פרק

‫חשבשבת ‪ERP‬‬
‫מהדורת ‪2010‬‬
‫מדריך למשתמש‪/‬ת‬
‫ספר ‪2‬‬
‫פריטים‬
‫מחולל מסמכים‬
‫שיווק ורכש‬
‫קבלות והפקדות‬
‫© כל הזכויות שמורות לחשבשבת בע"מ‪2010 ,‬‬
‫‪1‬‬
2
‫תוכן‬
‫פרק ‪ :1‬פריטים ‪7 .......................................................................................................................‬‬
‫מחירונים ‪51 .......................................................................................................................................‬‬
‫נתוני רכש ‪51 ......................................................................................................................................‬‬
‫מס קניה ‪51 ........................................................................................................................................‬‬
‫יתרות במחסנים ‪51 ...............................................................................................................................‬‬
‫יתרת הזמנות ‪51 ..................................................................................................................................‬‬
‫תאריכים‪ ,‬סכומים ונתונים נוספים ‪51 .........................................................................................................‬‬
‫מטריצה ‪02 ........................................................................................................................................‬‬
‫נתונים לקופה רושמת ‪02 .......................................................................................................................‬‬
‫חיפוש פריטים ‪02 ................................................................................................................................‬‬
‫העתקת נתונים מפריט אחר ‪02 .................................................................................................................‬‬
‫חיפוש בעץ מוצר (היכן הפריט בשימוש?) ‪02 .............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :2‬עדכון קבוצת פריטים ‪25 ..................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :3‬מחירים מיוחדים ‪27 ........................................................................................................‬‬
‫עדכון מחירים מיוחדים ‪22 ......................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :4‬עדכון מחירים ‪35 ............................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :5‬מחיקת היסטורית מחירים ‪37 ............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :6‬פריטים חליפיים ‪39 .........................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :7‬עצי מוצר ‪41 ..................................................................................................................‬‬
‫פריסת העץ ‪22 ....................................................................................................................................‬‬
‫שינוי סוג עץ ‪22 ..................................................................................................................................‬‬
‫העתקת בנים ‪22 ...................................................................................................................................‬‬
‫חיפוש בעץ מוצר (היכן הפריט בשימוש?) ‪22 .............................................................................................‬‬
‫מכונות ועובדים בייצור ‪21 ......................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :8‬עדכון מחירים בעץ מוצר ‪49 ............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :9‬העתקת מחירים מאב מטריצה לבנים ‪51 .............................................................................‬‬
‫פרק ‪ :10‬מגוונים ‪53 ...................................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ :11‬מחולל מסמכים ‪55 ........................................................................................................‬‬
‫לוגו‪11 ..............................................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות ‪11 ........................................................................................................................................‬‬
‫עיצוב מסמך ללא דוגמה ‪11 ....................................................................................................................‬‬
‫עיצוב המסמך ‪15 .................................................................................................................................‬‬
‫ייבוא וייצוא פורמטי הדפסה ‪81 ...............................................................................................................‬‬
‫מסמכים נוספים ‪87 ...............................................................................................................................‬‬
‫מיזוג דואר ‪12 .....................................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :12‬מסמכי שיווק ורכש ‪81 ..................................................................................................‬‬
‫חלקו העליון של המסמך ‪10 ...................................................................................................................‬‬
‫החלק המרכזי ‪ -‬שורות הפריטים‪12 ..........................................................................................................‬‬
‫החלק התחתון של המסמך ‪11 .................................................................................................................‬‬
‫פעולות נוספות ‪11 ................................................................................................................................‬‬
‫פריטים מיוחדים ‪72 ..............................................................................................................................‬‬
‫פרטי פריט ‪71 .....................................................................................................................................‬‬
‫נתוני שורה נוספים ‪522 .........................................................................................................................‬‬
‫פרטי מסמך ‪525 ..................................................................................................................................‬‬
‫פרטי חשבון ‪520 .................................................................................................................................‬‬
‫ברירות מחדל ‪522 ...............................................................................................................................‬‬
‫רשימות‪522 .......................................................................................................................................‬‬
‫נתונים נוספים ‪521 ...............................................................................................................................‬‬
‫דפדוף ‪521 .........................................................................................................................................‬‬
‫תיקון מסמכים ‪521 ...............................................................................................................................‬‬
‫חשבונית עצמית ‪527 ............................................................................................................................‬‬
‫ייבוא ‪555 ..........................................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :13‬מסמכי ריכוז ‪115 ..........................................................................................................‬‬
‫חתך מסמכי בסיס‪551 ...........................................................................................................................‬‬
‫כל השורות ‪551 ..................................................................................................................................‬‬
‫שורה לפריט באותו מחיר ‪557 ................................................................................................................‬‬
‫שורה למסמך בסיס ‪502 ........................................................................................................................‬‬
‫מסמך למסמך בסיס ‪502 ........................................................................................................................‬‬
‫מסמכי בסיס במאגר זמני‪505 ..................................................................................................................‬‬
‫תנועות ללא מחיר ‪505 ..........................................................................................................................‬‬
‫הפקה ‪500 .........................................................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫דפדוף ‪500 .........................................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :14‬רשתות שיווק ‪123 ........................................................................................................‬‬
‫רשתות שיווק‪ -‬עדכון בולים ומדבקות ‪501 .................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :15‬חשבונית על בסיס מזומן ‪127 .........................................................................................‬‬
‫הגדרות ‪501 .......................................................................................................................................‬‬
‫חשבון עסקה ‪507 ................................................................................................................................‬‬
‫קבלה ‪522 .........................................................................................................................................‬‬
‫חשבונית מס וקבלה ‪522 ........................................................................................................................‬‬
‫חשבונית מס על בסיס מזומן ‪522 .............................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :16‬כניסה כללית ‪ /‬יציאה כללית ‪ /‬יתרת פתיחה ‪139 ................................................................‬‬
‫פרק ‪ :17‬העברה בין מחסנים ‪141 .................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :18‬ספירת מלאי ‪143 ..........................................................................................................‬‬
‫חתך התנועות לספירה‪522 .....................................................................................................................‬‬
‫תנועות הספירה ‪521 .............................................................................................................................‬‬
‫נתונים לתנועות העדכון ‪528 ...................................................................................................................‬‬
‫נתוני הפריט ‪521 .................................................................................................................................‬‬
‫חשבונית מס מישגור (קונסיגנציה) ‪512 .....................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :19‬דוח ערך מלאי‪151 ........................................................................................................‬‬
‫מסמכי יבוא בחישוב ערך מלאי ‪512 .........................................................................................................‬‬
‫שגיאות בעת הפקת חישוב ערך מלאי‪512 ..................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :20‬השוואה בין מסמכים ‪155 ...............................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :21‬קבלות ‪157 ...................................................................................................................‬‬
‫מזומן ‪517 ..........................................................................................................................................‬‬
‫שקים‪515 ..........................................................................................................................................‬‬
‫אשראי‪512 ........................................................................................................................................‬‬
‫הפקת הקבלה ‪518 ...............................................................................................................................‬‬
‫פעולות נוספות ‪517 ..............................................................................................................................‬‬
‫קבלת מט"ח ‪585 ...................................................................................................................................‬‬
‫זיכוי עסקה באשראי ‪581 .......................................................................................................................‬‬
‫העברה ישירה לבנק ‪581 .......................................................................................................................‬‬
‫קבלת שקים חוזרים ‪512 ........................................................................................................................‬‬
‫דפדוף בקבלות קופה רושמת ‪515 ............................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק ‪ :22‬הפקדות ‪183 .................................................................................................................‬‬
‫הפקדת מזומן ‪512 ................................................................................................................................‬‬
‫הפקדת שקים ‪511 ................................................................................................................................‬‬
‫הפקדת אשראי ‪518 ..............................................................................................................................‬‬
‫הפקדת תלושי שי ‪511 ..........................................................................................................................‬‬
‫פעולות נוספות ‪511 ..............................................................................................................................‬‬
‫הוצאת שקים חוזרים ‪575 ......................................................................................................................‬‬
‫שידור לש‪.‬ב‪.‬א ‪572 ..............................................................................................................................‬‬
‫דוח תקלות בשידורים לש‪.‬ב‪.‬א ‪571 ..........................................................................................................‬‬
‫נספח‪ :‬קורא שקים ‪571 .........................................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :23‬דוחות קופה ‪199 ...........................................................................................................‬‬
‫אינדקס ‪201 ..............................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ‪ :1‬פריטים‬
‫במסך זה פותחים כרטיסי פריט חדשים ומעדכנים נתונים של כרטיסי פריט שנפתחו בעבר‪ .‬כיוון‬
‫שכרטיס הפריט כולל שדות רבים‪ ,‬הרישום והעדכון נעשים במספר מסכים (הסברים על מסכים אלה‬
‫נמצאים בהמשך פרק זה)‪:‬‬
‫כל כרטיסי הפריט נפתחים באמצעות אותם מסכים – חומרי גלם‪ ,‬מוצרים מוגמרים וכד'‪ .‬בהמשך‬
‫לפתיחת כרטיס הפריט ניתן גם להגדיר עצי מוצר‪ ,‬פריטים חליפיים ומספרים חליפיים‪.‬‬
‫כדי לפתוח כרטיס פריט חדש בוחרים בכפתור חדש (הכפתור השני מימין) או רושמים מפתח פריט‬
‫חדש בשדה מפתח‪ .‬כדי לעדכן נתונים של פריט שנפתח בעבר רושמים את מפתח הפריט שלו או‬
‫שולפים את הכרטיס באמצעות חיפוש (מקישים ‪ F7‬או בוחרים בסעיף חיפוש מתפריט הלחצן‬
‫הימני של העכבר)‪.‬‬
‫מס'‪ :‬מספר סידורי של כרטיס הפריט‪.‬‬
‫מפתח‪ :‬קוד הזיהוי של כרטיס הפריט‪ .‬קוד זה יכול להיות מספרי או אלפא‪-‬נומרי (לפי קביעת‬
‫המשתמש בפעם הראשונה שפותחים פריטים)‪ .‬כאשר בוחרים בקוד אלפא‪-‬נומרי מומלץ לתת לכל‬
‫פריט מפתח נוח לזכירה (לדוגמה‪ :‬בורג ‪ .)12‬אין צורך לציין במפתח הפריט תכונות של הפריט‬
‫(מידה‪ ,‬יצרן‪ ,‬חומר וכד')‪ .‬נתונים אלה נרשמים בהמשך‪ .‬אם הקוד הוא מספרי‪ ,‬כל המפתחות צריכים‬
‫להיות בעלי אותו מספר ספרות‪ .‬כאמור‪ ,‬ניתן לשלוף את הפריט באמצעות חיפוש (מקישים ‪ F7‬או‬
‫בוחרים חיפוש מתפריט הלחצן הימני של העכבר)‪ .‬כמו כן ניתן להפיק כרטסת של הפריט (בוחרים‬
‫כרטסת פריט מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר)‪.‬‬
‫שם הפריט‪ :‬שם מלא של הפריט כפי שיודפס במסמכים בישראל‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬שם הפריט מוגבל ל‪ 100 -‬תווים‪ .‬כאשר שם הפריט שיש להציג במסמכים ארוך יותר‪ ,‬מומלץ‬
‫לפתוח עץ חשבונית‪ ,‬ולרשום את שם הפריט באמצעות מספר פריטים (ראה הסברים נוספים בפרק‪:‬‬
‫עץ מוצר)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מיון‪ :‬קוד המיון מאפשר ליצור קבוצות באינדקס הפריטים‪ .‬כל קבוצה מאופיינת ע"י קוד מיון‬
‫מסוים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קוד מיון ‪ 100‬עבור מדפסות הזרקת דיו‪ ,‬קוד מיון ‪ 110‬עבור מדפסות לייזר‪120 ,‬‬
‫עבור מחשב וקוד מיון ‪ 130‬עבור מסך‪ .‬בעת הפקת דוחות (אינדקס‪ ,‬דוח יתרות‪ ,‬כרטסת וכד')‬
‫התוכנה מסדרת את הפריטים באופן הבא‪ :‬הפריטים מסודרים תחילה לפי קודי המיון‪ ,‬ובתוך כל קוד‬
‫מיון הם מסודרים לפי מפתחות הפריטים‪ .‬כאשר יש דוח הכולל סיכומי ביניים‪ ,‬מודפס סיכום ביניים‬
‫בכל פעם שמשתנה ספרה בקוד המיון‪ .‬כדי לראות את שמות קודי המיון‪ ,‬ולבחור קוד מיון מתאים‬
‫בוחרים ‪ F7‬או בוחרים חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫חתך‪ :‬החתך מאפשר להפיק דוח הכולל פריטים שונים שאינם נמצאים ברצף באינדקס הפריטים‪.‬‬
‫בכל תו אפשר לרשום אות או ספרה כלשהם‪ .‬כל תו יכול לציין תכונה מסוימת של הפריט‪ .‬החתך‬
‫כולל ‪10‬תווים‪ .‬כאשר רושמים חתך בפריט מסוים יש לרשום את כל ‪10‬התווים‪ .‬אם החתך כולל‬
‫פחות מ‪ 10 -‬תווים‪ ,‬יש להוסיף את הסימן ^ ( ‪ )shift+6‬במקום תו רווח‪ .‬לדוגמה‪ :‬מחליטים שהתו‬
‫הראשון בחתך יציין את צבע הפריט כאשר ‪ W‬מציין צבע לבן‪ B ,‬מציין צבע שחור וכד'‪ ,‬ואילו התו‬
‫השני מציין את סוג החומר ממנו מורכב הפריט‪ .‬פריט מסוים הוא בצבע לבן ועשוי מחומר ‪ .2‬החתך‬
‫של פריט זה יהיה ‪.^^^^^^^^2W :‬‬
‫בעת הפקת הדוחות ניתן להציג פריטים באמצעות הפקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ - *********W‬כל הפריטים שצבעם לבן‪.‬‬
‫*‪ - ********2‬כל הפריטים שעשויים מחומר ‪.2‬‬
‫‪ - ********3B‬כל הפריטים שצבעם שחור ועשויים מחומר ‪.3‬‬
‫הכלל הוא‪ :‬בעת הפקת דוחות ניתן לשלוף פריטים באמצעות מיסוך – בכל פעם שמעונינים‬
‫להתעלם מתו כלשהו רושמים במקומו את התו *‪.‬‬
‫כדי לראות את ההגדרות של כל אחד מהתווים בשדה חתך בוחרים ‪ F7‬או בוחרים חיפוש מתוך‬
‫תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כאלטרנטיבה לשדה "חתך" אפשר לרשום את התכונות של הפריט באמצעות שדות‬
‫תאריכים‪ ,‬סכומים ונתונים נוספים (ראה להלן)‪.‬‬
‫שם לועזי‪ :‬שם מלא של הפריט באנגלית (עבור מסמכים לחו"ל)‪.‬‬
‫י"מ‪ :‬יחידת מידה של הכמות במסמכי מכירה או רכש‪ .‬לדוגמה‪ :‬יח'‪ ,‬מ"ר‪ ,‬ק"ג‪.‬‬
‫משקל‪ :‬המשקל בק"ג של יחידה אחת מהפריט‪ .‬בעת הפקת חשבונית או תעודות משלוח חשבשבת‬
‫יכולה לחשב את המשקל הכולל של הפריטים‪ .‬כמו כן אפשר להשתמש בנתון זה כדי לפצל את‬
‫עלות ההובלה בין הפריטים השונים בעת הפקת תמחיר של יבוא‪.‬‬
‫נפח‪ :‬הנפח של יחידה אחת של הפריט‪ .‬נתון זה רלוונטי כאשר יש הגבלת נפח על הכמות שניתן‬
‫לאחסן במקום מסוים (לדוגמה‪ ,‬הגבלה על הנפח של הפריטים שיש לאחסן במקרר)‪ .‬כמו כן ניתן‬
‫להשתמש בנתון זה בעת חישובי תמחיר יבוא או חישובי תמחיר אחרים‪ .‬לדוגמה‪ :‬ניתן לפצל את‬
‫הוצאות שכ"ד של המחסן לפי הנפח שהפריט תפס במחסן‪.‬‬
‫מחסן‪ :‬מחסן ברירת המחדל בו הפריט מאוחסן‪ .‬כדי לראות את רשימת המחסנים (כולל שם‬
‫המחסן)‪ ,‬בוחרים ‪ F7‬או בוחרים חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫איתור‪ :‬מיקום הפריט במחסן‪ .‬אם הפריט מאוחסן במספר מקומות במחסן‪ ,‬ניתן לציין את האיתור‬
‫בעת רישום הכניסות למלאי והיציאות מהמלאי‪ .‬חשבשבת מאפשרת לנהל מלאי לפי איתור‪-‬‬
‫התוכנה יודעת לחשב את הכמות בכל איתור‪.‬‬
‫ברקוד‪ :‬מספר בר‪-‬קוד של הפריט‪ .‬אין צורך למלא שדה זה‪ ,‬אם מפתח הפריט הוא מספר הברקוד‬
‫שלו‪.‬‬
‫קובץ‪ :‬בשדה זה ניתן לרשום שם (כולל כתובת‪ ) Path ,‬של קובץ שמקושר לכרטיס הפריט‬
‫(לדוגמה‪ :‬קובץ ‪ Word‬המכיל תמונה ונתונים של הפריט)‪ .‬כדי לבחור קובץ שיירשם בשדה זה‬
‫בוחרים בסימן המהדק‪ .‬פותחים את הקובץ באמצעות הקלקה כפולה (‪.)double click‬‬
‫את הקובץ הרצוי יש למקם במחיצת הדוחות‪ ,‬כפי שהוגדרה בעת ההתקנה‪.‬‬
‫קובץ תמונה‪ :‬בשדה זה ניתן לרשום שם של קובץ תמונה לדוגמה‪ :‬תמונה של פרופיל צינור‬
‫אלומיניום‪ .‬ניתן להדפיס את התמונה בשורת הפריט בחשבונית‪ .‬לשם כך יש להוסיף את השדה‬
‫בתכנון פורמט ההדפסה במחולל המסמכים‪.‬‬
‫את התמונה הרצויה יש למקם במחיצת הדוחות‪ ,‬כפי שהוגדרה בעת ההתקנה‪.‬‬
‫קוד הנחה‪ :‬קוד ההנחה הוא הבסיס לטבלת ההנחות והעמלות לסוכנים‪ .‬מסווגים את הפריטים‬
‫לקבוצות‪ ,‬כך שבכל קבוצה נמצאים פריטים עבורם ניתנת אותה הנחה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעסקים סיטונאיים‬
‫רבים ההנחה ללקוח נקבעת לפי ההנחה שהיצרן מעניק לסיטונאי‪ .‬בעסקים אלה קוד ההנחה יכול‬
‫להיות קוד כלשהו שמציין את היצרן (או קבוצת מוצרים של היצרן)‪ .‬כעת ניתן לקבוע ‪ %‬הנחה‬
‫מסוים לכל לקוח ולכל קבוצת פריטים בעלי אותו קוד הנחה‪ .‬ההנחה עצמה נקבעת במערכת הנהלת‬
‫החשבונות בכרטיסי החשבון‪.‬‬
‫‪ %‬הנחת מבצע‪ % :‬הנחה במבצע נוכחי (לדוגמה‪ :‬הנחת סוף עונה‪ ,‬מכירת חיסול)‪ .‬כאשר‬
‫חשבשבת מזהה ‪ %‬הנחת מבצע היא מתעלמת מטבלת ההנחות‪.‬‬
‫מחיר מכירה ‪ /‬מטבע‪ :‬מחיר המכירה של הפריט והמטבע בו נקוב מחיר זה (שקל‪ $ ,‬וכד')‪.‬‬
‫בנוסף למחיר המכירה ניתן לקבוע מחירונים נוספים בסעיף מחירונים‪( .‬ראה הסברים להלן)‪.‬‬
‫מחיר ‪ /‬תאריך קניה אחרונה‪ :‬מחיר הפריט בקנייה האחרונה והתאריך שבו נרשמה קנייה זו‪.‬‬
‫חשבשבת מעדכנת את מחיר הקנייה בעת רישום המסמכים הבאים‪ :‬תעודת משלוח רכש‪ ,‬חשבונית‬
‫רכש‪ ,‬יבוא‪ .‬תאריך הקניה האחרונה הוא תאריך האסמכתא במסמכים שלעיל‪.‬‬
‫תאריך ספירת מלאי אחרונה‪ :‬התאריך האחרון שבו עודכנה יתרת הפריט באמצעות המסמך‬
‫עדכון בעקבות ספירה‪.‬‬
‫ערך מלאי ‪ /‬תאריך‪ :‬מחיר יחידה של הפריט בשקלים בעקבות חישוב ערך מלאי לפי ממוצע נע‬
‫או לפי ‪ ,FIFO‬והתאריך שבו נרשם העדכון‪ .‬התוכנה מעדכנת את המחיר בעת הפקת דוח חישוב‬
‫ערך מלאי (כאשר מסמנים את סעיף‪ :‬לעדכן את רשומת הפריט)‪.‬‬
‫ערך מלאי‪ -‬מחסן ערובה‪ :‬מחיר יחידה של הפריט‪ ,‬הנמצא במחסן ערובה‪ ,‬בעקבות חישוב ערך‬
‫מלאי‪ .‬כאשר פריט נמצא במחסן ערובה‪ ,‬חשבשבת מחשבת ערך מלאי נפרד עבור הכמות שנמצאת‬
‫במחסן ערובה וערך מלאי נוסף עבור הכמות שמחוץ למחסן ערובה‪.‬‬
‫תמחיר יצור ‪ /‬תאריך‪ :‬מחיר פריט שהוא אב בעץ מוצר והתאריך בו חושב המחיר‪ .‬נתון זה נרשם‬
‫בעת הפקת סעיף‪ :‬עדכון מחיר בעץ מוצר‪ .‬מחיר זה כולל את עלות הבנים‪ ,‬לפי מחיר ערך המלאי‬
‫‪9‬‬
‫שלהם (הסבר על מחיר ערך מלאי – ראה סעיף קודם)‪ ,‬בתוספת ‪ %‬מסוים או סכום מסוים בגין‬
‫העבודה‪.‬‬
‫מחיר יבוא מועמס‪ :‬מחיר הקניה של הפריט בתוספת עלויות שחרור‪ ,‬ועלויות אחרות‪( .‬עקב‬
‫ההעמסה מחיר זה הוא בש"ח)‪.‬‬
‫כמות באריזה‪ :‬מספר היחידות באריזה (לדוגמה‪ ,‬מספר קופסאות השימורים באריזה סטנדרטית)‪.‬‬
‫כאשר הלקוח מזמין כמות מסוימת‪ ,‬ניתן לפרט את מספר האריזות (הארגזים) ואת מספר היחידות‬
‫הבודדות‪.‬‬
‫חשבון הוצאות ‪ /‬הכנסות חייבות במע"מ ‪ /‬הכנסות פטורות מע"מ‪ :‬ניתן לייחס לכל פריט‬
‫חשבון הכנסה או הוצאה בהנהלת חשבונות‪ .‬בעת הפקת חשבוניות מס (או חשבוניות רכש)‬
‫חשבשבת תרשום פקודת יומן מיוחדת עבור הפריטים בעלי אותו חשבון הכנסות (או הוצאות)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חברה שמוכרת ומתקנת מחשבים‪ ,‬מעוניינת להבחין בין הכנסות ממכירת מחשבים לבין‬
‫הכנסות מתיקון מחשבים‪ .‬חברה זו תרשום חשבון הכנסות אחד בפריטים המתייחסים למכירת‬
‫מחשבים‪ ,‬וחשבון הכנסות אחר בפריטים המתייחסים לתיקון‪ .‬כאשר לא מייחסים לפריט חשבון‬
‫הכנסות או הוצאות‪ ,‬חשבשבת רושמת את תנועת הנהלת החשבונות לזכות כרטיס הכנסות (או‬
‫לחובת כרטיס הוצאות)‪ ,‬כפי שנקבעו בסוגי התנועה של המסמכים‪ .‬כאשר רושמים חשבון הכנסות‬
‫יש לרשום גם חשבון הכנסות פטורות מע"מ (עבור מכירות ליצוא ולאילת)‪ .‬ניתן לשלוף את כרטיס‬
‫החשבון המתאים באמצעות הקשה על ‪ F7‬או באמצעות בחירת חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני‬
‫של העכבר‪.‬‬
‫יתרה במלאי‪ :‬חשבשבת מציגה בשדה זה את יתרת הכמות של הפריט‪ .‬כמובן‪ ,‬יתרה זו מוצגת‬
‫במסך הנוכחי לקריאה בלבד‪ ,‬ולא ניתן לשנות אותה‪ .‬אם קיים חשש שהיתרה המוצגת בכרטיס אינה‬
‫משקפת את היתרה האמיתית (כתוצאה מתקלה כלשהי במערכת המחשב)‪ ,‬בוחרים בכפתור חישוב‬
‫יתרה מחדש‪ .‬חשבשבת תחשב מחדש את יתרת הכרטיס על פי התנועות שעודכנו לקובץ הקבוע‪.‬‬
‫סוג פריט‪ :‬בסעיף זה בוחרים את סוג הפריט מתוך הרשימה הבאה‪:‬‬
‫פריט רגיל‪ :‬פריט מלאי רגיל (בניגוד לפריטים המפורטים להלן)‪.‬‬
‫פריט טבוע‪ :‬פריט בעל מספר סריאלי ייחודי (מספר טבוע)‪ .‬לדוגמה‪ :‬מכונת קפה‪ ,‬מדפסת‪,‬‬
‫כרטיס מסך‪ .‬בעת הפקת מסמך רכש‪ ,‬ייצור או שיווק‪ ,‬כאשר רושמים פריט עבורו מנהלים‬
‫מספרים טבועים‪ ,‬חשבשבת מציגה חלון שבו מציינים את המספר הטבוע של הפריט‪ .‬בהמשך‬
‫העבודה ניתן לנהל מעקב על מכירות נוספות הקשורות לאותו פריט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר לקוח‬
‫שרכש מחשבים פותח קריאת שירות‪ ,‬חשבשבת מציגה את רשימת המחשבים שנמצאים אצלו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬משתמשים בפריטים בעלי מספרים טבועים כדי לנהל את הרכוש הקבוע (כל פריט‬
‫שהוא חלק מהרכוש הקבוע צריך להיות בעל מספר טבוע)‪.‬‬
‫פריט מונה‪ :‬פריט הכולל מונה לפיו מחייבים את הלקוח‪ .‬לדוגמה‪ :‬מונה במכונת צילום‪ .‬חיוב‬
‫הלקוח נעשה על סמך ההפרש בין קריאת המונה הנוכחית לבין קריאת המונה הקודמת‪( .‬הפרש‬
‫זה הוא כמות הצילומים)‪.‬‬
‫פריט מכפלה‪ :‬פריט שבו הכמות הכוללת מחושבת כמכפלה של מספר גורמים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫במכירת לוחות עץ הכמות (במטר מעוקב עץ) היא מכפלה של כמות הלוחות ‪ X‬עובי ‪ X‬רוחב ‪X‬‬
‫‪10‬‬
‫אורך‪ .‬נהוג להשתמש בפריט זה גם בעת מכירת פריטים באריזות‪ :‬הכמות הכוללת היא מכפלה‬
‫של הכמות באריזה ‪ X‬כמות האריזות‪.‬‬
‫פריט אצווה‪ :‬פריט המיוצר בסדרות‪ ,‬כאשר מספר הסדרה (אצווה‪ )Batch ,‬רשום על הפריט‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬תרופות‪ .‬ניהול המלאי נעשה ברמת האצווה – התוכנה מעדכנת את יתרת המלאי בכל‬
‫אצווה‪ .‬לכל אצווה ניתן לרשום גם תאריך פג תוקף‪.‬‬
‫פריט פג תוקף‪ :‬פריט המיוצר בסדרות כאשר לכל סדרה תאריך תפוגה הרשום על הפריט‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מזון‪ .‬ניהול המלאי נעשה ברמת התאריך – התוכנה מעדכנת את יתרת המלאי לגבי כל‬
‫תאריך תפוגה‪ .‬כאשר מעוניינים לנהל את המלאי הן לפי אצוות והן לפי תאריכי תפוגה יש‬
‫לבחור בפריט אצווה‪.‬‬
‫פריט איתור‪ :‬איתור הוא כתובת או מיקום במחסן‪ .‬פריט איתור הוא פריט המאוחסן באיתורים‬
‫שונים במחסן‪ ,‬ומעוניינים לדעת מה המלאי בכל איתור‬
‫חישוב ימים להשכרה ‪ :‬פריט זה מיועד לעסקים שמשכירים מוצרים (השכרת מכוניות‪,‬‬
‫חדרים במלון וכד')‪ .‬הפריט מציין יום השכרה ומחיר הפריט הוא מחיר ליום אחד של השכרה‪.‬‬
‫פריט מטריצה‪ :‬מטריצה מיועדת לעסקים בהם קיימים פריטים מאותה "משפחה" בעלי מחיר‬
‫זהה‪ .‬המטריצה יכולה להיות חד מימדית (לדוגמה‪ ,‬עט מסוים במבחר גוונים) או דו מימדית‬
‫(לדוגמה‪ ,‬פריט לבוש במספר מידות ובמספר צבעים)‪ .‬אם בוחרים בפריט זה תיפתח סדרה של‬
‫חלונות נוספים שבהם מגדירים את המטריצה‪.‬‬
‫פטור ממע"מ‪ :‬האם הפריט פטור ממע"מ (לדוגמה‪ :‬ירקות)‪ .‬הערה‪ :‬יש להבחין בין פטור ממע"מ‬
‫לפריט‪ ,‬לבין פטור ממע"מ ללקוח (לדוגמה‪ :‬לקוחות בחו"ל‪ ,‬לקוחות באילת)‪ .‬הפטור ללקוחות‬
‫נקבע בכרטיס החשבון‪.‬‬
‫פריט שקיל‪ :‬דה זה מיועד לעסקים המשתמשים במערכת נקודות המכירה (‪ POS‬או קופה‬
‫רושמת) של חשבשבת ומוכרים פריטים לפי משקל‪ .‬בעת מכירת פריט שקיל מציבים את הסמן‬
‫בשדה כמות ומקישים ‪ .F6‬חשבשבת תקרא את משקל הפריט מהמאזניים שמחוברות למחשב‪,‬‬
‫ותרשום אותו בשדה כמות‪.‬‬
‫דפדוף לפי‪ :‬כאשר פותחים פריט חדש יש לבחור בשורה הראשונה ‪ -‬חשבון בודד‪ .‬אם מעוניינים‬
‫לדפדף בין כמה פריטים‪ ,‬אפשר לבחור בשורה השנייה‪ ,‬קבוצת פריטים לפי חתך‪ ,‬או בשורה‬
‫השלישית‪ ,‬כל קובץ הפריטים‪ .‬כאשר אינדקס הפריטים הוא גדול‪ ,‬מומלץ לא לבחור בדפדוף‬
‫בכל קובץ הפריטים‪ ,‬אלא להגביל את הדפדוף לחתך מסוים‪ ,‬על מנת שהמעבר בין כרטיס אחד לשני‬
‫לא יהיה איטי‪ .‬כאשר בוחרים בדפדוף לפי קבוצת פריטים‪ ,‬חשבשבת פותחת חלון שבו קובעים את‬
‫החתך (ראה הסבר בהמשך)‬
‫פריט פעיל ‪ /‬פריט לא פעיל ‪ :‬ניתן לשנות סטטוס של פריט ל"לא פעיל" כאשר מעוניינים‬
‫לחסום את הפריט שנרשמו לו כבר תנועות‪ ,‬ולכן לא ניתן כעת למחוק אותו‪ .‬לא ניתן לשנות סטטוס‬
‫של פריט ל"לא פעיל" אם הוא פריט חליפי או אם הוא אב או בן בעץ מוצר‪ .‬כאשר פריט בסטטוס‬
‫"לא פעיל" התוכנה לא מאפשרת למכור‪ ,‬לרכוש או לייצר אותו‪ ,‬ואינה מציגה אותו בדוחות‬
‫מסוימים כגון מחירון‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מסכים נלווים‬
‫כאמור‪ ,‬כרטיס הפריט כולל שדות רבים‪ ,‬שלא ניתן להציג את כולם במסך אחד‪ .‬להלן רשימת‬
‫המסכים הנוספים שבהם רושמים ומעדכנים את נתוני כרטיס הפריט‪ .‬כדי להגיע לכל אחד ממסכים‬
‫אלה בוחרים בתפריט פעולות נוספות‪ ,‬ובתפריט זה בוחרים את המסך‪:‬‬
‫‪ ‬מחירונים‬
‫‪ ‬נתוני רכש‬
‫‪ ‬מס קניה‬
‫‪ ‬יתרות במחסנים‬
‫‪ ‬יתרת הזמנות‬
‫‪ ‬תאריכים‪ ,‬סכומים ונתונים נוספים‬
‫‪ ‬הגדרות פריט מטריצה‬
‫‪ ‬נתונים לקופה רושמת‬
‫תפריט פעולות נוספות מאפשר בנוסף לאמור לבצע גם את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מחיקת פריט – מחיקת החשבון הנוכחי‪ ,‬בתנאי שלא נרשמו לו עדיין תנועות‬
‫‪ ‬העתקה מפריט אחר – העתקת נתונים מפריט אחר לפריט הנוכחי‬
‫‪ ‬מספר פריטים בקובץ – המספר הכולל של כרטיסי הפריט בקובץ‬
‫‪ ‬חיפוש בעץ מוצר ‪ -‬באמצעות סעיף זה ניתן לאתר את עצי המוצר בהם הפריט נכלל‪ .‬יש‬
‫להגדיר האם להציג עד לאב הסופי בעץ (רמה אחרונה) או אבות ישירים בלבד‪.‬‬
‫תפריט הלחצן הימני בעכבר‪ ,‬בשדה מפתח‪ ,‬כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬חיפוש פריט ‪ -‬הסבר מפורט על שיטות החיפוש ניתן למצוא בפרק כרטיסי חשבון‬
‫וסוגי תנועה בספר הנהלת חשבונות‪.‬‬
‫‪ ‬כרטסת פריט – כרטיס תנועות המלאי של הפריט‬
‫‪ ‬דוחות קבועים לפריט ‪ -‬סעיף זה מאפשר להפיק דוחות קבועים (דוחות מלאי) לפריט‬
‫מסוים‪ .‬בשלב ראשון שומרים הגדרות של הדוחות הקבועים אותם מעוניינים להפיק‪ .‬במסך‬
‫תכנון הדוח קובעים את נתוני הדוח ובוחרים בכפתור שמירה‪ .‬בחלקו התחתון של מסך‬
‫שמירת הגדרת הדוח‪ ,‬מסמנים את הסעיף‪ :‬דוחות קבועים לחשבון‪/‬פריט‪ .‬כעת‪ ,‬מכל‬
‫מקום בתוכנה שבו מוצג השדה מפתח פריט ניתן ללחוץ על הלחצן הימני בעכבר ולבחור‬
‫בסעיף דוחות קבועים לפריט‪ .‬חשבשבת תציג את רשימת הדוחות שנשמרו‪ .‬הדוח‬
‫הנבחר יוצג עבור מפתח הפריט הרלוונטי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬סעיף זה חוסך את הצורך‬
‫לרשום את חתך מפתחות הפריט בעת הפקת הדוחות‪ ,‬כאשר ידוע מהו הפריט לגביו‬
‫מעוניינים בדוח‪.‬‬
‫ברירות מחדל – קביעת ברירות מחדל לפריטים שעומדים לפתוח (בוחרים בכפתור‬
‫ברירות מחדל כדי לעבור לחלון שבו רושמים את ברירות המחדל)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הגדרת חתך פריטים לדפדוף‬
‫חלון זה נפתח לאחר שבוחרים בדפדוף לפי קבוצת פריטים לפי חתך‪ .‬בחלון הנוכחי קובעים את‬
‫חתך כרטיסי הפריט‪ .‬לאחר שבוחרים בכפתור המשך‪ ,‬חשבשבת תשלוף את כל הפריטים בחתך זה‬
‫ותחזור למסך הקודם (מסך הפריטים)‪ .‬במסך זה ניתן יהיה כעת לדפדף בין הפריטים (בחתך שנקבע)‬
‫באמצעות מקשי החצים שיתווספו בצדו הימני העליון של המסך ליד שדה מספר‪( .‬הכפתורים‬
‫הקיצוניים מעבירים לתחילת הקובץ או לסופו‪ ,‬ואילו הכפתורים הפנימיים מעבירים לפריט הקודם‬
‫או הבא)‪ .‬מספר הפריטים בחתך יוצג בצדו השמאלי התחתון של המסך‪.‬‬
‫קובעים את חתך הפריטים באמצעות השדות הבאים‪:‬‬
‫מספר סידורי – המספר הסידורי של כרטיס הפריט בקובץ הפריטים (מספר זה מוצג בשדה מספר‬
‫במסך הפריטים)‪.‬‬
‫פריט – מפתח הפריט‬
‫מיון – קוד מיון‬
‫חתך – חתך הפריט‬
‫דוגמה‪ :‬רושמים –‬
‫מספר סידורי‪ :‬מ‪1 -‬‬
‫מ‪-‬‬
‫פריט‪:‬‬
‫מ‪300 -‬‬
‫מיון‪:‬‬
‫‪*********A‬‬
‫חתך‪:‬‬
‫עד‪999999999 :‬‬
‫עד‪ :‬תתתתתתתתתתתתתתת‬
‫עד‪350 :‬‬
‫חשבשבת תשלוף את כל כרטיסי הפריט שקוד המיון שלהם הוא בין ‪ 300‬לבין ‪( 350‬כולל)‪ ,‬וגם‬
‫החתך שלהם מתחיל באות ‪.A‬‬
‫לכלול בחתך‪ :‬יש לסמן אילו פריטים לכלול בחתך‪ .‬האפשרויות הן כל הפריטים ‪ /‬רק פריטים‬
‫פעילים ‪ /‬רק פריטים לא פעילים (פריטים שהוגדרו כלא פעילים בכרטיס הפריט)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מיון לפי‪ :‬בהמשך לבחירת חתך הפריטים בוחרים בסעיף זה את הסדר לפיו יוצגו הפריטים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אם בוחרים למיין את הפריטים לפי מפתח פריט‪ ,‬הפריטים יוצגו זה אחר זה לפי סדר א"ב‬
‫(או סדר מספרי) של מפתחות הפריט‪.‬‬
‫ברירות מחדל‬
‫החלון הנוכחי נפתח לאחר שבוחרים בכפתור ברירות מחדל‪.‬‬
‫בחלון זה ניתן לקבוע ערכים שיופיעו כברירות מחדל בעת פתיחת פריטים חדשים‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם‬
‫עומדים לפתוח קבוצת פריטים‪ ,‬שכולם שייכים לקוד מיון ‪ 400‬ולמחסן ‪ ,5‬כדאי לרשום ערכים אלו‬
‫כברירות מחדל‪ .‬הם יוצגו כברירות מחדל במסך שבו פותחים פריטים‪.‬‬
‫כאשר רושמים ברירות מחדל‪ ,‬אפשר להפעיל אותן פעם אחת‪ ,‬או לשמור אותן לפעמים הבאות‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬בפעמים הבאות ניתן לבטל אותן ולהחליפן בברירות מחדל אחרות‪.‬‬
‫בסיום רישום ברירות המחדל בוחרים בכפתור הפעלה‪ .‬לאחר הבחירה בכפתור הפעלה יש לבחור‬
‫האם לשלוף את ברירות המחדל גם בכניסות הבאות למסך הפריטים או שהערכים שנרשמו ישמשו‬
‫כברירת מחדל לפתיחת כרטיסי פריט בכניסה הנוכחית בלבד‪.‬‬
‫כאשר מסיימים לפתוח את הכרטיסים לפי ברירות המחדל החדשות‪ ,‬ניתן לחזור לברירות המחדל‬
‫המקוריות של התוכנה‪ ,‬באמצעות הקשה על כפתור ביטול‪.‬‬
‫לאחר הבחירה בכפתור ביטול יש לבחור האם לבטל את שליפת ברירות המחדל בעת פתיחת‬
‫כרטיסים חדשים רק בפעם הנוכחית או גם בפעמים הבאות‪.‬‬
‫הערכים שנרשמים במסך ברירות מחדל נשארים רשומים עד למחיקתם באופן ידני או על ידי שימוש‬
‫בכפתור ברירות מחדל בחלקה העליון של לשונית פרטים כלליים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מחירונים‬
‫לכל פריט ניתן לקבוע מספר מחירים‪ .‬לדוגמה‪ :‬מחיר סיטונאי‪ ,‬מחיר בדולר‪ ,‬מחיר למשרד‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫ברירת המחדל כוללת ‪ 8‬מחירונים‪ ,‬אולם אפשר להוסיף מחירונים ללא הגבלה‪ .‬להוספת מחירון או‬
‫לשינוי שם מחירון בוחרים בכפתור הוספה ‪ /‬שינוי שם למחירונים‪.‬‬
‫ניתן לקשר בין הלקוחות והספקים לבין המחירון‪ .‬לדוגמה‪ :‬המכירות ללקוח א' יהיו לפי מחירון‬
‫מספר ‪ .5‬הקישור נעשה ברשומת הלקוח בסעיף קודי הנחה‪.‬‬
‫מחירון‪ :‬מספרו של המחירון‪.‬‬
‫שם המחירון‪ :‬ניתן לקבוע לכל מחירון שם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מחיר סיטונאי‪ ,‬מחיר בדולר‪.‬‬
‫מחיר‪ :‬המחיר ליחידה לפני מע"מ‪.‬‬
‫מטבע‪ :‬המטבע שבו נקוב המחיר‪.‬‬
‫עדכון אחרון‪ :‬המועד שבו המחיר בתוקף‪.‬‬
‫ניתן לקבוע מחירון עתידי‪ .‬המחיר שמוצג על המסך הוא המחיר בעל התאריך הגבוה ביותר‪.‬‬
‫כדי לעדכן מחירון או לצפות בעדכונים הקודמים של המחירון מקליקים הקלקה כפולה על מספר‬
‫המחירון בטור מחירון (בכחול) ועוברים למסך עדכון מחירון‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מעדכנים את מחיר ותאריך המחירון החדש ובוחרים בכפתור עדכון‪ .‬להוספת מחירון או לשינוי שם‬
‫מחירון בוחרים במסך עדכון מחירון בכפתור הוספה‪ /‬שינוי שם למחירונים‪.‬‬
‫נתוני רכש‬
‫חלון זה כולל נתונים נוספים על הפריט‪ ,‬שרלוונטיים לרכש‪.‬‬
‫י"מ רכש‪ :‬יחידת מידה של מסמכי הרכש‪ .‬יש לעדכן שדה זה אם יחידת המידה בעת הקנייה‬
‫מספקים שונה מיחידת המידה במכירה ללקוחות‪ .‬לדוגמה‪ :‬חנות למכירת בדים רוכשת בד לפי‬
‫משקל ומוכרת לפי מטר‪.‬‬
‫כמות מינימלית ברכש‪ :‬הכמות המינימלית שהספק מוכן למכור‪ .‬לדוגמה‪ :‬סיטונאי מזון מוכר‬
‫קופסאות שימורים באריזות של ‪ 20‬יחידות‪ .‬במקרה זה הכמות המינימלית ברכש היא ‪.20‬‬
‫‪ %‬מכס‪ % :‬המכס שחל על הפריט‪ .‬נתון זה שימושי בעת רישום רכש מייבוא‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫סעיף מכס‪ :‬סעיף המכס של הפריט‪.‬‬
‫רמת מלאי‪ :‬הכמות המכסימלית שאמורה להיות במלאי‪.‬‬
‫נקודת הזמנה‪ :‬הכמות במלאי שכאשר מגיעים אליה יש לבצע הזמנת רכש מספק‪ .‬בדרך כלל‬
‫כמות זו מורכבת ממלאי הביטחון (מלאי שמיועד להקטין את ההסתברות לחוסר) ומהמלאי הדרוש‬
‫לתקופת האספקה (הכמות שצפויה לצאת מהמלאי בתקופה שממועד ההזמנה ועד לקבלת המשלוח‬
‫מהספק)‪ .‬כאשר הפריט יגיע לנקודת ההזמנה או מתחתיה‪ ,‬חשבשבת תמליץ להזמין את הכמות‬
‫הדרושה להשלמת המלאי עד לכמות הרשומה בשדה רמת המלאי‪ .‬כמובן‪ ,‬רמת המלאי צריכה‬
‫להיות גבוהה מנקודת ההזמנה‪.‬‬
‫בסעיפים הבאים (הנמצאים בטור השמאלי) חשבשבת מציגה נתונים שרלוונטיים למערכת‬
‫האופטימיזציה של ניהול המלאי‪ .‬מערכת זו מחשבת לגבי כל פריט‪ ,‬מתי כדאי לרכוש את הפריט‪,‬‬
‫מאיזה ספק‪ ,‬ובאיזו כמות‪ .‬הנתונים המוצגים בחלון הם הנתונים המתייחסים לפריט‪ .‬נתונים נוספים‬
‫המתייחסים לספקים‪ ,‬נרשמים בכרטיסי חשבון של הספקים‪ .‬הנתונים עצמם מחושבים ע"י‬
‫חשבשבת באמצעות הדוח אופטימיזציה של רכש בתפריט דוחות המלאי‪ .‬הם מוצגים כאן‬
‫לקריאה ולעדכון במידת הצורך‪.‬‬
‫זמן יצור ‪ /‬אספקה (ימים)‪ :‬משך הזמן בימים הדרוש לייצור או לאספקת הסחורה (ממועד‬
‫הזמנת הפריט)‪.‬‬
‫זמן אחסנה מקסימלי (ימים)‪ :‬לאחר איזו תקופה יש להוריד את הפריט מהמדף (נתון זה‬
‫רלוונטי במיוחד לפריטי מזון ותרופות)‪ .‬ככל שזמן האחסנה המכסימלי קצר יותר‪ ,‬יש לשמור כמות‬
‫קטנה יותר כמלאי ביטחון‪.‬‬
‫צריכה יומית‪ :‬איזו כמות יוצאת מהמלאי כל יום‪ ,‬בממוצע‪.‬‬
‫צריכה חודשית‪ :‬איזו כמות יוצאת מהמלאי כל חודש‪ ,‬בממוצע‪.‬‬
‫סטיית תקן צריכה‪ :‬סטיית התקן של הצריכה‪ .‬סטיית התקן מציינת באיזו מידה הצריכה היא‬
‫קבועה (כלומר‪ ,‬באיזו מידה בכל יום יוצאת מהמלאי אותה כמות)‪ .‬ככל שסטיית התקן גבוהה יותר‪,‬‬
‫יש לשמור כמות גדולה יותר כמלאי ביטחון‪.‬‬
‫עלות חוסר‪ :‬בסעיף זה רושמים מספר המציין את מידת הנזק שתיגרם לעסק כתוצאה מיום אחד‬
‫של חוסר במלאי של הפריט‪ .‬אם אפשר לחשב את הנזק הכספי בצורה מדויקת‪ ,‬רצוי לרשום נתון זה‪.‬‬
‫אם הנזק הכספי אינו ידוע במדויק‪ ,‬אפשר להסתפק ברישום מספר המציין את הנזק יחסית לפריטים‬
‫האחרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם בפריט אחד עלות החוסר היא ‪ ,10‬ובפריט אחר עלות החוסר היא ‪ ,5‬משמעות‬
‫הדבר שהנזק מחוסר של הפריט הראשון כפול מהנזק של חוסר בפריט השני‪ .‬ככל שעלות החוסר‬
‫גבוהה יותר יש לשמור כמות גדולה יותר כמלאי ביטחון‪.‬‬
‫עלות אחסנה‪ :‬עלות האחסנה ליום של יחידה אחת של הפריט‪ .‬נתון זה מחושב על סמך דוחות‬
‫תמחיר‪.‬‬
‫תוקף אחריות בפריטים טבועים‪ :‬קביעת שיטת חישוב תוקף האחריות‪.‬‬
‫האפשרויות הן‪:‬‬
‫יחושב מרשומת הטבוע‪ :‬תאריך תום האחריות הוא הרשום במסך פרטי הטבוע‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫עד ‪ X‬חודשים מיום המכירה‪ :‬תאריך תום האחריות יקבע על פי תאריך מכירת הטבוע‪.‬‬
‫מס קניה‬
‫חלון זה מיועד למי שחייבים לפרט בחשבונית את מס הקניה‪ .‬בהתאם להנחיות רשויות המכס‬
‫קובעים את ‪ %‬מס הקנייה שחל על הלקוחות שהם סיטונאים ואת ‪ %‬מס הקנייה שחל על הלקוחות‬
‫שהם קמעונאים‪.‬‬
‫יתרות במחסנים‬
‫במסך זה מוצג פירוט יתרות הפריט על פי חלוקה למחסנים‪.‬‬
‫יתרת הזמנות‬
‫סעיף זה מאפשר לקבל מידע על יתרת ההזמנות הפתוחות של הפריט מלקוחות ולספקים‪.‬‬
‫הסכומים המוצגים בחלון הם הכמות הכוללת של ההזמנות הפתוחות‪.‬‬
‫תאריכים‪ ,‬סכומים ונתונים נוספים‬
‫לעתים השדות הקבועים ברשומת כרטיס הפריט אינם מספיקים על מנת לרשום את כל הנתונים‬
‫הדרושים‪ ,‬ויש לפיכך צורך בשדות נוספים‪ .‬חשבשבת מאפשרת להוסיף לכל כרטיסי הפריט שדות‬
‫ללא הגבלה‪ .‬בשדות אלה ניתן לרשום תאריכים (לדוגמה‪ :‬תאריך הכרזת הגרסה האחרונה של‬
‫‪18‬‬
‫המוצר)‪ ,‬טקסט (לדוגמה‪ :‬שם התקן שחל על המוצר) וסכומים (לדוגמה‪ :‬מספר חודשי האחריות‬
‫למוצר)‪ .‬שמות השדות נקבעים ע"י המשתמש‪ .‬כל שדה שמוסיפים‪ ,‬מתווסף לכל הכרטיסים‬
‫(כלומר‪ ,‬לא ניתן להוסיף שדות מסוימים לכרטיסי פריט מסוימים ושדות אחרים לכרטיסי פריט‬
‫אחרים‪ ,‬אלא כל השדות יתווספו לכל הכרטיסים)‪ .‬כאמור‪ ,‬אין הגבלה לגבי מספר השדות שניתן‬
‫להוסיף‪.‬‬
‫יש לבחור בסוג השדות לעדכון ‪ :‬סכומים נוספים‪ ,‬תאריכים נוספים או נתונים נוספים‪.‬‬
‫בטבלה יוצגו כל הכותרות שהוגדרו‪ .‬יש להקליד הערכים תחת הטור ערך‪.‬‬
‫בכדי למחוק ערך מהטבלה בוחרים בסעיף מחיקת שורה מתפריט הלחצן הימני בעכבר‪ ,‬הכותרת‬
‫תישאר אך הערך יאופס‪.‬‬
‫בטבלת תאריכים נוספים הטור חדש מציין כי עדיין לא נבחר תאריך לכותרת‪.‬‬
‫בכדי להוסיף‪ ,‬למחוק או לשנות שם של שדה נוסף בוחרים בכפתור הוספת ‪ /‬שינוי שמות‬
‫השדות‪( .‬ראה הסברים בהמשך)‪.‬‬
‫שמות לשדות נוספים בפריטים‬
‫חלון זה נפתח לאחר שבחלון הקודם בחרו בכפתור הוספת‪ /‬שינוי שמות השדות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫חלון זה כולל שלוש לשוניות‪ .‬לשונית אחת מציגה את השמות של השדות עבור הסכומים הנוספים‬
‫לשונית שנייה מציגה את השמות של השדות עבור התאריכים הנוספים‪ ,‬ולשונית שלישית – את‬
‫השמות של השדות עבור הנתונים הנוספים (טקסט)‪.‬‬
‫בחלון זה ניתן לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫הוספת שדה‪ :‬עוברים לשורה האחרונה (השורה הריקה) בטבלה המתאימה (תאריכים נוספים‪,‬‬
‫סכומים נוספים או נתונים נוספים) ורושמים את שם השדה להוספה‪.‬‬
‫שינוי שם שדה‪ :‬עוברים לשדה שאת שמו רוצים לשנות‪ ,‬ומתקנים את שם השדה‪.‬‬
‫מחיקת שדה‪ :‬עוברים לשדה המיועד למחיקה‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת שורה בתפריט הקליק‬
‫הימני בעכבר‪ .‬לא ניתן למחוק שמות של שדות נוספים כל עוד ישנם פריטים בהם הוקלדו ערכים‬
‫בשדה‪.‬‬
‫השינויים שנעשים בחלון זה חלים לגבי כל כרטיסי הפריט‪.‬‬
‫מטריצה‬
‫מטריצה מיועדת לעסקים בהם קיימים פריטים שונים מאותה "משפחה" בעלי מחיר זהה‪ .‬המטריצה‬
‫יכולה להיות מוגדרת כחד מימדית (לדוגמה‪ ,‬עט מסוג מסוים במבחר גוונים) או דו מימדית‬
‫(לדוגמה‪ ,‬חולצה במספר מידות ובמספר צבעים)‪.‬‬
‫התוכנה פותחת פריטים עבור כל התאים במטריצה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במטריצה עבור חולצה הנמכרת ב‪6 -‬‬
‫מידות וב‪ 5 -‬צבעים התוכנה פותחת ‪ 30‬פריטים‪ ,‬פריט נפרד לכל שילוב של מידה וצבע)‪ .‬פריטים‬
‫אלה הם בנים של פריט המטריצה הראשי‪ .‬לפריטים אלו מחיר הזהה למחיר האב‪ .‬ניהול המלאי‬
‫מתבצע ברמת הבנים‪.‬‬
‫תחילה פותחים את הפריט המשמש כפריט אב למטריצה‪ .‬לדוגמה‪ :‬חולצת טריקו מסוימת נמכרת‬
‫ב‪ 6 -‬מידות וב‪ 5 -‬צבעים‪ .‬פריט האב הוא‪ :‬חולצת טריקו‪.‬‬
‫לאחר שרושמים את מפתח הפריט ושאר הנתונים מסמנים את הסעיף‪ :‬פריט מטריצה‪ .‬חשבשבת‬
‫תפתח את המסך הבא‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫מפתח פריט‪ :‬מפתח הפריט של אב המטריצה (חולצת טריקו)‪.‬‬
‫קוד פריט‪ :‬התוכנה פותחת את פריטי הבנים של המטריצה (פריט לכל תא)‪ .‬בסעיף הנוכחי‬
‫רושמים קוד אשר ישמש בסיס למפתחות הפריט של כל אחד מהבנים‪ .‬התוכנה תוסיף לקוד זה‬
‫תווים שיציינו את הטור ואת השורה במטריצה‪ .‬ברירת המחדל של קוד הבסיס היא מפתח הפריט‬
‫של האב‪ ,‬אולם ניתן לשנות לקוד אחר כלשהו‪.‬‬
‫שם פריט‪ :‬שם הפריט של אב המטריצה‪ .‬שם זה מודפס בחשבונית‪.‬‬
‫סוג מטריצה‪ :‬בסעיף זה קובעים האם המטריצה היא חד מימדית (לדוגמה‪ :‬עט במגוון צבעים)‪,‬‬
‫או דו מימדית (לדוגמה‪ :‬חולצה הנמכרת במספר גוונים ובמספר מידות)‪.‬‬
‫שורות‪ :‬מספר השורות במטריצה‪ .‬לדוגמה‪ :‬מספר השורות הוא ‪ 15‬עבור עט שנמכר ב‪ 15 -‬גוונים‬
‫שונים‪ .‬אין הגבלה לגבי מספר השורות במטריצה‪.‬‬
‫טורים‪ :‬מספר הטורים במטריצה‪ .‬סעיף זה רלוונטי רק למטריצה דו‪-‬מימדית‪ .‬לדוגמה‪ :‬מספר‬
‫הטורים במטריצה הוא ‪ 6‬עבור חולצה שנמכרת ב‪ 6 -‬מידות שונות‪ .‬יש לבחור את מספר הטורים‬
‫מתוך האפשרויות הבאות‪ .14 ,9 ,6 ,3 :‬לא ניתן להגדיר מטריצה בעלת מספר טורים שונה (אם‬
‫חולצה נמכרת ב‪ 7 -‬מידות יש לבחור‪ :‬מספר הטורים במטריצה ‪.)9 -‬‬
‫בר‪-‬קוד‪ :‬כאשר מפתחות הפריטים נרשמים במסמכים באמצעות קורא בר‪-‬קוד‪ ,‬יש לבחור בסעיף‪:‬‬
‫דרך בר‪-‬קוד‪ .‬אם לא‪ ,‬יש לבחור בסעיף‪ :‬רגיל‪.‬‬
‫כותרות שורות ‪ /‬טורים‪ :‬לדוגמה‪ :‬כותרת הטורים ‪ -‬מידה‪ ,‬כותרת השורות ‪ -‬צבע‪.‬‬
‫כפתור מחיקה (בשורה של מפתח פריט) פעיל כל זמן שלא נוצרו פריטי הבנים למטריצה (הבנים‬
‫נוצרים במסך בהמשך)‪ .‬לאחר שמפעילים את המחיקה הפריט חדל להיות פריט מטריצה והופך‬
‫להיות פריט רגיל‪.‬‬
‫העתקת הגדרות מטריצה‪ :‬באמצעות סעיף זה מעתיקים נתונים מפריט אב מטריצה אחד לפריט‬
‫אב מטריצה אחר‪ .‬מסמנים את פריט המטריצה אותו רוצים להעתיק ובוחרים בכפתור העתקה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫כאמור‪ ,‬לא ניתן למחוק או לשנות הגדרות מטריצה לאחר שנפתחו הבנים‪ .‬אם יש צורך לתקן‬
‫מטריצה‪ ,‬פותחים פריט אב חדש‪ ,‬מעתיקים את ההגדרות מהפריט הקודם‪ ,‬מתקנים את הדרוש תיקון‬
‫ופותחים את הבנים‪.‬‬
‫כדי להתקדם לשלב הבא בפתיחת פריטי המטריצה בוחרים בכפתור‪ :‬הגדרת שורות‪ .‬ליציאה ללא‬
‫פתיחת פריטי המטריצה בוחרים בכפתור יציאה‪.‬‬
‫הגדרת שורות ‪ /‬טורים‬
‫כאשר מגדירים מטריצה‪ ,‬התוכנה פותחת פריטים עבור כל הבנים של המטריצה (פריט לכל תא‬
‫במטריצה)‪ .‬מפתח הבנים מורכב מקוד הפריט של האב (או קוד אחר) בתוספת תווים המציינים את‬
‫השורה ובתוספת תווים המציינים את הטור‪ .‬לדוגמה ניתן לקבוע כי במטריצה דו‪-‬מימדית‪ ,‬מפתח‬
‫הפריט של בן חולצת טריקו (‪ )T-shirt‬לבנה (‪ )Wh‬במידה ‪ 4‬יהיה‪ .T-Shirt-Wh-4 :‬בחלון‬
‫הנוכחי מגדירים את הטורים ‪ /‬השורות במטריצה‪.‬‬
‫מפתח‪ :‬תווים שיתווספו לקוד הפריט של האב כדי לציין את השורה‪ .‬לדוגמה‪ :‬במטריצה בה‬
‫השורות מייצגות צבעים‪ ,‬ניתן לרשום‪:‬‬
‫‪ – WT‬עבור צבע לבן‬
‫‪ – BL‬עבור צבע כחול‬
‫‪ – GN‬עבור צבע ירוק‬
‫וכך הלאה בהתאם לצבעים בהם הפריט נמכר‪.‬‬
‫שם‪ :‬בסעיף זה קובעים את הטקסט שיתווסף להגדרת שם האב לקביעת שם פריט הבן במטריצה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם רושמים "בצבע ירוק" ושם האב הוא "חולצת טריקו"‪ ,‬אזי השם המלא של הבן יהיה‪:‬‬
‫"חולצת טריקו בצבע ירוק"‪.‬‬
‫כותרת‪ :‬הכותרת שתופיע בטבלה של פריסת המטריצה בעת הפקת המסמכים‪ .‬ניתן לתקן את‬
‫הכותרות גם לאחר יצירת הפריטים‪ .‬דוגמה לכותרת‪ :‬צבע)‪.‬‬
‫תחילה קובעים את השורות ולאחר מכן ממשיכים להגדרת הטורים‪ .‬במטריצה חד‪-‬מימדית חלון‬
‫הגדרת טורים אינו נפתח – המימד היחיד מוגדר באמצעות השורות‪.‬‬
‫בסיום בוחרים בכפתור‪ :‬יצירת פריטים‪ .‬חשבשבת תציג את כל פריטי הבנים של המטריצה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מפתח פריט‪ :‬מפתח הפריט של בן מטריצה‪ .‬ניתן לתקן את מפתח הפריט בחלון זה‪.‬‬
‫שם פריט‪ :‬שם הפריט של בן מטריצה‪ .‬ניתן לתקן את שם הפריט בחלון זה‪.‬‬
‫שורה ‪ /‬טור‪ :‬מספר השורה ומספר הטור של הבן בהגדרת המטריצה‪.‬‬
‫פריט אב‪ :‬מפתח הפריט של אב המטריצה‪.‬‬
‫יצירת פריטים מחדש‪ :‬בוחרים בכפתור זה אם נעשו שינויים במפתחות הפריטים או בשמות‬
‫הפריטים ומעוניינים לחזור לברירת המחדל של התוכנה המבוססת על קוד הפריט בתוספת מפתח‬
‫הטור ומפתח השורה‪.‬‬
‫עדכן אינדקס פריטים‪ :‬בוחרים בסעיף זה כדי לאשר את פתיחת הפריטים של הבנים‪ .‬הפריטים‬
‫יסומנו כפריט בן במטריצה‪ .‬לאחר העדכון לא ניתן לשנות את מפתחות הפריטים‬
‫נתונים לקופה רושמת‬
‫בחלון זה קובעים נתונים המתייחסים לשוברי החלפה המופקים ע"י מערכת נקודות מכירה (‪POS‬‬
‫או קופה רושמת)‪.‬‬
‫מספר ימים מקסימלי להחלפה – מספר הימים שניתן להחזיר את הפריט לחנות‪ .‬חשבשבת‬
‫תחשב את התאריך האחרון בו מותר להחזיר את הפריט (ותדפיס אותו בשובר ההחלפה)‪ ,‬לאור‬
‫המספר הרשום בשדה זה‪.‬‬
‫פורמט לשובר החלפה – בסעיף הנוכחי קובעים באיזה פורמט יופק שובר ההחלפה‪ .‬לבחירת‬
‫פורמט מרשימת הפורמטים בוחרים בכפתור החץ משמאל לשדה‪ .‬כדי לחזור להגדרת פורמט‬
‫ברירת המחדל שנקבעה ב‪ -‬מחולל המסמכים ◄ מסמכים נוספים‪ ,‬בוחרים בכפתור פורמט‬
‫ברירת מחדל‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫חיפוש פריטים‬
‫ניתן לחפש כרטיס פריט מסוים (או קבוצת כרטיסי פריט) כאשר מציבים את הסמן בשדה מפתח‬
‫פריט ומקישים ‪ F7‬או בוחרים בסעיף חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‪.‬‬
‫ניתן לבחור גם בסעיף חיפוש דומים‪ -‬שם פריט מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‪.‬‬
‫להסבר מפורט על שיטת העבודה במסך החיפוש ראה סעיף חיפוש כרטיס חשבון בפרק הנהלת‬
‫חשבונות‪.‬‬
‫העתקת נתונים מפריט אחר‬
‫בחלון זה רושמים את מפתח הפריט של הפריט ממנו רוצים להעתיק‪ .‬נתוני הפריט יועתקו לפריט‬
‫אותו פותחים כעת‪.‬‬
‫להעתיק גם את מחירוני הפריט – אם מסמנים סעיף זה‪ ,‬ואם לפריט אליו מעתיקים כבר קיים‬
‫מחירון לאותו תאריך‪ ,‬יש לקבוע גם האם לדרוס את המחירון הקיים‪.‬‬
‫חיפוש בעץ מוצר (היכן הפריט בשימוש?)‬
‫באמצעות סעיף זה ניתן למצוא לאיזה פריט אב שייך פריט בן כלשהו (‪ .)Where used‬רושמים‬
‫את מפתח הפריט של הבן ובוחרים בכפתור חיפוש‪ .‬חשבשבת תציג את רשימת האבות‪ ,‬שהעצים‬
‫שלהם כוללים את הבן הנידון‪ .‬לפרטים נוספים על מסך זה ראה סעיף חיפוש בעץ מוצר בפרק עצי‬
‫מוצר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרק ‪ :2‬עדכון קבוצת פריטים‬
‫באמצעות סעיף זה מעדכנים שדות בקבוצה של כרטיסי פריט (במקום לעבור על כל אחד מהפריטים‬
‫בנפרד ולעדכן את נתוניו)‪.‬‬
‫שדה לעדכון‪ :‬בצדו הימני של המסך קובעים איזה שדה יעודכן‪ ,‬ומה יהיה הערך שיעודכן בשדה‬
‫זה‪ .‬לאחר שבוחרים אחד הסעיפים‪ ,‬התוכנה פותחת חלון‪ ,‬שבו פירוט השדות בהתאם לסעיף‬
‫שנבחר‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם בוחרים בסעיף סכום נוסף‪ ,‬ייפתח חלון הכולל את כל שדות הסכומים‬
‫הנוספים‪ .‬בוחרים את שדה סכום נוסף המבוקש‪ ,‬ובחלק התחתון של המסך רושמים את הערך שיש‬
‫לעדכן‪.‬‬
‫כמו כן ניתן להשתמש ברשימה זו על מנת למחוק את הערכים בשדות‪ .‬לדוגמה‪ :‬כדי למחוק את‬
‫הערכים במחירון מסוים‪ ,‬בוחרים את סעיף מחיקת מחירון (ולאחר מכן בוחרים את המחירון‬
‫שמעונינים למחוק)‪ .‬בכל פעם ניתן לעדכן שדה אחד בלבד‪ .‬כדי לעדכן כמה שדות יש לחזור‬
‫ולהפעיל את תכנית העדכון כמה פעמים‪.‬‬
‫מחיקת קבוצת פריטים‪ :‬ניתן למחוק קבוצת פריטים ברצף ובתנאי שלכרטיסים אין תנועות‪.‬‬
‫חתך פריטים לעדכון‪ :‬בצדו השמאלי של המסך קובעים את חתך הפריטים שהתוכנה תעדכן‪.‬‬
‫שדות נוספים‪ :‬הגבלת החתך על פי סכומים‪ ,‬תאריכים או נתונים נוספים‪.‬‬
‫לדרוס ערכים שונים מאפס ‪ /‬ריק‪ :‬אם לא מסמנים את הסעיף חשבשבת תעדכן רק אותן‬
‫רשומות שבהן אין ערך בשדה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם מעוניינים לעדכן את שדה סכום נוסף של קבוצת‬
‫פריטים‪ ,‬למעט אותם פריטים‪ ,‬שלגביהם ערך זה כבר עודכן בעבר‪ ,‬אין לסמן את הסעיף הנוכחי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם מעוניינים לעדכן את כל קבוצת הפריטים‪ ,‬כולל אלה שלגביהם השדה הנידון כבר‬
‫עודכן בעבר‪ ,‬יש לסמן את הסעיף‪.‬‬
‫תצוגה מקדימה ‪ :‬לאחר שקובעים את חתך הפריטים ניתן לצפות בדוח שמפרט את הפריטים‬
‫שנמצאים בחתך זה‪ .‬מומלץ להפיק דוח זה כביקורת‪ ,‬שכן לאחר הפעלת העדכון לא ניתן לחזור‬
‫למצב שלפני העדכון (אין דרך להפעיל ‪.)Undo‬‬
‫החלון מפרט את כל הפריטים שנמצאים בחתך שנקבע במסך הקודם‪ .‬אלה הם הפריטים שהתוכנה‬
‫עומדת לעדכן‪.‬‬
‫כדי למחוק שורה מרשימה זו‪ ,‬עוברים עם הסמן לשורה המבוקשת‪ ,‬לטור הראשון מצד ימין‪,‬‬
‫ובוחרים בסעיף מחיקת שורה מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫להפעלת העדכון מחלון תצוגה מקדימה בוחרים בכפתור עדכון‪ .‬בסוף העדכון חשבשבת תקרין‬
‫הודעה‪ .‬כדי לחזור למסך הקודם מבלי להפעיל את העדכון בוחרים בכפתור חזרה‪.‬‬
‫למשתמש הנוכחי אין הרשאה לחשבונות חסויים ולכן לא יבוצע עדכון בחשבונות אלו ‪:‬‬
‫הודעה זו תופיע רק כאשר למשתמש הנוכחי אין הרשאה לחשבונות חסויים בהגדרות המשתמש‪.‬‬
‫אם בחתך החשבונות שנקבע במסך הקודם כלולים חשבונות חסויים הם לא יוצגו ברשימה ולא‬
‫יעודכנו בעת העדכון‪.‬‬
‫להפעלת העדכון עצמו בוחרים בכפתור עדכון‪.‬‬
‫‪25‬‬
26
‫פרק ‪ :3‬מחירים מיוחדים‬
‫חשבשבת כוללת דרכים רבות באמצעותן ניתן להתאים לכל לקוח (וספק) הנחות ומחירים‪:‬‬
‫‪ .1‬הצעת מחיר – לכל לקוח (וספק) ניתן להכין הצעת מחיר המפרטת פריטים ומחירים‪.‬‬
‫בהמשך כאשר מפיקים ללקוח חשבוניות (ומסמכים אחרים) ניתן לשלוף את המחירים‬
‫מהצעת המחיר‪ .‬שיטה זו מומלצת למקרים בהם המחירים הם עבור עסקה מיוחדת‪( .‬ראה‬
‫פרק‪ :‬מסמכי שיווק ורכש)‪.‬‬
‫‪ % .2‬הנחה לפי קבוצות פריטים ‪ -‬לכל לקוח (וספק) ניתן לקבוע מחירון ו‪ % -‬הנחה לגבי‬
‫כל קבוצת פריטים‪ .‬לדוגמה‪ :‬פריטים של יצרן א' יימכרו לפי מחירון מס' ‪ 2‬ובהנחה של‬
‫‪( .10%‬ראה לעיל בפרקים‪ :‬כרטיסי חשבון וכרטיסי פריט)‪.‬‬
‫‪ .3‬מחירים מיוחדים – לכל לקוח (וספק) ניתן לקבוע מחיר מיוחד עבור כל פריט‪ .‬בשיטה‬
‫זו המחיר לפריט יכול להיות גם פונקציה של הכמות‪ .‬שיטה זו מוצגת בסעיף הנוכחי‪.‬‬
‫תחילת תוקף‪ :‬תחילת התוקף של המחירים המיוחדים שיירשמו בהמשך‪.‬‬
‫חשבון‪ :‬מפתח החשבון של הלקוח או הספק לגביו קובעים מחיר מיוחד‪ .‬שם הלקוח מוצג בהמשך‬
‫השורה‪ .‬כדי לקבוע מחיר מיוחד כללי‪ ,‬הנשלף לכל החשבונות‪ ,‬בוחרים בכפתור כל החשבונות‪.‬‬
‫פריט‪ :‬מפתח הפריט לגביו קובעים מחיר מיוחד ללקוח‪ .‬שם הפריט מוצג בהמשך השורה‪.‬‬
‫בהמשך המסך נפתח גיליון שבו רושמים את המחירים‪.‬‬
‫כמות מינימלית ‪ /‬מחיר‪ :‬בסעיף זה מקשרים בין כמויות לבין מחירים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם רושמים‪:‬‬
‫מחיר‬
‫‪25‬‬
‫‪23‬‬
‫‪20‬‬
‫כמות מינימלית‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪500‬‬
‫‪27‬‬
‫אזי הכמות המינימלית והמחירים ללקוח יהיו כדלהלן‪:‬‬
‫בקנייה בכמות של ‪ 99 - 1‬יחידות המחיר יהיה ‪ 25‬שקל ליחידה‪.‬‬
‫בקנייה בכמות של ‪ 499 - 100‬יחידות המחיר יהיה ‪ 23‬שקל ליחידה‪.‬‬
‫בקנייה בכמות של ‪ 500‬ומעלה המחיר יהיה ‪ 20‬שקל ליחידה‪.‬‬
‫מטבע‪ :‬המטבע של המחיר שנרשם בטור הקודם‪.‬‬
‫‪ %‬הנחה‪ :‬ההנחה ב‪ % -‬על המחיר שנרשם בטור מחיר‪( .‬כאשר רושמים ‪ %‬הנחה‪ ,‬יש לרשום בטור‬
‫מחיר את המחיר המלא‪ ,‬ובטור הנוכחי את ההנחה ב‪ % .)% -‬ההנחה מוצג בחשבונית ללקוח‪.‬‬
‫להתעלם‪ :‬יש לסמן סעיף זה אם מעוניינים להתעלם ממחיר מיוחד שהוגדר בעבר עבור כמות‬
‫מסוימת‪ .‬חשבשבת תתעלם מהשורה המסומנת בטור זה‪ .‬כאשר מסמנים טור זה בשורה הראשונה‪,‬‬
‫התוכנה תתעלם מהמחירים המיוחדים לכל הכמויות‪ .‬באמצעות הכפתורים סימון הכל ו מחיקה‬
‫(מצד ימין לגיליון) ניתן להוסיף או לבטל את הסימון להתעלם בכל השורות‪.‬‬
‫בוחרים בכפתור מחירונים כדי שהתוכנה תציג את רשימת המחירונים המוגדרים לפריט‪.‬‬
‫כדי למחוק מחיר מיוחד בוחרים בכפתור מחיקה מתוך שורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך‪.‬‬
‫לא ניתן למחוק מחירים מיוחדים מתאריכים קודמים‪ .‬לשם ביטול מחיר מיוחד מתאריך קודם יש‬
‫לסמן את סעיף להתעלם בשורות‪ .‬בחלקו התחתון של המסך ירשם כי הרשומה אינה פעילה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם רוצים לקבוע ללקוח מסוים מחיר מיוחד לתקופה מסוימת‪ ,‬ואחר כך לחזור למחיר‬
‫הרגיל‪ ,‬יש לרשום שתי שורות (רשומות)‪ .‬בשורה הראשונה רושמים את המחיר המיוחד ללקוח‪.‬‬
‫בשדה תחילת תוקף בשורה זו רושמים את המועד בו המחיר המיוחד נכנס לתוקף‪ .‬בשורה השנייה‬
‫רושמים את המחיר הרגיל‪ .‬בשדה תחילת תוקף בשורה זו רושמים את המועד בו הלקוח חוזר למחיר‬
‫רגיל‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן להחזיר את הלקוח למחיר הרגיל ע"י בחירה בסעיף להתעלם לאחר תום‬
‫תקופת ההנחה‪.‬‬
‫עדכון מחירים מיוחדים לקבוצת פריטים‬
‫ניתן לעדכן מחיר מיוחד לקבוצת פריטים עבור לקוח או ספק מסויים‪ .‬לאחר הקלדת מפתח החשבון‬
‫בוחרים בכפתור קבוצת פריטים‪ .‬חשבשבת תפתח את חלון חתך הפריטים לעדכון‪ .‬מגדירים את‬
‫חתך הפריטים לעדכון ובוחרים אישור‪ .‬לצפייה מוקדמת ברשימת הפריטים שבחתך בוחרים‬
‫בכפתור החץ (פריטים בחתך)‪.‬‬
‫לאחר העדכון תיווצר רשומה חדשה עבור כל פריט בחתך‪.‬‬
‫תפריט פעולות נוספות כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫קיבוע תאריך תחילת תוקף ‪ /‬קיבוע חשבון ‪ /‬קיבוע פריט‪ :‬בוחרים בסעיפים אלה כדי‬
‫לחסוך הקשה מחדש של נתונים חוזרים‪ .‬לדוגמה‪ :‬כאשר רושמים מחירים מיוחדים לפריטים שונים‬
‫לאותו לקוח‪ ,‬בוחרים בקיבוע חשבון‪ .‬לאחר שבוחרים בקיבוע מסוים‪ ,‬הסעיף בתפריט משתנה ל‪-‬‬
‫ביטול קיבוע (איפוס)‪.‬‬
‫דפדוף במחירים קודמים‪ :‬דפדוף במחירים שנקבעו ללקוח (ספק) מסוים‪ ,‬בטווח תאריכים‬
‫מסוים‪ ,‬על פי חתך רשומות פעילות ‪ /‬שאינן פעילות‪.‬‬
‫עדכון מחירים‪ :‬שינוי מחירים מיוחדים (העלאה או הורדה) ב‪ % -‬קבוע‪ .‬ראה הסברים בהמשך‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫להתעלם מקבוצה‪ :‬חשבשבת שומרת היסטוריה של המחירונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן למחוק מחיר‬
‫שתאריך התוקף שלו קטן מהתאריך הנוכחי‪ .‬בסעיף זה ניתן להפוך קבוצת מחירים מיוחדים ללא‬
‫פעילים על פי חתך תאריכים‪ ,‬חשבונות ופריטים‪.‬‬
‫העתקת נתונים מתאריך קודם‪ :‬סעיף זה מאפשר להעתיק מחירים מיוחדים שנרשמו לחשבון‬
‫ולפריט בעבר לרשומה לחדשה‪ .‬באופן כזה ניתן לדרוס מחירים מיוחדים חדשים שניתנו ללקוח‬
‫ולהחזיר לתוקף מחירים מיוחדים ישנים‪.‬‬
‫העתקת נתונים מחשבון לחשבון ‪ /‬מפריט לפריט‪ :‬באמצעות סעיפים אלו ניתן להעתיק‬
‫מחירים (וע"י כך לחסוך את הצורך ברישום לכל חשבון ולכל פריט)‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫עדכון מחירים מיוחדים‬
‫בכל עת ניתן להעלות או להוריד מחירים של קבוצת פריטים ב‪ %-‬או בסכום מסוים‪ .‬בוחרים בסעיף‬
‫עדכון מחירים מתוך תפריט הפעולות הנוספות‪.‬‬
‫חתך חשבונות‪ :‬חתך הלקוחות או הספקים בהם יעודכנו המחירים‪.‬‬
‫חתך פריטים‪ :‬חתך הפריטים בהם יעודכנו המחירים‪.‬‬
‫מהות העדכון‪ :‬בסעיף זה קובעים‪:‬‬
‫האם תתבצע העלאת מחירים או הורדת מחירים‪.‬‬
‫מהו אחוז ‪ /‬סכום השינוי של המחיר‪.‬‬
‫האם לעגל את הסכומים המתקבלים כתוצאה מהעדכון‪.‬‬
‫מהו תאריך התוקף של המחירים המיוחדים החדשים‪.‬‬
‫האם לשמור על ‪ %‬ההנחה‪.‬‬
‫עדכון עם דוח מקדים ‪ /‬עדכון לא דוח‪ :‬בוחרים בסעיף הראשון כאשר מעוניינים שחשבשבת‬
‫תציג דוח של המחירים המיוחדים הצפויים להתעדכן לפני שהתוכנה מעדכנת את המחירים‬
‫בקבצים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫פרק ‪ :4‬מספרים חליפיים‬
‫פעמים רבות מפתחות הפריט שהעסק משתמש בהם אינם זהים למספרים הקטלוגיים שבשימוש‬
‫עסקים אחרים‪ .‬מספרים חליפיים הם המספרים הקטלוגיים שבשימוש לקוח או ספק מסוים‪.‬‬
‫חשבשבת מאפשרת לקשור בין אינדקס הפריטים בחברה שלך לבין המספרים החליפיים של‬
‫הלקוחות והספקים של העסק‪ .‬טבלת קישור זו שימושית בשני מקרים‪:‬‬
‫(‪ )1‬כאשר ספק שולח חשבונית הכוללת את המספרים הקטלוגיים שלו‪ ,‬חשבשבת מתרגמת‬
‫אותם למפתחות הפריט בעסק שלך‪.‬‬
‫(‪ )2‬כאשר לקוח מבקש שהחשבונית שהעסק שלך מפיק תכלול את המספר הקטלוגי שלו‪,‬‬
‫חשבשבת מתרגמת את מפתח הפריט של העסק שלך למספר הקטלוגי של הלקוח‪ ,‬ומדפיסה את‬
‫המספר הקטלוגי שלו בחשבונית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יש להבחין בין מספרים חליפיים לבין פריטים חליפיים‪ .‬פריט חליפי הוא פריט שיכול‬
‫לשמש תחליף לפריט אחר (לדוגמה‪ :‬נגדים של יצרנים שונים‪ ,‬בעלי אותה פונקציונאליות)‪.‬‬
‫במסך הנוכחי פותחים רשומות חדשות של מספרים חליפיים או מעדכנים רשומות קודמות‪ .‬לפתיחת‬
‫פריט חליפי חדש בוחרים בכפתור חדש (בשורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪ .‬למחיקת‬
‫רשומה שנפתחה בעבר‪ ,‬מקישים את מפתח הפריט‪ ,‬ולאחר מכן בוחרים בכפתור מחיקה (בשורת‬
‫הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪.‬‬
‫במסך הנוכחי התוכנה מציגה בכל פעם שני מספרי פריט בלבד – מפתח הפריט שרושמים לו מספר‬
‫חליפי‪ ,‬והמספר החליפי‪ .‬כאשר לפריט מסוים רושמים כמה מספרים חליפיים‪ ,‬ומעוניינים לראות על‬
‫המסך את כל הרשימה יש לבחור בכפתור‪ :‬עדכון מרוכז לחשבון או בכפתור עדכון מרוכז‬
‫לפריט‪.‬‬
‫לקוח ‪ /‬ספק‪ :‬מפתח הלקוח (או הספק) עבורו מגדירים את המספר החליפי‪.‬‬
‫פריט‪ :‬מפתח הפריט בחשבשבת עבורו מגדירים את המספר החליפי‪.‬‬
‫מספר חליפי‪ :‬המספר החליפי המוגדר בקטלוג של הלקוח (או של הספק)‪.‬‬
‫תפריט הפעולות הנוספות כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫חיפוש חליפיים – באמצעות סעיף זה ניתן לחפש איזה מפתח פריט בעסק שלך מתאים למספר‬
‫חליפי של לקוח ‪/‬ספק מסוים‪.‬‬
‫הצגת חליפיים – בחירה של מספר חליפי ראשי כאשר נפתחו כמה מספרים חליפיים (לאותו‬
‫לקוח ‪ /‬ספק)‪ .‬מספר חליפי זה ישמש כברירת המחדל בעת הפקת מסמכים אך ניתן להחליפו באחר‪.‬‬
‫בחלון סדר חליפיים שנפתח יש למקם את הסמן על שורת המספר החליפי הרצוי ולבחור בכפתור‬
‫סימון ראשי‪.‬‬
‫עדכון מרוכז לחשבון‬
‫החלון הנוכחי נפתח לאחר שבוחרים בכפתור עדכון מרוכז לחשבון‪.‬‬
‫בחלון זה חשבשבת מפרטת את כל המספרים החליפיים שהוגדרו לחשבון (בשורה הראשונה)‪.‬‬
‫ברשימה זו ניתן למחוק‪ ,‬לעדכן ולהוסיף פריטים חליפיים‪.‬‬
‫למחיקת מספר חליפי עוברים לשורה של הפריט המבוקש בטור מספר‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת‬
‫פריט מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪ .‬לא ניתן למחוק מספר חליפי ראשי של הפריט‬
‫לחשבון‪ .‬בחלון סדר חליפיים שיפתח יש להגדיר מספר חליפי ראשי אחר‪.‬‬
‫העתקת מחשבון אחר‬
‫באמצעות סעיף זה אפשר להעתיק את המספרים החליפיים מחשבון אחר (לו הוגדרו כבר מספרים‬
‫חליפיים)‪ .‬אם בחשבון אליו מעתיקים קיימות רשומות קודמות הן תמחקנה בעת ההעתקה‪ .‬ההעתקה‬
‫חלה על כל הפריטים‪.‬‬
‫העתקה לקבוצה‪ :‬בוחרים בכפתור זה כאשר מעתיקים את המספרים החליפיים (של החשבון‬
‫שנבחר) לקבוצת לקוחות (או ספקים)‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫שיטה זו מומלצת כאשר פותחים כרטיס חשבון לכל סניף ברשת‪ ,‬ומעוניינים להעתיק את המספרים‬
‫החליפיים מסניף אחד לכל הסניפים‪.‬‬
‫רושמים את חתך החשבונות ובוחרים בכפתור העתקה‪.‬‬
‫עדכון מרוכז לפריט‬
‫החלון הנוכחי נפתח לאחר שבוחרים בכפתור עדכון מרוכז לפריט‪.‬‬
‫בחלון זה חשבשבת מפרטת את כל המספרים החליפיים שהוגדרו לפריט (בשורה הראשונה)‪.‬‬
‫ברשימה זו ניתן למחוק‪ ,‬לעדכן ולהוסיף מספרים חליפיים‪.‬‬
‫למחיקת מספר חליפי עוברים לשורה של הפריט המבוקש בטור מספר‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת‬
‫שורה מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪ .‬אם מספר חליפי הוגדר כחליפי ראשי מבין המספרים‬
‫החליפיים של הפריט לחשבון לא ניתן למחוק אותו‪ .‬בחלון סדר חליפיים שיפתח יש להגדיר‬
‫מספר חליפי ראשי אחר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫העתקה מפריט אחר‬
‫באמצעות החלון הנוכחי מעתיקים מספרים חליפיים מפריט אחד לפריט אחר‪.‬‬
‫חיפוש חליפיים‬
‫החלון הנוכחי נפתח לאחר שבוחרים (בחשבונית או במסמך אחר) בסעיף חיפוש חליפיים‪.‬‬
‫באמצעות חלון זה ניתן לחפש איזה מפתח פריט בעסק שלך מתאים למספר חליפי של לקוח (או של‬
‫ספק) מסוים‪.‬‬
‫בחלק העליון של המסך רושמים את מפתח החשבון (של הלקוח או של הספק)‪ ,‬או את הפריט או‬
‫את המספר החליפי ובוחרים בכפתור חיפוש‪ .‬תוצאות החיפוש מוצגות בחלקו התחתון של החלון‪.‬‬
‫כדי לצפות בנתונים נוספים על החשבון‪ ,‬או על הפריט‪ ,‬עוברים לטור המתאים (טור חשבון או טור‬
‫פריט) ובוחרים כרטיס חשבון ‪ /‬כרטסת חשבון או כרטיס פריט ‪ /‬כרטסת פריט (מתוך‬
‫תפריט הלחצן הימני של העכבר)‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫פרק ‪ :4‬עדכון מחירים‬
‫בכל עת ניתן להעלות או להוריד מחירים של קבוצת פריטים ב‪ %-‬או בסכום מסוים‪.‬‬
‫בוחרים בסעיף עדכון מחירים מתוך תפריט פריטים‪.‬‬
‫חתך פריטים‪ :‬חתך הפריטים בהם יעודכנו המחירים‪.‬‬
‫העדכון המבוקש‪ :‬בסעיף זה קובעים האם תתבצע העלאת מחירים או הורדת מחירים‪ ,‬ומהו אחוז‬
‫השינוי ‪ /‬הסכום ‪ /‬המכפלה של המחיר‪.‬‬
‫מחיר בסיס‪ :‬מהו מחיר הבסיס לפיו יחושב השינוי‪.‬‬
‫בבחירת מחירון מרשימת מחירונים נוספים ניתן להגביל למחירון במטבע מסוים ומתאריך‬
‫מסויים‪.‬‬
‫מחירון שיעודכן‪ :‬באיזה מחירון לעדכן את המחיר החדש‪.‬‬
‫תאריך למחירון החדש‪ :‬התאריך שבו המחיר החדש יהיה בתוקף‪ .‬חשבשבת שומרת היסטוריה‬
‫של עדכוני המחירים‪ ,‬וניתן להפיק דוח שמפרט איזה מחיר היה בתוקף בכל תאריך‪.‬‬
‫מטבע למחירון החדש‪ :‬האפשרויות בסעיף זה הן תמיד מטבע ממחיר הבסיס או אם יש‪,‬‬
‫להשאיר את מטבע המחירון הקיים‪.‬‬
‫עיגול סכומים‪ :‬האם לעגל את הסכומים המתקבלים כתוצאה מהעדכון‪.‬‬
‫לא לדרוס מחירים קיימים במחיר אפס‪ :‬לפעמים תוצאת עדכון מחירון מסוים היא אפס‪.‬‬
‫מסמנים סעיף זה כדי שהתוכנה לא תדרוס מחיר קיים כאשר המחיר החדש הוא אפס‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫עדכון עם דוח מקדים‪ :‬בוחרים בכפתור זה כאשר מעוניינים שחשבשבת תציג דוח של המחירים‬
‫הצפויים להתעדכן לפני שהתוכנה מעדכנת את המחירים בקבצים‪.‬‬
‫הדוח כולל את כל הפריטים שהמחיר שלהם עומד להיות מעודכן‪.‬‬
‫בשלב זה ניתן עדיין לשנות את המחירים שיעודכנו‪.‬‬
‫הדרכים לשינוי‪:‬‬
‫ניתן לשנות את המחיר עצמו ואת המטבע בטורים המחיר שיעודכן ו‪-‬מטבע‪.‬‬
‫ניתן לשנות את המטבע בכל השורות באמצעות בחירה בכפתור שינוי מטבע‪.‬‬
‫ניתן למחוק שורה באמצעות הסעיף מחיקת שורה בתפריט הלחצן הימני של העכבר בטור פריט‪.‬‬
‫כדי להפעיל את עדכון המחירים בוחרים בכפתור המשך‪.‬‬
‫כדי לחזור למסך הקודם (מבלי לעדכן את המחירים) בוחרים בכפתור ביטול‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫פרק ‪ :5‬מחיקת היסטורית מחירים‬
‫במסך זה ניתן למחוק היסטוריה של מחירים רגילים או מחירים מיוחדים של כל הפריטים עד‬
‫לתאריך שהמשתמש בוחר בפעולה אחת‪ .‬פעולה זו מומלצת על מנת לזרז את פעולת המחשב‪.‬‬
‫מחיר אחרון או מחיר יחיד לא ימחק גם אם נמצא בטווח שנקבע למחיקה‪.‬‬
‫במחיקת היסטוריה לא ניתן למחוק מחירים במחירון מסוים‪.‬‬
‫‪37‬‬
38
‫פרק ‪ :6‬פריטים חליפיים‬
‫פריט חליפי הוא פריט אשר אפשר להשתמש בו כתחליף לפריט אחר‪ .‬לדוגמה‪ :‬נגדים של יצרנים‬
‫שונים יכולים להוות תחליף זה לזה‪ .‬האינפורמציה על פריטים חליפיים רלוונטית‪ ,‬כאשר לקוח‬
‫מזמין פריט‪ ,‬הנמצא בחוסר (ואז אפשר להציע ללקוח פריט חליפי)‪ ,‬או בעת תכנון יצור כאשר יש‬
‫מחסור באחד הבנים (ואז אפשר להחליף את הבן החסר בפריט חליפי)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יש להבחין בין פריטים חליפיים לבין מספרים חליפיים‪ .‬מספרים חליפיים הם‬
‫מספרים קטלוגיים שבשימוש לקוח או ספק כלשהו‪.‬‬
‫במסך הנוכחי פותחים רשומות חדשות של פריטים חליפיים או מעדכנים רשומות קודמות‪ .‬לפתיחת‬
‫פריט חליפי חדש בוחרים בכפתור חדש (בשורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪ .‬למחיקת‬
‫רשומה שנפתחה בעבר‪ ,‬מקישים את מפתח הפריט‪ ,‬ולאחר מכן בוחרים בכפתור מחיקה (בשורת‬
‫הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪.‬‬
‫במסך זה התוכנה מציגה בכל פעם שני פריטים בלבד – הפריט שרושמים לו פריט חליפי‪ ,‬והפריט‬
‫החליפי‪ .‬כאשר לפריט מסוים רושמים מספר פריטים חליפיים‪ ,‬ומעוניינים לראות על המסך את כל‬
‫הרשימה יש לבחור בכפתור‪ :‬עדכון מרוכז לפריט‪.‬‬
‫פריט‪ :‬מפתח הפריט אשר לו מייחסים פריט חליפי‪ .‬חשבשבת תציג מתחת למפתח את שם הפריט‪.‬‬
‫פריט חליפי‪ :‬מפתח הפריט החליפי לפריט שהוגדר בסעיף הקודם‪.‬‬
‫ניתן לרשום מספר פריטים חליפיים לאותו פריט‪ .‬כדי לרשום פריט חליפי נוסף‪ ,‬יש לבחור שוב‬
‫בכפתור חדש‪ ,‬ולרשום רשומה חדשה שכוללת הן את הפריט והן את הפריט החליפי‪.‬‬
‫עדיפות‪ :‬כאמור‪ ,‬לכל פריט ניתן להגדיר מספר פריטים חליפיים‪ .‬חשבשבת תציג את רשימת‬
‫הפריטים החליפיים על פי העדיפות שהוגדרה להם בחלון זה‪ -1 .‬עדיפות גבוהה‪ – 2 ,‬העדיפות‬
‫הבאה וכו'‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫עדכון מרוכז לפריט‬
‫החלון הנוכחי נפתח לאחר שבוחרים בכפתור עדכון מרוכז לפריט‪.‬‬
‫בחלון זה חשבשבת מפרטת את כל הפריטים החליפיים שהוגדרו לפריט (בשורה הראשונה)‪.‬‬
‫ברשימה זו ניתן למחוק‪ ,‬לעדכן ולהוסיף פריטים חליפיים‪.‬‬
‫למחיקת פריט חליפי עוברים לשורה של הפריט המבוקש לטור מספר‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת‬
‫שורה מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫העתקה מפריט אחר‪ :‬באמצעות סעיף זה אפשר להעתיק את הפריטים החליפיים מפריט אחר (לו‬
‫הוגדרו כבר פריטים חליפיים)‪ .‬אם בפריט אליו מעתיקים קיימות רשומות קודמות הן תמחקנה בעת‬
‫ההעתקה‪.‬‬
‫העתקה מפריט אחר‬
‫חלון זה נפתח לאחר שבחלון הקודם בחרת בסעיף העתקה מפריט אחר‪.‬‬
‫מאיזה פריט להעתיק‪ :‬הפריט ממנו מעתיקים את רשימת הפריטים החליפיים‪.‬‬
‫לאיזה פריט להעתיק‪ :‬הפריט אליו מעתיקים את רשימת הפריטים החליפיים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫פרק ‪ :7‬עצי מוצר‬
‫חשבשבת מאפשרת לייצר ולשווק לפי עצי מוצר‪ .‬עץ המוצר מציין מה הם מרכיבי הפריט‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫זוג אופניים מורכב מהחלקים הבאים‪ 2 :‬גלגלים‪ ,‬שלדה‪ ,‬כידון וכד'‪ .‬זוג האופניים הוא פריט האב‬
‫ואילו החלקים הם הבנים‪ .‬עץ המוצר יכול לכלול מספר רמות‪ .‬הגלגל הוא בן של זוג האופניים‪ ,‬אך‬
‫הוא גם אב של החלקים הבאים‪ :‬חישוק וצמיג‪ .‬עץ המוצר של זוג אופניים כולל אם כן שתי רמות‪.‬‬
‫ברמה הראשונה מורכב זוג האופניים מהגלגלים (וחלקים נוספים)‪ ,‬וברמה השנייה כל גלגל מורכב‬
‫מחישוק וצמיג‪.‬‬
‫לפני שמגדירים עץ מוצר פותחים כרטיסים לפריטים המרכיבים את העץ (אבות ובנים)‪ .‬הגדרת עצי‬
‫מוצר נעשית במסך הנוכחי‪.‬‬
‫סוגי עצי מוצר‬
‫חשבשבת מאפשרת להגדיר ‪ 4‬סוגים של עצי מוצר‪:‬‬
‫עץ ייצור‪ :‬עץ זה מתאים למפעלים יצרניים‪ .‬עץ הייצור מופעל בעת הפקת דוח ייצור ‪ -‬האב‬
‫(המוצר המוגמר) מתווסף למלאי‪ ,‬ואילו הבנים (חומרי הגלם) יורדים מהמלאי‪.‬‬
‫עץ הרכבה‪ :‬עץ זה מתאים לעסקים שמוכרים ערכות המורכבות ממספר פריטים (לדוגמה‪ :‬מערכות‬
‫סטריאו שונות המורכבות משילובים שונים של רמקולים ומגברים)‪ .‬עץ זה מעדכן את המלאי בעת‬
‫הפקת מסמכי השיווק והרכש‪ .‬בעת הפקת החשבונית‪ ,‬רושמים את פריט האב‪( ,‬מערכת סטריאו א')‪,‬‬
‫אך עדכון המלאי נעשה ברמת הבנים‪ ,‬שהם מרכיבי המערכת (המגבר‪ ,‬הרמקולים וכד')‪ .‬כאשר‬
‫משתמשים בעץ זה נחסך הצורך להפיק דוח ייצור‪.‬‬
‫עץ חשבונית‪ :‬עץ זה חוסך עבודת הקלדה בעת הפקת חשבוניות ומסמכים אחרים‪ .‬כאשר מקישים‬
‫פריט המוגדר כעץ חשבונית‪ ,‬התוכנה מפרטת על המסך את הבנים‪ .‬עדכון המלאי הוא ברמת הבנים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬רושמים בחשבונית את הפריט מערכת מחשב ב' והתוכנה מפרטת בשורות הפריטים את‬
‫המרכיבים של המערכת (מסך‪ ,‬מעבד‪ ,‬זיכרון וכד')‪ .‬ניהול המלאי הוא לגבי הבנים בלבד‪.‬‬
‫עץ תמחיר‪ :‬עץ זה אינו מעדכן את המלאי‪ .‬הוא מיועד לצורכי תמחיר בלבד‪ .‬המחיר של האב נקבע‬
‫על פי מחירי הבנים‪ .‬בכל פעם שחל שינוי במחירי הבנים‪ ,‬ניתן לעדכן את מחיר האב‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫כמות‪ :‬הכמות של האב‪ .‬בדרך כלל הכמות של האב היא יחידה אחת‪ ,‬אולם יש מקרים בהם כדאי‬
‫לרשום כמות שונה‪ .‬לדוגמה‪ :‬בעת ייצור תמרוקים‪ ,‬יחידת הייצור עשויה להיות ‪ 100‬גרם‪ ,‬כי אחדים‬
‫מהמרכיבים הם פחות מגרם אחד ב‪ 100 -‬גרם של המוצר הסופי‪.‬‬
‫בחלקו העליון של המסך רושמים את פרטי האב‪ ,‬ובחלק התחתון רושמים את פרטי הבנים‪.‬‬
‫כדי להגדיר עץ מוצר חדש בוחרים בכפתור חדש (בשורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪.‬‬
‫כדי לדפדף בעצי מוצר שהוגדרו בעבר‪ ,‬רושמים את מפתח הפריט של האב או לוחצים על החצים‬
‫שמעל מפתח האב‪.‬‬
‫מפתח אב‪ :‬מפתח הפריט של האב (בדוגמה שלעיל‪ :‬מפתח הפריט של זוג אופניים או גלגל)‪.‬‬
‫סוג העץ‪ :‬כאמור‪ ,‬חשבשבת מבחינה בין ארבעה סוגים של עצי מוצר‪ .‬בסעיף זה בוחרים את סוג‬
‫העץ‪.‬‬
‫רשימת הבנים‬
‫בחלק התחתון של המסך רושמים את הבנים מהם מורכב האב‪:‬‬
‫פריט‪ :‬מפתח הפריט של הבן‪ .‬בדוגמה של האופניים רושמים בסעיף זה את הבנים‪ :‬שלדה‪ ,‬גלגל‪,‬‬
‫וכו'‪ .‬חשבשבת מציגה את שם הפריט‪.‬‬
‫כמות‪ :‬הכמות של הבן‪ .‬בדוגמה של האופניים‪ ,‬אם באב רשומה הכמות ‪ ,1‬הכמות של הבן‬
‫"שילדה" היא ‪ ,1‬ואילו הכמות של הבן "גלגל" היא ‪.2‬‬
‫פרטים ‪ :‬תוכן השדה מוצג בהוראת עבודה ובדוח ייצור‪ .‬ניתן להשתמש בשדה זה למטרות שונות‪,‬‬
‫כגון‪ ,‬רישום של המיקום בו יש להתקין את הפריט‪ .‬שליפת אוטומטית של תוכן השדה להוראת‬
‫העבודה או דוח היצור מוגדרת במסך הגדרות חברה ◄ הגדרות מלאי‪.‬‬
‫למחיקת אחד מהבנים בעץ‪ ,‬מציבים את הסמן על השורה המתאימה‪ ,‬בטור מספר‪ ,‬ובוחרים בסעיף‬
‫מחיקת שורה מתפריט הלחצן הימני בעכבר‪.‬‬
‫למחיקת עץ מוצר עוברים לאב המתאים (באמצעות דפדוף או חיפוש) ובוחרים בכפתור מחיקה‪.‬‬
‫לא ניתן להחליף בן בעץ שעודכן‪ .‬בכדי להחליף בן מוחקים את הבן השגוי ורושמים בן חדש‬
‫במקומו‪.‬‬
‫הפעולות הנוספות כוללות את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫פריסת העץ – רשימת הבנים הסופיים בעץ‪.‬‬
‫שינוי סוג העץ – שינוי מעץ יצור לעץ הרכבה וכד'‪.‬‬
‫העתקת בנים – העתקת בנים מעץ מוצר אחד לעץ מוצר אחר‪.‬‬
‫חיפוש בעץ מוצר – חיפוש אבות לפי בנים‪.‬‬
‫מכונות ועובדים – עדכון המכונות והעובדים הדרושים לייצור (עבור מערכת רצפת הייצור)‪.‬‬
‫החלפת פריט בכל העצים – סעיף זה מאפשר החלפה של פריט המרכיב עצים רבים ויש צורך‬
‫להחליפו (לדוגמה‪ :‬פריט חדש המחליף פריט שאינו מיוצר יותר)‪.‬‬
‫שחזור קובץ עצים – מפעילים את שחזור קובץ העצים כאשר יש חשש כי הקובץ נפגם‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫פריסת העץ‬
‫חלון זה מפרט את כל הבנים המרכיבים את העץ‪ .‬פעולה זו נקראת "פריסת העץ"‪ .‬כאשר הבנים הם‬
‫אבות בעצים אחרים‪ ,‬הפריסה כוללת את הבנים הסופיים בלבד ללא אבות ביניים‪.‬‬
‫מפתח בן ‪ /‬שם פריט‪ :‬מפתח הפריט ושם הפריט של הבן‪.‬‬
‫כמות‪ :‬הכמות של הבן עבור יחידה בודדת של אב סופי‪.‬‬
‫רמה‪ :‬באיזו רמה בעץ המוצר נמצא הבן‪ .‬בדוגמת האופניים הגלגל הוא בן ברמה ‪( 1‬בן ישיר) בעוד‬
‫שהצמיג (שהוא בן של הגלגל) הוא ברמה ‪.2‬‬
‫שם אב ישיר‪ :‬שם האב של אותו בן מסוים‪ .‬בדוגמת האופניים האב הישיר של השלדה הוא זוג‬
‫האופניים בעוד שהאב הישיר של הצמיג הוא גלגל‪.‬‬
‫שינוי סוג עץ‬
‫בחלון זה משנים את סוג העץ מהסוג הנוכחי לאחד מסוגי העץ האחרים‪.‬‬
‫אם משנים את סוג העץ לעץ הרכבה או לעץ חשבונית‪ ,‬ואם לפני השינוי העץ כלל פריטים שמנהלים‬
‫לגביהם אצווה‪ ,‬תאריך פג‪-‬תוקף וכד'‪ ,‬פריטים אלה יימחקו מהעץ‪( .‬כמובן‪ ,‬חשבשבת תציג הודעת‬
‫אזהרה לפני המחיקה)‪.‬‬
‫העתקת בנים‬
‫ניתן להעתיק בנים מעץ מוצר אחר לעץ מוצר נוכחי‪ .‬במסגרת ההעתקה יימחקו הבנים הקיימים‬
‫בעץ‪ .‬בחלון זה רושמים את מפתח הפריט של האב של העץ ממנו מעוניינים להעתיק את הבנים‪.‬‬
‫פעולה זו שימושית כאשר פותחים מספר עצי מוצר בעלי בנים דומים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫עץ חשבונית ועץ הרכבה לא יכולים לכלול בנים שהם פריטים מיוחדים (כגון‪ :‬פריט איתור‪ ,‬פריט‬
‫מטריצה וכד')‪ ,‬ובעץ ייצור ניתן לכלול בנים שהם פריטים מיוחדים רק אם האב אף הוא פריט מיוחד‬
‫מאותו סוג‪ ,‬ולכן‪ ,‬בהעתקה מעץ אחר שיש בו פריטים מיוחדים‪ ,‬פריטים אלו לא יועתקו‪.‬‬
‫חיפוש בעץ מוצר (היכן הפריט בשימוש?)‬
‫באמצעות סעיף זה ניתן למצוא לאיזה פריט אב שייך פריט בן כלשהו (‪ .)Where used‬רושמים‬
‫את מפתח הפריט של הבן ובוחרים בכפתור חיפוש‪ .‬חשבשבת תציג את רשימת האבות‪ ,‬שהעצים‬
‫שלהם כוללים את הבן הנידון‪.‬‬
‫סוג חיפוש‪ :‬ניתן לבחור בין שני אופני החיפוש הבאים‪:‬‬
‫עד רמה אחרונה‪ :‬החיפוש יתקיים בכל רמות העץ‪ ,‬כלומר התוכנה תציג את כל עצי המוצר‬
‫שהפריט הנידון (שנרשם בשורה העליונה במסך) מופיע בהם ברמה כלשהי בעץ‪.‬‬
‫אבות ישירים בלבד‪ :‬החיפוש יוגבל לרמה אחת‪ ,‬כלומר‪ ,‬התוכנה תציג רק אבות ישירים (של הבן‬
‫שנרשם בשורה העליונה)‪.‬‬
‫בחלקו התחתון של החלון‪ ,‬חשבשבת מפרטת את עצי המוצר‪ ,‬שהבן (שנרשם בשורה העליונה)‬
‫נמצא בהם‪ .‬כאשר העץ כולל מספר רמות‪ ,‬התוכנה מפרטת את השדות הבאים‪:‬‬
‫אב ישיר – האב הישיר של הפריט הנידון‪.‬‬
‫אב סופי – האב העליון של העץ‪.‬‬
‫רמה – הרמה בעץ‪ ,‬שבה נמצא הפריט הנידון (הבן)‪.‬‬
‫כמות לאב סופי – הכמות של הבן יחסית לאב העליון‪.‬‬
‫סוג העץ – עץ ייצור‪ ,‬הרכבה‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫מכונות ועובדים בייצור‬
‫כאשר מסמנים עץ כלשהו כעץ ייצור‪ ,‬חשבשבת פותחת את החלון הנוכחי‪ ,‬בו ניתן לרשום נתונים‬
‫על העבודה ברצפת הייצור‪ .‬אין חובה למלא חלון זה‪.‬‬
‫מכונות‬
‫בסעיף זה בוחרים את מכונות הייצור באמצעותן ניתן לייצר את המוצר‪ .‬המכונות עצמן נרשמות‬
‫במסכים של קליטת מספרים טבועים (שם ניתן לרשום רכוש כמכונת יצור)‪ .‬לגבי כל מכונה ממלאים‬
‫את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫מכונה‪ :‬בסעיף זה בוחרים את המכונה מרשימת המכונות כאמור‪ ,‬רשימה זו כוללת את כל הפריטים‬
‫בעלי מספר טבוע שהוגדרו כמכונות ייצור (בעת קליטת חשבוניות רכש)‪.‬‬
‫פריט‪ :‬מפתח הפריט של מכונת הייצור (לדוגמה‪ :‬מכונת תפירה)‪.‬‬
‫זמן כינון‪ :‬משך הזמן הדרוש להכנת המכונה לייצור (‪ .)Set-up time‬זמן הכינון נלקח בחשבון‬
‫בעת תכנון מועדי הייצור‪.‬‬
‫תפוקה לשעה‪ :‬כמה יחידות מיוצרות בשעת עבודה של המכונה (לאחר זמן הכינון)‪ .‬גם נתון זה‬
‫נלקח בחשבון בעת תכנון מועדי הייצור‪.‬‬
‫עובדים‬
‫בסעיף זה רושמים את העובדים הדרושים לייצור‪ .‬העובדים עצמם נרשמים במערכת ניהול‬
‫משאבי אנוש‪ .‬לגבי כל עובד ממלאים את הנתונים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬נתונים אלה רלוונטיים לתכנון הייצור‪ .‬כאשר מתכננים ייצור של פריט מסוים‪ ,‬חשבשבת‬
‫מאפשרת להקצות מכונות ועובדים‪ .‬התוכנה בודקת אילו מכונות ואילו עובדים פנויים לייצור‪ ,‬ומתי‪.‬‬
‫העתקה מעץ אחר‪ :‬בוחרים בכפתור זה כדי להעתיק מכונות או עובדים מעץ ייצור אחר‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מכונות זהות‪ :‬סעיף זה רלוונטי כאשר במפעל קיימות מכונות זהות (לדוגמה‪ :‬מספר מכונות‬
‫תפירה מאותו סוג)‪ ,‬ומכונות אלו נרשמו בחשבשבת תחת אותו מפתח פריט‪ .‬באמצעות הסעיף‬
‫הנוכחי ניתן להוסיף את כל קבוצת המכונות הזהות‪.‬‬
‫מכונות זהות‬
‫החלון הנוכחי נפתח לאחר שבוחרים בסעיף מכונות זהות‪ .‬סעיף זה רלוונטי כאשר במפעל קיימות‬
‫מכונות זהות (לדוגמה‪ :‬מספר מכונות תפירה מאותו סוג)‪ ,‬ומכונות אלו נרשמו בחשבשבת תחת‬
‫אותו מפתח פריט‪ .‬באמצעות הסעיף הנוכחי ניתן להוסיף את כל קבוצת המכונות הזהות‪.‬‬
‫בחלון הנוכחי רושמים את מפתח הפריט של המכונה (לדוגמה‪ :‬מכונת תפירה)‪.‬‬
‫בחלון הבא חשבשבת תציג את כל המכונות מאותו סוג (כל מכונות התפירה)‪.‬‬
‫הוספת מכונות‬
‫בחלון זה חשבשבת מפרטת את כל המכונות (שמפתח הפריט שלהן נקבע בחלון הקודם)‪.‬‬
‫יש לעדכן את זמן הכינון ואת התפוקה לשעה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ניתן לבחור בכפתור כל המכונות כדי להוסיף את כל המכונות לרשימת המכונות‬
‫שבאמצעותן ניתן לייצר את הפריט‪ ,‬או לבחור במכונות מסוימות‪ .‬הבחירה במכונה מסוימת נעשית‬
‫באמצעות הקלקה כפולה (‪ )double click‬בשורה של מכונה זו‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫החלפת פריט בכל העצים‬
‫סעיף זה מיועד למקרה בו יש צורך בהחלפת פריט אחד בפריט אחר בכל העצים‪.‬‬
‫רושמים את מפתח הפריט המוחלף ומפתח הפריט החדש ובוחרים המשך‪.‬‬
‫שחזור קובץ עצים‬
‫מפעילים את שחזור קובץ העצים כאשר יש חשש כי הקובץ נפגם‪.‬‬
‫‪47‬‬
48
‫פרק ‪ :8‬עדכון מחירים בעץ מוצר‬
‫חשבשבת מאפשרת לעדכן את מחירי האבות ע"פ מחירי הבנים‪ .‬עדכון זה רלוונטי בשני מקרים‪:‬‬
‫בעת קביעת מחיר מכירה‪ ,‬ניתן לקבוע את המחיר לפי מחירי הבנים‪.‬‬
‫בעת קביעת מחירי עלות‪ :‬כאשר מפיקים דוח ייצור‪ ,‬התוכנה מכניסה למלאי את האבות (המוצרים‬
‫שהעסק מייצר)‪ .‬כניסות אלו נלקחות בחשבון בעת חישוב עלות המלאי (שנכנס למאזן ולדוח רווח‬
‫והפסד)‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך לחשב את עלות המוצרים בצורה מדויקת ככל האפשר‪ .‬בחשבשבת ניתן‬
‫לקבוע את מחיר עלות הייצור באופן מדויק בדרך הבאה‪ :‬שולפים את מחיר חומרי הגלם לפי המחיר‬
‫שנקבע בדוח חישוב ערך מלאי האחרון‪( .‬מחיר ערך המלאי נשתל ברשומת הפריט כאשר מסמנים‬
‫את סעיף עדכון קובץ הפריטים בעת הפקת דוח חישוב ערך מלאי)‪ ,‬ומוסיפים לחומרי הגלם‬
‫סכום או אחוז מסוים בגין העבודה והתקורה‪.‬‬
‫כדי לעדכן את המחירים ממלאים את הנתונים בלשוניות של המסך הנוכחי‪ .‬בסיום בוחרים בכפתור‬
‫עדכון כל העצים‪ ,‬אם מעוניינים לעדכן את מחירי כל העצים שהוגבלו בחתך‪ ,‬או בסעיפים עדכון‬
‫עם אישור כל עץ או עדכון עם הצגת רשימה אם מעוניינים לאשר את העדכון‪.‬‬
‫חתך אבות לעדכון‬
‫בלשונית זו קובעים –‬
‫סוג העץ לעדכון‪ :‬באיזה עצים יעודכן המחיר‪.‬‬
‫חתך אבות לעדכון‪ :‬חתך הפריטים שהם אבות בעץ מוצר‪ ,‬שהמחיר שלהם יעודכן‪ .‬מומלץ לכלול‬
‫בעדכון את כל האבות (כלומר‪ ,‬לא להגביל את חתך האבות)‪ ,‬כדי שהתוכנה תחשב כהלכה את‬
‫המחיר במקרים בהם אבות מסוימים הם בנים של אבות אחרים‪( .‬התוכנה מעדכנת את האבות לפי‬
‫סדר הרמות בעץ)‪.‬‬
‫מחירי הבנים‬
‫בלשונית זו קובעים מהיכן ישלפו מחירי הבנים המשמשים לקביעת מחיר האב‪ .‬שליפת מחיר הבנים‬
‫יכולה להתבצע מהמחירונים הבאים‪ :‬מחיר חישוב ערך מלאי (כאמור‪ ,‬כאשר מחשבים מחיר עלות‬
‫מומלץ לבחור באפשרות זו משיקולים חשבונאיים)‪ ,‬מחיר קניה אחרון‪ ,‬מחיר יבוא מועמס או מכל‬
‫אחד מהמחירונים הנוספים המוגדרים לפריט‪.‬‬
‫שליפת מחיר בנים שהם אבות…‪ :‬אב ביניים הוא פריט המהווה אב בעץ אחד ובן בעץ אחר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬זוג אופניים מורכב מהבנים‪ :‬שילדה‪ ,‬גלגל‪ ,‬וכד'‪ ,‬והגלגל הוא אב של חישוק וצמיג‪ .‬הגלגל‬
‫הוא אפוא עץ ביניים‪ .‬לגבי פריט זה יש להחליט‪ ,‬האם מחירו יהיה על פי מחיר העלות שנקבע בדוח‬
‫חישוב ערך מלאי‪ ,‬או לפי שליפה ממחירון מסוים‪ ,‬או לפי מחיר קניה אחרון או לפי מחיר‬
‫תמחיר ייצור (אם העדכון מתבצע על עצי ייצור) כפי שנקבע בדוח עדכון מחיר עץ מוצר קודם‪.‬‬
‫אם תאריך חישוב ערך מלאי האחרון…‪ :‬כאמור‪ ,‬ניתן להתבסס לחישוב המחיר על מחיר ערך‬
‫המלאי‪ .‬כאשר מסמנים סעיף זה‪ ,‬חשבשבת מאפשרת לבדוק באיזה תאריך התבצע עדכון ערך‬
‫‪49‬‬
‫המלאי לפריט‪ .‬כאשר לפריט לא חושב ערך מלאי מאז התאריך שנקבע בסעיף זה (כלומר‪ ,‬יש חשש‬
‫שערך המלאי לא מעודכן)‪ ,‬חשבשבת תתריע או תפסיק את העדכון בהתאם לבחירה בסעיף זה‪.‬‬
‫אם יש פריטים שמחירם אפס‪ ,‬האם‪ :‬בסעיף זה קובעים כיצד לנהוג כאשר מחיר הפריט הוא‬
‫אפס‪ .‬האפשרויות הן‪ :‬להתעלם‪ ,‬להתריע או להפסיק את העדכון‪.‬‬
‫סכומי מט"ח יש לחשב לפי ‪ :‬כאמור‪ ,‬מחיר הבנים נשלפים מאחד המחירונים‪ .‬המחירון עשוי‬
‫להיות במט"ח‪ ,‬ובאחדים מהמחירונים המחיר קשור לתאריך (לדוגמה‪ :‬מחיר קניה אחרון) בסעיף‬
‫הנוכחי קובעים האם במחירי מט"ח שקשורים לתאריך השער יישלף לפי התאריך הנוכחי או לפי‬
‫התאריך במחירון‪.‬‬
‫חישוב המחיר החדש‬
‫בלשונית זו קובעים איזה סכום יש להוסיף למחיר הבנים (לדוגמה‪ :‬הסכום שיש להוסיף בגין‬
‫עלויות היצור והתקורה)‪.‬‬
‫העלאת המחיר ע"י‪ :‬בסעיף זה בוחרים האם להעלות את המחיר (של כל הבנים יחד) באחוז‬
‫קבוע או בסכום קבוע‪.‬‬
‫סכום ‪ /‬אחוז קבוע לכל העצים‪ :‬בסעיף זה רושמים את האחוז או הסכום בהמשך לסעיף הקודם‪.‬‬
‫שליפת הסכום ‪ /‬האחוז משדה סכום נוסף‪ :‬ניתן לשלוף את הסכום או האחוז מאחד השדות‬
‫של הסכומים הנוספים ברשומת הפריט‪.‬‬
‫עדכון תוצאות חישוב‬
‫בלשונית זו קובעים היכן תעודכן תוצאת חישוב מחיר האב‪ .‬המחיר המחושב יכול להישתל באחד‬
‫המחירונים הנוספים או ב‪ -‬שדה תמחיר עץ ייצור ברשומת הפריט‪.‬‬
‫אם התוצאה אפס‪ ,‬לא לעדכן‪ :‬המחיר המחושב לא יעודכן‪ ,‬אם המחיר הוא אפס‪.‬‬
‫עיגול מחירים‪ :‬המחיר המחושב יעוגל‪ .‬בהמשך ייפתח חלון נוסף שבו בוחרים את שיטת העיגול‪.‬‬
‫לסיום בוחרים ב‪:‬‬
‫עדכון עם הצגת רשימה – תוצג רשימת העצים והמחיר החדש שיעודכן‪.‬‬
‫עדכון עם אישור כל עץ‪ -‬התוכנה תציג כל עץ ותפרט לגביו את מחירי הבנים (חומרי הגלם) ואת‬
‫מחירו הצפוי של האב‪.‬‬
‫ניתן לתקן את הסכום או את ה‪ % -‬שמוסיפים למחירי הבנים‪( .‬סוג התוספת ‪ % -‬או סכום קבוע –‬
‫נקבע במסך הקודם)‪.‬‬
‫כדי לעבור לעץ הבא בוחרים בכפתור אישור‪.‬‬
‫לביטול עדכון מחיר העץ בוחרים בכפתור ביטול‪.‬‬
‫עדכון כל העצים – עדכון העצים ללא דוח מקדים‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫פרק ‪ :9‬העתקת מחירים מאב מטריצה לבנים‬
‫מסך זה נועד לעדכון מחירי הבנים של אב מטריצה‪ .‬המחיר החדש שיירשם ברשומת הבנים יהיה‬
‫זהה לזה של אב המטריצה‪.‬‬
‫חתך פריטי אבות מטריצה‪ :‬בוחרים את חתך האבות‪ .‬התוכנה תעדכן את המחירי הבנים של‬
‫אבות אלה‪.‬‬
‫מחיר בסיס‪ :‬המחיר ברשומת אב המטריצה לפיו יעודכנו הבנים‪.‬‬
‫המחירון שיעודכן‪ :‬המחירון בו יירשם המחיר החדש ברשומות הבנים‪.‬‬
‫עדכון עם דוח מקדים‪ :‬הצגת דוח מקדים של הפריטים שיעודכנו על המסך‪ .‬ניתן למחוק שורת בן‬
‫מהדוח על ידי בחירה בסעיף מחיקת שורה מתפריט הלחצן הימני בעכבר בטור מפתח פריט‪.‬‬
‫עדכון ללא דוח‪ :‬הפעלת עדכון רשומות הבנים ללא צפייה בדוח מקדים‪.‬‬
‫‪51‬‬
52
‫פרק ‪ :10‬מגוונים‬
‫רשתות שיווק (ועסקים אחרים) עשויים להכתיב מגוון פריטים‪ ,‬שרק אותם מותר למכור לסניף‬
‫מסוים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לסניף מספר ‪ ,1‬מותר למכור את הפריטים א'‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג' בלבד‪ ,‬ואילו לסניף מספר ‪2‬‬
‫מותר למכור את הפריטים א'‪ ,‬ג' ו‪-‬ד' בלבד‪ .‬כל קבוצת פריטים כזו נקראת מגוון פריטים‪ ,‬וכאמור‪,‬‬
‫יש לייחס מגוון ללקוח (סניף)‪ .‬בעת העברת תעודות למסופון (באמצעותו מפיקים תעודות משלוח‬
‫לסניפים) התוכנה בודקת שהמכירה ללקוח תכלול רק פריטים ששייכים למגוון שלו‪.‬‬
‫שמות מגוונים‬
‫במסך זה קובעים שמות של קבוצות הפריטים (לדוגמה‪ :‬מגוון פריטים יוקרתיים)‪.‬‬
‫עדכון רשימת הפריטים במגוון – בוחרים בכפתור זה בכדי לעדכן את רשימת הפריטים‬
‫הנכללים במגוון‪.‬‬
‫רשימת פריטים במגוון‬
‫שם מגוון‪ :‬בוחרים את המגוון (לפי השמות שנקבעו בסעיף הקודם)‪.‬‬
‫פריט‪ :‬בטור זה רושמים את הפריטים הכלולים במגוון‪.‬‬
‫כדי להסיר פריט מרשימת הפריטים במגוון‪ ,‬בוחרים בסעיף מחיקת שורה מתוך תפריט הלחצן‬
‫הימני בעכבר בטור מספר‪.‬‬
‫הוספת‪/‬הסרת קבוצת פריטים‪ :‬כדי להוסיף או להסיר קבוצה של פריטים מרשימת הפריטים‬
‫במגוון‪ ,‬אין צורך לרשום את כל הפריטים אחד אחר השני‪ ,‬אלא ניתן להגדיר את הקבוצה‬
‫‪53‬‬
‫(באמצעות השדות מפתח פריט‪ ,‬קוד מיון וחתך)‪ ,‬ולאחר שממלאים שדות אלה בוחרים בכפתור‬
‫הוספת פריטים ‪ /‬הסרת פריטים‪.‬‬
‫ניתן לבחור בכפתור תצוגה מקדימה כדי לצפות ברשימת הפריטים שנקבעו בחתך‪.‬‬
‫חשבשבת תפתח את חלון רשימת פריטים בחתך‪.‬‬
‫במסך זה ניתן להסיר פריט מהרשימה על ידי בחירת סעיף מחיקת שורה מתוך תפריט הלחצן‬
‫הימני בעכבר בטור פריט‪.‬‬
‫לאחר שמוודאים שהרשימה נכונה בוחרים בכפתור הוספה‪ /‬הסרה‪ ,‬על מנת להוסיף או להסיר את‬
‫הפריטים שבחתך לרשימת הפריטים של המגוון‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫פרק ‪ :11‬מחולל מסמכים‬
‫החשבוניות‪ ,‬הצעות המחיר‪ ,‬ההזמנות‪ ,‬הדוחות שנשלחים ללקוחות והמסמכים האחרים הם כרטיס‬
‫הביקור של העסק‪ ,‬ולכן‪ ,‬יש חשיבות רבה לאופן שבו הם מודפסים‪ .‬חשבשבת מאפשרת להגדיר‬
‫באופן מפורט את העיצוב של כל אחד מהמסמכים‪ .‬כמו כן ניתן להתאים עיצוב מיוחד לכל לקוח‬
‫(חשבונית בעיצוב אחד ללקוח א'‪ ,‬חשבונית בעיצוב אחר ללקוח ב' וכו')‪.‬‬
‫לתכנון פורמט הדפסה בוחרים בתפריט מסמכים בסעיף מחולל מסמכים‪ .‬חשבשבת תפתח את‬
‫התפריט הבא‪:‬‬
‫מסמכי שיווק‪ :‬עיצוב של מסמכי השיווק והרכש – חשבונית מס‪ ,‬תעודת משלוח‪ ,‬הזמנה‪ ,‬הצעת‬
‫מחיר‪ ,‬חשבון ייצוא‪ ,‬הזמנת ייבוא וכד'‪.‬יש לבחור בפורמט עברי‪ ,‬אנגלי‪ ,‬תלוש או תלוש אנגלי‬
‫(שני האחרונים מיועדים למשתמשי קופה רושמת)‪ .‬כאשר בוחרים בסעיף מסמכי שיווק‪ ,‬חשבשבת‬
‫פותחת חלון נוסף שבו בוחרים בין קבוצות המסמכים הבאות‪ :‬חשבונית מס‪ ,‬תעודת משלוח‪,‬‬
‫הזמנות ‪ -‬הצעות מחיר‪ ,‬כללי‪ .‬בחירה זו קובעת אילו שדות חובה לכלול בפורמט‪ .‬ראה הסברים‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫מסמכים נוספים‪ :‬עיצוב של המסמכים הבאים‪ :‬מסמכי מטריצה‪ ,Packing List ,‬עלויות‬
‫שחרור‪ ,‬תיקי יבוא‪ ,‬קבלה‪ ,‬ריכוז מסמכים‪ ,‬חשבונית על בסיס חוזה‪ ,‬חשבונית בגין חיוב שעות‪,‬‬
‫כרטיס עבודה‪ ,‬פקודות יומן ועוד‪.‬‬
‫לוגו‪ :‬עיצוב הלוגו של המסמכים‬
‫דוגמאות‪ :‬דוגמאות של עיצובים‪ .‬מומלץ להשתמש בדוגמאות אלו כבסיס לתכנון עיצוב חדש‪.‬‬
‫לוגו‬
‫ניתן להגדיר לוגו עליון למסמך (לדוגמה‪ :‬שם חברה‪ ,‬כתובת‪ ,‬עוסק מורשה וכד') ולוגו תחתון‬
‫(לדוגמה‪ :‬הודעות ללקוחות‪ ,‬פרסומים וכד')‪ .‬לאחר שבוחרים בסעיף לוגו יש לבחור את השפה‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫לוגו עברי משמש למסמכים בארץ‪ :‬תעודות משלוח חשבוניות וכד'‪ .‬לוגו אנגלי משמש להדפסת‬
‫מסמכים המיועדים לחו"ל‪ :‬חן יצוא הזמנת יבוא וכד'‪ .‬לאחר בחירת השפה עוברים למסך הבא‪:‬‬
‫כברירת המחדל חשבשבת מדפיסה בראש כל מסמך את שם החברה ואת כתובתה‪ .‬ניתן להוסיף‬
‫טקסט כלשהו או תמונה‪ .‬כדי להוסיף שורות ללוגו העליון יש להציב את הסמן על קו הלוגו הכחול‬
‫ולגרור אותו כלפי מטה‪.‬‬
‫אותה שיטת עבודה חלה לגבי הלוגו התחתון‪ :‬כברירת מחדל אין נתונים בלוגו התחתון‪ .‬אם רוצים‬
‫להוסיף טקסט כלשהו או תמונה בחלק זה של המסמך‪ ,‬יש לגרור את קו הלוגו התחתון כלפי מעלה‪.‬‬
‫לאחר שקובעים את גבולות הלוגו מציבים את הסמן במקום בו מעוניינים להוסיף טקסט‪ ,‬לוחצים‬
‫על הלחצן הימני של העכבר‪ ,‬ומתוך התפריט בוחרים בסעיף הוסף שדה‪ .‬האפשרויות הן‪:‬‬
‫שדה כותרת‪ :‬כותר לשדה או טקסט כללי‪ .‬לדוגמה‪ :‬מספר עוסק מורשה‪.‬‬
‫(בהמשך יש לבחור הוספת שדה מספר עוסק מורשה מהנתונים בקובץ פרטי חברה)‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ פרטי חברה‪ :‬נתון שנמצא בקובץ פרטי החברה באחד השדות הבאים‪:‬‬
‫כתובת החברה‪ ,‬כתובת החברה בלועזית (עבור מסמכי יצוא ויבוא)‪ ,‬מספר עוסק מורשה‪ ,‬מספר תיק‬
‫ניכויים‪ ,‬שם חברה‪ ,‬שם חברה לועזי‪ ,‬שם חברה מקוצר‪ ,‬כתובת אתר האינטרנט וכתובת דואר‬
‫אלקטרוני‪.‬‬
‫הוסף תמונה‪ :‬באמצעות סעיף זה ניתן להדפיס לוגו שעוצב ע"י גרפיקאי ונשמר כקובץ‪ .‬חשבשבת‬
‫פותחת חלון ממנו בוחרים את הקובץ‪ .‬בעת הכנסת התמונה ניתן "למתוח" אותה לתוך מסגרת –‬
‫ראה הסברים להלן‪.‬‬
‫להלן דוגמה של לוגו עליון ושל לוגו תחתון שהוכנסו באמצעות תמונות‪:‬‬
‫‪56‬‬
‫הזזת שדות‪:‬‬
‫לאחר שמוסיפים שדה או תמונה‪ ,‬ניתן לתקן את המיקום שלהם באופן הבא‪ :‬מציבים את הסמן על‬
‫השדה (או התמונה)‪ ,‬לוחצים על הלחצן השמאלי בעכבר‪ ,‬וגוררים את השדה למקום הרצוי‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬מציבים את הסמן על השדה (או התמונה)‪ ,‬לוחצים על המקש ‪ Ctrl‬ובו זמנית מקישים על‬
‫החצים‪:‬‬
‫שימוש‬
‫הזזת השדה שמאלה‬
‫הזזת השדה ימינה‬
‫הזזת השדה מטה‬
‫הזזת השדה מעלה‬
‫מקשים‬
‫‪CTRL‬‬
‫‪CTRL‬‬
‫‪CTRL‬‬
‫‪CTRL‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התאמת גודל השדה‪:‬‬
‫לעתים‪ ,‬כאשר מוסיפים שדה או תמונה יש צורך לשנות את הגודל שלהם כדי שהם לא יוסתרו ע"י‬
‫שדות אחרים‪ .‬ניתן לעשות זאת באופן הבא‪ :‬מציבים את הסמן בשדה שאותו מעוניינים לשנות‪,‬‬
‫מקישים על מקש ‪ ,Ctrl‬וגוררים את העכבר‪ ,‬כאשר החץ מונח על בסיס השדה‪ .‬לחילופין מקישים‬
‫בו זמנית על מקש ‪ Shift‬ומקשי החצים הבאים‪:‬‬
‫שימוש…‬
‫הגדלת רוחב השדה‬
‫הקטנת רוחב השדה‬
‫הגדלת אורך השדה‬
‫הקטנת אורך השדה‬
‫מקשים‬
‫‪SHIFT‬‬
‫‪SHIFT‬‬
‫‪SHIFT‬‬
‫‪SHIFT‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמירת הלוגו‬
‫לאחר שהלוגו העליון והתחתון עוצבו יש לשמור את עיצוב הלוגו בשם כלשהו (בעברית או‬
‫(או‪ :‬קובץ ◄ שמירה)‬
‫באנגלית)‪ .‬לשמירה בוחרים בסרגל הכלים בכפתור הדיסקט‪:‬‬
‫בפעם הראשונה ששומרים את הלוגו חשבשבת תציג את החלון הבא‪:‬‬
‫לאחר מכן ניתן לשנות את שם קובץ הלוגו באמצעות סעיף‪ :‬קובץ ◄ שמירה בשם‪.‬‬
‫קישור הלוגו לחברה ולמסמכים‬
‫בשלב הבא יש לקשר את הלוגו לחברה ולמסמכים שבם הוא יודפס‪ .‬בוחרים קובץ ◄ הגדרות‬
‫לוגו‪ .‬חשבשבת תפתח את החלון הבא‪:‬‬
‫‪57‬‬
‫בסעיף שם החברה בוחרים מתוך רשימת החברות את החברה עבורה תוכנן הלוגו‪ .‬בסעיף לוגו‬
‫עברי בוחרים את קובץ הלוגו המשמש כברירת מחדל למסמכים המודפסים בעברית (חשבונית‪,‬‬
‫הזמנה וכד')‪ ,‬ובסעיף לוגו אנגלי בוחרים את הלוגו המשמש כברירת מחדל למסמכים המודפסים‬
‫בלועזית (חשבון ייצוא‪ ,‬הזמנת ייבוא וכד')‪ .‬לעדכון בוחרים בכפתור אישור‪ .‬חשבשבת תדפיס בכל‬
‫המסמכים את הלוגו שנשמר כברירת מחדל אלא אם הוגדר לוגו שונה למסמך מסוים (ראה הסברים‬
‫להלן)‬
‫דוגמאות‬
‫לפני שמתחילים לעצב את המסמך כדאי לדפדף בדוגמאות שכלולות בתוכנה כגון‪ :‬תעודת‬
‫משלוח‪,‬מסמך עם מסגרת‪ ,‬מסמך עם צבעים‪ ,‬ריכוז שורה לפריט באותו מחיר וכו'‪.‬‬
‫בבחירת קובץ ◄ פתיחה ◄ דוגמאות‪ .‬חשבשבת תציג את המסך הבא‪:‬‬
‫להצגת דוגמה מתוך רשימת הדוגמאות מציבים את הסמן על הדוגמה המתאימה ולוחצים בהקשה‬
‫כפולה על המקש השמאלי של העכבר‪ .‬לחילופין מציבים את הסמן על הדוגמה המתאימה ולבחור‬
‫בכפתור אישור‪.‬‬
‫ניתן לשמור כל אחת מהדוגמאות בשם חדש ולערוך שינויים לפי הצורך‪.‬‬
‫עיצוב מסמך ללא דוגמה‬
‫כדי לתכנן מסמך שלא על פי הדוגמאות בוחרים קובץ ◄ פתיחה ◄ מסמכי שיווק מהתפריט‬
‫הראשי‪ .‬לאחר מכן בוחרים את סוג המסמך עבורו ייקבע הפורמט ואם המסמך עברי (חשבונית‪,‬‬
‫הזמנה וכד')‪ ,‬אנגלי (חשבון ייצוא‪ ,‬הזמנת ייבוא וכד')‪ ,‬תלוש (תלוש מכירה בפורמט צר של‬
‫הקופה הרושמת) או תלוש אנגלי‪.‬‬
‫לאחר בחירת סוג המסמך חשבשבת מציגה את חלון עיצוב המסמך‪ .‬בחלון זה ניתן לערוך את‬
‫המסמך מחדש ולעצב אותו ע"י הוספה או מחיקה של שדות‪ ,‬שינוי מיקום שדות‪ ,‬קביעת פונטים‪,‬‬
‫‪58‬‬
‫הוספת הערות ועוד‪ .‬אין צורך לתכנן פורמט הדפסה שונה לכל סוג מסמך‪ .‬ניתן להגדיר פורמט כללי‬
‫ולהחיל אותו על כל המסמכים‪ .‬יחד עם זאת יש טעם לתכנן פורמט שונה‪ ,‬לדוגמה כאשר מעוניינים‬
‫שתעודת המשלוח – בניגוד לחשבונית – לא תכלול מחירים‪.‬‬
‫להלן תבנית (עיצוב) המסמך על פי ברירות המחדל‪.‬‬
‫החלק‬
‫ה עליון‬
‫של המסמך‬
‫תכנון‬
‫הטורים‬
‫החלק‬
‫התחתון‬
‫של המסמך‬
‫תוכנית פורמט ההדפסה כוללת ‪ 5‬מרכיבים‪:‬‬
‫‪ ‬לוגו עליון‬
‫‪ ‬החלק העליון של המסמך‬
‫‪ ‬תכנון הטורים (שורות הפריטים )‬
‫‪ ‬החלק התחתון של המסמך‬
‫‪ ‬לוגו תחתון‬
‫‪59‬‬
‫לוגו עליון ולוגו תחתון‬
‫ניתן לשנות את הלוגו התחתון או העליון של המסמך‪ .‬השינוי נעשה לפי ההסברים שלעיל לגבי‬
‫קביעת הלוגו‪.‬‬
‫חלקו העליון של המסמך‬
‫בחלקו העליון של המסמך קובעים את העיצוב של השדות הבאים‪:‬‬
‫שם המסמך‪ :‬במקום זה התוכנה מדפיסה את סוג המסמך המודפס‪ :‬תעודת משלוח‪ ,‬הזמנה‪,‬‬
‫חשבונית מס וכו'‪( .‬בעקבות דרישות בקרה חשבונאית‪ ,‬לא ניתן לשנות את שם הממסך)‪.‬‬
‫מס'‪ :‬בעת הפקת המסמך חשבשבת מדפיסה את המילה מס'‪ ,‬כמו בדוגמה‪ :‬תעודת משלוח מס'‪:‬‬
‫‪ .10002‬זו ברירת המחדל‪ .‬אם מעוניינים לא להדפיס המילה זו יש למחוק את הכותרת מס'‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :‬מספר המסמך כפי שנקבע על פי ספרור המסמכים‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬בעת הפקת המסמך חשבשבת מדפיסה את המילה מקור‪ ,‬העתק או טיוטה‪ ,‬בהתאם‬
‫לנדרש‪ .‬מילה זו תודפס במקום שבו מופיעה המילה דוגמה‪.‬‬
‫לכבוד‪ :‬מילה זו מודפסת לפני שם הלקוח וכתובתו‪ .‬ניתן למחוק או להחליף למילה אחרת‪.‬‬
‫פרטי חשבון‪ :‬בשורות אלו חשבשבת מדפיסה את השם המלא של החשבון‪ ,‬את הכתובת ואת‬
‫העיר על פי מה שנרשם במסמך‪ .‬ניתן להוסיף שדות נוספים כגון‪ :‬פקס‪ ,‬טלפון‪ ,‬כתובת ‪E-Mail‬‬
‫וכו'‪.‬‬
‫שעת הפקה‪ :‬השעה שבה הופק המסמך‪.‬‬
‫תאריך‪ :‬תאריך הפקת המסמך (תאריך אסמכתא)‪.‬‬
‫מחסן ‪ /‬סוכן‪ :‬מספר המחסן ומספר הסוכן כפי שנרשמו במסמך‪.‬‬
‫אסמכתא ‪ :2‬אסמכתא‪ 2 -‬מודפסת על פי הרשום בשדה אסמכתא שבפרטי המסמך‪.‬‬
‫מפתח‪ :‬מפתח החשבון עבורו מופק המסמך‪.‬‬
‫מזהה‪ :‬המספר המזהה של המסמך (ראה הסבר בפרק מסמכי שיווק ורכש)‪.‬‬
‫שורות הפריטים‬
‫בחלק זה קובעים את הטורים שיודפסו במסמך‪ .‬ברירת המחדל היא הטורים (שדות) הבאים‪ :‬מפתח‬
‫פריט‪ ,‬שם פריט ‪ ,‬כמות‪ ,‬מחיר‪ ,‬קוד מטבע‪ % ,‬הנחה וסה"כ‪ .‬ניתן להוריד או להוסיף שדות‪ ,‬לשנות‬
‫את סדר הטורים‪ ,‬להוסיף סיכומיי ביניים‪ ,‬להוסיף תמונת הפריט‪ ,‬לפצל נתוני פריט לשתי שורות‬
‫ועוד‪( .‬ראה הסברים להלן)‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫החלק התחתון של המסמך‬
‫חלק זה כולל את השדות הבאים‪:‬‬
‫תאריך תשלום‪ :‬תאריך הערך של המסמך‪.‬‬
‫הערות‪ :‬שורות ההערות שנרשמו בשורות ההערה בחלק התחתון של המסמך‪.‬‬
‫סה"כ לפני הנחה‪ :‬סה"כ ברוטו למסמך‪.‬‬
‫‪ %‬הנחה‪ % :‬ההנחה וסכום ההנחה‪.‬‬
‫סה"כ לאחר‪ :‬סכום לאחר ההנחה‪.‬‬
‫‪ %‬מע"מ‪ % :‬המע"מ וסכום המע"מ‪.‬‬
‫סה"כ‪ :‬סה"כ לתשלום לאחר הנחה כולל מע"מ‪.‬‬
‫כאשר קובעים את העיצוב של חשבונית מס לא ניתן למחוק את שדות הסיכומים המודפסים‬
‫בחלק התחתון של המסמך‪ .‬כאשר קובעים עיצוב של המסמך תעודת משלוח יש לכלול את טור‬
‫כמות‪.‬‬
‫עיצוב המסמך‬
‫כאמור‪ ,‬ניתן לשנות את הגופן (פונט) של כל שדה‪ ,‬להוסיף או למחוק שדות‪ ,‬לקבוע את המיקום של‬
‫כל שדה‪ ,‬ולקבוע את סדר הטורים‪ .‬להלן הסברים כיצד לבצע פעולות אלה‪.‬‬
‫קביעת הגובה של כל חלק במסמך‬
‫בהמשך לקביעת השטח המוקצב להדפסת הלוגו‪ ,‬ניתן לקבוע את החלוקה בין חלקו העליון של‬
‫המסמך‪ ,‬שורת כותרות הפריטים‪ ,‬שורות הפריטים והחלק התחתון‪ .‬חלקים אלה מופרדים ע"י קווים‬
‫מפרידים (ראה תמונה לעיל)‪ .‬מציבים את הסמן על קווי ההפרדה‪ ,‬וגוררים את קווי ההפרדה למיקום‬
‫הרצוי‪.‬‬
‫סימון שדה‬
‫כדי למחוק או לעצב שדה (או קבוצת שדות) יש לסמן את השדה (או השדות)‪ ,‬ולאחר מכן לבחור‬
‫בפעולה המתאימה‪ .‬הסימון נעשה באחת הדרכים הבאות‪:‬‬
‫מציבים את הסמן על השדה הרצוי ומקישים על המקש השמאלי של העכבר‪ .‬חשבשבת תסמן את‬
‫השדה שנבחר בצבע אפור‪.‬‬
‫מציבים את הסמן בנקודה כלשהי‪ ,‬לוחצים על הלחצן השמאלי של העכבר ותוך כדי לחיצה‪ ,‬גוררים‬
‫את הסמן (המצביע) לסימון השדה (או השדות) אותו מעונינים לבחור‪ .‬בעת הגרירה חשבשבת‬
‫מציירת מסגרת מלבנית של גבולות האזור המסומן‪ .‬חשבשבת תצבע כעת את שטח השדות שסומנו‬
‫באפור‪ .‬בסיום הסימון משחררים את הלחיצה על העכבר‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫סרגל הכלים‬
‫בחלקו העליון של המסך נמצא סרגל כלים‪ .‬רוב הפעולות הקיימות בסרגל הכלים מחייבות סימון‬
‫שדה או קבוצת שדות‪ .‬להלן הסבר קצר אודות הפעולות שמבוצעות באמצעות סרגל הכלים‪:‬‬
‫גופן וגודל אות‪:‬‬
‫ניתן לקבוע לכל שדה גופן (‪ )Font‬וגודל אות‪ .‬מסמנים את השדה לשינוי‪ ,‬בוחרים בשם הגופן‬
‫ובגודל הרצוי‪.‬‬
‫בטול פעולה אחרונה ‪ /‬ביצוע חוזר‪:‬‬
‫שני הכפתורים הבאים משמשים כדי לבטל את הפעולה האחרונה (‪ )Undo‬או כדי לחזור על‬
‫הפעולה האחרונה שהתבצעה‪.‬‬
‫קביעת סדר הטורים‪:‬‬
‫שני הכפתורים הבאים משמשים לקביעת סדר הטורים בשורות הפריטים‪ .‬כדי לשנות מיקום של טור‬
‫מציבים את הסמן על הטור המתאים ולוחצים החץ הימני (כדי להעביר את הטור ימינה) או על החץ‬
‫השמאלי (כדי להזיז שמאלה)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כדי להזיז את מיקום ההדפסה של טור "שם הפריט" לימין‪ ,‬מסמנים את שם הפריט‪ ,‬וכאשר‬
‫השדה מסומן בוחרים בכפתור הזז ימינה‪ .‬חשבשבת תמקם את השדה בצד ימין לפני מפתח הפריט‪.‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫מספר שימושים‪,‬‬
‫לכפתור מאפיינים‬
‫‪ ‬שינוי טקסט ועיצוב של שדה כותרת‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת עיצוב שדה נתונים‪.‬‬
‫‪ ‬עדכון הלוגו‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת פרמטרים לשדה סיכום‪.‬‬
‫להלן הסברים על האפשרויות השונות‪:‬‬
‫‪62‬‬
‫מאפייני שדה כותרת‪:‬‬
‫שינוי טקסט של שדה כותרת‪ :‬לדוגמה‪ ,‬בתכנון הטורים מופיע טור המציג את מפתח הפריט‪.‬‬
‫אם מעונינים להדפיס במקום כותרת זו את המילים "קוד פריט"‪ ,‬מסמנים את הכותרת ובוחרים‬
‫בכפתור מאפיינים‪ .‬חשבשבת תציג חלון‪ ,‬שבו קובעים את הכותרת החדשה‪.‬‬
‫פריסת טקסט מימין לשמאל‪ :‬בהוספת כותרת המכילה טקסט בעברית ובלועזית ניתן לבחור‬
‫פריסת טקסט מימין לשמאל‪.‬‬
‫צבע רקע ‪ /‬צבע מסגרת ‪ /‬צבע אותיות‪ :‬סעיפים אלו מיועדים לקביעת הצבע של רקע השדה‪,‬‬
‫של התווים המודפסים בשדה ושל מסגרת השדה (כשאר השדה מוקף במסגרת)‪ .‬במדפסות לייזר‬
‫ניתן להשתמש בגווני האפור במקום צבעים‪ .‬דוגמה ‪ 9‬בסעיף דוגמאות ממחישה את השימוש בגווני‬
‫האפור‪.‬‬
‫צל ‪/‬מסגרת ‪ :‬יש לסמן סעיף זה בכדי להדפיס השדה עם מסגרת‪.‬‬
‫זווית טקסט ‪:‬באמצעות שדה זה ניתן לרשום טקסט בזוויות שונות‪ :‬באלכסון‪ ,‬מלמעלה למטה‬
‫ועוד‪ .‬בסעיף זה יש לציין את הזוית הרצויה‪ .‬לדוגמה‪ :‬לכתיבת טקסט לאורך העמוד יש לקבוע זווית‬
‫של ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
‫צבע ברירת מחדל‪ :‬בוחרים בסעיף זה בכדי לחזור לצבעי ברירת המחדל של התוכנה ‪.‬‬
‫הצמדת טקסט‪ :‬ניתן לקבוע האם הטקסט יוצמד לימין‪ ,‬למרכז או לשמאל‪ .‬ניתן לקבוע האם‬
‫הטקסט יוצמד לחלק העליון או התחתון של השדה‪.‬‬
‫מאפייני שדה נתונים‪:‬‬
‫מסמנים את השדה (מפתח חשבון‪ ,‬כמות‪ ,‬מחיר‪ ,‬וכד') ולאחר מכן את כפתור מאפיינים‪.‬‬
‫פריסת שדה אוטומטית‪ :‬לעתים השדה אינו רחב מספיק על מנת להדפיס את כל הנתונים של‬
‫שדה (לדוגמה‪ :‬שם לקוח ארוך במיוחד‪ ,‬או תווים רבים בשדה הערות)‪ .‬בסעיף זה קובעים כיצד‬
‫יודפסו שדות כאלה‪ .‬אם לא מסמנים את הסעיף‪ ,‬חשבשבת תדפיס את התווים שניתן להדפיס‬
‫לרוחבו של השדה ותקצוץ את שאר התווים‪ .‬אם מסמנים את הסעיף‪ ,‬ההדפסה תגלוש לשורה הבאה‬
‫(כך שבמקום שורה אחת יודפסו שתי שורות או יותר)‪.‬‬
‫כיווץ שדה אוטומטי‪ :‬בסעיף זה קובעים כי גובה השורה יתאים לגודל הגופן שנקבע לשדה אם‬
‫גובהו של השדה גדול מגובה הגופן‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫שני סעיפים אלו פעילים רק לגבי שדות בחלקו העליון והתחתון של המסך‪( .‬פריסת שורה‬
‫אוטומטית של טורים מגדירים דרך תפריט עריכה◄ מראה תכנון הטורים ◄ פריסת שורות‬
‫אוטומטית‪).‬‬
‫קטגוריה‪ :‬יש לבחור את קטגורית השדה‪.‬‬
‫‪ ‬מספר‪ :‬כמה תווים יודפסו מימין לנקודה העשרונית‪ ,‬האם יודפס פסיק בין אלפים‪ ,‬כיצד‬
‫יודפסו מספרים שליליים ובחירת סימון מטבע (האם יצויין סימן מטבע כגון ‪ $‬או ‪)₪‬‬
‫במקרה של ערך אפס להציג ריק‪ :‬כאשר הערך בשדה הוא אפס יודפס השדה ריק‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬במסמך עם ‪5‬שורות פריטים רק לשניים יש אחוז הנחה‪ .‬בשלושת השורות‬
‫האחרות לא יודפס אחוז ההנחה אלא ישאר ריק‪.‬‬
‫‪ ‬תאריך‪ :‬הפורמט של שדות התאריך‪( .‬ניתן לבחור בפורמט של הגדרות המערכת)‪.‬‬
‫‪ ‬זמן‪ :‬בחירת פורמט הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬תאימות לברקוד‪ :‬הדפסת פורמט ברקוד כך שייקרא על ידי קורא ברקוד‪.‬‬
‫‪ ‬תיבת סימון‪ :‬הדפסת ערך ‪ 0/1‬כתיבת סימון מלאה או ריקה‪.‬‬
‫‪ ‬המרת סכום למילים‪ :‬הדפסת הסכום במילים (שימושי בהפקת שקים)‪.‬‬
‫‪ ‬סיכום והצגת תווים‪ :‬סעיף זה פעיל בשדות סיכום בלבד ומיועד לפורמט רשתות‬
‫שיווק‪.‬‬
‫צבע רקע ‪ /‬צבע מסגרת ‪ /‬צבע אותיות ‪ /‬צבע ברירת מחדל‪ :‬ראה הסבר לעיל‪.‬‬
‫צל ‪/‬מסגרת ‪ :‬יש לסמן סעיף זה בכדי להדפיס השדה עם צל ‪ /‬מסגרת‪.‬‬
‫הצמדת טקסט‪ :‬ראה הסבר לעיל‪.‬‬
‫לסיום לוחצים על כפתור עדכון בכל חלונית בה השתנתה ההגדרה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫מאפייני שדה סיכום‪:‬‬
‫קטגוריה‪ :‬חלון זה מציג את סוג השדה‪ .‬השדות המוצגים בחלון מאפיינים תלויים בסוג השדה‪.‬‬
‫‪ ‬מספר‪ :‬כמה תווים יודפסו מימין לנקודה העשרונית‪ ,‬האם יודפס פסיק בין אלפים‪ ,‬וכיצד‬
‫יודפסו מספרים שליליים והאם יצוין סימן מטבע‪ ,‬כגון ‪ $‬או ‪.₪‬‬
‫במקרה של ערך אפס להציג ריק‪ :‬כאשר הערך בשדה מספרי הוא אפס יודפס השדה‬
‫ריק‪ .‬לדוגמא‪ :‬במסמך עם ‪5‬שורות פריטים רק לשניים יש אחוז הנחה‪ .‬בשלושת השורות‬
‫האחרות לא יודפס אחוז ההנחה אלא ישאר ריק‪.‬‬
‫‪ ‬תאריך‪ :‬הפורמט של שדות התאריך‪( .‬ניתן לבחור בפורמט של הגדרות המערכת)‪ .‬ניתן‬
‫לבחור בפורמט עברי‪.‬‬
‫‪ ‬זמן‪ :‬בחירת פורמט הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬תאימות לברקוד‪ :‬לקוחות המדפיסים קוד ברקוד במסמך‪ ,‬צריכים להדליק דגל זה (בנוסף‬
‫להגדרת פונט ברקוד)‪.‬‬
‫‪ ‬תיבת סימון‪ :‬הדפסת ערך ‪ 0/1‬כתיבת סימון מלאה או ריקה‪.‬‬
‫‪ ‬המרת סכום למילים‪ :‬הדפסת הסכום במילים (שימושי בהפקת שקים)‪.‬‬
‫‪ ‬סיכום והצגת תווים‪ :‬במאפייני שדה סיכום מסוג ברקוד‪ ,‬מפתח חליפי ומפתח‬
‫פריט נוסף פרמטר זה‪ ,‬המאפשר עיצוב חשבוניות רשת שיווק על פי דרישות רשתות‬
‫השיווק‪.‬‬
‫פריסת שורה אוטומטית‪ :‬ראה הסבר לעיל‪.‬‬
‫כיווץ שדה אוטומטית ‪ :‬ראה הסבר לעיל‪.‬‬
‫צל ‪/‬מסגרת ‪ :‬יש לסמן סעיף זה בכדי להדפיס השדה עם צל ‪ /‬מסגרת‪.‬‬
‫צבע רקע ‪ /‬צבע מסגרת ‪ /‬צבע אותיות‪ :‬ראה הסבר לעיל‪.‬‬
‫צבע ברירת מחדל‪ :‬בוחרים בסעיף זה בכדי לחזור לצבעי ברירת המחדל של התוכנה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫הצמדת טקסט‪ :‬ראה הסבר לעיל‪.‬‬
‫לאחר שינוי ההגדרות יש להקיש עדכון‪.‬‬
‫מאפייני לוגו‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניתן לערוך לוגו עליון ותחתון במסמך‪ .‬כדי לעדכן את הלוגו מציבים את הסמן בשטח‬
‫הלוגו העליון או הלוגו התחתון‪ ,‬ובוחרים בכפתור מאפיינים‪ .‬חשבשבת תפתח חלון‪ ,‬בו בוחרים‬
‫את הלוגו (מתוך רשימת קבצי הלוגו)‪.‬‬
‫אם הלוגו הקודם היה הלוגו של ברירת המחדל‪ ,‬יש לבטל את הסימון הקובע להשתמש בברירת‬
‫המחדל של החברה עבור הלוגו‪.‬‬
‫יישור לשמאל ולימין‬
‫הכפתורים הבאים מתפקדים כמו בעבד תמלילים (או גליון ‪:)Excel‬‬
‫הכפתור הימני מצמיד את הנתונים לצד ימין‪ ,‬הכפתור האמצעי ממרכז את הנתונים‪ ,‬והכפתור‬
‫השמאלי מצמיד את הנתונים לשמאל‪.‬‬
‫קו תחתון ‪ /‬הדפסה נטויה ‪ /‬הדפסה מודגשת‬
‫גם הכפתורים הבאים מתפקדים כמו בעבד תמלילים (או גליון ‪:)Excel‬‬
‫בוחרים בכפתורים אלה כדי להדפיס קו תחתון מתחת לשדה שסומן או להדפיס את השדה באופן‬
‫נטוי או באופן מודגש‪.‬‬
‫מיון שורות הפריטים‬
‫כברירת מחדל חשבשבת מדפיסה את שורות הפריטים במסמך המופק על פי סדר ההקלדה‪ .‬בכדי‬
‫לשנות את סדר הדפסת השורות יש לבחור בכפתור מיון מתפריט סרגל הכלים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫בחלון מיון שדות יש לסמן השדות לפיהם מעונינים למיין‪ ,‬ולהעבירם באמצעות החץ ימינה לטור‬
‫שדות למיון‪ .‬בכדי לבטל מיון לפי שדה יש להחזירו לטור רשימת שדות בעזרת החץ שמאלה‪.‬‬
‫סדר השדות בטור שדות למיון יקבע את המיון הראשוני‪ ,‬השני השלישי וכו'‪ .‬בכדי למקם את‬
‫השדות בסדר הרצוי מסמנים שדה ונעזרים בחצים למעלה ולמטה‪.‬‬
‫סדר עולה ‪ /‬סדר יורד‪ :‬ניתן למיין כל שדה בטור שדות למיון בסדר עולה או יורד‪ .‬בכדי למיין‬
‫השדה בסדר עולה יש לסמן החלון שמימין לשם השדה‪ .‬כאשר החלון אינו מסומן השדה ימויין‬
‫בסדר יורד‪ .‬סעיף מקרא מציג את שיטת המיון שנבחרה לשדה המסומן‪.‬‬
‫הדפסת קו מפריד בסוף כל קבוצת מיון לפי שדה‪ :‬בוחרים את השדה לפיו מעונינים להציג‬
‫סיכומי ביניים לפריטים‪ .‬חשבשבת תחשב את סיכום הפריטים לפי קבוצת המיון ותציג אותו בשדה‬
‫סיכום אותו יש להוסיף בתכנון הטורים‪( .‬לדוגמא‪ ,‬מוסיפים לתכנון הטורים את שדה "סניף"‬
‫ובוחרים טור זה בסעיף הנוכחי‪ .‬בפורמט המסמך מוסיפים שדה סיכום של שדה סה"כ בתנועה‪.‬‬
‫בהדפסה יוצג סיכום ביניים לפי סניף‪).‬‬
‫הדפסת ניסיון‬
‫כאשר בוחרים בכפתור הצג לפני הדפסה‬
‫ההדפסה‪ ,‬כפי שיודפס במדפסת‪.‬‬
‫כאשר בוחרים בכפתור הדפסה‬
‫‪ ,‬חשבשבת מציגה על המסך את פורמט‬
‫‪ ,‬התוכנה מדפיסה עותק דוגמה של המסך‪.‬‬
‫שמירה‬
‫לסיום בוחרים בכפתור שמירה‬
‫הראשי המהווה את ברירת המחדל)‪.‬‬
‫‪ .‬יש לשמור בשם מיוחד (ולא בשם של פורמט ההדפסה‬
‫‪67‬‬
‫הוספת שדה‬
‫כאמור‪ ,‬המסמך כולל ‪ 3‬חלקים – חלק עליון (שם לקוח‪ ,‬כתובת‪ ,‬סוכן וכד')‪ ,‬חלק אמצעי (שורות‬
‫הפריטים) וחלק תחתון (הערות‪ ,‬סיכום וכד')‪ .‬ניתן לקבוע אילו שדות יודפסו בכל אחד מחלקים‬
‫אלה‪.‬‬
‫כדי להוסיף שדה מציבים את הסמן במקום בו מעוניינים להכניס את השדה‪ ,‬לוחצים על הלחצן‬
‫הימני של העכבר ובוחרים בסעיף הוסף שדה‪ .‬חשבשבת תפתח חלון ממנו בוחרים את השדה‬
‫הרצוי‪ .‬בחלק העליון של החלון כותבים את השדה לאיתור‪ .‬החיפוש עובד בשיטת מכיל‪ .‬על מנת‬
‫לעבור בין האפשרויות השונות העונות על התנאי משתמשים בכפתורי המשקפת מעלה ומטה‬
‫בהתאמה‪ .‬הסמן יעבור רק בין השדות הרלוונטיים‪.‬‬
‫אפשרויות הבחירה משתנות לפי המיקום במסמך‪ .‬לדוגמה‪ :‬בחלקו העליון ובחלקו התחתון של‬
‫המסמך ניתן להוסיף שדות מרשומת כרטיס החשבון‪ ,‬בעוד שבשורת הפריטים ניתן להוסיף שדות‬
‫מכרטיס הפריט ומחירי מחירון‪.‬‬
‫להלן רשימת השדות שניתן להוסיף בחלקו העליון ובחלקו התחתון של המסמך‪:‬‬
‫הוסף שדה כותרת‪ :‬כל טקסט שנרשם על ידי המשתמש‪.‬‬
‫הוסף לוגו‪ :‬לוגו עליון או תחתון למסמך‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ חשבונות‪ :‬נתונים שונים שנרשמו בכרטיסי החשבון‪ .‬לדוגמה‪ :‬מספר טלפון‪,‬‬
‫פקס‪ ,‬יתרה‪ ,‬הודעה ללקוח‪ ,‬חתך וכדומה‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ כותרת מסמך‪ :‬נתונים שנרשמו בחלק העליון או התחתון של המסמך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אסמכתאות‪ % ,‬הנחה כללית‪ ,‬תאריך‪ ,‬סה"כ לתשלום‪ ,‬סוגי תנועה וכדומה‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ אנשי קשר ‪ :‬נתונים שנרשמו בכרטיס החשבון בסעיף אנשי קשר‪.‬‬
‫הוסף פרטים נוספים‪ :‬נתונים שנרשמו בשדות סכומים נוספים‪ ,‬נתונים נוספים או תאריכים‬
‫נוספים של כרטיס החשבון‪.‬‬
‫הוסף שדה נוסחה‪ :‬תוצאה של חישוב מסוים‪ .‬לדוגמה‪ :‬סכום ההנחה בשקלים‪ ,‬מחיר כולל‬
‫מע"מ‪ ,‬וכד'‪ .‬להסבר נוסף ראה בהמשך‪.‬‬
‫הוסף שדה סיכום‪ :‬הוספת סיכומים או חישוב סטטיסטי שיודפס בחלקו התחתון של המסמך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬להדפסת המחיר הנמוך במסמך בוחרים בסעיף מינימום ובשדה מחיר‪ .‬לשדה סיכום‬
‫מאפיין שדה ייחודי‪ :‬סיכום והדפסת תווים‪.‬‬
‫הוסף תמונה‪ :‬בחירת תמונה מתוך מחיצת הדוחות של חשבשבת (כפי שהוגדרה בהתקנה)‪.‬‬
‫צרוף קובץ‪ :‬קישור קבצים מסוגים שונים למסמך חשבשבת‪ .‬בעת הדפסת מסמך חשבשבת‪ ,‬יודפסו‬
‫גם כל הקבצים המקושרים לפורמט‪ .‬להסבר נוסף ראה בהמשך‪.‬‬
‫תגית מעבר עמוד ‪ :‬באמצעות תגית זו ניתן לקבוע מתי חשבשבת תדלג לעמוד הבא‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ניתן לסמן בעזרת תגית זו כי החלק של שורות הפריטים במסמך יודפסו תמיד בעמוד‬
‫נפרד‪ .‬לשם כך מוסיפים בפורמט את התגית מעל שורות הפריטים‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫תגית פיצול מקטעים‪ :‬באמצעות תגית זו ניתן לקבוע את נקודת הפיצול אם קטע הוא ארוך מדיי‬
‫ולא יוכל להיות מודפס על גבי עמוד אחד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬כברירת מחדל‪ ,‬שורות הסיכום של המסמך מודפסות יחד בעמוד הראשון‪ ,‬ואם לא‬
‫ניתן להדפיסן בדף הראשון יודפסו כולן יחד בדף הבא‪ .‬ניתן להוסיף תגית פיצול מקטעים‬
‫בכדי לסמן לחשבשבת מיקום אחר לפיצול (לדוגמה‪ :‬לאחר שורת סה"כ לפני מע"מ)‪.‬‬
‫צרוף קובץ‬
‫בוחרים בסעיף בחירת קובץ ובחלון שנפתח לוחצים על כפתור בחירת קובץ‪ .‬בוחרים את‬
‫המסמך הרצוי‪ .‬ניתן לבחור כל סוג של קובץ‪( Word, Excel, PDF, Text:‬אחיד או ממוזג) וכו'‪.‬‬
‫יש לבחור את המדפסת שבה יודפס המסמך הממוזג‪ .‬האפשריות הן‪:‬‬
‫‪ ‬מדפסת העתקים כפי שהוגדר בחשבשבת‪ :‬הקובץ יודפס בנפרד ממסמך חשבשבת‬
‫במדפסת ההעתקים‪.‬‬
‫‪ ‬מדפסת אחרת‪ :‬הקובץ יודפס בנפרד ממסמך חשבשבת במדפסת אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬בתוך הפורמט‪ :‬הקובץ המצורף יודפס כחלק ממסמך חשבשבת‪.‬‬
‫כפי שהוסבר לעיל על המסך יופיע שדה כותרת המכיל את פרטי המסמך המצורף ובו נרשם הטקסט‬
‫"‪."=:Mailmerge‬‬
‫שדה זה לא יראה בהדפסה כך שניתן למקמו בכל מקום בפורמט מלבד במקרה בו נבחרה האפשרות‬
‫בתוך הפורמט‪ .‬במקרה כזה חשוב להגדיל את רוחב שדה הכותרת שנוצר למלוא רוחב פורמט‬
‫ההדפסה‪ ,‬ולמקם את הכותרת בחלק בו רוצים שהקובץ יצורף (חלקו התחתון או העליון של‬
‫המסמך)‪.‬‬
‫כאשר בוחרים קובץ ‪ Excel‬נפתח חלון הכולל את רשימת הגיליונות הקיימים במסמך‪ .‬ניתן לסמן‬
‫אילו גיליונות יודפסו יחד עם מסמך חשבשבת‪.‬‬
‫ניתן לשלב כמה קבצים בפורמט חשבשבת אחד (באמצעות פעולה חוזרת של צירוף קובץ)‪.‬‬
‫הסבר מפורט על יצירת קובץ דואר ממוזג בעזרת תוכנת ‪ MsWord‬ניתן למצוא בסוף פרק זה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫הוספת נוסחה‬
‫כאשר בוחרים בסעיף הוסף שדה נוסחה‪ ,‬חשבשבת פותחת את החלון הבא‪:‬‬
‫בצדו השמאלי של החלון מוצגת רשימת הטורים בהם ניתן להשתמש לחישוב‪ .‬כאשר מעונינים‬
‫להשתמש בנוסחה בקבוע כלשהו יש לציין את ערכו בסעיף ערך‪.‬‬
‫מקשי הפעולות האריתמטיות מופיעים בצד ימין של המסך‪:‬‬
‫( ) ‪ -‬מקשי סוגריים‬
‫* ‪ -‬כפל‬
‫‪ - /‬חילוק‬
‫ ‪ +‬חיבור וחיסור‬‫הנוסחה מוצגת בחלון שבצד ימין‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬כדי לרשום את הנוסחה של סכום ההנחה בשקלים‪:‬‬
‫‪ ‬בוחרים בשדה מחיר (מתוך המסגרת בצד שמאל) ולוחצים על כפתור החץ‬
‫‪ ‬בוחרים במקש הכפל (הכוכבית);‬
‫‪ ‬בוחרים בשדה ‪ %‬הנחה (מתוך החלון הנ"ל) ולוחצים על כפתור החץ‪.‬‬
‫;‬
‫כדי לאשר את נכונות הנוסחה בוחרים בכפתור בדיקה‪ .‬אם הנוסחה חוקית ישתנה צבע כפתור‬
‫החוקיות מאדום לירוק‪ .‬לסיום בוחרים בכפתור אישור‪.‬‬
‫לקביעת כותרת לטור המחושב רושמים את שם השדה בסעיף כותרת‪.‬‬
‫לביטול הפעולה האחרונה שנרשמה בוחרים בכפתור‬
‫לביטול הנוסחה שנרשמה ורישומה מחדש בוחרים בכפתור‬
‫‪.‬‬
‫לפני רישום הנוסחה מומלץ לבחור בכפתור שדות מוגדרים מראש‪ .‬חשבשבת תפתח חלון ובו‬
‫רשימה של נוסחאות שכיחות‪ .‬לדוגמה‪ :‬סה"כ הנחה בשקלים‪ ,‬סה"כ מע"מ‪ ,‬סה"כ עמלה‪.‬‬
‫בחלון שדות מוגדרים מראש ניתן לבחור בסעיף מספר בקרה מכבי המיועד למשתמשים‬
‫העובדים עם מסמך רשתות שיווק בפורמט מכבי ונדרשים להוסיף את המספר בתעודות המשלוח‪.‬‬
‫הוספת שדה נוסחה אפשרית גם בשלב תכנון הטורים – הסבר להלן‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫הוסף שדה סיכום‬
‫כאמור ניתן להוסיף שדות סיכום בחלקו התחתון של המסמך בלבד‪.‬‬
‫שדות הסיכום יכולים להיות שדות‪ ,‬סכומים נוספים או מכפלה‪ .‬לאחר בחירת סוג השדה חשבשבת‬
‫פותחת את החלון הבא ממנו בוחרים את השדה ואחר כך את הפעולה‪:‬‬
‫לדוגמה‪ :‬להדפסת המחיר הנמוך במסמך בוחרים בסעיף מינימום ומקליקים על השדה מחיר‪.‬‬
‫תכנון טורים‬
‫תכנון הטורים נעשה ע"י הוספת שדות (ראה הסברים לעיל)‪.‬‬
‫להלן השדות שניתן להוסיף שורות הפריטים‪ .‬כל שדה יודפס כטור‪.‬‬
‫מספור שורות‪ :‬טור שמציין את מספר השורה‪( .‬בפורמט העברי הטור מודפס בצד ימין‪ ,‬ובפורמט‬
‫הלועזי ‪ -‬בצד שמאל)‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ פריטים‪ :‬נתונים שונים אודות הפריט (שאינם מופיעים במסמך)‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫איתור‪ ,‬בר‪-‬קוד‪ ,‬נפח או תמונת הפריט‪ .‬טור זה יודפס בשורות הפריטים‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ תנועות‪ :‬נתונים שנרשמו במסמך בשורות הפריטים‪ .‬לדוגמה‪ :‬סוכן‪ ,‬מחסן‪,‬‬
‫פרטים‪ ,‬אריזות‪ .‬טור זה יודפס בשורות הפריטים‪.‬‬
‫הוסף פרטים נוספים‪ :‬נתונים שנרשמו בשדות סכומים נוספים‪ ,‬נתונים נוספים או תאריכים‬
‫נוספים של הפריט‪.‬‬
‫הוסף גורמי מכפלה‪ :‬סעיף זה מיועד לפריטים המוגדרים כפריט מכפלה (לדוגמה‪ :‬מוכרים‬
‫לוחות עץ לפי נפח‪ :‬עובי הלוח ‪ X‬רוחב הלוח ‪ X‬אורך הלוח ‪ X‬מספר הלוחות)‪ .‬חשבשבת תפתח‬
‫חלון שבו מוצגים גורמי המכפלה שהוגדרו בחברה (ראה פרק פריטים)‪ .‬בוחרים את גורמי המכפלה‬
‫שיודפסו כטורים בשורות הפריטים‪.‬‬
‫הוסף שדה מקובץ מחירונים‪ :‬הוספת מחיר מחירון‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫הוסף שדה נוסחה‪ :‬ראה הסבר מפורט לעיל‪.‬‬
‫קביעת רוחב הטורים‬
‫בעת תכנון הטורים ניתן לקבוע את רוחב השדה‪ .‬מציבים את הסמן על צדו השמאלי של השדה‬
‫(כאשר פורמט ההדפסה הוא עברי)‪ .‬חשבשבת תשנה את צורת הסמן לחץ הבא‪:‬‬
‫כעת לוחצים על הלחצן השמאלי של העכבר ו‪" -‬מותחים" את השדה לגודל המתאים‪.‬‬
‫קביעת סדר הטורים‬
‫כאשר מוסיפים טור חדש הוא מוצג בסוף רשימת הטורים‪ .‬ניתן לשנות את מיקומו באמצעות בחירת‬
‫הטור והקשה על כפתורי החצים בסרגל הכלים (ראה הסברים לעיל)‪.‬‬
‫הוספת שורת המשך לשורת הפריט‬
‫ניתן להציג את נתוני הפריט במספר שורות‪ .‬מסמנים השדה ובוחרים בסעיף עריכה ◄ מראה‬
‫תכנון הטורים ◄ הורדת השדה לשורה תחתונה או מקישים ‪. Ctrl+Dn‬‬
‫בכדי להציג או לבטל את הצגת כותרת השדה בוחרים בסעיף עריכה ◄ מראה תכנון הטורים‬
‫◄ הסתר‪/‬הצג כותרות שורות נוספות‪.‬‬
‫ריכוז שורה לפריט באותו מחיר ‪ /‬קיבוץ שורות‬
‫ריכוז שורה לפריט באותו מחיר ‪ /‬קיבוץ שורות –בכדי לרכז לשורה אחת את כל השורות של‬
‫אותו פריט באותו מחיר בוחרים מהתפריט בסעיף עריכה ◄ ריכוז◄ ריכוז שורה לפריט‬
‫באותו מחיר או קיבוץ שורות‪ .‬הסבר מפורט בהמשך‪.‬‬
‫סיכום ביניים‬
‫ניתן להוסיף סיכום ביניים בשורות הפריטים לפי קבוצת מיון‪.‬‬
‫לשם כך יש לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫בשורות הפריטים פותחים שורת המשך‪.‬‬
‫בשורת ההמשך בוחרים‪ :‬הוסף שדה ◄ הוסף שדה סיכום ◄ שדות ◄ סה"כ בתנועה‪.‬‬
‫במסך מיון (כפתור מיון בשורת הכפתורים בראש המסך)‪ ,‬בשדה הוספת קו מפריד בסוף כל‬
‫קבוצת מיון לפי שדה‪ ,‬בוחרים את השדה לפיו יחושב סיכום הביניים‪.‬‬
‫טורי חובה‬
‫חשבשבת בודקת שהטורים והשדות המודפסים בכל מסמך מתאימים להוראות החלות לגביו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לאחר שבוחרים (במסך הראשון) לתכנן מסמכי שיווק ורכש‪ ,‬נפתח חלון נוסף שבו קובעים‬
‫את סוג המסמך‪ .‬האפשרויות הן‪ :‬חשבונית מס‪ ,‬תעודת משלוח‪ ,‬הזמנות ‪ -‬הצעות מחיר‪,‬‬
‫כללי וחשבונית‪-‬יצוא‪.‬‬
‫להלן הדרישות לגבי כל אחד ממסמכים אלה‪:‬‬
‫‪72‬‬
‫חשבונית מס‪ :‬ניתן לבטל את כל השדות בתכנון הטורים ולעצבם מחדש‪ .‬לא ניתן לבטל את‬
‫השדות המודפסים בתחתית המסמך‪ :‬סה"כ (לפני הנחה)‪ ,‬סה"כ מע"מ וסה"כ לתשלום‪.‬‬
‫תעודת משלוח‪ :‬ניתן לבטל את כל השדות למעט שדה כמות‪ .‬ניתן לבטל את כל השדות‬
‫המודפסים בתחתית המסמך‪.‬‬
‫הזמנות ‪ /‬הצעות מחיר‪ :‬ניתן לבטל את כל השדות בתכנון הטורים ואת כל השדות המודפסים‬
‫בתחתית המסמך‪.‬‬
‫חשבונית יצוא ‪ :‬חשבונית חו"ל ללא מע"מ‪ .‬ניתן לבטל את כל השדות בתכנון הטורים ולעצבם‬
‫מחדש‪ .‬לא ניתן לבטל את השדות המודפסים בתחתית המסמך‪ :‬סה"כ (לפני הנחה) וסה"כ לתשלום‪.‬‬
‫כללי‪ :‬ניתן לבטל את כל השדות למעט שדה כמות בתכנון הטורים‪ .‬לא ניתן לבטל את השדות‬
‫המודפסים בתחתית המסמך‪ :‬סה"כ לפני מע"מ‪ ,‬סה"כ מע"מ וסה"כ לתשלום‪ .‬בפורמט זה ניתן‬
‫להשתמש כדי לעצב את כל סוגי המסמכים‪.‬‬
‫יישור השדות‬
‫לאחר שמכניסים את השדות בחלקו העליון ובחלקו התחתון של המסמך ניתן ליישר אותם‪ ,‬כך שהם‬
‫יודפסו בצורה נאותה אחד מתחת לשני‪.‬‬
‫כדי ליישר שדות מסמנים את קבוצת השדות שמעונינים ליישר על ידי לחיצה על מקש ה‪Shift -‬‬
‫והמקש השמאלי של העכבר‪ ,‬או לחילופין ‪ ,‬לוחצים על המקש השמאלי של העכבר ותוך כדי‬
‫לחיצה‪ ,‬גוררים את הסמן (המצביע) לסימון השדה (או השדות) אותו מעונינים לבחור‪ .‬בעת הגרירה‬
‫חשבשבת מציירת מסגרת מלבנית של גבולות האזור המסומן ‪ .‬בוחרים את השדה שישמש כקו גבול‬
‫ליישור השדות על ידי לחיצה נוספת על הלחצן השמאלי של העכבר בשדה הרצוי‪ .‬כעת בוחרים‬
‫מהתפריט הראשי עריכה ◄ יישר ובוחרים באפשרות הרצויה‪ .‬דוגמה‪ :‬מוסיפים לפורמט‬
‫ההדפסה את שדה פקס‪ ,‬ומעוניינים ליישר שדה זה לימין בהתאם לשדה שם החשבון‪ .‬מסמנים‬
‫את השדות שם חשבון ו‪ -‬פקס‪ ,‬לוחצים שוב על העכבר כאשר הוא ממוקם על השדה שם‬
‫חשבון‪.‬‬
‫לפני היישור שדה פקס מופיע בצד שמאל‪:‬‬
‫‪73‬‬
‫לאחר היישור השדה מוצמד לצד ימין‪:‬‬
‫רוחב ‪ /‬גובה זהה‬
‫באמצעות הסעיף יישר שבתפריט הראשי ניתן לקבוע רוחב או גובה זהה לכל אחד מקבוצה של‬
‫שדות מסומנים‪ .‬מסמנים את השדות ובוחרים בסעיף קביעת רוחב ‪ /‬גובה‪ .‬חשבשבת מתייחסת‬
‫אל השדה האחרון שסומן בקבוצת השדות כשדה בסיס הקובע את רוחב‪/‬גובה השדות‪ .‬באופן דומה‬
‫ניתן לקבוע רווחים לרוחב ורווחים לגובה‪.‬‬
‫קווי מסגרת‬
‫ניתן להוסיף קווי מסגרת לשדות‪ .‬ההוספה נעשית באמצעות סעיף‪ :‬עריכה ◄ מאפיינים או‬
‫לחיצה על כפתור ה‪-‬‬
‫פורמט העמוד‬
‫כמו במעבד תמלילים‪ ,‬כך גם בעת תכנון פורמט ההדפסה של מסמכים‪ ,‬ניתן לקבוע את פורמט‬
‫העמוד – רוחב השוליים‪ ,‬כיוון הדף וכד'‪.‬‬
‫כדי לקבוע את רוחב השוליים של הדף בוחרים קובץ ◄ הגדרות שוליים‪.‬‬
‫חשבשבת תפתח את החלון הבא‪:‬‬
‫‪74‬‬
‫בחלון זה קובעים את השוליים העליונים‪ ,‬השוליים התחתונים‪ ,‬השוליים הימניים והשוליים‬
‫השמאליים‪ .‬קביעה זו חלה עבור המסמך שאת פורמט ההדפסה שלו מתכננים‪ .‬לקביעת הגדרות אלו‬
‫כברירת מחדל עבור מסמכים שיוגדרו בהמשך‪ ,‬בוחרים בכפתור לקבוע כברירת מחדל‪ .‬לחזרה‬
‫לברירות המחדל של התוכנה בוחרים בכפתור ברירת המחדל של חשבשבת‪ .‬לסיום בוחרים‬
‫אישור‪.‬‬
‫לקביעת כיוון הדף (הדפסה לאורך הדף או לרוחבו) בוחרים קובץ ◄ כיוון הדף‪ .‬בדרך כלל נהוג‬
‫להדפיס לאורך הדף‪ .‬יש מקום לבחור בהדפסה לרוחב הדף‪ ,‬כאשר המסמך מכיל טורים רבים‪.‬‬
‫ברירות מחדל‬
‫מסמך פורמט ההדפסה כולל ברירות מחדל לגבי הגופנים (‪ .)Fonts‬ברירות מחדל אלו נקבעות בעת‬
‫פתיחת המסמך‪ .‬כדי לשנות את ברירות המחדל בוחרים קובץ ◄ ברירות מחדל‪ .‬חשבשבת תפתח‬
‫את החלון שבעמוד הבא‪:‬‬
‫‪75‬‬
‫החלון כולל ‪ 3‬מסגרות‪ .‬במסגרת העליונה קובעים את ברירות המחדל של חלקו העליון של המסמך‬
‫(שם לקוח‪ ,‬כתובת‪ ,‬סוכן וכד')‪ ,‬במסגרת התחתונה קובעים את ברירות המחדל של חלקו התחתון‬
‫של המסמך (הערות‪ ,‬סה"כ וכד')‪ ,‬ובמסגרת האמצעית קובעים את ברירות המחדל של כותרת‬
‫הטורים (שם פריט‪ ,‬כמות וכד') ושל הנתונים בטורים‪ .‬כדי לשנות ברירות המחדל בוחרים בכפתור‬
‫בחירת הגופן נעשית כמו במעבד תמלילים (או תוכנת חלונות אחרת)‪.‬‬
‫מראה תכנון הטורים‬
‫הסעיפים הבאים בתפריט עריכה◄מראה תכנון הטורים קובעים את מראה הטורים‪.‬‬
‫בחירת סוגי מסגרת – קביעת סגנון‪ ,‬צבע ועובי המסגרות והקווים המפרידים בין שורות‬
‫הפריטים‪.‬‬
‫קווים מפרידים בין השורות – קו מפריד בין כל שורת פריט‪.‬‬
‫קו מתחת לכותרת – קו מפריד בין הכותרת לשורות הפריטים‪.‬‬
‫קו בסוף קטע הנתונים – קו מפריד בין שורות הפריטים לחלקו התחתון של המסמך‪.‬‬
‫פריסת שורות אוטומטית‪ -‬לעתים הטור אינו מספיק רחב על מנת להדפיס את כל הנתונים של‬
‫שדה (לדוגמה‪ :‬שם פריט ארוך במיוחד‪ ,‬או תווים רבים בשדה פרטים בתנועות יומן)‪ .‬בסעיף זה‬
‫קובעים כיצד יודפסו שדות כאלה‪ .‬אם לא מסמנים את הסעיף‪ ,‬חשבשבת תדפיס את התווים שניתן‬
‫להדפיס לרוחבו של השדה ותקצוץ את שאר התווים‪ .‬אם מסמנים את הסעיף‪ ,‬ההדפסה תגלוש‬
‫לשורה הבאה (כך שבמקום שורה אחת יודפסו שתי שורות או יותר)‪.‬‬
‫הורדת‪/‬העלאת השדה לשורה תחתונה‪/‬עליונה – סעיפים אלו מאפשרים להציג שדות‬
‫בשורות הפריטים בשורת המשך‪.‬‬
‫הסתר‪/‬הצג כותרות שורות נוספות – בסעיפים אלו קובעים האם להציג או לבטל הצגת‬
‫הכותרות לשדות המוצגים בשורות ההמשך‪.‬‬
‫ריכוז‬
‫אם המסמך כולל כמה שורות שבהן יש אותו פריט ואותו מחיר‪ ,‬ניתן לרכז את השורות לשורה אחת‬
‫שכוללת את הכמות הכללית בשורות הנידונות ‪.‬‬
‫ריכוז שורה לפריט באותו מחיר‬
‫בוחרים עריכה◄ ריכוז◄ ריכוז שורה לפריט באותו מחיר כדי למיין את המסמכים לפי‬
‫פריטים‪ ,‬ועבור כל פריט‪ ,‬למיין את השורות לפי מחירים‪ .‬התוכנה מסכמת את הכמות שנמכרה מכל‬
‫פריט באותו מחיר ומדפיסה במסמך שורה אחת לכל פריט (באותו מחיר)‪ .‬התוכנה בודקת שכל‬
‫הנתונים בשורות זהים‪ ,‬לרבות שם פריט‪.‬‬
‫קיבוץ שורות‬
‫בשונה מסעיף ריכוז שורות לפריט באותו מחיר‪ ,‬שבאמצעותו מרכזים שורות שכל הנתונים‬
‫שלהן זהים‪ ,‬הסעיף הנוכחי מיועד למקרים שבהם רוצים לרכז כמה שורות שאינן זהות (פרט לזהות‬
‫בפריט ובמחיר)‪ .‬כיוון שהשורות אינן זהות‪ ,‬יש לקבוע איזה ערך יודפס בשורת הסיכום‪.‬‬
‫לאחר שבוחרים עריכה ◄ ריכוז ◄ קיבוץ שורות‪ ,‬יש לסמן את הטורים העשויים‬
‫לכלול נתונים שונים (למשל שם פריט‪ ,‬סניף‪ ,‬הערה נוספת וכו')‪ ,‬לשם כך פותחים את מסך‬
‫מאפיינים (בעזרת כפתור מאפיינים בסרגל הכלים) ובשדה ריכוז לפי בוחרים את הערך שיוצג‬
‫‪76‬‬
‫בשורת הסיכום‪ :‬סכום ‪ /‬ממוצע‪ /‬מספר‪ /‬מינימום ‪/‬מקסימום‪ ,‬אם השדה מספרי‪ ,‬או‬
‫מינימום ‪/‬מקסימום אם השדה אלפא‪-‬נומרי‪.‬‬
‫סכום‪ -‬שורת הסיכום תציג את סכום הערכים בשדה מכל השורות המקובצות‪.‬‬
‫ממוצע‪ -‬שורת הסיכום תציג את ממוצע הערכים בשדה מכל השורות המקובצות‪.‬‬
‫מספר –שורת הסיכום תציג את מספר השורות המקובצות‪.‬‬
‫מינימום – שורת הסיכום תציג את הערך הנמוך ביותר בשדה מבין השורות המקובצות‪.‬‬
‫מקסימום – שורת הסיכום תציג את הערך הגבוה בשדה מבין השורות המקובצות‪.‬‬
‫אם הנתונים של שורות שאמורות להיות מקובצות אינם זהים בשדה מסוים‪ ,‬ואם לא נקבע לגבי‬
‫שדה זה לפי מה לרכז (כלומר‪ ,‬איזה נתון יוצג בשורת הסיכום)‪ ,‬חשבשבת לא תקבץ את השורות‬
‫האלה לשורה אחת‪.‬‬
‫סיכום המסמך‬
‫בוחרים עריכה◄ סיכום מסמך כדי לקבוע את מיקום שורות הסיכום בצמוד לשורות הפריטים‬
‫(נייד) או בסוף הדף (קבוע)‪.‬‬
‫מראה ההדפסה‬
‫ניתן להגדיר כי במסמך מרובה דפים יופיע חלקו העליון של המסמך גם בדפי ההמשך‪ .‬מסמנים‬
‫אפשרות זו בתפריט בסעיף עריכה ◄ מראה ההדפסה ◄ הדפסת החלק העליון של‬
‫המסמך בדפי המשך‪.‬‬
‫תמונת רקע‬
‫בוחרים עריכה◄ תמונת רקע כדי לבחור קובץ שיודפס כתמונת רקע בפורמט ההדפסה‪.‬‬
‫הגדרות נוספות‬
‫הצגת שורות בסכום אפס‪ :‬מבטלים את הסימון על מנת שבמסמך הכולל שורות בסכום אפס‬
‫שורות אלו לא יודפסו‪ .‬בתעודת משלוח הכוללת שורות בסכום אפס שורות אלו יודפסו תמיד‪ ,‬אך‬
‫בחשבונית הסוגרת את תעודת המשלוח השורות יופיעו על המסך אך לא יודפסו‪.‬‬
‫מטריצה‪ :‬הסעיף הנוכחי רלוונטי לעסקים שמוכרים פריטי מטריצה‪ .‬עסקים אלה יכולים לבחור‬
‫בין שלוש שיטות ההדפסה הבאות‪:‬‬
‫מטריצה חד‪-‬מימדית‪:‬‬
‫המטריצה בתוך שורת הפריט – המטריצה תוצג בהמשך לשורה של הפריט (כל פריט יוצג‬
‫בשורה אחת)‪.‬‬
‫המטריצה לאחר שורת הפריט – המטריצה תודפס בשורה נוספת לאחר שורת הפריט‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫גם במטריצה דו‪-‬מימדית‪:‬‬
‫שורת פריט ללא מטריצה –– שורת הפריט תוצג ללא פירוט המטריצה‪.‬‬
‫שחזור מסמכים שנמחקו‬
‫חשבשבת שומרת את פורמטי ההדפסה שנמחקו בסל מחזור ייחודי לתוכנה‪ .‬לשחזור מסמכים‬
‫שנמחקו בוחרים בסרגל הכלים בסעיף כלים ◄ שחזור ובהמשך בוחרים את הקטגוריה ממנה‬
‫מעונינים לשחזר‪ .‬חשבשבת תציג את רשימת פורמטי ההדפסה שנמחקו‪:‬‬
‫לשחזור פורמט הדפסה יש לסמן את הפורמט הרצוי ולבחור בכפתור שחזר‪ .‬המסמך יתווסף‬
‫לרשימת המסמכים הקיימים בתוכנה‪.‬‬
‫ייבוא וייצוא פורמטי הדפסה‬
‫סעיף זה מאפשר להעביר פורמטי הדפסה מעמדה אחת שעובדת בתוכנת חשבשבת חלונות לעמדה‬
‫אחרת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברות בעלות מספר סניפים יכולות לעצב את פורמט ההדפסה בסניף אחד‪ ,‬לייצא‬
‫את תכנון הפורמטים השונים ולייבא את פורמט ההדפסה בסניפים האחרים‪.‬‬
‫לייצוא פורמט הדפסה‪ ,‬בוחרים בתפריט קובץ בסעיף יצוא‪ .‬חשבשבת תציג את החלון הבא‪:‬‬
‫קובץ חבילת ייצוא‪ :‬בסעיף זה קובעים היכן ייווצר קובץ הייצוא ואת שם הקובץ‪ .‬ניתן להיעזר‬
‫בכפתור מיקום לקביעת מחיצה שונה מברירת המחדל (מחיצת התוכנה)‪.‬‬
‫סימון מסמכים לייצוא‪ :‬בחלון זה התוכנה מציגה את רשימת פורמטי ההדפסה שנבנו בחברה‪.‬‬
‫מסמכי לוגו מסומנים בכוכבית‪ .‬יש לסמן את המסמכים שמעונינים לייצא‪ .‬לסימון כל הפורמטים‬
‫מסמנים בתחתית החלון את הסעיף סמן הכל‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫לשלוח בדואר אלקטרוני‪ :‬מסמנים סעיף זה אם מעונינים לשלוח את קובץ הייצוא באמצעות‬
‫דואר אלקטרוני (‪.)E-mail‬‬
‫לסיום ולהפעלה בוחרים בכפתור ייצוא‪.‬‬
‫לייבוא פורמט הדפסה‪ ,‬בוחרים בתפריט קובץ בסעיף ייבוא‪ .‬חשבשבת תציג את החלון הבא‪:‬‬
‫קובץ חבילת ייבוא‪ :‬בסעיף זה רושמים את המסלול ממנו יש לייבא את הקובץ המכיל את‬
‫פורמטי ההדפסה‪ .‬ניתן להיעזר בכפתור מיקום לאיתור הקובץ‪ .‬כברירת מחדל‪ ,‬סיומת הקובץ היא‪:‬‬
‫‪.cab‬‬
‫הצג מסמכים‪ :‬בוחרים בכפתור זה בכדי להציג את רשימת המסמכים הקיימים בקובץ הייבוא‪.‬‬
‫סימון מסמכים לייבוא‪ :‬סעיף זה רלוונטי רק אם בוחרים בכפתור הצג מסמכים‪ .‬התוכנה‬
‫מפרטת את פורמטי ההדפסה בקובץ‪ .‬יש לסמן את המסמכים שמעונינים לייבא‪ .‬לייבוא כל‬
‫הפורמטים מסמנים בתחתית החלון את הסעיף סמן הכל‪.‬‬
‫לסיום בוחרים בכפתור ייבוא‪.‬‬
‫מסמכים נוספים‬
‫בנוסף למסמכי שיווק (הזמנה‪ ,‬חשבונית וכד') ניתן לעצב את פורמט ההדפסה של מסמכים אחרים‪:‬‬
‫דוח ייצור‪ ,‬חיוב לפי חוזה‪ ,‬חיוב עבור שעות עבודה‪ ,‬חשבונית הכוללת מטריצה‪ ,‬מסמכים לרשתות‬
‫שיווק‪ ,‬כרטיס עבודה‪ ,‬קבלה וכו'‪.‬‬
‫עיצוב המסמכים הנוספים זהה לעיצוב מסמכי השיווק‪.‬‬
‫כמו לגבי מסמכי שיווק‪ ,‬גם לגבי המסמכים הנוספים‪ ,‬ניתן לעצב מספר פורמטים לאותו מסמך‪ ,‬ואז‬
‫יש לבחור את פורמט ברירת המחדל‪ .‬כדי לבחור את פורמט ברירת המחדל בוחרים בסעיף קובץ‬
‫◄ פתיחה (או בכפתור פתיחה בסרגל הכלים) כדי לפתוח את חלון פתיחת מסמך‪ ,‬ובחלון‬
‫שנפתח בוחרים מסמכים נוספים ובהמשך את סוג המסמך‪ .‬בחלקו התחתון של החלון תוצג‬
‫רשימה של הפורמטים השונים שתוכננו למסמך זה‪ .‬מסמנים את הריבוע שליד הפורמט שישמש‬
‫כברירת מחדל‪.‬‬
‫כאשר מעוניינים לשנות פורמט של מסמך מסוים‪ ,‬ולמסמך ישנם מספר פורמטים‪ ,‬התוכנה מציגה‬
‫את שמות הפורמטים השונים בחלקו התחתון של החלון‪ .‬מסמנים את שם הפורמט שמעונינים‬
‫לעדכן ומקישים אישור‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫מיזוג דואר‬
‫אם מעוניינים לתכנן מסמך ‪ Word‬שיצורף למסמך חשבשבת בעת ההפקה‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫באפשרות של צרוף קובץ‪ .‬המסמך המצורף יכול להיות מסמך אחיד‪ ,‬שהינו מסמך ‪,Word‬‬
‫‪,Excel‬וכו' הכולל טקסט ו‪ /‬או תמונות‪ ,‬לדוגמה קטלוג מוצרים חדש‪ .‬אפשר גם לצרף מכתב‬
‫ממוזג כדוגמת כתב אחריות על מוצר שנקנה בחשבונית המופקת‪ .‬כתב האחריות יכלול את פרטי‬
‫הקונה והמכשיר כפי שנרשמו במאגר הנתונים של חשבשבת‪.‬‬
‫יצירת מסמך ‪ Word‬ממוזג‬
‫ליצירת מסמך ממוזג יש לפתוח את תוכנת ה‪ Word -‬ולבחור באפשרות מיזוג דואר מתוך תפריט‬
‫הכלים‪.‬‬
‫הקישור לבסיס הנתונים של חשבשבת מתבצע באמצעות תוכנת‪ MsQuery‬המאפשרת קבלת‬
‫נתונים חיצוניים ל ‪ Word‬ממאגרי מידע שונים הקיימים‪ ,‬כגון‪ :‬קבצי ‪ , TEXT‬מסדי נתונים מסוג‬
‫‪ ,SQL, ACCESS, ORACLE‬הקישור נעשה דרך ‪.ODBC‬‬
‫מקשרים את המסמך למאגר הנתונים של חשבשבת בעזרת ה‪( MSQuery -‬בוחרים ב‬
‫‪ WizCount‬ברשימת ה‪ )ODBC -‬ובוחרים את השדות שנתוניהם יוצגו במסמך‪.‬‬
‫גודל השאילתה ב ‪ MSQuery‬מוגבל ל‪ 255-‬תווים‪ .‬חובה לקשר את השדה ‪ ID‬בטבלת ‪Stock‬‬
‫בכדי שחשבשבת תוכל לקשר בין המסמך הממוזג למסמך המופק בחשבשבת‪.‬‬
‫מעצבים את המסמך ב ‪ ,Word‬שותלים השדות המקושרים לחשבשבת ושומרים‪.‬‬
‫את המסמך יש למקם במחיצת הדוחות‪ ,‬כפי שהוגדרה בעת ההתקנה‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫פרק ‪ :12‬מסמכי שיווק ורכש‬
‫חשבשבת מפיקה את כל המסמכים הדרושים לפעילותו של העסק‪ .‬המסך הנוכחי מיועד להפקת‬
‫מסמכי השיווק והרכש‪ :‬הצעת מחיר‪ ,‬הזמנה‪ ,‬תעודת משלוח‪ ,‬חשבון עסקה וחשבונית מס‪ .‬הסברים‬
‫על מסמכים נוספים (קבלה‪ ,‬דוח יצור‪ ,‬כרטיס עבודה וכד') ניתן למצוא במסכים המתאימים‪.‬‬
‫ניתן להפיק מסמך אחד על סמך מסמך אחר‪ .‬לדוגמה‪ :‬מפיקים הצעות מחיר‪ ,‬לאחר מכן הופכים‬
‫חלק מהן (או את כולן) להזמנות לקוח‪ ,‬לאחר מכן הופכים חלק מהן (או את כולן) לתעודות משלוח‪,‬‬
‫ולבסוף מפיקים חשבונית מס‪ .‬כמובן‪ ,‬ניתן לדלג על שלבים‪ .‬לדוגמה‪ :‬מפיקים הזמנה וסוגרים אותה‬
‫באמצעות חשבונית מס‪.‬‬
‫מסמכי שיווק לעומת מסמכי רכש‪ :‬המסמכים שלעיל מוצגים בשני תפריטים – פעם אחת בתפריט‬
‫מסמכי שיווק ופעם נוספת בתפריט מסמכי רכש‪ .‬לדוגמה‪ :‬כאשר מוכרים ללקוח‪ ,‬מפיקים חשבונית‬
‫מס‪ ,‬וכאשר מקבלים חשבונית מספק‪ ,‬מפיקים חשבונית רכש‪( .‬חשבונית הרכש היא העתק של‬
‫החשבונית שהתקבלה מהספק)‪.‬‬
‫מסמכי סוכן‪ :‬כאשר מפיקים מסמכים ללקוחות‪ ,‬הספרור של המסמכים "הזמנה" "תעודת משלוח"‬
‫ו‪" -‬חשבונית" הוא קשיח‪ .‬ישנם עסקים שמפיקים מסמכים אלה בספר ידני או באמצעות מסופון‪,‬‬
‫ומעוניינים להעתיק אותם למחשב‪ .‬ההעתקים למחשב הם מסמכי סוכן – הזמנת סוכן‪ ,‬תעודת‬
‫משלוח סוכן וחשבונית סוכן‪ .‬הספרור של מסמכים אלה מועתק מהמסמכים המקוריים‪ ,‬וההדפסה‬
‫שלהם אינה כוללת את המילה "מקור"‪.‬‬
‫חשבונית מס שיריון היא חשבונית מס לכל דבר‪ .‬אולם בניגוד לחשבונית מס "רגילה" שמופקת‬
‫לאחר אספקת הסחורה ללקוח‪ ,‬חשבונית זו מופקת לפני מועד האספקה‪ .‬הסחורה משוריינת ללקוח‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬סיטונאי חומרי בניין מוכר צינורות לקבלן‪ ,‬אך (כדי לחסוך עלויות הובלה) הקבלן מבקש‬
‫שהאספקה תידחה למועד מאוחר יותר‪ .‬בעת האספקה מפיקים תעודת משלוח שסוגרת את חשבונית‬
‫מס השריון‪.‬‬
‫חשבונית מס ריכוז מיועדת לעסקים שבמשך החודש מפיקים תעודות משלוח ללקוחות‪ ,‬ובסוף‬
‫החודש מעוניינים להפיק בריצת מחשב אחת את כל חשבוניות המס לכל הלקוחות‪.‬‬
‫חשבון עסקה מיועד לעסקים העובדים על בסיס מזומן‪.‬‬
‫תפריט רשתות שיווק כולל את המסמכים המיועדים לרשתות השיווק שופרסל‪ ,‬הריבוע הכחול‬
‫וכד'‪ .‬המסמכים מופקים בפורמט הנדרש ע"י רשתות אלה‪ ,‬כולל הפקת הקבצים על דיסקט‪.‬‬
‫תפריט ייצוא כולל את המסמכים שמפיקים כאשר שולחים סחורה לחו"ל (הזמנת יצוא‪ ,‬תעודת‬
‫משלוח יצוא וחשבון יצוא)‪ .‬חשבון היצוא כולל גם ‪.Packing list‬‬
‫תפריט יבוא כולל את המסמכים שמפיקים בעת יבוא סחורה מחו"ל – הזמנה לספק בחו"ל‪ ,‬תעודת‬
‫משלוח יבוא‪ ,‬כניסה ישירה מיבוא‪ ,‬כניסה למחסן ערובה‪ ,‬שחרור ממחסן ערובה וחישוב עלויות‬
‫היבוא‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫שיטת העבודה במרבית המסמכים שלעיל היא כמעט זהה‪ .‬מטעמי נוחיות‪ ,‬בשורות הבאות יוצגו‬
‫הסברים לגבי הפקת חשבונית מס‪ ,‬אך הסברים אלה חלים לגבי כלל המסמכים‪.‬‬
‫לפני שמפיקים מסמכים יש לעבור למערכת ההגדרות ולקבוע את הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ספרור התחלתי של המסמכים (לדוגמה‪ :‬באיזה מספר יתחיל הספרור הקשיח של‬
‫חשבונית מס)‪.‬‬
‫‪ .2‬סוגי התנועה של המסמכים (לדוגמה‪ :‬אילו כרטיסי חשבון יש לזכות בעת הפקת‬
‫חשבונית)‪.‬‬
‫‪ .3‬פורמט ההדפסה של המסמכים – אילו טורים ואיזה טקסט יודפסו בכל מסמך‪.‬‬
‫חלקו העליון של המסמך‬
‫בחלקה העליון של החשבונית (או מסמך אחר)‪ ,‬בוחרים את מסמך העבודה ורושמים את פרטי‬
‫הלקוח (או הספק)‪.‬‬
‫לפתיחת מסמך חדש בוחרים בכפתור חדש (מתוך שורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪.‬‬
‫סוג המסמך‪ :‬בשדה זה בוחרים איזה מסמך להפיק – חשבונית מס‪ ,‬תעודת משלוח‪ ,‬הזמנה וכד'‪.‬‬
‫כברירת מחדל‪ ,‬חשבשבת מציגה את סוג המסמך שנבחר מתפריט המסמכים‪ .‬אם מעוניינים להפיק‬
‫מסמך אחר‪ ,‬לוחצים על החץ ובוחרים את המסמך המתאים‪ .‬ניתן לעבור למסמך אחר גם באמצעות‬
‫התפריט‪.‬‬
‫מפתח חשבון‪ :‬מפתח החשבון של הלקוח (או הספק)‪ .‬ניתן לאתר את כרטיס החשבון באמצעות‬
‫הקשה על ‪ F7‬או באמצעות בחירה בסעיף חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫שם חשבון ‪ /‬כתובת‪ :‬פרטי הלקוח או הספק (שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬עיר) כפי שנרשמו בכרטיס החשבון‪.‬‬
‫ניתן לשנות את הנתונים‪ .‬השינוי תקף למסמך הנוכחי בלבד (ואינו מעדכן את כרטיס החשבון)‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :‬מספר המסמך נקבע באופן סופי רק בעת הפקת המסמך‪ .‬המספר המופיע כעת על המסך‬
‫יהיה מספר החשבונית אלא אם כן תחנה אחרת תפיק חשבונית קודם לכן‪ ,‬או אם המסמך ישמר‬
‫במאגר זמני ובינתיים יופקו מסמכים אחרים‪( .‬יתרון נוסף של שיטה זו – אין צורך לבטל מסמכים‬
‫שנשארו במאגר זמני)‪ .‬הספרור ההתחלתי נקבע במסך הגדרות מלאי‪ .‬במסמכים בעלי ספרור לא‬
‫קשיח האסמכתא נקבעת בעת פתיחת המסמך ולא משתנה בעת ההפקה‪.‬‬
‫מספר מזהה‪ :‬המספר המופיע במסך מתחת לשדה אסמכתא‪ .‬מספר זה נקבע בעת פתיחת המסמך‬
‫ואינו משתנה בעת ההפקה‪ .‬לכן‪ ,‬נוח להשתמש במספר זה כאשר מאתרים מסמכים‪ .‬בעת הפקת‬
‫המסמך התוכנה מדפיסה את המספר המזהה בנוסף למספר האסמכתא‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫ע‪.‬מ‪ /‬ת‪.‬ז‪ :‬על פי התקנות החדשות לגבי הדיווחים למע"מ יש להדפיס את מספר העוסק (או תעודת‬
‫זהות או דרכון) של הלקוח בכל החשבוניות שמפיקים ללקוחות‪ ,‬למעט חשבוניות ללקוחות‬
‫מזדמנים (שאינם מעוניינים לקזז מע"מ תשומות)‪ ,‬ובתנאי שסכום החשבונית לפני מע"מ אינו עולה‬
‫על ‪ .₪ 5,000‬עסקים לא יוכלו לדרוש קיזוז מע"מ תשומות‪ ,‬אם מספר העוסק שלהם לא יודפס על‬
‫החשבונית שהם מקבלים‪.‬‬
‫תאריך‪ :‬תאריך הפקת המסמך‪ .‬אם המסמך טרם הופק‪ ,‬התוכנה מציגה בחלון זה את תאריך‬
‫המערכת‪.‬‬
‫מחסן ‪ /‬סוכן‪ :‬בסעיפים אלו אפשר לרשום את מספר המחסן ואת מספר הסוכן‪( .‬ניתן לעדכן את‬
‫מספר המחסן ואת מספר הסוכן בכל שורת פריט‪ .‬אולם אם רושמים אותם מראש בשדות אלה‪,‬‬
‫התוכנה מעדכנת אותם כברירת מחדל בכל השורות שרושמים בהמשך‪ .‬לחילופין ניתן לעדכן את‬
‫המחסן והסוכן בשורות פריטים בעזרת בסעיף עדכון שורות קיימות בלשונית ברירות מחדל)‪.‬‬
‫קובץ זמני וקובץ קבוע‬
‫חשבשבת שומרת את הנתונים בקובץ על הדיסק מייד עם רישומם (ולכן‪ ,‬אם המחשב מפסיק את‬
‫פעילותו כתוצאה מהפסקת חשמל או מסיבה אחרת‪ ,‬הנתונים לא נמחקים)‪ .‬אולם כל עוד לא בוחרים‬
‫בכפתור הפקה‪ ,‬החשבונית היא במעמד טיוטה – ניתן לשנות ולעדכן אותה ללא הגבלה‪ .‬בשלב זה‬
‫החשבונית נמצאת בקובץ זמני‪ .‬לאחר ההפקה החשבונית עוברת לקובץ הקבוע‪.‬‬
‫כדי לפתוח חשבונית הנמצאת בקובץ זמני‪ ,‬בוחרים בכפתור רשימה‪ .‬חשבשבת תפתח חלון‬
‫המפרט את כל החשבוניות שנמצאות בקובץ זמני‪ .‬בחלון זה בוחרים את החשבונית המבוקשת‪ .‬כדי‬
‫לצפות בחשבוניות שהופקו בוחרים בכפתור קובץ קבוע‪ .‬חשבשבת תפתח חלון שבו קובעים את‬
‫חתך החשבוניות‪ .‬לאחר בחירת החתך החשבוניות יוצגו זו אחר זו‪.‬‬
‫החלק המרכזי ‪ -‬שורות הפריטים‬
‫בחלקו האמצעי של המסך מוצגות שורות הפריטים‪ .‬בשורות אלה רושמים את הפריטים שמוכרים‬
‫ללקוח‪ .‬שורות אלו יודפסו בחלקה המרכזי של החשבונית‪.‬‬
‫מספר‪ :‬המספר הסידורי של השורה במסמך‪ .‬ניתן לקבוע כי סדר השורות בהדפסה יהיה שונה‪.‬‬
‫(הסבר ניתן למצוא בפרק מחולל המסמכים)‬
‫מפתח פריט‪ :‬קוד הזיהוי של הפריט‪ .‬אם לא זוכרים את מפתח הפריט ניתן לבחור בסעיף חיפוש‬
‫מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‪ .‬כמו כן ניתן לקרוא את מפתח הפריט באמצעות קורא בר‪-‬קוד או‬
‫לשלוף אותו באמצעות מספר חליפי (ראה הסברים בהמשך)‪.‬‬
‫שם פריט‪ :‬לאחר שמקישים את מפתח הפריט חשבשבת שולפת את שם הפריט‪ .‬ניתן לתקן את‬
‫הכיתוב‪ .‬התיקון יהיה בתוקף בחשבונית הנוכחית (ולא יעדכן את רשומת הפריט)‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫כמות‪ :‬הכמות למכירה‪ .‬לא ניתן לרשום כמות ‪ 0‬אולם ניתן לרשום כמות שלילית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כמות‬
‫שהוחזרה‪ ,‬כאשר ההחזרה נרשמת באמצעות חשבונית (ולא באמצעות זיכוי)‪ .‬אם הפריט הוא בעל‬
‫מאפיינים ייחודיים (לדוגמה פריט בעל מספר טבוע)‪ ,‬התוכנה פותחת חלון נוסף (ראה הסברים‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫מחיר‪ :‬מחיר ליחידה‪ .‬המחיר נשלף באופן הבא‪ :‬אם מפיקים את המסמך כנגד מסמך אחר‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫כנגד הזמנה‪ ,‬המחיר נשלף מההזמנה (הסבר מפורט בנושא זה ראה בהמשך)‪ .‬אם המסמך אינו מופק‬
‫על סמך מסמך אחר‪ ,‬חשבשבת בודקת אם הוגדרו ללקוח מחירים מיוחדים‪ ,‬ואם כן – שולפת את‬
‫המחיר המתאים ללקוח ולכמות‪( .‬זו הסיבה לכך שהמחיר נשלף רק לאחר שמעדכנים את הכמות)‪.‬‬
‫אם לא הוגדרו מחירים מיוחדים‪ ,‬חשבשבת ממשיכה לשלב הבא ובודקת האם הוגדרה לפריט הנחת‬
‫מבצע ובנוסף‪ ,‬האם הוגדרו ללקוח הנחות לפי קבוצות פריטים‪ .‬אם כן – היא שולפת את המחירון‬
‫ואת ‪ %‬ההנחה לפי הגדרות אלה (פרטים נוספים על המחירים המיוחדים ועל ההנחות לפי קבוצות‬
‫פריטים – ראה פרק פריטים)‪ .‬לבסוף‪ ,‬אם אף לא אחת מהשיטות שלעיל חלה על הלקוח‪ ,‬התוכנה‬
‫שולפת את מחיר המחירון‪ .‬ניתן לתקן את המחיר‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬שאם יוחלף החשבון בחשבונית לאחר הקלדת הפריטים‪ ,‬יישלף המחיר בהתאם לחשבון‬
‫החדש‪.‬‬
‫מטבע ‪ /‬שער‪ :‬המטבע של המחיר (כפי שנקבע במחירון שחל לגבי הלקוח) והשער של המטבע‪.‬‬
‫ניתן לשנות את המטבע ואת השער‪.‬‬
‫‪ %‬הנחה‪ % :‬ההנחה בשורת הפריט הנוכחית‪ .‬כאשר מגדירים לפריט ‪ %‬הנחת מבצע או כאשר‬
‫קובעים ללקוח ‪ %‬הנחה במחירים מיוחדים או ‪ %‬הנחה לפי קבוצות פריטים‪ ,‬הנחה זו נשלפת‬
‫אוטומטית‪ .‬ניתן לשנות את ‪ %‬ההנחה‪.‬‬
‫סהכ‪ :‬הסכום הכולל של השורה‪ .‬הסכום מופיע נטו (בהתחשב ב‪ % -‬ההנחה בשורה)‪ .‬כאשר המחיר‬
‫ליחידה הוא במט"ח‪ ,‬חשבשבת מציגה את הסה"כ של אותה שורה בשקלים (למעט מסמכי ייצוא‬
‫ויבוא‪ ,‬בהם הסה"כ הוא לפי המטבע שנקבע למסמך)‪ .‬ניתן לתקן את הסכום המוצג בטור סה"כ‬
‫(לדוגמה‪ ,‬כאשר רוצים לעגל את הסכום)‪ .‬בעקבות התיקון חשבשבת תציג חלון בו בוחרים איזה‬
‫שדה יש לתקן כדי שהסכום בטור סה"כ יחושב כהלכה‪ .‬האפשרויות הן‪ :‬תיקון המחיר‪ ,‬תיקון ‪%‬‬
‫ההנחה‪ ,‬תיקון השער (כאשר המחיר אינו בשקלים)‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם בוחרים לתקן את שדה מחיר‪,‬‬
‫חשבשבת תשנה את המחיר‪ ,‬כך שלאחר התיקון המכפלה של המחיר‪ ,‬הכמות‪ % ,‬ההנחה והשער‬
‫תתאים לסכום הכולל‪.‬‬
‫שימוש בהגדרות הגיליון הדינמי מאפשר להסתיר או להוסיף טורי נתונים כגון מספרי אצווה‬
‫ומספרים טבועים‪ ,‬שער מטבע או אריזות‪ ,‬ולשנות את הסדר לפיו יוצגו הפריטים על המסך‪.‬‬
‫בכדי לפתוח את תפריט הגיליון הדינמי לוחצים על החץ בפינה הימנית עליונה של הגיליון‪.‬‬
‫התפריט כולל את הסעיפים‪:‬‬
‫סרגל איתור – איתור רשומות בגיליון דינמי‪.‬‬
‫מיקום הסמן בשורה חדשה ‪ - F8‬הסמן יעבור אל הטור הראשון של שורה חדשה בגיליון‪.‬‬
‫מעבר מגיליון ‪ -‬הסמן יעבור אל שדה שמחוץ לגיליון‪.‬‬
‫הגדרות גיליון דינמי – פתיחת מסך הגדרות גיליון דינמי‪.‬‬
‫למחיקת שורה עוברים לשורה שמעונינים למחוק ובוחרים בסעיף מחיקת שורה מתוך תפריט‬
‫הלחצן הימני של העכבר בטור מספר‪ .‬למחיקת המסמך כולו בוחרים בכפתור מחיקה (בשורת‬
‫הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫תפריט הלחצן הימני בעכבר‪ ,‬כאשר הסמן נמצא בטור מספר כולל גם את הסעיפים‪:‬‬
‫העתקת שורה‪ :‬עומדים עם הסמן על השורה אותה רוצים להעתיק ובוחרים בסעיף העתקת‬
‫שורה‪.‬‬
‫ביטול יתרה לאספקה ‪ :‬הסעיף פעיל בהזמנות והצעות מחיר במאגר הקבוע בלבד‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש בסעיף זה במקום בסעיף ביטול יתרה לאספקה בתפריט הפעולות הנוספות‪.‬‬
‫הוספת שורה מעל ‪ /‬מתחת ‪ :‬בחירה בסעיף זה תפתח שורה חדשה מעל ‪ /‬מתחת לשורה בה‬
‫נמצא הסמן‪ .‬לאחר הבחירה בסעיף זה יפתח חלון בו יש להקליד את מפתח הפריט והכמות‪.‬‬
‫סעיפים אלו פעילים כל עוד בהגדרות חברה◄ הגדרות מלאי ◄ הגדרות כלליות‪-‬המשך‬
‫לא סומן הסעיף כמות ‪ 1‬כברירת מחדל‪.‬‬
‫פריט הערה‪ -‬פריט הערה משמש לרישום הערות או מלל נוסף בשורות הפריטים‪ .‬כדי להוסיף‬
‫הערה מקישים בשדה מפתח הפריט את הסימן * (כוכבית)‪ .‬הכוכבית היא סימן שמור של התוכנה‪,‬‬
‫וכאשר חשבשבת מזהה סימן זה היא מאפשרת לרשום טקסט חופשי בשדה שם פריט מבלי לציין‬
‫כמות ומחיר ליחידה‪.‬‬
‫ניתן להוסיף במסמך מספר שורות הערה ללא הגבלה‪ .‬כמו כן ניתן לרשום הערות בתחתית המסמך‪.‬‬
‫ניתן להציג את נתוני הפריט בהדפסה במספר שורות‪ .‬לשינוי פורמט ההדפסה והוספת שדות נוספים‬
‫ושורות נוספות ראה פרק מחולל מסמכים‪.‬‬
‫החלק התחתון של המסמך‬
‫בחלקו התחתון של המסך מוצגים הנתונים שיודפסו בתחתית החשבונית‪.‬‬
‫הערות‪ :‬הערות כלליות‪ .‬לדוגמה‪ :‬הפרויקט אליו נשלחה הסחורה‪ .‬שורה זו מועתקת לשדה פרטים‬
‫בפקודת היומן‪.‬‬
‫מתחת לשדה הערות מוצג הסטטוס של המסך‪ .‬האפשרויות הן‪ :‬המסמך טרם הופק‪ ,‬המסמך הופק‪,‬‬
‫המסמך תוקן וטרם הופק‪.‬‬
‫אם הוגדרה בכרטיס החשבון הערה למסמכי שיווק היא תוצג מעל שורת ההערות‪( .‬בדוגמה‬
‫לעיל‪" :‬מכירה במזומן או בכרטיס אשראי בלבד!")‬
‫ס‪ .‬כמות‪ :‬סיכום הכמויות של כל הפריטים הרשומים במסמך‪.‬‬
‫ס‪ .‬אריזות‪ :‬סיכום כמות האריזות של כל הפריטים הרשומים במסמך‪.‬‬
‫סה"כ‪ :‬הסכום הכולל של המסמך – בשקלים (למעט מסמכי יצוא ויבוא)‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫הנחה‪ % :‬ההנחה הכללית וסכום ההנחה‪ .‬הנחה זו היא על הסכום הכולל של החשבונית לפני‬
‫מע"מ (לדוגמה‪ :‬הנחה עבור תשלום במזומן)‪ ,‬והיא בנוסף להנחה שנרשמה בשורות הפריטים‪ .‬ניתן‬
‫לקבוע הנחה כללית בכרטיס החשבון של הלקוח (ואז חשבשבת שולפת את ההנחה כברירת מחדל)‪.‬‬
‫סה"כ לפני מע"מ‪ :‬סכום נטו (לאחר הנחה) לא כולל מע"מ‪.‬‬
‫מע"מ‪ % :‬המע"מ וסכום המע"מ‪.‬‬
‫סה"כ‪ :‬סה"כ לתשלום לאחר הנחה כולל מע"מ‪ .‬ניתן לתקן סכום זה (לדוגמה כדי לעגל את‬
‫הסכום)‪ .‬חשבשבת תתקן את סכום ההנחה כך שחישוב הסכום הכולל יהיה מדויק‪.‬‬
‫הגדרת שיטת העיגול במסמכים נקבעת במסך הגדרות חברה ◄ הגדרות מלאי ◄ הגדרות‬
‫כלליות אולם ניתן לקבוע שיטת העיגול לפי סוג המסמך במסך הגדרות חברה ◄ הגדרות‬
‫מלאי ◄ הדפסת מסמכים בטור שיטת עיגול‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן לקבוע שיטת עיגול לפי כרטיס החשבון במסך כרטיס החשבון ◄ נתוני שיווק‬
‫ורכש‪.‬‬
‫שיטת העיגול נקבעת על פי המוגדר לחשבון‪ .‬אם לא הוגדרה שיטת עיגול לחשבון תשלף שיטת‬
‫העיגול למסמך‪ ,‬ואם גם זו לא הוגדרה‪ ,‬תלקח ההגדרה מהגדרות חברה ◄ הגדרות מלאי‪.‬‬
‫בהתאם לתקנות חדשות לגבי הדיווחים למע"מ אין להפיק מסמכים עם סכום מינוס‪ .‬אם רוצים‬
‫לבטל חשבונית‪ ,‬יש להפיק חשבונית זיכוי‪ .‬בתוך החשבונית עצמה מותר לרשום שורות במינוס‪,‬‬
‫למעט במקרים בהם החשבונית כוללת גם פריטים שחייבים במע"מ וגם פריטים עם מע"מ בשיעור‬
‫אפס (פירות וירקות)‪.‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫תפריט הפעולות הנוספות כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫הדפסות‬
‫באמצעות סעיף זה ניתן לבחור בין אפשרויות ההדפסה הבאות‪:‬‬
‫הדפסת טיוטה‪ :‬הדפסת טיוטה של המסמך‪ .‬על גבי המסמך מודפסת המילה‪ :‬טיוטה‪.‬‬
‫הדפסת העתק משוחזר‪ :‬הדפסת העתק של מסמך שהופק בעבר‪ .‬ע"ג המסמך יודפסו המילים‪:‬‬
‫העתק משוחזר‪.‬‬
‫הדפסת העתק משוחזר בפורמט אחר‪ :‬הדפסת העתק התוכן של מסמך שהופק בעבר‪ ,‬אולם‬
‫בשינוי פורמט‪ .‬לדוגמה‪ :‬הודפסה תעודת משלוח בה מפורטים מחירי הפריטים‪ ,‬וכעת מעוניינים‬
‫להדפיס העתק בפורמט שאינו כולל את המחירים‪.‬‬
‫ניתן להדפיס את ההעתק המשוחזר למסך‪ ,‬למדפסת או לשלוח את העתק המסמך ב‪E-mail -‬‬
‫בפורמט קובץ מסוג קובץ ‪ :PDF‬קובץ זה ניתן לפתיחה באמצעות תוכנת ‪,Acrobat Reader‬‬
‫(תוכנה זו מחולקת חינם וניתנת להורדה מהאינטרנט)‪ .‬הקובץ אינו ניתן לשינוי ע"י מי שמקבל‬
‫אותו (בניגוד לקובץ מעבד תמלילים או תמונה)‪.‬‬
‫בהדפסת העתק של מסמכים הכוללים תשלום בכרטיס אשראי ניתן לסמן את הסעיף הדפסה ללא‬
‫ספח אשראי‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫הדפסת העתק משוחזר ת‪.‬משלוח רשתות שיווק‪ :‬לרשתות השיווק פורמט הדפסה ייחודי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הדפסת העתקים לתעודות משלוח שיצאו לרשתות השיווק מבצעים מסעיף זה‪.‬‬
‫הדפסת העתקים משוחזרים ברצף‪ :‬בוחרים באפשרות זו בכדי להדפיס ברצף העתקים של‬
‫מסמכים משוחזרים (לדוגמה‪ :‬לפני הפקת חשבונית ריכוז ניתן להדפיס את כל תעודות המשלוח‬
‫הרלוונטיות)‪.‬‬
‫מחירונים‬
‫סעיף זה כולל את סעיפי המשנה הבאים‪ ,‬המאפשרים לראות מחירים נוספים של הפריט‪ .‬ניתן‬
‫לשלוף כל אחד ממחירים אלה באמצעות הקלקה כפולה (‪:)double-click‬‬
‫מחירונים קודמים ללקוח‪ :‬חשבשבת פותחת חלון שבו מפורטים המחירונים הקודמים ללקוח‬
‫כפי שנקבעו באמצעות סעיף הנחות ועמלות (הנחות לקבוצות פריטים)‪ .‬לגבי כל מחיר התוכנה‬
‫מפרטת את תאריך תחילת תוקף (התאריך בו המחיר נכנס לתוקף)‪.‬‬
‫כל מחירוני הפריט‪ :‬פירוט של כל המחירים של הפריט (כולל מחיר קנייה אחרון וכד')‪.‬‬
‫מחירים אחרונים במסמכים‪ :‬המחירים האחרונים שנרשמו ללקוח (או לספק) במסמכי השיווק‬
‫והרכש‪.‬‬
‫שליפה מחדש של המחיר‪ :‬משתמשים בסעיף זה אם שינו את המחיר במסמך‪ ,‬ומעוניינים לחזור‬
‫למחירו המקורי‪.‬‬
‫רווח לפריט‬
‫כאשר בוחרים בסעיף זה התוכנה פותחת חלון נוסף שבו מחושב הרווח לפריט‪ .‬ניתן לחשב את‬
‫הרווח יחסית למחיר הקניה האחרון (המחיר שנרשם באמצעות מסמך הרכש האחרון)‪ ,‬יחסית‬
‫למחיר ערך מלאי (המחיר שחושב ונשתל ברשומת הפריט בעת הפקת דוח חישוב ערך מלאי) או‬
‫יחסית למחיר עלות היצור‪ .‬בוחרים את מחירון העלות (מחיר הקניה האחרון או מחיר ערך מלאי או‬
‫מחיר עלות יצור) ולאחר מכן בוחרים בכפתור רווח לעסקה כדי לחשב את הרווח לכל השורות‬
‫במסמך‪ ,‬או בכפתור רווח לשורה לחישוב הרווח לפריט בשורה (הפריט המוצג בשורה העליונה‬
‫של החלון)‪ .‬התוכנה מציגה את הרווח בשקלים ובאחוזים‪.‬‬
‫יתרות במחסנים‬
‫בסעיף זה חשבשבת מציגה את יתרת הכמות של הפריט בכל אחד מהמחסנים (ובכולם יחד)‪.‬‬
‫פריטים חליפיים‬
‫בוחרים בסעיף זה כדי לראות את הפריטים החליפיים של הפריט‪ ,‬ואת הכמות במלאי מכל פריט‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬לקוח מעוניין לרכוש מסנן מנוע של יצרן א'‪ ,‬אך פריט זה חסר במלאי‪ .‬בוחרים בסעיף‬
‫הנוכחי כדי לראות אילו פריטים חליפיים (מסנני מנוע של יצרנים אחרים שזהים לפריט שחסר)‬
‫נמצאים במלאי‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫צפייה במסמכים קשורים‬
‫ניתן להפיק מסמך אחד על סמך מסמך אחר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להפיק תעודת משלוח על סמך הזמנה‪.‬‬
‫בדוגמה זו ההזמנה היא מסמך הבסיס ותעודת המשלוח היא מסמך האב (מסמך האב סוגר את‬
‫מסמך הבסיס)‪ .‬לאחר מכן ניתן להפיק חשבונית על סמך תעודת המשלוח‪ ,‬ואז החשבונית היא‬
‫מסמך האב‪ ,‬ותעודת המשלוח היא מסמך הבסיס‪ .‬הקשר בין המסמכים נשמר הן כאשר המסמך‬
‫במאגר זמני והן כאשר הוא בקובץ הקבוע‪ .‬בכל עת ניתן לגשת ממסמך הבסיס למסמך האב ולהפך‪.‬‬
‫באמצעות סעיף זה עוברים ממסמכי הבסיס למסמכי האב ולהפך‪( .‬פרטים נוספים על הפקת מסמך‬
‫על סמך מסמך אחר – ראה בהמשך)‪.‬‬
‫צפייה במסמך בסיס לשורה‪ :‬מסמך הבסיס עליו מבוססת שורת הפריט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר‬
‫נמצאים בחשבונית מס בוחרים בכפתור זה בכדי להציג את תעודת המשלוח שנסגרה ע"י חשבונית‬
‫המס‪.‬‬
‫צפייה במסמך אב לשורה‪ :‬המסמך הסוגר את שורת הפריט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר נמצאים במסמך‬
‫הזמנה בוחרים בכפתור זה בכדי להציג את חשבונית המס שסגרה את השורה הנוכחית בהזמנה‪.‬‬
‫הזמנות‬
‫בסעיף זה חשבשבת מציגה תפריט המשך הכולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫הזמנות פתוחות לפריט‪ :‬רשימת כל ההזמנות לפריט שהופקו וטרם סופקו‪.‬‬
‫ביטול יתרה לאספקה בהזמנות ‪ /‬בהצעת מחיר‪ :‬יתרה לאספקה היא הכמות שטרם סופקה‬
‫ללקוח‪ .‬בוחרים בסעיפים אלה על מנת לאפס את היתרה לאספקה‪ .‬בוחרים את חתך הרצוי ומסמנים‬
‫את סוג ההזמנה ‪/‬הצעת מחיר‪ .‬לסיום בוחרים הפקה‪.‬‬
‫בכדי לבטל יתרה לאספקה רק של פריט מסוים בהזמנה ניתן גם לסמן הפריט בשורות הפריטים‬
‫ולבחור בסעיף ביטול יתרה לאספקה בתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר בטור מספר‪.‬‬
‫חיפוש פריט לפי חליפי‬
‫לכל פריט יכולים להיות כמה מספרים חליפיים (מספרים של הספק או של הלקוח)‪ .‬באמצעות‬
‫הסעיף הנוכחי ניתן לאתר את מפתח הפריט בחשבשבת על פי המספר החליפי של הפריט (אצל‬
‫לקוח או ספק מסוים)‪ .‬התוכנה מציגה את רשימת הפריטים (בעסק) להם הוגדר המספר החליפי אצל‬
‫הספק או הלקוח (הרשום בשורת מפתח חשבון)‪.‬‬
‫עיגול לשקלים‬
‫כאשר בוחרים בסעיף זה חשבשבת מעגלת את סכום המסמך לשקלים (ללא אגורות)‪ .‬עיגול המסמך‬
‫יבוא לידי ביטוי בשדות‪ :‬סכום ההנחה הכללית ו‪ % -‬ההנחה הכללית‪( .‬אם כתוצאה מהעיגול יש‬
‫להגדיל את סכום המכירה בכמה אגורות‪ ,‬חשבשבת תציג ‪ %‬הנחה במינוס)‪ .‬במסמך המודפס‬
‫חשבשבת לא תדפיס את המילה "הנחה" אלא "עיגול"‪.‬‬
‫פעולת העיגול לשקלים לא תתבצע אם שיטת העיגול שנקבעה למסמך ‪ /‬לחשבון מחייבת עיגול‬
‫לעשרות שקלים‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫מע"מ‬
‫הוספת ‪/‬ביטול מע"מ‪ :‬מחירי הפריטים הם ללא מע"מ‪ .‬חשבשבת מוסיפה את המע"מ בחלקו‬
‫התחתון של המסמך בהתאם לאחוז המע"מ שנרשם במסך הגדרות חברה‪ ,‬אלא אם כן הלקוח או‬
‫הספק הוגדר כפטור ממע"מ‪ .‬אם חלה טעות בהגדרת הלקוח כפטור או כחייב במע"מ‪ ,‬בוחרים‬
‫בסעיפים הנוכחים‪( .‬לפני ביטול מע"מ יש לוודא שהוגדר סוג תנועה עבור מכירות פטורות ממע"מ)‪.‬‬
‫שינוי מע"מ‪ :‬סעיף זה מאפשר לשנות את אחוז המע"מ במסמך מבלי לשנות את אחוז המע"מ‬
‫המוגדר בהגדרות החברה‪ .‬יש לרשום סוג תנועה מתאים לאחוז המע"מ שנרשם בחלון‪ .‬בכדי לחפש‬
‫סוג תנועה יש להקיש ‪ F7‬או לבחור בסעיף חיפוש בתפריט הלחצן הימני בעכבר בשדה סוג‬
‫תנועה חייב במע"מ‪.‬‬
‫פרוט אריזות‬
‫לכל מסמך ניתן לצרף דף ‪ Packing List‬המפרט את מספר האריזות ואת תכולתה של כל אריזה‪.‬‬
‫בחלקו התחתון של המסך רושמים את הפריטים ואת האריזות‪ .‬ניתן להעתיק את כל הפריטים‬
‫מהחשבונית באמצעות סעיף העתקת שורות הפריטים בתפריט פעולות נוספות‪.‬‬
‫העמסה‬
‫באמצעות סעיף זה מעמיסים עלויות שחרור על פריטי יבוא‪ .‬סעיף זה פעיל רק במסמכים הקשורים‬
‫ליבוא‪ .‬הסבר אודות היבוא ניתן למצוא בהמשך‪.‬‬
‫פעולות מיוחדות‬
‫בסעיף זה נפתח תת תפריט הכולל את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫נתונים לחיוב‪ :‬סעיף זה מיועד למשתמשי מערכת חיוב שעות‪ .‬באמצעות סעיף זה ניתן לקשר‬
‫מסמכי רכש לפרויקט מסוים (לדוגמה‪ :‬קישור של חשבונית בגין שליחות מיוחדת לפרויקט‬
‫שמבצעים עבור הלקוח)‪ .‬בעת הפקת מסמך חיוב לקוח חשבשבת תוסיף פריטים אלו לחשבון‪.‬‬
‫העברת מסמכים ל‪ :Outlook-‬בוחרים בסעיף זה כדי לקשר את המסמך למשימה בתוכנת‬
‫‪ Outlook‬של ‪ . Microsoft‬חשבשבת תיצור קישור (‪ )Link‬במסכים של תוכנת ‪ .Outlook‬לאחר‬
‫יצירת הקישור ניתן לצפות במסמך ע"י לחיצה על הקישור מתוך תוכנת ‪ .Outlook‬הקישור יופעל‬
‫בתנאי שהעמדה בה מפעילים את תוכנת ‪ Outlook‬מקושרת לתוכנת חשבשבת ולמסד הנתונים בו‬
‫הופק המסמך‪ .‬קישור המסמך נשמר באופן מקוון‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נערכו שינויים במסמך בתוכנת‬
‫חשבשבת‪ ,‬השינויים יוצגו גם כאשר המסמך מוצג באמצעות תוכנת ‪ .Outlook‬כמובן‪ ,‬מתוך תוכנת‬
‫‪ Outlook‬לא ניתן לשנות את הנתונים בחשבשבת (פעולה כזו הייתה מנוגדת להוראות ניהול ספרים)‬
‫אלא רק לצפות בהם‪ .‬דוגמה לשימוש בקישור‪ :‬מפיקים הצעת מחיר בחשבשבת‪ ,‬מקשרים אותה ל‪-‬‬
‫‪ Outlook‬ובתוכנה זו קובעים משימות לגבי מועדי פנייה ללקוחות‪ .‬בעת השיחה עם הלקוח‪ ,‬כאשר‬
‫נמצאים במסך ‪ ,Outlook‬ניתן להציג את הצעת המחיר באמצעות בחירה בקישור‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫הפקת הזמנות‪/‬חשבונית מהאינטרנט‪ :‬סעיפים אלו מיועדים למשתמשי החנות הוירטואלית‬
‫של חשבשבת‪ .‬באמצעות סעיפים אלו מפיקים ברצף הזמנות או חשבוניות לכל הלקוחות אשר רכשו‬
‫סחורה באמצעות החנות הוירטואלית‪.‬‬
‫הפקת מסמכים מטיוטה‪ :‬בוחרים בסעיף זה בכדי להפיק ברצף מסמכים הנמצאים בקובץ זמני‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ניתן להשאיר במאגר זמני הצעות מחיר ללקוחות שיש לערוך לגביהן בירור‪ ,‬ובסוף יום‬
‫העבודה‪ ,‬לאחר שהתקבלו אישורים‪ ,‬להפיק אותן ברצף‪.‬‬
‫הפקת תעודות משלוח רשת שיווק לדיסקט‪ :‬הפקה של דיסקט המיועד לרשתות השיווק‬
‫(קואופ‪ ,‬שופרסל וכד')‪.‬‬
‫פריטים מיוחדים‬
‫נוסף לפריטים "רגילים"‪ ,‬לגביהם יש לרשום את הכמות בלבד‪ ,‬חשבשבת מטפלת בפריטים‬
‫שלגביהם יש לרשום נתונים נוספים‪ .‬לאחר שמקישים את מפתח הפריט‪ ,‬התוכנה פותחת חלון שבו‬
‫רושמים את הנתונים הנוספים‪ .‬קביעת הנתונים הנוספים שיש לרשום לפריטים אלה נעשית במסך‬
‫כרטיסי פריט (ראה פרק פריטים)‪.‬‬
‫מספרים טבועים‬
‫פריטים בעלי מספר טבוע (מספר סריאלי) הם פריטים שמנהלים לגביהם מלאי בצורה פרטנית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כאשר מקבלים למלאי או מוכרים מכונת צילום מסוימת‪ ,‬רושמים את המספר הטבוע של‬
‫המכונה‪ .‬אם הכמות היא ‪( 1‬יחידה אחת)‪ ,‬חשבשבת פותחת חלון‪ .‬בעת כניסה למלאי רושמים בחלון‬
‫זה את המספר הטבוע (אפשר להקיש אותיות וספרות כלשהן); ובעת מכירה בוחרים את המספר‬
‫הטבוע מתוך רשימת המספרים הטבועים במלאי‪ .‬לא ניתן למכור פריט בעל מספר טבוע שאינו‬
‫במלאי‪ .‬כאשר הכמות היא מעל ‪( 1‬לדוגמה‪ ,‬בעת קבלת סדרה של כרטיסי מחשב)‪ ,‬בוחרים בסעיף‬
‫פריסת מספרים טבועים‪ ,‬אם המספרים הטבועים הם ברצף‪ ,‬או בסעיף הקלדת מספרים‬
‫טבועים‪ ,‬כאשר המספרים הטבועים אינם ברצף ‪.‬‬
‫בעת כניסה למלאי (כלומר‪ ,‬בעת הרישום הראשוני לגבי מספר טבוע מסוים)‪ ,‬חשבשבת פותחת‬
‫חלון נוסף שבו רושמים פרטים על המספר הטבוע‪ .‬החלון כולל את השדות הבאים (אין חובה למלא‬
‫נתונים בשדות אלה)‪:‬‬
‫אחריות עד‪ :‬תאריך תום האחריות לגבי המוצר‪.‬‬
‫מס אצווה‪ :‬סדרת הייצור של המוצר (באותה סידרת ייצור מייצרים מספר פריטים בעלי מספר‬
‫טבוע)‪.‬‬
‫פג תוקף‪ :‬תאריך התפוגה (במוצר המכיל חומר מתכלה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מצבר)‪.‬‬
‫חוזה שרות‪ :‬ניתן לכלול פריטים טבועים בחוזי שרות ללקוחות‪ .‬פרטים נוספים בפרק מעבדת‬
‫שירות‪.‬‬
‫מקסימום שעות עבודה‪ :‬מגבלת שעות עבודה (לדוגמה‪ ,‬אם הפריט הוא מנוע‪ ,‬ניתן לרשום‬
‫בשדה זה את שעות העבודה שלאחריהן יש להחליף את המנוע)‪.‬‬
‫פריט מונה‪ :‬ניתן לקשר גם פריט מונה (ראה הסבר בהמשך) למוצר בעל מספר טבוע‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫המספר הטבוע הוא מכונת צילום ואילו הפריט המונה מציין את מספר הצילומים‪ .‬בסעיף זה בוחרים‬
‫הפריט שהוגדר בחשבשבת כפריט מונה‪.‬‬
‫אתחול פריט מונה‪ :‬קריאת המונה הראשונה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫כמו כן יש לקבוע את סוג הפריט כאשר האפשרויות הן‪:‬‬
‫פריט מכירה‪ :‬הפריט מיועד למכירה‪.‬‬
‫רכוש קבוע‪ :‬הפריט הוא חלק מהרכוש הקבוע של החברה‪ .‬לגבי פריטים אלו ניתן לחשב פחת‬
‫באמצעות מערכת ניהול רכוש קבוע של חשבשבת‪.‬‬
‫מכונת ייצור‪ :‬הפריט הוא רכוש קבוע וגם מכונת ייצור‪ .‬פריטים אלו ניתן לשלב במערכת רצפת‬
‫הייצור‪.‬‬
‫פריט שרות‪ :‬פריט טבוע שנרשם במסגרת מעבדת שירות כמספר כללי‪.‬‬
‫פרטים נוספים לטבוע‪ :‬במסך זה ניתן לרשום לפריט הטבוע הערות‪ ,‬סכומים ותאריכים נוספים‪.‬‬
‫כמו כן ניתן להשתמש בכפתור הגדרת ברירת מחדל לשם בחירת שדה הערות‪ ,‬סכום או תאריך‬
‫נוסף מרשומת הפריט שישמש כערך ברירת מחדל‪.‬‬
‫את הקישור בין נתונים נוספים לטבוע לשדות נתונים נוספים בכרטיס הפריט ניתן להגדיר גם במסך‬
‫הגדרות◄ ברירות מחדל לנתונים נוספים ◄ תנועות טבועים‪.‬‬
‫שינוי כותרת‪ :‬שינוי שם השדה הנוסף‪.‬‬
‫ניתן לעדכן נתונים במסך נתונים נוספים לטבוע על ידי בחירה בכפתור פרטי טבוע בלשונית‬
‫פרטי הפריט‪.‬‬
‫ניתן להגדיר ולשנות את נתוני המספרים הטבועים הקיימים במלאי או אלו שנמכרו גם במסך‬
‫פריטים◄ עדכון טבועים‪.‬‬
‫פריט מונה‬
‫פריט מונה הוא פריט שהכמות שלו נקבעת לפי מדידה של מונה‪ .‬לדוגמה‪ :‬מספר הצילומים שנעשו‬
‫במכונת צילום נקבע לפי ההפרש בין המונה הנוכחי לבין המונה הקודם‪ ..‬כל פריט מונה קשור לפריט‬
‫בעל מספר טבוע (הסבר על פריטים בעלי מספר טבוע ‪ -‬ראה סעיף קודם)‪ .‬בדוגמה הקודמת‪ ,‬מכונת‬
‫הצילום היא הפריט בעל המספר הטבוע‪ ,‬ופריט המונה (הצילומים) קשור למכונת הצילום‪.‬‬
‫כאשר רושמים בחשבונית פריט מונה‪ ,‬חשבשבת פותחת חלון‪ ,‬שבו מציינים את המספר הטבוע של‬
‫הפריט לגביו מתנהל המונה‪ .‬ניתן לרשום את הפריט באופן ידני או להקיש על כפתור בחירה‪,‬‬
‫ולבחור את הפריט מתוך רשימת הפריטים בעלי המספר הטבוע‪.‬‬
‫בחלון צפייה במונים ניתן לראות את כל המספרים הטבועים‪ ,‬את המונה המקושר אליהם (אם‬
‫הוגדר מונה) ואת הקריאה האחרונה של המונה‪ .‬כמו כן ניתן בחלון זה לאתחל את המונה‪.‬‬
‫אצווה‬
‫פריט אצווה הוא פריט לגביו מנהלים מעקב אחר סדרות ייצור (‪ .)batches‬בעת כניסה למלאי‪,‬‬
‫כאשר חשבשבת מזהה פריט אצווה‪ ,‬היא פותחת חלון בו רושמים את מספר האצווה‪ .‬ניתן לרשום‬
‫אותיות ומספרים‪ .‬לכל אצווה ניתן להגדיר גם תאריך פג תוקף‪.‬‬
‫בעת היציאה מהמלאי‪ ,‬בוחרים בסעיף פריטים מיוחדים – אצווה‪ .‬חשבשבת תציג את כל האצוות‬
‫שיש במלאי ואת יתרתן‪ .‬מתוך רשימה זו ניתן לרשום את הכמות הנמכרת כעת מתוך כל אצווה‪.‬‬
‫צפייה בכל המחסנים‪ :‬כאשר בהגדרות המלאי סומן להציג פריטי אצווה ממחסן התנועה‬
‫בלבד ניתן לראות פריטים מכל המחסנים על ידי בחירה בכפתור זה‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫איתור‬
‫פריט איתור הוא פריט לגביו מנהלים מלאי לפי איתור – התוכנה מעדכנת את הכמות של הפריט‬
‫בכל אחד מהמקומות במחסן בהם הפריט נמצא (כל כתובת אחסון נקראת איתור)‪ .‬בעת כניסה‬
‫למלאי‪ ,‬כאשר חשבשבת מזהה פריט איתור‪ ,‬היא פותחת חלון בו רושמים את כתובת אחסון הפריט‪.‬‬
‫ניתן לרשום אותיות ומספרים‪.‬‬
‫בעת היציאה מהמלאי בוחרים בסעיף פריטים מיוחדים – איתור‪ .‬חשבשבת תציג את כל האיתורים‬
‫שבהם יש לפריט מלאי‪ ,‬ומתוך רשימה זו יש לבחור הכמויות הנמכרות מכל איתור‪.‬‬
‫צפייה בכל המחסנים‪ :‬כאשר בהגדרות המלאי סומן להציג פריטי איתור ממחסן התנועה‬
‫בלבד ניתן לראות פריטים מכל המחסנים על ידי בחירה בכפתור זה‪.‬‬
‫צפייה במכפלה‬
‫פריט מכפלה הוא פריט שהכמות שלו מחושבת כמכפלה של מספר גורמים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר מוכרים‬
‫לוחות עץ לפי נפח‪ ,‬כמות המכירה היא תוצאת מכפלה של ארבעת הגורמים הבאים‪ :‬מספר הלוחות‪,‬‬
‫עובי הלוח‪ ,‬רוחב הלוח‪ ,‬אורך הלוח‪.‬‬
‫לפני שמפעילים מכפלות‪ ,‬יש להגדיר את גורמי המכפלה במסך הגדרות מלאי‪.‬‬
‫כאשר חשבשבת מזהה פריט מכפלה‪ ,‬היא פותחת חלון בו רושמים את הכמות בכל אחד מגורמי‬
‫המכפלה‪ .‬אם הוגדרו גורמי מכפלה ברשומת הפריט הם יישלפו באופן אוטומטי‪.‬‬
‫ערכי המכפלה נשמרים בקובץ‪ ,‬וניתן גם להדפיס אותם בחשבונית‪ .‬גורם המכפלה הראשון (מספר‬
‫הלוחות‪ ,‬בדוגמה שלעיל) נשמר בשדה אריזות בלשונית פרטי הפריט‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חשבשבת מציגה בשדה כמות את תוצאת המכפלה‪ .‬ניתן לתקן את הכמות‪ ,‬אך התיקון לא‬
‫ישנה את גורמי המכפלה‪ .‬לכן‪ ,‬אם מעוניינים לתקן את הכמות מומלץ לבחור בסעיף צפייה‬
‫במכפלה ולתקן את גורמי המכפלה‪.‬‬
‫צפייה פריט פג‪-‬תוקף‬
‫פריט פג‪-‬תוקף הוא פריט לגביו מנהלים תאריכי תפוגה‪ .‬לדוגמה‪ :‬מוצרי מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬מוצרים‬
‫כימיים וכד'‪ .‬בעת כניסה למלאי‪ ,‬כאשר חשבשבת מזהה פריט פג תוקף‪ ,‬היא פותחת חלון בו‬
‫רושמים את תאריך התפוגה‪.‬‬
‫בעת היציאה מהמלאי בוחרים בסעיף פריטים מיוחדים – צפייה בפריט פג תוקף‪ .‬חשבשבת‬
‫תציג את כל המלאים לפי תאריכי תפוגה‪ ,‬ומתוך רשימה זו יש לבחור את הכמויות מהתאריכים‬
‫שנמכרים כעת‪.‬‬
‫צפייה בכל המחסנים‪ :‬כאשר בהגדרות המלאי סומן להציג פריטי פג תוקף ממחסן התנועה‬
‫בלבד ניתן לראות פריטים מכל המחסנים על ידי בחירה בכפתור זה‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫צפייה במטריצה‬
‫פריט מטריצה מיועד למקרים בהם יש כמה פריטים מאותה "משפחה" בעלי מחיר זהה‪ .‬המטריצה‬
‫יכולה להיות מוגדרת כחד מימדית (לדוגמה‪ ,‬עט מסוים במבחר גוונים) או דו מימדית (לדוגמה‪,‬‬
‫פריט לבוש במספר מידות וצבעים)‪.‬‬
‫כאשר חשבשבת מזהה פריט מטריצה היא פותחת חלון עם טבלה בהתאם להגדרות המטריצה בו‬
‫רושמים את הכמות‪ .‬חשבשבת תסכם את הכמויות של כל הפריטים במטריצה ותציג את הסה"כ‬
‫במסמך‪.‬‬
‫כאשר מפיקים חשבונית על סמך תעודת משלוח‪ ,‬ומתקנים את הכמות של פריט המטריצה‬
‫בחשבונית‪ ,‬ניתן לבחור בכפתור רענון כמויות ממסך הבסיס‪ ,‬כדי להחזיר את הכמויות שנרשמו‬
‫בתעודת המשלוח‪.‬‬
‫צפייה באריזות‬
‫לפריטים המשווקים באריזות ניתן לרשום בכרטיס הפריט מהו מספר היחידות באריזה (לדוגמה‪,‬‬
‫מספר קופסאות השימורים באריזה סטנדרטית)‪ .‬במסמך השיווק נפתח מסך בו מפרטים את מספר‬
‫האריזות (הארגזים) ואת מספר היחידות הבודדות‪ .‬התוכנה מחשבת את סה"כ היחידות ורושמת את‬
‫הכמות בשדה כמות‪ .‬במסך צפייה באריזות ניתן לעדכן את הכמות‪.‬‬
‫שינוי הזמנה‪ /‬הצעת מחיר‬
‫להסבר על סעיף זה ראה סעיף תיקון מסמכים בפרק מסמכי שיווק ורכש‪.‬‬
‫צפייה במבצעים ‪/‬הפעלת מבצעים ‪ /‬ביטול מבצעים‬
‫להסברים על סעיפים אלו ראה סעיף הפעלת המבצעים בחשבונית בפרק מבצעי מכירות‬
‫שבספר חשבשבת ‪- 3‬מודולים‪.‬‬
‫עדכון פריטים לפי חתך‬
‫ניתן לעדכן שורות של קבוצת פריטים במסמך על פי הגדרת חתך (קוד מיון‪ ,‬חתך‪ ,‬מפתח פריט)‬
‫בערך חדש על פי בחירת משתמש‪.‬‬
‫השדות שניתן לעדכן הם‪ :‬אסמכתא ‪ ,2‬הערה נוספת‪ ,1‬הערה נוספת ‪ ,2‬יחידת מידה‪ ,‬מחסן‪ ,‬סוכן‪,‬‬
‫סכום נוסף ‪ ,1‬סכום נוסף ‪ % ,2‬עמלה‪ ,‬פרטים‪ ,‬תאריך נוסף‪ ,‬תאריך ערך‪.‬‬
‫עדכון מספר שורה‬
‫באמצעות סעיף זה ניתן לסדר את השורות בהדפסה וכן ניתן להתייחס לשורות מסוימות במסמך‬
‫הבסיס‪ .‬כאשר מסמנים בסעיף זה 'כן' התוכנה שומרת את מספר השורה הפיזי במסמך‪ .‬סימון זה‬
‫יגרום לכך שבשורות של ההזמנה‪ ,‬הערך בשדה "מספר שורה" יהיה המספר הסידורי של השורה‬
‫‪93‬‬
‫במסמך‪ .‬ערך זה יופיע בהמשך בשדה "מספר שורה של מסמך בסיס" בעת הפקת החשבונית על‬
‫סמך ההזמנה‪( .‬אם נכלל בפורמט ההדפסה‪ ,‬כמובן)‪.‬‬
‫ניתן לקבוע עדכון מספר שורה אוטומטי במסך הגדרות חברה◄ הגדרות מלאי◄ הגדרות‬
‫כלליות‪.‬‬
‫המלצות לסל קניות‬
‫בסעיף זה ניתן לצפות ברשימת מוצרים נוספים שהלקוח עשוי לרכוש (או שכדאי להמליץ ללקוח‬
‫לרכוש) כתוספת למוצרים בסל הקניות הנוכחי ‪.‬‬
‫ההמלצה מבוססת על סטטיסטיקה של קניות של לקוחות אחרים ושל הלקוח הספציפי בעבר‪.‬‬
‫הפרמטרים של סטטיסיטיקה זו נקבעים במסך משימות להפעלה מאוחרת בסעיף סל קניות‪.‬‬
‫קניות קודמות של הלקוח‪ :‬פריטים מומלצים המתאימים לחוק במבנה "כאשר הלקוח הנוכחי‬
‫רכש את הפריט בסל בדרך כלל הוא רכש גם את הפריט המומלץ"‪.‬‬
‫קניות קודמות של כלל הלקוחות‪ :‬פריטים מומלצים המתאימים לחוק במבנה "כאשר לקוחות‬
‫אחרים רכשו את הפריט בסל אז במקרים רבים הם רכשו גם את הפריט המומלץ"‪.‬‬
‫הפקה‬
‫להפקת המסמך בוחרים בכפתור הפקה‪ .‬מסמך המקור וההעתקים יודפסו במדפסת על פי פורמט‬
‫ההדפסה ומספר העותקים הרשומים בלשונית פרטי המסמך‪.‬‬
‫בהפקת חשבונית מס‪ ,‬אם החברה בעלת תעודה דיגיטלית לחתימת חשבוניות‪ ,‬ובכרטיס‬
‫הלקוח סומן סעיף שליחת חשבונית מס מקור דיגיטלית בדוא"ל‪ ,‬חשבונית המס תשלח‬
‫בדוא"ל ללא הדפסת מקור במדפסת‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫מסמכי בסיס‬
‫ניתן להפיק מסמך אחד על סמך מסמכים אחרים‪ .‬לדוגמה‪ :‬חשבונית על סמך הזמנות‪ .‬בעת הפקת‬
‫החשבונית שולפים את השורות של ההזמנות‪ ,‬וכך החשבונית "סוגרת" את ההזמנות‪ .‬בדוגמה זו‪,‬‬
‫ההזמנות הן מסמכי בסיס ואילו החשבונית היא מסמך אב‪ .‬להלן רשימת הקשרים האפשריים בין‬
‫מסמכי אב לבין הבסיס‪:‬‬
‫מסמכי אב‬
‫מסמכי בסיס‬
‫חשבונית מס‬
‫תעודת משלוח‬
‫הזמנה‬
‫הצעת מחיר‬
‫הודעת חיוב‬
‫חשבון עסקה‬
‫הזמנת תהליך (רק חשבונית‬
‫מס)‬
‫חשבונית מס‪/‬קבלה‬
‫הערות‬
‫חשבונית זיכוי‬
‫חשבונית מס‬
‫חשבונית מס‪/‬קבלה‬
‫החזרה‬
‫חש' מס על בסיס מזומן‬
‫חש' מס מישגור‬
‫תעודת משלוח‬
‫הזמנה‬
‫הצעת מחיר‬
‫החזרה‬
‫חשבונית מס שיריון‬
‫החזרה‬
‫תעודת משלוח‬
‫הזמנה‬
‫הזמנה‬
‫הצעת מחיר‬
‫חשבונית מס שריון‬
‫הזמנה‬
‫הצעת מחיר‬
‫חשבונית מס משגור‬
‫עדכון בעקבות ספירה‬
‫ביטול של חשבונית מס ע"י זיכוי‬
‫אספקה של חשבונית מס שיריון‬
‫קשרים נוספים בין מסמכים מיוחדים (חשבונית מס ריכוז‪ ,‬חשבון יצוא וכד') יפורטו בהמשך‪.‬‬
‫ניתן להפיק מסמך אב אחד על סמך סוגים שונים של מסמכי בסיס‪ .‬לדוגמה‪ :‬ניתן להפיק חשבונית‬
‫על סמך הזמנות פתוחות ועל סמך תעודות משלוח פתוחות‪.‬‬
‫הזמנת לקוח ניתן לסגור בשני אופנים‪( :‬א) כאמור‪ ,‬ניתן לסגור הזמנה ע"י תעודת משלוח וחשבונית‪.‬‬
‫(ב) נוסף לכך‪ ,‬ניתן להפיק הזמנת רכש (או דוח ייצור) על סמך הזמנת הלקוח (כדי לרכוש מהספק‬
‫או לייצר את הפריטים שהלקוח הזמין)‪.‬‬
‫כדי להפיק את המסמך הנוכחי על סמך מסמך בסיס כלשהו עוברים ללשונית מסמכי בסיס‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫בחלון חתך מסמכי בסיס שנפתח בוחרים את סוג המסמך‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר מפיקים חשבונית‬
‫מס‪ ,‬בסעיף זה בוחרים את מסמך הבסיס (לדוגמה‪ :‬תעודת משלוח)‪ .‬בהמשך ניתן יהיה לבחור‬
‫מסמכי בסיס נוספים (לדוגמה‪ :‬הזמנה)‪.‬‬
‫ניתן להגביל החתך על פי תאריכים‪ ,‬מפתח חשבון וכו'‪.‬‬
‫ניתן להגדיר אילו מסמכים יופיעו ברשימת סוג מסמך‪ ,‬ובאיזה סדר‪ ,‬במסך בחירת מסמכי‬
‫בסיס ומיונם אותו פותחים במסך הגדרות חברה◄ הגדרות מלאי ◄ ספרור מסמכים ◄‬
‫מסמכי בסיס (קליק ימני בטור מסמך)‬
‫לסיום לוחצים אישור‪.‬‬
‫לאחר בחירת סוג המסמך חשבשבת מציגה את סוג המסמך בחלקה העליון של לשונית מסמכי‬
‫בסיס‪ .‬בכדי לשנות את סוג מסמכי הבסיס לוחצים על כפתור שינוי חתך‪.‬‬
‫בהמשך מוצגים פרטים כלליים אודות המסמכים הפתוחים המתאימים‪.‬‬
‫מסמך‪ :‬מספר האסמכתא של המסמך‪.‬‬
‫תאריך‪ :‬תאריך המסמך‪.‬‬
‫תאריך ערך‪ :‬תאריך פירעון ‪ /‬תשלום ‪ /‬אספקה (לפי סוג המסמך)‪.‬‬
‫הערות‪ :‬הערות שנרשמו בחלק התחתון של המסך בשדה הערות‪.‬‬
‫סהכ‪ :‬סה"כ לתשלום כולל מע"מ‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫כל שורה בחלק העליון של המסך מתייחסת למסמך פתוח אחד‪ .‬כאשר בוחרים בשורה מסוימת‪,‬‬
‫חשבשבת מציגה‪ ,‬בחלק התחתון‪ ,‬את שורות הפריטים הנכללות באותו מסמך‪.‬‬
‫בטור הימני בשורות אלו מסמנים את השורות שיישלפו למסמך האב (השורות שמסמך האב יסגור)‪.‬‬
‫אם מעוניינים להעביר את כל הפריטים של מסמך בסיס מסוים למסמך האב‪ ,‬בוחרים בכפתור סימון‬
‫הכל‪.‬‬
‫אם מסמנים את סעיף שליפת שערים מחדש (בתחתית המסך) אזי לגבי פריטים שהמחיר שלהם‬
‫הוא במט"ח‪ ,‬בעת העברת הפריטים למסמך האב‪ ,‬חשבשבת תעדכן את השער ואת המחיר בשקלים‬
‫לפי השער הנוכחי‪ .‬ברירת המחדל לסעיף זה נקבעת במסך הגדרות חברה‪.‬‬
‫במסמך האב ניתן לשנות את הכמויות‪ .‬אם מקטינים את הכמות‪ ,‬חשבשבת תעדכן את היתרה‬
‫לאספקה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הכמות בהזמנה הייתה ‪ ,10‬ובחשבונית מקטינים את הכמות ל‪ ,8 -‬היתרה‬
‫לאספקה בהזמנה תעודכן ל‪ .2 -‬ניתן גם להגדיל את הכמות‪ .‬במקרה זה חשבשבת תוסיף שורה עבור‬
‫הכמות הנוספת‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הכמות בהזמנה הייתה ‪ ,10‬ובחשבונית מגדילים את הכמות ל‪,15 -‬‬
‫החשבונית תכלול שתי שורות – שורה שסוגרת את ההזמנה (כמות ‪ )10‬ושורה שנייה עבור הכמות‬
‫הנוספת (כמות ‪.)5‬‬
‫תפריט פעולות נוספות בלשונית זו כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫העתקת הערות מסמך הבסיס‪ :‬העתקת ההערות שנרשמו בחלק התחתון של מסמך הבסיס‬
‫למסמך האב‪.‬‬
‫העתקת פרטי הלקוח ממסמך הבסיס‪ :‬העתקת שם הלקוח‪ ,‬הכתובת והעיר ממסמך הבסיס‬
‫למסמך האב‪.‬‬
‫העתקת הנחה ממסמך הבסיס‪ :‬העתקת ‪ %‬ההנחה הכללית ממסמך הבסיס למסמך האב‪.‬‬
‫העתקת כל המידע ממסמך הבסיס‪ :‬העתקת כל הסעיפים הנ"ל (הערות‪ ,‬פרטי הלקוח וההנחה)‬
‫וכן העתקת כל הפריטים ממסמך הבסיס למסמך האב‪( .‬במסמכי ייצוא ההעתקה כוללת גם את‬
‫כתובת הייצוא)‪.‬‬
‫מסמכי בסיס סגורים בזמני‪ :‬ניתן לסגור מסמכי בסיס באמצעות מסמכים הנמצאים בקובץ‬
‫הזמני (לדוגמה‪ :‬סוגרים הזמנה באמצעות חשבונית‪ ,‬אך עדיין לא מפיקים את החשבונית אלא‬
‫שומרים אותה בקובץ הזמני)‪ .‬התנועות של ההזמנה מסומנות כסגורות‪ ,‬ולכן לא ניתן לסגור אותן‬
‫באמצעות חשבונית אחרת‪ .‬אם מפיקים כעת חשבונית‪ ,‬ומעוניינים לסגור את ההזמנה הנידונה‪ ,‬צריך‬
‫"לשחרר" את הפריטים שלה מהסגירה הקודמת‪ .‬הסעיף הנוכחי מיועד למטרה זו‪ .‬במסך שנפתח‬
‫מופיעים המסמכים הסגורים במסמכים זמניים‪ .‬תפריט הפעולות הנוספות במסך מאפשר לבצע‬
‫שחרור פריט‪ ,‬בכדי שניתן יהיה לסגור אותו בחשבונית הנוכחית‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫פרטי פריט‬
‫לשונית זו מציגה פרטים נוספים אודות שורת הפריט הנוכחית‪.‬‬
‫מרבית השדות הוסברו לעיל במסגרת ההסברים על הלשונית הראשית‪ ,‬פריטים‪ .‬להלן הסברים על‬
‫הסעיפים הייחודיים למסך זה‪.‬‬
‫שורה‪ :‬המספר סידורי של השורה במסמך‪ .‬ניתן לדפדף בין השורות באמצעות מקשי החצים‪.‬‬
‫מחיר נטו‪ :‬מחיר הפריט לאחר כל ההנחות (ההנחה בשורה ולאחר ההנחה בתחתית המסמך)‪.‬‬
‫תאריך נוסף‪ :‬תאריך ‪ 3‬במסמך (בנוסף לתאריך אסמכתא ולתאריך ערך)‪.‬‬
‫פטור ממע"מ‪ :‬בשדה זה מוצג סימון כאשר הפריט פטור ממע"מ‪.‬‬
‫אריזות‪ :‬כמות נוספת‪ .‬חשבשבת מנהלת עבור כל פריט שתי כמויות‪ :‬כמות אחת הנרשמת בשדה‬
‫"כמות" וכמות נוספת הנרשמת בשדה "אריזות"‪ .‬הכמות הנוספת מיועדת לעסקים המנהלים את‬
‫המלאי בשתי יחידות מידה‪ .‬לדוגמה‪ :‬סוחרי אלומיניום מנהלים מעקב גם אחר הכמות במטרים וגם‬
‫אחר הכמות בק"ג (כאשר אין יחס קבוע בין שתי הכמויות‪ ,‬משום שהמשקל למטר אורך אינו קבוע)‪.‬‬
‫בפריט מכפלה נרשם בשדה אריזות גורם המכפלה הראשון‪.‬‬
‫סוכן ‪ /‬מחסן‪ :‬מספר הסוכן ‪ /‬מחסן‪ .‬ניתן לחפש את הסוכן או המחסן באמצעות הקשה על ‪ F7‬או‬
‫בחירה בסעיף חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫יחידת מידה‪ :‬יחידת המידה של המוצר‪ .‬יח'‪ ,‬גרם‪ ,‬חבילה וכד'‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :2 -‬אסמכתא נגדית ‪ /‬מספר מסמך בסיס‪ .‬לדוגמה‪ :‬בהפקת תעודת משלוח נהוג לרשום‬
‫באסמכתא ‪ 2‬את מספר ההזמנה כנגדה מופקת תעודת המשלוח‪ .‬אם שלפנו מסמך בסיס‪ ,‬המספר‬
‫יירשם אוטומטית‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫מספר חליפי‪ :‬המספר הקטלוגי של הלקוח (או הספק)‪ .‬אם הוגדרו לפריט כמה מספרים חליפיים‪,‬‬
‫מוצג המספר החליפי שנרשם כמפתח חליפי ראשי‪ .‬כדי לבחור מפתח חליפי אחר‪ ,‬בוחרים בכפתור‬
‫החץ שמשמאל לשדה‪ .‬חשבשבת תציג את כל רשימת הפריטים החליפיים שהוגדרו לפריט‪.‬‬
‫מספר טבוע‪ :‬כאמור‪ ,‬חשבשבת מאפשרת לנהל מלאי של פריטים בעלי מספר טבוע (הסבר בנושא‬
‫זה ראה לעיל)‪ .‬בשדה זה מציינים מהו המספר הטבוע של המוצר הנמכר בתנאי שהפריט הוגדר‬
‫כפריט לגביו מנהלים מספרים טבועים‪ .‬בכדי להחליף למספר טבוע אחר בוחרים בכפתור החץ‬
‫שמשמאל לשדה‪.‬‬
‫פרטי טבוע‪ :‬עדכון הפרטים הנוספים של המספר הטבוע שנבחר (לדוגמה‪ :‬תום אחריות‪ ,‬פריט‬
‫מונה וכו')‪.‬‬
‫שיוך למספר טבוע‪ :‬סעיף זה מאפשר לקשר בין פריט שאינו מנוהל כבעל מספר טבוע לפריטים‬
‫בעלי מספרים טבועים‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הפריט הוא תוף צילום‪ ,‬ניתן לקשר אותו למכונת צילום של‬
‫לקוח מסוים‪( .‬כדי שניתן יהיה להפיק דוח על כל הפריטים שנמכרו עבור מכונת צילום זו)‪ .‬ניתן‬
‫להקליד את המספר ידנית או לבחור מתוך רשימת המספרים הטבועים בעזרת החץ שמשמאל‬
‫לשדה‪ .‬בחלון שנפתח מציגה חשבשבת כברירת מחדל את כל הפריטים הטבועים שנמכרו ללקוח‬
‫אולם ניתן לשנות את החתך‪.‬‬
‫שיוך לפריט‪ :‬כאשר מגדירים שיוך למספר טבוע (בסעיף הקודם)‪ ,‬חשבשבת מציגה לביקורת את‬
‫מפתח הפריט בסעיף הנוכחי (לדוגמה‪ :‬בסעיף הקודם נרשם המספר הטבוע של מכונת צילום‪,‬‬
‫ובסעיף הנוכחי מוצג מפתח הפריט של מכונת צילום)‪.‬‬
‫מועמס על מסמך‪ :‬המספר המזהה של המסמך שפריט זה הועמס עליו (ראה להלן הסברים לגבי‬
‫העמסת מסמכים)‪.‬‬
‫מספר תנועת בסיס‪ :‬המספר המזהה של מסמך הבסיס בסעיף זה (אם המסמך הנוכחי הוא מסמך‬
‫אב שסוגר מסמך בסיס)‪.‬‬
‫אצווה ‪ /‬איתור ‪ /‬פג‪-‬תוקף‪ :‬מספר האצווה ‪ /‬איתור ‪ /‬פג‪-‬תוקף (לפי הגדרת הפריט כפריט‬
‫אצווה‪ ,‬איתור או פג‪-‬תוקף)‪ .‬בכל אחד משדות אלה ניתן לבחור את האצווה ‪ /‬איתור ‪ /‬תאריכי פג‬
‫תוקף ע"י בחירה בכפתור ליד השדה‪ .‬בחלון שנפתח מוצגים מספרי האצווה ‪ /‬איתור ‪ /‬תאריכי פג‬
‫תוקף שבמלאי‪ .‬בחלון זה לא ניתן לחלק את הכמות שבשורה בין כמה אצוות‪ /‬איתורים ‪ /‬תאריכים‪.‬‬
‫בכדי לחלק את הכמות בשורה יש לעבור למסכי צפייה באצווה‪ /‬איתור‪ /‬פג תוקף מתפריט‬
‫פריטים מיוחדים בפעולות הנוספות שבלשונית פריטים‪.‬‬
‫פטור ממע"מ ‪:‬האם הפריט הוגדר כחייב או כפטור ממע"מ בכרטיס הפריט‪.‬‬
‫מזהה שורה‪ :‬מספר זה נקבע בעת רישום הפריט ואינו משתנה‪ .‬לכן‪ ,‬נוח להשתמש במספר זה‬
‫כאשר מאתרים פריטים במסמכים‪.‬‬
‫בחלקו התחתון של המסך חשבשבת מציגה פרטים מרשומת הפריט‪:‬‬
‫יתרה במלאי‪ :‬יתרת המלאי של הפריט‪.‬‬
‫הזמנות מלקוחות‪ :‬יתרת הזמנות שטרם סופקו ללקוחות‪.‬‬
‫הזמנות רכש‪ :‬יתרת הזמנות הרכש שטרם סופקו מהספקים‪.‬‬
‫מחיר ותאריך קניה אחרון‪ :‬מחיר הקניה האחרון ותאריך הרכש האחרון‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫חשבון הכנסות ‪ /‬הוצאות‪ :‬ניתן לקבוע ברשומת הפריט כרטיס הכנסות וכרטיס הוצאות‪ .‬כרטיסי‬
‫הכנסה והוצאה אלו מוצגים כעת על המסך‪( .‬אם לא הוגדרו כרטיסי הכנסות ‪ /‬הוצאות תנועת היומן‬
‫נרשמת לפי סוג התנועה של המסמך)‪ .‬בסעיף הבא ניתן לרשום חשבון הכנסות או הוצאות אחר‬
‫שיחול לגבי השורה הנוכחית‪.‬‬
‫נתוני שורה נוספים‬
‫לכל שורת פריט ניתן להוסיף שני שדות הערה ושני שדות סכום‪ .‬לדוגמה‪ :‬בעסקה הכוללת הנחה‬
‫חריגה במיוחד ניתן לציין את הסיבה בשדות הערה לפריט‪ .‬הערה זו נשמרת במסמך וניתן במידת‬
‫הצורך לכלול את ההערה בהדפסת המסמך‪.‬‬
‫כדי לשנות את כותרות הנתונים הנוספים בוחרים בכפתור שינוי כותרות‪.‬‬
‫ניתן לקשר בין הנתונים הנוספים לבין הערות וסכומים נוספים ברשומת הפריט‪ .‬בוחרים בכפתור‬
‫הגדרת ברירות מחדל‪ ,‬ובחלון שנפתח מגדירים לכל שדה את השדה המקושר מרשומת הפריט‪.‬‬
‫את הקישור בין נתוני שורה נוספים לשדות נתונים נוספים בכרטיס הפריט ניתן להגדיר גם במסך‬
‫הגדרות◄ ברירות מחדל לנתונים נוספים ◄ תנועות מלאי‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫פרטי מסמך‬
‫לשונית זו מציגה פרטים כלליים אודות המסמך‪.‬‬
‫מספר מסמך‪ :‬האסמכתא של המסמך הנוכחי‪ .‬במסמכים בעלי ספרור קשיח מספר המסמך הסופי‬
‫נקבע רק בעת ההפקה ‪.‬‬
‫מטבע ‪ /‬שער‪ :‬המטבע המוביל של המסמך‪ ,‬ושער המטבע ביחס לשקל‪.‬‬
‫מטבע לשערוך‪ :‬מטבע לשערוך המסמך בפקודת היומן ‪.‬‬
‫סוג תנועה חייב ‪ /‬פטור במע"מ‪ :‬סוג התנועה עבור פריטים חייבים ‪ /‬פטורים ממע"מ‪.‬‬
‫תאריך ערך‪ :‬תאריך הערך של המסמך כולו (נוסף לתאריכי הערך בשורות)‪.‬‬
‫תאריך אסמכתא‪ :‬תאריך המסמך‪.‬‬
‫תאריך נוסף‪ :‬תאריך ‪.3‬‬
‫אסמכתא‪ :‬האסמכתא של מסמך הבסיס (או אסמכתא נגדית אחרת כלשהי)‪ .‬אם רושמים את‬
‫האסמכתא ידנית ומעוניינים להעתיק אותה לשורות הפריטים בוחרים בכפתור עדכן שורות‪.‬‬
‫מחסן ‪ /‬סוכן‪ :‬מספר המחסן ‪ /‬הסוכן‪ .‬כדי לעדכן בשורות הפריטים בוחרים בכפתור עדכון‬
‫שורות‪.‬‬
‫סה"כ שח ‪ :‬סכום המסמך בשקלים‪.‬‬
‫פורמט הדפסה‪ :‬בסעיף זה ניתן להחליף את פורמט ההדפסה שהוגדר למסמך במסך הגדרות‬
‫חברה‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫תאריך אינטרנט‪ :‬שדה זה מציג את התאריך המקורי של מסמך שנקלט מהחנות הוירטואלית של‬
‫חשבשבת‪.‬‬
‫קובץ‪ :‬ניתן לשייך למסמך קובץ מכל סוג‪ .‬כאשר מפיקים מסמך היוצר תנועה בהנה"ח (כגון‪,‬‬
‫חשבונית מס)‪ ,‬התוכנה מצרפת לפקודת היומן את הקובץ שהודפס‪.‬‬
‫בהפקת מסמך על סמך מסמך בסיס יש לבחור באפשרות העתקת כל המידע על מנת להעתיק את‬
‫הקובץ המקושר ממסמך הבסיס‪.‬‬
‫כתובת ליצוא‪ :‬כתובת נוספת המיועדת לציון המקום למשלוח הסחורה לחו"ל‪ .‬ניתן לרשום את‬
‫הכתובת ליצוא בכרטיס החשבון וכאשר מפיקים מסמך ייצוא‪ ,‬חשבשבת תציג אותה בחלון זה‪ .‬נתון‬
‫זה מודפס רק אם הוגדר פורמט הדפסה הכולל את השדה‪.‬‬
‫הערות ליצוא‪ :‬הערות נוספות שיודפסו במסמך הייצוא (לדוגמה‪ :‬הצהרות למכס)‪ .‬שדה זה מודפס‬
‫רק אם הוגדר פורמט הדפסה הכולל אותו‪.‬‬
‫פיצול תשלומים‪ :‬פיצול התשלומים על פי המוגדר בכרטיס החשבון‪ .‬ניתן לשנות את הפיצול‪.‬‬
‫פרטי חשבון‬
‫לשונית זו מציגה נתונים שונים אודות כרטיס החשבון עבורו מופק המסמך‪:‬‬
‫הנתונים בשדות מפתח חשבון‪ ,‬טלפון‪ ,‬שם‪ ,‬פרטים‪ ,‬חשבון מרכז‪ % ,‬הנחה‪ ,‬פטור ממע"מ ומטבע‬
‫הם על פי הרשום בכרטיס החשבון‪ .‬ניתן לעדכן במסך זה את שדה טלפון‪.‬‬
‫כמו כן מוצגים הנתונים הבאים‪:‬‬
‫יתרת הנה"ח‪ :‬יתרת החוב (או הזכות) של כרטיס החשבון‪ .‬היתרה כוללת רק מנות שעודכנו‬
‫לקובץ הקבוע‪ .‬אם מעוניינים לראות את יתרת הכרטיס כולל המסמך הנוכחי‪ ,‬בוחרים בכפתור החץ‬
‫ליד השדה‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫תעודות משלוח‪ :‬היתרה הכספית של תעודות המשלוח הפתוחות‪.‬‬
‫סה"כ‪ :‬יתרת הנה"ח ‪ +‬יתרת תעודות המשלוח הפתוחות‪.‬‬
‫הזמנות‪ :‬היתרה הכספית של ההזמנות שטרם סופקו‪.‬‬
‫קו אשראי‪ :‬קו האשראי שהוגדר לכרטיס החשבון‪.‬‬
‫חריגה‪ :‬ההפרש בין יתרת הנה"ח בתוספת יתרת תעודות משלוח לבין קו האשראי‪.‬‬
‫יתרת אובליגו‪ :‬יתרת הנה"ח ‪ +‬יתרת תעודות משלוח ‪ +‬יתרת השקים הדחויים‪( .‬יתרת האובליגו‬
‫מוצגת בתנאי שבהגדרות החברה נרשם שיש לחשב אובליגו בעת טעינת התוכנה)‪.‬‬
‫קו אובליגו‪ :‬קו האובליגו שהוגדר בכרטיס החשבון‪.‬‬
‫חריגה‪ :‬חריגה מקו האובליגו‪( .‬ההפרש בין יתרת האובליגו לבין קו האובליגו)‪.‬‬
‫ברירות מחדל‬
‫לשונית זו מאפשרת לקבוע ברירות מחדל לשדות השונים במסמך הנוכחי‪.‬‬
‫המסך מפרט את השדות לגביהם ניתן לקבוע ברירות מחדל (תאריך פירעון‪ ,‬סוכן‪ ,‬וכד')‪.‬‬
‫עדכון שורות קיימות‪ :‬מסמנים טור זה כדי להחיל את ברירות המחדל שסומנו גם על השורות‬
‫שכבר נרשמו במסמך‪ .‬אם מבטלים את הסימון בסעיף זה‪ ,‬ברירות המחדל יחולו לגבי השורות‬
‫הבאות בלבד‪ .‬לאחר סימון ברירות המחדל לוחצים על כפתור עדכון‪.‬‬
‫שיוך למספר טבוע‪ :‬בוחרים בכפתור החץ כדי לבחור את המספר הטבוע‪ .‬בוחרים בכפתור‬
‫מחיקה כדי למחוק שיוך למספר טבוע‪.‬‬
‫מחסן‪ -‬עדכון שורות חדשות‪ :‬עדכון המחסן בשורות הפריטים על פי הרשום במסך ברירות‬
‫המחדל‪ ,‬שליפת המחסן מכרטיס הפריט או שליפת המחסן שהוגדר למשתמש במסך משתמשים‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫רשימות‬
‫באמצעות לשונית זו ניתן לרשום משימות ולקשר אותן למסמכים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בעת הפקת הצעת מחיר‬
‫ניתן לרשום את המשימה להתקשר ללקוח בעוד שבוע‪ .‬במועד המתאים המשימה תוצג יחד עם‬
‫הצעת המחיר‪.‬‬
‫בחלקו העליון של המסך קובעים אלו משימות יוצגו‪:‬‬
‫משימות פתוחות בלבד‪ :‬מסמנים סעיף זה כדי להגביל את המשימות שיוצגו במסך למשימות‬
‫שטרם בוצעו‪.‬‬
‫רק משימות ללקוח‪ :‬מסמנים סעיף זה ובוחרים לקוח כדי להגביל את המשימות ללקוח מסוים‪.‬‬
‫תאריך ביצוע‪ :‬בסעיף זה מגבילים את המשימות לפי התאריך בו יש לבצען (ברירת המחדל היא‬
‫התאריך הנוכחי‪ ,‬משום שבדרך כלל מעוניינים לראות את המשימות הפתוחות שצריך היה לבצע‬
‫היום)‪.‬‬
‫הטורים במסך הרשימות הם‪:‬‬
‫תאריך‪ :‬תאריך רישום המשימה‪.‬‬
‫נושא‪ :‬פרוט המשימה‪.‬‬
‫שם המסמך‪ :‬בסעיף זה בוחרים את סוג המסמך אליו מתייחסת המשימה‪ ,‬מתוך רשימת המסמכים‬
‫הקיימים בתוכנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לבצע קישור המסמך הנוכחי (ראה פעולות נוספות)‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :‬מספר המסמך‪ .‬כאשר מבצעים קישור למסמך נוכחי חשבשבת רושמת בסעיף זה את‬
‫המספר המזהה של המסמך‪.‬‬
‫ת‪.‬ביצוע‪ :‬תאריך לביצוע המשימה‪.‬‬
‫ביצוע‪ :‬מסמנים את המשבצת בטור האחרון כאשר המשימה מבוצעת‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫נתונים נוספים‬
‫בלשונית זו ‪ 5‬שדות טקסט ו ‪ 3‬שדות סכום‪ .‬שדות אלו מיועדים לרישום נתונים נוספים (לדוגמה‪:‬‬
‫שם הנהג)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להציג בשדות אלו נתונים שנשלפים מהשדות הנוספים של הלקוח (ראה‬
‫הסברים בהמשך)‪ .‬כל השדות הנוספים של החשבונית כלולים בתנועות המלאי של החשבונית‪ .‬ניתן‬
‫לכלול אותם בפורמט ההדפסה של החשבונית (כדי שהם יודפסו)‪ ,‬וכן ניתן לשלוף לפיהם דוחות‬
‫(לדוגמה‪ :‬כל החשבוניות של נהג מסוים)‪.‬‬
‫הגדרת ברירות מחדל‪ :‬כאשר בוחרים בכפתור זה‪ ,‬נפתח חלון שבו מקשרים בין השדות הנוספים‬
‫בכרטיס החשבון לבין שדות הנתונים הנוספים בחשבונית‪ .‬עבור כל שדה בטור הימני יש לבחור‬
‫שדה נתון נוסף מכרטיס החשבון בטור השמאלי‪ .‬הנתונים בשדות הנוספים בכרטיס החשבון יופיעו‬
‫כברירות מחדל בשדות הנוספים של החשבונית‪( .‬לדוגמה‪ :‬רושמים באחד מהשדות הנוספים את‬
‫שם איש הרכש)‪.‬‬
‫את הקישור בין הנתונים הנוספים לשדות נתונים נוספים בכרטיס החשבון ניתן להגדיר גם במסך‬
‫הגדרות◄ ברירות מחדל לנתונים נוספים ◄ כותרות מלאי‪.‬‬
‫שינוי כותרות‪ :‬כאשר בוחרים בכפתור זה נפתח חלון זו ניתן לקבוע את השמות של השדות‬
‫הנוספים (לדוגמה‪ :‬שם המוביל)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מאחר ושדות הנתונים הנוספים משותפים למסמכים רבים (השכרות‪ ,‬מעבדת שירות‪ ,‬ניהול‬
‫חוזים וכו') שינוי שם השדה יוצג בכל המסמכים‪.‬‬
‫ריענון ברירות מחדל‪ :‬בוחרים בכפתור זה בכדי שחשבשבת תשלוף מחדש את הנתונים מהשדות‬
‫הנוספים בכרטיס החשבון (במקום הנתונים שנרשמו במסך)‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫דפדוף‬
‫בלשונית זו ניתן לדפדף במסמכים שונים שנרשמו בעבר‪ ,‬כדי לעיין בהם‪ ,‬להעתיק מהם נתונים‬
‫למסמך הנוכחי או כדי לקשר אותם למסמך הנוכחי לצרכיי תמחיר‪ .‬במסך הגדרת חתך מסמכים‬
‫קובעים תחילה את חתך המסמכים בהם מעוניינים לדפדף‪ ,‬על פי חתך חשבונות‪ ,‬פריטים‪ ,‬סניפים‬
‫וכו'‪ .‬חשבשבת תציג על המסך את המסמך הראשון בחתך‪ .‬הדפדוף נעשה באמצעות כפתורי‬
‫החצים‪.‬‬
‫תפריט פעולות נוספות כולל את האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫העמסה על מסמך נוכחי‬
‫סעיף זה מאפשר להעמיס את העלות של פריט מסוים בחשבונית מסוימת על פריט אחר בחשבונית‬
‫אחרת‪ .‬העמסה כזו חיונית לחישובי תמחיר‪ .‬לאחר שפריט נרכש מתקבלת חשבונית בגין הובלה‪.‬‬
‫באמצעות הסעיף הנוכחי ניתן לקשר בין חשבונית הרכש לחשבונית ההובלה‪ ,‬כדי לחשב בצורה‬
‫מדויקת את עלות הפריט כולל ההובלה‪ .‬חשבשבת מעדכנת את המספר המזהה של המסמך המועמס‬
‫בפרטי שורת הפריט‪ .‬הקישור בין המסמכים יבוא לידי ביטוי בהפקת הדוחות‪.‬‬
‫כדי להעמיס מסמך ‪-‬‬
‫‪ .1‬עוברים למסמך אותו מעוניינים להעמיס (בדוגמה הנ"ל‪ :‬החשבון בגין הובלה)‪ ,‬ומציבים‬
‫את הסמן על שורת הפריט אותה מעוניינים להעמיס‪.‬‬
‫‪ .2‬בלשונית הדפדוף בוחרים את המסמך עליו מעוניינים לבצע העמסה (בדוגמה הנ"ל‪:‬‬
‫חשבונית הרכש שהתקבלה מהספק)‪.‬‬
‫‪ .3‬בתפריט פעולות נוספות בוחרים בסעיף העמסה על מסמך נוכחי‪.‬‬
‫חשבשבת תפתח חלון שבו קובעים את שיטת ההעמסה‪ .‬האפשרויות הן‪:‬‬
‫סה"כ בשורה‪ :‬החלק היחסי של כל שורה יהיה לפי הסכום של השורה‪( .‬כמות ‪ X‬מחיר לאחר‬
‫הנחה)‪.‬‬
‫כמות‪ :‬החלק היחסי של כל שורה יהיה לפי השדה כמות‪.‬‬
‫שווה בשווה‪ :‬הסכום המועמס יחולק באופן שווה בין השורות‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫משקל ‪ /‬נפח‪ :‬החלק היחסי של כל שורה יהיה לפי המשקל או הנפח בתנאי שנרשמו ברשומת‬
‫הפריט‪.‬‬
‫סכום מכס ‪ % /‬מכס‪ :‬החלק היחסי של כל שורה יהיה לפי סכום המכס או ‪ %‬המכס בתנאי‬
‫ש‪ % -‬המכס נרשם ברשומת הפריט‪.‬‬
‫יש לחזור על הפעולה שלעיל לגבי כל שורה שמעונינים להעמיס‪ .‬חשבשבת מעדכנת את המספר‬
‫המזהה של המסמך עליו הועמסה השורה במסך פרטי הפריט בסעיף‪ :‬מועמס על מסמך‪.‬‬
‫ניתן לבצע את ההעמסה בעת הפקת המסמך (בדוגמה שלעיל‪ :‬בעת הפקת חשבונית הרכש בגין‬
‫חשבון ההובלה)‪ ,‬או מאוחר יותר‪ .‬כדי לבצע את ההעמסה לאחר הפקת המסמך יש לשלוף את‬
‫המסמך שמועמס דרך מסמכים במאגר קבוע (בלשונית פריטים שבמסמך)‪.‬‬
‫העתקת שורה ‪ /‬העתקת כל שורות המסמך‬
‫סעיפים אלה מאפשרים להעתיק נתונים מהמסמך בו צופים כעת למסמך שאותו מפיקים‪.‬‬
‫העתקת מסמך‬
‫כאשר בוחרים בסעיף זה חשבשבת פותחת מסמך חדש המכיל את כל נתוני המסמך המועתק (מלבד‬
‫תאריך האסמכתא)‪ .‬המסמך החדש יופיע ברשימת המסמכים במאגר הזמני‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫תיקון מסמכים‬
‫כל זמן שמסמך נמצא בקובץ זמני‪ ,‬הוא במעמד של טיוטה וניתן לתקן אותו ללא הגבלה‪ .‬אולם‬
‫לאחר שהמסמך הופק‪ ,‬הוראות ניהול ספרים של מס הכנסה מצמצמות מאוד את אפשרויות התיקון‪.‬‬
‫הכלל הוא‪ :‬כדי לתקן מסמך שהופק יש להפיק מסמך נוסף‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬לא ניתן לתקן כמויות או סכומים בחשבונית מס‪ .‬אם חלה טעות בחשבונית מס שהופקה‪ ,‬יש‬
‫להפיק חשבונית זיכוי ולתקן את הדרוש תיקון‪.‬‬
‫בתעודות משלוח לא ניתן לתקן כמויות‪ ,‬אך ניתן לתקן מחירים (משום שהמחיר אינו חלק מהנתונים‬
‫שיש לפרט בתעודת משלוח)‪.‬‬
‫בהזמנה ניתן לתקן את המסמך המקורי לרבות שינוי כמות‪ ,‬מחיקת שורה והוספת שורה‪ ,‬אך כדי‬
‫לעמוד בדרישות הוראות ניהול ספרים‪ ,‬בכל פעם שמתקנים הזמנה‪ ,‬התוכנה מפיקה מסמך נוסף‪,‬‬
‫והיא שומרת תיעוד מלא של כל התיקונים שנעשו בהזמנה‪ .‬מספר האסמכתא של ההזמנה נשמר גם‬
‫לאחר התיקון‪.‬‬
‫תיקון הזמנה ‪ /‬הצעת מחיר‬
‫כדי לתקן הזמנה בוחרים בכפתור קובץ קבוע‪ ,‬עוברים להזמנה אותה מעוניינים לתקן‪ ,‬ובוחרים‬
‫בסעיף שינוי הזמנות ‪ /‬הצעות מחיר מתוך תפריט פעולות נוספות‪ .‬חשבשבת תציג העתק של‬
‫המסמך המקורי‪ .‬בחלון זה ניתן לתקן את פרטי החשבון‪ ,‬להוסיף הערות‪ ,‬לתקן את ‪ %‬ההנחה‪,‬‬
‫להוסיף שורות נוספות למסמך‪ ,‬להעתיק שורה קיימת לשורה חדשה או למחוק את השורות‬
‫הקיימות‪ .‬לא ניתן למחוק שורות שנסגרו ע"י מסמך אב אחר‪.‬‬
‫לאישור התיקונים במסמך בוחרים בכפתור הפקה‪ .‬חשבשבת תדפיס את המסמך המתוקן ותשנה‬
‫את סטטוס המסמך ל‪ -‬תוקן והופק‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬השינויים במסמך אינם מוחקים את המידע הקודם‪ .‬חשבשבת שומרת היסטוריה מלאה של‬
‫כל השינויים שנערכו בהזמנה‪ ,‬ובכל עת ניתן להפיק דוח המפרט שינויים אלה‪.‬‬
‫תיקון תעודת משלוח‬
‫כדי לתקן מחירים בתעודת משלוח שהופקה‪ ,‬עוברים לתעודת המשלוח אותה מעוניינים לתקן‬
‫באמצעות כפתור מאגר קבוע‪ ,‬עוברים לשורה שיש לתקן ובוחרים בסעיף שינוי שורה מתוך‬
‫תפריט הלחצן הימני של העכבר‪ .‬חשבשבת תפתח חלון שבו ניתן לתקן את השורות הכתובות ברקע‬
‫לבן‪ .‬לא ניתן לתקן את הכמות! (אם חלה טעות בכמות יש להפיק החזרה או תעודת משלוח נוספת)‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫חשבונית עצמית‬
‫כאשר עסק מקבל שירות ממי שאינו מוציא חשבוניות (למשל‪ ,‬הרצאה של אמן)‪ ,‬עליו להפיק את‬
‫המסמך חשבונית עצמית‪ .‬מסמך זה מחליף את החשבונית שנותן השירות היה אמור להוציא‪.‬‬
‫סוגי תנועה‬
‫לפני שמפיקים חשבונית עצמית יש להגדיר את שלושת סוגי התנועה הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬הכנסות מחשבונית עצמית‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫חשבון חובה‬
‫‪100‬‬
‫הכנסות חשבונית‬
‫עצמית‬
‫בעת פתיחת כרטיס הכנסות חשבונית עצמית יש לוודא כי החשבון הראשי של הכרטיס הוא‪:‬‬
‫הכנסות חשבונית עצמית‪( .‬נתון זה דרוש כדי שהתוכנה לא תכלול את התנועות של כרטיס זה‬
‫בחישוב מע"מ עסקאות)‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוצאות חייבות שכר סופרים‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫חשבון חובה‬
‫הוצאות שכר סופרים ‪100‬‬
‫ואומנים‬
‫‪16‬‬
‫מע"מ תשומות‬
‫(‪ )3‬הוצאות פטורות שכר סופרים‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫חשבון חובה‬
‫הוצאות שכר סופרים ‪100‬‬
‫חשבון זכות‬
‫? (מפתח לקוח‪/‬ספק)‬
‫‪%‬‬
‫‪100‬‬
‫חשבון זכות‬
‫? (מפתח לקוח‪/‬ספק)‬
‫‪%‬‬
‫‪16‬‬
‫חשבון זכות‬
‫? (מפתח לקוח‪/‬ספק)‬
‫‪%‬‬
‫‪100‬‬
‫סוגי תנועה אלו נרשמים בלשונית ספרור מסמכים (במסך הגדרות ◄ הגדרות מלאי)‪.‬‬
‫תהליך ההפקה‬
‫מפתח החשבון לו מפיקים חשבונית עצמית צריך להיות שייך לקבוצת הספקים (כלומר‪ ,‬החשבון‬
‫הראשי צריך להיות‪ :‬ספקים)‪.‬‬
‫בשדה שם לקוח‪/‬ספק חשבשבת אינה מציגה את שם כרטיס החשבון של נותן השירות אלא את‬
‫שם החברה בה מפיקים את המסמך (שם החברה נרשם במסכי ההגדרות)‪.‬‬
‫שמו של נותן השירות (שם כרטיס החשבון) מוצג בשדה כתובת‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫פקודות יומן‬
‫חשבונית עצמית (לדוגמה‪ ,‬על סך ‪ 16% + 100‬מע"מ) יוצרת את פקודות היומן הבאות‪:‬‬
‫חשבון חובה‬
‫ספק (נותן השירות)‬
‫סכום‬
‫‪116‬‬
‫חשבון זכות‬
‫הכנסות‬
‫מע"מ עסקאות‬
‫סכום‬
‫‪100‬‬
‫‪16‬‬
‫הכנסות מחשבונית‬
‫עצמית‬
‫‪100‬‬
‫ספק (נותן השירות)‬
‫‪100‬‬
‫הוצאות שכר סופרים‬
‫מע"מ תשומות‬
‫‪100‬‬
‫‪16‬‬
‫ספק (נותן השירות)‬
‫‪116‬‬
‫הערה‪ :‬אם הפעילות פטורה ממע"מ (לדוגמה‪ ,‬הרצאת אמן באילת)‪ ,‬פקודות היומן שלעיל הן ללא‬
‫מע"מ (על סמך סוג התנועה‪ :‬הוצאות פטורות שכר סופרים)‪.‬‬
‫לאחר תשלום השיק לנותן השירות היתרה בכרטיס החשבון שלו מתאפסת‪( .‬השיק לנותן השירות‬
‫הוא ללא מע"מ וצריך לכלול ניכוי במקור)‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫ייבוא‬
‫כאשר רוכשים סחורה בישראל‪ ,‬הרישום מתבצע באמצעות מסמך אחד – חשבונית רכש‪ ,‬שהיא‬
‫העתק של חשבונית הספק‪ .‬הכמות שנכנסת למלאי ומחיר העלות הם לפי המפורט בחשבונית‬
‫הרכש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מייבאים סחורה מחו"ל‪ ,‬מחיר העלות כולל לא רק את המחיר‪.‬שמשלמים‬
‫לספק אלא גם את עלויות ההובלה ואת המכס‪ .‬זאת ועוד‪ :‬עסקים רבים מעבירים את הסחורה‬
‫המיובאת למחסן ערובה‪ ,‬ומשחררים אותה לשיעורין‪ .‬עסקים אלה צריכים לנהל מעקב אחר המלאי‬
‫במחסן הערובה ואחר עלויות האחסנה‪.‬‬
‫חשבשבת כוללת שישה מסמכים לרישום ייבוא‪:‬‬
‫הצעת מחיר ייבוא‪ :‬הצעת מחיר מספק בחו"ל‪.‬‬
‫הזמנת ייבוא‪ :‬הזמנת פריטים מספק בחו"ל‪.‬‬
‫תעודת משלוח יבוא‪ :‬תעודת משלוח יבוא מאפשרת להכניס פריטי יבוא למלאי מבלי לרשום‬
‫תנועות הנהלת חשבונות‪ .‬בכדי לרשום תנועות הנהלת חשבונות יש לסגור את תעודת המשלוח על‬
‫ידי מסמך כניסה ישירה מיבוא או כניסה למחסן ערובה‪ .‬לא ניתן להעמיס עלויות על מסמך תעודת‬
‫משלוח יבוא‪.‬‬
‫כניסה ישירה מייבוא‪ :‬העתק של חשבון הספק‪ ,‬כאשר הפריטים נכנסים ישירות למחסן החברה‬
‫(ולא למחסן ערובה)‪.‬‬
‫כניסה למחסן ערובה‪ :‬העתק של חשבון הספק‪ ,‬כאשר הפריטים מועברים למחסן ערובה‬
‫(בונדד)‪.‬‬
‫שחרור ממחסן ערובה‪ :‬העברה ממחסני הערובה למחסני החברה‪.‬‬
‫העמסת עלויות שחרור‪ :‬העמסה של עלויות הייבוא (מכס‪ ,‬הובלה‪ ,‬ביטוח וכד') על מחיר הפריט‪.‬‬
‫(מסמך זה אינו יוצר תנועות מלאי אלא רק מעדכן את מחיר הפריט)‪.‬‬
‫הגדרות מקדימות‬
‫לפני שמפיקים מסמכי ייבוא יש לעדכן את הנתונים הבאים בכרטיסי החשבון ובהגדרות החברה‪:‬‬
‫כרטיסי חשבון‬
‫יש לפתוח כרטיס חשבון עבור כל ספק בחו"ל (כשם שפותחים כרטיס חשבון עבור כל ספק‬
‫בישראל) ולקבוע את מטבע ההתחשבנות עם הספק‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬יש לפתוח כרטיס קניות חו"ל‪.‬‬
‫אם מעוניינים שהתוכנה תרשום פקודות יומן עבור עלויות השחרור‪ ,‬יש לפתוח כרטיסי חשבון עבור‬
‫עלויות אלה‪ .‬ניתן לפתוח כרטיס חשבון לכל הוצאה (הובלה‪ ,‬ביטוח‪ ,‬אחסנה וכד') או כרטיס אחד‬
‫לכל הוצאות השחרור‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לפתוח במערכת הנה"ח כרטיס חשבון עבור מע"מ תשומות יבוא (בנוסף לכרטיס‬
‫מע"מ תשומות) עבור מע"מ תשומות בגין הייבוא (כלומר‪ ,‬המע"מ שמשלמים עבור הטובין‬
‫שהתקבלו מחו"ל)‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫סוגי תנועה‬
‫יש להגדיר סוג תנועה במבנה הבא עבור מסמכי הכניסה מייבוא‪.‬‬
‫‪%‬‬
‫‪100‬‬
‫חובה‬
‫מפתח חשבון‬
‫קניות חו"ל‬
‫‪%‬‬
‫‪100‬‬
‫זכות‬
‫מפתח חשבון‬
‫?‬
‫פריטים‬
‫עלויות השחרור נרשמות באמצעות פריטים‪ .‬ניתן להגדיר לכל עלות שחרור פריט (פריט עבור‬
‫הובלה‪ ,‬פריט עבור ביטוח וכו') או פריט כללי בשם עלויות שחרור‪ .‬בכרטיס הפריט יש לרשום את‬
‫חשבון ההוצאות המתאים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בפריט המייצג עלויות הובלה יש לרשום את חשבון ההוצאות‬
‫של עלויות ההובלה (או את חשבון ההוצאות הכללי של עלויות השחרור)‪.‬‬
‫כמו כן יש לפתוח פריט שישמש לרישום המע"מ ברשומון הייבוא‪ .‬בסעיף חשבון הוצאות‬
‫שבכרטיס פריט זה יש לרשום את כרטיס מע"מ תשומות יבוא (ראה לעיל)‪ .‬המע"מ ברשומון הייבוא‬
‫נרשם באמצעות פריט מיוחד ולא בשורת המע"מ כמו במסמכים אחרים‪.‬‬
‫הגדרות מלאי‬
‫במסך הגדרות מלאי יש למלא את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫יצירת תנועות הנה"ח במסמך עלויות שחרור‪ :‬יש לבטל את הסימון אם מעוניינים‬
‫שחשבשבת לא תרשום פקודת יומן בעת הפקת המסמך העמסת עלויות שחרור‪( .‬מומלץ לא לבטל‬
‫את הסימון‪ :‬רישום פקודות היומן עבור עלויות השחרור מבטיח התאמה מלאה בין הנתונים במלאי‬
‫לבין הנתונים בפקודות היומן)‪.‬‬
‫רשומון ייבוא ‪ /‬פריט מע"מ‪ :‬בסעיף זה רושמים את מפתח הפריט מהווה את פריט מע"מ‬
‫לרשומון ייבוא‪ .‬לאחר שהפריט הוגדר בסעיף זה ניתן לעדכן ברשומת הפריט שחשבון ההוצאות‬
‫הוא מע"מ תשומות‪.‬‬
‫עלויות שחרור‬
‫‪112‬‬
‫מסמך זה מיועד לרישום העלויות הכרוכות בייבוא (הובלה‪ ,‬ביטוח‪ ,‬מכס‪ ,‬עמילות‪ ,‬מע"מ‪ ,‬ועוד)‬
‫ועדכון מחירי הפריטים המיובאים‪ .‬הוא מיועד לעדכון מחירים בלבד (ולא לעדכון כמויות)‪.‬‬
‫במסמך זה רושמים את הפריטים של העלויות העקיפות (הובלה‪ ,‬ביטוח‪ ,‬עמילות וכד')‪ ,‬ובהמשך‬
‫בוחרים בסעיף העמסה על מסמך (מתוך תפריט הפעולות הנוספות בסעיף העמסה)‪.‬‬
‫במסך שנפתח בוחרים את מסמך הייבוא עליו מעוניינים להעמיס את המסמך הנוכחי‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫בוחרים בכפתור העמסה‪.‬‬
‫במסך הבא קובעים את שיטת העמסה‪ ,‬הקריטריון לפיו סכום העלות העקיפה תפוצל בין פריטי‬
‫הייבוא‪ .‬לדוגמה‪ :‬הובלה יש מקום להעמיס לפי משקל הפריטים‪.‬‬
‫ניתן לצפות בפירוט העמסה על ידי בחירה בכפתור פירוט העמסה‪.‬‬
‫ניתן לבטל העמסה קודמת על ידי בחירת סעיף ביטול העמסה מתוך תפריט הפעולות הנוספות‪.‬‬
‫כדי להעמיס מסמך עלויות אחד על כמה מסמכי יבוא‪ ,‬חוזרים על שלב בחירת המסמך ובחירת‬
‫שיטת ההעמסה עבור כל מסמך נוסף‪.‬‬
‫רושמים את המע"מ באחת משורות הפריטים‪ .‬בשורה זו מפתח הפריט הוא הפריט שלעיל (הפריט‬
‫שמייצג מע"מ תשומות ייבוא)‪ ,‬הכמות ‪ ,1‬והסכום הוא סכום המע"מ‪ .‬חשבשבת תרשום אוטומטית‬
‫את תנועות היומן המתאימות לדוח ‪ 874‬החדש‪ .‬בעת הפקת דוח ‪ 874‬יש לרשום את חתך כרטיסי‬
‫מע"מ תשומות ייבוא (חתך זה יצביע על כרטיס מע"מ הנ"ל)‪.‬‬
‫אם רושמים את פקודות היומן עבור רשומון הייבוא באופן ידני‪ ,‬יש לרשום פקודת יומן לחובת‬
‫כרטיס מע"מ תשומות ייבוא הנ"ל‪ .‬בפקודת יומן זו רושמים את מספר רשומון הייבוא בשדה‬
‫אסמכתא ‪( 2‬האסמכתא השנייה)‪.‬‬
‫העמסה על שורות פריטים‬
‫חלון זה מציג את הסכומים שעומדים להיות מועמסים על כל פריט ייבוא‪ .‬בשלב זה ניתן לתקן את‬
‫ההעמסה‪ .‬באמצעות מסמך זה מוסיפים למחיר הפריט את העלויות הכרוכות בייבוא (הובלה‪,‬‬
‫ביטוח‪ ,‬מכס‪ ,‬עמילות‪ ,‬מע"מ‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫פריט מועמס‪ :‬הפריט שעומדים להעמיס על פריטי הייבוא (לדוגמה‪ :‬פריט המייצג הובלה)‪.‬‬
‫סה"כ בשורה‪ :‬מחיר הפריט שעומדים להעמיס‪.‬‬
‫שיטת העמסה‪ :‬הקריטריון לפי העלות העקיפה מפוצלת בין פריטי הייבוא (קריטריון זה נבחר‬
‫במסך הקודם)‪ .‬ניתן לבחור שיטת העמסה אחרת ולבחור בכפתור העמסה מחדש‪.‬‬
‫‪ :%‬האחוז (מסכום הפריט המועמס) שיועמס על כל פריט ייבוא‪.‬‬
‫קיבוע‪ :‬ניתן להחליט שחלק מהפריטים לא ישתתפו בהעמסה ע"י סימונם כפריטים מקובעים‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬נניח שמעונינים להעמיס את הפריט "הובלה" שווה בשווה בין הפריטים למעט הפריט‬
‫השלישי במסמך‪ .‬לשם כך מדפדפים באמצעות מקשי החצים בחלק העליון של המסך לפריט‬
‫"הובלה"‪ .‬בשיטת ההעמסה בוחרים‪ :‬שווה בשווה‪ .‬כדי לא להעמיס את ההובלה על הפריט‬
‫השלישי‪ ,‬מציבים את הסמן על השורה השלישית בטבלה ומסמנים את הטור קיבוע‪ .‬בטור ‪%‬‬
‫רושמים ‪ .0‬כעת בוחרים בתחתית המסמך בכפתור העמסה מחדש‪ .‬חשבשבת תקבע את מחירי‬
‫הפריטים תוך התעלמות מהפריט השלישי‪.‬‬
‫תפריט הפעולות הנוספות כולל אפשרות להפקת דוח עלות שחרור ‪ ,‬תיקי יבוא מועמסים‬
‫(הכולל נתונים כספיים בלבד) ותיקי יבוא מועמסים מפורט (הכולל פרטים נוספים כגון נפח‬
‫ו‪ %-‬מכס)‪.‬‬
‫חשבשבת שומרת בכרטיס הפריט שני מחירים המייצגים את עלות הפריט‪:‬‬
‫מחיר הקנייה במט"ח‪ :‬מחיר זה נשמר בשדה מחיר קנייה אחרון‪.‬‬
‫מחיר ייבוא מועמס‪ :‬עלות הפריט כולל עלויות שחרור‪ .‬מחיר זה נשמר בשקלים‪.‬‬
‫לאחר ביצוע העמסה ניתן לבחור בפעולות הבאות במסמך היבוא במאגר קבוע‪ ,‬מתוך תפריט‬
‫פעולות נוספות‪ -‬העמסה‪:‬‬
‫סגירת תיק‪ :‬סגירה של תיק הייבוא בפני פעולות נוספות של העמסת עלויות‪.‬‬
‫פתיחת תיק‪ :‬בוחרים בסעיף זה כאשר מעוניינים לפתוח תיק יבוא שנסגר‪ .‬סעיף זה רלוונטי אם‬
‫התקבלו עלויות שחרור נוספות לאחר שהתיק נסגר‪.‬‬
‫המלצה‪ :‬כאשר מכניסים פריטים למחסן ערובה‪ ,‬יש לרשום עלויות על הכניסה למחסן ערובה‪ ,‬רק‬
‫כל עוד לא שוחררו פריטים מהמחסן‪ .‬לאחר שחרור הפריטים מהמחסן יש לרשום את כל ההעמסות‬
‫על מסמכי השחרור בלבד‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫פרק ‪ :13‬מסמכי ריכוז‬
‫חשבונית ריכוז‪ -‬עסקים רבים עובדים בשיטה הבאה‪ :‬במהלך החודש מפיקים תעודות משלוח‪,‬‬
‫ובסוף החודש מדפיסים חשבונית המרכזת את תעודות המשלוח‪ .‬חשבונית זו מכונה בשם‬
‫חשבונית מס ריכוז‪ .‬אמנם אפשר לסגור תעודות משלוח באמצעות חשבונית מס "רגילה"‪ ,‬אולם‬
‫יש צורך בחשבונית ריכוז משתי סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬כאשר מפיקים חשבונית ריכוז ניתן להפיק‬
‫חשבוניות לכל הלקוחות בריצה אחת (חשבונית "רגילה" יש להפיק לכל לקוח בנפרד)‪ .‬שנית‪ ,‬ניתן‬
‫להפיק את חשבונית הריכוז בפורמט מיוחד שאינו כלול באפשרויות של חשבונית "רגילה"‪.‬‬
‫תעודת משלוח ריכוז – תעודת משלוח ריכוז מאפשרת להפיק בריצה אחת מסמכים הסוגרים את‬
‫כל ההזמנות שהתקבלו מהלקוחות‪ .‬ניתן להפיק תעודת משלוח ריכוז בפורמט מיוחד שאינו כלול‬
‫באפשרויות של תעודת משלוח "רגילה"‪.‬‬
‫חשבונית עסקה ריכוז ‪ -‬חשבונית עסקה ריכוז מאפשרת להפיק בריצה אחת מסמכים הסוגרים‬
‫את כל ההזמנות שהתקבלו מהלקוחות‪ .‬ניתן להפיק חשבונית עסקה ריכוז בפורמט מיוחד שאינו‬
‫כלול באפשרויות של מסמך חשבון עסקה "רגיל"‪.‬‬
‫מאחר וההבדל היחיד בין חשבונית ריכוז‪ ,‬תעודת משלוח ריכוז וחשבונית עסקה ריכוז הוא‬
‫במסמכים אותם ניתן לסגור (חשבונית ריכוז סוגרת תעודות משלוח והחזרות‪ ,‬חשבוניות עסקה‪,‬‬
‫הזמנות והצעות מחיר בעוד שתעודת משלוח ריכוז וחשבונית עסקה ריכוז סוגרים רק הזמנות‬
‫והצעות מחיר) ההסברים להלן יתייחסו לחשבונית ריכוז בלבד‪.‬‬
‫המסך כולל מספר לשוניות‪:‬‬
‫בלשונית חתך מסמכי הבסיס מגדירים את האינפורמציה שתיכלל במסמך הריכוז‪.‬‬
‫בארבעת הלשוניות כל השורות‪ ,‬שורה לפריט באותו מחיר‪ ,‬שורה למסמך בסיס ומסמך‬
‫למסמך בסיס ניתן לצפות בטיוטות המסמכים בפורמטים השונים‪ ,‬כפי שיוסבר בהמשך ‪.‬‬
‫בלשונית מסמכי בסיס בזמני ניתן לצפות ולשחרר מסמכי בסיס שנסגרו במסמכים זמניים‪.‬‬
‫בלשונית תנועות ללא מחיר מפורטות תנועות ללא מחיר במסמכי הבסיס שנבחרו בחתך‪.‬‬
‫לשונית דפדוף מאפשרת דפדוף בחשבוניות ריכוז במאגר קבוע‪.‬‬
‫בסיום הבדיקות בוחרים בכפתור הפקה כדי להפיק את החשבוניות עצמן‪.‬‬
‫להלן הסבר לגבי כל אחת מהלשוניות‪:‬‬
‫‪115‬‬
‫חתך מסמכי בסיס‬
‫בלשונית זו קובעים את חתך התנועות עבורן מפיקים את החשבוניות‪.‬‬
‫מה לרכז? בדרך כלל משתמשים בחשבונית ריכוז בכדי לרכז תעודות משלוח והחזרות‪ ,‬אולם ניתן‬
‫לרכז גם הזמנות‪ ,‬הצעות מחיר או חשבוניות עסקה‪ .‬בכל הפקה יש לרכז סוג מסמך אחד‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫ניתן להפיק חשבונית ריכוז הכוללת תעודות משלוח והזמנות ביחד‪.‬‬
‫לקוחות‪ :‬חתך הלקוחות להם מפיקים את החשבוניות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬חתך קודי המיון ריק‪ -‬יש להגדיר את החתך המדויק‪.‬‬
‫תאריך החשבונית‪ :‬תאריך האסמכתא של המסמך‪ .‬בדרך כלל רושמים את תאריך סוף החודש של‬
‫תעודות המשלוח (או ההזמנות)‪.‬‬
‫תאריך נוסף‪ :‬תאריך שיירשם בשדה תאריך ‪ 3‬בתנועות המלאי‪.‬‬
‫תאריך ערך‪ :‬בסעיף זה קובעים את תאריכי הערך של החשבוניות (התאריך בו הלקוח אמור לפרוע‬
‫את החשבונית)‪ .‬האפשרויות הן‪:‬‬
‫‪ ‬מרשומת הלקוח‪ :‬תאריך הערך יהיה לפי תנאי התשלום שנקבעו ללקוח בכרטיס החשבון‬
‫(בחלון‪ :‬הנחות ותנאי תשלום)‪.‬‬
‫‪ ‬תאריך ערך‪ :‬תאריכי הערך לכל הלקוחות יהיו לפי מה שנקבע ידנית בשורה זו‪.‬‬
‫מסמכי בסיס‪ :‬בחלק זה ניתן לקבוע את חתך התנועות לפי הגבלות שונות על שדות מסמכי‬
‫הבסיס (תעודות משלוח‪ ,‬הזמנות וכד')‪ .‬לדוגמה‪ :‬בשדה מספר מסמך הבסיס ניתן להגביל את מספרי‬
‫תעודות המשלוח (או ההזמנות) שייכללו בחשבוניות הריכוז‪.‬‬
‫הגבלת נתונים נוספים ממסמכי בסיס‪ :‬הגבלת חתך המסמכים על פי אחד או יותר מהערכים‬
‫שנרשמו במסמכי הבסיס בלשונית נתונים נוספים‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫פרטים נוספים‬
‫במסך זה קובעים פרמטרים נוספים של חשבוניות הריכוז שעומדים להפיק‪.‬‬
‫הדפסת העתקי מסמכי בסיס ‪ :‬בעת הפקת החשבוניות יודפסו בנוסף גם העתקי מסמכי‬
‫הבסיס‪.‬‬
‫שערוך בתנועות הנה"ח ‪ /‬מטבע‪ :‬מסמנים סעיף זה כדי שהתוכנה תשערך את תנועת היומן‬
‫למטבע שרושמים בהמשך‪ .‬השערוך יהיה לפי השער בתאריך הערך או השער הידוע האחרון‪ ,‬אם‬
‫אין עדיין שער לתאריך הערך‪.‬‬
‫תיקון מחירים למחיר נוכחי‪ :‬מסמנים סעיף זה כדי שבעת הפקת חשבונית הריכוז חשבשבת‬
‫תשלוף מחדש את המחיר (לפי הגדרות המחירים של הלקוח) ותתעלם מהמחיר שנרשם בתעודת‬
‫המשלוח‪ .‬יש לציין האם המחיר יישלף בהתאם לתאריך מסמך הבסיס או בהתאם לתאריך הפקת‬
‫מסמך הריכוז‪.‬‬
‫תיקון שערי מט"ח לשער הנוכחי‪ :‬במסך הגדרות חברה◄ הגדרות מלאי◄ הגדרות‬
‫כלליות הוגדר האם התוכנה תשלוף שערי מט"ח מעודכנים בעת הפקת מסמך אב על סמך מסמך‬
‫בסיס ותחשב מחדש את המחיר בשקלים (באותם מקרים שבהם המחיר הוא במט"ח)‪ ,‬או תשלוף את‬
‫השערים שנרשמו במסמך הבסיס‪ .‬בסעיף זה ניתן לשנות את ברירת המחדל‪.‬‬
‫הנחה כללית‪ :‬בסעיף זה קובעים כיצד תיקבע ההנחה הכללית (בשורת הסיכום)‪ .‬האפשרויות הן‪:‬‬
‫‪ ‬מרשומת הלקוח‪ :‬חשבשבת תשלוף את ‪ %‬ההנחה הכללית של הלקוח (כפי שהוגדרה‬
‫בכרטיס הלקוח במסך נתונים למסמכי שיווק ורכש) ותתעלם מההנחה הכללית‬
‫שנרשמה בתעודת המשלוח (או ההזמנה)‪,‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ ‬ממסמך הבסיס‪ :‬ההנחה הכללית תישלף מתעודות המשלוח (או ההזמנה)‪ ,‬ותירשם‬
‫בשורות הפריט‪.‬‬
‫ס"ת חייב במע"מ ‪ /‬פטור ממע"מ‪ :‬בסעיפים אלה ניתן לעדכן את סוג התנועה לפריטים‬
‫חייבים במע"מ וסוג התנועה לפריטים פטורים ממע"מ‪.‬‬
‫פרטים בתחתית החשבונית‪ :‬פרטים שיופיעו בכל החשבוניות (לכל הלקוחות)‪.‬‬
‫שליפת הערות ממסמך הבסיס (בהפקת מסמך למסמך בסיס) ‪ :‬בהפקת חשבונית נפרדת‬
‫עבור כל תעודת משלוח‪ ,‬ניתן לשלוף ולהדפיס את ההערות שנרשמו במסמך הבסיס גם בחשבונית‪.‬‬
‫פרטים להנה"ח‪ :‬רישום נתונים שיעודכנו בתנועת היומן‪ .‬ניתן לבחור את קוד התמחיר מרשומת‬
‫החשבון או לבחור קוד אחר ‪ /‬חדש‪ .‬לבחירת קוד תמחיר יש לבחור בסעיף חיפוש או קוד תמחיר‬
‫חדש מתוך תפריט הלחצן הימני בשדה קוד תמחיר‪.‬‬
‫שמירת הגדרה‬
‫את ההגדרות שנקבעו במסכים חתך מסמכי בסיס ו‪-‬פרטים נוספים ניתן לשמור על ידי בחירה‬
‫בכפתור שמירה הנמצא בחלקה העליון של לשונית חתך מסמכי בסיס‪.‬‬
‫בעת הפקת מסמכי ריכוז בעתיד‪ ,‬ניתן לחזור אל הגדרות אלו על ידי בחירה בכפתור שליפה‪ .‬בכדי‬
‫לתקן הגדרה שנשמרה יש לשלוף ההגדרה‪ ,‬לתקן ההגדרות ולבחור בכפתור עדכון הגדרה‪.‬‬
‫לחזרה לברירות המחדל הראשוניות של חשבשבת יש לבחור בכפתור ברירת מחדל‪.‬‬
‫בחלון שמירת הגדרה יש לבחור את פורמט ההדפסה‪ ,‬מספר העותקים והאם ההגדרה כוללת‬
‫שמירת תאריכים‪.‬‬
‫סעיף שמירת תאריכים נועד למשתמשים בהפקת מסמכי ריכוז באמצעות משימות להפעלה‬
‫מאוחרת‪ .‬סימון הסעיף ישמור את התאריכים שנרשמו בשדות‪ :‬תאריך‪ ,‬תאריך ערך ותאריך נוסף‬
‫בלשונית חתך מסמכי בסיס‪( .‬להסבר מפורט על הפעלת משימות להפעלה מאוחרת ראה פרק‬
‫‪ 13‬בספר הנהלת החשבונות)‬
‫כל השורות‬
‫‪118‬‬
‫ארבעת הלשוניות הבאות מציגות את פורמט ההדפסה של החשבונית‪ .‬כאשר בוחרים באפשרות‬
‫הראשונה – כל השורות – ההדפסה דומה לזו המתקבלת בעת הפקת חשבונית מס "רגילה"‪.‬‬
‫חשבשבת תפרט בחשבונית הריכוז את כל השורות של כל תעודות המשלוח‪.‬‬
‫בחלקו העליון של המסך חשבשבת מציגה את רשימת הלקוחות (מפתח חשבון ושם) עבורם קיימים‬
‫מסמכי בסיס פתוחים‪ .‬בחלק התחתון של המסך התוכנה מפרטת את שורות הפריטים המופיעים‬
‫במסמכי הבסיס הפתוחים‪ .‬מציבים את הסמן על שורה של לקוח מסוים‪ ,‬והתוכנה מפרטת את שורות‬
‫הפריטים בחלק התחתון‪.‬‬
‫למחיקת לקוח מהטבלה (כלומר‪ ,‬כדי לא להפיק ללקוח חשבונית ריכוז)‪ ,‬עוברים עם הסמן לטור‬
‫מספר בחלק העליון‪ ,‬לשורה של הלקוח‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת חשבון מתפריט הלחצן הימני‬
‫של העכבר‪.‬‬
‫למחיקת שורה מסוימת מתעודת משלוח או הזמנה (כלומר‪ ,‬לא לחייב את הלקוח בגין שורה זו)‪,‬‬
‫עוברים עם הסמן לטור מספר בחלק התחתון לשורה המבוקשת‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת שורה‬
‫מתפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫הסעיף צפייה בתפריט הלחצן הימני בעכבר בטור מספר מאפשר לראות את העתק מסמך הבסיס‬
‫הכולל את הפריט בשורה‪.‬‬
‫בחלק התחתון בצד שמאל מוצגים עבור כל לקוח הסיכומים של החשבונית‪ .‬כאמור‪ % ,‬ההנחה‬
‫המוצג בחלק זה תלוי בהגדרות של חשבונית הריכוז אם נקבע בלשונית זו שההנחה הכללית‬
‫תישלף מרשומת הלקוח‪ ,‬חשבשבת מציגה כעת את ‪ %‬ההנחה כפי שנקבע בכרטיס הלקוח‬
‫(ומתעלמת מההנחה הכללית בתעודות המשלוח)‪ .‬אם נקבע שההנחה תישלף מההנחה הכללית כפי‬
‫שנרשמה בתעודות המשלוח‪ ,‬חשבשבת רושמת אפס בשורת ‪ %‬ההנחה הכללית‪ .‬ההנחה הכללית‬
‫של כל תעודת משלוח עוברת להנחה בשורה‪.‬‬
‫שורה לפריט באותו מחיר‬
‫בשיטה זו חשבשבת ממיינת את תעודות המשלוח לפי פריטים‪ ,‬ועבור כל פריט ממיינת את השורות‬
‫לפי מחירים‪ .‬התוכנה מסכמת את הכמות שנמכרה מכל פריט באותו מחיר ומדפיסה בחשבונית‬
‫שורה אחת (בניגוד לשיטה הקודמת שפירטה את כל השורות בתעודות המשלוח)‪.‬‬
‫בפורמט זה ניתן למחוק את כל תעודות המשלוח של חשבון מסוים‪ ,‬אך לא ניתן למחוק שורת פריט‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫בחשבונית שתופק יופיעו בשדה הערות בתחתית המסמך מספרי כל תעודות המשלוח ‪ /‬הזמנות‬
‫שנכללו בחשבונית‪.‬‬
‫שורה למסמך בסיס‬
‫בשיטה זו התוכנה רושמת בחשבונית שורה אחת עבור כל תעודת משלוח‪ .‬השורה כוללת את מספר‬
‫תעודת המשלוח‪ ,‬התאריך והסכום‪.‬‬
‫למחיקת מסמך בסיס מהחשבונית‪ ,‬עוברים עם הסמן לטור מספר בחלק התחתון של המסך‪ ,‬לשורה‬
‫המבוקשת‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת שורה מתפריט הלחצן הימני של העכבר‪ .‬למחיקת לקוח‬
‫מהטבלה (כלומר‪ ,‬כדי לא להפיק ללקוח חשבונית ריכוז)‪ ,‬עוברים עם הסמן לטור מספר בחלק‬
‫העליון‪ ,‬לשורה של הלקוח‪ ,‬ובוחרים בסעיף מחיקת שורה מתפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫מסמך למסמך בסיס‬
‫זו שיטת ההדפסה המפורטת ביותר‪ .‬בשיטה זו חשבשבת מפיקה חשבונית נפרדת לכל תעודת‬
‫משלוח (או הזמנה)‪.‬‬
‫חשבשבת מציגה את החשבונית כפי שתודפס בפועל‪ .‬לדפדוף בין החשבוניות משתמשים במקשי‬
‫החצים המופיעים בצד שמאל של המסך‪ ,‬מימין למספר החשבונית‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫למחיקת החשבונית הנוכחית בוחרים בכפתור מחיקה‪ .‬כמו כן ניתן למחוק את כל החשבוניות של‬
‫לקוח מסוים – בוחרים בסעיף מחיקה מתפריט הלחצן הימני של העכבר בשדה מפתח חשבון‪,‬‬
‫ומשיבים בחיוב לשאלה שתופיע בהמשך‪ :‬האם למחוק את כל החשבוניות של חשבון זה?‬
‫מסמכי בסיס במאגר זמני‬
‫בוחרים בלשונית זו בכדי לדפדף במסמכים סגורים הנמצאים במאגר זמני‪ ,‬לדוגמה‪ :‬תעודות משלוח‬
‫שנסגרו ע"י חשבונית מס‪ ,‬שעדיין לא הופקה‪ .‬כיוון שתעודת משלוח זו סגורה‪ ,‬לא ניתן לשלוף‬
‫אותה בחשבונית הריכוז‪.‬‬
‫בחלק העליון של המסך התוכנה מציגה את פרטי הלקוחות עבורם קיימים מסמכים בקובץ זמני‬
‫ובחלק התחתון ‪ -‬את הפריטים הסגורים במסמכים אלה‪ .‬לביטול סגירת הפריט בוחרים בכפתור‬
‫שחרור פריט ממאגר זמני‪ .‬לאחר השחרור ניתן לשלוף את הפריט בחשבונית הריכוז‪.‬‬
‫תנועות ללא מחיר‬
‫בלשונית זו מוצגים פריטים ללא מחיר‪ .‬ניתן להפיק דוח תנועות במחיר אפס על ידי לחיצה על‬
‫כפתור הדפסת דוח‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫הפקה‬
‫בדי להפיק את מסמכי הריכוז יש לבחור בכפתור הפקה‪.‬‬
‫במסך שנפתח יש לבחור את שיטת ההפקה‪ ,‬מספר העותקים ויעד ההדפסה (מדפסת או דוא"ל)‬
‫לפי הנחיות רשות המסים אפשר לשלוח בדוא"ל רק מסמכי מקור של חשבוניות‪ .‬בחשבשבת אפשר‬
‫לשלוח בדוא"ל חשבונית ריכוז‪ ,‬חשבונית חוזים וחשבונית על בסיס מזומן (אלו הן חשבונית‬
‫ששולחים בכמויות גדולות)‪.‬‬
‫כאשר מפיקים לדוא"ל נשלח מסמך ‪ PDF‬שעליו כתוב הטקסט "מסמך ממוחשב" ו‪" -‬מקור"‪.‬‬
‫דפדוף‬
‫בוחרים בלשונית זו כדי לדפדף בחשבוניות ריכוז שהופקו בעבר‪ ,‬וכדי להדפיס העתקים של‬
‫חשבוניות אלה‪.‬‬
‫לקביעת חתך המסמכים הרצוי בוחרים בכפתור הגדרת חתך לדפדוף‪.‬‬
‫להדפסת העתק משוחזר למסמך בוחרים בכפתור העתק משוחזר בחלקו העליון של המסך‪.‬‬
‫ההדפסה מתבצעת על פי השיטה המופיעה בשדה שיטת הדפסה בחלקו התחתון של המסך‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫פרק ‪ :14‬רשתות שיווק‬
‫חשבשבת מאפשרת להפיק קבצים לפי הדרישות של רשתות השיווק (הריבוע הכחול‪ ,‬שופרסל‬
‫וכד')‪.‬‬
‫פותחים כרטיס חשבון עבור כל סניף של הרשת‪ ,‬וכרטיס חשבון נוסף עבור מרכז הרשת‪ .‬רושמים‬
‫את החשבון של מרכז הרשת בשדה חשבון מרכז של כרטיסי החשבון של הסניפים‪.‬‬
‫מפיקים את תעודות המשלוח לכל אחד מהסניפים (מפתח החשבון בתעודת המשלוח הוא מפתח‬
‫חשבון של הסניף)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מפיקים חשבונית לכרטיס החשבון של מרכז הרשת‪.‬‬
‫רשת‪ :‬בוחרים את רשת השיווק מרשימת הרשתות (לדוגמה‪ :‬הריבוע הכחול)‪ .‬ניתן לפתוח רשת‬
‫חדשה באמצעות הסעיף הוספת רשת בתפריט פעולות נוספות‪.‬‬
‫חשבון מרכז‪ :‬רושמים את מפתח החשבון של מרכז הרשת‪.‬‬
‫חתך מסמכי בסיס‬
‫בלשונית זו קובעים את חתך הסניפים ואת חתך מסמכי הבסיס שייכללו בחשבונית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬התאריך שבו הרשת אישרה את קבלת הסחורה (תאריך הבול) הוא התאריך הרשום בשדה‬
‫תאריך ערך‪.‬‬
‫מאפייני הפקה‬
‫בלשונית זו קובעים את מאפייני ההדפסה של החשבונית שתופק‪.‬‬
‫הנחה כללית ‪ :‬שליפת ההנחה שתרשם בחשבונית ממסמך הבסיס או מרשומת הלקוח‪.‬‬
‫תיקון מחירים למחיר הנוכחי‪ :‬בסימון סעיף זה יפתח חלון בו יש לקבוע אם המחירים שישלפו‬
‫יתאימו לתאריך מסמך הבסיס או לתאריך הפקת החשבונית‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫שורה אחת למפתח פריט (באותו מחיר) בקובץ‪ :‬בעת הפקת הקובץ חשבשבת תרכז מספר‬
‫שורות של אותו פריט באותו מחיר לשורה אחת‪.‬‬
‫דוח ריכוז‪ :‬בוחרים בכפתור זה כדי להפיק דוח מקדים‪.‬‬
‫הפקת חשבוניות‪ :‬בוחרים בכפתור זה על מנת להפיק את החשבוניות לרשת‪.‬‬
‫תפריט הפעולות הנוספות כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫שחזור חשבונית – הדפסה מחדש של חשבונית שהופקה בעבר‪.‬‬
‫שחזור דיסקט – הפקה מחדש של דיסקט‪.‬‬
‫ריכוז תעודות משלוח לקובץ – הכנת קובץ ‪ EDI‬של תעודות משלוח‪.‬‬
‫הוספת רשת – הוספת רשת שיווק לרשימת הרשתות שעבורן מפיקים מסמכים‪.‬‬
‫הגדרות רשת – עדכון נתונים על הרשת‪.‬‬
‫בדיקת חשבונות קו‪-‬אופ – בדיקת שדה עיסוק‪.‬‬
‫חשבונות קו‪-‬אופ ללא הגדרת עיסוק‬
‫בחלון זה התוכנה מפרטת את מפתחות החשבון של הסניפים ואת הערך בשדה עיסוק ברשומת‬
‫החשבון‪ .‬ברשת קו‪-‬אופ בשדה עיסוק אמור להיות אחד הערכים הבאים‪ 9 :‬או ‪.10‬‬
‫ניתן לעדכן את שדה עיסוק ברשומת החשבון מתוך המסך הנוכחי‪ .‬בוחרים בסעיף כרטיס חשבון‬
‫מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר בשדה מפתח‪ .‬חשבשבת תציג את רשומת החשבון‪ ,‬ובחלון‬
‫זה מעדכנים את שדה עיסוק‪.‬‬
‫הוספת רשת‬
‫בחלון זה פותחים רשת שיווק חדשה‪ .‬רושמים את שם הרשת (שם זה יופיע בטבלה ממנה בוחרים‬
‫את הרשת) ובוחרים את פורמט ההדפסה‪.‬‬
‫כדי לרשום נתונים נוספים על הרשת יש לבחור בסעיף הגדרת רשת‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫הגדרת רשת‬
‫בחלון זה מעדכנים נתונים על רשת‪.‬‬
‫בחירת רשת‪ :‬בוחרים את הרשת שאת הנתונים שלה מעוניינים לעדכן (פתיחת רשת חדשה נעשית‬
‫באמצעות סעיף הוספת רשת)‪.‬‬
‫סימוכין ‪ /‬מס' שולח ‪ /‬קוד מחסן מרכזי‪ :‬שדות אלו דרושים לקובץ ‪ EDI‬של תעודת משלוח‪.‬‬
‫יש למלא את השדות לפי הנתונים שמקבלים מהרשת‪.‬‬
‫שם הקובץ‪ :‬שם קובץ הנתונים שמופק לדיסקט‪.‬‬
‫ריכוז תעודות משלוח לקובץ‬
‫חשבשבת מאפשרת להפיק קובץ ‪ EDI‬של תעודות משלוח‪.‬‬
‫בחלון הנוכחי קובעים את חתך הסניפים ואת חתך התנועות של תעודות המשלוח‪.‬‬
‫שחזור דיסקט‬
‫כדי ליצור מחדש דיסקט לרשת שיווק רושמים את מספר החשבונית‪ .‬חשבשבת תיצור את הקובץ‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫שחזור חשבונית‬
‫באמצעות חלון זה ניתן להדפיס מחדש חשבוניות שהודפסו בעבר‪.‬‬
‫מס חשבונית‪ :‬רושמים את מספר החשבונית‪.‬‬
‫חשבונית יחידה‪ :‬התוכנה תדפיס העתק של החשבונית‪.‬‬
‫כל החשבוניות באותה הפקה‪ :‬התוכנה תדפיס מחדש את החשבונית שלעיל ונוסף לכך תדפיס‬
‫את כל החשבוניות האחרות שהופקו יחד אתה‪.‬‬
‫רשתות שיווק‪ -‬עדכון בולים ומדבקות‬
‫בחלון זה מעדכנים בתעודות המשלוח את הבולים שהתקבלו מרשת השיווק‪ .‬בכדי לפתוח חלון זה‬
‫בוחרים בסעיף רשתות שיווק‪-‬עדכון בולים ומדבקות בתפריט מסמכים‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :‬מספר תעודות המשלוח‪.‬‬
‫תאריך ערך‪ :‬תאריך הבול‪ .‬זהו תאריך קבלת הסחורה לפי רישומי רשת השיווק‪.‬‬
‫מספר מדבקה‪ :‬מספר הבול‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫פרק ‪ :15‬חשבונית על בסיס מזומן‬
‫חשבשבת כוללת מערכת לעסקים העובדים על בסיס מזומן‪ .‬באמצעות מערכת זו –‬
‫‪ ‬מפיקים חשבונות עסקה‪,‬‬
‫‪ ‬מפיקים קבלות תוך מעקב אחר התשלומים בגין חשבונות העסקה‪,‬‬
‫‪ ‬מפיקים חשבוניות מס במועדי הפירעון של התקבולים‪.‬‬
‫חשבון עסקה‬
‫ניתן להפיק חשבונות עסקה ב‪ 3 -‬דרכים‪:‬‬
‫‪ ‬באמצעות מערכת חיוב שעות ניתן לעקוב אחר שעות עבודה והוצאות אחרות‬
‫שהושקעו בכל לקוח‪ ,‬ולהפיק חשבון עסקה באופן אוטומטי על סמך דיווחי השעות‬
‫וההוצאות‪.‬‬
‫‪ ‬באמצעות מערכת חוזים ניתן להפיק חשבון עסקה לכל הלקוחות העובדים על בסיס‬
‫מחיר חודשי קבוע (ריטיינר)‪.‬‬
‫‪ ‬לבסוף‪ ,‬ניתן לרשום את החיובים באופן ידני‪ .‬החיובים יכולים לכלול הוצאות פטורות‬
‫ממע"מ (כגון‪ :‬אגרות)‪.‬‬
‫קבלה‬
‫בעת רישום הקבלה חשבשבת מציגה את חשבונות העסקה הפתוחות‪ ,‬וניתן לסמן אילו חשבוניות‬
‫נסגרו ע"י כל תשלום‪ .‬התשלום יכול להיות חלקי – התוכנה עוקבת אחר התשלומים החלקיים עד‬
‫לסגירתם המלאה‪ .‬התוכנה תומכת בכל סוגי התקבולים – מזומן‪ ,‬העברות ישירות לבנק‪ ,‬שקים‬
‫וכרטיסי אשראי (עם קישור ישיר לש‪.‬ב‪.‬א – שירותי בנק אוטומטיים)‪.‬‬
‫חשבונית מס‬
‫חשבשבת מפיקה חשבוניות מס לפי מועדי הפירעון של התקבולים‪ .‬בעת הפקת חשבונית המס‪,‬‬
‫התוכנה מפרטת את החיובים מתוך חשבונות העסקה הרלוונטיות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אין חובה להפיק חשבונות עסקה‪ .‬ניתן להפיק חשבונות מס על סמך קבלות‪ ,‬מבלי שהקבלות‬
‫הופקו כנגד חשבונות עסקה‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לעבוד באחת משתי השיטות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬תחילה מפיקים חשבון עסקה‪ ,‬לאחר מכן ‪ -‬קבלה‪ ,‬ולבסוף ‪ -‬חשבונית מס‪,‬‬
‫‪ ‬תחילה מפיקים קבלה ולאחר מכן ‪ -‬חשבונית מס‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫הגדרות‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬לפני הפקת המסמכים‪ ,‬יש לקבוע את הנתונים הבאים באמצעות מסכי הגדרות‬
‫חברה‪.‬‬
‫ספרור מסמכים‬
‫יש לקבוע את הספרור של המסכים הבאים‪:‬‬
‫חשבון עסקה‪ :‬חשבון עסקה שרושמים ידנית או דרך מערכת חוזים‪.‬‬
‫חשבון עסקה חיוב שעות‪ :‬חשבון עסקה שמופק באמצעות מערכת חיוב שעות‪ .‬אם לא‬
‫משתמשים במערכת זו‪ ,‬אין חובה לקבוע את הספרור של מסמך זה‪.‬‬
‫קבלה‪ :‬קבלת תשלום‪.‬‬
‫חשבונית על בסיס מזומן‪ :‬חשבונית מס שמפיקים על בסיס מזומן (בניגוד לחשבונית מס‬
‫"רגילה"‪ ,‬שמיועדת לעסקים העובדים על בסיס מצטבר)‪.‬‬
‫הגדרת סוגי תנועה‬
‫יש להגדיר את סוגי התנועה הבאים‪:‬‬
‫שם‬
‫חשבון חובה‬
‫‪%‬‬
‫חשבון זכות‬
‫‪%‬‬
‫חשבונית על בסיס‬
‫מזומן חייבת במע"מ‬
‫? (הלקוח)‬
‫‪116‬‬
‫הכנסות‬
‫מע"מ עיסקאות‬
‫‪100‬‬
‫‪16‬‬
‫חשבונית על בסיס‬
‫מזומן פטורה ממע"מ‬
‫? (הלקוח)‬
‫‪100‬‬
‫הכנסות פטורות ממע"מ ‪100‬‬
‫הערה‪ :‬סוגי תנועה אלה זהים לסוגי התנועה המיועדים לחשבוניות על בסיס מצטבר‪.‬‬
‫פתיחת פריטים‬
‫במסך פתיחת פריטים יש לפתוח את שני הפריטים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬שכר טירחה‬
‫‪ ‬הוצאות פטורות ממע"מ‬
‫ניתן להפיק את חשבונית המס באחת משתי השיטות הבאות‪ )1( :‬חשבונית המס תכלול את‬
‫הפריטים שנרשמו בחשבון העסקה‪ )2( ,‬חשבונית המס תכלול לכל היותר שתי שורות – שורה אחת‬
‫עבור שכר טרחה (שתכלול את כל הפריטים חייבי מע"מ) ושורה שנייה עבור כל ההוצאות הפטורות‬
‫ממע"מ‪ .‬שני הפריטים שלעיל דרושים עבור השיטה השנייה‪( .‬שיטה זו חלה גם כאשר לא הופק‬
‫חשבון עסקה‪ .‬במקרה זה חשבונית המס תהיה עבור שכר טרחה)‪.‬‬
‫לאחר פתיחת הפריטים הנ"ל‪ ,‬יש לעבור למסך הבא‪ :‬הגדרות ◄ הגדרות חברה ◄ הגדרות‬
‫מלאי ◄הגדרות כלליות‪-‬המשך‪ .‬במסך זה יש לעדכן את שני הפריטים הנ"ל בסעיף‬
‫חשבוניות בסיס מזומן‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫ניתוח כרטיסים‬
‫בעת הפקת חשבונית על בסיס מזומן התוכנה סוגרת את חשבוניות המס כנגד תנועות התשלום‬
‫שנרשמו בקבלות‪ .‬חשבשבת עוברת על כרטיסי הלקוחות ושולפת את תנועות התשלום הפתוחות‬
‫שהגיע מועד פירעונן‪ .‬תנועות שנסגרו באמצעות ניתוח כרטיסים אינן נשלפות‪ .‬לכן‪ ,‬לפני ההפקה‬
‫הראשונה של חשבוניות מס על בסיס מזומן מומלץ להפיק ניתוח כרטיסים של כל כרטיסי‬
‫הלקוחות‪ .‬יש לעבור על כל התנועות הפתוחות‪ ,‬ולוודא שאין מקרים של תנועות שהיו צריכות‬
‫להיות סגורות‪ .‬אם מוצאים תנועות כאלה‪ ,‬יש לסגור אותן ידנית‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הפיקו קבלה‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן ביטלו את הקבלה‪ ,‬יש לוודא שתנועת הקבלה נסגרה ע"י תנועת הביטול‪( .‬הערה‪ :‬אם מקפידים‬
‫לבצע את כל התנועות באמצעות מסמכי חשבשבת‪ ,‬סגירת התנועות נעשית באופן אוטומטי)‪.‬‬
‫חשבון עסקה‬
‫כאמור‪ ,‬ניתן להפיק באמצעות חשבשבת שלושה סוגים של חשבוניות עסקה‪:‬‬
‫‪ ‬חשבונית עסקה שבה הפריטים נרשמים ידנית‪.‬‬
‫‪ ‬חשבונית עסקה על סמך מערכת חיוב לפי שעות‪.‬‬
‫‪ ‬חשבונית עסקה על סמך מערכת חוזים‪.‬‬
‫חשבון עסקה שבו הפריטים נרשמים ידנית‬
‫כדי להפיק חשבון עסקה שבו הפריטים נרשמים ידנית‪ ,‬יש לעבור למסך הפקת מסמכים ולבחור‬
‫במסמך חשבון עסקה‪ .‬שיטת הרישום של מסמך זה זהה לשיטת הרישום במסמכים האחרים של‬
‫חשבשבת‪ .‬החשבון יכול לכלול הן פריטים חייבי מע"מ (כגון‪ :‬שכר טרחה) והן פריטים פטורים‬
‫ממע"מ (כגון‪ :‬אגרות)‪ .‬הערה‪ :‬ניתן לכלול בחשבון העסקה פריטים כלשהם למעט פריטים‬
‫"מיוחדים" (פריטים הכוללים מספר טבוע‪ ,‬מספר אצווה‪ ,‬תאריך פג תוקף‪ ,‬איתור‪ ,‬מכפלה)‪.‬‬
‫חשבון עסקה על סמך מערכת חיוב לפי שעות‬
‫חשבשבת כוללת מודול לחיוב לקוחות ע"פ שעות‪ .‬באמצעות מערכת זו ניתן לעקוב אחר שעות‬
‫העבודה שהושקעו בכל לקוח (או פרויקט) ולחייב את הלקוח בהתאם לשעות העבודה ובהתאם‬
‫לתעריף שנקבע לכל עובד‪ .‬כמו כן ניתן לרשום באמצעות מערכת זו חיובים פטורים ממע"מ (כגון‪:‬‬
‫אגרות) וחיובים בגין עבודות של גורמים אחרים (כגון‪ :‬שליחויות)‪ .‬בין היתר‪ ,‬המערכת יודעת‬
‫להפיק חשבון עסקה‪.‬‬
‫חשבון עסקה על סמך מערכת חוזים‬
‫חשבשבת כוללת מודול לחיוב לקוחות ע"פ חוזה (חוזה שכ"ד‪ ,‬השתתפות בחוגים וכד')‪ .‬באמצעות‬
‫מערכת זו ניתן להפיק חשבונות עסקה ללקוחות העובדים על בסיס קבוע (ריטיינר)‪ .‬סכום החיוב‬
‫יכול להיות צמוד לדולר‪ ,‬למדד או בשיטה אחרת‪.‬‬
‫הערה‪ :‬חשבונות העסקה אינן נרשמות בפקודות היומן‪ .‬מעמדן דומה לזה של תעודות משלוח‪.‬‬
‫הרישום שלהם מחייב (כלומר‪ ,‬לא ניתן לשנות נתונים בחשבון עסקה שהופק)‪ ,‬אך הוא עדיין לא‬
‫מהווה חלק מהנהלת החשבונות‪ .‬בכל עת ניתן להפיק דוח המפרט את יתרת החוב של הלקוח בגין‬
‫חשבונות העסקה (בוחרים בסעיף איתור פתוחים בחשבונות עסקה מתוך תפריט דוחות◄ דוחות‬
‫לחן בסיס מזומן)‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫קבלה‬
‫בעת קבלת תשלום יש להפיק קבלה או חשבונית מס וקבלה‪:‬‬
‫‪ ‬אם התשלום הוא למועד עתידי (תשלום בשקים דחויים או בכרטיסי אשראי) יש להפיק‬
‫קבלה‪.‬‬
‫‪ ‬אם התשלום הוא במזומן (כסף מזומן‪ ,‬שיק מזומן או העברה בנקאית) יש להפיק‬
‫חשבונית מס וקבלה (ראה הסבר בסעיף הבא)‪.‬‬
‫אין קבלה מיוחדת למי שעובדים על בסיס מזומן‪ ,‬אלא משתמשים במסמך הקבלה הרגיל‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫באמצעות הקבלה ניתן לרשום תקבולים בשקים דחויים ובכרטיסי אשראי‪ .‬הרישום של כרטיסי‬
‫אשראי נעשה עם קישור ישיר לש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫אם משתמשים בספר קבלות ידני‪ ,‬יש לרשום את הקבלה במחשב באמצעות קבלת סוכן‪( .‬כאשר‬
‫משתמשים במסמך זה‪ ,‬התוכנה אינה מפיקה את התיעוד המקורי של הקבלה אלא העתק של הקבלה‬
‫שנרשמה בספר ידני)‪.‬‬
‫בעת רישום הקבלה ניתן לסמן אחת האפשרויות הבאות (ניתן גם לא לסמן אף אחת מאפשרויות‬
‫אלו)‪:‬‬
‫‪ ‬קבלת פיקדון – מסמנים סעיף זה כאשר מקבלים שיק בנאמנות‪ .‬חשבשבת לא מפיקה‬
‫חשבונית מס בגין שיק פיקדון‪ .‬כאשר מחזירים את השיק ללקוח או מפקידים אותו‪,‬‬
‫משתמשים במסמך הפקדה‪.‬‬
‫‪ ‬לרשום סגירות מול חשבונות עסקה – מסמנים סעיף זה כדי לראות את חשבונות‬
‫העסקה הפתוחים‪ ,‬וכדי לסמן אילו חשבונות עסקה נסגרו באמצעות התשלומים בקבלה‬
‫זו‪( .‬כמובן‪ ,‬אם העסק אינו מפיק חשבונות עסקה‪ ,‬ניתן לרשום את הקבלה מבלי לסגור‬
‫חשבונות עסקה)‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר בוחרים בכפתור החץ הנמצא צמוד לסעיף הקודם‪ ,‬חשבשבת מציגה על המסך‬
‫דוח של התנועות הפתוחות‪ .‬ניתן להדפיס דוח של תנועות אלו‪.‬‬
‫כאשר הסעיף לרשום סגירות מול חשבוניות עסקה מסומן‪ ,‬לאחר לחיצה על כפתור הפקה‬
‫חשבשבת תפתח את החלון המוצג בעמוד הבא‪:‬‬
‫‪130‬‬
‫בחלון זה רואים את כל השורות בחשבונות העסקה שעדיין לא שולמו ומסמנים אילו חשבונות‬
‫משולמים באמצעות הקבלה הנוכחית‪.‬‬
‫חשבונית‪ :‬מספר חשבון העסקה‪.‬‬
‫מתאריך‪ :‬תאריך חשבון העסקה‪.‬‬
‫פריט‪ :‬מפתח הפריט בשורה (כאמור‪ ,‬התוכנה מציגה את כל השורות הפתוחות בכל חשבונות‬
‫העסקה)‪.‬‬
‫שם‪ :‬שם הפריט בשורה‪ .‬כאשר השם ארוך הוא נרשם במספר שורות‪ .‬ניתן לדפדף בין השורות‬
‫באמצעות מקשי החיצים (חץ עליון וחץ תחתון) בצידו השמאלי של התא‪.‬‬
‫מע"מ‪ :‬האם הפריט חייב במע"מ או פטור ממע"מ‪.‬‬
‫סכום פתוח‪ :‬הסכום שעדיין לא שולם‪ .‬הסכום הוא לאחר כל ההנחות ובתוספת מע"מ‪.‬‬
‫סכום לסגירה‪ :‬הסכום שמשולם בקבלה זו‪ .‬כאשר מסמנים את הריבוע (בצידו הימני של הטור)‪,‬‬
‫התשלום הנוכחי סוגר את כל הסכום הפתוח‪ .‬ניתן לתקן ולהקטין סכום זה‪ ,‬כך שהתשלום הנוכחי‬
‫יסגור את הסכום הפתוח באופן חלקי בלבד‪.‬‬
‫בסיום העבודה בחלון סגירת חשבונות עסקה בוחרים באחד הכפתורים הבאים‪:‬‬
‫המשך – עם סגירות‪ :‬הפקת הקבלה (כולל רישום הסגירות שנקבעו במסך זה)‪.‬‬
‫המשך – בלי סגירות‪ :‬מחיקת כל הסגירות והפקת הקבלה‪.‬‬
‫חזרה לקבלה‪ :‬חזרה למסך הקודם של הקבלה (בו רושמים את התשלומים)‪ .‬באמצעות כפתור זה‬
‫ניתן לעדכן את רישום התשלומים (אם מתגלה למשל ששיק מסוים לא נרשם) ולחזור להמשך‬
‫הסימונים‪.‬‬
‫הקבלה המודפסת כוללת פירוט של חשבונות העסקה שנסגרו‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫סגירה של חשבונית עיסקה עם קבלה הכוללת ניכוי במקור‬
‫כאשר מפיקים קבלה הכוללת ניכוי במקור ומסמנים לרשום סגירות כנגד חשבונית עסקה‪,‬‬
‫סכום הניכוי במקור לא ייסגר כנגד חשבונית העסקה‪ .‬במקרה זה יש להפיק חשבונית מס על סמך‬
‫חשבונית העסקה‪ ,‬ולסגור את התנועות על ידי ניתוח כרטיסים ידני‪.‬‬
‫בדיקת הסגירות של הקבלה כנגד חשבונות העסקה‬
‫כאשר מסמנים את הסגירות כהלכה‪ ,‬כל התשלומים מיוחסים לשורות בחשבוניות עסקה‪ .‬אולם עלול‬
‫להיות מקרה שבו סך התשלום גבוה מסך חשבונות העסקה שסומנו לסגירה‪ .‬אם הקבלה כוללת‬
‫שורת תשלום אחת בלבד‪ ,‬חשבשבת תרשום שתשלום זה נסגר באופן חלקי כנגד חשבונות העסקה‬
‫שסומנו‪ .‬אולם אם הקבלה כוללת מספר שורות תשלום‪ ,‬מתעוררת השאלה‪ :‬איזה שורות תשלום יש‬
‫לסגור כנגד חשבוניות העסקה? על מנת להשיב על שאלה זו‪ ,‬חשבשבת מציגה חלון נוסף‪.‬‬
‫בחלקו התחתון של החלון רואים את הסכום הכולל של השורות שסומנו לסגירה בחשבונות העסקה‬
‫ואת הסכום הכולל של התשלומים בקבלה‪ .‬בין שני הסכומים יש הפרש‪.‬‬
‫בחלקו העליון והמרכזי של החלון חשבשבת מציגה את כל השקים ואת כל התשלומים בכרטיסי‬
‫אשראי שנרשמו בקבלה‪ .‬כאן יש לעדכן את הטור האחרון‪ ,‬לסגירה‪ .‬בטור זה יש להקטין את‬
‫הסכום (באחת השורות או בכמה שורות)‪ ,‬כך שהסכום הכולל לסגירה יהיה זהה לסכום חשבונות‬
‫העסקה שסומנו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם יש הפרש של ‪ ₪ 40‬בין סכום חשבונות העסקה שסומנו לסגירה לבין‬
‫סכום התשלומים שהתקבלו‪ ,‬ניתן להקטין ב‪ ₪ 40 -‬את הסכום לסגירה בשורה הראשונה (או בשורה‬
‫אחרת כלשהי)‪ .‬הסכום בשורה זו ייסגר באופן חלקי בלבד‪.‬‬
‫דפדוף בהתאמות בין חשבוניות עסקה לבין תנועות התשלום‬
‫כאמור‪ ,‬חשבוניות העסקה אינן רשומות בתנועות היומן‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן לראות את ההתאמות בין‬
‫חשבוניות העסקה לבין הקבלות באמצעות ניתוח כרטיסים‪ .‬כדי לצפות בהתאמות אלו יש לבחור‬
‫בסעיף דפדוף בהתאמות חן עסקה – קבלות מתוך תפריט דוחות◄ דוחות לחן בסיס‬
‫מזומן‪.‬‬
‫החלון מפרט את ההתאמות שנרשמו בגין סגירת חשבונות עסקה ע"י קבלות‪ .‬ניתן "לפתוח"‬
‫התאמות‪ .‬עומדים על השורה שמעונינים למחוק ובוחרים בסעיף מחיקת שורה מתוך תפריט‬
‫הלחצן הימני בעכבר‪ .‬התוכנה תמחק את כל ההתאמה (ללא תלות במספר השורות שהיו בהתאמה)‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫חשבונית מס וקבלה‬
‫כאמור‪ ,‬אם מקבלים תשלום במזומן (כסף מזומן או העברה בנקאית)‪ ,‬לא מפיקים קבלה ולאחר מכן‬
‫חשבונית מס‪ ,‬אלא מפיקים חשבונית מס וקבלה (במסמך אחד)‪ .‬אין מסמך מיוחד של חשבונית מס‬
‫וקבלה למי שעובדים על בסיס מזומן‪ ,‬אלא משתמשים בחשבונית מס וקבלה "הרגילה"‪.‬‬
‫בעת הפקת חשבונית מס וקבלה ניתן לסגור חשבוניות עסקה בדרך הבאה‪ :‬מפיקים את חשבונית‬
‫המס על סמך חשבוניות עסקה (באותו אופן שבו מפיקים חשבונית מס על סמך הצעות מחיר או על‬
‫סמך הזמנות)‪ .‬מסמנים אילו שורות נסגרו בחשבוניות העסקה (כשם שמסמנים סגירות במסמכי‬
‫בסיס אחרים)‪.‬‬
‫חשבונית מס על בסיס מזומן‬
‫כאשר מקבלים תשלומים דחויים (שקים דחויים או תשלום באמצעות כרטיס אשראי)‪ ,‬יש להפיק‬
‫בסוף כל חודש חשבוניות מס על בסיס מזומן‪ .‬חשבוניות אלו מופקות כנגד התשלומים הדחויים‬
‫שנפרעים באותו חודש‪ .‬מפיקים את חשבוניות המס בפעם אחת לכל הלקוחות (או לחתך מסוים של‬
‫לקוחות)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חשבונית מס על בסיס מזומן היא מסמך נפרד בחשבשבת (אשר שונה מחשבונית מס‬
‫"רגילה")‪ ,‬וכמו לכל מסמך אחר בחשבשבת‪ ,‬יש לקבוע לה את הספרור ואת עיצוב הדפסה‪.‬‬
‫חשבון ‪ /‬מיון ‪ /‬חתך‪ :‬בסעיפים אלה קובעים את חתך הלקוחות לגביהם יופקו חשבוניות מס על‬
‫בסיס מזומן‪ .‬הגדרת החתך נעשית כמו במקומות האחרים בתוכנת חשבשבת‪.‬‬
‫לכלול תנועות תשלום עד תאריך ערך‪ :‬התאריך העליון של מועד הפרעון של תנועות התשלום‬
‫עבורן יופקו חשבוניות מס‪ .‬כאשר מפיקים חשבוניות מס אחת לחודש‪ ,‬יש לרשום בסעיף זה את‬
‫היום האחרון של החודש לגביו מפיקים חשבוניות מס‪.‬‬
‫לאחר הגדרת החתך והתאריכים לוחצים על כפתור המשך‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫סימון התנועות לתשלום‬
‫חשבשבת תציג כעת את חלון סימון תנועות לתשלום‪ .‬החלון כולל את התשלומים שעדיין לא‬
‫נרשמה להם התאמה‪ .‬אלה הם התשלומים בגינם יש להפיק חשבונית מס‪ .‬אם התוכנה מוצאת‬
‫תנועות תשלום שהותאמו באופן חלקי (באמצעות ניתוח כרטיסים או בדרך אחרת)‪ ,‬היא פותחת‬
‫חלון שבו מפורטות תנועות אלו‪ .‬יש לטפל בתנועות אלו לפני הפקת חשבונית המס‪( .‬ראה הסברים‬
‫לעיל)‪.‬‬
‫הרשימה כוללת שקים ותשלומים בכרטיסי אשראי שנרשמו בקבלות (או בקבלות סוכן)‪ .‬הרשימה‬
‫מוגבלת לתשלומים בש"ח‪ .‬כאשר שיק חוזר מהבנק‪ ,‬יופיעו ברשימה גם השיק וגם ההחזרה (אולם‬
‫לא יהיה חיוב בחשבונית המס משום שהסכומים יבטלו זה את זה)‪ .‬אם מפקידים את השיק לבנק‬
‫פעם נוספת‪ ,‬תופיע ברשימה ההפקדה השנייה (שבגינה יהיה חיוב בחשבונית מס)‪ .‬הרשימה אינה‬
‫כוללת תשלומים בכרטיסי אשראי שבוטלו באמצעות זיכוי‪ ,‬וכן שקים שהוחזרו ללקוח (כאשר‬
‫ההחזרה נרשמה באמצעות מסמך הפקדה ללקוח)‪.‬‬
‫בשלב הבא יש לסמן את התשלומים שבגינם יופקו חשבוניות המס‪ .‬ברירת המחדל היא – כל‬
‫השקים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם לא יערך שינוי במסך‪ ,‬חשבשבת תוציא חשבוניות מס לכל הלקוחות בגין כל‬
‫התשלומים שברשימה‪.‬‬
‫כדי למחוק תשלום מהרשימה יש להקיש על הריבוע בטור הימני (הסימן ‪ v‬יימחק)‪ .‬כדי להחזיר את‬
‫התשלום לרשימה יש להקיש פעם נוספת (הסימן ‪ v‬יופיע מחדש)‪ .‬כמו כן ניתן להיעזר בכפתורים‬
‫מחיקה ו‪ -‬סימון הכל על מנת לעדכן את כל השורות בלחיצת כפתור אחת‪.‬‬
‫מס קבלה‪ :‬מספר הקבלה‪ .‬מספר זה עשוי להופיע ברשימה כמה פעמים‪ ,‬משום שהרשימה כוללת‬
‫את כל שורות התשלום בכל קבלה‪ .‬כאשר ממקמים את הסמן על מספר הקבלה ובוחרים בסעיף‬
‫צפייה מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‪ ,‬חשבשבת מציגה את הקבלה המקורית‪.‬‬
‫סוג תשלום‪ :‬שיק‪ ,‬אשראי (= כרטיס אשראי)‪ ,‬שיק חוזר‪ ,‬הפקדה חוזרת (= הפקדת חוזרת של‬
‫שיק שחזר)‪.‬‬
‫תאריך ערך‪ :‬תאריך פירעון‪ .‬כאשר התשלום בשיק‪ ,‬תאריך הערך הוא תאריך השיק‪ .‬כאשר‬
‫התשלום נעשה בכרטיס אשראי‪ ,‬תאריך הערך הוא התאריך שבו הבנק מזכה את החשבון‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫ע"ס‪ :‬אם הקבלה לא נעשתה על סמך חשבונית עסקה יופיע הסימון‪ .--- :‬אם הקבלה סגרה‬
‫חשבוניות עסקה באופן חלקי יופיע הכיתוב‪ :‬חלקי‪ .‬אם הקבלה סגרה חשבוניות עסקה באופן מלא‬
‫יופיע הכיתוב‪ :‬מלא‪.‬‬
‫סכום‪ :‬סכום התשלום בשורה‪.‬‬
‫תצוגה מקדימה‬
‫לפני שמפיקים את החשבוניות עצמן ניתן לבחור בכפתור תצוגה מקדימה על מנת לראות על המסך‬
‫טיוטות של חשבוניות המס שהתוכנה עומדת להפיק‪ .‬ניתן לשנות את הנתונים שיעודכנו בהנהלת‬
‫החשבונות (ראה הסברים להלן)‪ ,‬וניתן לקבוע את פורמט ההדפסה של שורות הפריטים (תצוגה של‬
‫כל השורות בחשבון העסקה או סיכום של השורות לשכ"ט ולהוצאות פטורות ממע"מ)‪ .‬כמו כן ניתן‬
‫להוסיף שורות של הערות בתחתית החשבונית‪.‬‬
‫לאחר הבדיקות בוחרים בכפתור הפקה אוטומטית‪ .‬התוכנה תפיק ותדפיס חשבוניות מס‬
‫ללקוחות בגין התשלומים שסומנו‪ ,‬ותעדכן את פקודות היומן ואת רישום ההתאמות (תסמן התאמה‬
‫של חשבונית המס כנגד התשלומים)‪.‬‬
‫ברירות מחדל לחשבונית‬
‫לשונית זו מציגה נתונים שיודפסו בחשבוניות ושיעודכנו בתנועות היומן‪ .‬ניתן לשנות נתונים אלה‪.‬‬
‫השינויים חלים לגבי החשבוניות בהפקה הנוכחית בלבד‪ .‬אם רוצים לשנות ברירות מחדל באופן‬
‫קבוע (לדוגמה‪ ,‬שינוי סוגי תנועה)‪ ,‬יש לעדכן את השינוי דרך תפריטי ההגדרות‪.‬‬
‫תאריך החשבונית‪ :‬התאריך שיודפס על גבי החשבונית כתאריך החשבונית‪ .‬תאריך זה הוא‬
‫הקובע לגבי הדיווח למע"מ‪.‬‬
‫תאריך ערך ‪ /‬תאריך נוסף‪ :‬תאריכים אלה יירשמו בתנועות היומן‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :‬אסמכתא נוספת להדפסה‪.‬‬
‫פרטים בתחתית החשבונית‪ :‬טקסט קבוע שיודפס בתחתית החשבונית‪ .‬ניתן להשתמש בטקסט‬
‫זה על מנת למסור הודעות כגון "אנו עוברים למשרדים חדשים"‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫פורמט ההדפסה‪ :‬אם בוחרים ב‪ -‬פירוט של הפריטים מחשבון העסקה‪ ,‬החשבונית תכלול‬
‫את הטקסט הרלוונטי שהופיע בחשבון העסקה (שנסגרה ע"י התשלום שבגינו מופקת חשבונית‬
‫המס)‪.‬‬
‫אם בוחרים ב‪ -‬סיכום הפריטים‪ ,‬החשבונית תכלול שורה אחת עבור שכ"ט שתכלול את כל‬
‫הפריטים חייבי מע"מ‪ ,‬ושורה נוספת עבור הוצאות פטורות ממע"מ‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר תנועות התשלום סוגרות את חשבונות העסקה באופן חלקי‪ ,‬חשבונית המס סוגרת‬
‫תחילה את הפריטים הפטורים ממע"מ‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם חשבון העסקה כלל שכר טרחה (כולל‬
‫מע"מ) בסך ‪ ₪ 1180‬והוצאות פטורות ממע"מ בסך ‪ ,₪ 300‬והלקוח שילם על החשבון‬
‫עבור חשבון עסקה זה סך ‪ ₪ 500‬בלבד‪ ,‬אזי חשבונית המס תהיה עבור ‪ ₪ 300‬פטורים‬
‫ממע"מ ועוד ‪ ₪ 200‬עבור שכ"ט ומע"מ‪.‬‬
‫‪ .2‬אם כתוצאה מהתשלום החלקי נוצרו הפרשים קטנים‪ ,‬הם נרשמים בשורת ההנחה הכללית‬
‫של החשבונית (כך שההתאמה הסופית היא מדויקת)‪.‬‬
‫‪ .3‬אם בעת הפקת הקבלה לא סגרו חשבונות עסקה‪ ,‬אזי הפריט בחשבונית המס הוא שכר‬
‫טרחה (כפי שנקבע בהגדרות – ראה לעיל)‪.‬‬
‫תנועות תשלום שהותאמו באופן חלקי‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בעת שליפת תנועות התשלום‪ ,‬חשבשבת בודקת אם יש תנועות שהותאמו באופן‬
‫חלקי‪ .‬בדרך כלל לא אמורות להיות תנועות כאלה‪ .‬התאמה חלקית יכולה להתבצע ע"י ניתוח ידני‬
‫של התנועות‪ ,‬אך כיוון שתנועות התשלום אמורות להיסגר באופן מלא ע"י חשבוניות מס‪ ,‬לא‬
‫אמורות להיות סגירות חלקיות‪ .‬לכן‪ ,‬אם חשבשבת מוצאת תנועות כאלה‪ ,‬היא מציגה אותן בחלון‬
‫הבא‪ .‬יש לעבור על תנועות אחת אחר השנייה ולתקן את סימון ההתאמה‪ .‬אפשרות אחת היא‬
‫להשלים את ההתאמה‪ ,‬כך שהתנועה תהיה מותאמת באופן מלא (ולכן‪ ,‬לא תופיע ברשימת התנועות‬
‫לסגירה ע"י חשבונית המס)‪ ,‬ואפשרות אחרת היא לפתוח את ההתאמה‪ ,‬על מנת שניתן יהיה להפיק‬
‫חשבונית מס בגין תנועת תשלום זו‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫דפדוף ושחזור חשבוניות מס על בסיס מזומן‬
‫בכל עת ניתן לצפות בחשבוניות מס על בסיס מזומן ולהפיק העתקים‪ .‬במסך חשבונית מס על בסיס‬
‫מזומן בוחרים בכפתור קובץ קבוע‪ .‬חשבשבת תפתח מסך דפדוף‪.‬‬
‫תפריט הפעולות הנוספות במסך זה כולל הדפסת העתק משוחזר לחשבונית הנוכחית או הדפסת‬
‫העתקים משוחזרים ברצף‪.‬‬
‫שאלות שכיחות‬
‫הפקתי קבלה ושכחתי לסגור חשבוניות עסקה‪ .‬כיצד ניתן לסגור את חשבוניות‬
‫העסקה ששולמו?‬
‫במקום להפיק חשבונית מס על בסיס מזומן יש להפיק חשבונית מס (רגילה) כנגד חשבון עסקה‬
‫(כשם שמפיקים חשבונית מס כנגד הזמנות)‪ .‬חשבונית זו תסגור את חשבונות העסקה‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫יש לסמן את הסגירה בין הקבלה לבין חשבונית המס באמצעות מסך ניתוח כרטיסים‪.‬‬
‫הפקתי קבלה וסגרתי חשבונות עסקה לא נכונות‪ .‬כיצד מתקנים?‬
‫יש לעבור למסך הקבלה ושם לבחור בסעיף דפדוף בהתאמות חן עסקה ותנועות תשלום‪ .‬בסעיף זה‬
‫עוברים לשורה בה נרשמה הסגירה המוטעית ובוחרים במחיקה‪.‬‬
‫אילו דוחות יש להפיק על מנת לעקוב אחר הגבייה מהלקוחות?‬
‫כיוון שחשבונות העסקה אינן חלק מהספרים הן אינן נכללות בכרטסת רגילה‪ .‬כדי לראות את יתרת‬
‫החוב של הלקוחות יש להפיק דוח איתור פתוחים בחשבונות עסקה בתפריט דוחות לחן בסיס‬
‫מזומן‪ .‬הדוח מפרט את חשבונות העסקה הפתוחות ואת החוב הפתוח בהנה"ח (לדוגמה‪ ,‬בגין שיק‬
‫שחזר)‪ .‬ניתן להפיק את הדוח בשתי רמות פירוט – שורה אחת לכל לקוח או שורה לכל חשבון‬
‫עסקה פתוח‪.‬‬
‫‪137‬‬
138
‫פרק ‪ :16‬כניסה כללית ‪ /‬יציאה כללית ‪ /‬יתרת‬
‫פתיחה‬
‫בדרך כלל תנועות מלאי נרשמות באמצעות מסמכי השיווק והרכש (תעודת משלוח‪ ,‬חשבונית וכד')‪,‬‬
‫או באמצעות מסמכי ניהול המלאי (ספירה‪ ,‬העברה בין מחסנים‪ ,‬דוח ייצור)‪ .‬אולם ישנם מספר‬
‫מועט של מקרים שהמסמכים שלעיל אינם מכסים‪ .‬במקרים אלה יש לרשום תנועות מלאי‪ .‬הרישום‬
‫נעשה באמצעות המסך הנוכחי‪.‬‬
‫מומלץ לרשום תנועות מלאי במקרים הבאים‪:‬‬
‫תנועות יתרת פתיחה‪ :‬תנועות אלו נרשמות בעת הקמת מסד הנתונים בחשבשבת‪ .‬רושמים את יתרת‬
‫הפתיחה של כל פריט ואת מחיר הפריט‪.‬‬
‫תנועות יציאה מהמלאי בגין גניבה‪ ,‬שריפה וכד'‪.‬‬
‫תנועות המרה בין פריטים בגין טעויות ברישום (רושמים כניסה לפריט אחד כנגד יציאה של פריט‬
‫אחר)‪.‬‬
‫שיטת העבודה במסך זה דומה לשיטת העבודה במסמכי השיווק והרכש‪ .‬להלן הסברים על הנקודות‬
‫הייחודיות במסך זה‪.‬‬
‫סוג המסמך‬
‫בשדה סוג המסמך (בשורה העליונה בצד ימין) יש לבחור בין ‪ 3‬סוגי המסמך הבאים‪:‬‬
‫כניסה כללית – תנועות של כניסה למלאי (לדוגמה‪ ,‬כניסה עקב המרת פריט אחד בפריט אחר)‪.‬‬
‫יציאה כללית – תנועות של יציאה מהמלאי (לדוגמה‪ ,‬יציאה מהמלאי עקב שריפה)‪.‬‬
‫יתרת פתיחה – תנועות כניסה למלאי של יתרות הפתיחה של הפריט‪ .‬תנועות יתרת פתיחה‪,‬‬
‫בניגוד לתנועות כניסה כללית‪ ,‬נלקחות בחשבון בעת חישוב ערך מלאי‪ ,‬כאילו הן היו רכש מספק‪.‬‬
‫מפתח חשבון‪ :‬בדרך כלל תנועות המלאי אינן קשורות לחשבון כלשהו‪ ,‬אף כי ניתן לשייך אותן‬
‫ללקוח או ספק מסוים‪ .‬יש לרשום מפתח חשבון או לבחור בכפתור ללא חשבון‪.‬‬
‫מחיר‪ :‬במסמכים כניסה כללית ויציאה כללית חשבשבת מציגה כברירת מחדל את מחיר העלות של‬
‫הפריט‪ .‬מחיר זה הוא מחיר קניה אחרון‪ .‬במסמך יתרת פתיחה יש לרשום את המחיר ידנית‪ .‬מחיר זה‬
‫משפיע על מחיר ערך מלאי‪.‬‬
‫‪139‬‬
140
‫פרק ‪ :17‬העברה בין מחסנים‬
‫חשבשבת מנהלת מלאי לפי מחסנים‪ .‬כאשר מעבירים מלאי ממחסן למחסן יש להפיק תעודת‬
‫העברה‪ .‬הפקת המסמך נעשית באמצעות המסך הנוכחי‪.‬‬
‫ממחסן‪ :‬המחסן ממנו יוצאים הפריטים‪.‬‬
‫למחסן‪ :‬המחסן אליו עוברים הפריטים‪.‬‬
‫לא ניתן לבצע העברה של פריט ממחסן לאותו מחסן‪ ,‬מלבד פריט איתור אותו ניתן להעביר באותו‬
‫מחסן לאיתור אחר‪.‬‬
‫חשבשבת תיצור שתי תנועות מלאי – תנועת יציאה ממחסן אחד ותנועת כניסה למחסן השני‪.‬‬
‫שיטת העבודה במסך זה היא כמו במסמכי השיווק והרכש‪.‬‬
‫מחיר‪ :‬כברירת מחדל‪ ,‬אם התעודה לא מופקת ללקוח מסוים (בשדה כרטיס חשבון רשום‪ :‬ללא)‪,‬‬
‫מחיר הפריט הוא המחיר שחושב בדוח ערך מלאי אחרון‪ .‬כל עוד שומרים על מחיר זה‪ ,‬ניתן לחשב‬
‫את ערך מלאי לכל מחסן בנפרד‪ .‬סיכום ערך המלאי של כל המחסנים יהיה קרוב מאוד לסיכום ערך‬
‫המלאי בחישוב המתעלם מהכניסות ומהיציאות למחסנים‪ .‬אם התעודה מופקת ללקוח מסוים‪ ,‬מחיר‬
‫הפריט הוא המחיר של הלקוח‪.‬‬
‫העברה למחסן קבלן משנה‬
‫לקוחות המייצרים באמצעות קבלני משנה‪ ,‬ומעבירים לקבלני המשנה את חומרי הגלם‪ ,‬יכולים‬
‫להפיק מסמך העברה בין מחסנים שכולל את פירוט חומרי הגלם על סמך הוראת העבודה‬
‫(במקום לרשום ידנית את הפריטים בהעברה בין מחסנים)‪ .‬מפיקים הוראת עבודה‪ .‬לאחר מכן‬
‫עוברים למסך העברה בין מחסנים‪ ,‬ובוחרים בסעיף העברה לקבלן משנה מתוך תפריט פעולות‬
‫נוספות‪ .‬בחלון שנפתח מגדירים את חתך הוראות העבודה והפריטים‪ .‬לאחר שבוחרים בכפתור‬
‫אישור מוצגים כל הבנים (חומרי הגלם) שבמסמך העברה בין מחסנים או הזמנה למחסן‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫קונסיגנציה‬
‫כאשר מעבירים סחורה בקונסיגנציה (מישגור) יש להפיק תעודת העברה בין מחסנים‪ .‬מומלץ‬
‫לפתוח מחסן אחד (או כמה מחסנים) עבור קונסיגנציה‪ .‬בשדה מפתח חשבון מומלץ לרשום את‬
‫מפתח החשבון של הלקוח אליו מעבירים את הסחורה בקונסיגנציה‪ .‬לאחר שהלקוח מוכר את‬
‫הסחורה ומפיקים לו חשבונית יש לרשום בחשבונית את מספר המחסן שלעיל‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫פרק ‪ :18‬ספירת מלאי‬
‫מידי תקופה‪ ,‬ולפחות אחת לשנה‪ ,‬יש לספור את המלאי ולעדכן את תוצאות הספירה במחשב‪.‬‬
‫רישום הספירה נעשה באמצעות מסמך עדכון אחרי ספירה‪ .‬טרם הספירה‪ ,‬מומלץ להפיק את דוח‬
‫ספירת מלאי (בתפריט דוחות המלאי)‪ .‬ניתן להפיק את הדוח עם או ללא פירוט הכמויות בספרים‪.‬‬
‫שיטת העבודה‬
‫במסך הראשי קובעים את מפתח החשבון עבורו מתבצעת הספירה‪ .‬בספירת מלאי של מחסני עסק‬
‫בוחרים בכפתור ללא חשבון‪ .‬בספירת מלאי של פריטים הנמצאים ברשותו של לקוח (קונסיגנציה)‬
‫או ספק (קבלן משנה) קובעים את מפתח החשבון הרלוונטי‪ .‬לאחר בחירת החשבון התוכנה תציג‬
‫את לשונית חתך תנועות הספירה‪.‬‬
‫בלשונית חתך תנועות הספירה קובעים את קבוצת הפריטים שנספרה ואת המחסן‪ .‬ניתן להגביל‬
‫הן את חתך הפריטים והן את חתך התנועות (לדוגמה‪ ,‬כאשר סופרים מחסן מסוים)‪ .‬לאחר שבוחרים‬
‫בכפתור איסוף‪ ,‬חשבשבת תחשב את יתרות הפריטים בחתך זה‪ ,‬על פי הנתונים בקבצי המחשב‪,‬‬
‫ותציג את רשימת הפריטים‪ ,‬והיתרה של כל פריט‪ ,‬בלשונית תנועות הספירה‪ .‬בלשונית זו רושמים‬
‫את הכמויות שנספרו בפועל‪ .‬אם מעוניינים לצפות בנתונים של פריט מסוים‪ ,‬או להפיק כרטסת של‬
‫הפריט‪ ,‬עוברים ללשונית נתוני הפריט‪ .‬לאחר שמסיימים את רישום הכמויות שנספרו‪ ,‬בוחרים‬
‫בכפתור הפקה כדי לעדכן את קבצי המחשב – חשבשבת תרשום תנועות כניסה או יציאה שיתאימו‬
‫את הכמות הרשומה במחשב לכמות שנספרה בפועל‪ .‬הערכים שיוצגו בתנועות אלו נקבעים‬
‫בלשונית נתונים לתנועת העדכון‪.‬‬
‫חתך התנועות לספירה‬
‫כאמור‪ ,‬בלשונית זו קובעים את קבוצת הפריטים ואת המחסן שנספר‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫חתך הפריטים‪ :‬ברירת המחדל היא שהספירה כוללת את כל הפריטים‪ .‬אם מגבילים את הספירה‬
‫לקבוצה מסוימת של פריטים‪ ,‬יש לרשום את חתך הפריטים‪.‬‬
‫חתך התנועות‪ :‬בסעיפים אלה ניתן להגביל את הספירה לפי נתונים בתנועות המלאי‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫כאשר סופרים מחסן מסוים‪ ,‬לדוגמה מחסן ‪ ,5‬יש להגביל את חתך התנועות באופן הבא‪ :‬מחסן‪:‬‬
‫מ‪ 5 -‬עד‪ .5 :‬אם מעדכנים נתונים של ספירה שנערכה לפני מספר ימים‪ ,‬יש להקפיד על רישום‬
‫תאריך הספירה בשדה תנועות עד תאריך‪ .‬התאריך בשדה זה נרשם בשדה תאריך ערך של תנועות‬
‫עדכון ההפרשים בעקבות הספירה‪.‬‬
‫פירוט לפי‪ :‬כאשר מנהלים מלאי של פריטים מסוימים לפי איתור (כתובת‪ ,‬מיקום במחסן) או לפי‬
‫אצווה (‪ )batch‬או לפי תאריכי פג תוקף‪ ,‬מומלץ לסמן סעיף זה (ובהמשך לבחור‪ :‬איתור‪ ,‬אצווה‬
‫או פג תוקף)‪ .‬חשבשבת תציג את יתרת המלאי בכל איתור‪ ,‬או בכל אצווה‪ ,‬או לכל תאריך פג תוקף‬
‫בהתאם לשיטה שחלה על הפריט‪( .‬כאשר הפירוט הוא לפי אצווה‪ ,‬התוכנה מפרטת גם את היתרה‬
‫לכל תאריך פג תוקף באותה אצווה)‪ .‬אם מבטלים את הסימון‪ ,‬חשבשבת תציג יתרה כללית לכל‬
‫פריט‪.‬‬
‫הצגת פריטים ביתרת אפס ‪ /‬ללא תנועות‪ :‬סעיפים אלה מתייחסים לפריטים שיתרת המלאי‬
‫שלהם היא אפס‪ .‬פריטים ביתרת אפס הם פריטים שהיו להם תנועות‪ ,‬אך בחתך תנועות הספירה‬
‫היתרה שלהם היא אפס‪ .‬פריטים ללא תנועות הם פריטים שהיתרה שלהם אפס‪ ,‬משום שלא היו‬
‫להם כלל תנועות‪.‬‬
‫לפי מה לחשב את ‪ %‬הסטייה? כאשר היתרה בספירה אינה מתאימה ליתרה במלאי‪ ,‬התוכנה‬
‫מחשבת את ‪ %‬הסטייה‪ .‬ניתן לחשב את ‪ %‬הסטייה בשתי דרכים‪ :‬יחסית ליתרת המלאי‬
‫שאמורה להיות בעת הספירה‪ ,‬או יחסית לאחד הסכומים הנוספים‪ .‬הדרך השנייה מאפשרת‬
‫לחשב את ‪ %‬הסטייה יחסית לכמות שנמכרה (או נרכשה) בתקופה מסוימת (בהנחה שכמות זו‬
‫רשומה בשדה סכום נוסף שנבחר)‪ .‬חישוב ‪ %‬הסטייה רלוונטי לסעיף הבא‪:‬‬
‫סטייה חריגה – מעל ‪ :%‬כאמור‪ ,‬כאשר היתרה בספירה אינה מתאימה ליתרה במלאי‪ ,‬התוכנה‬
‫מחשבת את ‪ %‬הסטייה (באחת הדרכים שנקבעו בסעיף הקודם)‪ .‬כל עוד הסטייה קטנה‪ ,‬ניתן‬
‫להניח שהיא נגרמה מטעויות קטנות‪ ,‬שהדרך הנכונה לתקן אותן היא רישום אוטומטי של תנועות‬
‫עדכון בעקבות ספירה (כך שלאחר עדכון התנועות‪ ,‬היתרה בקבצי המחשב תתאים ליתרה בספירה)‪.‬‬
‫אולם אם הסטייה איננה קטנה‪ ,‬מומלץ לראות בה סטייה חריגה‪ ,‬שיש לתקן אותה באופן ידני‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש לבדוק מה גרם לסטייה (לדוגמה‪ :‬גניבה) ולרשום את פעולת התיקון המתאימה‪.‬‬
‫בסיום בוחרים בכפתור איסוף הפריטים לדוח‪ .‬חשבשבת תעבור על תנועות המלאי ולאחר זמן‬
‫קצר תציג את רשימת הפריטים ואת היתרה מכל פריט בלשונית תנועות הספירה‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן‬
‫לא לבחור בכפתור שלעיל‪ ,‬ולהקיש את מפתחות הפריט שסופרים באופן ידני‪.‬‬
‫פריטים בעלי מספר טבוע‪ :‬הספירה אינה חלה על פריטים בעלי מספר טבוע‪ .‬אם פריטים כאלה‬
‫נכללים בחתך הפריטים‪ ,‬התוכנה מדלגת עליהם‪ .‬כאשר פריט הוא בעל מספר טבוע‪ ,‬הכמות מכל‬
‫מספר טבוע היא יחידה אחת‪ .‬כדי לספור פריטים אלה‪ ,‬יש להפיק דוח של רשימת המספרים‬
‫הטבועים הנמצאים במלאי‪ ,‬ולבדוק אם כל המספרים הטבועים האלה אמנם קיימים‪ .‬אם חסרים‬
‫מספרים טבועים‪ ,‬יש להפיק תעודת יציאה מהמלאי‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫תנועות הספירה‬
‫לשונית זו היא מסך העבודה הראשי‪ .‬היא מציגה את היתרות של הפריטים (לפי החתך שנקבע‬
‫בלשונית חתך הספירה)‪ .‬בלשונית זו רושמים את היתרות שנספרו‪.‬‬
‫אסמכתא‪ :‬עדכון בעקבות ספירת מלאי הוא מסמך שנרשם בתנועות המלאי‪ ,‬וכמו המסמכים‬
‫האחרים יש לו סדרת ספרור (הספרור נקבע במסך הגדרות)‪ .‬אולם בניגוד למסמכים אחרים‪ ,‬ניתן‬
‫לשמור רק מסמך ספירה אחד בקובץ זמני‪ .‬אם קיים מסמך בקובץ זמני‪ ,‬חשבשבת פותחת מסמך זה‪.‬‬
‫אם לא קיים מסמך ספירה בקובץ זמני התוכנה פותחת מסמך חדש‪ .‬בסעיף זה התוכנה מציגה את‬
‫מספר המסמך‪.‬‬
‫פריט ‪ /‬שם פריט‪ :‬מפתח הפריט ושמו‪.‬‬
‫אצווה ‪ /‬תוקף ‪ /‬איתור‪ :‬כאשר ניהול המלאי של פריט מסוים הוא לפי אצווה‪ ,‬או לפי תאריך פג‬
‫תוקף‪ ,‬או לפי איתור‪( ,‬וכאשר בלשונית חתך הספירה נקבע שהספירה תהיה ברמת פירוט זו – ראה‬
‫הסברים לעיל)‪ ,‬התוכנה מפרטת את היתרה בכל אצווה או לכל תאריך פג תוקף או בכל איתור‪.‬‬
‫(פירוט לפי אצווה כולל גם פירוט לפי פג‪-‬תוקף)‪ .‬הפירוט הוא בהתאם לשיטת הניהול שחלה על‬
‫הפריט‪.‬‬
‫יתרה בספרים‪ :‬היתרה לפי הנתונים בקבצי המחשב‪ .‬אם היתרה היא בלתי סבירה‪ ,‬כדאי לבדוק‬
‫את חתך התנועות כפי שנקבע בלשונית‪ :‬חתך התנועות לספירה‪ .‬ניתן לעדכן את החתך (ראה הסבר‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫יתרה בספירה‪ :‬היתרה כפי שנספרה בפועל‪ .‬ברירת המחדל היא שהיתרה בספירה מתאימה‬
‫ליתרה בספרים‪ .‬לכן‪ ,‬יש לרשום את תוצאות הספירה רק כאשר יש אי התאמה‪.‬‬
‫הפרש‪ :‬ההפרש בין היתרה בספרים לבין היתרה בספירה‪.‬‬
‫‪ %‬הסטייה‪ :‬ההפרש יחסית ליתרה במלאי או יחסית לנתונים באחד משדות סכום נוסף‪.‬‬
‫חריג‪ :‬התוכנה מסמנת את השורות שבהן הסטייה היא חריגה‪ ,‬על פי מה שנקבע בלשונית‪ :‬תנועות‬
‫הספירה‪ .‬ניתן לתקן את הרישום בטור זה ע"י שינוי ‪ %‬הסטייה החריגה‪ ,‬בלשונית חתך התנועות‬
‫לספירה‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫לעדכן? התוכנה תרשום תנועות עדכון בעקבות ספירה עבור השורות המסומנות בטור זה‪ .‬ברירת‬
‫המחדל היא‪ :‬התוכנה תרשום תנועות עבור כל השורות שיש בהן סטייה‪ ,‬למעט אלו שבהן הסטייה‬
‫חריגה‪ .‬ניתן לתקן את הרישום בטור זה‪ ,‬כלומר ניתן לקבוע באופן ידני עבור אילו שורות התוכנה‬
‫תרשום תנועות עדכון בעקבות ספירה‪.‬‬
‫שימוש בהגדרות הגיליון הדינמי מאפשר להסתיר או להוסיף טורי נתונים ולשנות את סדר הצגת‬
‫השורות על המסך‪.‬‬
‫לאחר שמסיימים לעדכן את השורות בוחרים בכפתור הפקה‪ .‬חשבשבת תרשום תנועות עדכון‬
‫בעקבות ספירה עבור כל שורה שסומנה בטור עדכון‪ .‬התנועות יהיו כניסות למלאי או יציאות‬
‫מהמלאי‪ ,‬כך שלאחר תנועות אלו היתרה בספרים תתאים ליתרה בספירה‪ .‬כל עוד לא בוחרים‬
‫בכפתור הפקה‪ ,‬המסמך נשאר במאגר זמני‪.‬‬
‫לפני שבוחרים בכפתור הפקה‪ ,‬כדאי לעיין בלשונית נתונים לתנועות העדכון‪ ,‬שבה קובעים את‬
‫הערכים שיופיעו בתנועות הכניסה למלאי והיציאה מהמלאי שלעיל (ראה הסברים בהמשך)‪.‬‬
‫המלצה‪ :‬אם היתרה בספירה גבוהה מהיתרה בספרים‪ ,‬ואם ההפרש הוא גדול‪ ,‬מומלץ לא לתקן את‬
‫ההפרש באמצעות תנועות עדכון בעקבות ספירה‪ .‬הסיבה‪ :‬תנועות עדכון בעקבות ספירה אינן מסמך‬
‫רכש מספק‪ ,‬ולכן בעת הפקת דוח חישוב ערך מלאי (בשיטת ‪ )FIFO‬עלול להיות מחסור בתנועות‬
‫רכש מספקים‪ .‬מומלץ לבדוק מה מקור העודף ולרשום תנועת כניסה מספק או תנועת יתרת פתיחה‬
‫עם המחיר המתאים‪ .‬יש לזכור כי ערך המלאי הוא חלק מההכנסות של העסק‪ ,‬ולכן‪ ,‬הגדלת הכמות‬
‫במלאי גוררת הגדלת הכנסות (ובעקבות זאת הגדלת הרווח בדוח רווח והפסד)‪.‬‬
‫כדי למחוק שורה עוברים לשורה המבוקשת לטור מספר (הטור הראשון מצד ימין) ובחורים בסעיף‬
‫מחיקת שורה מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫להלן רשימת הפעולות הנוספות שניתן להפעיל בלשונית תנועות הספירה‪.‬‬
‫סיכום כמויות באיתורים שונים – נפתח מחשבון שבו רושמים את הכמויות באיתורים שונים‪,‬‬
‫והתוכנה מסכמת את הכמויות‪.‬‬
‫איפוס יתרות הפריטים בספירה – בכל שורות הפריטים תרשם כמות ‪ 0‬בטור יתרה‬
‫בספירה‪.‬‬
‫עדכון יתרת אריזות – עדכון שדה כמות נוספת בתנועת המלאי (לדוגמה‪ :‬כמות אריזות)‪.‬‬
‫עדכון שורות חריגות – התוכנה תסמן את טור לעדכן בכל השורות שבהן הסטייה היא חריגה‬
‫(בניגוד לברירת המחדל של התוכנה)‪.‬‬
‫ביטול עדכון שורות חריגות – מחיקת סימון בטור לעדכן בכל השורות בהן הסטייה חריגה‪.‬‬
‫פרטי הדפסה – האם להדפיס את כל השורות שנספרו או רק את השורות שבהן נמצא הפרש‬
‫ונרשמה תנועת עדכון‪.‬‬
‫ביטול עדכון בעקבות ספירת מלאי – ביטול ספירת מלאי בתאריך קודם כלשהו‪.‬‬
‫יצוא תנועות ספירה – העברת תנועות הספירה למסופון‪.‬‬
‫יבוא תנועות ספירה – קליטת תנועות ספירה ממסופון‪.‬‬
‫ביטול יצוא תנועות – ביטול העברת תנועות הספירה למסופון‪.‬‬
‫ראה הסברים מפורטים על סעיפים אלו בהמשך הפרק‪.‬‬
‫‪146‬‬
‫נתונים לתנועות העדכון‬
‫כאמור‪ ,‬לאחר שבוחרים בכפתור הפקה (בלשונית תנועות הספירה) חשבשבת רושמת תנועות‬
‫כניסה ויציאה מהמלאי‪ ,‬כך שבעקבות תנועות אלה היתרה בספרים תתאים ליתרה בספירה‪ .‬בלשונית‬
‫הנוכחית קובעים את הערכים שיירשמו בתנועות כניסה ויציאה אלו‪.‬‬
‫בשדות מחסן‪ ,‬סוכן‪ ,‬סניף ו‪-‬פרטים מומלץ לרשום ערכים בהתאם לחתך התנועות לספירה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אם ספירת המלאי היא במחסן ‪ ,2‬אזי יש לרשום ‪ 2‬בשדה מחסן‪.‬‬
‫בשדה מחיר קובעים את המחיר בתנועות המלאי‪ .‬מבחינה חשבונאית המחיר הנכון הוא מחיר‬
‫ערך מלאי (ולכן‪ ,‬זו ברירת המחדל)‪ .‬מחיר ערך מלאי הוא המחיר ליחידה כפי שנקבע בעת הפקת‬
‫דוח ערך מלאי האחרון‪.‬‬
‫ניתן לבחור במחיר אחר‪ .‬אם בוחרים בסעיף מחירונים‪ ,‬חשבשבת פותחת חלון ממנו בוחרים את‬
‫המחירון המתאים‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫נתוני הפריט‬
‫לשונית זו מיועדת לשתי מטרות –‬
‫(‪ )1‬לצפות בנתונים נוספים של פריט מסוים‪,‬‬
‫(‪ )2‬לתקן נתונים בתנועת העדכון של פריט מסוים‪.‬‬
‫בלשונית תנועות הספירה מציבים את הסמן בשורה של הפריט הנידון‪ ,‬ועוברים ללשונית נתוני‬
‫הפריט‪.‬‬
‫השדות האפורים (הצבע האפור מציין שלא ניתן לעדכן שדות אלה) מציגים מידע נוסף על הפריט‪:‬‬
‫שם‪ ,‬יחידת מידה‪ ,‬נפח‪ ,‬משקל וכד'‪.‬‬
‫בשדה מחיר התוכנה מציגה את המחיר כפי שנקבע בלשונית נתונים לתנועות העדכון (ראה‬
‫הסברים לעיל)‪ .‬המחיר כולל את המטבע ואת השער הנוכחי‪ .‬בסעיף סה"כ בשורה התוכנה‬
‫מציגה את סכום התנועה בשקלים (כמות ‪ X‬מחיר ‪ X‬שער)‪ .‬ניתן לתקן את המחיר ובעקבות זאת את‬
‫הסכום בשורה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם מעדכנים מחיר בלשונית הנוכחית‪ ,‬ולאחר מכן עוברים ללשונית נתונים לתנועות העדכון‬
‫ומשנים שם את המחיר‪ ,‬אזי שינוי המחיר בלשונית נתונים לתנועות העדכון יחליף את השינוי‬
‫שנרשם בלשונית הנוכחית (משום שהנתונים הנרשמים בלשונית נתונים לתנועות העדכון חלים על‬
‫כל השורות במסמך)‪ .‬לכן‪ ,‬סדר העבודה הנכון הוא‪ :‬תחילה מעדכנים את הנתונים בלשונית נתונים‬
‫לתנועות העדכון‪ ,‬ורק לאחר מכן מתקנים את הדרוש תיקון בלשונית הנוכחית‪.‬‬
‫ניתן לדפדף בין הפריטים באמצעות כפתורי החצים בשורת מס' שורה‪.‬‬
‫כאשר נמצאים בשדה מפתח פריט‪ ,‬ניתן להפיק כרטסת של תנועות המלאי של הפריט באמצעות‬
‫בחירה בסעיף כרטסת מתוך תפריט הלחצן הימני של העכבר‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫סיכום כמויות באיתורים שונים‬
‫אם פריט מסוים נמצא בכמה איתורים (מבלי שמנהלים מלאי לפי איתור)‪ ,‬ניתן להשתמש בסעיף זה‬
‫כדי לרשום את הכמות בכל איתור‪ .‬הכמות בספירה היא הכמות הכוללת‪.‬‬
‫ספירת יתרת אריזות‬
‫ישנם עסקים שמנהלים את המלאי בשתי יחידות מידה‪ .‬לדוגמה‪ :‬יצרנים של פרופילי אלומיניום‬
‫נוהגים לנהל את המלאי הן לפי מטר אורך והן לפי משקל (המשקל למטר אורך אינו קבוע)‪.‬‬
‫חשבשבת מאפשרת לעסקים אלה לרשום במסמכים שתי כמויות – כמו אחת בשדה כמות‪ ,‬וכמות‬
‫נוספת בשדה כמות ‪ .2‬בעת ספירת המלאי עסקים אלה יכולים לספור את המלאי בשתי יחידות‬
‫המידה‪ .‬בחלון הנוכחי ניתן לרשום את הכמות המתאימה לשדה כמות ‪ .2‬בדוגמה שלעיל‪ :‬אם‬
‫בשדה כמות רושמים את כמות הק"ג‪ ,‬אזי בחלון הנוכחי ניתן לרשום את הכמות במטר אורך‪.‬‬
‫פרטי הדפסה‬
‫בחלון קובעים מה יודפס (כאשר בוחרים בכפתור הפקה)‪ .‬האפשרויות הן‪:‬‬
‫הדפסת כל השורות – המסמך יפרט את כל השורות שנספרו‪.‬‬
‫הדפסת השורות שיעודכנו בלבד – המסמך יפרט רק את השורות שבהן נמצאה סטייה (ואשר‬
‫סומנו בטור לעדכן)‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫מחיקת עדכון בעקבות ספירה קודמת‬
‫בחלון זה ניתן לבטל את תנועות העדכון שנרשמו בספירה קודמת כלשהי‪.‬‬
‫רושמים את מספר האסמכתא ואת התאריך של הספירה אותה מעוניינים למחוק‪ ,‬ובוחרים בכפתור‬
‫הפקה‪ .‬לאחר המחיקה לא ניתן לשחזר את תנועות הספירה שנמחקו‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם הספירה שנמחקה אינה הספירה האחרונה‪ ,‬אזי תנועות העדכון של הספירות שלאחריה‬
‫עלולות להיות לא נכונות‪ .‬הסיבה‪ :‬כאשר מוחקים ספירה‪ ,‬מוחקים תנועות כניסה ויציאה מהמלאי‪,‬‬
‫וע"י כך משנים את היתרה שהייתה בעת הספירה הבאה‪ .‬מומלץ לפיכך לבצע ספירה חדשה‪.‬‬
‫עדכון חתך התנועות‬
‫אם הכמויות בטור יתרה בספרים הן בלתי סבירות‪ ,‬מומלץ לעבור ללשונית חתך התנועות‬
‫לספירה ולבדוק אם חתך התנועות נרשם כהלכה‪ .‬אם מתגלה טעות‪ ,‬בוחרים בכפתור שינוי חתך‬
‫(כפתור זה פעיל רק לאחר שנאספו התנועות לספירה)‪ .‬חשבשבת פותחת את החלון הנוכחי‪.‬‬
‫מתקנים את החתך ובוחרים בכפתור הפעלה‪ .‬חשבשבת תעבור מחדש על תנועות המלאי ותתקן את‬
‫הכמויות בטור יתרה בספרים (ובעקבות זאת גם ההפרש ואת ‪ %‬הסטייה)‪ .‬התוכנה לא תשנה‬
‫את הכמויות שנרשמו בטור יתרה בספירה‪.‬‬
‫חשבונית מס מישגור (קונסיגנציה)‬
‫לקוחות המבצעים מכירה במישגור (קונסיגנציה) בודקים מידי תקופה מה החנות מכרה‪ ,‬ומחייבים‬
‫את החנות בגין הפריטים שהיא מכרה‪ .‬לאחר ספירת המלאי בחנות והפקת מסמך עדכון בעקבות‬
‫ספירה מפיקים חשבונית מס מישגור‪.‬‬
‫‪ .1‬מעבירים את הפריטים לחנות באמצעות המסמך העברה בין מחסנים‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר מגיעים לחנות לביקורת תקופתית מפיקים ספירת מלאי ועדכון בעקבות ספירה‬
‫(כאמור‪ ,‬המלאי שייך לעסק ולא לחנות)‪ .‬בעת הפקת עדכון בעקבות ספירה חשוב להקפיד על‬
‫הנקודות הבאות‪:‬‬
‫לרשום את מפתח הלקוח בלשונית תנועות הספירה ‪.‬‬
‫לרשום את מספר מחסן הלקוח בלשונית חתך התנועות לספירה‪.‬‬
‫לרשום את מחיר הפריט בלשונית נתונים לתנועת העדכון‪.‬‬
‫‪ .3‬מפיקים חשבונית מס מישגור ע"ס עדכון בעקבות ספירת מלאי‪ .‬הכמויות בחשבונית זו‬
‫יהיו ההפרש בין הכמות שהייתה אמורה להיות בחנות (בעקבות ההעברה בין מחסנים) לבין‬
‫הכמות שנספרה‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫פרק ‪ :19‬דוח ערך מלאי‬
‫דוח ערך מלאי מפרט את השווי של מלאי החברה‪ .‬ערך המלאי עובר למאזן ולדוח רווח והפסד‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬יש להקפיד במיוחד על דיוק הנתונים בדוח זה‪ .‬טעות בחישוב ערך המלאי עלולה לגרום‬
‫לטעות בחישוב ההכנסות והרווחים‪.‬‬
‫דוח ערך מלאי מחשב את עלות המלאי לפי שתי השיטות המקובלות מבחינה חשבונאית‪ :‬ממוצע נע‬
‫ו‪ .FIFO -‬שתי השיטות מחשבות את ערך המלאי לפי עלות הפריטים‪ ,‬אולם דרך החישוב של כל‬
‫שיטה שונה‪.‬‬
‫שיטת ‪ FIFO‬מניחה שבכל מכירה העסק מוכר את המלאי הישן ביותר‪ .‬לכן‪ ,‬לפי שיטה זו‪ ,‬במלאי‬
‫נמצאים הפריטים החדשים ביותר‪ ,‬ולכן‪ ,‬עלות המלאי מורכבת מהקניות האחרונות‪.‬‬
‫שיטת ממוצע נע מניחה שבכל מכירה העסק שולף מהמלאי את הפריטים הנמכרים באקראי‪ .‬לפי‬
‫שיטה זו כאשר העסק מקבל מלאי חדש‪ ,‬מלאי זה "מעורבב" עם המלאי הקיים‪ ,‬ולכן‪ ,‬בכל עת ערך‬
‫המלאי הוא הממוצע המשוקלל של ערך המלאי הקודם וערך המלאי בקנייה האחרונה‪.‬‬
‫בשתי השיטות מחיר העלות נקבעים לפי מסמכי רכש בלבד‪ .‬מסמכי מכירה אינם משפיעים על‬
‫מחירי העלות (אלא על הכמות בלבד)‪ .‬מסמכי הרכש העיקריים הם‪ :‬חשבונית רכש‪ ,‬דוח ייצור‪,‬‬
‫ותנועת מלאי של יתרת פתיחה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בתקופת אינפלציה ערך המלאי בחישוב לפי שיטת ממוצע נע הוא בדרך כלל נמוך יותר‬
‫מערך המלאי לפי שיטת ‪( FIFO‬ולכן גם הרווחים נמוכים יותר)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שתי שיטות שלעיל מחשבות את מחיר העלות של הפריטים‪ ,‬והם מתאימות לדרישות‬
‫החשבונאיות‪ .‬לצרכים ניהוליים ניתן כמובן לחשב את ערך המלאי בדרכים נוספות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דוח‬
‫שמחשב את ערך המלאי לפי אחד ממחירוני הפריט‪ .‬דוח כזה מפיקים באמצעות מחולל הדוחות‪.‬‬
‫הטורים בדוח יהיו‪ :‬קוד מיון‪ ,‬מפתח הפריט‪ ,‬שם‪ ,‬יתרה לתאריך‪ ,‬מחיר מחירון‪ ,‬מכפלה של היתרה‬
‫במחיר המחירון‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫שמירת הגדרת הדוח‪ :‬כדי לשנות את ברירות המחדל‪ ,‬רושמים את הערכים החדשים ובוחרים‬
‫בכפתור שמירה (בשורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪ .‬חשבשבת תפתח חלון נוסף שבו‬
‫קובעים שם להגדרה החדשה של הדוח‪ .‬מעתה ניתן לשלוף הגדרה זו באמצעות בחירה בכפתור‬
‫שליפה (שגם הוא נמצא בשורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך)‪ .‬חשבשבת תפתח חלון של‬
‫כל הגדרות הדוחות‪ ,‬ומתוך חלון זה בוחרים את הגדרת הדוח המבוקשת‪ .‬בעקבות הבחירה‪ ,‬ערכי‬
‫ברירות המחדל במסך יהיו בהתאם למה שנקבע בהגדרת הדוח‪ .‬אם רוצים כעת לשנות ערכים‬
‫בהגדרת הדוח‪ ,‬רושמים את הערכים החדשים (במסך הנוכחי) ובוחרים בכפתור‪ :‬עדכון הגדרה‬
‫(בצד שמאל)‪.‬‬
‫כדי לחזור לברירות המחדל הראשוניות של התוכנה בוחרים בכפתור‪ :‬ברירות מחדל (ברשימת‬
‫הכפתורים בשורה העליונה)‪.‬‬
‫כותרת‪ :‬כותרת הדוח כפי שתודפס בדוח‪.‬‬
‫היכן להדפיס? באמצעות סעיף זה בוחרים בין האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫להדפיס את הדוח במדפסת‪,‬‬
‫להקרין את הדוח על גבי המסך‪,‬‬
‫להעביר את נתוני הדוח ישירות לגיליון ‪,Excel‬‬
‫להעביר את נתוני הדוח לקובץ ‪,PDF‬‬
‫להעביר את נתוני הדוח לקובץ ‪.RTF‬‬
‫חתך פריטים‪ :‬בחירת חתך הפריטים שיכללו בדוח‪.‬‬
‫תאריך לחישוב ערך מלאי‪ :‬המועד לגביו מפיקים את הדוח‪ .‬תאריך זה יכול להיות מוקדם יותר‬
‫מהתאריך הנוכחי (לדוגמה‪ ,‬חישוב ערך מלאי לסוף השנה הקודמת)‪.‬‬
‫הגבלה למחסנים‪ :‬כאשר מגבילים את החישוב למחסן מסוים (או לקבוצת מחסנים) מסמכי‬
‫הרכש כוללים גם תנועות כניסה של העברה בין מחסנים‪( .‬כאשר החישוב אינו מוגבל במחסנים‬
‫התוכנה מתעלמת מתנועות העברה בין מחסנים)‪.‬‬
‫שיטת חישוב‪ :‬לחשב ערך מלאי לפי ‪ FIFO‬או לפי ממוצע נע‪.‬‬
‫מחיר שיודפס‪ :‬כאשר בוחרים בשיטת חישוב ‪ FIFO‬יש לבחור את המחיר שיודפס בדוח‪ -‬מחיר‬
‫בתנועת מלאי או מחיר ממוצע נע‪ .‬מחיר ממוצע נע יודפס רק בתנועות של יציאה מהמלאי (משום‬
‫שהמחיר בתנועות אלה אינו רלוונטי לחישוב הממוצע הנע)‪.‬‬
‫מה להדפיס‪ :‬בחירת רמת הפירוט והסיכומים בדוח‪.‬‬
‫עדכון קובץ הפריטים‪ :‬מסמנים סעיף זה כדי שחשבשבת תרשום את מחיר עלות המלאי של‬
‫הפריט ברשומה של כל פריט‪ .‬מומלץ להפעיל אופציה זו לפחות אחת לחודש‪ ,‬כדי שרשומת הפריט‬
‫תכלול מחיר מעודכן‪ .‬מומלץ להשתמש במחיר זה בעת הפקת המסמכים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬העברה בין מחסנים‪ :‬מומלץ לרשום את מחיר העלות כמחיר הפריט במסמכי העברה בין‬
‫מחסנים‪ .‬בשיטה זו חישוב ערך מלאי של כל המחסנים יחד יהיה קרוב מאוד לסיכום של‬
‫חישובי ערך המלאי של כל אחד מהמחסנים בנפרד‪.‬‬
‫‪ ‬תמחיר ייצור‪ :‬מומלץ לרשום את מחיר העלות כמחיר של חומרי הגלם‪ .‬התוכנה תחשב‬
‫את ערך חומרי הגלם במוצר המוגמר ותוסיף סכום או ‪ %‬מסוים בגין העבודה‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫גלישת תוכן טור מעבר לשורה אחת‪ :‬סעיף זה רלוונטי לשדות שעשויים להכיל ערכים ארוכים‬
‫(לדוגמה‪ :‬שדה פרטים) שהמקום הדרוש להדפסתם גדול יותר מהרוחב של הטור בהדפסה‪ .‬מסמנים‬
‫סעיף זה כדי שהתוכנה לא "תקצוץ" את השדה הארוך אלא תמשיך את ההדפסה בשורה הבאה‬
‫(באותו טור)‪.‬‬
‫מסמכי יבוא בחישוב ערך מלאי‬
‫מהדורת חשבשבת חלונות כוללת התייחסות מיוחדת למסמכי יבוא‪ :‬כאשר מתבצעת כניסה למלאי‬
‫מיבוא‪ ,‬חשבשבת מבחינה בחישוב הדוח בין פריטים ששוחררו ממחסן ערובה לפריטים שטרם‬
‫שוחררו‪.‬‬
‫מחסני ערובה הם מחסנים בהם נשמרים פריטים המיובאים מחו"ל‪ .‬כל עוד הפריטים במחסן ערובה‬
‫לא משלמים עליהם מכס‪ .‬לכן‪ ,‬עלות הפריטים ששוחררו ממחסן הערובה גבוהה מעלות הפריטים‬
‫הנמצאים במחסן ערובה‪ .‬כידוע‪ ,‬דוח ערך מלאי מחשב את עלות הפריטים לפי הכניסות למלאי‪.‬‬
‫כאשר הפריטים נמצאים במחסן ערובה ישנם שני סוגים של כניסות למלאי – כניסות למחסן ערובה‪,‬‬
‫וכניסות למחסן הרגיל (בעת השחרור ממחסן ערובה)‪ .‬אם "מערבבים" את הכניסות האלה יחד‪,‬‬
‫חישוב ערך מלאי עלול להיות שגוי‪ .‬לכן‪ ,‬כדי שהחישוב יהיה מדויק‪ ,‬התוכנה עורכת חישוב ערך‬
‫מלאי נפרד לפריטים ששוחררו ממחסן ערובה‪ ,‬וחישוב ערך נפרד לפריטים שעדיין נמצאים במחסן‬
‫ערובה‪ ,‬כאילו מדובר בשני פריטים שונים‪.‬‬
‫הדוח מציג את תנועות המלאי של הפריט ששוחרר ממחסן ערובה‪( .‬מחיר העלות של פריטים אלה‬
‫כולל את עלויות השחרור‪ -‬שהועמסו על הפריט)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תחת הכותרת הפריט הנ"ל במחסן ערובה בצירוף מפתח הפריט‪ ,‬מוצגות הכניסות‬
‫למחסן ערובה והשחרורים ממחסן הערובה‪ .‬המחיר בתנועות אלה הוא המחיר ללא עלות המכס‪.‬‬
‫בשני הסעיפים המחיר הוא בשקלים (מחירי מט"ח מתורגמים לשקלים‪ ,‬משום שדוח ערך מלאי‬
‫אמור להיות במטבע אחד)‪.‬‬
‫שגיאות בעת הפקת חישוב ערך מלאי‬
‫בעת הפקת חישוב ערך מלאי‪ ,‬חשבשבת עלולה להודיע על שתי השגיאות הבאות‪:‬‬
‫אין מספיק קניות‬
‫שגיאה זו מוצגת כאשר מפיקים חישוב ערך מלאי בשיטת ‪ FIFO‬ויתרת המלאי קטנה מהסכום של‬
‫כל הקניות שנמצאות בקובץ (כולל יתרת פתיחה)‪ .‬סיבה אפשרית‪ :‬המלאי נובע מחשבונית זיכוי‪ .‬יש‬
‫לתקן באמצעות רישום שתי תנועות מלאי – תנועת יציאה שמבטלת את חשבונית הזיכוי ותנועת‬
‫יתרת פתיחה‪.‬‬
‫יתרה שלילית‬
‫שגיאה זו מוצגת כאשר מפיקים חישוב ערך מלאי בשיטת הממוצע הנע‪ ,‬ובאחד הימים יתרת המלאי‬
‫היא שלילית‪ .‬כאשר היתרה שלילית אין משמעות לחישוב בשיטת הממוצע הנע‪ .‬יש לתקן את‬
‫רישומי המלאי (באמצעות תנועות מלאי או ע"י הפקת המסמכים הרלוונטיים)‪.‬‬
‫‪153‬‬
154
‫פרק ‪ :20‬השוואה בין מסמכים‬
‫דוח זה מפרט את ההבדלים בין שתי גרסאות של אותו מסך (לדוגמה‪ ,‬גרסה ראשונה ואחרונה של‬
‫הזמנה) או בין שני מסכים שונים כלשהם‪.‬‬
‫השוואה בין ‪ 2‬גרסאות של אותו מסמך‬
‫כידוע ניתן לתקן הצעות מחיר והזמנות‪ .‬כאשר בוחרים בסעיף הנוכחי הדוח מפרט את השינויים‬
‫שנעשו בין גרסה הראשונה לבין הגרסה האחרונה של המסמך‪ .‬שינויים אלו מוגבלים לרשימת‬
‫הפריטים ולכמויות‪ ,‬כלומר אם שתי שורות זהות במפתח הפריט ובכמות‪ ,‬הן נחשבות שורות זהות‪,‬‬
‫גם אם נתונים אחרים שונים‪.‬‬
‫בוחרים את סוג המסמך ואת האסמכתא‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬מסמנים את תיבת הסימון של שני המסמכים להשוואה ובוחרים בכפתור הפקה‪.‬‬
‫לאחר בחירה בכפתור הפעלה‪ ,‬חשבשבת תציג דוח שבחלקו העליון מוצגים נתוני המסמך שנבחרו‬
‫להשוואה‪ .‬המסמכים מקבלים שמות בהתאמה – מסמך ‪ 1‬ומסמך ‪.2‬‬
‫שורות מתאימות בין המסמכים (סיכומים לפריט)‬
‫בסעיף זה יוצגו השורות הזהות בין ‪ 2‬המסמכים להשוואה‪.‬‬
‫שורות שקיימות במסמך ‪ 1‬וחסרות במסמך ‪ / 2‬שורות שקיימות במסמך ‪ 2‬וחסרות‬
‫במסמך ‪1‬‬
‫בסעיפים אלו מוצגות השורות הקיימות במסמך אחד ואינן מופיעות בשני או שחל בהם שינוי‬
‫בכמות או במחיר הפריט‪.‬‬
‫השוואה בין ‪ 2‬מסמכים שונים‬
‫באמצעות סעיף זה ניתן לערוך השוואה בין ‪2‬כל שני מסמכים‪ .‬לדוגמה‪ :‬השוואה בין הצעת מחיר‬
‫ללקוח אחד לבין חשבונית ללקוח אחר‪ .‬בוחרים את המסמכים ואת האסמכתא של כל מסמך‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫בחירת השדות להשוואה‪:‬‬
‫בהמשך בוחרים את השדות‪ ,‬שקובעים מתי שתי שורות הן זהות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם בוחרים בשדות כמות‬
‫ומחיר‪ ,‬אזי אם שתי שורות זהות במפתח הפריט ובכמות‪ ,‬הן נחשבות שורות זהות‪ ,‬גם אם נתונים‬
‫אחרים שונים‪ .‬החלון מציג את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫כמות – השוואה של מפתחות פריטים וכמות הפריטים‪.‬‬
‫כמות ומחיר – השוואה של מפתחות פריט‪ ,‬כמות ומחיר הפריטים‪.‬‬
‫שדות מהתנועה – כאשר בוחרים בסעיף זה נפתח חלון שבו ניתן לבחור שדות נוספים‪.‬‬
‫באמצעות חלון זה ניתן לבחור כל אחד מהשדות‪ ,‬לדוגמה ניתן לקבוע כי שתי שורות הן זהות אם‬
‫הנתונים בשדות הבאים זהים‪ :‬פריט‪ ,‬כמות‪ ,‬מחיר‪ ,‬מחסן‪.‬‬
‫לאחר בחירה בכפתור הפעלה‪ ,‬חשבשבת מציגה דוח שבחלקו העליון מופיעים המסמכים שנבחרו‪.‬‬
‫המסמכים מוגדרים כמסמך ‪ 1‬ומסמך ‪ 2‬בהתאמה‪.‬‬
‫תחילה מוצגות השורות המתאימות בשני המסמכים‪.‬‬
‫לאחר מכן מוצגות שורות שקיימות במסמך ‪ 1‬וחסרות במסמך ‪ ,2‬ולבסוף – שורות שקיימות‬
‫במסמך ‪ 2‬וחסרות במסמך ‪.1‬‬
‫‪156‬‬
‫פרק ‪ :21‬קבלות‬
‫כאשר מקבלים תשלום (בכסף מזומן‪ ,‬שק‪ ,‬כרטיס אשראי או העברה בנקאית) יש להפיק קבלה‪,‬‬
‫וכאשר מפקידים שקים (או תשלומים אחרים) בבנק‪( ,‬או מעבירים שקים לספק) יש להפיק הפקדה‪.‬‬
‫פרק זה מסביר כיצד מפיקים קבלות‬
‫בתפריט מסמכים בוחרים ב‪ -‬קבלות‪ .‬חשבשבת מציגה את התפריט הבא‪:‬‬
‫להלן הסבר קצר אודות המסמכים שניתן להפיק בתפריטים אלו‪:‬‬
‫קבלה‬
‫קבלת מט"ח‬
‫העברה ישירה לבנק‬
‫קבלת שקים חוזרים‬
‫דפדוף בקבלות קופה‬
‫רושמת‬
‫קבלה עבור תשלום בשקלים‪.‬‬
‫קבלה עבור תשלום במט"ח‪.‬‬
‫קבלה עבור תשלום שהועבר לבנק‪.‬‬
‫קבלה (מהבנק) בגין שק חוזר‪.‬‬
‫דפדוף בקבלות שהתקבלו במערכת הקופה הרושמת והועברו‬
‫לחשבשבת‪.‬‬
‫קבלה מיועדת לקבלת תשלום‪ .‬התשלום יכול להתקבל בכל אחד מאמצעי התשלום‪ :‬מזומן‪ ,‬שק‪,‬‬
‫כרטיס אשראי או העברה ישירה לבנק‪ .‬קבלה זו משמשת כמסמך מקור‪ .‬הספרור של מסמך זה הוא‬
‫קשיח (לא ניתן לשנותו)‪.‬‬
‫קבלת סוכן היא העתק של קבלה שהסוכן רשם בספר קבלות ידני‪ .‬הקבלה המחייבת מבחינת ניהול‬
‫ספרים היא זו שהפיק הסוכן‪ ,‬בעוד הקבלה הממוחשבת משמשת במקרה זה העתק בלבד‪ .‬מספר‬
‫הקבלה מועתק מהקבלה הידנית שהפיק הסוכן‪ ,‬ולכן הספרור של קבלת סוכן אינו קשיח (יתכן שיש‬
‫מספר סוכנים ולכל סוכן ספר קבלות עם סדרת מספרים אחרת)‪.‬‬
‫קבלת תרומה מיועדת למלכ"רים בלבד‪ .‬לפי הוראות ניהול ספרים מלכ"ר המקבל תרומה חייב‬
‫לנהל ספר קבלות נפרד עבור תרומות‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫כל אחת מהקבלות שלעיל יכולה להיות בשקלים או במט"ח‪ .‬הבחירה בין קבלה (בשקלים) לבין‬
‫קבלת מט"ח נעשית בתפריט קבלות‪.‬‬
‫כאשר בוחרים בסעיף קבלה חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫תאריך הקבלה (המועד שבו מפיקים את הקבלה) הוא תאריך המערכת (תאריך המחשב)‪ .‬אסור‬
‫להפיק קבלות מקור לתאריכים קודמים‪ .‬לעומת זאת בעת הפקת קבלת סוכן‪ ,‬ניתן לעדכן את שדה‬
‫התאריך‪.‬‬
‫הסברים על עדכון מספר הקבלה ותאריך הקבלה בקבלת סוכן – ראה להלן בסעיף הפקת הקבלה‪.‬‬
‫באמצעות המסך שלעיל רושמים קבלות חדשות ומדפדפים בקבלות קודמות‪ .‬לרישום קבלה חדשה‬
‫בוחרים בכפתור חדש‪ .‬לדפדוף בקבלות קודמות בוחרים בכפתור קובץ קבוע או בכפתור קובץ‬
‫זמני (קבלות שהתחילו את הפקתן אך עדיין לא הודפסו – ראה הסבר בהמשך הפרק)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לפי הוראות ניהול ספרים יש להפיק קבלה מודפסת מייד עם קבלת התשלום (כלומר‪ ,‬לפני‬
‫שמפיקים מסמך אחר)‪ .‬לכן‪ ,‬אין לשמור במאגר זמני קבלות הכוללות פרטים על תשלום‪.‬‬
‫מותר לשמור קבלה במאגר זמני רק אם היא כוללת את פרטי החשבון בלבד‪ ,‬ועדיין לא כוללת‬
‫פרטים על התשלום‪ .‬הוראות אלה חלות לגבי כל אמצעי התשלום‪ :‬מזומן‪ ,‬שקים וכרטיסי אשראי‪.‬‬
‫מפתח חשבון‬
‫מפתח החשבון של הלקוח (או של כרטיס חשבון אחר) ממנו‬
‫התקבל התשלום‪.‬‬
‫שם חשבון‪ /‬כתובת‬
‫בשורות אלו חשבשבת מציגה את פרטי הלקוח (שם‪ ,‬כתובת‪,‬‬
‫טלפון)‪.‬‬
‫ניתן לתקן את הנתונים בחלון זה‪.‬‬
‫בחירת אמצעי‬
‫תשלום‬
‫מזומן – שטרות כסף‬
‫שקים‬
‫אשראי – כרטיס אשראי‬
‫ניכוי במקור – הסכום שנוכה במקור‬
‫ניתן לרשום מספר אמצעי תשלום באותה קבלה‪.‬‬
‫‪158‬‬
‫מזומן‬
‫כאשר מסמנים שהתקבל תשלום מזומן חשבשבת פותחת את החלון הבא‪:‬‬
‫סה"כ מזומן‬
‫הסך שהלקוח משלם במזומן‪.‬‬
‫מזומן שהתקבל סכום הכסף שהתקבל מהלקוח‪ .‬חשבשבת מחשבת את העודף שיש להחזיר‪.‬‬
‫עודף‬
‫ההפרש בין השדה הראשון לשדה השני‪.‬‬
‫מספר ת"ז‪/‬‬
‫לפי דרישות החוק בישראל‪ ,‬כאשר מקבלים תשלום במזומן מעל סכום‬
‫דרכון‬
‫מסוים (הסכום הנוכחי הוא ‪ ,)3000‬יש לרשום את מספר תעודת הזהות של‬
‫המשלם‪.‬‬
‫כאשר הסכום במזומן הוא לפחות כמו הסכום הרשום בהגדרות החברה‪,‬‬
‫התוכנה לא מאפשרת להפיק את המסמך כל עוד לא נרשמו מספר תעודת‬
‫הזהות או הדרכון‪ .‬כאשר רושמים תעודת זהות חשבשבת בודקת תקינות‬
‫ספרת הביקורת‪ .‬התוכנה לא מפעילה בדיקה כזו לגבי מספר דרכון‪.‬‬
‫ספירת כסף‬
‫כאשר מקבלים שטרות ומטבעות רבים‪ ,‬כדאי לבחור בכפתור ספירת כסף‪ .‬חשבשבת תפתח את‬
‫חלון הספירה‪ .‬בחלון זה רושמים את הכמות שהתקבלה מכל שטר (או מטבע)‪ ,‬והתוכנה מחשבת את‬
‫הסכום הכולל‪.‬‬
‫בסיום הספירה בוחרים בכפתור יציאה‪ .‬אם התוכנה מוצאת אי התאמה בין הסכום לפי הספירה‬
‫לבין הסכום שנרשם במסך הקודם בקבלה‪ ,‬היא מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫‪159‬‬
‫ביטול הספירה וחזרה לקבלה חשבשבת תתעלם מספירת הכסף‪.‬‬
‫חזרה לחלון ספירת כסף‬
‫עדכון סה"כ מזומן בקבלה‬
‫חשבשבת תציג את חלון ספירת הכסף פעם נוספת‪.‬‬
‫התוכנה תתקן את סכום המזומן בקבלה לפי הסכום‬
‫בספירה‪.‬‬
‫שערוך‬
‫כאשר בוחרים בכפתור זה התוכנה משערכת למט"ח את הסכום שהתקבל במזומן‪ .‬חשבשבת מציגה‬
‫את המסך הבא‪:‬‬
‫סכום משוערך‬
‫מטבע לשערוך‬
‫שער‬
‫הסכום במט"ח על פי המטבע שנקבע‬
‫המטבע עבורו מבצעים שערוך‬
‫שער המטבע ביחס לשקל‬
‫ניתן לשנות כל אחד מהשדות‪ .‬התוכנה מחשבת את השערוך בהתאם לשינוי‪ .‬לסיום ולעדכון הסכום‬
‫בוחרים בכפתור יציאה‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫שקים‬
‫ניתן לרשום שקים באופן ידני לפי ההסברים שלהלן או להיעזר בקורא שקים מגנטי (הסבר‬
‫בנושא זה ניתן למצוא בסוף פרק זה)‪.‬‬
‫כאשר בוחרים בסוג התשלום שקים‪ ,‬חשבשבת מציגה חלון כמו בדוגמה הבאה‪:‬‬
‫מספר שק‬
‫בנק‬
‫סניף‬
‫חשבון‬
‫בדרך כלל אפשר להסתפק ברישום ‪ 5‬הספרות האחרונות של מספר השק‪.‬‬
‫מספר הבנק‪.‬‬
‫מספר הסניף‪.‬‬
‫מספר חשבון הבנק‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם כרטיס החשבון כולל נתונים על הבנק‪ ,‬על הסניף ועל החשבון‪ ,‬נתונים אלה יוצגו‬
‫כברירת מחדל‪ .‬בכל שורה חדשה יועתקו מספר הבנק‪ ,‬הסניף ומספר החשבון מהשורה הקודמת‬
‫ומספר השק יקודם בספרה אחת‪.‬‬
‫תאריך‬
‫סכום‬
‫תאריך פירעון השק‪.‬‬
‫סכום השק בשקלים‪.‬‬
‫אין הגבלה לגבי מספר השקים בקבלה‪.‬‬
‫שערוך שיק‬
‫כדי לשערך את השיק בו מוצב הסמן בוחרים בסעיף שערוך מתוך תפריט הלחצן הימני בטור‬
‫מספר‪ .‬חשבשבת מציגה את החלון הבא‪:‬‬
‫פרטי השיק רשומים בשורה העליונה‪ ,‬והשערוך מתבצע בשורה התחתונה‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫שערוך הכל‬
‫כאשר בוחרים בכפתור שערוך התוכנה משערכת את כל השקים המופיעים בקבלה‪.‬‬
‫בחלון זה בוחרים את המטבע לשערוך ואת השער‪ .‬לאישור הפעולה בוחרים בכפתור שערוך‪.‬‬
‫הוספת עסקת תשלומים‬
‫כאשר מקבלים קבוצת שקים שמספריהם עוקבים‪ ,‬ניתן לרשום את הסכום הכולל של השקים ואת‬
‫מספר השקים שהתקבלו והתוכנה תפצל את השקים בקבלה‪ .‬כמו כן ניתן לרשום סכום שיק ראשון‬
‫שונה מהשקים הנוספים‪.‬‬
‫פרטים נוספים‬
‫באמצעות הגדרות הגיליון הדינמי ניתן להוסיף שדה פרטים ושדה תעודת זהות‪ .‬נתונים אלו‬
‫נדרשים לצורך בדיקת שקים (ראה הסבר בהמשך) וכמו כן עשויים להיות לעזר כאשר שיק חוזר‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫מחיקת שורה‬
‫כדי למחוק שורת שיק מציבים את הסמן בשורה שמעונינים למחוק ובוחרים בסעיף מחיקת שורה‬
‫מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‪.‬‬
‫העתקת פרטי שיק לחשבון‬
‫כדאי לעדכן את פרטי השיק לכרטיס החשבון כך שבקבלת השקים הבאה ישלפו הפרטים לקבלה‬
‫ללא צורך בהקלדה‪ ,‬בוחרים בסעיף העתקת פרטי שיק לחשבון‪.‬‬
‫קבלת פיקדון‬
‫מסמנים את הסעיף קבלת פיקדון במסך הקבלה כדי לסמן שקים שנתקבלו לפיקדון‪ .‬בעת הפקדת‬
‫שקים מסומנים השקים שנתקבלו לפיקדון בסימון מיוחד‪.‬‬
‫בדיקת שקים‬
‫חשבשבת כוללת מערכת לבדיקה של שקים באמצעות חברת לאומי שק או חברת ישראכרט‪ .‬בדיקה‬
‫זו היא "ביטוח" כנגד אי פירעון של שיק‪ .‬עסקים המעוניינים בבדיקת שקים צריכים להתקשר עם‬
‫אחת החברות שלעיל‪.‬‬
‫בעת הפקת הקבלה (או חשבונית מס קבלה או שובר מכירה בקופה רושמת)‪ ,‬חשבשבת שולחת את‬
‫הנתונים של השקים לחברה אליה קשור העסק‪ ,‬ומקבלת חזרה אישור (החברה מוכנה לבטח את‬
‫השיק) או דחייה‪ .‬ההתקשרות נערכת באמצעות האינטרנט (ולכן‪ ,‬התחנה בה מפיקים קבלות צריכה‬
‫להיות מקושרת לרשת האינטרנט)‪.‬‬
‫כאשר רושמים שקים בקבלה (או בחשבונית מס וקבלה או בשובר מכירה של קופה רושמת)‪ ,‬אם‬
‫מקבלים יותר משיק אחד‪ ,‬יש להקליק על כפתור הוספת עסקת תשלומים‪.‬‬
‫בעת רישום השקים חשבשבת עורכת בדיקות ראשוניות לפי פרמטרים שנקבעו ע"י החברה אליה‬
‫העסק קשור‪ .‬אם נתוני השיק אינם תקינים‪ ,‬התוכנה מציגה הודעה הכוללת את תיאור השגיאה‬
‫(לדוגמה‪ :‬תעודת זיהוי שגויה)‪.‬‬
‫כאשר מקליקים על כפתור הפקה‪ ,‬חשבשבת אינה מדפיסה את הקבלה אלא שולחת את נתוני‬
‫השקים אל החברה אליה העסק קשור‪ ,‬שעורכת בדיקה נוספת ומחזירה הודעת אישור (כולל מספר‬
‫אישור) או דחייה‪.‬‬
‫אם התקבלה הודעת אישור לכל השקים הפקת הקבלה נמשכת‪.‬‬
‫אם התקבלה הודעת דחייה‪ ,‬האפשרויות הן –‬
‫מתקנים את הדרוש תיקון (לדוגמה‪ ,‬מחליפים את השיק בשיק אחר או בתשלום במזומן)‪ ,‬ומקליקים‬
‫שוב על כפתור הפקה‪ ,‬על מנת לחזור על תהליך הבדיקה‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬מקליקים על כפתור המשך ללא אישור תיקון (בתנאי שלמשתמש יש הרשאה לכך)‪.‬‬
‫חשבשבת תמשיך בהפקת המסמך (עם השיק שנדחה)‪ ,‬אולם הביטוח לא יחול על שיק זה‪.‬‬
‫אם מקליקים על כפתור חזרה‪ ,‬כל האישורים שנתנו עבור השקים בקבלה הנוכחית מתבטלים‪.‬‬
‫אם מבטלים שיק שהוא חלק מעסקת תשלומים‪ ,‬מתבטלים האישורים עבור שאר השקים בעסקה זו‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫אם לאחר הפקת הקבלה מעוניינים להחזיר ללקוח את השיק‪ ,‬יש לפעול באופן הבא‪ :‬בתפריט‬
‫מסמכים ◄ הפקדות בוחרים הפקדת שקים‪ .‬רושמים את מפתח החשבון של הלקוח בשדה‬
‫מפתח חשבון‪ .‬מסמנים את השקים אותם מעוניינים לבטל ומקליקים על כפתור הפקדה או הוצאה‬
‫מהקופה‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬בגיליון הדינמי של מסך הקבלה מומלץ להוסיף את השדות ת‪.‬ז‪ .‬ו‪ -‬טלפון‪ ,‬משום ששדות אלו‬
‫נדרשים לאישור השיק‪ .‬ניתן לרשום פרטים אלו בכרטיס החשבון ◄ פרטי חשבון‬
‫בנק‪/‬קבלות והנתונים ישלפו אוטומטית בעת רישום השיק‪.‬‬
‫‪ .2‬במסך הקבלה‪ ,‬בטור סניף‪ ,‬יש לרשום ‪ 5‬ספרות (כולל אפסים)‪ ,‬כפי שמספר הסניף מודפס על גבי‬
‫השיק‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר מקבלים מספר שיקים בעסקת תשלומים‪ ,‬יש לרשום אותם בקבלה כעסקת תשלומים‬
‫(ולא כשיקים נפרדים)‪.‬‬
‫אשראי‬
‫חשבשבת כוללת אפשרות לקישור ישיר לש‪.‬ב‪.‬א (שירותי בנק אוטומטיים)‪ .‬קוראים את כרטיס‬
‫האשראי באמצעות קורא מגנטי‪ ,‬והתוכנה מעבירה את הנתונים דרך הטלפון ישירות לש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫הפקת קבלת אשראי ללא קישור לש‪.‬ב‪.‬א‬
‫כאשר בוחרים בסעיף אשראי חשבשבת פותחת את החלון הבא‪:‬‬
‫בחלון זה רושמים את מספר כרטיס האשראי או מעבירים את הכרטיס בקורא המגנטי (אם קיים)‪.‬‬
‫ניתן לשלוף את מספר כרטיס האשראי מכרטיס החשבון (הנתונים נרשמו במסך פרטי אשראי‬
‫לחוזים) על ידי בחירת הסעיף כרטיס אשראי מחשבון מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‬
‫כאשר הסמן נמצא בשורת הכרטיס‪.‬‬
‫בחלקו התחתון של המסך מוצגת רשימת כרטיסי אשראי שהיו בשימוש הלקוח ומתוכם ניתן לשלוף‬
‫את מספר הכרטיס הנוכחי‪ .‬כדי לצפות בכרטיסי אשראי קודמים יש לבחור בסעיף הצגת כרטיסי‬
‫אשראי קודמים בקבלות במסך הגדרות קופה‪-‬אשראי‪.‬‬
‫להמשך בוחרים בכפתור אישור‪ .‬חשבשבת תפתח כעת חלון נוסף שבו בוחרים את סוג כרטיס‬
‫האשראי (ויזה‪ ,‬ישראכרט וכד')‪.‬‬
‫‪164‬‬
‫בשלב הבא חשבשבת מציגה את החלון הבא שבו רושמים את פרטי התשלום‪.‬‬
‫מס' כרטיס‬
‫שם כרטיס‬
‫בתוקף‬
‫סה"כ‬
‫סכום‬
‫כוכבים‪/‬מיילים‪/‬‬
‫נקודות‬
‫מספר כרטיס האשראי שנרשם בחלון הקודם‪.‬‬
‫שם חברת כרטיסי האשראי‪.‬‬
‫תום התוקף של כרטיס האשראי‪.‬‬
‫הסכום הכולל של התשלום‪.‬‬
‫סעיף זה מיועד לעסקים המאפשרים קבלת תשלום באמצעות כוכבים‪,‬‬
‫מיילים או נקודות‪ .‬בסעיף זה רושמים את ערך הנקודות בשקלים‪.‬‬
‫חשבשבת תגרע סכום זה מהסך הכולל לתשלום‪.‬‬
‫שיטת תשלום‬
‫בחלון זה מוצגות כל שיטות התשלום שהוגדרו בסעיף הגדרות קופה‬
‫שבתפריט הגדרות חברה‪ .‬לדוגמה‪ :‬חברה שאינה מעוניינת לאפשר‬
‫פיצול לתשלומים יכולה לבטל שיטה זו במסך ההגדרות‪.‬‬
‫כאשר שיטת התשלום היא עדיף פלוס ‪ ,30‬חיוב מיידי‪ ,‬או חיוב רגיל‬
‫מציינים את הסכום שהתקבל ואת שיטת התשלום‪.‬‬
‫כאשר שיטת התשלום היא קרדיט או תשלומים נפתח חלון שבו‬
‫מציינים את מספר התשלומים‪ .‬חשבשבת תפצל את הסכום הכולל‬
‫לתשלומים שווים‪ .‬ניתן לתקן את סכום התשלום הראשון וחשבשבת‬
‫תחשב את יתרת התשלומים הנוספים‪.‬‬
‫תאריך משוקלל‬
‫פרטים‬
‫מס' טלפון‬
‫מס' ת"ז‬
‫מס' שובר‪/‬אישור‬
‫תאריך ממוצע משוקלל (יחסית לסכומים ולתאריכים) של התשלומים‪.‬‬
‫פרטים כלליים המתייחסים לתשלום בכרטיס האשראי‪.‬‬
‫מספר הטלפון של בעל כרטיס האשראי‪.‬‬
‫מספר תעודת הזהות של בעל כרטיס האשראי‪.‬‬
‫אם כרטיס האשראי מתקבל באמצעות "גיהוץ" ידני רושמים את מספר‬
‫השובר הידני‪ .‬אם כרטיס האשראי מתקבל באמצעות שידור לש‪.‬ב‪.‬א‬
‫ונדרש אישור טלפוני מחברת כרטיסי האשראי‪ ,‬רושמים את מספר‬
‫האישור‪.‬‬
‫כדי לשערך תשלום באשראי בוחרים בכפתור שערוך‪.‬‬
‫אם הלקוח משלם באמצעות מספר כרטיסי אשראי ניתן לרשום את כולם באותה קבלה‪ .‬בוחרים‬
‫בכפתור החץ כדי לעבור לרישום תשלום נוסף‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫לאחר שמסיימים לעדכן את התשלום באמצעות כרטיס אשראי בוחרים בכפתור המשך‪ .‬חשבשבת‬
‫תעדכן את סה"כ התשלום באמצעות כרטיסי אשראי בסעיף סה"כ אשראי‪.‬‬
‫הפקת קבלת אשראי באמצעות קישור לש‪.‬ב‪.‬א‬
‫כדי שהתוכנה תוכל להעביר נתונים ישירות לש‪.‬ב‪.‬א‪ ,‬יש לבצע את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לחתום חוזה מול כל אחת מחברות כרטיסי האשראי ולקבל מהן מספרי ספק‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לרכוש קורא כרטיסים מגנטיים (ניתן לרכוש קורא מגנטי המצוי על המקלדת או‬
‫קורא כרטיסי אשראי מגנטי המתחבר אל המקלדת באמצעות מפצל)‪ .‬חברת ש‪.‬ב‪.‬א‬
‫אינה מאפשרת להשתמש בשירותיה ללא קורא מגנטי‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לוודא שבכל תחנה בה מעוניינים לקבל תשלום באמצעות כרטיסי אשראי קיים‬
‫מודם‪( .‬הקישור לש‪.‬ב‪.‬א נעשה דרך הטלפון)‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לפנות לסניף השירות בחשבשבת לקבלת טופס פתיחת מסוף בש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬בדרך כלל‬
‫האישור מתקבל תוך שבוע‪.‬‬
‫‪ .5‬יש לוודא שתוכנת חשבשבת כוללת את מערכת הקישור לש‪.‬ב‪.‬א (אם לא‪ ,‬יש לפנות‬
‫לסניף השירות על מנת לרכוש את המערכת)‪.‬‬
‫לאחר שהתקבלו האישורים מחברות כרטיסי האשראי ומחברת ש‪.‬ב‪.‬א‪ ,‬ולאחר שתוכנת הקישור‬
‫לש‪.‬ב‪.‬א הותקנה‪ ,‬יש להתאים את הגדרות הקופה‪-‬אשראי שבמסך הגדרות חברה לעבודה‬
‫בש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫יש לסמן את הסעיף החברה משדרת לש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫בחלקו התחתון של המסך מציינים לגבי כל אחד מכרטיסי האשראי (שהעסק מקבל) את מפתחות‬
‫החשבון של הכרטיסים הבאים‪:‬‬
‫קופת ש"ח‬
‫קופת מט"ח‬
‫מפתח החשבון של קופת כרטיסי האשראי בשקלים‪.‬‬
‫מפתח החשבון של קופת כרטיסי האשראי במט"ח‪( .‬יש לפתוח‬
‫כרטיס קופה אחד לשקלים וכרטיס קופה אחר למט"ח)‬
‫‪166‬‬
‫בנק לסליקה ‪ -‬שבא‬
‫הפקדת שוברי האשראי מתבצעת מדי יום באמצעות שידור ישיר‬
‫לש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬בסעיף זה מציינים את מפתח החשבון של בנק כרטיסי‬
‫האשראי בו מפקידים את תקבולי האשראי‪ .‬סעיף זה אינו חשבון‬
‫הבנק של העסק אלא חשבון בנק מיוחד להפקדת כרטיסי האשראי‪.‬‬
‫לפני שמקבלים תשלום באמצעות כרטיס אשראי חובה לבצע שידור ניסיון לש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫אם החברה משדרת לש‪.‬ב‪.‬א ממסופים שונים יש להגדיר מסופי העבודה בסעיף הגדרות למערכת‬
‫שב"א רב ספק מתוך תפריט הגדרות‪.‬‬
‫שיטת העבודה בעת הפקת הקבלה זהה לשיטת העבודה שתוארה לעיל פרט לכך שבעקבות הקישור‬
‫לש‪.‬ב‪.‬א חשבשבת קוראת את נתוני כרטיס האשראי מהקורא המגנטי (ולכן אין צורך להקיש אותם)‪.‬‬
‫כאשר מקבלים כרטיס אשראי התוכנה בודקת אותו מול קובץ החסומים של חברות כרטיסי‬
‫האשראי‪ ,‬ומידי פעם היא מבצעת שידור לקבלת אישורים מסוגים שונים‪.‬‬
‫ניכוי במקור‬
‫בסעיף זה רושמים את סכום הניכוי במקור שהלקוח ניכה מהתשלום‪ .‬התוכנה תחשב איזה ‪ %‬מהווה‬
‫הסכום שנוכה‪ .‬מומלץ לבדוק ש‪ % -‬זה אמנם שווה ל‪ % -‬הניכוי שאושר לחברה‪.‬‬
‫הפקת הקבלה‬
‫להפקת קבלה רגילה בוחרים בכפתור הפקת קבלה‪ .‬אם הקבלה היא קבלת תרומה (כאמור‪ ,‬קבלת‬
‫תרומה מופקת ע"י מלכ"ר בעת קבלת תרומות) בוחרים בכפתור קבלת תרומה‪.‬‬
‫אם הקבלה היא העתק של קבלה ידנית‪ ,‬בוחרים בכפתור הפקת קבלת סוכן‪ .‬חשבשבת תציג את‬
‫המסך הבא‪:‬‬
‫מספר קבלה‬
‫יש להעתיק את מספר הקבלה מספר הקבלות הידני‪ .‬אם קבלה במספר זה‬
‫כבר הופקה בשנת המס הנוכחית‪ ,‬חשבשבת תציג הודעה מתאימה‪.‬‬
‫תאריך הקבלה‬
‫מספר סוכן‬
‫התאריך המקורי של הקבלה‪ .‬יש להעתיק את התאריך מהקבלה המקורית‪.‬‬
‫מספר הסוכן שהוציא את המסמך הידני‪ .‬לחיפוש סוכן בוחרים בסעיף‬
‫חיפוש מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‪.‬‬
‫מספר עותקים‬
‫מספר העותקים להדפסה‬
‫‪167‬‬
‫רשימת קבלות זמניות‬
‫כאשר בוחרים בסעיף זה‪ ,‬חשבשבת מציגה את רשימת הקבלות במאגר זמני‪ ,‬כמו בחלון הבא‪:‬‬
‫מספר זמני‬
‫חשבון‬
‫שם חשבון‬
‫המספר הפנימי של המסמך‪.‬‬
‫מפתח החשבון במסמך‪.‬‬
‫שם החשבון כפי שנרשם בקבלה (שם זה יכול להיות שונה מהשם המופיע‬
‫בכרטיס החשבון)‪.‬‬
‫תאריך‬
‫סכום‬
‫תאריך הרישום של המסמך‪.‬‬
‫הסכום הכולל של כל התקבולים בקבלה (מזומן‪ ,‬שקים וכרטיסי אשראי)‪.‬‬
‫בוחרים קבלה על ידי הקלקה כפולה על מספר הקבלה הזמני‪.‬‬
‫מוחקים קבלה זמנית על ידי בחירת הסעיף מחיקת שורה מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר‬
‫כאשר הסמן ממוקם בטור מספר זמני‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כפי שכבר נאמר בתחילת פרק זה‪ ,‬לפי הוראות ניהול ספרים יש להפיק קבלה מודפסת מייד‬
‫עם קבלת התשלום (כלומר‪ ,‬לפני שמפיקים מסמך אחר)‪ .‬לכן‪ ,‬אין לשמור במאגר זמני קבלות‬
‫הכוללות פרטים על תשלום‪ .‬מותר לשמור קבלה במאגר זמני רק אם היא כוללת את פרטי החשבון‬
‫בלבד‪ ,‬ועדיין לא כוללת פרטים על התשלום‪ .‬הוראות אלה חלות לגבי כל אמצעי התשלום‪ :‬מזומן‪,‬‬
‫שקים וכרטיסי אשראי‪ .‬ניתן לחסום שמירת קבלות במאגר זמני – במסך הגדרות ◄ הגדרות‬
‫קופה בסעיף לא לאפשר להשאיר תשלומים בקבלות זמניות‪.‬‬
‫מחיקת קבלה נוכחית‬
‫באמצעות כפתור מחיקה (הנמצא בחלקו העליון של המסך) ניתן למחוק את הקבלה הנוכחית‪,‬‬
‫שעדיין לא הופקה‪.‬‬
‫נתונים לתנועות הנה"ח‬
‫בעת הפקת קבלה‪ ,‬חשבשבת מעדכנת את הנתונים הבאים בפקודת היומן‪:‬‬
‫מספר מנה‬
‫‪9999‬‬
‫אסמכתא‪1‬‬
‫על פי הרשום‬
‫בשדה אסמכתא‬
‫נגדית‬
‫אסמכתא‪ 2‬תאריך‬
‫מספר הקבלה תאריך‬
‫המערכת‬
‫‪168‬‬
‫תאריך ערך‬
‫על פי הרשום‬
‫בשדה ת‪.‬ערך‬
‫פרטים‬
‫בסעיף זה ניתן לעדכן נתונים נוספים אודות פקודת היומן‪ :‬תאריך נוסף (תאריך ‪ ,)3‬אסמכתא‪ ,3‬קוד‬
‫תמחיר וכמות‪.‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫הדפסות‬
‫הדפסת העתק למדפסת‪ -‬בוחרים בסעיף כדי להדפיס העתק משוחזר לקבלה שהופקה בעבר‪.‬‬
‫הדפסת העתק למדפסת‪-‬ללא ספח אשראי ‪ -‬הדפסת העתק משוחזר לקבלת אשראי שהופקה‬
‫בעבר אך ללא ספח האשראי‪.‬‬
‫הדפסת העתק לדוא"ל ‪ -‬בוחרים בסעיף זה כדי לשלוח העתק של הקבלה בדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫הדפסת העתקים ברצף‪ -‬בוחרים בסעיף זה כדי להדפיס העתקים משוחזרים לקבלות על פי חתך‬
‫אסמכתאות‪ ,‬תאריכים או חשבונות‪.‬‬
‫הדפסת טיוטה למדפסת‪ -‬בוחרים בסעיף זה כדי להדפיס טיוטה של הקבלה (אם הקבלה עדיין‬
‫לא הופקה) במדפסת‪.‬‬
‫הדפסת טיוטה למסך‪ -‬בוחרים בסעיף זה להדפיס טיוטה של הקבלה על המסך‪.‬‬
‫הדפסת טיוטה לדוא"ל ‪ -‬בוחרים בסעיף זה כדי לשלוח טיוטה של הקבלה בדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫שינוי סוג מדפסת – באמצעות סעיף זה משנים את הגדרת ברירות המחדל של המדפסת בה תופק‬
‫הקבלה‪ :‬צרה או רחבה‪ .‬ברירת המחדל מוגדרת כאמור בהגדרות קופה‪.‬‬
‫פרטי לקוח‬
‫חלון זה מציג את פרטי הלקוח‪ ,‬פרטי הבנק (אם נרשמו בכרטיס החשבון)‪ ,‬הגדרות אשראי ואובליגו‬
‫ועוד‪.‬‬
‫סגירות בש"ח‬
‫בעת הפקת קבלה ניתן לסגור חשבוניות פתוחות של הלקוח‪ .‬הסגירה יכולה להיות של כל‬
‫החשבונית (סגירה מלאה) או של חלק ממנה (סגירה חלקית‪ ,‬או סגירה על חשבון‪.‬‬
‫בוחרים בכפתור החץ מימין לשדה סה"כ או בוחרים בסעיף סגירות בש"ח בתפריט הפעולות‬
‫הנוספות‪.‬‬
‫אם התשלום שהתקבל הוא בשקלים ניתן לסמן בסעיף זה את החשבוניות שנסגרו‪ .‬תחילה בוחרים‬
‫את חתך התנועות לסגירה‪ ,‬ניתן לבחור בין כל התנועות הפתוחות בכרטיס הלקוח או בחתך מסוים‬
‫של תנועות פתוחות‪ .‬חשבשבת תציג את התנועות הפתוחות במסך כמו בדוגמה הבאה‪:‬‬
‫‪169‬‬
‫ת‪ .‬הנה"ח‬
‫תאריך‬
‫ערך‬
‫אסמכתא‬
‫סך תנועה‬
‫סך סגור‬
‫מספר התנועה בהנה"ח‬
‫תאריך אסמכתא (מועד הפקת החשבונית)‬
‫תאריך ערך (התאריך שבו החשבונית הייתה אמורה להיפרע)‬
‫אסמכתא ראשונה (מספר החשבונית)‬
‫סכום התנועה בפקודת היומן‪.‬‬
‫הסכום הסגור בתנועה‪ .‬ניתן לסגור חשבונית באופן חלקי‪.‬‬
‫סך זמני‬
‫סכום שנסגר ע"י קבלה שנשארה במאגר זמני וטרם הופקה‪.‬‬
‫סימון התנועה לסגירה‪ .‬בתפריט הפעולות הנוספות מופיעים סעיפים‬
‫המסייעים לסמן את התנועות‪ .‬בוחרים בסעיף סימון כל התנועות בכדי‬
‫לסמן את כל התנועות המופיעות בחלון‪ .‬בוחרים בסעיף סימון תנועות לפי‬
‫חתך‪ ,‬כאשר מעוניינים לסגור תנועות לפי חתך מסוים (סוג תנועה‪ ,‬סכום‬
‫וכד')‪ .‬למחיקת הסימונים בוחרים בסעיף מחיקת כל הסימונים‪.‬‬
‫לסגירה‬
‫בסעיף זה מוצג הסכום שייסגר מהתנועה הנוכחית שסומנה‪ .‬ניתן לתקן את‬
‫הסכום המופיע כברירת מחדל כאשר מעוניינים לרשום סגירה חלקית‪.‬‬
‫תפריט הלחצן הימני בעכבר בטור ת‪ .‬הנהח כולל את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫צפייה‪ -‬הדפסת העתק משוחזר של המסמך שיצר את התנועה על גבי המסך‪.‬‬
‫פירוט סגירות סופיות – בוחרים בסעיף זה כדי להציג את רשימת ההתאמות בהן משתתפת‬
‫תנועה זו כשהן ממוינות לפי מספר תנועה‪ ,‬לפי מספר התאמה או לפי סכום ההתאמה‪.‬‬
‫פירוט סגירות זמניות – בוחרים בכפתור זה כדי להציג את רשימת ההתאמות שנרשמו לתנועה‬
‫זו ע"י קבלות במאגר זמני‪ .‬ניתן למיין את התנועות לפי מספר תנועה‪ ,‬לפי מספר מסמך (בזמני)‪ ,‬או‬
‫לפי סכום ההתאמה‪ .‬למחיקת הסגירות הזמניות (כדי "לשחרר" את הסכום לסגירה הנוכחית)‬
‫בוחרים בסעיף מחיקת התאמה מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר בשדה מספר קבלה(זמני)‪.‬‬
‫(כאמור‪ ,‬מצב בו יש תנועות תשלום בקבלה במאגר זמני הוא בעייתי מבחינת ניהול ספרים)‪.‬‬
‫פירוט ‪ -‬נתונים נוספים אודות התנועה‪ .‬חשבשבת פותחת את מסך תצוגה מפורטת של תנועת‬
‫יומן‪.‬‬
‫‪170‬‬
‫מאפייני הסגירה‪:‬‬
‫בחלקו התחתון של מסך הסגירות חשבשבת מציגה נתונים כלליים המתייחסים לתנועות שסומנו‪.‬‬
‫שולם ‪ ...‬ש"ח‬
‫סכום החוב שנסגר‬
‫ב‪ ... -‬תנועות‬
‫הסכום הכולל של הקבלה‪.‬‬
‫הסכום של כל התנועות שסומנו לסגירה ומספר התנועות שסומנו‬
‫לסגירה‪.‬‬
‫הפרש‬
‫נמצאו ‪ ...‬תנועות‬
‫ההפרש בין סכום הקבלה והתנועות שנסגרו בפועל‪.‬‬
‫מספר התנועות הפתוחות שנמצאו לכרטיס החשבון‪.‬‬
‫לסיום ושמירת ההתאמות בוחרים בכפתור שמירה ויציאה‪.‬‬
‫ליציאה ללא שמירת ההתאמות בוחרים בכפתור מחיקה ויציאה (בחלקו העליון של המסך)‬
‫נתונים נוספים‬
‫ניתן לשייך לכל קבלה ‪ 5‬שדות הערות נוספות ו‪ 3 -‬שדות סכומים נוספים‪ .‬ניתן לקשר בין הנתונים‬
‫הנוספים לבין שדות הערה וסכום נוספים בכרטיס החשבון כך שהנתונים יעודכנו באופן אוטומטי‬
‫בקבלה‪ .‬ניתן להוסיף את הנתונים הנוספים לפורמט ההדפסה של הקבלה‪.‬‬
‫קבלת מט"ח‬
‫כאשר מקבלים כסף מזומן במט"ח‪ ,‬שק במט"ח או תשלום בכרטיס אשראי במט"ח‪ ,‬יש להפיק‬
‫קבלת מט"ח‪ .‬שיטת העבודה בקבלת מט"ח דומה לקבלה שקלית‪ .‬בשורות הבאות יוצגו הסברים על‬
‫הסעיפים הייחודיים בקבלת מט"ח‪ .‬הסברים על שאר הסעיפים ניתן למצוא לעיל במסגרת ההסברים‬
‫על הקבלה בשקלים‪.‬‬
‫לאחר שרושמים את מפתח החשבון של הלקוח חשבשבת פותחת את החלון הבא‪:‬‬
‫בחלון זה בוחרים את מטבע הקבלה מתוך טבלת המטבעות‪ .‬לסיום בוחרים בכפתור המשך‪.‬‬
‫אם מטבע המט"ח שנבחר בקבלה היה שגוי‪ ,‬ניתן לתקן אותו באמצעות הסעיף שינוי מטבע‬
‫מט"ח מתוך תפריט הפעולות הנוספות‪.‬‬
‫בשלב הבא בוחרים את אמצעי התשלום‪ :‬מזומן‪ ,‬שקלים או אשראי‪.‬‬
‫מזומן‬
‫כאשר מסמנים שהתקבל תשלום מזומן חשבשבת פותחת את החלון הבא‪:‬‬
‫‪171‬‬
‫בשדה סה"כ מזומן רושמים את סך המזומן (במט"ח) ששילם הלקוח‪ .‬חובה לשערך סכום זה‬
‫לשקלים (משום שכאמור‪ ,‬לפי הוראות ניהול ספרים‪ ,‬הרישום בספרי הנהלת החשבונות חייב להיות‬
‫בשקלים)‪.‬‬
‫שקים‬
‫כאשר מסמנים שהתקבלו שקים‪ ,‬התוכנה מציגה את החלון הבא‪:‬‬
‫בטור סכום שיק רושמים את הסכום שהתקבל במט"ח‪ .‬יש לשערך את הסכום לשקלים (לפי‬
‫השער שרושמים בצד שמאל)‪.‬‬
‫אשראי‬
‫התשלום בכרטיס אשראי אפשרי רק כאשר מטבע הקבלה הוא ‪.$‬‬
‫כאשר מסמנים תשלום בכרטיס אשראי נפתח החלון הבא‪:‬‬
‫בטור סה"כ רושמים את הסכום שהתקבל במט"ח‪ .‬יש לשערך את הסכום לשקלים (לפי השער‬
‫שרושמים בצד ימין למטה)‪.‬‬
‫ישנן שיטות תשלום הנהוגות בכרטיסי אשראי בשקלים‪ ,‬שאינן בתוקף בכרטיסי אשראי במט"ח‪.‬‬
‫ההגבלות נקבעות ע"י ש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫סגירות במט"ח הקבלה‬
‫סעיף זה מיועד למקרים בהם מפיקים קבלת מט"ח ומעוניינים לבצע סגירה של הסכום ששולם‬
‫בקבלה כנגד חוב פתוח‪ ,‬כאשר כל הסכומים (הסכום ששולם וסכום החוב הפתוח) הם באותו מטבע‪.‬‬
‫שיטת העבודה זהה לשיטת העבודה שהוסברה בסעיף סגירות בש"ח‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן להשתמש בסעיף זה רק אם בכרטיס החשבון של הלקוח מוגדר שמנהלים את החשבון‬
‫במט"ח‪.‬‬
‫סגירות במטבע שונה – המרה‬
‫סעיף זה מיועד למקרים בהם התשלום התקבל במטבע אחד‪ ,‬בעוד שחשבון היצוא היה במטבע‬
‫אחר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החשבון היה בדולרים אך הלקוח שילם באירו‪ .‬כיוון שאי אפשר לסגור תנועות‬
‫במטבעות שונים‪ ,‬בוחרים בסעיף זה כדי שחשבשבת תבצע המרה של מטבע התשלום למטבע‬
‫החשבונית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬חשבשבת תבצע את ההמרה רק בתנאי שהוגדר כרטיס חשבון בסעיף חשבון המרה‬
‫במסך הגדרות קופה‪.‬‬
‫חשבשבת מציגה חלון כמו בדוגמה הבאה‪:‬‬
‫בחירת מטבע להמרה‬
‫המטבע אליו מעוניינים להמיר את סכום הקבלה (המטבע של חשבון‬
‫היצוא)‬
‫הסכום בקבלה‬
‫ערך בשקלים‬
‫הסכום לאחר המרה‬
‫שער‬
‫ערך בש"ח‬
‫סכום המט"ח והמטבע כפי שנרשמו בקבלה‬
‫שערוך סכום הקבלה לשקלים‬
‫הסכום במטבע ההמרה שנבחר‬
‫השער של מטבע ההמרה שנבחר‬
‫הערך השקלי של הסכום לאחר ההמרה‬
‫לאחר בדיקת הסכומים המופיעים בחלון הנ"ל בוחרים בכפתור סגירות‪ .‬חשבשבת תציג כעת את‬
‫התנועות הפתוחות למטבע אליו בוצעה ההמרה (התנועות לסגירה)‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫שיטת העבודה בחלון זה דומה לשיטת העבודה שהוסברה לעיל בסעיף סגירות בש"ח‪ .‬התנועות‬
‫המופיעות בחלון זה הן התנועות הפתוחות במטבע שנבחר להמרה‪ .‬בדוגמה הנ"ל המטבע הוא‬
‫אירו‪ .‬בחלק התחתון של המסך חשבשבת מציגה את הסכום שהתקבל ואת המטבע תחת הסעיף‬
‫שולם‪ ,‬ובסעיף סכום המרה מופיע התרגום למטבע ההמרה‪.‬‬
‫לסיום בוחרים בכפתור שמירה ויציאה‪.‬‬
‫בעת הפקת קבלה הכוללת סגירה עם המרה‪ ,‬חשבשבת מציגה חלון אישור תוצאות‪ .‬להמשך בוחרים‬
‫בכפתור אישור‪.‬‬
‫לביטול ההפקה בוחרים בכפתור חזרה לקבלה‪ .‬להפקת המסמך ללא התאמה בוחרים בכפתור‬
‫ביטול ההתאמות‪.‬‬
‫בעת הפקת מסמך זה יוצרת חשבשבת ‪ 3‬פקודות יומן‪:‬‬
‫מס‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫חובה‬
‫קופת מט"ח‬
‫לקוח‬
‫חן המרה‬
‫זכות‬
‫לקוח‬
‫חן המרה‬
‫לקוח‬
‫סכום‬
‫הסכום שהלקוח שילם בשקלים ובמט"ח‬
‫הסכום שהלקוח שילם במט"ח‬
‫הסכום כתוצאה משערוך למטבע המרה‬
‫‪174‬‬
‫זיכוי עסקה באשראי‬
‫כדי לבטל חיוב שנעשה בקבלה או בחשבונית מס קבלה באשראי יש לבצע זיכוי אשראי‪.‬‬
‫ניתן לבצע זיכוי חלקי‪ .‬כלומר‪ ,‬זיכוי בסכום הנמוך מסכום העיסקה המקורי‪.‬‬
‫הגדרת סיפרור מסמכים‬
‫לשם ביטול קבלת אשראי עם ש‪.‬ב‪.‬א יש להגדיר בתפריט הגדרות חברה◄ הגדרות מלאי◄‬
‫סיפרור מסמכים סיפרור למסמך זיכוי אשראי (מסמך זה הינו מסמך עם סיפרור קשיח)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬התוכנה מאפשרת לזכות עסקה במלואה או חלק ממנה‪.‬‬
‫זיכוי מלא של עיסקה‬
‫משחזרים את המסמך ע"י לחיצה על הכפתור קובץ קבוע ומאתרים את הקבלה בדפדוף בקבלות‬
‫קודמות‪.‬‬
‫במסמך המשוחזר על‪-‬גבי המסך בוחרים בסעיף כרטיסי אשראי‪ .‬נפתח המסך הבא‪:‬‬
‫כאשר העסקה נעשתה דרך ש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬נוסף בחלקו בתחתון של המסך כפתור בשם זיכוי‪.‬‬
‫לחיצה על כפתור זה תציג את פרטי העיסקה ותאפשר להקליד את הסכום לזיכוי האשראי‪:‬‬
‫בסעיף הסכום לזיכוי הנוכחי רשום סכום העיסקה המקורי‪ .‬אם מעוניינים לזכות את כל‬
‫סכום העיסקה‪ ,‬לוחצים על כפתור המשך‪ .‬מתקבל המסך הבא‪:‬‬
‫‪175‬‬
‫בשלב זה מעבירים את כרטיס האשראי בפס המגנטי או מקלידים בצורה ידנית את פרטי כרטיס‬
‫האשראי‪.‬‬
‫במסך הבא בוחרים את סוג העסקה ‪ :‬עסקה טלפונית או עסקת חתימה ולוחצים על כפתור‬
‫המשך‪.‬‬
‫בסיום הפעולה מתקבלת הודעה על כך שהזיכוי הסתיים בהצלחה‪.‬‬
‫לחזרה לתפריט הכללי לוחצים על כפתור ‪.OK‬‬
‫לאחר פעולה זו התוכנה משנה במסך פרטי האשראי בקבלה את שם הכפתור מזיכוי ל‪ -‬עיסקה‬
‫שזוכתה כך שלא ניתן יהיה לזכות שוב את אותה העיסקה‪.‬‬
‫זיכוי עסקה חלקי‬
‫כאשר מעוניינים לזכות רק חלק מסכום העיסקה‪ ,‬רושמים את סכום הזיכוי בסעיף הסכום לזיכוי‬
‫הנוכחי ולוחצים על כפתור המשך‪ .‬המשך הפעולות זהה להסבר לגבי זיכוי מלא של עיסקה‪.‬‬
‫בפעם הבאה שניכנס למסך סכום לזיכוי אשראי נראה את הסכום שכבר זוכה ואת היתרה‬
‫לזיכוי‪.‬‬
‫ניתן לבצע מספר זיכויים לאותה עיסקה עד שהיתרה לזיכוי מתאפסת‪ ,‬כלומר עד ש‪-‬סה"כ‬
‫הזיכויים זהה ל‪-‬סכום העיסקה המקורי‪.‬‬
‫התוכנה צוברת את סה"כ הזיכויים החלקיים לאותה עיסקה ומחשבת מחדש בכל פעם את היתרה‬
‫לזיכוי‪.‬‬
‫תקרות זיכויים‬
‫תקרות הזכות והחובה נקבעות ע"י החברות הסולקות של המסוף‪ .‬בית עסק יכול לבצע זיכויי‬
‫אשראי רק עד התיקרה שנקבעה לו‪ .‬בית עסק המעונין להעלות את תקרת הזכות למסוף שלו צריך‬
‫לפנות לחברת האשראי הסולקת‪.‬‬
‫תיקרת הזיכוי היא פרמטר הרשום באחד הקבצים הנמצאים במחיצת ‪ Tran‬של המסוף‪ .‬הפרמטרים‬
‫מתקבלים‪/‬מתעדכנים בזמן השידור לשב"א‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫במידה וסכום הזיכוי הוא מעל התקרה שנקבעה למסוף‪ ,‬תתקבל הודעת שגיאה‪:‬‬
‫במקרה כזה ניתן לפנות לחברת האשראי לקבלת אישור לביצוע זיכוי מעל תקרה‪.‬‬
‫לחיצה על כפתור ‪ OK‬תפתח את מסך התקשרות לחברת האשראי לקבלת אישור לזיכוי‬
‫שבו מקלידים את מספר האישור מחברת האשראי (אם התקבל)‪.‬‬
‫זיכוי של עיסקאות תשלומים‬
‫כאשר מבצעים זיכוי אשראי לעיסקאות בתשלומים‪ ,‬התוכנה רושמת בקובץ התנועות לשידור‬
‫(‪ )Tran‬עיסקת זכות שרשומים בה כל פרטי העיסקה המקורית (מס' כרטיס אשראי‪ ,‬סכום‪ ,‬מס'‬
‫תשלומים‪ ,‬סכום קבוע בכל תשלום)‪.‬‬
‫מכיוון שהזיכוי יכול להתבצע בכל זמן שהוא – לפני התשלום הראשון‪ ,‬אחרי חלק מהתשלומים או‬
‫אחרי התשלום האחרון‪ ,‬כל אחת מחברות האשראי תחייב את בית העסק לפי שיקול דעתה ועל פי‬
‫מועד הזיכוי ביחס לחיוב‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אם הזיכוי נעשה לפני התשלום הראשון או אחרי התשלום האחרון – הזיכוי יהיה בסכום‬
‫אחד על כל התשלומים‪.‬‬
‫אם הזיכוי נעשה אחרי כמה תשלומים‪ ,‬בישראכרט ימשיכו לחייב את החיוב המקורי ולזכות‬
‫בתשלומים במקביל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בויזה כ‪.‬א‪.‬ל יעצרו את החיובים שכבר נעשו ויזכו את ההפרש‪.‬‬
‫(אם‪ ,‬למשל‪ ,‬נעשה חיוב של ‪ ₪ 1000‬ב ‪ 10 -‬תשלומים וכבר ירדו ‪ 4‬תשלומים‪ .‬ויזה תעצור את ‪6‬‬
‫החיובים הבאים ותזכה ב – ‪.) ₪ 400‬‬
‫מסיבה זו חשבשבת רושמת בהנהלת חשבונות תנועה אחת של זיכוי אשראי על כל הסכום שזוכה‬
‫ועם תאריך הערך של החיוב הקרוב‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫העברה ישירה לבנק‬
‫בוחרים בסעיף העברה ישירה לבנק כאשר הקבלה היא עבור תשלום שהלקוח הפקיד ישירות‬
‫בחשבון הבנק של העסק‪ .‬כיוון שהתשלום הועבר ישירות לבנק‪ ,‬אין צורך להפיק הפקדה לבנק‪.‬‬
‫פקודת היומן נרשמת לחובת כרטיס הבנק (ולא לחובת כרטיס קופה)‪.‬‬
‫חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫מפתח הלקוח‬
‫מפתח הבנק‬
‫סכום ההעברה‬
‫מפתח החשבון של הלקוח שהעביר את התשלום‪.‬‬
‫מפתח החשבון של הבנק אליו בוצעה ההעברה‪.‬‬
‫סכום ההעברה והמטבע בו התקבל הסכום‪.‬‬
‫הערה‪ :‬גם אם הסכום שהועבר לבנק הוא במט"ח‪ ,‬יש להפיק את‬
‫ההעברה דרך חלון זה‪.‬‬
‫אם הסכום שהתקבל הוא בשקלים‪ ,‬ניתן לסמן את סעיף שיערוך‬
‫סכום ההעברה‪ .‬חשבשבת תפתח שדה שער וסכום משוערך ותרשום‬
‫את הסכום המשוערך בנוסף לרישום בשקלים‪.‬‬
‫אם הסכום שהתקבל היה במט"ח‪ ,‬חובה לשערך אותו לשקלים‪ ,‬משום‬
‫שלפי הוראות ניהול ספרים‪ ,‬כל פקודת יומן חייבת לכלול סכום‬
‫בשקלים‪.‬‬
‫ניכוי במקור‬
‫סכום הניכוי במקור שהלקוח ניכה‪( .‬התוכנה תחשב איזה ‪ %‬מהווה‬
‫הסכום שנוכה‪ % .‬זה צריך להיות זהה ל‪ % -‬הניכוי של החברה)‪ .‬גם‬
‫בסעיף זה ניתן לבצע שערוך‪.‬‬
‫עמלה‬
‫סעיף זה מוצג רק כאשר הסכום שהועבר הוא במט"ח‪ .‬הבנק גובה עמלה‬
‫שאותה הוא מקזז מהסכום‪ .‬בסעיף זה רושמים את העמלה‪ .‬פקודת היומן‬
‫בהנהלת חשבונות תכלול שתי תנועות‪ :‬תנועה אחת עבור סכום המט"ח‬
‫שהתקבל בחשבון ותנועה שנייה עבור העמלה‪ .‬העמלה תירשם כנגד‬
‫חשבון עמלות בנקים‪( ,‬כפי שהוגדר במסך הגדרות קופה)‪ .‬הלקוח יזוכה‬
‫‪178‬‬
‫במלוא הסכום (לפני קיזוז העמלה)‪ ,‬כך שסכום הזיכוי יתאים לסכום‬
‫החיוב (במט"ח)‪.‬‬
‫תאריך ערך‬
‫אסמכתא נגדית‬
‫פרטים‬
‫התאריך בו הכספים התקבלו בבנק‪.‬‬
‫מספר חשבונית כנגדה התקבל התשלום (אין חובה לעדכן סעיף זה)‪.‬‬
‫פרטים נוספים המציינים את מהות התשלום (אין חובה למלא)‪.‬‬
‫כאשר הסכום שהתקבל הוא במט"ח‪ ,‬הבנק גובה עמלה שאותה הוא‬
‫מקזז מהסכום‪ .‬חשבשבת מאפשרת לרשום את סכום העמלה‪ .‬פקודת‬
‫היומן בהנהלת חשבונות תכלול שתי תנועות‪ :‬תנועה אחת עבור סכום‬
‫המט"ח שהתקבל בחשבון ותנועה שנייה עבור העמלה‪ .‬העמלה תירשם‬
‫כנגד חשבון עמלות בנקים‪ ,‬כפי שהוגדר בתפריט הגדרות קופה בסעיף‬
‫הגדרות חברה‪.‬‬
‫להפקת המסמך בוחרים בכפתור הפקה (או בכפתור הפקה (תרומה) כאשר הקבלה מופקת ע"י‬
‫מלכ"ר בגין תרומה)‬
‫דפדוף בהעברות קודמות‬
‫בשורת הכפתורים בחלקו העליון של המסך בוחרים בכפתור קובץ קבוע‪ .‬חשבשבת תציג חלון בו‬
‫קובעים את חלון חתך העברות הקודמות‪ .‬יש לקבוע את החתך הרצוי ולבחור בכפתור המשך‪.‬‬
‫חשבשבת תציג את החלון הבא‪:‬‬
‫להדפסת העתק משוחזר של המסמך במדפסת‪ ,‬מציבים את הסמן על מספר הקבלה הרצויה ובוחרים‬
‫בכפתור הדפסת העתק‪ .‬להדפסת העתק משוחזר על המסך בוחרים בסעיף צפייה מתוך תפריט‬
‫הלחצן הימני בעכבר בשדה מספר קבלה‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫קבלת שקים חוזרים‬
‫מפיקים קבלת שיק חוזר כאשר שק שהופקד חוזר מהבנק‪ .‬קבלה זו תחייב את הלקוח ותעביר את‬
‫השיק לקופת שקים חוזרים‪.‬‬
‫לפני שמפיקים קבלת שיק חוזר‪ ,‬יש לעבור לסעיף הגדרות קופה שבמסך הגדרות חברה‬
‫ולהגדיר שם את שני כרטיסי החשבון הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬חשבון קופת שקים חוזרים (חשבון המוגדר כקופה)‬
‫‪ ‬חשבון נגדי לשקים חוזרים (חשבון חו"ז)‬
‫בעת הפקת קבלת שיק חוזר‪ .‬חשבשבת מציגה מסך כמו בדוגמה הבאה‪:‬‬
‫החזרת שקים ע"י‬
‫האם השיק חזר מהבנק או מעו"ד (לאחר שהועבר לעו"ד‬
‫לטיפול)‪.‬‬
‫מפתח חשבון‬
‫שם חשבון ‪ /‬כתובת ‪ /‬טלפון‬
‫מפתח לקוח‬
‫מספר שיק‬
‫מפתח החשבון ממנו חזר השיק (בנק או עו"ד)‪.‬‬
‫בסעיפים אלו חשבשבת מציגה את נתוני כרטיס החשבון‪.‬‬
‫מפתח החשבון של הלקוח שהשיק שלו חזר‪.‬‬
‫מספר השק‪ .‬תפריט הלחצן הימני בעכבר בטור מספר שיק‬
‫כולל את הסעיף בחירת שיק מרשימה המאפשר לבחור‬
‫את פרטי השיק מתוך רשימת שקים של מפתח החשבון‬
‫הנוכחי‪ .‬בחלון שנפתח בוחרים את השיק הרצוי על ידי‬
‫הקלקה כפולה על סכום השיק הרצוי (בכחול)‪.‬‬
‫תפריט הלחצן הימני כולל גם את הסעיפים מחיקת שורה‪.‬‬
‫חשבון‪/‬סניף‪/‬בנק‬
‫פרטים‬
‫תאריך‬
‫סכום‬
‫נתוני השק (כפי שנרשמים בקבלה רגילה)‬
‫פרטים נוספים אודות השיק‪ .‬לדוגמה‪ :‬סיבת ההחזרה‪.‬‬
‫תאריך חזרת השיק‪.‬‬
‫סכום השיק‪.‬‬
‫‪180‬‬
‫סכום משוערך‬
‫סכום משוערך למט"ח‪ .‬ניתן להוסיף שערוך על ידי בחירת‬
‫סעיף שערוך שורה מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר בטור‬
‫מספר שיק או בחירת כפתור שערוך משורת הכפתורים‪.‬‬
‫לסיום בוחרים בכפתור הפקה‪.‬‬
‫פקודות יומן‬
‫בעת הפקת קבלת שיק חוזר‪ ,‬חשבשבת רושמת את פקודות היומן הבאות‪:‬‬
‫פקודת יומן עבור קבלת השיק‪:‬‬
‫חובה‬
‫קופת שקים חוזרים‬
‫זכות‬
‫בנק ‪ /‬עו"ד‬
‫פקודת יומן המחייבת את כרטיס החשבון בסכום השיק החוזר‪:‬‬
‫חובה‬
‫לקוח‬
‫זכות‬
‫חן נגדי לשקים חוזרים‬
‫יתרת החשבון של הלקוח תחויב אפוא בסכום השיק שחזר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬התוכנה אינה מחייבת את הלקוח בגין הוצאות החזרת השיק‪ ,‬משום שחיוב כזה דורש הפקת‬
‫חשבונית מס‪.‬‬
‫דפדוף בקבלות קופה רושמת‬
‫באמצעות מסך זה מדפדפים בקבלות שנרשמו בתוכנת הקופה הרושמת (נקודת מכירה) של‬
‫חשבשבת‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫השארת קבלות במאגר זמני‬
‫במסך הגדרות קופה ניתן לסמן את סעיף לא לאפשר לשמור קבלות במאגר זמני‪ .‬אם‬
‫מסמנים סעיף זה וקיימות קבלות במאגר זמני‪ ,‬ביציאה מהקבלה התוכנה מציגה את החלון הבא‪:‬‬
‫חלון זה מפרט את רשימת קבלות השקים‪ ,‬האשראי והמזומן שנשארו במאגר זמני‪ .‬לא ניתן לצאת‬
‫מהקבלה עד למחיקת כל המסמכים או הפקתם‪ .‬למעבר לקבלות בוחרים בכפתור קובץ זמני‪.‬‬
‫בחלון קבלות זמניות יש לבחור את הקבלה על מנת לבדוק אותה ולהפיקה או לבחור בסעיף‬
‫מחיקת שורה מתוך תפריט הלחצן הימני בעכבר בטור מספר זמני‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫פרק ‪ :22‬הפקדות‬
‫כאשר בוחרים בתפריט הפקדות נפתח התפריט הבא‪:‬‬
‫להלן הסבר קצר על הסעיפים השונים בתפריט‪:‬‬
‫הפקדת מזומן‬
‫הפקדת שקים‬
‫הפקדת אשראי‬
‫הפקדת כסף מזומן בבנק‪.‬‬
‫הפקדת שקים בבנק‪.‬‬
‫הפקדת שוברים של כרטיסי אשראי (ויזה‪ ,‬ישראכרט‪ ,‬דיינרס וכו')‬
‫שהתקבלו באופן ידני (באמצעות "גיהוץ")‪.‬‬
‫הפקדת שוברי שי‬
‫הוצאת שקים חוזרים‬
‫שידור לשבא‬
‫הפקדת שוברי שי שהתקבלו במערכת הקופה הרושמת‪.‬‬
‫הפקדת שק חוזר לבנק‪ ,‬לעו"ד או ללקוח‪.‬‬
‫באמצעות סעיף זה משדרים לש‪.‬ב‪.‬א (שירותי בנק אוטומטיים) את‬
‫כל המכירות בכרטיסי אשראי שהתבצעו במשך היום‪.‬‬
‫הדפסת שידורים לש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫שידור חד פעמי לשבא‬
‫סעיף זה משמש למקרים בהם חלה תקלה בתקשורת לש‪.‬ב‪.‬א‪ ,‬ויש‬
‫צורך לשדר מחדש‪.‬‬
‫דוח שידורי שבא‬
‫פירוט העסקאות ששודרו לש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫דוח תקלות בשידורים‬
‫לשבא‬
‫דוח המציג את היסטורית שגיאות ש‪.‬ב‪.‬א‪.‬‬
‫הדפסת שידורים‬
‫הפקדת מזומן‬
‫משתמשים במסמך הפקדת מזומן כאשר מוציאים מהקופה כסף מזומן על מנת להפקידו בבנק‪ ,‬או‬
‫על מנת לשלם לספק‪ .‬חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫‪183‬‬
‫מפתח הבנק‬
‫מפתח חשבון הבנק (או כרטיס אחר) אליו מפקידים את הכסף‬
‫תאריך‬
‫תאריך הפקת המסמך‬
‫מטבע‬
‫סוג המטבע להפקדה‪ .‬ברירת המחדל היא שקלים‪.‬‬
‫מזומן בקופה‬
‫סך המזומנים בקופה‪ .‬סכום זה מתעדכן בעת הפקת קבלת מזומן‪.‬‬
‫מזומן להפקדה סכום המזומן שמעונינים להפקיד‪.‬‬
‫הפקדה לסניף כאשר מסומן הסעיף הפקדת מזומן לפי סניפים במסך הגדרות חברה‬
‫– הגדרות קופה‪ ,‬וכאשר מוגדרת למשתמש הרשאת הפקדות לכל‬
‫הסניפים‪ ,‬ניתנת בשדה זה אפשרות לשנות את מספר הסניף‪.‬‬
‫הוצאה מקופה‪-‬סוג תנועה ניכוי במקור‪ :‬ישנם מקרים בהם עסקים מעדיפים לשלם לספקים‬
‫כסף מזומן ישירות מהקופה או להעביר לספקים שקים שקיבלו מלקוחות‪ .‬יכולות להיות לכך סיבות‬
‫מגוונות‪:‬‬
‫‪ .1‬חשבון הבנק של העסק (המשלם לספק) מוגבל והעסק חושש שהשק לא יכובד‪.‬‬
‫‪ .2‬העסק שמקבל את התשלום מעוניין לקבל שקים מהלקוחות (של העסק המשלם) בכדי‬
‫להקטין את הסיכון שלו‪.‬‬
‫‪ .3‬העסק שמעביר את השקים הלאה חוסך את ניהול תזרים המזומנים‪.‬‬
‫השיטה מוגבלת למקרים בהם התשלום הוא עם ניכוי במקור בשיעור אפס‪ .‬הסיבה‪ :‬כאשר הניכוי‬
‫שונה מאפס יש להוציא מסמך המאשר את הניכוי‪ .‬המסמך המאשר הוא הספח של השק‪ .‬כיוון‬
‫שהעסק מגלגל תשלום של לקוח לספק אין באפשרותו להוציא אישור‪ .‬אולם כיוון שהתשלומים הם‬
‫בדרך כלל לעסקים גדולים הפטורים מניכוי במקור ההגבלה אינה מורגשת‪.‬‬
‫לביצוע הוצאה מקופה של שקים או מזומנים יש להגדיר סוג תנועה במבנה הבא‪:‬‬
‫זכות‬
‫‪100%‬‬
‫?‬
‫ניכוי במקור ספקים ‪0%‬‬
‫חובה‬
‫?‬
‫‪100%‬‬
‫‪184‬‬
‫זהו סוג התנועה היחיד בתוכנה המאפשר לכלול שני סימני שאלה ‪ -‬אחד בחובה ואחד בזכות‪.‬‬
‫הפקדה מקופה ‪ :‬הסעיף הנוכחי מיועד לעסקים המשתמשים בקופה הרושמת של חשבשבת‪,‬‬
‫ומציין את מספר הקופה ממנה מפקידים‪.‬‬
‫הפקדה ‪ /‬הוצאה מהקופה‬
‫בעת הפקת המסמך יש לבחור בכפתור הפקדה או הוצאה מהקופה‪:‬‬
‫הפקדה‬
‫בוחרים הפקדה כאשר מפקידים את הכסף בבנק‪ .‬הספרור במסמך זה אינו‬
‫קשיח ולכן ניתן לרשום את האסמכתא של ההפקדה בבנק‪.‬‬
‫הוצאה‬
‫מהקופה‬
‫בוחרים הוצאה מהקופה כאשר מוציאים כסף מהקופה כתשלום לספק או‬
‫לקופה קטנה‪ .‬ספרור מסמך זה הוא קשיח‪.‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫ראה הסברים בהמשך‪.‬‬
‫הפקדת שקים‬
‫מפיקים הפקדת שקים כדי להפקיד שקים בבנק או כדי להעביר את השקים כתשלום לספק‪.‬‬
‫חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫המסך מפרט את כל השקים שטרם הופקדו‪.‬‬
‫מפתח הבנק‬
‫סימון‬
‫מפתח חשבון הבנק (או כרטיס אחר) אליו מפקידים את הכסף‪.‬‬
‫בסעיף זה מסמנים כל שק שמעונינים להפקיד‪ .‬ניתן להשתמש בסעיפים‬
‫סימון‪ /‬איתור שקים ו‪-‬מחיקת סימון מתוך תפריט הפעולות הנוספות‬
‫כדי לסמן או לבטל סימון של קבוצת שקים‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫תאריך‬
‫חשבון‬
‫פיקדון‬
‫שק מספר‬
‫סניף‬
‫תאריך פירעון השק‪.‬‬
‫מספר חשבון הבנק‪.‬‬
‫בשדה זה מסומן אם השק נתקבל כפיקדון‪.‬‬
‫מספר ההמחאה‪.‬‬
‫מספר הסניף בו התקבל התשלום‪ .‬משתמש בעל הרשאה של הפקדות לכל‬
‫הסניפים (בהגדרות משתמשים) יכול להגביל את חתך השקים להפקדה‬
‫בעזרת הסעיף שקים לפי סניף מתוך תפריט הפעולות הנוספות‪ .‬משתמש‬
‫ללא הרשאה זו יכול להפקיד שקים שהתקבלו בסניף הרשום בפרטי‬
‫המשתמש‪.‬‬
‫בנק‬
‫קבלה‬
‫לקוח‬
‫פרטים‬
‫סכום‬
‫מס קופה‪-‬‬
‫תשלום‬
‫מספר הבנק‪.‬‬
‫מספר הקבלה שבה נרשם השק‪.‬‬
‫מפתח הלקוח שממנו התקבל השק‪.‬‬
‫פרטים נוספים המציינים את מהות התשלום‪ .‬לדוגמה‪ :‬שם לקוח‪.‬‬
‫סכום השק‪.‬‬
‫אם התבצעה העברת תשלום מקופה לקופה‪ ,‬נתון זה מציין את מספר הקופה‬
‫ממנה מפקידים לבנק‪.‬‬
‫מס קופה‪-‬‬
‫מסמך‬
‫נתון זה מציין את מספר הקופה המקורית שבה התקבל התשלום‪.‬‬
‫תיקון תאריכים בשקים‬
‫במסך הנוכחי ניתן לתקן שקים שתאריך הפירעון שלהם שגוי‪ .‬מציבים את הסמן על תאריך השק‬
‫השגוי‪ ,‬ומתקנים את התאריך‪ .‬תיקון זה דרוש כדי שתהיה התאמה מלאה עם נתוני הבנק‪.‬‬
‫להפקת המסמך בוחרים בכפתור הפקדה (כאשר מפקידים את השקים לבנק) או בכפתור הוצאה‬
‫מהקופה (כאשר מוציאים שקים מהקופה כתשלום לספק)‪.‬‬
‫כאשר משתמשים בקורא שקים ומפקידים את השקים באמצעות דיסקט‪ ,‬יש לבחור בכפתור‬
‫הפקדה לדיסקט‪( .‬הסברים על קורא שקים ראה נספח בסוף פרק זה)‪.‬‬
‫‪186‬‬
‫הפקדת אשראי‬
‫מפיקים הפקדת אשראי כדי להפקיד שוברים של תשלום בכרטיסי אשראי שהתקבלו באופן ידני‬
‫("גיהוץ")‪ .‬ההפקדה היא לכרטיס מעבר ולא לחשבון הבנק של החברה (ראה הסבר לעיל)‪.‬‬
‫חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫במסך זה חשבשבת מציגה את כל שוברי האשראי שטרם הופקדו‪.‬‬
‫מפתח הבנק‬
‫כרטיס‬
‫סימון‬
‫שובר‬
‫תאריך‬
‫תש'‬
‫לקוח‬
‫קבלה‬
‫זיכוי‬
‫מפתח חשבון הבנק (או כרטיס אחר) אליו מפקידים את הכסף‬
‫סוג הכרטיס‬
‫בסעיף זה מסמנים את שובר האשראי שמעונינים להפקיד‬
‫מספר השובר הידני כפי שנרשם בקבלה‬
‫תאריך הפירעון‬
‫מספר התשלומים‬
‫מפתח הלקוח שממנו התקבל השובר‬
‫מספר הקבלה שבה נרשם השובר‬
‫האם זוהי תנועת זיכוי של תשלום באמצעות כרטיס אשראי‬
‫חברה סולקת‬
‫תנועות היומן בגין העסקה הנוכחית נרשמת לכרטיס של החברה‬
‫הסולקת‬
‫מס קופה‪-‬‬
‫תשלום‬
‫כאשר מעבירים תשלום מקופה לקופה‪ ,‬שדה זה מציין את מספר הקופה‬
‫ממנה מפקידים התשלום לבנק‪.‬‬
‫מס קופה‪-‬מסמך‬
‫מספר הקופה המקורית שבה התקבל התשלום‪.‬‬
‫סניף‬
‫סה"כ‬
‫תש' ‪1‬‬
‫מספר הסניף בו התקבל התשלום‪.‬‬
‫סכום ההפקדה‬
‫גובה התשלום הראשון (סעיף זה רלוונטי כאשר בוצעה עסקת‬
‫תשלומים)‬
‫‪187‬‬
‫ההפקדה מתבצעת לכל חברת כרטיסי אשראי בנפרד (הפקדה אחת לויזה‪ ,‬הפקדה שנייה לישראכרט‬
‫וכד')‪.‬‬
‫הפקדת תלושי שי‬
‫הפקדת תלושי שי שהתקבלו בקופה הרושמת (נקודת מכירה)‪ .‬ההפקדה היא לחברה שהנפיקה את‬
‫תלושי השי‪.‬‬
‫מפתח הבנק ‪ -‬מפתח החשבון של החברה שהנפיקה את שוברי השי‪.‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫להלן הסברים על הכפתורים והפעולות הנוספות בכל מסמכי ההפקדה‪ .‬אחדות מפעולות נוספות‬
‫אלה קיימות במסמכי הפקדה מסוימים בלבד (ולא בכולם)‪.‬‬
‫מחיקת הפקדה‬
‫כפתור מחיקה‪ ,‬בחלקו העליון של המסך‪ ,‬מיועד למחיקת ההפקדה הנוכחית מהמאגר הזמני‪.‬‬
‫נתונים לתנועות הנה"ח‬
‫בעת הפקת הפקדה חשבשבת מעדכנת את הנתונים הבאים בפקודת היומן‪:‬‬
‫תאריך‬
‫תאריך ערך‬
‫מספר מנה‬
‫אסמכתא‪1‬‬
‫אסמכתא‪2‬‬
‫‪9999‬‬
‫מספר‬
‫שק‪/‬שובר‬
‫מספר הפקדה תאריך ההפקדה תאריך‬
‫הפירעון‬
‫פרטים‬
‫הפקדה‬
‫בוחרים בכפתור הנה"ח כדי לרשום נתונים נוספים שיעודכנו בפקודת היומן‪ :‬תאריך נוסף (תאריך‬
‫‪ ,)3‬אסמכתא‪ ,3‬קוד תמחיר‪ ,‬כמות וקובץ מצורף‪.‬‬
‫‪188‬‬
‫הפקדות קודמות‬
‫באמצעות כפתור קבוץ קבוע ניתן לדפדף בהפקדות קודמות‪ .‬כאשר בוחרים בכפתור זה מציגה‬
‫חשבשבת את ההפקדה האחרונה‪ .‬באמצעות מקשי החצים (הנמצאים בחלקו העליון של המסך ליד‬
‫מספר ההפקדה) עוברים להפקדות קודמות‪.‬‬
‫חיפוש הפקדה ‪ -‬באמצעות כפתור זה ניתן לשלוף הפקדה שבוצעה בעבר (מבלי שיהיה צורך‬
‫לדפדף עד להפקדה זו באמצעות החצים)‪.‬‬
‫ניתן לאתר הפקדה לפי אחד משני השדות הבאים‪:‬‬
‫מפתח בנק‪ :‬מפתח הבנק אליו נעשתה ההפקדה‪.‬‬
‫מס' הפקדה‪ :‬מספר המסמך‪.‬‬
‫בוחרים בכפתור חיפוש הפקדה‪.‬‬
‫חשבשבת תציג את ההפקדות המבוקשות במסך הפקדות קודמות‪( .‬המסך הקודם)‪.‬‬
‫לאחר שמסיימים לעיין בהפקדות הקודמות שמתאימות לקריטריון החיפוש‪ ,‬ומעוניינים לחזור‬
‫ולדפדף בכל ההפקדות הקודמות בוחרים שוב בכפתור חיפוש הפקדה ובחלון שלעיל בוחרים‬
‫בחתך הרצוי‪.‬‬
‫הדפסת העתק‬
‫בוחרים בכפתור זה כדי להדפיס העתק משוחזר של ההפקדה‪.‬‬
‫העברה לדיסקט‬
‫בוחרים בכפתור זה כדי לבצע העתק נוסף של ההפקדה לדיסקט (בהפקדת שקים ושקים חוזרים‬
‫בלבד)‪.‬‬
‫סימון ‪ /‬איתור שקים‬
‫החלון הנוכחי משמש לשתי מטרות‪:‬‬
‫(‪ )1‬סימון של קבוצת שקים (בחתך תאריכים מסוים)‬
‫(‪ )2‬איתור של שיק מסוים (שאוחזים ביד) וסימון השיק להפקדה‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫סימון קבוצת שקים‪ :‬בחלקו העליון של החלון מסמנים קבוצת שקים להפקדה‪ .‬לדוגמה‪ :‬כדי‬
‫להפקיד את כל השקים שמועד פירעונם חל היום‪ ,‬מגבילים את חתך התאריכים ליום ההפקדה‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬כדי להפקיד את כלל השקים הדחויים‪ ,‬שמועד פירעונם חל מהשבוע הבא ואילך‪,‬‬
‫מגבילים את תאריך מ‪ -‬לתאריך שחל בעוד שבוע‪.‬‬
‫איתור וסימון שיק‪ :‬חלקו התחתון של החלון מיועד למקרה שבו אוחזים בשיק מסוים‪,‬‬
‫ומעוניינים לאתר אותו בין השקים שבקופה ולסמן להפקדה‪ .‬רושמים נתונים על השיק (לדוגמה‪:‬‬
‫מספר השיק)‪ .‬אין צורך למלא את כל השדות‪ .‬התוכנה תאתר ותסמן את השיק (או השקים)‬
‫שמתאימים לקריטריון החיפוש‪.‬‬
‫אם בעסק נמצא קורא שקים‪ ,‬ניתן למקם את הסמן בשדה מס' שיק‪ ,‬ולהעביר את השיק בקורא‪.‬‬
‫חשבשבת תשלוף את פרטי השיק‪.‬‬
‫מחיקת סימון‬
‫באמצעות סעיף זה מוחקים סימון מקבוצת שקים‪ /‬שוברים‪ /‬שוברי שי‪.‬‬
‫הצגת תאריך משוקלל‬
‫תאריך משוקלל מחושב על סמך סכומי השקים‪ /‬השוברים ועל סמך תאריכי הפירעון שלהם‪ .‬תאריך‬
‫זה רלוונטי כאשר משלמים לספק באמצעות הוצאת שקים מהקופה ומעוניינים לבדוק מה התאריך‬
‫המשוקלל של כל השקים המועברים לספק‪( .‬ניתן לומר‪ ,‬כי בממוצע כל השקים שולמו לתאריך זה)‪.‬‬
‫חשבשבת מציגה את התאריך המשוקלל של ההפקדה באופן הבא‪:‬‬
‫‪190‬‬
‫כל השקים‪ /‬שקים לפי סניף‬
‫הגבלת הצפייה בשקים שהתקבלו בסניף מסוים או צפייה בכל השקים (למשתמש בעל הרשאה‬
‫בלבד)‪.‬‬
‫שינוי סוג מדפסת‬
‫שינוי הגדרת הדפסה למדפסת צרה או רחבה בתחנה הנוכחית‪.‬‬
‫הוצאת שקים חוזרים‬
‫חשבשבת כוללת מסמכים מיוחדים לרישום שקים חוזרים‪ .‬כאשר שק חוזר מהבנק מפיקים קבלת‬
‫שק חוזר (ולא קבלה רגילה)‪ .‬הסברים על מסמך זה – ראה לעיל‪ .‬כאשר ממשיכים את הטיפול בשק‬
‫שחזר (ונרשם באמצעות מסמך קבלת שק חוזר) מפיקים הוצאת שקים חוזרים (ולא הפקדה או‬
‫הוצאה מהקופה רגילה)‪ .‬חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫בחלקו העליון של המסך מסמנים את יעד ההוצאה מהקופה‪ .‬האפשרויות הן‪:‬‬
‫‪ ‬הפקדה חוזרת של השק לבנק‬
‫‪ ‬החזרת השק ללקוח‬
‫‪ ‬העברת השק לטיפול עו"ד‬
‫הפקדה חוזרת של השק לבנק‬
‫אם בוחרים בסעיף הראשון‪ ,‬הפקדה חוזרת של השק לבנק‪ ,‬חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫‪191‬‬
‫בשדה מפתח חשבון רושמים את מפתח הבנק אליו מפקידים‪ .‬חשבשבת מציגה את השקים‬
‫החוזרים הקיימים בקופה‪ .‬מסמנים את השקים שמעונינים להפקיד חזרה לבנק ובוחרים בכפתור‬
‫הפקה‪.‬‬
‫חשבשבת תרשום את שתי פקודות היומן הבאות‪:‬‬
‫מס‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫זכות‬
‫קופת שקים חוזרים‬
‫לקוח‬
‫חובה‬
‫בנק‬
‫חן נגדי לשקים חוזרים‬
‫בעקבות ההפקדה החוזרת הלקוח יזוכה (לאחר שחויב בעת החזרת השק)‪.‬‬
‫החזרת השיק ללקוח‬
‫אם בוחרים בסעיף השני‪ ,‬החזרת השיק ללקוח‪ ,‬עוברים למסך הבא‪:‬‬
‫מסמנים את השקים להפקדה ובוחרים בכפתור הפקה‪ .‬חשבשבת תרשום את פקודת היומן הבאה‪:‬‬
‫‪192‬‬
‫חובה‬
‫חן נגדי לשקים חוזרים‬
‫זכות‬
‫קופת שקים חוזרים‬
‫פקודת יומן זו אינה משפיעה על יתרת החוב של הלקוח‪ ,‬משום שהלקוח כבר חויב בעת הפקת‬
‫קבלת השק החוזר‪.‬‬
‫העברת השיק לעו"ד‬
‫אם בוחרים בסעיף השלישי‪ ,‬העברת השיק לעו"ד‪ ,‬חשבשבת עוברת למסך בו רושמים את מפתח‬
‫החשבון של העו"ד בידיו מפקידים את השק‪ .‬חשבשבת מציגה את השקים החוזרים הקיימים‬
‫בקופה‪ .‬מסמנים את השקים המתאימים ובוחרים בכפתור הפקה‪.‬‬
‫בעת הפקת המסמך רושמת חשבשבת את פקודת היומן הבאה‪:‬‬
‫חובה‬
‫מפתח חשבון ‪ -‬עו"ד‬
‫זכות‬
‫קופת שקים חוזרים‬
‫כמובן‪ ,‬גם פקודה זו אינה משפיעה על יתרת החוב של הלקוח‪.‬‬
‫שידור לש‪.‬ב‪.‬א‬
‫בסוף יום העבודה (או במועד אחר מפקידים את שוברי התשלום בכרטיסי אשראי באמצעות סעיף‬
‫שידור לש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬חשבשבת מציגה את החלון הבא‪:‬‬
‫לתחילת השידור בוחרים בכפתור שידור מסוף אחד או שידור כל המסופים‪ ,‬בעקבות זאת יוצג‬
‫החלון הבא‪:‬‬
‫בסיום ההתקשרות יוצג דוח תקשורת עבור כל מסוף ששודר‪:‬‬
‫‪193‬‬
‫העברת הודעות‪/‬הדפסות לקובץ ‪ -‬מסמנים סעיף זה כדי שדוח התקשורת של כל אחד‬
‫מהמסופים לא יופיע על גבי המסך במהלך ההתקשרות אלא יודפס לקובץ‪ .‬את הקובץ שנוצר ניתן‬
‫להדפיס במועד אחר בעזרת סעיף הדפסת שידורים מתוך תפריט הפקדות‪.‬‬
‫הדפסת שידורים‬
‫בחלון שנפתח מסמנים בטור הדפסה את המסופים שאת דוח ההתקשרות שלהם מעוניינים‬
‫להדפיס ובוחרים בכפתור המשך‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫שידור חד פעמי לש‪.‬ב‪.‬א‬
‫אם חלה תקלה בתקשורת או בהתחברות לש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬יש להתקשר למחלקת התמיכה בש‪.‬ב‪.‬א ולקבל‬
‫ממנה מספר טלפון אליו מתקשרים באופן חד פעמי‪ .‬כאשר בוחרים בסעיף זה מציגה חשבשבת את‬
‫החלון הבא‪:‬‬
‫בתהליך ההתקשרות יתקבלו פרמטרים חדשים להתחברות ולאחר מכן ניתן יהיה לבצע שידורים‬
‫כרגיל‪.‬‬
‫דוח שידורי ש‪.‬ב‪.‬א‬
‫כאשר בוחרים בסעיף זה מפעילים תוכנה של ש‪.‬ב‪.‬א‪ ,‬המפרטת את השידורים שבוצעו בתקופה‬
‫נתונה (חתך התאריכים נקבע ע"י המשתמש)‪.‬‬
‫דוח תקלות בשידורים לש‪.‬ב‪.‬א‬
‫דוח זה מציג את היסטורית שגיאות ש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬התוכנה מתעדת ‪ 3‬שגיאות נפוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬נמצאו תנועות בתוכנה שאינן נמצאות בקובץ ‪ – TRAN‬העברת תנועות לידני‪.‬‬
‫‪ .2‬תנועות שמופיעות בקובץ לשידור ואינן קיימות בקובץ הנתונים‪.‬‬
‫‪ .3‬כפילות במספרי תנועה בקובץ ‪.TRAN‬‬
‫‪195‬‬
‫נספח‪ :‬קורא שקים‬
‫קורא שקים הוא מכשיר המתחבר ליציאה הטורית במחשב (בדומה לחיבור מקלדת)‪ .‬בעת הפקת‬
‫קבלה או הפקדה של שקים מעבירים את השק בקורא השקים‪ ,‬שקורא את הנתונים מהפס המגנטי‬
‫בתחתית השק‪ .‬נתונים אלה (מס' שק‪ ,‬סניף וחשבון בנק) עוברים לחשבשבת‪ .‬לחלק מהבנקים ניתן‬
‫להעביר את ההפקדה על גבי דיסקט‪.‬‬
‫מכשירי קורא שקים מסופקים ע"י הבנקים ללקוחות שהיקף הפעילות שלהם גדול (הקורא חוסך‬
‫עבודה הן ללקוח והן לבנק)‪ .‬לקוחות המעוניינים לעבוד עם קורא שקים מתבקשים לפנות לסניף‬
‫הבנק שלהם‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫לפני שמפעילים את קורא השקים יש לרשום את הנתונים הבאים בהגדרות החברה‪.‬‬
‫התאמת פורמט הדפסה‪:‬‬
‫בתפריט הגדרות בוחרים בסעיף הגדרות חברה‪ .‬במסך זה בוחרים בכפתור הגדרות מלאי‪ .‬ושם‬
‫בלשונית פורמט הפקדות שקים‪ .‬חשבשבת מציגה את המסך הבא‪:‬‬
‫בטור מפתח חשבון רושמים את מפתח החשבון של הבנק ובסעיף פורמט בוחרים את הבנק‬
‫מרשימת הבנקים‪( .‬לקוחות העובדים עם בנק המזרחי מתבקשים לבחור בחלון זו פורמט להפקדת‬
‫שקים של בנק הפועלים)‪.‬‬
‫הגדרת קורא השקים‪:‬‬
‫במסך הגדרות חברה בוחרים בכפתור הגדרות קופה‪ .‬במסך זה מסמנים את השדה שליפת‬
‫נתוני שק מקורא שקים‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫כאשר מסמנים סעיף זה‪ ,‬בעת הפקת קבלת שקים‪ ,‬חשבשבת לא תעתיק את פרטי השק מהשורה‬
‫הקודמת (כפי שהיא עושה בעת רישום ידני של שקים) אלא תקבל את הנתונים מהקורא המגנטי‪.‬‬
‫הגדרת פרטי חשבון בנק‪:‬‬
‫בתפריט הנהלת חשבונות בוחרים בסעיף חשבונות‪ .‬מאתרים את כרטיס הבנק ובוחרים בכפתור‬
‫פעולות נוספות בסעיף פרטי חשבון בנק‪ .‬חשבשבת מציגה את החלון הבא‪:‬‬
‫בחלון זה מעדכנים את פרטי חשבון הבנק‪ .‬לסיום בוחרים בכפתור יציאה‪.‬‬
‫לקוחות בנק לאומי‬
‫לקוחות שמעונינים להעביר הפקדות על דיסקט לבנק לאומי‪ ,‬מתבקשים להגדיר‪ ,‬בנוסף להגדרות‬
‫הקודמות‪ ,‬גם את סוג החשבון שלהם‪ :‬חש"ק או חח"ד‪.‬‬
‫בכרטיס החשבון של הבנק בוחרים בכפתור פעולות נוספות בסעיף תאריכים‪ ,‬סכומים‬
‫ונתונים נוספים‪.‬‬
‫בחלון זה בוחרים בכפתור הוספת‪ /‬שינוי שמות השדות‪ .‬חשבשבת תציג את החלון הבא‪:‬‬
‫‪197‬‬
‫בחלון זה בוחרים בלשונית נתונים נוספים ומוסיפים את הכותרת ‪ -‬סוג חשבון‪.‬‬
‫חשבשבת תציג כעת את החלון הבא‪:‬‬
‫בסעיף נתונים נוספים בוחרים ב‪ -‬סוג חשבון ורושמים את אחד מהערכים הבאים‪:‬‬
‫ערך‬
‫‪330‬‬
‫‪110‬‬
‫סוג חשבון‬
‫חשבון חש"ק‬
‫חשבון חח"ד (עסקי)‬
‫‪198‬‬
‫פרק ‪ :23‬דוחות קופה‬
‫תפריט דוחות קופה כולל ‪ 4‬דוחות המאפשרים לאתר המחאות או שוברי אשראי בקופה או לאחר‬
‫הפקדתם‪.‬‬
‫בדוחות איתור שיקים בקופה ‪ /‬שהופקדו ניתן לאתר המחאות הנמצאות בקופת השיקים ‪/‬‬
‫המחאות שהופקדו לפי נתונים שונים כגון סכום‪ ,‬פרטי בנק‪ ,‬תאריך הקבלה וכו' ‪.‬‬
‫בדוחות איתור שוברי אשראי בקופה ‪ /‬שהופקדו ניתן לאתר שוברי אשראי הנמצאים בקופת‬
‫האשראי‪/‬שוברים שהופקדו לפי נתונים שונים כגון סוג כרטיס אשראי‪ ,‬מספר אישור‪ ,‬מספר‬
‫תשלומים ועוד‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם מחפשים המחאה על סכום מסוים שהסכום שלה היה קרוב ל‪ 1000 -‬שקל‪ ,‬מגבילים את‬
‫החיפוש בשדה סכום (לדוגמה‪ :‬מ‪ 950 -‬עד ‪.)1050‬‬
‫בסעיף פרטים ניתן לבחור האם לחפש בשיטת "מ‪ -‬עד"‪ ,‬כמו בשאר השדות‪ ,‬או לשלוף את כל‬
‫השיקים שמכילים טקסט מסוים‪.‬‬
‫‪199‬‬
200
‫אינדקס‬
‫גיליון דינמי ‪84 .............................................‬‬
‫גניבה ‪139 ...................................................‬‬
‫גרפיקה ‪56 ...................................................‬‬
‫דו מימדית‪ ,‬מטריצה‪21 ...................................‬‬
‫דוגמאות לעיצוב מסמכים ‪58 ...........................‬‬
‫דוח ערך מלאי ‪151–53 ..................................‬‬
‫דוחות קבועים לפריט ‪12 .................................‬‬
‫דוחות קופה ‪199 ...........................................‬‬
‫דפדוף‬
‫במסמכים ‪106 .........................................‬‬
‫בקובץ פריטים‪13 ,11 ...............................‬‬
‫העברות קודמות לבנק ‪179 .........................‬‬
‫הפקדות קודמות ‪189 .................................‬‬
‫התאמות חן עסקה – קבלות ‪132 ..................‬‬
‫חשבונית בסיס מזומן ‪137 ..........................‬‬
‫הגדרה‬
‫עץ מוצר ‪41–47 ......................................‬‬
‫פריט מטריצה ‪20–24 ................................‬‬
‫קורא שקים ‪196 .......................................‬‬
‫הדפסה‬
‫הוספת סיכומי ביניים לפורמט ‪67 .................‬‬
‫העתק חשבונית בסיס מזומן ‪137 ..................‬‬
‫העתק מסמך ריכוז ‪122 ..............................‬‬
‫טיוטה ‪86 ................................................‬‬
‫ללא ספח אשראי‪86 ................................. .‬‬
‫לרוחב ‪75 ...............................................‬‬
‫קבלה‪169 ...............................................‬‬
‫שידורי ש‪.‬ב‪.‬א‪194 .................................. .‬‬
‫הודעת חיוב ‪95 .............................................‬‬
‫הוספת‬
‫טור לפורמט הדפסה‪71 ..............................‬‬
‫מספר שורה בהדפסה ‪71 ............................‬‬
‫נוסחה ‪70 ................................................‬‬
‫עסקת תשלומים ‪162 .................................‬‬
‫קובץ בכרטיס הפריט ‪9 ..............................‬‬
‫קובץ לפורמט הדפסה ‪69 ............................‬‬
‫שדה בלוגו ‪56 ..........................................‬‬
‫שדה סיכום ‪71 .........................................‬‬
‫שורת המשך לשורת פריט‪72 ......................‬‬
‫שורת המשך לשורת פריט‪76 ......................‬‬
‫תמונה בלוגו‪56 ........................................‬‬
‫‪86 ................................... Acrobat Reader‬‬
‫‪125 .................................................... EDI‬‬
‫‪ ,Excel‬צרוף קובץ ‪69 ...................................‬‬
‫‪151 .................................................. FIFO‬‬
‫‪80 .............................................. MsWord‬‬
‫‪89 ............................................... Outlook‬‬
‫‪89 ........................................ Packing List‬‬
‫‪86 ..................................................... PDF‬‬
‫‪ ,PDF‬הפקת מסמך ריכוז ‪122 .........................‬‬
‫‪45 .......................................... Set-up time‬‬
‫‪44 ..........................................Where used‬‬
‫אובליגו ‪103 ................................................‬‬
‫אחוז מע"מ ‪89 ..............................................‬‬
‫אחריות ‪99 ...................................................‬‬
‫לפריט טבוע ‪17 ........................................‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬הפקת הזמנות וחשבוניות ‪90 ...............‬‬
‫איסוף ‪143 ...................................................‬‬
‫איתור‬
‫סוג פריט ‪144 ,99 ,92 ,11 ........................‬‬
‫פריט במחסן‪9 ..........................................‬‬
‫שיק ‪190 ................................................‬‬
‫שיקים‪ ,‬דוח ‪199 .......................................‬‬
‫שוברי אשראי‪ ,‬דוח‪199 .............................‬‬
‫אסמכתא ‪82 .................................................‬‬
‫מסמך בסיס‪98 .........................................‬‬
‫אצווה ‪144 ,99 ,91 ,11 .................................‬‬
‫אריזות ‪149 ,98 ,93 ,89 ,10 .........................‬‬
‫שדה במסמך ‪92 .......................................‬‬
‫אשראי ‪172 .................................................‬‬
‫זיכוי עסקת תשלומים ‪177 ..........................‬‬
‫בדיקת נתוני שקים ‪163 ..................................‬‬
‫ביטול‬
‫יתרה לאספקה ‪88 ,85 ...............................‬‬
‫ספירת מלאי‪150 ......................................‬‬
‫בנק לסליקה ‪167 ..........................................‬‬
‫בסיס מזומן ‪127 ............................................‬‬
‫ברירות מחדל‬
‫לכרטיסי פריט ‪14 .....................................‬‬
‫למסמך‪103 .............................................‬‬
‫בר‪-‬קוד ‪64 ,9 ...............................................‬‬
‫גופן ‪75 ,62 .................................................‬‬
‫‪201‬‬
‫הפצה‬
‫משקל פריט ‪8 ..........................................‬‬
‫נפח פריט ‪8 .............................................‬‬
‫הפקדה‬
‫חוזרת של שיק לבנק‪191 ...........................‬‬
‫חיפוש‪189 ..............................................‬‬
‫מזומן ‪183 ...............................................‬‬
‫מזומן לסניף ‪184 ......................................‬‬
‫מחיקה ‪188 .............................................‬‬
‫שוברי כרטיסי אשראי ‪187 .........................‬‬
‫שקים ‪185 ..............................................‬‬
‫שקים לדיסקט ‪197 ,189 ,186 ...................‬‬
‫תלושי שי ‪188 .........................................‬‬
‫הפקה‬
‫ברצף ‪90 ................................................‬‬
‫הזמנות וחשבוניות מהאינטרנט ‪90 ................‬‬
‫מסמך ריכוז‪ ,‬לדואר אלקטרוני ‪122 ..............‬‬
‫שליחת מקור בדוא"ל ‪94 ............................‬‬
‫הצגת ערך אפס ‪64 ........................................‬‬
‫הצמדת טקסט‪63 ...........................................‬‬
‫הצעת מחיר ‪95 .............................................‬‬
‫השוואה בן מסמכים ‪155 .................................‬‬
‫השכרות‪ ,‬פריט חישוב ימים ‪11 ........................‬‬
‫התאמה חלקית ‪136 .......................................‬‬
‫התאמות חן‪.‬עסקה‪-‬קבלות ‪132 .........................‬‬
‫זווית טקסט ‪63 .............................................‬‬
‫זיכוי עסקה באשראי ‪175 ................................‬‬
‫זמן‬
‫אחסנה מקסימלי ‪17 ..................................‬‬
‫יצור ‪ /‬אספקה ‪17 .....................................‬‬
‫כינון ‪45 ..................................................‬‬
‫חברה‪ ,‬הגדרת לוגו ‪57 ....................................‬‬
‫חד מימדית‪ ,‬מטריצה ‪21 ..................................‬‬
‫חוזים ‪129 ...................................................‬‬
‫חומרי גלם‪141 .............................................‬‬
‫חיבור לש‪.‬ב‪.‬א‪166 ....................................... .‬‬
‫חיוב על פי חוזה ‪129 .....................................‬‬
‫חיוב על פי שעות ‪129 ....................................‬‬
‫נתונים לחיוב‪89 .......................................‬‬
‫חיפוש‬
‫בעץ מוצר‪44 ,42 .....................................‬‬
‫הפקדה קודמת ‪189 ...................................‬‬
‫חתך ‪8 ....................................................‬‬
‫מחסן ‪98 ,8 .............................................‬‬
‫מסמכים ‪83 .............................................‬‬
‫הוצאה מהקופה ‪183 ......................................‬‬
‫סוג תנועה ניכוי במקור‪184 ........................‬‬
‫שיק חוזר ‪191 .........................................‬‬
‫הוצאות פטורות ממע"מ‪128 ............................‬‬
‫הזמנה ‪95 ....................................................‬‬
‫תיקון ‪108 ...............................................‬‬
‫החזרה ‪95 ....................................................‬‬
‫החזרת שיק ‪191 ,180 ...................................‬‬
‫ללקוח ‪192 .............................................‬‬
‫היסטוריה של מחירונים ‪37 .............................‬‬
‫הכנסת שדה ‪68 .............................................‬‬
‫המחאות‪ ,‬דוח איתור ‪199 ................................‬‬
‫המלצות לסל קניות ‪94 ...................................‬‬
‫המרה‬
‫בין פריטים ‪139 .......................................‬‬
‫מטבע בסגירות ‪173 ..................................‬‬
‫סכום למילים בשיק ‪65 ..............................‬‬
‫הנחה ‪9 ........................................................‬‬
‫כללית במסמך ‪86 .....................................‬‬
‫לפריט במסמך ‪84 .....................................‬‬
‫מסמך ריכוז ‪119 .....................................‬‬
‫מסמך ריכוז ‪117 ......................................‬‬
‫העברה‬
‫בין מחסנים ‪141 .......................................‬‬
‫ישירה לבנק ‪178 ......................................‬‬
‫למחסן קבלן משנה ‪141 .............................‬‬
‫שיק לעו"ד ‪193 .......................................‬‬
‫העלאת מחירים ‪35 ........................................‬‬
‫מחירים מיוחדים ‪30 ..................................‬‬
‫העמסת עלויות ‪110–14 ,106 ,99 ,89 .............‬‬
‫הערה‬
‫למסמכי שיווק ‪85 .....................................‬‬
‫סוג פריט ‪85 ............................................‬‬
‫העתק משוחזר‪ ,‬מסמך ריכוז ‪122 ......................‬‬
‫העתק נאמן למקור ‪86 ....................................‬‬
‫העתקה‬
‫מחירים מאב מטריצה ‪51 ............................‬‬
‫מחירים מיוחדים ‪29 ..................................‬‬
‫מסמכי בסיס‪97 ........................................‬‬
‫מספרים חליפיים ‪32 ..................................‬‬
‫נתונים ממסמך ‪107 ...................................‬‬
‫עץ מוצר ‪43 ............................................‬‬
‫פרטי השיק לכרטיס החשבון ‪163 ................‬‬
‫פריט ‪24 .................................................‬‬
‫שורה במסמך ‪85 ......................................‬‬
‫‪202‬‬
‫במלאי ‪10 ...............................................‬‬
‫הזמנות לפריט ‪18 .....................................‬‬
‫לאספקה ‪88 .............................................‬‬
‫פריט במחסנים ‪87 ....................................‬‬
‫פתיחה ‪139 .............................................‬‬
‫שלילית ‪153 ............................................‬‬
‫כוכבים ‪165 .................................................‬‬
‫כיווץ שדה אוטומטי ‪63 ...................................‬‬
‫כמות ‪84 ......................................................‬‬
‫באיתורים שונים ‪149 ................................‬‬
‫מינימלית (למחיר) ‪27 ................................‬‬
‫מינימלית ברכש ‪16 ...................................‬‬
‫שלילית ‪84 ..............................................‬‬
‫כניסה למלאי ‪139 .........................................‬‬
‫כרטיס אשראי ‪164 ........................................‬‬
‫כרטיס פריט ‪7 ..............................................‬‬
‫כתובת ליצוא ‪102 .........................................‬‬
‫לאומי שק‪ ,‬בדיקת שקים‪163 ...........................‬‬
‫לוגו ‪55–58 .................................................‬‬
‫קישור לחברה ‪57 .....................................‬‬
‫מבצעים ‪93 ..................................................‬‬
‫מגוון פריטים ‪53 ...........................................‬‬
‫מונה‬
‫לחיוב ‪91 ,10 ..........................................‬‬
‫לפריט טבוע ‪90 ........................................‬‬
‫מזהה מלאי ‪82 ..............................................‬‬
‫מזומן ‪171 ,159–60 .....................................‬‬
‫מחולל מסמכים ‪55 ........................................‬‬
‫מחיקה‬
‫היסטוריה של מחירים ‪37 ...........................‬‬
‫לקוח במסמך ריכוז ‪119 .............................‬‬
‫מסמך ריכוז ‪121 ......................................‬‬
‫שורה במסמך ‪84 ......................................‬‬
‫שורה במסמך ריכוז ‪119 ............................‬‬
‫שורת שיק ‪163 ........................................‬‬
‫מחיר‬
‫בסיס ‪35 .................................................‬‬
‫העתקה מאב מטריצה לבנים ‪51 ...................‬‬
‫יבוא מועמס ‪10 ........................................‬‬
‫עדכון ‪35 ................................................‬‬
‫קנייה אחרונה ‪9 ........................................‬‬
‫שליפה במסמכים‪84 ..................................‬‬
‫מחיר לפריט‬
‫במסמך ריכוז ‪117 ....................................‬‬
‫העברה בין מחסנים‪141 .............................‬‬
‫עדכון בעקבות ספירה ‪148 ,147 .................‬‬
‫מספר חליפי ‪88 ,32 ..................................‬‬
‫סוכן ‪167 ,98 ..........................................‬‬
‫עץ מוצר ‪24 ............................................‬‬
‫פריט ‪24 ,11 ,7 .......................................‬‬
‫קוד מיון ‪8 ...............................................‬‬
‫שיק ‪190 ................................................‬‬
‫חישוב‬
‫ימים להשכרות (סוג פריט) ‪11 ....................‬‬
‫סטייה ‪144 ..............................................‬‬
‫ערך מלאי ‪151–53 ...................................‬‬
‫חנות באינטרנט‪ ,‬הפקת הזמנות וחשבוניות ‪90 ......‬‬
‫חשבון‬
‫הכנסה ‪ /‬הוצאה במסמך ‪100 .......................‬‬
‫הכנסה ‪ /‬הוצאה לפריט ‪10 ..........................‬‬
‫חסוי ‪25 ..................................................‬‬
‫מרכז ‪123 ...............................................‬‬
‫חשבון עיסקה‪129 ,127 ,95 ,81 .....................‬‬
‫חשבונית‬
‫זיכוי ‪95 ..................................................‬‬
‫מס ‪95‬‬
‫מס מישגור ‪150 .......................................‬‬
‫מס על בסיס מזומן‪133–37 ........................‬‬
‫מס‪/‬קבלה‪95 ............................................‬‬
‫מקור בדוא"ל ‪94 ......................................‬‬
‫עסקה ריכוז ‪115 ......................................‬‬
‫עצמית ‪108–10 .......................................‬‬
‫ריכוז ‪115 ,81 .........................................‬‬
‫חתימה דיגיטלית ‪94 .......................................‬‬
‫חתך‬
‫חיפוש פריטים ‪13 ,11 ...............................‬‬
‫פריט ‪8 ...................................................‬‬
‫טבוע ‪10 ......................................................‬‬
‫מספר ‪144 ,99 ........................................‬‬
‫תוקף אחריות ‪17 ......................................‬‬
‫טיוטה ‪86 .....................................................‬‬
‫יבוא ‪110–14 ...............................................‬‬
‫סוגי תנועה ‪112 .......................................‬‬
‫יחידת מידה ‪16 ,8 .........................................‬‬
‫ייבוא וייצוא פורמט הדפסה ‪78 .........................‬‬
‫ייצוא‪ ,‬כתובת ‪102 .........................................‬‬
‫יישור הדפסה ‪73 ,66 .....................................‬‬
‫ימים להחלפה‪23 ...........................................‬‬
‫יציאה מהמלאי ‪139 .......................................‬‬
‫ישראכרט‪ ,‬בדיקת שקים ‪163 ...........................‬‬
‫יתרה ‪102 ....................................................‬‬
‫אריזות ‪149 .............................................‬‬
‫‪203‬‬
‫מצורף לפורמט הדפסה ‪69 ..........................‬‬
‫נתונים נוספים ‪105 ...................................‬‬
‫סוג מסמך בסיס ‪96 ...................................‬‬
‫סוכן ‪81 ..................................................‬‬
‫עדכון פריטים לפי חתך ‪93 .........................‬‬
‫עיצוב פורמט הדפסה ‪55 ............................‬‬
‫פרטי הפריט ‪98–100 ................................‬‬
‫צרוף קובץ ‪102 .......................................‬‬
‫קובץ זמני ‪83 ...........................................‬‬
‫ריכוז‪ ,‬משימות מתוזמנות ‪118 .....................‬‬
‫שינוי טורים בגיליון דינמי ‪84 ......................‬‬
‫שינוי מספר טבוע ‪99 .................................‬‬
‫שליחת מקור בדוא"ל ‪94 ............................‬‬
‫תיקון ‪108 ...............................................‬‬
‫מספור שורות ‪71 ..........................................‬‬
‫מספר‬
‫בקרה מכבי ‪70 .........................................‬‬
‫סידורי ‪94 ...............................................‬‬
‫עוסק מורשה ‪56 .......................................‬‬
‫פריט אצל לקוח ‪ /‬ספק ‪31 ..........................‬‬
‫תעודת זהות ‪159 ......................................‬‬
‫מספר חליפי‪31–34 .......................................‬‬
‫במסמך ‪99 ..............................................‬‬
‫חיפוש לפי ‪88 ..........................................‬‬
‫מספר טבוע ‪144 ,99 ,90 ,10 .........................‬‬
‫מספר ימים מקסימלי להחלפה‪23 ......................‬‬
‫מע"מ ‪128 ,98 ,11 .......................................‬‬
‫הוספה‪ ,‬ביטול ושינוי בחשבונית ‪89 ..............‬‬
‫מפתח פריט ‪7 ...............................................‬‬
‫משגור ‪95 ....................................................‬‬
‫משימות ‪104 ,89 ..........................................‬‬
‫הפעלה מאוחרת חשבונית ריכוז ‪118 ............‬‬
‫משקל פריט ‪11 ,8 .........................................‬‬
‫נאמנות (שיק) ‪130 ........................................‬‬
‫נוסחה ‪70 ....................................................‬‬
‫ניכוי במקור ‪178 ,167 ,132 ...........................‬‬
‫נפח פריט ‪8 ..................................................‬‬
‫נקודות ‪165 .................................................‬‬
‫נקודת הזמנה‪17 ............................................‬‬
‫נתונים נוספים‬
‫במסמך ‪105 ............................................‬‬
‫בפריט ‪19 ...............................................‬‬
‫הגבלה למסמכי בסיס ‪116 ..........................‬‬
‫טבוע ‪99 .................................................‬‬
‫לפריט במסמך ‪100 ...................................‬‬
‫תנועות מלאי ‪139 .....................................‬‬
‫מחיר מיוחד ‪27–29 .......................................‬‬
‫עדכון לקבוצת פריטים ‪28 ..........................‬‬
‫שינוי ‪30 .................................................‬‬
‫מחיר ערך מלאי‪141 ,139 ,49 ........................‬‬
‫עדכון בעקבות ספירה ‪147 .........................‬‬
‫מחירון‪87 ,27 ,15 ........................................‬‬
‫העתקה מפריט אחר ‪24 ..............................‬‬
‫מחסן ‪83 ......................................................‬‬
‫דוח ערך מלאי ‪152 ...................................‬‬
‫יתרה ‪87 .................................................‬‬
‫ערובה ‪111 .............................................‬‬
‫מחסנים‪ ,‬העברה בין ‪141 ................................‬‬
‫מט"ח ‪171 ...................................................‬‬
‫מטריצה ‪93 ,20–24 ,11 ................................‬‬
‫העתקת מחירים ‪51 ...................................‬‬
‫פורמט הדפסה ‪77 .....................................‬‬
‫מיון מסמכי בסיס ‪96 ......................................‬‬
‫מיזוג דואר ‪80 ..............................................‬‬
‫מיסוך (קוד חתך) ‪8 ........................................‬‬
‫מישגור ‪150 ,142 .........................................‬‬
‫מכונות זהות ‪46 ............................................‬‬
‫מכונות ייצור ‪91 ,45 .....................................‬‬
‫מכס ‪16 .......................................................‬‬
‫מכפלה ‪92 ,10 .............................................‬‬
‫מלאי‪ ,‬עדכון אחרי ספירה ‪143 .........................‬‬
‫ממוצע נע ‪151 ..............................................‬‬
‫מס קנייה‪18 .................................................‬‬
‫מסגרת ‪74 ...................................................‬‬
‫מסופון ‪146 ..................................................‬‬
‫מסמך‬
‫אסמכתא ‪82 ............................................‬‬
‫בסיס ‪94–97 ,88 .....................................‬‬
‫בסיס במאגר זמני ‪121 ...............................‬‬
‫בסיס‪ ,‬שינוי כמויות ‪97 ..............................‬‬
‫ברירות מחדל ‪103 ....................................‬‬
‫דואר ממוזג ‪80 ,69 ...................................‬‬
‫דפדוף במסמכים ‪106 ................................‬‬
‫הדפסת העתק ‪86 ......................................‬‬
‫הפקה ברצף מטיוטה ‪90 .............................‬‬
‫הפקת מסמך ריכוז לדואר אלקטרוני ‪122 .......‬‬
‫השוואה בין מסמכים ‪155 ...........................‬‬
‫יבוא ‪110–14 ..........................................‬‬
‫מחיר לפריט ‪84 ........................................‬‬
‫ממוחשב ‪122 ...........................................‬‬
‫‪204‬‬
‫עיצוב מסמכים ‪55 .........................................‬‬
‫גובה ‪61 ..................................................‬‬
‫דוגמאות ‪58 .............................................‬‬
‫הוספת המשך לשורת פריט במסמך ‪72 ..........‬‬
‫הזזת שדה ‪57 ...........................................‬‬
‫טורים ‪71–73 ,62 ....................................‬‬
‫יישור שדות בהדפסה ‪73 ............................‬‬
‫יצירת דואר ממוזג ‪80 ................................‬‬
‫לוגו‪55–58 .............................................‬‬
‫מבנה מסמך ‪58–61 ..................................‬‬
‫נוסחה ‪70 ................................................‬‬
‫סיכום ‪71 ................................................‬‬
‫סיכומי ביניים ‪72 ......................................‬‬
‫פורמט למסמכים נוספים ‪79 ........................‬‬
‫פורמט עמוד ‪74 ........................................‬‬
‫פריסת שורות אוטומטית ‪76 ........................‬‬
‫צרוף קובץ ‪69 .........................................‬‬
‫ריכוז‪ /‬קיבוץ שורות לפריט באותו מחיר ‪76 ...‬‬
‫שחזור פורמט שנמחק ‪78 ...........................‬‬
‫תמונת רקע ‪77 .........................................‬‬
‫עלות‬
‫אחסנה ‪17 ...............................................‬‬
‫חוסר ‪17 .................................................‬‬
‫שחרור ‪110–14 ,89 .................................‬‬
‫עמלה‪ ,‬העברה ישירה לבנק ‪178 .......................‬‬
‫עץ מוצר ‪41–47 ...........................................‬‬
‫הרכבה ‪41 ...............................................‬‬
‫חיפוש‪44 ................................................‬‬
‫חשבונית ‪41 ............................................‬‬
‫ייצור ‪41 .................................................‬‬
‫פריסה ‪43 ...............................................‬‬
‫רמה ‪43 ..................................................‬‬
‫שינוי סוג‪43 ............................................‬‬
‫תמחיר ‪41 ...............................................‬‬
‫ערך מלאי ‪151–53 ,146 ,141 ,9 ...................‬‬
‫פג‪-‬תוקף ‪144 ,99 ,92 ...................................‬‬
‫פורמט‬
‫ברירת מחדל ‪79 .......................................‬‬
‫הדפסה של מסמכים אחרים ‪79 ....................‬‬
‫העמוד ‪74 ...............................................‬‬
‫עיצוב ‪55 ................................................‬‬
‫שובר החלפה ‪23 ......................................‬‬
‫סגירה‬
‫המרה ‪173 ..............................................‬‬
‫חשבונית ‪132 ..........................................‬‬
‫מול חשבונות עסקה ‪132 ,130 ....................‬‬
‫על חשבון מט"ח‪173 .................................‬‬
‫קבלה‪169 ...............................................‬‬
‫סדר חליפים‪32 .............................................‬‬
‫סדר טורים ‪62 ..............................................‬‬
‫סוג מסמך‪82 ................................................‬‬
‫סוגי תנועה‬
‫בסיס מזומן ‪128 .......................................‬‬
‫הוצאה מקופה‪184 ....................................‬‬
‫חשבונית עצמית‪109 .................................‬‬
‫מסמכי יבוא ‪112 ......................................‬‬
‫סוכן ‪83 ,81 .................................................‬‬
‫חיפוש‪167 ..............................................‬‬
‫קבלה‪157 ...............................................‬‬
‫סטייה חריגה ‪144 ..........................................‬‬
‫סיכום‬
‫ביניים בשורות הפריטים‪72 ,67 ..................‬‬
‫כמויות בספירת מלאי ‪149 ..........................‬‬
‫פריטים ‪136 ............................................‬‬
‫סיכום והצגת תווים ‪65 ...................................‬‬
‫סימון קבוצת שקים ‪190 .................................‬‬
‫סכומים נוספים בפריט ‪19 ...............................‬‬
‫סל קניות ‪94 .................................................‬‬
‫ספח אשראי‪ ,‬ההדפסה ללא ‪86 .........................‬‬
‫ספירת כסף ‪159 ...........................................‬‬
‫ספירת מלאי ‪143–50 ....................................‬‬
‫מחיר ‪148 ...............................................‬‬
‫ספרור ‪82 ,81 ..............................................‬‬
‫עדכון‬
‫בולים ‪126 ..............................................‬‬
‫חתך פריטים במסמך ‪93 .............................‬‬
‫מחיר מיוחד לקבוצת פריטים ‪28 ..................‬‬
‫מחירים ‪35 ..............................................‬‬
‫מחירים מיוחדים ‪30 ..................................‬‬
‫קבוצת פריטים ‪25 ....................................‬‬
‫עדכון בעקבות ספירה ‪143–50 ........................‬‬
‫עובדי ייצור ‪45 .............................................‬‬
‫עיגול סכומים ‪88 ,86 .....................................‬‬
‫עיסוק ‪124 ...................................................‬‬
‫‪205‬‬
‫הוספת עסקת תשלומים ‪162 .......................‬‬
‫מזומן ‪159–60 .........................................‬‬
‫מזומן במט"ח ‪171 ....................................‬‬
‫מט"ח\ ‪171 .............................................‬‬
‫מספר תעודת זהות ‪159 ..............................‬‬
‫סגירות בש"ח ‪169 ....................................‬‬
‫סוכן ‪167 ,157 ........................................‬‬
‫שיק חוזר ‪180 .........................................‬‬
‫שקים במט"ח ‪172 ....................................‬‬
‫תרומה ‪157 .............................................‬‬
‫קבלן משנה‪ ,‬מחסן ‪141 ...................................‬‬
‫קובץ‬
‫הוספה לפריט ‪9 ........................................‬‬
‫זמני ‪83 ..................................................‬‬
‫צרוף למסמך ‪102 .....................................‬‬
‫צרוף לפורמט הדפסה ‪69 ............................‬‬
‫קוד‬
‫הנחה ‪9 ...................................................‬‬
‫חתך (פריטים) ‪8 .......................................‬‬
‫מיון (פריט) ‪8 ..........................................‬‬
‫קונסיגנציה ‪150 ,142 ....................................‬‬
‫קופה רושמת‪ ,‬שובר החלפה ‪23 ........................‬‬
‫קורא מגנטי ‪164 ...........................................‬‬
‫קורא שקים ‪196 ...........................................‬‬
‫קיבוע ‪28 .....................................................‬‬
‫קיבוץ שורות ‪76 ...........................................‬‬
‫קישור לש‪.‬ב‪.‬א‪166 ...................................... .‬‬
‫קניות מומלצות‪94 .........................................‬‬
‫קנייה אחרונה ‪9 ............................................‬‬
‫רווח לפריט ‪87 .............................................‬‬
‫רוחב טור ‪72 ................................................‬‬
‫ריטיינר ‪129 ................................................‬‬
‫ריכוז (חשבונית) ‪115 ....................................‬‬
‫ריכוז‪ /‬קיבוץ שורה לפריט באותו מחיר ‪76 .........‬‬
‫רכוש קבוע ‪91 ..............................................‬‬
‫רכש ‪81 ......................................................‬‬
‫רמת מלאי ‪17 ...............................................‬‬
‫רקע ‪77 .......................................................‬‬
‫רשומון ייבוא ‪112 .........................................‬‬
‫רשימת מסמכי בסיס ‪96 ..................................‬‬
‫רשת שיווק‪123–26 ,81 ................................‬‬
‫העתק משוחזר ‪87 .....................................‬‬
‫הפקת תעודת משלוח‪90 .............................‬‬
‫פורמט הדפסה ‪65 .....................................‬‬
‫פטור ממע"מ ‪98 ,11 ......................................‬‬
‫פיצול תשלומים ‪102 ......................................‬‬
‫פיקדון ‪163 ,130 ..........................................‬‬
‫פירוט פריטים מחשבון עסקה ‪136 ....................‬‬
‫פריט ‪7 ........................................................‬‬
‫איתור ‪92 ,11 ..........................................‬‬
‫אצווה ‪91 ,11 ..........................................‬‬
‫אריזות ‪93 ...............................................‬‬
‫ברירות מחדל ‪14 ......................................‬‬
‫הוספת קובץ לפריט ‪9 ................................‬‬
‫הערה ‪85 ................................................‬‬
‫העתקה ‪24 ..............................................‬‬
‫חליפי ‪87 ,37–40 ....................................‬‬
‫טבוע ‪144 ,90 ,10 ...................................‬‬
‫יתרה ‪10 .................................................‬‬
‫מגוון ‪53 .................................................‬‬
‫מונה לחיוב ‪91 ,10 ...................................‬‬
‫מטריצה ‪93 ,20–24 ,11 ...........................‬‬
‫מכפלה ‪92 ,10 .........................................‬‬
‫מספר לקוח ‪ /‬ספק ‪31 ................................‬‬
‫מפתח ‪7 ..................................................‬‬
‫פג‪-‬תוקף‪92 ,11 .......................................‬‬
‫פטור ממע"מ ‪11 .......................................‬‬
‫פעיל‪/‬לא פעיל ‪11 .....................................‬‬
‫קוד חתך ‪8 ..............................................‬‬
‫קוד מיון ‪8 ...............................................‬‬
‫שם פריט ‪7 ..............................................‬‬
‫שקיל ‪11 .................................................‬‬
‫שרות ‪91 ................................................‬‬
‫פריסת‬
‫טקסט מימין לשמאל ‪63 .............................‬‬
‫עץ מוצר ‪43 ............................................‬‬
‫שדה אוטומטית ‪63 ....................................‬‬
‫שורות אוטומטית ‪76 .................................‬‬
‫צרוף‬
‫קובץ ‪69 .................................................‬‬
‫קובץ ממוזג‪80 .........................................‬‬
‫צריכה יומית ‪17 ............................................‬‬
‫קבוצת פריטים‪ ,‬עדכון מחיר מיוחד ‪28 ...............‬‬
‫קבלה ‪157 ,130 ...........................................‬‬
‫אשראי ‪164–67 .......................................‬‬
‫אשראי במט"ח ‪172 ..................................‬‬
‫במאגר זמני‪182 ,168 ...............................‬‬
‫הדפסה ‪169 .............................................‬‬
‫‪206‬‬
‫שמות לנתונים נוספים במסמכים ‪105 ................‬‬
‫שעות עבודה ‪129 ..........................................‬‬
‫פריט טבוע‪90 ..........................................‬‬
‫שערי מט"ח‬
‫שליפה במסמך ריכוז ‪117 ...........................‬‬
‫שליפה ממסמכי בסיס ‪97 ............................‬‬
‫שקים ‪172 ,161–64 .....................................‬‬
‫בדיקת נתוני שקים ‪163 .............................‬‬
‫הוספת עסקת תשלומים ‪162 .......................‬‬
‫שריפה ‪139 .................................................‬‬
‫תאריך‬
‫משוקלל ‪190 ,165 ...................................‬‬
‫ספירת מלאי אחרונה ‪9 ...............................‬‬
‫קנייה אחרונה ‪9 ........................................‬‬
‫תפוגה ‪92 ................................................‬‬
‫תאריכים נוספים בפריט ‪19 .............................‬‬
‫תגית‬
‫מעבר עמוד ‪68 .........................................‬‬
‫פיצול מקטעים ‪69 .....................................‬‬
‫תחליף ‪87 ,39 ..............................................‬‬
‫תיבת סימון‪65 ..............................................‬‬
‫תיק יבוא ‪110–14 .........................................‬‬
‫תיקון‬
‫הזמנה ‪108 ..............................................‬‬
‫מסמכים ‪108 ...........................................‬‬
‫תעודת משלוח ‪108 ...................................‬‬
‫תיקרת זיכוי אשראי ‪176 ................................‬‬
‫תכנון טורים בפורמט הדפסה ‪71–73 .................‬‬
‫תמונה ‪68 ,56 ,9 ..........................................‬‬
‫תמונת רקע ‪77 ..............................................‬‬
‫תמחיר ייצור ‪50 ,49 ,9 ..................................‬‬
‫תנועות לסגירה מול קבלה ‪169–71 ..................‬‬
‫תנועות מלאי ‪139 ..........................................‬‬
‫תעודה דיגיטלית ‪94 .......................................‬‬
‫תעודת משלוח ‪95 ..........................................‬‬
‫יבוא ‪111 ................................................‬‬
‫ריכוז ‪115 ...............................................‬‬
‫תיקון ‪108 ...............................................‬‬
‫תפוגה ‪92 ,11 ..............................................‬‬
‫תפוקה לשעה ‪45 ...........................................‬‬
‫תרומה ‪157 ..................................................‬‬
‫תשלומים‪ ,‬פיצול ‪102 .....................................‬‬
‫ש‪.‬ב‪.‬א‪166 ................................................. .‬‬
‫שדה‬
‫הוספה לפורמט הדפסה ‪68 ..........................‬‬
‫זוית שדה כותרת ‪63 ..................................‬‬
‫כיווץ אוטומטי ‪63 .....................................‬‬
‫סיכום בפורמט הדפסה ‪71 ,65 ....................‬‬
‫פריסה אוטומטית ‪63 .................................‬‬
‫שדות נוספים ‪105 ,18 ...................................‬‬
‫שובר החלפה ‪23 ...........................................‬‬
‫הגדרות ‪23 ..............................................‬‬
‫שוברי אשראי‪ ,‬דוח איתור ‪199 ........................‬‬
‫שוליים ‪74 ...................................................‬‬
‫שורה‬
‫הוספת המשך לשורת פריט ‪72 ....................‬‬
‫הוספת מספר בהדפסה ‪94 ,71 .....................‬‬
‫ריכוז‪ /‬קיבוץ שורה לפריט באותו מחיר‪76 .....‬‬
‫שחזור‬
‫דיסקט ‪125 .............................................‬‬
‫חשבונית רשת שיווק ‪126 ..........................‬‬
‫פורמט הדפסה ‪78 .....................................‬‬
‫שחרור פריט ממאגר זמני ‪121 .........................‬‬
‫שיווק ‪81 .....................................................‬‬
‫שיוך למספר טבוע ‪103 ,99 ............................‬‬
‫שיטת העמסה ‪113 .........................................‬‬
‫שיטת תשלום באשראי ‪165 .............................‬‬
‫שינוי‬
‫כמויות ‪97 ...............................................‬‬
‫מחירים ‪35 ..............................................‬‬
‫שם שדות נוספים בפריט‪20 ........................‬‬
‫שמות נתונים נוספים במסמכים ‪105 .............‬‬
‫שיערוך שיק ‪161 ..........................................‬‬
‫שיק‬
‫בחירה מרשימה ‪180 .................................‬‬
‫המרת סכום למילים ‪64 ..............................‬‬
‫חוזר ‪191 ,180 ........................................‬‬
‫פיקדון ‪130 .............................................‬‬
‫שיקים‪ ,‬דוח איתור ‪199 ..................................‬‬
‫שיריון ‪95 ,81 ..............................................‬‬
‫שכר טירחה ‪128 ...........................................‬‬
‫שליפת מחירים ‪87 ,84 ...................................‬‬
‫מסמך ריכוז ‪117 ......................................‬‬
‫שם פריט ‪7 ..................................................‬‬
‫שם שדה ‪20 .................................................‬‬
‫‪207‬‬