‫‪1‬‬
‫מעברת ראש פינה ‪0591-0591‬‬
‫ממחנה עולים לעיירה‬
‫קורס ‪ :‬תמורות בהיסטוריה החברתית במרחב‪ :‬מקרה המבחן של קריית שמונה‬
‫לימודי גליל‬
‫מרצה‪ :‬דר' אמיר גולדשטיין‬
‫מגיש ‪ :‬מיקי מלכה‬
‫ת‪.‬ז‪0-3401095-2 .‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪3 ....................................................................................................................................................................‬‬
‫רקע כללי ‪3 .............................................................................................................................................................‬‬
‫פרק א' – ממחנות עולים למעברת ראש פינה ‪9 ...........................................................................................................‬‬
‫כך הכל התחיל ‪5 ....................................................................................................................................................................................................‬‬
‫מחנה המעבר בראש‬
‫פינה ‪5 ................................................................................................................................................................................‬‬
‫פרק ב' – החיים במעברה ‪7 ...................................................................................................................... 1430-1431‬‬
‫השנה הראשונה ‪7 ..................................................................................................................................................................................................‬‬
‫יחסי גומלין מעברה מושבה ‪9 ............................................................................................................................................................................‬‬
‫מעברת ראש פינה מול ועד המושבה‬
‫והמועצה ‪9 ...........................................................................................................................................‬‬
‫במעברה ‪11 ......................................................................................................................................................................................‬‬
‫חיי היומיום‬
‫תעסוקה ‪11 ..............................................................................................................................................................................................................‬‬
‫העולה שבתאי ג 'ורג'‬
‫כמשל ‪12 ...........................................................................................................................................................................‬‬
‫פרק ג' – ממעברה למועצה מקומית ‪09......................................................................................................................‬‬
‫כללי ‪15 .....................................................................................................................................................................................................................‬‬
‫חצור א'‬
‫וב' ‪15 ........................................................................................................................................................................................................‬‬
‫משכונה‬
‫למועצה מקומית ‪11 ..............................................................................................................................................................................‬‬
‫פרק ד' – סופה של מעברת ראש פינה ‪07...................................................................................................................‬‬
‫סיכום ‪01................................................................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪05.....................................................................................................................................................‬‬
‫נספחים ‪05.............................................................................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא‬
‫גלי העלייה הגדולים לישראל במהלך מלחמת העצמאות ובשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל הולידו פתרונות דיור‬
‫זמניים אשר החלו במחנות עולים והמשיכו במעברות אשר הוקמו ברחבי הארץ‪ .‬מעברת "חלסה" אשר הפכה לימים לעיר‬
‫קריית שמונה הייתה הנושא העיקרי בקורס הנלמד אולם בחרתי להתרכז במעברה נוספת‪ ,‬קטנה יותר‪ ,‬הסמוכה למושבה‬
‫ראש פינה‪ .‬בעבודה זו אתרכז במעברה זו ואסקו ר את תהליך הפיכתה ממעברה לעיירה חצור הגלילית‪.‬‬
‫רבים מהנושאים הקשורים במעברת ראש פינה מהווים בסיס ורקע למעברות השונות אשר היו פזורות ברחבי הארץ‪ .‬מיזוג‬
‫הגלויות והשפעתם על חיי היומיום של העולים מהמדינות השונות‪ ,‬הרקע הדתי השונה‪ ,‬השכלת העולים ומקצועות המחייה‬
‫של הם בארצות המוצא‪ ,‬חיי התרבות השונים ובתווך קשרי הגומלין בין המעברה ליישוב הוותיק אשר היה בד"כ סמוך‬
‫אליה ועליו נפל נטל הטיפול בעולי המעברות הסמוכות‪.‬‬
‫בשל מיעוט חומר אקדמי ומחקרים בנושא אציג את רוב המידע מתוך תכתובות שונות בין הגורמים הפורמליים והרשויות‬
‫לבין האוכלוסייה המקומית והנהגתה תוך כדי עיסוק בנושאי הקיום היומיומיים והקשיים אשר ליוו את העולים במעברות‬
‫בשנות המדינה הראשונות‪ .‬מידע נוסף מובא מתוך כותרות עיתוני העבר ובאירועים המרכזיים אשר התרחשו במעברה זו‪.‬‬
‫כתבה ‪ – 1‬ייעוד המעברות‪ .‬מתוך עיתון דבר‪ ,‬מאי ‪1591‬‬
‫‪4‬‬
‫רקע כללי‬
‫" מ דינת ישראל תהא פ תוחה לעלייה יהודית ו לקיבוץ גלויות‪ "...‬מתוך הכרזת העצמאות‪ ,‬ה' באייר תש"ח‪.‬‬
‫גלי העלייה הגדולים אשר הגיעו לארץ במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה יצרו עובדה דמוגרפית חדשה באזור‪ .‬בתוך ארבע‬
‫שנים קלט היישוב היהודי שמנה ב ‪ 1591 -‬כ ‪ 091-‬אלף נפש מעל ל ‪ 011-‬אלף עולים בעיקר מארצות מזרח אירופה ומדינות ערב‬
‫וצפון אפריקה‪ .‬בת קופה זו של ראשית הקמת המדינה‪ ,‬כשלא הייתה תשתית לקליטת מספר כה גדול של אנשים‪ ,‬באו ארצה‬
‫יותר עולים משבאו ב ‪ 09-‬השנים שקדמו להקמתה‪ ,‬מאז העלייה הראשונה‪ .‬תופעה זו של הכפלת אוכלוסייה של מדינה‬
‫בתוך ‪ 9‬שנים‪ ,‬היא ייחודית בעולם ‪.1‬‬
‫הייתה זו עלייה מיוחדת הן בגודלה והן במבנה החברת י שלה‪ .‬באו מאות אלפי יהודים ממקומות שונים‪ :‬שרידים מן‬
‫השואה‪ ,‬שנותרו בלי בית ומולדת‪ ,‬קיבוצים יהודיים שלמים מתימן (במבצע 'על כנפי נשרים")‪ ,‬עיראק (במבצע 'עזרא‬
‫ונחמיה") וצפון אפריקה‪ ,‬שחששו משינויים במעמדם בארצות מוצאם ומביטויי אלימות‪ ,‬וכן יהודי רומניה שנמלטו‬
‫מהשלטון הקומוניסטי‪ .‬לרבים מאנשי העלייה הגדולה היה קשה להתאקלם בארץ‪ ,‬שכן רבים מבין העולים היו זקנים‬
‫וחולים‪.‬‬
‫העולים שהגיעו בשנה הראשונה התיישבו בבתים נטושים בערים ערביות ומעורבות ביניהן חיפה וירושלים‪ .‬מאמצע ‪1595‬‬
‫שוכנו העולים ב'מחנות עולים' עד שע ברו למקום קבע‪ .‬מחלקת הקליטה של הסוכנות היהו דית הייתה אחראית על המחנות‬
‫ועל כלכלתם של העולים‪ .‬בתקופה זו היו המעברות (מלשון "מעבר") פתרון מהפכני‪ :‬המע ברות הוקמו ברחבי הארץ‪ ,‬ב דרך‬
‫כלל סמו ך לייש ובים וותיקים‪ ,‬בהנחה שהיישובים יספקו שירותים לעולים ויסייעו בידם במציאת עבודה‪ .‬המעברות היו‬
‫אמורות להיות מעבר לדיור קבע ו בכ ך הוע בר ח לק מנטל הקליטה מן הממשלה והסוכנות היהודית אל כלל הציבור בישראל‪.‬‬
‫ההקלה בנטל אפשרה קליטתם של עולים חדשים נוספים‪ .‬המעב רות היו שינוי משמעותי גם לעולה‪ :‬האחריות לקליטתו‬
‫הוטלה עליו‪ ,‬היה עליו לחפ ש עבודה‪ ,‬לרכוש מצ רכים ולשלם תמורת השירותים שקיבל‪ .‬לחלק מן המעברות היה גם תפקיד‬
‫התייש בותי‪ :‬מעב רות שהוקמ ו באזורים מרוחקים ושוממים בגליל ובנגב נוע דו ל חזק את אזורי הספר הבלתי מיושבים‬
‫במדינה‪ ,‬בהתאם למדיניות הפיתוח של מדינת ישראל‪.‬‬
‫מ רבית העולים הע דיפו את אזור המרכז המפותח‪ ,‬ואף על פי כן הוקמו קרוב ל ‪ 011-‬יישובים חקלאיים חדשים‪ ,‬כ ‪ 01-‬מהם‬
‫קיבוצים והיתר מושבי עולים‪ ,‬רובם מרוחקים מן המרכז‪ .‬בין המצטרפים למושבים בלט חלקם של עולי ארצות האסלאם‪.‬‬
‫המעברות נולדו בסימן של משבר בקליטת העלייה והעומס הגדול הכ רוך בטיפול במאות אלפי עולים תוך פרק זמן קצר‪.‬‬
‫הקמת המעברות אשר החלה בקיץ ‪ 1591‬נחלקה לשני שלבים עיקריים‪ .‬בראשיתם‪ ,‬נבנו מעברות בכל מקום אפשרי ומכל‬
‫חומר פנוי לאוהלים‪ ,‬צריפים ומבנים ישנים ששוקמו ובהמשך‪ ,‬בשנת ‪ 1591‬כבר יצאה לפועל תכנית מסודרת ל"מעברות‬
‫מתוכננות" א שר אמורות היו לשמש כגרעינים ליישובי קבע של העולים‪ .‬אולם תכנית זו שנועדה לשחרר את הסוכנות‬
‫היהודית מהחסות אשר העניקו למעברות ולתת להם עצמאות ("לשחרר אותם מחסותם של אדמיניסטרציה‬
‫ואדמיניסטרטורים" לפי לוי אשכול) הובילו ל עודף סמכויות ובירוקרטיה בטיפול באוכלוסיית העולים‪.‬‬
‫באופן רשמי עסקו בקליטה במעברות שני גופים בלבד‪ :‬המוסד לתיאום בראשות רוה"מ דוד בן גוריון ונציגי הממשלה‬
‫והסוכנות ו"המועצה העליונה לתכנון" בראשות נציג משרד הפנים ובהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה‪ ,‬קק"ל והסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬אולם בין שני גופים אלו התגלעו מח לוקות רעיוניות כבר מתחילת עבודתם‪ ,‬מחלוקות אשר גרמו להחלטות‬
‫סותרות והתנגשויות בין השקפות תכנוניות בין המשרדים השונים ופגעו בתושבי המעברות בעיקר‪.‬‬
‫‪ 1‬הכהן‪ .‬ד‪)1994( .‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק א' – ממחנות עולים למעברת ראש פינה‬
‫כך הכל התחיל‬
‫גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה התבצעו בדרכים שונות‪ ,‬ביבשה‪ ,‬באוויר ובים‪ .‬רוב מכריע של העולים דרך הים‬
‫הגיעו אל נמל חיפה‪ .‬העולה אשר הגיע לנמל חיפה או לנמל התעופה הועבר אל מחנה מעבר ושמו 'שער העלייה'‪ ,‬המחנה‬
‫היה ממוקם ליד חיפה‪ .‬במחנה בוצע תהליך הקליטה הרשמי של העולה; נבדקו מסמכיו האישיים‪ ,‬חפציו‪ ,‬נרשמו פרטיו‬
‫הא ישיים ונבדקה בריאותו‪ .‬העולה קיבל מספר חיסונים ועבר חיטוי בדי ‪-‬די ‪-‬טי בשל מכת כינים‪.‬‬
‫בבסיסו היה 'שער העלייה' מחנה מעבר שבו העולה אמור לשהות בין שלושה ימים לשבוע אך ככל שהגיעו יותר עולים כך‬
‫התארכה השהות במחנה‪ .‬משער העלי יה עבר העולה תחילה למחנות עולים אולם כתוצאה מהצפיפות בשער העלייה החלו‬
‫להקים במהירות רבה מחנות עולים נוספים‪ .‬מחנות אלו הוקמו ללא תשתית מתאימה והתבססו לרוב על מבנים נטושים‬
‫מתקופת המנדט הבריטי או כפרים ערביים שננטשו‪ .‬מחנות עולים הוקמו בעתלית‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬רעננה‪ ,‬בנימינה‪ ,‬חדרה‪,‬‬
‫קריית מוצקין ועוד‪ .‬במהלך שנת ‪ 1595‬עלתה ההכרה בצורך לאכלוס מסיבי של העולים וכך הוקמו רוב המעברות בשלב‬
‫ראשון בסביבות הערים במרכז הארץ וסביב הערים והמושבות הגדולות באזורים החקלאיים‪ .‬באזור הגליל העליון הוקמה‬
‫המעברה הגדולה בחלסה אשר הייתה בסמוך לקיבוצי אצבע הגליל ודרומה יותר‪ ,‬בסמו ך למושבה הוותיקה ראש פינה אשר‬
‫חגגה ‪ 01‬שנה‪ ,‬הוחלט על הקמת שתי מעברות‪ .‬האחת הוקמה על אדמות הכפר הערבי זנגריה (מושב אליפלט כיום) ואילו‬
‫האחרת על שטחו של מחנה חיל ההנדסה הבריטי אשר חנה בסמוך לאדמות ראש פינה ושרידי המבנים שבו שימשו כפתיח‬
‫ראשון לקליטת ראשוני העולים משער עליה כבר מחודש נובמבר ‪ ,1595‬רובם הגדול עולי תימן‪.‬‬
‫מחנה המעבר בראש פינה‬
‫במחצית השנייה של חודש נובמבר ‪ 1595‬הגיעו העולים הראשונים אל מחנה המעבר בראש פינה‪ .‬כאמור‪ ,‬המקום אשר‬
‫שימש קודם את חיילי הצבא הבריטי היה עזוב ומוזנח ועם ההחלטה לאכלסו ביצעה הסוכנ ות היהודית במשך השבועיים‬
‫הראשונים של חודש נובמבר עבודות להכשרת המקום לקליטת העולים‪ .‬בשלב הראשון תוקנה תשתית המים למחנה‪ ,‬שופצו‬
‫‪ 11‬מבנים קטנים באזור מבנה בית המכס הישן והוקמו מס' אוהלים בסמוך‪ .‬עם סיום ההכנות אוכלס המחנה ב ‪09-‬‬
‫משפחות מעולי תימן‪ ,‬כ ‪ 191-‬נפש סה"כ מתוכם כ ‪ 51-‬ילדים‪ .‬כבר לאחר מס' ימי קליטה נשלחו חלק מתוך הגברים לעבודות‬
‫ייעור בסביבה והמחנה החל לפעול‪.‬‬
‫חודשיים מאוחר יותר‪ ,‬ב ‪ 19.1.1591-‬ביקר במקום דר' פ‪ .‬לנטה‪ ,‬נציג משרד הבריאות והגיש דו"ח מפורט על המחנה‬
‫והתנאים הסניטרים בו ‪ . 2‬הדו"ח התייחס לנושאים מרכזיי ם כגון שיכון‪ ,‬אוכל‪ ,‬תלבושת‪ ,‬שירותים רפואיים ומצב הרוח‬
‫הכללי של התושבים וממנו עולה כי המחנה זוכה לטיפול נאות של הרשויות כולל תנאים סניטרים ( מקלחת מרכזית‪ ,‬מים‬
‫חמים פעם בשבוע)‪ ,‬אספקת מזון לתושבים (אוכלים ‪ 0‬פעמים ביום לפי טעמם‪ )...‬וטיפול רפואי (בדיקת עיניים ו‪...‬טחול)‪.‬‬
‫בסיום הדו"ח מציין המבקר כי מצב הרוח הכללי במחנה הוא טוב ואין לתושבים תלונות‪.‬‬
‫במהלך החודשים הראשונים של שנת ‪ 1591‬הועברו רוב המתיישבים מעולי תימן למעברת זנגרייה הסמוכה והתאחדו עם‬
‫משפחותיהם ובמקומם הובאו עולים מארצות שונות ‪ :‬מצרים‪ ,‬טורקיה‪ ,‬פרס‪ ,‬רוסי ה‪ ,‬פולין‪ ,‬רומניה‪ ,‬מרוקו‪ ,‬תוניס‪ ,‬עיראק‬
‫ואלג'יר ‪ .3‬עולים אלו הגיעו אל מעברה אשר ניזוקה בצורה חמורה בחורף ‪ 1591‬ועברה שיקום באמצעות המועצה האזורית‬
‫גליל עליון ובשיתוף חברים ממשקי הסביבה‪ :‬איילת השחר‪ ,‬החושלים‪ ,‬כפר הנשיא‪ ,‬מחניים ועוד‪ .‬אלו פשטו על המעברה‬
‫‪ 2‬פ‪.‬לנטה (‪ .)1951‬נספח ‪1‬‬
‫‪ 3‬רובינשטיין (‪ .)1993‬עמ' ‪55-11‬‬
‫‪1‬‬
‫ובמשך כשל ושה שבועות ניכשו עשבייה‪ ,‬התקינו פנסי רחוב‪ ,‬תיקנו דליפות בצריפים הרעועים ואף הקימו לראשונה כיתת‬
‫לימוד עבור ילדי המעברה ‪ .4‬בחג החנוכה‪ ,‬דצמבר ‪ 1591‬האירו פנסי הרחובות את המעברה לראשונה לקורת רוחם של‬
‫המתיישבים‪.‬‬
‫‪ 4‬ז‪ .‬נחום‪ ,‬על המשמר‪ ,7.12.1951,‬עמ' ‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ב' – החיים במעברה ‪1430-1431‬‬
‫השנה הראשונה‬
‫שנת ‪ 1591‬זכורה כשנת העלייה הגדולה ביותר לישראל מאז הקמתה‪ .‬במשך ‪ 9‬חודשים‪ ,‬בין החודשים מרץ עד יוני ‪ 1591‬עלו‬
‫ארצה כמאה אלף עולים‪ ,‬לעתים יותר מאלף עולים ביום אחד‪ ,‬רובם המכריע מעיראק ומפרס ‪ .5‬רבים מהעולים נקלטו‬
‫במעברות הקיימות אשר הלכו והתרחבו במקביל להקמת מעברות חדשות‪ .‬בסוף שנה זו נמנו כ ‪ 09-‬מעברות הפרושות ברחבי‬
‫הארץ ואשר קלטו את העולים שבחלקם הגיעו ארצה ימים ספורים קודם ובחלקם עולים אשר נדדו מהמעברות השונות‪.‬‬
‫מעברת ראש פינה קלטה בתחילתה ‪ 09‬משפחות‪ ,‬כ ‪ 191-‬נפש ובהמשך הלכה והתרחבה תוך בניית צריפים ואוהלים צפונה‬
‫למחנה המכס ‪ ,‬וגם כאן‪ ,‬תוך תחלופה מתמדת של מתיישבים מהעדות השונות‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ , 1591‬עם סיום תפקידו כמנהל המעברה בראש פינה מטעם הסוכנות‪ ,‬כתב פרץ לייזר דו"ח מקיף על הנעשה‬
‫במעברה במלאת שנה לשליחותו ‪ .6‬הדו"ח אשר נשלח לשרת העבודה‪ ,‬הגב' גולדה מאירסון‪ ,‬הקיף בתוכו סקי רה מלאה אשר‬
‫כללה נתונים רבים אודות המעברה בחלוקה לנושאים עיקריים‪ .‬את הפתיח לדו"ח מקדיש לייזר ליום קליטתו במעברה‪:‬‬
‫בהמשך הדו"ח מספר לייזר על פעילותו בשנת השליחות במעברה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לשכת העבודה – בתוך שנה עבר המחנה ממצב של אבטלה מוחלטת למצב של תעסוקה מלאה‪ .‬העולים הועסקו‬
‫במשקי הסביבה בענפי החקלאות והבניין‪ ,‬באמצעות מע"צ בסלילת כבישים וייבוש החולה‪ ,‬בחיל ההנדסה של‬
‫הצבא ובמפעל "מלחה" של מקורות‪ .‬העדר פרודו קטיביזציה ושכר העבודה הזעום היוו נושא אשר דרש טיפול מידי‬
‫לשיפור מצבם של העולים‪.‬‬
‫‪ 5‬הכהן‪ .‬ד‪212 .)1994( .‬‬
‫‪ 6‬לייזר (‪.)1951‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫רפואה – הדו"ח מתאר מבנה מיוחד שהוקם כמרפאה לעולים וכלל רופא קבוע ואחות אשר הכירה באופן אישי את‬
‫העולים‪ .‬התייחסות מיוחדת ניתנה לחניכת הציבור לנושאי הבריאות ובמיוחד לנשים בהריון‪:‬‬
‫"ארוכה הדרך מאותם ימי הביניים מלפני שנה‪ ,‬שהנשים מעדות המזרח‪ ,‬בהיותן לפני לידה‪ ,‬סרבו להודיע על כך‬
‫וילדו בחושך אוהלי הן וכמעט החניקו את תינוקותיהן במיני תחבושות משונות"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוסדות ילדים – הנושא החשוב והבוער ביותר במעברה היה ללא ספק מערכת החינוך‪ .‬לייזר מפרט באריכות על כל‬
‫אחד מהמוסדות תוך הדגשת השינוי העצום המתחולל בהתנהלות העולים‪ ,‬הרבה בזכות הסיוע הניתן מהיישובים‬
‫הסמוכים‪ :‬מט פלות מבית התינוקות אשר הגיעו מאיילת השחר ללמד את האימהות‪ ,‬צעצועים ומשחקים‬
‫מהקיבוצים לגני הילדים‪ ,‬חברות הילדים והנוער מחולתה ואיילת השחר וכו'‪ .‬המפגש הראשון בין העולים מהעדות‬
‫השונות בא לידי ביטוי בבית הספר שהוקם ולמרות הקשיים הרבים מתפקד ללא דופי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרבות – כישלון חרוץ !!! עולים שלא לומדים את השפה ומשמרים את בליל השפות במעברה‪ ,‬מועדון ללא חשמל‪,‬‬
‫עייפות העובדים ומחסור במורים‪ .‬כל אלו מנעו מעולים את מילוי הזמן הפנוי בהעשרה ובילוי‪ .‬לייזר מציין לטובה‬
‫שוב את היישובים סביב אשר נרתמו לארגן ערבי תרבות בהרצאות‪ ,‬ריקודי עם וציון מועדי החגים‪ .‬נושאים בוערים‬
‫בתחום לטענתו היו פתיחת הקולנוע בראש פינה גם לעולים‪ ,‬טיולים ביישובי הסביבה וחיבור הנוער במעברה לנוער‬
‫המקומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דת – מאחר ורוב העולים הגיעו מרקע דתי נרתמה הסוכנות בשלב הראשון להצמיד "עסקן מפלגתי" לטיפול‬
‫בנושאי הדת‪ .‬לייזר מציין בסיפוק כי בתקופתו הודח העסקן ובמקומו מונה וועד מתוך העולים אשר דאג לבניית‬
‫שני בתי כנסת על כל המשתמע וטיפל בנושאים השוטפים במעברה‪.‬‬
‫פרץ לייזר מסיים את הדו"ח באמירה אופטימית והערכה לעולים‪:‬‬
‫התמונה הוורודה כמעט שהציג לייזר לשרת העבודה לא תאמה בהכרח את המציאות כפי שהיא משתקפת מתכתובות בין‬
‫המועצה המקומית ראש פינה למועצה האזורית גליל עליון ומשרדי הממשלה‪ .‬סוגיית מימון בעלי התפקידים במעברה‬
‫ועלויות אחזקתה הן מן הנושאים המדוברים ב יותר ואשר העיקו על ראשי המועצות וכדוגמא לכך ניתן למצוא בסיכום‬
‫פגישה שנערכה בחודש נובמבר ‪ 1591‬בין מנהל האגף לשלטון עצמי במשרד הפנים לראשי המועצות‪ .‬בפגישה זו הועלו טענות‬
‫רבות של אנשי ראש פינה כלפי העולים במעברה ובסופה הגיעו הצדדים להסכמות בדבר סיוע של משרד הפנים במימון חלק‬
‫מהעלויות עד רמת הטיפול בבורות השופכין של המעברה‪. ...‬‬
‫‪9‬‬
‫יחסי גומלין מעברה מושבה‬
‫הקמת מחנה המעבר בראש פינה אמור היה להוות פתרון זמני לשיכון העולים בחודשי העלייה הגדולה ובשל כך נטלה על‬
‫עצמה הסוכנות היהודית באמצעות מחלקת הקליטה את מירב הנושאים לטיפול באוכלוסייה הכוללים טיפול במבנים‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬בריאות תעסוקה ואף חינוך ברמה הבסיסית‪ .‬אולם במהלך שנת ‪ 1591‬התגבשה תפיסת המעברה כפתרון ארוך טווח‬
‫ומדיניות הטיפול במעברות הועברה מהסוכנות ומשרדי הממשלה אל הרשויות המקומיות הסמוכות למעברות‪ .‬הנחת היסוד‬
‫שעלתה בקרב הרשויות הייתה שהעולים שהגיעו אל המעברות ישתוו במעמדם לתושבי המקום ויזכו בשירותים הניתנים‬
‫לאוכלוסייה המקומית‪ .‬אולם המציאות הייתה שונה‪ :‬ברשויות המקומיות שקלטו עולים רבים והתרחבו בקצב מסחרר‪,‬‬
‫הגירעון תפח בקצב מדהים משום שהכנסותיהן לא עלו במקביל להוצאות ‪ . 7‬רוב התושבים היו ללא תעסוקה קבועה ולכן‬
‫התקשו לשלם מיסים ובמקביל נדרשו לשירותים סוצ יאליים יותר מהמקומיים‪ .‬השירותים למעברות כללו תאורה‪ ,‬שירותי‬
‫ניקיון‪ ,‬היגיינה ותברואה אשר הכבידו על הוצאות הרשות ובשל כך רבים מראשי הרשויות מחו על החלטה זו‪.‬‬
‫מעברת ראש פינה מול ועד המושבה והמועצה‬
‫החלטת הסוכנות היהודית להעביר את האחריות על המעברות לרשויות כ ללה גם את מעברת ראש פינה‪ .‬במסמך רשמי אשר‬
‫נשלח ע"י מנהל מח' הקליטה בסוכנות לראש המועצה המקומית בראש פינה בחודש נובמבר ‪ 1591‬התבשרו האחרונים על‬
‫החלטה זו ‪ .8‬במסמך מעבירה הסוכנות את האחריות הכוללת למועצה החל מתחילת שנת ‪ 1591‬וכוללת את אספקת כל‬
‫השירותים המוניציפל יים לתושבים ובנוסף‪ ,‬כללה גם מינוי מנהל למעברה מטעם הסוכנות אשר יחליף את פעולתם של‬
‫פקידי הסוכנות במקום‪ .‬החלטה זו גררה אחריה מכתב תגובה חריף מטעם ראש המועצה ובו מחאה על עצם ההחלטה ללא‬
‫התייעצות עימם‪ ,‬מינוי מנהל שלא מטעמם וכמובן‪ ,‬העדר התייחסות לתקצוב המועצה המקומית בטיפול בתושבי המעברה‪.‬‬
‫בתגובה למחאה זו נמסרה תשובת אגף התכנון במשרד ראש הממשלה כי מדובר בצעד זמני והתכנון העתידי למעברה תהיה‬
‫הקמת רשות נפרדת והקמת יישוב במקום אשר יקרא בשם "חצור"‪ .‬תגובת המועצה המקומית לא איחרה לבוא ואכן‬
‫בתאריך ‪ 1.1.1591‬מתייחסת המו עצה להחלטה זו במורת רוח והתנגדות תוך העלאת הצעה לקלוט את יושבי המעברה‬
‫למושבה ומתן זכויות מלאות לתושבים‪.‬‬
‫"עיקר שאיפתנו לראות את מושבתנו פורצת גבולותיה והופכת להיות עיר ואם בישראל‪ .‬התגשמות חלום זה יהיה לנו‬
‫לפיצוי על סבלנו במשך שנים רבות ועל הקורבנות היקרים שהקריבו אבותינו‪ ,‬החלוצים הראשונים" ‪.9‬‬
‫ואכן‪ ,‬במהלך שנת ‪ 1591‬קיבלה על עצמה המועצה את האחריות על המעברה ואנו עדים למעורבות רבה של ראשיה‬
‫במסמכים רבים הכוללים דרישות ממשרדי הממשלה השונים להשקעות במוסדות הציבור במעברה‪ ,‬החל מכיתות לימוד‬
‫וכלה בהרחבת בית הכנסת ו מינוי רב בתשלום לתושבי המעברה‪ .‬דוגמא ליחסי הגומלין והבעייתיות הקשורה בכך ניתן‬
‫לראות באספקת המים למעברה‪ .‬חברת "מקורות" אשר החלה לספק מים לתושבי מעברת ראש פינה הגישה את החשבונות‬
‫למועצה המקומית אולם מאחר והמועצה התעלמה מדרישות התשלום במשך כשנה הועבר הטיפול הנושא בידי בורר אשר‬
‫זיכה את המועצה המקומית מדרישת התשלום ‪ .10‬בפסיקתו קבע הבורר‪:‬‬
‫‪ 7‬הכהן‪)1991( ,‬‬
‫‪ 8‬מסמך הסוכנות היהודית מיום ‪ .2111111951‬נספח ‪2‬‬
‫‪ 9‬מסמך המועצה המקומית ראש פינה‪ . 5.1.1951 ,‬נספח ‪3‬‬
‫‪ 10‬מסמך פסק בוררות מועצת ר"פ מקורות‪ .29.11.1951 .‬נספח ‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫" אני מקבל את טענת מועצת ראש פינה כי המעברה הנ"ל הנמצאת בשטח שיפוטה‪ ,‬הוקמה בניגוד לרצונה ובלחץ הסוכנות‬
‫ומשרד הפנים‪ .‬וכן את טענתה כי הספקת השירותים למעברה הזאת –לנוכח אי האפשרות המוחלטת לגבות מיסים או‬
‫תשלומים מתושבי המעברה‪ ,‬היוו מעמסה כבדה על מושבה קטנה זו והכבידו מאוד על תקציבה‪ ,‬ולדעתי זכאית מועצת ראש‬
‫פינה לקבל משני המוסדות הנ"ל בחזרה את התשלומים שהוציאה על המעברה‪"...‬‬
‫חיי היומיום במעברה‬
‫"‪ ...‬כסף כמובן לא היה לנו ורק קיבלנו ת לושים עבור מעט מצרכים בסיסיים מהצרכנייה‪ .‬בעיקר היינו מקבלים חתיכת‬
‫מרגרינה וחתיכת לחם‪ .‬עד שהיית מגיע מהחנות לאוהל המרגרינה הייתה נוזלית מהחום‪ .‬לא היו פריג'ידרים ואפילו לא‬
‫מקררים עם קרח‪ .‬אם נשאר משהו מהארוחה הדלה היינו שמים מתחת למיטות הברזל‪ .‬זה משך כמובן נמלים וזבובים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫למדנו את הכלל שמה שאתה לא מספיק לאכול היום ספק אם תוכל לשמור למחר‪"...‬‬
‫ככל המעברות‪ ,‬גם מעברת ראש פינה קלטה במשך שנתיים עולים רבים ומיום ליום הלכה והתרחבה‪ .‬בתחילת שנת ‪1591‬‬
‫נמנו במעברה ‪ 09‬משפחות (כ ‪ 191-‬נפש) ועם גלי העלייה הגדולים נמנו ערב חג הפסח כ ‪ 111-‬משפחות (‪ 1,101‬נפש) ‪ .12‬בשנת‬
‫‪ 1591‬הגיעו משפחות עולים נוספות אולם חלק מתוך העולים הוותיקים עזבו למעברות אחרות‪ ,‬מושבי העובדים אשר‬
‫הוקמו בגליל העליון והערים‪ .‬בשיאה של המעברה נמנו מעל ל ‪ 011-‬משפחות בשנת ‪ 1590‬ואלו היוו את הבסיס להקמת‬
‫העיירה חצור הגלילית מאוחר יותר‪.‬‬
‫הכרת החיים במעברה זו נלמדת מתוך דו"חות והתכתבויות בין הגורמים השונים במהלך שנים אלו ובשיאן הנושאים‬
‫הבוערים בקיום הצרכים במעברה כגון נושאי הדת‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬בריאות וכו'‪.‬‬
‫בחודש פברואר ‪ 1591‬פנתה מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית אל משרד העבודה בדרישה להקצות רכב עבור מעברת‬
‫ראש פינה‪ .‬מתוך עיון בנסיבות הבקשה אנו למדים על האילוצים השונים בקיו ם היומיומי במעברה זו ועל החיוניות בכלי‬
‫הרכב‪ .‬המסמך מציין כי במעברה כ ‪ 011-‬משפחות הנמצאות בטיפולה של המועצה האזורית וחברי הקיבוצים אולם היא‬
‫מנותקת מהמוסדות בהעדר טלפון בכל המעברה‪ .‬דרישת הרכב נועדת גם עבור פינוי רפואי בהעדר אמבולנס באזור‪ ,‬רכישת‬
‫מצרכים מצפת עבור צרכניית המעברה‪ ,‬הפניית עולים לתעסוקה בסביבה ואפילו להסעת מתנדבים לפעילות תרבות‬
‫מקיבוצי הסביבה ‪ .13‬בעקבות פנייה זו הקצה משרד העבודה "טנדר" לשימוש המעברה‪.‬‬
‫דו"ח ביקור המועצה הדתית במעברה מציג את התמונה מזווית חשובה זו בשנת ‪ .1591‬הדו"ח מפלח את ההרכב הדתי של‬
‫העולים במעברה‪:‬‬
‫אשכנזים (בעיקר רומנים) ‪ -‬כ ‪ 911-‬נפש‪ .‬עיראקים ועולי מזרח אחרים – בערך ‪ 011‬נפש‪.‬‬
‫מצפון אפריקה ‪ -‬תוניסאים‪ ,‬טריפוליטנים ומרוקנים (כיתוב מהמקור) – כ ‪ 111-‬נפש‪.‬‬
‫עולי מצרים – ‪ .111‬תימן ויתר הארצות – במספר מועט‪.‬‬
‫הדו"ח מפרט את הפעילות הדתית שנעשתה במעב רה וכלל הקמת בתי כנסת מאולתרים‪ ,‬ספרי תורה וריהוט מאולתר‪ ,‬מינוי‬
‫חברי וועד לבתי הכנסת ואפילו חלוקת שעות לתפילה של האשכנזים והספרדים‪.‬‬
‫‪ 11‬רובינשטיין ש‪)1993( .‬‬
‫‪ 12‬דו"ח ביקור נציג המועצה הדתית‪ .4.4.1951 .‬נספח ‪5‬‬
‫‪ 13‬מסמך הסוכנות היהודית אל משרד העבודה‪ ,13.2.1951 ,‬כלי רכב ‪ .‬נספח ‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫תעסוקה‬
‫"יצאתי מטבריה לגליל העליון ובהגיעי לצומת הדרכים ליד ראש פינה‪ ,‬שבו עמדתי לעבור ממכונית למכונית‪ ,‬והנה עדה‬
‫גדולה הקיפתנ י בקריאה" לחם! אנו רוצים לאכול! זה עשרה ימים שלא עברנו‪ .‬תן לנו עבודה ולחם‪ .‬ניסיתי לדבר איתם ‪-‬‬
‫והם עולי רומניה וטריפולי ותימן ‪ -‬ולהסביר להם‪ ,‬כי לא איש הממשלה אני‪ ,‬ולא איש הסוכנות אך לא שמעו לי‪ ,‬כולם‪,‬‬
‫גברים ונשים צעקו לחם! לחם!‪ .‬אמרתי להתחמק מהם ולהתייעץ עם מד ריכי המחנה ‪ -‬ולא נתנוני‪ .‬לבסוף שכנעתי אחד מהם‬
‫שהתנהגות כזאת לא תועיל להם‪ .‬יתנו לי לדבר עם המדריך ועם אנשי ויחד נטכס עצה‪ .‬נאלצתי להבטיח להם עבודה למאה‬
‫איש ולמשך ‪ 11‬יום‪ .‬עבודה שצריכה להיעשות בעוד ‪ 1‬חודשים‪ ,‬כהכנה לי יעור‪ .‬אולם אין זו תופעה בודדה‪ .‬האבטלה אצלנו‬
‫תלך ות גבר‪ .‬וכי כמה תוכל עוד מדיניות זו לשאת בעבודה ציבורית שאינה יוצרת ואינה מניעה את גלגלי הייצור? ובאמת‪,‬‬
‫מרחפת סכנה על יהודי עירק‪ ,‬ויש להצילם‪ .‬בקרוב יגיעו מהם לארץ ‪ 11‬אלף נפש לחודש‪ ,‬ומה נעשה? לדעתי אפשר להפיג‬
‫במידת מה את צער קליטתם‪ ,‬אלא שאין די מחשבה אצלנ ו ויש יותר מידי שבאלונה"‬
‫‪14‬‬
‫המעבר ממחנה עולים שבו ניתן מענה כולל לצרכי העולים ע"י הסוכנות ומשרדי הממשלה למעברה אשר במסגרתה עוב רת‬
‫האחריות לקיום על העולים הוסיפה למתח אשר החל להיווצר בין היישובים הוותיקים למעברות העולים ובעיקר החשש‬
‫ממאבק על מקורות הפרנסה המועטים שהיו‪ .‬בהמשך גילו תושבי המעברה הוותיקים התנגדויות להרחבת המעברות‬
‫מאותה הסיבה של אובדן פרנסתם המועטה‪ .‬כבר בתחילת העלייה התברר כי בהעדר מקורות תעסוקה נאלצו העולים‬
‫לגנוב את תוצרתם ישירות מתוך המטעים ולעתים אף חיבלו במקורות פרנסתם ‪.15‬‬
‫כבר בחודש נובמבר ‪ ,1591‬עם קבלת האחריות על מעברת ראש פינה פנו אנשי המועצה המקומית למשרד הפנים בבקשת‬
‫סיוע במקורות תעסוקה לעולים‪ .‬בתשובה לפנייתם נענו האחרונים כי יעשו מאמצים לאתר מקורות תעסוקה באמצעות‬
‫משרד העבודה‪ ,‬קק"ל‪ ,‬מקורות והמועצה האזורית גליל עליון ‪ .16‬ואכן‪ ,‬מיקומה של המעברה בסמוך לקיבוצים והמושבות‬
‫החקלאיות סייע לעולים במציאת עבודה בתחום החקלאות ביישובים‪ ,‬זאת בנוסף לעבודות היזומות מטעם הקק"ל וחב'‬
‫מקורות‪.‬‬
‫בסיכום תפקידו של מנהל המעברה בשנת ‪ 1591‬מציין פרץ לייזר את נושא התעסוקה במעברה מהקמתה ‪:‬‬
‫"‪ ...‬עברנו משלבים של ‪ 191‬מחוסרי עבוד ה ויותר למצב של תעסוקה מלאה כמעט‪ .‬התעסוקה הינה בעיקר במשקי הסביבה‬
‫בענפי החקלאות ובניין‪ ,‬במחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה ‪-‬בכבישים ובייבוש החולה‪ ,‬בחיל ההנדסה של הצבא‪,‬‬
‫במפעל מלחה של "מקורות" ובעבודות שונות‪ .‬חיסלנו לחלוטין את החיזיון העגום‪ ,‬שעולים חדשים היו במשך שבועות‬
‫מחכים ליום עבודתם הראשון והיו צובאים בהמוניהם בצעקות‪ ,‬תגרות ידיים ומלחמה על התור ליד אשנב הלשכה במשך‬
‫שעות רבות ואף בשעות הלילה‪.17 "...‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬שתי ה בעיות המרכזיות בתחום התעסוקה היו העדר שביעות הרצון ותחושת העשייה של העובדים וכן‬
‫השוואת שכר ה עבודה של העולים בשנתם הראשונה לעומת הוותיקים‪ .‬נושא נוסף אשר הועלה פעמים רבות היה הלנות‬
‫השכר הממושכות של המעסיקים לעובדיהם‪:‬‬
‫"‪ ...‬הייתי עובד במעברה במשכורת של שבעים ל"י במשך שלושה חודשים ואולם עדיין לא קיבלתי אף פרוטה‪ ,‬אם כי אני‬
‫בעל משפחה של אחת עשרה נפש‪ .‬מהיכן תימצא פרנסתם ? לבסוף עזבתי את העבודה הזאת כי נקעה נפשי מהבטחותיו‬
‫הכוזבות של המנהל‪ ... .‬הנה כבר עברו ששה חודשים ועדיין לא קיבלתי דבר מלבד מפרעת שלוש הלירות שניתנה לי בכל‬
‫שבוע‪ .‬על הפצרותיי הרבות השיב לי המנהל כי אלך לבן גוריון ואגבה ממנו את הכסף‪.18 "...‬‬
‫‪ 14‬וייץ (‪)1973‬‬
‫‪ 15‬הכהן (‪)1991‬‬
‫‪ 16‬מסמך משרד הפנים מיום ‪ .21.11.1951‬נספח ‪2‬‬
‫‪ 17‬פרץ לייזר לשרת העבודה‪.15.5.1951 ,‬‬
‫‪ 18‬ש‪.‬ג'ורג'‪ ,‬מכתב אישי אל ראש הממשלה‪1.7.1951 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫במרץ ‪ 1590‬התקיימה הפגנת מחוסרי עבודה ממעברת ראש פינה בחוצות המושבה‪ .‬את ההפגנה ארגן צבי כהן‪ ,‬מזכיר‬
‫מועצת פועלי ראש פינה אשר דאג ליידע את אנשי משרד העבודה והתקשורת בדבר מצבם העגום של אנשי המעברה וניכר כי‬
‫מדובר היה בהפגנה בעלת נופך פוליטי במאבק סמוי עם אנשי המועצה‪ .‬תגובת ראש המועצה למשרד העבודה לא אחרה‬
‫לבוא‪:‬‬
‫"‪ ...‬למעלה משנתיים מאז קיימת מעברת ראש פינה לא הייתה אף בעיית חוסר עבודה במקום ולא פעם נאלצו חקלאינו‬
‫לדחות עבודות דחופות מחוסר אפשרות למצוא פועל לעבודה ‪ ... .‬ההפגנה אתמול‪ ,‬שבאה להשפיע על נציגי משרד העבו דה‬
‫פגעה קשות בתושבי מושבתנו אשר לא היה כל ספק בכנות רצונם לעזור לאחיהם מהמעברה ‪ ...‬אף גייסנו כסף מאת‬
‫‪19‬‬
‫תושבינו כמפרעה לפני חג הפסח עבור עבודות דחק אשר בהם נעסיק את העולים החדשים‪"...‬‬
‫העולה שבתאי ג'ורג' כמשל‬
‫באופן כללי ניתן לראות מתוך התכתובות הרבות בין הרש ויות כי קולם של העולים לא נשמע אולם בתוך בליל החומר‬
‫הארכיוני בולט קולו של עולה חדש מהמעברה‪ ,‬שבתאי ג'ורג'‪ ,‬אשר מלין על המצב במעברה ‪ .‬בלשון חדה פונה ג'ורג' ישירות‬
‫אל ראש הממשלה ובשם העולים המזרחיים במעברת ראש פינה מתלונן על עוולות ואפליה מכוונת של הממסד בעולים‪:‬‬
‫החבר ג'ורג' מתאר במכתבו אפליה מכוונת כלפי העולים הספרדים והמזרחים הכוללת השגת משרות בעבודה‪ ,‬אישור‬
‫לחנות ואף אפליה בשכר לעובדים המזרחים מול דוברי האידית (יידיש) והרומנית‪ .‬תלונתו אינה מופנית כלפי שכניו‬
‫במעברת ראש פינה‪ ,‬הכוללים עולים מ ‪ 11-‬ארצות אלא כלפי הממסד שיוצר במתכוון את האפליה‪ .‬פנייתו זו הינה אחת‬
‫מתוך פניות רבות שהחלו בהצגת בעיות קולקטיביות של העולים והמשכם בהצפת בעיותיו האישיות אל מול הנהלת‬
‫המעברה‪.‬‬
‫‪ 19‬הפגנת מחוסרי עבודה במושבה‪ ,‬מכתב מועצה מקומית ר‪.‬פ‪ .‬אל מ‪ .‬העבודה‪ 24.3.1953 ,‬נספח ‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫סוגיה מרכזית במכתבו תעלה בעתיד שוב ושוב והיא הלנת השכר לפועלים אשר ממילא עובדים ימים ספורים בכל חודש‬
‫ומשכורותיהם משולמות באיחור רב‪:‬‬
‫"‪...‬הייתי עובד במעברה במשכורת ‪ 01‬ל"י במשך שלושה חודשים ואולם עדיין לא קיבלתי אף פרוטה‪ ,‬אם כי אני בעל‬
‫משפחה של אחת עשרה נפש‪... .‬על הפצרתי הרבה השיב לי המנהל כי אלך לבן גוריון ואגבה ממנו את הכסף‪.20 "...‬‬
‫גם מכתבו זה מופנה ישירות לראש הממשלה ומכוון את תלונותיו על מנהל המעברה אשר סרב לבקשתו למתן רישיון לחנות‬
‫ירקות במעברת ראש פינה‪ .‬כאשר פניותיו הרבות לא נענות מוצא החבר דרך נוספת לכפות על המועצה לתת לו רישיון ‪:‬‬
‫"‪...‬יש לי ילד בן ‪ 9‬חודשים ועוד לא עשיתי לו ברית מילה‪"...‬‬
‫ניסיון נוסף לקבלת הרישיון לחנות באמצעות אישור רפואי והנחיית הרופא כי אסור לו לעבוד‪:...‬‬
‫‪ 20‬שבתאי ג'ורג'‪ ,‬מכתב לראש הממשלה‪ .1.7.1951 ,‬נספח ‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫פנייתו האחרונה לראש הממשלה מתומצתת במשפט אחד בלבד‪:‬‬
‫"מתים ברעב מעברת ראש פינה"‬
‫מכתביו ומברקיו של העולה הגיעו אל הנהלת המעברה והתייחסות המנהל מעידה על קשרי הגומלין בין הממסד לעולים‪.‬‬
‫כפתיח למכתבו כותב מנהל המעברה‪ ,‬פרץ לייזר‪ ,‬למשרד העבודה כי הוא מכיר את העולה היטב ואת תלונותיו‪:‬‬
‫"‪ ...‬אין זו הפעם הראשונה שהעולה הנ"ל מזעיק מברקים כאלה ויש להפסיק את המשחק הזה לחלוטין‪"...‬‬
‫לייזר מציין את ש יתוף הפעולה הפורה בין תושבי המעברה להנהלה הכולל את ארגון חיי המעברה ומוסדותיה תוך שילוב‬
‫הוועד המקומי המורכב מכל העדות ומטפל בנושאים השוטפים‪:‬‬
‫"‪...‬יש ועד מקומי המורכב מכל העדות והמטפל בענייני הצרכניות‪ ,‬לשכת עבודה‪ ,‬ענייני דת ותרבות תוך שיתוף פעולה עם‬
‫הנהלת המעברה‪."...‬‬
‫‪15‬‬
‫פרק ג' – ממעברה למועצה מקומית‬
‫כללי‬
‫המעבר ממחנות עולים למעברות נוצר כאילוץ זמני לשיכון העולים החדשים אשר הגיעו ארצה בקצב גבוה מאוד‪ .‬הרעיון‬
‫שעמד בבסיס הקמת המעברות לפי תכניתו של לוי אשכול היה להקמת "שיכוני עולים" בסמוך ליישובים ותיקים תוך סיוע‬
‫במגורים ותעסוקה לעולים ובהמשך למיזוג המעברה עם היישוב הוותיק‪.‬‬
‫המעברות פעלו במשך שלוש שנים בצורתן המקורית וכבר בשנת ‪ ,1590‬עם עזיבת התושבים למקומות אחרים החלו‬
‫להתפרק חלק מהן בצורה ספונטנית או באופן מכוון ע"י הממשלה‪ .‬להפתעת אנשי הסוכנות‪ ,‬היו קבוצות עולים שסירבו‬
‫לעזוב את המחנות ובחרו להישאר תחת חסות הסוכנות ובמימונה‪ .‬בתגובה הפעילה הסוכנות סנקציות‪ ,‬הפסיקה את חלוקת‬
‫המזון וסגרה את המטבחים במחנות כדי לאלץ את המתיישבים להתפנות‪ .‬כ ‪ 101-‬אלף עולים אשר התיישבו ב ‪ 101 -‬מעברות‬
‫פונו בין השנים ‪ ,1591-1595‬חלקם ליישובי קבע חדשים וחלקם לעיירות אשר הוקמו במקביל למעברות שבהם חיו‪ .‬כזו‬
‫הייתה מעברת ראש פינה שהפכה לימים לעיירה חצור הגלילית‪.‬‬
‫חצור א' וב'‬
‫כבר בשנת ‪ , 1591‬במקביל לאכלוס מעברת ראש פינה בעולים אשר המשיכו להגיע ארצה החלה הסוכנות היהודית במשולב‬
‫עם משרד השיכון לבנות את מבני הקבע כחלק מתוך תכנית להקמת ישוב חדש‪ .‬הבניה החלה כשיכונים טרומיים כ ‪ 9-‬ק"מ‬
‫מצפון לבתי המושבה ראש פינה והאזור נקרא שיכוני עולים חצור (ע"ש האתר הארכיאולוגי תל חצור אשר נחפר באותם‬
‫ימים ע"י פרופ' יגאל ידין) ‪ .21‬בסוף ‪ 1591‬א כלסה חצור א' כ ‪ 01-‬משפחות‪ ,‬רובם מתוך מעב רת ראש פינה ובשנת ‪ 1591‬נבנתה‬
‫שכונה נוספת בבניה טרומית נמוכה אשר נקראה שיכון עולים חצור ב' ‪ .22‬שתי שכונות אלו היו באחריות מוניציפלית של‬
‫המועצה המקומית ראש פינה ונוהלו על ידה במקביל לטיפול במתיישבי מעברת ראש פינה‪ .‬בניית השיכונים הייתה איטית‬
‫וללא השקעה בפיתוח סביבתי של המקום‪ ,‬עובדה אשר לא תרמה למוטיבציה של יושבי המעברה לעבור לשיכונים‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1590‬סייר במושבה ובשכונותיה ישראל רוקח‪ ,‬שר הפנים דאז‪ .‬לאחר ביקורו הופץ ע"י המועצה מסמך דרישות לסיוע‬
‫בשיפור התנאים במעברה ובשיכוני העולים למנהל משרד הפנים ‪ .23‬המסמך כלל ‪ 0‬נושאים מהותיים לסיוע למועצה‬
‫המקומית בפיתוח ובראשם הוספת כיתות לימוד לבתי הספר בשל הצפיפות הגדולה שנבעה מהגידול באוכלוסייה‪ .‬סיבה‬
‫נוספת היא מימון תשלומי המים לחב' מקורות במקום המשתכנים מאחר ואין אפשרות לגבות את הכספים בשל המצוקה‬
‫בה הם חיים‪ .‬מעיון בבקשה השלישית‪ ,‬סלילת כבישים חדשים‪ ,‬אנו למדים על תנאי המחייה בשיכוני העולים‪:‬‬
‫" ‪ ...‬על העולים החדשים לבוסס בבוץ בחורף ולשאוף את אבק הרחוב בימי שרב‪ .‬הם מלאי מרירות וייאוש מחליטים לעזוב‬
‫את המקום ולעבור לאזורים אשר בהם החיים יותר קלים‪ ,‬והננו עדים לנדידת משתכנים תמידית ושומה עלינו לעשות‬
‫מעשה כדי למנוע זאת‪."...‬‬
‫‪ 21‬שיכוני חצור א' קיימים עד היום בכניסה למרכז המסחרי הישן בחצור הגלילית‪.‬‬
‫‪ 22‬שכונה זו נבנ תה לאורך הרחוב המוביל לאזה"ת בחצור‪ .‬בתיה נהרסו בשנות השבעים והאזור משמש לתעשייה קלה‬
‫‪" 23‬ביצוע תכניות פיתוח"‪ ,‬מסמך מועצה מקומית ר"פ למנהל משרד הפנים‪ .21.7.1953 ,‬נספח ‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫במשך השנתיים הבאות התרחבו שכונות חצור במקביל לצמצום במספר המשפחות אשר שהו במעברת ראש פינה‪ .‬בין‬
‫השנים ‪ 1590-1599‬נוספו כ ‪ 011-‬משפחות ובינואר ‪ 1590‬נמנו כ ‪ 1,111-‬נפשות בחצור‪ ,‬רובם עולים מצפון אפריקה ‪ .24‬הגידול‬
‫החד במתיישבים הו ביל לשתי מגמות מנוגדות בהקשר לעתיד השכונה‪ .‬מחד‪ ,‬אנשי שכונות חצור הקימו וועד מקומי אשר‬
‫אמור היה לטפל בממשק הפעילות מול הרשויות השונות כגוף אוטונומי‪ .‬מאידך‪ ,‬משרד הפנים בשיתוף עם המועצה‬
‫המקומית ראש פינה והמועצה האזורית גליל עליון תכננו לספח את שכונות חצור ל ראש פינה ‪.‬‬
‫משכונה למועצה מקומית‬
‫במכתב אשר נכתב ע"י חברי וועד חצור ונשלח למשרד הפנים בחודש ינואר ‪ 1590‬מציגים חברי הוועד את טענותיהם‪:‬‬
‫" ‪...‬פונים אנו‪ ,‬חברי וועד חצור בבקשה למנות מועצה אשר תפקח על חצור עד לבחירות‪... .‬חצור גודלת מיום ליום ואין מי‬
‫שיפקח על עני יניה הפנימיים‪ ,‬כולל פיתוח אשר ייתן לתושבי המקום מקור פרנסה קבוע‪ ... .‬לפי ידיעותינו‪ ,‬יש דיון בענייננו‬
‫לסיפוח חצור לראש פינה או למועצה האזורית‪ .‬אנו לא רואים בזה את הפתרון כי איש לא יבין את שאיפתנו כיישוב פועלים‪.‬‬
‫אנו מרגישים את עצמנו כמסוגלים לפקח על יישובנו זה בכל הדרוש כמועצה‪... .‬ואין אנו זקוקים לרחמנות מועצת ראש‬
‫פינה או לאחר‪ .‬אנו בעצמנו נהיה מסוגלים לשאת בעול שיוטל עלינו" ‪. 25‬‬
‫מכתב זה במשולב עם פניות נוספות מטעם ראשי המועצות הובילו את משרד הפנים להקים "ועדה לקביעת מעמדה‬
‫המוניציפלי של חצור"‪ .‬במשך ‪ 0‬חודשים בדק ה הוועדה את טענות הצדדים ובסיומה הגישה את המלצותיה לסמנכ"ל שלטון‬
‫מקומי במשרד הפנים ‪:26‬‬
‫"‪ ...‬לאחר שגורמים שונים הצביעו על מצבה המוניציפלי הבלתי ברור של חצור‪ ,‬נקראה ביום ‪ 1.1.1590‬ישיבה בהתאם‬
‫להנחיות‪ . ...‬בסיכום הומלץ על סיפוח למעשה של חצור למועצת ראש פינה ופרסום הדבר ברשומות‪ .‬יושב ראש מועצת‬
‫ראש פינה הביא את ההצעה למועצה אשר דחתה אותה‪... .‬הועדה קיימה שתי ישיבות (נוספות) ובסיומן החליטה (כדלהלן)"‬
‫" הועדה ממליצה בזה על הקמת מועצה מקומית בחצור תוך שמירה על הגבולות הקיימים של הרשויות המקומיות‬
‫הגובלות"‪.‬‬
‫"כינון המועצה המקומית חצור מכוון בטווח הארוך למיזוגה הסופי עם מועצת ראש פינה"‪.‬‬
‫עוד המליצה הוועדה על המלצה למינוי ‪ 9‬חברי הוועד בחצור שנבחר ע"י התושבים מס' חודשים קודם כחברי המועצה‬
‫הראשונה הממונה וכן על קביעת גבולות מוסדרים בין שתי המועצות‪ .‬עוד מס' חודשים יעברו עד שתאושר ההחלטה במשרד‬
‫הפנים ויקבע מועד לטקס לפתיחת המועצה‪:‬‬
‫‪ 24‬דו"ח סופי והמלצות ועדת מש' הפנים‪ .11.4.1951 .‬נספח ‪11‬‬
‫‪ 25‬מכתב רשמי למשרד הפנים‪ ,‬ללא נושא‪ .1.1.51 .‬נספח ‪11‬‬
‫‪ 26‬דו"ח סופי והמלצות הועדה‪ ,11.4.1951 .‬נספח ‪11‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק ד' – סופה של מעברת ראש פינה‬
‫בניגוד למצופה‪ ,‬הקמת שכונות חצור א' וב' בשנים ‪ 1591-1599‬לא ביטלה לחלוטין את מעברת ראש פינה‪ .‬המעבר מהמעברה‬
‫אל השיכונים התבצע בתהליך איטי שארך תקופה ארוכה‪ .‬אנ שי המעברה חששו לעזוב את ביתם אשר היה באחריות‬
‫הסוכנות והמועצה ואשר הבטיח להם טיפול ושליטה של הממסד ולעבור לעצמאות מוחלטת בשכונות חצור‪ .‬ההזנחה‬
‫החיצונית של בשיכונים וריחוקם ממוסדות הציבור בראש פינה רק שכנעה רבים מהם להישאר במעברה או לעזוב ליישובים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫עם הקמת המועצה המקומית חצור באוגוסט ‪ 1590‬נותרו במעברת ראש פינה עוד עשרות משפחות אשר סרבו להתפנות‬
‫ונותרו בבתים הרעועים למרות החלטת המועצה בראש פינה שלא לטפל עוד בתושבי המעברה‪ .‬הצרכנייה והמרפאה‬
‫במעברה נסגרו ומבית הספר נותרה רק כיתת לימוד אחת שעדיין הייתה פעילה‪ .‬עם סגירת לשכת העבודה בתחילת ‪1590‬‬
‫והעברתה לחצור‪ ,‬לשכה אשר נתנה פרנסה באמצעות עבודות דחק מס' ימים בחודש לאנשי המעברה‪ ,‬התאגדו המשפחות‬
‫הנותרות ודרשו ממשרד הפנים להעבירם לחיפה ולא לשיכונים בחצור‪ .‬לאחר שלא נענתה דרישתם יצאו ראשי המשפחות‬
‫בנובמבר ‪ 1590‬במרוכז לחיפה והחליטו לשבות מול בניין הסוכנות היהודית‪ .‬לאחר שבוע ימים בהם שהו במאהל השביתה‬
‫הוחלט במשרד הפנים להעבירם בסמוך למשפחותיהם במגדל העמק‪ ,‬קריית גת ובאר שבע בתוך מס' חודשים‪.‬‬
‫בתחילת ‪ , 1591‬עם סיום פינוי כל תושבי המעברה פונו מבני הפחונים האחרונים שנותרו והשטח הושב למועצה המקומית‬
‫ראש פינה אשר החלה לעבד את הקרקע מחדש כאדמה חקלאית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫סיכום‬
‫סיפורה של מעברת ראש פינה היא במידה מסוימת סיפורה של הקמת מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות‪ .‬העלייה‬
‫הגדולה אשר הכפילה את אוכלוסיית מדינת ישראל בתוך עשור גרמה לבעיות רב ות בשל המצוקה אליה נקלעו קברניטי‬
‫המדינה ואשר יצרה פתרונות מאולתרים וזמניים אשר הפכו לקבועים עם הזמן‪.‬‬
‫העיסוק באופן הקמת מעברת ראש פינה כתמונת ראי ליתר המעברות בארץ והקשיים הרבים שליוו אותם נתנו לי‬
‫פרספקטיבה חדה יותר ל הבנת הצרכים והאילוצים השונים שליוו את ה נהגת המדינה במקביל לקשיים שליוו את העולים‬
‫בשנים קשות אלו‪.‬‬
‫החומר המובא לעיל הוא חלק מתוך בליל חומרים שריכזתי מארכיון המדינה‪ ,‬ארכיון ראש פינה וקטעי העיתונות‪ .‬אין ספק‬
‫כי ניתן לפלח תחומים ספציפיים ולהעמיק בהם באמצעות החומר כגון בעיות התעסוקה‪ ,‬שירותי הדת‪ ,‬הקונפליקט בין‬
‫העולים למתיישבים הוותיקים וכמובן החינוך אולם השתדלתי לגעת במרב התחומים כדי לתת טעימה מהנושא המרתק‬
‫והמורכב הזה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫הכהן‪ ,‬ד'‪ .)1994( .‬עולים בסערה ‪ -‬על העליה הגדולה וקליטתה בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן צבי‪.‬‬
‫הכהן‪ ,‬ד'‪ .)1991( .‬בין עולים לותיקים‪ .‬יד יצחק בן צבי‪.‬‬
‫וייץ‪ ,‬י'‪ .)1973( .‬יומני ואגרות לבנים‪ .‬טבריה‪ :‬מסדה‪.‬‬
‫ז‪.‬נחום‪ .)1951( .‬עזרת אחים למעברת ראש פינה‪ .‬על המשמר‪.4 ,‬‬
‫לייזר‪ ,‬פ'‪ .)1951( .‬מעברת ראש פינה‪ .‬ארכיון המדינה‪.‬‬
‫לנטה‪ ,‬פ'‪ .)1951( .‬דו"ח היגיינה וסניטציה‪ .‬ארכיון המדינה‪.‬‬
‫רובינשטיין‪ ,‬ש'‪ .)1993( .‬מברלד עד מעברת ראש פינה‪ .‬גולן‪.‬‬
‫נספחים‬
‫‪ .1‬דו"ח על הייגינה וסניטציה‪ ,‬דר' פ‪ .‬לנטה‪ . 19.1.1591 ,‬מתוך ארכיון המדינה‪" :‬מעברת ראש פינה" גל ‪.015021-‬‬
‫‪ .1‬מסמך הסוכנות היהודית אל המועצה המקומית ראש פינה מיום ‪ .1021121591‬המעברה‬
‫‪ .0‬מסמך המועצה המקומית ראש פינה‪.1.1.1591 ,‬‬
‫‪ .9‬מסמך פסק בוררות מועצת ר"פ מקורות‪.15.11.1591 .‬‬
‫‪ .9‬דו"ח ביקור נציג המועצה הדתית‪.9.9.1591 .‬‬
‫‪ .0‬מסמך הסוכנות היהודית אל משרד העבודה‪.10.1.1591 ,‬‬
‫‪ .0‬הפגנת מחוסרי עבודה במושבה‪ ,‬מכתב מועצה מקומית ר‪.‬פ‪ .‬אל מ‪ .‬העבודה‪,‬‬
‫‪ .1‬שבתאי ג'ורג'‪ ,‬מכתב לראש הממשלה‪.1.0.1591 ,‬‬
‫‪ .5‬ביצוע תכניות פיתוח"‪ ,‬מסמך מועצה מקומית ר"פ למנהל משרד הפנים‪.10.0.1590 ,‬‬
‫‪ .11‬דו"ח סופי והמלצות ועדת מש' הפנים‪.11.9.1590 .‬‬
‫‪ .11‬מכתב רשמי למשרד הפנים‪ ,‬ללא נושא‪.0.1.90 .‬‬
‫‪21‬‬
‫נספח ‪1‬‬
21
‫‪22‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫‪23‬‬
‫נספח ‪5‬‬
24
‫‪25‬‬
‫נספח ‪9‬‬
‫‪21‬‬
‫נספח ‪3‬‬
‫‪27‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫‪25‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫‪29‬‬
‫נספח ‪0‬‬
‫‪31‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫‪31‬‬
‫נספח ‪10‬‬
‫‪32‬‬
‫נספח ‪11‬‬
33