‫‪15‬שחר לוי‬
‫‪15‬‬
‫אמוטוריקה‪ :‬פרדיגמה גופנית‪-‬תנועתית‪-‬נפשית לחקר התנועה הרגשית‬
‫יונה שחר‪-‬לוי‬
‫ּומבְּ שָׂ ִרי ֶאחֱ זֶה אֱ לֹוה'‪ .‬איוב יט‪ ,‬כו‬
‫' ִ‬
‫'הגוף הוא במת התאטרון של הרגשות'‪ .‬אנטוניו דמסיו‪(Damasio, 2003: 28) .‬‬
‫מבוא‬
‫הגוף הפיזי הוא הממד הנראה של הנפש‪ .‬תנועות ומיצבים גופניים מכילים מידע חשוב על סודות הנפש‪ .‬צורותיו של‬
‫הגוף המתנועע משקפות את פעילותו של המוח בזמן אמת‪ .‬במבנה המוח האנושי המרכזים המוטוריים‪ 1‬בקורטקס‬
‫סמוכים ומקושרים הן לאזורים הסנסוריים הן לאזורים האחראיים על התפקודים הקוגניטיביים והחשיבה‬
‫הסמלית‪ .‬כתוצאה מהקישורים האלה מצבים גופניים ומצבים נפשיים שזורים זה בזה בכל רמות החוויה‪.‬‬
‫המוטוריקה האנושית רוויה במידע גלוי וסמוי על עולמו הרגשי של העצמי‪ .‬תהליכים נפשיים מלווים בגלוי או‬
‫במובלע בתנועות גוף ותנוחות גוף‪ .‬המוטוריות מחצינה את הנרטיב הפנימי של המתנועע ויוצרת גשרים מוחשיים‬
‫וסמליים בין 'גוף' ל'נפש'‪ .‬הפסיכואנליטיקאי פליקס דויטש הדגיש זאת בספרו 'על הדילוג המסתורי מהנפש אל‬
‫הגוף'‪:‬‬
‫עלינו לחפש את השורשים של האינטראקציה בין חיי הרגש לבין התפקודים הגופניים המתייחסים אליהם [‪ ]...‬יש‬
‫להבהיר‪ :‬לא נמצא קשר של קיום זה בצד זה‪ ,‬או של מצבים מקבילים‪ ,‬או השתלשלות של זה מזה – מה שנמצא הוא‬
‫קשר של שזירה בין חיי הגוף והרגש (‪.)Deutsch, 1959: 253‬‬
‫האתגר הוא לראות ולזהות את מה שחבוי מעבר לרובד הפשוט של הפעילות המוטורית‪.‬‬
‫ניסיוני הממושך לימדני‪ ,‬שבתנועה האנושית תמיד שזורים יסודות של רגש‪ .‬כל תנועה היא גם מבע רגשי‪ .‬לפעמים‬
‫הוא גלוי ובמקרים רבים הוא מובלע‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל תנועה מוטורית היא תנועה רגשית‪-‬אמוטיבית – מונח זה‬
‫(‪ )emotive‬הוא שם כולל להשפעת הרגשות והיחסים הבין‪-‬אישיים על ההתנהגות‪ .‬אני סבורה שהמוטוריות נוכחת‬
‫בכל ממדי החוויה‪ ,‬ושלתנועה רגשית‪-‬אמוטיבית יש תפקיד מרכזי בהתנהגותו ובהתפתחותו של העצמי‪ .‬במילותיו‬
‫של הנוירופיזיולוג וחוקר בעלי החיים יאק פנסקפ‪:‬‬
‫* תודה מיוחדת לחברתי מרשה הלקין‪ ,‬שהולכת אתי דרך ארוכה‪ ,‬על תמיכתה ועל הערותיה המחכימות תמיד‪.‬‬
‫** המונח פרדיגמה הפך לשם המקוצר של אמוטוריקה וכל תלמידיי משתמשים בו עם הפירוט ובלי הפירוט‪ .‬הכותרת מתקשרת ישירות‬
‫לשם ספרי‪' ,‬מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי‪ :‬פרדיגמה גופנית‪-‬תנועתית‪-‬נפשית לחקר התנועתיות הרגשית' (‪ .)2004 ,2001‬הפרדיגמה‬
‫האמוטורית נוצרה במטרה להוסיף תשתית תאורטית וכלים מעשיים לשימושם של הורים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה ופסיכולוגים‬
‫השואפים לכהרחיב את הבנתם הטיפולית‪.‬‬
‫‪ 1‬תנועה כחוויה אנושית נמצאת בכל רבדי התפקוד הגופני‪ .‬הפרדיגמה האמוטורית מתמקדת בתרומה של המערכת המוטורית ‪ -‬כלומר‬
‫התפקוד של מערכת השרירים והשלד ‪ --‬לקשרים בין הגוף‪ ,‬התנועה והנפש‪ .‬לכן אשתמש במונח מוטוריות ולא במונח הכוללני 'תנועה'‪.‬‬
‫‪239‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫אני מניח‪ ,‬שתבניות התפיסה הבסיסיות ביותר במוחם של היונקים צומחות מפיגום נוירודינמי פנימי‪,‬‬
‫המספק מערכת יציבה של קואורדינטות מוטוריות‪ ,‬שעליהן נשענים גם החושים‪ ,‬התפיסה ומנגנוני הלמידה‬
‫הגבוהים )‪.(Panksepp, 2003:115‬‬
‫נחשפתי לראשונה לחקר שיטתי של התנועה בלימודיי עם נועה אשכול (‪ )1960-- 1956‬ומפגשי עם הספר 'כתב תנועה'‬
‫(‪ .)Eshkol and Wachmann, 1958‬אבל נועה אשכול ואברהם וכמן בחרו במוצהר להימנע מכל התייחסות לקשרים‬
‫בין התנועה לבין רגש‪ .‬לתפיסתי‪ ,‬ניתוק כזה אינו יכול להתקיים בתוך הקשרים פסיכופיזיים כמו הורות וטיפול‪.‬‬
‫לפיכך מצאתי את עצמי הולכת בכיוון שונה‪.‬‬
‫בעבודתי הקלינית הרגשתי בחסרונה של נקודת מבט גופנית‪-‬רגשית‪-‬נפשית שמביאה בחשבון את החיבור‬
‫הביולוגי בין 'הגוף' ל'נפש'‪ ,‬ואת התרומה המרכזית של התנועה הרגשית לתפקוד ולהתפתחות בכל היבטיה‪ .‬כדי‬
‫לתת מענה לצורך הזה יצרתי את המודל האמוטורי המוצג בפרק זה‪ .‬קראתי למודל 'אמוטוריקה‪ :2‬פרדיגמה‬
‫גופנית‪-‬תנועתית‪-‬נפשית לניתוח התנועה הרגשית' (שחר‪-‬לוי‪ .)2004 ,‬כאמור לעיל‪ ,‬המונח 'אמוטורי' ונגזרותיו הוא‬
‫צירוף של אמוטיביות ומוטוריות‪ .‬כלומר‪ ,‬אמוטוריות הוא שם כולל לביטויים המוטוריים של הדחפים‪ ,‬הרגשות‪,‬‬
‫הקוגניציה והיחסים הבין‪-‬אישיים‪.‬‬
‫המטרות העיקריות שעמדו לנגד עיניי בבניית אמוטוריקס היו‪:‬‬
‫ליצור מודל תאורטי של תפקוד אמוטורי בריא ושל אבחנה מבדלת בין תקינות ופתולוגיה בהתנהגות‬
‫‪.1‬‬
‫המוטורית‪-‬רגשית;‬
‫לנסח דקדוק בסיסי של 'טקסטים אמוטוריים'‪ ,‬שיכלול את אבני הבניין הפוטנציאליות של התנועתיות‬
‫‪.2‬‬
‫הרגשית;‬
‫להגדיר מדדי אבחון וסולמות הערכה פרדיגמטיים שישמשו לזיהוי תבניות התנהגות אמוטוריות בזמן אמת‬
‫‪.3‬‬
‫וכן כבסיס למחקרים ומעקבים ארוכי טווח‪.‬‬
‫לפני הצגת המודל‪ ,‬הנה שלוש הערות מקדימות‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטת האבחון הפסיכומוטורי לפי הפרדיגמה מתמקדת בתופעות הגלויות לעין במרחב הטיפולי‪ .‬איני כוללת‬
‫בפרק זה היבטים ספציפיים של חקר המוח‪ ,‬שגילוים מותנה במכשור מיוחד‪ .‬ברור שהמונח 'שזירה' מהדהד בכל‬
‫הטקסט עם השזירה המבנית והתפקודית שמעצבות הרשתות המוחיות ברמותיהן השונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אני משתמשת ב'רגש' וב'אמוטיביות' במקום ב'אפקט' כדי להדגיש את אופיה המעברי‪ ,‬הזורם‪ ,‬של החוויה‬
‫הרגשית‪ .‬גישה זו תואמת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬את ניסוחו של דמסיו‪' :‬הרגש מתאפיין במעברים ואי‪-‬שקט‪ ,‬לפעמים עד כדי‬
‫תסיסה גופנית‪ .‬במקביל לתהליך הזה משתנים גם מבני המוח האחראיים על בניית דימויים וקשב‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫אזורים מסוימים בקורטקס נראים כאילו פעילותם פחתה‪ ,‬בעוד שאחרים נעשים פעילים במיוחד ( ‪Damasio,‬‬
‫‪.)2003:64‬‬
‫ג‪ .‬הפרדיגמה האמוטורית מתבססת על חקר הגרעינים הפוטנציאליים ומנגנוני ההפעלה של המוטוריקה הרגשית‬
‫ועל ניתוח אופני הביטוי שלהם בהתנהגות של הפרט‪ ,‬ולא על מיון סטטיסטי של סימפטומים‪.‬‬
‫חלק ראשון‪ :‬הנחות היסוד של הפרדיגמה האמוטורית‬
‫א‪ .‬הגוף‪ ,‬הנפש והתנועתיות המוטורית הם כלים שלובים של מערכת אחת‬
‫שפת התנועה ושפת המחשבה והדיבור הן שתי תולדות של מוח אחד‪ .‬הגוף‪ ,‬הנפש והתנועתיות הם היבטים שלובים‬
‫של העצמי‪ .‬הם מזינים זה את זה באופן הדדי‪ :‬הפעילות המוטורית מונחית על ידי מושגים מופשטים‪ ,‬והחשיבה‬
‫המופשטת נשענת על סכמות מרחב‪-‬זמן הנוצרות על בסיס היחסים הפיזיקליים בין הגוף ובין המרחב‪.‬‬
‫‪ 2‬בשנים האחרונות הוחלף המונח אמוטוריקה במונח אפימוטוריקה‪ ,‬להדגשת התפקיד של המוטוריות ביחסי עצמי‪-‬סביבה‪.‬‬
‫‪240‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫הבנת התנועתיות האנושית מתחדדת כאשר בוחנים אותה כתופעה אנלוגית לשפה‪ .‬הן התנועה הן השפה בנויות‬
‫מצירופים של אבני בניין (תנועות‪ ,‬מילים) שמספרן מוגבל אבל אפשרויות הצירוף שלהן אינן מוגבלות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫שני הבדלים מהותיים בין שני ערוצי ההבעה הללו‪ .1 :‬שלא כמו תוצרי הדיבור המילולי‪ ,‬יסודות 'הדיבור התנועתי'‬
‫גלויים לעין‪ .‬תוצריו מכוננים בסיס חזותי להתבוננות משותפת של המתנועע והמתבונן בו; ‪ .2‬שלא כמו בדיבור‬
‫המילולי ב'דיבור המוטורי' שזורים כמה סרגלי מידה מוחלטים‪ ,‬המספקים עוגנים חשובים לאמפתיה‪ ,‬להערכה‬
‫דיאגנוסטית ולהתערבויות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התכונות האוניברסליות של המרחב הפיז יקלי ושל מתכונת הגוף מכוננות בסיס אובייקטיבי למדדים של‬
‫ההתנהגות האנושית‬
‫(‪ )1‬מבנה הגוף האנושי‬
‫המבנה הנוירואנטומי של מערכת השרירים והשלד מכיל פוטנציאל כפול‪ ,‬של זרימה תנועתית מחד גיסא וחסימת‬
‫התנועתיות מאידך גיסא‪ .‬החלוקה לפרקים ומפרקים והמערך האגוניסטי‪-‬אנטאגוניסטי יוצרים אפשרויות רבות‬
‫של תנועה מורכבת ומתואמת (תרשים ‪ .)15.1‬עם זאת‪ ,‬המפרקים הם אזורי צומת שבהם עלול להתרחש פיצול או‬
‫קיטוע או ניתוק בין אברי גוף‪ ,‬למשל כאשר אדם נמנע באופן שיטתי מהפעלה של אברי גוף מסוימים בתבניות‬
‫תנועה מסוימות‪ .‬במקרים חמורים עלולה התוצאה להיות כאב כרוני ואפילו עיוות בדימוי הגוף‪ .‬במקרים רבים‪,‬‬
‫פיצול וקיטוע מעין אלה מלּווים בפיצולים וניתוקים נפשיים‪.‬‬
‫‪ 15.1‬החלוקה לפרקים ומפרקים‬
‫המערכת המוטורית מתאפיינ ת בחלוקה לפרקים ומפרקים‪ .‬בכל מפרק יש פוטנציאל של זרימה תנועתית או עצירת זרימה‪.‬‬
‫מכאן שכל מפרק הוא צומת של בחירה (לאו דווקא מודעת) בין אפשרויות‪.‬‬
‫(‪ )2‬כוח הכבידה הפיזיקלי‬
‫המוטוריות האנושית מתרחשת בתוך מארג של כוחות כבידה‪ .‬הכבידה הפיזיקלית היא הגורם הסמוי המעצב את‬
‫הגוף המתנועע‪ .‬אמנם‪ ,‬ציר הכבידה כשלעצמו אינו נראה לעין‪ ,‬אך אפשר ללמוד על אופני ההתמודדות עם הכבידה‬
‫על פי צורות המיצב והרגלי התנועה (תרשים ‪ .)15.2‬באופן תאורטי‪ ,‬תנועות כלפי מעלה‪ ,‬נגד כיוון הכבידה‪ ,‬מחייבות‬
‫מאמץ גדול יותר מתנועות כלפי מטה‪ .‬כדי לפעול כנגד הכבידה דרוש כוח הדוחף כלפי מעלה‪ .‬המקורות לכוח נגדי‬
‫כזה הם הדחפים הביולוגיים והאנרגיות הנפשיות הנובעות מהיצרים‪ ,‬הרגשות והרצונות‪ .‬אני מגדירה את הכוחות‬
‫הללו במונח הכולל 'מוטיבציה'‪ .‬המוטיבציה היא הכוח הפועל כנגד כוח הכבידה לאורך ציר הכבידה האנכי‪.‬‬
‫היחסים הדינמיים בין כוח הכבידה למוטיבציה קובעים את דרגת היעילות המוטורית‪.‬‬
‫‪ 15.2‬צורות הגוף מעוצבות על ידי היחס בין כוח הכבידה ובין כוחות המוטיבציה‬
‫‪241‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫כיוון שהכבידה הפיזיקלית פועלת כלפי מטה לאורך צירים אנכיים מוחלטים‪ ,‬היא מכוננת 'סרגל קבוע מוחלט'‬
‫לניתוח של תבניות הגוף והתנועתיות‪ .‬סרגל זה יכול להוסיף היבט חיוני אובייקטיבי לכל הערכה‬
‫פסיכודיאגנוסטית‪.‬‬
‫(‪ )3‬כוחות כבידה רגשיים‬
‫התנועתיות האנושית מושפעת גם מ'כוחות כבידה נפשיים'‪:‬‬
‫כבידת גוף העצמי‬
‫כבידה בין‪-‬אישית‪/‬התייחסותית‬
‫כבידה של תלכידי זיכרון רגשיים‬
‫(‪ )4‬כבידת גוף העצמי‬
‫בגלל המבנה הייחודי של מערכת השרירים והשלד‪ ,‬תנועות הגוף נעות לאורך צירים מעגליים הנמתחים בין מרכז‬
‫הגוף והמרחב‪ .‬מבנה זה מאפשר לפשוט אברים כלפי חוץ או לכנס אותם כלפי מרכז הגוף‪ ,‬לצורך הגנה או התקפה‪.‬‬
‫בחוויה הסובייקטיבית הגוף הוא מרכז החוויה העצמית‪ .‬ממנו אני יוצא אל העולם ואליו אני שב ומתכנס‪ .‬במצבי‬
‫איום וסכנה‪ ,‬כבידת הגוף מושכת להתכנסות כלפי מרכז הגוף‪.‬‬
‫תרשים ‪ 15.3‬התלכדות של צירים רדיאליים בין גוף העצמי לבין המרחב הסובב אותו מכוננים סכמת תפיסה בסיסית של‬
‫פנים וחוץ מרכז ושוליים‬
‫התלכדות שלושת צירי הכבידה הרגשית‪ :‬מהחוץ כלפי פנים‪ ,‬מעצמי אל האחר ומההווה אל העבר‪ .‬המבנה המפרקי של‬
‫המערכת המוטורית מאפשר לאדם לאסוף את אבריו כלפי מרכז הגוף ('התכנסות') או לפשוט אותם כלפי חוץ ('יציאה')‪ .‬הגוף‬
‫האנושי מחולק ל'חזית' ו'אחור'‪ .‬כל האברים המשרתים תקשורת בין‪-‬אישית ממוקמים בחזית הגוף ומייצרים צירים של‬
‫תקשורת מולית‪ :‬זה מול זה‪ ,‬פנים מול פנים‪ ,‬עין בעין‪ .‬אלה צירים של כבידה בין‪-‬אישית‪ .‬כמו כן בגוף הבוגר נשמרים זיכרונות‬
‫מכל הגילים‪.‬‬
‫‪242‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫(‪ )5‬כבידה בין‪-‬אישית‪/‬התייחסותית‬
‫כבידה בין‪-‬אישית‪/‬התייחסותית היא הכוח הפועל בין העצמי לבין אנשים אחרים – כמשיכה או כדחייה‪,‬‬
‫להתקרבות או להתרחקות לאורכם של צירים אופקיים‪ .‬שלא כמו הכבידה הפיזית החד‪-‬כיוונית (כלפי מטה)‪,‬‬
‫הכבידה הבין‪-‬אישית היא דו‪-‬כיוונית‪ :‬היא יכולה לפעול ככוח מושך (התקרבות) או ככוח דוחה (התרחקות)‪.‬‬
‫החלקים העיקריים של המערכת המוטורית‪ ,‬לרבות פנים‪ ,‬חזה‪ ,‬זרועות ורגליים‪ ,‬בנויים אנטומית כך שהם‬
‫מאפשרים אינטראקציות מורכבות לאורך צירים אופקיים‪.‬‬
‫(‪ )6‬כבידת תלכידי הזיכרון הרגשיים‬
‫הגוף הבוגר הוא ארכיון הזיכרונות שלנו‪ .‬הזיכרונות המובלעים של היותנו גוף זעיר המוחזק בידי אחרים מוטבעים‬
‫לנצח בגוף הבוגר (ראו תרשים ‪ ,)15.3‬בתוך תלכידים מקובעים של תבניות מתח‪ ,‬הטבעות רגשיות‪ ,‬תבניות מקובעות‬
‫של תנועות ומיצבים ודמויות (שחר‪-‬לוי ‪ .)2004 ,1994‬הזיכרונות הגופניים הטרום‪-‬מילוליים המאוחסנים במערכת‬
‫המוטורית עשויים לסייע לפענח מצבים נפשיים על פי תבניות התנועה והמיצב הגופני‪ ,‬בזהירות מרבית ובשיתוף עם‬
‫האדם עצמו‪.‬‬
‫אנה פרויד טענה [שאין באפשרותנו] [‪' ]...‬להוליך את המטופל אחורה‪ ,‬עד לראשיתם של החיים‪ .‬הציפייה‬
‫להביא את המטופל במהלך האנליזה לכך שיחזור אל המצב הפסיכולוגי הלא‪-‬נבדל והלא‪-‬מובנה‪ ,‬מצב שבו אין‬
‫חלוקה בין גוף‪ ,‬לנפש‪ ,‬בין עצמי לאובייקט‪ ,‬היא ציפייה שלא כדרך הטבע' (אנה פרויד‪ ,‬אצל סטרן‪.)Stern, 1985 ,‬‬
‫אני מניחה )‪ )Shahar-Levy, 2001‬שאנה פרויד התייחסה לזיכרונות מוקדמים מובלעים שאינם נגישים‬
‫לתהליך הכרתי של שליפת מידע ברמה קוגניטיבית מילולית‪ .‬אבל בשנותיי הארוכות כמטפלת בתנועה נוכחתי‬
‫שבתהליכי תנועה זהירה וקשובה עשויים להופיע דפוסי תנועה היוצרים חיבורים רבי‪-‬עוצמה לתלכידי זיכרון‬
‫חבויים‪ .‬ברגעים כאלה נוצר מצב תודעתי מיוחד במינו‪ ,‬שבו משתחזרים באופן ספונטני 'זיכרונות שכוחים' ועולים‬
‫למודעות במלוא חיוניותם‪ .‬זיכרונות הגוף מוסיפים עומק לתנועתיות הרגשית‪ :‬הגוף המתנועע חושף את נוכחותם‬
‫של תלכידי הזיכרון הסמויים‪ ,‬ואלה עשויים לשמש סמנים חשובים באבחון‪.‬‬
‫ג‪ .‬רכיבי היסוד של הדינמיקה התנועתית‪-‬רגשית‬
‫כל תנועה‪ ,‬גדולה כקטנה‪ ,‬היא צירוף דינמי של שלושה רכיבים‪ :‬אנרגיה‪ ,‬צורה ואופן‪.‬‬
‫רכיבי אנרגיה משקפים ויסות מתחים‪ ,‬דרגות ריגוש‪ ,‬דרגות התגייסות מוטורית‪ ,‬יחס לכבידה‪ ,‬ומעגלי זרימה‬
‫ועצירה‪ .‬ככלל‪ ,‬אפשר להסיק מהם כמה אנרגיה משקיע אדם כאשר הוא מנסה להגשים את רצונותיו‪.‬‬
‫רכיבי צורה משקפים באילו אברי גוף‪ ,‬באילו מנגנונים מוטוריים ובאילו טווחי תנועה אדם משתמש להשגת‬
‫מטרותיו‪.‬‬
‫רכיבי אופן כוללים את היבטי הזמן (קצבים ומקצבים) ואת היבטי האופן (הבדלה‪ ,‬וִ יסות וקשב)‪ .‬הם משקפים את‬
‫אופני הארגון והביצוע של רכיבי האנרגיה והצורה (את מידת התיאום התנועתי והארגון של הגוף‪ ,‬את יכולת‬
‫הלמידה ואת איכות הקשב‪ .‬רכיבי זמן ואופן משקפים את רמת הארגון של התנועתיות הרגשית (ראשונית‪ ,‬שניונית‬
‫או גבוהה)‪.‬‬
‫ד‪ .‬אבות ‪-‬טיפוס גרעיניים של מעגלי תנועה נוירומוטוריים‬
‫דחפים‪ ,‬רגשות ומוטיבציות יוצרים מעגלי תנועתיות בין פעולה להרפייה‪ .‬עוררות רגשית מעוררת את המערכת‬
‫התנועתית‪ ,‬וזו אמורה להוביל לתנועתיות כזאת או אחרת‪ .‬דמסיו מנסח את טבען המעברי של תגובות רגשיות כך‪:‬‬
‫'כל הרגשות מפעילים מטחים של תגובות עצביות וכימיות‪ ,‬המשנים את פנים הגוף‪ ,‬את הקרביים ואת מערכת‬
‫השלד והשרירים לפרק זמן מסוים‪ ,‬ויוצרים תבנית מסוימת (‪.(Damasio, 2003:64‬‬
‫בהגדרה פרדיגמטית אפשר לתאר שני אבות‪-‬טיפוס גרעיניים של מעגלים כאלה‪:‬‬
‫מעגל תנועה זורם הוא מעגל תנועה תקין שאין בו שיבושים במעברים מעוררות עצבית לתנועה פעילה‪ ,‬שלאחריה‬
‫באה הרפיה‪ .‬מעגלים מוטוריים כאלה מעצימים את הגוף ומחזקים תחושות של מסוגלות‪ .‬במעגל תנועתי זורם‪,‬‬
‫‪243‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫עוררות עצבית ריגושית מוליכה ללא הפרעה לפעילות תנועתית‪ .‬הפעלת השרירים היא מקור להנאה‪ .‬כאשר יש‬
‫זרימה מעוררות לתנועתיות נוצר מעגל אמוטורי שלם‪ ,‬שהוא הגרעין הנוירופיזיולוגי של המוטוריקה הריגושית‪.‬‬
‫זוהי מחזוריות של עוררות עצבית‪-‬מוחית‪ ,‬מימוש מוטורי‪ ,‬הנאה קינסתטית‪ ,‬עייפות‪ ,‬רגיעה‪ ,‬ומוכנות למחזור חדש‪.‬‬
‫מעגל אמוטורי משובש או חסום‪ ,‬בו לא מתממש המעבר מן העוררות העצבית אל הפעילות המוטורית ואל ההרפיה‪.‬‬
‫מעגל משובש מתאפיין בעוררות עצבית‪-‬מוחית שאינה מובילה לפעולה אלא להגברת טונוס לבלימת המימוש‬
‫המוטורי‪ ,‬להגברת מתח במעגל חסום‪ ,‬ולמצוקה קינסתטית של חרדה‪ ,‬בלבול ומצוקה‪.‬‬
‫תרשים ‪ 15.4‬סכמה גרעינית של מעגל זורם לעומת מעגל חסום‬
‫סכמה של מעגלים אמוטוריים תקינים‬
‫כל גירוי יוצר עוררות~ שמתורגמת~לפעילות‬
‫מוטורית לסוגיה‬
‫פעילות מוטורית שהושלמה מובילה בסופה לרגיעה‬
‫סכמה של מעגלים אמוטוריים משובשים‪:‬‬
‫כל גירוי יוצר עוררות מוטורית אך התנועתיות נחסמת‬
‫מבפנים או על ידי הסביבה‬
‫חסימת העוררות המוטורית~גורמת מתח~חרדה‬
‫ופתולוגיות פסיכוסומטיות‬
‫מעגלי תנועה זורמים ומעגלי תנועה חסומים נוצרים על ידי אותם מנגנונים‪ ,‬מנגנונים המשרתים גם תנועתיות‬
‫מוכוונת‪-‬תפקוד וגם תנועתיות הבעתית פורקת ריגושים‪ .‬לכן‪ ,‬דיכוי שיטתי של התנועה הרגשית‪ ,‬במיוחד כזה‬
‫המתרחש בשנים המוקדמות של החיים‪ ,‬עלול לגרום להיווצרות של מעגלי תנועה חסומים פתולוגיים‪ .‬במעגלים‬
‫אמוטוריים חסומים מופרעת הזרימה מן העוררות הרגשית אל הפעולה המוטורית‪ ,‬או אפילו נחסמת לחלוטין‪.‬‬
‫בתנאים שכאלה דפוסי הגנה מסוימים שנועדו מלכתחילה 'לתקופות מוגדרות בלבד' עלולים להתקבע‪ ,‬ולגרור‬
‫תוצאות פתוגניות מרחיקות לכת‪ .‬הדבר עלול לחולל חרדה כוללנית וקונפליקטים פסיכומוטוריים‪ .‬מעגלים‬
‫פתולוגיים מתאפיינים באנרגיה חסומה ובכיווץ שרירים כוללני‪ .‬נוקשות וקיבעון מחליפים עוצמה מתגמשת‬
‫(תרשים ‪.)15.4‬‬
‫ה‪ .‬רמות ארגון של המוטוריקה הרגשית‬
‫ההבעה התנועתית‪-‬רגשית של האדם מתפתחת מרמה ראשונית ועד לרמות גבוהות של ויסות ותיאום‪ .‬דמסיו מבחין‬
‫בין אמוציות ראשוניות לאמוציות שניוניות‪.‬‬
‫רגשות ראשוניים (לאמור‪ :‬מולדים‪ ,‬שטרם התארגנו‪ ,‬לפי התאוריה של ויליאם ג'יימס) קשורים במערכת הלימבית [‪]...‬‬
‫אלא שהמנגנון של רגשות ראשוניים אינו מקיף את מלוא הטווח של ההתנהגות הרגשית‪ .‬ברור שאלה המנגנונים‬
‫הבסיסיים‪ .‬אבל אני מאמין שבהתפתחות האינדיווידואלית של כל אדם באים בעקבותיהם מנגנונים של רגשות‬
‫שניוניים בעקבות מודעות עצמית לרגשות ולאובייקטים ומצבים (‪.)Damasio, 1994: 133-134‬‬
‫בעברית אני מגדירה זאת כהבדל בין ריגושים (אמוציות ראשוניות) לבין רגשות (אמוציות שניוניות(‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫הפוטנציאל להתפתח מדפוסים ראשוניים לגבוהים הוא נתון ביולוגי אוניברסלי‪ ,‬אבל מימושו הוא משימה‬
‫התפתחותית‪.‬‬
‫ו‪ .‬המערכת המוטורית היא המוציאה לפועל של הדחפים והרגשות‬
‫לכל התייחסות יש לא רק מצב ריגושי תואם אלא גם תבנית תואמת של שרירי הפנים ושרירי הגוף‬
‫(‪.)Feldenkrais, 1949: 98--99‬‬
‫כל אפקט הוא גם מצב פיזיולוגי‪ ,‬גם הבעה נראית לעין (תקשורת) וגם חוויה סובייקטיבית‪.‬‬
‫)‪.)Haynal, 1993: 61‬‬
‫התנועה המוטורית היא ערוץ מרכזי גם לאיסוף מידע‪ ,‬גם לתקשורת וגם לבניית סכימות קוגניטיביות של העצמי‬
‫ביחס למרחב‪ .‬בה בעת היא גם אמצעי רב‪-‬עוצמה לפריקה רגשית‪ ,‬והחצנה מוחשית של רגשות והתייחסויות‪.‬‬
‫מראשית החיים מתלווה לכל תבנית תנועתית ערכיות רגשית התייחסותית‪ .‬כהגדרתה של המטפלת בתנועה‬
‫והפסיכואנליטיקאית איליין סיגל‪:‬‬
‫כל אפקט מגשר בעוצמה בין העולם הפנימי והחיצוני ובין הפסיכולוגי לסומטי‪ 3.‬לכן‪ ,‬הוא הערוץ הנגיש ביותר‬
‫[בטיפול]‪ .‬האפקטים הם חוויה מוחשית‪ ,‬מורגשת‪ ,‬נראית לעין‪ ,‬מאחדת את הגוף והנפש‪ .‬אלה יוצרים חיבורים‬
‫לחוויה שלמה של גוף ונפש‪ .‬ב רמת התפתחות מרבית (לאמור‪ :‬רמה שניונית וביטוי מלא) האפקטים הם גם אפיק‬
‫פריקה וגם אובייקט להתבוננות‪-‬עצמית [‪ ]...‬אפקטים שלא הגיעו להשלמתם הם מקור הצרות (‪.)Siegel, 1984: 74‬‬
‫ז‪ .‬אבות‪-‬טיפוס גרעיניים של קשר בין‪-‬אישי גופני‬
‫תבניות התנועה האישיות מתפתחות בתוך 'העולם הבין‪-‬אישי של התינוק' (‪ .)Stern, 1985‬לפי מודל 'אמוטוריקס'‪,‬‬
‫העולם הבין‪-‬אישי של התינוק מתאפיין בשני מערכי קשר אב‪-‬טיפוסיים‪ )1( :‬אב‪-‬טיפוס חיקי‪-‬מעטפתי שבו התינוק‬
‫מצוי במרחב סגור של מעטפת הורית (תרשים ‪ )2( ;)15.5‬אב‪-‬טיפוס אנכי‪'-‬מּולי' (מערך פנים מול פנים‪ ,‬תרשים‬
‫‪.)15.6‬‬
‫(‪ )1‬אב‪-‬טיפוס המערך החיקי‪-‬מעטפתי‬
‫תינוק אנושי מתחיל את חייו בתוך קשר גופני הדוק עם דמויות הוריות שגופיהם‪ ,‬קולותיהם‪ ,‬ריחותיהם‪ ,‬והאופן‬
‫שבו הם מטפלים בו יוצרים סביבו מעטפת חיקית‪-‬הורית‪ .‬זהו שלב התפתחות ראשוני אוניברסלי‪ .‬בשלב זה‬
‫המערכת הנוירומוטורית של התינוק טרם הגיעה להבשלה סופית‪ .‬מאחר שאין בכוחו להתמודד עם הכבידה ואין‬
‫הוא מסוגל להשתמש בידיו כדי להשיג אובייקטים ולאחוז בהם הוא תלוי לחלוטין בטיפול ובתמיכה של ההורים‬
‫(בלשונו של ויניקוט ‪ ,(Holding and handling‬כדי לספק את צרכיו במזון‪ ,‬בהיגיינה ובניידות‪ .‬גופם‪ ,‬קולם‪ ,‬ריחם‪,‬‬
‫טונוס השרירים שלהם‪ ,‬תנועתם והריתמוס שלהם יוצרים בעבורו מעטפת פיזית ורגשית‪ ,‬שאני מכנה 'מעטפת‬
‫חיקית‪-‬הורית' ‪.‬‬
‫תרשים ‪ .5 .15‬תינוק בתוך מעטפת חיקית ‪-‬הורית‬
‫‪ 3‬הפרדיגמה האמוטורית מגדירה הבדל תאורטי בין מנגנונים מוטוריים למנגנונים סומטיים‪ .‬אף שמילונית 'סומה' מתורגמת ל'גוף'‬
‫(יוונית) אי אפשר להחליף את המונחים 'סומטיות' ו'פסיכוסומטיות' למונח הכוללני 'גופניות'‪ .‬הבדלה בין פעילות מוטורית לפעילות‬
‫סומטית מוסיפה ממדים להבנת הבריאות והפתולוגיה של הגוף והנפש‪.‬‬
‫‪245‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫המעטפת החיקית‪-‬הורית היא המרחב ההתפתחותי הראשוני‪ .‬התלות המלאה של התינוק בחסדי המעטפת ההורית‬
‫טומנת בחובה פוטנציאל התפתחותי דו‪-‬כיווני‪ .‬מעטפת רגישה לצורכי הילד‪ ,‬אמפתית‪ ,‬מייצרת תנאים להתפתחות‬
‫גופנית‪-‬נפשית בריאה‪ .‬אבל מעטפת הורית פוגענית‪ ,‬או רודפנית‪ ,‬או נוטשת‪ ,‬מייצרת תנאים לשיבושים גופנים‪-‬‬
‫נפשיים‪.‬‬
‫עקב העובדה שבשלב המעטפתי הראשוני לתינוק אין אפשרות ממשית לממש מנגנוני תנועה מוטוריים של‬
‫בריחה‪/‬לחימה (‪ )flight/fight‬הדרך היחידה להתגונן מפני 'פגעי‪-‬החיק' היא אלחוש פסיכופיזיולוגי והתנתקויות‬
‫מדומות באמצעות כיווץ שרירים מוקצן והקשיה חלקית או כוללת של הגוף‪ .‬הפעלה של מערכות הגנה סומטיות‬
‫כתחליף להתגוננות באמצעות המערכת המוטורית (השרירים והשלד) גובה מחיר גדול מאוד כי היא משבשת כליל‬
‫את התפקוד הגופני‪-‬נפשי‪.‬‬
‫מערך המעטפת ההורית בטהרתו מתקיים רק למשך חודשים ספורים‪ ,‬אך הרישומים הפסיכופיזיים שלו‬
‫נשמרים לתמיד בזיכרון הגופני המובלע‪ .‬לכן הוא מוגדר לפי מודל אמוטוריקס כ'נקודת האפס' בלוח הזמנים‬
‫ההתפתחותי‪ ,‬ומסומן כ‪.P-0-‬‬
‫(‪ )2‬האב‪-‬טיפוס האנכי‪-‬מולי (מערך פנים מול פנים)‬
‫תרשים ‪ 15.6‬האב‪-‬טיפוס האנכי‪-‬מּולי‪ .‬הגוף נפרד וניצב פנים מול פנים ביחס לזולת‬
‫המערך האנכי‪-‬המולי הוא האב‪-‬טיפוס המנוגד‪-‬משלים לאב‪-‬טיפוס המעטפתי‪ .‬הוא מתפתח בהדרגה לאורך שנות‬
‫החיים השנייה והשלישית‪ .‬כשהגוף גדל‪ ,‬מערכת השרירים והשלד מתחזקת ועמוד השדרה מתייצב אנכית‪,‬‬
‫מתפתחת היכולת להתמודד עם הכבידה הפיזית‪ .‬בד בבד עם התפתחות היכולת המוטורית והמיצב האנכי‪,‬‬
‫מתפתחות גם היכולות הקוגניטיביות‪ .‬תלותו של הילד בתמיכה הורית פוחתת בהדרגה‪ .‬המעטפת ההורית מגמישה‬
‫את אחיזתה‪ ,‬והמרחב האישי בתוך העולם הבין‪-‬אישי נפתח והולך‪.‬‬
‫יש הבדל מהותי בין התנאים הפיזיים והרגשיים בתוך המעטפת ההורית לבין אלה הקיימים במערך המּולי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬במרחב המעטפת ההורית האפשרויות לדחות את הגוף ההורי או להתנתק ממנו מוגבלות מאוד‪ .‬אפשרית‬
‫רק התרחקות מדומה באמצעות שינויים בתוך גוף‪-‬העצמי של הילד‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬במערך המּולי‪ ,‬כשגוף הילד כבר‬
‫נפרד מגופים אחרים ויש לו כישורי ניידות‪ ,‬מתרבות אפשרויות הבחירה שלו באשר למיקום גופו ובנייתו‬
‫בהתייחסות לאנשים ו אובייקטים‪ .‬הגוף והנפש יכולים לשתף פעולה בכוריאוגרפיה של היחסים הבין‪-‬אישיים‪.‬‬
‫ככל שהפעוט גדל‪ ,‬מערך 'המּוליות' נעשה דומיננטי יותר ויותר ביחסים הבין‪-‬אישיים ברוב תחומי החיים‬
‫(בבית הספר‪ ,‬בעבודה‪ ,‬ובמפגשים חברתיים)‪.‬‬
‫‪246‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫ח‪ .‬אבות‪-‬טיפוס אמוטוריים גרעיניים‬
‫בהקבלה לשני מערכי הקשר‪ ,‬המעטפתי והמולי‪ ,‬אפשר להבחין בין שני אבות ‪-‬טיפוס גרעיניים של ארגון הגוף ושל‬
‫תנועתיות רגשית‪ )1( :‬אב‪-‬טיפוס ההיקשרות הגופנית‪-‬נפשית; (‪ )2‬אב‪-‬טיפוס האינדיווידואציה והנפרדות‪ .‬לכל אב‪-‬‬
‫טיפוס איכויות ייחודיות משלו‪.‬‬
‫(‪ )1‬אב‪-‬טיפוס ההיקשרות הגופנית‪-‬נפשית‬
‫אב‪-‬טיפוס ההיקשרות הגופנית משרת את השלב החיקי‪-‬מעטפתי‪ .‬הוא מכיל איכויות אמוטוריות המותאמות‬
‫לתנאים הפיזיים במערך המעטפתי‪ ,‬ולדרגת (אי‪)-‬הבשלות של המערכת התנועתית‪ ,‬שעדיין אינה מסוגלת להחזיק‬
‫את הגוף התינוקי במצב אנכי‪ .‬הגבולות הפיזיים של המעטפת ההורית וחוסר הבשלות הפיזיולוגי של המערכת‬
‫התנועתית של הפעוט יוצרים שלב ייחודי קצר ברצף ההתפתחות האנושית‪ ,‬שבו אפשרויות ההגנה ואופני‬
‫התקשורת שלו עם סביבתו שונים באופן ניכר מאלה שיתפתחו אחר כך‪.‬‬
‫המאפיינים הגרעיניים של אב‪-‬טיפוס התנועתיות החיקית‪-‬מעטפתית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫היעדר יכולת להתנגד לכבידה הפיזית ולתמוך במצבי אנכיות מולית‬
‫‪‬‬
‫אי בשלות של המוטוריות הרצונית‬
‫‪‬‬
‫דומיננטיות של מצבי כיפוף וצורות גוף מעוגלות המאפשרות התאמה בין גוף התינוק לגוף ההורי‬
‫‪‬‬
‫היעדר יכולת להתרחק מהגוף ההורי באמצעות ניידות מוטורית‬
‫‪‬‬
‫הפעלת הגוף כגוש אחד‪ ,‬וחוסר הבדלה בין האברים‬
‫‪‬‬
‫תפיסה גושית‪-‬כוללנית‪' :‬הכול או לא‪-‬כלום'‬
‫‪‬‬
‫הגנה מבוססת על מנגנונים גופניים כגון קיטוע וקיפאון במקום בריחה‪/‬לחימה‬
‫(‪ )2‬אב‪-‬טיפוס האינדיווידואציה והנפרדות המולית‬
‫בשלב השני של ההתפתחות המוקדמת מתפתח בהדרגה לצד ההיקשרות למעטפת אב‪-‬טיפוס אמוטורי חדש שישרת‬
‫את מוטיבציית ההתעצמות‪ .‬האב‪-‬טיפוס הזה מכיל תבניות של עוצמנות תנועתית‪ ,‬תנועות בליסטיות ומיצבים‬
‫אנכיים‪ .‬האיכויות החדשות האלה מחזקות את היכולות הגופניות של התינוק הרך ובונות כלים אמוטוריים‬
‫שישרתו אותו בתהליך הנפרדות והאינדיווידואציה (‪ .)Mahler et al., 1975‬בתבניות הללו טמון פוטנציאל‬
‫התפתחותי כפול‪ :‬מצד אחד לכיוון חיובי של אסרטיביות‪ ,‬תקיפות וחוסן גופני ונפשי‪ ,‬ומצד אחר לכיוונים שליליים‬
‫של פתולוגיה תוקפנית‪ ,‬אלימות והרסנות‪.‬‬
‫המאפיינים הגרעיניים של אב‪-‬טיפוס האינדיווידואציה והנפרדות המולית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הבשלה של מערכת השרירים והשלד למבנים אנכיים ותנועות של יציאה ממרכז הגוף אל העולם‬
‫‪‬‬
‫יכולת עמידה וניידות נוגדות‪-‬כבידה ללא תלות בגופים אחרים‬
‫‪‬‬
‫תבניות תנועה עוצמנית‪-‬בליסטית‪ :‬מוטוריקה גסה מתפרצת‪/‬השלכתית‬
‫‪‬‬
‫מוטוריות רצונית‬
‫‪‬‬
‫הגנה המבוססת על תנועה מוטורית של התקרבות‪/‬נסיגה‪ ,‬לחימה‪/‬בריחה‬
‫‪‬‬
‫שילוב שפה מוטורית עם שפה מילולית‪-‬סמלית וריבוי ערוצי תקשורת (ראייה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬דיבור‪ ,‬תנועה‪ ,‬מחשבה)‪.‬‬
‫החשיבות המיוחדת של המוטוריקה העוצמנית‪-‬בליסטית ('התוקפנות החיובית')‬
‫למוטוריקה העוצמנית‪-‬בליסטית תרומה חשובה להתפתחות הגופנית והנפשית‪ .‬היא מגייסת כוח מוטורי ומסוגלּות‬
‫אמוטורית להתמודד עם כל סוגי הכבידה‪ .‬היא מחזקת את חוויית החוסן העצמי ואת ההישענות על כוחות הגוף‬
‫והנפש העצמיים‪.‬‬
‫‪247‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫אצל הילד הבריא‪ ,‬איכויות תנועה כאלה קשורות בתחושת שליטה וחדווה‪ ,‬שיוצרת תחושת התאהבות‬
‫בגוף ובתנועה במקביל ל'התאהבות בעולם'‪ ,‬כהגדרתה של מרגרט מאהלר (‪.(Mahler et al., 1975‬‬
‫בהתפתחות תקינה‪ ,‬שני האבות ‪-‬טיפוס משתכללים ומתקיימים זה לצד זה לפי הנסיבות‪ .‬כאשר אחד מהם מדוכא‬
‫או מוקצן באופן שיטתי עלולות להתפתח פתולוגיות גופניות ונפשיות‪ .‬שני האבות‪-‬טיפוס הללו שימשו לי בסיס‬
‫תאורטי להבניית המדדים הפסיכומוטוריים לניתוח המוטוריקה הרגשית (ראו חלק שני)‪.‬‬
‫תרשים ‪ 15.7‬ייצוג גרפי של שני האבות‪-‬טיפוס ברישום של ליאונרדו דה‪-‬וינצ'י (משמאל)‪ ,‬ושל אנדראס וסליוס (מימין)‬
‫ט‪ .‬תנועתיות היא רצף של בחירות פסיכומוטוריות זעירות בצמתים של חלופות בינריות‬
‫תנועה רגשית היא תהליך מתמשך של בחירות‪ .‬המבנה האנטומי של הגוף יוצר בסיס להתנהגות הבנויה על בחירה‪.‬‬
‫אברי גוף מבצעים אין ספור בחירות סמויות‪ .‬כל תנוחה וכל תנועה מייצגות אפשרות אחת מתוך רבות אחרות‪.‬‬
‫המערכת המוטורית מתרגמת דחפים‪ ,‬מוטיבציות ורגשות לבחירה בין כיווץ להרפיה‪ ,‬בין כיפוף ליישור‪ ,‬בין חוזק‬
‫לחולשה‪ .‬הדבר כרוך בבחירות מעשיות מידיות‪ ,‬כגון‪ :‬באיזה חלק מן הגוף להשתמש‪ ,‬כמה אנרגיה להשקיע‪ ,‬כמה‬
‫כוח לגייס‪ ,‬לאיזה כיוון לפנות‪ ,‬באיזה מרחק למקם את הגוף ביחס לאחרים‪ .‬הבחירות הללו תלויות באומדנים‬
‫משוערים (לפעמים מובלעים לפעמים מפורשים) של מידת ההסכמה החברתית הכרוכה בביצוען – אם הן 'בטוחות'‬
‫או 'מסוכנות'‪' ,‬נכונות' או 'שגויות'‪ .‬ילד לומד במהירות את 'כללי ההבעה הרגשית' (‪ ,)Ekman, 1980‬שקובעים אילו‬
‫רגשות הסביבה מרשה להביע בפעילות מוטורית ואילו רגשות והתנהגויות יש לדכא‪ .‬מושג הבחירה הפסיכופיזית‬
‫אינו מתייחס בהכרח לבחירה רצונית מודעת‪ .‬התנועתיות הרגשית היא במקרים רבים ערוץ העוקף תהליכים‬
‫מודעים של קבלת החלטות‪ .‬בחירות רבות נעשות מתוך מניעים מובלעים‪ .‬הן מתרחשות באזורים תת‪-‬הכרתיים כך‬
‫שאינן נגישות לעירנותו המודעת של העצמי ולא לעיני המתבונן מן החוץ‪.‬‬
‫תהליכי טיפול בתנועתיות רגשית המלווים בעיבוד מילולי משותף מאפשרים להעלות צומתי בחירה כאלה אל‬
‫המודע כדי לשנות דפוסי תנועה מקובעים ולא יעילים‪.‬‬
‫‪248‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫חלק שני‪ :‬הדקדוק הפסיכומוטורי הגרעיני וכלי אבחון לתצפית וניתוח של התנועה הרגשית‬
‫הנוכחות הגופנית של המטופלים עדיין לא זכתה להגדרה במונחים של דקדוק וסמנטיקה‪ .‬אבל אסור שנטעה בגלל‬
‫חסר זה ונחשוב שהיא איננה קיימת או איננה חשובה (‪.)Khan, 1974: 250‬‬
‫מנקודת מבט ביולוגית‪ ,‬סביר מאוד להניח שהחשיבה המופשטת צמחה על בסיס התפקוד הסנסורי והמוטורי‬
‫ועדיין היא משתמשת בתבניות ובמבנים שנגזרו ממנו‪ .‬זה מסביר את תכונות המושגים שבהם אנחנו משתמשים‬
‫ומדוע אנחנו משתמשים בהם‪ .‬זה מסביר מדוע התכונות של תפיסת המרחב והזמן שלנו צריכות להיות ‪ .‬טופולוגיות‬
‫וכיווניות‪ ,‬ומדוע מ בנה החשיבה שלנו על אירועים מכל הסוגים משקף את מבנה מנגנון השליטה המוטורית‬
‫(‪.)Lakoff and Johnson, 1999: 43‬‬
‫ההתנהגות האמוטורית אנלוגית להבעה המילולית‪ .‬תבניות התנהגותיות אמוטוריות ('טקסטים אמוטוריים')‬
‫נוצרות ממאגר של אבני בניין אוניברסליות‪ ,‬כפי שטקסטים מילוליים נוצרים מצירופים של אותיות‪ .‬מספר קבוע‬
‫ומוגבל של אותיות משמש חומר גלם למספר בלתי מוגבל של צירופים מודולריים‪.‬‬
‫המוח בוודאי מכיל מנגנון או תוכנה המאפשרים לייצר צירופי משפטים בלתי מוגבלים ממספר מוגבל של מילים [‪]...‬‬
‫מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬שלא נלמד כיצד נוצרים מבנים קוגניטיביים כמו שפות‪ ,‬באופן שבו אנו לומדים כיצד פועל אבר מורכב‬
‫בגוף? (‪.)Pinker, 1994: 22‬‬
‫כשם שבשפה יש הבחנה בין הקורפוס המילוני ו התחבירי לבין הדיבור הממשי‪ ,‬כך בתנועה הרגשית חשוב להבחין‬
‫בין הקורפוס של הפוטנציאלים הביולוגיים האוניברסליים‪ ,‬לבין התגלמותם של פוטנציאלים אלו בהתנהגויות‬
‫האינדיווידואליות‪ .‬הבחנה כזאת מאפשרת לבנות סולם אבחוני שיאפשר לנו לבדוק לא רק איך אדם מתנהג אלא‬
‫גם באיזו מידה הוא מממש פוטנציאל נתון‪ ,‬או נמנע ממנו‪.‬‬
‫א‪ .‬אבני הבניין הפסיכומוטוריות של שני מערכי הקשר האב‪-‬טיפוסיים‬
‫התבניות האמוטוריות המורכבות נוצרות מאבני הבניין הפסיכומוטוריות של שני מערכי הקשר האב‪-‬טיפוסיים‪.‬‬
‫עקב זאת‪ ,‬אפשר להבחין בין שתי קבוצות של אבני בניין‪ :‬הקבוצה האחת מכילה את הפוטנציאלים המשרתים‬
‫היקשרות למעטפת‪ ,‬והשנייה את אלה המשרתים את ההתעצמות האנכית‪-‬מולית‪.‬‬
‫באופן תאורטי‪ ,‬אותן יחידות בניין ואותם מנגנונים פועלים גם בבריאות וגם בפתולוגיה‪ .‬ההבדלים טמונים‬
‫בצירופים ובאופני הפעולה‪ ,‬ובאיכויות של רכיבי היסוד (ראו לעיל)‪ .‬לכן‪ ,‬אבחון גופני‪-‬נפשי חייב להתבסס‪ ,‬מצד‬
‫אחד על הגדרת הפוטנציאלים הפסיכומוטוריים האוניברסליים‪ ,‬ומצד אחר על הכרת מערכת ההפעלה‬
‫הנוירופיזיולוגית למימוש הפוטנציאלים‪.‬‬
‫ניתוח המוטוריקה האמוטורית נשען על נקודת מבט כפולה‪ :‬מצד אחד‪ ,‬ההבחנה בין שני האבות‪-‬טיפוס ומצד‬
‫אחר‪ ,‬על ההבחנה בין הרמה הפוטנציאלית של אבני הבניין לבין דרגות המימוש של הפוטנציאלים בהתנהגות‬
‫הגלויה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרת המדדים הבינריים לניתוח פסיכומוטורי‬
‫ההגדרה של מדדי ההערכה הבינריים מבוססת על ההנחה שתבניות התנועה בכל הגילים מורכבות משני האבות‪-‬‬
‫טיפוס הגופניים והתנועתיים‪ ,‬וממספר מצומצם יחסית של אבני בניין בינריות‪ .‬לכן‪ ,‬השתמשתי בהם ליצירת בסיס‬
‫בינרי לניתוח הדינמיקה של התנועה הרגשית‪.‬‬
‫‪249‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫אב‪-‬טיפוס התנועתיות המעטפתית מוגדר בספרה ‪ 0‬ואב‪-‬טיפוס התנועתיות העוצמנית‪-‬מולית מוגדר בספרה‬
‫‪ ,1‬בתוך מערכת בינרית מופשטת‪ .‬בהקבלה לשפת מחשב‪ ,‬המבוססת על אין סוף צירופים של ‪ ,0/1‬בחרתי בעיקרון‬
‫הבינרי כבסיס לניתוח התנהגויות אמוטוריות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬השימוש בדינמיקה הבינרית לצורך הניתוח התנועתי מבוסס על העיקרון של 'שזירה הדדית‬
‫ספירלית'‪ ,‬שאותו תיאר והגדיר ארנולד גזל (‪ )Gesell, 1977‬בדברו על היחס בין פעילות השרירים הכופפים‬
‫לשרירים הפושטים (כלומר בין כיפוף ליישור ובין פעילות אגוניסטית לאנטגוניסטית של השרירים)‪ .‬הרשיתי לעצמי‬
‫להרחיב את המושג מאחר שההגדרה של בינ ריות קשורה בתהליכים של יחסי גומלין‪ ,‬צירופים‪ ,‬קשרים הדדיים‬
‫וניגודים משלימים‪ .‬בתנועה אנושית בריאה‪ ,‬הקטבים הבינריים שזורים זה בזה בדינמיקה בינרית מווסתת‪.‬‬
‫במצבים פתולוגיים אנחנו רואים פיצולים ושבירות בין הקטבים ברמות שונות של המטריצה הבינרית‪.‬‬
‫המטריצה הבינרית בנויה משתי קבוצות של ‪ 22‬אבני בניין אמוטוריות‪ :‬אבני בניין של האב‪-‬טיפוס המעטפתי‬
‫כלולים בחטיבה המעטפתית ומסומנים בסימון ‪ ,P-0‬ואילו אבני בניין של אב‪-‬טיפוס המוליות כלולים בחטיבת‬
‫המוליות ומסומנים בסימון ‪ .P-1‬במילים אחרות‪ ,‬הרשת הבינרית בנויה מ‪ 22-‬צמדים מקוטבים‪-‬משלימים של‬
‫המייצגים את אבני הבניין הפוטנציאליות של התנועתיות הרגשית‪ .‬כל אבן בניין פוטנציאלית מייצגת רכיב‬
‫אמוטורי מסוים‪ .‬חלקן מציינות איכות מוטורית כגון 'כיווץ שרירים'‪' ,‬נמרצות'‪' ,‬סימטריה'‪' ,‬טווח'‪' ,‬הבדלה'‬
‫ו'קשב'‪ .‬חלקן מציינות מצב גוף‪ ,‬צירים במרחב‪ ,‬דפוסי פעולה ותבניות קוגניטיביות‪.‬‬
‫הבחירה בעקרון הבינריות המשלימה כבסיס לאנליזה פסיכומוטורית מושתתת על ההנחה שכל התנהגות‬
‫היא תהליך של בחירה מובלעת או מודעת בין אבני בנייה עצביות‪ ,‬מוטוריות‪ ,‬רגשיות או קוגניטיביות‪ .‬בהתבוננות‬
‫מדוקדקת מתגלה האופי הכמו‪-‬בינרי של החלופות‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כיווץ שרירים לעומת הרפייתם‬
‫‪‬‬
‫זרימה תנועתית לעומת חסימת התנועה‬
‫‪‬‬
‫כיפוף אברים לעומת מתיחתם‬
‫‪‬‬
‫כניעה לכבידה לעומת התנגדות אליה‬
‫‪ ‬הפעלת עוצמה לעומת הימנעות ממנה‬
‫כמו בתחומי הפיזיקה והמחשב‪ ,‬פועלות רשתות של חילופים בינריים פשוטים בין חיבור – ניתוק‪ ,‬הפעלה –‬
‫שיתוק‪ ,‬זרימה– חסימה‪ ,‬קירוב–הרחקה‪ .‬המנגנון הזה מאפיין גם התנהגויות גופניות ונפשיות‪.‬‬
‫המונח 'בינרי' מציין גישה שאינה שיפוטית‪ .‬הוא מתייחס לניגודים כאל יחידות משלימות ברשת שקוויה‬
‫שזורים זה בזה‪ .‬יחסי בינריות אינם יחסים דיכוטומיים של פיצול בין ניגודים‪ ,‬אלא יחסי ניגודיות משלימה בתוך‬
‫מערכת דיפרנציאלית‪-‬אינטגרלית‪ .‬הגרעינים הפוטנציאליים כשלעצמם הם חיוביים ביסודם‪ .‬הם פשוט אבני בניין‬
‫ניטרליות שביכולתן להתפתח לכיוונים חיוביים או שליליים‪ ,‬בהשפעה של עידוד או דיכוי של פוטנציאלים ושל‬
‫נסיבות חיים אישיות‪ .‬מונחים שיפוטיים כמו 'טוב' ו'רע' מתחילים להיות רלוונטיים רק ברמת הדפוסים‬
‫המורכבים‪ ,‬אך לא ברמה של הפוטנציאלים הגרעיניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מטריצה בינרית של אבני בניין פוטנציאליות‬
‫המטריצה הבינרית מייצגת את מערכת הפוטנציאלים האוניברסליים של ההתנהגות הפסיכומוטורית (תרשים‬
‫‪.)15.8‬‬
‫תרשים ‪ 15.8‬הסמל המופשט של המטריצה הבינרית ושני האבות ‪-‬טיפוס השזורים בה‪ .‬המטריצה הבינרית משמשת כלי‬
‫בסיסי לתצפיות וניתוח התנהגויות פסיכומוטוריות‪ .‬היא מופיעה בשתי צורות מקבילות‪ :‬טבלה בינרית ומעגל‬
‫בינרי‪ .‬שניהם משמשים לרישום תצפיות‪ ,‬בניית פרופילים וניתוח תנועה‪.‬‬
‫‪250‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫‪251‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫תרשים ‪ .15.9‬המערכת הבינרית הבסיסית במבנה של טבלה בינרית‬
‫פרוטוטיפ הקשר‬
‫המעטפתי ‪P0‬‬
‫אבני היסוד האמוטוריות‬
‫הגדרה גרעינית‬
‫פרוטוטיפ הקשר המולי‬
‫‪P1‬‬
‫אנרגיה‬
‫צורה‬
‫אופן‬
‫אל‪-‬תנועה‬
‫יש‪/‬אין תנועה גלויה‬
‫תנועה‬
‫אל כיווץ‬
‫דרגת הכיווץ של סיבי השריר‬
‫כיווץ‬
‫זרימה‬
‫מעבר מעירור למימוש תנועתי‪:‬‬
‫עצירה‬
‫משקליות‬
‫אופן השימוש במשקל הגוף‬
‫כוחיות‬
‫עוצמה חלשה‬
‫עוצמת התנועה‬
‫עוצמה חזקה‬
‫עם כבידה‬
‫התמודדות עם הכבידה‬
‫נגד כבידה‬
‫התכנסות‬
‫יחס למרכז הגוף‬
‫יציאה‬
‫גוויות‬
‫מיקום התנועה בגוף‬
‫גפיות‬
‫כיפוף‬
‫מצבי היסוד במפרקים‬
‫יישור‬
‫מעוגלות‬
‫צורניות ארכיטיפית ‪I‬‬
‫יושר‬
‫סימטריה‬
‫צורניות ארכיטיפית ‪II‬‬
‫א‪-‬סימטריה‬
‫פרכוס‪/‬רטט‬
‫דגם הפריקה הריגושית‬
‫בליסטיות‪ /‬השלכה‬
‫רוטציה‬
‫דגם התנועה ביחס לגוף‬
‫הובלה‬
‫דו ‪-‬כיווניות‬
‫דגם התנועה ביחס למרחב‬
‫חד כיווניות‬
‫טווח קטן‬
‫גודל מסלול התנועה‬
‫טווח גדול‬
‫אופקיות‬
‫כיוון ביחס לציר האנכי‬
‫אנכיות‬
‫מהירות‬
‫יחס תנועה‪-‬זמן‬
‫איטיות‬
‫מקוטעות‬
‫מקצב ארכיטיפי‬
‫רציפות‬
‫תנודתיות‬
‫תנודות בין קטבים‬
‫קיבוע‬
‫חזרתיות‬
‫מידת הגיוון בתבניות התנועה‬
‫התגוונות‬
‫גושיות‬
‫דרגת הבדלה והתמיינות‬
‫הבדלה‬
‫אי‪-‬ישירות‬
‫מכוונות ביחס לאובייקטים‬
‫ישירות‬
‫קשב פזור‬
‫איכות הקשב לעצמי ולאחר‬
‫קשב ממוקד‬
‫; ופוטנציאל לא ממומש‬
‫סימון של פוטנציאל ממומש‬
‫; מעבריות מקוטעת ‪ ; Z‬מעבריות חסומה‬
‫סימון המעבריות הבינרית‪ :‬עבריות זורמת‬
‫‪252‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫תרשים ‪ 15.10‬מעגל הקטבים הבינריים‬
‫סימונים של ממצאי תצפית‬
‫סימון של קוטב פוטנציאלי ממומש‬
‫סימון של קוטב פוטנציאלי לא ממומש‬
‫מעבריות זורמת‬
‫מעבריות מקוטעת ‪ Z‬מעבריות חסומה ‪I:‬‬
‫סימון תלכיד של מספר פוטנציאלים‬
‫תרשים ‪ 15.11‬מעגל הקטבים הבינרי מופיע בשתי גירסאות חופפות‪.‬‬
‫‪253‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫*תרשים ‪ 15.12‬לוח‪-‬רישום משולב‬
‫אנרגיה‬
‫צורה‬
‫אופן‬
‫‪0P‬‬
‫‪1P‬‬
‫אל‪-‬תנועה‬
‫תנועה‬
‫אל כיווץ‬
‫כיווץ‬
‫זרימה‬
‫עצירה‬
‫משקליות‬
‫כוחיות‬
‫עוצמה חלשה‬
‫עוצמה חזקה‬
‫עם כבידה‬
‫נגד כבידה‬
‫אל‪-‬יציאה‬
‫יציאה‬
‫גוויות‬
‫כיפוף‬
‫גפיות‬
‫יישור‬
‫מעוגלות‬
‫סימטריה‬
‫יושר‬
‫א‪-‬סימטריה‬
‫פרכוס‪/‬רטט‬
‫בליסטיות‬
‫רוטציה‬
‫דו‪-‬כיווניות‬
‫הובלה‬
‫חד כיווניות‬
‫טווח קטן‬
‫אופקיות‬
‫טווח גדול‬
‫אנכיות‬
‫מהירות‬
‫מקוטעות‬
‫איטיות‬
‫נמשכות‬
‫תנודתיות‬
‫קיבוע‬
‫חזרתיות‬
‫גושיות‬
‫התגוונות‬
‫הבדלה‬
‫אי‪-‬ישירות‬
‫ישירות‬
‫קשב פזור‬
‫קשב ממוקד‬
‫סימונים בסיסיים במעגל ובטבלה‬
‫קוטב פוטנציאלי לא ממומש (נעדר)‬
‫מעבריות זורמת‬
‫קוטב פוטנציאלי ממומש‬
‫מעבריות מקוטעת ‪ Z‬מעבריות חסומה ‪I:‬‬
‫סימון תלכיד של מספר קטבים‬
‫מעבריות‬
‫המעגל הבינרי מורכב משתי טבעות המייצגות את שתי קבוצות הפוטנציאלים הפסיכומוטוריים‪ .‬מרכז המעגל‬
‫מייצג את החוויה הסובייקטיבית של העצמי‪ ,‬ושתי הטבעות מייצגות את הפוטנציאלים האוניברסליים העומדים‬
‫לרשותו‪ .‬המרכז הוא נקודת המוצא שממנה העצמי יוצא לעולם ואליה הוא חוזר בצירים מתפשטים או מתכנסים‪.‬‬
‫התנהגותו משקפת את דרגות המימוש או ההימנעות ממימוש הפוטנציאלים הללו‪ .‬נוסף על החלוקה לשתי‬
‫הקבוצות (כלומר‪ ,‬לשני האבות‪-‬טיפוס) הוא מחולק גם לפי שלושת רכיבי הדינמיקה האמוטורית‪ :‬אנרגיה‪ ,‬צורה‪,‬‬
‫אופן‪ .‬סימון מדויק משקף גם את איכות המעבריות והשזירה בין הפוטנציאלים [‪.]P-1[ ]P-0‬‬
‫המעבריות משקפת את הדינמיקה הרגשית‪'.‬רגשות הם מעברים ושינויים'‪)Damasio, 2003: 64) .‬‬
‫בהתפתחות תקינה‪ ,‬תבניות הגוף והתנועה נוצרות מפעילות הגומלין והשזירה בין שני האבות‪-‬טיפוס‬
‫האוניברסליים ואבני הבניין שלהם‪ .‬כמו כל הפוטנציאלים הגרעיניים של המתכונת האנושית הארכיטיפית‪ ,‬גם‬
‫‪254‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫הפוטנציאלים הבינ ריים מציגים נקודת פתיחה בלבד‪ .‬בתהליך ההתפתחות כל אחד מהם יכול להתחזק או‬
‫להיחלש‪ ,‬להתפתח או להיעצר‪ ,‬להתמתן או לקבל ממדים מוקצנים‪.‬‬
‫תרשים ‪ 15.13‬המערכת הבינרית מתקיימת באמצעות מעבריות ושזירה בין הקטבים הבינריים בשלוש רמות‪:‬‬
‫ברמה של תנועה מפותחת‬
‫‪255‬‬
‫ברמה של המעגל הבינרי הבסיסי‬
‫ברמה של צמד פוטנציאלי בינרי‬
‫אחד‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫(ה) רישום תצפיות בלוחות הבינריים‬
‫סימני הרישום‬
‫סימון של פוטנציאל ממומש‬
‫; ופוטנציאל לא ממומש‬
‫סימון המעבריות הבינרית‪ :‬זורמת‬
‫; מקוטעת ‪ ; Z‬חסומה ‪I‬‬
‫בכל לוח רישום יש משבצת או עיגול ומיקום קבוע לכל אחד מהגרעינים הפוטנציאליים‪ .‬אבחון מדויק מחייב רישום‬
‫סדרות של פרופילים‪ .‬כדי לבנות בסיס מוצק לניתוח ולפרשנות‪ ,‬על המטפל להכין סדרה של פרופילים בינריים‪.‬‬
‫פרופילים הנוצרים לאורך זמן מעלים לפני השטח מידע מצטבר במהלך הטיפול‪ .‬כך נחשפים אזורי חוסן ואזורי‬
‫חולשה‪ ,‬חֲ סָׂ ִרים והקצנות‪ ,‬תפקוד בריא ותפקוד פתולוגי‪ .‬רישום מדויק מחדד את היכולת לקלוט במבט חטוף את‬
‫הדינמיקה התנועתית‪-‬רגשית במקביל לקשב לתכנים המילוליים‪ ,‬ומקנה למטפל ולמאבחן אפשרות לשים לב גם‬
‫לפרטים הקטנים בתמונה הכוללת כבר בהתרשמות הראשונית‪.‬‬
‫בשלב הראשוני של בניית פרופיל נסמן כל גרעין פוטנציאלי ממומש (כלומר‪ ,‬פעיל בתנועתיות הנצפית)‬
‫במיקומו המסוים‪ .‬עיגול לא מסומן מייצג פוטנציאל לא ממומש או חסר‪ .‬רישום כזה יוצר פרופיל בינרי ראשוני‪,‬‬
‫המשקף את היחס בין הפוטנציאלים [‪ ]P-1[ ]P-0‬בכל זוג‪ ,‬ובמקביל גם את האיזון בין רכיבי הדינמיקה והיחס בין‬
‫אב‪-‬טיפוס המעטפת לאב‪-‬טיפוס המוליות‪.‬‬
‫רישום הפרופילים מאפשר לראות במבט ראשון כמה דברים‪:‬‬
‫‪ ‬אם קיים איזון או חוסר איזון בין העיגולים [‪]P-1[ ]P-0‬‬
‫‪ ‬אם קיים איזון או חוסר איזון בין רכיבי הדינמיקה‬
‫‪ ‬אם יש מעברים ושזירה בין הקטבים הפוטנציאליים של [‪]P-1[ ]P-0‬‬
‫‪ ‬אם יש צירופים חוזרים על עצמם (תלכידים) של קטבים פוטנציאליים של [‪]P-1[ ]P-0‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬לאחר רישום הפוטנציאלים הממומשים והלא‪-‬ממומשים‪ ,‬נבחן את היחסים שניצפו בין כלרכיבי‬
‫הפרופיל‪ :‬מה דומיננטי? מה בולט‪-‬בהיעדרו?‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬נבדוק אם יש בפרופיל תלכידים בינריים‪ ,‬כלומר צירופים דומיננטיים של כמה אבני בניין‪.‬‬
‫הלוחות הבינריים מאפשרים ליצור סוגים שונים של פרופילים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פרופיל של מפגש טיפולי אחד‬
‫‪‬‬
‫פרופיל מצטבר המצרף כמה פרופילים מכמה קטעי זמן‬
‫‪‬‬
‫פרופילים נבדלים לחלקו העליון של הגוף או לזה התחתון‬
‫‪‬‬
‫פרופילים נבדלים לגו ולאברים‬
‫‪‬‬
‫פרופיל דיאדי‬
‫‪‬‬
‫פרופיל משפחתי‬
‫‪ 15.14‬פרופילים בינריים פרדיגמטיים של מעטפתיות ומוליות‬
‫האב‪-‬טיפוס המעטפתי‬
‫‪256‬‬
‫אב‪-‬טיפוס מולי‪-‬עוצמי אופטימלי‬
‫שחר לוי‬15
in
la
te
Sp d
ac Mo
e v’t
Diff
eren
tM
.
lation
,
Dive
rsity
tiatio
n
Le
a
ec
n,
21 D
ir
tio
22
Fixation
Modu
M rning A
od bilit
e ies
s
gie
te
Str
a
y
gu
Re
.
na
cti
o
ire
Rot
atio
n
lM
17
18
19
la
n,
Le
a
M rning A
od bilit
e ies
tio
Continuous M.
No Visible M.
Visible
Movement
s
M.
20
1
gie
Slow M.
16
es
Fragmented M.
Alterna
ting M.
Rep
etiti
ve
M.
ss3
2
te
Re
gu
la
lne
Str
a
gu
h
eig
W
ntr Mu
ac scle
tio
n
s
gy
on
Co
u
In roM
hib o
itio tor
n
efu
Shap
Quick
y
al
Vertic
es
Shap
M.
d
se n
cu tio
Fo tten
A
.
rc
Fo
oti
tM
n
m
,E
ec
tiatio
s
er
En
P-0 & P-1
Diff
eren
ive
s
gy
on
d
se n
cu tio
Fo tten
A
oti
Visible
Movement
22
21 D
ir
Dr
1
<>
m
,E
s
er
En
ive
Ne
20
2
ge
<>
ss3
4
sity
e
Wid M.
e
ng
Re
tin
es
Neu
s
Musc ro-M
le Co otor
ntrac Flow
tion
No
n
lne
Inten
High
ulatio
Dive n,
rsity
an
.
M
ed
liz
M.
rect
Indi
n
entio
ed Att
Diffus
.
Mod
lR
Ra
15
ontal
Horiz
M.
ravity ity
With-G tens
In
w
Lo
sition
Oppo avity 5
to Gr
M
M.
tio
Atten
rect
sed
Indi
ed
liz
19
In
te
nti
on
l
s,
na
Bo
tio M.
d
era
Fixation
ec
en
G
18
al
Sm
Inward M.
17
Altern
ating
M.
Rep
etiti
ve
M.
Diffu
efu
<>
Dr
rc
Fo
Bo
d
Outward M. 6
era
In
4
tensity
No Visible M.
Flex
ion
Continuous M.
en
G
High
M.
Gravitynsity
Inte
w
Lo
7
Trunk
ick M.
h
Qu
Slow M.
16
es
Vibration,
Undulation
eig
Shap
Fragmented M.
With-
sition
Oppo avity 5
to Gr
s,
Limbs
M.
Inward M.
8
W
ge
Dir
14
ion
No
an
Fo
rm
iUn
13
9
ns
ntr Mu
ac scle
tio
n
lR
ontal
Horiz
Ex
te
BiD
.
lM
na
Rot
atio
n
15
cti
o
ire
BiD
al
Sm
s
Co
Outward M. 6
on
gie
al
ric
es
met
ap
Sh
d
un
Ro
Fle
xi
Trunk
al
ric
es
met
ap
Sh
d
un
Ro
7
te
cal
Verti
es
Shap
12
Sym
Sym
Limbs
Vibration,
Undulation
e
Wid M.
e
ng
Emotive Outlets
Projective-Ballistic M.
11
10
u
In roM
hib o
itio tor
n
8
Ra
rm
Fo
tin
es
Neu
s
Musc ro-M
le Co otor
ntrac Flow
tion
14
ion
Str
a
on
U
13
9
ns
y
nti
In
te
nti
on
al
s,
o n M.
Bo
d
te
la
te
Sp d
ac Mo
e v’t
gu
Re
cti
Ne
10
ire
In
in
s
gie
te
Str
a
y
Bo
d
s,
on
nti
te
In
Fo
rm
D
ni-
r
ea s
Lin ape
Sh
l
ica s
etr e
m ap
m Sh
12
l
ica s
etr e
m ap
m Sh
y
As
r
ea s
Lin ape
Sh
Ex
te
Emotive Outlets
Projective-Ballistic M.
11
y
As
rm
Fo
P-0 ‫דומיננטיות של‬
257
‫‪15‬שחר לוי‬
‫חלק שלישי‪ :‬מתצפיות תנועה להערכה פסיכומוטורית‪.‬‬
‫הערכה מבדלת בין שני מקרים של טראומה מוקדמת‬
‫אחד הכלים המרכזיים המשמשים אותי בטיפול הוא התנועה הרגשית הקשובה‪ .‬זהו תהליך של קשב פנימי לזרמי‬
‫אסוציאציות חופשיות‪ ,‬רגשות וזיכרונות‪ ,‬והחיאה מחדש של החוויות הגופניות‪-‬תנועתיות השזורות בהם‪ .‬בתהליך‬
‫זה עולים ספונטנית זיכרונות מובלעים‪ ,‬מפתיעים בנוכחותם ובעוצמתם‪ ,‬שהיו מוצפנים בקודים מוטוריים ולכן‬
‫בלתי נגישים להיזכרות מילולית‪ .‬רגשיות הכלי הבינרי ומודל שני האבות‪-‬טיפוס האמוטוריים מאפשר למטפל‬
‫לתפוס רמזים גופניים דקים ולבדוק עם המטופל את דרכי הפעולה ואסטרטגיות ההגנה הגופנית שלו‪ .‬להלן אביא‬
‫בקצרה השוואה בין שתי תגובות פסיכומוטוריות לטראומה מוקדמת‪.‬‬
‫בוורה ובנינה טיפלתי‪ ,‬כל אחת לחוד‪ ,‬באותו פרק זמן‪ .‬נדהמתי לראות את קווי הדמיון וקווי השוני ביניהן‪.‬‬
‫היות שהטראומה‪ ,‬בשני המקרים‪ ,‬התגלתה כזיכרון גופני מייסר‪ ,‬לא הטלתי שום ספק בכך שאכן זו נגרמה בעבר‪.‬‬
‫עם זאת עדיין נותרו שאלות בסיסיות כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה היה טיבה של הטראומה – מינית‪ ,‬רפואית או אחרת?‬
‫‪‬‬
‫באיזה גיל נגרמה?‬
‫‪‬‬
‫אילו חלקי גוף ספגו את הפגיעה העיקרית?‬
‫‪‬‬
‫אילו חלקי גוף נושאים בעול הזיכרונות הטראומטיים?‬
‫‪ ‬מה דרגת השיבוש שגרמה הטראומה להתפתחות העתידית ולאפשרות העתידית לחוות ניסיונות‬
‫גופניים מענגים?‬
‫המענה לשאלות אלו אפשרי בהיבטים שונים (ניתוח תכנים מילוליים‪ ,‬ניתוח מחוות‪ ,‬ניתוח קונפליקטים)‪ .‬אני‬
‫בחרתי להתמקד בשאלה מה נוכל ללמוד מן הניתוח הטופולוגי של העלאת זיכרונות טראומטיים תת‪-‬הכרתיים‬
‫באמצעות תנועה מאולתרת?‬
‫הווינייטות הקצרות להלן אינן מתארות את התהליך הטיפולי‪ .‬מוצגים בהן חומרים מן התהליך כהמחשה‬
‫לשימוש במודל האבחון הבינרי בניתוח תנועה במהלך טיפול‪.‬‬
‫הסיפור של ורה‪ :‬שיתוק מוטורי כהגנה מפני טראומה מוקדמת‬
‫ורה פנתה אליי אחרי תקופת דיכאון עמוק‪ .‬משום שלא הגיבה לטיפול הנפשי הציעה הפסיכולוגית שטיפלה בה‬
‫שתנסה טיפול אחר‪.‬‬
‫בפגישת ההיכרות התרשמתי מרהיטות דיבורה ומן האינטליגנציה שלה‪ .‬היא דיברה על הדיכאון שהופיע לאחר‬
‫התערבות רפואית עקב דימום לא מוסבר‪ .‬היא תיארה זאת כעינוי מחריד‪ .‬במילים שלה 'שכבתי שם חסרת ישע‬
‫לחלוטין‪ ,‬כשרגלי מפושקות בכוח‪ .‬חשתי כל כך מושפלת! הרגשתי כאילו אנסו אותי'‪.‬‬
‫תוך כדי דיבורה גופה נדמה כאילו פוצל‪ :‬פניה פנו לעברי אך יתר הגוף נטה לכיוון ההפוך בדיוק‪ ,‬הרחק ממבטי‪ .‬גווה‬
‫היה קעור כלפי פנים‪ ,‬רגליה וזרועותיה כפופות כשהן ס וגרות האחת על השנייה במתח רב‪ .‬היה זה כאילו ניסתה להגן‬
‫על החלק התחתון של גופה‪ .‬ורה דיברה בחופשיות‪ ,‬אך לא זזה כלל‪ .‬המילים יצאו מפיה באופן מונוטוני‪ ,‬ללא סימן של‬
‫רגש‪.‬‬
‫אני פירשתי את נכונותה לנסות טיפול בתנועה כמשאלת לב להשתחרר ממצב השיתוק‪ .‬קיוויתי שאוכל לסייע לה‬
‫בתהליך הדרגתי‪ .‬הצעתי תנועות עדינות בכפות הידיים‪ ,‬כדי לרופף מעט את המתח בידיה‪ .‬מה שקרה היה לחלוטין לא‬
‫צפוי‪ :‬ורה ניסתה להיענות להצעתי אך מיד הפסיקה ופרצה בבכי‪ .‬הבכי הפך להתייפחות חרישית והיא השליכה את‬
‫גופה על השטיח‪ .‬היא שכבה על צִ דה בגוף מקופל ורגליה בעטו כאילו ניסו להדוף אובייקט בלתי נראה‪ .‬לאחר כעשר‬
‫דקות פסק בכייה בהדרגה‪ .‬היא המשיכה לשכב על צדה‪ ,‬בחוסר מנוחה‪ .‬כעבור דקות ארוכות התיישבה והתלוננה על‬
‫כאב עז באזור הנרתיק‪ .‬הופעת הכאב לא נקשרה לשום דימוי או זיכרון מודע‪.‬‬
‫‪258‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫אפיזודות דומות באו בזו אחר זו‪ .‬כל תנועה‪ ,‬ולו הקטנה ביותר‪ ,‬עוררה את אותה תגובה מייסרת‪.‬‬
‫בחדר ריחפה השאלה‪ :‬מה טיבו של הזיכרון הטראומטי המשתק עד כדי כך? האם ורה חוותה רשלנות רפואית או‬
‫פגיעה מינית? ובאיזה גיל התרחשה הפגיעה?‬
‫ורה טענה שלפי תחושתה הייתה קורבן של התעללות מינית נשכחת‪ .‬אני הצעתי שנימנע מהסקת מסקנות פזיזה‪.‬‬
‫רפרטואר התנועות שלה נראה כזיכרון גופני המשמר חלקי חוויה גופנית‪-‬תחושתית (כאבים‪ ,‬חוסר בשלות‬
‫מוטורית‪ ,‬קפיאה מוטורית והצפה חרדתית)‪ ,‬מבלי לשמר את תוכנה‪ .‬הוא הזכיר לי תינוק שמנגנון המוטורי שלו‬
‫אינו מפותח דיו‪ ,‬ועל כן הוא איננו יכול להגן על עצמו מפ ני חדירה פולשנית מבחוץ‪ .‬במאגר האפשרויות שלו אין‬
‫לחימה ואין בריחה‪ .‬ההתגוננות הגופנית מצטמצמת לכיווץ כוללני ושיתוק‪ .‬לכן‪ ,‬הנחתי שהפגיעה התרחשה בשלב‬
‫מוקדם מאוד של החיים‪ ,‬לפני הופעתו של האב‪-‬טיפוס ‪ .P-1‬חשדתי שהטראומה המקורית הייתה רפואית ולאו‪-‬‬
‫דווקא מינית‪ .‬הצעתי לוורה שנתמקד במנגנוני התגובה שנחשפו במהלך הטיפול‪ ,‬ופחות בניסיון לתת שם לטראומה‪.‬‬
‫הפרופיל הבינרי של ורה בתחילת הטיפול בתנועה‪ .‬מאפיינים בולטים הם קיבעון של ‪ ;P-0‬היעדר כמעט מוחלט של‬
‫האב‪-‬טיפוס ‪ P-1‬ומעבריות בינרית חסומה‪.‬‬
‫‪ 15.15‬פרופיל בינרי של ורה‬
‫הפרופיל הראשוני של ורה‪.‬‬
‫הפרופיל משקף בולטות של קטבי ‪ P-0‬שמשקפים התכנסות פנימה‪ ,‬תנועות רכות וטווחים קטנים‬
‫והימנעות קטבי ‪-P-1‬שעיקרם גיוס כוח מוטורי ופריצה למרחב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Emotive Outlets‬‬
‫‪dM‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ie‬‬
‫‪late‬‬
‫‪te‬‬
‫‪g‬‬
‫‪gu‬‬
‫‪Re‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪.‬‬
‫‪on‬‬
‫‪lM‬‬
‫‪tati‬‬
‫‪.‬‬
‫‪na‬‬
‫‪M‬‬
‫‪Ro‬‬
‫‪e‬‬
‫‪cti‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ire‬‬
‫‪ng‬‬
‫‪Ra‬‬
‫‪Bi‬‬‫‪D‬‬
‫‪all‬‬
‫‪Sm‬‬
‫‪trac‬‬
‫‪tion‬‬
‫‪ne‬‬
‫‪ss‬‬
‫‪oto‬‬
‫‪rF‬‬
‫‪low‬‬
‫‪Con‬‬
‫‪hti‬‬
‫‪-M‬‬
‫‪eig‬‬
‫‪W‬‬
‫‪uro‬‬
‫‪Ne‬‬
‫‪Mus‬‬
‫‪cle‬‬
‫‪No‬‬
‫‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ze‬‬
‫‪ali‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪er‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪en‬‬
‫‪ire‬‬
‫‪G‬‬
‫‪Ind‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ntio‬‬
‫‪Atte‬‬
‫‪used‬‬
‫‪Diff‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪lne‬‬
‫‪tens‬‬
‫‪od‬‬
‫‪e‬‬
‫‪M‬‬
‫‪Ne‬‬
‫‪In uro‬‬
‫‪hi M‬‬
‫‪bi ot‬‬
‫‪tio or‬‬
‫‪n‬‬
‫‪M‬‬
‫‪Co u‬‬
‫‪n t sc‬‬
‫‪ra l e‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪io‬‬
‫‪n‬‬
‫‪fu‬‬
‫‪r ce‬‬
‫‪1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Visible‬‬
‫‪Movement‬‬
‫‪In‬‬
‫‪te‬‬
‫‪n‬‬
‫‪s‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Sh‬‬
‫‪d‬‬
‫‪l‬‬
‫‪ica‬‬
‫‪un‬‬
‫‪etr‬‬
‫‪ce‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Sp‬‬
‫‪r‬‬
‫‪Pe‬‬
‫‪,B‬‬
‫‪od‬‬
‫‪to‬‬
‫‪p‬‬
‫‪ce‬‬
‫‪tM‬‬
‫‪ec‬‬
‫‪Dir‬‬
‫‪St‬‬
‫‪ra‬‬
‫‪la‬‬
‫‪n‬‬
‫‪,R‬‬
‫‪ity‬‬
‫‪2‬‬
‫‪21‬‬
‫‪to‬‬
‫‪sition‬‬
‫‪Oppo vity‬‬
‫‪Gra‬‬
‫‪4‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪Ro‬‬
‫‪Re‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪ul‬‬
‫‪eg‬‬
‫‪Dif‬‬
‫‪fer‬‬
‫‪e‬‬
‫‪.‬‬
‫‪vity M‬‬
‫‪-Gra‬‬
‫‪ity‬‬
‫‪With‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪Inte‬‬
‫‪w‬‬
‫‪Lo‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ss3‬‬
‫‪d‬‬
‫‪se n‬‬
‫‪cu tio‬‬
‫‪Fo tten‬‬
‫‪A‬‬
‫‪n‬‬
‫‪io‬‬
‫‪at‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪n‬‬
‫‪mm‬‬
‫‪Sy‬‬
‫‪No‬‬
‫‪Visible M.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ntia‬‬
‫‪Ho‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪Fixation‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Mo d‬‬
‫‪ula‬‬
‫‪Dive tion,‬‬
‫‪rsity‬‬
‫‪k‬‬
‫‪Inward M.‬‬
‫‪Outward M.‬‬
‫‪h In‬‬
‫‪Fo‬‬
‫‪Hig‬‬
‫‪gy‬‬
‫‪Continuous M.‬‬
‫‪Fle‬‬
‫‪xio‬‬
‫‪n‬‬
‫‪Trun‬‬
‫‪6‬‬
‫‪io‬‬
‫‪ot‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪Quick‬‬
‫‪Fragmented M.‬‬
‫‪Altern‬‬
‫‪ating‬‬
‫‪Re‬‬
‫‪M‬‬
‫‪.‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪titi‬‬
‫‪ve‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Em‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Vibration,‬‬
‫‪Undulation‬‬
‫‪s‬‬
‫‪Limb‬‬
‫‪s,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Slow M‬‬
‫‪s‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Sh‬‬
‫‪tal‬‬
‫‪on‬‬
‫‪riz‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ion‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪Ex‬‬
‫‪te‬‬
‫‪er‬‬
‫‪En‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪al‬‬
‫‪ri c‬‬
‫‪et‬‬
‫‪m es‬‬
‫‪ym h a p‬‬
‫‪As S‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ar‬‬
‫‪ne es‬‬
‫‪Li ap‬‬
‫‪Sh‬‬
‫‪12‬‬
‫‪i ve‬‬
‫‪al‬‬
‫‪Vertic s‬‬
‫‪e‬‬
‫‪Shap‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Dr‬‬
‫‪Fo‬‬
‫‪rm‬‬
‫‪.‬‬
‫‪i- l M‬‬
‫‪Un ona‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪ri e‬‬
‫‪e‬‬
‫‪D‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Wid e M.‬‬
‫‪ng‬‬
‫‪1 4 Ra‬‬
‫‪Projective-Ballistic M.‬‬
‫‪rm‬‬
‫‪Fo‬‬
‫אף שוורה התמידה בטיפול בתנועה‪ ,‬היא התנגדה לכל הצעה תנועתית‪ .‬היה לה צורך עז לדבר על החרדה המתמדת‬
‫וחסרת הפשר שלה‪ ,‬על תחושות וכאבים בגוף‪ ,‬ועל הרגשה כללית של ניתוק מגופה‪ .‬שתינו הגענו למסקנה שהניתוק‬
‫מהגוף הוא סוג של זכירה מוטורית‪ :‬הופעה חוזרת ונשנית של מנגנון שהגן עליה מהפגיעה הנשכחת‪/‬נזכרת‪.‬‬
‫בשיחותינו שבתי וטענתי שהאירוע כשלעצמו חשוב פחות מצורת ההתגוננות הפיסכומוטורית‪ ,‬שבולט בה הניסיון‬
‫לאלחש את הגוף לכאבי הפגיעה על ידי התכווצות וקפיאה‪.‬‬
‫שוחחנו על קונפליקטים גופניים ועל חלקי הגוף ותפקידם – הן ביצירת הכאב הן ביצירת העונג‪ .‬הרעיון היה מקובל‬
‫עליה‪ ,‬אך היא לא הצליחה להביא את עצמה לתנועה בעת הפגישות הטיפוליות‪.‬‬
‫בסיום שלוש שנות טיפול לא חל שינוי בתנועה הרגשית של ורה‪ .‬הקיבעון ההגנתי שלה והיעדר התנועה‬
‫התמידו עד סוף התהליך‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא הודת ה לי על הקשר שהתחדש לה עם גופה ותחושותיו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬היא‬
‫נרשמה פעמיים בשבוע למכון כושר‪.‬‬
‫כחצי שנה לאחר תום הטיפול התקשרה ורה וביקשה פגישה חד‪-‬פעמית‪ .‬הסיבה‪ :‬תמונה מפתיעה שהופיעה‬
‫לנגד עיניה באמצע מדיטציה‪ .‬היא סיפרה לי בהתרגשות‪:‬‬
‫‪259‬‬
‫‪15‬שחר לוי‬
‫ראיתי את עצמי בבהירות כתינוקת השוכבת על גבה ורופאת ילדים דוקרת את הנרתיק שלי‪ .‬זה כל כך כאב! התפתלתי‬
‫מייסורים אך לא יכולתי להימלט מאחיזתה‪ .‬התמ ונה הטרידה אותי מאוד‪ .‬פניתי לאמי ושאלתי אותה אם משהו מעין‬
‫זה אכן התרחש‪ .‬היא סיפרה לי שכשהייתי תינוקת סבלתי מדלקת חריפה בנרתיק והחיתולים היו נדבקים לעור‪ .‬כל‬
‫החלפת חיתול גרמה כאבי תופת כי הסרת החיתול קרעה גם את העור‪ .‬הסיפור של אמי אישר את הזיכרון הגופני‪,‬‬
‫ששב והגיח במדיטציה‪ .‬מסתבר שאת צדקת!‬
‫בחנו יחד את הטיפול לאור הנתון החדש‪ .‬רגעים בלתי מפוענחים בטיפול הוארו באור חדש‪ :‬לפתע הבנו שבחדר הטיפול‬
‫היה נוכח כל הזמן תלכיד של אימה וחוסר ישע‪ ,‬שגרעינו היה ונשאר אי היכולת של תינוקת להילחם או לברוח מכאב‪,‬‬
‫והציפייה הדרוכה לפגיעה שעומדת להתרחש תוך כדי הטיפול הממוקד בגוף‪.‬‬
‫השיחה לא פתרה באחת את כל הבעיות‪ .‬אבל הפעם כבר לא עמדה בינינו עננת הציפייה לפגיעה ממשמשת ובאה‪.‬‬
‫ראיתי בכך התחלה של תיקון‪.‬‬
‫הסיפור של נינה‪ :‬הקצנה מוטורית כהגנה מפני טראומה של גילוי עריות‬
‫נינה נכנסה לחדרי בצעדים רחבים ויציבה זקופה במודגש‪ .‬היא השליכה את תיקה על השטיח‪ ,‬בעודה אומדת את‬
‫המרחק בינינו‪ .‬היא ישבה מולי ממש ואמרה ' באתי בגלל שעברתי פגיעה מינית קשה ומתמשכת אבל אני שורדת ולא‬
‫קורבן'‪ .‬היו לה עיניים חומות‪ ,‬עמוקות ומבט לעתים חודר ולעתים מתחמק‪ .‬תנועותיה היו קטועות ועוצמתיות‪ .‬היא‬
‫נראתה מתוחה מאוד וחשדנית‪ .‬גופה היה מכוסה שכבות לבוש רבות למרות חום הקיץ של ישראל‪ .‬היא סיפרה על‬
‫הצורך שלה להיות בפעילות נמרצת‪ .‬היא רצה כל יום ורוקדת ‪ 4-3‬פעמים בשבוע‪.‬‬
‫הפרופיל הבינרי של נינה בתחילת הטיפול התאפיין בהקצנה של קטבי ‪ ;P-1‬מעבריות בינרית חסומה‪.‬‬
‫‪ 15.16‬פרופיל בינרי של נינה‬
‫הפרופיל הראשוני של נינה‪.‬‬
‫הפרופיל מבליט את הבולטות של קטבי ‪-P-1‬שעיקרם גיוס כוח מוטורי‪ ,‬פריצה למרחב‬
‫והימנעות מקטבי ‪ P-0‬שמשקפים התכנסות פנימה‪ ,‬תנועות רכות וטווחים קטנים‪.‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪s‬‬
‫‪lat‬‬
‫‪ed‬‬
‫‪ie‬‬
‫‪te‬‬
‫‪g‬‬
‫‪gu‬‬
‫‪Re‬‬
‫‪y‬‬
‫‪,B‬‬
‫‪od‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪.‬‬
‫‪on‬‬
‫‪lM‬‬
‫‪tati‬‬
‫‪.‬‬
‫‪na‬‬
‫‪M‬‬
‫‪Ro‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪io‬‬
‫‪ng‬‬
‫‪ire‬‬
‫‪Ra‬‬
‫‪Bi‬‬‫‪D‬‬
‫‪all‬‬
‫‪Sm‬‬
‫‪ht‬‬
‫‪in‬‬
‫‪e‬‬
‫‪-M ss‬‬
‫‪oto‬‬
‫‪rF‬‬
‫‪Mu s‬‬
‫‪low‬‬
‫‪cle‬‬
‫‪Con‬‬
‫‪trac‬‬
‫‪tion‬‬
‫‪W‬‬
‫‪eig‬‬
‫‪u ro‬‬
‫‪Ne‬‬
‫‪No‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪od‬‬
‫‪e‬‬
‫‪M‬‬
‫‪Visible‬‬
‫‪Movement‬‬
‫‪to‬‬
‫‪sition‬‬
‫‪Oppo vity‬‬
‫‪Gra‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ity‬‬
‫‪tens‬‬
‫‪h In‬‬
‫‪Hig‬‬
‫‪s3‬‬
‫‪es‬‬
‫‪fuln‬‬
‫‪r ce‬‬
‫‪Fo‬‬
‫‪Ne‬‬
‫‪In uro‬‬
‫‪hi M‬‬
‫‪bi ot‬‬
‫‪tio or‬‬
‫‪n‬‬
‫‪C o Mu‬‬
‫‪n t sc‬‬
‫‪ra l e‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪io‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r‬‬
‫‪Pe‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪ce‬‬
‫‪tM‬‬
‫‪ec‬‬
‫‪D‬‬
‫‪1 ir‬‬
‫‪In‬‬
‫‪te‬‬
‫‪n‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Sh‬‬
‫‪l‬‬
‫‪ica‬‬
‫‪nd‬‬
‫‪etr‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Sp‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.‬‬
‫‪vity M‬‬
‫‪-Gra‬‬
‫‪ity‬‬
‫‪With‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪Inte‬‬
‫‪w‬‬
‫‪Lo‬‬
‫‪Outward M.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.‬‬
‫‪io‬‬
‫‪pt‬‬
‫‪s‬‬
‫‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ze‬‬
‫‪ali‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪ire‬‬
‫‪Ind‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ntio‬‬
‫‪Atte‬‬
‫‪sed‬‬
‫‪er‬‬
‫‪Dif‬‬
‫‪fer‬‬
‫‪e‬‬
‫‪ou‬‬
‫‪R‬‬
‫‪to‬‬
‫‪la‬‬
‫‪gu‬‬
‫‪e‬‬
‫‪,R‬‬
‫‪No‬‬
‫‪Visible M.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪se n‬‬
‫‪cu tio‬‬
‫‪Fo tten‬‬
‫‪A‬‬
‫‪n‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ntia‬‬
‫‪mm‬‬
‫‪Sy‬‬
‫‪n‬‬
‫‪tio‬‬
‫‪en‬‬
‫‪G‬‬
‫‪Fixation‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Mo d‬‬
‫‪ulatio‬‬
‫‪19 D‬‬
‫‪ivers n,‬‬
‫‪ity‬‬
‫‪St‬‬
‫‪ra‬‬
‫‪la‬‬
‫‪17‬‬
‫‪Inward M.‬‬
‫‪Diffu‬‬
‫‪Continuous M.‬‬
‫‪Trunk‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Fle‬‬
‫‪xio‬‬
‫‪n‬‬
‫‪on‬‬
‫‪riz‬‬
‫‪Ho‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪Quick‬‬
‫‪Fragmented M.‬‬
‫‪Altern‬‬
‫‪ating‬‬
‫‪Re‬‬
‫‪M‬‬
‫‪.‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪titi‬‬
‫‪ve‬‬
‫‪M.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪gy‬‬
‫‪s‬‬
‫‪pe‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Sh‬‬
‫‪tal‬‬
‫‪Vibration,‬‬
‫‪Undulation‬‬
‫‪io‬‬
‫‪ot‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫‪s‬‬
‫‪Limb‬‬
‫‪Em‬‬
‫‪Re‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ion‬‬
‫‪ns‬‬
‫‪Ex‬‬
‫‪te‬‬
‫‪s,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Slow M‬‬
‫‪al‬‬
‫‪ri c‬‬
‫‪et‬‬
‫‪m es‬‬
‫‪ym h a p‬‬
‫‪As S‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ar‬‬
‫‪ne es‬‬
‫‪Li ap‬‬
‫‪Sh‬‬
‫‪D‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Ra‬‬
‫‪al‬‬
‫‪Vertic s‬‬
‫‪e‬‬
‫‪Shap‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪er‬‬
‫‪En‬‬
‫‪e‬‬
‫‪Wid e M.‬‬
‫‪ng‬‬
‫‪11‬‬
‫‪i ve‬‬
‫‪.‬‬
‫‪i- l M‬‬
‫‪Un ona‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ct‬‬
‫‪i re‬‬
‫‪Projective-Ballistic M.‬‬
‫‪Dr‬‬
‫‪Fo‬‬
‫‪rm‬‬
‫‪ce‬‬
‫‪Emotive Outlets‬‬
‫‪rm‬‬
‫‪Fo‬‬
‫בשלב הראשון של הטיפול‪ ,‬האב‪-‬טיפוס המולי העוצמתי [‪ ]P-1‬היה דומיננטי‪ .‬נינה לא התירה לעצמה שום תנוחה‬
‫נינוחה או 'חלשה' ‪ ,‬כמו שכיבה על השטיח‪ .‬תמיד החלה בתנועה ממצב עמידה ותוך הנפת זרועותיה לכל הכיוונים‪.‬‬
‫בעשותה כך נראתה כמי שהודף פולש בלתי נראה‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬לאחר דקות ארוכות של תנועות נמרצות‪ ,‬התיישבה על השטיח והחלה לגרד אותו באצבעותיה‪.‬‬
‫הגירוד הלך והתחזק‪ ,‬היא תקעה את ציפורניה באריג השטיח ופרצה בבכי‪' .‬אני חשה בגבו השעיר‪ .‬אני שונאת אותו‪.‬‬
‫הוא מעורר בי בחילה‪ .‬ניסיתי להדוף אותו או לצבוט את גבו בציפורניי‪ ,‬אבל הוא כל כך כבד וחזק'‪ .‬מישיבה עברה‬
‫‪260‬‬
‫שחר לוי‬15
‫ כאילו‬,‫ שיניה חרקו וידיה היכו והדפו ממנה והלאה‬,‫ פניה התעוותו‬.‫לשכיבה ותנועות הגירוד התחלפו בבעיטות‬
‫ התחושה היא‬.‫ פרקי ידיי כואבים‬.‫ 'אני חשה בגופו מעליי‬:‫ בעקבות התנועות באו מילים‬.‫נאבקה בתוקף בלתי נראה‬
‫ כל כך התאמצתי לברוח מאחיזתו של אבי אבל הוא היה חזק יותר והחזיק בכוח רב את פרקי‬.‫שהכאב הישן שב וחזר‬
.'‫ידיי כך שלא אוכל להכותו‬
‫ אבל רישומיה‬,‫ מה שראיתי דמה לדרמה בסרט שבעריכתו נמחקה דמות אחת‬.‫צפיתי בתנועותיה בדממה‬
.‫ וכך נשתמרה במלוא חיוניותה‬,‫נותרו כצללי רקע בתנועותיה של הדמות הגלויה‬
‫ אשר במהלכן תיארה נינה כיצד אביה‬,‫הדרמה הזאת השתחזרה באופנים שונים בהרבה פגישות טיפוליות‬
‫ לאורך התקופה הזאת היה לה חלום חוזר‬.14 ‫ ונמשך עד גיל‬4 ‫ זה התחיל בגיל‬.‫היה נכנס בלילה לחדרה ואונס אותה‬
‫ בגיל מאוחר יותר היא ניסתה כמה פעמים להימלט מהמכונית של‬.‫שהיא בורחת מהבית ורצה ורצה עד כלות כוחותיה‬
.‫אביה תוך כדי נסיעה‬
‫] העוצמתי יתר‬P-1[ ‫טיפוס‬-‫נינה התקדמה בטיפול היטב מן המצב הראשוני שבו הייתה התנועה הדומיננטית מאב‬
,‫ והתבטאה ביכולת לשכב ללא תנועה על השטיח במשך זמן ממושך‬,‫] שנרכשה מחדש‬P-0[ ‫ אל איכות‬,‫על המידה‬
.‫טיפוס‬-‫ובמרוצת הזמן גם אל שזירה של תבניות תנועה משני האבות‬
‫דיון קצר‬
‫ אצל שתיהן‬.‫שני הפרופילים הראשוניים מראים הבדלים וקווי דמיון בהגנות של ורה ושל נינה מפני טראומה‬
‫ אבל יש שוני בכיוון‬.]P-0[ ]P-1[ ‫טיפוס‬-‫קיימים פיצול והיעדר מעבריות ושזירה בין איכויות התנועה של האבות‬
‫ ואילו אצל נינה בלטה בשלב הראשון‬,]P-0[ ‫ ורה נעולה בדומיננטיות של הפוטנציאלים המעטפתיים‬:‫הפיצול‬
‫ מאחר‬.P-0 ‫טיפוס המעטפתי‬-‫ והימנעות מהאב‬,]P-1[ ‫המוליים‬-‫דומיננטיות של הפוטנציאלים העוצמתיים‬
‫ היה עליה לשמר את גופה במצב לחימה תמידי‬,‫ לעומת זאת‬.‫שהמעטפת ההורית אכזבה הרי שלא הייתה בו תועלת‬
.‫כנגד הסכנה האורבת בבית‬
‫ היא עברה כמה שלבים ובהם חלו שינויים בולטים בתנועתה ובמצבה‬.‫נינה לא נשארה במצבה ההתחלתי‬
.‫ באמצעו ובסיומו‬,‫ כך השתקפו השינויים ברצף של שלושה פרופילים בהתחלת הטיפול‬.‫הנפשי‬
‫ השתקפות התהליך הטיפולי של נינה בשלושה פרופילים‬15.17 ‫תרשים‬
Nina II
M.
gu
Re
.
.
M
e
Dif
fer
e
20
Dir
22
ec
tM
ntia
tio
n
.
r
Pe
ce
i
pt
,
on
Re
gu
la
tio
n
od
e
on
lM
tati
na
Ro
ct
io
ire
ng
Ra
BiD
all
Sm
trac
tion
es
s
oto
rF
low
Con
ht
in
-M
W
eig
uro
Ne
Mus
cle
No
Fixation
18
M
od
e
lat
ed
s
ie
St
ra
y
,B
od
ns
tio
In
te
n
.
M
e
ng
.
Mo d
ulatio
19 D
ivers n,
ity
21
Visible
Movement
Slow M
Continuous M.
No
Visible M.
2
Ne
In uro
hi M
bi ot
tio or
n
C o Mu
n t sc
ra l e
ct
io
n
gu
Re
.
on
lM
tati
na
Ro
ct
io
ire
Ra
BiD
all
Sm
ht
in
e
-M ss
oto
rF
Musc
low
le C
ontr
actio
n
W
eig
uro
Ne
te
g
M.
lat
ed
s
ie
St
ra
y
,B
od
ns
tio
s
M
od
e
No
e
ng
16
d
se n
cu tio
Fo tten
A
Ne
In uro
hi M
bi ot
tio or
n
C o Mu
n t sc
ra l e
ct
io
n
.
In
te
n
gu
Re
.
on
lM
tati
na
M
Ro
cti
o
ire
Ra
BiD
all
Sm
trac
tion
ne
ss
oto
rF
low
Con
hti
-M
eig
Mus
cle
W
uro
Ne
No
te
g
.
dM
late
s
ie
te
g
St
ra
y
,B
od
ns
In
te
n
tio
ss
al
Vertic s
e
Shap
17
s3
1
ns
gy
Ne
In uro
hi M
bi ot
tio or
n
C o Mu
n t sc
ra l e
ct
io
n
efu
s
lne
io
ot
n
Em
io
pt
s,
ce
er
En
r
Pe
e
,R
l
gu
i ve
ns
gy
io
ot
d
se n
cu tio
Fo tten
A
.
n
Dr
tM
io
at
rc
Fo
ity
ce
n
22
ec
.
vity M
-Gra
ity
With
ns
Inte
w
Lo
4
tens
a
Sp
.
Dir
tio
n
h In
to
.
M
ct
M
ire
tio
tten
dA
d
ze
Ind
ali
21
ntia
Hig
es
ap
Sh
tal
M.
Quick
Fragmented M.
Altern
ating
Re
M.
pe
titi
ve
M.
.
M
d
ze
ali
M.
er
ct
en
ire
G
Ind
n
ntio
Atte
used
Diff
er
Mo d
ula
Dive tion,
rsity
19
Dif
fer
e
15
on
riz
Ho
k
Inward M.
5
to
sition
Oppo vity
Gra
s
Fixation
18
pe
6
a
Sh
Outward M.
17
ss3
Visible
Movement
Fle
xio
n
Trun
l
ica
7
.
Continuous M.
20
2
nd
Qui
Fragmented M.
Altern
ating
Re
M.
pe
titi
ve
M.
Slow M
Vibration,
Undulation
etr
16
.
ck M
8
u
Ro
s
12
10
9
mm
Sy
pe
ar
ne es
Li ap
Sh
ce
a
Sh
ion
n
a
Sp
s
Fo
rm
.
i- l M
Un ona
i
ct
re
e
Di
13
Wid e M.
ng
1 4 Ra
tio
to
Limb
ns
11
la
n
Ex
te
Projective-Ballistic M.
Re
tio
tal
Emotive Outlets
al
ri c
et
m es
ym h a p
As S
la
rm
Fo
al
Vertic s
e
Shap
en
G
Em
n,
lne
No
Visible M.
1
s,
io
pt
er
En
ce
Fo
i ve
ns
gy
io
ot
r
Pe
Re
n
Dr
Em
d
se n
cu tio
Fo tten
A
.
l
gu
io
at
fu
r ce
use
Diff
tio
n
s
ntia
.
vity M
-Gra
ity
With
ns
Inte
w
Lo
.
i- l M
Un ona
i
ct
re
i
e
D
13
Wid e M.
ng
1 4 Ra
15
on
riz
Ho
k
Inward M.
5
to
sition
Oppo vity
Gra
4
ity
tens
h In
Hig
Mo d
ula
Dive tion,
rsity
pe
6
a
Sh
Outward M.
l
ica
.
M
d
ze
ali
M.
er
ct
en
ire
G
Ind
n
ntio
Atte
used
Diff
22
Fle
xio
n
Fixation
19
tM
7
17
Dif
fer
e
ec
nd
Continuous M.
20
Dir
s
.
18
21
Vibration,
Undulation
Trun
s
Quick
Fragmented M.
Altern
ating
Re
M.
pe
titi
ve
M.
s ss s
Slow M
9
8
etr
16
M.
12
10
u
Ro
s
ion
11
mm
Sy
pe
ar
ne es
Li ap
Sh
ce
Limb
ns
Projective-Ballistic M.
Fo
rm
Re
a
Sp
a
Sh
No
Visible M.
Visible
Movement
al
Vertic s
e
Shap
Ex
te
Nina I
Emotive Outlets
al
ri c
et
m es
ym h a p
As S
to
tal
s
s,
er
En
i ve
1
n
s
Inward M.
2
tio
pe
H
.
vity M
-Gra
ity
With
ns
Inte
w
Lo
15
n
zo
ori
rm
Fo
s
l
ica
k
s
Dr
to
sition
Oppo vity
Gra
4
y
nsit
te
h In
Hig
s3
es
fuln
r ce
Fo
a
Sh
Fle
xio
n
Trun
ss
5
etr
d
6
s
14
Vibration,
Undulation
un
Outward M.
s
9
.
e
Wid e M.
ng
Ra
13
Ro
7
Di
i- l M
Un ona
i
ct
re
s
8
12
mm
Sy
s
ion
11
la
ar
ne pes
a
Sh
Limb
ns
Projective-Ballistic M.
10
Li
Ex
te
Re
al
ri c
et
m es
ym h a p
As S
rm
Fo
Fo
rm
M
Nina III
Emotive Outlets
s
‫שלב הסיום‬
‫טיפוס נוכחים בפרופיל‬-‫שני האבות‬
‫וגם מעבריות שזורה בין‬
)P-1[ ]P-0[
‫השלב האמצעי‬
‫נסיגה מתנועתיות מולית לכיוון‬
.]P-0[ ‫הפוטנציאלים המעטפתיים‬
‫השלב ההתחלתי של נינה‬
‫דומיננטיות של הפוטנציאלים‬
‫) וחסימה‬P-1[ ‫המוליים‬-‫העוצמניים‬
.P-0 ‫של התנועתיות המעטפתית‬
261
‫‪15‬שחר לוי‬
‫***‬
‫תנועתיות נמצאת בכל תחומי החיים‪ .‬תנועתיות היא חלק בלתי נפרד מכל חוויה אנושית‪ .‬תנועתיות היא חוויה‬
‫גופנית‪ ,‬רגשית ונפשית‪ .‬לפיכך‪ ,‬התנועות והמיצבים של הגוף מכילים מידע חשוב על הסודות הסמויים של הנפש‪.‬‬
‫אדם מביא עמו לחדר הטיפול מזיגה אישית של חרדה ותקווה‪ ,‬של זיכרונות נעימים וזיכרונות כואבים‪ .‬החלק‬
‫הגלוי של הדרמה האישית טמון בגוף‪ .‬בטיפול בתנועה‪ ,‬הדרמה האישית נחשפת בתבניות התנועה האישיות‪.‬‬
‫המתבונן רואה מיצבים ותנועות‪ ,‬התייחסות לאנשים ולאובייקטים‪ ,‬אבל אינו יכול לראות את החלקים הסמויים‬
‫של עולמו הפנימי של המטופל‪.‬‬
‫לצערי‪ ,‬בעולם הפסיכואנליזה‪ ,‬שולטת מסורת רבת‪-‬שנים של התעלמות מהתפקוד והתרומה של המערכת‬
‫המוטורית‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בהקדמה לספר 'פרספקטיבות התייחסותיות על הגוף' ( ‪Aron and Anderson,1998:‬‬
‫‪ )xxvi‬מצוטטת ההנחיה של אחד המדריכים למטפל בזו הלשון‪[ :‬כאשר אתה מתייחס לגוף] 'חשוב גוף‪ ,‬חשוב מין‪,‬‬
‫חשוב לכלוך'‪ .‬גישה פסיכואנליטית כזאת מתעלמת מתרומת המערכת המוטורית והתנועתיות להתפתחות הגופנית‪-‬‬
‫נפשית‪.‬‬
‫בניגוד לגישה הזאת‪ ,‬טיפול בתנועה מבוסס על ההכרה בתרומת הגוף והתנועתיות להתפתחות תהליכי‬
‫ה טיפול‪ .‬ואמנם‪ ,‬בעשורים האחרונים גדלה והולכת ההכרה בחשיבות ההתנהגות המוטורית בקרב חוקרי מוח‬
‫ונוירופסיכואנליטיקאים‪.‬‬
‫מודל האבחון האמוטורי נמצא בשימוש בקרב מטפלים רבים בישראל‪ ,‬בקליניקה‪ ,‬במחקר ובעבודות הגמר‪.‬‬
‫הנה רשימה חלקית מאוד‪' :‬ניתוח השוואתי של ריטואלים אוטיסטיים וטקסים שבטיים' (‪' ;)David, 2010‬ניתוח‬
‫השוואתי של התנהגות תחרותית אצל זוג תאומים' (‪' ;)Spector, 2010‬תיאור התפתחותי של היחסים בין מטפל‬
‫ומבוגר אוטיסטי' (גבאי‪.)2012 ,‬‬
‫אני מאמינה שכדי לפענח את סודות הנפש חשוב לפתח את ידיעת השפה הייחודית של התנועתיות הרגשית‪.‬‬
‫המודל המוצג בפרק זה מוסיף לנקודת המבט הפסיכולוגית את נקודת המבט הגופנית‪-‬תנועתית‪ .‬הדבר מאפשר‬
‫למטפל לזהות רמזים גופניים דקים ביחס למצב הרגשי ולאסטרטגיות ההגנתיות של המטופל‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫שחר‪-‬לוי‪ ,‬י' (‪' .)1994‬תלכידי זיכרונות קדם־קוגניטיביים'‪ ,‬שיחות ח(‪.179-- 172 :)3‬‬
‫שחר‪-‬לוי‪ ,‬י' (‪ .)2004‬מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי‪ :‬פרדיגמה גופנית‪-‬תנועתית‪-‬נפשית לחקר התנועתיות‬
‫הרגשית‪ .‬ירושלים‪ ,‬הוצאה עצמית של המחברת‪.‬‬
‫‪Aron, L., and Anderson, F.S. (1998). Relational Perspectives on the Body. New Jersey: Analytic Press.‬‬
‫‪Damasio, A. (1994). Descartes' Error: Emotion, Reason and the Hman Brain. New York: Avon Books.‬‬
‫‪Damasio, R.A. (2003). Looking for Spinoza. Orlando: Harcourt Inc.‬‬
‫‪David, D.H. (2010). Comparing Tribal Rituals to Aautistic Rituals: Another View of the Ceremonial‬‬
‫‪Autistic World. Master's thesis, Lesley University, Boston: MA.‬‬
‫‪Deutsch, F. (1959). On the Mysterious Leap from the Mind to the Body. New York: International‬‬
‫‪Universities Press.‬‬
‫‪262‬‬
‫שחר לוי‬15
Ekman, P. (1980). Biological and cultural contributions to body and facial movement in the expression
of emotions. In A.O. Rorty, Explaining eEmotions. Berkley, Los Angeles, University of
California Press.
Eshkol, N., and Wachmann, A., (1958). Movement Notation. London: Weidenfeld and Nicolson.
Feldenkrais, M. (1949). Body and Mature Behavior. London and New York: Routledge and Kegan
Paul.
Gabbay, Y. (2012). Let Me Grow-Up in Peace. Applying the BodyMind Movement Paradigm to
Establish Therapeutic Relations with an Autistic Adolescent. Department of Music and Dance
Therapy at Levinski College, Israel.
Gesell, A. (1977). Reciprocal interweaving in neuromotor development. In O.H. Payton and R.
Newton (Eds.), Scientific Bases for Neurophysiologic Approaches to Therapeutic Exercise.
Philadelphia, PA: Davis Company.
Haynal, A. (1993). Psychoanalysis and the Sciences. London: Karnac Books.
Khan, R.M. (1974). The Privacy of the Self. New York: International University Press.
Lakoff, G., and Johnson, M. (1999). Philosophy in the Flesh: The Embodied Mind and its Challenge to
Western Thought. New York: Basic Books.
Mahler M.S., Pine F., Bergman A. (Eds.). (1975). The Psychological Birth of the Human Infant. New
York: Basic Books.
Panksepp, J. (2003). At the Interface of Affective, Behavioral, and Cognitive Neurosciences:
Decoding the emotional feelings of the brain. Brain and Cognition, 52: 4--14.
Pinker S. (1994). The Language Instinct: How the Mind Creates Language. New York: Harper
Perennial/Harper Collins Publishers.
Shahar-Levy, Y. (2001). The function of the human motor system in processes of storing and retrieving
preverbal, primal experience. Psychoanalytic Inquiry, Vol. 21:3. New Jersey: The Analytic
Press.
Siegel, E.V. (1984). Dance Movement Therapy: Mirror of Our Selves. New York: Human Sciences
Press.
Stern, D. (1985). The Interpersonal World of the Infant. New York: Basic Books.
Spector, M. (2010). It Takes Two to Tango: The Swing of Coping among Twins. Master's thesis.
Lesley University, Boston: MA.
263