1. No category

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע ״ י היים תשס״ט‬
‫‪S‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫חכמת‬
‫שמעון בן‪-‬םיראן‬
‫עס מבוא ופירוש‬
‫מאת‬
‫ד ו ד כ ד נ א‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫הוצאת‪,,‬תושיטו‬
‫תרע״גל־־"‬
‫שמעק ‪ p‬סירא‪.‬‬
‫ספר‬
‫בן מ י ר א ב מ ק ו ר ו ה ע ב ר י ‪ ,‬ע״פ כ״י י ק ר י ם ‪ ,‬ו ב ר א ש ם ‪:‬‬
‫הכ״י ש נ מ צ א ב ע י ר ק א י ר א ב מ צ ר י ם‬
‫‪.‬עם מבוא ופירוד‬
‫מאת‬
‫דוד כד‪,‬נא‪.‬‬
‫הוצאת ״תרציה״‪ ,‬ורשה‪.‬‬
‫!‪,‬ביבליותיקה‬
‫ג ד ו ל ה ׳ ‪ ,‬עו‪ ,‬עת‪.‬‬
‫ורשה‪ ,‬תרע׳ב‪.‬‬
‫בדפוס ה‪ .‬אןלןרב^‪ .‬דןרשקה ‪.d2‬‬
Ecclesiasticus.
is S
SIMOr DES INK SIRAH
tS
Der cjefundene hebraisehe Text
M I T
Einleitung
von
Verlag
und
Commentar
DAWID
,,Tuschijah"
KOHN.
Warschau.
1912.
Buchdruck. Ton H . Eppelberg, Bednarska J* 2 6 •
‫מבוא‪.‬‬
‫ו‬
‫מבוא‬
‫א‪.‬‬
‫ספר חכמת בן פירא במקורו העברי‪ ,‬שחדל הזכירוהו הרבה‬
‫פעמים‪ ,‬בתלמוד ומדרש‪ ,‬והביאו ממנו מאמרים רבים‪ ,‬אבד ברבור*‬
‫הימים מן העולם‪ ,‬ונשארו לני ממנו רק שני תרגומים‪ :‬אחד בשפה היונית‪,‬‬
‫ואחד בשפה הסורית‪ .‬אולם מדברי הגאון רבנו סעדיה ז״ל במבוא לםפרז‬
‫הגלוי‪ ,‬שנמצא זה לא כבר בי״י‪ ,‬נודע לנו דבר חדש‪ :‬בימיו נמצא‬
‫עיר הספר חכמת בן םירא בגוף העברי‪ ,‬והוא ראה אותו והשתמש‬
‫‪ .‬בל‪ .‬לפי דבריו נחלק‪ .‬הספר הזה לחלקים ופסוקים‪ ,‬וגם היו בז נקודות‬
‫ומעמים‪ ,‬ודי שמעון בן ישוע בן אלעזר בן םירא‪ ,‬הבר הספד הזה‬
‫כעין םפר משלי של שלמה המלך; גם מביא רס״ג שם מאמרים אהדים‬
‫מן הספר בן מירא ע״פ המקור העברי‪ ,‬שאינם נמצאים אצל חדלו(‪.‬‬
‫דברי רם״ג אלה נתנו תקוח בלב אחדים מדורשי חכמת ישראל‪,‬‬
‫שאחר חפוש ודרישה בגניזות ישנות בבתי כנסיות‪ ,‬בארץ מצרים או‬
‫בבל‪ ,‬הארחות שישב בהן הרםיג‪ ,‬ימצא שם עוד המטמון היקר הזה‪,‬‬
‫אחר כי עוד לפני אלף שנים‪ ,‬כנראה מדברי רס׳״ג‪ ,‬היה הספר ב״ם‬
‫מצוי בידי רבים מאהביי‪ ,‬ובודאי נמצאו ממנו אז העתקות רבות‪ ,‬ומה‬
‫נם כי הגאון רבנו נסים מקירואן‪ ,‬שהיה אחר רם״ג‪ ,‬מזכיר בספרו‬
‫למעשיות״ את ב״ם‪ ,‬ומביא ג״כ ממנו מאמרים אחדים ע״פ הנוסח‬
‫־העברי ‪.(2‬‬
‫והנה לשמחת לב כל דורשי קדמוניות ישראל ואוהבי י שפת‬
‫עבר‪ ,‬התקוה הזאת באה ונהיתה בשנת תרנ״ו‪ .‬עלה אהד של נייר‬
‫בכתב אשורי ישן נושן בא אז מהגניזה בעיר קאירא במצרים אל‬‫‪ (1‬עיין בספרי‬
‫׳)*י‬
‫לתולדות‬
‫רס״ג‬
‫)צד ב״ז‪(.‬‬
‫ובספר‬
‫היםריד‬
‫והפליה להרכבי‬
‫ק״ן>‪.‬‬
‫‪. (2‬עיין במפר מ ע ש י ו ת ‪ ,‬ד פ ו ס ו ר ש ה ) » ד ע ״ » ( ‪ ,‬ו ס פ נ י ש ה נ ו ס ח מ ש ז נ ה א צ ל ו‬
‫‪&-‬גובח רש׳יג‪ ,‬נ ר א ה צ ז ה ש ה י ה לכל א ח ד מ ה ם כ״י א ח ר ם ב ״ ס ‪.‬‬
‫!ן‬
‫מבוא‪.‬‬
‫ק^מברירז ובריטניה‪ ,‬והה׳ ר״ז שכטר הכיר בו‪ .,‬שהוא עלה פן‬
‫הספר בן םירא בנוף העברי‪ .‬אחריו מצא הה׳ נייבויער בין גנזי־‬
‫אוכספורד עוד תשעה עלים מן הכתב‪-‬יד ההוא‪ ,‬ועלו כפרד אחד־‬
‫עשר פרשיות האחרונות מן דםפר בן סירא בנוף העברי‪ .‬אחר ימים לא‬
‫כבירים מצא הח׳ שכטר בגניזה ההיא עור פרשיות רבות בנוסח־‬
‫העברי‪ ,‬מראש הספר בן סירא ונם מסופו‪ ,‬ואהריו מצא הח׳ אלהנן‬
‫אדלר בפרס פרשיות אחדות מן המקור העברי‪ ,‬גם הח׳ מרגליות‬
‫מלונדון והחי ישראל לוי מפאריז‪ ,‬וכן הח׳ גאסטער‪ ,‬מצאו כיב‬
‫פרשיות אחדות‪ ,‬וכעת יחסר לגו כמעט רק החלק הרביעי מן הספד־‬
‫בים במדורו חעברי‪,‬‬
‫הפרשיות האלה׳ מן הביס נדפסו מיד ע״י חכמים שונים‬
‫בהוצאות רבות ונעתקו לשפת אנגליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אשכנז ורומא‪,‬‬
‫גם נעשו מהן פוטוגראפיות )פאקםימילי( יפות ומדויקות עד להפליא‪,‬‬
‫והרבח חכמים עמלו לפרש את דברי ביס ולהבין את מליצתו‬
‫הנפלאה‪ ,‬כי כמעט לשון חדשה וסגנון חדש יש בו‪ ,‬לא כלשון בתב‬
‫הקדש ממש‪ ,‬ולא כלשון הימי המשנה ממש‪ ,‬באופן שהספר ביס הוא‬
‫כבריח התיכון‪ ,‬המבריח את שתי התקופות הללו‪ .‬הדוקרים השתדי־יד‬
‫נם לתין את נוסח הפנים של בן סירא‪ ,‬כי במרוצת הזמן חרב נםהקו‬
‫ונתקלקלו האותיות במקומות אחדים מכתבי היד‪ ,‬אך על פי ריב‬
‫החזיקו חחוקרים בנוסח אחר‪ ,‬שמצאו כתוב על שולי הנליונות ‪hr‬‬
‫בה״י‪ ,‬מימין וגם משמאל‪ ,‬בי חשבו‪ ,‬שחנוסח הזה הוא כעין קרי‬
‫וכתיב שבכתבי הקדש‪ ,‬וכך פסחו על שתי הסעפיס‪ :‬פעם החזיקו‬
‫בנוסח הפנים ופעם בנוסח שנכתב מבחוץ; ולפעמים עשו גם נוסחאות^‬
‫חדשות בפנים הספר‪ ,‬על פי התרגום היוני או הסורי‪ ,‬או מדעת עצמם‬
‫בפי שעלה על רוחם‪.‬‬
‫י‬
‫ב‪.‬‬
‫החוקרים האלה שגו מאד בהשקפתם‪ ,‬כי באמת אין בספר ביס‬
‫קרי ונתיב בלל‪ ,‬כפו שיש בכתבי הקדש‪ ,‬כי במסורה של חתניך לא­­‬
‫נמצא שגי קריין על נתיב אחד‪ ,‬או פסוקים שלמים שונים מבפנים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫במו שנמצא בספר ביס‪ .‬והמלות בשולי הגליונות אינן ג״נ נוסחאות‬
‫|‬
‫י *זוניס של הביס על פי כתבי יד שונים‪ ,‬מה שקורץ וואריאנטין ‪(1‬‬
‫!‪1‬‬
‫ץ‬
‫! ( עיין ס ם ג ד ב ם ב ו א לס»*ו ח כ ם ת י ש ו ע בן ס י ד א )צד ט י ( ‪ ,‬ש א ח ז ב ש ט ה ן ו ״‬
‫מבוא‪.‬‬
‫‪JII‬‬
‫«לא הם תקינים‪ ,‬שעשו הסופרים מדעת עצמם עוד בזמנים קדמונים‪,‬‬
‫דור אחר ח ד ‪ ,‬על גליונות הספר בן םירא; העיבדא הזאת שבבן סירא‬
‫נעשו הקונים בזמנים קדמונים‪ ,‬אנו רואים בבר מתוך המאמר‪ ,‬שהובא‬
‫ממנו בתלמוד‪, :‬כתיב בספר בן םירא‪ :‬שלשה שנאתי וארבעה לא‬
‫אהבתי‪ ,‬שר הנרגל בבית המשתאות‪ ,‬ואמרי לה שר הנרגן‪ ,‬ואמרי לה‬
‫שר הנרגז״‪ .(1‬בלי ספק היה בגוף ב״ם‪ ,‬שנמצא אז בידם‪ ,‬הנוסח‬
‫בפנים‪, :‬שר הנרגל״‪ ,‬ובעלי תקוני סופרים כתבו בשולי הגליון מבחוץ‪:‬‬
‫‪,‬שר ה נ מ ך ‪, ,‬שר הנמר‪ .‬אבל אף מתוך מאפר תלמודי זה יש‬
‫לראות‪ ,‬בי הנופח שבפנים הספר הוא העיקר‪, :‬נרגל״ הוא מלשון‬
‫רגילות‪.‬‬
‫אם נשים עין על ‪,‬תקוני הסופרים״ נראה‪ ,‬שהסופרים המתקנים‬
‫הלנו בדרכים שונות‪ .‬יש מקומות שבהם באו אך לפרש את לשון‬
‫הספר‪ ,‬ולא לתקן או לשנות את הנוסח‪ ,‬למשל‪ :‬בפנים נאמר ״אוצרות'‬
‫ובחו״ן מפורש בלשון ארמית‪ ,‬שהיתר‪ ,‬ידועה אז להמון העם‪ :‬״םימות״;‬
‫בפנים נאמר ‪,‬פד‪.‬״ ובחוץ ‪,‬פום״; בפנים נאמר ‪,‬מום״ ובחרן מפורש‬
‫‪,‬דופי״; בפנים נאמר ‪,‬ידליק״ ובחוץ מפורש ‪,‬יסיק״‪ ,‬וכיוצא בזה ‪ . (2‬ויש‬
‫שבאו לתקן את לשון הספר מפני שנעלם מהם הפשט הפשוט‪ ,‬או שלא‬
‫ירעו לקרות כהוגן את המלות הבלתי מנוקדות‪ ,‬או מפני שנפל בכתב‬
‫יד שלהם שבוש‪ ,‬ולא ידעו איך לתקן אותו ‪ ,‬ובמקרים כאלה היו‬
‫נמהרים במעשיהם ועל הרוב לא הצליחו בתקוניהם‪ .‬כך תקנו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫את המלות ‪,‬לשאון מאור״— ‪,‬לשון מאור״; ‪,‬למען ברא אוצר״‪-‬־‬
‫‪,‬למענו״; וכן ‪,‬ובעבור תמוש כלה״ תקנו‪, :‬ובעבורו תמוש רעה״ וכיוצא‬
‫בזה‪ .‬הסופרים המתקנים לא ירדו לסוף דעתו של בן םירא‪ ,‬ונם לא‬
‫ידעו את הבטויים הקדמונים‪ ,‬ה״ארכאיבמים״‪ ,‬שרק בספרו נשארו לנו‬
‫לפליטה‪ ,‬והמליצות הקדמוניות‪ ,‬שאינן מצויות בכה״ק ‪ . (3‬למשל‪ ,‬מצאו‬
‫בעלי תק״ס בפנים של ב״ם את הכפוי ‪,‬מחיל אל חיל״ ולא ידעו‬
‫‪,‬‬
‫‪: (1‬דר‪> .‬צ״ז ע ״ ב ו ‪.‬‬
‫‪ (2‬ו ה ט ע ם ‪,‬‬
‫שלא‬
‫שלא‬
‫שפירשו‬
‫נטעח לחשוב‪,‬‬
‫נקרא‬
‫מלת‬
‫ש ל פ נ י נ ו אוצר‬
‫פ ה ן ‪,‬מוס״‬
‫ב״דופי״‬
‫‪ ,‬י ד ל י ק ״ פירוש ‪ ,‬י ס י ק ״ בדי ש ל א‬
‫את‬
‫‪,‬אוצר״‬
‫כדי‬
‫של‬
‫ב‪,‬סימזת״‬
‫מזון‪,‬‬
‫שלא‬
‫נחשוב‪,‬‬
‫ובן פירשו ‪ ,‬פ ה ״ ב ״ פ ו ם ״ ‪,‬‬
‫נחשוב‪,‬‬
‫שיש‬
‫הקשה מ ם נ ה ‪,‬‬
‫הוא — בדי‬
‫למלה‬
‫כדי‬
‫ש ה ב ו נ ה באן לשוס ג ו פ נ י ;‬
‫זו י מ ו ש ג‬
‫‪:‬ל ד ד ן ו ה ש י ג‬
‫ה ב ו ר ח ‪ ,‬וכיוצא ב ז ה ‪.‬‬
‫‪ (3‬כ א ל ו הן‬
‫‪1‬עברים‬
‫הסלות‪:‬‬
‫בפרטיות ל ה ל ן ‪.‬‬
‫בעבור‪,‬‬
‫למען‪,‬‬
‫שקר‪,‬‬
‫סור‪,‬‬
‫ד ב ר ‪ ,‬ו כ ד ו ס ה ‪ ,‬ועיין‬
‫ס בוא‪.‬‬
‫פירושו‪ ,‬ועל כן מחרו ותקנו‪, :‬חיל מחיל״; ובאמת יזה הוא 'לשון‬
‫־הכתוב‪ :‬״ילכו מחיל אל חיל״ )תחלים פ״ד ה׳(‪ .‬כן מצאו בפנים של‬
‫ב״ס את חבטוי ‪,‬איש תוכחות בשאיל״‪ ,‬שלא ירד את בונתו‪ ,‬ומהרו‬
‫ותקנו‪, :‬אץ תוכחות חיים בשאול״‪ ,‬ולא ראו שהנוסח של'תפנים' נבץ‬
‫הוא מאד ואין לתקן כאן כלום ‪.(1‬‬
‫על פי הדברים האלה יש להחליט‪ ,‬שאנו חייבים להחזיק בנוסח‬
‫הפנים של ביס‪ ,‬ולא טוב לאחוז פעם בנוסח של הפנים 'ופעם בנוסח‬
‫־של התק״ם‪ ,‬כמו שעשו הרב ישראל לוי והפרופ׳ פטרס ובדומה‪ ,‬או‬
‫לאחוז ‪ y‬פי רוב בנוסח של תק״ם‪ ,‬כמי שנתעה מאד לעשות הפרופ׳‬
‫סמנד‪ ;1.2‬עלינו לפרש את דברי ב״ם יגם לתרגם את מליצתו ללשון‬
‫אחרת‪ ,‬אך ורק על פי הנוסח של חפנים‪ ,‬ואין לשים לב לנוסח שיי‬
‫תקים‪ ,‬ועלינו לשמור מאד את לשינו הקדומה של בן םירא‪ ,‬ולא‬
‫לערבב אותה בבטוייס חדשים‪ ,‬כי בן םירא‪ ,‬מהבר הספר שלפנינו‪,‬‬
‫כתב על פי דרך הלשון ׳ שהיתה נהוגה בימיו‪ ,‬והיה מליין גדויל מאד‪.‬‬
‫כפי הנראה היה הוא הראשון‪ ,‬שקרא ״בשר ודם״ להאדם ואס כל‬
‫חיי להאדמה‪ ,‬אך בעלי תריס שהיו אחרי דורות אחדים‪ ,‬ובפרט‬
‫המאוחרים שבהם‪ ,‬תקנו ושנו את לשונו‪ ,‬מפני שלא הבינו את דבריו‪,‬‬
‫ולא השיגו את מליצתו הנשגבה והעתיקה‪ ,‬וגם לא ירעו לקרא היטב‬
‫‪.‬בלי נקודות וטעמים‪ ,‬למשל‪ :‬הנוסח הקדמון של ב׳׳ס הוא‪, :‬חיים‬
‫למותי ובעלי תק״ס תקנו‪ :‬״הוי מות׳״‪ ,‬ולא ירעו‪ ,‬שהנוסח הישן נבון‬
‫הוא מאד‪ ,‬כי דירי בן סירא קרובים למה שאמר קהלת‪, :‬חחייס‬
‫יודעים שימותו׳‪ ,‬ומנת ב״ס היא‪ :‬אמנם החיים מוכרחים למות‪ ,‬אבל‬
‫מה מר זכרך‪ ,‬מות‪ ,‬לאיש שלו ומצליח!— ועל דרך זו אמרו חדל‬
‫בפ״קי אבות‪, :‬הילודים למות והמתים להחיות״; את המליצה ‪,‬לשוב‬
‫עפ״ ואפר׳ )מ׳ ג׳‪ 1‬תקנו בעלי תקים‪, :‬לובש״ או ‪,‬לבש עפרי‪ ,‬ולא‬
‫‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫״‬
‫‪ (1‬א ת ה ד ב ר י ס ב פ ר צ ו ת עיין‬
‫תק״ש‪:‬‬
‫‪ ,‬י ו הון״‪,‬‬
‫יהין‪.‬‬
‫‪.‬איש‬
‫לא הון‪,‬‬
‫‪.‬הון‪,‬‬
‫כ מ ו ‪ ,‬ל א עסי*‬
‫ובזה‬
‫ב ט ל ו דברי סשנד בספרו ה נ ר )צד ‪ .‬ו ׳ ( ‪,‬‬
‫גורברט‬
‫במנד‬
‫זיגעו‬
‫‪.‬בל‬
‫פטרש ח ב ר ש נ י ש פ ר י ש‬
‫ספר‬
‫׳‬
‫וכן ב״ס‬
‫א ך ה ב ו נ ה •צל ‪ .‬ל א ה ו ן ״ ‪,‬‬
‫)הושע א׳ כ׳(‬
‫‪ (2‬ה ר ב י ש ר א ל לוי" חבר‬
‫לא‬
‫רבים‬
‫חשוב‬
‫ל ב א ר א ת דברי‬
‫ב״פ‪,‬‬
‫ירכשו‬
‫בלשון‬
‫ה י א ‪ :‬אש אין ל ך‬
‫)איוב ל ״ ג ט ׳ ( ו ב ד ו מ ה ‪,‬‬
‫צ ר פ ת י ת על ספר בן ס י ר א ן‬
‫א ח ד בלשון א ש כ נ ז י ת ו א ה ד בלשון ר ו מ י ת ‪,‬‬
‫ח ב ר ש ל ש ה שפרים ע י בן סירא בלשון‬
‫דורשי ספרותנו ה ע ת י ק ה ‪,‬‬
‫‪m‬׳‬
‫ב ׳ ( ‪ ,‬אל‬
‫תחרוש‬
‫וראוייש‬
‫הס‬
‫אשכנזית‪.‬‬
‫לשבח‬
‫על‬
‫וגס‬
‫כל החבשים הללו ע מ ל ו‬
‫ולתודה בעד עמלם הרב ס א ת‬
‫‪V‬‬
‫ידעו"שבים משתמש כאן במליצת ירמיה <מ״ב י׳(‪ ,‬שאמר ‪,‬אם שוב‬
‫תשבו באריך ‪ ,(1‬ומרת שוב פירושה כמו ישב‪ ,‬ועולה היטב לענמת‬
‫מה שאסר בתחלת הפסוק‪, :‬מיושב כסא לגבה״‪ ,‬גס תקנו; ‪,‬מאלפי‬
‫אוצרות חכמה״ — ‪,‬אוצרות חמדה״‪ ,‬אך לפי הפשט צריך להיות כמו‬
‫שכתוב בפנים‪ ,‬וכך תרגם גם הסורי‪, :‬דסימתא דעתה״‪ .‬מכל אלה‬
‫דואים אנו‪ ,‬שאין לשנות את נוסח הפנים על פי תק״ס ושהפנים‬
‫הוא העיקר‪.‬‬
‫;‬
‫ג‪.‬‬
‫אבל מה נתפלא לראות‪ ,‬שמתרגם ספר ב״ס ליונית‪ ,‬ובן המתרגם‬
‫לסודית‪ ,‬תרגמו שניהם בבמה מקומות על פי חנוסח של בעלי תק״ס‪,‬‬
‫•יימשל‪, :‬פאתי מואב״ תרגמו ‪,‬פאתי אויב״‪ ,‬כמו שכתוב בתק״ם ‪, 5‬שקד‬
‫העשיר״ במקום ‪,‬שקר העשיר״; ‪,‬על יד רופא״ במקום ‪,‬לפני רופאי‪j‬‬
‫״מי יוכל כחי״ במקום ‪,‬כחו״; ‪,‬לא יכסה חכמה״ במקום ‪,‬בחמה*‬
‫וכדומה‪ .‬ומכל זה נראה שהתקוגיס בשולי הגליונות נעשו עור לפני‬
‫התרגומים היוני והסורי‪ ,‬ושני ־המתרגמים חאלה נמשכו אחר הנוסחאות‬
‫•של תק״ס בעינים עצומות; והמקור העברי של בן סירא הנמצא כעת‬
‫בוראה ברור‪ ,‬ששני המתרגמים טעו בכונת המחבר בהרבה דברים‪,‬‬
‫ותרגמו את מליצתו שלא כהוגן‪ ,‬כי ידיעתם בלשון עברית היתה‬
‫מועטת מאד; וביותר הטא בזה המתרגם ליונית‪ ,‬הנקרא בשם ישוע‬
‫השני; הוא מתפאר בהקדמתו‪ ,‬שהמחבר היה זקני‪ ,‬או אבי זקנו‪ ,‬אך‬
‫כפי הנראה חי המחבר בימי שמעון הצדיק הראשון ‪ ,(2‬וישוע תרגם‬
‫‪ (1‬עיין בספר ה ש ר ש י ב לרד״ק ערך‬
‫<ש״ב‬
‫זשביה‬
‫י ש ב ‪ ,‬וכ; א מ ר ש ד ״ ל בפירושו ל י ר מ י ה ו‬
‫י ״ ד ( ‪ :‬ש ר ש ש ו ב נשצא ל פ ע מ י ם ל ה ו ר א ת‬
‫בצדקה עב״ל‪.‬‬
‫השתמש‬
‫וב״ש‬
‫פה‬
‫ש ר ש ‪ ,‬י ש ב ״ במו ו ש ב ת י ב ב י ת ד ׳ ‪,‬‬
‫ב ל ש ו ן נ ו פ ל ע ל לשון — ‪ ,‬ש ו ב ׳‬
‫בדרבו‬
‫לשון חזרה ו ש ו ב ל ש ו ן י ש ב ‪.‬‬‫‪ (.2‬עיין‬
‫במאסרו‬
‫•)צד קמ״ז‪ >.‬ודברי ה י מ י ס‬
‫של‬
‫הורוויין‬
‫בשה״ע‬
‫לבני‬
‫ישראל•‬
‫מאיו‬
‫‪:‬בסוף הספרי סי׳ ב ׳ ( ‪ ,‬ועיין‬
‫ראשין‬
‫ברך ש ל י ש י‬
‫פ ו י ק ט ׳ )צד‬
‫•חי" ב י מ י ש * ע ו ן ר‪.‬שנ>י‪,‬‬
‫‪:‬בל‬
‫יסוד‪.‬‬
‫ביפר‬
‫וישוע‬
‫של‬
‫פין‪,-‬‬
‫פראנקל‪.‬גראצין‪,‬‬
‫ח ל ק ש נ י )צד‬
‫ד׳‪,‬‬
‫שנה‬
‫י״ד‬
‫ובהערות‬
‫דורות ה ר א ש ו נ י ס • מ א ת י צ ח ק אייזיק ה ל ו י ‪ ,‬ח ל ק‬
‫קע״‪.0‬‬
‫נכדו‬
‫דברי‬
‫במנד וחבריו‪,‬‬
‫ש מ ח ב ר סגור‪-.‬ב״ש‬
‫ה מ ת ר נ מ ‪ .‬ל י ו נ י ת חי מ י ד * ח ד י ו ‪ /‬י א י ן ־להפ‬
‫‪,‬‬
‫את םפרו הרבה שנים‪ ,‬או אף כמה דורות אחריו‪ :‬ואפשר גם ין‬
‫שהתפאר בשוא במה שאמר‪ ,‬כי מהבר ספר ב״ס היה זקנו‪ ,‬כי רצה‬
‫בזה להרים את ערך תרגומו בעיני היהודים במצרים‪ ,‬ובאמת לא ידע‬
‫את שמו לנכון‪ ,‬כי קרא אותו במעות בשם ישוע‪ .(1‬על כל פנים‪,‬‬
‫אנו רואים במעט על כל צעד וצעד‪ ,‬שהמתרגם היוני ישוע לא ידע‬
‫את הלשון העברית על בוריה‪ ,‬וטעה בהוראות המלות והשרשיס מאד‪,‬‬
‫למשל‪. :‬בנוסח העברי נאמר על ה׳ ‪,‬ואין נפלא וחזק ממנו״‪ ,‬והמתרגם‬
‫ליונית תרגם מלת ‪,‬נפלא״ מלשון השתוממות‪ ,‬והשחית את בונת‬
‫המחבר‪ .‬ב״ס אמר על הרוחות ‪,‬הרים יעתיקו״‪ ,‬וזהו על פי לשון‬
‫הכתוב‪ :‬המעתיק הרים ולא ידעו )איוב ט׳ ה׳( והמתרגם היוני קרא‬
‫בטעות במקום ‪,‬הרים״ — ‪,‬הרים״ ועלה בתרגומו‪, :‬חרי נתל״!‪...‬‬
‫)הסירי תרגם באן כהוגן‪ :‬טורא עקרן(‪ .‬בן סירא אמר‪ ,‬בי שמואל‬
‫הנביא הכניע ‪,‬נציבי צר״‪ ,‬וכונתו שהכניע את הפלשתים‪ ,‬שהיו מאז‬
‫צרי ישראל‪ ,‬כידוע‪ ,‬והייני קרא באן בטעות‪, :‬נציבי צ ר ‪ /‬ועל ‪£‬י‬
‫תרגומו יצא‪ ,‬כי שמואל הכניע את נציבי עם הצורים!‪) ,‬כאן נתעה‬
‫גם המתרגם הסורי בשוא כמוהו(‪ ,‬ובן נתחלפו להפתרגם היוני בטעות‬
‫‪,‬א־יוב״ ‪,‬באויב״‪ ,‬מרום— במים‪ ,‬אלה — באלוה‪ ,‬ועוד לו טעיות כאלו‬
‫עד אין מספר‪.‬‬
‫אך מלבד הטעיות המרובות בפירוש המלות‪ ,‬טעה המתרגם‬
‫היוני בטעמם של כמה פסוקים ומאמרים שלמים‪ ,‬ולפעמים הפך‬
‫בתרגומו את מגת המחבר מן הקצה אל הקצה‪ ,‬למשל‪ :‬הוא לא ידע‬
‫את‪.‬מנת הפסוקים בפרשה מ׳‪, :‬מחיל אל חיל״ ובו׳‪, ,‬עם עם שאתו״‬
‫וכר‪ ,‬ועל בן הפך את הפסוק הראשון משבח לגנאי‪ ,‬והלך תיעד‪ ,‬בבל‬
‫הענין‪) ,‬כן עשה גם המתרגם הסורי מבלי דעת(‪ ,‬וכן נעלם מן‬
‫המתרגם היוני הפשט של הפסוקים בפרשה מ״ג‪, :‬שמש מביע״ ובי‪./‬‬
‫עד ‪,‬ינצח **בידיו״‪.‬‬
‫‪ (1‬במקור ה ע ב ר י ש ל‬
‫שמעון‬
‫בן י ש ו ע בן א ל ע ז ר‬
‫הגלוי‪,‬‬
‫ובן נ א מ ר ב ת ׳ ׳ ס ‪:‬‬
‫בר‬
‫מן‬
‫)‪492‬‬
‫עד‬
‫ישוע״‪.‬‬
‫הםתרגם‬
‫ב״ס‬
‫בן‬
‫‪Sirachs.‬‬
‫סירא‪,‬‬
‫וכן ק ר א א ו ת ו רבינו ס ע ד י ה גאון ב ס פ ר ו‬
‫ב ת ב א ‪ ,‬ד י ש ו ע בר ש מ ע ו ן ״ ‪ ,‬צ״ל ל ה פ ך ‪ , :‬כ ת ב א ד ש ם ע ו ן‬
‫ודברי ס מ נ ד ש א ס ר‬
‫ליונית‬
‫בסוף‪,‬‬
‫נקרא ה מ ה ג ר שני פעמים בשמו‬
‫כך‪:‬‬
‫שקרא‬
‫כי ש מ ו ש ל ה מ ח ב ר ה י ה ‪ ,‬י ש ו ע י ‪,‬‬
‫בהקדמתו‬
‫את‬
‫זקנו‬
‫בשם‬
‫‪ Weisheit Jesus‬אינם נכונים ב ל ל ‪ ,‬כי‬
‫ישוע‬
‫)עיין‬
‫והביא ראיה‪.‬‬
‫בספרו ‪Die‬‬
‫אין ל ב ט ל ע ל פ י דברי‪-‬‬
‫א ה ד ש ל ש ה ע ד י ם נ א מ נ י ם ‪ ,‬ש ה ם מ ס י ח י ם לפי ת ו מ ם ‪ ,‬ש ש מ ו ה י ה " ‪ .‬מ ע ו ן ‪.‬‬
‫מבוא‪.‬‬
‫‪VII‬‬
‫ובאילו כדי להרבות את מספר מעיותיו של המתרגם היוני׳ ב*‬
‫לידו כתב יד בלתי מוגה מבן סירא‪ ,‬שהיו בו גם התקונים או‬
‫השמשים של תק״ס‪ ,‬ולא כתב היד של המחבר עצמו‪ ,‬שקרא לד‬
‫המתרגם ‪,‬זקני״‪ ,‬ומאחר שנחשב הספר ב׳ס בין הספרים החיצונים‪,‬‬
‫עשו רוב הסופרים המעתיקים אותו את מלאכתם שלא באמונה‪ ,‬ועל‬
‫כן נפלו בו טעיות הרבה‪ ,‬ולפעמים נהפכו האותיות ונשמטו כמה•‬
‫מלות‪ ,‬ואף פסוקים שלמים מן הפנים של הספר‪ ,‬כמו שאנו רואיב‬
‫בכתבי היד שנמצאו עתה‪ ,‬ועל פי כתב יד משובש בזה הבין ישזע־‬
‫את תרגומו ליונית; והוא לא רק לא ידע לתקן את השגיאות הברובווד‬
‫מדעתו‪ ,‬אך גם לא יבול לקרותו כהוגי‪ ,‬ואפשר שמצא בו אף שמו‬
‫של המחבר משובש‪ ,‬ועל כץ קרא לו ‪,‬ישועי במקום ‪,‬שמעון״ )ימי‬
‫להיות שבכ״י זה נשמט בטעות או נמחק השם ״שמעון״ ונשאר רק־‬
‫‪,‬ישוע בן אלעזר״(‪ .‬כן קרא המתרגם היוני במקום ‪,‬כלי להם״‪,—-‬כייי‬
‫לחם״; במקום ‪,‬תגמרי קרא ‪,‬תימר'‪ ,‬מלשון תמרות עשן; במקוט‬
‫‪,‬ציצים' קרא ‪,‬קוצים״; במקום ‪,‬מוסר בשת״ קרא ‪,‬מוסר בשלום׳;‬
‫ובמקום ‪,‬חבלי קרא ‪ ,‬א ב ל ‪ /‬ועוד שגיאות באלו שעלו כתרגומו מסבת‪.‬‬
‫בהיי המשובש‪,‬‬
‫ואף המתרגם הסורי שגה בהרבה מקומות‪ ,‬למשל‪ :‬במקום ‪,‬אם*‬
‫קרא ‪,‬אם'; במקום ‪,‬שמלתי קרא ‪,‬שכלות״; במקום ‪,‬ועירי קרא‬
‫‪,‬ויקר‪ /‬במקום ‪,‬בשירי קרא ‪,‬פשר״; במקום ‪,‬קולות״ קרא ‪,‬קלות*‬
‫וכדומה‪ ,‬הצד השוה שבתרגום הסורי וחיוני‪ —,‬ששניהם הפסידו במדד‬
‫פעמים את בונת המחבר מבלי דעת; ומטעמים אלה אין לחדרן משפט•‬
‫על הספר בן םירא‪ ,‬על ערך מוסרו‪ ,‬משליו ומליצתו ושאר עניניו‪,,‬‬
‫על פי התרגומים האלו‪ ,‬כי נשתנו בהם מאמריו ונשתבשו מליצותיו‪,‬‬
‫ע ד שפג טעמם ופנה זיום‪ ,‬וביתרון האור מן החשך בן יתרו; הגוס״־ז•‬
‫העברי על תרגומיו היוני והסורי‪.‬‬
‫ד ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בדי להראות כי הנוסח העבר‪ /‬שנמצא עתה‪ ,‬הוא המקור של•‬
‫הספר ב״ס ‪ , (1‬אביא בזה איזה ‪ .‬מאמרים על פי הנוסח העברי‪,‬‬
‫‪ (1‬רוב ההוקריש ה ס כ י מ ו כ ב ר ‪,‬‬
‫זרק‬
‫אתרים מהם‬
‫׳‬
‫קשי ע ר ף ‪ ,‬מטילים‬
‫שהנושה ה ע ב ר י‬
‫‪ par‬ב ז ה ‪.‬‬
‫הנשיא כעת הוא‬
‫המקור‪,‬‬
‫מבוא‪,‬‬
‫‪VIII‬‬
‫־שלכאורה קשה מאד לדעת נונתס‪ .,‬ואראה תחלה איך פתרו אותם‬
‫ישני התרגומים היוני והסורי‪ ,‬ואביא גם מה •&אמרו עליהם המפרשים‬
‫'‪$‬דבים • ואהר כך אפרש אותם על פי שיטתי החדשה‪ ,‬שצריך לעז ב‬
‫את הנוסחאות של תק״ס‪ ,‬ונם אין לשים לב לדברי שני התרגומים‪/‬‬
‫•אך צריך לפרש את מאמרי בן םירא כמו שהם‪ ,‬על פי הנוסח‬
‫־של הפנים‪:‬‬
‫׳‬
‫דיווח נ פ ש ח ס י ד ה א ל ת פ ו ח‬
‫‪VV‬‬
‫‪V‬‬
‫‪••-j‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ו א ל ת ת ע ל ס מ מ ך כ ד ך נ פ ש <ד׳ ני>‪,‬‬
‫־הסורי תרגם כאן‪, :‬נפשא דחסיר לח לא תכאיב רוחה״‪ ,‬והיוני תרגם‪:‬‬
‫‪,‬נפש רעבה אל תכאיב״‪ ,‬לדעת שכטר נפלח פח טעות וצ״ל‪, :‬רוח‬
‫נפש חסידה״‪ ,‬ולדעת באכר נשמטה מלת ‪,‬רוח״ מסוף חפסוק הקודם‪,‬‬
‫בי במקום שנאמר שם ‪,‬ומר נפש״‪ ,‬צ״ל‪, :‬ומר רוח״; ואחר באבר‬
‫•במשך ישראל לוי‪ .‬םמנד קורא גס כן ‪,‬רוחי‪ ,‬במקום ‪,‬דווח״‪ ,‬וכבאכר‬
‫הוא מושך מלה‪ ,‬זו אל הפסוק הקודם‪ ,‬ואת הפסוק הזה הוא מנסח‪:‬‬
‫‪,‬נפש חסידה אל תפיח״‪ .‬אך אם נניה שצריך לקרוא ‪,‬רוח״ במקום‬
‫‪,‬דווח״‪ ,‬הרי יקשה‪ ,‬מפני מה נכתבה מלת ‪,‬רוח״ בשתי ווי״ן‪ ,‬והוי״ו‬
‫־השניה מנוקדת סגול?‪ ,‬ואולם ‪,‬באמת רק טעות קטנה‪ ,‬שהיא'מצויה‬
‫מאך‪< ,‬ח״א במקום חי״ת(‪ ,(1‬נפלה נכ״י‪ ,‬כנראה עוד בזמן קדמון‪,‬‬
‫־ובמקום ‪,‬דווח״ צ״ל‪ :‬דווה‪ ,‬מלת ‪,‬דווה״ היא מלשון הכתוב )איכה‬
‫א׳ י״ג( ‪,‬כל היום הה״‪ ,‬וכן אמרו חז״ל •יבמות מיז ע״א(‪, :‬ישראל‬
‫‪-‬בזמן הזה דווים‪ ,‬דחופים‪ ,‬כהופים ומטורפים״‪ .(2‬ומנת ב״ם היא כך‪:‬‬
‫‪ (1‬ש ב ו ש י ם כ א ל ה נ מ צ א י ם בב״ס ב נ ו ס ח ה ע ב ר י במספר ר ב ‪,‬‬
‫״ א ב ח ״ וי״ד‬
‫•במקום‬
‫משום‬
‫אסור‬
‫‪-‬מאת‬
‫‪ (2‬י ב מ ו ת ' ) מ ״ ז ע ״ א ו ‪.‬‬
‫והצעב‬
‫הפלות‬
‫ש נ כ ת ב ה כ א ן מ ל ת ד ו ה ב ש ת י ויוי״ן‬
‫ש ל א ה ר א ו חז׳׳ל פ נ י ס‬
‫להספד‬
‫ב״ס‪,‬‬
‫יכתוב אותיות‬
‫מלאים‪,‬‬
‫ו ט ה ר לבנו ל ע ב ד ך‬
‫בעל‬
‫ספ״‬
‫חסידים‬
‫וסי׳‬
‫ולבן נ כ ת ב ה ס פ ר ב ״ פ‬
‫תשי״א(‪:‬‬
‫כי כ ו ת ב י ם מ ל א י ם ל מ י ש א י נ ו‬
‫באמת‪,‬‬
‫הוא‪,‬‬
‫ו א מ ר ו ‪ :‬א ף בספר בן ס י ר א‬
‫ע ס ק ו בו לרוב א נ ש י ם מ ד ל ת ע ב ו נ ע ר י ם ‪,‬‬
‫הסופרים ע ״ ד ש ה ג י ד לנו‬
‫•לכתוב‪:‬‬
‫־דייו‪,‬‬
‫א ׳ ( ‪ ,‬ובן ‪ .‬ו ת י ן ״ במקום ״ ו ח ו ף וי״ד מ י ז ( ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫שוחקות‬
‫למיקרי‪,‬‬
‫למשל‪, :‬אבר‪".‬‬
‫‪,‬הכותב כ ת ר‬
‫בקי‪,‬‬
‫בנון ש ר ו צ ה‬
‫יכתוב וטהר לבינו מלא י ו ״ ד ‪,‬‬
‫ל ע ו ב ד ך מלא•‬
‫ש ב ת ק ו ד ש ך ‪ ,‬א ו ה ב י ש מ ך ו כ י ו צ א בזה — מ ט ע ם ז ה ‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬נכתבה מלת‬
‫דזה‬
‫ב ש ת י ו ו י ״ ן ‪ ,‬ה א ה ת ת ו ר ה ע ל ה ח ו ל ם ‪ ,‬ו ה ש נ י ה ש ר ש י ת ו מ נ ו ק ד ת שניל ב ש ב י ל‬
‫‪,‬מי‬
‫שאינו בקי״‪.‬‬
‫סבוא‪.‬‬
‫‪;IX‬‬
‫‪,‬הרוה‪ ,‬שנפשו חסידה‪ ,‬כלומר מי שהוא מעונה וחסר לי כל טוב‪.‬‬
‫בעולם‪ ,‬אל תפוח אותו להגדיל את צערו ביותר‪ ,‬ואל תתעלם מדכא•־‬
‫דוח אלה״‪ .‬ת״ס ות״י לא הבינו את הוראתה של מלת ‪,‬רווחי; מה•‬
‫עשו ן— השמיטות ולא תרגמו אותה כלל‪ .‬ות״י הוסיף עוד לקלקל•‬
‫ותמס ‪,.‬נפש חסידה״ במובן נפש רעבה‪ ,‬בעוד שהבונה'באמת י היא —‬
‫אדם בלתי מאושר‪ ,‬שנפשו חסירח כל טוב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ י יעל ג נ ב נ ב ר א ה ב ^ ז ת ' ח ר פ ה‬
‫ר ע ה ו — ‪ 5‬ע ל ‪ #‬ת י ם <ה׳ י׳*>‪,‬‬
‫—‬
‫• • • •‬
‫;‬
‫‪• T‬‬
‫ת״י ות״ס קראו בטעות‪, :‬חרפה מגה״‪ ,‬ואחריתם נמשכו י״ל‪ ,‬פטרם־‬
‫זםםנד‪ ..,‬אבל באמת נוסח הפגים הוא‪ .‬העיקר וכונתו חיא כך‪:‬‬
‫דעהו וחברו של הגנב הוא איש בעל שתים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהוא אחד בפה‬
‫ואחד בלב‪ .‬מעין מליצה זו הוא הכתוב‪ :‬אהב מחר לב חן שפתיו‪ ,‬רעהי‪-‬‬
‫מלך )משלי כ״ב י״א(‪ ,‬אלא ששם נאמרו הדברים לטובה וכאן—לרעה‪..‬‬
‫א ל תחשובך במתי עם‬
‫ז כ ו ר ‪ ,‬ע כ ר ו ן ד א י י ת ע ב ר <ז• פ׳י(‪,‬‬
‫י‬
‫תיס•‪, :‬לא תרחם גפשך מן אנשא דעמך‪ ,‬אתדכר דרוגזאלא עבר״;־‪.‬‬
‫תיי‪* :‬אל תחשוב אותך בין חמון הרעים‪ ,‬זכור‪ ,‬כי חחרון לא‪.‬‬
‫יתמהמה״‪ .‬על פי התרגומים חללו תרגמו י״ל‪.‬״ פמרס יסמנד את המאמר•‬
‫••הזה‪ .‬הס קוראים ‪,‬במתי ^ם ‪ ,‬וןהו לדעתם כמו ‪,‬מתי שוא‪ /‬ובמקום‬
‫‪,‬ענרון' הם קוראים‪,:‬עבהך‪ ,‬מלשון עברה וזעם‪ .‬אבל דבריהם אינם‬
‫י נבונים‪ ,‬כי ‪,‬במתי עם' הוא במו ‪,‬על במותי יעמידני״ יוזהליס י״ח־ל״ד!‬
‫*‪ p‬אמר ביס להלן )ט׳ בי‪, :1‬אל תקנא לאשה נפשך להדריכה על‬
‫•'במותיך״; עכרון כתוב בנ״י‪ ,‬ולא עברון‪ ,‬ושרש מלה ווידוא ״עבר׳׳‪,‬‬
‫שעגינו אסון‪ ,‬הפסד והשחתה‪ ,‬במו ‪,‬עכרתם אותי' ובראשי ל״ד יבונת‬
‫ביס היא‪ :‬אל תחשוב אותך בראש העם‪ ,‬זכור‪ ,‬כי העברון‪ ,‬כלומד‪,‬‬
‫האסון שהוא המות‪ ,‬לא יעבור ממך‪ ,‬והוא מוסיף מיד בפסוק הבא‪:‬‬
‫‪,‬באד מאד השפיל גאוה‪ ,‬ני תקות אנוש רמה״; ‪,‬ובמתי עם״ מקביי‬
‫היטב לעומת ‪,‬השפיל גא והי‪ .‬הצווישל בן סירא‪ ,‬שלא יהשונ אדם‬
‫את עצמו במרומי העם‪ ,‬מזכיר מה שצור‪ .‬ר׳ עקיבא את ר׳ יהושע‬
‫‪., :va‬אל תשב בגובה של‪.‬עיר‪.‬ותשנה״ )פסחים קי״ב( ואת הדברים‬
‫•‪!,‬מאד‪.‬מאד השפיל גאות״ ונו׳ יאמר גם ר׳ לויםס איש יבנה‪.:‬מאד•‬
‫באד הה שפל רוח‪ ,‬שתקות אגוש רמה ;אבות ד׳ ד׳(‪.‬‬
‫״‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫סברא‪.‬‬
‫ר א ש יניע ו ה נ י ף י ד ו ‪.‬‬
‫•ן‪.‬‬
‫ן • • •‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫ו ל ד ו ב ה ל ח ‪ #‬י ‪ #‬נ א פ נ י ם <‪-‬׳ב כ ׳ י ( ‪,‬‬
‫!־‪'.‬ס‪ :‬ופגי מלחש‪ ,‬כלומר‪ ,‬מדבר הרנה‪ ,‬וכן תרגם גם היוני; לדעת‬
‫שכטר‪ ,‬שאחריו נמשכו י׳׳ל וסמנד‪ ,‬יש לתקן על פי התרגומים גם‬
‫‪.‬בנוסח העברי‪, :‬ולרוב הלחש‪ /‬או כמו שתקן םמנר‪, :‬ולרוב מלחש‪/‬‬
‫«בל חנוםח העברי של י ביס הוא העיקר‪ ,‬ות״ס ותיי לא ידעו לתרגם‬
‫המלות כחוגן‪ ,‬כי חשבו בטעות‪ ,‬שמלת ‪,‬רובח* חיא כאן מלשון‬
‫•מרבה‪ ,‬בעוד שבאמת היא מלשון ‪,‬ויהי רובד‪ ,‬קשת״ )בראש׳ כיא כ**«‬
‫וענינה ירית חצים; ומלת ‪,‬לחש״ היא כמו יישעיה כ״ו ט׳( ‪,‬צקון‬
‫ל ח ש ‪ /‬בלומר‪ ,‬מדברים נחשאי‪ ,‬ובינת ב״ס היא‪ :‬כדי שיוכל השונא‬
‫לירות לרעהו בחשאי‪ ,‬משנה את פניו ומראה עצמו כאוחב‪.‬‬‫‪-‬‬
‫על רשע נבראה רעה‬
‫‪T‬‬
‫• ; ; ־ ד‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ .‬ו ב ע ב ו ר ת מ ו ש כ ל ה <ם׳ יי>‪,‬‬
‫~‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬׳׳‬
‫יי‬
‫•תק״ס‪, :‬ובעבורו תמוש ר ע ה ‪ /‬ת״י‪, :‬על ירו באה כלה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫־המבול; וי״ל‪ ,‬פטרס וסמנד מנסחים פסוק זח כנוסח תק״ס‪, :‬ובעבורו״‪,‬‬
‫כלומר בגללו או בשבילו‪ ,‬אבל מלת ‪,‬בעבורי הוליכה את כולם בתהו‬
‫־לא דרך בכמה וכמה פסוקים‪ ,‬ורק אם נצא בעקבותיו של הנוסח‬
‫העברי ונבין מלה זו נראה אור בכמה מקומות מספר בים‪.‬‬
‫מלת ‪,‬נעבור׳ אינה כאן מלת חיחס‪ ,‬שהוראתה ‪,‬בשבילי או‬
‫‪,‬בגללי‪ ,‬אלא היא כמו )תהלים ל״ז‪ ,‬ליד‪ —,‬ליו( ‪,‬ראיתי רשע עריץ‬
‫וגו׳ ויעבור והנה אינגי'‪ ,‬אי כמי )איוב ל״ג כיח( ‪,‬מעבור בשתת׳‪,‬‬
‫•שהיא כנוי למיתה‪ .‬ובים אמר בפרשה זו מקודם בדרך כלל‪, :‬מעשי‬
‫אל כלם טיביס״‪ ,‬ורק לרשעים שיש בעולם נהפכו לרעה‪ :‬דבר וחרב‪,‬‬
‫•שוד‪ .‬ומות וכדומה‪ ,‬נבראו לאנשי רשע‪, ,‬ובעבורי כליםר כשעבר‬
‫הרשע וחלף מן העולם תמוש כל הרעה מן העולם‪ ,‬והוא עיר‬
‫הבתוב‪ :‬ובאבד רשעים רנד‪) ,‬משלי ייא י׳‪.1‬‬
‫ה ‪.‬‬
‫אחר הדברים האלה‪ ,‬מה נננד בעינינו השריד מן הספר ניס‬
‫;בנוסח העברי‪ ,‬כי‪.‬על ידו נודעי לני דברים נפלאים‪ ,‬והמין נסתרית‬
‫מביא‪.‬‬
‫‪XI‬‬
‫מימי קדם‪ .‬בי נראח רוח השפה ומצב האומה אחר מות שמעון‬
‫הצדיק‪ .‬בטרם יצאו המכביים לחרף את נפשם בעד עמס ורתם‪ ,‬קול‬
‫מליצת שפת קדש של התקופה ההיא עולה באזנינו מתוך הספר הזה‪,‬‬
‫והננו גומעים מלים יבטוים חרשים‪ ,‬גם מלות רבות ישנות‪ ,‬הידועות‬
‫לנו אמנם מכתבי הקדש‪ ,‬אך זה כבר חדלנו להשתמש בהן וכמעט‬
‫נשכה נא מלב‪ ,‬כמי מלת ״נא״ בהוראת ‪,‬עתה״‪, ,(1‬זו־״ בהוראת‬
‫‪,‬איש און״‪, ,‬איש אונים״• במקום ‪,‬איש מכאובות״‪ ,‬מלשון בן אוני‪,‬‬
‫•לחם אונים‪, ;>2‬דין״ בהוראת ‪,‬צער וקצף״‪ ,‬כמו דון בארמית; ‪,‬עכרון׳‪,‬‬
‫בהוראת ‪,‬פיר״‪, ,‬הפסד״ ו‪,‬ד‪.‬שחתח״; ‪,‬שולח״ במקום סעיף ע״ר‬‫•הכתוב‪, :‬שלחותיה נטשו״‪ .(3‬גם השתמש ב״ס במלות רבות ארמיות‪,‬‬
‫•שהיו שגורות אז בפי העם‪ ,‬ושאחרי •כן תשתמשו בחן בעלי המשנה‬
‫לרוב‪ ,‬כמו‪ :‬עסק‪ ,‬חספיק‪ ,‬נוטל‪ ,‬פקע‪ ,‬מין‪ ,‬חוכר‪ ,‬וכדומה‪. .‬‬
‫חספר ב״ס בנוסה העברי הוא גם כן עדות נאמנח‪ ,‬שספר קחלת‬
‫נתחבר הרבה שנים לפניו‪ ,‬ושננונים דברי הברייתא‪.‬הישנה‪ ,‬שאמרח‪:‬‬
‫‪,‬חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה משלי ושיר השירים וקהלת״ ‪ . (4‬כידוע‪,‬‬
‫החליטו אחדים מן החוקרים החדשים‪ ,‬שספר קהלת נתחבר בימי‬
‫הורתם או ינאי המלך‪ ,‬אך ‪ .‬כעת נראה ברור מתוך סגנון הלשון של‬
‫שני הספרים‪ ,‬כי קחלת נכתב בזמן קדום לב״ס‪ ,‬ורחוקים הס זה מזה‬
‫במליצתם וחלך רוחם כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬כי בספר ב״ם יש הרבה‬
‫מלות חדשות מלשון עברית וארמית‪ ,‬הקרובות ביותר אל לשון המשנה;‬
‫גם נראה ממליצתו וסגנון לשונו ומהלך רעיוניו‪ ,‬כי רוח השפה של‬‫הזמן שאחר חתימת כתבי הקדש מדברת בו; עוד נראה שהשתמש‬
‫ב״ס בספרו בהרבה מקומות במליצת קהלת וברעיוניו הרמים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫מליצתו בראש פרשה מ׳ נובעת מספר קהלת‪ ,‬וכן מה שאמר‪, :‬וכל‬
‫דבר שיפה לעשות לפני אלהים עשה״ היא מליצת קהלת רק בשנוי‬
‫לשון קצת; לבן‪.‬מה •שאמר‪ :‬ה׳ מבקש נרדפים‪ ,‬היא מליצת קהלת‪;(5‬‬
‫וכן המלות והמליצות‪, :‬חיים למות״‪, ,‬תביע באשה״‪, ,‬ימי מספר״‪,‬‬
‫‪,‬טוב אל טוב״— לקח ב״ס מספר קהלת‪.‬‬
‫‪ (1‬ו כ ה א מ ר ה ר א ב ״ ע בפירושו ע ל ה ת ו ר ה ) ש מ ו ת ד ׳ י״ג(‪ , :‬כ כ ר פ ר ש ת י כי‬
‫גל‬
‫‪ ,‬נ א ״ במקרא כמו‬
‫ע ת ה ‪ ,‬ו כ כ ה ד ב ר נ א באזני‬
‫‪ (2‬ב ר א ש י ת )כ״א כ״ג( ועיין‬
‫רש״י‬
‫העם״‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ (3‬י ש ע י ה )ט״ז ח ׳ ( ‪.‬‬
‫‪ (4‬ב״ב <דף י ״ ד ( ‪,‬‬
‫‪ (5‬ק ה ל ת )ט׳‬
‫י י ״ ‪ . , , 0‬ב ״ ם )י״ד ט״ז‪ .,1‬ק ה ל ת‬
‫)ג׳ ט ״ ‪ , 0‬ב״מ )ה׳ ד ׳ ( ‪.‬‬
‫םניא‪.‬‬
‫‪xir‬‬
‫ינם יזרח לני עתה אור עלי הרנה גאמורים• מספר תהלים‪ ,‬אשי‬
‫דנים ימן החוקרים •החדשים החליטי ••עליהם‪ .‬כי נכתבו נימי המכניים‪,‬‬
‫*נעת נוכל לימד נדור‪ •,‬כי המזמורים האלה גנתנו נזםן קדמון‪ ,‬יען‬
‫כי״בן סירא‪• ,‬שהיה־ •הרנה שנים י לפני זמן הםכביים‪ ,‬הזכיר אותם‬
‫זהשתמש במליצתם; גם י הביא שני• פסוקים מהם בלשונם‪ ,‬אחד‪:‬‬
‫׳‪,‬להנחילם מים עדיים ומנהר עד •אפסי אריך ‪ ,>1‬והשני•‪ .‬״ויר‪ 6‬קרן‬
‫*לעמו ערי‪ ,(2‬עוד •נלמד־לדעת‪ ,‬ני נ״ס יחס ‪.‬את החלק השני‬
‫׳מישעיה‪ ,‬׳המתחיל‪ :‬נחמו נחמי עמי וגל׳־•‪-‬לישעיה הנביא בעצמו‪ ,‬כי‬
‫אמר עליו‪^ :‬חזה יאחרית יינחם• אכלי ציין״ ‪; ;>3‬ם •הזכיר ספר איוב‬
‫ולקח הרבה ממליצתו‪• ,‬והביא גיכ חצי‪ .‬פסיק סמנו • בלשונו‪, :‬וזה חדתי‬
‫יזאםפרה״‪ ,(4‬ועל ידי בל אלה ־ נהרסי ונתבטלו השערות רבות של‬
‫החוקרים החדשים‪.‬‬
‫ הנוסח העברי •־־מב״ס •מפי״ן אור ׳‪.‬על ענק נפלא מאד‪ :‬באיזה‬‫•מקימות בתרגום היוני של ביס יש• בהרבה י״י באמצע הפרשיות‬
‫־ מלות אחדות בלשק יונית‪ ,‬ועד עתה לא ידע איש מה טיבן‪ ,‬ואם‬
‫שייכות הן להפרשיות של •מעלה‪ ,‬או‪-‬להפרשיזת של־ מטה‪ ,‬ובכי­‬
‫י אחרים נשמטי המלות י האלה״ לגמרי‪ ,‬כפי הנראה מפני שלא ידעו‬
‫הסופרים פתרונן‪ ,‬וחשבו• אותך‪• .‬למותר ‪ 5‬אבל• בספר ב״ס במקורו‬
‫העברי נמצאו־ סלות אחדות־‪--‬באסצע העמוד והן עימדות •‪,‬שם למע^ד‪.‬‬
‫־• בראש הענין‪ .‬־במקום אחד כתוב‪ :‬־‪,‬מיסד לחם ויין יחדו״‪ ,‬ובמקום‬
‫־ השני‪, :‬מוסר בושת‪/‬זבמקים‪-‬השלישי‪, :‬שנח אבית עולם״ ‪ ,>6‬ומכאן‬
‫‪ 0'3 41‬ים״ד ב ״ א ( ‪ ,‬ת ה ל י ם ) ? ״ ב ה ׳ ( ‪ ,‬י ב ם קיש ‪:,‬ירד״ ה נ א מ ר ‪ car‬כ ת ב נ " ב‬
‫להנחילם;‬
‫על המזמור ה ז ה •כתהלים נאמר‬
‫ת פ ל ו ת ד ו ד בן י ש י ״ ‪.‬‬
‫המדעי‬
‫שלו‪,‬‬
‫א ו ל פ ה מ ב א ר ה ח ד ש ל ת ה ל י ם מר צ ג י ‪ .‬פרין ח י ו ה ‪ ,‬בפירוש•‬
‫ל א ש ת •לבו לכל א ל ה ‪,‬‬
‫כי נ א מ ר ל ת ה ל ת‬
‫אחד‬
‫בראשו‪:‬‬
‫‪ ,‬ל ש ל מ ה * ‪ . ,‬ובסופו‪:‬‬
‫‪,‬כ־ו‬
‫ממלכי‬
‫ל ע צ מ ו מר צ״פ ח י ו ת בפירושו‬
‫ואמר‪:‬‬
‫בית‪ .‬חשמונאי‬
‫החדש‬
‫לקלקל‬
‫‪ ,‬פ ג נ ו נ ו ושל•‪.‬המזמור הזה( י ן ר נ ד‬
‫אחר‬
‫גצחון*!׳>'!( ‪.‬‬
‫בכלל ה ר ש ה ‪.‬‬
‫ב מ ה ז פ פ ה פסוקים ‪-.‬כספר ת ה ל י כ ‪,‬‬
‫ע״* נ ו ס ח א ו ת ש ו נ ו ת ש ב ד א מ ל ב ו ‪.‬‬
‫‪ >2‬ב״ס »ניא ‪ ;(C"1‬יזהליפ וקם״ח י ״ ד ׳ ‪ ,‬ובן ב״ס <‪1‬י י״‪ ; (1‬ל אל אל ורצה־‪.‬‬
‫דרכו ה ו א כמו ח ה ל י ס יל״נ י ד ! נול על ה ׳ ד ר כ ך ‪.‬‬
‫‪ (3‬כ״ס ום״ח כ״ד>‪.‬‬
‫‪ (4‬שם )ם״ב ט״ו>‪,‬‬
‫איוב וט״ו י ״ ז ( ‪.‬‬
‫‪ (5‬עיין כס׳ ‪ ,‬ד י א אפאקריפהען״ מ א ת נ ו ט מ א נ ן )?ד >ע״ז •הערה ב י ה ( ‪.‬‬
‫‪ (6‬ב י ס <ל״א •י״כ(; ישם וט״א ה ״ ז ( ‪ ,‬ש פ )מיד א ׳ ( ‪.‬‬
‫״‪•»•-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪XIII‬‬
‫נראה דבר חרש‪ ,‬שלא שערו כל החוקרים ער הנה‪ ,‬כי הספר ביס‬
‫בנוסח העברי היה נהלק מאז לא לפרשיות‪ ,‬רק לסדרים שונים‪ ,‬כמד‬
‫שנח־יק ספר משלי לחמשה סדרים‪ ,‬וכל סדר וסדר מספר ב״ ש היה‬
‫ענין בפני עצמו‪ ,‬וכתב אותם המהבר‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬בעתות שונית‬
‫בימי חייו‬
‫בתרגום היוני של ב״ס נשארו עור באיזה כ׳׳י שמות הסדרים‬
‫במו •שהיו בבי סירא בנוף העברי‪ ,‬אבי' בתרגום הסורי‪ ,‬שנעשה אחרי‬
‫כן‪ ,‬אבד בל זכר למו‪ .‬והן הנה המלות האהדות‪ ,‬הנמצאות באמצע‬
‫הפרשיות בתרגום היוני‪ ,‬וכלן שייכות לחענין שאחריהן‪ ,‬ואלו הם שמות‬
‫הסדרים של ב״ם כסדרם‪ ,‬כפי שנמצאים בתרגום היוני ובגוף העברי‪4‬‬
‫א( אמרי ההכמה‪ ,‬מ ש כ ה החכמה‪ 0 ,‬תורת הפה‪ a ,‬בדבר המיס״‬
‫ה( שמירת הבריאות‪ ,‬ו׳י מהעבדים‪ ,‬ז( חראשים‪ ,‬ח‪ 1‬מוסר לחם ויין יחדו‪,‬‬
‫ט>מוםר בשת‪ ,‬י־ישבח אבות עולם‪ ,‬ומי יודע כמה שמות מסדרי ב״פ‬
‫נשמטו עוד‪ ,‬וכעת נבין מפני מה לפעמים אמרו חז״ל‪, :‬ספרי בן‬
‫םירא״ בלשון רבים ‪ ,(1‬יען בי בל סדר היד‪ ,‬נחשב בעיניהם בספר‬
‫בפני עצמו‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫על ירי ספר ב״ס בגיף העברי נודע במו כן‪ ,‬שעוד לפני מלחמות‬
‫המבבייס‪ ,‬היתה ייבני ישראל חשגח נבוחח באלהות‪ ,‬ובכל נפשם‬
‫שמרו את אמונת האדר־ת דכדחלמת‪ ,‬להיתר״ להם למורשה מאז‪ .‬לא‬
‫במאמין פשוט‪ ,‬כי אם בהוקר ופלוסוף נהל יתנה שמעון ב״ם תהלות‬
‫ד‪.‬׳ לאפר‪, :‬גבורת חכמתו תכי‪ ,‬אחר הוא מעולם‪ ,‬לא נוסף ולא נאצ<‬
‫ולא צריך ייבל מבין״ ‪ ;•2‬ובמעט נמצא בדבריו מד‪ ,‬שאמרו אחרי כן‬
‫ע״ד תארי ה׳ ואחדותי רבים מחכמי ישראל חגדולים‪ :‬רםינ‪ ,‬נבירול‪,‬‬
‫והרמב״ם‪ .‬ומה גדייו ועמקו מחשבותיו על מעשי ה׳ ונפלאותיו בשירו‬
‫<פרשה מ״מ המתחיל‪, :‬אזכור נא מעשי אל״ וכר‪ ,‬ומסיים‪ :‬וקץ דבר‬
‫הוא הבל״ ‪ ,(3‬השיר הזה אומר בלו כבוד לחמחבר‪ ,‬כי רוח רעת‬
‫‪ (1‬עיין ת ו ס פ ת א ידים יכ׳ י ״ ג ( ‪.‬‬
‫‪ (2‬ב״ס <מ״ב כ ׳ ׳ א ‪. .‬‬
‫‪ (3‬יש מ ח כ מ י ה ע מ י ס שרצו פ ה ל ש ב ש ‪,‬נובח תרנוס ה י י נ י ‪ ,‬א ך ע״י הנוסח‬
‫העברי‬
‫קעערל‬
‫נראה‬
‫בעת‬
‫)‪ tt‬ו ״ כ ( ‪.‬‬
‫שתרגם‬
‫כהוגן‪,‬‬
‫‪.‬עיין‬
‫בספר‬
‫דיא‬
‫אפאקריפהעךפראגע מאת‬
‫‪ 0‬׳‬
‫•‬
‫_ _‬
‫‪x i v‬‬
‫_‬
‫‪•-‬‬
‫‪B‬‬
‫^ * • ‪...‬‬
‫‪.‬‬
‫״יראת הי׳ נוססה בו‪ .‬יממנו נלמד לדעת‪ ,‬כי אמונת אל אחד לא‬
‫*ליתד‪ ,‬אז בעמנו מצות אנשים מלמדה‪ ,‬נחלת אבות בלבד‪ ,‬ושהם‬
‫השיגי את מציאות ה׳ ואהרותו על פי הדעת והחקירה‪ ,‬ועל כן לא‬
‫נתפלא בראותנו אחרי כן ש״החםירים״‪ ,‬שיצאו להזק את הרוה הלאומי‬
‫•והדתי בקרב עמם בימי המכניים‪ ,‬הביטו בגועל נפש עיי אמונת עובדי‬
‫האלילים‪• .‬עיי םפורי ההבל של המיתולוגיא היונית‪ ,‬הנאותים רק לעם‬
‫העומד עוד במצב הילדות‪ ,‬צעיר שהיהודים עזבו כבר את המצב הזה‪,‬‬
‫והתרוממו ן‪1‬ל בשכלם‪ .‬עוד בימי קדם היה םפר ב״ס יקר ונכבד‬
‫בעיני העם מאד‪ ,‬ונהשב כמעט כאהד הספרים מכתבי הקדש‪ ,‬וכמו‬
‫שאמרו עליו חז״ל‪, :‬ומשולש בכתובים״ ‪ , a‬ואמרו עוד ג ״םילי מעליותא‬
‫דאית ביה דרשיינן להד‪ ,‬והזכירי דבריו בכמה מקומות בתלמוד ומדרש‬
‫וכתנא דבי אליהו ‪ . '2‬וכן השתמשו במליצתו הפייטנים הקדמונים‪ ,‬כמו‬
‫יוסי בן יוסי‪ ,‬ר״א הקליד ורס״ג‪ ,>3‬ולמדו ממנו הרכה דברים‪,‬‬
‫וכשימנו לב אל כל זה‪ ,‬תתיצב לפנינו שאלה גדולה‪ :‬מדוע‬
‫חשכו חדל את הספר ב״ם ביי ‪,‬הספרים החיצונים״‪ ,‬ודהו אותו ביר‬
‫אחת‪ ,(4‬עד שאבד מתוך הקהל?‬
‫והנה הטעם שנתנו הזיל‪ ,‬משום דכתיב ביה‪, :‬זלדקן קורטמן‬
‫עבדקן סכסך‪ ,‬יכדימה ‪ , >5‬אינו מתקבל על הלב‪ ,‬כי ב׳יס‪ ,‬גבר חנם‬
‫בעוז‪ ,‬לא כתב בספרו דברי תפל באלה‪ ,‬ובל מאמריו בהוגים וצרופים‬
‫כזהב‪ .‬המלות האלו נוספו אחרי כן מאנשי לצון בההעתקה הארמית ‪. (G‬‬
‫לדעת גייגד נדהה הס׳ ב״ס‪ ,‬כי מדבריו בפרשה מ״א ר׳ נראה שכפר‬
‫בהשארת הנפש ‪ ,>7‬אנל דברי ג׳ אינם נבונים‪ ,‬כי הנובה המשובש של‬
‫‪ 11‬ב נ א קשא וד׳ ל"ב>‪.‬‬
‫צ( ה מ א מ ר ב ת נ א ד נ י אליהו <פרק א׳( יום צ ו כ מ ש נ ח ת ‪-.‬יכה ז נ ו ׳ ‪ ,‬נ ״ ג א‬
‫ננ״ש‬
‫וי״א זי(‪.‬‬
‫‪ (3‬הפיוט ה נ פ ל א ‪:‬‬
‫אכת מה‬
‫י ו ״ נ ‪ ,‬ה ו א ע ״ פ ב׳יס ; נ ׳ ה י ( ‪.‬‬
‫עיין‬
‫נהדר ה י ה נ ה ן גדול ו נ ו ׳ ‪,‬‬
‫דנרי‬
‫שי״ר‬
‫הנשצא במומן*‬
‫ככנורי העתים י ש נ ת ת ק ״ ץ‬
‫ועד ק ט ״ ז ז ‪,‬‬
‫‪ >4‬נכונים דברי ב ע ל‬
‫מאור‬
‫עינים‪,‬‬
‫שאמר‪:‬‬
‫ספר נ ן בירא אינו נ ד ח ה‬
‫מ ח ז ׳ ׳ ל א ל א נ י ד א ה ת ‪ ,‬עיין אמרי בינה )פרק ב ״ ב ( ב ה ו פ ו ‪.‬‬
‫‪5‬׳ סנהדרין ו ק׳‬
‫ע״ב(‪,‬‬
‫‪ (8‬ב ״ ם תורגם מ ה ר ללשון א ר מ י ת ‪,‬‬
‫הביאו‬
‫ו ה י ה מצוי לרוב בידי ה ע ם ‪,‬‬
‫‪jfpm‬‬
‫‪.‬‬
‫'‪mJS‬‬
‫םאמריפ ממנו פ ע ם בעברית ופעס ב א ר מ י ת ‪.‬‬
‫‪#‬‬
‫‪ (7‬די; ‪ .‬מ א מ ת ‪ .‬ג מ ״ ^ ל מ ר ש י מ כ ם מ ה ע ר ס » ‪ f‬י ׳ י ג‬
‫‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫^‬
‫•‬
‫'‬
‫<י•‪. i - y f f i j F b b . ? . • . / v‬‬
‫•‪^,‬די&!«‬
‫מביא‪.‬‬
‫‪XV‬‬
‫־תק״ס ותיי התעה אותו‪ ,‬ולא ראה הנוסח הנכון של ב״ס‪ .>1‬אבל‬
‫התשובה הנבונה על השאלה הזאת היא‪ ,‬כי עוד בזמן קדמון רצו‬
‫ראשי הדור לגנוז ספר משלי‪ ,‬שה״ש וקהלת‪ ,‬מפני שהם אומרים‬
‫משלות ואינם מן הכתובים‪ ,‬ר״ל‪ ,‬שלא נכתבו בתה הקדש‪ ,‬עד שבאו‬
‫אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותן‪ ,‬ונתקבלו בין כתבי הקרש ‪ . (2‬ובזמן‬
‫יקדמון ההוא‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬לא היתד! השקפת העם על בה״ק תמה‬
‫י־השקפתנו עתה‪ :‬בעינינו כתבי הקדש יקרים ונכבדים מאד‪ ,‬ואמרי‬
‫טוםר ולקח טיב שנמצאים כהם‪ ,‬אף כי נכתבו לפני אלפי שנה‪ ,‬נראים‬
‫לנו בטובים ונכוחים לבל תר ודור‪ ,‬אבל בימים• חקדמונים לא כן‬
‫חשבו‪ ,‬בעיניהם יקרו משלי בן םירא‪ ,‬בן תגלא ובן לענה יותר‬
‫מלקה בתני הקדש‪ ,‬יען ר\ נכתבו בזמן אחרון וקרובים מאד לחייהם‪,‬‬
‫ולא פג טעמם מזוקן‪ ,‬ועל בן שמו המון העם אז בל מעינם בספר‬
‫ב״ס‪ ,‬עד שיצאו לדרוש דבריו ברבים‪ ,‬כמו שנראה מדברי רב יוסף‪,‬‬
‫•שאחר שאמר בעצמי‪, :‬אף בספר בן םירא אסור למיקרי״‪ ,‬הוסיף על‬
‫זה עוד‪, :‬מילי מעליותא דאית ביה ררשינן להוי‪ ,‬כלומר )כאשר היטיב‬
‫רש״י לפרש>‪ ,‬אמרינן להו בפרקא ומשמעינן להון לבולי עלמא‪,(3‬‬
‫ובאשר שאל ינאי מלבא לשטעון בן שטח‪, :‬ולא יתבת בין מלכא‬
‫למלבתא״‪ ,‬השיב לו‪ :‬״בספר בן םירא כתיב‪, :‬םלסלח ותרוממך‬
‫ובין נגידים תושיבך׳ ‪ . a‬והביא לו את הפסוק מן ב״ם‪ ,‬ולא הפסיק‬
‫הדומה לו שיש במשלי‪ ,‬מפני שכפי הנראה ידע ר׳ שמעון בן שטת‬
‫י‬
‫י‬
‫!(עיי;‬
‫<‪ c‬עיין‬
‫להלן הדברים ב פ ר ט ו ת ‪.‬‬
‫רר״נ‬
‫אבות‬
‫א׳(‪,‬‬
‫;פ׳‬
‫ועיין‬
‫‪,‬מהקרי‬
‫בספרי‬
‫קהלת‬
‫בן ד ו ד ׳ ׳‬
‫י‪ ,‬צד י ו ״ ד ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬סנהדרין ) ק ע ״ ב ( ‪ .‬ונכונים‬
‫‪,‬כתוב‬
‫דברי‬
‫‪ /‬׳‬
‫בספר בן ם י ר א ‪ ,‬א ע פ ש ק ר א ו ה ו בסנהדרין ספרים ח י ד ו נ י ם ‪,‬‬
‫אסרו שם א ל א‬
‫הבמה‬
‫הריטב״א‬
‫)ב״ב ל״ה ע״ב( ו ז ״ ל ‪:‬‬
‫לעשות‬
‫םםנו‬
‫קבע‪,‬‬
‫אבל‬
‫נמצא‬
‫נם‬
‫בת׳׳ם‪:‬‬
‫מ״ם‬
‫ראוי‬
‫להגות‬
‫שמעינן שלא‬
‫בו ללמוד מ מ נ ו‬
‫ומוסר״‪.‬‬
‫׳ ‪ !4‬ה מ א מ ר‬
‫הזה‬
‫חביבה‬
‫ותרוממונך‬
‫ובינת‬
‫שליטנא‬
‫ת ו ת ב י ו נ ך ‪ ,‬עיין ב׳יס ה ו צ א ת בן ז א ב )ו׳ ל ״ כ ( ועיין ירושלםי ברבות ) פ ״ ז ה ״ ב (‬
‫ובן נזיר ! פ ״ ה ה ״ ג > ; ולפי דברי‬
‫היה ל פ נ י ה ם נ ס ב ת ל מ ו ד בבלי‬
‫•ברכות ד׳ מ ״ ח ( ‪,‬‬
‫רבנו‬
‫הנוסח‬
‫האי‬
‫ב מ ו ב ת ל מ ו ד י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ובין נ ד י ב י ם ת ו ש י ב ך‬
‫ובאמת המאמר של ב ״ ם‬
‫‪.‬ועיין ב מ ׳ ׳ ע ל כ ר א ן ל ש נ ת ת ר ס י ׳ ח‬
‫ו ת ו ס ׳ ערובין )ד׳ ס ״ ה ( נ ר א ה ' ‪ ,‬כ י‬
‫)*ד ש י ״ ב ( ‪.‬‬
‫יותר נ א ו ה ע ל ש א ל ת ינאי ה מ ל ך ‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫מביא‪.‬‬
‫‪x v i I‬‬
‫שינאי רגיל בו יותר מבמשלי שלמה \>‪ .‬סכל זה נראה שספר ב*‬
‫סירא‪ ,‬היה חביב כעיני המול העם מאד‪ ,‬עד שהיה אחרי בן י בפ~‬
‫משלים‪ ,‬שמדבריו לקחו משל לבל עגין‪ ,‬ואמרי סתם‪ :‬״המשל אומר• <•«‪.‬‬
‫וכראוי; הדל שאפשר הדבר‪ ,‬בי הספרים שנכתבו בזמן א־ורון‪,‬‬
‫כמו ספי בן בירא‪ ,‬בן תגלא ׳ברומה‪ ,‬ידחו וישביהו ניבית הימים‪.‬‬
‫את כתבי הקדש שנכתבו ממן קדמון ‪-->3‬אז יצאו יעשו הפרש גריל‬
‫בין ספרי הקרש‪ ,‬ובין הכפיים שנכתבו אחריהם‪ ,‬ויגזרו שכתבי הקדש‬
‫מטמאים הידים‪ ,‬כי ‪,‬לפי ד‪:‬תן היא טומאתן״‪ ,‬אבל ספרי בן בייא‬
‫ובל הספרים שנכתבו מבאן •אילך אינן •מטמאים ד\דיס‪4‬ינ בי *א*‬
‫הדל שהשעה צריבה לבך ועת לעשות לה׳‪ ,‬יען בבר פיין אז הריב‬
‫נין הפרושים יבין הצדוקים נפייוש במה דברים מן כתבי הקדש‪,‬‬
‫אך הצדוקים התנגדו לזה מאד‪ ,‬ואמרו‪, :‬קובלים אנו עליכם פרושים׳‬
‫ובו׳ ‪ . (5‬ועוד הוסיפו חז״י יאמרו‪, :‬ספרים היצונים בגוי ספרי נ* פירא‬
‫וספרי בן לענה‪ ,‬אבל ספרי הםירס ובל ספרים שנכתבו מבאן ׳אילך‪I6‬‬
‫הקורא בהן בקורא באגרת‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬וייתר מהמה בני הזהר וגו‪/‬‬
‫להגיון נתנו ליגיעת לא נתנו״‪ .‬ובונתם‪ ,‬כי ספרים חיצונים במו ספרי‬
‫ב״ס‪ ,‬בן לענה ורבותיה‪ ,‬הנקראים בשם ספרי המירם ח ‪ ,‬ובל הספרים‬
‫שנכתבו מבאן •יאילך‪ ,‬היינו מזמן שנחתמו הביר ספרים‪ ,‬הקורא בהם‬
‫כקורא באגרת‪ ,‬יען להגיון נתנו‪ ,‬לקרוא בהם דרך עראי מותר‪ ,‬אבל‬
‫להגות בהם תמיד‪ ,‬במו שנאמר על כתבי הקדש‪ :‬והגית בו יומם‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫!( משלי ) ר '‬
‫חי(‪.‬‬
‫‪ (2.‬מ ד ר ש ר ב ה <שמות פ ר ש ה‬
‫‪ (3‬ו ה ד ב ר‬
‫את‬
‫ספר‬
‫הזה מצוי‬
‫לרס״נ‪,‬‬
‫האגרון‬
‫מאד‪,‬‬
‫כ ״ א ( ומדרש‬
‫כמו‬
‫וספר‬
‫שהספר‬
‫השרשיפ‬
‫ת נ ח ו מ א וחקו! אי( ו ב ד ו מ ה •‬
‫מחברת מנחמ‬
‫השכיח‬
‫לרד״ק‬
‫בן‬
‫את‬
‫ברוק‬
‫השבית‬
‫מחברת‬
‫מנחם‪,‬‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫‪ (4‬עיין‬
‫‪ (5.‬עיין‬
‫ת ו ס פ ת א ידיס )ב׳‬
‫מסי‬
‫‪ , (0‬ו ל ד ע ת י‬
‫אשמים‬
‫אנחנו‪,‬‬
‫ידים )ד׳‬
‫מלת‬
‫שענינו‪:‬‬
‫דבריו‬
‫ו׳(‪,‬‬
‫‪,‬אבל׳‬
‫אמנם‬
‫‪ (7‬עיין בשפר מ א ו ר‬
‫י״ג(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פה‬
‫הוראתו‬
‫)בראש׳‬
‫כמו‬
‫מ״ב‬
‫כ׳י־א(‬
‫אבל‬
‫בן‪.‬‬
‫עינים‬
‫שאמד‪:‬‬
‫‪ ,‬ו ב ד ר ך בלל יקראו‬
‫וכו׳‪,‬‬
‫ושמעתי‬
‫ש ה ב ו נ ה " בו לאומיידו‬
‫בלשון‬
‫יון״‪.‬‬
‫נחלק‬
‫ספרי‬
‫משורר‬
‫אמרי‬
‫מידם‪,‬‬
‫יוני‪,‬‬
‫בינה‬
‫פרק‬
‫בל ה ס פ ר י ם‬
‫ו ל ד ע ת י אין‬
‫שני‪,‬‬
‫הדן‬
‫ונבונים‬
‫מאד‬
‫מכתבי‬
‫הקדש‬
‫פירושו רק‬
‫שטות‪.‬‬
‫‪XVII‬‬
‫ו־־ילה ‪1‬יי‪ ,‬אסור‪ .‬ובל מה שיש לך לדרוש ולחדש‪ ,‬צריך שתמצא לו‬
‫י רמז רק בכתבי הקדש‪ ,‬ואפילו בדרך רחוקה או באסמכתא בעלמא‪.‬‬
‫ובאשר אבד הספר בן םירא את קדושתו‪ ,‬אבר אחרי בז גם את‬
‫דני בעיני העם‪ ,‬ולא נשמר כראוי במו כתבי הקדש מידי בעייי‬
‫המסורה‪ ,‬ינפלו בו שגיאות רבות‪ ,‬ונלקה בחסר ויתר‪ ,‬וניספו בו הרבה‬
‫הקוני סופרים בשולי הגליונות‪ ,‬ובסוף אבר ד ספר ב״ס בנוסח העברי‬
‫לגמרי‪ ,‬כמו שאבדו גם הבריו ספר בן תגלא ובן לענה‪ ,‬ועור ספרים‬
‫רבים יקרי ערך‪ .‬ועלינו להודות להזיל שנשארו אצלם לפליטה הרבה‬
‫מאמרי ביס היקרים‪ ,‬עיפ נוסח טוב וישר מן הב״י השלם שהיה בידם‪,‬‬
‫ואין זכרון להם לתרגום הייני והסורי ‪ 2‬׳ ‪ ,‬וכפי הנראה הוא המהרורא‬
‫השניה שיצאה מאת המחבר בהוספות ותקינים‪ ,‬ורק על ‪$‬י נס נצלו‬
‫‪.‬באמרי ב״ס אלה‪ ,‬משטף הזמן ומאבדן עולם‬
‫אודיסה‪,‬‬
‫י ״ ד אדר‬
‫‪ (1‬י ה ו ש ע )א׳‬
‫א ׳ ‪ ,‬ת־‬
‫ה׳;‪,.‬‬
‫‪ (2‬גש יחסרו ב נ ו ס ח ה ע ב ר י‬
‫׳ידזה‪,‬‬
‫ולבאר‬
‫א ת בונתס אל נ כ ו ן ‪,‬‬
‫ש‪:‬מצ‪«.‬‬
‫עתה‪,‬‬
‫ו ה נ נ י ל ת ת ל ה ם מ ק ו ם בם**‬
‫* כ ל ח כ מ ה מיהוה‬
‫ועטו היא ל ע ו ל מ י ם ‪:‬‬
‫ב ח ו ל ימים ונטפי מ ט ר‬
‫וימות ע ו ל ס מי ימנה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫י‬
‫‪ :‬י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫רום שמיס ורחב ארץ‬
‫י‬
‫מכל אלה רבה החכמה‬
‫וגברה ה א מ ת מעולם‪:‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T : T :‬‬
‫‪T‬‬
‫ש ר ש החכמה למי נגלה‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫א ל ה י ם מו^זל ע ל כ ל אוצריה‬
‫‪V:‬‬
‫הוא בחנה וראה וספרה‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ח‬
‫־ ‪T T‬־‬
‫‪:‬‬
‫;‪T :‬‬
‫א ל כ ל ב ש ר ברצונו"נתנה‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫* ‪:‬‬
‫י!‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫יד‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V :‬‬
‫••‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ועם ז ר ע ם נאמן ח ס ד ו ‪:‬‬
‫ז ר א ש י ת ח כ מ ה י ר א ת יהוד‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫יז‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ו מ ר ב ה ש ל ו ם וחיים י מ ר פ א ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ב ל אוצריה ת מ ל א ח מ ד ה‬
‫א ‪) ,‬או שת*‬
‫נמצאו‬
‫עבר‬
‫בנוף‬
‫מן‬
‫בקצור‪.‬‬
‫)משלי‬
‫ננדו‪.‬‬
‫ות״ס‪,‬‬
‫)ב( כ מ ו‬
‫כ ״ ה ני(‬
‫כדי‬
‫ע״י‬
‫)ירמיה‬
‫שמיס‬
‫ואםמיה‬
‫הראשונות‬
‫למלאות‬
‫הח׳ דיר‬
‫ל״נ כ״ב(‬
‫לרומ‬
‫ק י ״ א י י׳‬
‫נוצרה‬
‫את החסר‪,‬‬
‫ולא‬
‫וארץ‬
‫י ד ע ת י ך ונוי‪) .‬יז( ת ״ ס ‪:‬‬
‫תמלא‬
‫בתבואתה‪:‬‬
‫אחדים‬
‫מפרשה נ׳‪,‬‬
‫לא‬
‫נעתקו הפרשות האלה לשפת‬
‫ואנבי‬
‫מצאתי לבאר אותן‬
‫י מ ד ה ו ל ה י ם ‪ 0) .‬ע ל ד ר ך‬
‫הכתיב‬
‫ל ע מ ק ‪) .‬ה( כ מ ו • ) א י ו ב כ ״ ו ו׳( ע ר ו ם ש א ו ל‬
‫א ז ר א ה ו י מ ס ר ה ונוי‪) .‬יד( ר א ש‬
‫ו מ ש ל י א ׳ ז׳( ה ב י א כ ״ ס‬
‫ב ב ט ן ‪ . ,‬כונתו כמו‬
‫ופסוקים‬
‫קאמענעצקי‪,‬‬
‫)ז( ע ״ ד ה כ ת ו ב ) א י ו ב ב ״ ח כ ״ ז (‬
‫ותהליש‬
‫גאמניס‬
‫רדי‬
‫העברי;‬
‫הפרשות‬
‫ל^הביו‪:‬‬
‫ועם נאמנים נוצרה בבטן‪:‬‬
‫הי ע ם א נ ש י א מ ת מ ע ו ל ם ה ו כ נ ה‬
‫••‬
‫•‬
‫ו ב א ח ר י ת ימיו י ת ב ר ך ‪:‬‬
‫ר א ש י ת ח כ מ ה י ר א ת יהוד‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו נ ו ת נ ת ש מ ח ה וחן ו א ר ך ; מ י ם ‪:‬‬
‫ינ י ר א יהוד‪ ,‬ת י ט ב א ח ר י ת ו‬
‫*‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫וגדלה ועטרת תפארת‪:‬‬
‫י ר א ת יהוד‪ .‬מ ש מ ח ת ל ב‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫ויתנה‬
‫יא י ר א ת יהוה כ ב ו ד ויקר‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪V T‬‬
‫‪T‬‬
‫ונתנה ו פ ל ג ה ל ב ל מעשיו‪:‬‬
‫‪T T :‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫־‪T‬‬
‫‪V V : T‬‬
‫‪T‬‬
‫ומערמידן‪,‬מי;לע‬
‫א ח ד הוא נורא ב ל ב ד ו‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ועמק ת ה ו ם מ י ! ח י ו י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫שנאמר‬
‫הכתוב‬
‫כ א ן נ׳ פ ע מ י ס ב ז ה א ה ר ז ה ‪.‬‬
‫ב י ר מ י ה וא׳ הי( ב ט ר ם א צ ר ך‬
‫ועמ‬
‫בבס•‬
‫ה ב מ ה ‪ .‬ה נ ו ס ח ש ל ת״׳‪ :‬ת מ ל א ‪ -‬׳ ה מ ד ה י ותר נ ב ו ן ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חנמת‬
‫ב ן שירא‬
‫יה ר א ש י ת ח כ מ ה י ר א ת יהוד‪,‬‬‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫ותרוה ב ר ב תבואתה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ת ה ל ה ובברד עולם ל ב ל ההולןי‬
‫•יט מ ט ה עז ה י א ו מ ש ע נ ה‬
‫אחריה‪:‬‬
‫ו ע נ פ י ה >*רך י מ י ם ‪:‬‬
‫־ ‪ :‬־‬
‫שרשיה לעולם‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫וטובה היא ל ו מ כ ל א ו צ ר ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ב פ ק ו ד י ה ישתע^זיע‪:‬‬
‫בא א ‪ #‬ך י א נ ו ‪ #‬י ה ג ה ב ה‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־;־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫כב א ‪ #‬ר י אנועז י ק ר ב א ל י ה‬
‫י ז כ י ת ע ו ל מ י ם ‪£‬ין ק ד ו ח י ם ‪:‬‬
‫בג ע ט ר ת ע ו ל ם ת ‪ #‬י ת עליו‬
‫ו ב ל תעזבד״י לע‪:‬״לם ו ע ד ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬־‬
‫••‬
‫• ‪:‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪X‬‬
‫‪V V‬‬
‫• • ‪T V‬‬
‫י ־‬
‫‪X‬‬
‫' ' ‪X X‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ב ד י ש מ ח ב ה ותשימח בו‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫כי‪ ,‬מ ל א כ י א ל ה י ם י ש מ ח ו ב ה‬
‫‪ ; :‬־‬
‫־־‬
‫מ‬
‫‪••*:‬‬
‫״‬
‫•‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־־‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫־־ ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ויספרו כ ל ת ה ל ת יהוה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ה ס פ ר הזה כ ל ו מ ל א מ מ נ ה‬
‫‪T‬‬
‫‪V T‬‬
‫• ‪T V‬‬
‫••‬
‫אשרי אנוש י‪#‬מע וי‪$‬שה‪:‬‬
‫•בז ל מ ע ו נ י י ר א י א ל ה י ם‬
‫והאזינו ו ה ת ב ו נ נ ו ל ד ב ר י ‪:‬‬
‫״כי מ י ה ח פ ץ ל ר ש ת א ו ת ה‬
‫נ ח ל ת ע ו ל ם ועזמחה ר ב ה ‪:‬‬
‫־ ;‬
‫ותכתב‬
‫בה כ ל ד ב ר י ש מ ע ועע*ה‬
‫‪- X I‬‬
‫‪X‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪v:‬־־‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫י•‬
‫‪V‬‬
‫ו ת מ צ א חיים ל נ פ ‪ #‬ך ‪:‬‬
‫כ ג ב ו ר יבאי‬
‫יל‪ .‬ו כ א ‪ #‬ר ת ה י ה ק ר ו ב‬
‫־ ‪:‬־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ואעזר ב ה ל ב ן ז ו א ל ת י ר * ‪:‬‬
‫‪ %‬ק ר ב ואל ת א ח ר‬
‫‪V‬‬
‫ב ס פ ר החיים‪:‬‬
‫‪X :‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪..‬‬
‫ב ט א ה ב י ר א ת יהוד‪,‬‬
‫•‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫חיל‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫ואל ת ק ר ב אליו ב ל ב ו ל ב ‪:‬‬
‫לא ב נ י א ל ת כ ז ב ב י ר א ת יהוד‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫לב ו א ל ת ת כ ב ד ב ה ל ע י ן א ד ם‬
‫ובשפתיה־ ה ז ה ר מ א ד ‪:‬‬
‫ל‪ :‬א ל ת ‪ 3 #‬ה מ א מ ר ו ו א ל ת י ר א‬
‫ו א ל ת ב י א ק ל ל ה _על נ פ צ ז ן ז ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪... -‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪- ; -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪••:‬‬
‫;‬
‫י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫י ־‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫‪•• T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫<בה‪ 1‬ב ס ו ש נ א ס ר ב י ס ל ה ל ן ) ס ״ ב י״ז( ל א ה ס פ י ק ו ק ד ו ש י א ל ל ס פ ר נ מ ל א ו ת ה י ‪.‬‬
‫) כ י ‪ 0‬ס ו ה התנ«לה ה ע ת י ק ה ‪ :‬א ב י נ ו ס ל כ נ ו כ ת ב נ ו ב ס פ ר ח י י ס ; י כ ן ה נ י ס ה ב ס ד ר‬
‫ר כ ע מ ר ם נ א ו ן ו צ ד ס ״ ה ‪ 1‬ו ב ן א מ ד ו ח ד ל <ר״ה ד ׳ ט״ז> ‪ .‬ש ל ש ה ‪ 8‬פ ר י ס נ פ ת ח י ך‬
‫ ‪ 1‬כ ו ׳ ‪ ,‬דל‪ 1‬ר״ל ‪,‬‬‫כדרך‬
‫המתקדשים‬
‫באשר ת ק ר ב ת ה י ה כגבור‬
‫והמטהריש לפני בני‬
‫וני׳‪.‬‬
‫ארס‪.‬‬
‫)לאו ב י ר א ת ה׳ א ל‬
‫תשקר‬
‫־כמת‬
‫גז‬
‫ליי פ ן ע ל ה יהוד‪ .‬מ ס ת ר י "‬
‫ב*רא‪,‬‬
‫ו ב ת ו ך כןהל ‪ :‬פ י ל ך ‪:‬‬
‫‪.‬ותוך ל ב ך מ ל א נ ק ל ה ‪:‬‬
‫י ה בי התגאית ביראת אלהים‬
‫ב‪.‬‬
‫»‬
‫בניאםתקךבלעבודאתיהוה‬
‫ב‬
‫הכן ל ב ך והתחזק‬
‫כ‬
‫ה ד ב ק בו ואל ת ס ו ר‬
‫ד‬
‫ב ל ׳ ה ב א עליזד ק ב ל‬
‫ה‬
‫בי ב א ש יבחן זהב‬
‫י‬
‫ה א מ ן בי והיא יחזיק ב ך‬
‫‪:‬‬
‫־*אי י ה י ה הב‪.‬י ל ח ס ד ו‬
‫‪. ....‬‬
‫•ה‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪. .. .‬‬
‫ובדברך‬
‫‪ :‬ש ר א ר ח ו ת י ך יקוד‪ ,‬א ל י ן ‪:‬‬
‫ו א ל י‪1‬ט‪,‬י פ ן ת פ ל ו ‪:‬‬
‫‪. -.‬‬
‫והוא ל א ; ל י ן ש כ ר כ ם ‪:‬‬
‫ו ל ש מ ח ת עולם •וחסד‪:‬‬
‫‪... -‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫הביטי לדורות ראשונים‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪.‬‬
‫• ך ‪. . -‬‬
‫‪-‬‬
‫או מי ק ר א אליו ולא נענה‪:‬‬
‫*‬
‫״‬
‫‪T ' T‬‬
‫יי‬
‫‪v:V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ס ו ל ח לעונות ומושיע ‪ 3‬ע ת צ ר ה ‪:‬‬
‫״‬
‫•‬
‫•״‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪TT‬‬
‫״‬
‫‪T V : V :‬‬
‫‪-‬‬
‫ולרשע עקש דרכיס‪:‬‬
‫יא ב י ר ח ו ם וחנון • ה י ה‬
‫ואף הוא ל א ;קום‪:‬‬
‫־*ב א ו י ל ד כ י ל ב ו ר פ ה י ד י ס‬
‫ע א ו י ל ל ב א ש ר ל א ‪:‬אמיץ‬
‫ט• • ר א י יהוד‪ ,‬ל א י מ ר ו ב ד ר כ י ו‬
‫י י אוי ל כ ם א ו ב ד י ת מ ו ה‬
‫»‪ :‬י ר א י יהוד‪ ,‬י ב ק ש ו ר צ ו נ ו‬
‫‪) , -‬א• א ה ד‬
‫בוחן‪.‬‬
‫•‬
‫‪...:V‬‬
‫*י א ו מ י ב ט ח ב ו ו נ ע ז ב‬
‫׳להזה־ר‬
‫‪:‬‬
‫־־‬
‫‪V V T‬‬
‫מ י ה א מ י ן ב י ה ו ה ויביים‪:‬‬
‫ט‬
‫שהבטיח‬
‫את התב‬
‫והישר‬
‫שנה‬
‫ושלש‬
‫)‪rt‬‬
‫הארך רוח‪:‬‬
‫ובני א ד ם ב כ ו ר עני‪:‬‬
‫י ר א י יהוד‪ ,‬ק ו ו ל ט ו ב‬
‫‪T‬‬
‫הכן‬
‫יואל ת ב ה ל ביום אד‪:‬‬
‫למען תגדל ב א ח ך ת ך ג‬
‫יי־אי יהרה ה א מ י נ ו ב ו‬
‫‪T‬‬
‫נפשך ל כ ל נסיין;‬
‫ב״ס‬
‫רכל‬
‫דכריי‬
‫־כהל‬
‫מה‬
‫ו מ ה ת ע ש ו ב פ ק ו ד יהוד‪:,‬‬
‫ואוהביו יצרו ארחותיו‪:‬‬
‫ואהביו ילמדו ת ו ר ת ו ‪:‬‬
‫מקודש‬
‫כל‬
‫כבוא עליו‬
‫במו‬
‫להלן‬
‫טיב‬
‫ליראי‬
‫איד וצרה‪,‬‬
‫)ל״ב‬
‫ט״זו‬
‫ה ‪/‬‬
‫בי‬
‫בא כאן‬
‫ה׳‬
‫צדיק‬
‫ירא ה׳ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫רז נ מ ת ב ן ש י ר א ‪.‬‬
‫» י ר א י י ה ו ה יכינו ל ב ב ם‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪T:‬‬
‫ה י מ נ י ו יכניעו ת ח ם ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י ח נ פ ל ב י ד יחדה ו ל א ב י ד א ד ם‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫א‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫ב‬
‫‪» T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫כ י יהוה‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫;‬
‫כבד‬
‫• • •‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫כי בגדלו כן חםדו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪: T‬‬
‫•‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫וןשייי ל מ ע ן ת ח י ו ‪:‬‬
‫עזמעו ב נ י ם מ ש פ ט א ב‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫האב‬
‫לפני‬
‫‪T‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫‪T‬‬
‫הבנים‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ומשפט האם קים על ילדיה‪:‬‬
‫•‬
‫מכבד אב תכפר חטאתו‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫י‪.‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫«‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫••‬
‫•‬
‫ו ת פ ל ת ו ן ש מ ע ויענה‪:‬‬
‫• ‪:‬‬
‫מ כ ב ד אביו י ר ב ו ימיו‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫־‬
‫״‬
‫־‬
‫‪V T‬‬
‫וגונו א ו צ ר מ כ ב ד א מ ו ‪:‬‬
‫מ כ ב ד אביו י ש מ ח בבנו‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫• י "‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ג מ ו ל א ל ה י ם על‪ 1‬מ כ ב ד א מ ו ­‬
‫‪• v :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪•• — :‬‬
‫•‬
‫אביך‬
‫»‬
‫בני ב מ א מ ר ובמעשה כ ב ד‬
‫ח‬
‫ב ר ב ת א ב תישד ש ר ש‬
‫עבור‪:‬שיטןז כ ל ברכות‪:‬‬
‫ו ק ל ל ת א ם תנת*& נ ט ע ‪:‬‬
‫•‬
‫ס‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫כ י ‪ *6‬כ ב ו ד הוא ל ך ‪:‬‬
‫•‬
‫‪ :‬־* ״ •‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫ומרבה חטא מקלל אמו‪:‬‬
‫א ל ת ת כ ב ד בקלון אביך‬
‫ב ״ ד י י ד ( נ פ ל ה נ א ב י ד ה ׳ ונו׳ ‪ $‬ו ב ״ ש א ר ב י ה ש ת ש • ^‬
‫)יח( ע ״ ד ה ב ת ו ב‬
‫ש וכשב״ ונ ד א ב י ו‬
‫י כ ב ו ד אי‬
‫כתבי‬
‫במליצת‬
‫ג‪.‬‬
‫דאפ‪,‬‬
‫ע״פ‬
‫הקדש‪.‬‬
‫)ב( ו מ ש פ ט ה א ס י כ ו ׳ ‪ ,‬ר ״ ל א ש ר ו ק י מ ה ׳ א י ך מ ח ו י ב י ם ה ב נ י ב ל ב ־ ך‪-‬‬
‫וכן ת ״ מ ‪ . :‬ו ד י נ א‬
‫ת״י‬
‫ות״ס‪,‬‬
‫מכאן‬
‫<י( ת ״ י ת ר צ מ כ א ן‬
‫לקרא‬
‫שאין‬
‫ומרבה‬
‫אס'‪,‬‬
‫‪.‬בבזד‬
‫להם‬
‫ד א מ ר א על ילדיה שרר״‪.‬‬
‫ואייך‬
‫לא בהמן‪:‬‬
‫אביו״‪,‬‬
‫חטא‬
‫אמ‪,*.‬‬
‫מקלה אמו‪,‬‬
‫שנמצא כעת‬
‫‪ .‬כ ב ו ד א ב ״ ה ו א כ ב ו ד ל ב ן ״ • *יל י ל י ז ל ן‬
‫‪.‬כבוד‬
‫א ך ת״ש פ ת ר ל נ כ ו ן ‪:‬‬
‫י״ל ור״ס ל נ ס ח ‪:‬‬
‫ד ב ר י ו עיש נוף ה ע ב ר י‬
‫ולא כ ב ו ד א ב י ו ‪,‬‬
‫שיעיר״ וכוי‪,‬‬
‫מקלל‬
‫יבואו‬
‫‪ m‬ע ד כ א ן ד ב ר י ב! ש י ר ו ‪,‬‬
‫היי‬
‫אב‬
‫וכן‬
‫הוא לשון ח ז ״ ל ‪. :‬אלו‬
‫ואש״ )פאד‪.‬‬
‫ע״פ נ ו ש ה‬
‫וחובא ארבא מן‬
‫מ ש נ ה א׳ וירושלמי‬
‫משיבש בך‪:‬‬
‫״וחרפה‬
‫״‬
‫‪:‬ה־ץ‬
‫דכרי‬
‫שש‪^ ,‬‬
‫ל ב נ י ס קלדן‪.‬‬
‫ד מ צ ע ר ל א מ ה ‪ .‬לפי תרנומו ־צ*‪..‬‬
‫כ ס ו ) ד ב ר י ס ב״ז ט״ו( ן אולס ל א ראו ש י ש למל•‪-‬‬
‫מקלל‬
‫ש ת י ה ו ר א ו ת ‪ ,‬ק ל ל ה ו ב ז י ו ן ‪ ,‬כ מ י ו ש י א נ׳ י״נ( מ ק ל ל י ס ל ה ס ב נ י ו ) ד ב ר ״ ש‬
‫כ״א‬
‫ב״‪ ,0‬ק ל ל ת א ל ה י ס ת ל ו י ‪ ,‬ו ש ש א מ ר ר ש ״ י ל נ כ ו ן ב ד ר ך ב ל ל ‪ , :‬כ ל קלל‪-,‬״‬
‫שבמקרא‬
‫לשין‬
‫ע‬
‫ה ק ל וזלזול‪ ,‬וכן תרנוס יוגתן‪ :‬אריס קליליתא קדש אלה*״ ^‬
‫בן ק י ר א ‪,‬‬
‫חבמת‬
‫ואל תעזבהו כ ל ירי חייך‪:‬‬
‫יא ב נ י ה ת ח ז ק ב כ ב ו ד א ב י ך‬
‫; ‪-‬‬
‫יב ו ג ם א י ‪ #‬י ח ס ר מ ד ע ו ע ז ב ל ו‬
‫•י ~‬
‫ע‬
‫‪I V‬‬
‫*‬
‫־ ‪T‬‬
‫־‬
‫* ‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫־ י‬
‫‪•• :‬‬
‫‪— J‬‬
‫ו א ל ת כ ל י ם א ו ת ו כ ל י מ י הייו^‬
‫‪T *:‬‬
‫צדקת אב לא תמחה‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫~ ‪. > V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬יתמיד ח ט א ת ה י א ת נ ת ע‬
‫‪V‬‬
‫יי ב י ו ם צ ר ח ת ז כ ר ל ך‬
‫כ ח ם ע ל כ פ ו ר ל ה ש ב י ת עוניך‪:‬־‬
‫כ י כ י מזיר בוזה אביו‬
‫ומכעיס בוראו מ ק ל ל אמו‪:‬‬
‫•» ב ג י ב ע ^ ז ר ך ה ת ה ל ך ב ע נ י ה‬
‫ו ת א ה ב מנותן מ ת נ ו ת‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫דא‪ 1‬ר ״ ס‬
‫ש׳‬
‫‪T‬‬
‫מנסח פה‬
‫אחז•‬
‫וי״ל‬
‫•‬
‫כטעות ע״פ ת״י‪:‬‬
‫בנוסח‪:‬‬
‫* • ק ר ה כ ל יומי‬
‫״אל ת ע צ ב ה י ״ ‪ ,‬תיש תרנש‬
‫בני‬
‫יטי‬
‫ח י י ך ‪) .‬יב‪ 1‬ת ״ י ו &נ ר ו ח ו ס ב ו ‪:‬‬
‫ור״מ‬
‫וכדומה‬
‫ביותר‬
‫עמלו‬
‫אביך‪,‬‬
‫בבביד‬
‫‪1‬‬
‫איתו‪,‬‬
‫לפרש המלות‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫עזוב‬
‫ו מ נ ת ב״מ‬
‫אס יראה הבן שע״י‬
‫לו‪,‬‬
‫שירצה‪,‬‬
‫תנטע‪,‬‬
‫לנכון‪:‬‬
‫התחזק‪,‬‬
‫ב״מ ־‬
‫הסרוגות ‪,•,‬‬
‫בטל‬
‫אכל‬
‫סדע שבוק‬
‫) א י ו ב ד ׳ יי( י ש נ י ב ש י ר י ס‬
‫ישרוש‪,‬‬
‫פ ה עון ו ח ט א‬
‫לא ראו שת״י ות״ס‬
‫אלא יעזוב אותו ל ד ב ר‬
‫כמו )בראשי‬
‫צדקה‪,‬‬
‫הבן‬
‫שעשה‬
‫ולא‬
‫עוד‬
‫זר‪,‬‬
‫תנתע‬
‫לאביו‬
‫אלא‬
‫עיין‬
‫מנביל‬
‫רנ( ת ק ״ ס ‪ :‬ה י א‬
‫רר״ק‬
‫בודדים‬
‫ערך ל ת ע ‪,‬‬
‫שיש בכה״ק‪.‬‬
‫מל׳‬
‫ח ט א ת ‪ ,‬א־ננה‬
‫)זכריה י ״ ד י״ט( ‪ ,‬ז א ת ת ה י ה ה ט א ת מ צ ר י ם ״‬
‫ה׳(‬
‫היטב‬
‫ולעשות‬
‫שרש־‬
‫ויתשבה‬
‫תמחה‪,‬‬
‫שהצדקה‬
‫אל יכו*‬
‫סה־‬
‫עקירה־‬
‫עונש‪ .‬כמו‬
‫לא‬
‫ל*‬
‫וכל המפרשימ‪,‬‬
‫נתעו‪,‬‬
‫ט״ו‬
‫לה‪,‬‬
‫א ב ל מ ל ת ת נ ת ע בםנימ ה י א כ מ ד‬
‫וב״ס א ה ב להשתס׳*׳ ב ש ר ש י ס‬
‫נ״א‬
‫י״ל•‬
‫ל מ ט ה ‪ :‬עזוב לו ואל ת כ ל י מ‬
‫ואל יכלים א ו ת ו ‪ ,‬ובכה יתנהנ כ ל ימי חייו ש ל א ב י ו ‪.‬‬
‫ובזה אחזו ת״י ות״ס‬
‫וכינת‬
‫זקנה מר מ ע ט ש ב ל א ב י ו ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל י ש ר ד ר ב ו או ל ה ר א ו ת לו‬
‫כל‬
‫ולא ת ש ב ו ד‬
‫ואל תעזוב ה כ ב י ד א ב ה ה ו א כל‪-‬‬
‫כ ה ו נ ן ‪ ,‬ו ה מ ל ו ת ‪ ,‬ע ז ו ב לו״ נ מ ש כ ו ת כ א מ ת‬
‫אותו‪,‬‬
‫פה‬
‫ח י י ך ; ה ת ח ז ק ‪ ,‬כ ס ו )ס״א כ׳ ב״א( ל ך‬
‫ה ת ח ז ק כל^שעש‬
‫תרנסו‬
‫ה ח ז ק וכוי ו א ל ת ע צ ב ה ו‬
‫ימי חייו ‪4‬‬
‫ההיא‬
‫לעומת‬
‫לו‬
‫ותחליף‬
‫לו‬
‫תעקור‬
‫צדקה‪,‬‬
‫יכונת‬
‫ב״ם‬
‫העונש‬
‫הקשה‬
‫שנגזר‬
‫עליו״‬
‫לנמרי ‪,‬‬
‫ולפ­‬
‫ותשרש‬
‫עוניך‬
‫להשבית‬
‫עונשו‬
‫שאמר‬
‫הצדקה‬
‫בימ‬
‫מיד_‬
‫) י ד ( כ א ש ר ת ב י א ע ת צ ר ה ע ל ה א ד ם ‪ ,‬כ מ ו ) נ ח ו ם א ׳ זי( ‪ .‬ט ו ב ה ׳ ל‪1.‬עוז כ י ו מ‬
‫צ ר ה ״ ‪ ,‬א ז ת ז כ ר לו ה צ ד ק ה ו ה ח ס ד ש ע ש ה ל א ב י ו ‪,‬‬
‫והצדקה הזאת תהיה כחומ‬
‫ע ל כ פ ו ר ‪ ,‬ל ה ש ב י ת ה ע י נ י ת ש ל ו ‪) .‬טי( מ ז י ד כ י ש ע ו ש ה ר ע ב ר צ ו ן ‪ ,‬כ ס ו ב ל ש ו ן‬
‫הזיל‪,‬‬
‫ובמקרא ושמות י״ח‬
‫הפשוק‬
‫כ ך ‪ , :‬ו מ ן נ ב ר א ד י ה ב מ ו ה ב ת א י ר ח מ י נ ך ׳ ‪ ,‬והייני ת ר נ ב ‪ , :‬ו ת א ה ב סבל־‬
‫איש־׳‪,‬‬
‫ב א מ ת ‪,‬נותץ‬
‫אבל‬
‫םתנ•‪-‬״ הוא‬
‫שניהם‬
‫טעו‬
‫י י א ( ‪ ,‬א ש ר זדו‬
‫עליהם״‪.‬‬
‫‪1‬טז> ת ״ מ‬
‫בפירוש המלית‪, :‬מנותן מתנות״‪,‬‬
‫באן ת י א ר ל ה ׳ ‪ ,‬וכן א ס ר ב״ס להלן‬
‫ך ״ א כ׳(‬
‫כי‬
‫תרגם‬
‫מוף‪-‬‬
‫מתן צדיק וכר‬
‫•‪8‬י‬
‫הכמת‬
‫שירא‪.‬‬
‫נן‬
‫‪-‬יז מ ע ט נ פ ש ך מ כ ל ג ד ו ל ו ת ע ו ל ם‬
‫ולפני א ל ת מ צ א רחמים‪:‬‬
‫יח בי ר ב י ם ר ח מ י א ל ה י ם‬
‫ולענוים י נ ל ה ס ו ד ו ‪:‬‬
‫•ימ פ ל א ו ת מ מ ך א ל ת ד ר ו ש‬
‫‪.‬ב‬
‫ומכסה‬
‫ב מ ה שהורשית התבונן‬
‫ממך אל תחקור‪:‬‬
‫ואין ל ך ע ס ק ב נ ס ת ר ו ת ‪:‬‬
‫כיי •וביותר מ מ ך א ל ת מ ר‬
‫כי ר ב מ מ ך הראית‪:‬‬
‫נ ב בי ר ב י ם ע י ת ו נ י בני א ד ם‬
‫וךמיונות רעות מ ת ע ו ת ‪:‬‬
‫כ ג באין א י ש ו ן ‪ .‬י ח ס ר א ו ר‬
‫ובאין ד ע ת תה‪::‬ר ח כ מ ה ‪:‬‬
‫‪.‬־‬
‫בי ל ב כ ב ד ת ב א ש אחריתי‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫•בה ל ב כ ב ד י ר ב ו מ כ א ב י ו‬
‫‪X‬‬
‫״‬
‫־‬
‫•‪:‬‬
‫‪: T‬‬
‫ו א ו ה ב ט ו ב ו ת ינהג ב ה ם ‪:‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫־‬
‫ו מ ת ח ו ל ל מ ו ס י ף עון ‪ 2‬ל ן ו ן ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כ י אין ל ה ר פ ו א י !‬
‫״‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כי מנטע ךע נטעו‪:‬‬
‫* ‪ .‬י א ל תרוץ ל ר פ א ו ת מ כ ת לץ‬
‫ואזן מ ק ש ב ת ל ח כ מ ה ת ע * מ ח ‪:‬‬
‫•ט‬
‫ל ב ח כ ם יבין מ ש ל י ח כ מ י ם‬
‫‪T X‬‬
‫בתאריש‬
‫‪1‬עוד‬
‫געשרך‬
‫•לאדם‬
‫שונים‬
‫בעניה‪,‬‬
‫״‬
‫בז‬
‫תאי‬
‫וא* ת ה י ה‬
‫את‬
‫שירא‬
‫אריב לה׳‪,‬‬
‫ה ׳ ‪* ,‬כינת• ה י א כ ך ‪:‬‬
‫הניתן ל ך א ת העשירות‬
‫ל ה ת ג א ו ת ב ע ש ר * כ י ‪ ,‬א ב • ר צ ה הי‪,‬‬
‫־הכתיב‬
‫)תהלים ב״ה י״דז‬
‫׳בבבלי‬
‫ם*ד ה ׳ ל י ר א • ‪ . • ,‬יינו ו ה מ א מ ר הד־‪.‬‬
‫האלה‬
‫בטעות‬
‫נאמרו שש רק‬
‫עיש‬
‫מליצת‬
‫ח ש ב ו ר ב י ם ש ז ה ה י א נ ו מ ה אחי• מ ן‬
‫כני‬
‫ב״ש‪,‬‬
‫ולא‬
‫התהלך‬
‫ס ת נ ה ‪pit .‬‬
‫י ק ה ה ו ם ם נ ׳ ויתננ* ל א ח ר ‪.‬‬
‫)חנינה ד׳ י״בו ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם ופ״ב היא! ו כ ש ד י י‬
‫׳הדברים‬
‫כי(‬
‫‪• T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫; ־ ‪ T‬״‬
‫דח(ע״ז‪-‬‬
‫הובא בשש‬
‫)בראש׳‬
‫בלשוני‬
‫ביש‬
‫פחי; *כ•‬
‫ממש‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ו*ך‬
‫כ ״ מ ‪) .‬בא( ת מ ר ‪ ,‬כ מ י י ש מ ו ת כ ״ ‪2‬‬
‫אל ת מ ר ב ו ‪ ,‬וכונה כ ״ ס ‪ :‬א ל ת ה י ה איש מרי לחקור ייתי מ מ ה ש ה ו ר ש י ת‬
‫•גי ר ב ו כ ב ד מ מ ך ל ה ב י ן‬
‫לב‬
‫בבד‬
‫־וכן‬
‫הוא מדר הסמוקים‬
‫־שאוהב‬
‫ת ב א ש וכוי‪,‬‬
‫לעשות‬
‫טובות‬
‫א ת א ש י ה ר א י ת כ ב ר ‪) .‬בנ‪ 1‬ב כ ״ י ש ׳ י ב י א שה ה פ ס י ק‬
‫א ב ל יותר ‪ :‬ר א ה ש פ ר מקים הששיק‪:‬‬
‫בתי•‬
‫באין אישון ו כ ר ‪,‬‬
‫ו ת ״ מ ‪) .‬כד( ל ב ב כ ד ‪ ,‬א י ש כילי ורע ע י ן ;‬
‫לאחרים‪,‬‬
‫יעסיק‬
‫<כה! ר ״ מ ת ק ן ע ל ס י ת ״ מ ‪ , :‬ו מ ת ה ו ל ל ־‪,‬‬
‫בהן‬
‫תמיד‬
‫;‬
‫ולא‬
‫וסי‪-‬‬
‫תבאש אחריתו‬
‫״‬
‫א ב ל ב א מ ת צ ר י ך ל ק ר ו א מתח• ל ל ‪ ,‬י כ ן‬
‫• מ י ר א א מ ר כ א ן מ ה ש מ מ ר א י ו ב יט״ר כ׳> כ ל י ם י ר ש ע ה י א מ ת ח ו ל ל ן ו ה כ י נ ז ‪-‬‬
‫יחיא‪:‬‬
‫מ* ש מ ו ס י ף ע י ן ע ל‬
‫תמיד ‪,‬‬
‫וע״פ‬
‫זה‬
‫עין ‪ -‬והיא ה ר ש ע ‪ -‬מ ת ח ו ל ל ‪,‬‬
‫מקבילה‬
‫מלת‬
‫מתהולל‬
‫לעומת‬
‫כלימר‬
‫יחיל ויפהז‪-‬‬
‫‪,‬ירבו‬
‫מכאוביו‪ -‬״‬
‫בז ש י ר א ‪.‬‬
‫הכמת‬
‫ב « א ש ל ו ה ט ת יכבי־ מ י ם‬
‫‪V‬‬
‫‪v‬‬
‫בז צ ד ק ה ת כ פ ר ח ט א ת ‪:‬‬
‫״ י‬
‫‪- :‬‬
‫»» פו?ןל ט ו ב י ק ר א נ ו ב ך ך כ י ו‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬ז ז '‬
‫‪T -‬‬
‫־ ••‬
‫ובעת מוטו‪.‬ימצא משען‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ו א ל ת ד א י ב נ פ ש עני ו מ ר נ פ ש ‪:‬‬
‫« ב נ י א ל ת ל ע ג ל ח י י עני‬
‫ב‬
‫דווה נפש חשדה א ל ת פ ו ח‬
‫ואל ת ת ע ל ס מ מ ד כ ך ך נפש‪:‬‬
‫נ‬
‫א ל ת ח מ י ר מעי ד ך‬
‫וכןךב ע נ י א ל ת כ א י ב ‪:‬‬
‫י י אל תמנע מתן ממסכנך‬
‫ולא תבזה שאלות ד ל‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫ולא תתן לו מקום ל ק ל ל ך ‪:‬‬
‫ה‬
‫צועק מ ר רוח ב כ א ב נפשו‬
‫ו ב ק ו ל צעכןתו י ש מ ע צ ו ר ו ‪:‬‬
‫י‬
‫האהב נפ‪#‬ך לעדה‬
‫ולשלטון עוד ה א כ ף ר א ש ‪:‬‬
‫ז‬
‫ה ט לעני אזנך‬
‫והשיבהו ש ל ו ם בענוה‪:‬‬
‫ח‬
‫ה ׳ ‪ £‬ע מוצק ממצילףו‬
‫ט‬
‫היה כ א ב ליתומים‬
‫—;‪-‬‬
‫••‬
‫•‬
‫־ ; ־ ז ז‬
‫‪T‬‬
‫ואל תקוץ רוחך ב מ ש פ ט ישר‪::‬‬
‫‪" V :‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ותמיר בעל לאלמנות‪:‬‬
‫•‬
‫ו א ל י ק ר א ך בן‬
‫רךונןז ר צ י ל ך מ ש ח ת ‪:‬‬
‫יא ח כ מ ו ת ל מ ד ה ב נ י ה‬
‫) כ ט ( שועל ט ו ב ‪.‬‬
‫כמו )בראש׳‬
‫מקומ‬
‫שה ת א ר ל ה ' ‪ ,‬כ מ ו ‪ ,‬י י ת ן מ ת נ ו ת ״ ;‬
‫ס ״ ב ד׳( •קראני אשון;‬
‫שאתה הולך‬
‫ד‪,‬‬
‫ותעיד ל כ ל מבינים ב ה ‪:‬‬
‫אלהיך‬
‫ובן‬
‫עמך‪.‬‬
‫)ב( ע י י ן ל מ ע ל ה ב מ ב ו א ; ת ש ו ת ‪,‬‬
‫)‪ 0‬ה א ב ף ר א ש ‪,‬‬
‫במו‬
‫אמרו‬
‫• ק ר א נ ו ‪ ,‬א׳ ת מ י ר ת ה ׳‬
‫ה ד ל ) מ ד י ר ד ב ר ־ ב שיב‪.‬י ב ל‬
‫ב מ ו ) י ר מ י ה ט י ו ט׳( נשהה נ ש ש ה ‪.‬‬
‫ובכיי בטעות ה ב א ף ‪.‬‬
‫)מיכה ו ׳ ו ׳ ( א ב ף לאלהי מדוש‪,‬‬
‫)י( כ מ ו ) ת ה ל י ם ב ׳ זי( ב נ י א ת ה ד ר מ ־ ה ל ־ א כי( ה ב ן י ק י ר ל י א ש ר י ס ‪ ) .‬י א ( ע י ד‬
‫הבתוכ‬
‫ביחיד‬
‫ותעזור‪,‬‬
‫ולדעתו‬
‫! מ ש ל י ט ׳ אי(‬
‫ה ב מ ו ת ב נ ת ה ב י ת ה ‪ ,‬ובמו ש א מ ר שש ה ר א ב ״ ע ‪ :‬״השעל‬
‫א ף בי השש ברביש‪ ,‬ש ע ל‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫ותאיר•‪,‬‬
‫י״ל‬
‫בל‬
‫מנסח‬
‫‪,‬‬
‫א ח ד ו א ח ד י ד ב ר ״ ‪ ,‬ו ת ע י ד ו ב ו ׳ ‪ ,‬ת ׳••‪:‬‬
‫ותעיר‪j‬‬
‫אך‬
‫ר־ס‬
‫אחז‬
‫בנוסח‬
‫ותעיר‪,‬‬
‫ה ו ר א ת ה מ ל ה •במו ו ת ד ר ו ש ‪ j‬ו ל ד ע ת י מ ל ת ״ ו ת ע י ד ״ ה י א ב מ ו ) ב ר א ש ׳‬
‫מ י ׳ נ נ׳‪ 1‬ה ע י ד ב נ ו ה א י ש ‪ ,‬ש ה ו א ל ש ו ן א ז ה ר ה ו ה ת ר א ה י נ ס ל א י ד ע ו ה ת ר ג ו מ י מ‬
‫ג‬
‫ד״יובי ו ה ש ו ר י ו ה מ ש ר ש י ס ה ר ב י ס ‪,‬‬
‫שהשאפר השני הבא אהריו‪. :‬אהביה אהבו­‬
‫‪/‬‬
‫דובסת בן ש י ר א ‪.‬‬
‫יב א ה ב י ה א ה ב ו חיים‬
‫‪-:‬‬
‫‪-‬ע‬
‫‪V‬‬
‫‪: T‬־‬
‫‪T‬‬
‫ומבק‪#‬יהיפיקו‬
‫‪• -‬‬
‫ו י ח נ ו ב ב ר כ ת יהוד‪:.‬‬
‫ו ת מ כ י ה יןןצאו כ ב ו ד מ י ה ו ה‬
‫ואלהיט בית מ ו ש ב ה א ה ב ‪:‬‬
‫״ד מ ש ר ת י ק ד ש •משרתיה‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫רצון מיהוה‪:‬‬
‫׳‪V‬‬
‫‪.T‬־‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫״•‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫•מי שומ?נ ל י י^זפט א מ ת‬
‫ומאזין ל י ץחן ב ח ד ר י מ ב י ת ‪:‬‬
‫»ז ב י ב ה ת נ כ ר א ל ך ןגמן‬
‫ולפנים אבחרנו בנסיונות‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ועד ק ת י מ ל א ל ב ו בי‬
‫יי‬
‫‪V‬‬
‫‪• T‬‬
‫אעזוב‬
‫‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫וגליתי‬
‫אא^זרנו‬
‫לו‬
‫מסתרי‪:‬‬
‫•יח א ם י ס ו ר ו נ ט ו ת י ה ו‬
‫ואסרתיהו באסורים‪:‬‬
‫׳יט א ס ; ס ו ר ? ן א ח ר י א ש ל י כ נ ו‬
‫ואסגיךנו ל ש ך ך י ס ‪:‬‬
‫ג‬
‫בני‪/‬עת המון ש מ ר ו פ ח ד מ ר ע‬
‫ואל נ פ ש ך א ל תבועז‪:‬‬
‫•כא כ י י ש ב ‪ #‬ת מ ע \ א ת עון‬
‫רש‬
‫ג = א ל תשיא פ נ י ך ע ל נ פ ש ך‬
‫־״=״‬
‫ובי׳‪,‬‬
‫ותזהיר‬
‫איני‬
‫החבטה‬
‫בבתב‬
‫ה ש ם ב‪:‬׳‬
‫מאת‬
‫ענין‬
‫לבל‬
‫הרע‬
‫ב ש ת כ ב ו ד וחן‪:‬‬
‫י ואל תבישל ל מ כ ש ו ל י ך ‪:‬‬
‫עצמו‪,‬‬
‫בפגי‬
‫שובב‬
‫רק‬
‫מביניש בה ל א מ ר ‪ :‬א ה ב י ה אהבי‬
‫ובן ה י ה‬
‫יודי״ן‬
‫בישראל‪,‬‬
‫נהוג מ א ז‬
‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬וזאת‬
‫תעיד‬
‫ה ״ ש ו ב ו ׳ ‪) .‬יב( ב ב ״ י‬
‫ע י י ן כששר ‪ .‬ב ן נר;*״‬
‫שלאק ו צ ד ס׳ינ(‪ .‬ויד( ב ב ״ י נ ש ת ב ש פ ה הנושח ו נ כ ת ב כ ך ‪ :‬ואלוהי כ מ א‬
‫ותקנתו‬
‫׳ויהא‪,‬‬
‫במו‬
‫שתיקן‬
‫לנבון‬
‫נ״פ‬
‫ע ׳ פ ת״י ו ת י ס ‪.‬‬
‫פירושו‬
‫)ט‪0‬מבית‪,‬‬
‫ת ו ך ו פ נ י ש ‪) .‬טז( ש ר ש נ ב ר ב ו ל ל ב ׳ מ ו ש נ י ש מ ת נ נ ד י ס זד‪ .‬ל ו ד ‪ , .‬ע י י ן ב ס י מ ע ר י ך‬
‫•המערבות‬
‫בי‪,‬‬
‫שרש נבר‪,‬‬
‫א ( ז ר ו ת ‪ ,‬ב‪ 1‬י ד י ע ה ו ה ב ר ה ‪,‬‬
‫ובאן‬
‫בונת ביש‬
‫על מישנ‬
‫ובן ל ה ל ן ) י ״ א ל נ ( ב א ח ר י ת ו ינבר א י ש ‪ .‬ב ב ״ י ‪ :‬י ב ח ר נ ו בנשיונות‪ ) .‬י ח ( ר י ל‬
‫•אש ימיר ו י נ ט ה מ מ נ י ‪,‬‬
‫ישמור‬
‫אבל‬
‫ושהדי‬
‫אצלם חסרה‬
‫זזחבמה‪,‬‬
‫ולפני‬
‫מרע״‪,‬‬
‫בב״י וישרתיהו‪.‬‬
‫ולדעת‬
‫ומכאן ואילך‬
‫ת־ס ות״י ה י ה נוסח‬
‫לאמיש״ )ישעיה‬
‫‪..‬יחסין‬
‫את‬
‫על םיהש‪,‬‬
‫ש ׳ ‪ ,‬יש לתקן‬
‫כ ר א ש הפמוק‬
‫ההל‬
‫)כ( ה נ ו ש ח‬
‫ב ת ״ ס ותיי כ ך ‪ . :‬ע ת וזמן‬
‫מלת‬
‫לדבר‬
‫ב״מ‬
‫בני‪,‬‬
‫הנוסח העברי‬
‫שמקומה פ ה ‪ ,‬כי ע ד הנה ד ב ר ה‬
‫מ ח ד ש ‪ ,‬והנוסח העברי הוא ה ע י ק ר ‪,‬‬
‫מ ש ו ב ש ; ס ל ת הסון‬
‫פה היא כמו )תהלים ס״ה ח(‬
‫ס״נ ט״י( ‪ ,‬ה ס י ן מ ע י ך ״ ‪,‬‬
‫ביס‪:‬‬
‫בעת שיש רעש ומרידה‬
‫אחרי‬
‫כ ן ס פ נ י ך ע ל ע ש ו ת ך כ ז א ת ‪) .‬בא( ל ה ל ן ) ס ־ א ט ״ ח י ב א ר ב ״ ס א ת ד ב ר י ו ‪,‬‬
‫<כב(ר״ל‪,‬‬
‫׳משסשת‬
‫אל‬
‫פה‬
‫תכשל‬
‫כסו‬
‫ללכת‬
‫ב׳‬
‫בארץ‪ ,‬שמור‬
‫לשון ר ע ש‬
‫ותלונה‪,‬‬
‫יכינת‬
‫אחר‬
‫עיין‬
‫נפשך ותפחד מרע‪ ,‬לבל תביש‬
‫סכשוליך‪,‬‬
‫בס׳‬
‫םעריך‬
‫הלס״ד‬
‫המערכות‬
‫של‬
‫לסכשוליך‬
‫)צד שס״ח(‬
‫‪11‬‬
‫ב‪:‬‬
‫ואל תצפין א ת ח כ מ ת ך ‪:‬‬
‫אל תמנע דבר בעולם‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫*‬
‫‪ :‬־‬
‫י‬
‫בו‬
‫ו ת ב ו נ ה ב מ ע נ ה לצזון‪:‬‬
‫ב א מ ר נודעת הבמה‬
‫‪:‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ואל אלהים הכנע‪:‬‬
‫בה‬
‫א ל ת פ ר ב עם האל‬
‫‪•• T‬‬
‫•‬
‫• ‪• T‬י‬
‫בו‬
‫א ל ת ב ו ש ל ש ו ב מעון‬
‫ו א ל ת ע מ ו ד לפני ש ב ל ת ‪:‬‬
‫•בז‬
‫אל תצע לנבל נפשך‬
‫ואל תאמן לפני מושרים‪:‬‬
‫<ח‬
‫א ל ת ש ב ע ם ש ו פ ט עול‬
‫כ י ב א ש ר ברצונו ת ש פ ו ט עמו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫המות הנצה על הצדק‬
‫בט‬
‫ו״הויה נ ל ח ם ל ך ‪:‬‬
‫־‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬י‬
‫‪T‬‬
‫א ל תקרא בעל שתים‬
‫ואל לשונך א ל ת ר ג ל ‪:‬‬
‫לא‬
‫א ל ת ה י גבהן ב ל ש ו נ ך‬
‫ו ר פ ו י וך^זיש ב מ ל א כ ת ך ‪. :‬‬
‫לב‬
‫אל תהי כ כ ל ב בביתך‬
‫ומוזר ומתירא ב מ ל א כ ת ך ‪:‬‬
‫לג‬
‫« ל ת ה י ; ך ך פ ת ו ח ה ל_קחת‬
‫וקפוצה ב ת ת ך מתן‪:‬‬
‫<כנ( ה פ ך מ ד ב ר י ש ל מ ה ) מ ע ל י י ׳ ׳ ז ׳ ב ״ ו ( ‪ ,‬ה ו ש ך א מ ר י ו י ו ד ע‬
‫רעת״‪ ,‬ודברי הזיל‬
‫< א ב ו ת נ׳ י״ג( ‪ ,‬מ י ב ל ה כ מ ה ש ת י ק ה ׳ ‪ ) ,‬כ ה ( ת ס ר ב ‪ ,‬כ מ ו ) ב ר כ ו ת ד ׳ ל ב ( ‪ ,‬ו ל א י ה א‬
‫ב א ו ת ה ש ע ה ״ ‪) .‬ב‪.‬י‪ 1‬ר ״ ל ‪ ,‬א ל י ע מ ו ד א ד ם נ נ ד ש ב ל ת מ*ם ; ו ב מ ו ש א מ ר ר׳‬
‫‪:‬ס־בן‬
‫ע ק י ב א ) י ב מ ו ת ד ׳ ק ב ׳ ׳ א ( ‪ ,‬כ ל נ ל ו נ ל ש ב א ע ל י נ ע נ י ת י ל ו ר א ש י ״ ‪) .‬כז( ת צ ע ש ר ש י‬
‫וענינו ש ט י ח ת ד ב ר י ו ‪,‬‬
‫יצע‪,‬‬
‫ביותר; בב״י‪:‬‬
‫נכון‬
‫מרשל‪,‬‬
‫ולפי זה‬
‫החכם‪:‬‬
‫‪ ,‬ש ל ש ה אין‬
‫‪,‬בן‬
‫השמיטו‬
‫בזה‪,‬‬
‫ז־־׳(‬
‫לבטוח‬
‫תאמן ובו׳‪,‬‬
‫במאמר‬
‫בהם‪ ,‬המושל‪,‬‬
‫ו ה י ם ‪ ,‬ו מ ק ר ה ה ז מ ן ׳ )עיין ב ס פ ר‬
‫ש ע ר ט״ז(‪) .‬כה( ה מ א ס ר‬
‫ו ת ״ ס ‪ .‬ייל ורים‬
‫הזה חסר‬
‫בתיי‬
‫א ח ר ופה ענין א ח ר ‪ ,‬ובונת‬
‫בים‪ :‬אל‬
‫ת ש ב עפ שופט עול‬
‫א י ש ‪ ,‬כ י א י מ ת ה ש ו פ ט ת ה י ה ע ל י ך ‪ ,‬ו ת ו צ י א מ ש פ ט כ ר צ ו נ ו ‪) .‬כט‪ 1‬ב כ י י ‪:‬‬
‫היעצה‪,‬‬
‫‪.‬סורי‪,‬‬
‫שנפל ט״ס‬
‫בניע‪,‬‬
‫תתחרא‪ ,‬ת״י‪:‬‬
‫וצ״ל‪ :‬ואל‬
‫ולא‬
‫א ו ת ו ‪ ,‬כ י ל ד ע ת ם ד ו מ ה ה ו א ל מ ה ש א מ ר ב י ס ל ה ל ן )ה׳ י ״ ח ( ‪ ,‬א ב ל ט ע ו‬
‫בי ש ם ע‪:‬ין‬
‫לשפיט‬
‫ו א ל ת מ א ן ‪ ,‬ובן ת ״ ס ו ל א‬
‫אין ספק‬
‫ה מ ל ך והנזיר״‪,‬‬
‫ת״ם ות״י‪:‬‬
‫‪.‬אל תצע‬
‫לסבלי‪,‬‬
‫אבל הנימה בניע‬
‫ת ש א שני‬
‫ש ׳ ת ק ן ה ת ע צ ם ‪ ,‬ר י ס ל ור״ם א ב ר ו ש ה מ ל ה ה ז א ת מ ש ו ר ש ע צ א‬
‫אבל לא ראו ש י ש‬
‫כאן מ״ס ‪ ,‬וצ״ל‪:‬‬
‫ה נ צ ה ‪ » - ,‬ן ‪ 6 * . -‬ד בים־ להלן‪) ,‬ח׳‬
‫א ל ת י נ ץ ‪ ,‬וכן ת״ס ל נ כ ו ן ‪ :‬א ת כ ת ש ‪ ,‬ר״ל ר י ב ה ו ה ל ח ם כ ע ד‬
‫־זה פ ת ר ת ״ י ‪) .‬ל( ב ע ל ש ת י ם ר ״ ל ‪ ,‬ה מ ד ב ר‬
‫בלשון‬
‫אחד בפה ואהה‬
‫ה א מ ת ‪ ,‬ועיר‬
‫ב ל ב ‪ ,‬ואל תרניל‬
‫ל ש ו נ ך ל ה י ו ת ב ע ל ש ת י ם ‪ ) .‬ל ב ( ב מ ו ש א מ ר ו ה ז ״ ל ) נ י ט י ן ד ׳ ו׳( ״ א ל י ט י ל א ד ם‬
‫איטה‬
‫יתירה ב ת ו ך ביתו״‪) .‬ל‪ 0‬ב כ ״ י ‪ , :‬ב ת ו ך מ ת ן ־ ‪ ,‬ר״ם מ נ ס ח ‪ . :‬ב ע ת מתן״ ן‬
‫הכמת‬
‫‪12‬‬
‫גז מ י ר א ‪.‬‬
‫ה ‪.‬‬
‫א א ל ת ‪ #‬ע ן ?נל ח י ל ך‬
‫ואל ת א מ ר יש ל א ל ; ך י ‪:‬‬
‫כ‬
‫א ל תשען ‪ £‬ל כ ח ך‬
‫ל ל כ ת אחר תאות נפשך‪:‬‬
‫ג‬
‫א ל ת ל ך א ח ר י ל ב ך מניניך‬
‫ל ל כ ת בחמודות רעה ‪:‬‬
‫י‬
‫א ל ת**מר מ י י ו כ ל כ ח ו‬
‫כ י יהוה מ ב ק ש נ ר ד פ י ם ‪:‬‬
‫ה‬
‫אל ת א מ ר חטאתי‬
‫•‬
‫־*‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־"י‬
‫•‪:‬‬
‫ו מ ה יעשה ל י‬
‫"‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫מאומה‬
‫•‬
‫‪¥‬‬
‫‪:‬‬
‫כי אל א ר ך אפים הוא‪:‬‬
‫י‬
‫א ל ת א מ ר ר ה ו ם יהוד‪,‬‬
‫ו כ ל עונותי י מ ח ה ‪:‬‬
‫אל סליחה אל תבטח‬
‫ל ה ו ס י ף עון ע ל ע ו ן ‪:‬‬
‫י"‬
‫ז‬
‫־*‬
‫‪t‬‬
‫י•‬
‫ח‬
‫י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו א מ ר ת רחר‪-‬יו ר ב י ם‬
‫לריב‬
‫»‬
‫בי ר ח מ י ם ואף עמו‬
‫ו א ל ר ש ע י ם ינוח רגזו‪:‬‬
‫י‬
‫א ל ת א ח ר ל ש ו ב אליו‬
‫‪T :‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪V :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ו א ל ת ת ע ב ר מ י ו ם א ל יים ‪1‬‬
‫יא כ י פ ת א ו ם ‪ .‬י צ א ז ע מ ו‬
‫וביום נ ק ם ת ס פ ה ‪:‬‬
‫יב א ל ת ב ט ח ע ל נ כ ס י ש ק ר‬
‫ע‬
‫עונותי‪.‬יסלח‪:‬‬
‫כ י ל א יועילו ב י ו ם ע ב ר ה ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫א ל ת ה י ה זורח ל ב ל רוח‬
‫‪V‬‬
‫‪T :‬‬
‫ופונה ך ך ך שבילת‪:‬‬
‫יד ה י ה ס מ ו ך ע ל ד ע ת ך‬
‫ו א ח ד יהי ד ב ר ך ‪:‬‬
‫״בתוך״‬
‫ט״מ‪,‬‬
‫וציל‪:‬‬
‫בתתך‬
‫מתן‪,‬‬
‫ו מ ל י צ ה זו‬
‫ה י א עשיי‬
‫דבריש‬
‫) ט ״ ו ז( ו ל א ת ק ש ץ א ת י—•‪ -‬ייי׳‬
‫לשאת׳‬
‫ו ב ו ׳ ‪ ,‬א ש ר בו א ח ז ר ״ ש ‪ ,‬אין דו כ ל ׳ ש ו ד ‪.‬‬
‫ף‪,‬‬
‫״‬
‫לשין הכתיב‬
‫בשי‬
‫הנושה ה ש נ י ‪ :‬״אל ת ה י י ד ך מ ו ש מ ת‬
‫) ‪ o‬תק״ש ‪ :‬כ ח י ; ת ״ מ ‪ :‬ד מ נ א מ צ א ח י ל י ;‬
‫ת ״ י ; מ* ״ כ ל ל * ‪ ,‬י׳׳ל‬
‫‪t‬‬
‫וריש אחזי בנומח ת ק י ש ‪ .‬א ב ל ה מ ל א ראו ש מ ל ת ״ כ ה ו ׳ מושבה על מ ה שאס‪-.‬‬
‫ביס‬
‫אלי‬
‫ל מ ע ל ה ‪ :‬יש לאל ידי‪ ,‬ויד‬
‫והנה בו‬
‫מגלת‬
‫שפר‬
‫ה י א נם ל ש י ן ז כ ר ‪,‬‬
‫) י ח ז ק א ל ב ׳ ט׳‪ 1‬ו י ד י‬
‫ל מ ש ל ‪ :‬והנה •ד ש ל י ח ה‬
‫כבדים‬
‫משה‬
‫ובונת בים ה י א ‪ :‬אל ת א מ ר י ש ל א ל ידי ומי יובל ל ב ה ׳‬
‫ו ש מ ו ת י״ז • ״‬
‫כ (‬
‫ש ל ה י ד ; ב* ה ׳ מ ב ל ש‬
‫נ ר ד פ י ם ‪ ,‬ה ו א ע ל ד ר ך ה כ ת ו ב ו ק ה ל ת נ׳ ט ״ ו ( י ה א ל ה י ם י ב ק ש א ת נ ר ד ף ‪ .‬וה( כ מ ו‬
‫ותהליס‬
‫ק י י ח ו(‬
‫מ ה י ע ש ה ל י א ד ם ‪) .‬י( ת ת ע ב ר ‪ ,‬ע נ י נ ו ה ת ע כ ב ר ״ ל ה ע ב ד ־ ‪/‬‬
‫הזמן ‪ j‬ועל ד ר ך זה‬
‫)ינ( ז ו ר ה ב מ ו‬
‫אמרו ח ד ל ) ש ב ת ד ׳ קני‪(:‬‬
‫ר ה ז ק א ל ה׳ ב׳( ו ה ש ל ש י ת‬
‫שיב‬
‫״ם‬
‫תזרד‪ .‬ל ר ו ח ‪.‬‬
‫אהד‬
‫לפני מ י ת ת ך _‬
‫)יד‪ *.‬ר י ל ‪,‬‬
‫‪#‬‬
‫א ח ד בפה‪.‬‬
‫חכמת‬
‫בן‬
‫•ץ ה י ה מ מ ה ר ל ה א ז י ן‬
‫סירא‪.‬‬
‫‪13‬׳‬
‫ובארך רוח השב פתגם ‪:‬‬
‫»‬
‫אם‪.‬לש א ת ך ענח ר ע ך‬
‫ואם א י ן י ך ך ע ל פיך‪:‬‬
‫יז‬
‫כ ב ו ד וכןלוין ב ‪ :‬ד ב ו ט א‬
‫ולשון א ד ם מ פ ל ת ו ‪:‬‬
‫יח א ל ת פ ן ר א ב ק ל ‪ #‬ת ‪ :‬ם‬
‫ובלשונך א ל תרגל י?‪2‬‬
‫י» ב י ק ל ג נ ב נ ב ך א ה ב ש ת ח ך פ ה‬
‫ג‬
‫רעהו‪-‬בקל‬
‫מעט והרבה אל תשחת‬
‫‪#‬תים‪:‬‬
‫ו ת ח ת א ו ה ב א ל ר]הי ש ו נ א !‬
‫ו‪.‬‬
‫* עזם ר ע ו ק ל ו ן ת ו ר י ש ח ר פ ה‬
‫בן א י ש ר ע ‪.‬בעל ‪ #‬ר ע ם *‬
‫ב‬
‫א ל תפול ביד נפשך‬
‫ו ת ע ב ה ח י ל ך ?ל ‪1‬י‬
‫ג‬
‫עליך ת א כ ל ופריך ת ש ר ש‬
‫והניחתך כ ע ץ ; ב ‪: #‬‬
‫י‬
‫כ י נפש עזה ת ש ח י ת בעליה‬
‫ו ש מ ח ת שונא תשיגם‪:‬‬
‫‪V V‬‬
‫־‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T :‬‬
‫*‬
‫י‪.‬‬
‫י‬
‫א נ ש י ש ל ו מ ך ןהיו ר ב י ם‬
‫»‬
‫גם מ ש ו ב ב ת ח;קך‬
‫ח‬
‫ק נ י ת א ו ה ב בנסיון הנהו‬
‫‪T‬י •‬
‫‪T‬‬
‫ובלב ‪,‬‬
‫ד׳‬
‫‪..‬‬
‫כמו‬
‫שאמר‬
‫מ״ט( לא‬
‫שהוא‬
‫וכונתו‬
‫לכתוב‬
‫שם‪1‬‬
‫‪#‬מור פתחי פיך‪:‬‬
‫ואל ת מ ה ר ל ב ט ו ח עליו;‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־־‬
‫״‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪....‬‬
‫אל‬
‫תקרא בעל שתים‪.‬‬
‫א ה ד בשה ו א ח ר‬
‫ד ח ( וכן א מ ר ו ח ז ״ ל )בינו‬
‫ב ל ב ‪) .‬יצ( ת ״ י ו ת ״ ם ק ר א ו‬
‫ו א ח ר י ה ם נ מ ש כ ו י״ל ‪ ,‬נ״פ ו ר ״ ם ‪,‬‬
‫בטעות‬
‫א ב ל ב א מ ת נ ו ס ח השנים ה ו א‬
‫כ ך ‪ :‬רעהו והברו ש ל הננב הוא איש בעל ש ת י מ ‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬סי‬
‫וב( ת ע ב ה ‪ ,‬ע ״ ד ה כ ת ו ב ) ד ב ר י ם ל ״ ב ט ״ ‪ 0‬ש ס נ ת ע ב י ת ‪ 0 ) .‬ב ״ ס א ה ב‬
‫לשון ‪:‬ושל ע ל ל ע ד ן ‪,‬‬
‫חז״ל‬
‫ותדננולין‬
‫בשמ‬
‫ובקל סוךך אחד מ א ל ף ‪:‬‬
‫א ח ד בשה ו א ח ד ב ל ב ‪.‬‬
‫ן‪,‬‬
‫אסרו‬
‫מיד‪:‬‬
‫ידבר ארס‬
‫‪,‬חרפה רעה״‪,‬‬
‫העיקר‬
‫‪. .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ש פ ת י חן ש ו א ל י ש ל ו ם !‬
‫חך ערב ירבה אוהב‬
‫|‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫)ששחים‬
‫כסו‪:‬‬
‫ד׳ קי״ר(‬
‫ע ל י ך ‪ .‬עלץ*‪,‬‬
‫״אכול‬
‫בצל‪,‬‬
‫זר‪ ,‬רז‪,‬‬
‫ו כ ד ו ס ה ‪ 0 ) .‬וכן‬
‫ו ש ב ב צ ל ‪ ,‬ולא‬
‫ת י כ ו ל אווזין‬
‫ו י ה א ל ב ך ר ו ד ף ע ל י ך ׳ ‪ 0) .‬ה מ א מ ר ה ז ה ה ו ב א מ ה ז ״ ל ) י ב ס ו ת ד ׳ םב>‬
‫ב״ס‪.‬‬
‫)‪ a‬ה מ א ס ר ה ז ה ח ס ר ב נ ו ס ח‬
‫ב ש ס ב י ס ן ובן‬
‫תיס‪,‬‬
‫ה ע ב ר י ‪ ,‬אבל נמצא אצל חז״ל )יבסות‬
‫ו ה ו א ‪ .‬נ ס ו ק ב ס ״ כ ה )ז׳ ה י ( ו ה ר ב ה שסוקיש מ כ ה ״ ק‬
‫ח ב מ ת בן ש י ר א ‪.‬‬
‫ואל יעמוד ביום צ ר ה ‪:‬‬
‫»‬
‫כ י ‪.‬יש א ו ה ב כ פ י ע ת‬
‫י‬
‫יש א ו ה ב נ ה פ ך ל ש ו נ א‬
‫‪-:-‬‬
‫‪ :‬־•‬
‫י א יש א ו ה ב ח ב ר ע ל ח ן‬
‫ולא ימצא ביום רעה‪:‬‬
‫•יב ב ט ו ב ת ך ה ו א כ מ ו ך‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫יהפך ב ך ומפניך‪.‬יפיור‪:‬‬
‫יד מ&נאיך ה ב ד ל‬
‫•‬
‫• ‪T‬‬
‫״‬
‫‪T T‬‬
‫ו ב ר ע ת ך יתנדד‪ .‬מ מ ^ ‪:‬‬
‫אסתעיגךךעה‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫ו א ת ר י ב ח ר פ ת ך י_חעזף‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫»נ‬
‫ז ז‬
‫ומאהביך ה ע מ ד ‪:‬‬
‫‪ T‬״‬
‫»י א ו ה ב א מ ו נ ה א ו ה ב ת ק ו ף‬
‫ו מ ו צ א ו מ צ א הון‪:‬‬
‫&ז ל א ו ה כ א מ ו נ ה אין מ ח י ר‬
‫ואין מ ע ק ל ל ט ו ב ת ו ‪:‬‬
‫>ז צ ר ו ר ח י י ם א ו ה ב א מ ו נ ה‬
‫ירא אל יעיגם‪:‬‬
‫‪ nv‬כ י כ מ ו ה ו כ ן ר ע ה ו‬
‫ו כ ע מ ו ‪$‬ן מ ע ע י ו ‪:‬‬
‫•יט ] ב נ י מ נ ע ו ר י ך ר‪,‬ח ל ק ח‬
‫ועד עיבה[ ת ע י ג ח כ מ ה ‪:‬‬
‫ב‬
‫כ ח ו ר ע ובקוצר ק ר ב אליה‬
‫‪..‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫י*‬
‫‪ :‬י־‬
‫‪V‬‬
‫כא כ י ב ע ב ד ת ה מ ע ט ת ע ב ו ד‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫־ ; ־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‪:‬־"‬
‫•‬
‫‪ :‬־ ‪ i‬׳ ‪T‬‬
‫וקוד‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ולמחר ת^כל פריה‪:‬‬
‫;‬
‫•כב ע ק ב ה היא לאויל‬
‫‪•V:T‬‬
‫ב ג כ א ב ן מ ע א ת ה י ה עליו‬
‫‪t‬‬
‫‪¥‬‬
‫‪ V‬י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ול* יכלכלנה ח ס ר ל ב ‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V :‬‬
‫לרבתבואתה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫כ ד כי ה מ ו ס ר כ ע מ ר ‪ .‬כן היא‬
‫‪.‬י ־ ‪.‬־ ‪I‬‬
‫‪T V‬‬
‫ולא יאחר ל ה ע ל י ב ה ‪:‬‬
‫ולא ל ר ב י ם היא נכוחה‪:‬‬
‫הביא ב״ם בששרו‪) .‬מי(תקוף‪ ,‬כמו )דניאל ריחי( ‪.‬ךבה אילנא ותקף‪ ,‬דיל‪,‬‬
‫אוהב״חזק ונאמן‪) .‬יז(כםו )שיא כיה כ״ט( ״בצרור החיים״‪ ,‬ת״י ות״ס‪ :‬ג ר י‬
‫החיימ‪) .‬יח( כי כמו הו* ירא אל‪ ,‬כן יהיה נש רעהו ירא אל; וכשמו‪ ,‬כן‬
‫מעשיו של חבירו‪) .‬יט( המושנר הומפתי ע״פ ת״ס‪) .‬כב( במו )ישעיה ס׳ ד׳‬
‫העקיב למישור ן ריל עקשות ומעוקל ומקום שקשה לעלות בו ‪ j‬וכן ת״ש‪ :‬כמה‬
‫קשיא‪) .‬כנ(כאבן סשא‪^,‬ת״י‪ :‬כאבן בוחן‪ ,‬ונחלף לו סש& במסה; ובמקום‬
‫ולא יאחר‪ ,‬ת״ס‪ :‬ולא יחור‪ ,‬ר״ל שלא יעשה הור אי נקב וישליכה ‪ j‬ל*•‬
‫דעתי כונת ביס פשוטה סאד‪ ,‬כסשא של אבן תהיה החכסה על הכסיל‪ .‬ולא‬
‫יתסהסה להשליך אותה‪) .‬כחת״ס‪ :‬שסה איך ילשינה״ן ת־י‪ :‬״בי התכהה‬
‫כשמה״‪ ,‬וכן סנסח ר״ס ‪ j‬אבל סלת סוסר באה נס בלשון נקבה‪ ,‬כסו)סשלי ד׳ י״‬
‫החזק במומר ונו׳ טנדר‪ .‬כי היא חייך ‪ j‬ויש ט״מ בכ״י וצ״ל‪, :‬כשסה כן היא״‬
‫(‬
‫נ(‬
‫׳‬
‫ח ב ס ת בן ם י ר א ‪.‬‬
‫ואל תקוץ בתךובולותיה‪:‬‬
‫* ה הפז ש כ מ ך ועןאדי ׳‬
‫והחזקתה ואל ת ר פ ה ‪:‬‬
‫כי ך ר ע ו ח ק ל ב ק ע ו מ צ א‬
‫‪:‬‬
‫בז ב י ל א ח ו ר ת מ צ א מ נ ו ח ת ה‬
‫‪T :‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ .‬ב ח והיתד‪ ,‬ל ך ר ע ת ה מ כ ו ן עז‬
‫‪:‬‬
‫‪V:V‬־‪:‬׳‪T‬‬
‫־‬
‫־ ‪:‬‬
‫ותהפך ל ך לתענוג‪:‬‬
‫ו ח ב ל ת י ה בגדי כ ת ם ‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪:‬‬
‫בט‬
‫עלי זהב ע ל ה‬
‫‪-‬‬
‫״ל‬
‫‪TT‬‬
‫•‬
‫* ג״‬
‫‪•TV":V‬‬
‫ומוסדותיה פתיל ת כ ל ת ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫בגדי כ ב ו ד ת ל ב ע נ ד ‪,‬‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•• ‪V‬‬
‫_ ו ע ט ך ת ת פ א ר ת ה&נטךנד‪:.‬‬
‫׳לא ס ל ס ל ה ותרוממך‬
‫ובין ג ג י ך י ם ת ‪ 1‬ע י ב ‪: 3‬‬
‫י ל ב א ם ת ח פ ו ץ בגי ת ת ח כ ם‬
‫ואם ת ש י ם ל ב ך ה ^ ר ם ‪:‬‬
‫•לג אם ת ו ב א ל ש מ ע‬
‫ו ת ט אזגןז ת ו ס ר ‪:‬‬
‫‪ -‬ל י כ ל שייחד‪ .‬ח פ ו ץ ל ש מ ע‬
‫ו מ ש ל בינה א ל יצאד‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫•• ‪T> V :‬‬
‫•לה ר א ה מי;בין ושחרית‬
‫ותשתוק בספו ר ג ל ך ‪:‬‬
‫־לי ו ה ת ב ו נ נ ה ב י ר א ת עליון‬
‫ובמצותיו‪ ,‬והגה ת מ י ד ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫& והוא;בין ל ב ך‬
‫ו א ע ר אויתה יחבמן;‪:‬‬
‫‪.‬א א ל ת ע ע ך ^ ה ן א ל נ ע י ג ך ך ע ה‬
‫ה ר ח ק מ?ןון ועו מ מ ^ ‪:‬‬
‫•ובינתו בי יש שתי הוראות לסלת סוסר‪ ,‬דברי מוסד ולמוד‪ ,‬ונם‬
‫הכאח ביד או בשבט‪ ,‬וע״כ ירחקו ססנו חסרי לב‪) .‬כה( שה באו בכיי בטעות‬
‫שני מאמרימ‪ ,‬שמקוממ להלן )כ״ז ה׳ ו׳( ושמ באימ הס בת״י ות״ס‪.‬‬
‫><כז( לאחור‪ ,‬ענינו אהרי כן‪ ,‬כסו )ישעיה ס״ב כ״נ( וישמע לאחור‪) .‬כט> עלי‬
‫זהב‪ ,‬ת״י‪ :‬עדי זהב‪ ,‬ובזה אחז ריס‪ ,‬לדעת י״ל צ״ל‪, :‬עלי זחב־ ‪ j‬אבל‬
‫בונת ב״ס פה עול ססש‪ :‬וכן אטד להלן בדבר חחכסה )נ״א כ״‪ 0‬וציאריכס‬
‫בעלה הביאו וסשאה תשא נפשכם‪) ,‬לא( הסאסר הזה לא נסצא בכ״י נ״ע וכן‬
‫‪.‬בת״י‪ ,‬רק כת״ס והובא בירושלמי )ברכות פיז היב( בשם ביס‪) .‬ל‪ 0‬בכ״י‪,‬‬
‫יהט‪ ,‬ותקנתי‪ :‬ותמ‪ ,‬לפיהענין‪) .‬לה(בכיי‪, :‬סד‪ ,‬ובין׳ ‪.‬ותשחוק בסיסי׳‪,‬‬
‫•וע״ד זה אסר ר׳ יוסי בן יועזר )אבית א ' ד׳( והוי סתאבק בע»• רנליהס‪.‬‬
‫<ל‪0‬יבין לבך‪ ,‬כלוסר יתן ה׳ בינה בלבך‪.‬‬
‫חבטת‬
‫‪16‬‬
‫~ג‬
‫בן ש י ר א ‪,‬‬
‫פן ת ק צ ך ה ו ע ב ע ת י ם ‪:‬‬
‫א ל ת ז ר ע חרו‪#‬י עול ע ל א ח‬
‫•‬
‫—‬
‫;־‬
‫‪- :‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫ג‬
‫א ל תבפןש מ א ל מ מ ש ל ת‬
‫וכן מ מ ל ך מ ו ‪ #‬ב כ ב ו ד ‪:‬‬
‫ד‬
‫א ל ת צ ט ד ק לפני מ ל ך‬
‫ומפני מ ל ך א ל ת ת ב ו נ ן ‪:‬‬
‫ח‬
‫אל תבקש להיות מושל‬
‫א ם אין ל ך ח י ל ל ה ש ב י ת זדו‬
‫ז‬
‫פן תגור מפני נדיב‬
‫ונתון ב צ ע ב ת מ י מ י ך ‪:‬‬
‫»‬
‫אלתךשיעךבעךתשעדאל‬
‫ואל ת פ י ל ך בכןהלה‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫א ל תקשור לשנות ח ט‬
‫כ י ב א ח ת ל א תנל!ה‪:‬‬
‫ט‬
‫א ל תאיץ ב צ ב א‬
‫מ ל א כ ת ע ב ד ה היא מ א ל נחלק!‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫־ ‪T‬‬
‫>‬
‫‪T‬‬
‫ן ‪) ,‬ב( ב ב ״ י ט ״ ס ‪:‬‬
‫על אח־‪,‬‬
‫‪ ,‬א ל תהע חרושי‬
‫ה כ ת ו ב ) א י י ב ד ׳ ח׳‪ 1‬ח ר ש י א ו ן ו ז ר ע י ע ם ל ו כ ו י ‪.‬‬
‫אחד‪,‬‬
‫הששוק ה ר א ש ו ן ש ו ב ב ע ל‬
‫שחצי‬
‫‪,‬שני מ ל ך ״ שירשו‬
‫בלומר‪,‬‬
‫תצטדק‬
‫היה‬
‫מה‬
‫כמו ננד מ ל ך ‪,‬‬
‫הטאטר‬
‫הזה‬
‫היא ע״ד‬
‫) ‪ 0‬שה ת ר ג ס ו ת ״ י ו ת ״ ס כ א ו ש ן‬
‫ה׳ וחציו השני‬
‫ע ל מייך ב ש ר ו ר ב ‪,‬‬
‫‪ ,‬ו א ל ת ת ב ו נ ן ״ שירשו מ ל ש י ן ה כ מ ה י כ י ג ד‬
‫א ל ת ה י ה ח ב מ לשני ס ל ך ב ש ר ו ד ש ‪ .‬ו ע ל שי ד ב ר י ה פ מ נ ס ח ר ׳ ׳ ש ‪:‬‬
‫לשני א ל ‪,‬‬
‫איסר ‪ ,‬א ל‬
‫יתחכם‪.‬‬
‫אתכונן על‬
‫ילמני‬
‫מלך אל‬
‫תתחכם״‪,‬‬
‫אבל‬
‫בסו‬
‫תתבונן;‬
‫א ו ל מ אש כ ך ה י ת ד ‪ .‬כ י נ ת ב י ש ‪,‬‬
‫ש א מ ר ל ה ל ן )לב די!‬
‫תתבונן״‬
‫באמת ‪.‬אל‬
‫ב ת ו ל ה ״ ; וכונתו ש ל ב״מ‬
‫אל‬
‫ענינו‬
‫מ ה ת ת ח כ ס ול״ח‬
‫כאן כמו‬
‫ביר‪,‬‬
‫) א י ו ב ל ׳ ׳ א א( ‪ .‬ו ס ח‬
‫ה י א ‪ :‬א ל ת צ ט ד ק לשני מ ל ך ב ש ר י ד ב ‪,‬‬
‫ו א ל ת ר ב ה ל ה ת ב ו נ ן ב פ נ י ו ש ל ה מ ל ך ‪ ,‬כ י ע ל ה א ד ש ל י ר א משניו ו ל כ ב ד ו ס א ־‬
‫שאמרו‬
‫ובמו‬
‫המלך‬
‫כמו א ש ‪,‬‬
‫יבצעו‪,‬‬
‫לשנות‬
‫שהקדמונים‬
‫צבר״‪,‬‬
‫חט‪,‬‬
‫לדעת‬
‫כתבו ‪ ,‬ח ט א " בלי‬
‫נ״פ‬
‫ור״ס‬
‫אלף‪,‬‬
‫ובן‬
‫והוא לתשארת ה מ ל י צ ה ‪.‬‬
‫תקשור נגד‬
‫באולתו‪,‬‬
‫לצבא‬
‫והמדבק לה הרבה‬
‫ל ג ב י ש י ן ד ׳ ע ״ מ ע*ב(‬
‫)‪ 0‬ב צ ע ‪ ,‬כ מ ו ) י ו א ל‬
‫‪,‬‬
‫ב׳ ח ( ל *‬
‫ו ע נ י נ ו פ צ ע ־‪ ,‬ו כ ן א מ ר ו ח ז ״ ל ) ש ס ח י ס ד ׳ ק י ״ נ ( א ל ת ע ש ס ו ס ב ע צ מ ך ‪.‬‬
‫<ח( ב כ ״ י ‪:‬‬
‫אל‬
‫חכמי‬
‫המוסר‬
‫)עיין בס׳ ע ו מ ר‬
‫ישרף‪.‬‬
‫השכחה‬
‫‪t‬‬
‫ה׳‬
‫צ״ל‪:‬‬
‫אסר‬
‫חטאת‪,‬‬
‫דונש‬
‫אבל‬
‫נעלם מהש‬
‫בשירו‪ , :‬ו ח ס אל‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ו ב מ ו ) ב ר א ש י כ ' וי( מ ח ט ו ל י •‪ ,‬ו כ י נ ת ב י מ ‪:‬‬
‫ל ש ו ב ו ל ע ש ו ת ה ח ט א ‪ ,‬כ מ ו ) מ ש ל י כ י ו י״א(' כשיל ש•‪,-:‬‬
‫)ט( י ״ ל מ נ ס ח ‪ :‬א ל ת ק ו ץ ב צ ב א ‪ j‬א ב ל כ ו נ ת ב ״ ש ‪ :‬א ל ת מ ה ר ל ל כ ת‬
‫קודם הזמן הנאמר‬
‫ב ת ו ר ה ) ב מ ד ב ר א ׳ ני( ‪ ,‬מ ב ן ע ש ר י ש שנד‪.‬‬
‫וסע־־ ‪u-‬‬
‫' י ו צ א צ ב א ״ ‪ ,‬וכן א פ ר שש ר ש י י ‪ . :‬מ נ י ד שאין יוצא ב צ ב א שחות מ ב ן ע ש ר י כ ־ ׳ ‪,‬‬
‫הבסת‬
‫י‬
‫בן מירא ‪,‬‬
‫אל תתקצר בתפלה‬
‫ובצדקה אל תתעבר‪:‬‬
‫‪I T T :‬‬
‫•‬
‫•נ א ל ת ח ר ו ש ח מ ס ע ל א ח‬
‫‪T‬‬
‫־ י־‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫וכן ע ל ך ע ו ח ב ר ‪ :‬ח י י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫׳‪•:‬‬
‫‪•T:T‬‬
‫•‬
‫יד א ל ת ס ו ד ב ע ד ת ש ר י ם‬
‫‪:‬‬
‫«‬
‫ואל תישן ד ב ר ב ת פ ל ה ‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫אל תחעובןז במתי עם‬
‫זכור עפרון ל א ; ת ע ב ר •‬
‫‪ m .‬מ א ד מ**ד ה ש פ י ל ג א ו ה‬
‫‪:‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כי תמותו ל א תנעם‪:‬‬
‫א ל ת ח פ ץ ל כ ח ש _על כ ח ע‬
‫־ ‪ :‬־ ־־‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫זבור ב י יש מ ר י ם ו מ ש פ י ל ‪:‬‬
‫יא א ל ת ב ז ל א נ ו ש ב מ ר ר ו ח‬
‫־‬
‫י ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כי ת ק ו ת אנוש ר מ ה ‪:‬‬
‫־‪:‬־‪T‬‬
‫•‬
‫ד ! ת ״ י ו ת ״ מ ת ר ג מ ו ‪ :‬א ל ת ת פ ל ל ב צ ע ר ‪ ,‬כ י ל ד ע ת ם א ל ת ת ק צ ר מ ל ש ו ן ק י צ ר ר י ח י‪,‬‬
‫א ב ל בונת ב״ס נ ר א ה ס ד ב ר י ח ז ״ ל ‪ , :‬ה י ה מ ה ל ך במקוש ה ס כ נ ה וליסטין מתפ־יל‬
‫ק צ ר ה ״ ) ת ו ס פ ת א ב ר ב ו ת ם־ ב־( ו ב ן א ס ר ו ) ב ר ב ו ת ד ׳ ל ״ ב ( ‪ ,‬כ ל ה מ א ר י ך‬
‫תפיה‬
‫‪ .‬ב ת פ ל ת ו אין ת פ ל ת ו‬
‫; י‬
‫צדקה‪,‬‬
‫מי תן‬
‫חוזרת ריקס״‪.‬‬
‫הרמב״ן‪:‬‬
‫וכן כ ת ב‬
‫ובצדקה‬
‫אל‬
‫שרים‬
‫בתפלה‪,‬‬
‫תדבר‬
‫דברי‬
‫וכמי שאמדו‬
‫שטבעו‬
‫חז״ל‬
‫תתעבר‪,‬‬
‫‪,‬גדול• החבםיש היו‬
‫קידש כ ל ת פ ל ה ‪ ,‬ואחר כ ך היו מתפללין״‪.‬‬
‫סתר‬
‫אל‬
‫וסודות‪.‬‬
‫ר׳־ל‪ ,‬א ל ת א ה ר‬
‫פריטה לעני‬
‫ניתנין‬
‫<יד‪1‬תפיד‪ ,‬לשון ס ו ד ‪ ,‬ר״ל ב ע ד ת‬
‫תישן‪,‬‬
‫ואל‬
‫פ׳‬
‫)תוספתא ברכות‬
‫כונתו‬
‫די(‬
‫אל‬
‫תשנה‬
‫‪,‬בל המשנה‬
‫היא כמו‪:‬‬
‫ח כ מ י ם ב ב ר כ ה ל א יצא"‪ .‬מ ל ת ‪,‬תישן" א צ ל ב״מ‬
‫דבר‬
‫ממטבע‬
‫‪,‬תשנה"‪,‬‬
‫•בן נ א מ ר כ ב ׳ ׳ ס ה ק ט ן ‪ :‬ל א ת י ש ן ב נ ע ר ו ת ך ו ב ז ק נ י ת ך י כ ו ׳ )עיין ה י צ א ת ר מ ש * ש‬
‫•ד־י״טע״ב!‪.‬‬
‫עבדן‬
‫לא‬
‫־יתמהמה‪.‬‬
‫<טי(ת״ס‪ :‬לא תרחם נפשך‬
‫ת״י‪:‬‬
‫אל‬
‫תחשוב‬
‫בין‬
‫אותך‬
‫מן א נ ש א‬
‫המון‬
‫דעמך‪,‬‬
‫מרעים‪,‬‬
‫אתדכר‬
‫זכור‬
‫דרונזא‬
‫כי החרון ל א‬
‫ע ל פ י ה‪.‬־‪,‬רנוסיס ה ל ל ו ת ר נ מ ו י ״ ל ‪ ,‬נ ״ ס ו ר ״ מ א ת ה מ א מ ר ה ז ה ‪ .‬ה ש‬
‫וזהו ל ד ע ת ם‬
‫כמו‬
‫‪,‬מתי‬
‫ובמקום עכררן‪,‬‬
‫רוראיב‬
‫‪ .‬ב ש ת י עבי־‪,‬‬
‫קוראים‬
‫ע ב ר ו ן ‪ ,‬מלשון ע ב ר ה ו ז ע ם ‪ .‬א ב ל ד ב ר י ה ם אינם נכיניס‪ ,‬כי‬
‫שוא״‪,‬‬
‫דש‬
‫ב מ ת י עש‬
‫היוא כ מ ו ‪ ,‬ע ל ב מ ת י י ע ס י ד נ י ' ) ת ה ל י ם י ״ ח ל ״ ד ( ‪ ,‬ב מ ת י ע ב ) י ש ע י ה י ״ ד י ״ ד ‪. 1‬‬
‫וכן א מ ר ב״ם ל ה ל ן )ט׳ ב׳(‬
‫‪,‬עברון״‪,‬‬
‫עכרתם‬
‫והשרש‬
‫אותי‬
‫של‬
‫)בראש׳‬
‫להדריכה‬
‫הוא‬
‫ס ל ה זו‬
‫ל ״ ד ז׳( ־‪,‬‬
‫על‬
‫עכרון כ ת ו ב‬
‫במותיך;‬
‫בכ״י‪ .‬ולא‬
‫ע כ ר ‪ ,‬שענינו אסון‪ ,‬הפסד ו ה ש ח ת ה ‪ ,‬כמו‬
‫וכונת ב״ם ה י א ‪:‬‬
‫אל‬
‫העם‪,‬‬
‫ז כ ו ר כ* ה ע כ ר ו ן ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה א מ ו ן ש ה ו א‬
‫מוסיף‬
‫מ י ד בפמוק ה ב א ‪ :‬מ א ד מ א ד ה ש פ י ל נ א ו ה ‪ ,‬כי ת ק ו ת אנוש ר מ ה ‪ ,‬ו ב ט ת י‬
‫עש‬
‫מקביל‬
‫היטב‬
‫לעומת‬
‫השפיל‬
‫־־‪-‬ציה ר ' ע ק י ב א א ת ר ׳ י ה ו ש ע‬
‫•עיר‬
‫ו ת מ ה ‪) .‬טז( ב ס א ס ר ה ז ה‬
‫נאוה‪.‬‬
‫המות‪,‬‬
‫תחשוב‬
‫לא‬
‫אותך‬
‫בראש‬
‫המאמר הזה‬
‫יעבור מ מ ך ‪ .‬והוא‬
‫של‬
‫ב״ס סזביר מ ה‬
‫בנו )פסהיש ק י ״ ב ע״א>‪ :‬א ל ת ש ב ב ג ו ב ה ה‬
‫של‬
‫ה ש ת ס ש ר ב י לויטס א י ש י ב נ ה )אבות פ ״ ד די( נ‬
‫הכסת‬
‫‪18‬‬
‫יז‬
‫שירא‪.‬‬
‫בן‬
‫גל א ל א ל ו ר צ ח ךךכ‪:1‬‬
‫א ל תאיץ לאמיר לי ‪ -‬פ ך ן‬
‫ואח תלוי ב ז ה ב אופיר״‬
‫יה א ל ת מ י ר א ו ה ב ב מ ח י ר‬
‫—‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫•‬
‫י* א ל ת מ א ס א ע ה מ ע כ ל ת‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫כ‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ T‬״‬
‫־‬
‫־‬
‫* ‪:‬‬
‫ו ט ו ב ת חן מ פ נ י נ י ם ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫אל תרע עובד א מ ת‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫ובן ע ו מ ר נותץ נ פ ש ו ‪:‬‬
‫‪V V:‬‬
‫בא ע ב ד מ ע כ י ל ח ב ב כ נ פ ע‬
‫ו א ל ת מ נ ע מ מ נ ו חיפש‪:‬‬
‫ב ב ב ה מ ה ל ך ר א ה עיניןז‬
‫ואס אמנה היא העמידה‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫;‬
‫־‪:‬־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ו ע א ל ה ם נעים בנעוריהם ג‬
‫ב ; ב נ י ם לןז י ס ר א ו ת ם‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫כ ד ב נ ו ת לןז נ צ ו ר ע א ר ם‬
‫ואל תאיר אליהם פנים‪:‬‬
‫כה הוצא ב ת רצא עסק‬
‫ו א ל ג ב ר נבון ח ב ר ה ‪:‬‬
‫‪V :‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫»אד‬
‫‪I :‬‬
‫הוד‪.‬‬
‫מאד‬
‫־‬
‫־‬
‫‪X‬‬
‫ששל רוח‬
‫‪I‬‬
‫ושנואה א ל תאמן ב ה ‪:‬‬
‫כ ו א ש ה לזד א ל ת ת ע ב ה‬
‫‪V -‬‬
‫‪V V‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫שתקות‬
‫רסה‪.‬‬
‫אנוש‬
‫דז( ב כ ״ י ‪:‬‬
‫ל ש ר ץ ‪ ,‬ותקנת‪1 *.‬‬
‫ל י פ ר ץ י‪ ,‬ג ל א ל א ל ו כ ו י ‪ ,‬כ ס ו ) ת ה ל י ם ל ״ ז ה ׳ ( נ ו ל ע ל ה ׳ ד ר כ ך י‪,‬‬
‫יאמר‬
‫אל‬
‫וכונת ב י ש ‪:‬‬
‫א ד ם ק ר ה לי אסון נ ו ר א ‪ ,‬ר ק י ק ב ל ה כ ל ב א ה ב ה ‪ .‬כ ס ו ש א ס ר ו ח ז ״ ל‬
‫ו ב ר כ י ת ד ׳ ייז( ‪ j‬ל ע ו ל ם י ה א א ד ם רגיל ל ו מ ר ‪:‬‬
‫‪ .‬כ ל ד ע ב י ד ר ח ס נ א ל ט ב עביד׳י‪.‬‬
‫ו י ח ( ב א כ ר ת ק ן ‪ .‬א ח ש ל ם ״ ב מ ק ו מ ‪ .‬א ח ת ל ו י • ן ט י י ל ו ר ת ק ן נ ‪ .‬א ח ת מ י ם * ; ר״ש ‪:‬‬
‫‪#‬‬
‫ח ל י ם ״ ‪ ,‬א ב ל ב א מ ת אין צ ו ר ך ב ת ק ו ן‬
‫אח‬
‫‪.‬תלוי״‬
‫במלת‬
‫סםיקתא‬
‫תרנם‬
‫ש ל רמ‬
‫במובן‬
‫ונשא‪:‬‬
‫כ ל ל ‪ ,‬כי בעלי ה ת ל מ ו ד ה ש ת מ ש •‬
‫ירושלמי‬
‫ד ר ב כ ה נ א <ש' ש ק ל י ם ד־ י ״ ד ע ״ ב ( ‪ .‬ת ל ו י ר א ש ־ ‪ .‬ו ה ת ר נ ו מ ה ש ו מ ר ו נ י‬
‫א ת ה כ ת ו ב ‪ :‬ה ל ו א א ס ת י ט י ב ש א ת ו ב ר א ש ־ ד ׳ זי( ‪ . -‬ו א ן א י ט ב ת ת ת ל י ‪.‬‬
‫ו ל פ י ז ה ת ר ג ם ה ס ו ר י א ת הששוק ה ז ה ב ב ״ ש כ ה ו ג ן ‪:‬‬
‫לך(‬
‫אל‬
‫בדהבא דאופיר׳‪,‬‬
‫תחליף‬
‫נמשך‬
‫עליו‬
‫כלומר‪,‬‬
‫אח‪,‬‬
‫שהוא‬
‫ב ז ה ב א ו פ י ר ‪< .‬כו ב כ ״ י ם ״ ם ‪:‬‬
‫ר י ס ‪ .‬וכבו א מ נ ה ‪,‬‬
‫באמנה‬
‫חז״ל‬
‫בכורים‬
‫סיג‪:‬‬
‫‪.‬אתר תלוי״;‬
‫כמו‬
‫)ש״ב‬
‫‪ .‬ו א ח א ד א י ת ל ך )ולא ד א י ת‬
‫רמ ונשא מ מ ך במדותיו ה ט ו ב ו ת‬
‫שוכר;‬
‫ד י די(‬
‫ייל‬
‫ותשאהו‬
‫תקן‪:‬‬
‫ואחריו‬
‫שכיר‪,‬‬
‫א מ נ ת ו )אמתו* ב־ כ ׳ >‬
‫א ת ו ; וכונת א ס ה ב ה ס ה ח נ ו כ ה ו ס ל ו מ ד ה ת ש א ר א צ ל ך ‪< .‬כז(וכן‬
‫)יבמות ד׳ מ״ב(‪:‬‬
‫הכתוב‬
‫התעשקו‬
‫עמו‪,‬‬
‫אוסר‬
‫‪ .‬ה מ ד ר י ך בניו‬
‫וידעת‬
‫כי‬
‫שלום‬
‫לשון ריב ומחלוקת‪.‬‬
‫בדרך הישרה‪,‬‬
‫אהלך״‪.‬‬
‫בכיי‪:‬‬
‫אל‬
‫וסשיאן סמוך לפרקן‪,‬‬
‫)כד‪ (.‬ב ס ו‬
‫נבון‬
‫אמרו‬
‫)בראש׳‬
‫כ״ו כי(‬
‫נבר ‪ j‬וכן א ס ר ו הזייז‬
‫<פמחימ ד ׳ מ ״ ט ( ‪ , :‬ב ל ה מ ש י א ב ת ו ל ע ס ה א ר ץ כ א ל ו כ ו ס ת ה ו מ נ י ח ה לפני •ארי״ _‬
‫ח ב מ ת בן ם י ר א ‪.‬‬
‫ב» ] ב כ ל ל ב ך כ ב ד ל א ב י ך‬
‫ואם יולדתך א ל ת ש ה ‪:‬‬
‫נ ח זכור לולי ה ם‬
‫לא באת לשלם‪ :‬י‬
‫‪X‬‬
‫ומה א ת ה עושה להם‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X‬‬
‫שהם גומלים לך(‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫כט‬
‫בכל לבך פחד אל‬
‫ל‬
‫ב כ ל מ א ך ך א ה ו ב עועזך‬
‫ו א ת ביהניו ה ק ד י ש ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.1. -‬‬
‫‪T‬‬
‫ואת משרתיו ל א תעזב‪:‬‬
‫לא כ ב ד א ל והדר כהן‬
‫ותן חליןם ב א ש ר צ ר ת ה ‪:‬‬
‫לב ל ח ם אבירים ו ת ר ו מ ת יד‬
‫זבחי צ ד ק ו ת ר ו מ ת ק ד ש ‪:‬‬
‫ל ג וגם ל א ב י ו ן ה ו ש י ט ; ד‬
‫למען ת ש ל ם ב ר כ ת ך ‪:‬‬
‫לי ת ן מ ת ן ל פ נ י כ ל חי‬
‫וגם מ מ ת א ל ת מ נ ע ח ס ד ‪:‬‬
‫לה א ל ת ת א ח ר מבוכים‬
‫ועם א ב ל י ם ת ת א ב ל ‪:‬‬
‫לו א ל ת ש א ל ב מ א ו ה ב‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫כי ממנו ת א ה ב ‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫ל» ב כ ל מ ע ש י ך ז כ ו ר א ח ר י ת‬
‫•‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪•• T‬‬
‫••‬
‫ולעולם ל א תשחת‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־•‬
‫ח ‪.‬‬
‫*‬
‫א ל ת ר י ב ע ם איש גדול‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ל מ ה תשום ע ל ידו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫וכז( ה פ ס ו ק ה ז ה ה ו ס פ ת י ע ״ פ ת ״ ס ‪) .‬כה( נם ה פ ס ו ק ה ז ה ה ו ס פ ת י ע י פ ת ״ ס ‪ ,‬ו כ ן‬
‫א ו ת ו ב ל ש ו ן ז ה ר׳ ר א ו ב ן ב ן‬
‫הביא‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬י( ה ו צ א ת‬
‫ש ‪) .‬לנ( ל מ ע ן‬
‫) ד ב ר י ם פ ר ו יי( כ י‬
‫אתה‬
‫הדבר‬
‫אולי‬
‫ברכתך‪,‬‬
‫ה׳‪.‬‬
‫הזה יברכך‬
‫כוון‬
‫בים‬
‫)לו( מ ד א ׳ ז )פ׳ ב י ( ‪ . :‬ו א ס‬
‫ר ו צ ה ל ה ת ר ח ק מ ח ט א צ א ו ה ש ו ב ועיין בסופו״‪.‬‬
‫ח‪,‬‬
‫מיד‬
‫בגלל‬
‫תשלם‬
‫אצטרובלי‪.‬‬
‫עיין א ב ו ת ד ר ״ נ )נוסה ב׳ ד '‬
‫לדברי הכתוב‬
‫)א( ב כ י י ‪:‬‬
‫במאמר‬
‫המאמר‬
‫הזה‪,‬‬
‫אחריו‪:‬‬
‫‪,‬אל‬
‫השני;‬
‫כי‬
‫אדלר יתקן‪:‬‬
‫לסי‬
‫תריב‬
‫מאסרים טובים סבים ן‬
‫טעיות‬
‫ובאמת‬
‫באלו‬
‫״למה ת ש ו ב י ן י״ל מ נ ס ח‬
‫דעתו‬
‫עם‬
‫למה תשוב עליך ידו;‬
‫א י ן '׳הוא‬
‫קשה‬
‫סמך׳‬
‫לפי ד ע ת י י ש‬
‫בנוסח הפנים ש ל ב י ס ;‬
‫ציל ‪,‬תשיב״‬
‫כמקים‬
‫למה תפול‪ ,‬כמו שאמר ב״מ‬
‫אלא‬
‫ובו׳‬
‫נופח‬
‫ובן‬
‫ריס‬
‫אחר של המאמר הבא‬
‫השסיט‬
‫ריס‬
‫כאן טעות סופר‪ ,‬כסו ש י ש‬
‫במקום‬
‫‪,‬תשיבי‪,‬‬
‫וזה‬
‫מיש כ ת ב הסופר‬
‫ממש‬
‫השמיט את‬
‫בחנם‬
‫כמה‬
‫עוד הרבה‬
‫בטעות‬
‫ביית‪,‬‬
‫ב ס ו ) ק ה ר ת ז׳ מ י ז ( ל מ ה‬
‫חבשת‬
‫־‪2C‬‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫ל מ ה ת פ ו ל בידו‪:‬‬
‫‪:‬כ‬
‫א ל ת ר י ב ע ם כןשה מ מ ך‬
‫‪:‬ג‬
‫א ל ת ח ר ע ע ל א י ע ל א הון‬
‫פן י ע ק ל מ ח י ר ך ו א ב ד ת ‪:‬‬
‫‪-‬י‬
‫בי ר ב י ם הפחיז זהב‬
‫והוא י ע ג ה ל ב נ ד י ב י ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫• ‪• :‬‬
‫•‬
‫•‬
‫זו‬
‫ו א ל ת ת ן ע ל אצז ע ץ ‪:‬‬
‫ד‪ .‬א ל ת י נ ץ ע ם א י ע ל ע ו ן‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫פן;בוז‬
‫א ל תרגיל ע ם א י ע אויל‬
‫לנדיבים‪:‬‬
‫זכיר ב י כ ל נ ו ח י ב י ס ‪:‬‬
‫‪-‬ז‬
‫א ל ת כ ל י ם איש ע ב מ פ ש ע‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫א ל תביע אנוע ישיש‪:‬‬
‫זביר כ י ת מ נ ה מ ז ק נ י ם ‪:‬‬
‫‪.‬ני א ל ת ת ה ל ל ע ל גדע‬
‫•‬
‫א ל ת ט ע שיחת חכמים‬
‫‪-‬׳יא ] א ף ע י ח ו ת‬
‫חול‬
‫‪.‬־‬
‫‪.‬‬
‫מהם לא‬
‫אשר עמעו מאבתם‪:‬‬
‫‪....‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.. -.‬‬
‫בעת צרך‪.‬להשיב פתגם‪:‬‬
‫•א׳ ט ״ ז ( ל א‬
‫במו‬
‫)שופטים ט׳ ד׳(‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ובן א ס ר ב ״ ס ל ה ל ן ) ‪ t‬׳ ה׳( ו ל ש ו ם ש‬
‫רבים‬
‫התרפע‪:‬‬
‫כי ממנו ת ל מ ד ל ק ח ‪:‬‬
‫•יג ב י מ מ נ ו ת ק ח שיכל‬
‫היא‪:‬‬
‫יחכסו‬
‫•‬
‫תבזה[‬
‫י כ <‪ b.‬ת מ א ס ב ע מ י ע ת ע ב י ם‬
‫תשוסס‪,‬‬
‫‪X‬‬
‫‪T V:V‬‬
‫ובחידיתיהם‬
‫להרדצב לפני ע ר י ם‬
‫‪-‬אך ה ב ו נ ה ש ל ‪ .‬ל א הון״‬
‫‪X‬‬
‫זבל כלנו נאספים‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪.‬־‬
‫־ ‪• T‬‬
‫‪.‬אש‬
‫אין‬
‫אחר ביתה‪.‬‬
‫‪ o‬תק״ש‪ :‬לו הון ן‬
‫לך הון׳‪,‬‬
‫בסו‪. :‬לא‬
‫עסו״ )הושע‬
‫) א י ו ב ל י ב מ׳‪ 1‬ו ב ד ו מ ה ‪.‬‬
‫) ‪ n‬השהיז‪,‬‬
‫פחז‪,‬‬
‫שרשו‬
‫א נ ש י ם ר י ק י ם ו פ ו ח ז י ם ‪) .‬ה( ת י נ ץ ‪ ,‬כ ס ו ) ש ס ו ת כ ״ א ב ״ ט‬
‫־ובי י נ צ ו א נ ש י ם ‪) .‬ז( כ מ ו ש א מ ר ו ה ז ״ ל ) ב ״ מ ד ׳ מ ״ ‪ , : 0‬א ש ה י ה‬
‫־לא י א מ ר ל ו ז כ ו ר מ ע ש י ך‬
‫אין‬
‫אדם אשר‬
‫התרטש‪,‬‬
‫י״ל‪ ,‬נ״ש‪,‬‬
‫ש י ש כאן ט ״ ס ‪,‬‬
‫הזיל‬
‫הוא‪.‬‬
‫‪pt‬‬
‫לא יחטא״‪.‬‬
‫וצ״ל‪:‬‬
‫הראשונים׳ ‪ j‬כלנו‬
‫כ מ ו )ם״א ה׳ ט ״ ‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬כי‬
‫)ח( כ ן מ צ א ת י ה נ ו ס ח ה נ כ ו ן ע י פ פ א ק ‪.‬‬
‫)י(בכ״י‪:‬‬
‫מלת רטש‪,‬‬
‫ולא ר א ו‬
‫ר״מ ו כ ד ו מ ה ‪,‬‬
‫התרפש‪.‬‬
‫) א ב ו ת א׳ ד י ( ‪ , :‬ו ה ו י‬
‫הייביס‬
‫בעל תשובה‬
‫כסו‬
‫עמלו‬
‫מאד לפרש‬
‫) ס ש ל י ו ׳ נ׳( ל ך ה ת ר פ ס ‪ ,‬ו ב מ ו ש א ס ר ו‬
‫מ ת א ב ק בעפר רנליהמ־;‬
‫רפס‪ ,‬ורפש‬
‫בעברית ח ד‬
‫)יא‪ 1‬ה מ ו ס ג ר ה ו ס פ ת י ע ״ פ ת ״ ס ; ו א ף ש ו ע י ת א ה ו ל א ד י ל ה ו ן ל א ת מ ר ו ח ״ ;‬
‫א מ ר ה ז י ל )שובה כ ״ א כ ׳ ‪ , : 1‬א ס י ל ו ש י ה ת ח ו ל י ן ש ל ת ל ס י ר י ה כ מ י ם צ ר י כ ה‬
‫‪21‬‬
‫*י א ל ת צ ל ח ב נ ח ל ת ר ש ע‬
‫פן ת ב ע ר ב ש ב י ב אשו‪:‬‬
‫צי א ל ת ז ו ח מ פ נ י ל ץ‬
‫להושיבו כאורב לפניך‪:‬‬
‫מ‬
‫א ל ת ל ו ח איש חזק מ מ ך‬
‫ואם הלוית כ מ א ב ד ‪:‬‬
‫יז‬
‫אל תערב ;תר ממך‬
‫ואם ע ר ב ת כ מ ש ל ם ‪:‬‬
‫יח א ל ת ש פ ט ע ם ש ו פ ט‬
‫כ י כרצונו יעזפט‪:‬‬
‫*ט ע ם אכזרי א ל ת ל ך‬
‫פן ת כ ב י ד א ת ר ע ת ך ‪:‬‬
‫>‬
‫בי הוא נ ב ח פניו י ל ך‬
‫ובאולתו ת ם פ ה ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כ א ע ס ב ע ל א ף א ל תזניז מ צ ח‬
‫ובאין מ צ י ל ‪ :‬ש ח י ת ך ‪:‬‬
‫ב‪ :‬עס פותה אל תםת״ד‬
‫כי ל א יוכל ל כ ס ו ת ם ו ך ך ‪:‬‬
‫>~ ל פ נ י ז ר א ל ת ע ש ר ז‬
‫‪•• :‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫־־‬
‫־‬
‫* ־־ ‪:‬‬
‫ואל ת ר כ ב עמו ב ד ר ך ‪:‬‬
‫ב ג ב י ק ל בעיניו ד מ י ם‬
‫־‬
‫•‬
‫‪V T‬‬
‫כי‬
‫‪T‬‬
‫>ה ל ב ל בשיר א ל ת נ ל ל ב ך‬
‫‪ ab‬ת ד ע מ ה ‪ .‬י ל ד ס ו פ ו ‪:‬‬
‫ואל תדיח מעליך הטובה‪:‬‬
‫מ ‪.‬‬
‫*‬
‫אל תקנא א ת אשת חיהך‬
‫פ ן ת ל מ ד ?;ליך ך ע ה ‪.‬‬
‫ג‬
‫א ל ת ק נ א ל א ש ה נפישך‬
‫להךךיבה על במותיך‪:‬‬
‫)יד( ו ד י ‪:‬‬
‫‪-‬מיד״‪.‬‬
‫א ב ל נ״ע הוא‬
‫הירדן‪,‬‬
‫דהח‪,‬‬
‫לבל‬
‫א ל תשיח‬
‫העיקר‪,‬‬
‫וכונת ב״ש‪:‬‬
‫נחלת ר ש ע ‪ ,‬ת ״ ס ‪ :‬לא תהיא שותשא ל ר ש י ע א ;‬
‫ושורש צלח‬
‫ת ע ש ה אותו כאורב לפניך‪,‬‬
‫<סשלי‬
‫יתרון‬
‫עליך‪.‬‬
‫•יט(בסו‬
‫<כ‪(:‬תסתייד‪,‬‬
‫לימון‪.‬‬
‫החשן;‬
‫מרעהו צ ד י ק ; ר״ל‬
‫)יד‪ (.‬ע ש ש ו פ ט א ל‬
‫סוד‪.‬‬
‫ר״ל אל ת ז ח ס ס ק י ס ך ספני ל ץ ‪,‬‬
‫ו כ ן ת ״ ס ‪ :‬ד ל ס א נ ה ו א כ ס א נ א ק ד ס ך ‪) .‬יז( כ ס ו‬
‫יהיה‬
‫אל תהיה ערב‬
‫לך‬
‫ש א ס ר ו ה ז י ל ) פ ס ח י ם ד־ י י ט ( ע ס‬
‫לשון‬
‫)טו( ת ז ו ה ‪,‬‬
‫שרשו‬
‫אל תתאסץ להיות הבר לנתלת ר ש ע ‪.‬‬
‫כ ס ו ) ש ס ו ת כ ״ ח כ*ח‪• 1‬ולא י ז ה‬
‫י י ב כיו( יתר‬
‫פירושו‬
‫םה כ מ י )ש״ב י ״ ט י״ח(‬
‫יצלחו‬
‫ו כ ד ( רז ג״ב‬
‫דין‬
‫בעד‬
‫ו ס ש פ ט ‪ ,‬כי ישפוט ל ט ו ב ת ו •‬
‫ה א ר ץ אסור להתלוות‬
‫סוד‪.‬‬
‫איש‬
‫ש י ש לו‬
‫‪.‬זר־‬
‫עסו‬
‫בדרך‪.‬‬
‫‪ .‬ר ז י ה ו א ל ש ו ן נושל ע ל‬
‫ב כ י י ‪ :‬מ פ ו ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬בושו ב ס י ) ס ד א ״ ז פ ' ב ׳ ( ‪ . :‬צ א ו ח ש ו ב ו ע י י ן כ ס י פ ו ׳ ‪,‬‬
‫ט‪.‬‬
‫)ב( ת ״ י ו ת ״ ש ‪ :‬א ל ת ת ן ל א ש ה נ ש ש ך ‪ ,‬ו כ נ י ס ה‬
‫זה אחזי י״ל‪ ,‬נ ״ פ ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ג‬
‫בן ש ־ י א ‪.‬‬
‫פן ת פ ו ל במציידתיה‪:‬‬
‫א ל ת ק ר ב א ל אשה זרה‬
‫־‬
‫‪ :‬י ־‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫י •‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫פן ת ל כ ד ב ל ק ח ת י ה ‪:‬‬
‫ד‬
‫ע ם זונה א ל ת ס ת י ר‬
‫ת‬
‫ל ה ת נ ב ל ב מ ר א ה עיניך‬
‫י‬
‫עם מנגנות א ל ת ך ר ו ך‬
‫פן‪.‬ישיך^ןז ב פ י פ י ת ם ‪:‬‬
‫»‬
‫ב ב ת ו ל ה א ל תתבונן‬
‫פן ת ו ק ש בענשיה‪:‬‬
‫ח‬
‫א ל ת ת ן לזונה נ פ ע ך‬
‫ט‬
‫ה ע ל י ם עין מ א ש ת ה ן‬
‫י‬
‫ב ת א ר אשה השחתו רבים‬
‫•‬
‫‪ V‬י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•• T‬‬
‫‪T‬‬
‫ולעומס אהד ביתה‪:‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪ V‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪ :‬י‬
‫״‬
‫• ‪" T‬י‬
‫־ ‪:‬־ ‪V T‬‬
‫‪T‬‬
‫ואל ת ב י ט א ל יפי ל א ל ך‬
‫־־‬
‫ןועצומים כ ל הרוגיה[‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬־‬
‫וכן **הביר‪ ,‬ב א‬
‫‪I •• :‬‬
‫יא ע ם ב ע ל ה א ל ת ט ע ם‬
‫־־ ‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־־‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫־־‬
‫יג‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬־ ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫אל ת ט ע אוהב;שן‬
‫‪-‬‬
‫• י‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫בארטית‬
‫וריס‪,‬‬
‫אבל ‪,‬קנא״‬
‫עזרא‬
‫ביס‬
‫היא‪ :‬אל תסבור‬
‫בבסשא‬
‫נםשך‬
‫•‬
‫טיפ‪:‬‬
‫הוא כסו ‪,‬קנה״‬
‫ועיין סלון‬
‫לאשה ‪,‬‬
‫)םנהד;‬
‫הרוניה״‪,‬‬
‫אחרי‬
‫‪V‬‬
‫איסי‬
‫ובן‬
‫של‬
‫אסר‬
‫וכן אנו ס ו צ א י ש בסשר‪-‬‬
‫לוי ע ר ך קני‬
‫א‬
‫ק נ ( וכינוע‬
‫ב י ש ל ה ל ן ל ה ש ך ) ל י ו ב״ה‪1‬‬
‫אחז בנוסח ז ה ‪ ,‬כי לדעתו‬
‫לקי‬
‫א ב ל ד ב ר י י״ל נכונים‪ ,‬כי ט״ס י ש כאן ו צ י ל ‪:‬‬
‫ברב‬
‫‪.‬הטתו‬
‫לקהה" •‬
‫)‪ 0‬ב כ י י‬
‫ו צ י ל ‪ :‬ת ד ר ו ך ‪ ,‬והוא ע ״ ד ה כ ת ו ב ) מ ש ל י ה ׳ ח׳( ה ר ח ק ם ע ל י ת‬
‫הנוסח‪:‬‬
‫‪.‬כי‬
‫בתאר‬
‫ואחז ב״ס פ ה בלשון‬
‫)יא( א ח ר ש א ס ר ב י ס‬
‫לזנות‬
‫‪V‬‬
‫• ‪:‬‬
‫בעברית‪,‬‬
‫ד ר כ ך ו נ ו ׳ ; ב ש י ס י ו ת ס ‪ ,‬מ ל ש ו ן ש ה ‪) .‬י( ב ב ״ י ‪:‬‬
‫ד׳‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ -‬א ח ר אולי תשתינו‪:‬‬
‫בלקותיה‪ ,‬ריס‬
‫כ ס ו ח כ ו ת ב ע ב ר י ת י‪,‬‬
‫ק(‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫ב ל ק ח ת י ה ו ה י א ע ״ ד ה כ ת ו ב ) מ ש ל י זי כ י א ( ‪:‬‬
‫‪.‬תדמוך״‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫כ י ל א ת ד ע מ ה יומו‪:‬‬
‫‪ .‬ק נ ה א ש ד ‪ ,‬״ ו ב י ׳ ‪) .‬ד( ב כ י י ‪:‬‬
‫בארסית‬
‫•‬
‫רען‬
‫טי א ל ת ק נ א ב א י ע ר ש ע‬
‫)ז׳ י ־ ז ( ת ק נ א‬
‫‪•• T‬‬
‫־ ••‬
‫כי חדש ל א ידמה לו‪:‬‬
‫יי יין ח ד ע א ו ה ב ח ד ע‬
‫‪T T‬‬
‫תלהט‪:‬‬
‫ו ב ד מ י ם ת ט ה א ל ישחת‪:‬‬
‫•‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ואל ת ס ב עטו ע כ ו ר ‪:‬‬
‫יב פן ת ט ה א ל י ה ל ב‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫פן ת ס ב א ת נ ח ל ת ך ‪:‬‬
‫־‪:‬־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כן ל ה ז ה י ר ‪,‬‬
‫אשד‪.‬‬
‫ב ע ד אשד‪ .‬ו כ ו ׳ ‪ ,‬א ך א צ ל ה ז ״ ל‬
‫יפה רבים‬
‫הושחתו‬
‫ועצומימ‬
‫ה כ ת ו ב ) ס ש ל י ז׳ ב ״ ‪ 0‬כ ד ר כ ו ב כ ס ה‬
‫סקודס‪ ,‬שצריך‬
‫להרחיק‬
‫את‬
‫כל‬
‫םקיסית‪,‬‬
‫עצסו סאשת חברי‪,‬‬
‫ב>ג‬
‫ש ל א י ש ב ע ם ב ע ל ה ל ש ת ו ת ע ס ו יין ו ש כ ר ו ל ה ש ת כ ר כ ד י‬
‫ע ם א ש ת ו ‪) .‬ינ( ב ן ס צ א ת י ה נ ו ס ח‬
‫הנכון ע י פ פ א ק ׳ ‪) .‬יד( א ח ר ש נ ת י ש ^‬
‫חבסת‬
‫בן‬
‫טז א ל ת ק נ א ב ז ד ו ן מ צ ל י ח‬
‫םירא‪.‬‬
‫זכיד כ י ע ד מ ו ת ל א י נ ק ה ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫יז‬
‫‪23‬‬
‫ר ח ק מאיש שליט להרוג‬
‫־‬
‫•‬
‫• ‪VT‬‬
‫‪V T‬‬
‫ואל ת פ ח ד פחדי מות‪:‬‬
‫יח ו א ם ק ר ב ת ל א ת א ש ם‬
‫פן תכןח א ת י נ ש מ ת ך ‪:‬‬
‫יפי ד ע כ י ב י ן פ ח י ם ת צ ע ד‬
‫ועד ר ש ת ת ת ה ל ך ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫‪T‬׳־‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ועם ח כ מ י ם ת ם ת י ד ‪:‬‬
‫ב כ ח ך קנה רעך‬
‫‪* T -J‬‬
‫‪• :‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫בא ? ם נבון יהי ך ו ע ב ו נ ך‬
‫וכל םוךך בינותם‪:‬‬
‫בכ אנשי צ ד ק ב ע ל י ל ח מ ך‬
‫וביראת אלהים ת פ א ר ת ך‬
‫כ ג ב ח כ מ י י ד י ם י ח ע ב יוישר י‬
‫ומועל בעמו חכם‪:‬‬
‫כד בוטה נורא בעיר‬
‫א י ע ל ע ו ן ו מ ש א ע ל פ י ה ו י ש נ א ‪.1‬‬
‫‪T‬‬
‫היין‬
‫‪• T‬‬
‫תשתה אותו‪,‬‬
‫הכונה‬
‫ינקה‪,‬‬
‫לא‬
‫ובסורו‬
‫ינקה‬
‫נ״כ ה א ו ה ב ‪.‬‬
‫רעה‪,‬‬
‫כסו‬
‫באיש‬
‫וטז( ב ז ד ו ן ‪ ,‬כ ס ו‬
‫‪:‬‬
‫זדון;‬
‫למ‬
‫) ס ש ל י כ י ה כ׳( ואץ ל ה ע ש י ר ל א י נ ק ה ‪.‬‬
‫)יח‪ 1‬ל א ת א ש ס ‪ ,‬ר א ה ל ב ל י מ צ א ב ך ה מ א פן י ה ר ו נ א ו ת ך ‪) .‬כ( ב כ י י ט י ס ‪ :‬ע נ ה ‪j‬‬
‫א ך הוא כ מ ו ש א מ ר וחז״ל )אבות א׳‬
‫ביס‬
‫מ ק ו ד מ )ו׳ ח ׳ ( ק נ ו ת‬
‫אוהב‬
‫נפלו בסנימ ש ל הביי ש ב ו ש י ם ‪,‬‬
‫הזה ובמאמר הבא אתריו‬
‫ו כ ו ׳ ‪) .‬כנ( ב מ א מ ר‬
‫עוד בזמן ק ד מ ו ן ‪:‬‬
‫בטעות‪:‬‬
‫‪.‬יחשך״‪.‬‬
‫בטעות‪:‬‬
‫אוסר‪ ,‬כי י ח ש ך סתאים אל ס ו ש ל ‪.‬‬
‫וכן היה‬
‫יחשב‬
‫ר‬
‫משך מלת ‪.‬בוטה״‬
‫במקומ ‪,‬יחשב״ נאסר בכיי‬
‫חכם ב ו ט ה ‪ ,‬ואחריו נסשכו ריס וי״ל‪ .‬מ ל ת י ח ש ך תקן י י ל ‪ , :‬מ ע ש ה ״ ;‬
‫ריס‬
‫תיי‬
‫‪ . o‬ע ש ה ל ך ר ב ו ק נ ה ל ך ה ב ר ״ ‪ ,‬ובן א ס ר‬
‫נוסח‬
‫להרש‬
‫לידי(‪:‬‬
‫בטעות‪:‬‬
‫שעושה‬
‫י ״ ב י״ח( י ש ב ו ט ה כ ס ד ק ר ו ת‬
‫ביס‬
‫היא;‬
‫כשם‬
‫שבמלאכה‬
‫םעשהו‬
‫שוה‬
‫וישר‪,‬‬
‫)ס־»‬
‫כסו‬
‫וב״מ‬
‫ח ר ב ‪ ,‬ובכן אי־אפשר ל ו ס ר ‪:‬‬
‫ו ח י י ס ב י ד ל ש ו ן ‪ .‬ב ם ק ו ם ‪ .‬ו מ ש א ״ ת ק ן ר״ש‬
‫א ב ל ב א מ ת ‪ ,‬ו מ ש א י ה ו א כ מ ו ) י ש ע י ה י״נ א׳( ‪ .‬מ ש א ב ב ל י ‪,‬‬
‫כ־נ ליג(‪ . :‬מ ה‬
‫מ ה נורא‬
‫במלשינות‬
‫‪.‬חבמ‬
‫ע צ מ ו א ס ר ס ק ו ד ם )ה׳ ייז( כ ב ו ד ו ק ל ו ן ב י ד ב ו ט א ו כ ר ‪ ,‬ו ה ו א‬
‫ה כ ת ו ב )'משלי י ״ ח כ־א( מ ו ת‬
‫ונושא;‬
‫וכונת‬
‫כלם לא ראו‪,‬‬
‫שצ׳ל ‪ ,‬י ח ש ב ‪/‬‬
‫‪ ,‬כ ע ד ״ בםקום ‪.‬בעיר״‪ ,‬ס ל ת ‪.‬בוטה״ ס ש ס ש ת בעברית ת פ י ד ל ר ע ה ‪,‬‬
‫בוטה״;‬
‫אבל‬
‫ד‪.‬יו‪#‬ר‬
‫כלומר‪,‬‬
‫סי‬
‫אבל‬
‫המאמר‬
‫‪ ,‬מ י ש ר ע ל ה ס ח ק ה ״ ‪ -‬כ ך סי ש ס ו ש ל ב ע ס ו י ח ש ב ל ח כ ם ‪ .‬וכד( בכיי״‬
‫כסו)סשלי‬
‫עיד‬
‫זה לפני‬
‫ת״י‬
‫ות״ם‪,‬‬
‫מראש‬
‫השני לכאן וקרא‬
‫מ ש א י ‪ ,‬וכונת בים‬
‫בעיר ה ב ו ט א‬
‫היא להטעים ‪,‬‬
‫והמסיר‪,‬‬
‫כי הוא‬
‫או)ירמיה‬
‫שאמנם מושל בעמו ה כ ש ‪,‬‬
‫ירמה‬
‫ש ל ו ‪ ,‬והרבה אנשיש נקיימ ימותו על י ד ו ‪.‬‬
‫גם א ת‬
‫המלך החב©‬
‫;‪24‬‬
‫חכמת‬
‫שירא‪.‬‬
‫בן‬
‫ו מ מ ש ל ת מבין ס ת ר ה ‪:‬‬
‫א‬
‫ש ו פ ט ע ם יוסד ‪5‬מו‬
‫‪-‬כ‬
‫מ ל ך פ ת ע יעחית עיר‬
‫*‬
‫מ ל כ ו ת מ נ ו י א ל גוי ת ס ב‬
‫ב ג ל ל ח מ ס גאוה‪:‬‬
‫‪&.‬‬
‫מ ה י‪:‬ג ‪V‬א ה ‪T‬ע ‪T‬פ ר ‪T‬ו "א ‪V‬פ ר‬
‫‪:5‬שר ב ח י י ו י ו ר ם גויו‪:‬‬
‫י‬
‫שמץ מ ח ל ה יצהיב ר ו פ א‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪..‬‬
‫‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ש ‪V‬כ ל ע‪T‬ז‪V‬ר י ‪T‬ה ‪:‬‬
‫ו ע י ר נ ו ‪ ^V‬ז‪V‬ב ת ‪I‬ב‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫‪• 1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V T‬‬
‫•• ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ו כ ר א ש עיר בן יושביו‪:‬‬
‫ולפני מ ח ו ק ק ; ע י ת הודו‪:‬‬
‫ו *יש ל ע ת י ע מ ר ע ל י ה ‪:‬‬
‫‪••:‬‬
‫; •‬
‫‪T‬‬
‫‪•:-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ואל ת ה ל ך ב ד ר ך גאוהג‬
‫ומשניהם מעל ע‪#‬ק‪:‬‬
‫• ! ‪V‬‬
‫~‬
‫‪V " T‬‬
‫‪T T‬‬
‫מ ל ך ה י ו ם ו ‪T‬מ ‪T‬ח ר י פ ו ל ‪:‬‬
‫‪I..‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬
‫נ״פ וריס‪,‬‬
‫שמ‬
‫ידי‬
‫המ השבו‬
‫ה ע צ ם ב מ מ י כ ו ת י‪,‬‬
‫ממשלת‬
‫תרגמו‬
‫שמלת‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫המאשר הזה שלא‬
‫‪,‬לשני׳ שה‪ ,‬היא‬
‫ומחוקק שם‬
‫ת ב ל ‪ ,‬אך אל‬
‫נ״ה(‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫י ‪) ,‬ד‪ 1‬ת ״ י ו ת ־ ש‬
‫‪-‬‬
‫ר מ‪ T‬ה ‪:‬ו ת ו • •ל ‪T‬ע ה •כ •נ י ם ‪• T‬ו• •ר ‪V‬מ ש י ‪:‬‬
‫יא ב מ ו ת ‪T‬א ‪T‬ד ם י נ ה ל‬
‫• •‬
‫‪T T‬‬
‫סני מ ל ך‬
‫כהוגן‪ ,‬ואחריהם נתעו י״ל‬
‫תאר‬
‫תאר למלך‬
‫•‬
‫•‬
‫‪V T‬‬
‫‪V‬‬
‫ה ש ע ל ; א ב ל ‪.‬לשני• ה ו א‬
‫בשר ודם‪,‬‬
‫וכונת ב״ש‪ :‬לה׳‬
‫ב ו י ד ה ל ק מ כ ב ו ר ו ; וכן אמרו ח ד ל )כרכות‬
‫ברוך‬
‫‪,‬הרואה מלבי ישראל אומר‪:‬‬
‫ש ה ל ק מכבודו לירא־ו‪ ,‬מ ל כ י‬
‫•א״ד‪ .‬א ו מ ר ‪ :‬ב ר ו ך ש נ ת ן מ כ ב ו ד ו ל ב ר י ו ת י ו ׳ ‪5) .‬ז( ת י ס ק ר א ‪ :‬י ו ר ם ו ו י ו ‪ ,‬ו א ח ר י ו‬
‫נ מ ש כ ו נ״ש ו י ״ ל ‪,‬‬
‫אינו‬
‫שהאדם‬
‫שהוא‬
‫אבל‬
‫נאסר‬
‫בכיי‬
‫צריך להתנאות‪,‬‬
‫אומר מ י ד אהר זה ‪.‬‬
‫‪,‬יורם״ והוא‬
‫שהר•‬
‫עוד‬
‫הנכון‪,‬‬
‫בחייו‬
‫וכונתב״מהיא‪:‬‬
‫יהרס וישבר נ ו * ‪.‬‬
‫)י( ר ״ ש ס ת ר מ ל ת ‪ ,‬ש מ ץ ״ ‪:‬‬
‫מרוצה נסהרה״‪.‬‬
‫וכמו‬
‫וכן‬
‫‪ ,‬י צ ה י ב ״ מ ל ש ו ן צ ח ו ק ע ״ פ ת ״ י ; א ב ל ‪ .‬ש מ י ן ״ פירושו מ ע ט ‪ ,‬כ מ ו )איוב ד ׳ י ״‬
‫שמץ‬
‫•זכו׳‪.‬‬
‫מנהו‪,‬‬
‫‪,‬יצהיב״‬
‫ספרא׳‪,‬‬
‫יחלה‬
‫וכן אסר‬
‫הוא‬
‫ב״ס‬
‫כמו‬
‫להלן )י״ח ל׳׳ב(‪:‬‬
‫בלשון‬
‫הז׳׳ל‬
‫או )נדרים ס ״ ט ע ״ ב ( ‪,‬היום פניך‬
‫‪,‬אל‬
‫)פמהימ ק י ״ ג ע ״ ב ( ‪ ,‬צ ה ב ו פניו‬
‫צהוביך‪,‬‬
‫ו כ ו נ ת ב׳׳ש ה י א ‪:‬‬
‫ה א ד ס ר ק ם ע ט ‪ ,‬ם צ ה י ב י ם ונוהרים פני ה ר ו פ א ‪ ,‬כי הוא‬
‫‪:‬שנריך‬
‫מזאומ‪,‬‬
‫ב‬
‫ת ש מ ח א ל ש מ ץ תענונ׳‪.‬‬
‫דר‬
‫כ‬
‫שאם‬
‫שסח‪ ,‬שחחולה‬
‫ל ו ‪ - ,‬ס ל ך ה י ו ס ‪ ,‬כלוסר ן ה א ד ם ש ה ו א ס ל ך ה י ו ם ‪ ,‬ל ס ח ר יפול ל מ ש כ ב‬
‫ובמו שאמרו חז׳׳ל )בראשית ר ב ה סס״א(‪:‬‬
‫‪,‬היום כאן וסחר בקבר״״‬
‫בן כ י י א ‪.‬‬
‫דכסת‬
‫‪5‬ב‬
‫י ב ת ח ל ת גאון א ד ם מ ו ע ז‬
‫ומעלהו;סור לבו‪:‬‬
‫כ י מ ק ו ד ‪ ,‬זדון ח ט א‬
‫ו מ ק ו ר ה יביע ז מ ה ‪:‬‬
‫*‬
‫י י ע ל כ ן מ ל א ל ב ו א ל ־ ה י ס נגע‬
‫ויכהו ע ד ב ל ה ‪:‬‬
‫טי כ ס א ג א י ם ה ? ד אליליים‬
‫ו י ‪ #‬ב ענוים ת ח ת ם ‪:‬‬
‫‪ m‬עקבות גרם טמטם אלהיס‬
‫ועזרשם ע ד ארץ קער ע‪:‬‬
‫יי‬
‫(‬
‫וסחם מארץ ויתשם‬
‫ר‪£‬זבת מארץ זכרם‪ :‬י‬
‫יח ל א נאור‪ ,‬ל א נ ו ע ז זדון‬
‫יט ז ר ע נ כ ב ד מ ה‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫•‪v:v-‬־‬
‫ועזות‪ ,‬א ף ‪ -‬ל י ל ו ד א ש ה ‪:‬‬
‫זרע ל א נ ו ש‬
‫־‬
‫נזרע נ כ ב ד י ר א א ל ה י ם‬
‫‪V‬‬
‫זרע נכבד שומר מצוה‪:‬‬
‫ב‬
‫זרע נ ק ל ה ע ו ב ר מצוד‪:,‬‬
‫ז ר ע נ ק ל ה מ ה ז ר ע לאנוי׳מ‬
‫‪1‬‬
‫יי־‬
‫־‬
‫*‪V:‬‬
‫••‪:•'I‬‬
‫‪ T‬־‬
‫וירא אלוהים ב ע מ ו ‪:‬‬
‫ט* ב י ן א ח י ם ר א ש ם נ כ ב ד‬
‫ת פ א ר ת ם י ר א ת אלדזים‪:‬‬
‫כ ב ג ר וזר נ כ ר י ו ר ש‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫~‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫ס ב ל ל א יתאונן‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ני א ל ת ת ח כ ם ל ע ב ד חפצןד‬
‫)יב( מ ו ע ז‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ועבד‬
‫כי• ע ב ד מ ש כ י ל ה ו ר ם‬
‫•‬
‫״‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־ ••‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ואין ג ד ו ל מ י ר א א ל י ה י ם ‪:‬‬
‫ג י נגיד מ ו ש ל ושופט נ ב ב ד ו‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V:‬‬
‫ואין ל כ ב ד ע ו ל א ש ר ה ו ר ם ‪: :‬‬
‫ב נ אין ל ב ז ו ת ך ל מ ש ב י ל‬
‫‪.‬‬
‫‪: -‬‬
‫*‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫ואל ת ת כ ב ד במועד צךכןז‪:‬‬
‫ענינו חוצשה ו ע ז ו ת ‪ ,‬כ מ ו )תחליש ט׳ כ׳( אל יעוז אנוש ן ‪ ,‬ו מ ע ו ש ה ו ‪,‬‬
‫ישור ל כ ו ״ ‪,‬‬
‫מ ל ב ו ‪) .‬יג( כ י מ ק ו ר ה ח ט א ה ו א ז ד ו ן ‪ ) .‬י ד ( כ ל מ י ש י ש בו•‬
‫בכ״י‪:‬‬
‫ג ש ו ת ה ר ו ח נ ע ק ר שן ה ע ו ל ש ‪ .‬ת ד ־ ־ א ) צ ד ק נ ״ ח ( ה ו צ א ת א י ש ש ל ו מ ‪ ) .‬ט ז ( ע ק ב ו ת ‪,‬‬
‫ד״ל‪,‬‬
‫דריסת עקב ‪ j‬טמנום‪,‬‬
‫הלכי׳‪,‬‬
‫ובלשון‬
‫ב*שמת‬
‫הכותב‪,‬‬
‫המקרא‪>:‬‬
‫ענינו‬
‫אוטס‪.‬‬
‫והוספתיו‬
‫מ ת ם ‪ ,‬כ מ ו )פסחים ד׳ מ ״ ב ( ‪ , :‬ט ט ט מ מ א ת‬
‫)יט( ה מ ו ס ג ר‬
‫ע־־פ ת ״ י ו ת ״ מ ‪ ) .‬כ נ ( כ ן ה נ ו פ ח‬
‫) צ ש נ י ה נ׳ ה י ( ‪ . :‬ל א י ד ע ע ו ל ב ש ת ״ ‪.‬‬
‫כלוסר‪:‬‬
‫וו‬
‫לא‬
‫תעשה‬
‫בזויה לשנ*‪ ,‬ב ס ו‬
‫בעצלות‪,‬‬
‫נשמט‬
‫בכ״י‬
‫)ב‪ 0‬בעת‬
‫עבודתך‬
‫בנ׳יע‪,‬‬
‫כנראה‬
‫ע ״ פ פ א ק ׳ ; ובמו•‬
‫לא תתחכם ה ר ב ה ‪,‬‬
‫וכעת מחסורך לא ת ת ג א ה ‪ ,‬ואל תאמר מלאכה־‬
‫ש א מ ר ו ח ז ״ ל ) פ ס ה י ש ד ׳ קי‪.‬״נ(‪ . :‬ש ש ו ט‬
‫נבלתא בשוקא״‬
‫י‪26‬‬
‫חבשת‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫* ז ט ו ב ע ו ב ד ו י ו ת ר הון‬
‫ממתכבד!חסר‬
‫פ ח בני בענוה כ ב ד נפ^ןז‬
‫ויתן לןז ט ע ם ו כ ב ו ד א ב ד ת ‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫ומי י כ ב ד מ ק ל ח נ פ ‪ #‬ו ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 9‬־?די! ׳‬
‫ויש נ כ ב ד ב ג ל ל ?‪:‬שרו‪:‬‬
‫יש ד ל ג כ ב ד ב ג ל ל שכלו‬
‫ו נ ק ל ה בעניו א י כ כ ה ‪:‬‬
‫לא נ כ ב ד ב ע ו ז ר ו א י כ כ ה‬‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪: T‬‬
‫מתכבד‬
‫‪T T‬‬
‫יתר‪:‬‬
‫בדלותו נקלה יותר‪:‬‬
‫•לג ו ה נ ק ל ה ב ע ו ז ר ו‬
‫‪v »;• -‬‬
‫• ‪V ' :‬‬
‫בעשרו‬
‫לב ה מ ת כ ב ד ב ד ל ו ת ו‬
‫; ‪T‬‬
‫מתן‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫יא‪.‬‬
‫*‬
‫ח כ מ ת ד ל תע\א ר א ‪ #‬ו‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫ובין גדיבים ת ו ש י ב נ ו ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫ואל‬
‫אל תהלל אדם בתארו‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫נןכו‪$‬ר‬
‫אדם‬
‫‪T:‬‬
‫במראהו‪:‬‬
‫‪-‬ג‬
‫אליל בעוף ד ב ר ה‬
‫וראש תנובות פריה‪:‬‬
‫•י‬
‫מעטה אבד אל תהתל‬
‫ואל תכןלם ב מ י י ד י יום‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫ב י פ ל א ו ת מעשיי יהוד‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫‪: : T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪. . . . .‬‬
‫‪T‬‬
‫•י‬
‫ר ב י ם נדכאים ישבו ע ל כ ס א‬
‫־<‬
‫ר ב י ם נשיאים נ ק ל ו מ א ד‬
‫‪•T‬‬
‫•'‪T:‬‬
‫•‬
‫ונעלם‬
‫א ד ם פ‪: T‬ע‪ T‬ל ו ‪:‬‬
‫מ‬
‫•‪TT‬‬
‫ובל עלו ע ל ל ב עטו צניף‪:‬‬
‫והשפלו‬
‫•‬
‫יחד‬
‫־‬
‫וגם נ כ ב ד י ם נתנו ב י ד ‪:‬‬
‫ו ב ו ׳ ‪) ,‬בז( במו )משלי י״ב טי(‪ . :‬ט ו ב נקלה ועבד ל ו מ מ ת כ ב ד וחמר לחם• ‪J‬‬
‫ ו כ ן אמר ב״ס להלן )מ׳ כ ח ( ‪. :‬חיי מני מתן אל ת ח י ׳ ‪) .‬כח( ייתן ל ך ו כ ו י ‪,‬‬‫‪.‬בכ״י מוף פשוק זה נ מ ח ק ‪ ,‬ל ד ע ת ר״ט ונ״ם צ ״ ל ‪ :‬ותן ל ה טעם כיוצא כ ח ‪-‬‬
‫א ב ל לדעתי צ״ל ע״פ פ א ק ' ‪ :‬ויתן ל ך וכוי א ב ד ת ‪ ,‬וכן אמר ב״מ מקודמ )ח׳ נ׳>‬
‫^ י ש ק ל מהירך ו א ב ד ת ״ ‪) .‬לא( בכ״י‪ :‬בעיניו‪.‬‬
‫ג‬
‫י א ‪ o ,‬בדיה פחותה בעוף היא ה ד ב ו ר ה ‪ ,‬ומה מתוק הבשר• • )י( אנשיפ‬
‫• ע נ ש ב ח ו מ ל ב ‪ ,‬פתאום לבשו מצנפת ו ע ט ר ה ‪ 0 ) .‬ב י ד ‪ ,‬כ מ ו ) ה ה ״ ב כ י ה כ י ( ‪.‬‬
‫הכמת‬
‫ד‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫בטרם תחקור אל ת ס ל ף‬
‫אל תשיב דבר‬
‫ט‬
‫בני‬
‫•י‬
‫באין ע צ ב ה א ל ת ת ח ר‬
‫י־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ב ק ר לפנים ואחר תזיף‪:‬‬
‫טרם‬
‫‪VV‬‬
‫‪T‬‬
‫תישמע‬
‫•‬
‫!•• י‬
‫־‬
‫• ז ז‬
‫• ‪:‬‬
‫‪27‬‬
‫‪:‬‬
‫י ^ ת ו ך שייחד‪ .‬א ל ת ך ב ר ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ב ך י ב זדים א ל ת ק ו מ ם ‪:‬‬
‫ז‬
‫יא ב נ י ל מ ה ת ר ב ה עשכןך‬
‫ואץ ל ה ר ב ו ת ל א יןפןה‪:‬‬
‫*כ ב נ י א ם ל א ת ר ו ץ ל א ת ג י ע‬
‫ואם ל א ת ב ק ש ל א ת מ צ א ‪:‬‬
‫•יג י ש ע מ ל ר ע י י ץ •‬
‫וכדי כן הוא מ ת א ח ר ‪:‬‬
‫יי י ש ר ש ש ו א ב ד מ ה ל ך‬
‫ח ס ר כ ל ו י ו ת ר א י ש ןנני‪:‬‬
‫מו ועין יהוד‪ .‬צ פ ת ה ו ל ט ו ב‬
‫רנערחו מעפר צחנה‪:‬‬
‫טי נשיא ב ר א ש ו ו י ר מ מ ה ו‬
‫ויתמהו עליו ר ב י ם ‪:‬‬
‫‪•:‬־ י ‪:‬‬
‫ז ז‬
‫י»‬
‫ז‬
‫ז ־ ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫~‪:‬‬
‫״‬
‫רי*ש ו ע ש ר מ י ה ו ה ה ו א ‪:‬‬
‫ט ו ב ורע חיים ומות‬
‫־־ •‬
‫‪:‬־־‬
‫ז ז •••‬
‫‪:‬‬
‫‪...‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫•יה ח כ מ ה ו ש כ ל ו ח ב י ן ד ב ר‬
‫‪v V:‬‬
‫ז ‪ :‬ז‬
‫‪ :‬ז • י‬
‫ז‬
‫ז‬
‫מיהוה הוא‬
‫•• ‪:‬‬
‫•יט ש כ ל ו ת‬
‫ח ט א ו ד ר כ י ם י ש ר י ם מ י ה ו ה הוא‪:‬‬
‫ז‬
‫והשך‬
‫‪• T :‬‬
‫• • ‪:‬‬
‫״ ‪:‬‬
‫‪• T :‬‬
‫ז‬
‫לפשעים‬
‫ומדעים רעה ע מ ם ‪:‬‬
‫׳נוצרה‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫ז ז‬
‫ע‬
‫מ ת ן צ ד י ק _י‪#‬מר ל י ך א י ו‬
‫‪,‬למען תתס‬
‫)ח( ת ז י ף ‪,‬‬
‫ביד•‪,‬‬
‫יינזף ביה אבוהי‪,‬‬
‫<משלי כ״ה ח׳(‪:‬‬
‫‪ ,‬מ ש י ב דבר־‬
‫חברו‪,‬‬
‫קדשו"‪,‬‬
‫השלח‬
‫ולא‬
‫ורצונו;צלח ל?ד‪:‬‬
‫‪,‬אל‬
‫ונו׳ י‬
‫}‬
‫דנישח‬
‫לריב‬
‫תצא‬
‫וכן א מ ר ו ח ז ״ ל‬
‫ואח״כ תנער‬
‫מהר״‪.‬‬
‫כאיש‪,‬‬
‫ע״ד הכתוב‬
‫)ט(ע״ד הכתוב )משלי ייח י ״ ‪: 0‬‬
‫)אבות ה׳ ט ׳ ( ‪:‬‬
‫‪,‬ואינו‬
‫נכנמ‬
‫לתוך דברי‬
‫ו א י נ ו נ ב ה ל ל ה ש י ב ׳ ‪) .‬י( ע צ ב ה ‪ ,‬כ מ ו ) י ש ע י ה ש״נ י ׳ ( ‪ , :‬ו ע צ ב ו א ת ר ו ח‬
‫וכונת ב ״ ס ‪:‬‬
‫אש ה ד ב ר‬
‫ידך בהרבה עמקים‪,‬‬
‫יצלח מעשיו ‪$‬‬
‫מהלך‪,‬‬
‫כ מ ו ) ב ר א ש ׳ ל ״ ז י׳(‬
‫ר ״ ל ב ק ר לשניש ה י ט ב‬
‫וינער‬
‫בו‬
‫אביו‪ ,‬ת״א ‪:‬‬
‫כמו‬
‫ע״ש‬
‫)תהל׳‬
‫שאק׳‪.‬‬
‫)ינ( ו כ ד י‬
‫מלת כדי‪,‬‬
‫ב׳‬
‫י״ב(‬
‫ת״ם‪:‬‬
‫לא יעצב א ו ת ך ‪ ,‬אל תתנר ב ח נ מ ‪.‬‬
‫כמו‬
‫כן‪,‬‬
‫בבל זאת הוא יאחר ת מ י ד ‪,‬‬
‫)נחמיה ה׳ ח ( ‪:‬‬
‫ותאבדו‬
‫‪,‬יתיר‬
‫ר״ל‬
‫דרך‪.‬‬
‫משבנותא־‪,‬‬
‫)יא( א ל‬
‫ויותר‬
‫‪ ,‬ב ד י ב נ ו ״ ‪) .‬יד( א ב ד‬
‫איש עני‪,‬‬
‫כן ראיתי‬
‫תאר‬
‫פה‪,‬‬
‫)כ( צ ד י ק‬
‫לה׳‬
‫ח ב ט ת בן ס י ר א ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נא י ש‬
‫וזח י ח י ב ש כ ר ו ‪:‬‬
‫מתע‪ if‬מ ה ת ע נ ו ת‬
‫‪V:‬‬
‫ננ ובעת יאמר מצאתי נחת‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫״‬
‫•‬
‫‪T T‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪~ T‬‬
‫־־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ו ב מ ל א כ ת ך התי ‪$‬ן‪:‬‬
‫ת ר ו ץ ל י ה ו ה וקוד‪ ,‬ל א ו ר ו ‪:‬‬
‫גח א ל ת ת מ ה בעושי ר ע‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ועזבו ל א ח ר ו מ ת ‪:‬‬
‫»• ב נ י ?נמוד ב ח פ ן ך ו ב ו ה ת ה ל ך‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ועתה א כ ל מט‪1‬בתי‪:‬‬
‫פג ל א י ד ע מ ה כ י ב א ח ל ף‬
‫‪:‬‬
‫־••‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ב פ ת ע פ ת א ם להעשיר דל‪:‬‬
‫גי כ י נ ב ח ב ע י נ י יהוד‪,‬‬
‫יי '•'‬
‫~‬
‫‪.‬י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫־‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ובעת תקותו ת פ ר ח ‪:‬‬
‫גז ב ר כ ת א ל ג ו ר ל צ ד י ק‬
‫*ח א ל ת א מ ר ח נ ח בי עשיתי‬
‫ו מ ה ע ת ה יעוב ל י ‪:‬‬
‫• חפצי‬
‫מ ה אסון יהי ע ל י ‪:‬‬
‫בפז א ל ת א מ ר ד י י ל פ נ י‬
‫־‬
‫ל‬
‫־ •‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪* :‬‬
‫>‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ורע יום ת ע ז כ ח ט ו ב ה‬
‫‪ T :‬־‬
‫ט ו ב י ו ם ת ‪T‬ש ־כ ח ‪T‬ר ‪T‬ע ה‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬־־‬
‫ו א ח ר י ת א ד ם ת ה י ה עליו‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫‪V :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ס ו ף א ד ם יגיד ע ל י ו ‪:‬‬
‫לא ע ת ר ע ה ת ש ב ח ת ע נ ו ג‬
‫) ב א ( י ש מ ת ע ש ר ע ״ י ח י י צ ע ר ועוני•‪,‬‬
‫‪ .‬י ח י ב ״ ‪ ,‬ב ן א מ ר ב ״ ס מ ק ו ד ם <חי זי( ‪ .‬כ י נ ו‬
‫הייביס״ ‪ j‬ש כ ר ו ‪ ,‬הבונה פה ענשו‪ ,‬כמו)אבות ד׳ ב׳(‪:‬‬
‫‪ ,‬ש ש ב ר מצוה מצוי!‪ ,‬ו ש ­ ­‬
‫ע נ ש ו ? הולך ב״ם ומבאר‬
‫ל א מ ר ‪ , :‬ו כ ע ת יאמר וב‪,‬״‪,‬‬
‫ע״פ‬
‫הכתיב‬
‫עברה‬
‫ועזבו‬
‫ע ב ר ה ״ ‪ ,‬ומה הוא‬
‫לאחר‬
‫ומת״‪.‬‬
‫)כנ( כ ן‬
‫) ק ה ל ת ט ׳ י׳׳ב( ל א י ד ע‬
‫ה׳‬
‫האדם‬
‫מצאתי‬
‫הנוםח‬
‫את עתו ונו׳‪.‬‬
‫פאק׳‪,‬‬
‫והוא ע ״ ד‬
‫)בו( נ ב ח ‪ ,‬ר ״ ל כ י י ש ר כ ע י נ י ­‬
‫להעשיר פתאום את ה ד ל ‪.‬‬
‫)בה( א ל ת א מ ר ה ל א ע ש י ת י ח פ צ י ‪ ,‬ו מ ה נ ש א ר‬
‫ל י ע ו ד ל ע ש ו ת ‪) .‬ל( ט ו ב י ו ם ‪,‬‬
‫בב״י נ כ ת ב ל מ ע ל ה ע ל מ ל ת יום א ו ת טי ‪ j‬י ״ ל‬
‫הודה‬
‫שלא ידע‬
‫ב ב ״ ם ל ה ל ן )מ־׳ח‬
‫היו״ד‬
‫פה‬
‫הטעם‪,‬‬
‫‪,‬והשמיע‬
‫ה׳(‪:‬‬
‫במלת ‪,‬והשמיע׳״‪,‬‬
‫להפך‪:‬‬
‫הנוסח‬
‫א ך ר״מ‬
‫יוט‬
‫טוב‪,‬‬
‫אמר‬
‫בסיני״‬
‫שתרמוז‬
‫ובו׳‪,‬‬
‫ע ל ט פ ח א או ט ר ה א ‪j‬‬
‫יש‬
‫ואחרית אדם תהיה עליו;‬
‫נ״ב בשאק׳ אות ט׳ ע ־‬
‫ומזה ר א י ת י ש ת ר מ ו ז ע ל ‪ ,‬ט ע ו ת ״ ‪ ,‬בי צ ר י ך להיות‪.‬‬
‫כ מ ו ) ק ה ל ת ז׳ י ״ ד ( ב י ו ם ט ו ב ה‬
‫ב ת ד ״ א )צד ד״(‪:‬‬
‫אבל‬
‫‪,‬יום‬
‫היה בטוב‬
‫ט ו ב מ ש כ ח ת ר ע ה ‪ ,‬ויום ר ע מ ש כ ח ת‬
‫ר ״ ל ‪ ,‬לא נודע‬
‫ונו׳‪ ,‬ובן‬
‫טיבה״‪,‬‬
‫מ ה שיקרה ל ו ‪ ,‬וכמו שהולך ב ״‬
‫־‬
‫ה כ ס ת בן ם*ר»‪.‬‬
‫לב ב ט ר ם‬
‫אדם‬
‫תחקיר‬
‫‪.29‬‬
‫אל‬
‫תאסרהו‬
‫כ י באחרית״ יאשר א ד ם ‪:‬‬
‫לג ל פ נ י מ ו ת א ל ת א ‪ £‬ז ר נ ב ר‬
‫כ י באחריתו ינכר איש‪:‬‬
‫לי ]מנע ר ב י ם מ ת ו ך ביתך‪1‬‬
‫ולאכ לאיש להביא א ל בית‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪* T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪¥‬‬
‫]אוךביס וכן נוכלים ר ב י ם‬
‫הם[‪:‬‬
‫לה ו מ ה ר ב ו פצן‪$‬י ר ו כ ל‬
‫] ה מ ר ג י ל י ם ל ד ב ר ערוז־ש •‬
‫לו ]כניצוץ מ ב ע י ר ‪ 3‬ח ל [‬
‫כ כ ל ו ב מ ל א יעוף‬
‫ת‬
‫כן בתיהם מלאים מרמה‪:‬‬
‫ל» כ ע ו ף א ח ו ז ב כ ל ו ב ל ב ג א ה‬
‫וכזאב א ר ב ל ט ר ף ‪:‬‬
‫לח מ ה י ר ב ו פ <&?ני ב ו צ ע‬
‫כ כ ל ב הוא ב א ל כ ל ‪5‬ית וחומם‪:‬‬
‫ומשים ר י ב ל כ ל ש ב ת ם ‪:‬‬
‫לס כ ן ב ו צ ע ב א‬
‫*״ ״‬
‫מ‬
‫אורב הרוכל‬
‫כדוב‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫שת״ס‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫ובמרגל יראה ערוה‪ :‬י‬
‫לצים‬
‫‪ ,‬ע ד לא‬
‫‪T:‬‬
‫לבית‬
‫‪ : • :‬־ ־ "‬
‫ומבאר א ת דבריו מ י י ‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫•‬
‫)לב( ה ט ל ו ת ‪:‬‬
‫״אל‬
‫* ‪:‬‬
‫‪: V‬‬
‫‪V‬‬
‫תאשרהי״‪.‬‬
‫תבקא לאנש י א תשבחיוהי״ ‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫נסהקו בכ׳׳י‪ ,‬אבל‬
‫נראה הנוסח הנכון‪ ,‬וכונת‬
‫ב ״ מ ‪ ,‬שאין ל ך להניד ד ב ר ע ל א ש ר ה א ר ס בעודנו ח י ‪ .‬ולד( הסוםנר‬
‫הוספתי ע ״ ם דברי ח ז ״ ל )סנהד׳ ד׳ ק ׳ ( ‪.‬‬
‫בב״י‪.‬‬
‫ס א ד המאמר הנפלא ה ז ח ‪,‬‬
‫לרפא את‬
‫ה ה ר ו ס י‪,‬‬
‫לקשט את עצמן‪,‬‬
‫קדושין‪, :‬כל‬
‫פד‪.‬‬
‫בכסה‬
‫בנראה לקחו אותם סבאן‪ ,‬ונשמטו‬
‫)לד> ה מ ו ס ג ר ‪ :‬א ו ר ב י ם ו ב ן נ ו ב ל י ם ו כ ו ׳ ה ו ס פ ת י פ ה ע ״ ס ת ״ ם ‪:‬‬
‫נ י ר ד נ כ ל ו ת א סניאון א נ ו ן ״ ‪.‬‬
‫בלשון‬
‫)לה( בנוסח העברי ובן‬
‫ובת״ם חסר לגמרי‪,‬‬
‫ובונת ב ״ מ ‪:‬‬
‫וע״י זה‬
‫הכתוב‬
‫מקופות‪.‬‬
‫)לז(העוף‬
‫ל ב נאה שינא לבל א ד ם ‪.‬‬
‫‪,‬כמאנוהי‬
‫בתרגום ה י ו נ י ‪,‬‬
‫נשתבש‬
‫ו ר ק ע ״ י ח ז ׳ ׳ ל *ש ל א ל י ד נ י‬
‫כ י הרוכלים מוכרים לנשיש ב ש מ י ם וצבעים‬
‫מרגילים בני א ד ם‬
‫לזנות‪,‬‬
‫ש ע ס ק י ו ע ס ה נ ש י ם ס ו ר ו ר ע כגון ו ב ו ׳‬
‫)ירמיה‬
‫לד‪-‬לו‪,‬‬
‫ה׳‬
‫אחוז‬
‫)לט! בן‬
‫כ״ז‪:(.‬‬
‫בכלוב‬
‫וכן אמרו ח ז ״ ל סוף‬
‫ו ה ר ו כ ל י ן ״ ‪ .‬ו ח ת ם ב׳ימ‬
‫‪,‬ככלוב מלא‬
‫עוף‬
‫הוא‬
‫שונא‬
‫לבעל‬
‫ראיתי לתקן‬
‫הנוסח‬
‫בכ״י‬
‫וגו־‪,‬‬
‫כדרכו‬
‫הבית‪,‬‬
‫ע״פ‬
‫כן‬
‫פאק׳‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בן כ י ר א ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫ם א ט ו ב ל ר ע ‪2‬ך‪,‬פך נ ר ג ן‬
‫ו ב מ ח מ ך י ף יר!ן ל ! ש ר ‪:‬‬
‫<־כ ט נ י צ ו ץ _יךבה ג ח ל ת‬
‫ואיש בל‪.‬יקל ל ד ם ; א ר ב ‪2‬‬
‫שי‪ -‬ג ו ר מ ר ע כ י ר ע י ו ל י ד‬
‫ל מ ה מוס עולם תשא‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫»ד ל א‬
‫לרשע‬
‫תדבק‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ויסלף‬
‫רהפבך מבריתך‪:‬‬
‫‪2‬י‪ .‬מ ש כ ן ; ך י ז ז ה י ר ך ך כ ך‬
‫]פן י פ ר י ע ש ל ו ת ף ן‬
‫וינכרןז ב מ ח מ ך י ף ‪:‬‬
‫ו‬
‫א‬
‫ב‬
‫אס תטיב תדע למי תטיב‬
‫לצדיק‬
‫היטב‬
‫תמצא‬
‫תשלומת‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫א ם ל א ממנו מיהוה‪:‬‬
‫וגם צ ד ק ה ל א ע ש ה ‪:‬‬
‫י‪ .‬א י ן ט ו ב ה ל מ נ ח ר ש ע‬
‫־־‬
‫ויהי ת ק ו ה ל ט ו ב ת ן ז ‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;זד'‬
‫‪T‬‬
‫בעת‬
‫ר‬
‫פי שנים ר ע ה תשיג‬
‫ד‪.‬‬
‫כלי לחם אל תתן לו‬
‫ל מ ה ב ם יקביל אליןז‪:‬‬
‫ו‬
‫כי גס א ל שונא רעים‬
‫ולרשעים ישיב נקם‪:‬‬
‫ב כ ל ט ו ב ה תגיע אליו‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫—‬
‫•י‬
‫‪• T‬‬
‫ןז;‬
‫ז י‬
‫‪• T‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪,‬‬
‫)סד‪ (.‬השסוק הזה בא בכ״י ני׳ע שלא בםקוסו‪ ,‬כי הוא נסצא שס ב»־שח‬
‫י״ב)פסוק י״ב( והוא באמת שייך לסוף פרשה י״א‪ ,‬וכן הוא בת״י ות״ס‪,‬‬
‫בכ״י‪, :‬סשוכן זריו״ וצ״ל‪, :‬זריז״ כלוסר‪ :‬איש סהיר‪ ,‬וכונת ב״ס‪ :‬הזהר‬
‫לבל תתן לשכון איש סהיר וזריז בביתך‪ ,‬סן יפריע את סנוהתך‪ ,‬כי הזריז‬
‫•סצא הן בעיני אשתך ובניך‪ ,‬וינכרך בסחסדיך‪ .‬סוף הסאסר‪. :‬וינכרך‬
‫בסהסדיך״‪ ,‬נסצא בכ״י ש׳‪.‬‬
‫יב‪) .‬א( בכ״י‪ :‬אס טוב‪ 0) .‬לסנוח‪ ,‬ענינו סנוחה ונתת‪ .‬וכונת כ״ס ג‬
‫נש צדקה לא עשה סי שנתן טנוהה לאיש רע סעלליס‪) .‬ד( בעד כל מוכח‬
‫שעשית לו‪ ,‬סי שניס רעה תשינ סשנו‪ ,‬וכן אסרו תז״ל )ב״ר פ׳ כ״ב‪* 1‬טכ‬
‫‪31‬‬
‫ח ב ט ת בן ‪ 2‬י ר א ‪.‬‬
‫•ז‬
‫תן ל ט ו ב ומנע מ ר ע‬
‫ה‬
‫ל א יודע ב ט ו ב ה א ו ה ב‬
‫ולא יכפה‬
‫ט‬
‫ב ט ו ב ת איש גם שונא ר ע‬
‫ובדעתו גם רע בודד‪:‬‬
‫א ל תאמין בשונא ל ע ד‬
‫•• ‪- T‬‬
‫־ר־ • י ‪:‬‬
‫כי כ נ ח ש ת רועו‪:‬דןליא‪:‬‬
‫י*‬
‫ז‬
‫הקיר ? ד יאליהתן ל‪. .‬‬
‫•‬
‫• •‬
‫ויהלך‬
‫‪-‬יא וגם א ם ישמע ל ך‬
‫ד ‪:‬‬
‫ברעה שונא‪:‬‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫בנחת‪:‬‬
‫־‬
‫־יב ת ן ל ^ ך ל ה ת ; ר א מ מ נ ו‬
‫היה לו כ מ ג ל ה ךז‪:‬‬
‫־*ג ו ל א ‪.‬ימצא ל ה ש ח י ת ך‬
‫ודע א ח ר י ת ק נ א ה ‪:‬‬
‫יי‬
‫א ל תעמיךהו א צ ל ך‬
‫*‬
‫א ל תושיבהו לימינך‬
‫ל מ ד ‪ ,‬י ה ד ^ ך ויעמיד ת ח ת י ך ‪:‬‬
‫למה‬
‫ולאחותי‬
‫•טל ו ל א ח ו ר תשייג א מ ר י‬
‫‪ :‬זר‬
‫־ •‬
‫יבקש מושבך‪:‬‬
‫תתאנח‪:‬‬
‫‪:‬־ז־‬
‫וכלחפןרב‬
‫יי‬
‫א ל דןנת ‪ #‬ן ‪:‬‬
‫מ י יוחן ח ו ב ר נ ‪2‬זוך‬
‫ומתגילל בעו;תיו‪:‬‬
‫•יח ב ן ח ו ב ר א ל א י‬
‫זדון‬
‫•יייביש לא תעביד וביש ל א ימטי ל ך • ‪) ,‬ח( ביום ט ו ב ה אוהבי עשיר ר ב י ם ‪ ,‬ואף‬
‫נ א מ ן ‪) .‬י( ר ו ע ו ; רי׳ל‪ ,‬רעתו תוציא חלאה כ נ ח ש ת ‪.‬‬
‫השונא מתראה כאוהב‬
‫<‪-‬ב(ת״ס‪ :‬איך נלא ר א ז א ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמגלה ס ו ד ‪ ,‬ת ״ י ‪ :‬היה ל ו כראי מ ל ו ט ש ‪,‬‬
‫בנוסה זה אהז ר ״ ס ב כ ל ע ו ז ‪,‬‬
‫ו א מ ר ‪ ,‬שאי‬
‫אפשר‬
‫ה ד ב ר שבן מירא יורה‬
‫להיות הולך רכיל וסגלח ס ו ד ‪ 5‬וע״כ ס נ ס ח ר ״ ם כ א ן ‪ , :‬ה י ה ל ו כסנלה ר א י ‪,‬‬
‫ו ד ע אחרית ח ל א ה ״ ‪.‬‬
‫א ב ל לשוא השחית ר ״ ס א ת ה ס א ס ר הנפלא הזד‪ ,,‬כ י‬
‫כ ו נ ת ב ״ ס ה י א ‪ :‬א ר ס ‪ ,‬שאתר‪ ,‬ח ו ש ד ב ו ‪,‬‬
‫שחוא שונא ל ך ‪ ,‬עשה א ת ע צ ס ך‬
‫כאילו הוא אהובך ונלה ל ו ס ו ד ך ‪ ,‬ואז ל א יבוא לעשות' ל ך ר ע ה ‪ $‬א ב ל ד ע‬
‫אחרית‬
‫ק נ א ה ‪ ,‬ואל ת נ ל ה לפניו אותמ ה ס ו ד ו ת ‪ ,‬שעל ידיהם יהיה נ ק ל ל ו‬
‫•להשחיתך‪ ,‬וכן א ס ר ת ד ״ א )צד י ״ ח ( ‪ , :‬א ד ם עושה סריבה עס חבירו ו כ ר ‪,‬‬
‫ואחר כ ך ס ת ר צ ה ל ו ‪ ,‬ואף ע ל פי שסתרצה ל ו ‪ ,‬יש ל ו ס ק צ ת קנאה ב ל ב ב ו ״ ‪.‬‬
‫<טז( אחרי כן תשינ א ס ר י ‪,‬‬
‫כ״ה( אחוה ד ע י ‪.‬‬
‫•אשר‬
‫נשכו נ ה ש ‪,‬‬
‫ק כ ״ י ‪ :‬לאנחתי ט ״ ס ‪ ,‬וכן א ס ר ב ״ ס להלןגט׳יו‬
‫)י‪0‬הכונה‪:‬‬
‫או‬
‫הקרב‬
‫האס‬
‫ירוחם חובר חברים )תחלים נ ״ ח וי(‬
‫לחית ט ר ף ‪.‬‬
‫)יח( ב כ ״ י ‪:‬‬
‫‪.‬אשת‬
‫זדון״‪.‬‬
‫חבםת‬
‫‪32‬‬
‫בן ם י ר א ‪.‬‬
‫יט ל א י ע ב ר ‪ ,‬ע ד ת ב ^ ר ב ו א ש ‪:‬‬
‫ב א ש ר יבוא ע מ ך‬
‫ב‬
‫•‬
‫‪T V - : -‬‬
‫ל א ית^לד‪ ,‬ל ך ‪:‬‬
‫•‬
‫‪ :‬י‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫נ א ואם ר&ול‬
‫ל א יפיל ל ה צ י ל ן י ‪:‬‬
‫כב ע ד ע ת מ ‪ 2‬ד ל א יופיע‬
‫ו א ם ת‪1£‬ט ‪ *6‬י ת ב ל ב ל ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫«‬
‫‪ T‬־‬
‫••‬
‫־־‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫בשפתיו יתמהמה צ ר‬
‫‪.I‬‬
‫‪.‬‬
‫י י וגם א ם בעיניו י ד מ י ע א ו י ב‬
‫‪:‬־‬
‫‪•• :‬‬
‫•‬
‫־‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ו ב ל ב ו יחשוב‪ :‬מ ה מ י ד ו ת ע מ ו ק ו ת ‪. :‬‬
‫{‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T-.‬‬
‫‪-‬‬
‫אם מ‪£‬א עת ל א ישבע דם‪:‬‬
‫״‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫כה א ם ך ע ק ר א ך נמצא ש ם‬
‫ב א י ש ס‪1‬מך י ח | ‪ #‬ע ק ב ‪:‬‬
‫כו ר&ש יניע והניף ידו‬
‫ולרובד‪ ,‬לוחש י ש נ א פ נ י ם ‪:‬‬
‫‪•v‬‬
‫; • • •‬
‫•־‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫; ־ ‪v‬‬
‫‪- T‬‬
‫‪•T‬‬
‫יג‪.‬‬
‫א נוג? ב ז פ ת ת ד ב ק ;דו‬
‫ב‬
‫וחובר א ל לץ ;למד דרכו‪:‬‬
‫כבד ממך מה תשא‬
‫ואל עשיר מ מ ך מ ח ת ת ח ב ר ‪:‬‬
‫‪V:‬‬
‫* ב מד‪ ,‬י ח ב ר פ ר ו ר א ל ם י ר‬
‫; ; —‬
‫—‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫*ב א ו מ ה י ח ב ר‬
‫עשיר א ל ד ל ‪:‬‬
‫נ‬
‫ע ש י ר לעוד‪ ,‬ה ו א י ת נ ו ה‬
‫ד‬
‫א ם ת כ ש ר לו יעבד ב ך‬
‫)יט( ל א‬
‫האיש‬
‫רבות‪.‬‬
‫)כה( י ח פ ש‬
‫נתעו‬
‫ת״ס ‪:‬‬
‫כ״‪:0‬‬
‫כ׳ה‬
‫כאיש‬
‫י״ז‬
‫וידו‬
‫טי(‬
‫אחזת‬
‫ע ד אשר ת ב ע ר בו א ש ; ‪.‬יעבר״ ‪ ,‬ת ב ע ר ׳ ‪. .‬‬
‫נופל‬
‫על לשו;‪ ,‬ויש ל ש ר ש ‪.‬נפל״ הוראות‬
‫)תהליס ל״ז ל״א( ל א‬
‫ונבעא‬
‫ש׳‪ ,‬י״ל‪ ,‬נ״פ‪ ,‬וחשבו‬
‫)ירמיה‬
‫בטעות‬
‫בעקב‬
‫עקב הלב‬
‫למעקרו‬
‫וע״ד זה‬
‫ש מ ל ת ע ק ב כאן היא מלשון )בראשית‬
‫עשו‪.‬‬
‫מכל;‬
‫תמעד‬
‫עקביך‪,‬‬
‫אשריו‪ .‬בכ״י‪:‬‬
‫עסד ‪.‬‬
‫ת ״ י ; וז»ו!ריהמ‬
‫אולב היא לשון ערכי‪ .‬ועיטר‪,.‬‬
‫וכונת‬
‫ב״ב;‬
‫כי השונא‬
‫במו‬
‫יראה ‪ rr.‬עצמו‬
‫ש ר ו צ ה ל ש מ ו ך ל ר ע ה ו ‪ ,‬ו ב ז ה י ב ק ש ע ק ו ב ו מ ר מ ה ‪ OJ< .‬עי• ן ב מ ב ו א ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫זה‬
‫עקב‪.‬‬
‫•‬
‫ואם ת כ ר ע ל א ‪ :‬ח מ ל עליך‪:‬‬
‫)כ( ל ש ו ן‬
‫כמו‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ו א ם ך ל מנוה ה ו א י ת ח נ ן ‪:‬‬
‫זדון ס מ ך ‪,‬‬
‫לשון נופל ע ל ל ש ו ן ‪.‬‬
‫)כב> מ ע ד ‪,‬‬
‫‪• T‬‬
‫־‬
‫א ש ר ה ו א נ ו ק ש ב ו ו ה ו א נ ‪#‬בר‪•::‬‬
‫‪T‬‬
‫יעבור‬
‫׳ ‪' :‬‬
‫• ‪ :‬־ ‪T‬‬
‫י ג ‪) .‬ג( י ת נ ו ה ‪,‬‬
‫אלי‬
‫ואנוהו‪,‬‬
‫)‪O‬‬
‫שרשו‬
‫בכ״י‪:‬‬
‫נוח וענינו יאות‬
‫ואש‬
‫תכרע‬
‫והגון‪,‬‬
‫כ מ ו ) ש ט ו ת ט ״ ו בי(‬
‫י ח מ ו ל ‪ ,‬א ך לטי‬
‫הענין‬
‫צ״ל‪ :‬לא‬
‫גן סיר*‪.‬‬
‫חכמת‬
‫‪33‬‬
‫‪-‬ה‬
‫א ס ש ל ך י י ט י ב ד ב ר י ו ?גמך‬
‫וירששך ולא לכאב ל ו ‪:‬‬
‫•י‬
‫צ ר ך ל ו ע מ ך ולישיע ל ך‬
‫ושוחק ל ך ו ה ב ט י ה ך ‪:‬‬
‫•ז‬
‫עד א ש ר תועיל להתל ב ך‬
‫פ ע מ י ם שלש_יעריצןז‪:‬‬
‫ו ב ר א ש ו יניע א ל י ך ‪:‬‬
‫*ז ו ב כ ן י ר א ך ל ה ת ג ב ר ב ך‬
‫״‬
‫ה ש מ ד ‪.‬אל ת ר ה ב מ א ד‬
‫•מ‬
‫י‬
‫ואל ת ד מ ה בחסידי מדע‪:‬‬
‫‪- :‬‬
‫• ‪:‬‬
‫•••‬
‫־•י‬
‫־ ‪:‬‬
‫ק ר ב נדיב היה רחוק‬
‫ו כ ד י כן עישןז‪:‬‬
‫א ל תתכןרב פן תתלסלו‬
‫ואל ת ת ר ח ק פן ת ש נ א ‪:‬‬
‫יא א ל ת ב ט ח ל ח פ ש ע מ ו‬
‫ואל תאמין ל ר ב שיחו‪:‬‬
‫״ י א ב י מ ר ב י ת ש י ח ו נסיון‬
‫ו ש ח ק ל ך וחלויץ ג‬
‫כ ש ל ולא^דןמול‬
‫•יב א כ ז ר י לתן‬
‫• י ח ס ו ל ‪) .‬ה( א ס‬
‫רבים‪.‬‬
‫בחוץ‬
‫ע ל נ‪5‬ש רבים קושרר^ר*״‬
‫ש ל ך ‪ ,‬ע נ י נ ו נ ז ל ו ע ו ש ק ‪ ,‬כ ס ו ) ח ב ק ו ק ב׳ ה׳ ו א ת ה שלוו! נוים‬
‫)ו( ו ה ש י ע ל ך ‪ ,‬כ ס ו ) י ש ע י ה‬
‫לו \»ליך‬
‫לך‪.‬‬
‫יפנה‬
‫י״ז‬
‫זי(‬
‫ישעה‬
‫ה א ד ם ‪ ,‬ו ב ו נ ת ב י ש ‪ :‬אש‬
‫)ז( ב כ ״ י ‪ :‬״ י ו ע י ל ״ • ‪,‬יעריזנך״ ‪ ,‬מ פ ר ש‬
‫ר״ש ע ל ‪ $‬י‬
‫ל ש ו ן ע ר ב י ת ‪ :‬י ר ס ה א ו ת ך ; א ב ל ב א מ ת ה ו א כ ס ו ) י ש ע י ה כ ״ ט כ״נ( ואת‬
‫י ישראל יעריצו‪ ,‬בלוסר‪:‬‬
‫ירומסוהו ויכבדוהו‪ .‬וכונת‬
‫אלהי‬
‫ב״ם ה י א ‪ :‬אם ת ו ע י ל לו‬
‫׳•אתה‬
‫ה ד ל ו ה מ ס כ ן ‪ ,‬ל ה ע ש י ר ‪ .‬י כ ב ד וירוםס א ו ת ך ה ע ש י ר שתים ש ל ש פעסים ‪5‬‬
‫אבל‬
‫ז א ת י ע ש ה ר ק ל מ ר א י ת ע י ן ו ב ל ב ו י ה ת ל ב ך ‪•) .‬ז( ה ת ע ב ר ‪ ,‬ת ״ ס ‪ :‬ו נ ת מ ש א‬
‫׳‬
‫מ מ ך ‪ ,‬ו ת ״ י ‪ :‬יעבור‬
‫מ מ ך ; ובתרנומ האחרןן אחזו י״ל‪,‬‬
‫נ״פ יר״ס; א כ ל ‪ ,‬ה ת ע ב ר ״ הוא באן מלשון‬
‫כ מ ו ) ד ב ר י ם ג־ כי(‬
‫כלומר‪.‬‬
‫מנך‪,‬‬
‫ה׳‬
‫ויתעבו־‬
‫־זערצית‬
‫•ולפי‬
‫יתעלס‬
‫בי‪.‬‬
‫וכונת‬
‫לו‪ ,‬יביט בך‬
‫ב״ם‬
‫ה י א ‪ :‬אחרי‬
‫שקבל העשיר‬
‫מ מ ך ‪ -‬א ת התועלת‬
‫בשאט‬
‫נפש ויכעס‬
‫ובראשו‬
‫בבוז‪,‬‬
‫זה טקביל ‪,‬יעריצך״ ל ע ו ט ת ‪:‬‬
‫עשיר‬
‫אתה‬
‫סנדיבי עם‪,‬‬
‫ב־׳ס‪,‬‬
‫ולא‬
‫תרנם‬
‫בכ־‬
‫רבים‬
‫שה‬
‫‪,‬מבשיל*‪,‬‬
‫כאן‬
‫טעות‬
‫ש ׳ ‪ ,‬י ״ ל ‪ ,‬נ ״ פ ‪ ,‬ור״מ ע ס ל ו ל פ ר ש ד ב ר י‬
‫מוסר‪,‬‬
‫‪,‬מושל״ במקום ‪ ,‬כ ו ש ל י ; אך‬
‫ת״ס‬
‫ר ח מ א ‪ -‬מתפרע פורענותא ולא ה א ס ״ ; ו‪,‬כושל״ הוא‬
‫א מ ר ב״ם ל ה ל ן )ליד מ ׳ ‪ , : 1‬ב ע י ן בושל־׳ ו ב ו ׳ ‪ , .‬ע ל נ פ ש‬
‫ו כ ו י ' ‪ ,‬ל א י ד ע ו הש נ ״ כ‬
‫במו‬
‫ו ב ר א ש ו י נ י ע ‪) .‬ט ו וע״כ א ם י ק ר י ב ך א י ש‬
‫‪,‬יתן סושל״‪,‬‬
‫פה כהונן; ‪,‬ודלא‬
‫וכן‬
‫עליך‬
‫יניע‬
‫עליך‬
‫א ל ת ס ה ר ל ה ת ק ר ב א ל י ו ו כ ו ׳ ‪< .‬יא( א ל ת ד ט ה כ י ח פ ש י‬
‫ע מ ו ‪) .‬יב( ב כ ״ י ‪:‬‬
‫ראו ש י ש‬
‫עברה‬
‫וזעם‪,‬‬
‫לשרש‪,‬־מפני שלא שמו על לב ‪.‬שרביש׳ הוא‬
‫) ב מ ד ב ר כ ״ ב י״ד( ר ב י ם‬
‫ונכבדים מאלה;‬
‫וכן‬
‫אמד הראב״ע •שמג‬
‫‪34‬‬
‫חבשת בן שירא‪.‬‬
‫ה ‪ #‬מ ר והיה זהיר‬
‫י!‬
‫•‬
‫יי‬
‫‪•• : v‬‬
‫ז ••‬
‫ו א ל ת ת ה ל ך עם אנשי ח מ ם ‪:‬‬
‫ז •‬
‫כ ל ה ב ש ר י א ה ב מינו‬
‫ז‬
‫»‬
‫וכל אדם את הדומה לו‪:‬‬
‫‪• v:v‬‬
‫־ ז ז‬
‫‪T:‬‬
‫מין כ ל ב ש ר א צ ל ו‬
‫•‬
‫ז‬
‫•‬
‫‪v:‬‬
‫‪ m‬מד‪ .‬י ח ב ר ז א ב א ל כ ב ש‬
‫‪-‬‬
‫‪•. :‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪••:‬‬
‫~‬
‫ו א ל מינו י ח ב ר א ד ם ‪:‬‬
‫‪: v‬‬
‫ז ז‬
‫‪TT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫ז ז‬
‫‪- ; :‬‬
‫כ ך רשע לצדיק‬
‫‪V V‬‬
‫ובז ע ש י ר א ל א י ש נ א צ ל ‪:‬‬
‫•‬
‫‪ :‬״ ‪ I‬ז‬
‫יז מ א י ן ש ל ו ם צ ב ו ‪ 2‬א ל כ ל ב‬
‫••‬
‫‪ v: v‬ז‬
‫•‬
‫מ א י ן ש ל ו ם ע ש י ר א׳׳ ר ש ‪:‬‬
‫‪ . -..‬ו‬
‫ז •‬
‫;‬
‫ז‬
‫ז‬
‫יה מ א כ ל א ר י פ ר א י מ ך ב ר‬
‫כן מרעית עשיר ד ל י ם ‪:‬‬
‫ים ת ו ע ב ת גאוה ע נ ו ה‬
‫ותועבת עשיר אביון‪:‬‬
‫‪:‬־ ־‬
‫כ‬
‫‪:‬־זז‬
‫־־‪:‬־ז‬
‫ודל נמוט נדחה מרע אל רע ‪n‬‬
‫עשיר מוט נסמך מרע‬
‫;‪-‬‬
‫•‪:‬‬
‫ז‬
‫•••• ־‬
‫ז‬
‫‪...‬‬
‫*• ־־‬
‫כ« ע ש י ר מ ד ב ר ועוזריו ר ב י ם‬
‫ו ך ב ך י ו מ כ ו ע ר י ן ?ןיופין‪:‬‬
‫כ ב י ד ל נ מ ו ט מ ד ב ר גע גע י ש א‬
‫ו ך ב ר מ ש כ י ל ואין ל ו מ ק ו ם ‪:‬‬
‫—‬
‫ז‬
‫‪:‬־־••‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ז‬
‫ז‬
‫כג ע ש י ר ד ו ב ר ה כ ל נ ס כ ת י‬
‫ז •‬
‫• ‪:‬‬
‫־‬
‫ו א ת ש ב ל • ע ד ע ב יגיעו‪:‬‬
‫ז‬
‫‪v:‬‬
‫נ י ד ל ד ו ב ר מ י זה י א מ ר ו‬
‫•‬
‫־־‬
‫• ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ז‬
‫״•‬
‫‪V‬‬
‫ואם נ ת ק ל גם ה ם י ה ד פ ו ה ו ‪:‬‬
‫כ ה ט ו ב ה ע ‪ #‬ר א ם אין ‪.‬עון‬
‫ו ר ע ה ע ו נ י ?גל & י ז ד ו ן ‪:‬‬
‫‪ ,‬ר ב י ם כ ס ש ם ע ו ‪ ,‬או נדולים כ ס ו ‪:‬‬
‫על‬
‫כל‬
‫ר ב ביתו )אסתר אי ח׳(״ והבונה־‬
‫ה י א ‪ ,‬שנס ע ל הגדולים קושר העשיר ק ש ר להזיק לדזס‪) .‬יד( כ ס ו ?!אסרו‪,‬‬
‫ח ד ל )בבא ק ס א ד ׳ ל״ב( ומשלש בכתובים שנאמר‪ . :‬כ ל עוף לשינו י ש כ ו ן ‪,‬‬
‫ובן א ד ם ל ד ו ס ה ל ו ״ ‪) .‬טז( ‪,‬איש ‪:‬אצל״‪ ,‬ר״ל נאצל ס ט ו ב ‪ ,‬ובסו וקהלת ב'‬
‫מהם‪.‬‬
‫וי־( ״צבוע״‪ ,‬הוא מין נ ח ש עיין שרשי רד״ק ע ר ך‬
‫צ ב ע ‪) .‬כ( בכ״י ט ״ ס ‪:‬‬
‫ב ש מ ך ‪) .‬בא( מיו&ין‪ ,‬ד״ל נאים וישים‪) .‬כב( מ ל ת‬
‫יי( ל א‬
‫‪,‬מדבר״‬
‫אצלתי‬
‫איננה בכ״י‪ ,‬נע גע‪ ,‬כ ס ו <ש״א ו׳ י״ב(‬
‫המיה ו צ ע ק ה ‪ .‬י ש א ‪ ,‬כ מ ו‬
‫הלכו ה ל ך וגעו‪,‬‬
‫)תהליס כ״ד ה ׳ ( ‪ , .‬י ש א ב ר כ ה ״ ‪,‬‬
‫לשון‬
‫ענינו ל ק י ח ה‬
‫ו ק ב ל ה ‪, .‬ואין ז*ו ם ק ו ג ׳ ‪ ,‬כן אמר ב״ס מקודם )ד׳ ד׳(‪ . :‬ו ל א תתן לי מקיש״‪..‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן אמר בן ע ז א י ) א ב ו ת ב׳ ד ( אין ל ך ד ב ר שאין ל ו מ ק ו ם ‪) .‬בג( נסכתו‬
‫‪F‬‬
‫ב מ ו )דברימ כ״ז ט׳( המכת ו ש מ ע ‪ ,‬ד ״ ל ‪ ,‬כולמ יקשיבו ל ד ב ר י ו ‪) .‬כה(‬
‫וזםאסר הזה לא ידעו ספרשי ב ״ ס ‪ ,‬כי כינתו שרע העוני הוא א ך ססכתי•‬
‫ח ב מ ת בן ס י ר א ‪,‬‬
‫ל ב א נ ו ש ישנא פניו‬
‫«‬
‫א ם ל ט ו ב ואם לרע‪:‬‬
‫>י ע ק ב ו ת ל ב ט ו ב פ נ י ם א ו ר י ם‬
‫״‬
‫•‬
‫‪35‬‬
‫‪• T‬‬
‫ושיג ו ש י ח מ ח ש ב ת ע מ ל ‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫־ ‪:‬־ ‪Y V‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫יד‪.‬‬
‫*‬
‫א ש ר י אנועז ל א ע ז ב ו פ י ה ו‬
‫ו ל א א ב ח ע ל י ו דין ל ב ו ‪:‬‬
‫ג‬
‫אשרי אי^זלא חסדתו נפשו‬
‫ולא שבתה תוחלתו‪:‬‬
‫ג‬
‫ל ל ב כןטן ל א נאור‪ .‬ע ש ר‬
‫ו ל א י ש ר ע עלן ל א נ א ו ה ח ר ו ץ ‪:‬‬
‫י‬
‫מונע לנפשו יקבץ ל א ח ר‬
‫ובטובתו יתבעבע זר‪:‬‬
‫«‬
‫ר ע לנפשו ל מ י ייטיב‬
‫י‬
‫ר ע ל נ פ ש ו אין ך ע מ מ נ ו‬
‫»‬
‫בעין כ ו ^ ל מ ע ט הוא ח ל ק ו‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫הזדון‬
‫של העשירימ‪,‬‬
‫בד״ר‬
‫)ב״ר פ׳ ע״נ( ב ר‬
‫ועמו ת ש ל ו מ ת ר ע ת ו ‪:‬‬
‫טוב‬
‫שפניו‬
‫וערבוב ;‬
‫מאירות‬
‫שיח‬
‫מבולבל‬
‫אמר‪:‬‬
‫ת מ י ד ‪ .‬ושינ‬
‫לשון‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ה א ב י ו ן ‪) .‬כ ( ה מ א מ ר ה ז ה נ מ צ א‬
‫את‬
‫י ש נ ה פ נ י ו ו ב ו ׳ ‪) .‬כז( ש כ ר ל ב‬
‫לב אדם‬
‫ושיח‪. ,‬שיג״‬
‫יללה‪,‬‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫יפרש‬
‫למי‬
‫ר״ש‬
‫שיש‬
‫פרחון‪:‬‬
‫מחשבת‬
‫)א(‬
‫בכ״י‪:‬‬
‫‪,‬אבה״‪,‬‬
‫הדינימ״;‬
‫רימל‬
‫י ת ק ן ‪ , :‬א ב ל ״ ‪ $‬ר״מ מ נ ס ח ‪ , :‬ו ל א א נ ה ע ל דין ע ו נ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪.‬אנה״‪,‬‬
‫והנוסח‬
‫שפירש‬
‫מ נ ח ס בן ס ר ו ק ‪ , :‬א י ם ת ח ר ב ו ב ע ת ה ׳ ‪ .‬וכן א ס ר ר ״ ש ס ר ח ו ן ‪:‬‬
‫יחידה‬
‫הוא‪:‬‬
‫ואין‬
‫אבח‪,‬‬
‫י״ל‬
‫לה דומה‬
‫כמו‬
‫יתקן‪:‬‬
‫ב״א‬
‫)יחזקאל‬
‫כמו‬
‫ב מ ק ר א ‪ ,‬ולשון‬
‫כי(‬
‫)ישעיה‬
‫הנכון‬
‫מלח‬
‫בלבול‬
‫ע מ ל ‪ ,‬הוא‬
‫ובעל יללה‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫‪,‬ואנו‬
‫הם‬
‫~‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ולוקח ח ל ק רעהו מ א ב ד חלקו‪:‬‬
‫יעשקו‬
‫מירא‬
‫פה הוא‬
‫‪: -‬‬
‫ולא יראה בטובתו‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫כי‬
‫• ‪:‬‬
‫" ־‬
‫‪T‬‬
‫בעיתה‬
‫אבחת‬
‫י ״ ט חי>‬
‫חרב‪,‬‬
‫וכמו‬
‫‪,‬אבה‪,‬‬
‫היא״‪, .‬דין לבו״‪ ,‬כמו‬
‫שאמר‬
‫ב ״ פ ל ה ל ן )ז׳ כ ״ ג ( ‪ , :‬א ל ת ת ן ל ד י ן נ פ ש ך ״ ‪ ,‬ד ״ ל א ש ר י א י ש ש ל א י ס ה ד‬
‫ממוסר‬
‫ה ו א ‪ ,‬ובן‬
‫כליותיו‬
‫ולבו‪.‬‬
‫)כ(‬
‫חמדתו‪,‬‬
‫)בראשית ל ״ ד י״ד( ח ר פ ה היא ‪,‬‬
‫)מ״א‬
‫ה׳‬
‫בארמית‪.‬‬
‫ט׳( ורחב ל ב ‪,‬‬
‫וענינו‬
‫פה‬
‫מ נ ס ח ‪ :‬י ח ד ה ; א ב ל לפי‬
‫) ק ה ל ת ו ' וי( ו ט ו ב ה ל א ר א ה ‪ ,‬ת ״ ס ‪:‬‬
‫סעשח‬
‫כמו‬
‫רע‬
‫)ה( ב ב ״ י ‪ :‬י ק ר ה ‪ ,‬ל ד ע ת ש ׳‬
‫מיעד‪ ; .‬ר״מ‬
‫ב כ ה ן וכוי‬
‫)ויקרא‬
‫ת״א‪ :‬חסדא‬
‫כ׳‬
‫עין‪.‬‬
‫‪ro‬‬
‫מלשון קורת‬
‫דעתי‪,‬‬
‫ולא‬
‫י״ז(‬
‫חסד‬
‫ה י א ‪ .‬מ( ל ב קטן הוא ה ה פ ך מן‬
‫י ת ב ע ב ע ‪ ,‬לשון‬
‫שמחד‪.‬‬
‫רוח ; ל ד ע ת נ״פ מ ל ש ו ן‬
‫צ ״ ל ‪ :‬ולא יראה ב ט ו ב ת ו ‪ ,‬כמו‬
‫נ ח ד א ‪) .‬ט( כ ס ו ) ת ו ס פ ת א ס ו ט ה י״נ>‬
‫שנטל חלקו וחלק חבירו ובו׳;‬
‫ובן‬
‫אסרו ה ז ״ ל י כ ־ א ״ ז ס‬
‫‪,‬‬
‫הכסת בן שירא‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫י‬
‫עין ר ע עין ת ע י ט ע ל ל ח ם‬
‫‪• -‬ו‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•י‬
‫‪• T‬‬
‫‪-‬‬
‫זד‪v‬‬
‫׳*י עין ט ו ב ה ‪ $‬ר ב ה ה ל ח ם‬
‫ייא ב נ י א ס יש ל ך ש ר י ת נ פ ש ך‬
‫יב ו ל א ל ; ד ך ה ד ש ן‬‫•יב ו ל א מ ו ת י ת מ ה מ ה‬
‫•ע‬
‫ומהומה על ‪#‬לחנו‪:‬‬
‫ב ט ר ם תמות היטב לאוהב‬
‫יד א ל ת מ נ ע מ ט ו ב ת יום‬
‫*יי ו ב ה ל ק ח א ה א ל ת ע ב ר‬
‫טי ה ל א ל א ח ר תעזוב ח י ל ך‬
‫‪ *>.‬ת ן ל א ח ו ח נ ן ‪ .‬י פ נ ק נ פ ‪ #‬ך‬
‫ו מ ‪ ; $‬ן ; ב ש יזל מ‪:‬ם ע ל ה^?‪1‬חן‪:‬‬
‫ו א ם יש ל ך ה י ט י ב ל ך ‪:‬‬
‫זכור בי ל א ב ש א ו ל ת^גוג‪:‬‬
‫וחיק ל ש א ו ל ל א ה ג ד ל ך ‪:‬‬
‫ו ה ר י ג ת ; ד ך תן ל ו ‪:‬‬
‫‪1‬ואל ת מ נ ע מ ט ו ב ה נ פ ‪ #‬ך ‪: 1‬‬
‫וחמוד ר ע א ל ‪ $‬ח מ ר ‪:‬‬
‫ויגי^ך ל י ו ך י ג ו ר ל ‪:‬‬
‫כ י אין ב ש א ו ל ל ב ק ש ת ? נ נ ו ג ‪:‬‬
‫־ני(‪ :‬אש נטלת שאינו שלך‪ ,‬את שלך ישלו סמך‪) ,‬י( ת״י‪ :‬עין רע עיין‬
‫השת; ת׳־ש‪ ,‬עינא בישא מגניא לחברו‪ ,‬שגדש קראו בטעות עוין בשקיש‬
‫עון‪ ,‬ועל מלת‪, :‬רעיט״ דלג* לגמרי‪ ,‬ותרגמו שלא כהונן; אכל עון פה‬
‫־שידושו עונש‪ ,‬כמו)בראש׳ ר׳ י״נ( גדיל עוני מנשוא‪ .‬יתעיט‪ ,‬ענינו חי<ןו‬
‫מהר‪ .‬כמו )שיא י״ד ל־ב( ויעט העש‪ ,‬וכונת ב״ס‪ :‬עין רע‪ ,‬ת?ןהר העינ!*‬
‫על המשתה‪ ,‬ותבי* מהומה על שלחנו קזל הכילי‪) ,‬״ז‪ :‬ומעין יכש‪ ,‬ד״ל‬
‫•ממקור יבש יזלו מימ‪) .‬י«( דברי ב״‪* 6‬לה היו כנראה לעיניס‪.‬לרב‪ ,‬ב א ג ‪ 6‬ר ו‬
‫לרב המנונא בנו‪, :‬בני! א‪ 0‬יש לך היט ב לך ‪ ,‬גי‪,‬אין בשאול תענוג‪ ,‬ואין‬‫למות התמהמה‪ ,‬יאמ תאמר אניח לבני ילבניתי הק בשאול פי יניד לך?‬
‫כני אדמ דומים לעשבי השדה‪ .‬הללו נוצצים והללו נובלים״ )עירובין ד׳ ניג!‬
‫•ורב הביא רק תוכן דברי ב״ש‪ ,‬ולא לשונו ממש‪ ,‬וע־כ לא הזכיר שמי של‬
‫ב״ס עליהמ‪ ,‬ולאל ידך כמו )בראש׳ ל״א כ־ט( יש לאל ידי; ‪,‬הדשן־‬
‫מלשון דשן ושמן‪ ,‬וכונת ב״ש‪ :‬מה שיש בידך לעשות לקבל תענת עשת‪.‬‬
‫;יד( הסוסנר הוספתי ע״ס ת״י‪*) .‬יד( אט אח ורע יקח ממך דבר אל תכעס‪.‬‬
‫זאל תחסוד דבר שיש לרעך‪; .‬טי( על עשרך ישילו אחרים נורל‪ :‬ויחלקו‬
‫ביניהם כאשר תטית‪ ) .‬ט ‪ 0‬בכיי תן לאח ותין‪ ,‬ת״ס‪ :‬חב יסב‪ ,‬ת״י‪ :‬תן וקח‪ ,‬וכזה‬
‫אחזו ייל ור״ס‪ ,‬ורק נ״פ אחז כנוסה העברי‪ :‬תן לאח‪ .‬אבל כול? לא ר*י‬
‫׳שנפלה כאן טעות סושר עוד בזמן קדסון‪ ,‬וצ״ל‪ :‬תן לאח וחגן‪ ,‬כמו )תהלין?‬
‫‪,‬‬
‫ח ב ט ת בן שירא‬
‫׳*»׳ ו כ ל ד ב ר ש י פ ה ל ע ש ו ת‬
‫לפני‬
‫•יי כ ל ה ב ש ר כ ב ג ד י ב ל ה‬
‫וחיק ע ו ל ם גו?‪.‬יגיעי י•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫?‪3‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VTV‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‪.‬‬
‫‪•V.V‬‬
‫שזה נובל ואחר צומח‪:‬‬
‫•יח ב פ ר ח ?נלד‪ .‬ע ל ‪ .‬ע ץ ר ע נ !‬
‫א ח ד גוע ו א ח ד גומל‪:‬‬
‫»יח כ ן ד ו ר ו ת ב ש ר ו ד ם‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫אשרי אנו‬
‫‪:‬‬
‫‪T V :‬‬
‫ו פ ע ל ידיו‪.‬י§‪#‬ך רחריו*‬
‫‪IT‬‬
‫ב ח כ מ ה יהגה‬
‫‪•':‬י‬
‫• ״*‬
‫•‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*•‬
‫‪TT‬‬
‫י<* כ ל מ ע ש י ו ר ק ו ב י ר ק ב ו‬
‫‪:‬׳‬
‫אלהיםעשה‪:‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪V : V‬‬
‫‪T‬‬
‫ובתבונה ישעה ‪5‬‬
‫*א הש"‪ ? 5‬ל ד ר כ י ה ל ב ו‬
‫ובתבונתיה לתבונן‪:‬‬
‫«‬
‫לצאת אחריה ב ח ק ר‬
‫וכל מכמניה יר^ד‪:‬‬
‫»‬
‫המשקיף בעד חלונה‬
‫*־‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪:‬־‬
‫‪ :‬״*‬
‫‪V‬‬
‫‪•• :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫יי‬
‫*‬
‫ושכן ש כ ן ט ו ב ‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫ובעגפיה לתלונן‪:‬‬
‫•כי ו י ש י ם ק נ ו ב ע פ י ה‬
‫»‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫והביא יתדיו ב ק י ר ה ‪:‬‬
‫בה ונוטה אהלו ע ל ידה‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ועל פתחיה יצותת‪:‬‬
‫בד החונה ס ב י ב ו ת ב י ת ה‬
‫‪T:T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫ובמעונותיה לשכן‪:‬‬
‫וחוסה ב צ ל ה מ ח ר ב‬
‫טו‪.‬‬
‫«‬
‫ותופש תורה ידריכנה‪:‬‬
‫א כ י י ר א יהוד‪ .‬י ע ש ה ז א ת‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫וצדיק‬
‫•כ״ז כ ״ א (‬
‫מ ל ת ‪.‬ותין־‬
‫מטה שלה‬
‫־להורות‪.‬‬
‫‪):‬טז(‬
‫בודדה‬
‫וני׳־‪.‬ן‪,‬‬
‫וכסו‬
‫)משלי‬
‫י ״ ד ל י א ( ח ו נ ן א ב י ו ן ‪ .‬ונתהוותה‬
‫מ ן ‪ .‬ו ה נ ך משני ש ה נ ו ״ ן נ מ ח ק ה ב א ס צ ע ו נ ח ס כ ה‬
‫נתחברה אל אית ה׳ ונחסכה‬
‫ש מ ל ה זו ק ש ה‬
‫מאמרי כ״מ אלה‬
‫שירקבו‬
‫‪T‬‬
‫ו כ א ש ת נעורים ת ק ב ל נ י ‪:‬‬
‫וקדמתהו כ א ם‬
‫חונן‬
‫־‪:‬‬
‫להילמה‪,‬‬
‫מזכירים א ת‬
‫לת׳‪,‬‬
‫ומטעם זה‬
‫השנול‬
‫י ש נס‬
‫ואין ל ה‬
‫ווןוחלת‪,‬‬
‫וקרוב ללשון‬
‫־שמע והאזין ב ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫קו עליה‬
‫מלמעלה‪.‬‬
‫ד ב ר י ק ה ל ת ב ב מ ה מ ק ו מ ו ת ‪) .‬יט( ר ״ ל ‪,‬‬
‫ולדברי רכינו האי‬
‫הערב‪:‬‬
‫ל י ר ד ; ו ה צ ד ‪£‬זל‬
‫מ ל מ ט ה ומן ה צ ד כ א‬
‫נ ״ כ כ מ ו ה ו ‪ ) .‬כ ב ! י ר צ ד ‪ ,‬כ מ ו ) ת ה ל ׳ ם ׳ ׳ ה ט״ז‪1‬‬
‫דומה‪,‬‬
‫•‬
‫‪T;V‬‬
‫)עיין ש ר ש י‬
‫למה תהצדון‪ ,‬מלה‬
‫רד״ק(‬
‫לשון‬
‫עיון‬
‫‪ .‬א ל ר צ ד • ‪) .‬בנ( י צ ו ת ת ‪ ,‬צות • ב א ר מ י ת ‪ .‬כ ס ו‬
‫)‪ 02‬ע‪*6‬ה ) ר נ ׳ ד ׳ ט י ( כ מ ו ע נ ף ב ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫הכמת‬
‫‪38‬‬
‫‪1‬‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫והאכילתהו ל ח ם ש כ ל‬
‫‪• v: V :‬‬
‫י‬
‫‪V V‬‬
‫‪: -‬‬
‫ומי ת ב ו נ ח תשרןנו‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫ובה לבטח ולא יבוש‪:‬‬
‫ונשען ן נ ל י ה ו ל א ל מ ו ט‬
‫ו ב ת ו ך כןהל ת פ ת ח פ י ו ‪:‬‬
‫ד‪ .‬ו ר ו מ מ ת ה ו מ ר ע ה ו‬
‫ושם עולם תורישנו‪:‬‬
‫י‬
‫ש ש ו ן ושימחה ל מ צ א‬
‫»‬
‫ל א ידריכוה מתי שוא‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪n‬‬
‫ךחול!ה ה י א מ ל צ י ם‬
‫‪0‬‬
‫ל א נאתה ת ה ל ה בפי רשע‬
‫‪:T‬־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ואנשי זדון ל א י ר א ו ה ‪:‬‬
‫‪:T‬‬
‫״‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫ואנשי כ ז ב ל א י ז ב ר ו ה ‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•י ~ יי‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫י ‪I I‬‬
‫כי ל א מ א ל נ ח ל ק ה ל ו ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫בפה חכם תאמר תהלה‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫‪T T‬‬
‫‪•• T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫יב פ ן ת א מ ר ה ו א ה ת ק י ל נ י‬
‫‪T T‬‬
‫" ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• V :‬‬
‫•‬
‫־ ‪V :‬‬
‫•••‬
‫‪T :‬‬
‫‪TT‬‬
‫יי״‬
‫נ־ •י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ל א יאננה ליראיו‪:‬‬
‫יי א ל ה י ם מ ב ר א ש י ת ב ר א א ד ם‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כ י אין צ ד ך ב א נ ש י ה מ ם ‪:‬‬
‫ינ ר ע ה ו ת ו ע ב ה ש נ א יהוד‪.‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫כי א ת א ש ר שנא ל א עשה *‬
‫יא א ל ת א מ ר מ א ל פ ש ע י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬׳‬
‫ומשל בה ילמדנה‪:‬‬
‫•‬
‫‪•• T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־־ ‪T V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫•‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫ולשיתהו בי_ד ח ו ת פ ו‬
‫ולתנהו ב ל ד ל צ ר ו ‪:‬‬
‫טו א ם ת ח פ ץ ת ש מ ר מ צ ו ה‬
‫ותבינה ל ע ש ו ת רצונו‪:‬‬
‫«ז א ם ת א מ י ן ב ו‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫״טז מ ו צ ק ל פ נ י ך א ש ומים‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫יז‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪V T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫גם א ת ה ‪ ,‬ת ח י ה ‪:‬‬
‫"‬
‫‪T -‬‬
‫‪V :‬‬
‫•‬
‫ב א ש ר תהפיץ ש ל ח ; ד י ך ‪:‬‬
‫‪• TT‬‬
‫ל ב נ י א ד ם חיים ומות‬
‫•‬
‫•‬
‫״‬
‫‪TT‬‬
‫‪. -‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫אשר‪:‬חפץ עתן לו‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫יח ם פ ק ה ח כ מ ת י ה ו ה‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬׳‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫א מ י ץ ג ב ו ר ו ת וחוזה כ ל ‪:‬‬
‫יט עיני א ל ן ך א ו מ ע ש י ו‬
‫והוא י כ י ר כ ל מ פ ע ל א י ש ‪:‬‬
‫־ •‬
‫‪:‬‬
‫טן‪,‬‬
‫נרם‬
‫)י( מ י‬
‫שימשול‬
‫בהכמה‬
‫ילמדנה‬
‫ע ו נ י ‪ ,‬ו ב ו ׳ ‪ .‬ויד( ע ל א ו ת ש ׳ מ מ ל ת‬
‫תרמוז‬
‫שיש טעות •כאן‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫מ ב ר א ש י ת נ כ ת ב בב״י‬
‫ט ׳ ‪ ,‬ונמ פ ה‬
‫ו צ ״ ל ‪ :‬מ ב ר א ש י ת אלהיפ ברא ו כ ר ‪ .‬חותמו ו י צ ר ו ‪ ,‬הן‬
‫ת א ו ו ת ה א ד ם ה ר ב ו ת ‪ .‬ר מ ז ( ב ס ו ) י ה ו ש ע ז׳ כ״נ( ו י צ ק ם לשני‬
‫) ד ב ר י ם ל׳ ט ״ ‪0‬‬
‫*‬
‫‪ :‬י"‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫ל א ח ר י ם ‪) .‬יא( א ל ת א מ ר‬
‫‪?nr‬־‬
‫ראה נתתי‬
‫ונו׳‬
‫ה ׳ ‪) .‬יז( ב מ י ש נ א ס ר‬
‫ה ח י י ם ונו׳ י‪ ) .‬י ט ( ב ט י ) א י ו ב ל ״ ד‬
‫ב״ד«(‬
‫יכיר‬
‫חכמת‬
‫כ‬
‫בן‬
‫ל א ציה אנוש ל ח ט א‬
‫סירא‪.‬‬
‫ו ל א ה ח ל י ם אנשי כזב‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•כ ו ל א מ ר ח ם ע ל ע ש ה ש ו א‬
‫•י ~‬
‫•‬
‫״‬
‫״‬
‫‪.39‬‬
‫‪¥‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪• V:V‬‬
‫‪TT‬‬
‫״‬
‫ועל מ ג ל ה ס ו ד ‪:‬‬
‫‪: T‬‬
‫טז‪.‬‬
‫*‬
‫א ל ת ת א ו ה ת א ר נערי שוא‬
‫י‬
‫כ‬
‫־ ‪V‬‬
‫‪.‬־‬
‫־‬
‫‪:T‬‬
‫וגם א ם פ ת א ל ת ב ע ב ם‬
‫‪X‬‬
‫*‬
‫־‪:‬־״‬
‫ואל תשימחיבבני עולה‪:‬‬
‫‪\ X‬‬
‫~‬
‫־‬
‫א ם אין א ת ם י ר א ת יהוד‪:.‬‬
‫‪T‬‬
‫ואל ת ב ט ח בעקבותם‪:‬‬
‫א ל תאמין צחייהם‬
‫אחרית טובה‪:‬‬
‫•ג כ י ל א ת ה י ה ל ח ם‬
‫•‬
‫‪V :‬‬
‫•ג כ י ט ו ב‬
‫‪V T‬‬
‫ע ו ש ה רצון‬
‫אחד‬
‫ו מ ו ת ערירי מ מ י שהיו ל ד‬
‫מאלף‬
‫׳‬
‫‪:‬־‬
‫•‬
‫•‬
‫ומאחךיתזדון‪:‬‬
‫מ י ם רבים בעולה‬
‫י‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T V‬‬
‫מ א ח ד ע ר י ר י י ר א יהוד‪ .‬ת ש ב‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫;••‬
‫‪T‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫ו מ מ ש פ ח ת בגדים ת ח ר ב ‪:‬‬
‫עיר‬
‫•‬
‫טעבדיהס‪.‬‬
‫יחלמו‬
‫החליט ‪,‬‬
‫)•כ(‬
‫ענינו‬
‫•‬
‫בריא‬
‫‪TV:V‬‬
‫‪:‬‬
‫נטו‬
‫וחזק‪,‬‬
‫)איוב‬
‫ל״ט‬
‫ד׳(‬
‫בניהם‪,‬‬
‫)ב( ת ב ע ‪ ,‬ל ש ו ן‬
‫טז‪.‬‬
‫ש מ ח ה ב א ר מ י ת ‪ ,‬עיין‬
‫לעיל‪.‬‬
‫)‪0‬‬
‫ב ע ק ב ו ת ס ‪ ,‬ר״ל‪-‬‬
‫ב ס ו ש ם ‪ ,‬ו כ ן ת ״ מ ‪ :‬ח ר ת א ט ב ת א ‪ .‬ר‪ 0‬ב ב ״ י ב ט ע ו ת ‪ :‬ר ב י מ ע ו ל ה ‪ ,‬א ך צ ״ ל ‪ :‬ר ב י מ ‪.‬‬
‫וכן‬
‫בעולה;‬
‫ת״ם‪:‬‬
‫מצאו סח לנכון‬
‫וחשחיתו‬
‫של‬
‫הרבה‬
‫בניא‬
‫לנסח‬
‫םניאה‬
‫דעולא‪ ,‬וכך‬
‫כ ך ‪ :‬כי ט ו ב א ח ד‬
‫מ א ל ף ‪ ,‬ומות ערירי מ א ת ר י ת‬
‫זד!ץ‪.‬‬
‫את חסאסר חזה שלא לצורך‬
‫ונס נ ע ל ם ס ה ס ע ל י ד י ז ה ס י ר ו ש ע‬
‫סאסרים הבאים אחריו‪ .‬את‬
‫ו ע ט ו י ‪, :‬בנים רבים בעולח״‪ ,‬תרגמו‬
‫היוני והסורי ש ל א כ ה ו נ ן ‪ ,‬כי ה ש ב ו ‪,‬‬
‫רשעים‪,‬‬
‫תרנם‬
‫נם ה י ו נ י ; א ך י ״ ל ור״מ‪.‬‬
‫בעוד‬
‫שבאמת‬
‫שסלת ‪,‬בעולה•‬
‫היא מוסבה על‬
‫האב‪,‬‬
‫סוםבה על הבנים ש ה י ד‬
‫שהוא הוליד‬
‫בזנות ובעולה־‬
‫ב נ י מ ר ב י מ ‪ ,‬ועליו א מ ר ב ״ מ ‪ :‬ט ו ב ל מ ו ת ערירי ו ל ע ש ו ת רצון ה׳ מ ל ה י ו ת א י ש *‬
‫שהוליד‬
‫מבין‪:‬‬
‫הם‬
‫ה ר ב ה בניס ב ז נ ו ת ‪.‬‬
‫ו ע ל פי ת ר נ ו ם י ס א ל ו ל א גרמו כ א ן‬
‫טעו כולם‪,‬‬
‫אדם‪',‬אלא‬
‫כי‬
‫אברהם‬
‫ו ס ל ו ת ‪ ,‬ת ש ב עיר״‬
‫את‬
‫) ‪ n‬ת ״ מ ‪ :‬מן‬
‫ה א ר ץ )ל״ג‬
‫ה נ ו פ ח ה ע ב ר י נבון‬
‫אבינו‪:‬‬
‫ח ד ניר ד ד ה ל‬
‫אלהא‪ .‬ת״י‪ :‬מאתד‬
‫ש ׳ ‪ ,‬י ״ ל ‪ ,‬ור״מ‬
‫מלת ‪,‬ערירי•; אבל‬
‫הוא מ א ד ‪. :‬ערירי״ הוא כאן לא ס ת פ‬
‫ש א ט ר ‪, :‬ואנכי הולך‬
‫ערירי'‬
‫)בראש׳ טיו ב ־ ( ‪.‬‬
‫ס ר ם ז ו ת ע ל ד ב ר י י ה ז ק א ל ש א ט ר ‪ :‬א ה ד ה י ה א ב ר ה ם ויידיןו‬
‫כ״ד(‪, .‬בוגדים״‪ ,‬הכונה‬
‫לאנשי סדוס‬
‫ועםורה‬
‫שבגדו‬
‫א*ע‬
‫חבשת‬
‫ד‪.‬‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫ר ב ו ת ב א ל ה ר א ת ח עמי‬
‫‪•• T‬‬
‫׳־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•י‬
‫‪:‬־ ‪T‬‬
‫ו ע צ מ ו ת כ א ל ה שמעד‪ ,‬אזני‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬־‬
‫‪V •• T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪• : T‬‬
‫‪T :‬‬
‫יי‬
‫בעדת רשעים יוקדת ‪ $‬ש‬
‫ובגוי ח נ ף נ צ ת ה ח מ ה ‪:‬‬
‫־*‬
‫אשר ל א נשא לנסיכי הדם‬
‫המורים עולם בגבורתם‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫•״‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*•‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪¥‬‬
‫•‬
‫־‬
‫י ‪,‬־‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫־‪:‬־‪T T‬‬
‫הנדושים בעונם‪:‬‬
‫& ו ל א ח מ ל ע ל גוי ח ר ם‬
‫‪ T‬־־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫המתעברים בגאותם‪:‬‬
‫ו ל א ח מ ל ע ל מגורי ל ו ט‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VV‬‬
‫ה נ א ס פ י ם בזדון ל ב ם ‪:‬‬
‫כן שש מאות א ל ף ת ל י‬
‫־‪V:V‬‬
‫‪ T‬י‬
‫‪1‬‬
‫• ‪:‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫ת מ ה זה א ם ע ק ה ‪:‬‬
‫*א ו א ף כ י א ח ד מ ק ש ה ע ר ף‬
‫*יא כ י ר ח מ י ם ו א ף ע מ ו ו נ ו ש א‬
‫ועל רשעים‪:‬גיס רגל ז‬
‫'וסולח‬
‫איש במפעליו ישפט‪:‬‬
‫•ב כ ר ב רחמיו כן תוכחתו‬
‫‪:‬‬
‫‪** T‬‬
‫•‬
‫״יי‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫יש ל ו ש כ ר ‪:‬‬
‫כ ל העשה צדקה‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T T :‬׳‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫; ־‬
‫־־‪:‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫א ש ר ל א ידעו‬
‫מי יהוד‪ ,‬ה ק ש ה א ת ל ב פ ר ע ח‬
‫‪V‬‬
‫*‬
‫ולא ישבית תאות צדיק לעולם‪:‬‬
‫•ינ ל א י מ ל ט ב ג ז ל ע ו ל‬
‫‪"T‬‬
‫•‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫;‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫שמעשיו מגלין ת ח ת ה ש מ י ם ‪:‬‬
‫»י ר ח מ י ו י ר א ו ל כ ל ב ר י ו ת י ו‬
‫;»• ‪T‬‬
‫־‬
‫יי!‬
‫"‪T‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫ואורו ו ש ב ח ו ח ל ק ל ב נ י א ד ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫א ל ת א מ ר מאל גם^ךתי‬
‫ו ב מ ר ו ם מי יזכרני‪:‬‬
‫‪ . .‬ב ר ע ה ו ‪ . ,‬ג ז ל ו ו ל ק ח ו נ ש י ב ב ד ו ק ה ‪ ,‬ו ב ״ מ • ה ש ר ד ז א ת ב ע צ מ ו ל ה ל ; ) ש ש ז׳‬
‫״לא נשא‬
‫מנזרי‬
‫לוש״‬
‫•שהחרמו‬
‫במו‬
‫שהשחיתו‬
‫ב ו ל מ ‪ ,‬ובן א מ ר‬
‫) ח ב ק ו ק נ׳ י ״ ב (‬
‫‪,‬איוב‬
‫ז־‪,‬׳‬
‫לנסיבי‬
‫קדש״‬
‫דרכם‬
‫מאד‪.‬‬
‫) » ׳ נוי‬
‫ו׳‬
‫הש‬
‫באף תדוש‬
‫עיקר‪,‬‬
‫בי‬
‫‪ -‬ה ש מ ש ‪ ,‬ואורו ש ל‬
‫כוגת‬
‫שבע‬
‫העשיש‬
‫ב י מ ל ה ל ן ‪ ) .‬מ * ו ו י ( ‪ , :‬ב ל נוי ת ר ם ״ ; ‪ .‬ו נ ד ש ו ‪ ,‬ב ע י נ ם ׳ ‪,‬‬
‫גויש ‪) .‬י‪ 1‬ה ס א נ ש י ד ו ר ה מ ד ב ר ‪ .‬ד י א ( כ מ ו‬
‫מ ׳ כ ״ נ ( ‪ ,‬י נ י ח י ר ד ן ״ ) ד ‪ :‬׳ ז׳ ב ׳ ( ‪ ,‬מ נ י ח י ן ל י מ א ׳ ‪ ) .‬ט ‪ 0‬כ מ ו‬
‫ב׳׳‪ :‬לא ידעתי את‬
‫העברי‬
‫ובי׳‪.‬‬
‫את‬
‫ה ר הנשילימ )בראש׳‬
‫די(‬
‫הרש‪.‬‬
‫‪.‬יל*‬
‫חי(‪.‬‬
‫חשל על‬
‫ה׳‪.‬‬
‫ביש‬
‫ב ת י ם ות״י‬
‫על‬
‫הקב״ה ושבחו‬
‫הנוסח‪:‬‬
‫ש א מ ר )שמון!‬
‫ואורו ו ה ש ב י ;‬
‫אבל נימח‬
‫מ ה ש א מ ר ל מ ע ל ד ‪ :‬ש מ ע ש י ו מגיל*‪ :‬ת ד ע ז‬
‫יראו‬
‫כ ל בני אדש‬
‫עיי‬
‫מעשיו הנחלאים‪.‬‬
‫הבטת‬
‫סידא‪.‬‬
‫בן‬
‫‪41‬‬
‫ומה נפשי‬
‫•׳» ב ע פ כ ב ד ל א א ו ד ע‬
‫ב ק צ ו ת ר ו ח ו ת כ ל ב נ י א ד ם נ­‬
‫‪-:‬י‬
‫•ח ה ן ה ש מ י ם ו ש מ י ה ש מ י ם‬
‫ב פ ק ד ו כן ןךגשו‪:‬‬
‫ים א ף ק צ ב י ה ר י ם ו י ס ו ד י ת ב ל‬
‫ב‬
‫ב ה ב י ט ו א ל י ה ם רע‪2‬ז ירע^וו‪.:‬‬
‫גם עלי ל א ישים ל ב‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ובךךכי מי ןתבונן‪:‬‬
‫•‬
‫כא א ם ה ט א ת י ל א ת ר א נ י עין‬
‫‪.‬‬
‫‪XT‬‬
‫‪.‬‬
‫‪" :‬‬
‫ותהום וארץ‪:‬‬
‫•יח ב ר ד ת ו ע ל י ה ם ע ו מ ך י ס‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫או א ם א כ ז ב‬
‫‪I .‬‬
‫‪x‬‬
‫ב כ ל ס ת ר מ י יודע‪:‬‬
‫הכבד‪,‬‬
‫עדנו עמך‬
‫ה נ ו ש ה ‪ :‬או‬
‫מי‪:‬ששי‬
‫בקצות רוחות‪,‬‬
‫)״יז>‬
‫עם‬
‫הזה‬
‫הביא‬
‫ו ח ס ר ו ת א צ ל ו ה מ ל ו ת ) ב מ ו ב ת י י ( ‪ . :‬ב ל בנ־ א ד ם ״ ‪ ,‬ו מ ט ע ם ז ה‬
‫גרשו א ו ת ן‬
‫י״ל‬
‫בבד‪,‬‬
‫רם״‪:‬‬
‫וריש;‬
‫דבלהון‬
‫במו )מ״א‬
‫בשמרו‬
‫תלוי‪,‬‬
‫ושש‬
‫א ב ל הנושח הנכון הוא‬
‫בני נ ש א ״ ‪ .‬וכסי ה נ ר א ה‬
‫בקצות‬
‫רוחות‪ ,‬ת״י‪:‬‬
‫תרגמו‬
‫כהוגן‪ ,‬והיוני ט ע ה‬
‫כאן‬
‫נ׳ ט ׳ ( ע מ ך‬
‫כמו‬
‫שכפר‬
‫בחשנחת ה׳‪,‬‬
‫ובו'‪,‬‬
‫ואחרי‬
‫כאשר‬
‫יהיה‬
‫בה‪,‬תש‬
‫בן‬
‫ורשע‬
‫הנכון‬
‫בניע‪:‬‬
‫ביס‬
‫מועדים‪,‬‬
‫תחתיו‪.‬‬
‫רם״נ‬
‫בתוך רוחות״; ת״ס‪:‬‬
‫) ח ב ק י בי יי(‬
‫בכל‬
‫מיש‬
‫יחד‪.‬‬
‫בדרך‬
‫הארץ‬
‫תים‪:‬‬
‫ע ו מ ד י מ ‪ ,‬ולא‬
‫שהוא‬
‫לדבר‬
‫רעידת‬
‫ריח(‬
‫המאמר‬
‫ההוא‪...‬‬
‫אבל שניהם‬
‫לא‬
‫לשון כריתה' ו ה פ ס ד ‪ .‬והנה ה א י ש‬
‫אודות‬
‫בהשגחה‬
‫או‬
‫מ ק צ ת מן‬
‫‪,‬בינת רוחתא״‪.‬‬
‫קצות עמים רבים‪,‬‬
‫לבש־ר‬
‫רק‬
‫ה י א נששי ב י נ ת ר ו ח ת א‬
‫הענין ו ה ש ח י ת א ת כונת ב י ס ‪ .‬ס ל ת ‪ .‬ב ק צ ו ת ״‬
‫יצא תהלה‬
‫יצא‬
‫שטף‬
‫בתיש‪:‬‬
‫הביא‬
‫‪.‬או‬
‫מנא‬
‫הרב‪.‬‬
‫לא‬
‫המאמר־‬
‫כעין‬
‫כלל‪,‬‬
‫ואמר‪:‬‬
‫נ פ ש י או־‬
‫ומה‬
‫ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬ו י כ ר ת ו וינועו כ ל י ו ש ב י‬
‫כנלינח‬
‫ד ע ל י ה ו ן ק י מ י ן ‪ ,‬ולפי ז ה הנוסח־‬
‫מיעדים כסו שתקנו‬
‫הרוף‬
‫נששו‪,‬‬
‫ואמר‪:‬‬
‫מאל נסתרתי‬
‫כלפי‬
‫י״ל ו ר י ס ‪ .‬נם א״א ש י כ ת ו ב‬
‫כי‬
‫ה׳‪,‬‬
‫ברדתו‬
‫מעדו‬
‫ההריגה‬
‫ב ב ״ י ‪ :‬בשקרו‬
‫ו ב ר נ ש ו ‪ ,‬ו ת ק נ ת י הנושח עיש ת ״ י ‪ .‬ל ד ע ת ר״ס ה מ א ס ר ‪.‬‬
‫הן השמים ובו׳‪ ,‬ערוך‬
‫ה ב ו ס ר ב ה ש נ ח ה ‪ ,‬א ב ל ר״ש נ ת ע ה כ ז ה א ח ר‬
‫נגד‬
‫האיש‬
‫היי‪,‬‬
‫שהלך שולל בבל הענין‪,‬‬
‫»אף‬
‫קצב* הרים׳ ובו׳‪ ,‬הס דברי‬
‫עזב‬
‫לא‬
‫דרכו‬
‫הנכון‬
‫ת״ם‬
‫השחית‬
‫בתרנימו‬
‫את‬
‫ובדרכיו‬
‫מ* י ת ב ו נ ן ״ ‪,‬‬
‫כסי הנראה‬
‫דברי‬
‫הכושר‬
‫ופתר‬
‫המאמר‬
‫ו ב א מ ת ה מ א מ ר ה ז ה וכן ה מ א מ ר ה ב א‬
‫ב ה ש ג ח ת ה׳ ע ל בני‬
‫הכופר‬
‫בהוגן‪:‬‬
‫הזה‬
‫‪.‬נם‬
‫כך‪:‬‬
‫אך‬
‫אני‬
‫לא אשים על ל ב ״ ‪,‬‬
‫עליהם לא‬
‫ואחרי כן ה ב י א מ א מ ר ‪ , :‬כ ס ו הרוח‬
‫נלקח סב״ח‬
‫) י ו ח נ ן נ׳‬
‫חי(‬
‫ונוסף‬
‫אחריו‪:‬‬
‫א ד ם ‪) .‬ב( פ ה ־‬
‫ת׳׳י‬
‫ישיש א ד ם ל ב ו ‪,‬‬
‫סערה״ וכוי‪ ,‬א ש ר‬
‫פה בת״י ב ב ו נ ה ‪ ,‬להחליש א ת‬
‫ב ה ש נ ה ת הי‪ .‬א ך ה ס א ם ר ‪ , :‬נ ס עלי לא ישים לב״‬
‫וכוי‪ ,‬יאמר׳‬
‫חבסת‬
‫‪42‬‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫< ב מ ה מ ע ש ה צ ד ה מ י יגידנו‬
‫ותמות מ ה כי אצוה ח ו ה ‪.‬‬
‫•» חסרי ל ב ; ב י נ ו א ל ה‬
‫ו נ ב ר פ ו ת ה _יחשב ז א ת ‪.‬‬
‫<י שמעו אלי וקחו שכלי‬
‫ו ע ל ד ב ר י ש'ימו ל ב ‪.‬‬
‫פ ה אביעה במשלןל רוחי‬
‫ו ב ה צ נ ע אחוד‪ ,‬ד ע י ‪.‬‬
‫»ו‬
‫ב ב ר א א ל מעשיו מ ר א ש‬
‫*י‬
‫ב ט ר ם ת ד ו ר הכן נךךןז‬
‫ע ל חייהם וחלק מ ש ט ר ם [ ‪.‬‬
‫־־‬
‫־ ״••‪T‬־־;־‪T TV'»:TT‬‬
‫יה‪.‬‬
‫ב ל תך\ה כ מ נ ס ה להוה‪:‬‬
‫לב א ל ת ש מ ח א ל ש מ ץ ת ע נ ו ג‬
‫א ש ר פ י שגלם ך י ש ו ‪:‬‬
‫ל* א ל ת ה י ז ו ל ל ו ס ו ב א‬
‫ו מ א ו מ ה אין ב כ י ס ‪:‬‬
‫יט‪.‬‬
‫*‬
‫פועל זאת ל א ‪ :‬ע ש י ר ‪.‬‬
‫ובוזה מ ע ו ט י ם ל ת מ ר ו ר ז‬
‫*‬
‫יין ו נ ש י ם י פ ח י ז ו ל ב ‪.‬‬
‫ו נ פ ש עזר‪ ,‬ת ש ח י ת ב ע ל י ה ‪:‬‬
‫‪• • -‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪VV:‬‬
‫•‬
‫־־‬
‫*"י‬
‫‪I‬‬
‫*‬
‫‪V T S‬‬
‫‪T‬‬
‫כ‪.‬‬
‫י‪ .‬יש מ ח ר י ש ונחשב ח כ ם ‪.‬‬
‫*‬
‫יש מ ח ר י ש מאין מ ע נ ה‬
‫ויש נ מ א ס ב ר ו ב שיח‪:‬‬
‫ויש מ ח ר י ש כ י ר א ה ע ת ‪:‬‬
‫האיש הכושר בהשגחה‪ ,‬אס יהיה למשל שטף מים או רעידת הארץ‪ ,‬וינוע‬
‫בל בשר כצדיק כרשע‪ ,‬גס עלי לא ישים ה׳ לכו להציל אותי‪ ,‬וסי יתכונן אז‬
‫על דרכי הטוב והישר‪) ,‬כמ המאמר הזה השר בתיי וכן בת״ס‪ ,‬אבל‬‫השלים הכושר בהשנחה את דבריו‪. :‬אם כן שתם ורשע הוא סכלה‪ ,‬טה אז‬
‫מעשה צדק‪ ,‬וסי יוכל להניד לנו זאת‪ ,‬וסד‪ ,‬אז תקות בני אדם‪ ,‬ואיך‬
‫‪.‬אעשה חוק הזק שתקותם לא ת‪5‬רת״?‪ .‬אצוק‪ ,‬כסו <ש*ס ב׳ הי( לה׳ סצוקי‬
‫ארץ‪) .‬כנ( יבינו‪ ,‬סעל יוצא‪ ,‬ר״ל‪ ,‬יבינו לאהריס דברים כאלה‪ ,‬כסו)נחסיה‬
‫•ה׳ זי( סכינים את העם ‪) .‬כ‪ 0‬על דדיהם ‪ .‬השאר הסר הבל!‬
‫*&» וכן‬
‫'‬
‫׳‬
‫׳‬
‫יףן <טו( הסאסר‬
‫‪..‬נמצא בתיי ות״ס‪.‬‬
‫י ט ‪) .‬א( סי שנעשה זולל וסובא לא יעשיר לעולם‪.‬‬
‫‪n B‬‬
‫הזד‬
‫נ פ צ א‬
‫ב ם ד‬
‫ו ז נ ח ו ם א‬
‫פ‬
‫י י ש ‪ 1 7‬ח‬
‫ב מ פ כ‬
‫הבסת‬
‫חכם יחריש עד‬
‫י‬
‫•ע‬
‫ב מ ע ט‬
‫חכם‬
‫שירא‪.‬‬
‫בן‬
‫ע ת‬
‫‪43‬‬
‫וכסיל‬
‫ך ב ר נפשו‬
‫ע ת ‪:‬‬
‫ל א ןשמור‬
‫וטובת כסילים לשפוך‬
‫חכמה‪:‬‬
‫כא‪.‬‬
‫דגל נבל מ ה ר ה אל בית‬
‫<־‬
‫'•'»‬
‫ז ז‬
‫* י ל‬
‫כ נ‬
‫•‬
‫פ‬
‫מ‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬״‪T‬‬
‫ח‬
‫ת‬
‫י‬
‫• ז ־‬
‫ב‬
‫י‬
‫ואיש מזימות יכניע לרבים‬
‫‪.T‬‬
‫ט‬
‫‪• :‬‬
‫‪u,‬‬
‫‪K‬‬
‫ב‬
‫‪v‬‬
‫־ •‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫•א‬
‫ש ל ש ה‬
‫ג‬
‫שר הנרגל בבית ה מ ש ת א ו ת‬
‫*‬
‫האוהז‬
‫»‬
‫ש ל ש הנה‬
‫‪• :‬‬
‫‪5‬‬
‫‪T‬‬
‫וכבוד לאיש בחוךעמיודויך^ר*‬
‫•־ד‬
‫־‬
‫‪• :‬‬
‫‪T :‬‬
‫שנאתי‬
‫ב א מ ה ומשתין‬
‫־־‪ .‬י‬
‫!‬
‫מים‬
‫א ה ב ת י ‪:‬‬
‫וארבעה‬
‫ל א‬
‫המושיב‬
‫ש ב ת‬
‫והנכנס ל ב י ת‬
‫במרומי לוי‬
‫חברו‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫פתאום‪:‬‬
‫כה‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ש נ א ה נפשי‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ךל ג א ה ו ע ש י ר‬
‫בנערותיך‬
‫‪n‬‬
‫אס‬
‫ח‬
‫אשרי‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫וצר לי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מ כ ח ש‬
‫ל א‬
‫ח פ צ ת ם‬
‫ש ל א נכשל בלשונו‬
‫כא‪.‬‬
‫מ א ד‬
‫בחייהם‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫וזקן‬
‫מנאף והסר דעת‪:‬‬
‫איך‬
‫מקנותיך‪:‬‬
‫תשיגם‬
‫ו ל א עיבד נ ק ל ה מ מ נ ו ‪:‬‬
‫)כב( שני פושקים האלה פ ו ב א י ס בם׳ פורקא דר׳ הקדוש ב ש פ‬
‫כ ״ ס ‪ ,‬וכן נמצאים בת״ו ו ת י ם ‪ .‬ו ב ם ק ו ס ; ‪ .‬ו כ ב ו ד לאיש ב ד ו ת ע ם י ר ‪ ,‬ת ק נ ת י ‪:‬‬
‫‪,‬בהיץ‬
‫יעמוד ו י ד ב ר ״ ‪ ,‬כ פ ו הנוסת בת״ס•‪, .‬ואיקרא ד נ ב ר א דזקומ מן ל ב ר‬
‫ונסלל"‪) .‬א( מ ס ב ת נ ד ה )ד׳ י ״ ‪ 0‬בשמ בן מ י ר א ‪ ,‬והוא ע־ד הכתוב )משל ז׳‬
‫י״ח( שלשה ה מ ה נפלאו ממנו ונו׳‪) .‬ב(‪ ,‬כ ו נ ת ב ״ ס ‪,‬‬
‫שלא ט ו ב כ י שר וגדול‬
‫•יהיה רניל ב ב י ת המשתאות ת מ י ד ‪ ,‬ויבלה ימיו בתענוגי ה ב ל ‪ .‬המושב ש כ ת‬
‫ובו׳ כן צוד‪ .‬ר׳ עקיבא א ת יהושע בנו ג ‪ .‬א ל ח ש ב בנובה ש ל עיר ו ת ש נ ה ‪/‬‬
‫‪ m‬כן אמר רבי אליעזר )נדה ד ׳ י ״ ‪ . : 0‬כ ל האוחז כ א מ ה ומשתין כאלו מ ב י א‬
‫מבול ל ע ו ל מ י ‪ ,‬א ב ל בממכת כ ל ה )ד׳ ד ׳ ע ״ ב ‪ ,‬הוצאת קורוניל( נ א ט ר ‪ . :‬כ ד ״ א‬
‫בפנוי א ב ל בנשוי לא ח י י ש י נ ך ‪. .‬והנכנס ל ב י ת חברו פ ת א ו מ י ‪ :‬פירש רש״י‬
‫ל נ כ ו ן ‪ . :‬ד ל ס א עבדי מידי דצניעותא״‪ $‬ו ל ד ב ר י ר׳ יוחנן אף לביתו אל יכנפ‬
‫אדם פ ת א ו ם ‪.‬‬
‫כ ה ‪) ,‬ב( ה ס א ס ר‬
‫וכן‬
‫בת״י‬
‫ות״ס‪.‬‬
‫הזה נ ס צ א‬
‫<ה> נ ס צ א‬
‫אצל‬
‫באבות‬
‫חז״ל‬
‫דריג‬
‫)פסחים‬
‫<פ׳‬
‫כיד(‬
‫ד׳‬
‫קיינ ע״ב>‬
‫וכן‬
‫בתים •‬
‫‪44‬‬
‫ב ע ל אשד‪ ,‬מ ש י כ ל ת‬
‫יא אשרי‬
‫‪ :‬י•‬
‫־‬
‫•‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫כ ל רעה ולא כרעת אשה‪:‬‬
‫ע‬
‫ן ל מ כ ה ולא כ מ כ ת ה ל ב‬
‫יז‬
‫ר ע א ש ה ישחיר מ ר א ה איש‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪V :‬‬
‫־ ‪• :‬‬
‫י ל א ח ו ר ש ב ש ו ד ובחש‪1‬ר_יח*ו ג‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪I‬‬
‫••‬
‫" ״‬
‫•‬
‫ים מ ע ט ך ן ה כ ר ע ת‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫ובלא מעמו יתאנה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫א|ה‬
‫גורל חוטא יפולעליה‪:‬‬
‫־־‬
‫כ מ ע ל ה חוץ‬
‫כ‬
‫לתלי;שי•‪#‬‬
‫א ש ת לשון לאיש ר ך ‪:‬‬
‫אשד‪ ,‬מ כ ל כ ל ת א ת ב ע ל ה ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V V : - :‬‬
‫• ‪T‬‬
‫»ג ר פ י ו ן ; ד י ם ו כ ש ל ו ן ב ר כ י ם‬
‫‪ I‬־ ״‬
‫‪*.Tt‬‬
‫בח א ש ה ר ע ה צ ר ע ת ל ב ע ל ה‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫־" ‪T‬‬
‫־׳י‬
‫ו ב ג ל ל ה גוענו י ח ד ‪:‬‬
‫יגרשנה מביתו ויתרפא‬
‫כי מ א ש ה ת ח ל ת ןון‬
‫‪T‬‬
‫־~ ‪T‬‬
‫אשד‪ ,‬ל א ת א ש ר א ת ב ע ל ה ‪:‬‬
‫• ‪T‬‬
‫ז ז‬
‫‪T VT‬‬
‫ועל יש ל ה ל א ת ח מ ו ד ‪:‬‬
‫»פ כ י בעדה ח ר פ ה ובשת‬
‫•‪•:‬ז‬
‫‪. . .‬‬
‫כן‬
‫נ א א ל ת פ ו ל ביפי א ץ ה‬
‫‪:v‬‬
‫‪ T :‬־‬
‫ויקדיר פניו ל ד ו ב ‪:‬‬
‫י« ב י ן ר ע י ם י ש ב ב ע ל ה‬
‫־‪:‬־‬
‫‪:‬‬
‫• ‪T‬‬
‫• ••‬
‫‪TV‬‬
‫מצרעתו‪.:‬‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫כר‪.‬‬
‫א ש ח ט ו ב ח א ש ר י בעלן•;‬
‫*‬
‫•‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫ו מ ס פ ר ימיו כ פ ל י ם ‪:‬‬
‫־‪:‬־ ‪T‬‬
‫‪TT:‬‬
‫•‪T‬־‪:‬‬
‫א ש ת חלל ת ד ש ן ל ב ע ל ה‬
‫ג‬
‫•‬
‫) י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫בנומח‬
‫)דכרימ‬
‫המאמר הזה‪ ,‬ובתים‬
‫זד‪.‬‬
‫מנמח‬
‫במעות‪:‬‬
‫ר״מ‬
‫)י״נ( ע ״ פ ד ב ר י ב ״ ם א מ ר ר ב ) ש ב ח ד ׳‬
‫כל‬
‫צרת‬
‫כונת‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫הוצאת‬
‫אשד‪ .‬ר ע ה ״ ‪.‬‬
‫שיתן‬
‫לה‬
‫ו א י ן ל ה >‪.‬יתיה‬
‫בן‬
‫כן‪.‬‬
‫זאב(‬
‫וכל‬
‫גט‬
‫פיטורין‬
‫כתרך‪,‬‬
‫וכן‬
‫י״א(‪:‬‬
‫‪,‬ולא‬
‫^‬
‫אצל‬
‫אמר‬
‫העני כפו‬
‫לשון ה כ ת ו כ‬
‫הורש כשור‬
‫וחמור*‪.‬‬
‫‪ ,‬כ ל ב א ב ולא כ א ב לב ו כ ו ׳ ‪,‬‬
‫בלי כל שכה‬
‫ומעם‬
‫יתאנה‪,‬‬
‫כי‬
‫יזכור‬
‫ה ז י ל ) י ב מ ו ת ד ׳ ם״נ( ב ש ם ב ״ ס ‪,‬‬
‫בכפרו‬
‫כמקוש‬
‫אחר‬
‫ב ס ר ך ק צ ץ ה ד לד‪ .‬ו ש ד י ה מ ן ב י ת ך ״‬
‫כשי נ ו ש ח‬
‫)כ״ה כ י ו‬
‫זה ב ד ר ך ה ם ל נ ה ‪,‬‬
‫)א( ה מ א מ ר ה ז ה נ ז כ ר גם א צ ל‬
‫)ב( הםוסנר הוא ע״פ‬
‫כ״ם‬
‫)יח(ר*ל‪,‬‬
‫א ש ת ו ‪) .‬כה( ה מ א מ ר ה ז ה נזכר‬
‫ב״פ‬
‫יש חציו‬
‫‪ ,‬ד ל א ד ב ר מהנא בתודא ובחמרא א כ ה ד א ״ והוא‬
‫כ ״ ד יי( ו ל פ י‬
‫רעה ולא‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫א ( בתרגום היוני נ מ צ א ר ק ר א ש‬
‫העכרי‪:‬‬
‫‪T-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫־־‪•:‬‬
‫•‬
‫ב ח י ק יר־א א ל י ה י ם ת נ ת ן ‪:‬‬
‫אשד• ט ו ב ה מ ת נ ת ט ו ב ה‬
‫־‬
‫•‬
‫]ושני חייו י ב ל ה ב נ ע י מ י ם ! ‪:‬‬
‫; ״‬
‫‪TT‬‬
‫•‬
‫ח ד ל )יבמות ד׳‬
‫ש״ג( ב ש ם ב ״ ס ״‪.‬‬
‫ת״ס‪ 0).‬נ ם ה פ ם ו ק ה ז ה נ ז כ ר ש ם ע י ב מ ו ת ד ׳ ם״נ( ב ש ש ‪.‬‬
‫וכן הוא בתיי ו ת ״ ס ‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫כז‪.‬‬
‫י• כ ל י י ו צ ר ל ב ע ר כ ב ש ן‬
‫וכמוהר א י ש ע ל ח ש ב ו נ ו ‪:‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫־‬
‫־‬
‫יצר א ח ד ‪:‬‬
‫כן חשב‬
‫‪V‬‬
‫••‪¥‬‬
‫‪T‬‬
‫כח‪.‬‬
‫יג ה י ת ד ‪ .‬ל פ נ י ו ג ח ל ת •‬
‫‪r‬‬
‫‪:T‬‬
‫‪:‬‬
‫נפח ב ח ובערה‪:‬‬
‫‪vv-‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪-T‬‬
‫א‬
‫אל תצר צרת מחר‬
‫ב‬
‫ש מ א מ ח ר ב א ואינני‬
‫‪T V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫] ו ש נ י ה ם מפיןד ה ם ( ‪:‬‬
‫ינ ךכ‪/‬ק ב ה ו כ ב ת ה‬
‫‪:‬‬
‫‪:T‬־‪T‬‬
‫כ י ל א ת ד ע מ ה י ל ד יום‪:‬־‬
‫מצטער‬
‫נמצא‬
‫• ‪T :‬‬
‫על‬
‫• ‪• • T :‬‬
‫העולם‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫*שאינו שלו‪:‬‬
‫*‬
‫ה כ ל שקלתי בכף מאעים‬
‫ו ל א מצאתי‪.‬לןל מסבין‪:‬‬
‫י‬
‫וקל מסבין‬
‫חתן ה ד ר בבית חמיו‪:‬‬
‫י‬
‫\‬
‫‪ T T‬י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫״‬
‫״‬
‫וקל מחתן‬
‫א ר ח מכניס א ר ח ‪:‬‬
‫י‬
‫ןקל מ א ל ה‬
‫מ ש י ב ד ב ר ב ט ר ם ישמע‪:‬‬
‫כן‪,‬‬
‫)ט׳‬
‫חשבון‪,‬‬
‫הכבשן‪,‬‬
‫שהמרי‬
‫ענינו‬
‫יבחן א י ש ע״י רעיוניו‬
‫ותית‪,‬‬
‫בן רצון‬
‫)יב‪ 1‬ה מ א מ ר ה ז ה‬
‫ו מ ש ל •שה‬
‫היא‬
‫)א( ה מ א מ ר ה ז ה נ מ צ א‬
‫על‬
‫אצל‬
‫ב ־ ם ‪ :‬במו בלי יוצר יבחנו עיי א ש‬
‫ו מ ה ש ב ת ו ‪0 .‬י(‬
‫מראה על עבודת העץ‬
‫כח‪,‬‬
‫פה‬
‫מחשבה‪,‬‬
‫רע־ון‬
‫כ א ( ‪, :‬עש נבון יהי ח ש ב ו נ ך ‪ .‬ובונת‬
‫ודגיו!‪,‬‬
‫גמצא‬
‫י צ ר ‪ ,‬ענינו רעיון ורצון‪ ,‬ו כ מ ו‬
‫אחד מראה על‬
‫מחשבתו של א ד ם ‪.‬‬
‫) ו י ק ר א ש׳‬
‫הוא‬
‫בתיי‬
‫ע״ש‬
‫ת״ס‪.‬‬
‫בסד׳׳ר‬
‫המחלוקת‪.‬‬
‫ח ד ל בשם‬
‫ובן‬
‫אמר‬
‫ב״ם מ ק ו ד מ‬
‫וי‪0‬‬
‫ביש‬
‫ז״נ( ו ב ן‬
‫הושפתי‬
‫המושגר‬
‫)שנהד׳ ד ׳‬
‫ק׳(‬
‫וביש‬
‫‪,‬‬
‫בלשון ה כ ת ו ב ) מ ש ל י ב״ז א ( ‪ , :‬א ל ת ת ה ל ל ביום מ ח ר ״ וגוי‪,‬‬
‫נ מ צ א ג״ב‪ ,‬להלן )בא כ ד ( ‪ :‬וצער ו ת ש י י ק ‪.‬‬
‫ב ש ש בייש ) ב ״ ב ד ׳ צ ״ ה ‪ ,‬ע ״ ב ( ‪:‬‬
‫ר ק ק ל כ א י כ ו ת ‪) .‬ד‪(.‬‬
‫בעל‬
‫הבית אותו׳־‪,‬‬
‫אורה״‪.‬‬
‫)‪0‬‬
‫משיב‬
‫דבר‬
‫)ב(‬
‫בונת כ״ש לא‬
‫היטב רש״י‬
‫הכתוב‬
‫הזיל‬
‫קל‬
‫בכמית‪.‬‬
‫לגרש‪, :‬דיו‬
‫שמבג‪-‬ש‬
‫ב ״ מ א ל ה י צ א ה מ א מ ר ה נ ו ד ע ‪ :‬״אין‬
‫ויו׳‪ ,‬הוא לשון‬
‫‪,,‬צער״‬
‫המאמר הזה נמצא אצל‬
‫‪,‬קל משכין״‪,‬‬
‫אורה מכניס א ו ר ח ‪,‬‬
‫ומדברי‬
‫)נ(‬
‫השתמש‬
‫אורח מבנים‬
‫)משלי י״ח י״ג(‪.‬‬
‫על‬
‫דרך‬
‫ה מ א מ ר ‪ , :‬ה ב ל ש ק ל ת י ״ ו ב ו ׳ ‪ ,‬א מ ר ו ח ז ״ ל באושן א ח ר ב מ ד א ׳ י ז ) ס י ׳ ט ׳ ( ‪:‬‬
‫‪,‬כל‬
‫האוכל‬
‫לפני‬
‫תלמיד‬
‫חכם‬
‫המזלזל בנטילת‬
‫י ד י ם ‪ ,‬הרי זה‬
‫מ ג ו נ ה ‪ ,‬מגונה ממנו‬
‫‪46‬‬
‫ה כ מ ת כן ש י ‪ -‬א ‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫דבר בנך ל ב ל תבוש‬
‫*‬
‫ואם תעזחק עמו יפלימןז!‪:‬‬
‫׳יא א ל ת מ ש י ל ה ו ב נ ע ו ר י ו‬
‫ו א ל תשיא ל ש ח י ת ו ת י ו ‪:‬‬
‫*יא כ פ ת ן ע ל ה י ת פ ג ע‬
‫ר צ י ק מתניו שעודנו נ ע ר‬
‫־־‬
‫י כ ב ו ף ראשו• בנערותו‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬י‬
‫ונולד ממנו מ פ ח נפש‪:‬‬
‫‪ :‬י‬
‫‪:‬‬
‫יג ‪ :‬ם ר ב נ ך ו ה כ ב ד ע ו ל ו‬
‫מנינה ממני אירה‬
‫האורח‪,‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫ו ב ק ע מ ת נ י ו כ ש ה ו א ה!טן;‬
‫*יב ל מ ה י ש ק ה ו מ ר ה ב ך‬
‫‪TT‬‬
‫״‬
‫‪: T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ T‬־‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫• ‪V‬‬
‫פן באו ל ת ו י ב ל ע ב ך ‪:‬‬
‫מכניס‬
‫מנינה‬
‫אורה‪,‬‬
‫תלמיד‬
‫ס מ נ ו ה א ו פ ל לשני‬
‫ח כ ם ‪ ,‬׳ידדה מ ט ר י ה אורה מנינה ס ש ל & ת ן ״ ‪.‬‬
‫ל ‪,‬‬
‫ה ש מ ו ק ה ז ה הוששתי ע ״ ס ת ״ ש ‪ .‬ד י ב ( ת ק י י ם ‪:‬‬
‫<ט(‬
‫ת״י‪, :‬למה יקשה״‪,‬‬
‫הוא‪,‬‬
‫והוא ע ״ ד‬
‫וכזה אהזו‬
‫י ״ ל ר״ש ונ׳׳ש‪,‬‬
‫‪,‬בעי־‬
‫ה כ ת ו ב ]יואל כ׳ ט י ( ‪:‬‬
‫‪.‬ילך ממני‬
‫לדעת* ניסח‬
‫השנים‬
‫י ש ק ו ״ ‪ ,‬וכן )שש כ׳‬
‫•‬
‫נכין‬
‫כ״ד‬
‫( ‪:‬‬
‫ ‪ ,‬ו ה ש י ק ו ה י ק ב י ם ״ ; ו ה ה י ׳ א ש ל י ש ק ה ה י א נוסשת כ מ ז ה ה ״ א ש ל א ש ו נ ה ) ת ח ל י ש‬‫פ ״ ה ט ׳ ז> ‪ .‬ו כ י נ ת ב ״ מ ה ־ א ‪ :‬ש ה א ב צ ר י ך ל ה ש ת ד ל ב ד ב ר ב נ ו ב ע ו ד נ ו ק ט ן ‪,‬‬
‫ש ל א יהיה‬
‫ש ו כ ב ‪ ,‬ש ל א י ר ע י ש !•*רעים ‪ ,‬״ מ ר ה‬
‫מפח נ פ ש ‪) .‬׳‪c‬‬
‫ב כ ״ י ‪ :‬ע ו ל ו ‪ ,‬כבי* ש נ י נ ו ל כ ת ו ב ה ס ו פ ר י ם ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬א ך בייש‬
‫ב ע צ מ ו כ ת ב ‪ ,‬ע ל ו ״ כרגיל‬
‫וד‪.‬עבד‬
‫עלו״ ‪,‬‬
‫ב ט ק ר א ‪ ,‬וטטעש ז ה תרנש היוני כ ט ע ו ת ‪ , :‬י ס ר‬
‫כ ל ו ס ר ‪ ,‬תן עליו‬
‫ודיים‬
‫היא על‬
‫דדך הכתוב )ס״א י״ב יי‬
‫בך׳׳‪.‬‬
‫היא‬
‫מלה‬
‫אחת ‪:‬‬
‫‪,‬יתלע‬
‫וענייה‬
‫בך׳‪,‬‬
‫יהתל ב ך ‪,‬‬
‫אבל‬
‫כמו‬
‫כאמת‬
‫ש כ ת ב מ ק ו ד ש )י״ג זי(‪ , :‬ו ה ת ל ב ך ״ ; ל ד ע ת גריסי » ״ ל ‪ , :‬י ת ע ל ל‬
‫ר׳׳מ א ח ז א ה ד ב ך ב ג ו ס ה ‪:‬‬
‫\ ת ל ע ״ ו ב פ י ר ו ש מ ל ה זו ע ל סי ל ש ו ן ע ר ב י ת ‪:‬‬
‫‪,‬יגאה‬
‫עליך״ ‪,‬‬
‫מוסר‪,‬‬
‫אולם כ ל חמשרשיש‬
‫ידעו‪.‬בעלי ־מק״ס איך ל ת ק נ ם ‪,‬‬
‫על‬
‫א״ן‬
‫שהיה נקל לו‬
‫ע ו ד מזמן ק ד מ ו ן ‪ ,‬כ מ ו ש י ש כ מ ה ו כ פ ה שגיאות באלו בפנימ בייש‪,‬‬
‫־יתלע‪,‬‬
‫( ;‬
‫הבביד את עלני״ ‪ .‬בכ׳׳י‪ :‬יתלע ב ך ‪ ,‬תק״ש ‪ :‬יתעל כ ך ‪ ,‬ולדעת סרלס‬
‫בפירוש זה מ מ ש ‪ ,‬כי ב ״ ם לא היה כיתב מ ל ה זרה ב ו ו ‪ ,‬ב ש ע ה‬
‫לכתוב‬
‫בנך‬
‫ע ב ו ד ה ר ב ה ; ו ת ״ ס ‪ :‬יסר ב נ ך ו ה כ ב ד ע ל י י ‪.‬‬
‫א ב ל ש נ י ר ש ט ע ו ס א ד ‪ ,‬כ י נ י ס ח העבר••‬
‫״אביך‬
‫ב ו ‪ ,‬כי אחר כ ך יהיה לו ממנו‬
‫ועל כן הפכו כדרכש‬
‫ועלתה בידם מלת יתעל; אך‬
‫ד ר ך ה כ ת ו ב ‪ :‬וכסיל‬
‫‪;211‬‬
‫ו « י ‪7‬‬
‫אדמ‬
‫מרש‬
‫רדפו‬
‫ק ד י ש ‪ ,‬ולא ראו ש י ש באן ט ע ‪1‬‬
‫יבלע‬
‫יג״ד׳ג‬
‫באמת צ׳׳ל‬
‫נו‬
‫וםשלי‬
‫ב‬
‫‪r‬‬
‫שלא‬
‫את האותיות של‬
‫מל‬
‫ת‬
‫‪.‬יבלע בך״ ‪,‬‬
‫והו‬
‫א‬
‫בפנים‪:‬‬
‫נו׳׳ <משלי ב ׳ ׳ א‬
‫ת‬
‫ר׳( ‪ ,‬פ ן י ב ל ע‬
‫ח ‪,‬פן יביין‬
‫למלך‬
‫לעריך״‬
‫) ש ״ ב י ״ ז ט ׳ ׳ז( ו ב ן ת ־ ׳ ס ל נ כ ו ן ‪ , :‬ד ל מ א ב מ כ ל ו ת ה נ ת ק ל ך ״ ‪ .‬ולשי ז ה הי‪-‬־ך‬
‫ב ׳ ׳ ט כ א ן ב מ לל יי צ ת ו ס ן ח ק ל א ל ד ב ב ד ‪ " :‬ת ח ל ה א ס ר ‪ * . :‬ס ר ה ב ך ״ ‪ ,‬ו א ת ר ב ך‬
‫בן ש י ר א ‪,‬‬
‫הנצת‬
‫יי ט ו ב מ ס כ ן וחי‪ .‬ב ע צ מ ו‬
‫מ ע ש י ר ונגע ב ב ש ר ו ‪:‬‬
‫טי ח י י ש ר א ב י ת י מ פ ז‬
‫ורוח ט ו ב ה מפנינים‪:‬‬
‫•ך‬
‫• ‪T‬‬
‫‪. . .‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫ט ז אין ע ו ש ר ע ל ע ו ש ר ש ר ע צ ם‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫ונוחת עולם מ כ א ב נאמן‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫יח ט ו ב ה ש פ ו כ ה ע ל פ ה ס ת ו ם‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫תנופה מצגת לפני גלול‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•י״ מ ה ‪ :‬ע ר י ם ל א ל י ל י ה ג ר ם‬
‫כ‬
‫‪T‬‬
‫ואין ט ו ב ה ע ל ט ו ב ל ב ב ‪:‬‬
‫יז ט י ב ל מ ו ת מ ח י י ש ו א‬
‫‪T‬‬
‫‪....‬‬
‫א ש ר ל א י א כ ל ו ן ו ל א יר״יחין‬
‫בן מ י ש י ש י א ע ו ש ר‬
‫ואין נ ה נ ה מ מ נ ו ‪:‬‬
‫כא ר א ה בעיניו ו מ ת א נ ח‬
‫ב א ש ר ס ר י ם ‪.‬יחבק ^ ע ך ה ‪:‬‬
‫בנ בנאמן לן ע ם ב ת ו ל ה‬
‫כן עושה ב א ו נ ס מ ש פ ט ‪:‬‬
‫ויהוה מ ב ק ש מ י ד ו ‪:‬‬
‫״פן י ב ל ע‬
‫אסר‪:‬‬
‫שכתיב‬
‫עמד‬
‫ב ו )סו׳‬
‫ב ך ״ ; וראוי ל ה ב י א ב ז ה‬
‫ע״ה‪,‬‬
‫ד׳(‪ :‬״דוד המלך‬
‫א ב ש ל ו ס עליו ל ה ר ג ו ‪ ,‬ומנין‬
‫א׳ ו ׳ ‪ 1‬ו ל א ע צ ב ו א ב י ו‬
‫שלא‬
‫את‬
‫אלפא‬
‫דברי‬
‫ביתא דבן סירא‪,‬‬
‫ש ל א ה י ה טיסר א ת בניו ו כ ו י ‪ ,‬לשיבך‬
‫היה מיסד דור לבניו ‪ - y‬דבתיב )מ״א‬
‫״חיי ש א ר ״ ‪,‬‬
‫מ י מ י ו ״ ‪) .‬ט‪.‬׳( ת ק ׳ ׳ ס ‪:‬‬
‫״היי‬
‫או‬
‫בשר"‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ש ר ע י י נ י ת ו ק ף ו ח י ז ק ‪ :‬״ י ש י ע ל א נ ש י ם ׳ ) א י ו ב ל ‪ :‬בי׳ז> ש פ י ר ו ש ו י ש ל ו ט ‪,‬‬
‫*לפי ז ה ט ו ב‬
‫הזקות‬
‫פתר כאן‬
‫תק״ם ‪:‬‬
‫שאר‬
‫ת׳׳ס‪:‬‬
‫היא‬
‫אין‬
‫ע צ ם ‪) .‬יה( ג ל ו ל ‪ ,‬כ מ י ) מ ״ א ט ״ ו י ״ ב > ‪:‬‬
‫הנלולימ״ ; ת׳׳י ות׳׳ס‬
‫ב׳׳ט‬
‫ד ש ר ר א ‪< .‬מז(‬
‫ע ו ש ר סן‬
‫קראו‪:‬‬
‫ב ״ ‪ : 0‬״הזה התנופה"‪,‬‬
‫״גולל" ‪,‬‬
‫ותרגמו‬
‫קבר ‪.‬‬
‫ענינו הנסה לגבוה ‪,‬‬
‫תנופה ‪,‬‬
‫וכונת‬
‫בעל עצמות‬
‫את‬
‫״ויסר‬
‫כמו‬
‫כל‬
‫)שמות‬
‫ב ״ ס ‪ :‬הנותן מ ט ע מ י מ‬
‫ל ש ה כ ת ו ש ‪ ,‬ב ס ו ש מ ש י ש ז ב ח י ש ל פ נ י ג ל ו ל י ם ‪) .‬כ( פ ה נ ש ת ב ש ה נ ו ס ח ה ע ב ר י ‪,‬‬
‫ו ת ״ י ות׳׳ש ל א ת ר ג מ ו‬
‫וכנראה‬
‫חגיד‬
‫כהוגן‪,‬‬
‫נש‬
‫בא שם שלא במקומו‪,‬‬
‫ל נ ו שה ש נ י מ א מ ר י ם ש ו נ י ם ‪,‬‬
‫ר א ה בעיניו ו מ ת א נ ח ‪ ,‬כ מ ו שריב‬
‫כמקומה‪,‬‬
‫לאנוש‬
‫״ ״ ־‬
‫שה‬
‫ובאה במקום א ה ד ‪.‬‬
‫הבתולה‪.‬‬
‫כן‬
‫גנאי‬
‫י ש אצלש ה מ א מ ר‬
‫ואחר שתקנתי‬
‫א ח ד ‪ :‬מי‬
‫הזה עוד‬
‫ה ס ע ס ) כ ׳ נ׳>‬
‫הנופח העברי‪,‬‬
‫שב״ם‬
‫ראיתי‬
‫ש י ש לו ע ו ש ר ואין נ ח נ ה מ ה ו נ ו ‪,‬‬
‫שיחבק נערה‪ :‬ומלת מתאנח נשמטה בטעות‬
‫והשני‪:‬‬
‫כאשר‬
‫להשופט העושה‬
‫חרפה ל א י ש ח ס י ד ונאמן ר ו ח ‪,‬‬
‫באינש‬
‫מ ש פ ט ‪ .‬נם‬
‫נראה ש ט ע ה‬
‫מ א ד ב ת ר ג מ ו שה‪ :‬נ א ס ן = ״ ס ר י ס ״ ‪ .‬ח ת ׳ י פ ת ר נ מ ל נ כ ו ן ‪ :‬״ מ ה י מ נ א ״ ‪ ,‬ו ע נ י נ ו‬
‫איש אמונים‪,‬‬
‫םהישנא‬
‫כת״ס‬
‫כמו‬
‫במקוש‬
‫)תהל׳ ק ״ א‬
‫אחר‬
‫)ב״ם‬
‫ו( ע י נ י כ נ א מ נ י‬
‫א׳‬
‫י״ב(‪:‬‬
‫א ר ץ ‪ ,‬ובן‬
‫‪,‬ועש‬
‫נמצאה‬
‫מהימנא‬
‫סן‬
‫םלת‬
‫כרסא‬
‫חכמת‬
‫‪48‬‬
‫כן ש י ר א ‪.‬‬
‫כג א ל ת ת ן ל ך י ן נ פ ש ך‬
‫ואל ת כ ש ל מ ו נ ף ‪:‬‬
‫כי ש מ ח ת ל ב ה ס חיי איש‬
‫וניל א ד ט ה א ר י ך א פ ו ‪:‬‬
‫בה פ ו ג נ פ ש ך ו פ י ג ל ב ך‬
‫וקצפון ה ף ה ק ט?ד\•‬
‫יי ב י ר ב י ם ה ר ג י י ן‬
‫ואין ת ע ל ה ב ק צ פ ו ן ‪:‬‬
‫מ‬
‫וךין‪.‬יקצרו;מים‬
‫קנאה‬
‫ו ב ל א ע ת תזקין דאגה‪.:‬‬
‫כח שנות ל ב ט ו ב ת ח ת מטעמים‬
‫;‬
‫״‬
‫י•‬
‫״‬
‫ו מ א כ ל ו יעלה עליו‪:‬‬
‫־ • ‪ :‬־ •‬
‫‪v‬‬
‫־־‪:‬־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫לא‪.‬‬
‫ד א ג ת מחיה ת פ ר י ע נומה‪:‬‬
‫א‬
‫ש ק ר עשיר ימחה שארו‬
‫כ‬
‫ד א ג ת מ ח י ה ת פ ר י ע גימד‪.‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫* ‪1‬‬
‫‪ ,‬־־ ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*ב ר ע נ א מ ן ת נ י ד ח ר פ ה‬
‫‪TV:V‬‬
‫"־‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪•T‬‬
‫• ‪T :‬‬
‫־‬
‫ומחלי חזק ת פ ר י ע נימה‪:‬‬
‫י‬
‫‪:V‬‬
‫־ ‪.‬־ *‬
‫‪T‬‬
‫ומסתיר סוד אוהב כנפש‬
‫־־ ‪* :‬‬
‫‪T‬‬
‫ע מ ל י ע ש י ר ל ק ב ץ הון‬
‫‪VT:‬‬
‫ואם;נוח ל ק ב ל תענוג‪:‬‬
‫ד א ם ה ו ן א ת ב ר ו ת ״ ‪ ,‬ו ת ר ג ו מ ו ב ע ב ר י ת ‪ . :‬ו ע ם נ א מ נ י ם נ ו צ ר ה ב ב ט ן ״ ‪) :‬בנ( מ ל ת ‪,,‬דין׳״׳‬
‫ם ה כ מ ו ל ע י ל ) י ״ ד א׳( וחז׳׳ל ה ב י א ו ה מ א מ ר ה ז ה מ ב ״ מ‬
‫תיעול‬
‫אדמ‬
‫דויא‬
‫ד‬
‫ב ל ב ך ו כ ר )שנהד׳‬
‫קי(‪.‬‬
‫)כד( במו‬
‫בלימון א ר מ י ת ‪:‬‬
‫<משלי‬
‫י״א(‪:‬‬
‫י ־ט‬
‫לא‬
‫‪.‬שכל־‬
‫ה א ר י ך א ש ר ׳ ‪ ) .‬ב ה ( כ מ ו ) א י כ ה ב ׳ י ״ ח ( ‪ . :‬א ל ת ת נ י שיינת ל ך ״ ‪) .‬בח> ה ש י נ ה‬
‫לאיש‬
‫טוב‬
‫והשמח‬
‫נ ע י מ ה לו‬
‫בחלקו‪,‬‬
‫ב מ ט ע מ י ם ‪ ,‬ו ד ב ר י בייש ט ש ת‬
‫עלמה‬
‫ש א מ ר " ק ה ל ת )ה׳ י ״ א ( ‪ :‬״ מ ת ו ק ה ש נ ת ה ע ו ב ד ״ ונו׳ ‪_,‬‬
‫ל א ‪) ,‬א( ת ק ״ מ ‪ . :‬ש ק ד ״ ב מ ק ו ם ‪ .‬ש ק ר ״ ; ד א ג ת ו ‪ .‬ת ש ר י ג ־ כ מ ק ו ש ״ ת ש ר י ע ‪ • .‬כ ן‬
‫קרא ת ״ י ;‬
‫ת״ם‪:‬‬
‫בנומח ת ק ״ ט ‪:‬‬
‫הפועל‪:‬‬
‫ומשקרות‬
‫לעשיר‬
‫לפקור‬
‫וישהה ‪,‬‬
‫הוא‬
‫יכחיש‬
‫כמו‪:‬‬
‫לישון‪,‬‬
‫ונ‪ 3‬הלי‬
‫)ישעיה‬
‫עיניס‬
‫ט״ז(‬
‫על‬
‫כ י ‪ .‬ש ק ר ״ כ א ן ה ו א שש מן־‬
‫ו כ ו נ ת ביש ה י א ‪:‬‬
‫הונו‬
‫ונבשיי‬
‫‪ ,‬ל מ ה ו ת מ ל ב י ן ״ ) מ ש ל י ל ״ נ א־(‬
‫שאמר‬
‫בא‬
‫נ׳‬
‫ב ש ב ע עיניס‬
‫‪ o‬מלת תםרינ‪,‬‬
‫ואחרי‬
‫הזק‪,‬‬
‫העשיר;‬
‫ולהביט‬
‫וירזה‪.‬‬
‫והרחיק;‬
‫לאדם‬
‫שהרא‬
‫שקד‬
‫מריב‬
‫בשרא‬
‫דעתירא;‬
‫אבל כולם ט ע ו ‪,‬‬
‫י״ל‪,‬‬
‫ביס‬
‫כאן להגיד‬
‫כי הישן‬
‫ג״כ ה ר ס ה מאו^ ע מ י ת ו ‪.‬‬
‫היא‬
‫מקודם‪,‬‬
‫להפך‪,‬‬
‫איגו מ ר ג י ש‬
‫ר״ש‬
‫ואחרימ‬
‫אהזו‬
‫משורש פרג‪.‬‬
‫ההכרח שיש‬
‫מכחיש את‬
‫שאף‬
‫שענינה‬
‫שש‬
‫בשרו ‪j‬‬
‫יש לשרש‪:‬‬
‫בארמית המיר‬
‫ש ד א ג ת ההמון והפרנשה אינם טניחיש‬
‫ש ה ש י נ ה משירה‬
‫ב כ א ב ו וישוריו‪.‬‬
‫<‪ g‬ה ע ש י ר י ע מ ו ל‬
‫לקבץ עוד‬
‫ממנו דאגת‬
‫םהיה‪,‬‬
‫ר ב ( רע נאמן‬
‫מרהיק‬
‫בסף‪,‬‬
‫וינוח לעננ א ת ‪,‬‬
‫חבטו‪ .‬בן מ י ר א ‪.‬‬
‫•י‬
‫ו א ם יגיה י ה י ה צ ר י ך ‪:‬‬
‫יגע ע נ י ל ח ס ר ב י ת ו‬
‫‪"T‬־‬
‫‪• T‬‬
‫‪... ...‬‬
‫;‬
‫ו א ם יגיח ל א נ ח ה ל ו ‪:‬‬
‫י י ע מ ל עני ל ח ס ר כ ה ו‬
‫זי״‬
‫‪• T‬‬
‫‪49‬‬
‫‪:‬‬
‫י‪.‬‬
‫ר ו ד ף ח ר ו ץ ל א עכןה‬
‫ואוהב מ ה י ר בו ישגה‪:‬‬
‫י‬
‫ך ב י ם היו ח ב ו ל י ז ה ב‬
‫ו ה ב ו ט ח ע ל פנינים‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫*י ו ל א מ צ א ו ל ה נ צ ל מ ר ע ה‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫וכס ל ה ו ש ע ביום ע ב ר ה ‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫"‪XT‬‬
‫‪"X‬‬
‫‪T • :‬‬
‫־‪r‬‬
‫‪.‬״‬
‫אשדי איש נמצא תמים‬
‫‪V‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪:‬׳•‬
‫־‬
‫ט‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫*‪T‬״'‬
‫ו_יחר ממון ל א נלוו‪:‬‬
‫•‬
‫בי הפליא לעשות בעמו‪:‬‬
‫מ י ה ו א זה ונאשרנו‬
‫*‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫ו כ ל פ ו ת ה יוקש ב ו ‪:‬‬
‫בי ת ק ל ה הוא ל א ר ל‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪ :‬־ ‪v :‬‬
‫‪V‬‬
‫והיה ל ו ש ל ו ם‬
‫מי הוא זה ש נ ד ב ק ב ו‬
‫‪TT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫והיה ל ו ת פ א ר ה ‪:‬‬
‫‪TT:‬‬
‫*‬
‫ז ז‬
‫!‬
‫* י ב י ב ר ב ו ת ש ל ו ם חייו‬
‫‪:‬היה ל ך ל ת פ א ר ת ‪:‬‬
‫* י מ י ב ר ב ו ו י ש ל ם חייו‬
‫הוא ל ך ל ת פ א ר ת ‪:‬‬
‫־*י מ י י ו כ ל ל ס ו ר ו ל א ם ר‬
‫ולהרע רעה ולא אבה‪:‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫אם‬
‫•יב ב נ י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ו ת ה ל ת ו ן ס פ ר כןהל‪:‬‬
‫יא ע ל כן חזק טובו‬
‫על‬
‫‪"T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫מוסר‬
‫לחם‬
‫ויין‪:‬חדו‪:‬‬
‫שלחן‬
‫גדול‬
‫ישבת‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫אל ת פ ת ח עליוגרנך*‬
‫•יג‬
‫ז כ ו ר כ י ר ע ה עין ר ע ה ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫ ‪ T T‬־י•‬‫‪:‬‬
‫א ל ת א מ ר ס פ ו ק עליו‪1‬‬
‫נפשו‪.‬‬
‫ועליו‬
‫יד( א ך‬
‫לעמול‬
‫אין‬
‫לו‬
‫‪n‬‬
‫נניי‪:‬‬
‫העני‬
‫בלי‬
‫מנוחה‪.‬‬
‫אהיה‪.‬‬
‫אמ‬
‫הרף‪.‬‬
‫נחח‪,‬‬
‫ינוח‬
‫יהיה‬
‫מעט‬
‫)•ד( ח ע נ י י ע מ ו ל‬
‫ענינו‬
‫די( מי‬
‫כמו‬
‫שחיה‬
‫) י ש ע י ה נ״ז‬
‫בידו‬
‫ראי* ו נ כ ו ן ל מ פ ר ת ה ל ת ו ב ק ה ל ע מ ‪.‬‬
‫שלא‬
‫היא‬
‫כעין פ י ר ו ש ‪,‬‬
‫כדי‬
‫אחז‬
‫בנוסח‪ .‬התק״ם‬
‫כדרכו‪,‬‬
‫לסור‬
‫)יב( ת ק ״ פ ‪:‬‬
‫נחשוב‬
‫״וארפאהו ואנחהו״‬
‫י״ה(‪:‬‬
‫מדרך חטוב‬
‫נדול‪,‬‬
‫איש‬
‫ש ס ל ת נדול חיא‬
‫אבל ‪.‬נדול״‬
‫‪ . .‬ק ט ן ו נ ד ו ל ש ס ה ו א ״ ‪) .‬ינ( ס פ ו ק ‪,‬‬
‫צריך‪,‬‬
‫ויחמר‬
‫כלומר‪,‬‬
‫את בחי‪,‬‬
‫הוא‬
‫כ ס ו )איוב ב'‬
‫ע״ד‬
‫כ״ב(‬
‫איש‬
‫מחסור‪,‬‬
‫ואף אמ ינוח‬
‫י‬
‫ולא מר מ מ נ ו ‪,‬‬
‫ובסי ה נ ר א ה‬
‫תואר ל ש ל ח ן ‪ ,‬ר״ס‬
‫ה כ ת ו ב ) א י ו ב נ׳ י ״ פ ( ‪:‬‬
‫ב ס ל א ת ספקו‪,‬‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫חכמת‬
‫‪56‬‬
‫בן‬
‫עין ש ו נ א א ל‬
‫יי ר ע‬
‫‪1£‬‬
‫ורע ממנו ל א ב ר א ‪:‬‬
‫‪0‬ז ב י ז ה מ פ נ י ב ל‬
‫• ‪ :‬״‬
‫‪V‬‬
‫ד ב ר תזוע‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫עין‬
‫יז‬
‫שירא‪.‬‬
‫ומפנים דמעה ת ד מ ע ‪:‬‬
‫ע ל ב ן מ פ נ י בג נ ס ל ה ד ! ‪:‬‬
‫ך ע מעין ל א ח ל ק א ל‬
‫*יז מ ק ו ם _יביט א ל ת ו ש י ט ‪T‬‬
‫ואל ת ח ד עמו בטנא‪:‬‬
‫יח ךעד‪, ,‬רעך כ נ פ ש ך‬
‫ובכל ששנאת התבונן‪:‬‬
‫אל‬
‫תאמר לבעל‬
‫הבית‪:‬‬
‫כל‬
‫תרעד‬
‫העין‪,‬‬
‫דבר‬
‫במעות ‪:‬‬
‫אבל‬
‫וט״ו‬
‫מקודם‬
‫<ם־ד ב י ( ר ב ט ו ב‬
‫היו‬
‫נבוכים‬
‫)דברים‬
‫דיל‪,‬‬
‫יעד‬
‫ואמר‪:‬‬
‫שרש‬
‫הלק‪,‬‬
‫יזלו‬
‫בעין‪,‬‬
‫ה ׳ ״ ‪ ,‬וכן‬
‫מ א ז ־‪,‬‬
‫ה׳‬
‫ממנו‬
‫והוא‬
‫השני‬
‫קו‬
‫מדעתם ‪:‬‬
‫מחוק ‪j‬‬
‫אל‬
‫ונם‬
‫ואחרי כן‬
‫ובחנם‬
‫המקום שאליו‬
‫ם ד ׳ ־ א ר ב ה <‪c‬׳ ז ׳ ( ‪:‬‬
‫תחלה ‪,‬‬
‫כנפשך׳‪,‬‬
‫כמו‬
‫ואחר‬
‫לדעת‬
‫והבה; י ו מ כ א ן‬
‫להלן‪,‬‬
‫ברא‬
‫) צ ד נ׳(‬
‫עולמו״‪.‬‬
‫נפלה‬
‫לאדם‪,‬‬
‫כן משיי כ ל‬
‫השמיטו‬
‫ועל‬
‫•״יל‬
‫מטעם‬
‫ור״ם‬
‫בגוף‬
‫שמה‬
‫וזאת כינת‬
‫שיגע‪:‬‬
‫דבר‬
‫העברי מב״מ את‪.‬‬
‫שהם לדעתם ״דאבלעטעך‪,‬‬
‫ידברו‬
‫בכפל‬
‫ט״ם‬
‫בכ״י‬
‫הגדיל‪,‬‬
‫להעמיד הדברים‬
‫ריז(בכ״י‪:‬‬
‫שכתוב‬
‫אל‬
‫בו‪:‬‬
‫תושיט‬
‫)יה( ד ע ה ‪,‬‬
‫לשון‬
‫ידיעה‬
‫הנראה‬
‫ל א ת ע ב י ד ״ )‪.‬שבת ד ׳ ל א (‬
‫לקה‬
‫אל אל‪,‬‬
‫דיהד‪,‬‬
‫ב ט נ א ‪.,‬‬
‫אבל‬
‫והכרה‪.‬‬
‫הלל‬
‫בלב ‪,‬‬
‫ועל‬
‫‪.‬אל״‬
‫תק״פ‬
‫תקני‬
‫א ב ל ב ו נ ת ב־־מ ה י א ‪:‬‬
‫ידך‪,‬‬
‫ובן א מ ר ו חז״ל‬
‫הגדול שבהן שולד‬
‫ר ״ מ מ נ ס ח ע־ש ת ק ״ פ ‪:‬‬
‫״בי ידעתיו״ )תהל׳ א׳ וי(‪:‬‬
‫כפי‬
‫וכונתו כי‬
‫ברא‬
‫אל ת ת ח ר עמו‬
‫האיש‬
‫דעה‪,‬‬
‫במלת ח ל ל ‪,‬‬
‫בחכמתו העולם‪.‬‬
‫הלך בדרכם‪.‬‬
‫בך הקטן״‪.‬‬
‫י״ל‬
‫כמד•‬
‫יסירושו כ מ ו שתרגם‬
‫״ ש נ י ם ש ה י ו יושב־־ן ע ל ש ל ח ן א ח ד ‪,‬‬
‫)בראש׳ י״ה י״ט(‪:‬‬
‫לחברך‬
‫ה׳‬
‫״הנביאימ‬
‫בלומר ‪,‬‬
‫יביט‬
‫וכן‬
‫כי ב א מ ת‬
‫ב מ ל ו ת ש ו נ ו ת ‪ ,‬ומד• נ ב ו נ י ם ד ב ר י ה ר א ב ״ ע ש א מ ר ׳‬
‫ב׳׳ם‬
‫וכן‬
‫תיחר‪,‬‬
‫אשר‬
‫ד׳‪,‬‬
‫לא נתנה‪,‬‬
‫להון‪,‬‬
‫פה‬
‫וע״ד זה ה ש ת מ ש תד״א‬
‫מאמרים‪,‬‬
‫י׳׳ט(‪:‬‬
‫צחות״‪,‬‬
‫הלק‬
‫שניהם‪:‬‬
‫נפלונ‬
‫ולא ידעו כי ענינו‬
‫יעד והלק‬
‫מיס;‬
‫ועוד‬
‫תרגמו‬
‫ת׳׳ם‪:‬‬
‫ובחכמתו ובתבונתו‬
‫כמה‬
‫)שמית י״ד‬
‫דרך‬
‫אהבה‬
‫וממנים‪,‬‬
‫א מ ר ב ״ ס ל ה ל ן )ל׳׳ט ב״ה( ט ו ב ל ט ו ב ה ל ק מ ר א ש ;‬
‫•מפת ע ב ר ל כ פ ו ל הענין‬
‫הגי‬
‫ברא ‪j‬‬
‫ה ל ק ל ה מ )ד׳ י״ט(‬
‫וזמין‬
‫הזה‪,‬‬
‫מאל נחלקה‪.‬‬
‫ת״י‪:‬‬
‫ש י ע ד וזימן ל ע ש ו ת ‪,‬‬
‫המאמר‬
‫ידו‬
‫ט׳^‬
‫כי רע מעין לא‬
‫דרך‬
‫לא‬
‫חלק‪,‬‬
‫״ושמח בחלקו‪,‬‬
‫ב״ם‪:‬‬
‫אל‬
‫ב׳׳ו!‬
‫״דזמין‬
‫במה‬
‫בש׳‬
‫בהוראת‬
‫ב״ט‬
‫אונקלומ‪:‬‬
‫ה׳‬
‫ומתוך‬
‫דמעות‪.‬‬
‫ת־ש‬
‫״ ש ר צ ו ף השנים׳׳‪ .‬ר ז ( ה ל ק ‪ ,‬ת ״ י ו ת ״ מ ‪ :‬ב ר א ‪ .‬ו ב ז ה א ה ז ו י ״ ל ו ר ״ ש ‪,‬‬
‫בב״ס‬
‫וכן‬
‫שיםשוק כ ל צ ר כ ו ע ל‬
‫העין‬
‫השלחן‪.‬‬
‫סנימה תזלנה‬
‫<ט‪ 0‬מ מ ע ם ז ה ם ש‪ :‬י‬
‫אבל‬
‫מלת‬
‫רעה רעד־‬
‫ד ע ה שה ה י א‬
‫״בי י ו ר ע ה׳ ונוי‪,‬‬
‫מאמרו‬
‫הנפלא‪:‬‬
‫לש‪-‬‬
‫״רעלך‬
‫ה נ מ צ א נש בש׳ ט ו ב י ה ) ד ׳ ט ״ ‪ 0‬״ ד ע ל ך‬
‫בג‬
‫ואל ת ע ט פן תגיעל‪:‬‬
‫יט ה פ ב כ א י ש א ש ר נ ב ה ר‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪•:‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫• ‪:‬‬
‫ואכול‬
‫ב‬
‫ד ע שדעך איש כ מ ו ך‬
‫«‬
‫ח ד ל ראשון בעבור מוסר‬
‫‪V.V‬‬
‫דבר ששם לפניך‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫ולי‪ :‬ת ה י ה גרגרן פ ן ת מ א ס ‪:‬‬
‫כ ב וגם א ם בין ר ב י ^ י ש ב ת‬
‫לפני רע א ל תושיט יד‪:‬‬
‫כ נ ה ל א ד י אנוש נבו‪ :‬מזער‬
‫ו ע ל יצועיו ל א י ש י ק ‪:‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬־‬
‫״ ‪I‬‬
‫״‬
‫גי‬
‫‪. -‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪ T‬־־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫מ כ א ו ב ונדיר י ש נ ה‬
‫—‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫וצןגר ו ת ש נ י ק‬
‫״‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ופני ה פ ו כ ו ת ע ם איש כ ס י ל ‪:‬‬
‫כה ש נ ו ת חיים ע ל ק ר ב צ ו ל ל‬
‫ט‬
‫וכןם ב ב ק ר ו נ פ ש ו א ת י ‪:‬‬
‫ש נ ו ת חיים ע ם א י ש נבון‬
‫;ליין ‪ 2‬ד ב ק ר ו נ פ ש ו ע מ ו ‪:‬‬
‫בז ! ו א ם ‪ :‬פ צ י ר ו ב ך ל א כ ו ל ‪:‬‬
‫ס ו ר מן הסבה‪ 1‬ו ת מ צ א נ ח ת ‪:‬‬
‫נ ח ב כ ל מ ע ש י ך היה צנוע‬
‫ו כ ל א ס ו ן ל א יגע ב ך ‪:‬‬
‫בט וגם א ם נ א נ ם ת ה‬
‫ב מ ט ע מ י ם קוד‪ .‬קוד‪ .‬ו ע ו ח ל ך ‪:‬‬
‫ל‬
‫ש מ ע בני ו א ל ת ב ו ז ל י‬
‫‪'.‬‬
‫‪ :‬י‬
‫־‬
‫‪ :‬־־‬
‫‪T‬‬
‫ובאחרית תשיג א מ ר י ‪:‬‬
‫*‬
‫ו א ל תלעיו‪ .‬ע ל י‬
‫לא ש מ ע ב נ י ו ק ח א מ ר י‬
‫ובאחרית‬
‫תמצא דברי‪:‬‬
‫עדות טיבו נאמנה‪:‬‬
‫ל ב ט ו ב ע ל ל ה ם ת ב ר ך שיפה‬
‫ו נ ז כ ד נ י י ח ) ט ת י א זי י ״ ב ( ‪ :‬״ ב ל איטר ת ה ש צ ו ש י ע ש ו י ב ם ב נ י ה א ד ם ‪ ,‬כץ‬
‫ובו'‪,‬‬
‫ע ש ו נס א ת ם‬
‫תעט‪,‬‬
‫להם״‪.‬‬
‫<יט( ר ׳ ׳ ל ‪,‬‬
‫כ מ ו <ש״א י ״ ד ל ״ ב > ‪:‬‬
‫ודרך איין;‬
‫מוסר‬
‫״ולא‬
‫הקודש‪:‬‬
‫בנ״י‪:‬‬
‫תהיה‬
‫כסו‬
‫באיש‬
‫ואל תלע‬
‫נרנרן•‬
‫אשר‬
‫״ו*עט ה ע ב ״ ‪.‬‬
‫ובו׳‪,‬‬
‫נ ב ח מ להיות ראש‬
‫ובא( ה ה ל ראשון‬
‫פן ת מ א ס ‪,‬‬
‫שייך‬
‫יותר‬
‫אך‬
‫לאכול‬
‫בעבור‬
‫ראיתי בי סוף‬
‫הסאמר‬
‫לכאן‪.‬‬
‫ענינו‬
‫‪ 021‬י ש י ק ‪,‬‬
‫הבערת‬
‫אש‪,‬‬
‫החניקה‬
‫ב א ר מ י ת ‪) .‬בה‪ 1‬״ צ ו ל ל ׳ ׳ ‪ ,‬ב מ ו ר ע ב ת ד ׳ ק״ט;> מ י ש • צ ל ו ל י ם ‪) .‬בז( ה מ ו ס ג ר‬
‫ה ו ס פ ת י ע׳׳ס ת ״ ס ‪.‬‬
‫הל‪$‬‬
‫די‬
‫ד״ל‪,‬‬
‫חרבה‪,‬‬
‫) י ש ע י ה מ ׳ ׳ ד ט־ו> ״ א ף י ש י ק ־ ו נ ו ׳ ‪.‬‬
‫המסובין *‬
‫נ‬
‫ו‪.‬בט( בכ׳׳־‬
‫אנוש ובו׳‪,‬‬
‫כ ל אסון ל א‬
‫בא עוד הפעס‬
‫ובשי ד ; ‪ -‬א ה ה י א ט ע ו ת‬
‫יהיה‬
‫ל ך אם‬
‫קוד‪ .‬קור‪ .‬ו י נ ו ח ל ך ‪,‬‬
‫תהיה‬
‫חצי‬
‫הפסיק הקודש‬
‫סופר;‬
‫צנוע‪,‬‬
‫)כחתשניק״‪ ,‬מחלת‬
‫וגם‬
‫אש‬
‫)ל־א ב״‪(:‬‬
‫נאנסתה‬
‫ו א ף אש א נ ס ו א ו ת ך‬
‫ובו‪/‬‬
‫לאכול‬
‫ב ס י עתחל־ כ ״ ז י״ד‪ >.‬״ ק ו ה ל ה ׳ ׳ ׳ ו נ ו ׳ ‪ .‬ת ׳ ׳ י ‪:‬‬
‫ק*‪£‬‬
‫ח כ מ ת בן שירא‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫לנ ר ע ע ‪ $‬ל ח ם י ר ג ז ב ש ע ר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫״‪:‬‬
‫‪v ¥‬‬
‫־־‬
‫‪-‬‬
‫ר ע ת רועו נאמנה‪:‬‬
‫ז‪-‬‬
‫בי רבים הכשיל תירוש‪:‬‬
‫ל י ו ג ס ‪ 2‬ל דדין א ל ת ת ג ב ר‬
‫בן הץן ל מ צ ו ת לצים‪:‬‬
‫לח‪.‬כור בוחן מעשה ל ו ט ש‬
‫בן ש כ ר ^ר־ב ל צ י ם ‪:‬‬
‫לי נ ב ו ן ב ו ח ן מ ע ש י ה מ ע ש י ה‬
‫לאנוש א ם ישתנו ב מ ת כ נ ת ו ‪:‬‬
‫לז ל מ י היין ח י י ם ו‬
‫שהוא מראשית ל ש מ ח ה נוצר‪:‬‬
‫ל ח מ ה ח י י ם ח ס ר היין‬
‫יין נ ש ת ה ב ע ת ו ו ר א י ‪:‬‬
‫לש ש י מ ח ת ל ב ו ש ש ו ן ו ע ד ו ן‬
‫•»‬
‫והוא לגיל נ ח ל ק מ ר א ש ‪:‬‬
‫חיי מ ה ל ח ס ר ת י ר ו ש‬
‫־־‪—:‬‬
‫ז‬
‫יין נ ש ת ה ב ת ח ר ה ו כ ע ס ‪:‬‬
‫» א ב א ב ר א ש ל ע נ ה ויולמ‬
‫‪•I:v‬‬
‫—‬
‫‪:‬‬
‫מחסר‬
‫»ג מ ר ב ה ח מ ר ל כ ס י ל מומש‬
‫־‪:‬‬
‫‪v v‬‬
‫‪v‬‬
‫• ‪• :‬‬
‫‪1‬‬
‫זז־‬
‫‪-:T‬־‬
‫ל ה ומספיס פצע‪:‬‬
‫־‬
‫־ ״‬
‫•‬
‫־ ‪• :‬‬
‫ז ־‬
‫ןואל תבוזהו ב ש מ ח ת ו ‪:‬‬
‫•יו‬
‫&ה ב מ ש ת ה ה ץ ן א ל ת ו כ ה ך ע‬
‫ו ל א ‪.‬ת נ ״צ ה [ ‪.‬א ת ו ‪.‬ל ע~י‪.‬נ‪.‬י ‪.‬ב‪ .‬נ‪ .‬י א ד ש ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫מי ד ב ר ה ר פ ה א ל ]תאמר לו‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫־־‬
‫־־‬
‫־•‬
‫לב‪.‬‬
‫‪ K‬ןראש נ ב ח ר ת א ל ת ת ר ו מ ם‬
‫• א היה ל ה ם כ א ח ד מ ה ם‬
‫;‪••v‬‬
‫ז‬
‫‪v‬‬
‫; ‪ v‬ז‬
‫ובראש גדולים א ל ת ש ס ‪:‬‬
‫דאג ל ה ם ואתר ת ס ב‬
‫‪:‬‬
‫•• ‪v‬‬
‫ז ‪v‬‬
‫הכן‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫צ ר כ ם ואחר תרבץ‪:‬‬
‫ק ו מ ‪) .‬לט( ע ד ו ן ‪ ,‬לשון תענונ • ר א י ‪ ,‬כ מ ו )אמתר ב׳ טי( הראויות ל ת ת‬
‫ל ה ‪ ,‬וחז״ל תשתמשו בלשון זו ל ר ו ב ‪< .‬מ( נ ח ל ק ‪ ,‬ר ״ ל ‪ ,‬ה י ן נועד מאד‬
‫ל ש מ ח ח וגיל‪< .‬מב( כמו שאמרו חז״ל )ב״ב ד ׳ נ״ח(‪ :‬״בדאש כ ל אסון‬
‫אנא חמר"‪.‬‬
‫י‬
‫ל ב ‪) ,‬א( חושפתי ע״פ ת״י ות״ש‪ ,‬בת״י נ ג ת ב ם ל מ ע ל ח ‪ . :‬מ ד א »‬
‫ה ט מ ב ה ״ ‪ ,‬ולפי ז ה כן ג ק ר א השדר הזה י‪ ,‬והיה דרכש בזמן ק ד ם י ן ‪ .‬ל ב ח ו ר‬
‫איש נ כ ב ד ם ת ו ב מ ‪ ,‬ל ק ב ל א ת פני הקרואים ולהושיב איש איש ע ל כק‪-‬פד‬
‫ו ל ח ל ק ח ז ב ח ביניהם‪*) .‬א( סדא״ז )פ׳ וי(‪ :‬״לא יהא א ד ם סישב בפגי פו‪,‬‬
‫בן ס י ר א ‪.‬‬
‫הכמת‬
‫•כ ל מ ע ן ת ש מ ח ב כ ב ו ד ם‬
‫‪53‬‬
‫ועל מוסר ת ש א שכר‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫מ ל ל ש ב בי הוא ל ך‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫והצנע ש כ ל ו א ל ת מ נ ע ש י ד ‪:‬‬
‫‪l‬‬
‫ובלא מזמור מ ה ת ש פ ך שיר‬
‫>־ ב מ ק ו ם ה;;ן א ל ת ש פ ו ך שיד•‬
‫ובל עת מה ת ת ח כ ם ‪:‬‬
‫ש י ר א ל ‪ 5‬ל מ ש ת ה ה;ין‪:‬‬
‫*י ב ח ו ת ם ע ל ב י ס ז ה ב‬
‫ז ז‬
‫‪T‬‬
‫ה‬
‫מ ש פ ט ש י ר ע ל •משתה זדין‪:‬‬
‫כ ך נאים ד ב ר י ם יפים‬
‫בימז אודם ע ל ניב זהב‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪TT‬‬
‫י ה ב ר ב י ד זהב ובו נ פ ך וספיר‬
‫י‬
‫ז‬
‫ע ל מ ש ת ה ה;ין‪:‬‬
‫מלואות פז וחותם ב ר ק ת‬
‫ק ו ל מ ן מ ו ר ע ל נו_עם ת י ר ו ש ‪:‬‬
‫ידבר נער א ם צריך א ת ה‬
‫בחזק פעמים ו ש ל ש א ם ישאלך‪:‬‬
‫ב ל ל א מ ד ומ?גט ה ר ב ה‬
‫ודמה ליודע ומחריש יחדו‪:‬‬
‫־‬
‫ה‬
‫״‬
‫‪•T‬‬
‫•‬
‫‪T -‬‬
‫‪I‬‬
‫ט בין זקנים א ל ת ק ו מ ם‬
‫ושרים א ל ת ר ב למריר‪:‬‬
‫*ט ל פ נ י ב ר ד י נ צ ח ב ר ק‬
‫ולפני ד כ א ינצח חן‪:‬‬
‫לפני ב ר ד ינצח ב ר ק‬
‫ולפני ב ו ש ע צ ת ח ן ‪:‬‬
‫* ‪:‬‬
‫י‬
‫•‬
‫שגדול‬
‫אך‬
‫״‬
‫‪•• :‬‬
‫במיםר‬
‫• ;‬
‫אך‬
‫־‬
‫ז ז‬
‫) נ ( ר״ש‬
‫ודרך‬
‫ארץ‬
‫‪1‬‬
‫ט ; ם ח ‪ :‬״למען ת ש ט ה‬
‫״תשא שבר״‪,‬‬
‫ובן ת ״ ס ‪:‬‬
‫עש‬
‫אנשי‬
‫בעבורם״;‬
‫״תקבל איקרא*‪,‬‬
‫הטסבה‪,‬‬
‫) ג ( ד ב ר ‪ ,‬זקן ו ר א ש‬
‫בשכל‪ ,‬בצניעות‬
‫מזמור‬
‫‪TT‬‬
‫‪-‬‬
‫יהיה שכרך‪.‬‬
‫כמעורה״‪,‬‬
‫על‬
‫‪TT‬‬
‫טטנו״‪.‬‬
‫צ־ל‪:‬‬
‫וזאת‬
‫‪TT‬‬
‫• ‪:‬‬
‫י‬
‫תשםח‬
‫ה מ ש כ ה ‪ ,‬בי ל ך‬
‫בב״י בטעות‬
‫במלות וחרוזים‪,‬‬
‫״שיח״;‬
‫ו ל א נגון ל ב ד ‪.‬‬
‫ביש‪:‬‬
‫בכבודם‬
‫ומוסר‪ n< .‬וכן אמרו חז״ל )תענית‬
‫שתי מעמיס‬
‫בב״י‪:‬‬
‫ובונת‬
‫ובינת‬
‫״תשא שבל״‪.‬‬
‫אם תנהנ‬
‫‪ -‬ש ר יתנו‬
‫יאות לדבר‬
‫לך»‬
‫תחלה‪,‬‬
‫ד ׳ ה ׳ ( ‪ :‬״אין משיחין‬
‫בי‬
‫ביס‪:‬‬
‫וכן א מ ר ל ה ל ן )מ״ט *א(‪:‬‬
‫טוב לשיר‬
‫״ובמזמור‬
‫מ ש ת ה ה י י ן ״ ‪) .‬ד‪ (.‬נ י ב ‪ ,‬ב ע ב ר י ת ו א ר מ י ת ה ו א פ ר י ‪ ,‬ב מ ו ) י ש ע י ה נ ״ ז י ״ ט > ‪:‬‬
‫‪ ,‬נ י ב ש ס ת י מ ״ ‪ .‬יה( כ ס ו‬
‫ובדברים‬
‫טעטים‬
‫<ט( ת ״ י •ית״מ ל א‬
‫ידבר‬
‫־חרא‪,‬‬
‫) י ש ע י ה ס׳ י ״ ב ( ו כ ל ב ש ל י ש ‪ ,‬ר י ל ד ב ר‬
‫תגיד‬
‫ותהיה‬
‫הרבה‪,‬‬
‫ת ר ג מ ו כ ה ו ג ן ‪ ,‬גש יי׳ל‬
‫כאן אל ה ר א ש ש ל ה מ ס ב ה ‪ ,‬כי‬
‫ולשרים‬
‫אל‬
‫יעשה‬
‫טרחה‬
‫דומה‬
‫בטרם‬
‫שיקימו‬
‫לאיש‬
‫וריש הלכו• פ ה‬
‫יודע‬
‫בתהו‬
‫ב מ ר ה ושיעור‬
‫דעת ומחריש‪.‬‬
‫לא דרך‪,‬‬
‫ביש‬
‫שיקוטו הזקנים מםקומט ‪ ,‬אל יקופ‬
‫בכל‬
‫פעם משניו‪.‬‬
‫‪J‬יט‪ 1‬י נ צ ח ‪,‬‬
‫כמו‬
‫יא ב ע ת ש ל ה ן א ל ת ר ב ה ך ב ך י ם‬
‫ואם ע ל ה ע ל ל ב ך ד ב ר ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪* :‬‬
‫' ‪X T • :‬‬
‫־־‬
‫*יא ב ע ת מ פ ר ך א ל ת ת א ח ר‬
‫פטר‬
‫יב ו ש ל ם ר צ ו ן ב י ר א ת א ל‬
‫ולא בתםר ב ל ‪:‬‬
‫י ג ועל כ ל א ל ה ב ר ך עושך‬
‫המרוך מטובתו‪:‬‬
‫• ע ד ו ר ש א ל י י כ ן ו ה רצוץ‬
‫ו מ ת ל ה ל ה יוקיש בוי‪:‬‬
‫יי ד ו ר ש א ל י ה ח מ ו מ ר‬
‫ו מ ש ה ר ה ו ישיג מ ע נ ה ‪:‬‬
‫*יי ד ו ר ש ח פ צ י אל י_קה ל ק ח‬
‫ויענהו ב ת פ ל ת ו ‪:‬‬
‫י‬
‫דורש ת ו ד ח יפיקנח‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ל ב י ת ך ושלם רצון‪:‬‬
‫ו מ ת ל ה ל ? ‪ .‬י ; ‪ ? .‬ן ש ביי •‬
‫‪T‬‬
‫טז י ר א י ה י ה יבין מ ש פ ט‬
‫והחבילות מנשף יוציא‪:‬‬
‫*טז י ר א י י ה ו ה יביני מ ש פ ט ו‬
‫;־בחכמות ר ב ו ת יוציאו מ ל ב ם ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫איש הכם יטה תוכחות‬
‫יז‬
‫‪T‬‬
‫‪V-‬‬
‫‪T‬‬
‫•יז א י ש ה ב ם ל א י כ ס ה כ ח מ ה‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ואחר צרבו ימשך נפתה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪V‬‬
‫־־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ולין ל א ן ש מ ר ל ש ו נ ו ‪:‬‬
‫יח א י ש ה כ ם ל א י ק ה ש ה ד‬
‫ז ד ולץ ל א ; ‪:‬־גיר ת י ר ה ‪:‬‬
‫י ט א י ש ח מ ם ל א י ק ח שיכל‬
‫ו ז ך ו ל ק ל א ‪;.‬קח מ צ ו ד ‪: .‬‬
‫*יט ב ל א ע צ ה א ל ת פ ע ל ד ב ר‬
‫ואחר מעשיך א ל ת ת ק צ ף ‪:‬‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ב ד ר ך מוקשות אל ת ל ך‬
‫י ואל ת ת ק ל בנגף פעמים‪:‬‬
‫< ‪ :‬י א ל ו׳ ד ׳ ( ‪ :‬״הודי מ ת נ צ ח ״ ‪* ,‬ענינו מ ת ג ב ר ‪ ) .‬״ א ( מ ש ק ד ‪,‬‬
‫כ מ ו ) ב ט י ׳ ל״א ט״ט^‬
‫בעת שיחשדו הקרואים‬
‫ל^‬
‫ד‬
‫ולא‬
‫נפקד ממנו‬
‫לביתך‬
‫אל‪.‬‬
‫לשלב‬
‫א י ש ־‪,‬‬
‫וכונתו‪:‬‬
‫ר צ ו ן ‪ ,‬ר ״ ל ה ה ש י ן שיי א כ י ל ה ו ש ת י ה ‪ • ,‬ת ג מ י ד‬
‫רבי( ב ן ר א י ת י ל ת ק ן ה נ ו ב ה ש ל ה ב ״ ‪,‬‬
‫ובו׳‪,‬‬
‫בא‬
‫שש‬
‫באמצע‬
‫הענין‪.‬‬
‫״ואכלת ושבעת וברכת‬
‫עמוקות‬
‫תוכחת‬
‫•כחסד‪/.‬‬
‫את‬
‫כ• פ ב י ק ־־׳א‪:‬‬
‫וי‪ (:‬ב י נ ת ו‬
‫הי־ וני׳‪.‬‬
‫ע ל דבר*‬
‫!טז> ע ״ ד‬
‫ח ט ש ת ח בירא••!‬
‫״בעת שלהן‬
‫הכתוב‬
‫איש‬
‫מישר ‪,‬‬
‫המש‪,‬‬
‫א ך הנשתה‬
‫אבל‬
‫בונת‬
‫ילך‬
‫ז ח ־ תאות ״בי‪,‬‬
‫ו ל א ״ ת ו ר ה " ב מ י א צ ל ש־ ‪,‬‬
‫ו ב ז ה א ח ז ו ת ״ י ות־׳ש‪,‬‬
‫ב׳׳ש ‪:‬‬
‫ה ב ה ו ב •איוב י״ב כב(‬
‫י״ל‪,‬‬
‫כ• א י ש ח ב ש י ט ה א ז נ ו‬
‫וריש‪.‬‬
‫א־״‬
‫)הבריש ה׳‬
‫מ נ י ח ש ך ‪ .‬ר ט ז ו ב* ‪ :‬ח ו צ ו ת ה ב מ י ת ר ב ו ת ל ה ב י ן מ ש ש ט י יי׳‬
‫)יז׳ ת ק ־ ס ‪:‬‬
‫השאק׳‪,‬‬
‫בגמר‬
‫המשתה‪,‬‬
‫י ‪.‬‬
‫(‬
‫מנל‬
‫‪u‬‬
‫» נבין‪.-‬‬
‫לשנו;‬
‫נ ש ת ה ‪ ,‬בן י ־ א י ת ׳ ה נ ו ש ה ע ״‬
‫ו״ז> ת ק ־ ש ‪:‬‬
‫א ב ל ניבה דשניב ע־ק־ ‪.‬‬
‫הכמח‪,‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫במל־מ‬
‫הכמת‬
‫‪S5‬‬
‫בן ' ה י ר א י‬
‫כ« א ל ת ב ט ח ב ד ר ך מ ה ת ף‬
‫ובאןץךיתך ה ש מ ד ‪:‬‬
‫נב א ל ת ב ט ח ב ד ר ך ר ש ע י ם‬
‫ובאךחותיך‬
‫הזהר‪:‬‬
‫•כב ב כ ל ך ך ב י ך ש מ ו ר נ פ ש ך‬
‫כ י כ ל עושיה א ל ה ש ו מ ר מ צ ר ה‬
‫ככ ב כ ל מ ע ש י ך ש ג ד ר נ פ ש ך‬
‫כ י ע׳ושה ז ה ש ו מ ר מ צ י ה ‪:‬‬
‫כד נ ו צ ר ת ו ר ד ‪ ,‬ש ו מ ר נ פ ש ו‬
‫י ר א יהוד‪ .‬ל א יפ‪,‬יע ר ע‬
‫א‬
‫‪ :T‬כ ״‬
‫כ‬
‫‪T-:‬‬
‫‪V‬‬
‫ובוטה‬
‫בי א ם בנוםו ש ב ו נ מ ל ט ‪:‬‬
‫•‬
‫ל א יחכם שונא תורה‬
‫‪I‬‬
‫ביהיהלאץביש‪:‬‬
‫••‬
‫־‬
‫ומתמוטט במסעד באניה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫* א י ש נביז יבין ד ב ר ידידי‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T- T I T‬‬
‫‪T‬‬
‫ותורתו באורים בחשן‪:‬‬
‫לד‪.‬‬
‫טובה תן ל ד ל‬
‫יי‬
‫ו ל א י ת ק צ ף ב ת ת ך לו‪:1‬‬
‫»‬
‫? ב ל מ^שיך ה א ר פנים‬
‫ובששון הקדיש מ ע ש ר ‪:‬‬
‫*‬
‫תן לו במתנתו ל ך‬
‫ב ט ו ב עין ו ב ה ש י ג ת י ד ‪:‬‬
‫יא כ י אליה ת ש ל ו מ ו ת ה ו א‬
‫ושבעתים ישיב ל ך ‪:‬‬
‫•יא מ ל ו ה ‪ .‬י ה ו ד ‪ ,‬נ ו ת ן ל א ב י ו ן‬
‫ומי ב ע ל כ מ י ל ו ת בי א ם היא‪:‬‬
‫יב‬
‫אל‬
‫•יבבי‬
‫ת ש ה ד כ י ל א ן_קח‬
‫אליה* מ ש פ ט ה ו א‬
‫‪— V :‬‬
‫•‬
‫י*‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪• T‬‬
‫לה׳‬
‫ימלט ‪.‬‬
‫לח‪,‬‬
‫ואלמנה כי ת ר ב ה שיח‪:‬‬
‫תבוא לפעמיש רעה על ה צ ד י ק ‪,‬‬
‫)ב( ש י נ א‬
‫כן ר א י ת י הנושה‬
‫ותחנוני מ צ ו ק י ש מ ע ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י י ל א יבש צעקת יתום‬
‫ל ג‪) .‬א( א ס‬
‫ואין ע מ ו מ ש ו א פ נ י ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ל א ישיא פ נ י ם א ל ד ל‬
‫‪T‬‬
‫ואל‬
‫ת ב ט ח על זבה מעשק‪:‬‬
‫תורה מתמוטט באניה‬
‫ד נ ה ה׳‬
‫י ש ע ר היש ‪.‬‬
‫טנשחו‪,‬‬
‫ובשובי‬
‫)‪ 0‬ב א ו ר י ם‬
‫בחשן‪:‬‬
‫בשאק׳‪ .‬־‬
‫<ח‪1‬הששוק ה ז ה הוששתי ע׳׳ס ת ״ מ ‪) .‬יא( ע ״ ד‬
‫ה כ ת י ב )ששלי י׳׳ט י ״ ז‬
‫( ;‬
‫חבסת‬
‫‪56‬‬
‫בן מירא‪,‬‬
‫ואנחה על מרודיה‪:‬‬
‫»י ה ל א ך מ ע ה ע ל ל ח י ת ך ד‬
‫‪T:‬‬
‫־‬
‫־־‬
‫; ‪-‬‬
‫‪ TT‬י‬
‫‪:‬‬
‫יז ש ו ע ת ד ל ע נ ן ח ל פ ה‬
‫‪•TT‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪:‬‬
‫ו צ ע ק ה ענן ה ש ת ה ‪:‬‬
‫‪ m‬ת מ ר ו ר י רצון הגיחה‬
‫‪: T‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ועד תגיע ל א ת נ ו ח ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•יז ל א ת מ ו ש עד‪ .‬יפקוד א ל‬
‫ושופט צדק ת ש ה מ ש פ ט ‪:‬‬
‫•יח ו‪.‬ם א ל ל א ‪ .‬י ת מ ה מ ה‬
‫וכגבור יצא ל א י ת א פ ק ‪:‬‬
‫* י ח ע ד ןמחץ מתני אכזרי‬
‫ולגויםישיב נקם‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫• י ה ע ד י ו ר י ש ש ב ט זדון‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T:T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫• ‪T:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• :‬‬
‫ו ש מ ח ם בישועתו‪:‬‬
‫•ימ ע ד יריב ר י ב עמו‬
‫ג‬
‫‪* T‬‬
‫וגמול א ד ם כ מ ז ט ת ו ‪:‬‬
‫ע ד ישיב ל א נ ו ש פעלו‬
‫‪V:V‬‬
‫•‬
‫‪TT‬‬
‫ו מ ט ה ר ש ע גדוע יגדע‪:‬‬
‫כ ע ב ןזזיזים ? ע ת ב צ ר ת ‪:‬‬
‫נ א ה ח ס ד ןהוה בזמן מצוכך‪,‬‬
‫לה‪.‬‬
‫*‬
‫והרם פחדך על כ ל הגרם‪:‬‬
‫הושיענו א ל ה י ה כ ל‬
‫‪ ,‬מ ל ו ח ה ׳ ח ו נ ן ד ל ״ ו ג ו ׳ ‪ ) ,‬ט ‪ 0‬ת ״ י ו ת ״ מ ‪ :‬ת ר נ מ ו ש ל א ב ה ו נ ן י‪ ,‬שי יחקץ‬
‫רצוץ ‪ ,‬ב מ ק ו ם ר צ ו ן ן ח נ ח ר ‪ , .‬ל ד ע ת ו מ ל ש ו ן ר י ח נ י ח ו ח ‪ ,‬ו כ ן ב ס ק ו מ ‪, :‬וצעקה״‬
‫־ י ת ק ן ‪ :‬״ ו צ ע ק ת ע נ י ״ ‪ .‬ל ד ע ת י״ל ב מ ק ו מ ״ ה נ ח ה ״ ‪ ,‬צ ״ ל ‪ , :‬א נ ח ה * ‪ ,‬ואחדים‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪. y x i‬‬
‫‪:‬נמשך ר י ס ‪ .‬א ב ל בולם טעו מ א ד ‪ ,‬כי ב א מ ת חסר י ר ד ב מ ל ת ״ ה נ ח ה ״ ‪,‬‬
‫״ ה נ י ח ה ״ ‪ ,‬כ מ ו ) ד ב ר י ם כ ״ ה י ״ ט ( ‪ :‬״ ו ה י ה ב ה נ י ח ח ׳ ״ ; ‪ .‬ת ט ר ו ר י " ‪ ,‬שרשו שדו‪* -‬‬
‫‪ .‬ר צ ו ן ׳ ‪ ,‬מ ה ה ו א ר צ ו ן ה ׳ ‪ ,‬כ מ ו ש א מ ר ב ״ ם מ ק ו ד ם ) י ״ א כ י ( ‪ :‬״ודזתו‬
‫•לעדי‪ ,‬ו כ ו נ ת ב ־ מ ‪ :‬כ י מ ד ת ה ד י ן ה מ ר ש נ ז ר ר צ ו ן ה ע ל ה א ל מ נ ה ‪ ,‬זעיוז‪-,‬‬
‫היא ב ד מ ע ו ת י ה ‪ ,‬ו נ ה פ ך ל מ ד ת ה ר ח מ י ם ‪ ,‬כ י צ ע ק ת ה ס ה ר ה לענן‪ ,‬ד״ל‬
‫־ ה ש ס י ם ‪ .‬ר י ז ( ב ב ״ י ט ״ מ ‪ :‬״ ח ל ע ם ״ ‪ ,‬ו ב ו נ ת ב ״ ס ‪ :‬צ ע ק ת ד ל תעל‬
‫ל ש ח ק י ם ‪ ,‬ו ל א ת ר ג י ע ע ד ש ת נ י ע ל כ ס י ה ‪ ,‬ו כ מ ו ש א מ ר ה ח כ ם )עיין םמביו^‬
‫ע מ נ ו א ל צ ד ק מ י ו ( ‪ :‬״ א י ן ד ב ר ק ר ו ב ל ש מ י ס ו ה ש ו ק ‪ ,‬םתפלת העשדול״‬
‫ייז^ק! אכל ‪YS‬‬
‫ק ״ י ק״‬
‫•<יח( ב ב ״ י מ ״ מ ‪ :‬״ ו ב ג ב ו ר ל *‬
‫״ ו כ ג ב ו ר י צ א " ‪ ,‬ב מ ו ) י ש ע י ה מ ״ ב • י ״ ג ( ‪ :‬״ ה ׳ כ נ ב ו ר י צ א * <איוב מ״ז י״ז‪* -‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫‪6‬‬
‫ס ‪:‬‬
‫ו ג ב י ר‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫ם ה‬
‫י‬
‫(‬
‫‪,‬ירץ‬
‫<ישעיה‬
‫עלי‬
‫ריח( ולגויש‪,‬‬
‫כגבור״‪.‬‬
‫א ׳ ד י ( ״הוי גוי ח ו ט א ״ ‪.‬‬
‫לד*‬
‫‪w‬‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ג‬
‫ס‬
‫‪6‬‬
‫י•‬
‫הס‬
‫)כי(‬
‫ה‬
‫ש‬
‫?‬
‫ז‬
‫שבטי‬
‫בכ״י‪:‬‬
‫ב‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ישראל‬
‫״כעת״‪,‬‬
‫א‬
‫ל י‬
‫ת‬
‫"‬
‫י‬
‫שעשו‬
‫וציל‪:‬‬
‫} ‪n‬‬
‫*‬
‫‪c‬‬
‫מ‬
‫עול‪,‬‬
‫״כעב״‪,‬‬
‫ע‬
‫ו‬
‫י ת ר ג ‪0‬‬
‫וכן‬
‫י ד י‬
‫י • * ״עיבז־לי‬
‫ח ב ס ת בן ס י ר א ‪.‬‬
‫‪£7‬‬
‫נ‬
‫ה ף על עם נכר‬
‫ויראו א ת ג ב ו ר ת י ך ‪:‬‬
‫*‬
‫כ א ש ר ירי־שת לעיניהם בנו‬
‫כ ז לעינינו ה כ ב ד ב נ ו ‪:‬‬
‫‪-•-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫_‬
‫‪. . . . . . . .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫כ י אין אלדזים ז ו ל ת ך ‪:‬‬
‫י‬
‫וידעו כ א ש ר ידענו‬
‫«‬
‫חרצו א ו ת ושנה מ ו פ ת‬
‫האדר‬
‫ו‬
‫העיר א ף ושפוך ח ט ה‬
‫והכניע צ ר והדוף אויב‪:‬‬
‫!‬
‫ה ח ל « קץ ופקוד מועד‬
‫כי מי יאמר ל ך מ ה תעשה‬
‫ח‬
‫ה ‪ #‬ב ת ר**ש © א ת י מ ו א ב‬
‫ה א ו מ ר אין ז ו ל ת י ‪:‬‬
‫»‬
‫אסוף כ ל שבטי יעקב‬
‫ו י ת נ ח ל ו כ י מ י כןדםג‬
‫י‬
‫רחם על עם נקרא בשמך‬
‫ישראל בכור כניתה‪:‬‬
‫ירושלים מכון ש ב ת ך ‪:‬‬
‫י* ר ח ם ‪ £‬ל ק ר נ ת פןךצוך‬
‫ע‬
‫מ ל א ציון א ת ד ע ד ך‬
‫אליליש״‪.‬‬
‫)ב( ת ק י ש ‪:‬‬
‫ומכבודך א ת היכלך‪:‬‬
‫״הניף י ד ״ ‪,‬‬
‫״תניף פ ח ד ך על האושות העולם״‪.‬‬
‫ב״ס‪:‬‬
‫)נ( ת ק י ש ‪:‬‬
‫בס‪,‬‬
‫הפעם‬
‫כן לעינינו כ ע ת‬
‫ה כ ב ד ע ו ד השעם ע ל י ד י נ ו ‪.‬‬
‫אות וסוסת כסו לפנים‪.‬‬
‫ניסני‪,‬‬
‫ולא רוחני‪ ,‬שהוא‬
‫שיבאו הנביאים‬
‫)סיבה‬
‫ב׳‬
‫״אסוף‬
‫י״ב>‪:‬‬
‫ואחריהם‬
‫ותיפ‪,‬‬
‫יקבץ‬
‫)ישעיה‬
‫י׳׳י(‪:‬‬
‫ב״ז‬
‫יעקב״ וכוי‪:‬‬
‫נטשכו‬
‫והוא‬
‫)ז( ס ב א ן ג ר א ה‬
‫על דרך‬
‫י״ל‬
‫‪1‬־‪,‬דכר‬
‫בעלי‬
‫שיצאו‬
‫תק»ס‬
‫שהיהודים האסינו אז ב ס ש י ח‬
‫״ובאו ה א ו ב ד י ם‬
‫ביס‬
‫כפסוק ט ׳ ‪:‬‬
‫וכן‬
‫הכתוב‬
‫אושר‬
‫פאתי‬
‫אויב‪,‬‬
‫ממשלת‬
‫מואב‪,‬‬
‫‪.‬האומוה‬
‫לישה‪:‬‬
‫ו ע ל כן ש נ ו מ ל ת‬
‫היא כאן עבר‪,‬‬
‫קתה‬
‫אות‬
‫ו‪ .‬פ ו ?‬
‫י‬
‫כל‬
‫ובזה‬
‫) ב מ ד ב ר כ י ד י״׳( ו מ ח ץ שאתי‬
‫אויב‬
‫מ ו א ב ‪ ,‬נבון‬
‫מ ו א ב ‪ ,‬וכן‬
‫האומר אין זולת*‪ ,‬ה ו א ע״ד‬
‫בלבבה;‬
‫במקום מואב‬
‫״מואב״ על‬
‫אחזו ת״י‬
‫אני ואפסי עוד״‪ .‬ושבת‬
‫״מלת ה ש ב ת ״ ‪ ,‬הם ח ש ב ו שהיא צווי‪ ,‬והיה ק ש ה בעיניהם ‪,‬‬
‫ו כ י נ ת ב״מ‬
‫סיד‬
‫א ב ל נ י ס ח ה פ נ י ם ;* פ א ת י‬
‫י ר מ י ה ) מ י ה מיהי> ו ת א כ ל פ א ת מ ו א ב ו נ ו ׳ ‪.‬‬
‫שאמר‬
‫ס ס צ ר י ס ‪ ,‬ע״י א ו ת ו ת‬
‫)ה( ע ש ה • ו ח ד ש ע ו ד •‬
‫ב א ר ץ א ש ו ר ״ ונו*‬
‫<ח>תק״ס‪:‬‬
‫יר׳׳ש‪,‬‬
‫י ש ע י ה ע ל ב ב ל !מ״ז ח ׳ ( ‪:‬‬
‫אבל בונת‬
‫שבטי יעקב סארצות שונות לארץ ישראל‪,‬‬
‫״אקבץ שארות ישראל•‪.‬‬
‫כל שבטי‬
‫ה־א מ ג ‪ .‬ד ‪:‬‬
‫*מר‬
‫ובזה אחזו ת״י ות״ש‪,‬‬
‫אבל בונת ב״ס‪:‬י‬
‫בסקופ בנו‪,‬‬
‫כ א ש ר נ ק ד ש ת כ ב ר על ידינו ב ע ת ש ה ו צ א ת אותנו‬
‫ומופתים‪,‬‬
‫כסו‬
‫‪ T‬ו א מ ץ זרו_ע וימיין ב‬
‫היא־שטליו בפירוש‬
‫ש ה ל א כ ב ר שסקר‪.‬‬
‫״אויב״‪ .‬אבל באמת ״השבת״‬
‫היא‪ :‬כאשר השבת כבר את ממשלת מואב‪,‬‬
‫ש ב ט י יעקב׳״‬
‫ובו׳‪,‬‬
‫)יכ‪ (.‬ו מ כ ב ו ד ך‬
‫מלא‬
‫הדש‬
‫את היכלך‬
‫ה ב ס ת בי‪ ,‬ה י ר א ‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫יג‬
‫ו ה ק ם חזון ד ב ר ב ש מ ך ‪:‬‬
‫תן עדות ל מ ר א ש מעשיך‬
‫ונביאיך יאמנו‪:‬‬
‫יי ת ן א ת פ ע ל ת ק ו י ך‬
‫טי‬
‫כרצונך על עמך‪:‬‬
‫תשמע ת פ ל ת עבדיך‬
‫כי אתה אלהי עולם‪:‬‬
‫‪ m‬וידעו כ ל א פ ס י א ר ץ‬
‫יז‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫א ך יש א כ ל מ א כ ל נ ע י ם ‪:‬‬
‫ב ל מ א כ ל אוכל גרגרת‬
‫‪T‬‬
‫~‪T‬‬
‫‪:VV‬‬
‫‪ 8‬מאכר ממאכל‬
‫אך‬
‫ית ב ל מ א כ ל ת ס ג ר ב ב ט ן‬
‫יט‬
‫‪•T;-‬״‬
‫*‬
‫ת‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ל ב מבין מטעמי כ ז ב ‪:‬‬
‫ח ך בוחן מטעמי ך ב ר‬
‫ו א י ש ותיל‪ .‬י ש י ב נ ה ב ו ‪:‬‬
‫בא ל י ע ק ו ב י ת ן ע צ ב ת‬
‫; •‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪•T‬‬
‫‪I‬‬
‫פב ב ל נ כ ה ת א כ ל חיה‬
‫‪T‬‬
‫‪•t‬‬
‫‪TV‬‬
‫א ך יש מ כ ה מ מ כ ה ת נ ע ם ‪:‬‬
‫••‬
‫־‬
‫ע‬
‫‪h‬‬
‫ואך איש ן ב ח ר ע ל מ ה ו ‪:‬‬
‫כ ל ז כ ר ת ק ב ל אשד‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫נ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T:T‬‬
‫•‬
‫ו ע ל ב ל מ ח מ ד עין ע ב ר ‪:‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫=ג ת א ר א ש ד ‪ .‬י ה ל י ץ פ נ י ם‬
‫‪, :‬‬
‫ברצונ‬
‫נ ״ ש ‪:‬‬
‫‪ :‬ת‬
‫‪y c r n‬‬
‫ר‪1‬פל‪1‬ת‬
‫י י א י‬
‫ש מ‬
‫ר ׳ כ*י^ו‪-‬‬
‫״‬
‫'‬
‫»‪ oa‬יזק״ס ״ ר ״ ׳‬
‫ר צ ו נ ך שיבקשו הם רהטים ע ל ע מ ך ״ ‪ .‬רט‪ 1‬המוסגר הוא ע״ש ת ״ ‪ .‬יכ( ר ן ׳ ‪. ,‬‬
‫‪ :‬״חן נ־־רן‬
‫״׳‬
‫״היר‬
‫'י‬
‫ו‬
‫״"‪T‬‬
‫בוטעטי זבד״; ״זבד*‪ ,‬ענינו מתנה במו ובראש׳ ז־ כי(‪ . :‬ז ב ד ‪ :‬אלהיט‬
‫‪^.‬‬
‫ם ד ב ״ ‪ ,‬״מטעמי זבד״‪-‬להש ש ל השד ומתנת ה נ ם ‪ .‬ת ״ ס ‪ :‬סומא‬
‫רנד^ן‪-‬‬
‫ו‬
‫יו‬
‫י‬
‫י•‬
‫״‬
‫*‬
‫״‬
‫״‬
‫דטאבולתא ׳‬
‫״ ד ב ר א ״ ‪ ,‬כלומר ח י ת ה ש ד ה ; ר״מ מנםח ב א ן ‪ :‬ח י ך ימעם מטעמ* ז ב ד ן‪!,-‬‬
‫רשנרח הזאת ב א ה ע ל בעלי תק״ש‪ ,‬ועל התרנוםימ השנים‪-‬היוני ו ה ש י ר י '‬
‫"״‬
‫ממני שנעלמה מהם הוראת מ ל ת ‪ ,‬ד ב ר ״ ‪ ,‬ינם שבהו מה שאמר ״‬
‫׳‬
‫י ד ׳ כ ״ ‪ : 0‬״אל תמנע ד ב ר בעולמ״‪ ,‬והוא במו )ירמיה ה׳ י׳׳נ(‪ :‬״יהדבר'‬
‫‪1‬‬
‫ב ה ם ״ ‪ .‬וכונת ב״ס״‪,‬משוטה היא מ א ד ‪ :‬״החיך בוחן טעם ה ד ו ‪ ,‬ו "‬
‫ב מ ו )תהלימ קי״ט ק״צ>‪ :‬״מה נמלצו לחכי א מ ר ת ך ״ ‪ .‬ו ל ב איש נבון ש ר ‪ -‬ל י‬
‫א ת ה ב ז ב ‪ ,‬ואי־א&שר לרמות א ו ת ו ‪) .‬בא( ״ותיק״‪ ,‬כלשון הז׳׳ל‪ :‬י‪ "•-,-‬י‬
‫‪j‬־"‬
‫מבין*‪-‬‬
‫ז ת י ק ״ ; ר ׳ ׳ ל ‪ ,‬איש בעל מעלות ט ו ב ו ת ‪ ,‬וכינת ב׳׳ש‪ :‬״בי א ל ל ב‬
‫^י"‬
‫ש ק ו ד ם ‪ ,‬יתן איש עקוב ומרמה ע צ ב ת ‪ ,‬א ך איש ותיק משיב‬
‫*‬
‫<בב(ר״ל‪ ,‬כ ל הרוב ונכה ת א ב ל חיה ובו׳‪ .‬המאמר הזה כסי הנראה‬
‫ל מ א מ ר הקודם )פסוק י״ה(‪ :‬״כל מ א ב ל תמוגר בבטן״‪) .‬כנ( תק״מ נ ‪,‬יחלל״*"‬
‫ז‪< .‬‬
‫‪.‬ת״מ אחז כנוסח ז ח ותרגם‪ :‬״ישתכח״; ת״י א ח ז בנוסה הסניש‪..‬‬
‫י‬
‫‪.‬בסו )איוב ל״א ב״ו(‪, :‬אור כי י ה ל ; וכונת ב ״ ס ‪ :‬״כאשר יריוה א י ש י‬
‫•יסת ת ו א ר ‪ ,‬מיד‪ ,‬יאיר סניו וינבר אצלו היוסי ש ל איטה‪ ,‬ע ל כ ל מ ח ס ד ^‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ב י ח‬
‫ם‬
‫ט‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ז ב ד‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫י צ ע =‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬ז ‪ :‬ו ע ס י‬
‫ז ב ד‬
‫ש‬
‫א ו‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה ; א כ י ‪ ! :‬״‬
‫י ; ״ י‬
‫י א‬
‫כ א‬
‫ש‬
‫ב ש י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ש‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫נ ש ע‬
‫״ י ה ל‬
‫? > י >‬
‫‪59‬‬
‫כ י ועוד• א ס י ש מ ר פ א ל ש ו ן‬
‫אין א י ש ה מ ב נ י א ד ם ‪:‬‬
‫פה ק נ ה אשד‪ ,‬ר א ש י ת ק נ י ן‬
‫עזר ו מ ב צ ר ועמיד משען‪:‬‬
‫•‬
‫כ ה‬
‫גדר ‪:‬בער ב ר ם‬
‫* ?אן‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪ T :‬י‬
‫ובאין אשד‪ ,‬נע ונד ‪:‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪TT‬‬
‫‪T‬‬
‫כי מ י י א מ י ן ב ג ד ו ד צ ב א‬
‫ה מ ד ל ג מעיר א ל עיר‪:‬‬
‫בז ב ן איש׳ א ש ר ל א ‪.‬קן‬
‫המרגיע באשר יערב‪:‬‬
‫לז‪.‬‬
‫*‬
‫א ך י ש א ה ב ש ם א;״ב‪:‬‬
‫ב ל אוהב אימר אהבתי‬
‫יי‬
‫••‬
‫•י‬
‫•‬
‫‪: T r‬‬
‫ך_ע כ נ פ ש ך נ ה פ ד ל צ ר ‪:‬‬
‫‪.‬כ‬
‫ך‪.‬לא ךין מגי^ א ל מ ו ת‬
‫*‬
‫הוי‬
‫מדי״‬
‫י‬
‫מ ר ע אוד‪-‬ב מ ב י ט א ל ש ל ח ן‬
‫יאמר‬
‫רע!‬
‫בן‬
‫ל מ ל א פני ת ב ל ת ר מ י ת ‪:‬‬
‫נוצרתי‬
‫ו ב ע ת צ ו ק ה מ נ ג ד יעמד*‬
‫ונגד ע ר י ם י ה ד ק צ נ ה ‪:‬‬
‫ד• א ו ה ב ט ו ב נ ל ח ם ע ם ז ר‬
‫‪vv:‬‬
‫אל תשבח חבר בקרב‬
‫'‬
‫ח‬
‫כ ל יועץ א ו מ ר ח ז ה‬
‫אדם‪,‬‬
‫לן‪,‬‬
‫בלל‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫מבני‬
‫אך י ש ׳ ‪ -‬י ^ י ״ ך ע ל י ר •‬
‫־‪,‬‬
‫״ מ ד ש א ‪ 7‬גיון עין‬
‫האלהיפ״‪.‬‬
‫ובה( ע ״ ד‬
‫ואין‬
‫ה״ם״‪,‬‬
‫אישה במעט מבני‬
‫ה ב ת ו ב ) מ ש ל י ד ׳ ז׳(‪ :.‬״ ר א ש י ו !‬
‫)א( י ש ט י‬
‫)ב( י ש צ ע ר‬
‫מטובו‪,‬‬
‫אך‬
‫להקרא‬
‫שאיהב‬
‫גדול ב מ ו ת ‪,‬‬
‫״ויהי‬
‫עריך‪.‬‬
‫שלל‬
‫האויבים‪.‬‬
‫עליו‪.‬‬
‫אבל‬
‫בשם אוהב ‪,‬‬
‫באשר אוהב נאמן‬
‫ב א מ ת אינו א ו ה ב‬
‫נהפך לשונא‪.‬‬
‫)‪ 0‬ה ו י‬
‫מ ד ו ע נ ו צ ר ת י ו ב ו ׳ ‪) .‬ד( א י ש ר ע י ב י ט א ל ש ל ה ן‬
‫בעת‬
‫שבאה‬
‫עליו‬
‫ילחם כ ע ד ה ב ר ו ‪ ,‬ונגד אויביו יהזיק מנן‬
‫יצחק‬
‫י ש ‪ - ,‬יועץ ד ך ך א ל ל ץ‬
‫הבמה׳׳‪.‬‬
‫א י ש ר ע ‪ ,‬עליי לאמר‬
‫לאכול‬
‫‪• T‬‬
‫אך‬
‫)בד( במו )ששלי ט״ו די(‪:‬‬
‫הבמה‬
‫‪;-‬־ •‬
‫‪T‬‬
‫ב ל יועץ ע י ף‬
‫קנה‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ואל תעזבתי ב ש ל ל ך ‪:‬‬
‫'­ז­‬
‫רק הוא‬
‫‪:‬‬
‫)‪ 0‬א ל‬
‫)ז( כ מ ו‬
‫תשבה‬
‫מקודם‬
‫)ח( •בל י ו ע ץ י נ י ד ‪:‬‬
‫‪--‬עצה ר ק ל ט ו ב ת ע צ מ ו ן‬
‫ועל‬
‫הברך‬
‫מנגד‪.‬‬
‫צרה יעמוד‬
‫וצנה‪ .‬ערים‪ .‬כמו‬
‫במלהםה‪,‬‬
‫)י״ב כיו(‬
‫אך‬
‫<ה( א ו ה ב ט ו ב‬
‫) ש י א כ ״ ח ט״ז>י‪.‬‬
‫ואל ת ע ז ב ה ו באשר ת ק ח‬
‫יש‬
‫יועץ א ש ר‬
‫ראה ע צ ת י ט ה ט ו ב ה ״ ‪,‬‬
‫ד ר ך זה א מ ר ר׳‬
‫חברו‬
‫בסתר לבו‬
‫א ך י ש יועץ שיתן‬
‫ע ק י ב א ; ש נ ה ד ׳ ד׳ ע ״ ‪: 0‬‬
‫‪,‬הוי‬
‫חכמת‬
‫‪60‬‬
‫מירא‪,‬‬
‫בן‬
‫ם‬
‫מיועץ ש מ ו ר נ פ ש ך‬
‫ודע ל פ נ י ם מ ה צ ר כ ו ‪:‬‬
‫י‬
‫כי גס הוא ל נ פ ש ו ‪ :‬ח ש ב‬
‫ל מ ה זה אליו י פ ו ל ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫יי* יאמר ל ך מטוב ד ר כ ך‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫וכןם מ נ ג ד ל ה ב י ט ך י ש ך ‪:‬‬
‫יב א ל ת ו ע ץ ע ם ח מ י ך‬
‫וממ_קנא ה ע ל י ם ס ו ד ‪:‬‬
‫יג ע ם אשד‪ ,‬ע ל צ ר ת ה‬
‫ומרד אל מלהמתו‪:‬‬
‫״‬
‫יד ע ם ס ו ה ר א ל ת ת ג ר‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫וממקנה על מ מ כ ר ‪:‬‬
‫עם איש ר ע על תגמול ח ס ד‬
‫»‬
‫ואכזרי ע ל ט ו ב ב ש ר ‪:‬‬
‫‪ m‬פועל שוא ‪5‬ל מלאכתו‬
‫יו‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪•T :‬‬
‫‪T‬‬
‫א ך ע ם איש מ פ ח ד ת מ י ד‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫—‬
‫‪- . .‬‬
‫‪.‬‬
‫א ש ר ת ד ע ש ו מ ר מצוד!‪:‬‬
‫יח א ש ר ע ם ל ב ב ו כ ל ב ב ך‬
‫*‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫שומר שוא על מוציא ד ע ‪:‬‬
‫א ם ת ב ש ל יגיע א ל י ו ‪:‬‬
‫וגס ע צ ת ל ב ב הבין‬
‫מי יאמן ל ך א מ ן מ מ נ ו ‪:‬‬
‫זהיר מן ה י ו ע צ ך לסי‬
‫זה‬
‫עצתו‪.‬‬
‫בעד‬
‫תשאל‬
‫אל‬
‫דרכו״‪.‬‬
‫לשאול עצתו אליו‪,‬‬
‫מלחמתו־‪.‬‬
‫ת־מ ‪:‬‬
‫דד( אל‬
‫מתורתו‪,‬‬
‫״ומדד״‪,‬‬
‫‪,‬ומלוכד־‪.‬‬
‫‪,‬ואס‬
‫הוא‬
‫מנאא דלא‬
‫א ך כונת ב״מ ה י א ‪:‬‬
‫ומלחמה״‪.‬‬
‫למבור‬
‫חלך‬
‫)ינ( ב כ י י ט ״ מ ׳ ‪,‬‬
‫י ״ ב אי( ת ק ״ מ ‪:‬‬
‫‪ ,‬מ ר ך או נר";‬
‫בארמית‪,‬‬
‫ולא‬
‫לאיש‬
‫ומטעם זה‬
‫עצה‬
‫בדבר‬
‫לקנות‪.‬‬
‫על מ ל ת ‪:‬‬
‫) ח ׳ ב״ה> " ל כ ל‬
‫וע״ד‬
‫שנה‬
‫ובו׳‪.‬‬
‫בשר‬
‫ראיתי שצ״ל ‪:‬‬
‫זה ת ־ י ‪.‬‬
‫ב כ י י ב׳‬
‫ע ל מ ו צ א זרע׳•‪,‬‬
‫ב״מ‪:‬‬
‫״אל‬
‫תועץ‬
‫)טשלי‬
‫כ״ח‬
‫י״ד(‪:‬‬
‫עמ‬
‫) ט ‪ 0‬י־ל‬
‫״מוציא ד ע ־ ‪,‬‬
‫יש‬
‫ובזה‬
‫״אשרי‬
‫ריש מ ; ש ח ‪:‬‬
‫כסהר‪,‬‬
‫״קנה״‬
‫וממקנה‪,‬‬
‫ונ״ס‬
‫בך‬
‫ועש‬
‫ת׳׳י‪:‬‬
‫‪,‬ומזר על‬
‫בדבר ריכ‬
‫שרוצה‬
‫מי‬
‫בעברית כמו ״קנא״‬
‫א ו ת א ' ‪ .‬וטי( א ל ת ו ע י ך‬
‫ב ש ר ‪ ,‬ובן א מ ר ב״מ מ ק ו ד ש‬
‫קראו‪:‬‬
‫וכן ת ״ מ ‪:‬‬
‫במי‪:‬‬
‫רע ‪j‬‬
‫סוציא‬
‫א ב ל ע״ש‬
‫״לא ת ה ו א ל ה ב ע ל מלבא׳׳ ‪5‬‬
‫נומח א ח ר ‪ :‬״פועל שביד על מ ל א כ ת ו ‪,‬‬
‫שביר•‬
‫עיקר‪,‬‬
‫ובינת‬
‫)י‪ 0‬ע ״ ד‬
‫הכתוב‬
‫אחז‬
‫שומר‬
‫הוא‬
‫ת ש א ל ע צ ה מן ה ר ו ד ה‬
‫אל ת ש א ל אצלו איך‬
‫י ש בכ״י‬
‫כעין‬
‫ת״י ות״מ נ‬
‫אל‬
‫ר ד עש‪.‬‬
‫שירוש ע ל ו מ ר ד ‪5‬‬
‫תתכתש״‪5‬‬
‫״אל‬
‫ת ש א ל מסוחר‬
‫‪.‬ומרד״‬
‫ע ם א י ש רע ו א כ ז ר י ‪ ,‬א י ך ל נ ט ו ל ט ו ב ו ח ס ד ל כ ל‬
‫הפאק׳‬
‫וע״כ נהוץ לו ל ק ב ל ?זבד‬
‫)יב( א ל ת ש א ל ע צ ה מ ח ו ת נ ך ה ו א א ב י א ש ת ו ‪,‬‬
‫עצהמשונא‪.‬‬
‫)הושע‬
‫)י( כ י נש ה י ו ע ץ י ה י ט ו ב ב ל ב ו ‪,‬‬
‫אחר‪,‬‬
‫משני מ ה כ * ‪-‬‬
‫שוא‬
‫אדם‬
‫ר״ם‪,‬‬
‫אבל‬
‫הנומח הראשין‬
‫לדעת דעתו‬
‫מפחד‬
‫תמיד״‪.‬‬
‫ועצתו״‪.‬‬
‫)יה( ר ״ ל ‪,‬‬
‫לבבו‬
‫כלבבי‪-‬‬
‫הכטת‬
‫כ‬
‫בן ס י ר א ‪.‬‬
‫ל ב א נ ו ש יגיד ש ע י ו ת י ו‬
‫‪•-‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪• :‬‬
‫מ ש ב ן ה צופים ‪2‬ל מ צ פ ה ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫א ש ר יכין ב א מ ת צ ע ד י ך ‪:‬‬
‫ועם כ ל א ל ה ע ת ר א ל א ל‬
‫כ*‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬־‬
‫־־‪:‬־‬
‫ד‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪v v: V‬‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫; ‪T‬‬
‫י‬
‫ור**ש כ ל פ ו ע ל ה י א מ ח ש ב ת ‪:‬‬
‫נ ב ראש כ ל מעשה ד ב ר‬
‫‪v‬‬
‫‪61‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪:‬־ ‪V V‬‬
‫מ עסןרת ת ח ב ו ל ו ת ל ב ב‬
‫ארבעה שכ^ים יפךחו‪:‬‬
‫כ י ט ו ב ו ר ע ה וחיים ומות‬
‫ו מ ו ש ל ת ב ם כ ל י ל ל<&ון‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VTT‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪" :‬י ‪:‬‬
‫‪" :‬־‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫ו מ כ ל מ א כ ל תענוג נ ב צ ר ‪:‬‬
‫*‬
‫כ» ו י ש ח כ ם ל נ פ ש ו י ח כ ם‬
‫‪••:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: V‬‬
‫‪: -‬‬
‫פ ר י ד ע ת ו ע ל גויתו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כח ויש ח כ ם לעמו יחכם‬
‫‪"I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫« ויש ח כ ם ב ד ב ר ו נ מ א ס‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ולנפשו הוא גואל‪:‬‬
‫כי‪ .‬י ש ח כ ם ל ר ב י ם ה ו א נ ח ב ס‬
‫• ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫פרי דעתו בגויתם‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫כ » חיי איש מ ס פ ר ימים‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT*:‬‬
‫•‬
‫וחיי ע ם ר נ ז ך א ל‬
‫?מי אין מ ס פ ר ‪:‬‬
‫ל‬
‫ח כ ם ל נ פ ש ו ן ש ב ע תענוג‬
‫ויאשרוהו כ ל רואיהו‪:‬‬
‫ל« ח כ ם ע ם ן נ ח ל כ ב ו ד‬
‫ושמו עומד בחיי עולם‪:‬‬
‫לב ב נ י ב ח י י ך נ ס נ פ ^ ך‬
‫וראה מה רע לה‬
‫אל תתן לה‪:‬‬
‫ל! כ י ל א ה כ ל ל כ ל ט ו ב‬
‫ל א כ ל נ פ ש כ ל זן ת ב ח ר ‪:‬‬
‫‪T ; • IT T‬‬
‫‪vv‬‬
‫‪T‬‬
‫ואל ת ש פ ך ע ל כ ל מטעמים‪:‬‬
‫לי א ל תזרע ל כ ל תענוג‬
‫ואס‬
‫שאסר‬
‫תבשל‬
‫)ב( ש ע י ו ת ב א ר ם י ת ב ס ו‬
‫ירגיש נס ה ו א ‪.‬‬
‫ב י ס ל ה ל ן ) ל ״ ה כ״ה‪1‬‬
‫בני‬
‫ושעיותיו עס‬
‫שיחות בעברית‪,‬‬
‫בקר‪,‬‬
‫‪ .‬ש י ת י ז ס ל כ י ן יהון ל ך ו ס ל י ב ו ת נששך ל א ת ש ב ו ק • ‪.‬‬
‫‪.‬שכס‬
‫אחדי‪,‬‬
‫א ס ר ב״ס ה ק ס ן ‪:‬‬
‫) כ ב ( ב י ח ) י ו ח נ ן א ׳ אי‪ 1‬ג‬
‫‪ .‬כ ר א ש י ת ה י ה ה ד ב ר • ‪< .‬כנ( ״ ש ב מ י ם ״ ‪ ,‬ע נ י נ ו ח ל ק י ש ‪.‬‬
‫דיל‪,‬‬
‫ובן‬
‫בסו)בראשי‬
‫ם״ח כ״נ(‪:‬‬
‫מ ש ו ר ש תחבולות ה ל ב יצאו ארבעה ענפימ‪,‬‬
‫)בד( ואלה‬
‫הס‪:‬‬
‫טוב‬
‫רעה וכו׳‪,‬‬
‫וחיימ‬
‫ביד‬
‫ל ש ו ן ‪) .‬כה( ל ר ב י ב ה ו א ח כ מ א ך לנששו הוא נ ת ע ב ובזוי ‪j‬‬
‫נואל‪.‬‬
‫נמשי‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫<ב‪ 0‬י ש‬
‫חכם‬
‫וכסו‬
‫ומושלת‬
‫נמאס‬
‫במ בליל‬
‫כאשר‬
‫לשון‪,‬‬
‫יחל‬
‫לדבר‪,‬‬
‫כמו )משלי י ׳ ח כ״א( מ ו ת‬
‫ומכל מאבל‬
‫תק״ם‪:‬‬
‫טוב תחסר‬
‫כ י אין א י ש ר ו צ ה ל ק ר ו א אותו א ל ה מ ש ת ה ‪) .‬לב( ת ק ׳ ׳ ס ‪ :‬״בני כ ח מ ר •‬
‫)לד( ת ז ר ע ‪,‬‬
‫ענינו‬
‫שזור‪,‬‬
‫במו‬
‫)תהלים‬
‫ציז‬
‫י״א(‪:‬‬
‫״איר‬
‫זרהר‪.‬‬
‫חנפה בן סיר*‪.‬‬
‫?‪6‬‬
‫לי‪ .‬ב י ברב ‪$‬עט* יקנן חוליי‬
‫ו ה מ ך ב ה י‪$‬י? § ל זן־א‪:‬‬
‫לו ב ל א מוסר רבים ינועו ועוש‬
‫והנשמר יוסיף חיים‪:‬‬
‫לח‪.‬‬
‫כ י גם אותו ח ל ק א ל ‪:‬‬
‫* רעי רופא לפני צרכו‬
‫‪ a‬מ א ת א ל יחכם רופא‬
‫ומאת מלך‬
‫ג ד ע ת רופא תרים קרנו‬
‫ולפני נדיבים יחיצב‪:‬‬
‫י א ל מארץ מוציא תרופות‬
‫ונבר מבין א ל ימאס ב ס ‪:‬‬
‫ד‪ .‬ה ל א בעץ המתיקו בדם‬
‫בעבור להודי? כ ל אנוש ב ח ו ‪:‬‬
‫‪ t‬ויתן לאנוש בינה‬
‫ל ה ת פ א ר בגבורתו‪:‬‬
‫ז בהם רופא יניח מכאוב‬
‫וכן רוקח עושה מ ר ק ח ת ‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫״‬
‫‪•T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫משיבות‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ותושיח מבני א ד ם ‪:‬‬
‫ח למ?ן ל א ‪.‬ישבות מעשהו‬
‫‪:‬‬
‫מ בני בחולי א ל ת ת ע ב ר‬
‫ה ת פ ל ל א ל א ל כ י הוא ירפא‪:‬‬
‫י נום מעול ומהבר פנים‬
‫ו מ כ ל פשעים ט ה ר ל ב ‪:‬‬
‫; •‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫~‬
‫• ‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫״‬
‫• ‪ ­ :‬ז ­‬
‫־‬
‫‪• T‬‬
‫״‬
‫•‬
‫יא חגש ניחוח אזכרה‬
‫) ל ו ( ‪ .‬ו ע ו ע ר ‪ ,‬כ מ ו )ישעיה‬
‫‪T‬‬
‫־ "‬
‫‪• T :‬‬
‫*•‬
‫ודשן ערוך בכנפי הוניך‪:‬‬
‫י״מ‬
‫י״ד(‪:‬‬
‫‪.‬רוח עועיס׳‪,‬‬
‫‪,‬יגועו ומועד‪.‬‬
‫הו^ע״ך‬
‫זן‪-‬כתוב )איוב י״ד י׳{‪. :‬וגבר יסוןן ו י ח ל ש ״ ‪.‬‬
‫ל ח ‪) ,‬א( ר ע י ‪.‬‬
‫‪%‬עי״‬
‫ס ל ה ערבית‪,‬‬
‫ארמית‪,‬‬
‫תק״מ‪ . :‬ר ע ה ־ ‪ ,‬א ו ‪ . :‬ר ע ה רועה־ ן לדעת שי‬
‫ר״מ מ נ ס ח ; ר ע ה רופא למי צ ר כ ו ‪? ,‬בל •יעי־‬
‫וי״ל‬
‫סלח‬
‫והיא פ ה צווי ל ז כ ר ‪ ,‬ושרשה ‪ :‬ר ע * ‪ .‬ועניין כבד‪ ,‬א ו ק ן ל ‪ ,‬ו ב ו ח ר ‪,‬‬
‫כ ס ו )ש״א כ ׳ לי( ב ח ר אתת‪ .‬לבן י ש י ‪,‬‬
‫תרנוס׳ יונתן‪. :‬רעל או< ל כ ר יעןי• •‬
‫ו מ ל ה זו ה י ת ה מאז רגילה ב י ש ר א ל ‪ ,‬כמו‪ .‬שנראה מ ד ב ר י זעןוקסתא )יבסווג‬
‫י״׳נ א׳(‪:‬‬
‫‪.‬בראשונה היו‬
‫‪ rnfy‬ו כ ו י ‪,‬‬
‫כותבין שקרי סיאונלן‪ :‬ל א שסיא ליה‪ .‬ו ל א ?לד*‬
‫‪.‬לפני צ ר כ ו ״ ‪ ,‬כ ן חנוסח א צ ל‬
‫חז״ל‪:‬‬
‫ס‬
‫^ מ ז ר ך ל ו • )מד״ר ש ס ז ת ס׳ כ״א> וע״ד ז ה ת״ ‪,‬״‬
‫‪ ? .‬ב ד הרופא ע ד שלא‬
‫א‬
‫ך‬
‫לתיי‬
‫מיסלז‬
‫כ^זו‬
‫ת ק ״ ס ‪. :‬לפל צרכך״‪ . .-.‬ח ל ק א ל ״ ‪ ,‬ד״ל‪ :‬י ע ד וזסלן די'?עול?«‪) .‬ה‪,1‬בעץ‬
‫‪ #‬לכל *‪$‬וש‪.‬‬
‫‪«(#‬ןל ^ ע ב ר ‪,‬‬
‫ת״*‪:‬־ •<הי«י״•‪.‬‬
‫^•!«נת ב״‬
‫הג‬
‫חבסת בן סיר*‬
‫׳•ב ן ג ם ל ר ו פ א ת ן מ ק ‪ 1‬ם‬
‫•ע‬
‫ו ל א י מ ו ‪ ,tf‬כ י ג ם ב ו צ ו ך ך ‪:‬‬
‫כי יש ע ת א ש ר בידו מ צ ל ח ת‬
‫‪:‬־‬
‫‪V‬‬
‫כי גם הוא א ל א ל נסתיר‪:‬‬
‫־־ •‬
‫‪T :‬‬
‫יי‬
‫‪ $‬ש ר ‪.‬יצלח ל ו פ ^ ר ח‬
‫ורפאות למען מחיה‪:‬‬
‫•»‬
‫א ש ר חוטא לפני עושחו‬
‫?תנכר לפגי ר ו פ א ‪:‬‬
‫»‬
‫בני ‪5‬ל ח מ ת חזיב ד מ ע ה‬
‫ה ת מ ר ד ונהה מינה‪:‬‬
‫׳•»‬
‫כמשפטו אסוף שארו‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬־ •‬
‫״‬
‫‪...‬‬
‫‪"T‬‬
‫ואל ת ת ע ל ם בגופתו‪:‬‬
‫•יי ה מ ר בני ו ה ת ם מ ס פ ד‬
‫‪.. X :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I .‬‬
‫‪X‬‬
‫ושית אבלו כיוצא ב ו ‪:‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫ב ע ב ו ר ?גון‪:‬‬
‫**יז י ו ם ו ש נ י ם ב ע ב ו ר ד מ ע ה‬
‫הנחם‬
‫•יח מ ד י ן י ו צ א א ס ו ן‬
‫כן רע ל ב ב י כ ל ה ע צ ב ה ‪:‬‬
‫‪ ,‬א ל תכעיס על השגחה ‪ ,‬ר ק ה ת פ ל ל לה׳״ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)יד(‪,‬פשרה״‪:‬‬
‫כסו)דני*ל‬
‫כ ׳ ד י ( ‪. :‬ופשרה ל ע ר ך ' ‪ ,‬וכונתו‪ , :‬ע ד אשר יצלח להרוםא לסצוא סשר ל ס ב ת‬
‫)»‪ 0‬ב כ ״ י ‪, :‬יתגבר לפני רופא״; ת ק ־ ס ‪:‬‬
‫החולי״‪.‬‬
‫וכן ת״י ות״ס‪:‬‬
‫יעלה ע ל‬
‫הרופא‪,‬‬
‫‪,‬יסתונר ע ל ‪ .‬י ד י רופא"‪,‬‬
‫‪,‬יסםר ל י ד הרופא״; י״ל וריס אחזו כנוסח ת ק ״ ס ‪ ,‬א כ ל כ ל ו מ ׳‬
‫הדעת‪,‬‬
‫שב״ס יסתור א ת עצסו ?‬
‫תיתכן שפתאום ידבר בגנותו ?‬
‫הרי ע ד כאן ד ב ר ב ש ב ח ו שלי‬
‫ריםל‪:‬‬
‫לדעת‬
‫יתגבר בחיל ו כ ח לפני ר ו פ א ‪ ,‬וע״כ לא יראה כי‬
‫ס י ש ח ט א לפני ה'‬
‫חולי סםוכן ח ו א ;‬
‫אך‬
‫ל ד ע ת י יש כאן טעות עוד מזסן קדמון‪ :‬האותיות נ״כ נתחלפו באותיות נ״ב‬
‫ספני שהן ד ו ס ו ת זו ל ז ו ‪,‬‬
‫ו כ ך באה ס ל ת ‪,‬יתנבר״ בסקום ‪ ,‬י ת נ כ ר ״ ‪ ,‬וכונתו‬
‫ש ל ב״ם ה י א ‪ , :‬ס י שהטא לפני ה׳ יתנכר א ל הרופא‪ ,‬ולא יבוא א ל י ו ‪ ,‬א ו‬
‫נכרי‬
‫כלוסר‪,‬‬
‫יחיח ל ר ו פ א ‪,‬‬
‫א ת פשר‬
‫חרופא ל א \בין‬
‫<יז> קבור בשרו כטשסטו ואל ת ת ע ל ם כאשר נוע ו ס ת ‪.‬‬
‫שנהנו אז ר ב י ם ‪ ,‬כ ס ו שנאסר בתוספתא נ ד ה בסוף‪:‬‬
‫ל ו מ ת חיו יציאותיו‬
‫וכורהין‪.‬‬
‫קשות עליו‬
‫יותר ט ס ו ת ו ‪,‬‬
‫הנהינ רבן נטליאל ק ל ו ת ר א ש‬
‫<ועיין כ ת ו ב ו ת ד׳ ת ׳ ‪. 1‬‬
‫בכ״י‬
‫בטעות‬
‫חליו‬
‫כראוי״‪,‬‬
‫כונת ב״ם ע ל ס ה‬
‫‪,‬בראשונה כ ל ס י ש י ש‬
‫התחילו ה כ ל מניהין סתיהן‬
‫ב ע צ ס ו ‪ ,‬נהנו ה כ ל כרבן נסליאל״‬
‫בנויעתס‪.‬‬
‫רי‪ 0‬וכיוצא ב ו ‪ ,‬ד״ל‬
‫י‬
‫י כ ד ו ס ה ל ז ה ‪ .‬דיז( אחר יוס או שני ימים כאשר עברו וחלפו ה ד ס ע ו ת ‪ ,‬א ז‬
‫ה נ ח ם ‪ ,‬כי ח ט א הוא ל ב כ ו ת ע ל ה ס ת יותר ס ד י‬
‫לשון‪.‬‬
‫<יה‪ 1‬בכ״י‪:‬‬
‫־שתקנתי‪.‬‬
‫״‬
‫‪.‬בעבור״‪, ,‬בעבור״‪-‬לשון נוסל ע ל‬
‫י ב נ ה עצבה׳ ; ר״ם י ת ק ן ‪:‬‬
‫‪,‬יענה עצמה״; א ך צ י ל כ ס ו‬
‫ס ל ת עצבה פה הוראתה כמו )משלי ה׳ יי(‪. :‬ועצביך ב ב י ת נ כ ר י •‬
‫חבשת בן ס י ר א ‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪v‬‬
‫פ ר ק זכרו וזכור א ח ר י ת ‪:‬‬
‫א ל מ נ י ם אליו ל ב עוד י‬
‫‪• X‬‬
‫כ‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫לו אתמול ולך היום‪:‬‬
‫ז ב ו ר ח ק ו כ י ה ו א חפןך‬
‫מ ה תוזגיל ו ל ך ת ך ? ‪:‬‬
‫כ* א ל ת ז כ ר ה ו כ י אין ל ו ת ק ו ה‬
‫י‬
‫והנחם ?ם צ א ת נפשו‪:‬‬
‫כב מ ו ש ב ת מ ת ו ש ב ת זכרו‬
‫גג‬
‫חכמת סופד ת ר ב ה חכמה‬
‫‪! T‬‬
‫״‬
‫־‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪V‬‬
‫ו ח ס ר ‪ .‬ע ס ק הוא י ת ח כ ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ומתפאר‬
‫־כי מ ה ‪ .‬י ת ח כ ם ת ו מ ך מ ל מ ד‬
‫ב ת י ת מס'?יר‪:‬‬
‫בשור‬
‫כה ב א ל ו ף ן נ ה ג ‪ ,‬י ש ו ב ב ל ע ו ד ד‬
‫ושעיותיו ע ם בני ב ק ר ‪:‬‬
‫«‬
‫ל ב ישית ל ש ד ד ב ת ל מ י ם ‪:‬‬
‫ושקידתו ל כ ל ו ת מ ר ב ק‬
‫בז א ף ע ש ה ח ר ש ו ח ש ב‬
‫־־ •‬
‫‪V‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪*• T‬‬
‫א ש ר ל י ל ה כ י ו ס יגיע‪:‬‬
‫־ ‪T :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪X‬‬
‫‪••T‬‬
‫־‬
‫)ישעיה ;״ח ג׳(‪ . :‬ו כ ל עצביכש ת נ נ ש ו ־ ‪ :‬וכינת ביש‪ . :‬ב ס ו ס צ ע י יצא *שוץ‬
‫כן שברון ל ב יבלה כ ח ו ת ה א ד ם ״ ‪.‬‬
‫א‬
‫ליז ליו• ‪j‬‬
‫‪Y‬‬
‫)ים( יכסו )איו כ ל״ד י י י ( ‪, :‬אש י ‪ #‬י‬
‫מ‬
‫‪.‬זבור א ח ר י ת ״ ‪ ,‬ד ״ ל ‪ ,‬אחרית ש ל ך ‪ ,‬והוא ה ו ל ך ושכאר ד ב ר י ו ‪-‬‬
‫לאשר‪ :‬״ובור חקו״ ו ב ו ׳ ‪) .‬בא( אין ל ו ת ק ו ה ‪ -‬ש י ח י ה ‪ ,‬ב ס י )איוב י״ד ז ׳‬
‫( ‪:‬‬
‫‪ ,‬כ י י ש לעץ תקוח״ ו נ ו • ‪) ,‬כב( וכן אשר ב״ש ל ח ל ן ) מ ״ ר שי(‪ :‬וישבתו כאיעו‪-‬‬
‫שבתו״‪.‬‬
‫ר‬
‫״ ל ‪ ,‬אשש שתו אשש ז כ ר ו ‪,‬‬
‫ועליך להנחש כ מ ע ט שיצאח נשעזו ^‬
‫•בג( כ מ ו שנאמר בריש• שדרש איכה ר ב ת י ‪:‬‬
‫בב״ח )מתיא ב״נ א־(‪:‬‬
‫עסק וכוי‪ ,‬עיר‬
‫‪,‬המופרימ והפרושימ יושבימ ע ל במא משח״< ו ח ש ד‬
‫שאמרו ח ד ל )פיא בי ט״ו>‪:‬‬
‫ט ח ב י ש ׳ ‪) .‬בד( ש׳ ק ר א ‪:‬‬
‫)ש״ב‬
‫‪.‬ולא כ ל חמרבח כ ש ח ו ר ‪,‬‬
‫ה‬
‫‪ ,‬ב ח נ י ת ם ח ע י ר ״ ‪ ,‬י״ל ק ר א ‪:‬‬
‫ר י ס ‪ :‬כ ח נ י ת ו מ ר ר ע ; א ב ל ע״פ הפאק׳ ראיתי‬
‫מסעיר־‪,‬‬
‫‪.‬שופריש ומשנים״; וכן נ א פ ו ‪-‬‬
‫ש ו ז נ ו ס ח‬
‫‪,‬כחנית‬
‫ה נ ב ו‬
‫ז‬
‫וע״ד ה כ ת ו ב )הושע י״נ נ•(‪ . :‬כ מ ץ ימעד מנדן״;‬
‫כ׳׳נ ז ׳ ‪:‬‬
‫(‬
‫‪ .‬ב ר ז ל ועץ‬
‫ח נ י ת ‪ /‬ר״ל‬
‫<בד‪. (.‬ושעיותמ״‪ ,‬ד ״ ל ‪ ,‬ושיחותיו‬
‫ע‬
‫ס‬
‫כ נ י ‪3‬‬
‫סזלנ‬
‫‪• "V‬‬
‫לסועד‬
‫י־יא‪,‬‬
‫מעורר״‬
‫‪.‬כחני^‬
‫‪,‬חנית־ פ ה כ ש ד‬
‫המוץ ו ה ת ב ן ״‬
‫חבםת‬
‫מירא‪.‬‬
‫בן‬
‫‪65‬‬
‫לט‪.‬‬
‫והודו ליהוד‪ .‬ע ל כ ל מעשיו[‪:‬‬
‫יי ו ה ר י מ ו ק ו ל כ ם ו ב ר כ ו י ח ד ו‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫‪V :‬‬
‫־ ‪T :‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫לבל צורך בעתי‪:‬ספיק‪:‬‬
‫מעעזי א ל כ ל ס ט ו ב י ם‬
‫•״‬
‫״יי‬
‫״‬
‫\‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫וכן ת א מ ר ו ב ת ר ו ע ה ‪:‬‬
‫=י ב ש י ר ו ת נ ב ל ו כ ל י מ י נ י ם‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫־‪:‬־‬
‫•‬
‫ו ב מ ו צ א פיו א ו צ ר ו ‪:‬‬
‫ב ך ב ר ו יעריך כ נ ד מ י ם‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫»ח ת ‪ ! $‬ת ר צ ו נ ו ‪ :‬צ ל י ח‬
‫ואין מ ע צ ו ר ל ת ש ו ב ת ו ‪:‬‬
‫ים מ ע ש ה כ ל ב ש ר נ ג ד ו‬
‫ואין נ ס ת ר מ נ ג ד ע י נ י ו ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫•‬
‫מ ע ו ל ם ועד ע ו ל ם ‪ :‬ב י ט‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫•‬
‫ואין נ פ ל א ו ח ז ק מ מ נ ו ‪:‬‬
‫ג‬
‫* אין כןטין ו מ ע ט ןנטו‬
‫ב‬
‫״‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VV‬‬
‫‪T‬‬
‫היש מ ס פ ר לתשועתו‪:‬‬
‫••־‪:‬‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫כי הכל לצרכו נבחר‪:‬‬
‫אין ל א מ ד ז ה ‪ ,‬ל מ ה ז‪:‬ה‬
‫‪:T‬‬
‫•!‪T‬‬
‫־־‬
‫כי ה כ ל בעתו יגבר‪:‬‬
‫* אין ל א מ ר ז ה ר ע מ ז ה‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫י ; ‪T‬‬
‫•‬
‫וכנהר ת ב ל ריותה‪:‬‬
‫‪T T - :‬‬
‫כב ב ר כ ו ת כ י א ו ר ה צ י פ ה‬
‫‪TT‬‬
‫ומזפיןד ל מ ל ח מ ש ק ה ‪:‬‬
‫«‬
‫ב ן ‪1‬עמו ג ו י ס י ו ר י ש‬
‫כן לזרים יסתוללו‪:‬‬
‫כי א ר ח ו ת ת מ י ם יישרו‬
‫לט‪,‬‬
‫‪.‬כנם‬
‫)יד( ה ס ו ס נ ר ה ו ס פ ת י ע ״ ס ת ״ מ ‪.‬‬
‫סי‬
‫כנד‬
‫להושיע״‪.‬‬
‫למדת‬
‫אין‬
‫)כ( ‪ .‬ע ו ל ס ״ ‪,‬‬
‫סספר״‪.‬‬
‫•בל‪,‬‬
‫במו‬
‫ענינו‬
‫וי(‪:‬‬
‫‪.‬תשועתו״‪.‬‬
‫)כנ( ר מ ז ע ל‬
‫)כד( ת ק ״ מ ‪:‬‬
‫מדוס‬
‫הנזכרת מ ק ו ד מ ‪,‬‬
‫שנאסר‬
‫‪.‬ארהותיו לישרימ‬
‫עליה‬
‫יישרו׳;‬
‫ת*מ‪. :‬ואורהתהון דזדיקא תריצן ק ד פ אפוהי״‪.‬‬
‫‪.‬תמים״ הוא כאן‬
‫ה״‬
‫פה ‪.‬נצה*‪.‬‬
‫)כב( ס ו ס ב ע ל ת ש ו ע ת ה׳‬
‫הרבה‪.‬‬
‫משקה״‪.‬‬
‫כמי‬
‫)יה( ע י ד‬
‫)שיא‬
‫י״ד‬
‫‪,‬אין לה' מעצור‬
‫הכונה‬
‫היש‬
‫נבול‬
‫טובו וישועתו לבריותיו‪ ,‬והוא ע״ד ה כ ת ו ב )תהל׳ קמ״ז הי(‪. :‬לתכונתו‬
‫ברכות‬
‫ר״מ;‬
‫היש׳‪.‬‬
‫הכתוב‬
‫)יז( ע ״ ד ה כ ת ו ב ) ת ה ל ׳ ל י נ ז י ( ‪:‬‬
‫שמ תאר לה׳‪,‬‬
‫) ה ו ש ע י ״ ד יי(‬
‫גשמות ט׳ י״ז(‪:‬‬
‫‪.‬והצור‬
‫והוא‬
‫תמימ‬
‫ש ה ו א ענין ר ס י מ ח‬
‫)בראש׳‬
‫אולמ נעלמ מ ה מ ‪,‬‬
‫כי‬
‫‪ ,‬כ י ישרימ דרכי‬
‫)דברימ ל״ב די(‪ - .‬ימתוללו הוא‬
‫בעמי״‪,‬‬
‫ודריכה‪.-.‬זדימ״‪,‬‬
‫י״נ י ־ ( ‪:‬‬
‫‪,‬כלה‬
‫כן תרנמ תיי וכך מנסח‬
‫על דרך הכתובים‪:‬‬
‫סעלר״‬
‫‪,‬עודך ססתולל‬
‫ש ה י א הציפה בעולס‬
‫ומנחמ בן מרוק פירש ב ע ד ך‬
‫ו״זרימ״‬
‫דבר אחד המ בעברית‬
‫ש מ ר א י ם ה ‪ -‬ת ו ב י ס ‪ :‬זרימ ק מ ו ע ל י ו ע ר י צ י מ וכוי ) ת ה ל י ס נ י ד ד‪.‬׳(‪ ,‬דדיס‬
‫חבשת‬
‫בן ש י ד * ‪.‬‬
‫בן ל ר ע י ם ט ו ב ו ר ע ‪:‬‬
‫בה ט ו ב ל ט ו ב ה ל ק מ ר א ש‬
‫־‬
‫­‬
‫ז‬
‫י‬
‫•• •‬
‫­‬
‫­כו ר א ‪ 2‬ז ל ח י י א ד ם מ י ם‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫־־••‬
‫•מחלב חטה חלב ודבש‬
‫״‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ד ם ענב יצהר ובגד‪:‬‬
‫‪T t‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪V‬־‬
‫כ ל א ל ה ל ט ו ב י ם ייטיבו‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫־־‬
‫‪...‬‬
‫ו ב א פ ס ה ר י ם יעתיקו‪:‬‬
‫ז ע ם נ ב ו ך ת ם _יראו‬
‫ו ס ע ר מ ן ש ד ה יעוךרו‪:1‬‬
‫גש א ש ו ב ר ד ר ע ב ו ד ב ר‬
‫‪TT‬‬
‫ל‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫גס א ל ה ל מ ש פ ט נוצרו‪:‬‬
‫‪V VT‬‬
‫••‬
‫ו ד ת שן ע ק ר ב ופתן‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫לא ב צ ו ת ו א ת ם י ש י ש ו‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫והמה באוצר‪ ,‬ולעת יפקדו‪:‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ח ר ב נבןמות ל ה ח ר י ם ר^עים‪-.:‬‬
‫יל כ ל א ל ה ל צ ו ר כ ם נ ב ר א ו‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫כן לרעים ל ר ע ה נהפכו‪:‬‬
‫בח יש ר ו ח ו ת ל מ ש פ ט נוצרו‬
‫״בחןבעת‬
‫‪• TT‬‬
‫ואש וברזל ו מ ל ח ‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪T T‬‬
‫ז ז‬
‫ובהפןס ל א ‪ :‬מ ר ו פ י ו ‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫לב ע ל ב ן מ ר א ש ה ך ר צ ב ת י‬
‫והתבוננתי ו ב כ ת ב ה נ ח ת י ‪:‬‬
‫־ ‪• :‬‬
‫לנ מ ע ש ה א ל כ ל ם ט ו ב י ם‬
‫• ‪• : T‬‬
‫• ‪T :‬‬
‫ל כ ל צורך בעתו‪:‬ספיק‪:‬‬
‫לי א ל לאמיר זה ך ע מ ה זה‬
‫וכבי ר כה וכ לא תב ע ת‬
‫_יגביר‪:‬ש ‪:‬‬
‫ש ום ה ק ד ו‬
‫לי‪ ,‬ע ת ה ב כ ל ל ב ה ר נ י נ ו‬
‫מ‪.‬‬
‫א‬
‫ועל כ ב ד ע ל בני א ד ם ‪:‬‬
‫ע ס ק גדול ה ל ק א ל‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪ T‬י•‬
‫; ••‬
‫עד יום שובו א ל א ם כ ל ה י ‪-‬‬
‫ב ‪ ,‬מיום צאתו מ ר ח ם אמו‬
‫*‬
‫ק©ו‬
‫עלי ועדת‬
‫טובים וישרים‬
‫נבראה‬
‫הס‪,‬‬
‫הרעה‬
‫והושסתיו‬
‫ע ר י צ י ם ) ת ה ל י ש ש״ו! ‪, -‬‬
‫ורק‬
‫בעולס‪.‬‬
‫עיש ת ״ ס ‪.‬‬
‫לרשעיש‬
‫)יבח( הססוק‬
‫על‬
‫מ‪.‬‬
‫הארץ‪,‬‬
‫כי‬
‫דעשעטער‪:‬‬
‫ובינת‬
‫יהשבו‬
‫הזה‬
‫״‬
‫ביש ה י א ‪:‬‬
‫בי‬
‫לרעה‪,‬‬
‫שה‪,‬‬
‫הנסגר‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ש ד ר כ י ה׳‬
‫אך‬
‫*‬
‫בכלד‬
‫בשביל הרשעים‬
‫נשחק‬
‫בלו‬
‫בכי*‪.‬‬
‫) ל ב ( ע ל כ ן ה צ ב ת י ז א ת ס ק ו ד ס )ל״ ט •כא> ו א ת ב ו נ ן ב ז י ‪,‬‬
‫נש ע ש י ת י ז א ת ב ש פ ר י ל כ ל ל ו ה נ ח ה ‪,‬‬
‫<ב( סד‪.‬‬
‫‪T T‬‬
‫שנאסר על‬
‫הוד‪.‬‬
‫כל‬
‫חי‪,‬‬
‫היא‬
‫אס‬
‫על שהיא אס בל‬
‫ושה ה ו א ץ‬
‫!‬
‫ש ע ש ה א ‪ :‬ב ל פ ט ו ב י ם וכי״׳‪.‬‬
‫) ב ר א ש ׳ נ׳ ב־(‬
‫וכן‬
‫אצל‬
‫חיה ‪ j‬עיין‬
‫סשר‪:‬‬
‫ה ס ב ביש ב ש ל י צ ה‬
‫היונים‬
‫היתה‬
‫נאה‬
‫ה א ר ץ ;קראי־;;‬
‫‪ .‬ב ת ו ת םני קדם״ )צד כ״נ‪,‬‬
‫ב ] סייר*‪.‬‬
‫חבסת‬
‫נ‬
‫מיושב כ ס א לגבה‬
‫י‬
‫מ ע ו ט ה צ נ י ף וציץ‬
‫ועד ע ו ט ה ש מ ל ת ע ו ר ‪:‬‬
‫י•‬
‫אך קנאה דאגה ופחד‬
‫אימת מות ת ח ר ה ורב‪:‬‬
‫עד לשוב ע פ ר ואפר‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫י י‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫״‬
‫•י• ו ע ת נוחו ע ל מ ש כ ב ו‬
‫־‬
‫מ ע ט ל ר י ק כ ר ג ע י^זקוט‬
‫״י‬
‫ז‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬״‬
‫‪TT-:‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫־‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫״ ‪V V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫בלי‬
‫כ ט ו ) ע ט ו ס ז׳ די( ק ר א‬
‫‪.‬ובעבירו‬
‫נ״פ‬
‫תמוש רעה״;‬
‫סנסחיס‬
‫ור״ס‬
‫אבל‬
‫בשבילו‪.‬‬
‫נבין מ ל ה זו‪,‬‬
‫מלת‬
‫היחס‪,‬‬
‫* ‪T‬‬
‫‪V TT‬‬
‫כ י ח ב״ב>‬
‫נראה אור ב כ מ ה‬
‫<ה> מ ל ת ר י ב ב א ה ל פ ע ס י מ‬
‫בטו‪ :‬ט ע ה ‪.‬‬
‫כלוטר ‪,‬‬
‫״ובעבורו״‪,‬‬
‫את כולם‬
‫מקומית מספר‬
‫<ה( ה מ ו ס ג ר‬
‫יבחרהר ובהרב ‪.‬‬
‫כלה*‪,‬‬
‫כגוםח תק״ס;‬
‫או ‪ .‬ב ג ל ל ״ ‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫א ך ר בחזיז ק ו ל ו ת ‪:‬‬
‫בסביא‪.‬‬
‫‪ .‬ע ל ידו באה‬
‫זה‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫ד‪ 0‬טע‪.‬‬
‫ס ל ת ‪.‬בעבור״ הוליכה‬
‫״בשביל״‬
‫‪V‬‬
‫לרב‪.‬‬
‫)דברים‬
‫ת״י‪:‬‬
‫פסוק‬
‫‪V‬‬
‫ומאפיק‬
‫ה מ י ו ח ס ל ס י ל ו ן ה י ה ו ד י ‪) .‬נ( ל ש ו ב ‪ ,‬ע י י ן‬
‫ירד‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ואשר ממרום א ל מרום‪:‬‬
‫ינ מ ח י ל א ל ח י ל כ נ ח ל א י ת ן‬
‫הוספתי עיס ת״ס‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫ובעבור תמוש כ ל ה ‪:‬‬
‫־־‪:‬־‬
‫)ט( כ ט ו‬
‫״ ׳‬
‫‪V T‬‬
‫י* כ ל מ א ‪ p‬א ל א מ י ש ו ב‬
‫‪VV‬‬
‫‪T‬‬
‫ועשרם מניד שנתםו‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫*‪T‬‬
‫‪:‬־••׳•׳‬
‫• ‪T : :‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ש ד ושבר ר ע ה ומות‪:‬‬
‫על רשע נבראה רעה‬
‫‪T T‬‬
‫־ ‪T :‬‬
‫־ ‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫ד ב ר ודם ח ר ח ר וחרב‬
‫ג‬
‫‪VT‬‬
‫ו א י מ ח אין ו מ צ א מ נ ו ח ‪:‬‬
‫ןעם כ ל ב ש ר ד א ג ת ם ע מ ס‬
‫־‬
‫־ ‪r :‬‬
‫כשריד בורח מפני רודף‪:‬‬
‫עוד ע ו ר ך מ ל ח מ ה והקיץ‬
‫‪1‬‬
‫‪•T‬‬
‫ו מ ב י ן ב ה ל ו ת ל ב ‪itfjrw 1‬‬
‫ט ע מחזיון נפ^‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ש י נ ת ל י ל ה ת ש נ ה רעתיו‪:‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪V •• T‬‬
‫וייל‬
‫הסביל;‬
‫כלוסר בגללו *ר‬
‫בתהו לא‬
‫ב״ס‪.‬‬
‫)י( ת ק ״ ס ‪:‬‬
‫ורק אם‬
‫דרך‪,‬‬
‫מ ל ת ב ע ב ו ר א י נ ה באן‬
‫אלא היא כמו )תהל׳‬
‫ל״ה ל״י(‪:‬‬
‫ל״ז‪,‬‬
‫‪ ,‬ר א י ת י ר ש ע ע ר י ץ ונו׳ ו י ע ב ו ר ו ה נ ח א י נ נ ו ״ ‪ ,‬א ו ב מ ו ו א י ו ב ל ״ ג כ ״ ח ( ‪ , :‬מ ע כ ו ; •‬
‫‪1‬שחת״‪,‬‬
‫‪•.‬מעשה‬
‫ש ה ו א כנוי‬
‫לאנשי‬
‫ובעבור ‪,‬‬
‫רשע;‬
‫ממרום כמו‬
‫‪.‬יכ^׳יק• ^‬
‫ת״י‬
‫ברק‬
‫)יא(‪,‬כל‬
‫ורעם‬
‫מארץ״‬
‫ורוח‬
‫ות״ם‪ :‬י ‪,‬חיל מעול״‪,‬‬
‫דיברי ב ״ ס ב ח נ ם מ ס ו כ ה ל ר ע ה ‪,‬‬
‫‪$‬ף‬
‫לרעה‪:‬‬
‫כלוטר ‪,‬‬
‫ת מ ו ש ח י ש כ ל ה ר ע ה מן ה ע ו ל ם ‪,‬‬
‫‪•.‬ובאבד רשעים ר נ ה ״ ‪.‬‬
‫*אשר‬
‫למיתה‪.‬‬
‫אמר‬
‫א ל כ ל ס ט ו ב י ם ״ ‪ .‬ורק ל ר ש ע י ם נהפכו‬
‫וכדוטה נבראו‬
‫העולמ‪,‬‬
‫וב״מ‬
‫בפרשה‬
‫הקודמת‬
‫בדרך‬
‫בלל‪:‬‬
‫דבר וחרב שוד ומות‬
‫כשעבר‬
‫הרשע וחלף‬
‫והוא ע ״ ד ה כ ת ו ב ' < מ ש ל י י״א י׳(‪-‬‬
‫כמו‬
‫זלעפות‪.‬‬
‫וכן‬
‫בכתב‬
‫ה י ת שן‬
‫ע ק ר ב ופתן‬
‫)י‪ 0‬ת ק ״ מ ‪:‬‬
‫מנסח ר״ס‪,‬‬
‫חיל‬
‫ל‬
‫וכדומה‪,‬‬
‫מ ח י ל וכוי׳‬
‫אבל הם הפכו או|‬
‫היד ש ל פנים המכר‬
‫נפלה טעות‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫יי ע ם ע ם ש א ת ו כ פ י ם יגזלו‬
‫‪T‬‬
‫‪•• :‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫כי פת&ס לנצח יתם‪:‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ V T‬־‬
‫‪:‬‬
‫טי נ ו צ ר מ ח מ ס ל א י נ ק ה‬
‫כ י ש ר ש ח נ ף ע ל שן ת ל ע ‪:‬‬
‫טז כ ק ר ד מ ו ת ע ל מ ט ע י נ ח ל‬
‫מפני כ ל מ ט ר נדעכו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫״‬
‫'‪VT‬׳‬
‫‪T T‬‬
‫וחסד לעולם ל א יטוט‬
‫ו צ ד ק ה לזגד ת כ ו ן ‪:‬‬
‫י ח ח י י יין ו ש כ ר י מ ת ק ו‬
‫ומשניהם מוצא אוצר‪:‬‬
‫«‬
‫‪v v‬‬
‫סופר‪:‬‬
‫• ; ״ ‪v‬‬
‫־;־ •‬
‫‪.‬טחול‬
‫‪V‬‬
‫ומבניהם מוצא חכמח‪:‬‬
‫יט י ל ד ועיר יעמידו ש ם‬
‫‪•:‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫•*‬
‫אל חול״‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫‪: T‬‬
‫כ ז ח א ח ז נ״פ ופירש ט ל ו ת אלו‬
‫וע»•;‬
‫בטובן חול‬
‫א ב ל הנוסח הנכון הוא‪ , :‬ס ח י ל אל ח י ל ״ ‪ ,‬אחרי שתאר ב״ס סקודס א ת א ח ר י ת‬
‫הרשע‪,‬‬
‫סעלות‬
‫ב א לתאר כאן א ת‬
‫ע ל ידי עסלו ולא בחסס ונזל‪,‬‬
‫אשר‬
‫איתן‪,‬‬
‫חיא‪:‬‬
‫ב״ס‬
‫אדיר‬
‫יכלו‬
‫לא‬
‫‪,‬חאיש‬
‫סיסיו‪,‬‬
‫חישר‪,‬‬
‫וחזק יותר סאסיקי‬
‫שוטף‪,‬‬
‫כטו‬
‫כ״ו(‪:‬‬
‫)איוב כ ״ ח‬
‫הוא‬
‫היהש עש ו ל א ע ם ‪j‬‬
‫שלת‬
‫בשו )ירםיה ד ׳ כ י ט ( ‪:‬‬
‫טעו כולם‪,‬‬
‫עט״‬
‫‪,,‬עש‬
‫לנקד כפים ולא כפיש‪,‬‬
‫״כל ע ש‬
‫לושר‪:‬‬
‫נזלו א ת ח ע ש ר‬
‫הולך‬
‫סנזל והסם‪,‬‬
‫שנוצר‬
‫באן כטו ״ ר ש ע ״ ‪.‬‬
‫ב״ט‪:‬‬
‫נדעכו‪,‬‬
‫יען‬
‫קרא‪:‬‬
‫טעשו‬
‫בשו‪:‬‬
‫עם‬
‫ד ר ך ‪ ,‬ו ל ד ע ת ייל‬
‫‪.‬כפים׳‪,‬‬
‫עם;‬
‫ולא ‪ .‬י נ י ל ו ״ ‪.‬‬
‫והון‬
‫שלא‬
‫יבאו לכרות‬
‫ע ד חוק הסוסר \‬
‫ר״ס‬
‫ו ב מ ת בייש ה י א‬
‫ביושר‪.‬‬
‫ורק בידידש‬
‫ע ש ד ס י ב ל ה ויתוש פ ת א י ם ל נ צ ח י ‪.‬‬
‫נוצר‬
‫שחשש‬
‫לא ינקה‪,‬‬
‫כי ש ר ש ה נ ף ע ל‬
‫מטעי‬
‫הנהרות‪,‬‬
‫נחל‪,‬‬
‫וישטפי‬
‫אותם‪,‬‬
‫״חיי יותר ש כ ל ״ ‪,‬‬
‫נתעח‬
‫אחריח‬
‫)טו( ס ה‬
‫כלוטר‪,‬‬
‫שן ס ל ע ‪,‬‬
‫מה‬
‫״וחנףי׳‬
‫״ ע ל טשעי‬
‫א ש ר הש‬
‫וסנםח‪:‬‬
‫אבל‬
‫)ששות ל י ו די( ו צ ר י ך‬
‫) ט ‪ 0‬עי׳פ פאק׳ ראיתי ש י ש לקראות פה ‪:‬‬
‫הטטר‬
‫שסרשים ר״ם‬
‫שפירושם אבנים גדולות‪,‬‬
‫‪,.‬איש איש״‬
‫עשר‬
‫לאשר‪:‬‬
‫יטלאו‬
‫בשעת גשס‬
‫חוק ודרך להזיז ‪ .‬ק ו ל ו ת ״ ‪.‬‬
‫סד‪ .‬ב ת ה ו ל א‬
‫‪.‬ובכפים עלו״ ‪,‬‬
‫ה ר ש ע י ש א נ ש י ח ש ש י ‪) .‬יח( ת ק ״ כ ‪:‬‬
‫א ל ח חש‬
‫הלכו‬
‫לא ינקה ס ע ו נ ש ‪,‬‬
‫‪.,‬כקרדוטות‬
‫ע״י‬
‫נ״פ‬
‫דבריו‬
‫כנחל איתן‪.‬‬
‫ו‪,‬עם״ הראשון הוא ט ע ו ת שופר‪ ,‬ועם ה ש נ י‬
‫ש ע ש ו להש‬
‫חזד‪ .‬ט ע ם‬
‫ב״ס וטבאר‬
‫קולות״‪,‬‬
‫ות״ס‬
‫אחר‪,‬‬
‫יחיח‬
‫ויהיה‬
‫הוא הברק והרעם חבאים קורס‬
‫וצריך לקרוא ‪.‬ינזלו״‬
‫ועש‪,‬‬
‫את‬
‫‪.‬ושאפיק״ הוא ס״ס חיתרון‪ ,‬וכונת‬
‫‪.‬בעשותו לטטר‬
‫ת״י‬
‫שהוא יהיה כנחל‬
‫שסיסיחש סתרביס וסתעצסים‬
‫הנוטה ש ל תק״ס נכון הוא‪,‬‬
‫ורישל‬
‫בונת‬
‫שילך‬
‫חנחרות‪,‬‬
‫)יד( ת ק ״ ס ‪ :‬״עש ש א ת ו ״ ;‬
‫הש‬
‫ם״ם‬
‫זה‬
‫של‬
‫הוא‬
‫סחיל אל חיל‬
‫ה ב א עם ברק ורעם ‪, -‬הזיז‬
‫הטטר‪,‬‬
‫ור״ס‬
‫חצדיק‪,‬‬
‫ועל הון‬
‫שאסף חיל ועושר‬
‫אוסר‪,‬‬
‫בצדק‬
‫ויושר‬
‫נחל״•‬
‫ששני כ ל ס ט ר‬
‫כן‬
‫יהיה‬
‫גורל‬
‫כי ח ש ב ו ש ד ב ר י כייס‬
‫״ ח י י יותר‬
‫ושכר״‪.‬‬
‫חכמת‬
‫בן מ י ר א ‪.‬‬
‫־•־« ש ג ר ו נ ט ע י פ ר י ח ו ש ם‬
‫ו מ ש נ י ה ם אשד‪ ,‬נ ח ש ק ת ‪:‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪:‬ין ו ש כ ר י ע ל י צ ו ל ב‬
‫‪ :‬״ ‪V‬‬
‫‪ V T V:V‬׳‬
‫• ‪T‬‬
‫ומשניהם א ה ב ת דורית‪:‬‬
‫־לא ח ל י ל ו נ ב ל י ע ר י כ ו ש י ר‬
‫ומשניהם לשו! ב ר ה ‪:‬‬
‫•‬
‫כב י פ י ו ת א ר י ח מ י ר ו עין‬
‫‪ :‬״ ‪V‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪XX‬‬
‫ומשניהם צמחי ש ד ה ‪:‬‬
‫•‬
‫«‬
‫‪69‬‬
‫ע מ י ת ו ר ע ל ע ת ינהגו‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫י ‪•• :‬‬
‫‪VT‬‬
‫ו מ ב נ י ה ם אשד‪ .‬מ ש כ ל ת ‪:‬‬
‫•‬
‫•כי א ח ו ש ו ת ף ל ע ת צ ר ה‬
‫״ ‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V V : -‬‬
‫• ‪T‬‬
‫ומשניהם צ ד ק מ צ ל ת ‪:‬‬
‫בי‪ .‬ז ה ב ו כ ס ף י ע מ י ד ו ר ג ל‬
‫ומשניהם עצה ט ו ב ה ‪:‬‬
‫•‬
‫כ׳ ח י ל וכיח ‪ :‬ג ד ל ו ל ב‬
‫‪V •• :‬‬
‫‪X‬‬
‫•• ‪X‬‬
‫ומשניהם יראת א ל ח י ם ‪:‬‬
‫*=י אין ב י ר א ת א ל ה י ם מ ח ס ו ר‬
‫ואין ל ב ק ש ע מ ה מ ש ז נ ן ‪:‬‬
‫•» ; ד א ת א ד ה י ם כ ע ד ן ב ר כ ה‬
‫‪V:‬‬
‫‪ :‬״ ‪ V‬י‬
‫•‬
‫ועל כ ל כ ב ו ד ח פ ת ה ‪:‬‬
‫‪T T :‬‬
‫‪:‬‬
‫גת ד ר י ‪ -‬מ כ י מ ת ן א ל ת ח י‬
‫‪X‬‬
‫‪-‬‬
‫‪XT'.‬‬
‫‪X‬‬
‫טוב נאסף כמסתולל‪:‬‬
‫!״ ב ל י מ י עני ר ע י ם‬
‫‪T‬‬
‫‪ X‬י‬
‫‪ :‬״‬
‫בן סיךא אומר א ף לילות‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪-‬‬
‫ב ש פ ל ג נ י ם גנו‬
‫ובמרום הרים כרמו‪:‬‬
‫־*‬
‫מ מ ט ר גנים לגנו‬
‫ומעפר כ ר מ ו לכרמים‪[:‬‬
‫‪ .‬ב ס איצז מ ש ג י ח ע ל ש ל ח ן ז ר‬
‫) * י ט ( כ פ ו ) ד ב ר י ם ז׳ י ״ ג ( ‪:‬‬
‫)כח( כמו‬
‫‪-‬אחת‪.‬‬
‫על‬
‫שמעמידו‬
‫)כח(בכ״י‪:‬‬
‫שאמרו‬
‫רגליו•‪,‬‬
‫אין דדיו ל מ נ ו ת ח י י ם ‪:‬‬
‫‪ .‬ש ג ר א ל פ י ך ״ ‪) ,‬בג( ד ״ ל ל ע ת‬
‫חז״ל‬
‫;סוטה‬
‫)כז( כ מ ו‬
‫״מני חיי מ ת ן ״ ;‬
‫ד׳‬
‫)ישעיה‬
‫תק״מ‪:‬‬
‫ד׳‬
‫צד‬
‫קכה( ‪.‬מפתולל״‪,‬‬
‫כאיש‬‫פסוקים‬
‫־העברי‪.‬‬
‫רם ו נ ש א ‪,‬‬
‫לשון‬
‫ה׳(‪:‬‬
‫‪ .‬כ נ י חיי מתן״‪,‬‬
‫כ פ א ק ' נאמר ‪ .‬כ מ מ ת ו ל ל • ‪ ,‬ולא ‪ .‬מ מ פ ת ו ל ל ״ ;‬
‫מלהששיל‬
‫קי״ט(‪:‬‬
‫התנשאות‬
‫״על‬
‫ממוט‬
‫כל‬
‫של‬
‫כבוד חסה*‪.‬‬
‫א ך צ״ל כמו‬
‫שתקנתי‪.‬‬
‫ל ד ע ת ר״י ק מ ה י ) ע י י ן ב ס י ה נ א ׳ י‬
‫והתרוממות‪,‬‬
‫את‬
‫כבודו‬
‫אצל‬
‫חדל‬
‫בשם‬
‫)כט( כסו שאסרו‬
‫חז״ל‬
‫)ביצח ד' ל״ב(‪:‬‬
‫א ל ה נמצאים‬
‫‪.‬זח‬
‫ינהגו י ח ד י ו ב ד ע ה‬
‫אד*‬
‫ומנת ב״ט‪. :‬טוב לםות‬
‫ו ל ב ק ש נ ד ב ו ת מ א ח ר י מ ‪• .‬־)א( ש ל ש ה‬
‫ב״ם‬
‫) כ ת ו ב ו ת ד ' ק״י( וחסדים בנוף‬
‫‪.‬כל‬
‫חסצסח‬
‫על‬
‫שלחן‬
‫‪•jq‬‬
‫בן שירא‪.‬‬
‫‪flbrn‬‬
‫ל א י ש י ו ^ ע פודי מ ע י ם ‪:‬‬
‫•בטמעוג לנפיעז מ ט ע מ ו‬
‫ל‬
‫לאי^עוזנפ^תט^ק^אלימ‬
‫ו ב ק ר ב ו תבעו* כ מ ו א‪>#‬‬
‫א‬
‫חיים ל מ ו ת ‪ ,‬מ ת מ ר זכךןז‬
‫לאיש &וקט ? ל מכונתו‪':‬‬
‫*« א י ש ש ל י ו ו מ צ ל י ח ב כ ל‬
‫ב‬
‫ועוד בו ח י ל ל ק ב ל תענוג‪:‬‬
‫ל א י ש אונים ו ח פ ר ע צ מ ה ‪:‬‬
‫חאח למות‪ ,‬כי טוב חקיך‬
‫*ג א י ש ב ו ש ל י נ ק ש ב כ ל‬
‫•‪•••T‬‬
‫סירב ו א ב ד ת ק ו ח ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫״‬
‫‪T' :‬‬
‫;‬
‫נ‬
‫אל תפחד ממות חקיך‬
‫זכורכי־ךא םניסואסרנים^ך‪:‬‬
‫ד‬
‫זה ח ל ק כ ל ב ש ר מ א ל‬
‫ו מ ה ת מ א ס ב ת ו ר ת עליון‪:‬‬
‫•י ל א ל ף שנים מ א ה ועשר‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫אדרים‬
‫וצ״ל‬
‫עונ‬
‫״|‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫עולש ח ש ך‬
‫לדעתי‪:‬‬
‫יאמר;‬
‫זבד״‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫לנשש״‪,‬‬
‫‪,‬על דעתי‬
‫סעים;‬
‫נגב״‪,‬‬
‫מטעמיו‪,‬‬
‫ובשרט‬
‫בשעיב״‪,‬‬
‫)ל( ת ק ״ ס ‪:‬‬
‫ננ*ש״‪.‬‬
‫*אחרים‪,‬‬
‫נצרך‬
‫אתה‬
‫ונוסדו‬
‫לאיש‬
‫לענ‬
‫בלשון‬
‫‪.‬מי‬
‫תק״ש‪:‬‬
‫ו א ר ס י ת שרחון‬
‫לאכול‬
‫שלהן‬
‫על‬
‫‪.‬טטעטי‬
‫ורקכין‪,‬‬
‫זר‬
‫כמ‬
‫ר‬
‫‪ ,‬ב ד סרי לזן‬
‫וחרשה‬
‫בוז‬
‫לי‬
‫ויודע — לו‬
‫ה ט ט ע מ י ש הש ר ק שרחון ורקב‪-‬־ן‬
‫‪.‬יבאש‬
‫עז‬
‫נששות״‪,‬‬
‫ר״ש‬
‫בוערת״;‬
‫נבון ה ו א‬
‫מאד‪,‬‬
‫תמתק‬
‫ותקל‬
‫לו ה ש א ל ה ‪,‬‬
‫תבער‬
‫כשרשיש‬
‫ב״ב ע׳׳ב(‪:‬‬
‫ו ב ו נ ת ב״ש‬
‫ולבקש‪,‬‬
‫בקרבו‬
‫עברית‬
‫וחרד״ק‬
‫בטלים״‪,‬‬
‫ב ת ל מ ו ד )סנהד׳‬
‫שנצרך‬
‫משביל‬
‫‪,‬עי‬
‫ף ב ט ( בב״י‪:‬‬
‫והבריש‬
‫‪.‬מעגל נשש״ •‬
‫ערך‬
‫א‬
‫בטי‬
‫ש‬
‫‪-‬‬
‫׳‬
‫י‬
‫ש ז‬
‫‪0‬‬
‫‪*1‬‬
‫משח‪:‬‬
‫ח י א ‪. :‬שי‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ט‬
‫יו* י־יי‬
‫ר‬
‫‪,‬בשי‬
‫שיש לו‬
‫ע‬
‫בקשת‬
‫מזון‬
‫לי׳‬
‫ת‬
‫שהו*‬
‫לבריות״‪.‬‬
‫מ‬
‫תסרב״‬
‫אבל‬
‫ענין‬
‫סור ענינו‬
‫א ב ל נומח הסניס‬
‫ועוז נשש ל ש א ו ל‬
‫אי‪:‬ס‬
‫ה נ ש ך ‪ ,‬ובן‬
‫היא‪:‬‬
‫חיים״‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫טעוג ענינו ח ד ש ה ו ב ו ז ‪,‬‬
‫שהוא‬
‫) י ר ט י ה ב׳ כ ״ א ( ‪ , :‬ס ו ר י‬
‫וכונת ב״מ‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫בעדו״ — ‪.‬חייו‬
‫‪.‬טעונ‬
‫ויסור‬
‫איים ת ו כ ח ו ת ב ש א ו ל ח י י ם ‪:‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ובו־‪,‬‬
‫)א( עיין‬
‫בסבוא‪.‬‬
‫)*ב( ס ר ב ‪,‬‬
‫)נ( ד ו ר ו ת ר א ש ו נ י מ‬
‫מתו‪,‬‬
‫בחוק הזה שהוא תורת עליון‪.‬‬
‫דבריהט‬
‫על‬
‫דברי‬
‫קהלת‬
‫עיין‬
‫כ״ם‬
‫לעיל‬
‫)די‬
‫ואחרונימ ימותו נ ״ כ ‪,‬‬
‫)*ד( ת ק ״ מ ‪:‬‬
‫)ט׳ יי(‪:‬‬
‫‪.‬כי‬
‫כ״ח(‪:‬‬
‫ומדוע‬
‫‪.‬אין תוכחות חיימ‬
‫אין‬
‫מעשה‬
‫‪,‬אי*‬
‫תסאש‬
‫בשאול‪-‬‬
‫וחשבון‬
‫ודע^‬
‫ו ה כ מ ה ב ש א ו ל ״ ; ועל ד ר ך זה תרנס היוני ‪ j‬י״ל ור״ס אחזו כ נ ו ס ח ש ל ת ק ״ ש ״‬
‫כן ס י ר * ‪.‬‬
‫הכסת‬
‫ונכד אויל במגור רשע‪:‬‬
‫ד‪ .‬נין נ מ א ס ד ב ר ר ע י ם‬
‫* ‪t‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪71‬‬
‫‪V V :‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•V:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫מבן עול מ מ ש ל ת רע‬
‫ו ר י ש עש ז ר ע ו ת מ י ד ‪:‬‬
‫*‬
‫א ב רשע יהוב ילד‬
‫כי בגללו ל ח ר פ ה ‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪XX‬‬
‫• י‬
‫‪V T‬‬
‫אשר ‪ £‬ז ב ת ם ת ו ר ת עליון‪:‬‬
‫י׳ א ו י ל כ ם א נ ש י ר ש ע‬
‫ט‬
‫ואם תולידי ל א נ ח ה ‪:‬‬
‫א ם תפרו״על ידי אסון‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫כן חנף מ ת ח ו א ל ת ה ו ‪:‬‬
‫ב ל מ א פ ס א ל א פ ס ישוב‬
‫יי‬
‫‪V‬‬
‫״ ‪V V‬‬
‫•‬
‫יאם ת מ ו ת ו ל ה ל ל ה ‪:‬‬
‫״מ א ם ת ב ש ל ו ל ש מ ה ת ע ו ל ם‬
‫‪V V‬‬
‫•‬
‫־ ‪ :‬־ ‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫יא ה ב ל א ד ם ב ג ו י ת ו‬
‫א ך ש ם ח מ ד ל א ‪.‬יכרית‪:‬‬
‫יכ פ ח ד ע ל ש ם כ י ה ו א ; ל ו ך‬
‫מאלפי אוצרות חבמח‪:‬‬
‫‪V V‬‬
‫• ;•‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪. . . . . .‬‬
‫יג ט ו ב ת הי ימי מ ס פ ר‬
‫יי ח כ מ ה ט מ ו נ ה ו א ו צ ר מ ו ס ת ר‬
‫‪T‬‬
‫אבל‬
‫או‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ס א ה או‬
‫כלוסר‪,‬‬
‫שאול‬
‫‪T‬‬
‫סיף‬
‫ודברי ב״ס נוסדו‬
‫רבת עריס‪,‬‬
‫כהינן‪,‬‬
‫ונו׳‬
‫כ״נ(‪:‬‬
‫שדבר‬
‫) ה ׳ י״ז( ו ר ע ו כ ב ש י ס‬
‫בארמי‬
‫‪,‬ולניני‬
‫ונכד‬
‫דר‬
‫בבית‬
‫רשע״‪.‬‬
‫אויל‬
‫) י א ( ע ״ ד ה כ ת ו ב ) י ש ע י ה נ״ו ה ׳ ( ‪:‬‬
‫במקום ‪ ,‬ח כ מ ה ״ ;‬
‫בנוסח ת ק ״ ס ‪,‬‬
‫היא•‪,‬‬
‫לאחריש‪,‬‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫ומשרש‬
‫ששם ט־ב‬
‫יקר‬
‫כסו שהוא מבאר‬
‫מיד‬
‫‪,‬נהנ״'‬
‫נין ו ב ן‬
‫היא‪:‬‬
‫הד‬
‫‪,‬בן‬
‫)ז( ה י ל ד‬
‫‪,‬שס‬
‫מיתת‬
‫ר״ם‬
‫מנשה;‬
‫מציע‬
‫עולם״‬
‫‪,‬‬
‫בעברי‪,‬‬
‫הוא‪,‬‬
‫ובמיבן זה בא‪.‬‬
‫כ מ ו ) ב ר א ש ׳ ב״*‪:‬‬
‫נסאס‬
‫לא ב יו נ ע ש ה מנה*‪:‬‬
‫יקלל‬
‫הרשע‪.‬‬
‫את‬
‫אב״‬
‫)יב( ת ק ״ ס ‪:‬‬
‫ונו׳ ל א י כ ר ת ‪.‬‬
‫‪ ,‬ד ס י ם ת א ד ע ת ה ״ כנוסח׳ הפניש ‪j‬‬
‫י ״ ל ור״מ‪:‬‬
‫בצדק‪,‬‬
‫כ י כינת־‬
‫א ב ל נוסח חפניס‬
‫הוא‬
‫דולך״‪.‬‬
‫)ה( ת ק ״ ס ‪:‬‬
‫ב א ב מ ק י ש »בר״ ב ל ש ו ן א ר מ י ‪- -‬‬
‫הוא‬
‫ברברס;‬
‫ולנכדי״‪.‬‬
‫ק ה ל ת )וי נ י ( ‪:‬‬
‫״אם יוליד‬
‫איש‬
‫‪,‬בן‬
‫מ ט ו ש ט ש א ב ל נ״פ תקן מלות א ד ר‬
‫דבר‬
‫ובונת‬
‫תוכחות‬
‫ב ס ו ) ת ה ל ׳ נ׳׳ה ט ״ ז ( ‪,,‬ירד‪*.‬־‬
‫אחד חבל‬
‫נ״כ‬
‫מנקד‬
‫איש‬
‫ושלס‪,‬‬
‫םקוס‬
‫ב״ס‬
‫‪,‬חסדה״‬
‫נעשה‬
‫ב ש א ו ל חיייס‪.‬‬
‫וי״ל מ ש ע ר ש ״ ד ב ר "‬
‫א ב ל בולש ל א ראו‬
‫לרעיס‪,‬‬
‫היא‪:‬‬
‫‪*!,‬ס י ה י ה ד א ד ם א ל ף ש נ י ‪. :‬‬
‫דברי‬
‫ו נ כ ד ״ ובו׳ ה ב ״ י‬
‫בסקוס ‪ ,‬ד ב ר ״ ;‬
‫ביישעיה‬
‫אהזו‬
‫הוא‬
‫על‬
‫אל‬
‫א ך ‪ ,‬ד ב ר רעיס״ הוא‬
‫‪,‬דור״‬
‫ביס‬
‫מה תועלה בשתיהס‪:‬‬
‫י‪ ,‬סר ל ר ד ת ש א י ל בעודו בריא‬
‫ושנים ר ב י ת יחיה‬
‫נמאמ‬
‫בן"‪.‬‬
‫עשר‪,‬‬
‫חייב״‪,‬‬
‫מאח‬
‫סיף‬
‫‪: T‬‬
‫ו ט ו ב ת ש ם ימי אין מ ס פ ד ‪:‬‬
‫נוסה הפנים הוא ה ע י ק ר ‪ ,‬וכינת ב״ס‬
‫כל‬
‫‪.‬־‬
‫‪T‬‬
‫עיקר‬
‫מאלפי‬
‫בפסוק‬
‫ו נ ״ פ אחד‪ .‬ב ו‬
‫אוצרות‬
‫י״ד‪:‬‬
‫ח כ מ ה שאינו‬
‫‪,‬חכמה טמונה״‪.‬‬
‫משפיע מהש‬
‫)ינ(טובונ‬
‫חבםת בן ס י ר א ‪,‬‬
‫׳‪72‬‬
‫»י ט ו ב איש מצפין א ו ל ת ו‬
‫מאיש מצפין ח כ מ ת ו‬
‫מוסר‬
‫‪».‬‬
‫במת‪:‬‬
‫מוסר בשת שמעו בנים‬
‫והכלמו על משפטי‪:‬‬
‫*מילא כ ל ב ש ת נאה ל ש מ ו ר‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪V T‬‬
‫ולא כ ל הכלם נבחר‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫מנשיא‬
‫ב ו ש מ א ב ו א ם ‪ ,‬א ל זנות‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫• ‪:‬‬
‫יושב‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫אל כחש‬
‫״‬
‫‪— T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬י״ מ א ד ו ן ו ג ב ר ת _על ש ר ‪ ,‬ר‬
‫מ ע ד ה ועם ע ל פ ש ע ‪:‬‬
‫*׳המחבר ורע ע ל מעד‬
‫וממקום תגור ע ל זר‪:‬‬
‫‪..‬‬
‫‪T‬‬
‫‪..‬‬
‫‪-‬‬
‫‪...‬‬
‫‪ T‬־‬
‫‪-‬‬
‫מ מ ט ה אציל א ל ל ח ם ‪:‬‬
‫יש מ ה פ ר א ל ד ‪ .‬ו ב ר י ת‬
‫*‬
‫•‬
‫משואל‬
‫גא מ ה ח ב י ת מ ח ל ק ת ו מ נ ה‬
‫‪TT‬‬
‫־ ‪ :‬־ ‪ • /‬י‬
‫•• —‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫שלום מהחריש‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ומהתקרב‬
‫*בא מ ה ב י ט א ל פ נ י ז ר ה‬
‫״‬
‫־־‬
‫מהשב אפי י ז ך‬
‫ממנוע מ ת ת ‪$‬זאלה‬
‫‪. . . . . .‬‬
‫‪V -‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪V T‬‬
‫••‬
‫‪ -‬ך־ •‬
‫אל שפחתח‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫*חיים רק יםיס טעטיס בעולם‪ ,‬ושם טיב אין ליםיו ס ס ם ר ‪.‬‬
‫)‪ (to‬כן * מ ­‬
‫ג י ס סקודם )ד׳ כ״נ(‪ . :‬ו א ל תצפין א ת ח כ ט ת ך ״ ‪) .‬״טז( כ ס ו שאסר מקודמ‬
‫‪J‬‬
‫<די כ״א(‪ . :‬י ש ב ש ת משאת עון״ וכוי‪) ,‬יז( ביש מפני אב ואם לרדוף ז נ י ת ‪,‬‬
‫ב ו ש ל כ ח ש לפני נשיא היושב ע ל כמא מ ש פ ט ‪) .‬יח( א ת ן הוא בעל ה ש ד ה ‪,‬‬
‫עיין לחלן ) ס י ב ני( ונכרת חיא א ש ת ו ‪*) .‬יח( בוש סאנשי המקום אשד ח ש ב‬
‫ש ם ‪ ,‬להיות איש ‪ $‬ו ן וזר בטעשיו‪ ,‬כ ס ו שאסרו ח ד ל )חנינה ד׳ ט״ז(‪ . :‬א ס‬
‫ר ו א ה אדם שיצרו מתגבר עליו‪ ,‬י ל ך לסקוס שאין םכירים אותו וכוי‪ .‬ויעשח‬
‫ם ה שלבו חפץ ואל יחלל שיש בפרהסיא'‪) .‬יט( ת י י ‪:‬‬
‫ידך על הלתס'‪,‬‬
‫•לחם פ ה‬
‫לשון‬
‫א ך תרגוםו רהוק וזר ס א ד ‪,‬‬
‫מלחמה‪,‬‬
‫ה כ ת ו ב )תהל׳ ק״ה ט״ז(‪:‬‬
‫א ב ל כונת‬
‫‪.‬ביש לסמוך אצילי‬
‫ובזה אחז ריסי!‬
‫הטלות‪ , :‬ס ט ה‬
‫להם״‪,‬‬
‫ל ד ע ת י״ל‬
‫נראה ס ל ע ק‬
‫‪.‬ויקרא רעב ונוי כ ל מ ט ה לחמ ש ב י * ‪ .‬וכן א ‪ 0‬ד‬
‫ב י ס ל ה ל ן ) ט י ח בי(‪. :‬וישבר להמ ט ט ח לחמי‪ , .‬א צ י ל י ‪ ,‬כמו )שמות כ י ד י״א( נ‬
‫‪,‬אצילי בני ישראלי‪ . .‬א ל ל ח מ י ‪ ,‬ר ״ ל ‪ ,‬בלי לחם‪ ",‬וכננת ב י ם ‪ :‬בוש ל ה ם ו ת‬
‫איש נ כ ב ד ע ד שישאר בלי‬
‫לחמן‬
‫ובן‬
‫נאמר על ה ל ל )כתובות ד׳ נדו(‪:‬‬
‫שראה איש ממשפחת שרימ אשר ירד מנכמיו ויכנמ א ל ביתו וכוי‪ .‬וקנה לר‬
‫ג י ס ו מ ל פ נ י ו ׳ שלשה מ י ל ‪.‬‬
‫)כ( בוש‬
‫סבלי ל ת ת לסי שישאל ס כ ך ‪,‬‬
‫ל ה ש י ב פני ר ע ך ‪) .‬כא( בוש ע ל מ י ע ת חלוקת חלקים ו מ ו ת ‪ ,‬נש בוש‬
‫כו^‬
‫‪xc‬‬
‫חכסת‬
‫סירא‪.‬‬
‫בן‬
‫‪73‬‬
‫מ‬
‫מאוהב ? ל דברי חרפה‬
‫ומאחרי מ ת ת אח מנאץ‪:‬‬
‫מ‬
‫מ^גות ד ב ר ת ש מ ע‬
‫ומחסוף כ ל סוד ‪£‬צחג‬
‫ו מ צ א חן בעיני כ ל חי‪1:‬‬
‫‪°‬י ח ד י ת ב ו ‪ #‬ב א מ ת‬
‫מב‪.‬‬
‫אך ?ל אלח אל תבוש‬
‫ואל ת ש א פנים וחטא‪:‬‬
‫*‬
‫‪ 2‬ל ת ו ר ת ?ליון וחוק‬
‫ו‪5‬ל מ צ ד י ק ל ה צ ד י ק ר ש ע ‪:‬‬
‫? ל ח ש ב ו ן ח ו כ ר ואדון וזלרח‬
‫ו?ל מחלקות נחלת דש‪:‬‬
‫מןל ש ח ק מאזנים ו פ ל ס‬
‫ועל ת מ ח ו ת איפה ואבן‪:‬‬
‫?נל מ ק נ ה בין ר ב ל מ ן ן ט‬
‫ועל מ מ ח י ר מ מ כ ר ת כ ר ‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫ה‬
‫לך שלום‪,‬‬
‫שיישאל‬
‫חדשה‬
‫ואתה תחריש‬
‫להצדיק‬
‫‪.‬ואדון״‬
‫‪-‬וכן‪:‬‬
‫‪) ,‬ב( אל תבוש‬
‫ר ש ע ‪) .‬נ( בשניש‬
‫נכתב‬
‫היא‪,‬‬
‫לדרוש‬
‫של‬
‫מלמעלה‪. :‬וארח״;‬
‫תק״ם כתבו‬
‫ר״מ מ נ ס ח ‪:‬‬
‫לרעתו‪,‬‬
‫לדעתו הוא‬
‫בשניש‪:‬‬
‫וחובר‪,‬‬
‫חשבון‬
‫חוכר‬
‫תבדש‬
‫לועכיח הן לחובר‬
‫לאורח‬
‫הם;‬
‫לדעת‬
‫ממש‪.‬‬
‫אבל‬
‫כתבו‬
‫‪ ,‬א ד ו ן • באן‬
‫וכן‬
‫בצדק״;‬
‫והן‬
‫הוא‬
‫לבעל‬
‫אין‬
‫ושוחקים‬
‫ש ו ה ו י ש ר בין‬
‫היורשים‪.‬‬
‫שלמ ו א י ס ח י ל מ ע ן י ק ט נ ו ‪.‬‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫הצד‬
‫השדח‪,‬‬
‫לבוש‪,‬‬
‫מלת‬
‫יש‬
‫וראוי‬
‫אך על‬
‫ומלת ‪.‬חשבון•‬
‫שאין‬
‫לנסח‪:‬‬
‫ל ב ו ש וראוי‬
‫‪ ,‬ח ב ר וא‪-‬ירח״‪,‬‬
‫תק״מ נראה ברור‪,‬‬
‫‪,‬שותף״ רק בדי לשרש‬
‫מלת‬
‫היא‪:‬‬
‫‪,‬אל‬
‫על‬
‫ו ב ו נ ת ב״ש‬
‫חשבון‬
‫לדקדק‬
‫שעשו‬
‫בחשבון‬
‫כמו )ששלי ח׳‬
‫לאיש וכן‬
‫בחלוק נחלה‬
‫כ״א(‪. :‬להנחיל‬
‫ו י ש ר ‪ ' /‬כלוסר לחלק א ת‬
‫תמהות;‬
‫כלומר‪,‬‬
‫מ ה ששוחקיש‬
‫)ח( במו )יחזקאל ל ״ ה י ״ ב ( ‪ . :‬ע ש ה‬
‫אל תבוש להניד שיהיה‬
‫בצדק‬
‫מלת‬
‫שצ״ל‬
‫כתבו‪, :‬נחלה‬
‫)ד(שחק‪,‬‬
‫למען יוכל‬
‫‪.‬חובר״ — ‪.‬שותף"‪,‬‬
‫היא‪,‬‬
‫השרה‪.‬‬
‫פירושן קרקעות ונבםימ‪,‬‬
‫יש ואוצרותיהם א מ ל א ״ ‪ .‬ותק״ם‬
‫הנהלה‬
‫על‬
‫י״ל‬
‫מן‬
‫את‬
‫חוכר וארח״‪,‬‬
‫וכונת ב״מ‬
‫בעל‬
‫עצמו‪,‬‬
‫‪,‬חיבר ואדון״‪,‬‬
‫מתוך‬
‫ובעלי תקיש‬
‫‪,‬נחלה ויש״‪,‬‬
‫‪.‬על‬
‫חקירה ודרישה‪,‬‬
‫שהיא ארשית‪,‬‬
‫שלא‬
‫לאיש‬
‫הכתב יד נאמר‪:‬‬
‫מן ה ח ב ר והאורה מי‬
‫וחשבק‬
‫וקניךן‬
‫להוכיח‬
‫שמצדיק‬
‫חשבון‬
‫‪ ,‬נ ח ל ה וישר״־‪,‬‬
‫מירושה‬
‫אהבי‬
‫תענה‬
‫)בב( בוש‬
‫ע ל א ו ה ב ‪ ,‬או ל נ א ץ ולבזות ר ע ו א ח א ח ר שנתי{ ל ו מ ת ן ‪.‬‬
‫מב‬
‫ויש;‬
‫ולא‬
‫לו‪.‬‬
‫ב ל ד ב ר דבריי‬
‫ויושר‪,‬‬
‫נם ח ם ח י ר ש ל‬
‫מקנח‬
‫סכר‬
‫‪7-1.‬‬
‫‪R :‬‬
‫על‬
‫*‬
‫־״‬
‫ומקום ידים ר פ ו ת ת פ ת ח ‪:‬‬
‫ך ן ח חותם חסם‬
‫על מקום תפקד ‪ T‬תספור‬
‫ומתת ולקח ה כ ל ב כ ת ב ‪:‬‬
‫על מוסר פותה וכסיל‬
‫ו ש ב ו י ש י ש ו נ ו ט ל ןןצה ? ן ג י ת ‪:‬‬
‫י״ ו ה י י ת ז ה י ר ב א מ ת‬
‫•‬
‫ט‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫ואיש צנוע ל פ נ י כ ל ח י ‪:‬‬
‫‪V V S V‬‬
‫‪• T‬‬
‫דאגה תפריע שנתו‪:‬‬
‫ב ת לאב מטמנת שקר‬
‫‪TT‬‬
‫;‬
‫^‬
‫־*‬
‫בנעוךיה פן תגור‬
‫ו ב ב ת ו ל י ה פ ן ל א תגשיא‪:‬‬
‫ב ב ת ו ל י ה פן ת פ ת ח‬
‫וב‪$‬ית בןנלמ ל א תשיטח‪:‬‬
‫*י ב ב י ת א ב י ח פן ת ה ר ה‬
‫‪V‬‬
‫«‬
‫־‬
‫••‬
‫־‬
‫‪T :‬‬
‫ו ב ב י ת אישה פן תןנצר‪:‬‬
‫ב נ י שיל ב ת ו ל ת ן ד ה ח ז ק ט ‪ #‬מ ר פ ן ת׳^שה ל ן ז ש ם ס ר ה ‪:‬‬
‫א‬
‫י י ך ב ת ע י ר ו ק ל ל ת ןןם‬
‫והושיבתןז‬
‫מ ק ו ם ת ג ו ר א ל יהי א ש נ ב‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫שירוש‪:‬‬
‫יזה‪.‬‬
‫בב״י נ כ ת ב ‪:‬‬
‫)י( על מ ל ת רעח״ כ ת ב ו בעלי תקיס‬
‫?‬
‫סגין‬
‫‪.‬ומקוש ידימ רבות מ פ ת ח ״ ‪ ,‬וי״ל ור״מ אחזו בגומת‬
‫‪,‬הותסי‪:‬‬
‫• ש מ ל ת ‪.‬הבס״ מיותרת ה י א ‪,‬‬
‫*ששר ה ד ב ר ‪,‬‬
‫ובית מביט מבוא םביב‪:‬‬
‫‪T :‬‬
‫מ ר שיהיה בצדק ולא ב מ ר מ ה ‪.‬‬
‫‪,‬טפשה״־) ת״י‪:‬‬
‫ב^ךת שער‪:‬‬
‫‪ ,‬ח כ ם ' ‪ ,‬שתי הנקודות‪,‬‬
‫זה‬
‫ומטעש‬
‫לא‬
‫כסי הנראה‪,‬‬
‫מורות‪,‬‬
‫נרסו אותה י״ל ור״ס‪.‬‬
‫שבכ״י קדמון נמחק צ ד השמאל ש ל האות ס י ‪,‬‬
‫א‪$‬ל‬
‫ת מ כ ה אות‬
‫זו לאות ב ׳ ‪ ,‬והסופר שהעתיק מכ״י ז ח ‪ ,‬קרא בטעות‪ :‬חותמ ח כ מ ‪ ,‬ולא ידע‬
‫ס ה זאת‪,‬‬
‫ועל בן חצינ שתי נ ק ו ת ת ‪.‬‬
‫אך באסת צ״ל‪ :‬חסם‪,‬‬
‫והוא כ מ ו !‬
‫‪ ,‬ל א תחמוס שור ברישוי )דבריס כ׳׳ה ד ׳ ( ‪ ,‬וטלת הסם םקבילה היטב לעומת‬
‫‪ 0‬ל ת תפתח;‬
‫ירפו ידיכם״‪.‬‬
‫‪..‬ידימ רפות״ )ולא רבות( הן כמו )דה״ב ט״ו ז׳(‪:‬‬
‫)ז( בםקןם שיד ש ל ט ת א ל‬
‫ס ה שתקח ותתן יהיה ה כ ל‬
‫ד י ק׳( א ך בשנוי לשון‪.‬‬
‫עבר‪.‬‬
‫ןרסה‬
‫ל*טה‬
‫תבוש לסנות ולספור ה י ט ב ‪ ,‬ובן‬
‫ב כ ת ב ‪) ,‬ט( דברי ב״ס א ל ה הביאו חז״ל )סנזזך*‬
‫)*ט( גור‬
‫בארמית לשון‬
‫)*יא( דברי בים ט ס ת ע ל הכתוב‬
‫ש ם רע ונוי‪.‬‬
‫‪,‬תזקו ו‪$‬ל‬
‫ולקח אבי הנערה ונר‬
‫שושב בעדת ש ע ר ‪ ,‬וישא‬
‫זנות‪,‬‬
‫כ ס ו נאוף בעזןןת‬
‫)דברים כ״ך י״ד(‪:‬‬
‫‪,‬וועציא עלוה‬
‫א ל זקני העיד השערה״‪.‬‬
‫שם‬
‫והיא הכו!‬
‫ח ף ס ה ‪) .‬יב(ר״ל‪ .‬בסקום ש ן ‪ # 1‬ב‬
‫חכמת‬
‫י כ‬
‫״‬
‫ז י נ‬
‫בן שירא‪.‬‬
‫ל כ ל זכר א ל תתן ו ‪ #‬ר‬
‫ובית נשים א ל ת ס ת ו י ד ‪:‬‬
‫כי מבגד ‪ £‬א עש‬
‫ומאשה רעת אשה‪:‬‬
‫•• •‬
‫יי‬
‫מ ט ו ב ר ו ע א י ש מ ט י ב אשד‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫ובית ^ ח ר ^ ת תביע ^אשהן‬
‫פו א ז כ ו ר נ א מ ? ש י א ל‬
‫וזח חזיתי ו א ס פ ר ה ‪:‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪•T‬‬
‫־‪:‬־ ־‬
‫•‬
‫••ד‬
‫ש‬
‫״ י ב א ו מ ר א ל ח י ם רצונו‬
‫ו פ ו ן ל רצונו ל ק ח ו ‪:‬‬
‫*י ש מ ש ז ו ר ח ת ע ל כ ל נ ג ל ת ה‬
‫‪VV‬‬
‫יי‬
‫־‬
‫־־‬
‫־‬
‫• ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫וכבוד יחוח ע ל ב ל מעשיו‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫ל ס פ ר נפלאות יחוח‪:‬‬
‫ל א הספיקו קדושי א ל‬
‫* ‪I t‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ל ה ת ח ז ק לפני כבודו‪:‬‬
‫*יי א מ ץ א ^ ה י ס צ ב א י ו‬
‫ה ב ת ל א יהיה א ש נ ב ‪*) .‬יב( א ל תראה וזבת א ת יםיה ל כ ל נ ב ר ‪ ,‬ואל תכו*‬
‫ב י ת נשיס ל ד ב ר ס ו ד ו ת ‪) ,‬ינ( וכן א ס ר ב״ס‬
‫מקורס )כ״ה ב״ד(‪:‬‬
‫״םאשח‬
‫ת ה ל ת עון״ וכוי‪ ) .‬י ד ( ת ק ״ ס ‪ :‬״ובית מהדסת תביע הרסה״; ר״ס ס נ ס ח ‪ :‬״ובת‬
‫מהרפת תביע הרסה״‪ ,‬י״ל וניס‪:‬‬
‫מעות ס ו פ ר ‪,‬‬
‫באשה‪,‬‬
‫וצ״ל‪:‬‬
‫‪ ,‬ת ב י ע באשה״‪ ,‬הוא כ ס ו‬
‫‪,‬תביע אשד•״‪ .‬א ב ל ס ל ת ‪,‬אשד‪,‬״ היא כאן‬
‫ו״באשה• הוא לשון נופל ע ל לשון‪,.‬‬
‫ו״אשה״‬
‫״יבאיש יביע״ ‪5‬‬
‫) ק ה ל ת י' אי(‪:‬‬
‫כמו‬
‫ימהרפת‪,‬‬
‫)דניאל י״ב ב׳(‪, :‬ולהרפות לדראון״; ועל ד ר ך שאסרו הזיל )שבת ד׳ קנ״ב(‪,‬‬
‫)טו>חםר‬
‫‪ ,‬ה ס ת םלא״ ובו׳‪.‬‬
‫בכ״י‪ ,‬כסי‬
‫א ל ״ ‪ ,‬עיין ב ם ב ו א ‪*) .‬טו( בסדר הזה‬
‫ד ר ך ‪ ,‬כי ל א‬
‫א ל הקר‬
‫באו‬
‫הנראה עזם הסדר הזה‪:‬‬
‫הלכו תק״ס‪,‬‬
‫דברי ב״ס‬
‫ב מ ק ו ס ״לקח״ אצלש‪ ,‬יקרא ה ו א ‪:‬‬
‫* ל ה י מ מעשיו נ ו צ ת ״ ;‬
‫‪,.‬באומר אלהיט רצונו‬
‫אבל‬
‫ת׳׳י ות״ם‪ ,‬בתתו‪ .‬ל א‬
‫הנפלאים‪,‬‬
‫הנוסרשיש הרבים; ר״מ אהז בנומה בעלי תק״מ‪:‬‬
‫״סעשי‬
‫ואהריהס נתעו מאד‬
‫באומר אלהימ מעשיר‪ ,‬רק‬
‫‪,‬להקו״; י״ל ?נסה פ ה ע״פ תיס‪, :.‬באמר‬
‫ךבריהס אין ל ה ס ש ח ר ‪,‬‬
‫כי כוגת ביס‪ .‬ה י * ‪:‬‬
‫ר״ל לברוא ת ב ל ומלאה״‪ .‬ו״סועל• רצונו״ הוא המן^אף‬
‫שעושה ר צ ו ט ‪ ,‬וכן )תהליס ק״נ כי(‪:‬‬
‫למלאכיו ונו׳‬
‫משרתיו עןשי‬
‫‪,'•Vran‬‬
‫וכן אסר ב״ס‪ .‬להלן )מ״נ ב״ו> ״למענו• יצלה מלאך״• ובי׳ י‪, .‬לקתי״׳‪ /‬כ ס ו‬
‫)משלי‬
‫*ותו‪..‬‬
‫ז^י‬
‫די• יי(‪ :‬״תקה‪ .‬אמרי״״‪,‬‬
‫)טז( ומיד‬
‫על• ? ל‬
‫החל•‬
‫»מיו‪,‬׳‬
‫השמש‬
‫ד״ל־‪,‬‬
‫המלאך‬
‫^זרוח‬
‫)וז(‪5<.‬־וקי‬
‫אל‬
‫לוקה‬
‫ע׳ל׳ ת ב ל‬
‫הס‬
‫;‬
‫א)‪ 1‬מאסיןו‪ ,‬ל ע ^ ו ת‬
‫ומלאה‪:‬׳‪ .‬י‪?3‬וד‬
‫המלאכיש‪.‬‬
‫מימי•‬
‫ה׳‬
‫הבסת‬
‫‪76‬‬
‫י ח‬
‫י‬
‫ט‬
‫ג‬
‫תהום ולב חקר‬
‫ו ב כ ל מ ע ר ו מ י ה ם ית‪15‬נל‪:‬‬
‫מ ח ו ה ח ל י פ ו ת נהיות‬
‫ו מ ג ל ה חפןר נ ס ת ר ו ת ‪:‬‬
‫ל א נעדר מ ט ^ י פ ל ש כ ל‬
‫ולא חלפו כ ל דבר‪:‬‬
‫‪TJV‬‬
‫מ‬
‫בן ס י ר א ‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫א ח ד הוא מעולם‪:‬‬
‫גבורת חכמתו תכן‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫***לא נ ו ס ף ו ל א מ מ ל‬
‫ולא צריך ל כ ל ‪$‬בין‪:‬‬
‫הוא חי ועומד ל ע ד‬
‫זה ע ל ז ה ח ל ף ט ו ב ו ‪:‬‬
‫»‬
‫ת ו א ר מ ר ו ם ר״קיע ע ל ט ו ה ר ;‬
‫»*‪ -‬ו מ י ף‪2‬ז'בע ל ה ב י ט ת ו א ר‬
‫מג‪.‬‬
‫*‬
‫ולכל צורך ה כ ל ישמע‪:‬‬
‫חןצם שמים מ ר ב י ם הדרו‬
‫‪:‬‬
‫** כ ל ם ש ו נ י ם ז ה מ ז ה‬
‫‪T‬‬
‫ב‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫*‪V‬‬
‫) י ה ( ת ״ ס ‪ , :‬ת ה ו ם ו ל ב א ובו׳‬
‫ואהריהס‬
‫וכן‬
‫ו נ ס ת ר ו ת לשני‬
‫לר‪,‬‬
‫דבני‬
‫מ ה נורא מעשי יהוה‪:‬‬
‫א נ ש א ״ ‪ ,‬ובן תרגם ה י ו נ י ‪ , :‬ל ב ה א ד ש ה ק ר ׳‬
‫נ ת ע ו י ״ ל ‪ ,‬ר״ס ו א ח ר י ש ‪ ,‬א ב ל ב ו נ ת‬
‫‪,‬ובחקר תהוס‬
‫) א י ו ב כ י ו ו ׳ ( ‪ , :‬ע ר ו ם •שאול‬
‫נהיות‬
‫‪T‬‬
‫ו ל א עשו^ מ ה ם ? ד ס ו ף ‪:‬‬
‫ש מ ש מביע בצורתו וחמה‬
‫)איוב ל ״ ח ט״ז(‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫־‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ב ״ ס ‪ , :‬ב י ל ב ה ת ה ו ס ה ק ר הי•‬
‫׳‬
‫ה ת ה ל כ ת ״ ‪ , .‬ו ב ב ל סערוסיהס״ ו כ י ' ‪ ,‬כמו־‬
‫ע ד ו ״ ‪ ) .‬י ש ( בן א ס ר ב״ש ל ה ל ן ) ס ״ ה כ ״ ד ( ‪ ,‬ה נ י ד‬
‫בואן״‪) .‬ג( ולא הלשו‪,‬‬
‫כל‬
‫לא חסר סה׳‬
‫ולא‬
‫שבל‪,‬‬
‫בסו ) ש ה ״ ש ב׳ י ״ א ( ‪ , :‬ח ל ף‬
‫הלך סאתו כל‬
‫דבר‪.‬‬
‫הלך‬
‫) כ א ( כשר•‬
‫) י ש ע י ה ש׳ י״‪ (:‬ו ‪ ,‬ס י ת ב ן א ת ר ו ח ה ׳ ״ ‪ * ) .‬ב א ( ל א נ ו ס ף ע ל ע צ מ י ׳ ו ל א נ א צ ל •‬
‫מעצשו‪,‬‬
‫בתיי‬
‫ולא‬
‫צריך לבל‬
‫סודה‪,‬‬
‫)דה״א ב״ה ה ׳ ( ‪:‬‬
‫בשו‬
‫‪ ,‬מ ב י ן עש‬
‫תלמיד״‪.‬‬
‫ות״ס נ ש מ ט ו הדברים ה א ל ה סשעם ה נ ו ד ע ‪.‬‬
‫י»י‬
‫י‬
‫באמצע חענין‪ ,‬ונקרע‬
‫) א ( ב ת ״ י ות״ש מ ת ה י ל ה שה ה ש ר ש ה‬
‫של*‬
‫בחוצן ה ש י ר ה נ פ ל א ה ז ה ל ש נ י ם ‪ , ,‬ו ע צ ם ‪ -‬ש מ י ש ״ ‪ ,‬ב מ ו ) ש מ ו ת כ ״ ד י ׳ ( ‪ ,‬ו כ ע צ ש‬
‫&שטיס‬
‫לטהר״•‪,‬‬
‫)תהליס‬
‫קמ״ה י״ב(‪:‬‬
‫בג״י‬
‫ב ט ע ו ת ‪ :‬י ‪ ,‬ב ל ס י שנים‬
‫מזה‪,‬‬
‫‪,‬לא‬
‫בטעות‪:‬‬
‫‪,‬ואת‬
‫‪,‬טרביט״‪.‬‬
‫שועתם‬
‫שנים״‪,‬‬
‫אבל‬
‫ישסע‬
‫בונת‬
‫י ש מ ע ה ׳ ו י ש ל א א ת ר צ ו ן ב ל איחד‬
‫ישוף ש ז ר ע ם ״ ‪.‬‬
‫קדסון‪:‬‬
‫)ב( בפניש‬
‫‪,‬בצרתו הסה״;‬
‫תק״פ‪:‬‬
‫של‬
‫צורך״ ובו'‪,‬‬
‫‪,‬וכל‬
‫ויושיעם״‪.‬‬
‫ביס‪:‬‬
‫‪ ,‬א ף כ י צ ר ב י ה ס ש ו נ י ם זדד‬
‫ו א ח ד ' ‪, .‬ישוף״‪,‬‬
‫הכתב‬
‫יד‬
‫ע״ד הבתו־‬
‫)*א( ת ״ י ו ת ״ ס ק ר א ו‬
‫במו )ס״א ט׳ ב״ח( ו‬
‫נ פ ל ה ט ע ו ת מושר ע ו ד כ ז ש ן‬
‫‪,‬מופיע כצאתו״!‬
‫נ״ש ור״ש נורשיש‪:‬‬
‫‪,‬שמע•‬
‫‪77‬‬
‫ח ב ט ת בן ס י ר א ‪.‬‬
‫*‬
‫ב ה צ ה י ר ו _יךתיח ת ב ל‬
‫י‬
‫כ ו ר נפוח מ ה ם מ צ ו ק‬
‫לפני חרבו מי י ת ב ל ב ל ‪:‬‬
‫שמש;ךליק חדים‪:‬‬
‫שולח‬
‫*י ל ש א ו ן מ א ו ר ת ג מ ד נ ו ש ב ת‬
‫ו מ נ ו ר ה ת ר ו ח שין‪:‬‬
‫י• כ י ג ד ו ל י ה ו ה ש ש ה ו‬
‫ובדבריו ינצח אביריו‪:‬‬
‫י•‬
‫י‬
‫וגם י ר ח י ר ח ע ת ו ת ש ב ו ת‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫ו ח פ ץ עשייו ב ת ק ו פ ת ו ‪:‬‬
‫ח ר ש בחדשו הוא מ ת ח ד ש‬
‫ג‬
‫י•‬
‫מ ה נורא בהשתנותו‪:‬‬
‫* • ~*‬
‫מביע‬
‫ב צ א ת דמה״־‪,‬‬
‫ביאור‬
‫ל מ ל ת ש ט ש ‪ ,‬א ו נ ת ה ו ה ס ן ‪,‬סר‪,‬״‬
‫י״ל ל א‬
‫ביית‬
‫ורב‬
‫יחסה״‪ ,‬כטו שתקנתי‪ ,‬הוא העיקר‪,‬‬
‫ובחומ שלו ממסר‬
‫בשמניה‬
‫יצהירו״;‬
‫השמש‬
‫לכל‪,‬‬
‫אורו‬
‫ז ז‬
‫מ מ ש ל ת ק ץ ואות מ ו ל ם ‪:‬‬
‫ב ם מ ו ע ד וזמני ח ו ק‬
‫י!‬
‫;־•• ־‬
‫מה‬
‫על‬
‫רבד כלל‪,‬‬
‫ובונת ב״ם ה י א ‪:‬‬
‫נוראים‬
‫פני‬
‫כי ל ד ע ת ו אינח א ל א‬
‫ש א ח ר י ה ‪ .‬א ב ל נוסח ה פ נ י ם ‪ , :‬ב צ ו ר ת ו‬
‫מעשי‬
‫תבל‪,‬‬
‫ה׳״‪.‬‬
‫‪ ,‬ש ה ש מ ש ביפי תארו‬
‫)נ( ב ה צ ה י ר ו ‪,‬‬
‫כ מ ו )איוב כ י ד י ״ א ( ‪:‬‬
‫מי יבול ל ע מ ו ד אז לפני ההום והחורב ש ל ו ‪.‬‬
‫ש ב ו מתחממ ונתך מצוק‬
‫הדימ‪) .‬״ד( תק״מ‪:‬‬
‫־ •‬
‫‪T‬‬
‫ככף‬
‫במו‬
‫‪,‬לשון מאור״;‬
‫אבל‬
‫ונהשת‪,‬‬
‫כלוטר‪,‬‬
‫‪,‬בין שורותס‬
‫)ד( הכור הוא הכלי‬
‫קו‬
‫ה ש מ ש יבעיר בחמו‬
‫י ״ ל ור״ס א ה ז ו ב נ ־ ס ח ז ה ו פ י ר ש ו ‪ ,‬ת נ מ ר ״‬
‫תבער כנחלימ‪ ,‬ועל ‪,‬נושבת״ אמרו‪ ,‬שהיא כמו ארץ נושבת )שטות ט״ז ל״ה(‪,‬‬
‫ומנורה‪,‬‬
‫מ פ ר ש ר״ט‬
‫שהוא א ש ‪,‬‬
‫בטעות‬
‫אולם נופח‬
‫כמו‬
‫הפנים‬
‫מנורת‬
‫‪,‬לשאון״‬
‫המאור‪,‬‬
‫ולא מן‬
‫הוא העיקר‪,‬‬
‫״‬
‫נור״ בארמית‪,‬‬
‫והוא מלשון הכתוב‬
‫) י ש ע י ה י״ז ט ׳ ( ‪ , :‬כ ש א ו ן מים רבים״‪ ,‬ו כ ל ד ב ר י כ ן מירא א ל ה ה פ ע ל ד ר ך‬
‫שאסרו‬
‫הן‪:‬‬
‫הז״ל‬
‫)יומא כ׳ ע ״ ב ( ‪:‬‬
‫ק ו ל נלנל המה״ ובו׳;‬
‫סבור‬
‫‪ ,‬נ ׳ קולן ה ו ל ך מסוף העולם ו ע ד ס ו פ ו ‪,‬‬
‫במדרש )ב״ר ס״ו(‪:‬‬
‫ובן‬
‫‪ ,‬א מ ר ר׳ י ה ו ד ה ‪:‬‬
‫&רנ‬
‫ש ה ו א ש ף ב ר ק י ע ‪ ,‬ואינו א ל א כ מ ס מ ר ה ז ה ‪ ,‬ש ה ו א נופר ב ע ץ ״ ‪ , .‬ת נ מ ר ״ ‪,‬‬
‫הוא כ ס ו ) ת ד ל ׳ י ״ ב ב ׳ ( ז ‪ ,‬נ ס ר ה ס י ד ' ־ ש פ י ר ו ש ו ה ד ל ו פ ס ק ;‬
‫הסנשבת‪,‬‬
‫הרוה‬
‫ה ר ב ש ל המאור‬
‫קץ ע״י הרוח‬
‫את‬
‫ואלו‬
‫חשמש‪,‬‬
‫הירח‬
‫*בא״‪.‬‬
‫ובך ת מ ס היוני‪,‬‬
‫ה נ ת ל הוא‬
‫המנשבת‪,‬‬
‫וכונת ב״ס ה י א ‪:‬‬
‫השמש‪,‬‬
‫המקררת‬
‫וחוא ט נ צ ח אביריו‪,‬‬
‫‪,‬נבלי מרום״‪,‬‬
‫יבוא סתאוס‬
‫כי גדול כ ח ה׳‬
‫שעשה‬
‫כ ל ו ט ר ‪ ,‬כ ח ו ת י ו ה ט ב ע י י ם ה נ ד ו ל י מ ‪) ,‬ו( נם‬
‫ירניש ע ת ל ש ו ב ולבוא מ ה ד ש ‪' .‬‬
‫)ח( במו‬
‫כ מ ו )איוב ל ״ ח ל״ז(*‬
‫) ש ה ״ ש נ׳ י ( ‪ , :‬ר צ ו ף א ה ב ה ״ ‪,‬‬
‫‪ ,‬ל ה ר ע ש הנדול וההום‬
‫א ש ר מאורו ת ? ו ה העין‪,‬‬
‫א ת חומ האויר‪,‬‬
‫״‬
‫נ י ש ב ת ״ ‪ ,‬הוא‬
‫וכונת ב ״ ס ‪:‬‬
‫) ד ה ״ א י ״ ב ל״ו( ? ‪ ,‬ב כ ל כ ל י‬
‫‪,‬ונבלי שמים״‪, .‬מרצף״‪ ,‬כמו‬
‫‪,‬הרקיע הרדוף בכוכבים רבים‪,‬‬
‫דבמת‬
‫סיריי‪.‬‬
‫בן‬
‫מ ר צ ף ךקיע מזהייתו;‬
‫*״ ב ל י צ ב א נ ב ל י מ ר ו ם‬
‫ט‬
‫י‬
‫תואר שמים והדר כוכב‬
‫ואורו מזהיר ב מ ר ו מ י א ל ‪:‬‬
‫ב ך ב ר א ל ‪ .‬י ע מ ד דוק‬
‫ולא ישח ב א ש מ ר ו ת ם ‪:‬‬
‫יי‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫יא ר א ה ק ש ת ו ב ר ך עושיה‬
‫*‬
‫ב‬
‫י‬
‫ג‬
‫גבורתו ת ת ו ה ב ר ק‬
‫‪ • V‬־י‬
‫ז ל ע פ ו ת צפון ס ו פ ה ו ס ע ר ה ‪:‬‬
‫ב י ש ף יניף ש ל ג ו‬
‫ו כ א י ב ה ישכון ךיךת־ו‪:‬‬
‫ת ו א ר ל ב נ ה י ג ה ה עינים‬
‫וממטרו יהמה ל ב ‪:‬‬
‫י* א ד כ פ ו ר כ מ ל ח ; ש כ ו ן‬
‫מזהיר‬
‫הירח‬
‫עילם״‪,‬‬
‫*שמרו‬
‫זיקי‬
‫כלומר‪,‬‬
‫וכן‬
‫בהודו״‪.‬‬
‫החוק ש ע ש ה ה׳‬
‫ה א ש שיעופו ככוכבימ‬
‫השמיפ יפתח״‪.‬‬
‫מ ל ת ‪.‬למען״ היא כאן‬
‫*על סי דרכו‬
‫הקליד‬
‫ש ל ה'‬
‫על‬
‫תרשומ‬
‫פני‬
‫מאד‪,‬‬
‫כתבו‬
‫ש ל ב״מ‬
‫‪.‬עטה״‬
‫כמו‬
‫הופפתי‬
‫ע״ם‬
‫‪.‬כרשפי‬
‫ת״י‪.‬‬
‫א ש יניף‬
‫ישכון‬
‫שהארבה‬
‫זמדקין״‪,‬‬
‫‪.‬ומטטרר‪,‬‬
‫ברק‪,‬‬
‫דעס‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬למענו״ ן‬
‫ובאמת‬
‫הרבים‪.‬‬
‫כמו‪. :‬ענה‬
‫ורמ״נ‪.‬‬
‫כתב‬
‫למשל‪:‬‬
‫רמ״נ ‪ .‬ע ט ״ ‪,‬‬
‫אש‪,‬‬
‫במקומ‬
‫מענה‬
‫ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬וכונת בימ ה י א ‪:‬‬
‫ברד‪,‬‬
‫אלנביש״‪,‬‬
‫ש ל נ ‪ ,‬ואבני‬
‫ב״מ‬
‫היא‪:‬‬
‫)יז(תק״מ‪:‬‬
‫ש ל נ ו ‪ ,‬ר ״ ל ‪ ,‬ע ם ב ר ק ו ר ע ם ־‪ . ,‬ו ב א ר ב ה י ש כ ו ן ד י ר ת י ״ ‪,‬‬
‫כשט‬
‫בביתו‬
‫‪.‬כרשף״‪,‬‬
‫ובדירתו‪,‬‬
‫)איוב‬
‫שלנ‬
‫ל״ז‬
‫ומטר‪.‬‬
‫יי* •*'‪w‬׳׳׳‪ *-. -‬׳‪**..‬׳‪4 /;'^V‬־׳‪,‬־* ־‬
‫‪t‬‬
‫המפרשים‬
‫ת״י‪:‬‬
‫מלת ‪.‬למען״ כאן‬
‫‪ .‬ו ה מ ה ב א ו צ ר ו ל ע ת י פ ק ד ו ״ ו כ י ' ‪) .‬טו( המושכר‬
‫)יח( כ מ ו ) ה ו ש ע ה׳ י״ג(‪:‬‬
‫כמו‬
‫כי לעולמ‬
‫בשמים‪ ,‬ותנבר על‬
‫)יד( ת ק ״ מ ‪:‬‬
‫נתעו‬
‫נבעית‬
‫ב ד ר ך כחי״ )תחלי ק ״ ב כ ״ ד ( ‪i‬‬
‫‪ .‬ב ד י לענות א ת הרשעים ברא ה׳ אוצר עם‬
‫שאמר מקודם )ל״ט ז׳(‪:‬‬
‫להברק דרך‬
‫השמימ‪.‬‬
‫הקליר‬
‫כתב‬
‫‪.‬שחו‬
‫במשמרת הכוכבים‪,‬‬
‫לא ידעו הוראת‬
‫ואחריהם‬
‫משרש ענה‪,‬‬
‫בטקוט‬
‫הכתוב‬
‫לא‬
‫) ח ב ק ו ק נ׳ ו ׳ ( ‪:‬‬
‫ישח‬
‫א ב ל תק״ם ות״י‬
‫ל ה ל ן )מ״נ כ״ו( וטעו‬
‫מעך‪,‬‬
‫יציץ כ ת מ ר ציצים‪:‬‬
‫)י( ע ״ ד‬
‫א ת ח ק ו ‪) .‬ינ( נ ב ו ר ת ו‬
‫‪.‬מעונות‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫ל ה ש ל י ך אבני אלגביש[‪:‬‬
‫י ק ו ל רעמו יחיל ארצו‬
‫עליו‬
‫‪jT‬‬
‫;‬
‫ויעף עבים כ צ פ ר י ם ‪:‬‬
‫י ן ב כ ח ו י ת ן ל ע נ ן עז‬
‫י ח‬
‫‪T‬‬
‫ו ת נ צ ח זיקות ב מ ר ו ם ‪:‬‬
‫יי למען ב ר א אוצר‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫ויד א ל נ ט ת ה ב ג ב ה ‪:‬‬
‫; ־‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫\‬
‫כי מאד נאדרה בהוד‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫חוק הקיפה בכבודה‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫ו׳(*‬
‫)ימ(‬
‫כך‬
‫‪.‬רדתו״‪.‬‬
‫השלנ‬
‫אבל‬
‫חודר‬
‫אל‬
‫‪,‬ינהה מכס מזור״‪,‬‬
‫‪.‬ממדות‬
‫ע״ס‬
‫עזו״;‬
‫הפאק'‬
‫כונת‬
‫ד ר ך חורין‬
‫ביתו‬
‫ר ״ ל ‪ ,‬םרסא לעיניש‬
‫וב״מ‬
‫הנושח‪:‬‬
‫חשב‬
‫סח‬
‫‪.‬כתפר‬
‫‪4‬‬
‫כשדר;‬
‫*יציס״‪.‬‬
‫בן מ י ר א ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫‪79‬‬
‫צינת ר ו ח צ פ ו ן ‪ :‬ש י ב‬
‫וכרקב‪:‬קפיא‬
‫״= ע ל כ ל מ ע מ ד מ י ם ! י ו י י ם‬
‫וכשריון‪:‬לבש‬
‫י‬
‫יבול ה ר י ם ב ח ר ב ישיק‬
‫»‬
‫מקורו‪:‬‬
‫מקוה‪:‬‬
‫ונוה צ מ ח י ם ב ל ה ב ה ‪:‬‬
‫‪••:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫כ‬
‫י = מ ר פ א כ ל — מ ע ך ף ענן ט ל‬
‫ג נ‬
‫כ‬
‫מחשבתו משיק ר ב ה‬
‫ויט ב ת ה ו ם איים‪:‬‬
‫י יורדי ה י ם יםפרו קצהו‬
‫‪•• :‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫־‪T‬‬
‫• ־ •‬
‫‪T‬‬
‫ל ש מ ע אןנינו נ ש ת ו מ ם ‪:‬‬
‫‪••l‬‬
‫ש ם פלאות תמהי מעשהו‬
‫‪T‬‬
‫‪2‬‬
‫פורע לדשן ש ר ב ‪:‬‬
‫; ‪T‬‬
‫י‬
‫!‬
‫״‬
‫מין כ ל חי ו ג ב ו ר ו ת ר ב ה ‪:‬‬
‫״‬
‫י‬
‫למענו‪.‬יצלח מ ל א ך‬
‫ובדבריו ןפ‪5‬ל רצון‪:‬‬
‫כ ז‬
‫עוד כ א ל ה ל א נוסף‬
‫וקץ ד ב ר ה ו א ה כ ל ‪:‬‬
‫‪,‬כקרח״; א ב ל ה כ ת ו ב‬
‫׳ ) כ ( ‪ ,‬ו כ ר ק ב ״ ‪ ,‬היוני ת ר נ ס ‪ , :‬ו ב ר ק ת י ‪ ,‬ויש תקנו ס ה ‪:‬‬
‫‪.‬ן‬
‫)יהושע נ׳ ט״ז( ‪ ,‬ק ס ו נ ד אחד״‪ ,‬תרגם הארסי‪, :‬ויקומו רוקבא ה ד ״ ‪) ,‬עיין בערוך‬
‫(\‬
‫ע ר ך רקב(‪ .‬וכונת ב״ס שצינת רוח צפון יקסיא כ ל ד ב ר כ נ ד ‪ ,‬ע״י ח ק ו ר ח ח ז ק‬
‫<•!‬
‫שלו‪*) .‬כ( יקרים‪ ,‬כסו)יחזקאל ל״ז ו׳(‪. :‬וקרסתי עליכם עור״‪, .‬סקוה״‪ ,‬סקום ששם‬
‫{ו‬
‫יקוו ח ס י ם ‪) .‬בא( י״ל‪ ,‬נ״ס ור״ס ק ר א ו ‪ , :‬כ ח ר ב ישיק'‪ , ,‬כ ל ה ב ה ״ ‪ ,‬כי חשבו‬
‫‪1‬‬
‫‪H.‬‬
‫!‬
‫־;׳‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫שסאסר זח סיבב חוא נ״כ‬
‫על‬
‫אבל‬
‫חחורף‪,‬‬
‫ח ק י ץ ‪ ,‬כי &הרי שדבר סקורם על ה ק ו ר ‪,‬‬
‫שיובש‬
‫וחחוס שורפים א ת‬
‫הצסהים‬
‫ב א ס ת חוא סובב ע ל חום‬
‫בא ע ת ה ל ד ב ר על החום ואסר‬
‫בלהב‬
‫אש‪.‬‬
‫)כב( ת ק י ם ‪:‬‬
‫‪ ,‬ט ל פורע‬
‫‪ft‬‬
‫לדשן שרב״‪ ,‬כ ל ו ס ר ‪ ,‬ה ס סשכו ס ל ת ‪ ,‬ט ל י להצי החרוז השני; וי״ל‪ ,‬נ״מ‬
‫״!־!‬
‫כונת ב י ס ;‬
‫אחרי שצייר מקודם‪,‬‬
‫הוא אוסר כ א ן ‪,‬‬
‫כי לרפאות כ ל צסחי‬
‫|[‬
‫|‬
‫וריס אחזו בנוסח ז ה ‪ .‬א ־ ל נעלמה מדם‬
‫א י ך שורף הום הקיץ א ת הצסהים‪,‬‬
‫ה ש ד ה ‪ ,‬יערוף ה׳ ט ל המכסה א ת הארץ כענן‪ ,‬בעת ש ה ש ר ב ‪ ,‬כלומר‪ ,‬חחוס‬
‫‪%‬‬
‫הגדול‪,‬‬
‫* ‪j‬‬
‫תואר ליס ח נ ד ו ל ‪,‬‬
‫•‪f‬׳‬
‫‪4‬‬
‫;־‪:,‬‬
‫|ן‬
‫ביס‪,‬‬
‫פורע ומדק לךשן‬
‫היבול‬
‫והתבואה‪,‬‬
‫כמו )תחליצז עיח ט״ו(‪:‬‬
‫) כ נ ( ‪ .‬מ ש י ק ר ב ה ׳ ‪ ,‬ר ב ה הוא‬
‫‪.‬וישק‬
‫בתהמות ר ב ה ' ‪,‬‬
‫שבהסצו נלי הימ טשקים ודופקים איש ע ל רעהו ת ס י ד ‪.‬‬
‫וכונת‬
‫)כו( ת ק י ם ‪:‬‬
‫ל מ ע ן ‪ ,‬או לסענהו; ת י י ‪ :‬בעבורו יצלה ס ל א ך ‪ ,‬א ב ל באסת אף כאן ‪,‬למענו­‬
‫הוא כמו מקודמ )מ״נ י״ד(‬
‫‪,‬למען״‪ ,‬ד י ל ‪ ,‬כדי לענות אנשי רשע יצלח ל\‬
‫מ ל א ך ‪ ,‬וזהו ע ל ד ר ך הכתוב )ונהלים ק״ד די( ‪,‬עושה מלאכיו רוחות״‬
‫ונר‪,‬‬
‫הכתוב )סשלי ט״ז די( ‪ ,‬כ ל פ ע ל זן״‬
‫*|‬
‫ומדברי ב י ס אלו נבין כ ע ת א ת כונת‬
‫^‬
‫למענהו ונס רשע ליום רעה״‪) .‬כז( א ס נספר עוד דברים כאלה מ נ ב ו ת ת ה ‪/‬‬
‫ל א נוסף בזה ש ב ח ו ‪ ,‬כ מ ו ש א מ ת חז״ל )ברכות ד ׳ ל״נ(‪, :‬סיימתינהו לשבחיו!‬
‫‪80‬‬
‫דבמת‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫והוא גדול מ ב ל מעשיו‪:‬‬
‫כ״ נ ג ד ל ה ע ו ד כ י ל א נ ח ק ו ר‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫כ» נ ו ר א י ה ו ה מ א ד מ א ד‬
‫מ ג ד ל י יהוד‪ ,‬ה ר י מ ו ק ו ל‬
‫ל א‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T T‬‬
‫;‬
‫ב כ ל תוכלו בי ןש עוד‪:‬‬
‫מרומים חחליפו כ ח ואל ת ל א ו •כי ל א ת ח ק ר ו ‪:‬‬
‫לב ר ו ב נ פ ל א ו ת ב א ל ה‬
‫•‬
‫ל נ‬
‫‪T‬‬
‫ונפלאות דבריו‪:‬‬
‫• •‬
‫ל‬
‫•‬
‫־ ‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫מ ע ט ראיתי ממעשיו‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪•• T‬‬
‫א ת ה כ ל ע ש ה יהוד‪,‬‬
‫וליראיו נתז ח כ מ ה‬
‫;‬
‫••‬
‫•‬
‫ז ־‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫ש ב ח אבות עולם ג‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫מד‪.‬‬
‫א‬
‫אבותינו ב ד ו ר ו ת ם ‪:‬‬
‫א ה ל ל ה נא אנשי ח ם ד‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י־‬
‫‪T‬‬
‫ג־‬
‫‪V‬‬
‫י ו‬
‫י‬
‫ג‬
‫דורי ארץ ב מ ל כ ו ת ם‬
‫;־ד•‬
‫; ־ ;‬
‫י‬
‫‪• • T‬‬
‫•‬
‫ומושלים ב מ ש מ ר ו ת ם ‪:‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫אנשי ח י ל וסומכי כ ת‬
‫)ל( הרימו קול‬
‫ב״מ‬
‫״בדבר‬
‫יבינו‬
‫דבר״‪,‬‬
‫ל ה ל ן )נ״א י ׳ ( ‪:‬‬
‫ה׳‬
‫שמיס‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫׳חוקרי מ ז מ ו ר ע ל ח ו ק‬
‫ד ם ר ך ?״ — ‪ . .‬ק ץ‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ורוזנים ב מ ח ק ר ו ת ם ‪:‬‬
‫*י ח כ מ י שייח ב ס פ ר ת ס‬
‫בכל‬
‫;‬
‫•‬
‫שירי ג ו י ס ב מ ז מ ת ם‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫וחוזי כ ל ב נ ב ו א ת ם ‪:‬‬
‫נ‬
‫;‬
‫־‬
‫ואנשי ש ם ב ג ב ו ר ת ם ‪1‬‬
‫* היועצים ב ת ב ו נ ת ם‬
‫•‬
‫••‬
‫וגדלו מימות ע ו ל ם ‪:‬‬
‫רב כבוד חלק ?ל ז‬
‫‪T‬‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫נושאי מ ש ל ב כ ת ב ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫ושוקטים ע ל מבונתס‪:‬‬
‫כפו‬
‫) ק ה ל ת ו״ב י״ג(‪:‬‬
‫ד ב ר ד!בל נ ש פ ע ‪ -‬״‬
‫‪.‬פוף‬
‫ע ז ‪ ,‬ואמרו כי י ש ע ו ד לשפר הגבורות‬
‫‪.‬וארוממ‬
‫נעשו״‪.‬‬
‫ה " ובו׳‪,‬‬
‫)לג(כמו‬
‫שאמר‬
‫ה ' ‪) .‬לא( כן א מ ד‬
‫) כ ט ( ד ב ר י ו ‪ ,‬כ מ ו ) ת ה ל י מ ל״ג ו ׳ ( ‪:‬‬
‫‪ .‬י ר א י ד‪.‬״‬
‫ב ״ ט ט ק ו ד ש ) ל ב טיז(‪:‬‬
‫משפטו״‪.‬‬
‫מ ד ‪.‬‬
‫)ג( ת ק י מ ‪:‬‬
‫)א(ק‬
‫דודי‪,‬‬
‫נקראו‬
‫הלל‬
‫ושמאי‬
‫) ע ד י ו ת א׳‬
‫א ך דורי ארין ל ש ו ן ד י ר ה‬
‫וישיבה‪,‬‬
‫די(‪:‬‬
‫״אבות‬
‫ונומח השניס‬
‫) ד ( ד י ל ‪ ,‬גוי י ש ר א ל ‪ .‬ו ש ב ט י ו ‪ * ) .‬ד ( כ מ ו ) ד ה ״ ב ז׳ ו ׳ ( ״ ו ה ב ה נ י מ ע ל‬
‫)ו( * מ ב י ב ה ' ל ע מ ‪ £‬ל ב ל ירפו י ד י ו ‪,‬‬
‫עולם״‪.‬‬
‫עיקר‪.‬‬
‫משמרותס״‪.‬‬
‫ו ה פ י ש ק פ ו ע ל ם ב ו נ ס ‪) .‬ז( וטיטיהם• ע ד ‪-‬‬
‫בן כ י ר א ‪.‬‬
‫חכמת‬
‫כ ל אלה בדורם‬
‫ומימיהם ת פ א ר ת ם ‪:‬‬
‫ח‬
‫; ש מ ה ם הניחו ש ם‬
‫להשתענות בנחלתם‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫ויש מ ה ם א ש ר אין ל ו ז כ ר‬
‫וישבתי ב א ש ר ש ב ת י ‪:‬‬
‫כ א ש ר ל א היו היו‬
‫ובניהם מ א ה ך י ה ם ‪:‬‬
‫•‬
‫ז‬
‫י‬
‫יא ו א ו ל ם א ל ה א נ ש י ה ס ד‬
‫ותמותם ל א ת ש ב ת ‪:‬‬
‫י‪ -‬ע ב ז ר ע ם נ א מ ן ט ו ב ם‬
‫ונהלתם לבני בניהם‪:‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T V : V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫; ־ ; ־‬
‫•‬
‫‪T T‬‬
‫‪ J‬י• ‪V‬‬
‫‪ :‬י•‬
‫ג‬
‫עד עולם ^ מ ר זכרם‬
‫וצדקתם ל א תשבח‪:‬‬
‫יי‬
‫גרתם בשלום נאספו‬
‫ו ש מ ם חי ל ד ו ר ודור‪:‬‬
‫י‬
‫; • ז ז‬
‫ב ו‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫והחלתם יספר קחל‪:‬‬
‫חכמתם תשנה עדה‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪: VV‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫חנוך נמצא ת מ י ם‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫*•‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬י‬
‫ו ה ת ה ל ך ע ם ידן ה ‪ ,‬ו נ ל ק ח‬
‫אות ד ע ת ל ד ו ר ודור‪:‬‬
‫יי נ ח צ ד י ק נ מ צ א ת מ י ם‬
‫ל ע ת ב ל ה היה ת ה ל י ף ‪:‬‬
‫*יי ב ע ב ו ר ו ה י ה ש א ר י ת‬
‫ובבריתו‪.‬חדל מבול‪:‬‬
‫‪ :‬־‬
‫־‬
‫‪. . . .‬‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫י ח‬
‫באות עולם נ כ ר ת עמו‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫י ט א ב ר ה ם א ב ה מ ו ן גוןם‬
‫הנה‬
‫נשארה תפארתם‪.‬‬
‫נכון‪,‬‬
‫סשריהס‬
‫ל א נתן ב כ ב ו ד ו מ ו ם ‪:‬‬
‫)ח(תק״ס‪:‬‬
‫והוא מ ש ו ר ש ש ע ן ‪,‬‬
‫אשר השאירו‬
‫‪J‬‬
‫‪ T‬־־‬
‫ל ב ל ת י השחית ב ל בעזר‪:‬‬
‫נ­‬
‫•‬
‫•‬
‫־־‬
‫‪ ,‬ל ה ש ת ע ו ת ״ או ל ה ש ע ו ת ״ ;‬
‫ומנת ב״ס‪:‬‬
‫לדורות‪.‬‬
‫‪,‬הניחו שם להשען‬
‫בנהלתם"‪,‬‬
‫‪.‬׳איננו‬
‫במדרש‬
‫אונקלום‬
‫‪.‬אות‬
‫‪.‬חנוך‬
‫)בראש׳ ה׳ כ״ד(‬
‫)ב״ר ס׳ כ״ה( מ ו ב א ת ד ע ת ח ם י נ י ם ‪,‬‬
‫כתוב‪:‬‬
‫ד ע ת ״ וכו׳‬
‫ארי‬
‫)יו( ל ע ת‬
‫\‪.‬תחליף״‬
‫שחגוך חי‬
‫א ט י ת י ת י ה ה׳ )עיין כ ר ס ח מ ד ח״ג‬
‫צדיק היה וקל‬
‫כלה‬
‫ומטים‬
‫בן‬
‫העולם‬
‫הוא שם‬
‫ע״י‬
‫המפשט‪,‬‬
‫לשוב‬
‫להרשיע‪,‬‬
‫המבול‪,‬‬
‫חתחיל‬
‫וכן א מ ר ב״ס‬
‫שכתוב‬
‫מירא‬
‫שבאו‬
‫בתורה‪:‬‬
‫שמת‪,‬‬
‫כי‬
‫ל ע ו ל ם ; ונמ בתרגום‬
‫רמז ב״ס ע ל א נ ד ה י ש נ ה ‪ ,‬שהזכירו א ו ת ה‬
‫בדעת‬
‫והס‬
‫)פזז(ר״מ מ ו ח ק מ ל ו ת ‪ , :‬נ מ צ א ת מ י מ ״ ‪,‬‬
‫גם ב פ ס ו ק ח ב א ‪ ,‬ונם ‪ ,‬ו נ ל ק ח * ; א ב ל ב מ ל ו ת ד ל ל ו מ ר ו מ ז מ ה‬
‫כי ל ק ח אתו אלהיט״‬
‫ונוםה ה פ נ י ם‬
‫צד מ״ט(‪.‬‬
‫ובמלת‬
‫ה ד ל )ב״ר פ כ ״ ה ( ‪:‬‬
‫לפיכך מהר הקב״ה וסילקו״‪.‬‬
‫בימיו‬
‫לחתחדש‬
‫ל ה ל ן )מ״ו י ״ ב ( ‪:‬‬
‫ולהתחלף‪.‬‬
‫‪.‬ושמם תחליף‬
‫‪82‬‬
‫בן שירא‪.‬‬
‫חבשת‬
‫< אשר שמר מצות עליון‬
‫ובא בברית עמו‪:‬‬
‫*ב בבשרו כ ר ת לו חק‬
‫ובניסוי נמצא נאמן ‪j‬‬
‫לברך בזרעי גויס‪:‬‬
‫על כן בשבועה הקים לו‬
‫*כאלהנחילם מים עד ים‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫*‬
‫י‬
‫־‬
‫־־‬
‫• ‪T‬‬
‫ומנהר עד אפסי ארץ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫בעבור אברהם אביו‪:‬‬
‫כב וגם ליצחק הקים בן‬
‫* כ ב ב ך י ת כ ל ראשון‬
‫־ ך ־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫וברכה נחה על ראש ישראל‪:‬‬
‫נחי!‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫• ‪T‬‬
‫•‬
‫י ויכוננהו בברכה‪:‬‬
‫ויתן לו נחלתו‪:‬‬
‫* ויציבהו לשבטים‬
‫לחלק שנים עשר‪:‬‬
‫כי ויוצא ממנו איש‬
‫מוצא חן בעיני כל חי‪:‬‬
‫נ‬
‫כג‬
‫••‬
‫מה‪.‬‬
‫א‬
‫‪3‬הוב אלהיס ואנשים‬
‫לבניהש״‪.‬‬
‫משה זכרו לטובה‪:‬‬
‫שלשון‬
‫)״כ( ו״בניסוי'‪,‬‬
‫נםיון ‪,‬‬
‫) * ב א ( ששוק ש ל ש ) ת ה ל י ש ע ״ ב ח ׳ (‬
‫כן'‪,‬‬
‫כי נעלם מהם‬
‫להם‪:‬‬
‫כלוש נ ו ל ד ב ן‬
‫חקיס‬
‫הוא‬
‫לא בחונן‪,‬‬
‫ואחריהם‬
‫שאמר‬
‫ולזרעך'‬
‫יעקב‬
‫ואמר‬
‫)כנ(‬
‫ה׳‬
‫נחלתו‪,‬‬
‫ויחלק‬
‫ייל‪,‬‬
‫הארץ‪,‬‬
‫את‬
‫כי באו‬
‫בניו‬
‫אותה לשנימ עשר‬
‫* ל י י ן נויס• וגוי‪.‬‬
‫א ב י ו ? — ; ובנושח זה ש ל •‬
‫נ ״ ס ור״ם ו א ח ר י ם ‪,‬‬
‫בל‬
‫אשר‬
‫ת״י‪:‬‬
‫בברכה‬
‫לא‪p‬‬
‫אבל נומח‬
‫נתתי‬
‫‪.‬כרית כל ראשון'‪,‬‬
‫לאברהם‬
‫וליצהק‪,‬‬
‫ברך‬
‫ש מ ך עוד יעקב‪ ,‬כי אמ ייוראל‪.‬‬
‫‪.‬ויבוננהו״;‬
‫ריס‪:‬‬
‫‪.‬ויכירהו״‪.‬‬
‫אבל‬
‫‪.‬הוא‬
‫ע ש ך ו י מ נ נ ך ״ ן ו מ נ ת ב״ס ה י א ‪:‬‬
‫שברכו‬
‫ויתן לו א ת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ה ל ק ‪ ,‬כסו‬
‫כסו‬
‫לך אתננה‬
‫‪.‬וברכה נהה על ראש ישראל״ — ‪ ,‬ה'‬
‫בבכורה״‪,‬‬
‫יעקב‬
‫והיה קשה־‬
‫) * כ ב ( ת י י ות״ש ת ר נ ש י א ת ה מ א מ ר ‪-‬‬
‫ל ו ‪ :‬פרה ורבה ונוי‪ ,‬ולא יקרא‬
‫‪.‬ויבנהו‬
‫)בב( תק״ש‪:‬‬
‫שלת ‪.‬בעבורי‪,‬‬
‫המשרשימ‪:‬‬
‫הוא כסו )דברים ל י ב וי(‪:‬‬
‫מ נ ן והזק‬
‫של‬
‫בנסיון‬
‫‪.‬הקיש‬
‫ה י א ‪ :‬כי הי הקים בן ל י צ ה ק כ ש ע ב ר אברה©‬
‫נתעו‬
‫ליעקב‪:‬‬
‫תק״ס‪:‬‬
‫‪.‬ואת‬
‫כנלל‬
‫שלשה‪.‬‬
‫אברהש‬
‫אחרי מ ו ת ו ‪,‬‬
‫)בראשי ל״ה י״ב(;‬
‫‪,‬וימננהו״‬
‫רק‬
‫ואהריהש‬
‫כלומר‪,‬‬
‫הנכונה‬
‫נםשכו‬
‫העיקר‪ ,‬ו מ נ ת בים‬
‫מן ה ע ו ל מ ‪,‬‬
‫הזח‬
‫ההוראה‬
‫ליצהק‬
‫אהזו ת״י ות״ש‪,‬‬
‫הטניס‬
‫אביו‬
‫שה‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫מ א ש ר על‬
‫עשד‬
‫בעקדה‪..‬‬
‫)בראש־‬
‫)*כנ( ה ע מ י ד‬
‫ל ״ ה י״ב(‬
‫את‬
‫הארץ‬
‫לשבטים‪,‬‬
‫שאסר הכתוב )דברימ ל״ד הי(‪ . :‬כ ח נ ה ל ‪-‬‬
‫הבטת‬
‫י‬
‫נ‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫רכבךהו אלהים‬
‫ויאמצהו ב מ ר ו מ י ם ‪:‬‬
‫בךבריו דאותות מהרו‬
‫ויחזכןהו ל פ נ י מ ל ך ‪:‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫י ‪T‬‬
‫ויצוהו א ל ה ע ם‬
‫« "**‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫רךאחו א ת כבודו‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫באמונתו ובענותו‬
‫• ‪V:‬‬
‫ה‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ב ח ר בו מ כ ל בשיר‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪T :‬‬
‫ר ש מ ו ה ו א ת קולו‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫*‬
‫• ‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫־‬
‫‪T J‬‬
‫־‬
‫ר ך ם הןדוש א ת א ה ר ן‬
‫ד ת ן ןןליו ה ו ד‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־ ;‬
‫־‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪T-‬‬
‫‪:T‬‬
‫מכנסים ב ת ל ת ומעיל‬
‫רקיפחו פעמונים‪:‬‬
‫וךמוניס המון ס ב י ב‬
‫ל ת ת נעימה בצעדיו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫;‬
‫ב ג ד י קדיש ז ה ב ת כ ל ת‬
‫׳‪V‬‬
‫* ‪"i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫ו י פ א ר ה ו ב כ ב ו ד ועוז‪:‬‬
‫רלבישתי כליל ת פ א ר ת‬
‫ט‬
‫‪T‬‬
‫ר ל ב י ש ה ו פעמונים‪:‬‬
‫••‬
‫*‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫; • ; • ד • •‬
‫וישרתהו בכבודו‪:‬‬
‫*» ויאזךהו ב ת ו ע פ ו ת ר א ם‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫ל מ ט ה ל ו י ‪ ,‬וישיימחו ל ח ק ע ו ל ם‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ועדותיו ומשפטיו ל י ש ר א ל ‪:‬‬
‫• • •‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫ת ו ר ת חיים ותבונה‪:‬‬
‫ל ל מ ד ב י ע ק ב חקיו‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ויגישהו ל ע ר פ ל ‪:‬‬
‫•י וישם בידו מ צ ו ה‬
‫‪ #‬ה‬
‫‪$3‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫״•‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪• J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ו א ך ג מ ן מעשיה ח ש ב ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫*י ח ש ן מ ש פ ט א פ ו ד ו א ז ו ר‬
‫ושני ת ו ל ע ת מ ע ש ה א ו ר ג ‪:‬‬
‫יא א ב נ י ח פ ץ ע ל ח ח ש ן‬
‫פתוחי חותם במלואיס‪:‬‬
‫״יאכל אבן ; ק ר ח לזכרון‬
‫ב כ ת ב חרות ל מ ס פ ר שבטי‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ישראל‪:‬‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫וציץ ח ר ו ת ח ו ת ס ק ר ש ‪:‬‬
‫‪2‬טרת פו מעיל ומצנפת‬
‫״ ב ה ו ד כ ב ו ד ו ת ה ל ת עז‬
‫י ג‬
‫מ ח מ ד עין ו מ כ ל ל י ו פ י ‪:‬‬
‫לפניו ל א היה כן‬
‫‪J‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪T T‬‬
‫מה‪,‬‬
‫* • ' ‪:‬‬
‫" י‬
‫)ו( ת ״ ס ‪ , :‬ו א ר י ס‬
‫תרנוםס ט נ ס ח י ס י ״ ל ו ר ״ ס כ א ן ‪:‬‬
‫בטלות;‬
‫כז לעולם ל א י ל ב ש ם זר‪:‬‬
‫אכותא‬
‫‪,‬וירם‬
‫קדישא‬
‫כטוהו‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫לאהרן״‪,‬‬
‫קדוש״‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫וכן‬
‫‪T‬‬
‫ת״י;‬
‫ולסי‬
‫א ב ל אין בונת ב ״ ט‬
‫‪,‬וירט קדוש״ — ‪ ,‬ש ט ש ה הרים א ת אהרן הקדוש; ‪ ,‬ק ד ו ש ״ הוא ת ו א ר‬
‫י‬
‫‪V:V‬‬
‫• •‬
‫‪1 *M• ?1‬‬
‫‪1/‬‬
‫‪:‬‬
‫*‪ill.‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪T T‬‬
‫יי מנתתו כ ל י ל ת ק ט ר‬
‫ובז בניו ל ד ו ר ו ת ם ‪:‬‬
‫; ׳ • •‬
‫מ ו‬
‫•\‬
‫־ ; ־־ ••‬
‫•\‬
‫י‬
‫ב כ ל יום ת מ י ד פ ע מ י ם ‪:‬‬
‫;‬
‫ו י מ ל א מ ש ה א ת ידו‬
‫ז‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪ .‬״‬
‫•‬
‫‪• T‬‬
‫וימשחהז בשמן הקדיש‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫*־י ו ת ה י ל ו ב ר י ת ע ו ל ם‬
‫ולזרעו כימי ש מ י ם ‪:‬‬
‫־־י ל ש ר ת ו ל כ ה ן ל ו‬
‫ו ל ב ר ך א ת עמו ב ש מ ו ‪:‬‬
‫־ ־י ו י ב ח ר ב ו מ כ ל ח י‬
‫להגיש עלה וחלבים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫•‬
‫י ז‬
‫י‬
‫ח‬
‫ו ל ה ק ט י ר ר י ח ניחת ואזכרה‬
‫ו ל כ פ ר ע ל בני י ש ר א ל ‪:‬‬
‫ויתן ל ו מ צ ו ת י ו‬
‫רמשילחו בחוק ומשפט‪:‬‬
‫‪ :‬־ ״‬
‫ו י ל מ ד א ת ע מ ו חיק‬
‫י‬
‫ו מ ש פ ט א ת בני י ש ר א ל ‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫״ •‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ויקנאו ב ו ב מ ד ב ר ‪:‬‬
‫י ח‬
‫* ו י ח ד ו בו זרים‬
‫־״;־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•r‬‬
‫יי‪ -‬א נ ש י ד ת ן ו א ב י ר ם‬
‫ו ע ד ת ק ר ח בעזוז א פ ס ‪:‬‬
‫*י* ר ך א י ה ו ה ר ת א נ ף‬
‫ר ב ל ם בחרון אפו‪:‬‬
‫כ‬
‫ויבא ל ה ם אות‬
‫ויאכלם בשביב אשו‪:‬‬
‫•ב ו י ו ס ף ל א ה ר ן כ ב ו ד ו‬
‫דתן לו נחלתו‪:‬‬
‫בא ר א ש י ת ק ד ש נ ת ן ל ו ל ח ם‬
‫אשי ןהוה יאכלון‪:‬‬
‫*=אלחם פ נ י ם ח ל ק ו‬
‫ומתנה לו ולזרעו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫נ״!‬
‫‪T T‬‬
‫כב א ך ב א ר צ ם ל א י נ ח ל‬
‫ובתוכם ל א יחלק נחלה‪:‬‬
‫• כ נ א ש י יהוד‪ .‬ח ל ק ו ו נ ח ל ת ו‬
‫ב ת ו ך בני י ש ר א ל ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪:‬־ ־י‬
‫ו ג ם פ^נחס ב ן א ל ע ז ך‬
‫בגבורה נחל שלישי‪:‬‬
‫י;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫*» בקנאו ל א ל ו ה כ ל‬
‫רעמד בפרץ עמו‪:‬‬
‫כי א ש ר נדבו לבו‬
‫ר כ פ ר ע ל בני י ש ר א ל ‪:‬‬
‫״בי ל כ ן ג ם ל ו ח ק ^ ח ק‬
‫ב ר י ת עולם ל ב ל ב ל מ ק ד ש ‪:‬‬
‫•לה׳‪,‬‬
‫ר ״ ל ‪ ,‬ה ׳ ה ק ד ו ש ה ר י ס א ת א ה ר ן ו כ ו י ‪ ) .‬כ נ ( א ה ר מ ש ה ו א ה ר ן היד‪,‬‬
‫חבטת‬
‫׳‬
‫‪3‬‬
‫בן מ י ר א ‪.‬‬
‫א ש ר ת ה י ה ל ו ולזרעו‬
‫י ־‬
‫כהונה גדולה עד ע ו ל ם ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫כ ה‬
‫״ וגם בריתו עם דוד‬
‫ב ז‬
‫‪J‬‬
‫כ‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫נחלת אהרן ל כ ל זרעו‪:‬‬
‫״כי ו ע ת ה ב ד ב ו נ א‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י ן ישי ל מ ט ה י ה ו ד ה ‪:‬‬
‫נחלת אש לפני כבודו‬
‫‪: T‬‬
‫‪85‬‬
‫א ת יהוה ה ט ו ב ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫דתן ל כ ם ח כ מ ת ל ב ‪:‬‬
‫י המעטר אתכם כבוד‬
‫וגבורתכם לדורות עולם‪:‬‬
‫כ ז‬
‫* למען ל א ישבח טובבם‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫מו‪.‬‬
‫״‬
‫*‬
‫א‬
‫ג ב ו ר ב ן ח י ל ‪,‬יהושע ב ן נון‬
‫משרת משה בנבואה‪:‬‬
‫א ש ר נ ו צ ר ל ח י ו ת בימיו‬
‫תשועה גדולה לבחיריו‪:‬‬
‫‪ '.‬י‬
‫י־‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T :‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫להנקם נקטי אויב‬
‫ולהנחיל א ת יעזךאל‪:‬‬
‫״= מ ה נ ה ד ר ב נ ט ו ת ו ; ד‬
‫ב ה נ י פ ו כידון ע ל ע י ר ‪:‬‬
‫כ‬
‫מי‬
‫‪3‬‬
‫הוא לפניו י ת י צ ב‬
‫•‬
‫י‬
‫‪T T‬‬
‫כ י מ ל ה מ ו ת יהוה נ ל ח ם ‪:‬‬
‫•‬
‫;‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫ה ל א בידו ע מ ד ה ש מ ש‬
‫; ־‬
‫‪T‬‬
‫• ‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫יום א ח ד כשנים ה י ה ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T V‬‬
‫י‬
‫כ י ר!רא א ל א ל עליון‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־־‬
‫השלישי‬
‫‪,‬נחלת‬
‫בא‬
‫ובניו‬
‫ה׳‬
‫בברית עם‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫מנסחים‬
‫כאן‪:‬‬
‫א ב ל נוסה הפנים‬
‫אך‬
‫‪* V:V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•.‬‬
‫להקריב‬
‫‪,‬נחלת איש״;‬
‫עיקר‪,‬‬
‫אשים‬
‫ו כ ת ת ב״ם‬
‫)ה(‪,‬באבשה״‪,‬‬
‫ע ל י ו סיר‪.‬ו״‪.‬‬
‫)״ו(‪,‬נוי‬
‫ענינו‬
‫לחיצה‬
‫חרט״‪,‬‬
‫והכרח‪,‬‬
‫שהחרים‬
‫וי״ל‬
‫אותם‬
‫כמו‬
‫טנפח‪:‬‬
‫היא‪ :‬״אף‬
‫לפניו היה ל ב ד ו‬
‫ל ד ו ד ו ת ״ ‪) .‬כז( כן א מ ר ב״ס ל ה ל ן )צ׳ כ״ג(‪ , :‬י ת ן ל כ ם‬
‫מו‪.‬‬
‫‪,‬אכף‬
‫)ב‪,‬י( ר״ס ונ״ס‬
‫דוד‪,‬‬
‫; ••‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫•‬
‫כ י צ ו פ ה יחוח מ ל ח מ ת ם ‪:‬‬
‫יי ל מ ע ן ד ע ת ב ל גוי ה ר ס‬
‫לכבוד‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫ובנוםם ה א ב י ר כ ל ם ‪:‬‬
‫ה ש ל י ך ע ל גוי א ר ב‬
‫מ ל ך לבנו‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫באבני ב ר ד ואלגביש‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫לבדו״‪.‬‬
‫־ *‬
‫כ א כ פ ה ל ו אויביו מ ס ב י ב ‪:‬‬
‫״ ״ ! ‪ :‬ע נ ה ו א ל עליון‬
‫ז‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫כי‬
‫נחלת ‪ .‬א ה ק‬
‫חכמת לב״‪.‬‬
‫)טשלי ט״ז כ״ו(‪:‬‬
‫יהושע‬
‫אהד‬
‫הכבוש‪,‬‬
‫ח כ מ ת בן ש י ר א ‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫* וגם בי מלא אחרי אל‬
‫ובימי משה עשה חסד ‪j‬‬
‫*» הוא וכלב בן ןפנה‬
‫להתיצב בפרע קהל‪:‬‬
‫ח להשיב חרון מעדה‬
‫ולהשבית דבה רעה‪:‬‬
‫‪ t‬־‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫• לכן גם הם בשנ^ם נאצלו‬
‫משש מאות אלף ת ל י ‪:‬‬
‫‪ °‬להביאם אל נחלתם‬
‫ארץ זבת חלב ודבש‪:‬‬
‫‪VV‬‬
‫ט‬
‫* ויתן לכלב עצמה‬
‫י‬
‫‪T T‬‬
‫‪ T‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ועד שיבה עמדה עמו‪:‬‬
‫‪ :‬־‬
‫י להדריכו על במתי ארץ‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫וגם זרעו ירש נהלה‪:‬‬
‫; ‪-‬‬
‫‪ T‬־‬
‫־ ‪:‬‬
‫ך‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫״י למען דעת בל‪!.‬רע יעקב‬
‫בי טוב למלא אהרי יהוד‪ .‬ג‪.‬‬
‫י « והשופטים איש בשמו‬
‫בל אשר לא נשיא לבו‪:‬‬
‫‪:‬־ ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫יהי זכרם לברכה‪:‬‬
‫א‬
‫* י ולא נסוג מאחרי אל‬
‫‪. .‬‬
‫ב‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫ן ‪-‬‬
‫־ •‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫‪• . .‬ך‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ושמם תחליף לבניהם‪:‬‬
‫י ]תפרחנה עצמותם כשושנה[‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫ע אורב עמו ורצוי עושחו‬
‫המשואל מבטן אמו‪:‬‬
‫* ע נזיר יחוח בנבואח‬
‫שמואל שופט ומכהן‪:‬‬
‫;‬
‫; •‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫וימשח נגיךים על ‪: nv‬‬
‫נ‬
‫* י בךבר אל הכין ממלכת‬
‫‪r‬‬
‫ויפקד אלתי _יעקב‪:‬‬
‫יי במצות יהוה צוד‪ ,‬עדה‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫• • ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ונם בדברו נאמן מעה‪:‬‬
‫»י באמונת פיו דרוש חזה‬
‫טז‬
‫באכפה לו אויביו מסביב ‪1‬‬
‫וגס הוא קרא אל אל‬
‫וירעם משמים יהוה‪:‬‬
‫*<* בעלתו טלה הלב‬
‫יי‬
‫—‪:‬‬
‫י‬
‫‪ - r‬י‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ויכנע נציבי צר‬
‫יי בפקע אדיר נשמע קולו‬
‫; ־‬
‫‪• :‬‬
‫‪r‬‬
‫ויאבד ב ל סרני פלשתים‪:‬‬
‫)ז( ר ״ ל ‪,‬‬
‫יהושע מ ל א אחרי א ל ‪.‬‬
‫)יכ( המומנר הומשתי ע״מ ת ״ ש ‪.‬‬
‫)ש״א א׳ כ ״ ח ( ‪:‬‬
‫‪.‬השאלתיהו‬
‫כי הוא היה רק‬
‫מ ש ר ת ה׳ ולא כ ה ן ‪.‬‬
‫הוא‬
‫במורית;‬
‫ובינתו‬
‫על‬
‫לה׳״‪.‬‬
‫הנאמר‬
‫)*ינ( ד ק ד ק‬
‫)יד( פ ק ע ‪,‬‬
‫בכתוב‬
‫) י נ ( כשד‪-‬‬
‫ל ו מ ר ע ל ש פ י א ל ״טכחן״‬
‫פירושי‪:‬‬
‫) ש ׳ א ז׳ י י ( ‪:‬‬
‫קול ר ע ש ‪,‬‬
‫וכ^‬
‫‪ .‬ו י ר ע ש ה ׳ ״ ונוי‬
‫הכסת‬
‫ב‬
‫י" ו ע ת נוחו ע ל מ ש כ ב ו‬
‫‪ I‬י‬
‫״‬
‫•‬
‫•‬
‫ם‬
‫ז‬
‫ה ע י ד יהוד! ו מ ש י ח ו ‪:‬‬
‫י* *‬
‫‪T‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪;,‬ישא מ א ר ץ ק ו ל ו ב נ ב ו א ה ‪:‬‬
‫ויגד ל מ ל ך ד ר כ י ו‬
‫־־‬
‫••‬
‫‪K" V‬‬
‫‪T T‬‬
‫וגם א ה ר י מ ו ת ו נ ד ר ש ‪:‬‬
‫ובעיני כ ל ח י ‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T T‬‬
‫נכון נ מ צ א בעיני י ה ו ה ‪:‬‬
‫*י״וגם ע ד ק ת ק צ ו‬
‫ל‬
‫ג‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫ובל א ד ם ל א ענה ב ו ‪:‬‬
‫י« ב פ ר ו נ ע ל ם מ מ י ל ק ח ת י‬
‫כ א‬
‫י‬
‫ד‬
‫א‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫מז‪.‬‬
‫יל ה ת י צ ב ל פ נ י ד ו ד ‪:‬‬
‫א‬
‫וגם אחריו ע מ ד נתן‬
‫‪3‬‬
‫כי בחלב מורם מקדש‬
‫ג‬
‫י‬
‫!ב ן ד ו ד‬
‫לכפירים ש ח ק כגדי‬
‫ולךבים כבני בשן‪:‬‬
‫בנעוריו ה כ ה ג ב ו ר‬
‫‪.‬ייסר ה ר פ ת ע ו ל ם ‪:‬‬
‫־ז ־‬
‫״י ב ה נ י פ ו ח־י ‪ 2‬ל ק ל ע‬
‫י‬
‫מישראל‪:‬‬
‫״‬
‫‪: V‬‬
‫‪T‬‬
‫וישבר ת פ א ר ת ילית‪:‬‬
‫כ י ק ר א א ל אל‪.‬עליון‬
‫ד ת ן בימינו עז‪:‬‬
‫• י ל ה ד ו ף א ת איש יודע מ ל ח מ ו ת ו ל ה ר י ם א ת ק ר ן ע ט ו ‪:‬‬
‫י‬
‫ויכנוהו ב ר ב ב ה ‪:‬‬
‫ע ל כ ן ענו ל ו ב נ ו ת‬
‫*י ב ע ט ו ת ו צ נ י ף נ ל ח ם‬
‫י‬
‫ניתן ב פ ל ש ת י ם ?נרים‬
‫)יח( ו ע ת ט ח ו על‬
‫ושבתי‬
‫ונר‪,‬‬
‫מז‪,‬‬
‫כי‬
‫וחולה )ש״א י״ב‬
‫ה י ה זקן‬
‫האשה‬
‫)נ( ר״מ‬
‫בעלת אוב‬
‫מנסח‪:‬‬
‫)יט(‪,‬ונעלם״‪,‬‬
‫שהעלתח‬
‫‪,‬לכפירים‬
‫בי(‪:‬‬
‫ד״ל‪,‬‬
‫א ת ש ט ו א ל אחרי‬
‫שחק‬
‫בנדיים״;‬
‫‪,‬ואני זקנתי־‬
‫מתן‬
‫טותו‪.‬‬
‫ו י ״ ל ונ״ס‬
‫דברימ אלו ע ל פי ת ״ י ‪ ,‬כי ד ו ד ה מ ל ך צ ח ק בכסירימ כמו‬
‫הדקי‪,‬‬
‫כאן כמו‬
‫) ש ס ו ו ! ל* ל ״ ו ( *‬
‫איך נדיא ק ט ל ״ ‪.‬‬
‫<ז(‪,‬ערים״‪,‬‬
‫?*‬
‫?‬
‫ססרשיט‬
‫בנדיימ‪ ,‬אבל ‪,‬שחקי‬
‫‪,‬ושחקת ססנה‬
‫) ו ( ) ש ״ א י ״ ח ז(‬
‫‪,‬הכה‬
‫שאול‬
‫וכן ת ״ ס ‪:‬‬
‫באלפיו‬
‫ודוד ב ר ב ב ת י ר ‪.‬‬
‫)*י( כ א ש ר נ ס ש ח ד ו ר ל ט ל ך ו ע ט ה כ ת ר מ ל ו כ ד ‪ , ,‬ח ח ל ל ל ח ו מ ב צ ר י ו‬
‫־‬
‫בסתר •‬
‫‪,‬אריותא‬
‫הוא‬
‫;‪j‬‬
‫משכבו‪,‬‬
‫ועד חיום ש ב ר ק ר נ ם ‪:‬‬
‫ער ה׳ בכם ועד משיחו״‪.‬‬
‫)כ( כונתו ע ל‬
‫ין‬
‫ו מ ס ב י ב הכניע צ ר ‪:‬‬
‫מפביב‬
‫ב ס ו ) ת ה ל י ס ק ל ״ ז ז׳( ע ר ו ע ר ו ) י ש ע י ה י ״ ד כ ״ א ( ו ס ל א ו פ נ י ת ב ל ­‬
‫*‪8‬‬
‫י‬
‫ח‬
‫*‬
‫ה כ ס ת בן ס י ר א ‪.‬‬
‫ב כ ל מעשהו נתן הודות‬
‫ל א ל עליון ב א מ ר י כ ב ו ד ‪:‬‬
‫ב כ ל ל ב ו א ו ה ב עשהו‬
‫ו ב כ ל יום ה ו ד ה ל ו ב ז מ י ר ו ת ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫• ; ‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫נגינות ש י ר ה כ י ן ל פ נ י מ ז ב ח‬
‫וקול מזמור ונבלים ת ק ן ‪:‬‬
‫י‬
‫ויתן ל ה ג י ם ב כ ל ש נ ה ו ש נ ה‬
‫הוד פ א ר וכבוד‪:‬‬
‫*י‬
‫בהללו א ת ש ם קדשו‬
‫לפני ב ק ר‬
‫א‬
‫ג ם יהוה ה ע ב י ר פשעו‬
‫וירם לעולם קרנו‪:‬‬
‫י‬
‫״ ז ״‬
‫‪:‬‬
‫‪ fr‬מ ש פ ט ‪:‬‬
‫־ ' ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫א‬
‫* י ד ת ן ל ו חיק מ מ ל כ ת‬
‫ו כ ם א ו הכין ע ל י ר ו ש ל ם ‪:‬‬
‫יב ו ב ע ב ו ר ו ע מ ד א ח ר י ו‬
‫*‬
‫ב ן מ ש ב י ל שיוכן ל ב ט ח ‪:‬‬
‫שלמדז מ ל ך בימי ש ל ו ח‬
‫ו א ל הניח ל ו מ ס ב י ב ‪:‬‬
‫‪. . .‬‬
‫‪. . .‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫יי א ש ר הכין ב י ת ל ש מ ו‬
‫ויצב ל ע ד מ ק ד ש ‪:‬‬
‫»י מ ה ח כ מ ת ב נ ע ו ר י ך‬
‫ו ת צ ף כי&ר מ ו ס ר ‪:‬‬
‫» ארץ כסית בחכמתך‬
‫ותקלם במרום שירה‪:‬‬
‫י» ב ש י ר מ ש ל ח י ד ה ו מ ל י צ ה‬
‫עמים ה ם ע ר ת ה ‪:‬‬
‫יח נ ק ר א ת ב ש ם ה נ כ ב ד‬
‫־־‬
‫וכעפךת הרבית כ ס ף ‪:‬‬
‫י» ו ת ת ן ל נ ש י ם כ ס ל ך‬
‫ותמשילם‬
‫ותתן מום בכבודך‬
‫י‬
‫בגדתך‪:‬‬
‫ו ת ח ל ל א ת יצועיך‪:‬‬
‫•ב להביא א ף ע ל צאצאיך‬
‫א‬
‫־‬
‫ז ן‬
‫הנקרא על ישראל‪:‬‬
‫»יח ו ת צ ב ד י כ ב ר ז ל ז ה ב‬
‫כ‬
‫• ן‬
‫‪r‬‬
‫ואנהה ע ל מ ש כ ב ך ‪:‬‬
‫ל ח ל ק הןןט ל ש נ י ש ב ט י ם‬
‫ומאפרים מ מ ל כ ת ח מ ס ‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ע ר י ם ‪ ,‬ש ע נ י נ ו ה ר י ס ה ו ח ר ב ן ‪ .‬ו מ ד ב ר י ב ״ ס ש א מ ר ל ה ל ן )ני כ ״ ו ( נראה שביגדו‬
‫נמצאו עוד הפלשתים‪.‬‬
‫)*י( כ ס ו‬
‫שאמר‬
‫)תהלים קי״מ ס״ב( י‬
‫‪,‬חצות לילה‬
‫א ק ו ם ל ה ו ד ו ת ל ך ״ ו נ ו י ‪ ) :‬י ב ( ת ״ ם ‪ . :‬ו ק ם מ ן ב ת ר א מ ל כ א ת ק י פ א ' ‪ ,‬וכן ת ״ י ן‬
‫א ב ל שניהם דלגו‬
‫כבוד‬
‫דוד‪,‬‬
‫אבל‬
‫על‬
‫‪,‬בעבורד‪,‬‬
‫מלת‬
‫הנבון‬
‫הפירוש‬
‫הוא‪:‬‬
‫ור״ס‬
‫פירשו ‪,‬בעבורו״ בשביל‬
‫י״ל‬
‫‪,‬כשמת‬
‫העולם‪.‬‬
‫<מז( מ ל ת ק ל מ ב מ ו ב ן ש ל ש ח י ש נם ב מ ק ר א‬
‫ב‬
‫דוד‬
‫ועבר‬
‫מן‬
‫) י ח ז ק א ל ט״ז ל"»(‪:‬‬
‫‪,‬לקלס‬
‫‪*9‬‬
‫הבסה בז כירא‪.‬‬
‫כ כ‬
‫ולא יפיל מדבריו א ר צ ה ‪:‬‬
‫א ב ל א ל ל א ‪:‬טוש ח ס ר‬
‫«‬
‫כ ב‬
‫״ ל א ‪ :‬כ ר י ת ל ב ח י ר י ו נין ו נ כ ד‬
‫כ ג‬
‫־־‬
‫• ‪ :‬ז ״ י‬
‫וזרע אוהביו ל א י ש מ י ד ‪:‬‬
‫רתן ל ש ק ב שארית‬
‫ו ל ב י ת ד ו ד ממנו שירש‪:‬‬
‫;‬
‫וישכב ש ל מ ה מיושש‬
‫‪3‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫י•‬
‫••‬
‫•‬
‫!נעזב אחריו מנון‪:‬‬
‫י ר ח ב אולת וחסר בינה‬
‫הפריע בעצתו ? ם ‪:‬‬
‫ךחבעם‬
‫ב‬
‫' יעד אשר קם‬
‫א ל יחי ל ו ‪ .‬ז כ י ״‬
‫‪5‬‬
‫״ י י ר ב ע ם בן נ ב ט‬
‫יי‬
‫‪T :‬‬
‫ב ה‬
‫‪:‬‬
‫‪ V‬י‬
‫א ש ר ה ט א והחטיא א ת ישלאל‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫להדיחם‬
‫דתן לאפר‪:‬ם מכשול‪.‬‬
‫‪•TT‬‬
‫‪V : V‬‬
‫י‬
‫«‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫מאדמתם‪:‬‬
‫־;;‪T-‬‬
‫••‬
‫ולכל רעה התמכר‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫״ ״ ותגדל חטאתו מ*ד‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫מח‪.‬‬
‫ת ד א ש ר ה ס נביא ב א ש‬
‫״‬
‫;־ ‪v‬‬
‫*"‬
‫רשבר‬
‫נ‬
‫‪t‬‬
‫־־‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪3‬‬
‫ויורד ש ל ו ש א ש ו ת ‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫הראשונה‬
‫סתוך‬
‫‪T‬‬
‫ומשאול‬
‫השרשיש לאבן‬
‫ננאה‪.‬‬
‫ברצון‪:‬חוח‪:‬‬
‫) ב נ ( ה צ ד ה ש מ א ל י ש ל ה א ו ת ש*‬
‫ב מ ל ת ס י ו ש ש נ מ ח ק בב׳׳י ו נ ה פ כ ה ל א ו ת ע ׳ ‪ ,‬ב מ ו ש ה כ י ר כ ב ר ר ״ ס‬
‫הפומונראפיה‪.‬‬
‫מכתב‬
‫האנגלי‬
‫••‬
‫ואשר כמוך ‪:‬תפאר‪:‬‬
‫ה מ ק י ם גוע מ מ ו ת‬
‫ועיין ס פ ר‬
‫‪T‬‬
‫־ •‬
‫מ ה נורא א ת ה אליהו‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ובקנאתו המעיטם‪:‬‬
‫ב ד ב ר א ל עצר שמיס‬
‫אתנן״‪,‬‬
‫של‬
‫•‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ד •י‬
‫להם מטה לחם‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫ודבריו כתנור בוער‪:‬‬
‫מגאון‬
‫א ב ל בכ׳׳י י ש‬
‫אחד‪,‬‬
‫שנכתב‬
‫מקוש‬
‫בשנת‬
‫נש‬
‫לאות‬
‫תתקנ״נ‬
‫ש׳‪,‬‬
‫לספה״נ‬
‫כי מ ת ו ך ה פ א ק '‬
‫ו ש נ ד ס ס ברעווי‬
‫) כ ד ך י״ח צ ד ת ׳ ( ‪ ,‬נ ר א ה ש ה א ו ת ש ׳ ל א היתד‪ .‬ת ו ש מ ת ל פ ע מ י ם ב כ ת ב י‬
‫ביותר‪,‬‬
‫‪1‬בבן‬
‫היד‬
‫מקום גדול‬
‫ולא‬
‫‪,‬מיואש״ כמו שתקן ר״ס‪,‬‬
‫הדבר‬
‫כסו‬
‫ברור‪,‬‬
‫ש ה נ ו ס ח הנבון חוא ‪,‬שיושש״‪,‬‬
‫ששערתי כבר במאמרי‬
‫‪,‬פשר בן מירא‬
‫ב מ ק ו ר ו ה ע ב ר י * ) ה ש ל ת כ ר ך ג׳ צ ד ת ק י ״ ז ( ‪ ' ,‬כ י ש ל ם ה ה י ל ד ב ר י י ו ס ף ס ל א ו ו י ו ס‬
‫)קדשוניות‬
‫היהודים ח י ‪ ,‬ז׳‪ ,‬ה׳(‬
‫י ״ ״ י י ( דוזי ל ע ת זקנת ש ל ט ה ‪.‬‬
‫תשע״ש וארבע שניש‪,‬‬
‫וכן נאסר עליו )ס״*‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫חבשת‬
‫שירא‪.‬‬
‫בן‬
‫ונכבדים מ מ ט ו ת ם ;‬
‫־י‬
‫המוריד מלכיט על שחת‬
‫־*‬
‫המושח מלא תשלומות‬
‫ונביא ת ח ל י ף ת ח ת י ך ‪:‬‬
‫«‬
‫ו ה ש מ ע בסיני ת ו כ ח ו ת‬
‫ובתודב משפטי נקם‪:‬‬
‫»‬
‫הנלקח בסערה מעלה‬
‫ובגדודי א ש ש מ י ם ‪:‬‬
‫! • ;‬
‫‪-‬‬
‫י‬‫־‬
‫! ‪' T‬‬
‫•‬
‫! י י יי‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‬
‫‪• T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫ה כ ת ו ב נכון ל ע ת‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ל ח ש ב י ת א ף לפני חרון א ל ‪:‬‬
‫•‬
‫*י ל ה ש י ב ל ב א ב ו ת ע ל ב נ י ס‬
‫ולהכין ש ב ט י ישיראל‪:‬‬
‫יא א ש ר י ר א ך ו מ ת‬
‫ואשךיך כי חיה ת ח י ה ‪:‬‬
‫י* א ל י ה ו ש ב א ו צ ר נ ס ת ר‬
‫ונמלא רוחו אלישע‪:‬‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫•‬
‫••‬
‫‪V‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫!‬
‫•‬
‫‪• T‬‬
‫• •‬
‫‪T‬‬
‫•יב פ י ש נ י ם א ו ת ו ת ה ר ב ה‬
‫!‬
‫•‬
‫• !‬
‫־ •‬
‫•‬
‫ג‬
‫י ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫•‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫*»ו ע ד א ש ר נ ס ח ו מ א ר צ ם‬
‫טי ו י ש א ר ל י ה ו ד ה מ ז ע ר‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ומתחתיו נ ב ר א בעזרו‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ולא חדלו מחטאתם‪:‬‬
‫ויפוצו ב כ ל ה א ר ץ ‪:‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ובמותו ת מ ה י מ ע ש ה ‪:‬‬
‫ב כ ל זאת ל א ש ב העם‬
‫•‬
‫•‬
‫• ‪V‬‬
‫י י ב ח י י ו עשיה נ פ ל א ו ת‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫*י כ ל ד ב ר ל א נ פ ל א ממנו‬
‫‪T‬‬
‫ומופתים כ ל מוצא פיהו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ל א מ ש ל ברוחו כ ל בשיר‪:‬‬
‫י* מ י מ י ו ל א זע מ כ ל‬
‫‪T T‬‬
‫!‬
‫‪• VI‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫• ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ד ‪• :‬‬
‫ו‬
‫ו ע ו ד ל ב י ת ד ו ד קצי*‪:‬‬
‫*»» י ש מ ה ם עשיו י ו ש ר‬
‫••‬
‫** ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ויש מ ה ם ה פ ל י א ו מ ע ל ‪:‬‬
‫י» ‪:‬חזקיהו ח ז ק ע י ר ו‬
‫בהטות אל תוכה מים‪:‬‬
‫מ ח )ז( יהוא בן נמשי שמשחו אליהו למלך ומלא את ית לשלם‬
‫לזרע אהאב ככל הטאתו‪ ,‬ואת אלישע הקיש אליהו לנביא תחתיו‪) .‬ח( כסו‬
‫)מ״א י״ט ט״ו( בכ״י ‪.‬והשמיע״‪ ,‬אך בסאק׳ נכתב ט׳ על אות ירד כמלת‬
‫‪,‬והשמיע״‪ ,‬ומכאן נודע לי כי האות ט׳ פה וכן בשאר מקומות הוא הר״‬
‫‪ 0‬ן מלת ‪.‬טעית״‪ ,‬כי לדעת הכותב צ״ל‪, :‬והשומע״; ועל דרך זה תרנמ נט‬
‫היוני‪ ,‬ן‪ p‬כמו שנכתב עליו בספל מלאכי )נ׳ כ׳׳נ(‪, :‬הנה אנכי שלה״ ונו׳‬
‫)יא( וכן אטד הפייטן הקדמון בשיר למוצאי שבת‪, :‬אשר סי שראה פגע‬
‫בהלומ״‪) .‬ינ( ת״י קרא בטעות ‪,‬נבא בשרו״‪ ,‬אך ב״מ ירמוז על הנאסר‬
‫עליו בס״ב )י״ג כיא( ו״נברא״‪ ,‬כסו שאסר הנביא )ישעיה מ״ה י״ה(‪, :‬הנני‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫הכמת‬
‫בז‬
‫ח‬
‫י‬
‫רשלה את ךבשקה‪:‬‬
‫בימיו ע ל ה ם נ ח ר י ב‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪. . .‬‬
‫_ ‪.‬‬
‫ר ג ך ף א ל בגאונו‪:‬‬
‫״י״ ו י ט ; ד ו ע ל ציון‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ויהילו כ י ו ל ד ה ‪:‬‬
‫א ז נמוגו בגאון ל ב ם‬
‫ויפרשו אליו כ פ י ם ‪:‬‬
‫ר ק ך א ו א ל א ל עליון‬
‫"'‪II‬‬
‫־ * ‪ :‬־‬
‫כ א‬
‫כ ב‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪•• \ :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫• * י י‬
‫ח מ ח ל ל בנביאים‪:‬‬
‫ב ב‬
‫* ] כ א ש ר צוהו ישעיה הנביא‬
‫־‪:‬־‬
‫מ‬
‫‪V‬‬
‫;‬
‫• ‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫•‬
‫בימיו ע מ ד ה ש מ ש‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫ו נ ו ס ף ע ל דדי ה מ ל ן ת •‬
‫•• ••‬
‫יי ב ר ו ח גבורח חזח אחרית‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪ :‬־••יי‬
‫רחזק בדרבי דוד‪:‬‬
‫כ י ע ש ח יחזקיחו א ת ה ט ו ב‬
‫•‬
‫־־‬
‫ויהמם'במגפה‪:‬‬
‫ר ך א ת מחנה אשור‬
‫•‬
‫י•‬
‫ד‬
‫‪• T‬‬
‫ויושיעם ב ‪ :‬ד ‪ :‬ש ע י ת י ‪:‬‬
‫•ב וישמע ב ק ו ל ת פ ל ת ם‬
‫;‬
‫סייא‪.‬‬
‫ויחסום ה ר י ם מ ק ו ה ‪:‬‬
‫•יי ו י ח צ ב כ נ ח ש ת צ ו ר י ם‬
‫‪T‬‬
‫'‪91‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫ו י נ ח ם א ב ל י ציון‪:‬‬
‫~ ‪-‬‬
‫ע ד ע ו ל ם הגיד נהיות‬
‫ונסתרות לפני בואן‪:‬‬
‫מט‪.‬‬
‫א‬
‫*‬
‫א‬
‫י‬
‫ש ם י^שיהו כ ק ט ד ת ס מ י ם‬
‫הממלח מעשה רוקח‪:‬‬
‫ב ח ך ב ך ב ש ‪ :‬מ ת י ק זכרו‬
‫ו ב מ ז מ ו ר ע ל מ ש ת ה הי‪:‬ן‪:‬‬
‫בי נ ח ל ע ל משובתינו‬
‫וישבת תועבות ה ב ל ‪:‬‬
‫*‬
‫ג‬
‫י‬
‫~‬
‫‪ T‬־‬
‫••‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫בורא‬
‫את‬
‫צורימ‬
‫שהיו חזקימ‬
‫ע״פ‬
‫)מ׳‬
‫ת״מ‪.‬‬
‫א׳(‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫)כד( רמז‬
‫\‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מלכי יהודה‪ ,‬עד ת מ ם ‪:‬‬
‫‪ ,‬מ ה ד ש אותה‬
‫שפירושו‪:‬‬
‫כ נ ח ש ת ‪ ,‬ויהסומ מ ק ו ה המיס‬
‫ש ה ו א נחגיה‬
‫מט‪.‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י י‬
‫*י ו ע ז ב ו ת ו ר ת עליון‬
‫ירושלים״‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬״•‬
‫ויאשיהו כ ל ם ה ש ה י ת ו ‪:‬‬
‫ל ב ד מ ד ו י ד יהזקיהו‬
‫•‬
‫״*‬
‫ובימי ה מ ם ע ש ה ח ס ד ‪:‬‬
‫ר ת ם א ל א ל לבו‬
‫• • •‬
‫!־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫על‬
‫החלק‬
‫לאבלי‬
‫ציון‪.‬‬
‫)ב(‪,‬נהל״‪,‬‬
‫כמו‬
‫חשני‬
‫)עמום‬
‫פםםר‬
‫ו׳ ו׳(‬
‫ומשיבה‬
‫לתחיח״‪.‬‬
‫)*יז( ח צ ב‬
‫בהרים‪.‬‬
‫)כב( המוםנר הומםתי‬
‫ישעיח‬
‫נחמו נחמו עמי‬
‫ולא‬
‫מן‬
‫נהלו‬
‫על‬
‫שבר‬
‫יוקף‪.‬‬
‫חכמת בן ב*יא‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫ו כ ב ו ד ם לגוי נ ב ל נ כ ר י ‪:‬‬
‫« דתן קרנם לאהוד‬
‫•‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ויציתו ק ך ‪ :‬ת לולש ׳‬
‫*י ב י ד י ר מ י ה ו כ י ענוהו‬
‫‪— .‬‬
‫‪• .‬ך‬
‫‪..‬‬
‫‪TT‬‬
‫וישימו א ר ה י ת י ה ‪:‬‬
‫־ז‬
‫•‬
‫‪••T‬‬
‫‪T v‬‬
‫‪:‬‬
‫והוא מ ר ח ם נועד נ ב י א ‪:‬‬
‫•‬
‫»‬
‫ל נ ת ו ש ו ל נ ת ו ץ ו ל ה א ב י ד ל ד;רום וכן ל ב נ ת ל נ ט ע ולהשיגיב•‬
‫*‬
‫יחזקאל ר א ה מ ר א ה‬
‫ר ג ד זני מ ר כ ב ה ‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫וגם הזכיר א ת איוב‬
‫ה מ כ ל כ ל כ ל ךךכי צדק‪:‬‬
‫י‬
‫ו ג ם ש נ י ם עשיר ד נ ב י א י ם‬
‫ת ה י ע צ מ ת ם פירהת מ ת ה ת ם ג‬
‫•‬
‫•י א ש ר ה ה ל י מ י א ת ‪ ; .‬ע ק ‪-‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫והוא ע ל י ד ימין כ ה ו ת ם ‪:‬‬
‫ג ם י ה ו ש ע בן י ה ו צ ד ק‬
‫{‬
‫"י‬
‫;• י‬
‫\ ~‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫רשגבהו באמונת תקוה‪:‬‬
‫יי* ‪1‬מה נ ה ל ל ה א ת ז ר ב ב ל‬
‫‪t t‬‬
‫‪:‬‬
‫~‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י־ ‪1‬‬
‫א ש ר ב מ צ ו ק הקימו מזבחן‪:‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫• י וירימו ה י כ ל ק ד ש‬
‫־ ‪" T‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫״‬
‫ג‬
‫־‬
‫המכונן ל כ ב ו ד ע ו ל ם ‪:‬‬
‫' ‪V‬‬
‫נ ה מ ה י א ד ד זכרו‬
‫המקים א ת הרבתינו‪:‬‬
‫וירפא א ת הריםתינו‬
‫ויצב ד ל ת י ם ובדיה‪:‬‬
‫יי־ מ ע ט נ ו צ ר ו ע ל ה א ר ץ כ ח נ ו ך‬
‫)ז( ‪ ,‬ו ל ה ש כ י ב ״ ‪,‬‬
‫)ח(‪,‬זני‬
‫בבהו״‪.‬‬
‫זמר‪.‬‬
‫כן‬
‫ראיתי‬
‫מרבבה״‬
‫וכינת ב״מ ה י א ‪:‬‬
‫המרכבה‪.‬‬
‫אזכיר״‪,‬‬
‫בסאק׳‪,‬‬
‫כמו‬
‫וגם היא נ ל ק ח פנים‪:‬‬
‫בכו‬
‫)איוב ד״ו ב״ב(‬
‫; ד נ י א ל ג׳ ה ׳ (‬
‫ש ר א ה יחזקאל )א׳ י י ‪,‬‬
‫) ט ( ה נ ו ש ה בת״י‬
‫‪,‬זני‬
‫‪,‬הן‬
‫זמדא״‪,‬‬
‫ישגיב‬
‫אל‬
‫שענינו‬
‫מיני‬
‫ומ״נ א ׳ ( מ ר א ו ת ש ו נ ו ת ש ל‬
‫ות״ש‪, :‬וגש ה ז כ י ר ״ ‪,‬‬
‫א ך רי‪-‬ימ ם נ ם ה כ א ן ‪ , :‬ו נ מ‬
‫ואומר‪,‬‬
‫ש ר צ ה ב ״ מ ל ח ש ו ב נש א י ו ב ל נ ב י א ו מ מ ע מ ז ה ה ז כ י ר א ו ת ו ׳ ‪,‬‬
‫א ב ל בונת ב״ש‪,‬‬
‫‪,‬המכלכל כל‬
‫דרכי‬
‫שיהזקאל‬
‫הזכיר‬
‫את‬
‫איוב‬
‫) י ״ ד י״ג ו כ ׳ ( ‪.‬‬
‫צ ד ק ״ ‪ ,‬ר ״ ל ‪ ,‬בי ה־דה א ה ר י כ ן ל ד ב ר י ה ׳ ‪ ) ,‬י א ( כ מ ו ) י ר מ י ה כ ״ ב ב ״ ד (‬
‫‪ ,‬ח ו ת ס ע ל י ד י מ י נ י ״ ‪ .‬השושנר הוששתי ע״ש ת ״ ש ‪.‬‬
‫א ת נ ח מ י ה ולא עזרא ו ד נ י א ל ‪,‬‬
‫ושייר‪,‬‬
‫י ל‬
‫אין‬
‫)י‪ (:‬מ מ ה ש ה ז כ י ר ב ״ מ ר ק‬
‫להוכיח מזה ש ל א ידע איתם‪,‬‬
‫ובן ל א זכר ש א ו ל ו ד ב ו ר ה ‪) .‬יד( ל ד ע ת ש׳‬
‫םנםח‪:‬‬
‫ר ק תני‬
‫‪,‬שנים״ שה כ מ ו פ נ י מ ה ‪i‬‬
‫‪ ,‬ש מ י ש ״ ; ר ״ ס י פ ר ש ‪,‬שנים'‪ , ,‬ב ב ש ר ו ״ ‪ .‬א ב ל ל ד ע ת י ‪,‬פנימי'• פ ה‬
‫זכםת‬
‫‪3‬‬
‫בן מירא‬
‫י כיוסף א ס נולד גבר‬
‫»‬
‫ו ג ם גדתו• נ פ ק ד ה ‪:‬‬
‫ו ש ם ו ש ת ‪ .‬ו א נ ו ש נפכןדו‬
‫ומל כ ל חי ת פ א ר ת א ד ם ‪:‬‬
‫נ‪.‬‬
‫״‬
‫שמעון ב ן יוחנן ה כ ח ן ‪:‬‬
‫ג ד י ל א י ל ו ו ת פ א ר ת _עמו‬
‫** א ש ר ב ד ו ר ו נ פ ק ד ה ב י ת‬
‫•‬
‫ג‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫*{־•‬
‫ובימיו ח ז ק ה י כ ל ‪:‬‬
‫־ז•‬
‫• ז ז‬
‫*‬
‫•‬
‫! ז ז‬
‫‪1‬־ ‪V‬‬
‫•‬
‫־ ז‬
‫• •‬
‫לשון‬
‫כעש‬
‫ב״ס‪,‬‬
‫שכעס ה׳ על ה מ ך שהיה קל‬
‫בדעתי‬
‫ל ש י ב ל ה ר ש י ע )עיין ל ע י ל מ ״ ד‬
‫)מי( ת״ש‪:‬‬
‫‪.,‬יאטא‬
‫כי היח‬
‫ט״ז(‬
‫ונלקח מן‬
‫לפניי‬
‫פה‬
‫וחרזן‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫־‪.‬״‬
‫פגות‪ ,‬מעון‪ ,‬כ ה י כ ל מ ל ך ‪:‬‬
‫א ש ר בימיו גבנח ק י ר‬
‫• ‪:‬‬
‫•‬
‫ושיח כ י ס בהמונו‪:‬‬
‫א ש ד בדורו נכרה מקוח‬
‫‪T‬‬
‫\‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫נושח‬
‫כמי•‬
‫) ת ה ל י ס ל ״ ד יי ז(‬
‫העולם‪.‬‬
‫אש כ י ו ס ף ‪,‬‬
‫משיבש‪:‬‬
‫‪,‬שני‬
‫והעליתם‬
‫ונו*‬
‫י״ל‬
‫ור״ס‪,‬‬
‫בל‬
‫הארס״‪,‬‬
‫בשלמא‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫אתכנש"‪.‬‬
‫ובינתו להגיה‪,‬‬
‫אבל‬
‫ומתו‪,‬‬
‫שאנשים‬
‫ההל‬
‫בן‬
‫דיך‬
‫בבל‬
‫‪,‬ונש העלי א ת עצמותיו״‪,‬‬
‫ואחריו נתעי‬
‫ב״ס‬
‫השש‬
‫העילש‪,‬‬
‫)א( אחרי שהתש‬
‫הרבה לסיבת‬
‫בא‬
‫עמי‬
‫השדי‬
‫ואין‬
‫דבריי‬
‫ב מ י ) ב מ ד ב ר ט ״ ז כ״פז(‬
‫אדם‪,‬‬
‫שהזכיר‬
‫כמוהו נביאי מעש ב ת ב ל ‪,‬‬
‫‪j‬‬
‫ל»נים‬
‫כאשר‬
‫יזשף‬
‫שכל אנשי‬
‫הריסות ירושלים‪,‬‬
‫הראשין‬
‫ושתי‪:‬‬
‫כ מ י ) ש מ י ת י״נ י ״ מ (‬
‫‪ ,‬פ ק ד ישקר•‬
‫א ב ל מ ל ת נ פ ק ד ה שירושה ב א ן ‪,‬‬
‫שמת‬
‫יישף ל א י ל ד ת ״ ‪,‬‬
‫ו ק י א ב מ ע ו ת במקיש ‪,‬אש״ ‪ .‬א ס • ‪ ,‬ת״י מ ע ו ד‬
‫באופן א ה ד ‪ ,‬כי ה ש ב ש מ ל ת נשקדה‪,‬‬
‫א ת עצמתי״‪5‬‬
‫ה׳‬
‫איך‬
‫ב ע ש י רע• וגוי‪,‬‬
‫וכינו*‬
‫איש‬
‫ובן‬
‫ת״ס‬
‫מן‬
‫הדה‬
‫עד הנה‪,‬‬
‫מיד‬
‫בשישה‬
‫להגיד‬
‫יירושליש‪.‬‬
‫חנוך‪,‬‬
‫‪ ,‬י א ף שנדה‬
‫כן‬
‫מיים ב ו ‪,‬‬
‫כלם אמנם כבד נפקדו‬
‫שאול‬
‫ב ב ל זאת נס הוא‬
‫כאן‪,‬‬
‫לנבון‪:‬‬
‫‪,‬ופקדת‬
‫נפדה‪,‬‬
‫ואף‬
‫חניך‪,‬‬
‫מת‪.‬‬
‫הקודמת במעשה נחמיה‪,‬‬
‫שבנ*‬
‫כי נמ בימיי ע ש ה שמעין כה״ג‬
‫‪ ,‬ש מ ע ו ן ״ ב ן ייהנן״‬
‫ב ן י נ י ד ע לנו כ ע ת‬
‫ש מ ו ה נ ב ו ן ‪ ,‬י כ ן נ מ צ א ב א י ז ה כ״י ם ב ״ ס כ י מ י ת ‪ , :‬ש מ ע י ן ב ן י א ג י א ס ״ ‪ ,‬ג מ ק י ש‬
‫אניאמ‪,‬‬
‫אחיו‪,‬‬
‫בת״ס נכתב בשעות‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫אחיו הבהניש‪,‬‬
‫‪.‬שמעין בר נתניא״‪,‬‬
‫אך צ״ל‪ ,‬בר יוחנן‪ .‬נדול‬
‫כ מ י ש א מ ר ב ״ מ ל ה ל ן )נ׳ י ״ ב ( ‪ , :‬ב ק ב ל ו נ ת ח י ס‬
‫ג ר ד אחיו״‪) .‬ב( בדורי‪ ,‬מ ש מ ע מזה ש ח י ה ר ב ה שנים‪ ,‬והיא שמעון ה ר א ש ו ן ‪.‬‬
‫גכ״י‬
‫במעות‪:‬‬
‫)תהליס‬
‫היי‬
‫נ״ז וי(‬
‫א ש י ח בס‪ 5‬שתת‪,‬‬
‫‪.‬ברו‬
‫לפני‬
‫כמו )ב״ק ד׳ ה׳(‬
‫שיחה״‪,‬‬
‫ג ד ז ל י מ כ מ ו י ם • ‪ ) .‬ג ( ‪ .‬ק י ר • ענינו‬
‫‪.‬בור שיח ומערה״‪,‬‬
‫וכן‬
‫ובונת ב״ס ה י א ‪ , :‬ש ה ב ו ר ומקוה המים‬
‫חומה‬
‫בצורה‪.‬‬
‫‪.‬פנית״‪,‬‬
‫כמי )צפנית‬
‫הבסת‬
‫‪94‬‬
‫י‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫הדואג לעמו מחונף‬
‫ו מ ח ז ק עירו מ צ ר ‪:‬‬
‫מ ה נ ה ד ר בדזשגיחו מ א ה ל‬
‫ובצאתו מבית הפרכת‪:‬‬
‫ב כ ו כ ב אור מבין עבים‬
‫וכירח מ ל א בימי מ ו ע ד ‪:‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ן‬
‫ה~לך‬
‫כשמש משקרת א ל היכל‬
‫ובקשת נראתה בןןן‪:‬‬
‫ובשושן ע ל ‪ .‬י ב ל י כ ד ם ‪:‬‬
‫•״ כ נ ץ ב ע נ פ ו ב י מ י מ ו ע ד‬
‫כ פ ר ח ל ב נ ו ן ב י מ י ל!‪:‬ץ‬
‫וכאש לבונח על חמנחה‪:‬‬
‫כ כ ל י זהב מ פ ת ח ואנטיל‬
‫ךעאדוז ע ל א ב נ ן ח פ ץ ‪:‬‬
‫ט‬
‫‪ T‬יי‬
‫" ‪• :‬‬
‫א׳ ט ״ ז ( ‪:‬‬
‫‪.‬השנות‬
‫הקדמון‬
‫הקדשים‪.‬‬
‫ו כ ו י ‪ ,‬ש א ו מ ר י מ במומן* י ו מ ה כ פ ו ר י ש ‪ ,‬ה ו א ע ל ס י ד ב ר י ב ״ ס‬
‫אלה‪,‬‬
‫חרוז‬
‫הגדול‬
‫הכהן‬
‫המוכות‪,‬‬
‫‪,‬םשרקת״‪,‬‬
‫קויה‬
‫ש׳‬
‫וצ״ל‬
‫בא חנ‬
‫סועד״‪,‬‬
‫משקרת‬
‫סועד״‪,‬‬
‫בימי‬
‫המקדש‬
‫בית‬
‫ועיין‬
‫כמו‬
‫בצאתו‬
‫כיג מ׳(‪:‬‬
‫הנדול‬
‫אהד שיצא‬
‫בזה‪.‬‬
‫כ״ס‬
‫מקדשי‬
‫‪.‬כיוסי‬
‫)פסוק‬
‫״ולקחתמ לכפ‬
‫ניסך; ת״י‪:‬‬
‫מ ו ע ד ‪ ,‬הוא כאן‬
‫להלן‪.‬‬
‫ה׳(‬
‫‪.‬ומשקרות‬
‫היה דומה‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫‪.‬ואיך‬
‫ן)ז(בכ״י‪:‬‬
‫עינים״‪,‬‬
‫וכונת‬
‫לשמש ששולתת‬
‫ביום הכפוריפ ל פ נ ו ת ע ר ב‬
‫אבל‬
‫סקדשי‬
‫מתוך חצי‬
‫ועל מוכות נתכון נמ ה כ ת ו ב‬
‫הקדשימ‪,‬‬
‫‪.‬ביסי אביב״ <‬
‫נהל״;‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫ב ש ע ת נעילה״‪.‬‬
‫שבלא‬
‫דהקלא•;‬
‫שי‪.‬‬
‫ב א מ ת נתכוין ב״ס כאן ל ה כ ת י ב‬
‫ביום ה ר א ש ו ן פ ר י ע ץ ה ד ר ‪,‬‬
‫כסות תמרימ‬
‫הפוכות‪,‬‬
‫כאמור‪. .‬נץ‬
‫ובישי‬
‫מועד‬
‫הוא הנ‬
‫ב ע נ ש ר ה ו א ח א ת ר ו נ ע מ ח ל ו ל ב ‪ ,‬ו ש ו ש ן ע ל י כ ל י מיש‬
‫ותרגומו‬
‫ובונת ב״מ ה י א ‪,‬‬
‫אבל בימי‬
‫) י ש ע י ה נ׳ ט ״ ז (‬
‫המקדש‪,‬‬
‫ת״י‪:‬‬
‫עץ עבות וערבי‬
‫סועד‪,‬‬
‫המוכות‪,‬‬
‫כי ‪ .‬ב י מ י מ ו ע ד ״ ה ס כיסי נישן‪,‬‬
‫)ויקרא‬
‫)צד קט״ז(‪,‬‬
‫מבית‬
‫נ מ ש ך אחרי ת״מ‬
‫‪.‬כיסי‬
‫האהרוניס אל‬
‫)ה(‪.‬ביסי‬
‫וענף‬
‫נעשה מכין‪.‬‬
‫‪,‬הכהן הגדול‬
‫הושב‪,‬‬
‫כשהשקיף‬
‫כי א ח ר יוה״כ‬
‫י״ב י ׳ ( ‪:‬‬
‫ב״ש‪:‬‬
‫כהן‬
‫תק״ץ‬
‫גדול‬
‫)י( ב כ ״ י ‪ :‬ובירח מ ל א מבין ו ב ו ׳ ‪ ,‬א ב ל מ ל ת מכין ה י א ‪,‬‬
‫במלא ימיו״;‬
‫)הושע‬
‫נהדר‬
‫ב ב כ ו ת העתים לשנת‬
‫ה ק ו ד ם ומן מבין‬
‫‪.‬כירח‬
‫חנ‬
‫טבית‬
‫נ א ה חיד‪,‬‬
‫‪.‬אמת‬
‫והס‬
‫טח‬
‫המגדלים‬
‫היה‬
‫הגבוהים והחזקים‪.‬‬
‫בצאתו‬
‫)ה( השיוט‪,‬‬
‫קדשי‬
‫דברי שי״ר‬
‫מה‬
‫הגבהות״‪,‬‬
‫והנשלא‪:‬‬
‫הקדשיש'‬
‫עיין‬
‫‪\ :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ‪• :‬‬
‫חן ערבי‬
‫נחל‪,‬‬
‫והכהן‬
‫היה ד ו מ ה ל כ ל ד׳ הטיניט‬
‫ה א ל ה ‪ ) .‬ט ( ר״ש‬
‫קרא‪. :‬ככלי זהב אטיל״‪,‬‬
‫קרא‪:‬‬
‫‪.‬חשוי ונאטיל״‪,‬‬
‫‪,‬ואיך‬
‫אין לו‬
‫עפא‬
‫דדהבא‬
‫עיין‬
‫ויק״ר‬
‫שחר‪,‬‬
‫נ״פ‬
‫דמסתך שפיר״‪ ,‬נראח שצ״ל‪:‬‬
‫פל״ד‬
‫ורות‬
‫רבה‬
‫)עה״כ‬
‫אכל‬
‫מפותח‪,‬‬
‫ה״ ט ׳ ( ‪:‬‬
‫מתוך ת״ש‪:‬‬
‫ואנטיל הוא נביע וכיש‪,‬‬
‫‪.‬אהן‬
‫עלפא‬
‫דפי לגלנלא‬
‫חכטת‬
‫י‬
‫בן‬
‫וכעץ ש מ ן מ ת ה ע נ ף ‪:‬‬
‫כ ד ת רענן מ ל א ג ר ג ר‬
‫א‬
‫י‬
‫והתלבי&ו ב ג ד י ת פ א ר ת ‪:‬‬
‫בשטותו בגדי כ ב ו ד‬
‫דהךר עזרת מקדש‪:‬‬
‫*י״ ב ע ל ו ת ו ע ל מ ז ב ח ה ו ד‬
‫י ב‬
‫והוא נ צ ב ע ל מ ע ר כ ו ת ‪:‬‬
‫ב ק ב ל ו נ ת ח י ם מ י ד אתיו‬
‫כשתילי א ך ך ם בלבנון‪:‬‬
‫ב‬
‫*י ס ב י ב לו ע ט ר ת בנים‬
‫‪T‬‬
‫‪•• V I‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫כל־בני אהרן ב כ ב ו ד ם ‪:‬‬
‫ב‬
‫* י דקיפוהו ב ע ר ב י נ ח ל‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ד‬
‫נגד כ ל ק ה ל י ש ר א ל ‪:‬‬
‫ואשי יהוה ב י ד ם‬
‫; •‬
‫•‬
‫••‬
‫סירא‪.‬‬
‫‪So‬‬
‫••••‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫י ־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫״•‬
‫; ‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫עד כלותו ל ש ר ת מזבה‬
‫‪-‬‬
‫‪.. .‬‬
‫ו ל ס ד ר מ ע ך כ ו ת עליון‪:‬‬
‫‪-....‬‬
‫‪T‬‬
‫הכהנים‪ ,‬בחצצרות מקשה‪:‬‬
‫‪°‬י אז יריעו בני א ה ר ן‬
‫ל ה ז כ י ר ל פ ר עליון‪:‬‬
‫ט ז‬
‫ד ך י ע ו וישמיעו ק ו ל א ד י ר‬
‫ויפלו ע ל פניהם א ר צ ה ‪:‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫כ ל ב ש ר יחדו נמהרו‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ; ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫לפני קדוש ןשךאל‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*יי ל ה ש ת ח ו ת ל פ נ י עליון‬
‫דאנפזילא״‪.‬‬
‫רק‬
‫‪,‬זית״‬
‫עבודת‬
‫)י(‬
‫לבד‪.‬‬
‫הכהן‬
‫י״א‪:‬‬
‫״‬
‫ע ץ שמן״‪,‬‬
‫במקדש‬
‫הנדול‬
‫‪,‬בעמותו בנדי‬
‫למזבח‬
‫כערבי‬
‫כבוד״‬
‫ביום ה ש ב י ע י‬
‫המזבה‪,‬‬
‫ר״ל‪,‬‬
‫)״יא( ר״ס א ו מ ר ‪,‬‬
‫של‬
‫וכו׳‬
‫ומהדר א ת חעזרה ש ל‬
‫שהכהנים‬
‫עם‬
‫ה׳‬
‫הכפורים‪,‬‬
‫מצייר‬
‫בית‬
‫כי‬
‫ע ד כ״ה‬
‫אבל טעה‬
‫לנו‬
‫הסוכות‪,‬‬
‫נחל״‪ ,‬ואחריהם נתעו י״ל‪,‬‬
‫חקיפו א ת‬
‫כי‬
‫מממוק‬
‫םמ‪0‬ר ב״ס א ת‬
‫ביום‬
‫הג‬
‫חסזבח‬
‫דשן‬
‫ושםן;‬
‫ובדברי חז״ל נקרא ע ץ הזית‬
‫מאד‪,‬‬
‫בן מירא א ת ה כ ב ו ד ‪,‬‬
‫שהיה‬
‫אז היה הכה״נ מעלה הוד על‬
‫)*יב( ת ״ י ו ת ״ מ ‪:‬‬
‫המקדש‪.‬‬
‫נ ״ ס ‪ ,‬ור״ס ו א ח ר י ם ‪,‬‬
‫ערבי‬
‫בי מ פ ס י ק‬
‫בידם‪,‬‬
‫נחל‬
‫‪,‬ויקיפוהו‬
‫א ב ל כ ו נ ת ב״ם‬
‫היא‪:‬‬
‫וסנהנ זח סתואר יפה‬
‫בירושלמי‬
‫סוכה‬
‫)פ״נ‪,‬‬
‫ה״ד(‪:‬‬
‫‪,‬םצות‬
‫ערבה‬
‫כיצד?‬
‫סקופ‬
‫היה‬
‫לטטה‬
‫סירושליט‬
‫ונקרא‬
‫טוצא‪,‬‬
‫ויורדין‬
‫לשם‬
‫וטלקטין‬
‫סשם‬
‫סורכיות‬
‫של‬
‫ערבה^‬
‫הטזבה‪,‬‬
‫ותקעו‬
‫שבע פעמים‪,‬‬
‫בשעת‬
‫ובאין‬
‫והריעו‬
‫וזוקמין אותו ב צ ד י‬
‫ותקעו וכוי‪,‬‬
‫פטירתן‬
‫)ב׳‬
‫היומ‬
‫אותו‬
‫מ ה חן אומריפ‪:‬‬
‫יופי‬
‫ולזה נתכוין‬
‫בן מירא‬
‫כ׳(‪,‬‬
‫בחצוצרות‬
‫לטנהנ‬
‫המזבח‬
‫זה‬
‫מקשה״;‬
‫נבין‪,‬‬
‫לך‬
‫וראשיהן‬
‫מקיפין‬
‫כפוסין‬
‫את‬
‫המזבה‬
‫מ ז ב ח ‪ ,‬יופי ל ך מ ז ב ח ״ ; ועיין‬
‫במה‬
‫שאמר‪:‬‬
‫ט ס נ י מד‪,‬‬
‫משנה מוכח‬
‫‪ ,‬א ז יריעו בני אהרן הכהנימ‬
‫ויריעו וישמיעו ק ו ל א ד י ר ) ש ם‬
‫אסר‬
‫ע ל נבי‬
‫ט״ז(‪ ,‬ורק אם נשים ל ב‬
‫בן סירא ש ת י ' פ ע מ י ם ‪:‬‬
‫‪ ,‬ע ד כלותו לשרו!‬
‫נ(‪9‬‬
‫בן מ י ר א ‪.‬‬
‫חצםת‬
‫יח‬
‫רתן השיר קולו‬
‫ועל המון האריכו נ ר ו ‪:‬‬
‫»ט‬
‫דרנו כ ל עם הארץ‬
‫ב ת פ ל ה לפני ר ח ו ם ‪:‬‬
‫״ ‪ * S‬יי‬
‫*ינ‬
‫‪5‬‬
‫ע ד בלותו ל ש ר ת מזבח‬
‫ו מ ש פ ט י ו הגיע א ל י ו ‪:‬‬
‫•‬
‫‪ 3‬א ז י ר ד ו נ ש א ידיו‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪- T‬‬
‫‪T‬‬
‫• ; • • ־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫• •‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫על כ ל קהל ‪:‬שךאל‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫*כ‬
‫ו ב ר כ ת ץזוה ב ש פ ת י ו‬
‫ו ב ש ם יהוה ה ת פ א ר ‪:‬‬
‫בא‬
‫ד ש נ ו לנפיל ש נ י ת‬
‫ב ר כ ו ת ל ק ח ת מפניו‪:‬‬
‫בב‬
‫ע ת ה ב ר כ ו נא‬
‫יי־'‬
‫; ‪T‬‬
‫־‬
‫‪J T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T T‬‬
‫א ת יהוה א ל ה י י ש ר א ל ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*ג‪ :‬ה מ פ ל י א ל ע ש ו ת ב א ר ץ‬
‫‪:‬‬
‫המגדל אדם ש י ח ם ר^שהו‬
‫ברצונו‪:‬‬
‫כ‪:‬‬
‫יתן ל כ ם ח כ מ ת ל ב ב‬
‫*‬
‫גד‬
‫ויהי ש ל ו ם ב י נ י כ ם ‪:‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫ר ק ם לו בריח פינחס‪:‬‬
‫‪.‬יאמן ע ם ש מ ע ו ן ח ס ד ו‬
‫*ננדי א ש ר ל א י כ ר ת ל ו‬
‫ך ־‬
‫‪M‬‬
‫־‬
‫••‬
‫ולזרעו כימי ש§דם‪:‬‬
‫‪• • T‬‬
‫ב ש נ י גויט ק צ ה נ פ ש י‬
‫מוכח״‪.‬‬
‫) י ח ( ‪ ,‬ה ע ר י כ ו נרו״‪,‬‬
‫ובונתו‪,‬‬
‫המון‬
‫ו ה ע ז ל י ש י ת איננו ע ס ‪:‬‬
‫כי‬
‫העם‬
‫כאשר‬
‫עד‬
‫ההלו‬
‫שבל‬
‫העריכו‬
‫בלב‬
‫הםשורריס‬
‫עם‬
‫הארץ‬
‫שהשלים‬
‫כלומר‪,‬‬
‫א ת המנהגים השייכימ אליו"‪,‬‬
‫שמעון חסדו״ ובו׳‪.‬‬
‫שלא‬
‫של‬
‫במקומו‪,‬‬
‫^ני‬
‫המזבח‬
‫)בה( מאמר‬
‫בוזסלה‪,‬‬
‫ולעשות‬
‫)•ים( כונתו‪:‬‬
‫את‬
‫וב״ם חותם א ת ציורו‬
‫זח‬
‫נחשב‬
‫בעיני‬
‫משט»י‬
‫המזבח‪,‬‬
‫‪.‬יאמן‬
‫הנאת‪:‬‬
‫חוקרים אהדימ‬
‫כבא‬
‫ה ק ו ד מ ‪ ,‬א ב ל ע״י חנומח ה ע ב ר י‬
‫בת״י‬
‫ובו'‪ ,‬ועל ידי זה נראה‬
‫אין ב א ן‬
‫היה‪,‬‬
‫ש ה ס ס ו ק י ם ‪ . :‬ב ש נ י גויס״‬
‫וכר‬
‫ו כ א ס ת הס בםקוסס חראוי‪ ,‬כי אחר שתזכיר ב״ס א ת םינחס‪,‬‬
‫שחכה‬
‫ע ל ה על לבו זכר ה ע מ י ם ‪ ,‬שצרו לישראל כיסיו‪,‬‬
‫ואסר‪:‬‬
‫ויכה א ת הנויס השנואים‬
‫האלה‪,‬‬
‫את הםדיניס‪,‬‬
‫יתן‪,‬‬
‫בי‬
‫להב‬
‫ואש השיר‬
‫‪,‬עד‬
‫וכן ב ת ״ ס נ ש מ ט ו ה ד ב ר י מ ‪ , :‬י א מ ן עמ ש ט ע ו ן‬
‫סקוסס‪,‬‬
‫ילסנימ‬
‫את‬
‫לרנן‬
‫בי ל ד ע ת ם אין לו ק ש ו ר עם‬
‫ב״ס נידע ל נ ו ‪,‬‬
‫חסדו״‬
‫ל^זרת‬
‫לשיר‬
‫יצאו‬
‫הבהן‬
‫עמ‬
‫הגדול‬
‫כמי )תחלים ק ל ״ ב י״ז(‪:‬‬
‫‪.‬ערכתי נר ל מ ש י ח י " ‪,‬‬
‫שיקום לנו‬
‫עתה‬
‫איש‬
‫כסינהס‬
‫חבשת‬
‫כ‬
‫בן ש י ר א ‪.‬‬
‫וגר נ ב ל ה ד ר ב ש כ ם ‪:‬‬
‫י יושבי ש^יר ו פ ל ש ת‬
‫‪TT‬‬
‫‪N‬‬
‫‪97‬‬
‫;‬
‫‪•T:V‬‬
‫־‬
‫לשמעון בן ‪:‬שוע‬
‫מ י ם ר ש ? ל ומושל אופנים‬
‫בן אלעזר בן ס י ך א ‪:‬‬
‫ואשר הביע בתכונות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫*יי א שר נ י ב ע ב פ ת ו ר ל ב ן‬
‫ג ח‬
‫ונותן ע ל ל ב ו ח ח כ ס !‬
‫אשדי איש ב א ל ה יהגה‬
‫נא‪.‬‬
‫׳*‬
‫״‬
‫א‬
‫אהלל^ אלךןי‪:‬שעי‬
‫אודך אלהי אבי‪:‬‬
‫א ס פ ר ה ש מ ך מ ע ו ז חני‬
‫כ י פ ד י ת מ מ ו ת נפשי ן‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫חשכת בשרי משחת‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫• ז‪:‬׳‬
‫‪T‬‬
‫־‪•:‬‬
‫ומיד ש א ו ל תצלית ר ג ל י ‪:‬‬
‫•‬
‫*‪ -‬פ צ י ת נ י מ ר ב ת ע ם‬
‫מ ש ו ט ך ב ת לשון וממידת‬
‫כזב‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫•ויציל‬
‫עסו‬
‫את‬
‫ישראל‬
‫שאז;‬
‫העברי‬
‫להקל‬
‫)משלי‬
‫‪.‬ים־של‬
‫כל‬
‫בפתור‪,‬‬
‫לבו״‪,‬‬
‫במי‬
‫צורריו״‪.‬‬
‫ו א פ ר ב״ש ע ל י ה ם‬
‫בכבוד‬
‫ש״ו ל ״ נ (‬
‫איש‬
‫״מוסר‬
‫המומר‬
‫ש ב ח צ י החרוז ה ש נ י ‪,‬‬
‫לשון פתרון;‬
‫) ת ה ל י ם ק ל ״ ט בי(‬
‫שיצא‬
‫•םהרונימ‬
‫או‬
‫?ן‬
‫מנהס״‪,‬‬
‫לבא־‬
‫בתכונות‪,‬‬
‫כי‬
‫כלשון‬
‫אופנים‪,‬‬
‫שסעון‬
‫הוא‬
‫ע״ד הכתוב‪:‬‬
‫עם*‪.‬‬
‫כשו‬
‫בן‬
‫ראיתי‬
‫‪,‬כנת‬
‫את‬
‫שהנוסח‬
‫נקבה‪.‬‬
‫לרעי״‪,‬‬
‫)כז( כ ס ו‬
‫סירא הוא ימשול ויודע‬
‫מבנין‬
‫פיעל‬
‫והוראתו כמו‬
‫‪ ,‬י ב י ע אומר* ) ת ה ל י פ י ״ ט נ י ( ;‬
‫הנכון ה ו א ‪:‬‬
‫וכן‬
‫כאשר רצה‬
‫ש א ש ר ב״ש ש ק ו ד ש ‪:‬‬
‫ש ׳ ‪ ,‬י ״ ל ‪ ,‬ור״פ נ ת ע ו ע״י ת״י וקראו‬
‫עיין בש׳‬
‫ולפתור‬
‫דבר‬
‫ומושל‬
‫אלידט‬
‫ה ב מ ה ‪*) .‬כז( נ י ב ע‬
‫אך טתוך הפאק׳‬
‫‪.‬נמצא‬
‫עש‬
‫הבמה״;‬
‫של‬
‫נבל*‬
‫הששרוניש‬
‫ס ק ו ד ש ‪ , :‬ו ה ש ל י ש י ת איננו‬
‫ב ה י ל מ ד נ ה ״ ) נ ד ו י׳( ר ״ ל ‪,‬‬
‫אופני‬
‫ההפעיל‬
‫סיד‬
‫) ב ו ( ״נוי‬
‫הם‬
‫שהיו‬
‫צרי‬
‫א ס ר רס״נ‬
‫בטעות‪, :‬בבתור‬
‫‪,‬בפתור לבן״‪,‬‬
‫והוא‬
‫בסדר העבודה‬
‫שלו‪:‬‬
‫קובץ‪ .‬מי״נ קדמונים ) צ ד יא( וכינת ב״מ ה י א ‪:‬‬
‫המשלים‬
‫לאיש‬
‫הכם‬
‫ומבין‬
‫דעת‪,‬‬
‫ול‪$‬ן הביע‬
‫ב‬
‫*‬
‫נגד ממי הייתה לי‬
‫־‪•«.‬‬
‫‪3‬‬
‫*‬
‫ג‬
‫עזרתני כרו‪ !:‬ח ס ד ך ‪:‬‬
‫‪ > T‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫מ מ ו ק ש צופי צלעי‬
‫ובדד מ ב ק ש י נ פ ש י ‪:‬‬
‫מ ר ב ו ת צ ר ו ת הושעתני‬
‫וממצוקות ש ל ה ב ת מ ס ב י ב ‪:‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫•‬
‫מרחם תהום לאמי‪:‬‬
‫י‬
‫מ כ ב ו ת א ש לאין פ ח ה‬
‫*‬
‫משפתי זמה וטפלי שקר‬
‫י‬
‫ותגע ל מ ו ת נפשי‬
‫י‬
‫ו א פ נ ה ס ב י ב ואין ע ו ז ר ל י‬
‫•זד‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪*T‬‬
‫‪v‬‬
‫והצי לשון מ ר מ ה ‪:‬‬
‫והיתי ל ש א ו ל ת ח ת י ו ת ‪:‬‬
‫ו א צ פ ה ס ו מ ך דאין‪:‬‬
‫‪ .. .‬ו‬
‫וחסדיו א ש ר מ ע ו ל ם ‪:‬‬
‫‪;-‬־‬
‫ואזכרה א ת ר ה מ י יהוה‬
‫‪~l‬‬
‫‪T T‬‬
‫י‪%‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫ויגאלם מ כ ל ר ע ‪:‬‬
‫•‬
‫—‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*ח ה מ צ י ל א ת ח ו ס י ב ו‬
‫ומשערי שאול שועתי‪:‬‬
‫ט‬
‫וארים מארץ קולי‬
‫כ י א ת ה גבור ישעי‪:‬‬
‫י‬
‫ו א ר ו מ ם ‪ :‬יהוה אבי א ת ה !‬
‫*י‬
‫א ל •תרפני ביום צ ר ה‬
‫‪.-‬י‪•.‬‬
‫י*‬
‫•‬
‫ז‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ביום שואה ומשואה‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫ז‬
‫;‬
‫ואזברך בתפ^ה‪:‬‬
‫אהללה שמך תמיד‬
‫ויאזין א ל ת ח נ ו נ י ‪:‬‬
‫• י * א ז ש מ ע ק ו ל י יהוד‪.‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫ז־‬
‫•‬
‫•‬
‫וימלטני ביום צ ר ה ‪:‬‬
‫ואברכה א ת ש ם יהוה‪:‬‬
‫ז‬
‫ב‬
‫י ויפדני מ ב ל ר ע‬
‫»יב ןנל כ ן ה ו ד י ת י ! א ה ל ל ה‬
‫*‬
‫ה ו ד ו ליהוד‪ ,‬כ י ט ו ב‬
‫‪-‬‬
‫ב‬
‫ז‬
‫•‬
‫•‬
‫שלא‬
‫)נ( ב כ ״ י‬
‫נשאר‬
‫‪,‬סלע״‪,‬‬
‫נחל‪.‬‬
‫תשוב‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫הודו ל א ל ה ת ש ב ח ו ת‬
‫נא‪.‬‬
‫עד‬
‫־ ‪- :‬‬
‫‪: T‬‬
‫‪V‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫ז‬
‫־‬
‫;‬
‫כי לעולם חםדו‪:‬‬
‫מנפח‪:‬‬
‫ש׳‬
‫‪.‬סרחס תהוס‬
‫תעלני״‪,‬‬
‫‪.‬וםתהוסות‬
‫הא‪p‬‬
‫למעלה )ט׳‬
‫בי(‪. :‬שובו »ל אם כל‬
‫‪.‬צלעי״‪.‬‬
‫לאסי״‪,‬‬
‫וכן‬
‫סידא‬
‫חי•‪,‬‬
‫עיר‬
‫)ד( ר א ה ה׳‬
‫הכתוכ‬
‫יקרא‬
‫לא‪p‬‬
‫)י( ד ״ ל ‪,‬‬
‫ארוםס‬
‫לכבות האיע‪-‬‬
‫)תהלים ע״א‬
‫ץ ם‪,‬‬
‫י‬
‫כסו‬
‫כביד אל‬
‫‪r‬׳(‪j‬‬
‫שאסר־‬
‫לאסר‬
‫‪j‬‬
‫‪99‬‬
‫י‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫הודו ל ש ו מ ר ‪ :‬ש ך א ל‬
‫• י הודי ל י ו צ ר ה כ ל‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫י ־ הודו לגואל י ש ר א ל‬
‫כי לעולם חםדו‪:‬‬
‫•י‬
‫חודו ל מ ק ב ץ נ ך ח י ‪ :‬ש ך א ל‬
‫כי לעולם חסדו{‬
‫י‬
‫הודו לבונה עירו ו מ ק ד ש ו‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫יי ח ו ד ו ל מ צ מ י ח ק ר ן ל ב י ת ד ו ד‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫הודו ל ב ו ח ר בבני צ ד ו ק ל כ ה ן‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫ועדו ל מ ק א ב ר ה ם‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫ט‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫« הודו ל צ ו ר יצחק‬
‫י כ‬
‫הודי ל א ב י ר ע ק ב‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫ינ‬
‫ה ו ד ו ל ב ו ח ר בציון‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫־‬
‫־יי ה ו ד ו ל מ ל ך מ ל כ י מ ל כ י ם‬
‫•‬
‫טי‬
‫'‬
‫ג‬
‫כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫ר ך ם קךן לעמו‬
‫ת ה ל ח ל כ ל זחסיךיו‬
‫לבני לשךאל ע ם קרובו‬
‫הללו ‪ -‬יה‪:‬‬
‫אני נ ע ר ה י י ת י ] ו א ו ה ב ח כ מ ה [‬
‫וחפצתי ב ה ובקשתיה‬
‫ד־־־־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫ב א מ ת ה ד ר כ ה רגלי‬
‫־ ‪ :‬־‬
‫י‬
‫י‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־ '‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫אדני מנעורי ח כ מ ה ל מ ד ת י ‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫•ו‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־ י ־ ‪* :‬‬
‫‪T‬‬
‫• א ת פ ל ל ת פ ל ה בנערותי‬
‫והרבה מצאתי דעה‪:‬‬
‫יי‬
‫עלה היה לי ל כ ב ו ד‬
‫ולמלמדי אתן הודאה‪:‬‬
‫־י״‬
‫ח ש ב ת י ל ה י ט י ב נךךכי[‬
‫ולא אהפך כי אמצאגו‪:‬‬
‫*י׳‬
‫«א‬
‫‪,‬‬
‫אבי‬
‫אתה״‬
‫וכד‪.‬‬
‫על‬
‫דרך‬
‫)תהליש קל״ו א׳(‬
‫חופשתי‬
‫סח‬
‫ע״ס‬
‫)«ו( ססוק‬
‫הענין‪.‬‬
‫ש ל ס סס' וזחלים )קט״ה י״ד( והמזמור הזה‬
‫‪.‬הודו‬
‫)*ינ(כסו‬
‫לה׳‬
‫)תהליס‬
‫כי‬
‫טוב״‬
‫<״א‬
‫י״ז(‬
‫ונו׳‪,‬‬
‫)י‪ (:‬ה ס ו ס נ ד‬
‫‪,‬אלהים‬
‫לסדתני‬
‫‪100‬‬
‫הבסת‬
‫בן‬
‫י״ ח ש ק ה נ פ ש י ב ה‬
‫ג‬
‫נ??י נהי‬
‫] י‬
‫ופני ל א א ה פ ך מ מ נ י ‪: .‬‬
‫אפליה‬
‫ולנצח נצחים ל א א ט ה מ מ נ ה ‪:‬‬
‫• כ ידי פ ח ח ה ש ע ר י ה‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫ולה אחזי ואביט ב ה‬
‫‪T T ; T‬‬
‫;‬
‫ב‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ו ל ב קניתי ל ה מ ת ח ל ת ה ‪:‬‬
‫ב ע ב ו ר בן ל א אעזבנה‪:‬‬
‫נ ת ן ‪:‬הוד‪ ,‬ל י ש כ ר ש פ ח ו ת י‬
‫ב ע ב ו ר כ ן קניתילי ?‪13‬‬
‫« פנו א ל י ס כ ל י ם‬
‫ג‬
‫ט‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ולינו ב ב י ת מ ד ר ש י ‪:‬‬
‫כי ע ד מ ת י ת ח ס ר ו ן מן א ל ו ואלו‬
‫ב ה‬
‫יד‪*',‬‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫* מעי יחמו כ ת נ ו ר ל ה ב י ט ב ה‬
‫כ ב‬
‫‪:‬־ •‬
‫‪T‬‬
‫! זי‬
‫*ב ו ב ט ה ר ה מ צ א ת י ה‬
‫•‬
‫‪. m t‬‬
‫ונפשכם צמאה מ א ד תהיה ג‬
‫פי פתחתי ודברתי ב ה‬
‫קנו ל כ ם ח כ מ ה ב ל א ב ס ף ‪:‬‬
‫י וצואריכם ב ע ל ה הביאו‬
‫‪S‬י‬
‫‪T J T‬‬
‫יי••‬
‫‪V T‬׳‬
‫;‬
‫ומשאה ת ש א נפשכם‪:‬‬
‫•» ק ר ו ב ה היא ל מ ב ק ש י ה‬
‫»‬
‫־‬
‫ועמדתי ב ה ומצאתיה‪:‬‬
‫כ״ ר ב י ם ש מ ע ו ל מ ו ד י ב נ ע ר ו ת י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ונותן נ פ ש ו מ ו צ א * ת ה ‪:‬‬
‫ר א ו ב ע י נ י כ ם ב י ק ט ן רדיתי‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫־ ‪V : :‬‬
‫‪t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪f‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ג ט ת ש מ ח נפשי ב ש י ב ת י‬
‫ו כ ס ף וזהב תקנו ב י ‪:‬‬
‫מ ע ש י כ ם ?גשו ב צ ד ק ה‬
‫ולא תבושו בשידוד‪:‬‬
‫ל‬
‫‪I‬‬
‫*^ ב ר ו ך ‪:‬הוד‪ ,‬ל ע ו ל ם‬
‫מעורי״‪.‬‬
‫‪,‬יהמו‬
‫‪.‬בישיבתי״‪,‬‬
‫ז*א‬
‫המשורר‬
‫אמן‬
‫איתן‬
‫ואמן״‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫ע״»‬
‫ומשבח שמו ל ד ר ודר‪:‬‬
‫הענין‪.‬‬
‫עמדתי למצוא‬
‫א ך בונת ב ״ ס ‪:‬‬
‫מפרי זה‬
‫*•‬
‫•‬
‫ו ה ו א נותן ל כ ם ש כ ר כ ם ב ע ת ו‬
‫) י ה ( ה מ ו ס נ ר הוששתי‬
‫כ ת נ ו ר ‪) .‬בל( ד י ל ‪,‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫שנבתב‬
‫בדיך‬
‫האזרחי‬
‫את‬
‫שית‬
‫)בא( ע״ד‬
‫ה ה ב מ ה ומצאתי א ו ת ה ‪ ) ,‬ב״צ(‬
‫‪ ,‬ת ש מ ה נפשי‬
‫שיר״‪.‬‬
‫ה כ ת י ב ) ה ו ש ע ז׳‬
‫ב ז ק נ ת י ‪ ,‬כי ל א ת ב ו ש ו‬
‫)‪.‬ל‬
‫)תהליש‬
‫(‬
‫‪-‬‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ב‬
‫״‬
‫ש‬
‫פ״ט נ״ב^‪:‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫‪c‬‬
‫‪e‬‬
‫‪,‬בריך‬
‫‪n‬‬
‫י(‬
‫בב״י‬
‫‪:‬‬
‫‪: :‬‬
‫בשירתי‪,‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ל‪,‬׳‬
‫ו‬
‫שהתם‬
‫לעול*‬
‫חכמת‬
‫בן סירא‬
‫ע ד ה נ ה ד ב ר י שמעון‬
‫בן ישיע ש נ ק ר א בן ם י ך א‬
‫ח כ מ ת שמעון בן ישוע‬
‫ב ן א ל ע ו ר בן ם י ר א‬
‫ןהי ש ם ן ה ו ה מ ב ר ך‬
‫מ ע ת ה ועד ע ו ל ם ‪:‬‬
‫ע ד ה נ ה ך ב ך י שמעון‬
‫ב ץ ^ ז ו ע ש נ ק ר א בן ס י ך א ;‬
‫‪1‬נשלמה‪ 1‬ח כ מ ת שמעון‬
‫ב ן ישיי‪2‬ז‬
‫ד א ‪ #‬י החייבות‬
‫זה‪.‬‬
‫ה ב א י ם בפירושי‬
‫ב״ס‪:‬‬
‫בן סירא ‪.‬‬
‫ת״ס‪:‬‬
‫גיע;‬
‫גוף ע ב ר י ‪.‬‬
‫סדיר‬
‫מדא״ז‪:‬‬
‫נ״ע‪:‬‬
‫תק״ס‪:‬‬
‫נוסח‬
‫עברי‪.‬‬
‫תקוני ס ו ע ר י ם ‪.‬‬
‫ביח‪:‬‬
‫טיס‪:‬‬
‫טעות סופר‪.‬‬
‫ש׳‪:‬‬
‫פאק׳‪:‬‬
‫פאקסםילי‪.‬‬
‫י״ל‪:‬‬
‫ב״י‪:‬‬
‫כתב י ד ‪.‬‬
‫תרנוש סורי‪.‬‬
‫‪ :‬סדרש רבה ‪.‬‬
‫ם ס כ ת דרך ארץ ? ו פ א *‬
‫ברית ה ד ש ה ‪ ,‬א ו נ ג ל י ו ן ‪,‬‬
‫שכטר‪.‬‬
‫ישראל ל ו י ‪,‬‬
‫פטרם‪.‬‬
‫נ״פ‪:‬‬
‫נרכרט‬
‫נ*א‪:‬‬
‫נוסח א ח ר ‪.‬‬
‫ריס‪:‬‬
‫רודלף ס ם נ ד ‪.‬‬
‫ף״ל‪:‬‬
‫ר מ ה לוםר‪.‬‬
‫תיי‪:‬‬
‫תרגום יוני‪,‬‬
‫רסיג‪:‬‬
‫תד״א‪:‬‬
‫רבינו ס ע ד י ה‬
‫גאון‪,‬‬
‫ת נ א דבי א ל י ה ו ‪,‬‬