‫‪92‬‬ ‫חינוך אחר‬ ‫אושר‪ ,‬משמעות‪,‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫מערכת החינוך חייבת לסמן מטרה חינוכית ראויה ‪ -‬מטרה שתעצים‬ ‫את הלמידה‪ ,‬תעשיר את המשמעות ותאפשר יחסים אנושיים‬ ‫מספקים והוגנים‪ .‬פיתוח אינטליגנציה רגשית היא מטרה כזאת‬ ‫דניאלה קידר‬ ‫ה‬ ‫יֹה היו פעם שני אנשים‪ .‬האחד עשיר כקורח והאחר עני‬ ‫מרוד‪ .‬לכל אחד מהם היה בן וכל אחד מהם התגורר בצד‬ ‫אחר של אותה גבעה‪ .‬יום אחד טיפסו האיש העשיר ובנו‬ ‫לראש הגבעה‪ .‬העשיר הצביע על הנוף שהשתרע למרגלותיהם ואמר‬ ‫לבנו‪" :‬הבט‪ ,‬בקרוב כל זה יהיה שלך!"‪ .‬באותו רגע עצמו עלה האיש‬ ‫העני גם הוא עם בנו לצלע אחרת של הגבעה‪ ,‬ושם‪ ,‬מול השמש העולה‬ ‫ומאירה את המישור‪ ,‬אמר לו‪" :‬הבט!"‪.‬‬ ‫המשל הזה מעורר שאלה הנוגעת למטרת החינוך‪ :‬מהי מטרת‬ ‫החינוך – להכשיר תלמידים לחיים של בעלות על נכסים ותפיסת‬ ‫זולתם ועצמם כנכס‪ ,‬חיים של ‪ ,having‬או לחנך אותם לחיים של‬ ‫אושר פנימי‪ ,‬של משמעות‪ ,‬של צמיחה‪ ,‬חיים של ‪ ?being‬אם אתם‬ ‫בעד המטרה השנייה‪ ,‬אתם מתכוונים לחינוך שמטרתו פיתוח‬ ‫אינטליגנציה רגשית‪.‬‬ ‫נצא למסע קצר בעקבות הילד במערכת החינוך‪ :‬כבר בגן הילדים‪,‬‬ ‫ובמקרים רבים עוד לפניו‪ ,‬נפגש הילד עם עולם גדוש בידע מתוּוך‬ ‫אמצעים דידקטיים שבעזרתו ילמד לחשב‪ ,‬לזהות אותיות‪ ,‬לצייר‪,‬‬ ‫לאתר קשרים סיבתיים וקשרים לוגיים ועוד‪ ,‬וכל זה עם דגש על‬ ‫חשיבה‪ .‬הוריו יתרמו את חלקם ויחפשו תחומי העשרה מגוונים‬ ‫כדי שהילד יהיה "חכם"‪ .‬הילד גדל ונכנס לכיתה א'‪ .‬מכאן ואילך‬ ‫מופעל עליו לחץ גובר להישגים‪ ,‬כלומר להצטיינות במבחנים‪ .‬על‬ ‫סף הכניסה לגיל ההתבגרות (בגיל ‪ 9‬לערך) ובמהלכו נכנע הילד‪/‬נער‬ ‫ללחץ נוסף – לחץ חברתי להשתייך‪ ,‬להיות מקובל‪ .‬לחץ ביולוגי –‬ ‫שטף הורמונים – ושאלות של זהות ודימוי עצמי מוסיפים את חלקם‪.‬‬ ‫בתוך מצב מעורפל של בין ילדות לבגרות מוטרד המתבגר משאלות‬ ‫הנוגעות לעתידו המקצועי בעולם תחרותי‪ .‬ועל רקע השאלות‬ ‫הנוגעות להצלחה מדידה (כסף‪ ,‬פרסום וכו') מפרפרת שאלה הנוגעת‬ ‫לאושרו הפנימי‪ ,‬לחיים בעלי משמעות‪.‬‬ ‫אם מערכת החינוך רוצה לתמוך בשאלה זו‪ ,‬הנוגעת לאושר פנימי‬ ‫ולחיים משמעותיים ולתת לצעירים אמצעים להתמודד אתה‪ ,‬עליה‬ ‫לשנות כיוון‪ ,‬לשנות את סדרי העדיפויות שלה‪ .‬השינוי יתחיל בכך‬ ‫פרופ' דניאלה קידר היא ראש היחידה לתקשורת אנושית‪ ,‬בריאות ואתיקה של המרכז‬ ‫הבינלאומי לבריאות‪ ,‬משפט ואתיקה‪ ,‬הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה‬ ‫הדהחינוך‬ ‫אפריל ‪2010‬‬ ‫שנלמד את ילדינו – ואת עצמנו – לא רק לחשוב אלא גם להרגיש‪.‬‬ ‫אדם מבין את עצמו‪ ,‬את זולתו‪ ,‬את סביבתו ואת מניעיו טוב יותר‬ ‫כאשר הוא מחובר לרגשותיו‪ .‬נוסף על שאלות כגון "מה אתה חושב?"‪,‬‬ ‫"מה דעתך?" וכדומה‪ ,‬עלינו לשאול גם "מה אתה מרגיש?"‪ .‬שאלה‬ ‫מסוג זה יוצרת קשר בין העולם השכלי לרגשי‪ .‬השפעת התפקוד‬ ‫הרגשי על התפקוד השכלי עשויה להועיל גם להישגים הבית‬ ‫ספריים‪ ,‬אך בעיקר היא חיונית לרווחה הפנימית‪.‬‬ ‫"החברה שלנו נמצאת בפשיטת רגל רגשית"‪ ,‬כתב דניאל גולמן‬ ‫בספרו "אינטליגנציה רגשית"‪ .‬לפי מחקרים שהוא מצטט מהם‪,‬‬ ‫ישנה הרעה מתמדת במצבם הרגשי של ילדים אמריקנים בני ‪ 7‬עד‬ ‫‪ 17‬בעשורים האחרונים‪ .‬הרעה זו באה לידי ביטוי בחרדה‪ ,‬בדיכאון‪,‬‬ ‫בתחושות של אומללות‪ ,‬בדידות וניכור‪ ,‬בבעיות חברתיות‪ ,‬בהפרעות‬ ‫קשב‪ ,‬באלימות גוברת‪ ,‬בהתמכרויות למיניהן‪ ,‬באי־ציות בבית הספר‪,‬‬ ‫בחוסר מסוגלות להתמודד עם כישלונות‪ ,‬בתחושה כללית של ריק‬ ‫רגשי עמוק שבא לידי ביטוי בקושי למצוא משמעות בחיים‪ .‬תסמינים‬ ‫אלה מופיעים גם בחברה שלנו‪ ,‬ויעידו מורים‪ ,‬מחנכים והורים‪ .‬ציון‬ ‫גבוה יותר באנגלית או במתמטיקה אינו יכול למלא את החלל הפנימי‪,‬‬ ‫לתת כיוון ערכי ולחזק את תחושת המסוגלות‪ .‬מערכת החינוך‪,‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬זקוקה למטרה חדשה‪ :‬פיתוח אינטליגנציה רגשית‪.‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫אינטליגנציה רגשית (‪ EQ‬בהבדל מ־‪ )IQ‬היא חיבור מושכל של‬ ‫מחשבה ורגש‪ ,‬המוביל את האדם למצב אופטימלי עם עצמו ועם‬ ‫סביבתו‪ .‬חיבור נכון בין הרגשות ובין התהליך הקוגניטיבי מאפשר‬ ‫תגובה הנובעת מבחירה ולא מאוטומטיות או אימפולסיביות; הוא‬ ‫מאפשר ניהול עצמי וניהול אחרים באפיקים רצויים מבחינה אישית‬ ‫ובין־אישית – בזוגיות‪ ,‬בהורות‪ ,‬בעבודה ובחינוך‪.‬‬ ‫שיאה של האינטליגנציה הרגשית הוא בהיותו של אדם אדם‬ ‫בוחר – בוחר בתגובותיו‪ ,‬ברגשותיו‪ ,‬בהנעותיו‪ ,‬בחייו‪ .‬בני אדם‬ ‫נוטים להגיב לאירועים ולמצבים תגובה אוטומטית ואימפולסיבית‪.‬‬ ‫תגובות כאלה מניבות תגובות דומות מצד אחרים‪ .‬תגובה הנובעת‬ ‫מאינטליגנציה רגשית – מבחירה נבונה וניהול נכון של רגשות –‬ ‫תעורר גם היא תגובה דומה של אחרים ותשפיע על איכות החיים‬ ‫של יחידים ושל החברה‪.‬‬ ‫אדם הנתקע בפקק תנועה נעשה חסר סבלנות ועצבני‪ .‬הכעס‬ ‫‪93‬‬ ‫גורם להפרשת אדרנלין וסוכרים גבוהה‪ ,‬לקצב לב מוגבר ולהזעת‬ ‫יתר‪ .‬עקב כך המערכת החיסונית נחלשת והמערכת הפיזיולוגית‬ ‫כולה ניזוקה‪ .‬במקום להגיב כך‪ ,‬הוא יכול לבחור ברגש אחר‪ .‬את‬ ‫פקק התנועה הוא אינו יכול לשנות‪ ,‬אך הוא יכול לשנות את יחסו‬ ‫אליו; למשל לראות בו הזדמנות לשיחה עם בת זוגו‪ ,‬להאזנה‬ ‫למוזיקה או לחשיבה מעמיקה‪ .‬שינוי רגשי יכניס את מערכות הגוף‬ ‫לרגיעה ויביא לזרימת חמצן שוויונית‪ ,‬להרפיית שרירים ולתפקוד‬ ‫יעיל של המערכת החיסונית‪ .‬הרגיעה תאפשר למוח לעבד נתונים‬ ‫באופן מאוזן יותר (במצבי לחץ נוטה המוח לעבד בעיקר נתונים‬ ‫שליליים המאיימים על שרידותו) ולראות את עולם באור חיובי‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫תוצאות הממצאים הנוגעים לאינטליגנציה רגשית על ההוראה‬ ‫והלמידה ברורות‪ :‬הוראה יעילה מערבת את המערכת הרגשית‬ ‫בתהליך הלמידה‪ ,‬מעוררת הנעה פנימית ומאפשרת הפנמה של‬ ‫התכנים הנלמדים‪.‬‬ ‫שלושה יסודות של האינטליגנציה הרגשית שזורים אלה באלה‪:‬‬ ‫מודעות עצמית‪ ,‬ניהול רגשות ופיתוח מערכות יחסים מקדמות‪.‬‬ ‫טיפוח היסודות הללו והשילוב ביניהם עשוי להיות ההישג החינוכי‬ ‫המשמעותי ביותר של מערכת החינוך‪.‬‬ ‫מודעות עצמית היא יכולת להבין את הדינמיקה הרגשית‪,‬‬ ‫המחשבתית והפיזיולוגית שיש לאדם עם עצמו ועם זולתו‪ .‬אדם ניחן‬ ‫בדרגה גבוהה של מודעות עצמית כאשר הוא יכול‪:‬‬ ‫ •לזהות שינויים פיזיולוגיים בכל מיני מצבים‬ ‫ •לקשור בין איתותים פיזיולוגיים לרגשות‬ ‫ •לאתר חשיבה שלילית‬ ‫ •לזהות מגוון רגשות ולדעת להעריך את עוצמתם‬ ‫ •להבחין בין רגשות ובין פעולות‬ ‫ •לפתח ציפיות מציאותיות מעצמו ומאחרים‬ ‫ •להכיר את היחסים בין מחשבות‪ ,‬רגשות ותגובות‬ ‫ •לנתב מחשבות‪ ,‬רגשות והתנהגויות לערוצים חיוביים‬ ‫ניהול רגשות פירושו להחזיר לעצמנו את השליטה על רגשותינו‬ ‫במקום שהם ישלטו בנו‪ .‬אדם ניחן ברמה גבוהה של ניהול רגשות‬ ‫כאשר הוא יכול‪:‬‬ ‫ •להירגע במצבי לחץ‪ ,‬כעס וחרדה‬ ‫ •להמיר מחשבות שליליות והרסניות במחשבות חיוביות ובונות‬ ‫ •לזהות את האופן שבו הוא מפרש אירועים ומתייחס אליהם‬ ‫ •לאתר את החושים שבהם הוא משתמש ברגע נתון‬ ‫ •להבחין בין מחשבות‪ ,‬רגשות והתנהגויות‬ ‫ •לנתב את מצב רוחו ואת מסלול מחשבותיו‬ ‫ •להכיר מצבים שבהם הוא מתגונן או תוקף ולעצב את תגובותיו‬ ‫ •להיות מודע להשפעת מצבי רוחו והתנהגויותיו על אחרים‬ ‫ולהצליח לכוון מצבי רוח והתנהגויות‬ ‫ •להשתחרר מדפוסי רגש‪ ,‬מחשבה והתנהגות מזיקים ולהחליפם‬ ‫בדפוסים טובים יותר‬ ‫מערכות יחסים ותקשורת מקדמות מעבירות את המוקד‬ ‫מעיסוק בעצמנו לעניין בזולתנו‪ .‬מעבר כזה כרוך בשכלול יכולתנו‬ ‫לאהוב‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להבין ולהקשיב‪ .‬אדם ניחן ברמה גבוהה של יצירת‬ ‫יחסים ותקשורת כאשר הוא‪:‬‬ ‫ •מעביר מסרים (מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬חוויות והתנהגויות) מילוליים‬ ‫ולא מילוליים בצורה יעילה‪ ,‬בהירה ומעוררת אמו‬ ‫ •מפענח מסרים של הזולת מתוך הקשבה פעילה ואמפתית‬ ‫ •מפתח אסרטיביות המתחשבת ברצונותיהם וברגשותיהם של‬ ‫אחרים‬ ‫ •פותח ערוצי מחשבה‪ ,‬רגש והתנהגות המבטלים דעות קדומות‬ ‫ •משכלל מיומנויות של העברת ביקורת וקבלת ביקורת המביאות‬ ‫לפתיחות‪ ,‬לשיתוף וליצירה הדדית‬ ‫את קינתם של אנשי החינוך על "נוער חסר ערכים" יש לתעל‬ ‫לעשייה חינוכית שמטרתה פיתוח אינטליגנציה רגשית‪ .‬בעיות של‬ ‫משמעת‪ ,‬אלימות‪ ,‬חוסר כבוד למבוגר וצעיר במערכת החינוך שלנו‬ ‫יפחתו ככל שהיא תפעל לטובת חינוך לאינטליגנציה רגשית – מגן‬ ‫הילדים ועד בית הספר העל־יסודי‪.‬‬ ‫איך עושים את זה?‬ ‫כיצד יכולה מערכת חינוך גדולה ומורכבת כל כך לבצע תפנית‬ ‫חדה כל כך לכיוון של פיתוח אינטליגנציה רגשית?‬ ‫לאחר הבהרת הרעיון והפקת משמעויותיו הפדגוגיות יש‬ ‫להתחיל בהכשרת המורים‪ .‬המכללות לחינוך ובתי הספר לחינוך‬ ‫באוניברסיטאות ילמדו את פרחי ההוראה להתמצא בעולם הרב־‬ ‫תחומי שהאינטליגנציה הרגשית באה ממנו – נוירו־ביולוגיה‪ ,‬נוירו־‬ ‫פסיכולוגיה ופיזיולוגיה‪ .‬לאחר היכרות עם מבנה המוח וההשתמעויות‬ ‫הפדגוגיות שלו ילמדו פרחי ההוראה תחומי ידע אחרים החיוניים‬ ‫לפיתוח האינטליגנציה הרגשית וביסוסה‪ :‬פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪,‬‬ ‫מדעי הקוגניציה ועוד‪ .‬בד בבד הם יתנסו בסדנאות למודעות עצמית‬ ‫ובשיטות הוראה מטפחות אינטליגנציה רגשית‪.‬‬ ‫הצעד השני יהיה הכשרת הורים – השתלמויות להורים בנושא‬ ‫אינטליגנציה רגשית מתוך דגש על טיפוח התקשורת בין ההורים‬ ‫לילדיהם‪.‬‬ ‫הצעד השלישי הוא מתן תקן למומחה לפיתוח אינטליגנציה‬ ‫רגשית בכל מוסד חינוכי‪ .‬מומחה כזה ינחה את הילדים‪ ,‬הגננות‪,‬‬ ‫התלמידים‪ ,‬המורים‪ ,‬המנהלים וההורים וידאג לטיפוח שיטתי של‬ ‫שלושת היסודות של האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬ ‫הצעד הרביעי יכלול מתן דגש לאינטליגנציה רגשית בתכנית‬ ‫הלימודים‪ .‬התכנית תכלול עיסוק ישיר בהיבטים המדעיים המגוונים‬ ‫של אינטליגנציה רגשית והנחיות להתנסות בה באינטראקציות‬ ‫חברתיות‪ ,‬ועיסוק עקיף בהיבטים של אינטליגנציה רגשית של‬ ‫הנושאים הנלמדים (למשל האינטליגנציה הרגשית שהפעילו דמויות‬ ‫בתנ"ך‪ ,‬בהיסטוריה ובספרות)‪.‬‬ ‫הצעד החמישי יכלול את דפוס ההוראה‪ .‬הוא ידגיש את הממד‬ ‫החווייתי של הלמידה – יניע מעורבות רגשית‪ ,‬יפתח את הדמיון‪,‬‬ ‫יטפח סקרנות ויעודד יצירתיות‪.‬‬ ‫הצעד השישי יפתח שיטת הערכה שתביא בחשבון את‬ ‫ההתפתחות האישית של כל ילד ואת יכולתו לזהות את רגשותיו‪,‬‬ ‫לבטאם באופן חיובי ולנהל אותם בהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫גם את המבנה הפיזי והאקלים הארגוני של בית הספר יש‬ ‫להתאים לפיתוח אינטליגנציה רגשית‪ .‬הנוחות והיופי של המבנה‬ ‫והיחסים האנושיים ישרו נינוחות‪ ,‬יעודדו עבודת צוות וישדרו כבוד‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫אנשי החינוך קיבלו לידיהם את הזכות ואת האפשרות לעצב‬ ‫במידה רבה את דור העתיד ואת פני החברה‪ .‬איכות קיומה של‬ ‫החברה הישראלית‪ ,‬אם לא עצם קיומה‪ ,‬תלויה במטרת חינוך ראויה‬ ‫ובמימוש מושכל שלה‪ .‬מטרה ראויה‪ ,‬אם לא הראויה ביותר‪ ,‬היא פיתוח‬ ‫‪‬‬ ‫האינטליגנציה הרגשית של צעירים במערכת החינוך שלנו‪.‬‬ ‫אפריל ‪2010‬‬ ‫הדהחינוך‬