‫גיליון ‪ 22 ,15‬באפריל ‪2015‬‬ ‫ממצא רשמי‪ :‬זיהום אוויר – הסיבה לתחלואה של מחצית מהילדים‬ ‫שחלו בסרטן באזור חיפה ● התושבים מתארגנים למאבק‬ ‫צילום‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫נתון רשמי‪ ,‬שנחשף בשבוע שעבר בכלי התקשורת‪,‬‬ ‫מיקד את תשומת הלב הציבורית למחדל הקשה במפרץ‬ ‫חיפה‪ .‬ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות‪,‬‬ ‫פרופ' איתמר גרוטו‪ ,‬התריע כי מחצית מבין הילדים בנפת‬ ‫חיפה שחלו בסרטן בשנים האחרונות‪ ,‬חלו כתוצאה‬ ‫מזיהום האוויר‪ .‬במילים אחרות‪ 50% ,‬מתחלואת ילדים‬ ‫בסרטן באזור הם תחלואה עודפת‪ ,‬שאחראים לה הבעלים‬ ‫של התעשיות המזהמות במפרץ‪.‬‬ ‫ממצא מטריד זה מצטרף אל דו"ח שפרסם לאחרונה‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ממנו עולה כי חיפה היא העיר‬ ‫ובה זיהום האוויר הקשה בארץ‪ .‬במשרד אף פועלים‬ ‫להכריז על חיפה כעל אזור מוכה זיהום אוויר‪.‬‬ ‫הנתונים הקשים לא נתקבלו בהפתעה בקרב הפעילים‬ ‫הסביבתיים בחיפה והאזור‪ ,‬המתריעים מזה שנים כי המצב‬ ‫הקיים במפרץ חיפה מסכן את בריאות הציבור‪ ,‬וכי‬ ‫התעשיות מרעילות – פשוטו כמשמעו – את התושבים‬ ‫הנאלצים לחיות סמוך אליהם‪ .‬חרף זאת‪ ,‬בממשלה לא רק‬ ‫שלא מתכננים לצמצם את הפליטות המסוכנות‪ ,‬אלא אף‬ ‫החלו באישור תכנית להרחבת התפוקה של בתי הזיקוק לנפט‬ ‫)בז"ן( פי שלוש‪ ,‬דבר שיגביר את הזיהום לו יהיו חשופים‬ ‫תושבי המפרץ‪ .‬תכנית מסוכנת נוספת‪ ,‬הנמצאת בתהליכי‬ ‫אישור‪ ,‬כוללת הקמת נמלים דלקים חדש‪.‬‬ ‫יומיים לאחר שפורסמו הממצאים של משרד הבריאות‪,‬‬ ‫התקיימה בחיפה אסיפת חירום של נציגי ארגונים סביבתיים‪,‬‬ ‫פעילים ואזרחים מודאגים‪ ,‬כדי לתכנן את המענה ואת המשך‬ ‫המאבק )‪ .(16.4‬בפגישה השתתפו פעילים חיפאיים מרכזיים‬ ‫מארגון "מגמה ירוקה" ומהקואליציה לבריאות הציבור‪ .‬עוד‬ ‫השתתפו חברי מועצה ממספר רשויות מקומיות באזור‬ ‫המפרץ – שכונה בפי אחד ממשתתפי הישיבה "עוטף בז"ן"‬ ‫– וביניהם סגן ראש עיריית חיפה‪ ,‬ד"ר סוהיל אסעד‬ ‫)חד"ש( וחבר מועצת העיר שפרעם‪ ,‬זוהיר כרכבי )חד"ש(‪.‬‬ ‫בתחילת הפגישה סיפר ח"כ דב חנין )חד"ש( שנכח‬ ‫בפגישה‪ ,‬על עבודת הוועדה בראשה עמד‪ ,‬שהוקמה בידי‬ ‫הכנסת‪ ,‬ועסקה בענייני תכנון וסביבה במפרץ חיפה‪ .‬דו"ח‬ ‫הוועדה‪ ,‬שהוגש בחודש יולי האחרון‪ ,‬ואומץ בידי ועדת‬ ‫הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וכן בידי נציגי עיריית‬ ‫חיפה‪ ,‬ממליץ לבטל את הרחבת בז"ן‪ ,‬וכן לצמצם באופן‬ ‫הדרגתי את פליטות המזהמים‪.‬‬ ‫"ברור מי מפסיד מהזיהום‪ :‬אנחנו‪ ,‬התושבים‪ ,‬שהבריאות‬ ‫שלנו נפגעת‪ .‬אבל מהזיהום יש גם מי שמרוויחים"‪ ,‬אמר אחד‬ ‫הפעילים שהשתתפו בפגישה‪ ,‬והוסיף‪" :‬בעלי התעשיות‬ ‫המזהמות במפרץ מתעשרים ומרוויחים‪ .‬העובדה שאין‬ ‫מחייבים אותם לעמוד בתקנים מחמירים של פליטת מזהמים‪,‬‬ ‫מסייעת להם להשיג רווחי עתק‪ .‬אם נחייב אותם להתקין‬ ‫מסננים בארובות‪ ,‬להטמין פסולת באופן מסודר במקום‬ ‫להשליך אותה לקישון‪ ,‬ולחדול מהזרמת שפכים תעשייתיים‬ ‫לים – רווחיהם ייפגעו‪ .‬לכן‪ ,‬המאבק שלנו למען צדק סביבתי‬ ‫הוא גם מאבק נגד אינטרסים כלכליים חזקים של בעלי ההון‪.‬‬ ‫אבל אנחנו הרוב – והחיים שלנו קודמים לרווחים שלהם"‪.‬‬ ‫תגובות ‪2/‬‬ ‫'להעיר את העולם השרוי בתרדמת' לסכנות האיסלאם השיעי‬ ‫הפונדמנטליסטי‪ .‬הוא סיכם ואמר כי 'המוות מצוי בפתחנו'‪,‬‬ ‫אף על פי שרק שנים ספורות קודם לכן הוא עדיין תיאר את‬ ‫איראן כבעלת ברית אסטרטגית‪ .‬הסכם אוסלו הגיע אחרי‬ ‫שנים שפמפמו לנו ש‪'-‬עם הערבים אי אפשר לעשות שלום'‪,‬‬ ‫כי הם רק רוצים להרוג אותנו‪ .‬לפתע התברר שדווקא אפשר‪.‬‬ ‫אני לא יודע אם זה קרה באופן מודע‪ ,‬אבל היה צריך למצוא‬ ‫משהו אחר"‪.‬‬ ‫)פרופ' חגי רם‪" ,‬הארץ"‪(3.4 ,‬‬ ‫דברים בשם אומרם‬ ‫נתניהו מגן על חופש העיתונות‪...‬‬ ‫"במחאה החברתית הגדולה שהיתה בישראל בשנת ‪,2011‬‬ ‫]נוני[ מוזס ]בעליו של "ידיעות אחרונות" והאתר וויינט[ נתן‬ ‫הנחיה לקבור ולהשתיק את המחאה כי חשב שהיא פוגעת‬ ‫בעסקיו בשל ירידה חדה בשוק הפרסום באותה תקופה"‪.‬‬ ‫)ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬בפייסבוק‪(11.3 ,‬‬ ‫מורשת רבין )‪(2‬‬ ‫"הסכם הגרעין עם איראן מדיר שינה מעיניי‪ .‬הפעם זו ממש‬ ‫לא שאלה של שמאל או ימין‪ .‬כשמשטר של כוהני דת‬ ‫מטורפים‪ ,‬עם רקורד מוכח של טרור ושל רמייה‪ ,‬מקבל‬ ‫אישור להגיע למרחק נגיעה מפצצה גרעינית – אני מודאג‬ ‫מאוד‪ .‬אני מתייצב מאחורי ראש הממשלה‪ ,‬שעם כל‬ ‫הביקורת על האופן שבו ניהל את המאבק בהסכם המתגבש‪,‬‬ ‫בשורה התחתונה מדובר במאבק נכון"‪.‬‬ ‫)ח"כ איתן כבל‪ ,‬יו"ר סיעת העבודה‪ ,‬בפייסבוק‪(5.4 ,‬‬ ‫‪...‬אבל אין חופש עיתונות בעת מחאה‬ ‫"אני לא שמעתי כזו הוראה‪ ,‬אבל ככתב שהיה אחראי על‬ ‫העניין‪ ,‬זו הייתה ההרגשה שלי‪ .‬בהתחלה באמת הייתה רוח‬ ‫גבית לעניין‪ ,‬היה פרגון אדיר מצד המערכת‪ ,‬ואז בבת אחת‪...‬‬ ‫כאילו אנשים קצו לשמוע על זה‪' .‬זה לא מעניין'‪' ,‬תעשה לי‬ ‫טובה‪ ,‬לא עוד פעם'‪' ,‬נמאס כבר מהשטויות האלה'‪ .‬יכולת‬ ‫להרגיש את זה גם בדרך שבה אייטמים שכן הועלו נערכו‪.‬‬ ‫יכולת להרגיש בעריכה שנמאס לעורכים לשמוע על זה או‬ ‫שהם מקטינים את זה‪ ,‬אם אתה צריך להתקשר שלוש פעמים‬ ‫ולהגיד‪ ,‬זה לא עשרת אלפים איש‪ ,‬אלא עשרים אלף‪ ,‬אתה‬ ‫מבין שיש פה ניסיון לצמצם נראות"‪.‬‬ ‫)בועז פיילר‪" ,‬העין השביעית"‪(3.4 ,‬‬ ‫החתולים השמנים שומרים על השמנת‬ ‫"תופעה מוזרה בשוק ההון הישראלי‪ :‬יותר ויותר בעלי‬ ‫שליטה תופרים לעצמם תפקידים בחברות שלהם כדי לקבל‬ ‫שכר לצד הדיבידנדים השמנים שהם מקבלים‪ ...‬הסוגיה‬ ‫מעלה שאלות מהותיות לגבי שוק ההון הישראלי‪ .‬האם בעלי‬ ‫שליטה שמועסקים כנושאי משרה בחברות הציבוריות שלהם‬ ‫זכאים לשכר? האם לא די במיליוני השקלים שהם מושכים‬ ‫בדיבידנדים?"‪.‬‬ ‫)ידיעה שכותרתה "‪ 150‬בכירי המשק הרוויחו ב‪ 2014-‬לא פחות‬ ‫ממיליארד שקל"‪" ,‬כלכליסט"‪(2.4 ,‬‬ ‫מורשת נתניהו‬ ‫"תשאלו את ראש הממשלה אם ישראל הייתה חותמת על‬ ‫הסכם לוזאן אם היא‪ ,‬ולא איראן‪ ,‬הייתה הנמענת שלו‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬מובטח‪ ,‬הייתה שלילית"‪.‬‬ ‫)הפרשן גדעון עשת‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪(7.4 ,‬‬ ‫החשש בפני הניאו‪-‬מרקסיסטים‬ ‫"לי היה חשש גדול מאוד מניצחון מה שמכונה המחנה‬ ‫הציוני‪ ,‬בתחום הכלכלי‪ .‬אני חששתי מאוד מההרכב הכלכלי‬ ‫של אנשים שאינם סוציאליסטים‪ ,‬ובטח לא סוציאל‪-‬‬ ‫דמוקרטים ‪ -‬הם חד משמעית ניאו‪-‬מרכסיסטים‪ .‬פרופ' מנואל‬ ‫טרכטנברג היה רק עלה התאנה"‪.‬‬ ‫)זלמן שובל‪ ,‬לשעבר ח"כ מטעם הליכוד ושגריר בארה"ב‬ ‫וממקימי בנק ירושלים‪" ,‬גלובס"‪(3.4 ,‬‬ ‫הערבים האחראים לעמדותיו הגזעניות של ביבי‬ ‫"אצל יהודים רבים יצרה הרשימה המשותפת את הרושם‪,‬‬ ‫שרוב האזרחים הערבים חשים עוינות כלפי המדינה‪.‬‬ ‫מנהיגיהם לא אמרו במערכת הבחירות דבר שהוכיח את‬ ‫ההיפך‪ .‬זו הסיבה לכך‪ ,‬שהחלטתו של בנימין נתניהו להבליט‬ ‫את שיעור ההצבעה הגבוה של הערבים ביום הבחירות גרמה‬ ‫לתומכי ליכוד רבים ללכת ולהצביע בתגובה"‪.‬‬ ‫)משה ארנס‪ ,‬לשעבר שר ביטחון מטעם הליכוד‪" ,‬הארץ"‪(7.4 ,‬‬ ‫שאיפה‬ ‫"השאיפה – הרוג אחד ]ישראלי[ על כל עשרת‪-‬אלפים‬ ‫רקטות ]של החיזבאללה["‪.‬‬ ‫)איל איזנברג‪ ,‬אלוף פיקוד העורף היוצא‪" ,‬מעריב"‪(5.4 ,‬‬ ‫בקרוב מובטל?‬ ‫"הפרקליט הצבאי הראשי‪ :‬לא תשמעו ממני שצה"ל הוא הכי‬ ‫מוסרי בעולם"‪.‬‬ ‫)כותרת ראשית ב‪"-‬הארץ"‪(9.4 ,‬‬ ‫מורשת רבין )‪(1‬‬ ‫"כבר בשנות ה‪ .90-‬ראש הממשלה הראשון שנהג להפריז‬ ‫ביכולותיה של איראן היה דווקא יצחק רבין‪ .‬בד בבד עם‬ ‫התגבשות הסכמי אוסלו החלה ממשלת רבין לסמן את איראן‬ ‫כאיום מספר אחת על הציוויליזציה המערבית ושלוחתה‬ ‫במזרח התיכון – ישראל‪ .‬בדצמבר ‪ 1992‬הכריז רבין כי‬ ‫מטרת המאבק של ישראל נגד הטרור האיסלאמי הרצחני היא‬ ‫זיכרונות מוועד העובדים‬ ‫"יום אחד המנחה שלנו‪ ,‬שלימד אותנו אין לנהל את הוועד‪,‬‬ ‫אמר לי‪' :‬אנחנו מפטרים את יבי'‪ .‬אי אפשר שקומוניסט יהיה‬ ‫אצלנו‪ .‬אמרתי‪ ,‬אם אתה מוציא אותו – אני הולך"‪.‬‬ ‫)השחקן חיים טופול‪ ,‬מספר את זיכרונותיו כחבר ועד עובדי‬ ‫דפוס העיתון "דבר" בתקופת לימודיו בתיכון‪ 7" ,‬ימים"‪(9.4 ,‬‬ ‫מ‬ ‫מדיניות ‪3/‬‬ ‫"הם הורסים‪ ,‬ואנחנו בונים"‬ ‫גל הריסות בתים ביישובים הערביים‪ ,‬וביניהם בכפר כנא ובכפר הלא‪-‬מוכר‬ ‫דהמש ● ב‪ 28-‬באפריל תתקיים שביתה כללית למען הזכות לקורת גג‬ ‫כוחות גדולים של משטרה ליוו את רשויות התכנון אשר‬ ‫הרסו )‪ (12.4‬את בית משפחת חטיב בכפר כנא‪ ,‬בשעה ‪2:00‬‬ ‫לפנות בוקר‪ ,‬משום ש‪"-‬נבנה ללא היתר"‪ .‬במקום נערכו‬ ‫הפגנות של התושבים בכפר‪ ,‬ולמחרת – נערכה בו שביתה‪.‬‬ ‫פעילי הוועד העממי של כפר כנא התרימו כסף כדי לסייע‬ ‫למשפחה שביתה נהרס‪ ,‬ורבים הגיעו כדי לסייע בבנייתו‬ ‫מחדש‪ .‬עוד שייבנה מחדש הבית‪ ,‬הוקם במקום אוהל בו‬ ‫מתגוררת המשפחה‪ .‬יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬ח"כ איימן‬ ‫עודה )חד"ש(‪ ,‬נשאר אף הוא ללון במאהל‪.‬‬ ‫טארק חטיב‪ ,‬נשוי ואב‬ ‫לשישה ילדים‪ ,‬בנה את‬ ‫ביתו לפני כשנתיים על‬ ‫אדמתו הפרטית‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫"פעלתי לקבלת היתרים‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬אחרי שהרסו לי את‬ ‫הבית‪ ,‬אין לנו לאן ללכת‬ ‫ואין לנו מקום לגור בו‪ .‬אין‬ ‫לי ברירה אלא לבנות את‬ ‫הבית מחדש‪ .‬אבנה אותו‬ ‫אלף פעמים אם יכפו עליי‬ ‫לעשות זאת‪ .‬אין לי מקום‬ ‫אחר לגור בו"‪.‬‬ ‫לדברי ערפאן חטיב‪ ,‬חבר בוועד העממי ביישוב וקרוב‬ ‫משפחתו של בעל הבית שנהרס‪" ,‬האבסורד הוא שהמדינה‬ ‫בונה כאן מעלינו אלפי יחידות דיור בשכונת הר‪-‬יונה בנצרת‪-‬‬ ‫עילית‪ ,‬באדמות שנגזלו מתושבי כפר כנא‪ ,‬ואילו לנו אסור‬ ‫לקנות שם דירות‪ .‬יגורו שם אנשים שיגיעו מתל‪-‬אביב‪ ,‬מבני‬ ‫ברק ומירושלים‪ ,‬וכאן‪ ,‬על אדמתנו‪ ,‬אסור לנו לבנות בתים"‪.‬‬ ‫הוא הוסיף כי מאז ‪ 1995‬לא עודכנה תכנית המתאר של‬ ‫היישוב‪ .‬לדבריו‪" ,‬לפני ‪ 20‬שנה היו ביישוב פחות מ‪ 15-‬אלף‬ ‫תושבים‪ ,‬והיום מתגוררים במקום כ‪ 25-‬אלף‪ .‬אנחנו סובלים‬ ‫מכך שאין לנו תכנית מתאר ולזוגות צעירים אין איפה לגור‪.‬‬ ‫המצוקה קשה מאד והכול עומד לפני פיצוץ"‪.‬‬ ‫מנצור דהמשה‪ ,‬יו"ר הוועד העממי בכפר כנא וחבר‬ ‫הלשכה הפוליטית של מק"י‪ ,‬הפנה אצבע מאשימה כלפי‬ ‫השלטונות‪ ,‬והדגיש כי תושבי הכפר יחזרו ויבנו את הבית כל‬ ‫אימת שיאלצו‪" .‬הם הורסים – ואנחנו בונים"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫ימים ספורים לאחר ההריסה בכפר כנא‪ ,‬נשלחו הדחפורים‬ ‫להרוס בתים נוספים‪ ,‬והפעם – בכפר הבלתי‪-‬מוכר דהמש‪,‬‬ ‫שליד לוד‪ .‬הכפר קיים מאז ‪ ,1948‬ואדמותיו הן בבעלות‬ ‫פרטית של התושבים‪ .‬אולם המדינה אינה מכירה בו‪ ,‬והבתים‬ ‫בו אינם מחוברים לרשתות החשמל‪ ,‬הביוב והמים‪ .‬אין בכפר‬ ‫איסוף אשפה או חלוקת דואר‪.‬‬ ‫למרות העובדה שבית המשפט המחוזי בלוד נעתר לבקשת‬ ‫התושבים למנוע את ההריסות‪ ,‬המשטרה החליטה להגיע‬ ‫ולהרוס בתים בכפר‪ ,‬ואף הטעתה את התושבים כשאמרה‬ ‫להם כי אין בכוונתה לעשות זאת‪" .‬חשוב לציין שההריסה‬ ‫נעשתה בניגוד להמלצה של בית המשפט העליון"‪ ,‬הדגיש‬ ‫ח"כ דב חנין )חד"ש(‪ ,‬שהגיע למקום‪" .‬נוכח המורכבות‬ ‫המאוד גדולה של פרשת דהמש‪ ,‬השופטים עודדו תהליך של‬ ‫הידברות‪ ,‬ואמרו שעדיף להימנע מביצוע צעדים חד‪-‬צדדיים‬ ‫וכוחניים‪ .‬אם נצרף להריסה בדהמש את ההריסות השיטתיות‬ ‫בנגב ואת ההריסה בכפר כנא‪ ,‬נראה גל חדש של הריסות‬ ‫בתים שחורג מהסיפור המקומי"‪.‬‬ ‫חברי הכנסת עאידה‬ ‫ויוסף‬ ‫תומא‪-‬סלימאן‬ ‫ג'בארין )חד"ש( האשימו‬ ‫את ממשלת נתניהו בכך‬ ‫במדיניות‬ ‫שההסלמה‬ ‫הריסות בתים של אזרחים‬ ‫ערבים בגליל‪ ,‬במשולש‪,‬‬ ‫בנגב ובערבים המעורבות‪,‬‬ ‫מכוונת לייצר עימות עם‬ ‫הציבור הערבי‪" .‬נתניהו‬ ‫רוצה כנראה להעניש את‬ ‫הציבור הערבי על תמיכתו‬ ‫ברשימה המשותפת"‪ ,‬אמרו‬ ‫שני הח"כים‪ ,‬שביקרו במוקדי ההריסות‪ .‬תומא וג'בארין‬ ‫הדגישו כי "הזכות לקורת גג עולה על כל צו גזעני דרקוני‪.‬‬ ‫אנו ניאבק למען זכות זו בכל האמצעים הפרלמנטאריים‪,‬‬ ‫המשפטיים והציבוריים העומדים לרשותנו"‪.‬‬ ‫ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל‬ ‫התכנסה לדיון מיוחד בעקבות גל ההריסות‪ ,‬והחליטה כי ב‪-‬‬ ‫‪ 28‬באפריל תתקיים שביתה כללית במחאה על הריסות‬ ‫הבתים בגליל‪ ,‬במשולש ובנגב‪ ,‬ולמען הזכות לקורת גג‪.‬‬ ‫ניתן לקבל את‬ ‫"זו הדרך" מדי שבוע‬ ‫בדואר אלקטרוני‬ ‫או בדואר רגיל‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מתבקשים לשלוח‬ ‫כתובת דוא"ל אל‪[email protected] :‬‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר רגיל‪ ,‬מתבקשים לכסות את הוצאות‬ ‫המשלוח באמצעות תרומה של ‪ 150‬שקל בשיק לפקודת המפלגה‬ ‫הקומוניסטית הישראלית‪ ,‬ת"ד ‪ ,26205‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מיקוד ‪6126102‬‬ ‫חברה ‪4/‬‬ ‫על דבריה הזכורים לרע של ענת וקסמן‬ ‫מאת חנה אלבג‬ ‫השבוע לפני‪...‬‬ ‫ערב הבחירות בעראבה‬ ‫מאת איברהים שמשום‬ ‫הכפר עראבה הפך בימים אלו לעיר למחצה‪ ,‬שאין‬ ‫המכוניות פוסקות מצאת ובוא בו בשעות היום כבשעות‬ ‫הלילה‪ .‬סיבת כל ההמולה הזאת היא התכונה לקראת‬ ‫הבחירות המקומיות‪ ,‬שתיערכנה ב‪ 21-‬במאי השנה‪.‬‬ ‫זו הפעם הראשונה‪ ,‬שנערכות בחירות למועצה המקומית‪,‬‬ ‫מאז מונתה לפני שלוש שנים ומעלה ועדה קרואה לנהל את‬ ‫ענייני הכפר‪ .‬מערכת הבחירות הזאת חשובה במיוחד‪ ,‬משום‬ ‫שהיא מתנהלת למען בחירת מועצה מקומית לכפר‪ ,‬שעמד‬ ‫הודות לאחדות פועליו ופלאחיו כחומה בצורה נגד הניסיונות‬ ‫לסלף את רצון העם‪ ,‬והעניק למפלגה הקומוניסטית בבחירות‬ ‫האחרונות לכנסת יותר ממחצית הקולות‪ ,‬אחרי שנוכחו‬ ‫תושביו במאבקם העקשני של הקומוניסטים לטובת ענייני‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫שמועות רבות רווחות על ריבוי הרשימות שתשקענה את‬ ‫עצמן במערכת הבחירות‪ :‬מפא"י ואחדות העבודה‪ ,‬מצד‬ ‫אחד‪ ,‬והמפד"ל‪ ,‬מצד אחר‪ ,‬פועלות כל אחת בפני עצמה‪,‬‬ ‫אולם מטרתן המשותפת היא להוליך את הציבור שולל‬ ‫ולמנוע ממנו שיבחר בנציגיו האמיתיים‪ .‬תושבי עראבה‬ ‫יודעים את מצבם וחשים‪ ,‬מה זקוקים הם למועצה אמיצת‪-‬לב‬ ‫המסוגלת לעמוד לצדם ולהגן על ענייניהם‪ .‬הם מעוניינים‬ ‫במועצה מקומית המסוגלת לפעול להעברת כל האדמות‬ ‫לתחום המועצה‪ ,‬אותן האדמות שרק חלק קטן מאוד מהן‬ ‫נמצאות ברשותה ושחלים עליהן חוקי הגזל‪ .‬בני כפרנו‬ ‫מטיבים לדעת‪ ,‬למי גישה חיובית לענייני עראבה ומי פעל‬ ‫בעבר – ואף יפעל בעתיד – למען קידום הכפר‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬ברצוני לומר לאותם אנשים המדמים‪ ,‬שאין‬ ‫המערכה על דמות המועצה המקומית משולה לבחירות‬ ‫לכנסת‪ :‬כבר נגלו אותות המערכה והתבררה סיסמת מרכזי‬ ‫הרשימות הקשורות במפלגות ציוניות‪ ,‬והיא‪" :‬מוטב‬ ‫שתשתפו פעולה עם השד‪ ,‬ובלבד שלא תשתפו פעולה עם‬ ‫הקומוניסטים!"‪.‬‬ ‫שערי החזית הדמוקרטית פתוחים לכל מי שטובת הכפר‬ ‫קרובה ללבו‪ .‬במרוצת הימים הוכח לעיני כל‪ ,‬שאין דרך‬ ‫נאמנה יותר מאשר שיתוף‪-‬הפעולה עם הקומוניסטים‪ .‬טובת‬ ‫הכפר וצרכי הקידמה שלו קוראים לכל הכוחות המכובדים‬ ‫והנאמנים לעשות יד אחת בנסיבות אלו וללכד את השורות‬ ‫בחזית אחת‪ .‬אל תחמיצו את ההזדמנות הזאת‪.‬‬ ‫מערבית‪ :‬טוביה מינשר‬ ‫"זו הדרך"‪16.4.1968 ,‬‬ ‫כאשר מקשיבים לדבריה של ענת וקסמן‪ ,‬הזכורים לרע‪ ,‬יש‬ ‫לשאול עצמנו אם מדובר בדעות שאדם בר‪-‬דעת יגדירן‬ ‫כדעות שמאליות‪ .‬יש מי שהקשיבו לדברים שאמרה‪ ,‬אולם‬ ‫לא זיהו כי החיקוי הנלעג שביצעה‪ ,‬תוך הגזמת מבטא‬ ‫מזרחי‪ ,‬הוא עצמו גילוי מובהק של גזענות‪ .‬הגברת וקסמן‬ ‫האשימה את המזרחים‪-‬הימנים בכך‪ ,‬שכאשר ביבי אומר את‬ ‫המילה "ערבים"‪ ,‬הם יוצאים מ‪"-‬החורים שלהם" ומצביעים‪.‬‬ ‫האם שאלה עצמה וקסמן מי זו אותה מפלגה‪ ,‬הנחשבת‬ ‫בשיח בישראל "מפלגת שמאל"‪ ,‬אשר שיכנה את המזרחים‬ ‫ב‪"-‬חורים שלהם"? מדוע מקומות אלה עדיין נחשבים‬ ‫"חורים"? כאשר היא מייחסת להם גזענות ונבערות‪ ,‬מי הפך‬ ‫אותם לאוכלוסייה נבערת? ויתר על כן‪ ,‬כאשר היא מפנה‬ ‫אליהם אצבע ומאשימה אותם בגזענות – יש לשאול‪ ,‬האם‬ ‫אותם אנשים הם אלה שקובעים ומוציאים לפועל את‬ ‫המדיניות הממשלתית הגזענית? האם הם הקובעים את‬ ‫התקציבים‪ ,‬ומחליטים על בסיס מה יחולקו? האם אלה הם‬ ‫האנשים שקבעו את דמותה של המדינה עם היווסדה?‬ ‫וקסמן טוענת‪ ,‬כי דווקא אותה קבוצה ישראלית אשר‬ ‫מודרת‪ ,‬באופן היסטורי‪ ,‬בשל מוצאה ממדינות ערב‪ ,‬ובשל‬ ‫זיקתה לשפה ולתרבות הערבית לגווניה – היא זו שאשמה‬ ‫בגזענות כלפי הערבים‪-‬הפלסטינים בישראל‪ .‬כמעט שהסקתי‬ ‫מדבריה‪ ,‬כי מוצאו של בן‪-‬גוריון הוא מרוקאי‪ .‬מזל שאני עוד‬ ‫קצת יודעת היסטוריה‪.‬‬ ‫גם גזענות‬ ‫וגם בורות‬ ‫אנשי הימין מעולם לא ויתרו על הזדמנות לתקוף בכל‬ ‫הכוח את מי שמביע צער על הכיוון השגוי אליו מוליכה‬ ‫הממשלה‪ .‬במקום לנסות לבנות את מרקם החיים המשותף‪,‬‬ ‫הם מעדיפים לבנות עוד בהתנחלויות‪ .‬היעד התורן למתקפה‬ ‫היא השחקנית ענת וקסמן‪ ,‬אשר מתחה ביקורת על ההפחדה‬ ‫הגזענית של נתניהו‪ ,‬שאמר כי "הערבים נוהרים באוטובוסים‬ ‫לקלפיות" כדי לשדל את תומכי הימין להצביע לליכוד‪.‬‬ ‫רבות נכתב על הסגנון הבוטה והפוגעני בו ניסחה וקסמן‬ ‫את דבריה‪ ,‬ואכן – מבקריה מימין התמקדו בכך‪ .‬אולם כל‬ ‫מקהלת תוקפי וקסמן‪/‬גרבוז‪/‬סובול מילאה פיה מים לגבי‬ ‫העובדה‪ ,‬שממש באותו היום בו אמרה וקסמן את שאמרה‪,‬‬ ‫הודיע מאמן קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים‪ ,‬כי לא יחתים‬ ‫שחקן ערבי לשחק בקבוצתו‪ .‬איש מאוהדי הקבוצה לא חשב‬ ‫להפגין נגד המאמן הגזען‪ ,‬והנושא נדחק לשולי החדשות‪,‬‬ ‫חרף העובדה שמדובר בביטוי מופגן של אפליה‪.‬‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬כי כאשר המאמן גיא לוי ביקש להמחיש את‬ ‫סירובו‪ ,‬הוא נקב לדוגמא בשמו של הכדורגלן המוכשר‬ ‫ביברס נאתכו‪ .‬אולם נאתכו אינו ערבי‪ ,‬אלא צ'רקסי‪ .‬מסתבר‪,‬‬ ‫שהגזענות והבורות הולכות יד ביד‪ ,‬ומי ששוקע באחת משתי‬ ‫הביצות האלה – ישקע במהרה גם בשנייה‪.‬‬ ‫יוסי ס‪.‬‬ ‫מ‬ ‫בעולם ‪5/‬‬ ‫מדוע נאלץ נשיא ארה"ב‬ ‫להסיר את החרם מעל קובה‬ ‫נשיא קובה‪ ,‬ראול קסטרו‪ ,‬נפגש בסוף השבוע שעבר‬ ‫)‪ (11.4‬עם נשיא ארה"ב‪ ,‬ברק אובמה‪ ,‬בשולי ועידת ראשי‬ ‫מדינות אמריקה שהתקיימה בפנמה‪ ,‬אחרי עשרות שנים בהן‬ ‫אירוע כזה היה בלתי מתקבל על הדעת‪ .‬הפגישה האחרונה‬ ‫בין נשיא אמריקאי לבין נשיא קובני הייתה ב‪ ,1958-‬בין‬ ‫הגנרל בדימוס דווייט אייזנהאואר לגנרליסימו )זו הייתה‬ ‫דרגתו!( פולחנסיו בטיסטה‪ .‬שיחת הגנרלים עסקה בשאלות‬ ‫צבאיות‪ ,‬והמרכזית שבהן‪ :‬איך ניתן לעצור את כוחות‬ ‫הגרילה שאיימו להפיל )ולבסוף אכן הפילו( את משטרו‬ ‫הפרו‪-‬אמריקאי של הרודן בטיסטה‪ .‬אלה היו כוחותיו של‬ ‫פידל קסטרו‪ ,‬ובהם הצטיינו שני "קומנדנטס" )מפקדים(‪:‬‬ ‫אחיו הצעיר של פידל‪ ,‬ראול קסטרו‪ ,‬והמהפכן הארגנטיני‬ ‫ד"ר ארנסטו "צ'ה" גווארה‪ .‬סופו של הסיפור הוא‪ ,‬שכעבור‬ ‫‪ 67‬שנה נפגש נציג מעצמת‪-‬העל האימפריאליסטית‪ ,‬אובמה‪,‬‬ ‫עם אותו "קומנדנטה" צעיר‪ ,‬כעת נשיא קובה – ראול קסטרו‪.‬‬ ‫במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הפגישה אמר קסטרו‪:‬‬ ‫"יכולים להיות בינינו הבדלים אבל אפשר לנהוג בכבוד‪.‬‬ ‫אנחנו מוכנים לדון בכול‪ ,‬אבל אנחנו מבקשים לנהוג‬ ‫בסבלנות‪ .‬בסבלנות רבה‪ .‬יכול להיות שאנחנו לא מסכימים‬ ‫על משהו היום‪ ,‬אבל נוכל להסכים עליו מחר"‪.‬‬ ‫במפגש נשיאי אמריקה‪ ,‬הוקצבו לכל מנהיג שמונה דקות‬ ‫לנאום‪ .‬אולם קסטרו הצהיר שינאם במשך ‪ 48‬דקות‪ ,‬כדי‬ ‫להשלים את הנאומים החסרים מהוועידות הקודמות‪ ,‬בהן‬ ‫קובה לא השתתפה בגלל הווטו של ארה"ב‪" .‬אתם חייבים לי‬ ‫שש ועידות קודמות מהן הוחרמנו"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫בנאומו סקר את עשרות שנות המצור כלכלי של ארה"ב‪,‬‬ ‫אולם ציין כי בעוד שישנה רשימה ארוכה של פשעים‬ ‫שהנשיאים האמריקאים אחראים להם כלפי קובה‪ ,‬וכלפי‬ ‫אמריקה הלטינית כולה‪ ,‬אובמה אינו אחראי למצור הממושך‪.‬‬ ‫"אני מתנצל בפני הנשיא אובמה ואחרים הנמצאים כאן‪.‬‬ ‫אמרתי לו שאני נרגש לדבר על המהפכה"‪ ,‬אמר‪ .‬בנאומו‪,‬‬ ‫שפורסם בהרחבה בכלי תקשורת מרכזיים באמריקה‬ ‫הלטינית‪ ,‬גילה קסטרו כי "לאחר שהכרזנו על קובה כמדינה‬ ‫סוציאליסטית‪ ,‬ולאחר שהעם ניצח את הכוחות הפולשים‬ ‫במפרץ החזירים‪ ,‬הנשיא קנדי נרצח ביום בו קיבל מסר‬ ‫ממנהיג המהפכה הקובנית‪ ,‬פידל קסטרו‪ ,‬עם בקשה לחידוש‬ ‫הדיאלוג בין שתי המדינות"‪.‬‬ ‫עוד הדגיש קסטרו‪ ,‬כי "ונצואלה וממשלתה אינן מהוות‬ ‫איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב או של מדינה אחרת"‪.‬‬ ‫הוא קרא להפסיק את ההתערבות הזרה בענייניה הפנימיים‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬נראה כי חרף צעדי ההתקרבות‪ ,‬לא חסך ראול קסטרו‬ ‫שום ביקורת על התנהלותה של ארה"ב באמריקה הלטינית‪,‬‬ ‫בעבר ובהווה‪.‬‬ ‫"אין מדובר רק בפגישה של שני מנהיגים‪ ,‬אלא בשינוי‬ ‫מהותי באופן שבו ארה"ב מתייחסת לקובה"‪ ,‬אמר ל‪"-‬וול‬ ‫סטריט ג'ורנל" בן רודס‪ ,‬אחד ממובילי השיחות החשאיות‬ ‫שהובילו להפשרת היחסים בין שתי המדינות‪ .‬עוד אמר‪ ,‬כי‬ ‫הפגישה בין אובמה לבין קסטרו עשויה לקדם הסרה מלאה‬ ‫של האמברגו האמריקאי על קובה‪ ,‬אם כי צעד מסוג זה דורש‬ ‫אישור של הקונגרס‪ ,‬שבשני בתיו שולטים יריביו הפוליטיים‬ ‫של אובמה מהמפלגה הרפובליקאית‪ .‬תנאי אחר להתחממות‬ ‫היחסים בין שתי המדינות היה הסרת שמה של קובה‬ ‫מהרשימה האמריקאית של "המדינות התומכות בטרור"‪.‬‬ ‫ובצעד זה אכן נקט הממשל בארה"ב )‪.(15.4‬‬ ‫בתגובה להסרתה של קובה מרשימת המדינות התומכות‬ ‫בטרור‪ ,‬אמרה קובה כי החלטת הבית הלבן להסירה‬ ‫מהרשימה היא "החלטה הוגנת"‪ .‬לדברי הממשלה הקובנית‪,‬‬ ‫"זוהי רשימה שלא היינו צריכים להיות בה מלכתחילה‪,‬‬ ‫בעיקר בהתחשב בכך שמדינתנו הייתה קורבן למאות מעשי‬ ‫טרור‪ ,‬שמקור רובם הוא בארה"ב‪ ,‬ואשר עלו בחייהם של‬ ‫‪ 3,478‬בני אדם"‪.‬‬ ‫אפרים דוידי‬ ‫ארבע סיבות למפגש בין קסטרו‬ ‫לבין אובמה‪ ,‬ולקח מקומי אחד‬ ‫‪ .1‬החרם החד‪-‬צדדי – שנמשך עשרות שנים ונתמך בידי‬ ‫עשרה נשיאי ארה"ב‪ ,‬רפובליקאים ודמוקרטים כאחד‪ ,‬וגם‬ ‫בידי ממשלות ישראל לדורותיהן – פשוט נכשל‪.‬‬ ‫‪ .2‬בוועידת נשיאי אמריקה הסתבר במובהק‪ ,‬כי אם תעמוד‬ ‫בפני אותן מדינות הברירה "עם ארה"ב‪ ,‬אבל בלי קובה" )כפי‬ ‫שהיה עד עתה(‪ ,‬או "עם קובה וללא ארה"ב" – הן עשויות‬ ‫לבחור באפשרות השנייה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קובה הייתה מבודדת באמריקה הדרומית והמרכזית‬ ‫משך עשרות שנים‪ ,‬בהן שלטו ביבשת דיקטטורות צבאיות‬ ‫פרו‪-‬אמריקאיות ומשטרים ניאו‪-‬ליברליים‪ .‬בעשור האחרון‪,‬‬ ‫בעקבות השינוי הפוליטי המיוחל שהתחולל באמריקה‬ ‫הלטינית – דווקא ארה"ב היא המבודדת‪.‬‬ ‫‪ .4‬אובדן ההגמוניה האמריקאית באמריקה הלטינית הוא‬ ‫כה ממשי‪ ,‬עד כי זו נאלצה לוותר על אחת מאבני היסוד של‬ ‫מדיניות החוץ ב‪"-‬חצר האחורית" שלה‪.‬‬ ‫ולקח מקומי אחד‪ :‬מי שסבור שניתן להמשיך את המצור‬ ‫הישראלי הממושך על רצועת עזה‪ ,‬או כי המצור ישבור את‬ ‫רוחו של העם הפלסטיני – טועה ומטעה‪ .‬האמברגו‬ ‫האמריקאי על קובה היה ממושך פי כמה וכמה מהמצור‬ ‫הישראלי על עזה‪ ,‬ולמרות זאת – קובה ניצחה את האמברגו‪.‬‬ ‫גם עזה תנצח את המצור‪.‬‬ ‫בעולם ‪6/‬‬ ‫הוגה הדעות המרקסיסטי דייוויד הארווי‪:‬‬ ‫סיריזה ופודמוס הן‬ ‫התקדמות ניכרת‬ ‫"מפלגת סיריזה ביוון ותנועת פודמוס בספרד פתחו מרחב‬ ‫פוליטי חדש‪ ,‬כי הן ביטוי לתהליך חדש המתחולל בחברה"‬ ‫– כך אמר הגיאוגרף והתיאורטיקאי פרופ' דייוויד הארווי‪,‬‬ ‫בשיחה עם היומון הקומוניסטי האיטלקי "איל מניפסטו"‪.‬‬ ‫הוגה הדעות המרקסיסטי‪ ,‬בן ‪ ,79‬פרסם לאחרונה ספר בשם‬ ‫"‪ 17‬סתירות וסופו של הקפיטליזם"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא ממשיך‬ ‫לנצח את המציאות כאשר עין אחת שלו קוראת את מרקס‬ ‫בעוד העין השנייה עוקבת אחר התנועות החברתיות‪ .‬להלן‬ ‫קטע מהראיון שפורסם ב‪"-‬איל מניפסטו"‪ ,‬לפני כשבועיים‪.‬‬ ‫ספרך מצביע על שלוש סתירות מסוכנות‪:‬‬ ‫גידול התוצר ללא מעצורים‪ ,‬המשבר‬ ‫הסביבתי ושאלת הניכור בחברה המודרנית‪.‬‬ ‫כיצד יש להתמודד איתן?‬ ‫אני מציע לבדוק לעומק את ההתפרצויות ואת המחאות‬ ‫ההמוניות‪ ,‬בהן תמיד מופיע גורם אחד מרכזי‪ :‬שילוב ‪-‬שילוב‬ ‫בין מגזרים שונים ושילוב בין דרישות שונות‪ .‬זה קרה‬ ‫בהפגנות שנערכו בפארק גזי שבאיסטנבול‪ ,‬וגם במחאות נגד‬ ‫המונדיאל בברזיל‪ .‬באירועים אלה נוצרה שכבה חדשה של‬ ‫פעילות ופעילים צעירים‪ ,‬אשר השמאל לא הצליח להנהיג או‬ ‫לקלוט בשורותיו‪ .‬יש לכך כמה סיבות‪ ,‬ואחת מהן היא‬ ‫שהשמאל אינו יכול לנטוש את ראייתו המסורתית לפיה‬ ‫המאבקים מתנהלים סביב הייצור וחלוקת פירותיו‪.‬‬ ‫השמאל אינו משכיל להבין את הפוליטיקה של חיי היום‪-‬‬ ‫יום ואת הפוטנציאל המהפכני שהיא יכולה לפתח‪ .‬לתפיסתי‪,‬‬ ‫הפוליטיקה של היום‪-‬יום קשורה בשכבה הולכת וגדלה של‬ ‫צעירות וצעירים‪ ,‬תושבי הערים‪ ,‬הרוצים להימלט מהניכור‬ ‫ולייצר אלטרנטיבות‪ .‬מחאתם קשורה יותר במרחב בו אנו‬ ‫חיים מאשר במקום העבודה‪ .‬במובן זה‪ ,‬סיריזה ביוון‬ ‫ופודמוס בספרד – שהן תנועות שלא ניתן להגדירן כתנועות‬ ‫מהפכניות "טהורות" – פתחו מרחב פוליטי חדש‪ ,‬כי הן‬ ‫ביטוי לתהליך חדש המתחולל בחברה‪.‬‬ ‫סיריזה מנסה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬להציל את גוש‬ ‫היורו‪ ,‬ומצד שני היא מנסה לקדם אירופה‬ ‫חברתית‪ .‬אתה סבור שהם מסוגלים להצליח?‬ ‫קשה מאוד להגדיר כעת מה ייחשב הצלחה ומה ייחשב‬ ‫כישלון ביחס ל‪"-‬תופעת סיריזה"‪ .‬ייתכן מאוד כי בטווח‬ ‫הקצר‪ ,‬סיריזה עלולה להיכשל‪ .‬אבל בטווח הארוך‪ ,‬עמדותיה‬ ‫עשויות לנחול הצלחה‪ ,‬משום שהיא שמה על השולחן ובגלוי‬ ‫שאלות שאיש באירופה אינו יכול להתעלם מהן‪ :‬האם‬ ‫אירופה היא אכן דמוקרטית? מהי דמוקרטיה ביבשת בה‬ ‫הקנצלרית אנגלה מרקל שולטת בחיי כלל התושבים?‬ ‫במוקדם או במאוחר‪ ,‬העמים יתבעו לשים קץ לשלטון‬ ‫הכול‪-‬יכול של ההון‪ .‬אם מרקל ועמיתיה‪ ,‬השולטים כיום‬ ‫באיחוד האירופי‪ ,‬ימשיכו להתעקש – הם עשויים לגרש את‬ ‫יוון מגוש היורו‪ ,‬ולגירוש זה יהיו השלכות קשות יותר ממה‬ ‫שהם צופים‪ .‬פוליטיקאים נכשלים לעיתים קרובות‪ ,‬ויחסם‬ ‫של המוסדות האירופיים כלפי יוון היא הוכחה לכך‪.‬‬ ‫בספרך אתה מנבא גל מחאות חדש‪ .‬האם‬ ‫אינך סבור שהגל הקודם – שכלל את "האביב‬ ‫הערבי" ואת המחאה בארה"ב – כשל?‬ ‫כאמור‪ ,‬סיריזה ופודמוס פותחים מרחבים פוליטיים‬ ‫חדשים‪ .‬יש בשמאל האנטי‪-‬קפיטליסטי מי שמכנים מפלגות‬ ‫אלו בשם "רפורמיסטיות"‪ .‬ייתכן מאוד שהם צודקים‪ .‬אבל‬ ‫יש להכיר בכך ששתי תנועות אלה הן התנועות הפוליטיות‬ ‫השמאליות הראשונות באירופה‪ ,‬מאז פרץ המשבר הכלכלי‪,‬‬ ‫שהפכו כוחות המוניים‪ ,‬שהתחילו לצעוד בנתיב המאבק‬ ‫בניאו‪-‬ליברליזם‪ .‬לכן‪ ,‬במצב הנתון באירופה‪ ,‬מפלגות מהסוג‬ ‫של סיריזה ופודמוס מהוות התקדמות ניכרת‪ ,‬והן מסוגלות‬ ‫להשיג יעדים פוליטיים ממשיים‪.‬‬ ‫ממשלת סיריזה ביטלה תשלום‬ ‫חובה בבתי החולים הציבוריים‬ ‫ראש ממשלת יוון‪ ,‬אלכסיס ציפראס‪ ,‬הודיע לאחרונה על‬ ‫ביטול תשלום חובה של ‪ 5‬יורו‪ ,‬שהיה נהוג בכל פנייה לבתי‬ ‫החולים הממשלתיים במדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכוונת הממשלה‬ ‫להעסיק ‪ 4,500‬עובדים נוספים‪ ,‬ביניהם רופאים ואחיות‪,‬‬ ‫במערכת הבריאות הממשלתית‪.‬‬ ‫המהלך זוכה בתמיכת רבים בקרב היוונים‪ ,‬המתנגדים‬ ‫לכלכלת הצנע הניאו‪-‬ליברלית‪ ,‬אך נתקל בהתנגדות מצד‬ ‫מנהיגי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬הדורשים‬ ‫התחייבות "לשמירה על משמעת פיסקאלית"‪ .‬לדברי‬ ‫ציפראס‪" ,‬אנחנו רוצים להפוך את הבריאות הציבורית‬ ‫מקורבן של החילוץ‪ ,‬מקורבן של הצנע‪ ,‬לזכות בסיסית של‬ ‫כל אזרחי המדינה‪ .‬אנחנו מתחייבים לעשות זאת בכל מחיר‪.‬‬ ‫בריאות אינה סחורה!"‪.‬‬ ‫ראש הממשלה ציין באחד מנאומיו האחרונים‪ ,‬כי ל‪2.5-‬‬ ‫מיליון יוונים כלל אין ביטוח בריאות‪" .‬לכל האזרחים צריכה‬ ‫להיות גישה לטיפול רפואי‪ ,‬ללא קשר לשאלה האם יש להם‬ ‫או אין להם ביטוח"‪ ,‬הודיע ציפראס והדגיש‪" :‬לא נסכים‬ ‫לניצול של הסבל האנושי"‪.‬‬ ‫מ‬ ‫תרבות ‪7/‬‬ ‫בג"ץ אינו רוצה לחשוף את דו"ח הטבח‬ ‫תמרה ארדה היא הקולנוענית הישראלית הראשונה‪ ,‬המביימת‬ ‫סרט על הטבח שבוצע ב‪ 1948-‬בכפר הפלסטיני דיר יאסין‬ ‫הסרט "זו הארץ שלי"‪ ,‬של הבמאית‬ ‫הישראלית תמרה ארדה‪ ,‬הוקרן לאחרונה‬ ‫)‪ (8.4‬בהקרנה טרום‪-‬בכורה במועדון‬ ‫"הגדה השמאלית" בתל‪-‬אביב‪ .‬הסרט‬ ‫בוחן כיצד מערכות החינוך הישראלית‬ ‫והפלסטינית מלמדות את ההיסטוריה של‬ ‫שני העמים‪ .‬ארדה עקבה במשך שנת‬ ‫לימודים שלמה אחר כמה מורים‪,‬‬ ‫המלמדים‬ ‫וישראלים‪,‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫ברמאללה‪ ,‬בחיפה‪ ,‬בנווה שלום‪ ,‬בשכם‪,‬‬ ‫בהתנחלות איתמר ובכפר הפלסטיני‬ ‫בילעין‪ .‬באמצעות הדיונים עם‬ ‫תלמידיהם והתכתיבים שכופה על‬ ‫המורים המערכת בתוכה הם פועלים‪,‬‬ ‫מבקש הסרט לבחון את השפעת הסכסוך‬ ‫הישראלי‪-‬פלסטיני על הדורות הבאים‪.‬‬ ‫הסרט הופק בידי חברת הפקה צרפתית‪,‬‬ ‫ומומן בידי קרן הקולנוע הצרפתית‪ ,‬ערוץ פראנס ‪ 3‬וקרן‬ ‫גרמנית התומכת בקולנוע‪.‬‬ ‫בשיחה שנערכה בעקבות ההקרנה‪ ,‬מסרה ארדה כי ההפקה‬ ‫לא גייסה כסף בישראל או ממקורות ערביים‪ ,‬על מנת לשמור‬ ‫על עמדה עצמאית ביחס לנושא‪ .‬היא גם פירטה את הקשיים‬ ‫הרבים בהם נתקלה במאמציה לראיין מורים ישראלים‪,‬‬ ‫ובייחוד כאלה שהם בעלי עמדות שמאליות‪ .‬זאת‪ ,‬בגלל‬ ‫הסירוב של משרד החינוך לאפשר להם להתראיין‪.‬‬ ‫בשל העניין הרב שהסרט מעורר בישראל ובחו"ל‪ ,‬נערכו‬ ‫בשבוע שעבר הקרנות נוספות של הסרט בסינמטק ירושלים‪,‬‬ ‫בסינמטק חיפה וביישוב נווה שלום‪ .‬הקרנות צפויות גם‬ ‫בשבוע הבא‪ .‬הבמאית ארדה השתתפה בכל ההקרנות‪.‬‬ ‫לאחר ההקרנה ב‪"-‬גדה השמאלית"‪ ,‬שוחחנו עם ארדה על‬ ‫סרטה החדש‪ .‬הבמאית הצעירה נולדה בתל אביב ב‪,1982-‬‬ ‫למדה באקדמיה בצלאל ובבית הספר הבין‪-‬תחומי לאמנות‬ ‫"פרנואה" בצרפת‪ ,‬וכיום היא מתגוררת ויוצרת בפאריס‪.‬‬ ‫את עוסקת כעת בשלבי העריכה המתקדמים‬ ‫של סרט תיעודי על טבח דיר יאסין‪ .‬מה ניתן‬ ‫לחדש על אירוע מכונן זה?‬ ‫הסרט עוסק בטבח הנורא וגם בבית החולים לבריאות‬ ‫הנפש "כפר שאול" שהוקם ממש על חורבות הכפר‪ .‬חלק‬ ‫מבית החולים עדיין פועל במה שנותר מבתי הכפר‪ .‬במאים‬ ‫פלסטינים עסקו בטבח ונכתבו מספר מחקרים בערבית‬ ‫ובעברית‪ ,‬אולם זו הפעם הראשונה שהסיפור מסופר מתוך‬ ‫עדויותיהם של הכובשים‪ ,‬אנשי הלח"י והאצ"ל‪ ,‬שעמדו‬ ‫מאחורי רצח תושבי הכפר‪.‬‬ ‫בשנים שחלפו מאז הטבח‪ ,‬רבים מהניצולים הפלסטינים‬ ‫וממבצעי הטבח הישראלים כבר נפטרו‪ .,‬ביניהם כאלה‬ ‫שהספקנו לראיין טרם מותם‪ .‬יש בין אנשי האצ"ל גם מי‬ ‫שמתגאים במעשה ואין להם חרטות‪ ,‬כמעט שבעים שנה‬ ‫לאחר המעשה‪.‬‬ ‫כמה נהרגו בטבח‪ ,‬הרי יש גרסאות שונות?‬ ‫שמענו גרסאות סותרות ורבות‪ .‬למשל‪ ,‬אחד מאנשי‬ ‫האצ"ל סיפר לי כי "בסך הכול נהרגו במקום ‪ 8‬ערבים"‪ .‬יש‬ ‫מקורות פלסטיניים לפיהם מספר הנרצחים התקרב ל‪.300-‬‬ ‫רשימה נוספת הוכנה בידי הצלב האדום‪ ,‬לפיה נרצחו ‪110‬‬ ‫נשים‪ ,‬ילדים וגברים‪ .‬במהלך התחקיר‪ ,‬בטרם התחלנו‬ ‫בעבודה על הסרט‪ ,‬רצינו לבדוק מהי הגרסה הישראלית‪ .‬אבל‬ ‫נתקלנו בחומה בצורה‪ :‬לא ניתן לגשת אל תיק דיר יאסין‪.‬‬ ‫התיק כולל דו"ח שנכתב בידי ארגון "ההגנה"‪,‬‬ ‫אך מדובר בתיק חסוי‪.‬‬ ‫ביקשנו סעד מבית המשפט העליון‪ ,‬כדי להכריח את‬ ‫הרשויות לחשוף את ממצאי הדו"ח‪ .‬לצערנו‪ ,‬בג"ץ פסק שלא‬ ‫ניתן לחשוף את המסמכים "כי הם עלולים לפגוע ביחסי‬ ‫החוץ של מדינת ישראל"‪ .‬כך שלא ניתן יהיה לעיין בהם גם‬ ‫במהלך עשרות השנים הקרובות‪.‬‬ ‫מדוע לעסוק בדיר יאסין?‬ ‫הכפר נכבש ב‪ 9-‬באפריל ‪ 1948‬בידי הלח"י והאצ"ל‪,‬‬ ‫שביצעו בתושביו רצח המוני‪ .‬לאירוע הזה יש חשיבות‬ ‫היסטורית‪ .‬אבל כבר בזמן אמת‪ ,‬באותם הימים‪ ,‬היה זה אות‬ ‫המבשר רעות לפלסטינים‪ .‬רבים סברו שגורלם יהיה כגורל‬ ‫תושבי דיר יאסין‪ ,‬והדבר הוביל במספר כפרים פלסטיניים‬ ‫לתופעה של בריחה‪ ,‬תוך נטישת הרכוש‪.‬‬ ‫למאמצי ההסתרה של פרטי האירוע‪ ,‬הנמשכים עד היום‪,‬‬ ‫יחד עם הניצול שנעשה אז בטבח כדי לגרש אוכלוסייה‬ ‫פלסטינית – יש השלכות עד ימינו אנו‪.‬‬ ‫במאבק‬ ‫נמשכת שביתת החודשים של עובדי כי"ל‬ ‫בסמינר השתתף יו"ר חד"ש‪ ,‬ח"כ לשעבר מוחמד‬ ‫ברכה‪ ,‬אשר ניתח את ניסיון הרשימה המשותפת בבחירות‬ ‫האחרונות‪ ,‬ודיבר על תפקידי המפלגה בהובלת מאבקה של‬ ‫האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫ה‪ 1-‬במאי‬ ‫יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים‬ ‫תל‪-‬אביב‪ 1 ,‬במאי‬ ‫הפגנת עובדי כי"ל‪ .‬צילום‪ :‬אקטיבסטילס‬ ‫הפגנת קואליציית האחד במאי‪,‬‬ ‫בהשתתפות מק"י וחד"ש‬ ‫נשיא בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬השופט יגאל פליטמן‪,‬‬ ‫קבע בשבוע שעבר )‪ (16.4‬כי הנהלת הקונצרן המופרט‬ ‫כימיקלים לישראל )כי"ל( תשהה את הודעתה על ביטול‬ ‫ההסכמות‪ ,‬ולא תוכל לפטר עובדים עד לקיום דיון בנושא‪.‬‬ ‫זאת לאחר שהנהלת כי"ל הודיעה לבית הדין כי היא חוזרת‬ ‫בה באופן חד‪-‬צדדי מההסכמות שהושגו בין הצדדים בחודש‬ ‫שעבר‪ ,‬וכי בכוונתה להתחיל בהליך של פיטורי עובדים בתוך‬ ‫‪ 48‬שעות‪ .‬בעקבות כך הגישה ההסתדרות בקשה לקיום דיון‬ ‫דחוף ולמתן צו שימנע את פיטורי העובדים בקבוצת כי"ל‪.‬‬ ‫ההתכנסות בשעה ‪ 11:00‬בכיכר רבין‪.‬‬ ‫חיפה‪ 30 ,‬באפריל‬ ‫תהלוכה של מק"י‪ ,‬בנק"י וחד"ש‬ ‫ההתכנסות בשעה ‪ 18:00‬ברחבת בית הקרנות בהדר‬ ‫וצועדים לוואדי ניסנאס‪.‬‬ ‫נצרת‪ 1 ,‬במאי‬ ‫יום השואה‪ :‬חברי כנסת של חד"ש‬ ‫השתתפו בטקס "לכל איש יש שם"‬ ‫יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬ח"כ איימן עודה )חד"ש(‪,‬‬ ‫ועמו שני חברי כנסת נוספים מחד"ש – דב חנין‬ ‫ועבדאללה אבו מערוף – השתתפו )‪ (16.4‬בטקס "לכל‬ ‫איש יש שם" לזכר נספי השואה‪ ,‬שנערך בכנסת‪ .‬ח"כ עודה‬ ‫אמר‪ ,‬כי "השואה היא אחד הפשעים הגדולים בהיסטוריה‪.‬‬ ‫אנו צריכים ללמוד את לקח השואה בנושא הגזענות ורדיפת‬ ‫מיעוטים‪ .‬מדובר באירוע שהוא מעבר ללאום ודת‪ ,‬וכבן אנוש‬ ‫צריך להכיר את הפרק הזה בהיסטוריה"‪.‬‬ ‫ח"כ חנין אמר לאחר הטקס‪ ,‬כי "נלמד את הלקחים עכשיו‬ ‫ובעתיד‪ .‬לא ניתן לנאציזם לחזור‪ ,‬לא ניתן לפאשיזם לעבור"‪.‬‬ ‫סמינר פוליטי‪-‬ארגוני של בנק"י‬ ‫עשרות חברי בנק"י‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬השתתפו בסמינר‬ ‫פוליטי‪-‬ארגוני )‪ ,(17-18.4‬שהתקיים בטבריה‪ .‬בסמינר נערכו‬ ‫הרצאות וסדנאות בנושאים מגוונים‪ ,‬וביניהם – הפעילות‬ ‫במועצות התלמידים‪ ,‬הפעילות בתנועת הסרבנות‪,‬‬ ‫ההיסטוריה של הנוער הקומוניסטי בארץ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫התהלוכה המרכזית של מק"י וחד"ש‬ ‫ההתכנסות‪ :‬אחר הצהריים באזור המוסכים‬ ‫בסיום – עצרת ברחבה מעל המעיין‪ .‬לפרטים‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עראבה‪ 30 ,‬באפריל‬ ‫תהלוכה של מק"י‪ ,‬בנק"י וחד"ש‬ ‫ההתכנסות בשעה ‪ 19:30‬במועדון המפלגה‪.‬‬ ‫תנועת הידידות עם העמים‬ ‫במלאות ‪ 70‬שנה להבסת גרמניה הנאצית‬ ‫ו‪ 65-‬שנים לנטיעת היער ע"ש הצבא הסובייטי‬ ‫ולהצבת המצבה לכבודו‬ ‫עצרת יום הניצחון‬ ‫ביער ע"ש הצבא האדום בהרי ירושלים‬ ‫בשבת‪ 9 ,‬במאי‪ ,‬בשעה ‪10:30‬‬ ‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬ ‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬