‫גיליון ‪ 11 ,10‬במארס ‪2015‬‬ ‫ב‪ 17-‬במארס יש לכולנו‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬הזדמנות להפיל את שלטון הימין‪ ,‬באמצעות‬ ‫הצבעה לרשימה המשותפת‪ ,‬שאותיותיה הן "ודעם" ● שיחה עם ח"כ דב חנין )חד"ש(‬ ‫בבחירות אלה ניצבת בפנינו המשימה החשובה של‬ ‫הפלת שלטון הימין הקיצוני‪ .‬ממשלת נתניהו‪-‬ליברמן‪-‬בנט‬ ‫הובילה לאסון מבחינת הציבור היהודי והערבי כאחד‪.‬‬ ‫בתחום המדיני‪ ,‬הממשלה המשיכה בהעמקת הכיבוש‬ ‫ובהרחבת ההתנחלויות‪ ,‬והגיעה למבוי סתום מדיני מוחלט‪,‬‬ ‫אשר הוביל לתוקפנות מלחמתית נוספת בעזה‪ .‬בתחום‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬זו ממשלה שהרחיבה את הפערים לרמה‬ ‫קיצונית מאי‪-‬פעם ושמדיניותה הגבירה את העוני‪ .‬וכמובן‪,‬‬ ‫זו ממשלה שהתקיפה קשות את המרחב הדמוקרטי‪,‬‬ ‫ובמיוחד את מעמד האוכלוסייה הערבית בישראל‪.‬‬ ‫איזו מציאות עשויה להיווצר בעקבות הבחירות?‬ ‫הרשימה המשותפת – במסגרתה חד"ש מתמודדת‬ ‫לכנסת ה‪ – 20-‬התחייבה להיות חלק מהמאמץ של החלפת‬ ‫שלטון הימין‪ .‬אנחנו לא רואים את עצמנו שותפים‬ ‫בממשלה בהנהגת "המחנה הציוני"‪ .‬אבל אם תוצאות‬ ‫הבחירות יאפשרו זאת‪ ,‬בהחלט נהיה מעוניינים להיכנס‬ ‫איתם למשא‪-‬ומתן כדי ליצור "גוש חוסם"‪ ,‬במתכונת דומה‬ ‫לזו שהייתה בתקופת ממשלת רבין )‪ .(1995-1992‬זאת‬ ‫בתנאי שהממשלה תתקדם לשלום צודק‪ ,‬לשוויון אזרחי‬ ‫ולאומי לאוכלוסייה הערבית ולצדק חברתי‪.‬‬ ‫התסריט היותר מציאותי כרגע הוא תסריט של ממשלת‬ ‫"אחדות לאומית"‪ .‬במצב כזה‪ ,‬תפקידנו ללכד סביבנו כמה‬ ‫שיותר כוחות כדי להוביל את האופוזיציה וכדי ליצור‬ ‫מחנה דמוקרטי יהודי‪-‬ערבי משמעותי‪ .‬זה אומנם לא‬ ‫פשוט‪ ,‬ומדובר באתגר מורכב ומסובך‪ ,‬אבל אנחנו צריכים‬ ‫להיות ברורים בשאלה לאן אנחנו צריכים ללכת‪.‬‬ ‫מדוע לא נחתם הסכם עודפים עם רשימה אחרת?‬ ‫כדי לסייע בהפלת שלטון הימין‪ ,‬ומתוך אחריות פוליטית‪,‬‬ ‫חד"ש תמכה בחתימה על הסכם עודפים בין הרשימה‬ ‫המשותפת לבין מרצ‪ ,‬שמשמעותו – תוספת של מנדט נוסף‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬לרשימה המשותפת‪ ,‬וכן תוספת של מנדט נוסף‬ ‫לכוחות שאינם נמנים במובהק עם הימין הקיצוני‪ .‬לא הצלחנו‬ ‫להביא למצב של חתימה על הסכם העודפים‪ ,‬וזאת בשל‬ ‫התנגדות חלק משותפינו ברשימה המשותפת‪ .‬יש לא מעט‬ ‫לקחים שצריך ללמוד מכך‪ ,‬אבל אסור שתהיה טעות – חד"ש‬ ‫לא מתכוונת ללכת בדרך של בדלנות ושל הסתגרות‪.‬‬ ‫הרשימה המשותפת נולדה מתוך האילוץ של העלאת אחוז‬ ‫החסימה לכנסת‪ .‬היא כוללת כוחות שביניהם יש הבדלים‬ ‫פוליטיים ורעיוניים עמוקים‪ .‬המפלגות המרכיבות את‬ ‫הרשימה המשותפת אינן מוותרת על השקפת העולם שלהן‬ ‫ועל דרכן‪ .‬זה ניסיון לייצר מכנה משותף וללכת לעשייה‬ ‫פוליטית על בסיס המכנה המשותף הזה‪ .‬אנחנו מקווים מאוד‬ ‫שאפשר יהיה לקדם מצב בו הרשימה המשותפת תהיה בסיס‬ ‫למחנה דמוקרטי יהודי‪-‬ערבי יותר רחב‪ ,‬שיוכל להיות בסופו‬ ‫של דבר האלטרנטיבה לשלטון בארץ הזאת‪.‬‬ ‫בחודש האחרון‪ ,‬הרשימה המשותפת עוררה עניין רב‪,‬‬ ‫והמועמדים החדשים של חד"ש – ובמיוחד איימן עודה‪,‬‬ ‫עאידה תומא‪-‬סלימאן ויוסף ג'בארין – הופיעו מעל במות‬ ‫תקשורתיות רבות‪ ,‬והצליחו בצורה מרשימה מאוד להעביר‬ ‫את המסרים של חד"ש בשם הרשימה המשותפת‪ .‬המסרים‬ ‫האלה קיבלו הדים רבים וזכו באהדה‪ ,‬וזה רק מראה עד כמה‬ ‫טמונה בפוליטיקה שלנו האפשרות לזכות בתמיכה בקרב‬ ‫הציבור היהודי והערבי‪.‬‬ ‫תגובות ‪2/‬‬ ‫מה בדיוק רוצה הציבור לדעת‬ ‫"שמנו לב ממחקרים ומתגובות שיש צמא בציבור להבין‬ ‫לעומק איך פועלים המנגנונים הכלכליים שקוברים את הכסף‬ ‫שלנו‪ ,‬את האנשים העובדים‪ .‬אנשים רוצים להבין את‬ ‫המשחק המתוחכם שיביא לכך שמעטים כאן יתעשרו וייהנו‬ ‫בעוד שהרוב יישאר בלי דירות‪ ,‬בלי עבודות מהוגנות‪ ,‬בלי‬ ‫פנסיה‪ .‬אנשים משלמים המון מס ומרגישים שהם מקבלים‬ ‫תמורה מאוד מצומצמת לכספם"‪.‬‬ ‫)מתן חודורוב‪ ,‬הכתב הכלכלי של ערוץ ‪" ,10‬גלובס"‪(24.2 ,‬‬ ‫דברים בשם אומרם‬ ‫נוסטלגיה‬ ‫"חבל שהממשלה נפלה‪ ,‬היא הייתה טובה"‪.‬‬ ‫)ח"כ איילת שקד‪ ,‬הבית היהודי‪" ,‬דה מרקר"‪(25.2 ,‬‬ ‫כך בונים חומה‬ ‫"בסוף קמתי ואמרתי למנהלים‪ :‬אני לא מוכנה שתהפכו אותי‬ ‫להיות ענייה‪] .‬אז החלטנו להתארגן[ והדבר שהכי הפתיע‬ ‫אותי‪ ,‬היה הקושי להסביר לעובדים את החשיבות שבזה‪.‬‬ ‫להסביר להם שאחד ועוד אחד ועוד אחד שווה המון‪ ,‬והמון‬ ‫שווה כוח‪ .‬נתקלנו כל הזמן בהתנגדויות נוסח 'מה‪ ,‬יהיו פה‬ ‫שחיתויות' – אנשים זיהו התארגנות וכוח עם שחיתות‪ .‬היינו‬ ‫צריכים לתת דוגמה להתנהלות טובה ונקייה שלנו‪ .‬להוכיח‬ ‫שבאנו מאידיאולוגיה ורדפנו אחרי רעיון‪ .‬אבל לא היה לנו‬ ‫ספק שנשיג אותו ולכן גם לא נשברנו"‪.‬‬ ‫)מיה יניב‪ ,‬יו"ר ועד העובדים בסלקום‪ ,‬החתומה על ההסכם‬ ‫הקיבוצי שבו ההנהלה מתחייבת לשתף את העובדים ברווחי‬ ‫החברה‪" ,‬גלובס"‪(20.2 ,‬‬ ‫חשיפה של השר לענייני מודיעין‬ ‫"בעבר היו מקרים של ראשי ממשלה שחלקו על דעתם של‬ ‫נשיאי ארה"ב"‪.‬‬ ‫דע את ידידך‬ ‫"לא הוזמנתם לחוג הבית שאירגן פרופ' איתמר רבינוביץ'‪,‬‬ ‫ואירח את פרופ' מנואל טרכטנברג‪ ,‬שר האוצר המיועד של‬ ‫המחנה הציוני? אתם כנראה לא שייכים למועדון בעלי ההון‪.‬‬ ‫קבוצה לא גדולה של אנשים הוזמנה על ידי המארח‬ ‫רבינוביץ'‪ ,‬שכיהן כשגריר ישראל בארה"ב‪ ,‬לביתו שבמרכז‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬כדי לפגוש את טרכטנברג ולדון בסוגיות כלכליות‬ ‫ופוליטיות‪ .‬בין היתר‪ ,‬הגיעו טייקון הנדל"ן אלפרד אקירוב‪,‬‬ ‫דנה עזריאלי‪ ,‬המכהנת כמנכ"לית קבוצת עזריאלי‪ ,‬התעשיין‬ ‫דן פרופר מאסם‪ ,‬איש העסקים עידו דיסנצ'יק‪ ,‬מנכ"ל בית‬ ‫ההשקעות אפסילון שמואל פרנקל‪ ,‬יו"ר דירקטוריון‬ ‫מכתשים‪-‬אגן אברהם ביגר‪ ,‬עורך הדין חנינא ברנדס ואחרים‪.‬‬ ‫מצד הפוליטיקה הגיע שר האוצר לשעבר אברהם 'בייגה'‬ ‫שוחט‪ ,‬ומצד הקירבה לפוליטיקה הגיע מזכיר הממשלה‬ ‫בתקופת ממשלתו של יצחק רבין‪ ,‬איתן הבר‪ .‬האורחים נבדקו‬ ‫בכניסה ומי שלא הוזמן לא הורשה להיכנס לחוג הבית"‪.‬‬ ‫)ידיעה ב‪"-‬דה מרקר"‪(22.2 ,‬‬ ‫)יובל שטייניץ‪ ,‬השר לענייני מודיעין‪ ,‬רשת ב'‪(22.2 ,‬‬ ‫מחשבות שווא על מחאה חברתית‬ ‫"המחנה הציוני החל לנהל קמפיין לא רשמי שנועד לחזק את‬ ‫מנהיג הבית היהודי‪ ,‬נפתלי בנט‪ ,‬על חשבון הליכוד בראשות‬ ‫בנימין נתניהו‪ .‬מקורות במחנה הציוני אמרו ל‪'-‬הארץ' כי 'כל‬ ‫מנדט שיורד מנתניהו מגדיל את הסיכויים שהרצוג ירכיב את‬ ‫הממשלה הבאה'‪ .‬סדרת הפרסומים וההדלפות בימים‬ ‫האחרונים מכיוון המחנה הציוני‪ ,‬נועדה בין היתר לשרת את‬ ‫בנט בניסיון למצב את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו"‪.‬‬ ‫"בתחילת המחאה החברתית הוצאתי את האולפן של 'לילה‬ ‫כלכלי' החוצה כי חשבתי שבעיית יוקר המחיה היא בעיה‬ ‫שצריך לפתור אותה‪ .‬אך כשהבנתי‪ ,‬תוך כדי המחאה‪ ,‬שמי‬ ‫שעומד מאחוריה הן חד"ש ומרצ – פתחתי בביקורת‪300 .‬‬ ‫אלף איש שמזדהים עם המחאה לא יודעים שמי שמוביל‬ ‫אותם הם זרמים פוליטיים‪ ,‬שבטח רובם לא מזדהים איתם‪.‬‬ ‫מחאה חברתית צריכה להיות משהו שמחבר את כל מעמד‬ ‫הביניים והשכבות החלשות – בלי תווית פוליטית"‪.‬‬ ‫)שרון גל‪ ,‬עיתונאי לשעבר וכיום מועמד 'ישראל ביתנו'‬ ‫לכנסת‪ ,‬ערוץ ‪(25.2 ,7‬‬ ‫גאוות יחידה בבית היהודי‬ ‫שר הפינוי‬ ‫עוד ניצחון שכזה ואבדנו‬ ‫)ידיעה ב‪"-‬הארץ"‪(22.2 ,‬‬ ‫"ממשלת אחדות עם המחנה הציוני היא אפשרות סבירה‬ ‫מאוד"‪.‬‬ ‫"אי אפשר עם באר שבע‪ .‬בבית האחרון זה נגמר‪ ,‬אחר כך זה‬ ‫בדואים‪ .‬בסדר? אתם יודעים את זה‪ ,‬אתם שם‪ .‬אתם רואים‬ ‫מה שקורה שם‪ ...‬אני מבין את ההתיישבות גם כתפיסה של‬ ‫עוד רכס ועוד גבעה‪ .‬זה יכול להיות תיירות‪ .‬זה יכול להיות‬ ‫ייעור‪ ,‬זה יכול להיות שטחי אש – לא כדי לתפוס‪ ,‬אלא‬ ‫כצורך ביטחוני‪ .‬זה יכול להיות שמורת טבע‪ .‬יש דרכים‬ ‫נוספות‪ ,‬והדרכים האלו נעשו בעבר ונעשות גם היום‪ .‬עיין‬ ‫ערך 'יער יתיר' – הם לא גרים שם‪ ,‬הם לא פולשים שם"‪.‬‬ ‫)השר סילבן שלום‪ ,‬הליכוד‪" ,‬וואלה"‪(25.2 ,‬‬ ‫)אורי אריאל‪ ,‬שר הבינוי מהבית היהודי‪ ,‬גל"צ‪(20.2 ,‬‬ ‫"אני הומופוב גאה"‪.‬‬ ‫)בצלאל סמוטריץ'‪ ,‬מועמד מס' ‪ 8‬בבית היהודי‪,‬‬ ‫בפאנל בחירות בבית‪-‬הספר תלמה ילין‪ ,‬רשת ב'‪(22.2 ,‬‬ ‫בין ודאות לסבירות‬ ‫בחירות ‪3/‬‬ ‫הימין מהלך אימים‬ ‫מערכת הבחירות לכנסת ה‪ 20-‬מתנהלת תחת מבול‬ ‫של הפחדות ואיומים מצד מפלגות הימין‬ ‫אם בעבר‪ ,‬גם בימין חשו שהם צריכים להציע לציבור‬ ‫בישראל תקווה )"עושים שלום בטוח" – סיסמת הבחירות‬ ‫של נתניהו בבחירות ‪ ,(1996‬הרי שבמערכת הבחירות הזו‪,‬‬ ‫ויתר הימין לגמרי על תקווה‪ ,‬ומציע לציבור הישראלי רק דם‪,‬‬ ‫יזע ודמעות‪ .‬זה מתבטא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בסיסמת הבחירות של‬ ‫הליכוד‪" ,‬זו או אנחנו או הם"‪ ,‬שמודיעה לבוחר הישראלי כי‬ ‫מדובר בקרב הישרדות לחיים ולמוות‪ .‬הסיסמא הזו כנראה‬ ‫לא הייתה מספיק אפוקליפטית בעיני אנשי הקמפיין ממצודת‬ ‫זאב‪ ,‬והיא הוחלפה – שבוע וחצי לפני הבחירות – בשלטי‬ ‫חוצות עליהם נכתב "זה או אנחנו או‬ ‫השמאל"‪ ,‬למקרה שהמסר לא היה‬ ‫ברור מספיק‪ .‬חסר היה רק שיכתבו‬ ‫"זה או אנחנו או שהערבים ישליכו את‬ ‫כולנו לים"‪.‬‬ ‫גם ב‪"-‬ישראל ביתנו" הבחירה נפלה‬ ‫על רוחות מאיימות‪ ,‬ושלטי החוצות‬ ‫של המפלגה נושאים את דמותו של‬ ‫אביגדור ליברמן‪ ,‬ולצידה הסיסמא‬ ‫"עונש מוות למחבלים"‪ .‬מתי כיכבה‬ ‫המילה "מוות" כסיסמת בחירות של‬ ‫איזו שהיא מפלגה בישראל? כמה‬ ‫מזעזע שפוליטיקאים מעמידים עצמם‬ ‫לבחירה לא על בסיס הבטחה להיטיב‬ ‫עם הציבור‪ ,‬אלא על בסיס הבטחה‬ ‫להרע לאחרים‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬שליברמן ידוע בשימוש‬ ‫הנדיב שהוא עושה בכינוי "מחבל"‬ ‫)אותו הצמיד בחופשיות לאיימן עודה‪,‬‬ ‫יו"ר הרשימה המשותפת ומזכיר‬ ‫חד"ש‪ ,‬בעימות הטלוויזיוני שהתקיים‬ ‫בערוץ ‪ .(2‬לכן‪ ,‬המשמעות של סיסמא‬ ‫כמו "עונש מוות למחבלים" היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬איום בחיסול‬ ‫פיזי של ההנהגה הפוליטית של האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫"אם כל האיומים" במערכת הבחירות הזו‪ ,‬הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬מה‬ ‫שמכונה "האיום האיראני"‪ .‬הליכוד לא מפספס הזדמנות‬ ‫להסיט את הדיון הפוליטי משאלות חברתיות וכלכליות‬ ‫)מדוע השכר הריאלי נשחק?( ומשאלות מדיניות )איך‬ ‫מתקדמים בפתרון הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני ומונעים את‬ ‫המלחמה הבאה?( – אל הצורך להתלכד סביב ראש‬ ‫הממשלה במערכתו מול פרויקט הגרעין של איראן‪ .‬ביטוי‬ ‫נלעג במיוחד לטקטיקה פוליטית זו‪ ,‬אפשר היה לראות‬ ‫כשמבקר המדינה פרסם דו"ח החושף את מחדלי הממשלה‬ ‫בתחום הדיור‪ .‬מטעמו של נתניהו יצאה התגובה האופיינית‪:‬‬ ‫"כשאנחנו מדברים על מחירי הדיור‪ ,‬על יוקר המחייה‪ ,‬אני‬ ‫לרגע לא שוכח את החיים עצמם‪ .‬האתגר הגדול ביותר לחיינו‬ ‫כעת הוא התחמשות איראן בנשק גרעיני"‪.‬‬ ‫גם נאומו של נתניהו בקונגרס האמריקאי – שנכפה על‬ ‫הבית הלבן‪ ,‬מתוך עסקה בין נתניהו לבין מנהיגי‬ ‫הרפובליקנים בקונגרס – היה מחול של הפחדה‪ ,‬שנועד‬ ‫למקד את תשומת הלב במספר הצנטריפוגות בכור האיראני‬ ‫בבושאהר‪ ,‬במקום במספר חסרי‬ ‫הדיור בעיירות הפיתוח ובשכונות‬ ‫העוני‪ ,‬אך גם בתל‪-‬אביב ובחיפה‪.‬‬ ‫הרשימה המשותפת הגיבה לנאומו‬ ‫של נתניהו בוושינגטון‪ ,‬באומרה כי‬ ‫הנאום "ממשיך להטיף מוסר לעולם‪,‬‬ ‫ולשווק הפחדות ואיומים‪ .‬הנאום‬ ‫מוכיח שוב שנתניהו מסוכן‪ ,‬ועלול‬ ‫להוביל להרפתקה צבאית נוספת"‪.‬‬ ‫עוד הזכירה הרשימה המשותפת‪,‬‬ ‫שהיא היחידה שבמצע הבחירות שלה‬ ‫כלולה הדרישה לפירוז המזרח‬ ‫התיכון כולו‪ ,‬לרבות ישראל‪ ,‬מכל‬ ‫סוגי הנשק להשמדה המונית –‬ ‫גרעיני‪ ,‬ביולוגי וכימי‪.‬‬ ‫ח"כ דב חנין )חד"ש(‪ ,‬המועמד‬ ‫ברשימה המשותפת‪ ,‬אמר כי "נאום‬ ‫נתניהו בקונגרס מבטא ברית מסוכנת‬ ‫בין ימין משיחי בישראל ובאמריקה‪,‬‬ ‫אשר חברו יחד בניסיון להסיח את‬ ‫דעתנו מהבעיות האמיתיות של‬ ‫העמים – כאן ושם‪ .‬זו המדיניות‬ ‫שמוביל נתניהו כבר שנים‪ :‬ברית עם הימין האמריקאי כדי‬ ‫למנוע הסכם שלום בין ישראל לפלסטין; ברית כדי למנוע‬ ‫התקדמות לצדק חברתי ושוויון; ברית שעסוקה בהעמקת‬ ‫מעגל האיבה במקום בסיומו‪ .‬זו איננה רק הצגה דיפלומטית‬ ‫יחצ"נית‪ .‬הרמטכ"ל לשעבר גנץ – ולפניו אשכנזי‪ ,‬דגן‬ ‫ודיסקין – הזהירו מפני מתקפה על איראן‪ .‬אבל היה מי‬ ‫שחשב שזה ממש רעיון מוצלח‪ .‬מי ימנע מלחמה בעתיד?"‪.‬‬ ‫חיזוק הרשימה המשותפת הוא התשובה לצורך החיוני‬ ‫במניעת מלחמות והרס ובבניית הסיכוי לשלום צודק ויציב‪.‬‬ ‫אורי וולטמן‬ ‫בחירות ‪4/‬‬ ‫למען מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית‬ ‫השבוע לפני‪...‬‬ ‫עונש קל למתנקש בח"כ מ‪ .‬וילנר‬ ‫מאסר ‪ 18‬חודשי מאסר בלבד הוטל ביום ב' השבוע על‬ ‫אברהם בן‪-‬משה‪ ,‬מגיה בעתון "היום" )ביטאון של גח"ל(‪,‬‬ ‫שהואשם בדקירת ח"כ מאיר וילנר בסכין בעוברו ברחוב‬ ‫הירקון בת"א‪ ,‬ב‪ 15-‬לאוקטובר אשתקד‪.‬‬ ‫גזר הדין ניתן בבית המשפט המחוזי ע"י השופטים מ‪ .‬קנת‪,‬‬ ‫י‪ .‬דולב וא‪ .‬מני‪ .‬השופטים קבעו כי המתנקש אשם ב‪"-‬גרימת‬ ‫חבלה חמורה" ולא ב‪"-‬ניסיון רצח" כפי שהואשם ע"י‬ ‫התביעה‪.‬‬ ‫השופטים טענו‪ ,‬כי "אפשר להבין לרוחו של הנאשם‪ ,‬אך‬ ‫עם זאת נראה שהוא ידע יפה‪ ,‬כי הוא עומד לעשות מעשה‬ ‫פלילי"‪ .‬השופטים טענו‪" :‬הנאשם – כאחרים אשר נפשם‬ ‫סולדת מהתנהגותו המדינית של הנתקף – צריכים להיות‬ ‫מעוניינים בשלטון החוק‪ ,‬לבל יעשה אדם דין לעצמו"‪.‬‬ ‫השופטים טענו עוד‪ ,‬שבקבעם עונש קל לנאשם‪ ,‬לקחו‬ ‫החשבון את העובדה "ש‪-‬וילנר החלים די מהר ולא הוכחו‬ ‫תוצאות‪-‬לוואי לדקירה"‪ .‬אם זאת הדגישו‪ ,‬שקולתו של‬ ‫העונש לא תיחשב כתקדים לגבי מקרים אחרים בעתיד‪.‬‬ ‫בהתייחסם לטענת הסניגוריה‪ ,‬כי נאומיו של וילנר מעל‬ ‫במת הכנסת בתקופת מלחמת ששת הימים היוו "קינטור"‪,‬‬ ‫קבעו כי "הדברים אינם עשויים לשמש קינטור במובנו‬ ‫המשפטי הטכני"‪ .‬השופטים הוסיפו‪" :‬תהא מה שתהא דעתנו‬ ‫על משנתו הפוליטית של המתלונן ובאיזו מידה יש‬ ‫בהצהרותיו משום נזק למדינה‪ ,‬הרי נעלה בעינינו מכל ספק‪,‬‬ ‫כי המטרה להפגין מורת רוח – אין בה בשום פנים כדי לקדש‬ ‫או להצדיק במשהו את האמצעי הנפשע‪ ,‬שנקט בו הנאשם‪,‬‬ ‫ואין בה כדי למעט מחומרתו‪ ,‬מבחינת שלום הציבור‬ ‫והשמירה על יחסים חברתיים ומדיניים תקינים"‪.‬‬ ‫פסק הדין היה מורכב מפס"ד של השופט א‪ .‬מני ומהערות‬ ‫נוספות של הנשיא התורן מ‪ .‬קנת‪ ,‬שבהן נימק מדוע יש‬ ‫למצוא את הנאשם אשם בגרימת חבלה חמורה מתוך כוונה‪,‬‬ ‫ולא ב‪"-‬פציעה שלא כדין"‪ ,‬כפי שהציעה הסניגוריה‪.‬‬ ‫השופט א‪ .‬מני טען‪ ,‬כי על היעדר הכוונה לרצח מעידה‬ ‫העובדה שהנאשם דקר דקירה אחת בלבד‪ ,‬אם כי לפי‬ ‫הנסיבות יכול היה להמשיך במעשה‪ .‬הנאשם אמר שהשתדל‬ ‫להימנע מפגיעה פטאלית בווילנר‪ ,‬אולם מעדויות הרופאים‬ ‫ברור‪ ,‬שהשימוש בסכין במקום הפגיעה – עלול היה‬ ‫להסתיים בחבלה מסוכנת‪ .‬לכן אין זה משנה מה היה עומק‬ ‫הפצע‪ .‬בסיכום טען השופט‪" ,‬שאין לייחס לנאשם כוונה‬ ‫לרצח אלא כוונה לחבול חבלה חמורה"‪.‬‬ ‫"זו הדרך"‪13.3.1968,‬‬ ‫מזכיר חד"ש‪ ,‬איימן עודה‪ ,‬העומד בראש הרשימה‬ ‫המשותפת‪ ,‬חתם בטייבה )‪ (5.3‬יחד עם שאר נציגי התנועות‬ ‫החברות ברשימה‪ ,‬על אמנה נגד אלימות בחברה הערבית‪,‬‬ ‫ובה התחייבות לפעול נגד התופעה‪ .‬במסיבת עיתונאים‬ ‫שכינסו ראשי הרשימה המשותפת‪ ,‬שבו וקראו למשטרה‬ ‫לאסוף את הנשק הלא‪-‬חוקי מן היישובים הערביים‪ ,‬ולהקצות‬ ‫משאבים רבים למיגור תופעת הפשיעה‪.‬‬ ‫מנהל מרכז "אָמַ אן"‪ ,‬לחברה בטוחה ולמיגור האלימות‪,‬‬ ‫השייח' כאמל רייאן‪ ,‬מסר במהלך מסיבת העיתונאים כי‬ ‫משנת ‪ 2000‬נרצחו ברחוב הערבי כ‪ 1,050-‬בני אדם‪ ,‬ואילו‬ ‫‪ 51‬ערבים נהרגו בידי שוטרים‪ .‬לדבריו‪" ,‬הנתון הזה חייב‬ ‫לשמש נורת אזהרה לחברה הערבית כולה"‪.‬‬ ‫משסים כלבים בנער פלסטיני‬ ‫הרשימה המשותפת גינתה )‪ (2.3‬את התנהגות הצבא‬ ‫בסרטון שפרסם ח"כ לשעבר מהימין הקיצוני מיכאל בן ארי‪,‬‬ ‫המראה חיילים משסים שני כלבים בנער פלסטיני בשטחים‪,‬‬ ‫ומקללים אותו‪" .‬אנו דורשים חקירה מהירה ואפקטיבית‬ ‫לצורך העמדה לדין של החיילים שתקפו את הנער‪ ,‬המונעים‬ ‫מגזענות ומבריונות‪ ,‬ושל כל האחראים לאירוע החמור הזה‪.‬‬ ‫אנו דורשים למצות את הדין עם האחראים למעשים‪ ,‬בכל‬ ‫הרמות‪ ,‬ורואים באירוע הנורא ביטוי של ההידרדרות‬ ‫החמורה שאליה מובילה מציאות הכיבוש"‪ ,‬נמסר‪.‬‬ ‫לתמוך ברשימה המשותפת‬ ‫מאז הקמתה של הרשימה המשותפת‪ ,‬כותב שורות אלה‬ ‫נתקל בלא מעט שאלות ותהיות‪ ,‬כיצד אפשר להצביע בעד‬ ‫רשימה עמה נמנית ח"כ חנין זועבי ושבה נמצאים גם נציגי‬ ‫התנועה האיסלאמית‪ .‬גם בין מי שמגדירים עצמם אנשי‬ ‫שמאל‪ ,‬יש המתקשים להשלים עם החיבור הלא‪-‬טבעי שנוצר‬ ‫עם הקמתה של הרשימה‪.‬‬ ‫אם מישהו צריך היה סיבה לתמוך ברשימה הכוללת גם‬ ‫את ח"כ חנין זועבי‪ ,‬הרי שסיבה זו התקבלה לאחר שפעיל‬ ‫ימין קיצוני תקף אותה במהלך אירוע בחירות במכללת רמת‬ ‫גן‪ .‬אומנם‪ ,‬תקיפה של בן אדם לא הופכת אותו לקדוש‪ ,‬אולם‬ ‫מה שקרה מסביב מחייב מחשבה‪ .‬התוקף לא נעצר באופן‬ ‫מיידי‪ .‬התקרית לא פתחה את מהדורות החדשות‪ .‬איש לא‬ ‫מעלה בדעתו לסגור את מכללת רמת גן‪ ,‬ואין סיכוי שביתו‬ ‫של המחבל הזה ייהרס או ייאטם‪.‬‬ ‫איש ברשימה המשותפת מעולם לא הביע תמיכה בטרור‪.‬‬ ‫את זה עשה דווקא נפתלי בנט‪ ,‬שאמר כי מזל שהחמאס הפר‬ ‫את הפסקת האש‪ .‬הוא כנראה שמח שהדם ימשיך להישפך‬ ‫ושהקיצונים ימשיכו להתחזק‪ .‬ואילו אביגדור ליברמן‪ ,‬ניצל‬ ‫את העימות הטלוויזיוני שהתקיים בערוץ ‪ 2‬כדי לכנות את‬ ‫איימן עודה‪ ,‬יו"ר הרשימה המשותפת‪ ,‬בשם "גיס חמישי"‪,‬‬ ‫מבלי שהמנחה העירה לו או ביקשה ממנו לעזוב את האולפן‪.‬‬ ‫ביותר מדי מקרים‪ ,‬הרוב הדומם קיבל בשתיקה התקפות‬ ‫נגד קבוצות מוחלשות‪ ,‬וזה תמיד נגמר רע‪ .‬כך קורה גם‬ ‫הפעם‪ ,‬וגם אם לא תמיד קל להסכים עם מה שזועבי עושה או‬ ‫עם הדעות של התנועה האיסלאמית – אסור להסכים עם‬ ‫הניסיון הלא‪-‬דמוקרטי להוציא אותם מחוץ לכנסת‪.‬‬ ‫יוסי ס‪.‬‬ ‫עובדים ‪5/‬‬ ‫שמים גבולות בפני ההנהלה‬ ‫ריאיון מיוחד עם מאיר בביוף‪ ,‬יו"ר‬ ‫מרחב הנגב‪ ,‬על אודות המערכה‬ ‫העיקשת של עובדי כי"ל‬ ‫מזה שבועות מתנהל מאבק רחב היקף של עובדי קונצרן‬ ‫כימיקלים לישראל )כי"ל(‪ ,‬המוחים על תוכנית הפיטורים‬ ‫שגיבשה ההנהלה‪ .‬בית נבחרי ההסתדרות )בינ"ה( התכנס‬ ‫והכריז על סכסוך עבודה כללי בנגב‪ ,‬בסולידריות עם מאבק‬ ‫עובדי כי"ל‪ .‬המאבק לבש אופי פוליטי‪ ,‬ולא רק איגוד‪-‬‬ ‫מקצועי‪ ,‬כשהעובדים החברים בליכוד שרפו את כרטיסי‬ ‫החבר שלהם במפלגה‪ ,‬במחאה על יחסה של ממשלת הימין‪,‬‬ ‫שאינה מתייצבת לצידם‪ .‬שוחחנו עם מאיר בביוף‪ ,‬יו"ר‬ ‫מרחב הנגב של ההסתדרות‪ ,‬על המאבק ומטרותיו‪.‬‬ ‫מה מקווים העובדים להשיג במאבק?‬ ‫כבר למעלה מחודש אנחנו מצויים בסכסוך עם הנהלת‬ ‫כי"ל‪ ,‬בעקבות תכניתה לפיטורי מאות עובדים‪ 850 .‬עובדי‬ ‫תרכובות ברום שובתים במחאה‪ ,‬ואליהם הצטרפו גם למעלה‬ ‫מאלף עובדי מפעלי ים המלח‪ .‬בסך הכול‪ ,‬מדובר בשביתה‬ ‫של כאלפיים עובדים‪ ,‬אשר נעלו את שערי המפעלים על סורג‬ ‫ובריח‪ .‬לא זכור מאבק עובדים בהיקף כזה בדרום הארץ‪.‬‬ ‫זה מאבק חסר תקדים‪ .‬אני מנהל מאבקי עובדים בנגב‬ ‫ובכלל כבר שנים רבות‪ ,‬ומעולם עוד לא ראיתי מאבק כה‬ ‫קשה‪ ,‬הנסוב סביב שאלות אידיאולוגיות‪ .‬גם ההנהלה מבינה‬ ‫שמדובר בשאלה ערכית‪ ,‬והיא מקדישה משאבים רבים כדי‬ ‫לנגח את העובדים במטרה להכניע אותם‪.‬‬ ‫הדבר החמור הוא‪ ,‬שזה לא יסתיים במהרה‪ .‬מנהלי כי"ל‬ ‫החליטו לשים את כל כובד משקלם כדי לנצח בעימות בינינו‬ ‫לבינם‪ ,‬משום שהם מבינים שמהות המאבק היא על עתיד‬ ‫העבודה המאורגנת בישראל‪ ,‬אותה הם מקווים לשבור‪.‬‬ ‫הנהלת החברה השקיעה מאות מיליוני שקלים במאבק הזה‪,‬‬ ‫כדי לשבור את הכוח של ועדי העובדים ושל ההסתדרות‪ .‬הם‬ ‫קוראים לזה "הזכות לנהל"‪ ,‬ואנחנו קוראים לזה – "הזכות‬ ‫להתעלל"‪ .‬מדובר במתן סמכות להנהלה לפטר בשרירותיות‬ ‫עובדים צעירים‪ ,‬בעלי משפחות‪ ,‬מהיום למחר‪ ,‬ולפגוע‬ ‫בביטחון התעסוקתי של העובדים‪.‬‬ ‫יש נכונות מצד העובדים ל‪"-‬פרישה מרצון"?‬ ‫אנחנו לא מתנגדים לפרישה מרצון‪ .‬ולראייה – בין‬ ‫העובדים בגילאי ‪ 55‬ומעלה‪ ,‬יש מי שנענו להצעת ההנהלה‬ ‫לצאת לפרישה מוקדמת‪ .‬לא רק שלא מנענו זאת מהם‪ ,‬אלא‬ ‫שעודדנו את מי שמרגיש שהצעת ההנהלה לפרישה מוקדמת‬ ‫מתאימה לו – שיחתום‪ .‬עד כה‪ ,‬חתמו ‪ 28‬עובדים בלבד‪.‬‬ ‫אבל המאבק בכי"ל אינו על פרישה מרצון‪ ,‬אלא על‬ ‫העיקרון שלא מפטרים סתם כך עובדים‪ ,‬לא משליכים‬ ‫משפחות שלמות לאבטלה‪.‬‬ ‫הפגנת עובדי כי"ל‪ .‬צילום‪ :‬אקטיבסטילס‬ ‫האם מתנהל משא‪-‬ומתן עם ההנהלה?‬ ‫בשבוע שעבר חידשנו את המשא‪-‬ומתן למשך יומיים‪ ,‬ואז‬ ‫נחשפו כוונות ההנהלה‪ .‬הם הניחו על שולחן המו"מ מסמך‪,‬‬ ‫שמשמעותו – ביטול ההסכמים הקיבוציים הנהוגים בכי"ל‬ ‫מזה ‪ 80‬שנה‪ .‬העובדים לא מוכנים לזה וההסתדרות לא‬ ‫מוכנה לזה‪ ,‬ולכן המאבק נמשך ביתר שאת‪.‬‬ ‫ההנהלה מעוניינת לייבש את העובדים מבחינה כלכלית‪,‬‬ ‫אולם היא נכשלת בכך‪ .‬במהלך חג הפורים התקיים קרנבל‬ ‫פורים גדול ברחבת המשרדים של מפעלי ים המלח בבאר‪-‬‬ ‫שבע‪ ,‬לשם הגיעו אלפי עובדים עם משפחותיהם‪ .‬במסגרת‬ ‫הקרנבל חילק ועד העובדים של תרכובות ברום "דמי פורים"‬ ‫בשווי ‪ 7,000‬שקלים לעובדים השובתים‪ .‬אלה לא היו כספים‬ ‫שהגיעו מקרן השביתה של ההסתדרות‪ ,‬אלא ביטוי ליכולותיו‬ ‫הכספיות של הוועד עצמו‪ .‬ועד העובדים הקים קופה פנימית‬ ‫שתיתן מענה לאי‪-‬תשלום המשכורות בידי ההנהלה‪ ,‬והעביר‬ ‫לקופה תקציבים שתוכננו לטיולים ולרווחת העובדים‪.‬‬ ‫המוראל בקרנבל פורים היה גבוה והאווירה היה לוחמנית‪.‬‬ ‫איש לא נשבר‪ .‬להיפך‪ :‬הרצון נחוש לשבור את התכנית‬ ‫הדרקונית של ההנהלה‪.‬‬ ‫ברגע שיחלו הפיטורים בפועל‪ ,‬נחריף את המחאה ונפנה‬ ‫את הביקורת באופן אישי כלפי כל המנהלים הבכירים בכי"ל‪,‬‬ ‫וכן כלפי ראש הממשלה‪.‬‬ ‫האם ביקורת כלפי נתניהו‪ ,‬סמוך לבחירות‬ ‫לכנסת‪ ,‬אינה שנויה במחלוקת בין העובדים?‬ ‫לא רק שההתמקדות בנתניהו אינה שנויה במחלוקת בין‬ ‫העובדים‪ ,‬אלא מובילים אותה דווקא אותם עובדים שהם‬ ‫ליכודניקים שרופים – מדימונה‪ ,‬מבאר שבע‪ ,‬מירוחם‬ ‫ומערד‪ .‬באיזה להט הם מדברים על כך שראש הממשלה נטש‬ ‫אותם וכי צריך להחזיר לו כגמולו!‬ ‫עובדי כי"ל החליטו להאשים את מי שנתנו לו את קולם‬ ‫במשך שנים‪ ,‬וכעת – הוא מפקיר אותם ונוסע לנאום נאומי‪-‬‬ ‫סרק בוושינגטון‪ ,‬במקום לטפל בבעיות שלהם‪.‬‬ ‫בעולם ‪6/‬‬ ‫שיחות ארה"ב‪-‬קובה‪:‬‬ ‫לקראת פתיחת שגרירויות‬ ‫בהוואנה ובוושינגטון‬ ‫גרפיטי בהוואנה‪ ,‬בירת קובה‪:‬‬ ‫"אדונים אימפריאליסטיים‪ ,‬אנחנו לא מפחדים מכם כלל וכלל"‬ ‫ארה"ב תיפתח מחדש את השגרירות שלה בהוואנה‪ ,‬בירת‬ ‫קובה‪ ,‬בחודש אפריל‪ ,‬ובמקביל – קובה תיפתח את‬ ‫השגרירות שלה בוושינגטון – הודיעה סוכנות הידיעות‬ ‫הקובנית "פרנסה לטינה"‪ .‬יחד עם זאת צוין‪ ,‬כי עדיין נותרו‬ ‫אי‪-‬הבנות בכל הנוגע לחידוש היחסים המלאים בין שתי‬ ‫המדינות‪ .‬ב‪ 11-10-‬באפריל תיערך בפנמה ועידת פסגה של‬ ‫כל המדינות ביבשת אמריקה‪ ,‬ומטרת ארה"ב וקובה היא‬ ‫לפתוח את השגרירויות עוד קודם לכן‪.‬‬ ‫באולם הדיונים המרכזי של מחלקת המדינה האמריקאית‬ ‫בוושינגטון‪ ,‬התקיים בשבוע שעבר הסבב השני של השיחות‬ ‫הדיפלומטיות בין ארצות‪-‬הברית לבין קובה‪ .‬הדיונים נערכו‬ ‫בסימן ההפשרה בנתק שבין שתי המדינות‪ ,‬שנמשך חמישה‬ ‫ממשלת "סיריזה" ביוון‬ ‫תפתח מחדש את רשות השידור‬ ‫ממשלת יוון‪ ,‬בהנהגת קואליציית השמאל הרדיקלי‬ ‫"סיריזה"‪ ,‬הודיעה כי תפתח מחדש את רשות השידור‪ ,‬אשר‬ ‫נסגרה בעת שלטון הממשלה השמרנית‪ .‬שרים בממשלה‬ ‫נפגשו עם ראשי הוועדים ברשות השידור היוונית‪,‬ומסרו להם‬ ‫פרטים על הצעת החוק בנושא‪,‬שהגישה הממשלה )‪ .(1.3‬על‬ ‫פי הצעת החוק‪ ,‬הנהנית מרוב מובהק בקרב חברי הפרלמנט‪,‬‬ ‫הרשות שנסגרה תשוב לפעול במתכונת הקודמת‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 2013‬הופתעו אזרחי יוון לפתוח את תחנת‬ ‫הטלוויזיה הציבורית‪ ,‬ולגלות מסך שחור‪ .‬ממשלת יוון‬ ‫הקודמת החליטה כי היא סוגרת בבת אחת וללא דיחוי את‬ ‫שידורי רשות השידור‪ ,‬ומפטרת ‪ 2,656‬עובדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬סגרו‬ ‫גם שבע תחנות רדיו ציבוריות של רשות השידור‪.‬‬ ‫התירוץ של הממשלה לסגירת הערוץ היה די תמוה‪:‬‬ ‫"הרשות סבלה מחוסר שקיפות" – אמר אז דובר ממשלת‬ ‫הימין‪ ,‬בזמן שממשלתו קיבלה את ההחלטה על סגירת רשות‬ ‫השידור מבלי להודיע על כך לפני כן לציבור היווני‪.‬‬ ‫עשורים‪ .‬נשיאי ארה"ב וקובה‪ ,‬ברק אובמה וראול קסטרו‪,‬‬ ‫הכריזו על סיום הנתק לפני כחודשיים‪ ,‬בתום שנה וחצי של‬ ‫שיחות מוקדמות‪ ,‬שהתנהלו בערוצים חשאיים‪.‬‬ ‫בסבב הראשון של השיחות‪ ,‬שנערך לפני כחודש‪ ,‬נידונו‬ ‫נושאים של הגירה‪ ,‬וכן ההצעות הראשוניות של התנאים‬ ‫לפתיחת שגרירויות‪ .‬בחודש שעבר ביקרו בקובה משלחות‬ ‫של חברי הקונגרס האמריקאי‪ ,‬אשר ביקשו להתרשם ממקור‬ ‫ראשון לגבי המתרחש באי הסוציאליסטי‪ .‬כמו‪-‬כן נערכו‬ ‫דיונים בנושא קובה בוועדת החוץ של הקונגרס‪.‬‬ ‫במקביל לדיונים בקונגרס‪ ,‬הסיר הממשל האמריקאי חלק‬ ‫מהמכשולים המונעים מאזרחי ארה"ב לבקר בקובה‪ ,‬וכן‬ ‫התיר את הייבוא של מספר מוצרים קובניים‪ ,‬המיוצרים‬ ‫במפעלים פרטיים קטנים‪ ,‬ובעיקר רום וסיגרים משובחים‪,‬‬ ‫להם יש דרישה גדולה בארה"ב‪ .‬בטרם נערך הסבב השני של‬ ‫השיחות‪ ,‬פנתה ממשלת קובה לממשל של ארה"ב בדרישה‬ ‫למחוק את קובה מהרשימה של "המדינות התומכות בטרור"‪,‬‬ ‫וכפועל יוצא מכך – להסיר את הסנקציות שארה"ב מטילה‬ ‫עליה‪ .‬לפי החוק בארה"ב‪ ,‬חלות הגבלות חמורות על הייצוא‬ ‫של סחורות ושירותים מארה"ב למדינות המוגדרות על ידיה‬ ‫"תומכות טרור"‪ .‬כמו כן שולל החוק בארה"ב מתן סיוע‬ ‫כלכלי‪ ,‬וקובע כי יוקפא האשראי מהבנק העולמי‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬נמנעים קשרים פיננסיים בין אזרחי ארה"ב לבין‬ ‫מדינות הכלולות ברשימה‪ .‬הסמכות להסרת הסנקציות‬ ‫הכלכליות על קובה נתונה בידי הקונגרס‪.‬‬ ‫כתב אישום חמור נגד ממשלת‬ ‫ישראל בדו"ח אמנסטי האחרון‬ ‫שום עיתון בשפה העברית לא התייחס לדו"ח השנתי של‬ ‫הארגון הבינלאומי "אמנסטי" לזכויות אדם‪ ,‬אשר פורסם‬ ‫לפני כשבועיים‪ .‬הדו"ח סוקר את מצב זכויות האדם בעולם‪,‬‬ ‫ועולה ממנו כי‬ ‫‪ 2014‬הייתה שנה‬ ‫של סבל מחריד‬ ‫עבור מיליונים‬ ‫במזרח התיכון‬ ‫ובצפון‪-‬אפריקה‪.‬‬ ‫הדו"ח סוקר את‬ ‫מצב זכויות האדם‬ ‫ב‪ 160-‬מדינות‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬וקובע כי "שנת ‪ 2014‬התבלטה באכזריות‬ ‫יוצאת הדופן של הארגונים החמושים המנהלים עימותים‬ ‫מזוינים בסוריה ובעיראק‪ ,‬ובפרט הארגון המכונה 'המדינה‬ ‫האיסלאמית' )דאע"ש("‪.‬‬ ‫עוד צוין בדו"ח‪ ,‬כי במלחמה שיזמה ממשלת ישראל‬ ‫ברצועת עזה‪" ,‬הגיעו המוות והפציעות של אזרחים‬ ‫פלסטינים‪ ,‬ומימדי הרס בתיהם ותשתיותיהם‪ ,‬להיקף מחריד‪:‬‬ ‫בעזה נהרגו למעלה מאלפיים פלסטינים‪ ,‬כ‪ 1,500-‬מתוכם‬ ‫אזרחים‪ ,‬ובהם יותר מ‪ 500-‬ילדים"‪ .‬הדו"ח מותח ביקורת על‬ ‫חמאס ועל ארגונים פלסטיניים חמושים אחרים אשר ירו ללא‬ ‫הבחנה אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים מיושבים‪,‬‬ ‫והרגו ששה אזרחים‪ ,‬וביניהם ילד אחד‪.‬‬ ‫עוד מציין הדו"ח‪ ,‬כי חיילים ושוטרי מג"ב הרגו ‪50‬‬ ‫פלסטינים בגדה המערבית‪ ,‬והמשיכו להשתמש בכוח מופרז‪,‬‬ ‫כולל אש חיה‪ ,‬כאמצעי לפיזור הפגנות נגד הכיבוש‪.‬‬ ‫תרבות ‪7/‬‬ ‫ישר כמאל ‪ -‬סופר הריאליזם הסוציאליסטי‬ ‫באיסטנבול נפטר בשבוע שעבר ישר כמאל‪ ,‬גדול סופרי‬ ‫טורקיה‪ ,‬אשר שמו המקורי היה כמאל סאדיקגוצ'לי‪ .‬ישר‬ ‫כמאל נולד באוקטובר ‪ 1923‬וחווה ילדות קשה‪ ,‬לאחר‬ ‫שאיבד את עינו הימנית בתאונה‪ ,‬בעת שאביו שחט כבש‬ ‫לרגל חג הקורבן‪ ,‬ולאחר שהיה עד לרציחתו של אביו בידי‬ ‫בנו המאומץ יוסוף‪ ,‬בשעת תפילה במסגד‪ ,‬כאשר היה בן ‪.5‬‬ ‫עקב מאורע טראומטי זה‪ ,‬לקה הילד כמאל בדיבורו‪ ,‬והחלים‬ ‫רק בגיל ‪.12‬‬ ‫הוא התנסה במעצרו הפוליטי הראשון בעת שהיה בן ‪,17‬‬ ‫כשנעצר בידי המשטרה "בחשד להפצת תעמולה‬ ‫קומוניסטית"‪ .‬באותן שנים‪ ,‬פעלה המפלגה הקומוניסטית‬ ‫הטורקית במחתרת‪ .‬לאחר שסיים בשנת ‪ 1946‬את שירותו‬ ‫הצבאי‪ ,‬עבד באיסטנבול כפקח בחברת גז‪ .‬בשנת ‪ 1950‬נעצר‬ ‫שוב‪ ,‬גם הפעם בגין הפצת תעמולה קומוניסטית‪ ,‬וריצה‬ ‫תקופת מאסר בכלא קוזן‪ .‬לאחר שנת מאסר הוא שב‬ ‫לאיסטנבול‪ ,‬והחל לעבוד בעיתון רב התפוצה "ג'ומהורייט"‪,‬‬ ‫שם החל להשתמש בשם העט "ישר כמאל"‪ .‬בעת ההיא החל‬ ‫להתפרסם בזכות סדרה של כתבות‪ ,‬אשר נתנו ביטוי‬ ‫למצוקותיהם הכלכליות והחברתיות של תושבי אנטליה‪.‬‬ ‫כעבור עשור הצטרף למפלגת הפועלים‪ ,‬נבחר לוועד המרכזי‪,‬‬ ‫ושימש כיו"ר ועדת ההסברה של המפלגה‪.‬‬ ‫לאחר שפרש מעבודתו העיתונאית בשנת ‪ ,1963‬הקדיש‬ ‫את מרבית זמנו לכתיבת רומאנים‪ .‬הרומן הראשון של כמאל‪,‬‬ ‫"ממד הרזה" )תורגם לעברית‪ ,‬ויצא ב‪ 2009-‬בהוצאת ידיעות‬ ‫ספרים(‪ ,‬התפרסם תחילה בעיתון כרומאן בהמשכים‪ ,‬זכה‬ ‫בתהילה והוא היה לאחד הסופרים הידועים בארצו‪ .‬ברומאן‬ ‫זה גולל את עלילותיו של הגיבור ההמגלגל להיות שודד‬ ‫דרכים ויוצא להרים בבקשו להשתחרר מאימת בעלי‬ ‫הקרקעות‪ .‬ישר כמאל הגדיר את הרומאן‪ ,‬אשר מתח ביקורת‬ ‫על המבנה החברתי הפיאודלי‪-‬למחצה בטורקיה‪ ,‬בתור‬ ‫"סיפורו של אדם שחש כי היה מוכרח"‪ .‬ספרו "קופסת הפח"‬ ‫)‪ (1967‬עוסק בסיפורו הטרגי של קאימקאם )מושל מחוז(‬ ‫צעיר וחדור אידיאלים‪ ,‬הנאבק בבעלים של שדות אורז בחבל‬ ‫צ'וקורובה‪ ,‬וכורת ברית עם הכפריים‪.‬‬ ‫ספרו "הרוח מן המישור" )פורסם ב‪ ,1960-‬ותורגם‬ ‫לעברית ב‪ 1985-‬בידי הוצאת ספרית פועלים( הוא רומאן‬ ‫המתחולל באווירה כמו‪-‬אפית‪ ,‬וכתוב בשפה ההולמת את‬ ‫צביונו‪ .‬בהמשך כתב כמאל עשרות סיפורים‪ ,‬רומנים‪ ,‬מסות‬ ‫ואף ספרי ילדים‪ .‬כמאל היה נשוי לטילדה סררו‪ ,‬בת‬ ‫למשפחה יהודית‪-‬ספרדית שהגיעה לאיסטנבול עם גירוש‬ ‫יהודי ספרד ב‪ .1492-‬טילדה כמאל אף תרגמה אחדים‬ ‫מספריו לאנגלית‪ ,‬ונפטרה ב‪.2001-‬‬ ‫ב‪ 1967-‬נמנה ישר כמאל עם מייסדי שבועון סוציאליסטי‬ ‫בו פרסם חיבור בשם "יסודות המרקסיזם"‪ ,‬ובעקבות כך‬ ‫הורשע ונשפט ל‪ 18-‬חודשי מאסר‪ .‬בית המשפט לערעורים‬ ‫ביטל את פסק הדין‪ .‬בשנת ‪ 1973‬השתתף בהקמתו של איגוד‬ ‫הסופרים בטורקיה‪ ,‬ובהמשך נבחר לשמש כנשיא האיגוד‪.‬‬ ‫עקב מאמר שפרסם בשבועון הגרמני "דר שפיגל" בגנות‬ ‫דיכויו של המיעוט הכורדי בידי המשטר‪ ,‬עמד ישר כמאל‬ ‫לדין בבית המשפט לביטחון לאומי‪ ,‬ונידון ל‪ 20-‬חודשי‬ ‫מאסר‪ .‬לבסוף נדחה ריצוי עונשו‪.‬‬ ‫ישר כמאל נמנה עם אחרוני סופרי דור הריאליזם‬ ‫הסוציאליסטי בספרות הטורקית‪ ,‬שינק את רוב השראתו‬ ‫מברית המועצות‪ .‬רוב רובם של חבריו שילמו על נאמנותם‬ ‫לקומוניזם ולמאבק המעמדי בגלות או במאסר‪ ,‬וביניהם‬ ‫המשורר הלאומי של טורקיה‪ ,‬נאזים חיכמת‪ ,‬אשר גלה‬ ‫למוסקבה שם נפטר‪ ,‬והאמן אבידין דינו‪ ,‬שמצא לו מולדת‬ ‫שנייה בפאריס‪.‬‬ ‫"הצלם ייסע בלוויית‬ ‫אחד מאנשי הש"ב"‬ ‫ב‪ 1948-‬הגיע לישראל הצלם הנודע רוברט קאפה –‬ ‫שכמה מיצירותיו מוצגות כעת במוזיאון תל‪-‬אביב – כדי‬ ‫לתעד מקרוב את הקמת המדינה‪ .‬ברזומה שלו כבר היו‬ ‫צילומים רבים שהקנו לו מקום של כבוד בהיסטוריה‬ ‫הבינלאומית של הצילום‪ .‬ב‪ 1936-‬צילם חייל רפובליקני‬ ‫ברגע מותו במלחמת האזרחים בספרד )ר' צילום לעיל(‪.‬‬ ‫הצילום הפך מיד סמל אנטי־מיליטריסטי‪ .‬במלחמת העולם‬ ‫השנייה תיעד את המאבק נגד הנאצים ואת שחרור פאריס‪.‬‬ ‫בצה"ל התייחסו בחשדנות לביקורו של האורח החשוב‬ ‫מחו"ל‪ .‬מסמכים ארכיונים המצויים ברשות הצלם חתן פרס‬ ‫ישראל מיכה בר‪-‬עם‪ ,‬שפורסמו ב"הארץ" )‪ ,(1.3‬מתעדים את‬ ‫ההיערכות לבואו‪ .‬אחד מהם נכתב ב‪ 8-‬ליוני ‪ 1948‬שעה‬ ‫שקאפה כבר היה בארץ‪ .‬מחברו הוא משה )מויש( פרלמן‪,‬‬ ‫דובר צה"ל הראשון במלחמת העצמאות ולימים מנהל לשכת‬ ‫העיתונות הממשלתית‪ ,‬ראש שירותי המודיעין במשרד ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬ראש שירות השידור "קול ישראל" וגם שגריר‬ ‫ישראל בקונגו‪" .‬נודע לי כי הצלם הידוע רוברט קאפה עומד‬ ‫לעשות פוטומונטאז' על מהלך המלחמה"‪ ,‬כתב פרלמן‪.‬‬ ‫"קאפה הוא אחד הצלמים העולמיים‪ ,‬הוא נוטה שמאלה‬ ‫בהשקפותיו הפוליטיות והתפרסם בעיקר בספרד בתעמולה‬ ‫נגד פרנקו ובסין בעבודתו עם הכוחות הקומוניסטיים‪ .‬אין‬ ‫שום ספק שכל עזרה צריכה להיות נתונה לרוברט קאפה‪,‬‬ ‫אבל כיוון שיש לו ניסיון קרבי וצבאי גדול‪ ,‬אני מציע שהוא‬ ‫ייסע בלוויית אחד מאנשי שירות הביטחון"‪.‬‬ ‫במאבק‬ ‫יום האישה צוין בהפגנות נגד הכיבוש‬ ‫מהספריות‪ ,‬מהקפטריות ומהכיתות וללכת בהמונינו‪ ,‬פעם‬ ‫אחת‪ ,‬למבצע החתמות"‪.‬‬ ‫מחאת הורים נגד הצפיפות בגני הילדים‬ ‫צילום‪ :‬אלה ידעיה‬ ‫לרגל יום האישה הבינלאומי התקיימה הפגנה של מאות‬ ‫פעילות שלום מישראל‪ ,‬יהודיות וערביות‪ ,‬ליד מחסום‬ ‫קלנדיה בגדה המערבית‪ ,‬צפונית לירושלים‪ .‬במקביל –‬ ‫התקיימה מעבר למחסום הפגנה של נשים פלסטיניות‬ ‫מהשטחים הכבושים‪ .‬ההפגנה היא יוזמה משותפת של‬ ‫תנועת נשים דמוקרטיות בישראל )תנד"י(‪ ,‬נשים בשחור‪,‬‬ ‫מרכז אישה לאישה בחיפה‪ ,‬נשים נגד אלימות וקואליציית‬ ‫נשים למען השלום‪.‬‬ ‫המפגינות נכנסו לאזור תחום‪ ,‬ליד המחסום‪ ,‬וקראו‬ ‫סיסמאות בעברית ובערבית דוגמת "יהודיות וערביות‬ ‫מסרבות להיות אויבות" ו‪"-‬הכיבוש לא יעבור"‪ .‬בעצרת‬ ‫שהתקיימה במקום דיברו מועמדי חד"ש ברשימה המשותפת‪,‬‬ ‫ח"כ דב חנין ועאידה תומא‪-‬סלימאן‪ ,‬ופעילות השלום‬ ‫נבילה אספניולי ופידאא טבעוני אבו‪-‬דבאי‪.‬‬ ‫הפגנת הנשים הפלסטיניות נתקלה בדיכוי מצד כוחות‬ ‫הצבא‪ ,‬ופוזרה באלימות ותוך שימוש בגז מדמיע‪ ,‬אשר‬ ‫הורגש היטב גם בצד הישראלי של המחסום‪.‬‬ ‫מבצע הצטרפות לכוח לעובדים של‬ ‫עובדות הניקיון באוניברסיטת ת"א‬ ‫פעילים בארגון "כוח לעובדים" וסטודנטים באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב קיימו ביום ב'‪ 9 ,‬במארס‪ ,‬מבצע להצטרפותם של‬ ‫עובדות ועובדי הניקיון‪ ,‬המועסקים באמצעות חברה קבלנים‪,‬‬ ‫לוועד העובדים הפועל באוניברסיטה‪ .‬מכוח לעובדים נמסר‪:‬‬ ‫"אחד המאבקים החברתיים החשובים ביותר מתרחש מתחת‬ ‫לעיניים שלנו‪ ,‬והוא מאבק עובדות ועובדי הניקיון של‬ ‫אוניברסיטת ת"א‪ ,‬אשר מנסים להקים ועד"‪.‬‬ ‫עוד נמסר‪ ,‬כי "המאבק כרגע הוא פשוט מאוד – אנחנו‬ ‫צריכים לדאוג שכמה שיותר מנקות ומנקים יחתמו על טופס‬ ‫ההצטרפות‪ .‬לנו‪ ,‬הפעילות והפעילים החברתיים‪ ,‬יש יתרון‬ ‫גדול מול המעסיקים‪ :‬כל מה שצריך לעשות זה לצאת‬ ‫מאות הורים וילדיהם התכנסו בשבוע שעבר )‪ (4.3‬בכיכר‬ ‫רבין בתל‪-‬אביב במחאה על הצפיפות בגני הילדים‪ ,‬במקביל‬ ‫להפגנה דומה שהתקיימה ברחבת האודיטוריום בחיפה‪.‬‬ ‫ההורים דורשים לפתור באופן מיידי את מצוקת הסייעות בגני‬ ‫הטרום‪-‬טרום‪-‬חובה )גילאי ‪ (3‬ובגנים משולבים )‪ ,(4-3‬שם‬ ‫גננת אחת וסייעת אחת בלבד אמונות על ‪ 36‬ילדים‪ .‬מאחורי‬ ‫המחאה עומדת התארגנות של הורים בשם "גן זה לא מחסן"‪,‬‬ ‫הפועלת לקידום החינוך בגיל הרך‪.‬‬ ‫נעמה יפעת‪ ,‬ממובילות המאבק בתל‪-‬אביב‪ ,‬אמרה‬ ‫בעצרת המחאה‪" :‬אנחנו דורשים סייעת נוספת בגני הילדים‪.‬‬ ‫מתחילת השנה עד דצמבר הייתה לנו סייעת נוספת שלוש‬ ‫פעמים בשבוע‪ .‬זה טיפה בים‪ ,‬אבל זה עזר‪ .‬ראינו את‬ ‫ההבדל"‪ .‬עוד הדגישה‪" :‬בגן של הילד שלי‪ ,‬בן ארבע‪ ,‬אין‬ ‫אפילו אסלה מתאימה"‪.‬‬ ‫ח"כ דב חנין )חד"ש(‪ ,‬שהשתתף בהפגנה‪ ,‬אמר כי "פתרון‬ ‫לצפיפות בגני הילדים הוא כסף קטן עם תועלת עצומה‪ .‬אני‬ ‫מקווה שאחרי הבחירות תהיה לנו גם ממשלה שתתעסק‬ ‫בחיים עצמם במקום בצנטריפוגות‪ .‬העתיד של כולנו מתחיל‬ ‫בגני הילדים ולכן צריך להשקיע בהם‪ ,‬בהקטנת הצפיפות‪,‬‬ ‫בהוספת סייעות ובתנאי עבודה ראויים לגננות ולסייעות"‪.‬‬ ‫כנס בחיפה‪ :‬נשים‪ ,‬מלחמה ושלום‬ ‫לרגל יום האישה הבינלאומי‪ ,‬המרכז למשפט‪ ,‬מגדר‬ ‫ומדיניות חברתית בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת‬ ‫חיפה מארגן כנס בנושא "נשים‪ ,‬מלחמה ושלום"‪ .‬הכנס‬ ‫יתקיים ביום ג'‪ 24 ,‬במארס‪ ,‬בין השעות ‪,18:30-14:00‬‬ ‫בקומת המצפור בבניין רבין באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫בין משתתפות הכנס‪ :‬פתחיה סג'יר )מזכ"לית תנד"י(‪,‬‬ ‫זהרה ענתבי )ממייסדות "ארבע אימהות"(‪ ,‬ד"ר שרי‬ ‫אהרוני )אישה לאישה(‪ ,‬והעיתונאית חדוה ישכר‪.‬‬ ‫בחירות ‪2015‬‬ ‫יום ד'‪ 11 ,‬במארס‪,20:00 ,‬‬ ‫חוג בית עם אמג'ד שבייטה‪ ,‬מזכ"ל‬ ‫בנק"י‪ ,‬ועם פרופ' גדי אלגזי ברחוב‬ ‫שמואל אביצור ‪ ,14‬יפו‪ .‬לפרטים‪:‬‬ ‫‪052-8797378‬‬ ‫ליצירת קשר עם מטה הבחירות‪ ,‬לתיאום חוגי בית‬ ‫ולהתנדבות בקמפיין‪[email protected] :‬‬ ‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬ ‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬