1. No category

‫מקורות הדמוקרטיה בישראל (מהגרים שהגיעו ממדינות לא דמוקרטיות)‬
‫יסודות דמוקרטיים בקהילות יהודיות בגולה‪ ,‬התנועה הציונית (ניהול באופן דמוקרטי‪ ,‬הצבעות‪,‬‬
‫פלורליזם)‪ ,‬אוטונומיה בתקופת המנדט הבריטי (היישוב היהודי זכה באוטונומיה לניהול חייהם‬
‫הפנימיים)‪.‬‬
‫מוסדות לאומיים בתקופת היישוב היהודי‬
‫הוועד הזמני (הוקם בתחילתו של המנדט הבריטי‪ ,‬ארגון זמני בעל סמכויות מוגבלות)‪ ,‬אסיפת‬
‫הנבחרים (פרלמנט הנבחר כל ‪ 4‬שנים מתוכו נבחר הוועד הלאומי – ניהל את הישוב)‪ ,‬הנהלת הוועד‬
‫הלאומי (רשות מבצעת וייצגה את היישוב אל מול הבריטים)‪ ,‬הרבנות הראשית (רב ספרדי ורב‬
‫אשכנזי‪ ,‬עיסוק בשאלות הלכתיות ונושאי דת)‪.‬‬
‫תכונות היסוד של החברה הישראלית‬
‫‪ ‬גבולות מעורפלים – חברתיים‪ ,‬לאומיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬גיאוגרפיים‪ .‬מחלוקת פנימית וחיצונית‬
‫(לגבי גבולות הנכבשו מ‪ .)'67-‬הגבולות עוצבו לראשונה בהפסקת האש ‪ '49‬ושוב ב‪'67‬‬
‫(נכבשו רמת הגולן והחרמון‪ ,‬איו"ש ומזרח ירושלים‪ ,‬רצועת עזה וחצי האי סיני)‪ .‬הסכמי אוסלו‬
‫ב‪ '90-‬עורר את הויכוח סביב הנושא‪.‬‬
‫‪ ‬חברת מהגרים – מדינת מהגרים (יהודים עולים מרחבי העולם)‪ .‬חשש מבעיה דמוגרפית‬
‫(איבוד רוב יהודי) – "חוק השבות"‪ .‬פערים תרבותיים וחברתיים‪.‬‬
‫‪ ‬חברה חדשה – מסורות המשפיעות על הערכים של החברה הישראלית (חברה חדשה של‬
‫עם עתיק)‪ .‬חברה קטנה מבחינת אוכלוסיה ושטח‪ .‬נתונה ללחץ פוליטי‪ ,‬בטחוני ובינ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬ריבוי שסעים – דתי (חרדים‪/‬חילונים)‪ ,‬עדתי(אשכנזים‪/‬מזרחים)‪ ,‬לאומי(יהודים וערבים)‪,‬‬
‫פוליטי(ימנים‪/‬שמאלנים)‪ ,‬חברתי‪-‬כלכלי(עניים‪/‬עשירים)‪.‬‬
‫‪ ‬אידיאולוגיה מודגשת – מדינת חזון (יעד אידיאולוגי‪ ,‬מטרות לאומיות קולקטיביות)‪ ,‬מדינת‬
‫שייכות (דגש על האינדבידואל‪ ,‬אין ויכוחים אידיאולוגים)‪ .‬ישראל קמה ממחוייבות לציונות‪.‬‬
‫ישנם ויכוחים בנושא סכסוך ישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬הגדרת המדינה כמדינה יהודית‪.‬‬
‫‪ ‬סכסוך חיצוני מתמשך – נתונה בקונפליקט חיצוני מתמשך‪ .‬תקציב ביטחוני גבוה‪ .‬ויכוח‬
‫אידיאולוגי‪-‬פוליטי בנוגע לפתרונות הסכסוך‪.‬‬
‫פרשות מקום המדינה‬
‫פרשת אלטלנה (יוני ‪ ,'48‬מלחמת העצמאות)‬
‫‪ 2‬חודשים לאחר הכרזת המדינה ולאחר פירוק המחתרות והקמת צה"ל‪ .‬אוניית מעפילים ונשק של‬
‫האצ"ל יצאה מצרפת (‪ 800‬מעפילים) לכיוון ישראל‪ .‬בן גוריון דרש להעביר את הנשק לממשלה ואילו‬
‫בגין התנה ש‪ 20%-‬יעבור לאנשיו בירושלים‪ .‬האוניה הגיעה לחופי ויתקין ואנשי צה"ל ירו לעברה‬
‫(לפקודת בן גוריון)‪ .‬בגין פקד על האוניה להמשיך לתל אביב (תומכי אצ"ל רבים נמצאים שם)‪ .‬בן‬
‫גוריון טען כי זו בגידה בממשלה ונגד שלטון החוק והציב אולטימטום של כמה שעות ובסופה הטבעת‬
‫האוניה‪ .‬לפני הטבעתה היו חילופי ירי קשים בהם נהרגו ‪ 16‬לוחמי אצ"ל ו‪ 3-‬מצה"ל כאשר הבגין‬
‫חושש ממלחמת אחים ופקד לא להחזיר באש‪ .‬כמעט כולם ירדו מהאוניה ובן גוריון פקד להטביע את‬
‫האוניה באמצעות תותח לו קרא "התותח הקדוש"‪.‬‬
‫הסכם השילומים (‪ ,1952‬הסכם בין גרמניה לישראל)‬
‫נחתם במרץ – נקבע כי גרמניה תשלם פיצוי כספי על פשעי המלחמה ואובדן הרכוש והנפש‪ .‬הייתה‬
‫מחלוקת בנוגע להסכם והתעוררו הפגנות ומחאות אלימות‪.‬‬
‫טענות בן גוריון בעד‪ -‬אנו מצווים להחזיר את הרכוש הנשדד מיהודי אירופה "לא יהה הרוצח גם‬
‫יורש"‪ .‬המדינה זקוקה לפיצוי כספי כצורך קיומי עקב עולים רבים ומדיניות הצנע (מצב כלכלי קשה)‪.‬‬
‫טענות בגין נגדו – אין לעשות מו"מ עם הגרמנים וקניית סליחתנו בכסף‪ ,‬הפיצוי הכספי אינו מספיק‪.‬‬
‫הרשות המבצעת – הממשלה‬
‫שיטת משטר במדינת ישראל – משטר דמוקרטי פרלמנטרי‪.‬‬
‫הרכב‪:‬‬
‫דרג נבחר‪ :‬ראש הממשלה ושרים‪.‬‬
‫דרג מנהלי‪ :‬פקידים‪ ,‬מנכ"לים‪ ,‬אנשי מקצוע היושבים בכל משרד ממשלתי‪.‬‬
‫הליך הרכבת ממשלה‪:‬‬
‫לאחר בחירות הנשיא מתייעץ עם נציגי הסייעות לגבי הח"כ בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב‬
‫ממשלה‪ ,‬לאחר מכן מטיל על הח"כ הנבחר להרכיב קואליציה (מינימום ‪ 61‬ח"כים) תוך פרק זמן‬
‫מסויים‪ ,‬אם עמד בכך = הממשלה יוצאת לדרך‪ .‬אם לא עמד בכך = יבחר הנשיא בח"כ אחר‪.‬‬
‫ממשלה קואליציונית ‪ :‬צירוף של כמה מפלגות במטרה להגיע למינימום הנדרש‪.‬‬
‫הסכמים קואליציונים‪ :‬הסכמים פוליטיים הנחתמים בין מפלגות ומפרטים את הזכויות והחובות של‬
‫כל אחת מהן‪ .‬מחוייבים בשקיפות לציבור לתכנים שעליהם חתמו המפלגות‪ .‬כמו כן על הח"כים‬
‫בקואליציה לדעת על מה חבריהם חתמו במידה ויופר ההסכם יוכלו לפרוש מהקואליציה‪.‬‬
‫קואליציה צרה‪ 61 :‬עד ‪ 67‬ח"כים‪.‬‬
‫קואליציה רחבה‪ :‬בדר"כ ‪ 71‬ח"כים‪ .‬יתרון‪ :‬מפלגה יציבה ואי תלות במפלגות קטנות‪ .‬ייצוג רחב של‬
‫קב' בחברה וגישור על שסעים‪ .‬חיסרון‪ :‬חולשת האופוזיציה ביכולתה להפעיל פיקוח וביקורת על‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫סמכויות ותפקידי הממשלה‪ :‬קביעת מדיניות וביצועה‪ ,‬קביעת תקנות וחקיקת משנה (צווים‪ ,‬פרשנות‬
‫לחוק)‪ ,‬תקנות לשעת חירום ותקנות הגנה (מעצר מנהלי)‪ ,‬סמכות שיורית (אחראית על מה שאינו‬
‫מוטל בחוק על רשויות אחרות)‪.‬‬
‫תקנות לשעת חירום‪ :‬הממשלה רשאית לשנות חוקים (כל עוד אינם פוגעים בחוקי יסוד) ולהפקיעם‬
‫באופן זמני‪ ,‬להגביל מיסים‪ .‬התקנות מוגבלות ל‪ 3-‬חודשים ורק הכנסת יכולה להאריכן ואסור לפגוע‬
‫בעבודתה של הכנסת‪ .‬בסמכות הממשלה והכנסת להכריז על מצב חירום‪.‬‬
‫השלבים בהצעות חוק‪:‬‬
‫‪ 3‬גורמים יכולים להציע הצעות חוק‪ :‬וועדות‪ ,‬הממשלה (הצעת חוק ממשלתית)‪ ,‬וח"כים (הצעת חוק‬
‫פרטית)‪.‬‬
‫הצעת חוק פרטית‪:‬‬
‫שלב טרומי ‪ :‬ההצעה מוגשת ליו"ר הכנסת וסגניו לבדיקה←ההצעה מועברת לדיון במליאת הכנסת ←נעשית‬
‫הצבעה← החוק עובר לדיון בועדה המתאימה‪.‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬הצבעה במליאת הכנסת ← החוק חוזר לוועדה‪.‬‬
‫שלב שני‪ :‬דיון מעמיק בוועדה← קריאה במליאת הכנסת והצבעה‪.‬‬
‫שלב שלישי‪ :‬הצבעה אחרונה בכנסת על הניסוח הסופי של החוק← בהכרעת רוב בעד החוק יחתמו עליו‬
‫רה"מ‪ ,‬נשיא המדינה והשר הממונה על החוק והוא יפורסם ברשומות‪.‬‬
‫מדוע הליך החקיקה ארוך ומסורבל‪ :‬לאפשר דיון מעמיק בחוק‪ ,‬חשיפת הציבור לחוק והפעלת‬
‫ביקורת והשפעה על חקיקתו‪ ,‬להבטיח זמן מספיק לבירור סוגיות הנוגעות לחוק ומניעת פגיעה‬
‫בזכויות יסוד‪.‬‬
‫הצעת חוק ממשלתית ‪ 3 :‬שלבים (כמו בהצעת חוק פרטית)‪ ,‬פטורה מהשלב הטרומי כיוון שהוא‬
‫מתקיים כבר בתוך הממשלה‪.‬‬
‫היועמ"ש‪:‬‬
‫מתמנה ע"י שר המשפטים‪ ,‬מחוייב להיות בעל כישורים לכהן כשופט ביהמ"ש העליון‬
‫הדחה‪ :‬הדחתו בידי הממשלה‪ ,‬או כאשר יש חקירה‪/‬כתב אישום נגדו‪ ,‬אי כשירותו לביצוע תפקידו‪.‬‬
‫בג"צ משמשים כמנגנון ביקורת על החלטותיו‪.‬‬
‫תפקידיו‪ :‬ממונה על רשויות התביעה הפלילית‪ ,‬ייעוץ משפטי לממשלה‪ ,‬ייעוץ בהצעות חוק‪ ,‬ייצוג‬
‫הממשלה בביהמ"ש‪.‬‬
‫קשיי התפקיד‪ :‬ניגוד אינטרסים – מגן על הממשלה וגם מגן מפניה (מייצג את אינטרס הציבור)‪ .‬כמו‬
‫כן אין מחוייבות לממשלה לפעול עפ"י המלצותיו מה שיקשה עליו לייצג את הממשלה‪.‬‬
‫הרשות השופטת‬
‫תפקידי הרשות השופטת‪ :‬פרשנות לחוקים‪ ,‬אמצעי ביקורת פורמלי לשלטון‪ ,‬הגנה על שלטון החוק‪.‬‬
‫מקורות המשפט בישראל‪ :‬חקיקה טורקית ובריטית‪ .‬במקרים של חסר בחוק (לקונה) יחפשו‬
‫השופטים פיתרון במשפט הבריטי‪ .‬ב‪ 1980-‬נקבע חוק יסודות המשפט הקובע כי במקרה של לקונה‬
‫יתבסס המשפט על עקרונות החירות‪,‬הצדק והשלום של מורשת ישראל‪.‬‬
‫הזכות להליך הוגן‪:‬‬
‫‪ ‬אדם העומד לדין נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו – חובת ההוכחה על התביעה‪.‬‬
‫‪ ‬החוק מנחה את השופטים בעבודתם‬
‫‪ ‬כולם שווים בפני החוק‬
‫‪ ‬כל אדם זכאי להגנה משפטית – במקרה שאין ביכולתו המדינה תממן הגנה מהפרקליטות‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫‪ ‬לכל אדם זכות הצגת טענותיו בביהמ"ש בעניינו‬
‫‪ ‬זכות הערעור‬
‫‪ ‬פומביות הדיון (חוץ מדיונים בנושא בטחון המדינה וקטינים)‬
‫‪ ‬משפט בלתי תלוי‬
‫‪ ‬הכרעת הרוב (‪ 3‬שופטים או יותר)‬
‫עצמאות הרשות השופטת‪ :‬צו איסור פרסום‪ ,‬מינוי שופטים‪ ,‬תנאי העסקת שופטים‪ ,‬ריסון הרשות‬
‫המחוקקת בנושא פסקי דין‪.‬‬
‫הועדה למינוי שופטים‪:‬‬
‫הרכב הועדה‪ 9 :‬נציגים – ‪ 3‬מהרשות השופטת (נשיא ביהמ"ש העליון ושני שופטים)‪ 2 ,‬מהרשות‬
‫המבצעת (שר המשפטים ושר נוסף)‪ 2 ,‬מהרשות המחוקקת (‪ 1‬מהאופוזיציה ‪ 1‬מהקואליציה)‪ 2 ,‬עו"ד‬
‫מלשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫מחלוקת בדבר הרכב הועדה‪:‬‬
‫יש הטוענים כי יש לצמצם את מס' הפוליטיקאים לצמצום השפעה פוליטית‪.‬‬
‫יש הטוענים כי יש להגדיל את מספרם כדי לממש את עיקרון שלטון העם (ייצוג העם)‪.‬‬
‫מחלוקת בדבר הרכב השופטים בביהמ"ש העליון‪:‬‬
‫יש למנות שופטים המייצגים מגוון רחב בחברה (בגלל כוח רב עקב הגישה האקטיביסטית)‪ ,‬מנגד יש‬
‫הטוענים כי ביהמ"ש לא אמור לייצג את החברה אלא לפעול באופן מקצועי בלבד‪.‬‬
‫מבנה מערכת המשפט‬
‫מיוחדים‪ :‬צבאי‪ ,‬תעסוקתי וכו'‬
‫רגילים‪:‬‬
‫‪ ‬השלום – הרמה הנמוכה נמצא בכל עיר בארץ‪ .‬שופט יחיד‪ .‬דין פלילי ודין אזרחי‪.‬‬
‫‪ ‬מחוזי – עבירות פשע‪ ,‬סכומים גבוהים מאלה של השלום‪ .‬דן בערעורי השלום‪.‬‬
‫‪ ‬עליון – בירושלים‪ 3 .‬שופטים בדיון‪ .‬פסיקתו מחייבת את הרמות הנמוכות והרשויות‪ .‬משמש‬
‫לערעורים וכבית דין גבוה לצדק (בין אזרח לשלטון)‪ .‬תפקידיו כבג"צ הענקת סעד למטרת‬
‫צדק והגנה על זכויות אדם‪ ,‬אזרח וקבוצה‪.‬‬
‫הליך שיפוטי בבג"צ‪ :‬עותר (מגיש התביעה באמצעות עו"ד) מגיש עתירה (תביעה) כנגד הרשות‬
‫הפוגעת (משיבה)‪ .‬בסמכות בג"צ להוציא צו מחייב להימנע או לבצע פעולה (מנגנון פיקוח פורמלי)‪.‬‬
‫סמכויות ביהמ"ש העליון‪ :‬פסיקתו מחייבת את כל הערכאות הנמוכות ובתי הדין המיוחדים‪ ,‬דן‬
‫בערעורים‪ ,‬משמש כבית דין גבוה לצדק‪ ,‬פסקי דין אזרחיים ופליליים‪,‬מעצר מנהלי‪ ,‬עתירות אסירים‬
‫וחוקיות הכנסת‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי העסקת שופטים – איסור עבודה נוספת‪ ,‬שכר גבוה (למניעת קבלת שוחד)‪ ,‬עובדים עד‬
‫גיל ‪ ,70‬חסינות מפני תביעות (רק היועמ"ש מוסמך לפתוח בחקירה נגדם)‪.‬‬
‫הרשות המחוקקת – הכנסת‬
‫עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בעבודתה‪:‬‬
‫עקרון שלטון העם (‪ 120‬נציגים נבחרי העם)‪ ,‬עקרון הפלורליזם (ריבוי מפלגות‪ ,‬ייצוג מגוון של‬
‫החברה)‪ ,‬עקרון הגבלת השלטון (דרך תפקידיה)‪.‬‬
‫תפקידי הכנסת‪:‬‬
‫‪ ‬ביקורת ופיקוח על הממשלה(עקרון הגבלת השלטון) – באמצעות שאילתות‪ ,‬הצעות אי‬
‫אמון (מינ' ‪ 61‬ח"כים)‪ ,‬חוק התקציב (הכנסת מאשרת את התקציב שמציעה הממשלה)‪.‬‬
‫‪ ‬מכוננת ‪ -‬מכוננת חוקה או חוקי יסוד‬
‫‪ ‬מחוקקת חוקים‬
‫עבודת הכנסת ‪-‬‬
‫במליאה – דנים בהצעות לסדר יום‪ ,‬מעלים הצעות חוק‪ ,‬הצעות לאי אמון‪ ,‬שאילתות וכו'‪ .‬אין חובת‬
‫השתתפות של כולם‪ ,‬והוא פתוח לתקשורת‪.‬‬
‫בוועדות הכנסת – דנים בהצעות חוק לעומק‪ ,‬כלי פיקוח וביקורת לממשלה‪ .‬משקפות את יחסי‬
‫הכוחות בין הסיעות ולקואליציה יש רוב‪ .‬בסמכות הוועדה לזמן אדם העובד בשירות המדינה בכדי‬
‫לדרוש ממנו מידע‪.‬‬
‫הרכב הכנסת‪ :‬סיעה (נציגי המפלגות שעברו את אחוז החסימה ‪ 4‬מנדטים)‪ ,‬סיעות הקואליציה‬
‫(הסיעות המשותפות בהרכבת הממשלה ותומכות בה בהצבעות בכנסת‪ ,‬רוב)‪ ,‬סיעות אופוזיציה (אינן‬
‫תומכות בממשלה‪ ,‬מיעוט בכנסת)‪ .‬אופוזיציה מממשת את עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬אלטרנטיבה‬
‫לשלטון‪ ,‬השמעת קול המיעוט וזכויותיו מפני עריצות הרוב‪.‬‬
‫בחירות בישראל "יחסית רשימתית ארצית"‬
‫אמצעי להגבלת השלטון – הקצבת זמן לשלטון‪ ,‬פיקוח ומעקב של האזרחים‪.‬‬
‫התנאים‪ :‬מחזוריות (מרווחי זמן קבועים)‪ ,‬כלליות (כולם רשאים בהשתתפות)‪ ,‬חשאיות‪ ,‬שיוויוניות‪,‬‬
‫התמודדות חופשית (תחרות הוגנת בין המתמודדים)‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬פלורליסטית‪ ,‬נציגויות רבות‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬אי יציבות פוליטית וחוסר יעילות – ריבוי מפלגות היוצר לחץ של מפלגות קטנות המנצלות‬
‫את כוחן‪ .‬איזון בין יעילות ליציגות ע"י אחוז החסימה‪.‬‬
‫מנגנוני פיקוח פורמלים ובלתי פורמלים (מניעת עריצות השלטון ופגיעה בזכויות)‬
‫פורמלים‪:‬‬
‫‪ ‬מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור – הצבעה חשאית של הכנסת לכהונה של ‪ 7‬שנים‪.‬‬
‫מבקר את ניהול משק הכספים ומגיש דו"ח ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ומשם‬
‫ליועמ"ש‪ .‬לאחר מכן מפורסם הדו"ח (אחת לשנה) לדיון ציבורי‪ .‬המלצותיו אינן מחייבות אך‬
‫בעלות חשיבות רבה והממשלה מיישמת לרוב‪ .‬המבקר פועל גם כנציב תלונות הציבור‪.‬‬
‫‪ ‬יועמ"ש‬
‫‪ ‬בג"צ‬
‫‪ ‬ועדת חקירה ממלכתית – בהחלטת הממשלה או הועדה לענייני ביקורת לבדיקת מחדל או‬
‫אירוע‪ .‬ההרכב נקבע ע"י נשיא ביהמ"ש העליון ובראשה שופט‪ .‬פסיקתה אינה מחייבת‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬פוטרו הרמטכ"ל דוד אליעזר‪ ,‬א' פד"ם גורדיש‪,‬‬
‫ראש אמ"ן אלי זעירא‪ .‬בעקבות מחאות הציבור התפטרה גם הממשלה ורה"מ גולדה מאיר)‪.‬‬
‫בלתי פורמלים‪:‬‬
‫‪ ‬תקשורת‬
‫‪ ‬דעת קהל‬
‫‪ ‬ארגונים וולונטרים‪/‬המגזר השלישי‬