‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫תמלול יום העיון שנערך ב– ‪ , 3202.9.3‬ירושלים‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון על פי סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫אלון פורת‬
‫אלון פורת‪ ,‬חוקר במינהל המחקר במשרד הכלכלה ומרכז‬
‫בשנים האחרונות את תחום ההכשרה המקצועית‪ .‬בעל‬
‫תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במינהל עסקים‪.‬‬
‫אחראי על עריכת מחקרים וסקרי מעקב אחר אוכלוסיות‬
‫המשתתפות במסלולי ההכשרה השונים שבפיקוח האגף‬
‫להכשרה ופיתוח כ"א במשרד הכלכלה‬
‫ימי עיון קודמים‬
‫‪1‬‬
‫סחר חוץ‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫בני פפרמן‪ ,‬מירב גרינשטיין‪ ,‬מיכל ליבליך‪ ,‬מרים גרינשטיין‪,‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ ,‬אלי לוי‪ ,‬ראובן פסח‪ ,‬אסף מלחי‪ ,‬גלי ליס‪,‬‬
‫שוקי הנדלס‪ ,‬מיכל אלפסי הנלי‪ ,‬אלון פורת‪ ,‬הווארד רוס‪,‬‬
‫מיכאל אורנשטיין‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬בוקר טוב לכולם‪ .‬זה המפגש הרביעי שלנו של מינהל‬
‫המחקר בנושאים שאנחנו כותבים‪ ,‬כפי שאתם מבינים אנחנו‬
‫מאחדים את הנושא הזה עם הרמת כוסית לקראת ראש השנה‪.‬‬
‫היום יש על סדר היום נושא של הכשרת הנדסאים בעשור‬
‫האחרון‪ .‬מי שעושה הרבה למען נושא זה הוא אלון והוא יציג‬
‫ממצאים ונושאים על סדר היום‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.‬‬
‫שקף ‪—2‬רקע כללי‬
‫אלון פורת‪ :‬הנושא שאציג היום עוסק בהכשרת הנדסאים בעשור אחרון על פי מעקבי בוגרי‬
‫מה"ט‪ .‬לפני הצגת הממצאים‪ ,‬קצת רקע כללי על לימודי הנדסאים‪ .‬מה"ט הוא הגוף שמופקד‬
‫על הכשרת הנדסאים וטכנאים למשק‪ .‬תהליך ההכשרה מתבצע באמצעות רשת של כ ‪07‬‬
‫מכללות טכנולוגיות ובתי ספר להנדסאים שפרוסים בכל רחבי הארץ‪ ,‬באזורי המרכז‬
‫והפריפריה‪ ,‬מהצפון עד הדרום‪ .‬כל שנה לומדים כ ‪ 00,777‬סטודנטים לדיפלומה של הנדסאי או‬
‫טכנאי מוסמך‪ .‬מעבר לבחינות הפנימיות והדרישות הלימודיות של מכללה‪ ,‬צריכים לעמוד ב‪4-‬‬
‫בחינות חיצוניות (ממלכתיות) מטעם מה"ט‪ ,‬בסוף הלימודים להגיש פרויקט גמר ולהגן עליו‬
‫בהצלחה‪ .‬הפרויקט מהווה חלק אינטגרלי ויישומי של הלימודים שלהם‪ .‬אחרי שהם משלימים‬
‫חובות אלה‪ ,‬מקבלים דיפלומה של הנדסאי או טכנאי‪ .‬מה"ט מכשיר כ ‪ %78-‬מההנדסאים‬
‫והטכנאים במשק‪ 078 ,‬נוספים מכשיר משרד חינוך במסגרת כיתות י"ג‪-‬י"ד‪ .‬הלימודים במה"ט‬
‫מתקיימים בכמה מסלולים ‪ %78-‬לימודי הנדסאים‪ %78 ,‬לטכנאים‪ .‬מסלולי יום או מסלולים‬
‫משולבים‪ ,‬מסלולי ערב שמיועדים לאנשים עובדים‪ .‬הפרופורציות להנדסאים זה שני שליש‬
‫מסלול יום‪ ,‬שליש מסלול משולב‪ ,‬ועוד ‪ %78‬טכנאים לרוב במסלול משולב‪ .‬המכללות פותחות‬
‫למעלה מ ‪ 07 -‬מגמות לימוד‪ ,‬כאשר גדולות הן בתחומי הנדסה מסורתיים‪ ,‬הנדסת חשמל‪,‬‬
‫בכל שנה‬
‫לומדים כ ‪22‬‬
‫אלף סטודנטים‬
‫לדיפלומה של‬
‫הנדסאי או‬
‫הנדסה אזרחית‪ ,‬הנדסת מכונות‪ ,‬תעשייה וניהול‪ ,‬בנוסף יש מגמות קטנות יותר שהן בתחומים‬
‫טכנולוגיים אבל פחות בתחום הנדסה טהורה – תקשורת חזותית‪ ,‬תקשורת אינטראקטיבית‪,‬‬
‫הנדסת קול‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה ועוד‪ .‬בחלק מהמגמות הגדולות יש מגמות משנה‪ ,‬למשל‬
‫בתעשייה וניהול יש ‪ 5‬מגמות משנה‪ ,‬כאשר הלומדים מתמחים במערכות מידע‪ ,‬איכות‪,‬‬
‫לוגיסטיקה‪ ,‬שיווק‪ ,‬ומערכות יצור‪.‬‬
‫טכנאי מוסמך‬
‫בכ ‪ 07‬מכללות‬
‫טכנולוגיות‬
‫ובתי ספר‬
‫להנדסאים‬
‫שבפיקוח‬
‫מה"ט‪.‬‬
‫שקף ‪—3‬רקע כללי‬
‫ההנדסאי הוא למעשה איש מקצוע טכנולוגי שאחרי ההכשרה שלו הוא אמור לדעת מה שיודע‬
‫אותו איש שעבר הכשרה מקצועית שהוא עובד הייצור ומעבר לזה יש לו גם ידע נרחב נוסף‬
‫שמאפשר לו לתכנן‪ ,‬לפתח בצורה מוגבלת‪ ,‬לפתור תקלות ובעיות שמתרחשות במהלך הייצור‪,‬‬
‫והוא מהווה שחקן קישור ונמצא בתווך בין עובד הייצור שעבר הכשרה מקצועית למהנדס‪.‬‬
‫המהנדס עוסק בעיקר במו"פ ופיקוח על העבודה‪ ,‬ואיש הייצור עושה את עבודה השוטפת‪,‬‬
‫עבודת תחזוקה ותפעול‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫שקף ‪—4‬הנדסאים כדרג ביניים מתווך‬
‫אם מסתכלים על הנושא של לימודים טכנולוגיים במדרג של לימודים‪ ,‬ההנדסאי נמצא באמצע‪,‬‬
‫מתחתיו יש את זה שעבר הכשרה מקצועית‪ ,‬לתעודת מקצוע של לימודים עד שנה אחת‪ .‬הנדסאי‬
‫לומד שנתיים עד שלוש בהתאם למסלול ומגמה‪ ,‬יש מגמות של מסלול יום שנמשכות שנתיים‬
‫וחצי‪ ,‬כמו הנדסה אזרחית ואדריכלות‪ ,‬מקצועות עם הרבה שעות לימוד‪ ,‬יכול להגיע ל‪0077-‬‬
‫שעות לימוד עד קבלת דיפלומה של הנדסאי בניין‪ ,‬לעיתים יותר מתואר ראשון‪ .‬מעל הנדסאי‬
‫נמצא המהנדס‪ ,‬לימודים של מהנדסים הם תחת אחריות המל"ג‪ .‬היום חלק מהמכללות‬
‫מוסמכות לתת תארים בהנדסה‪ ,‬לימודים נמשכים ‪ 4‬שנים‪ .‬מה שקרה עד היום שהלימודים של‬
‫הנדסאים הם לא ממש לימודים מוכרים מבחינת אקדמיה‪ ,‬אם מסתכלים על מדרג הלימודים‬
‫ומודל של הכשרה לאורך החיים‪ ,‬ובאמת הרצון לאפשר לאוכלוסיות חלשות יותר להתקדם‬
‫לאורך החיים שלהם ולנסות לשדרג מעמדם ולהגיע ללימודים גבוהים יותר‪ ,‬אצלנו הנושא הוא‬
‫קצת בעייתי‪ ,‬הצורה של ההתקדמות היא מאוד קשה ובעייתית כי הלימודים האלה לא‬
‫מוכרים‪ ,‬היום הנדסאי שמסיים לימודיו ומחליט שרוצה להמשיך בלימודים גבוהים‪ ,‬ההכרה‬
‫שלו היא בערך ב‪ 07-‬נקודות זכות‪ ,‬יכול לקבל פטור מסמסטר או סמסטר וחצי‪ ,‬תלוי לאיזה‬
‫מוסד לימודים הוא הולך‪ ,‬אין סטנדרט אחיד שקובע קורסים או נושאים מסוימים שמקבלים‬
‫עליהם נקודות זכות‪ ,‬כל מוסד לימודים יש לו החלטה משלו‪ ,‬מצב שאמור להשתנות בקרוב‪.‬‬
‫בשנה האחרונה ח"כ חיים כץ העביר חוק הנדסאים‪ ,‬חוק שנועד לשדרג את המעמד המקצועי‬
‫של ההנדסאי‪ ,‬ולמעשה להקנות לו בחלק מהמקרים מעמד של בעל תואר ראשון‪ .‬החל מהשנה‬
‫הזאת מכרזים שמוציא הנש"מ ומיועדים לסף מינימום של תואר ראשון‪ ,‬יכול להגיש מועמדות‬
‫גם מישהו עם דיפלומת הנדסאי‪ .‬בנוסף אמורה לקום מועצת הנדסאים שתקבע בהמשך בדיוק‬
‫קריטריונים מסודרים של לימודים‪ ,‬מה הלימודים האלה נותנים‪ ,‬איזה מעמד לגבי פטורים‬
‫באקדמיה‪ ,‬באוניברסיטה‪ ,‬והנושא הולך להיות מוסדר‪ ,‬כי היום מעמד הנדסאים‪ ,‬אם אני‬
‫מסתכל על זה‪ ,‬יותר קרוב לבעלי תעודת מקצוע מאשר לבוגרי אקדמיה וזאת על אף ההשקעה‬
‫הרבה ושעות הלימוד הרבות‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫אם אנחנו מסתכלים על שוק העבודה‪ ,‬לקחתי את נושא החשמל כדוגמא למה קורה אחרי‬
‫הלימודים‪ .‬יש מישהו שעבר הכשרה מקצועית בהצלחה בתחום חשמל והוא מקבל תעודת‬
‫חשמלאי מוסמך‪ ,‬יכול לעסוק בעריכת תוכניות עד ‪ %7‬אמפר‪ ,‬מעליו הנדסאי חשמל שהוא בעל‬
‫סמכויות גבוהות יותר‪ ,‬מתעסק גם בתכנון והתקנה‪ ,‬וכמובן רשאי לערוך תוכניות גדולות יותר‬
‫עד ‪ 007‬אמפר‪ ,‬מעליהם יש מהנדס החשמל שהוא לא מוגבל מבחינת תוכניות חשמל‪ ,‬רשאי‬
‫לבצע כל תוכניות החשמל‪ ,‬הוא אחראי על המו"פ ופיקוח‪.‬‬
‫שקף ‪—5‬לומדים על פני העשור‪ ,‬מה“ט ומשרד החינוך‬
‫קצת נתונים על הלומדים על פני עשור‪ .‬בסך הכל מתחילת העשור רואים מגמה קלה של ירידה‬
‫במספר הלומדים‪ .‬אם מסתכלים על גרף עליון שהוא סיכום כל הלומדים במסגרת מה"ט‬
‫ומכינות ומשרד החינוך‪ ,‬השיא בתחילת העשור היה בין שנים ‪ 0777‬עד ‪ ,0770‬עם ‪ 00‬אלף‬
‫לומדים‪ ,‬כשלאורך השנים חלה ירידה‪ ,‬היום מסתמנת התייצבות תוך מגמה קלה של עלייה‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 07%0‬שלא מוצגת כאן – יש כבר עוד עלייה של ‪ %777‬או ‪ 0777‬לומדים לשנה‪ .‬המקור של הירידה‬
‫הזאת נובע בעיקר משני דברים עיקריים‪ ,‬נושא ראשון זה ירידה דרסטית בלומדים במכינות‪.‬‬
‫אפשר לראות בגרף התחתון בשנת ‪ 0777‬למדו למעלה מ‪ 4777-‬איש במכינות‪ ,‬זה יורד ומתייצב‬
‫סביב אלף לומדים‪ .‬ההסבר לירידה נובע מההתפתחות והפריחה של המכללות האזוריות‪ ,‬הרבה‬
‫אנשים עשו חשבון שלנוכח הקלה בתנאי קבלה‪ ,‬לא שווה ללכת ללמוד הנדסאי‪ ,‬היום מקילים‬
‫בכניסה ללימודים במכללות אזוריות ויותר פשוט להיכנס ללימודי תואר ראשון‪ ,‬לכן חלה‬
‫ירידה בביקוש של אנשים שלא עומדים בקריטריונים לקבלה להנדסאים והם פנו למכללות‪.‬‬
‫אנחנו מדברים על ירידה דרסטית בלימודי הנדסת תוכנה שנדבר על כך בהמשך‪ .‬משרד‬
‫החינוך מיוצג על ידי הקו הירוק‪ ,‬שם יש יציבות לאורך השנים סביב ‪ 0,777-5,777‬אלף לומדים‬
‫על פני עשור כל שנה כאשר עיקר הלימודים ביג'‪ -‬יד' הם בתחומי הנדסת מכונות‪ ,‬רכב‪ ,‬חשמל‬
‫ואלקטרוניקה‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫שקף ‪—6‬ממוצע שנתי של בוגרי מה“ט במספרים ובאחוזים סיכום ‪,2777-2711‬‬
‫תחילת וסוף העשור‬
‫כעת אני מבקש להציג את מספרי הבוגרים של מה"ט בעשור‪ .‬אני אנסה לעשות קצת סדר‬
‫בנתונים‪ .‬החלק הימני של התרשים מייצג באחוזים בצד ימין את ההתפלגות לכל אחת‬
‫מהמגמות לאורך העשור‪ ,‬ובאמצע רואים התפלגות באחוזים למה שקרה בתחילת העשור‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ ,0777-%‬לידו מה קרה בסוף העשור – ‪ , 07%7-%%‬צד שמאלי מייצג אותם נתונים במספרים‬
‫מוחלטים של בוגרים‪ .‬אם מתמקדים במסגרת הירוקה‪ ,‬עשינו הפרדה של תחומים שאנו‬
‫מגדירים כטכנולוגיה עילית‪ ,‬הייטק‪ ,‬כאשר מדברים על הנדסת תוכנה‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬הנדסת‬
‫מכונות‪ ,‬הוצאנו את מגמת המשנה של מערכות מידע מתוך תעשייה וניהול‪ ,‬אלה עיקר‬
‫הלימודים שעוסקים בטכנולוגיה גבוהה‪ .‬מה שקרה על פני עשור‪ ,‬זה ירידה בשיעור הלומדים‬
‫בטכנולוגיה עילית ‪ -‬מ‪ 548-‬מתחילת עשור ל‪ 008-‬בסוף העשור‪ ,‬מ‪ 5,%77-‬בוגרים לשנה לכמעט‬
‫‪ . 0%77‬הירידה הזאת מתבטאת בעיקר בירידה דרסטית בשיעור האנשים שלומדים הנדסת‬
‫תוכנה‪ ,‬שהיוותה בתחילת העשור ‪ ,058‬ובסופו של העשור זה ‪ .%08‬באלקטרוניקה ירדנו מ‪-‬‬
‫‪ %08‬ל‪ , 0.58-‬תחום אחר שחלה בו עלייה זה הנדסת מכונות‪ ,‬עלייה גבוהה במספר הלומדים‪.‬‬
‫בחלק התחתון אנו מציגים את יתר מגמות הלימוד העיקריות‪ ,‬אין פה מגמות הקטנות אלא רק‬
‫מגמות של מעל ל ‪ %07‬בוגרים בממוצע שנתי‪ .‬תעשייה וניהול היתה בולטת לאורך העשור – רבע‬
‫מהבוגרים‪( ,‬ואפילו יותר אם מוסיפים מערכות מידע) למדו תחום תעשייה וניהול‪ .‬בשנת ‪077%‬‬
‫יצא דו"ח של מבקר המדינה על התנהלות מה"ט‪ ,‬ועסק בין היתר בהתנהלות התקציבית מול‬
‫המכללות וקביעת מגמות לימוד‪ .‬ב‪ %5-‬השנים אחרונות מי שקובע את מגמות הלימוד זה מה"ט‬
‫והמכללות הגדולות בשיתוף הסתדרות ההנדסאים‪ ,‬הם קובעים תמהיל המגמות ומה ילמדו כל‬
‫שנה‪ ,‬לעיתים יש ניגוד אינטרסים בין רצון המכללות ורצון הלומדים לצרכי המשק‪ .‬תעשייה‬
‫וניהול זה בדיוק דוגמא טובה‪ ,‬המשק לא צריך כל כך הרבה אנשים שלומדים את זה‪,‬‬
‫ההשתלבות בתעסוקה נמוכה בהשוואה למגמות האחרות‪ ,‬אבל בגלל רצון של המכללות ותחום‬
‫שנחשב אולי יוקרתי יותר ומבוקש הרבה אנשים למדו תעשייה וניהול‪ .‬העניין הולך ומשתנה עם‬
‫השנים‪ ,‬בשנים ‪ 07%0-%0‬רואים שינוי שהולך לקראת הגברת הלימודים במגמות שהן נדרשות‬
‫במשק‪ ,‬בעיקר הנדסה אזרחית‪ ,‬הנדסת מכונות ותוכנה‪ .‬היום תעשייה וניהול הוא במקום‬
‫שלישי או רביעי – נתון שלא רואים במצגת הזאת ובנתונים שאני מביא היום‪.‬‬
‫בשנים‬
‫האחרונות‬
‫מסתמן תהליך‬
‫של הגדלת‬
‫מספרי‬
‫הלומדים‬
‫במגמות לימוד‬
‫המכשירות‬
‫למקצועות‬
‫נדרשים למשק‬
‫כגון הנדסה‬
‫אזרחית‪,‬‬
‫הנדסת מכונות‬
‫ותוכנה‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫שקף ‪—0‬מתודולוגיה של מעקבי בוגרים‬
‫אני רוצה להגיע לנתונים מהסקרים שלנו‪ .‬אציג תחילה את המתודולוגיה שלנו‪ ,‬אנחנו מראיינים‬
‫סקרי המעקב‬
‫מאפשרים‬
‫ללמוד מה קרה‬
‫לאותה קבוצת‬
‫בוגרים לאורך‬
‫זמן‪ ,‬מסיום‬
‫הלימודים ועד‬
‫‪ 17‬שנים‬
‫ומעלה‪ ,‬מה‬
‫קרה לתעסוקה‬
‫לשכר‬
‫ולמשתנים‬
‫נוספים‬
‫בסקר שקוראים לו‪ T1-T2 ,‬ראיון טלפוני שנערך לקראת סיום הלימודים‪ ,‬בודקים רקע מקצועי‬
‫קודם‪ ,‬ציפיות של הלומד‪ ,‬שביעות רצון מלימודים במכללה‪ ,‬הסקר הזה נערך בסמסטר האחרון‬
‫לקראת סיום לימודים‪ .‬לנקודה הבאה קוראים ‪ , T0‬כשנה וחצי אחרי סיום הלימודים‪ ,‬בנקודה‬
‫הזאת בודקים מצב תעסוקתי של העובדים‪ ,‬רוצים לראות כמה הצליחו להשתלב באותו מקצוע‬
‫שלמדו‪ ,‬שביעות רצון מהעבודה‪ ,‬כמה בוגרים השיגו דיפלומה אחרי הלימודים‪ .‬צריכים להפריד‬
‫בין אנשים שמסיימים לימודים‪ ,‬שקוראים להם בוגרים אבל לאו דווקא השלימו את כל‬
‫החובות לקבלת דיפלומה‪ .‬בודקים שכר וסיבות למה אנשים לא עובדים במקצוע‪ .‬ובסוף נקודה‬
‫של ‪ ,TX‬מתבצעת בטווחי זמן ארוכים אחרי סיום הלימודים – ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים בממוצע – פה בנוסף‬
‫לדברים הרגילים שבודקים בסקר ‪ ,T0‬בודקים חשיפה‪ .‬כמה באמת אנשים נחשפו לאורך השנים‬
‫למקצוע‪ ,‬ולאו דווקא התמידו בו לאורך זמן‪ ,‬מסיבות התלויות בהם או שאינן תלויות בהם‪.‬‬
‫כשמסתכלים על כל המערכת‪ ,‬אפשר ללמוד מה קרה לאותה קבוצת בוגרים לאורך זמן‪ ,‬מרגע‬
‫סיום הלימודים ו ‪ %7 -‬שנים ויותר אחרי סיום הלימודים‪ ,‬שינויים בתעסוקה ובשכר ועוד‬
‫פרמטרים‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫שקף ‪—8‬מעקבי בוגרי מה“ט ‪ ,‬מערך סקרים‬
‫בכל הקשור למערך הסקרים שאנו מבצעים אז מדברים על שתי תקופות‪ ,‬התקופה הראשונה‬
‫מתייחסת לבוגרים בשנים ‪ %%%0‬עד ‪ , 077%‬בתקופה זו בדקו בוגרים רק במסלול יום‪ ,‬בזמנו היה‬
‫סקר ‪ T%‬בנפרד ו‪ T0-‬בנפרד‪ ,‬הם נערכו בכיתות הלימוד‪ ,‬היו שאלונים שאנשים מילאו בכיתה‪T% .‬‬
‫התבצע בתחילת הלימודים‪ T0 ,‬התבצע לקראת סוף הלימודים‪ .‬היו לנו על כל התקופה הזאת‬
‫‪ 00‬אלף סקרים בסה"כ של ‪ T1‬ו ‪ , T2‬מהסקרים האלה ינבעו בהמשך סקרי ‪ T0‬שנערכו בטלפון‬
‫שנה אחרי הלימודים‪ %,077 ,‬ראיונות ומתוכם צמחו סקרים של ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים אחרי הלימודים‪,‬‬
‫בסקר שעשינו ב‪ ,0774-‬חמש שנים בממוצע אחרי הלימודים היו ‪ 0,077‬ראיונות‪ ,‬בסקר האחרון‬
‫של ‪ %7‬שנים אחרי היו ‪ %,577‬ראיונות‪ ,‬ככל שמתרחקים מתקופת הלימודים האנשים הולכים‬
‫ופוחתים כי לא תמיד מצליחים לאתר אותם בגלל הזמן שעבר‪ .‬אנחנו מנסים לעשות תיקונים‬
‫סטטיסטיים כדי שהמדגם ישקף כראוי את המדגם הראשוני המייצג את האוכלוסייה‪.‬‬
‫בכל התקופה הזאת נערכו כ ‪ 05,777‬סקרים‪ ,‬חלק מהאנשים הגענו אליהם בכמה נקודות זמן‪,‬‬
‫חלק אפילו ב‪ 4-‬ו‪ 5-‬נקודות זמן לאורך החיים‪.‬‬
‫התקופה השנייה של מעקבי בוגרים – היתה לנו הפסקה של כמה שנים בראיונות‪ ,‬חידשנו אותם‬
‫בשנים ‪ 0770‬עד ‪ ,07%7‬הפעם בדקנו גם את המסלול המשולב‪ .‬סקרי ‪ T%‬ו‪ T0-‬חוברו ונערכו כסקר‬
‫טלפוני אחד לקראת סיום הלימודים‪ .‬מדברים על ‪ %777‬ראיונות להנדסאים וטכנאים‪ T0 .‬הפך‬
‫לנקודה של שנה וחצי‪ ,‬במה"ט טענו שעשרה חודשים עד שנה זה לא זמן מספיק ארוך לבדוק‬
‫תעסוקה‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שלוקח זמן להשלים דיפלומה‪ ,‬בחינות חיצוניות וכו'‪ .‬מדברים‬
‫על סה"כ ‪ 0777‬ראיונות שעשינו בנק' הזאת‪ .‬ו‪ TX-‬לחמש שנים שמופיע בסימן שאלה‪ ,‬אני‬
‫מקווה שעד סוף ‪ 07%0‬נצליח לעשות ראיונות של ‪ 5‬שנים אחרי הלימודים‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬כמה זמן לוקח לראיין ‪ 0777‬אנשים?‬
‫אלון פורת‪ :‬זה מתפרס על כמה שנים‪ 0777 ,‬אנשים בוגרי ‪ ,0770-%-%‬בשנים נפרדות‪ .‬לא ראיינו‬
‫‪ 0777‬בתקופה אחת‪.‬‬
‫מיכאל אורנשטיין‪ :‬כמה זמן לוקח ראיון?‬
‫אלון פורת‪ :‬חודשיים עד שלושה לוקח לראיין קבוצה של ‪ ,0577‬שאלון של בערך ‪ 07‬דקות‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬מדובר על כל הבוגרים? זה לא מדגם‪ .‬מנסים להגיע לכולם במפקד?‬
‫אלון פורת‪ :‬המדגם הראשוני הוא לסקר ‪ , T1-T2‬בנינו מדגם של אנשים מתוך כלל אנשים‬
‫שעומדים לסיים לימודים לאחר מכן שנק' זמן רחוקות יותר מנסים להשיג את כל אלו‬
‫שרואיינו ב ‪T1-T2 .‬גם ככה בשנה וחצי אחרי לסקר ‪ T3‬משיגים ‪ 058‬אנשים בערך‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫שקף ‪—9‬דיוקן מסיימי לימודים במסלול הנדסאים ‪2778-2779‬‬
‫הנתונים הראשונים שאני רוצה להציג מסקרי ‪T1-T2‬מתקופה שמתייחסת לבוגרי ‪,077%-7%‬‬
‫איחדנו את הנתונים לשתי השנים ומוצגים כאן נתונים משותפים‪ .‬קצת על הדיוקן של מסיימים‬
‫בשנים אלו – שליש מהלומדים הן נשים‪ 008 ,‬באים מהמגזר הערבי‪ ,‬צריך לזכור שחלק‬
‫מהמכללות‪ ,‬בעיקר מהמכללות הגדולות פרוסות גם בצפון‪ ,‬הנדסאים חיפה‪ ,‬בראודה כרמיאל‪,‬‬
‫סכנין‪ ,‬חלק נמצאות בדרום הארץ – מכללת באר שבע‪ ,‬מכללת ספיר‪ ,‬מכללת תל חי ומאפשרות‬
‫נגישות טובה יותר לאוכלוסייה הערבית‪ ,‬יש גם נגישות וגם הזדמנות טובה להיכנס ללימודים‪.‬‬
‫המשקל של המגזר הערבי הוא יחסית גבוה באקדמיה למשל הם פחות מ‪.%78-‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬החלוקה המגדרית לנשים וגברים נשמרת גם במגזר הערבי?‬
‫אלון פורת‪ :‬במגזר הערבי יש פחות נשים אני לא זוכר את האחוז המדויק‪ .‬הגיל הממוצע של‬
‫לומדים הוא סביב ‪ 05‬שנים‪ ,‬פרט מעניין‪ ,‬אם תסתכלו על טור של מידת דתיות יש פה ‪ 58‬של‬
‫חרדים‪ ,‬ה‪ 58-‬האלה זה נתון שהוא בשנים האלה מדבר במיוחד על נשים שלמדו בסמינרים‪,‬‬
‫נשים שלמדו במסלול מיוחד לנשים חרדיות בסמינרים‪ ,‬זה מסלול מחליף את מסלול לימודי‬
‫הוראה‪ ,‬מאפשר לנשים חרדיות ללמוד בתנאים מתאימים להן לימודי תוכנה בעיקר‪ ,‬אחרי כן‬
‫היעד הוא להשתלב בעבודה בתחום של הנדסת תוכנה‪ ,‬רובן במקומות שמעסיקים חרדים‬
‫ונשים חרדיות בנפרד‪ ,‬חלק גדול מהמעסיקים הם חרדים‪ .‬זה מסלול שלפחות על פני התקופה‬
‫הזאת מסתמן כמסלול מצליח מאוד‪ .‬מהסקרים מצאנו שיש ‪ %78‬תעסוקה בקרב נשים חרדיות‬
‫אחרי הלימודים ו ‪ 078 -‬הצליחו להשתלב במקצוע שלמדו‪ ,‬הנדסת תוכנה‪ .‬הנתון של אחוז‬
‫החרדים מכלל הלומדים אמור להמשיך לעלות לאורך השנים‪ ,‬בשנתיים האחרונות פותחים‬
‫מסלולי מכינה מיוחדים לאוכלוסייה חרדית‪ ,‬גם לגברים‪ .‬יש תמריץ מאוד גדול לשלב אותם‬
‫בתחומים אלה גם כחלק ממדיניות המשרד להגדיל תעסוקה באוכלוסייה החרדית‪ .‬אני בטוח‬
‫שאם נעשה את הדיוקן הזה ללומדים ב ‪ 07%0-%0‬האחוז שלהם יעלה משמעותית‪.‬‬
‫מירב גרינשטיין‪ :‬מה הדרישות לקבלה ללימודי הנדסאים?‬
‫אלון פורת‪ :‬דרישות נמוכות בעיקרון‪ ,‬יש כאלה שיגידו שצריך תעודת זהות‪ ...‬מדובר על תעודת‬
‫בגרות‪ ,‬ואם אין תעודת בגרות מלאה מספיק ‪ 0‬מקצועות עיקריים‪ ,‬עברית‪ ,‬אנגלית ומתמטיקה‪.‬‬
‫מספיק שיש בגרות ב‪ 0-‬מקצועות אלה ואתה מתקבל ללימודים‪ .‬אנשים שאפילו אין להם את‬
‫זה‪ ,‬קיימת האופציה למכינה של שנה ואחרי שעוברים אותה בהצלחה יכולים להתקבל‬
‫ללימודים‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬אני סקרן לדעת מה המסלולים המקבילים בחו"ל של הנדסאים? האם אתה יודע‬
‫לספר על מסלולים מקבילים להנדסאי בישראל ?‬
‫אלון פורת‪ :‬בגדול בכל מדינה המונח שונה‪ ,‬יש מונח של ‪practical engineer‬במדינות‬
‫אירופאיות‪ ,‬שם הגישה שונה‪ ,‬התהליך שונה‪ ,‬הגישה של למידה לאורך השנים ( ‪long life‬‬
‫‪ ) learning‬היא רווחת יותר‪ .‬בארה"ב יש גוף פדראלי האחראי על תהליכי ההסמכה של עובדים‬
‫במקצועות ההנדסה‪ .‬יש תוכניות למידה של שנתיים המאפשרות להיכנס לאחר סיומם לשוק‬
‫העבודה בתואר שנקרא ‪Engineering Technician‬כך אותו אדם מתחיל להתנסות בשוק‬
‫העבודה ואחר כך עומדת בפניו האופציה להשלים לימודים למהנדס ככה שהלימודים שעשה‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪0‬‬
‫בשנתיים הראשונות מוכרים לו במלואם‪ ,‬מה שלא קיים בארץ‪ .‬יש כל מיני גישות‪ .‬בגרמניה‬
‫למשל מייחסים חשיבות רבה לשילוב הלימודים עם התעשייה ופרויקט הגמר מתבצע במהלך‬
‫הלימודים עצמם בסמסטרים האחרונים‪.‬‬
‫אם נמשיך הלאה בפרופיל הלומדים‪ ,‬זכאות לבגרות מלאה יש ל ‪ 0%8 -‬מאנשים‪ .‬לימודי‬
‫הנדסאים מתפלגים כפי שציינתי בהתחלה‪ ,‬לשני שליש מסלול יום ושליש מסלול משולב‪.‬‬
‫במסלול המשולב יש הרבה אנשים עם ניסיון קודם במקצוע‪ ,‬אנשים שבדרך כלל עובדים‪.‬‬
‫מבחינת ניסיון קודם במקצוע‪ ,‬יש ‪ 078‬מהלומדים שהיה להם כבר רקע קודם במקצוע שהם‬
‫לומדים‪ ,‬הם נמצאים בעיקר במסלול המשולב‪.‬‬
‫בשנתיים‬
‫האחרונות‬
‫פותחים מסלולי‬
‫מכינה מיוחדים‬
‫לגברים חרדים‪.‬‬
‫יש תמריץ‬
‫שקף ‪—17‬התפלגות מגמות לימוד למסיימי ‪2778-2779‬‬
‫קצת התפלגות של מגמות הלימוד למסיימי ‪ - 077%-%‬תעשייה וניהול זה התחום הגדול‪ ,‬אחרי‬
‫זה מקצועות ההנדסה האחרים אלקטרוניקה‪ ,‬תוכנה‪ ,‬מכונות‪ .‬נתוני הסקרים שאני מציג כאן‬
‫מתייחסים אך ורק להנדסאים‪ .‬טכנאים הם קבוצה קטנה נפרדת‪ ,‬שהולכת ומתמעטת עם‬
‫השנים‪ .‬היום הרוב המוחלט זה הנדסאים‪.‬‬
‫אם אני חוזר לדוגמא שהצגתי קודם בנושא לימודי חשמל‪ ,‬אז בין הנדסאי חשמל לחשמלאי‬
‫מוסמך קיים טכנאי חשמל שלומד פחות מהנדסאי חשמל אך יותר מחשמלאי מוסמך‪.‬‬
‫לשלב אותם‬
‫בתחומי‬
‫ההנדסה גם‬
‫כחלק ממדיניות‬
‫המשרד להגדיל‬
‫תעסוקה‬
‫באוכלוסייה‬
‫החרדית‬
‫אלי לוי‪ :‬יש שנה אחת שמכשירה אותך לטכנאי‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬טכנאי זה הכשרה של ‪ 0‬סמסטרים‪ ,‬הוא לומד פחות שעות מהנדסאי‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬יש תואר ‪.BTech‬‬
‫אלון פורת‪ BTech :‬זה תואר מהנדס שנותנת מכללה‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬הנדסאי שסיים מה"ט‪ ,‬היתה לו אפשרות להשלים כמהנדס בשנה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬זה הופסק‪ ,‬זה משהו היסטורי‪ ,‬היה פעם באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬היה מחזור אחד‬
‫ונפסק‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.9‬‬
‫אלון פורת‪ :‬אם נחזור לשקף‪ ,‬צד ימין זה מגמות הגדולות – מגמות ההנדסה המסורתיות‪ ,‬בצד‬
‫שמאל רואים מקצועות קטנים שמכל מיני שיקולים החליטו שפותחים מגמות להנדסאים‪ ,‬הם‬
‫יותר משיקים לתחומים טכנולוגיים אבל פחות קשורים להנדסה – תקשורת חזותית‪,‬‬
‫אינטראקטיבית‪ ,‬הנדסת קול‪ ,‬קולנוע‪ ,‬כימיה וכו' מגמות שמספר הבוגרים בממוצע שנתי הוא‬
‫סביב מאה ומטה‪.‬‬
‫ל ‪373‬‬
‫מהלומדים היה‬
‫כבר רקע‬
‫מקצועי קודם‬
‫בתחום הנלמד‪,‬‬
‫רקע שנרכש‬
‫במקומות‬
‫עבודה או בצבא‬
‫שקף ‪ - 11‬לומדים שרכשו ניסיון קודם במקצוע טרם לימודיהם‬
‫כבר ציינתי ש ‪ 078‬מהלומדים הגיעו כבר ללימודים עם רקע מקצועי קודם‪ .‬אפשר לראות את‬
‫חלוקה של מסלול המשולב‪ ,‬כמעט מחצית מהם היו כבר עם רקע קודם בתחום‪ .‬מסלול יום –‬
‫רק ‪ . 008‬הניסיון הנרכש היה בעיקר במקומות עבודה‪ 08 ,‬ציינו את צה"ל כמקום שרכשו בו‬
‫ניסיון‪ .‬ומספר שנות הניסיון שנרכש הוא ‪ 5‬וחצי שנים בממוצע‪ .‬אפשר לראות שהמגמות‬
‫הגדולות שיש בהן ניסיון קודם – זה הנדסה אזרחית‪ ,‬הנדסת חשמל והנדסת מכונות‪.‬‬
‫בביוטכנולוגיה ותוכנה – ‪ %78‬או פחות מכך הגיעו לתחום עם ניסיון קודם‪ .‬לגברים יש יותר‬
‫ניסיון מקצועי קודם מנשים‪ 008 -‬לעומת ‪ 008‬ובקבוצה הקטנה של בני ‪ 47‬ומעלה (מהווים כ‬
‫‪ 08‬מהלומדים) ל‪ 5%8-‬היה ניסיון קודם במקצוע‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪..‬‬
‫שקף ‪—12‬שביעות רצון ממשתנים הקשורים ללימודים‬
‫אחד הדברים העיקריים שאנחנו בודקים בסקרי ‪T1-T2‬זה שביעות רצון של הסטודנטים‬
‫מהלימודים‪ .‬רואים פה את פרמטרים העיקריים ששאלנו בסולם של ‪ 5‬דרגות – עד כמה אתה‬
‫מרוצה ממשתנים שונים בלימודים החל ממידה רבה מאוד ועד כלל לא מרוצה‪ .‬הממוצע הכללי‬
‫עומד סביב ‪ 5%8‬מרוצים בסך הכל‪ ,‬כאלו שאמרו שהם מרוצים במידה רבה או במידה רבה‬
‫מאוד‪ ,‬נתון לא גבוה‪ .‬היגדים או תחומים שנמצאו כיותר גבוהים זה דווקא התחומים הפחות‬
‫חשובים למקצועיות והאיכות של הבוגר בסוף הלימודים – תנאים פיזיים‪ ,‬מספר לומדים‬
‫בכיתה‪ ,‬לימודים עיוניים – זכו לציונים גבוהים מהממוצע‪ .‬הנושאים המהותיים להכשרה‬
‫ולאיכות הבוגר עם יציאה לשוק העבודה כבעל ניסיון‪ ,‬דווקא תחומים אלה זכו לציונים נמוכים‬
‫מאוד – רמת לימודים ‪ 56%‬מרוצים‪ .‬תרגול מעשי רק ‪ 508‬מרוצים‪ .‬ציוד טכנולוגי ומעבדות עד‬
‫כמה עדכני לדרישות בשוק העבודה‪ ,‬רק ‪ 578‬אמרו שהם מרוצים מתחום זה‪ ,‬אחד הפרמטרים‬
‫שזכה לציון נמוך ביותר‪.‬‬
‫שקף ‪—13‬שביעות רצון מרמת הלימודים לפי מגמות‬
‫אקח את הנושא של רמת הלימודים‪ ,‬קצת אראה אותו בחלוקה לפי מגמות לימוד‪ ,‬מצאנו משהו‬
‫מעניין – במסגרת שסימנתי יש כל המקצועות הכבדים‪ ,‬גדולים‪ ,‬שהם ממוקמים באמצע‬
‫מבחינת רמת הלימודים‪( ,‬שהיא באופן כללי יחסית נמוכה) הם איפשהו באמצע על הסקאלה‪,‬‬
‫בחלק השמאלי מגמות שקיבלו ציונים גבוהים – הנדסת סביבה וכימיה‪ ,‬הנדסת קול‪,‬‬
‫ביוטכנולוגיה – בחלק הימני רואים מגמות קטנות עם ציוני שביעות רצון נמוכים‪ .‬רואים את זה‬
‫בקולנוע וטלוויזיה‪ ,‬רק ‪ 008‬מרוצים מהלימודים‪ ,‬זה נתון עגום גם בתקשורת חזותית אחוז‬
‫המרוצים מאוד נמוך‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬תקשורת חזותית ?‬
‫אלון פורת‪ :‬הכוונה לגרפיקה ממוחשבת כל התחום הזה‪ .‬תקשורת אינטראקטיבית זה‬
‫מולטימדיה ואינטרנט‪ .‬זה מונחים שהותאמו ללימודי הנדסה‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬יש מחשבים‪ ,‬ענף עיקרי‪ ,‬ואלו קבוצות משנה‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬זה לא מגמת משנה של תוכנה‪ ,‬זו מגמה נפרדת‪ .‬תקשורת חזותית היא מגמה‬
‫שעומדת בפני עצמה‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪..‬‬
‫אלי לוי‪ :‬בשעתו מה"ט עשה סקר אינטראקטיבי חיצוני לבוגרים שהיו אמורים לדרג את‬
‫המכללות ולתת ציונים באופן אובייקטיבי‪ ,‬מה שאתה מציג זה רק נתוני מעקב הבוגרים‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬זה נתונים הכי מעודכנים שיש לנו‪ ,‬בוגרים מהשנים ‪ .077%-%‬לא ממש עשינו‬
‫השוואה על מה שסטודנטים אמרו בזמנו על דירוג המכללות (סקר של ד"ר אידלמן)‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬מה"ט ניסו בשעתו להכניס סקר שביעות רצון‪ ,‬היה אז מישהו שקראו לו ד"ר‬
‫אידלמן‪ ,‬הוא ניסה לעשות בצורה מסודרת פעמיים שלוש אבל הפסיק‪ .‬לא יודע מה הסיבה‪ ,‬או‬
‫שעזב את מה"ט‪.‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬שואלים גם מה שביעות רצון מהלימודים‪ ,‬עם סיום הלימודים ? פרספקטיבה‬
‫שלי השתנתה כאשר הייתי בעבודה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬זה תרומת הלימודים‪ .‬מדברים על שביעות רצון מהלימודים כשאתה לומד‪ .‬שוק‬
‫העבודה זה משהו אחר לגמרי‪.‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬זה פרמטר חשוב‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬סטודנטים מספיק מעורים לדעת אם מה שהם לומדים בתקשורת חזותית תואם‬
‫את שוק העבודה‪.‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬בהנדסות כבדות זה לא כך‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬כל המטרה הייתה למדוד שביעות רצון בתחילת הלימודים ובסוף הלימודים‪ ,‬זה‬
‫משקף משהו כלפי המוסד עצמו‪ .‬לא היתה שום כוונה לבדוק את זה בהקשר לעבודה‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬זה לא סובייקטיבי? אם היית שואל אנשים מהתעשייה איך הם רואים את רמת‬
‫המוסד‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬זה סוג אחר של סקר‪ .‬כל מוסד יכול לבדוק עצמו‪ ,‬מלבד זה שיכול לשאול את עצמו‬
‫באיזו מידה אני משרת את המעסיקים – האם אני מתנהל במונחים של רמת ההוראה‪ ,‬כל זה‬
‫אמור להשפיע על תוצאה סופית‪ .‬לכן טבעי שהמוסדות יבדקו את עצמם‪ ,‬לכן מי שמשיב על זה‬
‫הם התלמידים‪ ,‬כי הם הלקוחות של המערכת‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬הם לא לגמרי יודעים‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬לא חושב שהם לא יודעים‪ .‬את שואלת שאלה אחרת לגמרי‪ ,‬באיזה מידה רלוונטי‬
‫להשוות דברים אלה בין מכללות‪ .‬זה סיפור אחר לגמרי‪ .‬צריך להיזהר ממנו‪ .‬מנקודת ראות‪ ,‬אם‬
‫הייתי מנהל מכללה הייתי עושה את זה ושופט עצמי לאורך זמן‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬את שביעות הרצון מהלימודים‪ ,‬בדקנו גם עבור ‪ 07‬המכללות הגדולות‪ ,‬נתונים אלה‬
‫הוצגו רק בפורום סגור של מה"ט‪ ,‬זה לא פורסם באתר‪ .‬יש פה בעייתיות מסוימת בהצגת דירוג‬
‫המכללות‪ .‬יש שתי בעיות עיקריות – בעיה אחת זה סוג האוכלוסיות שלומדות בכל אחת‬
‫מהמכללות‪ .‬יש מכללות שממוקמות בצפון‪ ,‬או בתל אביב‪ ,‬לומדות במכללות אלו אוכלוסיות‬
‫שונות לגמרי‪ ,‬בנוסף בכל אחת מהמכללות יש תמהיל מגמות שונה‪ ,‬כך שאי אפשר לעשות‬
‫השוואה ולהגיד מכללה זאת טובה יותר מאחרת בגלל השוני הזה‪ .‬אם רוצים לעשות שימוש‬
‫מושכל בנתונים האלה וזה דברים שאמרנו למה"ט בישיבה סגורה שהצגנו הנתונים המלאים‪,‬‬
‫אפשר לעשות בעיקר שני שימושים – לראות נתונים אלה לאורך זמן‪ ,‬לבדוק את אותן מכללות‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.3‬‬
‫עוד שנתיים שלוש לראות אם חל שינוי כלפי מטה או מעלה‪ .‬נקודה שנייה זה לטפל בדברים‬
‫הבעייתיים‪ ,‬בכל המכללות שהן בסוף למטה‪ ,‬ודורגו כשביעות רצון נמוכה מאוד כולל שיעור‬
‫גבוה של אנשים שכלל לא מרוצים‪ ,‬כמו מכון אבני (שלומדים בו תקשורת חזותית‬
‫ואינטראקטיבית)‪ ,‬פה למשל יש בעיה רצינית‪ .‬אנשים הציגו שם בעיקר בעיות של בירוקרטיה‬
‫של המכללה מול מה"ט וגם הרמה של המרצים והתחלופה הגבוהה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬עיקר הבעיות‬
‫היו במכללות שקיבלו ציונים נמוכים‪ ,‬בציוד טכנולוגי מיושן‪ ,‬מורים לא מספיק מקצועיים וכו'‪,‬‬
‫נציגי המכללות אגב טוענים שמרצה במכללה מקבל ‪ %77-%57‬שקל לשעה בעוד שמרצה‬
‫באוניברסיטה מקבל ‪ 077‬שקל לשעה‪ ,‬קשה להשיג מורים טובים‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬המכללות החזקות יותר מגייסות כוח הוראה טוב יותר ומשלמות יותר‪ .‬אבל הדבר‬
‫היותר חשוב‪ ,‬חלק מהמכללות החזקות יושבות בקרבת מוסדות אקדמיים‪ ,‬לפעמים כוח עבודה‬
‫אקדמי מלמד גם באקדמיה וגם במכללה‪ .‬אנשים מוכנים גם לקבל שכר יותר נמוך‪ ,‬בתנאי שיש‬
‫למכללה הזאת גם מעמד יוקרתי יותר‪ .‬מכללת הנדסאים שלצד אוניברסיטת תל אביב היא‬
‫בעלת מעמד יוקרתי‪ ,‬גם רשת אורט‪ ,‬גם אם השכר נמוך יותר יש פיצוי‪ .‬במקומות אלה גם‬
‫השכר נמוך‪ ,‬גם הסטודנטים פחות טובים כנראה‪ ,‬זה נותן תוצאה סופית‪ .‬אבל לאנשים יש‬
‫ציפיות‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬בתחילת השנה היה מאבק הגדול בכנסת בין מה"ט והמדינה לבין המכללות לגבי‬
‫התקצוב‪.‬‬
‫המכללות‬
‫החזקות‬
‫מגייסות כוח‬
‫הוראה טוב‬
‫אלון פורת‪ :‬זה היה יותר מאבק של המכללות מול משרד הכלכלה והאוצר‪ ,‬אם יהיה זמן אדבר‬
‫יותר ומשלמות‬
‫על זה‪.‬‬
‫יותר למרצים‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬זה לגבי רמת ההוראה‪.‬‬
‫חלקן יושבות‬
‫אלון פורת‪ :‬יש נושא של שינוי מודל התקצוב והיקף התקצוב שהוא נמוך לעומת האקדמיה‪.‬‬
‫בקרבת מוסדות‬
‫אסף מלחי‪ :‬האם נושא שביעות רצון נבדק באופן איכותני? בראיונות עומק?‬
‫אקדמיים‬
‫בני פפרמן‪ :‬למה אתה חושב שזה יהיה שונה?‬
‫אסף מלחי‪ :‬אולי יספר סיפור יותר עשיר במידע‪ .‬מראיינים ‪ %5‬שנה אלפי אנשים טלפונית‪,‬‬
‫סבבים שונים‪ ,‬מעולם לא ניסו לבדוק בצורה איכותנית‪ .‬קצת תמוה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬אני רואה אצל ילדיי‪ .‬מושיב אותם – מידת הוורבליות שלהם נוטה לאפס‪ ,‬במיוחד‬
‫אלה שלומדים מדעים‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬מי שיודע לנהל ראיון איכותני‪ ,‬יכול להוציא מידע גם ממישהו שלא מרבה לדבר‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬צריך להבין מה תפקיד המדינה ומה תפקיד המכללה‪ .‬זה אינדיקטור ראשוני‬
‫למכללה שיש בה בעיה‪ ,‬המכללה צריכה להסיק מסקנות‪ .‬אם מה"ט חפצת חיים‪ ,‬אומרת‪ :‬יש‬
‫פה ‪ %-0‬מכללות שאנחנו לא חשוב באיזה ורסיה תעשו את הבדיקה‪ ,‬יש פה בעיה אמיתית‪.‬‬
‫מנהלי מכללות טובים – שכנראה לא עושים זאת כי ממשיכים לקבל כסף – צריכים לבדוק‬
‫עצמם‪ .‬אל תגררו את המדינה בעניינים שלא צריכה לעסוק בהם‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬אלון סיפר שיש מכללות שלקוחות שלהם הן אוכלוסיות חלשות באזורי פריפריה‪,‬‬
‫שלא מצליחים לגייס כוח הוראה איכותי ולא תלמידים ברמה סבירה‪ ,‬צריך לבדוק את הבעיות‬
‫גם מנקודת מבט הראות של המדינה‪.‬‬
‫ולפעמים כוח‬
‫עבודה אקדמי‬
‫מלמד גם‬
‫במכללה‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.4‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬המדינה צריכה לקבוע סטנדרט‪ ,‬סטנדרט נקבע על ידי כמה פרמטרים‪ 0 ,‬פרמטרים‬
‫מצוינים‪ ,‬אפילו ‪ %-0‬פרמטרים‪ .‬הפרמטרים אומרים שיש פה בעיה‪ .‬תואיל בטובה המדינה לומר‬
‫למכללות אלה‪ :‬אתם לא עומדים בפרמטרים אלה‪ ,‬יש לכם בעיה‪ .‬מבקשים מכם הסברים ואת‬
‫השינוי והתוכניות איך אתם משנים את הדברים‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬המכללות טוענות שהתקצוב שלהם עלוב‪ ,‬לא מסוגלות לשפר את המעבדות שבחלקן‬
‫מיושנות ולא עומדות בסטנדרטים של השוק‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬שישכנעו את המדינה שהתקצוב עלוב‪ .‬מה שלא עשו כל השנים כי רצו להתפרנס‪.‬‬
‫במדינה אין אכיפת תקן מסוים‪ ,‬סטנדרט מסוים‪.‬‬
‫מירב גרינשטיין‪ :‬מה הערך המוסף של המדינה לתלמיד‪ ,‬יש סבסוד מיון?‬
‫אלון פורת‪ :‬תלמיד משלם שכר לימוד של כ ‪ 0,777‬שקל לשנת לימוד ועל זה מה"ט מוסיף‬
‫בממוצע סכום דומה כאשר כיום הסבסוד הוא יותר למגמות נדרשות בשוק העבודה ופחות‬
‫למגמות כמו תעשייה וניהול‪ .‬המכללות טוענות שהתקצוב של הנדסאי הוא בין רבע לשליש‬
‫לעומת סטודנט באוניברסיטה‪.‬‬
‫כיום הסבסוד‬
‫הוא יותר‬
‫למגמות‬
‫במקצועות‬
‫נדרשים בשוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫המכללות‬
‫טוענות‬
‫שהתקצוב של‬
‫הנדסאי הוא בין‬
‫רבע לשליש‬
‫לעומת סטודנט‬
‫באוניברסיטה‬
‫בני פפרמן‪ :‬יכול להיות שזה נכון‪ .‬אבל המדינה טוענת כנגד כל הטענה הזאת שהמכללות‪ ,‬בגלל‬
‫שהסתבכו כספית כי הרחיבו את הכמויות של התלמידים‪.‬‬
‫מירב גרינשטיין‪ :‬אבל יש ביקוש‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬אבל בנקודת ראות המדינה זה ביקוש לא למקצועות נכונים‪ .‬סביב זה יש מלחמה‪,‬‬
‫כנראה בתחילת הלימודים יהיה פיצוץ גדול‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬התמיכה פר תלמיד לפי תוכנית?‬
‫בני פפרמן‪ :‬פר תלמיד‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬בשנה שנתיים אחרונות מעלים תקצוב במקצועות נדרשים למשל במכונות והנדסה‬
‫אזרחית‪ ,‬לעומת זאת בתעשייה וניהול הורידו תקצוב נדמה לי ב‪.%58-‬‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬אורט הרמן נתניה מדורג במקום ראשון‪ ,‬אבני מקום אחרון‪ ,‬אורט מקבל‬
‫יותר כסף?‬
‫אלון פורת‪ :‬חשוב לדעת מה תמהיל המגמות באורט כדי להגיד לך‪ ,‬תלוי גם כמה תלמידים‬
‫מסיימים ומקבלים דיפלומה ובאילו מגמות למדו‪ .‬התלמידים באבני לא לומדים את אותם‬
‫המקצועות שלומדים באורט הרמן נתניה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬ויש גם תקורות‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬יש גם תרומות חיצוניות‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬לא יודע אם מותר להם להביא תרומות‪ .‬אורט הרמן נתניה הוא פי ‪ 5‬תלמידים‪,‬‬
‫אותה תקורה מנהלתית אבל יותר תלמידים‪ ,‬לכן זה הופך את זה זול‪ .‬אבני – לא מספיק שהם‬
‫עניים‪ ,‬הם גם מעט אנשים‪ .‬מה שעושה מה"ט נכון‪ ,‬הוא מתחיל לכוון את המדיניות בעזרת‬
‫תמיכה בשכר לימוד‪ ,‬מתחיל להתעסק בזה מבחינה כלכלית‪ ,‬כנראה שיהיו תוצאות‪ .‬המדינה‬
‫צריכה לקבוע סטנדרטים‪ ,‬מי שלא עומד בהם שייסגר או שישפר‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.5‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬המכללות לא ניזונות גם מתרומות וככל שמוניטין עולה התרומות עולות?‬
‫בני פפרמן‪ :‬אני חושב שלא‪ .‬את מסתכלת על הבינתחומי‪ ,‬לא מספיק שהוא פרטי‪ ,‬גם מגייס‬
‫כסף‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬מכללת אחווה למשל‪ ,‬הם נחשבים כאוניברסיטה‪ ,‬יש להם תקציבי תרומות‪.‬‬
‫מכללות הללו לא יכולות לקבל תרומות?‬
‫אלי לוי‪ :‬סטף ורטהיימר אולי תורם‪ ,‬כי רוצה שם מגמת מתכת‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬יש מכללות שמקבלות כסף מאורט העולמי‪ ,‬זה מאוד הצטמצם ב ‪ %7 -‬שנים‬
‫אחרונות‪ .‬גם תורמים פרטיים נותנים כסף לפעילות – סטף נותן כסף למשהו מאוד מסוים‪,‬‬
‫קורס מתכת‪ .‬לא תקורות ולא שום דבר‪ .‬נותן כסף למשהו מסוים מאוד‪.‬‬
‫גלי ליס‪ :‬יש חברות כמו אינטל שתורמות להנדסאים בתחומים מסוימים‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬חברות אלה שולחות כוח אדם לנושא הוראה‪ .‬זה מאוד חשוב‪ .‬יש כל מיני שיטות‬
‫תמיכה‪ ,‬אבל הכסף הכבד זה שכר לימוד והעברות ממשלתיות‪ .‬זה הכסף הכבד‪ ,‬כל השאר זה‬
‫שולי‪.‬‬
‫מכללת הדסה – נשות הדסה תורמות‪ .‬זה משהו היסטורי אבל לא מייצג‪ .‬הם בצרות בקטע זה‪.‬‬
‫שקף ‪—14‬הסכמה עם היגדים הקשורים למקצוע הנלמד לקראת סיום הלימודים‬
‫אלון פורת‪ :‬החלק האחרון בסקרי ‪ T %‬ו ‪ , T2 -‬זה בדיקה של הסכמה עם היגדים‪ .‬מציגים‬
‫למרואיינים מספר היגדים‪ ,‬מבקשים לשאול כמה הם מסכימים בסולם של ‪ 5‬דרגות‪ .‬פה‬
‫קיבצתי את אחוז המסכימים למידה רבה או רבה מאוד‪ .‬הנושאים שקיבלו הסכמה מרובה‬
‫לאחר הקורס‪ :‬אעשה מאמץ לעבוד במקצוע‪ ,‬המקצוע מלא אתגרים‪ ,‬אני רוצה לעבוד תמיד‬
‫במקצוע‪ .‬תחומים שקיבלו הסכמה נמוכה – נושא של יוקרת המקצוע בישראל‪ ,‬באמת היוקרה‬
‫של הנדסאי בישראל היא לא מאוד גבוהה‪ ,‬ורמת השכר המירבית במקצוע‪ ,‬רמת שכר‬
‫ההתחלתית‪ .‬קיבלו ציונים נמוכים‪.‬‬
‫גלי ליס‪ :‬לא בעייתי לשאול שאלות על השכר‪ .‬הרי ידוע מראש שהשכר נמוך‪ ,‬למה שיסכימו עם‬
‫זה?‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.6‬‬
‫אלון פורת ‪ :‬רוצים לשאול מה העמדה שלהם בתור כאלו שהולכים לסיים לימודים ואח"כ‬
‫להשתלב בעבודה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬יש שונות‪ ,‬ויש שונות בין התחומים‪ ,‬שלא רואים כאן‪ .‬גם לגבי דברים שידועים‬
‫כדאי מעת לעת לשים גם מספרים‪ ,‬כדי להרוג את הוויכוח‪ .‬יש פער ענק בין הרצון והציפיות‬
‫בתחילת הדרך‪ ,‬לבין מה שקורה כאשר פוגשים את שוק העבודה‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬ב‪ T )0-‬שנה וחצי אחרי הלימודים) כפי שמופיע בצהוב בתוך העמודות‪ ,‬לא ראינו‬
‫הבדלים מהותיים בעמדות בהשוואה למצב לקראת סיום הלימודים‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬זה מרמז לגבי הבאות‪ .‬כאשר יפגשו ביומיום את התהליך‪ ,‬זה יכול לנתק אותם‬
‫מהתחום וזה מה שיגרום לא לעבוד במקצוע‪ .‬אם היוקרה כל כך נמוכה‪ ,‬עם רמת שכר‬
‫התחלתית כל כך נמוכה‪ ,‬אף אחד לא יעבוד בזה לאורך זמן‪ ,‬ספק אם יתחיל‪ .‬רמת שכר כל‬
‫כך נמוכה‪ ,‬אף אחד לא יעבוד בזה לאורך זמן‪ ,‬ספק אם יתחיל‪ .‬רמת שכר כל כך נמוכה זה אומר‬
‫שיש מקצועות אלטרנטיביים שאפשר בקלות להשתכר יותר גבוה‪.‬‬
‫גלי ליס‪ :‬כשאתה בוחר ללמוד את זה‪ ,‬אתה יודע שזה בעייתי‪.‬‬
‫הווארד רוס‪ :‬אם זה מלא אתגרים‪ ,‬זו הסיבה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬אבל צריך לבוא ביום שישי למכולת‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬זה אלטרנטיבה הטובה ביותר בין אלטרנטיבות שיש לו‪ .‬אם היו יכולים היו לומדים‬
‫באקדמיה‪ ,‬או משהו יוקרתי יותר‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬לא שואלים מה הסיבה שהלכת ללמוד‪ ,‬אלא מה הסיבה שתמשיך לעסוק במקצוע‪.‬‬
‫אם הייתי צריך לנבא זאת מתוך ‪ T %‬ו ‪ , T 0 -‬אז חלקים לא מבוטלים לא יישארו במקצוע או‬
‫מלכתחילה לא יתחילו בו‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬לפני שאנשים עושים השלמה למהנדס‪ ,‬הם לא עושים תואר בתור משהו ביניים?‬
‫אלון פורת‪ :‬המוסדות האקדמיים לא ממש מכירים בלימודים אלה‪ ,‬אז אין ממש השלמה‬
‫למהנדס‪ ,‬הטכניון למשל בכלל לא מוכן להכיר‪ .‬מקבלים למשל פטור מסמסטר אחד בלבד‪ ,‬אולי‬
‫סמסטר וחצי‪ .‬אחרי לימודי הנדסאי במשך שלוש שנים‪ ,‬אם את רוצה ללמוד לתואר מהנדס‪,‬‬
‫את צריכה ללמוד עוד שלוש שנים לפחות‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬האוניברסיטאות מסנדלות אותם‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬אנשים מעדיפים ללמוד תואר ראשון במכללה ולא הנדסאי‪ ,‬חושבים שזה ייתן להם‬
‫יותר‪.‬‬
‫הווארד רוס‪ :‬מה הגיל החציוני של הלומדים?‬
‫אלון פורת‪ :‬הגיל הממוצע של הלומדים הוא ‪ ,05‬החציון הוא פחות‪ ,‬אולי ‪...00‬‬
‫הווארד רוס‪ :‬זה חשוב מבחינת ציפיות לשכר‪ .‬בן ‪ 04-00‬לא בטוח כמה הוא הולך למכולת‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬אפשר לראות בסקרי ‪ T0‬נתונים של אנשים שעובדים במקצוע אחרי שנה וחצי‪ ,‬מה‬
‫הם חושבים על המקצוע ושוק העבודה‪ .‬אין שינויים דרסטיים‪ ,‬רמת שכר התחלתית ומירבית ‪-‬‬
‫ירד אפילו‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.7‬‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬דווקא עבודה במקצוע מעניינת ומלאת אתגרים – עלתה‪.‬‬
‫שקף ‪—16‬זכאות לדיפלומה של הנדסאי מקרב בוגרי ‪ 2778-2779‬כשנה וחצי מסיום‬
‫הלימודים‬
‫אלון פורת‪ :‬זה מביא אותי לסקר ‪ ,T0‬אותם אנשים שראיינו ‪ -‬בוגרי ‪ - 077%-%‬חזרנו אליהם שנה‬
‫וחצי אחרי הלימודים‪ ,‬אני מתחיל עם זכאות לדיפלומה‪ .‬בדקנו בשלב ראשון כמה אנשים‬
‫זכאים לדיפלומה של הנדסאי שנה וחצי אחרי סיום הלימודים‪ 008 ,‬השיגו דיפלומה אחרי שנה‬
‫וחצי‪ ,‬ל‪ 0%8-‬חסר רק פרויקט גמר‪ ,‬ל‪ %78-‬חסרות בחינה אחת או יותר‪ ,‬ועוד ‪ %58‬שחסר להם‬
‫גם וגם‪ ,‬גם בחינות וגם פרויקט גמר‪ .‬בעצם האפשרות הניתנת להשלים את החובות הלימודיות‬
‫אחרי סיום הלימודים היא עד ‪ 0‬שנים‪ ,‬חלק מהאנשים שחשובה להם הדיפלומה (לחלק לא‬
‫חשוב) נוטים למרוח זאת‪ .‬אחרי ‪ 4‬שנים הנתונים עולים ל ‪ 4%8 -‬מהבוגרים שגם זכאים‬
‫לדיפלומה‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬למי לא חשובה הדיפלומה?‬
‫אלון פורת‪ :‬למשל אנשים שישר השתלבו במקום עבודה אחרי הלימודים ומקום העבודה לא‬
‫דרש תעודה‪ .‬נשים הוציאו יותר דיפלומות אחרי שנה וחצי מגברים‪ ,‬במגזר היהודי כפול‬
‫מהמגזר הערבי‪.‬‬
‫מיכל אלפסי ‪-‬הנלי‪ :‬זה עוד משהו שמסביר יוקרה בלתי קיימת של המקצוע‪ ,‬אם לומדים‬
‫ועובדים בלי זה‪ ,‬ולא טורחים לקבל תעודות ולהשלים – אתה לא מתאר מישהו שהולך‬
‫לאוניברסיטה ובסוף לא יקבל את התואר‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬יש גם כאלה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬השאלה שהוטרדנו בה‪ ,‬בגלל שהדיפלומה הפכה להיות אבן מרכזית בתקצוב – אלון‬
‫ואני שאלנו את עצמנו למה יש כל כך מעט אנשים שעושים דיפלומה‪ .‬אלון יוליך אתכם בהמשך‬
‫למשהו‪ ,‬אולי דיפלומה לא נותנת פרמיה בשוק‪ .‬למה אנשים צריכים להתאמץ אם אתה לא‬
‫מקבל מזה משהו‪.‬‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬אז גם לא צריך לתקצב בהתאם לדיפלומה‪.‬‬
‫– כ ‪ 4‬שנים‬
‫מסיום‬
‫הלימודים‪,‬‬
‫‪483‬‬
‫מהבוגרים‬
‫שלמדו במסלול‬
‫להנדסאים‬
‫השלימו את‬
‫זכאותם‬
‫לדיפלומה‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.8‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬מנקודת ראות של המוסד ששומר על רמתו‪ ,‬תלמידים צריכים לשמור על סטנדרט‬
‫מסוים‪ .‬ראשי אוניברסיטאות לא שואלים עצמם מה יהיה בשוק העבודה‪ ,‬הם קבעו סטנדרט‬
‫של בוגר ובלי שהסטודנט ימלא את הדרישות הוא לא יקבל תעודת בוגר‪ .‬בגלל שהתפתח‬
‫במה"ט שאנשים לא הקפידו‪ ,‬כי לא אכפו ולא קבעו סטנדרטים‪ ,‬עכשיו יש סטטיסטיקה‬
‫שאומרת שאין פרמיה לדבר הזה‪ ,‬למה להשית את זה?‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬מי קובע שהתקצוב כעת לפי דיפלומה?‬
‫בני פפרמן‪ :‬האוצר‪.‬‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬האוצר מכיר נתונים אלה?‬
‫בני פפרמן‪ :‬אחרי שקבע את זה‪ ,‬ביקש ללמוד את זה ואנחנו הצגנו לו‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬צריך לזכור שזה סקר בוגרים‪ ,‬יש גם נושרים מלימודים שזה סביב ‪ 07-05‬אחוז‬
‫מהלומדים ככה שאם מדברים על מקבלי דיפלומות מאלה שהתחילו ללמוד האחוזים בסופו של‬
‫דבר נמוכים מ ‪.4%8‬‬
‫חקיקת חוק‬
‫שוקי‪ :‬מי שבא לשוק העבודה בלי דיפלומה‪ ,‬אין לו כלום‪.‬‬
‫ההנדסאים‬
‫אלון פורת‪ :‬לא תמיד‪ ,‬חלק משתלבים בעבודות עם אישור מהמכללה על לימודים‪.‬‬
‫עשויה להגדיל‬
‫בני פפרמן‪ :‬אפשר לקבל תעודה שסיימו חובות במכללה או בחינות חיצוניות מלבד הדיפלומה‪.‬‬
‫אולי המעסיק יקבל את זה‪.‬‬
‫להשגת‬
‫מיכל אלפסי ‪-‬הנלי‪ :‬אם לא זכאים לדיפלומה‪ ,‬כנראה לא השלימו מטלות‪ .‬נשאר להם עוד‬
‫משהו לעשות כדי לקבל דיפלומה‪.‬‬
‫את התמריץ‬
‫הדיפלומה‬
‫ולהעלות את‬
‫מעמדם של‬
‫ההנדסאים‬
‫בשוק העבודה‬
‫בני פפרמן‪ :‬לפעמים זה גם להגן על פרויקט‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬את הפרויקט מתחילים רק כשמסיימים ללמוד‪ ,‬כשכבר רוצים להשתלב בעבודה‪,‬‬
‫ויש לך על הראש פרויקט כשכבר יצאת מהמסלול המסודר של הלימודים‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬ייתכן ודרישות הפרויקט הן גבוהות יותר מרמת הלימודים‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬מאמין שהמצב ישתנה בשנים הקרובות‪ ,‬גם בגלל מודל התקצוב לפי מספר‬
‫דיפלומות‪ ,‬יהיה למכללות אינטרס להגדיל מספר המדופלמים וגם בגלל חוק ההנדסאים‬
‫שאמור להעלות את המעמד שלהם בשוק‪.‬‬
‫מיכל אלפסי ‪-‬הנלי‪ :‬אבל אולי לא מגיע להם שיעלו את המעמד שלהם‪ ,‬אם הם לא טרחו‬
‫להשלים את כל החובות‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬אולי יהיה להם תמריץ לקבל תעודת הנדסאים‪ ,‬כי יכירו בזה כלימודים אקדמיים‬
‫ויהיה להם אינטרס לקבל תעודה‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.0‬‬
‫שקף ‪ -10‬זכאות לדיפלומה של הנדסאי מקרב בוגרים כשנה וחצי וכארבע שנים‬
‫מסיום הלימודים‬
‫אני רוצה לרוץ מהר על שקף זה‪ ,‬להראות הבדלים בין מגמות הלימוד‪ .‬בטור הימני זה זכאים‬
‫לדיפלומה אחרי שנה וחצי‪ ,‬טור שמאלי אחוזי זכאות אחרי ‪ 4‬שנים‪ ,‬האחוזים עלו מ‪ 00-‬ל‪.4%-‬‬
‫מגמות נמוכות בשיעורי הזכאות – הנדסת תוכנה‪ ,‬הנדסה אזרחית וביוטכנולוגיה‪ .‬אזרחית‬
‫וביוטכנולוגיה עלו משמעותית בהמשך אבל נותרו נמוכות מהממוצע הכללי גם אחרי ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.9‬‬
‫שקף ‪ -18‬שעור העובדים במקצוע כשנה וחצי אחרי הלימודים‪ ,‬השוואה בין‬
‫תחילת העשור לסוף העשור‬
‫עברנו לתעסוקה – אנחנו מראים מצב תעסוקתי שנה‪ ,‬שנה וחצי אחרי הלימודים‪ ,‬עשיתי‬
‫השוואה בין מה שקרה בתחילת העשור‪ 0777-% ,‬לעומת סוף העשור ‪ ,077%-%7‬אני מזכיר שבעבר‬
‫נבדק רק מסלול יום‪ ,‬לכן אני משווה אליו את מסלול היום של התקופה הנוכחית‪ .‬כשבטור‬
‫השמאלי ביותר יש את כלל ההנדסאים‪ ,‬שילוב של יום ומשולב‪ .‬סך הכל עובדים אין שינוי‬
‫מהותי – ‪ 0%8‬מול ‪ 008‬מבחינת עובדים במקצוע הנלמד חל גידול מ ‪ 008‬ל‪ 4%8-‬שעובדים‬
‫במקצוע‪ ,‬גידול משמעותי יותר באחוזים בקרב נשים ומגזר הערבי – במקצועות תוכנה‪ ,‬חשמל‪,‬‬
‫אדריכלות ועיצוב חל גידול בסוף העשור לעומת זאת באלקטרוניקה חלה ירידה בשיעור‬
‫המועסקים במקצוע אחרי הלימודים וזאת בהשוואה למצב בתחילת העשור‪.‬‬
‫תעשייה וניהול‪ ,‬כימיה וביוטכנולוגיה הם חלשים ‪ -‬שנה אחרי תחילת הלימודים גם בתחילת‬
‫העשור וגם בסוף העשור ונותרו חלשים‪ ,‬גם ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים אחרי סיום הלימודים‪ .‬יש לנו גם את‬
‫הגושפנקא לזה שזה לא משהו ממוקד של שנים מסוימות או תקופה מסוימת‪.‬‬
‫שקף ‪ -19‬עובדים במקצוע הנלמד כשנה וחצי מסיום הלימודים‪ ,‬השוואה בין‬
‫מסלול יום למסלול משולב‬
‫בשקף הבא אני רוצה להציג את ההבדלים בין מסלולי הנדסאים יום ומשולב בקרב בוגרי ‪077%-‬‬
‫‪ , 077%‬רואים הבדל בין שיעור העובדים במקצוע – ‪ 4%8‬במסלול יום לעומת ‪ 548‬במסלול‬
‫משולב‪ .‬זה לא מפתיע‪ ,‬כי במסלול משולב לחלק גדול יש ניסיון בתחום והם עבדו עוד לפני או‬
‫במהלך לימודיהם‪ .‬בשכר יש פער ניכר‪ ,‬כמעט ‪ %777‬שקל לשכר של בוגר במסלול משולב‪ ,‬לעומת‬
‫שכר של ‪ 0077‬אצל בוגר מסלול יום‪ ,‬הפער הוא בעיקר בגלל הניסיון והוותק במקום העבודה‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪..‬‬
‫שקף ‪ - 27‬שביעות רצון ממשתנים במקום העבודה‬
‫נעבור לשקף הבא של הבדלים בין זכאות לדיפלומה של הנדסאי לאי זכאות‪ .‬בצד ימין מבין‬
‫הלא זכאים ‪ 4%.08‬עובדים במקצוע‪ ,‬לעומת זכאים לדיפלומה – ‪ .5%8‬הייתי מצפה לפער גבוה‬
‫יותר לטובת הזכאים לדיפלומה‪ .‬בשכר בשני טורים אמצעיים אין כמעט הבדלים בין הזכאים‬
‫ללא זכאים לדיפלומה‪ ,‬פער כמעט זניח של ‪ 077‬שקל‪.‬‬
‫בבוגרים אלא‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬זה תמריץ שלילי לדיפלומה‪.‬‬
‫מחסור בבוגרים‬
‫אלון פורת‪ :‬זה שנה וחצי אחרי הלימודים‪ .‬אולי לטווח ארוך יותר הפערים גדלים בין הקבוצות‬
‫ויש פרמיה מסוימת לדיפלומה‪ ,‬אין לנו כיום נתונים של זכאי דיפלומה בטווח זמן ארוך‪ .‬אם‬
‫מסתכלים על מגמות‪ ,‬במכונות רכב והנדסה אזרחית לדיפלומה יש משמעות בשכר‪ ,‬יש פערים‬
‫יחסית גדולים בהשוואה לאלה שלא זכאים‪ .‬בתעשייה וניהול וחשמל מצאנו מצב הפוך‪ ,‬אלה‬
‫איכותיים‬
‫בלי דיפלומה מרוויחים שכר גבוה יותר מבעלי דיפלומה‪ .‬זה מוסבר בוותק וניסיון מקצועי‪ ,‬אין‬
‫שום סיבה אחרת‪ .‬השוק מתגמל יותר את הניסיון שיש לאדם בתחום מאשר התעודה שיש לו‪.‬‬
‫הרבה פעמים מעסיקים ושמענו את זה בוועדות‪ ,‬אומרים שבאים אליהם אנשים ושואלים אם‬
‫יש מחסור בהנדסאים‪ ,‬הם אומרים שמגיעים אנשים‪ ,‬הבעיה לא מחסור באנשים אלא מחסור‬
‫באנשים איכותיים ומיומנים‪ .‬מגיעים אנשים שלא ברמה מספיקה להיכנס לעבודה הספציפית‪,‬‬
‫אין להם ניסיון וידע להתמודד עם בעיות ולעיתים בגלל מחסור בהנדסאים איכותיים קיימת‬
‫תופעה של זליגה של מהנדסים לכיוון הנדסאים כשצריך הנדסאים בדרג גבוה‪.‬‬
‫ראובן פסח‪ :‬אם הממוצע ‪ 4.%‬שנים‪ ,‬זה אומר שחלק גדול מהם עבדו הרבה ורואים שלא‬
‫צריכים את הדיפלומה‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬בגלל שהתחילו לעבוד‪ ,‬ויתרו על פרויקט גמר וגם להשלים בחינה מסכנה שחסרה‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬אני רוצה להוסיף שעשינו הפרדה של מסלול יום ומסלול משולב‪ ,‬ובתוכם פילחנו‬
‫את אלה שזכאים לדיפלומות ואלה שלא‪ .‬הקבוצה הכי "חזקה" הם אלה במסלול המשולב עם‬
‫דיפלומה‪ ,‬שם שיעורי התעסוקה במקצוע הכי גבוהים וגם השכר הכי גבוה‪ .‬בתחתית המדרג של‬
‫אחוזי תעסוקה במקצוע נמצאים אלה שבמסלול יום ללא דיפלומה‪.‬‬
‫ הבעיה היא‬‫לא מחסור‬
‫ומיומנים‪.‬‬
‫מגיעים אנשים‬
‫שלא ברמה‬
‫מקצועית‬
‫שמספיקה‬
‫להיכנס לעבודה‬
‫הספציפית‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪..‬‬
‫שקף ‪ -21‬שביעות רצון ממשתנים במקום העבודה‬
‫חלק מהדברים שאנו בודקים בסקר ‪ , T 0‬אנחנו בודקים שביעות רצון ממקום עבודה בקרב‬
‫אנשים‬
‫שעובדים‬
‫במקצוע שאותו‬
‫למדו‪ ,‬מרוצים‬
‫יותר ברוב‬
‫הפרמטרים‬
‫מאלה שעובדים‬
‫במקצוע אחר‬
‫מזה שלמדו‪.‬‬
‫אנשים עובדים‪ .‬שקף זה הוא דומה לשקף שאנחנו תמיד מראים בהכשרות מקצועיות במסלול‬
‫יום‪ .‬בסך הכל נתון לא מפתיע – אנשים שעובדים במקצוע שאותו למדו‪ ,‬מרוצים יותר ברוב‬
‫הפרמטרים מאלה שעובדים במקצוע אחר מזה שלמדו‪ .‬פה אפשר לראות זאת במיוחד בעניין‬
‫בעבודה‪ ,‬פער גדול בין אלה שעובדים במקצוע לעומת אלה שעובדים במקצוע אחר‪ ,‬גם‬
‫באפשרויות קידום יש פער גדול‪ .‬דווקא בשכר וביטחון תעסוקתי קיבלנו תוצאות דומות‪.‬‬
‫המשכורת של הנדסאי שבסוף הלימודים עובד במקצוע גבוהה ב‪ %777 -‬שקל מהנדסאי שלא‬
‫עובד במקצוע‪ .‬לעומת זאת שביעות הרצון זהה‪ .‬יכול להיות שהנדסאי שכן עובד במקצוע היה‬
‫מצפה לשכר גבוה יותר‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.3‬‬
‫שקף ‪ - 22‬פירוט הסיבות מדוע לא עובדים במקצוע הנלמד‬
‫שאלנו אנשים שלא עובדים במקצוע אחרי שנה וחצי למה לא עובדים‪ ,‬חילקנו את הסיבות‬
‫לגורמים שקשורים בביקוש והיצע‪ .‬למעלה ממחצית הסיבות קשורות בביקוש‪ ,‬לא מצאו עבודה‬
‫או שהוצעו להם תנאי עבודה גרועים‪ .‬ייתכן שנתון זה מוטה כלפי מעלה כי אנשים בדרך כלל‬
‫נוטים להגיד שלא הצליחו למצוא עבודה מאשר להודות שלא היו להם מספיק כישורים או‬
‫ניסיון מתאים להשתלב‪ .‬יתר הגורמים קשורים בפרט‪ ,‬למשל אנשים שלא צברו ניסיון‪ ,‬התחום‬
‫לא מעניין אותם‪ ,‬למדו רק לצורך גמול‪ .‬חלק מהאנשים שהולכים ללימודי הנדסאים ובעיקר‬
‫לטכנאים עובדים במקומות ממשלתיים – תעשייה אווירית‪ ,‬חברת חשמל – ברגע שמשלימים‬
‫את התעודה‪ ,‬באופן אוטומטי מקבלים גמול למשכורת וזה מה שגרם להם להתחיל ללמוד‬
‫מלכתחילה‪ .‬חלק לא מסיימים את החובות‪ ,‬חלק ממשיכים לתואר מתקדם יותר (תואר ראשון‬
‫או מהנדס)‪ .‬יש פה שונּות גבוהה במגמות הלימוד עצמן‪ ,‬אפשר לראות שלא מצאו עבודה יש‬
‫שיעורים גבוהים בתוכנה‪ ,‬ביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה‪.‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬דווקא במקומות שיש ביקוש‪ .‬כנראה רמת הלימודים לא תואמת את‬
‫הצרכים במשק‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬מי שעושה פה הרבה צרות זה ביוטכנולוגיה‪ ,‬זה לא מקצוע לדעתי‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬ביוטכנולוגיה זה רק ‪ 4-0‬אחוז מהלומדים‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬אני רוצה לציין משהו חשוב בנושא תוכנה‪ .‬בדקנו נושא תוכנה בפילוח גיאוגרפי‪,‬‬
‫מצאנו שבמרכז שיעור התעסוקה בתוכנה גבוהים יחסית (מעל ‪ ,)578‬ובאזורי הפריפריה‬
‫השיעורים נמוכים מאוד‪ ,‬סביב ‪ . 058‬נראה שבאזורי הצפון והדרום אין מקומות עבודה בתחום‬
‫כמו במרכז וזה מסביר את הנתון‪ .‬מכונות רכב – כפול מהממוצע הכללי אמרו שהוצעו להם‬
‫תנאי עבודה גרועים ולכן לא עובדים במקצוע‪.‬‬
‫הנדסה אזרחית‪ ,‬הנדסת מכונות והנדסת חשמל – חשובה כאן הדיפלומה והרישיון כדי לעבוד‪.‬‬
‫אם לא סיימו את החובות‪ ,‬זאת הסיבה שהם לא עבדו בתחום‪ .‬בביוטכנולוגיה – הרבה אנשים‬
‫המשיכו לתארים מתקדמים יותר‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.4‬‬
‫שקף ‪ - 24‬מצב תעסוקתי ‪ 5‬ו– ‪ 17‬שנים בממוצע אחרי הלימודים‪ ,‬בוגרי מסלול יום‬
‫‪2771—1990‬‬
‫החלק האחרון של המצגת מתייחס למעקבים ארוכים יותר של ‪ 5‬ו ‪ %7‬שנים בממוצע מסיום‬
‫הלימודים – ראיינו ב ‪ 0774 -‬ובסוף שנת ‪ 077%‬בוגרים מהשנים ‪ .%%%0-077%‬מבחינת המצב‬
‫התעסוקתי רואים שיש שינוי‪ ,‬עלייה קלה במצב התעסוקתי שלהם מ‪ 5-‬שנים ל‪ %7-‬שנים‪ ,‬מ‪-‬‬
‫‪ 408‬ל‪ 548-‬שעובדים במקצוע שלמדו‪ .‬יש שני גורמים שיכולים להסביר את העלייה הזאת‪,‬‬
‫אחד הוא המצב התעסוקתי במשק‪ .‬בתחילת ‪ 0774‬האבטלה במשק הייתה כ‪ ,%%8-‬בסוף ‪077%‬‬
‫ירדה ל‪ .08-‬גורם שני זה בעיות מדגמיות – מדברים על מדגם קטן יותר‪ ,‬ב‪ 0774-‬ראיינו ‪0,077‬‬
‫שנים‪ ,‬ב‪ 077%-‬הצלחנו להגיע ל‪ %,577-‬מתוכם‪ ,‬יש גם מחסור במרואיינים במגזר ערבי ב ‪077%‬‬
‫בהשוואה ל ‪ 0774‬אולם השינויים במדגמים הם בסה"כ מינורים‪ .‬מרביתם של הבוגרים עובדים‬
‫גם אחרי ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים‪ .‬רק ‪ %08‬לא עובדים אחרי ‪ 5‬שנים ו‪ 08-‬אחרי ‪ %7‬שנים‪.‬‬
‫שקף ‪—25‬שעור העובדים במקצוע הנלמד כ– ‪ 5‬ו– ‪ 17‬שנים אחרי הלימודים וחשיפה‬
‫למקצוע‬
‫מבחינת מקצועות הלימוד – יש אחוז העובדים במקצוע אחרי ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים‪ ,‬ויש נתונים על כמה‬
‫עבדו אי פעם במקצוע עם סיום הלימודים‪ ,‬כלומר מה רמת החשיפה שלהם למקצוע‪ .‬בסה"כ‬
‫אחוז החשיפה לאחר ‪ %7‬שנים קרוב ל‪ ,078-‬כלומר ‪ 078‬מהלומדים עבדו אי פעם במקצוע מאז‬
‫שסיימו ללמוד‪ .‬יש אנשים שעבדו במקצוע והחליטו לעזוב‪ ,‬בעצם מחציתם עזבו מסיבות‬
‫שקשורות בהם‪ ,‬עבודה פיזית קשה או השכר שלא היו מרוצים ממנו‪ ,‬אצל המחצית האחרת‬
‫המעסיק גרם לעזיבתם והם לא השתלבו מחדש בשוק בעבודה במקצוע שלמדו‪ .‬רואים בכחול‬
‫את המקצועות החזקים – הנדסת מכונות והנדסה אזרחית‪ ,‬גם בנקודת הזמן של ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים‬
‫עובדים בהם בשיעורים גבוהים מהממוצע‪ .‬גם החשיפה גבוהה – ‪ %78‬עבדו אי פעם במקצוע‪,‬‬
‫אגב הם גם מובילים בטבלת דירוג הביקוש למקצועות שמפורסמת באתר משרד הכלכלה –‬
‫קיבלו ציונים של ‪ %‬ו‪ %7-‬בדירוג‪ .‬המקצועות הנמוכים בתעסוקה הם כימיה ותעשייה וניהול‪,‬‬
‫נמוכים גם בתעסוקה במקצוע ביום הסקר וגם בחשיפה למקצוע אי פעם‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.5‬‬
‫שקף ‪—26‬משך זמן תעסוקה במקצוע הנלמד בטווח של כ– ‪ 17‬שנים בממוצע מסיום‬
‫הלימודים—שביעות רצון ממשתנים במקום העבודה‬
‫השקף הבא מתייחס למשך זמן התעסוקה במקצוע בחלוף עשר שנים בממוצע מסיום‬
‫הלימודים‪ .‬הטור ימני מראה כמה לא נחשפו מעולם למקצוע ואלה שנחשפו אי פעם למקצוע‬
‫כמה שנים עבדו בממוצע במקצוע בטווח זמן של ‪ %7‬שנים מסיום הלימודים‪ ,‬יש טווחים – ‪0‬‬
‫שנים‪ 0-% ,‬שנים‪ ,‬מעל ‪ %‬שנים‪ 078 .‬לא עבדו מעולם במקצוע‪ ,‬ממוצע עבודה במקצוע בטווח זמן‬
‫של ‪ %7‬שנים מסיום הלימודים עומד על כמעט ‪ 0‬שנים‪ ,‬יש נתון של ‪ 448‬שעבדו מעל ‪ %‬שנים‬
‫במקצוע שלמדו‪ .‬מה שרונית הריס עשתה פה זה בעצם חיבור של סקרי ‪ 5‬שנים ו‪ %7-‬שנים‪,‬‬
‫לקחה את סקר ‪ 5‬שנים ששאלנו כמה זמן בסך הכל עבדת במקצוע שלמדת מאז סיום‬
‫הלימודים‪ ,‬והוסיפה אליו מה שאמרו אותם המרואיינים בסקר ‪ %7‬שנים‪ ,‬שם נשאלו כמה זמן‬
‫בסך הכל עבדת במקצוע מאז שראיינו אותך לפני ‪ 5‬שנים בסקר של שנת ‪ .0774‬אנו רואים‬
‫שמבחינת חשיפה למקצוע‪ ,‬יש חשיפה נמוכה למקצוע בקרב נשים ובמגזר ערבי‪ 0% ,‬אחוזים לא‬
‫עבדו מעולם במקצוע שלמדו‪ ,‬בתעשייה וניהול ואדריכלות שיעורים גבוהים שלא עבדו אף פעם‬
‫במקצוע שלמדו‪ .‬במגר ערבי ואדריכלות‪ ,‬גם אלה שהצליחו להשתלב במקצוע‪ ,‬עבדו בו יחסית‬
‫פחות זמן מהממוצע הכללי‪ .‬במגזר ערבי ‪ 5.0‬שנים בלבד מתוך ‪ ,%7‬כאשר ‪ 0%8‬בלבד עבדו מעל‬
‫‪ %‬שנים‪ .‬גם באדריכלות ועיצוב‪ ,‬עבדו במקצוע בממוצע קצת יותר מ ‪ 5‬שנים מתוך ה ‪ %7‬שנים‬
‫שלאחר סיום הלימודים‪ .‬אנשים שביום הסקר נמצאו כעובדים במקצוע שלמדו – עבדו בו‬
‫בסך הכל בממוצע ‪ %.0‬שנים כאשר ‪ 5%8‬מהם עבדו בו מעל ל ‪ %‬שנים‪ .‬זה נתון יפה שגם לא אמור‬
‫להפתיע שכן אם הצלחנו למצוא את אותו אדם שאחרי ‪ %7‬שנים מסיום לימודיו עובד במקצוע‪,‬‬
‫אך טבעי שהתמיד בו לאורך כל השנים‪.‬‬
‫חשיפה נמוכה‬
‫למקצוע הנלמד‬
‫בקרב נשים וכן‬
‫במגזר הערבי ‪-‬‬
‫כ ‪ 383‬לא‬
‫עבדו מעולם‬
‫במקצוע שאותו‬
‫למדו‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.6‬‬
‫שקף ‪—20‬שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה של בוגרים שעובדים במקצוע ‪ 5‬ו ‪17‬‬
‫שנים מסיום הלימודים‬
‫שני שקפים אחרונים עוסקים בשכר‪ .‬כאן רואים הבדלים בשכר בין סקר של ‪ 5‬ו‪ %7-‬שנים אחרי‬
‫הלימודים‪ ,‬של אנשים שעובדים במקצוע שלמדו‪ ,‬מדובר באנשים במסלול יום בלבד‪ .‬השכר‬
‫הממוצע הכללי אחרי ‪ %7‬שנים עומד על כמעט ‪ %7,777‬שקלים לחודש‪ ,‬עלייה של כ ‪078-‬‬
‫בהשוואה למשכורתם בסקר ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫שוקי‪ :‬השכר הכללי עלייה שלו באה בחשבון?‬
‫אלון פורת‪ :‬זה ‪ 078‬עלייה נומינלית‪ .‬המקצוע שהגיעו בו להישג הגבוה ביותר זה הנדסת תוכנה‪,‬‬
‫אחרי ‪ %7‬שנים בממוצע מגיעים לשכר של כמעט ‪ %4,777‬שקל‪ .‬אם היינו מוסיפים לזה את‬
‫נתוני המסלול המשולב‪ ,‬היינו מקבלים שכר יותר גבוה‪ .‬להם יש גם ותק וניסיון רב יותר‪.‬‬
‫בוגר הנדסת‬
‫תוכנה במסלול‬
‫יום משתכר‬
‫בממוצע כ ‪14‬‬
‫אלף ש' לחודש‬
‫וזאת כעשר‬
‫שנים מסיום‬
‫לימודיו‪.‬‬
‫שקף ‪ - 28‬השוואת שכר מהנדסים‪ ,‬הנדסאים ובוגרי קורסים מקצועיים בתחום התוכנה‬
‫לפי ניסיון‬
‫לסיום‪ ,‬מצאתי באתר כלכליסט כתבה שפורסמה לפני שבועיים‪ ,‬עשו פה סקר על שכר בוגרי‬
‫הכשרות בתחום התוכנה בשיתוף חברה שעוסקת בהשמה למקצועות הייטק‪ .‬מה שהראו‪ ,‬זה‬
‫השוואת שכר של בוגרים של קורס במסגרת הכשרה מקצועית‪ ,‬של הנדסאים ושכר של‬
‫מהנדסים‪ ,‬הכל בתחום תוכנה‪ ,‬הראו מה קרה לאורך השנים עפ"י הוותק‪ .‬אחד הדברים הכי‬
‫בולטים‪ ,‬שמהנדס שהוא עם פער גבוה בהשוואה להנדסאי ובוגר הכשרה מקצועית‪ ,‬שומר על‬
‫הפער ומרחיב אותו‪ ,‬כך שהפער נשאר מאוד גבוה גם אחרי ‪ %‬שנים ומעלה‪ .‬אותו הנדסאי שלומד‬
‫הנדסת תוכנה צריך לעשות חשיבה אם לא עדיף ללמוד חצי שנה בג'ון ברייס והתקדמות שלו‬
‫בשכר כמעט דומה אבל השקיע המון זמן בלימודים‪ .‬יוצא שאותו הנדסאי תוכנה יותר קרוב‬
‫בשכרו לבוגר הכשרה מקצועית בתחום זה מאשר למהנדס‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬ראשית תודה על המצגת‪ .‬זה אחד התחומים שיש הכי הרבה נתונים במינהל‬
‫המחקר‪ .‬עד היום עסקנו יותר בניתוח סקירתי ופחות ניתוח מעמיק‪ ,‬יכול להיות שהגיע הזמן‬
‫ללכת צעד אחד קדימה לניתוח הרבה יותר מובנה סטטיסטי כבד כדי להתמודד עם שאלות‬
‫אמיתיות‪ .‬כי יש נתונים מצוינים וצריך כנראה ללכת צעד אחד קדימה‪ ,‬זה דבר אחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני‬
‫קושר את זה עם כך שאנחנו עושים מאמץ גדול לקשור את כל הקבצים שלנו עם קבצים של‬
‫מוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הם נתנו אישורים לזה‪ ,‬רונית תתחיל להקביל קבצים עם המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.7‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬היום התחילו לעבוד שם עם התוכנה של ‪.SPSS‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬הנושא הזה חייב לעבור שדרוג‪ ,‬במובן זה שנקשור את הנתונים שלנו עם נתונים של‬
‫מוסד ביטוח לאומי‪ .‬אפשר יהיה גם לראות תעודות זהות‪ ,‬גם לבדוק דיווחים של פרטים על‬
‫השכר שלהם‪ ,‬ולראות תנועה של אנשים בין מקומות עבודה‪ ,‬זה יכול להיות מועיל מאוד‪ ,‬זה‬
‫פרויקט שניכנס אליו וישפר את הבנתנו‪.‬‬
‫דבר נוסף שלקחנו על עצמנו‪ ,‬זה לעסוק בכל נושא הדיפלומה‪ .‬חייבים להיכנס לעניין הזה פעם‬
‫אחת בצורה רצינית‪ ,‬הפקנו לא מעט אבל צריך להיכנס לזה‪ .‬יש פה שאלות קשות מנקודת ראות‬
‫הפרט עצמו‪ ,‬מנקודת ראות המוסד‪ ,‬מנקודת ראות של האוצר כשקבעו את הכלל שמתקצבים‬
‫לפי דיפלומה‪ ,‬לא עמד לנגד עיני האוצר עניין האיכות‪ ,‬איך לחסום התקציב שלהם‪ .‬כי זו הדרך‬
‫היחידה – אם אתה לא מביא תוצאות‪ ,‬לא תקבל תקציבים‪ .‬זו דרך יחידה לעמוד עם דרישות‬
‫התקציב העולות‪ ,‬צריך להסתכל מנקודת מבט איכותית‪ ,‬ולא מבחינת מספר התלמידים‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות מספר התלמידים קפץ‪ ,‬אבל לא גדל איכותית‪ .‬הפרטים לא מימנו את זה‪ ,‬המספרים‬
‫עלו‪ ,‬אבל לא נתנו תוצאות‪ .‬אפשר להעלות מחדש את הנושא אם זו שיטת התקצוב הפורמלית‬
‫הטובה‪ ,‬מי נהנה ממנה ומי לא‪.‬‬
‫הערה כללית ברקע – צריך להיות טיפה זהיר‪ ,‬כי התוצאות חלקן הן לא טובות‪ .‬יש קבוצות‬
‫אוכלוסייה שמטות כלפי מטה חזק‪ ,‬גורמות לכך שהתוצאות לא יהיו טובות‪ ,‬יש אזורים‬
‫גיאוגרפיים שהדברים לא טובים‪ .‬הניסיון שלנו להעמיד לנגד עינינו את העניין של תוצאות‬
‫מצוינות בסופו של דבר יכולה להביא למצב שאוכלוסיות שלא היתה להם הזדמנות יהיו מחוץ‬
‫לתמונה‪ .‬בדרך כלל מערכת ממשלתית נוטה לפתור מהר בעיות של עצמה‪ ,‬לא תגיד – יש‬
‫אוכלוסיות במצבים קשים‪ ,‬נתחיל לטפל בדרך הקשה‪ ,‬להעלות את הרמה‪ .‬פשוט קוטמים כלפי‬
‫מטה את האוכלוסיות הקשות‪ ,‬ובדרך הזאת מעלים ממוצעים‪ .‬צריך להיזהר מזה‪ ,‬כי חלק‬
‫מהאנשים – במיוחד בפריפריה – זו הזדמנות ראשונה ואחרונה שלהם‪ .‬צריך לחשוב על זה‬
‫כאשר אנו מגבשים חוות דעת קשוחה כלפי כמה מדדים‪ .‬לא צריך להמעיט בחשיבות של יצירת‬
‫מדדים וסטנדרט‪ ,‬אבל צריך להיזהר כי לפעמים זה פסק דין מוות כלפי אוכלוסיות חלשות‪.‬‬
‫תנסו לחשוב על זה‪ ,‬שחלקם כנראה לא היו מגיעים אפילו לזה‪ .‬נכון‪ ,‬זה ‪ 0777‬או ‪ 0777‬שקל וזה‬
‫אולי נמוך ויש אלטרנטיבות טובות יותר‪ ,‬אבל אם לא היו עושים את זה ייתכן והיו נשארים עם‬
‫‪ 0577‬שקל משכורת‪.‬‬
‫מיכאל אורנשטיין‪ :‬זו נקודה חשובה בהרבה תחומי מחקר‪ ,‬שמסתכלים על מספר אבסולוטי‬
‫ולא על הדלתה מה היה לפני ומה יש אחרי‪ .‬השאלה אם רוצים להשיג מצב אבסולוטי או‬
‫תוספת – של מעבר מ‪ 478-‬ל‪.078-‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬זה מחזיר אותי לחיבור לנתוני המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שם אני יכול לראות את‬
‫האדם מתחילת חייו‪ ,‬מה היה ב‪ 5-‬שנים לפני שהגיע אליו‪ ,‬בהנחה שעבד‪ ,‬מה היתה משכורתו‪.‬‬
‫חלק מהאנשים מתחילים ללמוד כשהם מבוגרים יותר‪ .‬אני יכול לראות מי שלא למד‪ ,‬לאן‬
‫הגיע‪ .‬בטוח שהלימודים עשו משהו‪ ,‬אולי זה לא מה שציפינו‪ ,‬אולי זה לא מה שהמשק צריך‪,‬‬
‫אבל מנקודת ראות הפרט זה מתן הזדמנות‪ ,‬תיקון הזדמנות‪.‬‬
‫הווארד רוס‪ :‬יש לי שתי שאלות‪ .‬דיברת על זה שרק מה"ט או ועדה שם מחליטה לגבי המגמות‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪.8‬‬
‫אלון פורת‪ :‬למיטב ידיעתי‪ ,‬היום מחליטים מה"ט‪ 5 ,‬המכללות הגדולות והסתדרות הנדסאים‪,‬‬
‫איזה מגמות מלמדים‪.‬‬
‫הווארד רוס‪ :‬השאלה מי עוד צריך להיות שם כדי לתת היבט של ביקוש המקצוע‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬עד שנת ‪ %%%%‬היתה מועצה שנקראה ועדת הגג‪ ,‬המועצה הזאת היתה מורכבת‬
‫מנציגים של התעשייה‪ ,‬צה"ל‪ ,‬האוצר‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬מעסיקים ולמעשה ההחלטה על איזה מגמות‬
‫ילמדו היתה מתגבשת בפורום גדול גם על פי צורכי המשק והמעסיקים‪ .‬ב‪ %%%%-‬האגף להכשרה‬
‫מקצועית פרש מהוועדה והיא התפרקה‪ ,‬מאז מה"ט והמכללות מחליטות מה ילמדו‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬לא בטוח שהתוצאות היום פחות טובות‪ .‬באוניברסיטאות בוודאי שהמעסיקים לא‬
‫קובעים‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬היום בעקבות חקיקת חוק ההנדסאים‪ ,‬מנסים להחזיר את זה שתהיה שוב וועדה‬
‫במתכונת ועדת הגג כמובן בשיתוף מלא עם מה"ט‪.‬‬
‫הווארד רוס‪ :‬אולי תהיה השפעה על אלה שלא מצליחים לעבוד במקצוע‪ .‬שאלה אחרת‪ ,‬כשאתה‬
‫מראה נתון שאחוז מסוים מהאנשים בכלל לא הגיע למקצוע בפועל‪ ,‬השאלה איך זה משתווה‬
‫לכלל האוכלוסייה שיש להם תעודות בכל מיני דברים ולא עובדים במקצוע‪ .‬מסקרן לדעת אם‬
‫זה שונה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬שאלה מעניינת‪ ,‬במקומות אחרים אף אחד לא בודק‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬בהכשרת יום של האגף – המשתלבים במקצוע אחרי כשנה הם ‪ 448‬נתון דומה‪ .‬גם‬
‫הלמ"ס עורך מידי פעם סקרי בוגרים של תואר ראשון‪ ,‬למיטב זכרוני אחוזי ההשמה שם לא‬
‫גבוהים בהרבה במיוחד שיש תחומים הקשורים במדעי הרוח שלא מוכוונים לשוק העבודה‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬גם רק ‪ 578‬מהעובדים הסוציאליים עובדים במקצוע‪ .‬זה אחד הדברים הלא‬
‫הוגנים‪ ,‬ששואלים רק מגזרים מסוימים את השאלה הזאת‪.‬‬
‫מיכאל אורנשטיין‪ :‬אתה דיברת כאן – רואים כאן את כל צד העבודה של העובדים‪ .‬זאת‬
‫אומרת אני מתעסק בצד השני‪ ,‬של המעסיקים‪ .‬כשדיברתם פה בהתחלה על מה אנשים הולכים‬
‫ללמוד‪ ,‬או למה הולכים ללמוד‪ ,‬כי חושבים שיש ביקוש‪ .‬נתת דוגמא של תעשייה וניהול‪ ,‬זו‬
‫דוגמא מצוינת‪ ,‬אני זוכר שבאתי וחשבתי שזה מקצוע עם המון ביקוש‪ .‬מהעולם של משרות‬
‫הפנויות זה משהו זניח לחלוטין‪ .‬זה תחום שמבחינת ביקוש למשרות לא רואים ביקוש גדול‬
‫למשרות אליו‪ ,‬בכלל יש הרבה תחומים שהופיעו כאן‪ ,‬גם בתחומים האלה של הנדסאים יודעים‬
‫איפה נמצא עיקר הביקוש‪ .‬לדוגמא הנדסה אזרחית‪ ,‬מכונות‪ ,‬הנדסת אלקטרוניקה‪ ,‬תוכנה‪,‬‬
‫במיוחד ‪ – %07‬מחשבים ומתכנתים‪ .‬זה נקודה חשובה מאוד‪ ,‬במהלך שהתחיל לעשות המשרד‬
‫השנה של ליצור מדד מסוים של ביקוש‪ ,‬זה נותן אינדיקציה לאנשים שבאמת הולכים ללמוד‪.‬‬
‫אלון פורת‪ :‬זה נותן אינדיקציה אך לא מלאה‪ .‬יש לי כאן גם את הנתונים מדירוג הביקוש‬
‫לעובדים‪ .‬הנדסאים במכונות ובהנדסה אזרחית קיבלו ציונים של ‪ %‬ו‪ .%7-‬תעשייה וניהול קיבל‬
‫ציון‬
‫מיכאל אורנשטיין‪ :‬אם נכנסת לזה‪ ,‬מכיוון שגם לי יש שקפים‪ ,‬כדי לקבל החלטות מסוג‬
‫החלטות שאתה מדבר עליהן‪ ,‬לא נכון להסתכל רק על שנה אחת‪ .‬מה שאנחנו עושים עכשיו‪,‬‬
‫מסתכלים מה קורה בכל משלוחי היד לאורך השנים‪ .‬לראות אם הביקוש הוא תופעה מקומית‬
‫או תלויית זמן‪.‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪.0‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬שלא לדבר על הבדלים בין אזורים שונים בישראל‪.‬‬
‫מיכאל אורנשטיין‪ :‬ברמה של משלח יד‪ ,‬יש פערים גדולים בין מה שנתפס כמקצוע מאוד‬
‫מבוקש למה שהוא באמת מקצוע מבוקש‪ .‬זו רק הערה קטנה‪ ,‬כי הרבה פעמים אנשים מקבלים‬
‫החלטות מה ללמוד מתוך מחשבה של יוקרה‪ .‬וכמו שבני אמר‪ ,‬כשהולכים לעבוד יש גם השיקול‬
‫של ללכת למכולת ביום שישי או שיקול ענייני של כדאיות‪ ,‬ולכן יש הרבה פעמים חוסר הלימה‬
‫גדול בין ביקוש והיצע‪.‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬הנדסאים אזרחיים היה מקצוע שהשכר הצפוי היה נמוך‪ ,‬כנראה הוא קפץ‪.‬‬
‫זה גם תנועות לאורך השנים‪ ,‬עד שהמידע מפעפע לאנשים‪ ,‬עד שאנשים קולטים שבהנדסה‬
‫אזרחית השכר גבוה לוקח זמן‪ .‬בשנות ה‪ %7-‬השכר בהנדסה אזרחית היה נמוך‪ ,‬בחשמל היה‬
‫הרבה יותר גבוה‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬שפע הנתונים והסקרים הוא אדיר‪ .‬לא חושב שיש תחום במינהל עם כל כך הרבה‬
‫נתונים וסקרים‪ ,‬וזה היה יותר אדיר בעבר‪ .‬האם בקדנציה שלך‪ ,‬אלון‪ ,‬או לפניה נכתבו מסמכי‬
‫מדיניות בנושא של הנדסאים‪ ,‬על בסיס כל איסוף הנתונים האדיר שנעשה?‬
‫הרבה פעמים‬
‫בני פפרמן‪ :‬מעט מאוד‪ ,‬כמעט ולא למיטב זיכרוני‪ .‬אנחנו לא עסקנו בזה‪ ,‬עסקנו בזה בפעמים‬
‫שהיו ועדות גדולות מאוד‪.‬‬
‫אנשים מקבלים‬
‫אסף מלחי‪ :‬זה תחום שיש ידע שהצטבר‪.‬‬
‫החלטות מה‬
‫בני פפרמן‪ :‬נושא מדיניות‪ ,‬הוא כל כך מורכב ומסובך‪ .‬במובן שצריך לדעת להגדיר במה הולכים‬
‫לעסוק‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬מתבקש בתחום הזה במיוחד‪ .‬אמרת שאין שום גורם במדינה שיש לו כל כך הרבה‬
‫ידע ונתונים לגבי נושא זה‪ .‬חלפו כל כך הרבה שנים מאז שהמידע הצטבר‪ ,‬מלפני שנת ‪,0777‬‬
‫מתבקש להתמקד בנושא אחד או שניים מכל התחום הזה ולנסח מסמכי מדיניות‪ ,‬גם אם לא‬
‫מוזמנים על ידי הנהלת המשרד‪ ,‬אלא כיוזמה של המינהל‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬יחידות מבוקרות לא אוהבות את זה‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬ברור‪ .‬אתה עלול לגרום לתגובות נגד לא נעימות‪.‬‬
‫אלי לוי‪ :‬אתה שם להם ראי מול עצמם‪.‬‬
‫אסף מלחי‪ :‬אם היה דו"ח של מבקר המדינה ב ‪ 077% -‬שתקף פעילות של מה"ט ויש בעיות‬
‫גדולות במערכת – לא ירצו שנבוא לחקור‪.‬‬
‫מיכל אלפסי ‪-‬הנלי‪ :‬האם חשבתם אולי לעשות סקר חד פעמי‪ ,‬דווקא בקרב המורים‪ .‬אם‬
‫בודקים מוכנות של המכללה מבחינת ציוד שיש שם או התאמה שלה לשוק‪ ,‬או מידת‬
‫הרלוונטיות של הסילבוס לדרישות השוק‪ ,‬וגם איכות התלמידים זה נראה לי דברים שכדאי גם‬
‫לשאול את המורים ולא רק את התלמידים‪ .‬חשבתם על זה? שהמורים יתנו ציונים על המכללה‬
‫ומידת התאמה שלה לשוק‪.‬‬
‫מיכל ליבליך‪ :‬הם משוחדים‪ ,‬זו פרנסה שלהם‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬או שהם פוחדים‪.‬‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬זה לא חייב להיות מזוהה‪.‬‬
‫ללמוד מתוך‬
‫מחשבה של‬
‫יוקרה ולא‬
‫תמיד מתוך‬
‫כדאיות או‬
‫דרישה של שוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫פורום חוקרי מינהל מחקר וכלכלה‬
‫עמוד ‪39‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬אני שואל את עצמי אם אנחנו צריכים לעשות את זה‪ ,‬האם זה לא אינטרס המכללה‬
‫לעשות זאת‪ .‬לא נחליף ‪ 07‬מכללות בקבלת החלטות‪ .‬צריך להבין תפקיד שלנו בכל הסיפור‪,‬‬
‫אנחנו עושים מדגם שיש בו ביטוי לחלק מהמכללות‪ ,‬אולי בחלק אחר התוצאות יהיו שונות‪,‬‬
‫בסוף עושים אגרגציה של ממוצעים להעלות למודעות שיש בעיה‪ .‬רואים שיש בעיה‪ ,‬התלמידים‬
‫הם לקוחות הם רואים שיש בעיה‪ ,‬הם לקוחות שבויים‪ ,‬הם מגיעים בסוף לשוק העבודה‪,‬‬
‫המורים שלהם בחלקם גם עובדים ומתפרנסים טוב‪ .‬אנחנו מכניסים את עצמנו לכל מיני‬
‫מקומות שאני לא יודע אם אנחנו צריכים להיכנס‪.‬‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬אני עבדתי כאן וגם לימדתי במכללה‪ ,‬וראיתי שמה שהם מלמדים זה‬
‫קטסטרופה אז הייתי אומרת את זה?‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬גם אני לימדתי במכללה‪ ,‬ואם הייתי יודעת שהסקר חסוי‪ ,‬הייתי אומרת‬
‫את האמת בגלל האינטגריטי שלי‪.‬‬
‫במקור תואר‬
‫הנדסאי התחיל‬
‫מזה שדווקא‬
‫התלמידים‬
‫המצטיינים‬
‫בבתי ספר‬
‫אסנת פיכטלברג‪ :‬אין הרבה מורים‪ ,‬הזיהוי יכול להיות מהיר מאוד‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬זה לא שזה טענות לא ראויות ואין בהן שכל‪ ,‬אבל כשאני הולך לסקר אני שואל את‬
‫עצמי מה תפקידי‪ .‬חלק מתפיסת הסקרים צריכה לזהות מי אחראי למה במדינת ישראל‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים להגיד‪ :‬הלקוחות שלכם טוענים שיש בעיות אמיתיות‪ .‬מה"ט צריכים להגיד‪ :‬אם אתם‬
‫לא נותנים הסברים טובים למה זה קורה ולא משנים את הדברים‪ ,‬עוד שנתיים אתם בחוץ‪ .‬יש‬
‫לכם שנתיים להשתפר‪ .‬זה מצוין שנעשה‪ .‬מעולם לא נחליף בסקרים את המכללה שנמצאת‬
‫ב"אֶ קוולט" שיש לה אוכלוסיות מיוחדות שלה‪ .‬לכן התפקיד של המכללות לקחת את הדברים‪,‬‬
‫תפקידנו להאיר את הנושא‪ ,‬תפקידם להתקדם‪.‬‬
‫מקצועיים רצו‬
‫ראובן פסח‪ :‬אם משווים היום הנדסאי ל ‪BA -‬כללי יש כאן בעיה‪ ,‬מכיוון ש ‪ BA-‬כללי שווה‬
‫להיות מוכנים‬
‫למהנדס‪ ,‬כי זה תואר ראשון וזה תואר ראשון‪.‬‬
‫להגעה מהירה‬
‫לשוק העבודה‪.‬‬
‫מיכל אלפסי‪-‬הנלי‪ :‬מהנדס זה לימודים של ‪ 4‬שנים‪ BA ,‬כללי זה ‪ 0‬שנים‪.‬‬
‫ראובן פסח‪ :‬אבל זה נחשב אותה רמה‪ ,‬אותה תעודה‪ .‬בעצם תואר הנדסאי כשלעצמו‪ ,‬האמת‬
‫שבמקור תואר הנדסאי התחיל מזה שדווקא התלמידים המצטיינים בבתי ספר מקצועיים רצו‬
‫להגיע מהר לשוק העבודה ולהיות מוכנים לשוק העבודה‪ ,‬ולהפריד עצמם גם מתיכוניסטים‬
‫רגילים וגם מבתי ספר מקצועיים אחרים‪ ,‬וזה היה אחד האמצעים – בשמת‪ ,‬אורט טכניקום‬
‫בשנות ה ‪ – 07 -‬וזה הלך למצטיינים‪ .‬אמרו תוך שנתיים נכין אותם‪ ,‬נדמה לי שהיה אפילו‬
‫להנדסאי למי שהמשיך‪ ,‬ויצאו לשוק‪ .‬אני חושב שהרעיון היום הוא שבית ספר להנדסאים לא‬
‫אמור להכין למהנדס‪ ,‬אלא להוות אלטרנטיבה שהסיכוי להגיע למהנדס הוא נמוך אם בגלל‬
‫רקע לימודי או יכולות ‪ -‬להיות מהנדס עם דרישות במתמטיקה וסטטיסטיקה לא מתאים לרוב‬
‫האנשים‪ ,‬אבל אדם עם יכולות טכניות יותר מאשר סתם עובד פשוט שיהיה מסוגל להתקדם‪.‬‬
‫זה רעיון של הנדסאי‪ .‬ולכן שוב ההשוואה ל‪ BA-‬כללי חוטאת למטרה‪ .‬בזמני ‪ BA‬כללי נחשב ל‪-‬‬
‫‪ BA‬הכי גבוה ממדעי החברה והרוח‪ ,‬כנראה שהדברים השתנו‪ .‬זה היה ‪ BA‬כללי למצטיינים‪...‬‬
‫הכשרת הנדסאים בעשור האחרון ע“פ סקרי מעקב בוגרי מה“ט‬
‫עמוד ‪3.‬‬
‫החוק הזה די פוגע במטרה של כל המכללות להנדסאים‪ ,‬כי הכוונה לעשות משהו ביניים‪,‬‬
‫לאותם חבר'ה שבי"א‪ -‬י"ב לא יכלו לשבת על הישבן ויצאו מהמסגרת‪ ,‬ורוצים להוכיח עצמם‬
‫קצת יותר מעובד תעשייה או מישהו שמתקן כמה דברים‪ ,‬לתת קצת יותר לאלה שלא יכולים‬
‫להגיע להיות מהנדסים‪ .‬לפעמים יש סיבות פריפריאליות או אחריות‪ ,‬ברגע שהופך את הנדסאי‬
‫שווה לתואר ראשון‪ ,‬תצטרך לדרוש מאנשים להיות ברמה של תואר ראשון‪ .‬וזה פוגע במטרה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫בני פפרמן‪ :‬שוב תודה‪ ,‬אלון‪ ,‬על המצגת‪.‬‬