Technion - Israel Institute of Technology
© Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library עמוד סיכום 1 מינוח 4 פרק .1 פרק .2 אינטראקציות פולימר חפ"ש 1.1 1.2התנהגויות מיוחדות בתמיסות פולימרים 1.3אינטראקציות פולימר/חפ"ש 16 מטרות המחקר חקר המיקרומבנה 21 23 מבוא 23 2.2שיטות פיזור 24 2.1 2.3 ו 7 12 1.4 ( מבוא לתופעות קולואידיות במערכות חפ"ש 7 2.2.1פיזור קרני x 24 2.2.2מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת 28 2.2.3מיקרוסקופית אור 35 שיטות ספקטרוסקופיות nmr 36 2.3.1רלקסציה פרמגנטית 37 2.3.2ישום בחקר חומרים פעילי שטח 37 2.3.3מיכשור 38 © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library תוכן ענינים ו ן / פרק .3 ג'לציה תרמית בתמיסות פולימר/חפ"ש 40 ץ 3.1 מבוא 3.2דיון ותוצאות 3.3 פרק .4 פרק .5 EHEC 3.2.1טהור 3.2.2תמיסות EHEC/SDS 50 3.2.3תמיסות ehec/Ctab 64 מסקנות 70 מבוא 72 72 4.2דיון ותוצאות 74 מסקנות 84 4.3 מיקרומבנים במערכות מעורבות של פולימר קטיוני וחפ"ש אניוני 85 מבוא 85 5.2דיון ותוצאות 88 מסקנות 102 5.1 5.3 פרק .6קבוע התפלגות במערכת PEO/SDS 6.1 מבוא 103 103 6.2דיון ותוצאות 104 מסקנות 108 6.3 מקורות ספרות \ 43 43 ג'לציה תרמית בתמיסות פולימר/חפ"ש/מלח 4.1 40 תקציר בעברית 109 1 © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library עמוד מיקרומבנים במערכות המכילות פולימר וחומר פעיל שטח / t ■ v .1 מבוא חומרים פעילי שטח © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library 1 מולקולה של חומר פעיל שטח )חפ"ש( בנויה משני חלקים :ראש פולרי )הידרופילי( ,וזנב פחמימני )הידרופובי(. מבנה זה נותן לחומרים פעילי השטח את אופיים הקולואידי המסתם בממס פולרי גורמת להפרדת החלקים ההידרופוביים מהממס ע"י אגרגציה עצמית .התוצר הפשוט והיציב ביותר של ההצברה העצמית הוא המיצלה. הזנבות ההידרופוביים מצטברים במרכז המיצלה ,והראשים הפולריים מצויים על פני השטח כדי להבטיח מגע מינימלי בין הזנבות לממס )1980 .(Tanofrd,מולקולות חפ"ש פשוטות יכולות לבנות צברים מיקרוסקופיים ולהתארגן במבנים סופראמולקולריים בעלי מימדים מקרוסקופיים .רוב החפ"שים מסיסים במים ויוצרים מיצלות בריכוזים נמוכים החל בריכוז מסוים הנקרא ריכוז מיצלרי קריטי ) .(CMCבריכוזים גבוהים יותר נוצרות מזופזות של גבישים נוזליים .קביעת דיאגרמת הפזות של החפ"ש איתו עובדים חשובה ביותר .חפ"שים לאיוניים שינויים באורך הזנב והטמפרטורה חשובים; בחומרים יוניים ,שינוי באורך הזנב כמו גם חוזק היוני או הוספת חפ"ש נוסף הם בעלי חשיבות .מאזן הידרופילי/הידרופובי ♦ שונה של חומרים פעילי שטח שונים משנה את דיאגרמת הפזות ).(Hoffmann, 1994 לדוגמה ,החפ"ש האניוני )(SDS ,sodium dodecyi suifateחפ"ש בו השתמשנו הרבה בעבודה המוצגת בתיזה הריכוז המיצלרי הקריטי של SDSבמים .8mMNinהפזה המיצלרית מתקיימת עד כ&ל זו. ) 35משקלי( ,ומעל ריכוז זה מתקיימות ארבע פזות של גבישים נוזליים ) .(Fontell, 1981בפזה המיצלרית מתקיימות שתי צורות גאומטריות של החפ"ש :מיצלות כדוריות עד )1964 70 ,20ומיצלות גליליות )חוטיות( עד לריכוז הופעת המזופזות .(ReissHusson and Luzzati,הפזה המיצלרית נבדקה בריכוזי מלח שונים ובטמפרטורות שונות ,ונמצא ששני הגורמים משפיעים באופן משמעותי על הצורה הגאומטרית של החפ"ש .בריכוזי מלח מעל 0.6 M המיצלות מתחילות להתארך ולקבל צורה גלילית ,אך בטמפרטורות גבוהות ,רדיוסן יורד לערך אסימפטוטי שאינו תלוי בריכוז המלח ומתאים למספר אגרגציה של 60 מולקולות למיצלה ).(Mazar et al., 1976; Young et al., 1978 קבוצות נוספות קבלו דיאגרמות פזות דומות בהם מספרי האגרגציה בריכוזי מלח גבוהים נמוכים מקודמיהם )כנראה בגלל שימוש SDS1נקי יותר( ,ומתאימים למוטות ).(Turro and Yekta, 1978; Soderman et al., 1993 r פולימרים פולימר הוא מקרומולקולה המורכבת ממונומרים המחוברים יחדיו .דרגת הפילמור מתיחסת למספר היחידות "k החוזרות ,הכוללות את קבוצות הסיום ) .(degree of polymeirzation DPהיחידות החוזרות יכולות להתארגן ב 4צורות שתי יחידות מבניות מתחלפות. .1 .2חלופה אקראית. .3 התארגנות בקבוצות )בלוקים(. .4 התארגנות לאלינארית של הבלוקים ,כאשר חלקם מסתעפים. הפולימר יכול להיות לינארי ,מסועף או בצורת רשת )1990 .(Stevens,מולקולת פולימר יכולה ליצור תמיסה הומוגנית כאשר היא מומסת בממס ,ואז היא נקראת קומפטבילית לממס .במערכות פולימר/ממס רבות מתקיים תחום ריכוזים בו הפולימר אינו מסיס .תחום זה גדל עם עלית הטמפרטורה או עם ירידתה בהתאם לסוג הפולימר ) .(Fiory, 1953תכונות התמיסה תלויות בריכוז הפולימרde Gennes . )(1978 חילק את תמיסות © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library 11 הפולימרים בריכוזים הנמוכים לשני תחומים :תמיסה מהולה בה כל מולקולת פולימר מבודדת משכנותיה; * ותמיסה חצימהולה בה מולקולות הפולימר יוצרות מעין רשת תלת מימדית המאופינת ע"י גודל אופיני הנקרא \. במחקר זה השתמשנו בפולימרים מסיסימים בעלי תכונות אסוציאטיביות ,התלויות באופי ההידרופילי/ הידרופובי של המונומרים המרכיבים את הפולימר. יחסי גומלין במערכות פולימר/חפ"ש נוכחות מולקולות חפ"ש ופולימר משנה את התכונות המקרוסקופיות של התמיסה ,כמו תכונות ראולוגיות, תכונות הספיחה בפני השטח נוזלמוצק ,יציבות ,מתח פנים נוזל/נוזל ועוד .התמיסה מורכבת ממולקולות פולימר, מולקולות חפ"ש ,צברים של חפ'ש וקומפלקסים אינטרמולקולריים ) (intermolecularבין הפולימר והחפ"ש. הכוחות הפועלים בתמיסות . * מסוג זה יכולים להיות תוצאה של: אינטראקציות בין מולקולות החפ"ש לבין המונומרים של הפולימר. .אינטראציות בין מולקולות החפ"ש לבין עצמן. . אינטראקציות בין הסגמנטים של הפולימר. שלושת סוגי האינטראקציות יכולות להיות הידרופוביות או אלקטרוסטטיות ).(Nagarajan, 1985 אחת המערכות שנחקרו אינטנסיבית מורכבת מחפ"ש יוני ) (SDSופולימר לאיוני )poly(ethyleneoxide ^' ) .(peoדיאגרמת פזות אופינית של המערכת מחולקת לשלושה אזורים (1) :אזור בו ריכוז החפ"ש נמוך ביותר, ולא נצפית בו אסוציאציה; ) (2מעל ריכוז קריטי של חפ"ש )הנמוך מה0'10 נוצרות מיצלות שמתקשרות לפולימר ,כאשר הפולימר עצמו נמצא בעודף; )(3 עליה נוספת בריכוז החפ"ש גורמת לכסוי מושלם של הפולימר ע"י מיצלות חפ"ש ,ובתמיסה יש עודף מולקולות חפ"ש בודדות או * מיצלות ).(Cabane and Dupiessix, 1982 המחברים מתארים את המצב בו כל הפולימר רווי במיצלות של חפ"ש כ''יחס סטוכיומטרי'' ,ומתארים מודל טופולוגי בו מולקולות החפ"ש בצבר מכונסות ביחידות משנה הספוחות על הפולימר בצורה של "מחרוזת" )1982; 1987 .(Cabane and Dupiessixנראה שהריכוז בו מתחילות להופיע מיצלות בנוכחות פולימר נמוך מה 'Cmcוהמיצלות הקשורות לפולימר קטנות מהמיצלות החופשיות )1982 .(Zana et al.,מתלים רבים פותחו לתאור הקשר בין החפ"ש לפולימר ,אך לא קיימת תמימות דעים לגבי המבנה והמנגנון להווצרותו .מיצלות SDS נצפו בשיטה ישירה ע"י מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת בטמפרטורות נמוכות עם PEOובלעדיו ,ומימדן נקבע כמותית ע"י פיזור קרני xבזויות קטנות ) .(Suss et al., 1995נמצא שמיצלות הקשורות לפולימר קטנות יותר ממיצלות חופשיות .נמצא שמידת ההידרופוביות של הפולימר משפיעה על האינטראקציה בינו לחפ"ש באופן שהעלאת ההידרופוביות מחזקת את הקשר ) ,(Gilanyi and wolfram, 1981ממצא זה סלל דרך לחקר מערכות המכילות פולימר שעבר התמרה הידרופובית ) .(hydrophobicaiiy modified polymerהוספת חפ"ש בריכוז נמוך גורמת ליצירת מבנה תלתמימדי דמוי רשת ,המתפרק כאשר ריכוז החפ"ש עולה .החפ"ש מגיב עם שרשרות * הצד ההידרופוביות ,כך שבריכוזים הנמוכים של החפ'ש נוצרים גשרים בין הקבוצות ההידרופוביות על שרשרות שונות של הפולימר ונוצרת רשת .בריכוזים הגבוהים ,המיצלות גדלות ומפרקות את הגשרים בין החלקים ההידרופוביים ).(Dualeh and Steiner, 1990; 1991; Tanaka et al, 1992 .2 חסר המיקרומיבנה © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library 111 פתרון בעיות הנוגעות לתמיסות של חומרים פעילי שטח יכול להעשות ע"י מספר שיטות ,כאשר מכל שיטה ניתן למצות מידע מסוג שונה .מידע מבני יכול להסביר תופעות מקרוסקופיות ,כאשר מידע מולקולרי יכול לאפשר הבנה טובה יותר של ההתארגנות המולקולרית בצברים .שילוב המידע מהשיטות השונות מאפשר הבנה כוללת על הכוחות הפועלים בתמיסות המכילות צברים. מידע מבני יכול להתקבל להתקבל משיטות פיזור אור ,ניוטרונים ,קרני^ ואלקטרונים .מידע מולקולרי יכול להתקבל מנסיונות בתהודה מגנטית גרעינית ).(Nuclear magnetic resonance nmr פיזור קרני^ בזויות קטנות פיזור קרן מאופין ביחס הפוך בין הגדלים האופיניים במערכת וזויות הפיזור .אורך הגל של קרן xnהוא / ,1542 A > ולכן מתאים לגילוי חלקיקים בגודל של כמה עד מאות ננומטרים .מערכות שנבדקו בעבודה זו מכילות חפ"ש ; בריכוז נמוך ביותר ,כך שמבנהו אינו ניתן למעקב .הפולימר הוא בתחום ריכוזים חצימהול ,וניתן לתאור ע"י האורך האופיני מוקדמת. £, הדגמים נבדקו במכשיר פיזור קרני^ בזויות קטנות ) (SAXSבטמפרטורות שונות ללא הכנה מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת * מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת ) (transmission electron microscopy TEMהיא השיטה היחידה בעזרתה ניתן להסתכל באופן ישיר על חלקיקים ברזולוציה גבוהה .לכן שיטה זו נראית מתאימה לחקר תמיסות מיצלריות .בכדי להתאים את הדגמים לואקום הגבוה השורר במיקרוסקופ ולעצור את התנועה ברמה הסופראמולקולרית בתמיסות יש לקבע את הדגם .קיבוע תרמי בטמפרטורה ולחות מבוקרים היא שיטת הקיבוע המתאימה ביותר לדגמים הנוזליים .הקיבוע נעשה ע"י הנחת טיפה מהתמיסה על גבי רשתית נחושת מצופה בקרום פחמן מחורר ,הספגתה דרך חרירי הרשתית ליצירת פילם דק והקפאתה באתן נוזלי בטמפרטורת הקפאון שלו .הדגם נשמר בדיסקת הדגמים במיכל חנקן נוזלי עד הכנסתו להסתכלות במיקרוסקופ האלקטרונים ) .(Beiiare et al., 1988קיבוע הדגם נעשה בתוך מערכת הקפאה )ויטריפיקציה( בסביבה מבוקרת לחות וטמפרטורה ) , (flow thrucontrolled environment vitrification system FTCEVSשפותחה ב 1994ע"י .Fink and Talmon .Jf © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library ** בעבודה זו נחקרו ,בין השאר ,תהליכים בהם משתנה התמיסה מנוזל לג'ל כאשר עולה הטמפרטורה .מכיון שהכנת הדגם בשיטה שהוסברה לעיל דורשת דגם נוזלי ,הסתכלות על דגם במצב של ג'ל דרשה הכנה הכוללת "תהליך עלהגריד" ) .(onthegird processingתהליך זה בוצע בתא FTCEVSnבאופן הבא :הדגם הוכן על הגריד בטמפרטורת החדר כשהוא במצב נוזלי ,ואחרכך הועלתה טמפרטורת התא במהירות ע"י שינוי טמפרטורת זרמי האויר העוברים דרך התא .לאחר התיצבות הטמפרטורה לזו הרצויה ,הוקפא הדגם להסתכלות במיקרוסקופ. מיקרוסקופ אור בדיקת רגמים במיקרוסקופ האור נועדה לאפשר הרחבת תחום הגדלים של המיקרומבנים הניתנים להסתכלות ישירה עד מאות מיקרומטרים. תהודה מגנטית גרעינית באמצעות נסיונות של רלקסציה מגנטית בתמיסות מיצלריות ,בנוכחות חומר פרמגנטי ובלעדיו ,ניתן להבדיל בין מומס הנמצא בסביבה המיצלרית לבין זה הנמצא בסביבה המימית )1989 .(Gao et al.,מנסיונות רלקסציה בהן נבדק קצב רלקסצית הפרוטון של \ז0£י? ניתן למצא את מקדם החלוקה של סגמנטי הפולימר הקשורים למיצלות SDSnלבין אלה הנמצאים בסביבה מימית. .3 גילצית תרמית בתמיסות פולימר/חפ<<ש © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library * ) EthyKhydroxyethyDcellulose (EHECהיא נגזרת של צלולוז אתר ,המותמרת בחלקה בקבוצות המכילות \ אתילן אוקסיד ) .(ethyleneoxideקבוצות אלה הן המקור להפרדת פזות ) (cloud point CPכאשר טמפרטורת התמיסה עולה )1985 .(Karlstrom,כאשר מספר קבוצות האתילן אוקסיד עולה ,ה<ב> נמוך יותר ונוכחות של חפ"ש יוני )קטיוני או אניוני( גורם להווצרות ג'ל לפני הפרדת הפזות .תופעה זו נחקרה באמצעות מיקרוסקפית אור ,SAXS^ tem ,במערכת של הפולימר EHECובמערכות המכילות חפ"ש אניוני וקטיוני EHEC/SDSו ).EHEC/cetyltrimethylamrnonium bromide (CTAB במיקרוסקופ האור לא נצפים מיקרומבנים במערכות אלה בטמפרטורת החדר .העלאת הטמפרטורה הפולימר לכ 35OC של גורמת להפרדת פזות ,החל מטמפרטורת זו מתחיל להראות מירקם ,המובלט ככל שהטמפרטורה עולה .במערכות המכילות גס חפ"ש ,מתחיל המירקם להראות בטמפרטורה גבוהה במקצת )כ ,(4000 למרות שהתמיסות נראות לעין כג'ל הומוגני .ככל שהתהליך מתקדם והג'ל עובר הפרדת פזות ,המירקם בולט יותר. f בתמיסת הפולימר בטמפרטורת החדר לא נצפים מיקרומבנים באמצעות מיקרוסקופ האלקטרונים; בתמיסות המכילות גם חפ'ש נצפות מיצלות חפ'ש המפוזרות באופן אקראי .בפולימר בטמפרטורה של ,5000שעבר "תהליךעלהגריד" ,נצפית מיקרוהפרדת פזות שבאה לידי ביטוי באזורים כהים ,בעלי צפיפות אלקטרונים גבוהה ,של הפזה העשירה בפולימר ,ובאזורים בהירים של הפזה המימית .בתמיסות המכילות פולימר וחפ'ש, בטמפרטורה בה התמיסה ג'לית ,נצפות מיצלות הנראות מסודרות .צורת סידור זו פוענחה כדקורציה של המיצלות על גבי המבנה הרשתי של הפולימר .בטמפרטורה גבוהה יותר ) ,(50oCלאחר הפרדת פזות ,נצפות במיקרוגרפים שהתקבלו במיקרוסקופ האלקטרונים מיקרוהפרדת פזות ,ומיצלות חפ"ש המקשרות בין האזורים השונים .נראה שהמיצלות המקשרות בין גושי הפזה העשירה בפולימר יוצרות את הג'ל. מתוך עקומי SAXSשל הפולימר בטמפרטורת החדר חושב המרחק האופיני של הפולימר £מסתבר שתמיסת הפולימר ההומוגנית לכאורה ,מכילה איהומוגניות הבאה לידי ביטוי בגודל אופיני ,Rgהמאפין חלקיקים בדידים בתמיסה .חלקיקים אלה יכולים לנבוע מחוסר דיסוציאציה מושלמת של הפולימר בתמיסה המימית או מאסוציציות הידרופוביות במערכת .מערכת המכילה גם חפ"ש ) (SDSמאופינת אף היא בשני המרחקים > האופיניים שבפולימר .עוצמת הפיזור בעקומי ה SAXSעולים בזויות הקטנות )מרחקים גדולים( ,והמרחק * האופיני £גדל עם הטמפרטורה .ממצאים אלה מצביעים על יצירת ג'ל במערכת ועל מעבר הפולימר ממצב ממס טוב למצב של ממס פחות טובRg . הבדידים חסרי השפעה על תהליך הגילציה. של מתחיל לגדול רק בתחילת תהליך הפרדת הפזות ,כך שהחלקיקים ! * .גילציה תרמית בתמיסות פולימר/חפ"ש/מלח ג'לציה תרמית נצפית בתחום ריכוזים גדול במערכות המכילות את הפולימר הלא יוני ) w'^nn ,(EHECהקטיוני V ) alkyi betainate (TeBoוהמלח ) .(timoiol maieateמיקרומבנים של תמיסות הומוגניות ,ג'לים שקופים וג'לים שעברו הפרדת פזות נצפו ע"י מיקרוסקופ אלקטרונים ,עבור שלושה יחסי פולימרלחפ"ש בשלוש טמפרטורות .בתמיסות ההומוגניות נצפו מיצלות מפוזרות אקראית ,שככל הנראה קשורות לפולימר .בג'ל .השקוף, המיצלות הכדוריות מסודרות באופן כזה שהן יוצרות דקורציה על רשת הפולימר ,ומאפשרות לצפות במבנהו. © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library ** לאחר הפרדת פזות ,נצפים אזורים כהים של פזה עשירה בפולימר; לא נצפו מיצלות בשתי הפזות .התוצאות שהתקבלו ע"י מיקרוסקופ האלקטרונים מתאימות למבנים שפוענחו מעקומי פיזור בנסיונות פיזור ניוטרונים בזויות קטנות ).(Cabane et al.' in press .5 מיקרומבנים במערכות של פולימר קטיוני וחפ"ש אניוני הוספת חפ"ש יוני לפולימר יוני הטעון במטען מנוגד מאופינית בשלושה אזורי אינטראקציה :המסה ,שיקוע כאשר המטענים מנוטרלים ,והמסה מחדש .חקר שלושת אזורי האינטראקציה בוצע באמצעות מיקרוסקופ אור ומיקרוסקופית אלקטרונים חודרת .ביחסי חפ"ש לפולימר נמוכים מתקבלת תמיסה הומוגנית .במיקרוסקופית * אור לא ניתן לראות מבנים ,אך באמצעות מיקרוסקופ האלקטרונים נצפו מבנים דמויי דיסקות .עליה בריכוז החפ"ש גרמה באופן מפתיע להווצרות מבנים דושכבתיים ממברנות ,דיסקות ושלחופיות קטנות .בריכוז גבוה יותר של חפ"ש ,בו התמיסה מתחילה להיות עכורה ,נצפו מבנים גושיים ) (lumpsבמיקרוסקופ האור. במיקרוסקופ האלקטרונים ניצפו שאריות של שלחופיות והתחילה להראות מיקרוהפרדת פזות בצורה של אזורים מופרדים המכילים מבנים מיצלרייס כדוריים וארוכים .במצב של שוויון מטענים ,התמיסה עכורה ומיקרו הפרדת הפזות בולטת יותר .הוספת חפ"ש גורמת לשקיעה של משקע דביק .במצב זה ניתן לצפות במשקע באמצעות מיקרוסקופ אור בלבד בגלל גודלו של המשקע .בתמיסה המימית לא נצפו מיקרומבנים במיקרוסקופ האור והאלקטרונים .יצירת עודף גדול יותר של חפ"ש מתחילה להמיס את המשקע ומתקבלת שוב תמיסה עכורה .התמיסה העכורה מאופינת באזורים מופרדים המכילים מבנים כדוריים ,בדומה למצב התמיסה העכורה לפני השיקוע ,אך במצב זה אזורי הפרדת הפזות שנצפים נראים מפותחים יותר ,כנראה כתוצאה מעודף מטענים שלילים באזור המופרד .ריכוז גבוה יותר של חפ"ש גורם להמסה מושלמת של המשקע ולהווצרות תמיסה הומוגנית .במיקרוסקופ אור לא נצפים מבנים ,אך במיקרוסקופ האלקטרונים ניתן להבחין בשלחופיות קטנות, * דיסקיות ומבנים חוטיים .עודף גדול מאוד של חפ"ש גורם להווצרות של מבנים מיצלריים כדוריים בלבד. 4 המבנים הנוצרים בתמיסות אלה הם תוצאה של יחסיגומלין מורכבים בין הכוחות ההידרופוביים, האלקטרוסטיים וההשפעות היוניות .קיום של מגוון רחב של מיקרומבנים בתמיסה מצביע על הפרשי אנרגיה קטנים ביניהם. .6 קבוע ההתפלגות במערכת peo/sds מולקולת PEOnאו סגמנטים שלה הופכים להיות הידרופוביים יותר ככל שהטמפרטורה עולה .תוצאה אפשרית *. של תהליך זה היא שינוי מיקום הסגמנטים של הפולימר בתמיסה מיצלרית ,מסביבה מימית לסביבת המיצלה ההידרופובית .התפלגות הסגמנטים של הפולימר בין שתי הסביבות נבדקה באמצעות ,NMRע"י נסויי רלקסציה בנוכחות חומר פרמגנטי ובלעדיו ,בטמפרטורת החדר ובטמפרטורה גבוהה ).(58OC נמצא שכל הסגמנטים של הפולימר קשורים למיצלה כבר בטמפרטורת החדר בהרכב הסטוכיומטרי .עלית הטמפרטורה לא שינתה את קבוע ההתפלגות. .7סיכום עבודה זו מדגימה חקר מיקרומבנה במערכות פולימר וחפ"ש ע"י שיטות ישירות )מיקרוסקופית( ושיטות עקיפות )פיזור קרני .(xניתן לראות ששילוב השיטות הכרחי לקבלת אינפורמציה אמינה ,איכותית וכמותית ,על המיקרומבנים הנוצרים במערכת .המידע המבני על המערכות מאפשר הבנה כוללת של יחסיהגומלין בין הכוחות השונים הפועלים במערכת ,כמו הכוחות ההידרופוביים והאלקטרוסטטים. * 4 © Technion - Israel Institute of Technology, Elyachar Central Library ***
© Copyright 2024