‫היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים‬
‫ובני נוער‬
‫שירות פסיכולוגי ייעוצי‬
‫משרד החינוך‬
‫תשע"ז ‪ -‬שבוע מערכת החינוך למניעת‬
‫פגיעות מיניות והתעללות‬
‫בילדים ובני נוער‬
‫בסימן "פנייה לעזרה"‬
‫איך אומרים "נפגעתי"?‬
‫פנייה לעזרה בחינוך המיוחד – רקע וקוים מנחים‬
‫פנייה לעזרה מהווה גורם בעל חשיבות רבה בהתמודדות יעילה עם מצבי סיכון‪ .‬מחקרים‬
‫מצביעים על כך שמצבם של אלו‪ ,‬הפונים לעזרה‪ ,‬בכל תחום שהוא‪ ,‬טוב מזה של אלו אשר‬
‫אינם פונים לעזרה‪.‬‬
‫אוכלוסיית החינוך המיוחד מוגדרת כקבוצה בסיכון גבוה למצבי פגיעה והתעללות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫שיעור הפונים לעזרה בקרב אוכלוסייה זו נמוך ביותר‪.‬‬
‫פנייה לעזרה היא תהליך המורכב מארבעה שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות – הבנה שיש בעיה או קושי‪ .‬שלב זה מתבסס על הבנה חברתית ותפיסה‬
‫של ניואנסים מקובלים או לא מקובלים בהתנהגות חברתית ובינאישית‪.‬‬
‫‪ .2‬הבנה שיש צורך בעזרה – מבוססת על התנסויות קודמות בקבלת עזרה והיכרות‬
‫עם גורמים מסייעים‪.‬‬
‫‪ .3‬זיהוי עוזר‪/‬ת מתאימים או עזרה זמינה‪.‬‬
‫‪ .4‬פנייה לעזרה בפועל‬
‫בקרב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים קיים קושי בהפעלת התהליך הקוגניטיבי הדרוש לפנייה‬
‫לעזרה‪ .‬מרבית התלמידים מתקשים בהבנת סיטואציות חברתיות‪ .‬הקשיים באים לידי ביטוי‬
‫הן בפרשנות לקויה של סיטואציה והן במתן תגובה מותאמת‪ .‬במקרים רבים קיים קושי‬
‫משמעותי בהפעלת שיפוט ובקרה‪ .‬היכולת לקלוט מסרים מהסביבה ולבסס ידע עולם נמוכה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קשיים בתחום השפתי והתקשורתי‪ ,‬הכוללים אוצר מילים נמוך‪ ,‬קשיי היגוי‪ ,‬קשיים‬
‫בשליפת מידע ובארגונו‪ ,‬משפיעים אף הם על היכולת לתאר את הסיטואציה בה נזקקו‬
‫לעזרה באופן מובן‪ .‬נתונים קוגניטיביים אלה הם חלק מתמונה כללית בצד היבטים רגשיים‬
‫ותפקודיים מורכבים‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬קיימת תלות מוגברת באחרים בבית‪ ,‬בבית הספר‬
‫ובקהילה‪ ,‬כך שנוצר מצב של ריבוי מטפלים גם בתפקודים אינטימיים הכוללים מגע כגון‪:‬‬
‫ניקיון אישי ולבוש‪ .‬המושג פרטיות‪ ,‬מקבל משמעות שונה בהתאם לרמת התפקוד של‬
‫התלמידים ולעיתים קרובות לא ברור מהי הזכות לפרטיות כאשר קיימת תלות במבוגר גם‬
‫במצבים אינטימיים‪.‬‬
‫נתונים אלה‪ ,‬מעידים על הבנה וכישורים תפקודיים נמוכים‪ ,‬במקביל לתלות מוגברת במבוגר‪.‬‬
‫נוצר מעגל של מוגבלות ופגיעה‪ ,‬כאשר קיים חוסר בסיסי במיומנויות של פנייה לעזרה‪.‬‬
‫להלן מספר קוים מנחים לעידוד פנייה לעזרה בקרב אוכלוסיית החינוך‬
‫המיוחד‪:‬‬
‫‪ ‬הרחבת ידע העולם לגבי מגוון רחב של התנהגויות חברתיות ומיניות‪ :‬בבית‪ ,‬בבית‬
‫הספר ובקהילה‪ .‬יש להדגיש מהן התנהגויות מקובלות ולא מקובלות‪ ,‬מותר ואסור‬
‫באופן קונקרטי ועם המחשות בהתאם לסוג האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ :‬בעזרת בניית מערכת סמלים‪ ,‬תמונות‪ ,‬דיון על סיטואציות ומשחקי‬
‫תפקידים‪.‬‬
‫‪ ‬הצגת סמלים מוסכמים למושגי בסיס בפנייה לעזרה בפועל כגון‪ :‬עזרה‪ ,‬צריך‪ ,‬קשה‪,‬‬
‫בקשה‪ ,‬רוצה‪ ,‬כואב‪ ,‬נעים‪ ,‬לא נעים‪ .‬הסמלים יכולים להיות חזותיים או על ידי תנועות‬
‫מוסכמות‪ .‬ניתן להשתמש בלוחות תת"ח‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת ברורה של הסיטואציות בהן יש צורך לבקש עזרה למשל‪ :‬אלימות‪ ,‬חדירה‬
‫למרחב אישי‪ ,‬נגיעה במקומות אינטימיים‪ ,‬השפלה‪.‬‬
‫‪ ‬הכרת המקורות השונים לעזרה וכיצד לפנות אליהם‪ :‬מקורות פורמליים בקהילה‬
‫כדוגמת משטרה‪ ,‬מכבי אש‪ ,‬מד"א‪ ,‬גורמי רווחה‪ ,‬מקורות עזרה בבית הספר‪ ,‬כדוגמת‬
‫מורה‪ ,‬יועצת‪ ,‬מטפל‪/‬ת ומקורות עזרה במשפחה‪ ,‬כדוגמת הורה‪ ,‬אח או אחות‪ .‬ניתן‬
‫להציג בעזרת תמונה או סמל ולציין מתי פונים לכל אחד מהגורמים‪( .‬הערה‪ :‬לפני‬
‫שבוחרים במקורות עזרה לא פורמליים‪ ,‬יש לקחת בחשבון את מצבו המשפחתי של‬
‫התלמיד ואת הסביבה בה הוא חי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת קשר ופנייה אל כל התלמידים בשגרה‪ :‬מרבית התלמידים אינם פונים‬
‫מיוזמתם לעזרה‪ .‬יש לייצר שיח אישי תוך גילוי התעניינות בשגרת בית הספר‬
‫ובשגרת היום אחר הצהריים‪ .‬האם יש סדר יום קבוע? מי הדמויות העיקריות איתן‬
‫התלמיד נמצא? מה העיסוקים או הפעולות שמבצע בשגרת היום? מה מחבב? עם‬
‫מי אוהב להיות? במי מעדיף להיעזר כאשר זקוק לכך בפעולות יומיומיות? מדוע?‬
‫‪ ‬תשומת לב מוגברת לסימנים לאיתור וזיהוי ילדים בסיכון להתעללות ופגיעה כפי‬
‫שמופיעים באתר שפ"י‪ .‬יש להתייחס במיוחד לשינויים בתפקוד החברתי‪ ,‬הרגשי‪,‬‬
‫ההתנהגותי או הלימודי של הילד ביחס לעצמו‪.‬‬
‫הנכם מוזמנים לעיין במערכי השיעור המפורסמים בנושא שבוע מערכת החינוך למניעת‬
‫פגיעות מיניות תשע"ז ‪ -‬פנייה לעזרה לגילאי הגן ובתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי‪,‬‬
‫בחמ"ד ובחברה הערבית‪.‬‬