‫‪30‬‬
‫מהמושבות‪ ,‬חומה ומגדל והמעברות להמשך שגשוגה ופיתוחה של ישראל‬
‫מעברת קסטינה בחורף הקשה‪1951 ,‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬בין‬
‫השנים ‪ 1951-1948‬עלו‬
‫לארץ כ‪ 700,000-‬עולים‪.‬‬
‫העולים שוכנו ב"מחנות‬
‫עולים" שאמורים היו לשמש‬
‫תחנה זמנית לפני שיכונם‬
‫הקבוע‪.‬‬
‫העלויות שהיו כרוכות בדאגה‬
‫לכלכלתם של מספר עצום‬
‫של עולים היו מעבר ליכולות‬
‫התקצוב של הסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬תנאי המחייה‬
‫הקשים‪ ,‬היעדר חיבור למים‬
‫ולחשמל‪ ,‬צפיפות‪ ,‬ח ו ס ר‬
‫תעסוקה ותסכול של יושבי‬
‫המ חנה‪ ,‬הביאו ל צ ו ר ך‬
‫בהיערכות חדשה לקליטת‬
‫העולים‪ .‬את הפתרון הגה לוי‬
‫אשכול‪ ,‬גזבר ומנהל מחלקת‬
‫ההתיישבות של הסוכנות‬
‫ובשנת ‪ 1950‬הוקמו בארץ‬
‫ה"מעברות"‪.‬‬
‫‪Ministr y of‬‬
‫‪J er usalem‬‬
‫‪and Her itage‬‬
‫‪31‬‬
‫מעבר מאוהלים לפחונים‪ .‬מעברה ליד נהריה ‪1952‬‬
‫המעברות כללו צריפים‪ ,‬פחונים ואוהלים שהוקמו ברחבי הארץ‪ ,‬מדן ועד באר שבע‪ ,‬לרוב באזורי ספר ובסמוך ליישובים‬
‫קיימים‪ .‬בשונה מיושבי מחנות העולים‪ ,‬נדרשו תושבי המעברות לעבוד למחייתם‪ .‬המעברה תוכננה כתחנת מעבר עד‬
‫לקליטתם של העולים ביישובי קבע‪ ,‬ומכאן גם שמה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫החיים במעברות‬
‫תכנית צריף המעברה‬
‫שוכני המעברה עבדו למחייתם‪.‬‬
‫תחום העיסוק השתנה בהתאם‬
‫למיקומן הגיאוגרפי של המעברות‬
‫ולצרכים שעלו באזור‪ .‬לעתים עסקו‬
‫העולים גם בעבודות יזומות כגון‬
‫ייעור‪ ,‬וסלילת כבישים‪ .‬בשנת ‪1952‬‬
‫החלה לפעול תכנית לצמצום‬
‫המעברות ועד לשנת ‪ 1955‬ירד‬
‫מספר תושבי המעברה למחצית‪.‬‬
‫מרבית התושבים עברו למגורי קבע‬
‫וחלק מהמעברות נותרו והפכו‬
‫לעיירות פיתוח‪.‬‬
‫בימים אלו‪ ,‬שוקדת מועצה‬
‫לשימור אתרי מורשת בישראל‬
‫בשיתוף גורמים נוספים ואזרחים‬
‫יוצאי המעברות על כתיבת‬
‫מוזיאון‬
‫להקמת‬
‫תכנית‬
‫המעברות‪.‬‬
‫המוזיאון יספר את סיפורם‬
‫הייחודי של העולים בתקופת‬
‫המעברות והשפעתם הרבה על‬
‫פיתוחה‪ ,‬עיצובה ודרכה של‬
‫המדינה לדורי דורות‪.‬‬