הקשר בין מחסומי קריירה ומסוגלות עצמית לבין קבלת החלטות ותכנון קריירה T
אוניברסיטת בר אילן בית הספר לחינוך נושא הצעת המחקר: הקשר בין מחסומי קריירה ומסוגלות עצמית לבין קבלת החלטות ותכנון קריירה The Relationship between Career Barriers and Self Efficacy to Decision Making and Career Planning מנחה :ד"ר יצחק וייס מגישה :ליאת שער ת.ז060843950 :. תאריך הגשה: תוכן עניינים מבוא......................................................................................................עמ' 6 סקירה ספרותית....................................................................................עמ' 7 תכנון קריירה......................................................................................................עמ' 7 בחירת מקצוע -רקע והגדרות................................................................................עמ' 7 תיאוריות בתכנון קריירה.............................................................................עמ' 7 מודל תכונה גורם.................................................................................................עמ' 7 הגישה הדיפרנציאלית-טיפולוגיה של האישיות וקלסיפיקציה של מקצועות...........עמ' 8 המודל של .............................................................................................Hollandעמ' 8 המודל של ..........................................................................................Anne Roeעמ' 8 הגישה ההתפתחותית.................................................................................עמ' 9 המודל של ......................................................................................... Ginzbergעמ' 9 המודל של - Superתיאורית משך החיים...............................................................עמ' 10 מצב הידע כיום...................................................................................................עמ' 11 מסוגלות עצמית........................................................................................עמ' 14 התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית..........................................................................עמ' 14 מסוגלות עצמית-הגדרות......................................................................................עמ' 15 משמעות המושג והשפעתו....................................................................................עמ' 15 עיצוב תחושת המסוגלות העצמית.........................................................................עמ' 16 מחסומי קריירה בהקשר של מסוגלות עצמית..................................................עמ' 17 תרומת המסוגלות העצמית להתפתחות המקצועית..................................................עמ' 19 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה........................................................עמ' 20 רמה דתית ותכנון קריירה............................................................................עמ' 22 מטרת המחקר והשערות........................................................................עמ' 24 שיטה..................................................................................................עמ' 26 אוכלוסיה.............................................................................................עמ' 26 משתני המחקר......................................................................................עמ' 26 2 כלים...................................................................................................עמ' 27 שאלון תפיסת מחסומים...................................................................................עמ' 27 שאלון התמקדות בקריירה................................................................................עמ' 28 שאלון מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .................................................עמ' 31 שאלון מסוגלות עצמית......................................................................................עמ' 31 הליך....................................................................................................עמ' 33 תוצאות................................................................................................עמ' 34 דיון......................................................................................................עמ' 58 ביבליוגרפיה........................................................................................עמ' 63 נספחים...............................................................................................עמ' 74 3 לוחות וטבלאות לוח :1ניתוח גורמים וטעינות של שאלון מחסומי קריירה...................................................עמ' 28 לוח :2הגורמים בשאלון ,CDIממוצעים ,סטיות תקן ,טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי ) (N=120ותלמידי תיכון ).............................................................................................................(N=130עמ' 30 לוח :3הגורמים בשאלון ,CDMSEממוצעים ,סטיות תקן ,טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי )(N=120ותלמידי תיכון ).............................................................................................................(N=130עמ' 31 לוח :4הגורמים בשאלון מסוגלות עצמית ,ממוצעים ,סטיות תקן ,טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי ) (N=120ו –עובדים סוציאליים ).....................................................................................................(N=100עמ' 32 לוח :5ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה...................................................................................................עמ' 34 לוח :6ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לסך מסוגלות עצמית..............................................................................................עמ' 35 לוח :7ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה................................................................עמ' 36 לוח :8ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לעמדה בפיתוח קריירה...........................................................................................עמ' 38 לוח :9ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לידע בפיתוח קריירה..............................................................................................עמ' 39 לוח :10סיכום תוצאות מבחני - Tהבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לכל מדדי המחקר..................................................................................................................עמ' 41 לוח :11סיכום תוצאות מול השערות.................................................................................עמ' 42 לוח :12מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך מסוגלות עצמית בכל המדגם ).............................................................(n=120עמ' 43 לוח :13מתאמים בין סך המסוגלות העצמית לבין המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה בכל המדגם ).............................................................................(n=120עמ' 44 לוח :14מתאמים בין התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )............................................................................................(n=120עמ' 45 לוח :15מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות ) .....................................(n=65עמ' 47 לוח :16מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות) .................................(n=55עמ' 47 4 לוח :17מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך מסוגלות עצמית בקרב בנות דתיות )..............................................................(n=65עמ' 48 לוח :18מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך מסוגלות עצמית בקרב בנות חילוניות)...........................................................(n=55עמ' 49 לוח :19ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם ).............................................(n=120עמ' 50 לוח :20ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם ).............................................(n=120עמ' 50 לוח :21ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם ).........................................................................(n=120עמ' 51 לוח :22ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות ).....................................(n=65עמ' 52 לוח :23ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )..................................(n=55עמ' 52 לוח :24ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )......................................(n=65עמ' 53 לוח :25ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )..................................(n=55עמ' 53 לוח :26ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )...................................................................(n=65עמ' 54 לוח :27ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )................................................................(n=55עמ' 54 טבלת סיכום ניבויים................................................................................................עמ' 55 תרשימים וגרפים תרשים :1מודל מסוגלות עצמית ..........................................................(1977) Banduraעמ' 14 תרשים :2מודל המחקר..............................................................................................עמ' 26 תרשים :3נתיבי ההשפעה השונים בין מדדי המחקר באופן כללי......................................עמ' 58 גרף :1מחסומי קריירה בחלוקה לפי דת........................................................................עמ' 35 גרף :2סך מסוגלות עצמית בחלוקה לפי דת...................................................................עמ' 36 גרף :3מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בחלוקה לפי דת.....................................עמ' 37 גרף : 4עמדה בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת...............................................................עמ' 38 גרף :5ידע בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת...................................................................עמ' 39 5 תקציר מטרת המחקר הייתה לבדוק את השאלה ,באיזו מידה מחסומים פנימיים וחיצוניים )חברתיים ולא חברתיים( משפיעים על המסוגלות העצמית ביחס לקבלת החלטות קריירה ועל ההתמקדות בקריירה. אוסיפוב ) (Osipow, 1990בחן את התיאוריות הקיימות בתחום תכנון הקריירה והגיע למסקנה שלא ברור מהתיאוריות מתי בדיוק מתבצעת ההתמקדות בקריירה .לכן ,מציע אוסיפוב לאחד את התיאוריות ,הוא מראה שהן הגורם האישיותי ,הן הגורם הסביבתי ,הן הגורם העצמי-נרטיבי- האינטגרציה ביניהם ,היא זו שיוצרת את המכניזם של התפתחות הקריירה וכל אלה משפיעים על ההתמקדות בקריירה. קריד ,פטון וברטרום )) ,(Creed ,Patton & Bartrum, 2004מצאו כי שילוב אינטראקטיבי בין גורמי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ומחסומים פנימיים וחיצוניים יכולים לנבא התמקדות בתכנון קריירה. המסוגלות העצמית ,המסבירה את המוטיבציה לביצוע התנהגות ,במקרה זה ,בחירה מקצועית ,הינה תכונה המבוססת על למידה חברתית .בין האדם לסביבה מתקיימת מערכת יחסים הדדית ,בה כל אחד מהם משפיע על התנהגות השני ומעצב אותה ) .(Bandura, 1977; 1982; 1986כאשר מתקבל משוב חיובי מיחסי גומלין אלו בין האדם-סביבה-התנהגות ,מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית בקרב הפרט .תחושת המסוגלות העצמית מסייעת לפרט להכיר את דרישות הסביבה ,את המשימה העומדת בפניו ,את המיומנויות הנדרשות לביצועה וכך לתכנן בהתאם את צעדיו .למעשה ,הפרט בונה את ציפיותיו לגבי יכולתו להתנהג בצורות שונות במצבים שונים על פי המסוגלות העצמית )אוהד; 1998, שגיא.(2005 , מסוגלות עצמית בהקשר של קריירה מוגדרת כביטחון נתפס של הפרט בביצוע מטלות הקשורות לאקספלורציה ולבחירת קריירה ) .(Solberg ,Good & Nord, 1994בהקשר זה ,התנהגות מתקרבת תאופיין ברצונותיו של היחיד לבחור אופציות של השכלה או מקצוע ,חקירת הקריירה וקבלת החלטות התנהגותיות החיוניות לבחירה נכונה ,למשל -ביצוע במבחן חשוב להשלמת לימודים במכללה או חקירה ביחס לתכנית הכשרה בעבודה מסוימת .לעומת זאת ,התנהגות נמנעת תאופיין באי רצון לבחור מקצוע או השכלה ,קליטת מסרים מעכבים מסביבה ,חוסר התמדה מול קשיים, קבלת החלטות שגויה ועוד .מסוגלות עצמית מאפשרת אם כן ,פעילות המקדמת בחירת קריירה נתונה כאשר היא חזקה או חוסמת בחירת קריירה כאשר היא חלשה או נמוכה .למעשה ,לא נכון לדבר על מסוגלות עצמית ביחס לקריירה באופן כללי אלא על מסוגלות בתחומי התנהגות ספציפיים בתחום 6 הקריירה ) .(Betz, 2000ישנו קשר בין מסוגלות עצמית באופן כללי לבין מסוגלות עצמית בתחומים ספציפיים )גרנט -פלומין .(1998 ,בין תחומי המסוגלות העצמית שנחקרו בכיוון הקריירה נמצאים: מסוגלות עצמית מדעית וטכנית ,מסוגלות עצמית מתמטית ,ומסוגלות עצמית ביחס לממדים בסיסיים בהתנהגות קריירה כגון ,מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ) ;Betz, 2000; 2001 .(2007; Byars-Winston, 2006מחקר זה יתמקד בסוג המסוגלות האחרון. ממצאי רוב המחקרים שנסקרו ,מסבירים עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה על העדר מחסומי הקריירה ותורמת להתמקדות בקריירה. המושג "מחסומי קריירה" אשר מהווה מרכיב מרכזי בתיאוריות העוסקות במסוגלות העצמית ביחס לתכנון קריירה ,מוגדר כגורם שמונע את השגת הקריירה הרצויה ) Creed, Patton & Bartrum, 2004 ( .בקרב החוקרים קיימות קטגוריות שונות של סוגי המחסומים כאשר הסוגים העיקריים הם פנימיים- נגישתיים-אישיים )חוסר ביטחון ,הערכה עצמית וכו'( ,חיצוניים-חברתיים-בינאישיים )משפחה ,עוני וכו'( וחיצוניים-אינטראקציונאליים )דמוגרפים ,מחסומים בהשכלה הגבוהה ,היעדר סביבה תומכת ומעודדת וכו'( .תיאוריית הקריירה הקוגניטיבית החברתית )- Social Cognitive Career Theory (Lent, Brown & Hackett, 1994 ) (SCCTמראה כיצד משפיעים משתנים אישיים והקשריים )מחסומים( על תהליכי פיתוח קריירה מקצועית .לפי תיאוריה זו ,מחסומי קריירה עלולים למנוע מהאדם בחירה במסלול מסוים אפילו במקרה של מסוגלות עצמית גבוהה לסוג הקריירה ,ציפיות חיוביות ונטיות מקצוע מתאימות ) .(Brown & Lent,1996כן נמצאו קשרים בין הבדלי תרבות לתפיסות המחסומים .בקרב מיעוטים וחברות שמרניות ומסורתיות יותר ,נמצאה תפיסת מחסומי קריירה גבוהה יותר ) .(Hackett & Byars, 1996; Smith, 2004 אמונתו של הפרט בנוגע להצלחתו בהתמודדות עם מטלות הנדרשות לצורך קבלת החלטות קריירה, תפחית את רמת מחסומי הקריירה בקרב הפרט ותניע אותו לפעילויות של חקירת קריירה ובחירת מטרה באופן ממוקד ,מתמיד ויציב ) .(Betz & Hackett, 1986; Solberg et al., 1995כמו כן, המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מסייעת להבנת ,הערכת ועיצוב התערבות אשר תסייע בהתמקדות בהתנהגות הקריירה של הפרט ).(Luzzo & Taylor , 1994; Peterson, 1993 נוסף לכך ,בתחום בחירת המקצוע נמצא משתנה הדת כמבחין בין בחירה מקצועית של נשים דתיות לעומת חילוניות )גורני ;1976 ,כץ ;1980 ,גולן ;Rich & Golan, 1992 ;1988 ,כרמלי ;1993 ,בבניק, ;1996שורק ;1997 ,איילון ;1998 ,שטייר ,אורן ,לווין ואפשטיין ;1998 ,מויאל-רוזנטל .(1999 ,אמנם, 7 נשים דתיות יוצאות אף הן לעבודה ,אך מושפעות מערכי הדת והמסורת ומעדיפות מקצועות מסורתיים יותר ,לעומת נשים חילוניות שמושפעות מערכים מערביים-מודרניים ובוחרות במגוון מקצועות רחב יותר )אמסלם.(2002 , ההנחה היא כי קיים הבדל בין דתיות לחילוניות ,לא רק בהיבט הבחירה המקצועית ,אלא גם בתכנון הקריירה ,במחסומי הקריירה ,במסוגלות העצמית ובהתמקדות בקריירה ומטרת המחקר ,בין השאר, היא לבדוק גם שאלה זו ולבחון את הקשרים השונים בין מדדי המחקר בקבוצות הדתיות והחילוניות. לסיכום ,ממצאי המחקרים )גרנט-פלומין (1998 ,מצביעים על קשר בין רמת המסוגלות העצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .נוסף על כך ,המחקרים ) ;Creed ,Patton & Bartrum, 2004 (Lent, Brown & Hackett, 1994; Brown & Lent,1996הצביעו על השפעת מחסומי הקריירה על ההתמקדות בקריירה .המחקרים גם הראו עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה על העדר המחסומים ותורמת להתמקדות בקריירה ) Solberg et al., 1995; Peterson, .(1993 לאור זאת ,שיערנו 3סוגי השערות: א .הבדלים בין 2קבוצות על פי רמה דתית. יימצאו הבדלים בין בנות דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה פנימיים וחיצוניים ,לסך המסוגלות העצמית ,למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ולהתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה(. ב .כמו כן ,שוער כי יימצאו קשרים בין מחסומי קריירה לסך המסוגלות העצמית ,ולמסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. ג .כן שיערנו כי יימצאו קשרים בין מחסומי קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה להתמקדות בקריירה. לצורך עריכת המחקר ,נבחרו 120בנות שרות לאומי המשרתות באגודה להתנדבות בעם במגוון תחומים 65 .מהן משרתות במסלול דתי ו 55-בנות משרתות במסלול ממלכתי .במחקר נבחנו 4 משתנים בעזרת ארבעה שאלונים: .1מחסומים -כפי שייבחנו בשאלון תפיסת מחסומים ).(Howel, Fress & Sollie ,1977) (PBS .2סך מסוגלות עצמית -כפי שתיבחן בשאלון מסוגלות עצמית ).(Sherer & Adams ,1983) (GSE .3התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( -כפי שתיבחן בשאלון התמקדות 8 קריירה ).(Lokan, 1984) (CDI .4מסוגלות עצמית בקבלת החלטות הקריירה -כפי שתיבחן בשאלון .(Betz et al, 1996) CDMSE תוצאות המחקר מצביעות על הנקודות הבאות: באשר להבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה ,סך מסוגלות עצמית ,מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה והתמקדות בקריירה מצאנו: .1המחסומים הפנימיים בקרב הדתיות גבוהים יותר ביחס לחילוניות. .2לא נמצא הבדל בין דתיות לחילוניות ביחס לסך המסוגלות העצמית. .3בקרב החילוניות נמצאה רמה גבוהה יותר של מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בהשוואה לדתיות. .4ביחס להתמקדות בקריירה ,במדד עמדה בפיתוח קריירה ,לחילוניות יש עמדה חזקה יותר המובילה ליוזמה והתנהגות מתכננת קריירה ,בעוד שאצל דתיות קיים ידע בפיתוח קריירה ברמה גבוהה יותר אך הוא לא מוביל ליוזמה ותכנון קריירה. למעשה ,מראים הממצאים כי קיומם של מחסומים ,תפיסות חברתיות מעכבות ,נורמות מסורתיות ושמרניות ,מונעות יוזמה ,חשיפה ,תעוזה והתנהגות חוקרת ומתכננת קריירה בקרב בנות דתיות ועל מנת ליצור תמריץ לתכנון וחיפוש קריירה בקרב בנות אלו ,יש לשנות את האקלים והנורמות הקיימות בחברה זו. ביחס לקשרים בין מחסומי קריירה לסך המסוגלות העצמית ,ולמסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה, לא נמצא קשר בין רמת מחסומי קריירה חיצוניים לבין רמת סך המסוגלות העצמית .דווקא מדד המחסומים הפנימיים נמצא קשור באופן שלילי לסך המסוגלות העצמית .ממצא זה מראה שמחסום פנימי קיים כישות נפרדת למסוגלות העצמית ומחייב לבחון את השאלה האם מחסום פנימי מצביע על ירידה במסוגלות העצמית או שאין קשר בין 2מושגים )מבניים תיאורטיים( אלו )כפי שסברו קריד, פטון וברטרום(. כפי שצפינו ,נמצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .ישנה השפעה ישירה בין מסוגלות עצמית כללית למסוגלות עצמית בתחום ספציפי ) נהרי, ; 1998גרנט-פלומין.(1998 , ביחס לקשרים בין מחסומי קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה להתמקדות בקריירה ,נמצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין התמקדות בקריירה רק ביחס למדד ידע בפיתוח קריירה אך לא ביחס לעמדה בפיתוח קריירה .סך מסוגלות עצמית משפיע על 9 הידע בלבד .תמיכה לממצא זה נמצאה בניתוח נתיבים ובניבויים שהראו שביחס לעמדה בפיתוח קריירה ,המנבא היחיד הוא מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וביחס לידע בפיתוח קריירה, המנבא היחיד הוא סך מסוגלות עצמית. לא נמצא קשר שלילי בין מחסומי קריירה לבין ההתמקדות בקריירה ,למעט בקרב בנות דתיות שנמצא קשר חיובי בין מחסומי סוציאליזציה לבין עמדה בפיתוח קריירה. המודל הכללי של ניתוח נתיבים מחזק את הממצאים הנ"ל :ההתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( תלויה בעיקר במסוגלות העצמית של הנבדקות ,כאשר ידע בפיתוח קריירה מושפע בעיקר מסך המסוגלות העצמית שאינה תלויה בקריירה ואילו עמדה בפיתוח קריירה מושפעת בעיקר ממסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. הנתיבים מראים על קשר מתבקש בין סך המסוגלות העצמית למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. ביחס למחסומי קריירה ,נמצא שהם אינם בולמים את ההתמקדות בקריירה .הם משפיעים באופן שלילי על סך המסוגלות העצמית ולא באופן ישיר על ההתמקדות בקריירה. החידוש המרכזי במחקר הוא בהבדל בין דתיות לחילוניות שקיים בעיקר בהתמקדות בקריירה. הדתיות מושפעות יותר ביחס לידע בפיתוח קריירה והחילוניות ביחס לעמדה בפיתוח קריירה. ביחס לבנות חילוניות ראינו שהייתה התאמה בין המרכיב הקוגניטיבי למרכיב ההתנהגותי ,חשיפה ומודעות לתחום תכנון הקריירה הובילו אותן להתנהגות יוזמתית ומחפשת קריירה )בר אל ונוימאיר, .(1995בקרב הבנות הדתיות ,למרות שהמרכיב הקוגניטיבי היה אף חזק יותר ביחס לחילוניות ,לא ראינו ביטוי משמעותי למרכיב ההתנהגותי .פער זה בין עמדה להתנהגות נוכל לראות כאשר נורמות חברתיות כופות על אדם דפוס התנהגות הנוגד את עמדותיו ואז יעדיף האדם להתנהג על פי הנורמה כדי להימנע מסנקציות חברתיות ולא להיות יוצא דופן ,או כאשר קיים הרגל חזק הנוגד את העמדה )בר אל ונוימאיר .(1995 ,ייתכן כי בקרב החברה הדתית ,למרות הקדמה ,עדיין קיימות נורמות חברתיות ביחס לאופי היציאה לעולם העבודה של האישה ,ביחס לסוגי התפקידים המצופים מהאישה בכדי שתוכל לתפקד כראוי בביתה וכו' .נורמות ותפיסות אלו מונעות מבנות דתיות במידה כלשהי ליזום ,להעז ולחקור אחר תכנון הקריירה באופן חופשי .מומלץ לשנות מצב זה בכדי להגביר את תכנון הקריירה וליצור מוטיבציה להתנהגות יוזמתית וחוקרת .כמו כן ,מדגיש מחקרנו את ההבדל בין מחסומי קריירה כמבנים תיאורטיים נפרדים בהשוואה למסוגלות העצמית שגם היא נתפסת כמבנה תיאורטי נפרד ומומלץ לבחון הבדל זה בהמשך. 10 מבוא מטרת העבודה הנוכחית ,היא לבדוק את השאלה באיזו מידה מחסומים פנימיים וחיצוניים )חברתיים ולא חברתיים( בולמים מסוגלות עצמית ביחס לתכנון קריירה ,התמקדות בקריירה והססנות ביחס לתכנון קריירה. החוקרים קריד ,פטון וברטרום ) ,(Creed ,Patton & Bartrum, 2004הצביעו על בעיות אלו בקרב 130 תלמידי תיכון בשנתם האחרונה .הם מצאו ,כי שילוב אינטראקטיבי בין גורמי מסוגלות עצמית בקבלת החלטת קריירה ומחסומים פנימיים וחיצוניים ,יכולים לנבא התמקדות בתכנון קריירה או לחילופין הססנות ביחס אליה. המסקנה המרכזית הנובעת מממצאים אלו ,היא שהבנת תפיסת התלמידים ביחס למחסומים פנימיים וחיצוניים חשובה להבנת תהליכים הכרוכים בפיתוח קריירה .קיומם של מחסומים פנימיים וחיצוניים משפיע רבות על התפתחות קריירה .עד היום ,רוב המחקרים שעסקו בהתפתחות קריירה התייחסו לגורמים ,לתהליכים ,לדרכי הבחירה ,למבני אישיות וכו' .מעט מאוד מחקרים עסקו בנושא המחסומים שניצבים בפני האדם עצמו בבחירת קריירה כגון-דימוי עצמי ,מצב כלכלי ,השפעה סביבתית וכו'. בתום תקופת התיכון נערות משרתות בשרות לאומי במשך שנה או שנתיים על פי בחירתן .לאחר קבלת צו הגיוס ,נדרש מהבת השייכת למגזר הדתי לאומי להחליט באם לבחור במסגרת צבאית או במסגרת של שרות לאומי לאור שיקולים שונים .לאחר בחירת מסגרת של שירות לאומי נדרשת הבת לבחור את מקום השירות – כשנה אחת לפני תחילתו .השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים ,והאגודות השונות מפרסמות באמצעות חוברות מידע ורשת האינטרנט את האפשרויות הקיימות .כמו כן נשלחות נשות קשר לבתי הספר עצמם על מנת ללוות את הבנות לאורך התהליך .לאחר סיורים במקומות שירות מועדפים ובחירה של 5-3מקומות ,הבנות נדרשות לעבור מספר ראיונות ומיונים על מנת להתקבל למקום השירות הרצוי )שפורן .( 2002 ,אם כן ,תהליך זה של בחירת שרות לאומי דורש מהבנות תכנון ,היכרות עם עצמן ועם מבחר התפקידים הקיימים לקראת הבחירות המקצועיות שתידרשנה לבחור. מטרת המחקר שלפנינו ,היא לבדוק את השפעות מחסומים אלו על מסוגלות עצמית והתמקדות בקריירה בקונטקסט שונה ,הן מבחינה תרבותית והן מבחינה מגדרית בקרב 120בנות שרות לאומי מהמגזר הממלכתי והממלכתי דתי ,אשר מגיעות עם תפיסות תרבותיות של דת ותפיסות ערכיות שונות ומטרת המחקר לבחון בין השאר גם את ההבדל בין 2קבוצות אלו. המחקר יסקור את תחום בחירת המקצוע מבחינה היסטורית ,יתמקד בתיאוריות החדשניות ,יבחן את אופי המחסומים המאפיינים קשיים בבחירת מקצוע במציאות הישראלית וידון במשתנים השונים הקשורים למחסומים אלו. 11 הבנת הגורמים המשפיעים על מחסומים אלו ואיתור מדויק יותר שלהם ,יובילו להתערבויות מועילות לתלמידים ויאפשרו מיקוד גבוה יותר בבחירה מקצועית תוך הסרת המחסומים המונעים זאת. 12 סקירה ספרותית תכנון קריירה בחירת מקצוע-רקע והגדרות נושא בחירת המקצוע העסיק את החוקרים מאז תחילת המאה ה ,20-בעקבות פיתוח כלי מיון למקצועות שונים .המושג "התפתחות ותכנון קריירה" נוצר מהמושגים "בחירת מקצוע" ו"התפתחות מקצועית" ,אשר הוגדרו כתהליך שבו מנסה הפרט להתאים בין כישוריו ,נטיותיו ואישיותו לדרישות הספציפיות של המקצוע ,תוך התחשבות בערכים ,גורמי משפחה וגורמים מצביים אחרים )פלדמן.(1992 , "התפתחות קריירה" על פי פלום ) (1995היא תוצר מורכב של גורמים פסיכולוגיים ,חברתיים ,חינוכיים, פיזיים ,כלכליים ,וגורמי מקרה .לכן יש לדון בנושא זה בהקשר הסביבתי וההיסטורי .נף ) (1968 Neff הגדיר עבודה כפעילות אינסטרומנטלית שתכליתה להבטיח את קיומם של בני אדם והיא מכוונת לשינוי מתוכנן של הסביבה האנושית. הר וקרמר ) (Herr & Cramer, 1992הגדירו קריירה כמסלול חייו של הפרט ,הכולל את הפעילויות והעיסוקים ,ההתנסויות והבחירות החינוכיות והמקצועיות הרלוונטיות להתפתחותו של האדם כעובד. אינטגרציה בין תפקיד העובד ובין יתר תפקידי החיים לאורך כל החיים .פלום ואופנהיימר ) (1986מדגישים את הממד ההתפתחותי והכוללני של המושג "קריירה" .אם בעבר דובר על בחירה חד פעמית של מקצוע, כיום מדובר על תהליך שנמשך ומתפתח לאורך חייו של האדם. תיאוריות בתכנון קריירה מודל תכונה-גורם נשירה גדולה של בני נוער בארה"ב מבתי הספר ומעברם לעבודה הדאיגה חוקרים )( Parsons,1909 בארה"ב .מתוך רצון למנוע ניצול עובדים ,ומתוך רצון לספק לתלמידים סיוע לקראת מעבר לתחום המקצועי שיביא לשינוי חברתי פיתח פרסונס ) (Parsons, 1909את המודל הראשוני בתחום ההכוונה המקצועית :תיאורית התכונה-גורם .מודל זה כולל שלושה יסודות :ניתוח תכונות הפרט ,ניתוח העיסוק או המקצוע וההתאמה ביניהם .הנחות היסוד של מודל זה: .1ניתן למדוד באופן אובייקטיבי תכונות ,כישורים ,יכולות ,נטיות של הפרט ודרישות של מקצוע ולערוך התאמה בין פרופיל הפרט לפרופיל המקצוע. .2קיימת מטרה מקצועית מתאימה ביותר לכל אחד בבחירת מקצוע. .3טיפוס מסוים של אדם עובד בסוג מסוים של עיסוק. 13 .4החלטות מקצועיות ניתנות למדידה ).(Herr & Cramer, 1992 פרסונס היה חלוץ ביישום של מבחנים פסיכולוגיים לצורך הכוונה מקצועית .מבחנים אלו ניסו להבחין בין בעלי מקצועות שונים וליצור טיפוסי מקצועות שונים בהנחה שאדם שיקבל פרופיל דומה לטיפוס מסוים יצליח למצוא סיפוק במקצוע זה )קלינגמן ואייזן .(1990 ,למעשה ,מודל זה השתמש בתכונות הניתנות למדידה לצורך ניבוי הצלחה. הגישה הדיפרנציאלית :טיפולוגיה של האישיות וקלסיפיקציה של מקצועות המודל של Holland הולנד ) ( Holland, 1985שכלל את מודל התכונה -גורם .הוא לא מדבר על התאמה חד ערכית בין המקצוע והאדם בלבד אלא מדבר על טיפולוגיה אישיותית המקבילה לסוגי סביבות עבודה ,מתוך הנחה שסביבות העבודה מאופיינות על ידי האנשים הפועלים בהן .הולנד ) ( Holland, 1985טוען שניתן לאבחן את רוב האנשים על ידי מספר טיפוסי אישיות: א .ריאליסטי -נטייה לפעילות פיזית ויכולת מוטורית טובה .בעל סגנון זה יגלה העדפה לתחומים מוחשיים ,הוא פחות חברותי ומחוסר כשרים ליצירת יחסי גומלין .בין המקצועות המתאימים לטיפוס זה :טכנאים ,נגרים ,נהגים וכו'. ב .חוקרני -נטייה לחשיבה מופשטת ,לניסיון להבין ולארגן את העולם .המקצועות המתאימים לטיפוס זה הם :מתמטיקאי ,פיזיקאי וכו'. ג .אמנותי -נטייה לעצמיות וכושר יצירתי ,חיפוש הזדמנויות לביטוי עצמי והימנעות מיחסים אישיים ישירים .מקצועות כגון :סופר ,מוסיקאי וכו'. ד .חברתי -העדפה לעבוד עם בני אדם ,טיפוסים מסוג זה הם בעלי יכולת מילולית טובה וכשרים ליצירת יחסים בין אישיים .מקצועות כגון :מורה ,יועץ ,פסיכולוג. ה .יוזמתי -לטיפוס זה יכולת ורבלית ,יגלה העדפה להשפיע על אחרים ולתמרן אותם .בין המקצועות האופייניים :סוחר מכוניות ,פוליטיקאי וכו'. ו .קונבנציונאלי -נטייה לפעילויות מובנות מילוליות או מספריות .לדוגמא :סטטיסטיקאי ,רואה חשבון וכו'. ששה טיפוסים אלה יאפיינו ששה סוגי סביבות עבודה .כל פרט או סביבת עבודה יאופיינו על ידי מספר מרכיבים מקטגוריות או מטיפוסים שונים .הולנד הניח שאנשים מעוניינים להימצא בסביבה שתאפשר להם להתבטא באופן הטוב ביותר וההתנהגות נקבעת באמצעות האינטראקציה שבין האישיות לסביבה .על 14 בסיס התיאוריה ,פיתח הולנד מדדי נטיות מקצועיות שונים והקטגוריות שפיתח משמשות לקלסיפיקציה של מקצועות. המודל של Anne Roe בדומה לגישתו של הולנד ,פיתחה רו ) (Roe, 1956; 1976גישה אשר מחלקת את המקצועות לשמונה שדות :שירותים ,עסקים ,ארגון ,טכנולוגיה ,חוץ ,מדע ,תרבות ,אמנות ושעשועים .המקצועות בתוך כל שדה נבדלים ברמתם מבחינת האחריות ,היכולת והמיומנות .גישתה של רו יונקת את יסודותיה מהתיאוריה הפסיכואנליטית )זיו .(1984 ,היא עוסקת בתיאורית הצרכים ,הטוענת שאדם שואף לממש את צרכיו על ידי בחירת המקצוע .ייחודה של רו שהיא קושרת בין האווירה בבית ואופן גידול הילד ,לבין הצרכים שמתפתחים אצלו ובין בחירת המקצוע שלו .לדוגמה ,ילדים שחוו תקשורת מספקת ומעשירה עם הוריהם יחפשו עבודה המאפשרת תקשורת מסוג זה )מורים ,מטפלים וכו'( ,לעומת ילדים שגדלו עם הורים שומרי מרחק אשר יעדיפו עבודה שבה יחסי הגומלין עם אנשים מצומצמים )כימאי ,טכנאי וכו'( )זיו .( 1984 ,עם זאת ,לא התיאוריה של הולנד ולא של רו מתייחסות בצורה מספקת לפן ההתפתחותי בתכנון הקריירה ) (Herr & Cramer, 1992ולשלבי החיים בהם מתחילים להתגבש הבחירה המקצועית ותכנון הקריירה. הגישה ההתפתחותית המודל של Ginzberg עיקר הדגש בגישות ההתפתחותיות ,מושם על תהליך הבחירה לאורך החיים .הפרט מתפתח מבחינה מקצועית בשלבים קבועים מילדות לבגרות .בכל שלב קיימות מטלות והתנהגויות הקשורות להתפתחות המקצועית ,הצריכות להירכש על מנת לאפשר מעבר מוצלח לשלב הבא )פלדמן .(1992 ,גינצבורג ועמיתיו ) (Ginzberg et al., 1951היו הראשונים שהתייחסו לשלבי ההתפתחות המקצועית. הם דיברו על שלושה שלבים: .1שלב הילדות שהוא שלב הדמיון והפנטזיה )עד גיל .(11בשלב זה ,מבחינת הילדים ,אין הבדל בין הרצון ליכולת .טווח השאיפות משקף מודעות לתפקידי עבודה רבים ומושפע מהסטטוס או ההילה הקשורים בהם. .2השלב הטנטטיבי )גיל .( 17-12בשלב זה ,מתפתחת המודעות לכישרונות ,לנטיות לערכים ולמטרות ובעקבותיה נוצרת העדפה של מקצועות מסוימים על פני אחרים. .3השלב הריאליסטי )גיל .(+25-18בשלב זה נעשית אינטגרציה בין הגורמים השונים )נטיות ,יכולות וערכים( במטרה לבחור קריירה .בחינת המציאות ,היכולת לדחות סיפוק ,הרגישות לפשרה והתפתחות פרספקטיבת זמן הינם מרכיבים משמעותיים והכרחיים בתהליך בחירת המקצוע. 15 אם כן ,גינצבורג ) (Ginzberg, 1972מדגיש שתהליך בחירת המקצוע מתפתח בעיקר עד אמצע או סוף שנות ה 20-של הפרט ,החלטות הפרט בנוגע לבחירת מקצוע אינן הפיכות ועיקר ההחלטה הוא על ידי פשרה בין התעניינותו ,כשריו ,ערכיו ועולם העבודה. מחקרים שונים שערך גינצבורג על סגנונות חיים של נשים בעלות השכלה ,החלפת מקצוע לאחר גיל 35 ועוד ,הראו שקיים מנגנון היזון בין המקצוע שבחר בו האדם לבין ניסיונו בעבודה .כלומר ,אם אנשים גילו שקיימים סוגי עבודה בעלי סיכוי גבוה יותר למימוש סיפוקיהם או שסיפוקיהם לא מומשו ,הם ינסו לחפש עבודה שונה .בנוסף ,להחלטות מקצועיות שהתקבלו לאחר הצלחה תעסוקתית ,משמעות רבה יותר מאשר להחלטות שנעשו לפני תחילת העבודה )בתקופת התיכון ,הלימודים האקדמיים וכו'( .כמו כן ,במהלך החיים אנשים רוצים למצוא התאמה מרבית בין תכונותיהם לבין שוק העבודה ,עם אפשרות תמידית לשיקולי רווח והפסד .ממצאיו של גינצבורג ) (Ginzberg, 1972;1982הביאו אותו לשנות עקרונות אחדים בתיאוריה ולנסחם מחדש ואלו עיקרי דבריו: ההתפתחות המקצועית אינה מסתיימת בגיל 25אלא נמשכת כל החיים .ההחלטות שנעשו בתקופת הבגרות המוקדמת אינן בלתי הפיכות .במהלך החיים גורמים חיצוניים כגון מצב כלכלי ,מין ופערים בין צרכי הפרט לדרישות המקצוע מביאים לשינויים בהתפתחות הקריירה של האדם .על כן ,שואף האדם להגיע לאופטימיזציה של סיפוקיו באמצעות התאמה מרבית בין צרכיו הבסיסיים לבין ההזדמנויות והמגבלות שהוא פוגש בעולם העבודה ) .(Ginzberg, 1972המודל של גינצבורג זכה לתמיכה מחקרית ,הדגיש את התהליך ההתפתחותי-פסיכולוגי שמוביל לבחירת מקצוע ובכך תרם לשינוי בהסתכלות על התפתחות קריירה ).(Brown, 1990 המודל של - Superתיאורית משך החיים גישה התפתחותית נוספת ומקיפה יותר היא גישתו של סופר ) (Super, 1953אשר היה חוקר ומטפל מוביל בתחום הייעוץ לקריירה )צינמון-גלי .(1999 ,תיאורית משך החיים )(Life Span Life Space Theory פותחה על ידי סופר וחבריו במשך 40שנה .שינויי השם יכולים ללמד אותנו על התפתחות גישה זו .תחילה נקראה התיאוריה" ,תיאוריה להתפתחות קריירה" ) .(Career Development Theory, 1957שם זה סימל את המעבר מהגישה המסורתית אל הגישה ההתפתחותית .גישת התאמת התכונות הורחבה למתן תשומת לב למשך החיים של הפרט .בשלב מאוחר יותר ,שונה שם התיאוריה ל"תיאורית התפיסה העצמית ההתפתחותית" ) .(Self Concept Theory, 1981בשלב זה התווסף תפקיד התפיסה העצמית בהתפתחות הקריירה ,כיצד תפיסת העצמי משפיעה על התנהגות מקצועית .לבסוף נקראה התיאוריה "משך החיים 16 מרווח החיים" ) .(Life Span Life Space Theory, 1990בשלב זה נוסף ממד ההקשר ,הדן בחשיבות הבנת כלל תפקידי החיים ,תוך דגש על חשיבות התפקידים ומבנה החיים שיוצרים התפקידים השונים )צינמון- גלי.(1999 , סופר )( Super,1957 ; 1983; 1990דיבר על סדרה של שלבי התפתחות לכל אורך החיים ):(life-span .1שלב הגדילה ) -( 14-0אשר בו ההתנהגות מעוצבת על ידי תורשה וסביבה. .2שלב החקירה ) -( 24-15אקספלורציה המאופיינת בהתנסות בלתי מחייבת בפעילויות שונות. .3שלב הביסוס ) -(44-25התנסות מחייבת וקידום בתחום ספציפי. .4שלב ההחזקה ) -( 64-45שמירה על הקיים וחיזוק ההצלחות שהושגו. .5שלב הדעיכה ) 65ואילך( -ירידה ברמת הפעילות. השלבים המשמעותיים לבחירה מקצועית הם שלב החקירה והביסוס ,אשר במהלכם מבצע הפרט גיבוש העדפה תעסוקתית ,בחירת כיוון מסוים וראשית המחויבות לביצוע ,יישום ההעדפה על ידי לימודים וכניסה למקצוע ,התייצבות במקצוע ,תכנון וביצוע קידום )פלדמן.(1992 , סופר) (Super, 1990ניסה להסביר כיצד גורמים שונים ,כמו :יכולת ,עניין ,ערכים ,חשיבות המיוחסת לעבודה וכו' ,מתארגנים לתוך מערכת העצמי של הפרט ומשפיעים על התנהגותו המקצועית כך שיש שונות בהתפתחות הקריירה בין תרבויות ,מינים ושכבות סוציו-אקונומיות .למעשה ,תיאורית "משך החיים" מציגה מגוון תפקידים רחב בהם עוסק הפרט מלבד עבודתו ,ואם ברצוננו להבין את התנהגות הפרט במסגרת מסוימת עלינו להתייחס לכל התפקידים בו זמנית)צינמון-גלי.(1999 , סופר) (Super, 1990השתמש באמצעי סכמטי"-קשת תפקידי החיים" על מנת לתאר תהליך זה .בקשת זו תשעה תפקידים ,משתנים ומקבילים ,בחיי האדם :ילד ,תלמיד ,שעות פנאי ,אזרח ,עובד ,בן זוג ,בונה בית, הורה ,פנסיונר .לדעת סופר ,מבנה התפקידים אותם הפרט ממלא בתקופה מסוימת )הקשרים ביניהם, החשיבות היחסית שיש לתפקידים ,המחויבות וכו'( מהווה את דפוס הקריירה שלו הנקבע גם לפי המעורבות הרגשית והזמן המושקעים בכל תפקיד )צינמון-גלי .(1999 ,בולטות התפקידים משתנה במהלך החיים ,בתקופות מסוימות תפקידים מסוימים יקבלו בולטות רבה יחסית ובתקופה אחרת מידת הבולטות שלהם יכולה להשתנות ). (Super, 1990 על פי החשיבות שהפרט מייחס לתפקידיו השונים נוכל לגלות מה נותן לפרט את המשמעות בחייו. חשיבות זו מורכבת משלושה גורמים: .1מחויבות )גורם רגשי( -מידת ההתחברות הרגשית לתפקיד. .2השתתפות )גורם התנהגותי( -מידת הזמן והאנרגיה המושקעים בתפקיד. 17 .3ידע )גורם קוגניטיבי( -מידת הידע בתחום ,על התפקיד ,על דרישותיו וכו'. בשנת ,1990ניסה סופר ליצור מודל ברור יותר מקשת תפקידי החיים .הוא נתן מקום רב להשפעה של שינויים כלכליים ותפיסות בנוגע למין ולהבדלים בין תרבותיים על ההתנהגות המקצועית .לכן ,יצר את Archway Modelשהסביר כיצד מצב כלכלי וגורמים סביבתיים ,כמו משפחה ,משפיעים על התפתחות האדם ובשלבים שונים בחיים מתחברים לתפקידים חברתיים ותפיסה עצמית)צינמון-גלי.(1999 , מושג ה"עצמי" הנו היבט מרכזי בתיאוריה של סופר .הוא רואה בתהליך מעין סינתזה בין מושגי העצמי והמציאות .בחירה מקצועית ,היא תרגום של העצמי למונחים מקצועיים הכוללים הצבת מטרות וקבלת החלטות .סופר סבור ,כי לאדם פוטנציאל רחב המתאים למספר מקצועות ומקצוע מסוים מתאים למספר אנשים .עם זאת ,כל אדם בוחר את המקצוע שיאפשר לו לממש את הערכתו העצמית. המודל של סופר תואם את עולם העבודה הפוסט-תעשייתי אשר ההתפתחות בו אינה ליניארית בלבד .הוא מדבר על מושג ה"מיחזור" אשר מאפשר לסממני גדילה ,חקירה ,ביסוס ,תחזוקה ודעיכה להופיע שנית במצבי ערעור ומעבר .לדוגמה ,בגיל הפרישה )שזה שלב הדעיכה( עשוי האדם לפתח תחומי עניין נוספים, לחקור אותם ,לבססם וכו' .רעיון זה מאפשר טווח התפתחותי רחב לשינוי בכיוונים מגוונים. לסיכום ,סופר רואה בתהליך בחירת הקריירה התפתחות על פני כל שנות חייו של האדם )ממד האורך( ,תוך התייחסות למגוון תפקידי החיים שממלא האדם )ממד הרוחב( ומדגיש שתהליך זה מושפע הן מתפיסתו העצמית של הפרט והן מגורמי מצב ומשינויים חברתיים והיסטוריים. מצב הידע כיום החוקרים אוסיפוב וקרייטס ) (Osipow, 1968; Crites, 1969סייעו בגיבוש הפסיכולוגיה של המקצועות כדיסציפלינה מדעית בסיסית ,הנפרדת מפסיכולוגיה של ייעוץ לקריירה .אוסיפוב )(Osipow, 1968בחן והעריך תיאוריות קיימות בתחום תכנון הקריירה .אחת הבעיות שנוצרו בתיאוריות בחירת המקצוע ותכנון הקריירה היא שאיננו יודעים מה הנקודה שבה מתרחשת בחירת הקריירה .מתי בדיוק מתבצעת ההתמקדות .למעשה ,ההתמקדות היא תוצאה של הבשלות לקריירה .בתיאוריות לא מובן באופן חד משמעי האם הבחירה היא לפי השלב ההתפתחותי ,האם זה משהו אישיותי או סביבתי וכו' .מסיבה זו מציע אוסיפוב ) (Osipow, 1990לאחד את התיאוריות. הוא מסתמך על מק אדמס ) ( McAdams, 1995שטען כי תיאור מלא של האישיות דורש 3רמות :תכונות אופי ,סוגיות אישיות וסיפורי חיים .מק אדמס ) (McAdams,1995איחד וקישר בין התיאוריות של האישיות .אוסיפוב ) (Osipow, 1990שהאמין באיחוד תיאוריות הקריירה ,העביר את הניתוח של מק- 18 אדמס ביחס לתיאוריות אישיות אל עולם הפסיכולוגיה המקצועית .הוא מציע הסתכלות על התפתחות הקריירה ב 3-רמות ומוסיף רמה רביעית ).(Savickas, 2001 הרמה הראשונה מתייחסת לטיפוסי האישיות המקצועית-מה הנטייה של האדם בצורה טיפוסית ) (Lounsbury, Saudaragas, & Gibson, 2004השונה מתכונות ונטיות המושפעות מהתנהגות חברתית. מודל ה – RIASEC-של הולנד מציע מבנה פרקטי למיון סוגי אישיות המאפיינים סוגי סביבות עבודה. בדומה לנטיות אישיות של רמה א' של מק-אדמס 6 ,סוגי האישיות של RIASECנתפסים כתבניות של תכונות .סוגי אישיות אלו הוכחו כיציבים ועקביים במחקרי אורך .הם מאופיינים במוטיבים חוזרים ונשנים מעבר לסיטואציות שונות ותחת תנאים שונים ובהקשרים רבים. לסיכום ,הרמה הראשונה מאפשרת לבדוק את סוגי האישיות לפי ההתאמה המקצועית )מודל הRIASEC- של (Hollandומאפשרת ממדי השוואה משום שהיא משקפת המשכיות ויציבות בהתעניינות המקצועית תוך אי תלות בסביבה או בגורמים אחרים. הרמה השנייה מתייחסת לסביבה החברתית שבה אנשים עוסקים בקריירה ,ברגע ובמקום מסוים על פי השפעת הנורמות והציפייה של חברה נתונה ,כלומר ,רמה זו מייצגת הקשרים פסיכולוגיים חברתיים של האדם בתהליכי הבחירה .מק-אדמס ) (McAdams,1995ציין את משתני רמה ב' כעניינים אישיים .בניגוד לתכונות של רמה א' ,המתייחסות למה יש לאדם בצורה טיפוסית ,עניינים אישיים של רמה ב' מאופיינים בגורמי זמן ,מקום ותפקיד )מה עושים בזמן ובמקום מסוים( .עניינים בלתי-השוואתיים ומותנים אלו "מדברים על מה אנשים רוצים ,בדרך כלל במהלך תקופה מסוימת בחייהם או בתחום מסוים של פעילות, ובאילו שיטות חיים אנשים נוקטים )אסטרטגיות ,תכנונים ,הגנות וכן הלאה( על מנת להשיג את רצונם או להימנע ממה שאינם מעוניינים ,במהלך החיים ,במקומות מסוימים ו/או ביחס לתפקידים מסוימים" ) .(McAdams,1995במציאות המקצועית ,משתני העניינים האישיים קיבלו את השם "ענייני קריירה". בעוד שסוגי ה RIASEC-מאופיינים בפרספקטיבה פסיכולוגית דיפרנציאלית המדגישה הבדלים אישיים בתכונות וסוגים לצורך השוואה בין בני-אדם ,ענייני קריירה מאופיינים בפרספקטיבה פסיכולוגית התפתחותית המאפשרת ליחיד השוואה עם עצמו מעבר לתחומי ההתפתחות ,וגם עם אחרים. לסיכום ,ניתן לומר כי רמה ב' של ענייני קריירה מייצגת הקשרים פסיכולוגיים התפתחותיים ומשתני הקריירה בה נתונים להשפעת זמן ,סביבה ומקום. הרמה השלישית מתייחסת לנרטיבים של קריירה וכוללת סיפורי חיים ממשיים ביחס לעצמי ולאחרים. באמצעות בניית מבנה עלילה ,הנרטיב מטפל בשאלה "מי אני?" .העלילה מסבירה למי מתחבר האדם וכיצד .היחיד מחפש "ליצור נרטיב אינטגרטיבי פחות או יותר של העצמי בכדי שיוכל ליצור לחיים מראית 19 עין של משמעות ומטרה .מבנה נרטיבי של משמעות מסביר ניסיון חיים תוך התרכזות בעלילת הסיפור המגלה שלמות ומטרה בעצמי" ) .(McAdams,1995ללא ספק ,פרשנות זו כוללת מבנים ,סיפורים, ואירועים שנמצאים מחוץ לתיאוריות האישיות של רמה א' ו-ב' .סיפורים אלו אינם מורכבים ממושגים של תכונות פסיכולוגיות או עניינים פסיכו-סוציאליים אלא משקפים צרכים ומטרות ,פעילות מכוונת וגם את תוצאותיהם של דפוסי החיים -את סיפור הקריירה .סיפור הקריירה מורכב מקריירה אובייקטיבית וקריירה סובייקטיבית" :קריירה מורכבת ,בצורה אובייקטיבית ,מסדרה של סטאטוסים ומגדירה את התפקיד באופן ברור...בצורה סובייקטיבית ,קריירה היא פרספקטיבת ההנעה בה היחיד רואה את חייו כשלם ונותן משמעות לתכונותיו השונות ,מעשיו והדברים שקרו לו" ).(Hughes, 1958 בנוסף ,קובע אוסיפוב ) (Osipow, 1990רמה רביעית ,המטפלת ישירות במכניזם של ההתפתחות .רמה זו מתוארת באמצעות מודל ה-(SOC-Selective Optimization with Compensation) SOC-אופטימיזציה סלקטיבית ופיצוי. מודל זה מגדיר תהליכי התפתחות כמקסימיזציה של תוצאות רצויות תוך צמצום התוצאות הבלתי רצויות. המכניזם המרכזי של ההתפתחות הוא הסתגלות תעסוקתית לסביבה .הסתגלות זו כרוכה בבחירת מטרה, באופטימיזציה של הבחירה וביכולת לפצות על תוצאות בלתי רצויות )כמו אי השגת בחירות קודמות( בכדי להגיע למטרה הנבחרת )בהנחה שבכל בחירה קיים הפסד מסוים( .ההנחה היא שאדם שידע לזהות מה נטייתו המקצועית באופן טיפוסי ,אלו בחירות עליו לעשות ועל מה כדאי לו לוותר בהתאם לזמן ,לסביבה ולמקום בו יהיה בתקופות שונות בחייו וכן יוכל לספר את סיפור הקריירה שלו ,כיצד כל תכונותיו, בחירותיו ודרכיו מתחברים לסיפור שלם ומשמעותי יהא ממוקד יותר בתכנון הקריירה שלו. לסיכום ,הן הגורם האישיותי ,הן הגורם הסביבתי ,הן הגורם העצמי-נרטיבי-האינטגרציה ביניהם ,היא זו שיוצרת את המכניזם של התפתחות הקריירה וכל אלה משפיעים על ההתמקדות בקריירה. 20 מסוגלות עצמית עד התקופה האחרונה ,ההתפתחות המקצועית הייתה תלויה בגורמי תפיסה עצמית והערכה עצמית שבאמצעותם ניסו להסביר את תהליך בחירת המקצוע .ההנחה הייתה ,שלשני גורמים אלה ניתן לייחס מרכיבים קוגניטיביים ,התנהגותיים ורגשיים ,אולם ,הם היו חלקיים בלבד ולא הסבירו את כל תהליך תכנון קריירה והמוטיבציה לבחירת מקצוע ) .(Betz, 2000לעומת זאת ,מושג המסוגלות העצמית ,שפותח בעיקר על ידי בנדורה ) (Bandura, 1977; 1982; 1986ומהווה מרכיב מרכזי בתיאורית הלמידה שלו ,שם דגש על התנעת ההתנהגות ומסביר היטב את המוטיבציה לביצוע התנהגות ,במקרה זה ,בחירה מקצועית. מושג זה אף מכיל בתוכו את התפיסה העצמית וההערכה העצמית. התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית ,אשר פותחה וגובשה על ידי בנדורה ) (Bandura, 1977רואה את תהליכי הלמידה כחוקים המגבשים אישיות ,תוך הדגשת הממד החברתי .ההתנהגות האנושית ,מעוצבת על ידי פעולת גומלין הדדית בין כוחות פנימיים וכוחות חיצונים" .אנשים משפיעים על הסיטואציות המשפיעות על המחשבות ,התחושות וההתנהגות" ) .(Bandura ,1986כלומר ,התנהגות נוצרת מאינטראקציה בין האדם לסביבה .הסביבה משמשת מקור ידע ומהווה תשתית למערכת הציפיות של האדם ,כך שהסביבה משפיעה על המערכת הקוגניטיבית .הציפיות ,כחלק מהמערכת הקוגניטיבית מובילות את האדם להתנהג באופן שיביא אותו לקבלת חיזוקים מהסביבה ובכך למעשה ,קובעות הציפיות את ההתנהגות .ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה אותה .הסביבה שהשתנתה מספקת מידע חדש למערכת הקוגניטיבית וכך חוזרת על עצמה פעילות גומלין בסיסית זו )אוהד ; 1998,שגיא .(2005 ,ראה תרשים .1 שימוש באסטרטגיה אדם קשרי משוב סביבה התנהגות תרשים :1מודל מסוגלות עצמית (1977) Bandura 21 אינטראקציה מתמשכת זו בין האדם ,הסביבה וההתנהגות ,מדגישה את יכולתו של האדם להשפיע על סביבתו ולשנותה ומכילה גם את חסרונות השפעה זו .לפי גישה זו ,בני אדם אינם יצורים פסיביים המונעים על ידי כוחות סביבתיים ומאידך אינם חופשיים לעצב את עצמם בכל דרך שיבחרו .האדם והסביבה הם גורמים הדדיים המעצבים אחד את השני ) .( Bandura ,1977מסוגלות עצמית מהווה מרכיב מרכזי בתיאוריית הלמידה של בנדורה ) (Bandura ,1977; 1982; 1986ומתייחסת לאמונתו של היחיד באשר ליכולתו לבצע בצורה מוצלחת ,התנהגות נתונה או מערך התנהגויות שיובילו לתוצאה רצויה .אם האינטראקציה בין האדם-סביבה-התנהגות ,נותנת משוב חיובי ,מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית. מסוגלות עצמית-הגדרות הגדרת המושג "מסוגלות עצמית" הורחבה במשך שני עשורים על ידי בנדורה ).( Bandura ,1977 תחילה ,הוגדרה המסוגלות העצמית כשיפוטו של הפרט בנוגע ליכולתו לבצע מגוון התנהגויות קוגניטיביות ומוטוריות אשר יובילו לתוצאה מסוימת .בהמשך הדגיש בנדורה ) (Bandura ,1993את אמונתו של הפרט לשלוט בעתידו ותפיסתו הרחבה של הפרט לגבי ביצוע משימות בעתיד .מאוחר יותר תוארה המסוגלות העצמית כמשפיעה גם על החלקים הרגשיים ומעוררי ההנעה של האדם ,שבאמצעותם הוא מסוגל להוציא את הפוטנציאל שבו לפועל .בהמשך לבנדורה ,הוגדרה המסוגלות העצמית על ידי חוקרים נוספים אשר הדגישו ממדים שונים: ברפילד וברלינגיים ) (Barfield & Burlingame, 1974הגדירו את תחושת המסוגלות העצמית כתכונה אישיותית שמאפשרת לאדם להתמודד באופן יעיל עם העולם .של ,ברונינג וקולווין )Shell, Bruning, (&Colvin, 1995שמו דגש על תחושת היכולת של הפרט לשלוט בעולמו הפנימי ,והגדירו תחושת מסוגלות עצמית כבטחון ביכולתו של הפרט לארגן את כישוריו ויכולותיו הקוגניטיביים ,ההתנהגותיים והחברתיים ,הדרושים לביצוע מוצלח של משימה .פולר ,ווד ,רפפורט ודורנבוש ) Fuller, Wood, ( Rapaport, & Dornbusch, 1982וכן לי ,דדריק וסמית' ) ( Lee, Dedrick, & Smith, 1991 הסבירו את תחושת המסוגלות כציפיות הנתפסות אצל האדם להתמיד במשימה ,ולהשיג את התוצאות הרצויות על ידי מאמץ אישי ,כלומר ,מדובר בתהליך קוגניטיבי הכולל זיהוי המטרה ,הערכת המאמץ, הכישורים להשגת המטרה והביצוע בפועל .שיין -פדר ) (1995תיארה את תחושת המסוגלות כאמונה שיש לאדם יכולת להשיג דברים שהוא מעוניין בהם .למעשה ,הגדרות אלו מתארות את תחושת 22 המסוגלות העצמית באופן כללי .בנדורה ) ,(Bandura ,1991בשונה מהם ,ראה את המסוגלות העצמית כייחודית לתחומי תפקוד ספציפיים. משמעות המושג והשפעתו המסוגלות העצמית מהווה מערכת אמונות אקטיבית ,המקיימת אינטראקציה עם הסביבה ומסייעת לפרט לממש את משאביו הפנימיים בצורה יעילה ) .(Bandura ,1991תחושת המסוגלות העצמית מתווכת בין היכרות הפרט עם הסביבה ,המשימה העומדת לפניו והמיומנויות הנחוצות לביצועה לבין התנהגותו וביצועיו .ניתן לצפות שהפרט יבצע התנהגויות מסוימות מתוך מגוון התנהגויות אפשריות, כאשר הוא מאמין כי יש ביכולתו לבצע את המשימה והביצוע יוביל לתוצאות המצופות )גרנט-פלומין, .(1998כלומר ,התרחשותן של פעולות והתנהגויות נקבעת במידה רבה כתוצאה מההערכה של הפרט לגבי יכולותיו ומהסבירות שיוכל להתמודד בהצלחה עם דרישות הסביבה והאתגרים הניצבים בפניו. על פי בנדורה ) ( Bandura ,1977ניתן לבחון את המסוגלות העצמית על פי שלושה ממדים: א .רמה -ממד המתייחס למידת הקושי /האתגר שהפרט מאמין שביכולתו להתמודד מולם .הערכת המסוגלות העצמית של הפרט יכולה להיות מוגבלת למטרות פשוטות מחד ,או לכלול התייחסויות מורכבות מאידך .בממד זה ייקבע האם ייכנס הפרט לפעילות מסוימת "-התנהגות מתקרבת" או יימנע ממנה"-התנהגות נמנעת". ב .עצמה -ממד המתייחס למידת נכונותו של הפרט להמשיך במאמציו להשגת המטרה ,למרות היתקלותו בקשיים .ככל שעצמת המסוגלות גבוהה יותר ,כך סביר יותר להניח שסיכוייו לביצוע מוצלח יגדלו. ג .הכללה -ממד זה קובע האם רמת המסוגלות הנתפסת מתייחסת לתחום מוגדר או שהיא מוכללת מעבר לפעילויות שונות ומצבים שונים .כלומר ,המידה שבה הצלחה /כישלון במשימה ספציפית משפיעים על תפיסת המסוגלות העצמית .משום שהפרט פועל על פי התנסויות קודמות ,סביר שהמסוגלות תהיה מוכללת למצבים המניבים תוצאות דומות הדורשים התנהגויות דומות )אבירם, .(1990 עד כאן ,ראינו שהמסוגלות העצמית הינה תכונה המבוססת על למידה חברתית .בין האדם לסביבה מתקיימת מערכת יחסים הדדית ,בה כל אחד מהם משפיע על התנהגות השני ומעצב אותה .כאשר מתקבל משוב חיובי מיחסי גומלין אלו בין האדם-סביבה-התנהגות ,מתפתחת תחושת מסוגלות עצמית בקרב הפרט .תחושת המסוגלות העצמית מסייעת לפרט להכיר את דרישות הסביבה ,את המשימה 23 העומדת בפניו ,את המיומנויות הנדרשות לביצועה וכך לתכנן בהתאם את צעדיו .למעשה ,הפרט בונה את ציפיותיו לגבי יכולתו להתנהג בצורות שונות במצבים שונים על פי המסוגלות העצמית. כעת נראה כיצד מתעצב תהליך הלמידה הקשור במסוגלות העצמית. עיצוב תחושת המסוגלות העצמית בנדורה ) (Bandura ,1986זיהה 4מקורות מידע התורמים לפיתוח תחושת מסוגלות עצמית: .1הישגים בביצוע ) -(Performance Accomplishmentמידת ההצלחה של האדם במשימה ,בביצוע ההתנהגות או במיומנות הנדרשת .חוויות של הצלחה מעלות את תחושת המסוגלות העצמית ואילו כישלונות חוזרים ונשנים מורידים אותה .עם זאת ,התגברות על כשלון עשויה להוביל לנחישות ויכולת להתמודד עם מכשולים נוספים .העיבוד שעושה הפרט לאינפורמציה זו משפיע רבות על תחושת המסוגלות העצמית .אם מייחס הפרט את ההצלחה לעצמו ,הרי שתחושת המסוגלות תגבר .אולם ,אם הוא מייחס את ההישגים לנסיבות חיצוניות ,כגון מזל או צירוף מקרים ,לא תשפיע ההצלחה על תחושת המסוגלות .גורם זה של הישגים בביצוע נחשב לגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר על עיצוב תחושת המסוגלות העצמית ).( Lent, Brown& Hackett,1996 .2התנסות עקיפה ) -(Vicarious Experienceלמידה מצפייה ומחיקוי .צפייה של אנשים ביכולות של אחרים הם יכולה לסייע להם בעיצוב ציפיותיהם מעצמם )גרטי-שרון.(2006 , .3שכנוע מילולי ) -(Verbal Persuasionניסיון שכנוע בו מובל הפרט באמצעות סוגסטיה ,להאמין שהוא מסוגל להתמודד עם מצבים שבעבר חווה אותם כמאיימים .שכנוע מסוג זה יהיה יעיל יותר כשיגיע מדמויות משמעותיות כמו הורים ,בני זוג וכיו"ב )אוהד.(1998 , .4מצב פיסיולוגי ) -(Physiological Statesתחושות פיזיות לא נעימות )כגון:עייפות ,סימני חרדה וכו'( בזמן הביצוע ,יכולות ליצור אצל האדם תחושת מסוגלות עצמית נמוכה .בניגוד לכך ,תחושות פיזיות נעימות ונינוחות יכולות להגביר את תחושת המסוגלות העצמית ) .( Lent, Brown & Hackett,1996 בדומה לכך ,תחושות פיזיולוגיות נוחות מובילות לתחושת ביטחון ביכולת לנהל את הסיטואציה. הגישה לארבעת מקורות המידע משפיעה על הרמה ,החוזק וההכללה של המסוגלות העצמית ,כלומר באמצעות ארבעת מקורות המידע ניתן להתערב ולשנות את תחושת המסוגלות העצמית. בנדורה) (Bandura ,1986מצא שככל שהפרט מבצע בהצלחה מגוון רחב יותר של התנהגויות ,מתגבשת אצלו תפיסה כללית לגבי יכולותיו ,המוכללת על מצבים שונים ומהווה גורם מנבא לפעילויות מסוגים 24 שונים .ממצא זה זכה לתמיכה במחקרים רבים אשר הראו כי מסוגלות עצמית נמצאה כגורם המנבא הטוב ביותר לגבי ביצוע משימות בעתיד )גרנט-פלומין.(1998, לאחר שראינו את הגורמים שמסייעים בעיצוב תחושת המסוגלות ואת האופן בו ניתן לשכלל אותה, נראה כיצד מתעצב תהליך הלמידה הקשור במסוגלות העצמית ביחס לגיבוש ולפיתוח קריירה. תחילה ,נסביר את המושג "מחסומי קריירה" אשר מהווה מרכיב מרכזי בתיאוריות העוסקות במסוגלות העצמית ביחס לתכנון קריירה וכן הינו אחד המדדים המרכזיים במחקר הנוכחי. אחר כך נסביר את תרומת המסוגלות העצמית לכל נושא תכנון הקריירה וההתפתחות המקצועית ולבסוף נדון במשתנה מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה שאותו בחן המחקר. מחסומי קריירה בהקשר של מסוגלות עצמית תכנון הקריירה תלוי בגורמים שונים ומרובים שחלקם מהווים מחסומים לקבלת החלטות בבחירת מקצוע. מחסומי קריירה מוגדרים כגורמים שונים שמונעים את השגת הקריירה הרצויה ) & Creed, Patton .( Bartrum, 2004 יש חוסר הסכמה בקרב החוקרים לגבי המסגרת התיאורטית ביחס למחסומי הקריירה. קרייטס ) (Crites, 1969מראשוני החוקרים בתחום זה ,השתמש בקטגוריזציה של שני סוגי מחסומים: קונפליקט פנימי )כמו חוסר ביטחון ,מוטיבציה נמוכה( ,או תסכול חיצוני שמעכב התפתחות קריירה )כמו עוני ,חוסר גישה לחינוך( .אולרי ) (O'Leary, 1974מצאה 6סוגי מחסומים פנימיים ו 4-סוגי מחסומים חיצוניים המאפיינים התפתחות קריירה בקרב נשים .מחסומים חיצוניים הוגדרו על ידה כחיצוניים למערכת העצמי של האישה ,ביניהם :סטריאוטיפים חברתיים של תפקידי מגדר ,יחס כלפי נשים בניהול, יחס כלפי כשירות של נשים וחוזקו של מודל "המנהל הגבר" )ליפשיץ .(2008 ,לעומת זאת ,המחסומים הפנימיים קיימים בתוך מערכת העצמי של האישה ואלה משפיעים בצורה ישירה על התנהגויות ההצלחה של הנשים ,ביניהם פחד מכישלון ,הערכה עצמית נמוכה ,מאבקי תפקידים ,פחד מהצלחה ותפיסת התוצאות של קידום תעסוקתי ) .(Swanson & Woitke, 1997; O'Leary, 1974פרמר )(Farmer, 1976 הציע 6מחסומים פנימיים ו 3-חיצוניים .הרמון ) (Harmon, 1977הציע לבחון את המחסומים מנקודת מבט נפשית וסוציולוגית .גם בץ ) (Betz, 1994חילקה את המחסומים לשתי קטגוריות ,אם כי השתמשה במונחים שונים .היא דיברה על מחסומים סביבתיים ואישיים .במחסומים הסביבתיים נכללים סטריאוטיפים של תפקידי מגדר ,סטריאוטיפים מקצועיים ,הטיה מגדרית בחינוך ,מחסומים בהשכלה 25 הגבוהה ,היעדר מודלים לחיקוי ,סביבה של היעדר תמיכה ועידוד ,ייעוץ מקצועי עם הטיה מגדרית ואפליה על רקע תרבותי .במחסומים האישיים נכללים קונפליקט משפחה /קריירה ,הערכה עצמית נמוכה ,תחושת מסוגלות נמוכה וציפיות נמוכות להצלחה .עם הזמן ,חוקרים הציעו מסגרות תיאורטיות נוספות לאפיון מחסומי הקריירה .סוונסון וטוקאר ) (Swanson & Tokar, 1991הצביעו על שלוש קטגוריות למיון המחסומים :נגישתיים ,חברתיים /בינאישיים ואינטראקציונליים. המחסומים הנגישתיים אופיינו בעיקר כפנימיים וכקשורים לבחירת תחום הלימודים והמקצוע כמו: הערכה עצמית ואינטרסים .המחסומים החברתיים /בינאישיים היו קשורים לאיזון בין קריירה ומשפחה. המחסומים האינטראקציונליים אופיינו כקשורים למאפיינים דמוגרפים וקשורים לכניסה הראשונית לעבודה )ליפשיץ .(2008 ,סוונסון וויטק ) (Swanson & Woitke, 1997ציינו כי תיאוריית הקריירה הקוגניטיבית החברתית )(Lent, Brown & Hackett, 1994 ) (SCCT- Social Cognitive Career Theory מהווה מסגרת שלמה יותר בהבנת מחסומי הקריירה ובהבנת גורמי הרקע המשפיעים על תפיסת המחסומים ,SCCT .שיסודותיה נגזרים מהתיאוריה החברתית -קוגניטיבית של בנדורה ,מזהה יחסים בין משתנים אישיים והקשריים שמשפיעים על תהליכי פיתוח קריירה מקצועית ,כולל יצירה של התעניינות בקריירה ,זיהוי של בחירות קריירה ,הצלחה והתמדה בחיפוש אחר קריירה .בהקשר של תיאוריה זו, מחסומי קריירה מפריעים בתהליך הפיכת נטיות מקצועיות לבחירת מטרות ולהתנהגות מכוונת מטרה ) ,(Brown & Lent,1996כלומר ,גם אם לאדם מסוגלות עצמית גבוהה לקריירה מסוימת ,ציפיות חיוביות מקריירה זו ונטיות מקצועיות מתאימות ,ייתכן שימנע ממסלול זה אם לדעתו יהיו מחסומים משמעותיים בפני הגשמתו ) .(Brown & Lent,1996מחקרים הראו ,כי מחסומי קריירה כמו :אפליה על רקע גזע ומוצא אתני ,בעיות כלכליות ,עמדות משפחתיות ,תפיסת חוסר יכולת וחוסר הזדמנויות חינוכיות ,השפיעו על תלמידים באופן עקבי .תיאוריית ה SCCT-הוכחה כמועילה בהבנה של דרכי התפתחות הקריירה של קבוצות מופלות ) .(Hackett & Byars, 1996כמו-כן ,נבחנו סוגיות מגדר ותרבות ביחס לתפיסת מחסומי קריירה .לנט ועמיתיו ) (Lent et al, 1994הציעו ששורשם של הבדלים מגדריים ובין תרבותיים בהתעניינות בקריירה ובמטרות קריירה ,נעוץ בהבדלים בתפיסת המחסומים ,במבני הזדמנויות ובמערכות תמיכה חברתיות .סמית' ) (Smith, 2004מצאה כי מיעוטים אתניים )אסיאתיים -אמריקנים ,אפרו-אמריקנים והיספאנים-אמריקנים( חשבו שקיימים מחסומים רבים יותר למציאת תעסוקה ,הצלחה בעבודה ואיזון משפחה -קריירה מאשר אירופאים -אמריקנים .לוזו ) (Luzzo,1993מצא הבדלים בין תרבותיים בתחושת מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,ושיחסית לסטודנטים אירופאים -אמריקאים ,אצל סטודנטים 26 אפרו -אמריקנים ,אסיאתים -אמריקנים ,היספאנים ,ופיליפינים הייתה סבירות גבוהה יותר לתפיסה של מוצא אתני כמחסום בפני פיתוח קריירה .לופז ואן-יי ) (Lopez & Ann-Yi, 2006בחנו תפיסת מחסומי קריירה בקרב נשים משלוש קבוצות אתניות .התוצאות מראות שנשים אפרו-אמריקניות חושבות שקיימים מחסומי קריירה רבים יותר מאשר נשים אירופיות -אמריקניות או היספאניות. בין השאר ,על פי קריד ,פטון וברטרום ) (Creed ,Patton & Bartrum, 2004נמצא כי בקרב בנות הגורמים הקשורים באופן שלילי למסוגלות עצמית הם מחסומים חיצוניים דווקא משום שהם מהווים תירוץ לאי עשייה למרות וייתכן כי המסוגלות קיימת .לעומת זאת ,מחסומים פנימיים הם חלק מהמסוגלות עצמה ולכן מחסום פנימי לא קיים כישות נפרדת למסוגלות אלא הוא העדר מסוגלות בעצמו ולכן לא יימצא קשר בין השניים. לסיכום ,ראינו שמחסומי קריירה מוגדרים כגורמים המונעים מהאדם להשיג את הקריירה הרצויה .בקרב החוקרים קיימות קטגוריות שונות של סוגי המחסומים כאשר הסוגים העיקריים הם פנימיים-נגישתיים- אישיים )חוסר ביטחון ,הערכה עצמית וכו'( ,חיצוניים-חברתיים-בינאישיים )משפחה ,עוני וכו'( וחיצוניים- אינטראקציונאליים )דמוגרפים ,מחסומים בהשכלה הגבוהה ,היעדר סביבה תומכת ומעודדת וכו'( .כמו כן, ראינו את רלוונטיות תיאוריית ה SCCT-לתחום מחסומי הקריירה ,כלומר כיצד משפיעים משתנים אישיים והקשריים )מחסומים( על תהליכי פיתוח קריירה מקצועית .מחסומי קריירה עלולים למנוע מהאדם בחירה במסלול מסוים אפילו במקרה של מסוגלות עצמית גבוהה לסוג הקריירה ,ציפיות חיוביות ונטיות מקצוע מתאימות .כן נמצאו קשרים בין הבדלי תרבות לתפיסות המחסומים .בקרב מיעוטים וחברות שמרניות ומסורתיות יותר ,נמצאה תפיסת מחסומי קריירה גבוהה יותר. תרומת המסוגלות העצמית להתפתחות המקצועית סופר ) (Super, 1983בתיאוריה ההתפתחותית שלו בנוגע לתכנון קריירה ,דיבר על כך שהדימוי העצמי המקצועי הולך ומתגבש בשלבים החל מהילדות עד סוף החיים ,תוך תהליכי הסתגלות והתאמה בין הדימוי העצמי ובין המציאות .עם זאת ,לדעתו תקופת גיל ההתבגרות היא תקופת החקירה וככל שתהיינה למתבגרים התנסויות לימודיות ,מקצועיות וחווייתיות מגוונות יותר ,כך תתאפשר צמיחה של דימוי עצמי חיובי .אם מתבצעת חקירה של ה"עצמי" ,מתחיל המתבגר לחשוב על עצמו במונחים של עולם העבודה ומתנסה בחוויות שמאפשרות לו לתרגל את מושג העצמי ,לשנות ,לעדן ולהרחיב את נקודת מבטו )אוהד, .(1998בראון ולנט ) (Brown & Lent,1996מצאו שתהליך של חשיפה לפעילויות מוסיקה ,ספורט ומדע 27 וקבלת משוב מאפשר למתבגרים לחדד את מיומנויותיהם ,לפתח אמות מידה פנימיות ולעצב תפיסת מסוגלות עצמית. נטיות מקצועיות הן דפוסים של משיכה או דחייה ביחס לפעילויות הקשורות לקריירה .חשיפה ישירה או עקיפה למקצועות שונים במהלך ההתבגרות ,מלווה בהפנמת חיזוקים הקשורים למקצועות אלו .חיזוקים אלו מפתחים תחושת מסוגלות בביצוע מטלות מסוימות ובונים ציפיות לגבי תוצאות הביצוע בקרב המתבגרים .למעשה ,תחושת המסוגלות והציפיות מעצבות את הנטיות אשר מובילות את המתבגר לתרגל משימות שחווה בהן הצלחה ) .( Lent, Brown & Hackett,1996 תלמידים החשים ביטחון נמוך ביכולותיהם מפתחים תחושת פסימיות המונעת מהם לממש את איכויותיהם האקדמיות .לעומתם ,תלמידים בעלי חשיבה חיובית המלווה בציפיות חיוביות ניגשים למטלות באופטימיות ומתמודדים גם מול קשיים ) .( Scheier & Carve,1993האמונה ביכולת ,כלומר, תחושת המסוגלות העצמית מאפשרת לנבא באופן מדויק יותר את המוטיבציה של התלמיד ואת האפשרויות האקדמיות בעתיד ) .( Hackett & Betz,1989 לפיכך ,מסוגלות עצמית בהקשר של קריירה מוגדרת כביטחון נתפס של הפרט בביצוע מטלות הקשורות לאקספלורציה ולבחירת קריירה ) .(Solberg ,Good & Nord, 1994בהקשר זה ,התנהגות מתקרבת תאופיין ברצונותיו של היחיד לבחור אופציות של השכלה או מקצוע ,חקירת הקריירה וקבלת החלטות התנהגותיות החיוניות לבחירה נכונה ,למשל -ביצוע במבחן חשוב להשלמת לימודים במכללה או חקירה ביחס לתכנית הכשרה בעבודה מסוימת .לעומת זאת ,התנהגות נמנעת תאופיין באי רצון לבחור מקצוע או השכלה ,קליטת מסרים מעכבים מסביבה ,חוסר התמדה מול קשיים ,קבלת החלטות שגויה ועוד .מסוגלות עצמית מאפשרת אם כן ,פעילות המקדמת בחירת קריירה נתונה כאשר היא חזקה או חוסמת בחירת קריירה כאשר היא חלשה או נמוכה .למעשה ,לא נכון לדבר על מסוגלות עצמית ביחס לקריירה באופן כללי אלא על מסוגלות בתחומי התנהגות ספציפיים בתחום הקריירה ) .(Betz, 2000בין תחומי המסוגלות העצמית שנחקרו בכיוון הקריירה נמצאים :מסוגלות עצמית מדעית וטכנית ,מסוגלות עצמית מתמטית, ומסוגלות עצמית ביחס לממדים בסיסיים בהתנהגות קריירה כגון ,מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ).(Betz, 2000; 2001; 2007; Byars-Winston, 2006 מחקר זה יתמקד בסוג המסוגלות האחרון. 28 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה המושג "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" מוגדר כיכולת של הפרט להעריך את מסוגלותו להתמודד עם כל המידע הדרוש על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה בבחירת קריירה ואין כוונה במושג זה לחקור את עצם תהליך קבלת ההחלטות. קריד ,פטון וברטרום ) (Creed ,Patton & Bartrum, 2004מצאו כי מסוגלות עצמית ביחס לקבלת החלטות קריירה מושפעת מתפיסת המחסומים ומשפיעה על התמקדות בקריירה .לפיכך ,נראה כי תיאורית המסוגלות העצמית יכולה להוות בסיס להסרת מחסומים אלו .מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בוחנת את רמת אמונתו של היחיד בנוגע להצלחתו בהשלמת מטלות החיוניות לטובת קבלת החלטת קריירה .המיומנויות שעומדות בבסיס תחושת מסוגלות זו הן :הערכה עצמית מדויקת ,איסוף מידע מקצועי ,בחירת מטרה ,תכנון העתיד ויכולת פתרון בעיות. בץ והקט ) (Betz & Hackett, 1986בדקו את הקשר בין מסוגלות עצמית לבין תהליך קבלת החלטות לגבי קריירה ומצאו שהמסוגלות העצמית ,הייתה קשורה באופן מובהק לאי בחירה מקצועית ולקשיים בקבלת החלטות מקצועיות) .פלדמן.(1992 , טיילור ופופמה ) (Taylor & Popma, 1990דיווחו כי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מבחינה באופן משמעותי בין 3קבוצות קטגוריאליות של סטודנטים על בסיס מקצוע עיקרי בקולג' :מקצוע ראשי מוצהר ,כאלו שבחרו טנטטיבית מקצוע ראשי ,וכאלו בעמדה לא-החלטית .מתיו ,סווה ונילס ) Mathieu, (Sowa & Niles,1993דיווחו כי תלמידות קולג' שטרם החליטו ביחס לקריירה היו בעלות תחושה נמוכה של מסוגלות עצמית בקבלת החלטת קריירה באופן משמעותי ביחס לתלמידות שבחרו מקצוע הנשלט על ידי גברים או מקצוע נטרלי. נוויל ושלקר ) (Nevill & Schlecker, 1988הראו שעלייה בתחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מביאה לנכונות גבוהה יותר להתחייב לפעילויות הקשורות לקריירה. בלושטיין ) (Blustein, 1989הוכיח את הקשר בין מסוגלות עצמית לקבלת החלטה ביחס לקריירה והתנהגות לצורך חקירת קריירה .מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה מופיעה כמנבא חשוב יותר של פעילויות חקירה מאשר כל משתנה אחר )יציבות המטרה ,גיל ,מגדר( .חוקרים אחרים פיתחו ובחנו מדדי מסוגלות עצמית הקשורים לאספקטים של תהליכי קבלת החלטות קריירה ויישום .לדוגמא ,סולברג וחבריו ) (Solberg et al., 1995דיווחו כי חקירת קריירה יעילה ומסוגלות עצמית ביחס לקבלת החלטות קריירה נמצאו במתאם חיובי לפעילויות חקירת קריירה וודאות ביחס לקריירה. 29 קריד ,פטון וברטרום ) (Creed ,Patton & Bartrum, 2004מצאו שמחסומי קריירה חיצוניים ותחושת מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הינם מנבאים משמעותיים ביותר לגבי התמקדות בקריירה בקרב בנות .כמו כן ,מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה ,נמצאה כגורם המנבא אינטגרציה אקדמית כללית ואינטגרציה חברתית וכקשורה להתמדה אקדמית ) .(Peterson, 1993בעקבות עצמת הממצאים הציע פטרסון ) (Peterson, 1993שהתערבות המיועדת לחזק מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה צריכה להיות חלק משמעותי בתכניות המחזקות יציבות אצל התלמידים .מתוך הנחות אלו ,מחקרים החלו להתמקד בהתערבויות המיועדות לחזק מסוגלות עצמית לצורך קבלת החלטת קריירה .למשל ,פוס וסלני ) (Foss & Slaney, 1986דיווחו על עלייה משמעותית בתחושת המסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת קריירה שבועיים לאחר חשיפה לסרט ווידאו שצמצם סטריאוטיפ של מגדר בתכנון קריירה וחינוך. פוקוימה ועמיתים ) (Fukuyama et al., 1988הצביעו על הישגים משמעותיים במסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת קריירה וירידה בחוסר החלטיות ביחס לקריירה בקרב סטודנטים ללימודי הסמכה לאחר חשיפה לתכנית סיוע להדרכה בתחומי קריירה ) .(DISCOVERלוזו וטיילור )(Luzzo & Taylor , 1994 הראו כי טיפול של שכנוע מילולי של סטודנטים ביחס ליכולתם ולהזדמנויות לבחור בפעילויות יעילות לצורך קבלת החלטות קריירה השפיע באופן משמעותי על תחושת המסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת קריירה ,לעומת זאת ,תחושת המסוגלות העצמית לצורך קבלת החלטת קריירה בקרב סטודנטים שלא קיבלו טיפול של שכנוע מילולי נותרה ללא שינוי .ממצאי מחקר אורך שערכו מאוחר יותר קריד ,פטון ופרידוקס ) ( Creed, Patton & Prideaux, 2006לא תמכו בממצאיהם הראשונים ,להיפך ,הם מצאו כי שינויים במסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה לא בהכרח מנעו הססנות בקבלת החלטות קריירה. החוקרים מסבירים זאת בקיומם של משתנים מתווכים נוספים ,ולאור פער הזמן הרב )שנתיים( בין העברת השאלונים הראשונה לשנייה .הסבר נוסף שהם מציעים קשור בגילם הצעיר של הנבדקים )כיתות ח' ו-י'(, גיל שבו עדיין לא ממוקדים מספיק בקריירה. מלבד הממצא האחרון ,ממצאי רוב המחקרים שנסקרו ,מסבירים עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה על העדר המחסומים ותורמת להתמקדות בקריירה .אמונתו של הפרט בנוגע להצלחתו בהתמודדות עם מטלות הנדרשות לצורך קבלת החלטות קריירה ,תפחית את רמת מחסומי הקריירה בקרב הפרט ותניע אותו לפעילויות של חקירת קריירה ובחירת מטרה באופן ממוקד ,מתמיד ויציב .כמו כן ,מצביעים המחקרים עד כמה תיאוריית המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מסייעת להבנת ,הערכת ועיצוב התערבות אשר תסייע בהתמקדות בהתנהגות הקריירה של הפרט. 30 מכיוון שקבוצות המחקר הינן בנות דתיות וחילוניות נסקור כעת את רלוונטיות נושא הדת לתכנון הקריירה. רמה דתית ותכנון קריירה מבחינה היסטורית ,לאורך שנים נתפסה עבודת נשים כארעית ,לא משמעותית ולא כחלק מקריירה מתוכננת )פלדמן.(1992 , כחלק מתפיסה זו ,נשים פחות יצאו לעבודה בגלל גישות שמרניות ומסורתיות אשר ראו את עיקר מקומה של האישה בבית ,כך שכל נושא הבחירה המקצועית ותכנון הקריירה לא היה רלוונטי לנשים וכמעט ולא נחקר בשנים אלו. החל משנות ה 70-המאוחרות ,בעקבות התפתחות מואצת בתחומי ההשכלה ,המדע והטכנולוגיה ,שינויים בדמוקרטיה ובחקיקה אשר קידמו את זכויות הנשים בפוליטיקה ובתעסוקה ,חל שינוי מהותי ביחס העולם המודרני כלפי כניסת נשים לעולם העבודה ) .(Chi-ching, 1995הטכנולוגיה גרמה לכך שתפקידי הבית הפכו פשוטים ,זולים ומהירים וכן הדרישות המקצועיות השתנו .נתונים אלו הביאו למוטיבציה גוברת של נשים למימוש השכלתן ,הקלו על הנשים במילוי תפקידן בבית ואפשרו להן לצאת לעבודה למגוון תפקידים )פלדמן.(1992 , בעקבות נקודת מפנה זו של כניסת נשים לעולם העבודה ,נערכו מספר מחקרים הבודקים השפעת משתנים שונים על בחירת מקצוע של נשים ,כגון :גולן ) , Rich & Golan,(1992) ,(1988כרמלי ) ,(1993שורק ),(1997 בבניק ) ,(1996איילון ) ,(2000מויאל רוזנטל ).(1999 בין המשתנים שנבחנו ,נעשה שימוש במשתנה הדת כמבדיל ומבחין בין בחירה מקצועית של נשים דתיות לעומת נשים חילוניות )גורני ;1976 ,כץ ;1980 ,גולן ;Rich & Golan, 1992 ;1988 ,כרמלי ;1993 ,בבניק, ;1996שורק ;1997 ,איילון ;1998 ,שטייר ,אורן ,לווין ואפשטיין ;1998 ,מויאל-רוזנטל.(1999 , נמצא ,כי בקרב נשים דתיות קיימת נטייה לבחור במקצועות מסורתיים יותר מאשר נשים חילוניות .ניסיון להסביר ממצא זה נשען על השקפותיהן השמרניות והחינוך שקיבלו עוד בצעירותן המתייחס למשפחה כאל ערך עליון .חילוניות לעומתן ,נחשבות לבעלות דעות ליברליות יותר ,המייחסות חשיבות רבה יותר להישגים מקצועיים ולכן הן נוטות לבחור במקצועות פחות מסורתיים .הדת הנתפסת כמערכת של תפיסות ,ערכים ומנהגים כוללת עמדות גם ביחס לעבודה וקשורה לערכים מסורתיים המעודדים שמירה על מבנה המשפחה המסורתי וחלוקת תפקידים ברורה בין המינים )אמסלם .(2002 ,הדת היהודית מציגה חלוקת תפקידים מסוימת המטילה על הבעל את האחריות לפרנסת המשפחה .ישנם מחקרים ) שורק ;1997 ,בבניק(1996 , הגורסים כי הדת היהודית מדכאת יציאת נשים לעבודה באמצעות ערכים ותפיסת עולם לגבי תפקידה של 31 האישה ומקומה וכך הן מוותרות על עבודה מחוץ לבית או שמסתפקות בעבודה חלקית או זמנית מסוג המקצועות המסורתיים ,אשר תשתלב עם דרישות הבית והמשפחה .לעומתן ,הנשים החילוניות מושפעות מערכים מודרניים כגון חומרנות ,תחרותיות ומרכזיות העבודה המהווים תמריץ ליציאתן לעבודה )אמסלם, .(2002עם זאת ,ישנם מחקרים המראים כי דווקא בנות אשר גדלו על תפקיד האישה המסורתית יחליטו לערוך שינוי ולבחור במקצועות מגוונים לקריירה ) .( Mendelson & Freeman, 1997 לסיכום ,בחברה הישראלית קיים הבדל בין נשים דתיות לחילוניות בבחירה המקצועית עצמה .אמנם, הנשים הדתיות יוצאות אף הן לעבודה ,אך מושפעות מערכי הדת והמסורת ומעדיפות מקצועות מסורתיים יותר ,לעומת הנשים החילוניות שמושפעות מערכים מערביים-מודרניים ובוחרות במגוון מקצועות רחב יותר. החידוש במחקר שלפנינו ,הוא שלא רק בהיבט של בחירה מקצועית קיים הבדל בין דתיות לחילוניות. ההנחה היא כי ההבדל קיים גם בתכנון הקריירה ,במחסומי הקריירה ,במסוגלות העצמית ובהתמקדות בקריירה .מטרת המחקר ,בין השאר היא לבדוק גם את השאלה הזו ולבחון את הקשרים השונים בין מדדי המחקר בנפרד בקבוצת הדתיות והחילוניות. 32 מטרת המחקר כפי שצוין ,העיסוק במחסומי קריירה הינו חדיש בתחום זה משום שעד כה התמקדו המחקרים בשאלות יסוד של עצם הבחירה ולא בגורמים שמונעים את הבחירה .בחירת קריירה ותכנון קריירה הם חלק חשוב בהתפתחות של הנבדקות ומטרת המחקר היא לבחון את השאלה ,באיזו מידה רמת מחסומי הקריירה ורמת המסוגלות העצמית אכן משפיעות על ההתמקדות בקריירה. מתוך סקירת הספרות ,עולה תמונה המצביעה על מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה כקשורות זו בזו .המחקרים )גרנט-פלומין (1998 ,מצביעים על קשר גבוה בין רמת המסוגלות העצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .נוסף על כך ,המחקרים ) & Creed ,Patton (Bartrum, 2004; Lent, Brown & Hackett, 1994; Brown & Lent,1996הצביעו על השפעת מחסומי הקריירה על ההתמקדות בקריירה .המחקרים גם הראו עד כמה משפיעה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה על העדר המחסומים ותורמת להתמקדות בקריירה ) ;Solberg et al., 1995 .(Peterson, 1993כן ראינו את השפעת מחסומי הקריירה על המסוגלות העצמית אולם לא באופן חד משמעי ) .( Brown & Lent,1996; Luzzo, 1993; Creed, Patton & Prideaux, 2006 כמו כן ,כפי שהצבענו על הבדלים בין קבוצות דת ביחס למחסומי קריירה ,מסוגלות עצמית והתמקדות בקריירה ,השערות המחקר יבחנו הבדלים במדדים אלו בין דתיות לחילוניות. על כן השערות המחקר הן כדלקמן: ד .הבדלים בין 2קבוצות על פי רמה דתית. .1יימצאו הבדלים בין בנות דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה פנימיים וחיצוניים. בקרב בנות דתיות ימצאו מחסומי קריירה רבים יותר בהשוואה לבנות חילוניות. מכיוון שבנות דתיות מושפעות מערכים שמרניים יותר המונעים מהם חשיפה מספקת ומתחשבות יותר בגורמים כגון, משפחה ,ערכי המסורת וכיו"ב )אמסלם.( 2002 , .2לא יימצא הבדל בין בנות דתיות לחילוניות בתחושת סך המסוגלות העצמית. אין סיבה להניח שתחושת מסוגלות עצמית כללית תלוית ערכים ודת. .3יימצא הבדל בין בנות דתיות לחילוניות ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. בנות חילוניות תפתחנה תחושת מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה גבוהה יותר בהשוואה לבנות דתיות. מכיוון שבנות חילוניות נחשבות לבעלות דעות ליברליות יותר ,מושפעות מערכים מודרניים כגון ,חומרנות ,תחרותיות ומרכזיות העבודה המהווים תמריץ ליציאה לעבודה )אמסלם ; 2002 ,שורק ;1997 ,בבניק.(1996 , .4יימצא הבדל בין בנות דתיות לחילוניות ביחס להתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע 33 בפיתוח קריירה(. בקרב בנות חילוניות תימצא רמת התמקדות בקריירה גבוהה יותר בהשוואה לבנות דתיות. על פי הנימוקים בהשערות 1ו. 2- ה .קשר בין מחסומי קריירה לסך המסוגלות העצמית ,ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .1יימצא קשר שלילי בין רמת מחסומי קריירה חיצוניים לבין רמת סך המסוגלות העצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. ככל שרמת סך המסוגלות העצמית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה נמוכה יותר ,כן רמת מחסומי הקריירה החיצוניים תהיה גבוהה יותר. מכיוון שיכולת ההתמקדות בקריירה נמוכה )(Blustein, 1989 ; Creed ,Patton & Bartrum, 2004 .2לא יימצא קשר בין מחסומי קריירה פנימיים לבין סך המסוגלות העצמית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה. מחסומים פנימיים גוברים על המסוגלות העצמית .כמו כן ,המחסום הפנימי מהווה חלק מהמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה ולכן לא יימצא קשר בין השניים. .3יימצא קשר חיובי בין סך מסוגלות עצמית לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה: ככל שרמת סך המסוגלות העצמית גבוהה יותר ,כן רמת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה גבוהה יותר. מדובר במשתנים דומים .סך המסוגלות העצמית הנו המשתנה הכללי והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה הנה המשתנה הספציפי ולכן שני המשתנים פועלים באופן דומה. ו .קשר בין מחסומי קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה להתמקדות בקריירה .4יימצא קשר חיובי בין סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לבין התמקדות בקריירה: ככל שרמת סך המסוגלות העצמית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה גבוהה יותר ,כן רמת ההתמקדות בקריירה תהיה גבוהה יותר. לאדם התופס את עצמו כבעל יכולות גבוהות יהיה קל יותר להתמקד בקריירה ) פלדמן.( Betz & Hackett, 1986 ; 1992 , .5יימצא קשר שלילי בין מחסומי קריירה לבין התמקדות בקריירה: ככל שרמת מחסומי הקריירה הפנימיים והחיצוניים גבוהה יותר ,כן ההתמקדות בקריירה תהיה נמוכה יותר. ככל שלפרט תפיסת מחסומים גבוהה יותר הוא יימנע מהתנהגויות הקשורות בבחירת קריירה או יתקשה בהן. 34 שיטה אוכלוסיה במדגם 120בנות שרות לאומי המשרתות ב"אגודה להתנדבות בעם" במגוון תחומים :חינוך ,בריאות, רווחה ,ביטחון ומנהל -באזור השרון .הבנות מגיעות מאזורים שונים בארץ ,חלקן בשנתן הראשונה לשרות וחלקן בשנתן השנייה .כמחצית מהבנות משרתות במסלול דתי ומחציתן משרתות במסלול ממלכתי .רובן במצב סוציו אקונומי בינוני ומעלה. משתני המחקר ומערך המחקר: משתנים בלתי-תלויים: .1מחסומים -כפי שייבחנו בשאלון תפיסת מחסומים ).(Howel, Fress & Sollie ,1977) (PBS .2סך מסוגלות עצמית -כפי שתיבחן בשאלון מסוגלות עצמית ).(Sherer & Adams ,1983) (GSE משתנים תלויים: .1התמקדות בקריירה -כפי שתיבחן בשאלון התמקדות קריירה ).(Lokan, 1984) (CDI .2מסוגלות עצמית בקבלת החלטות הקריירה -כפי שתיבחן בשאלון .(Betz et al, 1996) CDMSE משתנה דמוגרפי :דתיות ראה להלן מוצג מודל המחקר. מחסומי קריירה מסוגלות עצמית בקבלת החלטות סך מסוגלות עצמית תרשים :2מודל המחקר 35 התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( כלים .1שאלון תפיסת מחסומים )נספח ( 1 שאלון זה הינו גירסה עברית לשאלון ,(Perceived Barriers Scale) PBSהשאלון פותח על ידי הול ,פרס וסולי ) (Howell, Frese & Sollie, 1977ועל בסיסו ניתן לבחון תפיסת מחסומים .שאלון זה מבקש מהמשתתפות לציין "עד כמה הגורמים הבאים לדעתך משפיעים באופן שלילי ועשויים למנוע ממך להשיג את העיסוק בו את מעוניינת?" .הגורמים אליהם מתייחסים :השפעת ההורים ,בי"ס בו למדת בעבר ,מימון ויכולות כלכליות ,מוביליות ,עבודה ,זמינות יועצים תעסוקתיים ,זמינות ההכשרה ,מוטיבציה ודימוי עצמי. בשאלון המקורי היו פחות גורמים ופריטים ואנו הוספנוי פריטים שיתאימו למאפיינים בארץ. לגבי כל פריט נתבקשו הנבדקות לדרג את עצמן לפי סולם ליקרט הנע בין 1ל 4-כאשר הציון 1משמעו "אין השפעה שלילית כלל" והציון 4משמעו "קיימת השפעה שלילית רבה מאוד". ציון גבוה מעיד על קיומם של מחסומים רבים יותר .המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו ,כפי שדווחה במחקרם של (2004) Creed, Patton & Bartrumהינה . α =.84המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו שנמצאה במדגם הנוכחי הינה . α =.85 בניתוח גורמים שבוצע על השאלון המוצג בלוח 1נתקבלו 3גורמים המציינים מחסומים פנימיים, מחסומים חיצוניים ומחסומי סוציאליזציה ראשוניים .זאת בשונה ממחקרם של קריד ,פטון וברטרום ) (Creed ,Patton & Bartrum, 2004שמצאו שני גורמים בלבד )מחסומים חיצוניים ופנימיים( .במסגרת ניתוח הגורמים הושמט פריט 15מכיוון שטעינותו הייתה נמוכה .בנוסף ,בלוח זה יוצגו ממוצעים ,סטיית תקן וטווח הציונים של שלושת הגורמים שהתקבלו. 36 לוח :1ניתוח גורמים וטעינות של שאלון מחסומי קריירה פריט 1 פריט 14 פריט 2 פריט 13 פריט 12 פריט 16 פריט 8 פריט 5 מחסומים חיצוניים )גורם (2 מחסומים פנימיים )גורם (1 .769 .749 .735 .733 .645 .560 מחסומי סוציאליזציה ראשוניים )גורם ( 3 .499 .722 .710 פריט 6 פריט 9 פריט 4 פריט 11 פריט 10 .829 .794 פריט 3 פריט 7 .666 .445 .581 .563 .511 %השונות המוסברת 22.38 17.95 15.79 מהימנות אלפא 0.85 0.58 0.69 ממוצע 1.81 2.2 1.41 ס"ת .74 .63 .55 טווח 3.83-1.00 3.75-1.00 3.25-1.00 .2שאלון התמקדות בקריירה ) CDI /נספח ( 2 שאלון התמקדות בקריירה המקורי ) (Career Development Inventoryפותח על ידי לוקן ).(Lokan, 1984 השאלון מורכב מ 72-פריטים השייכים לשני גורמים :עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה .השאלון שלפנינו הינו גרסה מקוצרת של השאלון הנ"ל .קריד ,פטון וברטרום( Creed ,Patton & Bartrum, 2004) , פיתחו שאלון CDIעל בסיס שאלון (Lokan, 1984) Career Development Inventoryשכולל 32 פריטים השייכים לארבעה גורמים מרכזיים: א .תכנון קריירה ) (Career Planningכולל פריטים משני גורמים: .1אוריינטציה תכנונית ) .(Planning Orientationלדוגמא" :כשאת חושבת על הקריירה שלך ,עד 37 כמה ברורות תכניותייך לאחר שתסיימו שירות לאומי?" .2ספציפיות המידע לגבי התפקיד ) .(Specificity of Informationלדוגמא" :כשאת חושבת על עבודה שתרצי לעבוד בסיום השירות הלאומי ,כמה את יודעת על יכולות ומיומנויות הנדרשות לתפקיד?" ב .חקירת קריירה ) (Career Explorationכוללת פריטים משני גורמים: .1מודעות למקורות המידע ) .(Resource Awarenessלדוגמא " :האם תבקשי מיועצי קריירה מידע/סיוע לתכנן עבודה/המשך לימודים?" .2שימוש במקורות המידע ) .(Resource Useלדוגמא" :מי עזר לך לתכנן תכניות לעבודה /השכלה נוספת? -מבוגרים שיודעים ויכולים לסייע". ג .ידע על עולם העבודה ) .(The World of Work Informationלדוגמא" :להיות מאושר בעבודה זה עניין של :א( לקבל שכר טוב .ב( לדעת מה את רוצה ולקבל זאת .ג( לדעת שיש דברים מעניינים לעשות עם תום העבודה .ד( לקבל קידום ושכר מוגדל. ד .ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה ) .(Career Decision Makingלדוגמא" :רוני טוב מאוד במלאכת יד ,יש לו כשרון מכני והוא התלמיד הטוב ביותר בכיתת אמנות ומתמטיקה .רוני אוהב את כל אלו ,מה עליו לעשות? א( לחפש מקצוע שיפעיל יכולות אלו ככל שניתן .ב( לבחור קריירה שמצריכה מתמטיקה כיוון שיש בזה עתיד יותר מבאמנות .ג( להתרכז כעת רק באחת מיכולותיו ולבחור קריירה המצריכה יכולת זו .ד( לדחות החלטות ביחס לעתיד ולחכות עד שהעניין באחת מיכולות אלו יפחת .בחישוב המהימנות הראשון לגורם זה התקבלה מהימנות של , α = .27בכדי להעלות את רמת המהימנות הושמט פריט .32 17הפריטים הראשונים נמדדים לפי סולם ליקרט בן 5דרגות כאשר הציון 5הינו הגבוה והציון 1הינו הנמוך המנוסחים בהתאם לאופי השאלות .בפריטים 32-18יש צורך לדרג מ-א' עד ד' את התשובות לכל פריט .המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו במחקר המקורי הינה . α =.96בניגוד לדיווח במחקר המקורי כאן לא חושבה מהימנות לכלל השאלון מכיוון שהוא מורכב בחלקו ממבחן ובחלקו משאלון בסולם ליקרט .בלוח 2מוצגים גורמי שאלון CDIעם תתי הגורמים ,מספרי הפריטים המתאימים והמהימנויות. 38 לוח : 2הגורמים בשאלון ,CDIממוצעים ,סטיות תקן ,טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי ) (N=120ותלמידי תיכון )(N=130 מספר גורמים ראשיים 1 עמדה בפיתוח קריירה )(CDA 2 ידע בפיתוח קריירה )(CDK גורמים משניים מספרי השאלות המקוריות ממוצעים סטיות תקן טווח 18-1 3.32 0.63 4.88-1.76 המהימנות המהימנות הפנימית הפנימית בקרב בקרב תלמידי נבדקות תיכון המדגם הנוכחי N=130 N=120 .96 81. תכנון קריירה )(CP 9-1 3.3 0.75 5.00-1.33 77. .95 אוריינטציה תכנונית )(PO 5-1 3.49 0.87 5.00-1.40 64. .92 ספציפיות המידע )(SI 9-6 3.06 0.95 5.00-1.00 85. .95 חקירת קריירה )(CE 17-10 3.34 0.76 5.00-1.5 76. .92 מודעות למקורות המידע )(RA 13-10 3.7 0.79 5.00-2.00 66. .87 שימוש במקורות המידע )(RU 17-14 2.98 1.03 5.00-1.00 72. .89 32-18 9.95 2.79 14.00-.00 .71 .92 25-18 5.87 1.87 8.00-.00 67. .86 32-26 4.07 1.37 6.00-.00 43. .92 ידע על עולם העבודה )(WW ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )(DM 39 .3שאלון מסוגלות עצמית לבחינת היכולת האישית לקבל החלטות קריירה )נספח (3 שאלון זה הינו גרסה עברית לשאלון Career Decision Making – Self Efficacy Scale ) .(CDMSE-SF; Betz et al, 1996זו גרסה מקוצרת המכילה 25פריטים הנמדדים על סולם ליקרט הנע בין 1ל ,5-כאשר הציון 1משמעו "חוסר ביטחון מוחלט" והציון 5משמעו "ביטחון מלא" .ציון גבוה בשאלון מעיד על מסוגלות עצמית גבוהה בקבלת החלטות קריירה. פריטי השאלון בוחנים בטחון ביחס ליכולת לקבל החלטת קריירה ושייכים לחמישה גורמים: א .הערכה עצמית .לדוגמא" :עד כמה את מרגישה בטחון שבידייך להעריך בצורה מדויקת את יכולותייך?" ב .מידע על התעסוקה .לדוגמא" :עד כמה את מרגישה בטחון שבידייך למצוא רווח שנתי ממוצע של אדם במקצוע?" ג .בחירת מטרה .לדוגמא" :עד כמה את מרגישה בטחון לבחור קריירה המתאימה לאינטרסים שלך?" ד .תכנון קריירה .לדוגמא" :עד כמה את מרגישה בטחון לקבוע צעדים לקראת המקצוע הנבחר?" ה .פתרון בעיות .לדוגמא" :עד כמה את מרגישה בטחון לשנות מקצוע אם אינך מרוצה?" המהימנות מסוג אלפא קרונבך לשאלון כולו הינה , α =.95מהימנות הגורמים לא דווחה ותדווח בעקבות המחקר. לוח : 3הגורמים בשאלון ,CDMSEממוצעים ,סטיות תקן ,טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי ) (N=120ותלמידי תיכון )(N=130 המהימנות הפנימית בקרב נבדקות המדגם הנוכחי N=120 המהימנות הפנימית בקרב תלמידי תיכון N=130 מספר 1 הערכה עצמית 5,12,18,24 3.78 0.73 5.00-1.25 .67 _ 2 מידע על התעסוקה בחירת מטרה 1,15,19,21,23 4.01 0.76 5.00-1.20 .75 _ 4 תכנון קריירה 2,6,8,9,11,14,16 20,22 3,4,7 3.66 0.76 5.00-1.44 .90 _ 3.23 0.89 5.00-1.00 .74 _ 5 פתרון בעיות 13,17,25 3.35 0.88 5.00-1.00 .74 _ 6 כללי 25-1 3.63 0.66 4.96-1.68 94. .95 3 הגורמים בשאלון מספרי השאלות המקוריות ממוצעים 40 סטיות טווח תקן .4שאלון מסוגלות עצמית ) Self Efficacy /נספח (4 שאלון זה הינו עיבוד עברי לסולם מסוגלות עצמית ,אשר פותח על ידי שרר ואדמס ) Sherer & Adams, (1983ועובד לעברית על ידי אבירם ) .(1990השאלון כולל 27פריטים הנמדדים על סולם ליקרט הנע בין 1 ל ,5-כאשר הציון 1משמעו "מתנגד מאוד" והציון 5משמעו "מסכים מאוד" .ציון גבוה בשאלון מעיד על מסוגלות עצמית נמוכה. פריטי השאלון שייכים לשני גורמים: א .מסוגלות עצמית ) ( GSEכוללת 21פריטים שמספרם . 21-1לדוגמא" :אני סומכת על עצמי". פריטים 3,9,14,17חוברו ע"י אבירם ) (1990בכדי להעלות את המהימנות. ב .מסוגלות עצמית חברתית ) ( SSEכוללת 6פריטים שמספרם . 27-22לדוגמא " :השגתי את חברי באמצעות יכולתי האישית ליצור חברויות". בעיבוד לעברית של אבירם ) (1990נמצאה עקביות פנימית גבוהה עפ"י אלפא של קרונבך. α =0.88 : פריטים בעלי משמעות הפוכה.26 ,24 ,22 ,20 ,17 ,16 ,15 ,14 ,13 ,11 ,10 ,8 ,7 ,5 ,4 ,1 : לוח : 4הגורמים בשאלון מסוגלות עצמית ,ממוצעים ,סטיות תקן ,טווח ומקדמי המהימנות הפנימית על פי אלפא של קרונבך בקרב נבדקות המדגם הנוכחי ) (N=120ו -עובדים סוציאליים )(N=100 המהימנות הפנימית בקרב נבדקות המדגם הנוכחי N=120 המהימנות הפנימית בקרב ? מספר 1 מסוגלות עצמית 21-1 3.78 0.73 5.00-1.25 .86 _ 2 מסוגלות עצמית 27-22 חברתית 27-1 סך מסוגלות עצמית 4.01 0.76 5.00-1.20 .47 _ 3.66 0.76 5.00-1.44 85. .88 3 הגורמים בשאלון מספרי השאלות המקוריות ממוצעים 41 סטיות טווח תקן הליך מספר חודשים לפני העברת השאלונים נערך מחקר חלוץ בו הועברו 2שאלונים: שאלון מחסומי קריירה ושאלון התמקדות בקריירה בכדי לוודא שהפריטים מובנים וניסוח השאלות ברור. בעקבות ניסיון זה שונה נוסח השאלה בשאלון המחסומים וכן הובהרו מספר פריטים בשאלון ההתמקדות בקריירה. השאלונים לצורך המחקר הועברו לבנות השרות במהלך חודשים ינואר-פברואר .לרוב ,בחודשים אלו מתחילות הבנות להיערך לשנה הבאה )נבחנות בבחינה הפסיכומטרית ,מחפשים מקום לימודים ,חושבות על עיסוק להמשך וכו'( .השאלונים הועברו על ידי במסגרת ימי עיון/אוריתות )כינוס שבועי של הבנות לשיעור תורה( .לצורך מילוי השאלונים הוקדשו כ 30-דקות ,תוך הקפדה על תנאים נינוחים וסביבה שקטה. הודגש לנבדקות כי מילוי השאלונים אנונימי ובממצאים ייעשה שימוש לצורכי המחקר בלבד. 42 תוצאות מבוא לעיבוד הנתונים: סטטיסטיקה תיאורית של כל מדדי המחקר מוצגת בפרק השיטה לפי החלוקה לשאלונים השונים. הנתונים יעובדו לפי הסדר הבא בהתאם להשערות המחקר. .1יבוצעו מבחני Tבין קבוצת הדתיות לחילוניות ביחס לכל ארבעת מדדי המחקר העיקריים :התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה ,ידע בפיתוח קריירה( ,מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה. .2יחושבו מתאמים בין כל מדדי המחקר השונים על מנת לענות על השערות המחקר. .3יחושבו מבחני רגרסיה לבדיקת ניבוי התמקדות בקריירה ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,באמצעות כל מדדי המחקר האחרים לפי מרכיביהם ,על מנת לאשש את תוצאות המחקר. שלב א :מבחני Tבין קבוצת הדתיות לחילוניות על מדדי המחקר על מנת לבחון השערות א 4-1חושבו מבחני Tעל 4המשתנים העיקריים במחקר. מחסומי קריירה כדי לבדוק ,האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי הקריירה נערך מבחן t למדגמים בלתי תלויים .התוצאות מוצגות בלוח .5 לוח : 5ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה משתנה תלוי מחסום-כללי )GEN- (BARR מחסומים פנימיים )(BARR1IN מחסומים חיצוניים )(BAR1OU מחסומי סוציאליזציה )(BARR1SOC משתנה בלתי תלוי -1דתיות -2חילוניות N ממוצע סטיית תקן t df p 65 55 1.88 1.75 0.54 0.5 1.42 118 .156 -1דתיות -2חילוניות 65 55 1.95 1.65 0.81 0.62 2.26 118 *.025 -1דתיות -2חילוניות 65 55 2.2 2.25 0.57 0.76 039. 118 .97 -1דתיות -2חילוניות 65 55 1.42 1.4 0.54 0.57 15. 118 .88 p<.05*; **p<.01 43 2.5 2 1.5 דתיו ת 1 חילוניו ת 0.5 0 מחסומי סו צי אליזציה מחסומים חי צוניים מחסומים פנימיים מחסום -כללי גרף : 1מחסומי קריירה בחלוקה לפי דת בניתוח נמצא ,כי קיים הבדל מובהק בין חילוניות לדתיות ביחס למחסומים הפנימיים) .(p<.05 כלומר ,בקרב הדתיות ממוצע המחסומים הפנימיים ) (M=1.95, SD=1.65גבוה מממוצע החילוניות ) .(M=1.65, SD=0.62לא נמצאו הבדלים מובהקים בין חילוניות לדתיות ביחס למחסום באופן כללי ) ,(p > .05למחסומים חיצוניים ) (p > .05ולמחסומי סוציאליזציה ).(p > .05 בהתאם לכך ,השערה א 1,אושרה באופן חלקי )נמצא הבדל רק במחסומי הקריירה הפנימיים(. סך מסוגלות עצמית כדי לבדוק ,האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בתחושת סך המסוגלות העצמית ,נערך מבחן t למדגמים בלתי תלויים .התוצאות מוצגות בלוח .6 לוח : 6ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לסך מסוגלות עצמית משתנה תלוי סך מסוגלות עצמית )(TOTSE מסוגלות עצמית )(GSE מסוגלות עצמית חברתית)(SSE משתנה בלתי תלוי -1דתיות -2חילוניות N ממוצע סטיית תקן t df p 65 55 3.14 3.12 0.34 0.45 224. 118 .823 -1דתיות -2חילוניות 65 55 3.19 3.17 0.38 0.5 295. 118 .768 -1דתיות -2חילוניות 65 55 2.93 2.94 0.43 0.51 -.144 118 .886 **p<.01 44 ;*p<.05 3.2 3.15 3.1 3.05 3 2.95 2.9 2.85 2.8 דתיות חילוניות מסוגלות עצמית חברתית מסוגלות עצמית סך מסוגלות עצמית גרף : 2סך מסוגלות עצמית בחלוקה לפי דת בניתוח נמצא ,כי לא קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס למדדי המסוגלות העצמית בהתאם להשערה א .2 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה כדי לבדוק ,האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בתחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה ,נערך מבחן tלמדגמים בלתי תלויים .התוצאות מוצגות בלוח .7 לוח : 7ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה משתנה משתנה בלתי תלוי תלוי -1דתיות כללי )-2 (CDMSEחילוניות -1דתיות הערכה -2חילוניות עצמית )(CDM1 -1דתיות מידע על -2חילוניות התעסוקה )(CDM2 -1דתיות בחירת -2חילוניות מטרה )(CDM3 -1דתיות תכנון -2חילוניות קריירה )(CDM4 -1דתיות פתרון בעיות -2חילוניות )(CDM5 N ממוצע סטיית תקן t df p 65 55 65 55 3.50 3.79 3.67 3.9 0.51 0.74 0.62 0.82 2.383- 118 *.019 1.757- 118 .082 65 55 3.97 4.06 0.63 0.89 -.647 118 .519 65 55 3.56 3.79 0.59 0.77 1.89- 118 .06 65 55 2.96 3.54 0.76 0.93 3.75- 118 *.00 65 55 3.11 3.63 0.75 0.93 3.37- 118 *.00 **p<.01 ;*p<.05 45 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 דתיות חילוניות פתרון בעיות תכנון קריירה בחירת מטרה מידע על הערכה התעסוקה עצמית כללי גרף : 3מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה בחלוקה לפי דת בניתוח נמצא ,כי קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות בתחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה באופן כללי) ,(p< .05בתכנון קריירה ) ,(p< .01ובפתרון בעיות ).(p< .01 כלומר ,בקרב חילוניות ממוצע תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה באופן כללי ) (M=3.79, SD=0.74גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות) .(M=3.5, SD=0.51לגבי תכנון קריירה נמצא כי ממוצע החילוניות ) (M=3.54, SD=0.93גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות ) .(M=2.96, SD=0.76ביחס לפתרון בעיות ,ממוצע החילוניות )(M=3.63, SD=0.93גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות ) .(M=3.11, SD=0.75לא נמצאו הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס להערכה עצמית) ,(p > .05מידע על התעסוקה) ,(p > .05ובחירת מטרה ) > .05 .(pבהתאם לכך ,השערה א 3אושרה באופן חלקי במדד הכללי ,במדד תכנון קריירה ובמדד פתרון בעיות. 46 התמקדות בקריירה א .עמדה בפיתוח קריירה כדי לבדוק ,האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בעמדה בפיתוח קריירה ,נערך מבחן t למדגמים בלתי תלויים .התוצאות מוצגות בלוח .8 לוח : 8ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לעמדה בפיתוח קריירה משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי -1דתיות -2חילוניות 65 55 3.15 3.50 58. 63. 3.14- 118 **.002 תכנון קריירה )(CP -1דתיות -2חילוניות 65 55 3.08 3.55 67. 77. 3.58- 118 **.00 אוריינטציה תכנונית )(PO ספציפיות המידע )(SI -1דתיות -2חילוניות 65 55 3.25 3.76 82. 85. 3.28- 118 **.001 -1דתיות -2חילוניות -1דתיות -2חילוניות 65 55 65 55 2.86 3.3 3.24 3.45 78. 1.07 69. 82. 2.52- 118 *.013 1.51- 118 .13 -1דתיות -2חילוניות 65 55 3.6 3.81 66. 9. 1.51- 118 .13 -1דתיות -2חילוניות 65 55 2.89 3.10 1.00 1.05 1.125- 118 .26 עמדה בפיתוח קריירה )(CDA חקירת קריירה )( CE מודעות למקורות המידע )(RA שימוש במקורות המידע )(RU N ממוצע סטיית תקן t df p p<.05*; **p<.01 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 דתיות חילוניות שימוש במקורות המידע מודעות למקורות המידע חקירת קריירה ספציפיות אוריינטציה תכנונית המידע תכנון קריירה עמדה בפיתוח קריירה גרף : 4עמדה בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת בניתוח נמצא ,כי קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס לעמדה בפיתוח קריירה, ), (p< .01אוריינטציה תכנונית ) ( p< .01וספציפיות המידע) .(p< .05כלומר ,בקרב חילוניות 47 ממוצע עמדה בפיתוח קריירה )(M=3.5, SD=0.63גבוה באופן מובהק בהשוואה לדתיות ) M=3.5, .(SD=0.63לגבי אוריינטציה תכנונית נמצא ממוצע החילוניות ) (M=3.76, SD=0.85גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות ) .(M=3.25, SD=0.82ביחס לספציפיות המידע ,נמצא כי ממוצע החילוניות ) (M=3.3, SD=1.07גבוה באופן מובהק מממוצע הדתיות ) .(M=2.86, SD=0.78לא נמצאו הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס למודעות למקורות המידע ) (p>.05ושימוש במקורות המידע ).( p>.05 בהתאם לכך ,השערה א 4 ,אושרה באופן חלקי במדדים עמדה בפיתוח קריירה ,אוריינטציה תכנונית וספציפיות המידע. ב .ידע בפיתוח קריירה כדי לבדוק ,האם קיים הבדל בין דתיות לחילוניות בידע בפיתוח קריירה ,נערך מבחן tלמדגמים בלתי תלויים .התוצאות מוצגות בלוח .9 לוח : 9ממוצעים ,סטיות תקן ומבחני Tלבדיקת הבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לידע בפיתוח קריירה משתנה תלוי ידע בפיתוח קריירה )(CDK ידע על עולם העבודה )(WW ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )(DM משתנה בלתי תלוי -1דתיות -2חילוניות N ממוצע 65 55 10.63 9.14 סטיית תקן 2.09 3.29 -1דתיות -2חילוניות 65 55 6.21 5.47 1.47 2.20 2.13 -1דתיות -2חילוניות 65 55 4.41 3.67 1.16 1.5 118 3.005 t df p 2.9 118 **.005 118 *.036 **.003 p<.05*; **p<.01 48 12 10 8 דתיות 6 חילוניות 4 2 0 ידע בעקרונות קבלת ידע על עולם העבודה ידע בפיתוח קריירה החלטת קריירה גרף : 5ידע בפיתוח קריירה בחלוקה לפי דת בניתוח נמצא ,כי קיימים הבדלים מובהקים בין דתיות לחילוניות ביחס לידע בפיתוח קריירה באופן כללי ) ,(p< .01בידע על עולם העבודה ) ,(p< .05ובידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה ) .(p< .01כלומר ,בקרב דתיות ממוצע ידע בפיתוח קריירה ) ,(M=10.63, SD=2.09גבוה באופן מובהק מממוצע החילוניות ) .(M=9.14, SD=3.29ביחס לידע על עולם העבודה נמצא כי ממוצע הדתיות ) (M=6.21, SD=1.47גבוה באופן מובהק מממוצע החילוניות ) .(M=5.47, SD=2.2לגבי ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה ממוצע הדתיות ) ,(M=4.41, SD=1.16גבוה באופן מובהק מממוצע החילוניות ).(M=3.67, SD=1.5 לפי זה ,השערה א 4 ,לא אושרה ביחס למדד ידע בפיתוח קריירה. 49 לוח : 10סיכום תוצאות מבחני - Tהבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס לכל מדדי המחקר מחסום-כללי )(GEN-BARR דתיות=חילוניות לא מובהק מחסומים פנימיים )(BARR1IN דתיות <חילוניות p< .05 מחסומים חיצוניים )(BAR1OU דתיות=חילוניות לא מובהק מחסומי סוציאליזציה )(BARR1SOC דתיות=חילוניות לא מובהק סך מסוגלות עצמית )(TOTSE דתיות=חילוניות לא מובהק מסוגלות עצמית )(GSE דתיות=חילוניות לא מובהק מסוגלות עצמית חברתית)(SSE דתיות=חילוניות לא מובהק ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )(DM דתיות <חילוניות p< .01 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה דתיות > חילוניות )(CDMSE p< .05 הערכה עצמית )(CDM1 דתיות=חילוניות לא מובהק מידע על התעסוקה )(CDM2 דתיות=חילוניות לא מובהק בחירת מטרה )(CDM3 דתיות=חילוניות לא מובהק תכנון קריירה )(CDM4 דתיות > חילוניות p< .01 פתרון בעיות )(CDM5 דתיות > חילוניות p< .01 עמדה בפיתוח קריירה )(CDA דתיות > חילוניות p< .01 אוריינטציה תכנונית )(PO דתיות > חילוניות p< .01 ספציפיות המידע )(SI דתיות > חילוניות p< .01 מודעות למקורות המידע )(RA דתיות = חילוניות לא מובהק שימוש במקורות המידע )(RU דתיות = חילוניות לא מובהק ידע בפיתוח קריירה )(CDK דתיות <חילוניות p< .01 ידע על עולם העבודה )(WW דתיות <חילוניות p< .05 ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה )(DM דתיות <חילוניות p< .01 לוח : 11סיכום תוצאות מול השערות מדד מחסומי קריירה מחסומים פנימיים מחסומים חיצוניים סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה א .עמדה בפיתוח התמקדות קריירה בקריירה ב .ידע בפיתוח קריירה השערה תוצאה דתיות< חילוניות דתיות< חילוניות אושרה /לא אושרה אושרה דתיות=חילוניות לא אושרה דתיות=חילוניות דתיות>חילוניות אושרה אושרה דתיות>חילוניות אושרה דתיות<חילוניות לא אושרה דתיות=חליוניות דתיות>חילוניות דתיות>חילוניות 50 שלב ב' :מתאמים בין מדדי המחקר השונים על מנת לבחון השערה ב ,3-1חושבו מתאמים בין המדדים :מחסומי קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. מטריצת מתאמים בין מחסומי הקריירה לבין מדדי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה ומדדי סך המסוגלות העצמית מוצגת בלוח .12 לוח : 12מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך מסוגלות עצמית בכל המדגם )(n=120 מחסומים מחסומים פנימיים כללי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית חברתית מחסומים חיצוניים מחסומי סוציאליזציה r r r r r r *-0.198 r r r *-0.203 *-0.198 *-0.202 *-0.187 *p≤.05 **p≤.01 בלוח 12רואים כי: א .לא נמצאו קשרים בין המדדים "מחסומים חיצוניים" ו"מחסומי סוציאליזציה" למדדים של המסוגלות העצמית למיניה ולכן השערה ב 1לא אושרה. ב .מדד "מחסומים פנימיים" נמצא קשור באופן שלילי למדד "מסוגלות עצמית חברתית" ולמדד "סך מסוגלות עצמית" בניגוד להשערה ב .2 ג .מדד "מחסומים כללי" נמצא קשור למדד "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" במדד "בחירת מטרה" בקשר שלילי .הוא לא נמצא קשור למדד "מסוגלות עצמית חברתית" ולמדד הכללי של "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" .כלומר ,למחסומים קשר רק עם בחירת מטרה וסך מסוגלות עצמית ,אך לא עם מסוגלות עצמית חברתית. 51 מטריצת מתאמים בין מדדי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה לבין מדדי סך המסוגלות העצמית מוצגת בלוח .13 לוח :13מתאמים בין סך המסוגלות העצמית לבין המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה בכל המדגם )(n=120 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות r סך מסוגלות עצמית ** 0.456 מסוגלות עצמית **0.445 מסוגלות עצמית חברתית **0.26 r r r r r **0.428 **0.395 **0.42 **0.288 **0.332 **0.433 **0.363 **0.425 **0.292 **0.304 *0.197 **0.295 *0.193 **0.252 *p≤.05 **p≤.01 בלוח 13רואים כי: נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין מדד "סך מסוגלות עצמית" במדדיו השונים לבין מדדי "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" .ככל שממוצע סך תחושת המסוגלות העצמית גבוה יותר ,תעלה תחושת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה. כלומר :מדד "סך מסוגלות עצמית" קשור קשר חיובי עם מדד "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" .בהתאם לכך ,אושרה השערה ב.3 , 52 על מנת לבחון השערות ג 5-4חושבו מתאמים בין ארבעת מדדי המחקר. מטריצת מתאמים בין התמקדות בקריירה ליתר המדדים במחקר :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה מוצגת בלוח .14 לוח : 14מתאמים בין התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )(n=120 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית חברתית מחסומים כללי מחסומים פנימיים מחסומים חיצוניים מחסומי סוציאליזציה r r r r r r r r עמדה בפיתוח קריירה **0.42 תכנון קריירה אוריינטציה תכנונית ספציפיות המידע חקירת קריירה **0.43 **0.41 **0.31 **0.267 **0.42 **0.29 **0.38 **0.36 **0.24 **0.41 **0.27 **0.41 **0.41 **0.25 **0.41 **0.28 **0.32 **0.38 **0.26 **0.24 **0.29 *0.21 *0.23 *0.18 **0.34 **0.3 מודעות למקורות המידע שימוש במקורות המידע **0.29 *0.18 **0.29 *0.22 **0.25 *0.19 *0.21 *0.19 *0.18 ידע בפיתוח קריירה **0.24 **0.26 ידע על עולם העבודה *0.19 *0.21 ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה **0.24 **0.26 r r r **0.27 r *p≤.05 ; **p≤.01 53 בלוח 14ניתן לראות כי: א .מדד "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" נמצא בקשר חיובי עם עמדה בפיתוח קריירה אך לא עם ידע בפיתוח קריירה. ב .מדד "סך מסוגלות עצמית" נמצא קשור חיובית עם ידע בפיתוח קריירה. ג .מדד "מחסומים כללי" לא נמצא קשור במדדי עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה. בהתאם לכך ,השערה ג 4 ,אושרה והשערה ג 5 ,לא אושרה. הצגת הקשרים בין המדדים השונים בחלוקה לפי דת: על מנת לבחון השערות ג 5-4בקרב כל אחת מקבוצות המחקר חושבו מתאמים בין מדדי המחקר בחלוקה לפי דת. מטריצת מתאמים בין התמקדות בקריירה ליתר מדדי המחקר :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בנפרד לדתיות וחילוניות מוצגת בלוחות .16,15 54 דתיות לוח : 15מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )(n=65 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית חברתית מחסומים כללי מחסומים פנימיים מחסומים חיצוניים מחסומי סוציאליזציה עמדה בפיתוח קריירה תכנון קריירה אוריינטציה תכנונית r **0.37 *0.28 *0.30 **0.37 r r r r r r r r r r r r **0.39 *0.31 *0.30 *0.25 **0.34 *0.29 **0.39 **0.34 **0.32 **0.32 **0.33 **0.34 *0.25 ספציפיות המידע חקירת קריירה מודעות למקורות המידע שימוש במקורות המידע **0.35 *0.27 ידע בפיתוח קריירה ידע על עולם העבודה ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה *0.24 *-0.24 *0.29 *p≤.05 ; **p≤.01 חילוניות לוח : 16מתאמים בין התמקדות בקריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,מסוגלות עצמית כללית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות)(n=55 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית חברתית מחסומים כללי מחסומים פנימיים מחסומים חיצוניים מחסומי סוציאליזציה עמדה בפיתוח קריירה תכנון קריירה אוריינטציה תכנונית ספציפיות המידע r **0.41 **0.47 **0.43 *0.34 r r r r r r r r r r r r **0.4 *0.27 **0.41 **0.35 **0.39 **0.38 **0.52 **0.47 *0.31 **0.42 **0.43 *0.31 חקירת קריירה מודעות למקורות המידע שימוש במקורות המידע ידע בפיתוח קריירה ידע על עולם העבודה ידע בעקרונות קבלת החלטת קריירה *0.28 *0.31 **0.41 *0.33 *0.31 *0.29 *p≤.05 ; **p≤.01 55 *0.33 **0.36 *0.27 *0.31 *0.33 **0.36 בלוחות 15-16רואים כי: א .בקרב הבנות הדתיות קיים קשר חיובי בין "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" לבין "עמדה בפיתוח קריירה" אך לא ב"ידע בפיתוח קריירה" ב .בין "סך מסוגלות עצמית" ו"מחסומים כללי" לא נמצא קשר בקרב הדתיות ביחס ל"עמדה בפיתוח קריירה" ו"ידע בפיתוח קריירה". ג .בלוח ,16בקרב החילוניות תמונת המצב דומה למדגם הכולל ,כלומר קיים קשר בין "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" לבין "עמדה בפיתוח קריירה" ובין "סך מסוגלות עצמית" לבין "ידע בפיתוח קריירה". ד .לא נמצא קשר בין "מחסומים כללי" ,לבין "עמדה בפיתוח קריירה" ובין "ידע בפיתוח קריירה". מטריצת מתאמים בין מחסומי הקריירה לבין מדדי המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה ומדדי סך המסוגלות העצמית בנפרד לדתיות וחילוניות מוצגת בלוחות .18 ,17 לוח : 17מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך מסוגלות עצמית בקרב בנות דתיות )(n=65 דתיות מחסומים מחסומים מחסומים מחסומי פנימיים חיצוניים סוציאליזציה כללי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית חברתית r r r r r r r r r *0.27 *-0.28 *p≤.05 ; **p≤.01 לוח : 18מתאמים בין מחסומי קריירה לבין מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וסך חילוניות מסוגלות עצמית בקרב בנות חילוניות)(n=55 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה הערכה עצמית מידע על התעסוקה בחירת מטרה תכנון קריירה פתרון בעיות סך מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית מסוגלות עצמית חברתית r r r r r r r r r מחסומים מחסומים מחסומים פנימיים חיצוניים כללי *-0.28 *-0.28 *-0.29 מחסומי סוציאליזציה *-0.3 *-0.27 *p≤.05 ; **p≤.01 56 בלוחות 18-17רואים כי: לא נמצא קשר בין "סך מסוגלות עצמית" ל"מחסומים כללי" בקרב דתיות .לעומת זאת ,בקרב חילוניות נמצא קשר הפוך בין "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" ו"סך מסוגלות עצמית" לבין מחסומים ,בעיקר "מחסומים חיצוניים". ניבוי התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( על מנת לזהות את המשתנה שמנבא בצורה הטובה ביותר את ההתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה ,ידע בפיתוח קריירה( ואת המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה ,הן במדגם הכללי והן בנפרד לדתיות וחילוניות חושבו רגרסיות מרובות המוצגות בלוחות .27-19 ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לוח : 19ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )(n=120 משתנה מנובא :עמדה בפיתוח קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה 44. 09. .45 **4.8 סך מסוגלות עצמית 03. 15. -.01 -.21 מחסומים 13. 11. 12. 1.28 R **0.2 a=1.56 **p≤.01 מבין שלושת המשתנים הבלתי תלויים שמשמשים כגורמים מנבאים ,העיקרי שנמצא מובהק ) (**p≤.01הוא "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" המנבא את ה"עמדה בפיתוח קריירה". שני המשתנים הבלתי תלויים האחרים לא נמצאו מנבאים ).(*p≤.05 ניבוי ידע בפיתוח קריירה לוח : 20ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )(n=120 משתנה מנובא :ידע בפיתוח קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה -.44 43. -.10 -1.01 סך מסוגלות עצמית 2.17 72. .31 **2.99 מחסומים 32. 48. 06. .66 R *.07 a =4.18 **p≤.01 57 לוח 20מצביע כי המנבא העיקרי של "ידע בפיתוח קריירה" הוא "סך מסוגלות עצמית" ).(**p≤.01 שאר המשתנים לא נמצאו מנבאים ).(*p≤.05 ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לוח : 21ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בכל המדגם )(n=120 משתנה מנובא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t R סך מסוגלות עצמית 73. 13. .45 **5.36 **.21 מחסומי קריירה -.03 11. -.03 -.36 a = 1.41 **p≤.01 מתוך המשתנים הבלתי תלויים המנבאים נמצא שהמנבא העיקרי של "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" הוא "סך מסוגלות עצמית") .(**p≤.01המשתנה "מחסומי קריירה" לא מנבא ).(*p≤.05 ניבוי בחלוקה לפי דת ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לוח : 22ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )(n=65 משתנה מנובא :עמדה בפיתוח קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה 42. 15. .36 **2.78 סך מסוגלות עצמית -.03 23. -.01 -.12 מחסומים 14. 13. 13. 1.11 R *.16 a=1.48 **p≤.01 58 לוח : 23ניבוי עמדה בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )(n=55 משתנה מנובא :עמדה בפיתוח קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה 36. 12. .42 **2.82 סך מסוגלות עצמית 07. 21. 05. .34 מחסומים 16. 16. 13. 1.01 R *.18 a=1.63 **p≤.01 בלוחות 23-22רואים כי: אצל בנות דתיות וחילוניות ,בדומה לממצא בכל המדגם ,מבין שלושת המשתנים הבלתי תלויים,העיקרי שנמצא מובהק ) (**p≤.01הוא "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" המנבא את "עמדה בפיתוח קריירה". -שני המשתנים הבלתי תלויים האחרים לא נמצאו מנבאים ).(*p≤.05 ניבוי ידע בפיתוח קריירה לוח : 24ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )(n=65 משתנה מנובא :ידע בפיתוח קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה 01. 58. 00. .01 סך מסוגלות עצמית 69. 88. 11. .78 מחסומים 28. 51. 07. .55 R .01 a=7.87 לוח : 25ניבוי ידע בפיתוח קריירה לפי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )(n=55 משתנה מנובא :ידע בפיתוח קריירה מנבאים שמות המשתנים B STE β t מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה -.37 69. -.08 -.53 סך מסוגלות עצמית 2.74 1.12 .37 *2.43 מחסומים -.17 91. -.02 -.19 R -.11 a=2.26 **p≤.01 59 בלוחות 25-24רואים כי: בקרב בנות דתיות ,אף משתנה לא נמצא מנבא ) (*p≤.05ביחס ל"ידע בפיתוח קריירה" .כלומר,אצל דתיות ,מסוגלות ומחסומים מאף סוג אינם קובעים את ההתמקדות בקריירה. בקרב בנות חילוניות ,בדומה לממצא הכללי ,המנבא העיקרי של "ידע בפיתוח קריירה" הוא "סךמסוגלות עצמית" ) .(**p≤.01שאר המשתנים לא נמצאו מנבאים ).(*p≤.05 ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לוח : 26ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות דתיות )(n=65 מנבאים משתנה מנובא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה שמות המשתנים B STE β t R סך מסוגלות עצמית 69. 17. .46 **4.04 **.21 מחסומי קריירה 19. 11. 2. 1.74 a=.98 **p≤.01 לוח : 27ניבוי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה לפי סך מסוגלות עצמית ומחסומי קריירה בקרב בנות חילוניות )(n=55 מנבאים משתנה מנובא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה שמות המשתנים B STE β t R סך מסוגלות עצמית 77. 2. .46 **3.85 **.28 מחסומי קריירה -.26 17. -.17 -1.74 a=.98 **p≤.01 בלוחות 27-26רואים כי: בקרב בנות דתיות וחילוניות ,בדומה לממצא הכללי ,מתוך המשתנים הבלתי תלויים המנבאיםנמצא שהמנבא העיקרי של "מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה" הוא "סך מסוגלות עצמית") .(**p≤.01המשתנה "מחסומי קריירה" לא מנבא ).(*p≤.05 הערה :אצל דתיות ,המחסומים קרובים למובהקות ,כלומר הם כן משפיעים במידה מסוימתעל מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. 60 טבלת סיכום ניבויים כל המדגם דתיות חילוניות מנובא:עמדה בפיתוח קריירה מנובא :עמדה בפיתוח קריירה מנובא :עמדה בפיתוח קריירה מנבא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנבא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנבא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנובא :ידע בפיתוח קריירה מנבא :סך מסוגלות עצמית מנובא :ידע בפיתוח קריירה מנבא- : מנובא :ידע בפיתוח קריירה מנבא :סך מסוגלות עצמית מנובא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנבא :סך מסוגלות עצמית מנובא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנבא :סך מסוגלות עצמית מנובא :מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מנבא :סך מסוגלות עצמית טבלת הסיכום מצביעה על העדר הבדל בין דתיות לחילוניות מלבד במדד "ידע בפיתוח קריירה" שם אין ניבוי אצל הדתיות. ניתוח נתיבים לקבלת תמונה כללית של מערכת המשתנים בשאלון נערך ניתוח נתיבים הבודק את הקשרים בין המשתנים המרכזיים במחקר ומצביע על ההשפעות ההדדיות ביניהן. במטרה לבדוק את הקשרים הכוללים של משתני המחקר נעשה שימוש בניתוח המודל המבני משוואתי (Structural Equation Model) SEMבתוכנת Arbuckle & Wothke, ) AMOS 7.0 .( 1999תוכנת AMOS 7.0מתבססת מראש על מודל המתחשב במשתנים גלויים וחבויים, טעויות במדידה ,ויחסי גומלין סימולטאניים וסימביוטיים בין המשתנים ) & Arbuckle .( Wothke, 1999; Hayduk, 1987יתרונה ,בכך שהיא מאפשרת לבדוק מודל סיבתי על ידי שרטוט המודל התיאורטי ,ללא צורך בכתיבת תכנית מחשב .המודל המבני משוואתי מתבסס על ההנחה שקיימת סיבתיות בין משתני המחקר וניתן לזהות את הגורמים ותוצאותיהם בתחום הנחקר .מודל זה מנסה לתת הסבר לתופעה )השפעה( כתוצאה מתופעה קודמת )סיבה(. קיימים מספר יתרונות לגישות הסטטיסטיות לניתוח מודלים סיבתיים: א .הקשרים בין המשתנים במודל מנותחים סימולטאנית. ב .המדדים של המודל מאפשרים לקבוע את עוצמתו של כל משתנה ואת העוצמה היחסית שלו ביחס למשתנים האחרים. 61 ג .המודל מאפשר הבחנה בין השפעה ישירה של משתנים בלתי תלויים על משתנים תלויים לבין השפעה שאינה ישירה של משתנים בלתי תלויים על משתנים תלויים דרך משתנים מתווכים ) .( Hayduk, 1987 מודלים סיבתיים נחקרו עד לאחרונה במדעי החברה בעיקר על ידי ניתוח מסלולים ) Path ( Analysisהמתבסס על סדרות של ניתוחי רגרסיה מרובה ) .( Saris & Stronkhorst, 1984 ההכרה ביתרונו של המודל המבני משוואתי ,המאפשר ניתוח של קשרים סיבתיים עם משתנים חבויים וכתוצאה מכך אף בדיקת מודלים תיאורטיים ומודלים אמפיריים ,הגבירה את השימוש בו ,לעומת השימוש בניתוח מסלולים ) .( Boomsma, 1983; Hayduk, 1987 הערכת הקשרים הסיבתיים בין המשתנים החבויים ,במודל המבני משוואתי ,מבוססת על התיאוריה הסטטיסטית של סבירות מקסימאלית ) .( Maximum Likelihoodהמדדים של המודל מוערכים אופטימאלית כך שהמטריצה של השונות/השונות המשותפת המסתמנת על ידי המודל קרובה ככל האפשר למטריצה של השונות /שונות משותפת הנצפית )של המדגם( ) .(Boomsma, 1983 שיטת העבודה בניתוח SEMבבדיקת השערה ,בוחנת האם המודל התיאורטי תואם את הנתונים האמפיריים שנאספו .לצורך זה מושווה המודל התיאורטי ,שהוא בבסיס ההשערה ,עם מודל אמפירי המתבסס על הנתונים שנאספו והתוכנה יוצרת את המסלול הסיבתי של המודל התיאורטי ובודקת באיזו מידה הוא מתיישב עם הנתונים האמפיריים .מידת ההתאמה בין המודל התיאורטי לבין המודל האמפירי נבדקת על ידי השוואה של השונות/השונות המשותפת הנצפית לבין זו המנובאת על ידי המודל .הדבר מוערך על ידי מבחן Chisqעם דרגות חופש השוות להבדל שבין מספר הקשרים הידועים ומספר המדדים שאינם ידועים .אם מדד Chisqמתקבל לא מובהק מאשר הדבר את ההנחה שמודל זה הנו בהתאמה לנתונים האמפיריים .במידה ומדד Chisq מתקבל מובהק פירוש הדבר שהמודל התיאורטי לא קוהרנטי עם הנתונים האמפיריים ואין הוכחה שמודל זה נכון. מידת ההתאמה של המודל כולו נבחנת על ידי שני מבחנים נוספים: א .מדד טיב ההתאמה - (Goodness of Fit Index) GFI -מדידת הערך היחסי של השונות והשונות המשותפת המחושב עבור המודל. ב .מדד ה -NFI-הדומה למדד ה.GFI- 62 ג .מדד ה-CFI-בודק את התאמת המודל למציאות הנתונים והוא נע בין 0ל .1-ככל שהוא מתקרב ל 1-ההתאמה עם הנתונים במציאות גבוהה יותר. ד .מדד ה - (Root Mean Residual) RMR-השארית הממוצעת של השונות והשונות המשותפת. במטרה לבחון את השערות המחקר של משתני המחקר נערך ניתוח נתיבים כללי .המודל מוצג בתרשים .3 תרשים :3נתיבי ההשפעה השונים בין מדדי המחקר באופן כללי n=120 ידע בפיתוח קריירה מחסומי קריירה -.10 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה **.29 *-.20 **.44 **.46 .11 עמדה בפיתוח קריירה סך מסוגלות עצמית **P<.05* ; p<.01 לא מובהק χ2 (4)=1.415, P> .842 GFI=0.995 CFI=1.000 NFI=0.98 RMSEA=0.000 63 להלן ההשפעות המרכזיות בניתוח הנתיבים: המודל מצביע על התאמה בין המודל למציאות ).( P>.05 עיון בלוח בתרשים ,3מראה כי למחסומי קריירה השפעה שלילית על סך מסוגלות עצמית)*-.20 = (βוהשפעה חיובית נמוכה על עמדה בפיתוח קריירה ) .(β=.11מצד שני ,סך מסוגלות עצמית משפיעה ישירות הן על ידע בפיתוח קריירה )** (β=.29והן על מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה )**.(β= .46 מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,משפיעה חיובית על עמדה בפיתוח קריירה )**(β=.44 אך משפיעה בצורה שלילית נמוכה על ידע בפיתוח קריירה ).(β=.-10 ניתן לסכם שסך מסוגלות עצמית עוזרת בידע בפיתוח קריירה ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה מפתחת יותר את העמדה בפיתוח קריירה. המחסומים פועלים רק על סך המסוגלות העצמית ,כלומר רק על מסוגלות עצמית כללית ולא על מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. נערך ניתוח נתיבים נוסף לבחינת השערות המחקר בכל אחת מקבוצות המחקר .נתקבלה תמונה דומה ,אך בקרב החילוניות היו השפעות חזקות יותר הן על ידע בפיתוח קריירה והן על עמדה בפיתוח קריירה. 64 דיון חשיבות ההתמקדות בקריירה לבחירה נכונה של קריירה מודגשת בכל המחקרים העוסקים בקריירה. מטרת מחקר זה הייתה לבחון מה משפיע ומה חוסם התמקדות בקריירה .התמקדנו בשני משתנים מרכזיים: אחד שלילי :מחסומי קריירה ואחד חיובי :מסוגלות עצמית. כמו כן ,בחנו את ההבדל בין דתיות לחילוניות בגלל ההתייחסות השונה שקיימת בספרות לשתי הקבוצות בתחום בחירת המקצוע .ההנחה הייתה ,כי יימצא הבדל בין 2הקבוצות בתכנון הקריירה ,במחסומי הקריירה, במסוגלות העצמית ובהתמקדות בקריירה ,מכיוון שבנות דתיות מתחשבות יותר בגורמים כמו :משפחה ,ערכי המסורת וכו' ומושפעות מערכים שמרניים יותר המונעים חשיפה מספקת לעולם העבודה )אמסלם(2002 , ובנות חילוניות נחשבות לליברליות יותר ומושפעות מערכים מודרניים כמו :חומרנות ותחרותיות המהווים תמריץ ליציאה לעבודה )שורק ;1997 ,בבניק .(1996 ,לכן נבחנו הקשרים השונים בין מדדי המחקר באופן כללי ובאופן נפרד בקבוצת הדתיות והחילוניות. הדיון ייעשה לפי סדר ההשערות. קבוצת ההשערות הראשונה התייחסה להבדלים בין דתיות לחילוניות ביחס למחסומי קריירה ,סך מסוגלות עצמית ,מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה והתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה(. לגבי מחסומי קריירה נטען כי המחסומים יהיו גדולים יותר בקרב דתיות לעמת חילוניות ואכן נמצא שהמחסומים הפנימיים בקרב הדתיות גבוהים יותר מאשר בקרב החילוניות .ביחס למחסומים החיצוניים לא נמצא הבדל .ניתן להסביר זאת בעובדה שהבנות הדתיות מופנמות יותר ,לא מקבלות מספיק אינפורמציה ואינן חשופות לסביבה שתדרבן חיפוש אחר קריירה ולכן הן חשות מחסום פנימי חזק יותר בהתמודדותן וברצונן להצטרף לקריירה בהתאם לממצאיהם של סמית' ) ,(Smith, 2004לוזו ) ,(Luzzo,1993לופז ואן-יי ) (Lopez & Ann-Yi, 2006אשר הראו כי בקרב מיעוטים וחברות שמרניות ומסורתיות יותר נמצאה תפיסת מחסומי קריירה גבוהה יותר. באשר לתחושת המסוגלות העצמית הכללית שאיננה מתמקדת דווקא בקריירה לא נמצאו הבדלים בין דתיות לחילוניות כי מסוגלות עצמית הינה משתנה שאינו תלוי בערכים ובדת .לעומת זאת ,לגבי מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,בקרב הבנות החילוניות נמצאה רמה גבוהה יותר של מסוגלות מסוג זה ,דבר המעיד על חשיפה רבה יותר לעולם העבודה במיוחד בתחום תכנון קריירה ופתרון בעיות .לפי הממצאים שהתקבלו במחקר זה ,אין הבדל בין דתיות לחילוניות בתחום המידע על התעסוקה .עיקר ההבדל הוא ביוזמה ,בתכנון ובפתרון בעיות .בנות דתיות פחות יוזמות ומתכננות קריירה .ממצא זה תואם את ממצאיהם של גולן ) ,(1988 65 כרמלי ) ,(1993בבניק ) (1996ושורק ) ,(1997אשר הראו שבנות חילוניות מושפעות מערכים ליברליים, מודרניים וחומרניים יותר המהווים תמריץ ליציאה לעבודה ולתכנון קריירה ,ניסיון להשתלב בעולם העבודה ללא דיחוי .מה שאין כן אצל דתיות אשר מרשות לעצמן להישאר בסטטוס של "מובטלות" משום שאין להן מספיק לחץ לצאת לעבודה וכו'. בשאלת ההתמקדות בקריירה נמצאה תמונה דומה .במדד העמדה בפיתוח קריירה ,לחילוניות יש עמדה חזקה יותר שמובילה ליוזמה ולהתנהגות מתכננת קריירה בעוד שדתיות נחשפות לידע על עולם העבודה באופן קוגניטיבי יותר אך אינן יוזמות .דבר זה גורם לקיפאון ולחוסר התמקדות בקריירה בקרב דתיות .ניתן להסביר ממצא סותר זה בפער שקיים בעמדה בפיתוח קריירה אצל דתיות ,בעוד שאצל דתיות קיים ידע רב ביחס לתכנון קריירה אף יותר מחילוניות ,אין הדבר משפיע על תכנון הקריירה בפועל מכיוון שקיימת השפעה של גורמים מעכבים כמו ערכי מסורת ,משפחה ,נורמות חברתיות וכו' המונעת מהן להתמקד בתכנון הקריירה ולבחור את הבחירה האופטימאלית מבחינתן .ממצא זה מחזק את ממצאיהם של אמסלם ) ,(2002איילון ) ,(1998שטייר ועמיתים ) ,(1998אשר הראו כי ביחס לבחירה המקצועית ,לבנות חילוניות יש תמריצים רבים ומגוונים יותר וכן בהתאם לממצאיהם של סמית' ) (Smith, 2004ולוזו ) (Luzzo,1993אשר מצאו תפיסת מחסומי קריירה גבוהה יותר בקרב חברות שמרניות ומסורתיות אשר מונעת בעדם פעילות של אקספלורציה ותכנון קריירה .שילובם של שני גורמים אלו יכול להצביע על רמת התמקדות בקריירה גבוהה יותר של בנות חילוניות בהשוואה לבנות דתיות למרות הידע שקיים אצל בנות דתיות בתחום. למעשה ,עמדה כוללת שלושה מרכיבים )בר אל ונוימאיר:(1995 , מרכיב קוגניטיבי ,המתייחס למחשבות ,לדעות ולאמונות שיש לפרט על נושא העמדה. מרכיב רגשי ,המתייחס לתגובה הרגשית של הפרט ביחס לנושא העמדה. מרכיב התנהגותי ,המתייחס לנטייתו של הפרט להתנהג כלפי נושא העמדה. ביחס לבנות חילוניות ראינו שהייתה התאמה בין המרכיב הקוגניטיבי למרכיב ההתנהגותי ,חשיפה ומודעות לתחום תכנון הקריירה הובילו אותן להתנהגות יוזמתית ומחפשת קריירה )בר אל ונוימאיר .(1995 ,בקרב הבנות הדתיות ,למרות שהמרכיב הקוגניטיבי היה אף חזק יותר ביחס לחילוניות ,לא ראינו ביטוי משמעותי למרכיב ההתנהגותי .פער מסוג זה בין עמדה להתנהגות יכול להתרחש כאשר נורמות חברתיות כופות על אדם דפוסי התנהגות ,הנוגדים את עמדותיו ואז יעדיף האדם להתנהג על פי הנורמה כדי להימנע מסנקציות חברתיות ולא להיות יוצא דופן .סיבה נוספת לפער זה תיתכן כאשר קיים הרגל חזק או שגרה הנוגדים את העמדה )בר אל ונוימאיר .(1995 ,בהחלט ייתכן כי בקרב החברה הדתית ,למרות הקדמה ,עדיין קיימות נורמות חברתיות ביחס לאופי היציאה לעולם העבודה של האישה ,ביחס לסוגי התפקידים המצופים מהאישה בכדי 66 שתוכל לתפקד כראוי בביתה וכו' .נורמות ותפיסות אלו מונעות מהצעירות הדתיות במידה כלשהי ליזום, להעז ולחקור אחר תכנון הקריירה באופן חופשי. לסיכום ,ניתן לומר כי יש לשנות את האקלים ,את הנורמות הקיימות בקרב הבנות הדתיות כדי ליצור תמריץ לתכנון וחיפוש קריירה. שיערנו כי הקשר בין רמת מחסומי קריירה חיצוניים לבין רמת סך המסוגלות העצמית יימצא בקשר שלילי. ככל שרמת סך המסוגלות העצמית תרד כן רמת מחסומי הקריירה תעלה .כמו כן ,שיערנו שלא יימצא קשר בין מחסומי קריירה פנימיים לבין סך המסוגלות העצמית. ההשערות הללו לא אושרו .במחקר נמצא דווקא מדד המחסומים הפנימיים קשור באופן שלילי למדד סך מסוגלות עצמית .ממצא זה סותר את ממצאיהם של קריד ,פטון וברטרום ) Creed ,Patton & Bartrum, (2004שטענו שמחסומים פנימיים אינם קיימים כישות נפרדת למסוגלות אלא הם מייצגים העדר מסוגלות והנה במחקרנו מתברר שמחסומים פנימיים קיימים כישות נפרדת למסוגלות והם נמצאים במתאם שלילי עם המסוגלות .יש צורך לדון במחקרים נוספים ,האם מחסום פנימי מהווה ירידה במסוגלות העצמית או שאין קשר בין שני המושגים )המבנים התיאורטיים( הללו ,כפי שסברו קריד ,פטון וברטרום .מחקרנו מחדד את השאלה הזו ביחס למושג המחסומים הפנימיים .סיוע לממצאינו מתקבל מממצאיהם של אולרי ) O'Leary, (1974וסוונסון וויטק ) (Swanson & Woitke, 1997שטענו כי המחסומים הפנימיים קיימים בפני עצמם ומשפיעים בצורה ישירה על התנהגויות של הצלחה של נשים וכן במצב של פחד מכישלון ,הערכה עצמית נמוכה וכו'. ממצאים דומים התקבלו גם ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ,במיוחד בקרב בנות חילוניות שנמצא שיש קשר שלילי בין מחסומים חיצוניים למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .כאן בוודאי ניתן להצביע על שני סוגי משתנים נפרדים .אחד מהם מחסומים חיצוניים והשני מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה .הם בוודאי אינם ישות אחת .לעומת זאת ,לא נמצא קשר בין מחסומים פנימיים למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה וזה תואם את ממצאיהם של של קריד ,פטון וברטרום ) Creed ,Patton & Bartrum, (2004שטענו כי מחסומים פנימיים אינם קיימים כישות נפרדת למסוגלות אלא הם העדר מסוגלות בעצמם ולכן לא ימצא ביניהם קשר. ההשערה לפיה יימצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין המסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה אושרה. 67 למעשה ,סך המסוגלות העצמית הינה מסוגלות כללית והמסוגלות העצמית בקבלת החלטות קריירה מהווה מקרה פרטי של המסוגלות העצמית הכללית ולכן נמצא ביניהם קשר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של נהרי ) (1998וגרנט-פלומין ) (1998שמראים את ההשפעה והקשר הישיר בין מסוגלות עצמית כללית למסוגלות עצמית בתחום ספציפי. בחנו את ההשערה בקשר לסך המסוגלות העצמית לבין התמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( והנחנו כי יימצא קשר חיובי בין סך המסוגלות העצמית לבין התמקדות בקריירה. השערה זו אושרה באופן חלקי ,רק ביחס למדד ידע בפיתוח קריירה אך לא ביחס לעמדה בפיתוח קריירה. ממצא זה תואם את ממצאיהם של נוויל ושלקר ) (Nevill & Schlecker, 1988סולברג וחבריו ) Solberg et ,(al., 1995טיילור ופופמה ) ,(Taylor & Popma, 1990בץ והקט ) (Betz & Hackett, 1986שהצביעו על כך שלאדם התופס את עצמו כבעל יכולות גבוהות יהיה פשוט יותר להתמקד בקריירה ,להעריך את רצונותיו באופן מדויק ,לאסוף מידע מקצועי ,לבחור מטרה ולתכנן את עתידו ,מנקודת מבט של ידע בקריירה אך פחות מנקודת מבט של עמדה בתכנון קריירה. סך מסוגלות עצמית משפיע על הידע בלבד .חיזוק לממצא זה נמצא בניתוח נתיבים ובניבויים ששם ראינו שביחס לעמדה בפיתוח קריירה המנבא היחיד הוא מסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ואילו ביחס לידע בפיתוח קריירה המנבא היחיד הוא סך מסוגלות עצמית. ההשערה לפיה יימצא קשר שלילי בין מחסומי הקריירה לבין ההתמקדות בקריירה לא אושרה. הנחת המחקר הייתה שככל שרמת מחסומי הקריירה הפנימיים והחיצוניים גבוהה יותר ,כן ההתמקדות בקריירה נמוכה יותר .במחקר לא נמצא קשר בין מחסומי הקריירה לרמת ההתמקדות בקריירה למעט בקרב בנות דתיות שנמצא קשר חיובי בין מחסומי סוציאליזציה לבין עמדה בפיתוח קריירה .כלומר ,קיום המחסום אף מהווה זרז ומגביר את המוטיבציה להתמקדות בקריירה בקרב בנות דתיות. לסיכום ,המודל הכללי של ניתוח נתיבים מחזק את הממצאים שהוצגו ,ביניהם הממצא כי ההתמקדות בקריירה )עמדה בפיתוח קריירה וידע בפיתוח קריירה( תלויה בעיקר במסוגלות העצמית של הנבדקות ,כאשר ידע בפיתוח קריירה מושפע בעיקר מסך המסוגלות העצמית שאינה תלויה בקריירה ואילו עמדה בפיתוח קריירה מושפעת בעיקר ממסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. הנתיבים מראים על קשר מתבקש בין סך המסוגלות העצמית למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. 68 ביחס למחסומי הקריירה נמצא שהם אינם בולמים את ההתמקדות בקריירה .מחסומי קריירה משפיעים באופן שלילי על סך המסוגלות העצמית .כלומר ,מושג המחסום נתפס כמשהו שבולם את בוחר הקריירה באופן כללי ביחס למסוגלות שלו .כמו כן ,יש לציין כי גם מניתוח הנתיבים מתקבל שמושג המחסום איננו זהה למושג של העדר מסוגלות. לפי זה ,למחסומי הקריירה אין השפעה ישירה על ההתמקדות בקריירה הם משפיעים על סך המסוגלות העצמית בלבד .השפעת סך המסוגלות העצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה על נושא ההתמקדות בקריירה חזקה יותר וגוברת על השפעת מחסומי הקריירה. ניתוח נתיבים שבוצע בנפרד גם לבנות דתיות וגם לחילוניות ,מראה כי עיקר הפער בין החילוניות לדתיות בא לידי ביטוי דווקא בהשפעת המחסומים שנתפסת כנמוכה יותר אצל דתיות ולכן אינה מובהקת ,בעוד שבקרב חילוניות המחסומים נתפסים כגורמים העשויים למנוע התפתחות סך מסוגלות עצמית ומסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה. לסיכום ,עיקר חידושו של מחקר זה בא לידי ביטוי בשני תחומים: תחום אחד הוא ההבדל בין חילוניות לדתיות בכל השלבים של תכנון קריירה .כאמור ,בדיקה זו מעלה כי ההבדלים אינם דרמטיים ,אולם ,ממצא בולט אחד מתגלה והוא ,שבנות דתיות מושפעות ביחס לידע בפיתוח קריירה ופחות בעמדה בפיתוח קריירה ובנות חילוניות מושפעות יותר ביחס לעמדה בפיתוח קריירה ,כפי שראינו ,ממצא זה נגזר ממקור העמדה עצמו .מצב זה דורש שינוי .כדי להגביר את המוטיבציה לתכנן קריירה גם אצל בנות דתיות יש צורך בהשפעה על העמדה בפיתוח קריירה. תרומה נוספת של מחקר זה ,היא בהדגשת ההבדל בין מחסומי קריירה כמבנים תיאורטיים נפרדים בהשוואה למסוגלות העצמית שגם היא נתפסת כמבנה תיאורטי נפרד .מחקרים נוספים יצטרכו לבדוק שאלה זו באשר קיימות דעות אחרות ).(Creed ,Patton & Bartrum, 2004 המלצות לעתיד מומלץ לבצע מחקרים נוספים ביחס למסוגלות עצמית בקבלת החלטות קריירה ומחסומי קריירה כדי לחדד את ההבדלים ביניהם .למרות הקרבה במושגים ,כפי שראינו ,ייתכן שהעדר המסוגלות תלוי במחסומים שונים .על כן ,יש לחדד את השאלה מה ההבדל בין מחסומים ובין העדר מסוגלות. ברמה יישומית ,מומלץ לתמרץ את הבנות הדתיות בתכנון קריירה על ידי הגברת העמדה כמרכיב בתכנון הקריירה שלהם .מחקרים ) (Foss & Slaney, 1986; Fukuyama et al., 1988הראו שתכניות התערבות 69 כמו :חשיפה לסרטים המצמצמים סטריאוטיפים בתחום תכנון קריירה ,תכניות סיוע והדרכה בתחומי הקריירה וכו' מחזקות את היציבות בתחום תכנון הקריירה ומגבירות את המוטיבציה לחקירה ויוזמה. לכן יש לבחון את מרכיבי העמדה בקרב בנות דתיות ולפתח דרכי התערבות להגברת תכנון הקריירה בקרב אוכלוסיה זו. מגבלות המחקר למחקר מספר מגבלות: המחקר התבצע על מדגם של בנות שרות לאומי בלבד בעלות אפיונים מוגדרים ורמת ההכללה מוגבלת למרות שיש חשיבות גם לאינפורמציה הזאת עצמה .כמו כן ,רוב המחקר עוסק בידע תיאורטי ,בעמדות ובמסוגלות של בנות שעדיין לא יצאו לעולם העבודה האמיתי .מחקרים ) (Ginzberg, 1972;1982הצביעו על כך שלהחלטות מקצועיות שהתקבלו לאחר הצלחה תעסוקתית משמעות רבה יותר מאשר להחלטות שנעשו לפני תחילת העבודה .כלומר ,המחקר בוחן את העניין בנקודת זמן ספציפית ביותר .יש מקום לבחון נושאים אלו בקרב אוכלוסיות עובדות וכן לבצע מחקרי המשך לבנות אלו לאחר תקופת עבודה מסוימת. 70 ביבליוגרפיה אבירם ,א' ) .(1990הדרכה לחוללות עצמית לשם קיצור משך האבטלה .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת תל אביב. אוהד ,ש' ) .(1998מסוגלות עצמית ) (SELF-EFFICACYותרומתה לתהליך ההתפתחות האישית והמקצועית .בתוך :ר' לזובסקי וש' פלדמן )עורכות( .מרחב ונחלה בייעוץ החינוכי ,עמ' .227-211רכס. איילון ,ח' ) .(1998תוכניות לימודים כהבניה חברתית .תל אביב :רמות ,אוניברסיטת תל אביב. איילון ,ח' ) .(2000הבדלים בין נשים וגברים בבחירת תחומי לימוד באוניברסיטה .סוציולוגיה ישראלית, כרך ב ) ,(2עמ' . 544-523 אמסלם ,ס' ) .(2002בחירת מקצוע מסורתי לעומת מקצוע לא מסורתי בקרב סטודנטיות דתיות. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. בבניק ,פ' ) .(1996יחסי הגומלין בין השתתפות נשים בכוח העבודה ועמדותיהן כלפי השתתפותן .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת תל אביב. בר אל ,צ' ונוימאיר מ' ) .(1995מפגשים עם הפסיכולוגיה .כרך ד' ,עמ' .78-53אבן יהודה :רכס. גולן ,ר' ) .(1988הקשר בין משתני רקע של תלמידות תיכון דתי וכללי לבין אוריינטציה לקריירה ונטייה והעדפה למקצוע גברי .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. גורני פ' ) .(1976הגדרת תפקיד המין ואוריינטציה הישגית מקצועית אצל בנות מתבגרות כפונקציה של משתני הדת ,המסגרת הלימודית ודמות האם .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. גרטי-שרון ,ר' ) .(2006תרומתם של סגנון התקשרות ומסוגלות עצמית לבריאות הנפשית ותפיסת העתיד של צעירי תכנית "למרחב" ,חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. גרנט-פלומין ,ר' ) .(1998מחוללות עצמית לחוללות האמצעים :השפעת חיזוק החוללות העצמית הכילית של עובדים על ציפיותיהם ,הנעתם וביצועיהם .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, הפקולטה לניהול בית ספר למנהל עסקים ,אוניברסיטת תל אביב. זיו ,א' ) .(1984התבגרות .גבעתיים :מסדה. 71 כץ ,ז' ) .(1980סוציאליזציה מקצועית והשקפה דתית כמשתנים דיפרנציאליים המשפיעים על הגשמתה העצמית והזדהותה המקצועית של תלמידות בית הספר לאחיות מוסמכות .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. כרמלי ,ל' ) .(1993הקשר שבין משתני הרקע ,הצורך באישור חברתי והעמדות כלפי אימהות לבין מידת נשיות המקצוע בקרב נשים .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. ליפשיץ ,י' ) .(2008הבדלים בין תרבותיים ומגדריים בתפיסת מחסומי קריירה מקצועית :קשריהם עם תחושת מסוגלות התמודדות ועם דרכי התמודדות עמם .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,בית הספר לחינוך ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים. מויאל-רוזנטל ,ש' ) .(1999השפעת משתנים חברתיים כמו :השפעת אם ,סטריאוטיפים של תפקידי מין ושל מקצועות והקונפליקט הבין תפקידי על בחירה מקצועית ושאיפות מקצועיות בקרב מתבגרות .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת תל אביב. נהרי ,א' ) .(1998ההשפעה הממתנת של חוללות עצמית ספציפית ,חוללות עצמית כללית והערכה עצמית את הקשר שבין כוונות חיפוש עבודה להתנהגות חיפוש עבודה במודל ה .Planned Behavior -חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,הפקולטה לניהול בית ספר למנהל עסקים ,אוניברסיטת תל אביב פלדמן ,ש' ) .(1992בחירת מקצוע ותכנון קריירה .בתוך :מ' סמילנסקי )עורך( .אתגר ההתבגרות ,כרך ד', עמ' .34-30 , 26-23 ,18- 17 פלום ,ח' ) .(1995התפתחות קריירה והתבגרות ,בתוך:ח' פלום )עורך( ,מתבגרים בישראל ,עמ' .223-201 אבן יהודה :רכס. פלום ,ח' ואופנהיימר ,ד' ) .(1986המושג חינוך לחיי עבודה ) (CAREER EDUCATIONוהרלוונטיות שלו לבתי הספר .בתוך :ד' אופנהיימר וא' אורנשטיין )עורכות( ,סוגיות בבחירת מקצוע ,עמ' 28-19 משרד החינוך והתרבות. צינמון-גלי ,ר' ) .(1999ייחוס רמות שונות של חשיבות לתפקידי החיים והשלכותיו על קונפליקט בית קריירה בקרב גברים ונשים .חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" ,בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. קלינגמן ,א' ואייזן ,ר') .(1990ייעוץ פסיכולוגי :עקרונות ,גישות שיטות והתערבות .אוניברסיטת תל אביב: רמות. 72 שגיא ,ד' ) .(2005הכוונה עצמית בלמידה ורכישת מיומנויות חברתיות בכתות שלוב ,בכתות מקדמות ובכתות רגילות .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,בית הספר לחינוך ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. שורק ,א' ) .(1997דפוסי תעסוקה של נשים לאורך מעגל החיים -גורמים והשלכות .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. שטייר ,ח' ,אורן ,ע' אליאם נ' ולווין אפשטיין ,נ' ) .(1998תפקידי מגדר ,משפחה והשתתפות נשים בכוח העבודה -עמדות של ישראלים ,ותיקים ועולים חדשים ,בפרספקטיבה השוואתית .רמת גן :המכון למחקר קהילתי ,דו"ח מבקר. שיין-פדר ,ש' ) .(1995השפעת החטיבה הצעירה על משתנים אישיותיים .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב. שפורן ,ר' ) .(2002הקשר בין ההתנסות בשירות הלאומי לבין בחירת מקצוע .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך ,בית הספר לעבודה סוציאלית ,אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן. Arbuckle, J.L. & Wothke, W. (1999). Amos 0.4 Users Guide. Chicago: Small waters Corporation. behavioral of theory unifying a Toward Self-efficacy: (1977). A. Bandura, change. Psychological Review, 84, 191-215. Bandura, A. (1982). Self-efficacy mechanism in human agency. American Psychologist, 37, 122147. Bandura, A. (1984). Recycling misconceptions of perceived self efficacy. Cognitive therapy and Research, 8, 231-255. Bandura, A. (1986). Social foundations of thought and action. Englewood Cliffs, NJ: PrenticeHall. Bandura, A. (1991). Human agency: The rhetoric and the reality American Psychologist, 46, 157-162. 73 Bandura, A. (1993). Perceived self efficacy in cognitive development and functioning. Educational Psychologist, 28, 117-148. Bandura, A. & Shunk, D.H. (1981). Cultivating competence, self-efficacy, and intrinsic interest through proximal self motivation. Journal of Personality and social psychology, 41, 586598. Barfield, V. & Burlingame, M. (1974). The pupil control ideology of teachers in selected schools. Journal of Experimental Education, 42 (4), 1-6. Barling, J. & Beattie, R. (1983). Self-efficacy beliefs and sales performance. Journal of Organizational Behavior Management, 5, 41-51. Betz, N.E. (1994). Career counseling for women in the science and engineering. In W.B. Walsh & S.H. Osipow (Eds.), Career counseling for women (pp. 237-261). Hillsdale, NJ: Erlbaum. Betz, N.E. (2000). Self Efficacy Theory as a Basis for Career Assessment. Journal of Career Assessment , 8 (3), 205-222. Betz, N.E. (2001). Career Self Efficacy. In: Leong, F.T.L., Barak, A. eds., Contemporary models in vocational psychology: A volume in honor of Samuel H. Osipow, Lawrence Erlbaum ,Mahwah, NJ, 55-57. Betz, N.E. (2007). Career Self-Efficacy: Exemplary Recent Research and Emerging Directions. Journal of Career Assessment , 15 (4), 403-422. Betz, N.E. & Hackett, G.,(1986).Applications of self-efficacy theory to understanding career choice behavior. Journal of Social and Clinical Psychology, 4, 279-289. Blustein, D.L. (1989). The role of goal instability and career self-efficacy in the career exploration process. Journal of Vocational Behavior, 35, 194-203. 74 Boomsma, A. (1983). On the robustness of LISREL (maximum likelihood estimation) against small sampole size and non-normality. Dctoral dissertation, Holland: department of statistics and measurement, State University of Groningen. Brown, D. (1990). Trait and Factor Theory. In D. Brown, L. Brooks and Associates (Eds.), Career choice and Development (pp. 13-36) San Francisco: Jossey Bass. Brown, S.D. & Lent, R.W. (1996). A social cognitive framework for career choice counseling. The Career Development Quarterly, 44 (4), 354-366. Byars-Winston, A. (2006). Racial ideology in predicting social cognitive career variables for Black undergraduates. Journal of Vocational Behavior, 69, 134-148. Chi-ching, Y. (1995).The effects of career salience and life cycle variables on perceptions of work-family interfaces. Human Relations, 48, 265-283. Creed, P.A., Patton, W. & Bartrum, D. (2004). Internal and External Barriers, Cognitive style, and the career Development Variables of Focus and Indecision. Journal of career Development, 30( 4), 277-294. Creed, P., Patton, W. & Prideaux, L.A. (2006). Causal Relationship Between Career Indecision and Career Decision-Making Self Efficacy: A Longiutudinal Cross-Lagged Analysis. Journal of Career Development, 33 (1), 47-65. Crites, J.O. (1969). Vocational psychology. New York: McGrow-Hill. Dawis, R. (1984). The theory of work adjustment and person environment correspondence counseling, In D. Brown, L. Broods, & Associates, Career choise and development (3rd ed., pp. 75-120). San Francisco, CA: Jossey-Bass. Farmer, H.S. (1976). What inhibits achievement and career motivation in women? The Counseling Psychologist, 6, 12-14. 75 Foss, C.J. & Slaney, R.B. (1986). Increasing nontraditional career choices in women: Relation of attitudes toward women and responses to a career intervention. Journal of Vocational Behavior, 28, 191-202. Fukuyama, M.A., Probert, B.S., Neimeyer, G.J., Nevill, D.D. & Metzler, A.E. (1988). Effects of discover on Career self efficacy and decision making of undergraduates. Career Development Quarterly, 37 56-62. Fuller, B., Wood, K., Rapaport, T. & Dornbusch , M. (1982). The organizational context of individual efficacy. Review of Educational Research, 52, 7-30. Ginsberg E. (1972). Toward a theory of occupational choice: a restatement, Vocational Guidance Quarterly, 20, 169-176. Ginsberg E.(1982).The Mechanization of Work. Scientific American, 247(3),66-75. Ginsberg E.,Ginsburg, S.W.Axlrad,S. & Herma,J.L. (1951).Occupational choice: An approach to a general theory . New York: Columbia University Press. Hackett, G. & Byars, A.M. (1996). Social cognitive theory and the career development of african American women. The Career Development Quarterly, 44 (4), 322-340. Harmon, L.W. (1977). Career counseling for women. In E. Rawlings & D. Carter (Eds.), Psychotherapy for women (pp. 308-316). Springfield, IL: Thomas. Hayduk, L.A. (1987). Structural Equation modeling with LISREL essentials and advances. Maryland: the Johns Hopkins University Press. Herr, E.L. & Cramer, S.H. (1992). Career Guidance and Counseling Thorough the Lifespan: Systemic approach (4th Ed.) ,New York: HarperCollins. Holland, J.L. (1985). Making vocational Choices: A theory of vocational personalities and work environments (2nd ed.), Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall. 76 Holland, J.L. (1997). Making vocational choices: A theory of vocational personalities and work adjustment (3rd ed.), Odessa, FLA: Psychological Assessment Resources. Hughes, E. (1958). Men and their work. Glenoce, IL: The Free Press. Krumboltz, J.D. (1994). Improving career development theory from a social learning perspective. In M.L. Savickas & R.W. Lent (Eds.), Convergence in career development theories (pp. 9-31). Palo Alto. CA: CPP Books. Lee, V.E., Dedrick, R.F. & Smith, J.B. (1991). The effect of the social organization of schools on teachers' efficacy and satisfaction. Sociology of Education, 64, 190-208. Lent R.W., Brown, S.D. & Hackett G. (1994). Toward a unifying social cognitive theory of career and academic interest, choice, and performance. Journal of Vocational Behavior, 45 (1), 79-122. Lent, R.W., Brown, S.D. & Hackett G. (1996). Career development from social cognitive perspective, In D. Brown, L. Brookds & Associates, Career choise and Development, 3rd ed. (pp. 373-421). San Francisco: Jossey-Bass. Locke, E.A., Fredrick, E., Lee, C. & Bobko, P. (1984). Effects of self-efficacy, goals, and tasks strategies on task performance. Journal of Applied Psychology, 69, 241-251. Lopez, F.G. & Ann-Yi, S., (2006). Predictors of career indecision in three racial/ ethnic groups of college women. . Journal of Career Development, 33 (1), 29-46. Lounsbury, J.W., Saudaragas, R.A. & Gibson, L.W. (2004). An Investigation of Personality Traits in Relation to Intention to Withdraw From College. Journal of College Student Development, 45(5), 517-534. Luzzo, D.A. (1993). Ethnic differences in college students' perceptions of barriers to career development. Journal of Multicultural Counseling & Development, 21 (4), 227-236. 77 Luzzo, D.A. & Taylor, M. (1994). Effects of verbal persuasion on the career self-efficacy of college freshmen. California Association for Counseling and Development Journal, 14, 3134. Mathieu, P.S., Sowa, C.J. & Niles, S.G. (1993). Differences in career self-efficacy among women. Journal of Career Development, 19, 187-196. McAdams, D.P. (1995). What do we know when we know a person? Journal of personality, 63, 365-396. Mendelson Joan and Freeman , S. (1997). Parental influence and women's careers.pp 32-42.In Dana Dunn (Ed), Workplace/Women's Place. Los Angeles, California : Roxbury Publishing Company. Neff, W.S.(1968). Psychoanalytic conceptions of the meaning of work. In: Zytowski D.G .(ED), Vocational behavior. N.Y., Holt, Rinehart & Winston. Nevill, D.D. & Schlecker, D.I. (1988). The relation of self-efficacy and assertiveness to willingress to engage in traditional/nontraditional career activities. Psychology of women Quarterly, 12, 91-98. O'Leary, V.E. (1974). Some attitudinal barriers to occupational aspirations in women. Psychological Bulletin, 81, 809-826. Osipow, S.H. (1968). Theories of career development. New York: Appleton-Century-Crofts. Osipow, S.H. (1990). Convergence in theories of career choice and development: Review and prospect. Journal of Vocational Behavior, 36, 122-131. Parsons, F.(1909). Choosing a vocation. Bston: Houghton-Mifflin. Peterson, SL.L. (1993). Career decision-making self efficacy and institutional of under prepared college students. Research in Higher Education, 34 659-683. 78 Rich, Y.& Golan, R.(1992). Career plans male-dominated occupations among seniors in religious and secular high schools. Journal of Vocational Behavior, 5 (1), 161-172. Roe, A.(1956).The Psychology of Occupations. New York: Wiley. Roe, A. (1976). Classification of occupations by group and level. Bensenville, I11: Scholastic testing service. Saris, W. & Stronkhorst. H. (1984).Causal modeling in non experimental research: An introduction to the LISREL approach. Amsterdam: Sociometric Research Foundation. Savickas, M.L.(2001).Toward a Comprehensive Theory of Career Development: Disposition, Concerns, and Narratives. In Leong, F.T.L., Barak ,A .eds., Contemporary models in vocational psychology: A volume in honor of Samuel H. Osipow, Lawrence Erlbaum ,Mahwah ,NJ, 295-320 Scheier, M.F. & Carver, C.S. (1993). On the power of positive thinking: The benefits of being optimistic. Current Directions in Psychological Science, 2, 26-39. Shell, D.F., Bruning, R.H. & Colvin, C. (1995). Self efficacy, attribution, and outcome expectancy mechanisms in reading and writing achievement: Grade level and achievement level differences. Journal of Educational Psychology, 87 (3), 386-398. Smith, S. (2004). Career barriers among information technology undergraduate majors. Information Technology, Learning, and Performance Journal, 22 (1), 49-56. Solberg, V.S., Good, G.E. & Nord, D. (1994). Career search self efficacy: Ripe for application and intervention programming. Journal of career development, 21, 63-72. Solberg, V.S., Good, G.E., Fischer, A.R., Brown, S.E. & Nord, D. (1995). Relative effects of career search self efficacy and human agency upon career development. Journal of Counseling Psychology, 42, 448-455. Super, D.E. (1953). A theory of vocational development. American Psychologist, 8, 185-190. 79 Super, D.E. (1957). The psychological of careers. New York: Harper & Row. Super, D.E. (1983). Assessment in Career guidance: Toward truly developmental counseling. The Personal and Guidance Journal, 61, 555-562. Super, D.E. (1990). A life-span life space approach to career development. In D. Brown, L. Brooks (Eds.), Career choice and development: Applying contemporary theories to practice (2nd ed., pp. 197-261). San Francisco: Jossey-Bass. Super, D.E., Savickas, M.L. & Super, C.M. (1996). The life-span, life-space approach to careers. In D. Brown, L. Brooks, & Associates. Career choise and development: Applying contemporary theories to practice (3rd ed., pp. 121-178). San Francisco, CA: Jossey-Bass. Swanson, J.L. & Tokar, D.M. (1991A). College student's perceptions of the Career Barriers Inventory. Journal of Vocational Behavior, 39, 344-361. Swanson, J.L. & Woitke, M.B. (1997). Theory into practice in career assessment for women: assessment and interventions regarding perceived career barriers. Journal of Career Assessment, 5 (4), 443-462. Taylor, K.M. & Popma. J. (1990). Construct validity of the career decision-making self-efficacy scale and the relationship of CDMSE to vocational indecision. Journal of Vocational Behavior, 37, 17-21. 80 81 נספחים 82 נספח / 1שאלון מחסומים נבדקת יקרה, לפנייך מספר תחומים העשויים להשפיע על בחירת מקצוע .צייני את השפעת כל תחום ותחום על ידי שימוש בסולם שלפנייך: 1 אין השפעה שלילית כלל 2 4 קיימת השפעה שלילית רבה מאוד 3 יודגש כי תשובותיך נותרות אנונימיות לחלוטין ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. עד כמה הגורמים הבאים לדעתך משפיעים באופן שלילי ועשויים למנוע ממך להשיג את העיסוק בו את מעוניינת? 1 אין השפעה שלילית כלל 2 3 1 אב 1 2 3 4 קיימת השפעה שלילית רבה מאוד 4 2 אם 1 2 3 4 3 בית הספר בו למדת בעבר 1 2 3 4 4 מימון ויכולות כלכליות 1 2 3 4 5 מוביליות-ניידות לעבור ממקום למקום 1 2 3 4 6 שוק העבודה )האם יש/אין עבודה בתחום( מידת הנגישות להשיג יועצים תעסוקתיים מידת הנגישות להשיג הכשרה מתאימה 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 9 מידת הזמינות והנגישות להשכלה גבוהה 1 2 3 4 10עיסוק האב 1 2 3 4 11עיסוק האם 1 2 3 4 12נורמות חברתיות 1 2 3 4 13 ציפיות שלי מעצמי 1 2 3 4 14 מטרות שהצבתי לעצמי 1 2 3 4 15חוסר ביטחון 1 2 3 4 16מידת ההתאמה שלי למקצוע 1 2 3 4 1 2 3 4 7 8 17 אחר________ : 83 נספח / 2שאלון התמקדות בקריירה 1 עד כמה תכננת וחשבת על בכלל לא לדבר על תוכניות עבודה עם מבוגר שמכיר 1 1 אותי 1 ללמוד קורסים שיסייעו לי בעבודה 2 3 4 ללמוד קורסים שיסייעו לי במכללה / באוניברסיטה /בהכשרה /באימון למקצוע לבחור קריירה באופן כללי כשאת חושבת על הקריירה שלך 5 עד כמה ברורות תוכניותייך לאחר שתסיימי שרות לאומי 1 2 3 4 5 מאד 2 3 4 5 2 3 4 5 2 3 4 5 1 2 3 4 5 1 לא ברורות בכלל 1 2 3 4 5 ברורות ביותר 2 3 4 5 2 3 4 5 מאד 2 2 2 2 3 3 3 3 4 4 4 4 5 5 5 5 2 3 4 5 בהחלט 2 2 2 2 3 3 3 3 4 4 4 4 5 5 5 5 2 3 4 5 בהחלט 3 3 4 4 5 5 3 3 4 4 5 5 כשאת חושבת על עבודה שתרצי לעבוד בסיום השרות הלאומי ,כמה את יודעת על 1 בכלל לא 1 1 1 1 האם תבקשי מאנשים אלו מידע /סיוע לתכנן עבודה /המשך לימודים 1 בהחלט לא 1 1 1 1 מי עזר לך לתכנן תוכניות לעבודה / השכלה נוספת? 1 בהחלט לא 1 1 2 2 1 1 2 2 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 מה אנשים באמת עושים בעבודה זו יכולות ומיומנויות הנדרשים לתפקיד אפשרויות קידום בתפקיד תנאי העסקה של התפקיד יועצי קריירה מורים ומדריכים מבוגרים שיודעים ויכולים לסייע אנשים בתפקיד /באוניברסיטה / במכללה שאת מעוניינת להירשם מבוגרים שיודעים ויכולים לסייע ספרים ,עיתונים ,חוברות וסרטים המכילים ידע שאת צריכה האינטרנט אנשים בתפקיד /באוניברסיטה / במכללה שאת מתכננת להירשם 84 השאלות הבאות בודקות מה ידוע לך על עולם העבודה :דרגי מ-א' עד ד' עפ"י סדר חשיבות, כאשר א' מציין מקום ראשון בחשיבות ו-ד' מציין את המקום הנמוך ביותר בחשיבות: 18 19 20 21 22 23 24 25 כאשר יועצי קריירה מעודדים סטודנטים לחשוב על עצמם ועל עולמם מה שבדרך כלל הם רוצים מהם: א ___ .להיות פעילים בענייני בית ספר ב ___ .לצאת לטיול ג ___ .להתנסות בסיטואציות שונות ד ___ .להיבחן במבחני כושר הסיבה לכך שצעירים רבים משנים את עבודתם לעיתים קרובות בגילאי 25-18היא: א ___ .הם אינם יודעים שהם ברי מזל ב ___ .הם קיבלו עצה רעה מהוריהם ומוריהם ג ___ .קשה להם להגיע בזמן ד ___ .הם אינם מודעים לעצמם ולעבודתם ע"מ לקבל החלטה הדבר החשוב ביותר בקשר לקורסים /עבודות שאת יכולה לקחת אחרי שעזבת תיכון הוא: א ___ .מה שאומרים לך ביחס ליכולותייך ב ___ .האם הורייך הסכימו עם בחירתך ג ___ .האם הם קשים /קלים ד ___ .מה המורה /המעביד חושב עלייך עד גיל 25מרבית העובדים מפסיקים לשנות עבודות ומוכנים "להתבסס" ,זאת משום ש: א ___ .למדו שכאשר משנים עבודות ,מפסידים יותר מאשר מרוויחים ב ___ .למדו ששינוי עבודות עושה שם רע ג ___ .למדו טוב יותר את עולם העבודה ד ___ .מרבית המעסיקים לא יעסיקו אנשים כאלו להיות מאושר בעבודה זה עניין של: א ___ .לקבל שכר טוב ב ___ .לדעת מה אתה רוצה ולקבל זאת ג ___ .לדעת שיש דברים מעניינים לעשות עם תום העבודה ד ___ .לקבל קידום ושכר מוגדל כאשר מתמודדים עם לקוחות הדבר החשוב ביותר הוא: א ___ .להראות להם שאתה יודע טוב יותר מהם על עבודתך ב ___ .להבין מה הם רוצים ולדעת אם אתה יכול לעזור ג ___ .לוודא שאתה עושה מה שהתבקשת בלבד ד ___ .לגרום למעביד להראות טוב למרות הכל מה מהדברים הבאים הכי חשוב בראיון עבודה? א ___ .לומר שתעשה הכל ,כל עוד העבודה טובה ב ___ .לדעת איזו משכורת לבקש ג ___ .לבדוק התאמה בינך לבין התפקיד ד ___ .להיות מוצג על ידי חבר משותף אחד הדברים המשותפים לאמנים ,מוסיקאים ואנשי מקצוע הוא הצורך ב: א ___ .להרוויח כסף ב ___ .קהל גדול ג ___ .להיות הכי טוב ד ___ .ללמד אחרים מי הם 85 26לדן ,תלמיד בכיתה ט' ,תוצאות וציונים מצוינים בלימודים ומבחני יכולת ,אך אין לו תכניות להמשך לימודים או מקצוע. מהי העצה הטובה ביותר שניתן לייעץ לדן? א ___ .להגיע למטרה מוגדרת מהר ככל האפשר ב ___ .לא להיות ספציפי מידי ביחס לתוכניות או למטרות כיוון שההצלחה כמעט בטוחה ג ___ .להתרכז בבחירת מכללה נכונה או אוניברסיטה ד ___ .למצוא את המידע הנדרש ,כשיצטרך לקבל החלטה 27רוני טוב מאד במלאכת –יד ,יש לו כשרון מכני והוא התלמיד הטוב ביותר בכיתת אומנות ומתמטיקה .רוני אוהב את כל אלו ,מה רוני צריך לעשות? א ___ .לחפש מקצוע שיפעיל יכולות אלו ככל שניתן ב ___ .לבחור קריירה שמצריכה מתמטיקה כיוון שיש בזה עתיד יותר מאשר באומנות ג ___ .להתרכז כעת רק באחת מיכולותיו ולבחור קריירה המצריכה יכולת זו ד ___ .לדחות החלטות לגבי העתיד ולחכות שהעניין באחת מיכולות אלו יירד 28דוד אמר לרוני שהחברה שלו מחפשת תמיד יוצרי כלים ומטבעות ומשלמת להם היטב אפילו בזמנים קשים .רוני מעוניין ורוצה ללמוד יותר על המקצוע .מה הדבר החשוב ביותר שרוני צריך ללמוד תחילה? א ___ .היכן עובדים יוצרי כלים ומטבעות אלו? ב ___ .כמה נדרש להתמחות במקצוע זה? ג ___ .מה סוג העבודה? ד ___ .כמה משלמים במקצוע זה? 29 30 31 32 ללירן לא באמת חשוב איזו עבודה זמינה תהיה כשיעזוב את ביה"ס ,העיקר שיעבוד עם אנשים .אם זה הדבר היחידי החשוב ללירן ,מה הטעות בחשיבה שלו? א ___ .סוג זה של עבודה דורש תואר /תעודה )(B.A ב ___ .מעסיקים שוכרים בדר"כ אנשים היודעים בוודאות מה ברצונם לעשות ג ___ .עבודה עם אנשים נחשבת נחותה כיוון שהשכר אינו גבוה ד ___ .קריירה הכרוכה בעבודה עם אנשים יכולה להיות מאד שונה אחת מהשניה ביכולות ובנושאים המתבקשים לערן תוצאות טובות בכל המקצועות בתיכון ,וברצונו להמשיך למכללה או אוניברסיטה. הוריו אישרו תכניותיו אך הוא חסר תוכנית מקצועית .מה הצעד הבא הטוב ביותר עבורו? א ___ .לעכב רישום למכללה או לאוניברסיטה עד שיסיים תוכניות מקצועיות ב ___ .לבחור קורס קשה מספיק שיהווה אתגר ג ___ .לבחור מכללה או אוניברסיטה ששם אפשרי לגלות מס' קורסים בשנה ראשונה או שנייה ד ___ .למצוא פרטים ביחס לדרישות ללימודי תעודה או התמחות מקצועית אלכס ירצה אולי להפוך למתכנת מחשבים ,אך יודע מעט על התפקיד הזה והוא הולך לספריה למצוא פרטים נוספים .מה הדבר החשוב ביותר שאלכס צריך למצוא בשלב זה? א ___ .מהי העבודה הזו ומה עושים בה? ב ___ .כמה משלמים? ג ___ .מהן שעות העבודה? ד ___ .היכן ניתן להתמחות במקצוע זה? לאחר חשיבה זהירה ניב החליט שלאחר התיכון יתמחה בעסקים שלמד שנה – שנתיים. אולם ,הוא עדיין מתלבט בין קורס הנהלת חשבונות לקורס מכירות .לפתרון בעיה זו ,למה יש לתת את המשקל הרב ביותר? א ___ .להבדל בזמני ההתמחות הנדרש לשני הקורסים ב ___ .הסיכוי להירשם להתמחות בשני הקורסים ג___ .איזה קורס דורש עבודה רבה יותר ד ___ .איזה קורס מתאים ביותר ליכולותיו של ניב ולעניין שיש לו בו 86 נספח / 3שאלון מסוגלות עצמית לבחינת היכולת האישית לקבל החלטות קריירה נבדקת יקרה! לפנייך משפטים המתייחסים לבחירת קריירה ,את מתבקשת לציין באיזו מידה את בטוחה בהיגד שמוצג בפנייך ,בסולם מ 1-עד ,5-כאשר -1 ,מייצג חוסר ביטחון מוחלט ו 5-מייצג ביטחון מלא. 1 2 3 5 4 ביטחון מלא חוסר ביטחון מוחלט עד כמה את מרגישה ביטחון שבידייך לעשות את הדברים הבאים: את מסוגלת: 1 למצוא מידע בספריה על מקצועות שאת מעוניינת בהם 1 2 3 4 5 2 לבחור קריירה אחת מתוך רשימה של קריירות פוטנציאליות שאת בוחנת 1 2 3 4 5 3 לתכנן את מטרותייך ל 5 -השנים הקרובות 1 2 3 4 5 4 לקבוע את הצעדים שתצטרכי לנקוט בהם אם יהיו לך קשיים בלימודים הקשורים לקריירה שתבחרי 1 2 3 4 5 5 להעריך בצורה מדויקת את יכולותייך 1 2 3 4 5 6 לבחור מקצוע אחד מרשימה פוטנציאלית של מקצועות שאת בוחנת 1 2 3 4 5 7 להחליט על צעדים שאת צריכה לנקוט בהם כדי להשיג את הקריירה הנבחרת בהצלחה 1 2 3 4 5 8 לפעול בעקשנות לקראת המטרה המקצועית שלך אפילו כאשר את מתוסכלת 1 2 3 4 5 9 לקבוע מה יהיה המקצוע האידיאלי שלך 1 2 3 4 5 10 לברר את מגמות התעסוקה של מקצוע ב10- השנים הבאות 1 2 3 4 5 11 לבחור קריירה המתאימה לך 1 2 3 4 5 12 להכין קורות חיים בצורה טובה 1 2 3 4 5 13 לשנות קריירות אם את לא מחבבת את בחירתך הראשונה 1 2 3 4 5 14 להחליט מה הכי חשוב במקצוע 1 2 3 4 5 87 15 לברר על השכר הממוצע השנתי של האנשים במקצוע 1 2 3 4 5 16 לקבל החלטת קריירה ולאחר מכן להמשיך מבלי לדאוג אם הבחירה הייתה נכונה/שגויה 1 2 3 4 5 17 לשנות מקצועות אם אינך מרוצה מהמקצוע שהתחלת בו 1 2 3 4 5 18 למצוא מה את מוכנה להקריב או לא מוכנה להקריב עמ' להשיג את מטרות הקריירה שלך 1 2 3 4 5 19 לדבר עם אדם שמועסק כבר בתחום שאת מעוניינת בו 1 2 3 4 5 20 לבחור קריירה שתתאים לתחומי העניין שלך 1 2 3 4 5 21 לזהות מעסיקים ,חברות ומוסדות שהם רלוונטיים לאפשרויות הקריירה שלך 1 2 3 4 5 22 להגדיר את סוג סגנון החיים שאת רוצה לחיות 1 2 3 4 5 לפיו 23 למצוא מידע על אוניברסיטאות ומכללות 1 2 3 4 5 24 להתמודד בהצלחה עם תהליכי ראיונות עבודה 1 2 3 4 5 25 לזהות אלטרנטיבות קריירה הגיונית אם אינך יכולה לקבל את הבחירה הראשונה 1 2 3 4 5 88 נספח 4 שאלון מסוגלות עצמית נבדקת יקרה! שאלון זה בא לבדוק את עמדותיך האישיות בנושאים שונים .כל משפט מציג עמדה מסוימת. קראי כל משפט והחליטי עד כמה הוא מתאר את עמדותיך .אנא סמני את עמדתך האישית לגבי כל אחד מהמשפטים ע"י סימון המספר המתאר בצורה הטובה ביותר את עמדתך או הרגשתך. יודגש כי תשובותיך נותרות אנונימיות לחלוטין ותשמשנה לצורך מחקר בלבד. מתנגדת מאוד מסכימה מאוד 1אני לא מטפלת טוב בבעיות בלתי צפויות 4 3 2 1 2אני סומכת על עצמי 4 3 2 1 3בדרך כלל אינני מרפה מבעיה עד שאני מגיעה 4 3 2 1 לפתרון 4אני מוותרת על דברים עוד לפני שאני משלימה אותם 4 3 2 1 5אני מוותרת בקלות 4 3 2 1 6כאשר עלי לעשות משהו לא נעים אני לא מוותרת עד שאני מסיימת 4 3 2 1 7אני נמנעת מללמוד דברים חדשים כאשר הם נראים לי מסובכים מדי 4 3 2 1 8הבעיה שלי היא שאיני יכולה להתחיל בעבודה 4 3 2 1 כשאני צריכה 9אני מאמינה ביכולתי להתמודד עם כל נושא 10אם משהו נראה מסובך אני לא טורחת להתמודד 4 3 2 1 4 3 2 1 איתו 11אני נמנעת מלהתמודד עם קשיים 4 3 2 1 12כשאני מחליטה לעשות משהו אני מתחילה בכך מיד 4 3 2 1 13כשאני מנסה ללמוד דבר חדש ,אני מוותרת במהירות אם אינני מצליחה מלכתחילה 4 3 2 1 14אם משימה מורכבת מדי ,בשביל מה להתאמץ? 4 3 2 1 15אני חשה חוסר בטחון באשר ליכולתי לבצע דברים 4 3 2 1 16אני מתקשה להתמודד עם רוב הבעיות הצצות בחיי 4 3 2 1 17עדיף שמישהו אחר יתייגע בקבלת החלטות מסובכות 4 3 2 1 89 18כאשר אני מתכננת תכניות אני בטוחה שאוכל 4 3 2 1 להוציאן אל הפועל 19אם אינני מצליחה בפעם הראשונה אני ממשיכה לנסות עד שאצליח 4 3 2 1 20כשאני קובעת לעצמי מטרות חשובות,אני משיגה 4 3 2 1 אותן לעיתים רחוקות 21כישלון גורם לי להתאמץ יותר 4 3 2 1 22קשה לי לקשור היכרויות חדשות 4 3 2 1 23אם אני רואה מישהו שהייתי רוצה לפגוש אני ניגשת אליו ולא מחכה שהוא ייגש אליי 4 3 2 1 24אם אפגוש אדם מעניין שאינו יוצר היכרויות בקלות,אתייאש מאוד מלהתחבר אליו 4 3 2 1 25כאשר אני מנסה להתחבר למישהו שלא נראה 4 3 2 1 נלהב לכך,אינני מוותרת בקלות 26אינני חשה בנוח במסיבות חברתיות 4 3 2 1 27השגתי את חבריי באמצעות יכולתי האישית ליצור חברויות 4 3 2 1 90
© Copyright 2024