להורדת הקובץ - COL - Chabad On Line \ חב"ד און ליין
5777
תשרי ג
תשע״ז
קו
בץ לחיזוק הה
תקש
ע
ר ות
קובץ
חג הסוכות
u
hnk
u
sg
k,
hn , v hsh n
ohn
gv
•
MI
AO
LA
T
H
EI H MIMIM
AT
ID
LM
A
D
VA A
•
יוצא לאור ע״י תלמידי ישיבת
״תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית״
ברוקלין ,ניו־יורק
770איסטערן פארקוויי
שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאה
בהכנת הרשימות הנדפסות בקובץ זה ,הסתייענו רבות ברבנים החסידים:
הרב מנחם מענדל הלוי שי' ברוד ,הרב מיכאל אהרן שי' זליגסון
הרב שלמה הכהן שי' זרחי; הרב ישראל שי' שם-טוב.
תודתנו החמה נתונה להם על שהקדישו לנו מזמנם היקר ,ובחפץ לב ובמאור פנים שיתפו
אותנו בזכרונותיהם וידיעותיהם.
ב"ה
פתח דבר
אחינו תלמידי התמימים,
שלום וברכה!
לקראת-יום-טוב-ראשון של חג הסוכות ,ובהמשך לקבצים שהופיעו לאחרונה ונתקבלו
בשמחה ,מוגש קובץ זה (ג-ע) לחיזוק ההתקשרות ,לפני קהל תלמידי התמימים ואנ"ש,
שנקהלו ובאו לחסות בצלא דמהימנותא בחודש השביעי ,המושבע והמשביע ,בחצרות
הקודש של נשיא-דורנו ,הוד כ"ק אדוננו מורנו ורבינו זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע.
בקובץ שלפנינו:
א" .דבר מלכות" – שיחת הרבי מליל ט' אד"ר תשנ"ב ,בה זעק הרבי על עיכוב הגאולה,
בדברים מעוררים החודרים עמקי נפש.
ָאה שמחה" – סקירה מיוחדת וראשונה מסוגה על שמחת בית השואבה ,החידוש
ב" .ר ָ
והקאך המיוחד שעורר הרבי בדורנו ,וההתייחסויות הרבות מני שנת תשמ"א ,בה החל
ָ
הרבי לשאת שיחה בכל אחד מלילות חג הסוכות ,בה עורר להוסיף עוד ועוד בשמחה.
ג" .אנֹכי והילדים" – סקירה מקיפה על מעמדי ה'ראלי' – כינוסי הילדים – במחיצת
הרבי לאורך השנים ,מלווה בשביבים ופנינים מיוחדים ממהלך השנים.
ד" .דעם רבינ'ס אושפיזא" – מכתביו המרתקים של הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן ע"ה
מחודש תשרי תשי"ז במחיצת רבינו ,עליהם הוסיף בנו ,הרה"ח ר' יואל שי' .מכתבים אלו
מודפסים באדיבותו של שליח הרבי לריגה ,הרה"ח ר' מרדכי גלזמן שי' ,ותודתנו החמה
נתונה לו בזה (חלק שני).
ה" .בקיעת הרקיעים" – יומן מרתק המתאר את ימי חודש החגים תנש"א אצל רבינו,
שפורסם בשעתו בשבועון 'כפר חב"ד'.
קובץ חג הסוכות
3
ו" .אופגעהויבן!" – התוועדות סוחפת עם הרה"ח ר' יוסף חיים שי' קנטור שליח הרבי
לתאילנד .נערך מהתוועדות חול-המועד-סוכות תשע"ו שהתקיימה על-ידי "ועד תלמידי
התמימים העולמי" לאורחים בחצרות קדשנו.
הננו מלאים תקוה וביטחון ,אשר במהרה ממש נזכה להתראות עם אבינו רוענו כ"ק
רבינו נשיאנו ,ויגאל אותנו מהגלות המר ויקהילנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד
ממש ,ועוד בחודש החגים הזה נזכה לראות מלך ביופיו ,בעבודת הקודש של רבינו נשיאנו,
מתוך שמחה הכי גדולה ,בגאולה האמתית והשלימה.
ועד תלמידי התמימים העולמי
עש"ק וא"ו תשרי תשע"ז
ברוקלין נ.י.
4
תשרי ה'תשע"ז
דבר מלכות
שאלה ללא מענה
באדר תשנ"ב ,נרצחה מרת לאה לאפיין הי"ד ,על־ידי אפרו־אמריקאי שהתפרץ לביתה.
בסיום ימי ה'שבעה' ,נשא הרבי שיחה שזעזעה את לב השומעים ,בה זעק מרות על
עיכוב הגאולה האיום והמר.
ישנו עניין שהזמן גרמא ,אשר אף־על־פי שלכאורה ,אין זה עניין של "פותחין
בברכה" ,אך זהו עניין שהזמן גרמא:
אם כל עניין שבעולם הוא בדיוק ,על־אחת־כמה־וכמה עניין של קידוש השם,
קידוש השם ברבים ,שאירע בתוך שכונה שבה שוכן ה"בית המשולש" של נשיא דורנו,
כ"ק מו"ח אדמו"ר ,בית של מעשים טובים ,לימוד התורה ועבודת התפילה -שבו
בודאי אמור הדבר ביתר־שאת וביתר־עז.
וממילא ,הרי בלתי־מובן לחלוטין מה שאירע כאן.
ואין אצל מי לשאול את השאלות; כל אלו הנמצאים כאן ,לא יודעים יותר מדי; או
שיודעים מעט פחות ממני או מעט יותר.
ובמילא ,איזו תועלת יש לי ואיזו תועלת יש לכם מכך שהשאלה בתקפה ,והקדוש־
ברוך־הוא מעכב ,רחמנא־ליצלן -היה לא תהיה ,אפילו לא לרגע אחד יותר -את
הגאולה האמתית והשלימה על־ידי משיח צדקנו.
כל הדברים האלו אמורים כאשר מתרחש מאורע כזה ליהודי בכלל; אבל כאשר
הדבר קורה לאמא של ילדים קטנים אזי יש כאן ענין נוסף.
נאמרה מעלה בנוגע לַ "בית יוסף":
לכתחילה הוא היה במעלה ומדרגה כה גבוהה שהיה ראוי שהקדוש־ברוך־הוא יזכה
אותו בעניין של קידוש ה' ,והוא ימסור נפשו על קידוש שמו.
לאחר־מכן ,מאחר שאירע לו עניין שלא היה כפי מעמדו ומצבו ,כפי שהיה מצופה
ממנו ,ניטלה ממנו זכות זו.
ואין פירוש הדבר שלאחר שניטלה ממנו הזכות ,לא נותר לו עוד מה לעשות .אנו
רואים שהדבר נקרא בשם "נטילת זכות" ,אף־על־פי שלאחר־מכן הוא נעשה מורה־
הוראה לכל בני ישראל עד סוף כל הדורות.
ואף־על־פי־כן נאמר ,שעניין זה של קידוש השם ניטל ממנו ,ואפילו שלאחרי זה
קובץ חג הסוכות
5
האריך ימים ושנים טובות ,ונעשה מורה־הוראה עד סוף כל הדורות ,אין זה משתווה
לגודל העניין של קידוש השם!
ולקידוש השם הזה מצטרף עוד עניין ,שמדובר באם צעירה ,שהותירה ילדים
קטנים ,והילדים הקטנים הללו יתגעגעו אליה לאחרי כמה וכמה שנים ,לאריכות ימים
ושנים טובות ,אם חס־ושלום יתמהמה הענין ד"הקיצו ורננו שוכני עפר" -הם יתגעגעו
לאמם ,ויספרו לילדיהם על הגעגועים ,ועל מעלותיהם של אמם ,ועל־כך שבא לידה
עניין של קידוש השם ברבים.
מה יוצא מכך שקיימת שאלה שאין עליה
תשובה ,בשעה שאנו רואים ,רחמנא־ליצלן,
שהגאולה האמתית והשלימה עדיין מתמהמהת,
וכך עובר עוד רגע ועוד רגע ועוד רגע.
...ובאשר לכך שהקדוש־ברוך־הוא רוצה
נחת־רוח ממסירת־נפש וכו' -הרי די במסירת
הנפש מכך שיהודי נמצא בגלות ,והוא נמצא
בגלות בידיעה שזהו המשך של אלף ותשע־
מאות שנות גלות ,ועדיין לא בא!
וכך עובר עוד יום ועוד יום ,שבוע ועוד
שבוע ,רגע ועוד רגע.
־ זועקים "עד מתי" ,אומרים "עד מתי"
וחושבים "עד מתי" וכו' וכו' ־
עובר עוד יום ועוד
יום ,שבוע ועוד
שבוע ,רגע ועוד רגע.
זועקים "עד מתי",
אומרים "עד מתי"
וחושבים "עד מתי"
וכו' וכו'.
התוצאה
מה
בפועל?!
מה התוצאה בפועל?!
בפועל התרחש עוד עניין של קידוש השם
בפשטות ,שניטלה מאתנו נשמה יהודיה ,ניטלה
מילדיה ,דבר שבנוגע לאם הוא מסירת־נפש גדולה יותר ,ממסירת־נפשה שלה עצמה.
כאשר מדובר על מסירת־נפש שכזו ,שהיא מפקירה את עצמה ומוסרת לאחרים
את חינוך ילדיה ,כך שהדבר ייעשה בידי אחרים -הרי זוהי מסירת־נפש בנוגע לאם,
מסירת־נפש למעלה ממסירת־נפש.
וכמדובר כמה פעמים:
מה יוצא מכך שיאמרו עוד פעם טענה ושוב פעם טענה ,ולא יודעים מה עוד ניתן
לעשות.
־ ניסו באופן של שמחה ,וניסו באופן של שמחה של ששים יום רצופים של חודש
אדר ,ש"בריא מזליה" וכו' וכו' ,וניסו את כל סוגי האופנים -ועדיין לא בא -הגאולה
האמתית והשלימה עוד לא באה בפשטות!
6
תשרי ה'תשע"ז
ומה ייצא מכך שאחזור על כך שוב פעם ושוב פעם ,ואחר כך יחזרו על כך ויכתבו
זאת .אין את הגאולה האמתית והשלימה בפועל! מה יוצא מכל הטענות והמענות וכו',
והקדוש־ברוך־הוא כביכול - ...אין מה לדבר עליו ,והוא אינו צריך להמלצות של אף
אחד וללימוד זכות ,הוא יכול בעצמו להשיב -
ויהי רצון ,שהצעד הראשון יהיה -ותיכף ומיד ממש -שנחסוך את העלאת השאלות,
נחסוך את העלאת הקושיות ,ונחסוך את הצורך במסירת־נפש בפשטות ,של יהודי,
ועל־אחת־כמה־וכמה של אמם של ילדים חיים ,שיאריכו ימים ושנים טובות ,ואין
לדעת מתי היא תתראה אתם שוב נשמה בגוף ,כמדובר כמה פעמים.
...ויהי רצון ,שנחסוך את הדיבורים הללו ,ותיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמתית
והשלימה "והקיצו ורננו שוכני עפר" ,וזו שמסרה נפשה על קידוש השם ,תתראה תיכף
ומיד -שהרי הצדיקים הם הראשונים הקיימים בתחיית המתים -היא תתראה תיכף
ומיד עם ילדיה החיים ,ותוכל להמשיך בחינוכם מתוך שמחה וטוב לבב.
ויהי רצון שהדבר יהיה תיכף ומיד ממש ,ו"לא עכבן אפילו כהרף עין".
קובץ חג הסוכות
7
התפתחות שמחת בית השואבה בדורנו,
הוראות ותביעות הרבי בנידון והאופן בו
ביצעו החסידים את רצון קודשו סקירה
מקיפה וראשונה מסוגה
מי שלא ראה
שמחת בית
לא ראה ש
השואבה
שמחה מימיו
נהוג בשנים האחרונות לומר דברים אחדים בקשר ובשייכות ל״שמחת בית
השואבה״.
ואף ששמחת בית השואבה עיקרה ניגונים וריקודים כו' ,ולכאורה ,אין זה שייך
לענין של אמירה ודיבור – הרי מצינו יסוד ומקור למנהג זה בסוגיה שבה נתבארו
פרטי הענינים דשמחת בית השואבה :״יש מהן אומרים כו' ויש מהן אומרים כו' אלו
ואלו אומרים כו'״ .שבזה מודגש הקשר והשייכות דשמחת בית השואבה עם ענין של
אמירה ודיבור.
וענין זה מודגש ביותר אצל חסידי חב״ד מדור דור – שאצלם התבטאה עיקר
השמחה דשמחת בית השואבה ע"י התוועדות ,כלומר ,בענין של דיבור ואמירה,
וכתוצאה מזה היו באים לענין של ניגונים וריקודים (ולא כמו חסידי פולין ,שאצלם
הייתה עיקר השמחה דשמחת בית השואבה ע"י ניגונים וריקודים).
אמנם ,בד בבד על הדגשה על ענין הדיבור והאמירה – הרי בשנים האחרונות ישנה
הדגשה מיוחדת אצל חסידי חב"ד על ענין הניגונים והריקודים במעשה בפועל דוקא.
וכמה טעמים בדבר ,וא׳ מהם – מכיון שצריכים לפעול ענין של קירוב עד לענין
של אחדות עם שאר חוגי בנ״י ,שאצלם הייתה תמיד עיקר ההדגשה על ענין הניגונים
והריקודים ,ולכן ,כדי להתאחד עמהם – מוסיפים חסידי חב"ד בעבודתם ושמים גם
הם הדגשה מיוחדת על ענין הניגונים והריקודים (מבלי לגרוע ח"ו מדרך העבודה
המיוחדת של חסידי חב"ד).
משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו
התוועדויות של שמחה
מאז ומעולם לילות חול־המועד
סוכות היו עת שמחה מיוחדת בקרב
החסידים .התוועדויות שמחה נערכו
לאורך הדורות בלילות אלו בסוכותיהם
של חסידים בקשר עם 'שמחת בית
השואבה' ,בהן היו "שואבין משם רוח
הקודש" בהתעוררות מיוחדת בכל
ענייני החסידים והחסידות.
אדמו"ר הריי"צ מתאר בשיחותיו
את התוועדויות שמחת בית השואבה
בליובאוויטש ,בהן השתתפו גם רבותינו
נשיאינו שהראו דוגמא חיה בגופם ממש
כדי שמהם יראו וכן יעשו.
10
תשרי ה'תשע"ז
בשנות ה'צדי"ק' הורה אדמו"ר הריי"צ
לחתנו ,הרבי ,להתוועד עם החסידים
בחול המועד סוכות .התוועדויות אלו
הפליאו את השומעים ,ובהן נודעו
לגדלותו העצומה .כמה מהתוועדויות
אלו אף רשם הרבי ברשימותיו על־פני
עמודים רבים.
עד לשנת תש"ל ,הרבי אף נהג
להתוועד ולומר מאמר דא"ח בסוכה
ביום־טוב ראשון של חג הסוכות ,ועד
לשנת תשכ"ד היה הרבי עורך התוועדות
'שמחת בית השואבה' מיוחדת ,שיועדה
לתלמידי הישיבות (ראה 'קובץ לחיזוק
ההתקשרות' ,סו).
בהתוועדויות חג הסוכות במשך
השנים ,ביאר הרבי בהרחבה פעמים
רבות ,ביאורים נפלאים אודות שמחת
בית השואבה שהייתה בביהמ"ק
ושייכותה גם לימינו אלו.
המלך היה קורא
כבר בשנים המוקדמות ,והלאה
לאורך השנים כולן ,עורר הרבי את
אנ"ש ,התמימים והאורחים שיסעו
למקומות שונים בהם נמצאים יהודים,
בכדי לשמחם בשמחת החג וב'שמחת
בית השואבה'.
החל משנת תש"ל ,אף שהרבי פסק
להתוועד במהלך חג הסוכות ,המשיכו
חסידים לשמוח בשמחת בית השואבה
בהתוועדויות של שמחה שערכו
בסוכותיהם בעתות חגי וחול־המועד
סוכות.
אולם ,בשנת תשמ"א חל מפנה
בכל העניין של 'שמחת בית השואבה'
בליובאוויטש.
היה זה מיד בסיום תפילת ערבית
של היום־טוב הראשון של חג הסוכות.
כרגיל בסיומי התפילות בחגים ,הרבי
הסתובב לעבר הקהל ובירכו באמירת
"גוט יום־טוב!" שלוש פעמים תוך כדי
הנפת ידו הקדושה .ואז ,להפתעת הכול,
נשען הרבי על הסטנדר ,לאות שרצונו
לפתוח באמירת שיחת קודש!
באותן שנים ,לא היה נהוג כלל
שהרבי יאמר שיחה במקומו אחר
קובץ חג הסוכות
11
התפילה .הפעמים הבודדות בהן הרבי
אמר שיחה במקומו היו רק בעת 'דברי
כיבושין' אחר מנחה בימי תעניות
(נוהג שהתחיל תקופה קצרה לפני כן),
ובעתות 'ראלי'ס' שהיו נערכים לילדים.
וכאן ,לפתע מיד אחר התפילה ,החל
הרבי באמירת שיחת קודש!
מאות החסידים ,שעד לפני שניות
ספורות לא שיערו את העומד להתרחש,
החלו להצטופף על־יד בימתו של הרבי,
בכדי שיוכלו לשמוע את שיחת הקודש.
הדחיפות והצפיפות החרישו בשניות
הראשונות את דברי הרבי אך מיד
השתררה דממה.
השיחה ,שמחמת יום־טוב נאמרה
ללא מיקרופון ,הייתה קצרה ביותר
וארכה כשבע דקות .תוכנה נסב על
דבר העובדה שבזמן הזה ,כשאין בית־
המקדש קיים ,אין גם את ההגבלות שהיו
בבית המקדש .ולכן ,אף שבבית המקדש
החלה 'שמחת בית השואבה' רק במוצאי
היו"ט ,הרי שכיום יש להתחיל ב'שמחת
בית השואבה' כבר מהלילה הראשון של
החג.
הרבי הורה להתחיל מיד בשמחה,
ולפי ששנת תשמ"א הייתה 'שנת הקהל',
הורה הרבי שהשמחה תקיף "אנשים,
נשים וטף".
בסיום השיחה החל הרבי לנגן "אתה
בחרתנו" כשהוא מניף את ידו במרץ
כאות להתחלת השמחה ,ויצא מבית
הכנסת כשהקהל כולו שר ,מפזז ורוקד.
במשך שעה ארוכה לא פחתה
הצפיפות שהייתה בבית הכנסת במהלך
12
תשרי ה'תשע"ז
התפילה ,איש לא הלך לביתו וכולם
רקדו ושמחו ללא הפוגה .אופי מיוחד
היה לריקודים אלה :מהעדר מקום,
הריקודים לא נערכו במעגלים ,כמקובל;
החסידים פשוט רקדו איש על מקומו,
והשמחה הייתה עצומה.
הריקודים נמשכו זמן רב ,ורק
לאחריהם התפזרו כולם לבתים ,בכדי
לאכול את סעודת יום־טוב בסוכה.
בשנה זו ,לאחר שהרבי דיבר על
ההוספה בשמחה בקשר עם שמחת בית
השואבה ,התרבו ההתוועדויות .אפיינה
אותן במיוחד השמחה המרובה ועליצות
הנפש ,כאשר הלילה הפך ליום ולארכו
הייתה ברחובות קראון־הייטס תנועה
ערה של אנשים שאיתרו התוועדות ,או
עברו מאחת לשניה .קהל גדול הצטופף
בסוכה שליד ,770שם התוועדו בעיקר
האורחים הרבים.
השמחה של ליל החג לא עצרה,
ולקראת תפילת מנחה שוב החלו
הריקודים והשמחה ב'זאל' הגדול ,אשר
נמשכו גם בכניסתו של הרבי לבית־
הכנסת .לאחר שהרבי עלה לבימה,
הסתובב אל הציבור והחל למחוא כפיים
במרץ רב .הקהל כולו רקד ושאג בכל
כוחו ,כשהרבי ממשיך להלהיב בעידודיו
עד שלא ניתנה אפשרות אפילו לתפוס
נשימה ...וכשהגיעו לשיא ,הפסיק הרבי
באחת את מחיאות הכפיים ,והחלה
תפלת מנחה .השמחה העצומה,
והדממה הפתאומית שהשתררה בשיא
השירה האדירה ,היוו מחזה בלתי ניתן
לתיאור...
לאחר מנחה ,כשפנה הרבי לצאת
חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין
כך היה הסדר בלילות שמחת בית
השואבה מני שנת תשמ"א:
בעלה פ עבור הקהל העצום ,וכן היו
נערכות הופעות של זמרים וכיו"ב.
לאחר צאת הרבי מבית־הכנסת ,החלו
לרקוד בתוך ,770כשבד־בבד מתחילים
החוזרים לחזור את השיחה שנאמרה זה
עתה [ובחול־המועד השמיעו את השיחה
מסרט ההקלטה].
הריקודים בשמחת בית השואבה היו
מלאי שמחה ועליצות הנפש ,ובשעות
המאוחרות של הלילה חוברו מילים
לניגונים שונים ...כך בשנת תשמ"ה ,באחד
מלילות שמחת בית השואבה חוברה
מנגינה למילים "השנה תהא שנת מלך
המשיח" (על מנגינת הפסוק "כמופת
הייתי") ,והשיר הפך לשגור בפי כל...
לאחר סיום חזרת השיחה היו החסידים
יוצאים לרחובה של עיר ,לפזז ולכרכר
בשמחה ובריקודים עד אור הבוקר ,עד
אשר החלו לחלק את ה'מספרים' לתור
של הברכה על הד' מינים של הרבי.
בשנת תשמ"ב ,דאג הרב ישראל
שם־טוב מראש לבמה מסודרת לנגנים,
תזמורת מסודרת ,סוכה גדולה וכו'.
הוצאות שמחת בית השואבה באותה שנה
עלו בערך ארבעים אלף דולר...
בשנים הראשונות לקיום השמחה,
פורסמו מודעות בעיתונים היהודיים
הגדולים של ניו יורק על מעמד שמחת
בית השואבה בשכונת קראון־הייטס.
ואכן ,כמות המשתתפים גדלה באין ערוך
והמוני יהודים מכל שכונות האזור הגיעו
כדי להשתתף בשמחה ובריקודים.
במהלך הריקודים ,היו הפסקות קצרות
שנוצלו להכרזת שנים־עשר הפסוקים,
הקרנת הווידאו מהשיחה ,או חזרתה
גם במשך היום ,לא היה זמן להשלים
את שעות השינה שחסרו בלילה ,כיון
שכולם עסקו במבצע לולב .היה זה
כמובא בגמרא שבשמחת בית השואבה
שהתקיימה בבית־המקדש "לא טעמו
טעם שינה" ,אך הרבי המשיך לתבוע ללא
הרף לרקוד במשך כל הלילה ,ובהוספה
מלילה ללילה ,ואמר שנותנים לשם כך
כחות מיוחדים.
במשך השנים ,עורר הרבי על שמחת
בית השואבה בהתוועדויות של שמחה,
נוסף על הריקודים ברשות הרבים.
גם בליל הושענא־רבה היה הרבי
מעורר מדי שנה שעל־אף מיעוט הזמן
בכמות ,יש לנצל כל רגע אפשרי לריקודי
שמחת בית השואבה ובריבוי (באיכות)
גדול מהלילות שקודם לכן.
קובץ חג הסוכות
13
מבית־הכנסת הניף את ידו הקדושה
כאות לשירה ,וכך המשיך בכל דרך
הילוכו עד ליציאתו .כשהקהל ממשיך
לרקוד בעוז עד תפילת ערבית .כשהרבי
נכנס לתפילת ערבית ,עלה הרבי שוב
לבמה ,הסתובב לעבר הקהל ומחא
כפיים במרץ רב ,ממש כבשמחת־תורה.
14
תשרי ה'תשע"ז
מצוות היום בשמחה
לקראת תפילת ערבית של יומו
השני של החג ,היו מעטים שכבר
לקחו בחשבון שהרבי יאמר גם בלילה
זה שיחה אחר התפילה והם תפסו
מקומות בקרבת הבימה של הרבי;
אולם רוב הקהל ,סבור היה שהשיחה
של אמש הייתה חד־פעמית .אולם
לאחר התפילה ואמירת ה"גוט יום־טוב",
הופתעו האחרונים כשהרבי שוב התחיל
באמירת שיחת קודש.
לאחר שהרבי פתח בשיחה שוב
התעוררו דחיפות חזקות ,הרבי הפסיק
את דבריו עד שחזר השקט לשרור ,ואז
החל הרבי שוב את השיחה ובקול רם
יותר.
בשיחה זו ,האריך הרבי לקשר את
כל ענייני היום עם שמחה .הנקודה
המרכזית בשיחה הייתה ההוספה
המיוחדת בשמחה שצריכה להיות
בלילה זה דווקא.
מובן מאליו ,שלאחר שיחה זו גברה
השמחה עוד יותר ,ואף שהאורחים
לא יכלו להתעכב זמן רב מדי בבית־
הכנסת ,כיון שהרבי עמד לבקר בסוכת
האורחים ,הריקודים נמשכו ב 770ללא
הפוגה עד השעות הקטנות של הלילה,
כשהקהל מתחלף אט אט ,אלו ממהרים
לסעוד את סעודת היום־טוב ,כשאלו
שבים בזריזות לעסוק ב"מצוות היום"
בשמחה וריקודים.
לקראת השעה 3:00בלילה הסתיימו
רוב ההתוועדויות ,והמון רב הגיע ל770
כדי לרקוד ולשמוח .בתחילה רקדו
בסוכה ,אולם גשם שוטף החל לרדת,
והקהל נאלץ להיכנס לבית־הכנסת
ולהמשיך שם בשמחה ובריקודים.
השמחה הייתה ממש למעלה ממדידה
והגבלה ,ולבסוף ,לאחר שהאולם
התחמם דיו ,יצאו שוב אל הסוכה הקרה
והרטובה כדי לחמם גם אותה ...וכך,
כמעט מבלי להרגיש ,הגיעה עת חלוקת
המספרים עבור התור לברכה על ד'
המינים של הרבי...
לאחר הלילה השני ,הבינו כבר כולם
שאין זו התעוררות חד־פעמית ,ובשנה זו
מוביל הרבי את השמחה בחג הסוכות
באופן שניכר בחוש שזו "מצוות היום"
ממש ,ובהוספה מלילה ללילה.
בבוקר ,כשהגיע הרבי מביתו ,עמד
ר' זלמן יפה בכניסה ל 770והרבי שאלו
האם השתתף בשמחת־בית־השואבה,
הלה השיב בחיוב והרבי הוסיף לשאול
"זמן ארוך?" וחייך לעברו...
רחובה של עיר
לתפילת המנחה של יומו השני של
החג ,שבקביעות אותה השנה חל בערב
שבת ,הגיעו ילדים רבים ורוכזו יחד
על מספר ספסלים מאחורי בימתו של
הרבי .כשהרבי נכנס לתפילת מנחה,
שוב מחא כפיים והלהיב את הילדים
והציבור ,בשמחה עזה שגברה אף על
הימים הקודמים .גם לאחר התפילה,
כשהילדים שרו "אל תירא" ו"עוצו עצה"
פנה אליהם הרבי ושוב מחא כפיים
במרץ.
כבליל אמש ,גם קודם תפילת קבלת־
שבת המשיכו בריקודים .ושוב ,לאחר
תפילת ערבית והכרזת "גוט שבת"
אמר הרבי שיחה במשך כעשרים דקות,
בה עמד על מעלותיו של לילה זה,
ודרש להוסיף בשמחה בלילה זה יותר
מהשמחה שהייתה בלילות ובימים
שעברו .לאחר השיחה החל הרבי את
ניגון ההקפות של אביו ועודדו בשמחה
רבה.
קובץ חג הסוכות
15
הפעם ,אחרי שיחה זו ,הייתה היציאה
מההגבלות מושלמת .כהוספה על
השמחה של הלילות שעברו ,החלו
מספר בחורים לרקוד על המדרכה
שליד ,770וכעבור דקות ספורות כבר
רקדו שם עשרות מהתמימים ואנ"ש.
המעגל הלך וגדל ככדור שלג המתגלגל
במהירות ,ואז ,פנה מאן־דהו והחל
לצעוד – כשכל הקהל בעקבותיו – אל
רחוב קינגסטון.
הכל היה ספונטני .ללא כל תכנון
עצרה הצעדה בהצטלבות הרחובות
קינגסטון ומונטגומרי ,שם נסגר המעגל,
והריקוד סער ללא התחשבות בתנועה.
למקום התקבצו מאות רבות של
אנשים שהצטרפו לריקודים (כשהנשים
והטף צופים מהצדדים) .לאחר מספר
16
תשרי ה'תשע"ז
שעות של ריקודים החל כל הקהל
העצום לצעוד בתהלוכה ברחובות
קראון־הייטס (השעה הייתה בסביבות
2:00אחר חצות) כשהיעד הוא ,770שם
נמשכו הריקודים עד אור הבוקר.
כבימים הקודמים ,גם לפני תפילות
השבת שימח הרבי את הציבור ,כשניכר
במוחש כי בכל פעם נעשה הדבר ביתר
שאת מהפעם הקודמת .כמו כן ,לאחר
התפילה היה הרבי מתחיל ניגון ,ומורה
בידיו הק' לאות שישירו וישמחו (כך
גם היה לפני ואחרי כל תפילה מימי חג
הסוכות).
תיקנו תיקון גדול
לאחר תפילת ערבית של מוצאי
השבת ,כשראו כי גם הפעם חפץ הרבי
בקשה נפשית
בשיחת ליל ראשון של חג הסוכות
בשנת תשמ"ה ,הביע הרבי מורת
רוח על שלא הדפיסו את הדברים
שנאמרו בלילות אלו בשנה הקודמת,
שאף הייתה באותה קביעות ,על־מנת
שיוכלו ללמדם ולהפיצם גם בשנה זו.
באותו הלילה חזר הרבי בקיצור על
דבריו בשנה הקודמת.
בעקבות דברים אלו הדפיסו בשנה
שלאחר־מכן קובץ ובו שיחות לילות
א' וב' דחג הסוכות תשמ"ה והכניסו
זאת לרבי ,בצירוף מכתב:
"ע"פ המדובר בשיחת ליל א'
דחגה"ס אשתקד הדפסנו (בהוצאה
שני') קונטרס המכיל שיחות ליל א'
וב' דחגה"ס דאשתקד ,ושלחנו את זה
להרבה מאנ"ש שיחיו בערי השדה,
ובעז"ה גם יחולק כאן בערב סוכות,
הן להאורחים והן לתושבים כאן.
הקונטרס מצו"ב".
הרבי הואיל לענות על הודעה זו:
נת' ות"ח ת"ח
פשוט שמאותו הטעם – גם שיחת
מוצאי יו"ט צ"ל מפורסמת לפני יו"ט.
מובן שחלק עיקרי (צד השווה
דהאושפיזין) – הזכרה לחוד
אודותו אינה מספיקה
כלל .ולכן צ"ל ג"כ הו"ל
דשיחות תשד"ם (דחה"ס).
הרבי ציין על מענה זה:
מהיר.
בליל הושענא רבה
במהלך
הרבי
אמר
השיחה" :ובהזדמנות זו
יש להביע "ישר־כח" לאלו
שמילאו את הבקשה־
נפשית ,להדפיס את
הדברים שנאמרו בשנים
שלפנ"ז ,ותבוא עליהם
ברכה – על שאפשרו
לכל הרוצה ללמוד ולעיין
בדברים שנאמרו אז.
ויה"ר שהלימוד יביא לידי
מעשה בפועל" ,המעשה
הוא העיקר".
קובץ חג הסוכות
17
לומר שיחה ,ניגש הריל"ג אל הרבי
וביקש ,בשם הציבור ,כי הרבי יאמר את
השיחה במיקרופון .אך הרבי ענה לו
כי עדיין לא עשו הבדלה ,וסימן כי לא
יביאוהו.
בשיחה זו – שארכה כחצי שעה –
עמד הרבי על העובדה כי מצויות שתי
גרסאות בזהר מי הוא האושפיזין ביום
הרביעי של סוכות ,ומכיוון ש"אלו ואלו
דברי אלקים חיים" ,ברור שיש להוסיף
בשמחה על הימים הקודמים .בנוסף
לכך אמר הרבי ,כי לאחר החג והשבת
ניתן לשמוח עם כלי השיר ,החליל וכו',
דבר המגביר את השמחה ,ולפיכך החל
מלילה זה יוסיפו בשמחה.
הקהל ,שאך זה עתה שמע את
שיחתו של הרבי ,הביא מיד תזמורת אל
'רחבת הריקודים' של אמש – בצומת
הרחובות קינגסטון־מונטגומרי ,והפעם
שמחו עם כל ההידורים .הובאו אבוקות
של אש ,כנאמר במשנה ,ויחד עם כלי
השיר בקעה השמחה שחקים.
הבמה אולתרה משולחנות וספסלים
שעמדו האחד על גבי השני ,הוקמה גם
סוכה קטנה כדי שיוכלו לומר 'לחיים',
ובלילות הראשונים הורכבה התזמורת
בדרך־כלל מבעלי נגינה שסיימו את
הופעותיהם במקומות אחרים בעיר
והגיעו לנגן בהתנדבות.
באחד מהלילות הראשונים ,החלו
פתאום הנגנים לנגן שיר מסוים ,וכמה
מהנוכחים התחילו לבקש מהם שיחליפו
ניגון .הנגנים ,שכעסו על הדרישה ,אמרו
שהיות והם מנגנים בהתנדבות ,איש
אינו יכול לתת להם הוראות ,וכמעט פנו
לעזוב את המקום...
18
תשרי ה'תשע"ז
הרב ישראל שם־טוב ,שראה את
המצב ,ניגש ונתן לכל אחד מהם סכום
קטן של כסף בכדי שימשיכו לנגן.
בלילות הבאים כבר שילם להם הרב
שם טוב מראש וכך נמשכה 'שמחת
בית השואבה' ברחובה של עיר ,עם כלי
זמר ,כרצונו הק' של הרבי (מני אז קיבל
על עצמו הרב שם־טוב את האחריות
הרשמית על כל הארגון שמחת בית
השואבה).
הולך ומוסיף
ביום ראשון ,ב' דחוה"מ סוכות,
נמסרה כבר הודעה רשמית מטעם
המזכירות ,כי הרבי יאמר שיחה אחר
תפלת ערבית .גם הריקודים על הצומת
הסואן נעשו 'רשמיים' ,ובמשך היום
הוזמן הציבור כמה פעמים לבוא למקום
לאחר תפילת ערבית והשיחה כדי
לרקוד ולשמוח.
המושג של ריקודים ברחובות ,זר
למונחים של אמריקה .נקל אפוא לשער
עד כמה גרם הדבר הפתעה (כמו גם
שמחה) לתושבי המקום .אפילו תחנת
הרדיו הגדולה של ארצות הברית ,מצאה
לנכון להודיע כי חסידי ליובאוויטש
רוקדים ברחובות .משום כך הופיעו
הפעם אורחים רבים ,מאזורים אחרים
של ניו־יורק ,שבאו לראות את שמחת
בית־השואבה של הליובאוויטשערס...
בכל לילה הדגיש הרבי בשיחתו
שצריך להוסיף בשמחה בלילה זה
עוד יותר מהשמחה שהייתה בלילות
הקודמים .ואכן ,מלילה ללילה גברה
השמחה .ניכר היה במוחש כיצד הרבי
מעודד ומגביר ללא הרף את השמחה
שהולכת ומתעצמת.
בליל ד' דחוהמ"ס ,אחר תפלת
ערבית ,שוב אמר הרבי שיחה די ארוכה.
בשיחתו זו ,דרש להגביר מלילה זה עוד
יותר את השמחה .הרבי דיבר גם על־
כך שכשרוקדים ברחובות תוך עצירת
התנועה ,עושים מרשות הרבים – רשות
היחיד ,של יחידו של עולם.
לפני נסיעתו של הרבי לביתו יצא
המזכיר הריל"ג ומסר ,בשם הרבי ,שלא
יתנגדו להוראות המשטרה בשעת
הריקודים כי ענייננו הוא לשמוח ולא
'להתעסק' עם המשטרה ,ואם הם
דורשים לנהל את הריקודים ברחוב
צדדי – יש לשמוע בקולם .הוא אף הוסיף
שהרבי אמר שאם היה יודע מהוראת
המשטרה קודם לכן ,היה מזכיר זאת
בשיחתו.
הציבור נענה להוראה זו והריקודים
התנהלו רק ברחוב מונטגומרי בלבד,
ולא על הצומת של רחוב קינגסטון,
שהינו רחוב מרכזי יותר .אך הדבר לא
השפיע על מדת השמחה שנמשכה עד
השעה ארבע לפנות בוקר.
הוספה באיכות
אולם היציאה מכל ההגבלות ממש,
הגיעה לאחר השיחה בליל הושענא־
רבה .בשיחה זו דיבר הרבי באריכות על
הצורך להוסיף בשמחה למרות שהזמן
קצר .הרבי אמר שלעתים יכול אדם
להעמיד את עצמו ברגע אחד ,במעמד
מרומם כזה ,שבדרך־כלל דרוש זמן רב
להגיע אליו.
הרבי נתן הוראות מפורטות בדבר
השמחה בלילה זה ,ואמר כי הריקודים
קובץ חג הסוכות
19
ברשות־הרבים ,יכולים להתקיים גם
בקרבת מקום (ולאו דווקא בריחוק
מקום) ,והדבר יכול להיעשות גם בתוך
רגע .לאחר מכן ,הוסיף הרבי ואמר
כי רצוי שהריקוד בחוץ יארך ח"י או ז'
דקות ,ולאחר־מכן יחזרו ויכנסו לבית־
הכנסת ,בו ימשיכו בשמחה.
הקהל ממש יצא מכליו ויצאו לרקוד
בחוץ ,על־יד .770בתחילה רקדו על
השדרה; אולם כעבור מספר דקות
עצרה ניידת משטרה את התנועה
בצומת רחובות איסטערן־פארקווי
וברוקלין ,והריקוד עבר לכביש .המעגל
התחיל ברחוב קינגסטון והסתיים
כמעט ברחוב ברוקלין(!) .כך רקדו ח"י
כמו בעה"ב
בשנת תשנ"ב ,בה זכינו לשמוע את
קולו הק' של הרבי בימי הסוכות בפעם
האחרונה לע"ע ,דיבר הרבי על־כך שכל
אחד ואחד צריך להשתתף בשמחה
בכל הפרטים ,ואף להתנהג כמו בעה"ב
("ופשוט שאין הכוונה ל"מנהג בעלי
בתים" אלא הנהגה המתאימה לבעלותו
של הקב"ה") ,ולהיות "רוח חיה" בשמחה.
הרבי הוסיף שאין בכך סתירה
לזהירות מהשגת גבול המארגן (הרב
ישראל שם-טוב):
"גם כאשר העומד בראש (בארגון
ועריכת שמחת בית השואבה) הוא
מישהו אחר ,שאז צריך להזהר שלא
לפגוע בבעלותו משום השגת גבול
וכיו"ב ,יכול וצריך להשתדל להיות
"הרוח החיה" בהשמחה".
20
תשרי ה'תשע"ז
דקות ,אבל השמחה הייתה ללא כל יחס
לזמן – שמחה עצומה ללא כל הגבלות.
לאחר שמונה־עשרה דקות נכנסו
בחזרה לבית־הכנסת ,בו המשיכו את
השמחה עוד משך זמן ,ולאחר־מכן
החלו באמירת חומש דברים .בסביבות
השעה אחת נכנס הרבי לאמירת
תהלים ,ולאחר מכן המשיכה שמחת
בית השואבה.
היו אלה ימים מרוממים ושמחים,
כאשר כל הגבלות הגוף וגשמיות העולם
כאילו אינם קיימים ,אכן ניתן היה לומר
כי "מי שלא ראה שמחה זו לא ראה
שמחה מימיו!"...
נזכרים ונעשים
בלילו הראשון של סוכות בשנה
הבאה ,תשמ"ב ,שוב פנה הרבי אחר
התפילה ופתח באמירת שיחה ,שתוכנה
היה צו השעה ,הינו שמחה בחג הסוכות
בכלל ,וב'שמחת בית השואבה' במיוחד.
מאז הפך הדבר לנוהג קבוע מדי לילה
בלילה ,מדי שנה בשנה ,אשר הרבי אומר
שיחה בכל אחד מלילות חג הסוכות.
מכל רחבי ניו־יורק היו מגיעים יהודים
מחוגים שונים לשמוע את דבריו של
הרבי ולהשתתף לאחר־מכן בריקודים
ברחובה של עיר.
לאורך השנים ,מיד בסיום תפילת
ערבית ב'זאל' הגדול ,נעמד הרבי
לימין הסטנדר שעליו התפלל (ובשנים
מאוחרות יותר ,כשכבר היה סטנדר
מיוחד לאמירת השיחות ,היה מסתובב
וניגש לסטנדר זה) ,ולאחר הכרזת ברכת
המועד הקבועה ,בדרך־כלל היה הרבי
מתחיל ניגון שמחה ("ושמחת בחגך",
ניגון הקפות לרלוי"צ וכיו"ב) ומעודד
בחוזק רב ,ולאחר־מכן פותח באמירת
שיחה.
היה ,כמובן ,כשהרבי עורר בחוזק
על ההוספה בשמחה ובריקודים של
שמחת בית השואבה בכל מקום ומקום,
וההוספה גם על הלילות שלפני־כן עם
כלי שיר ("החליל וכו'") ,וריקוד ברחובה
("אז
של עיר עד שגם הרחוב עצמו ירקד ַ
מיט־טאנצען").
ַ
זאל
גאס ָ
די ַ
בלילות הראשונים של חג הסוכות
בשנת תשנ"ב ,התקינו 'גשר' מיוחד
מבימתו הקבועה של הרבי לבימת
ההתוועדות ,על מנת שהרבי יאמר את
השיחה במקום בו יוכלו אנשים רבים
יותר לשמוע את השיחה ,שנאמרה ללא
מיקרופון .שם ,במקום מושבו הקבוע
בהתוועדויות ,גם הכינו לרבי כסא בכדי
שהרבי יוכל לשבת באמירת השיחה.
הרבי צעד למקום ,אולם לא התיישב,
אלא עמד והחל לומר את השיחה
כשידיו קמוצות ונשענות על השולחן,
ללא סטנדר וללא כסא ...היה זה מחזה
מיוחד ומלכותי .בליל המחר ,כבר
העמידו במקום זה סטנדר והרבי אמר
את השיחה כשהוא נשען על הסטנדר.
גם בשנים הבאות המשיכו לערוך
מדי שנה ספר "מעייני הישועה"
המלוקט משיחות אותה השנה].
השיחות ארכו בדרך־כלל כארבעים
דקות ,ובחול־המועד (כשהיה מיקרופון)
בדרך־כלל בין שעה לשעה וחצי.
ושאבתם מים בששון
סגנון השיחות דמה לשיחות הרבי
בפארברענגענס ,כאשר במהלך השיחה
מבאר הרבי באריכות את הייחודיות
וההוראה המיוחדת מעניינו של כל
יום ,הקשר או ההבדל בין האושפיזין
של הזהר לחסידישע אושפיזין ,והקשר
לשיעורים היומיים בחת"ת וברמב"ם.
פעמים רבות שילב הרבי בשיחות אלו
עניינים שונים שאינם שייכים ישירות
לשמחת בית השואבה אלא לעניינים
שהזמ"ג (כגון :המצב באה"ק ,שכינתא
בגלותא ,עשה לך רב וכיו"ב).
עיקרה של כל שיחה בכל יום
[בשנת תשמ"ז הוציאו חברי ועד
הנחות בלה"ק את הספר "מעייני
הישועה" שבו ערכו את שיחות לילות
חג הסוכות (משנת תשמ"א עד תשמ"ו)
לסוגיה אחת ארוכה המחולקת לפרקים
(אושפיזין ,שמחת בית השואבה ,שיעורי
היום ,וכו') .בראשית הספר מצוין ,ש"על
ההודעה ע"ד הדפסת הספר נתן כ"ק
אדמו"ר שליט"א את הסכמתו וברכתו
הק' ,וגם הביע ישר־כח".
התרוממות הנפש שהייתה אצל
התמימים ואנ"ש בשמחת בית השואבה
לאחר דבריו של הרבי מדי לילה ,המריצו
את השמחה והריקודים ברחובה של
עיר ,וגם בלילות בהם ירד גשם ,ניתן
היה לראות ששמחת בית השואבה לא
הופרעה אף כמלוא נימא .הקהל רקד
במשך שעות בגשם השוטף ,כשהוא
שואב "מים בששון" עד לשד עצמותיו...
בליל א' דחג הסוכות תשמ"ה ,פירט
הרבי בין החידושים של שנה זו ביחס
לשנה שלפניה ,ש"בליל א' דחג הסוכות
בשנה שעברה – ירדו גשמים (ע"ד
קובץ חג הסוכות
21
ובדוגמת מצב של מיצר) ,אבל בשנה זו
– הרי רואים במוחש שלא יורדים גשמים
(מצב של הרחבה)!
"ומובן ,שכאשר אין יורדים גשמים
– אזי יכולים לחגוג את שמחת בית
השואבה בכל ה'שטורעם' ,ברחוב דוקא,
ועד שהרחוב עצמו משתתף בשמחה
וריקודים דשמחת בית השואבה ,וזאת
– ללא צורך להתגבר על ענין של נסיון,
כי אם באופן של הרחבה" ,לכתחילה
אריבער"".
ביום שמיני עצרת תש"נ ,הודיעו בכלי
התקשורת שבמשך הלילה צפוי לרדת
גשם חזק מאוד .בחלוקת הדולרים
שנערכה אחר השיחה עבר הרב שם־
טוב וביקש מהרבי ברכה שלא ירד גשם,
הרבי ענה לו "בשורות טובות" .ואכן ,על־
22
תשרי ה'תשע"ז
אף שבאותו הלילה כוסו השמים בעבים,
לא ירד גשם כלל ,ויהי לפלא.
בפעם אחרת ,אירע שר' ישראל עבר
יחד עם הזמר ר' מרדכי־בן־דוד בחלוקה
של 'לעקאח' בהושענא־רבה .ר' ישראל
פנה לרבי ואמר שהזמר שר ושימח את
הקהל בשמחת בית השואבה ,והרבי
הגיב בפנותו לרמב"ד שעוד מעט משיח
מגיע ,ובמילא יצטרך לנגן שוב.
מדי יום היה הרב שם־טוב מדווח על
הריקודים למזכירות ,והרבי הביע מכך
קורת רוח באופן מיוחד.
הרי זה משובח
ביטויים רבים ונפלאים התבטא הרבי
בגודל ערך ומעלת השמחה בשמחת
בית השואבה .בליל ב' דחה"ס תשמ"ח
התבטא הרבי ש"כל המקדים לשמוח
בשמחת בית השואבה הרי זה משובח,
וכל הזריז הרי זה משובח ,וכל המרבה
הרי זה משובח.
"ובפשטות :מלבד הזמנים הקבועים
לתפילה ,סעודת החג ,והכנסת אורחים
כו' – יש לנצל את כל הזמן לשמוח
בשמחת בית השואבה ,ובלשון כ"ק
מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו" :מצות היום
בשמחה"".
את זמן התחלת שמחת בית
השואבה הורה הרבי "להתחיל תיכף
ומיד – בהתחלת הלילה ,ומוסיף והולך
במשך כל הלילה ,ובלשון חז"ל "כשהיינו
שמחים בשמחת בית השואבה לא
טעמנו טעם שינה"" (ליל א' דחה"ס
תשמ"ט).
ביטוי מעניין התבטא הרבי בליל
ב' דחה"ס תשמ"ט על השפעתה של
שמחת בית השואבה ש"אפילו בזמן
שמוכרחים לישון ,שמחת בית השואבה
מבטלת טעם השינה ,מכיון שגם אז
חולמים עניני חסידות ,חולמים אודות
שמחת בית השואבה ,וחולמים אודות
הגאולה האמתית והשלימה על ידי
משיח צדקנו!".
בליל ב' דחה"ס תש"נ זירז הרבי
על השמחה באופן מיוחד "כי ,ע"פ
השמועה ,לא הייתה השמחה בלילה
האט
ָ
גאס
"אז די ַ
הראשון באופן ַ
געטאנצט" [שהרחוב רקד]...
ַ
"ויהי־רצון שיתברר ששמועה זו אין
לה יסוד .ואם יש לה יסוד חס־ושלום –
הרי ,על־פי הכלל שבקדושה אין דבר
אבוד ויכולים תמיד לתקן ולהשלים,
יתקנו וישלימו בלילה זה ע"י ההוספה
בשמחה ביתר שאת וביתר עוז ,עד
לשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה.
"ולהעיר ,שאף שבנוגע לכמות הזמן
יש הגבלה ,מכל־מקום השמחה עצמה,
שאקעלן זיך" ,יכולה וצריכה
"טאנצן און ָ
ַ
להיות למעלה ממדידה והגבלה".
ביטוי נוסף ממנו ניתן ללמוד על
גודל ערך שמחת בית השואבה ,התבטא
הרבי בליל ד' דחה"ס תשמ"ט" :מספיק
רק שיתבונן ,יחשוב ויהרהר לרגע קטן,
שעומדים על ידו ארבע עשרה צדיקים
אלו ,ורוקדים מתוך שטורעם בשמחת
בית השואבה ,ויודע – כפי שאומר נשיא
דורנו – שהם מסתכלים עליו לראות
כיצד הוא חוגג שמחת בית השואבה –
נקל לשער איך ישמח וירקוד!...
"ומכיון שדוד מלכא משיחא הוא
חלק מהאושפיזין ,וגם הוא משתתף
ורוקד בשמחת בית השואבה (כנ"ל) –
הרי זה זמן הכושר מאין כמוהו לאחוז
נכאּפן אים") על ידי זה
("א ַ
ולתפוס אותו ָ
שאוחז ותופס ביהודי (בידו או בגופו)
שיש בו ניצוץ משיח צדקנו".
קובץ חג הסוכות
23
אנכי
ׂ
והילדי
ים
סקירה מקיפה וייחודית על
ה'ראלי' – כינוסי הילדים
ַ
מעמדי
עם הרבי -לאורך השנים,
מלווה בשביבים ופנינים נדירים
אלפי האורחים שגודשים את
770יומם וליל במשך חודש החגים
מתבקשים לפנות את ה'זאל הגדול'.
בעוד שעה קלה יחל כינוס מיוחד -
כינוס הילדים -חיילי 'צבאות ה'' עם
הרבי' .ועד המסדר' עמל על סידור
האולם והתאמתו לכינוס המיועד .תוך
זמן קצר מקומות הישיבה מסודרים,
המחיצות עומדות על מקומן ,וסידור
תפילה מונח על מקומו של כל ילד.
בשעה היעודה ,עשרות אוטובוסים
מכל רחבי ניו־יורק חונים על שדרת
איסטערן־פארקוויי .הילדים נכנסים
בצהלה ל'זאל' ,ומתיישבים במקומות
המסומנים לפי הקבוצה לה הם
משתייכים.
היחידים שרשאים להיכנס לאולם
במהלך הכינוס הם הילדים ומדריכיהם.
שאר החסידים והאורחים מצטופפים
בעזרת הנשים ,על מנת לחזות ברבי
במהלך מעמד מיוחד זה.
לאחר פתיחת הכינוס ,עם התקרב
השעה 3:15בצהריים ,המנחה הרב
יעקב יהודה העכט ע"ה מכין את הילדים
לקראת כניסתו של הרבי לתפילת
מנחה .הרב העכט מעורר על גודל
המעמד – ומסביר לילדים את חשיבות
ההתנהגות באופן המתאים ושמירה על
השקט.
הניגון "ושמחת בחגך" מנוגן על ידי
הבעל־מנגן ר' אלי ליפסקר ,כשהילדים
מצטרפים לשירה תוך ציפייה דרוכה
לכניסתו של הרבי.
הרבי נכנס .שירת הילדים מתגברת
מרגע לרגע ,ומגיעה לשיא כשהרבי
26
תשרי ה'תשע"ז
מעודד את שירת הילדים שוב ושוב
בכיוונים שונים .את התרגשות הילדים
אין לתאר – "אנו בניך ואתה אבינו".
הרבי עולה לבימת התפילה ,מניח את
הסידור על הסטנדר ,ודממה משתררת
בקהל .אחד הילדים שזכה להיות ה'חזן'
עומד מוכן ,בידו רמקול ,ופוצח בשירת
"אשרי יושבי ביתך" ,כשקהל הילדים
אחריו .התפילה מתנהלת במתינות,
עם הניגונים והסדרים המונהגים בעת
התפילות בקעמפים .לאורך התפילה
הרבי מעודד את הניגונים ,ובמיוחד
בסיום התפילה במנגינת "אך צדיקים"
ו"כי אלקים".
תוך שהחזן אומר 'קדיש בתרא',
מסתובב הרבי ועושה את דרכו לכיוון
הסטנדר הפונה לעבר קהל הילדים .הרב
העכט מתחיל בהזמנת הילדים שזוכים
להכריז את י"ב הפסוקים בפני הרבי.
לאורך קריאת הפסוקים הרבי מסתכל
במבט מיוחד ואבהי על הילד או הילדה
שעלו להכריז את הפסוק ,וניכר שהרבי
בעצמו חוזר על מילות הפסוקים אחרי
הילדים.
בסיום אמירת הפסוק "ישמח
ישראל" מכריז הילד ומברך את הרבי
שלושה פעמים באיחול" :יחי אדוננו
מורנו ורבנו" ,כשכל קהל הילדים חוזר
אחריו בשאגה ,ומיד מתחילה שירת "עם
וואנט משיח נאו" ,כשהרבי
ישראל ...ווי ָ
מעודד את השירה בתנועות עידוד
נפלאות.
שוב משתררת דממה בקהל ,והילדים
מוכנים לשמוע ולקלוט את דבריו של
הרבי המכוונים במיוחד אליהם .הרבי
ה"ארדער ָאוו די ֵדיי"
מתחיל בשיחה עם ָ
– "הפקודה היומית" ,דרכה מעביר הרבי
לילדים את המסר המיוחד לחג זה.
לאורך השיחה רושם הרב העכט
במהירות את נקודות הדברים ,ובין
שיחה לשיחה הוא מתרגם את דברי
הרבי לשפה האנגלית .בסוף דבריו,
מוסיף הרב העכט ומברך את הרבי יחד
עם הילדים – שיזכה להוליך את כל בני
ישראל לארץ הקודש בקרוב ממש.
בסיום
השיחה,
מבקש
הרבי
מהילדים לפתוח בניגון ,ובעודו מעודד
את שירת הילדים ,יורד הרבי מבימתו,
ופותח בחלוקה זריזה של מטבעות
לצדקה ולשמירה .הרבי מחלק את
המטבעות למדריכים ,כשהם ממשיכים
את החלוקה לילדים .בסיום החלוקה
יוצא הרבי מה'זאל' ,כשהילדים שרויים
בהתרוממות עילאית ממעמד נשגב לו
זכו בשעות יקרות אלו ששהו יחד עם
הרבי " -אנא ומלכא בלחודוהי".
ראד' הזה אני הולך...
ל'פ ַא ַ
ּ
בשנים שטרם קבלת הנשיאות ,עמד הרבי בראש פעילות הילדים שעל־ידי
המל"ח' ,מסיבות־שבת' ו'של"ה' ,והיה מעורב לפרטי הפרטים .מדהימה היא עדותו
של הרב יוסף גולדשטיין שסיפר כי לעתים הרבי עצמו התעסק בהכנסת עלוני
ה'שמועסן מיט קינדער' ('שיחות לנוער') למעטפות על מנת לשלחם למנויים.
עוד מספר הרב גולדשטיין:
"באחד מכינוסי הילדים בשנים הראשונות (שלפני הנשיאות) שנערכו
ב'שאלאש' בהשתתפותו של הרבי ,הבחין לפתע הרב גולדשטיין שהרבי – תוך
כדי שמדבר אל הילדים – אינו צופה בילדים ,אלא מרים את ראשו וצופה לעבר
הקומה השנייה ב .770הדבר היה תמוה בעיניו ,עד שהבחין מחזה נפלא מאוד,
שהרבי הריי"צ עומד על יד החלון לבוש בבגדי שבת ,גארטל ושטריימל ,וצופה
על כינוס הילדים".
גם מזכירו של הרבי ,הרב חיים־יהודה קרינסקי ,שהיה תלמיד בישיבה ב770
כבר בטרם קבלת הנשיאות ,סיפר (בראיון למגזין 'תחיינו'):
"ביום שמחת־תורה תש"ז ,התקיים כינוס בחצר 770הגדולה (שלימים הפכה
לבית־הכנסת) ,בו השתתפו ילדים יהודיים שהחסידים אספו מהרחובות הסמוכים.
כמה עשרות ילדים נכחו בכינוס ,הם ישבו על כסאות ,הוגשו להם פירות ומיני
מתיקה ,ואמרו עמם ברכה.
>>
קובץ חג הסוכות
27
>>
"הרבי עמד על ספסל ודיבר אל
הילדים באידיש.
"במהלך דברי הרבי לחש לי
מאן־דהו שאם אביט למעלה,
לקומה השניה ,לחלון המטבח
שבבית הרבי הריי"צ ,אוכל לראות
את פניו הקדושות .ואכן ,הבטתי
למעלה ,וראיתי לראשונה בחיי את
זיו פני קדשו של הרבי הריי"צ .יושב
שם ,חבוש בשטריימל ,ומסתכל
למטה ,על חתנו – הרבי – המדבר
לפני הילדים".
בהזדמנות מסוימת תמה מישהו
באזני הרבי הריי"צ על־כך שמשקיע
כוחות רבים כל כך למרות מצב
בריאותו של הרבי .ענה הרבי
הריי"צ לאותו חסיד :ישנו סיפור על
הרה"ק הר"ר לוי יצחק מברדיטשוב,
ר' יוסף גולדשטיין ניצב על־יד הרבי בפאראד ל"ג בעומר
ששאל את אדמו"ר הזקן מדוע על
פי נוסח סידורו אין אומרים את
הפסוק "ושמרו" בתפלת ליל שבת ככל העולם ,והרי כשבני ישראל אומרים את
הפסוק "ושמרו" נעשה 'פאראד' שלם למעלה ע"י מלאכי השרת .ענהו אדמו"ר
דארף מען
"אבער נישט אויף יעדער פאראד ַ
הזקן שאכן נעשה למעלה 'פאראד' – ָ
פארן" [לא צריך ללכת להשתתף בכל 'פאראד'] .וסיים הרבי הריי"צ:
ָ
אך ל'פאראד' הזה אני הולך.
ימי בראשית
ידועה ומפורסמת החביבות אותה
רחש הרבי כלפי ילדי ישראל .החשיבות
והיחס המיוחד שרחש הרבי לעניינים
הקשורים בחינוכם של ילדי ישראל,
יחידים מסוגם.
28
תשרי ה'תשע"ז
שעות רבות שהה הרבי עם הילדים.
בתפילות ובהתוועדויות עמדו הילדים
בקירוב מקום אל הרבי; הרבי השתתף
בגופו בכינוסי הילדים; פינה מזמנו היקר
על מנת להתפלל ,לעודד ,להשפיע
ולחנך את תינוקות של בית רבן ,אליהם
דיבר במילים פשוטות השוות לכל נפש.
בכינוסי הילדים רצה הרבי שדבריו
יתורגמו לשפת המדינה – אנגלית ,על
מנת שהדברים יובנו ויתקבלו באזני כל
ילד וילד.
לאש' ב ,770שם היה עורך
ל'שא ַ
ַ
והביאם
להם פעילות ,מספר להם סיפורים
ומחלק ממתקים כשרים .תוך זמן קצר
פעילות זו התפתחה למקומות נוספים,
ורבים מהתלמידים החלו לערוך
'מסיבות שבת' בשכונות פלאטבוש,
בורו־פארק ועוד.
'ראלי'ס' – כינוסי הילדים,
ַ
אותם
לא החלו להתקיים רק לאחר הקמת
הארגון 'צבאות ה'' בשנת תשמ"א,
כי־אם שנים רבות לפני כן ,ואף קודם
קבלת הנשיאות .כינוסים אלו החלו
להתקיים לערך בשנת תש"ג ,בארגונו
והשתתפותו של הרבי .מתכונת ה'ראלי'
לא היתה קבועה ,אלא התמסדה עם
השנים.
אף שלכאורה קשה היה לחוש
בערכה הגדול של פעילות זו ,ייחס לה
על חשיבות ויוקר מעמדים אלו
תעיד העובדה שבמרוץ השנים השתתף
'ראלי'ס' לילדים!
הרבי בלמעלה ממאה ַ
חודשים ספורים אחרי הגעת הרבי
לארצות הברית – "חצי כדור התחתון",
נתמנה לעמוד בראש המוסדות
המרכזיים אותם הקים הרבי הקודם:
מחנה ישראל ,מרכז לענייני חינוך
והוצאת הספרים קה"ת.
אחת מפעולות המל"ח שהחלו
באותה תקופה היתה מוסד "של"ה"
[שיעורי לימודי הדת] שקיים את מיזם
ה"מיטוואך שעה" -שעת לימודי יהדות
ָ
בבתי ספר העממיים מדי יום רביעי
בשבוע.
פעולה נוספת שהחלה באותה
תקופה ,בשנת תש"ב לערך ,היא רשת
ה'מסיבות שבת' .פעילות זו החלה
בשכונת קראון־הייטס בה היו באותה
העת יהודים רבים וחלקם לא היו
שומרים תורה ומצוות ,כאשר הרב
יעקב־יהודה העכט ,בעודו בחור צעיר,
כינס ילדים משדרת איסטערן פארקוויי
שלוש פעמים נסע הרבי לבקר
בקריית 'גן ישראל' ,ב'אתערותא
דלעילא' (אלה היו הפעמים היחידות
לאורך הנשיאות בהן יצא הרבי את
העיר ניו־יורק) – בשנים תשט"ז,
תשי"ז ותש"כ .בביקורים אלו הרבי
קיים התוועדות מיוחדת עם הילדים.
אלה ,וההתוועדות שהתקיימה בחול־
המועד־סוכות תשל"ז ,היו ההזדמנויות
היחידות במשך השנים בהן התקיימו
התוועדויות ייעודיות לילדים.
הרבי הריי"צ חשיבות רבה ,ובהזדמנות
מסוימת אף התבטא (הלשון אינה
אנגעפאנגען
ַ
האבן
ָ
מדוייקת)" :מיר
מיט מסיבות שבת ,און מיט דעם וועלן
מיר איינעמען אמריקה" [התחלנו עם
ה'מסיבות שבת' ועל ידי זה נכבוש
את אמריקה] .משפט זה מלמד אותנו
על ההשפעה ארוכת הטווח הנפעלת
מפעילות זו.
בעקבות פעילות זו החלו להיערך
מדי פעם כינוסי ילדים בחצר .770לרוב,
קובץ חג הסוכות
29
פעילות זו היתה נערכת בימי ראשון –
יום בו הילדים חופשיים מהלימודים
בבתי הספר.
פעמים רבות השתתף הרבי עצמו
בכינוסים אלו .הרבי היה נעמד על
כיסא ,וכך נושא את דבריו בפני הילדים.
כינוסים אלו נערכו בעיקר בימי חול
המועד סוכות ,ל"ג בעומר ובהזדמנויות
נוספות .הילדים הגיעו באוטובוסים
מרחבי ניו־יורק ,ואף מחוצה לה – מכל
מקום בו התקיימו פעולות ה'מסיבות
שבת' .רכזי הפעילות היו הרב יעקב־
יהודה העכט והרב יוסף גולדשטיין,
בעודם בחורים צעירים .הרבי עצמו
היה מעורב בפעילות מאחורי הקלעים
לפרטי פרטים.
עם גמר הכינוס על-יד ,770היו
מתאספים הילדים והולכים רגלית
בתהלוכה לכיוון ה'פרוספקט פארק',
כעשרים דקות הליכה מ .770אז החל
ראד' ,שעם השנים קיבל
'ּפא ַ
ַ
המושג
תהודה רבה במעמדים המיוחדים בל"ג
בעומר .בתהלוכה זו צעדו הילדים
עם שלטים שקראו לשמירת השבת
ומצוות נוספות (כאמור ,השכונה היתה
מאוכלסת ביהודים רבים).
30
תשרי ה'תשע"ז
לאחר קבלת הנשיאות
אילו קרבנו
כינוס ל"ג בעומר הראשון לאחר
קבלת הנשיאות התקיים בשנת תשי"ג.
ב'שאלאש' של 770התכנסו כחמש
מאות ילדים ,והרבי יצא להשתתף
בכינוס כשהוא עומד במרפסת.
להפתעת כולם ,פתח הרבי בשיחה
לילדים .היתה זו הפעם הראשונה בה
הרבי נשא דברים בפני ילדים לאחר
קבלת הנשיאות ,כשהרבי פונה אל
הילדים בשפה פשוטה וברורה בהתאם
לרמת הבנתם .לאחר ה'פאראד' נערכה
התוועדות ,במהלכה הסביר הרבי
באריכות ובעומק את אותם מושגים
פשוטים לכאורה ,אותם העביר בשיחתו
לילדים .או־אז הבינו החסידים שהרבי
מדבר עם הילדים עניינים עמוקים
ונעלים בחסידות – בשפה פשוטה.
בחלוף השנים ,היו מספר הזדמנויות
בשנה בהן נערכו כינוסי ילדים
בהשתתפות הרבי ,אולם עד לשנת
תשל"ז ,לא נשא בהם דברים:
בל"ג בעומר תשט"ז כינוס הילדים
קיבל לראשונה את מתכונת ה'פאראד'.
לאחר הכינוס ב'שאלאש' ,המשיכו
הילדים לכיוון הפארק בו התקיימו
פעילויות שונות ,והרבי אף הגיע
בהפתעה לפארק וסקר את הפעילות
שנערכה שם.
בשנת תשי"ז התאספו כבר כחמשת
אלפים ילדים ,והוחלט לקיים אתה'פאראד' בחזית .770מני אז קיבל
ה'פאראד' את סגנונו המוכר לנו כיום.
עם השנים הצטרפו לכינוסים אלו
גם ילדים מתלמודי התורה והחדרים
ברחבי ניו־יורק ,שהגיעו להתאחד עם
ילדי ישראל ולחזות בנשיא הדור.
החל משנת תשל"א נערך כינוס
ילדים באחד מלילות החנוכה .הילדים
היו מתאספים לתפילת מנחה עם הרבי,
ונשארים להדלקת נרות חנוכה ,ומנגנים
יחד 'הנרות הללו' ,בסיום הכינוס חילק
הרבי מטבעות לצדקה.
בשנת תשט"ז יסד הרבי את מחנה
הקיץ 'גן ישראל' .בסיום הקעמפ חזרו
הילדים לעיר ניו־יורק ,והתאספו ב770
לתפלת מנחה עם הרבי .ה'גנרל' והרב
העכט נשאו דברים בפני הילדים ,וניגנו
יחד מניגוני הקעמפ .בסיום הכינוס
עברו הילדים בתורם בפני הרבי .ומני
אז הפך הנהוג לקבוע ,ומדי שנה נערך
בסיום הקעמפ כינוס ב 770בהשתתפותו
של הרבי .משנת תשל"ד ואילך הרבי אף
חילק למשתתפים מטבעות לצדקה.
כינוס יוצא דופן נערך בי"ז שבט
תשכ"ג ,כאשר ארגנו "כנס איחוד" לילדי
מחנות־הקיץ בהשתתפותו של הרבי.
'ראלי' זה נערך באותה המתכונת של
כינוסי הילדים בסיום הקעמפ בקיץ.
'ראלי' נוסף שנערך בהזדמנות יוצאת
מן הכלל התקיים בעשרת ימי תשובה
של שנת תשל"ד .באותה תקופה הורה
הרבי שיוסיפו בעריכת כינוסי ילדים
בכל העולם ,ובפרט בארץ הקודש .הרבי
עצמו השתתף בכינוס הילדים שנערך
ב .770כעבור מספר ימים קישרו הכל
קובץ חג הסוכות
31
הוראה זו עם פריצתה של מלחמת יום
הכיפורים.
האורחים ב 770עבור כל הילדים
משתתפי פעילות 'של"ה' .התוועדות
זו נערכה ב'אתערותא דלעילא' .הרבי
נטל את ידיו הק' לסעודה ,הילדים בירכו
ברכת 'מזונות'' ,לישב בסוכה' והכריזו
את י"ב הפסוקים .הרבי נשא בפניהם
כמה שיחות ,כשבין השיחות ניגנו
הילדים ניגונים ,ובסוף ההתוועדות חילק
הרבי 'כוס של ברכה' – תחילה לבנים,
ולאחר מכן לבנות (ראה סקירה נרחבת
בקובץ לחיזוק ההתקשרות ,סו).
בשנת תשל"ו חלה תפנית בכל הנוגע
ליחסו של הרבי לילדי ישראל.
בב' מנחם־אב באותה שנה ,התכנסו
ב 770ילדי קייטנות הקיץ היומיות מרחבי
ניו־יורק .הרבי ירד לתפילת מנחה עם
הילדים ,כשאחרי התפילה חזרו על
י"ב הפסוקים והרבי נשא שיחות בפני
הילדים .בסיום ה'ראלי' חילק הרבי –
על־ידי המדריכים – מטבעות לצדקה,
ומטבע נוסף בו יעשו הילדים כטוב
בעיניהם .סדר זה של חלוקת המטבעות
נמשך בכל כינוסי הילדים בשנים
הבאות ,כשלפעמים כמות המטבעות
משתנה.
כאמור ,בכינוסים אלו לא נשא הרבי
דברים בפני הילדים .נמצאנו למדים
שבאותן שנים 'פאראד' ל"ג בעומר
(כשחל ביום ראשון) ,היווה ההזדמנות
היחידה בשנה בה נשא הרבי דברים
מיוחדים בפני ילדים.
קבץ תלמידים
במהלך התוועדות ראש־חודש אייר
תשל"ו הכריז הרבי על "שנת החינוך",
והחל בלימוד ששת הפסוקים הראשונים
מתוך י"ב הפסוקים לילדי ישראל .בל"ג
בעומר באותה שנה המשיך הרבי ללמד
את הפסוקים הבאים .ככל הנראה
בקשר עם "שנת החינוך" החלו 'סדרים'
חדשים בקשר עם כינוסי הילדים.
בחול המועד סוכות שנת תשל"ז
ערך הרבי התוועדות מיוחדת בסוכת
32
תשרי ה'תשע"ז
היה זה ,למעשה ,ה'ראלי' הראשון
במתכונת זו ,ובסדר זה נמשכו הדברים
בשנים הבאות; הרבי מצטרף לתפילת
מנחה ,לאחריה י"ב הפסוקים ושיחות
הרבי לילדים.
ה'ראלי' הבא התקיים בשנת תשל"ח,
ביום השביעי של חג החנוכה -ראש
חודש טבת .היה זה חודש בלבד לאחר
שהרבי יצא לקהל החסידים לראשונה
מאז מאורע הלב בשמיני־עצרת תשל"ח,
בראש־חודש כסלו ,והפעם השניה בלבד
מאז ירד הרבי ל'זאל' הגדול.
"ילדי כל העולם ,התאחדו!"
הפעמים היחידות בהן נשא הרבי שיחות בשפה הרוסית – היו בשעת
ה'ראלי'ס' לילדים .הרבי ציין שהוא מדבר בשפה זו ,בשביל הילדים
הנמצאים מאחורי מסך הברזל ,או אלו שיצאו משם אך "עדיין אינם
מבינים באידיש" .כמו־כן ,הסביר הרבי שהוא מדבר בשפה זו מכיון
שצריכים להתאחד גם עם ילדי ישראל שנמצאים במדינות אחרות.
הפעם הראשונה בה ארעה הדבר ,הייתה בל"ג בעומר תש"מ,
במהלך ה'פאראד' החל הרבי לפתע לומר שיחה בשפה הרוסית .הרב
העכט פנה מיד לחפש מתרגם לדברי הרבי ,אך לבסוף הדברים לא
תורגמו .בשיחותיו עורר הרבי על כך שעל פי החוקה הסובייטית לכל
יהודי חופש הבחירה לקיים תורה ומצוות וללכת בדרכיו בחינוך הילדים.
בר"ח סיון תשמ"א ,שנת 'הקהל' – במהלך השיחה ברוסית קרא הרבי
כמצביא" :ילדי כל העולם היהודיים – התאחדו! התאחדו להיות יהודים
אמתיים!" ,כשהרבי מאריך בעניין של אחדות ילדי ישראל בכל העולם
כולו.
הרבי נשא שיחות בשפה הרוסית גם ב'ראלי'ס' שהתקיימו בג' סיון
תש"מ ,כ"ט אלול תשמ"א ,י"א סיון תשמ"ג ,אדר"ח טבת תשד"מ.
ב'ראלי' שהתקיים בח"י סיון תשד"מ נשא הרבי שיחה ברוסית,
במהלכה סיפר באריכות אודות אביו ,כ"ק הרלוי"צ ,ועל מסירות נפשו
לאפיית מצות שמורות בעיר דנייפרופטרובסק עבור כל יהודי ברית
המועצות.
הרבי הדגיש פעמים רבות במהלך שיחות מיוחדות אלו ,אשר לכל
יהודי הזכות וחופש הבחירה לקיים תורה ומצוות ,ולחנך כך את בניו,
זכות זו קבועה בחוקת ברית המועצות ,ועל גורמי אכיפת החוק ליישמו.
כמו־כן קרא הרבי לילדי ישראל להגיע לבית הכנסת לקריאת עשרת
הדברות בחג השבועות ,כאשר הרבי מדגיש שעל המשטרה המקומית
לאבטח את שהותם בבית הכנסת!
קובץ חג הסוכות
33
גם בשנים הקודמות נערכו כינוסי
ילדים בחנוכה לילדי 'של"ה' ,אך לאחר
שהרבי החל לומר שיחות בפני הילדים,
הצטרפו לכינוסים אלו ילדים נוספים ,וכן
ילדים מתלמודי תורה מרחבי ניו־יורק.
מעניין לציין ,שהמועד היחיד בו התקיים
'ראלי' קבוע בכל שנה ושנה ,מאז שנת
תשל"ח ועד לתשנ"ב ,היה חנוכה.
דיבר הרבי בסגנון מיוחד המותאם להם.
מעניין לציין שבכינוסי הקעמפים באותן
שנים ,ה'גנרל' מהקעמפ נשא דברים
– בנוכחותו של הרבי – על עניינו של
מחנה 'גן ישראל' ,וה'מטען' שכל ילד
צריך לקחת עמו מהקעמפ לכל השנה
כולה ,ופעמים רבות הזכיר הרבי את
דבריו של ה'גנרל' בשיחתו!
בקיץ תשל"ח נערכו שלושה 'ראלי'ס'
עבור ילדי הקעמפים .בי"א מנחם־אב
נערך כינוס לילדי המחנות היומיים -
'דיי קעמפ'ס' .בכ"ז מנחם־אב ,לבנות
קעמפ 'אמונה' .ובר"ח אלול ,לילדי 'גן
ישראל' .בכל אחד משלושת ה'ראלי'ס'
הרבי דיבר בפני הילדים על המסר
וההוראה שצריכים לקחת מהקעמפ
לכל השנה כולה .לכל אחת מהקבוצות
מני אז הפך הדבר לסדר קבוע –
כשחזרו הילדים מהקעמפים היה נערך
'ראלי' עם הרבי .בתחלת שנות המ"ם
נערכו שלושה כינוסים :לבנים מ'גן
ישראל' ,לבנות ממחנה 'אמונה' ולילדי
ה'דיי קעמפ'ס' .בשנים המאוחרות יותר
נערכו שני כינוסים כללים – כינוס ל'דיי
קעמפ'ס' וכינוס משותף לבנים ולבנות
מ'גן ישראל' ומחנה 'אמונה'.
34
תשרי ה'תשע"ז
בשנת תשל"ט נערך 'ראלי' אף בי"ב
אדר ,לקראת חג הפורים ,נוסף על
הכינוסים הקבועים -בחנוכה ,ולילדי
המחנות בקיץ .באותו כינוס ,דיבר הרבי
לראשונה בפני הילדים על המצב בארץ־
הקודש .הרבי הסביר ש'המן' שבדורנו
הם הטרוריסטים המנסים להשמידנו,
וכשם שבחג הפורים היו אלו הילדים
שפעלו את נס ההצלה ,כך היום בכחם
של ילדי ישראל להגן על עם ישראל
וארץ־ישראל .בכינוסים בשנים אלו
ביקש הרבי שינגנו את הניגון "הושיעה
את עמך" ,ועם הזמן נוסף גם הניגון "אל
תירא ...עוצו עצה".
מעניין לציין שבאותן שנים ,כמעט
לאחר כל כינוס ביקש הרבי שיחלקו
לילדים את השיחה המוגהת מה'ראלי'
הקודם .לדוגמה :ב'ראלי' שהתקיים
בחנוכה תשל"ח ביקש הרבי שיחד עם
המטבעות לצדקה יחלקו לילדים גם
את השיחה שהגיה מכינוס הילדים
בחנוכה תשל"ז .עד לשנת תשמ"ב ,הגיה
הרבי את רובן של השיחות מה'ראלי'ס'
בשלמותן.
עובדו כראוי
ב'ראלי' שהתקיים בחול המועד סוכות תשמ"ח אירע מאורע חריג,
שלא קרה כדוגמתו עד אז .הרבי החל לומר שכבר זמן רב שמדברים
על כך שיש ללחום ולנצח את היצר־הרע ,אך לפועל רואים שזה קשה
מאוד .והוכחה לדבר הינה מהכנס בו נמצאים כעת ,כשהילדים אינם
"צ'אצ'קעס" [משחקים],
מקשיבים ,והילד חושב שעדיף לשחק בכל מיני ַ
ראט") ,וברצונו להראות לחבריו
ּפא ַ
("פוטו־א ַ
ַ
ועם המצלמה שיש לו
'סמארט־ּבֹוי' [ילד מחוכם] ...וכך האריך הרבי ,כשמרגע לרגע
ַ
שהוא
מרים הרבי את קולו הק' .הרבי נזף במדריכים גם כן על כך שמסתובבים
במהלך השיחה כדי "להראות לילדים שהם המדריכים" ,כשלפועל הם
מפריעים לילדים להתרכז...
כשהגיע תורו של הרב העכט לתרגם את דברי הרבי – פנה לילדים
ואמר שכואב לו מאוד מכך שהרבי ירד במיוחד לדבר אל הילדים,
אך אין אנו מתנהגים כראוי ,וביקש מהילדים שיתנו בקולם הבטחה
שיתנהגו כראוי בכינוס מכאן ולהבא.
טרם ה'ראלי' הבא ,שהתקיים בחנוכה ,התקיימה אסיפה מיוחדת של
מארגני הכינוסים עם המדריכים והמחנכים ,בה הועלו רעיונות כיצד
להבטיח התנהגות נאותה שלא תגרום ח"ו צער לרבי .לפני שהרבי ירד
לכינוס ,חזר הרב העכט והבהיר שוב את כללי ההתנהגות ,וב"ה ה'ראלי'
התקיים לנחת רוחו של הרבי .לאחר הכרזת י"ב הפסוקים עלה אחד
מילדי 'צבאות השם' ובירך את הרבי ,בשם כל אלפי ילדי 'צבאות השם'.
קובץ חג הסוכות
35
בחודש ניסן תש"מ ,יצא הרבי במבצע
"והשיב לב אבות על בנים" – בהדגשה
כיצד ילדי ישראל יכולים להשפיע על
הוריהם ,והרבי עורר על־כך שיערכו
מבצעים מיוחדים בעניין זה.
המבצע נשא עמו התעוררות מיוחדת
בכל הקשור לכינוסי הילדים -באותו
36
תשרי ה'תשע"ז
קיץ נערכו שבעה 'ראלי'ס' נוספים על
הכינוסים הרגילים לילדי מחנות הקיץ:
בראש חודש ניסן ,ב'פאראד' ל"ג בעומר,
בכ' אייר (יומיים לאחר ל"ג בעומר) ,בכ'
סיון ,בי"ג סיון ,בד' מנחם־אב ובז' מנחם־
אב.
אותה התקופה התאפיינה בדיבורים
רבים אודות החזרת שטחים בארץ־
הקודש .בכינוסים הרבים שנערכו
באותו הקיץ ,ובייחוד ב'ראלי' שהתקיים
בי"ד אלול ,דיבר הרבי באריכות בנושא
שלמות הארץ – כיצד ארץ ישראל כולה
שייכת לעם ישראל ,ועורר על חלקם
המיוחד של ילדי תשב"ר בשמירה
והגנה על ארץ ישראל לגבולותיה.
בסיום הכינוס אמר הרבי לילדים ,בקשר
למצב בארץ ישראל ,את המשפט הבא:
"א כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה
ַ
ומתוקה בטוב הנראה והנגלה לנו ולכל
בני ישראל".
צבאות השם
ב'ראלי' שהתקיים בי"ד אלול
תש"מ ,הורה הרבי לארגן שלושה
'ראלי'ס' נוספים בחודש הקרוב:
לקראת ראש השנה תשמ"א,
בעשרת ימי תשובה ,ובחול
המועד סוכות.
ב'ראלי' שהתקיים בחול
המועד סוכות תשמ"א יסד הרבי
את ארגון 'צבאות השם' .מאז
ואילך קיבלו הכינוסים אופי חדש.
סגנון השיחות השתנה גם כן .הרבי
החל לדבר אל הילדים במונחים
צבאיים .החיילים הם ילדי ישראל
– 'צבאות השם' ,ואילו המלחמה
היא בין היצר הטוב ליצר הרע.
בכינוסים שבאו לאחר־מכן הרחיב
הרבי אודות 'צבאות השם'.
ה'ראלי' הבא ,שהיווה הכינוס
הראשון לאחר ההכרזה על
'צבאות השם' ,התקיים בכ"ח
תשרי תשמ"א .בכינוס זה ניגנו
הילדים שני שירים בפני הרבי,
בכדי להכריע איזה מהם ייבחר
כהמנון החדש של צבאות השם.
וואנט
כשניגנו את הניגון "ווי ָ
משיח נאו" הביע הרבי חיבה
מיוחדת לניגון זה ,ומני אז הפך
הניגון להמנון הרשמי של כינוסי
הילדים – 'צבאות השם' ,אותו ניגנו
קובץ חג הסוכות
37
בכל כינוס ,ובהזדמנויות שונות החל
הרבי בעצמו לנגן ניגון זה.
במהלך שנת תשמ"א נערכו כינוסים
רבים ,ומאז ואילך החלו כינוסים בכל
שנה גם כן בחול המועד פסח .באותן
שנים ביקש הרבי שאחרי שירת "אך
צדיקים" ימשיכו בניגון "כי אלקים יושיע
ציון" ,ומאז הפך הדבר לסדר הקבוע.
בכ' שבט תשמ"א הביא השליח הרב
ישראל דערען מאות ילדים ממדינת
מסצ'וסטס לטיול גדול בניו-יורק,
והתכנית כללה תפילת מנחה ב.770
הוא דיווח על הפעילות לרבי כמובן,
ולהפתעת הקהל ,נודע שהרבי החליט
לרדת להתפלל מנחה עם הילדים ב'זאל'
הגדול של ( !770באותן שנים נהג הרבי
להתפלל מנחה ב'זאל' הקטן) .במהלך
התפילה הודיע הרבי שברצונו לומר
שיחה בפני הילדים .בזמן הקצר לא
38
תשרי ה'תשע"ז
הצליחו להשיג את הרב העכט ,בכדי
שיתרגם את השיחה ,והרב דערען עצמו
חזר על דברי הרבי בשפה האנגלית.
מחיל אל חיל
מאז הקמת 'צבאות השם' ,התקיים
'ראלי' כמעט מדי חודש .לדוגמה :בשנת
תשמ"ב נערכו שנים־עשר כינוסים
במשך השנה ,כשהראשון שבהם היה
בחג החנוכה!
ב'ראלי' שנערך ב 770בל"ג בעומר
באותה שנה ,ביקש הרבי שינגנו את
הניגון "שיבנה בית המקדש" .היתה זו
הפעם הראשונה שניגנו ניגון זה אצל
הרבי ,ומאז ניגנוהו בכל 'ראלי' ,נוסף על
שאר ההזדמנויות בהן ניגנו את הניגון.
בשנים הבאות הרבה הרבי לדבר בכל
'ראלי' על הוראה הנלמדת מהחת"ת
היומי – החומש ,התהלים והתניא.
משנת תשמ"ו ואילך ,נערכו
ה'ראלי'ס' רק בחגים סוכות ,חנוכה
ופסח ולילדי מחנות הקיץ .לכאורה היה
זה קשור עם המצב שחל מאז תחילת
'משפט הספרים' בחודש כסלו אותה
שנה .אך עם זאת ,עדיין השתתף הרבי
בכינוסים הרגילים לילדי מחנות הקיץ.
בשנת תשמ"ט ,לדוגמה ,השתתף הרבי
בארבעה 'ראלי'ס' לילדי הקעמפים
בתוך שמונה ימים!
במהלך אותן השנים ,היו מגיעים
באופן קבוע ילדי מחנות 'גן ישראל'
להשתתף בהתוועדות יום ההילולא כ'
מנחם־אב.
בשנת תשמ"ח פסקו ההתוועדויות
בימות החול ,ועם זאת הגיעו הילדים
להשתתף בתפילת מנחה עם הרבי –
כשהרבי מתפלל לפני התיבה .לאחר
התפילה הסתובב הרבי ,ולהפתעת
כולם – ביקש שיביאו מתרגם ,והחל
באמירת שיחה לילדים .הרב העכט
לא היה בנמצא ,ובמקומו חזר על דברי
הרבי באנגלית הרב אברהם שם־טוב.
בין המעמדים המיוחדים שהחלו
בשנים האחרונות היו אירועי ה'חנוכה
לייו' – כינוס הילדים בחג החנוכה
שהועבר בשידור חי על־ידי הלוויין
למקומות שונים ברחבי העולם.
ה'ראלי' האחרון לעת עתה שהתקיים
במתכונתו בהשתתפותו של הרבי היה
במעמד ה'חנוכה לייו' בליל ראשון של
חג החנוכה בשנת תשנ"ב.
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב ,המשיך הרבי
לצאת לכינוסי הילדים שהתקיימו בחול
ר' אברהם ליסון מכפר חב"ד ,ידוע
בכישוריו לשמח יהודים בלהטוטים
אקרובטיים .לקראת חג השבועות
תשמ"א ,שהה בחצרות קדשנו ,והרבי
ביקש ממנו שיופיע בפני הילדים
ב'ראלי' שהתקיים בג' סיון ,בזמן בו
הרבי ינכח במקום .בסיום ה'הופעה'
ביקש ממנו הרבי שיאמר כמה מילים,
ור' אברהם דיבר באנגלית אודות
המבצעים.
המועד סוכות ,חנוכה ובקיץ -לילדי
מחנות הקיץ .באותם כינוסים לא זכינו
שהרבי יאמר שיחה בפני הילדים.
לאחר הכינוס ,היו מעבירים למדריכים
מטבעות מהרבי לחלק לילדים .הפעם
האחרונה שהרבי יצא ל'ראלי' היתה
בחול המועד סוכות תשנ"ד.
מעניין לציין ,כי ביום ג' אדר תשנ"ד,
מספר חודשים לאחר שהרבי פסק
לצאת אל הקהל מאז י"ד מר־חשון,
זכו מספר ילדים ל'יחידות' לקראת יום
ההולדת או בר המצוה שלהם (כעין
אלו שנערכו בשנים תשנ"ג־תשנ"ד).
הרבי ישב בפתח חדרו הק' ,והילדים זכו
לעבור לפני הקודש .בשונה ממעמדים
דומים באותה תקופה ,בהזדמנות זו שהו
הילדים על־יד הרבי דקות ארוכות ,ערכו
'ראלי' והכריזו את י"ב הפסוקים ,כשכל
העת הרבי מביט בהם.
הפעם האחרונה לעת עתה בה זכו
החסידים לראות את הרבי ,הייתה דווקא
ב'ראלי' עם ילדי 'צבאות השם'!
קובץ חג הסוכות
39
דעם רבינ'ס
אושפיזא
מכתבים מרתקים וייחודיים שכתב הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן ע"ה
לבני משפחתו שבארץ־הקודש בחודש תשרי תשי"ז ,בו שהה במחיצת
רבינו המכתבים גדושי התיאורים מעבירים את חוויות החודש
השביעי בצלא דמהימנותא באותנטיות ,ומתמקדים גם ברגעים
ומאורעות אישיים למכתבים נלוו שורות אחדות שכתב בנו ,הרה"ח
ר' יואל הכהן שי' בשעת מעשה חלק שני
ב"ה ,יום א' ,חוהמ"ס [י"ח תשרי
תשי"ז]
טאייערע רבקה און טאייערע
קינדער זאייט גיזונד [לרבקה היקרה
ולילדים היקרים ,היו בריאים]!.
קבלתי את המכתב של יצחק
וגיטל מערב יום הכיפורים ,וכן של
גרשון ופרידא וילדיהם שיחי' ,ואין זה
ש"נדבקתי במחלה" ,של 'אי כתיבה' ,כי
פשוט אין מה לכתוב ...ושקרים אינני
רוצה לכתוב.
למשל ,כ"ק אדמו"ר שליט"א ,אמר
בש"ק נצו"י "זאלן די ארץ ישראל'דיקע
זינגען עפעס א ארץ ישראל'דיקען ניגון"
[שבני ארץ ישראל ישירו ניגון מארץ
ישראל] .וכולם נתנו עיניהם בי שאני
אתחיל ,ובשעת מעשה נכנס לי משום
מה לראש והתחלתי לנגן "ניע זוריצע
חלאפצי" ,מובן שנהיה צחוק ...וניגנו
את הניגון .אין שום סיפור אחר שישנו
ולא ספרתי .אין מה לכתוב ,האם את זה
גופא עלי לכתוב?!...
שכחתי ,ביום ב' דסוכות ,היינו
עש"ק ,לפנות ערב היה מאמר – רק
מאמר ,ושום דבר אחר לא היה .מאמר
"וטהר לבנו" 1קודם התחלת המאמר
בכה הרבה ,2והתחיל באמירת המאמר.
.1תורת מנחם חט"ז ע' .19וראה שם הערה
.47
.2בבטאו"ח שם :קודם המאמר אמר כ"ק
אד"ש "בזמן שביהמ"ק הי' קיים איז דאך גיווען
מיט א חליל און נאך ענינים האסורים בשבת
ויו"ט דערפאר איז בשבת ויו"ט ניט געווען די
שמחה אבער איצטער אז מיר האבן סאיי ווי ניט
די ענינים קאן דאך זיין די שמחה אויך בשבת
ויו"ט .און וויבאלד אז היינט איז א שנה מעוברת
דארף דאך זיין א הוספה אין אלע ענינים במילא
42
תשרי ה'תשע"ז
גם בכה הרבה בעת הדבורים בענין
שנכמרו רחמיו של יוסף על בנימין,
ואמר שזהו בכל דור על ידי נשיאי הדור
וג"כ בכה הרבה והתאפק( .את המאמר
אביא אי"ה ,הוא 3יביא לי את זה ,אני
מקווה כך) .ויותר אין מה לכתוב ,לע"ע.
עכשיו 3שמעתי שמחר תהיה אסיפה
מצאגו"ח ,ובערב תהיה התוועדות אצל
כ"ק אד"ש .כמו"כ מסדרים קבלת פנים
לאורחים.
אל תתרעמו עלי שהנני כותב יחד
עברית וחצי אידיש ,כאן לא שומעים
כלום עברית ,רק אנגלית וקצת אידיש.
כאן מדברים כולם אנגלית ,4גם בישיבה
ובבית! יש כאלו שאינם מבינים שפה
אחרת!
גוט יו"ט ,אי"ה לאחר הפארברענגען
אכתוב לכם עוה"פ.
שלכם,
רפאל נחמן כהן
ב"ה ,חוהמ"ס יום ג' [כ"ף תשרי,
תשי"ז]
דארף זיין א הוספה אויך אין שמחה" [בזמן
שביהמ"ק הי' קיים הרי [שמחת ביה"ש] הייתה
עם חליל ועוד ענינים האסורים בשבת ויו"ט,
ולכן בשבת ויו"ט לא הייתה מתקיימת השמחה.
אבל עכשיו כיון שבמילא אין את ענינים אלו,
יכולה השמחה להיות גם בשבת ויו"ט .וכיון
שהשנה הינה שנה מעוברת וצריכה להיות
הוספה בכל הענינים ,במילא צריכה להיות
הוספה גם בשמחה] וצוה לנגן אפרייליכן ניגון.
.3קטע זה אינו ברור במכתב והושלם ע"פ
השערה.
.4להעיר מתו"מ ח"ד ע' .322
מיינע טאייערע! [יקיריי],
אינני כותב את התואר באריכות,
בכדי לכתוב יותר חדשות .הפעם לא
קיימתי את הבטחתי ולא כתבתי מיום
א' עד היום.
ביום א' בשעה שתיים ,התקיים
כינוס עולמי מצאגו"ח; מרוקו ,צרפת,
אוסטרליה ,קנדה ,דרום אפריקה,
מהרבה עיירות באמריקה ,ושכחתי
עלינו ...גם מארץ ישראל .היה מאד
מעניין ,אבל את הפרטים אכתוב או
אספר בבואי ,אי"ה.
תהלוכת ילדים (בערך ח' מאות ילדים
כ"י) ,והתחילו ללכת בחצר אד"ש ,וספרו
שהיה מאד יפה .אבל כמ"ש 6על בית
המקדש – מי שרואה דבר זה לא יכול
לראות דבר הב' שהיה באותו זמן.
באמצע הכינוס באה ברכה מאד"ש,
5
לחצר בשורה וכ"ק אד"ש יצא להגזוזטרא
והביט על כאו"א שעברו ואח"כ יצאו במחול
עם מוריהם ומדריכיהם ואחריהם כל אנ"ש
והתמימים וכ"ק אד"ש עמד כל הזמן וגם טפח
בידיו הק' .אחרי הריקוד שהי' בחצר יצאו כולם
ללוות אותם אל האוטובוסים שחיכו עליהם
להוליכם לבתיהם ורקדו ג"כ כולם ברחוב והנה
כ"ק אד"ש פתח הדלת שממול הרחוב והביט
זמן רב . .אח"כ היתה תהלוכה מכל הילדים
בחוצות העיר והשתתפו כח' מאות ילדים כ"י.
.5בבטאו"ח שם :ביום א' ד' דחה"ס נתאספו
כל הילדים של בתי הספר של רשת חב"ד בסוכה
שבחצר בית רבינו עם מוריהם ומדריכיהם
לעשות שמחת בית השואבה ואחרי זה יצאו
.6יומא ס"ח ע"ב :הרואה כהן גדול כשהוא
קורא -אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ,והרואה
פר ושעיר הנשרפין -אינו רואה כהן גדול כשהוא
קורא .ולא מפני שאינו רשאי ,אלא שהיתה דרך
רחוקה ,ומלאכת שניהן שוה כאחת.
הכינוס התקיים באולם בו התחתנו
יואל ולאה .בשעה זו התקיימה
קובץ חג הסוכות
43
שתוכנה ,שהיה רוצה להיות בעצמו ג"כ
על הכינוס ,אבל הוא משתתף [בכך ש]
וכשיגמרו את הכינוס שלא יכריזו על כך
שסיימו אלא רק "הפסקה" ,וההמשך
יהיה בלילה בעת ההתוועדות( .הי' ג"כ
צילומים ותקליטים כנהוג ,וכולם נאמו
ובעיקר האורחים אבל את זה נספר
בפעם אחרת).
אח"כ
44
התפללנו
מנחה,
תשרי ה'תשע"ז
והכנה
להתוועדות ,הכנה להתוועדות הפירוש –
פארחאפן ַא ָארט [לתפוס מקום] (בש"ק
נצו"י ועד המסדר נתנו לי מקום חשוב,
אז לא היו הרבה 'מיוחסים' ,וגם אורחים
היו מעט .וזה המקום שהנני ב"ה ,כל
הזמן .אבל לסמוך לחלוטין על נסים
יש לי פחד ...בשעה שתיים בערך כבר
ישבתי על מקומי – הרביעי מהקצה של
השולחן שעל יד פני קדשו של אד"ש,
חוץ מזה היה גם רמקול וגם תקליט
(התקליט זהו בשביל אד"ש לבד.)...7
אחרי שעה שמונה בערך בא כ"ק
אד"ש ,8והיו שמונה שיחות 9מסרתי
את הבקבוק יי"ש של ברוך אלי'
שניאורסאהן (זה הי' 95%וגם כ"ק שתה
מזה ,וגם חילק לאחדים).
אח"כ קבלתי פתקא מיואל (שעומד
במקום מיוחד) וגם משלום [איידלמן]
(שהי' רחוק ממני) שאבקש ברכה עבור
[ ]10 . .וטיפסתי על השולחן בסמיכות
לכ"ק אד"ש ,עם כוס יין בידי ובקשתי
ברכה עבורה ,וענה "א רפואה קרובה".
חיים משה אלפרוביץ ישב מאחוריי
(היינו גב לגב) ,וביקש אותי שאבקש
ברכה עבורו ,ומסרתי פתקה לבנו שד"ב
שהוא יעשה זה .אבל עד כה וכה ,וחיים־
משה מפציר בי ,הרבי האט באמערקט
[הבחין] וככה עשה עם הידיים בסימן
שאלה ,ואמרתי שהוא מבקש ברכה
ואמר לי "נוא ,איר זייט דאך א כהן,
בענטשט עם!" [נו ,אתה הרי כהן ,ברך
אותו!] ,ואמרתי "הלא כתוב אח"כ 'ואני
אברכם'" ,ואמר "איך האב מיט עם אליין
פראמאיע סאביצעניע ,מאסקווע,
ַ
א
.7הקלטת ההתוועדות נמצאת תחת־ידינו.
.8בבטאו"ח שם :וכ"ק אד"ש דבר בענין הד'
מינים שכל מין מרמז על מין מיוחד מבני ישראל
וכמארז"ל וביאר זאת ארוכה .ובענין צעירי
אגודת חב"ד דבר אח"כ שמעתה צ"ל סדר חדש
בענין העבודה של צעירי אגו"ח על דרך מלחמת
תנופה ולא מלחמת הגנה .היינו להחדיר בכל
החוגים לקרבם לתורה ומצות ולעורר אצלם
הנקודה היהודית שבלי ספק ישנה בכאו"א.
.9נדפס – תו"מ שם ע' .30בהתוועדות
נאמרו אחת־עשרה שיחות.
.10קרובת משפחתו שחלתה אז.
לענינגראד" ["יש לי איתו קשר ישיר"].
(פי' שכבר דבר אתו ביחוד) ,ואמר לי
עוד "גיסט אן אכוס מלא ,ווי עס שטייט
ביי די כהנים ,אז א כלי שרת דארף זיין
א מלא" [מזוג כוס מלאה ,כמו שכתוב
לגבי הכהנים ,שכלי שרת צריך להיות
מלא] ,ומזגתי ואמרתי בקול רם "רפואה
שלימה לחיים משה" ,והרבי אמר אמן.
שמערל גורארי' אמר לחיים עבור
אלו שהם בארץ ישראל ועומדים
בתשוקה להיות כאן ואינם יכולים,
ואמר כ"ק אד"ש "פריער דארף מען זאגן
לחיים פאר די ארץ ישראל'דיקע וואס
זיינען דא און זיינען נאך ניט גיקומען"...
[קודם צריכים לומר לחיים עבור בני
ארץ ישראל הנמצאים כאן ועדיין לא
הגיעו] .הוא נשאר על מקומו ,ואד"ש
מילא את דבריו 11והמשיך" 12דער צמח
צדק האט גיזאגט ,איך בין א קירזשנער
איך ניי היטלען ,און נאכדעם אז איינער
מעסט אן און טרעפט צו צוא זיין מאס,
איז א סימן אז דאס איז פאר עם" [הצ"צ
אמר אני הנני 'כובען' הנני תופר כובעים,
ולאחר מכן כשאדם מודד ומוצא שזה
במידתו ,סימן שהיה זה עבורו].
שוב פעם ביקש מהארץ ישראל'דיקע
לשיר ,א ארץ ישראל'דיקען ניגון ,ומה
שלא שרנו אמר" ,דאס איז ניט קיין ארץ
ישראל'דיקען ניגון" [זהו אינו ניגון של
ארץ ישראל] ,ואמר שצריכים לזרוע
.11בבטאו"ח שם מקדים :בעת ההתועדות
אמר כ"ק אד"ש איזה דבר ואחד מהמסובים
חשב שכיון אליו .ושאל איר מיינט דאס מיר
[הכוונה אליי?] וענה כ"ק אד"ש[ .כבפנים].
.12הדברים דלקמן נדפסו בתו"מ שם ע' .52
סיפור זה הובא לראשונה בהתוועדות שמח"ת
תשט"ו ,תו"מ חי"ג ע' .75
קובץ חג הסוכות
45
בכפר ניגונים ...ועד שיצמחו הניגונים,
ננגן בינתיים את הניגון "ניע זוריצע
חלאפצי ,"13ואחר כך אמר על שיר זה
ביאור ארוך .14מהשיחות אינני כותב
כלום ,היה נפלא מאד ,ואי"ה אביא זאת.
היו עוד דיבורים בין שיחות הקודש
אבל אינני כותב הכל.
באמצע ההתוועדות החל לרדת
גשם חזק (זה היה בסוכה) וכולם נעשו
רטובים ,אפילו הנשים (שהיו כולם
מבחוץ ,כי היה רמקול (ומובן שגם
לאה שלנו בתוכם)) ,אבל אף אחד לא
זז ממקומו כל זמן שהרבי שליט"א
ישב; הרבי לא הביט על שום דבר ,והיה
בשמחה גדולה ,ושר ורקד על מקומו.
בערך בשעה אחת הלך הרבי לביתו
בלוויית שירת "כי בשמחה תצאו" ,וכולם
עלו למעלה לביהמ"ד ,ושרו ורקדו קצת,
ובאנו הביתה וישנו עד הבוקר.
ביום שני – היינו אתמול – עד שגמרו
להתפלל ואכלו בסוכה כבר יצאו כל
האורחים עם מלוויהם לעיירות שונות,
בחלקי היה עיר סקרנטון (מקום שיואל
היה שם בשליחות ממל"ח ואז כתב
בשעתו) שם נמצא (רק שבועיים)
מרדכי דובינסקי ,ועוד א' משלנו
וגם שו"ב משלנו .נסענו אני ושמואל
בליזינסקי ושלום [איידלמן] ועוד בחור
מישיבת מונטריאול והנהג עם הקאר
שלו (טקסי) ,ג"כ משלנו בחור מישיבת
תות"ל.
.13ראה במכתב א' דחוהמ"ס ,שהיה
זה הניגון אותו התחיל כותב השורות לנגן
בהתוועדות ש"פ נצו"י תשט"ז בתור "ארץ
ישראל'דיקע ניגון"!
.14תו"מ שם ע' .45
46
תשרי ה'תשע"ז
מצאנו בסוכה בביהכנ"ס כב' מנינים
מחכים עלינו ,הנסיעה לשם הוא ארבע
וחצי שעה ,התוועדנו שם משמונה עד
אחת־עשרה וחצי ,נכנסו לבית דובינסקי
לעשרה רגעים ,ומשם נסענו .הגענו
בחזרה בשעה ארבע.
בערך רבע שעה לפני הגיע יואל ,ג"כ
מנסיעה שנסע לישיבה מתנגד'ישע,
ריידין א ביסל אין לערנען ,און דערנאך
פארפירט מען א שמועס [לדבר מעט
בלימוד ,ואחר כך להכנס לשיחה],
ומזדהים ומשכנעים ללמוד חסידות .וכך
עשו הרבה פעמים ועלתה בידם.
הפעם ,נעבאך ,נפל בפח ...כי בא
לשם והנה שם עורכים שמחת בית
השואבה לכבוד היארצייט של הגר"א
וכל והר"מים וכו' ו[ ]. .בראש ,נמצאים.
ללכת משם לא מתאים ,וכך נשארו בלי
לעשות כלום .וע"כ כתוב מחשבה טובה
וכו'.
כל האורחים בלי יוצא מן הכלל ,נסעו
למקומות שונות ,ולפי הנשמע כולם
הצליחו.
היום אחרי שגמרתי להתפלל
ונכנסתי לסוכה ב( 770כי ביו"ט וש"ק
אכלנו אצל א' ,אבל ימות החול אוכלים
שם) .והנה שולחנות ערוכים – עושים
סעודה לילדים שהיו בקיץ ב'גן ישראל'
(קייטנה) נשארתי שם .ההתוועדות
ואופן הגישה לילדים ,זהו קובע ברכה
בפ"ע לדבר בזה.
אבל העיקר שאח"כ יצא אד"ש על
הבלקון 15וכולם רקדו לפניו ורקדו ושרו,
.15המדריגות המובילות לגן עדן התחתון,
עליהן הייתה כעין מרפסת (שנסגרה עקב חיבור
בנין 784ל.)770
ואח"כ יצאו לרחוב ,כל אנ"ש והת' סבבו
את הילדים והילדים רקדו באמצע
ואד"ש נכנס לחדרו ופתח את החלון
ועמד והביט ומחא כפיים.
זה לקח מקום מאד גדול ,והיה נהדר.
אחרי הבנים ,באו כל הבנות מבית
רבקה ,עם המורות והמדריכות והמורים
והמדריכים ,וג"כ ישבו בסוכת ,770
וישבתי כשתי שעות לראות את הסדר
הנפלא ,ומכל הכתות דברו הילדות
באידיש וגם בעברית (עברית בתי"ו
רפויה ,ולא כמו שאצלנו) ,לא הייתי עד
הסוף .לאה ספרה לי אחר כך ,שגם להם
יצא הרבי שליט"א לגזוזטרא והמנהלים
יצאו במחול לפניו על החצר והיה נהדר.
ביום ב' קבלתי האקספרס אודות
ביאת הביתה ,ומסרתי תיכף את המכתב
כמו שהוא לכ"ק אד"ש ע"י חדקוב ,היום
שאלתי ממנו אם מסר ואמר שמסר
תיכף אתמול ,ושאלתי אם אמר מה
שהוא? כיון שזהו ענין של בריאות .ואמר
לי "שזה הרי היה כשכתבו" .שאלתי
ממנו אם זה מדברי אד"ש או משלו ,ולא
ענה .אי אפשר לדעת אצלו .איך שיהיה
הנני בטוח שכבר הכל בסדר.
גמר חתימה טובה לכולכם,
שלכם,
רפאל נחמן כהן
ב"ה,12
כל תוכן החדשות כבר כתב אבא ,ואין
לי מה להוסיף במיוחד ,רק אוסיף איזה
תיבות בדבר נסיעתי ל[ .] . .שלהיות
שאתמול לא יכלנו לעשות כלום ,הרי
"אד"ש נכנס לחדרו ופתח את החלון ועמד והביט ומחא כפיים"...
קובץ חג הסוכות
47
הבחור השני שנסע עמי ,נסע כעת
עוד הפעם (ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר
שליט"א) ומסתמא 'משהו' יהיה בע"ה.
כן אוסיף שהיום כשרקדו כולם
(כשהיו הילדים) ברחוב וכק"ש הסתכל
כל הזמן בעד החלון ,מסר חדקוב
בשם כק"ש "אז היינט איז דעם רבי'נס
אושפיזא[ "16היום הוא ה'אושפיז' של
הרבי [הריי"צ]]( .מסתמא התחלת
החשבון הוא מאדמו"ר הזקן).
מלבד הנ"ל אין לי מה להוסיף על מה
שכתב אבא.
חג שמח וגמ"ח טובה,
יואל
לבקש עבור אחי 18וגיסי ,19והיום ביקשתי
עבורם .והזכיר לי עוד הפעם משלום ,
ונתן לי לעקאך עבורם (אחי וגיסי) ואמר
שיבשרו בשורות טובות.
כל הצא"ח הולכים עכשיו לבתי־
כנסת שונים לערוך הקפות (לע"ע,
נדמה לי שהנני פטור ,יכול להיות שתגיע
פקודה מהרבי שגם אני אלך .בינתיים
אני ב .)770אח"כ המנהג ששאר הקהל
עורך קידוש כל אחד איפה שהוא רוצה,
ולאחמ"כ עורכים הקפות .לא התקיימה
היום כל התוועדות.
זהו כבר זמן הדלקת נרות ,אפרוש
בשלום הילדים.
שלכם,
ב"ה ,הו"ר קודם הדלקת נרות [כ"א
תשרי ,תשי"ז]
אתמול בלילה אמרנו תהלים ,כפי
המנהג .היום בשתיים בצהריים בערך
אחר התפילה באו כל נשי חב"ד ,והרבי
נותן להן את הד' מינים שלו לברך.17
ועוד הוא מחלק לעקאך לכל האורחים
שלא קבלו בערב יום כיפור.
וגם אני מזכיר את חטאיי ,מצד
ה'צוטומלטהייט" [הבלבול] שכחתי
..16להעיר מבטאו"ח שם (בנוגע לריקודי
הילדים ביום ראשון) :ואח"כ שלח להגיד שלא
ישכחו שהיום הוא האושפיזא של יוסף.
..17בבטאו"ח שם :כל ימי חג הסכות נתן כ"ק
אד"ש את האתרוג שלו לכולם לברך עליו והי' כל
יום תור מכל אנ"ש והתמימים לברך על אתרוג
של כ"ק אד"ש ובהושענא רבה הרשה כ"ק אד"ש
גם לנשים לברך על האתרוג שלו .וראה בענין
זה – קובץ לחיזוק ההתקשרות ,סו.
48
תשרי ה'תשע"ז
רפאל נחמן כהן
ב"ה ,יום ב' בוקר ,כ"ו תשרי [תשי"ז]
מיינע טאייערע [יקיריי] אתמול לא
כתבתי מחמת שלא יכולתי ,כי לא ישנו
ג' לילות וימים רצופים כמעט.
בערב אמרו שיהיה יחידות ואד"ש
ישב ליחידות בשמונה וחצי ,ואני הלכתי
משם רבע אחרי שמונה בבוקר ועוד
חיכו שלשה אנשים ליחידות .אני נכנסתי
בשלוש בלילה ,הייתי ג' רבעי שעה ועד
שרשמתי הכל ושוחחתי מעט ,נעשה
יום ועמדתי להתפלל ורק עכשיו באתי.
בשמח"ת היו שיחות ודבורים אשר
ראשי לא יכול עכשיו לכתוב מהכל.
..18הרב מיכאל יהודה אריה ליב ע"ה כהן.
..19הרב אברהם דוד ינובסקי (?).
ועכשיו הנני להודיע לכם מהיחידות
הדברים האלו שנחוצים לכם תיכף:
לאחי הרי"ל אי"ה אספר לו בבואי ,ב'
הדברים שלו .גם לחסיא תחי'.
בתוך הדברים אמרתי לו שבינתיים
מסרתי לו פ"נ עבור פרידא ושיינע,
ופראדע ב"ה כבר הוטבה ואמר "וגם
שיינע".
אודות יי"צ שי' צריך אני להיות היום
אצל רופא א' שאמר לי כ"ק אד"ש,
להיוודע מתרופה חדשה.
גם דברתי על דבורה ואראהל'ה כן
עבור שטערנא שרה ,וזלאטע ,ושניאור
זלמן ,ולויק'ל וגם על יוסל גיטל ונחמה
– וברך את כולם.
בדבר [ ] . .כך אמר :שתנוחי כמה
שתוכלי ,אפילו כשאת הולכת לעבודתך
מכל־מקום כשאת באה בערב ,וכן
בעש"ק ,תחזיקי את הרגליים כמו
שהרופאים אומרים ,ולהדר בזה .אבל
ניתוח – אפילו קטן – אינו מסכים כלל.
ולא שום דבר אחר – רק מנוחה.
בנוגע לנסיעתי אמר שבש"ק אהיה
כאן ואסע לפאריז ,ובשבת אהיה בבית,
כי ביום חמישי אסע מפאריז.
עכשיו אספר קצת משמחת תורה:
הרבי אמר בהתוועדות שיש לקרב את
האורחים מארץ ישראל ,ואמר הרבי
שכתוב על קירוב ש"קדמו בלחם ומים",
והתחיל לתת לכולם משקה וחלה ,ואמר
שנתחיל מהכהן ,בא כח כל הכהנים,
ונתן לי משקה (שם שותים כולם יין ,וגם
אד"ש) ולחמניה שאלתי האם זה לאכול
עכשיו ,ואמר לי שאני יכול לקחת את זה
לבני הבית ,אבל עלי לאכול זאת .אספר
לכם כשאבוא.
ואח"כ אמר לי "וואס איר אזוי בכיווץ"
[מדוע הינך 'מכווץ'] ,ולא הבנתי ,ואמר
לי "איך מיין ניט אין קיבוץ נאר אין
כיווץ" [איני מתכוון 'קיבוץ' אלא 'כיווץ'].
ואמרתי שהיין נעמט ניט [אינו 'לוקח'
אותי] ואמר "נוא ,איז משקה" [אם כן,
משקה] ,ונתן לי הרבה ,וב"ה נהייתי
בשמחה רבה ,כמובן.
היו הרבה דיבורים ,ומהם דבורים
נוראים ,בענין העדים .20כמו שאספר.
על ספריא [כפר חב"ד] אמר,
"במרחב" ,ורמז כך בידו כמו שמפזרים
הרבה.
בכוס של ברכה ,מוצש"ק בראשית,
בערך בשבע בבוקר של יום ראשון...
אמר לי "אויך פאר די בעה"ב'טע" [ גם
עבור זוגתך] ,ואחר כך בקשתי בעד כל
הילדים ,כל אחד לחוד ,וכשהגעתי ליואל
ולאה אמר "ער איז מיט מיר פראמאי
אטנאשעניא" [יש לו אתי קשר ישיר]
וברכם.
שלכם,
רפאל נחמן כהן
..20ראה תו"מ שם ע' .130
קובץ חג הסוכות
49
יומן מרתק ורווי גילויים מיוחדים
מ'זמן שמחתנו' של שנת 'אראנו נפלאות'
בחצרות קדשינו .היומן פורסם באותה
שנה בעיתון כפר חב"ד
שמחה עד
לבקיעת
הרקיעים
כל ההמשכות
יום ד' ,י"ד תשרי
זמן־מה לאחר תפילת שחרית נכנסו
הרבנים ,המשפיעים וכו' מהמדינות
השונות לקבל מכ"ק אד"ש ד' מינים
עבור מדינותיהם ,כנהוג .כ"ק אדמו"ר
שליט"א בירך את הלוקחים "להמשיך
את כל ההמשכות"" ,להמשיך זאת לכל
השנה כולה".
כן ניגשה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א
משלחת מיוחדת של אנשי כפר חב"ד
שהביאו ארבעה אתרוגים ממבחר
אתרוגי הכפר .כ"ק אד"ש השיב בברכה,
ששודרה והוקלטה .בברכתו אמר כ"ק
אד"ש כי מכיון ששמחת יום טוב היא
שמחתם של האנשים ,הנשים והטף,
יש לברך את כולם בכל ברכות החג
ועד לברכה העיקרית -ברכת הגאולה,
ואיחל ש"זמן שמחתנו" בשנה זו יהיה
זמן שמחת הגאולה שתבוא עוד בערב
חג הסוכות.
אחרי הברכה הוסיף :שימשיכו את
כל ההמשכות ,ונשמע בשורות טובות
ומשמחות כל השנה כולה.
(ברכה זו ,ביחד עם ברכות ערב יום
הכיפורים ,הופיעה מאוחר יותר מוגהת
ע"י כ"ק אד"ש בקונטרס מיוחד).
יומן מרתק ורווי גילויים
מיוחדים מ'זמן שמחתנו'
של שנת 'אראנו נפלאות'
בחצרות קדשנו .היומן
פורסם בשעתו בשבועון
"כפר חב"ד"
במשך הימים שחלפו מאז יום
הכיפורים ועד שעות הצהריים של ערב
חג הסוכות הגיעו עוד המוני אורחים
ממדינות שונות בעולם ומרחבי ארה"ב
והקהל גדול בהרבה יותר מאשר בימים
הנוראים ,למרות שגם אז נדמה היה כי
הצפיפות הגיעה לשיאה.
בחצר 770נבנתה הסוכה הגדולה
במקום הקבוע מדי שנה והשנה היא
רחבה עוד יותר .שכן ,בעקבות בניית
הספרייה וחיבור בניין 770ובניין 766
גדל שטח החצר .בפינת הסוכה נבנתה
מעין סוכה בתוך סוכה בה יברך הציבור
על ארבעת המינים של כ"ק אדמו"ר
שליט"א ,ולמען הסדר הוקף המקום
במחיצות.
בצהריים אגד ר' דוד ראסקין את
הלולב של כ"ק אד"ש בסוכה הגדולה
(והיו שהספיקו למנות את ההדסים -
ח"י מימין וח"י משמאל).
כך או כך ,בבית המדרש כמו גם
ברחובות הסמוכים מורגש היטב החג
הממשמש ובא.
52
תשרי ה'תשע"ז
היום הופיע קונטרס מיוחד ובו מאמר
חסידות של כ"ק אדמו"ר שליט"א לחג
הסוכות .המאמר ,על הכתוב "בסוכות
תשבו שבעת ימים" ,הוא משנת תשכ"ג
והוא מהווה 'המשך' למאמרים שהופיעו
לר"ה וליום וא"ו תשרי.
התעוררות למעלה
מההגבלות
בעוד ההכנות לחג נשלמות מיהרו
הכל לבית־הכנסת שכבר בשעה
מוקדמת יחסית היה מלא מפה אל פה.
זאת ,משום שהציבור הזדרז לתפוס
מקומות לקראת שיחת הק' של כ"ק
אדמו"ר שליט"א .כידוע ,מאז שנת
תשמ"א (זה עשור שנים) נוהג כ"ק
אדמו"ר שליט"א להשמיע שיחת ק' בכל
לילה מלילות חג הסוכות בה הוא עומד
על עניינה של שמחת בית השואבה,
האושפיזין של אותו יום ,שיעורי התורה
המיוחדים לו וכו'.
את השיחה אומר כ"ק אד"ש כשהוא
עומד על גבי הבימה עליה הוא נצב
בתפילה (ולא מבימת ההתוועדות) ,כך
שעיקר הצפיפות היא בסמוך ל'מזרח'.
בשעה היעודה נכנס כ"ק אדמו"ר
שליט"א לתפילת ערבית כשהציבור
הענק בלעה"ר שר ניגון שמח
בהתלהבות .עם עלותו פנה כ"ק אד"ש
לעבר הקהל והניף ידו לאות של הגברת
השירה והשמחה וההתלהבות גדלה .גם
לאחר שכ"ק אד"ש כבר ניצב לתפילה
המשיך לסמן כי יש להגביר את השירה
ורק אחרי רגע ממושך החלה התפילה
עצמה ,שגם היא נערכה בשילוב ניגוני
שמחה ובהתרוממות מיוחדת.
עם סיום התפילה פנה כ"ק אדמו"ר
שליט"א לעבר הקהל והלך עד הסטנדר
שיועד לכך בשולי הבימה ופתח בשיחת
הקודש.
ראשית הדברים הייתה בענין גדרה
של שמחת בית השואבה בליל יום
טוב הראשון .כ"ק אד"ש ביאר כי אף
שבבית המקדש לא היה החליל דוחה
את היום טוב ,ברור שאין מקום לומר
שדווקא בלילה הראשון קיימת חלישות
מסויימת בשמחה .בהמשך ,דובר על
סגולתה המיוחדת של השנה ,וכן היו
דברי התעוררות לשמוח בשמחת
בית השואבה בשמחה רבה למעלה
מההגבלות עד אשר יהי' "פקע איגרא",
וכיון שהשמחה נערכת בחוץ -הכוונה
היא לבקיעת הרקיעים .כן קרא כ"ק
אדמו"ר שליט"א ללמוד מכ"ק אדמו"ר
מהוריי"צ נ"ע שגם בשנותיו האחרונות
בעלמא דין כשלא היה בקו הבריאות,
עשה את עבודתו בשמחה בלי להתחשב
במצבו.
חלקה השני של השיחה היה בענין
האושפיזין ,אלו המוזכרים בזוהר ואלו
החסידיים ,והרבי סיים כי העיקר הוא
השמחה בפועל המהווה הכנה לשמחת
בית השואבה בבית המקדש שיבנה
במהרה בימינו.
עם סיום השיחה פרץ הקהל בשירת
"ושמחת בחגך" והאורחים שבו ומיהרו
לעבר הסוכה ,שם תתקיים בעוד דקות
מספר הברכה לאורחים .רבים אחרים
התאספו בחבורות גדולות וקטנות
לחזור על השיחה שזה עתה שמעו
ואילו אחרים פנו לקיים מיד את התחלת
השמחה ויצרו מעגלי רוקדים.
אחרי דקות ספורות נכנס כ"ק
אדמו"ר שליט"א אל הסוכה .שם ,סמוך
לפתח ,היתה מוכנה בימה מיוחדת עליה
עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א ופתח בברכת
"גוט יום טוב" .בתוך דברי הברכה היתה
תוספת דברים בענין ה'אושפיזא' של
לילה זה .אחרי הברכה נערכה בסוכה
אחרת סעודת יום טוב עבור האורחים,
בבית הכנסת המשיכו חבורות את
ה'חזרה' ומעגלי הריקודים ורק אחרי זמן
רב פנה הקהל לסעודת יום טוב.
בהמשך הערב התחילה שמחת בית
השואבה בחוצות העיר .כמה צמתים
נסגרו לתנועה ובמרכז רחוב קינגסטון
קובץ חג הסוכות
53
התקבץ קהל רב לשירה וריקודים
שנמשכו שעות ארוכות .ליתר דיוק -עד
אור הבוקר ,כפי שכ"ק אד"ש התבטא
כי יש מקום לשקו"ט בענין חיוב ברכות
השחר ...הריקודים נמשכו ברציפות ורק
הקהל התחלף מעט ,כאשר מזמן לזמן
סרים יחידים וקבוצות לסוכות שונות,
מסיבים להתוועדות ואמירת "לחיים"
או מסתפקים בטעימה קלה בסוכה
הגדולה שנבנתה ליד מקום הריקודים
ואחר כך שבים לרקוד בשמחה...
המשכת קדושת יום־טוב
יום ה' ,ט"ו תשרי ,א' דחג הסוכות
השכם בבוקר הוחל בחלוקת
מספרים לברכת הלולב על ד' המינים
של כ"ק אד"ש .כל אחד קיבל לפי התור,
כרטיס מודפס ועליו מספר כדי שלא
יצטרך להמתין זמן רב מדי בעמידה
54
תשרי ה'תשע"ז
בתור .וכך ניתן היה לנצל את הזמן
שנותר מההשכמה ועד תפילת שחרית
ללימוד חסידות ביחיד או בחבורה.
רבים עשו זאת ,כמובן במאמר ה"טרי"
שיצא לאור אתמול .רבים אחרים יצאו
לבתי מרפא ,מושבי זקנים וכדו' כדי
לזכות יהודים במצוות ארבעת המינים.
בתוך כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א
אל סוכתו שבחצר ובירך על ד' המינים
ואחר כך מסר אותם לידי הרה"ח ר'
מאיר הארליג עבור הציבור.
מיד השתרך תור של מאות מבעלי
המספרים הראשונים וכן הלאה .התור
התקדם בזריזות האפשרית עד שהמנין
של כ"ק אד"ש הגיע להלל ,ואז מיהרו
כמובן להחזיר את הלולב ואת האתרוג
אל כ"ק אד"ש.
בתוך התפילה ,ובמיוחד בהלל ,שילבו
העוברים לפני התיבה ניגוני שמחה וכ"ק
אד"ש הרבה לעודד את השירה בידו
הק' .אחרי הלל ירד כ"ק אד"ש מבימתו
לעריכת ההקפה בהושענות ,וכנהוג,
תחילה עבר מנין מצומצם כשכ"ק אד"ש
צועד ראשון אחרי הש"ץ ,ואחר כך חזר
הרבי לבימתו והביט בכל הציבור
שהקיפו אחרי כן.
אחרי סיום תפילת מוסף שב כ"ק
אדמו"ר שליט"א ונתן את ארבעת
המינים שלו עבור הציבור ושוב השתרך
תור של אלו שלא הספיקו לעשות זאת
בבוקר לפני התפילה.
בצהריים יצאו קבוצות נוספות לזיכוי
יהודים במצות הלולב וזמן ניכר לפני
תפילת מנחה שוב היה בית הכנסת
מלא מפה לפה ,לקראת שיחת הק'
הצפויה אחרי תפילת ערבית.
הערב דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א
בהתחלת השיחה (אחרי פתיחה בברכה)
על המשמעות הרוחנית של העובדה
שבשנה זו עורכים בחודש תשרי (בחו"ל)
עירוב תבשילין ג' פעמים .הדגש היה על
כך שעשיית העירוב היא דוקא בימות
החול ,בערב יו"ט ,וכ"ק אד"ש הסביר
כי הדבר מורה על המשכת קדושת יום
טוב אל תוך ימי החול.
מכאן עבר כ"ק אדמו"ר שליט"א
למעלותיה הנוספות של השנה -שנת
"אראנו נפלאות" שבאה בהמשך ל"שנת
ניסים" ופירט במפורש כי המצב במפרץ
הפרסי הוא מסימני הגאולה ,כמפורש
בגמרא שקרוב לגאולה "מלכיות
מתגרות זו בזו" ,ובצורה מפורטת יותר
בילקוט שמעוני ,שם מדובר במלחמת
"מלך פרס" -היא עירק עם "מלך ארם"
-לשון רוממות ,כלומר ַמ ַע ָצמֹות ָה ַעל.
כן היו דברים על הנס הגדול של
השנה שעברה -נס היציאה מרוסיה.
אחרי דברים על האושפיזין הוסיף
כ"ק אד"ש ברכה כי הגאולה תבוא תיכף
ומיד ויכתבו על כך בעיתונים וגם הגויים
עצמם יפרסמו זאת ברדיו (עוד ביום טוב
עצמו ואנו נשמע על כך מהשוטרים.)...
לאור דברי ההתעוררות של כ"ק
אדמו"ר שליט"א חזרה והתקיימה היום
שמחת בית השואבה בחוצות העיר
ביתר שאת ביחס לאתמול ,ובד בבד -
התקיימו התוועדויות בסוכות שונות
ברחבי השכונה ,בראשות משפיעים,
מקומיים ואורחים מכל רחבי תבל.
התגלות שפע ברכה
עש"ק ,ט"ז תשרי ,ב' דחג הסוכות
הבוקר החל ,כאתמול ,בחלוקת
כרטיסי מספרים לתור כדי לברך על ד'
המינים של כ"ק אד"ש ועם המספר ביד
נשאר הזמן פנוי ללימוד חסידות והכנות
לתפילה עד ששעת התור תגיע.
תפילת קבלת שבת וערבית נערכו
מתוך שמחה מיוחדת .כ"ק אד"ש עודד
והרבה לסמן
את השירה בכניסתו ִ
להגברתה בעת שירת לכה דודי וכדו'.
אחרי התפילה היתה שיחת הק'.
גם היום (כמו בלילה הראשון) היתה
תוספת ביאור בקשר המיוחד של ר"ה
וחג הסוכות ,והפעם -בענין העובדה
שהכתרת המלך ,מלכו של עולם ,בר"ה
גורמת גם לכך שהמלך מעניק לעמו
חיות ומספק את כל צרכיהם ,ואף זאת
בר"ה הדבר הוא בבחינת "בכסה"והתגלות שפע הברכה היא בחג הסוכות.
קובץ חג הסוכות
55
עד אור הבוקר
יום ש"ק ,י"ז תשרי ,שחוהמ"ס
שיחת הק' של מוצאי השבת כבר
שודרה בחצר ביהמ"ד ואפילו ניתן
היה לצפות במהלכה בוידאו שהוצב
בחוץ (כך שהצפיפות בביהמ"ד עצמו
לא היתה בעצמה גדולה כל כך כמו
בשלושת הלילות הקודמים.)...
הערב היה הסבר חדש בעניין
מהותה של שמחת בית השואבה בזמן
הזה ונקודת הדברים היתה כי הדבר
דומה לכך שהשלמת עבודת הקרבנות
ע"י התפילה ("ונשלמה פרים שפתינו")
אמנם משלימה את מעשיהם של
הכהנים בעבודתם ולויים בדוכנם רק
ברוחניות ,אך בכל הקשור למעשיהם
של ישראל במעמדם הוא כמו שהיה
בבית המקדש עצמו.
עם זאת ,המשיך הרבי ,העיקר
הוא מעשה הקרבנות בגשמיות בבית
המקדש שהוקרבו גם בעד בני חוץ
לארץ כפי שמצינו שתרומת הלשכה
היתה גם עבור העתידים לתרום.
בענין זה הוסיף כ"ק אד"ש כי יש לומר
שכשם שהעתידים לתרום היו שותפים
בקרבנות ,הוא הדין לגבי הדורות הבאים
שלא תרמו בפועל ,שהרי הם טוענים,
ובצדק" ,למה נגרע".
בהמשך ,דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א
כי עם הכניסה ליום הרביעי של החג
מודגשת מעלתן של נשי ובנות ישראל כי
המספר ארבע קשור במיוחד לאמהות
וציין כי דוקא בתקופה האחרונה חל
שיפור בהנהגתן של בנות ישראל בנושא
הצניעות.
56
תשרי ה'תשע"ז
הנושא האחרון בשיחה זו היה
התעוררות לנצל את העובדה שהחל
מהלילה אפשר לנסוע מחוץ לשכונה
ומחוץ לעיר ולצאת ולהביא את שמחת
בית השואבה ליהודים נוספים בכל
חלקי העיר ניו-יורק ומחוצה לה.
אכן ,הלילה הגיעה השמחה לכל
רחבי העיר .הדבר היה בשני הכיוונים.
רבים מהשוהים במחיצת כ"ק אדמו"ר
שליט"א יצאו לשכונות מסביב ומאות
ואלפים מתושבי ניו-יורק רבתי באו
לקראון הייטס .שכן ,הלילה לבשה
שמחת בית השואבה בליובאוויטש את
צורתה המפורסמת .זמן קצר אחרי צאת
השבת החלה התזמורת לנגן מעל גבי
בימה מיוחדת שהוכנה מערב החג ,קהל
עצום החל להתקבץ והשמחה הגדולה
החלה.
שעות על גבי שעות רקדו המוני
יהודים מכל העדות והחוגים ,מלובשי
שטריימלים וקפוטות של משי ועד
לכאלו שהכיפה שלראשם הושאלה
אך הערב ...כולם משלבים יד ביד וכתף
אל כתף ויוצאים בריקוד ובניגון חסידי.
כל ארבעת המינים של הלולב חוברים
כאן יחדיו זה עם זה .המחיצות הוסרו
והשמחה גדולה גם בעזרת המזונות
וה'משקה' שהוכנו עבור החוגגים בסוכה
הענקית שבסמוך.
הריקודים נמשכו ברציפות מתחילת
הלילה ועד אור הבוקר וההפסקות היו
כאשר מעל גבי הבימה חוזרים על
שיחות הק' של כ"ק אד"ש בימי החג ,או
כאשר הקרינו ווידאו ,על גבי מסך ענק,
של כ"ק אדמו"ר שליט"א מהתוועדויות,
התפילות וכינוסי 'צבאות ה'' וכן קטעים
מרתקים ומרשימים על פעילות חב"ד
בעולם בכלל ובמיוחד בשנה האחרונה
" -שנת נסים".
השטרות שליחות־מצוה לצדקה והיא
נמשכה עד השעה חמש אחה"צ לערך
ורק אז התקיימה תפילת מנחה.
פנים חדשות
אחה"צ התקיימה בבית המדרש
הגדול "הועידה העולמית השלושים
וחמש" של צעירי אגודת חב"ד.
יום ראשון ,ח"י תשרי ,א' דחוהמ"ס
לאחר תפילת שחרית החלה חלוקת
שיחת הקודש נפתחה בענין
התוספת שמחה שנפעלת כתוצאה
קובץ חג הסוכות
57
מ"פנים חדשות" .כיון שמצינו בהלכה
כי "פנים חדשות" גורמות תוספת
שמחה ,מובן שכך צריך להיות גם
ב"זמן שמחתנו" .הרבי פירט כי הכוונה
היא ,לכל לראש ,להביא מספר רב
ביותר של יהודים להשתתף בשמחת
בית השואבה .וכשהוא מדבר בלשון
יחיד פנה בנימה של תביעה :היכן הוא
היהודי שאתה ,בעל הזקן הלבן שלמדת
בתומכי תמימים ,הבאת לשמחת בית
השואבה? ...כן הוסיף הרבי כי על כל
אחד לבוא לידי מצב בו הוא עצמו יהפוך
ל"בריה חדשה".
יום ב' ,י"ט תשרי ,ג' דחוהמ"ס
היום נערך בביהמ"ד של כ"ק אדמו"ר
שליט"א הכינוס המיוחד לילדים
ולילדות ' -צבאות השם'.
כשכ"ק אד"ש נכנס לתפילת מנחה
היה כל חציו המזרחי של ביהכנ"ס מלא
בילדים ,המערבי -בילדות (כשהמחיצה
מפסקת) ואילו המבוגרים נתבקשו
שלא להכנס פנימה שכן ,ריבוי הילדים,
בלעה"ר ,לא מאפשר זאת.
אחרי התפילה אמרו הילדים את י"ב
וואנט משיח נאו"
הפסוקים ושרו "ווי ָ
בעידודו הנמרץ של כ"ק אד"ש ,שעם
סיום השירה נשא שתי שיחות קודש.
ביניהן -תרגם אותן הרב שלום דובער
העכט.
עיקר הדברים נסב סביב ההוראות
שיש ללמוד מפרשת השבוע ,וזאת
הברכה ,אודות מעלותיהם של בני
ישראל שכל אחד מהם ,גם ילד פעוט,
יורש את כל התורה ,והפרשה הבאה
-בראשית -אודות האמונה בה' בורא
58
תשרי ה'תשע"ז
שמים וארץ .אחר כך הוסיף כ"ק אדמו"ר
שליט"א כי סיום הכינוס יהיה בחלוקת
מטבעות לצדקה גם למבוגרים ,ולבסוף
הוסיף עוד מספר מילים אודות הסיום
בניגוני שמחה.
הכינוס נמשך עד אחרי השעה חמש
אחה"צ לערך .בשעה שבע התקיימה
תפילת ערבית ואחריה שיחת הקודש.
היום נפתחה השיחה בביאור מעלת
היום -ליל יום השישי דחג הסוכות -
כפליים של יום השלישי שהוכפל בו כי
טוב .הוסבר הקשר לספירה השישית,
מידת היסוד ,וכן הקשר המיוחד
לקביעות השנה -שלוש פעמים (בחו"ל)
של שלשה ימי קדושה רצוים.
סדר האירועים היה איפוא :שיחת
הקודש ,חלוקת שטרות שליחות מצוה
לצדקה (שני שטרות לכאו"א) שנמשכה
זמן רב ,ואחר כך עלה כ"ק אד"ש לסוכה
החדשה הבנויה בסמוך לחדרו הק'
ושם התקיימה חלוקת הלעקאח ,שוב
בצירוף דולר לצדקה .כאו"א קיבלאת פרוסת העוגה והשטר לצדקה מידו
הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א שבירך
את כאו"א מהעוברים ב"שנה טובה
ומתוקה" .הערב ,כמו בימים הקודמים,
נערכה שמחת בית השואבה בחוצות
קראון הייטס ברוב עם וברוב שמחה.
החידוש היה ,שבמשך חלק מסוים של
הלילה ירד מטר זלעפות ,אך השמחה
נמשכה כרגיל.
פתקא טבא
יום ג' ,כ' תשרי ד' דחוהמ"ס
קהל האורחים שי' גדל מיום ליום
בלעה"ר .הדבר ניכר ,לדוגמא ,בתור
לברך על ארבעת המינים של כ"ק
אד"ש מדי בוקר וכן בעובדה שבחלוקת
הלעקאח שהתקיימה אתמול שוב
השתרך תור ארוך.
כן פורסם שגם הערב ,ליל הושע"ר,
תימשך חלוקת הלעקאח.
שיחת הקודש של הערב התקיימה
במועד קבוע -אחרי תפילת ערבית
(שהחלה בשעה שבע בערב) .כ"ק אד"ש
דיבר על כך שלמרות העבודה הרבה
בלילה זה -אמירת משנה תורה ואמירת
התהילים -יש לערוך את שמחת בית
השואבה ב"שטורעם" ובתוספת לגבי
קובץ חג הסוכות
59
הלילות והימים הקודמים והרבה לאחל
ולברך שב"הושענא רבה" תבוא הישועה
הרבה היא הגאולה השלימה.
אחרי השיחה נמשכה ,כאמור,
חלוקת הלעקאח .גם הפעם -ליד
הסוכה החדשה הסמוכה לחדרו הק'
של כ"ק אד"ש .בינתיים התפזר הקהל
לסעודת יום טוב ,התוועדויות ושמחת
בית השואבה -בזריזות ובבחינת "מועט
המחזיק את המרובה" ,כדי להספיק
לעשות כדבעי את עבודת הלילה החל
מאמירת "משנה תורה".
לקראת השעה אחת אחר חצות
הלילה ,שוב התמלא בית הכנסת בקהל
עצום לאמירת התהילים .זוהי אחת
השעות במהלך חודש תשרי בהן ,770
המעברים והחצר מלאים באנשים מכל
השכונה וסביבותיה והמוני האורחים,
כ"י ,הבאים לומר את התהילים בעת
סגולה זו ולבקש חתימה ל"פתקא טבא"
במחיצת סניגורם של ישראל בדור הזה,
אשר באחת משיחותיו הק' בחג הסוכות
השתא התבטא כי התענוג הגודל ביותר
של רועה אמתי הוא להעניק לצאנו ככל
היותר ולברך את עמו בכל הברכות.
עם תום החלוקה ,לאחר שכ"ק
אדמו"ר שליט"א יצא מבית הכנסת,
הוכרז מטעם ועד המסדר כי למען
הסדר הטוב כדאי שהכנת המקומות
להקפות תתבצע עוד הלילה כך שניתן
יהיה לצאת בין הפירמידות השונות וכד'
מבעוד מועד.וכך ,למרות השעה המאוחרת ואחרי
שבוע שלם של התוועדויות ,שמחה
וריקודים ,פנו רבים למלאכות בנין
שונות כדי להבטיח לעצמן זוית ראיה
60
תשרי ה'תשע"ז
טובה בעת ההקפות למען יוכלו לחזות
בקודש.
הלילה יצא לאור המאמר לשמיני
עצרת ושמחת תורה ,ד"ה תורה צוה לנו
משה ,משנת תשכ"ג.
יום ד' ,כ"א תשרי ,הושענא רבה
התור לברכת הלולב על ארבעת
המינים של כ"ק אד"ש היה ארוך במיוחד.
זאת ,גם משום שהכל משתדלים לעשות
זאת היום דווקא לפני עת אמירת ההלל
במנין של כ"ק אד"ש ,כאשר ד' המינים
יחזרו אל כ"ק אד"ש ,שכן התפילה
נמשכת זמן רב וגם לאחר התפילה
עתיד להשתרך תור ארוך של ילדים.
היום גם הם זכאים לברך על הלולב של
כ"ק אד"ש.
בשמחה ובחדוה מיוחדת במינה
קורנות פניהם הצעירות כשהם אומרים
"על נטילת לולב" ואוחזים בארבעת
המינים של כ"ק אד"ש ביד רוטטת
מהתרגשות...
זמן מה אחרי תפילת שחרית,
התקיימה פעם נוספת חלוקת הלעקאח
(בצירוף הדולר לצדקה) ובינתיים
המשיכו התורים השונים לברכת הלולב
לפי הסדר :האנשים שלא הספיקו לברך
לפני התפילה ,הילדים והנשים והבנות
שהיום גם הן זוכות לכך במקום מיוחד,
בפתח עזרת הנשים ,שם נמשך המעמד
עד שעות אחה"צ המאוחרות.
כאמור ,עוד אמש הוחל בהכנת הזאל
להקפות ובמשך היום נשלמו ההכנות.
תפילת מנחה -שהתקיימה במועד
הקבוע 3:15 :אחה"צ -היתה ,איפוא,
בזאל הקטן.
במשך היום עשו הסוכות הניידות
של צא"ח והמוני הפעילים הבודדים
את הגיחות האחרונות לזיכוי יהודים
במצוות ארבעת המינים ,בהתאם לדברי
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמש לנצל את
השעות שנותרו עד החג לפעילות
בתחום זה.
התעלות מוחלטת
ליל שמיני עצרת
סמוך לעת הדלקת הנרות התמלא
הזאל הגדול בהמוני אדם שתפסו לא
רק את אורך ורוחב הבית ,אלא גם את
גובהו ...הבימה עליה עומד כ"ק אד"ש
הוגבהה במידה ניכרת וגם על הבימה
שעליה נערכות ההקפות הוצבה בימה
מיוחדת עליה ירקוד כ"ק אד"ש בהקפה
הראשונה והשביעית (זהו חידוש לטובה
שהחל רק אשתקד והודות לו יכולים
עוד אלפים לראות את כ"ק אד"ש בעת
ההקפות) .איש איש התבצרו הכל
בעמדה נוחה ,במידת האפשר ,כדי
לראות את עבודת הק' של כ"ק אד"ש
בלילה נעלה וקדוש זה.
כאשר כ"ק אד"ש נכנס לביהכנ"ס
לתפילת ערבית ,עמדו הכול מוכנים
במקומותיהם המיועדים להקפות
והאוירה היתה של שמחה עצומה.
לכל אורך הדרך ,מהפתח ועד בואו
של כ"ק אד"ש למקומו ,שרו כולם
בעוצמה לא רגילה ניגון שמח וכאשר
כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע למקומו,
הלכה ההתלהבות והתגברה עוד
יותר ,כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח את
הסידור על הסטנדר ופנה לעבר הקהל
השר בתנועת עידוד נמרצת שהלכה
והתחזקה מרגע לרגע והגיעה לשיאה
כאשר הניף את שתי ידיו הק' לשני
הכיוונים...
אחרי "פתיחה" שכזו התקיימה
התפילה עצמה בשמחה ובהתעוררות
רבה .עם תום התפילה הוכרז על
הפסקה לקידוש והשלמת ההכנות
להקפות .מי שביתו או אכסנתו סמוכים
מיהר לסוכתו ,אך רבים העדיפו להישאר
ב .770שם ,בסוכה רחבת הידיים ,הוכן
'קידוש' וכיבוד בשפע ע"י ר' נחום
מרקוביץ.
אחרי הטעימה שיש בה הכרח
ממהרים איש איש למקומו .בהקפות
ובדקות שנותרו עד לכניסת כ"ק אד"ש
לביהכנ"ס שרים ניגוני שמחה ורוקדים
בהתלהבות בעמידה על מקום אחד.
בשעה תשע נכנס כ"ק אדמו"ר
שליט"א לביהכנ"ס להקפות .השירה
העצומה בה לוותה כניסתו התעצמה
כאשר הגיע למקומו ופנה לעבר הקהל
בתנועות עידוד נמרצות.
פסוקי "אתה הראת" נאמרו ,כנהוג,
שלוש פעמים ואחרי כל אחת מהן
התחיל כ"ק אד"ש בעצמו ניגון שמח
(במהלך ימי שמע"צ ושמח"ת השנה היו
"זאל שוין זיין די גאולה",
אלה הניגוניםָ :
"ופרצת" ,הניגון לאביו ז"ל והניגון
לשמח"ת הידוע).
רק אחרי "הקדמה" שכזו החלו
ההקפות עצמן...
להקפה הראשונה הולך כ"ק אדמו"ר
שליט"א בעצמו כשבידו ספר התורה.
ברגע שכ"ק אד"ש פנה לרדת מהבימה
קובץ חג הסוכות
61
אל השביל המוליך לבימת ההקפות,
הופנו לשם כל העיניים וכל הלבבות
והכל המתינו בדריכות לרגע שכ"ק
אד"ש יעלה לבימה המוגבהת והריקוד
יתחיל.
אדמו"ר שליט"א בעצמו .המראה הק'
של ההקפה הראשונה חזר על עצמו.
החידוש בשנה זו :כ"ק אד"ש התחיל
בעצמו את השיר "ופרצת" (ולא שרו את
ניגון ההקפות הידוע).
אחרי הקפת הבימה ואמירת
הפסוקים כנהוג ,עלה כ"ק אדמו"ר
שליט"א אל החלק המוגבה של הבימה
כשספר התורה בידו ,הוחל בשירת ניגון
הקפות הידוע וכ"ק אד"ש רקד תוך
שהוא מגביה ומניף מפעם לפעם את
ספר התורה ופונה לכל עברי ביהכנ"ס
כך שכל הקהל העצום יכול היה להביט
במחזה הקדוש ,כיצד איש התורה ונושא
דגלה האמיתי רוקד ושמח בשמחת
התורה.
עם תום ההקפה השביעית חזר כ"ק
אד"ש למקומו ואז סיימו את תפילת
ערבית באמירת "עלינו לשבח" ,גם זה
מתוך שירה וזמרה (בנעימה המוכרת
ממחנות הקיץ) ,ולקראת הסוף (ב"יכירו
וידעו כל יושבי תבל )"...הסתובב כ"ק
אד"ש לעבר הקהל ועודד את השירה,
כך גם בשירת "אל תירא . .עוצו עצה . .
אך צדיקים" אחרי הקדיש.
רק אחרי ההקפות ,חישבו כי המעמד
נמשך כחמש דקות ,אך בשעת מעשה
היו אלה דקות של התעלות מוחלטת
מכל העולם הזה...
בהקפות הבאות התכבדו חברי
המזכירות של כ"ק אדמו"ר שליט"א,
אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חב"ד,
האורחים מאה"ק וממדינות אחרות,
השלוחים וכד'.
בשעה עשר וחצי לערך יצא כ"ק
אדמו"ר שליט"א מבית הכנסת ובפנים
נמשכו השירה והריקודים עוד זמן רב.
ובצדק התבטא אחד האורחים -רק
כאן יכול להיות דבר כזה :הביטו על
החבר'ה האלו ותראו באיזו התלהבות
הם רוקדים עם סיום ההקפות של הרבי,
אחרי שבוע שלם של שמחה וריקוד,
במהלכו הם קיימו בעצמם "לא טעמנו
טעם שינה"...
אלו צעדו לבימת ההקפות עם ספרי
התורה ואילו כ"ק אדמו"ר שליט"א,
וכמוהו מרבית הקהל ,נשארו (בחמש
ההקפות האמצעיות) על עמדם וליוו
את ההקפה בניגוני שמחה בעידודו
המלהיב של כ"ק אד"ש ,שמפעם לפעם
אף פנה במיוחד אל הילדים שהתרכזו
משמאל לבימתו ,או ,לחילופין ,לעבר
הזקנים והנכבדים שהתרכזו ,בעיקר,
מימין הבימה.
בשעה עשר בבוקר ,כאשר כ"ק
אדמו"ר שליט"א נכנס לתפילת שחרית,
שר הקהל בשמחה רבה ועם הגיעו
למקומו (על גבי הבימה הגבוהה) הניח
כ"ק אד"ש את הסידור ,הסתובב לעבר
הקהל ,ועודד את השירה לזמן מה.
בהקפה השביעית שוב הלך כ"ק
בתפילה עצמה ,ובמיוחד בקריאת
62
תשרי ה'תשע"ז
'ופרצת' ב'ופרצת' עצמו
יום חמישי ,כ"א תשרי ,שמיני עצרת
ההלל ותפילת גשם במוסף ,הרבו
העוברים לפני התיבה לשלב ניגונים
שונים ,מנעימות הימים הנוראים או
מנעימות זמן שמחתנו ,וכ"ק אד"ש סימן
בידו הק' להגביר את השירה.
מוקדמת מעט .זאת ,כדי שהציבור
יספיק לצאת ל'תהלוכה' לבתי הכנסת
השונים ברחבי העיר ולהגיע לשם
לפני תחילת ההקפות .במיוחד הקדימו
להתפלל תפילת מנחה ההולכים
לשכונות הרחוקות (כמו ברייטן ביטש
מזה וקווינס מזה) מהלך כמה שעות.
תפילת מנחה התקיימה בשעה
כך או כך ,רבבות יהודים במטרופולין
אחרי תפילת מוסף התחיל כ"ק
אד"ש בעצמו לשיר "ופרצת".
קובץ חג הסוכות
63
של ניו־יורק וסביבותיה זכו לקבל,
עם בואם של השלוחים מ־ 770משהו
משמחת החג במחיצת כ"ק אדמו"ר
שליט"א ,וגם לשמוע מתורתו או
להתעמק בה מאוחר יותר ע"י שיחות
הק' ,המכתבים הכלליים והמאמרים
שההולכים הביאו אתם בעותקים רבים.
ומסתבר שכל בני ישראל יהיו רשאים
להכנס לבית המקדש.
בעוד מרבית הציבור ,במיוחד
הצעירים שבו ,עושים דרכם אי־שם
ברחובות ניו־יורק או רוקדים בהקפות
בבית כנסת זה או אחר ,התקיימה ב־770
תפילת ערבית ואחרי שהות מסויימת
החלה ,בשעה תשע בערב ,ההתוועדות
המהווה הכנה להקפות.
השיחה הבאה הוקדשה לביאור
פסוקי "אתה הראת" .כ"ק אדמו"ר
שליט"א גילה קשר מופלא בין כל
הפסוקים העובר כחוט השני -לפי
פנימיות הדברים על פי החסידות .רגע
מרגש היה בביאור הפסוק "ויהי בנסוע
הארון" ,כאשר כ"ק אד"ש קרא ,בקול
חנוק מבכי ,והכריז כי יהודי צריך לזכור
שבכל מקום אליו הוא הולך הארון הולך
עמו משה רבינו (משה שבכאו"א) אומר
"קומה ה' ויפוצו אויביך" ויתבטלו כל
המדידות וההגבלות..
בתחילת ההתוועדות הורה כ"ק
אד"ש שאחד הנוכחים יקדש על היין
ויוציא י"ח את אלו שטרם עשו קידוש
ואחרי ניגון שמח פתח בשיחה הראשונה
שהיתה מאלפת ורבת תוכן באופן
מיוחד .כ"ק אד"ש פתח ואמר כי מאחר
שנכנסנו כבר לשמחת תורה צריכה
להיות שמחה רבה עוד יותר מאשר
בימי הסוכות הנקראים "זמן שמחתנו"
והגדיר זאת כ"ופרצת" ב"ופרצת" עצמו.
כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים בברכה כי
תיכף ומיד ממש יזכה כל אחד מישראל
לרקוד עם הקב"ה בעצמו "ישראל
ומלכא בלחודוהי" (מצב נעלה עוד
יותר מהמחול שעתיד הקב"ה לעשות
לצדיקים) והוסיף -ומתוך ניגון של
שמחת תורה שאחד מהם הוא (ונעמד
מלוא קומתו והחל את ניגון ההקפות
לאביו ז"ל כשהוא רוקד על מקומו
בשמחה רבה ועצומה.)...
בהמשך ,היה הסבר נרחב בענין
"נסים" (השנה שחלפה) ו"(אראנו)
נפלאות" .כ"ק אד"ש ביאר את ההבדל
בין נסים המלובשים בטבע לאלו שמעל
לטבע והסביר כי במה שמתרחש
בעולם לאחרונה קיימות המעלות
שבשני הסוגים.
הקהל שבמהלך ההתוועדות הלך
וגדל כאשר ההולכים לבתי הכנסת
שבו ,הצטרף לשירה בשמחה גדולה
ובהתרגשות למראה הריקוד של כ"ק
אד"ש...
בין הדברים על שמחה מעבר לכל
ההגבלות אמר כ"ק אד"ש כי הביטול
המוחלט של כל ההגבלות יהיה לעתיד
לבוא ואז יתבטלו גם המחיצות בקדושה
64
תשרי ה'תשע"ז
למעלה
נמשכה
ההתוועדות
משעתיים ובשעת חצות לערך החלו
ההקפות .סידרן היה כמו בליל אמש.
וביתר שאת כראוי לפעם השניה ואחרי
התועדות ההכנה...
אחרי כל אחת משלוש הפעמים בהן
אומרים את פסוקי "אתה הראת" פנה
כ"ק אד"ש לעבר הקהל והחל ניגון שמח
וגם במהלך ההקפות עצמן ,עודד את
שירת הקהל ללא הרף ממש .במיוחד
לקראת סיום כל הקפה התעצמו
תנועות ידיו הק' ומבט עיניו הט' היה
מיוחד במינו ...ושוב -השמחה הגיעה
לשיאה בהקפה הראשונה והשביעית
כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א רקד בעצמו
על הבימה המיוחדת ,ספר התורה בידו
והוא פונה לכל העברים.
אגב ,כיון שהיום כבר אין יושבים
בסוכה (שלא כבשמע"צ כאשר למנהג
חב"ד ממשיכים להדר אפילו לא
לשתות מים מחוץ לסוכה) אמרו רבים
"לחיים" ובין הפרקים וכ"ק אד"ש השיב
ב"לחיים"" ,לחיים ולברכה".
ההקפות נמשכו כשעה וחצי ולאחר
מכן המשיך הציבור בשירה ובריקודים
עד אור הבוקר ממש .שיר ,שמחה
וריקוד של שמחה טהורה בתורה
ושמחה מיוחדת על הזכות לשמוח
במחיצת צדיק הדור שליט"א...
יום שישי ,כ"ג תשרי ,שמחת תורה
תפילת שחרית החלה אחרי
"הקדמה" של ניגון של שמחת תורה וגם
במהלך התפילה עצמה שולבו ניגונים
רבים.
אחרי תפילת שחרית נאמרו פסוקי
"אתה הראת" שלוש פעמים כנהוג וכל
פעם התחיל כ"ק אד"ש ניגון שמח אותו
שרו במשך זמן .לקראת ההקפות עצמן
הלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מבימתו אל
בימת הקריאה שם ערך את ההקפות
(שלוש וחצי במספר ורצופות ,כנהוג).
אחר כך מסר את הסידור לידי הר"ר
יהודה לייב ביסטריצקי ועלה אל הבימה
המוגבהת לריקוד .היום ,כאשר כ"ק
אד"ש לובש את הטלית היה המחזה
מיוחד במינו אפילו לגבי שני הלילות
"זאל שוין זיין די
שחלפו ...הניגון היה ָ
גאולה" והשמחה היתה עצומה...
(אגב ,עם סיום תפילת שחרית היו
שהזדרזו לערוך "קידוש" ולומר "לחיים"
כך שהאוירה היתה מרוממת ביותר)...
כ"ק אד"ש עולה לחתן בראשית
וכנהוג קוראים לעליה זו גם את
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ואף את,
להבחל"ח ,כ"ק אדמו"ר שליט"א קוראים
בשמו הק' .בשנה זו נשאר כ"ק אד"ש
ליד בימת הקריאה עד לאחר המפטיר
ורק אז שב למקומו משם עודד את
שירת "שישו ושמחו בשמחת תורה".
תפילת ליל שבת התקיימה בליווי
ניגוני שמחה רבים .הש"ץ הקבוע בשבת
בראשית הוא החזן ר' משה טלישבסקי
המשלב בתפילה נעימות מימי הימים
הנוראים ומניגוני החג וכ"ק אד"ש סימן
לעידוד השירה פעמים רבות מאוד.
בכל תפילות השבת אמר כ"ק אד"ש
קדיש .כ"ד תשרי הוא יום היארצייט של
סבתו ,אם אמו ,היא הרבנית הצדקנית
מרת רחל ינובסקי ע"ה.
קובץ חג הסוכות
65
ארויסגעשלעפט?
אויפגעהויבן!
האחריות האישית של כל 'תמים' לפעול בעצמו ובזולתו ,פעולת
המשלח גם כשהלבושים הם 'דלים וריקים' ומהותה של הנסיעה
אל הרבי כיום התוועדות מעוררת ומחיה עם הרב יוסף חיים
קנטור ,שליח הרבי למדינת תאילנד
זמן שמחתנו
בהתוועדות שהתקיימה בחג הסוכות
תשי"ז ,דיבר הרבי על משמעותו של "זמן
שמחתנו" ,וביאר שאין הכוונה לשמחה
רוחנית מופשטת ,אלא לשמחה פשוטה
בלב ,הקשורה ותלויה במעשה בפועל.
הרבי ,ובזמן זכאי -בימי חג הסוכות,
המתאים ביותר הוא לשבת והתוועד,
לומר קצת 'לחיים' ולהתעורר בהחלטות־
טובות שנקח איתנו למשך השנה כולה.
אחריות אישית
בזמן בית־המקדש הייתה השמחה
נפעלת על־ידי אכילת בשר הקרבנות.
וכיום ,לאחר שבעוונתינו חרב הבית ,אזי
"אין שמחה אלא ביין" ,ולכן ישנו חיוב
מדאורייתא לשתות יין ביום־טוב.
הרבי הדגיש תמיד את כחו של כל
אחד .בכל תחום ועניין ,הרבי תבע מכל
חסיד לקחת אחריות אישית ולעסוק בו
בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו .בחיות
ובמסירות.
זו גם הסיבה לכך שמקדשים על
היין דווקא ,משום שעל־ידי שתיית היין
מתרומם האדם למצב אחר (ולכן על־
אף שמצד הדין מותר "לסחוט אשכול
ענבים ולקדש" ,ישנה עדיפות לקדש על
היין ,כמבואר במנחת־חינוך).
בליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח ,הרבי
דיבר בלהט על ההתעסקות במבצע
'הקהל' ,המוטלת על כל אחד .בתחילה
חזר הרבי על תיאור מעמד ה'הקהל'
המובא בתוספתא של מסכת סוכה.
אך מסתבר שלא תמיד כך הם פני
הדברים ...בתאילנד ישנו יהודי שמחמת
סיבות בריאותיות אינו יכול לשתות יין,
ובשמחת־תורה הוא מצליח לשמוח גם
מקידוש שעושה על מיץ ענבים...
קודם מעמד ה'הקהל' היו הכהנים
מסתובבים ברחבי ירושלים ,כשחצוצרות
זהב בידיהם ,והיו תוקעים ומריעים בהם
בכדי להודיע לעם שהגיעה העת לעלות
ולהתקהל בבית־המקדש.
[במאמר המוסגר :לאחר אירוע־הלב
שאירע בליל שמיני־עצרת תשל"ח,
ביקשו הרופאים מהרבי לקדש על
מיץ ענבים .השמועה מספרת שהרבי
מאכט מען אויף וויין"
התבטא "קידוש ַ
[קידוש עושים על יין]].
בכל יום מימי החג יש לשתות
רביעית יין ,וצריכים לעורר את הלב
ולשמוח .פעם התבטא הרבי שישנם
האומרים 'לחיים' על יין ,וישנם האומרים
לחיים על 'משקה' ,שדומה למים ,שזהו
בדוגמת ניסוך המים...
כשנמצאים במקום קדוש -אצל
התוספתא ממשיך ומתאר שאף
הכהנים הפסולים לעבודת הבית ,היו
תוקעים בחצוצרות ,ועד כדי כך ,שכל
כהן שהיה הולך ולא מריע בחצוצרה,
היו אומרים לו "דומה שאין אתה כהן".
הרבי לומד מכך הוראה נפלאה :על
כל חסיד מוטל "לתקוע בחצוצרה",
כלומר ,לא די שאתה מחזיק חצוצרה
בכיס הפנימי ,כי אם צריך גם לתקוע
בה בפועל ,ואם לאו " -דומה שאין אתה
כהן"!
עלינו לאמץ את נקודת המבט של
הרבי בעבודת השם היום־יומית שלנו.
קובץ חג הסוכות
67
מישהו יכול לטעון :הרי ישנם די והותר
משפיעים ,שלוחים וחסידים המסורים
לכל הוראותיו של הרבי ,ומה יחסר כל־
כך בלעדי הפעולה הקטנה שלו?
ישנו סיפור ידוע ששמעתי בילדותי,
אודות מלך שהגיע לעיר פלונית,
ואנשי העיר רצו לכבדו כראוי ,ולצורך
כך החליטו להביא לו מתנה -חבית
יין גדולה ,שממנה ימזוג יין לכוסות
הנוכחים באירוע.
סוכם שכל תושב יביא את הייין
המשובח ביותר שלו ,וכך תצטבר כמות
יין מכובדת ,אותה אפשר יהיה לצקת
לחבית הגדולה.
כל אחד מאנשי העיר ששמע על
ההחלטה חשב בליבו ,לשם מה עלי
להביא יין טהור? אמהל את היין במעט
מים ואיש לא ירגיש בכך .התוצאה
הייתה ללעג וקלס :המלך קיבל חבית
מלאה במים...
כך גם בעניין זה :היצר הרע נכנס לכל
אחד במחשבתו ,ואזי הוא מדמה שאין
פעולתו חשובה כל־כך ,עד שלבסוף
ייתכן שהעניין לא יתבצע כלל רח"ל.
נבראתי לשמש
ישנו סיפור שמקורו אינו יהודי ,אך
ניתן ללמוד ממנו הוראה בעבודת ה',
כבכל עניין שנמצא בעולם:
ביום בהיר החליט מאן־דהו לערוך
עבודת ביוגרפיה נרחבת על קורות חייו
והליכותיו של מנצח מפורסם בעל שם
לּפן אל המנצח,
עולמי .לצורך עבודתו ִט ֵ
וביקש להיפגש עמו למחרת בערב.
68
תשרי ה'תשע"ז
המנצח השיב שאין באפשרותו להיפגש
באותו זמן ,משום שבאותה העת
מתקיימת סימפוניה עליה אמור היה
לנצח ,אך לצערו נבצר ממנו להשתתף
בה ,ועל כן חפץ הוא להאזין לצליליה
באמצעות הרדיו ,וזקוק הוא לשקט.
לאחר שכנועים רבים ,הואיל המנצח
בטובו לאפשר לאותו אדם לבוא אליו,
בכדי להתבונן כיצד הוא מאזין לצלילי
הסימפוניה ,בתנאי שישמור על שקט
מוחלט ,וכך הווה.
בסיום ההופעה ,שאל אותו המנצח
לחוות דעתו על הסימפוניה .הלה נענה
שהיה מעורר השתאות ,אך המנצח
לא הסכים ,וטען כנגדו שלא הייתה
זו הופעה מושלמת ,היות שבהרכב
התזמורת -שמנתה מאה ועשרים נגנים
היו צריכים להיות חמשה־עשר כנרים,ובפועל היו רק ארבעה עשר.
אותו האיש התקשה להאמין
ביכולתו של המנצח לחוש בדקויות
שכאלו ,ומתוך ניסיון לאמת את דבריו,
התקשר למארגן הסימופניה ושאל אותו
האם נכון הדבר .להפתעתו הרבה ,אישר
המארגן את העובדה שאחד הכנרים
נעדר מן הסימפוניה.
כשהוא נפעם ונרגש כולו ,ניגש אל
המנצח ושאלו כיצד הצליח להבחין
בהבדל כה עדין ודק?
ענה לו המנצח :כאחד מן הקהל,
הסימפוניה אכן נשמעת אותו הדבר.
אולם כמנצח זה נשמע אחרת לגמרי...
מנוקדת המבט האישית ,מעשינו
ועבודתינו נראים לעתים כקטנים וחסרי
ערך .אך הקב"ה מביט על הדברים
בצורה אחרת ,וכל פעולה 'קטנה'
חשובה אצלו לאין שיעור.
זו היא דרישתו של הרבי בנוגע לכל
הפעולות ,הן בהתעסקות האישית
של כל אחד והן בהשפעה על הזולת:
מכל יהודי נדרש להיות "א הקהל איד",
כל מפגש סתמי עם יהודי אחר צריך
להביא לחיזוק ביראת שמים ,בקיום
מצוות ולימוד תורה .לפעמים נופלת
לנו מחשבה מהחלל השמאלי' ,מה כבר
פעלנו'' ,איזו השפעה יש לדיבור חם עם
יהודי אחר ,למצווה מעשית אחת שהוא
מקיים בהשפעתינו' וכיוצא במחשבות
מסוג זה .מוכרחים לזכור שאצל הקב"ה
החשבון שונה לחלוטין ,וכל פרוטה
ופרוטה מצטרפת לכדי חשבון גדול.
לא להתחבא מתחת
הספסל...
בקיץ תנש"א ,הייתי 'גנרל' במחנה
גן־ישראל .הסדר הקבוע בקעמפ היה
שביום האחרון של הקעמפ ,היו כל
החיילים משתתפים ב'ראלי' שהתקיים
ה'ראלי' התקיים
ַ
ב .770באותה שנה
בחודש אלול.
לפני שהרבי נכנס לתוך ה'זאל',
סיפרנו לחיילים את הסיפור המפורסם
על אדם עני שכל ימיו השתוקק לזכות
לנסוע בפלא הבריאה המכונה רכבת...
תיאורים רבים שמע על התענוג הנפלא
שבנסיעה המהירה החוסכת את טלטולי
הדרך ,ועיקר רצונו היה לנסוע במחלקה
הראשונה ,בה מוענק יחס ושירות מפנק
קובץ חג הסוכות
69
במיוחד ,ורק העשירים יכולים להרשות
לעצמם את התענוג.
שנים רבות היה חלום חייו אצור
בקרבו ,מאחר שלא הייתה בידו אף
עשירית מהסכום הדרוש לקניית
כרטיס הנסיעה ...אולם לבסוף גבר
צמאונו ובמשך שנה שלמה חסך פרוטה
לפרוטה ,עד שהיה בידו הסכום הנדרש
לרכישת כרטיס למחלקה הראשונה.
בהתרגשות רבה צעד אותו אביון
לעבר תחנת הרכבת כשצרור כספו
בידו ,ובחיל וברעדה קנה כרטיס לנסיעה
במחלקה הראשונה!
מאחר ולא הכיר את תחנת הרכבת
ולא ידע לאן עליו לפנות ,החליט לעקוב
אחר העומדים לצדו ולחקות את
מעשיהם .ואכן ,כשהגיע הרגע המיוחל,
והרכבת עצרה בתחנה ,נכנס עם שאר
הנוסעים אל המחלקה הפשוטה .עם
70
תשרי ה'תשע"ז
תחילת הנסיעה ,הבחין שהעומדים
לצידו זוחלים מתחת לספסלי הקרון
מאימת הכרטיסן שהסתובב ותר אחר
מסתננים ,ובלי לחשוב פעמיים נשכב
אף הוא תחת אחד הספסלים...
לרוע מזלו הבחין בו הכרטיסן ,אך
הוא לא נבהל כלל ,ובפנים נינוחות
הוציא מאמתחתו את כרטיס הנסיעה
למחלקה הראשונה שרכש במלוא כספו
והגישו לכרטיסן.
כשראה הכרטיסן את כרטיס
הנסיעה ,בהה בו בעיניים פעורות :וכי
משוגע הנך? בידיך כרטיס למחלקה
ראשונה ואתה מבלה את נסיעתך בין
יתר הנוסעים והמתגנבים?!
הסיפור אמנם ידוע ,אבל המסר
שלו מוכרח לעמוד לנו בראש כל
העת .לפעמים 'הנחות העולם' תופסות
אצלנו מקום במחשבה ,אנו 'מתפעלים'
מהעולם שמסביבנו ,ובלי לשים לב
'מחקים' קצת את הנהגת הגוי'שקייט,
ונדחקים מתחת הספסל…
העצה לכך אינה להלחם באותם
מחשבות ,אלא לשים אל לבנו שזכינו
ובקרבנו שוכנת נשמה שהיא "חלק
אלקה ממעל ממש" ,בידינו נמצא
כרטיס ל'מחלקה ראשונה' ,כאשר נחוש
יותר ש'אין עוד מלבדו' ,העולם שסביבנו
יעבד את ערכו ויתבטל במציאות.
מקומך אל תנח
ל'ראלי' ,ניגּנו עם
ַ
כאשר הרבי נכנס
החיילים את הניגון 'אשרינו' על המילים
"ואתם תלוקטו…" .באותו 'ראלי' נשא
הרבי שיחה בפני הילדים ,ולאחריה מסר
להנהלת הקעמפ חבילות של מטבעות
'דיימס' לחלק לילדים על־מנת לתת
לצדקה .לשני מנהלי מחנה הקיץ -הרב
אברהם שם־טוב והרב יוסף פוטערפאס,
ולשלושת ה'גנרלים' -הרב יוסף יצחק
חדקוב ,הרב שפוטץ ואנוכי.
לאחר מכן ניגשנו אל הרבי ,ורי"י
חדקוב הביא לרבי אלבום ובו מכתבים
של חניכי הקעמפ .הרבי לקח את
האלבום ,נתן לו חבילה של מטבעות
'דיימס' וציווה שיחלק לכל ילד שלושה
מטבעות .אחר־כך נתן לי הרבי חבילת
מטבעות נוספת ,וציווה גם עליי לחלק
לכל חייל שלושה מטבעות .ואז ...הרבי
הסתכל שוב על הרב חדקוב ,אמר:
"תקח גם לעצמך" ,וחייך חיוך רחב ,ואז
הסיר את החיוך והסתכל עלי שוב.
כשהרבי חייך לרב חדקוב ,קודם
שהפנה את פניו הקדושות לעברי הסיר
את החיוך ,חשבתי לעצמי שזה דבר
הרגיל ...אך אז הרבי הסתכל עלי וחייך.
לאחר מכן הסיר הרבי את החיוך ,והביט
על הרב שפוטץ.
את חטאיי אני מזכיר היום .רציתי
לקבל חיוך מהרבי ,על־אף שידעתי
שזה 'חיצוניות' .הרבה פעמים נהגתי
ללכת לרבי עם סבי הרה"ח ר' אברהם
דב העכט ע"ה ,שהיה מקבל מהרבי
קירובים יוצאי־דופן וחיוכים רבים .תמיד
חפצתי שסבי יספר לרבי שאני נכדו
הבכור ,שיש לי יום־הולדת וכדומה ,ואז
אקבל גם אני חיוך כזה ,אך אף פעם זה
לא יצא לפועל...
אבל לא זו היא דרך העבודה שלנו,
חסידי חב"ד .פעם הגיע לצמח־צדק
חסיד וביקש ממנו לפעול על בנו שיהיה
חסיד ,אולם הצמח־צדק סירב ואמר
ששנים רבות מתייגעים הוא וה'זיידע'
[אדמו"ר הזקן] להוציא מהחסידים את
היראת־שמים הבאה 'בדרך־ממילא',
ותובעים מהם להתייגע על מעמדם
ומצבם בעבודת ה'.
יתכן שהחיוך שזכינו לקבל מהרבי
היה בעקבות מאמצינו לכתוב לרבי
במהלך הקעמפ דו"ח מפורט בכל שבוע,
אך אין זו דרכנו לחפש גילויים ,אנו
מוכרחים לזכור שיש לעבוד ולהתייגע.
בטבע בני אדם ,יש כאלו שקל להם
יותר לפעול על עצמם ,ויש שקל להם
יותר לפעול על אחרים ,ואזי יושפעו גם
הם .דומה שלאותם אנשים ביחוד הורה
הרבי לעסוק בכל ענייני הכלל ,ובתוכם
במבצע 'הקהל' במסירות וכך יתעוררו
הם עצמם.
אני חושב ,ב'דעת תחתון' ,שבנתינת
קובץ חג הסוכות
71
ה'דיימס' נתן לי הרבי הוראה :אתה צריך
לחלק את ה'דיימס' לכל החיילים ,והם
יקבלו ממך ,אבל אתה צריך לקחת גם
לעצמך; גם אתה נדרש לקחת את אותה
תביעה שהיא גם נתינת כח.
חדשים ממש
חסידות תובעת מאתנו את העניין
ש"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" .הרבי
היה מתבטא תמיד "חדשים ממש" ,בלא
ה"כ"ף".
בחור יכול לקום בבוקר ,ללמוד
חסידות ולהתפלל ,אבל הוא עדיין לא
'חי' את העניין.
באחד הימים ,בסיום תפילת שחרית
בבית חב"ד ,התקשר אלי יהודי אמריקאי
שהזדהה בשם דן .היה זה ביקורו הראשון
בתאילנד ,הוא לא הכיר כלל את העיר,
וחיפש את בית הכנסת המקומי בכדי
לבוא להתפלל בו .הסברתי לו כיצד
להגיע לבית חב"ד ,והתברר שהמלון בו
הוא שוכן נמצא בסמיכות מקום לבית
חב"ד.
האמת היא שבאותו זמן הייתי עסוק
ומיהרתי להגיע לביתי ,אולם התעכבתי
מספר דקות כדי לקבל את פני האורח
ולסייע לו במה שיידרש .ברגע שפגשתי
את דן ,הבנתי שהוא מחפש בית־כנסת
רק בכדי לפגוש יהודים ,שכן הוא לא
היה נראה קשור לאידישקייט כלל.
שוחחנו מעט ,ולאחר זמן לא רב הוא
נפתח בפניי והתחיל לספר לי את סיפור
חייו הבלתי־שגרתי בעליל:
הוא היה נשוי בעבר ליהודיה ,אך
לאחר־מכן התרגש ממנה וכעת הוא
72
תשרי ה'תשע"ז
חי עם נוצריה קתולית .כשילדה בן,
התלבטו במשך זמן ארוך האם לגדל
אותו כיהודי או כנוצרי ,ולבסוף החליטו
לגור בשכונת קראון־הייטס ,שם גדל
האב ,ולחנך את הילד כ"חצי קתולי וחצי
יהודי" .בטעות הם הגיעו לשכונה אחרת,
בה לא הסכימו לקבל אותו ,ושלחו אותו
לתאילנד באמרם ש"שם הם מאוד
נחמדים"...
הסברתי לו שאין מושג של 'חצי
יהודי' והילד שלו הוא גוי גמור ,אך הוא
בעצמו יהודי גמור.
לאחר־מכן אזרתי אומץ ושאלתי
אותו האם הוא חגג בר־מצווה .הוא
השיב בשלילה .למען האמת ,לא כל־
כך האמנתי שהוא יסכים ,אך לשמחתי
הרבה הוא נענה בחיוב ,ולראשונה
בחייו ,בגיל שבעים־ושלוש ,הניח תפילין
ופשוט פרץ בבכי.
אתם בודאי מבינים ,שאחרי חוויה
שכזו ,הנחת התפילין שלמחת נראית
אחרת לגמרי .כך בדיוק צריכה להיות
ההתמסרות שלנו לכל ההוראות
שקיבלנו מהרבי ,לא לתת לרגש
להיעלם ,אלא להתמסר לכך בחיות
מחודשת.
'כל נדרי' בצאת יום־
הכיפורים
בהקשר לכך רציתי לספר סיפור
נוסף ששמעתי מאיש עסקים שלרגל
עסקיו נאלץ לשהות בפרנקפרוט
ביום־הכיפורים .לתפילת "כל נדרי"
ניגש לעמוד חזן מקומי ,שניכר היה
עליו שאינו מגדולי החזנים ,אך הוא
התפלל את התפילה מתוך התעוררות
והתרגשות לא רגילות .איש מהנוכחים
לא נותר אדיש למשמע תפילתו של
החזן ,וגם מיודענו עמד נפעם במשך כל
זמן התפילה.
לאחר התפילה ניגש איש העסקים
לחזן ושאלו לפשר התרגשותו הגדולה.
החזן סיפר לו שבמשך כל השנה הוא
אינו מעז לשמש כשליח־ציבור אף פעם,
מאחר שיש לו פחד קהל ,אך עם זאת,
את תפילת "כל נדרי" הוא מתעקש
להתפלל לפני העמוד מדי שנה.
מאחורי התעקשות זו עמד סיפור
מפעים :אותו חזן שימש גם כגבאי בבית־
הכנסת ,ובשל־כך היה נשאר במוצאי
יום־כיפור בבית־הכנסת עד צאת אחרון
המתפללים ונועל את המקום .באחת
הפעמים ,כשכיבה כבר את האור ועמד
לצאת ,פרץ בסערה למקום יהודי שאינו
שומר תורה ומצוות ,וכשראה שהגבאי
הוא היחיד בבית הכנסת והאור כבוי,
פנה אליו בתדהמה ושאלו בתמימות:
"מה?! השנה לא מתפללים "כל נדרי"?"
הגבאי הסביר לו שיום־כיפור כבר
הסתיים ,ותפילת "כל נדרי" התקיימה
כסדרה -אמש .למשמע הדברים פרץ
היהודי בבכי מר.
כשראה הגבאי את גודל הצער שיש
ליהודי מכך שהוא 'פספס' את יום־כיפור
ואת תפילת "כל נדרי" ,והבין שעל־אף
הכל ,יש לו ניצוץ יהודי שהתעורר זה
עתה ,החליט לעשות מעשה ,הדליק
את האורות והתפלל יחד אתו את "כל
נדרי" .הגבאי ניגש לעמוד ,והיהודי נעמד
לצידו והחזיק את ספר־התורה כמנהג
המסורתי.
"את התפילה הזו לא אשכח בחיי",
תיאר לו הגבאי" ,קראתי בקול את כל
קטעי התפילה החל מהפיסקה "אנו
מתירים להתפלל עם העבריינים",
כשבמשך כל זמן התפילה עמד אותו
יהודי לצדי ומעניו זולגות דמעות
התרגשות .כשהסתיימה התפילה,
לחצנו ידיים ונפרדנו בתחושה
שהתפילה המשותפת שלנו שינתה את
שנינו .אינני יודע מה קורה אתו כיום ,אך
בקרבי חוללה אותה תפילה התרגשות
עזה .הבכיות של יהודי שלא היה שומר
תורה ומצוות ,אך לא יכול היה בשום
אופן להתנתק מהיהדות נחקקה בי,
ומאז איני מוותר על תפילת "'כל נדרי"
בה לבי הומה מהתרגשות ,והתפילה
אכן נשמעת בהתאם".
הסיפור ,פורסם אצלנו בין בני
המשפחה ,והוליד סיפור דומה נוסף:
יש לי אח המשמש כשליח בשווייץ,
ומקום הלימודים של ילדיו מרוחק
כשעה נסיעה מביתו .לפני מספר
שנים למחרת יום הכפורים ,חזר עם
ילדיו מתלמוד־התורה ,והבחין באשה
הדופקת על דלת הבית־חב"ד בצהרי
היום ,ומתפלאת על־כך שהיא אינה
מצליחה לפתוח אותה .הוא ניגש אליה
ושאלּה לרצונה ,והיא השיבה שבאה
לתפילת "יזכור" .אחי נזכר באותו סיפור
והזמין אותה לבית הכנסת ,הדליק את
האורות ,נשא דרשה כמקובל לפני
"יזכור" ולאחר־מכן התפללו יחד את
תפילת "יזכור" ושאר הקטעים הנאמרים
אף ללא מניין .לאחר שעה ארוכה סיים
קובץ חג הסוכות
73
אחי את התפילה ואמר לה שהיא יכולה
כבר לשבור את הצום…
לב ישראל ער הוא
אספר סיפור נוסף ומעניין ששמעתי
לאחרונה .יהודי חסידי הבחין בחנות
ניקוי־יבש במנהטן ששמה הינו בעל
צליל יהודי .הוא נכנס פנימה וחיפש את
בעל החנות ,אך המנהל הבחין בתפילין
שבידיו וצעק לעברו" :אל תיכנס עם
ה… הזה לחנותי" [והשתמש בכינוי גנאי
על התפילין רחמנא ליצלן] ,אך תוך כדי
דיבור המשיך ואמר" :אבל אם מישהו
ינסה לגעת בך ,אני יהיה מוכן למות
בכדי להגן עליך ועל בני משפחתך".
החב"דניק לא נבהל ,והמשיך להגיע
74
תשרי ה'תשע"ז
ולבקר אותו מפעם לפעם .במשך הזמן
נוצרו ביניהם קשרי ידידות והלה סיפר
לו פרטים על אישיותו .התברר שהוא
נשוי לאשה נוצרייה רחמנא־ליצלן,
המנסה לקחת אותו לכנסיה .בפועל,
הוא לא הולך לכנסיה ,אבל גם בבית־
כנסת ,להבדיל ,אינו מוכן לדרוך.
בי"א ניסן של אותה שנה הוא נכנס
לחנות ואמר לבעלים" :היום אתה חייב
להניח תפילין .היום הוא יום ההולדת של
הרבי מליובאוויטש ,הנשמה הכללית
של כל אנשי הדור" .בעל החנות השיב
כרגיל שאינו מוכן להניח ,אך הוסיף
משפט" :עוד יבוא היום שאני יניח" .בג'
תמוז של אותה שנה הגיע החסיד שוב,
ובהזדמנות הזו הוא כבר הסכים והניח
תפילין.
אירע פעם שהחב"דניק הגיע אליו
בחג הסוכות ,אך חשש להיכנס לחנות
משום 'מראית עין' ,ולכן סימן לו לצאת
לרחוב .הלה הבחין בלולב ובאתרוג
וסימן בידו לשלילה .החב"דניק סימן
לו בחזרה שהוא רק רוצה לחבק אותו...
הוא יצא אליו והחב"דניק אמר לו
"תחזיק רגע את הלולב והאתרוג ,אני
צריך לסדר משהו" .בעל החנות הסכים
והוא המשיך ואמר לו" :כבר קיימת את
המצוה ...כעת רק תחזור אחרי "ברוך
אתה ה' ,"...בעל החנות בירך ונענע.
ניתן ללמוד מכך ,שגם כשלפעמים
נראה לנו שהיהודי העומד מולנו
אינו חפץ לקיים את המצווה ,אל לנו
להתייאש ממנו .אם רק נתמיד לקרב
אותו ולדבר אתו באהבת ישראל כנה
ואמתית ,נצליח לגלות בו את ניצוץ
היהדות שבתוכו ,ולהביא אותו לקיים
מצוות.
כח המשלח
בשלב הזה ,כשכולכם עדיין 'תמימים',
עליכם לדעת שזה שאתם נמצאים אצל
הרבי הוא דבר פשוט וברור ,ולא צריך
סיבה לכך .כאן הוא המקום הטבעי של
כל אחד.
אבל אחר־כך מגיע השלב בחיים
שבו העבודה העיקרית היא הפצת
המעיינות .הרבי רוצה שייצאו לשליחות,
ובכדי להיות שליח מוכרחים לצאת
ממקומו של המשלח ולנסוע לשליחות.
אך יש נקודה שחשוב לדעת .גם אם
מישהו מאתנו חושב שהוא לא מספיק
ראוי לצאת לשליחות ,שלא יעשה שום
חשבונות .חובה עלינו להעביר את
מעיינות החסידות לכל יהודי ,וכולנו
מוכרחים להתמסר לכך בכל כחנו.
אולי אפשר להמשיל זאת :יש דין
בגמרא ש"האיש מקדש בו ובשלוחו".
נתאר לעצמנו שהחופה צריכה להתחיל,
הכלה מחכה והחתן לא מופיע ,ואז,
ברגע האחרון מופיע אדם בלבושים
בלויים ומרופטים .בלב הקהל שהיה
בטוח שהחתן הגיע חלפה מחשבה
"איזה מן חתן הוא זה ,שמבזה את
מעמד החתונה שלו כל־כך" ,אך אז
ניגש אותו אדם לכלה ואמר" :הרי
את מקודשת לפלוני" ,והודיע שהחתן
נתקע היכן שהוא ,וביקש ממנו להגיע
ולקדש את הכלה עבורו .מאחר שהוא
לא רצה לעכב את שליחות החתן ,לא
הייתה לו ברירה אלא להגיע עם לבושיו
המרופטים ולבצע את השליחות.
כך גם בעניין קירוב יהודים ליהדות,
לרבי .על השליח להפנים כל העת
שהסיבה לכך שיהודים מתקרבים
אינה בזכותו ,כי־אם אך בזכות הרבי.
ייתכן שהשליח לבוש 'בגדים מרופטים',
שלבושי הנפש שלו ,המחשבה ,דיבור
ומעשה ,אינם כדבעי ,אך הוא לא מייצג
את עצמו ,אלא את ה'חתן' -המשלח.
השלוחים מורגלים בסיפורי מופתים
על בעיות כספיות שנפתרו בנסים
ונפלאות .אבל למען האמת ,המופת
הגדול ביותר הוא העובדה שיהודים
שהיו רחוקים משמירת תורה ומצוות,
מתקרבים באמצעות השליח לקדוש־
ברוך־הוא ,ואף נעשים יהודים יראי
ושלמים ,עובדי ה' וכו' .פעולה כזו היא
למעלה מיכולתו של השליח ,וכל קיומה
קובץ חג הסוכות
75
הוא אך ורק מפני שהשליח פועל בכחו
של המשלח .זהו המופת הגדול .זוהי
הזכות הנפלאה שהרבי מזכה אותנו
להיות השלוחים שלו.
אף אבא לא יסכים לתת לבנו פנקס
צ'קים פתוח וחתום ,אך אותנו הרבי
מצייד בצ'קים פתוחים ובכח אין־סופי.
כאשר בחור יוצא למבצעים ,מבקש
מיהודי להפשיל את השרוול ולהניח
תפילין ,והיהודי נענה לבקשתו בחיוב,
זהו מופת גדול .הרי אילו היה מבקש
ממנו להפשיל את השרוול ולמדוד את
לחץ הדם שלו ,הוא היה דוחה אותו
בבושת פנים...
ההצלחה כולה באה בכחו של
המשלח ,שפועל על אותו יהודי
באמצעות ה'תמים' שפועל בשליחותו.
נעמען פאר זיך אויך
אך עם כל זאת ,אסור לשליח לשכוח
מעבודה עם עצמו .אף שעל הזולת
צריך לפעול גם כאשר מצבו עצמו אינו
כדבעי ,אך אין זה מעניק לשליח היתר
להישאר כפי שהוא .עליו לפעול גם על
עצמו.
כשקיבלתי מהרבי את ה'דיימ'ס'
ב'ראלי' שמעתי מהרבי את ההוראה
ַ
הזו ,כזכור .ובכלל ,ראינו מהרבי 'מעשה
רב'; מכל חלוקה של קונטרס או דולר,
היה הרבי משאיר בסיום החלוקה עותק
בודד או שניים לעצמו.
פרט נוסף שחשוב לזכור :צריך
'לקחת' את כל העניינים באופן פנימי.
כמעשה הידוע על החסיד שהצטופף
76
תשרי ה'תשע"ז
בין עשרות חביות של 'משקה' ,ובכל
זאת רעד מהקור העז ששר בחוץ .רק
כשלגם כוסית ,הועיל הדבר לחימום
גופו .לא מספיק להסתפק ב'מקיף' ,יש
להכניס את העניינים בפנימיות.
רצוא ושוב
בלקוטי תורה נכתב שהזמן של ראש־
השנה ויום־הכיפורים הוא זמן של ריחוק
כביכול מהקדוש־ברוך־הוא ,מצד הרגש
היראה והמלוכה וכו'; ואילו חג־הסוכות
הוא זמן קירוב ושמחה גדולה הבאה
לאחר הגעגוע והריחוק.
בעניין השליחות יש רצוא ושוב .מצד
אחד השליח נמצא בריחוק מקום גשמי
מהמשלח ,אולם יחד עם זאת אמר
הרבי פעמים רבות שהוא נמצא יחד עם
השליח במקום שליחותו.
פעם התבטא שליח בפני הרבי שהוא
לא מתעסק בשליחותו בכל המעת־
לעת ,שהרי הוא אוכל וישן וכו' ,והרבי
ענה על זה שאף־על־פי־כן ,הרי הוא אינו
אוכל וישן כאן ,אלא במקום שליחותו
(כמו שמצוות סוכה מקיפה את כל גוף
האדם עד שגם הבוץ שעל הנעליים
נכנס יחד עמו לסוכה).
ההבנה הבסיסית של כל שליח ,היא
שמקומו הטבעי הוא ליד הרבי ,אלא
שהרבי זיכה אותו ושלח אותו לפעול את
עניינו של הרבי במקום מרוחק.
משרד החוץ נוהג לשלוח שליחים
לשגרירויות במדינות שונות למשך
תקופה של כשלוש שנים .בשנה
הראשונה ,הם מתחילים להתאקלם
במדינה; בשנה השניה הם כבר מעורבים
יותר בנעשה; ובשנה השלישית הם כבר
ממש בפנים .ואז ,מחזירים אותם לארץ.
מדוע מחזירים אותם כל־כך מהר ,והרי
החלפת הצוות כרוכה בעלויות גבוהות?
הסיבה לכך היא פשוטה ,הם חוששים
שהשליחים יתחילו להרגיש יותר
מדי בנוח במקום שליחותם ויהפכו
להיות נאמנים למדינה המארחת יותר
מאשר למדינה ששלחה אותם ...מדוע
לשלוחים של הרבי אין את החשש הזה?
מפני ששליח לעולם לא שוכח היכן הוא
המקום הטבעי שלו!
רבי יוסי בן קסמא דחה את ההצעה
לבוא לדור במקום שאינו מקום תורה,
למרות שהציעו לו אלף אלפים דינרי
זהב ,שיוכל לבנות איתם בית חב"ד גדול
ומפואר ...הוא לא הסכים ,מפני שהם רצו
שיבוא לדור "עמנו במקומנו" ,שישכח
חלילה על המשלח ויהפוך להיות עוד
אזרח מאזרחי המקום...
הנקודה אותה חשוב לזכור היא,
שביחד עם העובדה שנמצאים הרחק
אי־שם ,בריחוק מקום גשמי מהמקום
של הרבי ,ישנה הבנה עמוקה שהמקום
האמתי הוא אצל הרבי.
אחד הבעלי־בתים בשכונת קראון־
הייטס שוחח אתי פעם אודות כינוס
השלוחים ואמר שאם יעשו את הכינוס
רק פעם בשנתיים ,יחסכו אלפי כרטיסי
טיסה ,ובאותו כסף יוכלו לבנות
אימפריות אינסופיות...
לא לכל אחד אפשר להסביר את
זה ,אבל העניין הוא פשוט :בלי כינוס
השלוחים ייתכן -חס־וחלילה וחס־
ושלום -שהשליח יתלבש בלבושי
המתברר ,ובלעדי כינוס השלוחים הוא
יכול להפוך לאחד מהם...
ולאידך ,על־אף שיש לשליח 'רצוא'
לחזור ולהיות אצל הרבי ,אין הוא
יכול לבוא בכל העת ,אלא רק לכינוס
השלוחים או לזמנים מיוחדים בהם
הרבי אישר לשלוחים להגיע .בשאר
הזמן הוא צריך להיות בבחינת 'שוב'
ולהיות במקום השליחות.
'א הקהל איד'
ַ
הרבי דיבר פעמים רבות על־כך שעל
כל יהודי להיות ַ'א הקהל איד' ועליו
ּבא זיך" [בעצמו] .מה
לפעול "הקהל ַ
ּבא זיך"? הרבה
הכוונה לפעול "הקהל ַ
יותר קל לנו לפעול על אחרים ,אך כיצד
פועלים על עצמנו? במכתב של ו' תשרי
תשמ"ח הרבי מתעכב על העניין .איני
מתיימר לומר שאני מבין את הביאור,
אך לפחות ננסה להבין ...נקודת הביאור
היא שלכל אחד יש בתוכו את כל ג'
הסוגים ,אנשים נשים וטף:
"אנשים" דרכם להתעסק עם
סביבתם ,לשווק את עצמם כלפי
סביבתם ,והם מסמלים את השפעת
האדם והתעסקותו עם הסביבה " -איש
דרכו לכבוש"; "נשים" הינן עקרות הבית
המסמלות את עבודת האדם האישית,
עבודת התפילה וחשבון הנפש בשעת
קריאת־שמע שעל המיטה; ואילו "טף"
מסמל את הדברים שהאדם מקבל
מהסביבה החיצונית ,כמאמר המשנה
"איזהו חכם הלומד מכל אדם" ,והכוונה
היא ,כמובן ,לדעת ולהישמר היטב מה
לקבל ומה לסנן כדי שלא להיות מושפע
קובץ חג הסוכות
77
מכך חלילה .העניין של 'הקהל' הוא שכל
שלושת ההיבטים האלו יהיו ממוקדים
ב"ויראו את ה'".
באותיות פשוטות :בדרך כלל האדם
רוצה להיראות טוב כלפי חוץ ,כמו שרבי
יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו "הלוואי
שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר
ודם" ,וכנראה במוחש אצל רוב האנשים,
שבחברת אנשים אחרים הם מתנהגים
אחרת ...הרבי נתן משרות בעלות
השפעה ומשמעות גם לאנשים שלא
היו מונחים מספיק בעניינים ,וזה גופא
השפיע עליהם להשתנות לטובה ,וזה
הפירוש של 'הקהל' ,ב"אנשים".
עניין נוסף הוא מצב האדם בפנימיותו.
ייתכן ש"ליראה את ה' אלקיכם" יהיה
אצלו עניין אחד ,והדברים שבהם הוא
מונח יהיו אחרים לחלוטין ...כידוע
הסיפור עם החתולים שאילפו אותם
להתנהג כמלצרים וכשהופיעו לפתע
עכברים הם חזרו ברגע אחד להיות מי
שהם באמת -חתולים .הנקודה היא
היכן אנו מונחים ,האם גם הפנימיות
שלנו היא "ליראה את הוי'" ,שזהו עניין
ה"נשים" ,ומזה מגיעים לעניין השלישי,
ה"טף" ,לבחון את עצמנו מאיפה אנחנו
מקבלים ,מה ומי הם המקורות שלנו.
"א הקהל איד" הוא יהודי שכל
היבטים אלו ,איך שהוא מראה את
עצמו ,איך שהוא בפנימיותו ומאיפה
שהוא מקבל ,יהיו מתאימים ומכוונים
ל"ויראו את הוי'".
היה 'ראביי' רפורמי שתיאר בספרו
את הביקור שלו אצל הרבי .בין יתר
הדברים הוא מספר ששאל את הרבי
מדוע רואים על הבחורים שלומדים
78
תשרי ה'תשע"ז
בתומכי תמימים טוהר מיוחד בעיניים,
אותו לא ראה מעולם אצל אנשים
אחרים .הרבי הסביר לו שלאנשים
רגילים ישנם כל מיני קונפליקטים
בחיים שגורמים להם בלבול ותהייה,
אבל אצל הבחורים אין שום בלבול .ישנו
רק עניין אחד :לקיים את הרצון העליון!
זו דרישתו ועניינו של 'הקהל' :שלא
יהיה לנו 'פיצול אישיות' -שהנקודה
האמתית תאיר בנו בפנימיות ותקרין
על סביבתנו ,ולצורך זה ,מקבלים אנו
מה'מלך' -מנשיא הדור ,כחות מיוחדים.
מה ייצא מזה?
פעם הזמינו אותי לשבת עם אנשי
דת מדתות שונות לארוחת צהרים
משותפת .ללכת לבדי -לא היה בא
בחשבון ,ולכן ביקשתי מחברי הטוב
הרב נחמיה וילהלם שיצטרף אלי .הגענו
לאולם מקושט ורחב ידיים ,התיישבנו
לצד שולחנות עמוסים ,כשמלצרים
מגישים את הארוחות שהיו אף הן
ברמה גבוהה מאוד .הרב נחמיה ואני
נזהרנו כמובן שלא לגעת בגיעולי
טרפה שחולקו לכל האורחים החשובים,
והקשבנו לנאומי הסרק שנאמו אנשי
הרוח והפוליטיקה שהשתתפו באירוע.
בין הנאומים סופר על נזיר זקן מתבודד
שכבר חמשים שנה חי לבדו באזור
מבודד מעבר לצוק גבוה ,כשבכל יום
משלשלים לעברו דלי שבתוכו שני דגים,
כשרק דגים אלו מהווים מזון ומחיה
לנזיר במשך החמישים שנה האחרונות.
כל הנוכחים התפעלו מגדולתו של
הנזיר ורק אני שאלתי בקול ,שהביך את
כל היושבים סביבי -למי יצא משהו
מההתבודדות הארוכה שלו?
אפשר לחשוב על עול מלכות שמים
ולרחף בשמים ...אבל אם אין לאחר־מכן
ירידה למעשה ,לקבל עול מצוות בפועל,
זהו סימן שגם העול מלכות שמים לוקה
בחסר.
ישנה רשימה ארוכה מהתוועדות של
הרבי עם תלמידי הישיבה באטוואצק
בשנת תרצ"ב בעניין 'הקהל' .באותה
התוועדות הסביר הרבי את הסיבה לכך
שבמעמד ההקהל המלך היה קורא את
פרשת מעשרות ,שלכאורה אין מובן מה
הצורך לקרוא פרשה זו בהקהל דוקא,
הרי זו פרשה שנוגעת למצוה ספציפית
ולא עניין כללי כמו הפרשיות האחרות
"שמע" ו"והיה אם שמוע"?
ישנו סיפור מפורסם על ה'גביר
גולדשטיין' שהיה הגביר של העיירה,
ובכל שנה היה נותן אלף דולר לבית־
הכנסת ואלף דולר נוספים לתלמוד־
תורה והרב התאכזב מכך בכל פעם
מחדש ,כיון שהיה עשיר גדול מאוד ונתן
הרבה פחות מיכולתו .מפעם לפעם
ניסה הרב לדבר אתו על חשיבות עניין
הצדקה ולימוד תורה של תינוקות של
בית רבן ,אבל ללא הועיל.
נקודת הביאור היא ,שהזמן של
"הקהל" הוא זמן מאוד נעלה -סיום
שנת השמיטה והתחלת שבע השנים
הבאות .לכן ,מזכירים לכולם על הצורך
בקבלת עול מלכות שמים בפרשיות
"שמע" ו"והיה אם שמוע".
בבוקר בהיר אחד נשמעו נקישות על
דלת ביתו של הרב ,ובפתח ניצב משרת
ביתו של העשיר ובפיו בשורה מרה:
העשיר נפל למשכב ורופאו האישי
הודיע שימיו ספורים .כששמע העשיר
את הידיעה הקשה ביקש מהמשרת
לגשת אל בית הרב ולבקש ממנו שיבוא
לפגוש אותו בביתו ,כי ברצונו למסור
לו משהו חשוב ברגעיו האחרונים .הרב
הבין שכנראה הגיעה העת בה יכפר
העשיר על תרומותיו הדלות במשך
השנים ,ויתן סוף סוף תרומה נכבדה
לטובת הקהילה הענייה ,אך מה רבה
הייתה תדהמתו כשקיבל מידי העשיר
את שתי המעטפות הקבועות שבכל
אחת מהן מונח סכום כולל של אלף
דולר ,אחת עבור התלמוד־תורה ואחת
עבור בית־הכנסת .מאוכזב מתמיד
שאל הרב את הגביר :הרי אתה יודע
שלא תוכל לקחת את זה אתך למעלה,
למה אתה לא נותן יותר?! פעם אחת
תן כפי יכולתך! ענה לו הגביר :אמנם
אכן ,אסור לשכוח שחייבים להביא
את הכל למעשה בפועל.
אך עדיין יש חשש שלא ייצא מכך
דבר למעשה בפועל ,לכן חשוב להזכיר
גם על קיום מצוות מעשיות דווקא ,החל
ממצוות מעשר שזמנה מיד בשנה אחרי
השמיטה.
באחד המאמרים של שבועות הסביר
הרבי את מאמר הגמרא "קבלו מלכותי
ואחר־כך קבלו גזרותיי" ,שלכאורה
קשה :מאחר וכבר קיבלו את מלכותו
של הקדוש־ברוך־הוא ,ברור שלא יעברו
על רצונו יתברך ,ויקיימו את מצוותיו
וגזרותיו? אלא שגם לכך צריך תזכורת
מיוחדת ,משום שלפעמים אחרי עליות
גדולות שוכחים שצריך להיות גם
מעשה בפועל.
קובץ חג הסוכות
79
הראש מבין והלב רוצה ,אבל הידיים לא
נותנות...
יכול להיות מצב שהראש מבין ואף
הלב רוצה ,אבל נדרש "טאפארו דא
פלאחו" ,לעשות בפועל!
פעם באו אל אדמו"ר הזקן בתלונה
שיש העושים את עצמם כחסידים אך
לא אוחזים בזה באמת .ענה אדמו"ר
הזקן שהוא שמח לשמוע על כך.
לתמיהת הנוכחים הסביר מיד :נאמר
במשנה שאדם העושה את עצמו
כחיגר או סומא לא ימות עד שייעשה
כאחד מהם ,ואם כך הם הדברים במדת
פורענות ,במדה טובה על־אחת־כמה־
וכמה ,כאשר יתנהגו כאילו הם חסידים
אמתיים ,מובטח להם שלא ימותו עד
שיהיו באמת כאלו .בשנים רגילות
80
תשרי ה'תשע"ז
ישנה (רק) הבטחה שמי שרוצה להיות
חסיד לא ימות עד שיהיה חסיד ,אבל
שנת הקהל מעניקה לנו כח לגלות מיד
את האמת הפנימית שלנו ולהביא את
הדברים מהכח אל הפועל.
חיבה לתמימים
ההפטרה של שבת חול המועד
פסח היא הפטרה מפורסמת הנקראת
בשם "חזון העצמות היבשות" .הגמרא
מסבירה שאלו הן העצמות היבשות
של של בני אפרים שחישבו את הקץ
לדעת האם הגיע כבר זמן הגאולה .הם
ניסו להעפיל ולעלות לארץ ישראל,
אך הפלשתים הכו בהם ועצמותיהם
נותרו מפוזרות על אדמת המדבר עד
שיחזקאל הנביא החיה אותם כמבואר
בהפטרה.
הרבי מסביר שהטעות שלהם הייתה
שלא היה להם רבי ,משה לא היה אתם,
אלא הם היו "ציור בפני עצמם ,בלא
רבי" .בלי משה רבינו אין שום דבר!
"והיא לא תצלח" .בלי הרבי אנחנו לא
יותר מאשר עצמות יבשות.
בדידי הוה עובדא ,אמנם היא
לא שופכת עלי אור כל־כך ...אך אם
הבחורים ילמדו מזה את מידת הקירבה
של הרבי אליהם ,זה שוה.
בראש־חודש כסלו תשמ"ח חגגו
ב 770עשור לראש־חודש כסלו תשל"ח,
הייתה זו תקופה לא ארוכה אחרי
ה'דידן־נצח' הסופי אחרי הערעור בכ"ח
מר־חשון ,וכינוס השלוחים העולמי
הראשון שהתקיים באותה העת.
בקיצור ,הרגשנו בפסגת העולם ,היה זה
ממש 'זמן השיא'...
אחרי שהרבי יצא מההתוועדות
עמדו החסידים ורקדו על הספסלים
משך זמן ארוך ביותר ,כפי שרואים
בוידאו .למחרת ,הרבי חילק לשלוחים
ולשלוחות את המאמר דיבור־המתחיל
"ושבתי בשלום אל בית אבי" בצירוף
דולר ,כשלחלק מהשלוחים הביא כמות
גדולה של דולרים לחלק לשאר הקהל.
אני למדתי אז בישיבה במוריסטאון
וכיון שהיו אז שני ימי ראש־חודש -
התקיימו שתי התוועדויות :התוועדות
מרכזית ב 770בארגון ר' מאיר הארליג,
והתוועדות שניה של ישיבת 'אהלי
תורה' .באותה שנה הנהלת הישיבה
החליטה שהבחורים יחזרו לישיבה
ביום ראשון וגם שם תהיה התוועדות
גדולה .אחר־כך שמענו שהרבי חילק
דולרים לקהל באמצעות השלוחים.
אנו ,שצייתנו להוראת ההנהלה וחזרנו
לישיבה ,פספסנו את החלוקה; ואילו
הבחורים שלא צייתו להנהלה ונשארו
יום נוסף -קיבלו .בן־דודי ניגש אליי
ואמר שעלינו לכתוב לרבי "למה נגרע"?!
אנחנו הקשבנו להנהלה ולא קיבלנודולר! ..הסכמתי אתו ,וברוב חוצפתנו
העזנו ושלחנו לרבי מכתב.
הרבי כמובן לא ענה.
לאחר ששה חדשים לערך ,אירעה
לכל אחד מאתנו תקרית כלשהי עם
הנהלת הישיבה ,ושלחו אותנו 'להירגע'
כמה ימים בישיבה המרכזית ב ...770כך
יצא שהיינו ב 770ביחד .פתאום שמעתי
שהרב יוסף יצחק חדקוב מחפש אותי
דחוף ,וכשהגעתי אליו הוא הביא לי שני
דולרים ,וסיפר שהרב בנימין קליין מסר
שהרבי הוציא את המכתב ששלחנו
לפני ששה חודשים עם שני הדולרים...
סיפרתי זאת לחסידים בני גילי ולאף
אחד לא היה הסבר לאהבה של הרבי
לשני בחורים חצופים .אחרי ששה
חדשים שהרבי לא ענה לנו ,דווקא
כשהיינו אצל הרבי במצב לא הכי מרנין
דווקא אז הרבי קירב אותנו והוציא לנומענה...
הרבי נמצא יחד עם כל 'תמים'
שנמצא ב'תומכי תמימים' ,דואג לו,
ומרומם אותו.
ראד' בתשמ"ז הודה הרב
ה'פא ַ
ַ
אחר
"א
יעקב יהודה העכט ע"ה לרבי ואמר ַ
מ'ארויסגעשלעּפט פון
וואס ַ
דאנק רביָ ,
די מרה שחורה" [תודה רבי על שמשכת
אותי מהמרה שחורה] .הרבי ענה
קובץ חג הסוכות
81
"ארויסגעשלעפט?
לו ַ
[משכתי?! רוממתי!].
אויפגעהובן!"
כשהולכים יחד עם משה רבינו,
אזי גם אם נהיה במצב של העצמות
היבשות ח"ו ,הרבי יגיע וירומם אותנו.
זמן שמחתנו
נמצאים כעת ב"זמן שמחתנו" .ר'
שמואל גורביץ' סיפר ,שלפני שיצא
לשליחות לליאון נכנס ל'יחידות' יחד עם
זוגתו ,והרבי אמר להם" :אתם צריכים
ללכת בשמחה כי הצרפתים לא אוהבים
אנשים חמוצי פנים".
כשהגיעו לליאון ,חיפשו בנין לבית־
ספר ולא מצאו .הם הסתובבו במשרדים
שונים עד שהגיעו לשר החינוך שאמר
להם שאין בניינים מתאימים .אחר־כך
פגשו את אביו של שר החינוך ,הוא שאל
אותם מי אתם והם ענו :אנו חסידים.
שאל אותם :מה הם חסידים? והם ענו לו:
חסידים תמיד שמחים .התשובה משום
מה מצאה־חן בעיניו ,והוא לחץ על בנו
שיתן להם בניין לפעילות ,וכך אכן אירע.
כשביררו את פשר הדבר ,הוא הסביר
להם שכל היהודים הם חמוצי פנים,
ומתלוננים כל הזמן .אבל הם תלמידי
הבעש"ט ,שהם תמיד שמחים .או־אז הם
הבינו את דברי הרבי שהצרפתים לא
אוהבים לראות אנשים חמוצי פנים.
לפני הכינוי 'חסיד' ,כינו את בן עדת
החסידים בשם 'פריילעכער' [שמח].
בראשית ,עלינו לדעת שצריכים לראות
את השמחה על פנינו כי מסתכלים
עלינו כל הזמן ,ואם רואים את ה'אשרינו
מה טוב חלקנו' -במילא ירצו להיות
כמונו .ואם לאו...
82
תשרי ה'תשע"ז
חסיד הוא פריילעכער! כעת הוא זמן
שמחתנו .הרבי מסביר שכמו בחתונה,
בתחילה החופה היא עניין מאוד רציני
וכו' אבל אחר־כך יש ריקודים ,שמחה
וצהלה .כך גם סוכות שבא לאחר הימים
הנוראים ,ודורש להיות בשמחה!
הרבי תובע מאתנו לרקוד עם
הרגליים ללא כל פשט'לאך! יהי־רצון
שנהיה בשמחה כפשוטה תמיד ,ובכך
נביא לידי ביטוי את הפנימיות שלנו
שהיא ודאי שמחה.
לא עזב הרועה
יש פזמון מפורסם בשם "מראה
כהן" הנאמר בסדר התפילה של יום־
כיפור ,ומתאר את מראה הכהן־גדול
בצאתו בשלום מבית קדשי־הקדשים.
אך לאחר הפזמון ממשיכים ואומרים
שכל זה אירע בעבר ,ואילו היום " -אין
לנו לא ִא ֶשׁה ולא אש וכו'" .יכולה להיות
מציאות שיישבו חסידים ויעלו זכרונות,
יספרו על האירועים שחוו אצל הרבי,
הגילויים וההשפעות שראו וכו' וכו' .ואז
יגיע מישהו צעיר יותר ויאמר שהיום
"אין לנו לא זה ולא זה וכו'" ,חס־ושלום...
צריכים לדעת שגם היום יש את
ה'נפוליאון'ס מארש' של מוצאי יום
הכיפורים בכל עת ,אנו צועדים בבטחה
בכחו של המשלח ש"לא עזב צאן
מרעיתו" אף לרגע!
בילדותו של הרבי מקוצק ,שאלוהו
היכן נמצא הקדוש־ברוך־הוא ,ותשובתו
הייתה :היכן שנותנים לו להיכנס...
כאשר נהיה מקושרים לרבי הוא ייכנס
לתוך החיים שלנו .התשוקה לשמוע
זכרונות ממה שהיה אצל הרבי טובה
וראויה ,אבל אין להסתפק בכך.
מוכרחים להפנים שהנסיעה לרבי
והשהייה בחודש תשרי בבית חיינו כיום
היא בדיוק באותו התוקף כבעבר.
בתאילנד יש יהודי שבגלוי לא היה
קשור כל־כך לתורה ומצוות ,ויתכן
אפילו שהוא עוד חי עם גויה רחמנא־
ליצלן .בשלב מסוים יצר עמי קשר
והתחיל להתקרב אט־אט .בנו שנולד
מהגויה התגייר ,וכיום לומד בישיבת
'תמימי דרך' בצפת .אירע פעם
שאישרתי למישהו הלוואה באמצע
הלילה ,ונזכרתי בסיפור שהיה עם
הצמח־צדק ,שבמשך זמן סבו -אדמו"ר
הזקן -לא נגלה אליו .בוקר אחד ,פגשו
קצב בדרך לבית הכנסת וביקש הלוואה,
הצמח־צדק אמר לו שיתן לו אחרי
התפילה .לאחר שהתעטף כבר בטלית,
חשב הצמח־צדק שאם ילווה לו אחרי
התפילה ,זה כבר לא יעזור לו .הוריד
הצמח־צדק את הטלית ,והלך לשוק
כדי לתת לו את ההלוואה .מיד כשחזר
לבית הכנסת ,ראה את דמותו של
אדמו"ר הזקן .הרהרתי בזה ,אף שידעתי
שזה למעלה מדרגתי כמובן ,אולם בכל
זאת ...באמצע הלילה אני מקבל הודעה
מאותו יהודי ,בו הוא מספר לי שהרבי
הגיע אליו בחלום.
יצאתי מהכלים! אחרי מה שאני
חשבתי ,הוא ראה את הרבי בחלום ,אף
שלא ראה את הרבי מעולם...
זאת אומרת שהרבי לא עוזב את צאן
מרעיתו .לא צריך להיוולד לפני 50שנה
כדי לראות את הרבי.
דבר זה ניכר בגלוי בפועל גם
בהתמסרות הבלתי מובנת של הדור
הצעיר לרבי -למרות שלא ראו ולא
שמעו .כשהיינו שלוחים באוסטרליה
התוועדנו עם ר' יצחק דוד גרונר ואמרנו
לו שממנו הרבי היה צריך לבקש שיסע
לשליחות ,והיום (היה זה בשנות המ"ם
שלא היו התייחסויות מפורטות כמו
קודם לכן) "נוסעים לירח" עם "אזכיר
על הציון" ...ואילו כיום אברכים צעירים
נוסעים לכל חור שבעולם רק כי יודעים
שזהו רצון הרבי...
דברי למדן
פעם הייתה לנו בתאילנד התוועדות
פעילה במיוחד .באמצע ההתוועדות
החלטנו לנסות להתקשר למשפיע
בעולם ולבקש ממנו שיגיד לנו ווארט
חסידי .היחיד שהיה זמין באותה שעה,
היה הרב חיים שלום דייטש .הוא שמח
להשתתף אתנו מרחוק ואמר :אבא
שילדיו נראים טוב ,רווה נחת .הרבי
יפעל אתכם או בלעדיכם ,אך אם אתם
רוצים לעשות נחת רוח לרבי ,תדאגו
להיראות יפה.
פעם מישהו שאל את הרבי איך
להתכונן ליציאה לשליחות ,והרבי ענה:
ללמוד בשקידה והתמדה .פשוט קענען
לערנען ,כי דברי למדן נשמעים ביותר.
אפשר להגיע לבית־כנסת ,לפתוח איזה
עלון ואז לעלות לבימה ולתת נאום
חוצב להבות ,אך אם פתאום מישהו
ישאל אותנו שאלה פתאום נמצא את
עצמנו מתבלבלים ...צריכים אנו לזכור
כי "דברי למדן נשמעים ביותר" .אם
תפתח את המקור ותשקיע ,תעשה
כבוד לרבי .אם אתה באמת אוהב את
הרבי ,תייצג אותו בכבוד.
אחרי כל מה שהרבי פועל עבורנו
מגיע לו שנעשה לו קצת כבוד ונחת.
קובץ חג הסוכות
83
מוקדש לחיזוק ההתקשרות לנשיא דורנו
כ״ק אדמו״ר
זצוקללה"ה נבג"מ זי״ע
© Copyright 2024