מקורות הדמוקרטיה בישראל (מהגרים שהגיעו ממדינות לא דמוקרטיות) יסודות דמוקרטיים בקהילות יהודיות בגולה ,התנועה הציונית (ניהול באופן דמוקרטי ,הצבעות, פלורליזם) ,אוטונומיה בתקופת המנדט הבריטי (היישוב היהודי זכה באוטונומיה לניהול חייהם הפנימיים). מוסדות לאומיים בתקופת היישוב היהודי הוועד הזמני (הוקם בתחילתו של המנדט הבריטי ,ארגון זמני בעל סמכויות מוגבלות) ,אסיפת הנבחרים (פרלמנט הנבחר כל 4שנים מתוכו נבחר הוועד הלאומי – ניהל את הישוב) ,הנהלת הוועד הלאומי (רשות מבצעת וייצגה את היישוב אל מול הבריטים) ,הרבנות הראשית (רב ספרדי ורב אשכנזי ,עיסוק בשאלות הלכתיות ונושאי דת). תכונות היסוד של החברה הישראלית גבולות מעורפלים – חברתיים ,לאומיים ,פוליטיים ,גיאוגרפיים .מחלוקת פנימית וחיצונית (לגבי גבולות הנכבשו מ .)'67-הגבולות עוצבו לראשונה בהפסקת האש '49ושוב ב'67 (נכבשו רמת הגולן והחרמון ,איו"ש ומזרח ירושלים ,רצועת עזה וחצי האי סיני) .הסכמי אוסלו ב '90-עורר את הויכוח סביב הנושא. חברת מהגרים – מדינת מהגרים (יהודים עולים מרחבי העולם) .חשש מבעיה דמוגרפית (איבוד רוב יהודי) – "חוק השבות" .פערים תרבותיים וחברתיים. חברה חדשה – מסורות המשפיעות על הערכים של החברה הישראלית (חברה חדשה של עם עתיק) .חברה קטנה מבחינת אוכלוסיה ושטח .נתונה ללחץ פוליטי ,בטחוני ובינ"ל. ריבוי שסעים – דתי (חרדים/חילונים) ,עדתי(אשכנזים/מזרחים) ,לאומי(יהודים וערבים), פוליטי(ימנים/שמאלנים) ,חברתי-כלכלי(עניים/עשירים). אידיאולוגיה מודגשת – מדינת חזון (יעד אידיאולוגי ,מטרות לאומיות קולקטיביות) ,מדינת שייכות (דגש על האינדבידואל ,אין ויכוחים אידיאולוגים) .ישראל קמה ממחוייבות לציונות. ישנם ויכוחים בנושא סכסוך ישראלי-פלסטיני ,הגדרת המדינה כמדינה יהודית. סכסוך חיצוני מתמשך – נתונה בקונפליקט חיצוני מתמשך .תקציב ביטחוני גבוה .ויכוח אידיאולוגי-פוליטי בנוגע לפתרונות הסכסוך. פרשות מקום המדינה פרשת אלטלנה (יוני ,'48מלחמת העצמאות) 2חודשים לאחר הכרזת המדינה ולאחר פירוק המחתרות והקמת צה"ל .אוניית מעפילים ונשק של האצ"ל יצאה מצרפת ( 800מעפילים) לכיוון ישראל .בן גוריון דרש להעביר את הנשק לממשלה ואילו בגין התנה ש 20%-יעבור לאנשיו בירושלים .האוניה הגיעה לחופי ויתקין ואנשי צה"ל ירו לעברה (לפקודת בן גוריון) .בגין פקד על האוניה להמשיך לתל אביב (תומכי אצ"ל רבים נמצאים שם) .בן גוריון טען כי זו בגידה בממשלה ונגד שלטון החוק והציב אולטימטום של כמה שעות ובסופה הטבעת האוניה .לפני הטבעתה היו חילופי ירי קשים בהם נהרגו 16לוחמי אצ"ל ו 3-מצה"ל כאשר הבגין חושש ממלחמת אחים ופקד לא להחזיר באש .כמעט כולם ירדו מהאוניה ובן גוריון פקד להטביע את האוניה באמצעות תותח לו קרא "התותח הקדוש". הסכם השילומים ( ,1952הסכם בין גרמניה לישראל) נחתם במרץ – נקבע כי גרמניה תשלם פיצוי כספי על פשעי המלחמה ואובדן הרכוש והנפש .הייתה מחלוקת בנוגע להסכם והתעוררו הפגנות ומחאות אלימות. טענות בן גוריון בעד -אנו מצווים להחזיר את הרכוש הנשדד מיהודי אירופה "לא יהה הרוצח גם יורש" .המדינה זקוקה לפיצוי כספי כצורך קיומי עקב עולים רבים ומדיניות הצנע (מצב כלכלי קשה). טענות בגין נגדו – אין לעשות מו"מ עם הגרמנים וקניית סליחתנו בכסף ,הפיצוי הכספי אינו מספיק. הרשות המבצעת – הממשלה שיטת משטר במדינת ישראל – משטר דמוקרטי פרלמנטרי. הרכב: דרג נבחר :ראש הממשלה ושרים. דרג מנהלי :פקידים ,מנכ"לים ,אנשי מקצוע היושבים בכל משרד ממשלתי. הליך הרכבת ממשלה: לאחר בחירות הנשיא מתייעץ עם נציגי הסייעות לגבי הח"כ בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה ,לאחר מכן מטיל על הח"כ הנבחר להרכיב קואליציה (מינימום 61ח"כים) תוך פרק זמן מסויים ,אם עמד בכך = הממשלה יוצאת לדרך .אם לא עמד בכך = יבחר הנשיא בח"כ אחר. ממשלה קואליציונית :צירוף של כמה מפלגות במטרה להגיע למינימום הנדרש. הסכמים קואליציונים :הסכמים פוליטיים הנחתמים בין מפלגות ומפרטים את הזכויות והחובות של כל אחת מהן .מחוייבים בשקיפות לציבור לתכנים שעליהם חתמו המפלגות .כמו כן על הח"כים בקואליציה לדעת על מה חבריהם חתמו במידה ויופר ההסכם יוכלו לפרוש מהקואליציה. קואליציה צרה 61 :עד 67ח"כים. קואליציה רחבה :בדר"כ 71ח"כים .יתרון :מפלגה יציבה ואי תלות במפלגות קטנות .ייצוג רחב של קב' בחברה וגישור על שסעים .חיסרון :חולשת האופוזיציה ביכולתה להפעיל פיקוח וביקורת על הממשלה. סמכויות ותפקידי הממשלה :קביעת מדיניות וביצועה ,קביעת תקנות וחקיקת משנה (צווים ,פרשנות לחוק) ,תקנות לשעת חירום ותקנות הגנה (מעצר מנהלי) ,סמכות שיורית (אחראית על מה שאינו מוטל בחוק על רשויות אחרות). תקנות לשעת חירום :הממשלה רשאית לשנות חוקים (כל עוד אינם פוגעים בחוקי יסוד) ולהפקיעם באופן זמני ,להגביל מיסים .התקנות מוגבלות ל 3-חודשים ורק הכנסת יכולה להאריכן ואסור לפגוע בעבודתה של הכנסת .בסמכות הממשלה והכנסת להכריז על מצב חירום. השלבים בהצעות חוק: 3גורמים יכולים להציע הצעות חוק :וועדות ,הממשלה (הצעת חוק ממשלתית) ,וח"כים (הצעת חוק פרטית). הצעת חוק פרטית: שלב טרומי :ההצעה מוגשת ליו"ר הכנסת וסגניו לבדיקה←ההצעה מועברת לדיון במליאת הכנסת ←נעשית הצבעה← החוק עובר לדיון בועדה המתאימה. שלב ראשון :הצבעה במליאת הכנסת ← החוק חוזר לוועדה. שלב שני :דיון מעמיק בוועדה← קריאה במליאת הכנסת והצבעה. שלב שלישי :הצבעה אחרונה בכנסת על הניסוח הסופי של החוק← בהכרעת רוב בעד החוק יחתמו עליו רה"מ ,נשיא המדינה והשר הממונה על החוק והוא יפורסם ברשומות. מדוע הליך החקיקה ארוך ומסורבל :לאפשר דיון מעמיק בחוק ,חשיפת הציבור לחוק והפעלת ביקורת והשפעה על חקיקתו ,להבטיח זמן מספיק לבירור סוגיות הנוגעות לחוק ומניעת פגיעה בזכויות יסוד. הצעת חוק ממשלתית 3 :שלבים (כמו בהצעת חוק פרטית) ,פטורה מהשלב הטרומי כיוון שהוא מתקיים כבר בתוך הממשלה. היועמ"ש: מתמנה ע"י שר המשפטים ,מחוייב להיות בעל כישורים לכהן כשופט ביהמ"ש העליון הדחה :הדחתו בידי הממשלה ,או כאשר יש חקירה/כתב אישום נגדו ,אי כשירותו לביצוע תפקידו. בג"צ משמשים כמנגנון ביקורת על החלטותיו. תפקידיו :ממונה על רשויות התביעה הפלילית ,ייעוץ משפטי לממשלה ,ייעוץ בהצעות חוק ,ייצוג הממשלה בביהמ"ש. קשיי התפקיד :ניגוד אינטרסים – מגן על הממשלה וגם מגן מפניה (מייצג את אינטרס הציבור) .כמו כן אין מחוייבות לממשלה לפעול עפ"י המלצותיו מה שיקשה עליו לייצג את הממשלה. הרשות השופטת תפקידי הרשות השופטת :פרשנות לחוקים ,אמצעי ביקורת פורמלי לשלטון ,הגנה על שלטון החוק. מקורות המשפט בישראל :חקיקה טורקית ובריטית .במקרים של חסר בחוק (לקונה) יחפשו השופטים פיתרון במשפט הבריטי .ב 1980-נקבע חוק יסודות המשפט הקובע כי במקרה של לקונה יתבסס המשפט על עקרונות החירות,הצדק והשלום של מורשת ישראל. הזכות להליך הוגן: אדם העומד לדין נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו – חובת ההוכחה על התביעה. החוק מנחה את השופטים בעבודתם כולם שווים בפני החוק כל אדם זכאי להגנה משפטית – במקרה שאין ביכולתו המדינה תממן הגנה מהפרקליטות הציבורית. לכל אדם זכות הצגת טענותיו בביהמ"ש בעניינו זכות הערעור פומביות הדיון (חוץ מדיונים בנושא בטחון המדינה וקטינים) משפט בלתי תלוי הכרעת הרוב ( 3שופטים או יותר) עצמאות הרשות השופטת :צו איסור פרסום ,מינוי שופטים ,תנאי העסקת שופטים ,ריסון הרשות המחוקקת בנושא פסקי דין. הועדה למינוי שופטים: הרכב הועדה 9 :נציגים – 3מהרשות השופטת (נשיא ביהמ"ש העליון ושני שופטים) 2 ,מהרשות המבצעת (שר המשפטים ושר נוסף) 2 ,מהרשות המחוקקת ( 1מהאופוזיציה 1מהקואליציה) 2 ,עו"ד מלשכת עורכי הדין. מחלוקת בדבר הרכב הועדה: יש הטוענים כי יש לצמצם את מס' הפוליטיקאים לצמצום השפעה פוליטית. יש הטוענים כי יש להגדיל את מספרם כדי לממש את עיקרון שלטון העם (ייצוג העם). מחלוקת בדבר הרכב השופטים בביהמ"ש העליון: יש למנות שופטים המייצגים מגוון רחב בחברה (בגלל כוח רב עקב הגישה האקטיביסטית) ,מנגד יש הטוענים כי ביהמ"ש לא אמור לייצג את החברה אלא לפעול באופן מקצועי בלבד. מבנה מערכת המשפט מיוחדים :צבאי ,תעסוקתי וכו' רגילים: השלום – הרמה הנמוכה נמצא בכל עיר בארץ .שופט יחיד .דין פלילי ודין אזרחי. מחוזי – עבירות פשע ,סכומים גבוהים מאלה של השלום .דן בערעורי השלום. עליון – בירושלים 3 .שופטים בדיון .פסיקתו מחייבת את הרמות הנמוכות והרשויות .משמש לערעורים וכבית דין גבוה לצדק (בין אזרח לשלטון) .תפקידיו כבג"צ הענקת סעד למטרת צדק והגנה על זכויות אדם ,אזרח וקבוצה. הליך שיפוטי בבג"צ :עותר (מגיש התביעה באמצעות עו"ד) מגיש עתירה (תביעה) כנגד הרשות הפוגעת (משיבה) .בסמכות בג"צ להוציא צו מחייב להימנע או לבצע פעולה (מנגנון פיקוח פורמלי). סמכויות ביהמ"ש העליון :פסיקתו מחייבת את כל הערכאות הנמוכות ובתי הדין המיוחדים ,דן בערעורים ,משמש כבית דין גבוה לצדק ,פסקי דין אזרחיים ופליליים,מעצר מנהלי ,עתירות אסירים וחוקיות הכנסת. תנאי העסקת שופטים – איסור עבודה נוספת ,שכר גבוה (למניעת קבלת שוחד) ,עובדים עד גיל ,70חסינות מפני תביעות (רק היועמ"ש מוסמך לפתוח בחקירה נגדם). הרשות המחוקקת – הכנסת עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בעבודתה: עקרון שלטון העם ( 120נציגים נבחרי העם) ,עקרון הפלורליזם (ריבוי מפלגות ,ייצוג מגוון של החברה) ,עקרון הגבלת השלטון (דרך תפקידיה). תפקידי הכנסת: ביקורת ופיקוח על הממשלה(עקרון הגבלת השלטון) – באמצעות שאילתות ,הצעות אי אמון (מינ' 61ח"כים) ,חוק התקציב (הכנסת מאשרת את התקציב שמציעה הממשלה). מכוננת -מכוננת חוקה או חוקי יסוד מחוקקת חוקים עבודת הכנסת - במליאה – דנים בהצעות לסדר יום ,מעלים הצעות חוק ,הצעות לאי אמון ,שאילתות וכו' .אין חובת השתתפות של כולם ,והוא פתוח לתקשורת. בוועדות הכנסת – דנים בהצעות חוק לעומק ,כלי פיקוח וביקורת לממשלה .משקפות את יחסי הכוחות בין הסיעות ולקואליציה יש רוב .בסמכות הוועדה לזמן אדם העובד בשירות המדינה בכדי לדרוש ממנו מידע. הרכב הכנסת :סיעה (נציגי המפלגות שעברו את אחוז החסימה 4מנדטים) ,סיעות הקואליציה (הסיעות המשותפות בהרכבת הממשלה ותומכות בה בהצבעות בכנסת ,רוב) ,סיעות אופוזיציה (אינן תומכות בממשלה ,מיעוט בכנסת) .אופוזיציה מממשת את עקרון הגבלת השלטון ,אלטרנטיבה לשלטון ,השמעת קול המיעוט וזכויותיו מפני עריצות הרוב. בחירות בישראל "יחסית רשימתית ארצית" אמצעי להגבלת השלטון – הקצבת זמן לשלטון ,פיקוח ומעקב של האזרחים. התנאים :מחזוריות (מרווחי זמן קבועים) ,כלליות (כולם רשאים בהשתתפות) ,חשאיות ,שיוויוניות, התמודדות חופשית (תחרות הוגנת בין המתמודדים). יתרונות :פלורליסטית ,נציגויות רבות. חסרונות :אי יציבות פוליטית וחוסר יעילות – ריבוי מפלגות היוצר לחץ של מפלגות קטנות המנצלות את כוחן .איזון בין יעילות ליציגות ע"י אחוז החסימה. מנגנוני פיקוח פורמלים ובלתי פורמלים (מניעת עריצות השלטון ופגיעה בזכויות) פורמלים: מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור – הצבעה חשאית של הכנסת לכהונה של 7שנים. מבקר את ניהול משק הכספים ומגיש דו"ח ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ומשם ליועמ"ש .לאחר מכן מפורסם הדו"ח (אחת לשנה) לדיון ציבורי .המלצותיו אינן מחייבות אך בעלות חשיבות רבה והממשלה מיישמת לרוב .המבקר פועל גם כנציב תלונות הציבור. יועמ"ש בג"צ ועדת חקירה ממלכתית – בהחלטת הממשלה או הועדה לענייני ביקורת לבדיקת מחדל או אירוע .ההרכב נקבע ע"י נשיא ביהמ"ש העליון ובראשה שופט .פסיקתה אינה מחייבת. דוגמה :ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים ,פוטרו הרמטכ"ל דוד אליעזר ,א' פד"ם גורדיש, ראש אמ"ן אלי זעירא .בעקבות מחאות הציבור התפטרה גם הממשלה ורה"מ גולדה מאיר). בלתי פורמלים: תקשורת דעת קהל ארגונים וולונטרים/המגזר השלישי
© Copyright 2024