‫גיליון ‪ 7 ,46‬בדצמבר ‪2016‬‬
‫מאבקם המתמשך של עובדי הניקיון באוניברסיטת תל אביב להעסקה ישירה‬
‫לאחרונה )‪ (23.11‬התקיימה ההפגנה הראשונה השנה‬
‫ערביות ברובן‪ ,‬משתכרות סכומים זעומים‪ .‬המאבק הביא לכך‬
‫של התא להעסקה ישירה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬תא‬
‫שהאוניברסיטה עברה לעבוד עם קבלן מורשה‪ .‬אולם‬
‫הסטודנטים למען העסקה ישירה העמיד לעצמו כמטרה את‬
‫המרצים לא הסתפקו בהישג החלקי והמשיכו לפנות להנהלת‬
‫העסקתן של ‪ 140‬עובדות הניקיון באוניברסיטה‪ .‬עובדות‬
‫האוניברסיטה במטרה להביאה להעסקה הוגנת‪.‬‬
‫אלה מועסקות בידי קבלנים אף על פי שחלקן עובדות‬
‫הפגיעות החוזרות ונשנות בעובדות הניקיון‬
‫באוניברסיטה ‪ 15‬וגם ‪ 20‬שנה‪ .‬כל אותה תקופה הן סובלות‬
‫שהתבטאו בהלנות שכר‪ ,‬באי תשלום פיצויי פיטורין‬
‫מהלנות שכר ומפגיעה בזכויות‬
‫ובהתאפסות ימי המחלה עם כל כניסה‬
‫בסיסיות מצד הקבלנים‪ .‬עלי‬
‫של חברת קבלן חדשה‪ ,‬הביאו לכך שגם‬
‫תולת‪ ,‬שכיהן כראש הוועד של‬
‫אגודת הסטודנטים הצטרפה למאבק‪ .‬ב‪-‬‬
‫עובדי ועובדות הניקיון‪ ,‬מספר‬
‫‪ 2012‬הזמינה האגודה דו"ח הבוחן את‬
‫על תלושי שכר בלתי קריאים‬
‫העלויות הכרוכות בהעסקה ישירה‪' ,‬דוח‬
‫המסייעים למה שהוא מכנה‬
‫מאיר אמיר ואביה ספיבק'‪ .‬בדו"ח נקבע‬
‫'שיטת מצליח'‪" :‬אם שמת לב‬
‫כי העסקה ישירה כרוכה בהתייקרות של‬
‫שהורידו לך נסיעות או ימי חג‪,‬‬
‫כ‪ 25%‬מתוך התקציב המוקדש לשירותי‬
‫תוכלי לבוא ולהתלונן; אם לא‬
‫ניקיון )המהווה אחוז זעום מהוצאות‬
‫הצלחת כי אינך קוראת עברית‬
‫האוניברסיטה(‪ .‬האוניברסיטה‪ ,‬בתגובה‪,‬‬
‫או כי התלוש אינו מובן גם למי‬
‫הזמינה דו"ח של רואה חשבון מטעמה‬
‫שבקיא ברזי השפה‪ ,‬לא תקבלי‬
‫שהראה כי ההתייקרות תהיה של כ‪-‬‬
‫תשלום"‪.‬‬
‫הפגנה למען העסקה ישירה באוניברסיטת ת"א‪ ,‬צילום‪ :‬עדי אלבום ‪ .40%‬הדו"ח התייחס ליתרונות‬
‫תולת מקווה שחברת הקבלן‬
‫הכרוכים בהעסקה קבלנית אך התעלם‬
‫שזכתה במכרז השנה תסכים לקבל את הוועד הקיים‬
‫מהעובדות באוניברסיטה מזה שנים‪ ,‬כאילו אינן בני אדם‬
‫כנציגות הרשמית והלגיטימית של העובדים‪ .‬מובן שתקווה‬
‫העלולים להיפצע או חלילה להזדקן‪ ,‬אלא ממלאי פונקציה‬
‫זו נשארת בגדר משאלה‪ ,‬כיוון שכל פעם שמוחלפת‬
‫הנקראת "ניקיון"‪ ,‬ועל מילוי הפונקציה בלבד יש להסתמך‬
‫החברה הקבלנית באוניברסיטה‪ ,‬עליה להכיר מחדש בכל‬
‫בבחינת תנאי העסקתם‪.‬‬
‫אותן זכויות שהעובדות עבדו ונלחמו למענן‪ .‬בכך למעשה‪,‬‬
‫בשבוע הבא תתקיים פגישה עם הוועד המנהל‬
‫מעבר להלנות השכר ולגובה המשכורת שעומד במקומו‪,‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬במסגרתה יציג התא להעסקה ישירה‬
‫נשללת מהעובדים הזכות להתאגד‪ .‬העובדים עוברים בין‬
‫את דרישותיו‪ .‬בסוף השנה הנוכחית עומד לעזוב את תפקידו‬
‫האוניברסיטה לקבלן בניסיון לגרום למי מהם לקחת‬
‫המנכ"ל של אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מוטי כהן‪ .‬אנו מקוים‬
‫אחריות‪ .‬אך חברת הקבלן והאוניברסיטה מצביעות כל‬
‫שלאחר שנים רבות של מאבק ולאחר שבאחרונה‪ ,‬לאחר‬
‫אחת על הגוף השני בניסיון להתחמק מאחריות‪.‬‬
‫שנים של "חוסר יכולת כלכלית לקלוט את העובדים"‪ ,‬החלה‬
‫מערכת הבריאות בישראל לקלוט את עובדי הקבלן ישירות‬
‫בתיה חדד ‪ ,‬מנהלת העבודה של עובדות הניקיון‪ ,‬צריכה‬
‫כעובדי מערכת הבריאות‪ ,‬הכרחי שמהלך אמיץ יקרה גם‬
‫לעבור ניתוח שבעקבותיו עליה לנצל שלושה שבועות של‬
‫באקדמיה הישראלית‪ ,‬ומי שמנקים את השירותים בזמן‬
‫ימי מחלה שצברה‪ .‬אולם ימי המחלה שלה התאפסו עם‬
‫הרצאות על גלגולם של מושגים כמו מוסר וצדק משחר‬
‫כניסתה של חברת הקבלן החדשה‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬בתיה‬
‫התרבות‪ ,‬יזכו גם להיות מועסקים ישירות במקום בו הם‬
‫דחתה את הניתוח שהייתה אמורה לעבור עד להודעה‬
‫עובדים‪ .‬זאת בדומה להקניית מעמד של עובדות מן המניין‬
‫חדשה‪ ,‬או עד שיובהר מי אמור לטפל במצבה‪.‬‬
‫לעובדות הניקיון בסמינר הקיבוצים בתל‪-‬אביב ובמכללת‬
‫המאבק להעסקתן ולהעסקתם של ‪ 140‬עובדי הניקיון‬
‫תל‪-‬חי‪ ,‬ליד קריית שמונה‪ ,‬לאחר מאבק ממושך‪.‬‬
‫באוניברסיטת תל אביב התחיל עוד בשנות ה‪ 90-‬כאשר‬
‫פרופסור אריאל רובינשטיין‪ ,‬מרצה לכלכלה באוניברסיטה‬
‫וחתן פרס ישראל‪ ,‬ראה שעובדות הניקיון‪ ,‬שהיו אז נערות‬
‫תמר קצירי‬
‫תגובות ‪2/‬‬
‫מכתבים‬
‫למערכת‬
‫בין מואזין למולדת‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫מחאה בביטאון ש"ס‬
‫"בצעד מחאתי‪ ,‬עיתון יום ליום – העיתון של הציבור הספרדי‬
‫וביטאונה של תנועת ש"ס‪ ,‬יוצא במהדורה יוצאת דופן‪,‬‬
‫כשהפעם‪ ,‬לראשונה אין בו ולו שמץ של כותרת‪ ,‬ידיעה או‬
‫תמונה של יו"ר תנועת ש"ס השר אריה דרעי‪ ,‬או אי מי‬
‫מחברי הכנסת של המפלגה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬בכותרת הראשית‬
‫מככב שר הבריאות הרב יעקב ליצמן בידיעה חדשותית וגם‬
‫בתוך דפי עיתון החדשות של תנועת ש"ס"‪.‬‬
‫)אתר "בחדרי חרדים"‪(24.11,‬‬
‫מי זכה בבחירות בדמוקרטיה הגדולה בעולם?‬
‫"יתרונה של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב‪ ,‬הילרי‬
‫קלינטון‪ ,‬על פני הנשיא הנבחר דונלד טראמפ במניין הקולות‬
‫הכולל עלה לשני מליון קולות‪ ,‬כך דווח הלילה‪ .‬מספירת‬
‫הקולות שעדיין נמשכת עולה כי קלינטון זכתה בכלל‬
‫המדינות בארצות הברית ב‪ 64.2-‬מיליון קולות‪ ,‬ולעומתה‬
‫זכה טראמפ ב‪ 62.2 -‬מיליון קולות"‪.‬‬
‫)"ניו יורק טיימס"‪(24.11 ,‬‬
‫אלף כבאים לא יצליחו לכבות את שטויות הרב‬
‫"הרב נתנאל שריקי קיים הבוקר תפילה בכותל כנגד גל‬
‫השריפות המשתולל ברחבי הארץ‪ .‬בהמשך היום קיים את‬
‫תפילת פיטום הקטורת ובמוצ"ש יטוס לקבר הרבי נחמן‬
‫מאומן על מנת להתפלל כנגד 'אש המחלוקת'‪ .‬לדברי חסידיו‬
‫ציין הרב כי הסיבה לגל השריפות היא המחלוקות הרבות‬
‫המפלגות את העם והחברה"‪.‬‬
‫)הודעה לעיתונות של הרב שריקי‪(24.11 ,‬‬
‫גלאון מצטרפת למקהלה הלא עליזה‬
‫"מתחזקת ההערכה בקרב כוחות הביטחון שחלק מהשרפות‬
‫הוצתו על ידי בודדים ועל רקע לאומני‪ .‬אני לא יודעת מה‬
‫האנשים האלה מספרים לעצמם‪ ,‬אבל לוחמי חופש הם לא‪...‬‬
‫נורא לראות אנשים מתדרדרים למקום הזה‪ .‬ונורא יותר‬
‫לראות את המחיר"‪.‬‬
‫)ראשת מרצ‪ ,‬זהבה גלאון‪ ,‬בדף הפייסבוק שלה‪(24.11 ,‬‬
‫מואזין גם בתוך האוטובוס!‬
‫"משרד התחבורה נענה לפנייתו של ראש העירייה‪ ,‬רוביק‬
‫דנילוביץ'‪ ,‬והורה להסיר את הכריזה בערבית מאוטובוסים‬
‫של דן שפועלים בבאר‪-‬שבע"‪.‬‬
‫)"מעריב"‪(29.11 ,‬‬
‫יוסי ביילין לא מתגעגע לפידל קסטרו‬
‫"געגועים לפידל? ממש לא‪ .‬אם יש געגועים בכלל‪ ,‬הם‬
‫ממוקדים במנהיג אמריקני ]הנשיא ג'ון קנדי[ צעיר ומלא עזוז‬
‫שנבחר לעמוד בראש העולם החופשי וכאשר נדמה היה‪,‬‬
‫להרף עין‪ ,‬שהעולם יהיה מעכשיו מקום הרבה יותר סימפטי‬
‫לחיות בו"‪.‬‬
‫)יו"ר מרצ לשעבר‪ ,‬יוסי ביילין‪" ,‬ישראל היום"‪(27.11 ,‬‬
‫כקורא נאמן של "זו הדרך"‪ ,‬שמחתי כבכל שבוע לפתוח‬
‫את הגיליון של ‪ 23‬בנובמבר ולעיין בו‪ .‬שמחתי גברה‬
‫כשהגעתי לעמוד ‪ ,4‬וקראתי את גילוי הדעת של מק"י וחד"ש‬
‫המגנה את ממשלת נתניהו על שהיא "בורחת ממשבריה" על‬
‫ידי ליבוי מלחמת דת‪" .‬והרי גם אני מגנה את ממשלת‬
‫נתניהו!"‪ ,‬כך חשבתי בלבי‪ .‬שמחתי גברה כשקראתי כי מק"י‬
‫וחד"ש "מגנות את החוק הגזעני למניעת הקריאה לתפילה‬
‫)חוק המואזין(‪ ,‬ורואות בו פגיעה גסה בחופש הדת‬
‫והפולחן"‪ .‬והרי גם אני רואה בו פגיעה בחופש הדת‬
‫והפולחן!‬
‫אלא ששמחתי דעכה כשקראתי את הפסקה המנמקת את‬
‫ההתנגדות לחוק המואזין‪" .‬האזרחים הערבים הפלסטינים‬
‫בישראל אינם מהגרים אלא מיעוט מולדת‪ .‬קריאות המואזין‬
‫ופעמוני הכנסיות הם חלקם מזהותם ומזהות המקום‪ ,‬כך היה‬
‫וכך יהיה" – כך לשון ההודעה‪ .‬אמנם‪ ,‬הייתה בלבי שמחה‬
‫על שמפלגתנו הודיעה לאזרחים הערבים כי הם מיעוט יליד‬
‫וחלק מזהות המקום‪ .‬נראה שהמוני העם הערבי ציפו בכיליון‬
‫עיניים להכרה זו‪ .‬אלא שמצד שני‪ ,‬נכמר לבי והצטערתי צער‬
‫רב על כל המהגרים החיים פה‪ ,‬אשר יאלצו להסתדר בלי‬
‫להיות חלק מזהות המקום‪.‬‬
‫כחבר המסור לחובותיו המפלגתיים‪ ,‬לא נתתי לצער‬
‫להדאיב את רוחי‪ .‬שינסתי מותניי ויצאתי לבקר את שכניי‬
‫העובדים הזרים‪ .‬עברתי בין כנסיות של תאילנדים‪ ,‬דירות של‬
‫נפאלים והאולמות הקטנים בהם מציינים הפיליפינים את חג‬
‫המולד‪ .‬ערימת גיליונות של "זו הדרך" תחת ידי‪ ,‬עברתי‬
‫ברחבי העיר והפצתי את עמדתה החדשה של המפלגה בין‬
‫הבריות‪" .‬צר לי"‪ ,‬אמרתי לבני שיחי המהגרים‪" ,‬אתם אמנם‬
‫האנשים שבונים את הבתים שלנו‪ ,‬מטפלים בקשישים שלנו‬
‫וקוטפים את העגבניות שאנחנו אוכלים – אבל המפלגה שלי‬
‫הודיעה שחור על גבי עיתון שאתם לא חלק מהמקום‬
‫ומזהותו!"‪.‬‬
‫פניהם של העובדים שפגשתי הסגירו את צערם‪ .‬אין מה‬
‫לעשות‪ ,‬חשבתי‪ .‬ככה זה כשאתם אינכם מיעוט יליד‪ ,‬אלא‬
‫מהגרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי להמתיק את הבשורה המרה‪ ,‬הסברתי‬
‫שאני לא ממשטרת ההגירה‪ ,‬והדבר העלה על פניהם חיוך של‬
‫הקלה‪.‬‬
‫בשובי לביתי מן החלוקה‪ ,‬ישבתי בכיסא הנוח על‬
‫המרפסת ופתחתי ספר לקריאה מרעננת של אחר הצהריים‪.‬‬
‫"מניפסט של המפלגה הקומוניסטית"‪ ,‬כך שמו‪ .‬נכתב בידי‬
‫אחד קארל מארקס‪ .‬בראשית הפרק השני‪ ,‬הגעתי למשפט‬
‫מעניין‪" :‬אין הקומוניסטים נבדלים משאר המפלגות‬
‫הפרולטריות אלא בכך‪ ,‬שמצד אחד מבליטים הם ומפעילים‬
‫במאבקיהם הלאומיים השונים של הפרולטרים את‬
‫האינטרסים המשותפים של כלל‪-‬הפרולטריון שאינם תלויים‬
‫בלאומיות"‪ .‬בחור מעניין היה מארקס‪ .‬אולי כדאי שגם בוועד‬
‫המרכזי של מק"י ובמזכירות הארצית של חד"ש יקראו אותו‪.‬‬
‫אור שי‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫ניתן לשלוח מכתבים למערכת באמצעות הדוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫או לתיבת דואר ‪ 26205‬ת"א‪-‬יפו ‪6126102‬‬
‫במפלגה ‪3/‬‬
‫אנחנו אכן נכנסים לעידן שונה בשל בחירת טראמפ‪ ,‬וזה‬
‫לא עידן שמסתמן כחיובי‪.‬‬
‫החרפת מתקפות הממשלה‬
‫עידן חדש‬
‫מה שמדאיג במיוחד בבחירתו של טראמפ‪ ,‬הוא הרוגע‬
‫והשמחה שיצאו מקרית הממשלה‪ .‬זה מדאיג כי ההתנהלות‬
‫של נתניהו ושל ממשלתו מאז כינונה היא בכיוון של‬
‫אגרסיביות מוגברת כלפי העם הפלסטיני בשטחים הכבושים‪,‬‬
‫כלפי האזרחים הערבים הפלסטינים בתוך המדינה‪ ,‬וכלפי‬
‫השמאל – ועם טראמפ בבית הלבן הם קיבלו חיזוק למגמה‬
‫זו‪" .‬חוק ההסדרה" הוא שבירת מוסכמות שלא הייתה יכולה‬
‫להתרחש בזמן אחר‪ .‬המתקפה שנתניהו ובנט מובילים מול‬
‫מערכת המשפט הישראלית היא עליית מדרגה‪ .‬המדיניות של‬
‫נתניהו מתמקדת בהעמקת הגזענות ובחיפוש דברים‬
‫קיצוניים‪ ,‬כדי להתגרות באוכלוסייה הפלסטינית‪" .‬חוק‬
‫המואזין" הוא חוק גזעני והתגרות באוכלוסייה הערבית‬
‫במקומות הרגישים ביותר – וכמובן שחוק כזה לא נחוץ‬
‫לאוכלוסייה היהודית‪ .‬שישים שנה חיים איכשהו‪ ,‬ופתאום צץ‬
‫חוק מכוון מטרה ואוכלוסייה‪ .‬כיוון דתי בסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫פלסטיני מסוכן לעתיד האזור‪.‬‬
‫נתניהו מזין את הגזענות ואת הפשיזם‪ ,‬כי כך הוא מחזק‬
‫את המעמד של שלטון הימין ושל שלטונו שלו עצמו‪.‬‬
‫האלימות בחברה הערבית‬
‫ומסוכן‬
‫עאדל עמר‪ ,‬מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬
‫)מק"י(‪ ,‬ערך )‪ (22.11‬שיחה עם חברי סניף תל אביב של‬
‫המפלגה שהוקדשה למצב הפוליטי – העולמי והמקומי‬
‫– ולפעילות מק"י וחד"ש בתקופה הנוכחית‪ .‬להלן‬
‫תמצית דבריו‪.‬‬
‫בחירת טראמפ‬
‫בארה"ב מתנהל מאבק על חלוקה צודקת של ההון ושל‬
‫אוצרות הטבע בין המוני העם והשכבות החלשות לבין בעלי‬
‫ההון‪ .‬בחירתו של טראמפ הייתה‪ ,‬במובנים מסוימים‪ ,‬חיסול‬
‫חשבון של העם האמריקאי עם האליטה שהביאה אותו עד‬
‫הלום – לפערים חברתיים מתגברים ולניאו‪-‬ליברליזם‬
‫משתולל‪ ,‬שהוביל למשבר של ‪ .2008‬אם קלינטון הייתה‬
‫נבחרת‪ ,‬זו הייתה הכרת תודה מהעם האמריקאי להון‪.‬‬
‫הבחירה למעשה הייתה סימן אזהרה לאליטות השולטות‬
‫בארה"ב במשך דורות‪ .‬למצער‪ ,‬השיח שטראמפ הביא המו‬
‫הוא שיאו של המשבר הפנימי בארה"ב בשנים האחרונות‪.‬‬
‫ההסתמכות שלו על גזענות‪ ,‬על גבול הפשיזם‪ ,‬מסמנת רעות‬
‫למה שמצפה לארה"ב ולעולם בשנים הקרובות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬שומעים בארצות הברית קולות אחרים‪ .‬הדיבור‬
‫המתחזק בארה"ב‪ ,‬שנתקלתי בו‪ ,‬בדבר אימפריאליזם‬
‫אמריקאי‪ ,‬מחזק את החשיבות של מי שהיה יכול להיות‬
‫האלטרנטיבה הנורמלית לבחירת טראמפ – ואני מתכוון‬
‫כמובן לסנדרס‪ .‬אם המפלגה הדמוקרטית הייתה משכילה‬
‫לבחור בו במקום בהילארי קלינטון‪ ,‬אולי היינו נכנסים לעידן‬
‫אחר בעולם‪ ,‬אבל במקום זה מנגנון המפלגה הדמוקרטית‬
‫התערב באופן גס לטובת המועמדת של ההון‪.‬‬
‫אחת הדאגות המעסיקות את החברה הערבית בכללה‬
‫בתקופה האחרונה זו האלימות המשתוללת‪ .‬כמעט כל יום‬
‫נרצח צעיר בכפר או בעיר‪ .‬במקביל רצח נשים גם נעשה‬
‫תכוף‪ .‬אנחנו מבינים את התופעות האלה כתוצאה של‬
‫השינויים החברתיים הנרחבים ושל ההתפתחות הכלכלית‬
‫הכלל ארצית המותירה את האוכלוסייה הערבית מאחור‬
‫במובנים רבים‪ .‬האבטלה ביישובים הערביים בשחקים‬
‫והצפיפות בהם אדירה‪ ,‬ועל רקע זה גוברים האלימות והפשע‬
‫המאורגן המלווה בהתפשטות מחשידה של סחר לא חוקי‬
‫בכלי נשק‪.‬‬
‫אחרי אירועי אוקטובר ‪ 2000‬הוקמה ועדת אור – ועדת‬
‫חקירה ממלכתית שמסקנותיה היו אמורות להיות קו מנחה‬
‫לממשלה‪ .‬אבל אז שרון הקים ועדת יישום למסקנות ועדת‬
‫אור‪ ,‬ובוועדה זו ישבו אנשים כמו טומי לפיד ואורי אריאל‪.‬‬
‫הם גיבשו המלצות ואחת מהן הייתה ‪ -‬חיזוק הקשר של‬
‫הציבור הערבי עם ישראל דרך שירות לאומי‪ ,‬וזה הדבר‬
‫היחיד שייושם‪ .‬אבל מה עוד יצא מהוועדה הזו? עד‬
‫להמלצותיה היה יישום עמוק ונוקשה בכל הנוגע לנשק –‬
‫חוקי ולא חוקי‪ ,‬ואילו בעקבותיה בולט רפיון באכיפת‬
‫הפיקוח על הנשק הבלתי חוקי‪ ,‬ותופעה זו התרחבה באופן‬
‫מדהים‪ .‬מדברים על מספרים עצומים‪ .‬נשק זה אינו מכוון נגד‬
‫הכיבוש אלא פנימה‪ .‬השר ארדן אמר ש‪ 90%-‬מהנשק הלא‬
‫חוקי מגיע מצה"ל‪ .‬מה? פתחו את המחסנים לערבים?‬
‫קמפיין למען תשלום שכר מינימום באום אל פחם‬
‫פעילות אחת שראוי לציין היא יוזמה חברתית‪-‬כלכלית‬
‫שהגיעה מסניף בנק"י באום אל‪-‬פחם‪ .‬מסתבר שיש בעיר‬
‫מספר רב של מועסקים‪ ,‬בעיקר נשים‪ ,‬העובדים ממש בתנאי‬
‫עבדות‪ :‬משכורות חודשיות העומדות על ‪ 1,500‬עד ‪2,000‬‬
‫‪ ,₪‬וזה פשוט כי אין אכיפה‪ .‬זו תופעה רחבה‪ ,‬והחברים‬
‫הצעירים החליטו לפעול‪ .‬זה פיילוט‪ ,‬ואחרי שנלמד את‬
‫הלקחים ‪ -‬ניישם אותם בערים אחרות‪ ,‬בהן שכר המינימום‬
‫נותר המלצה בלבד והמעסיקים מפירים את החוק בריש גלי‪.‬‬
‫כנסת ‪4/‬‬
‫בז'נבה מפריטים‬
‫וכאן שותקים‬
‫ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה )‪ (30.11‬לדיון בהסכם‬
‫הרב לאומי לסחר בשירותים )טיס"א‪ .(TiSA ,‬מדובר במשא‬
‫ומתן המתקיים בז'נבה שנועד ליצור הסכם בינלאומי לסחר‬
‫בשירותים‪ ,‬להוריד חסמים ולהקל על יצואני השירותים‬
‫מהמדינות שיחתמו על ההסכם ברוח הגלובליזציה‬
‫הקפיטליסטית‪ .‬הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת דב חנין‬
‫)חד"ש‪ ,‬הרשימה המשותפת( ותמר זנדברג )מרצ(‪ .‬ח"כ חנין‪,‬‬
‫שמילא את מקומו של היו"ר‪ ,‬אמר בפתח הישיבה' כי‬
‫"מדובר בדיון בהול כיוון שאנחנו מבינים שקורה משהו‬
‫דרמטי וגדול‪ ,‬בזמן שאנחנו עסוקים בחוק ההסדרה ובחוק‬
‫ההסדרים קיים חשש שמישהו מסדר אותנו בגדול"‪.‬‬
‫"מאחורי הגב של הכנסת מתנהל מהלך עצום‪ ,‬ללא‬
‫שקיפות וללא דיון ציבורי‪ ,‬הכולל אפשרות לפגיעה בזכויות‬
‫יסוד"‪ ,‬התריע חנין והוסיף‪" :‬במסגרת ההסכם הזה המדינה‬
‫מחויבת אליו גם אם הוא ייפסל בזירה המשפטית‪ .‬ההסכם‬
‫טיסת בלהות‪ :‬פרטי ההסכם‬
‫הסכם טיס"א הוא הסכם סחר חופשי המוצע ונידון בין‬
‫ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי ו‪ 21-‬מדינות נוספות‪ ,‬כולל ישראל‬
‫)רובן באמריקה הלטינית ובמזרח אסיה‪ ,‬וכן טורקיה‬
‫ופקיסטאן(‪ .‬מדובר בהסכם חשאי שנידון במשא ומתן לא‬
‫מדווחבין ממשלות ותאגידים‪ .‬פרטיו לא נחשפו‪ ,‬אף‬
‫שפורסמו הדלפות מתוכו באתר ויקיליקס‪ ,‬בעיתון‬
‫הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה" ובחלקן באתר קרן‬
‫התחקירים הישראלי‪ .‬הממשלות אינן מעלות את ההסכם‬
‫לאישור הפרלמנט שלהן והוא גם לא הובא לאישור הכנסת‪.‬‬
‫ההסכם חל על ‪ 70%‬ומעלה מהפעילות הכלכלית במדינות‬
‫מפותחות ובכללן ישראל‪ .‬ההסכם אמור לקבוע סטנדרטים‬
‫אחידים לרגולציה הממשלתית לגבי חברות בתחומי‬
‫השירותים‪ .‬קיימת אפשרות שחברות יוכלו לתבוע ממשלות‬
‫שיטילו עליהן הגבלות מיוחדות על הפרה של ההסכם‪ .‬קיים‬
‫חשש שההסכם יתערב גם במיסוי שמוטל על החברות‪ ,‬ויהיה‬
‫התערבות זרה במיסוי; שהוא יתערב בשכר שהמדינה וארגוני‬
‫עובדים רשאים לחייב חברות לשלם‪ ,‬ויפגע בזכויות עובדים;‬
‫שהוא יתערב ברגולציה על תרופות‪ ,‬ציוד רפואי וחברות‬
‫שנותנות שירותים רפואיים‪ ,‬ויביא להפרטה ולהתייקרות של‬
‫שירותי רווחה‪ ,‬שירותים רפואיים ואף לפגיעה בחולים‪.‬‬
‫הוא הגדול מבין שלושה הסכמי סחר בינלאומיים ועוסק בכל‬
‫תחומי השירותים וחל על תקשורת‪ ,‬פיננסים‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‬
‫וכל דבר שהוא לא מוצר פיזי‪ .‬הוא כולל מנגנונים הפוגעים‬
‫בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני אינטרסים‬
‫של תאגידים רב לאומיים"‪.‬‬
‫ח"כ חנין הדגיש‪ ,‬שעל פי ההסכם המתגבש אסור יהיה‬
‫לדרוש מתאגיד זר להשתמש בתשומות מקומיות‪ ,‬להעסיק‬
‫אנשים מקומיים‪ ,‬לפתח מקומות עבודה ועוד‪" .‬ההסכם כן‬
‫עוסק בהפרטה למרות שמשרד הכלכלה אומר שלא‪ ,‬הוא‬
‫קובע שברגע שהמדינה הפריטה משהו היא לא תוכל לחזור‬
‫בה"‪ .‬ח"כ זנדברג הוסיפה‪" :‬המו"מ הזה הוא אחד הגדולים‬
‫שקורים ביחסים בין ישראל לעולם‪ ,‬שאנחנו לא יודעים עליו‬
‫דבר‪ .‬ההסכם הזה‪ ,‬בניגוד לטענת משרד הכלכלה‪ ,‬מאפשר‬
‫הפרטת שירותים בתחום האנרגיה‪ ,‬התקשורת ועוד לתאגידים‬
‫זרים ואין דרך חזרה‪ .‬משרד הכלכלה קורא להפרטה בשם‬
‫חדש ומכובס‪ :‬מניעת אפליה של תאגידים זרים‪ .‬מדינת‬
‫ישראל מתכוונת להתחייב ליציבות רגולטורית‪ ,‬שבג"ץ פסל‬
‫במתווה הגז"‪.‬‬
‫לדברי ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה‪ ,‬אוהד כהן‪,‬‬
‫"המשא ומתן נמצא כרגע בהקפאה בגלל שינויים פוליטיים‬
‫כאלה ואחרים‪ ,‬כל המדינות השותפות לתהליך מבינות‬
‫שנדרשת עוד עבודה ואין נקודת סיום ברורה לתהליך‪ .‬כמו‬
‫כל מו"מ שישראל מנהלת‪ ,‬מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה‬
‫והתעשייה מוביל יחד עם כל המשרדים"‪.‬‬
‫החוקר אמנון פורטוגלי ממכון ון‪-‬ליר אמר‪ ,‬כי אנחנו חיים‬
‫בעולם שמשתנה בקצב מסחרר‪ ,‬ולא ייתכן שהמדינה לא‬
‫תשמור לעצמה זכות לבצע רגולציה שתתאים עצמה‬
‫להתפתחויות האלה‪" :‬תאגיד שיש לו בעיה איתנו כי חוקקנו‬
‫חוק שלא מוצא חן בעיניו‪ ,‬שיתבע את המדינה בבית המשפט‬
‫שלה כאן‪ ,‬ולא בפני בוררות‪ ,‬כי בוררות זה טריבונל של‬
‫שלושה עורכי דין שמקבלים כסף"‪ ,‬הסביר‪ .‬ערן הילדסהיים‪,‬‬
‫שחשף את הסיפור במסגרת קרן התחקירים‪ ,‬סיפר‪" :‬עבדנו‬
‫על התחקיר במשך חודשים‪ ,‬בעוד שאם הכל היה פרוס‬
‫בפנינו‪ ,‬זה היה יכול להיגמר ביום וחצי‪ .‬משרד הכלכלה‬
‫אומר שהכל מפורסם באינטרנט‪ ,‬אבל אין שום דבר‬
‫אינפורמטיבי‪ .‬העברתי למשרד ‪ 15‬שאלות וקיבלתי שתי‬
‫תשובות"‪ .‬הוא שאל האם פרטי ההסכם אכן יהיו חסויים גם‬
‫חמש שנים לאחר אישורו בממשלה‪ ,‬וראש מינהל סחר חוץ‬
‫כהן השיב כי זה לא נכון‪ .‬עם זאת הוסיף כהן‪ ,‬כי‬
‫הפרוטוקולים לא יחשפו‪ ,‬כדי לא לחשוף את עמדות המדינה‬
‫ולפגוע במשא ומתן עתידי להסכמים אחרים‪.‬‬
‫"לא ייתכן שממשלת ישראל תחתום על הסכם סחר ענק‪,‬‬
‫עם השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית‪ ,‬עם השלכות על‬
‫הדמוקרטיה והמנהל התקין של המדינה‪ ,‬בלי לשתף את‬
‫הציבור" הזהיר בדיון רכז הפעילות המקומית של המשמר‬
‫החברתי‪ ,‬יוסי צרפתי‪" :‬אנחנו דורשים שני דברים‪ :‬האחד ‪-‬‬
‫לחשוף את כל המסמכים הרלוונטיים ולפרסם אותם‪ .‬לא‬
‫ייתכן שהסכם כל כך גדול ומשמעותי ייחתם במחשכים‪,‬‬
‫בחדר סגור בז'נבה‪ ,‬בלי שכלל נדע מה כתוב בו‪ .‬והשני –‬
‫שאתם‪ ,‬חברי הכנסת‪ ,‬תעשו הכל כדי שההסכם יובא לאישור‬
‫הכנסת‪ .‬שהכנסת תוכל לדון בו וכדי שהכנסת שנבחרה לייצג‬
‫את הציבור תחליט אם לאשר אותו"‪.‬‬
‫ח"כ חנין סיכם את הדיון באומר‪ ,‬כי הוועדה קוראת‬
‫לממשלה לבחון מחדש את השתתפותה של ישראל בהסכם‪.‬‬
‫עוד קרא חנין לציבור להעביר באמצעות הוועדה שאלות‬
‫נוספות למשרד הכלכלה‪ ,‬ודרש מנציגי משרד הכלכלה‬
‫לעדכן את הוועדה באשר לכל התקדמות במשא ומתן‪.‬‬
‫מ‬
‫גל השריפות ‪5/‬‬
‫מבעירי‬
‫הלהבות‬
‫מאת אבישי ארליך‬
‫הגשמים בשבוע שעבר הרטיבו את הקרקע וכיבו‪ ,‬לרגע‪,‬‬
‫את השריפות‪ .‬סיכום מצוין של השבוע שעבר עלינו עד אז‬
‫כתב חגי מטר ב'שיחה מקומית'‪ .‬הוא הסביר כי בלהיטותם כי‬
‫רבה להפוך את גל השריפות שפקד אותנו ל'אינתיפאדה'‪ ,‬ירו‬
‫לעצמם נתניהו ומרעיו ברגל‪ .‬הם הבטיחו לפצות נפגעים של‬
‫הצתות בזדון בידי פלסטינים על פי קריטריונים של נפגעי‬
‫מלחמה וטרור‪ .‬דא עקא שהמשטרה מתקשה עד כה למצוא‬
‫אשמים פלסטינים‪ ,‬שהוכחו אשמתם ומניעם הלאומני‪ .‬ברוח‬
‫זו לעגה מודעת 'גוש שלום' ב'הארץ'‪" :‬בזמן שהאש בערה‪,‬‬
‫היה קל וזול להאשים את 'הערבים'‪ .‬אבל עכשיו כשהנפגעים‬
‫מבקשים פיצויים – זול עוד יותר לגלות שבעצם זה נגרם‬
‫מרשלנות"‪.‬‬
‫מי שניזון מ'הארץ' ומי שניזון מ'בשבע'‪ ,‬החינמון הדתי‬
‫הנקרא ביותר במדינה של המחנה הדתי לאומי‪ ,‬חי בשני‬
‫יקומים שונים ונבדלים‪' .‬הארץ' מסר נתונים שוטפים על‬
‫מעצרי חשודים בהצתות במחוזות השונים בארץ ובשטחים‬
‫הכבושים ולגבי שחרור חשודים ללא כתבי אשום‪' .‬בשבע'‪,‬‬
‫לעומתו‪ ,‬חף מנתונים עובדתיים אבל כותב‪" :‬כל בר דעת קרא‬
‫וראה תגובות רבות של ערבים ושונאי ישראל ששמחו לאידנו‬
‫וקראו להמשיך ולהצית את ישראל" )חני לוז‪' ,‬בשבע'‪(1.12 ,‬‬
‫‪.‬עורך העיתון‪ ,‬עמנואל שילה‪ ,‬כתב‪" :‬אמצעי החקירה‬
‫ומאמצי ההפללה צריכים להיות חמורים לא פחות ואף יותר‬
‫מאלה שננקטו כלפי התופעה השולית יחסית של 'תג מחיר'‪.‬‬
‫הרס ביתם של מציתי בתים ויערות נראה צעד צודק ומרתיע‪,‬‬
‫שראוי להישקל"‪ .‬החרה אחריו שלמה פיוטרקובסקי‪ ,‬הכתב‬
‫המדיני של ב'שבע'‪ ,‬שדרש מהמגזר הערבי )כולו( חשבון‬
‫נפש‪" :‬חשוב יהיה להאזין היטב בתקופה הקרובה לשיח‬
‫הפנימי בחברה הערבית‪ ,‬ולבחון‪ ,‬האם מתקיים בתוכה‬
‫חשבון נפש שכזה‪ .‬אם הוא לא יתקיים – תעלה השאלה האם‬
‫היא אכן רואה במציתים עשבים שוטים או שמא בשבילה הם‬
‫דווקא גידולי פאר"‪ .‬מי כפיוטרקובסקי יודע‪ ,‬הרי הוא בא‬
‫מהמגזר שבו צמחו 'גידולי הפאר' גולדשטיין‪ ,‬יגאל עמיר‪,‬‬
‫נערי 'תג מחיר' ואחרים‪.‬‬
‫מגדיל לעשות הקורא פישר מהתנחלות ברקן במכתב‬
‫ל'בשבע'‪" :‬גל ההצתות אינו דבר מבודד אלא חלק משרשרת‬
‫פיגועים שמטרתם לדרדר את מדינת ישראל לתהומות ]‪ [...‬גל‬
‫ההצתות הגיע מיד לאחר דעיכתו של מסע הדקירות הרצחני‪,‬‬
‫שהוא כשלעצמו החל זמן מה לאחר שהסתיים מבצע 'צוק‬
‫איתן' ]‪ [...‬הערבים דואגים ללא הרף כי בכל שעה תהיה‬
‫ישראל מוטרדת ומותשת‪ ,‬והם מחליפים את שיטת הפגיעה‬
‫מעת לעת‪ .‬גם קריאות המואזינים ]‪ [...‬וגם הנזקים העצומים‬
‫שנגרמים לחקלאים היהודים עקב גניבות הם חלק מהותי‬
‫מסדרת פיגועים אסטרטגיים שמטרתה היא הכנעת ישראל‬
‫בשלבים‪ ".‬אצל פישר ה'כל כלול' והכל 'מזימה'‪.‬‬
‫זה היה מקבץ קטנטן בעיתון אחד‪ ,‬של מסע שנאה גזעני‬
‫גדול ועקבי‪ ,‬מכוון ומשומן‪ ,‬שמוביל הימין בישראל בראשות‬
‫נתניהו‪ ,‬ליברמן ובנט‪ ,‬לדה‪ -‬לגיטימציה גורפת של כלל‬
‫האוכלוסייה הערבית בישראל‪ .‬מה הפלא שבאותו שבוע פנה‬
‫ראש עירית באר שבע למשרד התחבורה בדרישה להפסיק‬
‫את הכריזה בערבית באוטובוסי דן‪-‬באר שבע? בשבוע‬
‫שעבר התחילו גם להרוס בתים באום אל‪-‬חירן‪ ,‬אבל מסדירים‬
‫את ההתנחלות עמונה‪.‬‬
‫התעמולה הגזענית מאשימה בכל דבר רע שקורה בישראל‬
‫את הפלסטינים בשטחים הכבושים ובישראל‪ .‬סוג תעמולה‬
‫כזה בדיוק נקט העיתון האנטישמי 'דר שטירמר' )ר' תמונה(‪,‬‬
‫שהחל להופיע בגרמניה ב‪ 1923-‬והתקיים עד ‪ .1945‬עורכו‬
‫היה יוליוס שטרייכר וסיסמתו‪ ,‬שהתפרסמה בתחתית כל‬
‫גיליון‪ ,‬הייתה "היהודים הם אסוננו!"‪ .‬שטרייכר האשים את‬
‫היהודים במשבר הכלכלי שפקד את גרמניה‪ ,‬באבטלה‬
‫ובאינפלציה‪ ,‬הוא האשים את היהודים בהדחה לזנות של‬
‫נערות אריות טהורות גזע והחייה עלילות דם ישנות‪ .‬כבר ב‪-‬‬
‫‪ ,1933‬החל העיתון להטיף לחיסול היהודים‪ .‬בתום מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬במשפטי נירנברג‪ ,‬הואשם שטרייכר בפשעים‬
‫נגד האנושות והוצא להורג‪ .‬גם הכהניסטים מפיצים סוג כזה‬
‫של תעמולה‪" :‬אין ערבים אין פיגועים" או בנוסחה הכללית‪:‬‬
‫"אין ערבים אין ‪ ."x‬התפיסה המזימתית – הנטייה לראות‬
‫בכל התרחשות פרי של כוונה של קבוצה זדונית מאורגנת –‬
‫נפוצה מאד מאוד בישראל‪ .‬זו תבנית מחשבה שקל מאד‬
‫ליפול לתוכה‪ .‬זו התבנית של הפרוטוקולים של זקני ציון‪.‬‬
‫בספרו 'השמדת יהודי אירופה'‪ ,‬הסביר ההיסטוריון הגדול‬
‫ראול הילברג‪ ,‬שכשם שהאמנסיפציה של היהודים באירופה‬
‫הייתה תהליך של הכללתם והכנסתם לכל התחומים‪,‬‬
‫המוסדות והיחסים החברתיים‪ ,‬כך היה התהליך של הדרתם‬
‫מכל אותם מוסדותומכל היחסים החברתיים שלב הכרחי‬
‫לקראת הוצאתם מכלל בני אנוש – התנאי להשמדתם‪ .‬לאן‬
‫מוליכה תעמולה כזאת כאן? לאן דוחקים נתניהו ובנט את‬
‫הפלסטינים בישראל?‬
‫בעולם ‪6/‬‬
‫מועמד השמאל לנשיאות צרפת‪ ,‬ז'אן לוק מלנשון‪ ,‬הוא‬
‫הבעיה או הפתרון בבחירות ההולכות וקרבות? בשאלה זו‬
‫מתלבטים הקומוניסטים הצרפתים מזה חודשים רבים‪ .‬לרבים‬
‫בתוך המפלגה "בטן מלאה" כלפי מלנשון‪ ,‬הסוציאליסט‬
‫לשעבר‪ ,‬בגלל סגנונו‪ ,‬יחסו לקומוניסטים ועמדותיו‬
‫הפוליטיות‪ .‬הרי הם מכירים אותו היטב מהבחירות הקודמות‬
‫בהן השיג כ‪ 12%-‬מקולות הבוחרים‪ .‬הם אף הקימו יחד את‬
‫חזית השמאל )זצ"ל( יחד עם מפלגתו הזעירה של מלנשון‪.‬‬
‫אבל הפעם‪ ,‬הקומוניסטים מפולגים באמת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אין‬
‫בקרבם מועמד בעל המשקל האלקטוראלי של מועמדי הימין‬
‫)ר' רשימתו של מ' גלידאי(; ומצד שני‪ ,‬מתנהל קרב איתנים‬
‫שבמסגרתו מחובתו של שמאל העקבי להציג אלטרנטיבה‬
‫של ממש‪ .‬מלנשון הפופולרי עונה לדרישה זו‪.‬‬
‫מזכיר הקומוניסטים‪ ,‬פייר לורן‪ ,‬הביא בפני חברי הוועד‬
‫המרכזי המלצה לתמוך במלנשון‪ .‬אבל הוועד המרכזי החליט‬
‫אחרת וברוב זעום )‪ – (51%‬דרש להציג מועמד קומוניסטי‬
‫לנשיאות‪ .‬אבל משאל בקרב חברי המפלגה‪ ,‬שנערך לפני‬
‫מספר שבועות‪ ,‬הפך שוב את ההחלטה‪ :‬במשאל השתתפו ‪40‬‬
‫אלף חברים )מתוך ‪ 80‬אלף המשלמים דמי חבר(‪ .‬ברוב של‬
‫‪ 53%‬נתקבלה ההחלטה לתמוך במלנשון ‪ -‬בניגוד לעמדת‬
‫ההנהגה‪ ,‬אבל בהתאם לדעותיו של המזכיר לורן‪.‬‬
‫כישלונו של הולנד הוא הכישלון של מחנה השמאל‬
‫הליברלי המערבי בכללותו‪ ,‬שמבחינתו מתמצה החופש‬
‫בחופש של ההון ושל בני האדם לנוע ולדבר‪ .‬זה השמאל‬
‫שמילת הקסם שלו לא הייתה "שינוי" אלא "דינמיות"‪,‬‬
‫דינמיות של עבודות זמניות ומזדמנות במקום תעסוקה‬
‫בטוחה וארוכת טווח‪ :‬בין אם זה מהנדס תוכנה שממציא את‬
‫עצמו כבעל גלריה‪ ,‬ובין אם זה מכונאי מיומן שנאלץ לעבוד‪,‬‬
‫אחרי שסולק ממשרתו‪ ,‬כמאבטח או כקופאי; דינמיות של‬
‫הגירה המונית של בני העשירים החיים בין בירות העולם‬
‫ומהגרים לתוך "פנינות נדלניו"ת" שהיו עד לא כבר שכונות‬
‫עוני‪ ,‬ובמקביל של הפרולטריון של העולם השלישי‪ ,‬שנאלץ‬
‫לעזוב את ארצו על מנת להשתכר שכר עבדות במדינות‬
‫המפותחות‪ .‬בצד זה‪ ,‬קודמה בשנים אלה גם דינמיות זהותית‪,‬‬
‫מינית ותרבותית בתור אידאולוגיה מאתגרת שלא ניתן להבין‪,‬‬
‫אלא בקשר שלה לאותם תהליכים חברתיים להם היא סיפקה‬
‫הצדקה כמעט מטאפיזית )נזכור שהולנד ייזכר גם כנשיא‬
‫שהוביל את החקיקה החשובה להכרה בנישואים‬
‫הומוסקסואליים(‪ .‬בקיצור‪ ,‬עבור אותו שמאל הכל היה דינמי‬
‫ודבר לא קדוש‪ ,‬הכל כמובן מלבד דברים קדושים באמת כמו‬
‫המדיניות המוניטרית‪.‬‬
‫השמאל הזה מצוי במשבר שתסמיניו הבולטים ביותר הם‬
‫הפסד קלינטון והברקזיט‪ .‬עם שקיעתו‪ ,‬עולים הכוחות‬
‫העתידים להחליף אותו‪ .‬בצרפת נבחרו כבר המועמדים‬
‫שייצגו את מפלגות הימין בבחירות הקרובות‪ :‬פרנסואה פיון‬
‫ומרין לה פן‪ .‬מעבר ללה פן המוכרת‪ ,‬שעוד יותר ממנה‬
‫עצמה‪ ,‬אנשי מפלגתה יהיו סכנה אמיתית לזכויות האזרח‬
‫בצרפת אם יגיעו יום אחד לשלטון )בדיוק כיוון שבחרו‬
‫כמטרה לתקוף את ה"דינמיות" התרבותית וכמובן שלא את‬
‫זו הכלכלית(‪ ,‬פרנסואה פיון מסתמן כמועמד הקיצוני ביותר‬
‫שעמד בראש הימין הצרפתי מאז מלחמת העולם‪ .‬מטרתו‬
‫הגלויה היא חיסול מדינת הרווחה הצרפתית‪ .‬הוא מבטיח‬
‫לפטר כחצי מיליון עובדי מדינה‪ ,‬לחסל את תחיקת העבודה‬
‫הקיימת ולהחליף אותה במו"מ ישיר בין המנהלים לעובדים‪.‬‬
‫עמדותיו הן גם פרו‪-‬אירופאיות באופן מובהק‪ ,‬והוא מסוכן‬
‫בדיוק כיוון שהוא עלול לקרב את צרפת למודל הגיהינום‬
‫החברתי של המדיניות האנגלוסקסיות‪.‬‬
‫מול אותו ימין מסוכן‪ ,‬צפויה בחודשים הקרובים מערכה‬
‫גדולה בתוך המפלגה הסוציאליסטית בין אגפה השמאלי‬
‫לאגפה הימני לגבי זהות המנהיג הבא‪ ,‬שייבחר בפריימריז‬
‫משותפים לסוציאליסטים ולעוד כמה מפלגות מרכז קטנות‪.‬‬
‫מנואל וולס‪ ,‬ראש ממשלת צרפת שהתפטר בשבוע שעבר‪,‬‬
‫הודיע על מועמדותו‪ ,‬וימשיך בוודאי את הקו הליברלי של‬
‫הולנד‪ .‬מולו יעמוד ארנו מונבורג‪ ,‬איש האגף השמאלי ושר‬
‫הכלכלה לשעבר‪ ,‬שהתפטר מממשלת וואלס על רקע‬
‫הרפורמות שיישמה בשוק העבודה‪ ,‬ואשר נועדו לקדם בדיוק‬
‫אותה "דינמיות" תעסוקתית‪.‬‬
‫מועמדות שאולי יצטרפו בשבועות הקרובים למרוץ‪,‬‬
‫עשויות להיות כריסטיאן טובירה‪ ,‬שרת המשפטים לשעבר‪,‬‬
‫ומרטין אוברי‪ ,‬ראש עיריית ליל‪ ,‬הנחשבות שתיהן מועמדות‬
‫חזקות של האגף השמאלי‪ .‬מה שברור הוא שהמפלגה‬
‫הסוציאליסטית עומדת בפני בחירה היסטורית‪ :‬האם לשחזר‬
‫את הכישלונות של המועמדים הליברליים שלה‪ ,‬או לבחור‬
‫בדרך שמאלית היכולה לפנות אל המאוכזבים מאותה‬
‫"דינמיות" כלכלית‪ .‬רק הבחירה השנייה יכולה להשאיר‬
‫אותה כגורם חזק ורלוונטי בפוליטיקה הצרפתית‪ ,‬מטרה‬
‫שאחרי כישלונותיו של הולנד‪ ,‬יהיה בכל מקרה קשה מאוד‬
‫להשיג‪.‬‬
‫א"ד‬
‫מאיר גלידאי‬
‫ביי ביי הולנד‬
‫מעולם לא ויתר‬
‫נשיא צרפתי על‬
‫מקומו מבלי שסולק‬
‫משם בידי הבוחרים‪.‬‬
‫של‬
‫הסתלקותו‬
‫הולנד‪,‬‬
‫פרנסואה‬
‫השבוע‬
‫שבישר‬
‫הצרפתית‬
‫לאומה‬
‫שלא‬
‫שהחליט‬
‫על‬
‫להתמודד‬
‫הנשיאות באפריל‬
‫הקרוב‪ ,‬היא משום‬
‫כך הודאה בהירה‬
‫כמותה‬
‫מאין‬
‫בכישלונו‪ .‬הנשיא‬
‫הסוציאליסט שהכריז‬
‫פרנסואה הולנד‪ ,‬צילום‪ :‬ויקיפדיה ב‪ 2012-‬מלחמה על‬
‫הפיננסי‪,‬‬
‫המגזר‬
‫ופתח את נשיאותו בצעדים מרחיקי לכת במיסוי על העשירים‬
‫ביותר‪ ,‬ייזכר בעתיד כנשיא שנלחם בשכירים הצרפתים‬
‫במסגרת הרפורמות שהוביל בשוק העבודה‪ ,‬וזכה לראות‬
‫מחאה והפגנות מהסוערות ביותר שראתה ארצו‪ .‬הוא ייזכר‬
‫כנשיא שלא ידע להציע פתרון לפיגועים המחרידים בפריז‬
‫ובניס מלבד להרחיב את ההפצצות בסוריה‪ ,‬וכנשיא שעמד‬
‫מנגד בעת שגרמניה והמוסדות הפיננסים של בריסל התעללו‬
‫ביוון‪ .‬הוא ייזכר כנשיא שהפך את המאבק באבטלה לדגלו‬
‫המובהק‪ ,‬והתבזה כשמדיניותו הליברלית לא היטיבה את‬
‫מצבם של המובטלים בצרפת ששיעורם עולה על ‪ 10‬אחוזים‪.‬‬
‫אן דן דינו של הקומוניסטים הצרפתים‬
‫תרבות ‪7/‬‬
‫דקות( של הבמאים ג'אפאר פאנאהי ומוג'טאבה מירטהמסב‪.‬‬
‫הבמאי האיראני המוערך פאנאהי נתון במעצר בית בהמתנה‬
‫לתוצאות הערעור בנוגע למאסר בן שש שנים שנגזר עליו‪,‬‬
‫נוסף לאיסור לעסוק בעשיית סרטים למשך עשרים שנה‪.‬‬
‫הבמאי‪-‬שותף מירטהמסב נאסר גם כן‪ .‬ובכל זאת הם‬
‫יוצרים את הסרט הזה‪" .‬זה לא סרט" הוברח מאיראן‬
‫לפסטיבל קאן ‪ 2011‬על זיכרון נייד )דיסק און קי( שהוחבא‬
‫בתוך עוגה‪ .‬הסרט זכה בפסטיבל בפרס יוקרתי מטעם אגודת‬
‫בימאי הקולנוע‪ .‬בתום ההקרנה תיערך שיחה עם נדב לפיד‬
‫ותום שובל‪.‬‬
‫לתכניית מועדון הקולנוע של הגדה השמאלית‪:‬‬
‫‪https://www.facebook.com/LeftBankMC‬‬
‫האחיות מגדלנה‪ :‬דת וניצול‬
‫מרטין לותר קינג ב‪ - 1965-‬צילום ארכיון‪ :‬הומניטה‬
‫הקרנת סרטים‬
‫לציון יום זכויות‬
‫האדם הבינלאומי‬
‫יום זכויות האדם הבינלאומי יצוין בעולם בשבת הקרובה‬
‫)‪ .(10.12‬במוצאי שבת‪ ,‬בשעה ‪ ,20:00‬יתקיים בסינמטק תל‪-‬‬
‫אביב דיון לרגל יום זכויות האדם בנושא ‪":‬לא נחמדים –‬
‫התמודדות הרשויות עם מאבקי זכויות אדם"‪ .‬המנחה‪ :‬גל‬
‫גבאי‪ .‬את האירוע מארגנת האגודה לזכויות האזרח‪ .‬הדיון‬
‫יתמקד ביחס רשויות המדינה למאבקי זכויות אדם של‬
‫קהילות שונות למען מטרות מגוונות‪ .‬במקביל תיפתח‬
‫בסינמטק תערוכה של הצלמת טלי מאייר המתעדת יחסי‬
‫שוטרים ומפגינים בשנים האחרונות‪.‬‬
‫באירוע יוקרן הסרט‪" :‬סלמה" )ארה"ב‪ 123 ,2014 ,‬דק'(‬
‫של הבמאית אווה דיוורניי‪ .‬בראשית ‪ 1965‬יצאה התנועה‬
‫לזכויות האזרח בארה"ב‪ ,‬בהנהגת מרטין לותר קינג‪ ,‬לסדרה‬
‫של שלושה מצעדים בג'ורג'יה‪ ,‬כדי למחות על הצעדים‬
‫שננקטו במטרה לשלול למעשה את זכות ההצבעה מאזרחים‬
‫שחורים‪ .‬המאבק הזה היה רגע מכונן עבור התנועה‪ ,‬הוא כלל‬
‫התנגשות אלימה עם הממסד המקומי‪ ,‬ודרש עורמה פוליטית‬
‫כדי לגייס את הציבור ואת הנשיא‪ ,‬איש המפלגה הדמוקרטית‬
‫לינדון ג'ונסון‪ ,‬לשינוי המציאות‪.‬‬
‫חמישים שנה מאוחר יותר‪ ,‬יוצרת דיוורניי אפוס קולנועי‬
‫מרגש ומרשים המצליח לתת ביטוי לעוצמתו של הרגע‬
‫ההיסטורי ולחשיבותו גם היום‪.‬‬
‫באותו ערב‪ ,‬יתחיל לפעול בגדה השמאלית בתל‪-‬אביב‬
‫)אחד העם ‪ ,(70‬מועדון הקולנוע‪ .‬במוצ"ש ‪ 10‬בדצמבר‬
‫בשעה ‪ 20:00‬יוקרן הסרט האיראני "זה לא סרט" )‪76 ,2011‬‬
‫ביום שני הקרוב )‪ (12.12‬וביוזמת המחלקה להיסטוריה‪,‬‬
‫יוקרן באוניברסיטת בן‪-‬גוריון הסרט "האחיות מגדלנה"‬
‫)אנגליה‪ .(2002 ,‬בתום ההקרנה תיערך שיחה עם ד"ר אמילי‬
‫פיין מהיוניברסיטי קולג' של דבלין‪ .‬הסרט של הבמאי פיטר‬
‫מולאן מספר את סיפורן האמיתי של מספר נערות‪ ,‬כל אחת‬
‫עם סיפור אישי משלה‪ ,‬אשר הוביל את כולן לאותו גורל‪:‬‬
‫מרגרט שנאנסה על ידי בן‪-‬דודה ומצאה את עצמה אשמה‬
‫בפרשה; ברנדט שכל פשעה פלירטוט עם נערים‪ ,‬ורוז‬
‫וקריספינה – שתיהן ילדו ילד מחוץ לנישואין‪ ,‬האחת‬
‫כתוצאה מסקרנות מינית‪ ,‬והשנייה כתוצאה מאונס‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪.‬‬
‫כל הנערות נשלחו על ידי האחראים להן אל מנזר מגדלנה‪,‬‬
‫שם נועדו לעבודת פרך ככובסות מקומיות‪ .‬עבודתן הקשה‬
‫נועדה להבטיח את "ניקוי חטאיהן"‪ ,‬ונגזרעליהן לחיות שם‬
‫את שארית חייהן‪ .‬המנזר נמצא בשליטתן של הנזירות‪.‬‬
‫הנערות הן קרבנות להשפלות בלתי פוסקות במטרה לדכא‬
‫את נפשן ורצונן לחזור אל העולם שבחוץ‪ ,‬בידיעה שסומנו‬
‫לעד כחוטאות‪.‬‬
‫עלילתו של הסרט מתרחשת בשנות השישים‪ .‬הסרט מתאר‬
‫את המסלול שעברו הנערות שנשלחו למנזר‪ ,‬מהרגע שבו הן‬
‫רק מקוות לברוח בחזרה‪ ,‬עד הרגע שבו הן משעבדות את‬
‫עצמן למקום בידיעה שהן לבדן בעולם‪ :‬מרגרט‪ ,‬בהגעתה‬
‫למנזר‪ ,‬מחליטה לברוח באחד מהלילות הראשונים‪ ,‬אך‬
‫כשהיא עומדת להוציא לפועל את הבריחה המיוחלת‪ ,‬היא‬
‫חוזרת בה כשנערה אחרת שברחה מובאת חבולה ודחויה‬
‫בידי אביה )שמגלם במאי הסרט(‪ ,‬ומחליטה בתוכה כי זה גם‬
‫גורלה‪ .‬גם ברנדט מנסה לברוח מהמנזר‪ ,‬אך נתפסת ועוברת‬
‫התעללות בידי הנזירות‪ ,‬אוגרת את זעמה‪ ,‬מתכנסת בתוך‬
‫עצמה ומאמצת את שיטת עבודת הפרך של המנזר‪.‬‬
‫דיכוי רוחן של הנשים במנזר הוא חלק מהשיטה‬
‫המתמשכת של הנזירות האחראיות‪ .‬בעוד שהנשים מסתפקות‬
‫בתנאים מינימליים ובאוכל דל‪ ,‬הנזירות מתפנקות על אוכל‬
‫משובח אל מול הנשים המורעבות‪ ,‬דרך אשנב שבו הן נראות‬
‫מדושנות עונג‪ .‬בנוסף לעבודת הפרך ולתנאים הירודים‪,‬‬
‫עריצותן הישירה של הנזירות היא חלק בלתי נפרד החיים‬
‫המשותפים‪ .‬בשגרת היומיום‪ ,‬נאסר על הנשים לדבר אחת עם‬
‫השנייה וליצור חברויות‪ ,‬ומי שעוברת על חוקים אלה נענשת‪.‬‬
‫באחת הסצנות הקשות בסרט הנערות ניצבות עירומות‬
‫במקלחות‪ ,‬אל מול הנזירות המתבדחות על הפגמים הגופניים‬
‫שלהן‪.‬‬
‫הסרט יוקרן בשעה ‪ 20:00‬באולם דילר )בניין ‪ ,(74‬כיתה ‪,316‬‬
‫שבקמפוס הבאר‪-‬שבעי‪ .‬הכניסה ללא תשלום‪.‬‬
‫במאבק‬
‫המאבק היהודי‪-‬הערבי המשותף של מק"י וחד"ש‪ ,‬את ערכי‬
‫האינטרנציונליזם ואחוות העמים‪ ,‬ואת המאבק למען סיום‬
‫הכיבוש ולכינון שלום צודק בין שני העמים בארץ‪ .‬גם בעיר‬
‫עזה התקיים אירוע ביום שני ביוזמת החזית העממית‬
‫לשחרור פלסטין‪.‬‬
‫חד"ש ומק"י נגד רדיפת מוחמד בכרי‬
‫יאסר עראפת עם קסטרו בעת ביקור בקובה )צילום‪ :‬פרנסה לטינה(‬
‫שורה ארוכה של אירועים לזכרו של מנהיג המהפכה‬
‫הקובנית פידל קסטרו נערכו ברשות הפלסטינית‪ .‬הרשות אף‬
‫הכריזה על שלושה ימי אבל רשמיים‪ .‬יו"ר הרשות‪ ,‬מחמוד‬
‫עבאס )אבו מאזן( שיגר מכתב תנחומים לממשלת קובה‪ ,‬ובו‬
‫נאמר‪ ,‬כי קסטרו "היה ידיד קרוב של העם פלסטיני ותמך‬
‫במאבקו לעצמאות"‪ .‬כמו כן‪ ,‬מפלגת העם‪ ,‬החזית‬
‫הדמוקרטית לשחרור פלסטין‪ ,‬החזית העממית לשחרור‬
‫פלסטין והאיחוד הדמוקרטי פרסמו הודעות השתתפות‬
‫בצערם של בני העם הקובני עם הסתלקותו של המנהיג‬
‫המהפכני‪.‬‬
‫אירוע מיוחד התקיים ברמאללה )‪ (27.11‬לכבוד קסטרו‪.‬‬
‫באירוע‪ ,‬שארגנו מחלקת הקשרים הבינלאומיים בתנועת‬
‫פת"ח וועד הידידות פלסטין‪-‬קובה‪ ,‬השתתפו חברי הוועד‬
‫הפועל של אש"ף‪ ,‬משלחות ואישים מכל הפלגים הלאומיים‬
‫והשמאליים הפלסטיניים‪ ,‬ודיפלומטים פלסטינים וזרים‪.‬‬
‫הדוברים הוקירו את תפקידה של קובה בהנהגת קסטרו‬
‫בתמיכה במאבקו הצודק של העם הפלסטיני‪ .‬ביקורת נמתחה‬
‫על הצהרות בגנות קסטרו וקובה מפי אישים ופלגים‬
‫אסלאמיים‪.‬‬
‫באירוע השתתפו מטעם המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬
‫)מק"י( ותנועת חד"ש רג'א זעאתרה‪ ,‬מזכיר מחוז חיפה של‬
‫מק"י וחבר לשכת חד"ש‪ ,‬ועו"ד נועה לוי‪ ,‬חברת הוועד‬
‫המרכזי של מק"י ומזכירות חד"ש הארצית‪.‬‬
‫בדברים שנשא אמר זעאתרה‪ ,‬כי לכתו של קסטרו "הוא‬
‫אבדה גדולה לכל כוחות השחרור והקדמה בעולם‪ ,‬וגם לעם‬
‫הערבי הפלסטיני ולמאבקו הצודק למימוש זכותו להגדרה‬
‫עצמית‪ ,‬שבו תמכו קסטרו וחבריו בקובה ובאמריקה הלטינית‬
‫בכל מאודם"‪ .‬הוא הוסיף כי "קסטרו הפך את האי הקטן‬
‫מחצר אחורית של ארה"ב לסמל גלובלי של קריאת תיגר על‬
‫ההגמוניה האמריקאית ושל מאבק באימפריאליזם הנצלני‪,‬‬
‫האורב גם למדינות ועמי האזור שלנו"‪ .‬זעאתרה הדגיש את‬
‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית )מק"י( והחזית‬
‫הדמוקרטית לשלום ולשוויון )חד"ש( פרסמו )‪ (4.6‬הודעה‬
‫בה הן מגנות את התחדשות הרדיפה הפוליטית נגד השחקן‬
‫והבמאי מוחמד בכרי‪ ,‬והניסיון להגביל את הקרנת סרטו‬
‫"ג'נין ג'נין"‪" .‬המתקפה על בכרי הינה חלק מהמתקפה על‬
‫הציבור הערבי‪ ,‬על המרחב הדמוקרטי‪ ,‬על חופש הביטוי‬
‫והיצירה – מתקפת שמובלת ע"י הממשלה ומקבלת רוח‬
‫גבית ממדיניות שרת התרבות‪ .‬זהו חלק מאווירת סתימת‬
‫הפיות והרתעת אמנים ויוצרים מביטוי עמדה מוסרית‬
‫ופוליטית נגד הכיבוש והדיכוי ובעד שלום צודק וחיים‬
‫משותפים"‪ ,‬נאמר בהודעה‪ .‬מק"י וחד"ש קראו "לציבור‬
‫הרחב‪ ,‬וליוצרים ערבים ויהודים בפרט‪ ,‬להיאבק נגד רדיפתו‬
‫של בכרי"‪.‬‬
‫הוועד לידידות ישראל‪-‬קובה ומועדון הגדה השמאלית‬
‫אחד העם ‪ ,70‬תל‪-‬אביב‬
‫יום חמישי‪ 8 ,‬בדצמבר‪ ,‬בשעה ‪20:30‬‬
‫אתגריה של המהפכה הקובנית ‪-‬‬
‫ערב לזכרו של פידל קסטרו‬
‫בהשתתפות ד"ר אפרים דוידי‬
‫בערב יוקרן הסרט התיעודי‪:‬‬
‫)‪Fidel Castro: The Untold Story (2001‬‬
‫אנגלית וספרדית עם כתוביות באנגלית‬
‫מק"י וחד"ש‬
‫הסמינר האיגוד מקצועי השנתי‬
‫‪ 16‬ו‪ 17-‬בדצמבר‪ ,2016 ,‬במכון הבינלאומי למנהיגות בבית ברל‬
‫יום ו'‪ 16 ,‬בדצמבר‪:‬‬
‫‪ :16:00 – 15:00‬התכנסות והרשמה‬
‫‪ – 17:15 – 16:00‬תפקיד מפלגת מעמד הפועלים בזמננו – דילמות ואתגרים‬
‫‪ - 18:30 – 17:15‬השינויים בהרכב שוק העבודה בישראל והשפעתם על עבודת‬
‫האיגודים המקצועיים‬
‫‪ - 19:30 – 18:30‬האוכלוסייה הערבית והאתגרים החברתיים כלכליים‬
‫שבת‪ 17 ,‬בדצמבר‪:‬‬
‫‪ – 11:30 – 10:00‬המאבק המעמדי חברתי והמישור הפרלמנטרי‬
‫‪ – 13:00 – 11:30‬מאבקי עובדים עכשוויים‬
‫‪ – 14:00 – 13:00‬הפסקת צהריים‬
‫‪ – 15:00 – 14:00‬לקראת הבחירות בהסתדרות‪ ,‬הנעמת וההסתדרות המורים‬
‫‪ – 15:30 – 15:00‬סיכום והחלטות‬
‫התכנייה המפורטת מופיעה באתר מק"י‪maki.org.il :‬‬
‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬
‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬