מאסיפת המורשת
מאסיפת המורשת מאוצרו של מורשת חכמי אמעריקא ,לחקר הרבנים הקדומים מארה"ב עלון ט' ,פרשת מקץ -שבת חנוכה תשע"ז הרב הגאון ר' אליהו זאב קאצין הרב דפיטסבורג הגאון ר' אליהו זאב קאצין נולד לאביו ר' אליעזר ב"ר יהודה בעקער שו"ב בעיר רומשישאק בפלך קאוונא ברוסיא בשנת תרל"א, אביו שימש כש"ץ ושו"ב בעיר משך ארבעים שנה ,ואף כי הי' מוטרד בטירדות הזמן הגה מאין הפוגות בש"ס ופוסקים ובחצות לילה קם ועסק בתורה כל הלילה עד הבוקר ,אז הלך לבית הכנסת וכך עמד מעוטר בטלית ובתפלין עד קרוב לחצי היום ,אחר התפלה למד בחבורה שיעור ש"ס ומשניות ,ובדרך זו גם עמל לחנך את בנו הילד אלי' זאב ללימוד התורה מנעוריו ,ופיזר הון רב למען יוכל בנו לשבת באהלה של תורה ,ר' אליעזר נפטר בי"ד תשרי שנת תרנ"ט ברומשישאק ,והניח אחריו בת שנשא לאיש שמילא מקום חותנו בעיר, ושני בניו הקטנים נסעו לאחיהם הגדול לפיטסבורג להיות במחיצתו ,בנו הגאון ר' אליהו זאב מספידו הספד מר בספרו אדרת אליהו חלק ג' ומהללו למאד בשבחים מופלגים איך שהי' שמח במצות ועסק בצדקה וחסד. אמו מרת פיגא רחל נולדה ברומשישאק בשנת תק"ץ לאביה הרב ר' זאב וואלף בעקער ,היתה אשה צנועה ויקרה ,עליה כותב בנה ר' אלי' זאב שתקצר היריעה מהכיל סיפור צדקתה, וזכות אביה ר' וואלף עמדה לה ,כי ר' וואלף ישב ולמד בשקידה גדולה יומם ולילה תורה לשמה ,ולמד תורה עם בחורים מופלגים שבאו מהעיירות הסמוכות לשמוע ממנו שיעורי תורה בגפ"ת ,ובתו מ' פיגא רחל תאמץ זרועותיה ותעש בחפץ כפיה ליזון במעשי ידיה את הוריה שיוכלו לעסוק בתורה ,וגם תמכה בידי בניה וחתנה שישבו וילמדו תורה בלי דאגות הפרנסה ולא יבוטל התמיד .בשנת תרע"ד היגרה לאמעריקא להיות אצל בנה הגאון בפיטסבורג ,נפטרה בת צ"ב שנים ביום ב' דסוכות שנת תרפ"ג בפיטסבורג ,ומנו"כ בביה"ח דק' תורת חיים פילאדעלפיע. בהיות הג' ר' אלי' זאב בן י"ג שנה ,שלח אותו אביו ללמוד אצל ש"ב הגאון ר' יחיאל מיכל פיכל בקאוונא ,אח"כ למד בישיבתו המפורסמת של הג' ר' זלמן הוא הי' למדן גדול ומופלג והורה דרך טוב לתלמידיו ,שם גם שמע הרבה פעמים שיעור בפלפול נאה מהרה"ג ר' יצחק מאיר ראבינאוויטש אב"ד סלאבאדקא. עוד בילדותו כבר דרש ברבים בעיר מולדתו רומשישאק דרוש לשבת תשובה ,כשנתכבד בזה ע"י המרא דאתרא ר' אליהו הכהן שגם הוא ישב והקשיב לדרשת הצעיר ,והיא נדפסה בספרו אדרת אליהו ח"א. בבואו בשידוכין נשא את האשה החשובה מרת בתיה ]באשע[ בת ר' אלחנן מסעליב אשר הי' בעל מכניס אורח וביתו הי' תמיד פתוח לעניים ונפטר בי"ד טבת ,חמותו מ' שרה בת ר' מרדכי ליב נפטרה בי"ז שבט. אחר חתונתו ישב כמה שנים בישיבה של הגאון הגדול ר' יצחק אלחנן מקאוונא ,ועלה במעלות התורה עד שנתעטר בסמיכת חכמים ע"י הגאון ר' שלמה הכהן מו"ץ בווילנא, ומהרה"ג ר' יחיאל מיכל מנאווארדאק בעל ערוך השלחן ,ועוד רבנים שהסמיכוהו להורות ולדון לעדת ישראל. גם הרב דק' סעלוב המרא דאתרא בעל מחבר ספר ברכת אברהם ,נתן מהודו עליו בכתב הורמנא וזה לשונו, "להודיע קושט דברי אמת מכבוד ת"ח זה הוא ניהו ידידי רחימא דנפשאי הרב הגאון חו"ב יא"ב כש"ת מו"ה אליהו זאב בהר"ר אליעזר מתושבי פה עיר סעלוב ,כי מכיר אני אותו מיום בואו פה ששקד ויגע כמה שנים בש"ס ובפוסקים יו"ד וחו"מ ואהע"ז ומצא בעזהי"ת כדי מדתו ,מלא וגדוש בש"ס ופוסקים, ודרשתי וחקרתי אותו בשבע חקירות בעניני איסור והיתר ודיני ממונות ובעניני אישות ורואה אני בו שהגיע להוראה בשכל זך וישר ובסברא נכונה ,וכל כדין סמיכו לנא על כן ידי תכון עמו להיות מתקרי בשם רב ויורה וידין בכל תפוצות ישראל ובטח יקבלו הממנים אותו לרב נחת מאתו ,כי יש לו יד ושם גם בדרוש והוא טוב לשמים ולבריות והמקום יהא בעזרו שחפץ ד' בידו יצליח ,ולראי' באעה"ח יום ג' ר"ח מרחשון שנת תרנ"ח לפ"ק סעלוב ,נאו' אברהם בהר"ר מאיר אשכנזי חופ"ק סעלוב". כמו כן שימש את הגאון הצדיק ר' איצלע פעטערבורגער ,ממנו קיבל מלוא חפנים הן בהלכה והן בדרך המוסר ,ובמותו הספידוהו בקרב עם ,וכה אמר" ,כי בימים מועטים אשר אנכי יושב פה פיטסבורג הספדתי את הגאון ר' יצחק בלאזער הנקרא ר' יצחק מפערטערסבורג אשר בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי ,כי תמיד היה מעורר אותנו בחידושיו בהלכה ובמוסר לישר דרכנו וללכת בדרך הישרה אשר רוח האלקים ואנשים נוחה הימנה". בתחלת שנות תר"ס נתקבל לכהן פאר בק"ק דאמבראוויץ הסמוכה לפינסק .ורבני המדינה רבותיו ורעיו ,הריצו אגרותיהם להרב החדש ולקהלתו לברכם בברכת מזל טוב ,ולהודיעם איזה נחת ינחתו מאתו ,בין השולחים הי' הגאון ר' חיים עוזר מווילנא ששולח לו ביום ח' אדר ב' שנת תרס"ב אגרת שלומים ודברי חיזוק כראוי ויאות ,גם רבו הרב דרומשישאק עיר מולדתו הוא הגאון ר' אליהו ב"ר שמואל הכהן שלח לו מכתב תהלה" ,ידעתי גם ידעתי אשר מעכ"ת ראוי והגון לכך כמאמז"ל כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ,וכתר הרבנות הולמתו על ישראל הדרתו להיות למורה ודיין בעיר רבתי עם וברב חכמתו ויראתו ינהלם על מבועי מים קדושים ולהורות להם דרך ילכו בה והמעשה אשר יעשו ,ויודע להלוך לרוח בני אדם ועם ה'חסידים' יתחסד ,וכו' ודבריו יהי' נשמעים כמאמז"ל כל שיש בו יראת שמים דברים נשמעים ,וה'יהודים הטובים' )הם הרביים( יחזיקו לכת"ר טובה כי רגלי 'חסידיהם' ישמור ואשרי העיר אנשי דאמבראוויץ שבחרו בו במעכת"ר למורה להם כי רב נחת ותועלת יביא להם לפי רב חכמתו ובינתו כי השיגו רב גדול לגאון ולתפארת יחשב להם אשר מורם הוא מעם הן בתורה הן ביראה טהורה וכו'". כשנסע לווארשא לעסוק ברפואות ונצרך להוצאות ,בא לו הגאון ר' חיים סאלאווייטשיק מבריסק לעזרו ,וערך לכבודו מכתב להנגיד ר' ליב חזן מווארשא חותן האדר"ת ,וכה כותב הג"ר חיים" ,ברכה מרובה לידידי הר"ר ליב חזן נ"י ,וכו' ,הרב הנוכחי הגאון סוע"ה מו' ר' אליהו זאב נ"י האב"ד דק' דומבראוויץ עבר דרך פה וניכר שהוא גדול בתורה ויראה ,ומצוין ביקרת המדות ,ונפש עדינה איש נעלה בכל, ויועילו דברי אלה להכירו לפני מע"כ ,כמו שהוא חשיבותו ורב ערכו ,כי נוסע הוא לווארשא להתרפא שמה ממחלת עיניו ,והוא אין בכחו להוציא הוצאות מרובות ,וגם לבקש עזרת זולתו ג"כ לא יוכל לפי עדן נפשו וערכו החשוב ,כי על כן ישים מע"כ דעתו עליו ויגיעהו תמיכה נכונה בדרך המכובד ביותר ,כראוי לקרב ולכבד ולתמוך את תלמיד חכם גדול כמוהו ,יום ה' למב"י תרס"ד ,חיים הלוי סאלאווייטשיק". בדאמבראוויץ ישב בכבוד גדול קרוב לז' שנים ,ובכל יום ויום למד עמהם שיעור גמרא ומשניות ,בשבתות דרש לפניהם בענין הפרשה ,ורבים באו לשמוע את דבריו הערבים .עד כי קרה אסון בשנת תרס"ו שפרץ שריפה גדולה בעיר הנ"ל ותשרף את כל בתי העיר וגם הבתי כנסיות ובתי מדרשות נשרפו ונשאר העיר שוממה. בעת ההוא ,הי' עת מלחמה במדינת רוסיא ,שלחמו במדינת יאפאן, והיתה הרעב גבר בארץ ,אז שלחו אליו מכיריו מארץ החדשה שיואיל לבוא אליהם לעיר פיטסבורג לשרת אותם בקהלתם ,ואף שהי' לו צר ודוחק ברוסלאנד עם כל זה ירא הי' לנפשו לבוא לאמעריקא ארץ החופש ,על כן שאל את הגאון ר' דוד פרידמאן הרב מקארלין והוא נתן לו עצה על הנסיעה לאמעריקא לרומם היהדות, ככתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך ,בבואו לשם השתאה האיש כי לא פלל לראות אנשים ישרים לומדי תורה. ר' אלי' זאב הי' בידידות עם הגאון המפורסם בעל ערוך הרב השלחן מנאווארדאק ,ובעת לרב שנתקבל בפיטסבורג שלח לו הערוך השלחן מכתב חמה וגם לרבות לבני קהלתו וכותב להם ואשרי "אשריכם חלקכם שזכיתם לאבן יקרה כזה הצמוד לאהבהו בלבבי ומצאתי עלי חוב קדוש להכירו ולהוקירו כערכו הרם ובטחוני חזק שכבודם יראו שיהיה אצליכם בהרחבה כראוי לאדם גדול כמותו ירבו בישראל ותפלתי לה' שיאריך ימים אצליכם וכו'". וכשנפטר הגאון הספידו ידידו הרב מפיטסבורג ,וכה קונן עליו, "והגאון הצדיק ר' יחיאל מיכל מנאוואראדאק אשר שם לילות כימים ולמד בהתמדה רבה כל ימיו ושמו נתפרסם בעולם בחבוריו "ערוך השלחן" על ארבעה שלחן ערוך ,ועוד ועוד ,ובודאי כי מפני הרעה נאספו הצדיקים". לרגל התמנותו לרב בפיטסבורג הגיעו אליו ברכות מזל טוב מגאוני ליטא ,והגאון בעל תורה תמימה שלח מכתב חמה וכותב, "לנחת ועונג היתה לי הבשורה כי זכו בני קהלתו החדשה לזכות בכתר תורה וגדולה כבוד ותהלה בפעולתם המעולה בשימם לראשם עטרת המעלה בקבלם לרב ואב"ד את כבוד הדר"ג אשר כולו אומר כבוד ותהלה ,ובטוח אני כי כל אשר יוסיפו בני קהלתו להכיר חין ערכו הנפלא וגדולתו ונועם לקחו ונאומו יוסיפו לשמוח בחלקם הטוב אשר זכו להם וכו'. גם אלוף נעורו הרב מרומשישאק עיר מולדתו בא שוב לעזרו, ובמכתב שכותב א' נח תרס"ז לקהל 'בית דוד' בפיטסבורג כותב" ,מה נכבד היום לבית דוד אשר ראיתי במ"ע פיטטסבורג אמעריקא כי עדת בית דוד שמה בחרו לרב ומורה להם את ידידי הרב הג' חו"ב משנתו קב ונקי סוע"ה נאה דורש ונאה מקיים מקרב לב ישראל לאביהם שבשמים מפורסם לגאון ולתפארה מעוטר בחכמה ותורה וכו' כש"ת מ' אליהו זאב קאצין נ"י ,אומר אליהם מה טוב עשיתם ,כי מכיר אני רבכם ומורכם היקר בעוד היותו טליא ובוצין מקטפי' ידיע ,אשר יהי' לרב גדול ומורה הוראה בישראל ,על פי שקידתו בתוה"ק שם לילות כימים ישר והולך תמים ,ומעת היותו לאיש שבם שבתו בין הגאונים הגדולים גם המה לטוב הכירוהו ולהיות לרב סמכוהו עפ"י גודל ערכו ואומץ ידו בתורה ויראת ה' טהורה ובשפתיו הוצק חן וברכו ד' לעולם להגיד לעם ד' דברים כבושים ,וכו' ואתם עדת בית דוד היקרה כי ברככם ד' ברב גדול וגאון תפארה ,הוא הרה"ג רא"ז קאצין ,חזקו וראו להחזיק אותו כראוי וכנכון לפי כבודו ולשמוע בקולו לכל אשר יאמר לכם אליו תשמעו ,וכו' דעו נא כי הוא בר אבהן ובר אוריין כו' ותהי ברכת ד' על עדתכם כרצונכם ורצון אוהב מורכם אליהו ב"ר שמואל הכהן חופ"ק הנ"ל. שם בפיטסבורג ,הי' רב בביהכ"נ בית אברהם ,ומשנת תרס"ז קרבוהו החברה פועלי צדק אנשי אונגארן ותמכו בידו כמה שנים לטובה .ומשנת תרס"ט רב בביהכ"נ תפארת ישראל קרוב למ' שנה עד פטירתו ,הי' חבר לאגודת הרבנים דארה"ב ולאגודת הרבנים בפיטסבורג. בהיותו בפיטסבורג התעוררה שאלה בהבית הכנסת ששם שימש, שרצו בני הקהלה לסמוך הבימה לפני הארון הקודש כי בדרך זה יהי' ריוח לביהכ"נ בשכירות המקומות ועוד תועליות ,ור' אלי' זאב חשש שלא לעשות כהמתחדשים וערך שאלת חכם חצי תשובה להגאון המפו' בעל דברי מלכיאל ,והג"ר מלכיאל צבי בספרו שו"ת ח"ה סי' רל"ד השיב לו דשפיר חזי ומאריך מפי ספרים וסופרים בגודל האיסור לעשות כן. לא קל הי' לו לר' אלי' זאב באמעריקא ,כי בראותו מצב המדינה, וקלות הראש שהי' בעניני היהדות לא חס על כבודו ולא נשא פנים לאיש רק הרעים בקול ומחה על דבר הצריך תיקון ,ולא חסר לו צרות מחמת זה ,כי רבים בקשו לבלעו ולשרוף אותו בהבל פיהם על שדיבר האמת כי העיר פיטסבורג עוד היא הפקר ויחסר לה שמירה הוגנת ,ותלה סיבתה בחילוקי הדעות ופירוד הלבבות שמפאת זה אין איש שם על לב לעיין בדברים הצריכים חיזוק. וכה כותב הגאון" ,ואת האמת לא אירא מלהגיד לפני כל כי ה' הוא היודע כי אין מחשבתי ח"ו לעשות מחלוקות כי שנאתי זאת מעולם ,רק לפקוח עינים עורות ,אשר אינם רוצים לראות ולהביט את אשר נגד עיניהם ואם איש הרואה החרש יחריש בעת כזאת מלהגיד לפני העם לראות ולתקן הכל על דרך התורה איז יהי' קשה לתקן ולשרש דבר אשר נשרש זה הרבה שנים וכו' כי ב"ה בעירינו נמצאים תלמידי חכמים גדולים המפזרים כסף על כל דבר צדקה אבל ישימו יד על פיהם ושותקים ולא ישימו על לבבם לתקן תקנות העיר ולשקוד על תקנת ילדי ישראל להנהיגם על דרך התורה והיהדות". בשנת תרע"ז הוציא לאור בפיטסבורג את ספרו אדרת אליהו חלק א' ,בה הראה כח תורתו וצדקתו ,בדרשותיו הנעימים המלאים מוסר ותוכחה להדריך את עם ה' לילך בדרכי ישרים ,בעיקר מרעיש עולם ומלואו על השחיטה המפוקפקת ועל החינוך הנזנח ,ולבו כואב מאוד על חילול שבת ,כשרות ,ועל ילדי ישראל שאין מקבלים חינוך טוב ,וגם על הבית החולים שאין מבקרין וסומכין על משרתות גויות, באותו עת היתה עת צרה ליעקב מלחמת העולם הגדולה ,ובעת דרשותיו בימים הנוראים מזכיר את הצרות הנוראות שלא היתה כזאת לישראל מעת החורבן ,ומרבה לעורר את העם בבכי על עם ישראל שנפלו בחרב, שירחם ה' על פליטת עמו בית ישראל. כן הספיד כמה גדולים ,והספד על ספרי תורה שנשרפו בק' פועלי צדק אנשי אונגארן. כאשר דר' רעוועל רצה להפקיע הקידושין אם הכלה לבשה בתי ידים בשעת נתינת טבעת הקידושין השיב לו בעוז תורתו כי טעה בדבר משנה וחלילה אף לפנות לדבריו להקל באשת איש .והסכים עמו הר"ר מרדכי שיף מסינסינעטי בספרו עטרת מרדכי סימן ט' עיי"ש שמאריך בתשובה ארוכה בענין ,ור' אליהו זאב השיב לו תשובה על כמה דברים שהסתפק ודן בהם, והר"ר מרדכי בספרו בסימן י' מפלפל בדברי הרב מפיסטבורג אריכות ,וכותב שהתכתבו ביניהם הרבה בכמה ענינים אבל טרחא היא לו להדפיסם ,אח"כ הדפיס ר' אליהו זאב בספרו חלק ג' תשובה אחת שהשיב לר' מרדכי בדבר שאלתו אם קנין הקידושין בדרך זה הוא ע"י יד או חצר. חלק ב' מספרו הו"ל בשנת תרפ"ה, וכאן מודה המחבר בפתיחת ספרו על כל השינויים הטובים שנעשים על ידי ספרו חלק א' שהוציא ופירט כל התקלות ומכשולים ,ונעשו תיקונים עי"ז הן בעניני כשרות שנוסד ועד הכשרות ,והן בחינוך הבנים בנו בנין לחמש מאות ילדים ,וזה ד' שנים שנפתח ישיבה לבחורים ,ובה כבר זכו לשני מאות תלמידים ,גם בענין בית החולים נעשה תיקון בכשרות וברופאים גדולים בלי מחיר כסף ונדיבי עם פיזרו הון רב לשכלל הבית החולים למען חולי ישראל ,גם פקחו עיניהם על היתומים .ומתנצל שאינו יכול להוציא ספרו השני כעת כשהעולם שרוי בצער ורעב ללחם ,רק הגיוני לבו הכואב הכריחו לכתוב כמה דרושים בחג הסוכות ועוד דרוש לז' אדר לאנשי אונגארן ,ודרשה שנשא בעת הכנסת ספר תורה על ידי בנות יעקב שמעולם לא ראה המון רב כזה באים ושמחים בשמחת התורה ,בדרושיו הארוכים המלאים זיו ומפיקים נוגה ,מתובל בחכמה ומוסר דברי חז"ל וספרי מוסר משלים ומליצות יפות ,סיפורים נאים ,הולך ומוכיח בקול נעים ודברי נחת עיקרי דתינו המסורה ,ואינו מרפה מלהדריך את העם בצדק ובמישור ,אף אבנים יכולים להבין נועם אמרותיו וטענותיו על כל הדברים הנאמרים בטעם וריח. חלק ג' מספרו הו"ל בשנת תרצ"ג ובה קיבל הסכמות חדשות ביניהם מהגאון בעל כלי חמדה ,בעל תורה תמימה ,ר' משה מרדכי עפשטיין ,בכאן נמצא הרבה חידושים על הש"ס ,הדרן על סיום הש"ס כולו שנלמד בחבורה במשך י' שנים ,הספדים על כמה חשובי העיר ,על הגאון מסייני ,על אביו היקר. ואעתיק דבר קטן מה שמספר באמצע הספר בפ' וירא שראה בעיניו" ,וזכרתי מעשה שראיתי בעיני מהגאון ר׳ שמאי מסאקי ליטאווסקי ,תלמיד מהגאון ר׳ יצחק מוואליזאן כי בא אורח בישיבה בעוד שלא התפלל תפילת שחרית והאורח היה מתפלל ,קודם הלך עם האורח ליתן סעודת שחרית ושח עמו בתורה קרוב לשלשה שעות ואחרי כן הלך בישיבה להתפלל ביחידות ,וקודם השיעור הגיד זאת לפני תלמידיו שעשה כן להורות הלכה פסוקה שקיבל מאביו ר׳ חיים שמצות הכנסת אורחים הוא יותר מקבלת פני השכינה ,ותפילה הוא קבלת עול מלכות שמים למען דעת שהיא גדולה ,קיבל את האורח מקודם וכן עשו תלמידיו". עוד מחידושי תורתו של ר' אליהו זאב מצאנו בכמה קובצים וירחונים שיצאו לאור באמעריקא בימיו ,בקובץ 'המצפה' סיון תרע"א ,ובקובץ י'גדיל תורה' קונטרס ד' סי' לב ,ובקונטרס ו' אייר תרע"ו סי' מד. לקראת זמן הקיץ של שנת תרפ"א פתח הרב ר' אליהו זאב ישיבה לבחורים בפיטסבורג ,שם למדו בעיון ש"ס ופוסקים ויגעו בתורה ,מושג של ישיבה לבחורים ללימוד גמרא תוס' הי' דבר חדש וזר בפיטסבורג, והעיתונים הביעו התפעלותם על נטיעת ישיבה מסוג אייראפע גם במקום כזה .גם עסק הרבה עבור חינוך הילדים וכמה בתי חינוך ותלמודי תורה בעיר הכין ופעל. ברצונו לחזק ידי עושי מצוה במלאכת הדפוס ,נתן ר' אליהו זאב מכתב המלצה להמדפיס ר' בנימין מוינעשטער מסט .לואיס בן הר"ר מענדל )תלמיד הג"ר יושע ליב דיסקין( ,בעל בית הדפוס שהתנהל בדרך התורה בשמירת שבת ובכבוד למחברי ספרים ,וכך כותב אליו במכתבו )נדפס בספר שי"ל ליובל הט"ו להקמת בית הדפוס( "ב"ה יום כ"ב טבת ]תרפ"ו[ פיטסבורג פא .ברכה מרובה לכבוד המדפיסים מוינעשטער פרינטינג קא .סנט לואיס מא .אחד"ש ,שמחתי מאד לשמוע את הבשורה הנעימה כי הרחיבו את בית דפוסם ביתר שאת ויתר עז ,כי אמנם אוכל לומר להם מקצת שבחם שלא בפניהם כי היטיבו לעשות עם הרבנים שהדפיסו שם במשך טו שנה ,מלבד כי הדפוס שלהם נאה ויאה באותיות טובים ושמרו עבודתם משמרת קודש שלא הדפיסו בשבתות ובימים טובים עשו חסד עם המחברים שלא השיגו ידם לשלם מראש וקבעו זמנם לשלם אחרי הדפסת חבוריהם ,וראוי ונכון לכל שומרי משמרת הקודש ליתן דבריהם הקדושים רק לבית הדפוס של מוינעשטער פרינטינג קא .בסט. לואיס .ומעמק לבי אברכם שיתן ה' שיעלו מעלה מעלה בכמות ובאיכות ומצוה רבה לפרסם לטוב בתוך מחנה ישראל שידעו איך להוקיר אנשים כאלה ואני שמח בשמחתם מאתי ידידם לנצח ,אליהו זאב קאצין". הגאון ר' אליהו זאב הי' באמצע עריכת ספרו חלק ד' שהכין להוציאו לאור ,אבל פתאום נחלשה לבו של הרב וקיבל התקף-לב ממנו נפטר לדאבון לב מכיריו ,בן ע"ה שנה הי' במותו ונפטר ביום ג' כסליו שנת תש"ז וטמנוהו בביה"ח 'תפארת ישראל' בפיטסבורג, זוגתו הרבנית נפטרה י"ז אייר תשט"ז ונטמנה סמוך לו. על מצבתו חרטו" ,א'ל'לי י'ספדו ה'ו'רמה העטרה ,ז'ה א'ב'ל לגדול בתורה ,רב וגאון נעדר מעירנו ,וממנו נוטל כבוד תפארתנו ,אבינו היקר הרב הגאון ר' אליהו זאב קאצין בהרב ר' אליעזר מחבר ספרי אדרת אליהו ,נפטר ג' כסלו תש"ז תנצב"ה". על מצבת זוגתו חרטו" ,ב'השכל ודעת הדריכה את בניה ,א'שת חיל עטרת בעלה ובניה ,ש'בקה חיים לכל חי בשיבה טובה ,ע'ל מותך נשפכו דמעות כמים ,ה"ה אמנו היקרה והנחמדה הרבנית הצדקנית מנשים באהל תברך מרת באשע בת ר' אלחנן נפ' י"ז אייר תשט"ז לפ"ק ,תנצבה". בסוף הקדמת ספרו ח"ב כותב ר' אליהו זאב" ,ואשתי הכבודה מרת בתיה בת ר' אלחנן ישגיח עליהם ]הבנים[ שישמרו דברי פי ולא יסורו אחרי הבלי העולם ולעצת היצר". הותיר אחריו ,ג' בנים וד' בנות – .ובהקדמת ספרו ח"ב מזכיר הרב את זכות אבותיו ,וממשיך בתפלה" ,וזכותם תעמוד לי כל ימי ,ואבקש מד' שלא יסיר חסדו ואמתו ממני כל הימים, כי זכיתי עד היום בבנים ובנות יראי אלקים ולא יסורו לבבם אחרי הבלי העולם בלבד כי אם אוחזים מעשי אבותיהם בידם, ובני הגדול מרדכי יהודה ליב הוא רופא חולים מוכתר בכתר דאקטאר מעדיצין ,ולמדן גדול והולך בדרך הטוב ורוח הבריות נוחה הימנו וגם רוח המקום נוחה ממנו ,יתפלל שלשה פעמים ביום ,שומר מצוה וחוקה על פי דרך התורה ,ואקוה לד׳ ששמו ינון בעולם המעשה לטובה .כי לומד הוא כל דבר מתוך מקור נאמן ולא ימהר מעשהו בעד ממון או כבוד מדומה ,רק ישתדל לעשות חיל בחכמתו באמונה לא למען בצע כסף ,כי אם באמת וצדק להביא תרופה ומזור למחלת בני אדם" בנו מרדכי יודא ליב נולד בשנת תרנ"ח בסעלוב נפטר י"ב אדר תשל"א ,בנו משה אליעזר נולד בשנת תר"ע בפיטסבורג למד בישיבת פיטסבורג ואח"כ בישיבה גדולה בשיקאגא נפטר י' תמוז תש"ך ,בנו שלום מיכאל נולד בשנת תרע"ג בפיטסבורג למד בישיבת פיטסבורג נפטר כ"ח אב תשכ"ד ,בתו אסתר נ' ט' אלול תשל"ג ,בתו מרת יוכבד נישאת לר' מאיר בראג ,מרת קאפעלסאן ,מרת כהן. הגאון ר' שמואל אלחנן בראג ר"מ ב'ישיבת רבינו חיים ברלין' נכד יקר וחשוב הותיר אחריו הרב מפיטסבורג ,ר' אליהו זאב שבהקדמת ספרו אדרת אליהו חלק ב' מתחנן אל ה' על בניו ובני בניו שישארו נאמנים להשי"ת "אוחילה לקל שאזכה לגדלם ולחנכם על מבועי התורה שיהי' לתפארת ישראל בקרב הימים" ,זכה ותפלתו עשתה פרי ,ונכדו הרב הגאון ר' שמואל אלחנן בראג מגי"ש בישיבת ר' חיים ברלין לאילנא רברבא עבד. ר' שמואל אלחנן נולד לאביו ר' מאיר חתן הרב בעיר פיטסבורג בשנת תרפ"ט ,בעת שרובם ככולם מהחבירים והשכנים שהוא גדל עמהם עזבו היהדות רח"ל לאט לאט עד שלא נודע כי זרע ישראל המה ,והעיר כולה כמעט נאבד כליל ,אבל שמואל אלחנן הבין וראה מסירת נפשו של אביו ר' מאיר לשמירת שבת, איך שזלזל בנפשו ופשט נבלה בשוק שלא לחלל שבת ,ואבד פרנסתו בכל יום ששי, והוצרך לנקות בתי כסאות של חניות לפרנס את ביתו ולהצילם מרעב ,וברבות הימים עזרהו ה' בפרנסה שלא יוצרך לעבוד בשבת, אז העבירו הוריו מקום מגורם לעיר סקרענטאן ,שמואל אלחנן חשקה נפשו לילך בדרך אבות זהיר הי' במצות כיבוד אב, והתבונן בדרכי אבי אבות ה"ה זקנו מצד אביו ר' יעקב בראג שו"ב בפיטסבורג ,וזקנו מצד אמו הרב הגאון ר' אליהו זאב קאצין. בערוב ימיו של ר' שמואל אלחנן נשאל פעם איך עלה בידו להישאר בדרך התורה והיהדות בו בזמן שכל הנוער הלך לטמיון, ענה ר' שמואל אלחנן ,שבהיותו ילד קרא אותו פעם אחת זקינו ר' אליהו זאב קאצין לתוך חדר הספרים שלו ביחוד ,והראה לו באצבעותיו את מסכתות הש"ס המונחות בארגז הספרים ,ואמר לו שמואל אלחנן רואה אתה הספרים הללו ? בתוך הש"ס הזה גנוז וטמון כל הסודות שבעולם ,סוד כל הבריאה כולה! ר' שמואל אלחנן רגיל הי' לספר כמה מדרכי אביו ומסירת נפשו לגדל בנו ,ומה עשה אביו להצילו מלילך לבית חינוך מודרני ,ובהיותו ילד שומע בקול אביו ואמו זכה להתגבר על הנסיונות הקשים ולהישאר יהודי כשר .הוא הי' בן יחיד ובהיותו בן י"ג שנה ראה אביו שלמען תכלית הילד צריכים לשלחו לישיבה בניו יארק ,הבוחן כללי של ישיבת ר' יצחק אלחנן הי' חברו הטוב של זקינו הרב ר' אליהו זאב ,ע"כ חשבו שיקובל בניקל ,אבל באותו יום הי' הבוחן איש אחר תשוח"ח להרב ר' דוד גליק הי"ו חבר המורשת על עריכת המאמר ולא נתקבל ,אז נאלץ לילך לישיבת ר' חיים ברלין ,ושם נשאר משך שבעים ואחד שנה עד לפטירתו .דבק נפשו אל רבו ר' יצחק הוטנער, למד ולימד והרביץ תורה לתלמידים הרבה בהגדת שיעורין רבות בשנים. שקידתו הנפלא בתורה ומדותיו התרומיות הם שגרמו למשגיח הישיבה הגאון הצדיק ר' אביגדור מיללער ז"ל לבחור אותו לחתן עבור בתו הבכירה שיינא ,חותנו החזיק ממנו עולמות ,.ופעם המליץ על חתנו שהוא אחד מלו צדיקים נסתרים שבדור ,גם אמר שחתנו הוא בין אותן האנשים שיכולים הם להביא משיח צדקנו בזכותם ,וכששאלו בחור א' בעניני שידוכים ואמר לו שלומד בישיבת ר' חיים ברלין הגיב ר' אביגדור אתה לומד במקום חתני ר' שמואל אלחנן ואתה שואל אותי שאלה כזו? ר' שמואל אלחנן אף כי היה תלמיד של הרב הוטנער ור' אביגדור שונה היתה דרכו בעבודת ה' ,אבל הוא קיבל משניהם .עסק הרבה לעשות שלום בין איש לאשתו ,והי' מפורסם במדת אהבת ישראל שהי' לו למאד לכל דורש ומבקש. ר' שמואל אלחנן נפטר ביום ערב ראש חדש טבת תשע"ג ,הספידוהו הר"מ ר' אהרן שעכטער בהישיבה ונטמן עש"ק אחר חצות בהר הזיתים ,הניח אחריו דור ישרים מבורך בנים ובני בנים עוסקים בתורה ,בנו ר' אליהו זאב רב בית ישראל בפלעטבוש מוציא לאור ספרי אגודות אזוב על מס' הש"ס משיעורי ר' שמואל בירנבוים ראש ישיבת מיר .בנו ר' ישראל ראש ישיבה תפארת אביגדור בוויקליפע אהייא ,בנו ר' אברהם ר"מ בישיבת אור המאיר בפיקסוויל ,בנו ר' יודא בישיבת בית ישראל ,ר' מאיר ראש חבורה בביהמ"ד גבוה בלעיקוואד ,בניו ר' חיים ור' יעקב משה בלעיקוואד ,חתנו ר' שמחה בונם כהן רב דק' עטרת ישעי' בלעיקוואד מחבר כמה ספרים בעזר חותנו ,חתנו ר' עקיבא קאפלאן ראש כולל במאנסי ורב במתיבתא אוו סאוט מאנסי ,חתנו ר' אברהם אליעזר קליין ר"מ ישיב' תורת חיים לעיקוואד. יהא זכרו ברוך הרוצה להצטרף לרשימת מקבלי הגליון ולהמעונינים להתקשר אל מורשת חכמי אמעריקא יכולים לכתוב לכתובת המייל של המכון [email protected]
© Copyright 2024