הרוסי באזור‪ .‬יש להניח‪,‬‬
‫שרוסיה תעדיף גם בעתיד להימנע מאספקת אמצעי לחימה‬
‫מתקדמים‪ ,‬המסכנים את ישראל‪ ,‬לסוריה ולחיזבאללה‪ ,‬תוך‬
‫גילוי הבנה לעמדה הישראלית‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬אין לישראל סיבה להתנגד למהלכים רוסיים‪,‬‬
‫שמטרתם פיצול סוריה למסגרת פדרטיבית או אחרת‪ .‬יתרה‬
‫מכך‪ ,‬לא מן הנמנע שהמעורבות הרוסית נושאת בחובה‪ ,‬לצד‬
‫הסיכונים‪ ,‬גם סיכוי מסוים‪ .‬זאת‪ ,‬אם אגב פיקוח על פעילות‬
‫חברי הקואליציה שלה‪ ,‬יתהווה אולי גשר לקידום הבנות‬
‫עתידיות איתם‪.‬‬
‫‪ 12‬מערכות ‪466-465‬‬
‫תא"ל אורי אורון > ראש להק מודיעין בחיל האוויר‪ .‬בוגר מב"ל‬
‫השפעת‬
‫המרחב‬
‫הקיברנטי‬
‫על עיצובן‬
‫של מערכות‬
‫השפעתו האפשרית של המרחב הקיברנטי על עיצוב וניהול‬
‫מערכות‪ ,‬היא רבה ומגוונת‪ .‬לאור קצב השינויים הגדול סביבנו‪,‬‬
‫הכרחי לקיים תהליך חשיבה ופיתוח ידע מתמיד על מנת‬
‫לעצב‪ ,‬לבנות ולהשתמש במרחב זה בצורה המיטבית לצרכיה‬
‫האסטרטגיים של מדינת ישראל‬
‫השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות ‪13‬‬
‫מבוא‬
‫העובדה כי מרבית‬
‫המחשבים והמערכות‬
‫מבוססות המחשב‬
‫פועלים על סמך‬
‫פרוטוקולים זמינים‬
‫וגלובליים הופכת את‬
‫המרחב הקיברנטי‬
‫למרחב אחוד‬
‫‪ //‬איור‪Freepik :‬‬
‫ההבנה כי למרחבים הקלסיים – יבשה‪ ,‬ים אוויר וחלל‬
‫הצטרף מרחב לחימה חדש‪ ,‬המרחב הקיברנטי‪ ,‬היא היום‬
‫נחלתם של רבים‪ .‬לעומת זאת‪,‬לשאלה כיצד משפיע המרחב‬
‫החדש הזה על עיצובה של מערכה יש תשובות מעטות ולא‬
‫מעט מבוכה‪.‬‬
‫מרחב הסייבר‪ ,‬המתעצב לנגד עינינו‪ ,‬מאפשר פתיחה‬
‫של מרחבי פעולה שלא היו קיימים בעבר‪ ,‬וזאת לאור אופיו‬
‫השונה ממרחבי פעולה צבאיים קלסיים כמו ים‪ ,‬יבשה ואוויר‪.‬‬
‫פעולה בו יכולה להשפיע על המערכה כולה ובוודאי על‬
‫הממשקים בין המרחבים השונים‪ .‬פעולות כאלו אף נעשו‬
‫בעבר על ידי מדינות בכמה אירועים‪ ,‬לעתים כתמיכה במהלך‬
‫צבאי‪ ,‬ולעיתים כמרכז הרעיון המערכתי לפתרון סוגיה‬
‫אסטרטגית‪.‬‬
‫מאמר זה מבקש לספק מתודולוגיה לשרטוט‬
‫הממשקים האפשריים שבין סביבת הלחימה‬
‫הקיברנטית לאתגרי השעה הביטחוניים‪,‬‬
‫העומדים בפני מדינת ישראל‪.‬‬
‫לצורך כך המאמר מנתח את מאפייניו של‬
‫הסייבר כמרחב לחימה ומשווה אותו למרחבים‬
‫הקיימים‪ .‬תהליך בירור זה יאפשר לעצב עקרונות‬
‫לדיון וללמידה‪ ,‬ומתוך כך להצביע על משמעותו של‬
‫מרחב זה לעוצמתה הלאומית של ישראל‪ .‬פיתוח שיח כזה‬
‫חיוני לשיפור הבנתנו את המרחב הקיברנטי ואת היכולות‬
‫והמשמעויות של פעולה בו‪ .‬המאמר מבקש לתרום לשיח‬
‫המקצועי באמצעות הצגת כלי המאפשר התבוננות על קשרים‬
‫וממשקים בין עולם תוכן זה לבין ניהול מערכה ספציפית‪ .‬כלי‬
‫כזה יכול למשטר דיון ותהליך של עיצוב מערכה‪ ,‬שפעמים‬
‫רבות אינו מוסדר‪ ,‬בוודאי בכל הקשור להשפעתו האפשרית‬
‫‪ 14‬מערכות ‪466-465‬‬
‫קווים לדמותו של המרחב הקיברנטי‬
‫המרחב הקיברנטי נוצר על ידי האדם‪ ,‬בסוף שנות ה‪40-‬‬
‫של המאה ה‪ ,20-‬כאשר החלו להיבנות מכונות המסוגלות‬
‫לבצע פעולות חישוב‪ ,‬ומאז התפתח בצורה דרמטית‪ .‬כיום‬
‫זהו מרחב שלם‪ ,‬גדול ומתפתח המשפיע על כל אורחות חיינו‪,‬‬
‫ובתוך כך על נושאי הביטחון הלאומי‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬בניגוד למרחבים פיזיים ברורים‪ ,‬ההבנה כי אכן‬
‫מדובר במרחב חדש אינה מובנת מאליה‪ .‬דיונים רבים נסבו‬
‫על הסוגיה אם אכן מדובר במרחב לחימה חמישי אם לאו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬נראה כי המציאות וההתפתחות שחווה העולם בשנים‬
‫האחרונות מותירות מעט מאוד ספק לגבי שאלה זו‪ .‬התפיסה‬
‫השולטת במדינות רבות מגדירה אותו כמרחב פעולה חמישי‪,‬‬
‫כזה המקיף באופן וירטואלי את שאר המרחבים‪1.‬‬
‫את היחס שבין המרחב הקיברנטי ליתר המרחבים הקלסיים‬
‫ניתן לתאר בצורה גרפית כמרחב שיש לו‬
‫ממשקים עם כל יתר המרחבים‪ ,‬אך אינו‬
‫מקביל להם (תרשים ‪ .)1‬בדומה למרחב‬
‫האווירי‪ ,‬המתקיים מעל המרחב היבשתי‬
‫או הימי‪ ,‬גם הסייבר מתממשק ומתקיים‬
‫בסביבתם‪ ,‬אך יש לו גם מרחב משלו‪,‬‬
‫בו מתקיימות אינטראקציות וממשקים‬
‫פנימיים‪.‬‬
‫למרחב הקיברנטי יש כמה מאפיינים‬
‫המזהים אותו באופן ייחודי מיתר המרחבים‬
‫הקלסיים‪ .‬עמידה על מאפיינים אלו חיונית‬
‫להבנת המרחב בכלל ולהבנתו כמרחב פעולה‬
‫ולחימה בפרט‪.‬‬
‫המרחב הקיברנטי הוא יציר ידי האדם‪ ,‬וזאת בניגוד למרחבים‬
‫הפיזיים הקיימים מאז ומעולם‪ .‬יכולת הפעולה במרחבי הלחימה‬
‫הקלסיים נגזרת משילוב בין הממדים הפיזיים הטבועים בהם‬
‫מראשית בריאתם בין השימושים שפיתח האדם‪ .‬במרחב‬
‫הקיברנטי נעדר כמעט הממד הפיזי ויכולות השימוש נגזרות‬
‫בעיקר מהתפתחות הטכנולוגיה ודרכי השימוש בה בכל מדינה‬
‫או ארגון‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של המרחב הקיברנטי נוגע לקישוריות שבין‬
‫המחשבים או המערכות שבהן משובץ מחשב‪ .‬ניתן בהקשר זה‬
‫לחלק את המערכות לשתי קבוצות‪ ,‬אלו הקשורות ברשת כלשהי‬
‫ואלו המבודלות‪ .‬מערכות מקושרות נמצאות בזמינות קבועה‬
‫לעולם החיצון‪ ,‬באמצעות הרשתות‪ ,‬לעומת מערכות מבודלות‪,‬‬
‫שבהן נדרשת פעולה חיצונית על מנת לחברן לעולם שסביבן‪.‬‬
‫המרחב הקיברנטי מורכב משלוש סביבות‪ :‬הסביבה הפיזית‬
‫שבה יימצאו מערכות‪ ,‬שרתים‪ ,‬חוטים וכבלים‪ ,‬היינו‪ ,‬כל דבר‬
‫מוחשי; הסביבה האנושית – הקובעת את הדרישות לביצוע‬
‫פעולות החישוב הללו‪ ,‬ואשר משתמשת בתוצרי הפעולות הללו‬
‫לצרכיה השונים; והסביבה הלוגית ‪ -‬בה מתחברים ביטים לביטים‬
‫ופעולות החישוב מתבצעות הלכה למעשה‪ .‬מנקודת המבט של‬
‫מרחבי פעולה צבאיים ניתן לתאר את ההבדל בין הסביבות האלו‬
‫גם באמצעות הכלים שיכולים להשפיע על כל אחת מהן‪ .‬על הרובד‬
‫הפיזי יופעלו כלים קינטיים שונים ‪ -‬ממברג ופטיש ועד לחומר‬
‫נפץ‪ .‬על המרכיב האנושי יופעלו כלים מעולם הפסיכולוגיה‪ ,‬אשר‬
‫ישפיעו על התודעה ועל תהליכי הניתוח השונים שאותם מבצע‬
‫האדם‪ .‬על המרכיב הלוגי‬
‫יופעלו כלי סייבר המשפיעים‬
‫חלל‬
‫על הנתונים האגורים במערכות‬
‫המחשב ועל האופן שבו‬
‫סיי‬
‫ב‬
‫אוויר‬
‫ר‬
‫מערכות ההפעלה מבצעות את‬
‫חישוביהן‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של המרחב‬
‫ים‬
‫יבשה‬
‫הקיברנטי הוא העובדה כי‬
‫תרשים ‪ - 1‬הסייבר כמרחב זהו מרחב גלובלי‪ ,‬בו לגבולות‬
‫חמישי‬
‫הגיאוגרפיים יש משמעות‬
‫קטנה מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העובדה כי מרבית המחשבים והמערכות‬
‫מבוססות המחשב פועלים על סמך פרוטוקולים זמינים וגלובליים‬
‫הופכת את המרחב הזה למרחב אחוד‪.‬‬
‫המרחב הקיברנטי הוא מרחב דינמי הממשיך להתפתח‬
‫באופן מהיר מאוד‪ .‬ניתן לראות זאת גם במרכיביו הפיזיים‪,‬‬
‫עם הגידול בכמות המערכות שבהן משובץ‬
‫מחשב ובגיוון יישומיהן‪ .‬גרף ‪ 1‬מתאר ניתוח‬
‫שעשתה חברת ‪ CISCO‬באפריל ‪ ,2011‬שבחן‬
‫בין היתר את התפתחות המערכות המחוברות‬
‫לאינטרנט ביחס לכמות האנשים בעולם‪ .‬על‬
‫פי ניתוח זה‪ ,‬בשנת ‪ 2020‬יהיו לכל אדם‬
‫על פני הגלובוס בממוצע ‪ 6.5‬מכשירים‬
‫המחוברים לאינטרנט ‪ -‬פי ‪ 3.5‬ממספרם‬
‫בתחילת העשור‪.‬‬
‫המרחב הקיברנטי מורכב‪ ,‬בין שאר‬
‫מאפייניו‪ ,‬משחקנים רבים ומגוונים‪:‬‬
‫ממדינות דרך ארגונים וקבוצות ועד לבודדים‬
‫הפועלים ומשפיעים עליו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאשר‬
‫ניגשים להתבונן על מרחב קיברנטי יש לבחון מיהם השחקנים‪,‬‬
‫מה גודלם הקיברנטי מהי השפעתם במרחב ומהו טיב הממשקים‬
‫בינם לבין שחקנים אחרים‪.‬‬
‫המרחב הקיברנטי הוא אם כן מרחב נוסף בעל מאפיינים‬
‫משלו‪ .‬טבלה ‪ 2‬משווה את המרחב הזה למרחבי הלחימה‬
‫הקלסיים במספר פרמטרים שלהם יש השלכות על הבנת השפעתו‬
‫האפשרית על שדה הקרב‪.‬‬
‫לשאלה כיצד משפיע‬
‫מרחב חדש זה על‬
‫עיצובה של מערכה‬
‫נמצא תשובות מעטות‬
‫ולא מעט מבוכה‬
‫מאפייני סביבת הלחימה הקיברנטית‬
‫מאפייני סביבת הלחימה במרחב הקיברנטי נגזרים מאופיו של‬
‫המרחב‪ .‬כאן הם מנותחים בראייה מבצעית בדגש על היחס שבין‬
‫מרחב זה לעולמות תוכן אחרים‪.‬‬
‫מרחב חשאי באופיו שבו ההסוואה וההסתתרות קלות לביצוע‬
‫ומרחב ההכחשה נרחב‪ .‬העמימות נשמרת בו בצורה טובה‪ ,‬ולרוב‬
‫זהות התוקף אינה ברורה‪ .‬בשנים האחרונות בוצעו במרחב‬
‫הקיברנטי פעולות רבות‪ ,‬ועל אף אחת מהן לא נלקחה אחריות של‬
‫מדינה או גוף רשמי כלשהו‪ .‬כך היה בפעולות המיוחסות לרוסיה‬
‫באסטוניה ובגיאורגיה‪ ,‬כך היה באירוע תולעת המחשב (סטוקסנט)‬
‫באיראן‪ ,‬וכך גם בפעולות המיוחסות לארצות הברית מול צפון‬
‫קוריאה‪.‬‬
‫מרכיב הזמן כפרמטר מבצעי הוא ייחודי בהשוואה לכל מרחב‬
‫אחר‪ .‬זמן המעבר במרחב הוא קרוב למהירות האור‪ ,‬והמשמעות‬
‫המבצעית היא שפקודה יכולה להפוך לאפקט באופן מידי‪.‬‬
‫אפילו בהשוואה למרחב האווירי‪ ,‬שבו נעשים הדברים במהירות‬
‫השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות ‪15‬‬
‫‪50‬‬
‫אוכלוסיית העולם (מיליארד)‬
‫‪Source – CISCO IBSG, April 2011‬‬
‫כמות מכשירים מחוברים לאינטרנט (מיליארד)‬
‫‪40‬‬
‫יחס מכשירים לאדם‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪0‬‬
‫גרף ‪ - 1‬התפתחות כמה מערכות המחוברות לאינטרנט‬
‫ביחס לאוכלוסיית העולם‬
‫גבוהה‪ ,‬מדובר על סדרי גודל אחרים לחלוטין‪ .‬משמעות נוספת‬
‫לכך היא קצב השינוי בתמונת המצב שהוא גבוה מאוד‪ .‬במידה‬
‫רבה ניתן להתייחס אל תמונת המצב הקיברנטית כאל תמונה‬
‫המשתנית באופן תמידי‪ .‬עובדה זו מחייבת‬
‫כלים ותהליכים משוכללים כדי לתמוך‬
‫בביצוע הערכת מצב לשם פעולות בהגנה‬
‫ובהתקפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשל המהירות הגבוהה‬
‫בה יכולים דברים להשתנות‪ ,‬המעבר בין‬
‫שגרה לחירום יכול להיות מהיר גם הוא‪,‬‬
‫ומכאן מתחייבת יכולת תגובה מידית‪ ,‬בדומה‬
‫למרחב האווירי‪.‬‬
‫התיחום הגיאוגרפי של המרחב מטושטש‬
‫מאוד‪ ,‬וניתן במידה רבה להתייחס אליו כאל‬
‫מרחב נטול גבולות פיזיים‪ .‬התופעה הזו‬
‫מובהקת בעיקר בנוגע למחשבים ולמערכות‬
‫המחוברים באופן קבוע לרשת כלשהי בדגש‬
‫על האינטרנט‪ ,‬או אז ניתן להגיע מהם או‬
‫אליהם מכל מקום‪ .‬הדבר פחות מובהק‬
‫במערכות מבודלות וכאלו שאינן מחוברות לרשת‪ .‬למערכות‬
‫כאלו נדרשת גישה הקשורה למרחב הפיזי שלהן‪ ,‬בין אם על‬
‫ידי הגעה פיזית אל המערכת‪ ,‬ובין אם בהתקרבות משמעותית‬
‫אליה‪.‬‬
‫הגורם האנושי הוא במקרים רבים החוליה החלשה במערכות‬
‫קיברנטיות ‪ -‬זו המאפשרת לא פעם את נתיבי החדירה אל‬
‫מערכות מבוססות מחשב‪ .‬הסיבות המרכזיות לחולשת הגורם‬
‫האנושי הן חוסר מודעות‪ ,‬חוסר משמעת וחוסר מקצועיות‬
‫של בני אדם הנמצאים בסמוך למערכות שהוגדרו כיעדים‬
‫או מפעילים אותן‪ .‬קיימות דוגמאות רבות בעולם הביטחוני‬
‫והמסחרי לניצול החולשות של הטבע האנושי על מנת לעקוף‬
‫הגנות היקפיות פיזיות ולוגיות הנראות לכאורה בלתי חדירות‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות המפורסמות לכך הוא סיפורו של אדוארד סנודן‬
‫שגרם להיחשפותם של סודות רבים כתוצאה מנגישותו למידע‬
‫מסווג רב ערך‪ ,‬ללא בקרה מספקת‪2.‬‬
‫קיים מגוון כלים שבאמצעותם ניתן לבצע פעולה במרחב‬
‫הקיברנטי‪ .‬העיקרון המוביל הוא שניתן לבצע פעולה על כל‬
‫מערכת מבוססת מחשב באמצעות שימוש באחד או יותר מנתיבי‬
‫החדירה הבאים‪ :‬נגישות פיזית למערכת‪ ,‬התערבות ברשת‪ ,‬טיפול‬
‫ברכיבים עצמם‪ ,‬או טיפול בשרשרת ההספקה אל המערכת‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬יש קושי רב בתחזוקת כלי תקיפה‪ .‬לנוכח ההשתנות‬
‫המהירה של המערכות והמורכבות הרבה שלהן‪ ,‬נדרשת השקעה‬
‫רבה בתחזוקת הכלים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שינוי גרסה מקרי או מתוכנן‬
‫במערכת הפעלה הנעשה לעתים תכופות‪ ,‬או החלפה של אחד‬
‫מהמרכיבים במערכת היעד‪ ,‬עשויים לחייב עדכון משמעותי‬
‫בכלי התקיפה‪ .‬מאפיין זה מקשה על התוקף‪ ,‬והנו כלי אפשרי‬
‫בידיו של המגן‪.‬‬
‫הפגיעה יכולה להיות בצורות רבות‬
‫ובמידת תחכום גבוהה מאוד‪ .‬ככל שמדובר‬
‫במערכת יעד מתוחכמת יותר נדרש מודיעין‬
‫מוגדר ומדויק והכרה טובה מאוד של‬
‫המערכת המותקפת‪ .‬בנוסף‪ ,‬מידת הנזק‬
‫שיכולה להיגרם למערכת משתנות בהתאם‬
‫לזמן שהיית הכלי במטרה‪ ,‬לרמת המודיעין‬
‫עליה וליכולת לתחזק מתקפה כזו באופן‬
‫שלא יאפשר את גילויה‪ .‬ככל שזמן השהייה‬
‫בתוך המערכת הנפגעת יהיה ארוך יותר‪,‬‬
‫כך ניתן יהיה להגדיל את מרחב הפגיעה‬
‫האפשרי‪ .‬בהשוואה לעולם קינטי‪ ,‬אפשר‬
‫להציג אפשרות כזו כמטוס הנמצא מעל‬
‫המטרה וחמוש במגוון כלים – ממקלע ועד‬
‫לפצצה רבת עוצמה‪.‬‬
‫הפעולה המבצעית במרחב הקיברנטי יכולה להיות בעלת‬
‫יעוד הגנתי או התקפי כאחד‪ ,‬ובדומה למרחבים אחרים‪ ,‬היא‬
‫יכולה להתבצע גם בשילוב פעילות מסייעת ממרחבים אחרים‪3.‬‬
‫טבלה ‪ 3‬מסכמת את אופני הפעולה השונים‪ ,‬בהקשר ליעד‬
‫ההשפעה ומידת הנזק‪.‬‬
‫הקושי לחזות בצורה מדויקת את האפקט של פעולה במרחב‪,‬‬
‫נגדנו או נגד יריב‪ .‬קושי זה נובע מהקישוריות הרבה של מרבית‬
‫המערכות‪ ,‬בינן לבין עצמן‪ ,‬וכן מההשפעה בתוך המערכת של‬
‫מרכיב שפעילותו משתבשת‪ .‬פעולה התקפית לא מבוקרת ולא‬
‫מדודה עלולה להביא להסלמה בלתי נשלטת ובלתי רצויה‪ ,‬לאובדן‬
‫יכולות ולפגיעה בפעילות האיסוף ואף לפגיעה במגננה‪ .‬משמעות‬
‫נוספת הקשורה לאפקט ולנזק הנגרמים כתוצאה מפעולה במרחב‬
‫הקיברנטי היא מידת ההפיכות של הנזק‪ .‬בעוד בעולם הקינטי‪,‬‬
‫פגיעה במערכת משמעותה השבתתה‪ ,‬בעולם הקיברנטי ניתן‬
‫לעתים להחזיר את המערכת לפעולה תוך זמן קצר‪ ,‬כאשר הפוגען‬
‫הוסר‪ .‬מאפיין זה מאפשר גמישות מבצעית שאינה קיימת בכלים‬
‫קינטיים‪.‬‬
‫הזמינות הגבוהה יחסית למרחב הלחימה היא מאפיין נוסף‪ .‬על‬
‫מנת לבצע פעולה התקפית ראשונית נדרשים אמצעים פשוטים‬
‫במרחב הקיברנטי‬
‫נעדר כמעט המימד הפיזי‬
‫ויכולות השימוש נגזרות‬
‫בעיקר מהתפתחות‬
‫הטכנולוגיה ודרכי‬
‫השימוש בה בכל‬
‫מדינה או ארגון‬
‫יבשה‬
‫ים‬
‫אוויר‬
‫חלל‬
‫סייבר‬
‫מאפיין‬
‫פיזי‬
‫מוצק‬
‫נוזל‬
‫גז‬
‫ריק‬
‫ללא‬
‫אופן‬
‫שהייה‬
‫גיל‬
‫מרחב‬
‫הלחימה‬
‫מהירות‬
‫מעבר‬
‫במרחב‬
‫רגל‪/‬רכב‬
‫ספינה‬
‫מטוס‬
‫חללית‬
‫תוכנה‬
‫עשרות‬
‫אלפי‬
‫שנים‬
‫כ‪100-‬‬
‫קמ“ש‬
‫אלפי‬
‫שנים‬
‫מאה שנה עשרות‬
‫שנים‬
‫כ‪50-‬‬
‫קמ“ש‬
‫עד‬
‫‪2,000‬‬
‫קמ“ש‬
‫טבלה ‪ - 2‬השוואה בין מרחבים‬
‫עשרות‬
‫אלפי‬
‫קמ“ש‬
‫שנים‬
‫בודדות‬
‫מאות‬
‫אלפי‬
‫קמ“ש‬
‫‪ 16‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ריגול‬
‫לוחמות‬
‫מידע‬
‫תקיפה‬
‫קיברנטית‬
‫ לוגית‬‫תקיפה‬
‫קיברנטית‬
‫‪ -‬פיזית‬
‫תכלית‬
‫יעד להשפעה‬
‫מידת הנזק‬
‫איסוף מידע מהמרחב‬
‫לשם קבלת החלטות‪,‬‬
‫ביצוע פעולות‪ ,‬חשיפת‬
‫כוונות וסודות‪.‬‬
‫שינוי התנהגות היריב‬
‫באמצעות השפעה על‬
‫תודעה‬
‫פגיעה בבסיסי נתונים‬
‫ומידע‬
‫ללא שינוי‬
‫משתנה בהתאם לסוג המידע‬
‫הנאסף‬
‫הרובד האנושי‬
‫משתנה‪ .‬מנזק קצר ועד הונאה‬
‫אסטרטגית‬
‫פעילות אפקטיבית לאור משקלן הגדול‬
‫של מערכות מידע והשפעתן על התודעה‬
‫הרובד הלוגי‬
‫משתנה‪ .‬מנזק מוגבל ועד‬
‫לפגיעה מהותית וקשה‬
‫למשל‪ ,‬פגיעה באמון הרשת יכולה להיות‬
‫ארוכת טווח‪.‬‬
‫הרובד הפיזי‬
‫משתנה‪ .‬ממוגבל ועד לפגיעה‬
‫קשה ביכולות‪ ,‬בתשתית‬
‫וברכוש‪.‬‬
‫פגיעה תפקודית במערכות‬
‫מבוססות מחשב‬
‫הערות‬
‫טבלה ‪ - 3‬אופני הפעולה המבצעיים במרחב הקיברנטי‬
‫למדי‪ ,‬בוודאי בהשוואה לפעילות התקפית במרחב האווירי‪.‬‬
‫אמצעים אלו לא יהיו מספיקים בידי תוקף פוטנציאלי לבצע‬
‫פעולה משמעותית או מתוחכמת‪ .‬שם תידרש השקעה במודיעין‪,‬‬
‫בפיתוח ובאמצעים מבצעיים‪ ,‬השקעה שתעלה ככל שמדובר ביעד‬
‫מוגן יותר‪ .‬זמינות זו קורצת לשחקנים רבים‪ ,‬החל ממדינות‪ ,‬עבור‬
‫ארגונים וכלה בבודדים שמאתגרים את מערכות ההגנה היקרות‬
‫ממילא‪.‬‬
‫במרחב הקיברנטי יש יתרון לתוקף היוזם‪,‬‬
‫המחפש והמזהה פרצה צרה שדרכה יוכל‬
‫לחדור למערכת‪ ,‬על פני המגן המתקשה לסגור‬
‫כל פרצה בקו ההגנה שלו‪ .‬זאת בדומה אגב‪,‬‬
‫למרחבים פיזיים‪ .‬לתוקף יש יכולת לגרום‬
‫לנזק משמעותי מאוד בעלות נמוכה יחסית‬
‫להשקעת משאבים גדולה מאוד הנדרשת‬
‫מהצד המגן‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגוון השחקנים הרב‪,‬‬
‫והדינמיות הרבה של המרחב‪ ,‬מאפשרים‬
‫לתוקף מגוון ערוצי חדירה‪ .‬אולם‪ ,‬ישנם גם‬
‫כמה יתרונות לצד המגן‪ .‬קשה להבטיח את‬
‫רציפות הפעולה ההתקפית בצורה מלאה‪,‬‬
‫מאחר ששינוי במרכיב פיזי או לוגי‪ ,‬גם אם‬
‫הוא מקרי‪ ,‬יכול למנע את ההתקפה‪ .‬המגן יכול‬
‫גם לסגור את הפרצה‪ ,‬אך בניגוד למרחבים‬
‫פיזיים‪ ,‬במרחב הקיברנטי סגירתה אינה כה‬
‫גלויה לצד התוקף‪ .‬דילמה נוספת‪ ,‬העומדת‬
‫מול התוקף‪ ,‬היא שההתקפה שלו עשויה‬
‫לחזק את הגנת היריב ולמנוע תקיפות נוספות‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫ניתן‪ ,‬אם כן‪ ,‬לומר כי בעולם הקיברנטי‪,‬‬
‫בדומה למרחבי פעולה אחרים‪ ,‬יש יתרון‬
‫לתוקף על פני המגן‪ ,‬אך זהו אינו יתרון מוחלט‪ ,‬וגם כאן הוא תלוי‬
‫יריב‪ ,‬מודיעין והקשר‪.‬‬
‫מערכת והקשרים ביניהם‪ .‬הרעיון המסדר (אסטרטגיה) מציע את‬
‫העקרונות להתמודדות עם מרכיבי המערכת או קשרים אלו על‬
‫מנת להשיג יעד חיוני‪ ,‬ותוכנית הביצוע מוציאה את הרעיון המסדר‬
‫אל הפועל‪ .‬במודל שיוצג להלן ייעשה שימוש במושגים “מענה‬
‫מערכתי“‪ ,‬ו“חשיבה מערכתית“‪ ,‬הלקוחים מגישה רעיונית זו‪.‬‬
‫המודל ודוגמאות ליישומו‬
‫בניתוח הממשקים האפשריים בין המרחב‬
‫הקיברנטי לאתגרים הביטחוניים המרכזיים‬
‫של ישראל ייעשה שימוש במודל המשלב‬
‫בין ניתוח מערכתי של בעיה אסטרטגית לבין‬
‫מאפייני מרחב הלחימה הקיברנטי שפורטו‬
‫לעיל‪ .‬המודל (טבלה ‪ )4‬מפרק את המערכת‬
‫למרכיביה המרכזיים ומולם מוצגים מאפייני‬
‫סביבת הלחימה הקיברנטית שהוצגו לעיל‪.‬‬
‫כל מרכיב במערכת נבחן מול כל מאפיין של‬
‫סביבת הלחימה וניתן ציון לעוצמת הממשק‬
‫ביניהם‪ ,‬המתוארת בצבעים כדלקמן‪:‬‬
‫ירוק ‪ -‬ממשק חזק בו יש יתרון לסייבר‬
‫על פני מרחבים אחרים;‬
‫צהוב ‪ -‬מתקיים ממשק‪ ,‬אך ללא יתרון‬
‫למרחב הקיברנטי;‬
‫ריק ‪ -‬אין ממשק בין מרכיב במערכת‬
‫למאפיין בסביבת הלחימה;‬
‫אדום ‪ -‬ממשק שבו יש חיסרון למרחב‬
‫הקיברנטי ביחס למרחבים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫עוצמת הממשק המוצגת נקבעה מעמדה‬
‫סובייקטיבית‪ ,‬הנובעת הן מרמת הכרת‬
‫המערכת הנבחנת‪ ,‬והן מהאופן שבו נתפס המרחב הקיברנטי‬
‫על מאפייניו‪ .‬ייתכן מאוד כי אנשים שונים יציגו עמדות שונות‬
‫בנוגע לעוצמת הממשק או למידת יתרונו של הסייבר על מרחב‬
‫אחר‪ .‬זו אינה מגבלה אלא יתרון ‪ -‬זהו לבו של תהליך הלמידה‪.‬‬
‫המפה המתקבלת מאפשרת מחד גיסא הסתכלות על המערכת‬
‫בכללותה ומאידך גיסא יכולת העמקה בפרטיה‪ .‬תהליך בניית‬
‫המפה והדיון הנוגע לעוצמת הממשקים מאפשרים למשטר את‬
‫הדיון ואת פיתוח הידע‪.‬‬
‫את השימוש במודל אדגים על שני אתגרים אפשריים בהוויה‬
‫תורת המערכות‬
‫היא גישה מסדרת‬
‫להתמודדות עם סביבות‬
‫מורכבות מאוד‪ ,‬כגון‬
‫ניהול מלחמות או‬
‫אתגרים אסטרטגיים‬
‫אחרים‪ ,‬שבבסיסה הרעיון‬
‫של התבוננות על מערכת‬
‫כעל שלם המורכב גם‬
‫מסך חלקיו וגם‬
‫מהיחסים ומהקשרים בין‬
‫החלקים הללו‬
‫הגישה המערכתית לאתגר אסטרטגי‬
‫תורת המערכות היא גישה מסדרת להתמודדות עם סביבות‬
‫מורכבות מאוד‪ ,‬כגון ניהול מלחמות או אתגרים אסטרטגיים אחרים‪,‬‬
‫שבבסיסה הרעיון של התבוננות על מערכת כעל שלם המורכב גם‬
‫מסך חלקיו וגם מהיחסים והקשרים בין החלקים הללו‪ 4.‬על פי גישה‬
‫זו‪ ,‬ניתן משקל גדול לשרטוט סביבה רעיונית בה מוצגים מרכיבי‬
‫השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות ‪17‬‬
‫הביטחונית של מדינת ישראל‪ .‬אתגרים אלו‪ ,‬גם אם הם שונים‬
‫מהותית באופיים זה מזה‪ ,‬מחייבים התייחסות מערכתית כוללת‬
‫ובהתמודדות עמם למרחב הקיברנטי יכול להיות תפקיד‪ .‬האתגר‬
‫הראשון הוא פיתוח מערכת נשק חדישה במדינה מרוחקת‪ ,‬מערכת‬
‫נשק העלולה לאתגר את יכולותיה של ישראל‪ .‬האתגר השני שאותו‬
‫אבחן הנו איום הדה־לגיטימציה העומד בפני המדינה‪ .‬אם בראשון‬
‫ניתן להצביע בצורה טבעית על חשיבותו של המרחב הקיברנטי‪,‬‬
‫הרי שמקומו של מרחב זה במענה המערכתי לאתגר השני אינו‬
‫מובן מאליו‪ .‬הניתוח המערכתי לכל אתגר מוצג ברמה כוללת וללא‬
‫פירוט‪ ,‬אך בדרך המאפשרת את בחינת המרכיבים המרכזיים שבו‪.‬‬
‫מרכיב א’‬
‫במערכת ‪X‬‬
‫מרכיב ב’‬
‫במערכת ‪X‬‬
‫מיקוד‬
‫והכוונת‬
‫הנהגה‬
‫בפרויקט ופתרון בעיות תוך כדי מימושו‪ .‬למרכיב זה מתחבר מרכיב‬
‫נוסף והוא הסיוע החיצוני המוגבל לפרויקט‪ .‬חלק ניכר מהידע‪,‬‬
‫מהתשתיות‪ ,‬מהפיתוח ומהייצור עשוי להגיע מתוך יכולות פנימיות‪.‬‬
‫הדבר מצמצם מצד אחד את החשיפה לגורמי חוץ‪ ,‬אך מצד אחר‬
‫ממקד את הקשר עם העולם החיצון למספר מוגבל של מקומות‬
‫ואנשי מפתח‪ .‬מרכיב משמעותי מאוד בפרויקט הוא המידור הקפדני‬
‫בכל הנוגע לעיסוק בו‪ ,‬המצמצם ומקשה מאוד על הגישה למרכיביו‬
‫השונים‪ ,‬הנתונים תחת מעטפת הגנה ייחודית‪.‬‬
‫מרכיב נוסף הנו הריחוק הגיאוגרפי מתוקף העובדה כי‬
‫הפרויקט מתקיים במדינה שלה אין גבול משותף עם ישראל‪.‬‬
‫למרכיב זה משמעות בכל הקשור לגישה אל ועל מרכיביו‬
‫השונים‪ ,‬והוא מגביל את מרחב האפשריות והכלים בהם יכולה‬
‫ישראל להשתמש‪ .‬ניתוח הממשקים האפשריים של המערכת עם‬
‫המרחב מוצג בטבלה ‪.5‬‬
‫על פי המודל‪ ,‬ניתן לראות כי למרחב הקיברנטי יש אפשרות‬
‫רבה להשפיע בעת עיצוב וניהול מערכה נגד פרויקט כזה‪.‬‬
‫המרכיבים במערכת‪ ,‬בהם יש לסייבר יתרון על פני מרחבים‬
‫אחרים הם בראש ובראשונה היכולת הפוטנציאלית לתת מענה‬
‫למרכיב הפיתוח של הטכנולוגיות המתקדמות בפרויקט‪ .‬יתרון‬
‫זה בא לידי ביטוי במאפייני סביבת לחימה הייחודיים של‬
‫הסייבר‪ ,‬הרלוונטיים למרכיב זה ובראשם העובדה כי הוא‬
‫נטול גבולות ואינו דורש הגעה פיזית מורכבת אל אזורי היעד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הגורם האנושי בתהליכי הפיתוח‪ ,‬שמאופיין כנקודת‬
‫חולשה מאפשר חדירה פוטנציאלית‪ ,‬בנוסף למגוון אופני‬
‫פיתוח טכנולוגי מתקדם במדינה מרוחקת‬
‫בחינה מערכתית של האתגר האסטרטגי של פיתוח מתקדם‬
‫במדינה מרוחקת מציבה כמה מרכיבים שעמם נדרשת ישראל‬
‫להתמודד (תרשים ‪ .)2‬בפרויקט כזה יש תפקיד מרכזי ומיוחד‬
‫להכוונה ממוקדת של ההנהגה ‪ -‬החל מהגדרת היעד הנדרש‪,‬עבור‬
‫דרך הקצאת המשאבים וכלה בהכוונת קצב הפיתוח‪ .‬מרכיב זה‬
‫במערכת מאופיין בקבוצת אנשים מצומצמת ובכירה המשקיעה‬
‫מאמץ להגן על החלטותיה‪.‬‬
‫במהותו פרויקט כזה עוסק בטכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬שהידע‬
‫עליהן אינו נחלת הכלל‪ .‬תפקידו המרכזי של המחקר והפיתוח‬
‫בפרויקט מחייב גישה קבועה לידע ודורש עדכון לצורך התקדמות‬
‫מיקוד‬
‫והכוונת‬
‫הנהגה‬
‫טכנולוגיות‬
‫מתקדמות‬
‫מידור‬
‫ריחוק‬
‫גיאוגרפי‬
‫מאמץ‬
‫פיתוח‬
‫פנימי‬
‫הגנה‬
‫חשאיות‬
‫הגורם‬
‫האנושי‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫_‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫א‪-‬‬
‫סימטריה‬
‫בין תוקף‬
‫למגן‬
‫יכולת‬
‫פגיעה‬
‫לוגית‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫הגנה‬
‫תרשים ‪ – 2‬מרכיבי מערכת בפרויקט פיתוח טכנולוגי‬
‫מתקדם במעגל שלישי‬
‫טבלה ‪ - 4‬מודל למיפוי ממשקים בין המרחב הקיברנטי‬
‫לאתגר האסטרטגי‬
‫נטול‬
‫גבולות‬
‫מידור‬
‫סיוע חיצוני‬
‫מוגבל‬
‫טכנולוגיות‬
‫מתקדמות‬
‫מאפיין ‪1‬‬
‫מאפיין ‪4‬‬
‫מאפיין ‪2‬‬
‫מאפיין ‪3‬‬
‫של סביבת של סביבת של סביבת של סביבת‬
‫הלחימה‬
‫הלחימה‬
‫הלחימה‬
‫הלחימה‬
‫הקיברנטית הקיברנטית הקיברנטית הקיברנטית‬
‫ממשק‬
‫קיים‬
‫ללא ממשק חיסרון‬
‫חזק‪ .‬יתרון ממשק‪.‬‬
‫לפעולה‬
‫למרחב‬
‫ללא יתרון‬
‫במרחב‬
‫הדיגיטלי‬
‫למרחב‬
‫הדיגיטלי‬
‫הדיגיטלי‬
‫קיים‬
‫ממשק‬
‫ללא ממשק ממשק‬
‫ממשק‪.‬‬
‫חזק‪ .‬יתרון‬
‫חזק‪ .‬יתרון‬
‫ללא יתרון‬
‫למרחב‬
‫למרחב‬
‫למרחב‬
‫הדיגיטלי‬
‫הדיגיטלי‬
‫הדיגיטלי‬
‫רמת תחכום‬
‫גבוהה‬
‫ריחוק‬
‫גיאוגרפי‬
‫מרכיב‬
‫הזמן‬
‫זמינות‬
‫מבצעית‬
‫‪+‬‬
‫מודי פעולה קושי‬
‫בהערכת‬
‫מגוונים‬
‫האפקט‬
‫‪+‬‬
‫_‬
‫‪++‬‬
‫_‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫טבלה ‪ – 5‬מיפוי ממשקים אפשריים של המרחב הקיברנטי עם פרויקט פיתוח מתקדם‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫_‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪ ++‬ממשק‬
‫חזק‪ .‬סייבר‬
‫בעדיפות‬
‫‪ +‬קיים ממשק‪.‬‬
‫סייבר לא‬
‫בעדיפות‬
‫ללא ממשק‬
‫ חסרון‬‫לסייבר‬
‫‪ 18‬מערכות ‪466-465‬‬
‫הפעולה והכלים המבצעיים‪ .‬רמת התחכום של התקיפה‪,‬‬
‫התלויה במודיעין‪ ,‬יכולה לאפשר פעולה שהנזק שלה יהיה רב‬
‫וממוקד מצד אחד‪ ,‬אך לא נרחב מדי‪ ,‬כמו בתקיפה קינטית‪,‬‬
‫שעשוי לגרור תגובת נגד משמעותית מצד היריב‪.‬‬
‫במרכיבים אחרים במערכת יש לסייבר יכולת והוא יכול‬
‫להיות חלק מהמענה‪ ,‬אך הוא איננו בהכרח עדיף על פני מענה‬
‫ממרחבים אחרים‪ .‬מתוך המודל בולט לעין תחום בו לסייבר‬
‫יש חסרון מול מרחבים אחרים‪ ,‬הנובע מהקושי לחזות בצורה‬
‫מדויקת יחסית את האפקט של שימוש בו כנגד מרכיבים‬
‫במערכת‪ .‬כלומר‪ ,‬פעולה קיברנטית‪ ,‬שמשמעותה המיידית‬
‫אינה ברורה כמו פעולה קינטית‪ ,‬יכולה במקרה כזה לגרור‬
‫להסלמה‪ ,‬או לתגובת נגד לא צפויה‪.‬‬
‫מידע‬
‫בארגונים‬
‫בנ“ל‬
‫תודעה‬
‫מיתוג‬
‫בתקשורת‬
‫שלילי‬
‫בנ“ל‬
‫לישראל‬
‫משיכת‬
‫השקעות‬
‫חרם‬
‫מישראל‬
‫לוחמת‬
‫משפט‬
‫גורמים לא‬
‫מדינתיים‬
‫משיכת‬
‫השקעות‬
‫מישראל‬
‫סנקציות‬
‫על גופים‬
‫מסחריים‬
‫סנקציות‬
‫על גופי‬
‫ממשלה‬
‫תרשים ‪ – 3‬מרכיבי מערכת הדה־לגיטימציה‬
‫איום הדה־לגיטימציה‬
‫מסע הדה־לגיטימציה המתנהל כנגד ישראל הוא איום מסוג‬
‫אחר לחלוטין‪ .‬הרעיון המוביל שולל את קיומה של ישראל‬
‫כמדינה‪ ,‬ומגדיר את תכליתו בהוצאת הגופים הישראליים מחוץ‬
‫למסגרות הפעולה הבין־לאומיות‪ .‬המערכה מנוהלת באמצעות‬
‫איסוף מידע על פעולות ישראל והפצתו על מנת ליזום ולעודד‬
‫פעולות נגד גופים ישראליים כגון מוסדות אקדמיים‪ ,‬גופי‬
‫תרבות‪ ,‬חברות מסחריות‪ ,‬וגופים ממשלתיים‪ .‬מדובר אם כן‬
‫באתגר שבו המרכיב החשוב ביותר הוא מרכיב רך של תודעה‪,‬‬
‫מידע ודעת קהל‪.‬‬
‫הצגת מרכיבי המערכת הזו נעשית באמצעות ההקשר‬
‫הפונקציונלי של המרכיבים השונים ולא דרך שיוכם הארגוני או‬
‫הגיאוגרפי (תרשים ‪ .)3‬כלי מרכזי במאמץ הוא חרם על גופים‬
‫ישראליים שונים‪ ,‬או כזה המוטל על גופים המנהלים קשרים עם‬
‫ישראל‪ ,‬כגון גופים מסחריים ותרבותיים‪ .‬הקריאה לחרם מקודמת‬
‫בין היתר באמצעות פרסום עובדת הקשר עם ישראל ויצירת דעת‬
‫קהל נגד הגופים הקשורים עמה‪.‬‬
‫לוחמת המשפט היא מרכיב משמעותי מאוד במערכה נגד‬
‫הלגיטימיות הישראלית‪ .‬מרכיב נוסף הוא מאמץ למשיכת‬
‫השקעות גופים כלכליים ויזמים מישראל‪ .‬עיקר המאמץ של‬
‫מובילי המאבק‪ ,‬הוא בזיהוי הגופים הללו והשחרת פניהם‬
‫במדינות בהן הם פועלים‪ .‬מאמץ נוסף מושקע ביצירת מיתוג‬
‫שלילי לישראל כמדינה אלימה‪ ,‬המזלזלת בחיי אדם ובחוק‬
‫הבין־לאומי‪ .‬לא פעם המיתוג נעשה באמצעי התקשורת השונים‬
‫תוך פרסום מידע חלקי או שקרי‪.‬‬
‫התקשורת הבין־לאומית היא גורם מרכזי בגיבוש השקפת‬
‫העולם והתודעה של פרטים וארגונים ברחבי העולם‪ .‬לפיכך‬
‫משקיעים מארגני המאבק בלגיטימיות של ישראל מאמץ מיוחד‬
‫בפרסום ובהפצת מידע רב על פעולותיה השונות‪.‬‬
‫המרכיב האחרון הנו קבוצה של גופים לא מדינתיים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים כל אחד ממניע משלו‪ ,‬אך גם בקשר מסוים ביניהם‪.‬‬
‫גופים אלו אחראים לא פעם על איסוף ופרסום המידע לגופים‬
‫המוזכרים לעיל‪ ,‬ולכן מהווים מרכיב משמעותי במערכה‪.‬‬
‫המאמץ המופעל על מנת לייצר חרם וסנקציות על גופים‬
‫ישראליים או כאלו שפועלים עם ישראל מציב בראש מעינייו את‬
‫התודעה‪ ,‬והמידע כבסיס לפעולתו‪ .‬עיקר המענה לאתגר נמצא‬
‫אם כן במאבק נגדי אותו צריכה לנהל ישראל במישור הדיפלומטי‬
‫וההסברתי‪ ,‬ולשם כך יכול הסייבר להוות מרכיב משמעותי מאוד‬
‫באיסוף מידע מקדים שיסייע למאמץ זה‪ .‬מיפוי הממשקים בין‬
‫המרחב הקיברנטי למרכיבי המערכת הפועלת לדה־לגיטימציה‬
‫של ישראל בעולם מצביע על מספר מקומות בהם פעילות‬
‫קיברנטית היא חלופה אפשרית (ראה טבלה ‪ 6‬בעמוד הבא)‪.‬‬
‫על פי המודל‪ ,‬יתרונו הגדול של המרחב הקיברנטי טמון בעובדה‬
‫כי הוא נטול גבולות‪ ,‬ובעל גישה מידית למוקדי המידע והנתונים‬
‫שעליהם מבססים הגופים המובילים את מסע הדה־לגיטימציה‪.‬‬
‫גם רמת התחכום הגבוהה של פעולה במרחב ומרכיב החשאיות‬
‫מאפשרים לסייבר להיות מרכיב חשוב כגורם מסייע במענה‪.‬‬
‫במרבית המקומות האחרים קיים ממשק בין המרחב הקיברנטי‬
‫למרכיבי המערכת‪ ,‬אך יתרונו של הסייבר אינו מובהק‪.‬‬
‫ניתן לראות כי המרכיבים המרכזיים מולם יכול הסייבר לפעול‬
‫הם הגופים העוסקים במיתוג‪ ,‬בתודעה‪ ,‬במידע ובלוחמת המשפט‪.‬‬
‫אופני הפעולה על המידע יכולים להתמקד באיסוף מידע עבור‬
‫הגופים המדיניים‪ ,‬מערכות ההסברה והגופים המשפטיים‪ ,‬כמו‬
‫גם חשיפת מידע שיקרי באתרים וגופים הפועלים נגד ישראל‪.‬‬
‫במאבקים רבים‪ ,‬חשיפת המידע של אתרים וגופים עשויה‬
‫להשפיע רבות על הצלחת המאבק‪.‬‬
‫בהתמודדות מול אתגר הדה־לגיטימציה בולט נושא הדין‬
‫הבין־לאומי בנוגע לפעולה במרחב‪ .‬מרבית הגופים והפעולות‬
‫במסגרת מסע הדה־לגיטימציה נעשים במסגרות מערביות‬
‫ובמדינות ידידותיות לישראל‪ .‬יש להניח כי מדינת ישראל תפעל‬
‫במקומות אלו על פי המקובל‪ ,‬גם ללא דין בין‪-‬לאומי ברור‬
‫ומקובל‪ ,‬אך עם זאת פעולות איסוף מידע רבות יכולות להתבצע‬
‫ולסייע רבות למאמץ העיקרי‪.‬‬
‫תובנות‬
‫המודל שהוצג והפעלתו על שני אתגרים אסטרטגיים למדינת‬
‫ישראל מאפשרים דיון בעצם השימוש בו לפני העיסוק בתובנות‬
‫הנובעות ממנו‪ .‬נקודת המפתח בשימוש במודל היא הדיון סביב‬
‫עוצמת הממשק בין מרכיב במערכת למאפיין כלשהו של סביבת‬
‫הלחימה הקיברנטית‪ .‬זהו המקום שבו מתבצעת סינתזה בין‬
‫הכרת המערכת היריבה לבין בירור היכולת הישראלית מולה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬חוזקו של המודל הוא ברלוונטיות שלו לסביבה‬
‫האסטרטגית הייחודית של ישראל ולעוצמתה הקיברנטית‪ .‬השימוש‬
‫בכלי בעל מאפיינים כמותיים‪ ,‬עם כל הקושי שבדבר‪ ,‬מאפשר‬
‫לייצר תמונה נוחה של משמעות השימוש במרחב הקיברנטי אל‬
‫מול מערכה נתונה‪.‬‬
‫המודל מציב קושי‪ ,‬בשלב הגדרת המרכיבים של מערכת מסוימת‪.‬‬
‫השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות ‪19‬‬
‫מרכיב‬
‫הזמן‬
‫זמינות‬
‫מבצעית‬
‫מודי פעולה קושי‬
‫בהערכת‬
‫מגוונים‬
‫האפקט‬
‫חשאיות‬
‫הגורם‬
‫האנושי‬
‫נטול‬
‫גבולות‬
‫רמת‬
‫תחכום‬
‫גבוהה‬
‫חרם‬
‫א‪-‬‬
‫סימטריה‬
‫בין תוקף‬
‫למגן‬
‫יכולת‬
‫פגיעה‬
‫לוגית‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫סנקציות‬
‫על גופים‬
‫מסחריים‬
‫סנקציות על‬
‫גופי ממשל‬
‫משיכת‬
‫השקעות‬
‫מישראל‬
‫מיתוג שלילי‬
‫לישראל‬
‫תודעה בגופי‬
‫תקשורת‬
‫מידע‬
‫בארגונים‬
‫בי“ל‬
‫לוחמת משפט‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫גורמים לא‬
‫מדינתיים‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪ ++‬ממשק‬
‫חזק‪ .‬סייבר‬
‫בעדיפות‬
‫‪ +‬קיים ממשק‪.‬‬
‫סייבר לא‬
‫בעדיפות‬
‫ללא ממשק‬
‫ חסרון‬‫לסייבר‬
‫טבלה ‪ – 6‬מפת ממשקים אפשרית עם אתגר הדה־לגיטימציה‬
‫נדרשת הכרה טובה מאוד של המערכת‪ ,‬הן מההיבט הטכני והן‬
‫מההיבט האנושי‪ ,‬ועם הקשרים ביניהם‪ .‬הכרה כזו תהיה על פי רוב‬
‫נחלתם של אנשי המודיעין‪ .‬נושא נוסף‪ ,‬שעולה בשלב בניית המודל‬
‫אל מול אתגר ספציפי‪ ,‬הוא הצורך בניתוח מקצועי של גודל המרחב‬
‫הקיברנטי במערכת שעמה מתמודדים ושל מאפייניו‪.‬‬
‫בניית מפת הממשקים והדיון צריכים להתבצע באינטגרציה‬
‫רחבה של גורמים שמכירים היטב את האתגר עם אלו שמכירים‬
‫היטב את היכולות הקיברנטיות הישראליות בהגנה ובהתקפה‪,‬‬
‫ועם אלו האמונים על חשיבה מערכתית‪ .‬בשילוב כזה‪ ,‬הופך‬
‫המודל לכלי שמאפשר לימוד הדדי ופיתוח ידע‪ ,‬אל מול תכלית‬
‫מוגדרת‪ .‬קיים יתרון בשימוש במודל כזה‪“ ,‬המאלץ“ שיח בין‬
‫הגורמים השונים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא נדרש להיות מומחה טכני‬
‫על מנת להגדיר צורך הנובע מניתוח המערכת היריבה‪ ,‬ולא נדרש‬
‫להיות על מנת להצביע על אפשרויות לפעולה במרחב הקיברנטי‬
‫מתוך ידע טכני‪.‬‬
‫תוצר נוסף מדיון כזה‪ ,‬וחשוב לא פחות‪ ,‬הוא הצבעה על מרכיבי‬
‫בניין כוח שיש לפתח או לחזק בהתאם למענה המערכתי הנוצר‪.‬‬
‫המודל יכול להציב בצורה בהירה נקודות חוזק או חולשה במרחב‬
‫הקיברנטי הישראלי‪ ,‬ובכך לסייע לקבלת החלטות בתחום‪.‬‬
‫כמו בכל כלי ומודל תפיסתי נמצא גם במודל המוצע כמה מגבלות‪,‬‬
‫שעיקרן בניסיון להתאים לתבניות ברורות נושאים שלא בהכרח‬
‫קשורים אליהן‪ .‬עצם ההתבוננות המערכתית על אתגר ופירוקו‬
‫למרכיבים והערכת עוצמתם הם סובייקטיביים‪.‬‬
‫המאמר אינו נוגע בכמה נושאים מרכזיים בהשפעתו של המרחב‬
‫הקיברנטי על ניהול המערכה‪ ,‬כמו סוגיית המודיעין או סוגיית תרומתו‬
‫האפשרית של המרחב להרתעה‪ .‬נושאים אלו אמנם קשורים באופן‬
‫הדוק להשפעתו של המרחב הקיברנטי‪ ,‬הן על הרמה האסטרטגית‬
‫והן על הרמה האופרטיבית‪ ,‬אך מפאת קוצר היריעה הם לא יידונו‬
‫במסגרתו‪ ,‬אך יש לזכור שהתמונה המלאה כוללת גם אותם‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מטרת מאמר זה הייתה להציג מודל לשרטוט הממשקים‬
‫האפשריים שבין סביבת הלחימה הקיברנטית לבין אתגרי השעה‬
‫הביטחוניים‪ ,‬העומדים בפני מדינת ישראל‪ .‬תהליך הבירור מאפשר‬
‫לעצב עקרונות לדיון וללמידה‪ ,‬ומתוך כך להצביע על משמעותו של‬
‫מרחב זה לעוצמתה הלאומית של ישראל‪ .‬פיתוח שיח כזה הכרחי‬
‫לשיפור הבנתנו את המרחב הקיברנטי‪ ,‬את היכולות והמשמעויות‬
‫של פעולה בו‪.‬‬
‫המודל המוצג הינו כלי המאפשר דיון בין מומחים מסביבות שונות‬
‫ומקבלי החלטות בכך תרומתו לשיח‪ .‬המודל מתייחס לא רק לשני‬
‫עולמות תוכן אלו‪ ,‬אלא מציג‪ ,‬בצורה גרפית‪ ,‬גם את היחס בין המרחב‬
‫הקיברנטי למרחבי פעולה אחרים‪ .‬ככל שהדבר פשטני‪ ,‬נותנת הצגה‬
‫כזו תמונה בהירה יחסית על תפקידו האפשרי של הסייבר במענה‬
‫לאתגרים ביטחוניים‪.‬‬
‫כמו מודלים רבים‪ ,‬גם לכלי זה חסרונות הנוגעים לאופן ההצגה‪,‬‬
‫מוגבלות הניתוח והראייה הסובייקטיבית של מי שקובע בסופו של‬
‫דבר את הנתונים המוצגים בו‪ .‬שימוש נכון במודל‪ ,‬יכול להתקיים רק‬
‫אם ישמש כבסיס לשיח בין הגורמים השונים‪ ,‬המגיעים מהקהילה‬
‫הקיברנטית ומהקהילה האסטרטגית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫מניתוח תוצאות הפעלת המודל על שני אתגרים לאומיים עולה‬
‫כי לסייבר יכול להיות תפקיד מרכזי במענה המערכתי הניתן‬
‫לאתגרים אלו‪ .‬ניתוח התוצאות מראה כי תנאי למימוש הסייבר‪,‬‬
‫הוא עליונותה של ישראל במרחב‪ .‬השגת חופש פעולה קיברנטי‬
‫מול יריב היא תנאי הכרחי למימוש פעולות בהגנה ובהתקפה‪.‬‬
‫עליונות כזו נבנית לאו דווקא רק בגופים ביטחוניים והיא צריכה‬
‫להיות חלק ממאמץ משולב בין גורמי ביטחון‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬תעשיה‬
‫וממשל‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬השפעתו האפשרית של המרחב הקיברנטי על עיצוב‬
‫וניהול מערכות היא רבה ומגוונות‪ .‬לאור קצב השינויים הגדול‬
‫סביבנו‪ ,‬הכרחי לקיים תהליך חשיבה ופיתוח ידע מתמיד‪ ,‬על‬
‫מנת לעצב‪ ,‬לבנות ולהשתמש במרחב זה בצורה המיטבית‬
‫לצרכיה האסטרטגיים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫*המאמר מבוסס על עבודת הגמר של הכותב במב“ל‬
‫‪ 20‬מערכות ‪466-465‬‬
‫לוחמים בצבא‬
‫דאעש‪.‬‬
‫התרחבות המדינה‬
‫האסלאמית דילגה‬
‫על מרחבים שלא‬
‫כבשה והגיעה‬
‫לזירות מרוחקות‬
‫ד"ר סא"ל (מיל') עדו הכט > היסטוריון ומדריך בפו"ם‬
‫המדינה הא‬
‫צבא המדינה האסלאמית בהיבט המבצעי ‪ -‬שיטות הפעולה‬
‫האסטרטגיות‪ ,‬המערכתיות והטקטיות כפי שהן באו ובאות לידי‬
‫ביטוי במרחב הפעילות העיקרי שלו ‪ -‬עיראק וסוריה‪.‬‬
‫המדינה האסלאמית | ניתוח צבאי ‪21‬‬
‫האסלאמית‬
‫ניתוח צבאי‬
‫‪ 22‬מערכות ‪466-465‬‬
‫מבוא‬
‫המדינה האסלאמית פרצה לתודעת העולם בקיץ ‪ 2014‬לאחר‬
‫שכבשה בסדרה של מהלכים מפתיעים ומהירים חלק ניכר‬
‫מצפון־מערב עיראק‪ ,‬ממזרח סוריה ומצפון־־מערב סוריה‬
‫ולאחר שכוחותיה החלו לאיים לכאורה גם על בגדאד‪ .‬מאז‬
‫שככה התדהמה וגם הואטו הישגי צבא המדינה האסלאמית;‬
‫בגזרות מסוימות הוא אף נדחק לאחור‪ .‬ההתלהבות שעוררו‬
‫הישגי המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה גרמו לארגונים‬
‫ג’יהאדיסטיים אחרים ‪ -‬כאלה שהיו עצמאיים וכאלה שראו‬
‫קודם לכן את עצמם מסונפים לארגון אל־קאעדה ‪ -‬במזרח־‬
‫התיכון ובאפריקה לחבור אליה ולהישבע לה אמונים‪ ,‬כך‬
‫שמבחינה רעיונית התרחבות המדינה האסלאמית דילגה על‬
‫מרחבים שלא כבשה והגיעה לזירות מרוחקות‪.‬‬
‫המאמר הזה בוחן את צבא המדינה האסלאמית בהיבט המבצעי‬
‫ שיטות הפעולה האסטרטגיות‪ ,‬המערכתיות והטקטיות כפי‬‫שהן באו ובאות לידי ביטוי במרחב הפעילות העיקרי שלו ‪-‬‬
‫עיראק וסוריה‪.‬‬
‫כוח צבאי מופעל כדי לשרת מטרות‬
‫מדיניות‪ .‬מטרותיה המדיניות של המדינה‬
‫האסלאמית נגזרות משני מקורות‪:‬‬
‫האידיאולוגיה הדתית שמובילה את אנשיה‬
‫והצרכים המעשיים של קיום מדינה‪ .‬בחינת‬
‫התנהלות המדינה האסלאמית מעלה כי‬
‫ברוב הסוגיות יש חפיפה בין השניים‪.‬‬
‫בסוגיות שבהן השאיפות האידיאולוגיות‬
‫והצרכים המעשיים מתנגשים אלה‬
‫באלה המדיניות הננקטת נוטה לעתים‬
‫יותר לכיוון האידיאולוגי־דתי (לדוגמה‪,‬‬
‫התגרות בטורקיה באמצעות פיגועים על‬
‫אף שצירי ייבוא הסחורות‪ ,‬הנשק וכוח־‬
‫האדם העיקריים של המדינה האסלאמית‬
‫עוברים דרך טורקיה)‪ ,‬ולעתים היא נוטה‬
‫יותר לכיוון המעשי (לדוגמה‪ ,‬קשרי מסחר‬
‫עם משטר אסד למרות היותו כופר ואויב)‪.‬‬
‫האסלאמית לבין העוצמה החומרית המצטברת של אויביו מוטית‬
‫בפער גדול מאוד לטובת אויביו‪.‬‬
‫מכיוון שהמטרה המדינית העליונה של המדינה האסלאמית‬
‫היא הרחבת שטחיה‪ ,‬מצב היסוד האסטרטגי המועדף של המדינה‬
‫האסלאמית הוא מתקפה‪ .‬מערכות הגנתיות ננקטות על־פי־רוב‬
‫כמאמץ משני בלבד בעוד הכוח העיקרי מנהל מערכות התקפיות‬
‫בחזיתות ובגזרות אחרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬במחצית השנייה של ‪,2015‬‬
‫מתקפות־הנגד הבו־זמניות של אויבי המדינה האסלאמית‬
‫בעיראק והכורדים בסוריה דחקו את המדינה האסלאמית למצב‬
‫של מגננה בלבד בכל חזיתותיה‪.‬‬
‫במקרים שבהם נכפית עליה מערכה הגנתית בגזרה או בחזית‬
‫מסוימת מעדיפה המדינה האסלאמית להעתיק כוחות ולצאת‬
‫להתקפות־נגד מקבילות מפתיעות לעבר נכסים חשובים של אותו‬
‫אויב בחזית נפרדת‪ ,‬או לפחות בגזרה נפרדת באותה חזית‪ .‬זאת‪,‬‬
‫כדי לאלץ את האויב להפחית את הלחץ בגזרה שבה הוא תוקף‬
‫על־מנת שיוכל להפנות את כוחותיו להגן על הנכס שלו המותקף‬
‫באותה התקפת־נגד פתאומית של המדינה האסלאמית בגזרה‬
‫האחרת‪ .‬דוגמה לכך אפשר לראות בהתקפה‬
‫של צבא המדינה האסלאמית על רמאדי (מאי‬
‫‪ )2015‬בעת שבה צבא עיראק והמיליציות‬
‫השיעיות היו שקועים בהתקפה על תכרית‬
‫ובייג’י‪ .‬דוגמה נוספת היא הפשיטה על‬
‫קובאני (יולי ‪ )2015‬בעת שהכוח הכורדי־‬
‫סורי העיקרי תקף לעבר אל־רקה‪ ,‬עיר הבירה‬
‫של המדינה האסלאמית‪.‬‬
‫לנוכח החלת שירות‬
‫חובה על אזרחי‪/‬נתיני‬
‫המדינה האסלאמית‪,‬‬
‫נדרשת הבחנה בין הכוח‬
‫הזמין ללחימה בכל רגע הכוח הצבאי‬
‫אין מידע ודאי בנוגע לגודלו של צבא‬
‫נתון לבין היכולת לספוג‬
‫המדינה האסלאמית‪ ,‬וההערכה היא שהוא‬
‫אבדות‪ ,‬שהיא הרבה‬
‫מונה כ־‪ 30,000‬לוחמים (מקורות שונים‬
‫יותר גדולה‬
‫מציגים מספרים שונים)‪ .‬המספר הזה מייצג את‬
‫דרך ניהול המלחמה (האסטרטגיה) של המדינה‬
‫האסלאמית‬
‫נתון יסוד חשוב להבנת האסטרטגיה של המדינה האסלאמית‬
‫הוא שלנוכח היחס בין הגודל של צבאה ושל כל הצבאות‬
‫הנלחמים נגדה לבין גודל המרחב לא עומדים לרשותה מספיק‬
‫כוחות כדי לכסות בו־בזמן את כל החזיתות ואת כל הגזרות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ביחס לגודל מרחבי הלחימה נוכחות הכוחות דלילה‬
‫מאוד‪ ,‬למעט בנקודות נבחרות שבהן המדינה האסלאמית או‬
‫אחד מאויביה מחליטים לרכז עוצמה על חשבון יתר החזיתות‪.‬‬
‫גם כאשר נוצר ריכוז כזה‪ ,‬המאפיינים של השטח המישורי‬
‫הפתוח מאפשרים תמיד למצוא מעקפים לכל מערך‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הלחימה מתרכזת סביב יעדים נקודתיים מוגדרים‪ ,‬כמו יישובים‬
‫או נכסים כלכליים מניבים‪ ,‬המרוחקים זה מזה עשרות עד מאות‬
‫קילומטרים‪ ,‬ובאותה עת אין כלל לחימה ברוב השטח‪.‬‬
‫נתון חשוב נוסף הוא שהיחס בין העוצמה החומרית (כמות‬
‫הלוחמים‪ ,‬הסוגים והכמויות של אמצעי לחימה) של צבא המדינה‬
‫העוצמה הקיימת בכל רגע נתון‪ ,‬ואולם מכיוון‬
‫שחלק ניכר מכוח־האדם הם מתנדבים זמניים‬
‫מרחבי העולם המוסלמי‪ ,‬קיימות כנראה תנודות‬
‫רבות בזמינות כוח־האדם הזה למבצעים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לנוכח החלת‬
‫שירות חובה על אזרחי‪/‬נתיני המדינה האסלאמית‪ ,‬נדרשת הבחנה‬
‫בין הכוח הזמין ללחימה בכל רגע נתון לבין היכולת לספוג אבדות‪,‬‬
‫שהיא הרבה יותר גדולה‪ .‬לפיכך‪ ,‬על אף שמספר האבדות גדול על־פי‬
‫הדיווחים מעת לעת על־ידי גורמים במערב‪ ,‬עדיין אין ראיות לשינוי‬
‫ניכר בגודל הכולל של הצבא‪.‬‬
‫עוצמתו העיקרית של הצבא היא חיל רגלים קל ממונע המסתייע‬
‫במגוון כלי נשק בינוניים‪ .‬מספרם של כלי הנשק הכבדים הוא‬
‫מצומצם‪ ,‬וניודם מחזית לחזית מוגבל‪ .‬נעשה גם שימוש בכלי טיס‬
‫לא מאוישים לשם איסוף מודיעין‪.‬‬
‫לא ברורים מקורות ההצטיידות של המדינה האסלאמית – רוב‬
‫אמצעי הלחימה שבידיה נלקחו באמצעות ביזה מן המחסנים של‬
‫צבא עיראק ושל צבא סוריה‪ .‬במהלך השנים התפרסמו דיווחים על‬
‫הספקת נשק ואמצעים אחרים על־ידי מדינות חצי־האי ערב הסוניות‬
‫למורדים הסונים נגד משטר אסד‪ .‬אמנם באופן רשמי האמצעים האלה‬
‫לא נועדו להגיע למדינה האסלאמית‪ ,‬אבל לא ניתן לדעת לאילו ידיים‬
‫הם הועברו לאחר שהגיעו לסוריה (אם הדיווחים נכונים והם אכן‬
‫הגיעו)‪ .‬בעבר‪ ,‬צבאות שלא יכלו לייצר את האמצעים הדרושים להם‬
‫המדינה הצבאית ניתוח צבאי ‪23‬‬
‫כוחות רגליים של צבא המדינה האסלאמית (דאעש)‪ .‬עוצמתו העיקרית של צבא המדינה האסלאמית היא חיל רגלים קל ממונע המסתייע במגוון‬
‫כלי נשק בינוניים‬
‫ולא יכלו לסמוך על הספקה סדירה של אמצעים ממדינה ידידותית‪,‬‬
‫ניצלו את השוק השחור‪ ,‬אולם סוגי האמצעים שמציע השוק הזה‬
‫מוגבלים‪ ,‬וכדי להבריח כמויות גדולות של אמצעים נדרשת יכולת‬
‫שינוע בדרך הים‪ .‬למדינה האסלאמית אין גישה ישירה לאף חוף ים‪.‬‬
‫הצורך להבריח אמצעים כאלה בדרך היבשה‪ ,‬דרך מדינות שכולן‪,‬‬
‫לפחות באופן רשמי‪ ,‬עוינות למדינה האסלאמית‪ ,‬מצמצם את היקף‬
‫ההספקה שאפשר להבטיח‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על אף שלאחרונה סיפרו‬
‫מתווכים בשוק השחור לעיתונאים שצבא המדינה האסלאמית רוכש‬
‫מהם כמויות גדולות של נשק קל ותחמושת‪ ,‬ספק אם המתווכים‬
‫הללו מסוגלים לספק את כל הכמות הנדרשת של האמצעים האלה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לא ידוע מהו ההיקף של מלאי התחמושת וחלקי החילוף‬
‫שבידי צבא המדינה האסלאמית‪ .‬מגבלת היכולת לספק אמצעים‬
‫היא כנראה החסם החשוב ביותר להגדלת כוח־האדם המשרת בצבא‪.‬‬
‫מגבלת היכולת לתחזק ולתספק את האמצעים היא כנראה החסם‬
‫החשוב ביותר לקביעת קצב המבצעים ולהספקת סיוע בנשק כבד‬
‫לכוחות הרגליים כאשר מתברר שאלה אינם מצליחים להתגבר על‬
‫האויב לבדם‪ .‬ייתכן שהצורך בהבטחת נתיבי הברחה יבשתיים היא‬
‫אחת הסיבות למאמצים הגדולים שהשקיעה המדינה האסלאמית כדי‬
‫לכבוש את רוב שטח סוריה הצמוד לגבול עם תורכיה‪ .‬אובדן רוב‬
‫השטח הזה הוא אולי אחד הגורמים לצמצום המהלכים ההתקפיים של‬
‫צבא המדינה האסלאמית במחצית השנייה של ‪.2015‬‬
‫היעדים הצבאיים‬
‫יעדים צבאיים אמורים להיקבע על־ידי ההנהגה המדינית‬
‫כדי לשרת את מטרותיה הצבאיות‪ .‬בחינת התפתחות מסעות‬
‫הכיבושים של המדינה האסלאמית מלמדת על היצמדות בעיקר‬
‫למרחבים מסוימים‪ ,‬ובתוכם על היצמדות פחות או יותר לצירי‬
‫התחבורה הראשיים‪ .‬עד כה סדר העדיפויות היה‪ :‬כיבוש‬
‫האוכלוסייה הערבית־סונית‪ ,‬ולאחר מכן הכורדית־סונית תוך‬
‫כדי כיבוש נכסים כלכליים מניבים והבטחת חיבור קרקעי בין‬
‫המדינה האסלאמית לבין תורכיה‪.‬‬
‫האיומים הצבאיים‬
‫ניתן לחלק באופן גס ברמה האסטרטגית את גבולות המדינה‬
‫האסלאמית לשבע חזיתות נפרדות ‪ -‬ארבע בסוריה (צפון־‬
‫מערב סוריה‪ ,‬צפון־מזרח סוריה‪ ,‬מזרח סוריה‪ ,‬ודרום סוריה)‬
‫ושלוש בעיראק (צפון־מערב עיראק‪ ,‬צפון־מרכז עיראק ומערב‬
‫עיראק)‪.‬‬
‫רשימת האויבים של המדינה האסלאמית ארוכה‪ ,‬ועם זאת‪,‬‬
‫בכל חזית ‪ -‬למעט שתיים בעיראק (צפון־מרכז עיראק ומערב‬
‫עיראק) ‪ -‬פועלים אויבים נפרדים‪ ,‬ובחלק מן החזיתות בסוריה‬
‫(צפון־מערב סוריה ודרום סוריה) פועלים באותה חזית אויבים‬
‫נפרדים שגם נלחמים אלה באלה‪ .‬עבור צבא המדינה האסלאמית‬
‫המשמעות העיקרית של הדבר היא שעקב גודלו המצומצם‪ ,‬ריכוז‬
‫כוחות למאמץ התקפי או הגנתי בחזית אחת מחייב דילול כוחות‬
‫ניכר בחזיתות אחרות‪ .‬כתוצאה מפיצול אויביה והמרחק בין‬
‫החזיתות עדיין לא התרחש מצב שבו נאלצה המדינה האסלאמית‬
‫לעמוד מול מתקפה מתואמת מצד כל אויביה בבת אחת‪ .‬המצב‬
‫הזה אִפשר למדינה האסלאמית להעתיק כוחות מחזית לחזית‬
‫כדי ליזום מתקפות או כדי לתגבר מגננה לפי רצונה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬התאוששותם והתחזקותם של חלק מן הצבאות היריבים‬
‫במחצית השנייה של ‪ 2015‬והתקפותיהם בו־בזמן (גם אם לא‬
‫‪ 24‬מערכות ‪466-465‬‬
‫בתיאום זה עם זה ‪ -‬למעט מתן סיוע אווירי אמריקני לצבא‬
‫ממשלת עיראק ולכורדים העיראקים) מאלצות כעת את המדינה‬
‫האסלאמית להשקיע יותר ויותר כוחות במערכות הגנתיות על‬
‫חשבון המערכות ההתקפיות‪.‬‬
‫מאפייני העוצמה של רוב צבאות האויב המקומיים אינם‬
‫שונים באופן משמעותי מאלה של צבא המדינה האסלאמית ‪-‬‬
‫צבאות של רגלים ממונעים המצוידים בנשק בינוני‪ .‬החריגים‬
‫הם הצבאות של ממשלת עיראק ושל ממשלת סוריה המצוידים‬
‫בהרבה יותר רק”ם וארטילריה וגם במטוסי קרב ובמסוקי‬
‫קרב ‪ -‬אם כי במספר מצומצם‪ .‬אויב מסוג שונה לחלוטין הם‬
‫הצבאות המערביים וצבא רוסיה ‪ -‬אלה מפעילים רק מטוסי קרב‬
‫ומעט כוחות מיוחדים במבצעים עצמאיים ובסיוע לצבא עיראק‬
‫ולצבא סוריה‪ .‬כמו כן מסייעים האמריקנים במידת־מה לכורדים‬
‫העיראקים‪.‬‬
‫דפוסי ניהול המערכה של המדינה האסלאמית‬
‫כאשר בוחנים את דפוסי ניהול המערכה של המדינה האסלאמית‬
‫ושל יריביה יש להביא בחשבון את הדלילּות היחסית של הכוחות‬
‫ביחס לממדי זירת המלחמה כולה‪ ,‬ואפילו‬
‫ביחס לממדים של כל אחת מן החזיתות‬
‫בנפרד‪ .‬כמו כן יש להביא בחשבון את תנאי‬
‫השטח הנוחים לתמרון ‪ -‬מישורים מדבריים‬
‫נטולי מכשולים קרקעיים משמעותיים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬גם אם ירכז את רוב כוחו בחזית‬
‫מסוימת‪ ,‬אין לאף צבא המשתתף במלחמה‬
‫הזאת שום יכולת ליצור חזית רציפה‪ ,‬ולכל‬
‫היערכות מרחבית יש אגפים חשופים והיא‬
‫ניתנת לעקיפה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העתקת כוחות‬
‫מחזית לחזית ומגזרה לגזרה בתוך חזית‬
‫מסוימת אמנם אפשרית בתוך ימים ספורים‪,‬‬
‫אבל בכל עת שצבא המדינה האסלאמית‬
‫או אחד מיריביו מרכזים מאמצים בגזרה‬
‫מסוימת בתוך חזית מסוימת‪ ,‬הם נאלצים‬
‫לצמצם באופן משמעותי את נוכחותם בגזרה‬
‫אחרת באותה חזית ובחזיתות האחרות‪.‬‬
‫מורדים יריב כזה או אחר השולט במרחב מסוים)‪ ,‬מגייסים את‬
‫התושבים האלה למען המדינה האסלאמית ואוספים מודיעין‪.‬‬
‫לאחר מכן הם יוזמים פיגועים במטרה לערער את הביטחון‬
‫העצמי של נציגיו האזרחיים והצבאיים של השליט וגם את‬
‫האמון של הציבור בכך שאותו שליט מסוגל להמשיך לשלוט‪1.‬‬
‫הפיגועים הללו כוללים התנקשות במנהיגים ובמפקדים של‬
‫הגורם השולט; פיגועים אקראיים שנועדו לזרוע בהלה בציבור‬
‫הרחב; פגיעה בכוחות לוחמים וכן בנכסים המאפשרים משילּות‬
‫ובנכסים כלכליים‪ .‬הפיגועים עשויים להיות פיגועי ירי ממוקדים‬
‫או פיגועי תופת באמצעות הנחת מטענים או שימוש במתאבדים‬
‫הנושאים חגורות נפץ או נוהגים במכוניות תופת או במשאיות‬
‫תופת‪.‬‬
‫פעילות הכנה אופיינית כזאת נעשתה במשך כשנה (מקיץ‬
‫‪ 2013‬עד קיץ ‪ )2014‬באזור העיר מוצול שבצפון עיראק‪ .‬במשך‬
‫השנה הזאת בוצעו כ־‪ 3,500‬התקפות שהיו להן מאפיינים של‬
‫פיגוע (מטענים מסוגים שונים‪ ,‬מטעני התאבדות אנושיים או‬
‫בכלי רכב‪ ,‬ירי מרגמות ורקטות‪ ,‬פשיטות של חוליות קטנות על‬
‫עמדות ומחסומים של צבא עיראק) בתוך העיר ובכל רחבי מחוז‬
‫נינווה שבו שוכנת העיר‪.‬‬
‫דוגמה נוספת לפעילות מן הסוג הזה‬
‫התרחשה במהלך אביב ‪ 2015‬בחזית דרום‬
‫סוריה ודמשק‪ :‬הגדלת היקף הכוחות ומספר‬
‫הפיגועים שיזמה המדינה האסלאמית בחזית‬
‫הזאת וסדרה של התקפות לכיבוש מערכת‬
‫הצירים המחברת את מעברי הגבול לשעבר‬
‫בין סוריה לבין עיראק באבו כמאל ובטנף‬
‫דרך תדמור ודרך דמיר לעבר אגן דמשק‪.‬‬
‫המהלך יצר תשתית כבישים המחברים את‬
‫כוחות המדינה האסלאמית במרחב דמשק‬
‫ומדרום לה לשטחים הנשלטים על־ידי‬
‫המדינה האסלאמית במערב עיראק ובצפון־‬
‫מזרח סוריה‪ ,‬ועל כן מאפשרים העברת‬
‫הספקה וכוחות לצורך מתקפה במרחב דרום‬
‫סוריה‪ .‬הפעילות ההתקפית בחזית הזאת‬
‫דעכה במחצית השנייה של ‪ ,2015‬כנראה‬
‫על רקע הלחצים שהופעלו על המדינה‬
‫האסלאמית בחזיתות אחרות‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את דפוסי‬
‫ניהול המערכה של‬
‫המדינה האסלאמית‬
‫ושל יריביה יש להביא‬
‫בחשבון את הדלילּות‬
‫היחסית של הכוחות‬
‫ביחס לממדי זירת‬
‫המלחמה כולה‪ ,‬ואפילו‬
‫ביחס לממדים של כל‬
‫אחת מן החזיתות בנפרד‬
‫מערכות התקפיות‬
‫מכיוון שהמשימה המדינית היא כיבוש‬
‫שטח‪ ,‬אוכלוסייה ונכסים כלכליים‪ ,‬זו המטרה הצבאית שאליה‬
‫מכוונות המערכות ההתקפיות שמנהל צבא המדינה האסלאמית‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את רצף המערכות ההתקפיות שניהל צבא המדינה‬
‫האסלאמית מאז קיץ ‪ 2013‬אפשר לראות דפוס פעולה חוזר שבו‬
‫קיימות התאמות שונות לפי הנסיבות המקומיות ותוך הפקת‬
‫לקחים‪.‬‬
‫השלב הראשון ‪ -‬שלב הכנת התשתית המבצעית‬
‫השלב הראשון נמשך כמה חודשים ‪ -‬יצירה הדרגתית של‬
‫נוכחות של נציגים של המדינה האסלאמית באזור שאותו רוצים‬
‫לכבוש‪ .‬הנציגים האלה יוצרים קשרים עם תושבים מקומיים‬
‫החשים התמרמרות כלפי השליטים הקיימים (במרחב הסוני‬
‫בעיראק מדובר בממשלת עיראק הרשמית הנשלטת על־ידי‬
‫השיעים‪ ,‬בסוריה מדובר בממשלה הסורית הרשמית או בארגון‬
‫השלב השני ‪-‬‬
‫שלב ההכנה הטקטית‬
‫השלב השני נמשך ימים עד שבועות‪ .‬הוא כולל הגברה של‬
‫קצב הפיגועים ותחילת חדירה של קבוצות קטנות של לוחמים‬
‫של המדינה האסלאמית המבצעים התקפות פגע וברח או פיגועי‬
‫תופת על מטרות מתוכננות או אקראיות‪ .2‬במקביל הם פועלים‬
‫לניתוק היעד מגזרות אחרות באותה החזית באמצעות כיבוש‬
‫טבעת של כפרים‪ ,‬צמתים ומעברים הכרחיים במרחק של כמה‬
‫עשרות קילומטרים מן היעד עצמו‪ .3‬לאחר הכיתור מובאים‬
‫לעתים גם תותחים ומטולי רקטות ארטילריות כדי להפגיז‬
‫את היעדים המתוכננים לשלב השלישי של המתקפה‪ .‬באותה‬
‫העת‪ ,‬כדי להסיח את דעת האויב מן היעד האמִתי‪ ,‬הם עורכים‬
‫פשיטות ופיגועים ביעדים אחרים בעלי ערך אסטרטגי‪ .‬בדרך‬
‫הזאת הם גורמים לאויב לפזר את כוחותיו כדי להגן על מגוון‬
‫המדינה הצבאית ניתוח צבאי ‪25‬‬
‫המדינה‬
‫האסלאמית‬
‫בשיא‬
‫התפשטותה‪-‬‬
‫ספטמבר‬
‫‪2015‬‬
‫סוריה‬
‫לבנון‬
‫דמשק‬
‫בגדד‬
‫בירות‬
‫ניתן לחלק באופן גס‬
‫ברמה האסטרטגית‬
‫את גבולות המדינה‬
‫האסלאמית לשבע‬
‫חזיתות נפרדות ‪-‬‬
‫ארבע בסוריה (צפון־‬
‫מערב סוריה‪ ,‬צפון־‬
‫מזרח סוריה‪ ,‬מזרח‬
‫סוריה‪ ,‬ודרום סוריה)‬
‫ושלוש בעיראק (צפון־‬
‫מערב עיראק‪ ,‬צפון־‬
‫מרכז עיראק ומערב‬
‫עיראק)‪.‬‬
‫ישראל‬
‫עיראק‬
‫אזור שליטה מדינה איסלאמית‬
‫אזור התקפה מדינה איסלאמית‬
‫אזור תמיכה מדינה איסלאמית‬
‫עיראק הכורדיסטנית‬
‫יעדים אפשריים במקום לרכזם באזור היעד האמִתי של המתקפה‬
‫הנוכחית‪.‬‬
‫דוגמה אופיינית לפעילות מן הסוג הזה היא המתקפה לכיבוש‬
‫עמק הפרת בעיראק‪ ,‬בייחוד כיבוש רמאדי‪ .‬בסתיו ‪,2014‬‬
‫לאחר שהשלימו כוחות המדינה האסלאמית את כיבוש מחוז‬
‫נינווה והעיר מוצול הם התקדמו דרומה‬
‫לעבר בגדאד דרך הערים בייג’י ותכרית‪.‬‬
‫סמוך לתכרית הם נבלמו ונאלצו לעבור שם‬
‫למגננה מול התקפת־נגד של צבא עיראק‬
‫והארגונים השיעיים שסייעו לו‪ .‬כעבור זמן‬
‫קצר‪ ,‬בעוד חלק מסוים מכוחותיהם מנהלים‬
‫קרב הגנה בתכרית‪ ,‬פנו כוחות המדינה‬
‫האסלאמית בכיוון דרום־מערב‪ ,‬וחצו את‬
‫המדבר הפתוח כשהם עוקפים את ריכוזי‬
‫הכוחות של ממשלת עיראק שנלחמו לכבוש‬
‫מחדש את תכרית ואת בייג’י‪ .‬כוחות המדינה‬
‫האסלאמית הגיחו מן המדבר בכמה גזרות‬
‫במקביל‪ ,‬כבשו כמה מאחזים לאורך עמק‬
‫נהר הפרת ממערב לרמאדי וכן כמה מאחזים‬
‫בהמשך העמק‪ ,‬ממזרח לרמאדי‪ ,‬בינה לבין‬
‫בגדאד‪ .‬מיד לאחר מכן הם ניסו לעבור‬
‫לשלב השלישי (ראו להלן) של המערכה‬
‫ולכבוש את רמאדי עצמה (אותה תקפו בו־‬
‫בזמן משלושה כיוונים)‪ ,‬אבל ההתקפה הזאת‬
‫נכשלה בשל ההתנגדות החזקה‪ ,‬והם נהדפו‬
‫גם מכמה מן העיירות והכפרים שסביב העיר‪.‬‬
‫בעקבות הכישלון הם חזרו לשלב הראשון‬
‫ירדן‬
‫(הכנת התשתיות)‪ ,‬ובמשך כמה חודשים עסקו בהטרדת הכוחות‬
‫העיראקיים במרחב רמאדי ובבניית כוחותיהם‪ .‬במרס ‪ 2015‬הם‬
‫חזרו לשלב השני (ההכנה הטקטית) ‪ -‬השלימו את כיבוש רוב‬
‫העיירות והכפרים לאורך עמק נהר הפרת‪ ,‬ובהדרגה כיתרו את‬
‫רמאדי מכל הכיוונים‪ .‬באפריל ‪ 2015‬הם החלו לתגבר בהדרגה‬
‫את כוחותיהם בתוך רמאדי עצמה (נוכחות‬
‫מצומצמת כבר הייתה שם בשכונות הדרום־‬
‫מערביות עוד משלהי ההתקפה הקודמת‬
‫ב־‪ )2014‬תוך כדי ביצוע כמה פשיטות‬
‫שמטרותיהן היו פגיעה ברוח הלחימה של‬
‫הכוחות העיראקיים ואיסוף מודיעין על‬
‫עוצמתם והיערכותם‪ .‬בין לבין הם ערכו‬
‫סדרה של פשיטות על יישובים נוספים‪,‬‬
‫בין היתר הם החדירו מכוניות תופת לתוך‬
‫בגדאד והתקיפו כוחות עיראקיים שהגנו‬
‫על בגדאד עצמה‪ .‬בדרך הזאת הם גרמו‬
‫לעיראקים להסיט כוחות מרמאדי עצמה‬
‫לגזרות האחרות‪ .‬באמצע מאי ‪ 2015‬הם‬
‫השלימו את שלב ההכנה הטקטית ועברו‬
‫להתקפה כוללת ‪ -‬השלב השלישי‪.‬‬
‫בחינת המערכות‬
‫ההגנתיות שניהל צבא‬
‫המדינה האסלאמית‬
‫עד סתיו ‪ 2015‬מצביעה‬
‫על כמה דפוסי פעולה‬
‫לפי סדר עדיפויות יורד‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬גם המערכות‬
‫ההגנתיות מנוהלות‬
‫באופן התקפי מאוד‬
‫אם כי במחצית השנייה השלב השלישי ‪-‬‬
‫שלב ההתקפה הכוללת‬
‫של ‪ 2015‬הייתה ירידה‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬שנמשך ימים ספורים‬
‫בלבד‪ ,‬מרכזים כמה כוחות רגלים ממונעים‬
‫במידת ההתקפיות‪.‬‬
‫בכמה שטחי כינוס סביב מרחב היעד‬
‫‪ -‬מכמה קילומטרים עד כמה עשרות‬
‫‪ 26‬מערכות ‪466-465‬‬
‫קילומטרים ממנו‪ ,‬ומסתערים לתוכו בבת אחת מכל הכיוונים‪.‬‬
‫אם ההתנפלות הזאת נכשלת יש שתי תגובות אפשריות‪ :‬מעבר‬
‫לניהול קרבות התקפה סדורים או ויתור על היעד והעתקת‬
‫הכוחות לזירה חלופית הנמצאת במרחק של עשרות עד מאות‬
‫קילומטרים מן היעד הזה‪ ,‬כדי לתקוף שם‪.‬‬
‫דוגמאות אופייניות למעבר לשלב השלישי הן שתי התקפות‬
‫על רמאדי ‪ -‬זו שנכשלה בסתיו ‪ ,2014‬ובעקבותיה העתיקו‬
‫כוחות ללחימה בחזית אחרת‪ ,‬וזו שהצליחה במאי ‪.2015‬‬
‫ההתקפה באוקטובר ‪ 2014‬החלה בסדרת פיגועים בבגדאד‬
‫וביישובים אחרים ברחבי מרכז עיראק ובהסתערות של טור‬
‫רגלים ממונעים על העיירה אמירי ַת אל־פלוג’ה‪ ,‬הנמצאת‬
‫במרחק של כ־‪ 100‬ק”מ דרומית־מזרחית לרמאדי‪ .‬באותה‬
‫העת הסתערו לתוך רמאדי שני טורים של רגלים ממונעים ‪-‬‬
‫אחד מדרום ואחד מצפון‪ .‬לאחר שנהדפה ההתקפה הזאת חזרו‬
‫לשלב ההכנה הטקטית‪ ,‬התארגנו מחדש ותקפו שוב בדצמבר‬
‫‪ 2014‬באמצעות שלושה כוחות נפרדים ‪ -‬אחד מדרום‪ ,‬אחד‬
‫מצפון־מזרח ואחד מצפון־מערב‪ .‬לאחר שנכשלה גם ההתקפה‬
‫הזאת (למעט כיבוש חלקי של דרום רמאדי) הם נסוגו והעתיקו‬
‫את רוב הכוחות לחזיתות אחרות‪.‬‬
‫ההתקפה שהצליחה החלה ב־‪ 12‬במאי בפיגוע שכלל כמה‬
‫מכוניות תופת בלב בגדאד‪ .‬ב־‪ 15‬במאי הונחתה ההתקפה‬
‫הסופית‪ .‬כדי להסיח את תשומת הלב של הפיקוד הבכיר‬
‫העיראקי הם תקפו באותו היום את העיירה ג’ובה‪ ,‬הנמצאת‬
‫במרחק של כ־‪ 100‬ק”מ מערבית לרמאדי‪ ,‬ובאותה העת תקפו‬
‫גם כמה יעדים צבאיים צפונית־מערבית לבגדאד במרחק של‬
‫כ־‪ 90‬ק”מ צפונית לרמאדי‪ .‬כאמור‪ ,‬ההתקפות האלה היוו מאמץ‬
‫משני והסחה מן המאמץ העיקרי ‪ -‬התקפה כוללת ברמאדי‬
‫עצמה‪ ,‬שהכוח העיקרי שלה יצא מתוך השכונות הדרום־‬
‫מערביות‪ ,‬אבל לוותה בהתקפות נוספות (מאמצים משניים)‬
‫מכמה כיוונים על הפאה הצפונית של העיר‪ .‬ההתקפה העיקרית‬
‫חדרה ללב העיר בגזרה צרה ופיצלה את הכוחות העיראקיים‪,‬‬
‫ואז תקפה אותם והניסה אותם‪ .‬כיבוש העיר וטיהורה נמשכו‬
‫כשלוש יממות ‪ -‬עד ‪ 17‬במאי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הרעיונות המרכזיים של דפוס המערכה ההתקפית הם‪:‬‬
‫ערעור מבפנים של יציבּות מוסדות השלטון וכוחות צבא‬
‫האויב באמצעות קשירת בריתות עם אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫פגיעה בשירותים הניתנים לציבור ובשרשרת הניהול‪/‬‬
‫הפיקוד של הממשל האזרחי ושל צבא האויב על־ידי‬
‫התנקשויות בפקידי ממשלה ובמפקדים‪.‬‬
‫פגיעה בביטחון העצמי של לוחמי האויב על־ידי סדרה‬
‫ממושכת של פיגועים עוצמתיים (חלק ממכוניות התופת הן‬
‫משאיות הנושאות ‪ 10-5‬טונות של חומרי נפץ‪.)4‬‬
‫כיתור מרחוק של העיר או של מתקני התשתית הכלכלית‬
‫(סכרים‪ ,‬שדות נפט)‪ ,‬שהם יעד המתקפה‪ ,‬על־ידי כיבוש‬
‫טבעת של מאחזים בטווח של עד כמה עשרות קילומטרים‬
‫מן היעד בנקודות שינתקו את מערכת הצירים המקשרת‬
‫אותו אל שאר המדינה‪.‬‬
‫הטעיית האויב על־ידי סדרה של התקפות מכמה סוגים ‪-‬‬
‫פיגוע‪ ,‬פשיטה או כיבוש בגזרות מרוחקות ‪ -‬כאלה שזוהו‬
‫כנקודות תורפה או כאלה הנתפסות כחשובות יותר‪ ,‬כדי‬
‫לגרום לו להעביר לשם כוחות‪.‬‬
‫כינוס מוסתר של כוחות בכמה ריכוזים נפרדים מרוחקים‬
‫מסביב ליעד‪ ,‬ולאחר מכן התנפלות מהירה מתלכדת לתוך‬
‫מרחב היעד מכמה כיוונים בבת אחת כדי לשבור את רוח‬
‫הלחימה של האויב ולגרום לנסיגתו בלחימה מזערית‪.‬‬
‫אם האויב לא נשבר מתמרוני הפתע‪ ,‬עוברים להתקפה סדורה‬
‫או שמוותרים בינתיים על היעד ועוברים לתקוף בחזית‪/‬‬
‫בגזרה מרוחקת אחרת שמוערכת כמטרה קלה יותר‪.‬‬
‫המערכות ההגנתיות‬
‫בחינת המערכות ההגנתיות שניהל צבא המדינה האסלאמית‬
‫עד סתיו ‪ 2015‬מצביעה על כמה דפוסי פעולה לפי סדר‬
‫עדיפויות יורד‪ .‬ככלל‪ ,‬גם המערכות ההגנתיות מנוהלות באופן‬
‫התקפי מאוד אם כי במחצית השנייה של ‪ 2015‬הייתה ירידה‬
‫במידת ההתקפיות‪.‬‬
‫העדיפות הראשונה ‪ -‬התקפת־נגד מקבילה בחזית או בגזרה‬
‫אחרת‬
‫נראה שהעדיפות הראשונה היא לצמצם ככל האפשר את‬
‫מספר הלוחמים המשתתפים בקרבות הגנה של ממש מול‬
‫האויב התוקף‪ .‬במקום זאת‪ ,‬מרכזים את מרב הכוחות בחזית‬
‫אחרת או בגזרה אחרת באותה חזית מול יעד המוערך כחשוב‬
‫לאויב המסוים ומנהלים שם מערכה התקפית‪ .‬השאיפה היא‬
‫לגרום לאויב לדלל את כוחותיו התוקפים את היעד שעליו‬
‫מגִנים כוחות המדינה האסלאמית כדי להפנות אותם להצלת‬
‫היעד המותקף כעת על־ידי כוחות המדינה האסלאמית‪ .‬דוגמה‬
‫המדינה הצבאית ניתוח צבאי ‪27‬‬
‫צבא המדינה האסלאמית רכוב‬
‫בהיות צבא המדינה האסלאמית‬
‫מורכב בעיקר מחיילים רגליים‬
‫ממונעים‪ ,‬המסתייעים בנשק‬
‫בינוני בלבד‪ ,‬ורק באופן חריג‬
‫בנשק כבד‪ ,‬היתרון העיקרי של‬
‫כוחות המדינה האסלאמית הוא‬
‫ניידותם המערכתית והאסטרטגית‬
‫לשיטה הזאת היא התקפת־הפתע של צבא המדינה האסלאמית‬
‫בגזרת רמאדי בסתיו ‪ 2014‬בתגובה להישגים של מתקפת־הנגד‬
‫של צבא עיראק בצפון־מרכז עיראק (תכרית ובייג’י)‪.‬‬
‫העדיפות השנייה ‪ -‬התקפת־נגד מקבילה על העורף התחזוקתי‪/‬‬
‫האזרחי של הכוח התוקף‬
‫העדיפות השנייה דומה לשיטת הפעולה בעדיפות‬
‫הראשונה‪ -‬מושם בה דגש על צמצום מספר הלוחמים המגִנים‬
‫על התקפת־נגד מקבילה בגזרה אחרת כאמצעי ההגנה‬
‫העיקרי‪ ,‬אבל היא טקטית יותר ‪ -‬כוחות המדינה האסלאמית‬
‫מנצלים את המרחבים הפתוחים והלא מוגנים שסביב כל‬
‫גזרת הלחימה כדי לפשוט לעבר העורף הרחוק של כוח האויב‬
‫התוקף על־מנת לערער את הביטחון העצמי שלו ולקטוע את‬
‫שרשרת ההספקה שלו‪.‬‬
‫דוגמה לשיטת הפעולה הזאת היא המערכה ההגנתית על‬
‫הציר מקובאני לעבר אל־רקה‪ ,‬שהחלה בפברואר ‪ 2015‬ודעכה‬
‫במהלך באוגוסט ‪ .2015‬לאחר שבינואר ‪ 2015‬נאלצה המדינה‬
‫האסלאמית לוותר על כיבוש העיירה הכורדית־סורית קובאני‪,‬‬
‫פתחו הכורדים הסורים במתקפת־נגד המכוונת ליצירת שליטה‬
‫רצופה שלהם לאורך השטח של צפון־מזרח סוריה והגבול עם‬
‫טורקיה‪ ,‬ובהמשך גם להתקדמות דרומה ולכיבוש שטחים מידי‬
‫המדינה האסלאמית בכיוון בירתה אל־רקה שבמרכז מזרח‬
‫סוריה‪ .‬בתגובה לסדרת ההתקפות של הכורדים ובמקביל אליהן‪,‬‬
‫הנחיתה המדינה האסלאמית התקפות בגזרות אחרות של אותה‬
‫חזית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשלהי פברואר כבשו כוחות המדינה‬
‫האסלאמית כ־‪ 25‬כפרים סביב העיירה תל תאמר‪ .‬פיתוח מוצלח‬
‫של ההתקפה הזאת היה מנתק מן העורף את אחת הזרועות‬
‫של הכוחות הכורדיים התוקפים‪ ,‬אולם‪ ,‬בסופו של דבר נבלמה‬
‫ההתקפה של המדינה האסלאמית‪.‬‬
‫דוגמה נוספת של השיטה הזאת הייתה באותה חזית ביוני‬
‫‪ :2015‬בעוד הכורדים ממשיכים להתקרב באִטיות לעבר אל־‬
‫רקה ניצל צבא המדינה האסלאמית את אי היכולת של הכורדים‬
‫ליצור חזית רציפה‪ ,‬והחדיר כוח של כמעט ‪ 100‬לוחמים ושלוש‬
‫מכוניות תופת לעומק של עשרות קילומטרים בשטח שבשליטת‬
‫הכורדים הסורים כדי לתקוף בלב העיירה קובאני‪.‬‬
‫כ־‪ 250‬כורדים נהרגו ויותר מ־‪ 300‬נפצעו לפני שכּותר‬
‫והושמד הכוח של המדינה האסלאמית‪.‬‬
‫מטרת הפעולה הזאת הייתה לגרום לכורדים להפסיק את‬
‫התקדמותם לתוך השטח של המדינה האסלאמית ולהסיט כוחות‬
‫להגנת קובאני ויישובים אחרים החשופים להתקפות דומות‪.‬‬
‫העדיפות השלישית ‪ -‬קרב הגנה קבועה‬
‫העדיפות השלישית היא ניהול קרבות הגנה קבועה‪ ,‬בעיקר‬
‫בתוך הערים והעיירות שבמרחב הלחימה‪ .‬השיטה הזאת‬
‫קיימת גם במסגרת יישום העדיפויות הקודמות‪ ,‬אולם שם היא‬
‫מאמץ משני‪ .‬כאשר אין אפשרות לבצע פעולות מהסוגים של‬
‫שתי העדיפויות הקודמות‪ ,‬או כאשר על אף שבוצעו האויב‬
‫אינו מפסיק את התקפתו‪ ,‬ההגנה הקבועה על היעד הופכת‬
‫למאמץ העיקרי‪ .‬למעשה‪ ,‬בעת יישום השיטה הזאת המערכה‬
‫‪ 28‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ההגנתית מתמצית בלחימה טקטית ‪ -‬הקרב הישיר על היעד‬
‫עצמו‪.‬‬
‫סיכום תפיסת ניהול המערכה של צבא‬
‫המדינה האסלאמית‬
‫בהיותם צבא של רגלים ממונעים‪ ,‬המסתייעים בנשק בינוני‬
‫בלבד‪ ,‬ורק באופן חריג בנשק כבד‪ ,‬היתרון העיקרי של כוחות‬
‫המדינה האסלאמית הוא ניידותם המערכתית (היכולת להסיט‬
‫כוחות מגזרה לגזרה באותה חזית) וניידותם האסטרטגית‬
‫(היכולת להסיט כוחות מחזית לחזית)‪ ,‬והם מנסים לנצל את‬
‫העדיפות הזאת ככל הניתן‪ .‬ככלל הם מעדיפים לנהל קרבות‬
‫שקל לנצח בהם‪ ,‬כלומר‪ ,‬כהמלצת המצביא הסיני בן העת‬
‫העתיקה סון טסו‪ ,‬לתקוף במקום שהאויב אינו מגן‪ .‬רוב הישגיהם‬
‫המערכתיים‪ ,‬ההתקפיים וההגנתיים כאחד‪ ,‬הושגו על־ידי ערעור‬
‫רוח הלחימה של האויב על־ידי הטרדתו במשך זמן רב בעורפו‬
‫ולאחר מכן ביצוע תמרונים מפתיעים ומהירים שגרמו למנוסתו‬
‫כשלפתע הופיעו סביבו טורים של טנדרים חמושים הנושאים‬
‫מאות לוחמים‪ .‬רק בחלק קטן מן המקרים שבהם האויב גילה‬
‫התנגדות נחושה התעקשו לנהל התקפה סדורה ולכבוש את היעד‬
‫גם במחיר אבדות כבדות (דוגמה להתעקשות כזאת שנכשלה‬
‫היא הקרב בעיר הכורדית־סורית קובאני)‪.‬‬
‫ההצטרפות ללחימה של הכוחות האוויריים של ברית‬
‫המדינות המערביות והערביות פגעה בשיטה הזאת מכיוון‬
‫שהיא איימה על ריכוז הכוחות ותנועתם הגלויה לעין שהיו‬
‫אחד המרכיבים החשובים ביצירת ההלם הנפשי שגרם לבריחת‬
‫כוחות אויב רבים בחודשים הראשונים להתפרצות המדינה‬
‫האסלאמית‪ .‬באותה עת‪ ,‬עוצמת היכולת האווירית הזאת‬
‫הקשתה על ניהול קרבות הגנה נייחים משום שאלה מאפשרים‬
‫לרכז נגד כוחות המדינה האסלאמית עוצמת אש ניכרת ‪ -‬כפי‬
‫שקרה כאשר נכבשו חזרה מידיהם תכרית ובייג’י‪ ,‬ובמידת־מה‬
‫בקרבות לכיבוש חזרה של רמאדי‪.‬‬
‫מכיוון שהם מתקשים לנהל קרבות הגנה מכל סוג שהוא‪,‬‬
‫מעדיפים כוחות המדינה האסלאמית לנסות להגן על־ידי‬
‫התקפות־נגד מקבילות בגזרות חלופיות‪ ,‬שבאמצעותן הם‬
‫שואפים לגרום לאויב לעצור את התקפותיו‬
‫בגזרה מסוימת ולהסיט כוחות אל מול‬
‫האיום החדש שהם יצרו‪ .‬עם זאת‪ ,‬במערכות‬
‫ההגנה שניהלה המדינה האסלאמית במהלך‬
‫סתיו ‪ 2015‬נעלם כמעט לחלוטין דפוס‬
‫הפעולה הזה‪ ,‬ובמקום זאת הסתפקו בהגנה‬
‫מקומית בלבד‪ .‬ייתכן שזו עדות להחמרה‬
‫במצבה האסטרטגי של המדינה האסלאמית‬
‫שחלה כתוצאה מהתעצמות אויביה ומאי‬
‫יכולתה לרכז די כוחות לפעילות התקפית‪.‬‬
‫דפוסי ניהול הקרב (טקטיקה) של‬
‫המדינה האסלאמית‬
‫המידע על תורת הקרב של המדינה‬
‫האסלאמית מצומצם‪ ,‬ועיקרו מופק מניתוח‬
‫תיאורי קרבות שהופיעו בעיתונות מפי‬
‫עדי ראייה או סרטי תדמית שפרסמה‬
‫המדינה האסלאמית באינטרנט‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש‬
‫להתייחס לדברים שלהלן בזהירות ולהביא בחשבון שהמידע‬
‫אינו מלא‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לציין שבניגוד למיומנות האסטרטגית‬
‫ולמיומנות המערכתית‪ ,‬כוחות המדינה האסלאמית מפגינים‬
‫בדרך־כלל חולשה בלחימה הטקטית‪ .‬הם מתקשים מאוד לנהל‬
‫התקפות סדורות על יעדים ערוכים (במקרים שבהם האויב‬
‫מחוסן נפשית ונחוש להילחם) או להגן מפני התקפות סדורות‬
‫של האויב‪ .‬הסיבות לחולשה הזאת הן‪:‬‬
‫מחסור באמצעי לחימה כבדים שבעטיו עוצמת האש נמוכה‬
‫יחסית‪.‬‬
‫היעדר מיומנות בהפעלת כוחות בסדר־גודל של עוצבות‪.‬‬
‫על אף שיש להם מסגרות ארגוניות בסדר־גודל של חטיבות‬
‫עדיין לא הובחן ניהול קרב חטיבתי (להבדיל מכמה קרבות‬
‫גדודיים או פלוגתיים מקבילים)‪ .‬בקרב על קובאני הם‬
‫ריכזו כוחות בסדר־גודל שווה ערך לאוגדת רגלים‪ ,‬אבל‬
‫ניהול הקרב לא העיד על הפעלת הכוחות באופן מרוכז‬
‫אוגדתי או חטיבתי‪.‬‬
‫מיומנות בינונית בהפעלת כוחות קטנים וברובאות אישית‪.‬‬
‫היעדר אמצעים להתגונן מפני תקיפות אוויר מאלץ אותם‬
‫לפעול באופן עוד יותר מפוזר ומבוזר‪ ,‬והדבר מקשה עליהם‬
‫עוד יותר לנהל לחימה יחידתית או עוצבתית‪.‬‬
‫על החולשה החומרית והמקצועית מפצים כוחות המדינה‬
‫האסלאמית בעוז רוח‪ ,‬בנכונות להקרבה ובניסיון להפתיע את‬
‫האויב על־ידי ייזום קרבות במקומות שבהם האויב חלש או‬
‫נעדר רוח לחימה‪.‬‬
‫רוב הקרבות מתנהלים בשטחים בנויים ‪ -‬מכפרים ועד‬
‫ערים גדולות ובמתקני תשתית אזרחיים או צבאיים‪ ,‬אולם‬
‫נצפו גם קרבות בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫קרבות התקפה‬
‫רוב ההתקפות שנצפו התנהלו על־ידי כוחות בסדר־גודל‬
‫של פלוגה עד גדוד‪ ,‬אולם לכיבוש ערים גדולות כמו רמאדי‬
‫או קובאני רוכזו כוחות גדולים יותר‪ .‬התקפה אופיינית כללה‬
‫על־פי־רוב הסתערות מהירה מכמה כיוונים בו־זמנית‪ .‬הכוח‬
‫התוקף פוצל ונערך בשטחי כינוס בטבעת‬
‫כיתור במרחק של כמה קילומטרים עד‬
‫כמה עשרות קילומטרים מן היעד‪ .‬ההתקפה‬
‫התחילה בתנועה מהירה של הכוחות בטורים‬
‫של טנדרים שנשאו עליהם מקלעים כבדים‪,‬‬
‫מרגמות ורובאים‪ .‬בהיכנסם לטווח ראייה‬
‫מן היעד עצרו הרכבים‪ .‬רכבי המקלעים‬
‫יישרו קו בעמדות והתחילו לירות לעבר‬
‫היעד‪ .‬הרגמים הורידו את המרגמות לקרקע‬
‫והפגיזו את היעד‪.‬‬
‫בהתקפה על יעד מבוצר או יישוב‬
‫שבו ציפו להתנגדות של ממש נסעו‬
‫בראש הכוחות המסתערים רכב תופת או‬
‫כמה רכבי תופת (תלוי בהיקף ההגנה על‬
‫היעד) ‪ -‬מגודל של מכונית משפחתית ועד‬
‫משאיות שנשאו מטען של ‪ 10‬טונות חומר‬
‫נפץ‪ .‬רכב התופת הראשון נועד לפרוץ את‬
‫המכשול החיצוני של היעד‪ .‬הרכב השני‬
‫רוב ההתקפות שנצפו‬
‫התנהלו על־ידי כוחות‬
‫בסדר־גודל של פלוגה‬
‫עד גדוד‪ ,‬אולם לכיבוש‬
‫ערים גדולות כמו רמאדי‬
‫או קובאני רוכזו כוחות‬
‫גדולים יותר‪ .‬התקפה‬
‫אופיינית כללה על־פי־‬
‫רוב הסתערות מהירה‬
‫מכמה כיוונים בו־זמנית‬
‫המדינה הצבאית ניתוח צבאי ‪29‬‬
‫הסתער כמה דקות לאחר התפוצצות הרכב הראשון ‪ -‬הוא נועד‬
‫להשלים את הפריצה ולפגוע בלוחמי האויב שהחזיקו בעמדות‬
‫ההגנה החיצוניות‪ .‬הרכב השלישי הסתער כמה דקות לאחר‬
‫התפוצצות הרכב השני והתפוצץ בתוך היעד‪ ,‬זאת כדי להוסיף‬
‫לקטל הכללי של לוחמי האויב ולהמם את השורדים‪ .‬כמה דקות‬
‫לאחר התפוצצות רכב התופת האחרון הסתערו הרגלים בחיפוי‬
‫אש המקלעים והמרגמות‪ .‬ההסתערות הייתה רכובה או רגלית‬
‫בהתאם לנסיבות‪.‬‬
‫הסתערות רכובה התנהלה על־פי־רוב בטור על נתיב התנועה‬
‫הטוב ביותר דרך הפרצה שיצרו רכבי התופת במערך ההגנה‪.‬‬
‫אם נותרה התנגדות‪ ,‬היא טופלה בלחימה רגלית‪.‬‬
‫על־פי־רוב בחרו בהסתערות רגלית‬
‫כשהניחו שהאויב נחוש להילחם – הרגלים‬
‫פרקו מן הטנדרים בשטח מת מבחינת היעד‪.‬‬
‫הם השתדלו להתקדם לעבר היעד בנתיב‬
‫נסתר קרוב ככל האפשר‪ ,‬ואז הסתערו‬
‫בריצה‪ .‬ברוב המקרים ההסתערות התנהלה‬
‫בטור אחד ארוך או בכמה טורים מקבילים‬
‫מרוחקים זה מזה‪ ,‬זאת תוך הקפדה על‬
‫מרווחים גדולים בין כל לוחם בטור לבין‬
‫הלוחם הבא אחריו‪ .‬ההסתערות כוונה לעבור‬
‫דרך הפרצה שיצרו רכבי התופת ואז לחדור‬
‫לעומק היעד בגזרה צרה‪ ,‬ומשם להתפשט‬
‫ולטהר את עמדות האויב מעורפן‪.‬‬
‫המדינה האסלאמית הגנה ניידת מקומית‪ :‬לאחר שמילאו את‬
‫אצטדיון הספורט של רמאדי במטעני נפץ הם נסוגו ממנו תוך‬
‫כדי לחימה ועל־ידי כך משכו פנימה לוחמים שיעים‪ .‬המטענים‬
‫באצטדיון פוצצו בשלט רחוק‪ ,‬ואז חזרו לוחמי המדינה‬
‫האסלאמית להשתלט על חורבות האצטדיון והאזור הסמוך לו‪.‬‬
‫בסוף ינואר ‪ 2016‬הכריז צבא עיראק שהשלים את כיבושה‬
‫מחדש של רמאדי אך בפועל נמשכה הלחימה מול מארבים‪,‬‬
‫מטענים ומתקפות מתאבדים כמה שבועות נוספים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫המדינה האסלאמית לא רק הכריזה על מעבר מארגון לא‬
‫מדינתי למדינה אלא גם ביצעה בפועל את‬
‫המעבר‪ .‬הארגון נלחם כדי לכבוש ולהגן על‬
‫השטח ועל האוכלוסייה שהוא טוען לשלוט‬
‫עליהם‪ .‬צבא המדינה האסלאמית מונה‬
‫כמה רבבות של לוחמים רגליים המצוידים‬
‫בנשק קל‪ ,‬בנשק בינוני ובמעט נשק כבד‪.‬‬
‫הלוחמים מאורגנים במִפקדות מרחביות‪,‬‬
‫האחראיות כל אחת לגזרה מוגדרת וליחידות‬
‫תמרון המועברות בין המִפקדות הללו בהתאם‬
‫לצרכים המבצעיים‪ .‬על אף שאסור לזלזל‬
‫בכישורי הלחימה שלהם‪ ,‬מיומנותם בהפעלת‬
‫עוצבות של ממש מצומצמת‪ ,‬וכך גם מיומנותם‬
‫הטכנו־טקטית‪ .‬עוצמתם העיקרית היא בדגש‬
‫שהם שמים על הפתעה ועל נכונות ההקרבה‪.‬‬
‫הכוחות הלוחמים מפעילים מגוון שיטות לחימה סדורות ולא‬
‫סדורות בהתאם לנסיבות וליחסי הכוחות ביניהם לבין אויביהם‪.‬‬
‫שיטות הלחימה משולבות בתוכניות מערכה מסודרות הכוללות‬
‫חתרנות והתקפות לא סדורות המשמשות להכנת השטח להתקפה‬
‫סדורה שמטרתה כיבוש‪ .‬שטח שנכבש מוחזק בעקשנות מול‬
‫התקפות־הנגד של האויב ‪ -‬אם כי ההעדפה היא להביס את‬
‫התקפות־הנגד האלה לא בהגנה ישירה אלא בהנחתת התקפות־‬
‫נגד מקבילות בגזרה אחרת כך שהאויב נאלץ לדלל את כוחותיו‬
‫התוקפים כדי להציל את היעד החדש שמותקף‪.‬‬
‫במחצית השנייה של ‪ 2015‬התקשה הצבא המדינה האסלאמית‬
‫לכבוש יעדים חדשים או להחזיק בשטחים שכבש בעבר‪.‬‬
‫הגורמים לכך הם כנראה‪ :‬מספר הלוחמים המצומצם של צבא‬
‫המדינה האסלאמית ביחס לכמה חזיתות המלחמה ולממדיהן‬
‫וביחס לגודל הכוחות המצטברים של אויביו‪ .‬אמנם רוב האויבים‬
‫מסוכסכים אלה עם אלה‪ ,‬ולכן מבצעיהם ההתקפיים אינם‬
‫מתואמים‪ ,‬אולם‪ ,‬גם ללא תיאום‪ ,‬עקב התרחשותם בסמיכות‬
‫זמנים הם מקשים על המדינה האסלאמית לרכז מאמץ בכל‬
‫פעם מול אויב אחר ‪ -‬כל ריכוז מול אויב אחד בחזית מסוימת‬
‫חושף חזית אחרת לאויב אחר‪ .‬לכך נוספת השפעתם של הכוחות‬
‫האוויריים של ברית המדינות המערביות ושל רוסיה המסייעים‬
‫במישרין ובעקיפין לחלק מאויבי המדינה האסלאמית‪ ,5‬בכך‬
‫הם מעצימים את התקפותיהם על מערכי המדינה האסלאמית‬
‫ומקשים עוד יותר עליה להניע את כוחותיה ולרכז אותם באופן‬
‫שבו פעלה בעבר‪ .‬הקשיים המבצעיים הללו הם כנראה הסיבה‬
‫העיקרית לכך שבמהלך קרבות ההגנה האחרונים לא נערכו‬
‫התקפות־נגד מקבילות בגזרות אחרות שאפיינו את שיטת‬
‫ההגנה עד קיץ ‪.2015‬‬
‫המדינה האסלאמית לא‬
‫רק הכריזה על מעבר‬
‫מארגון לא מדינתי‬
‫למדינה אלא גם ביצעה‬
‫בפועל את המעבר‬
‫קרבות הגנה‬
‫יהיה אשר יהיה גודלו של היישוב המוחזק על־ידי כוחות‬
‫המדינה האסלאמית ‪ -‬מכפר עד עיר ‪ -‬הוא מוחזק כמצודה‬
‫עצמאית היקפית‪ .‬נתיבי הכניסה ליישוב ממוקשים במוקשים‬
‫רגילים ובמטענים המופעלים מרחוק‪ .‬נבנות עמדות לחימה‬
‫מבוצרות בבתים בטבעת החיצונית של היישוב וגם בתוכו‬
‫עד למרכזו‪ .‬בנוסף נחפרים מקלטים תת־קרקעיים האמורים‬
‫להיות עמידים בפני הפגזות והפצצות וכן מנהרות כדי לאפשר‬
‫תנועה בין אזורים שונים בלי להיחשף לתצפית מעל הקרקע‬
‫או מן השמים‪ .‬בעיקרון‪ ,‬ההגנה מתבצעת על־פי שיטת ההגנה‬
‫הקבועה ‪ -‬מאמץ עיקש לבלום חדירת כוחות האויב באמצעות‬
‫ירי מעמדות הלחימה המבוצרות והתקפות־נגד לכיבוש מחדש‬
‫של בתים שנפלו בידי האויב‪ .‬בהתקפות־הנגד נעשה שימוש‬
‫נרחב במתאבדים רגליים וממונעים‪.‬‬
‫דוגמה לשיטה הזאת היא סדרת קרבות ההגנה שניהלו‬
‫כוחות המדינה האסלאמית ברמאדי מאז שכבשו אותה במאי‬
‫‪ .2015‬לאחר הכיבוש ביצרו את העיר מן הפאתים פנימה‪ .‬הם‬
‫חפרו מנהרות רבות למסתור ולתנועה‪ ,‬הניחו שדות מוקשים‬
‫בנתיבי הכניסה לעיר‪ ,‬הקימו זירות מטענים ומלכדו בניינים‬
‫בתוך העיר‪ .‬ההתקפה של צבא עיראק והארגונים השיעיים‬
‫כוונה בתחילה לכיבוש הכפרים שסביב העיר כדי לכתרה‬
‫ולתקוף אותה מכמה כיוונים בבת אחת‪ .‬כמה מאות לוחמים‬
‫של המדינה האסלאמית ניהלו קרב הגנה קבועה בתוך הכפרים‬
‫הללו‪ ,‬וכשנאלצו לסגת מהם עברו לנהל קרב הגנה קבועה‬
‫בתוך העיר עצמה‪ .‬תוך כדי קרבות ההגנה הונחתו מעת‬
‫לעת התקפות־נגד הן באמצעות כוחות רגליים והן באמצעות‬
‫מכוניות תופת ומתאבדים‪ .‬לפחות במקרה אחד נקטו לוחמי‬
‫‪ 30‬מערכות ‪466-465‬‬
‫עוזי רובין > חוקר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים‪.‬‬
‫ראש מִנהלת חומה במשרד הביטחון לשעבר‬
‫מה בין‬
‫קו מאז'ינו‪,‬‬
‫ו"המעטים" שהביאו את‬
‫הניצחון בקרב על בריטניה‬
‫לבין "כיפת ברזל"‬
‫הוויכוח על מקומו של נדבך הרביעי בתפיסת‬
‫הביטחון של ישראל‪ -‬המגננה‪ ,‬החל לאחר מלחמת לבנון השנייה‬
‫ונמשך במערכת הביטחון ובציבור‬
‫מה בין קו מאז’ינו‪ ,‬ו"המעטים“ שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה לבין כיפת“כיפת ברזל“ ‪31‬‬
‫חייל צה"ל צופה אל‬
‫גבול לבנון השנייה‪,‬‬
‫כאשר הוכח שירי מסיבי‬
‫של רקטות על מרכזי‬
‫אוכלוסייה ראשיים אינו‬
‫מטרד בלבד אלא אתגר‬
‫אסטרטגי משמעותי‪ ,‬נוסף‬
‫נדבך המגננה הרביעי לסל‬
‫נדבכי תפיסת הביטחון‬
‫‪ 32‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ת‬
‫פיסת הביטחון הקלסית של ישראל נשענה עד‬
‫מלחמת לבנון השנייה על שלושה נדבכים‪ :‬הרתעה‪,‬‬
‫התרעה והכרעה‪ .‬רק לאחר המלחמה הזאת‪ ,‬כאשר‬
‫הוכח שירי מסיבי של רקטות על מרכזי אוכלוסייה‬
‫ראשיים אינו מטרד בלבד אלא אתגר אסטרטגי‬
‫משמעותי‪ ,‬נוסף נדבך המגננה לסל נדבכי תפיסת הביטחון‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בשונה משלושת הנדבכים הקלסיים מהווה נדבך המגננה‬
‫מזה שלושים וחמש שנים מוקד לוויכוח עז הן במערכת הביטחון‬
‫והן בציבור‪ ,‬ויכוח שלא תם עד היום‪.‬‬
‫המענים לאיום הטילים והרקטות יכולים להיות התקפיים‪,‬‬
‫הגנתיים או שילוב של שניהם‪ .‬המענים ההתקפיים מיועדים‬
‫למנוע שיגורים באמצעות תמרון קרקעי וכיבוש שטחי שיגור‬
‫אפשריים או באמצעות תקיפת מצבורי טילים ורקטות והשמדת‬
‫המשגרים שלהם‪ .‬יש לציין שהיעד המוצהר בפתיחתה של מלחמת‬
‫לבנון הראשונה ב־‪ 1982‬היה כיבוש שטחים בעומק של ‪ 40‬ק“מ‬
‫כדי למנוע ירי על יישובי הגליל‪ ,‬כלומר‪ ,‬מענה התקפי לאיום‪.‬‬
‫במלחמת לבנון השנייה הושקע מאמץ רב‬
‫בתקיפת מצבורים ומשגרים‪ ,‬שהצליח באופן‬
‫חלקי ורק לגבי הרקטות ארוכות הטווח של‬
‫החזבאללה‪.‬‬
‫המענים ההגנתיים יכולים להיות‬
‫פסיביים או אקטיביים‪ ,‬והיעד שלהם‬
‫הוא למנוע או להפחית את הנזקים וכמות‬
‫הנפגעים מפגיעת ראשי הקרב של הרקטות‬
‫והטילים‪ .‬הגנה פסיבית פירושה הקשחת‬
‫מבנים ומתקנים כדי שיהיו עמידים בפני‬
‫פגיעה‪ ,‬והיא מּוכרת היטב לאוכלוסייה‬
‫האזרחית‪ .‬ההגנה הפסיבית מושגת‬
‫באמצעות ממ“דים‪ ,‬מקלטים ציבוריים‬
‫ומיגון בתי־ספר וגני ילדים‪ .‬המונח הגנה‬
‫אקטיבית מתייחס למערכות יירוט שנועדו‬
‫לפגוע בטילים וברקטות בעת מעופם ולפני‬
‫פגיעתם בקרקע‪ .‬מערכת הביטחון החלה‬
‫לרכוש ולפתח מערכות הגנה אקטיבית‬
‫עוד בסוף שנות ה־‪ 80‬של המאה ה־‪ .20‬אז‬
‫הוחלט על רכש מערכות הפטריוט‪ ,‬שהייתה‬
‫להן יכולת חלקית ליירט טילים בליסטיים‪,‬‬
‫ועל התנעת פרויקט פיתוח עצמי של מערכת‬
‫יירוט הטילים חץ ‪ .2‬בהמשך הותנעו עוד כמה תוכניות פיתוח‬
‫עצמי של מערכות הגנה אקטיבית‪ ,‬בהן שרביט קסמים‪ ,‬חץ ‪3‬‬
‫וכיפת ברזל‪ .‬כיום הולך ונבנה בישראל מערך הגנה אקטיבית‬
‫רב־שכבתי המורכב מכל המערכות שנמנו לעיל אשר נועד ליירט‬
‫רקטות וטילים הנורים אל שטח המדינה החל בטווח של כמה‬
‫קילומטרים וכלה בטווח של אלפי קילומטרים מגבולות הארץ‪.‬‬
‫ההחלטה על פיתוח עצמי של מערכות הגנה אקטיבית‬
‫הציתה ויכוח עז במערכת הביטחון ובתקשורת‪ .‬הוויכוח‪ ,‬שהחל‬
‫עוד לפני התנעת תוכנית החץ ב־‪ ,1991‬עסק הן באתגר הטכנולוגי‪,‬‬
‫הן ביכולת הכלכלית של המדינה לשאת בעלויות הצפויות והן‬
‫בהיגיון התורתי של עצם ההצטיידות במערכות כאלה‪ .‬רוב‬
‫ההסתייגויות הועלו על־ידי אלה שהאמינו כי הדרך היעילה‬
‫והחסכונית ביותר להתמודד עם איום הרקטות והטילים היא‬
‫באמצעות הרתעה‪ ,‬תמרון קרקעי לכיבוש שטחי שיגור ובאמצעות‬
‫תקיפת המשגרים‪ .‬המסתייגים סברו שהפניית משאבים למערכות‬
‫הגנתיות תבוא בהכרח על חשבון האמצעים ההתקפיים‪ .‬הוויכוח‬
‫הגיע לשיא כאשר שר הביטחון עמיר פרץ החליט להתניע את‬
‫תוכנית כיפת ברזל‪ .‬על התוכנית הזאת נמתחה ביקורת נוקבת‬
‫הן על־ידי קצינים בצה“ל שצוטטו שלא בשמם בתקשורת והן‬
‫על־ידי גופים רבי כוח‪ ,‬בהם מבקר המדינה‪ .‬על עוצמת הוויכוח‬
‫תעיד העובדה שהתוכנית הותנעה ביוזמת שר הביטחון והמִנהל‬
‫למחקר‪ ,‬פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא“ת)‬
‫במשרד הביטחון‪ ,‬אך לא קיבלה את הסכמת צה“ל‪.‬‬
‫לאחר ההצלחה ההולכת וגוברת של מערכת כיפת ברזל‬
‫להגן על דרום הארץ ועל מרכזה מפני רקטות שנורו מעזה‬
‫בסבבי ההסלמה והמלחמות בדרום המדינה מאז ‪ ,2011‬ולנוכח‬
‫ההתלהבות הציבורית והשבחים שלהם זכתה המערכת מצד‬
‫בכירים בצה“ל ובדרג המדיני‪ ,‬היה ניתן להניח כי הוכרע הוויכוח‬
‫שהתקיים שנים רבות על מקומה של ההגנה האקטיבית בתפיסת‬
‫הביטחון של ישראל‪ .‬ואולם‪ ,‬מסקירת הספרות שהתפרסמה מאז‬
‫תחילת פעולתה של כיפת ברזל לפני קרוב‬
‫לחמש שנים עולה שאין הדבר כך‪.‬‬
‫הספק הנמשך בנוגע לערכן של תוכניות‬
‫הפיתוח וההצטיידות במערכות הגנה מפני‬
‫טילים ורקטות מקורו בכמה הסתייגויות‪.‬‬
‫ההסתייגות הראשונה היא טכנית־מבצעית‪,‬‬
‫והיא מבוססת על הטענה שבניגוד לקביעות‬
‫של צה“ל ומערכת הביטחון‪ ,‬כיפת ברזל לא‬
‫הוכיחה יכולת של ממש בסבבי הלחימה‬
‫האחרונים‪ ,‬בייחוד במבצע צוק איתן‪.‬‬
‫הטענה הזאת הועלתה לראשונה מיד לאחר‬
‫שהסתיים מבצע עמוד ענן על־ידי ד“ר‬
‫תיאודור פוסטול מן המכון הטכנולוגי של‬
‫מסצ‘וסטס (‪ ,)MIT‬והוצגה בישראל על־‬
‫ידי העיתונאי והפרשן הצבאי ד“ר ראובן‬
‫פדהצור‪ .‬לפי הטענה הזאת‪ ,‬המתבססת‬
‫על ניתוח של קטעי וידיאו שפורסמו‬
‫בתקשורת‪ ,‬רוב היירוטים נכשלו‪ ,‬והסיבה‬
‫לירידה המשמעותית במספר הנפגעים ביחס‬
‫לכמות הרקטות שנורו היא ההגנה הפסיבית‬
‫והיענות האזרחים להוראות של פיקוד‬
‫העורף (עם זאת לא ניתן הסבר לשאלה מדוע‬
‫הייתה במקביל ירידה בהיקף של נזקי הרכוש מרקטות)‪.‬‬
‫ההסתייגות השנייה היא טכנולוגית ולפיה הבחירה במערכות‬
‫הגנה המבוססות על טילי יירוט הייתה שגויה‪ ,‬ועל מערכת‬
‫הביטחון היה לבחור בטכנולוגיית הלייזר הכימי כבסיס למערכת‬
‫ההגנה מפני טילים ורקטות‪ .‬ההסתייגות הזאת‪ ,‬המוצגת בעיקר‬
‫על־ידי חברי עמותת “מגן לעורף“‪ ,‬אינה מטילה ספק בביצועים‬
‫של כיפת ברזל‪ .‬טענתם היא שמול מתאר איום חמּור יותר‬
‫העלויות של הגנה באמצעות טילי יירוט יהיו מעֵבר להישג היד‬
‫של ישראל‪ ,‬ולכן האמצעי העיקרי שיש לפתח הוא מערכות‬
‫יירוט המבוססות על לייזר‪ .‬לדעת המחזיקים בעמדה הזאת‪,‬‬
‫טכנולוגיית הלייזר הכימי הגיעה לבשלּות‪ ,‬וניתן לפתח ממנה‬
‫מערכות מבצעיות בעלּות כוללת שתהיה נמוכה בהרבה מזו של‬
‫מערכות המתבססות על טילי יירוט כמו כיפת ברזל‪ .‬מול הטענה‬
‫הזאת מועלות טענות־הנגד הבאות‪ :‬פיתוח מערכות יירוט של‬
‫לאחר הצלחת מערכת‬
‫כיפת ברזל להגן מפני‬
‫רקטות שנורו מעזה‬
‫ולנוכח ההתלהבות‬
‫הציבורית והשבחים‬
‫שלהם זכתה המערכת‬
‫מצד בכירים בצה”ל‬
‫ובדרג המדיני‪ ,‬היה ניתן‬
‫להניח כי הוכרע הוויכוח‬
‫שהתקיים על מקומה‬
‫של ההגנה האקטיבית‬
‫בתפיסת הביטחון‬
‫מה בין קו מאז’ינו‪ ,‬ה”מעטים” שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ו”כיפת ברזל” ‪33‬‬
‫לייזר כימי הופסק בכל מדינות העולם; הלייזר החשמלי המחליף‬
‫אותו עדיין אינו בשל לפיתוח מערכות מבצעיות; העלות הכוללת‬
‫של רכש מערכות כאלה בכמות הדרושה תהיה הרבה יותר גבוהה‬
‫מן העלות הכוללת של הצטיידות במערכות טילים‪.‬‬
‫מעֵבר לשתי ההסתייגויות האלה עומדת בעינה ההסתייגות‬
‫רבת השנים‪ ,‬הקיימת בנוגע לתוכניות ההגנה מפני טילים של‬
‫ישראל יותר משלושים וחמש שנים‪ ,‬שלפיה השקעת משאבים‬
‫במערכות הגנתיות גורעת משאבים ממערכות התקפיות‪ ,‬ובכך‬
‫פוגעת ביכולות הליבה של צה“ל‪ .‬כבר בימים הראשונים של‬
‫הכניסה לפיתוח מערכת הגנה אקטיבית בתחילת שנות ה־‪ 90‬של‬
‫המאה ה־‪ 20‬היא כּונתה על־ידי מבקרים בתקשורת קו מאז‘ינו‪,‬‬
‫המסמל בזיכרון הקולקטיבי החלטה שגויה‪ ,‬עיוות בבניין הכוח‪,‬‬
‫הסטת משאבים מהתקפה להגנה ובחירה במערכת שבשעת מבחן‬
‫נמצאה כחסרת כל משמעות וגרמה למפלתה של צרפת ב־‪.1940‬‬
‫הטענה רבת השנים הזאת רועננה לאחרונה במאמרו‬
‫של מאיר פינקל במערכות‪" 1‬כיפת ברזל ‪ -‬קו מאז‘ינו החדש?“‬
‫הנפתח בהזהרה‪“ :‬כל המגרעות של קו מאז‘ינו ‪ -‬עלויות‬
‫אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים‪ ,‬יצירת ביטחון כוזב‬
‫וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא ‪ -‬עלולות להתקיים גם‬
‫בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים“‪ .‬לטענת פינקל‪,‬‬
‫הטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש במערכות ההגנה האקטיבית‬
‫של ישראל הן חדשניות‪ ,‬אך הפרדיגמה שנבחרה ליישומן‬
‫היא הגנתית באופן חד־ממדי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא מערער על ההיגיון‬
‫התורתי שבעצם ההשקעה במערכות הגנה אקטיבית כמענה‬
‫לאיום הטילים והרקטות ‪ -‬שעל מרכזיותו אין חילוקי דעות‪.‬‬
‫כותב שורות אלה מאמין כי בהיסטוריה הצבאית טמונים‬
‫לקחים רבי ערך שחובה ללמוד מהם‪ ,‬אך יש לעשות זאת בזהירות‬
‫הראויה ותוך בחינה מדוקדקת של העובדות‪ .‬האם קו מאז‘ינו‬
‫היה הגורם העיקרי למפלת צרפת ב־‪ ?1940‬בספרו של מאיר‬
‫פינקל על הגמישות‪ 2‬מתואר בפרק י“ג בפרוטרוט כישלונה‬
‫של צרפת להתאושש מהפתעת הבליצקריג של גרמניה‪ ,‬ונעשה‬
‫ניתוח משכנע של הגורמים לכישלון שבהם כמעט שאין זכר‬
‫לקו מאז‘ינו עצמו או למשאבים שהוא גרע לכאורה מן היכולת‬
‫ההתקפית לטובת ההגנה‪.‬‬
‫האם ההשקעות בקו מאז‘ינו גרעו מן היכולות ההתקפיות‬
‫של צרפת ובעלות־ הברית שלה ערב המתקפה‬
‫של גרמניה במאי ‪ ?1940‬המספרים היבשים‬
‫אינם תומכים בטענה הזאת‪ .‬בפתיחת הקרב‬
‫על צרפת הטילו הנאצים למערכה ‪135‬‬
‫אוגדות שהיו מצוידות ב־‪ 2,439‬טנקים‪,‬‬
‫ב־‪ 7,378‬קני ארטילריה‪ ,‬ב־‪ 3,286‬מטוסים‬
‫וב־‪ 120,000‬כל רכב‪ .‬מולם העמידו בריטניה‬
‫וצרפת כוח שמנה ‪ 130‬אוגדות שהיו מצוידות‬
‫ב־‪ 3,286‬טנקים‪ ,‬ב־‪ 14,000‬קני ארטילריה‪,‬‬
‫ב־‪ 2,724‬מטוסים ובלא פחות מ־‪400,000‬‬
‫כלי רכב‪ .‬מתברר שלבעלות־הברית לא‬
‫רק שלא הייתה נחיתּות של ממש במספר‬
‫החיילים‪ 3‬אלא אף היה להן יתרון מוחץ‬
‫במספר הטנקים‪ ,‬קני הארטילריה ורמת‬
‫המינוע של הגייסות‪ .‬לבעלות־הברית הייתה‬
‫אמנם נחיתּות מסוימת באוויר‪ ,‬אך בהתחשב‬
‫בכך שהגרמנים היו הכוח התוקף‪ ,‬הנחיתּות‬
‫בלגיה‬
‫גרמניה‬
‫לוקסנבורג‬
‫פריז‬
‫צרפת‬
‫קו מאז’ינו במלחמת‬
‫העולם השנייה‬
‫ביצורים חלשים‬
‫ביצורים חזקים‬
‫הזאת לא הייתה בהכרח קריטית (חודשיים לאחר מכן‪ ,‬בקרב על‬
‫בריטניה‪ ,‬הייתה הנחיתּות של בריטניה מבחינה מספרית בולטת‬
‫עוד יותר‪ ,‬ולמרות זאת גבר חיל האוויר המלכותי על הלופטוופה‪,‬‬
‫ועל כך בהמשך)‪ .‬במילים פשוטות‪ ,‬ההשקעות בקו מאז‘ינו לא‬
‫השפיעו באופן משמעותי על מאזן מערכות הנשק ההתקפיות‬
‫שבין הצדדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬את הגורם העיקרי למפלתה של צרפת יש‬
‫לחפש במקום אחר‪.‬‬
‫מה אם כן היה הגורם המרכזי למפלה? בצדק רב מייחס‬
‫פינקל בספרו את כישלונה של צרפת ב־‪ 1940‬לתפיסה צבאית‬
‫שגויה שאותה הוא מכנה “פולחן ההגנה“‪ .‬לדבריו‪ ,‬הפולחן הזה‬
‫החליף את “פולחן ההתקפה“ שעמד בבסיסה של התפיסה הצבאית‬
‫של צרפת כשהחלה מלחמת־העולם הראשונה ב־‪ ,1914‬ושכמעט‬
‫גרמה למפלתה של צרפת בשלבים הראשונים של המלחמה ההיא‪.‬‬
‫הקורא יכול להבחין כי המשותף לשני המקרים הוא לא ההתקפה‬
‫או ההגנה אלא הפולחן‪ ,‬כלומר‪ ,‬תפיסה צבאית שקודשה באופן‬
‫דוגמטי על־ידי פיקוד עליון היררכי וקשוח שדיכא כל ערעור‬
‫או פקפוק בנכונותה של הדוגמה שאותה אימץ‪ ,‬ושסירב להכיר‬
‫במציאּות ולקבל עובדות שיכולות להטיל ספק באותה דוגמה ‪-‬‬
‫בין אם היא התקפית ובין אם היא הגנתית‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬צרפת מעדה וכמעט נפלה ב־‪,1914‬‬
‫והובסה באופן מוחץ ב־‪ 1940‬מכיוון שצבאה‬
‫התכונן למלחמה הקודמת‪ .‬מקורו של פולחן‬
‫ההתקפה של ‪ 1914‬במלחמת פרוסיה‪-‬צרפת‬
‫(‪ ,)1871-1870‬שבה התמרון הכריע במערכה‪.‬‬
‫פולחן ההגנה של ‪ 1940‬נבע מההנחה‬
‫שמלחמת־העולם השנייה תתחיל מנקודת‬
‫הסיום של מלחמת־העולם הראשונה‪ ,‬אשר‬
‫במהלכה ועד זמן קצר לפני סיומה גברה‬
‫ההגנה על התמרון‪ .‬הפיקוד הצרפתי בנה בין‬
‫שתי המלחמות כוח צבאי רב עוצמה שהיה‬
‫מסוגל להמשיך בהצלחה את המתקפה של‬
‫בעלות־הברית באוגוסט ‪ 1918‬אילו גרמניה‬
‫הייתה שמרנית באותה המידה והעמידה‬
‫מול צרפת כוח שהיה מבוסס בעיקר על חי“ר‬
‫לא ממונע הנתמך בארטילריה‪ ,‬וקיבל גיבוי‬
‫מקומי של שריון‪ ,‬זאת ללא סיוע אווירי‬
‫בהיסטוריה הצבאית‬
‫טמונים לקחים רבי ערך‬
‫שחובה ללמוד מהם‪ ,‬אך‬
‫יש לעשות זאת בזהירות‬
‫הראויה ותוך בחינה‬
‫מדוקדקת של העובדות‪.‬‬
‫האם קו מאז’ינו היה‬
‫הגורם העיקרי למפלת‬
‫צרפת ב־‪?1940‬‬
‫‪ 34‬מערכות ‪466-465‬‬
‫טקטי של ממש‪ .‬לאחר תום מלחמת־העולם‬
‫הראשונה חזו הוגי דעות צבאיים בבריטניה‪,‬‬
‫בגרמניה ובצרפת את השלכות הטכנולוגיה‬
‫על שדה הקרב ועל השיבה לעליונות התמרון‬
‫על פני האש באמצעות שריון‪ ,‬כוח אווירי‬
‫טקטי ומערכות תקשורת אלחוטיות ניידות‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬התרבות הארגונית של הפיקוד העליון‬
‫הצרפתי (שהיו לה מאפיינים פוליטיים של‬
‫מעמד חברתי אליטיסטי ושמרני‪ ,‬כפי שהדבר‬
‫בא לידי ביטוי בפרשת דרייפוס) דיכאה‬
‫חדשנות‪ ,‬יצירתיות וגמישּות מחשבתית‪ .‬קו‬
‫מאז‘ינו היה בסופו של דבר מאמץ סרק‪ ,‬אך‬
‫לא הוא ולא הסטת משאבים מהתקפה להגנה‬
‫הם שגרמו לקריסת צרפת ב־‪ 1940‬אלא‬
‫קיבעון מחשבתי והתעלמות מן המציאּות‪.‬‬
‫האם גם בישראל קיים קיבעון מחשבתי?‬
‫אמנם התרבות הארגונית של צה“ל ושל‬
‫מערכת הביטחון כמעט הפוכה מזו של צבא‬
‫צרפת בשעתו‪ ,‬אך בהיסטוריה של ישראל היו‬
‫בעבר מקרים של קיבעון מחשבתי‪ ,‬שהבולט‬
‫שבהם הוא הפתעת מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ואני חושש שגם כיום‬
‫יש קיבעון כזה‪ .‬אין מחלוקת על כך שליבת האיום הצבאי על‬
‫ישראל היא מערך הטילים והרקטות של איראן וגרורותיה בלבנון‬
‫ובעזה‪ .‬האיום הזה‪ ,‬שהיה עד לפני זמן לא רב טרוריסטי בעיקרו‪,‬‬
‫משנה את פניו לנוכח העלייה בשימוש בטילים וברקטות מּונחות‬
‫שיש להם דיוק נקודתי‪ .‬כיום יש בידי האויב יכולת לפגוע באופן‬
‫רצוני במטרות ערך ברחבי המדינה‪ ,‬לשתק תשתיות לאומיות‬
‫חיוניות ולסכן את היכולות של צה“ל להפעיל את כוחו‪ .‬קשה‬
‫להפריז במשמעותו של האיום הזה‪ ,‬ולהערכתי‪ ,‬בכוחו לשחוק‬
‫את היכולת הצבאית של כל מדינה העומדת בפני איומים דומים‪.‬‬
‫במילים פשוטות‪ ,‬האש־מנגד בגלגולה המודרני חזרה להיות‬
‫גורם מכריע במערכה‪.‬‬
‫יש הגורסים שמול האיום הזה התמרון בלבד הוא שיכריע‬
‫במערכה‪“ .‬מעיון בספרות הצבאית שנכתבת בישראל בעשור‬
‫האחרון מתקבלת התחושה שקיימת הסכמה רחבה בנוגע‬
‫לנחיצותו של תמרון יבשתי‪ 4‬כדי לנצח במלחמה מוגבלת מול‬
‫אויב לא סדיר“‪ ,‬כתב אל“ם אמיר הרפז במאמרו “תפקידיו‬
‫החדשים של התמרון היבשתי“‪ .4‬במאמר אחר באותו גיליון קבע‬
‫עפר דרורי‪“ :‬טרור הרקטות אינו מסכן את קיומה של ישראל‪,‬‬
‫[‪ ]...‬נשק הגנה אינו מנצח מלחמות‪ ]...[ .‬ניצחון הרתעה וביטחון‬
‫יכול להשיג רק צבא שמכריע מלחמות“‪ .5‬סביר שכוונת הכותב‬
‫הייתה להכרעה באופן התקפי‪ ,‬כולל תמרון קרקעי‪ .‬בריאיון סיום‬
‫תפקיד כמפקד אוגדת עזה אמר תא“ל איל איזנברג‪“ :‬הצבת‬
‫המערכת [הכוונה לכיפת ברזל ‪ -‬ע“ר] פירושה שאנחנו מוכנים‬
‫לקבל ירי‪ .‬אני חושב שבכלל לא צריך להגיע למצב כזה אלא‬
‫לפעול כדי למנוע אותו מלכתחילה“‪ .6‬האמירה “טילים ורקטות‬
‫אינם מנצחים מלחמות“‪ 7‬מככבת בטוקבקים וברשתות חברתיות‬
‫בכל עת שהמדינה מותקפת בטילים וברקטות‪ .‬על־פי התפיסה‬
‫הזאת‪ ,‬הטילים והרקטות אינם איום מרכזי‪ ,‬והניצחון יושג רק‬
‫בהכרעה המבוססת על התקפה ותמרון‪ .‬בנוגע לתפיסה הזאת‬
‫מתעוררת השאלה‪ :‬אם זוהי ראייה נכונה של המציאּות או קיבעון‬
‫מחשבתי? על כך העיר מוני חורב‪“ :‬ההכרעה נותרה המושך‬
‫העיקרי לתכנון וניהול מבצעי לחימה‪ .‬נראה‬
‫כי לאלה שגדלו והתחנכו לאורה לאורך‬
‫שנים ישנו קושי רגשי להתנתק מתבניות‬
‫מסורתיות ולעבור מציווי צבאי מוגדר וחד‬
‫לדפוס חשיבה אחר“‪.8‬‬
‫איום הטילים והרקטות של איראן‬
‫וגרורותיה בימינו מחליף את האיום מצד חילות‬
‫האוויר הערביים בעבר‪ .‬הטכנולוגיה המודרנית‬
‫מאפשרת לטילים ולרקטות להגיע לרמת דיוק‬
‫גבוהה מאוד שהושגה בעבר רק על־ידי הנשק‬
‫האווירי‪ .‬מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה‬
‫משאבים גדולים מאוד בכוח אווירי מאויש‬
‫שנועד לסגור את שמי המדינה בפני מטוסי‬
‫האויב‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצד השני משקיע בטילים‬
‫וברקטות מודרניים ומדויקים שהכוח האווירי‬
‫המוטס לא יכול ליירט אותם‪ .‬יש הסבורים כי‬
‫המענה הנכון לאיום הזה הוא התקפי בלבד‬
‫ אם על־ידי דיכוי האש באמצעות פגיעה‬‫במשגרים ואם על־ידי תגמול מסיבי באמצעות‬
‫פגיעה במטרות ערך ובתשתיות בצד התוקף‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬העובדות אינן נוטות לאשש את התפיסה הזאת‪ .‬בכל המקרים‬
‫שבהם נעשו מאמצים לדכא את אש הטילים באמצעים התקפיים ‪-‬‬
‫החל ממלחמת־העולם השנייה‪ ,‬עבור דרך מלחמות המפרץ וכלה‬
‫במלחמות ישראל בשנים האחרונות ‪ -‬התוצאות היו מאכזבות‬
‫למדי‪ .‬המאמצים לדכא את שיגורי הטילים והרקטות באמצעות‬
‫תקיפת משגריהם לא זו בלבד שלא מנעו ירי אלא גם לא הצליחו‬
‫להפחית את קצב האש‪ .‬מערכי השיגור ההולכים ומשתכללים בצד‬
‫השני מעוררים ספק רציני אם ניתן יהיה בעתיד להשיג הישגים‬
‫טובים יותר באמצעים התקפיים‪ ,‬זאת מכיוון שהאויב מחסן את‬
‫מערכי השיגור שלו מפני תקיפה מנגד ומכין יתירויות של מערכי‬
‫משגרים כדי לפצות על שחיקתם‪.‬‬
‫יש הסבורים שניתן לדכא את אש הרקטות באמצעות תמרון‬
‫קרקעי לתפיסת אזורי השיגור‪ .‬אלה מצביעים על המהלך הקרקעי‬
‫במבצע עופרת יצוקה ככזה שהצליח להקטין את קצב האש של‬
‫החמאס‪ .‬במציאּות‪ ,‬לא כך היו פני הדברים וקצב האש של החמאס‬
‫בעופרת יצוקה החל לרדת באופן משמעותי כבר כמה ימים לפני‬
‫כניסת הכוחות הקרקעיים לעזה‪ .‬כדבריו של אל“ם מאיר הרפז‬
‫במאמר שהוזכר לעיל‪“ :‬מעיון בתרשים [מספר השיגורים היומי‪-‬‬
‫ע“ר] עולה בבירור ששהיית הכוחות בתוך השטח לא הפחיתה את‬
‫האיום על העורף“‪ .9‬מכל מקום‪ ,‬הטווחים ההולכים וגדלים של‬
‫הרקטות והטילים מעלים ספקות בנוגע לישימותה של האופציה‬
‫הזאת‪ .‬במלחמת לבנון השנייה התגלה הקושי בהשתלטות על‬
‫השטחים בלבנון הקרובים לישראל שמהם נורו רקטות קצרות‬
‫טווח יחסית‪ .‬כבר אז היה ברור שההשתלטות על שטחים שמהם‬
‫נורו רקטות ארוכות טווח‪ ,‬למשל רקטות ה־‪ 302‬מ“מ (מהסוג‬
‫שפגע ליד חדרה) היא בעייתית ביותר‪ ,‬בלשון המעטה‪ .‬כיום יש‬
‫בידי החזבאללה וסוריה רקטות מדויקות מסוג ‪ M-600‬שהטווח‬
‫שלהן כ־‪ 250‬ק“מ‪ .‬הפתרון של השתלטות על שטחי שיגור של‬
‫רקטות בטווחים כאלה לא נראה מציאותי‪ ,‬לא כל שכן השתלטות‬
‫על שטחי שיגור באיראן הנמצאים במרחק של ‪ 1,300‬ק“מ ויותר‬
‫מישראל‪.‬‬
‫הטכנולוגיה המודרנית מעניקה לנשק תלול המסלול והמדויק‬
‫איום הטילים והרקטות‬
‫של איראן וגרורותיה‬
‫מחליף את האיום‬
‫שהיה מצד חילות‬
‫האוויר הערביים בעבר‪.‬‬
‫הטכנולוגיה המודרנית‬
‫מאפשרת לטילים‬
‫ולרקטות להגיע לרמת‬
‫דיוק גבוהה מאוד‬
‫שהושגה בעבר רק על־‬
‫ידי הנשק האווירי‬
‫מה בין קו מאז’ינו‪ ,‬ה”מעטים” שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ו”כיפת ברזל” ‪35‬‬
‫טק”ק שבידי חזבאללה ‪ /‬איראן‬
‫הטכנולוגיה המודרנית מעניקה‬
‫לנשק תלול המסלול והמדויק‬
‫של האויב יכולת הולכת וגוברת‬
‫לשחוק את כוח הלחימה של‬
‫צה”ל באמצעות פגיעה בבסיסים‬
‫ובתשתיות לאומיות תומכות לחימה‬
‫של האויב יכולת הולכת וגוברת לשחוק את כוח הלחימה של‬
‫צה“ל באמצעות פגיעה בבסיסים ובתשתיות לאומיות תומכות‬
‫לחימה‪ .‬הבטחת שרידותם של הבסיסים והתשתיות האלה היא‬
‫תנאי מוקדם לכל פתרון התקפי‪ .‬הבטחת ההישרדות באמצעות‬
‫הגנה פסיבית (מיגון ומקלוט) יכולה להיות חלקית בלבד‪ ,‬וגם‬
‫כך היא כרוכה בעלויות גבוהות ביותר שספק אם המשק הלאומי‬
‫יכול לעמוד בהן‪ .‬האמצעי היחיד שיש לו פוטנציאל לשמר במידה‬
‫סבירה את יכולת התקיפה של ישראל בשלבים הראשונים של‬
‫המערכה הוא ההגנה האקטיבית הרב־שכבתית שכיפת ברזל היא‬
‫חלק ממנה‪ .‬יהיה נכון להפנים כי במתאר האיום המתגבש ‪ -‬ללא‬
‫הגנה ‪ -‬לא תיתכן התקפה‪ .‬המצב הזה (המנוגד כפי שראינו לעיל‬
‫להשקפות העולם המסורתיות של רבים‬
‫בקרבנו) חייב להכתיב את סדר העדיפויות‬
‫בהקצאת המשאבים לבניין הכוח‪.‬‬
‫קיימות הערכות שונות בנוגע להיקף‬
‫התקציב הכולל הנדרש להצטיידות במספר‬
‫מספיק של מערכות כדי לשמר את היכולת‬
‫ההתקפית של צה“ל‪ .‬על אף שחלק מן התקציב‬
‫ניתן במתנה על־ידי הממשל האמריקני סביר‬
‫להניח שההוצאה מתקציב המדינה עלולה‬
‫להשפיע על פיתוח היכולות האחרות של‬
‫צה“ל‪ .‬ואולם‪ ,‬גם אם זה המצב‪ ,‬אין לישראל‬
‫ברֵרה אחרת‪ .‬אם לא תיעשה השקעה שתשמר‬
‫את יכולת הלחימה של צה“ל ‪ -‬תרד לטמיון‬
‫כל השקעה אחרת בתחומי האש והתמרון ‪-‬‬
‫כפי שבמאי ‪ 1940‬ירדו לטמיון כל השקעותיה‬
‫של צרפת בשריון ובארטילריה בשל ההתעלמות מן השינויים‬
‫שחלו בפני המערכה‪.‬‬
‫בניגוד לפיקוד העליון של צרפת בתקופה שבין שתי‬
‫מלחמות־העולם‪ ,‬שהתעלם מן המציאּות‪ ,‬הפיקוד העליון של‬
‫בריטניה היטיב להטמיע את הלקחים מהפצצת לונדון וערים‬
‫אחרות במלחמת־העולם הראשונה‪ ,‬והקים מערך הגנה משולב‬
‫שכלל אמצעי גילוי אופטיים ואקוסטיים‪ ,‬אמצעי יירוט ‪-‬‬
‫מטוסי קרב מאוישים ‪ -‬ומערכי שליטה ובקרה מרכזיים‪ .‬לאחר‬
‫ששולב המכ“ם שפּותח בשלהי שנות ה־‪ 30‬של המאה ה־‪20‬‬
‫במערך הזה הייתה קפיצת־מדרגה במידת יעילותו ‪ -‬מעין‬
‫כיפת ברזל של אותה תקופה‪ .‬וכך קרה שחודשיים בלבד לאחר‬
‫נפילת צרפת בקרב הגנה מפואר הנקרא‬
‫היום “הקרב על בריטניה“ גבר חיל האוויר‬
‫הבריטי ‪ -‬למרות נחיתּות מספרית בולטת‬
‫ על הלופטוופה של הצבא הנאצי‪ ,‬והעניק‬‫לבריטניה ניצחון מבחינה טקטית ומבחינה‬
‫אסטרטגית ששינה את מהלך המלחמה‪.‬‬
‫בנאום שנשא וינסטון צ‘רצ‘יל באותם ימים‬
‫הרי גורל הוא כינה את המאות הספורות של‬
‫טייסי הקרב הבריטים והאחרים שהביאו את‬
‫הניצחון “המעטים“ (‪ .)the few‬ההיסטוריה‬
‫לעולם אינה חוזרת על עצמה‪ ,‬אבל אם יש‬
‫מקבילה היסטורית לכיפת ברזל היא אינה‬
‫קו מאז‘ינו‪ ,‬אלא מערך ההגנה הרב־שכבתי‬
‫ומ“המעטים“ שניצחו בקרב על בריטניה‬
‫והצילו בכך את ארצם‪.‬‬
‫המאמצים לדכא את‬
‫שיגורי הטילים והרקטות‬
‫באמצעות תקיפת‬
‫משגריהם לא זו בלבד‬
‫שלא מנעו ירי אלא גם‬
‫לא הצליחו להפחית את‬
‫קצב האש‬
‫‪ 36‬מערכות ‪466-465‬‬
‫סא"ל מיל' שגיא טורגן > ראש המרכז ללימודים צבאיים במכללה לפיקוד ומטה‬
‫מלידל‬
‫הארט‬
‫לקלאוזביץ‬
‫צה“ל משנה תפיסה‬
‫תפיסת ההתקפה של צה”ל בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט‪.‬‬
‫השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות‬
‫תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ‪.‬‬
‫מלידל הארט לקלאוזביץ צה”ל משנה תפיסה ‪37‬‬
‫קרל פון קלאוזביץ‬
‫חשוב לצה”ל לאמץ את המינוח‬
‫המדיני והצבאי של קלאוזביץ;‬
‫וטוב היה אם היו משתמשים‬
‫באמרתו המפורסמת “המלחמה‬
‫היא המשך המדיניות באמצעים‬
‫אחרים” כקו ברור להסברה‬
‫פנימית ולהסברה חיצונית‬
‫‪ 38‬מערכות ‪466-465‬‬
‫צ‬
‫באות העולם בעבר ובהווה אינם מכירים בהוגה‬
‫דעות צבאי מסוים המנחה את אופן בניין הצבא‬
‫והפעלת כוחו‪ .‬ואולם‪ ,‬במשך ההיסטוריה היו‬
‫הוגים צבאיים שהשפיעו במיוחד על אופן הפעלת‬
‫הצבאות‪ :‬פלביוס וגטיוס השפיע על צבאות ימי־‬
‫הביניים; קרל פון קלאוזביץ השפיע על צבא גרמניה במאה ה־‪19‬‬
‫ובמאה ה־‪ ;20‬אנטואן־אנרי ז’ומיני השפיע במאה ה־‪ 19‬על צבא‬
‫רוסיה; ארדאן דה פיק‪ ,‬לואי גרנמזון ופרדיננד פוש על צבא‬
‫צרפת ערב מלחמת־העולם הראשונה; ובזיל לידל הארט השפיע‬
‫על צבא בריטניה‪ ,‬וגם‪ ,‬לפחות על־פי טענתו‪ ,‬על צבא גרמניה‬
‫ערב מלחמת־העולם השנייה‪.‬‬
‫צה“ל לא הצהיר מעולם באופן רשמי על ההוגה שהשפיע‬
‫עליו ביותר בהפעלת כוחו מול אויב‪ .‬עם זאת‪ ,‬מובן שחלק גדול‬
‫מן התיאוריות של ההוגים הצבאיים השונים השפיעו על אופן‬
‫פעולתו של צה“ל בכל הרמות ‪ -‬מן הטקטית עד האסטרטגית‪.‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬תפיסת ההפעלה של צה“ל (לפחות בעבר) בקרב‬
‫ההתקפה יישמה את תורתו של ההוגה הבריטי לידל הארט יותר‬
‫מכל הוגה אחר‪ .‬ואולם שינויים במאפייני‬
‫הלחימה במזרח־התיכון גרמו לשינויים‬
‫גם במאפייני התפיסה שבה הופעלו כוחות‬
‫צה“ל‪ ,‬בעיקר בתחום המתקפה‪.‬‬
‫שני ההוגים הצבאיים המרכזיים של‬
‫העת החדשה ‪ -‬קלאוזביץ ולידל הארט‬
‫ מציעים דרכים שונות להשיג ניצחון על‬‫האויב‪ .‬ההוגה הצבאי הפרוסי קלאוזביץ‬
‫קבע שיש שני סוגים של התקפות‪ :‬התקפה‬
‫השואפת להכרעה והתקפה שאינה שואפת‬
‫להכרעה‪ .‬המטרה של התקפות אסטרטגיות‬
‫שאינן שואפות להכריע את האויב היא‬
‫תפיסת שטחים‪ ,‬נכסים ומעוזים וכן פגיעה‬
‫במורל (התרגום להגדרה של קלאוזביץ‬
‫נעשה במונחים מודרניים)‪ .1‬מנגד‪“ ,‬התקפה‬
‫השואפת להכרעה“ תשיג ניצחון על האויב באמצעות השמדת‬
‫כוחו הצבאי (כך גם בהגנה ‪ -‬הניצחון מושג באמצעות השמדה)‪.‬‬
‫ההשמדה היא האמצעי להשיג את המטרה ‪ -‬ניצחון‪ .‬בהשמדה אין‬
‫הכוונה שיש להרוג את כל חיילי האויב אלא להביא לידי קריסת‬
‫המסגרות הצבאיות של האויב ‪ -‬בין אם באמצעות הריגת חייליו‬
‫ובין אם על־ידי הכנעתם או ביטול יכולתם להילחם באמצעות‬
‫הבסת רוח הלחימה‪ ,‬הריסת המסגרת היחידתית והתפרקות‬
‫מנשקם‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הפסקת תפקודם כלוחמים‪ .‬קלאוזביץ קבע‬
‫שיש לתמרן את הצבא לעמדה שבה ניתן יהיה לאסור קרב מכריע‬
‫על האויב ולהשמידו ‪ -‬כך יושג ניצחון על האויב‪ .‬קלאוזביץ‬
‫חיפש אפוא את מרכז הכובד של האויב שלתפיסתו היה כוחו‬
‫הצבאי של האויב‪ ,‬זאת כדי להשמידו‪ ,‬רצוי בקרב מכריע אחד ‪-‬‬
‫גולת הכותרת של המלחמה לדעת קלאוזביץ‪.2‬‬
‫לידל הארט לא סיווג את אופן המלחמה כשואפת להכרעה או‬
‫לא שואפת להכרעה אלא חילק את המדינות למדינה רעבתנית‬
‫ולמדינה מאופקת‪ .‬לדבריו‪ ,‬המדינה הרעבתנית זקוקה לניצחון‬
‫כדי להשיג את מטרתה‪ ,‬ולכן עליה ליטול סיכונים גדולים‬
‫במהלכיה ההתקפיים‪ .‬מדינה מאופקת‪ ,‬על־פי הגדרת לידל‬
‫הארט‪ ,‬צריכה להניע את התוקפן לכך שיוותר על ניסיון הכיבוש‪,‬‬
‫זאת באמצעות שכנועו שהמחיר שישלם גבוה מדי (הרתעה)‪.‬‬
‫הניצחון של המדינה המאופקת הוא סיכול שאיפותיו של האויב‬
‫לניצחון‪.3‬‬
‫לידל הארט‪ ,‬בשונה מקלאוזביץ‪ ,‬חיפש דרך תחבולנית‬
‫(שאותה כינה “גישה עקיפה“) שתביא לניצחון על האויב על־‬
‫ידי הכרעתו‪ ,‬בעיקר באמצעות תמרון לעמדה שתבטל את יכולתו‬
‫להילחם ביעילות מסיבות טקטיות‪ ,‬ובעקבות כך פסיכולוגיות‬
‫(ערעור שיווי משקלו של האויב)‪ .‬לדברי לידל הארט‪ ,‬בתמרון‬
‫לעורפו של האויב ובניתוקו ממקורות ההספקה שלו יש כדי‬
‫להובילו לאובדן רוח הלחימה‪ ,‬לכניעה או ללחימה בעמדת‬
‫נחיתּות ‪ -‬כך או כך סביר שהאויב יוכרע ויובס ובדרך שנתפסה‬
‫על־ידי לידל הארט כזולה יותר מאשר התקפה או קרב ישיר‬
‫מול כוחו העיקרי של האויב‪ .‬לידל הארט אמר‪“ :‬מכאן שמטרתו‬
‫האמתית [של האסטרטג] אינה לבקש אחר קרב‪ ,‬אלא לבקש‬
‫אחר מצב אסטרטגי רב־יתרונות כל כך‪ ,‬שאם לא יספיק להוליד‬
‫הכרעה מכוח עצמו‪ ,‬יכול המשכו על ידי קרב להשיגה לבטח‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬שיבוש האויב הוא מטרת האסטרטגיה; ועשויים‬
‫לנבוע ממנו או התפוררות האויב‪ ,‬או שבירתו באורח קל יותר‬
‫בקרב‪ .‬התפוררות זאת עלולה לדרוש מידה‬
‫חלקית של לחימה‪ .4‬אולם לחימה זאת אין‬
‫בה מאופיו של קרב“‪.‬‬
‫בניגוד לקלאוזביץ לידל הארט חיפש‬
‫אפוא לא רק את מרכז הכובד של האויב אלא‬
‫בעיקר את נקודות התורפה שלו‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫באמצעות תמרון טקטי להכריע את האויב‬
‫במינימום הלחימה הנדרש‪.‬‬
‫אם מבקשים לפשט את הדברים ניתן לומר‬
‫שקלאוזביץ מחפש בעיקר את מרכז הכובד‬
‫של האויב בעוד לידל הארט מחפש בעיקר‬
‫את נקודות התורפה שלו‪ .‬הפשטה נוספת‬
‫של תפיסותיהם היא שקלאוזביץ טוען שיש‬
‫להשמיד את האויב כדי להשיג ניצחון בעוד‬
‫לידל הארט טוען שיש להכריע את האויב‬
‫כדי לנצח‪.‬‬
‫במאה ה־‪ 20‬נבחנו שתי התפיסות האלה כאשר גרמניה הביאה‬
‫אותן לקדמת העשייה הצבאית בתוכניותיה האופרטיביות בשתי‬
‫מלחמות העולם‪ .‬במלחמת העולם הראשונה הגו הגרמנים את‬
‫תוכנית שליפן שנועדה לבצע תמרון מערכתי שילכוד את צבא‬
‫צרפת בתנועת לפיתה ‪ -‬סדן בגבול הצרפתי‪-‬גרמני במזרח‬
‫ואיגוף עמוק דרך בלגיה לתקיפת עיקר הצבא הצרפתי ממערב‪.‬‬
‫התוכנית הזאת תאמה את תפיסתו של קלאוזביץ להשגת ניצחון‬
‫באמצעות השמדת עיקר הצבא הצרפתי בקרב עיקרי אחד‪.5‬‬
‫במלחמת־העולם השנייה כבר ביצעה גרמניה תמרון אחר‬
‫שתאם את תפיסתו של ההוגה הבריטי לידל הארט‪ .‬בתוכנית‬
‫אבחת מגל ביצעו הגרמנים הטעיה שהצליחה ליצור במערך‬
‫ההחזקה של קו ההגנה הצרפתי נקודת תורפה שאותה ניצלו‬
‫לפריצת מערך ההגנה (ובעקבות זאת‪ ,‬להתמוטטותו)‪ ,‬ותמרנו‬
‫במהירות לעומק תוך הובלת הבריטים והצרפתים למסקנה שאם‬
‫לא ייסוגו‪ ,‬הם יילכדו ויושמדו‪ .‬תוצאותיו של התמרון היו בדיוק‬
‫על־פי תפיסת לידל הארט‪ .‬הגרמנים אִפשרו לבריטים ‪ -‬בהתאם‬
‫לתפיסתו של וגטיוס הרומי ‪“‘ -‬גשר זהב לאחור“ שבאמצעותו‬
‫מילטו הבריטים את צבאם מדנקרק לבריטניה‪ ,‬וכך עלה בידיהם‬
‫לתפוס את השטח ולהכריע את הקרב ביבשה בלי שנדרשו להקיז‬
‫קלאוזביץ קבע שיש‬
‫לתמרן את הצבא לעמדה‬
‫שבה ניתן יהיה לאסור‬
‫קרב מכריע על האויב‬
‫ולהשמידו ‪ -‬כך יושג‬
‫ניצחון על האויב‬
‫מלידל הארט לקלאוזביץ צה”ל משנה תפיסה ‪39‬‬
‫מרשם "אבירי לב"‬
‫במלחמת יום הכיפורים ביצע פיקוד הדרום תמרון גישה עקיפה לידל‬
‫הארטי קלסי‪ .‬בהתאם לתפיסה הזאת‪ ,‬חיפשו כוחות צה”ל את נקודות‬
‫התורפה במערך ההחזקה של קו ההגנה המצרי‪ .‬נקודת תורפה כזאת‬
‫נמצאה בתפר שבין שתי הארמיות המצריות‪ ,‬ולכן הבקיע צה”ל את‬
‫מערך ההגנה המצרי בנקודה הזאת‪ ,‬ותמרן במהירות לעומק כדי לכתר‬
‫את הארמיה השלישית (מפה‪ :‬אביגדור אורגד)‬
‫את דמם בהשמדת צבא בריטניה‪.‬‬
‫הוויכוח שהתקיים ברוב הצבאות‬
‫האירופיים בתקופה שבין מלחמות־העולם‬
‫על אופן הפעלת הכוח בהתקפה ובהגנה פסח‬
‫כמובן על היישוב היהודי בארץ־ישראל‪.‬‬
‫הכוח הצבאי היהודי בארץ־ישראל היה‬
‫עסוק עדיין בגיבוש אופן הפעלת הכוח ברמה‬
‫הטקטית‪ ,‬כמובן אך ורק על־ידי הפעלת‬
‫כוחות חי“ר (וגם בכך היה חידוש שהתאפשר‬
‫לאחר המעבר של כוחות ה“הגנה“ מהגנה‬
‫פסיבית לפעולה אקטיבית ‪ -‬החל משנת‬
‫‪ - 1937‬במסגרת המדיניות של יציאה מן‬
‫הגדר)‪ .‬למרות זאת שמותיהם של ההוגים לא‬
‫היו זרים לאוזני החניכים בקורסי ההדרכה‬
‫של ה“הגנה“‪ ,‬והם לפחות נחשפו לקיומם של‬
‫ההוגים‪.‬‬
‫באשר להכרעה ‪ -‬כבר בתחילת‬
‫שנות ה־‪ 50‬של המאה ה־‪ 20‬קבע בן־גוריון‬
‫כשגיבש את תפיסת הביטחון של ישראל שהיא אינה מסוגלת‬
‫להכריע את האויב הערבי ברמה האסטרטגית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן‪ ,‬צה“ל שאף על־פי־רוב להכריע ברמה המערכתית‬
‫את האויב שעמד מולו בעת עימותים בעצימּות גבוהה בעוד‬
‫ברמה הטקטית שאף צה“ל להכריע בכל מפגש עם אויב‪ .‬המאמר‬
‫‪6‬‬
‫הזה מתמקד במערכה המערכתית‪.‬‬
‫כשפרצה מלחמת העצמאות ניכרו בקרב מפקדי צה“ל‬
‫הפערים בידע המקצועי ובניסיון הקרבי‪ .‬הלכה למעשה הפעילו‬
‫המפקדים על־פי־רוב את היחידות במהלכים ישירים שמטרת רובם‬
‫הייתה השמדת האויב‪ .‬חלק מן ההתקפות הסתיימו בכישלונות‬
‫שעיצבו את ניסיונם של המפקדים והובילו לשינוי בתפיסה‪.‬‬
‫האלוף יגאל אלון הוביל את השימוש בתפיסה התחבולנית‬
‫בעת מלחמה במבצעים העיקריים של צה“ל בסוף המלחמה‪.‬‬
‫על מבצע דני (‪ 18-10‬ביולי ‪ ,)1948‬בפיקודו של אלון‪ ,‬כתבה‬
‫אניטה שפירא‪“ :‬יותר משהיו במבצע ניצחונות מפוארים בשדה‬
‫הקרב‪ ,‬היו בו כיבושים שהושגו תוך חיכוך מינימלי עם האויב‪.‬‬
‫לחימה זו הייתה יותר על כיבוש שטח ופחות על מיגור כוחו של‬
‫האויב‪ .‬לא היו אלה קרבות שנועדו לכתוש את האויב‪ .‬כאן בא‬
‫לידי ביטוי כישרונו של המפקד לאתר את נקודות התורפה בקו‬
‫היריב‪ ,‬ולשם לשלוח את כוחותיו“‪7.‬‬
‫מבצע חורב (‪ 22‬בדצמבר ‪ 1948‬עד ‪ 7‬בינואר ‪ ,)1949‬שעליו‬
‫פיקד אלון‪ ,‬היה מודל ליישום תפיסת הגישה העקיפה עד כדי כך‬
‫שלידל הארט עצמו השתמש בו כדוגמה לאופן שבו יש להפעיל‬
‫כוח‪ .‬מבצע חורב ומבצעים עקיפים נוספים היו לדוגמה ולדגם‬
‫שבו שאף צה“ל להפעיל את כוחותיו במלחמות בעתיד‪8.‬‬
‫במלחמת סיני כבר פרץ צה“ל דרך נקודות התורפה של המערך‬
‫המצרי‪ ,‬ויעדו היה בבירור הכרעת הצבא המצרי באמצעות תפיסת‬
‫שטח ולא השמדתו‪ .‬במלחמת ששת הימים קבע אמנם פיקוד‬
‫הדרום יעד מערכתי שונה ‪ -‬השמדת הצבא המצרי בסיני‪ ,‬אולם‬
‫חלק גדול מן הכוחות הופעלו ברמה הטקטית על־פי שיטתו של‬
‫לידל הארט – הם תמרנו לעומק ולאגף מערכי ההגנה שאותם‬
‫הבקיעו‪ ,‬ומיד לאחר מכן פרצו לעומק סיני וחסמו את נתיבי‬
‫הנסיגה של הכוח המצרי כדי להשמידו (למעשה הם המתינו לכוח‬
‫המצרי שיגיע אליהם)‪ .‬גם כיבוש רמת־הגולן‬
‫התבצע בעיקרו באמצעות הבקעת המערך‬
‫הסורי בצפון הרמה‪ ,‬ומשם כיבוש הרמה‬
‫מן האגף‪ .‬הלחימה בחזית הירדנית הייתה‬
‫שונה מכיוון שצה“ל יצא בה למתקפת־נגד‬
‫מקדימה כאשר מטרתו הייתה תפיסת שטחי‬
‫מפתח שאיימו על ישראל‪ ,‬ובעקבות זאת‬
‫התפתח כיבוש אזור יהודה ושומרון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים ביצע פיקוד‬
‫הדרום תמרון גישה עקיפה לידל הארטי‬
‫קלסי‪ .‬בהתאם לתפיסה הזאת‪ ,‬חיפשו כוחות‬
‫צה“ל את נקודות התורפה במערך ההחזקה‬
‫של קו ההגנה המצרי‪ .‬נקודת תורפה כזאת‬
‫נמצאה בתפר שבין שתי הארמיות המצריות‪,‬‬
‫ולכן הבקיע צה“ל את מערך ההגנה המצרי‬
‫בנקודה הזאת‪ ,‬ותמרן במהירות לעומק כדי‬
‫לכתר את הארמיה השלישית‪.‬‬
‫הרעיון המבצעי של תוכנית “אורנים‬
‫גדול“ במלחמת לבנון הראשונה היה גם הוא‬
‫תחבולני‪ ,‬וטמן בחּובו שני יתרונות אפשריים בתוצאה הסופית‪.‬‬
‫התמרון העיקרי‪ ,‬בהתאם לגישת לידל הארט‪ ,‬היה של אוגדה‬
‫‪ 162‬שחדרה לעומק השטח בין מערך ההגנה הסורי בבקעת‬
‫הלבנון ובין מערכי ההגנה של המחבלים בדרום לבנון ובאזור‬
‫החוף‪ .‬היעד המערכתי של האוגדה היה כביש בֵירות‪-‬דמשק‪.‬‬
‫בניגוד לקלאוזביץ לידל‬
‫הארט חיפש אפוא לא‬
‫רק את מרכז הכובד של‬
‫האויב אלא בעיקר את‬
‫נקודות התורפה שלו‪,‬‬
‫כדי שיוכל באמצעות‬
‫תמרון טקטי להכריע את‬
‫האויב במינימום הלחימה‬
‫הנדרש‪.‬‬
‫‪ 40‬מערכות ‪466-465‬‬
‫הכרעת ארגון חזבאללה ולוחמיו‪,‬‬
‫מחייבת את השמדת מפקדיו‬
‫ולוחמיו הפרוסים ברוב לבנון‪,‬‬
‫וכיום ‪-‬גם בסוריה‬
‫התייצבות על הציר הזה יכולה הייתה לתת לצה“ל את היכולת‬
‫להכריע את הכוח הסורי בלבנון בבקעת הלבנון‪ ,‬שהיה מוצא את‬
‫עצמו בסכנת כיתור‪ ,‬ולכן צפוי היה שייסוג לאחור‪ ,‬וכך יאפשר‬
‫לתפוס את השטח ללא לחימה‪ .‬היתרון השני שהתמרון הזה נועד‬
‫לאפשר היה גישה ישירה לבֵירות כך שניתן יהיה לכתר מצפון את‬
‫המחבלים בדרום לבנון ולהכריעם באמצעות ניתוקם מבֵירות‪.‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים חוללה שינוי בדרך פעולת האויב‬
‫כלפי ישראל‪ .‬הצבאות הקונוונציונליים זנחו את רעיון התמרון‬
‫נגד ישראל‪ .‬מצרים חתמה על הסכם שלום נפרד עם ישראל‪,‬‬
‫ואילו סוריה וירדן גיבשו גישה הגנתית בעיקרה‪ .‬מנגד התפתחה‬
‫תפיסת לחימה חדשה־ישנה (בשנות ה־‪50‬‬
‫וה־‪ 60‬של המאה ה־‪ 20‬התמודד צה“ל עם‬
‫פעולות בעצימּות נמוכה של ארגונים שפעלו‬
‫בחסות מדינות ערב) שבה נקטו ארגונים תת‬
‫מדינתיים ‪ -‬בתחילה ארגונים פלסטיניים‪,‬‬
‫ובהמשך ארגונים שיעיים בלבנון (אמאל‪,‬‬
‫ובעוצמה רבה יותר החזבאללה) ‪ -‬גישה‬
‫שנועדה להתיש את ישראל באמצעות לוחמת‬
‫טרור וגרילה‪.‬‬
‫הארגונים האלה פעלו ופועלים באופן‬
‫לא סדור תוך ניצול האוכלוסייה והתכסית‬
‫להיטמעות בשטח‪ .‬שיטת הפעולה הזאת אינה‬
‫מחייבת את הארגונים לקיים מערך לוגיסטי‬
‫משמעותי‪ ,‬ולכן הם אינם מוטרדים לכאורה‬
‫מניתוקם מן העורף‪ .‬תפיסת הלחימה שלהם‬
‫אינה דוגלת בלחימה ישירה אלא בהימנעות מקרב משמעותי‬
‫מול צה“ל (בעיקר במארבים ופשיטות)‪ ,‬זאת מתוך כוונה לשרוד‬
‫ולהמשיך בלחימה לאחר המתקפה המסיבית של צה“ל‪ .‬אמנם‬
‫תפיסתם של הכוחות האלה היא הגנתית‪ ,‬אך מטרתם אינה לאו‬
‫דווקא להחזיק בשטח‪ ,‬אלא להסב לצה“ל אבדות כבדות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בישראל ובצה“ל הבינו במהלך שנות ה־‪90‬‬
‫שהכרעה מערכתית ברורה ומוחלטת של ארגונים מחייבת את‬
‫השמדתם‪ .‬הכרעה כזאת מחייבת מחירים שלא ברור אם ישראל‬
‫וצה“ל יכולים לעמוד בהם מבחינה צבאית‪ ,‬ואם הדבר אפשרי‬
‫מבחינה צבאית‪ ,‬לא ברור אם המחיר מבחינת משאבים (בדם‬
‫ובממון) מצדיק זאת‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הכרעת ארגון החזבאללה‬
‫מחייבת על פניו את השמדת מפקדיו ולוחמיו הפרוסים ברוב‬
‫לבנון (וכיום ‪ -‬בשנת ‪ - 2016‬גם בסוריה)‪ .‬כדי להגיע לכלל‬
‫אנשי החזבאללה‪ ,‬הנוקטים טקטיקת היעלמות‪ ,‬יהיה על צה“ל‬
‫“להשתלט ולטהר את המרחב“‪ ,‬כלומר‪ ,‬את כל מדינת לבנון‪.‬‬
‫זאת עוד לפני שעסקנו בצורך בבידוד מוקדם של אזור הפעולה‬
‫כדי למנוע בריחה של אנשי החזבאללה‪ .‬האם ישראל יכולה או‬
‫מוכנה לשלם את המחיר הזה?‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר צה“ל נדרש לפעול בשטח מצומצם‬
‫יותר הוא יכול לשאוף להכרעה אסטרטגית‬
‫באמצעות השמדה‪ .‬במבצע חומת מגן (‪29‬‬
‫במרס‪ 10-‬במאי ‪ ,)2002‬שנועד למגר את‬
‫הטרור הפלסטיני כבר נקט צה“ל גישה‬
‫ישירה‪ ,‬ואסר קרב על המחבלים כדי‬
‫להשמידם ולא להכריעם‪ .‬המערכה הצליחה‬
‫כאשר צה“ל תמרן‪ ,‬בודד את אזור הפעולה‪,‬‬
‫התקיף את מרכז הכובד של הטרור‬
‫הפלסטיני ‪ -‬המחבלים בתוך עריהם כיעד‬
‫העיקרי להתקפה‪.‬‬
‫את הגישה הישירה למד צה“ל בתקופה‬
‫שקדמה למבצע חומת מגן דווקא דרך הרמה‬
‫הטקטית‪ .‬עוד לפני המבצע פעל צה“ל‬
‫בתוך הערים הפלסטיניות בגדה‪ ,‬אולם הוא‬
‫לא עשה זאת באמצעות תמרון בשטח ולא‬
‫על־ידי הפניית עיקר ההתקפה למרכז הכובד של הטרור ‪-‬‬
‫הלוחמים‪ .‬במבצע רוח סתיו ‪ ,3‬שערכה חטיבת גולני בתחילת‬
‫מרס ‪ 2002‬לפני מבצע חומת מגן‪ ,‬כבשו חיילי החטיבה את כל‬
‫אותם השטחים שנכבשו לאחר מכן שוב במהלך מבצע חומת‬
‫מגן‪ .‬ואולם החטיבה‪ ,‬אמונה על גישה תחבולנית‪ ,‬תמרנה תוך‬
‫כדי השארת פתח שדרכו נסוגו המחבלים בלי להיקלע ללחימה‬
‫נגד עוצמתו של צה“ל‪ .‬כוחות גולני כבשו את השטח‪ ,‬אך‬
‫מרכז הכובד של הטרור לא נפגע‪ .‬מיד בתום פינוי השטח שבו‬
‫המחבלים ונאחזו באותם השטחים שפונו על־ידי צה“ל‪.‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים‬
‫חוללה שינוי בדרך‬
‫פעולת האויב כלפי‬
‫ישראל‪ .‬הצבאות‬
‫הקונוונציונליים זנחו את‬
‫רעיון התמרון נגד ישראל‬
‫מלידל הארט לקלאוזביץ צה”ל משנה תפיסה ‪41‬‬
‫מפקד חטיבת גולני באותה עת תא“ל (מיל’) משה (צ’יקו)‬
‫תמיר תיאר את מבצע רוח סתיו ‪“ :3‬בקרב בג’נין נתקלנו‬
‫בהתנגדות לא פשוטה‪ ,‬אבל השארנו פתח‪ .‬הצלחנו לסגור את‬
‫כל המחנה בסוף וכאשר ההתנגדות הגיעה לנקודה שבה היה‬
‫להם קשה להתמודד עם הכניסה שלנו‪ ,‬בבת אחת זה נעלם‪.‬‬
‫אבל יחד עם זה רוב החמושים נעלמו‪ ]...[ .‬הלקח הראשון‬
‫שהבנתי מהקרב בג’נין הוא שצריך ללכוד‬
‫את כל מי שהוא חמוש בתוך עיגול מסוים‪.‬‬
‫מה שקרה שהנח“ל נכנס [‪ ]...‬כל מי שהיה‬
‫בידו נשק ברח למחנות הפליטים‪ ,‬ושהכוחות‬
‫יצאו החוצה‪ ,‬הכול חזר למסלולו‪ .‬הסכם‬
‫ג’נטלמני‪ ,‬הכל עובד‪ ,‬החיכוכים היו יחסית‬
‫קטנים בכניסה‪9.‬‬
‫במבצע חומת מגן צה“ל כבר פעל אחרת‪:‬‬
‫כל ערי יהודה ושומרון כותרו‪ ,‬לא ניתן‬
‫למחבלים על־פי וגטיוס “גשר זהב לאחור“‬
‫ גשר שיאפשר את פינוים ללא לחימה‪.‬‬‫נהפוך הוא‪ :‬חיילי צה“ל חתרו להביאם לכדי‬
‫לחימה כדי להשמידם (ולחלופין להכניעם‬
‫מחשש שייהרגו על־ידי חיילי צה“ל)‪.‬‬
‫כיום כבר מושם דגש באימוני היחידות‬
‫על השמדת האויב ולא על תפיסת שטח‪ .‬השטח חשוב מאוד אם‬
‫הוא מקדם את השמדת האויב‪ ,‬ופחות לשם שליטה שתאפשר‬
‫הכרעה של האויב‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעבר‪ ,‬כיתור אזור שבו שהה כוח‬
‫קידם את הכרעתם בעקבות ניתוקם מעורפם הלוגיסטי‪ ,‬ונוסף‬
‫על כך הייתה לו השפעה פסיכולוגית משמעותית לאויב בהיותו‬
‫מכותר‪ .‬כיום צה“ל חותר לתפוס שטחים שיקדמו ככל האפשר‬
‫את כוחותיו לקראת מגע עם האויב‪ ,‬ולא רק לכתרם‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬במלחמת לבנון השנייה (מתוך הבנת המחירים שנסקרו‬
‫לעיל)‪ ,‬במבצע עופרת יצוקה‪ ,‬במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק‬
‫איתן שאף צה“ל להרתיע ולאכוף הסדר באמצעות הפעלת כוח‪,‬‬
‫אולם ללא הכרעה‪ .‬כלומר‪ ,‬צה“ל שאף‪ ,‬כפי שהגדיר קלאוזביץ‪,‬‬
‫להתקפה שאינה מבקשת להכריע‪ .‬לפי גישתו של לידל הארט‪,‬‬
‫פעלה ישראל כמדינה מאופקת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬צה“ל היה צבא שחרת על דגלו‬
‫את התחבולה‪ ,‬את מהירות התמרון (תנועה‬
‫ואש)‪ ,‬את הפריצה לעומק ואת השאיפה‬
‫להכריע באמצעות הבקעת נקודות התורפה‬
‫במערך האויב; אלה עיקרי תפיסתו של לידל‬
‫הארט‪ .‬כיום צה“ל הוא צבא שאינו שואף‬
‫להכריע בכל מערכה‪ ,‬וכאשר הוא מתמרן או‬
‫מפעיל את כוחו באש הוא מרכז את עיקר‬
‫המאמץ לעבר מרכז הכובד הטקטי של האויב‬
‫– בארגונים הפועלים במתאר גרילה הכוונה‬
‫היא לכוח האדם הלוחם של האויב ולאמצעיו‬
‫ מתוך רצון להשמידם כדי להכריעם ברמה‬‫הטקטית או להרתיעם ברמה המערכתית‪.‬‬
‫בהקשר הזה בנק המטרות הקיים בצה“ל לא‬
‫נועד ליצור תמונת מצב אויב כבסיס ליצירת תוכנית לתמרון‪,‬‬
‫אלא אלה מטרות להשמדה‪ .‬אם השמדתן מסייעת באופן משני‬
‫לתמרון ‪ -‬מה טוב‪ ,‬אך זו לא המטרה שלשמה הן אותרו‪.‬‬
‫חשוב אם כן לאמץ את המינוח המדיני והצבאי של קלאוזביץ‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬טוב היה אם היו משתמשים באמרתו המפורסמת “המלחמה‬
‫היא המשך המדיניות באמצעים אחרים“ כקו ברור להסברה‬
‫פנימית ולהסברה חיצונית‪ .‬לאחר מלחמת לבנון השנייה מפתיע‬
‫היה שבדיון הציבורי שהתקיים על הצורך ביציאה להתקפה ב־‪60‬‬
‫השעות האחרונות של המלחמה לא נעשה שימוש במשפט הזה‪,‬‬
‫והמשתתפים בדיון השתמשו בהסברים מפורטים בעד או נגד‪ ,‬בלי‬
‫להזכיר את קלאוזביץ‪ .‬שנית‪ ,‬ישראל צריכה לקבוע לעצמה את סוג‬
‫המלחמה שהיא מנהלת ‪ -‬כזאת ששואפת להכרעה או כזאת שאינה‬
‫שואפת להכרעה‪ .‬הדבר יתרום להבנת המטרה (במבצעים בעבר‬
‫נקבע סוג המלחמה‪ ,‬ובחלק מהם אף פורסם)‪ .‬שלישית‪ ,‬מקביעת‬
‫סוג המלחמה נגזרת ההבנה כיצד מתמודד צבא עם ארגון צבאי ‪-‬‬
‫באמצעות השמדת מרכז הכובד שלו (הכוח הלוחם)‪ .‬בעקבות זאת‬
‫ניתן יהיה להעריך אם ביכולתו של צה“ל לבצע השמדה שנועדה‬
‫להכריע את האויב הספציפי אם לאו‪.‬‬
‫יש להדגיש שצה“ל לא נטש את תפיסתו של לידל הארט‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש עדיין בצה“ל רצון בחלק מיחידותיו לפעול מערכתית‬
‫ברוחו של לידל הארט ובהתאם למסורת שיצר צה“ל בעבר‪ .‬שנית‪,‬‬
‫הדרישה של הפיקוד העליון מן הדרג הטקטי היא להמשיך לנקוט‬
‫תחבולנות על־פי תפיסת לידל הארט‪ ,‬זאת ללא כל קשר לאופן שבו‬
‫מופעל הצבא בדרגים שמעל‪ .‬מהמפקדים בצה“ל ברמה הטקטית‬
‫עדיין נדרשת גישה תחבולנית‪ .‬מצופה מהכוחות המתמרנים לפעול‬
‫טקטית להשגת ההישג הנדרש במשימה תוך שימוש בתחבולה‪.‬‬
‫במקרה של לחימה מול ארגונים ההישג המקסימלי יהיה ניצחון‬
‫באמצעות השמדה טקטית של האויב במרחב שבו נערך הקרב‪.‬‬
‫בישראל ובצה”ל הבינו‬
‫במהלך שנות ה־‪90‬‬
‫שהכרעה מערכתית‬
‫ברורה ומוחלטת של‬
‫ארגונים מחייבת את‬
‫השמדתם‪.‬‬
‫תפיסת ההפעלה של צה“ל‬
‫(לפחות בעבר) בקרב ההתקפה‬
‫יישמה את תורתו של ההוגה‬
‫הבריטי לידל הארט יותר מכל‬
‫הוגה אחר; ואולם שינויים‬
‫במאפייני הלחימה במזרח־‬
‫התיכון גרמו לשינויים גם‬
‫במאפייני התפיסה שבה‬
‫הופעלו כוחות צה“ל‪ ,‬בעיקר‬
‫בתחום המתקפה‬
‫ברצוני להודות לתא“ל אליעזר טולדנו ולד“ר עדו הכט על הערותיהם‬
‫והארותיהם המועילות‪.‬‬
‫‪ 42‬מערכות ‪466-465‬‬
‫תא''ל נדב פדן > מפקד אוגדה ‪162‬‬
‫סא''ל (מיל') אסף חזני > קצין הלמידה של אוגדה ‪162‬‬
‫מה בין יחידה‬
‫מיוחדת‬
‫ליחידות‬
‫הרגילות של‬
‫הצבא?‬
‫מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה‪,‬‬
‫שמחוץ למרחב הייצוג‪ ,‬יש ליחידות המיוחדות פתרונות‬
‫שאינם ניתנים לצבא על ידי היחידות הרגילות‬
‫מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? ‪43‬‬
‫לורנס איש ערב רוכב‬
‫על גמל‬
‫מרכיבי התיאוריה‬
‫המערכתית שלורנס סיפק‬
‫הם מרכיבי המיוחדות‪:‬‬
‫לחימה‪ ,‬מבצעים ומערכה‬
‫‪ 44‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ה‬
‫דיון בעולם התוכן של כוחות מיוחדים‬
‫ושל יחידות מיוחדות עוסק תמיד בשאלה‬
‫בסיסית הנוגעת למידת הדמיון או השוני‬
‫בין הכוחות המיוחדים ליחידות הרגילות‪.‬‬
‫בין שמניחים שקיימת שונּות אינהרנטית‬
‫ביניהם (יחידה מיוחדת‪SOF - Special Operations ,‬‬
‫‪ )Forces‬ובין שמניחים שהיחידות המיוחדות מביאות אל‬
‫הקצה יכולות צבאיות כחלק ממערך סדור של ארגון צבאי‬
‫(קומנדו‪ ,)SF - Special Forces ,‬קיימת הבנה כי יש סרגל‬
‫המניח ברֵרת מחדל של יחידות רגילות‪ .‬המיוחדים‪ ,‬מעצם‬
‫הגדרתם‪ ,‬נמדדים תמיד ביחס לרגילים‪.‬‬
‫כל אדם רוצה להיות מיוחד‪ ,‬וכל אחד אכן מיוחד לקרוביו‪.‬‬
‫רוב היחידות רוצות להיות מיוחדות או לפחות להידמות לכוחות‬
‫מיוחדים‪ .‬לעתים היחידות המיוחדות אכן משמשות מגדלור‬
‫עבור היחידות הרגילות של הצבא‪ .‬העובדה שאין להן מגבלות‬
‫של היחידות הרגילות‪ ,‬והתחושה שהן חופשיות לפרוץ גבולות‬
‫ולערער תפיסות קיימות מסייעות ליחידות‬
‫הרגילות של הצבא לסמן באמצעותן יעדים‬
‫לשיפור כשירות היחידות ויכולותיהן‪.‬‬
‫ואולם צבא מורכב באופן אינהרנטי בעיקר‬
‫ממסה של כוחות שלצדם מעט כוחות מיוחדים‪.‬‬
‫המסה מאופיינת בשפה מקצועית משותפת בין‬
‫הפרטים המרכיבים אותה המאפשרת הפעלה‬
‫מקצועית של מערכות גדולות‪ ,‬ובכך טמונה‬
‫עוצמתה‪ .‬במאמר הזה נבחן את המאפיינים‬
‫של המיוחדות בהקשר הזה‪.‬‬
‫במאמר שני חלקים‪ .‬בחלק הראשון יוצגו‬
‫המאפיינים של מיוחדות‪ ,‬זאת תוך שימוש‬
‫בדוגמה היסטורית של לורנס איש ערב‪.‬‬
‫בחלק השני של המאמר נגדיר את המיוחדות‬
‫של יחידה מיוחדת בצה“ל של היום ואת‬
‫תפקידן של היחידות הללו עבור הצבא‪ .‬את‬
‫ההגדרה של היחידה המיוחדת ניתן להציג‬
‫כטענה כללית ללא הדוגמה ההיסטורית‪.‬‬
‫הדוגמה ההיסטורית משרתת אותנו משתי‬
‫סיבות‪ .‬האחת ‪ -‬מכיוון שהיא סייעה לנסח‬
‫את מהות המיוחדות; הסיבה השנייה ‪-‬‬
‫מכיוון שזוהי דוגמה מוצלחת לטעמנו‪ ,‬ויש לה ערך מתודולוגי‪.‬‬
‫כוחות מיוחדים‪ ,‬ולאחר מכן את תפיסת העולם שלו ביחס לכוח‬
‫מיוחד‪ ,‬ולבסוף נחשוף את הנחות היסוד הנמצאות בבסיס תפיסת‬
‫העולם הזאת‪.‬‬
‫התשובה של לורנס לשאלה “מה מיוחד?“‬
‫כפי המסתבר‪ ,‬פקדתי‪ ,‬אולי לרוע המזל‪ ,‬על המערכה ככל‬
‫שרציתי‪ ,‬והייתי חסר הכשרה‪ .‬בתיאוריה הצבאית הייתי‬
‫בקי למדיי‪ ]...[ .‬בכל מקרה העניין שגיליתי היה מופשט‪,‬‬
‫כרוך בתיאוריה ובפילוסופיה של המלחמה במיוחד מהבחינה‬
‫המטאפיזית‪.‬‬
‫לעת עתה‪ ,‬הכול בשדה היה מוחשי‪ ,‬במיוחד הבעיה המייגעת‬
‫של ֶמדִינָה‪ ,‬וכדי להסיח את דעתי ממנה התחלתי להיזכר בכללים‬
‫מתאימים לניהול מלחמה מודרנית ומדעית‪ .‬אך הם לא התאימו‪,‬‬
‫וזה הדאיג אותי‪.. ]...[ .‬ובעודי מהרהר לאיטי‪ ,‬תפסתי לפתע‬
‫שבעצם נצחנו במלחמת חג’אז‪.11‬‬
‫מלחמה בלתי סדירה היא אינטלקטואלית הרבה יותר‬
‫מהסתערות כידונים‪ ,‬מתישה הרבה יותר‬
‫מאשר שירות של חיקוי צייתני‪ ,‬נוח לצבא‬
‫מסודר‪12.‬‬
‫זו בכמה משפטים תמצית משנתו של‬
‫לורנס‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בפני לורנס ניצב‬
‫אתגר אינטלקטואלי שכדי לפצח אותו יש‬
‫צורך בתיאוריה רלוונטית‪ ,‬בפרדיגמה‪.‬‬
‫מרכיבי התיאוריה המערכתית שלורנס סיפק‬
‫הם מרכיבי המיוחדות‪ :‬לחימה‪ ,‬מבצעים‬
‫ומערכה‪.‬‬
‫ללורנס היה ברור שמדובר במערכה‬
‫מסוג אחר‪ ,‬והוא הקדיש אנרגיה רבה‬
‫להגדרת המבצעים הנדרשים (התמקדות‬
‫במסילת הרכבת החג’אזית)‪ .‬על אף שהקים‬
‫כוח פשיטה רכוב מיוחד ופיתח טכניקה‬
‫ייחודית לפיצוץ מסילות‪ ,‬הערך שכתב‬
‫באנציקלופדיה בריטניקה לא היה על‬
‫כוחות מיוחדים או על פיצוץ מסילות אלא‬
‫על לחימה מסוג אחר ‪ -‬לחימת גרילה‪.‬‬
‫לורנס סבר שמכיוון שההגדרות הרגילות‬
‫לא עובדות‪ ,‬יש להשקיע מאמצים בהגדרה‬
‫מחדש של המערכה‪“ :‬ראייתי את מהלך המלחמה הערבית הייתה‬
‫עדיין בלתי בהירה‪ .‬לא ראיתי בהטפה ניצחון ובלחימה אשליה‪.‬‬
‫לעת עתה כרכתי את שניהם יחד‪ ,‬וכיוון שלמרבה המזל העדיף‬
‫ַפי ְצל לשנות את דעותיהם של אנשים יותר מאשר לנתץ מסילות‬
‫ברזל‪ ,‬התקדמה ההטפה בצורה הטובה יותר“‪13.‬‬
‫האתגר אפוא הוא ייחודי לזמן‪ ,‬למקום ולהקשר התפיסתי‪,‬‬
‫ולכן דורש בכל פעם בחינה מעמיקה של הידע הקיים ומתן מענה‬
‫הולם ורלוונטי‪ .14‬כך‪ ,‬בשלבים הראשונים של המערכה תנועת‬
‫כוח הגמלים בעומק היא כשלעצמה הרעיון המארגן‪ ,‬בהמשך‬
‫המערכה‪ ,‬הפגיעה ברכבת היא הרעיון המארגן‪ ,‬ולאחר מכן‪,‬‬
‫הרעיון המארגן הוא הקשר עם האוכלוסייה‪ .‬בהמשך הקריירה‬
‫שלו הרעיון המארגן היה פיתוח היכולות הטכנולוגיות של הכוח‬
‫האווירי‪.‬‬
‫אתגר אינטלקטואלי מתחדש‪ ,‬הדורש פתרונות חדשים‪ ,‬הוא‬
‫ההיפך מן הצורה שבה תיאר לורנס את הפרדיגמה של היחידות‬
‫אם האתגר של אויבי‬
‫ישראל הוא לייתר את‬
‫היחידות הרגילות של‬
‫הצבא באמצעות שלילת‬
‫יתרונותיהם‪ ,‬והמענה‬
‫של כוחות מיוחדים‬
‫ייוותר ברמה הטקטית‪,‬‬
‫או שהמענה הזה יחייב‬
‫שימוש בכוחות מיוחדים‬
‫בלבד ‪ -‬היריב הצליח‬
‫במשימתו‬
‫חלק א‪ :‬מיוחדות כפרויקט החיים של לורנס‬
‫לורנס תיעד בכתביו את קורות חייו כך שנותרה לנו עדות‬
‫לחלק ניכר מתהליך עיצוב התפיסה המקצועית שלו ‪ -‬הן‬
‫באמצעות הגיגיו של לורנס עצמו והן באמצעות מבט ביקורתי‬
‫על הקורות אותו‪.‬‬
‫במאמר הזה איננו מבקשים לספק הבנות אופרטיביות‬
‫חדשות‪ ,‬כמו מימוש מושג העומק או הניידות בהקשר של‬
‫הכוחות המיוחדים‪ .‬כמו כן איננו מבקשים לאשש או להפריך‬
‫את האמת ההיסטורית כפי שהיא מוצגת בכתבי לורנס‪ .‬במאמר‬
‫נעשה שימוש בכתובים שהותיר לורנס כדי להבין את המיוחדּות‬
‫באמצעות שימוש בכלים אופרטיביים‪ ,‬כמו העומק והגמישּות או‬
‫הרפלקציה העצמית המופיעים בכתביו של לורנס‪.‬‬
‫בחלק הזה נציג בתחילה בקצרה את דרכו של לורנס בהפעלת‬
‫מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? ‪45‬‬
‫צייתני‪ ,‬נוח לצבא‬
‫הרגילות של הצבא‪“ :‬שירות של חיקוי‬
‫מסודר“‪15.‬‬
‫אין מדובר בתחבולה טקטית מבריקה הגם שברמה הטקטית‬
‫פיתח לורנס שיטות חדשות; אין מדובר גם בפיתוח טכנולוגיה‬
‫ייחודית אף כי לורנס פיתח יכולת כזאת (תנועה מבצעית מהירה‬
‫לעומק); אלא מדובר במיצוי נקודות התורפה של האויב באופן‬
‫כזה שהן לורנס והן העות’מאנים זיהו את קו המסילה כנקודת‬
‫תורפה‪ ,‬ובמאבק על קווי ההגנה לעות’מאנים לא היה‪ ,‬ולא יכול‬
‫היה להיות‪ ,‬פתרון אפקטיבי לבעיה בזמן ובמרחב הנתונים‪.‬‬
‫לורנס הכריח את הצד השני (ואת מפקדיו שלו) לשחק מעֵבר‬
‫למגרש המשחקים המּוכר‪ ,‬ולמעשה להגדיר מחדש את המערכה‪.‬‬
‫האויב ידע על הפעילות שלו והדבר לא סייע לו בהתמודדות‬
‫מולו‪ .‬במובן הזה לורנס פתר חידה אינטלקטואלית‪.‬‬
‫אז מה הן הנחות היסוד של התשובה הזאת?‬
‫נזנח עתה את המבט המעריץ כלפי לורנס ונבחן מה עומד‬
‫בבסיס התשובה האינטלקטואלית שלו למהות המיוחדּות‪ .‬דרך‬
‫אפקטיבית להתחיל את הבירור היא לנסות להבין לא את התשובה‬
‫שנתן לורנס אלא את השאלה שהוא הציג‪ .‬השאלה שמולה ניצב‬
‫לורנס היא מהי המלחמה שבה הוא מתמודד‪ .‬הוא ממשיג אותה‬
‫כמלחמה לא סדירה‪ .‬יש לזכור זאת על רקע המלחמה שהתחוללה‬
‫במקביל באותה התקופה באירופה‪ .‬באופן היפותטי‪ ,‬לּו לורנס‬
‫היה יושב עמנו כיום‪ ,‬הוא לא היה שואל על כוחות מיוחדים‬
‫כעל עוד כלי לפתרון בעיות נתונות אלא היה מברר את ההקשר‬
‫הייחודי המארגן את המערכה‪ .‬לכן אולי היה מנסח את ההנחה‬
‫הבאה‪ :‬ההצלחה במערכה תלויה ביצירת המתח בין המרכיבים‬
‫שלה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הציטוט לעיל‪“ :‬וכיוון שלמרבה המזל העדיף‬
‫פַיצל לשנות את דעותיהם של אנשים יותר מאשר לנתץ מסילות‬
‫ברזל‪ ,‬התקדמה ההטפה בצורה הטובה יותר“‪ 16.‬בשלב הזה של‬
‫המערכה היכולת בשטח לא הייתה מספיק טובה‪ ,‬ולכן ההתמקדות‬
‫הייתה בשדה המורלי וביצירת אווירה ציבורית תומכת‪ .‬בשלב‬
‫אחר בקריירה‪ ,‬שלא בעת מלחמה‪ ,‬לורנס פיתח את מנוע סירת‬
‫החילוץ לטייסים והתמקד בעניינים שהם לכאורה טכניים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬להיות מיוחד אין פירושו בהכרח לעבוד בצללים‪.‬‬
‫להיות מיוחד פירושו לזהות את כללי המשחק הנתונים‬
‫ולהגדיר כללים חדשים‪ ,‬כללים החורגים מן המקובל‪ ,‬ולשנות‬
‫לעתים את הכללים ואת פרוטוקול הפעולה תוך כדי הפעילות‬
‫עצמה ‪ -‬יכולת שהכוחות הרגילים של הצבא לא יכלו להרשות‬
‫לעצמם מכיוון שהם נסמכים על שפה מקצועית משותפת‪.‬‬
‫כמו כן היה לורנס עשוי לנסח את ההנחה הבאה‪ :‬עשייה‬
‫צבאית היא עשייה פוליטית ברמה האסטרטגית‪ .‬המלחמה אינה‬
‫המשך הפוליטיקה אלא היא פוליטיקה‪ .‬צבא‪ ,‬בוודאי בעידן‬
‫הקולוניאלי‪ ,‬אינו מכשיר פוליטי של הפעלת אלימות בידי‬
‫המדינאים‪ ,‬אלא הוא גילום מלא של הפוליטי‪ .‬צבא אינו רק כלי‬
‫של הפעלת אלימות גלויה וישירה‪ .‬גם במצב של מלחמה נדרש‬
‫הצבא לדעת להפעיל מה שמכנים היום “כוח רך“‪ .‬זוהי אולי אחת‬
‫הסיבות (לצד סיבות פונקציונליות) שבעטיין נרתע לורנס מהרג‪,‬‬
‫והעדיף למלא את משימותיו באמצעות השפעה עקיפה (פגיעה‬
‫במסילה) ומינימום הרג ‪ -‬הן של פקודיו והן של האויב‪17 .‬‬
‫העובדה שלורנס הבין היטב את הממד האסטרטגי מבהירה‬
‫גם מדוע הוא נע בטבעיות ובקלילות בין תפקיד פעיל בשדה‬
‫לבין תפקידי מטה בצבא ובמשרד החוץ לסירוגין‪ .‬מבחינתו‪,‬‬
‫לורנס איש ערב‬
‫תומס אדוארד לורנס‪ ,‬המּוכר‬
‫בכינוי לורנס איש ערב‪,‬‬
‫פעל בכל הממדים הקיימים‬
‫במרחב‪ .‬בצעירותו הוכשר‬
‫כארכיאולוג ועסק בממד‬
‫שמתחת לקרקע‪ .‬במהלך‬
‫שירותו במזרח־התיכון נע‬
‫על פני האדמה במסגרת כוח‬
‫רכוב על גמלים‪.‬‬
‫בשלב האחרון של הקריירה‬
‫שלו התמקד במרחב האווירי‬
‫ובמרחב הימי כששירת בחיל‬
‫האוויר הבריטי‪ .‬במהלך שירותו הוא פיתח סירת חילוץ‬
‫עבור טייסים שמטוסיהם הופלו‪.‬‬
‫הפילוסוף הצרפתי ז’יל דלז הקדיש ללורנס‬
‫את המאמר “הבושה והתהילה“‪ ,1‬שבו תיאר את מהלך‬
‫חייו‪ -‬מעמוד התווך של המרד הערבי‪ ,‬הפועל מתוך‬
‫בירור עמוק של מושג הבושה‪ ,‬כמתואר בספר שבעה‬
‫עמודי חוכמה‪ 2,‬אל איש גף טכני בחיל האוויר‬
‫המלכותי כמתואר בספר ‪( The Mint‬המטבעה)‪3.‬‬
‫נוסף על בירור המושגים בושה ותהילה‪ ,‬שני‬
‫הספרים מתארים את ניסיונו של לורנס לפענח מסגרות‬
‫מיוחדות בצבא לנוכח האתגר של האצת התנועה‬
‫(לעומק)‪ 4:‬כוח רכוב (קומנדו) וכוח אווירי‪ 5.‬במהלך‬
‫שירותו במזרח־התיכון כקצין קישור לכוחות הערביים‬
‫פיתח לורנס תפיסה שלמה בנוגע ללוחמה‪.‬‬
‫הוא העלה את הדברים על הכתב הן במסמכים‬
‫מקצועיים‪ 6,‬הן בספרו והן כערך “לוחמת גרילה“‬
‫באנציקלופדיה בריטניקה‪ 7.‬למזלו‪ ,‬זכה במשך‬
‫שנתיים (‪ )1918-1916‬לראות את התפיסה מתפתחת תוך‬
‫כדי פעולה (מלחמת־העולם הראשונה והמרד הערבי‬
‫נגד העות’מאנים)‪.‬‬
‫מהות התפיסה הייתה עיצוב המרחב מחדש‬
‫והתייחסות למרחב המדברי מבחינת אפשרויות‬
‫התנועה בו כאל מרחב ימי‪ .‬כאמור‪ ,‬לא כאן המקום‬
‫לדון בהבנות האופרטיביות הללו‪ 8.‬את רוב התנועה‬
‫שלו במרחב קיים לורנס על גבי גמלים‪.‬‬
‫בשלב הבא במערכה זיהה לורנס את “הגמל הבא“‬
‫ המטוס‪ .‬בשלבים הסופיים של המרד הערבי לקראת‬‫כיבוש דמשק לורנס כבר הפעיל מטוסים‪ ,‬והשלב‬
‫הבא בקריירה שלו היה פיתוח תפיסה בנוגע ללוחמה‬
‫אווירית בחיל האוויר המלכותי‪.‬‬
‫במדבר פעל לורנס הן כמפקד משפיע והן‬
‫כ“מפעיל גמל“ מיומן‪ 9.‬לפיכך‪ ,‬תרומתו לפיתוח‬
‫התפיסה הייתה כוללת ומערכתית‪ .‬ללורנס לא הייתה‬
‫הזדמנות לראות את חיל האוויר בפעולה מבצעית‬
‫כמו את הגמלים במדבר‪ ,‬והתרומה שלו הייתה בעיקר‬
‫בפיתוח המרכיב הטכנולוגי ‪ -‬המנוע‪10.‬‬
‫‪ 46‬מערכות ‪466-465‬‬
‫יחידת כוחות מיוחדים אמריקנית‬
‫בצה”ל‪ ,‬בניגוד לצבא ארצות־הברית‪ ,‬למשל‪ ,‬אין פיקוד של‬
‫כוחות מיוחדים‪ .‬קל להישאב ללחימה המיוחדת ולמבצעים‬
‫המיוחדים‪ ,‬וכך לוותר על המערכה כולה‬
‫שניהם היו היינו הך ‪ -‬תחנות אפקטיביות לקידום מהלכים‬
‫פוליטיים‪ ,‬בתוך הצבא ומחוצה לו‪.‬‬
‫תובנה נוספת שלורנס היה עשוי לתרום‬
‫לנו היא שיש לפעול מן השוליים הן ביחס‬
‫למרחב (כפי שפעולתו בזירת המזרח־‬
‫התיכון הייתה שולית לזירה האירופית)‪,‬‬
‫והן ביחס לאמצעי הלחימה‪ .‬בתחילת דרכו‬
‫פיתח לורנס עד לקצה האופרטיבי האפשרי‬
‫פרקטיקה של שימוש בגמלים ‪ -‬אמצעי‬
‫לחימה שמבחינת הממסד הצבאי איבד מן‬
‫הדומיננטיות שלו עם כניסת מנוע הבעֵרה‬
‫הפנימית לשימוש מסיבי (על אף שגם בימינו‬
‫משתמשים כוחות מיוחדים בבהמות)‪ .‬בסוף‬
‫ימיו פיתח לורנס עד לקצה האופרטיבי את‬
‫השימוש במטוסים ובטייסים ‪ -‬כלי לחימה‬
‫שרק התפתחו‪ .‬המטוס והגמל‪ ,‬אמצעים‬
‫שבתקופתו של לורנס לא היו המיינסטרים של הלחימה‪ ,‬הפכו‬
‫עבורו למרכז הפעילות‪.‬‬
‫לאחר שניסחנו על־פי כתביו ופועלו של לורנס את ההנחות‬
‫שלפיהן פעל‪ ,‬נעסוק בשני ציטוטים חשובים מדבריו וננסה‬
‫לנתח אותם‪:‬‬
‫“בכל מקרה העניין שגיליתי היה מופשט‪,‬‬
‫כרוך בתיאוריה ובפילוסופיה של המלחמה‬
‫במיוחד מהבחינה המטאפיזית“‪18.‬‬
‫“מלחמה בלתי סדירה היא אינטלקטואלית‬
‫הרבה יותר מהסתערות כידונים‪ ,‬מתישה‬
‫הרבה יותר מאשר שירות של חיקוי צייתני‪,‬‬
‫נוח לצבא מסודר“‪19.‬‬
‫מדוע מלחמה לא סדירה מתישה יותר‬
‫מהסתערות כידונים ולמה הכוונה במילים‬
‫“מהבחינה של המטאפיזיקה“? בין שתי‬
‫השאלות קיים קשר הדוק‪.‬‬
‫אחת הטענות המשכנעות של הפילוסוף‬
‫הצרפתי מישל פוקו בספרו המילים‬
‫והדברים‪ 20‬היא שבמאה ה־‪ 19‬חל שינוי‬
‫בהבנת האופן שבו עובד העולם‪ .‬השינוי היה מעבר מעולם‬
‫שנתפס כטבלה שבה הדברים ‪ -‬לצורך הדיון שלנו‪ ,‬תופעות ‪-‬‬
‫נמצאים זה ליד זה ברובד הגלוי אל עולם שבו‪:‬‬
‫לורנס הכריח את הצד‬
‫השני (ואת מפקדיו שלו)‬
‫לשחק מעֵבר למגרש‬
‫המשחקים המּוכר‪,‬‬
‫ולמעשה להגדיר מחדש‬
‫את המערכה‪.‬‬
‫מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? ‪47‬‬
‫התנאי של הקשרים הללו טמון מעתה מחוץ לייצוג‪ ,‬מעבר‬
‫לנראותו המידית‪ ,‬במעין עולם אחורי עמוק יותר ועבה יותר‬
‫ממנו‪ .‬כדי להגיע אל הנקודה שנקשרות בה צורותיהם הנראות‬
‫של היצורים ‪ -‬המבנה של היצורים החיים‪ ,‬ערך הנכסים‪ ,‬תחביר‬
‫המילים ‪ -‬יש לפנות לעבר הפסגה הזאת‪ ,‬לעבר החוד ההכרחי‬
‫הזה אך לעולם בלתי נגיש‪ ,‬השוקע‪ ,‬מחוץ למבטנו‪ ,‬לעבר‬
‫לב לבם של הדברים‪ .‬כשהם נסוגים לעבר מהותם העצמית‪,‬‬
‫כשהם שוכנים סוף סוף בכוח המניע אותם‪ ,‬בארגון המחזיק‬
‫אותם‪ ,‬בהתהוות שלא הפסיקה ליצור אותם‪ ,‬הדברים חומקים‪,‬‬
‫באמיתותם היסודית‪ ,‬ממרחבה של הטבלה‪]...[ .‬‬
‫הביקורת הקאנטיאנית מסמנת לעומת זאת את סף המודרניות‬
‫שלנו; אין היא חוקרת את הייצוג על פי התנועה האינסופית‬
‫שמן הרכיב הפשוט עד שלל הצירופים האפשריים שלו‪ ,‬אלא‬
‫על סמך גבולותיו החוקיים‪ .‬בכך היא מאשרת לראשונה את‬
‫האירוע שהתרחש בתרבות האירופית באחריתה של המאה ה־‪:18‬‬
‫נסיגתו של הידע אל מחוץ למרחב הייצוג‪.‬‬
‫או אז מרחב זה מועמד בסימן שאלה בתוך‬
‫כוחות רגילים של צבא‬
‫יסודו‪ ,‬מקורו וגבולותיו‪ :‬באופן הזה‪ ,‬השדה כוחות מיוחדים‬
‫הבלתי מוגבל של הייצוג [‪ ]...‬מופיע‬
‫כמטפיזיקה‪21.‬‬
‫התחבולה מבוססת על הקשר‬
‫התחבולה מבוססת על הגלוי ועל‬
‫את‬
‫התחושה‬
‫ברמת‬
‫לכד‬
‫שלורנס‬
‫נראה‬
‫שבין הגלוי לסמוי‪ ,‬על החיבור בין ממדים פיזיים‬
‫מה שפוקו ניסח ברמת הטיעון‪“ :‬נסיגתו של הפיזי למטפיזי‬
‫הידע אל מחוץ למרחב הייצוג“‪ .‬הסתערות‬
‫מתודולוגיה של הערכת מצב‬
‫כידונים היא גלויה‪ .‬קל לזהות אויב‪ ,‬קל בכל הקשר נבחרת מתודולוגיה‬
‫לזהות ניצחון‪ ,‬ובכלל קל יותר ברמת רלוונטית (ניתוח חדש בכל פעם) שבבסיסה נמצאת השאלה “מהו‬
‫ההמשגה שכן המלחמה היא ברמה הגלויה‪,‬‬
‫ההיסט?”(ניתוח כל פעם מחדש)‬
‫ברמה הפיזית‪ .‬לחימה לא סדירה מתנהלת‬
‫ברמה הסמויה‪ .‬קשה לזהות אויב‪ ,‬קשה‬
‫גמישות מבוססת על מיצוי הגלוי‬
‫להגדיר מדדים כמותיים לניצחון או להישג גמיּשות מבוססת על חשיבה‬
‫לנוכח שפה מקצועית משותפת‬
‫אינטלקטואלית‬
‫הצבאי‪ ,‬והמצב הזה מתיש‪.‬‬
‫בהגדירו את המיוחדות מחפש לורנס‬
‫את הקשר הפרקטי שבין הפיזי למטפיזי‪ .‬הגדרת כלי משחק חדשים בכל עת מיצוי כללי המשחק הנתונים‬
‫במובן הזה כוחות מיוחדים במיטבם הם‬
‫לא בהכרח כוחות מסוקסים להפליא או‬
‫חשאיים הפועלים באופן כירורגי‪ ,‬אלא הם יחידות שהפעילות‬
‫איננו סבורים כי הכוחות הרגילים של הצבא מאופיינים בציות‬
‫שלהן מזהה בכל הקשר נתון את הממד הגלוי ואת הממד הסמוי‪ .‬מטומטם ותו לא‪ .‬גם הם זקוקים לתחבולה ולגמישּות‪ ,‬אלא‬
‫הפעילות שלהן קושרת בין הממדים השונים באמצעות מיצוי שהפרשנויות שלהם למושגים הללו שונות‪ .‬התחבולה בחשיבה‬
‫התורפה המערכתית של הצד השני‪ .‬זוהי הבנה שיכולה לסייע של הכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על הגלוי‪ :‬הגעה מציר‬
‫בהבחנה בין יחידות מיוחדות לכוחות קומנדו‪ ,‬בין יחידות נסתר‪ ,‬למשל‪ ,‬מבוססת על ניתוח שטח גלוי ומיצוי היתרונות‬
‫“אינטלקטואליות“ ליחידות המעצימות יכולות קיימות‪.‬‬
‫שלו‪ .‬הגעה בעוצמה לא מתוכננת מבוססת על מקסום הקיים‪.‬‬
‫מבחינת הקריירה של לורנס ניתן לנסח כי תהליך עיצוב אלה הם הממדים הפיזיים‪ ,‬וכל מפקד נדרש להתייחס אליהם‪.‬‬
‫המיוחדּות הוא מהמטפיזי לפיזי‪ ,‬מהפוליטי‪ ,‬ממשרד החוץ‪ ,‬לגף לורנס עשה לעצמו חיים קלים כאשר טען שמדובר רק בציות‬
‫טכני בחיל האוויר ‪ -‬לורנס עשה את כל הדרך הזאת‪ .‬כלומר‪ ,‬מטומטם‪ .‬גם הגמישּות בכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על‬
‫תהליך עיצוב המיוחדות הוא חידה אינטלקטואלית שהבירור מיצוי הגלוי‪ ,‬הפיזי ‪ -‬העתקת כוחות‪ ,‬שינוי תוכנית או שינוי‬
‫שלה מתרחש במסגרת הצבא‪ .‬המשמעות היא שבתהליך פיתוח משימה וכדומה‪ .‬הפרוטוקול הצבאי‪ ,‬המבוסס על שפה מקצועית‬
‫המיוחדּות יש הכרח להכיר היטב את המסגרת מבפנים ומבחוץ‪ .‬משותפת‪ ,‬מהווה בסיס המאפשר את אותה גמישּות‪ .‬כל מפקד‬
‫מבפנים ‪ -‬תוך עבודה בפועל בגף הטכני‪ ,‬ומבחוץ ‪ -‬תוך עבודה מקצועי מבין את המשמעות של צורות הקרב ושל סדר הפעולות‬
‫במסגרת משרד החוץ‪22.‬‬
‫הדרוש לרענון של יחידה‪ ,‬ובהתאם להערכת המצב‪ ,‬הצבא יודע‬
‫לשנות את ההיערכות שלו‪.‬‬
‫בין שני הנדבכים‪ :‬היכן טעה לורנס?‬
‫מבחינה מתודולוגית‪ ,‬החשיבה האינטלקטואלית ביחידות‬
‫כלחימת‬
‫מגדיר‬
‫שהוא‬
‫עבור לורנס קיים ניגוד בין אופי הלחימה‬
‫הרגילות של הצבא מושתתת על התאמה‪ ,‬על בחינה של המצב‬
‫הכידונים של הצבא המסודר‪ ,‬זו הדורשת “ציות מטומטם“ ותו ביחס למּוכר‪ ,‬ביחס לגלוי‪ ,‬ביחס לפרוטוקול‪ .‬אחת השאלות‬
‫לא‪ ,‬לבין הלחימה של היחידות המיוחדות‪ .‬בעניין הזה אנחנו‬
‫סבורים שלורנס נפל במלכודת הבינאריות‪.‬‬
‫היכולת של לורנס לדון באתגרים אינטלקטואליים ברבדים‬
‫סמויים מושתתת על ההנחה שהיחידות הרגילות של הצבא יעשו‬
‫את מלאכתן ברובד הגלוי‪ .‬היכולת של לורנס לעסוק ברובד‬
‫הסמוי מבוססת על כך שיש מישהו שממלא את המשימות‬
‫ברובד הגלוי‪ .‬זהו תפקידו של הצבא ‪ -‬לייצר מסגרת שאותה‬
‫ניתן לפרוע‪ .‬המסגרת הזאת יוצרת נקודת ייחוס לשני הצדדים‬
‫היריבים‪ ,‬ומאפשרת למיוחדים להיוותר מתחת לרדאר‪ .‬אם‬
‫נקודת הייחוס הזאת מּופרת‪ ,‬והפניּות של האויב לעסוק בהכלת‬
‫האיום של המיוחדים גדלה‪ ,‬יהיה קשה לשמור על המתכונת של‬
‫המאמץ של הכוחות המיוחדים‪ .‬משמעות הדבר היא שהגדרת‬
‫המיוחדים כמיוחדים אינה רק הגדרה לשונית‪ ,‬המגדירה אותם‬
‫ביחס לאחר‪ ,‬אלא מצביעה על כך שזכות הקיום שלהם נובעת‬
‫מהכוחות האחרים של הצבא (הרגילים)‪.‬‬
‫‪ 48‬מערכות ‪466-465‬‬
‫שמלמדים לשאול ואותה מתרגלים‬
‫בקורסי הפיקוד הבכירים היא השאלה “מה‬
‫השתנה?“ בגרסה הפשטנית (מה השתנה‬
‫בין מצב א למצב ב‪-‬התמקדות במציאּות‬
‫האובייקטיבית)‪ ,‬או “מהו ההיסט?“ (מה‬
‫השתנה בין התפיסה שלי כמעריך את‬
‫המציאּות לתפיסה שלי כעת ‪ -‬התמקדות‬
‫בסובייקטיביות)‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת נקודת‬
‫ייחוס (רפרנס)‪.‬‬
‫התחבולה בחשיבה של כוחות מיוחדים‬
‫מבוססת על הגדרת הקשר שבין הגלוי‬
‫לסמוי‪ ,‬בין הפיזי למטפיזי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ציר‬
‫נסתר הוא בוודאי ציר ראוי‪ ,‬אך ציר שנחשב‬
‫בלתי עביר עדיף יותר‪ .‬ציר שנחשב בלתי‬
‫עביר מחבר בין הפיזי למטפיזי‪ .‬האויב יכול‬
‫לראות את הציר הנחשב בלתי עביר‪ ,‬אך לא‬
‫בהכרח יכול לפעול נגד מי שעובר בו‪ ,‬ולכן‬
‫הוא לא נערך לכך‪ .‬אפקטיביות הפגיעה של הכוחות המיוחדים‬
‫אינה מבוססת בהכרח על הגעה בהפתעה (הגם שזו מבורכת)‬
‫אלא על פגיעה במרכיב מערכתי שהאויב לא העריך שייפגע‪.‬‬
‫הגמישּות בחשיבה של כוחות מיוחדים מבוססת על‬
‫המתודולוגיה או על החשיבה האינטלקטואלית‪ .‬החשיבה‬
‫התחבולנית של כוחות מיוחדים חפה ממגבלות או ממחויבויות‬
‫קודמות‪ .‬ניזכר בציטוט לעיל של לורנס‪“ :‬התחלתי להיזכר‬
‫בכללים מתאימים לניהול מלחמה מודרנית‬
‫ומדעית‪ .‬אך הם לא התאימו‪ ,‬וזה הדאיג‬
‫אותי“‪ 23.‬מרגע שהפסיק לדאוג החל לורנס‬
‫לפעול באופן יצירתי‪ .‬הרפרנס לא היה‬
‫רלוונטי‪ ,‬ולורנס הפך לרפרנס של עצמו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שאלת היסוד שמולה ניצב מתכנן‬
‫של כוחות מיוחדים אינה מהו ההיסט או מה‬
‫השתנה‪ .‬שאלת היסוד שמולה ניצב המתכנן‬
‫פשוטה הרבה יותר‪ :‬מה ניצב מולי? מה נדרש‬
‫כדי להבין מה ניצב מולי? איזו מתודולוגיה‬
‫יש לבחור כדי להבין מה ניצב מולי? כל מצב‬
‫הוא מצב חדש המחייב התבוננות חדשה‪.‬‬
‫הדיוק כאן חיוני‪ .‬גם הכוחות הרגילים‬
‫של הצבא מתבוננים מחדש בכל מצב‬
‫(הקשר ייחודי) מחדש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הכוחות‬
‫המיוחדים נדרשים להתבוננות חדשה‪.‬‬
‫“מחדש“ נסמך על הקודם‪“ ,‬חדש“ מגדיר‬
‫מלכתחילה את המצב‪.‬‬
‫אם הגמישּות של הכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על‬
‫מיצוי כללי המשחק הנתונים מחדש‪ ,‬הגמישּות של היחידות‬
‫המיוחדות מבוססת על היכולת להגדיר בכל עת כללי משחק‬
‫חדשים‪.‬‬
‫האפקטיביות של הצבא כולו טמונה ביכולת לשלב בין שתי‬
‫צורות החשיבה הללו‪.‬‬
‫בתהליך פיתוח המיוחדּות‬
‫יש הכרח להכיר היטב‬
‫את המסגרת מבפנים‬
‫ומבחוץ‪ ,‬כפי שעשה‬
‫לורנס‪ .‬מבפנים ‪ -‬תוך‬
‫עבודה בפועל בגף הטכני‪,‬‬
‫ומבחוץ ‪ -‬תוך עבודה‬
‫במסגרת‬
‫משרד החוץ‪.‬‬
‫חלוקת המשאבים הלאומיים בשעת חירום ‪49‬‬
‫יחידה ‪101‬‬
‫התרומה הפוטנציאלית‬
‫של יחידה מיוחדת‬
‫בצה”ל עשויה להיות‬
‫אפקטיבית בעיקר ברמה‬
‫האינטלקטואלית על־ידי‬
‫הגדרת כללי משחק חדשים‬
‫או על־ידי ייתור כללי‬
‫המשחק של הצד השני‬
‫חלק ב‪:‬‬
‫היחידות המיוחדות כמגדלור עבור כלל הצבא‬
‫בעידן של נסיגת הידע אל מחוץ למרחב הייצוג‬
‫מן האמור לעיל מתבהרת במלוא עוזה ההבחנה בין יחידת‬
‫קומנדו‪ ,‬המעצימה יכולות קיימות בממד הגלוי והפיזי (לחימה‬
‫בסבך‪ ,‬תמרון מהיר וכדומה)‪ ,‬לבין יחידה מיוחדת המגדירה כללי‬
‫משחק חדשים; בין יחידת קומנדו הפועלת במרחב הטקטי לבין‬
‫יחידה מיוחדת‪ ,‬המתווכת בין המרחב הטקטי למרחב האסטרטגי‬
‫ופועלת בחופשיות בכל המרחב הזה‪.‬‬
‫הנקודה הארכימדית אינה “קונץ־פטנט“‬
‫בממד הפיזי אלא בממד האינטלקטואלי‪.‬‬
‫באופן כזה פעולה של יחידה מיוחדת עשויה‬
‫לחבר בין הטקטי לאסטרטגי‪.‬‬
‫התיאוריה של המיוחדות שסיפק‬
‫לורנס הייתה שלמה בהיבט התפיסתי‬
‫משום שהיו בה כל המרכיבים הנחוצים‪:‬‬
‫לחימה‪ ,‬מבצעים ומערכה‪ .‬הסכנה הנשקפת‬
‫למתכננים של פעולת כוחות מיוחדים היא‬
‫הסתפקות בלחימה ובמבצעים תוך ויתור‬
‫על המרכיב השלישי – מערכה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הישאבות אל הרמה הטקטית והזנחה של‬
‫הרמה האסטרטגית‪.‬‬
‫בצה“ל‪ ,‬בשונה מצבא ארצות־הברית‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אין פיקוד של כוחות מיוחדים‬
‫(‪ .)SOCOM‬קל להישאב ללחימה המיוחדת ולמבצעים‬
‫המיוחדים‪ ,‬וכך לוותר על המערכה כולה‪ .‬ואולם‪ ,‬התרומה‬
‫הפוטנציאלית של יחידה מיוחדת בצה“ל עשויה להיות‬
‫אפקטיבית בעיקר ברמה האינטלקטואלית על־ידי הגדרת כללי‬
‫משחק חדשים או על־ידי ייתור כללי המשחק של הצד השני‪.‬‬
‫המאמץ של יריביה של ישראל מאז שנכשלו כצבאות סדירים‬
‫במלחמת יום הכיפורים מופנה כלפי ייתור עוצמתו של צה“ל‬
‫(באמצעות מנהרות‪ ,‬ירי תלול מסלול ופעילות לדה־לגיטימציה‬
‫של ישראל)‪ .‬האויב השקיע מאמצים אינטלקטואליים רבים‬
‫ומצא את הדרכים שעבורו הן האפקטיביות ביותר כדי לפגוע‬
‫בישראל‪ .‬מה שעשוי להיות מיוחד ביחידה מיוחדת בצה“ל‬
‫הוא אפוא מתן מענה אינטלקטואלי לאתגרים שמציב היריב‬
‫ מענה שאותו ניתן לממש מבחינה מבצעית ושאפשר להנחיל‬‫אותו לצבא‪.‬‬
‫בניסוח תיאורטי‪ :‬גיבוש מענים אינטלקטואליים הולמים‬
‫לאתגרים שמחוץ למרחב הייצוג והבאתם אליו כך שכלל הצבא‬
‫יוכל להיעזר בהם‪.‬‬
‫אנחנו מסיימים את המאמר בניסוח התיאורטי הזה ללא‬
‫דוגמאות ממחישות מכיוון שלדעתנו‪ ,‬בכל פעם מזדמן אתגר חדש‪,‬‬
‫והמתודולוגיה של פיצוח אתגר המנהרות אינה דומה לזו של פיצוח‬
‫ירי תלול מסלול‪ ,‬ואינה דומה לזו של האתגר של הסיבוב הבא‪.‬‬
‫בניסוח שלנו לעיל‪ ,‬אנחנו מסיימים בקביעה תיאורטית כדי להיות‬
‫עקביים עם הרעיון שתידרש התבוננות חדשה ולא התבוננות‬
‫מחדש‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לצה“ל אין פיקוד של כוחות מיוחדים המקבל‬
‫משימה מערכתית‪ .‬כך נשקפת לצה“ל הסכנה של הישאבות‬
‫היחידות המיוחדות לעולמות הטקטיים‪ :‬מתן פתרונות לאתגרים‬
‫החדשים של האויב באופן כזה שרק היחידות המיוחדות יוכלו‬
‫לספק (למשל‪ ,‬אתגר המנהרות)‪ .‬באופן כזה היחידות המיוחדות‬
‫כבר לא יהיו “מיוחדות“ אלא יחידות קומנדו המתמחות בסוג‬
‫פעולה מסוים או בלוחמה מסוימת‪ ,‬יחידות שיהפכו לעוד מאותו‬
‫דבר שכבר קיים‪.‬‬
‫אם האתגר של אויבי ישראל הוא לייתר את היחידות הרגילות‬
‫של הצבא באמצעות שלילת יתרונותיהם‪ ,‬והמענה של כוחות‬
‫מיוחדים ייוותר ברמה הטקטית‪ ,‬או שהמענה הזה יחייב שימוש‬
‫בכוחות מיוחדים בלבד ‪ -‬היריב הצליח במשימתו‪.‬‬
‫צה“ל מבין כיום כי מול האתגרים החדשים‬
‫של הלוחמה הלא סדורה שמחוץ למרחב הייצוג‬
‫יש ליחידות הרגילות של הצבא פתרונות‬
‫מוגבלים‪.‬‬
‫אם המאמץ של הכוחות המיוחדים יהפוך‬
‫למאמץ העיקרי (קומנדו בעיקר)‪ ,‬הוא יהפוך‬
‫להיות נקודת הייחוס של היריב באופן שיאפשר‬
‫לו להיערך בצורה אפקטיבית יותר נגדו‪.‬‬
‫אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ישכילו ביחידות‬
‫המיוחדות‪ ,‬בעידוד המפקדים הבכירים‪,‬‬
‫להתייחס לאתגרים החדשים כאל חידה‬
‫אינטלקטואלית שהפתרון שלה משמש‬
‫מגדלור עבור כלל הצבא‪ ,‬היחידות המיוחדות‬
‫אכן יסייעו לצבא להרחיב את הידע הגלוי על‬
‫חשבון הידע הסמוי‪ .‬הדבר יאפשר לצבא כולו‬
‫לפעול באופן אפקטיבי יותר מול היריב‪24.‬‬
‫‬
‫אם הגמישּות של הכוחות‬
‫הרגילים של הצבא‬
‫מבוססת על מיצוי כללי‬
‫המשחק הנתונים מחדש‪,‬‬
‫הגמישּות של היחידות‬
‫המיוחדות מבוססת על‬
‫היכולת להגדיר בכל עת‬
‫כללי משחק חדשים‬
‫‪ 50‬מערכות ‪466-465‬‬
‫סא"ל ד"ר בני מילגרום > רע"ן גילוי ואיכון במפא"ת‬
‫מבוא‬
‫העתודה האקדמית (להלן‪ :‬העתודה)‬
‫הוקמה ב־‪ 1950‬במטרה ליצור תשתית‬
‫קצונה אקדמית בתפקידים פרופסיונליים‬
‫בצה”ל‪ .‬במהלך השנים חלו שינויים רבים‬
‫במסלול הנוגעים להיקף המתגייסים‪ ,‬רצף‬
‫ההכשרות‪ ,‬תנאי השירות ועניינים נוספים‬
‫הנוגעים לממשק שבין הלימודים באקדמיה‬
‫לשירות הצבאי‪ .‬המסלול בבסיסו נותר‬
‫קבוע ומורכב משלושה שלבים‪ :‬לימודים‬
‫אקדמיים‪ ,‬שירות חובה ושירות קבע‬
‫בהתחייבות מוקדמת‪ .‬במרוצת השנים חלו‬
‫תמורות בשביעות הרצון של בוגרי המסלול‬
‫שנחקרו הן על־ידי הגופים המקצועיים‬
‫והן על־ידי גורמי כוח האדם‪ .‬התמורות‬
‫האלה באו לידי ביטוי באי־יציבות‬
‫במספר המועמדים למסלול השירות‪,‬‬
‫במספר הנרשמים בפועל‪ ,‬וכמובן במספר‬
‫המסיימים הנקלטים ביחידות המקצועיות‬
‫בצה”ל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נמצא מסלול העתודה‬
‫בשפל‪ ,‬ומתקשה לגייס מועמדים איכותיים‪1‬‬
‫שימלאו בעתיד תפקידים מרכזיים בשדֵרת‬
‫הפיקוד המקצועית בצה”ל‪ .‬מסלול העתודה‬
‫מתמודד עם אתגרים חיצוניים ופנימיים‪,‬‬
‫בהם המאמצים הנדרשים לשכנע בני נוער‬
‫הנמצאים על סף סיום הלימודים התיכוניים‬
‫להצטרף למסלול ארוך טווח וכן הרצון‬
‫למצות את פוטנציאל השיבוץ הקרבי מתוך‬
‫המועמדים לשירות‪ ,‬גם על חשבון מסלול‬
‫העתודה‪ .‬לאתגרים האלה יש להוסיף את‬
‫הטלטלה שהייתה במעמד שירות הקבע‬
‫בקרב הציבור בישראל וכן אפשרויות‬
‫נוספות ומתחרות לשירות איכותי הפתוחות‬
‫בפני המועמדים לשירות ופוגעות במעמדו‬
‫של מסלול העתודה הוותיק‪ .‬המאמר הזה‬
‫מתמקד בהיבטים הקשורים למקצועות‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬זאת משום שעבודות המטה‬
‫העיקריות שנעשו בצה”ל בנושא העתודה‬
‫עסקו בתחומים האלה וכן בשל חשיבותם‬
‫המרכזית של מקצועות הטכנולוגיה לצה”ל‬
‫במאה ה־‪ .21‬במאמר יתואר המצב הקיים‪,‬‬
‫יפורטו מסלולים דומים בצבאות זרים‪,‬‬
‫ייסקרו האתגרים והדילמות הניצבים בפני‬
‫המסלול‪ ,‬ותוצע דרך פעולה להתמודדות‬
‫עמם‪.‬‬
‫הקמ"א‬
‫האחרון?‬
‫האם יש‬
‫עתיד לעתודה‬
‫האקדמית?‬
‫התמורות שחלו בצה“ל ובחברה הישראלית‬
‫מחייבות חשיבה מחדש בנוגע לגיוס כוח‬
‫אדם אקדמי איכותי לשורותיו וגיבוש מסלול‬
‫שירות מכוון אקדמיה שיאפשר איוש כוח אדם‬
‫איכותי‪ ,‬מקצועי ואקדמי בו‬
‫הקמ”א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? ‪51‬‬
‫צה”ל רואה‬
‫במסלול העתודה‬
‫אמצעי לאיוש‬
‫שדֵרת הפיקוד‬
‫המקצועית‬
‫ולביסוס הידע‬
‫המקצועי‬
‫‪ 52‬מערכות ‪466-465‬‬
‫המצב הקיים ‪ -‬שלבי המסלול‬
‫צה”ל רואה במסלול העתודה אמצעי לאיוש שדֵרת הפיקוד‬
‫המקצועית ולביסוס הידע המקצועי‪ .‬על בסיס התפיסה הזאת נוצר‬
‫מסלול העתודה המושתת על לימודים אקדמיים כשלב מקדים‬
‫לשירות צבאי משמעותי‪.‬‬
‫קו הזינוק למסלול העתודה עבור המלש”בים (מועמדים לשירות‬
‫ביטחון) נמצא בשלהי הקיץ שבין סיום כיתה י”א לתחילת כיתה‬
‫י”ב‪ .‬אז נדרשים המלש”בים לעשות בחינה פסיכומטרית לצורך‬
‫קבלה למוסדות האקדמיים‪ .‬בתחילת כיתה י”ב נעשה תהליך הרישום‬
‫הראשוני למסלול העתודה‪ .‬השלב הזה קריטי‪ ,‬וקובע באופן ישיר את‬
‫מספר המועמדים הפוטנציאליים למסלול‪ .‬מכיוון שלא ניתן להצטרף‬
‫למסלול העתודה במהלך הלימודים‪ ,‬יש חשיבות מכרעת לרישום‬
‫המוקדם ולבחינה הפסיכומטרית‪ 2.‬לאחר הסינון הראשוני הנעשה‬
‫על־ידי צה”ל מּונחים העוברים אותו להירשם למוסדות האקדמיים‪.‬‬
‫המועד המקובל לרישום הזה הוא באמצע שנת הלימודים של כיתה‬
‫י”ב‪ .‬בחינות הבגרות של המועמדים למסלול מסומנות כדי שניתן‬
‫יהיה לבדוק אותן במהירות‪ ,‬זאת כדי לאפשר‬
‫לרשויות הצבא ולמוסדות האקדמיים לקבל‬
‫החלטה בנוגע להתקבלותם לפני פתיחת שנת‬
‫הלימודים האקדמית‪.‬‬
‫מלש”ב שעבר בהצלחה את תהליך המיון‬
‫מבצע תהליך חיול לצה”ל‪ ,‬ומקבל אישור‬
‫לדחיית השירות עד לסיום לימודיו‪ .‬במעמד‬
‫החיול הוא מתחייב לשירות קבע קצוב מראש‪.‬‬
‫במהלך הלימודים האקדמיים מבוצעות הכשרות‬
‫בסיסיות (טירונות וכדומה)‪ .‬תהליך המיון‬
‫ליחידות צה”ל נעשה לקראת סיום הלימודים‪,‬‬
‫וכולל ראיונות ובחינות‪ .‬בתחילת השירות מקבל‬
‫העתודאי דרגת קצונה אקדמית‪ ,‬ומועלה לדרגת סגן לאחר סיום‬
‫קורס הקצינים‪ .‬כאמור‪ ,‬תבנית השירות במסלול לא השתנתה באופן‬
‫משמעותי במהלך השנים‪ .‬במרוצת הזמן נוספו והורדו הכשרות‬
‫ופרקים צבאיים במהלך הלימודים האקדמיים‪ ,‬אך המסגרת הכללית‬
‫נותרה כשהייתה‪3.‬‬
‫בעבר‪ ,‬למשל‪ ,‬בתחילת שנות ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ ,20‬שיעור‬
‫העוברים את שלבי הסינון היה קטן‪ .‬לפי נתוני אכ”א‪ ,4‬כ־‪ 80%‬בלבד‬
‫מן התקנים של העתודאים בצה”ל מאוישים כיום‪ .‬בחינה מדוקדקת‬
‫של הנתונים מעלה כי הפער מתחיל בשלב מוקדם של תהליך המיון‪.‬‬
‫בעבר התמודדו על כל תקן כמה מועמדים‪ ,‬ואילו כיום לנוכח‬
‫מספרם המועט של המועמדים כמעט שלא נערך סינון ראשוני‪,‬‬
‫בייחוד במקצועות הטכנולוגיים‪ .‬נתון חשוב נוסף הוא שיעור הנשר‬
‫(הנשירה) ממסלול העתודה במהלך תקופת הלימודים האקדמיים ‪-‬‬
‫יותר מ־‪ ,20%‬כלומר‪ ,‬מעצם טבעו המסלול כרוך בעזיבת עתודאים‬
‫במהלך השנים‪ .‬הסיבות לכך שונות‪ ,‬בין היתר חוסר בגרות מנטלית‪,‬‬
‫קשיים אקדמיים‪ ,‬חשש מפני התחייבות לשנים רבות וכן מחשבות‬
‫שניות בנוגע לבחירת המקצוע‪.‬‬
‫אלה שצלחו את הלימודים האקדמיים וסיימו את התואר כאשר‬
‫תעודת הגמר הנכספת בידיהם‪ ,‬וכובעי טקס הסיום על ראשיהם‪,‬‬
‫משרתים בצה”ל שירות חובה כמו כל צעיר אחר (בנות משרתות‬
‫שלוש שנים בשירות חובה כחלק מתנאי המסלול)‪ .‬עם תום שירות‬
‫החובה מחויבים העתודאים בשירות קבע של כשלוש שנים (למעט‬
‫מסלול הרפואה)‪ .‬שש השנים הללו הן פרק זמן משמעותי בחייהם לא‬
‫רק בהיבט המקצועי אלא גם בהיבט האישי‪ .‬במהלך השנים האלה‬
‫משנה העתודאי על־פי־רוב את מקום המגורים בשל השיבוץ הצבאי‪,‬‬
‫מקים משפחה ומשקיע בהתפתחות עצמית כמו יתר הצעירים בני‬
‫גילו‪ .‬לאחר שמסתיים השלב הזה ניצב העתודאי בפני ההחלטה‬
‫אם להמשיך ולשרת בצבא‪ ,‬להתקדם בסולם הדרגות (בדרך־כלל‬
‫מתעוררת הדילמה הזאת לפני קבלת דרגת רב־סרן)‪ ,‬או להשתחרר‬
‫ולהתפתח מבחינה מקצועית באזרחות או להמשיך בלימודים‬
‫אקדמיים‪.‬‬
‫המעבר למודל הפנסיה הצוברת בצבא הקבע מותיר למעשה את‬
‫הדילמה במלוא עוזה למשך שנים נוספות‪ .‬ההחלטה אם להישאר‬
‫בשירות פעיל או לעזוב מתחדדת בסיום כל תקופת התחייבות‪,‬‬
‫שכן ניתן לעבור לשוק האזרחי גם בשלב מתקדם בלי לאבד זכויות‬
‫פנסיוניות משמעותיות‪.‬‬
‫כבוגר המסלול העתודה הקלסי‪ ,‬אני חש חובה להתייחס במאמר‬
‫גם לפרויקט עתידים‪ .‬הפרויקט הזה‪ ,‬על תוכניותיו השונות‪ ,‬שאותו‬
‫הוביל הרמטכ”ל לשעבר רא”ל (מיל’) שאול מופז‪ ,‬מקדם גיוס‬
‫למסלול העתודה בקרב תושבי הפריפריה‪ .‬הפרויקט הגדיל באופן‬
‫משמעותי את מספר הנרשמים למסלול שאינם‬
‫תושבי המרכז אך החליש במעט את מעמדו‪,‬‬
‫בין היתר בשל הנמכת תנאי הקבלה‪ .‬כך או כך‪,‬‬
‫בוגרי עתידים העונדים את סיכת המסלול על‬
‫חולצותיהם תורמים תרומה משמעותית למסלול‬
‫העתודה הרחב‪.‬‬
‫אחת הבעיות שעמן‬
‫מתמודד מסלול העתודה‬
‫היא הדרישה המוקדמת‬
‫להתחייב לשירות קבע עתודה אקדמית בעולם‬
‫צה”ל אינו הצבא היחיד המתבסס בחלקו‬
‫על כוח האדם אקדמי המוכשר לפני הגיוס‪ .‬גם‬
‫בצבאות אחרים הונהגו מודלים שונים במטרה‬
‫לתעל לפרופסיה את המועמדים לשירות‪ ,‬ולשבץ‬
‫מומחים אקדמאים בעמדות מפתח‪.‬‬
‫בכמה צבאות‪ ,‬למשל באוסטריה‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בגרמניה‬
‫ובספרד‪ ,‬תנאי בסיסי לקבלת דרגת קצונה הוא תואר אקדמי‪.‬‬
‫ניתן להשתלב במסלול צבאי גם בעיצומם של הלימודים‪,‬‬
‫ואף לאחר סיומם‪ .‬צבא ארצות־הברית מפעיל את תוכנית‬
‫(‪ .ROTC (Reserve Officer Training Corps‬התוכנית‬
‫דורשת חתימה מקדימה לשירות צבאי של כארבע שנים‬
‫(כמובן‪ ,‬נוסף על שירות החובה)‪ .‬פעולות תעמולה להצטרפות‬
‫לצבא בכלל‪ ,‬ולמסלול העתודה בפרט‪ ,‬מתקיימות במכללות‬
‫המהוות בסיס לכוח אדם איכותי‪ ,‬שתלמידיהן בעלי נתונים‬
‫גבוהים‪ .‬הביקוש למסלול עלה בעקבות הפיגוע במגדלי‬
‫התאומים והרגשות הפטריוטים שהתעוררו בעקבותיו‪5.‬‬
‫בצבא סינגפור קיים מסלול עתודה אקדמית ששינה את‬
‫פניו‪ .‬בעבר‪ ,‬האיתור נעשה על־ידי רשויות הצבא‪ ,‬והשמת‬
‫הפרט נעשתה בהחלטת הצבא‪ .‬מתחילת העשור הקודם‪,‬‬
‫ההצטרפות היא על בסיס וולונטרי‪ ,‬בדומה לישראל‪ .‬לפי‬
‫נתונים שהתפרסמו‪ ,‬חלה ירידה של ממש במספר הנרשמים‬
‫למסלול בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר משום שקיימים פערים‬
‫גדולים בין השכר שמקבלים אנשי הצבא ובין השכר שמקבלים‬
‫ממלאי תפקידים מקבילים מחוצה לו‪6.‬‬
‫במצרים מתקיימים זה שנים רבות מסלולי עתודה נפרדים‬
‫עבור זרועות היבשה האוויר והים‪ .‬שלבי המסלולים דומים‬
‫לאלה שבארץ‪ ,‬אלא שבשונה מצה”ל‪ ,‬ההשמה לזרוע נעשית‬
‫הקמ”א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? ‪53‬‬
‫פרופ‘ יוסי אברון מהטכניון‪ .‬לדבריו אפשר היה לצפות שבוגרי העתודה האקדמית יתפתחו בתום שירותם הצבאי למובילי חזית המחקר והפיתוח‬
‫בארץ ולחוט השדרה של האקדמיה‬
‫בראשית התהליך ‪ -‬עם ההצטרפות למסלול‪.‬‬
‫המגמה בצה”ל בנושא הגיוס לעתודה האקדמית דומה‬
‫לזו הקיימת בצבאות אחרים שבהם נהוג חוק גיוס חובה‪.‬‬
‫בצבאות מקצועיים‪ ,‬למשל‪ ,‬צבא ארצות־הברית‪ ,‬העתודה‬
‫האקדמית היא מסלול העסקה מקובל‪ ,‬ותנאי השכר המוצעים‬
‫בו מותאמים לתנאי השוק‪ .‬לכל הדוגמאות שהובאו יש רעיון‬
‫בסיסי משותף ‪ -‬השאיפה לשלב בשירות קצינים אקדמאים‬
‫בעלי בשלּות אינטלקטואלית‪ ,‬שיהוו מקור‬
‫סמכות פרופסיונלית ויובילו את היחידות‬
‫המקצועיות בצבא‪.‬‬
‫אתגרים ובעיות‬
‫המתחים במסלול העתודה קיימים מאז‬
‫הקמתו‪ .‬כדי לנטרם ולנתחם נערך כבר‬
‫בשנות ה־‪ 50‬סקר שביעות רצון בקרב משרתי‬
‫המסלול‪ .‬סקרים נוספים נערכו במהלך השנים‪.‬‬
‫דו"ח ממד"ה שנכתב ב־‪ 2014‬מלמד על אי‬
‫שביעות רצון בקרב חלק מן העתודאים‪,‬‬
‫בעיקר במקצועות ההנדסה‪ .‬לדברי העתודאים‪,‬‬
‫הסיבות לאי שביעות הרצון הן‪ :‬עיסוק בתחומים‬
‫לא מקצועיים; תנאי שירות ושכר לא הולמים‬
‫ותחושה של זלזול מצד גורמי הצבא ביחס לכוח האדם האקדמי‪.‬‬
‫הטענות האלה באות לידי ביטוי בפורומים ובקבוצות שונות‬
‫באינטרנט הפתוחים בפני מלש"בים השוקלים אם להצטרף למסלול‪.‬‬
‫מן הדו"חות האלה עולה שגברה תחושת אי שביעות הרצון ביחס‬
‫לסקרים שנערכו בעבר‪..‬‬
‫צה"ל בוחן את האפשרות לנתק את הסימביוזה בין המושג‬
‫קצין לבין המושג מהנדס‪ .‬ניתוק הקשר יאפשר להציב מהנדסים‬
‫בתפקידים מקצועיים גרידא‪ ,‬אך ימנע את‬
‫השתלבותם בשרשרת הפיקוד הבכיר‪ .‬עוד‬
‫עולה מדו"ח ממד"ה כי יושמו במלואם‬
‫הלקחים שהופקו מסקר קודם שנערך בשנות‬
‫ה־‪ ,90‬למשל‪ ,‬תשלום שכר הלימוד של‬
‫עתודאים ומתן אישורי עבודה בשלב שירות‬
‫החובה‪ .‬ואולם‪ ,‬אין די בשינויים האלה‬
‫בתקופה שבה חלות תמורות משמעותיות‬
‫במודל השירות הצבאי‪ ,‬והם אינם מהווים‬
‫חלופה לאפשרויות הקיימות בשוק האזרחי‪.‬‬
‫מניסיוני כמפקד על בוגרי עתודה רבים‪,‬‬
‫בעיקר בתחומי ההנדסה והמתמטיקה‪ ,‬וכרפרנט‬
‫חיל הים לנושא העתודה האקדמית‪ ,‬אדון‬
‫בארבעה אתגרים נוספים שלדעתי על צה"ל‬
‫בשנים האחרונות‬
‫נמצא מסלול העתודה‬
‫בשפל‪ ,‬ומתקשה לגייס‬
‫מועמדים איכותיים‬
‫שימלאו בעתיד תפקידים‬
‫מרכזיים בשדֵרת הפיקוד‬
‫המקצועית בצה”ל‬
‫‪ 54‬מערכות ‪466-465‬‬
‫להתמודד עִמם‪ :‬מודל הפנסיה הצוברת‪ ,‬קיצור שירות החובה‪,‬‬
‫מעמד אנשי הקבע בציבור הישראלי ומסלולי השירות היוקרתיים‪.‬‬
‫מודל הפנסיה הצוברת‬
‫מודל השירות הקודם‪ ,‬שהתבסס על פנסיה תקציבית‪ ,‬הבטיח‬
‫המשך שירות של קצינים שבחרו להתחייב לצה”ל בתמורה‬
‫לביטחון כלכלי בעתיד‪ .‬צבירת הזכויות הפנסיוניות כחלק מן‬
‫המעבר למודל שירות חדש מציבה צומתי החלטה רבים בפני‬
‫העתודאי השב והשואל את עצמו אם להמשיך את שירותו אם‬
‫לאו‪ .‬באופן תיאורטי ייתכן מצב שבו בשנה מסוימת יבחרו רבים‬
‫ממשרתי הקבע לעזוב את השירות ולעבור לחברות אזרחיות מתוך‬
‫שיקולי רווח והפסד‪ ,‬והדבר יתאפשר מתוקף החוק ומודל השירות‪.‬‬
‫צה”ל עלול בעתיד להישאר ללא שדֵרה אקדמית משמעותית‪ .‬מובן‬
‫שהתיאור הזה קיצוני ומגמתי‪ ,‬אך הוא ממחיש את הסיכון שעלול‬
‫להתממש‪ ,‬ולּו באופן חלקי‪ ,‬בעת פריחה משמעותית בשוק ההיי־‬
‫טק למשל‪ .‬המצב הזה מעמיד בפני צה”ל אתגר‪ ,‬ונשקפת סכנה‬
‫משמעותית למצבת הכוח האדם האקדמית שלו‪.‬‬
‫אי היציבּות הכרוכה במעבר בין מודלי השירות השונים והכוונה‬
‫לבצע רפורמות חדשות (ברוח ועדת לוקר לדוגמה) עלולים להמשיך‬
‫ולערער את הבסיס לשירות ארוך טווח בקרב משרתי הקבע בכלל‪,‬‬
‫ועתודאים מסיימי מסלול בפרט‪.‬‬
‫קיצור שירות החובה‬
‫צה”ל כולו מחויב בשינוי ארגוני הנובע מקיצור שירות החובה‬
‫בארבעה חודשים (‪ 32‬חודשים במקום ‪ - 36‬קיצור של ‪ .)11%‬במסגרת‬
‫השינוי הארגוני נדרש צה”ל לבחון קיצור של משך ההכשרות לפרקי‬
‫זמן מינימליים כדי לאפשר זמן שירות אפקטיבי מכסימלי‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫קיימת בעיית שיווק נוספת של מסלול העתודה‪ ,‬שכן מעתה שירות‬
‫הקבע ארוך משירות החובה (‪ 36‬חודשים לעומת ‪ 32‬חודשים)‪ .‬יש‬
‫צורך לחשב את העלויות הנוספות הנדרשות מצה”ל‪ ,‬הנובעות‬
‫ממעבר מוקדם של הקצונה האקדמית מסטטוס שירות חובה לשירות‬
‫קבע‪ ,‬שירות שהשכר והתנאים בו עדיפים‪.‬‬
‫מעמד אנשי הקבע בציבור הישראלי‬
‫בעבר תחושת הגאווה בקרב לובשי המדים לא הייתה מוטלת‬
‫בספק‪ .‬הציבור רחש כבוד למשרתי הקבע ‪ -‬הן לוחמים והן אנשי‬
‫מטה‪ .‬ואילו כיום‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬המצב השתנה‪ .‬כיום פועלת חזית‬
‫לוחמנית של גופי ואנשי תקשורת הׂשמים במוקד הדיון את זכויות‬
‫היתר‪ ,‬על־פי תפיסתם‪ ,‬של אנשי הקבע‪ ,‬בפרט של אלה שאינם‬
‫מוגדרים לוחמים‪ ,‬אשר קוראים לשינוי בצה"ל‪ .‬העתודאי‪ ,‬כאיש‬
‫מקצוע שאינו לוחם‪ ,‬נאלץ להתמודד עם ביקורת יום־יומית כמעט על‬
‫תנאי ההעסקה שלו‪ ,‬בלי יכולת להגיב‪ .‬דרגות הקצונה נצבעו על־ידי‬
‫בעלי העניין בצבעו הבוהק של הכסף‪ .‬האיום הממשי בפגיעה בתנאי‬
‫השירות של אנשי הקבע שאינם לוחמים אינו תורם למוטיבציה‬
‫להצטרף לקבוצה הזאת‪.‬‬
‫מסלולי השירות היוקרתיים‬
‫בעבר הבחירה במסלול העתודה לוותה בוויתור על מסלולי שירות‬
‫אחרים‪ ,‬כמו שירות קרבי משמעותי או מקצועי־טכני שאינו אקדמי‪.‬‬
‫מסלול העתודה ניצב בעבר בחזית מסלולי השירות המקצועי בצה”ל‪,‬‬
‫והוא התבסס על ההכשרה האקדמית וקורס הקצינים המובנה בו‪.‬‬
‫מסלולים מקבילים שפותחו בצה”ל‪ ,‬למשל‪ ,‬תלפיות‪ ,‬איתרו‬
‫איור ‪1‬‬
‫העתודה‬
‫האקדמית‬
‫קמ"א‬
‫בשלבים‬
‫איתור ומיון‬
‫שירות חובה‬
‫לימודים‬
‫אקדמיים‬
‫שירות חובה‬
‫(שלוש שנים)‬
‫שירות קבע‬
‫(שלוש שנים)‬
‫(שנה אחת)‬
‫איתור ומיון‬
‫השלמת‬
‫שירות חובה‬
‫(שנתיים)‬
‫תואר אקדמי‬
‫ושירות קבע‬
‫(שלוש שנים)‬
‫מועמדים מעטים באופן יחסי‪ ,‬ולא שחקו את מעמד מסלול העתודה‬
‫האקדמית‪ .‬האקדמיה בידלה את עצמה באופן טבעי לעומת מסלולי‬
‫העתודה הטכנולוגית שאינם כוללים זכאות לתואר ולהכשרה לקצונה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פתח צה”ל מסלולי שירות הפונים למועמדים‬
‫איכותיים ממאגר זהה למאגר המועמדים של העתודה האקדמית‪.‬‬
‫עם המסלולים האלה נמנים מסלול הסייבר ומסלול האקדמיזציה‬
‫(מלש”בים שקיבלו דחיית שירות של שנה לצורך השלמת לימודיהם‬
‫האקדמיים שבהם התחילו בבית־הספר התיכון)‪.‬‬
‫הסודיות האופפת את המסלולים היוקרתיים האלה מוסיפה להם‬
‫הילה אליטיסטית ומודרנית הבולטת ביחס להיעדר השקיפּות של‬
‫מסלול העתודה והיותו מסלול ותיק ושמרני‪ .‬למסלולים החדשים יש‬
‫כמה יתרונות‪ :‬ההתחייבות לשירות קבע קצרה באופן משמעותי מזו‬
‫של מסלול העתודה האקדמית; בציבור נתפסים המסלולים האלה‬
‫כמקצועיים באופן מובהק‪ ,‬זאת בשונה ממסלול העתודה הנתפס יותר‬
‫ויותר כעוסק בתחומי ניהול ובקרה שאינם דורשים רקע אקדמי ואינם‬
‫תורמים לפיתוח הפרט‪ .‬כמו כן נתפסים המסלולים האלה כקשורים‬
‫לתחומים המבטאים חדשנות טכנולוגית‪ ,‬בין היתר הסייבר‪.‬‬
‫ארבעת האתגרים הללו נוספו לאתגרים שעמדו בפני העתודה‬
‫האקדמית קודם לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬הפערים בין תנאי השכר בשוק האזרחי‬
‫לבין אלה הקיימים בצה”ל‪ .‬מכלול האתגרים והמגמה שיצרו מעוררים‬
‫חשש עמוק כי הקש ישבור את גב הגמל ומסלול העתודה יאבד באופן‬
‫ניכר מערכו‪.‬‬
‫המלצות לבחינה‬
‫צה”ל משתנה לנגד עינינו בהיבט של הטיפול בכוח האדם‪.‬‬
‫הלחצים מחוץ ומבית סודקים את המעטפת המּוכרת וחושפים יחסי‬
‫הקמ”א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? ‪55‬‬
‫גומלין חדשים הנרקמים בין הפרט למערכת‪ .‬במסגרת התהליך יש‬
‫לבחון שינוי מהותי במסלול העתודה הוותיק ולהתאימו למציאּות‬
‫הדינמית‪ .‬בפרק הזה אציג חמש הצעות לשינוי ושדרוג מסלול‬
‫העתודה שלדעתי לא רק שישמרו את מעמדו של המסלול אלא יפתחו‬
‫צוהר לשיפור כוח האדם האקדמי בצה”ל כולו‪ ,‬ולשדרוג במעמד‬
‫ההכשרה האקדמית בצה”ל‪.‬‬
‫א‪ .‬מודל תגמולים רציף‪ .‬כאמור‪ ,‬המעבר למודל הפנסיה הצוברת‬
‫כרוך בסיכון בנוגע להמשך שירות הקבע של קצינים‪ .‬תחושת‬
‫השליחות של המשרתים במסלול חשובה והכרחית‪ ,‬אולם יש‬
‫להוסיף עליה מערך תגמולים שיצמצם את הפער הקיים בין השוק‬
‫האזרחי לצבאי‪ .‬מודל התגמול צריך להיבנות באופן הדרגתי כך‬
‫שיהווה גורם משכנע עם ההתקדמות הטבעית של הקצין במעלה‬
‫שרשרת הפיקוד‪.‬‬
‫כך‪ ,‬קיים צורך לבטא את התגמול השכרי בחלוקה שנתית‬
‫לאורך השירות כולו ‪ -‬מעין מענק חתימה הנפוץ בעולם‬
‫הספורט המקצועני‪ .‬צה”ל פעל רבות‬
‫בשנים האחרונות לשיפור תנאי השירות‬
‫של העתודאים‪ ,11‬אולם השינוי העיקרי‬
‫המוצע במודל הזה ביחס למצב הקיים‬
‫הוא מעבר מתמריץ נכבד הניתן לקצינים‬
‫בדרך־כלל עם סיום תקופת ההתחייבות‬
‫הראשונה לשיטה שבה יינתנו כמה‬
‫תמריצים (כל אחד מהם בהיקף מופחת)‬
‫לאורך השירות כולו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מודל כרטיס שחקן‪ .‬גם המודל הזה לקוח‬
‫מעולם הספורט‪ ,‬שבו לכל שחקן יש כרטיס‬
‫המוחזק על־ידי האגודה המקצועית‪ .‬כאשר‬
‫שחקן מסיים את החוזה שלו יכולה הקבוצה‬
‫להחתימו על חוזה חדש‪ ,‬או לחלופין למכור‬
‫את כרטיסו לאגודה אחרת‪.‬‬
‫מכיוון שבהתאם לחוקי המדינה‪ ,‬אין בעלּות‬
‫של ממש על הקריירה המקצועית של הקצין‬
‫יש לעשות במודל הזה התאמה לעולם‬
‫השירות הצבאי‪ .‬לפי הצעתי‪ ,‬יש לאפשר השָאלה של קצינים‬
‫מקצועיים לגופי הביטחון המקבילים (השב”כ‪ ,‬המוסד‪ ,‬הקריה‬
‫למחקר גרעיני) וכן לתעשיות ביטחוניות נבחרות‪ ,‬לתפקידים‬
‫מפתחים‪ ,‬מאתגרים ואף מתגמלים‪ ,‬בתמורה לחתימה על המשך‬
‫שירות קבע עתידי‪12.‬‬
‫ג‪ .‬מודל קמ”א בשלבים‪.‬‬
‫אחת הבעיות שעמן מתמודד מסלול העתודה היא הדרישה‬
‫המוקדמת להתחייב לשירות קבע‪ .‬פרופ’ שאול פטאי הציע בעבר‪13‬‬
‫להקים תוכנית שתאפשר הצטרפות ללימודים אקדמיים לחיילים‬
‫המשרתים בפועל בסוף שנת השירות הראשונה שלהם‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫הרעיון הזה טומן בחּובו פוטנציאל גדול להגדלת היקף כוח האדם‬
‫המקצועי בצה”ל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ההחלטה בנוגע לחייל המתקבלת לאחר תקופה לא קצרה‬
‫של שירות פעיל מאפשרת בחירת כוח אדם איכותי שכבר הוכיח‬
‫את עצמו וכן תיעול למקצועות הדרושים לצבא מחד גיסא ובעלי‬
‫עניין לחיילים מאידך גיסא‪ .‬רעיון דומה של שילוב הכשרה צבאית‬
‫ואקדמית הוצע לאחרונה על־ידי סא”ל ד”ר אריאל דבורז’צקי‪14.‬‬
‫הוא המליץ לשלב עשייה צבאית קונקרטית לצורך שיפור תהליך‬
‫הכשרת המהנדס‪ ,‬בעיקר בחיל האוויר (לדעתי‪ ,‬ניתן ליישם זאת‬
‫בזרועות ובחילות נוספים)‪ .‬הצעות כאלה יוצרות כר נרחב לשילוב‬
‫צבאי־אקדמי‪ .‬יצירת מעטפת תומכת מבחינת תנאי השירות‬
‫למסלולים כאלה תגביר את המוטיבציה ואף תיצור תחרות על‬
‫מקומות פנויים‪ .‬בתרשים ‪ 1‬מתואר המודל המוצע המשלב את‬
‫שתי ההצעות לעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬מודל הבחירה העצמית‪ .‬תהליך ההשמה של העתודאים‬
‫במסלולים השונים אינו שקוף דיו‪ .‬הפרוטוקולים של דיוני‬
‫השיבוץ אינם מתפרסמים‪ ,‬ועתודאים רבים באו בטרוניות בנוגע‬
‫לשיבוץ‪ .‬כדי להעלות את קרנו של המסלול יש להבטיח למצטייניו‬
‫כי תתאפשר להם בחירה של הזרוע שאליה ישתייכו וכן להבטיח‬
‫שישתלבו בתפקידי פיתוח (במקצועות הטכנולוגיים)‪ .‬הסדר‬
‫דומה קיים במסלול תלפיות ובמסלול פסגות‪ ,‬ושומה על צה”ל‬
‫לאמצו ולאפשר בחירה לפחות למצטיינים ביותר במסלול העתודה‬
‫הקיים‪ .‬גם המודל הזה ייצור תחרות ויוביל להישגיות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יש לחשוף את תהליך ההשמה בפני כלל העתודאים ולהגביר את‬
‫השקיפּות של השיקולים כדי לתאם בין ציפיות‬
‫העתודאים לדרישות המערכת‪.‬‬
‫ה‪ .‬מודל העתודה כבסיס אקדמי‪ .‬לדברי‬
‫פרופ’ יוסי אברון מן הטכניון‪ 15,‬אפשר היה‬
‫לצפות שבוגרי העתודה האקדמית יתפתחו‬
‫בתום שירותם הצבאי למובילי חזית המחקר‬
‫והפיתוח בארץ ולחוט השדרה של האקדמיה‪.‬‬
‫למעשה קורה ההיפך‪ .‬השירות בעתודה מייצר‬
‫תמריץ שלילי להתמדה במחקר ואינו מעודד‬
‫לימודים מתקדמים לדוקטורט‪.‬‬
‫צעירים מוכשרים בתחום המדעים נלכדים‬
‫במלכודת דבש של התחייבות הצבא לכך‬
‫שיעסקו בצבא במקצועם‪ ,‬ולפיכך הם מוסטים‬
‫מקריירה פוטנציאלית של מחקר ופיתוח‬
‫לאחר השירות‪ .‬נדרש לכן ארגון־מחדש של‬
‫העתודה האקדמית כך שתספק לצה”ל את כוח‬
‫האדם הדרוש לו למשימותיו‪ ,‬אך גם תבטיח‬
‫בסיס במיוחד יש למצוא דרך לעודד ולאפשר‬
‫לעתודאים לסיים לימודי דוקטורט בגיל צעיר‪ .‬רק כך יהיה אפשר‬
‫להבטיח את חוסנו של המחקר והפיתוח ואת צורכי האקדמיה‪,‬‬
‫ולייצר בסיס בר קיימא לכוח אדם איכותי לצה”ל‪ .‬על צה”ל‬
‫לעודד את הקצין העתודאי להמשיך בלימודיו האקדמיים במשנה‬
‫מרץ לקראת לימודים לתארים גבוהים‪.‬‬
‫כל המודלים שהוצעו‬
‫בהקשר הזה אינם‬
‫כרוכים בתוספות תקציב‬
‫אלא בארגון־מחדש‬
‫ובחשיבה מחודשת על‬
‫תהליך הגיוס‪ ,‬המיון‬
‫וההשמה של אוכלוסיית‬
‫העתודאים במסגרת‬
‫השירות בצה"ל‬
‫סיכום‬
‫מטרתו של המאמר הזה היא בהעלאת הצעות מעשיות לגיוס כוח‬
‫אדם אקדמי איכותי לצה"ל‪ .‬כל המודלים שהוצעו בהקשר הזה אינם‬
‫כרוכים בתוספות תקציב אלא בארגון־מחדש ובחשיבה מחודשת על‬
‫תהליך הגיוס‪ ,‬המיון וההשמה של אוכלוסיית העתודאים במסגרת‬
‫השירות בצה"ל‪ .‬התמורות שחלו הן בצה"ל והן בחברה הישראלית‬
‫מחייבות חשיבה מחדש בנוגע למסלול‪ ,‬להיקפו ולשלביו‪ .‬אני תקווה‬
‫כי המודלים שהוצעו אכן ייבחנו‪ ,‬וכי יגובש מסלול שירות מכוון‬
‫אקדמיה שיתגמל את אנשיו באופן הוגן‪ ,‬שיאפשר תקופות צינון‬
‫בתעשיות הביטחוניות‪ ,‬שיצרף מועמדים נוספים בעלי ותק צבאי‬
‫ושיבטיח השמה איכותית למצטייניו‪ .‬לדעתי‪ ,‬השינויים האלה יעלו‬
‫את רף הביקוש למסלול‪ ,‬ויאפשרו איוש כוח אדם איכותי מקצועי‬
‫ואקדמי בצה"ל‪.‬‬
‫‪ 56‬מערכות ‪466-465‬‬
‫דוד השביט > מ"פ הובלה לשעבר‬
‫פרובוקציה‬
‫צבאית‪,‬‬
‫לכאורה‪,‬‬
‫במלחמת‬
‫סיני‬
‫מקרה מבחן‬
‫תבונתו של עבד אל־נאצר שלא ליפול בפח הפרובוקציה שטמנה‬
‫לו ישראל הביאה בסופה של המלחמה לכך שיקבל את כול‬
‫שהפסיד בה ומעמד של מנהיג נערץ בעולם השלישי‬
‫פרובוקציה צבאית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬במלחמת סיני מקרה מבחן ‪57‬‬
‫ניקולו מקיאוולי‬
‫“אין ספק שנסיכים נעשים‬
‫דגולים ובעלי עוצמה‬
‫כשהם גוברים על קשיים‬
‫ועל התנגדות; [‪ ]...‬על‬
‫כן יש רבים הסבורים‬
‫שנסיך נבון‪ ,‬כשניתנת לו‬
‫הזדמנות‪ ,‬חייב להתסיס‬
‫בתחבולות איבה כלשהי‬
‫נגדו; כך שהצלחתו לגבור‬
‫על אותה איבה תוסיף‬
‫לגדולתו“‪.‬‬
‫‪ 58‬מערכות ‪466-465‬‬
‫מ‬
‫צביאים שואפים להשיג יתרון כלשהו על יריביהם‬
‫לפני צאתם לקרב כדי שבקרב עצמו יבוא היתרון‬
‫הזה לידי ביטוי ויביא לניצחונם ולניצחון צבאם‪.‬‬
‫הדבר נכון במיוחד כאשר המצביא נמצא בתחילה‬
‫בנחיתּות כמותית או בנחיתּות איכותית וצפוי לנחול‬
‫מפלה‪ ,‬ולכן תהיה זו על־פי־רוב דרכו של הנחּות או החלש‪.‬‬
‫הדרכים לרכישת יתרון צבאי הן שונות‪ :‬הפתעה‪ ,‬התגרות‪,‬‬
‫הטעיה ופרובוקציה‪ ,‬וכמובן‪ ,‬שילוב של שתי דרכים או יותר‪.‬‬
‫במאמר הזה אתמקד בדרך הפרובוקציה‪.‬‬
‫הפרובוקציה‬
‫פרובוקציה במובן הצבאי ובמובן המדיני היא מהלך שמבצע‬
‫אחד היריבים במטרה לגרות את האויב לבצע צעד תגובה‪,‬‬
‫לכאורה הגיוני‪ ,‬שיקנה לו יתרון‪ ,‬אולם למעשה זהו צעד שגוי‬
‫שיגרום לתבוסתו בקרב או לאיבוד יתרונות משמעותיים‪ ,‬והוא‬
‫לא היה מבוצע אלמלא המהלך הפרובוקטיבי‪ .‬זאת להבדיל‬
‫מהתגרות‪ ,‬שתכליתה לגרות או לגרור את היריב לעשות מעשה‬
‫שהתכוון ממילא לעשותו‪ ,‬אולי בנסיבות מעט יותר נוחות‪.‬‬
‫מהות הפרובוקציה היא החשאיות שבה ואי הידיעה של‬
‫נשוא הפרובוקציה כי מתמרנים אותו למצב‬
‫שלכאורה הוא רוצה להימצא בו‪ ,‬אולם‬
‫למעשה טומן בחּובו סכנות‪ .‬דבורה הנביאה‬
‫היטיבה לתאר פרובוקציה כשהסבירה לברק‬
‫בן אבינועם (כאשר הם התכוננו למרד נגד‬
‫יבין מלך חצור) את המהלך המתגרה שעליו‬
‫לבצע ואת צעד הגומלין שיבצע שר הצבא‬
‫סיסרא בתגובה כשיתכונן לדכא מרד “זוטא”‬
‫ואת מיקומו ‪ -‬מהלך שיביא על צבאו ועליו‬
‫את סופו‪ֵ “ :‬ל ְך ּומָׁשַ ְכ ָּת ְּבהַר ּתָבֹור‪ ,‬ו ְ ָל ַק ְח ָּת ִע ְּמ ָך‬
‫עֲׂשֶ רֶת ֲא ָלפִים אִיש [‪ּ .]...‬ומָׁשַ ְכּתִי ֵאלֶי ָך אֶל־‬
‫נַחַל קִיׁשֹון אֶת־סִי ְסרָא ׂשַ ר־ ְצבָא יָבִין‪ ,‬וְאֶת־‬
‫ִרכְּבֹו‪ ,‬וְאֶת־הֲמֹונֹו‪ּ ,‬ונְ ַתּתִיהּו ְּבי ָ ֶדךָ” (שופטים‬
‫ד‪.)7-6 :‬‬
‫כדי ליזום פרובוקציה יצירתית יש‬
‫לתכנן מהלך יוצא דופן‪ ,‬המבוסס על חשיבה מחוץ לקופסה‪,‬‬
‫והמותנה בהכרה טובה הן של הזירה הטופוגרפית‪ ,‬שיטות‬
‫הפעולה וטיבו של האויב (הכרת הפסיכולוגיה שלו) והן של‬
‫היכולות שלנו‪ .‬סון טסו‪ ,‬הוגה דעות צבאי סיני שחי במאה ה־‪6‬‬
‫לפנה”ס‪ ,‬פירט את עיקריה של הפרובוקציה וסיכולה‪:‬‬
‫“כה אמר סון צ’ו‪ ]...[ :‬לפיכך התנהגותו הטובה ביותר של‬
‫מצביא היא סיכול תוכניות האויב‪ ]...[ .‬המנצח הוא זה אשר‬
‫יודע מתי להילחם ומתי לא להילחם‪ ]...[ .‬המנצח הוא זה אשר‪,‬‬
‫בהיותו מוכן בעצמו‪ ,‬ממתין כדי לתקוף את האויב כשהוא לא‬
‫מוכן‪ ]...[ .‬ומכאן האמירה‪ :‬אם אתה מכיר את האויב ואת‬
‫עצמך‪ ,‬אל לך לחשוש מהתוצאה של מאות קרבות‪ .‬אם אתה‬
‫מכיר את עצמך אך לא מכיר את האויב‪ ,‬על כל ניצחון שהושג‬
‫תחווה גם תבוסה”‪1.‬‬
‫גם ניקולו מקיאוולי‪ ,‬מדינאי איטלקי איש הרנסנס (הידוע‬
‫לשמצה בעצותיו הציניות)‪ ,‬ייעץ לקוראיו להשתמש בפרובוקציות‬
‫מדי פעם‪“ :‬אין ספק שנסיכים נעשים דגולים ובעלי עוצמה כשהם‬
‫גוברים על קשיים ועל התנגדות; [‪ ]...‬על כן יש רבים הסבורים‬
‫שנסיך נבון‪ ,‬כשניתנת לו הזדמנות‪ ,‬חייב להתסיס בתחבולות‬
‫איבה כלשהי נגדו; כך שהצלחתו לגבור על אותה איבה תוסיף‬
‫לגדולתו”‪2.‬‬
‫לפרובוקציה יש פן נוסף אחר במצב שבו יש יותר משני‬
‫שחקנים‪ .‬כלומר‪ ,‬בעולמנו המורכב והמסובך יש גורמים שונים‬
‫למיניהם‪ ,‬הפועלים באותו מרחב‪-‬זמן‪ ,‬ולכל אחד מהם יש‬
‫אינטרסים משלו‪ .‬שחקן מתוחכם יגרום לשחקנים האחרים לפעול‬
‫באופן המקדם את מטרותיו שלו באמצעות פעולות מסוימות‬
‫שאינן מעוררות חשד‪ ,‬אולם יגרמו לנשוא הפרובוקציה לבצע‬
‫בסוף פעולות המנוגדות לאינטרסים שלו‪.‬‬
‫מלחמת סיני‬
‫ניצחונה של ישראל במלחמת סיני (‪ 29‬באוקטובר ‪ 5 -‬בנובמבר‬
‫‪ )1956‬נבע בין היתר מכך שנעשה בה שימוש בפרובוקציה‪.‬‬
‫הפרובוקציה עם תחילת המבצע‬
‫רקע‪ :‬הלאמת תעלת סואץ; מעורבות מצרים באלג’יריה; חסימת‬
‫מְצרי טיראן והתעלה בפני כלי שיט ישראליים; פעולות חבלה‬
‫וטרור על־ידי שליחי המודיעין המצרי (פדאיון) מעזה‪.‬‬
‫נשוא הפרובוקציה‪ :‬מצרים‪.‬‬
‫האינטרסים של נשוא הפרובוקציה‪ :‬הפגנת‬
‫עצמאות כלפי המעצמות הקולוניאליסטיות;‬
‫הגנה על מרחב תעלת סואץ‪ ,‬חצי־האי סיני‬
‫ומְצרי טיראן; הקמת הסכר הגבוה באסואן‬
‫(לכך יוקדשו רווחי תעלה סואץ שהולאמה)‪.‬‬
‫יוזמות הפרובוקציה‪ :‬בריטניה‪ ,‬צרפת‬
‫וישראל‪.‬‬
‫האינטרסים של יוזמות הפרובוקציה‪.‬‬
‫האינטרסים של בריטניה וצרפת‪ :‬כיבוש אזור‬
‫התעלה (במשתמע ‪ -‬הפלת שלטון נאצר)‪,‬‬
‫הפסקת התמיכה במורדים האלג’ירים;‬
‫האינטרסים של ישראל‪ :‬פתיחת מְצרי טיראן‬
‫ותעלת סואץ בפני כלי שיט ישראליים;‬
‫הפסקת פעולות טרור מרצועת עזה; הידוק‬
‫הקשרים המדיניים עם מעצמות המערב)‪.‬‬
‫המהלך הפרובוקטיבי‪ :‬הצנחת גדוד לוחמים ישראלי ליד מעבר‬
‫המתלה (משמעות הדבר‪ :‬איום על ניתוק תעלת סואץ בתגובה על‬
‫שלילת זכות השיט של ישראל‪)3.‬‬
‫תוצאות מיוחלות‪ :‬העברת כוחות מצריים לחצי־האי סיני‬
‫תוך היחלשות היערכותה באזור תעלת סואץ; הגדלת סיכוייהן‬
‫של בריטניה וצרפת להשתלט על מתחם התעלה במהלך צבאי‬
‫פתאומי ומהיר‪4.‬‬
‫התוצאה‪ :‬מנוגדת לזו המיוחלת; מצרים לא שינתה את היערכותה‬
‫באזור התעלה‪ ,‬בריטניה וצרפת התמהמהו ונכשלו בכיבוש‬
‫מתחם תעלת סואץ‪ ,‬ומצרים זכתה בניצחון מדיני משמעותי‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ישראל כבשה את מרבית סיני והשיגה את רוב מטרותיה‪:‬‬
‫מפרץ אילת שוחרר לשיט ולטיס‪ ,‬פסק הטרור מעזה והודקו‬
‫הקשרים עם מדינות אסיה ואפריקה‪ .‬כמו כן הושג שיתוף־פעולה‬
‫עם צרפת בנושא הגרעין‪.‬‬
‫את מלחמת סיני יש לראות כחלק ממבצע מוסקטר‪ ,‬מלחמה‬
‫שבה השתתפו שתי המעצמות ‪ -‬בריטניה וצרפת ‪ -‬וישראל נגד‬
‫מצרים‪ .‬לכל אחת מן המשתתפות היה אינטרס שונה להכות‬
‫במצרים‪ ,‬ובתזמון מעניין נוצרה קואליציה חד־פעמית‪.‬‬
‫פרובוקציה במובן הצבאי‬
‫ובמובן המדיני היא מהלך‬
‫שמבצע אחד היריבים‬
‫במטרה לגרות את האויב‬
‫לבצע צעד תגובה‪ ,‬שיקנה‬
‫לו יתרון‬
‫פרובוקציה צבאית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬במלחמת סיני מקרה מבחן ‪59‬‬
‫צה”ל בסיני במהלך‬
‫מלחמת סיני‬
‫כל סיבה כשלעצמה לא‬
‫היוותה עילה מספקת‬
‫ליציאה למלחמה‪ ,‬אולם‬
‫המכלול הוא שקבע והוביל‬
‫את המהלכים ליציאה‬
‫למלחמת סיני‬
‫צרפת התמודדה בשנים ההן עם המרד הערבי באלג’יריה‪.‬‬
‫היא ראתה באלג’יריה חבל ארץ בלתי נפרד מצרפת (שבמקרה‬
‫הים מפריד ביניהן כשם שהוא מפריד בין צרפת לקורסיקה ובין‬
‫איטליה לסיציליה וסרדיניה)‪ ,‬ולא מדינה זרה הנמצאת תחת‬
‫שלטון קולוניאלי‪ ,‬שמטרתו הייתה לנצל את משאביה‪ .‬הוכחה‬
‫לכך היו מאות אלפי מתיישבים צרפתים שהתגוררו באלג’יריה‪,‬‬
‫אשר ראו בה את ביתם ובו־בזמן היו אזרחים צרפתים נאמנים‪.‬‬
‫על כן הם ראו במרד הערבי מרידה מקומית‪,‬‬
‫ולא מלחמת עצמאות של העם האלג’ירי‪ .‬אל‬
‫תמיכתה של מצרים ‪ -‬בראשות גמאל עבד‬
‫אל־נאצר ‪ -‬במורדים הם התייחסו כהתערבות‬
‫בענייניה הפנימיים של צרפת‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬צרפת הייתה בעלת שליטה‬
‫בחברת תעלת סואץ שאותה הלאים נאצר‬
‫ב־‪ 26‬ביולי ‪ ,1956‬צעד שגרם לה נזקים‬
‫כלכליים ניכרים בעליל‪ .‬השתלטות צבאית‬
‫על תעלת סואץ יכולה הייתה להיחשב‬
‫לפעולת עונשין נגד מצרים‪ ,‬להרתיע אותה‬
‫מהמשך המעורבות באלג’יריה וכן לפצות את‬
‫צרפת על הנזקים שנגרמו לה‪.‬‬
‫בריטניה שלטה בעבר באזור תעלת סואץ‪ ,‬שכן היא ראתה‬
‫בתעלה עורק חיים חיוני בין המזרח הרחוק‪ ,‬ובראשו הודו‪ ,‬שבה‬
‫ראתה יהלום בכתר האימפריה הבריטית‪ ,‬לבין המטרופולין ‪-‬‬
‫בריטניה‪ .‬באותם הימים הייתה המלחמה הקרה בעיצומה‪,‬‬
‫ובריטניה חששה מכך שברית־המועצות או בעלות־בריתה‬
‫ישתלטו על התעלה‪ ,‬או למזער‪ ,‬יתנכלו לאוניות העוברות בנתיב‬
‫התחבורה‪ .‬נוסף על ערכה האסטרטגי של התעלה היה לה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬ערך כלכלי ניכר‪ .‬בריטניה חתמה‬
‫ב־‪ 1936‬עם מצרים על הסכם המתיר נוכחות‬
‫של הצבא הבריטי‪ .‬אחד הסעיפים בהסכם‬
‫היה שלאחר ‪ 20‬שנים היא תפנה את אזור‬
‫התעלה‪ 5.‬לא ידוע אם התכוונה למלא אחר‬
‫ההסכם‪ ,‬אולם מצרים הפעילה לחץ מדיני‪,‬‬
‫והממשל הבריטי נענה ללחץ והסכים לפינוי‬
‫אזור התעלה‪ .‬זמן קצר לאחר מכן הולאמה‬
‫חברת תעלת סואץ‪ ,‬ועל הפגיעה האסטרטגית‬
‫נוספה פגיעה כלכלית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בריטניה‬
‫לא ראתה בעין יפה את מעורבותה של מצרים‬
‫בעיראק ובירדן‪ ,‬שהיו בנות חסותה‪.‬‬
‫בריטניה לא הייתה מוכנה לקבל את‬
‫את מלחמת סיני יש‬
‫לראות כחלק ממבצע‬
‫מוסקטר‪ ,‬מלחמה שבה‬
‫השתתפו שתי המעצמות‬
‫ בריטניה וצרפת ‪-‬‬‫וישראל נגד מצרים‬
‫‪ 60‬מערכות ‪466-465‬‬
‫כח הצנחנים של צה”ל במתלה‬
‫במלחמת סיני‬
‫עבד אל־נאצר‪ ,‬נשיא מצרים‬
‫דאז‪ ,‬הוטעה בתחילה כאשר לא‬
‫הבין שישראל עומדת להתקיפו‪,‬‬
‫אולם בהמשך גילה שהצניחה‬
‫במתלה היא פרובוקציה‬
‫הפגיעות האלה בכבודה‪ ,‬והחליטה להפוך את הקערה על‬
‫פיה‪ .‬מבחינה צבאית לא הייתה זו לכאורה בעיה גדולה‪ :‬האי‬
‫קפריסין‪ ,‬הסמוך לתעלה‪ ,‬היה עדיין תחת שליטת בריטניה‪,‬‬
‫כך שהיא ובעלת־בריתה צרפת יכלו לרכז שם מטוסים‪ ,‬אוניות‬
‫וכוח יבשתי‪ ,‬והיה ביכולתן לתקוף במפתיע ובתוך זמן קצר את‬
‫מוצא התעלה בפורט סעיד‪ .‬מלבד זאת החזיקה בריטניה כוחות‬
‫בטריטוריות סמוכות‪ :‬לוב‪ ,‬מלטה ועדן‪.‬‬
‫לישראל היה אינטרס שונה להכות במצרים עקב כמה פעולות‬
‫שנקטה מצרים נגדה‪ ,‬שעליהן‪ ,‬לדעת הקברניטים‪ ,‬היה צריך‬
‫להגיב בחומרה‪7:‬‬
‫חסימת תעלת סואץ בפני כלי שיט ישראליים למרות החלטת‬
‫מועצת הביטחון‪8.‬‬
‫חסימת מְצרי טיראן בפני כלי שיט וטיס ישראליים ‪ -‬צעד‬
‫שנחשב עילה למלחמה (קזוס בלי)‪.‬‬
‫פעולות חבלה וריגול שביצעו אנשי הפדאיון בתוך המדינה‪,‬‬
‫חלקן בשליחות המודיעין המצרי‪.‬‬
‫הקמת ברית צבאית משותפת בין מצרים ומדינות ערב ופיקוד‬
‫צבאי משותף בין מצרים לסוריה‪.‬‬
‫כניסת צבא עיראק‪ ,‬שלא חתמה על הסכם שביתת־נשק עם‬
‫ישראל‪ ,‬לממלכת ירדן‪.‬‬
‫כמו כן היו נסיבות מדיניות נוספות‪:‬‬
‫החרם הערבי הכלכלי המתמשך שהסב נזקים כבדים למשק‬
‫הישראלי הצעיר‪.‬‬
‫כישלון מדיניות פעולות הגמול‪.‬‬
‫עסקת הנשק המצרית‪-‬צ’כית‪ .‬מבחינה כלכלית ישראל לא‬
‫יכלה להצטרף למרוץ חימוש‪ ,‬שהיה צורך את רוב משאביה‬
‫או את כולם‪ ,‬גם אם היו נמצאים ספקים שימכרו לה כלי נשק‬
‫מודרניים‪ 10.‬כך ישראל מצאה את עצמה בנחיתּות מבחינה‬
‫כמותית (משכבר הימים) ומבחינה איכותית‪.‬‬
‫פינוי הכוח הבריטי מתעלת סואץ ‪ -‬צעד שהתפרש כהסרת‬
‫החיץ בין הצבאות היריבים‪.‬‬
‫משטר שביתת־הנשק הנמשך ללא קיום שיחות שלום‪,‬‬
‫שהפך למעשה למלחמה לא רשמית בעצימּות נמוכה‪,‬‬
‫זאת בניגוד להבנות שהושגו בשיחות להפסקת־אש בסוף‬
‫מלחמת העצמאות;‪ 11‬הדבר הוביל למסקנה שסיבוב שני הוא‬
‫בלתי נמנע‪.‬‬
‫כל סיבה כשלעצמה לא היוותה עילה מספקת למלחמה‪,‬‬
‫אולם המכלול הוא שקבע והוביל את המהלכים‪ .‬את הקברניטים‬
‫הישראלים הנחו שלושה שיקולים משמעותיים נוספים‪.‬‬
‫הראשון ‪ -‬אם סיבוב שני הוא בלתי נמנע‪ ,‬אזי יש לצאת‬
‫למלחמה לפני שצבא מצרים (ובמקביל צבא סוריה) יטמיע את‬
‫תורת המלחמה הסובייטית ויקלוט את הנשק המתקדם שסּופק‬
‫פרובוקציה צבאית‪ ,‬לכאורה‪ ,‬במלחמת סיני מקרה מבחן ‪61‬‬
‫לו‪ .‬השיקול השני ‪ -‬תפיסתו של בן־גוריון שלפיה אין לצאת‬
‫למלחמה ללא תמיכתה של אחת המעצמות לפחות‪ .‬השיקול‬
‫השלישי ‪ -‬ישראל שאפה לבסס ולהעצים את יכולת ההרתעה‬
‫שלה באמצעות רכישת יכולת גרעינית‪ .‬האפשרות להשיג את‬
‫היכולת הזאת הייתה שווה כל מאמץ ומחיר מדיני‪.‬‬
‫מובן שהיו גם שיקולים נגד פתיחה במלחמה‪ .‬הראשון ‪-‬‬
‫החשש מהרחבת הקרע בין ישראל למדינות ערב‪ ,‬דבר שיפגע‬
‫בסיכויים לפתור את הסכסוך הממושך בדרכי שלום ויציג את‬
‫ישראל כמדינה תוקפנית שאופיה אימפריאליסטי; במילים‬
‫אחרות‪ ,‬נטע זר במרחב הערבי־מוסלמי ללא נטייה להשתלב‬
‫בו‪ .‬השיקול השני ‪ -‬ההוצאות הכבדות הכרוכות במלחמה‬
‫יחמירו את מצבה הכלכלי של המדינה הצעירה‪ ,‬הנתונה ממילא‬
‫במשבר‪ .‬השיקול השלישי ‪ -‬מלחמה במתווה המסתמן תביא‬
‫לזיהוי ישראל עם המעצמות הקולוניאליות‪ ,‬דבר שירחיק‬
‫אותה עוד יותר ממדינות העולם השלישי וגוש המדינות הבלתי‬
‫מזדהות ויגביר את בידודה בעתיד‪12.‬‬
‫בסוף ‪ 1956‬נוצר מעין חלון הזדמנויות‬
‫כאשר שתי מעצמות־העל היו עסוקות‬
‫בעיקר בענייניהן הפנימיים‪ .‬ברית־המועצות‬
‫עסקה בדיכוי התנגדויות במדינות הנתונות‬
‫למרותה בגוש המזרחי‪ ,‬שהובילו אף‬
‫להתקוממות עממית בהונגריה‪ ,‬וארצות־‬
‫הברית הייתה עסוקה במערכת בחירות‬
‫כלליות‪ .‬לתוך החלל המדיני שהתהווה‬
‫נכנסו בריטניה וצרפת במגמה להחזיר‬
‫לקדמותו את המצב בתעלה‪ .‬הן יזמו‬
‫בהתחלה את ארגון המדינות המשתמשות‬
‫בתעלה‪ ,‬שניסה לבוא בדברים עם עבד‬
‫אל־נאצר‪ .‬השיחות האלה נכשלו‪ ,‬ושתי‬
‫המעצמות פנו לאופציה הצבאית‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫מטרתן הייתה להשתלט מחדש על אזור תעלת סואץ במבצע‬
‫מלחמתי‪ .‬למימוש המטרה הזאת היה עליהן להשיג תחילה שני‬
‫יעדי משנה‪ :‬הכרה בין־לאומית בצדקת הפעילות המלחמתית‪,‬‬
‫שבבירור אינה פעולת הגנה מובהקת‪ ,‬וכן‪ ,‬החזרת הכוחות‬
‫המצריים שעברו מחצי־האי סיני לאזור התעלה למקומם‪ ,‬זאת‬
‫כדי להפחית את ההתנגדות הצבאית של מצרים להשתלטות‪.‬‬
‫בשלב הזה נכנסה ישראל לתמונה‪ .‬ההנחה הייתה‪ ,‬שאם‬
‫ישראל תפתח בפעולה צבאית בסמוך לתעלת סואץ‪ ,‬שתיראה‬
‫כעוד אחת מפעולות הגמול הרבות שישראל ביצעה‪ ,‬יוכלו‬
‫המעצמות לטעון שהתנגשות מלחמתית בין צבאות ישראל‬
‫ומצרים מסכנת את השיט בתעלה‪ ,‬ולכן על הצדדים היריבים‬
‫להרחיק את כוחותיהם מנתיב השיט‪ .‬אם הצדדים‪ ,‬או אחד‬
‫מהם (וברור שהכוונה היא למצרים)‪ ,‬לא יצייתו להנחיה‬
‫הזאת‪ ,‬חובתן וזכותן של המעצמות הן לכפות את מרותן ואף‬
‫בכוח‪ ,‬כדי להגן על האוניות המשייטות ועל צוותיהן‪ ,‬ומכאן‬
‫הלגיטימיות לפעולה כוחנית‪/‬התקפית‪ .‬הדעת גם נותנת שאם‬
‫ישראל תתקוף במרחב חצי־האי סיני‪ ,‬תחיש מצרים כוחות‬
‫מאזור התעלה לעזרת הכוחות המותקפים‪.‬‬
‫במפגש פסגה שנערך ב־‪ 24-22‬באוקטובר ‪ 1956‬בפרוור‬
‫סוור (‪ )Sèvres‬שעל־יד פריז בין המשתתפות‪ 13‬סּוכם על‬
‫התוכנית‪ :‬המבצע יחל בפעולה צבאית של ישראל; צרפת‬
‫תשתתף בהגנה על חופי ישראל ושמיה; בריטניה וצרפת‬
‫ישמידו את חיל האוויר המצרי עם תחילת המבצע‪ ,‬ולמחרת‬
‫התקיפה של ישראל יתקפו בריטניה וצרפת את מצרים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫צרפת תספק לישראל כור אטומי ותסייע בבנייתו‪ .‬ישראל‬
‫התחייבה לבצע את הפעולה הפרובוקטיבית שתתניע את‬
‫המהלך הצבאי לכיבוש אזור תעלת סואץ (מבצע מוסקטר)‪,‬‬
‫וכן התחייבה לכך שבמקביל למתקפת המעצמות בתעלה היא‬
‫תתקוף את מערך הכוחות המצריים בחצי־האי סיני ותכבוש את‬
‫שארם אל־שיח’‪.‬‬
‫ב־‪ 29‬באוקטובר ‪ 1956‬החל המבצע הישראלי‪ :‬מטוסים‬
‫ניתקו את קווי הטלפון בין סיני למִפקדות בקהיר‪ ,‬וגדוד‬
‫צנחנים הוצנח ליד מעבר המתלה ‪ -‬כ־‪ 30‬ק”מ מזרחית‬
‫לתעלה‪ .‬מיד לאחר מכן פרסמו בריטניה וצרפת אולטימטום‬
‫לצדדים היריבים בתביעה להרחיק את כוחותיהם ‪ 10‬מייל‬
‫משני צדי התעלה‪ .‬מצרים סירבה לציית לאולטימטום הזה‪,‬‬
‫ובתגובה הפציצו המעצמות את שדות התעופה והרסו את‬
‫מטוסי חיל האוויר המצרי‪ .‬מצרים גם לא‬
‫נענתה לפרובוקציה של ישראל ולא שיגרה‬
‫כוחות לחצי־האי סיני‪.‬‬
‫לצעד הזה היו שתי תוצאות מנוגדות‪ :‬מחד‬
‫גיסא‪ ,‬ישראל כבשה תוך כמה ימים את כל מרחב‬
‫חצי־האי סיני כולל רצועת עזה‪ ,‬למעט פס ברוחב‬
‫‪ 10‬מייל ממזרח לתעלה‪ ,‬בהתאם לאולטימטום‬
‫המוזכר‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כוח המעצמות התמהמה‬
‫ולא פתח במתקפה מתוך ציפייה שמצרים תדלל‬
‫כבר את כוחותיה‪ .‬גם כשיצאו לבסוף להתקפה‪,‬‬
‫נתקלו בהתנגדות עזה ולא הצליחו לכבוש אלא‬
‫את הערים במבוא התעלה (פורט סעיד‪ ,‬פורט‬
‫תאופיק וקנטרה)‪ .‬בינתיים התעשתו מעצמות־‬
‫העל ארצות־הברית וברית־המועצות‪ ,‬ותבעו‬
‫להפסיק מיד את המבצע‪ ,‬ולאחר זמן דרשו מן‬
‫המשתתפות להסיג את כוחותיהן לחלוטין ממצרים‪14.‬‬
‫נאצר יצא כשידו‬
‫על העליונה משום‬
‫שנתפס כמי שהתמודד‬
‫בהצלחה נגד המעצמות‬
‫הקולוניאליות וסירב‬
‫לקבל את תכתיביהן‬
‫סיכום‬
‫עבד אל־נאצר הוטעה בתחילה כאשר לא הבין שישראל עומדת‬
‫להתקיפו‪ ,‬אולם בהמשך גילה תבונה בזהותו שהצניחה במתלה היא‬
‫פרובוקציה‪ .‬הוא גילה נחישּות רבה בסירובו להיענות או להתפתות‬
‫לפרובוקציה‪ 15.‬אמנם הוא שילם מחיר מסוים באפשרו לישראל‬
‫לכבוש את חצי־האי סיני‪ ,‬אולם השכיל לקבל את השטח הזה בחזרה‬
‫בדרכים מדיניות‪ 16.‬עם זאת‪ ,‬הוא יצא כשידו על העליונה משום‬
‫שנתפס כמי שהתמודד בהצלחה נגד המעצמות הקולוניאליות וסירב‬
‫לקבל את תכתיביהן‪ .‬יתֵרה מזו‪ ,‬הוא קבע‪ ,‬מעשית ופורמלית‪ ,‬שכל‬
‫שטחה של מצרים (ובמשתמע‪ ,‬של כל מדינה שהייתה בעבר תחת‬
‫כיבוש) הוא בריבונותה הבלעדית‪ ,‬ושלאף גורם לא יכולה להיות‬
‫טענת ריבונות או בעלות על חלק ממנה ועל הרווחים הנובעים מכך‪.‬‬
‫הקביעה הזאת זכתה להכרה הן על־ ידי מעצמות־העל והן על־ידי‬
‫דעת הקהל העולמית‪ .‬בכך עבד אל־נאצר רכש בצדק את מעמדו‬
‫כאחד ממנהיגי העולם השלישי בכלל‪ ,‬ושל העולם הערבי בפרט‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬אם בריטניה וצרפת היו מזדרזות ונלחמות בנחישּות‬
‫רבה יותר כמתוכנן ומצליחות לכבוש את כל אזור התעלה בפרק זמן‬
‫קצר‪ ,‬לא היו מעצמות־העל כופות עליהן את רצונן לסגת ולפנות את‬
‫האזור‪ .‬כידוע‪ ,‬אין דבר המצליח יותר מההצלחה‪ ,‬וגם היפוכו של‬
‫הדבר נכון‪.‬‬
‫‪ 62‬מערכות ‪466-465‬‬
‫גל פרל פינקל > חוקר אורח בתכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי‬
‫להילחם שלא‬
‫על מנת לנצח‬
‫כיצד התמודד הצבא‬
‫הסיני עם העדיפות‬
‫החומרית־טכנולוגית‬
‫של הצבא האמריקני‬
‫במלחמת קוריאה?‬
‫מלחמת קוריאה ותוצאותיה הובילו את הצבא הסיני‬
‫לרפורמה נרחבת ומקיפה שכללה את הסיוע מברית המועצות‬
‫בנשק‪ ,‬בהדרכה ותשתיות להקמת תעשייה צבאית סינית‪ .‬צבא‬
‫השחרור העממי הסיני הפך למודרני‬
‫כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? ‪63‬‬
‫צבא סיני במלחמת‬
‫קוריאה‬
‫חיל המשלוח הסיני‬
‫שפעל במלחמת‬
‫קוריאה כונה “צבא‬
‫המתנדבים העממי”‪,‬‬
‫אף כי למעשה היה‬
‫חלק מהצבא הסיני‬
‫הסדיר‬
‫‪ 64‬מערכות ‪466-465‬‬
‫מ‬
‫לחמת קוריאה התרחשה בשנים ‪1950‬־‪.1953‬‬
‫בראשיתה הייתה המלחמה מאבק בין שני‬
‫חלקיה של קוריאה‪ :‬צפון קוריאה‪ ,‬שנתמכה בידי‬
‫סין ובמידה פחותה גם ברית המועצות‪ ,‬ודרום‬
‫קוריאה‪ ,‬שנתמכה בידי האומות המאוחדות‬
‫בהנהגת ארצות הברית‪ ,‬שאף שלחה לשם חיל משלוח‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1950‬בחרה סין בהנהגת מאו צה דונג לשלוח‬
‫כוחות צבא במטרה לסייע לכוחות צפון קוריאה‪.‬‬
‫הכוח הצבאי של ארצות הברית שלחם במלחמה היה למעשה‬
‫אחד הצבאות המודרניים והמנוסים ביותר שלחמו אי פעם‪.‬‬
‫גרעין אנשי הקבע שבו‪ ,‬החל ממפקדי הפלוגות ועד למפקד‬
‫כוח המשלוח הגנרל דאגלס מקארתור‪ ,‬לחם בהצלחה במלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬הן בחזית האוקיינוס השקט והן באירופה‪ .‬כלי‬
‫הלחימה‪ ,‬הניוד והלוגיסטיקה שהפעיל במלחמה היו הטובים‬
‫והמתקדמים ביותר לזמנם‪1.‬‬
‫לעומת זאת סין הקומוניסטית‪ ,‬בהנהגת מאו‪ ,‬הייתה אז מדינה‬
‫ענייה‪ ,‬שונה מאוד מן המעצמה המתקדמת והחזקה המוכרת‬
‫לנו כיום‪ .‬חולשותיו של צבא ההמונים שלה‬
‫בציוד‪ ,‬במיכון ובחימוש עלו על החוזקות‬
‫שלו‪ ,‬ובהם הניסיון הרב שצברו מפקדיו‬
‫וחייליו במלחמת האזרחים שנסתיימה‬
‫כשנה וחצי קודם לכן‪ 2.‬למרות זאת היווה‬
‫הצבא הסיני אתגר של ממש מול הכוח‬
‫הצבאי החזק‪ ,‬המתקדם והמנוסה בעולם‪.‬‬
‫מאמר זה בוחן כיצד התמודד הצבא הסיני‬
‫עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של‬
‫הצבא האמריקני במלחמת קוריאה‪.‬‬
‫ויציאה להתקפה אסטרטגית על האויב עד להכרעתו‪4.‬‬
‫אסטרטגיה זו מעולם לא מומשה כלשונה‪ .‬למרות זאת היוותה‬
‫אסטרטגיה זו את האופן שעל־פיו התכונן הצבא הסיני לפעול‬
‫במלחמה‪ ,‬גם כנגד צבא מודרני כצבא ארצות הברית‪5.‬‬
‫הרכב הצבא‪ ,‬מבנהו וציודו‬
‫צבא השחרור העממי‪ ,‬כפי שכונה צבא סין מאז הרפורמה‬
‫שהחלה בשנת ‪ ,1945‬מנה כחמישה מיליון חיילים‪ .‬אף שהוא היה‬
‫מיומן וממושמע בלוחמה בלתי־סדירה‪ ,‬הוא חסר מערכות גיוס‬
‫מסודרות‪ ,‬והיה נטול כמעט לחלוטין זרועות אוויר וים‪ .‬פיקוד‬
‫הצבא היה מבוזר וחסר שליטה מרכזית‪6.‬‬
‫מנהיגי סין הקומוניסטית ראו צורך חיוני ודוחק להפוך‬
‫את הכוח הבלתי סדיר אשר סייע להם לכונן את שלטונם‬
‫לצבא מודרני שיבטיח את הישארותם בשלטון‪ .‬לכן‪ ,‬היה‬
‫הצבא בטרם מלחמת קוריאה בעיצומו של שינוי‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫הוקמו אקדמיות צבאיות במטרה לפתח שדרת פיקוד וקצונה‬
‫שתהיה כשירה לפקד ולהפעיל צבא מודרני‪ .‬אף שהצבא נזקק‬
‫נואשות לציוד לחימה מודרני (ובכלל זה‬
‫לסטנדרטיזציה של כלי הנשק) הרי בשנת‬
‫‪ 1949‬לא נתאפשר הדבר‪ .‬ברית המועצות‬
‫בהנהגת סטאלין‪ ,‬בעלת בריתה הטבעית‬
‫לכאורה של סין הקומוניסטית‪ ,‬לא נחפזה‬
‫לספק זאת לסינים‪7.‬‬
‫הצבא הסיני‪ ,‬שהופעל במלחמת קוריאה‬
‫סבל ממחסור ניכר בציוד ובחימוש‪ ,‬ולמעשה‬
‫רוב יחידותיו היו החמושות בעיקר בנשק‬
‫קל‪ .‬הוא חסר זרוע לוגיסטית וזרוע אוויר‬
‫מודרנית שיתמכו את מאמצי הלחימה‪8.‬‬
‫לרשות הסינים עמד בראשית המלחמה‬
‫מספר קטן של דיוויזיות תותחנים‪ 9,‬ואף שהן‬
‫הוכחו כיעילות במלחמת ההתשה בשלב‬
‫השני של המלחמה‪ ,‬הרי ניידותן המוגבלת‬
‫מנעה הפעלה יעילה שלהן בשלב הראשון‪10.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬במערכה בקוריאה הרכבות היו מכשיר האספקה‬
‫העיקרי של הצבא הסיני‪ ,‬וכשאלו נפגעו היה לדבר השלכות‬
‫משמעותיות על מצב האספקה בחזית‪11.‬‬
‫בטרם מלחמת קוריאה שאף מאו לנצל כמחצית מן ההלוואה שנתנה‬
‫ברית המועצות לסין‪ ,‬כ־‪ 150‬מיליון דולרים‪ ,‬כדי לכונן צי מלחמה‪.‬‬
‫תוכננה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רכישת שתי סיירות מתוצרת בריטית‪ .‬אולם בשל‬
‫המלחמה ועלויותיה היו לסין רק מספר כלי־שיט קטנים להגנת חופים‪,‬‬
‫ארבע צוללות רוסיות ישנות‪ ,‬שתי משחתות‪ ,‬מספר גדול של סירות‬
‫סיור‪ ,‬ארבעים ספינות נחיתה מתוצרת ארצות הברית‪ ,‬שנלקחו שלל‬
‫במלחמת האזרחים‪ ,‬שולות מוקשים וסירות תותחים לנהרות‪12.‬‬
‫בסיכומו של דבר הורכב הצבא הסיני בעיקרו מחיל אחד‪ ,‬גם הוא‬
‫ללא הכשרה וציוד מתאימים למלחמה מודרנית – חיל הרגלים‪.‬‬
‫חיל המשלוח הסיני שפעל במלחמת קוריאה כונה "צבא‬
‫המתנדבים העממי"‪ ,‬אף כי למעשה היה חלק מהצבא הסיני הסדיר‪.‬‬
‫ההפרדה נעשתה מטעם חוקתי ־ כדי למנוע מלחמה רשמית בין‬
‫ארצות הברית לסין‪ .‬כך נשמרה מראית עין של כוח נפרד שאינו‬
‫קשור לסין הקומוניסטית‪ .‬כוח זה שכלל שש ארמיות מנה בראשית‬
‫הלחימה ‪ 250‬אלף חיילים ותפח עד סופה‪ ,‬בשנת ‪ ,1953‬לכדי‬
‫שלושה מיליון חיילים‪13.‬‬
‫מנהיגי סין הקומוניסטית‬
‫ראו צורך חיוני ודוחק‬
‫להפוך את הכוח הבלתי‬
‫סדיר אשר סייע להם‬
‫לכונן את שלטונם לצבא‬
‫מודרני שיבטיח את‬
‫מאפייני הצבא הסיני ודרך‬
‫הישארותם בשלטון‬
‫לחימתו טרם הצטרפותו למלחמת‬
‫קוריאה‬
‫בחמש השנים שקדמו למלחמת קוריאה‬
‫לחמו הקומוניסטים במלחמת אזרחים אכזרית (שנמשכה למעשה‬
‫משנת ‪ )1927‬שהסתיימה בניצחונם בשנת ‪ .1949‬קודם לכן לחמו‬
‫נגד היפנים במלחמת העולם השנייה‪3.‬‬
‫דוקטרינה‬
‫כאשר הוקם הצבא על־ידי מאו צה דונג בשנת ‪ 1927‬כצבא‬
‫עממי ולא סדיר‪ ,‬שפעל בתנאי מחסור ונחיתות חומריים נגד‬
‫התנועה הלאומית והצבא היפני‪ ,‬התבסס דפוס הפעולה שלו על‬
‫לוחמת גרילה‪ .‬לתפיסתו של מאו הגרילה תימנע מקרב סדור‬
‫עם האויב בשל חולשתה‪ ,‬וכל עוד אינה מחזיקה את העוצמה‬
‫הדרושה לכך‪ ,‬תימנע מחתירה להישגים אסטרטגיים‪ .‬במקום אלו‬
‫תחתור להישגים טקטיים‪" .‬התקף את החלש וברח מהחזק" קבע‬
‫מאו‪ ,‬והדגיש כי יש לנהל קרב רק כשהניצחון ודאי‪ .‬מאו גיבש‬
‫אסטרטגיית גרילה בת שלושה שלבים‪:‬‬
‫שלב ראשון – האויב ינהל מתקפה ואילו כוחות הגרילה יבצעו‬
‫נסיגה אסטרטגית תוך שהם מטרידים ללא הפסק את כוחות‬
‫האויב‪.‬‬
‫שלב שני – כאשר האויב יתפרס עד לקצה יכולתו ויתבצר‬
‫בשטח שכבש ינהלו כוחות הגרילה מלחמת התשה נגדו‪.‬‬
‫שלב שלישי – גיבוש כוחות הגרילה לכדי כוחות סדירים‬
‫כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? ‪65‬‬
‫מאו עם הצבא הסיני‬
‫כאשר הוקם הצבא‬
‫על־ידי מאו צה דונג‬
‫בשנת ‪ 1927‬כצבא‬
‫עממי ולא סדיר‪ ,‬שפעל‬
‫בתנאי מחסור ונחיתות‬
‫חומריים כנגד התנועה‬
‫הלאומית והצבא‬
‫היפני‪ ,‬התבסס דפוס‬
‫הפעולה על לוחמת‬
‫גרילה‬
‫שדרת הפיקוד‬
‫מנהיג סין הקומוניסטית למן היווסדה בשנת ‪ 1949‬ובמהלך‬
‫מלחמת קוריאה היה היושב ראש מאו צה דונג‪ ,‬שצבר ניסיון‬
‫צבאי רב במהלך מלחמת האזרחים נגד כוחות הקוומינטנג‬
‫(המפלגה הלאומית הסינית)‪.‬‬
‫על כוחות צבא המתנדבים העממי הסיני במלחמת קוריאה‬
‫פיקד הגנרל פנג דה חואי‪ ,‬יליד ‪ ,1898‬בוגר "המסע הארוך"‬
‫בשנים ‪1934‬־‪ ,1935‬אשר היה מפקד בולט במהלך מלחמת‬
‫האזרחים ופיקד בין היתר על ארמיה‪.‬‬
‫לאחר כינונה של סין הקומוניסטית שימש בכמה תפקידי פיקוד‬
‫בכירים בצבאה‪ 14.‬לצדו היו גנרלים מנוסים‬
‫דוגמת הונג קסו זחי‪ ,‬מפקד הלוגיסטיקה של‬
‫צבא המתנדבים העממי‪ ,‬אף הוא בוגר "המסע‬
‫הארוך" ומתקפת מאה החטיבות כנגד היפנים‪,‬‬
‫והגנרל יאנג דה זחי‪ ,‬ראש אג"ם של צבא‬
‫המתנדבים העממי שבשלהי המלחמה אף פיקד‬
‫עליו‪ ,‬אשר לחם במלחמה כנגד היפנים‪ 15‬כמפקד‬
‫חטיבה ובמלחמת האזרחים פיקד על ארמיה‪16.‬‬
‫מאחר שמלחמת האזרחים של סין הסתיימה‬
‫רק כשנה בטרם החלה מעורבות סין במלחמת‬
‫קוריאה היו כמעט כל החיילים והמפקדים‬
‫בוגרים מנוסים שלה‪.‬‬
‫הצבא האמריקני‪ ,‬מאפייניו ודרך לחימתו ערב‬
‫ההצטרפות למלחמה‬
‫הרכב הצבא‪ ,‬מבנהו וציודו‬
‫בחמש השנים שקדמו למלחמה עברו הכוחות המזוינים של‬
‫ארצות הברית שינויים מרחיקי לכת בתחום כוח האדם‪ .‬החל‬
‫מסיום מלחמת העולם השנייה נדרשה ארצות הברית לבצע‬
‫שינויים במבנה כוחה הצבאי‪ ,‬בגודלו ובמשימותיו‪ .‬נדרש‬
‫אז שחרור מיידי של רבים מן החיילים שגויסו בגיוס החובה‬
‫שהונהג במהלך המלחמה‪ .‬בנוסף האמין הצבא האמריקני כי‬
‫אבד כלח על הלוחמה האמפיבית‪ ,‬מן הסוג‬
‫שרווח במלחמת העולם השנייה‪ .‬יו"ר‬
‫המטות המשולבים‪ ,‬גנרל עומר בראדלי‪ ,‬אף‬
‫העיד בשנת ‪ 1949‬בפני הסנאט כי אינו צופה‬
‫מבצעים אמפיביים בקנה מידה רחב מעתה‬
‫ואילך‪ .‬קיצוצים נרחבים נערכו בצי (בוטלה‬
‫בין היתר בניית נושאת מטוסים) ובחיל‬
‫הנחתים‪.‬‬
‫מנגד יש לציין כי מן הבחינה הטכנולוגית‬
‫היו הכוחות המזויינים של ארצות הברית‬
‫מצוידים במיטב הנשק המודרני של‬
‫אותה עת‪ .‬הדבר היה נכון בנוגע לטנקים‪,‬‬
‫למטוסים ולספינות כמו גם לנשק האישי‬
‫ברית המועצות שהגיעה‬
‫להבנה כי לא ניתן לנצח‬
‫במלחמה שבה פתחה‬
‫צפון קוריאה הנתונה‬
‫להשפעתה‪ ,‬הציעה לנהל‬
‫משא ומתן לסיומה‬
‫‪ 66‬מערכות ‪466-465‬‬
‫הצבא הסיני‬
‫בסוף שנות‬
‫הארבעים –‬
‫תחילת שנות‬
‫החמישים‬
‫למרות מגבלותיו‪,‬‬
‫היה הצבא‬
‫הסיני אתגר של‬
‫ממש מול הכוח‬
‫האמריקני שהיה‬
‫המתקדם והמנוסה‬
‫בעולם‪.‬‬
‫שנשאו הלוחמים‪ 18.‬הכוח הלוחם שפעל בקוריאה מנה בראשיתו‬
‫שתי דיוויזיות אמריקניות אולם לאחר משלוח כוחות האו"ם‬
‫והנחיתה באינצ'ון עמד לרשות כוחות האו"ם כוח בסדר גודל‬
‫של ‪ 12‬דיוויזיות‪19.‬‬
‫שדרת הפיקוד‬
‫ניסיונם הקרבי של המפקדים האמריקנים‬
‫עלה באופן משמעותי על זה של יריביהם‬
‫הסינים‪ .‬הנשיא ערב מלחמת קוריאה‬
‫ובמהלכה היה הארי ס‪ .‬טרומן‪ ,‬אשר לחם‬
‫כמפקד סוללת תותחים במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ 20‬וכנשיא ארצות הברית הורה‬
‫להטיל את פצצת האטום על יפן במלחמת‬
‫העולם השנייה‪21.‬‬
‫מפקד הכוחות כולם היה לא אחר מאשר‬
‫הגנרל דאגלס מקארתור‪ ,‬בוגר האקדמיה‬
‫הצבאית וסט פוינט‪ .‬מפקד אוגדת הרגלים‬
‫"הקשת בענן" במלחמת העולם הראשונה‬
‫אשר היה "גנרל החזית המעולה ביותר בצבא‬
‫האמריקני באותה תקופה‪ ".‬ומפקד כוחות‬
‫צבאות בעלות הברית בזירת דרום האוקיינוס‬
‫השקט במלחמת העולם השנייה‪ ,‬בה נעשה‬
‫מומחה ללוחמה אמפיבית‪ .‬הוא זכה כמעט‬
‫בכל עיטור אפשרי ולאחר המלחמה שיקם‬
‫את יפן והנהיג בה חוקה ליברלית‪22.‬‬
‫תחתיו פעלו הגנרלים וולטון ווקר ומתיו רידג'וויי‪ .‬השניים‬
‫פעלו במלחמת העולם השנייה כמפקדי גייסות והצטיינו‬
‫בלחימה‪ .‬רידג'וויי‪ ,‬בלט בקרבות בחזית אירופה כמפקד אוגדת‬
‫הצנחנים ‪ 82‬בנורמנדי וכמפקד גיס מוטס ‪ 23 .18‬גם בדרג הטקטי‬
‫היו מפקדים מנוסים‪ .‬ובהם רגימנט הנחתים ה‪ ,1-‬לואיס “צ’‬
‫סטי” הנדרסון‪”,‬כאשר המקלעים של סמל‬
‫“מאנילה ג’ון” באסילון ירו ‪ 26‬אלף כדורים‬
‫בעת התקפת לילה עזה של רגימנט יפני‪”. 24‬‬
‫בטרם החלה המעורבות הסינית‬
‫במלחמה‪ ,‬השלימו הכוחות האמריקניים‬
‫את אחד המהלכים הצבאיים המרשימים‬
‫בהיסטוריה– הנחיתה האמפיבית בנמל‬
‫אינצ'ון – שהוגדר כאחד התמרונים הצבאיים‬
‫המבריקים בתולדות המלחמות‪ 24.‬הוגה‬
‫התוכנית היה גנרל מקארתור‪ .‬תחילה דחו‬
‫ראשי המטות את התוכנית‪ ,‬שכן כפי שניסח‬
‫זאת אחד ממתכנני המבצע‪" ,‬הכנו רשימה‬
‫של כל המכשולים הטבעיים והגיאוגרפיים –‬
‫ואינצ'ון 'התברכה' בכולם‪ ".‬הנמל היה קטן‬
‫ומוגן היטב‪ .‬בנוסף שינויי הגאות והשפל‬
‫במקום הם מהגבוהים בעולם‏‪ 25.‬למרות‬
‫שראשי המטות המשולבים ניסו להניאו מן‬
‫המהלך‪ ,‬התעקש על כך מקארתור באומרו‬
‫כי "אנו יכולים להטיל לקרב ‪ 150‬מיליון‬
‫אמריקנים‪ ,‬ועדיין יוכל האויב להטיל לקרב‬
‫בשל התעקשותו של‬
‫מאו נקטו מפקדי הצבא‬
‫הסיני אסטרטגיית גלים‬
‫אנושיים‪ .‬על פיה מסת‬
‫החיילים האדירה של‬
‫צבאם תהווה משקל נגד‬
‫לאיכות הציוד והנשק‬
‫שבידי האמריקנים‪,‬‬
‫וזאת בתנאי שהמלחמה‬
‫תישאר בתחום הלוחמה‬
‫הקונבנציונאלית‬
‫כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? ‪67‬‬
‫ארבעה אסיינים כנגד כל אמריקני‪ .‬החלטתי לכן שלא לנהל‬
‫את המלחמה בהתאם לתכתיביו של האויב‪ ,‬אלא בהתאם למה‬
‫שמכתיבים גורמי הכוח שלי‪ .‬תכננו תוכנית שתאפשר לנו לנטרל‬
‫את יתרונותיו ולמצות את היתרונות שלנו‪ 26 "...‬ב־‪ 15‬בספטמבר‬
‫נחתו כוחות גיס ‪ 10‬בפיקודו של הגנרל מקארתור‪ ,‬ובהם אוגדת‬
‫חיל הנחתים ‪ ,1‬והשיגו הפתעה מלאה‪ .‬הכוחות נחתו בשלושה‬
‫חופים‪ :‬ה"אדום"‪ ,‬בו לחמו כוחות הנחתים של דרום קוריאה‪.‬‬
‫ה"ירוק"‪ ,‬בו לחמו כוחות מחטיבת נחתים ‪ 5‬האמריקנית‪,‬‬
‫וה"כחול"‪ ,‬בו לחם רגימנט הנחתים ‪ 1‬בפיקוד פולר‪ .‬הנחיתה‬
‫הצליחה מעל למשוער‪ ,‬והוגדרה לימים כמערכת קאנה של המאה‬
‫ה־‪( 20‬על שם קרב קאנה של חניבעל כנגד הרומאים)‪ .‬לאחר‬
‫הקרב הודה גנרל מקארתור לכוחות הלוחמים‪ ,‬ואמר כי "חיל הים‬
‫והנחתים מעולם לא הבריקו יותר מאשר הבוקר" ‪ .27‬המהלך לכד‬
‫את צבא צפון קוריאה בין שתי הזרועות של כוח האו"ם‪ ,‬האחת‬
‫מאינצ'ון והשנייה מפוסאן‪ ,‬כך שהיה מנותק ממקורות האספקה‬
‫שלו‪ .‬תוך ימים ספורים נפלה גם סיאול בידי כוחות האו"ם‪28.‬‬
‫מהלכי צבא ארצות הברית וצבא‬
‫סין‬
‫במלחמת קוריאה‬
‫מתקנים את הרכבות‪ ,‬הן שוב מופצצות‪ "...‬אולם מאו סירב‬
‫לבקשתו משום שהיה נחוש להילחם ככל שיידרש בכדי לשכנע‬
‫את סטאלין בצורך לספק ציוד לחימה חדיש לסין‪ .‬לאור זאת‬
‫פתחו צבאות סין וצפון קוריאה ב־‪ 31‬בדצמבר ‪ ,1950‬במתקפה‬
‫מתואמת‪ .‬למחרת כבר הצליחו כוחותיהם‪ ,‬שפעלו בתנאים‬
‫קשים‪ ,‬להתקדם כעשרה מיילים אל תוך השטח שבשליטת‬
‫ארצות הברית‪ 34.‬בינואר ‪ 1951‬כבשו הסינים את בירת דרום‬
‫קוריאה‪ ,‬סיאול‪.‬‬
‫בעוד כוחות האו"ם נסוגים‪ ,‬נהרג בתאונת דרכים גנרל ווקר‪,‬‬
‫מפקדה של ארמיה ‪( 8‬שכללה עתה גם את כוחות גיס ‪.)10‬‬
‫מחליפו‪ ,‬גנרל רידג'וויי איש הצנחנים‪ ,‬נקט צעדים לייצוב המצב‬
‫תוך שהוא מנצל לטובתו את היתרון העיקרי של צבאו– עוצמת‬
‫האש העדיפה‪ .‬במקביל הוא חיזק את ביצורי קו ההגנה בחזית‬
‫כך שיהוו מכשול אמיתי בפני הסתערויות סיניות‪ .‬מתקפות‬
‫הצבא הסיני בצ'יפיונג־ני ובוון־ג'ו נהדפו תוך שהסינים סופגים‬
‫אבידות כבדות (מעל ‪ 10,000‬בני אדם)‪ .‬כוחותיו של רידג'וויי‬
‫החלו במתקפה נחושה שבמהלכה נכבשה סיאול מחדש והכוחות‬
‫הסיניים נהדפו חזרה לעמדותיהם‪36.‬‬
‫בעקבות הצלחותיו של רידג'וויי‪ ,‬טען‬
‫הגנרל מקארתור כי "עלינו לנצח‪ .‬אין‬
‫תחליף לניצחון" ועל כן יש להפעיל כוח רב‬
‫יותר במטרה להשתלט על קוריאה כולה‪.‬‬
‫מקארתור תכנן להפציץ את הגשרים על‬
‫היאלו ואף‪ ,‬אם יידרש לכך‪ ,‬להשתמש בנשק‬
‫גרעיני‪ .‬הנשיא טרומן לעומתו לא ראה את‬
‫המצב באורח דומה ושאף להשבת הסטטוס‬
‫קוו לקדמותו‪ .‬גנרל בראדלי‪ ,‬יו"ר המטות‬
‫המשולבים‪ ,‬טען כי גישה זו של מקארתור‬
‫תסבך את ארצות הברית "במלחמה הלא‬
‫נכונה‪ ,‬במקום הלא נכון‪ ,‬בזמן הלא נכון‬
‫ועם האויב הלא נכון‪ ".‬משנאסרה דרך‬
‫פעולה זו על מקארתור‪ ,‬ניסה להפעיל את‬
‫דעת הקהל האמריקנית לטובתו כמנוף לחץ‬
‫על הממשל‪ .‬לאור זאת הדיח אותו הנשיא‬
‫טרומן‪ ,‬שכסרן תותחנים שירת זמן קצר‬
‫כפקודו במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬מן‬
‫הצבא וכפה עליו פרישה‪ 37.‬לאחר הדחתו‬
‫טען מקארתור בפני הסנאט בזכות הקו בו דגל ואמר כי "כאשר‬
‫אנשים נקלעים לקרב‪ ,‬אסור שיהיה גורם מלאכותי בשם‬
‫המדיניות שיכביד על האנשים‪ ,‬ויגרע מיעילותם ומסיכוייהם‬
‫לנצח‪ ,‬דבר שיגדיל את אבידותיהם‪ .".‬טרומן‪ ,‬מיותר לציין‪,‬‬
‫חשב אחרת‪38.‬‬
‫ב־‪ 23‬במרס ‪ 1951‬פתחו הכוחות בפיקוד גנרל רידג'וויי‬
‫במבצע "אמיץ" שמטרתו הייתה להשמיד את הכוחות של צפון‬
‫קוריאה במערב קוריאה ובדרומה‪ .‬בין היתר כלל המבצע את‬
‫הצנחת חטיבה מוטסת ‪ 187‬כ־‪ 150‬ק"מ צפונית־מערבית לסיאול‬
‫במטרה לחסום את נסיגתן של יחידות צפון קוריאניות ולמנוע מהן‬
‫לחבור לארמייה ‪ 26‬של הצבא הסיני‪ .‬המבצע הוכתר בהצלחה‬
‫ובסוף מרס ‪ 1951‬יוצב קו החזית‪ 39 .‬הצדדים היו נתונים בקיפאון‬
‫ובעמדות קבועות זה מול זה‪ ,‬משל היו לוחמים במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ 40.‬שלב זה במלחמה נמשך כשנתיים ארוכות של התשה‬
‫מרובת נפגעים בשני הצדדים‪41.‬‬
‫האסטרטגיה בה נקט‬
‫הצבא הסיני‪ ,‬בהנחייתו‬
‫ובהתעקשותו של מאו‪,‬‬
‫השיגה הפתעה והצלחה‬
‫בראשית המעורבות‬
‫הסינית במלחמה‪ ,‬אולם‬
‫נוכח עוצמת האש‬
‫והמערך הלוגיסטי‬
‫העדיפים שברשות‬
‫האמריקנים היא נכשלה‬
‫כישלון חרוץ‬
‫מטרת כוחות ארצות הברית והאו"ם‬
‫במלחמה כפי שהגדירה הגנרל מקארתור‬
‫הייתה השמדת הכוחות המזוינים של צפון‬
‫קוריאה‪ .‬לאחר שחרור סיאול התקדמו‬
‫הכוחות מקו הרוחב ‪ ,38‬שהיווה את הגבול‬
‫בין הקוריאות‪ ,‬תוך קבלת אישור מן הנשיא‬
‫טרומן‪ ,‬לעבר עמק הנהר יאלו‪ .‬עמק זה‬
‫היווה את הגבול בין סין לצפון קוריאה‪,‬‬
‫ודרכו הזרימה סין ציוד וסיוע לצבא צפון‬
‫קוריאה‪ .‬מקארתור שאף לפגוע במרכז‬
‫הכובד הזה במטרה להשמיד את צבא צפון‬
‫קוריאה‪ .‬ב־‪ 24‬בנובמבר החלו כוחותיו‬
‫לפעול בעמק היאלו‪29.‬‬
‫ב־‪ 26‬בנובמבר פתח הצבא הסיני‬
‫בהתקפת פתע‪ ,‬שכללה מאות אלפי חיילים‬
‫רגלים‪ ,‬כנגד כוחות האו"ם וכוחות דרום‬
‫קוריאה מן החזית ומן מהאגפים ומהעורף‪30.‬‬
‫ארמיה ‪ 8‬נסוגה תוך אבדות רבות‪ ,‬ואילו גיס ‪ 10‬כותר במאגר‬
‫צ'ואסין בידי כוח סיני עדיף פי שניים‪ .‬הקורפוס לחם בקור‬
‫המקפיא של החורף הקוריאני במשך ‪ 17‬ימים במטרה לפרוץ‬
‫את הכיתור‪ .‬במהלך הקרב הצהיר קולונל לואיס "צ'סטי"‬
‫פולר‪ ,‬עתה עוזרו של מפקד אוגדת הנחתים ‪ ,1‬כי "חיפשנו‬
‫את האויב כבר כמה ימים‪ .‬סוף־סוף מצאנו אותו‪ .‬הם מכתרים‬
‫אותנו‪ .‬זה מקל על הבעיה שלנו למצוא את הברנשים האלה‬
‫ולהרוג אותם‪ 31".‬האמריקנים הסבו לסינים אבידות כבדות בשל‬
‫עדיפותם בעצמת האש‪ ,‬תוך גילויי גבורה יוצאי דופן‪ .‬לבסוף‬
‫נחלץ הגיס מן הכיתור ופונה בהצלחה מנמל הונגנאם‪32.‬‬
‫מפקד חיל המשלוח הסיני‪ ,‬הגנרל פנג דה־חואי שאף לעצור‬
‫את מתקפתו מצפון לקו הרוחב ‪ 38‬שכן צפה את הקשיים בתחומי‬
‫הלוגיסטיקה והתחזוקה‪" .‬כוחותינו אינם יכולים לקבל אספקה‬
‫של מזון‪ ,‬תחמושת‪ ,‬נעליים‪ ,‬נפט ומלח‪ ...‬הבעיה העיקרית היא‬
‫היעדר חיפוי אווירי והיעדר תעבורת רכבות אמינה‪ .‬ברגע שאנו‬
‫‪ 68‬מערכות ‪466-465‬‬
‫במאי ‪ 1951‬אירע "הטבח של מאי" בו נהדפה מתקפת האביב‬
‫השנייה של צבא המתנדבים העממי‪ .‬שישה ימים ולילות‬
‫"נמשכה הטחינה הטוטאלית של המוני־היריב על ידי ארטילריה־‬
‫דיביזיונית‪ ,‬ארטילריה כבדה ומרגמות‪ ,‬אוויריית הסער ומפציצי‬
‫‪B‬־‪ 26‬הממטירים‪ ,‬במשך לילות‪ ,‬כל לילה ברציפות‪ ,‬מאות טונות‬
‫של פצצות‪ .‬אותה שעה קוצרים הטנקים – הערוכים במבני־‬
‫קרב על פני כל העמקים – את גלי־ההסתערות בירי מקלעיהם‪".‬‬
‫אבידות הכוחות הסינים בקרב זה עומדות על כ־‪ 66‬אלף בני‬
‫אדם‪42.‬‬
‫ברית המועצות שהגיעה להבנה כי לא ניתן לנצח במלחמה‬
‫שבה פתחה צפון קוריאה הנתונה להשפעתה‪ ,‬הציעה לנהל‬
‫משא ומתן לסיומה‪ .‬בשל כך שינה האו"ם את מטרתו המוצהרת‬
‫מהשמדת צפון קוריאה להסגת כוחותיה מדרום קוריאה‪.‬‬
‫המו"מ נמשך כשנתיים ובמהלכו נמשכה מלחמת ההתשה‬
‫בקווים‪ 43.‬ב־‪ 27‬ביולי ‪ ,1953‬בעת ממשל‬
‫אייזנהאואר‪ ,‬הושגה הפסקת האש הסופית‬
‫בין הצדדים‪ .‬שתי הקוריאות נשארו‬
‫מדינות נפרדות‪ ,‬כאשר מפריד ביניהן‬
‫קו הפסקת האש‪ ,‬העובר בחלקו המזרחי‬
‫מצפון לקו הרוחב ‪ ,38‬ובחלקו המערבי‬
‫מדרום לו‪ ,‬מצב שנשמר גם כיום‪ .‬זוהי‬
‫הפסקת האש הארוכה ביותר בהיסטוריה‪44.‬‬
‫יותר משלושה מיליון חיילים סינים לחמו‬
‫במלחמת קוריאה‪ .‬לפחות כארבע מאות‬
‫אלף מהם נהרגו בקרבות‪ .‬הערכה רוסית‬
‫רשמית היא כי מיליון חיילים סינים נהרגו‪,‬‬
‫ובהם בנו של מאו‪45 .‬‬
‫אופן התמודדות הצבא הסיני עם‬
‫הכוח הצבאי האמריקני‬
‫המרופדים והשמיכות נשרפו בפצצות נפאלם‪ .‬חיילים רבים‬
‫נועלים עדיין נעלי כותנה‪ ,‬וחלקם אפילו יחפים‪47 "...‬‬
‫הסינים כאמור לא נהנו מסיוע אווירי וימי‪ ,‬וחסרו מערך‬
‫לוגיסטי שיתמוך לחימה בטריטוריה מרוחקת מגבולות המדינה‪.‬‬
‫בנוסף סבלו הכוחות הסינים מפיקוד ושליטה לקויים‪ .‬תביעתו של‬
‫מאו לממש את הגרילה הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית‬
‫הביאה לכך שהכוחות‪ ,‬שלחמו במלחמה מודרנית סדורה מן הסוג‬
‫הדומה למלחמת העולם השנייה‪ ,‬נדרשו למשוך יחידות אויב‪,‬‬
‫לכתרן ולהשמידן‪ ,‬ולהסתייע באוכלוסייה המקומית בדומה‬
‫לאופן שעשו במלחמת האזרחים‪ .‬גלים של חיילים מסתערים‬
‫הוטלו לקרב‪ .‬החיילים האמריקנים העידו כי היו אלה הלוחמים‬
‫‪48‬‬
‫הטובים ביותר שבהם לחמו‪.‬‬
‫בראשית הקרבות תקפו הסינים בעיקר בלילה‪ ,‬משום שאז‬
‫(בטרם פותחו אמצעי ראיית לילה לכוחות הצבא) לא ניתן היה‬
‫להפעיל כנגדם אש תותחים וטנקים יעילה‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬עמדות הכוחות האמריקניים היו‬
‫חסרות ביצורים‪ ,‬מיקוש ומלכודות תאורה‪,‬‬
‫כך שהיו פגיעות במיוחד להסתערות המונית‪.‬‬
‫הן מוקמו על גבעות לא גבוהות ללא חפיפה‬
‫באש בין מוצב למוצב ועם מרווח גדול מדי בין‬
‫המוצבים‪ .‬גם דרכי הנסיגה של הכוחות לאחר‬
‫המתקפה הסינית בנובמבר הפכו לשדה קרב‬
‫והסינים השכילו להציב חסימות שאילצו את‬
‫הכוחות ללחום על כל שעל‪ .‬אולם בנחישות‬
‫שהפגינו הכוחות הלוחמים הסינים לא היה‬
‫די‪ .‬לאחר כחודשיים מוצלחים בהם ניהלה‬
‫סין מלחמת תנועה התקפית הגיע החורף‪ .‬או‬
‫אז התגלה החיסרון הלוגיסטי בכל עוזו‪ ,‬שכן‬
‫החורף בקוריאה הינו קשה במיוחד‪ .‬הכוחות‬
‫האמריקנים מנגד‪ ,‬השכילו למצות את יתרונם‬
‫בלוגיסטיקה‪ ,‬תמרון ובעיקר כוח אש מסיבי‪49 .‬‬
‫המפנה אירע כאשר נטל הגנרל רידג'וויי את הפיקוד ונקט‬
‫בצעדים לייצוב המצב‪ 50.‬תוך שהוא מנצל לטובתו את היתרון העיקרי‬
‫של צבאו – עוצמת האש העדיפה‪ .‬במקביל חיזק את ביצורי קו חזית‬
‫כך שייעשו מכשול אמיתי בפני הסתערויות סיניות‪ .‬רידג'וויי קבע‬
‫כמה תנאים שעל הכוחות לקיים בעת הלחימה‪:‬‬
‫מיקום קו עמדות הגנה יעיל וביצורו‪.‬‬
‫חזית רצופה ככל שאפשר‪.‬‬
‫צפיפות הכוחות במטרה לשלוט באופן מיטבי בשטח כמענה‬
‫למסה האדירה של הכוחות הסיניים‪.‬‬
‫הבטחת אספקה סדירה וקבועה של תחמושת – תנאי הכרחי‬
‫לקיום לחימה יעילה כנגד יתרונם הכמותי של הסינים‪51 .‬‬
‫בעוד שהצדדים היו נתונים בקיפאון ובעמדות קבועות זה מול זה‪,‬‬
‫סייעה לאמריקנים העובדה כי תנאי השטח הקשים הפריעו לכוחות‬
‫הסיניים לבצע מהלכי משיכה וכיתור של יחידות אויב‪ .‬האוכלוסייה‬
‫המקומית שסבלה אף היא מפגעי המלחמה לא הייתה יכולה לסייע‬
‫לצבא‪ ,‬באופן שהורתה דוקטרינת הגרילה של מאו‪ .‬מחלוקות ועימותים‬
‫עם בעלי הברית הצפון קוריאנים השפיעו גם הם על תפקוד הצבא‬
‫הסיני‪ .‬קשיים אלו‪ ,‬ובמקביל מתקפות הכוחות האמריקנים בהובלת‬
‫רידג'וויי‪ ,‬הביאו לכך שהצבא הסיני התקשה לתאם את מתקפותיו‬
‫ולספק את עצמו די צורכו‪ .‬לקראת סיום המלחמה מצא עצמו הצבא‬
‫התוצאות הרות האסון‬
‫(כמיליון חללים) של‬
‫ההתמודדות בין הצבא‬
‫האמריקני לבין הצבא‬
‫הסיני הביאו את הפיקוד‬
‫הבכיר הסיני להכרה כי‬
‫יש לנטוש את דוקטרינת‬
‫הגרילה המאואיסטית‬
‫בשל התעקשותו של מאו נקטו מפקדי‬
‫הצבא הסיני באסטרטגיית הגלים האנושיים‪ .‬על פיה מסת‬
‫החיילים האדירה של צבאם תהווה משקל נגד לאיכות הציוד‬
‫והנשק שבידי האמריקנים‪ ,‬וזאת בתנאי שהמלחמה תישאר‬
‫בתחום הלוחמה הקונבנציונאלית‪ .‬הנחת המוצא היתה שברית‬
‫המועצות תמנע שימוש בנשק גרעיני במלחמה בשל ההרתעה‬
‫ההדדית השוררת בינה לבין ארצות הברית (ברית המועצות‬
‫נעשתה מעצמה גרעינית בשנת ‪ .)1949‬את יתרונם הכמותי‬
‫הפעילו מפקדי הצבא הסיני את אסטרטגיית "הגלים האנושיים"‬
‫– המוני חיילים סינים המסתערים על עמדות האויב‪ ,‬לעיתים‬
‫מבלי שברשות כולם נשק אישי זולת כידון‪ .‬חיילים אלו‪ ,‬בוגרי‬
‫מלחמת האזרחים‪ ,‬היו מיומנים‪ ,‬ממושמעים וקשוחים‪.‬‬
‫הכוחות האמריקנים הופתעו מן המסה העצומה ובראשית‬
‫הקרבות כנגד הסינים לא הצליחו לבלום את התקדמות הגלים‬
‫המסתערים‪ ,‬והללו זכו בתחילה בכמה הצלחות והסיגו את‬
‫כוחות ארצות הברית לאחור‪ 46.‬מנגד‪ ,‬הבחירה בקו פעולה זה‬
‫לא הייתה ללא מחירים‪ .‬ב־‪ 19‬בדצמבר ציין הגנרל פנג דה־חואי‬
‫בפני היושב ראש מאו כי הטמפרטורה במרחב הלחימה הינה ‪30‬‬
‫מעלות מתחת לאפס וכי חייליו מותשים‪ .‬עוד ציין כי "רגליהם‬
‫אינן מתפקדות בגלל כוויות קור‪ ,‬והם נאלצים לישון בחוץ‪...‬‬
‫רוב החיילים לא קיבלו מעילים ונעליים מרופדות‪ .‬המעילים‬
‫כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? ‪69‬‬
‫הנחיתה האמפיבית בנמל‬
‫אינצ’ון‬
‫בטרם החלה המעורבות הסינית‬
‫במלחמה‪ ,‬השלימו הכוחות‬
‫האמריקניים את אחד המהלכים‬
‫הצבאיים המרשימים בהיסטוריה‬
‫– הנחיתה האמפיבית בנמל‬
‫אינצ’ון – שהוגדר כאחד‬
‫התמרונים הצבאיים המבריקים‬
‫בתולדות המלחמות‬
‫הסיני בקריסה מוחלטת שכן חייליו‪ ,‬שרבים מהם נהרגו באש אויב‬
‫עדיפה‪ ,‬הותשו בלחימת חי"ר נגד צבא ממוכן וסבלו מקור‪ ,‬מרעב‬
‫וממוראל נמוך‪ .‬בפשטות‪ ,‬הצבא הסיני בגמר מלחמת קוריאה לא‬
‫היה גוף צבאי לוחם ונדרש לשידוד מערכות כולל ולרפורמה בציוד‬
‫ובהכשרה במטרה לשוב ולמלא את ייעודו ככזה‪52 .‬‬
‫ניתן לומר שהאסטרטגיה שאותה נקט‬
‫הצבא הסיני‪ ,‬בהנחייתו ובהתעקשותו של‬
‫היו"ר מאו‪ ,‬השיגה אמנם הפתעה והצלחה‬
‫בראשית המעורבות הסינית במלחמה‪ ,‬גם‬
‫אם במחירים כבדים‪ ,‬אולם נוכח עוצמת‬
‫האש והמערך הלוגיסטי העדיפים שברשות‬
‫האמריקנים היא נכשלה כישלון חרוץ‪ .‬רק‬
‫בשל העובדה שממשל טרומן דגל בחזרה‬
‫לסטטוס קוו נמנעה ארצות הברית מלהכריע‬
‫צבאית את סין במלחמה‪ .‬זאת על אף שהצבא‬
‫הסיני היה מוכה ברוחו‪ ,‬חסר בציוד ובאספקה‪,‬‬
‫ולמעשה עמד בפני התפוררות‪ .‬למזלה של‬
‫סין רצה טרומן ב"לחימה עד לנקודה שתוכל‬
‫ארצות הברית לנהל משא ומתן בשם כוחות האו"ם‪ ,‬והסכמה לאופן‬
‫כלשהו של חלוקת קוריאה‪ .‬בקצרה‪ ,‬הכוח לא יופעל אסטרטגית כדי‬
‫להשיג את היעד הפוליטי‪ ,‬אלא בצורה שתאפשר הישגים בשולחן‬
‫המשא ומתן‪53 ".‬‬
‫אף ששני הצבאות הגיעו למלחמה זו כשמאחוריהם ניסיון קרבי‬
‫ניכר מן המלחמה הקודמת שבה לחמו‪ ,‬הרי שניסיונם העדיף של‬
‫האמריקנים בניהול מלחמה מודרנית‪ ,‬עתירת אמצעים וכוח אש‪ ,‬הטה‬
‫את הכף לטובתם‪ 54.‬יש לציין כי הדבר לא סייע בידי האמריקנים‪,‬‬
‫כמה שנים לאחר מכן‪ ,‬במלחמת וייטנאם‪ ,‬אף שניצחו בכל קרב‬
‫וקרב‪ .‬אולם שם הופעלה כנגדם מלחמת גרילה‬
‫שונה בתכלית‪55.‬‬
‫התוצאות הרות האסון (כמיליון חללים) של‬
‫ההתמודדות בין הצבא האמריקני לבין הצבא‬
‫הסיני הביאו את הפיקוד הבכיר הסיני להכרה כי‬
‫יש לנטוש את דוקטרינת הגרילה המאואיסטית‪.‬‬
‫לאחר המלחמה קיים הצבא רפורמה נרחבת‬
‫ומקיפה שכללה את הסיוע לו קיווה מאו מברית‬
‫המועצות בנשק‪ ,‬בהדרכה ובתשתיות להקמת‬
‫תעשייה צבאית סינית‪ .‬הסובייטים הדריכו‬
‫את עמיתיהם הסינים בתורות פיקוד ושליטה‬
‫מתקדמות וסיפקו להם מערכות בתחום זה‪ .‬שני‬
‫המרכיבים – המלחמה והסיוע הסובייטי – הפכו‬
‫את צבא השחרור העממי הסיני למודרני‪ .‬הוקמו זרועות ים ואוויר‪,‬‬
‫בוצעו תרגילים נרחבים ואף נוסדה מערכת היררכית של דרגות‪.‬‬
‫שינויים אלו היוו הלכה למעשה נטישה של הדוקטרינה הקודמת אף‬
‫כי הצבא נמנע מלהצהיר על כך מפורשות‪56.‬‬
‫מן הבחינה הטכנולוגית‬
‫היו הכוחות המזויינים של‬
‫ארצות הברית מצוידים‬
‫במיטב הנשק המודרני‬
‫של אותה עת‬
‫‪ 70‬מערכות ‪466-465‬‬
‫סרן ישי קמלמן > קצין בחטיבה האסטרטגית באג"ת‬
‫כשהנכבש‬
‫מסרב‬
‫להיפרד‬
‫מהכובש‬
‫כיצד קרה שהיפנים חפצו בהמשך נוכחותם של מי שהיו‬
‫אך זמן קצר קודם לכן אויביהם המרים?‬
‫כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש ‪71‬‬
‫כוחות אמריקניים ביפן‪,‬‬
‫אוקינאווה‬
‫ביפן נוצרה מציאות יוצאת‬
‫דופן שבה לשני הצדדים‬
‫היה אינטרס בקיומה של‬
‫נוכחות צבאית אמריקנית‬
‫משמעותית במדינה‬
‫‪ 72‬מערכות ‪466-465‬‬
‫מבוא‬
‫לאחר הטלתן של פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי‬
‫באוגוסט ‪ 1945‬נכנעה יפן ללא תנאי‪ ,‬והשליטה בה עברה‬
‫לידי כוח כיבוש אמריקני בפיקודו של גנרל דאגלס‬
‫מקארתור‪ .‬הליברליזציה והדמוקרטיזציה המהירות שעברה‬
‫יפן במסגרת תהליך השיקום שיזם מקארתור איפשרו לסיים‬
‫את משטר הכיבוש האמריקני כבר ב־‪ ,1952‬אולם במדינה‬
‫נותרו רבבות חיילים אמריקנים בבסיסים רבים‪ ,‬ובהמשך אף‬
‫תוגבר הכוח האמריקני במידה ניכרת‪.‬‬
‫בעוד שכל מדינה כבושה שואפת להיפטר מהר ככל האפשר‬
‫מהכוח הכובש‪ ,‬אולם ביפן נוצרה מציאות יוצאת דופן שבה‬
‫לשני הצדדים היה אינטרס בקיומה של נוכחות צבאית‬
‫אמריקנית משמעותית במדינה‪ .‬היפנים היו מעוניינים‬
‫בכך משום שבמלחמת העולם השנייה ספגה מדינתם מכה‬
‫כה קשה עד כי היא לא הייתה מסוגלת לדאוג לאינטרסים‬
‫הלאומיים שלה‪ .‬האמריקנים היו מעוניינים בכך כדי לבלום‬
‫את התפשטות הקומוניזם במזרח אסיה ובשל קרבתה של‬
‫יפן לבריה“מ‪ ,‬שהייתה היריב העיקרי של‬
‫ארה“ב במחצית השנייה של המאה ה־‪.20‬‬
‫רקע היסטורי‬
‫נוכחותם של הבסיסים האמריקניים במדינה‪ 2.‬בנובמבר ‪1978‬‬
‫חתמו שתי המדינות על “הסכם הקווים המנחים לשיתוף פעולה‬
‫בהגנה“‪ .‬ההסכם הזה מפרט את התנאים לשיתוף פעולה בין‬
‫המדינות במקרה של התקפה על יפן‪ ,‬והוא משמש בסיס ליחסים‬
‫הביטחוניים ביניהן עד היום‪3.‬‬
‫התגבשות התפיסה האמריקנית‬
‫מהסקירה ההיסטורית עולה כי הנוכחות האמריקנית ביפן‬
‫החלה עוד לפני שפרצה המלחמה הקרה‪ ,‬אולם היא הפכה‬
‫לקריטית בעקבותיה‪ .‬בעקבות מלחמת העולם השנייה נותרו‬
‫בעולם רק שתי מעצמות גדולות ‪ -‬ארה“ב ובריה“מ‪ .‬זו האחרונה‬
‫עשתה מאמץ מוגבר להפיץ את שיטת המשטר שלה ולהרחיב את‬
‫תחומי השפעתה‪ .‬כדי לבלום את המאמץ הסובייטי הכריז נשיא‬
‫ארה“ב הארי טרומן במרס ‪ 1947‬על “דוקטרינת הבלימה“‪ 4.‬על פי‬
‫הדוקטרינה הזאת התחייבה ארה“ב לבוא לעזרתה של כל מדינה‬
‫שתעמוד בפני איום חיצוני או פנימי של כוחות קומוניסטיים‪.‬‬
‫הבסיס לדוקטרינה הזאת היה החשש מפני אפקט הדומינו ‪-‬‬
‫שנפילת מדינה אחת לידי הקומוניסטים תגרור אחריה נפילת‬
‫מדינות נוספות‪ .‬יישום הדוקטרינה הזאת‬
‫חייב את ארה“ב לפרוס את כוחותיה בכל‬
‫העולם‪.‬‬
‫במחצית השנייה של שנות ה־‪ 40‬ריכזה‬
‫ארה“ב את עיקר המאמץ שלה בגרמניה‪,‬‬
‫ובמקביל הקטינה את כוחותיה שביפן ואת‬
‫נוכחותה הימית בסביבתה‪ 5.‬אולם לאחר‬
‫השלמת המהפכה הקומוניסטית בסין והצלחת‬
‫הניסוי הגרעיני של בריה“מ ב־‪ ,1949‬גדלה‬
‫מאוד חשיבותה של יפן בעיני ארה“ב בשל‬
‫קרבתה הן לבריה“מ והן לסין‪ .‬מלחמת‬
‫קוריאה‪ ,‬שפרצה ביוני ‪ ,1950‬המחישה‬
‫לאמריקנים שהם לא טעו‪ :‬בסיסיהם ביפן‬
‫היו העורף הלוגיסטי לכוחותיהם בקוריאה (ראו מפה ‪ .)1‬במהלך‬
‫המלחמה הצהיר מקארתור כי יפן היא הנכס האסטרטגי החשוב‬
‫ביותר של ארה“ב באסיה‪.‬‬
‫הנוכחות האמריקנית‬
‫ביפן החלה עוד לפני‬
‫שפרצה המלחמה‬
‫הקרה‪ ,‬אולם היא הפכה‬
‫לקריטית בעקבותיה‬
‫לאחר שיפן נכנעה כפה עליה הממשל‬
‫הצבאי האמריקני חוקה‪ .‬זו נועדה להבטיח‬
‫שיפן תהפוך לדמוקרטיה ולא תשוב‬
‫להיות דיקטטורה צבאית שמסכנת את כל‬
‫שכנותיה‪ .‬נוסף על כך נועדה החוקה להחיש‬
‫את שיקומה הכלכלי של המדינה‪ .‬בחוקה‬
‫החדשה נאסר על יפן להפעיל כוחות צבא‬
‫מחוץ לשטח המדינה‪.‬‬
‫ב־‪ 1952‬חתמה יפן על הסכם לשיתוף‬
‫פעולה ולהגנה הדדית עם ארה“ב‪ .‬אף שההסכם הזה ‪ -‬כמו‬
‫החוקה ‪ -‬היה כפוי‪ ,‬היה ליפן עניין רב בו שכן במסגרתו נטלה‬
‫על עצמה ארה“ב התחייבות להגן עליה מפני כל איום חיצוני‪.‬‬
‫כתוצאה מכך יכלה יפן להתמקד בפיתוח כלכלתה בלי שנאלצה‬
‫להשקיע משאבים רבים במערכת צבאית להגנתה‪1.‬‬
‫נוכחותם של כוחות ביפן הפכה להיות חשובה במיוחד‬
‫לאמריקנים עם פריצתה של מלחמת קוריאה ב־‪ .1950‬במהלך‬
‫אותה המלחמה הייתה יפן עורף אסטרטגי ולוגיסטי לכוחות‬
‫האמריקניים שלחמו בקוריאה‪.‬‬
‫ב־‪ 1954‬הוקם מחדש צבא יפן‪ ,‬אך המנדט שלו היה אך ורק‬
‫להגן על ביטחון הפנים‪ .‬כאמור‪ ,‬נאסר עליו לפעול מחוץ לגבולות‬
‫המדינה‪ .‬נוסף על כך המשיכה ארה“ב ליטול על עצמה אחריות‬
‫מלאה להגנה על המדינה‪ ,‬וכתוצאה מכך הייתה ההוצאה של‬
‫היפנים על ביטחון נמוכה מאוד‪ ,‬והצבא נאלץ להסתפק בציוד‬
‫דל ומיושן‪.‬‬
‫בשנות ה־‪ 70‬וה־‪ 80‬התחזקה מאוד כלכלתה של יפן‪ ,‬עד כי‬
‫היו מומחים שטענו כי היא עומדת לעבור את כלכלת ארה“ב‪.‬‬
‫בעקבות עוצמתה הכלכלית הגוברת והתגברות העוינות ביפן‬
‫לנוכחות האמריקנית הסכימה ארה“ב להחזיר ליפן את הריבונות‬
‫בכל האיים שנותרו בשליטתה מאז המלחמה‪ .‬העברת הריבונות‬
‫הוצאה אל הפועל במאי ‪ ,1972‬ובמקביל נחתמו הסכמים להסדרת‬
‫ההיבט הגיאו־אסטרטגי‬
‫הנשיא דווייט אייזנהאואר (‪ )1961-1953‬ייחס חשיבות רבה‬
‫לחיזוק הברית עם יפן ולביסוס הנוכחות הצבאית בשטחה‬
‫ בעיקר באי אוקינאווה שמיקומו בין טייוואן‪ ,‬לפיליפינים‪,‬‬‫לקוריאה ולסין מקנה לו חשיבות אסטרטגית רבה (ראו מפה‬
‫‪ .)2‬האי גם קרוב לחצי האי הודו־סין‪ ,‬הכולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬
‫בורמה‪ ,‬את קמבודיה ואת תאילנד ‪ -‬שלוש מדינות שגם עליהן‬
‫רצתה ארה“ב להגן מפני הסובייטים‪ .‬קרבתו לטייוואן הפכו אותו‬
‫לבסיס הגנה קריטי על האי שבו ראו הסינים חלק ממדינתם‪.‬‬
‫בנאום שנשא ב־‪ 26‬בדצמבר ‪ 1953‬הדגיש אייזהאואר שמיקומה‬
‫של יפן הופך אותה לחיונית להבטחת העוצמה האמריקנית‪6.‬‬
‫אייזנהאואר חשש מפני השתלטות הקומוניסטים במדינות‬
‫קטנות רבות באזור ‪ -‬מה שי ַטה בסופו של דבר את מאזן הכוחות‬
‫העולמי לטובת הסובייטים והסינים‪ ,‬שבאותה העת עדיין ראו‬
‫בהם האמריקנים מקשה אחת‪ .‬יפן הייתה בעיניו בסיס איתן‬
‫ומעוז צבאי קדמי מול ניסיון ההתפשטות של הקומוניסטים‬
‫בעידודן של בריה“מ ושל סין‪7.‬‬
‫כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש ‪73‬‬
‫רוסיה‬
‫מונגוליה‬
‫הונשו‬
‫צפון‬
‫קוריאה‬
‫דרום‬
‫קוריאה‬
‫סין‬
‫יפן‬
‫בהוטאן נפאל‬
‫הודו‬
‫טייוואן‬
‫ויטנאם‬
‫לאוס‬
‫פיליפינים‬
‫מיאנמר‬
‫בנגלדש‬
‫תאילנד‬
‫קמבודיה‬
‫מפה ‪ :4‬מפת המזרח הרחוק‬
‫עדות מובהקת לחשיבותה של יפן גם לאחר סיום מלחמת‬
‫קוריאה ניתן ללמוד ממברק שנשלח משגרירות ארה“ב ביפן‬
‫למחלקת המדינה האמריקנית שבו הודגשה חיוניותה של האחיזה‬
‫האמריקנית ביפן הן מההיבט הלוגיסטי‬
‫והן מההיבט האסטרטגי‪ .‬במברק נאמר‬
‫שהאחיזה הזאת מאפשרת לארה“ב להגיב‬
‫במהירות על בעיות המתפתחות באזור ולכן‬
‫חיוני לטפח את הברית עם יפן ולהשאיר את‬
‫הכוחות האמריקניים בשטחה‪ 8.‬המסקנות‬
‫האלה באו לידי ביטוי גם בהחלטות של‬
‫המועצה האמריקנית לביטחון לאומי‪ .‬באלה‬
‫הודגש שהבסיסים האמריקניים והמתקנים‬
‫הלוגיסטיים שבשטחה של יפן (ראו מפה‬
‫‪ )3‬הם מרכיב הכרחי להגנה אפקטיבית ‪-‬‬
‫צבאית וכלכלית ‪ -‬על המזרח הרחוק ועל‬
‫מערב האוקיינוס השקט מפני תוקפנות‬
‫קומוניסטית‪9.‬‬
‫ניתן אפוא לראות כיצד מאפייניו הגיאו־‬
‫אסטרטגיים של המרחב היו הגורם העיקרי‬
‫בהיערכות הצבאית של האמריקנים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬ההיערכות הזאת של האמריקנים‬
‫עיצבה במידה רבה את המרחב שבו הם פעלו‪.‬‬
‫מטרת הנוכחות הצבאית הפיזית של האמריקנים ביפן הייתה‬
‫למצות את העוצמה הצבאית האמריקנית במקרה הצורך ובה בעת‬
‫למנוע ולסכל איומים רלוונטיים‪ .‬הנוכחות הצבאית האמריקנית‬
‫ביפן לא רק הבטיחה את הישארותה של יפן במסגרת המערב‬
‫ומנעה את זליגתה לצד הקומוניסטי‪ ,‬אלא אף איפשרה לארה“ב‬
‫להקרין את עוצמתה על שטחים נרחבים במזרח הרחוק ולפעול‬
‫בהם באפקטיביות רבה במקרה של איום‬
‫צבאי ‪ -‬סובייטי או סיני‪ .‬לרשות האמריקנים‬
‫אומנם עמד הצי השביעי‪ ,‬אך יעילותו הייתה‬
‫נפגעת מאוד ללא בסיסים ביפן (ראו מפות ‪2‬‬
‫ו־‪ .)4‬צי זקוק לנמלים ולמפקדות יבשתיות‪.‬‬
‫האי גואם הוא אומנם שטח חסות אמריקני‪,‬‬
‫ובו בסיסי צבא חשובים‪ ,‬אך הוא רחוק מדי‬
‫מהזירה‪.‬‬
‫נוכחותם של האמריקנים ביפן הקנתה‬
‫לארה“ב חופש פעולה בעיצוב מדיניות‬
‫החוץ שלה באזור‪ .‬חופש הפעולה הזה בא‬
‫לידי ביטוי ‪ -‬כפי שכבר הוזכר ‪ -‬במלחמת‬
‫קוריאה‪ ,‬אך גם בתחומים נוספים‪ :‬ארה“ב‬
‫הציבה ביפן בסיסי מודיעין ומכ“ם‪ ,‬ומיפן‬
‫המריאו מטוסי הביון מדגם יו־‪ 2‬למשימות‬
‫ריגול‪ .‬במלחמת וייטנאם הייתה יפן העורף‬
‫הלוגיסטי של צבא ארה“ב‪ ,‬ומבסיסי אוויר‬
‫ביפן‪ ,‬ובמיוחד באוקינאווה‪ ,‬המריאו‬
‫המפציצים האסטרטגיים מדגם בי־‪10.52‬‬
‫כאמור‪ ,‬החשש העיקרי של האמריקנים היה מפני השתלטותה‬
‫של בריה“מ על יפן‪ .‬ב־‪ 1945‬השתלטה בריה“מ על חלקו הדרומי‬
‫של האי סחלין‪ ,‬שהיה עד אז בשליטת יפן‪ ,‬וכן על האיים‬
‫מאפייניו הגיאו־‬
‫אסטרטגיים של המרחב‬
‫היו הגורם העיקרי‬
‫בהיערכות הצבאית של‬
‫האמריקנים‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫ההיערכות הזאת של‬
‫האמריקנים עיצבה‬
‫במידה רבה את המרחב‬
‫שבו הם פעלו‬
‫‪ 74‬מערכות ‪466-465‬‬
‫הקוריליים‪ .‬בין חצי האי סחלין להוקאידו (הצפוני מבין ארבעת‬
‫האיים הגדולים של יפן) מפריד מצר לה פרוז שרוחבו ‪ 40‬ק“מ‬
‫בלבד‪ .‬בין האי הקורילי המערבי ביותר לבין הוקאידו מפרידים‬
‫קילומטרים ספורים‪ .‬נוסף על כך נשקפה ליפן סכנה גם מהכוחות‬
‫הרוסיים שבמחוז פרימורסקי שבמזרח הרחוק הרוסי‪ ,‬שבירתו‬
‫היא ולדיווסטוק‪ .‬המחוז הזה משתרע לאורך חופו המערבי של ים‬
‫יפן ‪ -‬מול האי היפני הוקאידו ומול חלקו הצפוני של האי המרכזי‬
‫של יפן‪ ,‬הונשו (ראו מפה ‪ .)1‬ללא הגנה אמריקנית בהחלט ניתן‬
‫היה להעלות על הדעת השתלטות סובייטית על יפן‪ .‬העובדה היא‬
‫שעד היום לא ויתרה רוסיה על כיבושיה ביפן‪ :‬דרום האי סחלין‬
‫והאיים הקוריליים‪.‬‬
‫את ההרתעה השיגו האמריקנים בעיקר הודות לבסיסי האוויר‬
‫הגדולים מיסאווה וקדנה ובזכות נמל יוקוסוקה‪ ,‬שהוא הבסיס‬
‫הימי האמריקני הגדול ביותר מחוץ לארה“ב‪ .‬מהנמל הזה יוצאים‬
‫גם היום פטרולים של הצי השביעי האמריקני שכולל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫נושאות מטוסים וצוללות גרעיניות‪ .‬הנוכחות של צבא ארה“ב‬
‫ביפן העניקה אפוא לאמריקנים עומק אסטרטגי‪ .‬יפן הייתה‬
‫למעשה התשתית הפיזית שאיפשרה לצבא ארה“ב ליישם את‬
‫תורת הביטחון שגיבש הממשל (הדרג האזרחי)‪.‬‬
‫את הנוכחות האמריקנית ביפן השלימה מערכת של בריתות‬
‫הגנה דו־צדדיות (עם יפן‪ ,‬הפיליפינים‪ ,‬דרום קוריאה וטייוואן)‬
‫ורב־צדדיות‪( CEATO :‬שכללה ‪ 9‬מדינות‪ :‬ארה“ב‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬בריטניה‪ ,‬ניו־זילנד‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬הפיליפינים‪ ,‬תאילנד‬
‫ודרום וייטנאם) וברית בגדאד (שכללה ‪ 5‬מדינות‪ :‬בריטניה‪,‬‬
‫עיראק‪ ,‬טורקיה‪ ,‬פקיסטן ואיראן‪ .‬באופן פורמלי ארה“ב לא‬
‫הייתה חלק מהברית הזאת‪ ,‬אף שהיא עמדה מאחוריה)‪ .‬תכליתן‬
‫של הבריתות האלה הייתה לכונן חגורות מרחביות לבלימת‬
‫התפשטותו של הקומוניזם‪11.‬‬
‫רצונה של ארה“ב להגן על בעלות בריתה באסיה הגדיל את‬
‫החשיבות של נוכחותה ביפן‪ .‬החשיבות הזאת הומחשה במלחמת‬
‫קוריאה שבה הפכה יפן לבסיס הלוגיסטיקה המרכזי של הכוחות‬
‫האמריקניים‪ .‬ללא הנוכחות הזאת הייתה ארה“ב מתקשה מאוד‬
‫הצי האמריקאי ביפן‬
‫הנוכחות הצבאית האמריקנית‬
‫ביפן הבטיחה את הישארותה של‬
‫יפן במסגרת המערב ומנעה את‬
‫זליגתה לצד הקומוניסטי‬
‫‪ 70‬שנים לסיום‬
‫מלחמת העולם‬
‫השנייה‬
‫מבט מבייג'ין‬
‫מבוא‬
‫ב־‪ 3‬בספטמבר ‪ 2015‬התקיים בבייג‘ין‪ ,‬בירת סין‪ ,‬מצעד‬
‫צבאי לציון ‪ 70‬שנים לסיום מלחמת העולם השנייה והניצחון‬
‫על יפן‪ .‬היה זה אירוע שתוכנן היטב ובוצע בדקדקנות עד‬
‫לפרטי פרטים בהשתתפות צבאות זרים ממדינות שונות‬
‫ובנוכחות קהל מוזמנים שנבחר בקפידה‪ .‬במצעד הוצגה‬
‫לראווה עוצמתם של הכוחות המזוינים של סין‪ ,‬והוקרן‬
‫הרושם של נאמנותם המוחלטת של החיילים לנשיאה הנוכחי‬
‫של סין‪ ,‬שי ג‘ינפינג‪ ,‬שהוא גם המזכיר הכללי של המפלגה‬
‫הקומוניסטית השולטת במדינה‪.‬‬
‫במקביל ובמסגרת חגיגות הניצחון על יפן‪ ,‬התקיים בבייג‘ין‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬הכנס הבין־לאומי ה־‪ 41‬להיסטוריה צבאית‪ .‬נושא‬
‫הכנס היה‪“ :‬מלחמת העולם השנייה והשפעתה על התפתחות‬
‫הלוחמה במאה ה־‪ .“20‬כאשר קיבלנו אנו‪ ,‬בעמותה‬
‫הישראלית להיסטוריה צבאית‪ ,‬החברים בעמותה הבין־‬
‫לאומית‪ ,‬הזמנה לכנס‪ ,‬תמהנו לא מעט על בחירת הנושא‪.‬‬
‫הרי במלחמת העולם השנייה הנהיג את סין צ‘יאנג קאי שק‪,‬‬
‫שפעל ככל יכולתו כדי לחסל את המפלגה הקומוניסטית‬
‫הסינית‪ .‬אבל מהר מאוד התבררה הסיבה לקיום הכנס‬
‫במועד הזה דווקא בבייג‘ין‪ .‬הנהגת סין הנוכחית מעוניינת‬
‫להציג את השקפתה בנוגע למלחמת העולם השנייה ובנוגע‬
‫לחלקה של סין במלחמה הזאת‪ .‬להלן עיקריה של נקודת‬
‫המבט הסינית שאותה הציגו כמה קצינים בכירים‪ ,‬חוקרים‬
‫ומלומדים סינים שהשתתפו באירוע‪:‬‬
‫מלחמת ‪ 14‬השנים‬
‫מלחמת העולם השנייה נקראת בסין גם המלחמה הבין־‬
‫לאומית למיגור הפשיזם‪ .‬המלחמה נגעה לגורל האנושות כולה‪.‬‬
‫הייתה זו מלחמה משולבת‪ ,‬שכן את הציר גרמניה־איטליה־יפן לא‬
‫ניצחה מדינה בודדת‪ ,‬אלא ברית אנטי פשיסטית‪ ,‬שבה היה לסין‬
‫תפקיד מרכזי ואף מכריע‪ :‬למנוע את שילוב עוצמתן הצבאית של‬
‫מדינות הציר‪ .‬היא הייתה שדה הקרב העיקרי במזרח‪.‬‬
‫‪ 14‬שנות העמידה נגד התוקפנות של יפן נחלקות לשני‬
‫שלבים‪ :‬הראשון התאפיין בעמידה מקומית נגד היפנים והשני‬
‫ בעמידה לאומית נגדם‪ .‬בשנים ‪ 1937-1931‬ניהלו כוחותיה‬‫הצבאיים של סין ותושביה התנגדות מקומית במקומות רבים‬
‫ברחבי סין נגד הפלישה היפנית‪ .‬הפלישה הזאת הייתה יריית‬
‫הפתיחה במלחמת העולם נגד הפשיזם‪ .‬התקופה הזאת הייתה‬
‫כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש ‪75‬‬
‫עם גרמניה ועם איטליה ובכך תאפשר להן להביס את גרמניה‬
‫לפני שיתפנו להילחם נגד היפנים‪ .‬במחיר של הקרבה לאומית‬
‫אדירה סייעה סין לזירה האירופית ברמה האסטרטגית ותרמה‬
‫בכך רבות לניצחון הסופי במלחמה העולם נגד הפשיזם‪.‬‬
‫במלחמת העולם נגד הפשיזם הייתה אפוא סין הראשונה‬
‫שלחמה‪ ,‬והיא עשתה זאת במשך זמן רב יותר מאשר כל שאר‬
‫בעלות הברית‪ .‬בשל כך היא גם ספגה הרס כבד מאוד‪.‬‬
‫סין לא רק נטלה על עצמה את התפקיד ההיסטורי של הצלת‬
‫הארץ ולחימה לשחרור לאומי‪ ,‬אלא גם השתתפה באחריות‬
‫הכוללת להצלת המין האנושי ולהגנה על השלום‪.‬‬
‫סיכום‪ ,‬ניתוח והערכה‬
‫כוחות צבאיים יפניים בסין במהלך מלחמת העולם השנייה‬
‫סין סיפקה במהלך המלחמה תמיכה אסטרטגית לבעלות הברית בכך‬
‫שמנעה מהיפנים לתקוף את בריה“מ ממזרח ובכך שהכילה את המתקפה‬
‫היפנית באוקיינוס השקט‬
‫לא רק תחילת המלחמה של סין בפשיזם אלא המבוא למלחמת‬
‫העולם נגדו‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1937‬החלה יפן בפלישה טוטלית לסין‪ ,‬וזו הייתה יריית‬
‫הפתיחה לפרוץ מלחמת העולם השנייה במלוא עוצמתה‪.‬‬
‫בהתבסס על שיתוף הפעולה שנחתם בין תנועת הקוומינטנג‬
‫(בראשותו של צ‘יאנג קאי שק)‪ ,‬ששלטה אז בסין‪ ,‬למפלגה‬
‫הקומוניסטית הסינית (בראשותו של מאו דונג) החלה סין‬
‫במלחמה לאומית כוללת נגד התוקפנות היפנית ובכך פתחה את‬
‫הקרב הראשון בעולם בהיקף רחב נגד הפשיזם‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫הזה הועיד לצבא הסיני הסדיר של הקוומינטנג את המלחמה‬
‫הסדורה כנגד היפנים‪ ,‬ואילו התנועה הקומוניסטית נטלה‬
‫על עצמה לנהל מלחמת גרילה נגדם‪ .‬התיאום היה בהכוונת‬
‫המבצעים ברמה האסטרטגית בלבד ולא בשיתוף פעולה טקטי‬
‫או אופרטיבי‪.‬‬
‫באותה התקופה נשאה סין לבדה בעול המלחמה נגד הפשיזם‬
‫ עד להתקפה היפנית על פרל הרבור בדצמבר ‪ - 1941‬ובכך‬‫הייתה לאבן הפינה נגד התוקפנות במלחמת העולם‪ .‬סין סיפקה‬
‫במהלך המלחמה תמיכה אסטרטגית לבעלות הברית בכך שמנעה‬
‫מהיפנים לתקוף את בריה“מ ממזרח ובכך שהכילה את המתקפה‬
‫היפנית באוקיינוס השקט‪.‬‬
‫אומנם המלחמה נגד הפשיזם הייתה משולבת‪ ,‬אולם‬
‫בריטניה‪ ,‬ארה“ב ובריה“מ החליטו לדבוק באסטרטגיה של‬
‫“גרמניה תחילה“‪ .‬הן בנו על כך שסין תמנע מיפן לשלב כוחות‬
‫במשך תקופה ארוכה נמנעה המפלגה הקומוניסטית של סין‬
‫מלעסוק במלחמת העולם השנייה בפורומים בין־לאומיים‪ .‬לכן‬
‫ניתן לראות בכנס שהיא אירחה ושבו היא השתתפה שינוי גישה‬
‫מבורך‪ .‬עם זאת החוקרים הסינים עדיין נמנעים מלעסוק בבעיה‬
‫העיקרית‪ ,‬והיא מלחמתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית‬
‫במרבית התקופה בעיקר נגד הממשלה השלטת הלגיטימית של‬
‫הקוומינטנג‪.‬‬
‫אמנם נכון שסין לחמה נגד יפן כמעט ‪ 15‬שנים ‪ -‬שנים רבות‬
‫לפני שפרצה המלחמה באירופה ‪ -‬והיא באמת הייתה שדה הקרב‬
‫העיקרי באסיה במלחמה הזאת‪ ,‬והעם הסיני אכן סבל רבות‬
‫באותה המלחמה‪ ,‬אבל‪:‬‬
‫בתקופה הזאת מי שסייעו להקמתו של צבא סין‪ ,‬עד ‪,1938‬‬
‫היו הגרמנים‪.‬‬
‫הסינים כלל לא הזכירו את הסיוע האמריקני במהלך המלחמה‪,‬‬
‫שכלל את הקמת חיל האוויר הסיני ואת מינויו של גנרל ג‘וזף‬
‫סטילוול האמריקני לראש המטה הכללי של צבא סין‪.‬‬
‫מלחמת הגרילה של הקומוניסטים הסינים כּוונה בעיקר נגד‬
‫צבא סין של הקוומינטנג ורק מיעוטה כּוון נגד היפנים‪.‬‬
‫הסינים ממשיכים לטעון שהסכם ריבנטרופ־מולוטוב היה‬
‫הכרח לא יגונה כדי לדחות את המלחמה עם גרמניה (ואילו‬
‫האמת היא שזו הייתה שותפות של שני דיקטטורים)‪.‬‬
‫יפן נמנעה מלתקוף את רוסיה בעקבות הסכם אי־התקפה‬
‫שעליו חתמו שתי המדינות ומשום שזיכרון התבוסה שלה היה‬
‫עדיין טרי‪ .‬לא הסינים מנעו התקפה של יפן על בריה“מ‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬הסינים רומזים רמז עבה כפיל שיפן לא נכנעה בשל‬
‫הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי‪ ,‬אלא בשל‬
‫המאמץ של כלל מדינות העולם שלחמו נגדה ‪ -‬מאמץ שבו מילאה‬
‫סין (ובמיוחד המפלגה הקומוניסטית) תפקיד מרכזי‪ .‬בכך מנסים‬
‫הסינים לגמד את חלקה של ארה“ב בניצחון על יפן‪ ,‬להאדיר את‬
‫חלקה של סין בניצחון הזה ובתוך כך להעלים את חלקם של הצבא‬
‫הסיני הסדיר במלחמה‪ ,‬של תנועת הקוומינטנג ושל צ‘יאנג קאי‬
‫שק ולהבליט את חלקה של המפלגה הקומוניסטית הסינית‪.‬‬
‫אל"ם (מיל') בני מיכלסון >‬
‫יו"ר העמותה הישראלית‬
‫להיסטוריה צבאית; לשעבר‬
‫רמ"ח היסטוריה של צה"ל‬
‫‪ 76‬מערכות ‪466-465‬‬
‫יפן‬
‫סיאול‪:‬‬
‫‪660‬‬
‫מייל ימי‬
‫טוקיו‪:‬‬
‫‪820‬‬
‫מייל ימי‬
‫אוקינאווה‬
‫טאייפיי‪:‬‬
‫‪350‬‬
‫מייל ימי‬
‫גואם‪:‬‬
‫‪ 1,220‬מייל ימי‬
‫מפה ‪ :2‬מיקומה של אוקינאווה‬
‫בסיס חיל האוויר מיסאווה‬
‫יפן‬
‫בסיס חיל האוויר יוקוטה‬
‫בסיס חיל הים יוקוסוקה‬
‫לתת מענה מרחבי לאתגר שהציבה בפניה בריה“מ‪ ,‬ובריתות‬
‫ההגנה שעליה חתמה היו מאבדות מערכן‪.‬‬
‫בסיס חיל האוויר אצוגי‬
‫בסיס איוואקוני‬
‫בסיס חיל הים ססבו‬
‫בסיס חיל האוויר קדנה‬
‫בסיס חיל האוויר פוטנמה‬
‫מפה ‪ :3‬הבסיסים האמריקניים ביפן‬
‫ההיבט הפנים־יפני והשפעתו על מדיניות ארה“ב‬
‫בחסות המטרייה הצבאית האמריקנית יכלה יפן להשקיע את‬
‫כל משאביה בחיזוק כלכלתה ולהסתפק בהשקעות מינימליות‬
‫בכוחותיה המזוינים‪ .‬ואכן השתקמותה הכלכלית של יפן היא‬
‫סיפור הצלחה יוצא דופן‪ .‬בשנות ה־‪ 70‬וה־‪ 80‬היא הפכה‬
‫למעצמה כלכלית עולמית‪ ,‬וכפי שכבר צוין‪ ,‬היו אף פרשנים‬
‫שחזו כי תהיה חזקה מזו‪.‬‬
‫בדעת הקהל האמריקנית החלו להישמע הסתייגויות מכך‬
‫שארה“ב צריכה לממן את הגנתה של יפן העשירה‪ ,‬אבל האמת‬
‫היא שהממשל לא רצה לשנות את המציאות הזאת‪ .‬מדינות‬
‫כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש ‪77‬‬
‫כוחות אמריקניים ביפן‪,‬‬
‫אוקינאווה‬
‫להשפיע עליו להתקרב למוסקבה‪ ,‬לחצו האמריקנים על השלטון‬
‫להרחיק אותם מכל מוקדי הכוח וההשפעה‪.‬‬
‫אולם ההישג הגדול ביותר של הנוכחות האמריקנית ביפן‬
‫היה שהיפנים לא היו מוכנים לוותר עליה‪ .‬מדינות אחרות היו‬
‫מוכנות להסתפק בהתחייבות אמריקנית להגן עליהן במקרה‬
‫הצורך‪ ,‬אך לא יפן‪ .‬היא לא הייתה מוכנה לוותר על הנוכחות‬
‫האמריקנית המסיבית בשטחה‪.‬‬
‫ראש הממשלה נובוסוקה קישי (כיהן בשנים ‪)1960-1957‬‬
‫ציין שאין זה ריאליסטי לצפות שיפן תנקוט מדיניות ניטרלית‪,‬‬
‫שכן המצב שנוצר לאחר המלחמה אינו מאפשר לה לשמור‬
‫על ביטחונה ללא בעלות ברית‪ 12.‬הוא טען כי במצב העניינים‬
‫העולמי (כפי ששרר בתקופת שלטונו) יפן אינה יכולה להישאר‬
‫מדינה חופשית ודמוקרטית באמצעות אימוצה של מדיניות‬
‫ניטרלית‪ ,‬וכי למעשה אין ליפן פריבילגיה להתנתק מהצבא‬
‫האמריקני‪ 13.‬בכך הוא הביא לידי ביטוי את הערכתו שארצו לא‬
‫תוכל להתמודד בכוחות עצמה עם האיום הקומוניסטי‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬הבסיסים הצבאיים של ארה“ב היו מרכיב חשוב בכלכלת‬
‫יפן ‪ -‬במיוחד לפני שזו עשתה את הזינוק הכלכלי הגדול‪.‬‬
‫הבסיסים האלה היו צרכנים גדולים של מוצרים יפניים וגם‬
‫העסיקו יפנים רבים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אסיה עדיין היו בטראומה מהאימפריאליזם‬
‫היפני‪ ,‬והאמריקנים חששו שיפן חמושה‬
‫תפחיד את שכנותיה ותערער את כל‬
‫מערכות הבריתות שהיא בנתה‪ .‬באמצעות‬
‫הנוכחות הצבאית המסיבית שלה ביפן‬
‫הרגיעה אפוא ארה“ב גם את חששותיה של‬
‫יפן מפני שכנותיה הקומוניסטיות רבות‬
‫העוצמה וגם את חששותיהן של מדינות‬
‫האזור מפני יפן‪.‬‬
‫הנוכחות האמריקנית גם סייעה לרסן‬
‫גורמי שמאל חתרניים בתוך יפן‪ .‬כאשר‬
‫התחזק כוחם של אלה‪ ,‬והיה חשש שהם‬
‫יצליחו לתפוס את השלטון או לפחות‬
‫העובדה שמדינה נכבשת (יפן) מעוניינת כבר ‪ 70‬שנה‬
‫בהישארות הכוח הכובש (ארה“ב) בתחומה אינה טריוויאלית‬
‫ומחייבת ביאור‪ .‬גם נכונות האמריקנים להשאיר כוחות צבא‬
‫גדולים ביפן במשך עשורים רבים מצריכה הסברים‪.‬‬
‫ההסבר להתנהלות התמוהה לכאורה של שתי המדינות נעוץ‬
‫במציאות שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעקבות‬
‫אותה המלחמה פתחה בריה“מ במאמץ מוגבר להרחיב את‬
‫תחומי ההשפעה שלה‪ ,‬וארה“ב גמרה אומר לבלום אותה‪.‬‬
‫האמריקנים ראו בנוכחותם הצבאית ביפן אמצעי הכרחי‬
‫לבלום את התפשטות הקומוניזם באותה הזירה‪ .‬התפיסה‬
‫הזאת של האמריקנים הוכיחה את עצמה במלחמת קוריאה‪:‬‬
‫באותה המלחמה שימשה יפן עורף לוגיסטי ואסטרטגי לכוחות‬
‫האמריקניים שלחמו בקוריאה‪.‬‬
‫הנוכחות האמריקנית ביפן גם איפשרה ליפנים לוותר על‬
‫הקמת צבא משמעותי משלהם‪ .‬זה הרגיע את שכנותיה של‬
‫יפן‪ ,‬שעדיין חששו ממנה בעקבות ניסיונן המר במלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬ואיפשר לאמריקנים לכונן‬
‫סדרה של בריתות נגד בריה“מ וסין‪ .‬ספק‬
‫רב אם האמריקנים היו מצליחים לרתום‬
‫את שכנותיה של יפן‪ ,‬אם הן היו רואות‬
‫שיפן חוזרת להיות מעצמה צבאית‪ .‬נוסף‬
‫על כך ריסנה הנוכחות האמריקנית זרמים‬
‫קומוניסטיים בתוך יפן ששאפו שארצם‬
‫תצטרף לגוש הסובייטי‪.‬‬
‫ואשר ליפנים ‪ -‬הם ראו בנוכחות‬
‫האמריקנית הן ערובה להמשך עצמאותם‬
‫בסביבה רוויית איומים והן יתרון כלכלי‬
‫משמעותי‪ .‬כך הפך האירוח הכפוי של צבא‬
‫ארה“ב לאירוח מרצון‪ .‬התוצאה הייתה‬
‫היווצרות של זהות אינטרסים‪.‬‬
‫בחסות המטרייה‬
‫הצבאית האמריקנית‬
‫יכלה יפן להשקיע את‬
‫כל משאביה בחיזוק‬
‫כלכלתה ולהסתפק‬
‫בהשקעות מינימליות‬
‫בכוחותיה המזוינים‬
‫‪ 78‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ד"ר בני גשור > חוקר היסטוריה עצמאי‬
‫אורחים‬
‫לרגע‪ ,‬אבל‬
‫רגע חשוב‬
‫אלפי מתנדבים בעלי ניסיון צבאי ומומחים בתחומים צבאיים‬
‫נדרשים הגיעו מקצות העולם להילחם במלחמת העצמאות‪ .‬הם היו‬
‫נכס מיוחד לצבא הישראלי הצעיר שבדרך‬
‫אורחים לרגע‪ ,‬אבל רגע חשוב ‪79‬‬
‫כיבוש באשיט במבצע ברק‬
‫לוחמים מחטיבת גבעתי לאחר‬
‫כיבוש באשיט‬
‫‪ 80‬מערכות ‪466-465‬‬
‫במלחמת העצמאות הגיעו כ־‪ 3,000‬מתנדבים‪ ,‬כמעט כולם‬
‫יהודים‪ ,‬לסייע ליישוב היהודי‪ .‬כ־‪ 1,000‬הגיעו מארצות הברית‪,‬‬
‫כ־‪ 700‬מדרום אפריקה‪ ,‬כמה מאות מתנדבים נוספים הגיעו‬
‫מבריטניה‪ ,‬מצרפת‪ ,‬מאמריקה הדרומית ומקנדה‪ .‬קבוצות‬
‫קטנות יותר הגיעו מסקנדינביה וממדינות נוספות‪ .‬המתנדבים‬
‫האלה נקראו מתנדבי חוץ־לארץ (מח“ל)‪ .‬רוב המתנדבים ‪ -‬אם‬
‫כי בהחלט לא כולם ‪ -‬התכוונו לחזור לארצם לאחר המלחמה‪.‬‬
‫ייחודם היה בניסיונם הצבאי או במומחיותם בתחומים צבאיים‬
‫נדרשים‪ .‬הם נתפסו אפוא הן כנכס מיוחד לצבא הישראלי‬
‫הצעיר והן כמּונעים על־ידי אלטרואיזם שבא לידי ביטוי‬
‫בשאיפה לעזור ליישוב בשעותיו הקשות‪.‬‬
‫פועלם של המתנדבים בעלי המקצוע‪ ,‬בעיקר בחיל האוויר‪,‬‬
‫נידון רבות בספרות‪ ,‬אולם עד כה כמעט שלא נידונו עלילותיהם‬
‫של המתנדבים ששירתו כחיילים מן השורה בחטיבות הרגלים‪.‬‬
‫במאמר הזה יובאו סיפוריהן של שתי יחידות כאלה‪ .‬המתנדבים‬
‫היו אמנם אורחים לרגע‪ ,‬אך עם זאת משתתפים פעילים שהיו‬
‫מעורבים מאוד מבחינות פיזית ונפשית‪ .‬עדויותיהם משמשות‬
‫נקודת ראּות לא שגרתית הן על מלחמת‬
‫העצמאות בכלל‪ ,‬והן על השינויים שעבר‬
‫כוח המגן של היישוב ‪ -‬התעצמותו ועקומת‬
‫הלמידה שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬קורותיהן של היחידות‬
‫שיתוארו מהוות אשנב הצצה לשתי תקופות‬
‫מרתקות בתולדות התפתחות כוח המגן‪:‬‬
‫הראשונה ‪ -‬התקופה האחרונה של ארגון‬
‫ה“הגנה“‪ ,‬והשנייה ‪ -‬החודשים הראשונים‬
‫של התגבשות צה“ל‪.‬‬
‫המתנדבים השאירו אחריהם תיעוד רב‬
‫יחסית ‪ -‬יומנים ומכתבים שבהם העלו את‬
‫זיכרונותיהם ‪ -‬סוגה שהייתה נפוצה באותה‬
‫תקופה יותר מאשר בימינו‪ .‬כמה מן הכותבים‬
‫אף ניחנו בזיכרון טוב‪ ,‬במבט חודר ובכישרון‬
‫כתיבה‪ .‬כל אלה נוספו על החומר הפורמלי‬
‫שבארכיונים‪ .‬צירופם מאפשר‪ ,‬מנקודת‬
‫מבט ישראלית‪ ,‬פרספקטיבה ייחודית‪ ,‬שלא‬
‫רק שנותנת מענה לשאלות כמו איפה היינו‬
‫ומה עשינו‪ ,‬אלא גם שופכת אור על דמותנו באותה תקופה‪ .‬גם‬
‫לתעודות ולמסמכים עצמם‪ ,‬שצירופם מאפשר תיאור יום־יומי‬
‫כמעט של המתרחש בשתי יחידות קטנות‪ ,‬נודע ערך היסטורי לא‬
‫מועט‪ .‬חלקים רבים של החומרים האלה נחשפים כאן לראשונה‪.‬‬
‫לשלם מכיסם את הוצאות הדרך‪ .‬תלונות אחרות היו בנוגע‬
‫לתנאים הקשים ששררו במחנות האימונים‪ 3.‬למרות זאת בלטו‬
‫המתנדבים האלה בעת האימונים‪ ,‬בעיני המדריכים בני הארץ‪,‬‬
‫ברצון ובמשמעת שהפגינו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעיני החיילים המעטים‬
‫שהיו בעלי ניסיון ביחידות שדה‪ ,‬נראו האימונים ברמה נמוכה‬
‫“כמו כיתה א’“‪ ,‬בין היתר משום שהאימונים היו מוגבלים עקב‬
‫מספרם המועט של כלי הנשק והיעדר תחמושת‪ .‬וכך סיכם את‬
‫שהותם דב יסקי‪ ,‬המלווה מטעם ה“הגנה“‪“ :‬הקבוצה הראשונה‬
‫דומה לקבוצת חיילים אנגלים‪ .‬האנשים רוטנים ורוגנים בכל‬
‫הזדמנות שניתנת להם אבל בשעת האימונים ממלאים כל הוראה‬
‫במלואה“‪4.‬‬
‫הקנדים בארץ־ישראל‬
‫מצרפת הפליגו הקנדים לארץ‪ ,‬והוסעו לקלט במחנה מאיר‬
‫(כיום אזור העירייה) בתל־אביב‪ .‬הם שהו במחנה כשבועיים‬
‫ועברו מעט אימונים בסיסיים (אם כי נראה שללא שימוש‬
‫בתחמושת)‪ 5.‬המתנדבים‪ ,‬שמנו ‪ 27‬אנשים‪ ,‬צורפו ב־‪ 3‬במאי‬
‫לפלוגה ב’ בגדוד ‪ 52‬של חטיבת גבעתי‪,‬‬
‫גדוד שהיה מורכב בעיקר מבני מושבות‬
‫הדרום‪ ,‬ונמצא במחנה ביל“ו ליד רחובות‪.‬‬
‫בגבעתי הם היוו מחלקה שכּונתה “המחלקה‬
‫הקנדית“‪ .‬וכך תיאר אותם מפקד הפלוגה דב‬
‫אלדובי‪“ :‬הייתה זו מחלקה מיוחדת‪ .‬בתחילה‬
‫הייתה נוכחותם בפלוגה מופנמת‪ ,‬וגם אחר כך‬
‫המשיכו להיות שקטים וממושמעים‪ .‬ראינו‬
‫אותם כאשר צעדו בסך‪ ,‬בשלשות‪ ,‬בתרגולת‬
‫ת“ס קנדית‪ ,‬נכנסים בתור אחד לחדר האוכל‬
‫ לעומת הכניסה ה’קבוצית’ של יתר חיילי‬‫הפלוגה“‪ .‬הם בלטו לטובה באימוניהם‬
‫ובמוטיבציה שהפגינו‪ .‬במשך הזמן השתפר‬
‫מצב הרוח שלהם‪ .‬זמן קצר לאחר הגעתם‬
‫הם פנו למפקד הפלוגה וביקשו “תעסוקה‬
‫קרבית‪ ,‬כי לשם כך התנדבו“‪ 6.‬לאחר כמה‬
‫ימי אימונים והדרכה על הנשק קיבל כל אחד‬
‫מהם חמישה כדורים שאותם ירו במטווח‪.‬‬
‫בהמשך קיבלה המחלקה גם מקלע‪ .‬זמן קצר לאחר מכן נקראו‬
‫למפקד הפלוגה שהודיע להם שהם מוכנים לקרב‪ .‬ואולם‪ ,‬למרות‬
‫המורל הגבוה שלהם‪ ,‬חלק מן הקנדים חשו שאינם מאומנים דיים‬
‫כדי לצאת לקרב‪ ,‬תחושה שנותרה גם עם צאתם לקרב הראשון‪.‬‬
‫בתשובה נאמר להם שרוב חיילי ה“הגנה“ התאמנו כמותם או‬
‫פחות‪ .‬חיילי המחלקה החלו לצאת לסיורי לילה‪7.‬‬
‫פועלם של המתנדבים‬
‫בעלי המקצוע‪ ,‬בעיקר‬
‫בחיל האוויר‪ ,‬נידון‬
‫רבות בספרות‪ ,‬אולם‬
‫עד כה כמעט שלא‬
‫נידונו עלילותיהם של‬
‫המתנדבים ששירתו‬
‫כחיילים מן השורה‬
‫בחטיבות הרגלים‪.‬‬
‫המחלקה הקנדית בגבעתי ‪ -‬כל ההתחלות קשות‬
‫זמן־מה לאחר שהחל גיוס המח“ל בקנדה יצאו לדרך יותר‬
‫משלושים מתנדבים‪ ,‬ובראשם ליונל דרוקר‪ ,‬קצין שריון לשעבר‬
‫בצבא הקנדי‪ .‬כשני־שלישים מהם היו ותיקי מלחמת־העולם‬
‫השנייה‪ ,‬אך רובם לא שירתו ביחידות שדה‪ 1.‬ב־‪ 1‬במרס ‪1948‬‬
‫הם נסעו מטורונטו למרכז הגיוס של ה“הגנה“ בניו יורק‪ ,‬ומשם‬
‫הפליגו לצרפת ונשלחו למחנות האימונים של ה“הגנה“ ליד‬
‫מרסיי‪ .‬כשיצאו לדרך התאפיינו המתנדבים ברצון טוב ובמורל‬
‫גבוה‪ ,‬אולם לא כך היה בהמשך‪ .‬הגעתם לצרפת ושהותם בה היו‬
‫רצופות תקלות רבות שפגעו ברוח ההתנדבות שלהם‪.‬‬
‫נסיעתם אל מחנות האימונים לא הוכנה מראש ונתקלה‬
‫בקשיים;‪ 2‬בין היתר‪ ,‬היו מקרים שבהם מתנדבים היו צריכים‬
‫מבצע ברק‬
‫הקרב הראשון שבו השתתפה המחלקה הקנדית היה כיבוש‬
‫הכפר באשיט שליד יבנה במסגרת מבצע ברק שנועד לחזק את‬
‫האחיזה בדרום לפני הפלישה הצפויה של מצרים‪ 8.‬למבצע יצאו‬
‫שתי פלוגות מן הגדוד לאחר חצות בלילה שבין ‪ 10‬ל־‪ 11‬במאי‪.‬‬
‫לפני עלות השחר תפסה פלוגה אחת גבעה מצפון לכפר‪ .‬הפלוגה‬
‫השנייה‪ ,‬שכללה את המחלקה הקנדית‪ ,‬נועדה לתפוס את בית‬
‫הבאר שממערב לכפר‪ .‬שתי הפלוגות הסתייעו באש מרגמות‪,‬‬
‫בין היתר מרגמת דווידקה שירתה פגז אחד‪ ,‬שלא התפוצץ‪ ,‬לפני‬
‫שהתקלקלה‪ .‬כמו כן נעזרו בכמה חוליות שחסמו מעבר תגבורות‬
‫אורחים לרגע‪ ,‬אבל רגע חשוב ‪81‬‬
‫מפקדים מחטיבת גבעתי‬
‫במלחמת העצמאות‬
‫אפשריות‪ .‬סיוע אחר היוו כמה משוריינים‪.‬‬
‫בתחילה נעשה ניסיון לכבוש את הכפר ללא קרב‪ .‬לאחר‬
‫תפיסת העמדות במבואותיו ניתן אולטימטום ברמקול‪ .‬משלא‬
‫נענתה‪ ,‬ניסתה הפלוגה‪ ,‬שתקפה מצפון‪ ,‬לחדור לכפר‪ .‬הפלוגה‬
‫נכשלה‪ ,‬נסוגה לגבעה שממנה יצאה‪ ,‬שם‬
‫ספגה אש‪ ,‬ואבדותיה היו שני הרוגים ושמונה‬
‫פצועים שחולצו על־ידי המשוריינים‪ .‬כך‬
‫נותרה פלוגה ב’ לתקוף לבדה את הכפר‪ ,‬אם‬
‫כי חייליה לא ידעו זאת‪.‬‬
‫שתי מחלקות תפסו את גבעת האוכף‪ .‬אש‬
‫שנורתה מבית הבאר אילצה אותם להיצמד‬
‫לקרקע‪ .‬חלק מן החיילים‪ ,‬שלהם זו הייתה‬
‫פעולה קרבית ראשונה‪ ,‬היו מפוחדים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬חיילי המחלקה הקנדית‪ ,‬יחד עם‬
‫אלדובי‪ ,‬חבלן וקשר‪ ,‬קמו‪ ,‬כבשו את בית‬
‫הבאר והחלו לטהר את בתי הגורן‪ 9.‬בשלב‬
‫הזה נפצעו שלושה לוחמים‪ ,‬וכן נודע לכוח‬
‫כי נותר לבדו בכפר‪ .‬אלדובי נסוג גם הוא‪,‬‬
‫עם הפצועים‪ ,‬לגבעת האוכף‪ ,‬לאחר שחוליה‬
‫בפיקודו פוצצה בית שחלש על דרך הנסיגה;‬
‫וכיתה קנדית שמרה על הדרך שבין הגבעה‬
‫לבתי הגורן‪ .‬כאשר פלוגה ב’ הייתה על‬
‫הגבעה הפתיעה חוליה ממנה‪ ,‬בפיקודו של אלדובי‪ ,‬קבוצת‬
‫ערבים שניסו לאגפה‪ .‬בקרב נהרג החבלן ואלדובי נפצע‪10.‬‬
‫במשך כל הזמן ניהלו אנשי החסימות קרב עם תגבורות ערביות‬
‫שניסו להגיע לכפר‪.‬‬
‫משנראה היה שגדוד ‪ 52‬אינו מצליח לכבוש את הכפר‪ ,‬הצטרף‬
‫גדוד ‪ ,54‬שהיה בעתודה‪ ,‬ובהסתערותו נכבש הכפר במהירות‪.‬‬
‫בהסתערות נפצעו שלושה לוחמים‪ .‬לנוכח קלות הכיבוש בשלב‬
‫הזה ההערכה הייתה שהמגִנים עמדו בפני שבירה‪“ :‬נראה אפוא‬
‫כי הכפר הוכרע למעשה בשל פעולתה העקשנית של פלוגה‬
‫ב’ מגדוד ‪ ,]52[ 2‬עוד בטרם ייערכו הכוח‬
‫המשוריין והכוח הרגלי של העתודה‪ ,‬יתקדמו‬
‫וייכנסו לפעולה בכפר עצמו“‪11.‬‬
‫הקרב הראשון שבו‬
‫השתתפה המחלקה‬
‫הקנדית היה כיבוש‬
‫הכפר באשיט שליד יבנה‬
‫במסגרת מבצע ברק‬
‫שנועד לחזק את האחיזה‬
‫בדרום לפני הפלישה‬
‫הצפויה של מצרים‬
‫הדרך לירושלים‬
‫בשל הצורך הדחוף בהעברת שיירות‬
‫לירושלים‪ ,‬הוציא המטכ“ל ב־‪ 13‬במאי פקודה‬
‫להפסקת מבצע ברק‪ ,‬והגדוד הופנה לגזרת‬
‫לטרון‪ 12‬במסגרת מבצע מכבי ב’‪ .‬באותו היום‬
‫תפסה פלוגה ב’‪ ,‬שהייתה מתוגברת בכיתת‬
‫מרגמות‪ ,‬את שיח’ מוסא כאבטחה לגדוד‬
‫‪ 54‬שכבש את אבו שושה (ממערב לכרמי‬
‫יוסף)‪ 13.‬ואכן‪ ,‬למחרת בבוקר מנעה אש‬
‫המרגמות מכיוון שיח’ מוסא הגעת תגבורת‬
‫ערבית לאבו שושה‪ .‬בדרכם חזרה לבסיסם‬
‫לקראת ערב נודע להם על הכרזת מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬והם חגגו עם בקבוק יין‪ .‬גדוד ‪52‬‬
‫נשאר על אם הדרך לירושלים לצורך אבטחת‬
‫המשלטים שבין חולדה הערבית ללטרון‪14.‬‬
‫בלילה יצאו פלוגות א’ וב’ לאבטח שיירת תחמושת לחטיבת‬
‫הראל בסיוע כיתת מרגמות‪ .‬פלוגה א’ תפסה את גבעה ‪200‬‬
‫(כיום קיבוץ נחשון)‪ .‬פלוגה ב’ המשיכה רגלית‪ ,‬עקפה מדרום‬
‫את מחנה העצורים בלטרון‪ ,‬ואז פנתה צפונה על דרך עפר‬
‫‪ 82‬מערכות ‪466-465‬‬
‫מכתב הוקרה שקיבלו המתנדבים‬
‫הקנדים לציין את שירותם בגדוד‬
‫‪52‬‬
‫שהובילה מבית סוסין (בין תעוז לנווה שלום) לכפר לטרון‪.‬‬
‫לכפר נכנסה הפלוגה תוך איגוף ממזרח לנוכח התנגדות קלה של‬
‫כמה שומרים שהופתעו‪ 15.‬כיתה מהמחלקה הקנדית חסמה את‬
‫הציר באזור מנזר השתקנים בלטרון‪ ,‬והמחלקה השנייה תפסה‬
‫את המבצר הצלבני הסמוך‪ 16.‬הפלוגה החזיקה במקום עד השחר‬
‫ונסוגה ללא אבדות‪ .‬החטיבה קיבלה את הדיווח הבא‪“ :‬הלילה‬
‫ב־‪ 16[ 160300‬במאי‪ 3:00 ,‬לפנות בוקר] כבשו כוחות גדוד ‪52‬‬
‫את הכפר לטרון‪ ,‬העבירו שיירה עם חומרי מלחמה להראל‪ ,‬ובזה‬
‫יצרנו קשר עם הדרך לירושלים‪ .‬נלקח שבוי ערבי לוחם ונשק“‪17.‬‬
‫למרות הצלחת פעולות האבטחה הייתה הפרזה בדיווח שלפיו‬
‫“העבירו שיירה“‪ .‬משאית אחת בלבד עברה‪,‬‬
‫והשיירה כּונתה “שיירת היתום“‪18.‬‬
‫בלילה שבין ‪ 17‬ל־‪ 18‬במאי תפסה פלוגה‬
‫ב’‪ ,‬כולל המחלקה הקנדית‪ ,‬גבעות שחלשו‬
‫על הדרך באזור לטרון‪ .‬אחד הלוחמים‬
‫במחלקה‪ ,‬סיד הלפרין‪ ,‬תיאר בזיכרונותיו‬
‫את האירועים‪:‬‬
‫“התוכנית הייתה ששתי מחלקות יתקפו‬
‫את הערבים מאחור‪ ,‬למשוך את תשומת‬
‫ליבם‪ ,‬בעוד מחלקה אחד תנקה את הדרך‬
‫ממכשולים אפשריים‪ ,‬כדי שהשיירה תעבור‪.‬‬
‫כששמעתי את התוכנית היא נשמעה לי מאוד‬
‫מסוכנת עבור המחלקה המסכנה שעל הדרך‪.‬‬
‫[‪ ]...‬בין הערביים הועלינו על אוטובוס‬
‫והוסענו כעשרה ק“מ אל מאחורי גבעה‪,‬‬
‫כק“מ אחד מהצומת‪ .‬אחרי כחצי שעת הליכה הגענו למכשול‬
‫הראשון שהיה ערימת אבנים גדולה שחסמה לגמרי את הדרך‪.‬‬
‫תפסנו מיד מחסה בתעלות שבשני צדי הדרך למקרה שיהיו שם‬
‫ערבים‪ ]...[ .‬השכל הצבאי הישר אמר שיהיו ערבים מאחורי‬
‫המחסום‪ .‬אחרי כמה דקות‪ ,‬משאף אחד לא פתח עלינו באש‪,‬‬
‫זחלתי קדימה לראות אם אני יכול לראות שם מישהו‪ .‬קראתי‬
‫לאחרים וב“שרשרת“ התחלנו להעביר את האבנים מיד ליד‪,‬‬
‫בשקט ככל האפשר‪ .‬ציפיתי לכך שבכל רגע ערבי יפתח עלינו‬
‫באש או שיתפוצץ רימון‪ .‬קיוויתי שיהיה זה לילה חשוך מעונן‪,‬‬
‫אך במקום זאת הירח היה מלא‪ ,‬והטיל כמעט אור יום [על־פי‬
‫התאריך העברי ‪ -‬ט’ באייר תש“ח ‪ -‬הירח‬
‫האיר אך לא היה מלא“‪19.‬‬
‫“כשגמרנו לפנות את מחסום הדרכים‬
‫הראשון‪ ,‬היו [התגלו] עוד שניים על הדרך‪.‬‬
‫רק משגמרנו את השלישי הערבים הרגישו‬
‫שקורה משהו והתחילו לירות עלינו‪ .‬תפסנו‬
‫מחסה והשבנו אש‪ .‬אחרי זמן קצר השיירה‬
‫[‪ ]...‬חלפה די מהר‪ .‬הערבים התחילו לירות‬
‫עלינו והשיירה אצה הלאה‪ .‬היה מאוד רועש‬
‫כאשר שני הצדדים יורים זה בזה והשיירה‬
‫רועמת על פנינו‪ .‬כשחלף הרכב האחרון‬
‫בשיירה היינו מוכנים ללכת ‘הביתה’‪ .‬אז‬
‫שמענו ששיירה [‪ ]...‬חוזרת לתל־אביב‬
‫ושעלינו לחכות עד שיעברו [הכוונה לחזרתן‬
‫של מאות מכוניות ריקות]‪ .‬ישבנו לצד הדרך‬
‫רמת ההכשרה של‬
‫חיילי המחלקה הקנדית‬
‫שאותה קיבלו בצבא‬
‫הקנדי או ב”הגנה” לא‬
‫הייתה שונה באופן‬
‫משמעותי מזו שקיבלו‬
‫הכוחות המקומיים‪.‬‬
‫אורחים לרגע‪ ,‬אבל רגע חשוב ‪83‬‬
‫וחיכינו חסרי סבלנות‪ ]...[ .‬התחיל להאיר וידענו שאין לנו סיכוי‬
‫להיחלץ משם באור יום [השיירה לא יצאה לבסוף]‪ ]...[ 20.‬קיבלנו‬
‫פקודה לחזור לאוטובוסים המחכים מעבר לגבעה‪ .‬התחלנו‬
‫לרוץ בעוד הערבים יורים בנו במרוצתנו‪ .‬הגענו תוך כמה דקות‬
‫לאוטובוסים וחשנו בטוחים‪ .‬נאמר לנו לחכות לשלושה סיירים‬
‫שחוזרים אתנו‪.‬‬
‫“כשראינו אותם רצים במורד הגבעה התעודדנו‪ ,‬אבל‬
‫פסקנו כאשר ראינו כמה ערבים מאחוריהם‪ .‬כשהערבים ראו‬
‫את האוטובוסים מסודרים בשורה‪ ,‬התעלמו מהסיירים והתחילו‬
‫לירות במטרה הקלה יותר‪ ,‬האוטובוסים המלאים חיילים‪ .‬קפצנו‬
‫מהאוטובוסים כדי לתת חיפוי אש‪ .‬כשקפצתי מהאוטובוס הרגשתי‬
‫מכה בברכי‪ .‬תפסתי שהמדובר בפגיעת קליע [‪ ]...‬זה לא נראה‬
‫טוב‪ .‬חייל ממטה הפלוגה נפגע בראשו ומצבו היה חמור‪ .‬גם אחת‬
‫מהקשריות נפגעה ברגלה ולא יכלה ללכת‪ .‬כיוון שלא היו לנו‬
‫אנשי עזרה ראשונה נאמר לנו לשכב בתעלה ולחכות לאמבולנס‪.‬‬
‫[‪ ]...‬נאמר לנו שבינתיים הערבים הלכו הביתה‪ .‬האוטובוסים‬
‫נסעו והשאירו אותנו לבד‪ .‬מעט אחר כך נאספו הפצועים“‪21.‬‬
‫קוביבה‬
‫‪22‬‬
‫ב־‪ 20‬במאי חזר גדוד ‪ 52‬לחזית הדרום‪ .‬המבצע האחרון של‬
‫היחידה‪ ,‬כהשלמה למבצע ברק‪ ,‬היה כיבוש קוביבה שממערב‬
‫לרחובות (כיום כפר גבירול) בלילה שבין ‪ 26‬ל־‪ 27‬במאי‪ .‬במבצע‬
‫השתתפו כל פלוגות הגדוד‪ .‬פלוגה אחת (ד’) הוצבה לחסום את‬
‫הצטלבות הדרכים יבנה‪-‬רחובות וקוביבה‪-‬זרנוגה‪ .‬בהגיעה‬
‫למקום מצפון נתקלה באש מפרדס סמוך ונסוגה‪ .‬פלוגות א’ וג’‪,‬‬
‫גם הן בתנועה מצפון לדרום‪ ,‬כבשו את גבעת נבי גנדה ואת‬
‫שכונת המוכתר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬פלוגה ב’‪ ,‬שכללה את הקנדים‪ ,‬שהיו‬
‫עד השלב הזה בעתודה‪ ,‬נעה אל מרכז הכפר מצפון‪ ,‬ובראשה‬
‫כמה משוריינים‪ .‬אלה נתקלו בתעלה במרחק של כ־‪ 100‬מטרים‬
‫מן הכפר ונעצרו‪ .‬הפלוגה נערכה בפרדס שמשמאל לדרך‪,‬‬
‫למרגלות גבעת נבי גנדה‪ ,‬ובסיוע אש מרגמות ואש פלוגות‬
‫א’ וג’‪ ,‬פרצה לכפר‪.‬הם לא נתקלו בהתנגדות פרט לבית אבן‬
‫אחד‪ ,‬שעליו התגברו באמצעות כמה רימונים‪ .‬הכיבוש הסתיים‬
‫בסריקות ובהצבת חסימה בבית הבאר שמדרום לכפר‪.‬‬
‫גדוד ‪ - 52‬סיכום‬
‫על אף שהפיקוד היה מרוצה מתפקוד המחלקה‪ ,‬היה נכון‬
‫לנצל מלכתחילה את המחלקה בהתאם לכישורים הספציפיים‬
‫של המתנדבים‪ .‬ואולם‪ ,‬מכיוון שארגון ה“הגנה“ היה חסר ציוד‬
‫והכלים הארגוניים שלו היו דלים‪ ,‬ומכיוון שבמאי ‪ 1948‬שררה‬
‫תחושת בהילות‪ ,‬שירותם כחיילים רגלים היה בגדר ברֵרת מחדל‬
‫באותה העת‪ .‬כוחות המגן של היישוב התפנו לשיבוצם מחדש רק‬
‫כמה שבועות לאחר פלישת צבאות ערב‪ .‬מיד לאחר סיום כיבוש‬
‫קוביבה פורקה המחלקה‪ 23.‬עד לשיבוץ מחדש הסתובבו הקנדים‬
‫כמה ימים בחוסר מעש ובחסרון כיס בתל־אביב‪ 24.‬מבין ‪24‬‬
‫החיילים ששיבוצם ידוע הוצבו שישה בחיל האוויר ושישה בחיל‬
‫הים‪ ,‬שבעה עברו לחטיבה ‪ 7‬וקורות רובם יתוארו בהמשך‪25.‬‬
‫רמת ההכשרה של חיילי המחלקה הקנדית שאותה קיבלו בצבא‬
‫הקנדי או ב“הגנה“ לא הייתה שונה באופן משמעותי מזו שקיבלו‬
‫הכוחות המקומיים‪ .‬מפקד הפלוגה אלדובי ציין את המחלקה‬
‫לטובה‪ ,‬ועל־פי כל התיאורים ביצעה את תפקידיה היטב‪ ,‬אבל‬
‫משימות כמו כיבוש כפרים‪ ,‬החזקת משלטים ואבטחת שיירות‬
‫בוצעו באופן שוטף על־ידי יחידות רבות של ה“הגנה“‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫כשהיא מצוידת בכלי נשק של ארגון ה“הגנה“ ונתונה לפיקודו‪,‬‬
‫הייתה המחלקה הקנדית מחלקה טובה‪ .‬לא פחות‪ ,‬אך גם לא‬
‫יותר‪.‬‬
‫חטיבה ‪ ,7‬גדוד ‪ ,72‬פלוגה ב’ ‪ -‬בשֵ לות‬
‫חטיבה ‪ 7‬הוקמה במאי ‪ .1948‬כמה ימים לאחר הקמתה הוטלה‬
‫לקרבות לכיבוש לטרון שבהם ספגה מכה קשה‪ .‬לאחר תקופת‬
‫התארגנות בעין שמר עברה החטיבה בסוף יוני לפיקוד הצפון‪.‬‬
‫מכאן ואילך לחמה בעיקר נגד צבא ההצלה‪ .‬ב־‪ 5‬ביולי קיבל את‬
‫הפיקוד עליה איש המח“ל מקנדה בן דונקלמן‪ 26.‬באמצע יולי‬
‫השתתפה החטיבה במבצע דקל‪ .‬בערך באותה עת הוחלט לרכז‬
‫בה את אנשי מח“ל דוברי האנגלית שאינם בעלי מקצוע‪ .‬בסוף‬
‫יולי‪ ,‬עם סיום מבצע דקל‪ ,‬התפנתה‪ 27‬החטיבה לטפל במתנדבים‬
‫האלה‪ ,‬שמנו כ־‪ 300‬אנשים‪ .‬רובם ‪ 240 -‬מהם ‪ -‬הופנו לגדוד‬
‫‪ ,72‬ולכן הוא נודע כגדוד האנגלו־סקסי‪ .‬הריכוז הגדול ביותר‬
‫של אותם מתנדבים היה בפלוגה ב’ שבפיקודו של נורמן שוצמן‪,‬‬
‫לשעבר לוטננט (סגן) בצבא ארצות־הברית‪.‬‬
‫תקופת הלחימה של חטיבה ‪ 7‬בצפון התאפיינה בעליונות‬
‫הולכת וגוברת של צה“ל בשדה הקרב‪ .‬מספר החיילים בצה“ל‬
‫הלך וגדל‪ ,‬וציודו וארגונו השתפרו‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין היו קיימות‬
‫תופעות המאפיינות מיליציה‪ ,‬למשל‪ ,‬חיילים שעברו מיחידה‬
‫ליחידה על דעת עצמם‪ .‬גם רמת המשמעת הקרבית הייתה נמוכה‬
‫יחסית‪ 28.‬מאפיינים נוספים של אותה תקופה היו הפוגות ארוכות‬
‫שאפשרו אימון יסודי יותר של החיילים ביחס לאימונים בעבר‬
‫ועריכת קורסים רבים‪ .‬כמו כן ניתנה תשומת לב רבה יותר לשעות‬
‫הפנאי‪ :‬חיילים זכו לחופשות רבות ויצאו לעתים לנופש‪ .‬כמו כן‬
‫אורגנו מדי פעם טיולים‪ ,‬מסיבות‪ ,‬הרצאות ותחרויות ספורט‪.‬‬
‫קורותיה של פלוגה ב’ מתחילים ב־‪ 20‬ביולי‪ 29.‬בשבועות‬
‫שלאחר מכן עסקה הפלוגה בקליטת חיילים ובאימונים‪ .‬מתחילת‬
‫ספטמבר ואילך הלך השתלב הגדוד‪ ,‬שבסיסו נקבע בסומיריה‬
‫(כיום שמרת)‪ 30,‬ואתו פלוגה ב’‪ ,‬בפעילות החטיבה‪ 31.‬זאת‪ ,‬על‬
‫אף שרמת הגיבוש של הפלוגה לא הייתה כשל פלוגה אורגנית‪.‬‬
‫חיילים רבים עדיין לא הכירו זה את זה‪.‬‬
‫פעולה לכיבוש מיעאר‪-‬טמרה ומבצע חיים לסקוב‬
‫הפעולה הקרבית הראשונה של הפלוגה הייתה במסגרת‬
‫הפעולה לכיבוש מיעאר‪-‬טמרה ובהמשכו ‪ -‬מבצע חיים לסקוב‪.‬‬
‫במבצע הראשון משימת צה“ל הייתה להשתלט על שלושה‬
‫משלטים‪ ,‬שכּונו ‪ 102 ,101‬ו־‪ ,103‬לאחר ששני הראשונים נתפסו‬
‫על־ידי צבא ההצלה“‪ 32.‬ההתקפה נערכה בלילה שבין ‪ 6‬ל־‪7‬‬
‫בספטמבר‪ .‬את שני המשלטים הראשונים כבשה פלוגה מגדוד ‪71‬‬
‫ללא אבדות‪ .‬פלוגה ב’ של גדוד ‪ ,72‬שנועדה לכבוש את המשלט‬
‫השלישי (הר כבול‪ ,‬כיום מושב מנוף) הגיעה באוטובוסים‬
‫בשעת ערב מוקדמת לטמרה‪ ,‬ויצאה לדרך‪ 32.‬הפלוגה הגיעה‬
‫לקו ההתקפה מעט לפני חצות הלילה‪ .‬בשעה ‪ 1:30‬הופגז היעד‪.‬‬
‫התוקפים נעזרו באש מקלעים בינוניים שנוהלה ממטה הפלוגה‪.‬‬
‫בשעה ‪ 2:00‬פסקה אש הסיוע‪ ,‬והחיילים התארגנו בשרשרת‬
‫והחלו לטפס‪ 34.‬הטיפוס היה לעתים קשה‪ ,‬והם נאלצו לזחול‬
‫על הידיים והברכיים‪ ,‬וכתוצאה מכך השרשרת השתבשה‪ .‬עד‬
‫לפנות בוקר נכבש ההר שעליו הגנו כ־‪ 20-15‬אנשים שירו אש‬
‫לא מדויקת עד שנסוגו בהתקרב החיילים‪ ,‬ללא אבדות‪ ,‬פרט‬
‫‪ 84‬מערכות ‪466-465‬‬
‫לכמה נפגעים מנתזים של סלעים‪ ,‬או מתלאות הטיפוס‪ .‬אש‬
‫האויב דעכה והחיילים יכלו לנוח לאחר הטיפוס הקשה‪ .‬לאחר‬
‫מכן החלו להתחפר באדמה הסלעית‪ .‬אמצעי ההתחפרות היו‬
‫מעטים והם עשו שימוש באמצעים מאולתרים‪ ,‬כמו קסדות‬
‫וכידונים‪ ,‬או שערמו סלעים כתחליף לחפירות‪.‬‬
‫באור ראשון הותקפו החיילים באש צלפים‪ .‬לורנס (“לוקי“)‬
‫פיינמן‪ ,‬החובש מדרום אפריקה‪ ,‬סיפר‪“ :‬אני זוכר מישהו מצית‬
‫סיגריה [‪ ]...‬בדיוק התחיל להאיר‪ .‬זה‪ ,‬אני חושב‪ ,‬היה האות‬
‫שלהם‪ .‬כדורים החלו לייבב ולשרוק מעל ראשינו וירדנו אל חצי‬
‫השוחה [כך] שחפרנו“‪.‬‬
‫לפלוגה היו אבדות באש הזאת‪ .‬בינתיים פתח האויב‬
‫בהתקפת־נגד‪ ,‬בכוח של כפלוגה‪ ,‬והחיילים נסוגו ונערכו‬
‫במדרון האחורי‪“ :‬כשחזרתי לגבעה גיליתי שהוקפנו משלושה‬
‫צדדים וכמעט שנהדפנו מהגבעה‪ .‬התכוננתי לרוץ עם‬
‫האחרים‪ ,‬אבל מישהו נתן פקודה להצמיד כידונים ולהתקדם‬
‫במערך קרבי“‪ 35.‬הפקודה ניתנה על־ידי זכריה פלדמן המ“מ‪,‬‬
‫שהיה אחד הישראלים המעטים בפלוגה‪ .‬מחלקתו‪ ,‬שעמדה‬
‫בפני כיתור‪ ,‬יצאה להתקפת כידונים‬
‫נגד התוקפים (ייתכן שההשראה לאותה‬
‫התקפה הייתה אימון בכידונים שעברו כמה‬
‫ימים קודם לכן)‪ 36.‬התקפת־הנגד הערבית‬
‫נשברה‪ .‬לפלוגה היו שלושה הרוגים ושמונה‬
‫פצועים (ועוד כמה שנחבשו במקום)‪37.‬‬
‫החלק השני של המבצע נקרא “חיים‬
‫לסקוב“‪ .‬למרות ההצלחה עד לאותו השלב‬
‫נמשכה אש צלפים על הפלוגה‪ .‬במשך‬
‫היום היא נחלשה אם כי לא פסקה‪ .‬הפלוגה‬
‫עסקה בהתחפרות‪ ,‬ועם רדת החשֵ כה‬
‫נערכה להגנה היקפית‪ 38.‬בהמשך המבצע‪,‬‬
‫בלילה שלאחר מכן‪ ,‬הורחבה שליטת צה“ל‬
‫על כל הגבעות הסמוכות‪ ,‬ונתפס גם הרכס‬
‫ממול (שכּונה משלט ‪ )104‬שממנו נורתה האש‪ .‬למחרת ירדה‬
‫הפלוגה מן המשלט‪.‬‬
‫רובם צפון אמריקנים ‪ -‬שביתת שבת ליד משרדו של המ“פ‬
‫שוצמן‪ .‬החיילים מחו על כך שלאחר סיור לילה‪ ,‬שהסתיים לפנות‬
‫בוקר‪ ,‬נשלחו בבוקר לעבודות סיוד‪ .‬לאירוע הספציפי הזה נוספה‬
‫מרירות בגין עניינים אחרים‪ ,‬בהם משמעת נוקשה ותנאי שירות‬
‫קשים‪ 44.‬נראה שהרקע למרירות היה האפרוריות של שגרת החיים‬
‫הצבאיים שחשו המתנדבים במשך חודש וחצי לאחר הסתערות‬
‫הכידונים באזור טמרה‪ .‬חיים לסקוב שהתנדב לצבא הבריטי‬
‫במלחמת העולם השנייה תיאר זאת‪“ :‬לאחר ההכרזות‪ ,‬משפגה‬
‫האווירה החגיגית [‪ ]...‬כאשר בינך לבין המשימה המוטלת עליך‬
‫יש דכדוך הנפש [‪ ]...‬קשיים שמן ההכרח להתגבר עליהם‪,‬‬
‫בעיות לפתור ומכשולים לסלק‪ .‬התנדבות היא מעשה יום יום‪,‬‬
‫בעיקר בקטנות יום יום“‪ 45.‬החיילים נשפטו למאסר (לא ברור אם‬
‫בשל אי ביצוע העבודה או בשל השביתה)‪ ,‬וכמה מהם הוחזרו‬
‫לארצם‪46.‬‬
‫איקרית‬
‫בלילה שבין ‪ 22‬ל־‪ 23‬באוקטובר יצאה הפלוגה לפשיטה על‬
‫הכפר איקרית‪ ,‬זאת כהסחה למבצע יעל‬
‫שנערך באותו מועד נגד צבא ההצלה‪ .‬תחילה‬
‫הוסעו החיילים באוטובוסים לקיבוץ אילון‪.‬‬
‫בשעת הדמדומים הם החלו במסע רגלי‪,‬‬
‫בחיפוי הפגזה‪ ,‬על איקרית ועל משטרת‬
‫תרביחה (כיום מושב שומרה)‪ .‬בערך באמצע‬
‫בדרך פרשה מחלקה אחת לצורך אבטחה‪,‬‬
‫והמחלקה השנייה ירדה מן הדרך והתקדמה‬
‫דרך הגבעות אל הכפר‪ 47.‬בערך בחצות‬
‫התפרש הכוח מחוץ לכפר וירה לעברו במשך‬
‫כרבע שעה‪ .‬לאחר מכן החלו במסעם חזרה‪.‬‬
‫עוד לפני שחברו למחלקת החיפוי נפגע אחד‬
‫החיילים‪ ,‬לואי הק מדרום אפריקה‪ ,‬מכדור‬
‫תועה מתחת לחזהו‪ .‬החובש אלתר אלונקה‬
‫מרובים ומחלקי מדים‪ ,‬והחיילים נשאו את הפצוע מהר ככל‬
‫שיכלו‪ .‬כשחברו למחלקת החיפוי‪ ,‬סייעו חייליה של זו בנשיאת‬
‫האלונקה‪ .‬באילון נתן לו החובש עירוי דם‪ ,‬ואמבולנס נשא אותו‬
‫לנהרייה‪ ,‬אך בדרכו לשם נפטר‪48.‬‬
‫שתי היחידות ‪ -‬המחלקה‬
‫הקנדית בגדוד ‪ 52‬ופלוגה‬
‫ב’ בגדוד ‪ - 72‬הצליחו‬
‫בתקופת מלחמת‬
‫העצמאות להשתלב‬
‫היטב ב”הגנה” ובצה”ל‬
‫החזקת משלטים וכוננות למבצע חירם‬
‫החל מאמצע ספטמבר היה פיקוד הצפון בכוננות לקראת‬
‫מבצע חירם שמטרתו הייתה כיבוש כל שטחה הצפוני של‬
‫ארץ־ישראל מידי צבא ההצלה‪.‬‬
‫ב־‪ 19‬בחודש נקראו החיילים‪ ,‬הועלו לאוטובוסים והוסעו‬
‫לצפת כדי להיערך למבצע‪ .‬בהגיעם נאמר להם שבשל‬
‫ההתנקשות בחייו של פולקה ברנדוט‪ ,‬המתווך מטעם האו“ם‪,‬‬
‫המבצע נדחה‪ ,‬וזאת לאחר שכבר נעשו לקראתו הכנות‬
‫מתקדמות‪ .‬הגדוד נשאר בצפת עוד כמה ימים‪ .‬מכיוון שהמבצע‬
‫לא בוטל‪ ,‬נדרשו החיילים לטשטש את ההכנות שכבר נעשו‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לסלק מוקשים שהונחו‪ .‬עד אמצע אוקטובר עסקה‬
‫הפלוגה לסירוגין באימונים‪ .‬ואכן‪ ,‬רמת החיילּות של הפלוגה‬
‫עלתה מאוד ביחס למצב בפעולה לכיבוש מיעאר‪-‬טמרה‪ ,‬כפי‬
‫שהוכיח בהמשך מבצע חירם‪ .‬כך סברו גם החיילים עצמם‪.‬‬
‫מבצע שבוטל‪.‬‬
‫מרד זוטא‬
‫ב־‪ 21‬באוקטובר‪ ,‬בהיותם בסומיריה‪ ,‬ארגנו אחד־עשר חיילים ‪-‬‬
‫מבצע חירם‬
‫ב־‪ 26‬בחודש ניתנה שוב פקודת מבצע חירם‪ .‬הפלוגה נעה‬
‫שנית לצפת‪ ,‬אך חזרה לפני שהגיעה לשם מכיוון שהמבצע‬
‫נדחה שוב‪ .‬לחיילים נאמר שהפעם הסיבה לכך הייתה שסיוע חיל‬
‫האוויר לא היה מוכן בזמן‪ .‬למחרת בלילה נסעו שוב לצפת דרך‬
‫טבריה וראש פינה‪ .‬הדרך הייתה קשה‪ ,‬ואוטובוס‪ ,‬שבו מחלקת‬
‫המרגמות‪ ,‬התהפך‪ ,‬אם כי לא היו נפגעים‪ .‬גם משאית תחמושת‬
‫התהפכה בדרך‪ .‬הפלוגה הגיעה לצפת רק למחרת בבוקר‪ .‬ב־‪28‬‬
‫בחודש בערב יצאה הפלוגה לכבוש את מירון‪ ,‬ולאחר מכן את‬
‫סעסע‪ .‬התוכנית הייתה שחלק מכוחות החטיבה יעברו דרך‬
‫סעסע וימשיכו לכבוש את הגליל העליון‪.‬‬
‫לפני יציאתם לדרך התבוננו חיילי הפלוגה במטוסי חיל‬
‫האוויר שהפציצו במשך כחצי שעה את יעדי ההתקפה‪ ,‬בהם‬
‫מירון‪ ,‬ובפגזי נ“מ שהתפוצצו סביבם‪ .‬הן הפצצות שהוטלו על‬
‫מירון והן הנ“מ החטיאו‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬אבד גורם ההפתעה שבהתקפת‬
‫הלילה‪ 49.‬לאחר מכן הוסעו החיילים באוטובוסים עד נחל עמוד‬
‫חלוקת המשאבים הלאומיים בשעת חירום ‪85‬‬
‫הסמוך לצפת; בדרך שרו בקולי קולות‪ .‬עם הגיעם הסתדרו בשורה‬
‫והחלו במסע שנמשך כמה שעות במזג אוויר קר‪ .‬בינתיים‪ ,‬בערך‬
‫בחצות‪ ,‬שמעו צרור יריות מקלע ונשכבו על הארץ‪ .‬חייל אחד‬
‫נפגע בפניו‪.‬‬
‫באותו השלב התקלקל מכשיר הקשר‪ ,‬והתעכבה ההתקפה‬
‫של הפלוגה שהתנתקה מפלוגת הסיוע ומן המטה‪ .‬בעקבות זאת‬
‫ובשל האש שנורתה עליהם נאלצו לשנות את תוכנית ההתקפה‬
‫המקורית‪ .‬בשעה ‪ 4:30‬לפנות בוקר ב־‪ 29‬בחודש הגיעו‬
‫הכוחות באיחור‪ ,‬ותוך איגוף מן העורף‪ ,‬למירון‪ .‬בינתיים פתחו‬
‫המרגמות באש על היעד‪ .‬בשעה שהתקדמו למעלה נורתה‬
‫לעברם אש מקבר רבי שמעון בר יוחאי שאליו התקרבו בשל‬
‫טעות ניווט‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בניגוד לתוכנית המקורית ולתוכנית החלופית‪ ,‬שעל־‬
‫פיהן נועדה הפלוגה לכבוש תחילה את הכפר‪ ,‬התקיפו תחילה‬
‫את הקבר והמבנה הסמוך‪ .‬מחלקה אחת חיפתה על חזית‬
‫המבנה והשנייה נכנסה אליו תוך איגוף וכבשה אותו חדר‬
‫אחר חדר‪ .‬כמה ערבים ניסו להימלט מן החלונות ונורו‪ .‬לאחר‬
‫כיבוש הקבר נכבש גם הכפר תוך סריקות מבית לבית וללא‬
‫התנגדות‪ ,‬חוץ מאש צלפים מגבעה סמוכה‪ .‬לפלוגה היה הרוג‬
‫אחד וכמה פצועים‪ 50 .‬עד ‪ 7:00‬בבוקר הסתיימו הקרבות‬
‫במירון‪51 .‬‬
‫הפלוגה המשיכה באוטובוסים לג’יש שנכבש בינתיים על־‬
‫ידי כוחות אחרים של החטיבה‪ .‬משם המשיכו לעבר כרם‬
‫זיתים ליד סאסא שאותו על־פי התוכנית היה עליהם לטהר‬
‫בעוד כוח אחר כובש את הכפר‪ .‬בעת התקדמותם בין עצי הזית‬
‫ספגו הפגזה‪ .‬לאחר שסיימו את סריקת האזור הבחינו ביתר‬
‫כוחות החטיבה שעברו שם בדרכם להשלמת כיבוש הגליל‬
‫העליון‪ .‬מראה הטור העובר המחיש את העוצמה שצבר צה“ל‬
‫עד השלב הזה של המלחמה‪ .‬לדעתי‪ ,‬אחד התיאורים הטובים‬
‫והעזים (ומנקודת ראות ישראלית ‪ -‬מרגשים) הקיימים בספרות‬
‫הוא יומנו של לוקי פיינמן החובש‪:‬‬
‫“שכבנו בשדה [‪ ]...‬מתרגלים ליבבות ולחבטות של המרגמות‪.‬‬
‫פתאום שמענו צעקה חזקה‪ .‬מיד הצטרפו קולות נוספים‪.‬‬
‫“הסתכלו“‪ ,‬הם קראו‪“ ,‬הסתכלו בדרך!“‪ .‬קפצתי על רגלי‪]...[ .‬‬
‫על הדרך‪ ,‬בצד שלנו‪ ,‬נעה יחידה משוריינת‪ ,‬בעוצמה של מתכת‬
‫וזחלים‪ .‬מעולם לא חשדנו שבכל ישראל הייתה כמות כזו של‬
‫כלי שריון‪ .‬הם נמתחו במורד הדרך עד לקצה טווח ראייתנו‪.‬‬
‫מגדל עוז נע‪ ,‬עם ראש וכתפי אדם מעל הצריח [‪ ]...‬לא פחדנו‬
‫עוד“‪52.‬‬
‫בסופו של דבר נכבש סאסא ללא קרב‪ ,‬ומחלקה ‪1‬‬
‫השתלטה על ההרים שמסביב לו שחלשו על הדרך‪ ,‬זאת תוך‬
‫התנגדות קלה של כמה ערבים שנמלטו כאשר התקרבו‪ .‬אש‬
‫מטרידה נורתה מדי פעם מתחנת משטרת סעסע הסמוכה‪.‬‬
‫בשלב הזה אזלה לחיילי מחלקה ‪ 1‬האספקה‪ ,‬והם סבלו בעיקר‬
‫מצמא‪ .‬המחלקה השנייה נשארה בלילה ובמשך היום בשטח‬
‫בתפקידי חסימה‪ .‬לידי הכוח החוסם נפל שלל לא מבוטל‪ :‬שתי‬
‫משאיות ותותח ‪ 75‬מ“מ שננטשו על־ידי הערבים בהתקרבם‬
‫לחסימה‪53.‬‬
‫שתי המחלקות התאחדו לזמן קצר בהמשך היום‪ ,‬ומכיוון‬
‫שעדיין לא הגיעה אספקה שמחו חיילי מחלקה ‪ 1‬כשנמצאו מים‬
‫ומזון בכלי הרכב שנלקחו שלל‪ .‬החיילים עלו שוב על אוטובוסים‬
‫ועשו דרכם לעבר גבול לבנון‪ .‬שם‪ ,‬סמוך לגבול‪ ,‬תפסו חיילי‬
‫מחלקה ‪ 1‬עמדות בשני מבנים שבהם בילו את הלילה כשהם‬
‫קופאים מקור‪ .‬למחרת הם ראו ערבים נמלטים אל מעֵבר לגבול‬
‫לבנון‪ ,‬והם לא ניסו למנוע זאת בעדם‪ ,‬אך ירו לעבר אלה שניסו‬
‫לנוע לכיוון ההפוך‪ .‬המחלקה השנייה‪ ,‬של פלדמן‪ ,‬נערכה בלילה‬
‫בעמדות באזור אל־מלאכיה (כיום מלכיה)‪ ,‬ובהמשך הוטל על‬
‫המחלקה לטהר למחרת את הגבעות שבסביבתה‪ .‬ב־‪ 31‬בחודש‬
‫בבוקר יצאה המחלקה למשימתה‪.‬‬
‫בדרך נתקלה באש של מקלע כבד‪ ,‬ופלדמן הזעיק תגבורת‬
‫וערך את כוחותיו‪ .‬זמן קצר לאחר ההיערכות החלה התקפת־‬
‫נגד של הכוחות הערביים‪ ,‬שנהדפה‪ ,‬ובה נהרג פלדמן‪ .‬מותו של‬
‫פלדמן‪ ,‬אחד הישראלים הבודדים בפלוגה‪ ,‬שהיה מפקד אהוב‬
‫במיוחד‪ ,‬היה אבֵדה גדולה‪.‬‬
‫לאחר המבצע‬
‫‪54‬‬
‫ב־‪ 2‬בנובמבר חזרה הפלוגה לבסיסה; הפעם‪ ,‬בעקבות‬
‫סיום מבצע חירם‪ ,‬בדרך קצרה הרבה יותר‪ .‬כמה ימים לאחר‬
‫מכן החלה תקופה של אימונים אינטנסיביים באזור שבין חיפה‬
‫לעתלית‪ .‬בדצמבר קיבלה הפלוגה לאחריותה שלושה משלטים‬
‫באזור משמר הירדן‪ - 55‬כל מחלקה תפסה משלט אחד‪ ,‬ומשלט‬
‫אחד נותר לא מאויש‪ ,‬אך ממוקש‪ .‬באותו משלט נהרג מתנדב‬
‫מלונדון כאשר עלה על מוקש ישראלי‪ 56.‬תקופת הרגיעה היחסית‬
‫נוצלה לקורסים‪ ,‬לסמינרים וכדומה‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬אולי באופן‬
‫טבעי‪ ,‬התרופפה המשמעת‪ ,‬אירעו מקרים של שרֵפת רהיטים‪,‬‬
‫זריקת רימונים לשירותים ועריקה מאורגנת של קבוצת חיילים‬
‫שהסתיימה במשפט ובמאסר של הנוגעים בדבר‪ 57.‬בחודשים‬
‫הראשונים ‪ ,1949‬בעוד רבים מן המתנדבים השתחררו‪ ,‬מוזגו‬
‫חטיבות ‪ 7‬ו־‪.8‬‬
‫פלוגה ב’ בגדוד ‪ 72‬היא דוגמה לבשלּות צה“ל בחודשים‬
‫האחרונים של מלחמת העצמאות‪ .‬שלא כמו הקנדים בגבעתי‪,‬‬
‫הצבת החיילים בפלוגה לא הייתה בבחינת בזבוז כישורים שיכלו‬
‫להועיל יותר במקום אחר‪ .‬זו הייתה יחידה שביצעה בהצלחה‬
‫מבצעים צבאיים מורכבים למדי‪ ,‬ואולם‪ ,‬אף כי הייתה יחידה‬
‫ברמה טובה במושגים של מלחמת העצמאות‪ ,‬יחידות רבות אחרות‬
‫בצה“ל בסוף ‪ 1948‬היו ברמה דומה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬המאפיין העיקרי‬
‫של היחידה היה הרעננות שהשתלבה ברמה המשתפרת של צה“ל‬
‫אשר הושגה הודות לניסיון‪ ,‬לאימונים‪ ,‬לארגון ולציוד משופרים‪.‬‬
‫הרעננות הזאת נבעה גם מכך שבשל הקמתה המאוחרת היא לא‬
‫נשחקה כמו יחידות אחרות ותיקות יותר‪.‬‬
‫סיכום‬
‫שתי היחידות ‪ -‬המחלקה הקנדית בגדוד ‪ 52‬ופלוגה ב’‬
‫בגדוד ‪ - 72‬הצליחו בתקופת מלחמת העצמאות להשתלב היטב‬
‫ב“הגנה“ ובצה“ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין דומה גדוד ‪ 52‬בגבעתי במאי‬
‫‪ - 1948‬מבחינת האימונים‪ ,‬הציוד והניסיון ‪ -‬לגדוד ‪ 72‬כחצי‬
‫שנה לאחר מכן‪ .‬אימוניו של האחרון היו מקיפים הרבה יותר‪,‬‬
‫ציודו משופר‪ ,‬וחייליו היו יחסית “מלומדי מלחמה“‪.‬‬
‫‬
‫* המאמר מבוסס על עבודת הדוקטור של המחבר בנושא מח”ל במלחמת‬
‫העצמאות‪.‬‬
‫** המחבר מבקש להודות לג’ן וולף מאילניה על עדויותיו מכלי ראשון‬
‫שאותן לא ניתן היה להשיג בשום דרך אחרת‪ ,‬ועל הערותיו הבונות‪.‬‬
‫‪ 86‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ב‬
‫מפנקסו של מג“ד‬
‫מי יפקד‬
‫על חטיבות‬
‫המילואים?‬
‫האם יש מקום למנות מפקד‬
‫בחטיבת מילואים מהצבא‬
‫הסדיר שעה שלמפקד‬
‫שמגיע מתוך מערך‬
‫המילואים יש יתרונות שלא‬
‫בנקל ניתן לוותר עליהם ?‬
‫סא"ל מיל' גור רוזנבלט >‬
‫מג"ד במילואים‬
‫דיון שיבוץ בכירים האחרון‬
‫שהתקיים בצה“ל נפל דבר‪ .‬בקיץ‬
‫‪ 2016‬הקרוב יסיים אל“ם (מיל’)‬
‫בני בן ארי‪ ,‬מפקד חטיבת הנגב‪ ,‬שהיא‬
‫חטיבת חי“ר במילואים‪ ,‬את תפקידו‬
‫לאחר חמש שנות פיקוד על החטיבה‪.‬‬
‫עם סיום תפקידו יסתיים גם פרק מפואר‬
‫בתולדות צה“ל שבו פיקדו מפקדי‬
‫חטיבות מקרב אנשי מילואים על חטיבות‬
‫מילואים בצה“ל‪ .‬כיום‪ ,‬אין עוד אף חטיבת‬
‫מילואים מתמרנת שהמפקד שלה הוא‬
‫איש מילואים (צריך לסייג ולומר שיש‬
‫עדיין אגד ארטילרי אחרון שהמפקד שלו‬
‫הוא איש מילואים‪ ,‬אך הוא בבחינת היוצא‬
‫מן הכלל שמעיד על הכלל)‪ ,‬וכל תפקידי‬
‫מפקדי חטיבות המילואים יאוישו על־ידי‬
‫המערך הסדיר‪ .‬רובם יהיו מג“דים לשעבר‬
‫של גדודים סדירים שסיימו את תפקידיהם‬
‫כמפקדי גדודים‪ ,‬ביצעו עוד תפקיד מטה‪,‬‬
‫ויעשו את צעדיהם הראשונים כמפקדי‬
‫חטיבה בפיקוד על חטיבת מילואים‪.‬‬
‫מובן שיש מקום לשאול האם בכלל‬
‫התקבלה החלטה כזאת בצה“ל ‪ -‬להוציא‬
‫את הפיקוד על חטיבות המילואים מידי‬
‫אנשי המילואים ולהפקיד אותן בידי‬
‫המערך הסדיר בלבד‪ .‬סביר יותר להניח‬
‫שהמנגנון שפעל כאן הוא הלחץ הטבעי‬
‫הקיים לקדם מפקדים מצוינים במערך‬
‫הסדיר‪ ,‬שהוכיחו את עצמם בפיקוד על‬
‫גדודים‪ ,‬לתפקידים בכירים יותר‪ .‬זהו‬
‫לחץ מּוכר וקיים מאז ומתמיד בכל אר־‬
‫גון שהוא‪ .‬בארגון כמו צה“ל ‪ -‬שבו אלה‬
‫שמקבלים את ההחלטות על המינויים‬
‫האלה מכירים באופן אישי את המועמדים‬
‫מבין המג“דים הסדירים מכיוון ששירתו‬
‫תחת פיקודם ‪ -‬זהו תהליך כמעט טבעי‪.‬‬
‫מטרת המאמר היא להציג את הב־‬
‫עייתיות של המציאּות הזאת‪ .‬לכאורה‬
‫אין מישהו מתאים יותר לפקד על חטי־‬
‫בת מילואים ממג“ד שסיים את תפקידו;‬
‫הוא מעודכן מאוד בנוגע למצב הגדודים‬
‫הלוחמים מתוך ניסיונו כמפקד גדוד‪ ,‬הוא‬
‫רעב לתפקיד משמעותי יותר מתפקיד‬
‫המג“ד‪ ,‬ולכן ירצה להוכיח את עצמו‪ ,‬וב־‬
‫עיקר‪ ,‬מכיוון שהוא מועמד בעתיד לפקד‬
‫על חטיבת חי“ר סדירה‪ ,‬י ַקנה לו פיקוד‬
‫על חטיבת מילואים ניסיון חשוב והכרחי‬
‫בדרכו לתפקיד הזה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במ־‬
‫ציאּות של צבא שמשתנה ללא הפסקה‪,‬‬
‫ובקצב גובר והולך‪ ,‬בייחוד בהיבט של‬
‫כניסת טכנולוגיות פו“ש (פיקוד ושלי־‬
‫טה) חדשות‪ ,‬למפקד שמעודכן במתרחש‬
‫בצה“ל יש יתרון גדול‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בלי להמעיט מחשיבות הדב־‬
‫רים‪ ,‬נראה שלמפקד שמגיע מתוך מערך‬
‫המילואים יש יתרונות שלא בנקל ניתן‬
‫לוותר עליהם‪.‬‬
‫היתרון הראשון והחשוב ביותר הוא‬
‫הכרה מעמיקה של מערך המילואים‪ .‬אין‬
‫זה סוד שקיים פער בין אנשי המילואים‬
‫לבין אנשי המערך הסדיר בנוגע להב־‬
‫נת היכולות של מערך המילואים‪ .‬איש‬
‫מילואים שנדרש לפקד על חטיבת מי־‬
‫לואים מסוגל לדרוש הרבה מאנשיו ‪ -‬לא‬
‫רק בגלל שהוא עצמו נמצא במציאּות‬
‫המיוחדת של שילוב עבודה ושירות במי־‬
‫לואים‪ ,‬אלא בגלל שהוא בוגר של המ־‬
‫ציאּות הזאת‪ .‬למפקד שלא שירת במערך‬
‫המילואים אין יכולת לדעת עד כמה ניתן‬
‫למתוח את החבל ומתי הדרישות הופ־‬
‫כות לבלתי אפשריות‪ .‬התוצאה של מפקד‬
‫הכרת מערך המילואים‬
‫קשורה גם בהכרת‬
‫המציאּות המיוחדת של‬
‫שמירה על כשירות של‬
‫חטיבה לוחמת במציאּות‬
‫של מפגשים קצרים‬
‫במשך השנה‪ .‬זו מציאּות‬
‫ייחודית שדורשת הבנה‬
‫מעמיקה המבוססת‬
‫בעיקר על ניסיון‬
‫שלא חווה זאת על בשרו היא בדרך־כלל‬
‫דווקא הנמכת הדרישות‪ .‬המפקד הסדיר‬
‫שלא חווה מימיו את הקונפליקט שבין‬
‫עבודה לצבא‪ ,‬וגם לא חווה מימיו מציאּות‬
‫של חיפוש עבודה‪ ,‬עלול בקלות יחסית‬
‫להוריד את הדרישות כלפי פקודיו כאשר‬
‫מופנות אליו טענות מן הסוג הזה‪.‬‬
‫הכרת מערך המילואים קשורה גם בה־‬
‫כרת המציאּות המיוחדת של שמירה על‬
‫כשירות של חטיבה לוחמת במציאּות של‬
‫מפגשים קצרים במשך השנה‪ .‬זו מציאּות‬
‫ייחודית שדורשת הבנה מעמיקה המבו־‬
‫ססת בעיקר על ניסיון‪ .‬בדרך־כלל עומד‬
‫לימינו של המפקד הסדיר של חטיבת‬
‫מפנקסו של מג“ד ‪87‬‬
‫חטיבת מילואים בתרגיל‬
‫יש לחזק את המִפקדות של חטיבות‬
‫המילואים וליצור מחויבות קבועה‬
‫לאיוש של לפחות רבע ממפקדי‬
‫חטיבות המילואים באמצעות אנשי‬
‫מילואים‪ ,‬ועדיף בפיזור כזה שבכל‬
‫אוגדה יהיה לפחות מח”ט אחד‬
‫שהוא בעצמו איש מילואים‬
‫המילואים‪ ,‬שנתקל לראשונה במציאּות‬
‫המורכבת הזאת‪ ,‬מטה חטיבה מיומן ומ־‬
‫נוסה‪ ,‬אך כמובן שאין תחליף להכרת המ־‬
‫פקד עצמו את המציאות הזאת‪ .‬יש לציין‬
‫שבסיום שנתיים של פיקוד על החטיבה‬
‫הוא כבר יהיה מסוגל להבין את המור־‬
‫כבות הזאת‪ ,‬אך בדרך־כלל זה יהיה גם‬
‫השלב שבו הוא יסיים את תפקידו‪ ,‬ויע־‬
‫בור לתפקיד הבא‪.‬‬
‫יתרון נוסף קשור למספר השנים שבהן‬
‫ממלא המפקד את התפקיד‪ .‬קדנציה של‬
‫מפקד במערך המילואים נמשכת בדרך־‬
‫כלל חמש שנים‪ .‬במציאּות של המי־‬
‫לואים פרק־הזמן של שנה־שנתיים חולף‬
‫במהירות‪ .‬הגדודים לא מגויסים באופן‬
‫קבוע‪ ,‬אלא מגיעים לאימונים שמתקיימים‬
‫פעם בשנה‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬ולתעסוקות‬
‫על־פי הצורך‪.‬‬
‫קשה מאוד להניע תהליכים משמעו־‬
‫תיים במציאות כזאת‪ ,‬שכן לשם כך נד־‬
‫רשות כמה שנים‪ .‬כך גם משך התפקידים‬
‫של מפקדי הגדודים ושל מטה החטיבה‬
‫הוא חמש שנים (ההתייחסות כאן היא‬
‫לסמח“ט‪ ,‬לרמ“ט‪ ,‬לקמ“ן וכדומה‪ ,‬שהם‬
‫התפקידים העיקריים של המטה המבצעי‬
‫של החטיבה‪ ,‬ולא לקצין השלישות הח־‬
‫טיבתי או לקצין הלוגיסטיקה החטיבתי‪,‬‬
‫שהם סדירים המתחלפים כל שנתיים)‪.‬‬
‫מפקד חטיבה אמון בין היתר על בניין‬
‫הכוח‪ .‬במסגרת הזאת עליו לקבל החל־‬
‫טות על מינוי מפקדים‪ ,‬זאת חרף העוב־‬
‫דה שהוא כמעט שאינו רואה את תפקודם‬
‫בפועל‪ .‬את ׂשדרת המ“פים בחטיבה הוא‬
‫אינו מצליח להכיר היטב‪ ,‬וממילא החל־‬
‫טות על שדֵרת הפיקוד הבא של הגדודים‬
‫מבוססות בסופו של דבר בעיקר על הח־‬
‫לטות של הגדודים עצמם‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעתים‬
‫קרובות המפקדים הטובים במילואים הם‬
‫לאו דווקא אלה שחושבים על התפקיד‬
‫הבא‪ ,‬אלא מפקדים שיש צורך לשכנע‬
‫אותם לקחת את התפקיד ‪ -‬שכנוע המ־‬
‫בוסס על היכרות ועל אמון שנבנה במהלך‬
‫תקופה‪ ,‬ושאותו מפקד שהגיע לתקופה‬
‫קצרה לא מספיק ליצור‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬היכולת של בעל תפקיד לה־‬
‫תייחס ברצינות למפקד שלו‪ ,‬כאשר משך‬
‫הקדנציה של המפקד הוא כמעט שליש‬
‫מזה של מי שהוא מפקד עליו‪ ,‬מעטה‬
‫מאוד‪ .‬במהלך תפקידו של מג“ד מתח־‬
‫לפים בממוצע שלושה מח“טים סדירים‪,‬‬
‫והדבר מקשה עליו להתייחס בכובד ראש‬
‫לשינויים שהם רוצים להטמיע בחטיבה‪.‬‬
‫מובן שגם ההיכרות של מפקד האוגדה‪,‬‬
‫שממליץ על המינוי‪ ,‬עם קאדר המפקדים‬
‫הפוטנציאלי לפיקוד על חטיבה‪ ,‬מוגבלת‬
‫בשל הקדנציה הקצרה שלו עצמו‪ .‬ההח־‬
‫לטה להטיל על איש מילואים פיקוד על‬
‫חטיבה היא משמעותית‪ ,‬וגם לא מובנת‬
‫מאליה‪ .‬החלטה כזאת יכולה להתקבל רק‬
‫על סמך היכרות מעמיקה‪ .‬למפקד אוג־‬
‫דה שמגיע גם הוא לקדנציה קצרה של‬
‫שנתיים יש יכולת מוגבלת מאוד לתת‬
‫המלצות מן הסוג הזה‪ .‬כמו כן לא ניתן‬
‫להתעלם מן העובדה שמתן פיקוד על‬
‫חטיבה לאיש מילואים משמעותה מבחינת‬
‫האוגדה או הפיקוד אובדן של תקן אלוף־‬
‫משנה‪ ,‬ולתקופה ארוכה של חמש שנים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬החיסרון הגדול של מפקד‬
‫במילואים הוא היותו איש מילואים‪.‬‬
‫‪ 88‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ככזה‪ ,‬יש לו מקום עבודה‪ ,‬שהוא‬
‫מקום העבודה העיקרי שלו‪ ,‬ויש לו על־‬
‫פי־רוב משפחה‪ ,‬שלא בחרה מראש במ־‬
‫סלול מחויבות של איש קבע‪ .‬לעומתו‪,‬‬
‫נדמה שלמפקד מהמערך הסדיר יש רמת‬
‫מחויבות מוחלטת לפיקוד על החטי־‬
‫בה‪ .‬מובן שהטיעון הזה בעייתי מאוד‪.‬‬
‫צה“ל מטיל‪ ,‬ובצדק‪ ,‬על מפקד החטיבה‬
‫תפקידים משמעותיים נוסף על תפקיד‬
‫מפקד החטיבה‪ .‬במקרים רבים משמש‬
‫מפקד החטיבה מפקד צוות בקורס מ“פים‬
‫או בקורס מג“דים‪ ,‬ולעתים הוא משמש‬
‫רמ“ט האוגדה‪ .‬למעשה‪ ,‬כאשר בוחנים‬
‫את היקף הזמן העומד לרשות המפקד‬
‫הסדיר לצורך פיקוד על החטיבה‪ ,‬עולה‬
‫לעתים קרובות שדווקא מפקד שהוא איש‬
‫מילואים‪ ,‬שעובד בעבודה אזרחית לצד‬
‫תפקידו‪ ,‬משקיע זמן רב יותר בפיקוד על‬
‫החטיבה מהזמן שמשקיע המפקד הסדיר‪,‬‬
‫שצריך להשקיע באופן קבוע זמן רב בת־‬
‫פקיד הנוסף שלו‪.‬‬
‫הסוגיה הזאת עומדת גם במרכזו של‬
‫דיון בעל חשיבות רבה בנוגע להפעלת‬
‫חטיבות מילואים‪ ,‬החורג מן הנושא של‬
‫המאמר הזה‪ ,‬אך אציג את משמעויותיו‬
‫לצורך הדיון הזה‪.‬‬
‫במלחמת לבנון השנייה הופעלו שלוש‬
‫אוגדות מילואים‪ ,‬וחטיבות מילואים רבות‬
‫הופעלו בצורה חטיבתית כולל מִפק־‬
‫דת החטיבה‪ .‬שלוש שנים לאחר מכן‪,‬‬
‫במבצ ע עופרת יצוקה‪ ,‬הופעלה חט�י‬
‫בת מילואים אחת בלבד‪ ,‬וגם היא בש־‬
‫להי המבצע‪ .‬במבצע צוק איתן‪ ,‬על אף‬
‫שהופעלו עשרה צוותי קרב חטיבתיים‪,‬‬
‫כל צוותי הקרב היו של חטיבות סדירות‪,‬‬
‫כולל חטיבות שלא הופעלו בשנים האח־‬
‫רונות כחטיבות‪ ,‬בין היתר חטיבת בית־‬
‫ספר למ“כים וחטיבת בית־הספר לקצינים‬
‫(יש לציין שפלוגות מילואים‪ ,‬ולעתים גם‬
‫גדודי מילואים‪ ,‬שהיו חלק מן החטיבות‬
‫הסדירות‪ ,‬כן הופעלו‪ ,‬אם כי בדרך־כלל‬
‫בצורה מוגבלת)‪.‬‬
‫מתעוררת השאלה‪ :‬מה הקשר בין‬
‫ההפעלה לפיקוד? ובכן‪ ,‬ברור שסוגיית‬
‫הפיקוד לא הייתה הסיבה היחידה לאי‬
‫ההפעלה של חטיבות המילואים במבצע‬
‫צוק איתן (יש סיבות נוספות‪ ,‬בהן הרגי־‬
‫שּות המיוחדת לנפגעים בקרב מערך המי־‬
‫לואים‪ ,‬קיומן של מספיק חטיבות סדי־‬
‫רות לביצוע המשימה והמחאות שנוטים‬
‫אנשי מילואים לארגן לאחר מלחמות)‪,‬‬
‫אך הקשר ברור‪ .‬מי שמפקד על חטיבה‬
‫במשך תקופה קצרה‪ ,‬ומעולם לא התנסה‬
‫בהפעלת החטיבה בתרגיל חטיבתי‪ ,‬גם‬
‫לא שלדי‪ ,‬מהסס מאוד לפני שהוא לוחץ‬
‫על הדרגים שמעליו להפעיל את החטיבה‬
‫בפעילות מבצעית‪.‬‬
‫זה כמעט מובן מאליו‪ .‬המקרה של ארז‬
‫צוקרמן‪ ,‬שהיה מפקד אוגדת מילואים‬
‫במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬נלמד היטב‪ .‬צו־‬
‫קרמן הגיע לתפקיד מפקד אוגדת מילואים‬
‫אף כי לא פיקד על כוח מילואים משמעו־‬
‫תי קודם לכן‪ .‬הוא גם לא הספיק לבצע‬
‫כל תרגיל עם האוגדה שלו לפני המלח־‬
‫מה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬צוקרמן התעקש (בצורה‬
‫מעוררת הערכה) על הפעלת האוגדה במ־‬
‫לחמה‪ .‬על תפקוד האוגדה במלחמה נמת־‬
‫חה ביקורת רבה‪ ,‬והדבר הוביל לפרישתו‬
‫של צוקרמן מן הצבא‪.‬‬
‫הצעתי היא לקבוע שבכל‬
‫אוגדת מילואים אחד‬
‫המח”טים לפחות יהיה‬
‫איש מילואים בעצמו‬
‫ייתכן שיהיה מי שיאמר שבמציאּות‬
‫הקיימת בשנים האחרונות אין עוד מקום‬
‫לחטיבות מילואים‪ .‬דרג המילואים הג־‬
‫דול ביותר יהיה הגדוד‪ ,‬והוא יופעל על־‬
‫ידי החטיבה הסדירה‪ .‬על־פי הטענה‬
‫הזאת‪ ,‬זוהי הגישה הנכונה לבניין הכוח‬
‫ולהפעלתו‪ .‬מבנה כוח כזה מתקיים בה־‬
‫צלחה רבה בחטיבות המרחביות‪ ,‬שהן‬
‫חטיבות סדירות‪ ,‬הקולטות בשעת חי־‬
‫רום את גדודי המילואים של החטיבות‬
‫המרחביות עצמן‪ ,‬ובכך מאפשרות לג־‬
‫דודים סדירים‪ ,‬שאותם הפעילו במסג־‬
‫רת הבט“ש‪ ,‬לעזוב את הגזרה ולהתארגן‬
‫לתמרון‪ .‬בצורה דומה ניתן יהיה ליצור‬
‫בחטיבות הסדירות מספר קטן יותר של‬
‫גדודים סדירים אך בעלי יכולת לקלוט‬
‫בשעת חירום גדודי מילואים כך שיתמלא‬
‫תקן הכוחות בחטיבה‪ .‬יש לציין כי צורת‬
‫הפעלה דומה של פלוגות מילואים בתוך‬
‫גדודי שריון סדירים כבר קיימת‪ .‬לדע־‬
‫תי‪ ,‬הפתרון הזה לא יביא למיצוי הכוח‬
‫מכיוון שהוא מוותר על מִפקדות חטיב־‬
‫תיות שיהיו נחוצות בעת אירוע מלחמתי‬
‫מורכב‪ ,‬למשל‪ ,‬חזיתות מקבילות בצפון‬
‫ובדרום‪.‬‬
‫הפתרון שאני מציע הוא הפוך‪ :‬לחזק‬
‫את המִפקדות של חטיבות המילואים ולי־‬
‫צור מחויבות קבועה לאיוש של לפחות‬
‫רבע ממפקדי חטיבות המילואים באמ־‬
‫צעות אנשי מילואים‪ ,‬ועדיף בפיזור כזה‬
‫שבכל אוגדה יהיה לפחות מח“ט אחד‬
‫שהוא בעצמו איש מילואים‪ .‬מובן מא־‬
‫ליו שמפקדי חטיבות ממערך המילואים‬
‫חייבים להיות כאלה שהן מקום העבודה‬
‫שלהם והן המצב המשפחתי מאפשרים‬
‫למלא את שני התפקידים במקביל‪ .‬היום‪,‬‬
‫כמו בעבר‪ ,‬יש מועמדים ראויים רבים‬
‫שיכולים למלא את התפקיד‪ .‬מחויבות‬
‫כזאת תגרום לכך שגם מפקדי חטיבות‬
‫המילואים הסדירים יוכלו להיות חברים‬
‫בפורום של התייעצות שיכלול אנשי מי־‬
‫לואים‪ ,‬והדבר יאפשר להתגבר על חלק‬
‫מן הקשיים שצוינו לעיל‪.‬‬
‫עם סיום כתיבתו של המאמר הזה יצא‬
‫לאור ספרו של עפר שלח האומץ לנצח‬
‫ מדיניות ביטחון לישרא‪.‬ל‪ .‬בס�פ‬‫רו (שמהווה מעין תחליף לדו“ח שתוכנן‬
‫להיכתב על־ידי ועדת החוץ והביטחון‬
‫בעקבות מבצע צוק איתן‪ ,‬אך לא נכתב‬
‫בשל החלפת הממשלה) מקדיש שלח פרק‬
‫לצורה הרצויה לדעתו של הפעלת מערך‬
‫המילואים‪.‬‬
‫בפרק הזה הוא מרחיב את הדיבור‬
‫על המחזוריות הקבועה של מינוי מפק־‬
‫דים במילואים‪ :‬בעקבות מלחמות‪ ,‬וכלקח‬
‫קבוע שלהן‪ ,‬מקודמים מפקדים במערך‬
‫המילואים לתפקידי מח“ט‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בתקופה שבין המלחמות הלקח מתעמ־‬
‫עם‪ ,‬ושוב מתמנים מפקדים סדירים בלבד‬
‫לתפקידים האלה‪ .‬המלצתו‪ ,‬הדומה מאוד‬
‫להמלצתי‪ ,‬היא‪“ :‬יש לחדש את קידומם‬
‫של אנשי מילואים לתפקידים בכירים‪,‬‬
‫מדרגת אלוף משנה‪ ,‬ולהמעיט בהצ־‬
‫בת סדירים לפיקוד במילואים כתפקיד‬
‫משני“‪ 1.‬שלח מציין גם את ניסיון החיים‬
‫והתבונה שמביאים אתם לתפקיד מפקדי‬
‫המילואים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הצעתי היא לקבוע שבכל אוג־‬
‫דת מילואים אחד המח“טים לפחות יהיה‬
‫איש מילואים בעצמו‪ .‬כאיש מילואים הוא‬
‫יוכל להביא לידי ביטוי את היתרונות של‬
‫הכרת מערך המילואים‪ ,‬ויוכל להוות מוקד‬
‫ידע בקרב מפקדי האוגדה וסביב שולחן‬
‫מקבלי ההחלטות באוגדה ובפיקוד בנוגע‬
‫לאימון מערך המילואים ולהפעלתו‪.‬‬
‫במה ‪89‬‬
‫מבוא‬
‫דוד בן־גוריון טבע ־בק‪ ,1948‬עם ה�ק‬
‫מתו של צה“ל‪ ,‬את המשפט “עם בונה‬
‫צבא“‪ .‬המשפט הורחב על־ידי אלעזר‬
‫שטרן שאמר‪“ :‬עם בונה צבא בונה עם“‪.‬‬
‫הקביעות האלה מבטאות הכרה בכך שהק‬
‫גנה על המדינה אינה מסתכמת בהגנה על‬
‫גבולותיה הפיזיים‪ ,‬אלא כוללת גם הגנה‬
‫על אנשיה‪ .‬זאת באמצעות מתן כלים‬
‫וטיפוח היכולות האישיות‪ ,‬תחושת המק‬
‫סוגלות וההערכה העצמית לנוכח נקודת‬
‫הפתיחה‪.‬‬
‫משמעותה של נקודת הפתיחה‬
‫מספרים על רב וגנב שנפטרו מן העולם‬
‫הזה ועלו לשמים‪ .‬הגנב‪ ,‬למרות מעשיו‪,‬‬
‫נידון לכף זכות וזכה לכל טוב בעוד הרב‬
‫נידון לכף חובה ונדרש לתת חשבון על‬
‫כל מעשה ומעשה בחייו‪ .‬נשאלת השאק‬
‫לה‪ :‬מדוע קיבל הרב יחס פחות טוב מזה‬
‫של הגנב‪ 1.‬התשובה היא שכנראה מצפים‬
‫מן הרב ליותר‪ .‬ניתן להניח שהגנב גדל‬
‫בסביבה שלא אפשרה לו להתחנך כראוי‪,‬‬
‫אך לקראת סוף חייו התחרט על מעשיו‪,‬‬
‫ואילו הרב נולד למציאּות של סביבה תוק‬
‫מכת אך לא מימש את הפוטנציאל שלו‪.‬‬
‫הסיפור אינו מצדיק את מעשיו של הגנב‪,‬‬
‫אך הוא מלמד על משמעותה של נקודת‬
‫הפתיחה בחיים‪.‬‬
‫נקודת הפתיחה היא מרכיב מרכזי בנק‬
‫סיבות החיים של כל אדם‪ .‬חלק מן הנק‬
‫סיבות קשורות לסביבה שבה הוא נולד‪,‬‬
‫וחלקן מצטברות מהתנסויותיו במהלך‬
‫החיים‪ .‬בהקשר לשירות הצבאי נקוק‬
‫דת הפתיחה מתייחסת לנסיבות שיכוק‬
‫לות להשפיע על אופי השירות‪ ,‬לתהליך‬
‫ההסתגלות למערכת הצבאית ולהתנהגות‬
‫בתוכה‪ .‬לפיכך יש חשיבות קריטית להכק‬
‫רת נקודת הפתיחה תוך הבנת ההשלכות‬
‫שלה‪ .‬דוגמה לכך היא צוער בקורס קציק‬
‫נים ממוצא אתיופי שעלה להדחה‪ .‬מפקד‬
‫הצוות שלו טען שהנימוק לכך הוא חוסר‬
‫הביטחון של הצוער הבא לידי ביטוי בכך‬
‫שהוא משפיל את עיניו מולו‪ 2.‬הצוער טען‬
‫להגנתו שבעדה האתיופית נהוג שלא‬
‫להסתכל בעיניים כאשר מבקשים להביע‬
‫כבוד כלפי האדם שעמו משוחחים‪ .‬מפקד‬
‫בה“ד ‪ 1‬באותה עת‪ ,‬אלעזר שטרן‪ ,‬החליט‬
‫להשאירו בקורס‪ .‬מן הדוגמה הזאת ניתן‬
‫ללמוד על אחד הכשלים השכיחים ביותר‬
‫בתקשורת שבין מפקד ופקוד שהסיבה‬
‫לו היא ניסיונו של המפקד לטפל בפקוד‬
‫בהתאם למונחים של עולמו שלו‪.‬‬
‫בעקבות הדברים האלה אני מבקשת‬
‫להעלות שתי שאלות‪ :‬האחת ‪ -‬האם כאשר‬
‫מבקשים מנסים לנבא את מידת הצלחתו‬
‫של חייל בתפקיד (בריאיון לקראת דיוני‬
‫איוש‪ ,‬למשל)‪ ,‬מביאים בחשבון את נקוק‬
‫דת הפתיחה? השאלה השנייה ‪ -‬האם‬
‫בחוות דעת הניתנות בנוגע לתפקודו של‬
‫חייל מביאים תמיד בחשבון את נקודת‬
‫הפתיחה שלו? התשובה לשתי השאלות‬
‫ לא תמיד‪.‬‬‫במקרים רבים ניתנת עדיפות לדרך‬
‫הקלה‪ .‬אנחנו מעדיפים חייל שיהיה לנו‬
‫קל אתו על פני חייל שדורש השקעה‪.‬‬
‫הבאה בחשבון של נקודת הפתיחה באופן‬
‫הנכון דורשת חקירה עמוקה ומאמצים‬
‫רבים שאותם אנחנו לא תמיד מוכנים‬
‫להשקיע‪.‬‬
‫הצלחה בתפקיד הצבאי‬
‫חייל שנקודת הפתיחה שלו נמוכה‬
‫נדרש להשקיע מאמץ רב יותר כדי למלא‬
‫בהצלחה את תפקידו‪ .‬למשל‪ ,‬חייל שעלה‬
‫לארץ לפני זמן לא רב כדי להתגייס‪ .‬נוסף‬
‫על ההתמודדות עם המורכבות של לימוד‬
‫התפקיד ושל המסגרת הצבאית‪ ,‬עליו להק‬
‫שקיע מאמצים כדי להתמודד עם מגבלת‬
‫השפה‪ .‬עליו לגבש תמונת הבנה כוללת‬
‫מתוך מילים ומשפטים הנאמרים בשפה‬
‫שבה הוא אינו שולט‪ ,‬וקרוב לוודאי‬
‫שיידרש לו זמן רב יותר כדי למלא כראוי‬
‫את תפקידו‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר מפקד מנסה‬
‫לאמוד הצלחה בתפקיד עד כה או לנבא‬
‫הצלחה בתפקיד בהמשך אל לו להסתפק‬
‫בבחינת התפקוד כפי שהוא נראה על פני‬
‫השטח‪ .‬עליו להביא בחשבון את נקודת‬
‫הפתיחה‪ .‬המפקד יוכל לבחון אם דריק‬
‫שותיו ממנו הגיוניות על־ידי כך שינסה‬
‫להעמיד את עצמו במקום אותו החייל עם‬
‫אותם תנאי פתיחה‪ .‬כך יוכל לקבל פרספק‬
‫קטיבה רחבה יותר‪.‬‬
‫במה‬
‫יריית‬
‫הפתיחה‬
‫הבאה בחשבון של נקודת‬
‫הפתיחה של החייל באופן‬
‫הנכון וההתייחסות אליו‬
‫בהתאם תיתן לו כלים‪ ,‬תטפח‬
‫את יכולותיו האישיות ותחזק‬
‫את תחושת המסוגלות‬
‫וההערכה העצמית שלו‪ .‬עוד‬
‫דרך להגנה על המדינה‬
‫מודל האסימונים‬
‫האתגר המשמעותי ביותר בנוגע לפיק‬
‫קוד בהתאם לנקודת הפתיחה הנו בניין‬
‫ההערכה העצמית של הפקוד‪ .‬ריצ’רד‬
‫לבוי‪ ,‬איש חינוך וסופר‪ ,‬העוסק במוטיבק‬
‫ציה ובהתנהגות בהקשר של לקויות למיק‬
‫דה‪ ,‬דימה את ההערכה העצמית של אדם‬
‫לאסימוני משח‪.‬ק‪ 3.‬ככל שבידי האדם נ�מ‬
‫צאים יותר אסימוני משחק‪ ,‬כך ההערכה‬
‫סרן ענת ניז'ינסקי >‬
‫מהנדסת בצה"ל‬
‫‪ 90‬מערכות ‪466-465‬‬
‫העצמית שלו גבוהה יותר‪ ,‬ולהיפך‪ .‬ניתן‬
‫להשליך מן המודל הזה גם על ההתנהק‬
‫לות במערכת הצבאית‪ .‬המשמעות של‬
‫בניין הערכה עצמית בקרב פקודים היא‬
‫מתן אסימוני משחק‪ .‬ככל שלפקודים יהיו‬
‫יותר אסימונים‪ ,‬ביטחונם העצמי יגבר‬
‫ותעלה רמת התפקוד שלהם‪.‬‬
‫על־פי החוק לשירות הביטחון במדיק‬
‫נת ישראל‪ ,‬חייב כל אזרח בהגיעו לגיל‬
‫‪ 18‬להתגייס למסגרת הצבאית‪ .‬החוק הזה‬
‫מאלץ את כולם לעלות לזירה ולשחק במק‬
‫שחק האסימונים‪ .‬אל המערכת הצבאית‬
‫מגיעים הן מגויסים שבידיהם אסימונים‬
‫מעטים והן מגויסים שבידיהם אסימונים‬
‫רבים מאוד‪ .‬אלה הם נקודת הפתיחה או‬
‫אסימוני הפתיחה‪ .‬כל הצלחה מוסיפה‬
‫אסימונים‪ .‬כל כישלון מפחית את מספר‬
‫האסימונים‪ .‬לחייל שהתגייס ליחידה יוקק‬
‫רתית שאליה חלם להגיע‪ ,‬אשר תאפשר לו‬
‫לפתח קריירה בעולם האזרחי‪ ,‬יש אסיק‬
‫מונים רבים יותר בהשוואה לחייל שנשלח‬
‫לתפקיד שלא היה מעוניין בו מלכתחילה‬
‫בתנאי שירות קשים‪ .‬לחייל שמשפחתו‬
‫קשת יום ושהוריו מתקשים לתמוך בו‪ ,‬יש‬
‫פחות אסימונים בהשוואה לחייל שמשק‬
‫פחתו מבוססת ותומכת בו‪ .‬השילוב של‬
‫חוק שירות הביטחון עם כללי המסגרת‬
‫הצבאית יוצר בהכרח מצבים שבהם חייל‬
‫שבידיו אסימונים מעטים משחק מול‬
‫מפקדים וחיילים אחרים שלהם אסימונים‬
‫רבים‪ ,‬זאת בתנאים לא פשוטים ובמצבי‬
‫לחץ שונים‪.‬‬
‫חיילים שבידיהם אסימונים מעטים‬
‫משחקים בהתאם לאחת משתי האסטרק‬
‫טגיות הבאות‪:‬‬
‫משחק אימפולסיבי פזיז‪ .‬נקודת‬
‫המבט של חייל הבוחר בצורת המשחק‬
‫הזאת היא שהוא הגיע למצב שבו אין לו‬
‫מה להפסיד‪ .‬הוא אינו מהסס לומר למפקק‬
‫דיו שאינו רוצה להיות שם ושיש בכוונתו‬
‫לברוח מן הבסיס‪ ,‬הוא אינו מהסס לעק‬
‫רוק מן המסגרת והוא אינו חושש לשבת‬
‫בכלא כדי להשיג את מטרותיו‪ .‬דוגמה‬
‫לכך היא חייל שעד לגיוסו היה מפרנס‬
‫משמעותי‪ ,‬ואולי אף העיקרי‪ ,‬במשפחתו‪.‬‬
‫עם גיוסו לצבא נאלץ החייל להשאיר את‬
‫משפחתו מאחור‪ ,‬זאת תוך ידיעה שהק‬
‫כנסתה תהיה נמוכה מזו שהייתה לפני‬
‫הגיוס‪ .‬תהליכי קבלת הקלות הת“ש נמק‬
‫שכים זמן רב‪ ,‬ואותו חייל‪ ,‬שזקוק לסיוע‬
‫מידי‪ ,‬נאלץ לפעול בדרכים לא חוקיות‬
‫ולערוק‪ .‬העריקה פוגעת בהתקדמותו של‬
‫החייל בצבא‪ ,‬והוא עלול להחמיץ הזדק‬
‫מנות לצאת ממעגל המצוקה‪.‬‬
‫משחק דפנסיב‪.‬י‪ .‬חייל הבוחר בצ�ו‬
‫רת המשחק הזאת שומר את הקלפים‬
‫(או האסימונים) קרוב לחזה‪ .‬הוא מהסס‬
‫לשלוף אותם ולהשתמש בהם‪ .‬להלן‬
‫תיאור תיאורטי של מפגש אופייני בין‬
‫מפקד מנוסה‪ ,‬מומחה בתחומו שצבר‬
‫ניסיון ואסימונים במשך שנים רבות‪,‬‬
‫לבין חייל שהתגייס זמן קצר קודם לכן‪.‬‬
‫החייל‪ ,‬שהגיע לתפקיד כשברשותו אסיק‬
‫מוני משחק מעטים‪ ,‬ממעט ליצור קשק‬
‫רים עם חבריו למחלקה‪ ,‬ולומד את החוק‬
‫מר הדרוש בעצמו ללא עזרה‪ .‬בשיחות‬
‫המחלקתיות השבועיות הוא אינו משק‬
‫תתף באופן פעיל‪ .‬הוא מעוניין לקבל מן‬
‫המפקד הדרכה בנוגע לביצוע משימה‪,‬‬
‫והמפקד מבקש לבחון את הידע המקצוק‬
‫חייל שעלה לארץ לפני‬
‫זמן לא רב כדי להתגייס‪,‬‬
‫נוסף על ההתמודדות‬
‫עם המורכבות של לימוד‬
‫התפקיד ושל המסגרת‬
‫הצבאית‪ ,‬עליו להשקיע‬
‫מאמצים כדי להתמודד‬
‫עם מגבלת השפה‬
‫עי שלו‪ ,‬ושואל אותו שאלות על תפעול‬
‫האמצעים הנמצאים בשימוש במחלקה‪.‬‬
‫החייל שותק‪ .‬עמוק בפנים הוא חושב‬
‫שהוא יודע את התשובה‪ ,‬אך הוא אינו‬
‫מרגיש בטוח להמר על האסימונים המק‬
‫עטים שברשותו‪ ,‬ומעוניין לשמור אותם‬
‫להתרחשויות שיהיו בהמשך‪ .‬המפקד‬
‫מורה לו לנסות לחשוב בקול‪ .‬שתיקה‪.‬‬
‫המפקד נותן לו את התשובה לשאלה‬
‫ששאל‪ ,‬ולחייל מתברר שהיא דומה להק‬
‫פליא לתשובה שהוא חשב עליה‪ .‬הוא חש‬
‫תסכול מכך שלא הימר על האסימונים‪.‬‬
‫בכוחם של מפקדים להעניק אסימונים‬
‫לפקודיהם‪ .‬להלן כמה דרכים להענקת‬
‫אסימונים‪:‬‬
‫אמונה בפיקוד ובמשימה ‪ -‬מפקד נותן‬
‫אסימונים לפקוד בכל רגע שבו הוא מפק‬
‫גין אמונה בכוחותיו וכן אמונה במשיק‬
‫מה ובחשיבות שלה‪ .‬צה“ל הנו מערכת‬
‫גדולה המורכבת מפרטים קטנים‪ .‬כל‬
‫פרט קטן משמעותי לפעילות המערכת‬
‫הכוללת והשלמה של ההגנה על המדיק‬
‫נה‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם המשימה נראית שולית‬
‫ופשוטה‪ ,‬על המפקד להסביר לפקודיו‬
‫את חשיבותה‪ .‬מפקד שעושה זאת מוסיף‬
‫לפקודיו אסימונים רבים‪ .‬לדור החיילים‬
‫כיום יש יכולת גבוהה לקרוא את הרוק‬
‫בד הסמוי הקיים במילים של המפקדים‪.‬‬
‫דיבור טכני על חשיבות המשימה אינו‬
‫מספיק‪ .‬חשוב להפגין ברובד הסמוי את‬
‫החשיבות שמייחסים למשימה‪.‬‬
‫מתן ביטוי ליכולות מיוחדות ‪ -‬ניתן‬
‫להקצות זמן בהתאם ללו“ז שבו החייל‬
‫יבטא יכולת יוצאת דופן שקיימת בו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם לחייל יש כישרון שרטוט‪,‬‬
‫ניתן להקצות חצי שעה וציוד מתאים כדי‬
‫שהחייל ישרטט ‪ -‬בין אם למען משיק‬
‫מות היחידה‪ ,‬ובין אם להנאתו‪ .‬ביטוי‬
‫של כישרון קיים הוא דרך מצוינת לאסוף‬
‫אסימונים‪.‬‬
‫משמעת צבאית ‪ -‬משמעת צבאית‬
‫נאותה לוקחת מן הפקוד אסימונים‪ ,‬אך‬
‫מחזירה לו אותם במלואם‪ .‬הטלת משק‬
‫מעת צריכה לבוא תוך בדיקת הנסיבות‬
‫ומתן אמון ואמונה ביכולתו של החייל‬
‫להשתפר ולא באמצעות גרימה של תחוק‬
‫שת אשמה‪ .‬האשמה היא הדרך שבה‬
‫נלקחים האסימונים הרבים ביותר‪ .‬יש‬
‫לציין שלא תמיד קיימות נסיבות מקִלות‬
‫למעשה בעייתי שבוצע‪ .‬הדבר תלוי בהק‬
‫קשר‪ .‬אכן יש מקרים שבהם אין להקל‬
‫בעונש‪ ,‬ואולם‪ ,‬לאחר מכן יש לנקוט‬
‫פעולות מניעה באמצעות חיזוק ההעק‬
‫רכה העצמית כדי שהמעשה לא יחזור‪.‬‬
‫משמעת נכונה מוסיפה אסימונים לטווח‬
‫הארוך‪.‬‬
‫להיערך מראש‬
‫בירור והיערכות מבעוד מועד בהתאם‬
‫לנקודת הפתיחה יכולים להוסיף אסימוק‬
‫נים‪ .‬בכוחם להקל על החייל ולשפר באופן‬
‫משמעותי את קליטתו ביחידה‪ .‬יש לכך‬
‫שני היבטים‪ .‬האחד ‪ -‬כאשר החייל מבק‬
‫חין שמפקדו עשה הכנות לקראת הגעתו‬
‫ליחידה ומבין את מצבו‪ ,‬מתחזק האמון‬
‫שלו במערכת הצבאית‪ ,‬ובהתאם לכך‪,‬‬
‫גובר רצונו לעשות את המיטב‪ .‬ההיבט‬
‫השני ‪ -‬התנהלות קלה יותר בריאיון או‬
‫במה ‪91‬‬
‫חיילי צה”ל ב”חוות השומר”‬
‫חייל שנקודת הפתיחה שלו‬
‫נמוכה נדרש להשקיע מאמץ‬
‫רב יותר כדי למלא בהצלחה‬
‫את תפקידו‬
‫האם כאשר מבקשים‬
‫לנבא את מידת הצלחתו‬
‫של חייל בתפקיד‬
‫מביאים בחשבון את‬
‫נקודת הפתיחה? האם‬
‫בחוות דעת הניתנות‬
‫בנוגע לתפקודו של חייל‬
‫מביאים תמיד בחשבון‬
‫את נקודת הפתיחה שלו?‬
‫בשירות ביחידה מקצרת את הזמן הדרוש‬
‫למיצוי היכולות‪.‬‬
‫במקרים רבים יכולה ההיערכות לבוא‬
‫לידי ביטוי בפעולות פשוטות‪:‬‬
‫הכנת ציוד מותאם אם קיימת בעיה‬
‫רפואית שדורשת זאת‪.‬‬
‫תרגום מבחנים מקצועיים לשפה‬
‫מתאימה עבור עולים חדשים (בדרך־כלל‬
‫אנגלית)‪.‬‬
‫היערכות מראש למתן סיוע כלכלי מול‬
‫גורמי הת“ש ביחידה‪.‬‬
‫הכנה מראש של מגורים ביחידה אם יש‬
‫צורך בכך‪.‬‬
‫סיכום‬
‫“ישנן הרבה סיבות למה לא לעשות‬
‫וסיבה אחת למה כן לעשות‪ ,‬והסיבה‬
‫האחת הזאת היא זו שמנצחת“‪.‬‬
‫הסיבה האחת היא העובדה שמק‬
‫דובר באזרחים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫פירות ההשקעה של חיזוק ההערכה‬
‫העצמית יבואו לידי ביטוי גם מחוץ‬
‫למסגרת הצבאית ‪ -‬מתן אמון רב יותר‬
‫במדינה‪ ,‬רצון לתרום לה ויכולת מעק‬
‫שית לפתח אותה‪.‬‬
‫עלינו לחתור לכך שיהיו לנו הרצון‬
‫הפנימי והכלים הנכונים להתמודד עם‬
‫האתגרים הפיקודיים‪ ,‬שכן זוהי שליק‬
‫חותנו לאור חזונו של בן־גוריון‪.‬‬
‫‪ 92‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ל‬
‫מבט אישי‬
‫התודעה‬
‫כעקרון‬
‫מלחמה‬
‫ראוי שהגורמים המופקדים‬
‫על כך בצה”ל יבחנו את‬
‫האפשרות של הוספת סעיף‬
‫התודעה כאחד מעקרונות‬
‫המלחמה‬
‫סא"ל (מיל') אייל אינגבר >‬
‫קצין אג“ם במילואים במכלול‬
‫התודה של פיקוד המרכז‪.‬‬
‫צורך הדיון אגדיר מהי תודעה‪.‬‬
‫מאמצי התודעה כוללים את כל‬
‫הפעולות הנעשות לשם תקשורת‬
‫בין הדרג האסטרטגי־הצבאי לבין קהלי‬
‫יעד שונים לצורך הערכת המצב בתחום‬
‫התודעה וגיבוש ההמלצות לרמה הממונה‬
‫ כל אלה במקביל למאמצי הלחימה תוך‬‫הבאה בחשבון של שעון הלחימה‪ .‬המא־‬
‫מצים בתחום התודעה כוללים את המר־‬
‫כיבים הבאים‪ :‬תחבולה‪ ,‬הפתעה‪ ,‬הונאה‬
‫והטעיה‪ .‬שימוש באמצעים האלה מאפשר‬
‫רציפּות של המלחמה ואת המשכיותה‪.‬‬
‫יש חשיבות רבה לכך שתהיה סינרגיה‬
‫בין המאמצים האלה לבין אלה הננקטים‬
‫על־ידי גופים אחרים העוסקים בתחום ‪-‬‬
‫הן בתוך צה“ל (דובר צה“ל) והן גופים‬
‫אזרחיים (משרד ההסברה הממשלתי‪,‬‬
‫גורמים בשלטון המקומי‪ ,‬רשות החי־‬
‫רום הלאומי [רח“ל] והמועצה לביטחון‬
‫לאומי)‪.‬‬
‫התודעה משמשת כלי חשוב לפנייה‬
‫לקהלי היעד השונים (למשל‪ ,‬חיילי צה“ל‪,‬‬
‫אזרחי ישראל ‪ -‬היהודים והערבים‪ ,‬הפל־‬
‫סטינים‪ ,‬הארגונים הבין־לאומיים‪ ,‬התק־‬
‫שורת הישראלית והבין־לאומית)‪ .‬במסג־‬
‫רת המאמצים האלה יש ליצור את הנרטיב‬
‫שאותו מבקשים להעביר לכל אחד מקהלי‬
‫היעד בהתאם לאירועים‪ .‬באמצעות מא־‬
‫מצים רציפים בתחום התודעה ניתן לסייע‬
‫למאמצי הלחימה‪.‬‬
‫מכלול התודעה כולל קציני מטה שו־‬
‫נים‪ ,‬המשתייכים למערך הסדיר ולמערך‬
‫המילואים‪ .‬עם אלה נמנים קצינים הומ־‬
‫ניטריים מהמִנהל האזרחי‪ ,‬יועצים מש־‬
‫פטיים‪ ,‬פסיכולוגים‪ ,‬נציגי דובר צה“ל‪,‬‬
‫נציגים של ההתיישבות היהודית‪ ,‬נציגי‬
‫שב“כ‪,‬קציני מודיעין וקציני אג“ם‪ .‬כיום‪,‬‬
‫ככל הידוע לי‪ ,‬יש הבדלים מהותיים‬
‫במילוי המאמצים התודעתיים בין הפי־‬
‫קודים השונים‪ .‬הרושם שלי שבפיקוד‬
‫המרכז ממלאי התפקידים האלה מקדי־‬
‫שים מזמנם לקידום המאמצים התודע־‬
‫תיים‪ ,‬אך בפיקודים אחרים המצב אינו‬
‫כזה‪ .‬יש לציין שגם בפיקוד המרכז יש‬
‫מקום לשיפור בתחום הזה‪.‬‬
‫כדי למלא את המשימות בתחום המא־‬
‫מץ התודעתי אין צורך להקצות משא־‬
‫בים מיוחדים‪ .‬כל בעלי המקצוע נמ־‬
‫צאים בצה“ל‪ ,‬ויש לשאוף לכך שיונחו‬
‫על־ידי הדרגים הבכירים ביותר ‪ -‬החל‬
‫מהרמטכ“ל עד גופי הפיקוד השונים ‪-‬‬
‫להפעלת המאמצים בתחום התודעה כחלק‬
‫מן המאמץ המלחמתי בעתות שגרה ובע־‬
‫תות חירום‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות הבולטות היא פנייתו‬
‫של הרמטכ“ל רא“ל גדי איזנקוט ב־‪9‬‬
‫בפברוא ר ‪ 2016‬לאזרחי ישראל בא�מ‬
‫צעי התקשורת‪“ :‬אנחנו עושים מאמצים‬
‫גדולים מאוד‪ ,‬שרובם הגדול סמויים מה־‬
‫עין הציבורית‪ ,‬אבל מי שמסתובב סביב‬
‫רצועת עזה יראה קרוב למאה כלים הנ־‬
‫דסיים‪ .‬יש לנו את היכולות המתקדמות‬
‫בעולם‪ ,‬ועדיין זה אתגר גדול‪ .‬אנחנו לא‬
‫נותנים לעובדה שיש שקט בדרום לאחז‬
‫עיניים“‪1.‬‬
‫הוא אמר שצה“ל פועל באמצעות תח־‬
‫בולה כדי להתמודד עם תופעת המנהרות‪,‬‬
‫זאת בתגובה להודעת החמאס שהדרך‬
‫לניצחון שלו היא חפירת מנהרות והגעה‬
‫מבט אישי ‪93‬‬
‫מור על גמישות מחשבתית ועל הִשתנות‬
‫מתמדת‪ ,‬כפי שפורט במאמרם של רס“ן‬
‫ד“ר רום לירז וסא“ל הדס ייגר־זלינגר‬
‫“במערכות”‪ 2.‬חשוב לתת מענה לתודעת‬
‫האויב בדיוק ‪ -‬ואולי אף יותר ‪ -‬כפי שנ־‬
‫לחמים נגדו בשטח‪ .‬לדבריהם‪ ,‬במלחמת‬
‫לבנון השנייה השכיל האויב לעבור מש־‬
‫גרה לחירום‪ ,‬ואילו צה“ל לא הצליח לע־‬
‫בור בצורה מהירה‪ ,‬לרבות גיוס מילואים‪,‬‬
‫משגרה לחירום‪ .‬הלקח‪ ,‬להבנתי‪ ,‬הוא‬
‫שהתארגנות מהירה של המפקדה יכולה‬
‫לסייע לפגיעה במרכזי הכובד של האויב‪.‬‬
‫החשיבות של מרכז תודעה‬
‫אחוד במטה הכללי‬
‫תקשורת באיו”ש בצילום פעילויות צה”ל‬
‫בעידן של אמצעי תקשורת מגוונים‪,‬‬
‫המגיבים במהירות על כל התרחשות‪,‬‬
‫מושפעים כל קהלי היעד ממאמצי התודעה‪,‬‬
‫ולכן יש חשיבות רבה להתמקצע בתחום‬
‫הזה‪ ,‬להגיב במהירות למאמצים בתחום‬
‫התודעה שעושה האויב‪ ,‬ואף להקדים אותו‬
‫מאמצי התודעה כוללים‬
‫את כל הפעולות הנעשות‬
‫לשם תקשורת בין הדרג‬
‫האסטרטגי־הצבאי‬
‫לבין קהלי יעד שונים‬
‫לצורך הערכת המצב‬
‫בתחום התודעה וגיבוש‬
‫ההמלצות לרמה הממונה‬
‫דרכן ליישובים ישראליים‪ .‬מאז הצהרתו‬
‫לתקשורת קרסו בדרך לא ידועה תשע‬
‫מנהרות‪ ,‬ובחלק מהן נהרגו כתוצאה מכך‬
‫אנשי חמאס‪ .‬לקריסת המנהרות ולהודעת‬
‫הרמטכ“ל יש תפקיד חשוב במאמץ התו־‬
‫דעתי‪ .‬ואכן המאמצים האלה נשאו פירות‬
‫ויצרו הרתעה‪ .‬מאז נמסרו דיווחים על‬
‫מקרים של סירוב בקרב לוחמי החמאס‬
‫להשתתף בחפירת המנהרות‪.‬‬
‫תגובת צה“ל למאמצי התודעה‬
‫של האויב‬
‫החזבאללה והחמאס עושים מאמצים‬
‫כבירים במלחמה התודעתית‪ ,‬ועל צה“ל‬
‫לפעול לגבש מאמצי נגד בתחום הזה‬
‫ולמסור את המלצותיו בעניין לדרג המ־‬
‫דיני‪ .‬אחת הנקודות החשובות היא לש־‬
‫חשיבות רבה יש להקמת גוף מטכ“לי‬
‫שיגבש את ההמלצות בתחום התודעה‬
‫וירכז את כל המאמצים הנעשים בת־‬
‫חום הזה ביחידות השונות העוסקות בכך‬
‫בצה“ל בעתות שגרה ובעתות חירום‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬כיום ננקטים המאמצים בתחום‬
‫הזה על־ידי מכלולים שונים בצבא ללא‬
‫תיאום ביניהם‪ ,‬הם אקראיים ולא מתוכ־‬
‫ננים‪ ,‬ולכן אינם משיגים את מטרתם‪ .‬רק‬
‫באמצעות ריכוז המאמצים לכדי מאמץ‬
‫אחוד ומתוכנן ניתן יהיה להגיע להכרעה‬
‫תודעתית ולניצחון תודעתי‪.‬‬
‫כדי להקים גוף מטכ“לי כזה יש לכו־‬
‫נן מסגרת שבה ייפגשו מכלולי התודעה‬
‫הפעילים כיום‪ ,‬ושבה יפרטו את הפעי־‬
‫לות הנעשית על־ידי כל אחד מהם‪ ,‬זאת‬
‫במטרה לאחד את הפעילות של כל הגו־‬
‫פים‪ ,‬לעמוד על התפקידים שיש להם‪,‬‬
‫כדי שניתן יהיה לגבש המלצות בתחום‬
‫הזה למטה הכללי‪ ,‬ודרכו להגיש המלצות‬
‫לדרג המדיני‪.‬‬
‫סיכום‬
‫יש חשיבות רבה לכלול את עקרון‬
‫המלחמה התודעתית כאחד מעקרונות‬
‫המלחמה של צה“ל על מנת שהמפקדים‬
‫בצה“ל ‪ -‬הבכירים והזוטרים ‪ -‬יכירו‬
‫בחשיבות הדבר‪ .‬זאת‪ ,‬כדי שניתן יהיה‬
‫להגיע להכרעה תודעתית ולניצחון תו־‬
‫דעתי‪ .‬כיום‪ ,‬בעידן של אמצעי תקשו־‬
‫רת מגוונים‪ ,‬המגיבים במהירות על כל‬
‫התרחשות‪ ,‬מושפעים כל קהלי היעד‬
‫שנמנו לעיל ממאמצי התודעה‪ ,‬ולכן יש‬
‫חשיבות רבה להתמקצע בתחום הזה‪,‬‬
‫להגיב במהירות למאמצים בתחום התו־‬
‫דעה שעושה האויב‪ ,‬ואף להקדים אותו‪.‬‬
‫לישראל יש את היכולות לכך‪.‬‬
‫‪ 94‬מערכות ‪466-465‬‬
‫מ‬
‫מבט אישי‬
‫שליחות‬
‫זה לא סבל‬
‫ביכולתנו כמפקדים ליצור‬
‫לפקודינו מסגרת המכבדת‬
‫ומעריכה את חיי המשפחה‬
‫שלהם‪ ,‬בלי לפגוע במשימות‪.‬‬
‫חובתנו להירתם לכך וצה“ל‬
‫ייתרם מכך‬
‫סא”ל שחר ספדה >‬
‫לשעבר‪ ,‬סמח“ט חברון‬
‫ומג“ד לביא‬
‫הו האיזון הראוי בין שליחות בצבא‬
‫לבין חיים פרטיים‪ ,‬והאם התרבות‬
‫הארגונית הצבאית מעודדת את‬
‫מתן תשומת הלב הדרושה לפיתוח החיים‬
‫הפרטיים? אלו שאלות שנראה לי כי אנו‪,‬‬
‫המשרתים בצה“ל‪ ,‬נוטים להדחיק וראוי‬
‫להעלותן לשיח פתוח בין המפקדים‪.‬‬
‫מסמך “רוח צה“ל“ נועד לעצב‬
‫את דפוסי הפעולה של המשרתים‪ .‬על‬
‫פי מסמך זה המשרתים בצה“ל ינהגו‪,‬‬
‫יחנכו ויבקרו את עצמם ואת זולתם על‬
‫פי הערכים שהוא מציב‪ .‬אחד הערכים‬
‫הנמנים במסמך “רוח צה“ל” הוא ערך‬
‫השליחות‪ .‬ערך זה להבנתי הוא המוביל‬
‫את האוכלוסייה שהחליטה לתת יותר –‬
‫אוכלוסיית משרתי הקבע‪.‬‬
‫קצינים ונגדים נדרשים להשקעה‬
‫רבה מאוד‪ .‬הם עושים זאת מתוך הבנת‬
‫גודל האחריות המוטלת עליהם‪ .‬בראש‬
‫ובראשונה זו אחריות למימוש מטרת העל‬
‫של ההגנה על עם ישראל וארץ ישראל‪.‬‬
‫נוספת לה האחריות לביצוע המשימות‬
‫ולשמירת חיי חיילינו‪ .‬כמובן שברצון‬
‫למלא תפקידים מאתגרים ועתירי אחריות‬
‫ישנו גם הרצון להגשמה עצמית‪ ,‬אולם‬
‫אין לי ספק שהנשיאה בעול לאורך זמן‬
‫ניזונה בעיקר מערך השליחות‪ .‬אותה‬
‫הבנה שעכשיו זה תורי‪ ,‬עכשיו אני צריך‬
‫לעשות מעשה על מנת שמדינת ישראל‬
‫תמשיך להתקיים‪ ,‬אני פה בגלל שאחרים‬
‫לפניי הגנו על המדינה‪.‬‬
‫במהלך שנות שירותי בתפקידי פיקוד‬
‫שונים נתקלתי לצערי במפקדים המפרשים‬
‫את האחריות כמושג טוטלי הגובר על כל‬
‫צורך אנושי‪ .‬מפקדים אלו אינם מכירים‬
‫בצורך בחופשות ואם הם יוצאים לאפטר‬
‫הם עושים זאת בחשאי כאילו הם עושים‬
‫דבר אסור‪ .‬רוח זו מחלחלת כלפי מטה‬
‫וקצינים שהיו תחת פיקודי‪ ,‬נשואים‬
‫וכאלה שעומדים להינשא‪ ,‬לא העלו על‬
‫דעתם לבקש לצאת לאפטר ‪,‬לא בגלל‬
‫המצב אלא בגלל התרבות הארגונית‬
‫שראתה זאת בצורה שלילית‪ .‬אם לא הייתי‬
‫מחייב אותם בפקודה לצאת ל“אפטר“‬
‫פעם בשבוע בטוחני כי לא היו מעזים‬
‫לצאת מיזמתם‪.‬‬
‫אני חושב שאנו כמפקדים צריכים‬
‫לשאול את עצמנו האם אנחנו‪ ,‬כארגון‪,‬‬
‫רוצים שיראו בנו מפקדים בלתי אנושיים?‬
‫האם אנחנו‪ ,‬המפקדים‪ ,‬לא מעצימים‬
‫שלא לצורך את חוסר האיזון המובנה בין‬
‫המשימתיות והאחריות לבין חיי המשפחה‬
‫תחת מסווה של שליחות ודוגמה אישית?‬
‫האם משפחה חזקה (לא כסיסמה!) לא‬
‫נותנת חוזק למשרת בצה”ל? מכיוון‬
‫שלדעתי המרכיב האנושי הוא חיוני‬
‫לתפקודנו כמפקדים‪ ,‬ומכיוון שמשפחה‬
‫חזקה היא גורם רב משמעות בתפקוד‬
‫תקין של משרת הקבע שומה עלינו לברר‬
‫מה עלינו כארגון לעשות כדי לממש את‬
‫המטרות האלה‪.‬‬
‫רבים מכירים את הסיסמה “עליך‬
‫להכיר את האדם שבחייל על מנת‬
‫להפיק את החייל שבאדם“‪ ,‬אולם אסור‬
‫לנו שהיא תישאר סיסמה‪ .‬צה“ל חייב‬
‫ליצוק תוכן ממשי לאמירה זו‪ .‬האיזון בין‬
‫עבודה לחיים הפרטיים חייב להיות מובן‬
‫על ידי כלל המפקדים ומגובה בפקודות‬
‫ובנהלים‪ .‬בצד זאת אנו נדרשים לשינוי‬
‫הולם בתרבות הארגונית‪ .‬במהלך שנות‬
‫שירותי פגשתי מפקדים רבים מדי שראו‬
‫בפקודים שלהם אך ורק כלים לביצוע‬
‫המשימות ולא גם אנשים שיש להם חיים‬
‫פרטיים שחשוב לשמור עליהם‪.‬‬
‫כיצד עושים זאת?‬
‫להלן אפרט כמה דוגמאות שמימושן‬
‫צפוי להביא לאיזון הנכון בין העמידה‬
‫במשימות לבין חיי המשפחה‪ .‬יישום נבון‬
‫ומתוך שיח של הצעדים הללו לא יפגע‬
‫בביצוע המשימות ובה בעת הם יכולים‬
‫להצעיד אותנו לשינוי הרצוי בתרבות‬
‫הארגונית של צה“ל‪.‬‬
‫חופשות‪:‬‬
‫ניצול ימי חופשה כפקודה ולא כהמלצה‪.‬‬
‫על המפקד לתכנן עם אנשי הקבע‬
‫שתחת פיקודו את השילוב המושכל של‬
‫חופשותיהם בתוכנית העבודה של היחידה‬
‫(גם למפקדים לוחמים ניתן לעשות את זה‬
‫במהלך שנה)‪.‬‬
‫הבניית “אפטר” שבועי בתוכנית‬
‫העבודה ובשגרת היחידה‪.‬‬
‫הכרה מערכתית בחשיבות של תאריכים‬
‫כגון יום פתיחת שנת הלימודים ויום‬
‫התחפושות שלפני פורים‪ .‬הימנעות‬
‫מקביעת אירועים כובלים בימים אלו‬
‫תוכל לתת גמישות בידי המפקד לשחרר‬
‫בהם משרתי קבע שחפצים בכך‪.‬‬
‫כיבוד חופשתו של משרת הקבע‪ .‬על‬
‫אף הזמינות הרבה של הפקודים לאמצעי‬
‫הקשר אין להטריד אותם בעת החופשה‬
‫אם הדבר איננו חיוני‪.‬‬
‫שעות עבודה‪:‬‬
‫חתירה לעבודה במסגרת השעות‬
‫מבט אישי ‪95‬‬
‫חיילים בשירות באיו”ש‬
‫הנשיאה בעול לאורך זמן ניזונה‬
‫בעיקר מערך השליחות ‪ -‬אותה‬
‫הבנה שעכשיו זה תורי‪ ,‬עכשיו‬
‫אני צריך לעשות מעשה על‬
‫מנת שמדינת ישראל תמשיך‬
‫להתקיים‪ ,‬אני פה בגלל שאחרים‬
‫לפניי הגנו על המדינה‬
‫המקובלות במקומות שאין הדבר פוגע‬
‫בביצוע המשימות‪ .‬הטמעת עדיפות‬
‫העבודה התכליתית על נוכחות סרק‬
‫במשך שעות רבות (אין תחרות מי נשאר‬
‫אחרון במשרד)‪.‬‬
‫הימנעות מקביעת ישיבות מעבר לשעות‬
‫הפעילות למעט כשיש בכך הכרח‪.‬‬
‫צעדים משלימים‪:‬‬
‫הצבת הנושא של קידום חיים נורמליים‬
‫כחלק מממדי ההערכה של הקצין‪.‬‬
‫ייזום סדנאות בנושאי ניהול זמן‬
‫ומשפחה לכלל הקצינים והנגדים‪.‬‬
‫מתן גמישות לבחירת רכב אישי לפי‬
‫צורכי המשפחה תמורת תשלום‪.‬‬
‫ארגון גדול והיררכי‪ .‬על מנת להטמיע‬
‫בו שינוי יש הכרח לעגן אותו בפקודות‬
‫ובנהלים שאמורים עם הזמן להוביל‬
‫את המפקדים לשינוי התרבותי הנחוץ‬
‫לנו‪ .‬אנחנו רוצים מפקדים שישלבו‬
‫בין התפקיד התובעני להוביל פקודים‬
‫אחריהם גם בתרחישים לא פשוטים לבין‬
‫הרצון להיות אבא טוב ובעל טוב‪.‬‬
‫מובן מאליו שבמקום שבו תיווצר‬
‫התנגשות בין האחריות של מפקד בצבא‬
‫לבין אירוע משפחתי כזה או אחר‪,‬‬
‫קצינים ונגדים נדרשים‬
‫להשקעה רבה מאוד‪.‬‬
‫הם עושים זאת מתוך‬
‫הבנת גודל האחריות‬
‫המוטלת עליהם‬
‫האחריות הפיקודית תמיד תגבר‪ .‬אולם‬
‫האתגר הוא לברור נכון מהם המצבים‬
‫המחייבים זאת ולא למהר ולהציב על‬
‫כל משימה את תווית החירום‪ .‬יש לזכור‬
‫שהמצבים המחייבים התייחסות כחירום‬
‫הם מצבים נקודתיים ומעטים יחסית‪ ,‬ואין‬
‫לעצב על פיהם את כלל ההתנהלות שלנו‬
‫במצבי שגרה‪.‬‬
‫שליחות אינה סבל‪ ,‬ואסור שהיא תיתפס‬
‫כך בעיני המפקדים הצעירים השוקלים‬
‫את המשך דרכם בצה“ל‪ .‬אנחנו לא רוצים‬
‫מפקדים הפועלים כרובוטים! חשוב לייצר‬
‫שיח מפקדים בנושא ולא להשאירו תלוי‬
‫באוויר‪ .‬משרתי הקבע בצה“ל נותנים‬
‫את כל כולם למערכת‪ ,‬חיוני שבאותה‬
‫המידה נדרוש מעצמנו כארגון ליצור את‬
‫התנאים שיאפשרו איזון נכון בין התפקוד‬
‫המשימתי לתפקוד כאיש משפחה‪ .‬כמו כל‬
‫שינוי בתרבות ארגונית‪ ,‬על מנת להצליח‬
‫השינוי חייב להתחיל מלמעלה‪ ,‬מהקצונה‬
‫הבכירה‪.‬‬
‫השינוי חייב להתחיל בנו המפקדים‪,‬‬
‫בדוגמה אישית שלנו‪ ,‬כמאמר הפסוק‬
‫“ממני תראו וכן תעשו“‪ .‬רק בדרך הזאת‬
‫של “אחריו“ נוכל לשנות את מה שברור‬
‫לכולנו כהכרחי ‪ -‬יצירת איזון בין חיי‬
‫איש צבא לחיים הפרטיים שיביא בתורו‬
‫לצבא יעיל יותר‪ ,‬טוב יותר ששומר על‬
‫אנשיו הטובים‪.‬‬
‫משרתי קבע רבים‪ ,‬ובהם מפקדים מכל‬
‫הזרועות‪ ,‬טענו בפניי שאין מה לעשות‬
‫ו“צריך לחיות אם זה“‪ .‬אינני מקבל גישה זו‪.‬‬
‫אני טוען שצה“ל הוא גוף שכל הזמן לומד‪,‬‬
‫משתפר ומתקדם ולכן אין מקום לאמירות‬
‫מסוג זה! אנחנו חייבים ביחד להפוך את‬
‫הארגון שבו כולנו גדלנו‪ ,‬התבגרנו‪ ,‬ולמדנו‬
‫רבות‪ ,‬לארגון שיודע להכיל אנשים מעולים‬
‫גם כאנשי משפחה‪.‬‬
‫‪ 96‬מערכות ‪466-465‬‬
‫א‬
‫סיקורת ספרים‬
‫על דוגמה‬
‫אישית בשדה‬
‫הקרב‬
‫הדוגמה האישית מהווה תנאי‬
‫הכרחי להצלחת המפקד‬
‫בשדה הקרב‬
‫אלישיב שמשי‪ ,‬ממני תראו וכן תעשו‪,‬‬
‫מערכות מודן‪ 264 ,2016 ,‬עמודים‪.‬‬
‫אל"ם (מיל') יהודה וגמן >‬
‫מדריך בקורס מ"פים‪ ,‬מג"דים‬
‫ופו"ם ושותף בכיר בכתיבת תורת‬
‫המבצעים של מז"י‬
‫לישיב שמשי‪ ,‬שהיה מ“פ שריון‬
‫במלחמת ששת הימים ומג“ד‬
‫במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬מּוכר‬
‫היטב לקוראי הספרות הצבאית מספריו‬
‫הקודמים‪ ,‬העוסקים כולם בסוגיות של‬
‫פיקוד צבאי‪ .‬כך גם בספרו החדש “ממני‬
‫תראו וכן תעשו ‪ -‬על דוגמה אישית בשדה‬
‫הקרב“‪ ,‬שבו מתמקד שמשי בחשיבות‬
‫העליונה שיש לדוגמה האישית בלחימת‬
‫המחלקה והפלוגה‪ .‬כמו בספריו הקודמים‬
‫של המחבר‪ ,‬בולטת בספר החדש לטובה‬
‫הצגת פרטי הקרבות ותיאורם הבהיר‪,‬‬
‫הענייני והמקצועי שמלווה במפות‬
‫מאירות עיניים המקִלות מאוד על הבנת‬
‫מהלכי הקרבות‪ .‬כדי להמחיש את תפיסתו‬
‫בנוגע לדוגמה האישית מציג המחבר‬
‫לקוראים שישה־עשר קרבות שניהלו‬
‫מ“פים‪ ,‬שייחודם בכך שבהמשך דרכם‬
‫הצבאית הגיעו לתפקיד מפקד פיקוד או‬
‫רמטכ“ל‪.‬‬
‫בהקדמה לספר כותב שמשי‪“ :‬הנהגת‬
‫חיילים תחת אש במשימות המסכנות‬
‫את חייהם היא מבחן מנהיגותי מהמעלה‬
‫הראשונה‪ ,‬ולכן האיכות של מפקדי השדה‬
‫והדוגמה האישית שהם נותנים לחייליהם‬
‫הן המניעים העיקריים להצלחה בשדה‬
‫הקרב“‪ .‬התיאורים המרתקים של המ“פים‬
‫בעת קרבות ‪ -‬בהם יצחק חופי בקרב‬
‫התנועה בלילה אל עורפה של מלכיה;‬
‫אברהם אדן (ברן)‪ ,‬שפיקד על הקרב על‬
‫באר שבע‪ ,‬שבו חיילי הפלוגה היו דוברי‬
‫ארבע שפות שונות; המ“פ יואב גלנט‬
‫בקרב שבו ניהל מארב בחוף לבנון ‪ -‬כל‬
‫אלה מלמדים היטב על החשיבות העליונה‬
‫שיש למימוש ערך הדוגמה האישית‬
‫בלחימה של הדרג הטקטי הנמוך‪ .‬המחבר‬
‫מתמקד בנקודות ההחלטה של המ“פים‬
‫שהתרחשו ברגעי המשבר בקרב שבהם‬
‫התברר למ“פ כי רק דוגמה אישית שלו‬
‫יכולה לגרום לחייליו להמשיך ללחום‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬החלטתו של משה בר־כוכבא‬
‫(בריל) להמשיך להסתער בכוחות עצמו‬
‫על היעד לאחר שנוכח שטעה בכיוון‬
‫ההסתערות של פלוגתו‪ ,‬והחלטתו של אורי‬
‫אור‪ ,‬מ“פ הסיור של חטיבה ‪ ,7‬שהחליט‬
‫להסתער עם פלוגתו על המוצב המצרי‬
‫בצומת רפיח דווקא לאחר שהתברר לו‬
‫כי המצב בשטח בעייתי הרבה יותר מכפי‬
‫שהוערך לפני הקרב‪.‬‬
‫המחבר מתמקד בנקודות‬
‫ההחלטה של המ”פים‬
‫שהתרחשו ברגעי המשבר‬
‫בקרב שבהם התברר‬
‫למ”פ כי רק דוגמה אישית‬
‫שלו יכולה לגרום לחייליו‬
‫להמשיך ללחום‬
‫מעשה הדוגמה האישית בעת משבר‬
‫דורש מן המ“פ אומץ לב וכוח רצון אדירים‬
‫כדי להתגבר הן על הפחד מפני אש האויב‪,‬‬
‫המשתק אותו כאדם‪ ,‬הן על מראות וקולות‬
‫הנפגעים בקרב חייליו והן על אי־הוודאות‬
‫השוררת סביבו‪.‬‬
‫הקורא בספר לומד שוב את האמת‬
‫הבסיסית החשובה מאין כמותה על מה‬
‫שמתרחש בלחימה‪ ,‬שבה‪ ,‬לדברי המחבר‪,‬‬
‫הקרב מוכרע בסופו של דבר על־ידי‬
‫“קומץ לוחמים ששאבו כוחות פיזיים‬
‫ונפשיים מן הדוגמה האישית של מפקד‪,‬‬
‫והם הכריעו את הקרב“‪ .‬המולת הקרב‬
‫והתזזית השוררת בו באופן קבוע יוצרות‬
‫מצב שבו המ“פ פועל תחת לחץ נפשי כבד‪,‬‬
‫זאת נוסף על הקושי שלו להסביר ללוחמיו‬
‫את החלטותיו‪ .‬במקרים רבים מתקשים‬
‫הלוחמים להבין את מה שנאמר להם‪ ,‬ולכן‬
‫כל מה שנותר להם לעשות הוא לחקות את‬
‫מפקדם ולהתקדם בעקבותיו תוך שהם‬
‫מפעילים על־פי הבנתם את התרגולות‬
‫סיכורת ספרים ‪97‬‬
‫בסוג המלחמה שמנהל‬
‫צה”ל היום ומאז שנות‬
‫ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ 20‬נגד‬
‫הטרור והגרילה קיימים‬
‫תופעות ומרכיבים ייחודיים‪,‬‬
‫שחשוב מאוד להביאם‬
‫לידיעת הציבור בכלל‪,‬‬
‫והמפקדים בפרט‬
‫האלוף אורי אור בתמונה בתפקיד מח”ט היה בפלס”ר ‪ 7‬במלחמת ששת הימים “יכולת הפיקוד‬
‫והנעת האנשים להילחם נשארה תלויה במנהיגות בשל דוגמה אישית‪ ,‬של מבט ישיר בעיניים‬
‫והבנת האדם הלוחם“‪.‬‬
‫שרכשו באימונים לפני הקרב‪.‬‬
‫מן הספר ניתן ללמוד כי מי שלא קּורץ‬
‫מן החומרים שמהם עשויים מפקדים‪ ,‬לא‬
‫יוכל להיות מפקד טוב‪ .‬ההתרחשויות‬
‫בקרב נוגעות בשורשי מניעיו הכמוסים‬
‫ביותר של האדם המפקד‪ .‬אלה הם היסודות‬
‫הנסתרים מעין שעליהם נשענת האישיות‬
‫הגלויה המתפקדת בקור רוח וביעילּות ‪-‬‬
‫למשל‪ ,‬רפאל איתן (רפול) בשפך הירדן‪,‬‬
‫דוד אלעזר (דדו) בהרי ירושלים ועמירם‬
‫לוין בשיא החרמון‪.‬‬
‫כולם ניחנו בתעצומות נפש שנדרשו‬
‫להם כדי להצליח במצבים שבהם לא כל‬
‫מ“פ היה מצליח‪ .‬התכונות האלה הן מּולדות‬
‫ונדירות יחסית‪ ,‬ולכן בניגוד למה שסבורים‬
‫חלק מן המופקדים על בניין הכוח הצבאי‪,‬‬
‫הן אינן ניתנות להקניה בבית־ספר כלשהו‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬כשם שאדם שנולד ללא‬
‫כישרון לריצות קצרות לא יצטיין בהן גם‬
‫אם יעמדו לרשותו כל הזמן הנדרש ומיטב‬
‫המאמנים‪ ,‬כך אין בנמצא מערכת הכשרה‬
‫שתצליח לייצר מ“פ מוצלח ממי שלא ניחן‬
‫בתכונות הנדרשות לכך מעצם טבעה של‬
‫אישיותו‪.‬‬
‫הקריאה בספר מעוררת אצל הקורא‬
‫שאלות מטרידות למדי בנוגע לספרו‬
‫הקודם של המחבר “עוד ניצחון כזה‪“...‬‬
‫העוסק בתפקוד המפקדים במלחמת לבנון‬
‫השנייה‪ .‬משהו לא טוב קרה במהלך השנים‬
‫לארגון הצבאי שהעמיד בראשו מפקדים‬
‫כמו דן שומרון‪ ,‬שהיה מ“פ אמיץ שנהג‬
‫בתחבלנות בקרב ליד קנטרה ב־‪ ,1967‬וכך‬
‫גם ניהל בהיותו קחצ“ר את מבצע יונתן‬
‫באנטבה ב־‪.1976‬‬
‫גם ההשוואה בין פעולת נגע חמדי‬
‫שהכתה בהלם (כמו שם המבצע) את‬
‫מקבלי ההחלטות במצרים אינה יכולה‬
‫שלא להעלות שאלות על היעדרן המוחלט‬
‫של התעוזה והתחבולה ממבצעי צה“ל‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬ארבעה־עשר הלוחמים‪,‬‬
‫בפיקודו של המ“פ מתן וילנאי‪ ,‬שהוטסו‬
‫ליעד בשני מסוקים‪ ,‬ואשר שיתקו ב־‪1968‬‬
‫מתקן אסטרטגי בלב מצרים‪ ,‬השפיעו‬
‫בפעולתם הממוקדת והמפתיעה על מקבלי‬
‫ההחלטות בקהיר לאין שיעור יותר מאשר‬
‫כמויות האש העצומות‪ ,‬שעלותן ענקית‪,‬‬
‫שנורו ב־‪ 2014‬על החמאס במשך ‪ 50‬ימי‬
‫מבצע צוק איתן‪ .‬ספרו של שמשי מחדד את‬
‫השאלות שצה“ל חייב לשאול את עצמו בכל‬
‫מה שנוגע לתפיסת הפעלת הכוח כיום‪.‬‬
‫אלוף (מיל’) אורי אור‪ ,‬שהמחבר‬
‫הקדיש כאמור פרק לתפקודו המעולה‬
‫כמפקד פלס“ר ‪ 7‬במלחמת ששת הימים‪,‬‬
‫אמר בעצרת של חטיבה ‪( 679‬שהוא‬
‫היה מפקדּה במלחמת יום הכיפורים)‪,‬‬
‫אשר נערכה ביוני ‪ 2013‬לציון ‪ 40‬שנים‬
‫למלחמה‪“ :‬המהפכה הטכנולוגית האדירה‬
‫והמִחשוב שחדרו לכל תחומי הלחימה‬
‫אינם משנים במאומה את נפשו ורוחו של‬
‫האדם‪ ,‬שהיו ויישארו מורכבים ומרתקים‬
‫הרבה יותר מכל טכנולוגיה ומכל מחשוב‬
‫מתקדם‪ .‬יכולת הפיקוד והנעת האנשים‬
‫להילחם נשארו תלויות במנהיגות של‬
‫דוגמה אישית‪ ,‬של מבט ישיר בעיניים‬
‫והבנת האדם הלוחם“‪.‬‬
‫ספרו של שמשי מלמד שוב כי מעשה‬
‫הנעת הפלוגה בלחימה עד לניצחון נדרש‬
‫בתנאים שבהם מכונת הנפש המסובכת‪,‬‬
‫הנפתלת והלא צפויה‪ ,‬הנקראת בן אדם‪,‬‬
‫נקלעת לשיתוק שמנסה לכפות עליה יצר‬
‫ההישרדות‪.‬‬
‫אין מבחן קשה מזה למפקד‪ ,‬ולכן‬
‫מומלץ למפקדי צה“ל של היום ללמוד מן‬
‫הספר המצוין הזה על מה שיידרש מהם‬
‫כאשר יידרשו להנהיג את יחידותיהם‬
‫בלחימה‪ .‬דוגמה אישית הייתה‪ ,‬ותישאר‬
‫תמיד‪ ,‬תנאי הכרחי להצלחת המפקד‪,‬‬
‫אבל בסוג המלחמה שמנהל צה“ל היום‬
‫ומאז שנות ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ 20‬נגד‬
‫הטרור והגרילה קיימים תופעות ומרכיבים‬
‫ייחודיים‪ ,‬שחשוב מאוד להביאם לידיעת‬
‫הציבור בכלל‪ ,‬והמפקדים בפרט‪.‬‬
‫יש לקוות ששמשי יקדיש את ספרו הבא‬
‫להצגה ולניתוח של סוגיות פיקודיות העולות‬
‫מלחימת צה“ל בטרור ובגרילה‪.‬‬
‫‪ 98‬מערכות ‪466-465‬‬
‫ה‬
‫לשון מלחמה‬
‫סוללה‬
‫מסלול גלגוליה של המילה‬
‫סוללה בשפה העברית מימי‬
‫המקרא ועד ימינו הוא מרתק‪.‬‬
‫על דרכה של מילה מתל‬
‫עפר שהקימו כדי להגביה‬
‫קרקע ולשמש יורי ה ִחצים‬
‫ומשליכי אבני בליסטראות‪,‬‬
‫ועד סוללת התותחים‬
‫משמעות של המילה סוללה כיום‬
‫היא מסגרת צבאית שכוללת כמה‬
‫תותחים או מרגמות‪ ,‬ואולם בעולם‬
‫העתיק משמעות המילה סוללה הייתה‬
‫אמצעי להבקעת חומות של עיר‪ .‬רבי דוד‬
‫אלטשולר (‪ ,)1769-1687‬פרשן “מצודת‬
‫ציון“‪ ,‬הגדיר סוללה כך‪“ :‬ציבור העפר‬
‫ששופכים מול העיר ועולים בה להילחם“‬
‫(בפירושו למלכים ב יט‪ 32 :‬ולישעיה לז‪:‬‬
‫‪ .)33‬הפרשן רבי מאיר ליבוש בן יחיאל‬
‫מיכל וייזר (מלבי“ם‪ )1879-1809 ,‬הוסיף‪:‬‬
‫“שמשם יורו חיצים אל העיר“ (פירוש‬
‫ליחזקאל‪ ,‬כא‪ .)27 :‬המילה סוללה נגזרת‬
‫כמובן מן הפועל הנפוץ “סלל“‪ ,‬הנמצא עד‬
‫היום בשימוש במשמעותו המקורית‪.‬‬
‫כל האזכורים במקרא של המילה סוללה‪,‬‬
‫חוץ מפעם אחת ‪ -‬בספר שמואל ב‪ ,‬כ‪– 15 :‬‬
‫הם בנוגע לשני מבצעי מצור על ירושלים‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬המצור שהטיל סנחריב מלך אשור‬
‫על העיר בשנת ‪ 701‬לפני הספירה ושמוזכר‬
‫במלכים ב‪ ,‬פרק יט ובישעיה לו‪ .37 :‬השני‬
‫הוא המצור שהטיל נבוכדנאצר מלך בבל‬
‫על ירושלים בשנת ‪ 587‬לפני הספירה בי’‬
‫בטבת ‪ -‬מצור שהסתיים בהבקעת החומות‬
‫בי“ז בתמוז בשנת ‪ 586‬לפני הספירה‬
‫ובחורבן בית המקדש בט’ באב באותה‬
‫השנה‪ .‬את המצור מתארים הנביא יחזקאל‬
‫(בספר יחזקאל כא‪ )27 :‬והנביא ירמיה‬
‫(בספר ירמיה ו‪.)6 :‬‬
‫חז“ל אינם עושים כלל שימוש במילה‬
‫סוללה‪ ,‬אולם זו שבה ומופיעה לאחר‬
‫מכן במשמעויות נוספות‪ .‬המילה מופיעה‬
‫בספר יוסיפון משנת ‪ 953‬לספירה בתיאור‬
‫המצור שהטיל טיטוס על ירושלים בשנת‬
‫‪ 70‬לספירה‪“ :‬ויציתו את האש בכל כלי‬
‫משחית וגם את איל [איל ניגוח לניתוץ‬
‫סוללה רומית במצדה‪.‬‬
‫דוד אלטשולר (‪,)1769-1687‬‬
‫פרשן “מצודת ציון“‪ ,‬הגדיר‬
‫סוללה כך‪“ :‬ציבור העפר‬
‫ששופכים מול העיר ועולים בה‬
‫להילחם“‬
‫ד"ר אשר שפריר >‬
‫בלשן‪ ,‬עורך ומתרגם בלשון העברית‬
‫ובסוציולוגיה של הלשון‪.‬‬
‫חומות] שרפו עימם‪ ,‬וגם הסוללות שרפו“‪.‬‬
‫במקרה הזה הסוללה הוגדרה כלי משחית‬
‫והיא הוצתה‪.‬‬
‫בעקבותיו הלך גם רבי לוי בן גרשום‬
‫(רלב“ג‪ )1344-1288 ,‬בפירושו לפסוק‬
‫מספר מלכים ב‪ .‬הוא פירש‪“ :‬והוא כלי‬
‫שמשליכין בו אבנים גדולות מאוד להפיל‬
‫החומה בחוזק“‪ .‬לפי הרלב“ג‪ ,‬משמעות‬
‫המילה היא אפוא בליסטרה‪ .‬רמז לכך‬
‫יש כבר במדרש איכה רבה שבו מוזכרת‬
‫הסוללה שבספר יחזקאל לצד אבני‬
‫בליסטרה‪ .‬ייתכן אפוא שגם לפי איכה רבה‬
‫הסוללה היא בליסטרה שיורה אבנים‪.‬‬
‫מאוחר יותר החלה המילה לשמש‬
‫לציון ארטילריה בכלל‪ .‬בספר שלטי‬
‫הגיבורים מ־‪ 1612‬שחיבר הרב אברהם‬
‫הרופא פורטלאונה באיטליה כתוב‪“ :‬דעו‬
‫בניי כי נקראו ארטיליאיריאי [ארטילריה‬
‫באיטלקית] בספרי הנביאים הראשונים‬
‫סוללות“‪ .‬לפי הפירוש הזה‪ ,‬המשמעות‬
‫של הפועל “שפך“‪ ,‬שהוא הפועל המוצמד‬
‫תמיד במקרא למילה “סוללה“ (ולא “סלל“‬
‫כפי שהיינו מצפים)‪ ,‬היא “ירה“‪ .‬גם היום‬
‫בסלנג הצה“לי‪ ,‬המשמעות הזאת של‬
‫המילה “שפך“ היא ירי של כמות גדולה‬
‫מאוד של תחמושת‪.‬‬
‫אצל סופרי ההשכלה וכן בראשית‬
‫העיתונות העברית שימשה המילה סוללה‬
‫רק במשמעות של סוללת עפר‪ .‬סוללת‬
‫התותחים הופיעה לראשונה בעיתונות‬
‫ב־‪ .1877‬בעיתון הצפירה מ־‪ 6‬ביוני ‪1877‬‬
‫נכתב‪“ :‬בימים האחרונים השליכו סוללות‬
‫הרוסים והרומאנים כדורים רבים כבדים על‬
‫המבצר“‪ .‬בגיליון אחר של הצפירה‪ ,‬מ־‪27‬‬
‫ביוני‪ ,‬נכתב‪“ :‬והטורקים יצאו לקראתם‬
‫[הרוסים] בשש סוללות עם כלי תותח וכלי‬
‫לשון המלחמה ‪99‬‬
‫בליסטרה‬
‫רבי לוי בן גרשום (רלב”ג‪,‬‬
‫‪ )1344-1288‬בפירושו‬
‫לפסוק מספר מלכים ב‪:‬‬
‫“והוא כלי שמשליכין בו‬
‫אבנים גדולות מאוד להפיל‬
‫החומה בחוזק”‪.‬‬
‫משחית אשר היו איתם; רק שתי סוללות‬
‫ושישה באטאליאנים נשארו לשמור את‬
‫הדרך מאחור“‪.‬‬
‫המעבר בעברית מסוללת התותחים אל‬
‫הסוללה החשמלית נעשה באמצעות השפות‬
‫האירופיות שבהן משמשת המילה הזאת‬
‫בשתי המשמעויות‪ battery :‬באנגלית‬
‫וגם ‪ batterie‬בצרפתית‪ .‬השימוש החדש‬
‫הזה התעכב לא מעט‪ ,‬והופיע לראשונה‬
‫בעיתונות העברית רק בשנות ה־‪ 30‬של‬
‫המאה ה־‪ .20‬בעיתון דבר מ־‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪ 1930‬נכתב‪“ :‬סוללות אור [חשמל] גדולות‬
‫ומעוררות עין מאירות את אולם המשפט“‪.‬‬
‫אם כאן הסוללה יכולה להיות גם במשמעות‬
‫של נורות‪ ,‬הרי בדואר היום מ־‪15‬‬
‫באוגוסט ‪ 1932‬אין ספק בנוגע למשמעות‬
‫המילה‪“ :‬יהיו גם מכשירים אחרים כגון‬
‫אלקטרומטרים‪ ,‬סוללות“‪.‬‬
‫סוללת התותחים הופיעה‬
‫לראשונה בעיתונות‬
‫ב־‪ .1877‬בעיתון הצפירה‬
‫מ־‪ 6‬ביוני ‪ 1877‬נכתב‪:‬‬
‫“בימים האחרונים‬
‫השליכו סוללות הרוסים‬
‫והרומאנים כדורים רבים‬
‫כבדים על המבצר“‬
‫מסלול גלגוליה של הסוללה בשפה‬
‫העברית מתקופת המקרא ועד ימינו הוא‬
‫אפוא מרתק‪ .‬בשלב הראשון היא ציינה‬
‫תל עפר שהפועל המשמש את יצירתו‬
‫איננו לסלול אלא דווקא לשפוך‪ .‬הסוללה‬
‫שימשה להגבהה כדי לאפשר ליורי החִצים‪,‬‬
‫וייתכן גם למשליכים אבני בליסטראות‪,‬‬
‫להתמודד עם המגִנים שעל חומותיה של‬
‫עיר נצורה‪ .‬מכאן הייתה הדרך קצרה לציון‬
‫הכלי המשליך עצמו‪ .‬הצעד הבא היה‬
‫הפיכת כלי יחיד לקבוצת כלים‪ :‬סוללת‬
‫התותחים והמרגמות‪ .‬הצעד שלאחר מכן‬
‫היה הוספת קבוצה של תאים חשמליים‬
‫ליצירת הסוללה החשמלית‪ .‬העובדה‬
‫ש“סוללה“ שימשה לציון איגוד של כמה‬
‫פריטים מאותו הסוג יצרה בסופו של דבר‬
‫מטבעות לשון מודרניות‪ ,‬בהן סוללת‬
‫מיקרופונים וסוללת עורכי־דין‪.‬‬
‫ספרי הוצאת‬
‫יראו אור בקרוב בהוצאת “מערכות”‬
‫‪ISSN 0464-2147‬‬
‫‪ 101‬מערכות ‪465-466‬‬
‫הערות למאמר “השפעת המרחב הקיברנטי‬
‫על עיצובן של מערכות“ [עמ‘ ‪]12‬‬
‫‪1‬‬
‫למשל‪ ,‬במסמך אסטרטגית צה“ל מגדיר הרמטכ“ל כי “המרחב‬
‫הקיברנטי הוא מרחב לחימה נוסף‪ .‬במרחב זה יבוצעו פעולות הגנה‪,‬‬
‫איסוף והתקפה‪( “.‬אסטרטגיית צה“ל‪ ,‬עמ’ ‪)33‬‬
‫הערות למאמר “מלידל הארט לקלאוזביץ ‪-‬‬
‫צה“ל משנה תפיסה“ [עמ‘ ‪]36‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הערות למאמר “המדינה האסלאמית ‪ -‬ניתוח‬
‫צבאי“ [עמ‘ ‪]20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪ 20‬כּונה השלב הזה בספרות של‬
‫תורות המהפכה של התנועות הפאשיסטיות והקומוניסטיות “שלב‬
‫הקמת הגייס החמישי“ או “שלב החתרנות“‪.‬‬
‫אמנם בדיווחים חדשותיים מציגים בעיקר את פיגועי התופת‪ ,‬בייחוד‬
‫של מכוניות התופת הנושאות כמה טונות של חומרי נפץ‪ ,‬אבל דוגמה‬
‫נוספת היא נסיעה של רכב תמים לכאורה המשתלב בזרם המכוניות‬
‫בכביש כלשהו‪ ,‬ואז‪ ,‬בבת אחת שולפים נוסעי המכונית כלי נשק‪,‬‬
‫יורים דרך החלונות לעבר המכוניות שסביבן ולעבר עוברי אורח‬
‫ובורחים חזרה למדבר‪.‬‬
‫אחד הקשיים שעיכבו את כיבוש העיר הכורדית־סורית קובאני על־‬
‫ידי כוחות המדינה האסלאמית היה שהחלק הצפוני של העיר קרוב‬
‫לגבול תורכיה‪ ,‬ולכן כוחות המדינה האסלאמית לא יכלו לכתר אותה‬
‫באופן מלא‪ .‬במקום זאת הם נאלצו לבצע כיבוש הדרגתי‪ ,‬בקרבות‬
‫מבית לבית ומשכונה לשכונה‪ ,‬נגד אויב שתוגבר ותוספק באופן תדיר‬
‫דרך הגבול התורכי‪.‬‬
‫עד מהרה למדו הכוחות העיראקיים והסוריים לירות במשאיות‬
‫חשודות בעוד הן מרוחקות מהם; בתגובה החלו לוחמי המדינה‬
‫האסלאמית לשריין את רכבי התופת כך שרק נשק כבד (תותחים או‬
‫טילים נ“ט) מסוגל לחדור ולבלום את תנועתו‪.‬‬
‫במחצית השנייה של ‪ 2015‬נפסקה כמעט לחלוטין פעילות הכוחות‬
‫האוויריים של המדינות הערביות נגד המדינה האסלאמית מכיוון‬
‫שהם הופנו להשתתף במלחמת האזרחים בתימן‪.‬‬
‫הערות למאמר “מה בין קו מאז’ינו‪ ,‬ה“מעטים“‬
‫שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה‬
‫ו“כיפת ברזל“ [עמ‘ ‪]30‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫תא“ל מאיר פינקל‪“ ,‬כיפת ברזל ‪ -‬קו מאז’ינו החדש?“‪ ,‬מערכות ‪461‬‬
‫(יוני ‪.)2015‬‬
‫מאיר פינקל על הגמישות‪ ,‬הוצאת מערכות‪ ,2007 ,‬עמ’ ‪.248‬‬
‫מספרי החיילים בשני הצדדים (במספרים מעוגלים)‪ :‬לגרמניה היו‬
‫כ־‪ 2‬מיליון חיילים לעומת כ־‪ 1.9‬מיליון חיילים לבעלות־הברית‪.‬‬
‫המדובר במספר החיילים שהוצבו בחזיתות הלחימה הרלוונטיות‪ .‬היו‬
‫חיילים נוספים בשני הצדדים שהוצבו באזורים אחרים או בעורף‪,‬‬
‫והם אינם נמנים פה‪.‬‬
‫אל“ם אמיר הרפז‪“ ,‬תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי“‪ ,‬מערכות‬
‫‪( 431‬יוני ‪ ,)2010‬עמ’ ‪.17‬‬
‫סא“ל (מיל’) ד“ר עפר דרורי‪“ ,‬אין תחליף להכרעה“‪ ,‬מערכות ‪431‬‬
‫(יוני ‪ ,)2010‬עמ’ ‪.67‬‬
‫מפקד אוגדת עזה “הצבת כיפת ברזל ‪ -‬קבלת הירי“‬
‫‪Ynet , 24.9.2010 -http://www.ynet.co.il/ ,‬‬
‫‪.articles/0,7340,L-3959323,00.html‬‬
‫ראו לדוגמה‪ :‬גיא בכור‪( “Missiles don’t win wars“ ,‬טילים‬
‫לא מנצחים במלחמות)‪Ynet , 10.9.2009 -http://www. ,‬‬
‫‪.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3784293,00.html‬‬
‫תא“ל (מיל’) מוני חורב‪’“ ,‬מבצעי הרתעה’‪ ,‬מה ניתן ללמוד מהניסיון‬
‫הצה“לי ברצועת עזה“‪ ,‬מרכז בגין‪-‬סאדאת למחקרים אסטרטגיים‪,‬‬
‫עיונים בביטחון המזרח התיכון מס’ ‪( 115‬אוקטובר ‪ ,)2015‬עמ’ ‪.24‬‬
‫אל“ם אמיר הרפז‪“ ,‬תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי“‪ ,‬מערכות‬
‫‪( 431‬יוני ‪ ,)2010‬עמ’ ‪.23‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Carl von Clausewitz, On War, edited and translated by‬‬
‫‪Michael Howard & Peter Paret, Princeton University‬‬
‫‪Press, New Jersy, 1986, p. 549‬‬
‫יהושפט הרכבי‪ ,‬מלחמה ואסטרטגיה‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל־אביב‪ ,1990 ,‬עמ’‬
‫‪.Clausewitz, 1986, p. 582 ;483‬‬
‫לידל הארט‪ ,‬אסטרטגיה של גישה עקיפה‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל־אביב‪,1956 ,‬‬
‫עמ’ ‪.364‬‬
‫לידל הארט‪ ,‬עמ’ ‪.334‬‬
‫ואלך‪ ,‬תורת צבאיות ‪ -‬התפתחותן במאות ה־‪ 19‬וה־‪ ,20‬עמ’ ‪.97‬‬
‫על השאלה אם הגרמנים התכוונו לאפשר את נסיגת צבא בריטניה‬
‫או שלמעשה נכשלו בהשמדתו קיים פולמוס לא פתור‪ .‬אחת הדעות‬
‫היא שהיטלר עצר את צבאו בשל אילוצים טקטיים שלהם היו כמה‬
‫סיבות אפשריות‪ :‬התשישּות של צוותי הטנקים‪ ,‬הכשירות החימושית‬
‫הנמוכה שלהם‪ ,‬הקרקע שהקשתה על העבירּות של כלי הרכב‬
‫המשוריינים‪ .‬ייתכן גם שהסיבה הייתה שרצה לחסוך באבדות‪ .‬כל‬
‫הסיבות הללו היו מול ביטחונו של הרמן גרינג‪ ,‬השר הממונה על חיל‬
‫האוויר הגרמני‪ ,‬הלופטוופה‪ ,‬שיוכל להשמיד את הצבא הבריטי מן‬
‫האוויר ‪ -‬הערכה שלא התקיימה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קיימת דעה שהיטלר‬
‫בחר לתת לבריטניה להיחלץ מתוך הכבוד שרחש לבריטים ומתוך‬
‫אמונה שיוכל לחתום עמם על הסכם שלום ‪-‬הסכם שיהיה קשה מאוד‬
‫לחתום עליו לאחר שיבצע טבח בצבא בריטניה הנצור בדנקרק‪.‬‬
‫אניטה שפירא‪ ,‬יגאל אלון‪ :‬אביב חֶלדו‪ ,‬עמ’ ‪.383‬‬
‫“הרמטכ“ל [יגאל ידין] משיב ל’במחנה’“‪ ,‬ריאיון עם הרמטכ“ל‪,‬‬
‫במחנה‪ ,18.9.1950 ,‬עמ’ ‪ ;28 ,21-20‬נ’ לורך‪“ ,‬סקירת המאורעות“‪,‬‬
‫נספח לספרו לידל הארט‪ ,‬אסטרטגיה של גישה עקיפה‪ ,‬עמ’ ‪401-‬‬
‫‪( 392‬כולל במהדורה באנגלית שהוצאה בבריטניה)‪.‬‬
‫משה (צ’יקו) תמיר‪“ ,‬היבטים אסטרטגיים וטקטיים בלחימת תמרון‬
‫הכרעתית של חטיבת גולני בעימות המוגבל“‪ ,‬בתוך‪ :‬אל“ם (מיל’)‬
‫משה שמיר (עורך)‪ ,‬עיונים בתורת הקרב בעימות המוגבל‪ ,‬הכנס‬
‫השנתי הראשון של המכון‬
‫הערות למאמר “מה בין יחידה מיוחדת‬
‫ליחידות הרגילות של הצבא?“ [עמ‘ ‪]42‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Gilles Deleize, “The Shame and the Glory“, in: Essays‬‬
‫‪.Critical and Clinical, London: Verso, 1997, pp. 115-125‬‬
‫תומס אדוארד לורנס‪ ,‬שבעה עמודי חוכמה‪ :‬חגיגת ניצחון‪ ,‬משרד‬
‫הביטחון ‪ -‬ההוצאה לאור‪.2006 ,‬‬
‫‪www.telstudies.org/writings/works/the_mint/‬‬
‫‪publication_history.shtml‬‬
‫עוד על היחס שבין מרחב להאצה ראו‪ :‬פול ויריליו‪ ,‬המרחב‬
‫הביקורתי‪ ,‬רסלינג‪.2006 ,‬‬
‫ראו מאמרו המתורגם של סרג’יו מילר‪“ ,‬היש עתיד לכוחות‬
‫המיוחדים?“‪ ,‬מערכות ‪( 341‬יוני ‪ .)1995‬לטענת המחבר‪ ,‬מקבלי‬
‫ההחלטות נוטים להפעיל את הכוחות המיוחדים ואת הכוח האווירי‬
‫משום שאלה אינם מסות גדולות‪ ,‬זמינותם רבה‪ ,‬ובדרך־כלל ניתן‬
‫להבטיח שלא יהיו להם אבדות כבדות (בעיקר באש כוחותינו על‬
‫כוחותינו)‪.‬‬
‫למשל‪http://www.telstudies.org/writings/works/ ,‬‬
‫‪articles_essays/170513_notes_on_the_hejaz_affairs.shtml‬‬
‫‪http://pegasus.cc.ucf.edu/~eshaw/lawrence.htm‬‬
‫דלז כינה זאת מרחב חלק‪ .‬לורנס פיתח את מושג העומק ביחס‬
‫למושג החזית‪ .‬יש לציין שבאותן השנים התפתחה במרחב אחר ‪-‬‬
‫בערבות רוסיה ‪ -‬פרקטיקה דומה‪.‬‬
‫רק בסוף דרכו‪ .‬התיאורים של לורנס את הפעמים הראשונות שבהן‬
‫רכב על גמל מלאי חיּות ומודגשים בהם הכאבים שסבל‪“ .‬אך‬
‫מעלותיה של בהמתי היו מבוזבזות ברובן‪ ,‬כיוון שנשמרו לרוכבים‬
‫מיומנים המבקשים אותן ולא עבורי‪ ,‬חסר חוש רכיבה שכל מבוקשי‬
‫היה שיישאו אותי“ (לורנס‪ ,2006 ,‬עמ’ ‪.)75‬‬
‫הערות ‪102‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫ראו את הפרק היפהפה “הדרך“ בספר‪( The Mint‬המטבעה)‪ ,‬שבו‬
‫מציג לורנס את הגיגיו בנוגע לחשיבות של הכרת המנוע עבור איש‬
‫חיל האוויר‪ .‬בנוסף‪ ,‬מנוע הבעֵרה הפנימית אינו אורגני כמו גמל‬
‫או אדם המהלך במדבר‪ ,‬ונדרשת מידת דיוק מדעית כדי להכיר את‬
‫יכולותיו ומגבלותיו‪ .‬מילות עידוד למנוע באמצע טיסה מועילות‬
‫פחות מתחזוקה נכונה‪ .‬ועדיין‪ ,‬לורנס פעל גם בחיבור שבין יכולות‬
‫המנוע לתפיסה המבצעית‪ ,‬למשל‪ ,‬בפיתוח טכניקה של חילוץ טייסים‬
‫הנוטשים את מטוסיהם‪.‬‬
‫לורנס‪ ,2006 ,‬עמ’ ‪.166-165‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪.287‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪.153‬‬
‫מובן שיכולות יוצאות דופן לעמידה במעמסה פיזית הן הכרחיות‪ ,‬אך‬
‫לא הן העיקר‪.‬‬
‫ראו הפתרונות השונים של וינגייט לחדירה לעומק מתוך תפיסה‬
‫שלמה של מערכה‪ ,‬שפותחו דור לאחר מכן‪.‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪.153‬‬
‫מוטב שלא להגיע לקרב‪ ,‬ולורנס עשה כל מאמץ כדי להימנע ממנו‬
‫ולחסוך בחיי אדם‪ ,‬אפילו של האויב‪“ .‬לא גרמתי לשפיכת דם‬
‫אנשינו“ (שם‪ ,‬עמ’ ‪ )31‬הוא סיכם‪ .‬לורנס כתב את הדברים האלה‬
‫בעוצמה רבה יותר בקטע הבא‪“ :‬ויקרי‪ ,‬שניהל את הקרב‪ ,‬היה‬
‫מרוצה‪ ,‬אך אני לא יכולתי להיות שותף לשביעות רצונו‪ .‬לדעתי‪ ,‬כל‬
‫פעולה או ירייה או אבדה בלתי הכרחיים לא היו בזבוז בלבד אלא‬
‫פשע‪ .‬לא יכולתי לקבל את ההשקפה המקצועית שכל פעולה מוצלחת‬
‫היא רווח‪ .‬המורדים שלנו לא קורצו מאותו חומר אנושי של חיילים‪,‬‬
‫אלא היו ידידינו הבוטחים במנהיגותינו‪ .‬לא היינו בפיקוד מסיבות‬
‫לאומיות‪ ,‬אלא על פי הזמנה ואנשינו היו מתנדבים‪ ,‬אנשים פרטיים‪,‬‬
‫מקומיים‪ ,‬קרובי משפחה‪ ,‬כך שמוות היה עניין של צער אישי לרבים‬
‫בצבא‪ .‬גם מזווית ראייה צבאית טהורה נראתה לי ההתקפה כשגיאה‬
‫חמורה“ (שם‪ ,‬עמ’ ‪.)144‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪.165‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪.287‬‬
‫מישל פוקו‪ ,‬המילים והדברים‪ :‬ארכיאולוגיה של מדעי האדם‪,‬‬
‫רסלינג‪.2011 ,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪.230 ,227‬‬
‫כשמדגימים זאת‪ ,‬מזהים שהיכולת לעבוד על המסילה החג’אזית‬
‫הושתתה על חזית באירופה שקידשה לוחמת חפירות וכידונים‬
‫ושהיכולת לפעול על הגשרים התבססה על חזית קלסית שהפעיל‬
‫אלנבי‪ .‬ואולי יתֵרה מזו‪ :‬היכולת להפעיל ולעורר את הלאום הערבי‬
‫לפעולה עצמאית הייתה מבוססת על האכזבה שהאימפריה הבריטית‬
‫הנחילה לאותו לאום‪ .‬אכזבה שאותה לורנס מבכה כל כך‪.‬‬
‫לורנס‪ ,2006 ,‬עמ’ ‪.166‬‬
‫המימוש האולטימטיבי של האפקטיביות הזאת יהיה לייתר את האיום‬
‫מלכתחילה‪ ,‬ולא רק לספק מענה תגובתי לאיום‪.‬‬
‫הערות למאמר “הקמ“א האחרון?“ [עמ‘ ‪]50‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.http://www.idf.il/1133-22268-HE/IDFGDover.aspx‬‬
‫* המאמר נכתב במסגרת פו“ם אפק‪.‬‬
‫צה“ל מעודד כיום להיבחן בבחינה פסיכומטרית על־ידי השתתפות‬
‫בעלותה‪.‬‬
‫בעבר נערך קורס קצינים במסגרת החופשה האקדמית‪ ,‬אך לנוכח‬
‫הנשר הרב שהיה‪ ,‬נערך כיום קורס הקצינים עם תום הלימודים‬
‫באחריות החיל הקולט‪.‬‬
‫‪.http://www.idf.il/1133-22268-HE/IDFGDover.aspx‬‬
‫ק’ בנטון‪“ ,‬הפטריוטים החדשים“‪ ,‬הארץ‪.12.12.2001 ,‬‬
‫‪http://opinion.inquirer.net/54699/the-rotc-program‬‬‫‪.and-a-citizen-army‬‬
‫בקו“ם‪/‬מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬העתודה האקדמית ‪ -‬דו“ח מעקב‪,‬‬
‫‪.1957‬‬
‫אכ“א‪/‬ממד“ה‪/‬מרכז ייעוץ וסיקור‪ ,‬סקר עתודאים במקצועות‬
‫הטכנולוגיים‪ ;2001 ,‬רונית דגן־אפט‪ ,‬מסלול העתודה האקדמאית‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫בעיני בני הנוער‪ ,‬אכ“א‪/‬ממד“ה‪/‬מרכז ייעוץ וסיקור‪;2003 ,‬‬
‫ד’ אבירם‪ ,‬אכ“א‪/‬ממד“ה‪/‬מרכז ייעוץ וסיקור‪ ,‬מסלול העתודה‬
‫האקדמית מנקודת ראותם של מלש“בים ושל עתודאים בשירות“‪,‬‬
‫‪ ;2007‬ד’ אבירם‪ ,‬מקצוענים בצבא העם‪ ,‬אכ“א‪/‬ממד“ה‪/‬ענף מחקר‪,‬‬
‫ינואר ‪.2011‬‬
‫י’ המנחם‪ ,‬עמדות העתודאים כלפי קצונה ופיקוד לאורך השנים‪,‬‬
‫אכ“א‪/‬ממד“ה‪/‬ענף מחקר‪.21.8.2014 ,‬‬
‫פורום עתודה באתר תפוז הוא הוותיק והפופולרי שבהם‪.‬‬
‫יש לציין בעיקר את הגדלת שכר החובה‪ ,‬איושר לימודי תואר שני‪,‬‬
‫אישור יציאה לחו“ל ואישור עבודה בתקופת החובה‪.‬‬
‫שמירה על הקצין בסביבה “ביטחונית“ תסייע גם לקשרי הגומלין‬
‫בין התעשייה וצה“ל ותתרום להבנה הדדית של המשאבים‪ ,‬הצרכים‬
‫והאילוצים‪.‬‬
‫שאול פטאי‪“ ,‬תכנית הכשרה לקצין ‪ -‬צרכים‪ ,‬אפשרויות והצעה‬
‫לביצוע“‪ ,‬מערכות ‪( 293-292‬מרס‪-‬אפריל ‪.)1984‬‬
‫אריאל דבורז’צקי‪“ ,‬יצירת מהנדס צבאי במאה ה־‪ :21‬אקדמיה צבאית‬
‫או צבא באקדמיה“‪ ,‬פו“ם אפק מח’ ל’‪ ,‬ינואר ‪.2015‬‬
‫י’ אברון‪“ ,‬עתודה מדעית“‪ ,‬הארץ‪.23.4.2009 ,‬‬
‫הערות למאמר “פרובוקציה בסיני“ [עמ‘ ‪]56‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫סון טסו‪ ,‬אמנות המלחמה‪ ,‬עופרים‪ ,‬כפר מונש‪ ,2005 ,‬עמ’ ‪53-51‬‬
‫(קיימים תרגומים נוספים לעברית)‪.‬‬
‫ניקולו מקיאוולי‪ ,‬הנסיך‪ ,‬זמורה־ביתן‪ ,‬תל־אביב‪ ,1988 ,‬עמ’ ‪.91‬‬
‫בפקודת מבצע קדש הסעיף הראשון נוסח כך‪“ :‬צה“ל יבצע את‬
‫המשימות הבאות‪ :‬יצור איום צבאי על התעלה על ידי תפיסת יעדים‬
‫צמודים לתעלה“‪ ,‬מצוטט בתוך‪ :‬משה בר־כוכבא‪“ ,‬ביטוי ‘עקרונות‬
‫המלחמה’ במערכת סיני“‪ ,‬מערכות ‪( 307-306‬ינואר ‪ ,)1987‬עמ’ ‪.6‬‬
‫ארצות־הברית התנגדה למבצע מוסקטר‪ ,‬ולכן שאפו בריטניה וצרפת‬
‫לסיים את הקרבות ולהעמיד את ארצות־הברית‪ ,‬שנמצאה בעיצומה‬
‫של במערכת בחירות‪ ,‬בפני עובדות מוגמרות ‪ -‬דיין‪ ,‬אבני דרך‪ ,‬עמ’‬
‫‪.233‬‬
‫הסכם אחר שאותו מילאה בריטניה בקפדנות היה פינוי הונג קונג‬
‫ב־‪ 99 ,1997‬שנים לאחר שנחתם הסכם החכירה עם סין‪ ,‬כמתחייב‪,‬‬
‫אולם הנסיבות היו שונות לחלוטין‪.‬‬
‫לטענת מצרים‪ ,‬חברת התעלה הולאמה כדי להשתמש ברווחיה למימון‬
‫הסכר הגבוה באסואן לאחר שמעצמות המערב סירבו להשתתף‬
‫במיזם ‪ -‬מוחמד חסנין הייּכל‪ ,‬הספינקס והקומיסר‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל־‬
‫אביב‪ ,1981 ,‬עמ’ ‪.68-67‬‬
‫לדיון מעמיק בסיבות ובמהלכים שהובילו למלחמת סיני ראו‪ :‬מוטי‬
‫גולני‪ ,‬תהיה מלחמה בקיץ‪ ...‬ישראל בדרך למלחמת סיני‪1956- ,‬‬
‫‪ ,1955‬מערכות‪ ,‬תל־אביב‪( 1997 ,‬שני כרכים)‪.‬‬
‫זמן קצר קודם לכן נעצרה הספינה הישראלית בת גלים‪ ,‬שהייתה‬
‫ספינת מבחן‪ ,‬בכניסה לתעלת סואץ‪ .‬אנשי הצוות שלה נעצרו והיא‬
‫הוחרמה‪ .‬לימים‪ ,‬במלחמת ששת הימים‪ ,‬הוטבעה הספינה בתעלה‪.‬‬
‫יש הטוענים שהחרם הערבי אך הועיל למשק הישראלי המתפתח‬
‫מכיוון שאילץ את ישראל לפתח תעשייה מודרנית ומתוחכמת‪ ,‬ולא‬
‫להתבסס על תעשייה מסורתית וסימטריה עם הכלכלות הערביות‬
‫ ראו למשל‪ :‬אורי שרון‪“ ,‬החרם הערבי טוב ליהודים“‪ ,‬גלובס‪,‬‬‫‪ ,22.6.2009‬אולם זוהי חוכמה בדיעבד‪.‬‬
‫מעצמות המערב עדיין צייתו להחלטה מ־‪ 1951‬שלא לספק נשק‬
‫למדינות העימות במזרח־התיכון‪.‬‬
‫במסגרת הזאת סוכם על הסרת המצור מעל הכוח המצרי הלכוד בכיס‬
‫פלוג’ה ועל חזרתו למצרים‪.‬‬
‫בידודה המדיני של ישראל בא לידי ביטוי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בהחלטות גינוי‬
‫רבות במועצת הביטחון על פעולות הגמול שביצעה‪ ,‬בעוד מדינות‬
‫ערב‪ ,‬שמשטחיהן יצאו מפגעים ומחבלים‪ ,‬לא גּונו‪.‬‬
‫ישראל נמנעה מלבקש את הגנת בריטניה מכיוון שבריטניה הייתה‬
‫קשורה עם ירדן בחוזה הגנה‪ .‬היה חשש שאם תפרוץ מלחמה בין‬
‫ישראל למצרים תצטרף ירדן למערכה‪ ,‬ואז תעדיף בריטניה את ירדן‬
‫על ישראל‪.‬‬
‫‪ 103‬מערכות ‪465-466‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫יש לציין שברית־המועצות איימה להפעיל כוח נגד המשתתפות אם הן‬
‫יסרבו לסגת‪ .‬נאט“ו ‪ -‬למעשה‪ ,‬ארצות־הברית ‪ -‬לא יצאה חוצץ נגד‬
‫האיומים‪ ,‬דבר שהיה מנוגד לאמנת נאט“ו‪ .‬ואכן‪ ,‬אחד מן הצעדים‬
‫הראשונים שנקט הגנרל שרל דה גול בעלותו לשלטון היה פרישת‬
‫צרפת מנאט“ו ובניית כוח צוללות גרעיניות‪.‬‬
‫גמאל עבד אל־נאצר‪“ ,‬הסודות שמאחורי ההתקפה בסיני“‪ ,‬מערכות‬
‫‪( 307-306‬ינואר ‪ ,)1987‬עמ’ ‪ .25-22‬זהו תרגום חלקי ממאמר‬
‫שפורסם בשבועון המצרי‪ Egyptian Gazette‬ב־‪ 6‬בדצמבר ‪.1956‬‬
‫על אף שישראל נאלצה לסגת מחצי־האי סיני ותעלת סואץ נשארה‬
‫סגורה בפניה‪ ,‬היא הצליחה להשיג חלק ניכר מן המטרות שהציבה‬
‫לעצמה לפני פרוץ המלחמה‪ :‬פתיחת מפרץ אילת לכלי שיט ולכלי‬
‫טיס ישראליים‪ ,‬חידוש קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם מדינות‬
‫אסיה ואפריקה‪ ,‬הפסקת פעולות טרור וחבלה מרצועת עזה‪ ,‬הצבת‬
‫כוחות או“ם בסיני ופירוז השטח‪ ,‬שבירת האמברגו והספקת נשק‬
‫מודרני מצרפת‪ ,‬מבריטניה ומגרמניה (במגבלות תקציביות)‪ ,‬דחיית‬
‫הסיבוב השני למועד נוח יותר‪ ,‬בניית כור גרעיני ועוד‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הטענה שהתעלה נבנתה במימונן של צרפת ובריטניה‪ ,‬ולכן‬
‫יש להן תביעת בעלּות מסוימת עליה‪ ,‬לפחות על הרווחים‪ ,‬הופרכה‪,‬‬
‫משום שהתעלה נכרתה בעבודת כפייה של מאות־אלפי מצרים‪,‬‬
‫שחלקם מתו תוך כדי עבודה‪ ,‬ולכן מן הדין שהטענה הזאת תידחה‪.‬‬
‫מן הקביעה הזאת נובע לכאורה שמְצרי טיראן הם מים טריטוריאליים‬
‫מצריים‪ ,‬וכי בסמכותה הבלעדית של מצרים לקבוע מי יעבור בהם‪.‬‬
‫לעומת זאת ישראל טענה כי המְצרים הם נתיב שיט בין־לאומי וכי‬
‫לכל המדינות יש רשות לשוט בהם‪ .‬הוויכוח הזה עמד גם במרכזו‬
‫של הסכסוך שהתפתח למלחמת ששת הימים כ־‪ 10‬שנים לאחר מכן‪.‬‬
‫בנוגע לטיעוניה של מצרים בעניין הזה ראו‪ :‬שמשון יצחקי‪ ,‬בעיני‬
‫הערבים‪ :‬מלחמת ששת הימים ולאחריה‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל־אביב‪,1969 ,‬‬
‫עמ’ ‪.100-98‬‬
‫הערות למאמר “להילחם שלא על מנת לנצח“‬
‫[עמ‘ ‪]62‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫זוק‪ ,‬דיוויד והייאם‪ ,‬רובין‪ .‬קיצור תולדות המלחמות‪361- :)1981( ,‬‬
‫‪.356‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(‪.74-72 :)2008‬‬
‫חיים‪( .‬יולי ‪“ .)1971‬צבא סין העממית ‪“,‬מערכות“‪ ,‬חוברת ‪ 216,‬עמ’‬
‫‪ ,31 24‬נדלה מאתר מערכות‪:‬‬‫‪http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/108362.pdf‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(חורף ‪.68 :)2008‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(חורף ‪.72 :)2008‬‬
‫יופה‪ ,‬אלי‪ .‬סין – ענק מתפתח‪( ,‬א‪.140 :)1985‬‬
‫יופה‪ ,‬אלי‪ .‬הצבא הסיני ממאו ועד ימינו‪.24-25 :)2011( ,‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(חורף ‪.74 :)2008‬‬
‫‪Jian, Chen. China’s road to the Korean War, (1994): 136‬‬‫‪137‬‬
‫חיים‪ .‬מצבא סין העממית‪( ,‬יולי ‪.27 :)1971‬‬
‫צ’אנג‪ ,‬ג’ונג‪ .‬והלידיי‪ ,‬ג’ון‪ .‬מאו‪.451 :)2007( ,‬‬
‫טובי‪ ,‬טל‪ .‬הצי הסיני מגמות ותמורות‪.13 :)2007( ,‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.314 :)1956( ,‬‬
‫‪Li, Xiaobing, Millett, Allan R., Yu, Bin. Mao’s generals‬‬
‫‪.remember Korea, (2001): 30-31‬‬
‫‪.Ibid: 106‬‬
‫‪.Ibid: 147‬‬
‫האינל‪ ,‬רוברט דאבס‪ .‬ניצחון בשיא הגיאות‪.22-15 :)1980( ,‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.341-331 :)1956( ,‬‬
‫שם‪.317 :‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪,Ferrell‬‏ ‪.Robert H. Harry S. Truman a life, (1994): 65-70‬‬
‫פעיל‪ ,‬מאיר‪ .‬הפצצת הירושימה ונאגאסאקי‪ :‬השיקולים המדיניים‬
‫והאיסטרטגיים של ארצות הברית‪ ( ,‬קיץ ‪.157-144 :)1985‬‬
‫גוטפלד‪ ,‬ארנון‪ .‬שערים לחוויה האמריקנית‪.323-311 :)2006( ,‬‬
‫אמברוז‪ ,‬סטיבן‪ .‬יום הפלישה‪.286 :)2002( ,‬‬
‫זוק‪ ,‬דיוויד והייאם‪ ,‬רובין‪ .‬קיצור תולדות המלחמות‪.358 :)1981( ,‬‬
‫האינל‪ ,‬רוברט דאבס‪ .‬ניצחון בשיא הגיאות‪.41 :)1980( ,‬‬
‫שם‪.101-100 :‬‬
‫‪,Davis‬‏‪Bruke. Marine! The Life of Chesty Puller, (1962):‬‬
‫‪.233-264‬‬
‫האינל‪ ,‬רוברט דאבס‪ .‬ניצחון בשיא הגיאות‪.266-300 :)1980( ,‬‬
‫ברודי‪ ,‬ברנרד‪ .‬מלחמה ופוליטיקה‪.76-81:)1980( ,‬‬
‫שם‪.82:‬‬
‫הנקין‪ ,‬יגיל‪ .‬בשבח הנחילים‪( ,‬אפריל ‪.12 :)2008‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.80-109 :)1956( ,‬‬
‫צ’אנג‪ ,‬ג’ונג‪ .‬והלידיי‪ ,‬ג’ון‪ .‬מאו‪.450 :)2007( ,‬‬
‫‪Zhang, Shu Guang. Command, Control, and the PLA’s‬‬
‫‪.Offensive Campaigns in Korea, 1950-1951, (2003): 104‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.328-328 :)1956( ,‬‬
‫ברודי‪ ,‬ברנרד‪ .‬מלחמה ופוליטיקה‪.86-85:)1980( ,‬‬
‫גת‪ ,‬עזר‪ .‬מדיניות ומלחמה בהגות הצבאית המודרנית‪116-:)1940( ,‬‬
‫‪.113‬‬
‫הרכבי‪ ,‬יהושפט‪ .‬מלחמה ואסטרטגיה‪.525 :)1990( ,‬‬
‫טובי‪ ,‬טל‪ .‬כוחות מיוחדים בסדר כוחות חטיבתי ‪ -‬רגימנט הריינג’רס‬
‫‪( ,75‬דצמבר ‪.36:)2006‬‬
‫ברודי‪ ,‬ברנרד‪ .‬מלחמה ופוליטיקה‪.98-94:)1980( ,‬‬
‫גוטפלד‪ ,‬ארנון‪ .‬שערים לחוויה האמריקנית‪.321 :)2006( ,‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.325 :)1956( ,‬‬
‫זוק‪ ,‬דיוויד והייאם‪ ,‬רובין‪ .‬קיצור תולדות המלחמות‪.359 :)1981( ,‬‬
‫ברודי‪ ,‬ברנרד‪ .‬מלחמה ופוליטיקה‪.110-100:)1980( ,‬‬
‫צ’אנג‪ ,‬ג’ונג‪ .‬והלידיי‪ ,‬ג’ון‪ .‬מאו‪.466 :)2007( ,‬‬
‫יופה‪ ,‬אלי‪ .‬סין – ענק מתפתח‪( ,‬א‪.140 :)1985‬‬
‫צ’אנג‪ ,‬ג’ונג‪ .‬והלידיי‪ ,‬ג’ון‪ .‬מאו‪.451 :)2007( ,‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(חורף ‪.74 :)2008‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.328-326 :)1956( ,‬‬
‫טוכמן‪ ,‬ברברה‪ .‬מצעד האיוולת‪.278 :)1986( ,‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.328-321 :)1956( ,‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(חורף ‪.74 :)2008‬‬
‫סמית‪ ,‬רופרט‪ .‬התועלת שבכוח‪.186 :)2013( ,‬‬
‫גיוגלר‪ ,‬ראסל‪ .‬קרבות בקוריאה‪.328-317 :)1956( ,‬‬
‫טוכמן‪ ,‬ברברה‪ .‬מצעד האיוולת‪.395-376 :)1986( ,‬‬
‫עברון‪ ,‬יורם‪ .‬הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית‪ :‬כוחו של מיתוס‪,‬‬
‫(חורף ‪.75-74 :)2008‬‬
‫הערות ‪104‬‬
‫הערות למאמר “כשהנכבש מסרב להיפרד‬
‫מהכובש“ [עמ‘ ‪]70‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Kim Tae-Hyo, “A New U.S.-Japanese Security‬‬
‫‪Relationship - Japan’s Perspective“, in Korea and World‬‬
‫‪Affairs, Vol. 21 No. 4, 1997, p. 619‬‬
‫‪Akio Watanabe, The Okinawa Problem: a chapter in‬‬
‫‪Japan-U.S. relations, Melbourne University Press,‬‬
‫‪Clayton, 1970, pp. 72-78‬‬
‫‪Lalima Varma, “Japan-United State Security‬‬
‫‪Arrangements and Northeast Asia: It’s Relevance in the‬‬
‫‪Post-Cold War Period“, China Report, Vol. 35, No. 1, 1999,‬‬
‫‪pp. 83-85‬‬
‫‪A. P. Dobson, and S. Marsh, US Foreign Policy since 1945,‬‬
‫‪Rutledge, London, 2001, p. 21‬‬
‫‪Stanley B Weeks and Charles A Meconis, The Armed‬‬
‫‪Forces of the USA in the Asian- Pacific Region, St.‬‬
‫‪Matins Press, New York, 1999, pp. 17-18‬‬
‫‪J. F. Dulles, “Policy for Security and Peace“, Foreign‬‬
‫‪Affairs, Vol. 32, No. 3, April 1954, p. 360‬‬
‫‪John W. Dower, Embracing Defeat: Japan in the Wake of‬‬
‫‪World War II, W.W. Norton & Company, New York, 1999,‬‬
‫‪pp. 18-20; John L. Gaddis, Strategies of Containment,‬‬
‫‪Oxford University Press, 1982, p. 152‬‬
‫אלון לבקוביץ’‪ ,‬הדילמה בין עצמאות לתלות‪ :‬תהליך גיבוש עצמאות‬
‫ביטחונית של בעל ברית מהגמון ‪ -‬ארה“ב מול יפן‪ ,‬דרום־קוריאה‬
‫והפיליפינים‪ ,‬חמו“ל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס“ה (‪ ,)2004‬עמ’ ‪116-114‬‬
‫‪Records of the National Security Council [NSC], 6008‬‬
‫‪Watanabe, pp. 65-68‬‬
‫טל טובי‪ ,‬גיאופוליטיקה‪ :‬הגות‪ ,‬היסטוריה ומעשה‪ ,‬קתדרת חייקין‬
‫לגיאו־אסטרטגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪2008 ,‬‬
‫אלון לבקוביץ’‪ ,‬הדילמה בין עצמאות לתלות‪ :‬תהליך גיבוש עצמאות‬
‫ביטחונית של בעל ברית מהגמון ‪ -‬ארה“ב מול יפן‪ ,‬דרום קוריאה‬
‫והפיליפינים‪ ,‬חמו“ל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס“ה (‪ ,)2004‬עמ’ ‪123-122‬‬
‫שם‪ ,‬עמ’ ‪139-138‬‬
‫הערות למאמר “אורחים לרגע‪ ,‬אבל רגע‬
‫חשוב*“ [עמ‘ ‪]78‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫כך עולה מן הרישומים של ניסיונם הצבאי ‪ -‬דו“ח נסיהו‪ ,‬ללא‬
‫תאריך‪ ,‬ארכיון צה“ל (א“צ)‪ ,‬תיק ‪.150 - 680/1969‬‬
‫מכתב יסקי לטמקין‪ ,13.4.1948 ,‬הארכיון לתולדות ה“הגנה“‬
‫(את“ה)‪ ,‬תיק ‪ / 90‬פ‪.80/ 34‬‬
‫“‪STATEMENT BY CANADIAN GROUP FROM TORONTO“,‬‬
‫‪ ,4.5.1948‬הארכיון הציוני המרכזי (אצ“מ)‪ ,‬תיק ‪.S25/8172‬‬
‫מכתב יסקי לטמקין‪ ,13.4.1948 ,‬את“ה‪ ,‬תיק ‪ / 90‬פ‪.80/ 34‬‬
‫ריאיון עם סידני קדלוף‪ ,‬מתנדב קנדי לגבעתי‪ ,‬מונטריאול‪5.6.1979 ,‬‬
‫(תמליל הריאיון שמור בארכיון מח“ל בגיינזוויל שבפלורידה)‪.‬‬
‫דב אלדובי‪ ,‬אצל נחמיאס ומלצר (עורכים)‪ ,‬גדוד ‪ 52‬של חטיבת‬
‫גבעתי במלחמת העצמאות תש“ח ‪ ,1948 -‬הוצאת אפי מלצר בע“מ‪,‬‬
‫‪ ,2002‬עמ’ ‪.34‬‬
‫‪ Sydney Halperin, Memoirs, p. 22 ,‬ללא תאריך‪ ,‬ארכיון מח“ל‬
‫בגיינזוויל‪.‬‬
‫“פעולת ברק“‪ ,‬גבעתי [המח“ט שמעון אבידן‪ ,‬ללא שם הנמען]‪,‬‬
‫[תחילת] מאי ‪ ,1948‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.1000/1952/39‬‬
‫‪ ;.Sydney Halperin, Memoirs, p. 24‬ריאיון עם קדלוף‪,‬‬
‫מונטריאול‪ ,5.6.1979 ,‬לדבריו‪ ,‬הם גם הניחו מוקשים בדרך אל‬
‫הכפר‪.‬‬
‫אברהם אילון‪ ,‬חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות‪ ,‬מערכות‪,1959 ,‬‬
‫עמ’ ‪.540‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫שם‪ ,‬וחוזר על כך בניסוח שונה בעמ’ ‪.541‬‬
‫“פקודת קרב מס’ ‪ ,“5‬גבעתי‪ ,14.4.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק‬
‫‪.1000/1952/39‬‬
‫אריה יצחקי‪ ,‬לטרון‪ :‬המערכה על הדרך לירושלים‪ ,‬הוצאת כנה‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,1982 ,‬עמ’ ‪.115-113‬‬
‫אילון‪ ,1959 ,‬עמ’ ‪.464-459‬‬
‫ריאיון עם בן אוקופניק‪ ,‬טורונטו‪ .12.9.1984 ,‬המראיין ג’ים מקגניגל‬
‫(‪.)McGunigal‬‬
‫אילון‪ ,1959 ,‬עמ’ ‪ ;465‬חנן שייבה בעדות המופיעה בתוך‪ :‬נחמיאס‬
‫ומלצר (עורכים)‪ ,2002 ,‬עמ’ ‪.181‬‬
‫[כנראה גדוד ‪ ]52‬לגבעתי‪ ,‬מאי (?‪ ,1948 )16‬א“צ‪ ,‬תיק ‪1000/1952‬‬
‫ ‪.39‬‬‫יצחקי‪ ,1982 ,‬עמ’ ‪.151‬‬
‫גם ג’רי רוזנברג בריאיון (אונטריו‪ )13.3.1984 ,‬זכר ירח מלא באותו‬
‫הלילה‪ .‬נראה שהדבר מעיד עד כמה חשו החיילים חשופים בעת‬
‫ביצוע המשימה‪.‬‬
‫יצחקי‪ ,1982 ,‬עמ’ ‪.157‬‬
‫‪( Sydney Halperin, Memoirs‬ללא מספר עמוד)‪.‬‬
‫תיאור הקרב מבוסס בעיקר על ספריהם של אילון (‪ ,1959‬עמ’ ‪.)594‬‬
‫“העברת קנדים“‪ ,‬מכתב מח“ט גבעתי‪ ,‬כנראה לאכ“א‪,2.6.1948 ,‬‬
‫א“צ‪ ,‬תיק ‪.127 - 5848/1949‬‬
‫“חופשה לקנדים“‪ ,‬ללא תאריך (סוף מאי ‪ 1948‬לפי ההקשר)‪ ,‬א“צ‪,‬‬
‫תיק ‪.127 - 5848/1949‬‬
‫רוב המידע מ‪Eddy Kaplansky, Volunteers from Canada in :‬‬
‫‪Israel’s War of Independence and on the Aliya-Bet Ships,‬‬
‫‪.2004‬‬
‫בן דונקלמן‪ ,‬נאמנות כפולה‪ ,‬שוקן‪ ,‬ירושלים‪ ,1977 ,‬עמ’ ‪.162‬‬
‫בבדיקת אכ“א נמצא כי מתוך ‪ 618‬מתנדבים דוברי אנגלית בקלט מס’‬
‫‪ 9‬שנערך בתאריכים ‪ 27.10.1948 - 1.8.1948‬הופנו ‪ 194‬לחטיבה ‪7‬‬
‫(מכתב לרמטכ“ל‪ ,29.10.1948 ,‬א“צ‪.)121/1950/226 ,‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪“ :‬פקודות חטיבה ‪ ,“7‬בנימין בן־דוד‪,10.9.1948 ,‬‬
‫בנוגע לליקויים במשמעת‪ :‬אי הדלקת אורות‪ ,‬אי ציות לחוקי‬
‫הנהיגה ‪ -‬א“צ‪ 721/1972/297 ,‬וכן יומן חטיבה ‪ ,28.9.1948 ,7‬א“צ‪,‬‬
‫‪.721/1972/310‬‬
‫אף מתנדב מן הפלוגה (חוץ משוצמן)‪ ,‬מאלה שקורותיהם ידועים‪ ,‬לא‬
‫ציין שהשתתף במבצע דקל‪.‬‬
‫יומן גדוד ‪ ,23.8.1948 ,22.8.1948 ,72‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.297 - 721/1972‬‬
‫יומן החטיבה לחודש ספטמבר‪ ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.310 - 721/1972‬‬
‫פקודת המבצע‪ ,‬נספח ב’‪ ,‬יומן גדוד ‪ ,6.9.1948 ,72‬א“צ‪ ,‬תיק‬
‫‪ ;297 - 721/1972‬יומן החטיבה ‪ ,6.9.1948 ,5.9.1948‬א“צ‪ ,‬תיק‬
‫‪.310 - 721/1972‬‬
‫‪Stanley Klorman, Memoirs, 1987, p. 3‬‬
‫(ארכיון מח“ל בגיינזוויל(; ‪Jaime Lechtman, Memoirs, 1991, p.‬‬
‫‪( 1‬ארכיון מח“ל בגיינזוויל)‪.‬‬
‫יומן גדוד ‪ ,6.9.1948 ,72‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.297 - 721/1972‬‬
‫‪( , Lawrence Feinman, Memoirs, 7.9.1948, pp. 1-2‬ארכיון‬
‫מח“ל‪ ,‬כפר שמריהו)‪ .‬מחברו נהרג בתאונת דרכים ב־‪ ,1960‬והיומן‬
‫נותר באחת הדירות שבהן התגורר‪ .‬בדרך מקרה מצא אותו דרום‬
‫אפריקני אחר שהיה לו קשר לישראל‪ ,‬וכך‪ ,‬לאחר כמה גלגולים הגיע‬
‫לארכיון‪ .‬בשל תפקודם באירוע המתואר הומלצו פיינמן ופלדמן‬
‫לצל“ש‪.‬‬
‫מכתב הדן באימון בכידונים‪ ,‬מטה החטיבה לקצין המנהלה‪,‬‬
‫‪ ,5.9.1948‬א“צ‪.2289/1950/76 ,‬‬
‫“פקודות חטיבה ‪ ,“7‬בנימין בן־דוד‪[ ,‬ללא שם נמען] ‪,10.9.1948‬‬
‫א“צ‪ ,‬תיק ‪.297 - 721/1972‬‬
‫‪.Stanley Klorman, Memoirs, p. 18‬‬
‫למשל‪.Lechtman, Memoirs, p. 3 ,‬‬
‫יומן החטיבה‪ ,11.10.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.310 - 721/1972‬‬
‫‪ 105‬מערכות ‪465-466‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫;‪Joe Woolf, South African Mahal Research Project, 1987‬‬
‫‪.Feinman, Memoirs, 15.10.1948, p. 6‬‬
‫פקודת מבצע “סתיו ג’“‪ ,16.10.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.310 - 721/1972‬‬
‫‪.Feinman, Memoirs, 16.10.1948-20.10.1948, p. 7‬‬
‫למשל‪.Lechtman, Memoirs, pp. 2-3 ,‬‬
‫חיים לסקוב‪ ,‬הקדמה לספרו של יואב גלבר‪ ,‬תולדות ההתנדבות‪ ,‬כרך‬
‫ראשון‪ :‬ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והיישובית‪1942- ,‬‬
‫‪ ,1939‬יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל“ט‪.‬‬
‫‪ ;.Feinman, Memoirs, 21.10.1948, p. 7:‬שיחה של וולף עם‬
‫המחבר‪ ,‬אילניה‪.30.9.2007 ,‬‬
‫יומן החטיבה‪ ,23.10.1948-22 ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.310– 721/1972‬‬
‫‪Joe Woolf, South African Mahal Research Project, 1987‬‬
‫(ארכיון מח“ל בכפר שמריהו); יומן החטיבה ‪ ,24.10.1948‬א“צ‪ ,‬תיק‬
‫‪.310 721/1972‬‬‫יומן החטיבה ‪ ,28.10.1948‬א“צ‪ ,‬תיק ‪“ ;310 - 721/1972‬דו“ח‬
‫פעולת חירם“‪ ,8.11.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.310 721/1972-‬‬
‫“דו“ח פעולת חירם“‪ ,8.11.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪Joe ;310 - 721/1972‬‬
‫;‪Woolf, South African ;Mahal Research Project, 1987‬‬
‫‪.Feinman, Memoirs, 28.10.1948, pp. 7-9‬‬
‫יומן החטיבה ‪ ,29.10.1948‬א“צ‪ ,‬תיק ‪.310 - 721/1972‬‬
‫‪.Feinman, Memoirs, 29.10.1948, p. 10‬‬
‫‪( Jack Frances, Memoirs, 1948- 1949, p. 4‬ארכיון מח“ל‪ ,‬כפר‬
‫שמריהו)‪.‬‬
‫“דו“ח פעולת חירם“‪ ,8.11.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק ‪;310 - 721/1972‬‬
‫‪Feinman, Memoirs, p. 11‬‬
‫‪.Frances, Memoirs, p. 7‬‬
‫“הוראות פעולה“‪ ,‬מכתב מטה החטיבה‪ ,25.12.1948 ,‬א“צ‪ ,‬תיק‬
‫‪.310 - 721/1972‬‬
‫‪Woolf, 1987.‬‬
‫‪( Jack Morris, Memoirs, 1948-1949, p. 7‬ארכיון מח“ל‪,‬‬
‫כפר שמריהו); גם אצל דונקלמן‪ ,1977 ,‬עמ’ ‪ ,204‬מוזכרות בעיות‬
‫משמעת באותה עת‪.‬‬
‫הערות למדור “מי יפקד על חטיבות‬
‫המילואים?“ [עמ‘ ‪]86‬‬
‫‪1‬‬
‫עופר שלח‪ ,‬האומץ לנצח ‪ -‬מדיניות ביטחון לישראל‪ ,‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ ,‬תל־אביב‪ ,2015 ,‬עמ’ ‪.213‬‬
‫הערות למדור “יריית פתיחה“ [עמ‘ ‪]89‬‬
‫‪ 1‬הרב נחמיה קופרשמיט ‪Nechemia Coopersmith, Shmooze: -‬‬
‫‪A Guide to Thought-Provoking Discussions on Essential‬‬
‫‪.Jewish Issues, Tragum Press 2007‬‬
‫‪ 2‬אלעזר שטרן‪ ,‬משא כומתה ‪ -‬ניווטים בגובה העיניים‪ ,‬משכל‪ ,‬ידיעות‬
‫ספרים‪ ,‬תל־אביב‪ ,2009 ,‬עמ’ ‪.166‬‬
‫‪- Richard Lavoie, When the chips are down 3‬‬
‫‪/http://www.ricklavoie.com‬‬
‫הערות למדור “התודעה כעקרון מלחמה“‬
‫[עמ‘ ‪]92‬‬
‫‪ 1‬קצין אג“ם במילואים במכלול התודעה של פיקוד המרכז‪.‬‬
‫‪“ 2‬איזנקוט‪ :‬כמאה כלים הנדסיים פועלים לאיתור מנהרות באזור‬
‫רצועת עזה“‪ ,‬הארץ‪ 9 ,‬בפברואר ‪.2016‬‬
‫‪“ 3‬בהשתנּות מתמדת ‪ -‬על אתגר המעברים המנטליים של המפקדות‬
‫בעת חירום“‪ ,‬מערכות ‪( 460‬אפריל ‪.)2015‬‬
‫הערות ‪105‬‬