1. No category

‫סיכום למבחן – יסודות המשטר בישראל‬
‫תקופת היישוב היהודי‬
‫מקורותיה של הדמוקרטיה במדינת ישראל‬
‫מדינת ישראל היא מדינת מהגרים שמרבית תושביה עולים ממדינות שאינן בעלות משטר דמוקרטי‪.‬‬
‫הסיבות להיווצרות הדמוקרטיה במדינת ישראל הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יסודות דמוקרטיים בגולה – הקהילות היהודיות בגולה היו מאורגנות במבנה פלורליסטי‬
‫ודמוקרטי‪.‬‬
‫התנועה הציונית – התנהלה מראשית דרכה באופן דמוקרטי‬
‫אוטונומיה בתקופת המנדט הבריטי‪ -‬היישוב היהודי בא"י זכה לאוטונומיה‪ ,‬והמערכת‬
‫הפוליטית מפלגתית הייתה דמוקרטית ומגוונת מאוד‪.‬‬
‫המוסדות הלאומיים בתקופת היישוב היהודי‬
‫לאחר תום מלחה"ע הראשונה הבריטים אישרו ליהודים בארץ להקים מוסדות דמוקרטיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הוועד הזמני – ארגון זמני בעל סמכויות מוגבלות שנועד התקיים עד שיוקמו בארץ מוסדות‬
‫נבחרים‪.‬‬
‫אסיפת הנבחרים – מעין פרלמנט עם בחירות אחת ל‪ 4-‬שנים ומתוכו נבחר הוועד הלאומי‪.‬‬
‫הבחירות הראשונות התקיימו ב‪ .19.4.20 -‬מתוכו נבחר הוועד הלאומי שהיה הגוף המבצע‬
‫של אסיפת הנבחרים‪.‬‬
‫הנהלת הוועד הלאומי – הוועד היה גדול מידי‪ ,‬לכן ההנהלה תפקדה כרשות המבצעת וייצגה‬
‫את היישוב היהודי אל מול הבריטים‪.‬‬
‫הרבנות הראשית – עסקה בכל ענייני הדת וההלכות ביישוב היהודי‪ .‬שני רבנים (רב אשכנזי‬
‫ורב ספרדי)‪.‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫תכונות היסוד של החברה הישראלית‬
‫אלו תכונות המלוות את החברה הישראלית לאורך כל התקופות והן משפיעות על אופייה‪.‬‬
‫כפי שהוגדרו ע"י הסוציולוגים משה ליסק ודן הורוביץ‪ 6 ,‬תכונות היסוד הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חברת מהגרים – החברה הישראלית נחשבת לחברת מהגרים‪ .‬יהודים עלו ארצה מכל קצוות‬
‫תבל‪ .‬כמו ישנה בעיה דמוגרפית ‪ -‬חשש מאיבוד הרוב היהודי בארץ – שהובילה לחקיקת‬
‫"חוק השבות" האומר שלכל יהודי בגולה יש זכות לעלות ארצה ולקבל אזרחות באופן‬
‫אוטומטי‪ .‬חברת מהגרים מתמודדת בעל כורחה עם אתגרים חברתיים ותרבותיים‪.‬‬
‫חברה חדשה – חברה חדשה של עם עתיק‪ .‬המסורות של כל קבוצות העולים משפיעות על‬
‫הערכים של החברה הישראלית‪ .‬החברה הישראלית קטנה בגודלה ובשטחה ונתונה‬
‫להשפעות הנתונות ללחץ פוליטי‪ ,‬בטחוני ובינ"ל‪.‬‬
‫ריבוי שסעים – שסע הוא קו מחלוקת היוצר אבחנה בין קבוצות בתוך חברה מסויימת‪ .‬השוני‬
‫בין הקבוצות הוא על רקע אתני‪ ,‬פוליטי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬לאומי‪ ,‬אידיאולוגי וכו'‪.‬‬
‫‪ o‬שסע דתי – מתחים הנוגעים לדת ומדינה בין הדתיים לחילוניים‬
‫‪ o‬שסע עדתי – מתחים בין מזרחיים לאשכנזים‪.‬‬
‫‪ o‬שסע לאומי – מחלוקת בין יהודים לערבים על רקע הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬
‫‪ o‬שסע חברתי כלכלי – נובע מיוקר המחיה‪ ,‬בין עניים לעשירים‪.‬‬
‫‪ o‬שסע פוליטי – מחלוקת בין מחנה הימין למחנה השמאל‪.‬‬
‫‪ ‬גבולות מעורפלים – גבולות גיאוגרפים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬לאומיים‪ ,‬פוליטיים וכו'‪ .‬גבולות המדינה‬
‫היו נתונים למחלוקת חיצונית ואף למחלוקת פנימית‪ .‬השטחים בה המדינה שולטת‪ ,‬בעיקר‬
‫אלו שנכבשו במלחמת ששת הימים ('‪ ,)67‬נתונים למחלוקת עד היום‪ .‬גבולות המדינה עוצבו‬
‫לאחר הפסקת האש של מלחמת העצמאות ב‪ '49-‬ובמלחמת ששת הימים השתנו הגבולות‪:‬‬
‫‪ o‬דרום – נכבש חצי האי סיני ורצועת עזה‪.‬‬
‫‪ o‬מזרח – יהודה ושומרון (כולל ירושלים)‪.‬‬
‫‪ o‬צפון – רמת הגולן והחרמון‪.‬‬
‫עוד בתקופת היישוב הייתה מחלוקות על איזה שטח לקבל ריבונות‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬עקב הסכמי‬
‫אוסלו ‪ ,‬שוב התעורר הויכוח בנוגע לגבולות ולויתורים על שטחים שנידונו כחלק מההסכם‪.‬‬
‫‪ ‬אידיאולוגיה מודגשת – ישנם שני סוגים של מדינות‪ :‬מדינת חזון ומדינת שייכות‪ .‬מדינת חזון‬
‫היא מדינה שיש לה ייעוד אידיאולוגי מסויים (מטרות לאומיות וקולקטיביות)‪ ,‬ואילו מדינת‬
‫שייכות היא מדינה שבה הסתיימו‪/‬נחלשו הויכוחים האידיאולוגים והיא מתפקדת בהתאם‬
‫לעקרונות יסוד שאינם נתונים לויכוח בעל משמעות ויש דגש על האינדיבידואל כיוון שאין‬
‫חשש קיומי‪ .‬בישראל קיימת אידיאולוגיה המשפיעה באופן מסויים על החברה‪ ,‬כיוון שהיא‬
‫קמה מתוך מחוייבות לאידיאולוגיה הציונית‪ .‬בחברה הישראלית יש שני ויכוחים עיקריים‬
‫בעקבות זאת‪:‬‬
‫‪ o‬האופן שבו יש לפתור את הסכסוך היהודי‪-‬ערבי‬
‫‪ o‬הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬
‫‪ ‬סכסוך חיצוני מתמשך – החברה במדינה נתונה לסכסוך מתמשך בעל קונפליקט חיצוני‪.‬‬
‫בעקבות זאת התקציב הבטחוני גבוה מאוד והנטל מורגש על כל שכבות האוכלוסיה ‪ .‬כמו כן‬
‫ישנו הויכוח האידיאולוגי‪-‬פוליטי בנוגע לפתרון הסכסוך‪.‬‬
‫אירועים שהתרחשו בקום המדינה‬
‫פרשת אלטלנה (יוני ‪ ,'48‬מלחמת העצמאות)‬
‫כחודשיים לאחר הכרזת המדינה וכמה שבועות לאחר פירוק המחתרות והקמת צה"ל‪ ,‬יצאה מצרפת‬
‫לכיוון ישראל אונייה של האצ"ל עם ‪ 900‬מעפילים ונשק רב ‪ .‬בן גוריון נודע על כך ודרש שכל הנשק‬
‫יועבר לרשותה של הממשלה‪ .‬בגין הסכים לכך אך דרש ש‪ 20%-‬מהנשק יועבר לאנשיו בגזרת‬
‫ירושלים הנמצאים בצרה‪ .‬כאשר האוניה הגיעה לחופי ויתקין החלו אנשי האצ"ל לפרוק את הנשק‬
‫שעל האונייה‪ ,‬ואז הגיעו כוחות צה"ל שפתחו באש לכיוונם בפקודתו של בן גוריון‪ .‬כתגובה לכך בגין‬
‫פקד על אנשיו להחזיר את הנשק ולהשיט את האונייה לחופי תל אביב‪ ,‬בתקווה ששם בן גוריון לא יעז‬
‫להורות על ירי כיוון שיש שם תומכי אצ"ל רבים‪ .‬בן גוריון חש שזו בגידה בממשלה ופעולה המנוגדת‬
‫לשלטון החוק ולא היה מוכן לדון בנושא‪ ,‬לכן הציב אולטימטום של כמה שעות וכשהסתיים פקד‬
‫להטביע את האוניה‪ .‬טרם הטבעתה‪ ,‬התפתחו חילופי ירי קשים בין צה"ל לאנשי האצ"ל ובגין חשש‬
‫שזה יוביל למלחמת אחים ופקד לאנשיו "כל עוד אני חי לא תפרוץ מלחמת אחים‪ ,‬אני פוקד עליכם לא‬
‫להשיב אש בחזרה"‪ .‬בחילופי הירי נהרגו ‪ 16‬לוחמי אצ"ל ו‪ 3-‬לוחמי צה"ל‪ ,‬כמעט כולם הצליחו לרדת‬
‫מן האוניה‪ ,‬ובן גוריון פקד על אנשיו להטביע את האוניה עם תותח לו קרא "התותח הקדוש"‪.‬‬
‫הסכם השילומים (‪)1952‬‬
‫במרץ לשנה הנ"ל נחתם הסכם זה בין ישראל לגרמניה‪ ,‬הקובע כי גרמניה תשלם למדינת ישראל‬
‫פיצוי כספי מתוך הכרה באחריותם לפשעי השואה‪ ,‬ברכוש ובנפש‪ .‬ההסכם היה נתון למחלוקת בין‬
‫התומכים בהסכם למתנגדים לו‪ ,‬וגרם למחאות והפגנות אלימות בארץ אשר עוררו חשש למלחמת‬
‫אחים‪.‬‬
‫בן גוריון‪ -‬טיעונים בעד –‬
‫‪ ‬טען שאנו מצויים להחזיר את הרכוש שנשדד מיהודי אירופה‪" ,‬לא יהיה הרוצח גם יורש"‪.‬‬
‫‪ ‬מדינת ישראל הייתה זקוקה לפיצוי הכספי הגרמני כצורך קיומי למען יישובם וקליטתם של‬
‫שארית הפליטה‪ .‬המצב הכלכלי באותם ימים היה קשה ומהגרים רבים עלו ארצה‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מכך הוכרז על מדיניות צנע‪.‬‬
‫בגין – טיעונים נגד –‬
‫‪ ‬טען שאין לעשות משא ומתן עם הגרמנים שיאפשר את קניית סליחתנו באמצעות כסף‪.‬‬
‫‪ ‬הפיצוי הכספי אינו קרוב לסכום הרכוש שנגזל מיהודי אירופה‪.‬‬
‫בויכוחים בכנסת בגין פנה על בן גוריון‪" :‬אסיים את דבריי במספר פניות‪ .‬פנייתי הראשונה היא אלייך‬
‫בן גוריון‪ ,‬אני פונה אלייך כיהודי ליהודי‪ ...‬לכו אל העם‪...‬אין לכם רוב‪ ..‬בעניין זה בכנסת אפילו חלק‬
‫מחברי מפלגתכם מתנגד‪ .‬פנייתי השניה היא אל חברי הכנסת הערבים‪ ,‬זה עניין שלנו תנו לנו‬
‫להחליט בעניין זה‪ .‬פנייתי השלישית היא אל חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות‪ ,‬מה לתורת ישראל‬
‫ולמשא ומתן עם עמלק?"‪.‬‬
‫המשטר הפרלמנטי בישראל‬
‫הרשות המחוקקת – הכנסת‬
‫זהו בית הנבחרים של מדינת ישראל‪ ,‬בו ‪ 120‬חברים שהם נציגים של מפלגות אשר עברו את אחוז‬
‫החסימה‪.‬‬
‫העקרונות הדמוקריים הבאים לידי ביטוי בעבודת הכנסת‬
‫א‪ .‬עקרון שלטון העם – ‪ 120‬הנציגים אשר יושבים בכנסת והם נבחרי העם‪ ,‬תפקידם לייצג את רצון‬
‫הבוחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרון הפלורליזם – עקב שיטת הבחירות היחסית בישראל נוצר מצב של ריבוי מפלגות‪ .‬לדבר‬
‫זה יש יתרון בולט בכך שחלקים רבים בחברה הישראלים מיוצגים (ביטוי לפלורליזם)‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיקרון הגבלת השלטון – אחד מתפקידי הכנסת הוא פיקוח וביקורת על הרשות המבצעת‬
‫(הממשלה)‪ .‬כלי פיקוח וביקורת בידי הכנסת הם‪:‬‬
‫‪ ‬שאילתות – שאלה שח"כ מפנה לשר מסויים בתחומו‪ ,‬והשר מחוייב לענות עליה תוך פרק‬
‫זמן מסויים‪ .‬השאלה יכולה להשאל ביוזמת ח"כ או ביוזמת אזרח‪.‬‬
‫‪ ‬הצעת אי אמון – בסמכות הכנסת להביא אי אמון של מינימום ‪ 61‬ח"כים‪ ,‬מה שיפיל את‬
‫הממשלה ויגרום לבחירות חדשות‪.‬‬
‫‪ ‬חוק התקציב – הכנסת היא זו המאשרת בהצבעה את התקציב שהציעה הממשלה‪ .‬אם לא‬
‫הושג ברוב הממשלה לא תוכל להתקיים (‪ 61‬מנדטים)‪.‬‬
‫הרכב הכנסת‬
‫הכנסת משקפת את יחסי הכוחות של המפלגות השונות ומתחלקים ליחסי רוב ומיעוט המכונים‬
‫קואליציה ואופוזיציה‪.‬‬
‫א‪ .‬סיעה – כוללת את הנציגים הנבחרים מטעמי המפלגות אשר עברו את אחוז החסימה לייצג‬
‫אותם בכנסת‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיעות הקואליציה – הסיעות המשותפות בממשלה ומרכיבות אותה‪ ,‬תומכות בה בהצבעות‬
‫בכנסת והן הרוב בכנסת‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיעות האופוזיציה – הסיעות שאינן תומכות בממשלה‪ ,‬מהוות מיעוט בכנסת‪ .‬בעלת תפקיד‬
‫חשוב במילוי העקרונות הדמוקרטיים ‪ :‬היא מגבילה את כוחה של הממשלה על ידי פיקוח‬
‫וביקורת‪ ,‬אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי‪ ,‬משמיעה את קולו של המיעוט ומגנה על זכויותיו מפני‬
‫עריצות הרוב‪.‬‬
‫עבודת הכנסת‬
‫א‪ .‬במליאה – אסיפת כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת‪ ,‬לא כולם מחוייבים‬
‫בהשתתפות בכל הדיונים‪ .‬כל דיון בכנסת מתחיל במליאה ופתוח לתקשורת‪ .‬במליאה דנים‬
‫בהצעות לסדר יום‪ ,‬מעלים הצעות חוק‪ ,‬הצעות אי אמון‪ ,‬שאילתות וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועדות הכנסת – העבודה המעשית מתבצעת בעיקרה בועדות הכנסת ולהן חשיבות ציבורית‪.‬‬
‫הן משקפות את יחסי הכוחות בין הסיעות ולקואליציה יש רוב בועדות אלו‪ .‬בועדות דנים‬
‫בהצעות חוק לעומק‪ ,‬כמו כן הן משמשות לכלי פיקוח וביקורת על הממשלה‪ .‬דוגמאות לועדות‬
‫הן‪ :‬ועדת חוץ וביטחון‪ ,‬ועדת חינוך‪ ,‬תחבורה‪ ,‬ספורט וכו'‪.‬‬
‫הליך חקיקת חוק במדינת ישראל‬
‫העובדה שההליך מסורבל וארוך היא כדי‬
‫לאפשר דיון מעמיק במסגרות שונות‬
‫והפעלת שיקול דעת‪ .‬כמו כן זה מאפשר‬
‫לציבור להביע ביקורת על הצעת החוק‬
‫ולהשפיע על קבלתו בדרכים שונות‪.‬‬
‫הרשות המבצעת – הממשלה‬
‫הרכב הממשלה‬
‫‪ ‬דרג נבחר – שרים וראש ממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬דרג מנהלי – פקידים‪ ,‬מנכ"לים‪ ,‬אנשי מקצוע היושבים בכל משרד ממשלתי‪.‬‬
‫הליך הרכבת הממשלה‬
‫עם סיום הבחירות הנשיא מתייעץ עם הסיעות השונות על מי להטיל את הרכבת הממשלה‪ .‬בתום‬
‫ההתייעצות הנשיא יטיל על הח"כ בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת קואליציה (להגיע למינ' ‪61‬‬
‫ח"כים)‪ .‬הנשיא מקציב זמן מסויים‪ :‬אם הח"כ עמד בזמן שהוקצב ‪ -‬הממשלה תצא לדרך‪ .‬אם חבר‬
‫הכנסת לא עמד בזמן שהוקצב – יטיל הנשיא אחריות זו על ח"כ אחר‪.‬‬
‫ממשלה קואליציונית‬
‫ממשלה המורכבת מצירוף של כמה מפלגות במטרה להגיע למינימום הנדרש להרכבת ממשלה – ‪61‬‬
‫ח"כים‪ .‬חשוב לציין שמאז קום המדינה לא הגיעה מפלגה בודדת לרוב‪ ,‬זאת מכיוון ששיטת הבחירות‬
‫בישראל מעודדת ריבוי מפלגות‪.‬‬
‫הסכמים קואליציונים – הסכמים פוליטיים הנחתמים בין המפלגות השותפות בקואליציה ומפרטים את‬
‫הזכויות והחובות של כל אחת מהן (חלוקת תיקים בממשלה‪ ,‬פירוט קווי היסוד למדיניות משותפת‬
‫בתחום שונים – חוץ‪ ,‬כלכלה וכו')‪.‬‬
‫הסכמים אלו מחוייבים בשקיפות לציבור‪:‬‬
‫‪ ‬זכות הציבור לדעת (במדינה דמוקרטית) את תוכנם של ההסכמים שנבחרי הציבור חתמו‬
‫עליהם‬
‫‪ ‬זכותם של חברי הכנסת בקואליציה אל מול חברי הכנסת לדעת מהן ההתחייבויות שחברי‬
‫הקואליציה חתמו עליהן‪ ,‬כיוון שבמקרה של הפרת ההסכם זכותם של חברי המפלגה‬
‫הנפגעת לפרוש מהקואליציה‪.‬‬
‫קואליציה צרה– ממשלה המורכבת ממינימום של רוב בכנסת‪ 61 ,‬עד ‪ 67‬מנדטים‪.‬‬
‫קואליציה רחבה – מבוססת על רוב גדול בכנסת‪ ,‬בדר"כ ‪ 71‬מנדטים‪ .‬היתרון לכן הוא שהמפלגה‬
‫יציבה יותר ואינה תלויה במפלגות קטנות‪ .‬כמו כן היא מייצגת חלקים רחבים יותר בחברה‪ ,‬דבר‬
‫המאפשר לגשר על שסעים‪.‬‬
‫חסרון בכך הוא שהאופוזיציה חלשה וזה יפגע ביכולתה להפעיל פיקוח וביקורת על הממשלה‪.‬‬
‫סמכויות הממשלה‬
‫א‪ .‬קביעת מדיניות וביצועה – ע"פ חוק יסוד הממשלה‪" :‬הממשלה מוסמכת לעשות כל פעולה‬
‫אשר איננה מוטלת בחוק על רשויות אחרות"‪ .‬דבר זה מאפשר עוצמה רבה בניהול המדינה‬
‫כיוון שתפקידים רבים אינם מוסדרים בחוק ובכך היא יכולה לקבוע מדיניות ולבצע אותה‬
‫בתחומים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעת תקנות‪/‬חקיקת משנה – תקנות וצווים שמוציאה הממשלה על מנת שיאפשרו לה‬
‫לבצע את החוקים של הכנסת‪ .‬אלו למעשה הוראות ביצוע של החוק‪ ,‬ובסמכותה להעניק‬
‫פירוט לחוקים בתנאי שאינם סותרים את תוכנם‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקנות לשעת חירום – בסמכות הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום‪ ,‬ע"פ לשון החוק‪" :‬כל‬
‫אשר ייראה לו לטובת הגנת המדינה בטחון הציבור וקיום שירותים חיוניים"‪ .‬מצבי חירום בהם‬
‫משתמשים בתקנות אלה הם אסונות טבע‪ ,‬התפרצות נגיף‪ ,‬מלחמה כוללת‪ .‬במסגרת תקנות‬
‫אלה יש פגיעה מסויימת בזכויות אדם‪ ,‬לכן מגבילים את התקנות‪:‬‬
‫‪ o‬מוגבלות ל‪ 3-‬חודשים ורק הכנסת יכולה להאריכן‪.‬‬
‫‪ o‬אסור לפגוע בכנסת או בעבודתה גם במצב חירום‬
‫‪ o‬אסור להתקין תקנות חירום הפוגעות בחוקים‪/‬חוקי יסוד המוגנים בחוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬תקנות הגנה – קיימות מתקופת המנדט הבריטי והן מעניקות לשר הבטחון עוצמה רבה‪ .‬הן‬
‫מאפשרות לבצע מעצר מנהלי שמטרתו לאסור בכפייה אדם המסכן את הציבור (והמדינה)‪,‬‬
‫על סמך חשדות בלבד מבלי שניתנה לו הזכות להליך הוגן‪ ,‬מבלי שנאמר לו במה נאשם‪,‬‬
‫וללא משפט‪ .‬החידוש למעצר – לאחר ‪ 48‬שעות רק שופט זכאי להאריך מעצר‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‬
‫אחראי על שלטון החוק במדינה‪ ,‬ראש התביעה מטעם המדינה‪ ,‬מייעץ לממשלה בתחום המשפטי‬
‫ומייצג אותה ואת רשויות המדינה במשפט‪ .‬היועמ"ש הוא עובד מדינה המתמנה ע"י שר המשפטים‬
‫והקריטריון לבחירתו הוא כישורים לכהן כשופט בית משפט עליון‪ .‬הסמכות להדחתו היא ע"י‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫תפקיד היועמ"ש‬
‫א‪ .‬ייעוץ משפטי לממשלה – אחראי להעניק את כל הייעוץ המשפטי הנדרש לשרים ולרשויות‬
‫המדינה‪ ,‬מייעץ בהצעות חוק ואף מייצג את המדינה בביהמ"ש (עתירות בג"צ מול המדינה)‪.‬‬
‫במסגרת התפקיד הוא חייב לייצג את אינטרס הציבור‪ ,‬דבר היוצר ‪ 2‬קשיים עיקריים‪:‬‬
‫‪ o‬ניגוד אינטרסים ‪ -‬מצד אחד מגן על הממשלה ומצד שני מגן מפניה (עקרון הגבלת‬
‫השלטון)‪.‬‬
‫‪ o‬הממשלה לא מחוייבת לפעול עפ"י עצתו והיא עלולה לפעול כנגד הצעתו (בניגוד‬
‫לחוק)‪ ,‬ולכן בעת עתירה בביהמ"ש יהיה לו קושי לייצג את הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממונה על רשויות התביעה הפלילית – אחראי על התביעה הפלילית במדינה‪ ,‬ותפקידו‬
‫להחליט האם להעמיד אדם לדין פלילי כאשר יש בכך עניין לציבור‪.‬‬
‫הפיקוח על היועץ המשפטי‬
‫בג"צ משמשים כביקורת שיפוטית על החלטותיו‪ ,‬והם מתערבים רק כאשר מוגשות עתירות נגדו‬
‫וכאשר יש חוסר סבירות של ממש בהחלטותיו‪ .‬במקרה כזה היועץ מחוייב לשנות את החלטותיו‪.‬‬
‫הרשות השופטת – בתי המשפט‬
‫תפקידי הרשות השופטת‬
‫‪ ‬הגנה על שלטון החוק – בתי המשפט אוכפים את החוק‪ ,‬ובנוסף מגנים על זכויות האדם‬
‫והאזרח ומבקרים את השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬פרשנות לחוקים וביקורת שיפוטית – פועלים עפ"י חקיקת הכנסת אך כאשר החוק מעורפל‬
‫השופטים רשאים להעניק פרשנות לחוק על בסיס עקרונותיה של המדינה (מדינה יהודית‬
‫דמוקרטית)‪.‬‬
‫מקורות המשפט בישראל‬
‫עם הקמתה‪ ,‬המדינה אימצה את החקיקה הטורקית והבריטית‪ ,‬ועם השנים נחקקו חוקים ע"י הכנסת‪.‬‬
‫כאשר יש חסר חוק בנושא מסויים (לקונה)‪ ,‬ביהמ"ש צריכים לחפש פיתרון במשפט הבריטי‪ .‬ב‪1980-‬‬
‫נחקק חוק יסודות המשפט הקובע שאם אין חקיקה בנושא מסויים‪ ,‬בית המשפט יתבסס על עקרונות‬
‫החירות‪ ,‬הצדק והשלום של מורשת ישראל‪.‬‬
‫הזכות להליך הוגן‬
‫המערכת המשפטית מחוייבת לפעול תוך שמירה על עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫להלן הכללים‪:‬‬
‫‪ ‬כל אדם העומד לדין זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו‪ ,‬התביעה חייבת להוכיח שנעשתה‬
‫עבירה‪.‬‬
‫‪ ‬החוק מנחה את השופטים בעבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬כולם שווים בפני החוק‪.‬‬
‫‪ ‬כל אדם זכאי להגנה משפטית‪ ,‬המדינה מחוייבת להעמיד לרשותו סנגור על חשבונה במקרה‬
‫ואין ביכולתו לממן זאת‪.‬‬
‫‪ ‬לכל אדם זכות להציג את טענותיו בפני בית המשפט הדן בעניינו‪.‬‬
‫‪ ‬זכות הערעור – אדם שהורשע בביהמ"ש יכול לערער על פסק דינו בערכאה גבוהה יותר‪.‬‬
‫אדם שהורשע בפלילים יכול לבקש משפט חוזר במידה ונמצאו ראיות חדשות הסותרות את‬
‫פסק דינו‪.‬‬
‫‪ ‬פומביות הדיון – הדיונים בביהמ"ש נערכים בדלתיים פתוחות‪ ,‬יוצאי הדופן הם משפט בו‬
‫מעורבים קטינים‪ ,‬או משפט העוסק בבטחון המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬משפט בלתי תלוי – שופטים להם יש קשר אישי עם אחד הצדדים מחוייבים לפסול עצמם‬
‫מהמשפט‪.‬‬
‫‪ ‬הכרעת הרוב – במשפט בו יש ‪ 3‬שופטים או יותר תהיה עפ"י רוב ותמיד יציגו את דעות‬
‫המיעוט‪.‬‬
‫עצמאות הרשות השופטת – אי תלותה‬
‫הרשות השופטת היא בלתי תלויה‪ ,‬עצמאית‪ ,‬והשופטים מונחים עפ"י החוק‪ 2 .‬סיבות לעצמאותה‪:‬‬
‫‪ ‬כדי לממש את הזכות להליך הוגן השופטים פועלים ללא לחצים של המערכת הפוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬אמון הציבור – כדי שהציבור יאמין במערכת המשפטית עליו להשתכנע שהיא פועלת באופן‬
‫אובייקטיבי‪.‬‬
‫הכללים להבטחת עצמאותה‬
‫‪ ‬צו איסור פרסום – מונע פרסום ועיסוק ציבורי בנושא הנידון במשפט כאשר הוא עלול‬
‫להשפיע על תוצאותיו‪ .‬מטרתו למנוע לחץ על השופטים אשר יכול לפגוע בזכות להליך הוגן‪.‬‬
‫כדי לאזן בין זכות זו לבין זכות הציבור לדעת החוק קובע כי מותר לפרסם רק מידע עובדתי‬
‫נטול עמדה‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי העסקתם של שופטים – שכר השופטים גבוה יחסית וזאת כדי להקטין את האינטרס‬
‫לקבלת שוחד‪ ,‬וגם כיוון שאסור להם לעבוד בעבודה נוספת‪ .‬שופטים עובדים עד גיל ‪ ,70‬יש‬
‫להם חסינות מפני תביעות ורק היועמ"ש מוסמך בפתיחת חקירה פלילית נגדם‪.‬‬
‫‪ ‬מינוי שופטים – נעשה ע"י הוועדה למינוי שופטים המונה ‪ 9‬חברים‪ :‬שלושה נציגים מהרשות‬
‫השופטת (נשיא בית משפט עליון ושני שופטים נוספים מהעליון)‪ ,‬שני נציגים מהרשות‬
‫המבצעת (שר המשפטים ושר נוסף)‪ ,‬שני נציגים מהרשות המחוקקת (אחד מהאופוזיציה‬
‫ואחד מהקואליציה)‪ ,‬שני עו"דים נציגי לשכת עורכי הדין‪ .‬ישנו רוב למשפטנים וזאת כדי‬
‫שיה מינוי יתבצע משיקולים משפטיים מקצועיים‪ .‬כמו כן יש איזון בין הרשויות‪.‬‬
‫המחלוקת סביב מינוי השופטים‬
‫‪ ‬מחלוקת בדבר הרכב הוועדה למינוי שופטים – יש הטוענים שצריך לצמצם את מס'‬
‫הפוליטיקאים כדי לצמצם השפעה פוליטית‪ ,‬לעומתם יש הטוענים כי הגדלת מספרם יביא‬
‫למימוש עיקרון שלטון העם כיוון שהם מייצגים את רוב הקבוצות בעם‪.‬‬
‫‪ ‬מחלוקת בדבר הרכב השופטים בביה"מש העליון – יש הטוענים כי עקב כוחו הרב של‬
‫ביהמ"ש העליון (בגלל הכרעה עפ"י הגישה האקטיביסטית) יש למנות שופטים המייצגים‬
‫קבוצות שונות בחברה‪ ,‬לעומתם יש הטוענים כי ביהמ"ש לא אמור לייצג את החברה אלא‬
‫לכלול רק את השופטים המוכשרים בהתאם לתפקידם‪.‬‬
‫מבנה המערכת המשפטית‬
‫‪ ‬מערכת בתי משפט מיוחדים‪ :‬בית דין צבאי‪ ,‬בית דין לענייני עבודה וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת בתי משפט רגילים‪ :‬שלום‪ ,‬מחוזי ועליון‪ .‬עוסקים במשפט חוקתי‪ ,‬פלילי ואזרחי ומבנה‬
‫זה מאפשר את הזכות להליך הוגן כיוון שניתן לערער‪ .‬בתי המשפט לפי הרמות‪:‬‬
‫‪ o‬בית משפט השלום – נמצא בכל עיר בארץ‪ .‬משפט פלילי ואזרחי ושופט יחיד בדיון‪.‬‬
‫‪ o‬בית משפט מחוזי – עוסק בעבירות פשע ובסכומים הגבוהים מאלה של השלום‪ .‬דן‬
‫בערעורי השלום‪.‬‬
‫‪ o‬בית משפט עליון – יחיד בארץ = בירושלים‪ .‬שלושה שופטים בדיון‪ ,‬פסיקתו מחייבת‬
‫את כל בתי המשפט הנמוכים והרשויות‪ .‬שני תפקידים‪:‬‬
‫‪ ‬בית משפט לערעורים‪ :‬של בית משפט השלום והמחוזי‪ .‬הכרעתו סופית‬
‫ובמקרים נדירים ניתן לדון בשנית‪.‬‬
‫‪ ‬בג"צ‪ :‬ערכאה ראשונה ואחרונה‪ ,‬עוסק בתביעות בין האזרח לשלטון‬
‫באמצעות צווים‪ .‬עתירה (פנייה לבג"צ) בידי עותר (אדם או קבוצה)‪.‬‬
‫תפקידי בג"צ‪:‬‬
‫‪ ‬הענקת סעד למטרת צדק – כל אחד רשאי לעתור לבג"צ‪.‬‬
‫‪ ‬הגנה על זכויות האדם האזרח והקבוצה – כיוון שאין חוקה במדינה‬
‫השופטים הפועלים לפי הגישה האקטיביסטית משמשים כמעין הגנה‬
‫על זכויותיהם של העותרים ופסיקותיהם מחייבות את השלטון‪.‬‬
‫ההליך השיפוטי בבג"צ‬
‫אדם (עותר) שנפגעו זכויותיו ע"י גוף שיפוטי (משיבה) מגיש עתירה באמצעות עורך דין‪.‬‬
‫בסמכות בג"צ להוציא צו המחייב את הרשות הנתבעת להימנע מפעולה או לעשותה‬
‫(מנגנון פיקוח פורמלי)‪ .‬לדוג‪ :‬צו שחרור ממעצר לא חוקי של אדם‪ ,‬צו עשה ולא תעשה‪.‬‬
‫הבחירות בישראל‬
‫תנאי הכרחי בדמוקרטיה‪ ,‬אמצעי להגבלת השלטון‪ :‬הן קוצבות את זמן השלטון ולא מאפשרות לו‬
‫לצבור כוח‪ ,‬כמו כן הנבחרים מודעים לכך שהם תחת פיקוח ומעקב של האזרחים והם יוחלפו‬
‫בבחירות הבאות‪ .‬השיטה בארץ מכונה "שיטה יחסית רשימתית ארצית"‪.‬‬
‫התנאים‪/‬הכללים לבחירות דמוקרטיות‬
‫‪ ‬בחירות כלליות – כל האזרחים רשאים להשתתף‬
‫‪ ‬בחירות חשאיות ‪ -‬כדי למנוע לחץ על הבוחר‬
‫‪ ‬שיוויוניות – קול אחד וכולם שווים‪.‬‬
‫‪ ‬מחזוריות – מרווחי זמן קבועים להבטחת רוטציה‬
‫‪ ‬התמודדות חופשית – תחרות הוגנת בין המתמודדים וחופש פעולה‬
‫יתרון השיטה‪ :‬פלורליסטית‪ ,‬מעודדת נציגויות רבות‬
‫חיסרון השיטה‪ :‬חוסר יעילות ואי יציבות פוליטית – יוצר מצב של קואליציות וריבוי מפלגות היוצרים‬
‫סחטנות פוליטית של קבוצות קטנות המנצלות את כוחן‪.‬‬
‫כדי לאזן בין יעילות ליצוגיות משתמשים באחוז החסימה – מפלגה צריכה לעבור אחוז מינימלי מסך‬
‫הבוחרים על מנת לשבת בכנסת (מקשה על כניסת מפלגות קטנות)‪.‬‬
‫מנגוני פיקוח פורמלים ובלתי פורמלים‬
‫נועדו למנוע שימוש בכוח רב ועריצות השלטון ופגיעה בזכויות אדם ואזרח‪.‬‬
‫פורמלים‪:‬‬
‫‪ ‬מבקר המדינה ונציג תלונות הציבור – פיקוח על הממשלה והמנהל הציבורי‪ .‬המבקר בודק‬
‫את ניהול משק הכספים‪ .‬הוא נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לכהונה של ‪ 7‬שנים‬
‫להבטחת אי תלות‪ .‬מגיש בכל שנה דו"ח שנתי הכוללים ממצאים והמלצות לתיקון עיוותים‪.‬‬
‫הדו"ח מוגש לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת וגם ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת‬
‫לתגובתם‪ .‬במקרה של חשד מועברים הממצאים ליועמ"ש‪ .‬לאחר תגובת הגופים המבוקרים‬
‫מתקיים דיון ציבורי על הדו"ח וממצאיו‪ ,‬על אף שאינם מחייבים את הגופים יש להם חשיבות‬
‫רבה כיוון שהמבקר נתפס כגורם אובייקטיבי שאינו תלוי בממשלה וככלי לגיבוש דעות הציבור‬
‫על הממשלה‪ ,‬וכן הדו"ח משמש כבסיס לוועדת הביקורת המוזמנת לזמן עדים מקרב הגופים‬
‫השונים‪.‬‬
‫נציב תלונות הציבור – חוק מבקר המדינה מאפשר למבקר לפעול כנציב תלונות הציבור‪ .‬כל‬
‫אחד רשאי להגיש תלונה‪ ,‬וממצאיו של הנציב מוגשים בדו"ח שנתי הגלויים לעיני הציבור‪.‬‬
‫‪ ‬בג"צ‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יועמ"ש‬
‫ועדת חקירה ממלכתית – מתמנה בהחלטת הממשלה או עפ"י ועדת הכנסת לביקורת‬
‫המדינה במטרה לבדוק מחדל או אירוע‪ .‬ההרכב נקבע ע"י נשיא ביהמ"ש העליון ובראשה‬
‫שופט‪ .‬לועדה סמכויות משפטיות‪ .‬כמו שאר מנגנוני הפיקוח הדו"ח המוגש אינו מחייב את‬
‫הממשלה אך כיוון שהוא מתפרסם בגלוי הממשלה תבצע ההמלצות‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬לאחר מלחמת יום הכיפורים התכנסה ועדת חקירה ממלכתית ובראשה עמד השופט‬
‫שמעון אגרנט‪ ,‬במטרה לבדוק את אירועי המלחמה והכשלים הנוגעים לה‪ .‬לאחר תקופה של‬
‫מס' חודשים פרסמה את המלצותיה על פיטוריו של הרמטכ"ל דוד אליעזר‪ ,‬אלוף פד"ם‬
‫גורדיש וראש אמ"ן אלי זעירא‪ .‬הועדה פטרה את הדרג המדיני מאחריות ובעקבות זאת‬
‫הציבור מחה על כך‪ ,‬וכתוצאה מכך התפטרה הממשלה ובראשה גולדה מאיר‪.‬‬
‫תכונות היסוד לדעת מה הם ‪ -‬למשל סכסוך מתמשך ‪ ,‬על מה זה משפיע‬
‫פרשות מקום המדינה ‪ 2 -‬שאלות ‪ .‬אלטלנה ושילומים ‪.‬‬
‫כנסת‪ -‬כמה שלבים בחקיקת חוק בכנסת וכמה בממשלה‪.‬‬
‫למה צריך להעביר חוק כל‪-‬כך הרבה קריאות?‬
‫איפה המקום שבו מתבצע חקיקת חוק‬
‫מה זה ממשלה קואליציונית ?‬
‫סמכויות הממשלה‬
‫התפקידים של היועמש ומי הפיקוח היחיד שלו‬
‫תנאי העסקתם של השופטים‬
‫מינוי שופטים‬
‫תפקידי בגץ‬
‫תנאי הבחירות מה חייבים ומה לא‬
‫מנגנוני פיקוח פורמלים ובלתי פורמלים‬