המעורבות הרוסית בסוריה עמ` 4 המדינה האיסלאמית, ניתוח צבאי עמ
465-6 גיליון | 465-466סיוון התשע“ו | יוני 2016 המעורבות הרוסית בסוריה עמ‘ 4 המדינה האיסלאמית, ניתוח צבאי עמ‘ 20 כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש עמ‘ 70 מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה ,שמחוץ למרחב הייצוג ,יש ליחידות המיוחדות פתרונות שאינם ניתנים לצבא על ידי היחידות הרגילות > עמ’ 42 http://maarachot.idf.il 2מערכות 466-465 גיליון | 465-466ניסן התשע“ו | יוני 2016 • שעון החול המזרח תיכוני צילום השער :לוחם אמריקני מיחידה מיוחדתNavy Seals , מערכות בית ההוצאה לאור של צה“ל נוסד בתרצ“ט 1939 המפקד והעורך הראשי :חגי גולן העורך :אפי מלצר עורכת המשנה :אביטל רגב־שושני עריכה גרפית :ערן רובינפלד עיצוב :לי לרדו ועומר אבטליון מאייר המערכת :בוריס דיקרמן ISSN 0464-2147 טלפון 03-7607585 :פקס03-6282913 : דוא“ל המערכת[email protected] : כתובת למכתבים :ד“צ 02432צה“ל דמי מנוי לשנה 60 :ש“ח (כולל מע“מ) מחלקת המנויים: טלפון03-6086400 : דוא“ל[email protected] : הודפס בדפוס מאירי באמצעות משרד הביטחון /מנה“ר הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים. תגובות למאמרים יפורסמו בגיליון העוקב בלבד. יש להעביר את התגובה למערכת עד תום החודש שלאחר תאריך הופעת הגיליון במערכותיה המדיניות והביטחוניות של מסגרת חברתית־מדינית אנושית תמיד היה רצף .מעולם לא היה ואקום .מנהיג שביקש להימנע מלשלם את מחיר המצב המדיני־ביטחוני הקיים ,או שלא לשלם על שינויי העתים השוטפים ,עלה לו הדבר במחיר יקר יותר .הניסיון להשבת המצב לקדמותו או התמודדות עם מהפכה מדינית מרחבית ומציאות מדינית־ביטחונית חדשה ,לא מוכרת ומאתגרת ,עולה עשרת מונים משמירה על הקיים. בהוויה מדינית־ביטחונית “רעה“ אך יציבה יש טוב .לומדים לחיות בה ולהתמודד עמה .התרוקנות המרחב המדיני־ביטחוני ,גם אם היה מלא בתרעלה ,ואפילו יתמלא ב“אביב ערבי“ ,מבטיחה תקופת הסתגלות קשה ויקרה ,שלעולם לא תהיה קלה ...עד שיתמלא באחר והאיזון המדיני־ביטחוני יחזור למרחב. הניסיון של ארצות־הברית ו“המערב“ לנהל מרחוק שינויים מדיניים־ביטחוניים במזרח התיכון הביא את הרוסים אליו (ראו :צבי מגן ,המעורבות הרוסית בסוריה ,עמ’ )4ואת פליטי האנרכיה המזרח תיכונית לחצרם; את המדינות הערביות היציבות החליפה המדינה האסלאמית התזזיתית (ראו :עדו הכט ,המדינה האיסלאמית ,עמ’ )20והן צריכות להילחם כנגדו במזרח התיכון ובעולם כולו; צה“ל פינה את רצועת עזה וצמחה מדינת חמאס,שכפתה עלינו כבר שלושה מבצעים יקרים בדם ובדמים...ועוד. בניהול מדיניות וביטחון אין טוב ואין רע .אך כשזה נתנכר ,מתעלם או מתנער ממציאות מוכרת ומבקש להוריד מעורבות כדי להוזיל את מחירי המחייה האזוריים יובילו הדבר תמיד למילוי בקבוק החול המזרח תיכוניים במציאות אחרת ,שתמיד תהא קשה ויקרה יותר מקודמתה ,עד יגיע המרחב לאיזון אחר. קריאה מועילה אפי מלצר 04 תוכן העניינים 3 כתבות 04 70 המעורבות הרוסית בסוריה מגמותיה ותוצאותיה סא“ל (מיל‘) צבי מגן | חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי טורים 12 השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות 86 מפנקסו של מג“ד תא“ל אורי אורון | ראש להק מודיעין בחיל האוויר .בוגר מב“ל 20 המדינה האסלאמית ניתוח צבאי ד“ר סא“ל (מיל‘) עדו הכט | היסטוריון ומדריך בפו“ם 30 מה בין קו מאז‘ינו“ ,המעטים” שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה לבין “כיפת ברזל“ עוזי רובין | חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. ראש מִ נהלת חומה במשרד הביטחון לשעבר 36 מלידל הארט לקלאוזביץ צה“ל משנה תפיסה סא”ל (מיל’) ד“ר שגיא טורגן | ראש המרכז ללימודים צבאיים בפו”ם 42 מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? תא‘‘ל נדב פדן | מפקד אוגדה 162 סא‘‘ל (מיל‘) אסף חזני | קצין הלמידה של אוגדה 162 50 הקמ“א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? רס“ן ד“ר בני מילגרום | רע“ן גילוי ואיכון במפא“ת מי יפקד על חטיבות המילואים? סא”ל (מיל’) גור רוזנבלט | מג“ד במילואים 56 89 במה פרובוקציה צבאית ,לכאורה, במלחמת סיני מקרה מבחן סרן ענת ניז‘ינסקי | מהנדסת בצה“ל 62 92 מבט אישי דוד השביט | מ“פ הובלה לשעבר להילחם שלא על מנת לנצח כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? גל פרל פינקל | חוקר אורח בתכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי 70 כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש סרן ישי קמלמן | קצין בחטיבה האסטרטגית באג“ת 78 אורחים לרגע ,אבל רגע חשוב ד“ר בני גשור | חוקר היסטוריה עצמאי יריית הפתיחה התודעה כעקרון מלחמה סא“ל (מיל‘) אייל אינגבר | קצין מילואים במרכז אג“ם משלט 94 שליחות זה לא סבל סא”ל שחר ספדה | לשעבר ,סמח“ט חברון ומג“ד לביא 96 סיקורת ספרים על דוגמה אישית בשדה הקרב אל”ם (מיל’) יהודה וגמן | מדריך בקורס מ“פ, מג“דים ופו“ם 98 לשון מלחמה סוללה ד“ר אשר שפריר | בלשן ,עורך ומתרגם בלשון העברית ובסוציולוגיה של הלשון. 4מערכות 466-465 סא"ל (מיל') צבי מגן > חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי המעורבות הרוסית בסוריה מגמותיה ותוצאותיה להמשך שיתוף הפעולה בין ישראל ורוסיה באזור יש תנאים. לאור התנהגות רוסיה באזור אין לישראל סיבה להתנגד למהלכיה .יתרה מכך ,לא מן הנמנע שהמעורבות הרוסית נושאת בחּובה ,לצד הסיכונים ,גם סיכוי מסוים למלא אחר האינטרסים של ישראל באזורה המעורבות הרוסית בסוריה -מגמותיה ותוצאותיה 5 צבא רוסי בסוריה בהחלטה הרוסית המאתגרת להתערב במלחמת האזרחים בסוריה אפשר לראות חיפוש דרך לפריצת המצור שבו רוסיה חשה את עצמה וליציאה מהמשבר הפוקד אותה 6מערכות 466-465 ב ששת החודשים האחרונים מתנהלת מעורבות צבאית רוסית בסוריה (באופן מוצהר בין סוף ספטמבר 2015ל־ 14במארס השנה ,אך בפועל היא עדיין נמשכת) ,המלווה בתהיות רבות במערכת הבינלאומית הן לגבי מניעיה של רוסיה להתערב והן לגבי תוצאותיה של המעורבות. מהלך רוסי זה הפתיע גם בתחילתו וגם בסיומו ,זעזע את יחסים הבינלאומיים ,טרף את קלפי השחקנים המעורבים במשבר הסורי ,ויצר מציאות אסטרטגית חדשה באזור המזרח התיכון ,שעשויות להיות לה השלכות על המערכת הבינלאומית בכללותה .גם ישראל מושפעת מהתפתחויות אלה ,לנוכח שינויים במצבם של גורמי הכוח בסוריה ובלבנון ,המחייבים את התייחסותה ואת היערכותה בהתאם. התהליך האמור מצוי בעת כתיבת הדברים בעיצומו .לכן, קשה עדיין לאמוד את כלל השלכותיו האפשריות ובוודאי שמוקדם עדיין לסכמו. המניעים שמאחורי ההחלטה בהחלטה הרוסית המאתגרת להתערב במלחמת האזרחים בסוריה אפשר לראות חיפוש דרך לפריצת המצור שבו רוסיה חשה את עצמה וליציאה מהמשבר הפוקד אותה .רוסיה עוברת תקופה לא פשוטה ולאחרונה גברו משמעותית מגוון האתגרים שהיא צריכה להתמודד איתם .אתגרים אלו מצויים הן במישור הבין־לאומי ,כשהבולט בהם המשבר האוקראיני המחמיר את העימות הרוסי–מערבי; הן במישור האזורי במזרח התיכון, שההתפתחויות בו מלוות ,בין היתר ,בהחמרת האתגר האסלאמי הרדיקלי עבור רוסיה; והן במישור הפנימי ברוסיה ,שם מחמיר המשבר הכלכלי ומתרבים הסימנים המשקפים אפשרות לערעור היציבות השלטונית. במישור הבין־לאומי -רוסיה מזהה את המדיניות המערבית כלפיה כקריאת תיגר ,המכוונת לבלום את שאיפותיה לשוב למעמד של מעצמת־על .רוסיה מפנה אצבע מאשימה כלפי המערב ,בטענה שהוא מאתגר אותה במישורים המדיני והביטחוני .במישור המדיני ,טוענת רוסיה שמדינות המערב מנסות לערער את יציבותה הפנימית ולצמצם את השפעתה במרחב הסובייטי לשעבר ,על ידי עידוד מדינות שהיו לשעבר חלק מברה“מ להצטרף לשורות נאט“ו וא“א) .במישור הביטחוני, רוסיה מוטרדת מפריסה במרחבי מזרח אירופה של מערכות אמל“ח מתקדם ,שבכוחן לנטרל את יכולותיה האסטרטגיות של רוסיה .בתקופה האחרונה ,בפרט על רקע המלחמה באוקראינה והשלכותיה על רוסיה ,הקשיחה זו את התנהלותה בזירה הבינלאומית והיא מצויה עתה בעימות מתמשך נגד המערב. רוסיה נוקטת במדיניות אסרטיבית ,המכוונת לשדרג את מעמדה בזירה הבינלאומית ,בעיקר באמצעות תמרונים שבין המדינות והאינטרסים השונים ומדיניות מניפולטיבית .זאת כפיצוי על יכולותיה המוגבלות בתחומי הכלכלה והצבא. מנגד ,מדינות המערב רואות בדרך ההתנהלות של רוסיה בזירה הבינלאומית בכלל ובאזורי המשבר במזרח אירופה ובמזרח התיכון בפרט ,איום ממשי .לכן הן מחפשות דרכים להרתיע את רוסיה ולבלום את שאיפותיה הגיאו־פוליטיות. באור זה יש לראות את התגובה המערבית למעורבות רוסית באוקראינה .מתוך כוונה לרסן את רוסיה וללחוץ עליה להפסיק את התערבותה הטילו עליה מדינות המערב ובראשן ארצות הברית סנקציות כלכליות .סנקציות אלו הן בררניות ומכוונות נגד ראשי המשק והפקידות הבכירה המעורבת בהובלת המשבר האוקראיני .השפעת הסנקציות בצירוף מחירי נפט הצונחים שוחקים את המשק הרוסי ומאיימים בערעור היציבות הפוליטית ברוסיה. במישור האזורי במזרח התיכון -רוסיה הינה שחקנית ותיקה במזרח התיכון ואין זו מעורבותה הראשונה באזור הזה .בתקופה האחרונה ,גברה משמעותית הפעילות הרוסית במזרח התיכון. זאת ,גם כמענה להשפעות עליה של אירועי “האביב הערבי“ ותוצאותיהם.הללו הובילו לדחיקתה של רוסיה מהאזור ואף לגילויים של איומי האסלאם הרדיקלי גם בשטחה .לאחרונה רוסיה פעלה בהצלחה ורשמה הישגים מהותיים בשיקום מעמדה שהתערער ובביסוסו .רוסיה קידמה את עצמה למעמד של שחקן אזורי משפיע מתוך תמרון בין השחקנים המקומיים והתערבות במגוון המשברים האזוריים .לצד העמקת שיתוף הפעולה עם איראן ועם סוריה שודרגו היחסים גם עם המדינות הסוניות (מצרים ,ערב הסעודית ,מדינות המפרץ וירדן). בדרך זו אפשר לנתח את יעדיה של רוסיה בהחלטתה על להתערב צבאית בלחימה בסוריה .בנוסף על עניינה בבלימת “המדינה האסלאמית“ שמאתגרת את רוסיה ישירות ,ולצד רצונה המעורבות הרוסית בסוריה -מגמותיה ותוצאותיה 7 צבא רוסי בסוריה החלטתה של רוסיה להתערב צבאית בסוריה משרתת את עניינה להיחלץ מלחציה ולהתמודד עם אתגריה בשלושה מישורים במקביל לשמר את נוכחותה הצבאית בסוריה(שנותרה מעוזה האחרון במרחב המזרח התיכון והים התיכון) ואף לבסס אותה ,שאפה רוסיה לבצר לעצמה מעמד מוביל שיאפשר לה להשפיע על עיצוב הסדר אזורי עתידי במתכונת המתאימה לאינטרסים רוסיים .על כן ,תכנית המעורבות ,מעבר להצלת משטרו של אסד המתבצע במסווה של הלחימה ב“מדינה האסלאמית“ ,כוונה לקדם תהליך מדיני, המאפשר עיצוב הסדר החדש בסוריה ובהמשך גם במזרח התיכון בכללותו .המאמץ לביסוס נוכחותה וקידום השפעתה האזורית נועד גם להשגת השפעה בזירה הבינלאומית ,המקנה לרוסיה קלפי מיקוח בהתמודדות עם המערב, ולקידום פתרון מקביל הן במזרח התיכון והן במזרח אירופה. ניתן לסכם כי החלטתה של רוסיה להתערב צבאית בסוריה משרתת את עניינה להיחלץ מלחציה ולהתמודד עם אתגריה בשלושה מישורים במקביל: א .במישור הגלובלי – כדרך לפריצת המצור ויציאה מהמשבר אליו נקלעה ,תוך העתקת מוקד העימות עם המערב לאזור מזרח התיכון .זאת ,על מנת לאתגר את המערב ולשדרג את מעמדה של רוסיה כמעצמה משפיעה בזירה הבינלאומית. ב .במישור האזורי -נוסף ללחימה באתגר האסלאם הרדיקלי ,תורמת ההתערבות הצבאית לשימור נוכחותה הצבאית בסוריה, לצד ביסוס מעמדה באזור .זאת במגמה למנף אותה לקידום יעדיה בזירה הבינלאומית בין היתר באמצעות דחיקתה של ארצות הברית מהאזור. ג .במישור הפנימי -ההתערבות מסייעת להעתיק את תשומת הלב הציבורית מבעיות בבית לאתגרים חיצוניים .מינוף המעמד האזורי שתשיג במזרח התיכון ,נועד בין היתר לסייע בביטול הסנקציות הכלכליות שחלות עליה ובדרך זו לפעול לשיקומה של היציבות הפנימית. מדינות המערב רואות בדרך ההתנהלות של רוסיה בזירה הבינלאומית בכלל ובאזורי המשבר במזרח אירופה ובמזרח התיכון בפרט ,איום ממשי תכנית המעורבות בסוריה נועדה להתאים פתרונות למספר אתגרים במקביל :למאמץ התמיכה בנשיא סוריה בשאר אסד נגד הכוחות המבקשים להשתלט על סוריה שכמעט וגברו עליו; למלחמה ב“מדינה האסלאמית“ ,שבמסגרתה מתעמתים 8מערכות 466-465 השחקנים האזוריים (איראן ,טורקיה ,ערב הסעודית ותומכיה) על ההגמוניה האזורית; ולמעורבות של המעצמות גם במלחמת האזרחים הסורית וגם בעימות עם “המדינה האסלאמית“ ,אגב תמיכה בשחקנים מקומיים שונים. נראה ,שההישג המבוקש בתכנית הרוסית להתערבות הצבאית בסוריה ,כלל ,מעבר לשיתוף פעולה בלחימה ב“מדינה האסלאמית“ וליצירת הבנות לגבי העיצוב העתידי של האזור ,גם קידום פתרון משולב לשני משברים במקביל :בסוריה -קידום פתרון מוסכם לפיוס הפנימי ,לרבות עתידו של אסד; ובזירה הגלובלית -קידום ההבנות לגבי המשבר האוקראיני. להשגת יעדיה אלה נדרשה רוסיה לגבש הבנות עם המערב. ככל הידוע ,ארצות הברית ושותפיה המערביים לא גילו התלהבות, בלשון המעטה ,מהתהליכים שאותם ניסו לקדם הרוסים בכל הנוגע לעתידו של אסד ומשטרו ובנוגע לנושא האוקראיני. אולם ,הפעילות הרוסית בשטח יצרה מציאות דינמית ,שהובילה עד כה ,למימוש חלק מיעדיה. תוכנית הפעולה תכנית הפעולה הרוסית הורכבה ,ככל הניתן להעריך ,משלושה שלבים: השלב הראשון -מעורבות מוגבלת במלחמת האזרחים הסורית ,תוך עקיפת המשברים האחרים המתחוללים במגרש הסורי ,לרבות ההתמודדות עם “המדינה האסלאמית“ .מטרת המעורבות הרוסית הוצגה אמנם כמאבק ב“מדינה האסלאמית“, אך נראה שהתוכנית האמיתית כוונה לסייע למשטרו של בשאר אסד שעמד בפני קריסה ,במאבקו בארגונים מורדים שאינם נמנים עם ה“המדינה האסלאמית“. זהו שלב צבאי במהותו ,שנועד להביא לכניעתם של הכוחות המורדים נגד אסד ולהביאם לשתף פעולה בקידום הפיוס במלחמת האזרחים הסורית. השלב השני – תהליך הידברות בין הצדדים במלחמת האזרחים הסורית בשושבינות רוסית ובגיבוי המעצמות והאו“ם.התהליך נועד הן לבסס את ההישגים הצפויים למשטרו של בשאר אסד, והן למנף את תוצאות השלב הראשון להשגת המטרות המדיניות של רוסיה. השלב השלישי -יישום ההסדר בסוריה תוך ניסיון לנצל אותו לביסוס מעמדה של רוסיה כשחקן משפיע באזור המזרח התיכון ובמערכת הגלובלית .מהלך זה עשוי להתבצע תוך שיתוף פעולה עם המערב ,במסגרת הקואליציה ללחימה ב“מדינה האסלאמית“. והאיראנית ,ולאחר מספר שבועות של הערכות והכנת תשתיות. במכלול זה בוצע שיגור כוחות רוסיים לסוריה והגשת סיוע נרחב בחימוש ובייעוץ למשטרו של אסד .כוח המשלוח הרוסי כלל כ־ 50כלי טייס ,ובהם מטוסי תקיפה ויירוט ומסוקים שונים. כוח אווירי זה הגיע עם מערך הגנה אווירית משלו .מערך זה אף תוגבר במהלך הלחימה ביחידת טילי נ“מ ,S – 400לאחר שחיל האוויר הטורקי הפיל מטוס קרב רוסי .יחד עם הכוח הגיעו גם גורמי שליטה ,בקרה ומודיעין וכן גורמי תחזוקה ומערך יועצים צבאיים המשולב בצבא הסורי .במקביל להפעלת מטוסי הקרב משטחה של סוריה ,הפעילו הרוסים מפציצים כבדים שהמריאו משטחה של רוסיה ושיגרו טילי שיוט מכלי שיט השוהים בים הכספי ובים התיכון .הכוחות הרוסים מחזיקים בסוריה מספר בסיסים -בסיסים ימיים בטרטוס ובלטקיה ,ובסיס חיל האוויר בחמיימים ,שליד לטקיה (הם עושים שימוש גם בבסיסי אוויר סוריים) .שם פרסו גם עיקר יחידות האבטחה ,ההגנה האווירית והתחזוקה הרוסיות ומשם בעיקר בוצעה הפעילות המבצעית של כוח המשלוח האווירי הרוסי. הכוחות הרוסיים ,ששוגרו לסוריה ,פעלו במסגרת קואליציה ,שכללה את הצבא הסורי הנאמן עדיין לאסד ,את איראן ששיגרה כ־ 2000לוחמים מכוח קודס ,את הארגון חיזבאללה שפרס בסוריה את מרבית כוחו הלוחם ואת לוחמי המיליציות השיעיות למיניהן שהובאו לסוריה על ידי האיראנים. הכוחות הללו היוו את המערך היבשתי של הקואליציה ,בעוד הרוסים הפעילו סיוע האווירי בלבד. מטרת השלב הראשון ,ההתקפי ,היה לסייע לכוחותיו של אסד להשתלט על שטחים חיוניים ,תוך דיכוי המאמץ ההתקפי של המורדים במרחב החוף ובציר חלב – דמשק .זאת ,על מנת להביאם לנכונות לשתף פעולה עם יוזמה מדינית רוסית בנוגע להסדר פיוס עתידי בסוריה .השלב הזה לווה בכיסוי תקשורתי נרחב ובמאמצי הסברה נמרצים ,בעיקר כדי לסייע בקיבוע של הדימוי של רוסיה כמעצמה משפיעה – מטרה שהושגה ,לפחות בחלקה. בכל מהלך הלחימה במלחמת האזרחים בסוריה ,רוסיה נמנעה מפעילות קרקעית והעדיפה להסתפק בסיוע אווירי נרחב לכוחות היבשה הסוריים והאיראניים (בעיקר כוחות חיזבאללה) .למאמץ הלחמה הזה נוספו הייעוץ הצבאי ותמיכה במשלוחי אמל“ח וסיוע מדיני .בסופו של דבר ,הישגיה הקרקעיים של מתקפה זו היו מוגבלים יחסית ,בשל התנגדות עיקשת של המורדים ,חולשתו של הצבא הסורי ,חוסר ההצלחה של כוחות הסיוע האיראניים וכוחות חזבאללה שספגו אבדות קשות לרבות מפקדים ,חולשת הפיקוד המרכזי ושיתוף פעולה לקוי בין הכוחות המשתתפים. אולם ,לבסוף ,לאחר כחמישה חודשי הפצצה של הרוסים על יעדי האופוזיציה בשילוב מהלכים קרקעיים של בעלי בריתם ,הצליחה קואליציית הכוחות התומכים בנשיא אסד להביא להתקפלותו של מערך מתנגדי המשטר ולהניעו להשתתף בשיחות הפיוס, בשושבינות רוסית. השלב השני -כחלק מתכנית הפעולה ,רוסיה יזמה סדרה רוסיה קידמה את עצמה למעמד של שחקן אזורי משפיע מתוך תמרון בין השחקנים המקומיים והתערבות במגוון המשברים האזוריים ביצוע התוכנית השלב הראשון – כפי שצוין לגבי התוכנית ,היעד מוצהר של המעורבות היה הלחימה בטרור האסלאמי ,קרי ב“מדינה האסלאמית“ .אולם בפועל ,הלחימה הרוסית בסוריה התבססה על מהלך צבאי מוגבל ,שבוצע על ידי כוח אווירי מצומצם יחסית. ההפעלה המבצעית שהוכנה בקפידה ,החלה מסוף ספטמבר ,2015 לאחר תאום מדיני במהלך חודשי קיץ 2015עם המנהיגות הסורית המעורבות הרוסית בסוריה -מגמותיה ותוצאותיה 9 חיל האוויר הרוסי בפעולה בסוריה בכל מהלך הלחימה במלחמת האזרחים בסוריה ,רוסיה נמנעה מפעילות קרקעית והעדיפה להסתפק בסיוע אווירי נרחב לכוחות היבשה הסוריים והאיראניים של מהלכים מדיניים ,שנועדו למנף את ההצלחות הצבאיות של השלב הראשון .למימושה של התכנית ,נדרשה רוסיה להישג צבאי שיפגין שידה על העליונה ושבכוחה להכתיב את ההתפתחויות בשטח .יעד זה הושג עם הכנעתם של המורדים על ידי ההפצצות והבאתם אל שלחן המשא ומתן המדיני .במסגרת התהליך המדיני ,שהתנהל בחלקו במקביל לניהול הלחימה נגד המורדים ,נחתמו ההבנות להפסקת האש ,בהשתתפות הצדדים הלוחמים והמעצמות (קרי ,רוסיה וארצות הברית). בדרך אל התהליך המדיני בין הצדדים היריבים בסוריה, שאפשר את הפסקת האש ,רוסיה פעלה נמרצות להשגת ההבנות שבינם למדינות המערב .דרך זו הייתה רצופה מהמורות של מחלוקות מורכבות ,ולא היה קל להגיע לעמק השווה .המשא ומתן נוהל באווירה של משבר מתעצם ,שלווה בייזום משברים חדשים בשטח ובסדרת “הפגנות שרירים“ מהצד הרוסי כמנופי לחץ על המערכת הבינלאומית ,כדי לקדם את תנאיהם במשא ומתן .בסופו של דבר ,המגעים עם המורדים בליווי לחץ צבאי בלתי מתפשר ,הביאו לסדרה של פגישות למשא ומתן מדיני, וליצירת “מפת הדרכים“ לסיום המלחמה ולפתרון הסכסוך בתוך 18חודשים .אם אכן תישמר הפסקת האש ניתן יהיה לומר שהרוסים השיגו את יעדם ,ובכך ,מיצו את השלב השני במעורבותם בסוריה. השלב השלישי -לאחר השגת ההסכם להפסקת האש 10מערכות 466-465 במהלך השלב השני ,המדיני ,נראה ,כי מבחינת הרוסים ,החל עתה השלב החדש ,השלישי .השלב הזה הותנע ב־ 14במארס ,2016עם ההודעה הרוסית על הוצאת כוחותיה מסוריה -הודעה אשר הפתיעה את כלל השחקנים במגרש זה. המציאות שמעבר להודעה הרוסית על הוצאת הכוחות מסוריה הייתה הרבה פחות חד משמעית .מסתבר ,כי רוסיה הוציאה בפועל מסוריה חלק מכלי הטייס ,שהשתתפו בלחימה בחודשים האחרונים ,אולם השאירה במקום את בסיסי הים והאוויר שלה ,על המסגרות המתפעלות והמאבטחות אותם, וכן את מערך הפקוד ,השליטה והמודיעין ,תשתיות התחזוקה ומערך היועצים בצבא הסורי .עובדות אלה נמסרו רשמית, תוך הדגשה ,שגם את המטוסים המתפנים ניתן להשיב לסוריה “בתוך מספר שעות“. נראה ,כי הדגש שבפרסום ההודעה זו על החזרת הכוחות, הושם על עצם הפסקת השתתפותה של רוסיה בלחימה בסוריה ולא על נטישתה את הזירה .בכך ,נוצרת, למעשה ,מציאות גיאופוליטית חדשה. במכלול זה :באזוריה המערביים של סוריה ,הנתונים לשליטה רוסית בגיבוי הקואליציה (המורכבת מגורמים סוריים תומכי אסד וכוחות משלוח איראניים ובנות בריתה -חיזבאללה ומיליציות שיעיות), הושגה לאחרונה ,בגיבוי המעצמות ,הפסקת האש ,העוצרת את מלחמת האזרחים הסורית .לעומת זאת ,ביתרת שטחה המזרחי של סוריה ,הכבוש ברובו על ידי “המדינה האסלאמית“ ,שם פועלים כלל השחקנים האזוריים והגלובליים ,נמשכת ההתמודדות. זו כוללת לחימה של קואליציה הבינלאומית ב“מדינה האסלאמית“ מזה ,והתמודדות השחקנים השונים על קידום האינטרסים שלהם במרחב הנדון מזה .הודעתה של רוסיה ,המתבססת על ההנחה שהאזור המערבי של סוריה יישאר בשליטת הכוחות הנאמנים לנשיא אסד ,קובעת בעצם רק את הפסקת השתתפותה של רוסיה בלחימה באזור המזרחי שבמרחב הסורי. במקביל ,הודיעו הרוסים על תמיכתם בהפיכתה של סוריה למדינה פדרלית .בכך ,החלה רוסיה לקדם את תפיסת חלוקתה של סוריה למספר מחוזות ,שאם תצא לפועל ,לא ברור ,אם בנסיבות המתהוות ,יתאחדו מחדש בעתיד .בשלב זה השכילה רוסיה לכונן ישות מדינית נפרדת בראשותו של אסד (כממשלת מעבר ,בהתאם להסכם עם האופוזיציה) .לא ברור עד כמה בשאר אסד יהיה מסוגל לממש את שליטתו במרחב זה ללא סיועה של רוסיה .בינתיים ,כוחותיה כנראה נשארים בשטח יחד עם גורמי הקואליציה השיעית .המציאות כפי שהתהוותה במרחב הסורי מקפלת עתה מספר אזורים משבריים המתקיימים במקביל .כינון מציאות מדינית סורית חדשה ,בעיצומה של מלחמת האזרחים הסורית (שטרם הוכרעה סופית) ,תוך יצירת ישות סורית נפרדת באזור המערבי ,הנתונה להשפעה רוסית ,ותוך הערכות לכינון הישות הכורדית ואולי גם מחוזות עצמאיים נוספים ,מחייב הגדרת כללי משחק חדשים. נראה ,שבין מטרות המהלך הרוסי של ההצהרה על הפסקת המעורבות ,היו התנעת תהליך הפיכת סוריה לפדרציה של ישויות ,וגם הרצון לאתגר את המערב .כתוצאה מכך ,במערכת הבינלאומית ניכרים מבוכה וחוסר ודאות לגבי הצעדים הרוסיים העתידיים וקיימת מחלוקת לגבי התאמת המדיניות נגדם. במציאות המתהווה ,עולות שאלות לגבי דרכי הפעולה הרוסיות במשבר הסורי :האם רוסיה תתמוך בחלוקתה ,תוך השארת אזור החוף בשליטה רוסית ,או תפעל לשימור שלמותה ,בשיתוף פעולה עם שחקנים נוספים; האם תתעקש רוסיה להגן על אסד או תוותר עליו ,למען הסדר זה או אחר עם המערב והאופוזיציה. סביר ,שתעדיף בנושא זה פשרה ,תוך שמירה על האינטרסים הרוסיים העתידיים באזור. מכל מקום ,עתה נותרה פתוחה השאלה הנוגעת לעתיד ההתמודדות על החלק המזרחי של סוריה ,ובעיקר הלחימה ב“מדינה האסלאמית“ .נראה שעתידם של המחוזות הסוריים הללו ייקבע בהתאם להתפתחויות בשטח .התהליך העיקרי המתנהל עתה במרחב המזרחי הוא המלחמה ב“מדינה האסלאמית“ שסביבה התעמתו כלל השחקנים האזוריים ביניהם, כחלק ממאבקם על ההגמוניה האזורית .בהם נמנים :טורקיה ,המתחרה באיראן על עיצוב סדר אזורי עתידי; איראן ,השואפת לקדם את השפעתה במרחב והרואה עצמה כשחקן עתידי במרחב ,שלא בהכרח רואה עין בעין את האינטרסים הרוסיים; כורדים ,הפועלים עתה בגיבוי רוסי לכינון מעמד עצמאי והשואפים לכונן ישות מדינית משלהם, נוכח התנגדות טורקית נמרצת; והסעודים, הפועלים לבלימת ההתפשטות האיראנית. ברור ,שלצד קידום האינטרסים הנפרדים של כל אחד מאלו ,לכולם גם עניין בפעילות לסילוקה של “המדינה האסלאמית“ .נראה, שבכל תסריט אפשרי בסוריה ,העתיד צופן בחובו התמודדות רבתי בין המחנות היריבים המתהווים ,שתלווה גם במעורבותן של המעצמות. בתוך המערבולת המתוארת ,תמשך המעורבות החיצונית של המעצמות ,כאשר על הקואליציה בהובלה האמריקאית ,לקדם את המשך ההתמודדות ב“מדינה האסלאמית“ ,תוך תמיכה בשחקנים המקומיים השונים ותוך תמרון בין כלל הגורמים המעורבים .אם תבחר רוסיה לצאת מההתמודדות במרחב הנדון הדבר ישפיע על מאזן הכוחות באזור ועל כללי המשחק בו .אולם ,חרף היערכותה לכל התסריטים האפשריים ,בסבירות גבוהה שהיא תישאר .במצב זה ,כדי לא למצוא את עצמה שקועה במשבר בלי שיתופה במערכת הבינלאומית ,לא מן הנמנע ,שרוסיה תלכד קואליציה בינלאומית חדשה או תצטרף לזו הקיימת ותעדיף השגת הבנות עם המערב .ואכן ,נמשכת ההדברות אמריקאית- רוסית ,במהלכה אפשרי שהצדדים יגיעו למכנים משותפים בשאלות שבמחלוקת. לאחרונה ביקר במוסקבה מזכיר המדינה האמריקאי ,קרי ואפשרי שנמצאה נוסחה לשיתוף פעולה בין המעצמות בלחימה ב“מדינה האסלאמית“ .עוד נדונה ,ככל הנראה ,האפשרות שתוך מטרת המעורבות הרוסית הוצגה אמנם כמאבק ב”מדינה האסלאמית”, אך נראה שהתוכנית האמיתית כוונה לסייע למשטרו של בשאר אסד שעמד בפני קריסה, במאבקו בארגונים מורדים שאינם נמנים עם ה”המדינה האסלאמית” המעורבות הרוסית בסוריה -מגמותיה ותוצאותיה 11 כ־ 5חודשים יתחיל התהליך של העברת השלטון בסוריה .ככל הנראה נדונה במגמה חיובית ,גם האפשרות לשיתוף הפעולה בין המעצמות בסוריה .בכוחה של התפתחות זו ,אם תמומש ,לעצב את התהליכים המתהווים עתה במרחב הסורי ,דבר שיאפשר יצירת קואליציה רחבה עם המערב והמדינות הסוניות ללחימה ב“מדינה האסלאמית“. בלחימה שרוסיה מתכננת ב“מדינה האסלאמית“ ,כפי שזה נראה בשלב זה ,היא תבחר להימנע מפעילות קרקעית ותעדיף שיילחמו כוחות היבשה הסוריים והאיראניים ,ייתכן בסיוע אווירי רוסי .זאת נוסף לייעוץ צבאי ואספקת אמצעי לחימה. ניתן לומר לסיכום פרק זה ,שאף כי רוסיה רחוקה עדיין מהשגת מלוא מבוקשה במעורבות זו ,הרי המצב הנוצר ,כאשר רוסיה נשארת כשחקן דומיננטי בסוריה ,בכל זאת ייחשב מבחינתה כהישג .הצלחתה זו ,תוך השגת ההבנות עם המערב ,תשרת את האינטרסים שלה גם באזור -בכך שתוביל להתבססותה של רוסיה כשחקן משפיע במזרח התיכון בטווח הבינוני והארוך ,וגם בהקשרים גלובליים – בכך שיאפשר לרוסיה להסדיר את המחלוקת סביב נושא אוקראינה ואת שאלת הסנקציות הכלכליות .על כן נראה ,שרוסיה צפויה להמשיך למלא תפקיד משמעותי ולא תוותר על תפקידה הדומיננטי ולא על אחיזתה באזור. ובאשר לישראל מנגד נראה ,שרוסיה מזהה את ישראל כשחקן אזורי משמעותי ומעדיפה לראותה בוחרת במדיניות ניטרלית ביחס לעימות האזורי המתרחב .מעניינה המובהק הימנעות מפגיעה ביחסים עם ישראל ובוודאי מהתנגשות עמה במישור הצבאי. מה גם ,שחרף המחלוקות ,הרי מזה שנים לא מעטות קיים שתוף פעולה דו צדדי נרחב ביניהן ,לרבות בזירה הבינלאומית ,תוך הימנעות מביקורת הדדית .בנוסף ,רוסיה נמנעת מאספקת סוגי נשק מתוחכם מסוימים ליריבותיה של ישראל. על כן סביר ,שרוסיה תעדיף להימנע ממחלוקת עם ישראל בסוגיות הפריסה בשטח ,תקפיד על התאום הצבאי ותפעל ככול יכולתה לתאום גזרות למניעת חיכוך והערכות שגויות .מעבר לעניין הדדי ב“בקרת נזקים“ והתאום המבצעי ,סביר שקיימת מודעות רוסית לגבי עניינה של ישראל למניעת התבססות גורמי טרור באזורי הגבול שלה ,כמו גם לגבי רגישות הישראלית לנוכחות האיראנית באזור .בהקשר זה אין להוציא מכלל אפשרות ניגודי עניינים בין רוסיה לאיראן בנושא הישראלי. בתוך ההתפתחות העתידית בסוריה ,רוסיה צפויה להמשיך למלא תפקיד משמעותי ,על כל ההשלכות האפשריות גם על ישראל. בהקשר זה מן הראוי להציג שאלות כגון :מה התרחישים העתידיים שעל ישראל להיערך לקראתם? האם על ישראל להתכונן למצב של הגברת פעילות צבאית רוסית בסוריה, שתביא לתגבור משמעותי של הנוכחות איראן וחיזבאללה ,כולל באמצעים שיאיימו על ישראל? מה הפתרון המועדף בסוריה, כדי למנוע התנקזות של גורמים קיצוניים סלפים-ג’יהאדים למרחב בסמוך לגבול ישראל? מה האפשרויות להסדר העתידי למניעת דומיננטיות איראנית בסוריה והאם באמצעות המעורבות הרוסית ניתן לצמצם את ההשפעה הגוברת האיראנית בסוריה ובלבנון? הגם שאין בכוונתה של רוסיה עתה לאתגר את ישראל צבאית ,ובכלל זה ,להציב מערכות נשק שפוגעות בעליונות הצבאית הישראלי ,השאלה היא ,האם תקוים הבטחה רוסית גם בעתיד? נראה ,שבין מטרות המהלך הרוסי של ההצהרה על הפסקת המעורבות ,היו התנעת תהליך הפיכת סוריה לפדרציה של ישויות, וגם הרצון לאתגר את המערב ברור ,שבכל ההתפתחויות הללו קיימות השלכות אפשריות גם על ישראל .ישראל, שלא כמו שחקנים אזוריים אחרים ,לא נחשפה כמעט לזליגת האירועים בסוריה לתחומה ועד כה השכילה לשמור על מדיניות של ‘“עמידה מנגד“ תוך הימנעות מבחירת צד וממעורבות משלה במשבר .בתוך כך ,היא נמנעת מכל פעילות יוזמת ופרו אקטיבית( ,למעט סיכול פעולות טרור) ואינה מביעה כל עמדה בייחס לאופן שבו היא רואה הסדר עתידי בסוריה. זאת מחשש שהדבר יביא את ישראל להסתבכות בסוריה ,מבלי שבידיה מנופי השפעה אפקטיביים. נשאלת השאלה האם המעורבות הרוסית משנה את תמונת המצב ,ומה משמעות של מעורבות זו לגבי שינוי ב“כללי המשחק“ במשבר בסוריה וכיצד ישראל יכולה להפיק מכך תועלות. המציאות כופה על ישראל את שכנותה של מעצמה ,המנהלת לחימה בסמוך לגבולה ,למשך פרק זמן ממושך .מעצמה זו מצויה בעימות עם מעצמות אחרות ,וישראל יכולה להיפגע שחיקה שביניהן .זאת בנוסף לבעייתיות מהותה של הקואליציה הרוסית הפועלת בסוריה ,כשישראל רואה באיראן ובהשפעה האיראנית בסוריה ובלבנון ,את האיום המרכזי כלפיה .איום שהוא אף חמור יותר מהאיום העתידי של “המדינה האסלאמית“ או גורמים סלפים-ג’יהאדים .זאת ,מעבר לפגיעה בחופש הפעולה הישראלי באזור ,בשל נוכחות כוחות אוויר והגנה אווירית רוסיים .בנוסף, קיימת מחלוקת מתמשכת בראיית אינטרסים אזוריים ,בכלל זה יחסי רוסיה עם איראן וחיזבאללה ומעורבותה בנושא הסכסוך הפלסטיני. סיכום: במציאות הנתונה ,ישראל תמשיך לחתור להרחקת האיום של הציר השיעי וטרוריסטי מפעילות באזורים הסמוכים לגבולותיה כמו גם למנוע זליגת אמצעי לחימה מפרי איזון לידי אויביה. אלה ,ככל הניתן להעריך ,ימשיכו להיות התנאים הישראליים להמשך שיתוף הפעולה עם הצד הרוסי באזור .יש להניח, שרוסיה תעדיף גם בעתיד להימנע מאספקת אמצעי לחימה מתקדמים ,המסכנים את ישראל ,לסוריה ולחיזבאללה ,תוך גילוי הבנה לעמדה הישראלית. מעבר לכך ,אין לישראל סיבה להתנגד למהלכים רוסיים, שמטרתם פיצול סוריה למסגרת פדרטיבית או אחרת .יתרה מכך ,לא מן הנמנע שהמעורבות הרוסית נושאת בחובה ,לצד הסיכונים ,גם סיכוי מסוים .זאת ,אם אגב פיקוח על פעילות חברי הקואליציה שלה ,יתהווה אולי גשר לקידום הבנות עתידיות איתם. 12מערכות 466-465 תא"ל אורי אורון > ראש להק מודיעין בחיל האוויר .בוגר מב"ל השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות השפעתו האפשרית של המרחב הקיברנטי על עיצוב וניהול מערכות ,היא רבה ומגוונת .לאור קצב השינויים הגדול סביבנו, הכרחי לקיים תהליך חשיבה ופיתוח ידע מתמיד על מנת לעצב ,לבנות ולהשתמש במרחב זה בצורה המיטבית לצרכיה האסטרטגיים של מדינת ישראל השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות 13 מבוא העובדה כי מרבית המחשבים והמערכות מבוססות המחשב פועלים על סמך פרוטוקולים זמינים וגלובליים הופכת את המרחב הקיברנטי למרחב אחוד //איורFreepik : ההבנה כי למרחבים הקלסיים – יבשה ,ים אוויר וחלל הצטרף מרחב לחימה חדש ,המרחב הקיברנטי ,היא היום נחלתם של רבים .לעומת זאת,לשאלה כיצד משפיע המרחב החדש הזה על עיצובה של מערכה יש תשובות מעטות ולא מעט מבוכה. מרחב הסייבר ,המתעצב לנגד עינינו ,מאפשר פתיחה של מרחבי פעולה שלא היו קיימים בעבר ,וזאת לאור אופיו השונה ממרחבי פעולה צבאיים קלסיים כמו ים ,יבשה ואוויר. פעולה בו יכולה להשפיע על המערכה כולה ובוודאי על הממשקים בין המרחבים השונים .פעולות כאלו אף נעשו בעבר על ידי מדינות בכמה אירועים ,לעתים כתמיכה במהלך צבאי ,ולעיתים כמרכז הרעיון המערכתי לפתרון סוגיה אסטרטגית. מאמר זה מבקש לספק מתודולוגיה לשרטוט הממשקים האפשריים שבין סביבת הלחימה הקיברנטית לאתגרי השעה הביטחוניים, העומדים בפני מדינת ישראל. לצורך כך המאמר מנתח את מאפייניו של הסייבר כמרחב לחימה ומשווה אותו למרחבים הקיימים .תהליך בירור זה יאפשר לעצב עקרונות לדיון וללמידה ,ומתוך כך להצביע על משמעותו של מרחב זה לעוצמתה הלאומית של ישראל .פיתוח שיח כזה חיוני לשיפור הבנתנו את המרחב הקיברנטי ואת היכולות והמשמעויות של פעולה בו .המאמר מבקש לתרום לשיח המקצועי באמצעות הצגת כלי המאפשר התבוננות על קשרים וממשקים בין עולם תוכן זה לבין ניהול מערכה ספציפית .כלי כזה יכול למשטר דיון ותהליך של עיצוב מערכה ,שפעמים רבות אינו מוסדר ,בוודאי בכל הקשור להשפעתו האפשרית 14מערכות 466-465 קווים לדמותו של המרחב הקיברנטי המרחב הקיברנטי נוצר על ידי האדם ,בסוף שנות ה40- של המאה ה ,20-כאשר החלו להיבנות מכונות המסוגלות לבצע פעולות חישוב ,ומאז התפתח בצורה דרמטית .כיום זהו מרחב שלם ,גדול ומתפתח המשפיע על כל אורחות חיינו, ובתוך כך על נושאי הביטחון הלאומי. ברם ,בניגוד למרחבים פיזיים ברורים ,ההבנה כי אכן מדובר במרחב חדש אינה מובנת מאליה .דיונים רבים נסבו על הסוגיה אם אכן מדובר במרחב לחימה חמישי אם לאו. אולם ,נראה כי המציאות וההתפתחות שחווה העולם בשנים האחרונות מותירות מעט מאוד ספק לגבי שאלה זו .התפיסה השולטת במדינות רבות מגדירה אותו כמרחב פעולה חמישי, כזה המקיף באופן וירטואלי את שאר המרחבים1. את היחס שבין המרחב הקיברנטי ליתר המרחבים הקלסיים ניתן לתאר בצורה גרפית כמרחב שיש לו ממשקים עם כל יתר המרחבים ,אך אינו מקביל להם (תרשים .)1בדומה למרחב האווירי ,המתקיים מעל המרחב היבשתי או הימי ,גם הסייבר מתממשק ומתקיים בסביבתם ,אך יש לו גם מרחב משלו, בו מתקיימות אינטראקציות וממשקים פנימיים. למרחב הקיברנטי יש כמה מאפיינים המזהים אותו באופן ייחודי מיתר המרחבים הקלסיים .עמידה על מאפיינים אלו חיונית להבנת המרחב בכלל ולהבנתו כמרחב פעולה ולחימה בפרט. המרחב הקיברנטי הוא יציר ידי האדם ,וזאת בניגוד למרחבים הפיזיים הקיימים מאז ומעולם .יכולת הפעולה במרחבי הלחימה הקלסיים נגזרת משילוב בין הממדים הפיזיים הטבועים בהם מראשית בריאתם בין השימושים שפיתח האדם .במרחב הקיברנטי נעדר כמעט הממד הפיזי ויכולות השימוש נגזרות בעיקר מהתפתחות הטכנולוגיה ודרכי השימוש בה בכל מדינה או ארגון. מאפיין נוסף של המרחב הקיברנטי נוגע לקישוריות שבין המחשבים או המערכות שבהן משובץ מחשב .ניתן בהקשר זה לחלק את המערכות לשתי קבוצות ,אלו הקשורות ברשת כלשהי ואלו המבודלות .מערכות מקושרות נמצאות בזמינות קבועה לעולם החיצון ,באמצעות הרשתות ,לעומת מערכות מבודלות, שבהן נדרשת פעולה חיצונית על מנת לחברן לעולם שסביבן. המרחב הקיברנטי מורכב משלוש סביבות :הסביבה הפיזית שבה יימצאו מערכות ,שרתים ,חוטים וכבלים ,היינו ,כל דבר מוחשי; הסביבה האנושית – הקובעת את הדרישות לביצוע פעולות החישוב הללו ,ואשר משתמשת בתוצרי הפעולות הללו לצרכיה השונים; והסביבה הלוגית -בה מתחברים ביטים לביטים ופעולות החישוב מתבצעות הלכה למעשה .מנקודת המבט של מרחבי פעולה צבאיים ניתן לתאר את ההבדל בין הסביבות האלו גם באמצעות הכלים שיכולים להשפיע על כל אחת מהן .על הרובד הפיזי יופעלו כלים קינטיים שונים -ממברג ופטיש ועד לחומר נפץ .על המרכיב האנושי יופעלו כלים מעולם הפסיכולוגיה ,אשר ישפיעו על התודעה ועל תהליכי הניתוח השונים שאותם מבצע האדם .על המרכיב הלוגי יופעלו כלי סייבר המשפיעים חלל על הנתונים האגורים במערכות המחשב ועל האופן שבו סיי ב אוויר ר מערכות ההפעלה מבצעות את חישוביהן. מאפיין נוסף של המרחב ים יבשה הקיברנטי הוא העובדה כי תרשים - 1הסייבר כמרחב זהו מרחב גלובלי ,בו לגבולות חמישי הגיאוגרפיים יש משמעות קטנה מאוד .יתר על כן ,העובדה כי מרבית המחשבים והמערכות מבוססות המחשב פועלים על סמך פרוטוקולים זמינים וגלובליים הופכת את המרחב הזה למרחב אחוד. המרחב הקיברנטי הוא מרחב דינמי הממשיך להתפתח באופן מהיר מאוד .ניתן לראות זאת גם במרכיביו הפיזיים, עם הגידול בכמות המערכות שבהן משובץ מחשב ובגיוון יישומיהן .גרף 1מתאר ניתוח שעשתה חברת CISCOבאפריל ,2011שבחן בין היתר את התפתחות המערכות המחוברות לאינטרנט ביחס לכמות האנשים בעולם .על פי ניתוח זה ,בשנת 2020יהיו לכל אדם על פני הגלובוס בממוצע 6.5מכשירים המחוברים לאינטרנט -פי 3.5ממספרם בתחילת העשור. המרחב הקיברנטי מורכב ,בין שאר מאפייניו ,משחקנים רבים ומגוונים: ממדינות דרך ארגונים וקבוצות ועד לבודדים הפועלים ומשפיעים עליו .לפיכך ,כאשר ניגשים להתבונן על מרחב קיברנטי יש לבחון מיהם השחקנים, מה גודלם הקיברנטי מהי השפעתם במרחב ומהו טיב הממשקים בינם לבין שחקנים אחרים. המרחב הקיברנטי הוא אם כן מרחב נוסף בעל מאפיינים משלו .טבלה 2משווה את המרחב הזה למרחבי הלחימה הקלסיים במספר פרמטרים שלהם יש השלכות על הבנת השפעתו האפשרית על שדה הקרב. לשאלה כיצד משפיע מרחב חדש זה על עיצובה של מערכה נמצא תשובות מעטות ולא מעט מבוכה מאפייני סביבת הלחימה הקיברנטית מאפייני סביבת הלחימה במרחב הקיברנטי נגזרים מאופיו של המרחב .כאן הם מנותחים בראייה מבצעית בדגש על היחס שבין מרחב זה לעולמות תוכן אחרים. מרחב חשאי באופיו שבו ההסוואה וההסתתרות קלות לביצוע ומרחב ההכחשה נרחב .העמימות נשמרת בו בצורה טובה ,ולרוב זהות התוקף אינה ברורה .בשנים האחרונות בוצעו במרחב הקיברנטי פעולות רבות ,ועל אף אחת מהן לא נלקחה אחריות של מדינה או גוף רשמי כלשהו .כך היה בפעולות המיוחסות לרוסיה באסטוניה ובגיאורגיה ,כך היה באירוע תולעת המחשב (סטוקסנט) באיראן ,וכך גם בפעולות המיוחסות לארצות הברית מול צפון קוריאה. מרכיב הזמן כפרמטר מבצעי הוא ייחודי בהשוואה לכל מרחב אחר .זמן המעבר במרחב הוא קרוב למהירות האור ,והמשמעות המבצעית היא שפקודה יכולה להפוך לאפקט באופן מידי. אפילו בהשוואה למרחב האווירי ,שבו נעשים הדברים במהירות השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות 15 50 אוכלוסיית העולם (מיליארד) Source – CISCO IBSG, April 2011 כמות מכשירים מחוברים לאינטרנט (מיליארד) 40 יחס מכשירים לאדם 30 20 10 2020 2010 2015 2003 0 גרף - 1התפתחות כמה מערכות המחוברות לאינטרנט ביחס לאוכלוסיית העולם גבוהה ,מדובר על סדרי גודל אחרים לחלוטין .משמעות נוספת לכך היא קצב השינוי בתמונת המצב שהוא גבוה מאוד .במידה רבה ניתן להתייחס אל תמונת המצב הקיברנטית כאל תמונה המשתנית באופן תמידי .עובדה זו מחייבת כלים ותהליכים משוכללים כדי לתמוך בביצוע הערכת מצב לשם פעולות בהגנה ובהתקפה .בנוסף ,בשל המהירות הגבוהה בה יכולים דברים להשתנות ,המעבר בין שגרה לחירום יכול להיות מהיר גם הוא, ומכאן מתחייבת יכולת תגובה מידית ,בדומה למרחב האווירי. התיחום הגיאוגרפי של המרחב מטושטש מאוד ,וניתן במידה רבה להתייחס אליו כאל מרחב נטול גבולות פיזיים .התופעה הזו מובהקת בעיקר בנוגע למחשבים ולמערכות המחוברים באופן קבוע לרשת כלשהי בדגש על האינטרנט ,או אז ניתן להגיע מהם או אליהם מכל מקום .הדבר פחות מובהק במערכות מבודלות וכאלו שאינן מחוברות לרשת .למערכות כאלו נדרשת גישה הקשורה למרחב הפיזי שלהן ,בין אם על ידי הגעה פיזית אל המערכת ,ובין אם בהתקרבות משמעותית אליה. הגורם האנושי הוא במקרים רבים החוליה החלשה במערכות קיברנטיות -זו המאפשרת לא פעם את נתיבי החדירה אל מערכות מבוססות מחשב .הסיבות המרכזיות לחולשת הגורם האנושי הן חוסר מודעות ,חוסר משמעת וחוסר מקצועיות של בני אדם הנמצאים בסמוך למערכות שהוגדרו כיעדים או מפעילים אותן .קיימות דוגמאות רבות בעולם הביטחוני והמסחרי לניצול החולשות של הטבע האנושי על מנת לעקוף הגנות היקפיות פיזיות ולוגיות הנראות לכאורה בלתי חדירות. אחת הדוגמאות המפורסמות לכך הוא סיפורו של אדוארד סנודן שגרם להיחשפותם של סודות רבים כתוצאה מנגישותו למידע מסווג רב ערך ,ללא בקרה מספקת2. קיים מגוון כלים שבאמצעותם ניתן לבצע פעולה במרחב הקיברנטי .העיקרון המוביל הוא שניתן לבצע פעולה על כל מערכת מבוססת מחשב באמצעות שימוש באחד או יותר מנתיבי החדירה הבאים :נגישות פיזית למערכת ,התערבות ברשת ,טיפול ברכיבים עצמם ,או טיפול בשרשרת ההספקה אל המערכת. אולם ,יש קושי רב בתחזוקת כלי תקיפה .לנוכח ההשתנות המהירה של המערכות והמורכבות הרבה שלהן ,נדרשת השקעה רבה בתחזוקת הכלים .לדוגמה ,שינוי גרסה מקרי או מתוכנן במערכת הפעלה הנעשה לעתים תכופות ,או החלפה של אחד מהמרכיבים במערכת היעד ,עשויים לחייב עדכון משמעותי בכלי התקיפה .מאפיין זה מקשה על התוקף ,והנו כלי אפשרי בידיו של המגן. הפגיעה יכולה להיות בצורות רבות ובמידת תחכום גבוהה מאוד .ככל שמדובר במערכת יעד מתוחכמת יותר נדרש מודיעין מוגדר ומדויק והכרה טובה מאוד של המערכת המותקפת .בנוסף ,מידת הנזק שיכולה להיגרם למערכת משתנות בהתאם לזמן שהיית הכלי במטרה ,לרמת המודיעין עליה וליכולת לתחזק מתקפה כזו באופן שלא יאפשר את גילויה .ככל שזמן השהייה בתוך המערכת הנפגעת יהיה ארוך יותר, כך ניתן יהיה להגדיל את מרחב הפגיעה האפשרי .בהשוואה לעולם קינטי ,אפשר להציג אפשרות כזו כמטוס הנמצא מעל המטרה וחמוש במגוון כלים – ממקלע ועד לפצצה רבת עוצמה. הפעולה המבצעית במרחב הקיברנטי יכולה להיות בעלת יעוד הגנתי או התקפי כאחד ,ובדומה למרחבים אחרים ,היא יכולה להתבצע גם בשילוב פעילות מסייעת ממרחבים אחרים3. טבלה 3מסכמת את אופני הפעולה השונים ,בהקשר ליעד ההשפעה ומידת הנזק. הקושי לחזות בצורה מדויקת את האפקט של פעולה במרחב, נגדנו או נגד יריב .קושי זה נובע מהקישוריות הרבה של מרבית המערכות ,בינן לבין עצמן ,וכן מההשפעה בתוך המערכת של מרכיב שפעילותו משתבשת .פעולה התקפית לא מבוקרת ולא מדודה עלולה להביא להסלמה בלתי נשלטת ובלתי רצויה ,לאובדן יכולות ולפגיעה בפעילות האיסוף ואף לפגיעה במגננה .משמעות נוספת הקשורה לאפקט ולנזק הנגרמים כתוצאה מפעולה במרחב הקיברנטי היא מידת ההפיכות של הנזק .בעוד בעולם הקינטי, פגיעה במערכת משמעותה השבתתה ,בעולם הקיברנטי ניתן לעתים להחזיר את המערכת לפעולה תוך זמן קצר ,כאשר הפוגען הוסר .מאפיין זה מאפשר גמישות מבצעית שאינה קיימת בכלים קינטיים. הזמינות הגבוהה יחסית למרחב הלחימה היא מאפיין נוסף .על מנת לבצע פעולה התקפית ראשונית נדרשים אמצעים פשוטים במרחב הקיברנטי נעדר כמעט המימד הפיזי ויכולות השימוש נגזרות בעיקר מהתפתחות הטכנולוגיה ודרכי השימוש בה בכל מדינה או ארגון יבשה ים אוויר חלל סייבר מאפיין פיזי מוצק נוזל גז ריק ללא אופן שהייה גיל מרחב הלחימה מהירות מעבר במרחב רגל/רכב ספינה מטוס חללית תוכנה עשרות אלפי שנים כ100- קמ“ש אלפי שנים מאה שנה עשרות שנים כ50- קמ“ש עד 2,000 קמ“ש טבלה - 2השוואה בין מרחבים עשרות אלפי קמ“ש שנים בודדות מאות אלפי קמ“ש 16מערכות 466-465 ריגול לוחמות מידע תקיפה קיברנטית לוגיתתקיפה קיברנטית -פיזית תכלית יעד להשפעה מידת הנזק איסוף מידע מהמרחב לשם קבלת החלטות, ביצוע פעולות ,חשיפת כוונות וסודות. שינוי התנהגות היריב באמצעות השפעה על תודעה פגיעה בבסיסי נתונים ומידע ללא שינוי משתנה בהתאם לסוג המידע הנאסף הרובד האנושי משתנה .מנזק קצר ועד הונאה אסטרטגית פעילות אפקטיבית לאור משקלן הגדול של מערכות מידע והשפעתן על התודעה הרובד הלוגי משתנה .מנזק מוגבל ועד לפגיעה מהותית וקשה למשל ,פגיעה באמון הרשת יכולה להיות ארוכת טווח. הרובד הפיזי משתנה .ממוגבל ועד לפגיעה קשה ביכולות ,בתשתית וברכוש. פגיעה תפקודית במערכות מבוססות מחשב הערות טבלה - 3אופני הפעולה המבצעיים במרחב הקיברנטי למדי ,בוודאי בהשוואה לפעילות התקפית במרחב האווירי. אמצעים אלו לא יהיו מספיקים בידי תוקף פוטנציאלי לבצע פעולה משמעותית או מתוחכמת .שם תידרש השקעה במודיעין, בפיתוח ובאמצעים מבצעיים ,השקעה שתעלה ככל שמדובר ביעד מוגן יותר .זמינות זו קורצת לשחקנים רבים ,החל ממדינות ,עבור ארגונים וכלה בבודדים שמאתגרים את מערכות ההגנה היקרות ממילא. במרחב הקיברנטי יש יתרון לתוקף היוזם, המחפש והמזהה פרצה צרה שדרכה יוכל לחדור למערכת ,על פני המגן המתקשה לסגור כל פרצה בקו ההגנה שלו .זאת בדומה אגב, למרחבים פיזיים .לתוקף יש יכולת לגרום לנזק משמעותי מאוד בעלות נמוכה יחסית להשקעת משאבים גדולה מאוד הנדרשת מהצד המגן .בנוסף ,מגוון השחקנים הרב, והדינמיות הרבה של המרחב ,מאפשרים לתוקף מגוון ערוצי חדירה .אולם ,ישנם גם כמה יתרונות לצד המגן .קשה להבטיח את רציפות הפעולה ההתקפית בצורה מלאה, מאחר ששינוי במרכיב פיזי או לוגי ,גם אם הוא מקרי ,יכול למנע את ההתקפה .המגן יכול גם לסגור את הפרצה ,אך בניגוד למרחבים פיזיים ,במרחב הקיברנטי סגירתה אינה כה גלויה לצד התוקף .דילמה נוספת ,העומדת מול התוקף ,היא שההתקפה שלו עשויה לחזק את הגנת היריב ולמנוע תקיפות נוספות בעתיד. ניתן ,אם כן ,לומר כי בעולם הקיברנטי, בדומה למרחבי פעולה אחרים ,יש יתרון לתוקף על פני המגן ,אך זהו אינו יתרון מוחלט ,וגם כאן הוא תלוי יריב ,מודיעין והקשר. מערכת והקשרים ביניהם .הרעיון המסדר (אסטרטגיה) מציע את העקרונות להתמודדות עם מרכיבי המערכת או קשרים אלו על מנת להשיג יעד חיוני ,ותוכנית הביצוע מוציאה את הרעיון המסדר אל הפועל .במודל שיוצג להלן ייעשה שימוש במושגים “מענה מערכתי“ ,ו“חשיבה מערכתית“ ,הלקוחים מגישה רעיונית זו. המודל ודוגמאות ליישומו בניתוח הממשקים האפשריים בין המרחב הקיברנטי לאתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל ייעשה שימוש במודל המשלב בין ניתוח מערכתי של בעיה אסטרטגית לבין מאפייני מרחב הלחימה הקיברנטי שפורטו לעיל .המודל (טבלה )4מפרק את המערכת למרכיביה המרכזיים ומולם מוצגים מאפייני סביבת הלחימה הקיברנטית שהוצגו לעיל. כל מרכיב במערכת נבחן מול כל מאפיין של סביבת הלחימה וניתן ציון לעוצמת הממשק ביניהם ,המתוארת בצבעים כדלקמן: ירוק -ממשק חזק בו יש יתרון לסייבר על פני מרחבים אחרים; צהוב -מתקיים ממשק ,אך ללא יתרון למרחב הקיברנטי; ריק -אין ממשק בין מרכיב במערכת למאפיין בסביבת הלחימה; אדום -ממשק שבו יש חיסרון למרחב הקיברנטי ביחס למרחבים אחרים. עוצמת הממשק המוצגת נקבעה מעמדה סובייקטיבית ,הנובעת הן מרמת הכרת המערכת הנבחנת ,והן מהאופן שבו נתפס המרחב הקיברנטי על מאפייניו .ייתכן מאוד כי אנשים שונים יציגו עמדות שונות בנוגע לעוצמת הממשק או למידת יתרונו של הסייבר על מרחב אחר .זו אינה מגבלה אלא יתרון -זהו לבו של תהליך הלמידה. המפה המתקבלת מאפשרת מחד גיסא הסתכלות על המערכת בכללותה ומאידך גיסא יכולת העמקה בפרטיה .תהליך בניית המפה והדיון הנוגע לעוצמת הממשקים מאפשרים למשטר את הדיון ואת פיתוח הידע. את השימוש במודל אדגים על שני אתגרים אפשריים בהוויה תורת המערכות היא גישה מסדרת להתמודדות עם סביבות מורכבות מאוד ,כגון ניהול מלחמות או אתגרים אסטרטגיים אחרים ,שבבסיסה הרעיון של התבוננות על מערכת כעל שלם המורכב גם מסך חלקיו וגם מהיחסים ומהקשרים בין החלקים הללו הגישה המערכתית לאתגר אסטרטגי תורת המערכות היא גישה מסדרת להתמודדות עם סביבות מורכבות מאוד ,כגון ניהול מלחמות או אתגרים אסטרטגיים אחרים, שבבסיסה הרעיון של התבוננות על מערכת כעל שלם המורכב גם מסך חלקיו וגם מהיחסים והקשרים בין החלקים הללו 4.על פי גישה זו ,ניתן משקל גדול לשרטוט סביבה רעיונית בה מוצגים מרכיבי השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות 17 הביטחונית של מדינת ישראל .אתגרים אלו ,גם אם הם שונים מהותית באופיים זה מזה ,מחייבים התייחסות מערכתית כוללת ובהתמודדות עמם למרחב הקיברנטי יכול להיות תפקיד .האתגר הראשון הוא פיתוח מערכת נשק חדישה במדינה מרוחקת ,מערכת נשק העלולה לאתגר את יכולותיה של ישראל .האתגר השני שאותו אבחן הנו איום הדה־לגיטימציה העומד בפני המדינה .אם בראשון ניתן להצביע בצורה טבעית על חשיבותו של המרחב הקיברנטי, הרי שמקומו של מרחב זה במענה המערכתי לאתגר השני אינו מובן מאליו .הניתוח המערכתי לכל אתגר מוצג ברמה כוללת וללא פירוט ,אך בדרך המאפשרת את בחינת המרכיבים המרכזיים שבו. מרכיב א’ במערכת X מרכיב ב’ במערכת X מיקוד והכוונת הנהגה בפרויקט ופתרון בעיות תוך כדי מימושו .למרכיב זה מתחבר מרכיב נוסף והוא הסיוע החיצוני המוגבל לפרויקט .חלק ניכר מהידע, מהתשתיות ,מהפיתוח ומהייצור עשוי להגיע מתוך יכולות פנימיות. הדבר מצמצם מצד אחד את החשיפה לגורמי חוץ ,אך מצד אחר ממקד את הקשר עם העולם החיצון למספר מוגבל של מקומות ואנשי מפתח .מרכיב משמעותי מאוד בפרויקט הוא המידור הקפדני בכל הנוגע לעיסוק בו ,המצמצם ומקשה מאוד על הגישה למרכיביו השונים ,הנתונים תחת מעטפת הגנה ייחודית. מרכיב נוסף הנו הריחוק הגיאוגרפי מתוקף העובדה כי הפרויקט מתקיים במדינה שלה אין גבול משותף עם ישראל. למרכיב זה משמעות בכל הקשור לגישה אל ועל מרכיביו השונים ,והוא מגביל את מרחב האפשריות והכלים בהם יכולה ישראל להשתמש .ניתוח הממשקים האפשריים של המערכת עם המרחב מוצג בטבלה .5 על פי המודל ,ניתן לראות כי למרחב הקיברנטי יש אפשרות רבה להשפיע בעת עיצוב וניהול מערכה נגד פרויקט כזה. המרכיבים במערכת ,בהם יש לסייבר יתרון על פני מרחבים אחרים הם בראש ובראשונה היכולת הפוטנציאלית לתת מענה למרכיב הפיתוח של הטכנולוגיות המתקדמות בפרויקט .יתרון זה בא לידי ביטוי במאפייני סביבת לחימה הייחודיים של הסייבר ,הרלוונטיים למרכיב זה ובראשם העובדה כי הוא נטול גבולות ואינו דורש הגעה פיזית מורכבת אל אזורי היעד. בנוסף ,הגורם האנושי בתהליכי הפיתוח ,שמאופיין כנקודת חולשה מאפשר חדירה פוטנציאלית ,בנוסף למגוון אופני פיתוח טכנולוגי מתקדם במדינה מרוחקת בחינה מערכתית של האתגר האסטרטגי של פיתוח מתקדם במדינה מרוחקת מציבה כמה מרכיבים שעמם נדרשת ישראל להתמודד (תרשים .)2בפרויקט כזה יש תפקיד מרכזי ומיוחד להכוונה ממוקדת של ההנהגה -החל מהגדרת היעד הנדרש,עבור דרך הקצאת המשאבים וכלה בהכוונת קצב הפיתוח .מרכיב זה במערכת מאופיין בקבוצת אנשים מצומצמת ובכירה המשקיעה מאמץ להגן על החלטותיה. במהותו פרויקט כזה עוסק בטכנולוגיות מתקדמות ,שהידע עליהן אינו נחלת הכלל .תפקידו המרכזי של המחקר והפיתוח בפרויקט מחייב גישה קבועה לידע ודורש עדכון לצורך התקדמות מיקוד והכוונת הנהגה טכנולוגיות מתקדמות מידור ריחוק גיאוגרפי מאמץ פיתוח פנימי הגנה חשאיות הגורם האנושי + + ++ + ++ ++ ++ + + + ++ _ + + + ++ + א- סימטריה בין תוקף למגן יכולת פגיעה לוגית + + ++ ++ ++ + ++ ++ + + ++ ++ + + ++ + + הגנה תרשים – 2מרכיבי מערכת בפרויקט פיתוח טכנולוגי מתקדם במעגל שלישי טבלה - 4מודל למיפוי ממשקים בין המרחב הקיברנטי לאתגר האסטרטגי נטול גבולות מידור סיוע חיצוני מוגבל טכנולוגיות מתקדמות מאפיין 1 מאפיין 4 מאפיין 2 מאפיין 3 של סביבת של סביבת של סביבת של סביבת הלחימה הלחימה הלחימה הלחימה הקיברנטית הקיברנטית הקיברנטית הקיברנטית ממשק קיים ללא ממשק חיסרון חזק .יתרון ממשק. לפעולה למרחב ללא יתרון במרחב הדיגיטלי למרחב הדיגיטלי הדיגיטלי קיים ממשק ללא ממשק ממשק ממשק. חזק .יתרון חזק .יתרון ללא יתרון למרחב למרחב למרחב הדיגיטלי הדיגיטלי הדיגיטלי רמת תחכום גבוהה ריחוק גיאוגרפי מרכיב הזמן זמינות מבצעית + מודי פעולה קושי בהערכת מגוונים האפקט + _ ++ _ + + טבלה – 5מיפוי ממשקים אפשריים של המרחב הקיברנטי עם פרויקט פיתוח מתקדם + + _ מקרא: ++ממשק חזק .סייבר בעדיפות +קיים ממשק. סייבר לא בעדיפות ללא ממשק חסרוןלסייבר 18מערכות 466-465 הפעולה והכלים המבצעיים .רמת התחכום של התקיפה, התלויה במודיעין ,יכולה לאפשר פעולה שהנזק שלה יהיה רב וממוקד מצד אחד ,אך לא נרחב מדי ,כמו בתקיפה קינטית, שעשוי לגרור תגובת נגד משמעותית מצד היריב. במרכיבים אחרים במערכת יש לסייבר יכולת והוא יכול להיות חלק מהמענה ,אך הוא איננו בהכרח עדיף על פני מענה ממרחבים אחרים .מתוך המודל בולט לעין תחום בו לסייבר יש חסרון מול מרחבים אחרים ,הנובע מהקושי לחזות בצורה מדויקת יחסית את האפקט של שימוש בו כנגד מרכיבים במערכת .כלומר ,פעולה קיברנטית ,שמשמעותה המיידית אינה ברורה כמו פעולה קינטית ,יכולה במקרה כזה לגרור להסלמה ,או לתגובת נגד לא צפויה. מידע בארגונים בנ“ל תודעה מיתוג בתקשורת שלילי בנ“ל לישראל משיכת השקעות חרם מישראל לוחמת משפט גורמים לא מדינתיים משיכת השקעות מישראל סנקציות על גופים מסחריים סנקציות על גופי ממשלה תרשים – 3מרכיבי מערכת הדה־לגיטימציה איום הדה־לגיטימציה מסע הדה־לגיטימציה המתנהל כנגד ישראל הוא איום מסוג אחר לחלוטין .הרעיון המוביל שולל את קיומה של ישראל כמדינה ,ומגדיר את תכליתו בהוצאת הגופים הישראליים מחוץ למסגרות הפעולה הבין־לאומיות .המערכה מנוהלת באמצעות איסוף מידע על פעולות ישראל והפצתו על מנת ליזום ולעודד פעולות נגד גופים ישראליים כגון מוסדות אקדמיים ,גופי תרבות ,חברות מסחריות ,וגופים ממשלתיים .מדובר אם כן באתגר שבו המרכיב החשוב ביותר הוא מרכיב רך של תודעה, מידע ודעת קהל. הצגת מרכיבי המערכת הזו נעשית באמצעות ההקשר הפונקציונלי של המרכיבים השונים ולא דרך שיוכם הארגוני או הגיאוגרפי (תרשים .)3כלי מרכזי במאמץ הוא חרם על גופים ישראליים שונים ,או כזה המוטל על גופים המנהלים קשרים עם ישראל ,כגון גופים מסחריים ותרבותיים .הקריאה לחרם מקודמת בין היתר באמצעות פרסום עובדת הקשר עם ישראל ויצירת דעת קהל נגד הגופים הקשורים עמה. לוחמת המשפט היא מרכיב משמעותי מאוד במערכה נגד הלגיטימיות הישראלית .מרכיב נוסף הוא מאמץ למשיכת השקעות גופים כלכליים ויזמים מישראל .עיקר המאמץ של מובילי המאבק ,הוא בזיהוי הגופים הללו והשחרת פניהם במדינות בהן הם פועלים .מאמץ נוסף מושקע ביצירת מיתוג שלילי לישראל כמדינה אלימה ,המזלזלת בחיי אדם ובחוק הבין־לאומי .לא פעם המיתוג נעשה באמצעי התקשורת השונים תוך פרסום מידע חלקי או שקרי. התקשורת הבין־לאומית היא גורם מרכזי בגיבוש השקפת העולם והתודעה של פרטים וארגונים ברחבי העולם .לפיכך משקיעים מארגני המאבק בלגיטימיות של ישראל מאמץ מיוחד בפרסום ובהפצת מידע רב על פעולותיה השונות. המרכיב האחרון הנו קבוצה של גופים לא מדינתיים ,אשר פועלים כל אחד ממניע משלו ,אך גם בקשר מסוים ביניהם. גופים אלו אחראים לא פעם על איסוף ופרסום המידע לגופים המוזכרים לעיל ,ולכן מהווים מרכיב משמעותי במערכה. המאמץ המופעל על מנת לייצר חרם וסנקציות על גופים ישראליים או כאלו שפועלים עם ישראל מציב בראש מעינייו את התודעה ,והמידע כבסיס לפעולתו .עיקר המענה לאתגר נמצא אם כן במאבק נגדי אותו צריכה לנהל ישראל במישור הדיפלומטי וההסברתי ,ולשם כך יכול הסייבר להוות מרכיב משמעותי מאוד באיסוף מידע מקדים שיסייע למאמץ זה .מיפוי הממשקים בין המרחב הקיברנטי למרכיבי המערכת הפועלת לדה־לגיטימציה של ישראל בעולם מצביע על מספר מקומות בהם פעילות קיברנטית היא חלופה אפשרית (ראה טבלה 6בעמוד הבא). על פי המודל ,יתרונו הגדול של המרחב הקיברנטי טמון בעובדה כי הוא נטול גבולות ,ובעל גישה מידית למוקדי המידע והנתונים שעליהם מבססים הגופים המובילים את מסע הדה־לגיטימציה. גם רמת התחכום הגבוהה של פעולה במרחב ומרכיב החשאיות מאפשרים לסייבר להיות מרכיב חשוב כגורם מסייע במענה. במרבית המקומות האחרים קיים ממשק בין המרחב הקיברנטי למרכיבי המערכת ,אך יתרונו של הסייבר אינו מובהק. ניתן לראות כי המרכיבים המרכזיים מולם יכול הסייבר לפעול הם הגופים העוסקים במיתוג ,בתודעה ,במידע ובלוחמת המשפט. אופני הפעולה על המידע יכולים להתמקד באיסוף מידע עבור הגופים המדיניים ,מערכות ההסברה והגופים המשפטיים ,כמו גם חשיפת מידע שיקרי באתרים וגופים הפועלים נגד ישראל. במאבקים רבים ,חשיפת המידע של אתרים וגופים עשויה להשפיע רבות על הצלחת המאבק. בהתמודדות מול אתגר הדה־לגיטימציה בולט נושא הדין הבין־לאומי בנוגע לפעולה במרחב .מרבית הגופים והפעולות במסגרת מסע הדה־לגיטימציה נעשים במסגרות מערביות ובמדינות ידידותיות לישראל .יש להניח כי מדינת ישראל תפעל במקומות אלו על פי המקובל ,גם ללא דין בין-לאומי ברור ומקובל ,אך עם זאת פעולות איסוף מידע רבות יכולות להתבצע ולסייע רבות למאמץ העיקרי. תובנות המודל שהוצג והפעלתו על שני אתגרים אסטרטגיים למדינת ישראל מאפשרים דיון בעצם השימוש בו לפני העיסוק בתובנות הנובעות ממנו .נקודת המפתח בשימוש במודל היא הדיון סביב עוצמת הממשק בין מרכיב במערכת למאפיין כלשהו של סביבת הלחימה הקיברנטית .זהו המקום שבו מתבצעת סינתזה בין הכרת המערכת היריבה לבין בירור היכולת הישראלית מולה. במילים אחרות ,חוזקו של המודל הוא ברלוונטיות שלו לסביבה האסטרטגית הייחודית של ישראל ולעוצמתה הקיברנטית .השימוש בכלי בעל מאפיינים כמותיים ,עם כל הקושי שבדבר ,מאפשר לייצר תמונה נוחה של משמעות השימוש במרחב הקיברנטי אל מול מערכה נתונה. המודל מציב קושי ,בשלב הגדרת המרכיבים של מערכת מסוימת. השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות 19 מרכיב הזמן זמינות מבצעית מודי פעולה קושי בהערכת מגוונים האפקט חשאיות הגורם האנושי נטול גבולות רמת תחכום גבוהה חרם א- סימטריה בין תוקף למגן יכולת פגיעה לוגית ++ + ++ ++ + + + סנקציות על גופים מסחריים סנקציות על גופי ממשל משיכת השקעות מישראל מיתוג שלילי לישראל תודעה בגופי תקשורת מידע בארגונים בי“ל לוחמת משפט ++ + ++ ++ + + + + ++ + + ++ + + + + ++ + ++ ++ + + ++ ++ + + ++ + ++ + ++ ++ ++ ++ ++ ++ + + + ++ ++ ++ ++ ++ + + גורמים לא מדינתיים + + ++ + + + + + ++ ++ + ++ + + + מקרא: ++ממשק חזק .סייבר בעדיפות +קיים ממשק. סייבר לא בעדיפות ללא ממשק חסרוןלסייבר טבלה – 6מפת ממשקים אפשרית עם אתגר הדה־לגיטימציה נדרשת הכרה טובה מאוד של המערכת ,הן מההיבט הטכני והן מההיבט האנושי ,ועם הקשרים ביניהם .הכרה כזו תהיה על פי רוב נחלתם של אנשי המודיעין .נושא נוסף ,שעולה בשלב בניית המודל אל מול אתגר ספציפי ,הוא הצורך בניתוח מקצועי של גודל המרחב הקיברנטי במערכת שעמה מתמודדים ושל מאפייניו. בניית מפת הממשקים והדיון צריכים להתבצע באינטגרציה רחבה של גורמים שמכירים היטב את האתגר עם אלו שמכירים היטב את היכולות הקיברנטיות הישראליות בהגנה ובהתקפה, ועם אלו האמונים על חשיבה מערכתית .בשילוב כזה ,הופך המודל לכלי שמאפשר לימוד הדדי ופיתוח ידע ,אל מול תכלית מוגדרת .קיים יתרון בשימוש במודל כזה“ ,המאלץ“ שיח בין הגורמים השונים .במילים אחרות ,לא נדרש להיות מומחה טכני על מנת להגדיר צורך הנובע מניתוח המערכת היריבה ,ולא נדרש להיות על מנת להצביע על אפשרויות לפעולה במרחב הקיברנטי מתוך ידע טכני. תוצר נוסף מדיון כזה ,וחשוב לא פחות ,הוא הצבעה על מרכיבי בניין כוח שיש לפתח או לחזק בהתאם למענה המערכתי הנוצר. המודל יכול להציב בצורה בהירה נקודות חוזק או חולשה במרחב הקיברנטי הישראלי ,ובכך לסייע לקבלת החלטות בתחום. כמו בכל כלי ומודל תפיסתי נמצא גם במודל המוצע כמה מגבלות, שעיקרן בניסיון להתאים לתבניות ברורות נושאים שלא בהכרח קשורים אליהן .עצם ההתבוננות המערכתית על אתגר ופירוקו למרכיבים והערכת עוצמתם הם סובייקטיביים. המאמר אינו נוגע בכמה נושאים מרכזיים בהשפעתו של המרחב הקיברנטי על ניהול המערכה ,כמו סוגיית המודיעין או סוגיית תרומתו האפשרית של המרחב להרתעה .נושאים אלו אמנם קשורים באופן הדוק להשפעתו של המרחב הקיברנטי ,הן על הרמה האסטרטגית והן על הרמה האופרטיבית ,אך מפאת קוצר היריעה הם לא יידונו במסגרתו ,אך יש לזכור שהתמונה המלאה כוללת גם אותם. סיכום מטרת מאמר זה הייתה להציג מודל לשרטוט הממשקים האפשריים שבין סביבת הלחימה הקיברנטית לבין אתגרי השעה הביטחוניים ,העומדים בפני מדינת ישראל .תהליך הבירור מאפשר לעצב עקרונות לדיון וללמידה ,ומתוך כך להצביע על משמעותו של מרחב זה לעוצמתה הלאומית של ישראל .פיתוח שיח כזה הכרחי לשיפור הבנתנו את המרחב הקיברנטי ,את היכולות והמשמעויות של פעולה בו. המודל המוצג הינו כלי המאפשר דיון בין מומחים מסביבות שונות ומקבלי החלטות בכך תרומתו לשיח .המודל מתייחס לא רק לשני עולמות תוכן אלו ,אלא מציג ,בצורה גרפית ,גם את היחס בין המרחב הקיברנטי למרחבי פעולה אחרים .ככל שהדבר פשטני ,נותנת הצגה כזו תמונה בהירה יחסית על תפקידו האפשרי של הסייבר במענה לאתגרים ביטחוניים. כמו מודלים רבים ,גם לכלי זה חסרונות הנוגעים לאופן ההצגה, מוגבלות הניתוח והראייה הסובייקטיבית של מי שקובע בסופו של דבר את הנתונים המוצגים בו .שימוש נכון במודל ,יכול להתקיים רק אם ישמש כבסיס לשיח בין הגורמים השונים ,המגיעים מהקהילה הקיברנטית ומהקהילה האסטרטגית של מדינת ישראל. מניתוח תוצאות הפעלת המודל על שני אתגרים לאומיים עולה כי לסייבר יכול להיות תפקיד מרכזי במענה המערכתי הניתן לאתגרים אלו .ניתוח התוצאות מראה כי תנאי למימוש הסייבר, הוא עליונותה של ישראל במרחב .השגת חופש פעולה קיברנטי מול יריב היא תנאי הכרחי למימוש פעולות בהגנה ובהתקפה. עליונות כזו נבנית לאו דווקא רק בגופים ביטחוניים והיא צריכה להיות חלק ממאמץ משולב בין גורמי ביטחון ,אקדמיה ,תעשיה וממשל. לסיום ,השפעתו האפשרית של המרחב הקיברנטי על עיצוב וניהול מערכות היא רבה ומגוונות .לאור קצב השינויים הגדול סביבנו ,הכרחי לקיים תהליך חשיבה ופיתוח ידע מתמיד ,על מנת לעצב ,לבנות ולהשתמש במרחב זה בצורה המיטבית לצרכיה האסטרטגיים של מדינת ישראל. *המאמר מבוסס על עבודת הגמר של הכותב במב“ל 20מערכות 466-465 לוחמים בצבא דאעש. התרחבות המדינה האסלאמית דילגה על מרחבים שלא כבשה והגיעה לזירות מרוחקות ד"ר סא"ל (מיל') עדו הכט > היסטוריון ומדריך בפו"ם המדינה הא צבא המדינה האסלאמית בהיבט המבצעי -שיטות הפעולה האסטרטגיות ,המערכתיות והטקטיות כפי שהן באו ובאות לידי ביטוי במרחב הפעילות העיקרי שלו -עיראק וסוריה. המדינה האסלאמית | ניתוח צבאי 21 האסלאמית ניתוח צבאי 22מערכות 466-465 מבוא המדינה האסלאמית פרצה לתודעת העולם בקיץ 2014לאחר שכבשה בסדרה של מהלכים מפתיעים ומהירים חלק ניכר מצפון־מערב עיראק ,ממזרח סוריה ומצפון־־מערב סוריה ולאחר שכוחותיה החלו לאיים לכאורה גם על בגדאד .מאז שככה התדהמה וגם הואטו הישגי צבא המדינה האסלאמית; בגזרות מסוימות הוא אף נדחק לאחור .ההתלהבות שעוררו הישגי המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה גרמו לארגונים ג’יהאדיסטיים אחרים -כאלה שהיו עצמאיים וכאלה שראו קודם לכן את עצמם מסונפים לארגון אל־קאעדה -במזרח־ התיכון ובאפריקה לחבור אליה ולהישבע לה אמונים ,כך שמבחינה רעיונית התרחבות המדינה האסלאמית דילגה על מרחבים שלא כבשה והגיעה לזירות מרוחקות. המאמר הזה בוחן את צבא המדינה האסלאמית בהיבט המבצעי שיטות הפעולה האסטרטגיות ,המערכתיות והטקטיות כפישהן באו ובאות לידי ביטוי במרחב הפעילות העיקרי שלו - עיראק וסוריה. כוח צבאי מופעל כדי לשרת מטרות מדיניות .מטרותיה המדיניות של המדינה האסלאמית נגזרות משני מקורות: האידיאולוגיה הדתית שמובילה את אנשיה והצרכים המעשיים של קיום מדינה .בחינת התנהלות המדינה האסלאמית מעלה כי ברוב הסוגיות יש חפיפה בין השניים. בסוגיות שבהן השאיפות האידיאולוגיות והצרכים המעשיים מתנגשים אלה באלה המדיניות הננקטת נוטה לעתים יותר לכיוון האידיאולוגי־דתי (לדוגמה, התגרות בטורקיה באמצעות פיגועים על אף שצירי ייבוא הסחורות ,הנשק וכוח־ האדם העיקריים של המדינה האסלאמית עוברים דרך טורקיה) ,ולעתים היא נוטה יותר לכיוון המעשי (לדוגמה ,קשרי מסחר עם משטר אסד למרות היותו כופר ואויב). האסלאמית לבין העוצמה החומרית המצטברת של אויביו מוטית בפער גדול מאוד לטובת אויביו. מכיוון שהמטרה המדינית העליונה של המדינה האסלאמית היא הרחבת שטחיה ,מצב היסוד האסטרטגי המועדף של המדינה האסלאמית הוא מתקפה .מערכות הגנתיות ננקטות על־פי־רוב כמאמץ משני בלבד בעוד הכוח העיקרי מנהל מערכות התקפיות בחזיתות ובגזרות אחרות .עם זאת ,במחצית השנייה של ,2015 מתקפות־הנגד הבו־זמניות של אויבי המדינה האסלאמית בעיראק והכורדים בסוריה דחקו את המדינה האסלאמית למצב של מגננה בלבד בכל חזיתותיה. במקרים שבהם נכפית עליה מערכה הגנתית בגזרה או בחזית מסוימת מעדיפה המדינה האסלאמית להעתיק כוחות ולצאת להתקפות־נגד מקבילות מפתיעות לעבר נכסים חשובים של אותו אויב בחזית נפרדת ,או לפחות בגזרה נפרדת באותה חזית .זאת, כדי לאלץ את האויב להפחית את הלחץ בגזרה שבה הוא תוקף על־מנת שיוכל להפנות את כוחותיו להגן על הנכס שלו המותקף באותה התקפת־נגד פתאומית של המדינה האסלאמית בגזרה האחרת .דוגמה לכך אפשר לראות בהתקפה של צבא המדינה האסלאמית על רמאדי (מאי )2015בעת שבה צבא עיראק והמיליציות השיעיות היו שקועים בהתקפה על תכרית ובייג’י .דוגמה נוספת היא הפשיטה על קובאני (יולי )2015בעת שהכוח הכורדי־ סורי העיקרי תקף לעבר אל־רקה ,עיר הבירה של המדינה האסלאמית. לנוכח החלת שירות חובה על אזרחי/נתיני המדינה האסלאמית, נדרשת הבחנה בין הכוח הזמין ללחימה בכל רגע הכוח הצבאי אין מידע ודאי בנוגע לגודלו של צבא נתון לבין היכולת לספוג המדינה האסלאמית ,וההערכה היא שהוא אבדות ,שהיא הרבה מונה כ־ 30,000לוחמים (מקורות שונים יותר גדולה מציגים מספרים שונים) .המספר הזה מייצג את דרך ניהול המלחמה (האסטרטגיה) של המדינה האסלאמית נתון יסוד חשוב להבנת האסטרטגיה של המדינה האסלאמית הוא שלנוכח היחס בין הגודל של צבאה ושל כל הצבאות הנלחמים נגדה לבין גודל המרחב לא עומדים לרשותה מספיק כוחות כדי לכסות בו־בזמן את כל החזיתות ואת כל הגזרות. כלומר ,ביחס לגודל מרחבי הלחימה נוכחות הכוחות דלילה מאוד ,למעט בנקודות נבחרות שבהן המדינה האסלאמית או אחד מאויביה מחליטים לרכז עוצמה על חשבון יתר החזיתות. גם כאשר נוצר ריכוז כזה ,המאפיינים של השטח המישורי הפתוח מאפשרים תמיד למצוא מעקפים לכל מערך .לפיכך, הלחימה מתרכזת סביב יעדים נקודתיים מוגדרים ,כמו יישובים או נכסים כלכליים מניבים ,המרוחקים זה מזה עשרות עד מאות קילומטרים ,ובאותה עת אין כלל לחימה ברוב השטח. נתון חשוב נוסף הוא שהיחס בין העוצמה החומרית (כמות הלוחמים ,הסוגים והכמויות של אמצעי לחימה) של צבא המדינה העוצמה הקיימת בכל רגע נתון ,ואולם מכיוון שחלק ניכר מכוח־האדם הם מתנדבים זמניים מרחבי העולם המוסלמי ,קיימות כנראה תנודות רבות בזמינות כוח־האדם הזה למבצעים .עם זאת ,לנוכח החלת שירות חובה על אזרחי/נתיני המדינה האסלאמית ,נדרשת הבחנה בין הכוח הזמין ללחימה בכל רגע נתון לבין היכולת לספוג אבדות, שהיא הרבה יותר גדולה .לפיכך ,על אף שמספר האבדות גדול על־פי הדיווחים מעת לעת על־ידי גורמים במערב ,עדיין אין ראיות לשינוי ניכר בגודל הכולל של הצבא. עוצמתו העיקרית של הצבא היא חיל רגלים קל ממונע המסתייע במגוון כלי נשק בינוניים .מספרם של כלי הנשק הכבדים הוא מצומצם ,וניודם מחזית לחזית מוגבל .נעשה גם שימוש בכלי טיס לא מאוישים לשם איסוף מודיעין. לא ברורים מקורות ההצטיידות של המדינה האסלאמית – רוב אמצעי הלחימה שבידיה נלקחו באמצעות ביזה מן המחסנים של צבא עיראק ושל צבא סוריה .במהלך השנים התפרסמו דיווחים על הספקת נשק ואמצעים אחרים על־ידי מדינות חצי־האי ערב הסוניות למורדים הסונים נגד משטר אסד .אמנם באופן רשמי האמצעים האלה לא נועדו להגיע למדינה האסלאמית ,אבל לא ניתן לדעת לאילו ידיים הם הועברו לאחר שהגיעו לסוריה (אם הדיווחים נכונים והם אכן הגיעו) .בעבר ,צבאות שלא יכלו לייצר את האמצעים הדרושים להם המדינה הצבאית ניתוח צבאי 23 כוחות רגליים של צבא המדינה האסלאמית (דאעש) .עוצמתו העיקרית של צבא המדינה האסלאמית היא חיל רגלים קל ממונע המסתייע במגוון כלי נשק בינוניים ולא יכלו לסמוך על הספקה סדירה של אמצעים ממדינה ידידותית, ניצלו את השוק השחור ,אולם סוגי האמצעים שמציע השוק הזה מוגבלים ,וכדי להבריח כמויות גדולות של אמצעים נדרשת יכולת שינוע בדרך הים .למדינה האסלאמית אין גישה ישירה לאף חוף ים. הצורך להבריח אמצעים כאלה בדרך היבשה ,דרך מדינות שכולן, לפחות באופן רשמי ,עוינות למדינה האסלאמית ,מצמצם את היקף ההספקה שאפשר להבטיח .יתר על כן ,על אף שלאחרונה סיפרו מתווכים בשוק השחור לעיתונאים שצבא המדינה האסלאמית רוכש מהם כמויות גדולות של נשק קל ותחמושת ,ספק אם המתווכים הללו מסוגלים לספק את כל הכמות הנדרשת של האמצעים האלה. לפיכך ,לא ידוע מהו ההיקף של מלאי התחמושת וחלקי החילוף שבידי צבא המדינה האסלאמית .מגבלת היכולת לספק אמצעים היא כנראה החסם החשוב ביותר להגדלת כוח־האדם המשרת בצבא. מגבלת היכולת לתחזק ולתספק את האמצעים היא כנראה החסם החשוב ביותר לקביעת קצב המבצעים ולהספקת סיוע בנשק כבד לכוחות הרגליים כאשר מתברר שאלה אינם מצליחים להתגבר על האויב לבדם .ייתכן שהצורך בהבטחת נתיבי הברחה יבשתיים היא אחת הסיבות למאמצים הגדולים שהשקיעה המדינה האסלאמית כדי לכבוש את רוב שטח סוריה הצמוד לגבול עם תורכיה .אובדן רוב השטח הזה הוא אולי אחד הגורמים לצמצום המהלכים ההתקפיים של צבא המדינה האסלאמית במחצית השנייה של .2015 היעדים הצבאיים יעדים צבאיים אמורים להיקבע על־ידי ההנהגה המדינית כדי לשרת את מטרותיה הצבאיות .בחינת התפתחות מסעות הכיבושים של המדינה האסלאמית מלמדת על היצמדות בעיקר למרחבים מסוימים ,ובתוכם על היצמדות פחות או יותר לצירי התחבורה הראשיים .עד כה סדר העדיפויות היה :כיבוש האוכלוסייה הערבית־סונית ,ולאחר מכן הכורדית־סונית תוך כדי כיבוש נכסים כלכליים מניבים והבטחת חיבור קרקעי בין המדינה האסלאמית לבין תורכיה. האיומים הצבאיים ניתן לחלק באופן גס ברמה האסטרטגית את גבולות המדינה האסלאמית לשבע חזיתות נפרדות -ארבע בסוריה (צפון־ מערב סוריה ,צפון־מזרח סוריה ,מזרח סוריה ,ודרום סוריה) ושלוש בעיראק (צפון־מערב עיראק ,צפון־מרכז עיראק ומערב עיראק). רשימת האויבים של המדינה האסלאמית ארוכה ,ועם זאת, בכל חזית -למעט שתיים בעיראק (צפון־מרכז עיראק ומערב עיראק) -פועלים אויבים נפרדים ,ובחלק מן החזיתות בסוריה (צפון־מערב סוריה ודרום סוריה) פועלים באותה חזית אויבים נפרדים שגם נלחמים אלה באלה .עבור צבא המדינה האסלאמית המשמעות העיקרית של הדבר היא שעקב גודלו המצומצם ,ריכוז כוחות למאמץ התקפי או הגנתי בחזית אחת מחייב דילול כוחות ניכר בחזיתות אחרות .כתוצאה מפיצול אויביה והמרחק בין החזיתות עדיין לא התרחש מצב שבו נאלצה המדינה האסלאמית לעמוד מול מתקפה מתואמת מצד כל אויביה בבת אחת .המצב הזה אִפשר למדינה האסלאמית להעתיק כוחות מחזית לחזית כדי ליזום מתקפות או כדי לתגבר מגננה לפי רצונה .עם זאת ,התאוששותם והתחזקותם של חלק מן הצבאות היריבים במחצית השנייה של 2015והתקפותיהם בו־בזמן (גם אם לא 24מערכות 466-465 בתיאום זה עם זה -למעט מתן סיוע אווירי אמריקני לצבא ממשלת עיראק ולכורדים העיראקים) מאלצות כעת את המדינה האסלאמית להשקיע יותר ויותר כוחות במערכות הגנתיות על חשבון המערכות ההתקפיות. מאפייני העוצמה של רוב צבאות האויב המקומיים אינם שונים באופן משמעותי מאלה של צבא המדינה האסלאמית - צבאות של רגלים ממונעים המצוידים בנשק בינוני .החריגים הם הצבאות של ממשלת עיראק ושל ממשלת סוריה המצוידים בהרבה יותר רק”ם וארטילריה וגם במטוסי קרב ובמסוקי קרב -אם כי במספר מצומצם .אויב מסוג שונה לחלוטין הם הצבאות המערביים וצבא רוסיה -אלה מפעילים רק מטוסי קרב ומעט כוחות מיוחדים במבצעים עצמאיים ובסיוע לצבא עיראק ולצבא סוריה .כמו כן מסייעים האמריקנים במידת־מה לכורדים העיראקים. דפוסי ניהול המערכה של המדינה האסלאמית כאשר בוחנים את דפוסי ניהול המערכה של המדינה האסלאמית ושל יריביה יש להביא בחשבון את הדלילּות היחסית של הכוחות ביחס לממדי זירת המלחמה כולה ,ואפילו ביחס לממדים של כל אחת מן החזיתות בנפרד .כמו כן יש להביא בחשבון את תנאי השטח הנוחים לתמרון -מישורים מדבריים נטולי מכשולים קרקעיים משמעותיים. לפיכך ,גם אם ירכז את רוב כוחו בחזית מסוימת ,אין לאף צבא המשתתף במלחמה הזאת שום יכולת ליצור חזית רציפה ,ולכל היערכות מרחבית יש אגפים חשופים והיא ניתנת לעקיפה .יתר על כן ,העתקת כוחות מחזית לחזית ומגזרה לגזרה בתוך חזית מסוימת אמנם אפשרית בתוך ימים ספורים, אבל בכל עת שצבא המדינה האסלאמית או אחד מיריביו מרכזים מאמצים בגזרה מסוימת בתוך חזית מסוימת ,הם נאלצים לצמצם באופן משמעותי את נוכחותם בגזרה אחרת באותה חזית ובחזיתות האחרות. מורדים יריב כזה או אחר השולט במרחב מסוים) ,מגייסים את התושבים האלה למען המדינה האסלאמית ואוספים מודיעין. לאחר מכן הם יוזמים פיגועים במטרה לערער את הביטחון העצמי של נציגיו האזרחיים והצבאיים של השליט וגם את האמון של הציבור בכך שאותו שליט מסוגל להמשיך לשלוט1. הפיגועים הללו כוללים התנקשות במנהיגים ובמפקדים של הגורם השולט; פיגועים אקראיים שנועדו לזרוע בהלה בציבור הרחב; פגיעה בכוחות לוחמים וכן בנכסים המאפשרים משילּות ובנכסים כלכליים .הפיגועים עשויים להיות פיגועי ירי ממוקדים או פיגועי תופת באמצעות הנחת מטענים או שימוש במתאבדים הנושאים חגורות נפץ או נוהגים במכוניות תופת או במשאיות תופת. פעילות הכנה אופיינית כזאת נעשתה במשך כשנה (מקיץ 2013עד קיץ )2014באזור העיר מוצול שבצפון עיראק .במשך השנה הזאת בוצעו כ־ 3,500התקפות שהיו להן מאפיינים של פיגוע (מטענים מסוגים שונים ,מטעני התאבדות אנושיים או בכלי רכב ,ירי מרגמות ורקטות ,פשיטות של חוליות קטנות על עמדות ומחסומים של צבא עיראק) בתוך העיר ובכל רחבי מחוז נינווה שבו שוכנת העיר. דוגמה נוספת לפעילות מן הסוג הזה התרחשה במהלך אביב 2015בחזית דרום סוריה ודמשק :הגדלת היקף הכוחות ומספר הפיגועים שיזמה המדינה האסלאמית בחזית הזאת וסדרה של התקפות לכיבוש מערכת הצירים המחברת את מעברי הגבול לשעבר בין סוריה לבין עיראק באבו כמאל ובטנף דרך תדמור ודרך דמיר לעבר אגן דמשק. המהלך יצר תשתית כבישים המחברים את כוחות המדינה האסלאמית במרחב דמשק ומדרום לה לשטחים הנשלטים על־ידי המדינה האסלאמית במערב עיראק ובצפון־ מזרח סוריה ,ועל כן מאפשרים העברת הספקה וכוחות לצורך מתקפה במרחב דרום סוריה .הפעילות ההתקפית בחזית הזאת דעכה במחצית השנייה של ,2015כנראה על רקע הלחצים שהופעלו על המדינה האסלאמית בחזיתות אחרות. כאשר בוחנים את דפוסי ניהול המערכה של המדינה האסלאמית ושל יריביה יש להביא בחשבון את הדלילּות היחסית של הכוחות ביחס לממדי זירת המלחמה כולה ,ואפילו ביחס לממדים של כל אחת מן החזיתות בנפרד מערכות התקפיות מכיוון שהמשימה המדינית היא כיבוש שטח ,אוכלוסייה ונכסים כלכליים ,זו המטרה הצבאית שאליה מכוונות המערכות ההתקפיות שמנהל צבא המדינה האסלאמית. כאשר בוחנים את רצף המערכות ההתקפיות שניהל צבא המדינה האסלאמית מאז קיץ 2013אפשר לראות דפוס פעולה חוזר שבו קיימות התאמות שונות לפי הנסיבות המקומיות ותוך הפקת לקחים. השלב הראשון -שלב הכנת התשתית המבצעית השלב הראשון נמשך כמה חודשים -יצירה הדרגתית של נוכחות של נציגים של המדינה האסלאמית באזור שאותו רוצים לכבוש .הנציגים האלה יוצרים קשרים עם תושבים מקומיים החשים התמרמרות כלפי השליטים הקיימים (במרחב הסוני בעיראק מדובר בממשלת עיראק הרשמית הנשלטת על־ידי השיעים ,בסוריה מדובר בממשלה הסורית הרשמית או בארגון השלב השני - שלב ההכנה הטקטית השלב השני נמשך ימים עד שבועות .הוא כולל הגברה של קצב הפיגועים ותחילת חדירה של קבוצות קטנות של לוחמים של המדינה האסלאמית המבצעים התקפות פגע וברח או פיגועי תופת על מטרות מתוכננות או אקראיות .2במקביל הם פועלים לניתוק היעד מגזרות אחרות באותה החזית באמצעות כיבוש טבעת של כפרים ,צמתים ומעברים הכרחיים במרחק של כמה עשרות קילומטרים מן היעד עצמו .3לאחר הכיתור מובאים לעתים גם תותחים ומטולי רקטות ארטילריות כדי להפגיז את היעדים המתוכננים לשלב השלישי של המתקפה .באותה העת ,כדי להסיח את דעת האויב מן היעד האמִתי ,הם עורכים פשיטות ופיגועים ביעדים אחרים בעלי ערך אסטרטגי .בדרך הזאת הם גורמים לאויב לפזר את כוחותיו כדי להגן על מגוון המדינה הצבאית ניתוח צבאי 25 המדינה האסלאמית בשיא התפשטותה- ספטמבר 2015 סוריה לבנון דמשק בגדד בירות ניתן לחלק באופן גס ברמה האסטרטגית את גבולות המדינה האסלאמית לשבע חזיתות נפרדות - ארבע בסוריה (צפון־ מערב סוריה ,צפון־ מזרח סוריה ,מזרח סוריה ,ודרום סוריה) ושלוש בעיראק (צפון־ מערב עיראק ,צפון־ מרכז עיראק ומערב עיראק). ישראל עיראק אזור שליטה מדינה איסלאמית אזור התקפה מדינה איסלאמית אזור תמיכה מדינה איסלאמית עיראק הכורדיסטנית יעדים אפשריים במקום לרכזם באזור היעד האמִתי של המתקפה הנוכחית. דוגמה אופיינית לפעילות מן הסוג הזה היא המתקפה לכיבוש עמק הפרת בעיראק ,בייחוד כיבוש רמאדי .בסתיו ,2014 לאחר שהשלימו כוחות המדינה האסלאמית את כיבוש מחוז נינווה והעיר מוצול הם התקדמו דרומה לעבר בגדאד דרך הערים בייג’י ותכרית. סמוך לתכרית הם נבלמו ונאלצו לעבור שם למגננה מול התקפת־נגד של צבא עיראק והארגונים השיעיים שסייעו לו .כעבור זמן קצר ,בעוד חלק מסוים מכוחותיהם מנהלים קרב הגנה בתכרית ,פנו כוחות המדינה האסלאמית בכיוון דרום־מערב ,וחצו את המדבר הפתוח כשהם עוקפים את ריכוזי הכוחות של ממשלת עיראק שנלחמו לכבוש מחדש את תכרית ואת בייג’י .כוחות המדינה האסלאמית הגיחו מן המדבר בכמה גזרות במקביל ,כבשו כמה מאחזים לאורך עמק נהר הפרת ממערב לרמאדי וכן כמה מאחזים בהמשך העמק ,ממזרח לרמאדי ,בינה לבין בגדאד .מיד לאחר מכן הם ניסו לעבור לשלב השלישי (ראו להלן) של המערכה ולכבוש את רמאדי עצמה (אותה תקפו בו־ בזמן משלושה כיוונים) ,אבל ההתקפה הזאת נכשלה בשל ההתנגדות החזקה ,והם נהדפו גם מכמה מן העיירות והכפרים שסביב העיר. בעקבות הכישלון הם חזרו לשלב הראשון ירדן (הכנת התשתיות) ,ובמשך כמה חודשים עסקו בהטרדת הכוחות העיראקיים במרחב רמאדי ובבניית כוחותיהם .במרס 2015הם חזרו לשלב השני (ההכנה הטקטית) -השלימו את כיבוש רוב העיירות והכפרים לאורך עמק נהר הפרת ,ובהדרגה כיתרו את רמאדי מכל הכיוונים .באפריל 2015הם החלו לתגבר בהדרגה את כוחותיהם בתוך רמאדי עצמה (נוכחות מצומצמת כבר הייתה שם בשכונות הדרום־ מערביות עוד משלהי ההתקפה הקודמת ב־ )2014תוך כדי ביצוע כמה פשיטות שמטרותיהן היו פגיעה ברוח הלחימה של הכוחות העיראקיים ואיסוף מודיעין על עוצמתם והיערכותם .בין לבין הם ערכו סדרה של פשיטות על יישובים נוספים, בין היתר הם החדירו מכוניות תופת לתוך בגדאד והתקיפו כוחות עיראקיים שהגנו על בגדאד עצמה .בדרך הזאת הם גרמו לעיראקים להסיט כוחות מרמאדי עצמה לגזרות האחרות .באמצע מאי 2015הם השלימו את שלב ההכנה הטקטית ועברו להתקפה כוללת -השלב השלישי. בחינת המערכות ההגנתיות שניהל צבא המדינה האסלאמית עד סתיו 2015מצביעה על כמה דפוסי פעולה לפי סדר עדיפויות יורד. ככלל ,גם המערכות ההגנתיות מנוהלות באופן התקפי מאוד אם כי במחצית השנייה השלב השלישי - שלב ההתקפה הכוללת של 2015הייתה ירידה בשלב השלישי ,שנמשך ימים ספורים בלבד ,מרכזים כמה כוחות רגלים ממונעים במידת ההתקפיות. בכמה שטחי כינוס סביב מרחב היעד -מכמה קילומטרים עד כמה עשרות 26מערכות 466-465 קילומטרים ממנו ,ומסתערים לתוכו בבת אחת מכל הכיוונים. אם ההתנפלות הזאת נכשלת יש שתי תגובות אפשריות :מעבר לניהול קרבות התקפה סדורים או ויתור על היעד והעתקת הכוחות לזירה חלופית הנמצאת במרחק של עשרות עד מאות קילומטרים מן היעד הזה ,כדי לתקוף שם. דוגמאות אופייניות למעבר לשלב השלישי הן שתי התקפות על רמאדי -זו שנכשלה בסתיו ,2014ובעקבותיה העתיקו כוחות ללחימה בחזית אחרת ,וזו שהצליחה במאי .2015 ההתקפה באוקטובר 2014החלה בסדרת פיגועים בבגדאד וביישובים אחרים ברחבי מרכז עיראק ובהסתערות של טור רגלים ממונעים על העיירה אמירי ַת אל־פלוג’ה ,הנמצאת במרחק של כ־ 100ק”מ דרומית־מזרחית לרמאדי .באותה העת הסתערו לתוך רמאדי שני טורים של רגלים ממונעים - אחד מדרום ואחד מצפון .לאחר שנהדפה ההתקפה הזאת חזרו לשלב ההכנה הטקטית ,התארגנו מחדש ותקפו שוב בדצמבר 2014באמצעות שלושה כוחות נפרדים -אחד מדרום ,אחד מצפון־מזרח ואחד מצפון־מערב .לאחר שנכשלה גם ההתקפה הזאת (למעט כיבוש חלקי של דרום רמאדי) הם נסוגו והעתיקו את רוב הכוחות לחזיתות אחרות. ההתקפה שהצליחה החלה ב־ 12במאי בפיגוע שכלל כמה מכוניות תופת בלב בגדאד .ב־ 15במאי הונחתה ההתקפה הסופית .כדי להסיח את תשומת הלב של הפיקוד הבכיר העיראקי הם תקפו באותו היום את העיירה ג’ובה ,הנמצאת במרחק של כ־ 100ק”מ מערבית לרמאדי ,ובאותה העת תקפו גם כמה יעדים צבאיים צפונית־מערבית לבגדאד במרחק של כ־ 90ק”מ צפונית לרמאדי .כאמור ,ההתקפות האלה היוו מאמץ משני והסחה מן המאמץ העיקרי -התקפה כוללת ברמאדי עצמה ,שהכוח העיקרי שלה יצא מתוך השכונות הדרום־ מערביות ,אבל לוותה בהתקפות נוספות (מאמצים משניים) מכמה כיוונים על הפאה הצפונית של העיר .ההתקפה העיקרית חדרה ללב העיר בגזרה צרה ופיצלה את הכוחות העיראקיים, ואז תקפה אותם והניסה אותם .כיבוש העיר וטיהורה נמשכו כשלוש יממות -עד 17במאי. לסיכום ,הרעיונות המרכזיים של דפוס המערכה ההתקפית הם: ערעור מבפנים של יציבּות מוסדות השלטון וכוחות צבא האויב באמצעות קשירת בריתות עם אוכלוסיית היעד. פגיעה בשירותים הניתנים לציבור ובשרשרת הניהול/ הפיקוד של הממשל האזרחי ושל צבא האויב על־ידי התנקשויות בפקידי ממשלה ובמפקדים. פגיעה בביטחון העצמי של לוחמי האויב על־ידי סדרה ממושכת של פיגועים עוצמתיים (חלק ממכוניות התופת הן משאיות הנושאות 10-5טונות של חומרי נפץ.)4 כיתור מרחוק של העיר או של מתקני התשתית הכלכלית (סכרים ,שדות נפט) ,שהם יעד המתקפה ,על־ידי כיבוש טבעת של מאחזים בטווח של עד כמה עשרות קילומטרים מן היעד בנקודות שינתקו את מערכת הצירים המקשרת אותו אל שאר המדינה. הטעיית האויב על־ידי סדרה של התקפות מכמה סוגים - פיגוע ,פשיטה או כיבוש בגזרות מרוחקות -כאלה שזוהו כנקודות תורפה או כאלה הנתפסות כחשובות יותר ,כדי לגרום לו להעביר לשם כוחות. כינוס מוסתר של כוחות בכמה ריכוזים נפרדים מרוחקים מסביב ליעד ,ולאחר מכן התנפלות מהירה מתלכדת לתוך מרחב היעד מכמה כיוונים בבת אחת כדי לשבור את רוח הלחימה של האויב ולגרום לנסיגתו בלחימה מזערית. אם האויב לא נשבר מתמרוני הפתע ,עוברים להתקפה סדורה או שמוותרים בינתיים על היעד ועוברים לתקוף בחזית/ בגזרה מרוחקת אחרת שמוערכת כמטרה קלה יותר. המערכות ההגנתיות בחינת המערכות ההגנתיות שניהל צבא המדינה האסלאמית עד סתיו 2015מצביעה על כמה דפוסי פעולה לפי סדר עדיפויות יורד .ככלל ,גם המערכות ההגנתיות מנוהלות באופן התקפי מאוד אם כי במחצית השנייה של 2015הייתה ירידה במידת ההתקפיות. העדיפות הראשונה -התקפת־נגד מקבילה בחזית או בגזרה אחרת נראה שהעדיפות הראשונה היא לצמצם ככל האפשר את מספר הלוחמים המשתתפים בקרבות הגנה של ממש מול האויב התוקף .במקום זאת ,מרכזים את מרב הכוחות בחזית אחרת או בגזרה אחרת באותה חזית מול יעד המוערך כחשוב לאויב המסוים ומנהלים שם מערכה התקפית .השאיפה היא לגרום לאויב לדלל את כוחותיו התוקפים את היעד שעליו מגִנים כוחות המדינה האסלאמית כדי להפנות אותם להצלת היעד המותקף כעת על־ידי כוחות המדינה האסלאמית .דוגמה המדינה הצבאית ניתוח צבאי 27 צבא המדינה האסלאמית רכוב בהיות צבא המדינה האסלאמית מורכב בעיקר מחיילים רגליים ממונעים ,המסתייעים בנשק בינוני בלבד ,ורק באופן חריג בנשק כבד ,היתרון העיקרי של כוחות המדינה האסלאמית הוא ניידותם המערכתית והאסטרטגית לשיטה הזאת היא התקפת־הפתע של צבא המדינה האסלאמית בגזרת רמאדי בסתיו 2014בתגובה להישגים של מתקפת־הנגד של צבא עיראק בצפון־מרכז עיראק (תכרית ובייג’י). העדיפות השנייה -התקפת־נגד מקבילה על העורף התחזוקתי/ האזרחי של הכוח התוקף העדיפות השנייה דומה לשיטת הפעולה בעדיפות הראשונה -מושם בה דגש על צמצום מספר הלוחמים המגִנים על התקפת־נגד מקבילה בגזרה אחרת כאמצעי ההגנה העיקרי ,אבל היא טקטית יותר -כוחות המדינה האסלאמית מנצלים את המרחבים הפתוחים והלא מוגנים שסביב כל גזרת הלחימה כדי לפשוט לעבר העורף הרחוק של כוח האויב התוקף על־מנת לערער את הביטחון העצמי שלו ולקטוע את שרשרת ההספקה שלו. דוגמה לשיטת הפעולה הזאת היא המערכה ההגנתית על הציר מקובאני לעבר אל־רקה ,שהחלה בפברואר 2015ודעכה במהלך באוגוסט .2015לאחר שבינואר 2015נאלצה המדינה האסלאמית לוותר על כיבוש העיירה הכורדית־סורית קובאני, פתחו הכורדים הסורים במתקפת־נגד המכוונת ליצירת שליטה רצופה שלהם לאורך השטח של צפון־מזרח סוריה והגבול עם טורקיה ,ובהמשך גם להתקדמות דרומה ולכיבוש שטחים מידי המדינה האסלאמית בכיוון בירתה אל־רקה שבמרכז מזרח סוריה .בתגובה לסדרת ההתקפות של הכורדים ובמקביל אליהן, הנחיתה המדינה האסלאמית התקפות בגזרות אחרות של אותה חזית. כך ,למשל ,בשלהי פברואר כבשו כוחות המדינה האסלאמית כ־ 25כפרים סביב העיירה תל תאמר .פיתוח מוצלח של ההתקפה הזאת היה מנתק מן העורף את אחת הזרועות של הכוחות הכורדיים התוקפים ,אולם ,בסופו של דבר נבלמה ההתקפה של המדינה האסלאמית. דוגמה נוספת של השיטה הזאת הייתה באותה חזית ביוני :2015בעוד הכורדים ממשיכים להתקרב באִטיות לעבר אל־ רקה ניצל צבא המדינה האסלאמית את אי היכולת של הכורדים ליצור חזית רציפה ,והחדיר כוח של כמעט 100לוחמים ושלוש מכוניות תופת לעומק של עשרות קילומטרים בשטח שבשליטת הכורדים הסורים כדי לתקוף בלב העיירה קובאני. כ־ 250כורדים נהרגו ויותר מ־ 300נפצעו לפני שכּותר והושמד הכוח של המדינה האסלאמית. מטרת הפעולה הזאת הייתה לגרום לכורדים להפסיק את התקדמותם לתוך השטח של המדינה האסלאמית ולהסיט כוחות להגנת קובאני ויישובים אחרים החשופים להתקפות דומות. העדיפות השלישית -קרב הגנה קבועה העדיפות השלישית היא ניהול קרבות הגנה קבועה ,בעיקר בתוך הערים והעיירות שבמרחב הלחימה .השיטה הזאת קיימת גם במסגרת יישום העדיפויות הקודמות ,אולם שם היא מאמץ משני .כאשר אין אפשרות לבצע פעולות מהסוגים של שתי העדיפויות הקודמות ,או כאשר על אף שבוצעו האויב אינו מפסיק את התקפתו ,ההגנה הקבועה על היעד הופכת למאמץ העיקרי .למעשה ,בעת יישום השיטה הזאת המערכה 28מערכות 466-465 ההגנתית מתמצית בלחימה טקטית -הקרב הישיר על היעד עצמו. סיכום תפיסת ניהול המערכה של צבא המדינה האסלאמית בהיותם צבא של רגלים ממונעים ,המסתייעים בנשק בינוני בלבד ,ורק באופן חריג בנשק כבד ,היתרון העיקרי של כוחות המדינה האסלאמית הוא ניידותם המערכתית (היכולת להסיט כוחות מגזרה לגזרה באותה חזית) וניידותם האסטרטגית (היכולת להסיט כוחות מחזית לחזית) ,והם מנסים לנצל את העדיפות הזאת ככל הניתן .ככלל הם מעדיפים לנהל קרבות שקל לנצח בהם ,כלומר ,כהמלצת המצביא הסיני בן העת העתיקה סון טסו ,לתקוף במקום שהאויב אינו מגן .רוב הישגיהם המערכתיים ,ההתקפיים וההגנתיים כאחד ,הושגו על־ידי ערעור רוח הלחימה של האויב על־ידי הטרדתו במשך זמן רב בעורפו ולאחר מכן ביצוע תמרונים מפתיעים ומהירים שגרמו למנוסתו כשלפתע הופיעו סביבו טורים של טנדרים חמושים הנושאים מאות לוחמים .רק בחלק קטן מן המקרים שבהם האויב גילה התנגדות נחושה התעקשו לנהל התקפה סדורה ולכבוש את היעד גם במחיר אבדות כבדות (דוגמה להתעקשות כזאת שנכשלה היא הקרב בעיר הכורדית־סורית קובאני). ההצטרפות ללחימה של הכוחות האוויריים של ברית המדינות המערביות והערביות פגעה בשיטה הזאת מכיוון שהיא איימה על ריכוז הכוחות ותנועתם הגלויה לעין שהיו אחד המרכיבים החשובים ביצירת ההלם הנפשי שגרם לבריחת כוחות אויב רבים בחודשים הראשונים להתפרצות המדינה האסלאמית .באותה עת ,עוצמת היכולת האווירית הזאת הקשתה על ניהול קרבות הגנה נייחים משום שאלה מאפשרים לרכז נגד כוחות המדינה האסלאמית עוצמת אש ניכרת -כפי שקרה כאשר נכבשו חזרה מידיהם תכרית ובייג’י ,ובמידת־מה בקרבות לכיבוש חזרה של רמאדי. מכיוון שהם מתקשים לנהל קרבות הגנה מכל סוג שהוא, מעדיפים כוחות המדינה האסלאמית לנסות להגן על־ידי התקפות־נגד מקבילות בגזרות חלופיות ,שבאמצעותן הם שואפים לגרום לאויב לעצור את התקפותיו בגזרה מסוימת ולהסיט כוחות אל מול האיום החדש שהם יצרו .עם זאת ,במערכות ההגנה שניהלה המדינה האסלאמית במהלך סתיו 2015נעלם כמעט לחלוטין דפוס הפעולה הזה ,ובמקום זאת הסתפקו בהגנה מקומית בלבד .ייתכן שזו עדות להחמרה במצבה האסטרטגי של המדינה האסלאמית שחלה כתוצאה מהתעצמות אויביה ומאי יכולתה לרכז די כוחות לפעילות התקפית. דפוסי ניהול הקרב (טקטיקה) של המדינה האסלאמית המידע על תורת הקרב של המדינה האסלאמית מצומצם ,ועיקרו מופק מניתוח תיאורי קרבות שהופיעו בעיתונות מפי עדי ראייה או סרטי תדמית שפרסמה המדינה האסלאמית באינטרנט .לפיכך ,יש להתייחס לדברים שלהלן בזהירות ולהביא בחשבון שהמידע אינו מלא. ראשית ,יש לציין שבניגוד למיומנות האסטרטגית ולמיומנות המערכתית ,כוחות המדינה האסלאמית מפגינים בדרך־כלל חולשה בלחימה הטקטית .הם מתקשים מאוד לנהל התקפות סדורות על יעדים ערוכים (במקרים שבהם האויב מחוסן נפשית ונחוש להילחם) או להגן מפני התקפות סדורות של האויב .הסיבות לחולשה הזאת הן: מחסור באמצעי לחימה כבדים שבעטיו עוצמת האש נמוכה יחסית. היעדר מיומנות בהפעלת כוחות בסדר־גודל של עוצבות. על אף שיש להם מסגרות ארגוניות בסדר־גודל של חטיבות עדיין לא הובחן ניהול קרב חטיבתי (להבדיל מכמה קרבות גדודיים או פלוגתיים מקבילים) .בקרב על קובאני הם ריכזו כוחות בסדר־גודל שווה ערך לאוגדת רגלים ,אבל ניהול הקרב לא העיד על הפעלת הכוחות באופן מרוכז אוגדתי או חטיבתי. מיומנות בינונית בהפעלת כוחות קטנים וברובאות אישית. היעדר אמצעים להתגונן מפני תקיפות אוויר מאלץ אותם לפעול באופן עוד יותר מפוזר ומבוזר ,והדבר מקשה עליהם עוד יותר לנהל לחימה יחידתית או עוצבתית. על החולשה החומרית והמקצועית מפצים כוחות המדינה האסלאמית בעוז רוח ,בנכונות להקרבה ובניסיון להפתיע את האויב על־ידי ייזום קרבות במקומות שבהם האויב חלש או נעדר רוח לחימה. רוב הקרבות מתנהלים בשטחים בנויים -מכפרים ועד ערים גדולות ובמתקני תשתית אזרחיים או צבאיים ,אולם נצפו גם קרבות בשטחים פתוחים. קרבות התקפה רוב ההתקפות שנצפו התנהלו על־ידי כוחות בסדר־גודל של פלוגה עד גדוד ,אולם לכיבוש ערים גדולות כמו רמאדי או קובאני רוכזו כוחות גדולים יותר .התקפה אופיינית כללה על־פי־רוב הסתערות מהירה מכמה כיוונים בו־זמנית .הכוח התוקף פוצל ונערך בשטחי כינוס בטבעת כיתור במרחק של כמה קילומטרים עד כמה עשרות קילומטרים מן היעד .ההתקפה התחילה בתנועה מהירה של הכוחות בטורים של טנדרים שנשאו עליהם מקלעים כבדים, מרגמות ורובאים .בהיכנסם לטווח ראייה מן היעד עצרו הרכבים .רכבי המקלעים יישרו קו בעמדות והתחילו לירות לעבר היעד .הרגמים הורידו את המרגמות לקרקע והפגיזו את היעד. בהתקפה על יעד מבוצר או יישוב שבו ציפו להתנגדות של ממש נסעו בראש הכוחות המסתערים רכב תופת או כמה רכבי תופת (תלוי בהיקף ההגנה על היעד) -מגודל של מכונית משפחתית ועד משאיות שנשאו מטען של 10טונות חומר נפץ .רכב התופת הראשון נועד לפרוץ את המכשול החיצוני של היעד .הרכב השני רוב ההתקפות שנצפו התנהלו על־ידי כוחות בסדר־גודל של פלוגה עד גדוד ,אולם לכיבוש ערים גדולות כמו רמאדי או קובאני רוכזו כוחות גדולים יותר .התקפה אופיינית כללה על־פי־ רוב הסתערות מהירה מכמה כיוונים בו־זמנית המדינה הצבאית ניתוח צבאי 29 הסתער כמה דקות לאחר התפוצצות הרכב הראשון -הוא נועד להשלים את הפריצה ולפגוע בלוחמי האויב שהחזיקו בעמדות ההגנה החיצוניות .הרכב השלישי הסתער כמה דקות לאחר התפוצצות הרכב השני והתפוצץ בתוך היעד ,זאת כדי להוסיף לקטל הכללי של לוחמי האויב ולהמם את השורדים .כמה דקות לאחר התפוצצות רכב התופת האחרון הסתערו הרגלים בחיפוי אש המקלעים והמרגמות .ההסתערות הייתה רכובה או רגלית בהתאם לנסיבות. הסתערות רכובה התנהלה על־פי־רוב בטור על נתיב התנועה הטוב ביותר דרך הפרצה שיצרו רכבי התופת במערך ההגנה. אם נותרה התנגדות ,היא טופלה בלחימה רגלית. על־פי־רוב בחרו בהסתערות רגלית כשהניחו שהאויב נחוש להילחם – הרגלים פרקו מן הטנדרים בשטח מת מבחינת היעד. הם השתדלו להתקדם לעבר היעד בנתיב נסתר קרוב ככל האפשר ,ואז הסתערו בריצה .ברוב המקרים ההסתערות התנהלה בטור אחד ארוך או בכמה טורים מקבילים מרוחקים זה מזה ,זאת תוך הקפדה על מרווחים גדולים בין כל לוחם בטור לבין הלוחם הבא אחריו .ההסתערות כוונה לעבור דרך הפרצה שיצרו רכבי התופת ואז לחדור לעומק היעד בגזרה צרה ,ומשם להתפשט ולטהר את עמדות האויב מעורפן. המדינה האסלאמית הגנה ניידת מקומית :לאחר שמילאו את אצטדיון הספורט של רמאדי במטעני נפץ הם נסוגו ממנו תוך כדי לחימה ועל־ידי כך משכו פנימה לוחמים שיעים .המטענים באצטדיון פוצצו בשלט רחוק ,ואז חזרו לוחמי המדינה האסלאמית להשתלט על חורבות האצטדיון והאזור הסמוך לו. בסוף ינואר 2016הכריז צבא עיראק שהשלים את כיבושה מחדש של רמאדי אך בפועל נמשכה הלחימה מול מארבים, מטענים ומתקפות מתאבדים כמה שבועות נוספים. סיכום המדינה האסלאמית לא רק הכריזה על מעבר מארגון לא מדינתי למדינה אלא גם ביצעה בפועל את המעבר .הארגון נלחם כדי לכבוש ולהגן על השטח ועל האוכלוסייה שהוא טוען לשלוט עליהם .צבא המדינה האסלאמית מונה כמה רבבות של לוחמים רגליים המצוידים בנשק קל ,בנשק בינוני ובמעט נשק כבד. הלוחמים מאורגנים במִפקדות מרחביות, האחראיות כל אחת לגזרה מוגדרת וליחידות תמרון המועברות בין המִפקדות הללו בהתאם לצרכים המבצעיים .על אף שאסור לזלזל בכישורי הלחימה שלהם ,מיומנותם בהפעלת עוצבות של ממש מצומצמת ,וכך גם מיומנותם הטכנו־טקטית .עוצמתם העיקרית היא בדגש שהם שמים על הפתעה ועל נכונות ההקרבה. הכוחות הלוחמים מפעילים מגוון שיטות לחימה סדורות ולא סדורות בהתאם לנסיבות וליחסי הכוחות ביניהם לבין אויביהם. שיטות הלחימה משולבות בתוכניות מערכה מסודרות הכוללות חתרנות והתקפות לא סדורות המשמשות להכנת השטח להתקפה סדורה שמטרתה כיבוש .שטח שנכבש מוחזק בעקשנות מול התקפות־הנגד של האויב -אם כי ההעדפה היא להביס את התקפות־הנגד האלה לא בהגנה ישירה אלא בהנחתת התקפות־ נגד מקבילות בגזרה אחרת כך שהאויב נאלץ לדלל את כוחותיו התוקפים כדי להציל את היעד החדש שמותקף. במחצית השנייה של 2015התקשה הצבא המדינה האסלאמית לכבוש יעדים חדשים או להחזיק בשטחים שכבש בעבר. הגורמים לכך הם כנראה :מספר הלוחמים המצומצם של צבא המדינה האסלאמית ביחס לכמה חזיתות המלחמה ולממדיהן וביחס לגודל הכוחות המצטברים של אויביו .אמנם רוב האויבים מסוכסכים אלה עם אלה ,ולכן מבצעיהם ההתקפיים אינם מתואמים ,אולם ,גם ללא תיאום ,עקב התרחשותם בסמיכות זמנים הם מקשים על המדינה האסלאמית לרכז מאמץ בכל פעם מול אויב אחר -כל ריכוז מול אויב אחד בחזית מסוימת חושף חזית אחרת לאויב אחר .לכך נוספת השפעתם של הכוחות האוויריים של ברית המדינות המערביות ושל רוסיה המסייעים במישרין ובעקיפין לחלק מאויבי המדינה האסלאמית ,5בכך הם מעצימים את התקפותיהם על מערכי המדינה האסלאמית ומקשים עוד יותר עליה להניע את כוחותיה ולרכז אותם באופן שבו פעלה בעבר .הקשיים המבצעיים הללו הם כנראה הסיבה העיקרית לכך שבמהלך קרבות ההגנה האחרונים לא נערכו התקפות־נגד מקבילות בגזרות אחרות שאפיינו את שיטת ההגנה עד קיץ .2015 המדינה האסלאמית לא רק הכריזה על מעבר מארגון לא מדינתי למדינה אלא גם ביצעה בפועל את המעבר קרבות הגנה יהיה אשר יהיה גודלו של היישוב המוחזק על־ידי כוחות המדינה האסלאמית -מכפר עד עיר -הוא מוחזק כמצודה עצמאית היקפית .נתיבי הכניסה ליישוב ממוקשים במוקשים רגילים ובמטענים המופעלים מרחוק .נבנות עמדות לחימה מבוצרות בבתים בטבעת החיצונית של היישוב וגם בתוכו עד למרכזו .בנוסף נחפרים מקלטים תת־קרקעיים האמורים להיות עמידים בפני הפגזות והפצצות וכן מנהרות כדי לאפשר תנועה בין אזורים שונים בלי להיחשף לתצפית מעל הקרקע או מן השמים .בעיקרון ,ההגנה מתבצעת על־פי שיטת ההגנה הקבועה -מאמץ עיקש לבלום חדירת כוחות האויב באמצעות ירי מעמדות הלחימה המבוצרות והתקפות־נגד לכיבוש מחדש של בתים שנפלו בידי האויב .בהתקפות־הנגד נעשה שימוש נרחב במתאבדים רגליים וממונעים. דוגמה לשיטה הזאת היא סדרת קרבות ההגנה שניהלו כוחות המדינה האסלאמית ברמאדי מאז שכבשו אותה במאי .2015לאחר הכיבוש ביצרו את העיר מן הפאתים פנימה .הם חפרו מנהרות רבות למסתור ולתנועה ,הניחו שדות מוקשים בנתיבי הכניסה לעיר ,הקימו זירות מטענים ומלכדו בניינים בתוך העיר .ההתקפה של צבא עיראק והארגונים השיעיים כוונה בתחילה לכיבוש הכפרים שסביב העיר כדי לכתרה ולתקוף אותה מכמה כיוונים בבת אחת .כמה מאות לוחמים של המדינה האסלאמית ניהלו קרב הגנה קבועה בתוך הכפרים הללו ,וכשנאלצו לסגת מהם עברו לנהל קרב הגנה קבועה בתוך העיר עצמה .תוך כדי קרבות ההגנה הונחתו מעת לעת התקפות־נגד הן באמצעות כוחות רגליים והן באמצעות מכוניות תופת ומתאבדים .לפחות במקרה אחד נקטו לוחמי 30מערכות 466-465 עוזי רובין > חוקר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים. ראש מִנהלת חומה במשרד הביטחון לשעבר מה בין קו מאז'ינו, ו"המעטים" שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה לבין "כיפת ברזל" הוויכוח על מקומו של נדבך הרביעי בתפיסת הביטחון של ישראל -המגננה ,החל לאחר מלחמת לבנון השנייה ונמשך במערכת הביטחון ובציבור מה בין קו מאז’ינו ,ו"המעטים“ שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה לבין כיפת“כיפת ברזל“ 31 חייל צה"ל צופה אל גבול לבנון השנייה, כאשר הוכח שירי מסיבי של רקטות על מרכזי אוכלוסייה ראשיים אינו מטרד בלבד אלא אתגר אסטרטגי משמעותי ,נוסף נדבך המגננה הרביעי לסל נדבכי תפיסת הביטחון 32מערכות 466-465 ת פיסת הביטחון הקלסית של ישראל נשענה עד מלחמת לבנון השנייה על שלושה נדבכים :הרתעה, התרעה והכרעה .רק לאחר המלחמה הזאת ,כאשר הוכח שירי מסיבי של רקטות על מרכזי אוכלוסייה ראשיים אינו מטרד בלבד אלא אתגר אסטרטגי משמעותי ,נוסף נדבך המגננה לסל נדבכי תפיסת הביטחון. ואולם ,בשונה משלושת הנדבכים הקלסיים מהווה נדבך המגננה מזה שלושים וחמש שנים מוקד לוויכוח עז הן במערכת הביטחון והן בציבור ,ויכוח שלא תם עד היום. המענים לאיום הטילים והרקטות יכולים להיות התקפיים, הגנתיים או שילוב של שניהם .המענים ההתקפיים מיועדים למנוע שיגורים באמצעות תמרון קרקעי וכיבוש שטחי שיגור אפשריים או באמצעות תקיפת מצבורי טילים ורקטות והשמדת המשגרים שלהם .יש לציין שהיעד המוצהר בפתיחתה של מלחמת לבנון הראשונה ב־ 1982היה כיבוש שטחים בעומק של 40ק“מ כדי למנוע ירי על יישובי הגליל ,כלומר ,מענה התקפי לאיום. במלחמת לבנון השנייה הושקע מאמץ רב בתקיפת מצבורים ומשגרים ,שהצליח באופן חלקי ורק לגבי הרקטות ארוכות הטווח של החזבאללה. המענים ההגנתיים יכולים להיות פסיביים או אקטיביים ,והיעד שלהם הוא למנוע או להפחית את הנזקים וכמות הנפגעים מפגיעת ראשי הקרב של הרקטות והטילים .הגנה פסיבית פירושה הקשחת מבנים ומתקנים כדי שיהיו עמידים בפני פגיעה ,והיא מּוכרת היטב לאוכלוסייה האזרחית .ההגנה הפסיבית מושגת באמצעות ממ“דים ,מקלטים ציבוריים ומיגון בתי־ספר וגני ילדים .המונח הגנה אקטיבית מתייחס למערכות יירוט שנועדו לפגוע בטילים וברקטות בעת מעופם ולפני פגיעתם בקרקע .מערכת הביטחון החלה לרכוש ולפתח מערכות הגנה אקטיבית עוד בסוף שנות ה־ 80של המאה ה־ .20אז הוחלט על רכש מערכות הפטריוט ,שהייתה להן יכולת חלקית ליירט טילים בליסטיים, ועל התנעת פרויקט פיתוח עצמי של מערכת יירוט הטילים חץ .2בהמשך הותנעו עוד כמה תוכניות פיתוח עצמי של מערכות הגנה אקטיבית ,בהן שרביט קסמים ,חץ 3 וכיפת ברזל .כיום הולך ונבנה בישראל מערך הגנה אקטיבית רב־שכבתי המורכב מכל המערכות שנמנו לעיל אשר נועד ליירט רקטות וטילים הנורים אל שטח המדינה החל בטווח של כמה קילומטרים וכלה בטווח של אלפי קילומטרים מגבולות הארץ. ההחלטה על פיתוח עצמי של מערכות הגנה אקטיבית הציתה ויכוח עז במערכת הביטחון ובתקשורת .הוויכוח ,שהחל עוד לפני התנעת תוכנית החץ ב־ ,1991עסק הן באתגר הטכנולוגי, הן ביכולת הכלכלית של המדינה לשאת בעלויות הצפויות והן בהיגיון התורתי של עצם ההצטיידות במערכות כאלה .רוב ההסתייגויות הועלו על־ידי אלה שהאמינו כי הדרך היעילה והחסכונית ביותר להתמודד עם איום הרקטות והטילים היא באמצעות הרתעה ,תמרון קרקעי לכיבוש שטחי שיגור ובאמצעות תקיפת המשגרים .המסתייגים סברו שהפניית משאבים למערכות הגנתיות תבוא בהכרח על חשבון האמצעים ההתקפיים .הוויכוח הגיע לשיא כאשר שר הביטחון עמיר פרץ החליט להתניע את תוכנית כיפת ברזל .על התוכנית הזאת נמתחה ביקורת נוקבת הן על־ידי קצינים בצה“ל שצוטטו שלא בשמם בתקשורת והן על־ידי גופים רבי כוח ,בהם מבקר המדינה .על עוצמת הוויכוח תעיד העובדה שהתוכנית הותנעה ביוזמת שר הביטחון והמִנהל למחקר ,פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא“ת) במשרד הביטחון ,אך לא קיבלה את הסכמת צה“ל. לאחר ההצלחה ההולכת וגוברת של מערכת כיפת ברזל להגן על דרום הארץ ועל מרכזה מפני רקטות שנורו מעזה בסבבי ההסלמה והמלחמות בדרום המדינה מאז ,2011ולנוכח ההתלהבות הציבורית והשבחים שלהם זכתה המערכת מצד בכירים בצה“ל ובדרג המדיני ,היה ניתן להניח כי הוכרע הוויכוח שהתקיים שנים רבות על מקומה של ההגנה האקטיבית בתפיסת הביטחון של ישראל .ואולם ,מסקירת הספרות שהתפרסמה מאז תחילת פעולתה של כיפת ברזל לפני קרוב לחמש שנים עולה שאין הדבר כך. הספק הנמשך בנוגע לערכן של תוכניות הפיתוח וההצטיידות במערכות הגנה מפני טילים ורקטות מקורו בכמה הסתייגויות. ההסתייגות הראשונה היא טכנית־מבצעית, והיא מבוססת על הטענה שבניגוד לקביעות של צה“ל ומערכת הביטחון ,כיפת ברזל לא הוכיחה יכולת של ממש בסבבי הלחימה האחרונים ,בייחוד במבצע צוק איתן. הטענה הזאת הועלתה לראשונה מיד לאחר שהסתיים מבצע עמוד ענן על־ידי ד“ר תיאודור פוסטול מן המכון הטכנולוגי של מסצ‘וסטס ( ,)MITוהוצגה בישראל על־ ידי העיתונאי והפרשן הצבאי ד“ר ראובן פדהצור .לפי הטענה הזאת ,המתבססת על ניתוח של קטעי וידיאו שפורסמו בתקשורת ,רוב היירוטים נכשלו ,והסיבה לירידה המשמעותית במספר הנפגעים ביחס לכמות הרקטות שנורו היא ההגנה הפסיבית והיענות האזרחים להוראות של פיקוד העורף (עם זאת לא ניתן הסבר לשאלה מדוע הייתה במקביל ירידה בהיקף של נזקי הרכוש מרקטות). ההסתייגות השנייה היא טכנולוגית ולפיה הבחירה במערכות הגנה המבוססות על טילי יירוט הייתה שגויה ,ועל מערכת הביטחון היה לבחור בטכנולוגיית הלייזר הכימי כבסיס למערכת ההגנה מפני טילים ורקטות .ההסתייגות הזאת ,המוצגת בעיקר על־ידי חברי עמותת “מגן לעורף“ ,אינה מטילה ספק בביצועים של כיפת ברזל .טענתם היא שמול מתאר איום חמּור יותר העלויות של הגנה באמצעות טילי יירוט יהיו מעֵבר להישג היד של ישראל ,ולכן האמצעי העיקרי שיש לפתח הוא מערכות יירוט המבוססות על לייזר .לדעת המחזיקים בעמדה הזאת, טכנולוגיית הלייזר הכימי הגיעה לבשלּות ,וניתן לפתח ממנה מערכות מבצעיות בעלּות כוללת שתהיה נמוכה בהרבה מזו של מערכות המתבססות על טילי יירוט כמו כיפת ברזל .מול הטענה הזאת מועלות טענות־הנגד הבאות :פיתוח מערכות יירוט של לאחר הצלחת מערכת כיפת ברזל להגן מפני רקטות שנורו מעזה ולנוכח ההתלהבות הציבורית והשבחים שלהם זכתה המערכת מצד בכירים בצה”ל ובדרג המדיני ,היה ניתן להניח כי הוכרע הוויכוח שהתקיים על מקומה של ההגנה האקטיבית בתפיסת הביטחון מה בין קו מאז’ינו ,ה”מעטים” שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ו”כיפת ברזל” 33 לייזר כימי הופסק בכל מדינות העולם; הלייזר החשמלי המחליף אותו עדיין אינו בשל לפיתוח מערכות מבצעיות; העלות הכוללת של רכש מערכות כאלה בכמות הדרושה תהיה הרבה יותר גבוהה מן העלות הכוללת של הצטיידות במערכות טילים. מעֵבר לשתי ההסתייגויות האלה עומדת בעינה ההסתייגות רבת השנים ,הקיימת בנוגע לתוכניות ההגנה מפני טילים של ישראל יותר משלושים וחמש שנים ,שלפיה השקעת משאבים במערכות הגנתיות גורעת משאבים ממערכות התקפיות ,ובכך פוגעת ביכולות הליבה של צה“ל .כבר בימים הראשונים של הכניסה לפיתוח מערכת הגנה אקטיבית בתחילת שנות ה־ 90של המאה ה־ 20היא כּונתה על־ידי מבקרים בתקשורת קו מאז‘ינו, המסמל בזיכרון הקולקטיבי החלטה שגויה ,עיוות בבניין הכוח, הסטת משאבים מהתקפה להגנה ובחירה במערכת שבשעת מבחן נמצאה כחסרת כל משמעות וגרמה למפלתה של צרפת ב־.1940 הטענה רבת השנים הזאת רועננה לאחרונה במאמרו של מאיר פינקל במערכות" 1כיפת ברזל -קו מאז‘ינו החדש?“ הנפתח בהזהרה“ :כל המגרעות של קו מאז‘ינו -עלויות אסטרונומיות על חשבון אמצעים התקפיים ,יצירת ביטחון כוזב וניוון החשיבה ההתקפית של הצבא -עלולות להתקיים גם בהקשר של כיפת ברזל ושל שרביט קסמים“ .לטענת פינקל, הטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש במערכות ההגנה האקטיבית של ישראל הן חדשניות ,אך הפרדיגמה שנבחרה ליישומן היא הגנתית באופן חד־ממדי ,כלומר ,הוא מערער על ההיגיון התורתי שבעצם ההשקעה במערכות הגנה אקטיבית כמענה לאיום הטילים והרקטות -שעל מרכזיותו אין חילוקי דעות. כותב שורות אלה מאמין כי בהיסטוריה הצבאית טמונים לקחים רבי ערך שחובה ללמוד מהם ,אך יש לעשות זאת בזהירות הראויה ותוך בחינה מדוקדקת של העובדות .האם קו מאז‘ינו היה הגורם העיקרי למפלת צרפת ב־ ?1940בספרו של מאיר פינקל על הגמישות 2מתואר בפרק י“ג בפרוטרוט כישלונה של צרפת להתאושש מהפתעת הבליצקריג של גרמניה ,ונעשה ניתוח משכנע של הגורמים לכישלון שבהם כמעט שאין זכר לקו מאז‘ינו עצמו או למשאבים שהוא גרע לכאורה מן היכולת ההתקפית לטובת ההגנה. האם ההשקעות בקו מאז‘ינו גרעו מן היכולות ההתקפיות של צרפת ובעלות־ הברית שלה ערב המתקפה של גרמניה במאי ?1940המספרים היבשים אינם תומכים בטענה הזאת .בפתיחת הקרב על צרפת הטילו הנאצים למערכה 135 אוגדות שהיו מצוידות ב־ 2,439טנקים, ב־ 7,378קני ארטילריה ,ב־ 3,286מטוסים וב־ 120,000כל רכב .מולם העמידו בריטניה וצרפת כוח שמנה 130אוגדות שהיו מצוידות ב־ 3,286טנקים ,ב־ 14,000קני ארטילריה, ב־ 2,724מטוסים ובלא פחות מ־400,000 כלי רכב .מתברר שלבעלות־הברית לא רק שלא הייתה נחיתּות של ממש במספר החיילים 3אלא אף היה להן יתרון מוחץ במספר הטנקים ,קני הארטילריה ורמת המינוע של הגייסות .לבעלות־הברית הייתה אמנם נחיתּות מסוימת באוויר ,אך בהתחשב בכך שהגרמנים היו הכוח התוקף ,הנחיתּות בלגיה גרמניה לוקסנבורג פריז צרפת קו מאז’ינו במלחמת העולם השנייה ביצורים חלשים ביצורים חזקים הזאת לא הייתה בהכרח קריטית (חודשיים לאחר מכן ,בקרב על בריטניה ,הייתה הנחיתּות של בריטניה מבחינה מספרית בולטת עוד יותר ,ולמרות זאת גבר חיל האוויר המלכותי על הלופטוופה, ועל כך בהמשך) .במילים פשוטות ,ההשקעות בקו מאז‘ינו לא השפיעו באופן משמעותי על מאזן מערכות הנשק ההתקפיות שבין הצדדים .לפיכך ,את הגורם העיקרי למפלתה של צרפת יש לחפש במקום אחר. מה אם כן היה הגורם המרכזי למפלה? בצדק רב מייחס פינקל בספרו את כישלונה של צרפת ב־ 1940לתפיסה צבאית שגויה שאותה הוא מכנה “פולחן ההגנה“ .לדבריו ,הפולחן הזה החליף את “פולחן ההתקפה“ שעמד בבסיסה של התפיסה הצבאית של צרפת כשהחלה מלחמת־העולם הראשונה ב־ ,1914ושכמעט גרמה למפלתה של צרפת בשלבים הראשונים של המלחמה ההיא. הקורא יכול להבחין כי המשותף לשני המקרים הוא לא ההתקפה או ההגנה אלא הפולחן ,כלומר ,תפיסה צבאית שקודשה באופן דוגמטי על־ידי פיקוד עליון היררכי וקשוח שדיכא כל ערעור או פקפוק בנכונותה של הדוגמה שאותה אימץ ,ושסירב להכיר במציאּות ולקבל עובדות שיכולות להטיל ספק באותה דוגמה - בין אם היא התקפית ובין אם היא הגנתית. ואכן ,צרפת מעדה וכמעט נפלה ב־,1914 והובסה באופן מוחץ ב־ 1940מכיוון שצבאה התכונן למלחמה הקודמת .מקורו של פולחן ההתקפה של 1914במלחמת פרוסיה-צרפת ( ,)1871-1870שבה התמרון הכריע במערכה. פולחן ההגנה של 1940נבע מההנחה שמלחמת־העולם השנייה תתחיל מנקודת הסיום של מלחמת־העולם הראשונה ,אשר במהלכה ועד זמן קצר לפני סיומה גברה ההגנה על התמרון .הפיקוד הצרפתי בנה בין שתי המלחמות כוח צבאי רב עוצמה שהיה מסוגל להמשיך בהצלחה את המתקפה של בעלות־הברית באוגוסט 1918אילו גרמניה הייתה שמרנית באותה המידה והעמידה מול צרפת כוח שהיה מבוסס בעיקר על חי“ר לא ממונע הנתמך בארטילריה ,וקיבל גיבוי מקומי של שריון ,זאת ללא סיוע אווירי בהיסטוריה הצבאית טמונים לקחים רבי ערך שחובה ללמוד מהם ,אך יש לעשות זאת בזהירות הראויה ותוך בחינה מדוקדקת של העובדות. האם קו מאז’ינו היה הגורם העיקרי למפלת צרפת ב־?1940 34מערכות 466-465 טקטי של ממש .לאחר תום מלחמת־העולם הראשונה חזו הוגי דעות צבאיים בבריטניה, בגרמניה ובצרפת את השלכות הטכנולוגיה על שדה הקרב ועל השיבה לעליונות התמרון על פני האש באמצעות שריון ,כוח אווירי טקטי ומערכות תקשורת אלחוטיות ניידות. מנגד ,התרבות הארגונית של הפיקוד העליון הצרפתי (שהיו לה מאפיינים פוליטיים של מעמד חברתי אליטיסטי ושמרני ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרשת דרייפוס) דיכאה חדשנות ,יצירתיות וגמישּות מחשבתית .קו מאז‘ינו היה בסופו של דבר מאמץ סרק ,אך לא הוא ולא הסטת משאבים מהתקפה להגנה הם שגרמו לקריסת צרפת ב־ 1940אלא קיבעון מחשבתי והתעלמות מן המציאּות. האם גם בישראל קיים קיבעון מחשבתי? אמנם התרבות הארגונית של צה“ל ושל מערכת הביטחון כמעט הפוכה מזו של צבא צרפת בשעתו ,אך בהיסטוריה של ישראל היו בעבר מקרים של קיבעון מחשבתי ,שהבולט שבהם הוא הפתעת מלחמת יום הכיפורים ,ואני חושש שגם כיום יש קיבעון כזה .אין מחלוקת על כך שליבת האיום הצבאי על ישראל היא מערך הטילים והרקטות של איראן וגרורותיה בלבנון ובעזה .האיום הזה ,שהיה עד לפני זמן לא רב טרוריסטי בעיקרו, משנה את פניו לנוכח העלייה בשימוש בטילים וברקטות מּונחות שיש להם דיוק נקודתי .כיום יש בידי האויב יכולת לפגוע באופן רצוני במטרות ערך ברחבי המדינה ,לשתק תשתיות לאומיות חיוניות ולסכן את היכולות של צה“ל להפעיל את כוחו .קשה להפריז במשמעותו של האיום הזה ,ולהערכתי ,בכוחו לשחוק את היכולת הצבאית של כל מדינה העומדת בפני איומים דומים. במילים פשוטות ,האש־מנגד בגלגולה המודרני חזרה להיות גורם מכריע במערכה. יש הגורסים שמול האיום הזה התמרון בלבד הוא שיכריע במערכה“ .מעיון בספרות הצבאית שנכתבת בישראל בעשור האחרון מתקבלת התחושה שקיימת הסכמה רחבה בנוגע לנחיצותו של תמרון יבשתי 4כדי לנצח במלחמה מוגבלת מול אויב לא סדיר“ ,כתב אל“ם אמיר הרפז במאמרו “תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי“ .4במאמר אחר באותו גיליון קבע עפר דרורי“ :טרור הרקטות אינו מסכן את קיומה של ישראל, [ ]...נשק הגנה אינו מנצח מלחמות ]...[ .ניצחון הרתעה וביטחון יכול להשיג רק צבא שמכריע מלחמות“ .5סביר שכוונת הכותב הייתה להכרעה באופן התקפי ,כולל תמרון קרקעי .בריאיון סיום תפקיד כמפקד אוגדת עזה אמר תא“ל איל איזנברג“ :הצבת המערכת [הכוונה לכיפת ברזל -ע“ר] פירושה שאנחנו מוכנים לקבל ירי .אני חושב שבכלל לא צריך להגיע למצב כזה אלא לפעול כדי למנוע אותו מלכתחילה“ .6האמירה “טילים ורקטות אינם מנצחים מלחמות“ 7מככבת בטוקבקים וברשתות חברתיות בכל עת שהמדינה מותקפת בטילים וברקטות .על־פי התפיסה הזאת ,הטילים והרקטות אינם איום מרכזי ,והניצחון יושג רק בהכרעה המבוססת על התקפה ותמרון .בנוגע לתפיסה הזאת מתעוררת השאלה :אם זוהי ראייה נכונה של המציאּות או קיבעון מחשבתי? על כך העיר מוני חורב“ :ההכרעה נותרה המושך העיקרי לתכנון וניהול מבצעי לחימה .נראה כי לאלה שגדלו והתחנכו לאורה לאורך שנים ישנו קושי רגשי להתנתק מתבניות מסורתיות ולעבור מציווי צבאי מוגדר וחד לדפוס חשיבה אחר“.8 איום הטילים והרקטות של איראן וגרורותיה בימינו מחליף את האיום מצד חילות האוויר הערביים בעבר .הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לטילים ולרקטות להגיע לרמת דיוק גבוהה מאוד שהושגה בעבר רק על־ידי הנשק האווירי .מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה משאבים גדולים מאוד בכוח אווירי מאויש שנועד לסגור את שמי המדינה בפני מטוסי האויב .עם זאת ,הצד השני משקיע בטילים וברקטות מודרניים ומדויקים שהכוח האווירי המוטס לא יכול ליירט אותם .יש הסבורים כי המענה הנכון לאיום הזה הוא התקפי בלבד אם על־ידי דיכוי האש באמצעות פגיעהבמשגרים ואם על־ידי תגמול מסיבי באמצעות פגיעה במטרות ערך ובתשתיות בצד התוקף. ואולם ,העובדות אינן נוטות לאשש את התפיסה הזאת .בכל המקרים שבהם נעשו מאמצים לדכא את אש הטילים באמצעים התקפיים - החל ממלחמת־העולם השנייה ,עבור דרך מלחמות המפרץ וכלה במלחמות ישראל בשנים האחרונות -התוצאות היו מאכזבות למדי .המאמצים לדכא את שיגורי הטילים והרקטות באמצעות תקיפת משגריהם לא זו בלבד שלא מנעו ירי אלא גם לא הצליחו להפחית את קצב האש .מערכי השיגור ההולכים ומשתכללים בצד השני מעוררים ספק רציני אם ניתן יהיה בעתיד להשיג הישגים טובים יותר באמצעים התקפיים ,זאת מכיוון שהאויב מחסן את מערכי השיגור שלו מפני תקיפה מנגד ומכין יתירויות של מערכי משגרים כדי לפצות על שחיקתם. יש הסבורים שניתן לדכא את אש הרקטות באמצעות תמרון קרקעי לתפיסת אזורי השיגור .אלה מצביעים על המהלך הקרקעי במבצע עופרת יצוקה ככזה שהצליח להקטין את קצב האש של החמאס .במציאּות ,לא כך היו פני הדברים וקצב האש של החמאס בעופרת יצוקה החל לרדת באופן משמעותי כבר כמה ימים לפני כניסת הכוחות הקרקעיים לעזה .כדבריו של אל“ם מאיר הרפז במאמר שהוזכר לעיל“ :מעיון בתרשים [מספר השיגורים היומי- ע“ר] עולה בבירור ששהיית הכוחות בתוך השטח לא הפחיתה את האיום על העורף“ .9מכל מקום ,הטווחים ההולכים וגדלים של הרקטות והטילים מעלים ספקות בנוגע לישימותה של האופציה הזאת .במלחמת לבנון השנייה התגלה הקושי בהשתלטות על השטחים בלבנון הקרובים לישראל שמהם נורו רקטות קצרות טווח יחסית .כבר אז היה ברור שההשתלטות על שטחים שמהם נורו רקטות ארוכות טווח ,למשל רקטות ה־ 302מ“מ (מהסוג שפגע ליד חדרה) היא בעייתית ביותר ,בלשון המעטה .כיום יש בידי החזבאללה וסוריה רקטות מדויקות מסוג M-600שהטווח שלהן כ־ 250ק“מ .הפתרון של השתלטות על שטחי שיגור של רקטות בטווחים כאלה לא נראה מציאותי ,לא כל שכן השתלטות על שטחי שיגור באיראן הנמצאים במרחק של 1,300ק“מ ויותר מישראל. הטכנולוגיה המודרנית מעניקה לנשק תלול המסלול והמדויק איום הטילים והרקטות של איראן וגרורותיה מחליף את האיום שהיה מצד חילות האוויר הערביים בעבר. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לטילים ולרקטות להגיע לרמת דיוק גבוהה מאוד שהושגה בעבר רק על־ ידי הנשק האווירי מה בין קו מאז’ינו ,ה”מעטים” שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ו”כיפת ברזל” 35 טק”ק שבידי חזבאללה /איראן הטכנולוגיה המודרנית מעניקה לנשק תלול המסלול והמדויק של האויב יכולת הולכת וגוברת לשחוק את כוח הלחימה של צה”ל באמצעות פגיעה בבסיסים ובתשתיות לאומיות תומכות לחימה של האויב יכולת הולכת וגוברת לשחוק את כוח הלחימה של צה“ל באמצעות פגיעה בבסיסים ובתשתיות לאומיות תומכות לחימה .הבטחת שרידותם של הבסיסים והתשתיות האלה היא תנאי מוקדם לכל פתרון התקפי .הבטחת ההישרדות באמצעות הגנה פסיבית (מיגון ומקלוט) יכולה להיות חלקית בלבד ,וגם כך היא כרוכה בעלויות גבוהות ביותר שספק אם המשק הלאומי יכול לעמוד בהן .האמצעי היחיד שיש לו פוטנציאל לשמר במידה סבירה את יכולת התקיפה של ישראל בשלבים הראשונים של המערכה הוא ההגנה האקטיבית הרב־שכבתית שכיפת ברזל היא חלק ממנה .יהיה נכון להפנים כי במתאר האיום המתגבש -ללא הגנה -לא תיתכן התקפה .המצב הזה (המנוגד כפי שראינו לעיל להשקפות העולם המסורתיות של רבים בקרבנו) חייב להכתיב את סדר העדיפויות בהקצאת המשאבים לבניין הכוח. קיימות הערכות שונות בנוגע להיקף התקציב הכולל הנדרש להצטיידות במספר מספיק של מערכות כדי לשמר את היכולת ההתקפית של צה“ל .על אף שחלק מן התקציב ניתן במתנה על־ידי הממשל האמריקני סביר להניח שההוצאה מתקציב המדינה עלולה להשפיע על פיתוח היכולות האחרות של צה“ל .ואולם ,גם אם זה המצב ,אין לישראל ברֵרה אחרת .אם לא תיעשה השקעה שתשמר את יכולת הלחימה של צה“ל -תרד לטמיון כל השקעה אחרת בתחומי האש והתמרון - כפי שבמאי 1940ירדו לטמיון כל השקעותיה של צרפת בשריון ובארטילריה בשל ההתעלמות מן השינויים שחלו בפני המערכה. בניגוד לפיקוד העליון של צרפת בתקופה שבין שתי מלחמות־העולם ,שהתעלם מן המציאּות ,הפיקוד העליון של בריטניה היטיב להטמיע את הלקחים מהפצצת לונדון וערים אחרות במלחמת־העולם הראשונה ,והקים מערך הגנה משולב שכלל אמצעי גילוי אופטיים ואקוסטיים ,אמצעי יירוט - מטוסי קרב מאוישים -ומערכי שליטה ובקרה מרכזיים .לאחר ששולב המכ“ם שפּותח בשלהי שנות ה־ 30של המאה ה־20 במערך הזה הייתה קפיצת־מדרגה במידת יעילותו -מעין כיפת ברזל של אותה תקופה .וכך קרה שחודשיים בלבד לאחר נפילת צרפת בקרב הגנה מפואר הנקרא היום “הקרב על בריטניה“ גבר חיל האוויר הבריטי -למרות נחיתּות מספרית בולטת על הלופטוופה של הצבא הנאצי ,והעניקלבריטניה ניצחון מבחינה טקטית ומבחינה אסטרטגית ששינה את מהלך המלחמה. בנאום שנשא וינסטון צ‘רצ‘יל באותם ימים הרי גורל הוא כינה את המאות הספורות של טייסי הקרב הבריטים והאחרים שהביאו את הניצחון “המעטים“ ( .)the fewההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה ,אבל אם יש מקבילה היסטורית לכיפת ברזל היא אינה קו מאז‘ינו ,אלא מערך ההגנה הרב־שכבתי ומ“המעטים“ שניצחו בקרב על בריטניה והצילו בכך את ארצם. המאמצים לדכא את שיגורי הטילים והרקטות באמצעות תקיפת משגריהם לא זו בלבד שלא מנעו ירי אלא גם לא הצליחו להפחית את קצב האש 36מערכות 466-465 סא"ל מיל' שגיא טורגן > ראש המרכז ללימודים צבאיים במכללה לפיקוד ומטה מלידל הארט לקלאוזביץ צה“ל משנה תפיסה תפיסת ההתקפה של צה”ל בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט. השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ. מלידל הארט לקלאוזביץ צה”ל משנה תפיסה 37 קרל פון קלאוזביץ חשוב לצה”ל לאמץ את המינוח המדיני והצבאי של קלאוזביץ; וטוב היה אם היו משתמשים באמרתו המפורסמת “המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים” כקו ברור להסברה פנימית ולהסברה חיצונית 38מערכות 466-465 צ באות העולם בעבר ובהווה אינם מכירים בהוגה דעות צבאי מסוים המנחה את אופן בניין הצבא והפעלת כוחו .ואולם ,במשך ההיסטוריה היו הוגים צבאיים שהשפיעו במיוחד על אופן הפעלת הצבאות :פלביוס וגטיוס השפיע על צבאות ימי־ הביניים; קרל פון קלאוזביץ השפיע על צבא גרמניה במאה ה־19 ובמאה ה־ ;20אנטואן־אנרי ז’ומיני השפיע במאה ה־ 19על צבא רוסיה; ארדאן דה פיק ,לואי גרנמזון ופרדיננד פוש על צבא צרפת ערב מלחמת־העולם הראשונה; ובזיל לידל הארט השפיע על צבא בריטניה ,וגם ,לפחות על־פי טענתו ,על צבא גרמניה ערב מלחמת־העולם השנייה. צה“ל לא הצהיר מעולם באופן רשמי על ההוגה שהשפיע עליו ביותר בהפעלת כוחו מול אויב .עם זאת ,מובן שחלק גדול מן התיאוריות של ההוגים הצבאיים השונים השפיעו על אופן פעולתו של צה“ל בכל הרמות -מן הטקטית עד האסטרטגית. הלכה למעשה ,תפיסת ההפעלה של צה“ל (לפחות בעבר) בקרב ההתקפה יישמה את תורתו של ההוגה הבריטי לידל הארט יותר מכל הוגה אחר .ואולם שינויים במאפייני הלחימה במזרח־התיכון גרמו לשינויים גם במאפייני התפיסה שבה הופעלו כוחות צה“ל ,בעיקר בתחום המתקפה. שני ההוגים הצבאיים המרכזיים של העת החדשה -קלאוזביץ ולידל הארט מציעים דרכים שונות להשיג ניצחון עלהאויב .ההוגה הצבאי הפרוסי קלאוזביץ קבע שיש שני סוגים של התקפות :התקפה השואפת להכרעה והתקפה שאינה שואפת להכרעה .המטרה של התקפות אסטרטגיות שאינן שואפות להכריע את האויב היא תפיסת שטחים ,נכסים ומעוזים וכן פגיעה במורל (התרגום להגדרה של קלאוזביץ נעשה במונחים מודרניים) .1מנגד“ ,התקפה השואפת להכרעה“ תשיג ניצחון על האויב באמצעות השמדת כוחו הצבאי (כך גם בהגנה -הניצחון מושג באמצעות השמדה). ההשמדה היא האמצעי להשיג את המטרה -ניצחון .בהשמדה אין הכוונה שיש להרוג את כל חיילי האויב אלא להביא לידי קריסת המסגרות הצבאיות של האויב -בין אם באמצעות הריגת חייליו ובין אם על־ידי הכנעתם או ביטול יכולתם להילחם באמצעות הבסת רוח הלחימה ,הריסת המסגרת היחידתית והתפרקות מנשקם ,ולמעשה ,הפסקת תפקודם כלוחמים .קלאוזביץ קבע שיש לתמרן את הצבא לעמדה שבה ניתן יהיה לאסור קרב מכריע על האויב ולהשמידו -כך יושג ניצחון על האויב .קלאוזביץ חיפש אפוא את מרכז הכובד של האויב שלתפיסתו היה כוחו הצבאי של האויב ,זאת כדי להשמידו ,רצוי בקרב מכריע אחד - גולת הכותרת של המלחמה לדעת קלאוזביץ.2 לידל הארט לא סיווג את אופן המלחמה כשואפת להכרעה או לא שואפת להכרעה אלא חילק את המדינות למדינה רעבתנית ולמדינה מאופקת .לדבריו ,המדינה הרעבתנית זקוקה לניצחון כדי להשיג את מטרתה ,ולכן עליה ליטול סיכונים גדולים במהלכיה ההתקפיים .מדינה מאופקת ,על־פי הגדרת לידל הארט ,צריכה להניע את התוקפן לכך שיוותר על ניסיון הכיבוש, זאת באמצעות שכנועו שהמחיר שישלם גבוה מדי (הרתעה). הניצחון של המדינה המאופקת הוא סיכול שאיפותיו של האויב לניצחון.3 לידל הארט ,בשונה מקלאוזביץ ,חיפש דרך תחבולנית (שאותה כינה “גישה עקיפה“) שתביא לניצחון על האויב על־ ידי הכרעתו ,בעיקר באמצעות תמרון לעמדה שתבטל את יכולתו להילחם ביעילות מסיבות טקטיות ,ובעקבות כך פסיכולוגיות (ערעור שיווי משקלו של האויב) .לדברי לידל הארט ,בתמרון לעורפו של האויב ובניתוקו ממקורות ההספקה שלו יש כדי להובילו לאובדן רוח הלחימה ,לכניעה או ללחימה בעמדת נחיתּות -כך או כך סביר שהאויב יוכרע ויובס ובדרך שנתפסה על־ידי לידל הארט כזולה יותר מאשר התקפה או קרב ישיר מול כוחו העיקרי של האויב .לידל הארט אמר“ :מכאן שמטרתו האמתית [של האסטרטג] אינה לבקש אחר קרב ,אלא לבקש אחר מצב אסטרטגי רב־יתרונות כל כך ,שאם לא יספיק להוליד הכרעה מכוח עצמו ,יכול המשכו על ידי קרב להשיגה לבטח. במלים אחרות ,שיבוש האויב הוא מטרת האסטרטגיה; ועשויים לנבוע ממנו או התפוררות האויב ,או שבירתו באורח קל יותר בקרב .התפוררות זאת עלולה לדרוש מידה חלקית של לחימה .4אולם לחימה זאת אין בה מאופיו של קרב“. בניגוד לקלאוזביץ לידל הארט חיפש אפוא לא רק את מרכז הכובד של האויב אלא בעיקר את נקודות התורפה שלו ,כדי שיוכל באמצעות תמרון טקטי להכריע את האויב במינימום הלחימה הנדרש. אם מבקשים לפשט את הדברים ניתן לומר שקלאוזביץ מחפש בעיקר את מרכז הכובד של האויב בעוד לידל הארט מחפש בעיקר את נקודות התורפה שלו .הפשטה נוספת של תפיסותיהם היא שקלאוזביץ טוען שיש להשמיד את האויב כדי להשיג ניצחון בעוד לידל הארט טוען שיש להכריע את האויב כדי לנצח. במאה ה־ 20נבחנו שתי התפיסות האלה כאשר גרמניה הביאה אותן לקדמת העשייה הצבאית בתוכניותיה האופרטיביות בשתי מלחמות העולם .במלחמת העולם הראשונה הגו הגרמנים את תוכנית שליפן שנועדה לבצע תמרון מערכתי שילכוד את צבא צרפת בתנועת לפיתה -סדן בגבול הצרפתי-גרמני במזרח ואיגוף עמוק דרך בלגיה לתקיפת עיקר הצבא הצרפתי ממערב. התוכנית הזאת תאמה את תפיסתו של קלאוזביץ להשגת ניצחון באמצעות השמדת עיקר הצבא הצרפתי בקרב עיקרי אחד.5 במלחמת־העולם השנייה כבר ביצעה גרמניה תמרון אחר שתאם את תפיסתו של ההוגה הבריטי לידל הארט .בתוכנית אבחת מגל ביצעו הגרמנים הטעיה שהצליחה ליצור במערך ההחזקה של קו ההגנה הצרפתי נקודת תורפה שאותה ניצלו לפריצת מערך ההגנה (ובעקבות זאת ,להתמוטטותו) ,ותמרנו במהירות לעומק תוך הובלת הבריטים והצרפתים למסקנה שאם לא ייסוגו ,הם יילכדו ויושמדו .תוצאותיו של התמרון היו בדיוק על־פי תפיסת לידל הארט .הגרמנים אִפשרו לבריטים -בהתאם לתפיסתו של וגטיוס הרומי “‘ -גשר זהב לאחור“ שבאמצעותו מילטו הבריטים את צבאם מדנקרק לבריטניה ,וכך עלה בידיהם לתפוס את השטח ולהכריע את הקרב ביבשה בלי שנדרשו להקיז קלאוזביץ קבע שיש לתמרן את הצבא לעמדה שבה ניתן יהיה לאסור קרב מכריע על האויב ולהשמידו -כך יושג ניצחון על האויב מלידל הארט לקלאוזביץ צה”ל משנה תפיסה 39 מרשם "אבירי לב" במלחמת יום הכיפורים ביצע פיקוד הדרום תמרון גישה עקיפה לידל הארטי קלסי .בהתאם לתפיסה הזאת ,חיפשו כוחות צה”ל את נקודות התורפה במערך ההחזקה של קו ההגנה המצרי .נקודת תורפה כזאת נמצאה בתפר שבין שתי הארמיות המצריות ,ולכן הבקיע צה”ל את מערך ההגנה המצרי בנקודה הזאת ,ותמרן במהירות לעומק כדי לכתר את הארמיה השלישית (מפה :אביגדור אורגד) את דמם בהשמדת צבא בריטניה. הוויכוח שהתקיים ברוב הצבאות האירופיים בתקופה שבין מלחמות־העולם על אופן הפעלת הכוח בהתקפה ובהגנה פסח כמובן על היישוב היהודי בארץ־ישראל. הכוח הצבאי היהודי בארץ־ישראל היה עסוק עדיין בגיבוש אופן הפעלת הכוח ברמה הטקטית ,כמובן אך ורק על־ידי הפעלת כוחות חי“ר (וגם בכך היה חידוש שהתאפשר לאחר המעבר של כוחות ה“הגנה“ מהגנה פסיבית לפעולה אקטיבית -החל משנת - 1937במסגרת המדיניות של יציאה מן הגדר) .למרות זאת שמותיהם של ההוגים לא היו זרים לאוזני החניכים בקורסי ההדרכה של ה“הגנה“ ,והם לפחות נחשפו לקיומם של ההוגים. באשר להכרעה -כבר בתחילת שנות ה־ 50של המאה ה־ 20קבע בן־גוריון כשגיבש את תפיסת הביטחון של ישראל שהיא אינה מסוגלת להכריע את האויב הערבי ברמה האסטרטגית .לעומת זאת ,כפי שנראה להלן ,צה“ל שאף על־פי־רוב להכריע ברמה המערכתית את האויב שעמד מולו בעת עימותים בעצימּות גבוהה בעוד ברמה הטקטית שאף צה“ל להכריע בכל מפגש עם אויב .המאמר 6 הזה מתמקד במערכה המערכתית. כשפרצה מלחמת העצמאות ניכרו בקרב מפקדי צה“ל הפערים בידע המקצועי ובניסיון הקרבי .הלכה למעשה הפעילו המפקדים על־פי־רוב את היחידות במהלכים ישירים שמטרת רובם הייתה השמדת האויב .חלק מן ההתקפות הסתיימו בכישלונות שעיצבו את ניסיונם של המפקדים והובילו לשינוי בתפיסה. האלוף יגאל אלון הוביל את השימוש בתפיסה התחבולנית בעת מלחמה במבצעים העיקריים של צה“ל בסוף המלחמה. על מבצע דני ( 18-10ביולי ,)1948בפיקודו של אלון ,כתבה אניטה שפירא“ :יותר משהיו במבצע ניצחונות מפוארים בשדה הקרב ,היו בו כיבושים שהושגו תוך חיכוך מינימלי עם האויב. לחימה זו הייתה יותר על כיבוש שטח ופחות על מיגור כוחו של האויב .לא היו אלה קרבות שנועדו לכתוש את האויב .כאן בא לידי ביטוי כישרונו של המפקד לאתר את נקודות התורפה בקו היריב ,ולשם לשלוח את כוחותיו“7. מבצע חורב ( 22בדצמבר 1948עד 7בינואר ,)1949שעליו פיקד אלון ,היה מודל ליישום תפיסת הגישה העקיפה עד כדי כך שלידל הארט עצמו השתמש בו כדוגמה לאופן שבו יש להפעיל כוח .מבצע חורב ומבצעים עקיפים נוספים היו לדוגמה ולדגם שבו שאף צה“ל להפעיל את כוחותיו במלחמות בעתיד8. במלחמת סיני כבר פרץ צה“ל דרך נקודות התורפה של המערך המצרי ,ויעדו היה בבירור הכרעת הצבא המצרי באמצעות תפיסת שטח ולא השמדתו .במלחמת ששת הימים קבע אמנם פיקוד הדרום יעד מערכתי שונה -השמדת הצבא המצרי בסיני ,אולם חלק גדול מן הכוחות הופעלו ברמה הטקטית על־פי שיטתו של לידל הארט – הם תמרנו לעומק ולאגף מערכי ההגנה שאותם הבקיעו ,ומיד לאחר מכן פרצו לעומק סיני וחסמו את נתיבי הנסיגה של הכוח המצרי כדי להשמידו (למעשה הם המתינו לכוח המצרי שיגיע אליהם) .גם כיבוש רמת־הגולן התבצע בעיקרו באמצעות הבקעת המערך הסורי בצפון הרמה ,ומשם כיבוש הרמה מן האגף .הלחימה בחזית הירדנית הייתה שונה מכיוון שצה“ל יצא בה למתקפת־נגד מקדימה כאשר מטרתו הייתה תפיסת שטחי מפתח שאיימו על ישראל ,ובעקבות זאת התפתח כיבוש אזור יהודה ושומרון. במלחמת יום הכיפורים ביצע פיקוד הדרום תמרון גישה עקיפה לידל הארטי קלסי .בהתאם לתפיסה הזאת ,חיפשו כוחות צה“ל את נקודות התורפה במערך ההחזקה של קו ההגנה המצרי .נקודת תורפה כזאת נמצאה בתפר שבין שתי הארמיות המצריות, ולכן הבקיע צה“ל את מערך ההגנה המצרי בנקודה הזאת ,ותמרן במהירות לעומק כדי לכתר את הארמיה השלישית. הרעיון המבצעי של תוכנית “אורנים גדול“ במלחמת לבנון הראשונה היה גם הוא תחבולני ,וטמן בחּובו שני יתרונות אפשריים בתוצאה הסופית. התמרון העיקרי ,בהתאם לגישת לידל הארט ,היה של אוגדה 162שחדרה לעומק השטח בין מערך ההגנה הסורי בבקעת הלבנון ובין מערכי ההגנה של המחבלים בדרום לבנון ובאזור החוף .היעד המערכתי של האוגדה היה כביש בֵירות-דמשק. בניגוד לקלאוזביץ לידל הארט חיפש אפוא לא רק את מרכז הכובד של האויב אלא בעיקר את נקודות התורפה שלו, כדי שיוכל באמצעות תמרון טקטי להכריע את האויב במינימום הלחימה הנדרש. 40מערכות 466-465 הכרעת ארגון חזבאללה ולוחמיו, מחייבת את השמדת מפקדיו ולוחמיו הפרוסים ברוב לבנון, וכיום -גם בסוריה התייצבות על הציר הזה יכולה הייתה לתת לצה“ל את היכולת להכריע את הכוח הסורי בלבנון בבקעת הלבנון ,שהיה מוצא את עצמו בסכנת כיתור ,ולכן צפוי היה שייסוג לאחור ,וכך יאפשר לתפוס את השטח ללא לחימה .היתרון השני שהתמרון הזה נועד לאפשר היה גישה ישירה לבֵירות כך שניתן יהיה לכתר מצפון את המחבלים בדרום לבנון ולהכריעם באמצעות ניתוקם מבֵירות. מלחמת יום הכיפורים חוללה שינוי בדרך פעולת האויב כלפי ישראל .הצבאות הקונוונציונליים זנחו את רעיון התמרון נגד ישראל .מצרים חתמה על הסכם שלום נפרד עם ישראל, ואילו סוריה וירדן גיבשו גישה הגנתית בעיקרה .מנגד התפתחה תפיסת לחימה חדשה־ישנה (בשנות ה־50 וה־ 60של המאה ה־ 20התמודד צה“ל עם פעולות בעצימּות נמוכה של ארגונים שפעלו בחסות מדינות ערב) שבה נקטו ארגונים תת מדינתיים -בתחילה ארגונים פלסטיניים, ובהמשך ארגונים שיעיים בלבנון (אמאל, ובעוצמה רבה יותר החזבאללה) -גישה שנועדה להתיש את ישראל באמצעות לוחמת טרור וגרילה. הארגונים האלה פעלו ופועלים באופן לא סדור תוך ניצול האוכלוסייה והתכסית להיטמעות בשטח .שיטת הפעולה הזאת אינה מחייבת את הארגונים לקיים מערך לוגיסטי משמעותי ,ולכן הם אינם מוטרדים לכאורה מניתוקם מן העורף .תפיסת הלחימה שלהם אינה דוגלת בלחימה ישירה אלא בהימנעות מקרב משמעותי מול צה“ל (בעיקר במארבים ופשיטות) ,זאת מתוך כוונה לשרוד ולהמשיך בלחימה לאחר המתקפה המסיבית של צה“ל .אמנם תפיסתם של הכוחות האלה היא הגנתית ,אך מטרתם אינה לאו דווקא להחזיק בשטח ,אלא להסב לצה“ל אבדות כבדות. כאמור ,בישראל ובצה“ל הבינו במהלך שנות ה־90 שהכרעה מערכתית ברורה ומוחלטת של ארגונים מחייבת את השמדתם .הכרעה כזאת מחייבת מחירים שלא ברור אם ישראל וצה“ל יכולים לעמוד בהם מבחינה צבאית ,ואם הדבר אפשרי מבחינה צבאית ,לא ברור אם המחיר מבחינת משאבים (בדם ובממון) מצדיק זאת .כך ,לדוגמה ,הכרעת ארגון החזבאללה מחייבת על פניו את השמדת מפקדיו ולוחמיו הפרוסים ברוב לבנון (וכיום -בשנת - 2016גם בסוריה) .כדי להגיע לכלל אנשי החזבאללה ,הנוקטים טקטיקת היעלמות ,יהיה על צה“ל “להשתלט ולטהר את המרחב“ ,כלומר ,את כל מדינת לבנון. זאת עוד לפני שעסקנו בצורך בבידוד מוקדם של אזור הפעולה כדי למנוע בריחה של אנשי החזבאללה .האם ישראל יכולה או מוכנה לשלם את המחיר הזה? לעומת זאת ,כאשר צה“ל נדרש לפעול בשטח מצומצם יותר הוא יכול לשאוף להכרעה אסטרטגית באמצעות השמדה .במבצע חומת מגן (29 במרס 10-במאי ,)2002שנועד למגר את הטרור הפלסטיני כבר נקט צה“ל גישה ישירה ,ואסר קרב על המחבלים כדי להשמידם ולא להכריעם .המערכה הצליחה כאשר צה“ל תמרן ,בודד את אזור הפעולה, התקיף את מרכז הכובד של הטרור הפלסטיני -המחבלים בתוך עריהם כיעד העיקרי להתקפה. את הגישה הישירה למד צה“ל בתקופה שקדמה למבצע חומת מגן דווקא דרך הרמה הטקטית .עוד לפני המבצע פעל צה“ל בתוך הערים הפלסטיניות בגדה ,אולם הוא לא עשה זאת באמצעות תמרון בשטח ולא על־ידי הפניית עיקר ההתקפה למרכז הכובד של הטרור - הלוחמים .במבצע רוח סתיו ,3שערכה חטיבת גולני בתחילת מרס 2002לפני מבצע חומת מגן ,כבשו חיילי החטיבה את כל אותם השטחים שנכבשו לאחר מכן שוב במהלך מבצע חומת מגן .ואולם החטיבה ,אמונה על גישה תחבולנית ,תמרנה תוך כדי השארת פתח שדרכו נסוגו המחבלים בלי להיקלע ללחימה נגד עוצמתו של צה“ל .כוחות גולני כבשו את השטח ,אך מרכז הכובד של הטרור לא נפגע .מיד בתום פינוי השטח שבו המחבלים ונאחזו באותם השטחים שפונו על־ידי צה“ל. מלחמת יום הכיפורים חוללה שינוי בדרך פעולת האויב כלפי ישראל .הצבאות הקונוונציונליים זנחו את רעיון התמרון נגד ישראל מלידל הארט לקלאוזביץ צה”ל משנה תפיסה 41 מפקד חטיבת גולני באותה עת תא“ל (מיל’) משה (צ’יקו) תמיר תיאר את מבצע רוח סתיו “ :3בקרב בג’נין נתקלנו בהתנגדות לא פשוטה ,אבל השארנו פתח .הצלחנו לסגור את כל המחנה בסוף וכאשר ההתנגדות הגיעה לנקודה שבה היה להם קשה להתמודד עם הכניסה שלנו ,בבת אחת זה נעלם. אבל יחד עם זה רוב החמושים נעלמו ]...[ .הלקח הראשון שהבנתי מהקרב בג’נין הוא שצריך ללכוד את כל מי שהוא חמוש בתוך עיגול מסוים. מה שקרה שהנח“ל נכנס [ ]...כל מי שהיה בידו נשק ברח למחנות הפליטים ,ושהכוחות יצאו החוצה ,הכול חזר למסלולו .הסכם ג’נטלמני ,הכל עובד ,החיכוכים היו יחסית קטנים בכניסה9. במבצע חומת מגן צה“ל כבר פעל אחרת: כל ערי יהודה ושומרון כותרו ,לא ניתן למחבלים על־פי וגטיוס “גשר זהב לאחור“ גשר שיאפשר את פינוים ללא לחימה.נהפוך הוא :חיילי צה“ל חתרו להביאם לכדי לחימה כדי להשמידם (ולחלופין להכניעם מחשש שייהרגו על־ידי חיילי צה“ל). כיום כבר מושם דגש באימוני היחידות על השמדת האויב ולא על תפיסת שטח .השטח חשוב מאוד אם הוא מקדם את השמדת האויב ,ופחות לשם שליטה שתאפשר הכרעה של האויב .לדוגמה ,בעבר ,כיתור אזור שבו שהה כוח קידם את הכרעתם בעקבות ניתוקם מעורפם הלוגיסטי ,ונוסף על כך הייתה לו השפעה פסיכולוגית משמעותית לאויב בהיותו מכותר .כיום צה“ל חותר לתפוס שטחים שיקדמו ככל האפשר את כוחותיו לקראת מגע עם האויב ,ולא רק לכתרם. מנגד ,במלחמת לבנון השנייה (מתוך הבנת המחירים שנסקרו לעיל) ,במבצע עופרת יצוקה ,במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן שאף צה“ל להרתיע ולאכוף הסדר באמצעות הפעלת כוח, אולם ללא הכרעה .כלומר ,צה“ל שאף ,כפי שהגדיר קלאוזביץ, להתקפה שאינה מבקשת להכריע .לפי גישתו של לידל הארט, פעלה ישראל כמדינה מאופקת. כאמור ,צה“ל היה צבא שחרת על דגלו את התחבולה ,את מהירות התמרון (תנועה ואש) ,את הפריצה לעומק ואת השאיפה להכריע באמצעות הבקעת נקודות התורפה במערך האויב; אלה עיקרי תפיסתו של לידל הארט .כיום צה“ל הוא צבא שאינו שואף להכריע בכל מערכה ,וכאשר הוא מתמרן או מפעיל את כוחו באש הוא מרכז את עיקר המאמץ לעבר מרכז הכובד הטקטי של האויב – בארגונים הפועלים במתאר גרילה הכוונה היא לכוח האדם הלוחם של האויב ולאמצעיו מתוך רצון להשמידם כדי להכריעם ברמההטקטית או להרתיעם ברמה המערכתית. בהקשר הזה בנק המטרות הקיים בצה“ל לא נועד ליצור תמונת מצב אויב כבסיס ליצירת תוכנית לתמרון, אלא אלה מטרות להשמדה .אם השמדתן מסייעת באופן משני לתמרון -מה טוב ,אך זו לא המטרה שלשמה הן אותרו. חשוב אם כן לאמץ את המינוח המדיני והצבאי של קלאוזביץ. ראשית ,טוב היה אם היו משתמשים באמרתו המפורסמת “המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים“ כקו ברור להסברה פנימית ולהסברה חיצונית .לאחר מלחמת לבנון השנייה מפתיע היה שבדיון הציבורי שהתקיים על הצורך ביציאה להתקפה ב־60 השעות האחרונות של המלחמה לא נעשה שימוש במשפט הזה, והמשתתפים בדיון השתמשו בהסברים מפורטים בעד או נגד ,בלי להזכיר את קלאוזביץ .שנית ,ישראל צריכה לקבוע לעצמה את סוג המלחמה שהיא מנהלת -כזאת ששואפת להכרעה או כזאת שאינה שואפת להכרעה .הדבר יתרום להבנת המטרה (במבצעים בעבר נקבע סוג המלחמה ,ובחלק מהם אף פורסם) .שלישית ,מקביעת סוג המלחמה נגזרת ההבנה כיצד מתמודד צבא עם ארגון צבאי - באמצעות השמדת מרכז הכובד שלו (הכוח הלוחם) .בעקבות זאת ניתן יהיה להעריך אם ביכולתו של צה“ל לבצע השמדה שנועדה להכריע את האויב הספציפי אם לאו. יש להדגיש שצה“ל לא נטש את תפיסתו של לידל הארט. ראשית ,יש עדיין בצה“ל רצון בחלק מיחידותיו לפעול מערכתית ברוחו של לידל הארט ובהתאם למסורת שיצר צה“ל בעבר .שנית, הדרישה של הפיקוד העליון מן הדרג הטקטי היא להמשיך לנקוט תחבולנות על־פי תפיסת לידל הארט ,זאת ללא כל קשר לאופן שבו מופעל הצבא בדרגים שמעל .מהמפקדים בצה“ל ברמה הטקטית עדיין נדרשת גישה תחבולנית .מצופה מהכוחות המתמרנים לפעול טקטית להשגת ההישג הנדרש במשימה תוך שימוש בתחבולה. במקרה של לחימה מול ארגונים ההישג המקסימלי יהיה ניצחון באמצעות השמדה טקטית של האויב במרחב שבו נערך הקרב. בישראל ובצה”ל הבינו במהלך שנות ה־90 שהכרעה מערכתית ברורה ומוחלטת של ארגונים מחייבת את השמדתם. תפיסת ההפעלה של צה“ל (לפחות בעבר) בקרב ההתקפה יישמה את תורתו של ההוגה הבריטי לידל הארט יותר מכל הוגה אחר; ואולם שינויים במאפייני הלחימה במזרח־ התיכון גרמו לשינויים גם במאפייני התפיסה שבה הופעלו כוחות צה“ל ,בעיקר בתחום המתקפה ברצוני להודות לתא“ל אליעזר טולדנו ולד“ר עדו הכט על הערותיהם והארותיהם המועילות. 42מערכות 466-465 תא''ל נדב פדן > מפקד אוגדה 162 סא''ל (מיל') אסף חזני > קצין הלמידה של אוגדה 162 מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה, שמחוץ למרחב הייצוג ,יש ליחידות המיוחדות פתרונות שאינם ניתנים לצבא על ידי היחידות הרגילות מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? 43 לורנס איש ערב רוכב על גמל מרכיבי התיאוריה המערכתית שלורנס סיפק הם מרכיבי המיוחדות: לחימה ,מבצעים ומערכה 44מערכות 466-465 ה דיון בעולם התוכן של כוחות מיוחדים ושל יחידות מיוחדות עוסק תמיד בשאלה בסיסית הנוגעת למידת הדמיון או השוני בין הכוחות המיוחדים ליחידות הרגילות. בין שמניחים שקיימת שונּות אינהרנטית ביניהם (יחידה מיוחדתSOF - Special Operations , )Forcesובין שמניחים שהיחידות המיוחדות מביאות אל הקצה יכולות צבאיות כחלק ממערך סדור של ארגון צבאי (קומנדו ,)SF - Special Forces ,קיימת הבנה כי יש סרגל המניח ברֵרת מחדל של יחידות רגילות .המיוחדים ,מעצם הגדרתם ,נמדדים תמיד ביחס לרגילים. כל אדם רוצה להיות מיוחד ,וכל אחד אכן מיוחד לקרוביו. רוב היחידות רוצות להיות מיוחדות או לפחות להידמות לכוחות מיוחדים .לעתים היחידות המיוחדות אכן משמשות מגדלור עבור היחידות הרגילות של הצבא .העובדה שאין להן מגבלות של היחידות הרגילות ,והתחושה שהן חופשיות לפרוץ גבולות ולערער תפיסות קיימות מסייעות ליחידות הרגילות של הצבא לסמן באמצעותן יעדים לשיפור כשירות היחידות ויכולותיהן. ואולם צבא מורכב באופן אינהרנטי בעיקר ממסה של כוחות שלצדם מעט כוחות מיוחדים. המסה מאופיינת בשפה מקצועית משותפת בין הפרטים המרכיבים אותה המאפשרת הפעלה מקצועית של מערכות גדולות ,ובכך טמונה עוצמתה .במאמר הזה נבחן את המאפיינים של המיוחדות בהקשר הזה. במאמר שני חלקים .בחלק הראשון יוצגו המאפיינים של מיוחדות ,זאת תוך שימוש בדוגמה היסטורית של לורנס איש ערב. בחלק השני של המאמר נגדיר את המיוחדות של יחידה מיוחדת בצה“ל של היום ואת תפקידן של היחידות הללו עבור הצבא .את ההגדרה של היחידה המיוחדת ניתן להציג כטענה כללית ללא הדוגמה ההיסטורית. הדוגמה ההיסטורית משרתת אותנו משתי סיבות .האחת -מכיוון שהיא סייעה לנסח את מהות המיוחדות; הסיבה השנייה - מכיוון שזוהי דוגמה מוצלחת לטעמנו ,ויש לה ערך מתודולוגי. כוחות מיוחדים ,ולאחר מכן את תפיסת העולם שלו ביחס לכוח מיוחד ,ולבסוף נחשוף את הנחות היסוד הנמצאות בבסיס תפיסת העולם הזאת. התשובה של לורנס לשאלה “מה מיוחד?“ כפי המסתבר ,פקדתי ,אולי לרוע המזל ,על המערכה ככל שרציתי ,והייתי חסר הכשרה .בתיאוריה הצבאית הייתי בקי למדיי ]...[ .בכל מקרה העניין שגיליתי היה מופשט, כרוך בתיאוריה ובפילוסופיה של המלחמה במיוחד מהבחינה המטאפיזית. לעת עתה ,הכול בשדה היה מוחשי ,במיוחד הבעיה המייגעת של ֶמדִינָה ,וכדי להסיח את דעתי ממנה התחלתי להיזכר בכללים מתאימים לניהול מלחמה מודרנית ומדעית .אך הם לא התאימו, וזה הדאיג אותי.. ]...[ .ובעודי מהרהר לאיטי ,תפסתי לפתע שבעצם נצחנו במלחמת חג’אז.11 מלחמה בלתי סדירה היא אינטלקטואלית הרבה יותר מהסתערות כידונים ,מתישה הרבה יותר מאשר שירות של חיקוי צייתני ,נוח לצבא מסודר12. זו בכמה משפטים תמצית משנתו של לורנס .במילים אחרות ,בפני לורנס ניצב אתגר אינטלקטואלי שכדי לפצח אותו יש צורך בתיאוריה רלוונטית ,בפרדיגמה. מרכיבי התיאוריה המערכתית שלורנס סיפק הם מרכיבי המיוחדות :לחימה ,מבצעים ומערכה. ללורנס היה ברור שמדובר במערכה מסוג אחר ,והוא הקדיש אנרגיה רבה להגדרת המבצעים הנדרשים (התמקדות במסילת הרכבת החג’אזית) .על אף שהקים כוח פשיטה רכוב מיוחד ופיתח טכניקה ייחודית לפיצוץ מסילות ,הערך שכתב באנציקלופדיה בריטניקה לא היה על כוחות מיוחדים או על פיצוץ מסילות אלא על לחימה מסוג אחר -לחימת גרילה. לורנס סבר שמכיוון שההגדרות הרגילות לא עובדות ,יש להשקיע מאמצים בהגדרה מחדש של המערכה“ :ראייתי את מהלך המלחמה הערבית הייתה עדיין בלתי בהירה .לא ראיתי בהטפה ניצחון ובלחימה אשליה. לעת עתה כרכתי את שניהם יחד ,וכיוון שלמרבה המזל העדיף ַפי ְצל לשנות את דעותיהם של אנשים יותר מאשר לנתץ מסילות ברזל ,התקדמה ההטפה בצורה הטובה יותר“13. האתגר אפוא הוא ייחודי לזמן ,למקום ולהקשר התפיסתי, ולכן דורש בכל פעם בחינה מעמיקה של הידע הקיים ומתן מענה הולם ורלוונטי .14כך ,בשלבים הראשונים של המערכה תנועת כוח הגמלים בעומק היא כשלעצמה הרעיון המארגן ,בהמשך המערכה ,הפגיעה ברכבת היא הרעיון המארגן ,ולאחר מכן, הרעיון המארגן הוא הקשר עם האוכלוסייה .בהמשך הקריירה שלו הרעיון המארגן היה פיתוח היכולות הטכנולוגיות של הכוח האווירי. אתגר אינטלקטואלי מתחדש ,הדורש פתרונות חדשים ,הוא ההיפך מן הצורה שבה תיאר לורנס את הפרדיגמה של היחידות אם האתגר של אויבי ישראל הוא לייתר את היחידות הרגילות של הצבא באמצעות שלילת יתרונותיהם ,והמענה של כוחות מיוחדים ייוותר ברמה הטקטית, או שהמענה הזה יחייב שימוש בכוחות מיוחדים בלבד -היריב הצליח במשימתו חלק א :מיוחדות כפרויקט החיים של לורנס לורנס תיעד בכתביו את קורות חייו כך שנותרה לנו עדות לחלק ניכר מתהליך עיצוב התפיסה המקצועית שלו -הן באמצעות הגיגיו של לורנס עצמו והן באמצעות מבט ביקורתי על הקורות אותו. במאמר הזה איננו מבקשים לספק הבנות אופרטיביות חדשות ,כמו מימוש מושג העומק או הניידות בהקשר של הכוחות המיוחדים .כמו כן איננו מבקשים לאשש או להפריך את האמת ההיסטורית כפי שהיא מוצגת בכתבי לורנס .במאמר נעשה שימוש בכתובים שהותיר לורנס כדי להבין את המיוחדּות באמצעות שימוש בכלים אופרטיביים ,כמו העומק והגמישּות או הרפלקציה העצמית המופיעים בכתביו של לורנס. בחלק הזה נציג בתחילה בקצרה את דרכו של לורנס בהפעלת מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? 45 צייתני ,נוח לצבא הרגילות של הצבא“ :שירות של חיקוי מסודר“15. אין מדובר בתחבולה טקטית מבריקה הגם שברמה הטקטית פיתח לורנס שיטות חדשות; אין מדובר גם בפיתוח טכנולוגיה ייחודית אף כי לורנס פיתח יכולת כזאת (תנועה מבצעית מהירה לעומק); אלא מדובר במיצוי נקודות התורפה של האויב באופן כזה שהן לורנס והן העות’מאנים זיהו את קו המסילה כנקודת תורפה ,ובמאבק על קווי ההגנה לעות’מאנים לא היה ,ולא יכול היה להיות ,פתרון אפקטיבי לבעיה בזמן ובמרחב הנתונים. לורנס הכריח את הצד השני (ואת מפקדיו שלו) לשחק מעֵבר למגרש המשחקים המּוכר ,ולמעשה להגדיר מחדש את המערכה. האויב ידע על הפעילות שלו והדבר לא סייע לו בהתמודדות מולו .במובן הזה לורנס פתר חידה אינטלקטואלית. אז מה הן הנחות היסוד של התשובה הזאת? נזנח עתה את המבט המעריץ כלפי לורנס ונבחן מה עומד בבסיס התשובה האינטלקטואלית שלו למהות המיוחדּות .דרך אפקטיבית להתחיל את הבירור היא לנסות להבין לא את התשובה שנתן לורנס אלא את השאלה שהוא הציג .השאלה שמולה ניצב לורנס היא מהי המלחמה שבה הוא מתמודד .הוא ממשיג אותה כמלחמה לא סדירה .יש לזכור זאת על רקע המלחמה שהתחוללה במקביל באותה התקופה באירופה .באופן היפותטי ,לּו לורנס היה יושב עמנו כיום ,הוא לא היה שואל על כוחות מיוחדים כעל עוד כלי לפתרון בעיות נתונות אלא היה מברר את ההקשר הייחודי המארגן את המערכה .לכן אולי היה מנסח את ההנחה הבאה :ההצלחה במערכה תלויה ביצירת המתח בין המרכיבים שלה .כך ,למשל ,הציטוט לעיל“ :וכיוון שלמרבה המזל העדיף פַיצל לשנות את דעותיהם של אנשים יותר מאשר לנתץ מסילות ברזל ,התקדמה ההטפה בצורה הטובה יותר“ 16.בשלב הזה של המערכה היכולת בשטח לא הייתה מספיק טובה ,ולכן ההתמקדות הייתה בשדה המורלי וביצירת אווירה ציבורית תומכת .בשלב אחר בקריירה ,שלא בעת מלחמה ,לורנס פיתח את מנוע סירת החילוץ לטייסים והתמקד בעניינים שהם לכאורה טכניים. כלומר ,להיות מיוחד אין פירושו בהכרח לעבוד בצללים. להיות מיוחד פירושו לזהות את כללי המשחק הנתונים ולהגדיר כללים חדשים ,כללים החורגים מן המקובל ,ולשנות לעתים את הכללים ואת פרוטוקול הפעולה תוך כדי הפעילות עצמה -יכולת שהכוחות הרגילים של הצבא לא יכלו להרשות לעצמם מכיוון שהם נסמכים על שפה מקצועית משותפת. כמו כן היה לורנס עשוי לנסח את ההנחה הבאה :עשייה צבאית היא עשייה פוליטית ברמה האסטרטגית .המלחמה אינה המשך הפוליטיקה אלא היא פוליטיקה .צבא ,בוודאי בעידן הקולוניאלי ,אינו מכשיר פוליטי של הפעלת אלימות בידי המדינאים ,אלא הוא גילום מלא של הפוליטי .צבא אינו רק כלי של הפעלת אלימות גלויה וישירה .גם במצב של מלחמה נדרש הצבא לדעת להפעיל מה שמכנים היום “כוח רך“ .זוהי אולי אחת הסיבות (לצד סיבות פונקציונליות) שבעטיין נרתע לורנס מהרג, והעדיף למלא את משימותיו באמצעות השפעה עקיפה (פגיעה במסילה) ומינימום הרג -הן של פקודיו והן של האויב17 . העובדה שלורנס הבין היטב את הממד האסטרטגי מבהירה גם מדוע הוא נע בטבעיות ובקלילות בין תפקיד פעיל בשדה לבין תפקידי מטה בצבא ובמשרד החוץ לסירוגין .מבחינתו, לורנס איש ערב תומס אדוארד לורנס ,המּוכר בכינוי לורנס איש ערב, פעל בכל הממדים הקיימים במרחב .בצעירותו הוכשר כארכיאולוג ועסק בממד שמתחת לקרקע .במהלך שירותו במזרח־התיכון נע על פני האדמה במסגרת כוח רכוב על גמלים. בשלב האחרון של הקריירה שלו התמקד במרחב האווירי ובמרחב הימי כששירת בחיל האוויר הבריטי .במהלך שירותו הוא פיתח סירת חילוץ עבור טייסים שמטוסיהם הופלו. הפילוסוף הצרפתי ז’יל דלז הקדיש ללורנס את המאמר “הבושה והתהילה“ ,1שבו תיאר את מהלך חייו -מעמוד התווך של המרד הערבי ,הפועל מתוך בירור עמוק של מושג הבושה ,כמתואר בספר שבעה עמודי חוכמה 2,אל איש גף טכני בחיל האוויר המלכותי כמתואר בספר ( The Mintהמטבעה)3. נוסף על בירור המושגים בושה ותהילה ,שני הספרים מתארים את ניסיונו של לורנס לפענח מסגרות מיוחדות בצבא לנוכח האתגר של האצת התנועה (לעומק) 4:כוח רכוב (קומנדו) וכוח אווירי 5.במהלך שירותו במזרח־התיכון כקצין קישור לכוחות הערביים פיתח לורנס תפיסה שלמה בנוגע ללוחמה. הוא העלה את הדברים על הכתב הן במסמכים מקצועיים 6,הן בספרו והן כערך “לוחמת גרילה“ באנציקלופדיה בריטניקה 7.למזלו ,זכה במשך שנתיים ( )1918-1916לראות את התפיסה מתפתחת תוך כדי פעולה (מלחמת־העולם הראשונה והמרד הערבי נגד העות’מאנים). מהות התפיסה הייתה עיצוב המרחב מחדש והתייחסות למרחב המדברי מבחינת אפשרויות התנועה בו כאל מרחב ימי .כאמור ,לא כאן המקום לדון בהבנות האופרטיביות הללו 8.את רוב התנועה שלו במרחב קיים לורנס על גבי גמלים. בשלב הבא במערכה זיהה לורנס את “הגמל הבא“ המטוס .בשלבים הסופיים של המרד הערבי לקראתכיבוש דמשק לורנס כבר הפעיל מטוסים ,והשלב הבא בקריירה שלו היה פיתוח תפיסה בנוגע ללוחמה אווירית בחיל האוויר המלכותי. במדבר פעל לורנס הן כמפקד משפיע והן כ“מפעיל גמל“ מיומן 9.לפיכך ,תרומתו לפיתוח התפיסה הייתה כוללת ומערכתית .ללורנס לא הייתה הזדמנות לראות את חיל האוויר בפעולה מבצעית כמו את הגמלים במדבר ,והתרומה שלו הייתה בעיקר בפיתוח המרכיב הטכנולוגי -המנוע10. 46מערכות 466-465 יחידת כוחות מיוחדים אמריקנית בצה”ל ,בניגוד לצבא ארצות־הברית ,למשל ,אין פיקוד של כוחות מיוחדים .קל להישאב ללחימה המיוחדת ולמבצעים המיוחדים ,וכך לוותר על המערכה כולה שניהם היו היינו הך -תחנות אפקטיביות לקידום מהלכים פוליטיים ,בתוך הצבא ומחוצה לו. תובנה נוספת שלורנס היה עשוי לתרום לנו היא שיש לפעול מן השוליים הן ביחס למרחב (כפי שפעולתו בזירת המזרח־ התיכון הייתה שולית לזירה האירופית), והן ביחס לאמצעי הלחימה .בתחילת דרכו פיתח לורנס עד לקצה האופרטיבי האפשרי פרקטיקה של שימוש בגמלים -אמצעי לחימה שמבחינת הממסד הצבאי איבד מן הדומיננטיות שלו עם כניסת מנוע הבעֵרה הפנימית לשימוש מסיבי (על אף שגם בימינו משתמשים כוחות מיוחדים בבהמות) .בסוף ימיו פיתח לורנס עד לקצה האופרטיבי את השימוש במטוסים ובטייסים -כלי לחימה שרק התפתחו .המטוס והגמל ,אמצעים שבתקופתו של לורנס לא היו המיינסטרים של הלחימה ,הפכו עבורו למרכז הפעילות. לאחר שניסחנו על־פי כתביו ופועלו של לורנס את ההנחות שלפיהן פעל ,נעסוק בשני ציטוטים חשובים מדבריו וננסה לנתח אותם: “בכל מקרה העניין שגיליתי היה מופשט, כרוך בתיאוריה ובפילוסופיה של המלחמה במיוחד מהבחינה המטאפיזית“18. “מלחמה בלתי סדירה היא אינטלקטואלית הרבה יותר מהסתערות כידונים ,מתישה הרבה יותר מאשר שירות של חיקוי צייתני, נוח לצבא מסודר“19. מדוע מלחמה לא סדירה מתישה יותר מהסתערות כידונים ולמה הכוונה במילים “מהבחינה של המטאפיזיקה“? בין שתי השאלות קיים קשר הדוק. אחת הטענות המשכנעות של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו בספרו המילים והדברים 20היא שבמאה ה־ 19חל שינוי בהבנת האופן שבו עובד העולם .השינוי היה מעבר מעולם שנתפס כטבלה שבה הדברים -לצורך הדיון שלנו ,תופעות - נמצאים זה ליד זה ברובד הגלוי אל עולם שבו: לורנס הכריח את הצד השני (ואת מפקדיו שלו) לשחק מעֵבר למגרש המשחקים המּוכר, ולמעשה להגדיר מחדש את המערכה. מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא? 47 התנאי של הקשרים הללו טמון מעתה מחוץ לייצוג ,מעבר לנראותו המידית ,במעין עולם אחורי עמוק יותר ועבה יותר ממנו .כדי להגיע אל הנקודה שנקשרות בה צורותיהם הנראות של היצורים -המבנה של היצורים החיים ,ערך הנכסים ,תחביר המילים -יש לפנות לעבר הפסגה הזאת ,לעבר החוד ההכרחי הזה אך לעולם בלתי נגיש ,השוקע ,מחוץ למבטנו ,לעבר לב לבם של הדברים .כשהם נסוגים לעבר מהותם העצמית, כשהם שוכנים סוף סוף בכוח המניע אותם ,בארגון המחזיק אותם ,בהתהוות שלא הפסיקה ליצור אותם ,הדברים חומקים, באמיתותם היסודית ,ממרחבה של הטבלה]...[ . הביקורת הקאנטיאנית מסמנת לעומת זאת את סף המודרניות שלנו; אין היא חוקרת את הייצוג על פי התנועה האינסופית שמן הרכיב הפשוט עד שלל הצירופים האפשריים שלו ,אלא על סמך גבולותיו החוקיים .בכך היא מאשרת לראשונה את האירוע שהתרחש בתרבות האירופית באחריתה של המאה ה־:18 נסיגתו של הידע אל מחוץ למרחב הייצוג. או אז מרחב זה מועמד בסימן שאלה בתוך כוחות רגילים של צבא יסודו ,מקורו וגבולותיו :באופן הזה ,השדה כוחות מיוחדים הבלתי מוגבל של הייצוג [ ]...מופיע כמטפיזיקה21. התחבולה מבוססת על הקשר התחבולה מבוססת על הגלוי ועל את התחושה ברמת לכד שלורנס נראה שבין הגלוי לסמוי ,על החיבור בין ממדים פיזיים מה שפוקו ניסח ברמת הטיעון“ :נסיגתו של הפיזי למטפיזי הידע אל מחוץ למרחב הייצוג“ .הסתערות מתודולוגיה של הערכת מצב כידונים היא גלויה .קל לזהות אויב ,קל בכל הקשר נבחרת מתודולוגיה לזהות ניצחון ,ובכלל קל יותר ברמת רלוונטית (ניתוח חדש בכל פעם) שבבסיסה נמצאת השאלה “מהו ההמשגה שכן המלחמה היא ברמה הגלויה, ההיסט?”(ניתוח כל פעם מחדש) ברמה הפיזית .לחימה לא סדירה מתנהלת ברמה הסמויה .קשה לזהות אויב ,קשה גמישות מבוססת על מיצוי הגלוי להגדיר מדדים כמותיים לניצחון או להישג גמיּשות מבוססת על חשיבה לנוכח שפה מקצועית משותפת אינטלקטואלית הצבאי ,והמצב הזה מתיש. בהגדירו את המיוחדות מחפש לורנס את הקשר הפרקטי שבין הפיזי למטפיזי .הגדרת כלי משחק חדשים בכל עת מיצוי כללי המשחק הנתונים במובן הזה כוחות מיוחדים במיטבם הם לא בהכרח כוחות מסוקסים להפליא או חשאיים הפועלים באופן כירורגי ,אלא הם יחידות שהפעילות איננו סבורים כי הכוחות הרגילים של הצבא מאופיינים בציות שלהן מזהה בכל הקשר נתון את הממד הגלוי ואת הממד הסמוי .מטומטם ותו לא .גם הם זקוקים לתחבולה ולגמישּות ,אלא הפעילות שלהן קושרת בין הממדים השונים באמצעות מיצוי שהפרשנויות שלהם למושגים הללו שונות .התחבולה בחשיבה התורפה המערכתית של הצד השני .זוהי הבנה שיכולה לסייע של הכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על הגלוי :הגעה מציר בהבחנה בין יחידות מיוחדות לכוחות קומנדו ,בין יחידות נסתר ,למשל ,מבוססת על ניתוח שטח גלוי ומיצוי היתרונות “אינטלקטואליות“ ליחידות המעצימות יכולות קיימות. שלו .הגעה בעוצמה לא מתוכננת מבוססת על מקסום הקיים. מבחינת הקריירה של לורנס ניתן לנסח כי תהליך עיצוב אלה הם הממדים הפיזיים ,וכל מפקד נדרש להתייחס אליהם. המיוחדּות הוא מהמטפיזי לפיזי ,מהפוליטי ,ממשרד החוץ ,לגף לורנס עשה לעצמו חיים קלים כאשר טען שמדובר רק בציות טכני בחיל האוויר -לורנס עשה את כל הדרך הזאת .כלומר ,מטומטם .גם הגמישּות בכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על תהליך עיצוב המיוחדות הוא חידה אינטלקטואלית שהבירור מיצוי הגלוי ,הפיזי -העתקת כוחות ,שינוי תוכנית או שינוי שלה מתרחש במסגרת הצבא .המשמעות היא שבתהליך פיתוח משימה וכדומה .הפרוטוקול הצבאי ,המבוסס על שפה מקצועית המיוחדּות יש הכרח להכיר היטב את המסגרת מבפנים ומבחוץ .משותפת ,מהווה בסיס המאפשר את אותה גמישּות .כל מפקד מבפנים -תוך עבודה בפועל בגף הטכני ,ומבחוץ -תוך עבודה מקצועי מבין את המשמעות של צורות הקרב ושל סדר הפעולות במסגרת משרד החוץ22. הדרוש לרענון של יחידה ,ובהתאם להערכת המצב ,הצבא יודע לשנות את ההיערכות שלו. בין שני הנדבכים :היכן טעה לורנס? מבחינה מתודולוגית ,החשיבה האינטלקטואלית ביחידות כלחימת מגדיר שהוא עבור לורנס קיים ניגוד בין אופי הלחימה הרגילות של הצבא מושתתת על התאמה ,על בחינה של המצב הכידונים של הצבא המסודר ,זו הדורשת “ציות מטומטם“ ותו ביחס למּוכר ,ביחס לגלוי ,ביחס לפרוטוקול .אחת השאלות לא ,לבין הלחימה של היחידות המיוחדות .בעניין הזה אנחנו סבורים שלורנס נפל במלכודת הבינאריות. היכולת של לורנס לדון באתגרים אינטלקטואליים ברבדים סמויים מושתתת על ההנחה שהיחידות הרגילות של הצבא יעשו את מלאכתן ברובד הגלוי .היכולת של לורנס לעסוק ברובד הסמוי מבוססת על כך שיש מישהו שממלא את המשימות ברובד הגלוי .זהו תפקידו של הצבא -לייצר מסגרת שאותה ניתן לפרוע .המסגרת הזאת יוצרת נקודת ייחוס לשני הצדדים היריבים ,ומאפשרת למיוחדים להיוותר מתחת לרדאר .אם נקודת הייחוס הזאת מּופרת ,והפניּות של האויב לעסוק בהכלת האיום של המיוחדים גדלה ,יהיה קשה לשמור על המתכונת של המאמץ של הכוחות המיוחדים .משמעות הדבר היא שהגדרת המיוחדים כמיוחדים אינה רק הגדרה לשונית ,המגדירה אותם ביחס לאחר ,אלא מצביעה על כך שזכות הקיום שלהם נובעת מהכוחות האחרים של הצבא (הרגילים). 48מערכות 466-465 שמלמדים לשאול ואותה מתרגלים בקורסי הפיקוד הבכירים היא השאלה “מה השתנה?“ בגרסה הפשטנית (מה השתנה בין מצב א למצב ב-התמקדות במציאּות האובייקטיבית) ,או “מהו ההיסט?“ (מה השתנה בין התפיסה שלי כמעריך את המציאּות לתפיסה שלי כעת -התמקדות בסובייקטיביות) .כלומר ,קיימת נקודת ייחוס (רפרנס). התחבולה בחשיבה של כוחות מיוחדים מבוססת על הגדרת הקשר שבין הגלוי לסמוי ,בין הפיזי למטפיזי .כך ,למשל ,ציר נסתר הוא בוודאי ציר ראוי ,אך ציר שנחשב בלתי עביר עדיף יותר .ציר שנחשב בלתי עביר מחבר בין הפיזי למטפיזי .האויב יכול לראות את הציר הנחשב בלתי עביר ,אך לא בהכרח יכול לפעול נגד מי שעובר בו ,ולכן הוא לא נערך לכך .אפקטיביות הפגיעה של הכוחות המיוחדים אינה מבוססת בהכרח על הגעה בהפתעה (הגם שזו מבורכת) אלא על פגיעה במרכיב מערכתי שהאויב לא העריך שייפגע. הגמישּות בחשיבה של כוחות מיוחדים מבוססת על המתודולוגיה או על החשיבה האינטלקטואלית .החשיבה התחבולנית של כוחות מיוחדים חפה ממגבלות או ממחויבויות קודמות .ניזכר בציטוט לעיל של לורנס“ :התחלתי להיזכר בכללים מתאימים לניהול מלחמה מודרנית ומדעית .אך הם לא התאימו ,וזה הדאיג אותי“ 23.מרגע שהפסיק לדאוג החל לורנס לפעול באופן יצירתי .הרפרנס לא היה רלוונטי ,ולורנס הפך לרפרנס של עצמו. כך ,שאלת היסוד שמולה ניצב מתכנן של כוחות מיוחדים אינה מהו ההיסט או מה השתנה .שאלת היסוד שמולה ניצב המתכנן פשוטה הרבה יותר :מה ניצב מולי? מה נדרש כדי להבין מה ניצב מולי? איזו מתודולוגיה יש לבחור כדי להבין מה ניצב מולי? כל מצב הוא מצב חדש המחייב התבוננות חדשה. הדיוק כאן חיוני .גם הכוחות הרגילים של הצבא מתבוננים מחדש בכל מצב (הקשר ייחודי) מחדש .לעומת זאת ,הכוחות המיוחדים נדרשים להתבוננות חדשה. “מחדש“ נסמך על הקודם“ ,חדש“ מגדיר מלכתחילה את המצב. אם הגמישּות של הכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על מיצוי כללי המשחק הנתונים מחדש ,הגמישּות של היחידות המיוחדות מבוססת על היכולת להגדיר בכל עת כללי משחק חדשים. האפקטיביות של הצבא כולו טמונה ביכולת לשלב בין שתי צורות החשיבה הללו. בתהליך פיתוח המיוחדּות יש הכרח להכיר היטב את המסגרת מבפנים ומבחוץ ,כפי שעשה לורנס .מבפנים -תוך עבודה בפועל בגף הטכני, ומבחוץ -תוך עבודה במסגרת משרד החוץ. חלוקת המשאבים הלאומיים בשעת חירום 49 יחידה 101 התרומה הפוטנציאלית של יחידה מיוחדת בצה”ל עשויה להיות אפקטיבית בעיקר ברמה האינטלקטואלית על־ידי הגדרת כללי משחק חדשים או על־ידי ייתור כללי המשחק של הצד השני חלק ב: היחידות המיוחדות כמגדלור עבור כלל הצבא בעידן של נסיגת הידע אל מחוץ למרחב הייצוג מן האמור לעיל מתבהרת במלוא עוזה ההבחנה בין יחידת קומנדו ,המעצימה יכולות קיימות בממד הגלוי והפיזי (לחימה בסבך ,תמרון מהיר וכדומה) ,לבין יחידה מיוחדת המגדירה כללי משחק חדשים; בין יחידת קומנדו הפועלת במרחב הטקטי לבין יחידה מיוחדת ,המתווכת בין המרחב הטקטי למרחב האסטרטגי ופועלת בחופשיות בכל המרחב הזה. הנקודה הארכימדית אינה “קונץ־פטנט“ בממד הפיזי אלא בממד האינטלקטואלי. באופן כזה פעולה של יחידה מיוחדת עשויה לחבר בין הטקטי לאסטרטגי. התיאוריה של המיוחדות שסיפק לורנס הייתה שלמה בהיבט התפיסתי משום שהיו בה כל המרכיבים הנחוצים: לחימה ,מבצעים ומערכה .הסכנה הנשקפת למתכננים של פעולת כוחות מיוחדים היא הסתפקות בלחימה ובמבצעים תוך ויתור על המרכיב השלישי – מערכה ,כלומר, הישאבות אל הרמה הטקטית והזנחה של הרמה האסטרטגית. בצה“ל ,בשונה מצבא ארצות־הברית, למשל ,אין פיקוד של כוחות מיוחדים ( .)SOCOMקל להישאב ללחימה המיוחדת ולמבצעים המיוחדים ,וכך לוותר על המערכה כולה .ואולם ,התרומה הפוטנציאלית של יחידה מיוחדת בצה“ל עשויה להיות אפקטיבית בעיקר ברמה האינטלקטואלית על־ידי הגדרת כללי משחק חדשים או על־ידי ייתור כללי המשחק של הצד השני. המאמץ של יריביה של ישראל מאז שנכשלו כצבאות סדירים במלחמת יום הכיפורים מופנה כלפי ייתור עוצמתו של צה“ל (באמצעות מנהרות ,ירי תלול מסלול ופעילות לדה־לגיטימציה של ישראל) .האויב השקיע מאמצים אינטלקטואליים רבים ומצא את הדרכים שעבורו הן האפקטיביות ביותר כדי לפגוע בישראל .מה שעשוי להיות מיוחד ביחידה מיוחדת בצה“ל הוא אפוא מתן מענה אינטלקטואלי לאתגרים שמציב היריב מענה שאותו ניתן לממש מבחינה מבצעית ושאפשר להנחילאותו לצבא. בניסוח תיאורטי :גיבוש מענים אינטלקטואליים הולמים לאתגרים שמחוץ למרחב הייצוג והבאתם אליו כך שכלל הצבא יוכל להיעזר בהם. אנחנו מסיימים את המאמר בניסוח התיאורטי הזה ללא דוגמאות ממחישות מכיוון שלדעתנו ,בכל פעם מזדמן אתגר חדש, והמתודולוגיה של פיצוח אתגר המנהרות אינה דומה לזו של פיצוח ירי תלול מסלול ,ואינה דומה לזו של האתגר של הסיבוב הבא. בניסוח שלנו לעיל ,אנחנו מסיימים בקביעה תיאורטית כדי להיות עקביים עם הרעיון שתידרש התבוננות חדשה ולא התבוננות מחדש. כאמור ,לצה“ל אין פיקוד של כוחות מיוחדים המקבל משימה מערכתית .כך נשקפת לצה“ל הסכנה של הישאבות היחידות המיוחדות לעולמות הטקטיים :מתן פתרונות לאתגרים החדשים של האויב באופן כזה שרק היחידות המיוחדות יוכלו לספק (למשל ,אתגר המנהרות) .באופן כזה היחידות המיוחדות כבר לא יהיו “מיוחדות“ אלא יחידות קומנדו המתמחות בסוג פעולה מסוים או בלוחמה מסוימת ,יחידות שיהפכו לעוד מאותו דבר שכבר קיים. אם האתגר של אויבי ישראל הוא לייתר את היחידות הרגילות של הצבא באמצעות שלילת יתרונותיהם ,והמענה של כוחות מיוחדים ייוותר ברמה הטקטית ,או שהמענה הזה יחייב שימוש בכוחות מיוחדים בלבד -היריב הצליח במשימתו. צה“ל מבין כיום כי מול האתגרים החדשים של הלוחמה הלא סדורה שמחוץ למרחב הייצוג יש ליחידות הרגילות של הצבא פתרונות מוגבלים. אם המאמץ של הכוחות המיוחדים יהפוך למאמץ העיקרי (קומנדו בעיקר) ,הוא יהפוך להיות נקודת הייחוס של היריב באופן שיאפשר לו להיערך בצורה אפקטיבית יותר נגדו. אם ,לעומת זאת ,ישכילו ביחידות המיוחדות ,בעידוד המפקדים הבכירים, להתייחס לאתגרים החדשים כאל חידה אינטלקטואלית שהפתרון שלה משמש מגדלור עבור כלל הצבא ,היחידות המיוחדות אכן יסייעו לצבא להרחיב את הידע הגלוי על חשבון הידע הסמוי .הדבר יאפשר לצבא כולו לפעול באופן אפקטיבי יותר מול היריב24. אם הגמישּות של הכוחות הרגילים של הצבא מבוססת על מיצוי כללי המשחק הנתונים מחדש, הגמישּות של היחידות המיוחדות מבוססת על היכולת להגדיר בכל עת כללי משחק חדשים 50מערכות 466-465 סא"ל ד"ר בני מילגרום > רע"ן גילוי ואיכון במפא"ת מבוא העתודה האקדמית (להלן :העתודה) הוקמה ב־ 1950במטרה ליצור תשתית קצונה אקדמית בתפקידים פרופסיונליים בצה”ל .במהלך השנים חלו שינויים רבים במסלול הנוגעים להיקף המתגייסים ,רצף ההכשרות ,תנאי השירות ועניינים נוספים הנוגעים לממשק שבין הלימודים באקדמיה לשירות הצבאי .המסלול בבסיסו נותר קבוע ומורכב משלושה שלבים :לימודים אקדמיים ,שירות חובה ושירות קבע בהתחייבות מוקדמת .במרוצת השנים חלו תמורות בשביעות הרצון של בוגרי המסלול שנחקרו הן על־ידי הגופים המקצועיים והן על־ידי גורמי כוח האדם .התמורות האלה באו לידי ביטוי באי־יציבות במספר המועמדים למסלול השירות, במספר הנרשמים בפועל ,וכמובן במספר המסיימים הנקלטים ביחידות המקצועיות בצה”ל. בשנים האחרונות נמצא מסלול העתודה בשפל ,ומתקשה לגייס מועמדים איכותיים1 שימלאו בעתיד תפקידים מרכזיים בשדֵרת הפיקוד המקצועית בצה”ל .מסלול העתודה מתמודד עם אתגרים חיצוניים ופנימיים, בהם המאמצים הנדרשים לשכנע בני נוער הנמצאים על סף סיום הלימודים התיכוניים להצטרף למסלול ארוך טווח וכן הרצון למצות את פוטנציאל השיבוץ הקרבי מתוך המועמדים לשירות ,גם על חשבון מסלול העתודה .לאתגרים האלה יש להוסיף את הטלטלה שהייתה במעמד שירות הקבע בקרב הציבור בישראל וכן אפשרויות נוספות ומתחרות לשירות איכותי הפתוחות בפני המועמדים לשירות ופוגעות במעמדו של מסלול העתודה הוותיק .המאמר הזה מתמקד בהיבטים הקשורים למקצועות הטכנולוגיה ,זאת משום שעבודות המטה העיקריות שנעשו בצה”ל בנושא העתודה עסקו בתחומים האלה וכן בשל חשיבותם המרכזית של מקצועות הטכנולוגיה לצה”ל במאה ה־ .21במאמר יתואר המצב הקיים, יפורטו מסלולים דומים בצבאות זרים, ייסקרו האתגרים והדילמות הניצבים בפני המסלול ,ותוצע דרך פעולה להתמודדות עמם. הקמ"א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? התמורות שחלו בצה“ל ובחברה הישראלית מחייבות חשיבה מחדש בנוגע לגיוס כוח אדם אקדמי איכותי לשורותיו וגיבוש מסלול שירות מכוון אקדמיה שיאפשר איוש כוח אדם איכותי ,מקצועי ואקדמי בו הקמ”א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? 51 צה”ל רואה במסלול העתודה אמצעי לאיוש שדֵרת הפיקוד המקצועית ולביסוס הידע המקצועי 52מערכות 466-465 המצב הקיים -שלבי המסלול צה”ל רואה במסלול העתודה אמצעי לאיוש שדֵרת הפיקוד המקצועית ולביסוס הידע המקצועי .על בסיס התפיסה הזאת נוצר מסלול העתודה המושתת על לימודים אקדמיים כשלב מקדים לשירות צבאי משמעותי. קו הזינוק למסלול העתודה עבור המלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון) נמצא בשלהי הקיץ שבין סיום כיתה י”א לתחילת כיתה י”ב .אז נדרשים המלש”בים לעשות בחינה פסיכומטרית לצורך קבלה למוסדות האקדמיים .בתחילת כיתה י”ב נעשה תהליך הרישום הראשוני למסלול העתודה .השלב הזה קריטי ,וקובע באופן ישיר את מספר המועמדים הפוטנציאליים למסלול .מכיוון שלא ניתן להצטרף למסלול העתודה במהלך הלימודים ,יש חשיבות מכרעת לרישום המוקדם ולבחינה הפסיכומטרית 2.לאחר הסינון הראשוני הנעשה על־ידי צה”ל מּונחים העוברים אותו להירשם למוסדות האקדמיים. המועד המקובל לרישום הזה הוא באמצע שנת הלימודים של כיתה י”ב .בחינות הבגרות של המועמדים למסלול מסומנות כדי שניתן יהיה לבדוק אותן במהירות ,זאת כדי לאפשר לרשויות הצבא ולמוסדות האקדמיים לקבל החלטה בנוגע להתקבלותם לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית. מלש”ב שעבר בהצלחה את תהליך המיון מבצע תהליך חיול לצה”ל ,ומקבל אישור לדחיית השירות עד לסיום לימודיו .במעמד החיול הוא מתחייב לשירות קבע קצוב מראש. במהלך הלימודים האקדמיים מבוצעות הכשרות בסיסיות (טירונות וכדומה) .תהליך המיון ליחידות צה”ל נעשה לקראת סיום הלימודים, וכולל ראיונות ובחינות .בתחילת השירות מקבל העתודאי דרגת קצונה אקדמית ,ומועלה לדרגת סגן לאחר סיום קורס הקצינים .כאמור ,תבנית השירות במסלול לא השתנתה באופן משמעותי במהלך השנים .במרוצת הזמן נוספו והורדו הכשרות ופרקים צבאיים במהלך הלימודים האקדמיים ,אך המסגרת הכללית נותרה כשהייתה3. בעבר ,למשל ,בתחילת שנות ה־ 90של המאה ה־ ,20שיעור העוברים את שלבי הסינון היה קטן .לפי נתוני אכ”א ,4כ־ 80%בלבד מן התקנים של העתודאים בצה”ל מאוישים כיום .בחינה מדוקדקת של הנתונים מעלה כי הפער מתחיל בשלב מוקדם של תהליך המיון. בעבר התמודדו על כל תקן כמה מועמדים ,ואילו כיום לנוכח מספרם המועט של המועמדים כמעט שלא נערך סינון ראשוני, בייחוד במקצועות הטכנולוגיים .נתון חשוב נוסף הוא שיעור הנשר (הנשירה) ממסלול העתודה במהלך תקופת הלימודים האקדמיים - יותר מ־ ,20%כלומר ,מעצם טבעו המסלול כרוך בעזיבת עתודאים במהלך השנים .הסיבות לכך שונות ,בין היתר חוסר בגרות מנטלית, קשיים אקדמיים ,חשש מפני התחייבות לשנים רבות וכן מחשבות שניות בנוגע לבחירת המקצוע. אלה שצלחו את הלימודים האקדמיים וסיימו את התואר כאשר תעודת הגמר הנכספת בידיהם ,וכובעי טקס הסיום על ראשיהם, משרתים בצה”ל שירות חובה כמו כל צעיר אחר (בנות משרתות שלוש שנים בשירות חובה כחלק מתנאי המסלול) .עם תום שירות החובה מחויבים העתודאים בשירות קבע של כשלוש שנים (למעט מסלול הרפואה) .שש השנים הללו הן פרק זמן משמעותי בחייהם לא רק בהיבט המקצועי אלא גם בהיבט האישי .במהלך השנים האלה משנה העתודאי על־פי־רוב את מקום המגורים בשל השיבוץ הצבאי, מקים משפחה ומשקיע בהתפתחות עצמית כמו יתר הצעירים בני גילו .לאחר שמסתיים השלב הזה ניצב העתודאי בפני ההחלטה אם להמשיך ולשרת בצבא ,להתקדם בסולם הדרגות (בדרך־כלל מתעוררת הדילמה הזאת לפני קבלת דרגת רב־סרן) ,או להשתחרר ולהתפתח מבחינה מקצועית באזרחות או להמשיך בלימודים אקדמיים. המעבר למודל הפנסיה הצוברת בצבא הקבע מותיר למעשה את הדילמה במלוא עוזה למשך שנים נוספות .ההחלטה אם להישאר בשירות פעיל או לעזוב מתחדדת בסיום כל תקופת התחייבות, שכן ניתן לעבור לשוק האזרחי גם בשלב מתקדם בלי לאבד זכויות פנסיוניות משמעותיות. כבוגר המסלול העתודה הקלסי ,אני חש חובה להתייחס במאמר גם לפרויקט עתידים .הפרויקט הזה ,על תוכניותיו השונות ,שאותו הוביל הרמטכ”ל לשעבר רא”ל (מיל’) שאול מופז ,מקדם גיוס למסלול העתודה בקרב תושבי הפריפריה .הפרויקט הגדיל באופן משמעותי את מספר הנרשמים למסלול שאינם תושבי המרכז אך החליש במעט את מעמדו, בין היתר בשל הנמכת תנאי הקבלה .כך או כך, בוגרי עתידים העונדים את סיכת המסלול על חולצותיהם תורמים תרומה משמעותית למסלול העתודה הרחב. אחת הבעיות שעמן מתמודד מסלול העתודה היא הדרישה המוקדמת להתחייב לשירות קבע עתודה אקדמית בעולם צה”ל אינו הצבא היחיד המתבסס בחלקו על כוח האדם אקדמי המוכשר לפני הגיוס .גם בצבאות אחרים הונהגו מודלים שונים במטרה לתעל לפרופסיה את המועמדים לשירות ,ולשבץ מומחים אקדמאים בעמדות מפתח. בכמה צבאות ,למשל באוסטריה ,בצרפת ,בגרמניה ובספרד ,תנאי בסיסי לקבלת דרגת קצונה הוא תואר אקדמי. ניתן להשתלב במסלול צבאי גם בעיצומם של הלימודים, ואף לאחר סיומם .צבא ארצות־הברית מפעיל את תוכנית ( .ROTC (Reserve Officer Training Corpsהתוכנית דורשת חתימה מקדימה לשירות צבאי של כארבע שנים (כמובן ,נוסף על שירות החובה) .פעולות תעמולה להצטרפות לצבא בכלל ,ולמסלול העתודה בפרט ,מתקיימות במכללות המהוות בסיס לכוח אדם איכותי ,שתלמידיהן בעלי נתונים גבוהים .הביקוש למסלול עלה בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים והרגשות הפטריוטים שהתעוררו בעקבותיו5. בצבא סינגפור קיים מסלול עתודה אקדמית ששינה את פניו .בעבר ,האיתור נעשה על־ידי רשויות הצבא ,והשמת הפרט נעשתה בהחלטת הצבא .מתחילת העשור הקודם, ההצטרפות היא על בסיס וולונטרי ,בדומה לישראל .לפי נתונים שהתפרסמו ,חלה ירידה של ממש במספר הנרשמים למסלול בשנים האחרונות ,בעיקר משום שקיימים פערים גדולים בין השכר שמקבלים אנשי הצבא ובין השכר שמקבלים ממלאי תפקידים מקבילים מחוצה לו6. במצרים מתקיימים זה שנים רבות מסלולי עתודה נפרדים עבור זרועות היבשה האוויר והים .שלבי המסלולים דומים לאלה שבארץ ,אלא שבשונה מצה”ל ,ההשמה לזרוע נעשית הקמ”א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? 53 פרופ‘ יוסי אברון מהטכניון .לדבריו אפשר היה לצפות שבוגרי העתודה האקדמית יתפתחו בתום שירותם הצבאי למובילי חזית המחקר והפיתוח בארץ ולחוט השדרה של האקדמיה בראשית התהליך -עם ההצטרפות למסלול. המגמה בצה”ל בנושא הגיוס לעתודה האקדמית דומה לזו הקיימת בצבאות אחרים שבהם נהוג חוק גיוס חובה. בצבאות מקצועיים ,למשל ,צבא ארצות־הברית ,העתודה האקדמית היא מסלול העסקה מקובל ,ותנאי השכר המוצעים בו מותאמים לתנאי השוק .לכל הדוגמאות שהובאו יש רעיון בסיסי משותף -השאיפה לשלב בשירות קצינים אקדמאים בעלי בשלּות אינטלקטואלית ,שיהוו מקור סמכות פרופסיונלית ויובילו את היחידות המקצועיות בצבא. אתגרים ובעיות המתחים במסלול העתודה קיימים מאז הקמתו .כדי לנטרם ולנתחם נערך כבר בשנות ה־ 50סקר שביעות רצון בקרב משרתי המסלול .סקרים נוספים נערכו במהלך השנים. דו"ח ממד"ה שנכתב ב־ 2014מלמד על אי שביעות רצון בקרב חלק מן העתודאים, בעיקר במקצועות ההנדסה .לדברי העתודאים, הסיבות לאי שביעות הרצון הן :עיסוק בתחומים לא מקצועיים; תנאי שירות ושכר לא הולמים ותחושה של זלזול מצד גורמי הצבא ביחס לכוח האדם האקדמי. הטענות האלה באות לידי ביטוי בפורומים ובקבוצות שונות באינטרנט הפתוחים בפני מלש"בים השוקלים אם להצטרף למסלול. מן הדו"חות האלה עולה שגברה תחושת אי שביעות הרצון ביחס לסקרים שנערכו בעבר.. צה"ל בוחן את האפשרות לנתק את הסימביוזה בין המושג קצין לבין המושג מהנדס .ניתוק הקשר יאפשר להציב מהנדסים בתפקידים מקצועיים גרידא ,אך ימנע את השתלבותם בשרשרת הפיקוד הבכיר .עוד עולה מדו"ח ממד"ה כי יושמו במלואם הלקחים שהופקו מסקר קודם שנערך בשנות ה־ ,90למשל ,תשלום שכר הלימוד של עתודאים ומתן אישורי עבודה בשלב שירות החובה .ואולם ,אין די בשינויים האלה בתקופה שבה חלות תמורות משמעותיות במודל השירות הצבאי ,והם אינם מהווים חלופה לאפשרויות הקיימות בשוק האזרחי. מניסיוני כמפקד על בוגרי עתודה רבים, בעיקר בתחומי ההנדסה והמתמטיקה ,וכרפרנט חיל הים לנושא העתודה האקדמית ,אדון בארבעה אתגרים נוספים שלדעתי על צה"ל בשנים האחרונות נמצא מסלול העתודה בשפל ,ומתקשה לגייס מועמדים איכותיים שימלאו בעתיד תפקידים מרכזיים בשדֵרת הפיקוד המקצועית בצה”ל 54מערכות 466-465 להתמודד עִמם :מודל הפנסיה הצוברת ,קיצור שירות החובה, מעמד אנשי הקבע בציבור הישראלי ומסלולי השירות היוקרתיים. מודל הפנסיה הצוברת מודל השירות הקודם ,שהתבסס על פנסיה תקציבית ,הבטיח המשך שירות של קצינים שבחרו להתחייב לצה”ל בתמורה לביטחון כלכלי בעתיד .צבירת הזכויות הפנסיוניות כחלק מן המעבר למודל שירות חדש מציבה צומתי החלטה רבים בפני העתודאי השב והשואל את עצמו אם להמשיך את שירותו אם לאו .באופן תיאורטי ייתכן מצב שבו בשנה מסוימת יבחרו רבים ממשרתי הקבע לעזוב את השירות ולעבור לחברות אזרחיות מתוך שיקולי רווח והפסד ,והדבר יתאפשר מתוקף החוק ומודל השירות. צה”ל עלול בעתיד להישאר ללא שדֵרה אקדמית משמעותית .מובן שהתיאור הזה קיצוני ומגמתי ,אך הוא ממחיש את הסיכון שעלול להתממש ,ולּו באופן חלקי ,בעת פריחה משמעותית בשוק ההיי־ טק למשל .המצב הזה מעמיד בפני צה”ל אתגר ,ונשקפת סכנה משמעותית למצבת הכוח האדם האקדמית שלו. אי היציבּות הכרוכה במעבר בין מודלי השירות השונים והכוונה לבצע רפורמות חדשות (ברוח ועדת לוקר לדוגמה) עלולים להמשיך ולערער את הבסיס לשירות ארוך טווח בקרב משרתי הקבע בכלל, ועתודאים מסיימי מסלול בפרט. קיצור שירות החובה צה”ל כולו מחויב בשינוי ארגוני הנובע מקיצור שירות החובה בארבעה חודשים ( 32חודשים במקום - 36קיצור של .)11%במסגרת השינוי הארגוני נדרש צה”ל לבחון קיצור של משך ההכשרות לפרקי זמן מינימליים כדי לאפשר זמן שירות אפקטיבי מכסימלי .לפיכך, קיימת בעיית שיווק נוספת של מסלול העתודה ,שכן מעתה שירות הקבע ארוך משירות החובה ( 36חודשים לעומת 32חודשים) .יש צורך לחשב את העלויות הנוספות הנדרשות מצה”ל ,הנובעות ממעבר מוקדם של הקצונה האקדמית מסטטוס שירות חובה לשירות קבע ,שירות שהשכר והתנאים בו עדיפים. מעמד אנשי הקבע בציבור הישראלי בעבר תחושת הגאווה בקרב לובשי המדים לא הייתה מוטלת בספק .הציבור רחש כבוד למשרתי הקבע -הן לוחמים והן אנשי מטה .ואילו כיום ,למרבה הצער ,המצב השתנה .כיום פועלת חזית לוחמנית של גופי ואנשי תקשורת הׂשמים במוקד הדיון את זכויות היתר ,על־פי תפיסתם ,של אנשי הקבע ,בפרט של אלה שאינם מוגדרים לוחמים ,אשר קוראים לשינוי בצה"ל .העתודאי ,כאיש מקצוע שאינו לוחם ,נאלץ להתמודד עם ביקורת יום־יומית כמעט על תנאי ההעסקה שלו ,בלי יכולת להגיב .דרגות הקצונה נצבעו על־ידי בעלי העניין בצבעו הבוהק של הכסף .האיום הממשי בפגיעה בתנאי השירות של אנשי הקבע שאינם לוחמים אינו תורם למוטיבציה להצטרף לקבוצה הזאת. מסלולי השירות היוקרתיים בעבר הבחירה במסלול העתודה לוותה בוויתור על מסלולי שירות אחרים ,כמו שירות קרבי משמעותי או מקצועי־טכני שאינו אקדמי. מסלול העתודה ניצב בעבר בחזית מסלולי השירות המקצועי בצה”ל, והוא התבסס על ההכשרה האקדמית וקורס הקצינים המובנה בו. מסלולים מקבילים שפותחו בצה”ל ,למשל ,תלפיות ,איתרו איור 1 העתודה האקדמית קמ"א בשלבים איתור ומיון שירות חובה לימודים אקדמיים שירות חובה (שלוש שנים) שירות קבע (שלוש שנים) (שנה אחת) איתור ומיון השלמת שירות חובה (שנתיים) תואר אקדמי ושירות קבע (שלוש שנים) מועמדים מעטים באופן יחסי ,ולא שחקו את מעמד מסלול העתודה האקדמית .האקדמיה בידלה את עצמה באופן טבעי לעומת מסלולי העתודה הטכנולוגית שאינם כוללים זכאות לתואר ולהכשרה לקצונה. בשנים האחרונות פתח צה”ל מסלולי שירות הפונים למועמדים איכותיים ממאגר זהה למאגר המועמדים של העתודה האקדמית. עם המסלולים האלה נמנים מסלול הסייבר ומסלול האקדמיזציה (מלש”בים שקיבלו דחיית שירות של שנה לצורך השלמת לימודיהם האקדמיים שבהם התחילו בבית־הספר התיכון). הסודיות האופפת את המסלולים היוקרתיים האלה מוסיפה להם הילה אליטיסטית ומודרנית הבולטת ביחס להיעדר השקיפּות של מסלול העתודה והיותו מסלול ותיק ושמרני .למסלולים החדשים יש כמה יתרונות :ההתחייבות לשירות קבע קצרה באופן משמעותי מזו של מסלול העתודה האקדמית; בציבור נתפסים המסלולים האלה כמקצועיים באופן מובהק ,זאת בשונה ממסלול העתודה הנתפס יותר ויותר כעוסק בתחומי ניהול ובקרה שאינם דורשים רקע אקדמי ואינם תורמים לפיתוח הפרט .כמו כן נתפסים המסלולים האלה כקשורים לתחומים המבטאים חדשנות טכנולוגית ,בין היתר הסייבר. ארבעת האתגרים הללו נוספו לאתגרים שעמדו בפני העתודה האקדמית קודם לכן ,למשל ,הפערים בין תנאי השכר בשוק האזרחי לבין אלה הקיימים בצה”ל .מכלול האתגרים והמגמה שיצרו מעוררים חשש עמוק כי הקש ישבור את גב הגמל ומסלול העתודה יאבד באופן ניכר מערכו. המלצות לבחינה צה”ל משתנה לנגד עינינו בהיבט של הטיפול בכוח האדם. הלחצים מחוץ ומבית סודקים את המעטפת המּוכרת וחושפים יחסי הקמ”א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית? 55 גומלין חדשים הנרקמים בין הפרט למערכת .במסגרת התהליך יש לבחון שינוי מהותי במסלול העתודה הוותיק ולהתאימו למציאּות הדינמית .בפרק הזה אציג חמש הצעות לשינוי ושדרוג מסלול העתודה שלדעתי לא רק שישמרו את מעמדו של המסלול אלא יפתחו צוהר לשיפור כוח האדם האקדמי בצה”ל כולו ,ולשדרוג במעמד ההכשרה האקדמית בצה”ל. א .מודל תגמולים רציף .כאמור ,המעבר למודל הפנסיה הצוברת כרוך בסיכון בנוגע להמשך שירות הקבע של קצינים .תחושת השליחות של המשרתים במסלול חשובה והכרחית ,אולם יש להוסיף עליה מערך תגמולים שיצמצם את הפער הקיים בין השוק האזרחי לצבאי .מודל התגמול צריך להיבנות באופן הדרגתי כך שיהווה גורם משכנע עם ההתקדמות הטבעית של הקצין במעלה שרשרת הפיקוד. כך ,קיים צורך לבטא את התגמול השכרי בחלוקה שנתית לאורך השירות כולו -מעין מענק חתימה הנפוץ בעולם הספורט המקצועני .צה”ל פעל רבות בשנים האחרונות לשיפור תנאי השירות של העתודאים ,11אולם השינוי העיקרי המוצע במודל הזה ביחס למצב הקיים הוא מעבר מתמריץ נכבד הניתן לקצינים בדרך־כלל עם סיום תקופת ההתחייבות הראשונה לשיטה שבה יינתנו כמה תמריצים (כל אחד מהם בהיקף מופחת) לאורך השירות כולו. ב .מודל כרטיס שחקן .גם המודל הזה לקוח מעולם הספורט ,שבו לכל שחקן יש כרטיס המוחזק על־ידי האגודה המקצועית .כאשר שחקן מסיים את החוזה שלו יכולה הקבוצה להחתימו על חוזה חדש ,או לחלופין למכור את כרטיסו לאגודה אחרת. מכיוון שבהתאם לחוקי המדינה ,אין בעלּות של ממש על הקריירה המקצועית של הקצין יש לעשות במודל הזה התאמה לעולם השירות הצבאי .לפי הצעתי ,יש לאפשר השָאלה של קצינים מקצועיים לגופי הביטחון המקבילים (השב”כ ,המוסד ,הקריה למחקר גרעיני) וכן לתעשיות ביטחוניות נבחרות ,לתפקידים מפתחים ,מאתגרים ואף מתגמלים ,בתמורה לחתימה על המשך שירות קבע עתידי12. ג .מודל קמ”א בשלבים. אחת הבעיות שעמן מתמודד מסלול העתודה היא הדרישה המוקדמת להתחייב לשירות קבע .פרופ’ שאול פטאי הציע בעבר13 להקים תוכנית שתאפשר הצטרפות ללימודים אקדמיים לחיילים המשרתים בפועל בסוף שנת השירות הראשונה שלהם .לדעתי, הרעיון הזה טומן בחּובו פוטנציאל גדול להגדלת היקף כוח האדם המקצועי בצה”ל. בנוסף ,ההחלטה בנוגע לחייל המתקבלת לאחר תקופה לא קצרה של שירות פעיל מאפשרת בחירת כוח אדם איכותי שכבר הוכיח את עצמו וכן תיעול למקצועות הדרושים לצבא מחד גיסא ובעלי עניין לחיילים מאידך גיסא .רעיון דומה של שילוב הכשרה צבאית ואקדמית הוצע לאחרונה על־ידי סא”ל ד”ר אריאל דבורז’צקי14. הוא המליץ לשלב עשייה צבאית קונקרטית לצורך שיפור תהליך הכשרת המהנדס ,בעיקר בחיל האוויר (לדעתי ,ניתן ליישם זאת בזרועות ובחילות נוספים) .הצעות כאלה יוצרות כר נרחב לשילוב צבאי־אקדמי .יצירת מעטפת תומכת מבחינת תנאי השירות למסלולים כאלה תגביר את המוטיבציה ואף תיצור תחרות על מקומות פנויים .בתרשים 1מתואר המודל המוצע המשלב את שתי ההצעות לעיל. ד .מודל הבחירה העצמית .תהליך ההשמה של העתודאים במסלולים השונים אינו שקוף דיו .הפרוטוקולים של דיוני השיבוץ אינם מתפרסמים ,ועתודאים רבים באו בטרוניות בנוגע לשיבוץ .כדי להעלות את קרנו של המסלול יש להבטיח למצטייניו כי תתאפשר להם בחירה של הזרוע שאליה ישתייכו וכן להבטיח שישתלבו בתפקידי פיתוח (במקצועות הטכנולוגיים) .הסדר דומה קיים במסלול תלפיות ובמסלול פסגות ,ושומה על צה”ל לאמצו ולאפשר בחירה לפחות למצטיינים ביותר במסלול העתודה הקיים .גם המודל הזה ייצור תחרות ויוביל להישגיות .בנוסף, יש לחשוף את תהליך ההשמה בפני כלל העתודאים ולהגביר את השקיפּות של השיקולים כדי לתאם בין ציפיות העתודאים לדרישות המערכת. ה .מודל העתודה כבסיס אקדמי .לדברי פרופ’ יוסי אברון מן הטכניון 15,אפשר היה לצפות שבוגרי העתודה האקדמית יתפתחו בתום שירותם הצבאי למובילי חזית המחקר והפיתוח בארץ ולחוט השדרה של האקדמיה. למעשה קורה ההיפך .השירות בעתודה מייצר תמריץ שלילי להתמדה במחקר ואינו מעודד לימודים מתקדמים לדוקטורט. צעירים מוכשרים בתחום המדעים נלכדים במלכודת דבש של התחייבות הצבא לכך שיעסקו בצבא במקצועם ,ולפיכך הם מוסטים מקריירה פוטנציאלית של מחקר ופיתוח לאחר השירות .נדרש לכן ארגון־מחדש של העתודה האקדמית כך שתספק לצה”ל את כוח האדם הדרוש לו למשימותיו ,אך גם תבטיח בסיס במיוחד יש למצוא דרך לעודד ולאפשר לעתודאים לסיים לימודי דוקטורט בגיל צעיר .רק כך יהיה אפשר להבטיח את חוסנו של המחקר והפיתוח ואת צורכי האקדמיה, ולייצר בסיס בר קיימא לכוח אדם איכותי לצה”ל .על צה”ל לעודד את הקצין העתודאי להמשיך בלימודיו האקדמיים במשנה מרץ לקראת לימודים לתארים גבוהים. כל המודלים שהוצעו בהקשר הזה אינם כרוכים בתוספות תקציב אלא בארגון־מחדש ובחשיבה מחודשת על תהליך הגיוס ,המיון וההשמה של אוכלוסיית העתודאים במסגרת השירות בצה"ל סיכום מטרתו של המאמר הזה היא בהעלאת הצעות מעשיות לגיוס כוח אדם אקדמי איכותי לצה"ל .כל המודלים שהוצעו בהקשר הזה אינם כרוכים בתוספות תקציב אלא בארגון־מחדש ובחשיבה מחודשת על תהליך הגיוס ,המיון וההשמה של אוכלוסיית העתודאים במסגרת השירות בצה"ל .התמורות שחלו הן בצה"ל והן בחברה הישראלית מחייבות חשיבה מחדש בנוגע למסלול ,להיקפו ולשלביו .אני תקווה כי המודלים שהוצעו אכן ייבחנו ,וכי יגובש מסלול שירות מכוון אקדמיה שיתגמל את אנשיו באופן הוגן ,שיאפשר תקופות צינון בתעשיות הביטחוניות ,שיצרף מועמדים נוספים בעלי ותק צבאי ושיבטיח השמה איכותית למצטייניו .לדעתי ,השינויים האלה יעלו את רף הביקוש למסלול ,ויאפשרו איוש כוח אדם איכותי מקצועי ואקדמי בצה"ל. 56מערכות 466-465 דוד השביט > מ"פ הובלה לשעבר פרובוקציה צבאית, לכאורה, במלחמת סיני מקרה מבחן תבונתו של עבד אל־נאצר שלא ליפול בפח הפרובוקציה שטמנה לו ישראל הביאה בסופה של המלחמה לכך שיקבל את כול שהפסיד בה ומעמד של מנהיג נערץ בעולם השלישי פרובוקציה צבאית ,לכאורה ,במלחמת סיני מקרה מבחן 57 ניקולו מקיאוולי “אין ספק שנסיכים נעשים דגולים ובעלי עוצמה כשהם גוברים על קשיים ועל התנגדות; [ ]...על כן יש רבים הסבורים שנסיך נבון ,כשניתנת לו הזדמנות ,חייב להתסיס בתחבולות איבה כלשהי נגדו; כך שהצלחתו לגבור על אותה איבה תוסיף לגדולתו“. 58מערכות 466-465 מ צביאים שואפים להשיג יתרון כלשהו על יריביהם לפני צאתם לקרב כדי שבקרב עצמו יבוא היתרון הזה לידי ביטוי ויביא לניצחונם ולניצחון צבאם. הדבר נכון במיוחד כאשר המצביא נמצא בתחילה בנחיתּות כמותית או בנחיתּות איכותית וצפוי לנחול מפלה ,ולכן תהיה זו על־פי־רוב דרכו של הנחּות או החלש. הדרכים לרכישת יתרון צבאי הן שונות :הפתעה ,התגרות, הטעיה ופרובוקציה ,וכמובן ,שילוב של שתי דרכים או יותר. במאמר הזה אתמקד בדרך הפרובוקציה. הפרובוקציה פרובוקציה במובן הצבאי ובמובן המדיני היא מהלך שמבצע אחד היריבים במטרה לגרות את האויב לבצע צעד תגובה, לכאורה הגיוני ,שיקנה לו יתרון ,אולם למעשה זהו צעד שגוי שיגרום לתבוסתו בקרב או לאיבוד יתרונות משמעותיים ,והוא לא היה מבוצע אלמלא המהלך הפרובוקטיבי .זאת להבדיל מהתגרות ,שתכליתה לגרות או לגרור את היריב לעשות מעשה שהתכוון ממילא לעשותו ,אולי בנסיבות מעט יותר נוחות. מהות הפרובוקציה היא החשאיות שבה ואי הידיעה של נשוא הפרובוקציה כי מתמרנים אותו למצב שלכאורה הוא רוצה להימצא בו ,אולם למעשה טומן בחּובו סכנות .דבורה הנביאה היטיבה לתאר פרובוקציה כשהסבירה לברק בן אבינועם (כאשר הם התכוננו למרד נגד יבין מלך חצור) את המהלך המתגרה שעליו לבצע ואת צעד הגומלין שיבצע שר הצבא סיסרא בתגובה כשיתכונן לדכא מרד “זוטא” ואת מיקומו -מהלך שיביא על צבאו ועליו את סופוֵ “ :ל ְך ּומָׁשַ ְכ ָּת ְּבהַר ּתָבֹור ,ו ְ ָל ַק ְח ָּת ִע ְּמ ָך עֲׂשֶ רֶת ֲא ָלפִים אִיש [ּ .]...ומָׁשַ ְכּתִי ֵאלֶי ָך אֶל־ נַחַל קִיׁשֹון אֶת־סִי ְסרָא ׂשַ ר־ ְצבָא יָבִין ,וְאֶת־ ִרכְּבֹו ,וְאֶת־הֲמֹונֹוּ ,ונְ ַתּתִיהּו ְּבי ָ ֶדךָ” (שופטים ד.)7-6 : כדי ליזום פרובוקציה יצירתית יש לתכנן מהלך יוצא דופן ,המבוסס על חשיבה מחוץ לקופסה, והמותנה בהכרה טובה הן של הזירה הטופוגרפית ,שיטות הפעולה וטיבו של האויב (הכרת הפסיכולוגיה שלו) והן של היכולות שלנו .סון טסו ,הוגה דעות צבאי סיני שחי במאה ה־6 לפנה”ס ,פירט את עיקריה של הפרובוקציה וסיכולה: “כה אמר סון צ’ו ]...[ :לפיכך התנהגותו הטובה ביותר של מצביא היא סיכול תוכניות האויב ]...[ .המנצח הוא זה אשר יודע מתי להילחם ומתי לא להילחם ]...[ .המנצח הוא זה אשר, בהיותו מוכן בעצמו ,ממתין כדי לתקוף את האויב כשהוא לא מוכן ]...[ .ומכאן האמירה :אם אתה מכיר את האויב ואת עצמך ,אל לך לחשוש מהתוצאה של מאות קרבות .אם אתה מכיר את עצמך אך לא מכיר את האויב ,על כל ניצחון שהושג תחווה גם תבוסה”1. גם ניקולו מקיאוולי ,מדינאי איטלקי איש הרנסנס (הידוע לשמצה בעצותיו הציניות) ,ייעץ לקוראיו להשתמש בפרובוקציות מדי פעם“ :אין ספק שנסיכים נעשים דגולים ובעלי עוצמה כשהם גוברים על קשיים ועל התנגדות; [ ]...על כן יש רבים הסבורים שנסיך נבון ,כשניתנת לו הזדמנות ,חייב להתסיס בתחבולות איבה כלשהי נגדו; כך שהצלחתו לגבור על אותה איבה תוסיף לגדולתו”2. לפרובוקציה יש פן נוסף אחר במצב שבו יש יותר משני שחקנים .כלומר ,בעולמנו המורכב והמסובך יש גורמים שונים למיניהם ,הפועלים באותו מרחב-זמן ,ולכל אחד מהם יש אינטרסים משלו .שחקן מתוחכם יגרום לשחקנים האחרים לפעול באופן המקדם את מטרותיו שלו באמצעות פעולות מסוימות שאינן מעוררות חשד ,אולם יגרמו לנשוא הפרובוקציה לבצע בסוף פעולות המנוגדות לאינטרסים שלו. מלחמת סיני ניצחונה של ישראל במלחמת סיני ( 29באוקטובר 5 -בנובמבר )1956נבע בין היתר מכך שנעשה בה שימוש בפרובוקציה. הפרובוקציה עם תחילת המבצע רקע :הלאמת תעלת סואץ; מעורבות מצרים באלג’יריה; חסימת מְצרי טיראן והתעלה בפני כלי שיט ישראליים; פעולות חבלה וטרור על־ידי שליחי המודיעין המצרי (פדאיון) מעזה. נשוא הפרובוקציה :מצרים. האינטרסים של נשוא הפרובוקציה :הפגנת עצמאות כלפי המעצמות הקולוניאליסטיות; הגנה על מרחב תעלת סואץ ,חצי־האי סיני ומְצרי טיראן; הקמת הסכר הגבוה באסואן (לכך יוקדשו רווחי תעלה סואץ שהולאמה). יוזמות הפרובוקציה :בריטניה ,צרפת וישראל. האינטרסים של יוזמות הפרובוקציה. האינטרסים של בריטניה וצרפת :כיבוש אזור התעלה (במשתמע -הפלת שלטון נאצר), הפסקת התמיכה במורדים האלג’ירים; האינטרסים של ישראל :פתיחת מְצרי טיראן ותעלת סואץ בפני כלי שיט ישראליים; הפסקת פעולות טרור מרצועת עזה; הידוק הקשרים המדיניים עם מעצמות המערב). המהלך הפרובוקטיבי :הצנחת גדוד לוחמים ישראלי ליד מעבר המתלה (משמעות הדבר :איום על ניתוק תעלת סואץ בתגובה על שלילת זכות השיט של ישראל)3. תוצאות מיוחלות :העברת כוחות מצריים לחצי־האי סיני תוך היחלשות היערכותה באזור תעלת סואץ; הגדלת סיכוייהן של בריטניה וצרפת להשתלט על מתחם התעלה במהלך צבאי פתאומי ומהיר4. התוצאה :מנוגדת לזו המיוחלת; מצרים לא שינתה את היערכותה באזור התעלה ,בריטניה וצרפת התמהמהו ונכשלו בכיבוש מתחם תעלת סואץ ,ומצרים זכתה בניצחון מדיני משמעותי .עם זאת ,ישראל כבשה את מרבית סיני והשיגה את רוב מטרותיה: מפרץ אילת שוחרר לשיט ולטיס ,פסק הטרור מעזה והודקו הקשרים עם מדינות אסיה ואפריקה .כמו כן הושג שיתוף־פעולה עם צרפת בנושא הגרעין. את מלחמת סיני יש לראות כחלק ממבצע מוסקטר ,מלחמה שבה השתתפו שתי המעצמות -בריטניה וצרפת -וישראל נגד מצרים .לכל אחת מן המשתתפות היה אינטרס שונה להכות במצרים ,ובתזמון מעניין נוצרה קואליציה חד־פעמית. פרובוקציה במובן הצבאי ובמובן המדיני היא מהלך שמבצע אחד היריבים במטרה לגרות את האויב לבצע צעד תגובה ,שיקנה לו יתרון פרובוקציה צבאית ,לכאורה ,במלחמת סיני מקרה מבחן 59 צה”ל בסיני במהלך מלחמת סיני כל סיבה כשלעצמה לא היוותה עילה מספקת ליציאה למלחמה ,אולם המכלול הוא שקבע והוביל את המהלכים ליציאה למלחמת סיני צרפת התמודדה בשנים ההן עם המרד הערבי באלג’יריה. היא ראתה באלג’יריה חבל ארץ בלתי נפרד מצרפת (שבמקרה הים מפריד ביניהן כשם שהוא מפריד בין צרפת לקורסיקה ובין איטליה לסיציליה וסרדיניה) ,ולא מדינה זרה הנמצאת תחת שלטון קולוניאלי ,שמטרתו הייתה לנצל את משאביה .הוכחה לכך היו מאות אלפי מתיישבים צרפתים שהתגוררו באלג’יריה, אשר ראו בה את ביתם ובו־בזמן היו אזרחים צרפתים נאמנים. על כן הם ראו במרד הערבי מרידה מקומית, ולא מלחמת עצמאות של העם האלג’ירי .אל תמיכתה של מצרים -בראשות גמאל עבד אל־נאצר -במורדים הם התייחסו כהתערבות בענייניה הפנימיים של צרפת. יתר על כן ,צרפת הייתה בעלת שליטה בחברת תעלת סואץ שאותה הלאים נאצר ב־ 26ביולי ,1956צעד שגרם לה נזקים כלכליים ניכרים בעליל .השתלטות צבאית על תעלת סואץ יכולה הייתה להיחשב לפעולת עונשין נגד מצרים ,להרתיע אותה מהמשך המעורבות באלג’יריה וכן לפצות את צרפת על הנזקים שנגרמו לה. בריטניה שלטה בעבר באזור תעלת סואץ ,שכן היא ראתה בתעלה עורק חיים חיוני בין המזרח הרחוק ,ובראשו הודו ,שבה ראתה יהלום בכתר האימפריה הבריטית ,לבין המטרופולין - בריטניה .באותם הימים הייתה המלחמה הקרה בעיצומה, ובריטניה חששה מכך שברית־המועצות או בעלות־בריתה ישתלטו על התעלה ,או למזער ,יתנכלו לאוניות העוברות בנתיב התחבורה .נוסף על ערכה האסטרטגי של התעלה היה לה, כאמור ,ערך כלכלי ניכר .בריטניה חתמה ב־ 1936עם מצרים על הסכם המתיר נוכחות של הצבא הבריטי .אחד הסעיפים בהסכם היה שלאחר 20שנים היא תפנה את אזור התעלה 5.לא ידוע אם התכוונה למלא אחר ההסכם ,אולם מצרים הפעילה לחץ מדיני, והממשל הבריטי נענה ללחץ והסכים לפינוי אזור התעלה .זמן קצר לאחר מכן הולאמה חברת תעלת סואץ ,ועל הפגיעה האסטרטגית נוספה פגיעה כלכלית .יתר על כן ,בריטניה לא ראתה בעין יפה את מעורבותה של מצרים בעיראק ובירדן ,שהיו בנות חסותה. בריטניה לא הייתה מוכנה לקבל את את מלחמת סיני יש לראות כחלק ממבצע מוסקטר ,מלחמה שבה השתתפו שתי המעצמות בריטניה וצרפת -וישראל נגד מצרים 60מערכות 466-465 כח הצנחנים של צה”ל במתלה במלחמת סיני עבד אל־נאצר ,נשיא מצרים דאז ,הוטעה בתחילה כאשר לא הבין שישראל עומדת להתקיפו, אולם בהמשך גילה שהצניחה במתלה היא פרובוקציה הפגיעות האלה בכבודה ,והחליטה להפוך את הקערה על פיה .מבחינה צבאית לא הייתה זו לכאורה בעיה גדולה :האי קפריסין ,הסמוך לתעלה ,היה עדיין תחת שליטת בריטניה, כך שהיא ובעלת־בריתה צרפת יכלו לרכז שם מטוסים ,אוניות וכוח יבשתי ,והיה ביכולתן לתקוף במפתיע ובתוך זמן קצר את מוצא התעלה בפורט סעיד .מלבד זאת החזיקה בריטניה כוחות בטריטוריות סמוכות :לוב ,מלטה ועדן. לישראל היה אינטרס שונה להכות במצרים עקב כמה פעולות שנקטה מצרים נגדה ,שעליהן ,לדעת הקברניטים ,היה צריך להגיב בחומרה7: חסימת תעלת סואץ בפני כלי שיט ישראליים למרות החלטת מועצת הביטחון8. חסימת מְצרי טיראן בפני כלי שיט וטיס ישראליים -צעד שנחשב עילה למלחמה (קזוס בלי). פעולות חבלה וריגול שביצעו אנשי הפדאיון בתוך המדינה, חלקן בשליחות המודיעין המצרי. הקמת ברית צבאית משותפת בין מצרים ומדינות ערב ופיקוד צבאי משותף בין מצרים לסוריה. כניסת צבא עיראק ,שלא חתמה על הסכם שביתת־נשק עם ישראל ,לממלכת ירדן. כמו כן היו נסיבות מדיניות נוספות: החרם הערבי הכלכלי המתמשך שהסב נזקים כבדים למשק הישראלי הצעיר. כישלון מדיניות פעולות הגמול. עסקת הנשק המצרית-צ’כית .מבחינה כלכלית ישראל לא יכלה להצטרף למרוץ חימוש ,שהיה צורך את רוב משאביה או את כולם ,גם אם היו נמצאים ספקים שימכרו לה כלי נשק מודרניים 10.כך ישראל מצאה את עצמה בנחיתּות מבחינה כמותית (משכבר הימים) ומבחינה איכותית. פינוי הכוח הבריטי מתעלת סואץ -צעד שהתפרש כהסרת החיץ בין הצבאות היריבים. משטר שביתת־הנשק הנמשך ללא קיום שיחות שלום, שהפך למעשה למלחמה לא רשמית בעצימּות נמוכה, זאת בניגוד להבנות שהושגו בשיחות להפסקת־אש בסוף מלחמת העצמאות; 11הדבר הוביל למסקנה שסיבוב שני הוא בלתי נמנע. כל סיבה כשלעצמה לא היוותה עילה מספקת למלחמה, אולם המכלול הוא שקבע והוביל את המהלכים .את הקברניטים הישראלים הנחו שלושה שיקולים משמעותיים נוספים. הראשון -אם סיבוב שני הוא בלתי נמנע ,אזי יש לצאת למלחמה לפני שצבא מצרים (ובמקביל צבא סוריה) יטמיע את תורת המלחמה הסובייטית ויקלוט את הנשק המתקדם שסּופק פרובוקציה צבאית ,לכאורה ,במלחמת סיני מקרה מבחן 61 לו .השיקול השני -תפיסתו של בן־גוריון שלפיה אין לצאת למלחמה ללא תמיכתה של אחת המעצמות לפחות .השיקול השלישי -ישראל שאפה לבסס ולהעצים את יכולת ההרתעה שלה באמצעות רכישת יכולת גרעינית .האפשרות להשיג את היכולת הזאת הייתה שווה כל מאמץ ומחיר מדיני. מובן שהיו גם שיקולים נגד פתיחה במלחמה .הראשון - החשש מהרחבת הקרע בין ישראל למדינות ערב ,דבר שיפגע בסיכויים לפתור את הסכסוך הממושך בדרכי שלום ויציג את ישראל כמדינה תוקפנית שאופיה אימפריאליסטי; במילים אחרות ,נטע זר במרחב הערבי־מוסלמי ללא נטייה להשתלב בו .השיקול השני -ההוצאות הכבדות הכרוכות במלחמה יחמירו את מצבה הכלכלי של המדינה הצעירה ,הנתונה ממילא במשבר .השיקול השלישי -מלחמה במתווה המסתמן תביא לזיהוי ישראל עם המעצמות הקולוניאליות ,דבר שירחיק אותה עוד יותר ממדינות העולם השלישי וגוש המדינות הבלתי מזדהות ויגביר את בידודה בעתיד12. בסוף 1956נוצר מעין חלון הזדמנויות כאשר שתי מעצמות־העל היו עסוקות בעיקר בענייניהן הפנימיים .ברית־המועצות עסקה בדיכוי התנגדויות במדינות הנתונות למרותה בגוש המזרחי ,שהובילו אף להתקוממות עממית בהונגריה ,וארצות־ הברית הייתה עסוקה במערכת בחירות כלליות .לתוך החלל המדיני שהתהווה נכנסו בריטניה וצרפת במגמה להחזיר לקדמותו את המצב בתעלה .הן יזמו בהתחלה את ארגון המדינות המשתמשות בתעלה ,שניסה לבוא בדברים עם עבד אל־נאצר .השיחות האלה נכשלו ,ושתי המעצמות פנו לאופציה הצבאית .כאמור, מטרתן הייתה להשתלט מחדש על אזור תעלת סואץ במבצע מלחמתי .למימוש המטרה הזאת היה עליהן להשיג תחילה שני יעדי משנה :הכרה בין־לאומית בצדקת הפעילות המלחמתית, שבבירור אינה פעולת הגנה מובהקת ,וכן ,החזרת הכוחות המצריים שעברו מחצי־האי סיני לאזור התעלה למקומם ,זאת כדי להפחית את ההתנגדות הצבאית של מצרים להשתלטות. בשלב הזה נכנסה ישראל לתמונה .ההנחה הייתה ,שאם ישראל תפתח בפעולה צבאית בסמוך לתעלת סואץ ,שתיראה כעוד אחת מפעולות הגמול הרבות שישראל ביצעה ,יוכלו המעצמות לטעון שהתנגשות מלחמתית בין צבאות ישראל ומצרים מסכנת את השיט בתעלה ,ולכן על הצדדים היריבים להרחיק את כוחותיהם מנתיב השיט .אם הצדדים ,או אחד מהם (וברור שהכוונה היא למצרים) ,לא יצייתו להנחיה הזאת ,חובתן וזכותן של המעצמות הן לכפות את מרותן ואף בכוח ,כדי להגן על האוניות המשייטות ועל צוותיהן ,ומכאן הלגיטימיות לפעולה כוחנית/התקפית .הדעת גם נותנת שאם ישראל תתקוף במרחב חצי־האי סיני ,תחיש מצרים כוחות מאזור התעלה לעזרת הכוחות המותקפים. במפגש פסגה שנערך ב־ 24-22באוקטובר 1956בפרוור סוור ( )Sèvresשעל־יד פריז בין המשתתפות 13סּוכם על התוכנית :המבצע יחל בפעולה צבאית של ישראל; צרפת תשתתף בהגנה על חופי ישראל ושמיה; בריטניה וצרפת ישמידו את חיל האוויר המצרי עם תחילת המבצע ,ולמחרת התקיפה של ישראל יתקפו בריטניה וצרפת את מצרים .בנוסף, צרפת תספק לישראל כור אטומי ותסייע בבנייתו .ישראל התחייבה לבצע את הפעולה הפרובוקטיבית שתתניע את המהלך הצבאי לכיבוש אזור תעלת סואץ (מבצע מוסקטר), וכן התחייבה לכך שבמקביל למתקפת המעצמות בתעלה היא תתקוף את מערך הכוחות המצריים בחצי־האי סיני ותכבוש את שארם אל־שיח’. ב־ 29באוקטובר 1956החל המבצע הישראלי :מטוסים ניתקו את קווי הטלפון בין סיני למִפקדות בקהיר ,וגדוד צנחנים הוצנח ליד מעבר המתלה -כ־ 30ק”מ מזרחית לתעלה .מיד לאחר מכן פרסמו בריטניה וצרפת אולטימטום לצדדים היריבים בתביעה להרחיק את כוחותיהם 10מייל משני צדי התעלה .מצרים סירבה לציית לאולטימטום הזה, ובתגובה הפציצו המעצמות את שדות התעופה והרסו את מטוסי חיל האוויר המצרי .מצרים גם לא נענתה לפרובוקציה של ישראל ולא שיגרה כוחות לחצי־האי סיני. לצעד הזה היו שתי תוצאות מנוגדות :מחד גיסא ,ישראל כבשה תוך כמה ימים את כל מרחב חצי־האי סיני כולל רצועת עזה ,למעט פס ברוחב 10מייל ממזרח לתעלה ,בהתאם לאולטימטום המוזכר .מאידך גיסא ,כוח המעצמות התמהמה ולא פתח במתקפה מתוך ציפייה שמצרים תדלל כבר את כוחותיה .גם כשיצאו לבסוף להתקפה, נתקלו בהתנגדות עזה ולא הצליחו לכבוש אלא את הערים במבוא התעלה (פורט סעיד ,פורט תאופיק וקנטרה) .בינתיים התעשתו מעצמות־ העל ארצות־הברית וברית־המועצות ,ותבעו להפסיק מיד את המבצע ,ולאחר זמן דרשו מן המשתתפות להסיג את כוחותיהן לחלוטין ממצרים14. נאצר יצא כשידו על העליונה משום שנתפס כמי שהתמודד בהצלחה נגד המעצמות הקולוניאליות וסירב לקבל את תכתיביהן סיכום עבד אל־נאצר הוטעה בתחילה כאשר לא הבין שישראל עומדת להתקיפו ,אולם בהמשך גילה תבונה בזהותו שהצניחה במתלה היא פרובוקציה .הוא גילה נחישּות רבה בסירובו להיענות או להתפתות לפרובוקציה 15.אמנם הוא שילם מחיר מסוים באפשרו לישראל לכבוש את חצי־האי סיני ,אולם השכיל לקבל את השטח הזה בחזרה בדרכים מדיניות 16.עם זאת ,הוא יצא כשידו על העליונה משום שנתפס כמי שהתמודד בהצלחה נגד המעצמות הקולוניאליות וסירב לקבל את תכתיביהן .יתֵרה מזו ,הוא קבע ,מעשית ופורמלית ,שכל שטחה של מצרים (ובמשתמע ,של כל מדינה שהייתה בעבר תחת כיבוש) הוא בריבונותה הבלעדית ,ושלאף גורם לא יכולה להיות טענת ריבונות או בעלות על חלק ממנה ועל הרווחים הנובעים מכך. הקביעה הזאת זכתה להכרה הן על־ ידי מעצמות־העל והן על־ידי דעת הקהל העולמית .בכך עבד אל־נאצר רכש בצדק את מעמדו כאחד ממנהיגי העולם השלישי בכלל ,ושל העולם הערבי בפרט. לעניות דעתי ,אם בריטניה וצרפת היו מזדרזות ונלחמות בנחישּות רבה יותר כמתוכנן ומצליחות לכבוש את כל אזור התעלה בפרק זמן קצר ,לא היו מעצמות־העל כופות עליהן את רצונן לסגת ולפנות את האזור .כידוע ,אין דבר המצליח יותר מההצלחה ,וגם היפוכו של הדבר נכון. 62מערכות 466-465 גל פרל פינקל > חוקר אורח בתכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי להילחם שלא על מנת לנצח כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? מלחמת קוריאה ותוצאותיה הובילו את הצבא הסיני לרפורמה נרחבת ומקיפה שכללה את הסיוע מברית המועצות בנשק ,בהדרכה ותשתיות להקמת תעשייה צבאית סינית .צבא השחרור העממי הסיני הפך למודרני כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? 63 צבא סיני במלחמת קוריאה חיל המשלוח הסיני שפעל במלחמת קוריאה כונה “צבא המתנדבים העממי”, אף כי למעשה היה חלק מהצבא הסיני הסדיר 64מערכות 466-465 מ לחמת קוריאה התרחשה בשנים 1950־.1953 בראשיתה הייתה המלחמה מאבק בין שני חלקיה של קוריאה :צפון קוריאה ,שנתמכה בידי סין ובמידה פחותה גם ברית המועצות ,ודרום קוריאה ,שנתמכה בידי האומות המאוחדות בהנהגת ארצות הברית ,שאף שלחה לשם חיל משלוח. בנובמבר 1950בחרה סין בהנהגת מאו צה דונג לשלוח כוחות צבא במטרה לסייע לכוחות צפון קוריאה. הכוח הצבאי של ארצות הברית שלחם במלחמה היה למעשה אחד הצבאות המודרניים והמנוסים ביותר שלחמו אי פעם. גרעין אנשי הקבע שבו ,החל ממפקדי הפלוגות ועד למפקד כוח המשלוח הגנרל דאגלס מקארתור ,לחם בהצלחה במלחמת העולם השנייה ,הן בחזית האוקיינוס השקט והן באירופה .כלי הלחימה ,הניוד והלוגיסטיקה שהפעיל במלחמה היו הטובים והמתקדמים ביותר לזמנם1. לעומת זאת סין הקומוניסטית ,בהנהגת מאו ,הייתה אז מדינה ענייה ,שונה מאוד מן המעצמה המתקדמת והחזקה המוכרת לנו כיום .חולשותיו של צבא ההמונים שלה בציוד ,במיכון ובחימוש עלו על החוזקות שלו ,ובהם הניסיון הרב שצברו מפקדיו וחייליו במלחמת האזרחים שנסתיימה כשנה וחצי קודם לכן 2.למרות זאת היווה הצבא הסיני אתגר של ממש מול הכוח הצבאי החזק ,המתקדם והמנוסה בעולם. מאמר זה בוחן כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה. ויציאה להתקפה אסטרטגית על האויב עד להכרעתו4. אסטרטגיה זו מעולם לא מומשה כלשונה .למרות זאת היוותה אסטרטגיה זו את האופן שעל־פיו התכונן הצבא הסיני לפעול במלחמה ,גם כנגד צבא מודרני כצבא ארצות הברית5. הרכב הצבא ,מבנהו וציודו צבא השחרור העממי ,כפי שכונה צבא סין מאז הרפורמה שהחלה בשנת ,1945מנה כחמישה מיליון חיילים .אף שהוא היה מיומן וממושמע בלוחמה בלתי־סדירה ,הוא חסר מערכות גיוס מסודרות ,והיה נטול כמעט לחלוטין זרועות אוויר וים .פיקוד הצבא היה מבוזר וחסר שליטה מרכזית6. מנהיגי סין הקומוניסטית ראו צורך חיוני ודוחק להפוך את הכוח הבלתי סדיר אשר סייע להם לכונן את שלטונם לצבא מודרני שיבטיח את הישארותם בשלטון .לכן ,היה הצבא בטרם מלחמת קוריאה בעיצומו של שינוי .בין היתר, הוקמו אקדמיות צבאיות במטרה לפתח שדרת פיקוד וקצונה שתהיה כשירה לפקד ולהפעיל צבא מודרני .אף שהצבא נזקק נואשות לציוד לחימה מודרני (ובכלל זה לסטנדרטיזציה של כלי הנשק) הרי בשנת 1949לא נתאפשר הדבר .ברית המועצות בהנהגת סטאלין ,בעלת בריתה הטבעית לכאורה של סין הקומוניסטית ,לא נחפזה לספק זאת לסינים7. הצבא הסיני ,שהופעל במלחמת קוריאה סבל ממחסור ניכר בציוד ובחימוש ,ולמעשה רוב יחידותיו היו החמושות בעיקר בנשק קל .הוא חסר זרוע לוגיסטית וזרוע אוויר מודרנית שיתמכו את מאמצי הלחימה8. לרשות הסינים עמד בראשית המלחמה מספר קטן של דיוויזיות תותחנים 9,ואף שהן הוכחו כיעילות במלחמת ההתשה בשלב השני של המלחמה ,הרי ניידותן המוגבלת מנעה הפעלה יעילה שלהן בשלב הראשון10. יתרה מכך ,במערכה בקוריאה הרכבות היו מכשיר האספקה העיקרי של הצבא הסיני ,וכשאלו נפגעו היה לדבר השלכות משמעותיות על מצב האספקה בחזית11. בטרם מלחמת קוריאה שאף מאו לנצל כמחצית מן ההלוואה שנתנה ברית המועצות לסין ,כ־ 150מיליון דולרים ,כדי לכונן צי מלחמה. תוכננה ,בין היתר ,רכישת שתי סיירות מתוצרת בריטית .אולם בשל המלחמה ועלויותיה היו לסין רק מספר כלי־שיט קטנים להגנת חופים, ארבע צוללות רוסיות ישנות ,שתי משחתות ,מספר גדול של סירות סיור ,ארבעים ספינות נחיתה מתוצרת ארצות הברית ,שנלקחו שלל במלחמת האזרחים ,שולות מוקשים וסירות תותחים לנהרות12. בסיכומו של דבר הורכב הצבא הסיני בעיקרו מחיל אחד ,גם הוא ללא הכשרה וציוד מתאימים למלחמה מודרנית – חיל הרגלים. חיל המשלוח הסיני שפעל במלחמת קוריאה כונה "צבא המתנדבים העממי" ,אף כי למעשה היה חלק מהצבא הסיני הסדיר. ההפרדה נעשתה מטעם חוקתי ־ כדי למנוע מלחמה רשמית בין ארצות הברית לסין .כך נשמרה מראית עין של כוח נפרד שאינו קשור לסין הקומוניסטית .כוח זה שכלל שש ארמיות מנה בראשית הלחימה 250אלף חיילים ותפח עד סופה ,בשנת ,1953לכדי שלושה מיליון חיילים13. מנהיגי סין הקומוניסטית ראו צורך חיוני ודוחק להפוך את הכוח הבלתי סדיר אשר סייע להם לכונן את שלטונם לצבא מודרני שיבטיח את מאפייני הצבא הסיני ודרך הישארותם בשלטון לחימתו טרם הצטרפותו למלחמת קוריאה בחמש השנים שקדמו למלחמת קוריאה לחמו הקומוניסטים במלחמת אזרחים אכזרית (שנמשכה למעשה משנת )1927שהסתיימה בניצחונם בשנת .1949קודם לכן לחמו נגד היפנים במלחמת העולם השנייה3. דוקטרינה כאשר הוקם הצבא על־ידי מאו צה דונג בשנת 1927כצבא עממי ולא סדיר ,שפעל בתנאי מחסור ונחיתות חומריים נגד התנועה הלאומית והצבא היפני ,התבסס דפוס הפעולה שלו על לוחמת גרילה .לתפיסתו של מאו הגרילה תימנע מקרב סדור עם האויב בשל חולשתה ,וכל עוד אינה מחזיקה את העוצמה הדרושה לכך ,תימנע מחתירה להישגים אסטרטגיים .במקום אלו תחתור להישגים טקטיים" .התקף את החלש וברח מהחזק" קבע מאו ,והדגיש כי יש לנהל קרב רק כשהניצחון ודאי .מאו גיבש אסטרטגיית גרילה בת שלושה שלבים: שלב ראשון – האויב ינהל מתקפה ואילו כוחות הגרילה יבצעו נסיגה אסטרטגית תוך שהם מטרידים ללא הפסק את כוחות האויב. שלב שני – כאשר האויב יתפרס עד לקצה יכולתו ויתבצר בשטח שכבש ינהלו כוחות הגרילה מלחמת התשה נגדו. שלב שלישי – גיבוש כוחות הגרילה לכדי כוחות סדירים כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? 65 מאו עם הצבא הסיני כאשר הוקם הצבא על־ידי מאו צה דונג בשנת 1927כצבא עממי ולא סדיר ,שפעל בתנאי מחסור ונחיתות חומריים כנגד התנועה הלאומית והצבא היפני ,התבסס דפוס הפעולה על לוחמת גרילה שדרת הפיקוד מנהיג סין הקומוניסטית למן היווסדה בשנת 1949ובמהלך מלחמת קוריאה היה היושב ראש מאו צה דונג ,שצבר ניסיון צבאי רב במהלך מלחמת האזרחים נגד כוחות הקוומינטנג (המפלגה הלאומית הסינית). על כוחות צבא המתנדבים העממי הסיני במלחמת קוריאה פיקד הגנרל פנג דה חואי ,יליד ,1898בוגר "המסע הארוך" בשנים 1934־ ,1935אשר היה מפקד בולט במהלך מלחמת האזרחים ופיקד בין היתר על ארמיה. לאחר כינונה של סין הקומוניסטית שימש בכמה תפקידי פיקוד בכירים בצבאה 14.לצדו היו גנרלים מנוסים דוגמת הונג קסו זחי ,מפקד הלוגיסטיקה של צבא המתנדבים העממי ,אף הוא בוגר "המסע הארוך" ומתקפת מאה החטיבות כנגד היפנים, והגנרל יאנג דה זחי ,ראש אג"ם של צבא המתנדבים העממי שבשלהי המלחמה אף פיקד עליו ,אשר לחם במלחמה כנגד היפנים 15כמפקד חטיבה ובמלחמת האזרחים פיקד על ארמיה16. מאחר שמלחמת האזרחים של סין הסתיימה רק כשנה בטרם החלה מעורבות סין במלחמת קוריאה היו כמעט כל החיילים והמפקדים בוגרים מנוסים שלה. הצבא האמריקני ,מאפייניו ודרך לחימתו ערב ההצטרפות למלחמה הרכב הצבא ,מבנהו וציודו בחמש השנים שקדמו למלחמה עברו הכוחות המזוינים של ארצות הברית שינויים מרחיקי לכת בתחום כוח האדם .החל מסיום מלחמת העולם השנייה נדרשה ארצות הברית לבצע שינויים במבנה כוחה הצבאי ,בגודלו ובמשימותיו .נדרש אז שחרור מיידי של רבים מן החיילים שגויסו בגיוס החובה שהונהג במהלך המלחמה .בנוסף האמין הצבא האמריקני כי אבד כלח על הלוחמה האמפיבית ,מן הסוג שרווח במלחמת העולם השנייה .יו"ר המטות המשולבים ,גנרל עומר בראדלי ,אף העיד בשנת 1949בפני הסנאט כי אינו צופה מבצעים אמפיביים בקנה מידה רחב מעתה ואילך .קיצוצים נרחבים נערכו בצי (בוטלה בין היתר בניית נושאת מטוסים) ובחיל הנחתים. מנגד יש לציין כי מן הבחינה הטכנולוגית היו הכוחות המזויינים של ארצות הברית מצוידים במיטב הנשק המודרני של אותה עת .הדבר היה נכון בנוגע לטנקים, למטוסים ולספינות כמו גם לנשק האישי ברית המועצות שהגיעה להבנה כי לא ניתן לנצח במלחמה שבה פתחה צפון קוריאה הנתונה להשפעתה ,הציעה לנהל משא ומתן לסיומה 66מערכות 466-465 הצבא הסיני בסוף שנות הארבעים – תחילת שנות החמישים למרות מגבלותיו, היה הצבא הסיני אתגר של ממש מול הכוח האמריקני שהיה המתקדם והמנוסה בעולם. שנשאו הלוחמים 18.הכוח הלוחם שפעל בקוריאה מנה בראשיתו שתי דיוויזיות אמריקניות אולם לאחר משלוח כוחות האו"ם והנחיתה באינצ'ון עמד לרשות כוחות האו"ם כוח בסדר גודל של 12דיוויזיות19. שדרת הפיקוד ניסיונם הקרבי של המפקדים האמריקנים עלה באופן משמעותי על זה של יריביהם הסינים .הנשיא ערב מלחמת קוריאה ובמהלכה היה הארי ס .טרומן ,אשר לחם כמפקד סוללת תותחים במלחמת העולם הראשונה 20וכנשיא ארצות הברית הורה להטיל את פצצת האטום על יפן במלחמת העולם השנייה21. מפקד הכוחות כולם היה לא אחר מאשר הגנרל דאגלס מקארתור ,בוגר האקדמיה הצבאית וסט פוינט .מפקד אוגדת הרגלים "הקשת בענן" במלחמת העולם הראשונה אשר היה "גנרל החזית המעולה ביותר בצבא האמריקני באותה תקופה ".ומפקד כוחות צבאות בעלות הברית בזירת דרום האוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה ,בה נעשה מומחה ללוחמה אמפיבית .הוא זכה כמעט בכל עיטור אפשרי ולאחר המלחמה שיקם את יפן והנהיג בה חוקה ליברלית22. תחתיו פעלו הגנרלים וולטון ווקר ומתיו רידג'וויי .השניים פעלו במלחמת העולם השנייה כמפקדי גייסות והצטיינו בלחימה .רידג'וויי ,בלט בקרבות בחזית אירופה כמפקד אוגדת הצנחנים 82בנורמנדי וכמפקד גיס מוטס 23 .18גם בדרג הטקטי היו מפקדים מנוסים .ובהם רגימנט הנחתים ה ,1-לואיס “צ’ סטי” הנדרסון”,כאשר המקלעים של סמל “מאנילה ג’ון” באסילון ירו 26אלף כדורים בעת התקפת לילה עזה של רגימנט יפני”. 24 בטרם החלה המעורבות הסינית במלחמה ,השלימו הכוחות האמריקניים את אחד המהלכים הצבאיים המרשימים בהיסטוריה– הנחיתה האמפיבית בנמל אינצ'ון – שהוגדר כאחד התמרונים הצבאיים המבריקים בתולדות המלחמות 24.הוגה התוכנית היה גנרל מקארתור .תחילה דחו ראשי המטות את התוכנית ,שכן כפי שניסח זאת אחד ממתכנני המבצע" ,הכנו רשימה של כל המכשולים הטבעיים והגיאוגרפיים – ואינצ'ון 'התברכה' בכולם ".הנמל היה קטן ומוגן היטב .בנוסף שינויי הגאות והשפל במקום הם מהגבוהים בעולם 25.למרות שראשי המטות המשולבים ניסו להניאו מן המהלך ,התעקש על כך מקארתור באומרו כי "אנו יכולים להטיל לקרב 150מיליון אמריקנים ,ועדיין יוכל האויב להטיל לקרב בשל התעקשותו של מאו נקטו מפקדי הצבא הסיני אסטרטגיית גלים אנושיים .על פיה מסת החיילים האדירה של צבאם תהווה משקל נגד לאיכות הציוד והנשק שבידי האמריקנים, וזאת בתנאי שהמלחמה תישאר בתחום הלוחמה הקונבנציונאלית כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? 67 ארבעה אסיינים כנגד כל אמריקני .החלטתי לכן שלא לנהל את המלחמה בהתאם לתכתיביו של האויב ,אלא בהתאם למה שמכתיבים גורמי הכוח שלי .תכננו תוכנית שתאפשר לנו לנטרל את יתרונותיו ולמצות את היתרונות שלנו 26 "...ב־ 15בספטמבר נחתו כוחות גיס 10בפיקודו של הגנרל מקארתור ,ובהם אוגדת חיל הנחתים ,1והשיגו הפתעה מלאה .הכוחות נחתו בשלושה חופים :ה"אדום" ,בו לחמו כוחות הנחתים של דרום קוריאה. ה"ירוק" ,בו לחמו כוחות מחטיבת נחתים 5האמריקנית, וה"כחול" ,בו לחם רגימנט הנחתים 1בפיקוד פולר .הנחיתה הצליחה מעל למשוער ,והוגדרה לימים כמערכת קאנה של המאה ה־( 20על שם קרב קאנה של חניבעל כנגד הרומאים) .לאחר הקרב הודה גנרל מקארתור לכוחות הלוחמים ,ואמר כי "חיל הים והנחתים מעולם לא הבריקו יותר מאשר הבוקר" .27המהלך לכד את צבא צפון קוריאה בין שתי הזרועות של כוח האו"ם ,האחת מאינצ'ון והשנייה מפוסאן ,כך שהיה מנותק ממקורות האספקה שלו .תוך ימים ספורים נפלה גם סיאול בידי כוחות האו"ם28. מהלכי צבא ארצות הברית וצבא סין במלחמת קוריאה מתקנים את הרכבות ,הן שוב מופצצות "...אולם מאו סירב לבקשתו משום שהיה נחוש להילחם ככל שיידרש בכדי לשכנע את סטאלין בצורך לספק ציוד לחימה חדיש לסין .לאור זאת פתחו צבאות סין וצפון קוריאה ב־ 31בדצמבר ,1950במתקפה מתואמת .למחרת כבר הצליחו כוחותיהם ,שפעלו בתנאים קשים ,להתקדם כעשרה מיילים אל תוך השטח שבשליטת ארצות הברית 34.בינואר 1951כבשו הסינים את בירת דרום קוריאה ,סיאול. בעוד כוחות האו"ם נסוגים ,נהרג בתאונת דרכים גנרל ווקר, מפקדה של ארמיה ( 8שכללה עתה גם את כוחות גיס .)10 מחליפו ,גנרל רידג'וויי איש הצנחנים ,נקט צעדים לייצוב המצב תוך שהוא מנצל לטובתו את היתרון העיקרי של צבאו– עוצמת האש העדיפה .במקביל הוא חיזק את ביצורי קו ההגנה בחזית כך שיהוו מכשול אמיתי בפני הסתערויות סיניות .מתקפות הצבא הסיני בצ'יפיונג־ני ובוון־ג'ו נהדפו תוך שהסינים סופגים אבידות כבדות (מעל 10,000בני אדם) .כוחותיו של רידג'וויי החלו במתקפה נחושה שבמהלכה נכבשה סיאול מחדש והכוחות הסיניים נהדפו חזרה לעמדותיהם36. בעקבות הצלחותיו של רידג'וויי ,טען הגנרל מקארתור כי "עלינו לנצח .אין תחליף לניצחון" ועל כן יש להפעיל כוח רב יותר במטרה להשתלט על קוריאה כולה. מקארתור תכנן להפציץ את הגשרים על היאלו ואף ,אם יידרש לכך ,להשתמש בנשק גרעיני .הנשיא טרומן לעומתו לא ראה את המצב באורח דומה ושאף להשבת הסטטוס קוו לקדמותו .גנרל בראדלי ,יו"ר המטות המשולבים ,טען כי גישה זו של מקארתור תסבך את ארצות הברית "במלחמה הלא נכונה ,במקום הלא נכון ,בזמן הלא נכון ועם האויב הלא נכון ".משנאסרה דרך פעולה זו על מקארתור ,ניסה להפעיל את דעת הקהל האמריקנית לטובתו כמנוף לחץ על הממשל .לאור זאת הדיח אותו הנשיא טרומן ,שכסרן תותחנים שירת זמן קצר כפקודו במלחמת העולם הראשונה ,מן הצבא וכפה עליו פרישה 37.לאחר הדחתו טען מקארתור בפני הסנאט בזכות הקו בו דגל ואמר כי "כאשר אנשים נקלעים לקרב ,אסור שיהיה גורם מלאכותי בשם המדיניות שיכביד על האנשים ,ויגרע מיעילותם ומסיכוייהם לנצח ,דבר שיגדיל את אבידותיהם .".טרומן ,מיותר לציין, חשב אחרת38. ב־ 23במרס 1951פתחו הכוחות בפיקוד גנרל רידג'וויי במבצע "אמיץ" שמטרתו הייתה להשמיד את הכוחות של צפון קוריאה במערב קוריאה ובדרומה .בין היתר כלל המבצע את הצנחת חטיבה מוטסת 187כ־ 150ק"מ צפונית־מערבית לסיאול במטרה לחסום את נסיגתן של יחידות צפון קוריאניות ולמנוע מהן לחבור לארמייה 26של הצבא הסיני .המבצע הוכתר בהצלחה ובסוף מרס 1951יוצב קו החזית 39 .הצדדים היו נתונים בקיפאון ובעמדות קבועות זה מול זה ,משל היו לוחמים במלחמת העולם הראשונה 40.שלב זה במלחמה נמשך כשנתיים ארוכות של התשה מרובת נפגעים בשני הצדדים41. האסטרטגיה בה נקט הצבא הסיני ,בהנחייתו ובהתעקשותו של מאו, השיגה הפתעה והצלחה בראשית המעורבות הסינית במלחמה ,אולם נוכח עוצמת האש והמערך הלוגיסטי העדיפים שברשות האמריקנים היא נכשלה כישלון חרוץ מטרת כוחות ארצות הברית והאו"ם במלחמה כפי שהגדירה הגנרל מקארתור הייתה השמדת הכוחות המזוינים של צפון קוריאה .לאחר שחרור סיאול התקדמו הכוחות מקו הרוחב ,38שהיווה את הגבול בין הקוריאות ,תוך קבלת אישור מן הנשיא טרומן ,לעבר עמק הנהר יאלו .עמק זה היווה את הגבול בין סין לצפון קוריאה, ודרכו הזרימה סין ציוד וסיוע לצבא צפון קוריאה .מקארתור שאף לפגוע במרכז הכובד הזה במטרה להשמיד את צבא צפון קוריאה .ב־ 24בנובמבר החלו כוחותיו לפעול בעמק היאלו29. ב־ 26בנובמבר פתח הצבא הסיני בהתקפת פתע ,שכללה מאות אלפי חיילים רגלים ,כנגד כוחות האו"ם וכוחות דרום קוריאה מן החזית ומן מהאגפים ומהעורף30. ארמיה 8נסוגה תוך אבדות רבות ,ואילו גיס 10כותר במאגר צ'ואסין בידי כוח סיני עדיף פי שניים .הקורפוס לחם בקור המקפיא של החורף הקוריאני במשך 17ימים במטרה לפרוץ את הכיתור .במהלך הקרב הצהיר קולונל לואיס "צ'סטי" פולר ,עתה עוזרו של מפקד אוגדת הנחתים ,1כי "חיפשנו את האויב כבר כמה ימים .סוף־סוף מצאנו אותו .הם מכתרים אותנו .זה מקל על הבעיה שלנו למצוא את הברנשים האלה ולהרוג אותם 31".האמריקנים הסבו לסינים אבידות כבדות בשל עדיפותם בעצמת האש ,תוך גילויי גבורה יוצאי דופן .לבסוף נחלץ הגיס מן הכיתור ופונה בהצלחה מנמל הונגנאם32. מפקד חיל המשלוח הסיני ,הגנרל פנג דה־חואי שאף לעצור את מתקפתו מצפון לקו הרוחב 38שכן צפה את הקשיים בתחומי הלוגיסטיקה והתחזוקה" .כוחותינו אינם יכולים לקבל אספקה של מזון ,תחמושת ,נעליים ,נפט ומלח ...הבעיה העיקרית היא היעדר חיפוי אווירי והיעדר תעבורת רכבות אמינה .ברגע שאנו 68מערכות 466-465 במאי 1951אירע "הטבח של מאי" בו נהדפה מתקפת האביב השנייה של צבא המתנדבים העממי .שישה ימים ולילות "נמשכה הטחינה הטוטאלית של המוני־היריב על ידי ארטילריה־ דיביזיונית ,ארטילריה כבדה ומרגמות ,אוויריית הסער ומפציצי B־ 26הממטירים ,במשך לילות ,כל לילה ברציפות ,מאות טונות של פצצות .אותה שעה קוצרים הטנקים – הערוכים במבני־ קרב על פני כל העמקים – את גלי־ההסתערות בירי מקלעיהם". אבידות הכוחות הסינים בקרב זה עומדות על כ־ 66אלף בני אדם42. ברית המועצות שהגיעה להבנה כי לא ניתן לנצח במלחמה שבה פתחה צפון קוריאה הנתונה להשפעתה ,הציעה לנהל משא ומתן לסיומה .בשל כך שינה האו"ם את מטרתו המוצהרת מהשמדת צפון קוריאה להסגת כוחותיה מדרום קוריאה. המו"מ נמשך כשנתיים ובמהלכו נמשכה מלחמת ההתשה בקווים 43.ב־ 27ביולי ,1953בעת ממשל אייזנהאואר ,הושגה הפסקת האש הסופית בין הצדדים .שתי הקוריאות נשארו מדינות נפרדות ,כאשר מפריד ביניהן קו הפסקת האש ,העובר בחלקו המזרחי מצפון לקו הרוחב ,38ובחלקו המערבי מדרום לו ,מצב שנשמר גם כיום .זוהי הפסקת האש הארוכה ביותר בהיסטוריה44. יותר משלושה מיליון חיילים סינים לחמו במלחמת קוריאה .לפחות כארבע מאות אלף מהם נהרגו בקרבות .הערכה רוסית רשמית היא כי מיליון חיילים סינים נהרגו, ובהם בנו של מאו45 . אופן התמודדות הצבא הסיני עם הכוח הצבאי האמריקני המרופדים והשמיכות נשרפו בפצצות נפאלם .חיילים רבים נועלים עדיין נעלי כותנה ,וחלקם אפילו יחפים47 "... הסינים כאמור לא נהנו מסיוע אווירי וימי ,וחסרו מערך לוגיסטי שיתמוך לחימה בטריטוריה מרוחקת מגבולות המדינה. בנוסף סבלו הכוחות הסינים מפיקוד ושליטה לקויים .תביעתו של מאו לממש את הגרילה הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית הביאה לכך שהכוחות ,שלחמו במלחמה מודרנית סדורה מן הסוג הדומה למלחמת העולם השנייה ,נדרשו למשוך יחידות אויב, לכתרן ולהשמידן ,ולהסתייע באוכלוסייה המקומית בדומה לאופן שעשו במלחמת האזרחים .גלים של חיילים מסתערים הוטלו לקרב .החיילים האמריקנים העידו כי היו אלה הלוחמים 48 הטובים ביותר שבהם לחמו. בראשית הקרבות תקפו הסינים בעיקר בלילה ,משום שאז (בטרם פותחו אמצעי ראיית לילה לכוחות הצבא) לא ניתן היה להפעיל כנגדם אש תותחים וטנקים יעילה. יתרה מזו ,עמדות הכוחות האמריקניים היו חסרות ביצורים ,מיקוש ומלכודות תאורה, כך שהיו פגיעות במיוחד להסתערות המונית. הן מוקמו על גבעות לא גבוהות ללא חפיפה באש בין מוצב למוצב ועם מרווח גדול מדי בין המוצבים .גם דרכי הנסיגה של הכוחות לאחר המתקפה הסינית בנובמבר הפכו לשדה קרב והסינים השכילו להציב חסימות שאילצו את הכוחות ללחום על כל שעל .אולם בנחישות שהפגינו הכוחות הלוחמים הסינים לא היה די .לאחר כחודשיים מוצלחים בהם ניהלה סין מלחמת תנועה התקפית הגיע החורף .או אז התגלה החיסרון הלוגיסטי בכל עוזו ,שכן החורף בקוריאה הינו קשה במיוחד .הכוחות האמריקנים מנגד ,השכילו למצות את יתרונם בלוגיסטיקה ,תמרון ובעיקר כוח אש מסיבי49 . המפנה אירע כאשר נטל הגנרל רידג'וויי את הפיקוד ונקט בצעדים לייצוב המצב 50.תוך שהוא מנצל לטובתו את היתרון העיקרי של צבאו – עוצמת האש העדיפה .במקביל חיזק את ביצורי קו חזית כך שייעשו מכשול אמיתי בפני הסתערויות סיניות .רידג'וויי קבע כמה תנאים שעל הכוחות לקיים בעת הלחימה: מיקום קו עמדות הגנה יעיל וביצורו. חזית רצופה ככל שאפשר. צפיפות הכוחות במטרה לשלוט באופן מיטבי בשטח כמענה למסה האדירה של הכוחות הסיניים. הבטחת אספקה סדירה וקבועה של תחמושת – תנאי הכרחי לקיום לחימה יעילה כנגד יתרונם הכמותי של הסינים51 . בעוד שהצדדים היו נתונים בקיפאון ובעמדות קבועות זה מול זה, סייעה לאמריקנים העובדה כי תנאי השטח הקשים הפריעו לכוחות הסיניים לבצע מהלכי משיכה וכיתור של יחידות אויב .האוכלוסייה המקומית שסבלה אף היא מפגעי המלחמה לא הייתה יכולה לסייע לצבא ,באופן שהורתה דוקטרינת הגרילה של מאו .מחלוקות ועימותים עם בעלי הברית הצפון קוריאנים השפיעו גם הם על תפקוד הצבא הסיני .קשיים אלו ,ובמקביל מתקפות הכוחות האמריקנים בהובלת רידג'וויי ,הביאו לכך שהצבא הסיני התקשה לתאם את מתקפותיו ולספק את עצמו די צורכו .לקראת סיום המלחמה מצא עצמו הצבא התוצאות הרות האסון (כמיליון חללים) של ההתמודדות בין הצבא האמריקני לבין הצבא הסיני הביאו את הפיקוד הבכיר הסיני להכרה כי יש לנטוש את דוקטרינת הגרילה המאואיסטית בשל התעקשותו של מאו נקטו מפקדי הצבא הסיני באסטרטגיית הגלים האנושיים .על פיה מסת החיילים האדירה של צבאם תהווה משקל נגד לאיכות הציוד והנשק שבידי האמריקנים ,וזאת בתנאי שהמלחמה תישאר בתחום הלוחמה הקונבנציונאלית .הנחת המוצא היתה שברית המועצות תמנע שימוש בנשק גרעיני במלחמה בשל ההרתעה ההדדית השוררת בינה לבין ארצות הברית (ברית המועצות נעשתה מעצמה גרעינית בשנת .)1949את יתרונם הכמותי הפעילו מפקדי הצבא הסיני את אסטרטגיית "הגלים האנושיים" – המוני חיילים סינים המסתערים על עמדות האויב ,לעיתים מבלי שברשות כולם נשק אישי זולת כידון .חיילים אלו ,בוגרי מלחמת האזרחים ,היו מיומנים ,ממושמעים וקשוחים. הכוחות האמריקנים הופתעו מן המסה העצומה ובראשית הקרבות כנגד הסינים לא הצליחו לבלום את התקדמות הגלים המסתערים ,והללו זכו בתחילה בכמה הצלחות והסיגו את כוחות ארצות הברית לאחור 46.מנגד ,הבחירה בקו פעולה זה לא הייתה ללא מחירים .ב־ 19בדצמבר ציין הגנרל פנג דה־חואי בפני היושב ראש מאו כי הטמפרטורה במרחב הלחימה הינה 30 מעלות מתחת לאפס וכי חייליו מותשים .עוד ציין כי "רגליהם אינן מתפקדות בגלל כוויות קור ,והם נאלצים לישון בחוץ... רוב החיילים לא קיבלו מעילים ונעליים מרופדות .המעילים כיצד התמודד הצבא הסיני עם העדיפות החומרית־טכנולוגית של הצבא האמריקני במלחמת קוריאה? 69 הנחיתה האמפיבית בנמל אינצ’ון בטרם החלה המעורבות הסינית במלחמה ,השלימו הכוחות האמריקניים את אחד המהלכים הצבאיים המרשימים בהיסטוריה – הנחיתה האמפיבית בנמל אינצ’ון – שהוגדר כאחד התמרונים הצבאיים המבריקים בתולדות המלחמות הסיני בקריסה מוחלטת שכן חייליו ,שרבים מהם נהרגו באש אויב עדיפה ,הותשו בלחימת חי"ר נגד צבא ממוכן וסבלו מקור ,מרעב וממוראל נמוך .בפשטות ,הצבא הסיני בגמר מלחמת קוריאה לא היה גוף צבאי לוחם ונדרש לשידוד מערכות כולל ולרפורמה בציוד ובהכשרה במטרה לשוב ולמלא את ייעודו ככזה52 . ניתן לומר שהאסטרטגיה שאותה נקט הצבא הסיני ,בהנחייתו ובהתעקשותו של היו"ר מאו ,השיגה אמנם הפתעה והצלחה בראשית המעורבות הסינית במלחמה ,גם אם במחירים כבדים ,אולם נוכח עוצמת האש והמערך הלוגיסטי העדיפים שברשות האמריקנים היא נכשלה כישלון חרוץ .רק בשל העובדה שממשל טרומן דגל בחזרה לסטטוס קוו נמנעה ארצות הברית מלהכריע צבאית את סין במלחמה .זאת על אף שהצבא הסיני היה מוכה ברוחו ,חסר בציוד ובאספקה, ולמעשה עמד בפני התפוררות .למזלה של סין רצה טרומן ב"לחימה עד לנקודה שתוכל ארצות הברית לנהל משא ומתן בשם כוחות האו"ם ,והסכמה לאופן כלשהו של חלוקת קוריאה .בקצרה ,הכוח לא יופעל אסטרטגית כדי להשיג את היעד הפוליטי ,אלא בצורה שתאפשר הישגים בשולחן המשא ומתן53 ". אף ששני הצבאות הגיעו למלחמה זו כשמאחוריהם ניסיון קרבי ניכר מן המלחמה הקודמת שבה לחמו ,הרי שניסיונם העדיף של האמריקנים בניהול מלחמה מודרנית ,עתירת אמצעים וכוח אש ,הטה את הכף לטובתם 54.יש לציין כי הדבר לא סייע בידי האמריקנים, כמה שנים לאחר מכן ,במלחמת וייטנאם ,אף שניצחו בכל קרב וקרב .אולם שם הופעלה כנגדם מלחמת גרילה שונה בתכלית55. התוצאות הרות האסון (כמיליון חללים) של ההתמודדות בין הצבא האמריקני לבין הצבא הסיני הביאו את הפיקוד הבכיר הסיני להכרה כי יש לנטוש את דוקטרינת הגרילה המאואיסטית. לאחר המלחמה קיים הצבא רפורמה נרחבת ומקיפה שכללה את הסיוע לו קיווה מאו מברית המועצות בנשק ,בהדרכה ובתשתיות להקמת תעשייה צבאית סינית .הסובייטים הדריכו את עמיתיהם הסינים בתורות פיקוד ושליטה מתקדמות וסיפקו להם מערכות בתחום זה .שני המרכיבים – המלחמה והסיוע הסובייטי – הפכו את צבא השחרור העממי הסיני למודרני .הוקמו זרועות ים ואוויר, בוצעו תרגילים נרחבים ואף נוסדה מערכת היררכית של דרגות. שינויים אלו היוו הלכה למעשה נטישה של הדוקטרינה הקודמת אף כי הצבא נמנע מלהצהיר על כך מפורשות56. מן הבחינה הטכנולוגית היו הכוחות המזויינים של ארצות הברית מצוידים במיטב הנשק המודרני של אותה עת 70מערכות 466-465 סרן ישי קמלמן > קצין בחטיבה האסטרטגית באג"ת כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש כיצד קרה שהיפנים חפצו בהמשך נוכחותם של מי שהיו אך זמן קצר קודם לכן אויביהם המרים? כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש 71 כוחות אמריקניים ביפן, אוקינאווה ביפן נוצרה מציאות יוצאת דופן שבה לשני הצדדים היה אינטרס בקיומה של נוכחות צבאית אמריקנית משמעותית במדינה 72מערכות 466-465 מבוא לאחר הטלתן של פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי באוגוסט 1945נכנעה יפן ללא תנאי ,והשליטה בה עברה לידי כוח כיבוש אמריקני בפיקודו של גנרל דאגלס מקארתור .הליברליזציה והדמוקרטיזציה המהירות שעברה יפן במסגרת תהליך השיקום שיזם מקארתור איפשרו לסיים את משטר הכיבוש האמריקני כבר ב־ ,1952אולם במדינה נותרו רבבות חיילים אמריקנים בבסיסים רבים ,ובהמשך אף תוגבר הכוח האמריקני במידה ניכרת. בעוד שכל מדינה כבושה שואפת להיפטר מהר ככל האפשר מהכוח הכובש ,אולם ביפן נוצרה מציאות יוצאת דופן שבה לשני הצדדים היה אינטרס בקיומה של נוכחות צבאית אמריקנית משמעותית במדינה .היפנים היו מעוניינים בכך משום שבמלחמת העולם השנייה ספגה מדינתם מכה כה קשה עד כי היא לא הייתה מסוגלת לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלה .האמריקנים היו מעוניינים בכך כדי לבלום את התפשטות הקומוניזם במזרח אסיה ובשל קרבתה של יפן לבריה“מ ,שהייתה היריב העיקרי של ארה“ב במחצית השנייה של המאה ה־.20 רקע היסטורי נוכחותם של הבסיסים האמריקניים במדינה 2.בנובמבר 1978 חתמו שתי המדינות על “הסכם הקווים המנחים לשיתוף פעולה בהגנה“ .ההסכם הזה מפרט את התנאים לשיתוף פעולה בין המדינות במקרה של התקפה על יפן ,והוא משמש בסיס ליחסים הביטחוניים ביניהן עד היום3. התגבשות התפיסה האמריקנית מהסקירה ההיסטורית עולה כי הנוכחות האמריקנית ביפן החלה עוד לפני שפרצה המלחמה הקרה ,אולם היא הפכה לקריטית בעקבותיה .בעקבות מלחמת העולם השנייה נותרו בעולם רק שתי מעצמות גדולות -ארה“ב ובריה“מ .זו האחרונה עשתה מאמץ מוגבר להפיץ את שיטת המשטר שלה ולהרחיב את תחומי השפעתה .כדי לבלום את המאמץ הסובייטי הכריז נשיא ארה“ב הארי טרומן במרס 1947על “דוקטרינת הבלימה“ 4.על פי הדוקטרינה הזאת התחייבה ארה“ב לבוא לעזרתה של כל מדינה שתעמוד בפני איום חיצוני או פנימי של כוחות קומוניסטיים. הבסיס לדוקטרינה הזאת היה החשש מפני אפקט הדומינו - שנפילת מדינה אחת לידי הקומוניסטים תגרור אחריה נפילת מדינות נוספות .יישום הדוקטרינה הזאת חייב את ארה“ב לפרוס את כוחותיה בכל העולם. במחצית השנייה של שנות ה־ 40ריכזה ארה“ב את עיקר המאמץ שלה בגרמניה, ובמקביל הקטינה את כוחותיה שביפן ואת נוכחותה הימית בסביבתה 5.אולם לאחר השלמת המהפכה הקומוניסטית בסין והצלחת הניסוי הגרעיני של בריה“מ ב־ ,1949גדלה מאוד חשיבותה של יפן בעיני ארה“ב בשל קרבתה הן לבריה“מ והן לסין .מלחמת קוריאה ,שפרצה ביוני ,1950המחישה לאמריקנים שהם לא טעו :בסיסיהם ביפן היו העורף הלוגיסטי לכוחותיהם בקוריאה (ראו מפה .)1במהלך המלחמה הצהיר מקארתור כי יפן היא הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של ארה“ב באסיה. הנוכחות האמריקנית ביפן החלה עוד לפני שפרצה המלחמה הקרה ,אולם היא הפכה לקריטית בעקבותיה לאחר שיפן נכנעה כפה עליה הממשל הצבאי האמריקני חוקה .זו נועדה להבטיח שיפן תהפוך לדמוקרטיה ולא תשוב להיות דיקטטורה צבאית שמסכנת את כל שכנותיה .נוסף על כך נועדה החוקה להחיש את שיקומה הכלכלי של המדינה .בחוקה החדשה נאסר על יפן להפעיל כוחות צבא מחוץ לשטח המדינה. ב־ 1952חתמה יפן על הסכם לשיתוף פעולה ולהגנה הדדית עם ארה“ב .אף שההסכם הזה -כמו החוקה -היה כפוי ,היה ליפן עניין רב בו שכן במסגרתו נטלה על עצמה ארה“ב התחייבות להגן עליה מפני כל איום חיצוני. כתוצאה מכך יכלה יפן להתמקד בפיתוח כלכלתה בלי שנאלצה להשקיע משאבים רבים במערכת צבאית להגנתה1. נוכחותם של כוחות ביפן הפכה להיות חשובה במיוחד לאמריקנים עם פריצתה של מלחמת קוריאה ב־ .1950במהלך אותה המלחמה הייתה יפן עורף אסטרטגי ולוגיסטי לכוחות האמריקניים שלחמו בקוריאה. ב־ 1954הוקם מחדש צבא יפן ,אך המנדט שלו היה אך ורק להגן על ביטחון הפנים .כאמור ,נאסר עליו לפעול מחוץ לגבולות המדינה .נוסף על כך המשיכה ארה“ב ליטול על עצמה אחריות מלאה להגנה על המדינה ,וכתוצאה מכך הייתה ההוצאה של היפנים על ביטחון נמוכה מאוד ,והצבא נאלץ להסתפק בציוד דל ומיושן. בשנות ה־ 70וה־ 80התחזקה מאוד כלכלתה של יפן ,עד כי היו מומחים שטענו כי היא עומדת לעבור את כלכלת ארה“ב. בעקבות עוצמתה הכלכלית הגוברת והתגברות העוינות ביפן לנוכחות האמריקנית הסכימה ארה“ב להחזיר ליפן את הריבונות בכל האיים שנותרו בשליטתה מאז המלחמה .העברת הריבונות הוצאה אל הפועל במאי ,1972ובמקביל נחתמו הסכמים להסדרת ההיבט הגיאו־אסטרטגי הנשיא דווייט אייזנהאואר ( )1961-1953ייחס חשיבות רבה לחיזוק הברית עם יפן ולביסוס הנוכחות הצבאית בשטחה בעיקר באי אוקינאווה שמיקומו בין טייוואן ,לפיליפינים,לקוריאה ולסין מקנה לו חשיבות אסטרטגית רבה (ראו מפה .)2האי גם קרוב לחצי האי הודו־סין ,הכולל ,בין היתר ,את בורמה ,את קמבודיה ואת תאילנד -שלוש מדינות שגם עליהן רצתה ארה“ב להגן מפני הסובייטים .קרבתו לטייוואן הפכו אותו לבסיס הגנה קריטי על האי שבו ראו הסינים חלק ממדינתם. בנאום שנשא ב־ 26בדצמבר 1953הדגיש אייזהאואר שמיקומה של יפן הופך אותה לחיונית להבטחת העוצמה האמריקנית6. אייזנהאואר חשש מפני השתלטות הקומוניסטים במדינות קטנות רבות באזור -מה שי ַטה בסופו של דבר את מאזן הכוחות העולמי לטובת הסובייטים והסינים ,שבאותה העת עדיין ראו בהם האמריקנים מקשה אחת .יפן הייתה בעיניו בסיס איתן ומעוז צבאי קדמי מול ניסיון ההתפשטות של הקומוניסטים בעידודן של בריה“מ ושל סין7. כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש 73 רוסיה מונגוליה הונשו צפון קוריאה דרום קוריאה סין יפן בהוטאן נפאל הודו טייוואן ויטנאם לאוס פיליפינים מיאנמר בנגלדש תאילנד קמבודיה מפה :4מפת המזרח הרחוק עדות מובהקת לחשיבותה של יפן גם לאחר סיום מלחמת קוריאה ניתן ללמוד ממברק שנשלח משגרירות ארה“ב ביפן למחלקת המדינה האמריקנית שבו הודגשה חיוניותה של האחיזה האמריקנית ביפן הן מההיבט הלוגיסטי והן מההיבט האסטרטגי .במברק נאמר שהאחיזה הזאת מאפשרת לארה“ב להגיב במהירות על בעיות המתפתחות באזור ולכן חיוני לטפח את הברית עם יפן ולהשאיר את הכוחות האמריקניים בשטחה 8.המסקנות האלה באו לידי ביטוי גם בהחלטות של המועצה האמריקנית לביטחון לאומי .באלה הודגש שהבסיסים האמריקניים והמתקנים הלוגיסטיים שבשטחה של יפן (ראו מפה )3הם מרכיב הכרחי להגנה אפקטיבית - צבאית וכלכלית -על המזרח הרחוק ועל מערב האוקיינוס השקט מפני תוקפנות קומוניסטית9. ניתן אפוא לראות כיצד מאפייניו הגיאו־ אסטרטגיים של המרחב היו הגורם העיקרי בהיערכות הצבאית של האמריקנים. במקביל ,ההיערכות הזאת של האמריקנים עיצבה במידה רבה את המרחב שבו הם פעלו. מטרת הנוכחות הצבאית הפיזית של האמריקנים ביפן הייתה למצות את העוצמה הצבאית האמריקנית במקרה הצורך ובה בעת למנוע ולסכל איומים רלוונטיים .הנוכחות הצבאית האמריקנית ביפן לא רק הבטיחה את הישארותה של יפן במסגרת המערב ומנעה את זליגתה לצד הקומוניסטי ,אלא אף איפשרה לארה“ב להקרין את עוצמתה על שטחים נרחבים במזרח הרחוק ולפעול בהם באפקטיביות רבה במקרה של איום צבאי -סובייטי או סיני .לרשות האמריקנים אומנם עמד הצי השביעי ,אך יעילותו הייתה נפגעת מאוד ללא בסיסים ביפן (ראו מפות 2 ו־ .)4צי זקוק לנמלים ולמפקדות יבשתיות. האי גואם הוא אומנם שטח חסות אמריקני, ובו בסיסי צבא חשובים ,אך הוא רחוק מדי מהזירה. נוכחותם של האמריקנים ביפן הקנתה לארה“ב חופש פעולה בעיצוב מדיניות החוץ שלה באזור .חופש הפעולה הזה בא לידי ביטוי -כפי שכבר הוזכר -במלחמת קוריאה ,אך גם בתחומים נוספים :ארה“ב הציבה ביפן בסיסי מודיעין ומכ“ם ,ומיפן המריאו מטוסי הביון מדגם יו־ 2למשימות ריגול .במלחמת וייטנאם הייתה יפן העורף הלוגיסטי של צבא ארה“ב ,ומבסיסי אוויר ביפן ,ובמיוחד באוקינאווה ,המריאו המפציצים האסטרטגיים מדגם בי־10.52 כאמור ,החשש העיקרי של האמריקנים היה מפני השתלטותה של בריה“מ על יפן .ב־ 1945השתלטה בריה“מ על חלקו הדרומי של האי סחלין ,שהיה עד אז בשליטת יפן ,וכן על האיים מאפייניו הגיאו־ אסטרטגיים של המרחב היו הגורם העיקרי בהיערכות הצבאית של האמריקנים .במקביל, ההיערכות הזאת של האמריקנים עיצבה במידה רבה את המרחב שבו הם פעלו 74מערכות 466-465 הקוריליים .בין חצי האי סחלין להוקאידו (הצפוני מבין ארבעת האיים הגדולים של יפן) מפריד מצר לה פרוז שרוחבו 40ק“מ בלבד .בין האי הקורילי המערבי ביותר לבין הוקאידו מפרידים קילומטרים ספורים .נוסף על כך נשקפה ליפן סכנה גם מהכוחות הרוסיים שבמחוז פרימורסקי שבמזרח הרחוק הרוסי ,שבירתו היא ולדיווסטוק .המחוז הזה משתרע לאורך חופו המערבי של ים יפן -מול האי היפני הוקאידו ומול חלקו הצפוני של האי המרכזי של יפן ,הונשו (ראו מפה .)1ללא הגנה אמריקנית בהחלט ניתן היה להעלות על הדעת השתלטות סובייטית על יפן .העובדה היא שעד היום לא ויתרה רוסיה על כיבושיה ביפן :דרום האי סחלין והאיים הקוריליים. את ההרתעה השיגו האמריקנים בעיקר הודות לבסיסי האוויר הגדולים מיסאווה וקדנה ובזכות נמל יוקוסוקה ,שהוא הבסיס הימי האמריקני הגדול ביותר מחוץ לארה“ב .מהנמל הזה יוצאים גם היום פטרולים של הצי השביעי האמריקני שכולל ,בין היתר, נושאות מטוסים וצוללות גרעיניות .הנוכחות של צבא ארה“ב ביפן העניקה אפוא לאמריקנים עומק אסטרטגי .יפן הייתה למעשה התשתית הפיזית שאיפשרה לצבא ארה“ב ליישם את תורת הביטחון שגיבש הממשל (הדרג האזרחי). את הנוכחות האמריקנית ביפן השלימה מערכת של בריתות הגנה דו־צדדיות (עם יפן ,הפיליפינים ,דרום קוריאה וטייוואן) ורב־צדדיות( CEATO :שכללה 9מדינות :ארה“ב ,אוסטרליה, צרפת ,בריטניה ,ניו־זילנד ,פקיסטן ,הפיליפינים ,תאילנד ודרום וייטנאם) וברית בגדאד (שכללה 5מדינות :בריטניה, עיראק ,טורקיה ,פקיסטן ואיראן .באופן פורמלי ארה“ב לא הייתה חלק מהברית הזאת ,אף שהיא עמדה מאחוריה) .תכליתן של הבריתות האלה הייתה לכונן חגורות מרחביות לבלימת התפשטותו של הקומוניזם11. רצונה של ארה“ב להגן על בעלות בריתה באסיה הגדיל את החשיבות של נוכחותה ביפן .החשיבות הזאת הומחשה במלחמת קוריאה שבה הפכה יפן לבסיס הלוגיסטיקה המרכזי של הכוחות האמריקניים .ללא הנוכחות הזאת הייתה ארה“ב מתקשה מאוד הצי האמריקאי ביפן הנוכחות הצבאית האמריקנית ביפן הבטיחה את הישארותה של יפן במסגרת המערב ומנעה את זליגתה לצד הקומוניסטי 70שנים לסיום מלחמת העולם השנייה מבט מבייג'ין מבוא ב־ 3בספטמבר 2015התקיים בבייג‘ין ,בירת סין ,מצעד צבאי לציון 70שנים לסיום מלחמת העולם השנייה והניצחון על יפן .היה זה אירוע שתוכנן היטב ובוצע בדקדקנות עד לפרטי פרטים בהשתתפות צבאות זרים ממדינות שונות ובנוכחות קהל מוזמנים שנבחר בקפידה .במצעד הוצגה לראווה עוצמתם של הכוחות המזוינים של סין ,והוקרן הרושם של נאמנותם המוחלטת של החיילים לנשיאה הנוכחי של סין ,שי ג‘ינפינג ,שהוא גם המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית השולטת במדינה. במקביל ובמסגרת חגיגות הניצחון על יפן ,התקיים בבייג‘ין, לראשונה ,הכנס הבין־לאומי ה־ 41להיסטוריה צבאית .נושא הכנס היה“ :מלחמת העולם השנייה והשפעתה על התפתחות הלוחמה במאה ה־ .“20כאשר קיבלנו אנו ,בעמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ,החברים בעמותה הבין־ לאומית ,הזמנה לכנס ,תמהנו לא מעט על בחירת הנושא. הרי במלחמת העולם השנייה הנהיג את סין צ‘יאנג קאי שק, שפעל ככל יכולתו כדי לחסל את המפלגה הקומוניסטית הסינית .אבל מהר מאוד התבררה הסיבה לקיום הכנס במועד הזה דווקא בבייג‘ין .הנהגת סין הנוכחית מעוניינת להציג את השקפתה בנוגע למלחמת העולם השנייה ובנוגע לחלקה של סין במלחמה הזאת .להלן עיקריה של נקודת המבט הסינית שאותה הציגו כמה קצינים בכירים ,חוקרים ומלומדים סינים שהשתתפו באירוע: מלחמת 14השנים מלחמת העולם השנייה נקראת בסין גם המלחמה הבין־ לאומית למיגור הפשיזם .המלחמה נגעה לגורל האנושות כולה. הייתה זו מלחמה משולבת ,שכן את הציר גרמניה־איטליה־יפן לא ניצחה מדינה בודדת ,אלא ברית אנטי פשיסטית ,שבה היה לסין תפקיד מרכזי ואף מכריע :למנוע את שילוב עוצמתן הצבאית של מדינות הציר .היא הייתה שדה הקרב העיקרי במזרח. 14שנות העמידה נגד התוקפנות של יפן נחלקות לשני שלבים :הראשון התאפיין בעמידה מקומית נגד היפנים והשני בעמידה לאומית נגדם .בשנים 1937-1931ניהלו כוחותיההצבאיים של סין ותושביה התנגדות מקומית במקומות רבים ברחבי סין נגד הפלישה היפנית .הפלישה הזאת הייתה יריית הפתיחה במלחמת העולם נגד הפשיזם .התקופה הזאת הייתה כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש 75 עם גרמניה ועם איטליה ובכך תאפשר להן להביס את גרמניה לפני שיתפנו להילחם נגד היפנים .במחיר של הקרבה לאומית אדירה סייעה סין לזירה האירופית ברמה האסטרטגית ותרמה בכך רבות לניצחון הסופי במלחמה העולם נגד הפשיזם. במלחמת העולם נגד הפשיזם הייתה אפוא סין הראשונה שלחמה ,והיא עשתה זאת במשך זמן רב יותר מאשר כל שאר בעלות הברית .בשל כך היא גם ספגה הרס כבד מאוד. סין לא רק נטלה על עצמה את התפקיד ההיסטורי של הצלת הארץ ולחימה לשחרור לאומי ,אלא גם השתתפה באחריות הכוללת להצלת המין האנושי ולהגנה על השלום. סיכום ,ניתוח והערכה כוחות צבאיים יפניים בסין במהלך מלחמת העולם השנייה סין סיפקה במהלך המלחמה תמיכה אסטרטגית לבעלות הברית בכך שמנעה מהיפנים לתקוף את בריה“מ ממזרח ובכך שהכילה את המתקפה היפנית באוקיינוס השקט לא רק תחילת המלחמה של סין בפשיזם אלא המבוא למלחמת העולם נגדו. ביולי 1937החלה יפן בפלישה טוטלית לסין ,וזו הייתה יריית הפתיחה לפרוץ מלחמת העולם השנייה במלוא עוצמתה. בהתבסס על שיתוף הפעולה שנחתם בין תנועת הקוומינטנג (בראשותו של צ‘יאנג קאי שק) ,ששלטה אז בסין ,למפלגה הקומוניסטית הסינית (בראשותו של מאו דונג) החלה סין במלחמה לאומית כוללת נגד התוקפנות היפנית ובכך פתחה את הקרב הראשון בעולם בהיקף רחב נגד הפשיזם .שיתוף הפעולה הזה הועיד לצבא הסיני הסדיר של הקוומינטנג את המלחמה הסדורה כנגד היפנים ,ואילו התנועה הקומוניסטית נטלה על עצמה לנהל מלחמת גרילה נגדם .התיאום היה בהכוונת המבצעים ברמה האסטרטגית בלבד ולא בשיתוף פעולה טקטי או אופרטיבי. באותה התקופה נשאה סין לבדה בעול המלחמה נגד הפשיזם עד להתקפה היפנית על פרל הרבור בדצמבר - 1941ובכךהייתה לאבן הפינה נגד התוקפנות במלחמת העולם .סין סיפקה במהלך המלחמה תמיכה אסטרטגית לבעלות הברית בכך שמנעה מהיפנים לתקוף את בריה“מ ממזרח ובכך שהכילה את המתקפה היפנית באוקיינוס השקט. אומנם המלחמה נגד הפשיזם הייתה משולבת ,אולם בריטניה ,ארה“ב ובריה“מ החליטו לדבוק באסטרטגיה של “גרמניה תחילה“ .הן בנו על כך שסין תמנע מיפן לשלב כוחות במשך תקופה ארוכה נמנעה המפלגה הקומוניסטית של סין מלעסוק במלחמת העולם השנייה בפורומים בין־לאומיים .לכן ניתן לראות בכנס שהיא אירחה ושבו היא השתתפה שינוי גישה מבורך .עם זאת החוקרים הסינים עדיין נמנעים מלעסוק בבעיה העיקרית ,והיא מלחמתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית במרבית התקופה בעיקר נגד הממשלה השלטת הלגיטימית של הקוומינטנג. אמנם נכון שסין לחמה נגד יפן כמעט 15שנים -שנים רבות לפני שפרצה המלחמה באירופה -והיא באמת הייתה שדה הקרב העיקרי באסיה במלחמה הזאת ,והעם הסיני אכן סבל רבות באותה המלחמה ,אבל: בתקופה הזאת מי שסייעו להקמתו של צבא סין ,עד ,1938 היו הגרמנים. הסינים כלל לא הזכירו את הסיוע האמריקני במהלך המלחמה, שכלל את הקמת חיל האוויר הסיני ואת מינויו של גנרל ג‘וזף סטילוול האמריקני לראש המטה הכללי של צבא סין. מלחמת הגרילה של הקומוניסטים הסינים כּוונה בעיקר נגד צבא סין של הקוומינטנג ורק מיעוטה כּוון נגד היפנים. הסינים ממשיכים לטעון שהסכם ריבנטרופ־מולוטוב היה הכרח לא יגונה כדי לדחות את המלחמה עם גרמניה (ואילו האמת היא שזו הייתה שותפות של שני דיקטטורים). יפן נמנעה מלתקוף את רוסיה בעקבות הסכם אי־התקפה שעליו חתמו שתי המדינות ומשום שזיכרון התבוסה שלה היה עדיין טרי .לא הסינים מנעו התקפה של יפן על בריה“מ. ולבסוף ,הסינים רומזים רמז עבה כפיל שיפן לא נכנעה בשל הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ,אלא בשל המאמץ של כלל מדינות העולם שלחמו נגדה -מאמץ שבו מילאה סין (ובמיוחד המפלגה הקומוניסטית) תפקיד מרכזי .בכך מנסים הסינים לגמד את חלקה של ארה“ב בניצחון על יפן ,להאדיר את חלקה של סין בניצחון הזה ובתוך כך להעלים את חלקם של הצבא הסיני הסדיר במלחמה ,של תנועת הקוומינטנג ושל צ‘יאנג קאי שק ולהבליט את חלקה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. אל"ם (מיל') בני מיכלסון > יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית; לשעבר רמ"ח היסטוריה של צה"ל 76מערכות 466-465 יפן סיאול: 660 מייל ימי טוקיו: 820 מייל ימי אוקינאווה טאייפיי: 350 מייל ימי גואם: 1,220מייל ימי מפה :2מיקומה של אוקינאווה בסיס חיל האוויר מיסאווה יפן בסיס חיל האוויר יוקוטה בסיס חיל הים יוקוסוקה לתת מענה מרחבי לאתגר שהציבה בפניה בריה“מ ,ובריתות ההגנה שעליה חתמה היו מאבדות מערכן. בסיס חיל האוויר אצוגי בסיס איוואקוני בסיס חיל הים ססבו בסיס חיל האוויר קדנה בסיס חיל האוויר פוטנמה מפה :3הבסיסים האמריקניים ביפן ההיבט הפנים־יפני והשפעתו על מדיניות ארה“ב בחסות המטרייה הצבאית האמריקנית יכלה יפן להשקיע את כל משאביה בחיזוק כלכלתה ולהסתפק בהשקעות מינימליות בכוחותיה המזוינים .ואכן השתקמותה הכלכלית של יפן היא סיפור הצלחה יוצא דופן .בשנות ה־ 70וה־ 80היא הפכה למעצמה כלכלית עולמית ,וכפי שכבר צוין ,היו אף פרשנים שחזו כי תהיה חזקה מזו. בדעת הקהל האמריקנית החלו להישמע הסתייגויות מכך שארה“ב צריכה לממן את הגנתה של יפן העשירה ,אבל האמת היא שהממשל לא רצה לשנות את המציאות הזאת .מדינות כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש 77 כוחות אמריקניים ביפן, אוקינאווה להשפיע עליו להתקרב למוסקבה ,לחצו האמריקנים על השלטון להרחיק אותם מכל מוקדי הכוח וההשפעה. אולם ההישג הגדול ביותר של הנוכחות האמריקנית ביפן היה שהיפנים לא היו מוכנים לוותר עליה .מדינות אחרות היו מוכנות להסתפק בהתחייבות אמריקנית להגן עליהן במקרה הצורך ,אך לא יפן .היא לא הייתה מוכנה לוותר על הנוכחות האמריקנית המסיבית בשטחה. ראש הממשלה נובוסוקה קישי (כיהן בשנים )1960-1957 ציין שאין זה ריאליסטי לצפות שיפן תנקוט מדיניות ניטרלית, שכן המצב שנוצר לאחר המלחמה אינו מאפשר לה לשמור על ביטחונה ללא בעלות ברית 12.הוא טען כי במצב העניינים העולמי (כפי ששרר בתקופת שלטונו) יפן אינה יכולה להישאר מדינה חופשית ודמוקרטית באמצעות אימוצה של מדיניות ניטרלית ,וכי למעשה אין ליפן פריבילגיה להתנתק מהצבא האמריקני 13.בכך הוא הביא לידי ביטוי את הערכתו שארצו לא תוכל להתמודד בכוחות עצמה עם האיום הקומוניסטי .נוסף על כך ,הבסיסים הצבאיים של ארה“ב היו מרכיב חשוב בכלכלת יפן -במיוחד לפני שזו עשתה את הזינוק הכלכלי הגדול. הבסיסים האלה היו צרכנים גדולים של מוצרים יפניים וגם העסיקו יפנים רבים. סיכום אסיה עדיין היו בטראומה מהאימפריאליזם היפני ,והאמריקנים חששו שיפן חמושה תפחיד את שכנותיה ותערער את כל מערכות הבריתות שהיא בנתה .באמצעות הנוכחות הצבאית המסיבית שלה ביפן הרגיעה אפוא ארה“ב גם את חששותיה של יפן מפני שכנותיה הקומוניסטיות רבות העוצמה וגם את חששותיהן של מדינות האזור מפני יפן. הנוכחות האמריקנית גם סייעה לרסן גורמי שמאל חתרניים בתוך יפן .כאשר התחזק כוחם של אלה ,והיה חשש שהם יצליחו לתפוס את השלטון או לפחות העובדה שמדינה נכבשת (יפן) מעוניינת כבר 70שנה בהישארות הכוח הכובש (ארה“ב) בתחומה אינה טריוויאלית ומחייבת ביאור .גם נכונות האמריקנים להשאיר כוחות צבא גדולים ביפן במשך עשורים רבים מצריכה הסברים. ההסבר להתנהלות התמוהה לכאורה של שתי המדינות נעוץ במציאות שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה .בעקבות אותה המלחמה פתחה בריה“מ במאמץ מוגבר להרחיב את תחומי ההשפעה שלה ,וארה“ב גמרה אומר לבלום אותה. האמריקנים ראו בנוכחותם הצבאית ביפן אמצעי הכרחי לבלום את התפשטות הקומוניזם באותה הזירה .התפיסה הזאת של האמריקנים הוכיחה את עצמה במלחמת קוריאה: באותה המלחמה שימשה יפן עורף לוגיסטי ואסטרטגי לכוחות האמריקניים שלחמו בקוריאה. הנוכחות האמריקנית ביפן גם איפשרה ליפנים לוותר על הקמת צבא משמעותי משלהם .זה הרגיע את שכנותיה של יפן ,שעדיין חששו ממנה בעקבות ניסיונן המר במלחמת העולם השנייה ,ואיפשר לאמריקנים לכונן סדרה של בריתות נגד בריה“מ וסין .ספק רב אם האמריקנים היו מצליחים לרתום את שכנותיה של יפן ,אם הן היו רואות שיפן חוזרת להיות מעצמה צבאית .נוסף על כך ריסנה הנוכחות האמריקנית זרמים קומוניסטיים בתוך יפן ששאפו שארצם תצטרף לגוש הסובייטי. ואשר ליפנים -הם ראו בנוכחות האמריקנית הן ערובה להמשך עצמאותם בסביבה רוויית איומים והן יתרון כלכלי משמעותי .כך הפך האירוח הכפוי של צבא ארה“ב לאירוח מרצון .התוצאה הייתה היווצרות של זהות אינטרסים. בחסות המטרייה הצבאית האמריקנית יכלה יפן להשקיע את כל משאביה בחיזוק כלכלתה ולהסתפק בהשקעות מינימליות בכוחותיה המזוינים 78מערכות 466-465 ד"ר בני גשור > חוקר היסטוריה עצמאי אורחים לרגע ,אבל רגע חשוב אלפי מתנדבים בעלי ניסיון צבאי ומומחים בתחומים צבאיים נדרשים הגיעו מקצות העולם להילחם במלחמת העצמאות .הם היו נכס מיוחד לצבא הישראלי הצעיר שבדרך אורחים לרגע ,אבל רגע חשוב 79 כיבוש באשיט במבצע ברק לוחמים מחטיבת גבעתי לאחר כיבוש באשיט 80מערכות 466-465 במלחמת העצמאות הגיעו כ־ 3,000מתנדבים ,כמעט כולם יהודים ,לסייע ליישוב היהודי .כ־ 1,000הגיעו מארצות הברית, כ־ 700מדרום אפריקה ,כמה מאות מתנדבים נוספים הגיעו מבריטניה ,מצרפת ,מאמריקה הדרומית ומקנדה .קבוצות קטנות יותר הגיעו מסקנדינביה וממדינות נוספות .המתנדבים האלה נקראו מתנדבי חוץ־לארץ (מח“ל) .רוב המתנדבים -אם כי בהחלט לא כולם -התכוונו לחזור לארצם לאחר המלחמה. ייחודם היה בניסיונם הצבאי או במומחיותם בתחומים צבאיים נדרשים .הם נתפסו אפוא הן כנכס מיוחד לצבא הישראלי הצעיר והן כמּונעים על־ידי אלטרואיזם שבא לידי ביטוי בשאיפה לעזור ליישוב בשעותיו הקשות. פועלם של המתנדבים בעלי המקצוע ,בעיקר בחיל האוויר, נידון רבות בספרות ,אולם עד כה כמעט שלא נידונו עלילותיהם של המתנדבים ששירתו כחיילים מן השורה בחטיבות הרגלים. במאמר הזה יובאו סיפוריהן של שתי יחידות כאלה .המתנדבים היו אמנם אורחים לרגע ,אך עם זאת משתתפים פעילים שהיו מעורבים מאוד מבחינות פיזית ונפשית .עדויותיהם משמשות נקודת ראּות לא שגרתית הן על מלחמת העצמאות בכלל ,והן על השינויים שעבר כוח המגן של היישוב -התעצמותו ועקומת הלמידה שלו .כלומר ,קורותיהן של היחידות שיתוארו מהוות אשנב הצצה לשתי תקופות מרתקות בתולדות התפתחות כוח המגן: הראשונה -התקופה האחרונה של ארגון ה“הגנה“ ,והשנייה -החודשים הראשונים של התגבשות צה“ל. המתנדבים השאירו אחריהם תיעוד רב יחסית -יומנים ומכתבים שבהם העלו את זיכרונותיהם -סוגה שהייתה נפוצה באותה תקופה יותר מאשר בימינו .כמה מן הכותבים אף ניחנו בזיכרון טוב ,במבט חודר ובכישרון כתיבה .כל אלה נוספו על החומר הפורמלי שבארכיונים .צירופם מאפשר ,מנקודת מבט ישראלית ,פרספקטיבה ייחודית ,שלא רק שנותנת מענה לשאלות כמו איפה היינו ומה עשינו ,אלא גם שופכת אור על דמותנו באותה תקופה .גם לתעודות ולמסמכים עצמם ,שצירופם מאפשר תיאור יום־יומי כמעט של המתרחש בשתי יחידות קטנות ,נודע ערך היסטורי לא מועט .חלקים רבים של החומרים האלה נחשפים כאן לראשונה. לשלם מכיסם את הוצאות הדרך .תלונות אחרות היו בנוגע לתנאים הקשים ששררו במחנות האימונים 3.למרות זאת בלטו המתנדבים האלה בעת האימונים ,בעיני המדריכים בני הארץ, ברצון ובמשמעת שהפגינו .עם זאת ,בעיני החיילים המעטים שהיו בעלי ניסיון ביחידות שדה ,נראו האימונים ברמה נמוכה “כמו כיתה א’“ ,בין היתר משום שהאימונים היו מוגבלים עקב מספרם המועט של כלי הנשק והיעדר תחמושת .וכך סיכם את שהותם דב יסקי ,המלווה מטעם ה“הגנה““ :הקבוצה הראשונה דומה לקבוצת חיילים אנגלים .האנשים רוטנים ורוגנים בכל הזדמנות שניתנת להם אבל בשעת האימונים ממלאים כל הוראה במלואה“4. הקנדים בארץ־ישראל מצרפת הפליגו הקנדים לארץ ,והוסעו לקלט במחנה מאיר (כיום אזור העירייה) בתל־אביב .הם שהו במחנה כשבועיים ועברו מעט אימונים בסיסיים (אם כי נראה שללא שימוש בתחמושת) 5.המתנדבים ,שמנו 27אנשים ,צורפו ב־ 3במאי לפלוגה ב’ בגדוד 52של חטיבת גבעתי, גדוד שהיה מורכב בעיקר מבני מושבות הדרום ,ונמצא במחנה ביל“ו ליד רחובות. בגבעתי הם היוו מחלקה שכּונתה “המחלקה הקנדית“ .וכך תיאר אותם מפקד הפלוגה דב אלדובי“ :הייתה זו מחלקה מיוחדת .בתחילה הייתה נוכחותם בפלוגה מופנמת ,וגם אחר כך המשיכו להיות שקטים וממושמעים .ראינו אותם כאשר צעדו בסך ,בשלשות ,בתרגולת ת“ס קנדית ,נכנסים בתור אחד לחדר האוכל לעומת הכניסה ה’קבוצית’ של יתר חייליהפלוגה“ .הם בלטו לטובה באימוניהם ובמוטיבציה שהפגינו .במשך הזמן השתפר מצב הרוח שלהם .זמן קצר לאחר הגעתם הם פנו למפקד הפלוגה וביקשו “תעסוקה קרבית ,כי לשם כך התנדבו“ 6.לאחר כמה ימי אימונים והדרכה על הנשק קיבל כל אחד מהם חמישה כדורים שאותם ירו במטווח. בהמשך קיבלה המחלקה גם מקלע .זמן קצר לאחר מכן נקראו למפקד הפלוגה שהודיע להם שהם מוכנים לקרב .ואולם ,למרות המורל הגבוה שלהם ,חלק מן הקנדים חשו שאינם מאומנים דיים כדי לצאת לקרב ,תחושה שנותרה גם עם צאתם לקרב הראשון. בתשובה נאמר להם שרוב חיילי ה“הגנה“ התאמנו כמותם או פחות .חיילי המחלקה החלו לצאת לסיורי לילה7. פועלם של המתנדבים בעלי המקצוע ,בעיקר בחיל האוויר ,נידון רבות בספרות ,אולם עד כה כמעט שלא נידונו עלילותיהם של המתנדבים ששירתו כחיילים מן השורה בחטיבות הרגלים. המחלקה הקנדית בגבעתי -כל ההתחלות קשות זמן־מה לאחר שהחל גיוס המח“ל בקנדה יצאו לדרך יותר משלושים מתנדבים ,ובראשם ליונל דרוקר ,קצין שריון לשעבר בצבא הקנדי .כשני־שלישים מהם היו ותיקי מלחמת־העולם השנייה ,אך רובם לא שירתו ביחידות שדה 1.ב־ 1במרס 1948 הם נסעו מטורונטו למרכז הגיוס של ה“הגנה“ בניו יורק ,ומשם הפליגו לצרפת ונשלחו למחנות האימונים של ה“הגנה“ ליד מרסיי .כשיצאו לדרך התאפיינו המתנדבים ברצון טוב ובמורל גבוה ,אולם לא כך היה בהמשך .הגעתם לצרפת ושהותם בה היו רצופות תקלות רבות שפגעו ברוח ההתנדבות שלהם. נסיעתם אל מחנות האימונים לא הוכנה מראש ונתקלה בקשיים; 2בין היתר ,היו מקרים שבהם מתנדבים היו צריכים מבצע ברק הקרב הראשון שבו השתתפה המחלקה הקנדית היה כיבוש הכפר באשיט שליד יבנה במסגרת מבצע ברק שנועד לחזק את האחיזה בדרום לפני הפלישה הצפויה של מצרים 8.למבצע יצאו שתי פלוגות מן הגדוד לאחר חצות בלילה שבין 10ל־ 11במאי. לפני עלות השחר תפסה פלוגה אחת גבעה מצפון לכפר .הפלוגה השנייה ,שכללה את המחלקה הקנדית ,נועדה לתפוס את בית הבאר שממערב לכפר .שתי הפלוגות הסתייעו באש מרגמות, בין היתר מרגמת דווידקה שירתה פגז אחד ,שלא התפוצץ ,לפני שהתקלקלה .כמו כן נעזרו בכמה חוליות שחסמו מעבר תגבורות אורחים לרגע ,אבל רגע חשוב 81 מפקדים מחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות אפשריות .סיוע אחר היוו כמה משוריינים. בתחילה נעשה ניסיון לכבוש את הכפר ללא קרב .לאחר תפיסת העמדות במבואותיו ניתן אולטימטום ברמקול .משלא נענתה ,ניסתה הפלוגה ,שתקפה מצפון ,לחדור לכפר .הפלוגה נכשלה ,נסוגה לגבעה שממנה יצאה ,שם ספגה אש ,ואבדותיה היו שני הרוגים ושמונה פצועים שחולצו על־ידי המשוריינים .כך נותרה פלוגה ב’ לתקוף לבדה את הכפר ,אם כי חייליה לא ידעו זאת. שתי מחלקות תפסו את גבעת האוכף .אש שנורתה מבית הבאר אילצה אותם להיצמד לקרקע .חלק מן החיילים ,שלהם זו הייתה פעולה קרבית ראשונה ,היו מפוחדים. לבסוף ,חיילי המחלקה הקנדית ,יחד עם אלדובי ,חבלן וקשר ,קמו ,כבשו את בית הבאר והחלו לטהר את בתי הגורן 9.בשלב הזה נפצעו שלושה לוחמים ,וכן נודע לכוח כי נותר לבדו בכפר .אלדובי נסוג גם הוא, עם הפצועים ,לגבעת האוכף ,לאחר שחוליה בפיקודו פוצצה בית שחלש על דרך הנסיגה; וכיתה קנדית שמרה על הדרך שבין הגבעה לבתי הגורן .כאשר פלוגה ב’ הייתה על הגבעה הפתיעה חוליה ממנה ,בפיקודו של אלדובי ,קבוצת ערבים שניסו לאגפה .בקרב נהרג החבלן ואלדובי נפצע10. במשך כל הזמן ניהלו אנשי החסימות קרב עם תגבורות ערביות שניסו להגיע לכפר. משנראה היה שגדוד 52אינו מצליח לכבוש את הכפר ,הצטרף גדוד ,54שהיה בעתודה ,ובהסתערותו נכבש הכפר במהירות. בהסתערות נפצעו שלושה לוחמים .לנוכח קלות הכיבוש בשלב הזה ההערכה הייתה שהמגִנים עמדו בפני שבירה“ :נראה אפוא כי הכפר הוכרע למעשה בשל פעולתה העקשנית של פלוגה ב’ מגדוד ,]52[ 2עוד בטרם ייערכו הכוח המשוריין והכוח הרגלי של העתודה ,יתקדמו וייכנסו לפעולה בכפר עצמו“11. הקרב הראשון שבו השתתפה המחלקה הקנדית היה כיבוש הכפר באשיט שליד יבנה במסגרת מבצע ברק שנועד לחזק את האחיזה בדרום לפני הפלישה הצפויה של מצרים הדרך לירושלים בשל הצורך הדחוף בהעברת שיירות לירושלים ,הוציא המטכ“ל ב־ 13במאי פקודה להפסקת מבצע ברק ,והגדוד הופנה לגזרת לטרון 12במסגרת מבצע מכבי ב’ .באותו היום תפסה פלוגה ב’ ,שהייתה מתוגברת בכיתת מרגמות ,את שיח’ מוסא כאבטחה לגדוד 54שכבש את אבו שושה (ממערב לכרמי יוסף) 13.ואכן ,למחרת בבוקר מנעה אש המרגמות מכיוון שיח’ מוסא הגעת תגבורת ערבית לאבו שושה .בדרכם חזרה לבסיסם לקראת ערב נודע להם על הכרזת מדינת ישראל ,והם חגגו עם בקבוק יין .גדוד 52 נשאר על אם הדרך לירושלים לצורך אבטחת המשלטים שבין חולדה הערבית ללטרון14. בלילה יצאו פלוגות א’ וב’ לאבטח שיירת תחמושת לחטיבת הראל בסיוע כיתת מרגמות .פלוגה א’ תפסה את גבעה 200 (כיום קיבוץ נחשון) .פלוגה ב’ המשיכה רגלית ,עקפה מדרום את מחנה העצורים בלטרון ,ואז פנתה צפונה על דרך עפר 82מערכות 466-465 מכתב הוקרה שקיבלו המתנדבים הקנדים לציין את שירותם בגדוד 52 שהובילה מבית סוסין (בין תעוז לנווה שלום) לכפר לטרון. לכפר נכנסה הפלוגה תוך איגוף ממזרח לנוכח התנגדות קלה של כמה שומרים שהופתעו 15.כיתה מהמחלקה הקנדית חסמה את הציר באזור מנזר השתקנים בלטרון ,והמחלקה השנייה תפסה את המבצר הצלבני הסמוך 16.הפלוגה החזיקה במקום עד השחר ונסוגה ללא אבדות .החטיבה קיבלה את הדיווח הבא“ :הלילה ב־ 16[ 160300במאי 3:00 ,לפנות בוקר] כבשו כוחות גדוד 52 את הכפר לטרון ,העבירו שיירה עם חומרי מלחמה להראל ,ובזה יצרנו קשר עם הדרך לירושלים .נלקח שבוי ערבי לוחם ונשק“17. למרות הצלחת פעולות האבטחה הייתה הפרזה בדיווח שלפיו “העבירו שיירה“ .משאית אחת בלבד עברה, והשיירה כּונתה “שיירת היתום“18. בלילה שבין 17ל־ 18במאי תפסה פלוגה ב’ ,כולל המחלקה הקנדית ,גבעות שחלשו על הדרך באזור לטרון .אחד הלוחמים במחלקה ,סיד הלפרין ,תיאר בזיכרונותיו את האירועים: “התוכנית הייתה ששתי מחלקות יתקפו את הערבים מאחור ,למשוך את תשומת ליבם ,בעוד מחלקה אחד תנקה את הדרך ממכשולים אפשריים ,כדי שהשיירה תעבור. כששמעתי את התוכנית היא נשמעה לי מאוד מסוכנת עבור המחלקה המסכנה שעל הדרך. [ ]...בין הערביים הועלינו על אוטובוס והוסענו כעשרה ק“מ אל מאחורי גבעה, כק“מ אחד מהצומת .אחרי כחצי שעת הליכה הגענו למכשול הראשון שהיה ערימת אבנים גדולה שחסמה לגמרי את הדרך. תפסנו מיד מחסה בתעלות שבשני צדי הדרך למקרה שיהיו שם ערבים ]...[ .השכל הצבאי הישר אמר שיהיו ערבים מאחורי המחסום .אחרי כמה דקות ,משאף אחד לא פתח עלינו באש, זחלתי קדימה לראות אם אני יכול לראות שם מישהו .קראתי לאחרים וב“שרשרת“ התחלנו להעביר את האבנים מיד ליד, בשקט ככל האפשר .ציפיתי לכך שבכל רגע ערבי יפתח עלינו באש או שיתפוצץ רימון .קיוויתי שיהיה זה לילה חשוך מעונן, אך במקום זאת הירח היה מלא ,והטיל כמעט אור יום [על־פי התאריך העברי -ט’ באייר תש“ח -הירח האיר אך לא היה מלא“19. “כשגמרנו לפנות את מחסום הדרכים הראשון ,היו [התגלו] עוד שניים על הדרך. רק משגמרנו את השלישי הערבים הרגישו שקורה משהו והתחילו לירות עלינו .תפסנו מחסה והשבנו אש .אחרי זמן קצר השיירה [ ]...חלפה די מהר .הערבים התחילו לירות עלינו והשיירה אצה הלאה .היה מאוד רועש כאשר שני הצדדים יורים זה בזה והשיירה רועמת על פנינו .כשחלף הרכב האחרון בשיירה היינו מוכנים ללכת ‘הביתה’ .אז שמענו ששיירה [ ]...חוזרת לתל־אביב ושעלינו לחכות עד שיעברו [הכוונה לחזרתן של מאות מכוניות ריקות] .ישבנו לצד הדרך רמת ההכשרה של חיילי המחלקה הקנדית שאותה קיבלו בצבא הקנדי או ב”הגנה” לא הייתה שונה באופן משמעותי מזו שקיבלו הכוחות המקומיים. אורחים לרגע ,אבל רגע חשוב 83 וחיכינו חסרי סבלנות ]...[ .התחיל להאיר וידענו שאין לנו סיכוי להיחלץ משם באור יום [השיירה לא יצאה לבסוף] ]...[ 20.קיבלנו פקודה לחזור לאוטובוסים המחכים מעבר לגבעה .התחלנו לרוץ בעוד הערבים יורים בנו במרוצתנו .הגענו תוך כמה דקות לאוטובוסים וחשנו בטוחים .נאמר לנו לחכות לשלושה סיירים שחוזרים אתנו. “כשראינו אותם רצים במורד הגבעה התעודדנו ,אבל פסקנו כאשר ראינו כמה ערבים מאחוריהם .כשהערבים ראו את האוטובוסים מסודרים בשורה ,התעלמו מהסיירים והתחילו לירות במטרה הקלה יותר ,האוטובוסים המלאים חיילים .קפצנו מהאוטובוסים כדי לתת חיפוי אש .כשקפצתי מהאוטובוס הרגשתי מכה בברכי .תפסתי שהמדובר בפגיעת קליע [ ]...זה לא נראה טוב .חייל ממטה הפלוגה נפגע בראשו ומצבו היה חמור .גם אחת מהקשריות נפגעה ברגלה ולא יכלה ללכת .כיוון שלא היו לנו אנשי עזרה ראשונה נאמר לנו לשכב בתעלה ולחכות לאמבולנס. [ ]...נאמר לנו שבינתיים הערבים הלכו הביתה .האוטובוסים נסעו והשאירו אותנו לבד .מעט אחר כך נאספו הפצועים“21. קוביבה 22 ב־ 20במאי חזר גדוד 52לחזית הדרום .המבצע האחרון של היחידה ,כהשלמה למבצע ברק ,היה כיבוש קוביבה שממערב לרחובות (כיום כפר גבירול) בלילה שבין 26ל־ 27במאי .במבצע השתתפו כל פלוגות הגדוד .פלוגה אחת (ד’) הוצבה לחסום את הצטלבות הדרכים יבנה-רחובות וקוביבה-זרנוגה .בהגיעה למקום מצפון נתקלה באש מפרדס סמוך ונסוגה .פלוגות א’ וג’, גם הן בתנועה מצפון לדרום ,כבשו את גבעת נבי גנדה ואת שכונת המוכתר ,בהתאמה .פלוגה ב’ ,שכללה את הקנדים ,שהיו עד השלב הזה בעתודה ,נעה אל מרכז הכפר מצפון ,ובראשה כמה משוריינים .אלה נתקלו בתעלה במרחק של כ־ 100מטרים מן הכפר ונעצרו .הפלוגה נערכה בפרדס שמשמאל לדרך, למרגלות גבעת נבי גנדה ,ובסיוע אש מרגמות ואש פלוגות א’ וג’ ,פרצה לכפר.הם לא נתקלו בהתנגדות פרט לבית אבן אחד ,שעליו התגברו באמצעות כמה רימונים .הכיבוש הסתיים בסריקות ובהצבת חסימה בבית הבאר שמדרום לכפר. גדוד - 52סיכום על אף שהפיקוד היה מרוצה מתפקוד המחלקה ,היה נכון לנצל מלכתחילה את המחלקה בהתאם לכישורים הספציפיים של המתנדבים .ואולם ,מכיוון שארגון ה“הגנה“ היה חסר ציוד והכלים הארגוניים שלו היו דלים ,ומכיוון שבמאי 1948שררה תחושת בהילות ,שירותם כחיילים רגלים היה בגדר ברֵרת מחדל באותה העת .כוחות המגן של היישוב התפנו לשיבוצם מחדש רק כמה שבועות לאחר פלישת צבאות ערב .מיד לאחר סיום כיבוש קוביבה פורקה המחלקה 23.עד לשיבוץ מחדש הסתובבו הקנדים כמה ימים בחוסר מעש ובחסרון כיס בתל־אביב 24.מבין 24 החיילים ששיבוצם ידוע הוצבו שישה בחיל האוויר ושישה בחיל הים ,שבעה עברו לחטיבה 7וקורות רובם יתוארו בהמשך25. רמת ההכשרה של חיילי המחלקה הקנדית שאותה קיבלו בצבא הקנדי או ב“הגנה“ לא הייתה שונה באופן משמעותי מזו שקיבלו הכוחות המקומיים .מפקד הפלוגה אלדובי ציין את המחלקה לטובה ,ועל־פי כל התיאורים ביצעה את תפקידיה היטב ,אבל משימות כמו כיבוש כפרים ,החזקת משלטים ואבטחת שיירות בוצעו באופן שוטף על־ידי יחידות רבות של ה“הגנה“ .בפועל, כשהיא מצוידת בכלי נשק של ארגון ה“הגנה“ ונתונה לפיקודו, הייתה המחלקה הקנדית מחלקה טובה .לא פחות ,אך גם לא יותר. חטיבה ,7גדוד ,72פלוגה ב’ -בשֵ לות חטיבה 7הוקמה במאי .1948כמה ימים לאחר הקמתה הוטלה לקרבות לכיבוש לטרון שבהם ספגה מכה קשה .לאחר תקופת התארגנות בעין שמר עברה החטיבה בסוף יוני לפיקוד הצפון. מכאן ואילך לחמה בעיקר נגד צבא ההצלה .ב־ 5ביולי קיבל את הפיקוד עליה איש המח“ל מקנדה בן דונקלמן 26.באמצע יולי השתתפה החטיבה במבצע דקל .בערך באותה עת הוחלט לרכז בה את אנשי מח“ל דוברי האנגלית שאינם בעלי מקצוע .בסוף יולי ,עם סיום מבצע דקל ,התפנתה 27החטיבה לטפל במתנדבים האלה ,שמנו כ־ 300אנשים .רובם 240 -מהם -הופנו לגדוד ,72ולכן הוא נודע כגדוד האנגלו־סקסי .הריכוז הגדול ביותר של אותם מתנדבים היה בפלוגה ב’ שבפיקודו של נורמן שוצמן, לשעבר לוטננט (סגן) בצבא ארצות־הברית. תקופת הלחימה של חטיבה 7בצפון התאפיינה בעליונות הולכת וגוברת של צה“ל בשדה הקרב .מספר החיילים בצה“ל הלך וגדל ,וציודו וארגונו השתפרו .עם זאת ,עדיין היו קיימות תופעות המאפיינות מיליציה ,למשל ,חיילים שעברו מיחידה ליחידה על דעת עצמם .גם רמת המשמעת הקרבית הייתה נמוכה יחסית 28.מאפיינים נוספים של אותה תקופה היו הפוגות ארוכות שאפשרו אימון יסודי יותר של החיילים ביחס לאימונים בעבר ועריכת קורסים רבים .כמו כן ניתנה תשומת לב רבה יותר לשעות הפנאי :חיילים זכו לחופשות רבות ויצאו לעתים לנופש .כמו כן אורגנו מדי פעם טיולים ,מסיבות ,הרצאות ותחרויות ספורט. קורותיה של פלוגה ב’ מתחילים ב־ 20ביולי 29.בשבועות שלאחר מכן עסקה הפלוגה בקליטת חיילים ובאימונים .מתחילת ספטמבר ואילך הלך השתלב הגדוד ,שבסיסו נקבע בסומיריה (כיום שמרת) 30,ואתו פלוגה ב’ ,בפעילות החטיבה 31.זאת ,על אף שרמת הגיבוש של הפלוגה לא הייתה כשל פלוגה אורגנית. חיילים רבים עדיין לא הכירו זה את זה. פעולה לכיבוש מיעאר-טמרה ומבצע חיים לסקוב הפעולה הקרבית הראשונה של הפלוגה הייתה במסגרת הפעולה לכיבוש מיעאר-טמרה ובהמשכו -מבצע חיים לסקוב. במבצע הראשון משימת צה“ל הייתה להשתלט על שלושה משלטים ,שכּונו 102 ,101ו־ ,103לאחר ששני הראשונים נתפסו על־ידי צבא ההצלה“ 32.ההתקפה נערכה בלילה שבין 6ל־7 בספטמבר .את שני המשלטים הראשונים כבשה פלוגה מגדוד 71 ללא אבדות .פלוגה ב’ של גדוד ,72שנועדה לכבוש את המשלט השלישי (הר כבול ,כיום מושב מנוף) הגיעה באוטובוסים בשעת ערב מוקדמת לטמרה ,ויצאה לדרך 32.הפלוגה הגיעה לקו ההתקפה מעט לפני חצות הלילה .בשעה 1:30הופגז היעד. התוקפים נעזרו באש מקלעים בינוניים שנוהלה ממטה הפלוגה. בשעה 2:00פסקה אש הסיוע ,והחיילים התארגנו בשרשרת והחלו לטפס 34.הטיפוס היה לעתים קשה ,והם נאלצו לזחול על הידיים והברכיים ,וכתוצאה מכך השרשרת השתבשה .עד לפנות בוקר נכבש ההר שעליו הגנו כ־ 20-15אנשים שירו אש לא מדויקת עד שנסוגו בהתקרב החיילים ,ללא אבדות ,פרט 84מערכות 466-465 לכמה נפגעים מנתזים של סלעים ,או מתלאות הטיפוס .אש האויב דעכה והחיילים יכלו לנוח לאחר הטיפוס הקשה .לאחר מכן החלו להתחפר באדמה הסלעית .אמצעי ההתחפרות היו מעטים והם עשו שימוש באמצעים מאולתרים ,כמו קסדות וכידונים ,או שערמו סלעים כתחליף לחפירות. באור ראשון הותקפו החיילים באש צלפים .לורנס (“לוקי“) פיינמן ,החובש מדרום אפריקה ,סיפר“ :אני זוכר מישהו מצית סיגריה [ ]...בדיוק התחיל להאיר .זה ,אני חושב ,היה האות שלהם .כדורים החלו לייבב ולשרוק מעל ראשינו וירדנו אל חצי השוחה [כך] שחפרנו“. לפלוגה היו אבדות באש הזאת .בינתיים פתח האויב בהתקפת־נגד ,בכוח של כפלוגה ,והחיילים נסוגו ונערכו במדרון האחורי“ :כשחזרתי לגבעה גיליתי שהוקפנו משלושה צדדים וכמעט שנהדפנו מהגבעה .התכוננתי לרוץ עם האחרים ,אבל מישהו נתן פקודה להצמיד כידונים ולהתקדם במערך קרבי“ 35.הפקודה ניתנה על־ידי זכריה פלדמן המ“מ, שהיה אחד הישראלים המעטים בפלוגה .מחלקתו ,שעמדה בפני כיתור ,יצאה להתקפת כידונים נגד התוקפים (ייתכן שההשראה לאותה התקפה הייתה אימון בכידונים שעברו כמה ימים קודם לכן) 36.התקפת־הנגד הערבית נשברה .לפלוגה היו שלושה הרוגים ושמונה פצועים (ועוד כמה שנחבשו במקום)37. החלק השני של המבצע נקרא “חיים לסקוב“ .למרות ההצלחה עד לאותו השלב נמשכה אש צלפים על הפלוגה .במשך היום היא נחלשה אם כי לא פסקה .הפלוגה עסקה בהתחפרות ,ועם רדת החשֵ כה נערכה להגנה היקפית 38.בהמשך המבצע, בלילה שלאחר מכן ,הורחבה שליטת צה“ל על כל הגבעות הסמוכות ,ונתפס גם הרכס ממול (שכּונה משלט )104שממנו נורתה האש .למחרת ירדה הפלוגה מן המשלט. רובם צפון אמריקנים -שביתת שבת ליד משרדו של המ“פ שוצמן .החיילים מחו על כך שלאחר סיור לילה ,שהסתיים לפנות בוקר ,נשלחו בבוקר לעבודות סיוד .לאירוע הספציפי הזה נוספה מרירות בגין עניינים אחרים ,בהם משמעת נוקשה ותנאי שירות קשים 44.נראה שהרקע למרירות היה האפרוריות של שגרת החיים הצבאיים שחשו המתנדבים במשך חודש וחצי לאחר הסתערות הכידונים באזור טמרה .חיים לסקוב שהתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה תיאר זאת“ :לאחר ההכרזות ,משפגה האווירה החגיגית [ ]...כאשר בינך לבין המשימה המוטלת עליך יש דכדוך הנפש [ ]...קשיים שמן ההכרח להתגבר עליהם, בעיות לפתור ומכשולים לסלק .התנדבות היא מעשה יום יום, בעיקר בקטנות יום יום“ 45.החיילים נשפטו למאסר (לא ברור אם בשל אי ביצוע העבודה או בשל השביתה) ,וכמה מהם הוחזרו לארצם46. איקרית בלילה שבין 22ל־ 23באוקטובר יצאה הפלוגה לפשיטה על הכפר איקרית ,זאת כהסחה למבצע יעל שנערך באותו מועד נגד צבא ההצלה .תחילה הוסעו החיילים באוטובוסים לקיבוץ אילון. בשעת הדמדומים הם החלו במסע רגלי, בחיפוי הפגזה ,על איקרית ועל משטרת תרביחה (כיום מושב שומרה) .בערך באמצע בדרך פרשה מחלקה אחת לצורך אבטחה, והמחלקה השנייה ירדה מן הדרך והתקדמה דרך הגבעות אל הכפר 47.בערך בחצות התפרש הכוח מחוץ לכפר וירה לעברו במשך כרבע שעה .לאחר מכן החלו במסעם חזרה. עוד לפני שחברו למחלקת החיפוי נפגע אחד החיילים ,לואי הק מדרום אפריקה ,מכדור תועה מתחת לחזהו .החובש אלתר אלונקה מרובים ומחלקי מדים ,והחיילים נשאו את הפצוע מהר ככל שיכלו .כשחברו למחלקת החיפוי ,סייעו חייליה של זו בנשיאת האלונקה .באילון נתן לו החובש עירוי דם ,ואמבולנס נשא אותו לנהרייה ,אך בדרכו לשם נפטר48. שתי היחידות -המחלקה הקנדית בגדוד 52ופלוגה ב’ בגדוד - 72הצליחו בתקופת מלחמת העצמאות להשתלב היטב ב”הגנה” ובצה”ל החזקת משלטים וכוננות למבצע חירם החל מאמצע ספטמבר היה פיקוד הצפון בכוננות לקראת מבצע חירם שמטרתו הייתה כיבוש כל שטחה הצפוני של ארץ־ישראל מידי צבא ההצלה. ב־ 19בחודש נקראו החיילים ,הועלו לאוטובוסים והוסעו לצפת כדי להיערך למבצע .בהגיעם נאמר להם שבשל ההתנקשות בחייו של פולקה ברנדוט ,המתווך מטעם האו“ם, המבצע נדחה ,וזאת לאחר שכבר נעשו לקראתו הכנות מתקדמות .הגדוד נשאר בצפת עוד כמה ימים .מכיוון שהמבצע לא בוטל ,נדרשו החיילים לטשטש את ההכנות שכבר נעשו, למשל ,לסלק מוקשים שהונחו .עד אמצע אוקטובר עסקה הפלוגה לסירוגין באימונים .ואכן ,רמת החיילּות של הפלוגה עלתה מאוד ביחס למצב בפעולה לכיבוש מיעאר-טמרה ,כפי שהוכיח בהמשך מבצע חירם .כך סברו גם החיילים עצמם. מבצע שבוטל. מרד זוטא ב־ 21באוקטובר ,בהיותם בסומיריה ,ארגנו אחד־עשר חיילים - מבצע חירם ב־ 26בחודש ניתנה שוב פקודת מבצע חירם .הפלוגה נעה שנית לצפת ,אך חזרה לפני שהגיעה לשם מכיוון שהמבצע נדחה שוב .לחיילים נאמר שהפעם הסיבה לכך הייתה שסיוע חיל האוויר לא היה מוכן בזמן .למחרת בלילה נסעו שוב לצפת דרך טבריה וראש פינה .הדרך הייתה קשה ,ואוטובוס ,שבו מחלקת המרגמות ,התהפך ,אם כי לא היו נפגעים .גם משאית תחמושת התהפכה בדרך .הפלוגה הגיעה לצפת רק למחרת בבוקר .ב־28 בחודש בערב יצאה הפלוגה לכבוש את מירון ,ולאחר מכן את סעסע .התוכנית הייתה שחלק מכוחות החטיבה יעברו דרך סעסע וימשיכו לכבוש את הגליל העליון. לפני יציאתם לדרך התבוננו חיילי הפלוגה במטוסי חיל האוויר שהפציצו במשך כחצי שעה את יעדי ההתקפה ,בהם מירון ,ובפגזי נ“מ שהתפוצצו סביבם .הן הפצצות שהוטלו על מירון והן הנ“מ החטיאו ,ובנוסף ,אבד גורם ההפתעה שבהתקפת הלילה 49.לאחר מכן הוסעו החיילים באוטובוסים עד נחל עמוד חלוקת המשאבים הלאומיים בשעת חירום 85 הסמוך לצפת; בדרך שרו בקולי קולות .עם הגיעם הסתדרו בשורה והחלו במסע שנמשך כמה שעות במזג אוויר קר .בינתיים ,בערך בחצות ,שמעו צרור יריות מקלע ונשכבו על הארץ .חייל אחד נפגע בפניו. באותו השלב התקלקל מכשיר הקשר ,והתעכבה ההתקפה של הפלוגה שהתנתקה מפלוגת הסיוע ומן המטה .בעקבות זאת ובשל האש שנורתה עליהם נאלצו לשנות את תוכנית ההתקפה המקורית .בשעה 4:30לפנות בוקר ב־ 29בחודש הגיעו הכוחות באיחור ,ותוך איגוף מן העורף ,למירון .בינתיים פתחו המרגמות באש על היעד .בשעה שהתקדמו למעלה נורתה לעברם אש מקבר רבי שמעון בר יוחאי שאליו התקרבו בשל טעות ניווט. וכך ,בניגוד לתוכנית המקורית ולתוכנית החלופית ,שעל־ פיהן נועדה הפלוגה לכבוש תחילה את הכפר ,התקיפו תחילה את הקבר והמבנה הסמוך .מחלקה אחת חיפתה על חזית המבנה והשנייה נכנסה אליו תוך איגוף וכבשה אותו חדר אחר חדר .כמה ערבים ניסו להימלט מן החלונות ונורו .לאחר כיבוש הקבר נכבש גם הכפר תוך סריקות מבית לבית וללא התנגדות ,חוץ מאש צלפים מגבעה סמוכה .לפלוגה היה הרוג אחד וכמה פצועים 50 .עד 7:00בבוקר הסתיימו הקרבות במירון51 . הפלוגה המשיכה באוטובוסים לג’יש שנכבש בינתיים על־ ידי כוחות אחרים של החטיבה .משם המשיכו לעבר כרם זיתים ליד סאסא שאותו על־פי התוכנית היה עליהם לטהר בעוד כוח אחר כובש את הכפר .בעת התקדמותם בין עצי הזית ספגו הפגזה .לאחר שסיימו את סריקת האזור הבחינו ביתר כוחות החטיבה שעברו שם בדרכם להשלמת כיבוש הגליל העליון .מראה הטור העובר המחיש את העוצמה שצבר צה“ל עד השלב הזה של המלחמה .לדעתי ,אחד התיאורים הטובים והעזים (ומנקודת ראות ישראלית -מרגשים) הקיימים בספרות הוא יומנו של לוקי פיינמן החובש: “שכבנו בשדה [ ]...מתרגלים ליבבות ולחבטות של המרגמות. פתאום שמענו צעקה חזקה .מיד הצטרפו קולות נוספים. “הסתכלו“ ,הם קראו“ ,הסתכלו בדרך!“ .קפצתי על רגלי]...[ . על הדרך ,בצד שלנו ,נעה יחידה משוריינת ,בעוצמה של מתכת וזחלים .מעולם לא חשדנו שבכל ישראל הייתה כמות כזו של כלי שריון .הם נמתחו במורד הדרך עד לקצה טווח ראייתנו. מגדל עוז נע ,עם ראש וכתפי אדם מעל הצריח [ ]...לא פחדנו עוד“52. בסופו של דבר נכבש סאסא ללא קרב ,ומחלקה 1 השתלטה על ההרים שמסביב לו שחלשו על הדרך ,זאת תוך התנגדות קלה של כמה ערבים שנמלטו כאשר התקרבו .אש מטרידה נורתה מדי פעם מתחנת משטרת סעסע הסמוכה. בשלב הזה אזלה לחיילי מחלקה 1האספקה ,והם סבלו בעיקר מצמא .המחלקה השנייה נשארה בלילה ובמשך היום בשטח בתפקידי חסימה .לידי הכוח החוסם נפל שלל לא מבוטל :שתי משאיות ותותח 75מ“מ שננטשו על־ידי הערבים בהתקרבם לחסימה53. שתי המחלקות התאחדו לזמן קצר בהמשך היום ,ומכיוון שעדיין לא הגיעה אספקה שמחו חיילי מחלקה 1כשנמצאו מים ומזון בכלי הרכב שנלקחו שלל .החיילים עלו שוב על אוטובוסים ועשו דרכם לעבר גבול לבנון .שם ,סמוך לגבול ,תפסו חיילי מחלקה 1עמדות בשני מבנים שבהם בילו את הלילה כשהם קופאים מקור .למחרת הם ראו ערבים נמלטים אל מעֵבר לגבול לבנון ,והם לא ניסו למנוע זאת בעדם ,אך ירו לעבר אלה שניסו לנוע לכיוון ההפוך .המחלקה השנייה ,של פלדמן ,נערכה בלילה בעמדות באזור אל־מלאכיה (כיום מלכיה) ,ובהמשך הוטל על המחלקה לטהר למחרת את הגבעות שבסביבתה .ב־ 31בחודש בבוקר יצאה המחלקה למשימתה. בדרך נתקלה באש של מקלע כבד ,ופלדמן הזעיק תגבורת וערך את כוחותיו .זמן קצר לאחר ההיערכות החלה התקפת־ נגד של הכוחות הערביים ,שנהדפה ,ובה נהרג פלדמן .מותו של פלדמן ,אחד הישראלים הבודדים בפלוגה ,שהיה מפקד אהוב במיוחד ,היה אבֵדה גדולה. לאחר המבצע 54 ב־ 2בנובמבר חזרה הפלוגה לבסיסה; הפעם ,בעקבות סיום מבצע חירם ,בדרך קצרה הרבה יותר .כמה ימים לאחר מכן החלה תקופה של אימונים אינטנסיביים באזור שבין חיפה לעתלית .בדצמבר קיבלה הפלוגה לאחריותה שלושה משלטים באזור משמר הירדן - 55כל מחלקה תפסה משלט אחד ,ומשלט אחד נותר לא מאויש ,אך ממוקש .באותו משלט נהרג מתנדב מלונדון כאשר עלה על מוקש ישראלי 56.תקופת הרגיעה היחסית נוצלה לקורסים ,לסמינרים וכדומה .באותה תקופה ,אולי באופן טבעי ,התרופפה המשמעת ,אירעו מקרים של שרֵפת רהיטים, זריקת רימונים לשירותים ועריקה מאורגנת של קבוצת חיילים שהסתיימה במשפט ובמאסר של הנוגעים בדבר 57.בחודשים הראשונים ,1949בעוד רבים מן המתנדבים השתחררו ,מוזגו חטיבות 7ו־.8 פלוגה ב’ בגדוד 72היא דוגמה לבשלּות צה“ל בחודשים האחרונים של מלחמת העצמאות .שלא כמו הקנדים בגבעתי, הצבת החיילים בפלוגה לא הייתה בבחינת בזבוז כישורים שיכלו להועיל יותר במקום אחר .זו הייתה יחידה שביצעה בהצלחה מבצעים צבאיים מורכבים למדי ,ואולם ,אף כי הייתה יחידה ברמה טובה במושגים של מלחמת העצמאות ,יחידות רבות אחרות בצה“ל בסוף 1948היו ברמה דומה .ובכל זאת ,המאפיין העיקרי של היחידה היה הרעננות שהשתלבה ברמה המשתפרת של צה“ל אשר הושגה הודות לניסיון ,לאימונים ,לארגון ולציוד משופרים. הרעננות הזאת נבעה גם מכך שבשל הקמתה המאוחרת היא לא נשחקה כמו יחידות אחרות ותיקות יותר. סיכום שתי היחידות -המחלקה הקנדית בגדוד 52ופלוגה ב’ בגדוד - 72הצליחו בתקופת מלחמת העצמאות להשתלב היטב ב“הגנה“ ובצה“ל .עם זאת ,אין דומה גדוד 52בגבעתי במאי - 1948מבחינת האימונים ,הציוד והניסיון -לגדוד 72כחצי שנה לאחר מכן .אימוניו של האחרון היו מקיפים הרבה יותר, ציודו משופר ,וחייליו היו יחסית “מלומדי מלחמה“. * המאמר מבוסס על עבודת הדוקטור של המחבר בנושא מח”ל במלחמת העצמאות. ** המחבר מבקש להודות לג’ן וולף מאילניה על עדויותיו מכלי ראשון שאותן לא ניתן היה להשיג בשום דרך אחרת ,ועל הערותיו הבונות. 86מערכות 466-465 ב מפנקסו של מג“ד מי יפקד על חטיבות המילואים? האם יש מקום למנות מפקד בחטיבת מילואים מהצבא הסדיר שעה שלמפקד שמגיע מתוך מערך המילואים יש יתרונות שלא בנקל ניתן לוותר עליהם ? סא"ל מיל' גור רוזנבלט > מג"ד במילואים דיון שיבוץ בכירים האחרון שהתקיים בצה“ל נפל דבר .בקיץ 2016הקרוב יסיים אל“ם (מיל’) בני בן ארי ,מפקד חטיבת הנגב ,שהיא חטיבת חי“ר במילואים ,את תפקידו לאחר חמש שנות פיקוד על החטיבה. עם סיום תפקידו יסתיים גם פרק מפואר בתולדות צה“ל שבו פיקדו מפקדי חטיבות מקרב אנשי מילואים על חטיבות מילואים בצה“ל .כיום ,אין עוד אף חטיבת מילואים מתמרנת שהמפקד שלה הוא איש מילואים (צריך לסייג ולומר שיש עדיין אגד ארטילרי אחרון שהמפקד שלו הוא איש מילואים ,אך הוא בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל) ,וכל תפקידי מפקדי חטיבות המילואים יאוישו על־ידי המערך הסדיר .רובם יהיו מג“דים לשעבר של גדודים סדירים שסיימו את תפקידיהם כמפקדי גדודים ,ביצעו עוד תפקיד מטה, ויעשו את צעדיהם הראשונים כמפקדי חטיבה בפיקוד על חטיבת מילואים. מובן שיש מקום לשאול האם בכלל התקבלה החלטה כזאת בצה“ל -להוציא את הפיקוד על חטיבות המילואים מידי אנשי המילואים ולהפקיד אותן בידי המערך הסדיר בלבד .סביר יותר להניח שהמנגנון שפעל כאן הוא הלחץ הטבעי הקיים לקדם מפקדים מצוינים במערך הסדיר ,שהוכיחו את עצמם בפיקוד על גדודים ,לתפקידים בכירים יותר .זהו לחץ מּוכר וקיים מאז ומתמיד בכל אר־ גון שהוא .בארגון כמו צה“ל -שבו אלה שמקבלים את ההחלטות על המינויים האלה מכירים באופן אישי את המועמדים מבין המג“דים הסדירים מכיוון ששירתו תחת פיקודם -זהו תהליך כמעט טבעי. מטרת המאמר היא להציג את הב־ עייתיות של המציאּות הזאת .לכאורה אין מישהו מתאים יותר לפקד על חטי־ בת מילואים ממג“ד שסיים את תפקידו; הוא מעודכן מאוד בנוגע למצב הגדודים הלוחמים מתוך ניסיונו כמפקד גדוד ,הוא רעב לתפקיד משמעותי יותר מתפקיד המג“ד ,ולכן ירצה להוכיח את עצמו ,וב־ עיקר ,מכיוון שהוא מועמד בעתיד לפקד על חטיבת חי“ר סדירה ,י ַקנה לו פיקוד על חטיבת מילואים ניסיון חשוב והכרחי בדרכו לתפקיד הזה .נוסף על כך ,במ־ ציאּות של צבא שמשתנה ללא הפסקה, ובקצב גובר והולך ,בייחוד בהיבט של כניסת טכנולוגיות פו“ש (פיקוד ושלי־ טה) חדשות ,למפקד שמעודכן במתרחש בצה“ל יש יתרון גדול. ואולם ,בלי להמעיט מחשיבות הדב־ רים ,נראה שלמפקד שמגיע מתוך מערך המילואים יש יתרונות שלא בנקל ניתן לוותר עליהם. היתרון הראשון והחשוב ביותר הוא הכרה מעמיקה של מערך המילואים .אין זה סוד שקיים פער בין אנשי המילואים לבין אנשי המערך הסדיר בנוגע להב־ נת היכולות של מערך המילואים .איש מילואים שנדרש לפקד על חטיבת מי־ לואים מסוגל לדרוש הרבה מאנשיו -לא רק בגלל שהוא עצמו נמצא במציאּות המיוחדת של שילוב עבודה ושירות במי־ לואים ,אלא בגלל שהוא בוגר של המ־ ציאּות הזאת .למפקד שלא שירת במערך המילואים אין יכולת לדעת עד כמה ניתן למתוח את החבל ומתי הדרישות הופ־ כות לבלתי אפשריות .התוצאה של מפקד הכרת מערך המילואים קשורה גם בהכרת המציאּות המיוחדת של שמירה על כשירות של חטיבה לוחמת במציאּות של מפגשים קצרים במשך השנה .זו מציאּות ייחודית שדורשת הבנה מעמיקה המבוססת בעיקר על ניסיון שלא חווה זאת על בשרו היא בדרך־כלל דווקא הנמכת הדרישות .המפקד הסדיר שלא חווה מימיו את הקונפליקט שבין עבודה לצבא ,וגם לא חווה מימיו מציאּות של חיפוש עבודה ,עלול בקלות יחסית להוריד את הדרישות כלפי פקודיו כאשר מופנות אליו טענות מן הסוג הזה. הכרת מערך המילואים קשורה גם בה־ כרת המציאּות המיוחדת של שמירה על כשירות של חטיבה לוחמת במציאּות של מפגשים קצרים במשך השנה .זו מציאּות ייחודית שדורשת הבנה מעמיקה המבו־ ססת בעיקר על ניסיון .בדרך־כלל עומד לימינו של המפקד הסדיר של חטיבת מפנקסו של מג“ד 87 חטיבת מילואים בתרגיל יש לחזק את המִפקדות של חטיבות המילואים וליצור מחויבות קבועה לאיוש של לפחות רבע ממפקדי חטיבות המילואים באמצעות אנשי מילואים ,ועדיף בפיזור כזה שבכל אוגדה יהיה לפחות מח”ט אחד שהוא בעצמו איש מילואים המילואים ,שנתקל לראשונה במציאּות המורכבת הזאת ,מטה חטיבה מיומן ומ־ נוסה ,אך כמובן שאין תחליף להכרת המ־ פקד עצמו את המציאות הזאת .יש לציין שבסיום שנתיים של פיקוד על החטיבה הוא כבר יהיה מסוגל להבין את המור־ כבות הזאת ,אך בדרך־כלל זה יהיה גם השלב שבו הוא יסיים את תפקידו ,ויע־ בור לתפקיד הבא. יתרון נוסף קשור למספר השנים שבהן ממלא המפקד את התפקיד .קדנציה של מפקד במערך המילואים נמשכת בדרך־ כלל חמש שנים .במציאּות של המי־ לואים פרק־הזמן של שנה־שנתיים חולף במהירות .הגדודים לא מגויסים באופן קבוע ,אלא מגיעים לאימונים שמתקיימים פעם בשנה ,במקרה הטוב ,ולתעסוקות על־פי הצורך. קשה מאוד להניע תהליכים משמעו־ תיים במציאות כזאת ,שכן לשם כך נד־ רשות כמה שנים .כך גם משך התפקידים של מפקדי הגדודים ושל מטה החטיבה הוא חמש שנים (ההתייחסות כאן היא לסמח“ט ,לרמ“ט ,לקמ“ן וכדומה ,שהם התפקידים העיקריים של המטה המבצעי של החטיבה ,ולא לקצין השלישות הח־ טיבתי או לקצין הלוגיסטיקה החטיבתי, שהם סדירים המתחלפים כל שנתיים). מפקד חטיבה אמון בין היתר על בניין הכוח .במסגרת הזאת עליו לקבל החל־ טות על מינוי מפקדים ,זאת חרף העוב־ דה שהוא כמעט שאינו רואה את תפקודם בפועל .את ׂשדרת המ“פים בחטיבה הוא אינו מצליח להכיר היטב ,וממילא החל־ טות על שדֵרת הפיקוד הבא של הגדודים מבוססות בסופו של דבר בעיקר על הח־ לטות של הגדודים עצמם .בנוסף ,לעתים קרובות המפקדים הטובים במילואים הם לאו דווקא אלה שחושבים על התפקיד הבא ,אלא מפקדים שיש צורך לשכנע אותם לקחת את התפקיד -שכנוע המ־ בוסס על היכרות ועל אמון שנבנה במהלך תקופה ,ושאותו מפקד שהגיע לתקופה קצרה לא מספיק ליצור. בכלל ,היכולת של בעל תפקיד לה־ תייחס ברצינות למפקד שלו ,כאשר משך הקדנציה של המפקד הוא כמעט שליש מזה של מי שהוא מפקד עליו ,מעטה מאוד .במהלך תפקידו של מג“ד מתח־ לפים בממוצע שלושה מח“טים סדירים, והדבר מקשה עליו להתייחס בכובד ראש לשינויים שהם רוצים להטמיע בחטיבה. מובן שגם ההיכרות של מפקד האוגדה, שממליץ על המינוי ,עם קאדר המפקדים הפוטנציאלי לפיקוד על חטיבה ,מוגבלת בשל הקדנציה הקצרה שלו עצמו .ההח־ לטה להטיל על איש מילואים פיקוד על חטיבה היא משמעותית ,וגם לא מובנת מאליה .החלטה כזאת יכולה להתקבל רק על סמך היכרות מעמיקה .למפקד אוג־ דה שמגיע גם הוא לקדנציה קצרה של שנתיים יש יכולת מוגבלת מאוד לתת המלצות מן הסוג הזה .כמו כן לא ניתן להתעלם מן העובדה שמתן פיקוד על חטיבה לאיש מילואים משמעותה מבחינת האוגדה או הפיקוד אובדן של תקן אלוף־ משנה ,ולתקופה ארוכה של חמש שנים. עם זאת ,החיסרון הגדול של מפקד במילואים הוא היותו איש מילואים. 88מערכות 466-465 ככזה ,יש לו מקום עבודה ,שהוא מקום העבודה העיקרי שלו ,ויש לו על־ פי־רוב משפחה ,שלא בחרה מראש במ־ סלול מחויבות של איש קבע .לעומתו, נדמה שלמפקד מהמערך הסדיר יש רמת מחויבות מוחלטת לפיקוד על החטי־ בה .מובן שהטיעון הזה בעייתי מאוד. צה“ל מטיל ,ובצדק ,על מפקד החטיבה תפקידים משמעותיים נוסף על תפקיד מפקד החטיבה .במקרים רבים משמש מפקד החטיבה מפקד צוות בקורס מ“פים או בקורס מג“דים ,ולעתים הוא משמש רמ“ט האוגדה .למעשה ,כאשר בוחנים את היקף הזמן העומד לרשות המפקד הסדיר לצורך פיקוד על החטיבה ,עולה לעתים קרובות שדווקא מפקד שהוא איש מילואים ,שעובד בעבודה אזרחית לצד תפקידו ,משקיע זמן רב יותר בפיקוד על החטיבה מהזמן שמשקיע המפקד הסדיר, שצריך להשקיע באופן קבוע זמן רב בת־ פקיד הנוסף שלו. הסוגיה הזאת עומדת גם במרכזו של דיון בעל חשיבות רבה בנוגע להפעלת חטיבות מילואים ,החורג מן הנושא של המאמר הזה ,אך אציג את משמעויותיו לצורך הדיון הזה. במלחמת לבנון השנייה הופעלו שלוש אוגדות מילואים ,וחטיבות מילואים רבות הופעלו בצורה חטיבתית כולל מִפק־ דת החטיבה .שלוש שנים לאחר מכן, במבצ ע עופרת יצוקה ,הופעלה חט�י בת מילואים אחת בלבד ,וגם היא בש־ להי המבצע .במבצע צוק איתן ,על אף שהופעלו עשרה צוותי קרב חטיבתיים, כל צוותי הקרב היו של חטיבות סדירות, כולל חטיבות שלא הופעלו בשנים האח־ רונות כחטיבות ,בין היתר חטיבת בית־ ספר למ“כים וחטיבת בית־הספר לקצינים (יש לציין שפלוגות מילואים ,ולעתים גם גדודי מילואים ,שהיו חלק מן החטיבות הסדירות ,כן הופעלו ,אם כי בדרך־כלל בצורה מוגבלת). מתעוררת השאלה :מה הקשר בין ההפעלה לפיקוד? ובכן ,ברור שסוגיית הפיקוד לא הייתה הסיבה היחידה לאי ההפעלה של חטיבות המילואים במבצע צוק איתן (יש סיבות נוספות ,בהן הרגי־ שּות המיוחדת לנפגעים בקרב מערך המי־ לואים ,קיומן של מספיק חטיבות סדי־ רות לביצוע המשימה והמחאות שנוטים אנשי מילואים לארגן לאחר מלחמות), אך הקשר ברור .מי שמפקד על חטיבה במשך תקופה קצרה ,ומעולם לא התנסה בהפעלת החטיבה בתרגיל חטיבתי ,גם לא שלדי ,מהסס מאוד לפני שהוא לוחץ על הדרגים שמעליו להפעיל את החטיבה בפעילות מבצעית. זה כמעט מובן מאליו .המקרה של ארז צוקרמן ,שהיה מפקד אוגדת מילואים במלחמת לבנון השנייה ,נלמד היטב .צו־ קרמן הגיע לתפקיד מפקד אוגדת מילואים אף כי לא פיקד על כוח מילואים משמעו־ תי קודם לכן .הוא גם לא הספיק לבצע כל תרגיל עם האוגדה שלו לפני המלח־ מה .למרות זאת ,צוקרמן התעקש (בצורה מעוררת הערכה) על הפעלת האוגדה במ־ לחמה .על תפקוד האוגדה במלחמה נמת־ חה ביקורת רבה ,והדבר הוביל לפרישתו של צוקרמן מן הצבא. הצעתי היא לקבוע שבכל אוגדת מילואים אחד המח”טים לפחות יהיה איש מילואים בעצמו ייתכן שיהיה מי שיאמר שבמציאּות הקיימת בשנים האחרונות אין עוד מקום לחטיבות מילואים .דרג המילואים הג־ דול ביותר יהיה הגדוד ,והוא יופעל על־ ידי החטיבה הסדירה .על־פי הטענה הזאת ,זוהי הגישה הנכונה לבניין הכוח ולהפעלתו .מבנה כוח כזה מתקיים בה־ צלחה רבה בחטיבות המרחביות ,שהן חטיבות סדירות ,הקולטות בשעת חי־ רום את גדודי המילואים של החטיבות המרחביות עצמן ,ובכך מאפשרות לג־ דודים סדירים ,שאותם הפעילו במסג־ רת הבט“ש ,לעזוב את הגזרה ולהתארגן לתמרון .בצורה דומה ניתן יהיה ליצור בחטיבות הסדירות מספר קטן יותר של גדודים סדירים אך בעלי יכולת לקלוט בשעת חירום גדודי מילואים כך שיתמלא תקן הכוחות בחטיבה .יש לציין כי צורת הפעלה דומה של פלוגות מילואים בתוך גדודי שריון סדירים כבר קיימת .לדע־ תי ,הפתרון הזה לא יביא למיצוי הכוח מכיוון שהוא מוותר על מִפקדות חטיב־ תיות שיהיו נחוצות בעת אירוע מלחמתי מורכב ,למשל ,חזיתות מקבילות בצפון ובדרום. הפתרון שאני מציע הוא הפוך :לחזק את המִפקדות של חטיבות המילואים ולי־ צור מחויבות קבועה לאיוש של לפחות רבע ממפקדי חטיבות המילואים באמ־ צעות אנשי מילואים ,ועדיף בפיזור כזה שבכל אוגדה יהיה לפחות מח“ט אחד שהוא בעצמו איש מילואים .מובן מא־ ליו שמפקדי חטיבות ממערך המילואים חייבים להיות כאלה שהן מקום העבודה שלהם והן המצב המשפחתי מאפשרים למלא את שני התפקידים במקביל .היום, כמו בעבר ,יש מועמדים ראויים רבים שיכולים למלא את התפקיד .מחויבות כזאת תגרום לכך שגם מפקדי חטיבות המילואים הסדירים יוכלו להיות חברים בפורום של התייעצות שיכלול אנשי מי־ לואים ,והדבר יאפשר להתגבר על חלק מן הקשיים שצוינו לעיל. עם סיום כתיבתו של המאמר הזה יצא לאור ספרו של עפר שלח האומץ לנצח מדיניות ביטחון לישרא.ל .בס�פרו (שמהווה מעין תחליף לדו“ח שתוכנן להיכתב על־ידי ועדת החוץ והביטחון בעקבות מבצע צוק איתן ,אך לא נכתב בשל החלפת הממשלה) מקדיש שלח פרק לצורה הרצויה לדעתו של הפעלת מערך המילואים. בפרק הזה הוא מרחיב את הדיבור על המחזוריות הקבועה של מינוי מפק־ דים במילואים :בעקבות מלחמות ,וכלקח קבוע שלהן ,מקודמים מפקדים במערך המילואים לתפקידי מח“ט .לעומת זאת, בתקופה שבין המלחמות הלקח מתעמ־ עם ,ושוב מתמנים מפקדים סדירים בלבד לתפקידים האלה .המלצתו ,הדומה מאוד להמלצתי ,היא“ :יש לחדש את קידומם של אנשי מילואים לתפקידים בכירים, מדרגת אלוף משנה ,ולהמעיט בהצ־ בת סדירים לפיקוד במילואים כתפקיד משני“ 1.שלח מציין גם את ניסיון החיים והתבונה שמביאים אתם לתפקיד מפקדי המילואים. לסיכום ,הצעתי היא לקבוע שבכל אוג־ דת מילואים אחד המח“טים לפחות יהיה איש מילואים בעצמו .כאיש מילואים הוא יוכל להביא לידי ביטוי את היתרונות של הכרת מערך המילואים ,ויוכל להוות מוקד ידע בקרב מפקדי האוגדה וסביב שולחן מקבלי ההחלטות באוגדה ובפיקוד בנוגע לאימון מערך המילואים ולהפעלתו. במה 89 מבוא דוד בן־גוריון טבע ־בק ,1948עם ה�ק מתו של צה“ל ,את המשפט “עם בונה צבא“ .המשפט הורחב על־ידי אלעזר שטרן שאמר“ :עם בונה צבא בונה עם“. הקביעות האלה מבטאות הכרה בכך שהק גנה על המדינה אינה מסתכמת בהגנה על גבולותיה הפיזיים ,אלא כוללת גם הגנה על אנשיה .זאת באמצעות מתן כלים וטיפוח היכולות האישיות ,תחושת המק סוגלות וההערכה העצמית לנוכח נקודת הפתיחה. משמעותה של נקודת הפתיחה מספרים על רב וגנב שנפטרו מן העולם הזה ועלו לשמים .הגנב ,למרות מעשיו, נידון לכף זכות וזכה לכל טוב בעוד הרב נידון לכף חובה ונדרש לתת חשבון על כל מעשה ומעשה בחייו .נשאלת השאק לה :מדוע קיבל הרב יחס פחות טוב מזה של הגנב 1.התשובה היא שכנראה מצפים מן הרב ליותר .ניתן להניח שהגנב גדל בסביבה שלא אפשרה לו להתחנך כראוי, אך לקראת סוף חייו התחרט על מעשיו, ואילו הרב נולד למציאּות של סביבה תוק מכת אך לא מימש את הפוטנציאל שלו. הסיפור אינו מצדיק את מעשיו של הגנב, אך הוא מלמד על משמעותה של נקודת הפתיחה בחיים. נקודת הפתיחה היא מרכיב מרכזי בנק סיבות החיים של כל אדם .חלק מן הנק סיבות קשורות לסביבה שבה הוא נולד, וחלקן מצטברות מהתנסויותיו במהלך החיים .בהקשר לשירות הצבאי נקוק דת הפתיחה מתייחסת לנסיבות שיכוק לות להשפיע על אופי השירות ,לתהליך ההסתגלות למערכת הצבאית ולהתנהגות בתוכה .לפיכך יש חשיבות קריטית להכק רת נקודת הפתיחה תוך הבנת ההשלכות שלה .דוגמה לכך היא צוער בקורס קציק נים ממוצא אתיופי שעלה להדחה .מפקד הצוות שלו טען שהנימוק לכך הוא חוסר הביטחון של הצוער הבא לידי ביטוי בכך שהוא משפיל את עיניו מולו 2.הצוער טען להגנתו שבעדה האתיופית נהוג שלא להסתכל בעיניים כאשר מבקשים להביע כבוד כלפי האדם שעמו משוחחים .מפקד בה“ד 1באותה עת ,אלעזר שטרן ,החליט להשאירו בקורס .מן הדוגמה הזאת ניתן ללמוד על אחד הכשלים השכיחים ביותר בתקשורת שבין מפקד ופקוד שהסיבה לו היא ניסיונו של המפקד לטפל בפקוד בהתאם למונחים של עולמו שלו. בעקבות הדברים האלה אני מבקשת להעלות שתי שאלות :האחת -האם כאשר מבקשים מנסים לנבא את מידת הצלחתו של חייל בתפקיד (בריאיון לקראת דיוני איוש ,למשל) ,מביאים בחשבון את נקוק דת הפתיחה? השאלה השנייה -האם בחוות דעת הניתנות בנוגע לתפקודו של חייל מביאים תמיד בחשבון את נקודת הפתיחה שלו? התשובה לשתי השאלות לא תמיד.במקרים רבים ניתנת עדיפות לדרך הקלה .אנחנו מעדיפים חייל שיהיה לנו קל אתו על פני חייל שדורש השקעה. הבאה בחשבון של נקודת הפתיחה באופן הנכון דורשת חקירה עמוקה ומאמצים רבים שאותם אנחנו לא תמיד מוכנים להשקיע. הצלחה בתפקיד הצבאי חייל שנקודת הפתיחה שלו נמוכה נדרש להשקיע מאמץ רב יותר כדי למלא בהצלחה את תפקידו .למשל ,חייל שעלה לארץ לפני זמן לא רב כדי להתגייס .נוסף על ההתמודדות עם המורכבות של לימוד התפקיד ושל המסגרת הצבאית ,עליו להק שקיע מאמצים כדי להתמודד עם מגבלת השפה .עליו לגבש תמונת הבנה כוללת מתוך מילים ומשפטים הנאמרים בשפה שבה הוא אינו שולט ,וקרוב לוודאי שיידרש לו זמן רב יותר כדי למלא כראוי את תפקידו .לכן ,כאשר מפקד מנסה לאמוד הצלחה בתפקיד עד כה או לנבא הצלחה בתפקיד בהמשך אל לו להסתפק בבחינת התפקוד כפי שהוא נראה על פני השטח .עליו להביא בחשבון את נקודת הפתיחה .המפקד יוכל לבחון אם דריק שותיו ממנו הגיוניות על־ידי כך שינסה להעמיד את עצמו במקום אותו החייל עם אותם תנאי פתיחה .כך יוכל לקבל פרספק קטיבה רחבה יותר. במה יריית הפתיחה הבאה בחשבון של נקודת הפתיחה של החייל באופן הנכון וההתייחסות אליו בהתאם תיתן לו כלים ,תטפח את יכולותיו האישיות ותחזק את תחושת המסוגלות וההערכה העצמית שלו .עוד דרך להגנה על המדינה מודל האסימונים האתגר המשמעותי ביותר בנוגע לפיק קוד בהתאם לנקודת הפתיחה הנו בניין ההערכה העצמית של הפקוד .ריצ’רד לבוי ,איש חינוך וסופר ,העוסק במוטיבק ציה ובהתנהגות בהקשר של לקויות למיק דה ,דימה את ההערכה העצמית של אדם לאסימוני משח.ק 3.ככל שבידי האדם נ�מ צאים יותר אסימוני משחק ,כך ההערכה סרן ענת ניז'ינסקי > מהנדסת בצה"ל 90מערכות 466-465 העצמית שלו גבוהה יותר ,ולהיפך .ניתן להשליך מן המודל הזה גם על ההתנהק לות במערכת הצבאית .המשמעות של בניין הערכה עצמית בקרב פקודים היא מתן אסימוני משחק .ככל שלפקודים יהיו יותר אסימונים ,ביטחונם העצמי יגבר ותעלה רמת התפקוד שלהם. על־פי החוק לשירות הביטחון במדיק נת ישראל ,חייב כל אזרח בהגיעו לגיל 18להתגייס למסגרת הצבאית .החוק הזה מאלץ את כולם לעלות לזירה ולשחק במק שחק האסימונים .אל המערכת הצבאית מגיעים הן מגויסים שבידיהם אסימונים מעטים והן מגויסים שבידיהם אסימונים רבים מאוד .אלה הם נקודת הפתיחה או אסימוני הפתיחה .כל הצלחה מוסיפה אסימונים .כל כישלון מפחית את מספר האסימונים .לחייל שהתגייס ליחידה יוקק רתית שאליה חלם להגיע ,אשר תאפשר לו לפתח קריירה בעולם האזרחי ,יש אסיק מונים רבים יותר בהשוואה לחייל שנשלח לתפקיד שלא היה מעוניין בו מלכתחילה בתנאי שירות קשים .לחייל שמשפחתו קשת יום ושהוריו מתקשים לתמוך בו ,יש פחות אסימונים בהשוואה לחייל שמשק פחתו מבוססת ותומכת בו .השילוב של חוק שירות הביטחון עם כללי המסגרת הצבאית יוצר בהכרח מצבים שבהם חייל שבידיו אסימונים מעטים משחק מול מפקדים וחיילים אחרים שלהם אסימונים רבים ,זאת בתנאים לא פשוטים ובמצבי לחץ שונים. חיילים שבידיהם אסימונים מעטים משחקים בהתאם לאחת משתי האסטרק טגיות הבאות: משחק אימפולסיבי פזיז .נקודת המבט של חייל הבוחר בצורת המשחק הזאת היא שהוא הגיע למצב שבו אין לו מה להפסיד .הוא אינו מהסס לומר למפקק דיו שאינו רוצה להיות שם ושיש בכוונתו לברוח מן הבסיס ,הוא אינו מהסס לעק רוק מן המסגרת והוא אינו חושש לשבת בכלא כדי להשיג את מטרותיו .דוגמה לכך היא חייל שעד לגיוסו היה מפרנס משמעותי ,ואולי אף העיקרי ,במשפחתו. עם גיוסו לצבא נאלץ החייל להשאיר את משפחתו מאחור ,זאת תוך ידיעה שהק כנסתה תהיה נמוכה מזו שהייתה לפני הגיוס .תהליכי קבלת הקלות הת“ש נמק שכים זמן רב ,ואותו חייל ,שזקוק לסיוע מידי ,נאלץ לפעול בדרכים לא חוקיות ולערוק .העריקה פוגעת בהתקדמותו של החייל בצבא ,והוא עלול להחמיץ הזדק מנות לצאת ממעגל המצוקה. משחק דפנסיב.י .חייל הבוחר בצ�ו רת המשחק הזאת שומר את הקלפים (או האסימונים) קרוב לחזה .הוא מהסס לשלוף אותם ולהשתמש בהם .להלן תיאור תיאורטי של מפגש אופייני בין מפקד מנוסה ,מומחה בתחומו שצבר ניסיון ואסימונים במשך שנים רבות, לבין חייל שהתגייס זמן קצר קודם לכן. החייל ,שהגיע לתפקיד כשברשותו אסיק מוני משחק מעטים ,ממעט ליצור קשק רים עם חבריו למחלקה ,ולומד את החוק מר הדרוש בעצמו ללא עזרה .בשיחות המחלקתיות השבועיות הוא אינו משק תתף באופן פעיל .הוא מעוניין לקבל מן המפקד הדרכה בנוגע לביצוע משימה, והמפקד מבקש לבחון את הידע המקצוק חייל שעלה לארץ לפני זמן לא רב כדי להתגייס, נוסף על ההתמודדות עם המורכבות של לימוד התפקיד ושל המסגרת הצבאית ,עליו להשקיע מאמצים כדי להתמודד עם מגבלת השפה עי שלו ,ושואל אותו שאלות על תפעול האמצעים הנמצאים בשימוש במחלקה. החייל שותק .עמוק בפנים הוא חושב שהוא יודע את התשובה ,אך הוא אינו מרגיש בטוח להמר על האסימונים המק עטים שברשותו ,ומעוניין לשמור אותם להתרחשויות שיהיו בהמשך .המפקד מורה לו לנסות לחשוב בקול .שתיקה. המפקד נותן לו את התשובה לשאלה ששאל ,ולחייל מתברר שהיא דומה להק פליא לתשובה שהוא חשב עליה .הוא חש תסכול מכך שלא הימר על האסימונים. בכוחם של מפקדים להעניק אסימונים לפקודיהם .להלן כמה דרכים להענקת אסימונים: אמונה בפיקוד ובמשימה -מפקד נותן אסימונים לפקוד בכל רגע שבו הוא מפק גין אמונה בכוחותיו וכן אמונה במשיק מה ובחשיבות שלה .צה“ל הנו מערכת גדולה המורכבת מפרטים קטנים .כל פרט קטן משמעותי לפעילות המערכת הכוללת והשלמה של ההגנה על המדיק נה .לכן ,גם אם המשימה נראית שולית ופשוטה ,על המפקד להסביר לפקודיו את חשיבותה .מפקד שעושה זאת מוסיף לפקודיו אסימונים רבים .לדור החיילים כיום יש יכולת גבוהה לקרוא את הרוק בד הסמוי הקיים במילים של המפקדים. דיבור טכני על חשיבות המשימה אינו מספיק .חשוב להפגין ברובד הסמוי את החשיבות שמייחסים למשימה. מתן ביטוי ליכולות מיוחדות -ניתן להקצות זמן בהתאם ללו“ז שבו החייל יבטא יכולת יוצאת דופן שקיימת בו. למשל ,אם לחייל יש כישרון שרטוט, ניתן להקצות חצי שעה וציוד מתאים כדי שהחייל ישרטט -בין אם למען משיק מות היחידה ,ובין אם להנאתו .ביטוי של כישרון קיים הוא דרך מצוינת לאסוף אסימונים. משמעת צבאית -משמעת צבאית נאותה לוקחת מן הפקוד אסימונים ,אך מחזירה לו אותם במלואם .הטלת משק מעת צריכה לבוא תוך בדיקת הנסיבות ומתן אמון ואמונה ביכולתו של החייל להשתפר ולא באמצעות גרימה של תחוק שת אשמה .האשמה היא הדרך שבה נלקחים האסימונים הרבים ביותר .יש לציין שלא תמיד קיימות נסיבות מקִלות למעשה בעייתי שבוצע .הדבר תלוי בהק קשר .אכן יש מקרים שבהם אין להקל בעונש ,ואולם ,לאחר מכן יש לנקוט פעולות מניעה באמצעות חיזוק ההעק רכה העצמית כדי שהמעשה לא יחזור. משמעת נכונה מוסיפה אסימונים לטווח הארוך. להיערך מראש בירור והיערכות מבעוד מועד בהתאם לנקודת הפתיחה יכולים להוסיף אסימוק נים .בכוחם להקל על החייל ולשפר באופן משמעותי את קליטתו ביחידה .יש לכך שני היבטים .האחד -כאשר החייל מבק חין שמפקדו עשה הכנות לקראת הגעתו ליחידה ומבין את מצבו ,מתחזק האמון שלו במערכת הצבאית ,ובהתאם לכך, גובר רצונו לעשות את המיטב .ההיבט השני -התנהלות קלה יותר בריאיון או במה 91 חיילי צה”ל ב”חוות השומר” חייל שנקודת הפתיחה שלו נמוכה נדרש להשקיע מאמץ רב יותר כדי למלא בהצלחה את תפקידו האם כאשר מבקשים לנבא את מידת הצלחתו של חייל בתפקיד מביאים בחשבון את נקודת הפתיחה? האם בחוות דעת הניתנות בנוגע לתפקודו של חייל מביאים תמיד בחשבון את נקודת הפתיחה שלו? בשירות ביחידה מקצרת את הזמן הדרוש למיצוי היכולות. במקרים רבים יכולה ההיערכות לבוא לידי ביטוי בפעולות פשוטות: הכנת ציוד מותאם אם קיימת בעיה רפואית שדורשת זאת. תרגום מבחנים מקצועיים לשפה מתאימה עבור עולים חדשים (בדרך־כלל אנגלית). היערכות מראש למתן סיוע כלכלי מול גורמי הת“ש ביחידה. הכנה מראש של מגורים ביחידה אם יש צורך בכך. סיכום “ישנן הרבה סיבות למה לא לעשות וסיבה אחת למה כן לעשות ,והסיבה האחת הזאת היא זו שמנצחת“. הסיבה האחת היא העובדה שמק דובר באזרחים של מדינת ישראל. פירות ההשקעה של חיזוק ההערכה העצמית יבואו לידי ביטוי גם מחוץ למסגרת הצבאית -מתן אמון רב יותר במדינה ,רצון לתרום לה ויכולת מעק שית לפתח אותה. עלינו לחתור לכך שיהיו לנו הרצון הפנימי והכלים הנכונים להתמודד עם האתגרים הפיקודיים ,שכן זוהי שליק חותנו לאור חזונו של בן־גוריון. 92מערכות 466-465 ל מבט אישי התודעה כעקרון מלחמה ראוי שהגורמים המופקדים על כך בצה”ל יבחנו את האפשרות של הוספת סעיף התודעה כאחד מעקרונות המלחמה סא"ל (מיל') אייל אינגבר > קצין אג“ם במילואים במכלול התודה של פיקוד המרכז. צורך הדיון אגדיר מהי תודעה. מאמצי התודעה כוללים את כל הפעולות הנעשות לשם תקשורת בין הדרג האסטרטגי־הצבאי לבין קהלי יעד שונים לצורך הערכת המצב בתחום התודעה וגיבוש ההמלצות לרמה הממונה כל אלה במקביל למאמצי הלחימה תוךהבאה בחשבון של שעון הלחימה .המא־ מצים בתחום התודעה כוללים את המר־ כיבים הבאים :תחבולה ,הפתעה ,הונאה והטעיה .שימוש באמצעים האלה מאפשר רציפּות של המלחמה ואת המשכיותה. יש חשיבות רבה לכך שתהיה סינרגיה בין המאמצים האלה לבין אלה הננקטים על־ידי גופים אחרים העוסקים בתחום - הן בתוך צה“ל (דובר צה“ל) והן גופים אזרחיים (משרד ההסברה הממשלתי, גורמים בשלטון המקומי ,רשות החי־ רום הלאומי [רח“ל] והמועצה לביטחון לאומי). התודעה משמשת כלי חשוב לפנייה לקהלי היעד השונים (למשל ,חיילי צה“ל, אזרחי ישראל -היהודים והערבים ,הפל־ סטינים ,הארגונים הבין־לאומיים ,התק־ שורת הישראלית והבין־לאומית) .במסג־ רת המאמצים האלה יש ליצור את הנרטיב שאותו מבקשים להעביר לכל אחד מקהלי היעד בהתאם לאירועים .באמצעות מא־ מצים רציפים בתחום התודעה ניתן לסייע למאמצי הלחימה. מכלול התודעה כולל קציני מטה שו־ נים ,המשתייכים למערך הסדיר ולמערך המילואים .עם אלה נמנים קצינים הומ־ ניטריים מהמִנהל האזרחי ,יועצים מש־ פטיים ,פסיכולוגים ,נציגי דובר צה“ל, נציגים של ההתיישבות היהודית ,נציגי שב“כ,קציני מודיעין וקציני אג“ם .כיום, ככל הידוע לי ,יש הבדלים מהותיים במילוי המאמצים התודעתיים בין הפי־ קודים השונים .הרושם שלי שבפיקוד המרכז ממלאי התפקידים האלה מקדי־ שים מזמנם לקידום המאמצים התודע־ תיים ,אך בפיקודים אחרים המצב אינו כזה .יש לציין שגם בפיקוד המרכז יש מקום לשיפור בתחום הזה. כדי למלא את המשימות בתחום המא־ מץ התודעתי אין צורך להקצות משא־ בים מיוחדים .כל בעלי המקצוע נמ־ צאים בצה“ל ,ויש לשאוף לכך שיונחו על־ידי הדרגים הבכירים ביותר -החל מהרמטכ“ל עד גופי הפיקוד השונים - להפעלת המאמצים בתחום התודעה כחלק מן המאמץ המלחמתי בעתות שגרה ובע־ תות חירום. אחת הדוגמאות הבולטות היא פנייתו של הרמטכ“ל רא“ל גדי איזנקוט ב־9 בפברוא ר 2016לאזרחי ישראל בא�מ צעי התקשורת“ :אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד ,שרובם הגדול סמויים מה־ עין הציבורית ,אבל מי שמסתובב סביב רצועת עזה יראה קרוב למאה כלים הנ־ דסיים .יש לנו את היכולות המתקדמות בעולם ,ועדיין זה אתגר גדול .אנחנו לא נותנים לעובדה שיש שקט בדרום לאחז עיניים“1. הוא אמר שצה“ל פועל באמצעות תח־ בולה כדי להתמודד עם תופעת המנהרות, זאת בתגובה להודעת החמאס שהדרך לניצחון שלו היא חפירת מנהרות והגעה מבט אישי 93 מור על גמישות מחשבתית ועל הִשתנות מתמדת ,כפי שפורט במאמרם של רס“ן ד“ר רום לירז וסא“ל הדס ייגר־זלינגר “במערכות” 2.חשוב לתת מענה לתודעת האויב בדיוק -ואולי אף יותר -כפי שנ־ לחמים נגדו בשטח .לדבריהם ,במלחמת לבנון השנייה השכיל האויב לעבור מש־ גרה לחירום ,ואילו צה“ל לא הצליח לע־ בור בצורה מהירה ,לרבות גיוס מילואים, משגרה לחירום .הלקח ,להבנתי ,הוא שהתארגנות מהירה של המפקדה יכולה לסייע לפגיעה במרכזי הכובד של האויב. החשיבות של מרכז תודעה אחוד במטה הכללי תקשורת באיו”ש בצילום פעילויות צה”ל בעידן של אמצעי תקשורת מגוונים, המגיבים במהירות על כל התרחשות, מושפעים כל קהלי היעד ממאמצי התודעה, ולכן יש חשיבות רבה להתמקצע בתחום הזה ,להגיב במהירות למאמצים בתחום התודעה שעושה האויב ,ואף להקדים אותו מאמצי התודעה כוללים את כל הפעולות הנעשות לשם תקשורת בין הדרג האסטרטגי־הצבאי לבין קהלי יעד שונים לצורך הערכת המצב בתחום התודעה וגיבוש ההמלצות לרמה הממונה דרכן ליישובים ישראליים .מאז הצהרתו לתקשורת קרסו בדרך לא ידועה תשע מנהרות ,ובחלק מהן נהרגו כתוצאה מכך אנשי חמאס .לקריסת המנהרות ולהודעת הרמטכ“ל יש תפקיד חשוב במאמץ התו־ דעתי .ואכן המאמצים האלה נשאו פירות ויצרו הרתעה .מאז נמסרו דיווחים על מקרים של סירוב בקרב לוחמי החמאס להשתתף בחפירת המנהרות. תגובת צה“ל למאמצי התודעה של האויב החזבאללה והחמאס עושים מאמצים כבירים במלחמה התודעתית ,ועל צה“ל לפעול לגבש מאמצי נגד בתחום הזה ולמסור את המלצותיו בעניין לדרג המ־ דיני .אחת הנקודות החשובות היא לש־ חשיבות רבה יש להקמת גוף מטכ“לי שיגבש את ההמלצות בתחום התודעה וירכז את כל המאמצים הנעשים בת־ חום הזה ביחידות השונות העוסקות בכך בצה“ל בעתות שגרה ובעתות חירום. לדעתי ,כיום ננקטים המאמצים בתחום הזה על־ידי מכלולים שונים בצבא ללא תיאום ביניהם ,הם אקראיים ולא מתוכ־ ננים ,ולכן אינם משיגים את מטרתם .רק באמצעות ריכוז המאמצים לכדי מאמץ אחוד ומתוכנן ניתן יהיה להגיע להכרעה תודעתית ולניצחון תודעתי. כדי להקים גוף מטכ“לי כזה יש לכו־ נן מסגרת שבה ייפגשו מכלולי התודעה הפעילים כיום ,ושבה יפרטו את הפעי־ לות הנעשית על־ידי כל אחד מהם ,זאת במטרה לאחד את הפעילות של כל הגו־ פים ,לעמוד על התפקידים שיש להם, כדי שניתן יהיה לגבש המלצות בתחום הזה למטה הכללי ,ודרכו להגיש המלצות לדרג המדיני. סיכום יש חשיבות רבה לכלול את עקרון המלחמה התודעתית כאחד מעקרונות המלחמה של צה“ל על מנת שהמפקדים בצה“ל -הבכירים והזוטרים -יכירו בחשיבות הדבר .זאת ,כדי שניתן יהיה להגיע להכרעה תודעתית ולניצחון תו־ דעתי .כיום ,בעידן של אמצעי תקשו־ רת מגוונים ,המגיבים במהירות על כל התרחשות ,מושפעים כל קהלי היעד שנמנו לעיל ממאמצי התודעה ,ולכן יש חשיבות רבה להתמקצע בתחום הזה, להגיב במהירות למאמצים בתחום התו־ דעה שעושה האויב ,ואף להקדים אותו. לישראל יש את היכולות לכך. 94מערכות 466-465 מ מבט אישי שליחות זה לא סבל ביכולתנו כמפקדים ליצור לפקודינו מסגרת המכבדת ומעריכה את חיי המשפחה שלהם ,בלי לפגוע במשימות. חובתנו להירתם לכך וצה“ל ייתרם מכך סא”ל שחר ספדה > לשעבר ,סמח“ט חברון ומג“ד לביא הו האיזון הראוי בין שליחות בצבא לבין חיים פרטיים ,והאם התרבות הארגונית הצבאית מעודדת את מתן תשומת הלב הדרושה לפיתוח החיים הפרטיים? אלו שאלות שנראה לי כי אנו, המשרתים בצה“ל ,נוטים להדחיק וראוי להעלותן לשיח פתוח בין המפקדים. מסמך “רוח צה“ל“ נועד לעצב את דפוסי הפעולה של המשרתים .על פי מסמך זה המשרתים בצה“ל ינהגו, יחנכו ויבקרו את עצמם ואת זולתם על פי הערכים שהוא מציב .אחד הערכים הנמנים במסמך “רוח צה“ל” הוא ערך השליחות .ערך זה להבנתי הוא המוביל את האוכלוסייה שהחליטה לתת יותר – אוכלוסיית משרתי הקבע. קצינים ונגדים נדרשים להשקעה רבה מאוד .הם עושים זאת מתוך הבנת גודל האחריות המוטלת עליהם .בראש ובראשונה זו אחריות למימוש מטרת העל של ההגנה על עם ישראל וארץ ישראל. נוספת לה האחריות לביצוע המשימות ולשמירת חיי חיילינו .כמובן שברצון למלא תפקידים מאתגרים ועתירי אחריות ישנו גם הרצון להגשמה עצמית ,אולם אין לי ספק שהנשיאה בעול לאורך זמן ניזונה בעיקר מערך השליחות .אותה הבנה שעכשיו זה תורי ,עכשיו אני צריך לעשות מעשה על מנת שמדינת ישראל תמשיך להתקיים ,אני פה בגלל שאחרים לפניי הגנו על המדינה. במהלך שנות שירותי בתפקידי פיקוד שונים נתקלתי לצערי במפקדים המפרשים את האחריות כמושג טוטלי הגובר על כל צורך אנושי .מפקדים אלו אינם מכירים בצורך בחופשות ואם הם יוצאים לאפטר הם עושים זאת בחשאי כאילו הם עושים דבר אסור .רוח זו מחלחלת כלפי מטה וקצינים שהיו תחת פיקודי ,נשואים וכאלה שעומדים להינשא ,לא העלו על דעתם לבקש לצאת לאפטר ,לא בגלל המצב אלא בגלל התרבות הארגונית שראתה זאת בצורה שלילית .אם לא הייתי מחייב אותם בפקודה לצאת ל“אפטר“ פעם בשבוע בטוחני כי לא היו מעזים לצאת מיזמתם. אני חושב שאנו כמפקדים צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו ,כארגון, רוצים שיראו בנו מפקדים בלתי אנושיים? האם אנחנו ,המפקדים ,לא מעצימים שלא לצורך את חוסר האיזון המובנה בין המשימתיות והאחריות לבין חיי המשפחה תחת מסווה של שליחות ודוגמה אישית? האם משפחה חזקה (לא כסיסמה!) לא נותנת חוזק למשרת בצה”ל? מכיוון שלדעתי המרכיב האנושי הוא חיוני לתפקודנו כמפקדים ,ומכיוון שמשפחה חזקה היא גורם רב משמעות בתפקוד תקין של משרת הקבע שומה עלינו לברר מה עלינו כארגון לעשות כדי לממש את המטרות האלה. רבים מכירים את הסיסמה “עליך להכיר את האדם שבחייל על מנת להפיק את החייל שבאדם“ ,אולם אסור לנו שהיא תישאר סיסמה .צה“ל חייב ליצוק תוכן ממשי לאמירה זו .האיזון בין עבודה לחיים הפרטיים חייב להיות מובן על ידי כלל המפקדים ומגובה בפקודות ובנהלים .בצד זאת אנו נדרשים לשינוי הולם בתרבות הארגונית .במהלך שנות שירותי פגשתי מפקדים רבים מדי שראו בפקודים שלהם אך ורק כלים לביצוע המשימות ולא גם אנשים שיש להם חיים פרטיים שחשוב לשמור עליהם. כיצד עושים זאת? להלן אפרט כמה דוגמאות שמימושן צפוי להביא לאיזון הנכון בין העמידה במשימות לבין חיי המשפחה .יישום נבון ומתוך שיח של הצעדים הללו לא יפגע בביצוע המשימות ובה בעת הם יכולים להצעיד אותנו לשינוי הרצוי בתרבות הארגונית של צה“ל. חופשות: ניצול ימי חופשה כפקודה ולא כהמלצה. על המפקד לתכנן עם אנשי הקבע שתחת פיקודו את השילוב המושכל של חופשותיהם בתוכנית העבודה של היחידה (גם למפקדים לוחמים ניתן לעשות את זה במהלך שנה). הבניית “אפטר” שבועי בתוכנית העבודה ובשגרת היחידה. הכרה מערכתית בחשיבות של תאריכים כגון יום פתיחת שנת הלימודים ויום התחפושות שלפני פורים .הימנעות מקביעת אירועים כובלים בימים אלו תוכל לתת גמישות בידי המפקד לשחרר בהם משרתי קבע שחפצים בכך. כיבוד חופשתו של משרת הקבע .על אף הזמינות הרבה של הפקודים לאמצעי הקשר אין להטריד אותם בעת החופשה אם הדבר איננו חיוני. שעות עבודה: חתירה לעבודה במסגרת השעות מבט אישי 95 חיילים בשירות באיו”ש הנשיאה בעול לאורך זמן ניזונה בעיקר מערך השליחות -אותה הבנה שעכשיו זה תורי ,עכשיו אני צריך לעשות מעשה על מנת שמדינת ישראל תמשיך להתקיים ,אני פה בגלל שאחרים לפניי הגנו על המדינה המקובלות במקומות שאין הדבר פוגע בביצוע המשימות .הטמעת עדיפות העבודה התכליתית על נוכחות סרק במשך שעות רבות (אין תחרות מי נשאר אחרון במשרד). הימנעות מקביעת ישיבות מעבר לשעות הפעילות למעט כשיש בכך הכרח. צעדים משלימים: הצבת הנושא של קידום חיים נורמליים כחלק מממדי ההערכה של הקצין. ייזום סדנאות בנושאי ניהול זמן ומשפחה לכלל הקצינים והנגדים. מתן גמישות לבחירת רכב אישי לפי צורכי המשפחה תמורת תשלום. ארגון גדול והיררכי .על מנת להטמיע בו שינוי יש הכרח לעגן אותו בפקודות ובנהלים שאמורים עם הזמן להוביל את המפקדים לשינוי התרבותי הנחוץ לנו .אנחנו רוצים מפקדים שישלבו בין התפקיד התובעני להוביל פקודים אחריהם גם בתרחישים לא פשוטים לבין הרצון להיות אבא טוב ובעל טוב. מובן מאליו שבמקום שבו תיווצר התנגשות בין האחריות של מפקד בצבא לבין אירוע משפחתי כזה או אחר, קצינים ונגדים נדרשים להשקעה רבה מאוד. הם עושים זאת מתוך הבנת גודל האחריות המוטלת עליהם האחריות הפיקודית תמיד תגבר .אולם האתגר הוא לברור נכון מהם המצבים המחייבים זאת ולא למהר ולהציב על כל משימה את תווית החירום .יש לזכור שהמצבים המחייבים התייחסות כחירום הם מצבים נקודתיים ומעטים יחסית ,ואין לעצב על פיהם את כלל ההתנהלות שלנו במצבי שגרה. שליחות אינה סבל ,ואסור שהיא תיתפס כך בעיני המפקדים הצעירים השוקלים את המשך דרכם בצה“ל .אנחנו לא רוצים מפקדים הפועלים כרובוטים! חשוב לייצר שיח מפקדים בנושא ולא להשאירו תלוי באוויר .משרתי הקבע בצה“ל נותנים את כל כולם למערכת ,חיוני שבאותה המידה נדרוש מעצמנו כארגון ליצור את התנאים שיאפשרו איזון נכון בין התפקוד המשימתי לתפקוד כאיש משפחה .כמו כל שינוי בתרבות ארגונית ,על מנת להצליח השינוי חייב להתחיל מלמעלה ,מהקצונה הבכירה. השינוי חייב להתחיל בנו המפקדים, בדוגמה אישית שלנו ,כמאמר הפסוק “ממני תראו וכן תעשו“ .רק בדרך הזאת של “אחריו“ נוכל לשנות את מה שברור לכולנו כהכרחי -יצירת איזון בין חיי איש צבא לחיים הפרטיים שיביא בתורו לצבא יעיל יותר ,טוב יותר ששומר על אנשיו הטובים. משרתי קבע רבים ,ובהם מפקדים מכל הזרועות ,טענו בפניי שאין מה לעשות ו“צריך לחיות אם זה“ .אינני מקבל גישה זו. אני טוען שצה“ל הוא גוף שכל הזמן לומד, משתפר ומתקדם ולכן אין מקום לאמירות מסוג זה! אנחנו חייבים ביחד להפוך את הארגון שבו כולנו גדלנו ,התבגרנו ,ולמדנו רבות ,לארגון שיודע להכיל אנשים מעולים גם כאנשי משפחה. 96מערכות 466-465 א סיקורת ספרים על דוגמה אישית בשדה הקרב הדוגמה האישית מהווה תנאי הכרחי להצלחת המפקד בשדה הקרב אלישיב שמשי ,ממני תראו וכן תעשו, מערכות מודן 264 ,2016 ,עמודים. אל"ם (מיל') יהודה וגמן > מדריך בקורס מ"פים ,מג"דים ופו"ם ושותף בכיר בכתיבת תורת המבצעים של מז"י לישיב שמשי ,שהיה מ“פ שריון במלחמת ששת הימים ומג“ד במלחמת יום הכיפורים ,מּוכר היטב לקוראי הספרות הצבאית מספריו הקודמים ,העוסקים כולם בסוגיות של פיקוד צבאי .כך גם בספרו החדש “ממני תראו וכן תעשו -על דוגמה אישית בשדה הקרב“ ,שבו מתמקד שמשי בחשיבות העליונה שיש לדוגמה האישית בלחימת המחלקה והפלוגה .כמו בספריו הקודמים של המחבר ,בולטת בספר החדש לטובה הצגת פרטי הקרבות ותיאורם הבהיר, הענייני והמקצועי שמלווה במפות מאירות עיניים המקִלות מאוד על הבנת מהלכי הקרבות .כדי להמחיש את תפיסתו בנוגע לדוגמה האישית מציג המחבר לקוראים שישה־עשר קרבות שניהלו מ“פים ,שייחודם בכך שבהמשך דרכם הצבאית הגיעו לתפקיד מפקד פיקוד או רמטכ“ל. בהקדמה לספר כותב שמשי“ :הנהגת חיילים תחת אש במשימות המסכנות את חייהם היא מבחן מנהיגותי מהמעלה הראשונה ,ולכן האיכות של מפקדי השדה והדוגמה האישית שהם נותנים לחייליהם הן המניעים העיקריים להצלחה בשדה הקרב“ .התיאורים המרתקים של המ“פים בעת קרבות -בהם יצחק חופי בקרב התנועה בלילה אל עורפה של מלכיה; אברהם אדן (ברן) ,שפיקד על הקרב על באר שבע ,שבו חיילי הפלוגה היו דוברי ארבע שפות שונות; המ“פ יואב גלנט בקרב שבו ניהל מארב בחוף לבנון -כל אלה מלמדים היטב על החשיבות העליונה שיש למימוש ערך הדוגמה האישית בלחימה של הדרג הטקטי הנמוך .המחבר מתמקד בנקודות ההחלטה של המ“פים שהתרחשו ברגעי המשבר בקרב שבהם התברר למ“פ כי רק דוגמה אישית שלו יכולה לגרום לחייליו להמשיך ללחום. כך ,למשל ,החלטתו של משה בר־כוכבא (בריל) להמשיך להסתער בכוחות עצמו על היעד לאחר שנוכח שטעה בכיוון ההסתערות של פלוגתו ,והחלטתו של אורי אור ,מ“פ הסיור של חטיבה ,7שהחליט להסתער עם פלוגתו על המוצב המצרי בצומת רפיח דווקא לאחר שהתברר לו כי המצב בשטח בעייתי הרבה יותר מכפי שהוערך לפני הקרב. המחבר מתמקד בנקודות ההחלטה של המ”פים שהתרחשו ברגעי המשבר בקרב שבהם התברר למ”פ כי רק דוגמה אישית שלו יכולה לגרום לחייליו להמשיך ללחום מעשה הדוגמה האישית בעת משבר דורש מן המ“פ אומץ לב וכוח רצון אדירים כדי להתגבר הן על הפחד מפני אש האויב, המשתק אותו כאדם ,הן על מראות וקולות הנפגעים בקרב חייליו והן על אי־הוודאות השוררת סביבו. הקורא בספר לומד שוב את האמת הבסיסית החשובה מאין כמותה על מה שמתרחש בלחימה ,שבה ,לדברי המחבר, הקרב מוכרע בסופו של דבר על־ידי “קומץ לוחמים ששאבו כוחות פיזיים ונפשיים מן הדוגמה האישית של מפקד, והם הכריעו את הקרב“ .המולת הקרב והתזזית השוררת בו באופן קבוע יוצרות מצב שבו המ“פ פועל תחת לחץ נפשי כבד, זאת נוסף על הקושי שלו להסביר ללוחמיו את החלטותיו .במקרים רבים מתקשים הלוחמים להבין את מה שנאמר להם ,ולכן כל מה שנותר להם לעשות הוא לחקות את מפקדם ולהתקדם בעקבותיו תוך שהם מפעילים על־פי הבנתם את התרגולות סיכורת ספרים 97 בסוג המלחמה שמנהל צה”ל היום ומאז שנות ה־ 90של המאה ה־ 20נגד הטרור והגרילה קיימים תופעות ומרכיבים ייחודיים, שחשוב מאוד להביאם לידיעת הציבור בכלל, והמפקדים בפרט האלוף אורי אור בתמונה בתפקיד מח”ט היה בפלס”ר 7במלחמת ששת הימים “יכולת הפיקוד והנעת האנשים להילחם נשארה תלויה במנהיגות בשל דוגמה אישית ,של מבט ישיר בעיניים והבנת האדם הלוחם“. שרכשו באימונים לפני הקרב. מן הספר ניתן ללמוד כי מי שלא קּורץ מן החומרים שמהם עשויים מפקדים ,לא יוכל להיות מפקד טוב .ההתרחשויות בקרב נוגעות בשורשי מניעיו הכמוסים ביותר של האדם המפקד .אלה הם היסודות הנסתרים מעין שעליהם נשענת האישיות הגלויה המתפקדת בקור רוח וביעילּות - למשל ,רפאל איתן (רפול) בשפך הירדן, דוד אלעזר (דדו) בהרי ירושלים ועמירם לוין בשיא החרמון. כולם ניחנו בתעצומות נפש שנדרשו להם כדי להצליח במצבים שבהם לא כל מ“פ היה מצליח .התכונות האלה הן מּולדות ונדירות יחסית ,ולכן בניגוד למה שסבורים חלק מן המופקדים על בניין הכוח הצבאי, הן אינן ניתנות להקניה בבית־ספר כלשהו. במילים אחרות ,כשם שאדם שנולד ללא כישרון לריצות קצרות לא יצטיין בהן גם אם יעמדו לרשותו כל הזמן הנדרש ומיטב המאמנים ,כך אין בנמצא מערכת הכשרה שתצליח לייצר מ“פ מוצלח ממי שלא ניחן בתכונות הנדרשות לכך מעצם טבעה של אישיותו. הקריאה בספר מעוררת אצל הקורא שאלות מטרידות למדי בנוגע לספרו הקודם של המחבר “עוד ניצחון כזה“... העוסק בתפקוד המפקדים במלחמת לבנון השנייה .משהו לא טוב קרה במהלך השנים לארגון הצבאי שהעמיד בראשו מפקדים כמו דן שומרון ,שהיה מ“פ אמיץ שנהג בתחבלנות בקרב ליד קנטרה ב־ ,1967וכך גם ניהל בהיותו קחצ“ר את מבצע יונתן באנטבה ב־.1976 גם ההשוואה בין פעולת נגע חמדי שהכתה בהלם (כמו שם המבצע) את מקבלי ההחלטות במצרים אינה יכולה שלא להעלות שאלות על היעדרן המוחלט של התעוזה והתחבולה ממבצעי צה“ל בשנים האחרונות .ארבעה־עשר הלוחמים, בפיקודו של המ“פ מתן וילנאי ,שהוטסו ליעד בשני מסוקים ,ואשר שיתקו ב־1968 מתקן אסטרטגי בלב מצרים ,השפיעו בפעולתם הממוקדת והמפתיעה על מקבלי ההחלטות בקהיר לאין שיעור יותר מאשר כמויות האש העצומות ,שעלותן ענקית, שנורו ב־ 2014על החמאס במשך 50ימי מבצע צוק איתן .ספרו של שמשי מחדד את השאלות שצה“ל חייב לשאול את עצמו בכל מה שנוגע לתפיסת הפעלת הכוח כיום. אלוף (מיל’) אורי אור ,שהמחבר הקדיש כאמור פרק לתפקודו המעולה כמפקד פלס“ר 7במלחמת ששת הימים, אמר בעצרת של חטיבה ( 679שהוא היה מפקדּה במלחמת יום הכיפורים), אשר נערכה ביוני 2013לציון 40שנים למלחמה“ :המהפכה הטכנולוגית האדירה והמִחשוב שחדרו לכל תחומי הלחימה אינם משנים במאומה את נפשו ורוחו של האדם ,שהיו ויישארו מורכבים ומרתקים הרבה יותר מכל טכנולוגיה ומכל מחשוב מתקדם .יכולת הפיקוד והנעת האנשים להילחם נשארו תלויות במנהיגות של דוגמה אישית ,של מבט ישיר בעיניים והבנת האדם הלוחם“. ספרו של שמשי מלמד שוב כי מעשה הנעת הפלוגה בלחימה עד לניצחון נדרש בתנאים שבהם מכונת הנפש המסובכת, הנפתלת והלא צפויה ,הנקראת בן אדם, נקלעת לשיתוק שמנסה לכפות עליה יצר ההישרדות. אין מבחן קשה מזה למפקד ,ולכן מומלץ למפקדי צה“ל של היום ללמוד מן הספר המצוין הזה על מה שיידרש מהם כאשר יידרשו להנהיג את יחידותיהם בלחימה .דוגמה אישית הייתה ,ותישאר תמיד ,תנאי הכרחי להצלחת המפקד, אבל בסוג המלחמה שמנהל צה“ל היום ומאז שנות ה־ 90של המאה ה־ 20נגד הטרור והגרילה קיימים תופעות ומרכיבים ייחודיים ,שחשוב מאוד להביאם לידיעת הציבור בכלל ,והמפקדים בפרט. יש לקוות ששמשי יקדיש את ספרו הבא להצגה ולניתוח של סוגיות פיקודיות העולות מלחימת צה“ל בטרור ובגרילה. 98מערכות 466-465 ה לשון מלחמה סוללה מסלול גלגוליה של המילה סוללה בשפה העברית מימי המקרא ועד ימינו הוא מרתק. על דרכה של מילה מתל עפר שהקימו כדי להגביה קרקע ולשמש יורי ה ִחצים ומשליכי אבני בליסטראות, ועד סוללת התותחים משמעות של המילה סוללה כיום היא מסגרת צבאית שכוללת כמה תותחים או מרגמות ,ואולם בעולם העתיק משמעות המילה סוללה הייתה אמצעי להבקעת חומות של עיר .רבי דוד אלטשולר ( ,)1769-1687פרשן “מצודת ציון“ ,הגדיר סוללה כך“ :ציבור העפר ששופכים מול העיר ועולים בה להילחם“ (בפירושו למלכים ב יט 32 :ולישעיה לז: .)33הפרשן רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (מלבי“ם )1879-1809 ,הוסיף: “שמשם יורו חיצים אל העיר“ (פירוש ליחזקאל ,כא .)27 :המילה סוללה נגזרת כמובן מן הפועל הנפוץ “סלל“ ,הנמצא עד היום בשימוש במשמעותו המקורית. כל האזכורים במקרא של המילה סוללה, חוץ מפעם אחת -בספר שמואל ב ,כ– 15 : הם בנוגע לשני מבצעי מצור על ירושלים: הראשון ,המצור שהטיל סנחריב מלך אשור על העיר בשנת 701לפני הספירה ושמוזכר במלכים ב ,פרק יט ובישעיה לו .37 :השני הוא המצור שהטיל נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים בשנת 587לפני הספירה בי’ בטבת -מצור שהסתיים בהבקעת החומות בי“ז בתמוז בשנת 586לפני הספירה ובחורבן בית המקדש בט’ באב באותה השנה .את המצור מתארים הנביא יחזקאל (בספר יחזקאל כא )27 :והנביא ירמיה (בספר ירמיה ו.)6 : חז“ל אינם עושים כלל שימוש במילה סוללה ,אולם זו שבה ומופיעה לאחר מכן במשמעויות נוספות .המילה מופיעה בספר יוסיפון משנת 953לספירה בתיאור המצור שהטיל טיטוס על ירושלים בשנת 70לספירה“ :ויציתו את האש בכל כלי משחית וגם את איל [איל ניגוח לניתוץ סוללה רומית במצדה. דוד אלטשולר (,)1769-1687 פרשן “מצודת ציון“ ,הגדיר סוללה כך“ :ציבור העפר ששופכים מול העיר ועולים בה להילחם“ ד"ר אשר שפריר > בלשן ,עורך ומתרגם בלשון העברית ובסוציולוגיה של הלשון. חומות] שרפו עימם ,וגם הסוללות שרפו“. במקרה הזה הסוללה הוגדרה כלי משחית והיא הוצתה. בעקבותיו הלך גם רבי לוי בן גרשום (רלב“ג )1344-1288 ,בפירושו לפסוק מספר מלכים ב .הוא פירש“ :והוא כלי שמשליכין בו אבנים גדולות מאוד להפיל החומה בחוזק“ .לפי הרלב“ג ,משמעות המילה היא אפוא בליסטרה .רמז לכך יש כבר במדרש איכה רבה שבו מוזכרת הסוללה שבספר יחזקאל לצד אבני בליסטרה .ייתכן אפוא שגם לפי איכה רבה הסוללה היא בליסטרה שיורה אבנים. מאוחר יותר החלה המילה לשמש לציון ארטילריה בכלל .בספר שלטי הגיבורים מ־ 1612שחיבר הרב אברהם הרופא פורטלאונה באיטליה כתוב“ :דעו בניי כי נקראו ארטיליאיריאי [ארטילריה באיטלקית] בספרי הנביאים הראשונים סוללות“ .לפי הפירוש הזה ,המשמעות של הפועל “שפך“ ,שהוא הפועל המוצמד תמיד במקרא למילה “סוללה“ (ולא “סלל“ כפי שהיינו מצפים) ,היא “ירה“ .גם היום בסלנג הצה“לי ,המשמעות הזאת של המילה “שפך“ היא ירי של כמות גדולה מאוד של תחמושת. אצל סופרי ההשכלה וכן בראשית העיתונות העברית שימשה המילה סוללה רק במשמעות של סוללת עפר .סוללת התותחים הופיעה לראשונה בעיתונות ב־ .1877בעיתון הצפירה מ־ 6ביוני 1877 נכתב“ :בימים האחרונים השליכו סוללות הרוסים והרומאנים כדורים רבים כבדים על המבצר“ .בגיליון אחר של הצפירה ,מ־27 ביוני ,נכתב“ :והטורקים יצאו לקראתם [הרוסים] בשש סוללות עם כלי תותח וכלי לשון המלחמה 99 בליסטרה רבי לוי בן גרשום (רלב”ג, )1344-1288בפירושו לפסוק מספר מלכים ב: “והוא כלי שמשליכין בו אבנים גדולות מאוד להפיל החומה בחוזק”. משחית אשר היו איתם; רק שתי סוללות ושישה באטאליאנים נשארו לשמור את הדרך מאחור“. המעבר בעברית מסוללת התותחים אל הסוללה החשמלית נעשה באמצעות השפות האירופיות שבהן משמשת המילה הזאת בשתי המשמעויות battery :באנגלית וגם batterieבצרפתית .השימוש החדש הזה התעכב לא מעט ,והופיע לראשונה בעיתונות העברית רק בשנות ה־ 30של המאה ה־ .20בעיתון דבר מ־ 30בנובמבר 1930נכתב“ :סוללות אור [חשמל] גדולות ומעוררות עין מאירות את אולם המשפט“. אם כאן הסוללה יכולה להיות גם במשמעות של נורות ,הרי בדואר היום מ־15 באוגוסט 1932אין ספק בנוגע למשמעות המילה“ :יהיו גם מכשירים אחרים כגון אלקטרומטרים ,סוללות“. סוללת התותחים הופיעה לראשונה בעיתונות ב־ .1877בעיתון הצפירה מ־ 6ביוני 1877נכתב: “בימים האחרונים השליכו סוללות הרוסים והרומאנים כדורים רבים כבדים על המבצר“ מסלול גלגוליה של הסוללה בשפה העברית מתקופת המקרא ועד ימינו הוא אפוא מרתק .בשלב הראשון היא ציינה תל עפר שהפועל המשמש את יצירתו איננו לסלול אלא דווקא לשפוך .הסוללה שימשה להגבהה כדי לאפשר ליורי החִצים, וייתכן גם למשליכים אבני בליסטראות, להתמודד עם המגִנים שעל חומותיה של עיר נצורה .מכאן הייתה הדרך קצרה לציון הכלי המשליך עצמו .הצעד הבא היה הפיכת כלי יחיד לקבוצת כלים :סוללת התותחים והמרגמות .הצעד שלאחר מכן היה הוספת קבוצה של תאים חשמליים ליצירת הסוללה החשמלית .העובדה ש“סוללה“ שימשה לציון איגוד של כמה פריטים מאותו הסוג יצרה בסופו של דבר מטבעות לשון מודרניות ,בהן סוללת מיקרופונים וסוללת עורכי־דין. ספרי הוצאת יראו אור בקרוב בהוצאת “מערכות” ISSN 0464-2147 101מערכות 465-466 הערות למאמר “השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות“ [עמ‘ ]12 1 למשל ,במסמך אסטרטגית צה“ל מגדיר הרמטכ“ל כי “המרחב הקיברנטי הוא מרחב לחימה נוסף .במרחב זה יבוצעו פעולות הגנה, איסוף והתקפה( “.אסטרטגיית צה“ל ,עמ’ )33 הערות למאמר “מלידל הארט לקלאוזביץ - צה“ל משנה תפיסה“ [עמ‘ ]36 1 2 הערות למאמר “המדינה האסלאמית -ניתוח צבאי“ [עמ‘ ]20 1 2 3 4 5 במחצית הראשונה של המאה ה־ 20כּונה השלב הזה בספרות של תורות המהפכה של התנועות הפאשיסטיות והקומוניסטיות “שלב הקמת הגייס החמישי“ או “שלב החתרנות“. אמנם בדיווחים חדשותיים מציגים בעיקר את פיגועי התופת ,בייחוד של מכוניות התופת הנושאות כמה טונות של חומרי נפץ ,אבל דוגמה נוספת היא נסיעה של רכב תמים לכאורה המשתלב בזרם המכוניות בכביש כלשהו ,ואז ,בבת אחת שולפים נוסעי המכונית כלי נשק, יורים דרך החלונות לעבר המכוניות שסביבן ולעבר עוברי אורח ובורחים חזרה למדבר. אחד הקשיים שעיכבו את כיבוש העיר הכורדית־סורית קובאני על־ ידי כוחות המדינה האסלאמית היה שהחלק הצפוני של העיר קרוב לגבול תורכיה ,ולכן כוחות המדינה האסלאמית לא יכלו לכתר אותה באופן מלא .במקום זאת הם נאלצו לבצע כיבוש הדרגתי ,בקרבות מבית לבית ומשכונה לשכונה ,נגד אויב שתוגבר ותוספק באופן תדיר דרך הגבול התורכי. עד מהרה למדו הכוחות העיראקיים והסוריים לירות במשאיות חשודות בעוד הן מרוחקות מהם; בתגובה החלו לוחמי המדינה האסלאמית לשריין את רכבי התופת כך שרק נשק כבד (תותחים או טילים נ“ט) מסוגל לחדור ולבלום את תנועתו. במחצית השנייה של 2015נפסקה כמעט לחלוטין פעילות הכוחות האוויריים של המדינות הערביות נגד המדינה האסלאמית מכיוון שהם הופנו להשתתף במלחמת האזרחים בתימן. הערות למאמר “מה בין קו מאז’ינו ,ה“מעטים“ שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ו“כיפת ברזל“ [עמ‘ ]30 1 2 3 4 5 6 7 8 9 תא“ל מאיר פינקל“ ,כיפת ברזל -קו מאז’ינו החדש?“ ,מערכות 461 (יוני .)2015 מאיר פינקל על הגמישות ,הוצאת מערכות ,2007 ,עמ’ .248 מספרי החיילים בשני הצדדים (במספרים מעוגלים) :לגרמניה היו כ־ 2מיליון חיילים לעומת כ־ 1.9מיליון חיילים לבעלות־הברית. המדובר במספר החיילים שהוצבו בחזיתות הלחימה הרלוונטיות .היו חיילים נוספים בשני הצדדים שהוצבו באזורים אחרים או בעורף, והם אינם נמנים פה. אל“ם אמיר הרפז“ ,תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי“ ,מערכות ( 431יוני ,)2010עמ’ .17 סא“ל (מיל’) ד“ר עפר דרורי“ ,אין תחליף להכרעה“ ,מערכות 431 (יוני ,)2010עמ’ .67 מפקד אוגדת עזה “הצבת כיפת ברזל -קבלת הירי“ Ynet , 24.9.2010 -http://www.ynet.co.il/ , .articles/0,7340,L-3959323,00.html ראו לדוגמה :גיא בכור( “Missiles don’t win wars“ ,טילים לא מנצחים במלחמות)Ynet , 10.9.2009 -http://www. , .ynetnews.com/articles/0,7340,L-3784293,00.html תא“ל (מיל’) מוני חורב’“ ,מבצעי הרתעה’ ,מה ניתן ללמוד מהניסיון הצה“לי ברצועת עזה“ ,מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, עיונים בביטחון המזרח התיכון מס’ ( 115אוקטובר ,)2015עמ’ .24 אל“ם אמיר הרפז“ ,תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי“ ,מערכות ( 431יוני ,)2010עמ’ .23 3 4 5 6 7 8 9 Carl von Clausewitz, On War, edited and translated by Michael Howard & Peter Paret, Princeton University Press, New Jersy, 1986, p. 549 יהושפט הרכבי ,מלחמה ואסטרטגיה ,מערכות ,תל־אביב ,1990 ,עמ’ .Clausewitz, 1986, p. 582 ;483 לידל הארט ,אסטרטגיה של גישה עקיפה ,מערכות ,תל־אביב,1956 , עמ’ .364 לידל הארט ,עמ’ .334 ואלך ,תורת צבאיות -התפתחותן במאות ה־ 19וה־ ,20עמ’ .97 על השאלה אם הגרמנים התכוונו לאפשר את נסיגת צבא בריטניה או שלמעשה נכשלו בהשמדתו קיים פולמוס לא פתור .אחת הדעות היא שהיטלר עצר את צבאו בשל אילוצים טקטיים שלהם היו כמה סיבות אפשריות :התשישּות של צוותי הטנקים ,הכשירות החימושית הנמוכה שלהם ,הקרקע שהקשתה על העבירּות של כלי הרכב המשוריינים .ייתכן גם שהסיבה הייתה שרצה לחסוך באבדות .כל הסיבות הללו היו מול ביטחונו של הרמן גרינג ,השר הממונה על חיל האוויר הגרמני ,הלופטוופה ,שיוכל להשמיד את הצבא הבריטי מן האוויר -הערכה שלא התקיימה .לעומת זאת ,קיימת דעה שהיטלר בחר לתת לבריטניה להיחלץ מתוך הכבוד שרחש לבריטים ומתוך אמונה שיוכל לחתום עמם על הסכם שלום -הסכם שיהיה קשה מאוד לחתום עליו לאחר שיבצע טבח בצבא בריטניה הנצור בדנקרק. אניטה שפירא ,יגאל אלון :אביב חֶלדו ,עמ’ .383 “הרמטכ“ל [יגאל ידין] משיב ל’במחנה’“ ,ריאיון עם הרמטכ“ל, במחנה ,18.9.1950 ,עמ’ ;28 ,21-20נ’ לורך“ ,סקירת המאורעות“, נספח לספרו לידל הארט ,אסטרטגיה של גישה עקיפה ,עמ’ 401- ( 392כולל במהדורה באנגלית שהוצאה בבריטניה). משה (צ’יקו) תמיר“ ,היבטים אסטרטגיים וטקטיים בלחימת תמרון הכרעתית של חטיבת גולני בעימות המוגבל“ ,בתוך :אל“ם (מיל’) משה שמיר (עורך) ,עיונים בתורת הקרב בעימות המוגבל ,הכנס השנתי הראשון של המכון הערות למאמר “מה בין יחידה מיוחדת ליחידות הרגילות של הצבא?“ [עמ‘ ]42 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Gilles Deleize, “The Shame and the Glory“, in: Essays .Critical and Clinical, London: Verso, 1997, pp. 115-125 תומס אדוארד לורנס ,שבעה עמודי חוכמה :חגיגת ניצחון ,משרד הביטחון -ההוצאה לאור.2006 , www.telstudies.org/writings/works/the_mint/ publication_history.shtml עוד על היחס שבין מרחב להאצה ראו :פול ויריליו ,המרחב הביקורתי ,רסלינג.2006 , ראו מאמרו המתורגם של סרג’יו מילר“ ,היש עתיד לכוחות המיוחדים?“ ,מערכות ( 341יוני .)1995לטענת המחבר ,מקבלי ההחלטות נוטים להפעיל את הכוחות המיוחדים ואת הכוח האווירי משום שאלה אינם מסות גדולות ,זמינותם רבה ,ובדרך־כלל ניתן להבטיח שלא יהיו להם אבדות כבדות (בעיקר באש כוחותינו על כוחותינו). למשלhttp://www.telstudies.org/writings/works/ , articles_essays/170513_notes_on_the_hejaz_affairs.shtml http://pegasus.cc.ucf.edu/~eshaw/lawrence.htm דלז כינה זאת מרחב חלק .לורנס פיתח את מושג העומק ביחס למושג החזית .יש לציין שבאותן השנים התפתחה במרחב אחר - בערבות רוסיה -פרקטיקה דומה. רק בסוף דרכו .התיאורים של לורנס את הפעמים הראשונות שבהן רכב על גמל מלאי חיּות ומודגשים בהם הכאבים שסבל“ .אך מעלותיה של בהמתי היו מבוזבזות ברובן ,כיוון שנשמרו לרוכבים מיומנים המבקשים אותן ולא עבורי ,חסר חוש רכיבה שכל מבוקשי היה שיישאו אותי“ (לורנס ,2006 ,עמ’ .)75 הערות 102 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 ראו את הפרק היפהפה “הדרך“ בספר( The Mintהמטבעה) ,שבו מציג לורנס את הגיגיו בנוגע לחשיבות של הכרת המנוע עבור איש חיל האוויר .בנוסף ,מנוע הבעֵרה הפנימית אינו אורגני כמו גמל או אדם המהלך במדבר ,ונדרשת מידת דיוק מדעית כדי להכיר את יכולותיו ומגבלותיו .מילות עידוד למנוע באמצע טיסה מועילות פחות מתחזוקה נכונה .ועדיין ,לורנס פעל גם בחיבור שבין יכולות המנוע לתפיסה המבצעית ,למשל ,בפיתוח טכניקה של חילוץ טייסים הנוטשים את מטוסיהם. לורנס ,2006 ,עמ’ .166-165 שם ,עמ’ .287 שם ,עמ’ .153 מובן שיכולות יוצאות דופן לעמידה במעמסה פיזית הן הכרחיות ,אך לא הן העיקר. ראו הפתרונות השונים של וינגייט לחדירה לעומק מתוך תפיסה שלמה של מערכה ,שפותחו דור לאחר מכן. שם ,עמ’ .153 מוטב שלא להגיע לקרב ,ולורנס עשה כל מאמץ כדי להימנע ממנו ולחסוך בחיי אדם ,אפילו של האויב“ .לא גרמתי לשפיכת דם אנשינו“ (שם ,עמ’ )31הוא סיכם .לורנס כתב את הדברים האלה בעוצמה רבה יותר בקטע הבא“ :ויקרי ,שניהל את הקרב ,היה מרוצה ,אך אני לא יכולתי להיות שותף לשביעות רצונו .לדעתי ,כל פעולה או ירייה או אבדה בלתי הכרחיים לא היו בזבוז בלבד אלא פשע .לא יכולתי לקבל את ההשקפה המקצועית שכל פעולה מוצלחת היא רווח .המורדים שלנו לא קורצו מאותו חומר אנושי של חיילים, אלא היו ידידינו הבוטחים במנהיגותינו .לא היינו בפיקוד מסיבות לאומיות ,אלא על פי הזמנה ואנשינו היו מתנדבים ,אנשים פרטיים, מקומיים ,קרובי משפחה ,כך שמוות היה עניין של צער אישי לרבים בצבא .גם מזווית ראייה צבאית טהורה נראתה לי ההתקפה כשגיאה חמורה“ (שם ,עמ’ .)144 שם ,עמ’ .165 שם ,עמ’ .287 מישל פוקו ,המילים והדברים :ארכיאולוגיה של מדעי האדם, רסלינג.2011 , שם ,עמ’ .230 ,227 כשמדגימים זאת ,מזהים שהיכולת לעבוד על המסילה החג’אזית הושתתה על חזית באירופה שקידשה לוחמת חפירות וכידונים ושהיכולת לפעול על הגשרים התבססה על חזית קלסית שהפעיל אלנבי .ואולי יתֵרה מזו :היכולת להפעיל ולעורר את הלאום הערבי לפעולה עצמאית הייתה מבוססת על האכזבה שהאימפריה הבריטית הנחילה לאותו לאום .אכזבה שאותה לורנס מבכה כל כך. לורנס ,2006 ,עמ’ .166 המימוש האולטימטיבי של האפקטיביות הזאת יהיה לייתר את האיום מלכתחילה ,ולא רק לספק מענה תגובתי לאיום. הערות למאמר “הקמ“א האחרון?“ [עמ‘ ]50 1 2 3 4 5 6 .http://www.idf.il/1133-22268-HE/IDFGDover.aspx * המאמר נכתב במסגרת פו“ם אפק. צה“ל מעודד כיום להיבחן בבחינה פסיכומטרית על־ידי השתתפות בעלותה. בעבר נערך קורס קצינים במסגרת החופשה האקדמית ,אך לנוכח הנשר הרב שהיה ,נערך כיום קורס הקצינים עם תום הלימודים באחריות החיל הקולט. .http://www.idf.il/1133-22268-HE/IDFGDover.aspx ק’ בנטון“ ,הפטריוטים החדשים“ ,הארץ.12.12.2001 , http://opinion.inquirer.net/54699/the-rotc-program.and-a-citizen-army בקו“ם/מדור מחקר וסטטיסטיקה ,העתודה האקדמית -דו“ח מעקב, .1957 אכ“א/ממד“ה/מרכז ייעוץ וסיקור ,סקר עתודאים במקצועות הטכנולוגיים ;2001 ,רונית דגן־אפט ,מסלול העתודה האקדמאית 7 8 9 10 11 12 13 בעיני בני הנוער ,אכ“א/ממד“ה/מרכז ייעוץ וסיקור;2003 , ד’ אבירם ,אכ“א/ממד“ה/מרכז ייעוץ וסיקור ,מסלול העתודה האקדמית מנקודת ראותם של מלש“בים ושל עתודאים בשירות“, ;2007ד’ אבירם ,מקצוענים בצבא העם ,אכ“א/ממד“ה/ענף מחקר, ינואר .2011 י’ המנחם ,עמדות העתודאים כלפי קצונה ופיקוד לאורך השנים, אכ“א/ממד“ה/ענף מחקר.21.8.2014 , פורום עתודה באתר תפוז הוא הוותיק והפופולרי שבהם. יש לציין בעיקר את הגדלת שכר החובה ,איושר לימודי תואר שני, אישור יציאה לחו“ל ואישור עבודה בתקופת החובה. שמירה על הקצין בסביבה “ביטחונית“ תסייע גם לקשרי הגומלין בין התעשייה וצה“ל ותתרום להבנה הדדית של המשאבים ,הצרכים והאילוצים. שאול פטאי“ ,תכנית הכשרה לקצין -צרכים ,אפשרויות והצעה לביצוע“ ,מערכות ( 293-292מרס-אפריל .)1984 אריאל דבורז’צקי“ ,יצירת מהנדס צבאי במאה ה־ :21אקדמיה צבאית או צבא באקדמיה“ ,פו“ם אפק מח’ ל’ ,ינואר .2015 י’ אברון“ ,עתודה מדעית“ ,הארץ.23.4.2009 , הערות למאמר “פרובוקציה בסיני“ [עמ‘ ]56 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 סון טסו ,אמנות המלחמה ,עופרים ,כפר מונש ,2005 ,עמ’ 53-51 (קיימים תרגומים נוספים לעברית). ניקולו מקיאוולי ,הנסיך ,זמורה־ביתן ,תל־אביב ,1988 ,עמ’ .91 בפקודת מבצע קדש הסעיף הראשון נוסח כך“ :צה“ל יבצע את המשימות הבאות :יצור איום צבאי על התעלה על ידי תפיסת יעדים צמודים לתעלה“ ,מצוטט בתוך :משה בר־כוכבא“ ,ביטוי ‘עקרונות המלחמה’ במערכת סיני“ ,מערכות ( 307-306ינואר ,)1987עמ’ .6 ארצות־הברית התנגדה למבצע מוסקטר ,ולכן שאפו בריטניה וצרפת לסיים את הקרבות ולהעמיד את ארצות־הברית ,שנמצאה בעיצומה של במערכת בחירות ,בפני עובדות מוגמרות -דיין ,אבני דרך ,עמ’ .233 הסכם אחר שאותו מילאה בריטניה בקפדנות היה פינוי הונג קונג ב־ 99 ,1997שנים לאחר שנחתם הסכם החכירה עם סין ,כמתחייב, אולם הנסיבות היו שונות לחלוטין. לטענת מצרים ,חברת התעלה הולאמה כדי להשתמש ברווחיה למימון הסכר הגבוה באסואן לאחר שמעצמות המערב סירבו להשתתף במיזם -מוחמד חסנין הייּכל ,הספינקס והקומיסר ,עם עובד ,תל־ אביב ,1981 ,עמ’ .68-67 לדיון מעמיק בסיבות ובמהלכים שהובילו למלחמת סיני ראו :מוטי גולני ,תהיה מלחמה בקיץ ...ישראל בדרך למלחמת סיני1956- , ,1955מערכות ,תל־אביב( 1997 ,שני כרכים). זמן קצר קודם לכן נעצרה הספינה הישראלית בת גלים ,שהייתה ספינת מבחן ,בכניסה לתעלת סואץ .אנשי הצוות שלה נעצרו והיא הוחרמה .לימים ,במלחמת ששת הימים ,הוטבעה הספינה בתעלה. יש הטוענים שהחרם הערבי אך הועיל למשק הישראלי המתפתח מכיוון שאילץ את ישראל לפתח תעשייה מודרנית ומתוחכמת ,ולא להתבסס על תעשייה מסורתית וסימטריה עם הכלכלות הערביות ראו למשל :אורי שרון“ ,החרם הערבי טוב ליהודים“ ,גלובס, ,22.6.2009אולם זוהי חוכמה בדיעבד. מעצמות המערב עדיין צייתו להחלטה מ־ 1951שלא לספק נשק למדינות העימות במזרח־התיכון. במסגרת הזאת סוכם על הסרת המצור מעל הכוח המצרי הלכוד בכיס פלוג’ה ועל חזרתו למצרים. בידודה המדיני של ישראל בא לידי ביטוי ,לדוגמה ,בהחלטות גינוי רבות במועצת הביטחון על פעולות הגמול שביצעה ,בעוד מדינות ערב ,שמשטחיהן יצאו מפגעים ומחבלים ,לא גּונו. ישראל נמנעה מלבקש את הגנת בריטניה מכיוון שבריטניה הייתה קשורה עם ירדן בחוזה הגנה .היה חשש שאם תפרוץ מלחמה בין ישראל למצרים תצטרף ירדן למערכה ,ואז תעדיף בריטניה את ירדן על ישראל. 103מערכות 465-466 14 15 16 17 18 יש לציין שברית־המועצות איימה להפעיל כוח נגד המשתתפות אם הן יסרבו לסגת .נאט“ו -למעשה ,ארצות־הברית -לא יצאה חוצץ נגד האיומים ,דבר שהיה מנוגד לאמנת נאט“ו .ואכן ,אחד מן הצעדים הראשונים שנקט הגנרל שרל דה גול בעלותו לשלטון היה פרישת צרפת מנאט“ו ובניית כוח צוללות גרעיניות. גמאל עבד אל־נאצר“ ,הסודות שמאחורי ההתקפה בסיני“ ,מערכות ( 307-306ינואר ,)1987עמ’ .25-22זהו תרגום חלקי ממאמר שפורסם בשבועון המצרי Egyptian Gazetteב־ 6בדצמבר .1956 על אף שישראל נאלצה לסגת מחצי־האי סיני ותעלת סואץ נשארה סגורה בפניה ,היא הצליחה להשיג חלק ניכר מן המטרות שהציבה לעצמה לפני פרוץ המלחמה :פתיחת מפרץ אילת לכלי שיט ולכלי טיס ישראליים ,חידוש קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם מדינות אסיה ואפריקה ,הפסקת פעולות טרור וחבלה מרצועת עזה ,הצבת כוחות או“ם בסיני ופירוז השטח ,שבירת האמברגו והספקת נשק מודרני מצרפת ,מבריטניה ומגרמניה (במגבלות תקציביות) ,דחיית הסיבוב השני למועד נוח יותר ,בניית כור גרעיני ועוד. לדבריו ,הטענה שהתעלה נבנתה במימונן של צרפת ובריטניה ,ולכן יש להן תביעת בעלּות מסוימת עליה ,לפחות על הרווחים ,הופרכה, משום שהתעלה נכרתה בעבודת כפייה של מאות־אלפי מצרים, שחלקם מתו תוך כדי עבודה ,ולכן מן הדין שהטענה הזאת תידחה. מן הקביעה הזאת נובע לכאורה שמְצרי טיראן הם מים טריטוריאליים מצריים ,וכי בסמכותה הבלעדית של מצרים לקבוע מי יעבור בהם. לעומת זאת ישראל טענה כי המְצרים הם נתיב שיט בין־לאומי וכי לכל המדינות יש רשות לשוט בהם .הוויכוח הזה עמד גם במרכזו של הסכסוך שהתפתח למלחמת ששת הימים כ־ 10שנים לאחר מכן. בנוגע לטיעוניה של מצרים בעניין הזה ראו :שמשון יצחקי ,בעיני הערבים :מלחמת ששת הימים ולאחריה ,מערכות ,תל־אביב,1969 , עמ’ .100-98 הערות למאמר “להילחם שלא על מנת לנצח“ [עמ‘ ]62 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 זוק ,דיוויד והייאם ,רובין .קיצור תולדות המלחמות361- :)1981( , .356 עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (.74-72 :)2008 חיים( .יולי “ .)1971צבא סין העממית “,מערכות“ ,חוברת 216,עמ’ ,31 24נדלה מאתר מערכות:http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/108362.pdf עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (חורף .68 :)2008 עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (חורף .72 :)2008 יופה ,אלי .סין – ענק מתפתח( ,א.140 :)1985 יופה ,אלי .הצבא הסיני ממאו ועד ימינו.24-25 :)2011( , עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (חורף .74 :)2008 Jian, Chen. China’s road to the Korean War, (1994): 136137 חיים .מצבא סין העממית( ,יולי .27 :)1971 צ’אנג ,ג’ונג .והלידיי ,ג’ון .מאו.451 :)2007( , טובי ,טל .הצי הסיני מגמות ותמורות.13 :)2007( , גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.314 :)1956( , Li, Xiaobing, Millett, Allan R., Yu, Bin. Mao’s generals .remember Korea, (2001): 30-31 .Ibid: 106 .Ibid: 147 האינל ,רוברט דאבס .ניצחון בשיא הגיאות.22-15 :)1980( , גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.341-331 :)1956( , שם.317 : 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 ,Ferrell .Robert H. Harry S. Truman a life, (1994): 65-70 פעיל ,מאיר .הפצצת הירושימה ונאגאסאקי :השיקולים המדיניים והאיסטרטגיים של ארצות הברית ( ,קיץ .157-144 :)1985 גוטפלד ,ארנון .שערים לחוויה האמריקנית.323-311 :)2006( , אמברוז ,סטיבן .יום הפלישה.286 :)2002( , זוק ,דיוויד והייאם ,רובין .קיצור תולדות המלחמות.358 :)1981( , האינל ,רוברט דאבס .ניצחון בשיא הגיאות.41 :)1980( , שם.101-100 : ,DavisBruke. Marine! The Life of Chesty Puller, (1962): .233-264 האינל ,רוברט דאבס .ניצחון בשיא הגיאות.266-300 :)1980( , ברודי ,ברנרד .מלחמה ופוליטיקה.76-81:)1980( , שם.82: הנקין ,יגיל .בשבח הנחילים( ,אפריל .12 :)2008 גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.80-109 :)1956( , צ’אנג ,ג’ונג .והלידיי ,ג’ון .מאו.450 :)2007( , Zhang, Shu Guang. Command, Control, and the PLA’s .Offensive Campaigns in Korea, 1950-1951, (2003): 104 גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.328-328 :)1956( , ברודי ,ברנרד .מלחמה ופוליטיקה.86-85:)1980( , גת ,עזר .מדיניות ומלחמה בהגות הצבאית המודרנית116-:)1940( , .113 הרכבי ,יהושפט .מלחמה ואסטרטגיה.525 :)1990( , טובי ,טל .כוחות מיוחדים בסדר כוחות חטיבתי -רגימנט הריינג’רס ( ,75דצמבר .36:)2006 ברודי ,ברנרד .מלחמה ופוליטיקה.98-94:)1980( , גוטפלד ,ארנון .שערים לחוויה האמריקנית.321 :)2006( , גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.325 :)1956( , זוק ,דיוויד והייאם ,רובין .קיצור תולדות המלחמות.359 :)1981( , ברודי ,ברנרד .מלחמה ופוליטיקה.110-100:)1980( , צ’אנג ,ג’ונג .והלידיי ,ג’ון .מאו.466 :)2007( , יופה ,אלי .סין – ענק מתפתח( ,א.140 :)1985 צ’אנג ,ג’ונג .והלידיי ,ג’ון .מאו.451 :)2007( , עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (חורף .74 :)2008 גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.328-326 :)1956( , טוכמן ,ברברה .מצעד האיוולת.278 :)1986( , גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.328-321 :)1956( , עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (חורף .74 :)2008 סמית ,רופרט .התועלת שבכוח.186 :)2013( , גיוגלר ,ראסל .קרבות בקוריאה.328-317 :)1956( , טוכמן ,ברברה .מצעד האיוולת.395-376 :)1986( , עברון ,יורם .הדוקטרינה הצבאית המאואיסטית :כוחו של מיתוס, (חורף .75-74 :)2008 הערות 104 הערות למאמר “כשהנכבש מסרב להיפרד מהכובש“ [עמ‘ ]70 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Kim Tae-Hyo, “A New U.S.-Japanese Security Relationship - Japan’s Perspective“, in Korea and World Affairs, Vol. 21 No. 4, 1997, p. 619 Akio Watanabe, The Okinawa Problem: a chapter in Japan-U.S. relations, Melbourne University Press, Clayton, 1970, pp. 72-78 Lalima Varma, “Japan-United State Security Arrangements and Northeast Asia: It’s Relevance in the Post-Cold War Period“, China Report, Vol. 35, No. 1, 1999, pp. 83-85 A. P. Dobson, and S. Marsh, US Foreign Policy since 1945, Rutledge, London, 2001, p. 21 Stanley B Weeks and Charles A Meconis, The Armed Forces of the USA in the Asian- Pacific Region, St. Matins Press, New York, 1999, pp. 17-18 J. F. Dulles, “Policy for Security and Peace“, Foreign Affairs, Vol. 32, No. 3, April 1954, p. 360 John W. Dower, Embracing Defeat: Japan in the Wake of World War II, W.W. Norton & Company, New York, 1999, pp. 18-20; John L. Gaddis, Strategies of Containment, Oxford University Press, 1982, p. 152 אלון לבקוביץ’ ,הדילמה בין עצמאות לתלות :תהליך גיבוש עצמאות ביטחונית של בעל ברית מהגמון -ארה“ב מול יפן ,דרום־קוריאה והפיליפינים ,חמו“ל ,ירושלים ,תשס“ה ( ,)2004עמ’ 116-114 Records of the National Security Council [NSC], 6008 Watanabe, pp. 65-68 טל טובי ,גיאופוליטיקה :הגות ,היסטוריה ומעשה ,קתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה ,אוניברסיטת חיפה2008 , אלון לבקוביץ’ ,הדילמה בין עצמאות לתלות :תהליך גיבוש עצמאות ביטחונית של בעל ברית מהגמון -ארה“ב מול יפן ,דרום קוריאה והפיליפינים ,חמו“ל ,ירושלים ,תשס“ה ( ,)2004עמ’ 123-122 שם ,עמ’ 139-138 הערות למאמר “אורחים לרגע ,אבל רגע חשוב*“ [עמ‘ ]78 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 כך עולה מן הרישומים של ניסיונם הצבאי -דו“ח נסיהו ,ללא תאריך ,ארכיון צה“ל (א“צ) ,תיק .150 - 680/1969 מכתב יסקי לטמקין ,13.4.1948 ,הארכיון לתולדות ה“הגנה“ (את“ה) ,תיק / 90פ.80/ 34 “STATEMENT BY CANADIAN GROUP FROM TORONTO“, ,4.5.1948הארכיון הציוני המרכזי (אצ“מ) ,תיק .S25/8172 מכתב יסקי לטמקין ,13.4.1948 ,את“ה ,תיק / 90פ.80/ 34 ריאיון עם סידני קדלוף ,מתנדב קנדי לגבעתי ,מונטריאול5.6.1979 , (תמליל הריאיון שמור בארכיון מח“ל בגיינזוויל שבפלורידה). דב אלדובי ,אצל נחמיאס ומלצר (עורכים) ,גדוד 52של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות תש“ח ,1948 -הוצאת אפי מלצר בע“מ, ,2002עמ’ .34 Sydney Halperin, Memoirs, p. 22 ,ללא תאריך ,ארכיון מח“ל בגיינזוויל. “פעולת ברק“ ,גבעתי [המח“ט שמעון אבידן ,ללא שם הנמען], [תחילת] מאי ,1948א“צ ,תיק .1000/1952/39 ;.Sydney Halperin, Memoirs, p. 24ריאיון עם קדלוף, מונטריאול ,5.6.1979 ,לדבריו ,הם גם הניחו מוקשים בדרך אל הכפר. אברהם אילון ,חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות ,מערכות,1959 , עמ’ .540 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 שם ,וחוזר על כך בניסוח שונה בעמ’ .541 “פקודת קרב מס’ ,“5גבעתי ,14.4.1948 ,א“צ ,תיק .1000/1952/39 אריה יצחקי ,לטרון :המערכה על הדרך לירושלים ,הוצאת כנה, ירושלים ,1982 ,עמ’ .115-113 אילון ,1959 ,עמ’ .464-459 ריאיון עם בן אוקופניק ,טורונטו .12.9.1984 ,המראיין ג’ים מקגניגל (.)McGunigal אילון ,1959 ,עמ’ ;465חנן שייבה בעדות המופיעה בתוך :נחמיאס ומלצר (עורכים) ,2002 ,עמ’ .181 [כנראה גדוד ]52לגבעתי ,מאי (? ,1948 )16א“צ ,תיק 1000/1952 .39יצחקי ,1982 ,עמ’ .151 גם ג’רי רוזנברג בריאיון (אונטריו )13.3.1984 ,זכר ירח מלא באותו הלילה .נראה שהדבר מעיד עד כמה חשו החיילים חשופים בעת ביצוע המשימה. יצחקי ,1982 ,עמ’ .157 ( Sydney Halperin, Memoirsללא מספר עמוד). תיאור הקרב מבוסס בעיקר על ספריהם של אילון ( ,1959עמ’ .)594 “העברת קנדים“ ,מכתב מח“ט גבעתי ,כנראה לאכ“א,2.6.1948 , א“צ ,תיק .127 - 5848/1949 “חופשה לקנדים“ ,ללא תאריך (סוף מאי 1948לפי ההקשר) ,א“צ, תיק .127 - 5848/1949 רוב המידע מEddy Kaplansky, Volunteers from Canada in : Israel’s War of Independence and on the Aliya-Bet Ships, .2004 בן דונקלמן ,נאמנות כפולה ,שוקן ,ירושלים ,1977 ,עמ’ .162 בבדיקת אכ“א נמצא כי מתוך 618מתנדבים דוברי אנגלית בקלט מס’ 9שנערך בתאריכים 27.10.1948 - 1.8.1948הופנו 194לחטיבה 7 (מכתב לרמטכ“ל ,29.10.1948 ,א“צ.)121/1950/226 , ראו ,למשל“ :פקודות חטיבה ,“7בנימין בן־דוד,10.9.1948 , בנוגע לליקויים במשמעת :אי הדלקת אורות ,אי ציות לחוקי הנהיגה -א“צ 721/1972/297 ,וכן יומן חטיבה ,28.9.1948 ,7א“צ, .721/1972/310 אף מתנדב מן הפלוגה (חוץ משוצמן) ,מאלה שקורותיהם ידועים ,לא ציין שהשתתף במבצע דקל. יומן גדוד ,23.8.1948 ,22.8.1948 ,72א“צ ,תיק .297 - 721/1972 יומן החטיבה לחודש ספטמבר ,א“צ ,תיק .310 - 721/1972 פקודת המבצע ,נספח ב’ ,יומן גדוד ,6.9.1948 ,72א“צ ,תיק ;297 - 721/1972יומן החטיבה ,6.9.1948 ,5.9.1948א“צ ,תיק .310 - 721/1972 Stanley Klorman, Memoirs, 1987, p. 3 (ארכיון מח“ל בגיינזוויל(; Jaime Lechtman, Memoirs, 1991, p. ( 1ארכיון מח“ל בגיינזוויל). יומן גדוד ,6.9.1948 ,72א“צ ,תיק .297 - 721/1972 ( , Lawrence Feinman, Memoirs, 7.9.1948, pp. 1-2ארכיון מח“ל ,כפר שמריהו) .מחברו נהרג בתאונת דרכים ב־ ,1960והיומן נותר באחת הדירות שבהן התגורר .בדרך מקרה מצא אותו דרום אפריקני אחר שהיה לו קשר לישראל ,וכך ,לאחר כמה גלגולים הגיע לארכיון .בשל תפקודם באירוע המתואר הומלצו פיינמן ופלדמן לצל“ש. מכתב הדן באימון בכידונים ,מטה החטיבה לקצין המנהלה, ,5.9.1948א“צ.2289/1950/76 , “פקודות חטיבה ,“7בנימין בן־דוד[ ,ללא שם נמען] ,10.9.1948 א“צ ,תיק .297 - 721/1972 .Stanley Klorman, Memoirs, p. 18 למשל.Lechtman, Memoirs, p. 3 , יומן החטיבה ,11.10.1948 ,א“צ ,תיק .310 - 721/1972 105מערכות 465-466 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 ;Joe Woolf, South African Mahal Research Project, 1987 .Feinman, Memoirs, 15.10.1948, p. 6 פקודת מבצע “סתיו ג’“ ,16.10.1948 ,א“צ ,תיק .310 - 721/1972 .Feinman, Memoirs, 16.10.1948-20.10.1948, p. 7 למשל.Lechtman, Memoirs, pp. 2-3 , חיים לסקוב ,הקדמה לספרו של יואב גלבר ,תולדות ההתנדבות ,כרך ראשון :ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והיישובית1942- , ,1939יד יצחק בן צבי ,ירושלים ,תשל“ט. ;.Feinman, Memoirs, 21.10.1948, p. 7:שיחה של וולף עם המחבר ,אילניה.30.9.2007 , יומן החטיבה ,23.10.1948-22 ,א“צ ,תיק .310– 721/1972 Joe Woolf, South African Mahal Research Project, 1987 (ארכיון מח“ל בכפר שמריהו); יומן החטיבה ,24.10.1948א“צ ,תיק .310 721/1972יומן החטיבה ,28.10.1948א“צ ,תיק “ ;310 - 721/1972דו“ח פעולת חירם“ ,8.11.1948 ,א“צ ,תיק .310 721/1972- “דו“ח פעולת חירם“ ,8.11.1948 ,א“צ ,תיק Joe ;310 - 721/1972 ;Woolf, South African ;Mahal Research Project, 1987 .Feinman, Memoirs, 28.10.1948, pp. 7-9 יומן החטיבה ,29.10.1948א“צ ,תיק .310 - 721/1972 .Feinman, Memoirs, 29.10.1948, p. 10 ( Jack Frances, Memoirs, 1948- 1949, p. 4ארכיון מח“ל ,כפר שמריהו). “דו“ח פעולת חירם“ ,8.11.1948 ,א“צ ,תיק ;310 - 721/1972 Feinman, Memoirs, p. 11 .Frances, Memoirs, p. 7 “הוראות פעולה“ ,מכתב מטה החטיבה ,25.12.1948 ,א“צ ,תיק .310 - 721/1972 Woolf, 1987. ( Jack Morris, Memoirs, 1948-1949, p. 7ארכיון מח“ל, כפר שמריהו); גם אצל דונקלמן ,1977 ,עמ’ ,204מוזכרות בעיות משמעת באותה עת. הערות למדור “מי יפקד על חטיבות המילואים?“ [עמ‘ ]86 1 עופר שלח ,האומץ לנצח -מדיניות ביטחון לישראל ,ידיעות אחרונות ,תל־אביב ,2015 ,עמ’ .213 הערות למדור “יריית פתיחה“ [עמ‘ ]89 1הרב נחמיה קופרשמיט Nechemia Coopersmith, Shmooze: - A Guide to Thought-Provoking Discussions on Essential .Jewish Issues, Tragum Press 2007 2אלעזר שטרן ,משא כומתה -ניווטים בגובה העיניים ,משכל ,ידיעות ספרים ,תל־אביב ,2009 ,עמ’ .166 - Richard Lavoie, When the chips are down 3 /http://www.ricklavoie.com הערות למדור “התודעה כעקרון מלחמה“ [עמ‘ ]92 1קצין אג“ם במילואים במכלול התודעה של פיקוד המרכז. “ 2איזנקוט :כמאה כלים הנדסיים פועלים לאיתור מנהרות באזור רצועת עזה“ ,הארץ 9 ,בפברואר .2016 “ 3בהשתנּות מתמדת -על אתגר המעברים המנטליים של המפקדות בעת חירום“ ,מערכות ( 460אפריל .)2015 הערות 105
© Copyright 2024