‫בבית המשפט העליון‬
‫בש"פ ‪10037/16‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד השופט א' שהם‬
‫העוררת‪:‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫נגד‬
‫המשיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוסיין עבאס‬
‫‪ .2‬מוחמד עבאס‬
‫ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת‪ ,‬מיום‬
‫‪ ,22.12.2016‬במ"ת ‪ ,15016-11-16‬שניתנה על ידי כב'‬
‫השופטת ת' ניסים‪-‬שי‬
‫תאריך הישיבה‪:‬‬
‫בשם העוררת‪:‬‬
‫בשם המשיב ‪:1‬‬
‫בשם המשיב ‪:2‬‬
‫כ"ג בכסלו התשע"ז )‪(23.12.2016‬‬
‫עו"ד אבי וסטרמן‬
‫עו"ד ניזאר עבוד‬
‫עו"ד פארס ג'ראיסי‬
‫החלטה‬
‫זהו ערר שהוגש מטעם המדינה )להלן‪ :‬העוררת ( על החלטה מיום ‪,22.12.2016‬‬
‫‪.1‬‬
‫שניתנה בבית המשפט המחוזי בנצרת )כב' השופטת ת' ניסים שי (‪ ,‬בגדרה הוחלט על‬
‫מעצרם של המשיבים באיזוק אלקטרוני‪ ,‬בתוספת תנאים נלווים‪.‬‬
‫רקע והליכים קודמים‬
‫נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות כדלקמן‪ :‬עבירות בנשק‬
‫‪.2‬‬
‫)נשיאה והובלה(‪ ,‬לפי סעיף ‪)144‬ב( ביחד עם סעיף ‪ 29‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‬
‫)להלן‪ :‬חוק העונשין (; עבירות בנשק )החזקה(‪ ,‬לפי סעיף ‪)144‬ב( ביחד עם סעיף ‪29‬‬
‫לחוק העונשין; יריות באזור מגורים‪ ,‬לפי סעיף ‪340‬א' ביחד עם סעיף ‪ 29‬לחוק‬
‫העונשין; היזק בזדון לרכוש‪ ,‬לפי סעיף ‪ 452‬ביחד עם סעיף ‪ 29‬לחוק העונשין; איומים‪,‬‬
‫לפי סעיף ‪ 192‬לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט‪ ,‬לפי סעיף ‪ 244‬לחוק העונשין;‬
‫‪2‬‬
‫נהיגה ללא רישיון נהיגה‪ ,‬לפי סעיף ‪)10‬א( לפקודת התעבורה ]נוסח חדש[ )להלן‪:‬‬
‫פקודת התעבורה (; נהיגה ללא רישיון רכב תקף‪ ,‬לפי סעיף ‪ 2‬לפקודת התעבורה;‬
‫ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף‪ ,‬לפי סעיף ‪ 2‬לפקודת ביטוח רכב מנועי‬
‫]נוסח חדש[‪ ,‬התש"ל‪.1970-‬‬
‫מעובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיבים עולה‪ ,‬כי עובר ליום ‪6.10.2016‬‬
‫‪.3‬‬
‫הם קשרו קשר לירות‪ ,‬באמצעות נשק חם‪ ,‬לעבר ביתו של תושב נצרת‪ ,‬עיסאם סלטי‬
‫)להלן‪ :‬המתלונן (‪ ,‬על מנת להפחידו‪ .‬לצורך מימוש תוכנית הקשר רכשו המשיבים יחדיו‬
‫קטנוע )להלן‪ :‬הקטנוע (‪ ,‬אשר לא היה לו רישיון רכב בתוקף‪ ,‬והוא לא נשא לוחית זיהוי‬
‫כדין‪ .‬עוד הובהר בכתב האישום‪ ,‬כי למשיב ‪ 1‬לא היה מעולם רישיון נהיגה לכל סוג של‬
‫רכב‪ ,‬ואילו למשיב ‪ 2‬לא היה רישיון לנהיגת אופנוע מכל סוג שהוא‪ .‬נטען בכתב‬
‫האישום‪ ,‬כי לאחר רכישת הקטנוע‪ ,‬כל אחד מהמשיבים נהג בו – מבלי שהיה ברשותו‬
‫רישיון נהיגה מתאים‪ .‬ביום ‪ 6.10.2016‬בסמוך לשעה ‪ ,23:00‬הגיעו המשיבים‪ ,‬כאשר‬
‫מי מהם נוהג בקטנוע‪ ,‬בסמוך לביתו של המתלונן‪ ,‬כש"הם נושאים ומובילים עמם נשק‪,‬‬
‫אותו החזיק שלא כדין "‪ .‬בהגיעם לקרבת ביתו של המתלונן‪ ,‬פתח הנוסע שעל הקטנוע‬
‫באש לכיוון הבית‪ ,‬תוך ירי של מספר יריות לעברו‪ ,‬כאשר באותה שעה ישבו בחצר‪,‬‬
‫המתלונן‪ ,‬אשתו‪ ,‬שתי בנותיו‪ ,‬אחיו וגיסתו‪ .‬כנטען בכתב האישום‪ ,‬כתוצאה מהירי נגרם‬
‫נזק לגדר הבית‪ .‬לאחר הירי‪ ,‬עזבו המשיבים את המקום בנסיעה כאשר אחיינו של‬
‫המתלונן‪ ,‬מוחמד סלטי )להלן‪ :‬מוחמד ( החליט לנסוע ברכבו בעקבות המשיבים‪ .‬בשלב‬
‫כלשהו‪ ,‬הבחינו המשיבים במוחמד הדולק אחריהם‪ ,‬ואו אז ירה מי מבין המשיבים‬
‫באוויר "על מנת להרתיע את מוחמד מלרדוף אחריהם "‪ .‬כתוצאה מהירי מוחמד התכופף‪,‬‬
‫ועקב כך התנגש רכבו בקטנוע‪ ,‬מה שגרם לפציעתם של המשיבים‪ .‬חרף אותה פציעה‪,‬‬
‫החלו המשיבים להימלט רגלית מהמקום "ותיאמו ביניהם את גרסאותיהם על מנת לשבש‬
‫חקירת משטרה עתידית "‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי המשיב ‪ 2‬התייצב למחרת היום בבית חולים‬
‫"אסף הרופא " וטען בכזב כי הוא נפל מפיגום באתר עבודתו בלוד‪ .‬המשיב ‪ 1‬התייצב‬
‫בבית החולים "המשפחה הקדושה " בנצרת‪ ,‬וטען אף הוא בכזב כי נפל מפיגום במהלך‬
‫עבודתו‪ .‬כל זאת עשו המשיבים "על מנת להמשיך ולשבש את החקירה "‪.‬‬
‫לכתב האישום צורפה בקשה מטעמה של העוררת לעצור את המשיבים עד לתום‬
‫‪.4‬‬
‫ההליכים בעניינם‪ .‬בבקשה נטען‪ ,‬כי ברשות העוררת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם‬
‫של המשיבים‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬הודעות המתלונן; סרטונים המתעדים את הירי‪ :‬עדותו של מי‬
‫שמסר את הקטנוע למשיבים; הודעת המשיב ‪ 1‬המפליל את המשיב ‪ 2‬במיוחס לו‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מנסה לחלץ את עצמו; שקרי המשיבים‪ ,‬ועוד‪ .‬נטען בנוסף‪ ,‬כי מעשיהם של‬
‫המשיבים מקימים כנגדם את חזקת המסוכנות הסטטוטורית‪ ,‬שעה שמעשיהם נעשו‬
‫‪3‬‬
‫באמצעות נשק חם‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי קיים חשש ממשי לכך כי שחרורם של המשיבים‬
‫ממעצר יוביל לשיבוש מהלכי המשפט‪ ,‬לאור תיאום העדויות ביניהם וניסיונם לשבש‬
‫את הליכי החקירה‪ .‬עברו הפלילי של המשיב ‪ 1‬כולל הרשעה משנת ‪ 2009‬בתיקי רכוש‬
‫רבים‪ ,‬ואילו המשיב ‪ 2‬הורשע בשנת ‪ 2013‬בעבירת איומים‪ ,‬בגינה הוא ריצה עונש של‬
‫מאסר בפועל‪ ,‬כאשר מאסר על תנאי בר הפעלה מרחף מעל לראשו‪.‬‬
‫החלטת בית משפט קמא‬
‫בהחלטתו מיום ‪) 22.12.2016‬כב' השופטת ת' ניסים שי (‪ ,‬קבע בית משפט קמא‬
‫‪.5‬‬
‫כי ברשות העוררת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים‪ ,‬וזאת "בעוצמה‬
‫מספקת לצורך הליך זה "‪ .‬אשר לעילת המעצר‪ ,‬נקבע בהחלטה כי עבירות הנשק מקימות‬
‫חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח הוראות חוק המעצרים‪ .‬מכאן נפנה בית משפט קמא‬
‫לבחון היתכנותה של חלופת מעצר‪ ,‬בציינו כי תסקירי שירות המבחן בעניינם של‬
‫המשיבים ממליצים על מעצרם באיזוק אלקטרוני‪ .‬לאחר בחינת המפקחים המוצעים‬
‫ומיקומו של האתר בו ימצאו המשיבים‪ ,‬החליט בית משפט קמא כי המשיב ‪ 1‬ייעצר‬
‫באיזוק אלקטרוני ביישוב עראבה והמשיב ‪ 2‬ייעצר באיזוק אלקטרוני בכפר זמר‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הוטלו על המשיבים מגבלות נוספות כמפורט בהחלטה‪.‬‬
‫הערר‬
‫על החלטה זו הגישה העוררת את הערר שלפניי‪ ,‬במסגרתו טענה כי שגה בית‬
‫‪.6‬‬
‫משפט קמא‪ ,‬כאשר הורה על מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני‪ ,‬חרף "העבירות‬
‫המיוחסות למשיבים‪ ,‬נסיבות ביצוען‪ ,‬עברם הפלילי‪ ,‬האמור בתסקירים בעניינם "‪ ,‬וחזקת‬
‫המסוכנות ה"מובהקת "‪ ,‬אשר קמה בעניינם‪ .‬בהמשך לכך נטען‪ ,‬כי די היה בנכונותם של‬
‫המשיבים לתכנן ולבצע ירי לעבר בית מגורים‪ ,‬בשעת לילה‪" ,‬מתוך כוונה שקולה "‪ ,‬שעה‬
‫שדיירים מצויים בבית‪ ,‬כדי ללמד על עוצמת מסוכנותם‪ .‬לכך יש להוסיף‪ ,‬כך טענה‬
‫העוררת‪ ,‬את עברם הפלילי של המשיבים‪ ,‬ואת העובדה שהעבירות בתיק דנן בוצעו‬
‫בעת שמאסרים מותנים מרחפים מעל ראשם‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬כך נטען בערר‪" ,‬פוחת עד‬
‫מאוד המשקל שיש לתת לקיומם של אמצעי פיקוח ויכולתם להוות גורם מרסן עבורם "‪ .‬אם‬
‫בכך לא די‪ ,‬טענה העוררת‪ ,‬כי במקרה דנן עולה חשש שאינו מופרך לשיבוש מהלכי‬
‫משפט‪ ,‬בעיקר שעה שישנן ראיות לפיהן המשיבים יצרו קשר עם גורמים שונים‪ ,‬ואיימו‬
‫עליהם שמא ימסרו פרטים שידועים להם על שאירע‪.‬‬
‫תגובת המשיבים‬
‫‪4‬‬
‫בדיון שנערך בפניי היום‪ ,23.12.2016 ,‬טען המשיב ‪ ,1‬באמצעות בא כוחו‪,‬‬
‫‪.7‬‬
‫עו"ד ניזאר עבוד‪ ,‬כי כל הטענות שהועלו בערר‪ ,‬נבחנו ונשקלו על ידי בית משפט קמא‪,‬‬
‫אשר מצא להורות על מעצרו של המשיב ‪ 1‬באיזוק אלקטרוני‪ .‬עו"ד עבוד הדגיש‪ ,‬כי‬
‫עסקינן "באדם נורמטיבי‪ ,‬להבדיל ממה שמנסים לייחס לו "‪ ,‬אשר נעדר "רישום פלילי‬
‫חריג "‪ ,‬ונסיבותיו האישיות קשות ומורכבות‪ .‬בהקשר אחרון זה‪ ,‬ציין עו"ד עבוד‪ ,‬כי‬
‫רעייתו של המשיב ‪ 1‬הינה אישה צעירה‪ ,‬בחודשי הריונה הראשונים‪ ,‬אשר נעדרת כל‬
‫תמיכה‪ ,‬ושוהה‪ ,‬מאז מעצרו של בעלה‪ ,‬אצל מי שאמורים לשמש ערבים בעניינו‪.‬‬
‫בא כוחו של המשיב ‪ ,2‬עו"ד פארס ג'ראיסי‪ ,‬סבור אף הוא‪ ,‬כי החלטתו של בית‬
‫משפט קמא הינה נכונה ומאוזנת‪ ,‬וכי אין "לבחור משפטים מסוימים מכל התסקירים‬
‫שהוגשו "‪ ,‬שכן "התמונה בכללותה "‪ ,‬מצביעה על כך ש"השורה התחתונה היא כן‬
‫לשחרר "‪ .‬וזאת‪ ,‬טען עו"ד ג'ראיסי‪ ,‬על רקע העובדה ש"מדובר במשיב שהוא לא מסוכן "‪,‬‬
‫ועברו הפלילי מתמצה בעבירת איומים אותה ביצע בשנת ‪ ,2013‬בהיותו קטין‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫הפנה עו"ד ג'ראיסי לטעות טכנית אשר נפלה בהחלטתו של בית משפט קמא‪ ,‬לפיה‬
‫"בעמ' ‪ 17‬ש' ‪ 16‬נרשם שההפרות מיוחדות למשיב ‪ 2‬אך הכוונה היתה למשיב ‪." 1‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בערר‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום‬
‫‪.8‬‬
‫להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא‪ ,‬ולהורות על הותרת המשיבים במעצר עד לתום‬
‫ההליכים המשפטיים בעניינם‪.‬‬
‫אינני שותף למסקנתו של בית משפט קמא‪ ,‬לפיה יש בחלופת מעצר בדמות‬
‫פיקוח אלקטרוני‪ ,‬לרבות התרשמות חיובית מן המפקחים המוצעים‪ ,‬כדי לאיין את‬
‫המסוכנות הנשקפת מהמשיבים‪.‬‬
‫אך לאחרונה נדרשתי‪ ,‬במסגרת בש"פ ‪ 9901/16‬מדינת ישראל נ' פלוני‬
‫‪.9‬‬
‫)‪ ,(20.12.2016‬לבחינת השאלה‪ ,‬האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה‬
‫בחירותו של הנאשם פחותה; ולהלכה הפסוקה בדבר אופן בחינת חלופת מעצר ראויה‪.‬‬
‫ציינתי בהקשר זה‪ ,‬דברים אלו‪:‬‬
‫"אכן‪ ,‬מצוות המחוקק היא‪ ,‬כי על בית המשפט להידרש‬
‫לשאלה כלום ניתן להשיג את מטרת המעצר‪" ,‬בדרך של‬
‫שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של‬
‫הנאשם פחותה " )סעיף ‪)21‬ב()‪ (1‬לחוק המעצרים(‪ .‬כמו‬
‫‪5‬‬
‫כן‪ ,‬הלכה היא‪ ,‬כי היתכנותה של חלופת מעצר טעונה‬
‫בחינה דו שלבית‪ .‬תחילה‪ ,‬יש לבחון האם מתקיימת‬
‫חלופת מעצר העשויה‪ ,‬ברמה העקרונית‪ ,‬לאיין את‬
‫מסוכנותו של הנאשם‪ .‬ככל שהתשובה לשאלה האמורה‬
‫הינה חיובית‪ ,‬על בית המשפט לבחון את מידת התאמתן‬
‫של חלופות מעצר קונקרטיות‪ ,‬בנסיבות העניין שלפניו‬
‫)שם‪ ,‬בפסקה ‪ ;13‬וראו גם את האסמכתאות שם(‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬מיוחסות למשיבים עבירות נשק חמורות‪ ,‬אשר מקימות כנגדם חזקת‬
‫מסוכנות סטטוטורית‪ .‬כפי שציינתי בבש"פ ‪ 7940/12‬מדינת ישראל נ' ביומי‬
‫)‪) (6.11.2012‬להלן‪ :‬עניין ביומי (‪" ,‬הכלל הוא כי רק במקרים חריגים ניתן יהיה לשלול‬
‫את המסוכנות הנובעת מעבירה זו ולהצדיקה בחלופת מעצר תחתיה " )ראו גם‪ :‬בש"פ‬
‫‪ 7792/12‬ג'בארין נ' מדינת ישראל )‪ ;(1.11.2012‬בש"פ ‪ 5730/12‬אייטגב נ' מדינת ישראל‬
‫)‪ . (3.10.2013‬אינני סבור‪ ,‬לאחר עיון בהחלטתו של בית משפט קמא‪ ,‬כמו גם בתסקירי‬
‫שירות המבחן בעניינם של המשיבים‪ ,‬כי עסקינן במקרים חריגים ויוצאי דופן‪ ,‬אשר‬
‫מצדיקים את שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר‪ .‬לא למותר הוא להזכיר‪ ,‬בהקשר‬
‫זה‪ ,‬כי "עם כל ההערכה לעבודתו המקצועית של שירות המבחן‪ ,‬הרי שמדובר בהמלצה‬
‫בלבד‪ ,‬שבית המשפט אינו מחויב לפעול על פיה‪ ,‬אם מצא שיש טעמים טובים לכך " )ענין‬
‫ביומי ‪ ,‬בפסקה ‪ .(18‬במקרה דנן‪ ,‬שוכנעתי כי נסיבות ביצוע העבירות מובילות למסקנה‬
‫כי אין ניתן לקבל את המלצת שירות המבחן‪ .‬הירי בנשק חם‪ ,‬לעבר בית מגורים‪ ,‬שעה‬
‫שככל הנראה היה ידוע למשיבים כי מצויים בו אנשים‪ ,‬כאשר אחד הקליעים פגע בגדר‬
‫החצר – מלמד על כי חזקת המסוכנות לא נסתרה‪ ,‬וכי לא ניתן לאיינה בחלופת מעצר‬
‫כלשהי‪ .‬לא למותר הוא להידרש גם לעילת השיבוש‪ ,‬אשר על פניו מהווה אף היא עילת‬
‫מעצר משמעותית במקרה דנן‪ ,‬וספק אם יש בכוחה של חלופת המעצר המוצעת‬
‫להפיגהּ‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬דינו של הערר להתקבל‪.‬‬
‫החלטתו של בית משפט קמא‪ ,‬מיום ‪ ,22.12.2016‬מתבטלת בזאת‪ ,‬והמשיבים‬
‫ייעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם‪.‬‬
‫ניתנה היום‪ ,‬כ"ג בכסלו התשע"ז )‪(23.12.2016‬‬
‫שופט‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 16100370_I01.doc .‬יא‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 077-2703333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬