‫ב"ה‬
‫חוצה התחיל‪ ,‬כאמור‪ ,‬בגאולתו של‬
‫אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו‪ ,‬אבל‪ ,‬באופן‬
‫של התחלה‪ ,‬ומדור לדור ניתוסף בזה עוד‬
‫יותר ע"י רבותינו נשיאנו‪ ,‬עד לכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬שעל ידו נעשית‬
‫הפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל‬
‫ממש‪ ,‬עי"ז ששלח שלוחים כו'‪ .‬ובאופן‬
‫דמוסיף והולך בשליחותו עד לימינו אלה‬
‫– בכל מקום ומקום‪ ,‬עד לפנה הכי רחוקה‬
‫בקצוי תבל‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬צו השעה – ע"פ הוראת נשיא דורנו‪,‬‬
‫אשר‪" ,‬גלה סודו אל עבדיו הנביאים" – שכל אחד ואחת‪ ,‬איש ואשה‪ ,‬מאנשי ונשי הדור‪ ,‬ימסור את עצמו להיות‬
‫"שלוחו" של נשיא הדור‪ ,‬לעסוק בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה!‬
‫ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן"‪ ,‬היינו‪ ,‬שלכל אחד ואחת מאנשי הדור ניתנו כל הכחות הדרושים לעבודת השליחות‪,‬‬
‫ככל פרטי ההוראות דנשיא דורנו שנתבארו במאמריו ושיחותיו ומכתביו‪ ,‬ונתפרסמו בדפוס‪ ,‬הוראה לדורות‪ ,‬ואין הדבר‬
‫תלוי אלא ברצונו של כל אחד ואחת למסור את עצמו לעבודת השליחות‪ ,‬ואז‪ ,‬יצא מיד לעסוק בעבודת השליחות‪ ,‬מתוך‬
‫שמחה ובטוב לבב‪ ,‬ובהצלחה רבה ומופלגה‪.‬‬
‫מכיון ש"שלוחו של אדם כמותו"‪ ,‬כמותו דהמשלח ממש‪,‬‬
‫נמצא‪ ,‬שבאמצעותו של השליח‪ ,‬בא גם המשלח בכל מקום ומקום‬
‫ב"וישלח" – ישנם ב' קצוות‪ :‬מחד גיסא – המושג של שליחות הוא באופן ששולח אחר‪ ,‬ואילו הוא בעצמו אינו הולך‬
‫למקום השליחות‪ :‬אבל‪ ,‬לאידך גיסא‪ ,‬הרי "שלוחו של אדם כמותו"‪ .‬ויתירה מזה – כמותו דהמשלח ממש‪ ,‬היינו‪ ,‬שע"י‬
‫השליחות בא גם המשלח במקום השליחות‪.‬‬
‫וכפשטות הסיפור דפרשת השבוע – שסוכ"ס בא גם יעקב בעצמו‪ ,‬אלא‪ ,‬שענין זה הי' צריך להיות לאחרי הקדמת‬
‫פעולת השלוחים (מכיון שיעקב עצמו הי' צריך להשאר עם נשיו וילדיו כו')‪ ,‬אשר‪ ,‬על ידם נתאפשר בואו של יעקב‬
‫ובאופן נעלה יותר‪ ,‬ובלשון הכתוב – "כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו גו'"‪.‬‬
‫ועד"ז מובן גם בנוגע לשליחות של נשיא הדור‪:‬‬
‫ּבית חיינו‬
‫צו השעה ‪ -‬ע"פ‬
‫הוראת נשיא דורנו‬
‫שכל אחד ואחת‪ ,‬איש ואשה‪,‬‬
‫מאנשי ונשי הדור‪ ,‬ימסור את‬
‫עצמו להיות "שלוחו" של‬
‫נשיא הדור‪ ,‬לעסוק בהפצת‬
‫התורה והיהדות והפצת‬
‫המעיינות חוצה!‬
‫כללות (עיקר) הענין דהפצת המעיינות‬
‫נשיא הדור אינו הולך בעצמו לכל מקום ומקום‪ ,‬עד לקצוי תבל‪ ,‬אלא שולח שלוחים שיעסקו בהפצת התורה והיהדות‬
‫והמעיינות בכל העולם כולו‪ ,‬עד לפנה נדחת בקצוי תבל‪ ,‬חוצה שאין מחוץ הימנו‪ ,‬בבחינת "ארצה שעיר שדה אדום"‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מכיון ש"שלוחו של אדם כמותו"‪ ,‬כמותו דהמשלח ממש‪ ,‬נמצא‪ ,‬שבאמצעותו של השליח‪ ,‬בא גם המשלח בכל‬
‫מקום ומקום‪.‬‬
‫שיחות‪ ,‬אגרות ויומנים‬
‫בענינא דיומא‬
‫– ובפרט בנוגע לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬אשר‪ ,‬לאחרי הסתלקותו "אשתכח בכולהו עלמין (גם בעוה"ז) יתיר‬
‫מבחיוהי"‪ .‬מכיון שאינו מוגבל "בתוך כלי ולבוש ‪ . .‬מקום גשמי ‪ . .‬בחי' נפש הקשורה בגופו כו'" – וסוכ"ס בא המשלח‬
‫עצמו ממש (נוסף לכך שהשליח הוא כמותו דהמשלח ממש) – כאמור‪ ,‬שהמעיינות עצמם (ובמילא‪ ,‬גם בעלי המעיינות‪,‬‬
‫גליון קלח‬
‫נשיאי הדור‪ ,‬שהכניסו את עצמותם בתורתם) באים במקום ה"חוצה"‪ ,‬עד למשלח האמיתי‪ ,‬שלוחו של אדם העליון‬
‫כמותו (שהרי ענינו של נשיא הדור הוא – "אנכי עומד בין ה' וביניכם") – שהעולם כולו נעשה דירה למהותו ועצמותו‬
‫ית' בדוגמת הדירה שבה מתגלה הדר בה בכל עצמותו‪.‬‬
‫עבודת השליחות בכל פרט ופרט היא באופן שחודרת בכל כחות נפשו‬
‫היינו‪ ,‬שהרצון והתענוג שלו הוא – רצון ותענוג המשלח‪ ,‬שכן‬
‫שלימות ענין השליחות הוא – שכל מציאותו של השליח אינה אלא מציאות המשלח‬
‫יו"ל לחיזוק ההתקשרות‬
‫לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו‬
‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬
‫לכל לראש – צריך לשלוח את עצמו‪ ,‬כלומר‪ ,‬נוסף לכך שמוסר את עצמו להיות שלוחו של נשיא הדור‪ ,‬הרי‪ ,‬עבודת‬
‫השליחות עצמה היא באופן ששולח את עצמו‪ ,‬היינו‪ ,‬שיוצא מעצמו ("ער גייט ארויס פון זיך")‪" .‬לך לך מארצך‬
‫ועש"ק פ' וישלח‪ ,‬ה'תשע"ז‬
‫וממולדתך ומבית אביך"‪ ,‬לצאת מטבעו ורגילותו כו'‪ ,‬ובפשטות‪ ,‬שפעולות השליח הם באופן שכופה את עצמו לשנות‬
‫מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר‬
‫יוצא־לאור על־ידי‬
‫טבעו ורגילותו כו'‪ ,‬בהתאם לרצון המשלח בכל הפרטים ופרטי פרטים‪.‬‬
‫ובפרטיות יותר – השליחות דכחות הנפש‪ ,‬היינו‪ ,‬שהכחות שלמעלה מהשכל‪ ,‬כח האמונה כו'‪ ,‬יושלחו ויומשכו ויחדרו‬
‫בפנימיות בכח השכל‪ ,‬ומכח השכל – יימשך גם במדות שבלב‪ ,‬וממדות שבלב – למעשה בפועל‪ ,‬עד להתעסקות עם‬
‫הזולת כו'‪ ,‬שזהו תוכן הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" בנוגע לעצמו‪ ,‬בכל דרגא ודרגא לפי ענינה‪.‬‬
‫וכל זה – באופן דשינוי טבעו ורגילותו‪ ,‬היינו‪ ,‬שגם כאשר טבעו להיות מונח בשכליים עמוקים‪ ,‬מבלי להקדיש שימת‪-‬‬
‫לב שכל השכלה תבוא גם במדות שבלב‪ ,‬עד למעשה בפועל‪ ,‬ועאכו"כ בנוגע לפעולה על הזולת‪ ,‬אשר‪ ,‬טבע החכמים‬
‫העוסקים במושכלות שהזולת מפריע ומבלבל כו' – אינו מתחשב כלל בטבעו ורגילותו‪ ,‬בידעו‪ ,‬שצריך למלא את רצון‬
‫המשלח‪.‬‬
‫והתלמידים־השלוחים‬
‫ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק‬
‫ונמצא‪ ,‬שגם בנוגע לעצמו ישנם ב' הקצוות שבשליחות – ששולח מישהו אחר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬והוא בעצמו אינו הולך‪,‬‬
‫ולאידך‪ ,‬השליח הוא כמותו דהמשלח ממש‪ ,‬עד שהמשלח עצמו נמצא שם‪:‬‬
‫המשך בעמוד ‪>>> 4‬‬
‫גוט יום טוב! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו!‬
‫להצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להקדשות‪+972-7-95742151 :‬‬
‫בבוקר נסעו מנין תמימים לאוהל‪ ,‬אמרו שם את כל התהלים‬
‫ּבית חיינו‬
‫מכיון שהיום הוא ערב יום המשפט‬
‫יומן הת' (הרה"ח) מאיר יחיאל שי' הרשקוביץ‬
‫מימי ט"ו‪-‬כ"ג כסלו ה'תשמ"ו ‪ -‬כקביעות ימים אלו‬
‫ובקשר עם ה'טראסק' בתקופה זו בקשר עם מלאות תקופת שלושים שנה ל"דידן נצח"‬
‫ההתוועדות הסתיימה בשעה ‪ .4:50‬לאחר ברכה האחרונה אד"ש‬
‫יום ה'‪ ,‬ט"ו כסלו‬
‫כ"ק אד"ש היה היום באוהל‪ .‬בצאתו לאוהל סימן להגברת‬
‫השירה‪ ,‬וסימן גם בתוך המכונית‪ ,‬אחרי רגעים אחדים מנסיעת‬
‫אד"ש הבחינו שמכונית אד"ש חוזרת ל‪ ,770‬והריל"ג מחכה בחוץ‪,‬‬
‫ובהגיע המכונית הרבי פתח את החלון ולקח את המשקפיים מידי‬
‫הריל"ג (כנראה שרי"ק הודיע בטלפון שבמכונית להריל"ג)‪.‬‬
‫לאחר תפילת ערבית שהה ר"י קרינסקי אצל כ"ק אד"ש כ‪3/4‬‬
‫טעמו וראו‬
‫ש"פ וישלח ה'תשמ"ט‬
‫שעה‪ .‬ולאחר מכן נסע לביתו‪.‬‬
‫תפילת ערבית התפללו מיד אחרי מנחה‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬ח"י כסלו‬
‫כ"ק אד"ש היה היום באוהל‪ .‬בצאתו לאוהל לסימן חזק להגברת‬
‫השירה‪ ,‬וסימן גם כן בתוך המכונית‪.‬‬
‫תפילת ערבית אד"ש אמר קדיש‪.‬‬
‫בבוקר נסעו מנין תמימים לאוהל‪ ,‬אמרו שם את כל התהלים מכיון‬
‫היום החלו להגיע האורחים לי"ט כסלו‪ ,‬אווירת חג החגים – י"ט‬
‫כסלו מורגשת כבר בשערי ליובאוויטש שבליובאוויטש‪.‬‬
‫להשפיע על בני נח‬
‫לקיים מצוות שנצטוו‬
‫סימן להגברת השירה‪.‬‬
‫שהיום הוא ערב יום המשפט‪.‬‬
‫בערב התקיימה התוועדות גדולה עם הר"י כהן‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬ט"ז כסלו‬
‫כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק‬
‫הידועה שגאולתו היתה‬
‫באופן ש"הפלא ה' והגדיל‬
‫לעשות בארץ ‪ . .‬ובפרט‬
‫בעיני כל השרים וכל‬
‫העמים אשר בכל מדינות‬
‫המלך‪ ,‬אשר גם בעיניהם‬
‫יפלא הדבר הפלא ופלא‬
‫וכו'"‪ ,‬וכמשנ"ת בארוכה‬
‫במק"א הטעם שרבינו הזקן‬
‫מדגיש השפעת הגאולה‬
‫די"ט כסלו על אוה"ע –‬
‫מכיון שגאולת י"ט כסלו‪,‬‬
‫הגאולה דפנימיות התורה‪,‬‬
‫היא מעין ודוגמא והכנה‬
‫לגאולה העתידה שבה יהי'‬
‫שלימות הגילוי דפנימיות‬
‫התורה‪ ,‬ובגאולה העתידה‬
‫יהי' גם שלימות הבירור‬
‫דאוה"ע‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫כשחזר אד"ש מבנין הספריה בעת הדלקת הנרות‪,‬‬
‫נכח ציבור גדול בחוץ ואד"ש הגביר ועודד מאוד‬
‫את השירה‪ .‬כמובן שבכל ההזדמנויות אלו הניגון‬
‫הוא "דידן נצח‪."...‬‬
‫יום ש"ק פרשת וישלח‪ ,‬י"ז כסלו‬
‫התוועדות‪.‬‬
‫שיחה ראשונה – ארכה שעה ו‪ 45‬דקות (זמן רציף‬
‫יחסית ארוך)‪ .‬הרבי דיבר מענין שבת זו שבאה‬
‫לאחר יו"ד כסלו וקודם לי"ט כסלו‪ ,‬שלומדים‬
‫משבת זו שני ענינים‪ :‬ענין של יו"ד כסלו יש לו‬
‫כבר מן המוכן‪ ,‬מכיון שעכשיו הוא הויכולו של‬
‫יו"ד כסלו‪ .‬ענין שני – ענין י"ט כסלו שצריך‬
‫ומזה למדים הוראה נוספת‬
‫– ע"ד החיוב וההשתדלות‬
‫דבנ"י להשפיע על אוה"ע‬
‫שנצטוו‬
‫מצוות‬
‫לקיים‬
‫בני נח (כפס"ד הרמב"ם)‬
‫ובפרט בעקבתא דמשיחא‪,‬‬
‫כהכנה לקיום היעוד "אז‬
‫אהפוך אל עמים שפה‬
‫ברורה לקרוא כולם בשם‬
‫ה' לעבדו שכם אחד"‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י"ט כסלו‬
‫לאחר תפילת‬
‫מנחה נערכה בזאל‬
‫למעלה אסיפה‬
‫קצרה בהשתתפות‬
‫התמימים‪ .‬ר"א‬
‫שמטוב דיבר שלא‬
‫ילכו לבית המשפט‬
‫בלי סדר מסודר‬
‫אלא שיש ממונה‪,‬‬
‫וכל יום ילכו כ‪80‬‬
‫בחורים או אנ"ש‪,‬‬
‫ושיהיה שם שקט‬
‫מוחלט וכו'‪.‬‬
‫י"ט כסלו כבר מתחיל י"ט כסלו‪ ,‬ההוראה לאיש פשוט כשלומד‬
‫ומנחה‪.‬‬
‫תפילת מנחה התפללו בביהכ"נ למטה כי הגיע‬
‫קהל רב‪.‬‬
‫לאחר תפילת מנחה נערכה בזאל למעלה אסיפה‬
‫קצרה בהשתתפות התמימים‪.‬‬
‫ר"א שמטוב דיבר שלא ילכו לבית המשפט בלי‬
‫סדר מסודר אלא שיש ממונה‪ ,‬וכל יום ילכו כ‪80‬‬
‫בחורים או אנ"ש‪ ,‬ושיהיה שם שקט מוחלט וכו'‪.‬‬
‫התוועדות‪ .‬קהל עצום נכח בהתוועדות‪ ,‬היתה‬
‫מורגשת כמעט צפיפות ב‪.770‬‬
‫מהרב א‪ .‬יאללעס‪ ,‬הורה לאחד לומר לחיים‪ ,‬סימן מעט בידו‬
‫להגברת השירה‪.‬‬
‫(תפס לדוגמא) המילה תניא או המשנה מאימתי צריך ללמוד באופן‬
‫אחר שיחה שניה – ניגש לאד"ש אחד יחד עם ר"י וינברג‪ ,‬אד"ש‬
‫של רחובות שכל העולם ילמד ביחד איתו‪ .‬אח"כ דיבר בענין חילול‬
‫שוחח עמו מעט (כמה פרטים מתוכן השיחה שומעים בטייפ)‪ .‬אח"ז‬
‫השם שצריך להיות זהיר שמהנהגתו לא תיגרם חילול השם‪ .‬ענין י'‬
‫וי"ט כסלו שהם חלק מהתורה שהיא נצחית‪ .‬ומכיון שבזמן האחרון‬
‫מדברים על הוספה בשמחה‪ ,‬כיון שנמצאים לפני י"ט כסלו שיהיה‬
‫הוספה בשמחה‪ .‬כ"ק אד"ש הצביע לעבר ר"י גרונר (מאוסטרליה)‬
‫וסימן לו שישתה כוס גדולה‪ .‬מספר פעמים הרבי חייך לכיוון של‬
‫ר"א שמטוב‪ ,‬וסימן לו לומר לחיים‪ .‬סימן בידו להגברת השירה‪.‬‬
‫שיחה שניה – המשיך מענין חילול השם וביקש שלא ידברו אח"כ‬
‫על מי היתה כוונתו‪ .‬ענין שצריך כל אחד לשלוח שלוחים אפילו אל‬
‫עשיו מכיון שהוא אחיו כמבואר בפרק לב של תניא‪.‬‬
‫מאמר כעין שיחה ד"ה תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים וכו'‪.‬‬
‫מיד בסיום המאמר דיבר בנוגע למלוה מלכה שתיערך היום ובנוגע‬
‫לדינר של תו"ת שתיערך מחר‪ .‬נתן בקבוק משקה לרש"ז גורארי'‪,‬‬
‫הרמ"פ כץ הכריז אודות זה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כ"ק אד"ש אמר את הקדישים בתפילות שחרית‬
‫אחר שיחה ראשונה – כ"ק אד"ש לקח מכתב‬
‫להיות עבודה‪ .‬ענין יו"ד כסלו הוא רחובות הנהר‪,‬‬
‫ההוראה היא שצריך להיות בהרחבה וכו'‪ ,‬שאפילו שני ימים קודם‬
‫חג החגים – ר"ה לחסידות‬
‫רש"י ד"ה ותצא דינה בת לאה‪ ,‬למה צריך להדגיש את הגנות של‬
‫לאה‪ ,‬עיין פירוש רש"י שם‪ .‬ועוד מדוע כתוב בנות הארץ ולא בנות‬
‫שכם‪ .‬רמב"ם סיום הלכות מקוואות‪ .‬זהר‪ ,‬מענין דוד מלכא משיחא‪.‬‬
‫התירוצים השאיר על ההתוועדות הבאה‪.‬‬
‫ניגש הרב פנחס הירשפונג ושוחח עם אד"ש מעט‪ .‬אח"ז ניגש הרב‬
‫שמחה עלבערג ושוחח מעט (שומעים קטע בטייפ שהרבי אומר‬
‫לו‪... :‬עורך עיתון כפ"ח נמצא כאן‪ ,)...‬הרבי הורה לו לומר לחיים‪.‬‬
‫הורה למספר אנשים לומר לחיים‪.‬‬
‫אחרי שיחה שלישית – ניגש אל הרבי הרב יצחק דוד גרוסמן‬
‫ממגדל העמק יחד עם ראש המועצה של מגדל העמק‪.‬‬
‫אחריהם ניגש הרב שאר ישוב הכהן רבה של חיפה‪ ,‬אד"ש אמר‬
‫לו‪( :‬בקצרה) מכיון שאומרים שנכח באסיפה (היתה אסיפה סודית‬
‫בירושלים בשיתוף עם הרפורמים) ואסיפה זו היתה בשביל לשנות‬
‫את ההלכה‪ ,‬שיכריז כעת שההלכה אינה משתנית‪ ,‬והרי הוא כהן‬
‫שנאמר שפתי כהן ילמדו דעת וגו'‪ .‬לאחריו ניגש שוב הרב שמחה‬
‫עלבערג ושוחח עם הרבי זמן רב‪.‬‬
‫אחר שיחה רביעית – ניגש אל הרבי ר"י וינברג עם ההוא שניגש‬
‫אל הרבי מקודם ושוחח מעט‪ .‬אח"ז ניגש הר' לייזרזון מירושלים‪,‬‬
‫הרבי דיבר עמו בנוגע למורמונים שאם כולם היו מתאחדים בענין‬
‫זה היה יותר טוב‪ ,‬ונתן עצות איך לפעול‪ .‬סימן להגברת השירה‪.‬‬
‫דיבר על המגבית וחלוקת הש"ס ובהמשכו אמר מאמר כעין‬
‫שיחה‪ .‬הרב א‪ .‬יאללעס נתן עטו לאד"ש (בשביל לכתוב עבור‬
‫>>>‬
‫זהו הזמן לעשות התוועדויות חסידיות‬
‫ובפרט שזה קשור עם השמחה הכי גדולה מהחתונה של נשיא דורנו‬
‫שכעת הרי זה אמצע ה'שבע‪-‬ברכות'‬
‫ּבית חיינו‬
‫כמוזכר בימים האחרונים בכלל‪ ,‬זהו זמן לעשות התוועדויות חסידותיות‪ ,‬ובפרט שזהו קשור ג"כ עם השמחה הכי גדולה מהחתונה‬
‫של נשיא דורנו‪ ,‬שכעת הרי"ז האמצע של ה'שבע‪-‬ברכות'‪ ,‬ובא בהמשך לחתונה של אביו‪ ,‬שהוא הי' בנו יחידו וממלא‪-‬מקומו וכו'‪,‬‬
‫וזה בא אחד בתוך השלושה ימים של השני (י"א אלול – יום נישואי כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע‪ .‬י"ג אלול – יום נישואי כ"ק אדמו"ר‬
‫טעמו וראו‬
‫הריי"צ נ"ע) – שזה מחזק עוד יותר את הענין של "בשלושה פעמים הוי חזקה"‪ ,‬ע"ד שאומרים במקום שבשעה שיש שלושה טפחים‬
‫או עד"ז‪ ,‬הרי"ז "כלבוד דמי"‪ ,‬זהו אותו ענין – אותו המשך‪.‬‬
‫ש"פ וישלח ה'תשמ"ט‬
‫יתוקן חוק "מיהו יהודי"‬
‫לאלתר!‬
‫וממקום לומדים ג"כ בנוגע לזמן‪ ,‬וכמבואר בכ"מ שזמן ומקום הולכים יחדיו‪.‬‬
‫משיחת ליל ח"י אלול ה'תשמ"ט‬
‫ועוד וג"ז עיקר – שביחד‬
‫פעולת‬
‫הדגשת‬
‫עם‬
‫ההשפעה על אוה"ע לקיים‬
‫מצוות דידהו‪ ,‬יש להדגיש‬
‫גם את ההבדלה שבין‬
‫ישראל לעמים‪.‬‬
‫מענה כ"ק אדמו"ר בכתי"ק לא'‬
‫הרבנים‬
‫שהגיש‬
‫לכ"ק‬
‫אדמו"ר‬
‫ובהמשך לזה – יש‬
‫לעורר אודות גודל ההכרח‬
‫והנחיצות שבהקדם הכי‬
‫אפשרי יתוקן חוק "מיהו‬
‫יהודי"‪ ,‬שיהודי הוא מי‬
‫שנולד לאם יהודי' או‬
‫שנתגייר כהלכה‪ ,‬גיור‬
‫כהלכה דוקא‪.‬‬
‫קונטרס חידושי תורה‪ ,‬וביקש את‬
‫ברכתו הק' של כ"ק אדמו"ר‪.‬‬
‫פענוח הכתי"ק‪:‬‬
‫נת' ות"ח ת"ח‪.‬‬
‫ולפלא‬
‫נשמטה‬
‫בהקונ'[טרס]‬
‫ובהקדמה – שלאמיתו של‬
‫דבר לא הי' מקום לדון‬
‫ב"כנסת" בנושא הגיור‪,‬‬
‫כי‪" ,‬גיור" הוא נושא‬
‫תורני‪-‬הלכתי טהור‪ ,‬ורק‬
‫ההלכה היא שקובעת מהות‬
‫ואופן הגיור‪ :‬אבל‪ ,‬מכיון‬
‫והחליטו‬
‫דנו‬
‫שלפועל‬
‫כבר על זה בכנסת באופן‬
‫שגרמו לקלקול ועיוות הכי‬
‫גדול‪ ,‬מוכרחים לתקן את‬
‫המעוות ע"י תיקון החוק‬
‫בכנסת‪.‬‬
‫הפתיחה "ב"ה" או כיו"ב [כיוצא‬
‫בזה]‪.‬‬
‫והרי מכבר פס"ד מרע"ה [פסק דין‬
‫משה רבינו עליו השלום] דבית מלא‬
‫ספרים מחוייב במזוזה‪ .‬ומאמרי‬
‫רבותינו בדא"ח – ג"כ [גם כן] פתיחתם "בס"ד"‪.‬‬
‫[ומה שבלקו"ש וכו' ג"כ חסר – ג"ז [גם זה] קשה]‪.‬‬
‫אזכיר עה"צ לכהנ"ל (נוסף על הדבור פא"פ [פנים אל פנים] בעת ההתועדות בש"ק [בשבת קודש] כ' כסלו) מובן שבאיחולי "לטובה"‬
‫היינו‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬שידוע להקב"ה שהוא לטוב – אבל צ"ל [צריך להיות] בבת אחת‪ :‬הטוב לנו – תפתח‪ .‬וכמובן ג"כ מבי'[אור] אדנ"ע [= אדמו"ר‬
‫ויש להוסיף ולהבהיר‪,‬‬
‫החוק‬
‫בתיקון‬
‫שהצורך‬
‫אינו (בגלל) תביעה של‬
‫חוג מסויים ביהדות‪ ,‬ולא‬
‫רק תביעתה של היהדות‬
‫החרדית כולה‪ ,‬אלא צורך‬
‫והכרח של עם ישראל‬
‫כולו‪ ,‬וגם לטובתם של‬
‫אוה"ע‪ ,‬צורך הכי חיוני‬
‫המתחייב גם מצד צדק‬
‫ויושר אנושי‪.‬‬
‫מהורש"ב נ"ע] בוישב גו' אביו‪ ,‬המדובר בהתועדות הנ"ל (נדפס בס' השיחות תש"ד יט"כ [י"ט כסלו‪ ,‬ע' ‪.)]50‬‬
‫חוב קדוש על כל אחד ואחד‬
‫מתחיל הרי י"ט כסלו‪ ,‬לכל לראש ישנם דברי הרב‪ ,‬ובדיוק בלשון יחיד‪ ,‬שאומרים לכאו"א‪ ,‬וכאו"א אומר זאת לכאו"א ושומע‬
‫מכאו"א "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתב ותחתם"‪ .‬ויה"ר (שזהו הרי איחול‪ ,‬ואח"כ) יעשה כאו"א כל התלוי‬
‫בו שזה ‘ירד' לפועל ממש‪ ,‬בדוגמת ר"ה בכלל – הרי אז הענינים בכללות‪ ,‬ואח"כ ‘מורידים' אותם בכל יום ויום בשייך ליום זה‪,‬‬
‫ועד"ז מובן ג"כ בנוגע לר"ה של תורת החסידות ודרכי החסידות‪,‬‬
‫ומה הם תורת החסידות ודרכי החסידות – הרי ישנו ריבוי ביאורים וענינים מנשיא הדור‪ ,‬וגם תורגמו בכמה לשונות והם בהישג‬
‫ידו של כאו"א‪.‬‬
‫לזכות‬
‫החתן הרה"ת ישראל וזוגתו‬
‫מרת חיה מושקא שיחיו‬
‫גוטליב‬
‫לרגל נישואיהם בשעטו"מ‬
‫אור לי"ד כסלו ה'תשע"ז‬
‫‪...‬ואח"כ ישנו הפצת המעיינות חוצה‪ ,‬דבר ברור שזהו חוב קדוש שמונח על כאו"א ש"איש את רעהו יעזורו"‪ ,‬שכאו"א יסייע‬
‫לחברו באם נראה לו שהוא יכול להוסיף הבנה והשגה "חכמה בינה ודעת" בכל הענינים‪ ,‬וגם בענינים הקשורים עם י"ט כסלו‬
‫‬
‫בהתחלה – ודאי יעשה זאת‪.‬‬
‫משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ט‬
‫נדפס ע"י ולזכות‬
‫בני משפחתם שיחיו‬
‫>>>‬
‫חלוקת הש"ס) ודיבר מעט עם אד"ש‪ .‬הרבי הורה לנגן ניגון הכנה‪,‬‬
‫בתשובתו‪( :‬הלשון לא מדויקת) "בטח יצרף הקבוצות הבאות"‪.‬‬
‫שיבנה‪ .‬לאח"ז חילק דולרים‪ .‬ההתוועדות נסתיימה בשעה ‪.12:40‬‬
‫לאור תשובת הרבי יתקיים ביום רביעי בימי חנוכה כינוס זקנים‬
‫לאחרי שעה הרבי נסע לביתו (כנראה שד"ר וייס שהה אצל אד"ש)‪.‬‬
‫ביחד עם ילדים‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ' כסלו‬
‫יום ד'‪ ,‬כ"א כסלו‬
‫כ"ק אד"ש היה היום באוהל‪ .‬חזר שעתיים אחרי השקיעה‪.‬‬
‫כ"ק אד״ש היה היום באוהל‪ .‬חזר שעתיים ורבע אחרי השקיעה‪.‬‬
‫תפילת מנחה ומיד לאחריה תפילת ערבית התקיימו בביהכ"נ למטה‪.‬‬
‫תפילות מנחה וערבית בביהכ"נ למטה‪.‬‬
‫לפני כשבוע‪ ,‬אד"ש הוציא תשובה לר' מנחם גערליצקי (האחראי‬
‫עפ"י השמועה – הריל"ג אמר שכעת אד"ש לא עונה תשובות‪ ,‬רק‬
‫על כולל תפארת זקנים) בנוגע לכינוס זקנים בחנוכה‪ .‬אד"ש ענה‬
‫במקרים דחופים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בקשר עם י"ט כסלו‪ ,‬יום ראש השנה לדא"ח‪ ,‬מובא מכתב‬
‫ּבית חיינו‬
‫טעמו וראו‬
‫ש"פ וישלח ה'תשמ"ט‬
‫שכתב אברך אחד שלא מאנ"ש לכ"ק אדמו"ר‪ ,‬בסוף חודש סיון‬
‫כבודם דכל מאמרים ולקוטי שיחות‬
‫ה'תשמ"ז‪ ,‬ומענה כ"ק אדמו"ר עליו בכתב‪-‬יד‪-‬קודש‪ ,‬בקשר‬
‫לתורת וכבוד תורת החסידות‪:‬‬
‫וז"ל המכתב‪" :‬לכבוד הוד קדושת אדמו"ר ציס"ע הה"ק נשיא‬
‫הדור רשכבה"ג בוצ"ק חו"פ מרן מליובאוויטש שליט"א‪ .‬הנה‬
‫ילמדו רבינו בענין אשר מבואר בספר ויואל משה מאת הרה"ת‬
‫עמדו הכן כולכם‬
‫מסאטמאר ז"ל אודות דרך הבעש"ט הק' נ"ע נבג"מ נשתכח‬
‫ועוד ועיקר – להתכונן‬
‫האמיתית‬
‫לגאולה‬
‫והשלימה‪ ,‬ובלשון כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו –‬
‫"עמדו הכן כולכם"‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫גם בלשון זה מתחברים‬
‫ב' הקצוות דביטול ותוקף‬
‫המציאות‪" :‬עמדו" לשון‬
‫עמידה – ענין הביטול‪,‬‬
‫וביחד עם זה‪ ,‬עמידה‬
‫בכל תוקף המציאות (כמו‬
‫"נצבים"‪" ,‬נצב מלך")‪.‬‬
‫ובאופן ד"הכן כולכם"‪,‬‬
‫כפי שרואים במוחש באנשי‬
‫צבא‪ ,‬ועד"ז ב"צבאות ה'"‪.‬‬
‫לגמרי מהדור לא יזכר ולא יפקד‪ .‬וגם כתוב וז"ל‪ :‬וככה הוא‬
‫בספרי תלמידי הבעש"ט שלא חיברו ספרים לבאר האופנים‬
‫והחילוקים הנצרכים לכל האדם אלא נכתב בספר מה שנשפע‬
‫להם חידושי תורה עבור התלמידים שבאו אז אליהם בשבת‬
‫ובמועד וגם כתוב שכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע נבג"מ בספרו‬
‫ליקוטי אמרים ‪ -‬תניא‪ ,‬שנאמרה רק לשעתו לצורך התלמידים‬
‫שהיו או שמה כמה פעמים בבירור שצריך לומר הא לן והא‬
‫להון‪.‬‬
‫"והיות שהנני משתוקק ומתאווה מאוד לעין הרבה בספרים‬
‫קדושים מתלמידי הבעש"ט הק' נ"ע נבג"מ וכמו"כ לילך בדרך‬
‫הישר והרצוי כדבעי לכן שאלתי ובקשתי לברר ולבבן לי את כל‬
‫ובפרטיות יותר‪:‬‬
‫הספיקות אשר מתבלבלים בקרבי ואקווה שבעז"ה אמצא חן‬
‫הציווי וההוראה "עמדו‬
‫הכן כולכם"‪ ,‬היא – (א)‬
‫לכלל ישראל‪( ,‬ב) לכל‬
‫יחיד ויחיד (אנשים נשים‬
‫וטף)‪ ,‬שגם אליו פונים‬
‫בלשון רבים – לקבץ‬
‫ולאסוף כל פרטי כחותיו‬
‫ועניניו‪ ,‬שרבים הם‪ ,‬שיהיו‬
‫כולם במעמד ומצב ד"עמדו‬
‫הכן כולכם"‪.‬‬
‫בעיני כ"ק מרן הרה"ק שליט"א וישיב לי תשובה נכונה ובהירה‬
‫כפי חוות דעתו הקדושה והטהורה בעגלא ובזמן קריב‬
‫"כה דברי המשתחוה אל מול הדום רגלי כי קדוש הוא‪.‬‬
‫"נ"ב הנני מבקש בוה סליחה ומחילה וכפרה אם ח"ו פגעתי‬
‫בכבודו הרם ע"י כתיבתי אם כתבתי דבר שלא היה כרצונו הטוב כי כל מגמתי אך ורק לידע ולדרוש אל האלקים את הדרך אשר ילכון בה‬
‫ואת המעשה אשר יעשון וכן נא שיעתירו בעדי בתפילותיו בעת שמפיל תחינתו לפני שוכן מעונה ‪ -‬המתקבל בכל מדה נכונה"‪.‬‬
‫בתשובתו מחק הרבי את המילים "וישיב לי"‪ .‬הקיף את המילים "תשובה נכונה ובהירה" וכתב‪ :‬ה"ה [הרי היא] במאמרי חסידות ולקו"ש‬
‫ולכן‪ :‬בי"ט כסלו‪ ,‬שהוא‬
‫יום אחד – תהי' עיקר‬
‫הכן‬
‫ב"עמדו‬
‫ההדגשה‬
‫כולכם" בנוגע לכל יחיד‬
‫ויחיד‪ ,‬וכימי חנוכה‪ ,‬שהם‬
‫שמונה ימים"‪ ,‬תהי' עיקר‬
‫הכן‬
‫ב"עמדו‬
‫ההדגשה‬
‫כולכם" בנוגע לרבים‪ ,‬ועד‬
‫– כלל ישראל‪.‬‬
‫[ולקוטי שיחות] דכ"ק מו"ח אדמו"ר ולפלא הכי גדול שאינו מזכירם‪.‬‬
‫בהמשך הרבי הקיף את המילים "פגעתי בכבודו" וכתב‪ :‬מהי השייכות לכבודי? ה"ז [הרי זה] כבודם דכל מאמרים ולקו"ש הנ"ל וילך עה"צ‬
‫[על הציון] ויבקש כנ"ל ["סליחה ומחילה וכפרה"]‪.‬‬
‫>>> המשך מעמוד ראשון‬
‫מכיון שהעבודה היא באופן דשינוי טבעו ורגילותו‪ ,‬היפך הרצון והתענוג שלו‪ ,‬היינו‪ ,‬שיוצא מעצמו – הרי‪ ,‬הוא בעצמו (הרצון והתענוג‬
‫שלו) אינו נמצא כאן‪ ,‬לכאורה; אבל‪ ,‬לאחרי שמשנה טבעו ורגילותו כדי למלא את רצון המשלח‪ ,‬בא לדרגא נעלית יותר‪ ,‬שגם המשלח שבו‬
‫(הרצון והתענוג) נמצא כאן‪ ,‬שכן‪ ,‬עבודת השליחות בכל פרט ופרט היא (לא רק בכח המעשה בלבד‪ ,‬כי אם) באופן שחודרת בכל כחות נפשו‪,‬‬
‫שכל ומדות‪ ,‬עד לרצון ותענוג‪ ,‬היינו‪ ,‬שהרצון והתענוג שלו הוא – רצון ותענוג המשלח‪ ,‬שכן‪ ,‬שלימות ענין השליחות הוא – שכל מציאותו‬
‫לעילוי נשמת‬
‫הרה"ת ר' מנחם מענדל‬
‫בהרה"ח ר' חיים שאול ע"ה‬
‫ברוק‬
‫נלב"ע י"ג כסלו ה'תשס"ו‬
‫תנצב"ה‬
‫של השליח אינה אלא מציאות המשלח‪.‬‬
‫‬
‫אנו אין לנו אלא נשיא דורנו‬
‫בהדיוק ד"מעינותיך"‪ ,‬מעין דוקא שמחובר למקורו – מודגש גם‬
‫לזכות‬
‫החייל בצבאות השם‬
‫שלום שיחי'‬
‫לרגל הולדתו בשעטו"מ‬
‫יום הבהיר ר"ח כסלו ה'תשע"ז‬
‫נדפס ע"י ולזכות הוריו‬
‫הרה"ת חיים אריה לייב וזוגתו‬
‫מרת צביה שיחיו זקס‬
‫שיזכו לגדלו לתורה‬
‫חופה ומעשים טובים מתוך‬
‫הרחבה בגו"ר‬
‫החיבור להמקור דתורת החסידות‪ ,‬נשיאי החסידות‪ ,‬החל מהבעש"ט‬
‫ואדמו"ר הזקן‪ ,‬ואנו אין לנו אלא הנשיא שבדורנו‪ ,‬כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר‪.‬‬
‫– ישנם כאלה שעושים חקירה ושקו"ט‪ ,‬בקל וחומר ובגזירה שוה‬
‫וכו'‪ ,‬אודות מעלתם של רבותינו נשיאינו‪ ,‬מי גדול ממי וכו'‪.‬‬
‫והמענה לזה – לכל לראש – שאין זה נוגע אלינו‪ ,‬כיון שאנו אין לנו‬
‫אלא הנשיא שבדורנו‪.‬‬
‫ועוד ועיקר – שלאמיתו של דבר אין חילוק בין הרביים‪:‬‬
‫לכל רבי יש ענין מיוחד שלו‪ ,‬וביחד עם זה‪ ,‬ה"ה גם "ממלא‬
‫‪4‬‬
‫כי‪ ,‬כל רבי הוא גם מלך (יראה) וגם רב (חכמה)‪ ,‬כמו משיח‪ .‬ובמילא‪,‬‬
‫ה"ה "ממלא מקום אבותיו" בכל הענינים‪.‬‬
‫ואדרבה‪ :‬נוסף לכך שכל רבי הוא "ממלא מקום אבותיו" בכל‬
‫הענינים – ניתוסף אצלו עוד ענין שלפנ"ז לא הי' בגלוי (ויתכן‬
‫שלפנ"ז לא הי' בכלל‪ ,‬אבל‪ ,‬לנו נוגע רק שלפנ"ז לא הי' בגלוי)‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אנו אין לנו אלא הנשיא שבדורנו‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪,‬‬
‫שלהיותו "ממלא מקום אבותיו" ה"ה כולל את כל הרביים‪ ,‬ולא עוד‬
‫אלא שעל ידו ניתוסף עוד ענין שלא נתגלה עד לדורנו זה – קרוב‬
‫לביאת המשיח – "יפוצו מעינותיך חוצה" באופן שלא הי' כמותו‬
‫בכל הדורות שלפנ"ז!‬
‫מקום אבותיו"‪ ,‬היינו‪ ,‬שממלא את כל המקום (כל פרטי הענינים)‬
‫ומזה מובן גודל ההכרח בההתקשרות והחיבור עם המעיין –‬
‫של אבותיו ללא חסרון כלל (שהרי אם יש חסרון בפרט אחד‪ ,‬אינו‬
‫המקור דתורת החסידות – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬שבכח זה‬
‫"ממלא מקום" ביחס לפרט זה)‪.‬‬
‫נעשית ההפצה גם ב"חוצה"‪ ,‬היינו‪ ,‬שלא זו בלבד שלא מתפעלים‬
‫– מצינו אמנם בגמרא‪ ,‬שיתכן ש"אינו ממלא מקום אבותיו בחכמה"‬
‫כי אם "ביראת חטא"‪ ,‬אבל‪ ,‬אין זה שייך בנוגע לרבותינו נשיאינו‪,‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬
‫ג' קטעים מהתוועדות ש"פ וישלח ה'תשמ"ז‬
‫מה"חוצה"‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬שהמעיינות באים באופן של הפצה גם‬
‫ב"חוצה"‪ ,‬כיון שהמעיין אין לו הגבלות כלל‪ ,‬ומטהר אפילו זב‬
‫‬
‫ומצורע‪.‬‬
‫מהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"א‬