מבוא הספר - פירוש אליהו
.31פירוש אליהו על ספר בן סירא ספר בן סירא נחשב לאחד החשובים ביותר בספרים החיצונים .מחבר הספר היה שמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא שחי בחלק האחרון של המאה הרביעית ,בסביבות 300לפנה"ס .הספר כולל 51פרקים, ומציג בעיקר פתגמים רבים שלכאורה יכולים להדריך את קוראיו בדרכי התורה וביראת שמים .הספר נחשב כספר חשוב ומעניין בין היהודים עד זמנו של סעדיה גאון במאה העשירית לספירה .למרות חשיבותו לא נכלל בתוך ספרי הקודש של התנ"ך הואיל ויצא לאור לאחר סיום קבלת ספרים חדשים לקנון התנ"ך. הספרים האחרונים שנכללו בתנ"ך הם ספר עזרא-נחמיה וספר דברי הימים ,שיצאו לאור לאחר 370 לפנה"ס .לעומת זאת ,ספר בן סירא יצא לאור כשבעים שנה לאחר מכן בסביבות 300לפנה"ס .במשך הדורות ,עד זמנו של סעדיה גאון נשמר הטקסט העברי של ספר בן סירא על ידי חכמינו ,ופסוקיו ופתגמיו נפוצים מאוד בתלמוד ובמדרשים .ידועים כ 30-פסוקים שנשתמרו ממנו בציטוטים בתלמוד ובמדרשים, ועוד 13פסוקים המובאים על ידי רבי סעדיה גאון .לאחר מכן נעלם הטקסט המקורי .אבל הספר נשמר בתרגום לשפה היוונית שנעשה על ידי נכדו של המחבר )בסביבות 240לפנה"ס( ונכנס לתוך השבעים )הספטואגינטה( כאחד מן הספרים החיצונים .נוסח הספר נש ַתּמר גם בפשיטתא בתרגום מעברית לשפה הסורית )סמוך לשנת 300לסה"נ( .לאחר שנת 1896לסה"נ ,נמצאו כתבי יד בעברית של קטעי הספר בגניזה קוּמראן ובחפירות שנערכו ִבּ ְמ ָצ ָדה ,ואיפשרו שיחזור כשני שליש מהטקסט העברי ַ של ַקאהיר ובמערות המקורי .אבל יש אי דיוקים במלים רבות ובקטעים קצרים של העברית מפני שכתב היד בהם לא היה ברור, והחוקרים השתמשו בתרגום הטקסט היווני למלא את המלים החסרות בעברית. במשך השנים הוצאתי לאור פירוש לכל ספרי התנ"ך .בפירושים שלי הראיתי שאחדים מספרי הכתובים, דהיינו תהלים ,משלי ,איוב וקהלת מבוססים ברובם על תיאורים בתנ"ך שהיו קיימים עד זמן כתיבת כל אחד מן הספרים .בכך יכולתי לבאר קטעים בספרים אלה שנחשבו לסתומים ,וגם לתת קו מנחה לתוכן הספרים .לאחרונה עלה בדעתי שיתכן שגם ספר בן סירא מתבסס על תיאורים של התנ"ך .ראיתי שפרקים מד-מט של ספר בן-סירא מתייחסים לכל אחד ואחד מ 24-ספרי המקרא ,ולכן ברור שהוא הכיר את תוכן התנ"ך על בוריו .התחלתי לחפש מקורות בתנ"ך לשאר פרקי הספר ,ולהפתעתי לטובה יכולתי למצוא לכל הטקסט של ספר בן סירא את המקורות במקרא שעליהם התבססו הפתגמים .הצלחה זאת איפשרה לי לבאר באופן הגיוני מלים וביטויים קשים שהמפרשים המודרניים התייחסו אליהם כמשובשים. שני שלישים של הטקסט העברי המקורי של ספר בן סירא שיש בידינו מבוסס על חמישה כתבי יד חלקיים שנמצאו בגניזא בקאהיר ובמערת קומראן ובמצדה ,ובהם אותיות רבות שאינן ברורות .פעמים רבות כאשר המפרשים כמו הרטום וסגל לא יכלו להבין את המשמעות של מילה ,הם תיקנו את הטקסט בטענה שהמילה משובשת .בגישה שלי הטוענת שפתגמי בן סירא מבוססים על תיאורים בתנ"ך יכולתי כמעט בכל מקרה להראות שהמלים הסתומות אינן משובשות ,ויכולתי לתת הגיון לכל הפתגמים בספר. חשוב להבין שהמקורות בתנ"ך ,שעליהם התבסס בן סירא את פתנמיו ,נעלמו לא רק ממחשבות המפרשים המודרניים ,אלא גם מהמתרגמים לי ָונית ולסורית בימי קדם ,ואין להם רמז גם בדברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים .החכמים והמפרשים המודרניים פירשו את הפתגמים לפי הבנתם את פשט הכתוב .לכן היו להם בעיות רציניות בהבנת המשמעות של רבים מפתגמי בן סירא ,והם אפילו ביארו באופן לא מדויק קטעים שהיה נראה להם שהם הבינו את הנושא של הפתגמים .בנוסף ,היו לחז"ל בעיות רציניות לתת הסבר הגיוני לקטעים אחרים רבים .לכן הרמב"ם כותב לגבי ספר בן סירא בפירושו למשניות סנהדרין, "והוא היה איש שחיבר ספרים; יש בהם היתולים מענייני הכרת פנים ,אין בהם טעם ולא תועלת אלא איבוד זמן בהבל" .וגם במסכת סנהדרין )בבלי ,דף ק עמוד ב( טוען רב יוסף שאסור לקרוא בספר בן סירא, אבל יכולים לדרוש בדברים הטובים שיש בו .ייתכן שאילו אישים אלו היה ערים למובן האמיתי של הטקסט לא היו מזלזלים בספר בן סירא .כמו כן ,אילו חז"ל היו מעריכים יותר את הפתגמים הרבים בתוך הספר ,הטקסט העברי המקורי לא היה נעלם לאחר זמנו של סעדיה גאון )במאה העשירית לסה"נ(. כדאי לציין שהפתגמים בספר בן סירא נכתבו כחידות ,והוטל על הקורא למצוא את המקור לפתגמים. בעבודה זאת הקדשתי לפעמים שעות רבות עד שמצאתי את הקטע במקרא המתאים לפסוקים הרצופים. במקרים רבים המחבר השתמש בכוונה במלים במשמעות כפולה ,ולפעמים השתמש באותן המלים ובאותם ביטויים במובנים שונים .במקומות במקור שאין ניקוד ניתן לנקד את המלים באופנים שונים הנותנים משמעויות שונות .בפענוח כתבי היד העבריים יש מקרים רבים של אי בהירות ולפעמים יש הבדלים בנוסח בין כתבי היד ,הבדלים שמקשים על מציאת הקטע בתנ"ך שפותר את החידה בפתגם .בנוסף ,כשליש הטקסט העברי שבידינו בא מתרגום חזרה לעברית של התרגום היווני והסורי ,תרגומים שהיו מלאים באי- דיוקים .כאשר הנוסח העברי מבוסס על התרגום היווני ,ואין לנו את הנוסח העברי המקורי ,ישנם קשיים נוספים למצוא את הקטע הנכון בתנ"ך שעליו מבוסס הפתגם .בדרך כלל ,הנַחתי שהטקסט בכתב היד ,ולא בשׁוּלי הגליון או מהתרגום היוני או התרגום הסורי ,הוא העיקר ,ודבר זה נכון אפילו כאשר המפרשים ֵ סוברים אחרת ,כי הם לא זיהו את הקטע בתנ"ך שעליו מבוסס הטקסט .המפרשים מנסים לבאר את הפתנמים כפשוטם ,אבל הם נתקלים שוב ושוב בביטויים שלכאורה אינם קשורים .למרות זאת ,גם במקרים שהעברית באה מן התרגום של היוונית יכולתי בדרך כלל למצוא את המקור הנכון בתנ"ך לפתגמים .רוב הטקסט מבוסס על קטעים ותיאורים מן התנ"ך ,וכאשר מוצאים את הקטע מן התנ"ך שעליו מבוסס הטקסט ,ניתן להבין את הרעיונות של המחבר. כפי שהוסבר לעיל ,כמעט כל הפתגמים מבוססים על התנ"ך .רובם של פתגמי בן סירא ,המופיעים בפרקים א עד מג ,מבוססים על הספרים :בראשית ,שמות ,במדבר ,שופטים ,שמואל ,מלכים ,ויש מקרים אחדים שהפתגמים מבוססים על ספרים אחרים כמו :דניאל ,עזרא ,נחמיה ,אסתר ותהלים .במקרים רבים הקטע בספר בן סירא מתקדם לפי סדר הפסוקים בקטע התנ"כי אליו הוא רומז ,ואז ניתן בקלות יחסית לפרש את הביטויים בבן סירא שמשמעותם אינה ברורה ,על סמך מקומם בין ביטויים שמשמעותם יותר ברורה .לדוגמה ,ח 19-1מתאר אירועים לפי הסדר בספר במדבר; י 31-1מציג אירועים לפי הסדר בספר עזרא; כט 20-1מתאר מאורעות לפי הסדר בספר שמואל-א .לפעמים הביטויים בספר בן סירא מבוססים על נושא ולא על ספר מסוים ,ואז נמצאים בכל ביטוי רמזים בולטים לנושא המדובר .לדוגמא ,ג 16-1מביא מקרים מספרי תנ"ך שונים של כיבוד אב ואם; ט 9-1מביא אירועים מספרי תנ"ך שונים הקשורים לנשים שונות; לג 33-25מציג עבדים שונים המוזכרים בספרי תנ"ך שונים .ויש קטעים המבוססים על רעיונות שונים ,כגון לד 26-23המביא מקרים שמעשים רעים מבטלים מעשים טובים; לה 18-1המתאר אירועים בחיי 21אנשים שונים במקרא; מ 17-1המדגיש מקרים של מוות הקשורים לאנשים רבים .בפרקים מד-מט בן סירא מרמז לכל 24ספרי התנ"ך .פרק נ אינו מבוסס על התנ"ך ,אלא מהלל את שמעון הצדיק שחי בימי בן סירא .בפרק נא ) ,(12-1שהוא מעין נספח ,מביא בן סירא ציטוטים מן התנ"ך כדי להרכיב מזמור המהלל את ה' על שהציל את האדם מכל מיני צרות והקשיב לבקשות לעזרה .אין המזמור מתייחס במיוחד לחיי בן סירא עצמו .אחרי כן )נא 12א12-טו( חיבר בן סירא מזמור הודיה בסגנון הדומה לתהל' קלו ,והוא מודה לה' על אירועים רבים שהתרחשו בתקופת התנ"ך .בסוף הספר )נא (30-13מודה בן סירא לה' שנתן לו לס ֵים את כתיבת הספר. חכמה ואיפשר לו ַ בעבודתי כאן ,כפי שנאמר ,סמכתי על הטקסט העברי של ספר בן סירא שהחוקרים המודרניים עבדו עליו קשה ,להחזיר לנו את הטקסט העברי המקורי ככל שאפשר .הם לקחו את כתבי היד העבריים שנמצאו בזמן האחרון והשתמשו בתרגום היווני ולפעמים בתרגום הסורי כדי להשלים מלים שאינן ברורות בכתבי היד וגם להשלים את הטקסט במקומות שחסר לגמרי בכתבי היד .על סמך הסגנון של הטקסט העברי בכתבי היד יכלו החוקרים לבחור המילה בעברית המתאימה ביותר לתרגום היווני הלא מדויק .החלוקה לפרקים ולפסוקים בעבודה הזאת נעשית על פי הנוסח היווני ,עם שינויים קלים במקרים אחדים על פי כתבי יד העבריים .כדאי לציין שיש הבדל גדול בעברית של הספר בין התרגומים שנעשו לפני מציאת הטקסט העברי בגניזת קאהיר )לדוגמה התרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרעאנקיל (1885 ,לבין הטקסט העברי שנקבע אחרי כן ,ודבר זה נכון גם לקטעים המבוססים רק על התרגום היווני. סך הכל נמצאו בזמנינו )לאחר שנת (1896חמישה כתבי יד עבריים ,ובמקרים אחדים יש הבדלים קטנים בין הטקסט בכתבי יד חופפים .כנראה ,גם אנשים אחדים שהעתיקו את העברית לא הבינו את משמעות הטקסט ושינו במעט את המלים .לפעמים גם בגליונות כתבי היד יש שינויים במלים אחדות .חוקרים סימנו את חמשת כתבי היד באותיות א ,ב ,ג ,ד ,ה .להלן רשומים הטקסט )לפי א.ש .הרטום( הנמצא בכל אחד מכתבי היד האלו: ב :טו -1טז ;7ל -11לג ;3לה -8לח ;27לט -15נא ;30 א :ג -6טז ;26 ג :ד ;31,30,23ה -4ז ;13-9ו ;35,28,19,18,5ז ;25-23,21,20,17,6,4,2-1 יח -31יט ;3כ ;13,7-5כה ;24,22-17,13,8כו ;2,1לו ;19לז ;26,24,22,19 ד :לו -24לח ;1ה :לב -16לד ;1 כמעט לגמרי חסר הטקסט העברי המקורי בקטעים הבאים: א -1ג ;5טז -27יח ;30יט -4כ ;4כ ;12-8כ -14כה ;7כה ;26-25,23,16-14,12-9 כו -3ל ;10לד -2לה ;7לח -28לט .14 השתמשתי במיוחד בשלושה ספרים מודרניים על ספר בן סירא כמקורות לטקסט העברי ולהערות ,והם: (1משה צבי סגל" ,ספר בן-סירא השלם" ,מוסד ביאליק ,ירושלים ,מהדורה שנייה (2 .1958 ,א .ש .הרטום, "הספרים החיצונים ,בן-סירא" ,הוצאת יבנה ,תל-אביב ,מהדורה שלישית (3 .1969 ,אברהם כהנא, "הספרים החיצונים ,דברי שמעון בן-סירא" ,הוצאת מסדה ,תל-אביב ,מהדורה שניה.1956 , היו מקרים רבים שנאלצתי לשנות את הניקוד שבו בחרו החוקרים המודרניים עבור הטקסט העברי כדי לאפשר לי להתאים את הטקסט למסופר בתנ"ך .אולם החלפתי את הניקוד של המילה ולא את אותיותיה. למשל ב-ז 17החלפתי את המילה ִר ָמה למילה ָר ָמה; ב-יא 7את המילה ַבּ ֵקר למילה ָבּ ָקר; ב-כח 7את המילה ְל ֵר ַע למילה ְל ַרע .שינויים כאלה איפשרו התאמת הטקסט העברי לתיאור התנ"כי .ישנם כמאה מקרים שבהם שיניתי את הניקוד בפרקים א עד מ. הארגון של ספר בן סירא פרקים א עד מג מציגים פתגמים המבוססים על אירועים או קטעים בתנ"ך ,בעיקר בספרים :בראשית, שמות ,במדבר ,שופטים ,שמואל ,מלכים ,ויש מקרים אחדים שהפתגמים מבוססים על ספרים אחרים כמו: דניאל ,עזרא ,נחמיה ,אסתר ותהלים .רבים מן הפרקים מחולקים לשנים או יותר חלקים ,וכל חלק מבוסס על קטעים שונים .במקרים רבים הקטע בספר בן סירא מתקדם לפי הסדר בספר של התנ"ך המצוטט המרומז בקטע ,ואז ניתן להבין את המקורות לביטויים סתומים בבן סירא ,על סמך מקומם בין ביטויים שמשמעותם יותר ברורה .במקרים אחרים ,הביטויים מבוססים על נושא ולא לפי ספר מסוים ,ואז נמצאים בכל ביטוי רמזים בולטים המגדירים על איזה נושא מדובר. בספרים רבים בתנ"ך כגון תהלים ומשלי ונביאים אחרונים הפרקים מסודרים לפי ביטויים דומים או רעיונות דומים בין הקטעים ,וכך נראה המצב בספר בן סירא .יש מקרים שיש ביטויים דומים מאד ,ויש מקרים שבקושי רואים את הדמיון .הראיתי בטבלה )שאינה נכללת כאן( את הדמיון בין הקטעים הרצופים בפרקים א עד מג .יתכן שיש מקרים נוספים של דמיון שלא הובאו בטבלה .באופן כללי ,הטבלה תומכת ברעיון שהקטעים בספר בן סירא אכן מאורגנים לפי דמיון בין קטעים רצופים. בפרקים מד עד מט ישנם אזכורים או לפחות רמזים לכל 24ספרי המקרא .לפרקים אלו יש כותרת מיוחדת" ,שבח אבות עולם" .המפרשים הכירו במקרים רבים את המקורות בתנ"ך עבור פרקים אלו .אחרי כן ,פרק נ מהלל את שמעון בן יוחנן הכהן ,הידוע כשמעון הצדיק ,שחי בימי בן סירא .בחלק הראשון של פרק נא ,הפרק האחרון ,בן סירא מביא ציטוטים מן התנ"ך כדי להרכיב מזמור המהלל את ה' כי הציל את האדם מצרות שונות והקשיב לבקשות לעזרה .בחלק השני של פרק נא )נא 12א12-טו( מוצג מזמור הודיה לה' ,בו כל פסוק מסתיים בביטוי "כי לעולם חסדו" .בחלק השלישי והאחרון של פרק נא )נא (30-13מודה בן סירא על הצלחתו לסיים את כתיבת הספר. בפרקים מד-מט מתייחס בן-סירא לכל 24ספרי המקרא בן סירא בפרקים מד-מט מתייחס לכל 24ספרי המקרא ,אחדים במישרין ואחדים בעקיפין .ברוב המקרים הוא מזכיר שמות אנשים הקשורים לספרים ,ובכך מרמז לספרים עצמם .לדוגמה ,הוא מזכיר את נח ,אברהם ,יצחק ויעקב המופיעים בספר בראשית; את משה ואהרון המופיעים בספרים שמות ,ויקרא, במדבר ודברים; את יהושע בן נון וכלב בן יפונה המופיעים בספר יהושע; את "השופטים איש בשמו" המתייחס לספר שופטים; את שמואל ודוד המופיעים בספר שמואל; את נתן הנביא ,שלמה ,אליהו ואלישע המופיעים בספר מלכים; את ישעיהו ,ירמיהו ,יחזקאל ו"שנים עשר הנביאים" המייצגים את כל ארבעה ספרי הנביאים האחרונים; את נחמיה וזרובבל המופיעים בספר עזרא-נחמיה; את אנשים רבים המופיעים בספר דברי הימים; ואת איוב המופיע בספרו .שאר ספרי הכתובים מרומזים בעקיפין .אזכור המילה "מזמור" )מד (5מתייחס לספר תהלים; אזכור המילה "משל" )מד (5מתייחס לספר משלי; התיאור ב-מד ,4מתאים במיוחד לדניאל וחבריו המוזכרים בספר דניאל; ביטויים ב-מט 1לקוחים במיוחד מספר שיר השירים וממגילת אסתר ובכך כוללים את כל חמשת המגילות. בן-סירא ,בפרקים מד עד מט ,מתחיל בבריאת העולם ) 3922לפנה"ס( ,המתואר בספר בראשית ,וממשיך עד סוף זמנו של נחמיה ) ,(370הספר האחרון של המקרא .למרות שיש מפרשים הטוענים שהוא לא הזכיר את הספרים דניאל ,עזרא ואסתר ,לאמתו של דבר גם ספרים הללו נזכרו בעקיפין) .בנוסף ,פרק י 31-1 מבוסס על אירועים המתוארים בספר עזרא; לב 6-1מבוסס על אירועים המתוארים בספר דניאל; ו-לא 31-28מבוסס על אירועים בספר אסתר( .אחרי פרק מט מופיע פרק נ שבו נכתב על הכהן הגדול שמעון בן יוחנן )או בן חוניו( .יש הטוענים ששמעון הצדיק היה שמעון הראשון ) (292-332בן חוניו הראשון ,ויש הטוענים ששמעון הצדיק היה שמעון השני ) (199-219בן חוניו השני .לפי יוסף בן מתתיהו שמעון הצדיק )קדמ' (43:12היה שמעון בן חוניו הראשון .הגיוני להניח שבן-סירא בפרק נ מתאר את שמעון בן חוניו הראשון ,כהמשך של זמנו של נחמיה ,ואינו מדלג עליו בכמאה שנים .השבחים שבן-סירא ממטיר על שמעון בן חוניו מתאימים למי שנודע כשמעון הצדיק המפורסם .ניתן להסיק מן התיאור של שמעון בן חוניו, שהוא היה בחיים בזמן כתיבת פרק נ .למשל כתוב בלשון הוֹ ֶוה )נ " ,(4הדואג לעמו ֵמ ֶח ֶתף ומחזק עירו ָקם לו ברית פינחס" .בכך ברור שבן-סירא חי ֵאָמן עם שמעון חסדו וְ י ֶ ִמ ָצּר" ,וכתוב בלשון עתיד )נ " ,(24י ֵ בסביבות 300לפנה"ס ואז היו לפניו כל ספרי התנ"ך .מידע זה שולל את טענות מבקרי המקרא הטוענים שספרים אחדים מן התנ"ך ,כגון ספר דניאל ,נכתבו לאחר 300לפנה"ס. זמנו של שמעון הצדיק )המכונה "שמעון בן יוחנן הכהן" בפרק נ( ניתן להעריך את זמנו של שמעון הצדיק ,המכונה "שמעון בן יוחנן הכהן" בפרק נ ,על סמך נתונים מן התלמוד וּ ֵמ ִכּ ְת ֵבי יוסף בן מתתיהו .ביומא סט עמוד א מסופר כיצד אלכסנדר הגדול ) 332לפנה"ס( השתחווה לכהן הגדול ,שמעון הצדיק .אותו האירוע מסופר בקדמוניות היהודים ,8 xiסעיף ,7בהבדל אחד ַדוּע )הסבא של שמעון הצדיק( הוא הכהן הגדול שאליו השתחווה אלכסנדר .אם מניחים ,כדי ליַשב את שי ַ הסתירה ,ששני הכהנים הגדולים השתתפו באותו האירוע ,הרי שניהם כיהנו בתפקיד זה ב .332-יתר על כן אנו יודעים מקדמ' ,2 xiiסעיף ,5ששמעון הצדיק מת בעת מלכות תלמי ,(285-305) Iומיומא ט .ששמעון הצדיק כיהן 40שנה .הרי התאריכים לשמעון הצדיק ככהן גדול הם בערך 332עד .292הואיל ומרומז בפרק נ שבן סירא חי בימי שמעון הצדיק ,ניתן לומר שבן סירא פעל בסביבות 300וחי לפחות עד 292לפנה"ס. נאמר במשנה אבות א ,2ש"שמעון הצדיק היה משיָרי כנסת הגדולה" ,כלומר שהוא היה אחד מן האחרונים שנשארו בחיים מבין אלה שהשתתפו באסיפה הגדולה של עם ישראל בשנה ה 21-לארתאכסרסס 383) IIלפנה"ס( ,המתוארת בנחמ' ח-י .מהאירוע של כנסת הגדולה עד שנת 292לפנה"ס עברו 91שנים .אם נניח למשל ששמעון הצדיק היה כבן 20בזמן הכנסת הגדולה ,הרי שהוא חי עד לגיל של כ 110-שנים. במקומות אחרים בתלמוד נאמר "אנשי כנסת הגדולה" ,כלומר האנשים שהשתתפו באסיפה הגדולה. חשוב לציין ,שביאור זה למשמעות "כנסת הגדולה" לא היה אפשרי ,מחמת בעיות כרונולוגיות ,אם מלך פרס בספר נחמיה היה ארתאכסרסס ,(424-464) Iכמו שמניחים היסטוריונים רבים .אבל אני מוכיח על סמך הכתוב בספר עזרא-נחמיה שמלך פרס היה ארתאכסרסס ) .(359-403) IIראה אליהו שץ",אמיתות כרונולוגיית התנ"ך" ,עמוד ,145הוצאת אל"ף.(1986 , נהוג לקבוע את זמנו של בן-סירא על יסוד דברי נכדו בהקדמתו לתרגום הספר מעברית ליוָנית ,שבה הוא לא ֶו ְא ְר ַג ַטס מלך מצרים .שני מלכי מצרים כונו בשם זה ,תלמי אומר כי הגיע למצרים בשנת ֶ 38 אוארגטס 221-246) Iלפנה"ס( ותלמי אוארגטס 116-145 ,163-170) IIלפנה"ס( .יש מן ההיסטוריונים הטוענים ש"שנתו ה "38-מתאימה רק לאוארגטס IIשהתחיל למלוך ב ,170-ועל כן השנה ה 38-היא 132 לפנה"ס .אבל הסבר זה קשה שכן אוארגטס IIלא מלך בין השנים 162ל ,146-ולכן לא מלך 38שנה ברציפות .ניתן על כן להסביר ששנת ה 38-מתייחסת לאוארגטס ,Iשנולד בשנת 284והתחיל למלוך ב246- בגיל .38על פי פירוש זה ,השנה ה 38-אינה מתייחסת לשנות מלכותו ,אלא לגילו של המלך .חילופין ,ניתן להניח שאוארגטס Iהחל למלוך כשותף לאביו תלמי IIבשנת ,259ולכן שנתו ה 38-היא .221תלמי II ) (246-284מלך במשותף עם "תלמי הבן" ) (259-267עד ש"תלמי הבן" מרד נגדו ב .259-הנתונים אינם ברורים ,אבל הגיוני להניח שתלמי IIמינה באותה שנה את הבן אוארגטס Iכשותף למלוכה במקום "תלמי הבן" ,ו 38-השנים של אוארגטוס Iמתחילות משנת ,259והשנה ה 38-היא 221לפנה"ס .בין אם השנה ה38- היא שנת 246לפנה"ס 46 ,שנים לאחר מותו של שמעון הצדיק בשנת ,292ובין אם היא 221לפנה"ס71 , שנים לאחר מותו של שמעון הצדיק ,אין מניעה שבן סירא כתב את ספרו בימי שמעון הצדיק ,ונכדו ירד למצרים 46או 71שנה לאחר מכן. הקדמה לתרגום מעברית ליוונית של ספר בן סירא על ידי נכדו כאן מוצג בעברית תרגום של ההקדמה שנכתבה ביוונית, לפי התרגומים לעברית של מ.צ .סגול וא .ש .הרטום. לשׁ ֵבּ ַח את רבות וגדולות ניתנו לנו על ידי התורה והנביאים ושאר הספרים שבאו אחריהם ,ובעדם יש ַ ישראל על מוּסר וחכמה .ולא הקוראים עצמם בלבד צריכים להיות נבונים אלא גם לאלו שבחוץ צריכים אוהבי תורה להיות יכולים להועיל בדיבור ובכתבָ .ס ִבי ,ישוע נתן את נפשו עד מאד למקרא התורה והנביאים ושאר ספרי האבות ,וכשקנה לו בהם בקיאות רבה ,נמשך אף הוא לכתוב דבר הנוגע למוסר וחכמה ,כדי שאוהבי תורה ישקדו אף על אלו ויוסיפו עוד יותר בחיים לפי התורה .לכן מתבקשים אתם לקרוא את הספר ברצון ובתשומת לב ולסלוח אם נראה שלא הצלחנו במלים ידועות שעמלנו באהבה לתרגם אותן במדויק .כי הנאמרים בעברית אין כוחם שוה כשהם מתורגמים ללשון אחרת .ולא אלו בלבד אלא אף גם לתורה ולנביאים ושאר הספרים יש הבדל לא מעט כשהם נאמרים בשלהם .כי בשנת שמונה ֵטס המלך באתי למצרים וישבתי בה בימיו ומצאתי משנה מוסר לא מעט ,וחשבתי לנחוץ לאוְ ֶא ְרג ֵ ושלושים ֶ להשקיע גם אני חריצות ועמל של אהבה לתרגם את הספר הזה .כי שקידה רבה ובינה הקרבתי במשך הזמן להביא את הספר לידי גמר ולהוציאו גם לחפצים לאהוב חכמה בארץ מגוריהם ומוכנים במידותיהם לחיות על פי התורה.
© Copyright 2024