‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‬
‫בג"ץ ‪5023/08‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד הנשיאה מ' נאור‬
‫כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין‬
‫כבוד השופט י' עמית‬
‫העותרים‪:‬‬
‫‪ .1‬סעיד זהדי מוחמד שחאדה‬
‫‪ .2‬מוסטפא עבדאללה עבד אלקאדר חאמד‬
‫‪ .3‬ראשד אחמד רשיד זגלול‬
‫‪ .4‬ראיק אחמד זגלול מצלח‬
‫‪ .5‬פואד מחמוד פאיז מצלח‬
‫‪ .6‬ארגון "יש דין‪-‬מתנדבים למען זכויות אדם"‬
‫‪ .7‬ארגון "בצלם‪-‬מרכז המידע הישראלי לזכויות‬
‫האדם בשטחים"‬
‫נגד‬
‫המשיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬שר הביטחון‬
‫‪ .2‬מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית‬
‫‪ .3‬ראש המינהל האזרחי‬
‫‪ .4‬מפקד משטרת מחוז ש"י‬
‫‪" .5‬עפרה" כפר שיתופי להתיישבות קהילתית‬
‫בע"מ‬
‫‪ .6‬מועצה אזורית מטה בנימין‬
‫‪ .7‬משה נצח ברוט‬
‫‪ .8‬בנימין עובדיה‬
‫‪ .9‬דוד ושירה דלפן‬
‫בקשה דחופה מיום ‪25.1.2017‬‬
‫להארכת מועד לביצוע פסק הדין‬
‫הודעת עדכון והבהרה מטעם המשיבים ‪9-7‬‬
‫מיום ‪29.1.2017‬‬
‫תגובות מטעם המשיבה ‪ 6‬לבקשה להארכת מועד‬
‫לביצוע פסק הדין מיום ‪ 29.1.2017‬ומיום ‪1.2.2017‬‬
‫תגובה מטעם המשיבים ‪ 4-1‬לבקשה להארכת מועד‬
‫לביצוע פסק הדין מיום ‪30.1.2017‬‬
‫תגובה מטעם העותרים ‪ 1‬ו‪ 7-3-‬לבקשה להארכת מועד‬
‫לביצוע פסק הדין מיום ‪31.1.2017‬‬
‫‪2‬‬
‫תגובה מטעם המשיבים‬
‫והמשיבים ‪ 4-1‬מיום ‪1.2.2017‬‬
‫‪9-7‬‬
‫לתגובת‬
‫בשם העותרים ‪ 1‬ו‪:7-3-‬‬
‫עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד שלומי זכריה‬
‫בשם המשיבים ‪:4-1‬‬
‫עו"ד ענר הלמן‬
‫בשם המשיבה ‪:6‬‬
‫עו"ד עקיבא סילבצקי‬
‫בשם המבקשים‪:‬‬
‫עו"ד אבי סגל; עו"ד יעל סינמון‬
‫העותרים‬
‫החלטה‬
‫הנשיאה מ' נאור‪:‬‬
‫לפנינו בקשה לדחיית מועד לביצוע פסק‪-‬דין חלוט‪ .‬בפסק הדין הורה בית‪-‬‬
‫משפט זה על מימוש בתוך שנתיים של צווי הריסה לתשעה מבני קבע ביישוב עפרה‪,‬‬
‫אשר נבנו ללא היתרים על קרקע פרטית פלסטינית‪.‬‬
‫תמצית הרקע העובדתי והבקשה שלפנינו‬
‫ביום ‪ 8.2.2015‬קבע בית‪-‬משפט זה פה‪-‬אחד כי יש לממש צווי הריסה‬
‫‪.1‬‬
‫שהוציאה המדינה ביחס לתשעה מבני קבע ביישוב עפרה )בג"ץ ‪ 5023/08‬שחאדה נ' שר‬
‫הביטחון )‪) (8.2.2015‬מפי הנשיא )בדימ'( א' גרוניס ‪ ,‬בהסכמת השופט י' עמית‬
‫ובהסכמתי(‪ .‬הנימוקים להכרעה פורטו בהרחבה בפסק הדין‪ ,‬והמעיין יעיין שם‪ .‬יוזכר‬
‫בקצרה כי פסיקתנו נסמכה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על כך שהמבנים מושא העתירה נבנו באופן בלתי‬
‫חוקי על מקרקעין מוסדרים פרטיים בבעלות פלסטינית‪ .‬כך לפי הרישום במרשם‬
‫המקרקעין‪ ,‬שלא נסתר על ידי מי מהצדדים‪ .‬לנימוק זה התווספה השתלשלות האירועים‬
‫שהובילה להשלמת בניית המבנים מושא העתירה ולאכלוסם‪ ,‬הכל כמתואר בפסק הדין‪.‬‬
‫כפי שפורט בפסק הדין‪ ,‬השלמת הבנייה נעשתה תוך הפרה של צווי ההפסקה וצווי‬
‫ההריסה שהוצאו על‪-‬ידי הרשויות )מעשה אשר הוביל את המנהל האזרחי להגיש תלונה‬
‫למשטרה בעניין ולפתיחה בחקירה פלילית(‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אכלוס המבנים מושא העתירה‬
‫וסיום חיבורם לתשתיות קבע נעשה בשעתו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬בימים שלאחר הגשת העתירה‪,‬‬
‫בתוך התקופה הקצרה שניתנה למשיבים להגיש תגובה לבקשת העותרים לצו ביניים‪.‬‬
‫על התנהלות זו נמתחה ביקורת בפסק הדין‪ ,‬שבו נאמר כי "‪ ...‬קשה להשתחרר מהרושם‬
‫כי נעשו פעולות שתכליתן לקבוע עובדות בשטח‪ ,‬לסכל את הבקשה לצו ביניים‬
‫‪3‬‬
‫ולהעמיד את הרשויות ואת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לפיה המבנים כבר‬
‫מיושבים‪ ."...‬בהמשך אף נאמר בפסק הדין כי "הבנייה נעשתה תוך הפרת צווי ההפסקה‬
‫וצווי ההריסה שהוציאו הרשויות והושלמה במה שנחזה כמחטף שנעשה לאחר הגשת‬
‫העתירה"‪.‬‬
‫בנסיבות המפורטות לעיל‪ ,‬קבע בית המשפט כי ספק אם ניתן להכשיר את‬
‫‪.2‬‬
‫המבנים מושא העתירה‪ ,‬אף בדיעבד‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כך נקבע‪ ,‬לא נטען באופן ממשי כי‬
‫נעשו מהלכים לשם הסדרה תכנונית של בנייה זו‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מצא בית המשפט כי אין‬
‫הצדקה לעכב עוד את מימוש צווי ההריסה‪ ,‬והזכיר כי חיוב המדינה לפנות מבנים‬
‫המצויים על קרקע פרטית אינו אלא הגשמה של מדיניות שהמדינה עצמה ביקשה‬
‫לנקוט‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬לרבות בהליך זה‪ .‬לפיכך קיבל בית המשפט את העתירה‪ .‬לנוכח‬
‫הקושי בביצוע ההריסה‪ ,‬שהרי במרבית המבנים מתגוררות משפחות‪ ,‬ועל מנת לאפשר‬
‫להן לבחון חלופות למגוריהן‪ ,‬נקבע כי הצווים ימומשו בתוך שנתיים מיום מתן פסק‬
‫הדין )דהיינו עד ליום ‪ .(8.2.2017‬אנוכי הוספתי לדברי הנשיא )בדימ'( גרוניס‪ ,‬כי‬
‫לגישתי מציאת חלופות למגורי המשפחות אינה בגדר תנאי לפינוי‪ .‬עמדתי על כך‬
‫שמלכתחילה ניתן על ידו פרק זמן ארוך למימוש צווי ההריסה‪ ,‬המתחשב בצורך‬
‫לאפשר לתושבים ולמשיבים להיערך לכך כראוי‪ ,‬והדגשתי כי "עד לתום פרק הזמן‬
‫שנקבע יש לאכוף את צווי ההריסה ללא ניסיונות נוספים לדחיית הקץ‪ ,‬כמקובל‪ ,‬לצערי‪,‬‬
‫בתיקים מסוג זה"‪.‬‬
‫חרף זאת‪ ,‬כשבועיים בלבד לפני המועד האחרון למימוש צווי ההריסה שנקבע‬
‫‪.3‬‬
‫בפסק הדין‪ ,‬הוגשה הבקשה שלפנינו שכותרתה "בקשה דחופה להארכת מועד לביצוע‬
‫פסק הדין"‪ .‬בשונה מהמקובל‪ ,‬המבקשים לא הבהירו בכותרת הבקשה או בגופה מהם‬
‫שמותיהם‪ .‬רק עיון בתצהירים שצורפו לבקשה מעלה כי אחדים מהמבקשים הינם מי‬
‫שהיו המשיבים ‪ 7‬ו‪ 9-‬לעתירה‪ ,‬המתגוררים בחלק מהמבנים‪ .‬עיון נוסף בתצהירים מגלה‬
‫כי למעשה‪ ,‬המשיבים ‪ 7‬ו‪ 9-‬משמשים גם כ‪ "-‬פּ ֶה" ליתר המחזיקים במבנים המיועדים‬
‫להריסה‪ ,‬אף שלא היו צד לעתירה )המשיבים ‪ 7‬ו‪ 9-‬ויתר המחזיקים יכונו להלן‪ ,‬למען‬
‫הנוחות‪ ,‬המבקשים (‪ .‬לפי הנטען בבקשה‪ ,‬לאורך התקופה שקצב בית המשפט לצורך‬
‫מימוש צווי ההריסה למבנים‪ ,‬לא שקטו המבקשים על שמריהם ופעלו לצורך מימוש‬
‫פסק הדין‪ .‬לטענתם הם בחנו במהלך תקופה זו חלופות הולמות להעתקת מקום‬
‫מגוריהם ובסופו של דבר רובם החליט לרכוש בתים חדשים ביישוב עפרה‪ .‬כמתואר‬
‫בבקשה‪ ,‬מתוך שמונה משפחות המתגוררות במבנים )ככל הנראה המבנה התשיעי אינו‬
‫מאוכלס(‪ ,‬שתי משפחות‪ ,‬משפחת דלפן ומשפחת ברוט‪ ,‬רכשו מגרשים לבנייה עצמית‬
‫ביישוב )להלן‪ :‬המבנים לבנייה עצמית (‪ ,‬ולפי תצהירי הרוכשים בניית הבתים במגרשים‬
‫‪4‬‬
‫אלה צפויה להסתיים "בעוד מספר חודשים"‪ .‬משפחה שלישית‪ ,‬משפחת בן שושן‪,‬‬
‫בחרה לרכוש ביום ‪ 7.9.2016‬דירה חלופית בחדרה‪ ,‬אשר אף היא תהיה מוכנה לפי‬
‫הנטען בעוד מספר חודשים )להלן‪ :‬הדירה בחדרה (‪ .‬לעומתן‪ ,‬המשפחות אלדר‪ ,‬אטון‪,‬‬
‫יהודה ופרי חתמו בתקופה האחרונה על הסכמי רכישה של בתים חדשים ביישוב עפרה‬
‫מול חברת "בנייני בר אמנה" )ומשפחה חמישית במספר‪ ,‬משפחת כפיר‪ ,‬עתידה לחתום‬
‫אף היא על הסכם דומה בקרוב( )להלן‪ :‬חמשת הבתים החדשים (‪ .‬המדובר לדבריהם‬
‫בבתים שהם חלק מפרויקטים למגורים ברחוב הדובדבן ובשכונת המייסדים בעפרה‪,‬‬
‫אשר נבנו לפי תב"ע בתוקף ועם כל ההיתרים הנדרשים‪ .‬לפי תצהירי המבקשים‪,‬‬
‫המשפחות אלדר ואטון רכשו בתים בשכונת המייסדים ואילו המשפחות יהודה ופרי‬
‫רכשו בתים ברחוב הדובדבן )גם משפחת כפיר‪ ,‬היא המשפחה שטרם חתמה על הסכם‪,‬‬
‫מתעתדת לרכוש בית ברחוב הדובדבן(‪.‬‬
‫לעניין לוחות הזמנים‪ ,‬פירטו המבקשים כי חמשת הבתים החדשים "שוריינו"‬
‫‪.4‬‬
‫עבור התושבים לפני כשנה; כי הסכמי הרכישה נחתמו כמה ימים לפני הגשת הבקשה;‬
‫וכי בנייתם אמורה הייתה להסתיים בינואר ‪ .2017‬ואולם‪ ,‬לטענתם חל עיכוב שלא‬
‫באשמתם במסירת הבתים‪ ,‬וזאת בין השאר עקב הצורך להשלים את הנחת תשתית‬
‫החשמל במקום‪ .‬להערכת המבקשים‪ ,‬מסירתם של הבתים החדשים צפויה להיעשות‬
‫בעוד "כשלושה חודשים לכל המאוחר"‪ .‬יצוין‪ ,‬כי בתצהיר מנכ"ל חברת "בנייני בר‬
‫אמנה" שצורף לבקשה‪ ,‬נאמר כי "בנייתם של המבנים החדשים בפרויקט הדובדבן‬
‫התעכבה והיא צפויה להסתיים לכל המאוחר בתוך ‪ 3‬חודשים"‪ .‬אולם‪ ,‬התצהיר האמור‬
‫אינו מתייחס למועד השלמת הבתים בפרויקט שכונת המייסדים‪ .‬לטענתם של‬
‫המבקשים‪ ,‬בנסיבות אלה אין זה צודק לחייבם לעבור למקום מגורים זמני לתקופה‬
‫קצרה של שלושה חודשים‪ ,‬שבסיומה הם ייאלצו לעבור פעם נוספת למבני הקבע‬
‫החדשים‪ .‬לביסוס טענתם‪ ,‬נתלו המבקשים בסיפא לפסק הדין שאת ביצועו הם מבקשים‬
‫לעכב‪ ,‬שבה הוזכר הצורך באיתור חלופות למגורים לתושבי הבתים המיועדים להריסה‪.‬‬
‫הם הדגישו כי יש חשיבות רבה לכך שפינויים מהמבנים ייעשה ישירות למקום המגורים‬
‫הקבוע שרכשו‪ ,‬שאם לא כן ייגרם להם ולילדיהם נזק קשה וארוך טווח‪ ,‬שהשלכותיו‬
‫תורגשנה במישור הכלכלי‪ ,‬במישור הרגשי ובמישור החינוכי‪.‬‬
‫המבקשים הוסיפו וטענו‪ ,‬כי הם לא מעוניינים לדחות את הקץ‪ ,‬אלא רק‬
‫‪.5‬‬
‫בהארכת מועד קצרה יחסית‪ ,‬אשר נועדה לדבריהם לאפשר להם מעבר מסודר ופחות‬
‫טראומטי למגורי קבע‪ .‬מעבר לאמור‪ ,‬הוסיפו המבקשים והתחייבו כי בהגיע מועד‬
‫הפינוי הנדחה‪ ,‬הם מתחייבים לפנות את המבנים בדרכי שלום‪ .‬לסיום ציינו המבקשים‪,‬‬
‫כי הגשת הבקשה התעכבה עד למועד הגשתה עקב ניסיונותיהם לקבל את הסכמת‬
‫‪5‬‬
‫העותרים לארכה המבוקשת‪ .‬משלא צלחו ניסיונות אלה‪ ,‬הוגשה לבסוף הבקשה‬
‫הנוכחית‪ .‬אשר על כן‪ ,‬ביקשו המבקשים להאריך את מועד ביצועו של פסק הדין‬
‫בשלושה חודשים‪ ,‬דהיינו עד ליום ‪.8.5.2017‬‬
‫תגובות העותרים והמשיבים האחרים‬
‫העותרים מתנגדים בתוקף לבקשה‪ .‬בפתח תגובתם הדגישו העותרים כי בפסק‬
‫‪.6‬‬
‫הדין נקבע כי לאחר הגשת העתירה והבקשה לצו ביניים‪ ,‬נעשו מעשים אשר ביקשו‬
‫לסכל את צו הביניים שהתבקש‪ ,‬וזאת בדמות אכלוס מהיר של המבנים בטרם יינתן הצו‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬טענו העותרים‪ ,‬מתצהירי המבקשים עולה כי רוב המשפחות המתגוררות‬
‫במבנים נכנסו אליהם לאחר שניתן צו הביניים האוסר על אכלוסם‪ ,‬באופן המעורר לכל‬
‫הפחות חשש לכך שצו הביניים הופר‪ .‬לגופם של דברים‪ ,‬טענו העותרים כי הבקשה‬
‫אינה מגלה עילה‪ .‬זאת‪ ,‬במיוחד לנוכח פרק הזמן הארוך שניתן בפסק הדין לביצוע‬
‫הפינוי‪ ,‬מועד כניסתם של רוב התושבים למבנים המיועדים להריסה והעובדה כי לחלק‬
‫מהמשפחות אין דיור קבע חלופי לעבור אליו בתוך תקופת הארכה המבוקשת‪.‬‬
‫המדינה מצדה סבורה שדין הבקשה להידחות ביחס לארבעה מבנים מתוך‬
‫‪.7‬‬
‫תשעת המבנים המיועדים להריסה‪ ,‬אולם אין לה התנגדות לקבלתה ביחס לחמשת‬
‫המבנים הנותרים‪ .‬המדינה פירטה עמדתה כדלקמן‪:‬‬
‫תחילה צוין‪ ,‬כי למיטב הידיעה‪ ,‬מבנה אחד מתוך תשעת המבנים אינו מאוכלס‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬ובשים לב לכך שהבקשה אינה מצביעה על נימוק המצדיק לדחות את‬
‫מועד מימוש צו ההריסה שהוצא לו‪ ,‬אין מקום לשיטת המדינה לעכב את ביצוע פסק‬
‫הדין ביחס אליו‪ .‬באשר לשלושה מבנים נוספים – בהם מתגוררות המשפחות בן שושן‪,‬‬
‫ברוט ודלפן – טענה המדינה כי לא צוין שהמגורים החלופיים של משפחות אלה )שני‬
‫המגרשים לבנייה עצמית והדירה בחדרה( יהיו מוכנים בתוך שלושה חודשים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עמדת המדינה היא‪ ,‬כי אין מקום להיעתר לבקשה גם בכל הנוגע לשלושת המבנים‬
‫האמורים‪ .‬לגבי חמשת המבנים האחרונים – בהם מתגוררות המשפחות פרי‪ ,‬כפיר‪,‬‬
‫אטון‪ ,‬יהודה ואלדר – המדינה אינה מתנגדת לדחיית מועד הריסתם בשלושה חודשים‪,‬‬
‫אם כי לגישתה מניין תקופת הארכה צריך להיספר מהיום שבו הצהיר מנכ"ל "בנייני בר‬
‫אמנה" על משך הבנייה הצפוי )כלומר המדינה לא מתנגדת להארכת מועד עד ליום‬
‫‪ .(25.4.2017‬לטענת המדינה‪ ,‬לכל אחת מחמש המשפחות המתעתדות לעבור למבנים‬
‫החדשים יש ילדים קטנים‪ ,‬וחיובם לעבור מבתי הקבע המיועדים להריסה למגורים‬
‫‪6‬‬
‫הזמניים‪ ,‬ובהמשך שוב לבתי קבע חדשים – יגרום לקושי לא מבוטל‪ .‬עוד ציינה‬
‫המדינה‪ ,‬כי המבקשים הבהירו כי הם מתחייבים לפנות את המבנים בדרכי שלום‪ .‬אשר‬
‫על כן‪ ,‬הרבה לפנים משורת הדין ומטעמים הומניטריים מובהקים‪ ,‬המדינה אינה‬
‫מתנגדת לדחיית מועד פינויים של חמשת המבנים הנזכרים עד ליום ‪ ,25.4.2017‬בכפוף‬
‫לכך שכל הדיירים הבגירים בחמשת המבנים הללו יחתמו על תצהיר אישי‪ ,‬שלפיו הם‬
‫מתחייבים לפנות את המבנים בדרכי שלום‪ ,‬וזאת בין אם בקשת הארכה תתקבל ובין אם‬
‫לאו‪.‬‬
‫המועצה האזורית מטה בנימין הצטרפה לבקשה‪ .‬בשונה מעמדת המדינה‪,‬‬
‫‪.8‬‬
‫לגישתה אין מקום לבצע את הפינוי בשתי "פעימות"‪ ,‬אלא יש לדחות את מועד מימוש‬
‫צווי ההריסה של כל תשעת המבנים בשלושה חודשים‪.‬‬
‫המבקשים בתגובה בירכו על הסכמת המדינה לעכב את ביצוע מימוש צווי‬
‫‪.9‬‬
‫ההריסה ביחס לחמישה מבנים‪ ,‬אולם טענו כי לנוכח המורכבות והרגישות הנלוות‬
‫לפינוי משפחות מבתיהן‪ ,‬יש מקום לבצע את הפינוי במאוחד לכלל המשפחות‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬הדגישו המבקשים כי כל המשפחות – לרבות שלוש המשפחות שייתכן שמגוריהן‬
‫החלופיים לא יהיו מוכנים בתום תקופת הארכה המבוקשת – מתחייבות לפנות את‬
‫בתיהן במועד הנדחה שהתבקש‪ .‬לחלופין‪ ,‬אם בית המשפט יסבור כי יש לפצל את מועד‬
‫מימוש צווי ההריסה‪ ,‬התבקש בית המשפט להורות על פינוי ואטימה בלבד בשלב זה‪,‬‬
‫ולקבוע כי ההריסה עצמה תבוצע בעוד שלושה חודשים יחד עם יתר המבנים‪.‬‬
‫הכרעה‬
‫כידוע‪ ,‬השימוש בסמכות להאריך מועדים שנקבעו בפסק דין ייעשה רק‬
‫‪.10‬‬
‫במקרים חריגים כדי למנוע אי צדק משווע )ראו למשל‪ :‬בג"ץ ‪ 8887/06‬אל‪-‬נאבות נ' שר‬
‫הביטחון ‪ ,‬פסקה ‪) 11‬החלטה מיום ‪ .((25.3.2012‬בפסק הדין נקבע מלכתחילה פרק זמן‬
‫של שנתיים לביצוע צווי ההריסה לתשעת המבנים‪ .‬פרק זמן זה‪ ,‬שהינו ארוך מאוד‪,‬‬
‫שקלל בתוכו את כלל השיקולים הרלוונטיים – עקרון שלטון החוק וזכויות הקניין של‬
‫התושבים המוגנים מזה‪ ,‬והצורך במתן שהות מספקת למדינה ולתושבים להתארגן‬
‫לפינוי מזה‪ .‬פסק הדין לא התנה – במפורש או במשתמע – את מימוש צווי ההריסה‬
‫בכך שתושבי הבתים יעברו במישרין לחלופות מגורים קבועות‪ .‬פסק הדין ביקש בבירור‬
‫לשים סוף להתדיינות הארוכה בין הצדדים‪ ,‬שראשיתה עוד בשנת ‪ ,(!) 2008‬ללא קשר‬
‫לחלופות המגורים שתימצאנה‪ ,‬אם תימצאנה‪ ,‬ולטיבן‪ .‬הדברים מקבלים משנה תוקף‬
‫‪7‬‬
‫בשים לב לאמור בחוות דעתי בפסק הדין‪ ,‬שבה הדגשתי כאמור כי אי‪-‬איתור חלופות‬
‫למחזיקים לא יהווה עילה לדחיית המועד שנקבע בפסק הדין‪ .‬על עיקרון זה אף חזר‬
‫בית המשפט מפורשות אך לאחרונה‪ ,‬בגדרי החלטות שניתנו בבקשות להארכות מועד‬
‫למימוש צווי ההריסה שהוצאו למבני היישוב עמונה )ראו בג"ץ ‪ 9949/08‬חמאד נ' שר‬
‫הביטחון )החלטות מימים ‪) (1.2.2017 ,22.12.2016 ,14.11.2016‬להלן‪ :‬עניין עמונה ((‪.‬‬
‫ההיגיון שביסוד תפיסה זו הוסבר בהרחבה בהחלטה מיום ‪ 14.11.2016‬בעניין עמונה ‪:‬‬
‫"פרק הזמן הארוך לפינוי לא נקבע בחלל ריק‪ .‬הוא‬
‫משקף את ניסיון העבר‪ ,‬אשר לימדנו כי המדינה אינה‬
‫מזדרזת לקיים פסקי דין המורים על פינוי בנייה לא‬
‫חוקית באזור יהודה ושומרון ולא אחת אף אינה עומדת‬
‫במועדים שנקבעו לביצועם ‪ ...‬זאת ועוד‪ ,‬פסקי‪-‬דין‬
‫לפינוי הינם במקרים רבים בבחינת 'מוצא אחרון'‪ ,‬רק‬
‫כאשר מוצו ההתדיינויות וניתנו הארכות מועד רבות ‪...‬‬
‫במציאות כזו הקושי במתן הארכות מועד לאחר פסק‬
‫הדין – מתעצם‪ .‬לנוכח האמור‪ ,‬מובן מדוע חזר והדגיש‬
‫בית המשפט במקרים אחרים כי איתור חלופות‬
‫למחזיקים בקרקע אינו עילה להארכות מועד‪ .‬כדברי‬
‫הנשיא א' גרוניס בעניין חרשה והיובל ‪:‬‬
‫'יוער‪ ,‬כי לצערנו הניסיון השיפוטי מלמד כי המדינה‬
‫אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם של פסק דין‬
‫בעניין פינוי בתים או דרכים בתחומי יהודה והשומרון‪.‬‬
‫לא אחת אנו נתקלים בבקשות ארכה‪ ,‬שלעתים מזומנות‬
‫מוגשות ברגע האחרון‪ ,‬המלוות בנימוק כי מסיבות כאלו‬
‫או אחרות לא היה סיפק בידי המדינה לקיים את הצווים‬
‫השיפוטיים‪ .‬אי‪-‬איתור חלופות למחזיקים בקרקע אינו‬
‫עילה להארכות מועד ' )שם‪ ,‬פסקה ‪."(11‬‬
‫על רקע דברים אלה‪ ,‬היפים גם לענייננו‪ ,‬סבורתני כי היעתרות לבקשה אינה מתיישבת‬
‫עם פסיקתו של בית משפט זה מהשנים האחרונות בכלל‪ ,‬ועם פסק הדין מושא דיוננו‬
‫בפרט‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי הארכה המבוקשת עשויה לסייע רק לחמש משפחות‬
‫‪.11‬‬
‫)כפיר‪ ,‬אלדר‪ ,‬אטון‪ ,‬יהודה ופרי( מתוך שמונה המשפחות המתגוררות במבנים‬
‫המיועדים להריסה‪ .‬לפי האמור בתצהירי המחזיקים‪ ,‬אותן חמש משפחות רכשו בתים‬
‫שבנייתם עתידה להסתיים בתוך פרק זמן של שלושה חודשים )אם כי לא למותר להזכיר‬
‫כי מנכ"ל חברת בר בנייני אמנה לא ציין בתצהירו מתי בניית הבתים שרכשו המשפחות‬
‫אלדר ואטון בשכונת המייסדים תסתיים(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שלוש המשפחות האחרות‬
‫)דלפן‪ ,‬ברוט ובן שושן( רכשו בתים שעתידים להיות מוכנים רק בעוד "מספר חודשים"‬
‫‪8‬‬
‫לא ידוע‪ .‬על כן‪ ,‬גם אם תינתן הארכה המבוקשת‪ ,‬ככל הנראה לא יהיה בידן של‬
‫משפחות אלה לעבור במישרין למגורי קבע חלופיים‪ .‬מצב כזה מעורר מטבעו חשש‬
‫שגם פרק הזמן המבוקש של שלושה חודשים לא יספיק‪ ,‬ויוביל לבקשות ארכה חוזרות‬
‫ונשנות‪ .‬בצד זאת‪ ,‬יש להזכיר כי המבנה התשיעי המיועד להריסה ככל הנראה כלל אינו‬
‫מאוכלס‪ ,‬ולגביו לא נטענה כל טענה‪ .‬גם המדינה מתנגדת לקבלת הבקשה ככל שהיא‬
‫מתייחסת למבנים של המשפחות דלפן‪ ,‬ברוט ובן שושן ולמבנה התשיעי שאינו‬
‫מאוכלס‪ .‬המדינה אמנם אינה מתנגדת לדחיית מועד פינויים של חמשת המבנים‬
‫האחרים‪ ,‬מטעמים הומניטריים‪ .‬ואולם‪ ,‬מתגובת המבקשים עולה כי עמדתה של המדינה‬
‫– המציעה לבצע את מימוש צווי ההריסה בשתי "פעימות" – כלל אינה מקובלת על‬
‫המבקשים )וגם אינה מקובלת על המועצה האזורית מטה בנימין(‪.‬‬
‫בין כך ובין כך‪ ,‬לגישתי הבקשה אינה מגלה כאמור עילה אף ביחס לחמשת‬
‫‪.12‬‬
‫המבנים של המשפחות כפיר‪ ,‬אלדר‪ ,‬אטון‪ ,‬יהודה ופרי‪ .‬המבקשים השליכו את יהבם על‬
‫כך שחמשת הבתים החדשים "שוריינו" עבור משפחות אלה כבר לפני כשנה‪ ,‬ומסיבות‬
‫שלא תלויות בהם לא הושלמה בנייתם במועד‪ .‬דא עקא‪ ,‬אף אם אניח כי בתים אלה אכן‬
‫"שוריינו" כאמור לפני כשנה‪ ,‬נותרת השאלה מה נעשה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬בשנה שקדמה לה‬
‫)שהרי בפסק הדין ניתנו שנתיים לביצועו‪ ,‬ולא שנה אחת בלבד(‪ .‬חסר זה בתיאור‬
‫הנעשה בתקופה הארוכה‪ ,‬ארוכה עד מאוד‪ ,‬שחלפה מאז מתן פסק הדין – מעורר‬
‫שאלות לא פשוטות ומחזק את המסקנה כי אין להיעתר לבקשה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אף‬
‫שרצונם של המבקשים לעבור במישרין למגורי קבע חלופיים הינו מובן‪ ,‬הוא אינו חזות‬
‫הכל‪ .‬ישנם שיקולים חשובים אחרים בענייננו שבכללם שלטון החוק‪ ,‬הכלל שלפיו‬
‫פסקי דין יש לקיים וחובת המפקד הצבאי להגן על רכושם הפרטי של תושבים מוגנים‬
‫בשטח הנתון לתפיסה לוחמתית‪ .‬שיקולים אלה נפקדים מהבקשה הנוכחית ואינם זוכים‬
‫לכל התייחסות גם בעמדת המדינה‪.‬‬
‫בבחינת למעלה מן הצורך‪ ,‬יצוין כי כל המבקשים נכנסו לבתים לאחר שהוגשה‬
‫‪.13‬‬
‫העתירה‪ .‬המשפחות כפיר‪ ,‬אלדר‪ ,‬בן שושן‪ ,‬אטון ופרי אף נכנסו לבתיהן לפי האמור‬
‫בתצהיריהן לאחר שניתן צו הביניים ביום ‪ ,19.6.2008‬שאסר מפורשות על השלמת‬
‫בניית המבנים ועל אכלוסם )משפחת כפיר בשנת ‪ ;2012‬משפחת אלדר בנובמבר ‪;2008‬‬
‫משפחת בן שושן ביולי ‪ ;2011‬משפחת אטון באוקטובר ‪ ;2008‬ומשפחת פרי בנובמבר‬
‫‪ .(2008‬משפחות אלה אינן מסבירות כיצד הדבר מתיישב עם צו הביניים‪ ,‬זולת האמירה‬
‫הכללית שלפיה למיטב ידיעתן הן החליפו אחרים שהתגוררו לפניהן בבתים )פרט‬
‫למשפחת אטון שלא הבהירה אם התגוררו אחרים לפניה(‪ .‬המבקשים אף לא התייחסו‬
‫בבירור לטענת העותרים בעניין זה‪ .‬עובדות אלה מעוררות לכל הפחות חשש כי צו‬
‫‪9‬‬
‫הביניים הופר על ידי רוב המשפחות שהגישו את הבקשה שלפנינו‪ ,‬ולדעתי מצדיקות‬
‫כשלעצמן את דחיית הבקשה על הסף לגבי כל מי שנכנס לביתו אחרי צו הביניים‪.‬‬
‫שלוש המשפחות הנוספות‪ ,‬דלפן‪ ,‬ברוט ויהודה‪ ,‬נכנסו אמנם לבתיהן לפני מועד צו‬
‫הביניים‪ ,‬אולם מתוכן רק למשפחה אחת )משפחת יהודה( מגורים חלופיים שיהיו‬
‫מוכנים בעוד שלושה חודשים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬רק שתיים מהמשפחות‪ ,‬ברוט ודלפן‪ ,‬היו צד‬
‫לעתירה המקורית )משיבים ‪ 7‬ו‪ .(9-‬המחזיק הנוסף שהיה משיב לעתירה‪ ,‬בנימין‬
‫עובדיה )משיב ‪ ,(8‬כלל לא הגיש תצהיר במסגרת הבקשה הנוכחית‪ .‬חרף זאת‪ ,‬בפתח‬
‫הבקשה לארכה נכתב כי היא מוגשת "מטעם המשיבים ‪ ,‬דיירי המבנים נושא העתירה‬
‫)להלן‪ :‬המבקשים (" )ההדגשה הוספה – מ‪.‬נ‪ ,(.‬תוך טשטוש העובדות שלפיהן רוב‬
‫המחזיקים לא היו משיבים לעתירה‪ ,‬לא ביקשו להצטרף לעתירה כמשיבים‪ ,‬וצורפו רק‬
‫כעת כ"מעין מבקשים" לבקשה הנוכחית‪ .‬למעשה‪ ,‬על כך שכל המשפחות המבקשות‬
‫)פרט לברוט ולדלפן( מתגוררות במבנים‪ ,‬נודע לבית המשפט לראשונה רק במסגרת‬
‫הבקשה הנוכחית‪ .‬גם דברים אלה מעוררים קושי לא מבוטל‪ .‬דווקא המשפחות ברוט‬
‫ודלפן שהיו צד לעתירה‪ ,‬לא תוכלנה לפי הצהרתן לעבור "מדלת לדלת" בתום תקופת‬
‫הארכה המבוקשת‪ ,‬שכן הבתים שנרכשו על ידן לא יהיו מוכנים כנראה בתוך שלושה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫לבסוף לא מן המותר להעיר‪ ,‬כי הבקשה שלפנינו הוגשה בשיהוי ניכר‪ ,‬ימים‬
‫‪.14‬‬
‫ספורים לפני המועד שנקבע בפסק הדין למימוש צווי ההריסה למבנים‪ .‬הניסיונות‬
‫להשיג את הסכמת העותרים‪ ,‬עליהם נסמכו המבקשים‪ ,‬אינם מצדיקים להמתין ל"דקה‬
‫התשעים" בטרם הגשת הבקשה‪.‬‬
‫לאחר דברים אלה‪ :‬אין מחלוקת כי המבנים שבהם עסקינן נבנו שלא כדין על‬
‫‪.15‬‬
‫קרקע פרטית פלסטינית‪ .‬כפי שנקבע בפסק הדין מושא דיוננו‪ ,‬בנייתם "‪ ...‬נעשתה תוך‬
‫הפרת צווי ההפסקה וצווי ההריסה שהוציאו הרשויות והושלמה במה שנחזה כמחטף‬
‫שנעשה לאחר הגשת העתירה"‪ .‬השתלשלות עניינים קשה וחריגה זו‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫נקבעו "עובדות בשטח" תוך הפרת צווים מינהליים‪ ,‬היוותה נדבך מרכזי בפסק דיננו‪.‬‬
‫אין מקום להתעלם ממנה בגדרי ההכרעה בבקשת הארכה שלפנינו‪ ,‬בפרט בהתחשב‬
‫בהתנהלות המבקשים‪ ,‬שרובם נכנסו לבתיהם לאחר שהוצא צו הביניים האוסר על‬
‫השלמת בנייתם ועל אכלוסם ושרובם כלל לא היו צד להליך‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬על כך שכל‬
‫המשפחות המבקשות )פרט לברוט ולדלפן( מתגוררות במבנים‪ ,‬נודע לנו לראשונה רק‬
‫במסגרת הבקשה הנוכחית‪ .‬כל פינוי של אדם מבית מגוריו הוא מצער וכואב עבורו‪,‬‬
‫וזאת בין אם נגזר עליו לעבור במישרין לבית קבע אחר ובין אם עליו למצוא פתרון‬
‫זמני‪ ,‬עד לאיתור חלופת קבע‪ .‬אף שמעבר "מדלת לדלת" עשוי לרכך במידה מסוימת‬
‫‪10‬‬
‫את הקושי הטמון בכך‪ ,‬כאשר שוקלים את כל הנסיבות שפורטו לעיל אין בידנו להיעתר‬
‫למבוקש‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬הבקשה נדחית‪ .‬חרף כל האמור והרבה לפנים משורת הדין‪ ,‬אציע‬
‫‪.16‬‬
‫לחבריי לקבוע כי נאפשר את ביצועם של צווי ההריסה לא יאוחר מיום ‪ 5.3.2017‬וזאת‬
‫לצורך התארגנות לפינוי‪ .‬בעטיים של המבקשים שאיחרו לפנות‪ ,‬נוצר מצב שבו כוחות‬
‫הביטחון חייבים לדאוג לפינוי תוך זמן קצר ביותר‪ .‬אני סבורה כי יש לאפשר לכוחות‬
‫הביטחון זמן סביר להיערכות לביצוע פסק הדין‪ ,‬ולא לחייבם לבצעו בבהילות שנוצרה‬
‫עקב בקשת הארכה )ראו והשוו‪ :‬בג"ץ ‪ 9496/11‬יורשי המנוח רבאח מוחמד עסאף‬
‫עבדאללטיף באמצעות יורשו סאמי רבאח מוחמד עבד אלטיף נ' שר הביטחון ‪ ,‬פסקה ‪9‬‬
‫)החלטה מיום ‪ ;(4.11.2015‬בג"ץ ‪ 9949/08‬חמאד נ' שר הביטחון )החלטה מיום‬
‫‪) 1.2.2017‬נימוקים((‪ .‬למרות שהבקשה להארכת מועד של שלושה חודשים נדחתה‪ ,‬אנו‬
‫מביעים תקווה כי בהגיע מועד הפינוי המבקשים יתפנו בדרכי שלום‪ ,‬כפי שהצהירו‬
‫בתצהיריהם‪ .‬לשום אדם אין זכות לנקוט באלימות כלפי רשויות החוק או כלפי כל אדם‬
‫אחר‪.‬‬
‫הנשיאה‬
‫השופט י' עמית‪:‬‬
‫אני מסכים‪.‬‬
‫שופט‬
‫המשנה לנשיאה א' רובינשטיין‪:‬‬
‫עיינתי בחוות דעתה של חברתי הנשיאה‪ ,‬ובגדרי הדין קל יותר להצטרף אליה‬
‫א‪.‬‬
‫מאשר לחלוק עליה‪ ,‬אך שמסקנתי שונה במקצת‪ .‬דעת לנבון נקל‪ ,‬כי תולדות הנושא‪,‬‬
‫כפי שפירטה חברתי‪ ,‬אינן מליצות יושר כל עיקר על הבקשה הנוכחית מקום שמעיקרא‬
‫בפסק הדין מ‪ 8.2.15-‬ניתנה למבקשים תקופה ארוכה של התארגנות‪ ,‬לא פחות‬
‫משנתיים‪ ,‬וחברתי הטעימה אז‪ ,‬כי אין מקום לדחיית הקץ מעבר לכך‪ ,‬וכדבריה –‬
‫"כמקובל‪ ,‬לצערי‪ ,‬בתיקים מסוג זה"; ראו גם בג"ץ ‪ 9051/06‬שלום עכשיו נ' שר הביטחון‬
‫)‪ ;(2014‬בג"ץ ‪ 9949/08‬חמאד נ' שר הביטחון )‪.(25.12.16‬‬
‫‪11‬‬
‫גם סימני השאלה לגבי מועדי האכלוס מזה והפעילות שנעשתה לאורך התקופה‬
‫ב‪.‬‬
‫מזה‪ ,‬כפי שהראתה חברתי‪ ,‬וכל המוסיף גורע‪ ,‬הם מוחשיים‪ .‬איני רואה טעם לחזור‬
‫לציטוטים מן הפסיקה‪ ,‬המדברים בהארכת מועד במקרים אחרים‪ ,‬וחוות דעת חברתי‬
‫מדברת בעדה‪ .‬מקובלת עלי הדחיה בחודש שמציעה חברתי מנימוקיה‪ ,‬אך לדעתי יש‬
‫להוסיף צעד נוסף לחלק מן המשפחות‪ ,‬כהצעת המדינה‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬חרף האמור מעלה‪ ,‬וכמובן הצורך לקיים פסקי דין כדבעי‪ ,‬סבורני‬
‫ג‪.‬‬
‫כי ראוי לקבל את עמדת המדינה‪ ,‬על דעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬שלפיה יש מקום‬
‫לתת את הארכה לחמשת המבנים של משפחות פרי‪ ,‬כפיר‪ ,‬אטון‪ ,‬יהודה ואלדר‪,‬‬
‫העתידות בתוך שלושה חודשים לקבל מפתחות ולעבור למקומן החדש‪ .‬הטעם לכך הוא‬
‫הרצון שלא לחשוף את ילדי המשפחות הללו לטלטולי חורף כפולים בנוסף לעצם‬
‫הטראומה של עקירה מן הבית; למשפחת פרי ארבעה ילדים קטנים; כפיר – חמישה;‬
‫אטון – ארבעה; יהודה – ארבעה; ואלדר – חמישה‪ .‬לגבי משפחות אלה‪ ,‬מטעמים‬
‫אנושיים והרבה לפנים משורת הדין‪ ,‬כי אכן נהגו שלא כהלכה‪ ,‬אציע לדחות את הפינוי‬
‫בשלושה חודשים; לא כן באשר לשלושת המבנים של משפחות בן שושן‪ ,‬ברוט ודלפן‪,‬‬
‫שאין היתכנות למקום המגורים החלופי תוך שלושה חודשים‪ ,‬על משפחות אלה ממילא‬
‫יהא בכל מקרה לעבור לדיור זמני‪ ,‬ועל כן אין טעם בדחיית הפינוי‪ .‬כך גם לגבי המבנה‬
‫שאינו מאוכלס‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ער אני היטב לאזהרות ולהתראות שניתנו בעיתן‪ ,‬ולסימני השאלה על‬
‫ד‪.‬‬
‫מועדי הכניסה לבתים‪ ,‬אך ראויה לטעמי מידת הרחמים‪ ,‬במקום שניתן לחסוך את‬
‫הטלטול הכפול מן הילדים‪ 22 ,‬במספר‪ ,‬ומקום שאין פלסטינאי האמור להיכנס לשטח‬
‫כאן ועתה‪ ,‬שנגרם לו עוול בדחיה זו‪ .‬לא נגרם איפוא נזק אמיתי לעותרים‪ .‬האם נגרם‬
‫נזק לשלטון החוק? לא אוכל לשלול כי יש צרימה בדחיה נוספת‪ ,‬אך שלטון החוק חזק‬
‫ממנה הרבה‪ ,‬והוא בא לביטוי מובהק גם כך‪.‬‬
‫הייתי מקבל איפוא את עמדת המדינה‪ ,‬לאשר את הדחיה לפינוי חמשת המבנים‬
‫ה‪.‬‬
‫הנזכרים עד ‪ ,25.4.17‬בכפוף לחתימת כל הדיירים הבגירים שם על תצהיר אישי‬
‫להתחייבות לפינוי במועד בדרכי שלום‪ ,‬ללא כל בקשות נוספות לדחיה ‪ ,‬והכל – לפנים‬
‫משורת הדין‪ .‬כבר הביע מ"מ הנשיא לנדוי )כתארו אז( בבג"ץ ‪ 390/79‬דויקאת נ'‬
‫ממשלת ישראל פ"ד לד)‪ ,(1‬בעמ' ‪ ,4‬את החשש שההחלטה "תתקבל על‪-‬ידי חלק מן‬
‫הציבור בתשואות ועל‪-‬ידי חלקו האחר בדחיה גמורה ונרגשת"‪ .‬התלמוד הירושלמי‬
‫)פאה ח'‪ ,‬ז'( מספר על רבי עקיבא שביקשו למנותו פרנס צדקה‪ ,‬ואמר שיתיעץ עם בני‬
‫‪12‬‬
‫ביתו "הלכון בתריה‪ ,‬שמעון קליה דיימר‪ ,‬על מנת מתקל‪ ,‬על מנת מבזיא" )"הלכו‬
‫אחריו‪ ,‬שמעו קולו שאמר‪ :‬על מנת שיקלו בכבודי ועל מנת שיבזוני"(‪ ,‬ורבי עקיבא‬
‫קיבל עליו את אלה‪ .‬מה נאמר אנו‪.‬‬
‫קול הלב בהקשר האמור גובר על הניתוח המשפטי ה"רגיל" של דרך המלך;‬
‫ו‪.‬‬
‫ההסבר המשפטי לעמדתי הוא שיקול הדעת הניתן לבית המשפט לאיזון‪ .‬חברתי כבר‬
‫צעדה צעד‪ ,‬הייתי צועד עוד צעד קטן מהטעמים שהוסברו‪.‬‬
‫אוסיף בטרם חתימה‪ :‬אילו חיינו במציאות "נורמלית"‪ ,‬כפי שנזדמן לי לכתוב‬
‫ז‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הייתה נמצאת דרך לפצות את העותרים או לרכוש מהם את הקרקע במצב שבו‬
‫ניצבים תשעה בתים בנויים בלב יישוב‪ ,‬שהסיכוי המעשי לשימוש של ממש על‪-‬ידי‬
‫העותרים בקרקע שתפונה הוא קלוש‪ ,‬לשון המעטה‪ .‬אך במציאות הטעונה שבה אנו‬
‫חיים‪ ,‬הדברים אינם לעת הזאת‪ ,‬כנראה‪ ,‬בגדר האפשר‪ .‬היה עלינו להידרש איפוא לפסק‬
‫הדין החלוט כמות שהוא וליישמו‪ ,‬וכאן אנו מצויים‪.‬‬
‫המשנה לנשיאה‬
‫הוחלט על ידי הנשיאה מ' נאור והשופט י' עמית כי מימוש צווי ההריסה‬
‫לתשעת המבנים יבוצע בתוך כחודש )דהיינו עד ליום ‪ .(5.3.2017‬לו הייתה נשמעת‬
‫דעתו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ‪ ,‬הייתה הארכה לגבי בתיהן של המשפחות‬
‫כפיר‪ ,‬אלדר‪ ,‬אטון‪ ,‬יהודה ופרי בת שלושה חודשים‪.‬‬
‫ניתנה היום‪ ,‬ט' בשבט התשע"ז )‪.(5.2.2017‬‬
‫הנשיאה‬
‫המשנה לנשיאה‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 08050230_C24.doc .‬דז‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 077-2703333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬
‫שופט‬