סיכום למבחן – יסודות המשטר בישראל תקופת היישוב היהודי מקורותיה של הדמוקרטיה במדינת ישראל מדינת ישראל היא מדינת מהגרים שמרבית תושביה עולים ממדינות שאינן בעלות משטר דמוקרטי. הסיבות להיווצרות הדמוקרטיה במדינת ישראל הן: יסודות דמוקרטיים בגולה – הקהילות היהודיות בגולה היו מאורגנות במבנה פלורליסטי ודמוקרטי. התנועה הציונית – התנהלה מראשית דרכה באופן דמוקרטי אוטונומיה בתקופת המנדט הבריטי -היישוב היהודי בא"י זכה לאוטונומיה ,והמערכת הפוליטית מפלגתית הייתה דמוקרטית ומגוונת מאוד. המוסדות הלאומיים בתקופת היישוב היהודי לאחר תום מלחה"ע הראשונה הבריטים אישרו ליהודים בארץ להקים מוסדות דמוקרטיים: הוועד הזמני – ארגון זמני בעל סמכויות מוגבלות שנועד התקיים עד שיוקמו בארץ מוסדות נבחרים. אסיפת הנבחרים – מעין פרלמנט עם בחירות אחת ל 4-שנים ומתוכו נבחר הוועד הלאומי. הבחירות הראשונות התקיימו ב .19.4.20 -מתוכו נבחר הוועד הלאומי שהיה הגוף המבצע של אסיפת הנבחרים. הנהלת הוועד הלאומי – הוועד היה גדול מידי ,לכן ההנהלה תפקדה כרשות המבצעת וייצגה את היישוב היהודי אל מול הבריטים. הרבנות הראשית – עסקה בכל ענייני הדת וההלכות ביישוב היהודי .שני רבנים (רב אשכנזי ורב ספרדי). מדינת ישראל תכונות היסוד של החברה הישראלית אלו תכונות המלוות את החברה הישראלית לאורך כל התקופות והן משפיעות על אופייה. כפי שהוגדרו ע"י הסוציולוגים משה ליסק ודן הורוביץ 6 ,תכונות היסוד הן: חברת מהגרים – החברה הישראלית נחשבת לחברת מהגרים .יהודים עלו ארצה מכל קצוות תבל .כמו ישנה בעיה דמוגרפית -חשש מאיבוד הרוב היהודי בארץ – שהובילה לחקיקת "חוק השבות" האומר שלכל יהודי בגולה יש זכות לעלות ארצה ולקבל אזרחות באופן אוטומטי .חברת מהגרים מתמודדת בעל כורחה עם אתגרים חברתיים ותרבותיים. חברה חדשה – חברה חדשה של עם עתיק .המסורות של כל קבוצות העולים משפיעות על הערכים של החברה הישראלית .החברה הישראלית קטנה בגודלה ובשטחה ונתונה להשפעות הנתונות ללחץ פוליטי ,בטחוני ובינ"ל. ריבוי שסעים – שסע הוא קו מחלוקת היוצר אבחנה בין קבוצות בתוך חברה מסויימת .השוני בין הקבוצות הוא על רקע אתני ,פוליטי ,כלכלי ,לאומי ,אידיאולוגי וכו'. oשסע דתי – מתחים הנוגעים לדת ומדינה בין הדתיים לחילוניים oשסע עדתי – מתחים בין מזרחיים לאשכנזים. oשסע לאומי – מחלוקת בין יהודים לערבים על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני. oשסע חברתי כלכלי – נובע מיוקר המחיה ,בין עניים לעשירים. oשסע פוליטי – מחלוקת בין מחנה הימין למחנה השמאל. גבולות מעורפלים – גבולות גיאוגרפים ,חברתיים ,לאומיים ,פוליטיים וכו' .גבולות המדינה היו נתונים למחלוקת חיצונית ואף למחלוקת פנימית .השטחים בה המדינה שולטת ,בעיקר אלו שנכבשו במלחמת ששת הימים (' ,)67נתונים למחלוקת עד היום .גבולות המדינה עוצבו לאחר הפסקת האש של מלחמת העצמאות ב '49-ובמלחמת ששת הימים השתנו הגבולות: oדרום – נכבש חצי האי סיני ורצועת עזה. oמזרח – יהודה ושומרון (כולל ירושלים). oצפון – רמת הגולן והחרמון. עוד בתקופת היישוב הייתה מחלוקות על איזה שטח לקבל ריבונות .בשנות ה 90-עקב הסכמי אוסלו ,שוב התעורר הויכוח בנוגע לגבולות ולויתורים על שטחים שנידונו כחלק מההסכם. אידיאולוגיה מודגשת – ישנם שני סוגים של מדינות :מדינת חזון ומדינת שייכות .מדינת חזון היא מדינה שיש לה ייעוד אידיאולוגי מסויים (מטרות לאומיות וקולקטיביות) ,ואילו מדינת שייכות היא מדינה שבה הסתיימו/נחלשו הויכוחים האידיאולוגים והיא מתפקדת בהתאם לעקרונות יסוד שאינם נתונים לויכוח בעל משמעות ויש דגש על האינדיבידואל כיוון שאין חשש קיומי .בישראל קיימת אידיאולוגיה המשפיעה באופן מסויים על החברה ,כיוון שהיא קמה מתוך מחוייבות לאידיאולוגיה הציונית .בחברה הישראלית יש שני ויכוחים עיקריים בעקבות זאת: oהאופן שבו יש לפתור את הסכסוך היהודי-ערבי oהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. סכסוך חיצוני מתמשך – החברה במדינה נתונה לסכסוך מתמשך בעל קונפליקט חיצוני. בעקבות זאת התקציב הבטחוני גבוה מאוד והנטל מורגש על כל שכבות האוכלוסיה .כמו כן ישנו הויכוח האידיאולוגי-פוליטי בנוגע לפתרון הסכסוך. אירועים שהתרחשו בקום המדינה פרשת אלטלנה (יוני ,'48מלחמת העצמאות) כחודשיים לאחר הכרזת המדינה וכמה שבועות לאחר פירוק המחתרות והקמת צה"ל ,יצאה מצרפת לכיוון ישראל אונייה של האצ"ל עם 900מעפילים ונשק רב .בן גוריון נודע על כך ודרש שכל הנשק יועבר לרשותה של הממשלה .בגין הסכים לכך אך דרש ש 20%-מהנשק יועבר לאנשיו בגזרת ירושלים הנמצאים בצרה .כאשר האוניה הגיעה לחופי ויתקין החלו אנשי האצ"ל לפרוק את הנשק שעל האונייה ,ואז הגיעו כוחות צה"ל שפתחו באש לכיוונם בפקודתו של בן גוריון .כתגובה לכך בגין פקד על אנשיו להחזיר את הנשק ולהשיט את האונייה לחופי תל אביב ,בתקווה ששם בן גוריון לא יעז להורות על ירי כיוון שיש שם תומכי אצ"ל רבים .בן גוריון חש שזו בגידה בממשלה ופעולה המנוגדת לשלטון החוק ולא היה מוכן לדון בנושא ,לכן הציב אולטימטום של כמה שעות וכשהסתיים פקד להטביע את האוניה .טרם הטבעתה ,התפתחו חילופי ירי קשים בין צה"ל לאנשי האצ"ל ובגין חשש שזה יוביל למלחמת אחים ופקד לאנשיו "כל עוד אני חי לא תפרוץ מלחמת אחים ,אני פוקד עליכם לא להשיב אש בחזרה" .בחילופי הירי נהרגו 16לוחמי אצ"ל ו 3-לוחמי צה"ל ,כמעט כולם הצליחו לרדת מן האוניה ,ובן גוריון פקד על אנשיו להטביע את האוניה עם תותח לו קרא "התותח הקדוש". הסכם השילומים ()1952 במרץ לשנה הנ"ל נחתם הסכם זה בין ישראל לגרמניה ,הקובע כי גרמניה תשלם למדינת ישראל פיצוי כספי מתוך הכרה באחריותם לפשעי השואה ,ברכוש ובנפש .ההסכם היה נתון למחלוקת בין התומכים בהסכם למתנגדים לו ,וגרם למחאות והפגנות אלימות בארץ אשר עוררו חשש למלחמת אחים. בן גוריון -טיעונים בעד – טען שאנו מצויים להחזיר את הרכוש שנשדד מיהודי אירופה" ,לא יהיה הרוצח גם יורש". מדינת ישראל הייתה זקוקה לפיצוי הכספי הגרמני כצורך קיומי למען יישובם וקליטתם של שארית הפליטה .המצב הכלכלי באותם ימים היה קשה ומהגרים רבים עלו ארצה ,וכתוצאה מכך הוכרז על מדיניות צנע. בגין – טיעונים נגד – טען שאין לעשות משא ומתן עם הגרמנים שיאפשר את קניית סליחתנו באמצעות כסף. הפיצוי הכספי אינו קרוב לסכום הרכוש שנגזל מיהודי אירופה. בויכוחים בכנסת בגין פנה על בן גוריון" :אסיים את דבריי במספר פניות .פנייתי הראשונה היא אלייך בן גוריון ,אני פונה אלייך כיהודי ליהודי ...לכו אל העם...אין לכם רוב ..בעניין זה בכנסת אפילו חלק מחברי מפלגתכם מתנגד .פנייתי השניה היא אל חברי הכנסת הערבים ,זה עניין שלנו תנו לנו להחליט בעניין זה .פנייתי השלישית היא אל חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות ,מה לתורת ישראל ולמשא ומתן עם עמלק?". המשטר הפרלמנטי בישראל הרשות המחוקקת – הכנסת זהו בית הנבחרים של מדינת ישראל ,בו 120חברים שהם נציגים של מפלגות אשר עברו את אחוז החסימה. העקרונות הדמוקריים הבאים לידי ביטוי בעבודת הכנסת א .עקרון שלטון העם – 120הנציגים אשר יושבים בכנסת והם נבחרי העם ,תפקידם לייצג את רצון הבוחרים. ב .עקרון הפלורליזם – עקב שיטת הבחירות היחסית בישראל נוצר מצב של ריבוי מפלגות .לדבר זה יש יתרון בולט בכך שחלקים רבים בחברה הישראלים מיוצגים (ביטוי לפלורליזם). ג .עיקרון הגבלת השלטון – אחד מתפקידי הכנסת הוא פיקוח וביקורת על הרשות המבצעת (הממשלה) .כלי פיקוח וביקורת בידי הכנסת הם: שאילתות – שאלה שח"כ מפנה לשר מסויים בתחומו ,והשר מחוייב לענות עליה תוך פרק זמן מסויים .השאלה יכולה להשאל ביוזמת ח"כ או ביוזמת אזרח. הצעת אי אמון – בסמכות הכנסת להביא אי אמון של מינימום 61ח"כים ,מה שיפיל את הממשלה ויגרום לבחירות חדשות. חוק התקציב – הכנסת היא זו המאשרת בהצבעה את התקציב שהציעה הממשלה .אם לא הושג ברוב הממשלה לא תוכל להתקיים ( 61מנדטים). הרכב הכנסת הכנסת משקפת את יחסי הכוחות של המפלגות השונות ומתחלקים ליחסי רוב ומיעוט המכונים קואליציה ואופוזיציה. א .סיעה – כוללת את הנציגים הנבחרים מטעמי המפלגות אשר עברו את אחוז החסימה לייצג אותם בכנסת. ב .סיעות הקואליציה – הסיעות המשותפות בממשלה ומרכיבות אותה ,תומכות בה בהצבעות בכנסת והן הרוב בכנסת. ג .סיעות האופוזיציה – הסיעות שאינן תומכות בממשלה ,מהוות מיעוט בכנסת .בעלת תפקיד חשוב במילוי העקרונות הדמוקרטיים :היא מגבילה את כוחה של הממשלה על ידי פיקוח וביקורת ,אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי ,משמיעה את קולו של המיעוט ומגנה על זכויותיו מפני עריצות הרוב. עבודת הכנסת א .במליאה – אסיפת כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת ,לא כולם מחוייבים בהשתתפות בכל הדיונים .כל דיון בכנסת מתחיל במליאה ופתוח לתקשורת .במליאה דנים בהצעות לסדר יום ,מעלים הצעות חוק ,הצעות אי אמון ,שאילתות וכו'. ב .ועדות הכנסת – העבודה המעשית מתבצעת בעיקרה בועדות הכנסת ולהן חשיבות ציבורית. הן משקפות את יחסי הכוחות בין הסיעות ולקואליציה יש רוב בועדות אלו .בועדות דנים בהצעות חוק לעומק ,כמו כן הן משמשות לכלי פיקוח וביקורת על הממשלה .דוגמאות לועדות הן :ועדת חוץ וביטחון ,ועדת חינוך ,תחבורה ,ספורט וכו'. הליך חקיקת חוק במדינת ישראל העובדה שההליך מסורבל וארוך היא כדי לאפשר דיון מעמיק במסגרות שונות והפעלת שיקול דעת .כמו כן זה מאפשר לציבור להביע ביקורת על הצעת החוק ולהשפיע על קבלתו בדרכים שונות. הרשות המבצעת – הממשלה הרכב הממשלה דרג נבחר – שרים וראש ממשלה. דרג מנהלי – פקידים ,מנכ"לים ,אנשי מקצוע היושבים בכל משרד ממשלתי. הליך הרכבת הממשלה עם סיום הבחירות הנשיא מתייעץ עם הסיעות השונות על מי להטיל את הרכבת הממשלה .בתום ההתייעצות הנשיא יטיל על הח"כ בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת קואליציה (להגיע למינ' 61 ח"כים) .הנשיא מקציב זמן מסויים :אם הח"כ עמד בזמן שהוקצב -הממשלה תצא לדרך .אם חבר הכנסת לא עמד בזמן שהוקצב – יטיל הנשיא אחריות זו על ח"כ אחר. ממשלה קואליציונית ממשלה המורכבת מצירוף של כמה מפלגות במטרה להגיע למינימום הנדרש להרכבת ממשלה – 61 ח"כים .חשוב לציין שמאז קום המדינה לא הגיעה מפלגה בודדת לרוב ,זאת מכיוון ששיטת הבחירות בישראל מעודדת ריבוי מפלגות. הסכמים קואליציונים – הסכמים פוליטיים הנחתמים בין המפלגות השותפות בקואליציה ומפרטים את הזכויות והחובות של כל אחת מהן (חלוקת תיקים בממשלה ,פירוט קווי היסוד למדיניות משותפת בתחום שונים – חוץ ,כלכלה וכו'). הסכמים אלו מחוייבים בשקיפות לציבור: זכות הציבור לדעת (במדינה דמוקרטית) את תוכנם של ההסכמים שנבחרי הציבור חתמו עליהם זכותם של חברי הכנסת בקואליציה אל מול חברי הכנסת לדעת מהן ההתחייבויות שחברי הקואליציה חתמו עליהן ,כיוון שבמקרה של הפרת ההסכם זכותם של חברי המפלגה הנפגעת לפרוש מהקואליציה. קואליציה צרה– ממשלה המורכבת ממינימום של רוב בכנסת 61 ,עד 67מנדטים. קואליציה רחבה – מבוססת על רוב גדול בכנסת ,בדר"כ 71מנדטים .היתרון לכן הוא שהמפלגה יציבה יותר ואינה תלויה במפלגות קטנות .כמו כן היא מייצגת חלקים רחבים יותר בחברה ,דבר המאפשר לגשר על שסעים. חסרון בכך הוא שהאופוזיציה חלשה וזה יפגע ביכולתה להפעיל פיקוח וביקורת על הממשלה. סמכויות הממשלה א .קביעת מדיניות וביצועה – ע"פ חוק יסוד הממשלה" :הממשלה מוסמכת לעשות כל פעולה אשר איננה מוטלת בחוק על רשויות אחרות" .דבר זה מאפשר עוצמה רבה בניהול המדינה כיוון שתפקידים רבים אינם מוסדרים בחוק ובכך היא יכולה לקבוע מדיניות ולבצע אותה בתחומים שונים. ב .קביעת תקנות/חקיקת משנה – תקנות וצווים שמוציאה הממשלה על מנת שיאפשרו לה לבצע את החוקים של הכנסת .אלו למעשה הוראות ביצוע של החוק ,ובסמכותה להעניק פירוט לחוקים בתנאי שאינם סותרים את תוכנם. ג .תקנות לשעת חירום – בסמכות הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום ,ע"פ לשון החוק" :כל אשר ייראה לו לטובת הגנת המדינה בטחון הציבור וקיום שירותים חיוניים" .מצבי חירום בהם משתמשים בתקנות אלה הם אסונות טבע ,התפרצות נגיף ,מלחמה כוללת .במסגרת תקנות אלה יש פגיעה מסויימת בזכויות אדם ,לכן מגבילים את התקנות: oמוגבלות ל 3-חודשים ורק הכנסת יכולה להאריכן. oאסור לפגוע בכנסת או בעבודתה גם במצב חירום oאסור להתקין תקנות חירום הפוגעות בחוקים/חוקי יסוד המוגנים בחוק. ד .תקנות הגנה – קיימות מתקופת המנדט הבריטי והן מעניקות לשר הבטחון עוצמה רבה .הן מאפשרות לבצע מעצר מנהלי שמטרתו לאסור בכפייה אדם המסכן את הציבור (והמדינה), על סמך חשדות בלבד מבלי שניתנה לו הזכות להליך הוגן ,מבלי שנאמר לו במה נאשם, וללא משפט .החידוש למעצר – לאחר 48שעות רק שופט זכאי להאריך מעצר. היועץ המשפטי לממשלה אחראי על שלטון החוק במדינה ,ראש התביעה מטעם המדינה ,מייעץ לממשלה בתחום המשפטי ומייצג אותה ואת רשויות המדינה במשפט .היועמ"ש הוא עובד מדינה המתמנה ע"י שר המשפטים והקריטריון לבחירתו הוא כישורים לכהן כשופט בית משפט עליון .הסמכות להדחתו היא ע"י הממשלה. תפקיד היועמ"ש א .ייעוץ משפטי לממשלה – אחראי להעניק את כל הייעוץ המשפטי הנדרש לשרים ולרשויות המדינה ,מייעץ בהצעות חוק ואף מייצג את המדינה בביהמ"ש (עתירות בג"צ מול המדינה). במסגרת התפקיד הוא חייב לייצג את אינטרס הציבור ,דבר היוצר 2קשיים עיקריים: oניגוד אינטרסים -מצד אחד מגן על הממשלה ומצד שני מגן מפניה (עקרון הגבלת השלטון). oהממשלה לא מחוייבת לפעול עפ"י עצתו והיא עלולה לפעול כנגד הצעתו (בניגוד לחוק) ,ולכן בעת עתירה בביהמ"ש יהיה לו קושי לייצג את הממשלה. ב .ממונה על רשויות התביעה הפלילית – אחראי על התביעה הפלילית במדינה ,ותפקידו להחליט האם להעמיד אדם לדין פלילי כאשר יש בכך עניין לציבור. הפיקוח על היועץ המשפטי בג"צ משמשים כביקורת שיפוטית על החלטותיו ,והם מתערבים רק כאשר מוגשות עתירות נגדו וכאשר יש חוסר סבירות של ממש בהחלטותיו .במקרה כזה היועץ מחוייב לשנות את החלטותיו. הרשות השופטת – בתי המשפט תפקידי הרשות השופטת הגנה על שלטון החוק – בתי המשפט אוכפים את החוק ,ובנוסף מגנים על זכויות האדם והאזרח ומבקרים את השלטון. פרשנות לחוקים וביקורת שיפוטית – פועלים עפ"י חקיקת הכנסת אך כאשר החוק מעורפל השופטים רשאים להעניק פרשנות לחוק על בסיס עקרונותיה של המדינה (מדינה יהודית דמוקרטית). מקורות המשפט בישראל עם הקמתה ,המדינה אימצה את החקיקה הטורקית והבריטית ,ועם השנים נחקקו חוקים ע"י הכנסת. כאשר יש חסר חוק בנושא מסויים (לקונה) ,ביהמ"ש צריכים לחפש פיתרון במשפט הבריטי .ב1980- נחקק חוק יסודות המשפט הקובע שאם אין חקיקה בנושא מסויים ,בית המשפט יתבסס על עקרונות החירות ,הצדק והשלום של מורשת ישראל. הזכות להליך הוגן המערכת המשפטית מחוייבת לפעול תוך שמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם והאזרח. להלן הכללים: כל אדם העומד לדין זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו ,התביעה חייבת להוכיח שנעשתה עבירה. החוק מנחה את השופטים בעבודתם. כולם שווים בפני החוק. כל אדם זכאי להגנה משפטית ,המדינה מחוייבת להעמיד לרשותו סנגור על חשבונה במקרה ואין ביכולתו לממן זאת. לכל אדם זכות להציג את טענותיו בפני בית המשפט הדן בעניינו. זכות הערעור – אדם שהורשע בביהמ"ש יכול לערער על פסק דינו בערכאה גבוהה יותר. אדם שהורשע בפלילים יכול לבקש משפט חוזר במידה ונמצאו ראיות חדשות הסותרות את פסק דינו. פומביות הדיון – הדיונים בביהמ"ש נערכים בדלתיים פתוחות ,יוצאי הדופן הם משפט בו מעורבים קטינים ,או משפט העוסק בבטחון המדינה. משפט בלתי תלוי – שופטים להם יש קשר אישי עם אחד הצדדים מחוייבים לפסול עצמם מהמשפט. הכרעת הרוב – במשפט בו יש 3שופטים או יותר תהיה עפ"י רוב ותמיד יציגו את דעות המיעוט. עצמאות הרשות השופטת – אי תלותה הרשות השופטת היא בלתי תלויה ,עצמאית ,והשופטים מונחים עפ"י החוק 2 .סיבות לעצמאותה: כדי לממש את הזכות להליך הוגן השופטים פועלים ללא לחצים של המערכת הפוליטית. אמון הציבור – כדי שהציבור יאמין במערכת המשפטית עליו להשתכנע שהיא פועלת באופן אובייקטיבי. הכללים להבטחת עצמאותה צו איסור פרסום – מונע פרסום ועיסוק ציבורי בנושא הנידון במשפט כאשר הוא עלול להשפיע על תוצאותיו .מטרתו למנוע לחץ על השופטים אשר יכול לפגוע בזכות להליך הוגן. כדי לאזן בין זכות זו לבין זכות הציבור לדעת החוק קובע כי מותר לפרסם רק מידע עובדתי נטול עמדה. תנאי העסקתם של שופטים – שכר השופטים גבוה יחסית וזאת כדי להקטין את האינטרס לקבלת שוחד ,וגם כיוון שאסור להם לעבוד בעבודה נוספת .שופטים עובדים עד גיל ,70יש להם חסינות מפני תביעות ורק היועמ"ש מוסמך בפתיחת חקירה פלילית נגדם. מינוי שופטים – נעשה ע"י הוועדה למינוי שופטים המונה 9חברים :שלושה נציגים מהרשות השופטת (נשיא בית משפט עליון ושני שופטים נוספים מהעליון) ,שני נציגים מהרשות המבצעת (שר המשפטים ושר נוסף) ,שני נציגים מהרשות המחוקקת (אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה) ,שני עו"דים נציגי לשכת עורכי הדין .ישנו רוב למשפטנים וזאת כדי שיה מינוי יתבצע משיקולים משפטיים מקצועיים .כמו כן יש איזון בין הרשויות. המחלוקת סביב מינוי השופטים מחלוקת בדבר הרכב הוועדה למינוי שופטים – יש הטוענים שצריך לצמצם את מס' הפוליטיקאים כדי לצמצם השפעה פוליטית ,לעומתם יש הטוענים כי הגדלת מספרם יביא למימוש עיקרון שלטון העם כיוון שהם מייצגים את רוב הקבוצות בעם. מחלוקת בדבר הרכב השופטים בביה"מש העליון – יש הטוענים כי עקב כוחו הרב של ביהמ"ש העליון (בגלל הכרעה עפ"י הגישה האקטיביסטית) יש למנות שופטים המייצגים קבוצות שונות בחברה ,לעומתם יש הטוענים כי ביהמ"ש לא אמור לייצג את החברה אלא לכלול רק את השופטים המוכשרים בהתאם לתפקידם. מבנה המערכת המשפטית מערכת בתי משפט מיוחדים :בית דין צבאי ,בית דין לענייני עבודה וכו'. מערכת בתי משפט רגילים :שלום ,מחוזי ועליון .עוסקים במשפט חוקתי ,פלילי ואזרחי ומבנה זה מאפשר את הזכות להליך הוגן כיוון שניתן לערער .בתי המשפט לפי הרמות: oבית משפט השלום – נמצא בכל עיר בארץ .משפט פלילי ואזרחי ושופט יחיד בדיון. oבית משפט מחוזי – עוסק בעבירות פשע ובסכומים הגבוהים מאלה של השלום .דן בערעורי השלום. oבית משפט עליון – יחיד בארץ = בירושלים .שלושה שופטים בדיון ,פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט הנמוכים והרשויות .שני תפקידים: בית משפט לערעורים :של בית משפט השלום והמחוזי .הכרעתו סופית ובמקרים נדירים ניתן לדון בשנית. בג"צ :ערכאה ראשונה ואחרונה ,עוסק בתביעות בין האזרח לשלטון באמצעות צווים .עתירה (פנייה לבג"צ) בידי עותר (אדם או קבוצה). תפקידי בג"צ: הענקת סעד למטרת צדק – כל אחד רשאי לעתור לבג"צ. הגנה על זכויות האדם האזרח והקבוצה – כיוון שאין חוקה במדינה השופטים הפועלים לפי הגישה האקטיביסטית משמשים כמעין הגנה על זכויותיהם של העותרים ופסיקותיהם מחייבות את השלטון. ההליך השיפוטי בבג"צ אדם (עותר) שנפגעו זכויותיו ע"י גוף שיפוטי (משיבה) מגיש עתירה באמצעות עורך דין. בסמכות בג"צ להוציא צו המחייב את הרשות הנתבעת להימנע מפעולה או לעשותה (מנגנון פיקוח פורמלי) .לדוג :צו שחרור ממעצר לא חוקי של אדם ,צו עשה ולא תעשה. הבחירות בישראל תנאי הכרחי בדמוקרטיה ,אמצעי להגבלת השלטון :הן קוצבות את זמן השלטון ולא מאפשרות לו לצבור כוח ,כמו כן הנבחרים מודעים לכך שהם תחת פיקוח ומעקב של האזרחים והם יוחלפו בבחירות הבאות .השיטה בארץ מכונה "שיטה יחסית רשימתית ארצית". התנאים/הכללים לבחירות דמוקרטיות בחירות כלליות – כל האזרחים רשאים להשתתף בחירות חשאיות -כדי למנוע לחץ על הבוחר שיוויוניות – קול אחד וכולם שווים. מחזוריות – מרווחי זמן קבועים להבטחת רוטציה התמודדות חופשית – תחרות הוגנת בין המתמודדים וחופש פעולה יתרון השיטה :פלורליסטית ,מעודדת נציגויות רבות חיסרון השיטה :חוסר יעילות ואי יציבות פוליטית – יוצר מצב של קואליציות וריבוי מפלגות היוצרים סחטנות פוליטית של קבוצות קטנות המנצלות את כוחן. כדי לאזן בין יעילות ליצוגיות משתמשים באחוז החסימה – מפלגה צריכה לעבור אחוז מינימלי מסך הבוחרים על מנת לשבת בכנסת (מקשה על כניסת מפלגות קטנות). מנגוני פיקוח פורמלים ובלתי פורמלים נועדו למנוע שימוש בכוח רב ועריצות השלטון ופגיעה בזכויות אדם ואזרח. פורמלים: מבקר המדינה ונציג תלונות הציבור – פיקוח על הממשלה והמנהל הציבורי .המבקר בודק את ניהול משק הכספים .הוא נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לכהונה של 7שנים להבטחת אי תלות .מגיש בכל שנה דו"ח שנתי הכוללים ממצאים והמלצות לתיקון עיוותים. הדו"ח מוגש לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת וגם ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת לתגובתם .במקרה של חשד מועברים הממצאים ליועמ"ש .לאחר תגובת הגופים המבוקרים מתקיים דיון ציבורי על הדו"ח וממצאיו ,על אף שאינם מחייבים את הגופים יש להם חשיבות רבה כיוון שהמבקר נתפס כגורם אובייקטיבי שאינו תלוי בממשלה וככלי לגיבוש דעות הציבור על הממשלה ,וכן הדו"ח משמש כבסיס לוועדת הביקורת המוזמנת לזמן עדים מקרב הגופים השונים. נציב תלונות הציבור – חוק מבקר המדינה מאפשר למבקר לפעול כנציב תלונות הציבור .כל אחד רשאי להגיש תלונה ,וממצאיו של הנציב מוגשים בדו"ח שנתי הגלויים לעיני הציבור. בג"צ יועמ"ש ועדת חקירה ממלכתית – מתמנה בהחלטת הממשלה או עפ"י ועדת הכנסת לביקורת המדינה במטרה לבדוק מחדל או אירוע .ההרכב נקבע ע"י נשיא ביהמ"ש העליון ובראשה שופט .לועדה סמכויות משפטיות .כמו שאר מנגנוני הפיקוח הדו"ח המוגש אינו מחייב את הממשלה אך כיוון שהוא מתפרסם בגלוי הממשלה תבצע ההמלצות. דוגמה :לאחר מלחמת יום הכיפורים התכנסה ועדת חקירה ממלכתית ובראשה עמד השופט שמעון אגרנט ,במטרה לבדוק את אירועי המלחמה והכשלים הנוגעים לה .לאחר תקופה של מס' חודשים פרסמה את המלצותיה על פיטוריו של הרמטכ"ל דוד אליעזר ,אלוף פד"ם גורדיש וראש אמ"ן אלי זעירא .הועדה פטרה את הדרג המדיני מאחריות ובעקבות זאת הציבור מחה על כך ,וכתוצאה מכך התפטרה הממשלה ובראשה גולדה מאיר. תכונות היסוד לדעת מה הם -למשל סכסוך מתמשך ,על מה זה משפיע פרשות מקום המדינה 2 -שאלות .אלטלנה ושילומים . כנסת -כמה שלבים בחקיקת חוק בכנסת וכמה בממשלה. למה צריך להעביר חוק כל-כך הרבה קריאות? איפה המקום שבו מתבצע חקיקת חוק מה זה ממשלה קואליציונית ? סמכויות הממשלה התפקידים של היועמש ומי הפיקוח היחיד שלו תנאי העסקתם של השופטים מינוי שופטים תפקידי בגץ תנאי הבחירות מה חייבים ומה לא מנגנוני פיקוח פורמלים ובלתי פורמלים
© Copyright 2024