חוויה רגשית חוויה רגשית והעשרה תרבותית והעשרה תרבותית

‫מאי ‪2012‬‬
‫רשימת פעילים‪:‬‬
‫רנה לייבל‪ ,‬בת‪-‬עמי גולדשטיין‪ ,‬משה אפלבוים‪ ,‬צפרירה‬
‫שמוקלר‪ ,‬נחמה קהת‪ ,‬חנה שפט‪ ,‬ישראל גוטליב‪ ,‬יונה מקל‪,‬‬
‫חיים פיורקו‪ ,‬חיה הנדל‪ ,‬יהודה שטרנפלד‪ ,‬שושי רוזין‪ ,‬חנה‬
‫שפט‪ ,‬רבקה לוין‪.‬‬
‫חברי ארגון הגג אוסטרולנקה‪-‬צ׳כנוב‪ :‬מרדכי צ׳כנובר‪,‬‬
‫יהודה חמיאל‪ ,‬שלמה מרגלית ומשה פלס‪.‬‬
‫דבר העמותה‬
‫שלום וברכה לכל הקוראים‬
‫שוב בשנה ה ‪ 12 -‬מגישים חברי עמותת דור המשך של עיירות‬
‫פולין ליוצאי העיירות את ביטאון מורשת ‪ .2012‬בצד פעולות‬
‫הזיכרון השנתיות המתקיימות בארגוני העיירות מתכוונים‬
‫אנו פעילי העמותה לתאר את חיי הרוח‪ ,‬התרבות וההווי‪.‬‬
‫גם השנה נשמח להיפגש‪ ,‬לשיר ולהאזין לדברים היפים שנכין‪.‬‬
‫מצפים לראותכם בערב שכולו חוויה‪.‬‬
‫תודה מקרב הלב לפעילים‪.‬‬
‫תודה מקרב הלב למשתתפים ולתורמים‪.‬‬
‫חוויה רגשית‬
‫והעשרה תרבותית‬
‫מפגש דור ההמשך‬
‫‪ 13‬בספטמבר ‪2011‬‬
‫כתבה‪ :‬צפרירה מלובני ‪ -‬שמוקלר‬
‫הנוסטלגיה והשירים מבית אמא שוב הצליחו לרגש‬
‫את חברינו מדור ההמשך של עיירות פולין‪ .‬מי שלא‬
‫הגיע לאולם ‘ויצ״ו׳ בת״א פשוט הפסיד מפגש‬
‫מעלה דמעות‪.‬‬
‫להתראות בפעם הבאה‬
‫בידידות‬
‫מיכל דורון‪ ,‬יו״ר‬
‫השנה נפרדנו בצער רב מחברנו‬
‫היקר יליד העיירה חורז׳אל אשר‬
‫שרד את השואה הנוראית‪ ,‬הקים‬
‫משפחתו לתפארת והקדיש כל חייו‬
‫לשימור מורשתו‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫תרומה‬
‫פעילות העמותה נעשית בהתנדבות‪ ,‬אך הוצאת ביטאון‪,‬‬
‫הפעלת אתר וקיום העמותה מותנים בתרומה‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬שלח תרומה לכתובת העמותה ונמשיך לפעול‪.‬‬
‫בתודה לכל התורמים‬
‫דוד פישרונג ז״ל‬
‫מה בביטאון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫צפרירה שמוקלר‪ :‬סיכום האירוע‬
‫הגשמה עצמית‪ :‬ראיון עם פרופ׳ עמנואל אטקס‬
‫ועתה הננו קוראים כאן לכל המעוניין‬
‫היכונו לאירוע התרבות הבא‬
‫‪ 5‬בספטמבר‪2012 ,‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬י"ח אלול‪ ,‬תשע"ב‬
‫באירוע זה נרגיש כולנו את תחושת‬
‫השייכות מלאת העוצמה והגאווה‬
‫על מה שהיה ועדיין עמנו עוד היום‪.‬‬
‫רשמו את התאריך ובואו כולכם!!!‬
‫קהל‪ ,‬אירוע תרבות ‪2011‬‬
‫הזמנות‪ ‬תשלחנה‪ ‬באוגוסט‬
‫בברכה‪,‬‬
‫וועד הפעילים‬
‫נוסד‪ ‬ונתרם‪ ‬ע״י‪ ‬ארגון‪ ‬גג‪ ‬אוסטרולנקה‪ - ‬צ׳כנוב‬
‫חוויה רגשית והעשרה תרבותית ־ מפגש דור ההמשך ‪13.9.2011‬‬
‫צפרירה מלובני ‪ -‬שמוקלר‬
‫שירה אדירה נשמעה מאולם האירועים ‘ויצ״ו׳ בת״א‪ .‬הקהל‬
‫שר בהתרגשות את השיר “בין גבולות״ המתעד באהבה‬
‫ובנחישות את תקופת ההעפלה לארץ ישראל‪ ,‬שעתה‬
‫מלאו לה ‪ 70‬שנה‪.‬‬
‫עכשיו אפשר לגלות כי השירה‪ ,‬שעלתה בהתרוממות רוח‪,‬‬
‫בקעה מגרונותיהם של חברינו מדור ההמשך לעיירות פולין‪,‬‬
‫שהביעו בשירתם את ההזדהות עם תקופת ההעפלה כיוון‬
‫שחלק גדול מהנוכחים חווה אותה על בשרו‪ ,‬עת עלו לארץ‬
‫לאחר השואה הנוראה‪.‬‬
‫חברנו שלמה מרגלית הנחה בלוויית שקפים את תולדות‬
‫ההעפלה ואף קרא את שירו המפורסם של נתן אלתרמן‬
‫“נאום תשובה לרב חובל איטלקי״‪.‬‬
‫הפתעת האירוע הייתה נוכחותו של תת אלוף ד״ר נחמן אש‬
‫קצין רפואה ראשי‪ ,‬שהגיע לכבד‬
‫ולהוקיר את חברי העמותה‪.‬‬
‫האחרון סיפר על תוכנית “עדים‬
‫במדים״ שחברנו היקר מרדכי‬
‫צ׳כנובר משתתף בה כאיש‬
‫עדות‪.‬‬
‫בעמידתו של תת אלוף נחמן‬
‫אש במדי צה״ל ודרגות תת אלוף‬
‫על הכתף‪ ,‬הוכחה ההמשכיות‬
‫של יהדות פולין עם החוזק‬
‫והביטחון של הצבא במדינת‬
‫ישראל בהווה‪.‬‬
‫בדבריו הרחיב בנושא תרומת‬
‫צה״ל לניצולי השואה‪.‬‬
‫תת אלוף‬
‫ד״ר נחמן אש‬
‫באתנחתא נשמעה שירה בציבור‬
‫של כל הקהל‪ ,‬ששר את שירת יהדות פולין ‪ -‬שירים ביידיש‬
‫ובעברית שהחזירו את הציבור שנים רבות אחורנית לבית‬
‫ההורים‪ .‬הקהל שר בהנחיית שלמה שביט ונהנה מהמצגת‬
‫הנהדרת שהוקרנה‪.‬‬
‫כבוד רב ניתן לחברנו משה אפלבוים‪ ,‬ששר בקולו הטנורי‬
‫המופלא שירה ייחודית המזכירה שירת חזנות‪.‬‬
‫גם חברנו מרדכי צ׳כנובר ‪ -‬האיש והאגדה‪ ,‬בעל היכולת‬
‫לגרום לקהל שומעיו להעלות חיוך עם סיפורים מלאי הומור‪,‬‬
‫שר מחרוזת שירים בעזרת “מימיקה״ ושפת גוף שהדביקו‬
‫את השומעים בתחושת הזדהות‪.‬‬
‫בחלק הדרמטי של האירוע אנוכי (צפרירה מלובני‪-‬שמוקלר)‬
‫קראתי את סיפורו של הסופר בעל פרס נובל‪ ,‬יצחק בשביס‬
‫זינגר‪“ ,‬המתנה״‪ .‬סיפור על זוגיות‪ ,‬פמיניזם‪ ,‬רבנות‪ ,‬אהבה‪,‬‬
‫כל הנושאים שבהם נוהג בשביס לעסוק בהומור ובשנינות‬
‫ובהרבה ציניות‪.‬‬
‫הבעל והאשה יצאו‪ ,‬הלכו במרחק אבלים‬
‫מורידים מעפילים אל החוף‬
‫ב‪ 14-‬שנות העפלה‬
‫עלו כ‪ 120,000 -‬איש ב‪ 140-‬ספינות‬
‫‪ 2‬ספינות הוחזרו לאירופה‬
‫ו‪ 6-‬ספינות טבעו בלב ים‪.‬‬
‫המפורסמות‪ :‬אקסודוס‪ ,‬פן‪-‬יורק ופן‪-‬קרשנת‬
‫הקריאה לוותה במצגת‪ ,‬שעזרה לקהל לחוות במשותף את‬
‫הסיפור‪ .‬והייתה אף הפתעה נעימה לקהל בזמן קריאת‬
‫הסיפור ‪ -‬על כל שולחן הונח כלוב עם ציפור כדי להמחיש‬
‫את המוטו של הסיפור‪ :‬הגיבורה הראשית כ״ציפור‬
‫בכלוב״‪.‬‬
‫לסיום הביאה יו״ר העמותה מיכל דורון הרצאה מאלפת‬
‫בנושא “המפלגות היהודיות בפולין״ בשנים ‪.1920-1939‬‬
‫ההרצאה הייתה מרתקת‪ ,‬מכיוון שהובאו בה ידע‬
‫ואינפורמציה אשר הסבירו את תבנית המפלגות כיום‬
‫במדינת ישראל כרצף של מפלגות העבר במדינת פולין‪.‬‬
‫ההרצאה לוותה בשקפים‪ ,‬שהמחישו את מספר המפלגות‪,‬‬
‫האידיאולוגיה‪ ,‬המטרות והמבנה הפוליטי של כל מפלגה‬
‫ומפלגה‪.‬‬
‫עם סיום האירוע התרבותי קשה היה לאנשים להיפרד‪.‬‬
‫מלאי חוויות וריגושים‪ ,‬עמדו החברים ושוחחו בקבוצות‬
‫וזוגות ואיחלו זה לזה להיפגש שוב בבריאות ושמחה בקרוב‬
‫באירוע הבא‪.‬‬
‫הגשמה עצמית‪ :‬ראיון עם פרופ׳ עמנואל אטקס‬
‫צפרירה מלובני ‪ -‬שמוקלר‬
‫בשנות נעוריך היית מדריך‬
‫כריזמטי “בבני עקיבא״‪ .‬האם‬
‫כבר אז‪ ,‬במסגרת הפעולות‬
‫שהעברת לחניכים‪ ,‬הבנת‬
‫שעתידך האקדמי יהיה בחינוך‬
‫ובחקר ההיסטוריה היהודית?‬
‫אדם החי חיי פרישות והמקדיש‬
‫את כל זמנו וכוחותיו לעבודת ה׳‪.‬‬
‫בזכות כל אלה הוא נתפס ותואר‬
‫כ״יחיד בדורו״‪.‬‬
‫דומני שיש זיקה בין תפקידי הדרכה וארגון שמילאתי בבני‬
‫עקיבא ובין עבודתי באוניברסיטה‪ ,‬הן בהוראה הן בתפקידי‬
‫ניהול אקדמי‪ .‬שכן הניסיון שרכשתי בבני עקיבא תרם לא‬
‫מעט לעבודתי באוניברסיטה‪.‬‬
‫במחקריך עסקת רבות‬
‫בראשיתה של החסידות‬
‫ובכלל זה ברבי שניאור‬
‫זלמן מלאדי “בעל התניא״‪.‬‬
‫מה קסם לך בנושא זה‬
‫ומדוע בחרת לחקור אותו?‬
‫מה היה “הטריגר״ שמשך אותך לצאת למסע בחקר‬
‫תולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם?‬
‫קשה לי להשיב על כך תשובה וודאית‪ .‬אני זוכר את עצמי‬
‫כנער הקורא בכתבי מנדלי מוכר ספרים ומוקסם מן ההווי‬
‫של העיירה‪ ,‬אף על פי שמדובר ביצירות בעלות אופי‬
‫סאטירי שתכליתן להציג את ההווי הזה באור מגוחך‪ .‬אפשר‬
‫שהושפעתי מבלי דעת גם מן העובדה שאבי היה יליד פולין‬
‫ועסק בכתיבה ספרותית ביידיש‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הדברים‬
‫התרחשו כאילו מאליהם‪ ,‬מבלי שאוכל להצביע על איזה‬
‫שהוא גורם מיוחד‪.‬‬
‫“יחיד בדורו ‪ -‬הגאון מווילנה דמות ודימוי״‬
‫זוהי הכותרת שנתת לספרך על הגאון‬
‫מווילנה‪.‬‬
‫כיצד רואה אתה אותו‬
‫כיחיד בדורו?‬
‫“יחיד בדורו״ זה התואר שבו‬
‫הכתירו אותו רבים מבני דורו‬
‫והדורות הבאים משום שראו‬
‫בו דמות מופת‪ .‬בני זמנו‬
‫שהכירו אותו מקרוב תיארו‬
‫אותו כמי שהשיג הישגים יוצאי‬
‫דופן בלימוד התורה‪ .‬מבחינת‬
‫ההיקף הוא הגיע לשליטה‬
‫ללא מצרים הן בתורה שבכתב‬
‫הן בתורה שבעל פה‪ ,‬ובכלל‬
‫זה התלמוד הבבלי‪ ,‬התלמוד הירושלמי‪ ,‬מדרשי ההלכה‬
‫והאגדה וספרות הפוסקים‪ .‬כמו כן ייחסו לו בקיאות בתורת‬
‫הסוד לרבדיה‪ .‬אשר לדרכי הלימוד‪ ,‬הוא נתפס כחדשן‬
‫הסולל דרכים חדשות בפירוש הטקסט‪ .‬בנוסף לכל אלה‪,‬‬
‫הגאון מווילנה נחשב ל״חסיד״ במובן הישן של המושג‪ ,‬היינו‬
‫רשימת מפלגות ‪1930‬‬
‫תנועת בונד‪ :‬דורשת הכרה בפרולטריון וביהודים‬
‫כמיעוט‪ .‬קובעת שפת יידיש כשפת יהודים ודורשת‬
‫חילון‪ .‬מתנגדת לציונות‬
‫תנועת פועלי ציון‪ :‬מפלגת ציונים סוציאליסטית‬
‫מקבלת ביטוי בזרמי ההתיישבות בארץ‪.‬‬
‫תנועת אגודת ישראל‪ :‬רוצה לשמור על היהדות‬
‫ולמנוע חילון‪.‬‬
‫תנועת הרויזיוניסטים‪ :‬דורשת שתי גדות לירדן‬
‫ואימונים צבאיים לנוער ומאבק בבריטים‪.‬‬
‫כתלמיד בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא״ה נחשפתי‬
‫להווי החסידי‪ .‬הרב נריה‪ ,‬שעמד אז בראש הישיבה‪ ,‬יזם‬
‫מפגשים עם חסידים וחסידות‪ .‬בי״ט בכסלו‪ ,‬הוא “חג‬
‫הגאולה״ של חסידי חב״ד‬
‫(היום שבו שוחרר ר׳ שניאור‬
‫זלמן מלאדי מבית הכלא)‪ ,‬היו‬
‫מגיעים אלינו חסידים מכפר‬
‫חב״ד‪ ,‬מספרים על “האדמו״ר‬
‫הזקן״‪ ,‬מלמדים ניגונים וכיוצא‬
‫בזה‪ .‬חוויה עמוקה במיוחד‬
‫הייתה עבורנו הנסיעה למירון‬
‫בז׳ באדר שם בילינו שבת‬
‫שלמה בחברת חסידים‪.‬‬
‫הוקסמתי מן הניגונים‪,‬‬
‫הריקוד והתפילה החסידית‪.‬‬
‫כאשר למדתי באוניברסיטה השתתפתי בשני קורסים‬
‫שעסקו בחסידות משתי נקודות מבט‪ .‬פרופסור שמואל‬
‫אטינגר התעניין בהיבטים ההיסטוריים‪-‬חברתיים של‬
‫החסידות ואילו פרופסור ישעיה תשבי התמקד בהיבטים‬
‫הרעיוניים שלה‪ .‬בהשפעת קורסים אלה התחלתי‬
‫להימשך אל הנושא כתחום מחקר והוראה‪.‬‬
‫מחקר חשוב נוסף שלך היה על רבי ישראל סלנטר‬
‫וראשיתה של תנועת המוסר‪ .‬מהי תנועת המוסר?‬
‫מה הם עקרונותיה? ומה הייתה השפעתה על‬
‫יהדות מזרח אירופה?‬
‫רבי ישראל סלנטר‪ ,‬שהחל לפעול‬
‫סמוך לאמצע המאה ה‪ ,19-‬ביקש‬
‫להוביל מהלך של התחדשות‬
‫רוחנית דתית בקרב יהודי ליטא‬
‫על ידי העמדת התיקון המוסרי‬
‫של הפרט כיעד ראשון במעלה‪.‬‬
‫הוא פיתח פרקטיקות חינוכיות‬
‫שתכליתן לאפשר לאדם לשלוט‬
‫בכוחות הנפש שלו ועל ידי כך‬
‫גם בהתנהגותו‪ .‬תלמידיו יסדו‬
‫אחריו את ישיבות המוסר‬
‫שבהן נעשה ניסיון לשלב את‬
‫האתוס הלמדני של ישיבות‬
‫ליטא עם “שיטת המוסר״ של‬
‫רבי ישראל והפכו לגורם רב השפעה בעולם‬
‫הישיבות במזרח אירופה‪.‬‬
‫הגשמה עצמית‪ :‬ראיון עם פרופ׳ עמנואל אטקס‬
‫ערכת ספרים רבים וביניהם “הדת והחיים ‪ -‬תנועת‬
‫ההשכלה היהודית במזרח אירופה״‪ .‬מה הייתה‬
‫חשיבותה של תנועת ההשכלה בהתפתחות החיים‬
‫במזרח אירופה?‬
‫סלל דרך חדשה וטבע חותם עמוק על חיי החברה היהודית‬
‫בימיו ובדורות הבאים‪ .‬אישים אלה ושכמותם תרמו תרומה‬
‫רבת משקל להעשרת החיים הרוחניים של יהודי מזרח‬
‫אירופה ולגיוונם‪.‬‬
‫תנועת ההשכלה היהודית החלה‬
‫לצמוח במזרח אירופה במהלך‬
‫העשורים הראשונים של המאה‬
‫ה‪ .19-‬בהשפעת תנועת הנאורות‬
‫האירופית ותנועת ההשכלה‬
‫היהודית בגרמניה שקדמו לה‪,‬‬
‫היא חתרה להוביל תהליכים של‬
‫מודרניזציה בקרב יהודי מזרח‬
‫אירופה‪ .‬בין השאר היא שאפה‬
‫להרחיב את תחומי הלימוד‬
‫והיצירה הרוחנית של היהודים‬
‫ולכלול בהם את המיטב של התרבות האירופית‬
‫בת הזמן‪.‬‬
‫מה גרם למאבק בין החסידים למתנגדים?‬
‫איזה תפקיד מילא הגר״א בראשיתו של מאבק זה?‬
‫מטבע הדברים שמהלך זה היה כרוך בהתנגשות ובעימותים‬
‫בין המשכילים ובין אלה שביקשו להגן על המסורת‪ .‬במובן‬
‫מסוים אפשר לראות בעימותים אלה את השורשים‬
‫ההיסטוריים של מחלוקות ומאבקים המתנהלים בעולמנו‬
‫עד עצם הימים האלה‪ .‬אלמלא ההשכלה קשה לדמיין‬
‫את צמיחתן של תנועות מודרניות כגון הציונות ותנועת‬
‫הפועלים היהודית‪ .‬אלמלא ההשכלה קשה גם לדמיין את‬
‫הופעתה של האורתודוקסיה המודרנית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תנועה‬
‫ההשכלה יצרה ספרות עברית מודרנית ששימשה תשתית‬
‫לספרות העברית החדשה בדורות הבאים‪.‬‬
‫העברת בבית אביחי בירושלים סדרת הרצאות בנושא‬
‫“המנהיגים הגדולים ‪ -‬מנהיגים ותנועות במזרח‬
‫אירופה״‪ .‬מי לדעתך הם המנהיגים שהשפעתם על‬
‫היהדות במזרח אירופה הייתה רבה?‬
‫אפשר כמובן להציע הגדרות שונות למושג “מנהיגים‬
‫גדולים״‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בסדרת ההרצאות שאליה מתייחסת‬
‫שאלתך התמקדתי בחמישה אישים שפעלו במזרח אירופה‬
‫במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬החמישה הם רבי ישראל בעל שם טוב‬
‫ הנחשב למייסד החסידות; הגאון מוילנה ‪ -‬מי שהוביל את‬‫ההתנגדות לחסידות ושימש מקור השראה לזרם הליטאי‬
‫הלמדני; רבי שניאור זלמן מלאדי ‪ -‬מייסד חסידות חב״ד;‬
‫רבי חיים מוולוז׳ין ‪ -‬תלמידו וממשיכו של הגאון מווילנה‬
‫ומייסד ישיבת וולוז׳ין; רבי ישראל סלנטר ‪ -‬מייסד תנועת‬
‫המוסר ורבי יוסף יוזל הורוביץ ‪ -‬מייסד זרם נובהרדוק של‬
‫ישיבות המוסר‪ .‬מדובר במנהיגים רוחניים שכל אחד מהם‬
‫הגאון מווילנה נחשף לעדויות מרשיעות על התנהלות‬
‫החסידים ולאור עדויות אלה הוא הכרי הכריז כי מדובר‬
‫בתופעה של מינות‪ .‬התפילה הנלהבת של החסידים‬
‫הצטיירה בעיני המתנגדים כהתנהגות פרועה ומשולחת‬
‫רסן‪ .‬במיוחד הדברים אמורים במנהג ההתהפכות‪ ,‬היינו‬
‫מעין עמידת ראש או עמידת ידיים‪ ,‬שקבוצה של חסידים‬
‫רדיקאליים הנהיגה לפני‬
‫התפילה כאמצעי לשבירת הגאווה‪ .‬את המרת נוסח אשכנז‬
‫בנוסח האר״י (ספרד) ראו המתנגדים כסטייה “ממטבע‬
‫שטבעו חכמים״ ‪ -‬כלומר כסטייה ממסורת מקודשת‪ .‬את‬
‫ייסודם של מניינים חסידיים הם תפסו כפרישה מן הציבור‪.‬‬
‫עוד הואשמו החסידים בביזוי תלמידי חכמים ובפירוש‬
‫מסולף של ספר הזוהר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬על סמך האשמות אלה הגאון הסיק שהחסידים‬
‫הם בגדר כת סוטה ווכי ראוי להילחם בהם עד חרמה‪.‬‬
‫בהשראת הגאון פתחה קהילת ווילנה במסע דיכוי‬
‫שתכליתו להעביר את תופעת החסידות מן העולם‪ .‬קהילת‬
‫ווילנה קראה לקהילות נוספות ללכת בעקבותיה ובמשך‬
‫שלושת העשורים האחרונים של המאה ה‪ 18-‬ניהלו כמה‬
‫קהילות חשובות בליטא וברוסיה הלבנה מסע רדיפות כנגד‬
‫החסידים והחסידות‪.‬‬
‫מהלך זה הגיע לקיצו בעקבות פטירתו של הגאון בשנת‬
‫‪ 1797‬ובעיקר בשל התערבות הממשלה הרוסית שהכירה‬
‫בזכות קיומה של החסידות‪ .‬רבי חיים מוולוז׳ין‪ ,‬תלמידו‬
‫וממשיך דרכו של הגאון‪ ,‬הכיר בעובדה שהחסידים אינם‬
‫מינים וכי “כוונתם לשמים״‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא סבר שהם טועים‬
‫בכך שהם ממעיטים בערכו של לימוד התורה‪ .‬בהנהגת רבי‬
‫חיים מוולוז׳ין הפך המאבק בחסידות להתמודדות בעלת‬
‫אופי רעיוני וחינוכי‪.‬‬
‫אפילוג‪ :‬מחקריו של פרופ׳ עמנואל אטקס הם בבחינת‬
‫חוליה המצטרפת ל״שלשלת הזהב״ (גאלדענע קייט) של‬
‫תרבות יהודי מזרח אירופה‪ .‬הנער שהיה מדריך‪ ,‬מחנך‬
‫וקומונר כריזמטי בתנועת בני עקיבא התמסר לחקר יהדות‬
‫מזרח אירופה על גווניה השונים ואף השפיע על כמה‬
‫מתלמידיו לפנות לתחום זה‪.‬‬