דוח של הכנסת בנושא שילוב וחינוך מיוחד לשנת 2015
הכנסת מרכז המחקר והמידע חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים בישראל – נתונים וסוגיות מרכזיות מוגש לוועדת החינוך ,התרבות והספורט הכנסת ,מרכז המחקר והמידע קריית בן-גוריון ,ירושלים 91950 טל': 6408240/1 02 - פקס: 6496103 02 - www.knesset.gov.il/mmm כתיבה :אתי וייסבלאי ב' בטבת תשע"ו אישור :יובל וורגן ,ראש צוות 14בדצמבר 2015 תוכן העניינים .1מבוא 1 .2תשתית חקיקה 4 .3החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים -נתונים מרכזיים 5 .4תקציבי החינוך המיוחד 7 .5מאפייני הלימוד של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים 8 .5.1לימודים במסגרות חינוך מיוחד 9 .5.2שילוב תלמידי החינוך המיוחד במסגרות חינוך רגילות 13 .6סוגיות שנדונו בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת 19 .6.1הסעות תלמידים בחינוך המיוחד 19 .6.2סייעות לתלמידים עם צרכים מיוחדים 27 .6.3חינוך לילדים חולים המרותקים לביתם 31 נספח :1תקציב החינוך המיוחד לפי תקנות 2015 ,2014 ,ו2016- 37 נספח :2מאפייני הלימוד במוסדות החינוך המיוחד 39 .1מבוא החינוך המיוחד מוגדר כהוראה המעוצבת בצורה ייחודית כדי לענות לצרכים המיוחדים של ילדים בעלי ליקויים ,נכויות וקשיים מתמשכים .הוא התפתח במטרה להתאים את הלמידה לצורכיהם המיוחדים של התלמידים ,בהנחה כי לתלמידים בעלי קשיים כגון פיגור שכלי ,לקות למידה ,נכות נפשית פגיעה חושית וקשיים מתמשכים אחרים יהיו קשיים בתהליכי הלמידה הרגילים .ביסוד תפיסה זאת עומדים הערכים החברתיים שוויון ושילוב -כלומר הכרה בזכותו של התלמיד לשוויון הזדמנויות בחינוך תוך כדי חתירה לשילוב חברתי עם ילדים ללא ליקויים ,ולשילוב בעתיד בחברה הרגילה .תלמידי החינוך המיוחד זקוקים לתכנית לימודים מיוחדת ,לחומרי הוראה מותאמים ,לתנאים שונים בסביבה הלימודית ולשיטות מיוחדות ; כל זאת כדי שההוראה שלהם תהיה יעילה .הילדים מאותרים ומאובחנים בהתאם לתפיסה כי ללא התאמה מקצועית בדרכי ההוראה לא יוכלו ללמוד את הכישורים ואת התכנים הנלמדים על ידי בני גילם ,ליהנות משוויון הזדמנויות בהתפתחותם ,ולהגיע לשילוב בחברתם1. לבקשת יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת ,חה"כ יעקב מרגי ,ולקראת סדרת דיונים שתתקיים במהלך כנס החורף של הכנסת בנושאים הקשורים לחינוך המיוחד ,יוצג במסמך שלהלן החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים בישראל כיום ,לרבות :תשתית חקיקה ,נתונים מרכזיים על מסגרות ותלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל ,תקציבי החינוך המיוחד ,מאפייני הלימוד של תלמידים עם צרכים מיוחדים וסוגיות מרכזיות בתחום החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים שנדונו בוועדת החינוך של הכנסת :הסעות לתלמידי החינוך המיוחד ,סייעות בחינוך המיוחד וחינוך לילדים חולים ומרותקים לביתם. מן המסמך עולים הממצאים הבאים: במערכת החינוך המיוחד לומדים 192,842תלמידים עם צרכים מיוחדים ,שהם כ 5.3%-מן התלמידים במערכת החינוך 58% .מן התלמידים בחינוך המיוחד משולבים במערכת החינוך הרגילה .יתר התלמידים לומדים במסגרות חינוך מיוחד – בתי ספר לחינוך מיוחד וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. מערכת החינוך המיוחד נמצאת בגידול מתמיד כאשר מאז שנת 2005גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד בכ ,70%-מספר בתי הספר של החינוך המיוחד גדל בכ ,40%-מספר גני הילדים והכיתות בחינוך המיוחד גדל פי .2.3 בשנת 2015היה תקציב החינוך המיוחד 5.8מיליארד ₪שהם 12.7%מתקציב משרד החינוך .תקציב החינוך המיוחד וחלקו בתקציב משרד החינוך גדל במידה ניכרת בשנים האחרונות ובין שנת 2014ל- 2015גדל התקציב בכ ,20%-שהם קרוב למיליארד .₪בשנת 2016גדל התקציב בכ 3.5%-נוספים. ארגון מחדש שבוצע בסעיפי תקציב משרד החינוך בתקציב שנת 2015מקשה על השוואה בין התקנות התקציביות השונות בין שנת 2014לשנים הבאות. חוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח 1988-הוא החוק המרכזי המסדיר את לימודיהם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך .על פי החוק ,ההשמה במסגרות החינוך המיוחדת נעשית באמצעות ועדת השמה – לתלמידים הנזקקים למסגרת חינוך מיוחד ,או ועדת שילוב – לתלמידים בתוכנית השילוב. תלמידים במסגרות חינוך מיוחד זכאים לשינויים בתוכנית הלימודים ,לרבות תוספת שעות ,הארכת יום הלימודים ,לימודים בכיתות קטנות והארכת שנת הלימודים וכן לשירותים נלווים לרבות שירותי 1מלכה מרגלית" ,החינוך המיוחד" ,בתוך אלעד פלד (עורך) ,יובל למערכת החינוך בישראל ,משרד החינוך ,התרבות והספורט, .1999 הסעה וארוחות ,עזרים רפואיים ,ושירותים פארא-רפואיים .היקף השירותים שמקבל כל תלמיד תלוי בסוג המסגרת שבה הוא לומד ,בלקות שהוא סובל ממנה ובשלב החינוך .ארגונים העוסקים בזכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים מעלים טענות בכל הנוגע להבדלים בין השירותים לתלמידים בעלי לקויות שונות ,ובמיוחד בהקשר של הארכת יום הלימודים והלימודים בחופשות מערכת החינוך. תלמידי החינוך המיוחד המשולבים במערכת החינוך הרגיל זכאים לתוספת שעות הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים הכוללים עזרים מסייעים ,שירותי סיוע ,שירותים פסיכולוגיים ושירותים פארא- רפואיים .התקצוב לתלמידים בתוכנית השילוב נעשה בשתי רמות :תקצוב סטטיסטי בהיקף של 1.85 שעות שבועיות בממוצע לתלמיד ,ניתן למסגרות חינוכיות בגין 5.4%מאוכלוסיית התלמידים במוסד עבור שילוב תלמידים בעלי לקויות שנחשבות שכיחות יחסית באוכלוסייה .תקצוב דיפרנציאלי ניתן למסגרות חינוכיות בתוספת לסל הסטטיסטי בגין תלמידים הסובלים מלקויות קשות יותר .תלמידים אלה זכאים להקצאה אישית של משאבי שילוב בהיקף של 2.7שעות שבועיות נוספות .הסל הסטטיסטי לא ניתן לתלמידים מתחת לגיל חמש ובחטיבה העליונה .כ 90%-מן התלמידים המשולבים במערכת החינוך הרגילה זכאים לתקצוב בהקצאה סטטיסטית וכ 10%-באמצעות הקצאה דיפרנציאלית. תקצוב התלמידים בהקצאה סטטיסטית ספג ביקורת חריפה ,בין השאר ,על ידי מבקר המדינה בדוח שפרסם בשנת .2013לדברי המבקר תקצוב החסר וההיקף המצומצם של השעות הניתנים לתלמידים בהקצאה סטטיסטית עלולים לשמש תמריץ להשמת ילדים שסובלים מלקויות שכיחות במסגרות לחינוך מיוחד. הוועדה הציבורית לבדיקת מערכת החינוך המיוחד (ועדת דורנר) שהגישה את מסקנותיה לשרת החינוך בשנת ,2009ביקרה גם היא את אופן תקצוב התלמידים בתוכנית השילוב .הוועדה הציעה הסדר חדש למערכת החינוך המיוחד שבבסיסו שני עקרונות :מתן אפשרות הבחירה במסגרת החינוכית שבה ילמד הילד להורים ותקציב "ההולך אחרי הילד" בהתאם ללקות ולרמת התפקוד שלו בכל מסגרת שבה ילמד .המלצות הוועדה מיושמות מאז שנת הלימודים תשע"ב (ספטמבר )2012 כפיילוט .כאשר בשנת הלימודים תשע"ו משתתפים בפיילוט 1,531תלמידים בארבע רשויות מקומיות. במסמך נדונו בהרחבה שלוש סוגיות שעסקה בהן ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת בשנים האחרונות: oהסעות תלמידים בחינוך המיוחד – בשנת 2014היו זכאים להסעה 62,892תלמידים שהם כשליש מן התלמידים בחינוך המיוחד .האחריות על ביצוע ההסעות מוטלת על הרשויות המקומיות ומשרד החינוך משתתף במימונן בשיעור של 40%עד 90%מן העלות בהתאם למאפייני הרשות .בשנת 2014העביר המשרד לרשויות המקומיות 524מיליון ₪לצורך מימון הסעות תלמידים בחינוך המיוחד .חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד 1984-ותקנותיו וחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא זה מסדירים את ההסעה של תלמידים בחינוך המיוחד למוסדות החינוך .בחוק ובחוזר המנכ"ל כללים הנוגעים לזכאות להסעה ,חלוקת האחריות בין הגורמים השונים ,ליווי הסעות ,מרחק ההסעה ובטיחות בהסעות. הסעות תלמידים בחינוך המיוחד נדונו פעמים רבות בוועדת הכנסת השונות .בדיוני הוועדות הועלו טענות קשות כלפי משרד החינוך והרשויות המקומיות בכל הנוגע להסעות תלמידים בחינוך המיוחד ,ובהן כללי זכאות שאינם מקנים זכות להסעה לתלמידים רבים הנזקקים לה ומונעים מחלק מן התלמידים הזכאים למסגרות אחה"צ מטעם משרד הרווחה השתתפות במסגרות אלה ,היעדר הסדרה מספקת ואי-הסדרה של סוגיות רבות הנוגעות להסעה ,היעדר הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 2מתוך 43 פיקוח על ההסעות מטעם הרשויות המקומיות ומשרד החינוך ,קושי בהעסקת מלווים וחוסר בהדרכה מלויים והיעדר גורם אחראי במשרד החינוך או ברשות המקומית שנותן מענה לפניות הורים בעניין הסעות ילדיהם .בשנת 2010בעקבות דיוני ועדת החינוך של הכנסת בנושא זה הוקמה ועדה של משרד החינוך לבחינת נושא זה .מרבית מסקנות הוועדה לא יושמו. משרד החינוך מקיים עבודת מטה ,לבקשת יו"ר ועדת החינוך ,לצורך ניסוח תקנות מכוח חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עבור ילדים במסגרות החינוך המיוחד שיכללו הסדרה מקיפה של ההסעות לתלמידי החינוך המיוחד. oסייעות לתלמידים עם צרכים מיוחדים – משרד החינוך מקצה לילדים עם צרכים מיוחדים סייעות מכמה סוגים בהתאם ללקות ולבעיה הרפואית שממנה הם סובלים וסוג המסגרת שבה הם לומדים .סייעות כיתתיות וסייעות תגבור במסגרות החינוך המיוחד וסייעות משלבות ומלוות רפואיות לילדים הזכאים לכך ולומדים במסגרות החינוך הרגיל .בשנת הלימודים תשע"ה היו במערכת החינוך 12,474משרות סייעות מסוגים שונים .תקציב משרד החינוך להעסקת סייעות במערכת החינוך עמד בשנה זאת על כ 878-מיליון .₪חוזרי מנכ"ל משרד החינוך מסדירים את הזכאות לסייעות ,תפקידיהן והיקף עבודתן ,תנאי העסקתם והשתתפות משרד החינוך במימון העסקתן .נושא הסייעות נדון כמה פעמים בוועדת החינוך של הכנסת בשנים האחרונות ,בעיקר בכל הנוגע לתנאי ההעסקה של סייעות .מאז שנת 2014נחתמו הסכמי שכר חדשים עבור סייעות משלבות ומלוות רפואיות המסדירים תנאי העסקה מסויימים ומאפשרים את ההעסקה גם בחופשות הקיץ. oחינוך לילדים חולים המרותקים לביתם – חוק חינוך חינם לילדים חולים ,תשס"א2001- מחייב את המדינה לספק חינוך חינם לילדים מאושפזים ולילדים חולים .האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך הוא הנושא באחריות ליישום החוק ,כאשר המשרד מספק את השירות באמצעות התקשרות עם זכיין חיצוני במכרז .למרות שמשרד החינוך הוא הרגולטור הממונה על פיקוח על יישום החוק הוא התקשה לספק נתונים אחידים ,מהימנים ולטווח ארוך בכל הנוגע לשירות לילדים חולים .לדברי הממונה על יישום החוק במשרד החינוך עד שנת 2014 האגף לא אסף נתונים על מספר התלמידים שקיבלו את השירות אלא על שעות הוראה בתוכנית ותקציבים בלבד .עם זאת ,גם נתונים אלה לא התקבלו מידי האגף עד למועד הגשת המסמך – אלא נתונים על שעות הוראה ותקציבים בשנים 2014ו 2015-בלבד. המכרז קובע את אופן אספקת השירות על ידי הזכיין ואת תפקידיו ,את מספר השעות שזכאי לו כל תלמיד ,את היקף השירותים הנוספים לרבות שירותי סייעת וטיפולים פארא-רפואיים לתלמידים עם צרכים מיוחדים ואת תנאי ההעסקה של המורים והמטפלים בתכנית .להערכת משרד החינוך ,מספר התלמידים החולים הוא כ 3,500-מדי שנה ,בהם כ 150-תלמידי החינוך המיוחד .תלמידים אלה יקבלו כ 200,000-שעות הוראה בשנה ובנוסף לכך כ 35,000-שעות סיוע חינוכי וכ 11,000-שעות טיפול פארא-רפואי .עד סוף שנת 2014העניקה את השירות עמותת תללי"ם והחל מינואר 2015הוא מוענק על ידי חברת "קדימה מדע" שזכתה במכרז החדש .העברת השירות בין הזכיינים לוותה בקשיים רבים שנדונו בסדרת דיונים בוועדת החינוך של הכנסת. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 3מתוך 43 .2תשתית חקיקה להלן עיקרי החוקים המרכזיים המסדירים את פעולתה של מערכת החינוך המיוחד ,את תחומי אחריותה ואת סמכויות הגורמים המפעילים אותה. חוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח1988- בשנת 1988עוגנה לראשונה בחוק זכותם של ילדים עם צרכים מיוחדים לקבל שירותי חינוך מיוחד .חוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח 1988-מסדיר את כלל ההיבטים הנוגעים לחינוכם של ילדים עם צרכים מיוחדים, כלומר ילדים מגיל שלוש עד גיל 21עם לקות משמעותית שבשלה מוגבלת יכולתם להתנהגות מסתגלת והם נזקקים לחינוך מיוחד . ,על פי החוק מטרת החינוך המיוחד היא: "לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים ,לתקן ולשפר את תפקודו הגופני ,השכלי ,הנפשי וההתנהגותי ,להקנות לו ידע ,מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה ,במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה". החינוך המיוחד מוגדר בחוק כהוראה ,לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לילד בעל צרכים מיוחדים ,לרבות טיפולי פיזיותרפיה ,ריפוי בדיבור ,ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים (שירותי הסעה וארוחות ,עזרים מסייעים ,שירותים רפואיים ,פרא-רפואיים ,פסיכולוגיים וסוציאליים וכל שירות אחר שהשר קבע בצו) ,הכל לפי צרכיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים .לפי החוק, המדינה היא הגורם האחראי על מתן חינוך מיוחד והוא ניתן בחינם .החינוך המיוחד ניתן לילדים עם צרכים מיוחדים הלומדים במסגרת לחינוך מיוחד במוסד חינוך מוכר באזור מגוריו של הילד .אם לא נמצא מוסד מתאים באזור המגורים ,ילמד הילד במוסד הקרוב ככל האפשר לאזור מגוריו. הזכאות לחינוך מיוחד נקבעת באמצעות ועדת השמה הקובעת גם את המסגרת המתאימה :כיתה רגילה, כיתה מיוחדת במוסד חינוך רגיל או מוסד לחינוך מיוחד .ועדת ההשמה נערכת אחת לשלוש שנים כאשר ניתן לכנס מחדש את הוועדה בחלוף שנה מדיוני הוועדה הקודמת לפי הצורך .על פי החוק ,על הוועדה להעניק זכות קדימה להשמה במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד .הוריו של הילד או נציגים מטעמם זכאים להשתתף בדיוני הוועדה ולערער על החלטתה בפני ועדת ערר מחוזית. כן מסדיר החוק את הלימודים במוסד לחינוך מיוחד .על פי החוק שר החינוך ,בהסכמת שר האוצר ,רשאי לקבוע את אורך שנת הלימודים במוסדות חינוך מיוחד ,אורך יום הלימודים במוסד ומספר התלמידים בכיתה תקנית .הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד מחויב לפי החוק לקבוע לכל תלמיד הלומד במסגרת לחינוך מיוחד תכנית לימודים אישית המתארת את רמת תפקודו של הילד בעל הצרכים המיוחדים בעת הכנתה ,מטרות ויעדים לימודיים ,פרק הזמן להשגתם ,האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם .בסיום שנת הלימודים נדרש הצוות למסור להורי התלמיד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים שונים ,בהתייחס לתכנית הלימודים האישית. מאז חוקק החוק הוא תוקן כמה פעמים .בפברואר 2000נוסף לחוק סעיף 22ב המבהיר כי קבלת טיפולים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד אינה מונעת זכאות לקבלת טיפולים פרא-רפואיים במסגרת קופות החולים 2.ביולי 2002איפשר תיקון לחוק רישום של ילדים הסובלים מלקויות קשות למוסדות חינוך מיוחד ללא צורך בוועדת השמה 3.בנובמבר 2002נוסף לחוק פרק ד' 1העוסק בשילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל .התיקון המכונה "חוק השילוב" מסדיר את לימודיהם של תלמידים עם צרכים 2חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' ,)4התש"ס.2000- 3חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' ,)6התשס"ב.2002- הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 4מתוך 43 מיוחדים הזכאים לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים (עזרים מסייעים ,שירותים סיוע, שירותים פסיכולוגיים ,שירותים פארה-רפואיים וכל שירות אחר שייקבע) במוסד חינוך רגיל .הזכאות לשילוב והשירותים שניתנים במסגרתו נקבעים באמצעות ועדת שילוב הפועלת במוסד החינוך הרגיל .לפי החוק ,על שר החינוך לקבוע תוכנית לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים ,הכולל גם את אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים לצורך כך4. חוק חינוך חינם לילדים חולים ,התשס"א2001- חוק חינוך חינם לילדים חולים מקנה לילדים הזכאים לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה ,התש"ט1949- או חוק חינוך מיוחד ,התשמ"ח 1988-ואינם מסוגלים ללמוד בבית הספר תקופה ממושכת את הזכות ללימודים בחינם בביתם או במקום אשפוזם. החוק קובע בין השאר ,כדלקמן: שר החינוך ,בהתייעצות עם ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת ,יקבע תוכנית למתן חינוך לילדים מאושפזים ולילדים חולים ,בהתחשב בצורכיהם של הילדים ,במגבלותיהם הרפואיות ובתוכניות הלימודים שלהם בטרם מחלתם. חינוך ,על פי תוכנית החינוך האמורה ,יינתן לילד חולה (בהסכמת הוריו) בביתו או במסגרת חינוכית בבית-החולים שבו הוא מאושפז. שר החינוך באישור שר הבריאות ,יקבע הוראה בדבר הקמה והפעלה של מסגרת חינוכית בבית- חולים. המדינה ורשות החינוך המקומית יישאו בהוצאות חינוכו של ילד חולה" ,באופן שהמימון יהיה באותו שיעור שבו הן נושאות בחינוך הילד במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה". המדינה תישא בהוצאות חינוכו של ילד מאושפז; שר החינוך ,באישור שר הבריאות ובהתייעצות עם שר האוצר ,רשאי לקבוע הוראות בדבר השתתפות בית-החולים בהוצאות הפעלת המסגרת החינוכית. סעיף 5לחוק קובע כי שר החינוך רשאי ,באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ,להתקין תקנות לביצועו .תקנות מסוג זה לא הותקנו והשירות מוענק ,על פי נהלי משרד החינוך ,באמצעות זכיין חיצוני הנבחר במכרז. בנוסף לשני חוקים אלה נציין את פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ,תשנ"ח1998- הקובע את החובה להנגיש מבנים ,תשתית וסביבה וכן את השירות הניתן לציבור ,באופן שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש בו בחופשיות .סימן ז' בחוק עוסק בנגישות מוסדות חינוך ושירותי חינוך והשכלה. .3החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים -נתונים מרכזיים במערכת החינוך המיוחד לומדים כ 190,000-תלמידים הסובלים מלקויות שונות .להלן נציג נתונים על מערכת החינוך מיוחד כולל פילוח תלמידים בחינוך המיוחד לפי לקות ושלב חינוך ונתונים היסטוריים על תלמידים ומסגרות בחינוך המיוחד משנת 2000ועד שנת .2015הנתונים המופעים בפרק זה מעידים כי מערכת החינוך המיוחד נמצאת בגידול מתמיד כאשר מאז שנת 2005גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד 4חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' ,)7התשס"ג.2002- הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 5מתוך 43 בכ ,70%-מספר בתי הספר של החינוך המיוחד גדל בכ 40%-ומספר גני הילדים והכיתות בחינוך המיוחד גדל פי .2.3 טבלה :1תלמידים בחינוך המיוחד לפי לקות ושלב חינוך, סוג כיתה אוטיסטים הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות הפרעות נפשיות קשות (ח"נ) חולים בבתי חולים רגילים חרשים/כבדי שמיעה ר"ב ליקויי למידה ר"ב מעוכבי התפתחות מעוכבי שפה משכל גבולי ר"ב סי.פי .ונכויות פיזיות קשות ר"ב עיוורים/ליקויי ראיה ר"ב פיגור בינוני פיגור בינוני מורכב פיגור קל ר"ב פיגור קשה/עמוק/סעודי ללא דיווח-חנ"מ סה"כ שלב חינוך תשע"ה5 סה"כ מתוכם לומדים בתכנית שילוב שיעור לומדים בתוכנית שילוב 3,523 7,534 32.7% 41.2% 46.9% קדם- יסודי 2,698 1,188 יסודי על יסודי 4,851 8,889 3,240 8,225 10,789 18,302 96 1,541 2,010 3,647 1,710 231 650 307 1188 1187 99.9% 638 2,650 1,683 4,971 3,296 66.3% 897 58,886 40,549 100,332 67,988 67.8% 13,049 9,839 5,550 6,136 74 23 18,673 15,998 11,941 10,485 63.9% 65.5% 36 726 2,192 1,290 1,289 1,215 3,517 3,231 1,446 1,522 41.1% 47.1% 206 814 394 1,414 1,234 87.3% 408 372 1,021 803 1,362 1,389 2,791 2,564 82 6 2.9% 0.2% 107 257 1,054 669 1,709 1,053 2,870 1,979 25 3 0.9% 0.2% 165 234 177 576 520 90.3% 30,913 97,230 64,699 192,842 112,502 58.3% 5רויטל בר ,מפקחת במטה ,אגף חינוך מיוחד ,משרד החינוך ,מכתב 8 ,בנובמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 6מתוך 43 טבלה :2תלמידי חינוך מיוחד, תשס"ג-תשע"ה6 תלמידים במסגרות חינוך מיוחד שילוב סה"כ שיעור לומדים בתוכנית שילוב תשס"ג תשס"ד תשס"ה תשס"ו תשס"ז תשס"ח תשס"ט תש"ע תשע"א תשע"ב 38,000 43,000 46,000 48,000 51,000 54,000 59,000 64,000 66,483 71,470 74,000 73,000 67,000 59,000 60,000 75,000 75,000 95,000 100,124 109,387 112,000 116,000 113,000 107,000 111,000 129,000 134,000 159,000 166,607 180,857 66.1% 62.9% 59.3% 55.1% 54.1% 58.1% 56.0% 59.7% 60.1% 60.5% תשע"ג תשע"ד תשע"ה 73,998 78,085 80,340 99,918 99,435 112,502 173,916 177,520 192,842 57.5% 56.0% 58.3% טבלה :3בתי ספר ,גני ילדים וכיתות בחינוך המיוחד ,תש"ס-תשע"ה 2000 2001 2002 2003 2004 7 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 801 934 967 1,084 1,217 1,306 1,418 1,543 1,589 1,718 1,829 בתי ספר 224 231 235 236 241 238 239 249 260 269 278 294 304 311 321 331 כיתות 840 914 993 1,099 1,404 1,408 1,584 1,698 1,846 2,029 2,236 2,363 2,544 2,717 3,036 3,321 גני ילדים .4תקציבי החינוך המיוחד בתקציב משרד החינוך הוקצה סעיף תקציבי ייעודי למערכת החינוך המיוחד .בין השנים 2014ל 2015-גדל תקציב החינוך המיוחד בכ 20%-ובשנת 2016בכ 3.5%-נוספים .השינויים העיקריים היו בתקציב שעות תקן לחינוך המיוחד בחינוך היסודי שגדל בכחצי מיליארד ₪בין 2014ל ,2015-תקציב סייעות טיפוליות שגדל בכ 150-מיליון ₪ותקציב לשילוב תלמידי החינוך המיוחד במערכת החינוך הרגיל שגדל בכ 65-מיליון .₪עם זאת ,יש לזכור כי בתקציב שנת 2015והלאה בוצע ארגון מחדש בסעיפי תקציב משרד החינוך, ונכל לו בסעיף זה תקנות המתייחסות לחינוך המיוחד בגני הילדים והחטיבה העליונה ,שלא הופיעו בו בשנים קודמות 8.פירוט התקנות התקציביות של החינוך המיוחד מופיע בנספח למסמך זה .מן הפירוט אנו רואים כי השינוי במבנה התקציב מקשה על ההשוואה בין תקנות תקציביות שונות בין 2014לשנים הבאות. 6נתוני תשס"ג-תש"ע מתוך פרק על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל בדוח מבקר המדינה 63ג לשנת .2012נתוני תשע"א עד תשע"ד נתקבלו ממינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך 14 ,בדצמבר .2015נתוני תשע"ה מתוך :רויטל בר ,מפקחת במטה ,אגף חינוך מיוחד ,משרד החינוך ,מכתב 8 ,בנובמבר .2015 7נתוני תש"ס-תשע"ה הופקו ממערכת משרד החינוך "במבט רחב – מספרים על החינוך" בנובמבר .2015נתוני הכיתות מתייחסים לכיתות בפועל. 8על פי נתונים שנמסרו ממשרד האוצר מדובר בסה"כ בארבע תקנות שלא נכללו בסעיף המתייחס לחינוך המיוחד בשנת 2014 וקודם לכן ובהן כ 195.4-מיליון .₪ הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 7מתוך 43 בטבלה שלהלן מפורט תקציב חינוך מיוחד (סעיף 202612עד שנת 2014ו 2041 -החל מ ,)2015-תקציב נטו על שינוייו ושיעור ביצוע התקציב בשנים 2005 ,2000ו 2010-עד .2016נתונים אלו מלמדים על עלייה משמעותית בתקציבי החינוך המיוחד בתקופת זמן זאת התואמת את הגידול במספר המוסדות והתלמידים בחינוך המיוחד .כמו כן ,כפי שציינו לעיל בתקציב שנת 2015והלאה נכללו תקנות בסכום כולל של כ20- מיליוני ₪שלא נכללו בתקציב לשנים קודמות9. טבלה :4תקציב חינוך מיוחד (מיליוני )₪ושיעורו מתקציב משרד החינוך2016-2000 , תקציב מקורי על שינוייו שיעור ביצוע שיעור מתקציב משרד החינוך 2000 2,260.5 2005 2,592.6 2010 3,120.1 2011 3,337.7 2012 3,317.1 2013 4,475.2 2014 4,525.6 2,202.4 2,843.6 3,291.8 3,454.7 2,958.2 4,643.0 4,826.0 98.6% 97.9% 98.9% 99.2% 99.3% 99.2% 99.2% 7.9% 9.4% 9.1% 9.1% 7.3% 10.6% 10.7% 2015 5,822.6 12.7% 2016 6,015.1 12.8% .5מאפייני הלימוד של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים תלמידים עם צרכים מיוחדים לומדים במערכת החינוך בשני מסלולים עיקריים :שילוב במערכת החינוך הרגילה שבמסגרתו לומדים כ 112,000-תלמידים שהם 58%מתלמידי החינוך המיוחד במערכת החינוך ולימודים במסגרות החינוך המיוחד לבעלי לקויות שונות שבהן לומדים כ 42%-מתלמידי החינוך המיוחד – כ 80,000-תלמידים. הגוף המקצועי שבאמצעותו מיושם חוק חינוך מיוחד קרוי "מתי"א" – מרכז תמיכה אזורי יישוב .המתי"א מרכז את התמיכה בילדים בעלי הצרכים המיוחדים הלומדים במוסדות הרשמיים ובמוסדות המוכרים שאינם רשמיים המצויים תחת אחריותו הן בחינוך המיוחד והן בחינוך רגיל .הוא מספק שירותים שונים כגון :תמיכה בתהליכי הוראה ולמידה ,אבחון פדגוגי ,השאלת ציוד ועזרים וטיפולים פארה-רפואיים לתלמידים עם צרכים מיוחדים ומפתח שירותים נוספים בעבורם .כן עוסק המתי"א בתיאום בין הגופים המספקים שירותים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים ובתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות .הוא משמש גם כמרכז לאיסוף ידע מקצועי לעובדי הוראה על מגוון לקויות .שירותי המתי"א ניתנים הן בסביבה החינוכית שבה לומד הילד בעל הצרכים המיוחדים והן במסגרת פעילות אחר-הצהריים במתקני המתי"א עצמם .כיום פועלים 67מתיא"ות במחוזות השונים10. להלן נתייחס בנפרד לשני המסלולים. 9נתוני תקציב 2015ו 2016-נתק בלו מנעה היימן ,רכזת חינוך ,אגף התקציבים באוצר .נתונים לשנים קודמות מתוך קבצי תקציב וביצוע של משרד האוצר באתר .www.data.gov.il 10משרד החינוך ,אגף חינוך מיוחד ,רשימת מתי"אות שנת הלימודים תשע"ו הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 8מתוך 43 .5.1לימודים במסגרות חינוך מיוחד כ 80,000-תלמידים עם צרכים מיוחדים לומדים במסגרות ייעודיות לתלמידי החינוך המיוחד – גני חינוך מיוחד ,בתי ספר לחינוך מיוחד וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים .מסגרות החינוך המיוחד הן מסגרות ייעודיות לבעלי הלקויות השונות. ההשמה של תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך המיוחד נעשית באמצעות ועדת השמה שהיא הגורם המוסמך לפי חוק החינוך המיוחד לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ולגבי השמתו במסגרת החינוכית ההולמת את צרכיו .זאת מלבד תלמידים בעלי לקויות קשות מסויימות הזכאים ,על פי חוק ,לרישום למוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה .הדיון בוועדת ההשמה נערך פעם בשלוש שנים וכן במעברים בין חטיבות הגיל .בוועדת ההשמה חברים נציג הרשות המקומית ,שני מפקחים של משרד החינוך ,פסיכולוג חינוכי ,רופא מומחה ברפואת ילדים ,עובד סוציאלי בעל נסיון בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים ונציג ההורים .היא מקבלת את החלטותיה על בסיס חוות דעת רפואית ומקצועית ומסמכים נוספים הנוגעים לעניינו של הילד .קיימת חובה להזמין את הורי התלמיד ,אך ניתן לקיים את הדיון ללא השתתפותם אם הם מסרבים להופיע בו .כן רצוי לעודד את התלמיד להשתתף בוועדה ,בהסכמת הוריו .ההורים יכולים להביא לדיון בוועדה אנשים מטעמם להשמיע את טיעו ניהם .ניתן לערער על החלטת ועדת ההשמה בפני ועדת ערר מחוזית .הרשות המקומית שבה מתגורר התלמיד אחראית ליישום החלטה של ועדת ההשמה ולשיבוצו של התלמיד במסגרת חינוכית הולמת ,ככל האפשר קרוב למקום המגורים של התלמיד .זאת באמצעות צוות שיבוץ הפועל בכל רשות מקומית .אם לא נמצאה עבור התלמיד מסגרת הולמת בתוך הרשות על הצוות להפנות את התלמיד לרשות מקומית אחרת שבה קיימת מסגרת כזו11. בטבלה שלהלן פירוט התלמידים במוסדות החינוך המיוחד לפי לקות וסוג המסגרת שבה הם לומדים בשנת הלימודים תשע"ה. 11משרד החינוך" ,יישום חוק החינוך המיוחד :ועדת שילוב מוסדית ,ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב ,ועדת השמה וועדת ערר" ,חוזר מנכ"ל תשעד(5/א) ,כ"ט בטבת התשע"ד 1 ,בינואר 2014 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 9מתוך 43 טבלה :5תלמידי במסגרות החינוך המיוחד לפי לקות וסוג מסגרת, תשע"ה12 גני חינוך מיוחד בתי ספר לחינוך מיוחד כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים סה"כ 2,156 2,368 2,742 7,266 463 4,216 6,089 10,768 1,869 68 1,937 אוטיסטים הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות הפרעות נפשיות קשות (ח"נ) חולים בבתי"ח רגילים 1 1 חרשים/כבדי שמיעה ר"ב 364 296 1,015 1,675 ליקויי למידה ר"ב 139 5,648 26,557 32,344 56 56 439 6,732 167 5,513 ללא דיווח-חנ"מ מעוכבי התפתחות 6,174 מעוכבי שפה 5,346 119 משכל גבולי ר"ב 2,071 סי.פי .ונכויות פיזיות קשות ר"ב 547 1,059 עוורים/ליקויי ראיה ר"ב 61 119 2,071 103 1,709 180 פיגור בינוני 402 2,086 221 2,709 פיגור בינוני מורכב 369 2,174 15 2,558 פיגור קל ר"ב 107 2,528 210 2,845 פיגור קשה/עמוק/סעודי 257 1,719 16,385 26,273 סה"כ 1,976 37,682 80,340 פרק ד' בחוק החינוך המיוחד – "הלימודים במוסד לחינוך מיוחד" מאפשר לשר החינוך ,בהסכמת שר האוצר ,לקבוע הסדרים מיוחדים בכל הנוגע ללימודים במוסדות לחינוך מיוחד לרבות הארכת שנת הלימודים במוסדות לחינוך מיוחד מעבר לשנת לימודים רגילה ולימודים גם בתקופות של חופשת לימודים; יום לימודים ארוך במוסדות חינוך מיוחד ומספר התלמידים המרבי בכיתה .מאפיינים אלה תלויים בסוג המוסד ובאוכלוסיית התלמידים שבה הוא מטפל .תלמידים הלומדים בתוכנית השילוב מקבלים עליהם את תוכנית הלימודים של שאר התלמידים בכיתתם אך זכאים לעיתים לשירותים כגון טיפולים פארה-רפואיים וסייעות בהתאם לסוג הלקות שממנה הם סובלים ורמת התפקוד שלהם (על השירותים לתלמידים בתוכנית השילוב ,ראה סעיף 5.2להלן). שעות לימוד ושעת סיום הלימודים 13 הקצאת שעות תקן לכיתות חינוך מיוחד מתבצעת על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא זה 14.בחוזר המנכ"ל האמור מוגדר במדויק מספר שעות הלימוד (שעות תקן) המוקצות על פי סוג הלקות .כאשר על פי רוב בכל כיתה תלמידים בעלי סוג לקות אחד .שעות התקן האמורות מוגדרות לפי ייעודן .הייעוד העיקרי 12רויטל בר ,מפקחת במטה ,אגף חינוך מיוחד ,משרד החינוך ,מכתב 8 ,בנובמבר .2015 13המידע והטבלאות שבסעיף זה מבוססים על מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת" ,שירותים במערכת החינוך המיוחד לילדים בעלי פיגור שכלי :תמונת מצב" ,כתיבה :אורי פנסירר 1 ,באוגוסט .2011 " 14הקצאת שעות תקן ממקורות החינוך המיוחד" ,חוזר מנכ"ל תשסד(4/א) ,ו' כסליו תשס"ד 1 ,בדצמבר .2003 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 10מתוך 43 הוא "ייעוד כללי" בעבור השעות של תוכנית הלימודים הבסיסית .סוגי שעות אחרים הם :שעות חינוך (שלוש שעות שבועיות לכל סוגי הכיתות) ,שעות ניהול (שעתיים שבועיות) ושעות ייעוץ חינוכי (שעתיים שבועיות בחטיבות הביניים) .מספר שעות התקן בגני ילדים בחינוך המיוחד הוא בין 27שעות שבועיות ל- 45שעות שבועיות .בחינוך היסודי והעל-יסודי מספר שעות התקן השבועיות תלוי בשלב החינוך ובלקות החל מ 30-שעות שבועיות ועד ל 57-שעות שבועיות .מספר שעות התקן השבועיות שזכאים לו כ- 60,000- מן התלמידים במסגרות החינוך המיוחד (שהם 75%מן התלמידים) גדול לכל היותר בשעה או שעתיים שבועיות ממספר שעות התקן השבועיות בחינוך הרגיל .בהתאם לכך מסיימים תלמידים אלה את יום הלימודים ב ,12:45-בדומה לתלמידים בחינוך הרגיל 9,203 .תלמידים הסובלים מאוטיזם ומהפרעות נפשיות קשות זכאים ל 51-עד 57שעות תקן שבועיות בבתי ספר לחינוך מיוחד ולהארכת יום הלימודים עד 16:00ו 16:45-אחה"צ .החל משנת הלימודים תשע"ד מקבלים תלמידים עם שיתוק מוחין ,נכויות פיזיות קשות ופיגור קל תוספת של 5שעות לימוד שבועיות ויום הלימודים שלהם מוארך בשעה אחת בהתאם לכך15 . בטבלאות בנספח 2למסמך זה מפורטות מספר שעות התקן ב"ייעוד כללי" לפי סיווג הכיתה ושעת סיום הלימודים במסגרות החינוך המיוחד השונות זאת כאשר שעת תחילת יום הלימודים קבועה – לא יאוחר מ 7:55 -בגן חינוך מיוחד ו 8:00-בבתי ספר של החינוך המיוחד. גודל כיתה יש הבדלים בין סוגי הכיתות המיועדים לבעלי לקויות שונות גם בבסיס ההגדרה של מספר התלמידים המינימלי הנדרש לצורך פתיחת כיתה .מספר התלמידים בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד הוא בין חמישה ל 12-תלמידים בהתאם ללקות .בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל מספר התלמידים הוא בין שישה ל 14-תלמידים .מספר תלמידים מזערי גדול לפתיחת כיתה בחינוך המיוחד עלול ליצור קושי במילוי מכסה בכיתות של בעלי לקויות ששכיחותן באוכלוסייה נמוכה .קושי זה עשוי להתבטא ברישום של ילדים לבית ספר מרוחק ממקום מגוריהם או לחלופין – בבחירה של ההורים במוסד לימודים שמתאים לילד פחות .בנספח 2למסמך זה טבלה המסכמת את מספר התלמידים המזערי והמרבי בכיתת חינוך מיוחד לפי סוג הלקות והמסגרת החינוכית16 . חופשות שנת הלימודים במסגרות לימוד וכיתות חינוך מיוחד ארוכה יותר משנת הלימודים בחינוך הרגיל. הלימודים במסגרות החינוך המיוחד בזמן הארכת שנת הלימודים מעוגנים בהוראות משרד החינוך "נוהל הפעלת תוכנית החופשות בחינוך המיוחד" 17.גם בהקשר זה ישנם הבדלים בין מסגרות המיועדות לתלמידים בעלי לקויות שונות. תלמידים הלוקים בפיגור קשה/עמוק/סיעודיים ,פיגור בינוני רב-בעייתי ומורכב ,משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות ,אוטיזם והפרעות נפשיות קשות זכאים להארכת שנת הלימודים עד מחצית אוגוסט ובחופשות משרד החינוך ,סוכות ,חנוכה ופסח .כן זכאים בעלי לקויות אלה לתוספת של עד 6ימי לימודים נוספים בתקופות של חופשות חגים אחרות .זכויות אלה מוקנות הן במסגרות חינוך מיוחד והן בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים. " 15הארכת יום לימודים לחינוך המיוחד" ,משרד החינוך ,הודעת דוברות 9 ,ביולי .2013 16חוזר מנכ"ל משרד החינוך" ,נוהל אישור כיתות בחינוך מיוחד" ,נח(8/ב) ,ה' בניסן התשנ"ח 1 ,באפריל 1998 17חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשסד(5/א) ,ז' טבת תשס"ד 1 ,בינואר " ,2004נוהל הפעלת תוכנית החופשות בחינוך המיוחד". הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 11מתוך 43 חירשים ולקויי שמיעה ועיוורים ולקויי ראייה הלומדים במסגרות חינוך מיוחד ובכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל זכאים להארכת שנת הלימודים עד מחצית אוגוסט אך לא בחופשות במהלך שנת הלימודים. תלמידים בעלי פיגור קל ,בעלי הפרעות התנהגותיות קשות ,לקויי למידה ,בעלי משכל גבול ,מעוכבי התפתחות ומעוכבי שפה הלומדים במסגרות חינוך מיוחד זכאים להארכת שנת הלימודים עד סוף חודש יולי בלבד .תלמידים הלומדים בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים אינם זכאים להארכת שנת הלימודים. לכל כיתה הזכאית להארכת שנת הלימודים מוקצות שעות להעסקת עובדי הוראה .לרוב הכיתות הזכאיות ללימודים בזמן החופשה מוקצות 34שעות בודדות (בהן 29שעות הוראה 3 ,שעות הכנה ו 2-שעות ריכוז); ולכיתות לתלמידים אוטיסטים 45שעות בודדות (בהן 35שעות הוראה 6 ,שעות הכנה ו 4-שעות ריכוז). שעות אלה עשויות להתחלק על פני שבוע הלימודים בדגמים שונים על פיהם יום הלימודים מסתיים בין 12:45ל( 13:35-או 13:35ל 14:30-בכיתות לתלמידים אוטיסטים) .לימי לימוד בודדים מוקצות 6שעות בודדות ליום לכיתה ויום הלימודים מסתיים ב 12:45-ו 7-שעות לכיתות לתלמידים אוטיסטים בהם יום הלימודים מסתיים ב.13:35- על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך" ,תוכניות החופשה הן פעילויות העשרתיות מגוונות לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד ,המתקיימות בחופשת הקיץ ובחופשות הקצרות בחגים ...הרציונל הוא ,כי תוכנית החופשות צריכה להיות שונה ואחרת מתוכנית הלימודים הרגילה ,עם פעילות מגוונת השוברת את שגרת המסגרת החינוכית-לימודית" .בחוזר מצויין כי בתוכנית מושם דגש על פעילויות חווייתיות בתחומי החינוך הבלתי פורמאלי וכי רצוי לשלב את תוכנית החופשה של המוסד החינוכי בתוכניות חופשה היזומות על ידי הרשות המקומית או על ידי המתנ"ס עבור כלל התלמידים .כמו כן ,אפשר ליצור קשר עם מוסדות, עם מפעלים ועם ארגונים ציבוריים לצורך העשרת הפעילות .ניתן לקיים פעילויות באתרים שונים מחוץ למוסד החינוכי וליזום פעילות משותפות לכמה מוסדות חינוך .בכיתות של תלמידים בעלי לקויות קשות מאוד ,שבהן ניתנים טיפולים פארה -רפואיים לתלמידים במהלך שנת הלימודים הרגילה ,יינתנו טיפולים אלה גם בחופשות. על פי טענות שמעלים נציגי ארגונים העוסקים בזכויות ילדים עם צרכים מיוחדים אין הצדקה לקביעת אורך שנת לימודים שונה לבעלי מוגבלויות שונות .במהלך חופשת הקיץ וחופשות אחרות ילדים עם צרכים מיוחדים לא מקבלים את המענה שהם נזקקים לו ,הן מבחינת טיפולים פארה-רפואיים והן מבחינה לימודית וחברתית .יתר על כן ,לעיתים קרובות ילדים עם צרכים מיוחדים אינם יכולים להשתלב בקייטנות מסיבות טכניות או מסיבות הנעוצות בדרישות הקייטנה .לדברי הארגונים יש להאריך את חופשת הקיץ לכלל הילדים עם הצרכים המיוחדים הזקוקים לכך עד למחצית חודש אוגוסט ולתת מענה כוללני לקבוצה קטנה של ילדים עד לסוף חודש אוגוסט18. טיפולים פארא-רפואיים סעיף 1לחוק חינוך מיוחד מגדיר "חינוך המיוחד" הגדרה רחבה וכולל בה "טיפולי פיזיותרפיה ,ריפוי בדיבור ,ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים". חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא שירותים פארא-רפואיים מגדיר בדיוק את תחומי השירותים ,את הקווים המנחים לפעילותם ואת הקריטריונים לקבלת אנשי המקצוע לעבודה במערכת החינוך המיוחד. הטיפולים הפארא-רפואיים כוללים נוסף על תחומי המקצועות שהוזכרו לעיל את הטיפולים האלה :טיפול 18קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ,ארגון על"ה -עזר לילד המיוחד ,בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,קול הזכויות – מימוש זכויות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ,אופק – עמודה אנשים עם צרכים מיוחדים, "מסמך רקע לקראת פגישת הורים וארגונים הפועלים למען ילדים עם צרכים מיוחדים" ,נקבל באמצעות עו"ד אביבית ברקאי -אהרונוף ,ארגון בזכות 30 ,בנובמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 12מתוך 43 במחול ,טיפול במוזיקה ,טיפול בתנועה ,טיפול באמנות חזותית ,טיפול בדרמה וביבליותרפיה .כל התלמידים בעלי הלקויות במסגרת החינוך המיוחד זכאים לשירותים פארה-רפואיים ,ותקציבם מקורו בסל שח"ם (סל שירות חינוך מיוחד) .מספר שעות הטיפול הפארא-רפואי שזכאי לו כל תלמיד תלוי בסוג המסגרת ובלקות שהוא סובל ממנה .ככלל תלמידים בבתי ספר לחינוך מיוחד זכאים ליותר שעות טיפול פארא-רפואי מתלמידים בכיתות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל ,ומספר שעות הטיפול הפארא-רפואי קטן עם העלייה בגיל הילד .רוב התלמידים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל ,בהם תלמידים הסובלים מפיגור קל ,הפרעות התנהגותיות ורגשיות ,מעוכבי שפה ,מעוכבי התפתחות ,לקויי למידה ומנת משכל גבולית ,מטופלים באמצעות סל השילוב הניתן לבתי ספר בהקצאה סטטיסטית לצורך טיפול בתלמידים משולבים בחינוך הרגיל .בטבלה בנספח 2למסמך זה מפורטות מספר שעות השבועיות של טיפולים פארא- רפואיים הניתנים בממוצע לתלמיד לפי סוג הלקות והמסגרת שהוא לומד בה19. לדברי ארגונים המייצגים הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים קיים מחסור חמור במטפלים פארא- רפואיים 20.הממונה על מקצועות הבריאות באגף לחינוך מיוחד מסרה כי קיים מחסור במטפלים פארא- רפואיים באזורי הפריפריה ובמיוחד בדרום וכן במקצועות מסויימים במגזר הערבי והחרדי .כאשר במקרים רבים תלמידים מקבלים טיפול על ידי מטפל ממקצוע בריאות אחר במקום שבו אין מטפל המתמחה במקצוע המתאים לצרכיהם .האגף לא אוסף נתונים על היקף המחסור במטפלים פארא- רפואיים ועל הפגיעה בטיפולים הפארא-רפואיים של תלמידי החינוך המיוחד כתוצאה ממחסור זה21. .5.2שילוב תלמידי החינוך המיוחד במסגרות חינוך רגילות חוק חינוך מיוחד קובע שיש להעניק זכות קדימה להשמה של תלמידי חינוך מיוחד במוסד חינוך רגיל. בשנת ,2002בעקבות פסק דין של בג"צ שקיבל עתירה הנוגעת לתקציבי המדינה המיועדים לשירותי החינוך המיוחד בחינו ך הרגיל ,נוסף לחוק פרק השילוב המסדיר את לימודיו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל .על פי החוק תלמיד משולב הוא הוא "ילד בעל צרכים מיוחדים ,הזכאי לחינוך חינם []... אשר ועדת שילוב החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים לפי פרק זה במוסד חינוך רגיל". על פי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשע"ה היו משולבים במערכת החינוך הרגילה 112,502 תלמידים בשלבי החינוך השונים שהם 58%מתלמידי החינוך המיוחד בשנה זאת .פילוח הלומדים בתוכנית השילוב לפי לקות בתרשים הבא : 19חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס8/א ,יישום חוק החינוך המיוחד :שירותים פרא-רפואיים לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד ,כ"ו אדר ב' תש"ס 2 ,באפריל 2000 20קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ,ארגון על"ה -עזר לילד המיוחד ,בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,קול הזכויות – מימוש זכויות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ,אופק – עמודה אנשים עם צרכים מיוחדים, "מסמך רקע לקראת פגישת הורים וארגונים הפועלים למען ילדים עם צרכים מיוחדים" ,נקבל באמצעות עו"ד אביבית ברקאי -אהרונוף ,ארגון בזכות 30 ,בנובמבר .2015 21פנינה אל -תר ,מפקחת ארצית ,הממונה על מקצועות הבריאות ,אגף לחינוך מיוחד ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 7 ,בדצמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 13מתוך 43 תרשים :1תלמידים משולבים במסגרות חינוך רגילות לפי לקות, תשע"ה22 חוזר מנכ"ל משרד החינוך "תכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל – לטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות" מסדיר את אופן פעולתה של תכנית השילוב 23.החוזר מפרט את הרכבה של ועדת השילוב במוסד החינוכי ,את סמכויותיה ואת דרכי עבודתה. על פי החוזר ,תלמיד שהוועדה מצאה כי הוא זכאי לתכנית שילוב מקבל תוספת שעות הוראה ולימוד ושירותים מיוחדים ,הכוללים עזרים מסייעים ,שירותי סיוע ,שירותים פסיכולוגיים ושירותים פארא- רפואיים ,בהלימה לצרכיו ובהתחשב במשאבים הזמינים ובהם שעות ההוראה ,כוח האדם והתנאים הפיזיים של המסגרת החינוכית .הצוות החינוכי הבין-מקצועי במסגרת החינוכית ממונה על בניית תוכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד ובה מפורטים כל שירותי החינוך המיוחד שיינתנו לתלמיד במסגרת שעות השילוב .שירותים אלה כוללים כמה סוגים של תמיכה .תמיכה מסוג של הוראה ולימוד שעיקרה תמיכה של עובד הוראה מהחינוך המיוחד בתלמיד והבנייה שיטתית של תכנית הלימודים יותר מהנדרש לבני גילו או כיתותו לרבות :הוראה קבועה ,תמיכה בתחום הרגשי ,התנהגותי או נפשי על ידי מומחים וביצוע אבחון, התאמה ומעקב לתלמיד על ידי גורמי מקצוע .תמיכה מסוג התאמה הכוללת שינוי בסביבה ,בציוד ובפעילויות על מנת להתאימו לצרכי התלמיד דוגמת התאמת תכנית הלימודים ,סיוע ותמיכה בשימוש במכשירים מיוחדים ותמיכה מסוג סיוע הניתנת באמצעות סייעת אישית .נציין כי "השירותים 22על פי נתוני שנתקבלו מרויטל בר ,מפקחת במטה ,אגף חינוך מיוחד ,משרד החינוך ,מכתב 8 ,בנובמבר .2015בקטגוריה אחר נכללים תלמידים הסובלים מן הלקויות הבאות :חולים בבתי חולים רגילים ( 1,187תלמידים) ,ללא דיווח ( 520תלמידים), פיגור בינוני ( 82תלמידים) ,פיגור קל ( 25תלמידים) ,פיגור בינוני ( 6תלמידים) ,פיגור קשה/עמוק/סיעודי ( 3תלמידים). 23חוזר מנכ"ל תשס"ח(3/ד) 1 ,בנובמבר .2007 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 14מתוך 43 המיוחדים" הניתנים לתלמידי החינוך המיוחד שונים מן "השירותים הנלווים" שלהם זכאים על פי חוק תלמידים במסגרות החינוך המיוחד שכן אינם כוללים הסעות ,ארוחות ,שירותים רפואיים וסוציאליים אך כוללים שירותי סייעת אישית שאינם ניתנים במסגרות החינוך המיוחד (להרחבה בנושא סייעות לתלמידים עם צרכים מיוחדים ,ראו סעיף 6.2להלן). ארגונים הפועלים למען זכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים מסרו כי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה נתקבל בקשיים משמעותיים .לדבריהם מדיניות משרד החינוך כפי שהיא עולה מחוזרי המנכ"ל בנושא השילוב ותמונת המצב העולה מן השטח משקפת מדיניות של הדרת ילדים עם צרכים מיוחדים ממערכת החינוך הכללית .על פי תלונות שהגיעו לארגונים יש מסגרות חינוכיות המסרבות לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בשל העדר כלים לצוות החינוכי ,העדר תקציב הולם או אי תמיכה בעקרון השילוב .מסגרות חינוכיות אחרות נוקטות במדיניות סלקטיבית הבוחרת את התלמידים הנקלטים ואינה מאפשרת לתלמידים אחרים הנזקקים גם הם למסגרת לשילובם ,את השילוב במערכת החינוך הרגילה .ברוב המסגרות לחינוך מיוחד אין אפשרות לשילוב חלקי של התלמידים בחלק משעות הלימודים בכיתה או בבית ספר רגיל .לטענתם ,תלמידים עם צרכים מיוחדים אינם משולבים בחלק מן התוכניות הפועלות בבית הספר ומחלקם נמנעת האפשרות להרשם לצהרונים ולחוגים .כמו כן ,תלמידים עם צרכים מיוחדים אינם נבחנים במבחני המיצ"ב וחלקם אינם יכולים להבחן בבחינות הגרות וזאת משיקולים זרים של מנהלי בתי הספר24. תקצוב תלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל לכל מסגרת חינוכית שבה משולבים תלמידי החינוך המיוחד מוקצית מכסה של שעות שילוב .אופן תקצוב שעות הלימוד עבור תלמידים משולבים הוא על פי המפתח הבא:25 תקצוב סטטיסטי ניתן למסגרות חינוכיות בגין 5.4%מאוכלוסיית התלמידים עבור שילוב תלמידים בעלי לקויות שנחשבות שכיחות יחסית באוכלוסייה :לקות למידה ,משכל גבולי ,עיכוב שפתי או התפתחותי, פיגור קל והפרעות התנהגות .עבור תלמידים בסל הסטטיסטי ניתנות 1.85שעות שבועיות בממוצע לתלמיד. תקצוב דיפרנציאלי ניתן למסגרות חינוכיות בתוספת לתקצוב הסטטיסטי בגין תלמידים המאופיינים כבעלי הפרעות נפשיות ,אוטיזם ,פיגור קשה ובינוני ,שיתוק מוחין ונכות פיזית ,לקות ראייה ,לקות שמיעה ותסמונות ומחלות נדירות .תלמידים אלה זכאים להקצאה אישית נוספת של משאבי שילוב בהיקף של 2.7 שעות שבועיות לתלמיד ,שבהן לפי הצורך יקבל תמיכה באמצעות הוראה וטיפולים פרה-רפואיים .כן זכאים חלק מתלמידים אלה לאביזרי עזר לצורך שילובם או לעזרת סייעת בחלק משעות הלימודים. שעות ההוראה הניתנות לתלמידים משולבים מתווספות לתקצוב החלק היחסי של התלמיד המשולב בכיתה הרגילה. בחינוך הקדם-יסודי תלמידים הזכאים להקצאה דיפרנציאלית מקבלים מזה כשנתיים הקצאה אישית של משאבי שילוב המשמשים להוראה באמצעות גננת שילוב ולטיפולים פארא-רפואיים .תקצוב סטטיסטי ניתן לגני הילדים עבור ילדים מגיל חמש בלבד והוא משמש לצורך מתן תוספת שעות הוראה של גננת שילוב26. 24קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ,ארגון על"ה -עזר לילד המיוחד ,בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,קול הזכויות – מימוש זכויות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ,אופק – עמודה אנשים עם צרכים מיוחדים, "מסמך רקע לקראת פגישת הורים וארגונים הפועלים למען ילדים עם צרכים מיוחדים" ,נקבל באמצעות עו"ד אביבית ברקאי -אהרונוף ,ארגון בזכות 30 ,בנובמבר .2015 25משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים ,מערכת שקיפות תקציבית :שנים תשע"ב-תשע"ד 31 ,ביולי .2015 26רחלי אברמזון ,מנהלת האגף לחינוך מיוחד ,שיחת טלפון 14 ,בדצמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 15מתוך 43 בתי ספר תיכוניים שבהם משולבים תלמידי החינוך המיוחד לא מקבלים הקצאת שעות בגין סל סטטיסטי. במקום זאת מקבלים תלמידים הזכאים לכך ,על פי החלטת בית הספר ,שעות תמיכה המוקצות אישית לכל תלמיד משולב .תלמידים שהיו זכאים להקצאה דיפרנציאלית של שעות שילוב בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים מקבלים הקצאה של 4.55שעות הוראה שבועיות בחטיבה העליונה .זאת בעבור שעות ההקצאה הדיפרנציאלית בתוספת השעות מסל השעות הסטטיסטי שלא ניתן כאמור ,בחטיבה העליונה27. בטבלה שלהלן נתונים על מספרי תלמידים המקבלים שילוב באמצעות הקצאה סטטיסטית והקצאה דיפרנציאלית ועל הקצאת תקציבים לתל מידים המשולבים במערכת החינוך הרגילה בשנים תשע"א עד תשע"ה .מן הטבלה אנו רואים כי לאורך השנים רוב גדול של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים המשולבים במערכת החינוך הרגיל זכאים להקצאה באמצעות הסל הסטטיסטי28. טבלה :6תלמידי חינוך מיוחד לפי סוג שילוב ותקציבים ,תשע"א-תשע"ה תלמידים תשע"א תשע"ב תשע"ג תשע"ד תשע"ה שילוב סטטיסטי 90,654 90.5% 98,567 90.1% 88,443 88.5% 87,765 88.3% 95,518 88.0% שילוב דיפרנציאלי 9,470 9.5% 10,820 9.9% 11,475 11.5% 11,670 11.7% 13,049 12.0% תקציב (אלפי )₪ סה"כ 100,124 100.0% 109,387 100.0% 99,918 100.0% 99,435 100.0% 108,567 100.0% סה"כ שילוב סטטיסטי 784,782 שילוב דיפרנציאלי 188,657 973,439 800,478 217,733 1,018,211 816,488 230,577 1,047,065 820,068 240,091 1,060,159 857,374 269,032 1,126,406 מבקר המדינה בדק את נושא שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה בדוח שפורסם בשנת . 2013המבקר מציין כי בכל הנוגע לשילוב תלמידים בעלי לקויות הנחשבות שכיחות באוכלוסייה (שילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית) מתקצב משרד החינוך את השילוב בבתי הספר בחסר וכתוצאה מכך אין באפשר ות בתי הספר לספק את המענה הדרוש לכל התלמידים האלו .לדבריו ,תקצוב החסר וההיקף המצומצם של שעות הניתנים לתלמידים בהקצאה סטטיסטית עלולים לשמש תמריץ להשמת ילדים שסובלים מן הלקויות האלה במסגרות לחינוך מיוחד ולא לשלבם בחינוך הרגיל .הנתונים על התפלגות התלמידים במסגרות החינוך ולפיהם בחלק מן הלקויות דוגמת פיגור קל והפרעות התנהגות מרבית התלמידים לומדים במסגרות לחינוך מיוחד ואינם משולבים בחינוך הרגיל וכן הנתונים המעידים על יציבות ואף ירידה בשיעור התלמידים המשולבים מבין תלמידי החינוך המיוחד (ראו טבלה 2לעיל) מעלים חשש שכך אמנם קורה29. היקף שעות ההוראה והשירותים המצומצמים שמקבלים תלמידים משולבים ביחס לתלמידים במוסדות חינוך מיוחד מביא לכך שלמרות שרוב התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים משולבים במסגרות חינוך 27רחלי אברמזון ,מנהלת האגף לחינוך מיוחד ,שיחת טלפון 14 ,בדצמבר .2015 28הנתונים התקבלו ממינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך 14 ,בדצמבר .2015 29מבקר המדינה" ,שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל" ,דוח שנתי 63ג לשנת 2012ולחשבונות שנת הכספים ,2011מאי .2013 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 16מתוך 43 רגילות ,חלקו היחסי של התקציב המיועד לשילוב מן התקציב המיועד לחינוך מיוחד קטן .מבדיקה שערך מבקר המדינה בין השנים ( 2002שבה תוקן חוק החינוך המיוחד) ל 2011-חלקו היחסי של התקציב לשילוב בסך התקציב לחינוך מיוחד לא השתנה באופן מהותי ועמד על כ 22%-מתקציבי החינוך המיוחד .על פי המבקר מכך עולה כי הדגשת ערך השילוב בחוק ובפסיקה לא באה לידי ביטוי בהגדלת שיעור המשאבים שהקצה המשרד לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל 30.בדיקה שערכנו לגבי השנים 2013 עד 2015מעלה כי בשנים האחרונות ,למרות העלייה בתקציבי החינוך המיוחד ,לא חל שינוי בחלקו היחסי של התקציב המוקדש לשילוב בתקציבי החינוך המיוחד .בשנת ( 2015תקציב מקורי) היה התקציב המוקדש לשילוב (כולל שעות הוראה ,טיפולים פארה-רפואיים וסייעות שילוב) 1.288מיליארד ₪שהם 22%מתקציב החינוך המיוחד בשנה זאת31. סוגייה נוספת העולה בהקשר של שילוב תלמידי החינוך המיוחד היא היעדר ההכשרה למורים בחינוך הרגיל ומ חסור בכלים המתאימים לטיפול בתלמידים המשולבים ובעיקר בתלמידים הסובלים מהפרעה התנהגותית-רגשית .לדברי ארגונים העוסקים בזכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים קיים חוסר ידע במערכת החינוך הרגילה על אופן שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים ,דרכי ההוראה שלהם והצרכים הייחוד יים שלהם .זאת הן מבחינת הכשרה מקצועית והן מבחינת פעילות לשינוי עמדות כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים 32.גם מבקר המדינה התייחס לנושא זה בדוח שפרסם ולדבריו באין טיפול והכשרה מספקת ,שילובו של תלמיד בעל לקות בחינוך הרגיל עלול להיכשל 33.למרות בקשתנו ,משרד החינוך לא מסר לנו מידע על פעולות שהוא נוקט להכשרת מורים בחינוך הרגיל לעבודה עם תלמידי החינוך המיוחד. יישום דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מערכת החינוך המיוחד (ועדת דורנר) בשנת 2007מינתה שרת החינוך דאז יולי תמיר ועדה ציבורית לבדיקת מערכת החינוך המיוחדת בראשות השופטת דליה דורנר (להלן ועדת דורנר) .הוועדה פרסמה את מסקנותיה בשנת 2009והמלצותיה עסקו בהרחבה בסוגיית השילוב תוך פירוט טענותיהם של ארגונים שונים בעניין זה .עיקר הטענות בהקשר זה היה כי מדיניות משרד החינוך ופעולותיו אינן עולות בקנה אחד עם עקרון העדפת השילוב כפי שהוא מנוסח בחוק חינוך מיוחד וכי בפועל מערכת החינוך מספקת תמריצים ,בדמות תת תקצוב של מתכונת השילוב, להשמת תלמידים במסגרות חינוך מיוחד .הורים שמעוניינים שילדם ישולב במסגרת רגילה נאלצים לעיתים קרובות לשאת בעלויות השלמת השירותים שהוא נדרש להם לצורך השילוב ובכך נמנעת אפשרות זאת ממשפחות עניות. על רקע טענות אלה וטענות נוספות שהושמעו בפני הוועדה ונוגעות לתהליך ההשמה של ילדים עם צרכים מיוחדים ומודל התקצוב של החינוך המיוחד ,המליצה הוועדה לשנות מן היסוד את תהליך תקצוב שירותי החינוך המיוחד ואת מתכונת השמתם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים .הוועדה סברה כי מן הראוי לעצב הסדר חדש שבבסיסו שני עקרונות :מתן אפשרות הבחירה במסגרת ההשמה להורים; ותקציב 30מבקר המדינה" ,שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל" ,דוח שנתי 63ג לשנת 2012ולחשבונות שנת הכספים ,2011מאי .2013 31ראה נתוני תקציב מפורטים בנספח למסמך זה .מקור נתוני תקציב 2015בקובץ משרד האוצר – תקציב מקורי 2015ברמת תקנה ,באתר www.data.gov.ilובנתונים לגבי תק ציב סייעות שילוב בשנת הלימודים תשע"ה בתוך :משרד החינוך ,אגף א' לחינוך מיוחד" ,תמיכה מסוג סייעת לתלמידים במערכת החינוך" ,מצגת בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת9 , בספטמבר .2015 32קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ,ארגון על"ה -עזר לילד המיוחד ,בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,קול הזכויות – מימוש זכויות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ,אופק – עמודה אנשים עם צרכים מיוחדים, "מסמך רקע לקראת פגישת הורים וארגונים הפועלים למען ילדים עם צרכים מיוחדים" ,נקבל באמצעות עו"ד אביבית ברקאי -אהרונוף ,ארגון בזכות 30 ,בנובמבר .2015 33מבקר המדינה" ,שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל" ,דוח שנתי 63ג לשנת 2012ולחשבונות שנת הכספים ,2011מאי .2013 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 17מתוך 43 "ההולך אחרי הילד" – כלומר הקצאת תקציב עבור הילד בעל הצרכים המיוחדים שייקבע על יסוד אפיון הילד – נוכח לקותו ואופן תפקודו – ואשר יופנה למסגרת החינוך שאליה יבחרו הוריו לרשמו ,וזו תוכל להיות בית ספר לחינוך מיוחד ,כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל או מסגרת חינוך רגילה .על פי ההליך שהציעה הוועדה בשלב ראשון תדון "ועדת אפיון" בזכאותו של התלמיד לשירותי חינוך מיוחד ותאפיין אותו על פי לקותו ותפקודו .על פי החלטת הוועדה יישויך כל תלמיד לקבוצת אפיון שלה מוקצות מספר מסויים של שעות הוראה ושירותים על פי החלטת משרד החינוך ובהתאם למשאבים שעומדים לרשותו. לאחר אפיון הילד יוכלו הוריו לבחור במסגרת החינוכית שהם מעוניינים שילמד בה בהתאם לאפיון שלו. משרד החינוך יעביר את תקציב השעות והשירותים לכל מסגרת חינוכית אופן שלכל מסגרת יועבר תקציב שאינו אלא סכום התקציבים שהוקצו לכל התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים שנרשמו לאותה מסגרת. על מנת ליישם את ההסדר החדש הציעה הוועדה לבחון אותו תחילה במסגרת ניסיונית מצומצמת (פיילוט). לאחר שהתהליך ינוסה ,יהיה רשאי משרד החינוך לשקול חלופות נוספות לתהליך המוצע ובלבד שאלו יגשימו את העקרונות שנוסחו בהמלצות הוועדה34. על פי המידע שמופיע בדוח מבקר המדינה ,משרד החינוך החל ביישום המלצות ועדת דורנר בפיילוט בשכבה ג' בעיריית חולון בשנת הלימודים תשע"ב (ספטמבר .)2011כאשר על פי לוח הזמנים שהוצג בדוח המבקר ,תחילת הפריסה הארצית של יישום ההמלצות נקבע ,לכל המוקדם ,בחינוך היסודי בשנת הלימודים התשע"ה (ספטמבר ,)2014בחטיבת הביניים בשנת הלימודים התשע"ז (ספטמבר )2016ובגני הילדים בשנת הלימודים התשע"ח (ספטמבר .)2017המבקר ציין כי ניתן להניח שהתהליך ,אם ימוצה, יסתיים לכל המוקדם לקראת שנת ,2020למעלה מעשור לאחר שוועדת דורנר הגישה את המלצותיה למשרד .כן קבע המבקר כי פעולת היישום חסרה שני נדבכים יסודיים :ראשית ,התכנית הניסוי והיישום מתייחסת רק לתלמידי החינוך המיוחד הזכאים להקצאה דיפרנציאלית של שעות הוראה ואינה נותנת מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים ששולבו במערכת החינוך הרגילה וזכאים להקצאה סטטסיטית; שנית ,משרד החינוך לא ערך עבודת מטה ,בשיתוף משרד האוצר ,במטרה ללבן את סוגיית התקציב הכרוך ביישום התכנית במתכונתה המלאה ברמה הכלל ארצית .על פי דוח המבקר" :היעדרם של נדבכים אלה ולוח הזמנים שנקבע ליישום המלצות הוועדה – מעוררים ספק משמעותי בנוגע ליכולת של משרד החינוך להביא לשינוי הנדרש כדי ליישום את המלצות הוועדה"35. ביולי 2015משרד החינוך הציג את מצבו של יישום המלצות דוח ועדת דורנר בפני ועדת החינוך של הכנסת. על פי הנתונים שהוצגו בדיון ,בשנת הלימודים תשע"ו מיושם המודל שהוצע בדוח הוועדה ,ולפיו תלמידים זכאים לתקצוב אישי ההולך אחריהם בכל מסגרת חינוכית שבה הם לומדים ,בארבע רשויות מקומיות: חולון ,טירת הכרמל ,מעלה והר (מעלה אדומים) וירושלים 1,531 .תלמידי חינוך מיוחד ברשויות אלה מקבלים תקצוב אישי 74% .מבין תלמידים אלה לומדים במסגרות חינוך רגילות – בהם 747תלמידים עם לקות בשכיחות גבוהה ו 388-תלמידים עם לקות מורכבת בשכיחות נמוכה ו 26%-לומדים במסגרות חינוך מיוחד .התקציב התוספתי ליישום המודל עומד על כ 60-מיליון ₪בשנה36. מסקר שערך האגף לחינוך מיוחד בקרב אנשי צוות חינוכי וטיפולי והורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים שהשתתפו בפיילוט עולה כי 81%מהמחנכות ו 74%-מההורים חושבים שהתהליך אפשר שילוב טוב יותר של ילדי חינוך מיוחד בכיתות רגילות ורק באחוז קטן של המקרים נתקלו ילדי החינוך המיוחד בהתנגדות 34משרד החינוך ,הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ,דין וחשבון ,ירושלים ,ינואר .2009 35מבקר המדינה" ,שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל" ,דוח שנתי 63ג לשנת 2012ולחשבונות שנת הכספים ,2011מאי .2013 36משרד החינוך ,המינהל הפדגוגי ,סטטוס יישום המלצות דוח וועדת דורנר ,מצגת בוועדת החינוך של הכנסת 21 ,ביולי .2015 ופרוטוקול דיון בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת" ,ישום דו"ח דורנר החינוך המיוחד ושילוב תלמידים בחינוך הרגיל" 21 ,ביולי .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 18מתוך 43 לשילובם בכיתות רגילות מצד מורים ,תלמידי החינוך הרגיל והורים .ל 71%-מהמחנכות ול 53%-מההורים נראה שהמשאבים המוקדשים לשילוב מספיקים במידה רבה ויותר מכך .בנוסף חושבים 46%מהמנהלים שהשילוב השפיע לחיוב על אקלים בית הספר37. לדברי נציגי משרד החינוך בדיון ,עם הרחבת הפיילוט לרשויות נוספות והתווספות תלמידים לתכנית התגלו בעיות מובנות במודל התקצוב של הפיילוט המבוסס ,כאמור ,על תקציב תוספתי מוגבל .בין שנת הלימודים תשע"ה לתשע"ו חל גידול משמעותי במספר התלמידים עם לקויות שכיחות המקבלים תקצוב אישי .חלק מתלמידים אלה הם תלמידים שלא היו מופנים בעבר לוועדות השמה .כתוצאה מכך נאלץ משרד החינוך להפחית בשנת הלימודים תשע"ו את מספר שעות ההוראה השבועיות הניתנות לתלמידים כחלק מן התקציב האישי ,כך שהפער בתקצוב בין תלמיד הלומד במסגרות חינוך מיוחד לעומת תלמיד המקבל תקציב אישי בשילוב נשמר .בסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה למשרד החינוך להוציא את יישום הדוח ממודל ההרצה ולהיכנס ליישום סדיר ולצורך כך לתקצב את יישומו במסגרת תקציב המשרד ולתקן את הבעיות והקשיים שהתגלו ביישום המודל עד כה38. ועדת דורנר כללה בין המלצותיה נוסח להצעת חוק חינוך מיוחד ,התשס"ט 2009-שתחליף את חוק חינוך מיוחד הנוכחי ובה עוגנו העקרונות המרכזיים הגלומים בהצעת הוועדה .בכנסת ה 19-הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק זכויות ,שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים ,התשע"ד2014- המושתתת ע ל הצעת החוק שצורפה לדוח ועדת דורנר ועל עיקרי מסקנות הוועדה .ההצעה לא הגיעה להצבעה במליאת הכנסת 39.בדיון ועדת החינוך של הכנסת שעסק ביישום המלצות דוח ועדת דורנר קרא יו"ר הוועדה למשרד החינוך לקדם תיקון לחוק חינוך מיוחד שיטמיע את מסקנות ועדת דורנר .משרד החינוך ציין כי הוא מקיים עבודת מטה בנושא זה40. .6סוגיות שנדונו בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת להלן נדון בשלוש סוגיות מרכזיות הקשורות לחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים שעלו על סדר יומה של ועדת החינוך ,התרבות והספורט בשנים האחרונות :הסעות לתלמידים בחינוך המיוחד ,סייעות לתלמידי החינוך המיוחד וסייעות רפואיות וחינוך לילדים חולים המרותקים לביתם. .6.1הסעות תלמידים בחינוך המיוחד חלק גדול מתלמידי החינוך המיוחד נזקקים להסעות על מנת להגיע למוסדות החינוך ומהם לביתם. חוק הסעה בטיחותית לילדים ופעוטות עם מוגבלות ,התשנ"ד( 1984-להלן :החוק) תקנותיו וחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא "הסעת תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים" (להלן חוזר המנכ"ל)41 37משרד החינוך ,האגף לחינוך מיוחד" ,משוב מהשדה על יישום המלצות דורנר ב 4-מתי"אות" ,מכתב 13 ,בדצמבר .2015עורכי הסקר ציינו כי יש מגבלות מסויימות על אפשרויות ההכללה של מ מצאי השאלון שכן אחוז העונים מתוך אלו שקיבלו את השאלון אינו גבוה בחלק מן האוכלוסיות ובאחרות אינו ידוע והשאלונים (למעט שאלון הורים) אינם אנונימיים .כן צויין כי רוב התשובות התקבלו לפי השינוי במודל התקציבי שהפחית את מספר שעות ההוראה השבועיות הניתנות לתלמידים בפיילוט. 38משרד החינוך ,המינהל הפדגוגי ,סטטוס יישום המלצות דוח וועדת דורנר ,מצגת בוועדת החינוך של הכנסת 21 ,ביולי .2015 ופרוטוקול דיון בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת" ,ישום דו"ח דורנר החינוך המיוחד ושילוב תלמידים בחינוך הרגיל" 21 ,ביולי .2015 39הצ עת חוק זכויות ,שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים התשע"ד( 2014-פ )2655/19/יוזמים חה"כ עמרם מצנע ,קארין אלהרר ואחרים. 40פרוטוקול דיון בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת" ,ישום דו"ח דורנר החינוך המיוחד ושילוב תלמידים בחינוך הרגיל" 21 ,ביולי .2015 41משרד החינוך ,חוזר מנכ''ל תשעד(1/ב) ,כ"א אלול התשע"ג 27 ,באוגוסט ,2013הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 19מתוך 43 מסדירים את נושא ההסעה של ילדים ופעוטות עם מוגבלות למוסדות חינוך .להלן נציג את הכללים וההוראות הנוגעים לביצוע הסעות תלמידים בחינוך המיוחד. זכאות להסעות לפי החוק זכאי להסעה ילד (בגילאי 3עד )21שבשל ליקוי בכושרו הגופני ,השכלי ,הנפשי או ההתנהגותי אינו מסוגל לנסוע בכוחות עצמו ונזקק להסעה לבתי ספר רשמיים ,בתי ספר בחינוך המוכר שאינו רשמי ולגני ילדים על פי החלטת ועדת השמה 42.החוק איננו מבחין בין ילדים הלומדים במוסדות חינוך מיוחד לילדים הלומדים במסגרות שילוב .פעוטות מגיל שישה חודשים עד שלוש שנים שמשולמת בעדם גמלת ילד נכה או פעוטות מגיל שנה ועד שלוש שנים שאובחנו כלוקים בלקויות מסויימות זכאים להסעה למעון יום שיקומי. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך ,הזכאות להסעות של תלמידי החינוך המיוחד תלויה בהחלטת ועדת ההשמה .כאשר תלמידי חינוך מיוחד הסובלים מלקויות קשות זכאים להסעה גם ללא ועדת השמה 43.בין הזכאים להסעות יש תלמידים שזכאותם אינה מותנית במרחק ותלמידים שזכאותם להסעות תלויה במרחק. זכאות שאינה מותנית במרחק -תלמידי החינוך המיוחד הסובלים ממוגבלויות מסויימות בהם: תלמידים עם פיגור קשה וסיעודי ,משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות ,אוטיסטים ,בעלי הפרעות נפשיות קשות וחולי נפש ,תלמידי בעלי פיגור בינוני רב בעייתי ומורכב ,חירשים וכבדי שמיעה ,עיוורים וליקויי ראייה זכאים להסעה ללא קשר למרחק .זכאותם של יתר התלמידים בחינוך המיוחד מותנית במרחק בהתאם לכללי הזכאות החלים על תלמיד החינוך הרגיל המפורטים להלן. לאחרונה הודיע משרד החינוך כי גם תלמידים בעלי פיגור קל יהיו זכאים לשירותי הסעות ללא תלות במרחק 44.לדברי שמעון אבני מנהל אגף הסעות במשרד החינוך ,הודעת המשרד ניתנה על רקע דיון בבג"צ בנושא הזכאות להסעות של תלמידים בעלי פיגור קל .משרד החינוך מקיים כיום דיונים עם השלטון המקומי לקראת יישום התיקון45. זכאות לפי מרחק -לפי החוזר המרחק המזערי בין מקום המגורים לבית הספר הקרוב ביותר המצדיק השתתפות בהוצאות ההסעה הוא :לתלמידים מגן חובה ועד כיתה ד' ,משני ק"מ; לתלמידים מכיתה ה' ומעלה ,משלושה ק"מ. בטבלה שלהלן נתונים על מספר תלמידי החינוך המיוחד הזכאים להסעות בשנים 2010עד 2015ושיעורם מתוך כלל תלמידי החינוך המיוחד:46 42נוסף על כך ,זכאי להסעה תלמיד שנפגע בתאונה (למעט תאונת דרכים) או הסובל ממחלה ,ובידו אישור רפואי מנומק ומוגבל בזמן כי אינו יכול להגיע לבית הספר בכוחות עצמו. 43בין הלקויות המקנות זכאות ללא ועדת השמה :כל סוגי הפיגור למעט פיגור קל ,אוטיזם ,הפרעות נפשיות ,שיתוק מוחין או נכות פיזית בתנאי שמתווסת אליהם לקות נוספת מבין הלקויות המוזכרות כאן ,חירשות או כבדות שמיעה בתנאי שמתווספת אליהן לקות נוספת מבין הלקויות המוזכרות ועיוורון או לקות ראייה בתנאי שמתווסת אליהם לקות נוספת מבין הלקויות המוזכרות כאן. 44משרד החינוך " ,תלמידים עם פיגור קל יהיו זכאים לשירותי הסעות למוסדות החינוך ,הודעות דוברות 15 ,בנובמבר .2015 45שמעון אבני ,מנהל אגף הסעות ,מינהל בינוי ופיתוח ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 13 ,בדצמבר .2015 46תמיר בן משה ,מנהל מינהל הפיתוח ,משרד החינוך ,מכתב 18 ,באוקטובר .2015נתונים על תלמידים בחינוך המיוחד מתוך טבלה 2במסמך זה. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 20מתוך 43 טבלה :7הסעות תלמידים בחינוך המיוחד 2010-2014 מספר תלמידי חינוך מיוחד שיעור מתלמידי החינוך המיוחד 2010 66,326 41.7% 2011 58,487 35.1% 2012 61,297 33.9% 2013 58,021 33.4% 2014 62,692 35.3% מן הנתונים אנו רואים כי בשנים האחרונות מספרם של תלמידי החינוך המיוחד הזכאים להסעות ושיעורם מכלל תלמידי החינוך המיוחד נותר יציב תוך תנודות לכאן או לכאן בשנים מסויימות. אחת הסוגיות העולות בהקשר זה היא הזכאות להסעה שלישית ,כלומר ,הסעה נוספת כאשר התלמיד לומד במסגרת אחה"צ של משרד הרווחה .מסגרות מסוג זה קיימות עבור ילדים בעלי פיגור שכלי המטופלים במסגרת אגף מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית) במשרד הרווחה ,ילדים בעלי נכויות פיזיות המטופלים במסגרות אגף השיקום וילדים אוטיסטים המטופלים במסגרות השירות לטיפול באדם עם אוטיזים .בסה"כ מטופלים במסגרות אחה"צ השונות של משרד הרווחה כ 7,000-ילדים עם צרכים מיוחדים .הצורך בהסעה נוספת עולה כאשר מסגרת אחה"צ אינה נמצאת בבית הספר ו/או יש פיצול בשעת החזרה של הילדים שהגיעו יחד לבית הספר47. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מדגיש כי המשרד אינו משתתף בהוצאות הסעה המתחייבות משהיית תלמידי החינוך המיוחד במועדוניות ,בצהרונים וכד' .בכל הנוגע לתלמידים הסובלים מפיגור שכלי בינוני או קשה בלבד קיים הסדר בין משרד החינוך לבין משרד הרווחה ולפיו משרד החינוך משתתף בעלויות הסעת התלמידים כאשר הן מאורגנות ומבוצעות על ידי הרשות המקומית .ההסעה השלישית לתלמידים הסובלים מפיגור שכלי בינוני או קשה מוסדרת באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הרווחה בעניין זה שפורסם בשנת . 2012על פי החוזר ההסעה השלישית מבוצעת באמצעות מערכת ההסעות של הרשות המקומית באחריות אגף החינוך ברשות ,על פי דיווח שמעביר אגף הרווחה לאגף החינוך .משרד החינוך מממן את ההסעה השלישית בדומה לאופן שבו הוא מממן את יתר ההסעות בחינוך המיוחד ומשרד הרווחה משפה את משרד החינוך עבור עליות אלה48. האגף למוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה מסר כי נכון לנובמבר 2015שהו בכ 140-מסגרות יום שהות ארוך של האגף 4,616ילדים בעלי פיגור בינוני ,קשה ועמוק ו 703-ילדים נוספים הסובלים מפיגור קל -בינוני .ילדים הסובלים מפיגור בינוני ,קשה ועמוק זכאים כאמור להסעה במסגרת ההסדר ,עם זאת ההסעה השלישית ניתנת רק מאזור בית הספר או הגן שבו למדו הילדים .במסגרות שאינן נמצאות בתוך מבנה המוסד החינוכי שבו למד הילד בבוקר ( 24מסגרות בשנת )2015לא ניתנת הסעה .לדברי נציגי משרד הרווחה ברוב המקרים הילדים מוסעים לביתם על ידי מפעיל המסגרת ולכן לא מתקבלות תלונות רבות בעניין זה ,למעט ילדים שלא מתגוררים בעיר שבה נמצאת מסגרת יום שהות ארוך .כ 700-ילדים ברמת מוגבלות שכלית קלה וקלה-בינונית אינם נכללים בהסדר הקיים כיום ואינם זכאים להסעה שלישית. בחלק מן הרשויות המקומיות ניתן מענה להסעה זאת במסגרת מערך ההסעות הכולל שמפעילה הרשות המקומית או על ידי המפעיל של מסגרת יום שהות ארוך .לחילופין נבדקת אפשרות לשירות של סומך בבית המשפחה בהתאם לתקציב שקיים באגף .אולם כאשר הילד אינו מתגורר בעיר בה נמצאת מסגרת יום שהות ארוך והרשות שלו אינה מוכנה לממן את ההסעה אין בידי משרד הרווחה פתרון .בנוסף ,כ1,500- ילדים הסובלים מאוטיזם ולקויות פיזיות אינם נכללים בהסדר הקיים ולא זכאים להסעה שלישית אף 47משרד הרווחה ,תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הסעות ילדים בעלי צרכים מיוחדים 8 ,בנובמבר .2015 48משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,חוזר מנכ"ל מיוחד מס' " ,42נוהל הסעה נוספת (שלישית) לתלמידים "מיום שהות ארוך" שבבית הספר (מסגרת מוכרת על -ידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית [פיגור שכלי])"30 , באוקטובר .2012 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 21מתוך 43 שהם לומדים במסגרות אחה"צ של משרד הרווחה .לדברי נציגי משרד הרווחה העדר פתרון לסוגיית ההסעות לאוכלוסיית זאת מקשה על פיתוח שירותים בקהילה ומונעת מילדים הזכאים לשירות זה על פי הקריטריונים של המשרד את קבלתו49 . לאחרונה ,על רקע התערבות של יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ,חה"כ דוד אמסלם בנושא זה ,מתקיימים מגעים בין משרדי האוצ ר ,החינוך והרווחה במטרה לאפשר הסעה שלישית לתלמידי החינוך המיוחד הנזקקים לשירות זה .לדברי נציגי משרד האוצר והחינוך ,בשלב זה אף שיש נכונות של הצדדים להגיע לפתרון ,אין סיכום סופי בעניין זה. 50 חלוקת אחריות בין הגורמים המעורבים – ביצוע ,תקצוב ופיקוח על פי החוק ,האחריות על ביצוע ההסעות מוטלת על הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מתגורר התלמיד. חוזר המנכ"ל קובע כי חובת ארגון ההסעות וביצוען חלה על הרשות המקומית שהתלמידים מתגוררים בתחומה .הרשויות יכולות לבצע את ההסעות באמצעות התקשרות עם מסיעים פרטיים .המכרזים לביצוע הסעות והחוזים עם המסיעים המבצעים את ההסעות יהיה אך ורק על פי נוסח אחיד שהוסכם בין משרד החינוך ,מרכז השלטון המקומי וארגון המועצות האזוריות. סעיף 2.9לחוזר המנכ"ל קובע את שיעור ההשתתפות של משרד החינוך בהוצאות של הרשויות המקומיות על הסעות לפי הפירוט הבא: במועצות אזוריות – 85%מן העלות עבור תלמידים עד כיתה י' ו 50%-מן העלות המאושרת עבור תלמידים בכיתות י"א ו-י"ב; רשויות או יישובים שחלה בהם חובת הסעת תלמידים ברכב ממוגן נגד ירי 90% :מן העלות; ברשויות מקומיות וברשויות חינוך מקומיות – 50%מן העלות המאושרת על ידי המשרד; רשויות מקומיות שמתקיימים בהן 3תנאים מצטברים :עד 75,000תושבים ,אשכול סוציו-אקונומי 5-1ומענק איזון של משרד הפנים מ ₪ 300-לתושב לשנה – 80%מן העלות. ברשויות מקומיות שלא ניתן להן מענק איזון – 40%מן העלות. משרד החינוך משתתף במימון הסעות המתבצעות רק במסלולי נסיעה שאושרו מראש על ידי ועדת ההסעות המחוזית .המשרד איננו מעביר מימון באופן ישיר למוסדות חינוך לצורך ביצוע הסעות ,שכן המוסדות עצמם אינם מבצעים הסעות לפי החוזר .כמו כן ,המשרד לא משתתף במימון הסעות המבוצעות על ידי הורים או בני משפחה אחרים. על פי נתונים שהועברו ממשרד החינוך ,היקף תקציב משרד החינוך שהוקדש למימון הסעות תלמידים בחינוך המיוחד עומד על כחצי מיליארד ₪בשנת .2014פירוט התקציב בשנים 2010עד 2014בטבלה להלן:51 49משרד הרווחה ,תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הסעות ילדים בעלי צרכים מיוחדים 8 ,בנובמבר .2015 50דידי דיקשטיין ,רפרנט חינוך ,אגף התקציבים ,משרד האוצר ,שיחת טלפון 4 ,בנובמבר .2015שמעון אבני ,מנהל אגף הסעות, מינהל בינוי ופיתוח ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 13 ,בדצמבר .2015 51תמיר בן משה ,מנהל מינהל הפיתוח ,משרד החינוך ,מכתב 18 ,באוקטובר .2015נתוני תקציב ההסעות של משרד החינוך הופקו מתוך דוחות משרד האוצר ,קבצי תקציב וביצוע מעודכנים לשנים ,2005-2014כולל מיון כלכלי באתר ,www.data.gov.ilכניסה ב 1-בנובמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 22מתוך 43 טבלה :8השתתפות משרד החינוך במימון הסעות בחינוך המיוחד (אלפי 2014-2010 ,)₪ 2010 2011 2012 2013 2014 389,481.5 417,154.3 451,072.6 486,983.4 524,093.7 תקציב הסעות של משרד החינוך ( 00203005ביצוע) 1,045,816.6 1,047,471.9 909,074.2 1,104,032.8 1,169,554.9 שיעור מתקציב הסעות של משרד החינוך 37.2% 39.8% 49.6% 44.1% 44.8% תקציב הסעות חינוך מיוחד אנו רו אים כי התקציב שהעביר משרד החינוך לרשויות המקומיות לצורך מימון הסעות תלמידים בחינוך המיוחד הולך וגדל בשנים האחרונות ,כמו גם חלקו של תקציב זה בכלל התקציב שהקצה משרד החינוך לצורך מימון הסעות תלמידים .יש להדגיש כי אין מדובר בכלל התקציב שהוקצה לעניין זה אלא בתקציבי משרד החינוך בלבד .כפי שצויין למעלה הרשויות המקומיות משתתפות במימון ההסעות בשיעור של 40% עד 90%מן העלות בהתאם למאפיינים שלהן. אף שהחוק וחוזר המנכ"ל מטילים את מלוא האחריות לביצוע הסעות על הרשויות המקומיות לא נקבעה בהם במפורש חובת הרשות המקומית לביצוע בקרה ופיקוח על שירותי הסעות שנרכשים מידי מסיעים פרטיים ולא נקבעו כללים ברורים לביצוע פיקוח זה .עמדת המשרד כפי שבאה לידי ביטוי באופן עקבי במקומות שונים היא כי האחריות על הפיקוח על שירותי ההסעה שמבצעים מסיעים פרטיים מוטלת על הרשות המקומית 52.על פי דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת ,2015משרד החינוך החל בשנת 2012לבצע ביקורות מדגמיות על מערך ההסעות באמצעות חברה שנבחרה במכרז .בשנת 2012ביצעה החברה עבור משרד החינוך ביקורות על 2,008כלי רכב המסיעים תלמידים ,בשנת 2013על 978כלי רכב ובשנת 2014 (עד סוף נובמבר) על 800כלי רכב .לדברי המבקר ,רשויות מקומיות רבות לא נכללו במדגם ולא נעשתה בהן כל בקרה על ידי זכיין משרד החינוך בשנים שבהן הוא מבצע בדיקות מסוג זה .על פי תשובת משרד החינוך למבקר בכוונתו להגדיל באופן משמעות את הביקורת על ההסעות .המבקר דרש ממשרד החינוך לפעול ביתר שאת לביצוע צעדי פיקוח ובקרה הדוקים מול הרשויות המקומיות בנושא הסעות תלמידים ,לרבות ביצוע ביקורות על חברות ההסעה53. הנחיות הבטיחות שמפרסם אגף בטיחות ,בטחון ושעת חירום במשרד החינוך מטילים תפקידי פיקוח בתחום ההסעות על מנהל המוסד החינוכי שמונחה לשקול מינוי רכז הסעות ועל רכז התחבורה ברשות המקומית ,שעליו לוודא שכלי הרכב של חברות ההסעות עומדים בדרישות משרד התחבורה ובתקנות המחייבות להסעות ילדים .כן קובעות ההוראות שעל הרשות המקומית או הבעלות למנות פקחים שינחו את הנהגים ויבדקו את עמידתם בדרישות הבטיחות .אין התייחסות בהנחיות אלו לפיקוח הנדרש בהיבטים נוספים מלבד בטיחות 54.מבקר המדינה בדק את נושא הפיקוח על הסעות תלמידים במסגרת הדוח האחרון על השלטון המקומי שפורסם בנובמבר 55 .2015על פי הדוח הרשויות המקומיות שנבדקו אשר התקשרו עם קבלני הסעות במכרזים עצמאיים לא ערכו ביקורות יזומות ושיטתיות בשטח לשם הבטחת ביצוע ההסעות על ידי הקבלנים ללא תקלות ולא בדקו אם קבלני ההסעות מקיימים את תנאי הבטיחות המתחייבים בהתקשרות עמם .ברשויות שהתקשרו עם זכייני החברה למשק וכלכלה של מרכז 52אתי וייסבלאי ,עבודת הוועדה לבחינת הסדרי ההסעות בחינוך המיוחד ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 28 ,בפברואר .2012 53מבקר המדינה ,הסעות תלמידים למוסדות חינוך ,דוחות על הביקורות בשלטון המקומי לשנת ,2015נובמבר .2015 54משרד החינוך ,חוזר מנכ''ל תשעד(1/ב) ,כ"א אלול התשע"ג 27 ,באוגוסט ,2013הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים. 55העיריות שנבדקו על ידי המבקר הן :אום אל -פחם ,חדרה ,חולון ,טמרה ,כרמיאל ,מודיעין עילית ,סח'נין ,ושפרעם המועצות אזוריות הן :הגלבוע ,מטה אשר ,מרום הגליל ונווה מדבר. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 23מתוך 43 השלטון המקומי יש הבדלים ניכרים במספר הביקורות שהתבצעו ברשויות השונות .כן ציין המבקר כי ברשויות המקומיות שנבדקו לא נקבעו נהלים ודפוסי עבודה לטיפול בפניות של הורי התלמידים ,של המלווים בהסעות ושל גורמים במוסדות החינוך השונים בנושאים הנוגעים למערך ההסעה .המחלקות הממונות על הסעות התלמידים אינן רושמות את התלונות שהתקבלו ואינן מתעדות את הטיפול בהן. המבקר דרש מן הרשויות המקומיות לקבוע נהלים לבקרה ופיקוח שיטתיים על שירותי חברות ההסעה ועל קבלני ההסעות מטעם אותן חברות ולתעד את הבדיקות ותוצאותיהן56. ליווי הסעות תקנות הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי), התשנ"ה 1995-מסדירות את זכאותו של ילד נכה לליווי בהסעה .לפי התקנות זכאי לליווי כל ילד העונה לקריטריונים הבאים :מאובחן עם מוגבלות נפשית ,אוטיזם ,PDD/בעיית התנהגות קשות או עם פיגור בינוני ומעלה; מאובחן בשיתוק מוחין או נכות פיזית קשה או מי שנמצא זכאי לליווי על ידי ועדת חריגים של משרד החינוך .האחריות לביצוע הליווי לילד נכה הזכאי לקבלו חלה על הרשות המקומית שבתחום שיפוטה הוא גר. נוהל השתתפות של משרד החינוך בהעסקת מלווים בהסעות במסגרת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות בעלי מוגבלות ,המצוי בנספח ב' לחוזר המנכ"ל ,קובע כי משרד החינוך ישתתף במימון שכרם של המלווים על בסיס בקשה ודיווח של הרשות המקומית .הנוהל מגדיר את תפקיד המלווה וכישוריו הנדרשים ,בין השאר ,ידיעת השפה העברית (או הערבית בהסעות של תלמידים דוברי ערבית) ובכלל זה קריאה וכתיבה ,ללא עבר פלילי ובכלל זה העדר הרשעה בעבירת מין ,בני 18ומעלה ובעלי יחס חם לילדים ויכולת יצירת קשר עמם .משרד החינוך משתתף ב 75%-מעלות העסקת המלווה בסכום שעמד בשנת 2015 על ₪ 8,645לשנה וכ ₪ 720-לחודש .סכום זה מתעדכן על-פי שכר מינימום57. מבקר המדינה בדק בדוח שפרסם בשנת 2015את סוגיית ליווי ההסעות בחינוך המיוחד ומצא כי ברשויות המקומיות שנבדקו לא היה תיעוד ומסמכים לגבי העסקת מלווים ,בהם אישור משטרה על היעדר הרשעה בעברות מין וכי המלווים אינם עוברי הכשרות מסודרות לקראת עבודתם עם ילדים בעלי מוגבלויות שונות. בשתיים מן הרשויות שנבדקו המלווים הועסקו על ידי החברה הקבלנית58. מרחק ההסעה ,משך ההסעה והרכב הילדים המוסעים חוזר המנכ"ל קובע כי הסעת תלמיד בחינוך המיוחד לגן-ילדים הנמצא במרחק העולה על 25ק"מ או לבית ספר הנמצא במרחק העולה על 35ק"מ ממקום מגוריו טעונה אישור של ועדת ההסעות המרכזית .כן מגביל החוזר את מספר סבבי הפיזור ממוסדות חינוך מיוחד לשניים .אין התייחסות בנהלים הקיימים למשך ההסעה ,לשילוב קווים ולמספר תחנות האיסוף וההורדה ולהפרדה בין ילדים בעלי לקויות שונות ומוגבלויות שונות .מספר הילדים בהסעה מוגבל לפי גודל הרכב שבו נוסעים אך לא באופן אחר. נוסח המכרז שלפיו מתבצעות ההסעות מאפשר לרשות המקומית לגבות קנסות של בין 100ל₪ 1,000- במקרה של הפרות מסויימות של החוזה דוגמת איחורים בהתייצבות לתחנת האיסוף או לשעת תחילת 56מבקר המדינה ,הסעות תלמידים למוסדות חינוך ,דוחות על הביקורות בשלטון המקומי לשנת ,2015נובמבר .2015 57משרד החינוך ,מינהל כלכלה ותקציבים ,השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות לשנת תשע"ה .2015 58מבקר המדינה ,הסעות תלמידים למוסדות חינוך ,דוחות על הביקורות בשלטון המקומי לשנת ,2015נובמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 24מתוך 43 הלימודים במוסד החינוכי ,שילוב קווים ללא אישור הרשות המזמינה ואיסוף או פיזור שלא בנקודה מאושרת על ידי הרשות המזמינה59. בטיחות בהסעות בחוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות פרק העוסק בהסעה ברכב בטיחותי .על פי החוק הסעה שבה נוסעים לפחות חמישה ילדים או פעוטות תהיה ברכב בטיחותי המתאים לסוג המוגבלות .כאשר התקנים והמפרטים הטכניים לרכב המיועד להסעת ילדים עם מוגבלות נקבעו בתקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (מפרטי רכב בטיחותי) ,תשנ"ה 1995-וכוללים אמצעים מתאימים לריתום נוסעים וכסאות גלגלים ,ציוד עזרה ראשונה ,אמצעי קשר ,מזגן ומתקן לחימום פנים הרכב ועוד .הסעה שבה נוסעים פחות מחמישה ילדים או פעוטות יכולה להתבצע גם ברכב שאינו בטיחותי ובלבד שאופן הישיבה ברכב לא יפגע בבריאותם או בבטיחותם של הנוסעים. האגף הבכיר לבטחון ,בטיחות ושעת חירום פרסם הוראות בטיחות מקיפות בעניין הבטיחות בהסעות המחייבות את הנהג ואת ח ברת ההסעות וכלולות בנספח לחוזר מנכ"ל משרד החינוך .בין השאר מצויין בהוראות אלה כי חובה על ההורים לדאוג כי בהסעת האיסוף בבוקר ימתין עם התלמיד ליד ביתו אדם מבוגר עד הגעת רכב ההסעות וכי בהסעת הפיזור בצהריים מבית הספר לבית התלמיד ימתין בתחנת ההורדה ליד בית התלמיד אדם מבוגר שיקלוט את התלמיד .אין לאפשר את המתנת התלמיד לבדו או הורדת התלמיד לבדו בדרכו לביתו אלא באישור בכתב של ההורים .כן מצויין כי הסעות של תלמידים מהחינוך המיוחד תלווינה על ידי מבוגר שיעבור תהליך הכשרה הכולל הדרכה למצבי חירום ויכיר את דרכי התקשורת להו רי הילדים ,למוקד העירוני ולרכז התחבורה וההסעות של הרשות .כן כוללות ההוראות הנחיות מקיפות (שאינן מתייחסות באופן ספציפי לחינוך המיוחד) בנוגע לנהג ההסעות ,רכב ההסעות וחברת ההסעות .הנחיות הבטיחות לנהג קובעות כי הנהג אינו רשאי לשנות את מסלול הנסיעה על דעת עצמו ואוסרות על העברת תלמידים מרכב לרכב אלא בתחום מוסד חינוכי או מתקן ציבורי שבאחריותה של הרשות המקומית .ההוראות מחייבות את הרשות המקומית לפקח על עמידתן של חברות ההסעה והנהגים בדרישות הבטיחות60. פעילות הכנסת בכל הנוגע להסעות תלמידים בחינוך המיוחד נושא הסעות תלמידים בחינוך המיוחד נדון מזה שנים בוועדות הכנסת השונות 61.בדיונים השתתפו נציגי ארגונים העוסקים באוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים והורים לילדים עם צרכים מיוחדים שהעלו טענות רבות הנוגעות להסעות תלמידי החינוך המיוחד .בין הטענות העיקריות שהועלו בהקשר זה: כללי הזכאות הנהוגים כיום מקנים זכאות להסעה שאיננה תלויה במרחק רק לחלק קטן מן התלמידים בחינוך המיוחד ותלמידים רבים הנזקקים להסעה אינם זכאים לה .כן נמנעת מחלק מן התלמידים הזכאים למסגרות אחה"צ מטעם משרד הרווחה השתתפות במסגרות אלה בשל המחלוקת בדבר הסעה שלישית; 59אתי ויי סבלאי ,עבודת הוועדה לבחינת הסדרי ההסעות בחינוך המיוחד ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 28 ,בפברואר .2012 60משרד החינוך ,חוזר מנכ''ל תשעד(1/ב) ,כ"א אלול התשע"ג 27 ,באוגוסט ,2013הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים. 61בין הדיונים האחרונים בנושא זה :ועדת החינוך ,התרבות והספורט" ,הסעות בחינוך המיוחד – דיון מעקב 21 ,ביולי,"2014 , הוועדה לפניות הציבור" ,פניות ציבור בנושא הסעות בחינוך המיוחד" 28 ,ביולי ,2015 ,ועדת הפנים והגנת הסביבה" ,הסדרת סוגיות הנוגעות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר ,כולל החינוך המיוחד" 7 ,בספטמבר .2015ועדת החינוך, התרבות והספורט" ,הסעות בחינוך המיוחד" 14 ,באוקטובר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 25מתוך 43 היעדר הסדרה מספקת ואי הסדרה של סוגיות רבות בהן משך הנסיעה ,הפרדה בין ילדים מוסעים בגילאים שונים ובעלי ליקויים שונים ,זהות הגורם המפקח ועוד; בהיעדר פיקוח מספיק של הרשויות המקומיות ומשרד החינוך על חברות ההסעות נפוצים מאוד ליקויים בהסעות ,לרוב ללא סנקציות על חברת ההסעות; קושי בהעסקת המלווים בהסעות ,תחלופה גבוהה של מלווים והעדר הכשרה והגדרה מספקת של תפקידי המלווה וסמכויותיו; היעדר גורם אחראי במשרד החינוך או ברשות המקומית שנותן מענה לפניות הורים בעניין הסעות ילדיהם. בשנת ,2010בעקבות דיון בנושא בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת ,הוקמה ועדה בראשות סמנכ"ל משרד החינוך דאז ,יגאל צרפתי ,לבחינת הסדרי ההסעות בחינוך המיוחד .לאחרונה לאחר בקשות חוזרות ונשנות של יו"ר ועדת הפנים וועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת ,העביר משרד החינוך למרכז המחקר והמידע של הכנסת את המלצות הוועדה .הוועדה התייחסה בהמלצותיה לסוגיות העיקריות אשר עולות לדיון בהקשר להסעות בחינוך המיוחד ובהן סוגיות הקשורות להסעה ,לליווי ,לנהג ,לבטיחות, לפיקוח ולממשקים בין המוסד החינוכי ,הרשות המקומית ,הורים ומשרד החינוך .בין המלצות הוועדה: הגדרת משך נסיעה מרבי מותר ,זמני איסוף ופיזור מותרים ,הגדרת תפקידי המלווה וכישוריו הנדרשים, הדרכת המלווים וקביעה כי הם יועסקו מטעם הרשות המקומית ,הגדרת תפקידי נהג ההסעות והדרכתו, חידוד נהלים בדבר בטיחות התלמידים המוסעים ,פיקוח הדוק יותר על הנעשה ברכב בזמן ההסעה ובשלבי תכנון ההסעה ותגבור מערך הביקורות של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות ,הגדרת סמכויותיהם ותפקידיהם של בעלי תפקיד במוסדות חינוך וברשויות .הוועדה הציעה ליישם את המלצותיה כפיילוט באחת הרשויות ולאחר מכן לנסות ולהחיל את המסקנות וההמלצות על כלל הרשויות בהדרגה 62.כפי שראינו בפירוט לעיל ,חלק קטן מהמלצות הוועדה ,הנוגעים למלווי ההסעות ולוועדת החריגים ,יושם בנהלים העדכניים של משרד החינוך בעניין ההסעות .מרבית ההמלצות לא יושמו .לדברי מר שמעון אבני ,מנהל אגף הסעות במשרד החינוך ,האגף מקיים כיום עבודת מטה לשילוב המלצות ועדת צרפתי בנוסח תקנות הסעה בטיחותית לתלמידי החינוך המיוחד63. בשנת 2014התפרסמו תקנות הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (כללים להסעה וליווי של פעוטות למעון יום שיקומי וממנו) ,התשע"ד . 2014-תקנות אלו מסדירות נושאים רבים הנוגעים להסעת פעוטות עד גיל שלוש למעון יום שיקומי ובהם :הפרדה בהסעה בין פעוטות לילדים עם מוגבלות ,ליווי בהסעה ,משך ההסעה ,תפקיד המלווה והכשרתו ,אחריות הרשות המקומית ותפקיד הממונה על ההסעות ברשות המקומית .עד כה לא נוסחו תקנות דומות הנוגעות להסעות תלמידי החינוך המיוחד למסגרות הלימודים שלהם .בסיכום ישיבת ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת באוקטובר ,2015דרש יו"ר הוועדה ,חה"כ יעקב מרגי ,מנציגי משרד החינוך לקיים עבודת מטה לצורך התאמת התקנות לתלמידי החינוך המיוחד ולהביא נוסח מותאם של התקנות בפני הוועדה עד ל 15-בנובמבר 64.2015יו"ר ועדת הפנים ואיכות ה סביבה של הכנסת ,חה"כ דוד אמסלם ,העלה דרישה דומה לקביעת נהלים להסעת תלמידים בחינוך המיוחד בישיבת הוועדה בספטמבר 65.2015 62משרד החינוך ,מינהל הפיתוח ,א גף א' הסעות והצטיידות" ,הסעות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים" ,ללא תיארוך. 63שמעון אבני ,מנהל אגף הסעות ,מינהל בינוי ופיתוח ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 13 ,בדצמבר .2015 64ועדת החינוך ,התרבות והספורט" ,הסעות בחינוך המיוחד" 14 ,באוקטובר .2015 65ועדת הפנים והגנת הסביבה" ,הסדרת סוגיות הנוגעות להסעות תלמידים ברשויות המקומיות לבתי הספר ,כולל החינוך המיוחד" 7 ,בספטמבר 2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 26מתוך 43 .6.2סייעות לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחוק החינוך המיוחד אין חובה להקצות סייעות לתלמידים עם צרכים מיוחדים .עם זאת בפתח חוזר מנכ"ל משרד החינוך המסדיר את נושא הסייעות במסגרות החינוך המיוחד נאמר כי "שיטות ההוראה, החינוך ,והטיפול בתלמידים במסגרות החינוך המיוחד מבוססות על עבודה פרטנית וקבוצתית ועל תוכנית חינוכית טיפולית המותאמת ליכולתו של כל תלמיד ולמגבלותיו .בחלק מהמסגרות הללו יש צורך לתגבר את הצוות החינוכי המקצועי של המוסד בסייעות ,כדי לבצע את מכלול המשימות הנדרשות בהן". משרד החינוך מקצה לילדים עם צרכים מיוחדים סייעות מכמה סוגים בהתאם ללקות ולבעיה הרפואית שממנה סובל התלמיד וסוג המסגרת שבה הוא לומד – סייעות כיתתיות וסייעות תגבור במסגרות החינוך המיוחד ,וסייעות משלבות ומלוות רפואיות במסגרות החינוך הרגיל .הוראות משרד החינוך בעניין סייעות בחינוך הרגיל והמיוחד מופיעות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך "סייעות במוסדות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל"66. בשנת הלימודים תשע"ה הועסקו במערכת החינוך 12,474סייעות מסוגים שונים .תקציב משרד החינוך להעסקת סייעות במערכת החינוך עמד בשנה זאת על כ 878-מיליון .₪פירוט הנתונים בטבלה להלן: טבלה :9משרות סייעות ותקציבים (אלפי ,)₪תשע"ה סייעות כיתתיות סייעות תגבור סה"כ סייעות בחינוך המיוחד משרות סייעות 5,178 1,057 6,235 תקציב 440,823 73,990 514,813 סייעות בחינוך הרגיל משרות סייעות תקציב סייעות שילוב 4,068 284,760 מלוות רפואיות 2,171 79,216 6,239 363,976 סייעות במסגרות החינוך המיוחד במסגרות החינוך המיוחד החוזר מגדיר הקצאה של סייעות משני סוגים בלבד: סייעות כיתתיות – המוקצות באופן אוטומטי לכל מסגרות החינוך המיוחד העומדות בקריטריונים שנקבעו לכך67. היקף שעות העבודה של הסייעות הכיתתיות תלוי בשעות הלימוד של הכיתה .הזכאות לשעות עבודת סייעת מבוססת על חישוב מספר שעות הלימוד המינימלי של הכיתה על פי הוראות משרד החינוך בתוספת שש שעות בשבוע לעבודה מחוץ לשעות הלימודים (שעה ביום :מחצית השעה לפני פתיחת הלימודים ומחצית השעה בתום יום הלימודים) .זאת למעט כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים שבהן יום הלימודים איננו מוארך ,שמוקצות להן אוטומטית 24שעות בשבוע בלבד .פירוט שעות העבודה של סייעות כיתתיות לפי סוג המסגרת החינוכית בטבלה להלן: 66משרד החינוך ,חוזר מנכ''ל תשעא(10/א) ,כ"ח באייר התשע"א 01 ,ביוני ,2011סייעות במוסדות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל" 67בתוכן כל מסגרות החינוך המיוחד (כולל בתי ספר של חינוך מיוחד וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים) שבהן יום הלימודים מוארך (לפירוט ראו סעיף 5.1למעלה ) ומרבית מסגרות חינוך מיוחד שיום הלימודים בהם אינו מוארך – מלבד מסגרות לחולים בבתי חולים רגילים ,וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים לתלמידים בעלי משכל גבולי ,פיגור קל ,לקויי למידה ,וחשד לפיגור קל בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 27מתוך 43 טבלה :10שעות עבודה שבועיות של סייעות כיתתיות סוג הכיתה מסגרות לחינוך מיוחד אוטיסטים PDD/קשים בעלי הפרעות נפשיות קשות חירשים/כבדי שמיעה רב-בעייתיים עיוורים/לקויי ראייה רב-בעייתיים בעלי פיגור בינוני רב-בעייתי משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות בעלי פיגור קשה/עמוק סיעודיים בעלי פיגור בינוני מורכב בעלי הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות בעלי פיגור קל רב-בעייתי לקויי למידה רב-בעייתיים מעוכבי התפתחות מעוכבי שפה 56 50 42.5 42.5 42.5 42.5 42.5 42.5 33.5 33.5 33.5 33.5 33.5 כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים חט"ב יסודי וחט"ע 56 56 50 50 37.5 33.5 37.5 33.5 42.5 42.5 42.5 42.5 42.5 42.5 42.5 42.5 33.5 33.5 -24 -24 / 24 / 24 השתתפות משרד החינוך במימון העסקתן של סייעות אלה תלויה אף היא במשך הלימודים במסגרת החינוכית .משרד החינוך משתתף במימון שכרן של סייעות בשיעור של 100%בכיתות שבהן מוארך יום הלימודים ובשיעור של 70%בכיתות שבהן לא מוארך יום הלימודים .יתר המימון ,בשיעור של 30%מוטל על הבעלות של המוסד החינוכי ,לעיתים קרובות הרשות המקומית. סייעות כיתתיות חריגות (סייעות תגבור) – הקצאת שעות סייעת ,מתוך מכסת שעות מחוזית ,לכיתות שאינן זכאיות לסייעת כיתתית במסגרת ההקצאה האוטומטית .במסגרת זו אפשר גם להשלים שעות של סייעת כיתתית בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר יסודיים שהוקצו להן אוטומטית 24שעות עבודה שבועיות. השתתפות משרד החינוך במימון העסקתן של סייעות אלו היא בשיעור של 70%מעלות ההעסקה. הסייעות מועסקות במסגרות החינוך המיוחד בכל ימי הלימודים של המוסד החינוכי במהלך שנת הלימודים הרגילה ובימי ההפעלה של המסגרת החינוכית (אם ישנם כאלה) בחופשות הקיץ ובחופשות החגים בהתאם למערכת השעות בתקופות אלה (לפירוט בעניין עבודת המסגרות לחינוך מיוחד בחופשות משרד החינוך ראו סעיף 5.1למעלה) .האחריות על העסקת סייעות במסגרות החינוך המיוחד היא על הבעלות של מוסד החינוך ,שהיא לרוב הרשות המקומית. לדברי נציגי ארגוני זכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים ,התקנים המוקצים לסייעות כיתתיות לא השתנו מזה שנים ואינם מספיקים למתן מענה לצרכים ההולכים וגדלים של מערכת החינוך המיוחד .משרד החינוך משתמש בהקצאת שעות תגבור בכדי להשלים צרכים אלה ,אך זאת ללא קריטריונים ברורים להקצאת השעות ומתוך מכסת שעות מוגבלת .משמעות הדבר היא צמצום השימוש בשעות התגבור לסייעות תגבור נוספות וסייעות אישיות בחינוך המיוחד .לטענת הארגונים על המשרד להקצות יותר שעות ותקנים לסייעות כיתתיות ולהימנע מלהשתמש דרך קבע בשעות סייעות התגבור לאותה מטרה68. 68קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ,ארגון על"ה -עזר לילד המיוחד ,בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,קול הזכויות – מימוש זכויות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ,אופק – עמודה אנשים עם צרכים מיוחדים, "מסמך רקע לקראת פגישת הורים וארגונים הפועלים למען ילדים עם צרכים מיוחדים" ,נקבל באמצעות עו"ד אביבית ברקאי -אהרונוף ,ארגון בזכות 30 ,בנובמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 28מתוך 43 נציין כי בנוסחים קודמים של חוזר מנכ"ל בעניין זה ניתן היה להקצות שעות לשם סיוע לתלמידים באופן פרטני .זאת לצורך תמיכה בתלמידים עם נכויות פיזיות קשות אשר מוגבלותם אינה מאפשרת להם תפקוד עצמאי במסגרת החינוכית ,ולפיכך הם נזקקים לליווי אישי או לסיוע מוטורי צמוד .כאמור ,אפשרות זאת לא מופיעה בהוראות הנוגע ות להעסקת סייעות בנוסחן כיום .עמדת אנשי המקצוע במשרד החינוך בעניין זה היא כי ככלל אין זה רצוי להצמיד לכל ילד הזקוק לשירותי סיוע סייעת אישית ,אלא ראוי להעדיף לתת את שירותי הסיוע הדרושים ככל שניתן ,באמצעות הסייעת הכיתתית .זאת על רקע חשש מפיתוח תלות מוגזמת בס ייעת באופן שעצמאות הילד תפגע ותפיסה כי יש ביכולתה של מערכת החינוך ,בכל מסגרת ומסגרת ,להתמודד כראוי עם צרכיו של הילד ולספק לו את העזרה שלה הוא זקוק .מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך ,גב' רחלי אברמזון ,ציינה בישיבת ועדת החינוך של הכנסת כי במקרים בודדים ו חריגים מאוד מאשרת ועדת החריגים של משרד החינוך הקצאת סייעת אישית לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד 69.ביטול הקצאת הסייעות האישיות בחינוך המיוחד נדון כמה פעמים בוועדת החינוך של הכנסת ,זאת על רקע טענות רבות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אשר לפיהן הקצאת הסייעות על- ידי משרד החינוך אינה מספקת70. הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל (המכונה ועדת דורנר) שהגישה את מסקנותיה בינואר 2009דנה בהרחבה בסייעות בחינוך המיוחד .הוועדה החליטה שלא להתערב בעמדת משרד החינוך בכל הנוגע להקצאת סייעות אישיות לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד .יחד עם זאת הוועדה המליצה למשרד החינוך לדאוג להכשרת הסייעות לתפקידן71. סייעות במערכת החינוך הרגילה במערכת החינוך הרגילה מועסקות בשנת הלימודים תשע"ו כ 7,340-סייעות בהן 4,570סייעות משלבות ו- 2,767מלוות רפואיות .בשנים האחרונות יש גידול משמעותי במספר הסייעות המועסקות בחינוך הרגיל72 . סייעות משלבות -הזכאות לתמיכה של סייעת לתלמידים הלומדים במסגרת תוכנית השילוב נקבעת על- פי סוג הלקות של התלמיד ורמת התפקוד שלו .חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין יישום תכנית השילוב מונה את סוגי הלקויות שבגינן אפשר לאשר תמיכה של סייעת והן :שיתוק מוחין ונכויות פיזיות קשות, עיוורון ,אוטיזם ,פיגור בינוני ,הפרעות נפשיות ,תסמונות ומחלות נדירות המחייבות השגחה מתמדת. החוזר מאפשר ליושב ראש ועדת שילוב מוסדית לפנות אל הממונה על השילוב באגף חינוך מיוחד בבקשה שזה ימליץ על זכאות לתמיכה של סייעת גם עבור תלמידים בעלי לקויות אחרות ,אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. משרד החינוך הגדיר ארבע רמות תפקוד של תלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל – החל מרמת תפקוד א' שבמה מידת העצמאות רבה יחסית המזכה בעד 7שעות סיוע שבועיות ועד לרמה תפקוד ד' שבה רמת העצמאות היא המועטה ביותר המזכה ב 24-עד 30שעות סיוע שבועיות. מכסת שעות הסיוע במסגרות השילוב מחולקת על-פי שני פרמטרים: 69ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת " ,סייעות משלבות ורפואיות בחינוך המיוחד -דיווח לאחר פתיחת שנה"ל בחינוך המיוחד ,פרוטוקול דיון 9 ,בספטמבר .2015 70להרחבה ראו ,יובל וורגן" ,סייעות לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך" ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 , בדצמבר ", 2007סייעות לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך – מסמך עדכון" ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת28 , ביוני 2009וכן "נתונים על הקצאת סייעות במסגרות החינוך המיוחד והשילוב – עדכון" 28 ,באפריל .2011 71משרד החינוך ,הוו עדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ,דין וחשבון ,ירושלים ,ינואר .2009 72משרד החינוך ,אגף א' לחינוך מיוחד ,תמיכה מסוג סייעת לתלמידים במערכת החינוך ,מצגת בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת 9 ,בספטמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 29מתוך 43 מכסה דיפרנציאלית :לתלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באותה שנה מוקצות תחילה שעות המינימום ברמת התפקוד שנקבעה להם; מכסה סטטיסטית :מכסת שעות נוספת מוקצית למתי"א (מרכז תמיכה יישובי-אזורי) לפי מספר התלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באזור השירות של המתי"א .מתוך מכסה זו יהיה אפשר להוסיף שעות ,במידת הצורך ,לאותם תלמידים שקיבלו הקצאה דיפרנציאלית בגבולות רמת התפקוד שנקבעה להם (כלומר לתלמידים שקיבלו הקצאת שעות מינימלית ברמת התפקוד שנקבעה להם). בחוזר המנכ"ל מודגש כי תמיכה באמצעות סייעת היא חלק ממערך התמיכה הכולל בתלמיד ,לצד רכיבים אחרים ובהם :הוראה מתקנת ,טיפולים ביצירה ובהבעה ,טיפולים פרא-רפואיים ושירותים פסיכולוגיים. היא תנתן רק אם יימצא שרמת התפקוד של התלמיד מחייבת זאת .על פי החוזר" ,מטרת התכנית החינוכית היחידנית היא לפתח את עצמאותו של התלמיד ולצמצם מדי שנה ,ככל האפשר את היקף הסיוע" .כן מודגש כי שעות הסיוע על ידי סייעת הן השלמה לתמיכה הלימודית ובהתאם לכך היקף התמיכה כולה לא יע לה על מספר שעות הלימודים ,עבודת הסייעת תתבצע במסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה ובפעולותיה ולא ניתן להעסיק סייעת לתמיכה בתלמיד מחוץ למסגרת זאת73. הסייעות לתלמידים משולבים מועסקות על ידי הרשות המקומית .משרד החינוך משתתף בעלות העסקתן של סייעות אלו בשיעור של 70%מעלות העסקתן .יתרת המימון מוטלת על הרשות המקומית 74.תנאי העסקתן של הסייעות המשלבות נדונו כמה פעמים בוועדת החינוך של הכנסת 75.באוגוסט 2014נחתם הסכם בין מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות המעו"ף המסדיר את תנאי שכרן ועבודתן של סייעות משלבות .בין השאר נקבע בהסכם כי הסייעות יועסקו 12חודשים בשנה .בזמן החופשות יעסיקו הרשויות המקומיות את העובדות בכל תפקיד על פי החלטתן ,תוך מתן עדיפות להעסקה בתחום החינוך76. מלוות אישיות לתלמידים עם צרכים רפואיים ייחודיים (סייעות רפואיות) -תלמידים בחינוך הרגיל שיש להם צרכים רפואיים ייחודיים הנדרשים לבצע פעולות טיפוליות לשם שמירת בריאותם 77ואינם יכולים לבצע פעולות אלו בעצמם ,זכאים למלווה אישית לשם ביצוע הפעולות הנחוצות בעת שהותם במוסד החינוכי .על פי משרד החינוך ,המלווה האישית משמשת למעשה זרועם הארוכה של הורי התלמיד ,אשר מופקדים על ביצוע הפעולות האלה בעת שהות התלמיד בביתו .הזכאות למלווה והיקף הסיוע נקבעים על- ידי ועדה בין-משרדי שבה נציגים של משרד החינוך ומשרד הבריאות78. הבקשות לסיוע מוגשות על ידי המוסד החינוכי שבו לומד התלמיד ,כאשר האישור מחדש של הסיוע בכל שנה .על פי הנהלים במצבים רבים מצופה מתלמיד להגיע לעצמאות בטיפול ובמניעת מצבים מסכני חיים, 73משרד החינוך ,חוזר מנכ''ל תשסח(3/ד) ,כ' במרחשוון התשס'ח 01 ,בנובמבר ,2007תכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל - לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות. 74משרד החינוך ,חוזר מנכ''ל תשעא(10/א) ,כ"ח באייר התשע"א 01 ,ביוני ,2011סייעות במוסדות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל" 75ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת" ,תנאי העסקה של סייעות משלבות -דיון בהשתתפות חברי הוועדה וגורמי המקצוע" 12 ,באוגוסט .2014 76מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות המעו"ף ,הסכם 4 ,20147038באוגוסט .2014 77פעולות אלו כוללות צנתור שלפוחית השתן; הזנה דרך זונדה או גסטרוסטום; ביצוע בדיקה בדקירה של רמת הסוכר בדם והזרקת אינסולין; שאיבת הפרשות דרך טרכאוסטומיה; מתן חמצן; חיבור וניתוק ממכונת הנשמה לצורך שאיבת הפרשות; החזרת קנולה למקומה .כמו כן ,זכאים למלווה תלמידים הזקוקים להשגחה בגין מצבי סכנת חיים :אלרגיה חמורה למזונות; אפילפסיה כללית לא מאוזנת; הפרעות קרישה חמורה; מצב אחרי השתלב קוצב לב או השתלת ICDבילדים בגיל הגן. 78משרד החינוך ,הפיקוח על הבריאות" ,נוהל הגשת בקשה למלווה אישי לתלמיד למטרות טיפוליות (סייעות רפואיות) לתלמידים בחינוך הרגיל לשנת הלימודים תשע"ו" ,משרד הבריאות ,חוזר המנהל הכללי" ,מלווה אישי לתלמיד עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל (סייעת רפואית)" ,ה' באלול התשע"ג 11 ,אוגוסט .2013 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 30מתוך 43 בהתאם למהות המחלה ,גיל התלמיד ורמת ההתפתחות וההתמודדות האישית .עם העלייה בגיל ,נוכחות או תלות באדם מבוגר המלווה את התלמיד בבית הספר ,עלולים להשפיע לרעה על התפתחותו הרגשית- חברתית של התלמיד .בין תפקידי המלווה האישי נמנה עידוד התלמיד לעצמאות טיפולית ,בהתאם להנחיות הגורם הרפואי המטפל ובהתאם לגילו ומהות מצבו הרפואי .מידת עצמאות התלמיד מהווה שיקול בהחלטה בדבר הצורך בהעסקת מלווה אישי79. יש להדגיש כי הזכאות לסייעת רפואית קיימת עבור תלמידים בחינוך הרגיל בלבד (כולל תלמידים בתוכנית השילוב הנזקקים לליווי בשל צרכים רפואיים ייחודיים) ,בעוד בחינוך המיוחד לא ניתנת סייעת רפואית. הליווי ניתן בימי הלימוד הרשמיים של מערכת החינוך שבהם התלמיד נמצא במוסד החינוך או במהלך פעילות מטעם המוסד החינוכי .ליווי ניתן גם בשהייה במוסד החינוכי עקב הארכת יום הלימודים על-פי חוק או על פי החלטות הממשלה – יום חינוך ארוך והתוכניות צהרי יום להעשרה (ציל"ה) ומסגרות יום לימודיות תוספתיות (מיל"ת) .ככלל מאושרות עד חמש שעות יומיות למלווה והארכת יום הלימודים עשויה להוסיף עליהן בין שעה לשעתיים וחצי יומיות ,על פי סוג התוכנית80. נציין כי בשנים האחרות ,בעקבות הרחבות הזכאות והחלתה גם על תלמידים הזקוקים להשגחה רפואית (לעומת תלמידים הזקוקים לטיפול פולשני כפי שהיה בעבר) ,גדל מאוד מספר הזכאים לליווי81. העסקת המלווה האישית נעשית על ידי הרשות המקומית .משרד החינוך נושא ב 75%-מעלות העסקת המלווה ,ויתרת המימון מוטלת על הרשות המקומית 82.בהקשר זה נציין כי בהמשך לדיונים רבים בנושא זה בועדת החינוך של הכנסת 83ובעקבות חתימת הסכם בין הסתדרות המעו"ף ומרכז השלטון המקומי לגבי תנאי העסקתן של הסייעות המשלבות שנזכר לעיל ,הודיעו משרדי החינוך והאוצר וההסתדרות כי הושג הסכם שיאפשר את העסקת הסייעות הרפואיות גם בחודשי הקיץ84. ארגונים העוסקים בזכויות תלמידים עם צרכים מיוחדים טוענים כי אצל תלמידים רבים הזכאים לסייעת שילוב או לסייעת רפואית אין התאמה בין מספר שעות הסייעת לבין מספר השעות שהתלמיד לומד. כתוצאה מכך יש תלמידים הנאלצים לשוב לביתם באמצע יום לימודים .לדבריהם יש להקצות שעות סייעת על פי שעות הלימוד של הילד וצרכיו ולא על פי קריטריונים המבוססים על סוג המוגבלות ורמת התפקוד של הילד85. .6.3חינוך לילדים חולים המרותקים לביתם בינואר 2001התקבל בכנסת חוק חינוך חינם לילדים חולים ,תשס"א .2001-החוק שהוגש כהצעת חוק פרטית של חה"כ עוזי לנדאו מטיל על הממשלה חובה לספק חינוך חינם לילדים מאושפזים ולילדים חולים. 79משרד הבריאות ,חוזר המנהל הכללי " ,מלווה אישי לתלמיד עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל (סייעת רפואית)", ה' באלול התשע"ג 11 ,אוגוסט .2013 80עדו אבגר " ,נתונים על העסקת מלוות אישיות לתלמידים עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל (סייעות רפואיות)", מרכז המחקר והמידע של הכנסת 31 ,במרס .2015 81עדו אבגר " ,נתונים על העסקת מלוות אישיות לתלמידים עם צרכים רפואיים ייחודיים בחינוך הרגיל (סייעות רפואיות)", מרכז המחקר והמידע של הכנסת 31 ,במרס .2015 82משרד החינוך ,הפיקוח על הבריאות" ,נוהל הגשת בקשה למלווה אישי לתלמיד למטרות טיפוליות (סייעות רפואיות) לתלמידים בחינוך הרגיל לשנת הלימודים תשע"ו", 83ראו בין השאר ,ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת " ,מצוקת הסייעות הרפואיות בגנים ובבתי הספר" 29 ,ביולי " ,2015תנאי העסקתן של הסייעות הרפואיות -ישיבת המשך" 3 ,בנובמבר " ,2011שירותי רפואה לילדים עם צרכים מיוחדים -סייעות רפואיות בחינוך הרגיל ושירותי רפואה בחינוך המיוחד" 12 ,באוגוסט 2014ו 27-באוקטובר .2014 84משרד החינוך ,הודעה לעיתונות " ,בשורה לילדים ולהורים :סייעות רפואיות גם בקיץ" 13 ,ביולי .2015 85קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ,ארגון על"ה -עזר לילד המיוחד ,בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ,קול הזכויות – מימוש זכויות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ,אופק – עמודה אנשים עם צרכים מיוחדים, "מסמך רקע לקראת פגישת הורים וארגונים הפועלים למען ילדים עם צרכים מיוחדים" ,נקבל באמצעות עו"ד אביבית ברקאי -אהרונוף ,ארגון בזכות 30 ,בנובמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 31מתוך 43 ילד מאושפז כהגדרתו בחוק הוא ילד המאושפז בבית חולים .ילד חולה כהגדרתו בחוק הוא ילד שגילו מעל חמש שנים השוהה בבית פרק זמן העולה על 21ימים רצופים על-פי הוראת רופא ,וכן ילד החולה במחלה מתמשכת .החוק קובע בין השאר ,כדלקמן: שר החינוך ,בהתייעצות עם ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת ,יקבע תוכנית למתן חינוך לילדים מאושפזים ולילדים חולים ,בהתחשב בצורכיהם של הילדים ,במגבלותיהם הרפואיות ובתוכניות הלימודים שלהם בטרם מחלתם. חינוך ,על פי תוכנית החינוך האמורה ,יינתן לילד חולה (בהסכמת הוריו) בביתו או במסגרת חינוכית בבית-החולים שבו הוא מאושפז. המדינה ורשות החינוך המקומית ישאו בהוצאות חינוכו של ילד חולה" ,באופן שהמימון יהיה באותו שיעור שבו הן נושאות בחינוך הילד במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה; מועד תחילתו של החוק והשלמת החלתו נדחה מספר פעמים בחוק ההסדרים ,זאת על פי דברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים מפני ש"הפעלת חוק חינוך חינם לילדים חולים תגרור הוצאה המוערכת בעשרות מיליוני שקל ים שאינה מחוייבת המציאות ,משום שכבר כיום יש סיוע פדגוגי ברמה מספקת לילדים הזקוקים לכך" 86.לבסוף נקבע מועד החלתו המלאה של החוק לראשית שנת הלימודים תשס"ח (ספטמבר .) 2007כאשר קודם להחלתו של החוק מומן השירות שלא במסגרת בסיס התקציב ,אלא בעיקר מעודפי התקציב87. ה אגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך הוא הנושא באחריות ליישום החוק .הסיוע החינוכי לילדים חולים המרותקים לביתם ניתן מאז שנת הלימודים תשס"ה באמצעות התקשרות עם גורם חיצוני במכרז .עד שנת 2014ניתן השירות באמצעות עמותת תללי"ם .החל מינואר 2015הוא ניתן באמצעות חברת "קדימה מדע" שזכתה במכרז משרד החינוך מיוני .2014 אוכלוסיית היעד של התכנית כפי שקבע מכרז משרד החינוך בעניין זה היא תלמידים בגילאי 5עד 18בחינוך הרגיל או בגילאי 3עד 21בחינוך המיוחד השוהים בבית מפאת מחלה ,תאונה ,טיפולים רפואיים או לאחר אשפוז ומתקיימים לגביהם אחד מהתנאים הבאים :הילד שוהה בבית במשך תקופה העולה על 21ימים רצופים על פי הוראות רופא ,ילד החולה במחלה או ליקוי בריאותי המצריכים טיפול בבית חולים או שהייה בבית על פי הוראת רופא לתקופה העולה על ארבעה שבועות ,ילדים המצויים במרכזים טיפוליים של משרד הבריאות שנפתחו בקהילה ומספקים שירותי בריאות ורווחה לתלמידים עם הפרעות נפשיות שהשתחררו מבית חולים פסיכיאטרי או שעתידים להיות מאושפזים בבתי חולים כאלה .לפי המכרז מספר התלמידים החולים המוערך בשנה עומד על כ 3,500-מהם כ 150-תלמידים מהחינוך המיוחד 88.לדברי הגב' חיה הראל ,הממונה על חינוך לילדים חולים באגף לחינוך מיוחד ,כ 8%-עד 10%מן התלמידים המקבלים שירותי חינוך מכוח החוק הם תלמידי החינוך המיוחד89. פירוט מטרות התכנית לפי נוסח המכרז :לאפשר לתלמיד חולה שמירה על דפוסי חיים ולמידה תקינים ככל הניתן; מתן תמיכה ועוגן נורמטיבי לילד החולה ולמשפחתו; מתן מענה לימודי מותאם לגיל התלמיד, סוג החינוך אליו משתייך ,יכולותיו וצרכיו; צמצום פערים לימודיים וחברתיים הנוצרים כתוצאה 86ראו :יובל וורגן " ,טיפול מערכת החינוך בילדים מאושפזים ובילדים חולים המרותקים לביתם" ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 29 ,במאי .2006 87אלי עזר שוורץ" ,העלות התקציבית של חוק חינוך חינם לילדים חולים ,התשס"א ,"2001-מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 8ביוני .2006 88משרד החינוך ,אגף רכש מכרזים והתקשרויות ,מכרז מס' :24/6.2014הפעלת שירותי חינוך לילדים חולים בביתם 19 ,ביוני .2014 89חיה הראל ,הממונה על חינוך לילדים חולים ,אגף לחינוך מיוחד ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 6 ,בדצמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 32מתוך 43 מהיעדרות ממושכת מהמוסד הלימודי ,כך שתתאפשר חזרה מיטבית לשגרה ומתן תגבור לימודי ושירות פארה-רפואיים לילדי החינוך המיוחד בנוסף לשירותי הוראה. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין זה האחריות על לימודי התלמיד שנעדר מן המסגרת החינוכית מסיבות רפואיות מוטלת על המסגרת החינוכית .על מנהל המסגרת החינוכית לפנות אל הורי התלמיד לשם קבלת אישור להפניה לסיוע לימודי באמצעות העמותה ולאחר קבלת הסכמת ההורים לפנות אל הזכיין בבקשת סיוע לימודי לתלמיד .על הצוות החינוכי לשמור על קשר עם התלמיד ועם משפחתו בכדי להקל ככל האפשר על השפעות היעדרותו מהמסגרת החינוכית .המסגרת החינוכית אחראית על בניית תכנית לימודים מקפת עבור התלמיד ועליה לפעול בשיתוף פעולה ובתיאום עם הזכיין בכדי ליישמה .על פי החוזר "יצירת מערכת התמיכה המשולבת בין הגורמים המסייעים נועדה להקל על חזרתו של התלמיד למסגרת החינוכית ועל שילובו בה" 90.לדברי הגב' חיה הראל ,בשנה האחרונה פועל האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך במטרה להגדיל את המודעות של בתי הספר במגזרים השונים לחובתם על פי חוק חינוך לילדים חולים .בין השאר ,פועל האגף להפקת עלוני מידע וכרזות לבתי הספר91. למרות שכאמור ,האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך הוא הגורם הממונה על מתן שירותי חינוך לילדים חולים האגף התקשה לספק נתונים אחידים ,מהימנים ולטווח ארוך בכל הנוגע לשירות לילדים חולים. לדברי הגב' חיה הראל ,עד סוף שנת 2014האגף לא אסף נתונים על מספר התלמידים שקיבלו את השירות, אלא על שעות ההוראה בתכנית בלבד והתקציבים שהועברו לתכנית בלבד .כמו כן לאגף אין מידע על שיעור התלמידים המקבלים את השירות מבין הילדים החולים המרותקים לבתיהם שכן ,כפי שציינו לעיל, האחריות לפנייה לקבלת השירות מוטלת על המסגרת החינוכית שבה לומד התלמיד92. על פי נתונים שנתקבלו מן האגף בשנת 2014ניתנו לתלמידים חולים המרותקים לביתם 189,639שעות הוראה ו 27,000-שעות סיוע וטיפול פארא-רפואי והתקציב שהועבר לזכיין עמד על 22.2מיליון ש"ח .בין ינואר לאוגוסט 2015ניתנו לתלמידים אלה 131,368שעות הוראה ו 26,796-שעות סיוע וטיפול פארא-רפואי והתקציב שהועבר לזכיין עמד על כ 19.5-מיליון 93.₪למרות בקשות חוזרות ונשנות האגף לא העביר נתונים על מספר התלמידים שקיבלו שירות בשנים אלה או בשנים קודמות ועל התקציבים ושעות ההוראה בתכנית לפני שנת .2014 השירות לילדים חולים המרותקים לביתם על פי מכרז משרד החינוך94 ביוני 2014פרסם משרד החינוך מכרז חדש להפעלת התכנית שכותרתו ""הפעלת שירותי חינוך לילדים חולים בביתם" .המכרז קובע את לוח הזמנים ואת מתכונת הפעילות של הזכיין מול התלמיד החולה והמסגרת החינוכית מן הרגע שבו התקבלה הפנייה של המסגרת החינוכית .על הזכיין ליצור קשר עם הורי התלמיד תוך 48שעות ממועד קבלת הפנייה .בתוך 48שעות נוספות יבקר מורה מוסמך המועסק על ידי הקבלן בביתו שלו התלמיד לקראת גיבוש תכנית עבודה ובמהלך 48השעות הבאות ייפגש המורה עם הצוות החינוכי בבית הספר של התלמיד ויבנה בשיתוף פעולה עמם תכנית חינוך מפורטת לפי מקצועות המותאמת לילד .כך שלאחר 144שעות ממועד קבלת הבקשה לסיוע לימודי לתלמיד חולה בביתו יוכל התלמיד להתחיל את לימודיו עם מורה מתאים על פי תוכנית לימודים מובנית ומאושרת על ידי בית הספר שבו הוא 90משרד החינוך ,חוזר מנכ"ל תשסא 3/א ,נוהל מתן הסיוע הלימודי לתלמידים חולים בתיהם באמצעות עמותת תללי"ם ,ג' מרחשוון תשס"א 1 ,בנובמבר .2000 91חיה הראל ,הממונה על חינוך לילדים חולים ,אגף לחינוך מיוחד ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 6 ,בדצמבר .2015 92חיה הראל ,הממונה על חינוך לילדים חולים ,אגף לחינוך מיוחד ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 6 ,בדצמבר .2015 93רויטל בר ,מפקחת במטה ,אגף חינוך מיוחד ,משרד החינוך ,מכתב 8 ,בנובמבר .2015 94משרד החינוך ,אגף רכש מכרזים והתקשרויות ,מכרז מס' :24/6.2014הפעלת שירותי חינוך לילדים חולים בביתם 19 ,ביוני .2014משרד החינוך ,אגף רכש ,מכרזים והתקשרויות ,מכרז מס' :24/6.2014הפעלת שירותי חינוך לילדים חולים בביתם, סיכום תשובות לשאלות שהגיעו עד לתאריך 3ביולי 20 ,2014באוגוסט .2014 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 33מתוך 43 לומד .על המורה מטעם הזכיין לדווח אחת לחודש לבית הספר על ביצוע התוכנית .דוח זה מאושר על ידי בית הספר יהיה אסמכתא לתשלום. תלמיד חולה המרותק לביתו זכאי לבין ארבע לשמונה שעות הוראה שבועיות ,בהתאם לשלב החינוך ,משך השהות שלו בבית ומשתנים נוספים בהתאם לפירוט הבא: טבלה :11שעות הוראה לתלמידים חולים המרותקים לביתם משך השהות בבית תלמיד בחינוך הרגיל עד חודשיים שלושה עד חודשים חמישה חודשים והלאה עד חודשיים שלושה חודשים והלאה עד חודשיים שלושה חודשים והלאה לאורך כל התקופה ארבעה עולה חדש במסגרת המעבר בין חטיבות גיל תלמיד חינוך מיוחד בעל זכאות להקצאה דיפרנציאלית של שעות הוראה תלמידים בכיתות ז'-י"ב תלמידים בגן ובבי"ס יסודי (א'-ו') 4 5 6 7 6 5 6 5 6 6 8 7 8 7 8 8 הלימודים בתכנית ייעשו בהתאמה למערכת החופשות של מערכת החינוך ,לרבות הארכת שנת הלימודים עבור תלמידים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד .עד 15%משעות ההוראה בתכנית החינוכית האישית יכולים להינתן באמצעות למידה מרחוק .בנוסף ,זכאים תלמידים בחינוך המיוחד לטיפולים פארה- רפואיים ולשירותי סייעת בהתאם לזכאות שהייתה להם כאשר למדו במסגרת החינוכית. משרד החינוך מעריך כי היקפי הפעילות המשוערים בתכנית יהיו :כ 200,000-שעות הוראה של מורים ,כ- 6,000שעות הוראה בלמידה מרחוק ,כ 35,000-שעות סיוע חינוכי וכ 11,000-שעות טיפול פרא-רפואי95. הזכיין נדרש להעמיד לצורך הפעלת התכנית מורים ומטפלים בעלי הכשרה מקצועית בתחום ההתמחות שלהם .המורים יהיו אחראים להפעלת התוכנית הלימודית שנקבעה בתיאום עם בית הספר של התלמיד וידריכו את העובדים שאינם מורים .הם נדרשים להיות אקדמאים בעלי תעודת הוראה או רשיון הוראה ובעלי נסיון של לפחות שלוש שנים בהוראה בבתי-ספר ובהתאם לשלבי החינוך השונים ,סוגי הפיקוח השונים ובמגזרים השונים .כן נדרש הזכיין להעסיק מורים ללמידה מרחוק ,עובדים לביצוע סיוע חינוכי ומטפלים פארה-רפואיים בתחומים השונים .לפי תנאי המכרז על הזכיין להקים מאגר הכולל לפחות 250 מורים ( 70%מורים בעלי הכשרה ונסיון בהוראה בבתי הספר היסודיים ,גני הילדים וחינוך מיוחד ו30%- בעלי הכשרה ונסיון בהוראה בבתי הספר העל-יסודיים) 100 ,עובדי סיוע חינוכי ו 15-מטפלים פארה- רפואיים מכל תחום .הזכיין רשאי להתקשר עם גוף נוסף לצורך מתן טיפולים פארה-רפואיים .שכרו של מורה בתכנית לא יפחת ,על פי המכרז ,מ ₪ 65-לשעה בתוספת תנאים סוציאליים. האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך הוא בעל סמכויות פיקוח על עבודת הזכיין .לדברי חיה הראל הממונה על יישום חוק ילדים חולים במשרד החינוך פיקוח משרד החינוך מתבצע כיום בכמה רמות .מדריכה של 95 נציין כי לאחר פרסום המכרז ובעקבות התערבות ועדת החינוך ,התרבות והספורט והוועדה לזכויות הילד של הכנסת ,שונו כמה מסעיפי המכרז לרבות הסעיפים המתייחסים למספר שעות ההוראה שלהם זכאי תלמיד חולה ומספר השעות השנתי הכולל שניתן לתכנית. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 34מתוך 43 האגף לחינוך מיוחד מגיעה מדי שבוע למשרדי הזכיין לצורך בדיקת תיקים חדשים .הזכיין מעביר למשרד החינוך דוחות חודשיים המתייחסים לכלל התלמידים שקיבלו שירות ולפירוט שעות ההוראה מסוגים שונים שניתנו בתכנית .בכל חודש מתקיימת ישיבה משותפת של נציגות האגף לחינוך מיוחד ושל מפעילי התוכנית לפילוח הנתונים ,מעקב אחר מתן השירות וכד' .האגף לחינוך מיוחד בודק באופן פרטני מול הזכיין כל תלונה שמגיע אליו בעניין זה ומתבצע מעקב אחר מתן המענה לתלמיד החולה בהתאם לזכויותיו. כמו כן ,מאז ראשית שנת הלימודים תשע"ה פועלות במתי"אות השונים רכזות ילדים חולים שעומדות בקשר עם הורי התלמידים החולים ובתי הספר .עם זאת ,האגף לא מבצע ,ומעולם לא ביצע בעבר ,הערכה מחקרית של השירות .הגב' חיה הראל ציינה כי הערכה מסוג זה ,הכוללת משוב מול צוותי החינוך והורי התלמידים ,מתבצעת על ידי נציגי הזכיין 96.מ"קדימה מדע" נמסר כי הם דואגים לקבל באופן סדיר משובי שביעות רצון טלפוניים מבתי הספר והורי התלמידים וכי החלו לאחרונה בתהליך הערכה לתוכנית על ידי חברה חיצונית97. העברת השירות מעמותת תללי"ם לחברת "קדימה מדע" בינואר 2015לוותה בקשיים רבים ,שנדונו בסדרת ישיבות בעניין זה שקיימה ועדת החינוך של הכנסת .עם פרסום המכרז החדש ביוני 2015הועלו על ידי גורמים שונים ,ובתוכם עמותת תללי"ם שסיפקה את השירות בשנים קודמות ,הסתייגויות רבות .בין השאר נטען כי מספר שעות ההוראה הכולל במכרז החדש נמוך מהיקף השעות שניתן על ידי הזכיין בשנת הלימודים הקודמת ,המכרז מפחית את שעות ההוראה שניתנות לתלמידים חולים ,הוא מחייב את הזכיין לספק גם טיפולים פארה -רפואיים שלא ניתנו בשנים קודמות ,ניתן משקל יתר בבחירת הזכיין להצעת המחיר לעומת האיכות ,והדרישות לגבי כוח האדם ועובדי ההוראה שבמכרז אינן מאפשרות להמשיך ולהעס יק מורים שהיו מועסקים בו על פי המכרז .בעקבות ההערות והתערבות יו"ר ועדת החינוך ויו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת שונו חלק מתנאי המכרז 98.כמו כן ,הגיע משרד החינוך להסכמה עם עמותת תללי"ם כי תמשיך להעניק את השירות עד ל 1-בינואר 99.2015עמותת תללי"ם לא ניגשה למכרז ובאוקטובר 2015נבחר זכיין חדש להענקת השירות – חברת "קדימה מדע" של אורט ישראל .החברה התחייבה בפני יו"ר ועדת החינוך לפעול לשמירת הרציפות הטיפולית והחינוכית של הילדים ולעשות את מירב המאמצים לקלוט את המורים שעבדו במסגרת עמותת תללי"ם ולהמשיך להעסיקם 100.בפועל התגלו קשיים רבים בהעברת השירות מעמותת תללי"ם ל"קדימה מדע" .כאשר הורים לתלמידים שקיבלו שירותי חינוך מעמותת תללי"ם טענו כי "קדימה מדע" לא מספקת שירותי חינוך לילדיהם או ששירותי החינוך שהיא מספקת לא תואמים את הצרכים ואת הרמה שהיו מורגלים בה .מנגד טענו נציגי משרד החינוך ו"קדימה מדע" כי עמותת תללי"ם נמנעה מלבצע חפיפה עם "קדימה מדע" והמידע שהעבירה לה לגבי תלמידים הנזקקים לשירות הגיע באיחור ,היה חלקי ובלתי מדוייק .בסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה למשרד החינוך ול"קדימה מדע" לשפר באופן מיידי את רמת השירות ולוודא כי כל ילד יקבל את המגיע לו על פי חוק101. 96חיה הראל ,הממונה על חינוך לילדים חולים ,אגף לחינוך מיוחד ,משרד החינוך ,שיחת טלפון 6 ,בדצמבר .2015 97אבי גנון ,מנכ"ל קדימה מדע ,מכתב 13 ,בדצמבר .2015 98ראו דיון משותף של ועדת החינוך ,התרבות והספורט והוועדה לזכויות הילד של הכנסת ,יישום חוק חינוך חינם לילדים חולים ,התשס"א - 2001-נוכח המכרז החדש -ישיבה משותפת עם הוועדה לזכויות הילד 14 ,ביולי 2015וכן :משרד החינוך, אגף רכש ,מכרזים והתקשרויות ,מכרז מס' :24/6.2014הפעלת שירותי חינוך לילדים חולים בביתם ,סיכום תשובות לשאלות שהגיעו עד לתאריך 3ביולי 20 ,2014באוגוסט .2014 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון -משרד החינוך) ,התשע"ג - 2013-שירותי 99ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת, תמיכה לילדים חולים (תלל"ים) 12 ,באוגוסט .2014 100ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת ,הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון -משרד החינוך) ,התשע"ג - 2013-שירותי תמיכה לילדים חולים (תלל"ים) 27 ,באוקטובר .2014 101ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת" ,טיפול ולימוד לילדים חולים" ,פרוטוקול דיון 13 ,ביולי .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 35מתוך 43 לדברי מר אבי גנון ,מנכ"ל "קדימה מדע" ,קדימה מדע החלה להפעיל את השירות בינואר 2015ללא מהלך חפיפה מסודר מהזכיין היוצא כנדרש במכרז וכתוצאה מכך הם נאלצו להקדיש זמן רב על מנת למפות ולאתר בסיוע משרד החינוך והמורים את הנתונים לגבי התלמידים שקיבלו את השירות מן הזכיין הקודם. עד לדצמבר 2015העניקה "קדימה מדע" שירות לכ 3,500-תלמידים חולים מהחינוך הרגיל והחינוך המיוחד ובמועד הגשת המסמך מקבלים שעות הוראה מן העמותה כ 1,000-תלמידים .ב"קדימה מדע" מועסקים כ 450-אנשי מקצוע ובהם מורים ,סייעות ,מטפלים פארא-רפואיים ואנשי מטה .כ 70%-מן המורים שהועסקו על ידי הזכיין הקודם נקלטו על ידי "קדימה מדע" ומועסקים במסגרתה .הוא ציין כי הם פועלים בשקיפות מלאה ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך ,הורי התלמידים החולים ,המורים ,צוותי בתי הספר וצוותי המתי"אות ומעניקים את השירות בהתאם לחוק ולדרישות המכרז102. 102אבי גנון ,מנכ"ל קדימה מדע ,מכתב 13 ,בדצמבר .2015 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 36מתוך 43 נספח :1תקציב החינוך המיוחד לפי תקנות 2015 ,2014 ,ו( 2016-מיליוני 2014 שם תקנה ביצוע מיוחד 1,983,643 2015 שם תקנה תקציב מקורי נטו חינוך יסודי תקן שלוב ילדים 909,644 בחינוך הרגיל סייעות טיפוליות 756,743 שעות במוסדות סל שעות שילוב 974,686 סל שעות שילוב 990,072 סייעות טיפוליות 914,773 סייעות טיפוליות 936,448 מיוחד 271,768 תקן 216,495 שעות תקן במוסדות 219,803 הסעות 197,068 שעות תקן במוסדות 199,673 184,681 ליווי הסעות בחינוך 169,810 140,111 גני ילדים חינוך מיוחד 138,632 125,899 הארכת שנת הלימודים 128,908 76,677 שירותים נלווים פארה 79,940 71,327 הזנה בחינוך המיוחד 71,327 66,274 חינוך בחט"ב תקן 2016 תקציב מקורי שם תקנה נטו שעות תקן במוסדות 2,464,010 103)₪ שעות במוסדות ליווי בחינוך 2,522,752 שעות תקן חנ"מ 269,521 מוסדות ליווי הסעות 190,002 בחינוך גני ילדים חינוך 129,259 מיוחד חופשות חינוך 104,812 מיוחד שירותים נלווים 100,473 פארה במסגרת הזנה 69,819 יום חינוך שעות במוסדות גני ילדים חינוך מיוחד שנת הארכת הלימודים שירותים נלווים פארה בחינוך הזנה המיוחד פעולות העשרה 51,109 בחופש פעולות העשרה 50,953 לתלמידים גידול טבעי 45,489 פעולות לתלמידים העשרה 49,932 42,624 סל שילוב עליונה בחטיבה 47,494 39,699 שעות תקן במוסדות 44,856 37,254 שירותים רפואיים 43,903 תמיכה 36,507 ציוד מיוחד לחינוך 39,699 שירותים נלווים 36,648 מרכזי תמיכה אזוריים 36,121 אספקת שירותים רפואיים תקן 41,919 שעות במוסדות שעות תקן חנ"מ 41,114 מוסדות שירותים רפואיים תמיכה 35,061 מרכזי אזוריים שילוב ילדי גן 26,132 גילאי תקן מיוחד ציוד לחינוך שירותים נלווים מרכזי אזוריים שעות תקן חנ"מ 23,443 מוסדות לתלמידים סיוע 23,305 מרותקים סיוע לתלמידים 28,817 מרותקים שילוב בחטיבה 22,109 העליונה- שילוב סל בחטיבה עליונה 28,661 חנ"מ 18,282 שנת 24,359 חופשות במוכרים- הארכת הלימודים סיוע מרותקים לתלמידים 31,620 103נתוני תקציב 2015ו 2016-נתקבלו מנעה היימן ,רכזת חינוך ,אגף התקציבים באוצר .נתונים ביצוע לשנת 2014מתוך קובץ תקציב וביצוע 2014באתר .www.data.gov.il הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 37מתוך 43 סייעות טיפוליות 17,887 בחינוך שרותים רפואיים 15,770 מרכזי אזוריים- תמיכה 15,303 עזר 13,396 שעורי לתלמידים שרותים נלווים השתתפות במשרד העבודה 12,457 11,783 שעורי לתלמידים עזר 23,140 סייעות טיפוליות 21,624 בחינוך הארכת הלימודים שנת 19,364 מרכזי 12,288 אחזקת תמיכה שרותים רפואיים 11,897 השתתפות במשרד הרווחה- 10,850 פעולות העשרה 4,830 לתלמידים שירותים רפואים 8,321 חינוך 4,732 החינוך 6,041 חופשות מיוחד שרותים רפואיים ציוד מיוחד 2,019 לחינוך 3,872 פעולות המיוחד החינוך 1,721 חנ"מ 1,443 חופשות במוכרים- השתתפות המשרד העבודה 1,324 תשלומים לחברי 1,158 ועדות קניית שרותים 948 בבתי ספר עזרים רכישת 878 פעולות המיוחד שנת הארכת הלימודים תשלומים לחברי 1,380 ועדות השתתפות במשרד הרווחה קניית עבור גמול טיולים 4,929 1,324 סייעות בחינוך טיפוליות 21,124 הארכת שנת הלימודים 19,159 אחזקת מרכזי תמיכה השתתפות הרווחה- 14,785 במשרד 12,350 שרותים רפואיים 12,254 יישום חוק השילוב 8,860 שירותים רפואים 8,488 פעולות החינוך המיוחד 7,650 הארכת שנת הלימודים 4,876 שרותים 447 282 השתתפות הרווחה במשרד 1,324 282 קניית שרותים עבור 460 גמול ליווי טיולים 288 גמול ליווי טיולים 288 קניית שירותים עבור 110 ליווי ליווי גמול טיולים קניית שירותים 110 עבור גמול טיולים גמול ליווי 272 טיולים קניית שרותים 110 בבתי ספר סה"כ שעורי עזר לתלמידים 23,603 תשלומים לחברי ועדות 1,421 ליווי 279 5,178,340 הארכת שנת הלימודים 24,100 5,822,369 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6,015,052 עמוד 38מתוך 43 נספח :2מאפייני הלימוד במוסדות החינוך המיוחד טבלה :1שעות תקן כלליות (לא כולל שעות חינוך ,ניהול וייעוץ חינוכי) במוסדות החינוך המיוחד – שעות כיתה אוטיסטים PDD/קשים בעלי הפרעות נפשיות קשות חירשים/כבדי שמיעה רב-בעייתיים עיוורים/לקויי ראייה רב-בעייתיים בעלי פיגור בינוני רב-בעייתי משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות בעלי פיגור קשה/עמוק סיעודיים בעלי פיגור בינוני מורכב חולים בבתי-חולים רגילים בעלי פיגור קל רב-בעייתי (בתי-ספר לחינוך מיוחד) בעלי הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות לקויי למידה רב-בעייתיים מעוכבי התפתחות מעוכבי שפה בעלי פיגור קל רב-בעייתי מלאה105 104 גן חינוך מיוחד * 45 40 33/34 33/34 33/34 33/34 33/34 33/34 27 27 כיתו ת א'-ב' כיתו ת ג' כיתו ת ד' כיתו ת ה' כיתו ת ו'-ט' חטיב ת ביניים 57 51 41 41 41 41 41 41 32 32 57 51 41 41 41 41 41 41 35 35 57 51 41 41 41 41 41 41 33 33 57 51 41 41 41 41 41 41 33 33 57 51 41 41 41 41 41 41 35 35 57 51 41 41 41 41 41 41 37 37 27 27 27 27 27 32 32 32 32 30 35 35 35 35 31 33 33 33 33 31 33 33 33 33 31 35 35 35 35 31 37 37 37 37 35 * בגן ילדים של החינוך המיוחד לא כולל שעות העבודה ביום שישי ,המוקצות לגן ממקור אחר. 104חוזר מנכ"ל תשסד(4/א) ,1.2-33הקצאת שעות תקן ממקורות החינוך המיוחד 1 ,בדצמבר .2003 105השעות השבועיות המוצגות הן בעבור "כיתה מלאה" .לפי חוזר מנכ"ל "נוהל אישור כיתות בחינוך מיוחד" נח(8/ב) 1באפריל " , 1998כיתה מלאה" היא מספר התלמידים בפועל בכיתה ,הכפוף למספר התלמידים המזערי והמרבי (כפי שמצוין בחוזר). "כיתה חסרה" – כיתה שבה מספר התלמידים הוא מתחת למספר התלמידים המזערי בכיתה מלאה .המפקח על החינוך המיוחד יאשר "כיתה חסרה" רק לאחר שימוצו אפשרויות השיבוץ של התלמידים בכיתות מלאות. הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 39מתוך 43 טבלה :2שעת סיום 106יום הלימודים במסגרות החינוך סוג הכיתה אוטיסטים PDD/קשים בעלי הפרעות נפשיות קשות חירשים/כבדי שמיעה רב-בעייתיים עיוורים/לקויי ראייה רב-בעייתיים בעלי פיגור בינוני רב-בעייתי משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות בעלי פיגור קשה/עמוק סיעודיים בעלי פיגור בינוני מורכב חולים בבתי-חולים רגילים בעלי פיגור קל רב-בעייתי בעלי הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות לקויי למידה רב-בעייתיים מעוכבי התפתחות מעוכבי שפה גני חינוך מיוחד בתי-ספר לחינוך מיוחד יום ו' יום ו' ימים א'-ה' 16:45 16:00 14:30 14:30 14:30 14:30 14:30 14:30 13:20 13:20 13:20 13:20 13:20 13:20 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 ימים א'-ה' 16:45 16:00 14:30 14:30 14:30 14:30 14:30 14:30 12:45 12:45 12:45 12:45 12:45 -- 12:45 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 11:50 -- המיוחד107 כיתות חינוך מיוחד בבתי-ספר של החינוך הרגיל יום ו' ימים א'-ה' 12:45 16:45 --11:50 12:45 11:50 12:45 11:50 14:30 11:50 14:30 11:50 14:30 11:50 14:30 --11:50 12:45 11:50 12:45 11:50 12:45 11:50 12:45 11:50 12:45 טבלה :3מספר התלמידים המזערי והמרבי בכיתות לחינוך מספר תלמידים בכיתת חינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך מיוחד ובגן-ילדים לחינוך מיוחד מספר תלמידים מספר תלמידים מזערי ומרבי מזערי ומרבי בכיתה חסרה בכיתה מלאה משכל גבולי רב-בעייתי פיגור קל רב-בעייתי פיגור בינוני רב-בעייתי פיגור בינוני מורכב פיגור קשה/עמוק/סיעודיים הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות אוטיסטים הפרעות נפשיות קשות לקויי למידה רב-בעייתיים משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות חירשים/כבדי שמיעה עיוורים/לקויי ראייה מעוכבי התפתחות מעוכבי שפה חולים בבתי חולים רגילים מיוחד108 מספר תלמידים בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל מספר תלמידים מזערי ומרבי בכיתה מלאה מספר תלמידים מזערי ומרבי בכיתה חסרה -12-8 10-8 8- 6 8- 6 10-6 -7 7- 6 5 5 5 14-12 14-12 12-8 8- 6 8- 6 12-6 11-9 11-9 7- 6 5 5 5 8- 5 8-5 12-8 10-6 4 4 7 5 8- 5 -14-8 10-6 4 -7 5 10-6 10-6 10-8 10-8 20-12 5 5 7 7 11 10-6 10-6 12-8 12-8 -- 5 5 7 7 -- 106כל שעה בטבלה היא "עד שעה זו לפחות". 107חוזר מנכ"ל משרד החינוך" ,שעות הלימוד במסגרות החינוך המיוחד" ,נח(9/א) ,ה' באייר התשנ"ח 1 ,במאי .1998 108חוזר מנכ"ל משרד החינוך" ,נוהל אישור כיתות בחינוך מיוחד" ,נח(8/ב) ,ה' בניסן התשנ"ח 1 ,באפריל 1998 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 40מתוך 43 טבלה :4מספר השעות השבועיות של טיפולים פארה-רפואיים – ממוצע לתלמיד לפי סוג סוג הכיתה סוג המסגרת פיגור בינוני מורכב כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל בית-ספר לחינוך מיוחד פיגור קל בעייתי רב- פיגור בינוני רב- בעייתי פיגור קשה/ עמוק/סיעודי הפרעות התנהגותיות, רגשיות אוטיזם PDD/קשה עיוורים/כבדי ראייה מעוכבי התפתחות מעוכבי שפה חולים בבתי חולים מנת משכל גבולית הפרעות נפשיות לקויי למידה רב בעיתיים שיתוק מוחין/נכות פיזית קשה חירשים/כבדי שמיעה כיתה109 מספר שעות שבועיות ממוצע לתלמיד כיתות ט' כיתות כיתות כיתות גן לחינוך ומעלה ז'-ח' ד'-ו' א'-ג' מיוחד 1.9 2.9 2.9 2.9 -3.4 2.9 2.9 2.9 מטופלים באמצעות סל שילוב 1.9 2.4 -- 1.4 1.9 0.9 1.9 0.9 1.4 0.9 0.9 2.9 -- 1.9 2.9 1.9 2.9 1.4 2.9 0.9 1.9 3.4 2.9 2.9 2.9 מטופלים באמצעות סל שילוב 1.9 2.4 -- 1.4 2.9 0.9 2.9 0.9 2.9 0.9 2.9 3.4 -- 2.9 1.9 2.9 1.9 2.9 1.9 2.9 1.9 2.9 1.9 1.9 1.9 מטופלים באמצעות סל שילוב 2.4 --1.4 מטופלים באמצעות סל שילוב 2.4 -- 1.4 -- --- --- 0.5 0.5 0.5 0.5 מטופלים באמצעות סל שילוב 2.9 2.4 2.4 2.4 מטופלים באמצעות סל שילוב 1.9 -- --0.5 2.4 2.4 -- 1.4 2.9 0.9 2.9 0.9 2.9 0.9 2.9 3.4 -- 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 109חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס8/א ,יישום חוק החינוך המיוחד :שירותים פרא-רפואיים לתלמידים במסגרות החינוך המיוחד ,כ"ו אדר ב' תש"ס 2 ,באפריל 2000 הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 41מתוך 43
© Copyright 2024