למסמך המלא
ה י ו ע ץ המ ש פט י ל כ נ סת סימוכין04939716: ירושלים ,כ"ה בכסלו ,התשע"ז 25בדצמבר 2016 לכבוד חבר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין יושב ראש הכנסת שלום רב, הנדון :השתתפות חבר כנסת השוהה במעצר בהצבעות בכנסת כידוע ,ביום 22.12.2016מסרת לכנסת הודעה על הסכמתו של חה"כ באסל גטאס לנטילת חסינותו מפני מעצר וחיפוש בהתאם להחלטת ועדת הכנסת מיום 21.12.2016ועל סמך בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה ,וזאת בקשר לחקירה שנפתחה נגדו ביום 18.12.2016בחשד כי העביר טלפונים, ציוד נלווה ומסמכים לאסירים ביטחוניים .עם מסירת ההודעה נכנסה נטילת החסינות לתוקף, ובהמשך אותו יום נעצר חה"כ גטאס .למחרת האריך בית המשפט את מעצרו בארבעה ימים. נוכח תקדימיות האירועים ,נשאלתי האם שהותו של חבר כנסת במעצר ,לאחר שניטלה חסינותו, מונעת ממנו בהכרח את האפשרות להצביע במליאת הכנסת ובוועדות ,או שמא יש לאפשר לו להשתתף בהצבעות למרות מעצרו .השאלה רלבנטית בעיקר להצבעות במליאה ,שכן בהצבעות בוועדות חבר הכנסת יכול להיות מוחלף בידי חברי סיעתו (למעט במקרה הנדיר של סיעת יחיד). להלן חוות דעתי: .1 השאלה העומדת ביסוד חוות דעת זו מתעוררת בשל העובדה שהוראות החוק העוסקות בהליך נטילת החסינות של חבר הכנסת מפני מעצר אינן קובעות כל הסדר ביחס להשתתפותו בהצבעות או ביחס להחלפתו במצב זה .זאת בניגוד למנגנון שנקבע בחוק ביחס לחבר כנסת שהורשע ונכנס למאסר והמחייב החלפתו על-ידי המועמד הבא ברשימתו (סעיפים 42ב ו 43-לחוק-יסוד :הכנסת). .2 ההכרעה בשאלה זו מציבה זה מול זה שני אינטרסים מנוגדים :מן הצד האחד ,הרצון לאפשר את מימוש זכות הייצוג של הציבור שבחר ברשימתו של חבר הכנסת העצור ,ועיוות יחסי הכוחות בכנסת העלול להיגרם בשל שלילת אפשרות ההצבעה .מן הצד השני ,הפגיעה בתכליות המעצר ,ובראשן מניעת שיבוש הליכי החקירה ,שעלולה להיגרם בשל מתן האפשרות לחבר הכנסת לצאת ממעצר ולשהות בכנסת במשך ימים ארוכים לצורך הצבעות. .3 עמדתי היא כי בהכרעה בין שני אינטרסים מנוגדים אלה יש להכריע לטובת האינטרס שעניינו בהגשמת תכליות המעצר וכפועל יוצא למנוע את אפשרות ההצבעה מחבר הכנסת, וזאת מכמה טעמים עיקריים: .4 ראשית ,נטילת חירותו של חשוד בדרך של מעצר נעשית על מנת להרחיק אותו מן הסובבים אותו ומשגרת חייו ,אם בשל מסוכנותו ואם בשל החשש כי אם לא ייעצר יוכל לשבש את הליכי החקירה ,להשפיע על עדים או להתחמק מהחקירה .מעת שהוחלט כי ניתן ליטול את חסינותו של חבר הכנסת מפני מעצר ,המסקנה המתבקשת היא כי ,ללא הוראה מפורשת אחרת ,חבר הכנסת הוא ככל האדם לעניין זה ,ותכליות המעצר שפורטו לעיל רלוונטיות גם לגביו ,ועלולות להיות מסוכלות אם תינתן לו האפשרות לשהות במשך ימים ארוכים מחוץ לכותלי המעצר. .5 שנית ,במקרים שבהם המחוקק ביקש לשמור על עקרון הייצוג למרות קיומם של הליכים כנגד חבר כנסת העשויים להתפרש כמגבילים אפשרות זו הוא עשה כן במפורש .כך למשל, סעיף 13ד(ד) לחוק החסינות מעניק לוועדת האתיקה סמכות להטיל סנקציות על חבר כנסת שהפר את כללי האתיקה ,וביניהן סנקציה של הרחקה מישיבות המליאה והוועדות ,ואולם נקבע במפורש כי "חבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד" .כך גם, כאשר חבר כנסת מורשע ושוהה במאסר הוא מושעה בתקופת המאסר ומוחלף על-ידי המועמד הבא בתור ברשימתו (סעיפים 42ב ו 43-לחוק-יסוד :הכנסת). נראה כי לא בכדי נמנע המחוקק מאימוץ הסדרים דומים במקרה של מעצר ,שכן לרוב המעצר יהיה קצר יותר ממאסר ולא יצדיק החלפת חבר הכנסת העצור במועמד אחר מהרשימה .כך גם הסדר ההשתתפות בהצבעות במקרה של השעיה מטעם ועדת האתיקה אף הוא אינו מתאים נוכח התכליות השונות של הליך זה (בוועדת האתיקה התכלית היא ענישת חבר הכנסת ואין שיקולים מניעתיים של שיבוש הליכי חקירה או מסוכנות). .6 שלישית ,ההחלטה על נטילת חסינותו של חבר הכנסת מפני מעצר בהתאם לסעיף 13לחוק חסינות חברי הכנסת ,זכויותיהם וחובותיהם ,התשי"א 1951-אינה עניין אוטומטי .היא מחייבת באופן מובנה הפעלת שיקול דעת הן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה היוזם את ההליך באמצעות הגשת בקשה מנומקת ליו"ר הכנסת ,והן על-ידי ועדת הכנסת ומליאת הכנסת המאשרים את נטילת החסינות רק לאחר שקיימו דיון בפרוצדורה מיוחדת לשם כך. הגנות הליכיות אלה נועדו להבטיח כי לא בנקל תוסר החסינות של חבר כנסת מפני מעצר, אלא רק במקרים שבהם השתכנעו כל הגורמים האמורים כי ההצדקה לכך גוברת על הפגיעה הזמנית בעקרון הייצוג וביחסי הכוחות הפרלמנטריים. .7 רביעית ,יודגש כי הקביעה שחבר הכנסת הנתון במעצר אינו יכול להגיע לכנסת לשם הצבעה היא ברירת המחדל ,אך היא אינה קביעה קטגורית .מובן כי בית המשפט המקבל החלטה בעניין מעצרו של חבר הכנסת ,ושבפניו "התמונה המלאה" בעניין זה ,רשאי לאפשר את 2 השתתפותו של חבר הכנסת בהצבעות במליאת הכנסת ,אם הוא סבור כי אין בכך כדי לאיין את תכלית המעצר .מטבע הדברים ,בית המשפט יעשה כן לאחר ששקל את הפגיעה בעקרון הייצוג אל מול הפגיעה האפשרית בחקירה כפי שהוצגה בפניו על-ידי הגורמים המוסמכים. .8 לבסוף ,יצוין כי בעת כתיבת חוות דעת זו לא נעלם מעיני התקדים מסוף שנות ה 70-של חה"כ שמואל רכטמן ,אשר על אף היותו במאסר ניתנה לו האפשרות להגיע להצבעות במליאת הכנסת ,וזאת בטרם נחקק ההסדר הקובע השעיה או הפסקת כהונה של חבר כנסת השוהה במאסר ,והחלפתו על-ידי הבא בתור ברשימה .הגעתי למסקנה כי תקדים זה אינו רלוונטי לענייננו .ראשית ,השיקולים העומדים ביסוד המעצר ושעליהם עמדנו (שיבוש הליכי החקירה ,השפעה על עדים וכיו"ב) אינם רלוונטיים לאחר ההרשעה .בנוסף ,ככלל, תקופת המאסר ממושכת יותר מתקופת המעצר ,וגם בכך יש כדי להשפיע על האיזון בין האינטרסים המתנגשים. אשר להצעה אחרת שעלתה ולפיה חבר כנסת השוהה במעצר יוכל להצביע "מרחוק" באמצעות מתן הוראה לחבר כנסת אחר להצביע במקומו ,או באמצעות פתק הצבעה ,הרי שאיני סבור שיש מקום לכך .כידוע ,בכנסת מאז ומתמיד יש הקפדה על כך שרק חברי כנסת הנוכחים בהצבעה יכולים להשתתף בה ,ובהתאם לכך ,גם חברי כנסת המרותקים למיטת חוליים ,השרויים באבל ,השוהים בחו"ל וכיו"ב ,אינם יכולים להצביע "מרחוק" .פריצת עקרון זה אינה אפשרית ,בוודאי בהיעדר כל עיגון מפורש והסדרה מפורטת לכך. .9 מכל המקובץ עולה כי חבר הכנסת השוהה במעצר ,לרבות מעצר בית או חלופות מעצר אחרות המונעות ממנו להגיע למשכן הכנסת ,אינו יכול להשתתף בהצבעות בוועדות הכנסת ובמליאה ,וזאת על אף שבמליאת הכנסת לא ניתן למלא את מקומו .עם זאת ,רשאי בית המשפט ,בעת שהוא מחליט על המעצר או הארכתו ,לשקול את עובדת היותו של העצור חבר כנסת ולאפשר לו להשתתף בהצבעות כאשר הוא סבור שניתן לעשות כן מבלי לסכל את תכליות המעצר. בברכה, איל ינון העתק: חה"כ באסל גטאס חה"כ מסעוד גנאים ,יו"ר סיעת הרשימה המשותפת חה"כ ג'מאל זחאלקה ,יו"ר מפלגת בל"ד ד"ר אביחי מנדלבליט ,היועץ המשפטי לממשלה גב' ירדנה מלר-הורוביץ ,מזכירת הכנסת ניצב מני יצחקי ,ראש אגף החקירות והמודיעין עו"ד ח'אלד תיתי ,ב"כ חה"כ גטאס 3
© Copyright 2024