‫מאי ‪2012‬‬ ‫רשימת פעילים‪:‬‬ ‫רנה לייבל‪ ,‬בת‪-‬עמי גולדשטיין‪ ,‬משה אפלבוים‪ ,‬צפרירה‬ ‫שמוקלר‪ ,‬נחמה קהת‪ ,‬חנה שפט‪ ,‬ישראל גוטליב‪ ,‬יונה מקל‪,‬‬ ‫חיים פיורקו‪ ,‬חיה הנדל‪ ,‬יהודה שטרנפלד‪ ,‬שושי רוזין‪ ,‬חנה‬ ‫שפט‪ ,‬רבקה לוין‪.‬‬ ‫חברי ארגון הגג אוסטרולנקה‪-‬צ׳כנוב‪ :‬מרדכי צ׳כנובר‪,‬‬ ‫יהודה חמיאל‪ ,‬שלמה מרגלית ומשה פלס‪.‬‬ ‫דבר העמותה‬ ‫שלום וברכה לכל הקוראים‬ ‫שוב בשנה ה ‪ 12 -‬מגישים חברי עמותת דור המשך של עיירות‬ ‫פולין ליוצאי העיירות את ביטאון מורשת ‪ .2012‬בצד פעולות‬ ‫הזיכרון השנתיות המתקיימות בארגוני העיירות מתכוונים‬ ‫אנו פעילי העמותה לתאר את חיי הרוח‪ ,‬התרבות וההווי‪.‬‬ ‫גם השנה נשמח להיפגש‪ ,‬לשיר ולהאזין לדברים היפים שנכין‪.‬‬ ‫מצפים לראותכם בערב שכולו חוויה‪.‬‬ ‫תודה מקרב הלב לפעילים‪.‬‬ ‫תודה מקרב הלב למשתתפים ולתורמים‪.‬‬ ‫חוויה רגשית‬ ‫והעשרה תרבותית‬ ‫מפגש דור ההמשך‬ ‫‪ 13‬בספטמבר ‪2011‬‬ ‫כתבה‪ :‬צפרירה מלובני ‪ -‬שמוקלר‬ ‫הנוסטלגיה והשירים מבית אמא שוב הצליחו לרגש‬ ‫את חברינו מדור ההמשך של עיירות פולין‪ .‬מי שלא‬ ‫הגיע לאולם ‘ויצ״ו׳ בת״א פשוט הפסיד מפגש‬ ‫מעלה דמעות‪.‬‬ ‫להתראות בפעם הבאה‬ ‫בידידות‬ ‫מיכל דורון‪ ,‬יו״ר‬ ‫השנה נפרדנו בצער רב מחברנו‬ ‫היקר יליד העיירה חורז׳אל אשר‬ ‫שרד את השואה הנוראית‪ ,‬הקים‬ ‫משפחתו לתפארת והקדיש כל חייו‬ ‫לשימור מורשתו‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫תרומה‬ ‫פעילות העמותה נעשית בהתנדבות‪ ,‬אך הוצאת ביטאון‪,‬‬ ‫הפעלת אתר וקיום העמותה מותנים בתרומה‪.‬‬ ‫אנא‪ ,‬שלח תרומה לכתובת העמותה ונמשיך לפעול‪.‬‬ ‫בתודה לכל התורמים‬ ‫דוד פישרונג ז״ל‬ ‫מה בביטאון‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫צפרירה שמוקלר‪ :‬סיכום האירוע‬ ‫הגשמה עצמית‪ :‬ראיון עם פרופ׳ עמנואל אטקס‬ ‫ועתה הננו קוראים כאן לכל המעוניין‬ ‫היכונו לאירוע התרבות הבא‬ ‫‪ 5‬בספטמבר‪2012 ,‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬י"ח אלול‪ ,‬תשע"ב‬ ‫באירוע זה נרגיש כולנו את תחושת‬ ‫השייכות מלאת העוצמה והגאווה‬ ‫על מה שהיה ועדיין עמנו עוד היום‪.‬‬ ‫רשמו את התאריך ובואו כולכם!!!‬ ‫קהל‪ ,‬אירוע תרבות ‪2011‬‬ ‫הזמנות‪ ‬תשלחנה‪ ‬באוגוסט‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫וועד הפעילים‬ ‫נוסד‪ ‬ונתרם‪ ‬ע״י‪ ‬ארגון‪ ‬גג‪ ‬אוסטרולנקה‪ - ‬צ׳כנוב‬ ‫חוויה רגשית והעשרה תרבותית ־ מפגש דור ההמשך ‪13.9.2011‬‬ ‫צפרירה מלובני ‪ -‬שמוקלר‬ ‫שירה אדירה נשמעה מאולם האירועים ‘ויצ״ו׳ בת״א‪ .‬הקהל‬ ‫שר בהתרגשות את השיר “בין גבולות״ המתעד באהבה‬ ‫ובנחישות את תקופת ההעפלה לארץ ישראל‪ ,‬שעתה‬ ‫מלאו לה ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫עכשיו אפשר לגלות כי השירה‪ ,‬שעלתה בהתרוממות רוח‪,‬‬ ‫בקעה מגרונותיהם של חברינו מדור ההמשך לעיירות פולין‪,‬‬ ‫שהביעו בשירתם את ההזדהות עם תקופת ההעפלה כיוון‬ ‫שחלק גדול מהנוכחים חווה אותה על בשרו‪ ,‬עת עלו לארץ‬ ‫לאחר השואה הנוראה‪.‬‬ ‫חברנו שלמה מרגלית הנחה בלוויית שקפים את תולדות‬ ‫ההעפלה ואף קרא את שירו המפורסם של נתן אלתרמן‬ ‫“נאום תשובה לרב חובל איטלקי״‪.‬‬ ‫הפתעת האירוע הייתה נוכחותו של תת אלוף ד״ר נחמן אש‬ ‫קצין רפואה ראשי‪ ,‬שהגיע לכבד‬ ‫ולהוקיר את חברי העמותה‪.‬‬ ‫האחרון סיפר על תוכנית “עדים‬ ‫במדים״ שחברנו היקר מרדכי‬ ‫צ׳כנובר משתתף בה כאיש‬ ‫עדות‪.‬‬ ‫בעמידתו של תת אלוף נחמן‬ ‫אש במדי צה״ל ודרגות תת אלוף‬ ‫על הכתף‪ ,‬הוכחה ההמשכיות‬ ‫של יהדות פולין עם החוזק‬ ‫והביטחון של הצבא במדינת‬ ‫ישראל בהווה‪.‬‬ ‫בדבריו הרחיב בנושא תרומת‬ ‫צה״ל לניצולי השואה‪.‬‬ ‫תת אלוף‬ ‫ד״ר נחמן אש‬ ‫באתנחתא נשמעה שירה בציבור‬ ‫של כל הקהל‪ ,‬ששר את שירת יהדות פולין ‪ -‬שירים ביידיש‬ ‫ובעברית שהחזירו את הציבור שנים רבות אחורנית לבית‬ ‫ההורים‪ .‬הקהל שר בהנחיית שלמה שביט ונהנה מהמצגת‬ ‫הנהדרת שהוקרנה‪.‬‬ ‫כבוד רב ניתן לחברנו משה אפלבוים‪ ,‬ששר בקולו הטנורי‬ ‫המופלא שירה ייחודית המזכירה שירת חזנות‪.‬‬ ‫גם חברנו מרדכי צ׳כנובר ‪ -‬האיש והאגדה‪ ,‬בעל היכולת‬ ‫לגרום לקהל שומעיו להעלות חיוך עם סיפורים מלאי הומור‪,‬‬ ‫שר מחרוזת שירים בעזרת “מימיקה״ ושפת גוף שהדביקו‬ ‫את השומעים בתחושת הזדהות‪.‬‬ ‫בחלק הדרמטי של האירוע אנוכי (צפרירה מלובני‪-‬שמוקלר)‬ ‫קראתי את סיפורו של הסופר בעל פרס נובל‪ ,‬יצחק בשביס‬ ‫זינגר‪“ ,‬המתנה״‪ .‬סיפור על זוגיות‪ ,‬פמיניזם‪ ,‬רבנות‪ ,‬אהבה‪,‬‬ ‫כל הנושאים שבהם נוהג בשביס לעסוק בהומור ובשנינות‬ ‫ובהרבה ציניות‪.‬‬ ‫הבעל והאשה יצאו‪ ,‬הלכו במרחק אבלים‬ ‫מורידים מעפילים אל החוף‬ ‫ב‪ 14-‬שנות העפלה‬ ‫עלו כ‪ 120,000 -‬איש ב‪ 140-‬ספינות‬ ‫‪ 2‬ספינות הוחזרו לאירופה‬ ‫ו‪ 6-‬ספינות טבעו בלב ים‪.‬‬ ‫המפורסמות‪ :‬אקסודוס‪ ,‬פן‪-‬יורק ופן‪-‬קרשנת‬ ‫הקריאה לוותה במצגת‪ ,‬שעזרה לקהל לחוות במשותף את‬ ‫הסיפור‪ .‬והייתה אף הפתעה נעימה לקהל בזמן קריאת‬ ‫הסיפור ‪ -‬על כל שולחן הונח כלוב עם ציפור כדי להמחיש‬ ‫את המוטו של הסיפור‪ :‬הגיבורה הראשית כ״ציפור‬ ‫בכלוב״‪.‬‬ ‫לסיום הביאה יו״ר העמותה מיכל דורון הרצאה מאלפת‬ ‫בנושא “המפלגות היהודיות בפולין״ בשנים ‪.1920-1939‬‬ ‫ההרצאה הייתה מרתקת‪ ,‬מכיוון שהובאו בה ידע‬ ‫ואינפורמציה אשר הסבירו את תבנית המפלגות כיום‬ ‫במדינת ישראל כרצף של מפלגות העבר במדינת פולין‪.‬‬ ‫ההרצאה לוותה בשקפים‪ ,‬שהמחישו את מספר המפלגות‪,‬‬ ‫האידיאולוגיה‪ ,‬המטרות והמבנה הפוליטי של כל מפלגה‬ ‫ומפלגה‪.‬‬ ‫עם סיום האירוע התרבותי קשה היה לאנשים להיפרד‪.‬‬ ‫מלאי חוויות וריגושים‪ ,‬עמדו החברים ושוחחו בקבוצות‬ ‫וזוגות ואיחלו זה לזה להיפגש שוב בבריאות ושמחה בקרוב‬ ‫באירוע הבא‪.‬‬ ‫הגשמה עצמית‪ :‬ראיון עם פרופ׳ עמנואל אטקס‬ ‫צפרירה מלובני ‪ -‬שמוקלר‬ ‫בשנות נעוריך היית מדריך‬ ‫כריזמטי “בבני עקיבא״‪ .‬האם‬ ‫כבר אז‪ ,‬במסגרת הפעולות‬ ‫שהעברת לחניכים‪ ,‬הבנת‬ ‫שעתידך האקדמי יהיה בחינוך‬ ‫ובחקר ההיסטוריה היהודית?‬ ‫אדם החי חיי פרישות והמקדיש‬ ‫את כל זמנו וכוחותיו לעבודת ה׳‪.‬‬ ‫בזכות כל אלה הוא נתפס ותואר‬ ‫כ״יחיד בדורו״‪.‬‬ ‫דומני שיש זיקה בין תפקידי הדרכה וארגון שמילאתי בבני‬ ‫עקיבא ובין עבודתי באוניברסיטה‪ ,‬הן בהוראה הן בתפקידי‬ ‫ניהול אקדמי‪ .‬שכן הניסיון שרכשתי בבני עקיבא תרם לא‬ ‫מעט לעבודתי באוניברסיטה‪.‬‬ ‫במחקריך עסקת רבות‬ ‫בראשיתה של החסידות‬ ‫ובכלל זה ברבי שניאור‬ ‫זלמן מלאדי “בעל התניא״‪.‬‬ ‫מה קסם לך בנושא זה‬ ‫ומדוע בחרת לחקור אותו?‬ ‫מה היה “הטריגר״ שמשך אותך לצאת למסע בחקר‬ ‫תולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם?‬ ‫קשה לי להשיב על כך תשובה וודאית‪ .‬אני זוכר את עצמי‬ ‫כנער הקורא בכתבי מנדלי מוכר ספרים ומוקסם מן ההווי‬ ‫של העיירה‪ ,‬אף על פי שמדובר ביצירות בעלות אופי‬ ‫סאטירי שתכליתן להציג את ההווי הזה באור מגוחך‪ .‬אפשר‬ ‫שהושפעתי מבלי דעת גם מן העובדה שאבי היה יליד פולין‬ ‫ועסק בכתיבה ספרותית ביידיש‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הדברים‬ ‫התרחשו כאילו מאליהם‪ ,‬מבלי שאוכל להצביע על איזה‬ ‫שהוא גורם מיוחד‪.‬‬ ‫“יחיד בדורו ‪ -‬הגאון מווילנה דמות ודימוי״‬ ‫זוהי הכותרת שנתת לספרך על הגאון‬ ‫מווילנה‪.‬‬ ‫כיצד רואה אתה אותו‬ ‫כיחיד בדורו?‬ ‫“יחיד בדורו״ זה התואר שבו‬ ‫הכתירו אותו רבים מבני דורו‬ ‫והדורות הבאים משום שראו‬ ‫בו דמות מופת‪ .‬בני זמנו‬ ‫שהכירו אותו מקרוב תיארו‬ ‫אותו כמי שהשיג הישגים יוצאי‬ ‫דופן בלימוד התורה‪ .‬מבחינת‬ ‫ההיקף הוא הגיע לשליטה‬ ‫ללא מצרים הן בתורה שבכתב‬ ‫הן בתורה שבעל פה‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה התלמוד הבבלי‪ ,‬התלמוד הירושלמי‪ ,‬מדרשי ההלכה‬ ‫והאגדה וספרות הפוסקים‪ .‬כמו כן ייחסו לו בקיאות בתורת‬ ‫הסוד לרבדיה‪ .‬אשר לדרכי הלימוד‪ ,‬הוא נתפס כחדשן‬ ‫הסולל דרכים חדשות בפירוש הטקסט‪ .‬בנוסף לכל אלה‪,‬‬ ‫הגאון מווילנה נחשב ל״חסיד״ במובן הישן של המושג‪ ,‬היינו‬ ‫רשימת מפלגות ‪1930‬‬ ‫תנועת בונד‪ :‬דורשת הכרה בפרולטריון וביהודים‬ ‫כמיעוט‪ .‬קובעת שפת יידיש כשפת יהודים ודורשת‬ ‫חילון‪ .‬מתנגדת לציונות‬ ‫תנועת פועלי ציון‪ :‬מפלגת ציונים סוציאליסטית‬ ‫מקבלת ביטוי בזרמי ההתיישבות בארץ‪.‬‬ ‫תנועת אגודת ישראל‪ :‬רוצה לשמור על היהדות‬ ‫ולמנוע חילון‪.‬‬ ‫תנועת הרויזיוניסטים‪ :‬דורשת שתי גדות לירדן‬ ‫ואימונים צבאיים לנוער ומאבק בבריטים‪.‬‬ ‫כתלמיד בישיבת בני עקיבא בכפר הרוא״ה נחשפתי‬ ‫להווי החסידי‪ .‬הרב נריה‪ ,‬שעמד אז בראש הישיבה‪ ,‬יזם‬ ‫מפגשים עם חסידים וחסידות‪ .‬בי״ט בכסלו‪ ,‬הוא “חג‬ ‫הגאולה״ של חסידי חב״ד‬ ‫(היום שבו שוחרר ר׳ שניאור‬ ‫זלמן מלאדי מבית הכלא)‪ ,‬היו‬ ‫מגיעים אלינו חסידים מכפר‬ ‫חב״ד‪ ,‬מספרים על “האדמו״ר‬ ‫הזקן״‪ ,‬מלמדים ניגונים וכיוצא‬ ‫בזה‪ .‬חוויה עמוקה במיוחד‬ ‫הייתה עבורנו הנסיעה למירון‬ ‫בז׳ באדר שם בילינו שבת‬ ‫שלמה בחברת חסידים‪.‬‬ ‫הוקסמתי מן הניגונים‪,‬‬ ‫הריקוד והתפילה החסידית‪.‬‬ ‫כאשר למדתי באוניברסיטה השתתפתי בשני קורסים‬ ‫שעסקו בחסידות משתי נקודות מבט‪ .‬פרופסור שמואל‬ ‫אטינגר התעניין בהיבטים ההיסטוריים‪-‬חברתיים של‬ ‫החסידות ואילו פרופסור ישעיה תשבי התמקד בהיבטים‬ ‫הרעיוניים שלה‪ .‬בהשפעת קורסים אלה התחלתי‬ ‫להימשך אל הנושא כתחום מחקר והוראה‪.‬‬ ‫מחקר חשוב נוסף שלך היה על רבי ישראל סלנטר‬ ‫וראשיתה של תנועת המוסר‪ .‬מהי תנועת המוסר?‬ ‫מה הם עקרונותיה? ומה הייתה השפעתה על‬ ‫יהדות מזרח אירופה?‬ ‫רבי ישראל סלנטר‪ ,‬שהחל לפעול‬ ‫סמוך לאמצע המאה ה‪ ,19-‬ביקש‬ ‫להוביל מהלך של התחדשות‬ ‫רוחנית דתית בקרב יהודי ליטא‬ ‫על ידי העמדת התיקון המוסרי‬ ‫של הפרט כיעד ראשון במעלה‪.‬‬ ‫הוא פיתח פרקטיקות חינוכיות‬ ‫שתכליתן לאפשר לאדם לשלוט‬ ‫בכוחות הנפש שלו ועל ידי כך‬ ‫גם בהתנהגותו‪ .‬תלמידיו יסדו‬ ‫אחריו את ישיבות המוסר‬ ‫שבהן נעשה ניסיון לשלב את‬ ‫האתוס הלמדני של ישיבות‬ ‫ליטא עם “שיטת המוסר״ של‬ ‫רבי ישראל והפכו לגורם רב השפעה בעולם‬ ‫הישיבות במזרח אירופה‪.‬‬ ‫הגשמה עצמית‪ :‬ראיון עם פרופ׳ עמנואל אטקס‬ ‫ערכת ספרים רבים וביניהם “הדת והחיים ‪ -‬תנועת‬ ‫ההשכלה היהודית במזרח אירופה״‪ .‬מה הייתה‬ ‫חשיבותה של תנועת ההשכלה בהתפתחות החיים‬ ‫במזרח אירופה?‬ ‫סלל דרך חדשה וטבע חותם עמוק על חיי החברה היהודית‬ ‫בימיו ובדורות הבאים‪ .‬אישים אלה ושכמותם תרמו תרומה‬ ‫רבת משקל להעשרת החיים הרוחניים של יהודי מזרח‬ ‫אירופה ולגיוונם‪.‬‬ ‫תנועת ההשכלה היהודית החלה‬ ‫לצמוח במזרח אירופה במהלך‬ ‫העשורים הראשונים של המאה‬ ‫ה‪ .19-‬בהשפעת תנועת הנאורות‬ ‫האירופית ותנועת ההשכלה‬ ‫היהודית בגרמניה שקדמו לה‪,‬‬ ‫היא חתרה להוביל תהליכים של‬ ‫מודרניזציה בקרב יהודי מזרח‬ ‫אירופה‪ .‬בין השאר היא שאפה‬ ‫להרחיב את תחומי הלימוד‬ ‫והיצירה הרוחנית של היהודים‬ ‫ולכלול בהם את המיטב של התרבות האירופית‬ ‫בת הזמן‪.‬‬ ‫מה גרם למאבק בין החסידים למתנגדים?‬ ‫איזה תפקיד מילא הגר״א בראשיתו של מאבק זה?‬ ‫מטבע הדברים שמהלך זה היה כרוך בהתנגשות ובעימותים‬ ‫בין המשכילים ובין אלה שביקשו להגן על המסורת‪ .‬במובן‬ ‫מסוים אפשר לראות בעימותים אלה את השורשים‬ ‫ההיסטוריים של מחלוקות ומאבקים המתנהלים בעולמנו‬ ‫עד עצם הימים האלה‪ .‬אלמלא ההשכלה קשה לדמיין‬ ‫את צמיחתן של תנועות מודרניות כגון הציונות ותנועת‬ ‫הפועלים היהודית‪ .‬אלמלא ההשכלה קשה גם לדמיין את‬ ‫הופעתה של האורתודוקסיה המודרנית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תנועה‬ ‫ההשכלה יצרה ספרות עברית מודרנית ששימשה תשתית‬ ‫לספרות העברית החדשה בדורות הבאים‪.‬‬ ‫העברת בבית אביחי בירושלים סדרת הרצאות בנושא‬ ‫“המנהיגים הגדולים ‪ -‬מנהיגים ותנועות במזרח‬ ‫אירופה״‪ .‬מי לדעתך הם המנהיגים שהשפעתם על‬ ‫היהדות במזרח אירופה הייתה רבה?‬ ‫אפשר כמובן להציע הגדרות שונות למושג “מנהיגים‬ ‫גדולים״‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בסדרת ההרצאות שאליה מתייחסת‬ ‫שאלתך התמקדתי בחמישה אישים שפעלו במזרח אירופה‬ ‫במאות ה‪ 18-‬וה‪ .19-‬החמישה הם רבי ישראל בעל שם טוב‬ ‫ הנחשב למייסד החסידות; הגאון מוילנה ‪ -‬מי שהוביל את‬‫ההתנגדות לחסידות ושימש מקור השראה לזרם הליטאי‬ ‫הלמדני; רבי שניאור זלמן מלאדי ‪ -‬מייסד חסידות חב״ד;‬ ‫רבי חיים מוולוז׳ין ‪ -‬תלמידו וממשיכו של הגאון מווילנה‬ ‫ומייסד ישיבת וולוז׳ין; רבי ישראל סלנטר ‪ -‬מייסד תנועת‬ ‫המוסר ורבי יוסף יוזל הורוביץ ‪ -‬מייסד זרם נובהרדוק של‬ ‫ישיבות המוסר‪ .‬מדובר במנהיגים רוחניים שכל אחד מהם‬ ‫הגאון מווילנה נחשף לעדויות מרשיעות על התנהלות‬ ‫החסידים ולאור עדויות אלה הוא הכרי הכריז כי מדובר‬ ‫בתופעה של מינות‪ .‬התפילה הנלהבת של החסידים‬ ‫הצטיירה בעיני המתנגדים כהתנהגות פרועה ומשולחת‬ ‫רסן‪ .‬במיוחד הדברים אמורים במנהג ההתהפכות‪ ,‬היינו‬ ‫מעין עמידת ראש או עמידת ידיים‪ ,‬שקבוצה של חסידים‬ ‫רדיקאליים הנהיגה לפני‬ ‫התפילה כאמצעי לשבירת הגאווה‪ .‬את המרת נוסח אשכנז‬ ‫בנוסח האר״י (ספרד) ראו המתנגדים כסטייה “ממטבע‬ ‫שטבעו חכמים״ ‪ -‬כלומר כסטייה ממסורת מקודשת‪ .‬את‬ ‫ייסודם של מניינים חסידיים הם תפסו כפרישה מן הציבור‪.‬‬ ‫עוד הואשמו החסידים בביזוי תלמידי חכמים ובפירוש‬ ‫מסולף של ספר הזוהר‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬על סמך האשמות אלה הגאון הסיק שהחסידים‬ ‫הם בגדר כת סוטה ווכי ראוי להילחם בהם עד חרמה‪.‬‬ ‫בהשראת הגאון פתחה קהילת ווילנה במסע דיכוי‬ ‫שתכליתו להעביר את תופעת החסידות מן העולם‪ .‬קהילת‬ ‫ווילנה קראה לקהילות נוספות ללכת בעקבותיה ובמשך‬ ‫שלושת העשורים האחרונים של המאה ה‪ 18-‬ניהלו כמה‬ ‫קהילות חשובות בליטא וברוסיה הלבנה מסע רדיפות כנגד‬ ‫החסידים והחסידות‪.‬‬ ‫מהלך זה הגיע לקיצו בעקבות פטירתו של הגאון בשנת‬ ‫‪ 1797‬ובעיקר בשל התערבות הממשלה הרוסית שהכירה‬ ‫בזכות קיומה של החסידות‪ .‬רבי חיים מוולוז׳ין‪ ,‬תלמידו‬ ‫וממשיך דרכו של הגאון‪ ,‬הכיר בעובדה שהחסידים אינם‬ ‫מינים וכי “כוונתם לשמים״‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא סבר שהם טועים‬ ‫בכך שהם ממעיטים בערכו של לימוד התורה‪ .‬בהנהגת רבי‬ ‫חיים מוולוז׳ין הפך המאבק בחסידות להתמודדות בעלת‬ ‫אופי רעיוני וחינוכי‪.‬‬ ‫אפילוג‪ :‬מחקריו של פרופ׳ עמנואל אטקס הם בבחינת‬ ‫חוליה המצטרפת ל״שלשלת הזהב״ (גאלדענע קייט) של‬ ‫תרבות יהודי מזרח אירופה‪ .‬הנער שהיה מדריך‪ ,‬מחנך‬ ‫וקומונר כריזמטי בתנועת בני עקיבא התמסר לחקר יהדות‬ ‫מזרח אירופה על גווניה השונים ואף השפיע על כמה‬ ‫מתלמידיו לפנות לתחום זה‪.‬‬