‫איך אומרים "נפגעתי"?‬
‫פניה לעזרה בקרב תלמידים בחינוך‬
‫המיוחד‬
‫היחידה למיניות ומניעת התעללות – שפ"י‬
‫מהי פנייה לעזרה? כיצד ומתי היא מתרחשת?‬
‫פניה לעזרה היא סוג של תקשורת בין אנשים‪ ,‬המבוסס על מיומנויות‬
‫בינאישיות ויחסים חברתיים‪ .‬משמעותה הסתמכות‬
‫על אחרים‪ .‬זהו סוג של סגנון התמודדות המושפע‬
‫מעמדות כלליות כלפי פנייה לעזרה ומכוונה‬
‫לפנות לעזרה‪.‬‬
‫שלבים בתהליך פניה לעזרה‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות – הבנה‬
‫שיש בעיה‪/‬קושי‪.‬‬
‫מתבססת על הבנות‬
‫ותפיסות לגבי התנהלות‬
‫חברתית ובינאישית‬
‫מקובלת‬
‫‪ .2‬הבנה שיש צורך‬
‫בעזרה –‬
‫מבוססת על עמדה של‬
‫אמונה בפתרון‬
‫‪ .3‬זיהוי עוזר‪/‬ת מתאימים‬
‫או עזרה זמינה‪ .‬מבוסס‬
‫על היכרות עם גורמים‬
‫מסייעים‬
‫‪ .4‬פניה לעזרה בפועל –‬
‫מתבססת על המיומנויות שהוזכרו בשלבים‬
‫הקודמים ומיומנויות תקשורת‪.‬‬
‫מהם הגורמים המשפיעים על התהליך בקרב‬
‫אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים?‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫קשיים בתקשורת‬
‫פרשנות לקויה של סיטואציות חברתיות‬
‫חוסר בידע עולם‬
‫קושי ברכישת מיומנויות חברתיות‬
‫תלות מוגברת באחרים כולל בפעולות אינטימיות‬
‫תחושת פגימות‬
‫חשש מדחייה‬
‫קושי בהפעלת שיפוט‬
‫מודעות נמוכה לסכנות‬
‫קשיים אלה מעידים על הבנה וכישורים תפקודיים נמוכים‪ ,‬אך‬
‫אינם מונעים תחושות של כאב‪ ,‬סבל או צער‪.‬‬
‫נוצר מעגל של מוגבלות ופגיעה‪ ,‬זאת‪ ,‬כאשר קיים חוסר בסיסי‬
‫במיומנויות של פנייה לעזרה‪.‬‬
‫אפשר לסייע‪ ,‬ללמד ולעודד פניה לעזרה!‬
‫מהן הפעולות שנוכל לעשות?‬
‫‪ .1‬הרחבת ידע העולם‪ :‬נעשיר ידע לגבי מגוון רחב של‬
‫התנהגויות חברתיות ומיניות‪ :‬בבית‪ ,‬בבית הספר ובקהילה‪.‬‬
‫נדגיש התנהגויות מקובלות ולא מקובלות‪ ,‬מותר ואסור באופן קונקרטי ועם‬
‫המחשות בהתאם לסוג האוכלוסייה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בעזרת בניית מערכת סמלים‪ ,‬בעזרת תמונות מחיי היומיום של התלמידים‪,‬‬
‫דיון על סיטואציות ומשחקי תפקידים‪.‬‬
‫אסור לחדור‬
‫למרחב האישי‬
‫שלי או לגעת‬
‫באברים הפרטיים שלי‪.‬‬
‫אברים פרטיים הם אברים‬
‫המכוסים על ידי הבגדים‬
‫התחתונים‪ .‬לכל אחד יש‬
‫אברים פרטיים‪.‬‬
‫מרחב אישי מקובל‬
‫‪ .2‬הצגת סמלים מוגדרים ומוסכמים למושגי בסיס בפנייה‬
‫לעזרה בפועל‪.‬‬
‫דוגמאות למושגי בסיס‪ :‬עזרה‪ ,‬צריך‪ ,‬קשה‪ ,‬בקשה‪ ,‬רוצה‪ ,‬כואב‪ ,‬נעים‪ ,‬לא נעים‬
‫מקום אינטימי‪ ,‬נגע‪/‬ה‪ ,‬מכה‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בסמלים מוכרים מתוך לוחות תקשורת או בתמונות המציגות‬
‫מושג‪ .‬את הסמלים המוסכמים יש להציב במקום בולט ונגיש לכל תלמיד‪.‬‬
‫אני רוצה לומר‬
‫אני רוצה לבקש‬
‫אני מרגיש‬
‫עזרה‬
‫כואב‬
‫‪ .3‬הגדרת הסיטואציות בהן יש צורך לבקש עזרה‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫אלימות‪ ,‬חדירה למרחב אישי‪ ,‬נגיעה במקומות אינטימיים‪ ,‬השפלה ‪.‬‬
‫יש ללמד מהי הזכות שנפגעת בכל סיטואציה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הזכות לקבל יחס שווה‪ ,‬הזכות לשמירה על פרטיות‪ ,‬הזכות לכבוד‪ ,‬הזכות להיות‬
‫מוגנים‪ ,‬הזכות לקבל הזנה או לבוש הולמים‪ ,‬הזכות לבטא את רצונותיהם‪.‬‬
‫אני אספר למבוגר שאני‬
‫נותן בו אמון‬
‫‪ .4‬הכרת המקורות השונים לעזרה וכיצד לפנות אליהם‪ :‬מקורות פורמליים בקהילה‪,‬‬
‫מקורות עזרה בבית הספר ובמשפחה‪.‬‬
‫‪ .5‬יצירת קשר ופנייה אל כל התלמידים בשגרה‪ .‬מרבית התלמידים אינם פונים‬
‫מיוזמתם לעזרה‪ .‬יש לייצר שיח אישי תוך גילוי התעניינות בשגרת בית הספר ובשגרת‬
‫היום אחר הצהריים‪ .‬האם יש סדר יום קבוע? מי הדמויות העיקריות איתן התלמיד‬
‫נמצא? מה העיסוקים או הפעולות שמבצע בשגרת היום? מה מחבב? עם מי אוהב‬
‫להיות? במי מעדיף להיעזר כאשר זקוק לכך בפעולות יומיומיות? מדוע?‬
‫‪ .6‬תשומת לב מוגברת לשינויים‬
‫בתפקוד החברתי‪ ,‬הרגשי‪,‬‬
‫ההתנהגותי או הלימודי של הילד‬
‫ביחס לעצמו‪.‬‬
‫מודל לניתוח מקרה‬
‫תיאור מקרה לדוגמא‪:‬‬
‫רמי בן ‪ .16‬כאשר רמי מתקלח‪ ,‬הוא זקוק לעזרה כדי לכוון את‬
‫טמפרטורת המים‪ ,‬בסיבון הגוף ובחפיפת הראש‪ .‬רמי נעזר באבא כדי‬
‫להתקלח‪ .‬בדרך כלל בני המשפחה של רמי נכנסים למקלחת כרצונם‪.‬‬
‫לפעמים כדי לרחוץ ידיים‪ .‬ולפעמים נכנסים כדי לבקש משהו מאבא‪.‬‬
‫דלת המקלחת נשארת פתוחה‪ .‬כאשר נמצאים בבית חברים או קרובי‬
‫משפחה‪ ,‬למשל‪ ,‬חבר של אבא‪ ,‬שכן‪ ,‬דוד או דודה‪ ,‬קורה שגם הם‬
‫נכנסים ומשוחחים עם אבא של רמי בתוך המקלחת‪.‬‬
‫נתייחס למקרה על פי מודל שבו ‪ 5‬שלבים‪:‬‬
‫‪.1‬תיאור האירוע ‪:‬‬
‫מה קרה? מתי? מה מתואר באירוע? מי משתתף באירוע?‬
‫‪ .2‬הגדרה והסבר של מושגים מתאימים לאירוע תוך התייחסות‬
‫למעגלי קרבה‪:‬‬
‫מקלחת‪ ,‬עזרה‪ ,‬חפיפת ראש‪ ,‬טמפרטורת המים‪ ,‬פרטיות‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬חברים‪,‬‬
‫קרובי משפחה‪ ,‬פתוח‪ ,‬סגור‪ ,‬משוחחים‪ .‬מעגלי קרבה‪ :‬אבא – קרוב אלי‪ ,‬אני נותן‬
‫בו אמון‪ .‬מתאים שיסייע לי במקלחת‪ .‬חברים של אבא הם מכרים‪ .‬לא מתאים‬
‫שיכנסו בזמן שאני מתקלח‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדרת הבעיה ‪ -‬הכרה בזכות הנפגעת‪:‬‬
‫ישנה פגיעה בזכות של רמי לפרטיות‪ .‬רמי אמנם זקוק לעזרה במקלחת‪ ,‬אך זכותו‬
‫לקבל עזרה מאדם אחד קרוב‪ .‬יש לסייע לרמי רק בפעולות להן הוא זקוק‬
‫לעזרה תוך שמירה על פרטיות בזמן המקלחת‪.‬‬
‫‪ .4‬הצגת עמדה‪/‬רצון תוך תגובה מילולית ישירה‪:‬‬
‫אני רוצה להתקלח כשדלת המקלחת סגורה‪.‬‬
‫אף אדם‪ ,‬פרט למי שמסייע לי‪ ,‬אינו רשאי להיכנס למקלחת בזמן שאני מתקלח‪.‬‬
‫ישנן פעולות במקלחת שאני יכול לעשות לבד מבלי שאדם נוסף נמצא איתי‪.‬‬
‫‪ .5‬פניה לעזרה‪ :‬הגדרת דמויות שאפשר לתת בהן אמון‪ -‬למי נעים לי לפנות? מי סייע לי‬
‫בעבר בבית‪ ,‬בבית הספר? מתי ניתן לפנות לכל אחת מהדמויות? כיצד לפנות? מה לומר?‬
‫אני רוצה לספר ש‪ ...‬לפעמים קורה ש‪ ...‬מפריע לי‪/‬לא נעים לי כש‪...‬‬
‫חשוב לזכור‪:‬‬
‫בבסיס הקושי לפנות לעזרה עומד חוסר‬
‫אמונה שאפשר לפתור את המצוקה‬
‫ילדים ומתבגרים בעלי צרכים מיוחדים‬
‫חוו פעמים רבות בעברם מצבים‬
‫בלתי הפיכים של קושי ומצוקה‬
‫הנובעים מתפקודם‪.‬‬
‫עזרה יעילה יכולה להינתן על ידי חיזוק גורמי חוסן ותמיכה‬
‫גם אם אינם עוסקים במצוקה הישירה !‬
‫ניסיון קודם מיטיב בקבלת עזרה מהווה גורם מנבא חיובי לגבי‬
‫הסיכוי שאותו אדם יפנה לעזרה בעתיד‬
‫מקורות עזר לבניית פעילויות ‪:‬‬
‫‪ ‬אתר שפ"י – סדנאות ומצגת בנושא איתור וזיהוי ילדים בסיכון להתעללות‬
‫– חומרים לשבוע המערכת למניעת פגיעה והתעללות‬
‫‪ ‬תכנית הוראה בחינוך החברתי מיני לאוכלוסיות החינוך המיוחד‪.‬‬
‫מעובד על פי תכנית לב ‪ 21‬ותכנית מעגלים‪ .‬שרה קורלנסקי‪ .‬תשע"ג‪.‬‬
‫‪ ‬ערכת תמונות להדרכה וטיפול בחינוך מיני – רונית ארגמן‬
‫תודה על ההקשבה‬