מ שנ ת הזו ה ר · מ בו א ס פר הזו ה ר ו ח ק ר הזו ה ר פרק ר א שון מבנה הזוהר וצורתו הספרותית א .ח ל ק י ה ז ו ה ר ס פ ר הזו ה ר ,ש ב מ ש ך דו רו ת ר בי ם נ ק ר א ב פי ה ע ם ב ש ם ״ הזו ה ר ה ק דו ש ״ ו נו ד ע ב חי בו רו ש ל ה ת נ א ר ב י ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י .א י נ ו ס פ ר א ח ד ו א ח י ד׳ א ל א א ו צ ר ס פ ר ו ת י ג ד ו ל ,ה מ כ י ל ח ל קי ם מ ח ל קי ם שו ני ם .מ ב ח י נ ה ב י ב לי ו ג ר א פי ת כ ו ל ל ת ס פ ר ו ת הזו ה ר ש ל ש ה ס פ רי ם, ה נ ח ל ק י ם ב מ ה ד ו ר ו ת ה נ פ ו צ ו ת 1ל ח מ ש ה כ ר כ י ם :ז ו ה ר ע ל ה ת ו ר ה ,ס פ ר י ב ר א ש י ת ו ש מ ו ת ב כ ר כ י ם מ י ו ח ד י ם ו ש א ר ס פ ר י ה ח ו מ ש ב כ ר ך א ח ד ,ת י ק ו נ י זו ה ר = ו ז ו ה ר ח ד ש .3א ך ס פ ר י ם א ל ו ,ח ו ץ מ ת י ק ו נ י ז ו ה ר , אי נ ם א חי די ם א ל א מו ר כ בי ם מ ח טי ב ו ת שונו ת, ש ב ח ל קן הן ר שו מו ת ב ד פו סי ם ו ב כ ת בי ־י ד כ ח ל קי ם נ פ ר די ם ו א ף נו ש או ת ש מו ת מיו ח די ם ,ו ב ח ל קן הן מו ב ל עו ת ב תו ך ה ט כ ס ט ה עי ק רי ל ל א סי מן הי כ ר חי צו ני. ו א לו ה ם ח ל קי ס פ רו ת הזו ה ר ב ש ל ש ת ה ס פ רי ם : [ א .ז ו ה ר ע ל ה ת ו ר ה ] ג ו ף ה ז ו ה ר ,ה ע ר ו ך ל פ י ס ד ר ה פ ר ש י ו ת ב ש ל ש ת ה כ ר כ י ם ש ל ה ז ו ה ר ע ל ה ת ו ר ה .ג ם ב ז ו ה ר ח ד ש נ מ צ א י ם כ מ ה מ א מ ר י ם ,ה ש י י כ י ם ל ח ל ק ז ה . 4ל פ נ י ה ת ח ל ת ג ו ף ה ז ו ה ר ב א ה ״ ה ק ד מ ה ״ . 5ע י ק ר ו ש ל ח ל ק ז ה הו א מ ד ר ש ע ל ד ר ך ה סו ד ל פ ר שיו ת ה תו ר ה .ל פ ע מי ם ב מ א מ רי ם ק צ רי ם ו ל פ ע מי ם ב ד ר שו ת א רו כו ת ו מ סו ע פו ת .א ך מ א מ רי ם ר בי ם אי נ ם א ל א מ עין מ ד ר שי אג ד ה .ל ל א נ עי מ ה מי ס טי ת מו ב ה ק ת .מ ד ר ש ז ה אינו מ קי ף א ת כ ל פ ר שיו ת ה תו ר ה. ב ס פ רי ב מ ד ב ר ו ד ב רי ם ח ס רי ם לג מ רי מ א מ רי גו ף הזו ה ר ל פ ר ש י ו ת ר ב ו ת׳ ו ב פ ר ש י ו ת א ח ד ו ת מ צ ו י י ם ר ק מ א מ ר י ם ב ו ד ד י ם .ב ר ו ב ה פ ר ש י ו ת מ ס פ ר ה פ ס ו ק י ם ה נ ד ר ש י ם מ צ ו מ צ ם ב י ו ת ר׳ ו ל ע ת י ם ה ד ר ש ו ת א י נ ן נ ו ג ע ו ת ל ע נ י נ י ה פ ר ש ה א ל א ב מי ד ה מו ע ט ת ו ב צו ר ה רו פ פ ת .ל פ ני ה ד ר שו ת ע ל פ סו קי הפר שה כ לו מ ר ד רו שי ם ע ל פ סו קי ם מ מ קו מו ת שוני ם ,ל רו ב מ ת ה לי ם, מ צויו ת פ תי חו ת, ש ת פ קי דן ל ש מ ש מ בו א ל ע ני ני ה פ ר ש ה ,כ ד ו ג מ ת ה פ תי חו ת ב מ ד ר שי א ג ד ה י דו עי ם ,ו ב מ קו מו ת ר בי ם ה פ תי חו ת הן עי ק ר ה ד ר ש ה .ב ד ר ך כ ל ל מו ב אי ם ה ד ב רי ם ב ש ם ח כ מי ה ת ל מו ד ,ו ב עי ק ר ב ש מ ם ש ל ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י ו ב נ י ה ו ג ו ש ב ז ו ה ר ,א ב ל י ש ג ם ד ר ש ו ת א נ ו נ י מ י ו ת ב מ י ד ה נ י כ ר ת . 1על ד פו סי הזו ה ר נ דון ב פ ר ק ה א ח רון .שני הד פו סי ם ה ר א שוני ם של הזו ה ר על ה תו ר ה ה ם :מנ טו ב ה, שי ״ ח -ש ״ כ ! ק רי מונ ה ,שי ״ ט -ש ״ ב .ה מ ה דו רו ת הנ פו צו ת הן ב מ ת כונ ת של דפו ס מנ מו ב ה 2 — .ד פו ס ר א שון :מנ טו ב ה ,שי״ ח 3 — .ז ו ה ר חד ש אינו ספ ר שנ ת ח ב ר בז מן מ או ח ר ,כדעתש ה מו ט עי ת של ק צ ת חוק רי ם ,אלא או ס ף של מ א מ רי ם ו חי בו רי ם ש לי מי ם מ ס פ רו ת הזו ה ר ,ה ח ס רי ם בד פו סי ם ונ א ס פו י ח ד מ תו ך כ ת בי־יד על־ידי מ קו ב לי צפת .רפו ס ר א שון :ש א לוני קי ,שני׳ז * — .רוב ה מ א מ רי ם ה אלה נדפ סו בד פו סי ם ה מ או ח רי ם ב סו ף כל כ רך וכ רך של הזו ה ר על ה תו ר ה ב ציון ·׳ חי ספו ת׳׳ ו״ר ,ש מ טו ת׳׳. 5ב ד פ ו ס קרימונר ,מ א מ רי ה׳׳ה קד מד,״ אינ ם מו ב אי ם כ ה ק ד מ ה ב ר א ש ה ספ ר ,אלא כ מ א מ רי ם רגי לי ם ב א מ צ ע פ ר ש ת ב ר א שי ת. 17 פ ר ק ר א שון: מבו א :ס פר הזו הר ו חקר הזו הר ד ר שו ת ר בו ת ע רו כו ת ב צו ר ת שי חו ת ווי כו חי ם בין ה ח כ מי ם ב מ ס ג ר ת ש ל סי פו רי ם ע ל מ ס עי ה ם ,פ גי שו תי ה ם שונו ת ו כינו סי ה ם ל לי מו ד בנ סי בו ת תו ר ת ה סו ד. קו מ פוזי ציו ת כ א לו ל פ ע מי ם הן ק צ רו ת ו ת כ נן מ רו כז ב ע נ י ן מ סוי ם ,א ב ל ל פ ע מי ם הן מ ש ת ר עו ת ע ל ד פי ם א ח די ם ו ה שי חו ת נו ג עו ת ב ע ני ני ם מ רו בי ם .י ש ג ם כ מ ה א ג דו ת ו סי פו רי מ ע שי ם, ש א י ן ב ה ם ד ר ש ו ת כ ל ל .ה נו ש אי ם ה נ ד ו נ י ם ב פ ר ש י ו ת ה זו ה ר ע ל ה ת ו ר ה מ ג ו ו ני ם ב י ו ת ר ו ה ם מ ק י פי ם א ת כ ל ת ח ו מ י ה ק ב ל ה .ח ל ק ז ה ,ו כ ן ש א ר ה ח ל קי ם ,חו ץ מ מ ד ר ש ה נ ע ל ם, [ ב .זו ה ר ע ל שי ר ה שי רי ם ] 1 ד ר שו ת מי ס טיו ת ע מו קו ת ע ל ה פ סו קי ם ה ר א שוני ם ב שי ר [ ג .מ ד ר ש ה נ ע ל ם ע ל ה תו ר ה ] מ ד ר ש מי ס טי מ ק בי ל ל גו ף הזו ה ר ,א ב ל ר ק ל פ ר שיו ה ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ס פ ר ב ר א ש י ת , 2ל פ ר ש ת ש מ ו ת 3ו ק ט ע י ם א ח ד י ם ל פ ר ש י ו ת א ח ר ו ת . 4ג ם ח ל ק ז ה מ כי ל ד ר שו ת א נוני מיו ת ,מ א מ רי ח כ מי ם ו ד ר ש ו ת ב מ ס ג ר ת סי פו רי ת ,ו כן סי פו רי מ ע שיו ת ר בי ם .א ך הן ב צו ר ה ו הן ב תו כן י ש ה ב ד לי ם בו ל טי ם ב י נ ו ל ב ין ה ח ל ק ה מ תו א ר ל עי ל .ב מ ב נ הו ה חי צו ני הו א דו מ ה יו ת ר ל מ ד ר שי ם ה ק דו מי ם מ גו ף הזו ה ר .רו ב ד רו שיו מנו ס חי ם ב א מ רו ת ק צ רו ת ,ב צו ר ה א נ ו נ י מי ת או ב פי ח כ מי ם שו ני ם ,ו ל א ב ד ר שו ת ר ח בו ת ו מ סו ע פו ת ,ש אין דו ג מ תן מ צוי ה מ רו ב ה ב מ ד ר שי ה א ג ד ה .מ ס פ ר ה ח כ מי ם הנז כ רי ם ב ח ל ק ז ה מ מ ס פ ר ה ח כ מי ם ביני ה ם ,ש ל א כ ח כ מי ם ש ב גו ף הזו ה ר ,ו רו ב ם ב אי ם ל ל א ק ש ר אי שי ש ב ז ו ה ר ,ש כ מ ע ט כ ו ל ם מ ת ו א ר י ם כ ב נ י ח ו ג ו ש ל ר׳ ש מ ע ו ן ב ן יו ח אי .מ ב ח י נ ת ה ת ו כ ן מ צ ו מ צ ם מ ד ר ש ה נ ע ל ם ב ת ח ו מי ם מ סו י מי ם ,כ ג ו ן מ ע ש ה ב ר א שי ת, ת ו ר ת ה נ פ ש ,ח יי עו ל ם ה ב א ר מ ו ת ה מ שי ח ,ו אי לו ס ו ד ו ת ה א ל הו ת ו ס ט ר א א ח ר א ,ש ה ם הנו ש אי ם ה מ ר כזיי ם אנו ני מיי ם ו ב ח ל ק ם ב ש ם ח כ מי ם ו ב מ ס ג ר ת סי פו רי ת .מ א מ רי ם מ ס פ ר ב ח ל ק ז ה ק רו בי ם ב צו ר ת ם ו ב ת כ נ ם ל מ ד ר ש הנ ע ל ם ,כ לו מ ר פ סו קי ה תו ר ה נ ד ר שי ם ב ה ם ע ל ע ני ני הג ש מ ה ב ד ר ך א ל י ג ו ר י ת ,ו א י ל ו מ א מ ר י ם א ח ר י ם ד ג י ם ד ו ו ק א ב ע מ ק י ס ו ד ה א ל ד ״ו ת ,ו כ א ן ו כ א ן ג ם ב ע ני ני ס ט ר א א ח ר א. { ח. מ תני תין ע ש רו ת ו תו ס פ ת א ]2 ק צ רי ם מ א מ רי ם ו מ קו ט עי ם, ב פ ר שיו ת ה פזו רי ם בגו ף הזו ה ר, אינ ם נז כ רי ם כ אן א ל א ב ר מיזו ת מ ע טו ת ,ונ מ צ א ש ה י ס ו ד ו ת ה ע י ק ר י י ם ש ל ת ו ר ת ה ק ב ל ה ח ס ר י ם ב ח ל ק ז ה .ג ם ד ר ך ב י א ו ר ם ש ל ה פ ס ו ק י ם שונ ה מ או ד .ב מ קו ם גי ל ו יי רזי ם נ ס ת רי ם ב ל שון ה כ תו ב מ צויי ם כ אן ר מזי ם א לי גו ריי ם ; ל מ ש ל סי פו רי ה א ב ו ת נ ד ר שי ם כ ר מ זי ם ל גו ר ל ה נ ש מ ה ב עו ל ם הז ה ו ב ע ו ל ם ה ב א .ל שו נו ש ל מ ד ר ש ה נ ע ל ם הי א ב ח ל ק ה ע ב רי ת ו ב ח ל ק ה א ר מי ת ,ו ל פ ע מי ם ב או ת ש תי ה ש פו ת וי ת עו ר רו ל ע סו ק ב תו ר ת ה סו ד. ה ק רי או ת מנו ס חו ת ב מ לי צו ת נ שג בו ת, ש מ ש מ עו תן מ ע ו ר פ ל ת ו ס תו מ ה ,כ ג ון :״ ק ט ו רי ר מ אי ד ק ס טו רי ד ה ו ס ט ר א א נ ן פ תי חן עי י נ ין פ תי חן א ו ד נ י ן ״ ג ; ״ ר ע ו ת א ד ע ו ב ד א ק ט ר י ד מ ה י מ נ ו ת א ק ל ק ל א ד ק ל י א א ת ע ר מ ע י ל א ל ת ת א ״ *. ק ר י או ת א לו הן מ ע י ן ב ת ־ קו ל מן ה ש מי ם ,היו צ א ת ו מ כ רי ז ה ב עו ל ם לז רז א ת ח כ מי ה סו ד. ב ק ט עי ם א ח די ם אין שו ם תו כן מ ל ב ד ע צ ם ה ק רי א ה ,ו אי לו ב מ א מ רי ם ^ ז ר י ם נ מ ס רי ם עי ק רי תו ר ת ה סו ד בני סו ח ת מ צי תי, בי חו ד תו ר ת ה א צי לו ת. ה ה ר צ או ת ה ק צ רו ת מ ס ת יי מ ו ת ל פ ע מי ם ב מ ע ב ר ל ע נ י נ י ה פ ר ש ה ,כ לו מ ר ה ן מ ע י ן מ ב ו א ל מ א מ רי ג ו ף הזו ה ר. נ ר א ה ש ה ש ם מ ת ני ת ין רו מז ל כ ך ,ש מ א מ רי ם א לו ה ם מ ע ין מ ש נ ה מ י ס טי ת בי ח ס לזו ה ר, ש הו א ב ב חי נ ת ה ג מ ר א. [ ט. ס ב א ד מ ש פ טי ם ] 5 ה מז ד מן ל ח כ מי ם בדרך קו מ פוזי צי ה ב ד מו תו של סי פו רי ת חמר עני. ש ב מ ר כז ה עו מ ד ז קן מו פ ל א, ר ח ב ה, ב ת חי ל ת ה שי ח ה מ צי ג ש א לו ת הו א מ ת מי הו ת ו ג ד מ ה ב עי ני ה ח כ מי ם כ ע ם ־ ה א ר ץ ,א ב ל א ח ר ־ כ ך נ ת ב ר ר ,ש הו א ח כ ם ג דו ל ב ת ו ר ת ה סו ד ,ר ב יי ב א ס ב א ,ו הו א מ ג ל ה ל ח כ מי ם רזי ם נ ס ת רי ם .ה נו ש א ה ר א שי הו א ח שי פ ת ס ו ד ו ת ה נ ש מ ה ב די נ י ה ע ב ד ו ת ש ב תו ר ה .ח ל ק ז ה הו א עי ק ר הזו ה ר ל פ ר ש ת מ ש פ טי ם ,א ב ל הו א נו ד ע ב ס פ רו ת ה ק ב ל ה כ ח ל ק מיו ח ד ב ש ם ״ ס ב א ד מ ש פ טי ם ״. [י .י נו ק א ] 6 מ ח ר ו ז ת ש ל ד ר ש ו ת ע ל ע ני ני ם שו ני ם ב מ ס ג ר ת ש ל סי פו ר ע ל י ל ד ,ב נ ו ש ל ר ב ה מ נ ו נ א ס ב א׳ ש ה ח כ מ י ם פ ו ג ש י ם א ו ת ו ב ב י ת א מ ו ב ב ו א ם ל ה ת א כ ס ן ש ם ,ו ל ת מ ה ו נ ם ב ע ר בו בי ה ב מ א מ ר א ח ד. ,ד .מ ד ר ש ה נ ע ל ם ע ל שי ר ה שי רי ם ] » ח ל ק ז ה מ כי ל מ א מ רי ם א ח די ם ב ל ב ד ,ה ת ח ל ה הו א מ ת ג ל ה כ ב ע ל סו ד ,ה עו ל ה ע לי ה ם ב ח כ מ תו .ג ם ח ל ק ז ה מ ו ב ל ע ב גו ף הזו ה ר ב פ ר ש ת ב ל ק ׳ א ך א י ן ל ו א ל א ז י ק ה ק ל ה ל פ ס ו ק י ה פ ר ש ה , 7ו ב ס פ ר ו ת ה ק ב ל ה ה ו א נ ד ת כ ח ט י ב ה ל ל א ה מ ש ך. מ ד ר ש ה נ ע ל ם ע ל רו ת] » חי בו ר ש ל ם ,ה ד ו מ ה ב צו ר ה ו ב ת ו כ ן ל מ ד ר ש ה נ ע ל ם ע ל מיו ח ד ת. {י א .ר ב מ ת י ב ת א ] » ת י א ו ר ה תו ר ה. מ ד ר ש הנ ע ל ם ע ל אי כ ה ]ל ב ציון ה ש ם מ תני תין · או תו ס פ ת א .מ א מ רי ם א לו רו ב ם כ כו ל ם אנו ני מיי ם ו ה ם מ צ טיי ני ם ב ס מ מ ני ם ס פ רו תיי ם או פיניי ם .רו ב ם פו ת חי ם ב ק רי או ת אז ה ר ה ל ח כ מי ם ,ש ל א י ת ר ש לו ה שי רי ם .ח ל ק ז ה ד ו מ ה ב מ ב נ הו לזו ה ר ע ל ה תו ר ה. ג דו ל [ז .ס ת ר י ת ו ר ה ] מ א מ ר י ם ו ק ט ע י ם ל פ ר ש י ו ת א ח ד ו ת ב ס פ ר ב ר א ש י ת ! ׳ ב ח ל ק ם ה ג ד ו ל ר בו ת ,ו א ף מ ש ו ל בי ם ב ת ו ך ח ל קי ם מי ו ח די ם ש ל הזו ה ר ,כ ג ו ן ״ ס ת ר י תו ר ה ו ״ רז א ד ר ז י ך , כ תו בי ם ב א ר מי ת. ב מי ד ה מבנה הזו הר ו צו ר תו ה ס פ רו תי ת חלקי הזוהר מ א מ רי ם א ח די ם ל ר א שי ת ה מ גי ל ה ,ה ע רו כי ם ב צו ר ת חי לו פי ד ב רי ם בין בני א ר ץ ־י ש ר א ל ו בין ב ני ב ב ל. מ ס עי ה ם ו ח זיו נו תי ה ם ש ל ר׳ ש מ ע ו ן בן יו ח אי ו ב נ י ח ו גו ב ג ן ־ ע דן ו ה סו דו ת ש ש מ עו ש ם מ ר א ש י שי ב ה ש ל מ ע ל ה ,ב עי ק ר ע ל חיי עו ל ם ה ב א. ■ 1זו ה ר ח ״ א עד ע ״ ב -ע ה ע״ א ,עו ע ״ ב -עז ע״ א ,ע ח ע ״ א -ם א ע״ ב ,צז ע״ * -ק ב ע״ א ,קז ע׳׳ ב -קי א ע״ א ,ק מו ע ״ ב -ק מ ט ע״ ב ,קנ א ע׳־ ב -קנ ב ע״ א ,ק נ ו ע ״ ב -ק נז ע״ ב ,ק ס א ע ״ ב ־ ק ס ב ע ״ ב ,ח״ ב ק מו ע׳׳א .מ א מ רי ם א ח די ם ,ה מ צויני ם ב ש ם ז ה ,מו ב אי ם נ ם בזו ה ר חד ש ( תול דו ת ,וי ש ב ,א ח רי מו ת). 1זו ה ר חד ש (ויני צי א ה ,תי׳־ח) ,חלק שני ,ד ע -א ־ כ ה ע״ ד 2 — .ב ר א שי ת ,נ ח ,ל ך ל ך ( ז ו ה ר ח ד ש ג ע׳־ א- מ א ע׳׳ד) ,וי ר א ,חיי ש ר ה ,תו ל דו ת (זו ה ר ח ״ א צז ע ״ א -ק מ ע״א) ,וי צ א (זו ה ר חד ש מ ג ע״ג -מ ר ,ע״ד). 3זו ה ר ח ״ ב ד ע״ א-ד .ע״ ב ,י ד ע ״ א -כ ב ע״ א .ב ד פו סי ם מו ב ל עי ם מ א מ רי ם אלו ב גו ף הזו ה ר * — .זו ה ר חד ש ,ב של ח ,א ח רי מו ת ,כי ת צא 5 — .זו ה ר חר ש ,ח ל ק שני ,ב ע ״ א -ג ע׳־ד » — .ש ם כ ד ע׳׳ א -נ א ע*ב. י ש ם נא ע ״ ג -נ ה ע״ ב. 18 2מ א מ רי ם אלו פזו רי ם ב ש ל ש ת ה כ ר כי ם של הזו ה ר על ה תו ר ה ו ב מ קו מו ת א ח רי ם בזו ה ר חד ש— . ג זו ה ר ח ״ א ס ב ע ״ א ± — .ש ם ק ס א ע״ ב 5 — .ש ם ח״ ב צד ע ״ ב -קי ד ל׳׳ א .ה פ תי ח ה (צד ע ״ א -ע ״ ב ) שיי כ ת ל תי קו ני זו ה ר .רו ב ה חי בו ר מ תו רג ם ל ה לן ע מ׳ מח& -ו 6 — ,שם ח ״ ג ק פו ע ״ א -ק צ ב ע״ א. כו לו מ תו רג ם ל ה לן ע מ ׳ סו -פ ט — .י ב ד פו ס ק רי מונ ה מו ב א ב פ ר ש ת ד ב רי ם 8 — .ש ם ח ״ ג ק ס א ע ״ ב - ק 5ד ע״ א .ה ט כ ס ט ל קוי ב ח ס ר ב כ מ ה מ קו מו ת. 19 מבו א :ספר הזוהר ו חקר הזו הר פ ר ק ר א שון: חי בו ר ז ה מ ו ב ל ע ב גו ף הזו ה ר ב פ ר ש ת ש ל ח ,מ שו ם ש ב א ח ד ה ח זי ו נ ו ת נ ר או מ תי מ ד ב ר׳ בי או ר א נו ני מי ל פ ר ש ת ב ר א שי ת ב ר מיזו ת ק צ רו ת ו ב ל שון מ ק ו ט ע ת ו ס תו מ ה .חי בו ר ק צ ר ז ה הו א מן ה ח ל קי ם ה ח שו בי ם ביו ת ר ב ס פ רו ת הזו ה ר. ב ש ש ה ע מו די ם ג לו מי ם כ אן עי ק רי תו ר ת ה ק ב ל ה כו ל ה ב צו ר ת ר א שי פ ר קי ם .ה נו ש א ה ר א שי הו א סו ד ה א ל הו ת .ה חי בו ר נ ח ל ק ל ח מ ש ה פ ר קי ם .אין לו כ ל שיי כו ת ל פ ר ש ת [י ג .א ד ר א ר ב א] 2 ד צ ני עו ת א. ל שונו ת חי בו ר ג דו ל ,ש בו מ בו א רי ם ו מ פו ת חי ם ה ר עיו נו ת ה ג לו מי ם ב ס פ ר א ספרא של מו ב אי ם ה ר עיונו ת הי א ב מ ס ג ר ת ש ל כינו ס ה ״ ח ב רי ם ״ ע ם ב מ פו ר ש ר׳ פ ע מי ם. כמה הרצאת ש מ עון בן יו ח אי ב ר א ש ם ל ש ם ג י ל ו י ס ו ד ו ת ,ש ה י ו צ פ ו נ י ם מ ק ו ד ם .א ח ר י פ ת י ח ת ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י ק מ י ם ה נ א ס פ י ם זד, א ח ר ז ה ל פי הז מ נ תו ו מ ש מי עי ם ד ר שו ת מי ס טיו ת, ו מ פ ת ח א ת ה ר עיונו ת. ה ד ר שו ת ו ר׳ ש מ עון מו סי ף ד ב רי ה ע ר כ ה ה שונו ת מ צ ט ר פו ת ל בי רו ר מ קי ף של סו ד ה א ל הו ת ב ציו רי ם ס מ ליי ם ש ל א ב רי ה א ד ם .ה כ י נ ו ס מ ס ת יי ם ב י צ י א ת נ ש מ ת ם ש ל ש ל ש ה ח כ מי ם מו ו ב ה ת פ ע ל ו ת .ח ל ק ז ה נ ס פ ח ל פ ר ש ת נ ש א ,ה מ כ י ל ה א ת ד י נ י ה נ זי ר ו ת ,מ שו ם ש ס ו ד ה כ י נ ו ס ה א ח רון ש ל ר׳ ש מ ע ו ן בן י ו ח א י ו ב נ י ח ו ג ו ל פ נ י ה ס ת ל ק ו תו. ה ר ב ה נ ע ר ץ מ ש מ י ע ב א ז ני ת ל מי די ו ד ר ש ה א רו כ ה ,ש עי ק ר ת כ נ ה ה ו א סי כו ם ה סו דו ת, ש נ ת ג ל ו ב א ד ר א ר ב א .ב מ צ ב ש ל ה ת ר ו מ מ ו ת ה רו ח יו צ א ת נ ש מ ת ו ש ל ר׳ ש מ ע ו ן ב ן יו ח אי ב מ ל ת ״ חיי ם ״ .ב סיו ם מ ת ו א ר ו ת פ טי ר ת ו ו ה לוי תו .ח ל ק ז ה נ ס פ ח ל פ ר ש ת ה א זי נ ו ד ר שו פ סו קי ם כי נ ו ס ש ל ד׳ ש מ ע ון בן יו ח אי ע ם ש ל ש ה מ ב ני חו גו ,ש ב ו ש ב פ ר ש ת ה מ ש כן ע ל ד ר ך ה סו ד .ה נ ו ש א ה ר א שי ה ו א סו דו ת ה ת פ ל ה. תי או ר ם ש ל ש ב ע ה הי כ לו ת ב גן ־ ע דן ה ע ליון ,ש ב ה ם מ ת ע ד נ ו ת ה נ ש מו ת ב ה ת ע לו תן ב כוו נו ת ה ת פ ל ה ו ל א ח ר ה ס ת ל קו תן מן ה עו ל ם .ח ל ק ז ה ע ר ו ך ב ש ני נו ס חי ם.5 ה נו ס ח ה ש ני ג ד ו ל פ י כ מ ה מן ה ר א שון ,א ב ל עי ק ר ע נ י נ ם שו ה .ס מו ך ל נ ו ס ח ה ש ני ב א ג ם ת י א ו ר ם ש ל ש ב ע ה ה י כ ל ו ת ה ט ו מ א ה , 6ש ב ה ם נ ד ו נ י ם ה ר ש ע י ם .כ ל ה ח י ב ו ר י ם ה א ל ר. א נ ו ני מ יי ם ה ם ,ר ק פ ת י ח ת ם הי א ב ל שון ״ א מ ר ר בי ש מ עון ״ .א י ן ל ה ם כ ל ק ש ר ל פ ר שיו ת, ני ז .רז א ד רזין ] 7 ד ר ש ת ר׳ ש מ ע ו ן ב ן יו ח אי ע ל ס ו ד ו ת ה א ל הו ת ה ג נ ו זי ם ב א ו ת י ו ת׳ ו ב עי ק ר ב או תיו ת ש ל ש ם הוי ״ ה. [י ט. מ א מ ר קו ־ ה מי ד ה] ♦ בי רו ר סו ד ב צו ר ת הי חו ד שי ט תי ע ל ח כ מ ת ה פ ר צו ף ו ח כ מ ת הי ד .נו ס ח ע מ׳ כ ח -ל א 3 — .ש ם ר פז ע ״ ב -ר צו ע״ ב .ה פ תי ח ה ו ה סיו ם מ תו רג מי ם ל ה לן ע מ׳ לג־לו * — .חלק ז ה ר מוז ב ת חי ל ת אד רא ר ב א ,ו ל פי ה ר שו ם ב ד פו סי ם מ או ח רי ם הו א נ מ צ א זו ה ר ח ״ ב ק ב ב ע ״ ב -ק כ ג ע׳״ב· אך ' 3שלו ם ( עיין , M ajor T rends in Jewish Mysticism , 1941ע מ' , 380ה ע ר ה ) 14ק ב ע׳ ש מ קו מו ש ם ק כז ע ״ - #ק מו ע ״ ב 5 _ .ש ם ח ״ א ל ח ע ״ א -מ ה ע״ ב ,ח ״ ב ר מ ר ע ־ ב -ר ס ב ע״ ב .ה מ א מ ר ה עי ק רי בנו ס ח ה ר א שון מ תו רג ם ל ה לן ע מ׳ ת כ ג -ת מ 6 — .ש ם ר ס ב ע׳׳ ב -ר ס ח ע״ ב 7 — .ש ם ע ע**־־ עה ע״א .ה מ ש כו ש ל נו ס ח ז ה הו א בזו ה ר חד ש נו ע ״ ג -ס עא. בי או ר ל פ סו ק ״ ש מ ע י ש ר א ל ״ «. ב ר א ש ה מ א מ ר נ ז כ רי ם ר׳ ש מ ע ו ן ו ר׳ א ל עז ר. ! כ .פי רו ש ל מ ר כ ב ת י חז ק א ל ] 6 ב י א ו ר ה פ ס ו ק י ם ש ל מ ר א ה י ח ז ק א ל׳ ל ל א ש ם מ י ו ח ד . ה מ א מ ר נ פ ת ח כ ד ר ש ת ר׳ א ל ע ז ר ב פ נ י ר׳ ש מ ע ו ן בן יו ח אי. נ כ א .ר עי א מ הי מ נ א ] חי בו ר ע ל ט ע מי ה מ צוו ת ב ד ר ך ה סו ד .מ א מ ריו מ פו ז רי ם ב פ ר שי ו ת ש ו נ ו ת ,7ב ס מ י כ ו ת ל פ ס ו ק י ם מ ת א י מ י ם ,א ב ל ב ר ו ר ש ב צ ו ר ת ו ה מ ק ו ר י ת ה י ו כ ל ה מ א מ ר י ם מ חו ב רי ם י ח ד ,ל ל א ק ש ר ל ס ד ר ה פ סו קי ם. ב כ ת בי ־י ד הו א נ מ צ א עו ד כ ח טי ב ה א ח ת ב סיני ,ו ע ל ש מו נ ק ר א ה חי בו ר ״ ר עי א מ הי מ נ א ״ ( ה רו ע ה הנ א מן ) .הו א מ ת ג ל ה ל ח כ מי ה סו ד ו מ ג ל ה ל ה ם א ת ט ע מי ה מ צוו ת ה כ מו סי ם. ( כ ב .תי קוני זו ה ר ] ס פ ר ש ל ם ב פ גי ע צ מו ,ה מ כי ל ש ב עי ם מ א מ רי ם ב ש ם תי קוני ם. ב סו פו נ ס פ חי ם ת י ק ו ני ם נו ס פי ם ,ש נ מ צ א ו ב כ ת ב ־ י ד א ח ר ,ו ג ם בזו ה ר ח ד ש 8נ א ס פו כ מ ה מיו ח ד ת .כ ל תי קון מ ת חי ל ב בי או ר ה ש ל מ ל ת ב ר א שי ת ו מ מ שי ך ב בי או ר ם ש ל פ סו קי ם א ח די ם מ פ ר ש ת ב ר א שי ת .ח ל ק ז ה דו מ ה ב צו ר ה ו ב תו כן ל ר עי א מ הי מ נ א .ע ל או פי ם ה מי ו ח ד נ ע מ ו ד ב מ קו ם א ח ר. ב ז ו ה ר ה ד ש ® ו ב ג ו ף ה ז ו ה ר 10 נ מ צ אי ם ש נ י מ א מ רי ם ,ל ל א ש ם מיו ח ד ,ה כ תו בי ם ב ס ג נ ו נ ם ש ל ח ל קי ם א לו .ה מ א מ ר ש בזו ה ר ח ד ש הו א חי בו ר מ ק בי ל ל רז א ד רזין. מ צי או ת ם ש ל ח ל קי ם שוני ם ו נ פ ר די ם ב ס פ רו ת הזו ה ר עו ר ר ה א ת ה ש א ל ה א ם א לו ה ם כ ת בי מ ח ב ר א ח ד או ש מ א שיי כי ם ה ם ל מ ח ב רי ם ר בי ם .ש א ל ה זו הי א א ח ת ה ש א לו ת ה מ ר כזיו ת ב ב קו ר ת הזו ה ר ו הי א ת בו ר ר ב מ קו מ ה ב פ ר קי ם ה ב אי ם .כ אן נ ס ת פ ק ש בין רו ב ה ח ל קי ם קיי מי ם ק ש רי ם פ ני מיי ם ב רו רי ם. ספרא ב ציון ד צ נ י ע ו ת א , 11 שני מ ק בי ל 1שם ח״ ב ק עו ע ״ ב -ק ע ט ע״ א 2 — .ש ם ח ״ ג ק כז ע ״ ב -ק מ ה ע״ א .ה פ תי ח ה ו ה סיו ם מ תו רג מי ם להלך 20 ע ר ו ך ב מ ס ג ר ת ה ר ג י ל ה ש ל ש י ח ו ת ב י ן ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י ו ב י ן ב נ י ח ו ג ו . ה עו ב ד ה, ש ה ם מ שו ל בי ם ב תו כן. חי בו ר ל א נ ז כ ר ש ו ם ח כ ם׳ ר ק ב פ ת י ח ה נ מ ס ר י ם ה ד ב ר י ם ב ש ם ר ׳ ש מ ע ו ן ,ו א י ל ו ה נ ו כ ח ה ש נ י נ כ ג .מ א מ רי ם מ סו ג ם ש ל ר עי א מ הי מ נ א ו תי קו ני זו ה ר ] בנו ס ח ש ל פ ני נ ו מו ב ל ע ח ל ק ז ה ב גו ף הזו ה ר ל פ ר ש ת ת רו מ ה. נ טז .הי כ לו ת ] ה אנ שי ם ב ב ד י ק ת סי מ ני ה פ ר צ ו ף ו ש ר ט ו ט י הי די ם .ב נו ס ח ה ר א שון ,ה נ ק ר א רז א ד רזין, תי קוני ם מ תו ך כ ת בי ־י ד .ה ס פ ר נ פ ת ח ב ה ק ד מ ה כ סיו מו ש ל ס פ ר הזו ה ר. נ טו .א ד ר א ד בי מ ש כנ א] 4 ש ע צ ת י ת ר ו ל מ ש ה :״ ו א ת ה ת ח ז ה מ כ ל ה ע ם א נ ש י ח י ל ״ ו ג ו׳ 2נ ד ר ש ת ב ה ם ע ל ב ח י ר ת ב ה ע ת קי ם מיו ח די ם .כ ד מו ת מ ר כזי ת מו פי ע כ אן מ ש ה ר בי נו ע צ מו ,ש קי ב ל א ת ה מ צוו ת ה ש ע רו ת הו א כ אן ה ע נין ה מ ר כזי ב ציו ר ש ל א ד ם ק ד מון. וי ד .א ד ר א זו ט א] 3 מ ו ב ל ע ב ג ו ף ה ז ו ה ר ל פ ר ש ת י ת ר ו .1ש נ י ה נ ו ס ח י ם ה ם ע י ב ו ד י ם ש ו נ י ם ש ל נ ו ש א א ח ד , { י ח .ס ת ר י א ו ת י ו ת ] 3 ת רו מ ה ,ש ה ו א נ ס פ ח ב סו פ ה ,ו ב ד פ ו ס ק ר י מ ו נ ה מ ק ו מ ו ב פ ר ש ת ב ר א שי ת. ד צני עו ת א מ בנ ה הזוהר ו צו ר תו ה ס פ רו תי ת ה נ ב ד לי ם ז ה מז ה ב כ מ ה נ ק ו ד ו ת ג ם מ ב חי נ ת ה תו כן .מ קו מ ם נ ק ב ע ב פ ר ש ת י ת רו ,מ שו ם ו ה גזי ר ה שי מ ו ת ו ב מ ד ב ר מ ס ו פ ר ת ב או ת ה פ ר ש ה. ני ב .ס פ ר א ד צני עו ת א] 1 חלקי הזו הר 1ע ע ״ א -ע ח ע״ א 2 — .ש מו ת י ח ,כ א 3 — .זו ה ר חד ש א ע ״ ב -י ע״ ד .ה ק ט עי ם הנו ס פי ם ש ם א ח ר כ ך אינ ם שיי כי ם ל ח ל ק ז ה 4 — .שם ,ו א ת חנן 5 — .ד ב רי ם ו ,ר 6 — .זו ה ר חד ש ס ע ״ א -ס ה ע״ ד. 7ז ו ה ר ח״ ב ו ח ״ ג .ה ח ל קי ם הג דו לי ם ו ה ח שו בי ם ביו ת ר ה ם ח ״ ב קי ד ע ־ א -ק כ א ע״ א ,ח ״ ג צז ע ״ א -ק ד ע־ א ,ק ח ע ״ ב -קי ב ע״ א ,ק כ א ע ״ ב -ק כו ע״ א ,ר טו ע ״ א -רנ ח ע״ א ,ר ע ע ״ ב ־ ר פ ג ע״ א 8 — .חלק שני ( ב עי מו ד מיו חד) א ע ״ א -מ ע״ ד 9 — .מ ס ע ״ ד -נו ע״ ב — .יי! ח״ א כ ב ע ״ א -כ ט ע״ א 1! — .ש ם ח ״ ב מז ע ״ ב ,נ ב ע״ ב ,פר ע״ א ,ק עו ע׳׳ א -ע ״ ב ,ח׳׳ג מ ח ע״ ב ,ס ע״ ב ,ו כן פ ע מי ם ר בו ת ב א ד ר א ר ב א ו פ ע מיי ם (זז״ג רפ ס ע״ א ,ר צא ע״ א) ב אד רא זו ט א .ל פ ע מי ם מו ב א ב שם ״ צני עו ת א ד ס פ ר א״. 21 נוגו א :ס פ ר הזו הר ו חקר הזו הר פרק ר א שון: אדרא רבא 1ואדרא דבי משכנא 2מובאים בשמותיהם .ברעיא מהימנא נזכר גוף הזוהר בלשון ״חיבורא קדמאה״ ( 3ה חי בו ר הראשון) ,וכמה מאמרים וסיפורים שבגוף הזוהר ובחלקים אחרים חוזרים ברעיא מהימנא ובתיקוני זוהר בהרחבה ובתוספת ביאור .גם בחלקים אחרים מצויים רמזים מחלק לחלק בלשון ״אוקימנא״ (פירשנו) ,״אוקמוה״ (פירשוהו) ,״איתמר״ (נאמר ,נתבאר) וכדומה או ללא ציון מיוחד .הפתיחה של אדרא זוטא׳ למשל ,רומזת בבירור לסיפור על מחלתו של ר׳ שמעון בן יוחאי ,הנמצא במדרש הנעלם .4קשרים אלו ,המוכיחים שהחלקים השונים אינם מפורדים לגמרי ,אינם פותרים כמובן את בעית האחידות מבחינת המחבר. שאלה אחרת ,שאף היא קשורה בבעיות הבקורת ,אבל בכל זאת יש מקום לעמוד עליה כאן באופן כללי ,היא שאלת ההיקף המקורי של ספר הזוהר או ספרות הזוהר .מ ת ו ך ניתוחם הקצר של חלקי הזוהר כבר נתברר ,שהחלקים הערוכים לפי פרשיות התורה או פסוקי מגילות אחדות׳ היינו גוף הזוהר׳ מדרש הנעלם וסתרי תורה׳ אינם שלימים בנוסח שלפנינו .ובכן יש להציג את השאלה :האם יצירות אלו יצאו מידי המחבר או המחברים בצורה שלימה ומקיפה וחלקיהן החסרים אבדו ונעלמו או שמא הן חיבורים קטועים שלא נשלמו מעולם ן בחוגי המקובלים נפוצו ידיעות ,שהיקפו המקורי של הזוהר היה רחב במידה מרובה מהיקף הספר שבידינו .בס׳ שלשלת הקבלה 5נאמר :״וקבלתי על פה׳ שזה החבור הוא כ״כ גדול הכמות׳ שאם היה נמצא כלו יחד היה משאת גמל״ .ור׳ יוסף שלמד .דילמדיגו, הפילוסוף המקובל הידוע בשם יש״ר מקנדיא ,מביא עדות ״מפי מגידי אמת״ ,שבספרית הידלברג היה כתב־יד של הזוהר על כ״ד ספרי המקרא :״אמר יש״ר :שמעתי מפי מגידי אמת ,שבשנת ש״ף לפ״ק כשבזזו הספרדים עיר הידילבי״רגה לקחו מבית עקד הרועים ר״ל האקדימי״אה כמה אלפים ספרים מכל לשון׳ וביניהם כמה ספרים קדושים כתובים בקלף .גם שם ס׳ הזהר על כל עשרים וארבע ,משא סבל׳ וקצתם שולחו לרומ׳׳ה לחשמן וקצתם לקח דוכוס בוואראיה ,גם לספרד שולחו קצת מהם״». ברור ,שמסורות אלו אינן אלא אגדות או גוזמאות ,שאין להן על מה לסמוך .בכתבי־יד ובספרי המקובלים הראשונים ,המביאים את מאמרי הזוהר לפני הופעתו בדפוס ,אין שום זכר או סימן למציאותו של נוסח רחב כזה .אבל מצד אחר אפשר לקבוע בוודאות, שכתבי־היד שהיו לעיני המדפיסים לא הכילו את כל המאמרים השייכים לספרות הזוהר .האוסף הגדול של מאמרים חשובים ,שנקבצו במאה השש עשרה מתוך כתבי־יר ונדפסו בשם זוהר חדש ,משמש עדות חותכת לכך .במקומות אחדים מובאות בזוהר חדש השלמות למאמרים מקוטעים שבזוהר על התורה .בכתבי־יד המצויים אתנו כיום ובספרי מקובלים ראשונים ,ביחוד מהמאה הארבע עשרה ,7אפשר לגלות עוד מאמרים נוספים במספר מסוים ,החסרים גם בזוהר חדש .ר׳ משה קורדובירו מזכיר זוהר מ בנ ה הזוהר ו צו ר תו ה ס פ רו תי ת ת כונו ת הזוהר למגילת אסתר ,1וג׳ שלום 2פרסם בזמן האחרון מתוך כ״י קמברידג׳ פרקים ממדרש הנעלם לפרשת בראשית בנוסח מיוחד ,שלא היה ידוע עד עתה. מתוך עובדות אלו יש להסיק׳ שעל כל פנים בשעת פרסומו ,שאירע בסוף המאה השלש עשרה כפי שיתברר להלן ,לא היה מבנה הזוהר שונה ביסודו מן הנוסח שלפנינו ,אם כי יש מקום להניח ,שהכיל מאמרים שלא הגיעו לידינו כלל .מסקנה זו כשלעצמה אינה קובעת ,שהנוסח שלפנינו חופף את המבנה המקורי של הזוהר ,כפי שיצא מידי המחבר. התשובה לשאלה זו תלויה בכך אם חיבור הזוהר נעשה בתקופה קודמת לזמן פרסומו או לאו ,כלומר היא כרוכה בבעית קדמות הזהר או איחורו ,שבהמשך דברינו נדון עליה בדיון מפורט. ב .תכונו ת הזוהר בתיאור החלקים ,המהווים את מכלל הזוהר ,כבר נצטיירה התכונה היסודית ,הקובעת את דמות הספר כולו ,היינו האופי הפרשני־דרשני .רעיונות הזוהר אינם ערוכים במערכה שיטתית של תורת הקבלה ,אלא הם מובעים בצורת פירושים ודרשות .האופי הפרשני־דרשני בולט אפילו באותם החלקים ,כגון האדרות וההיכלות ,שלפי תכנם אפשר לציינם כבירור או תיאור שיטתי מרוכז של ענין מסוים. הפרשנות או הדרשנות של הזוהר אינה מצומצמת בתחומי המקרא ,שהוא המסגרת החיצונית שלה ,אלא היא מקיפה את כל גילויי הרוח היהודית .פסקי ההלכה ,מוטיבי האגדה ופרקי התפלה ,כולם נדרשים ומבוארים על דרך הסוד .באמצעי הדרשה המיסטית השכיל בעל הזוהר לחרוז ממקרא למשנה וממשנה לאגדה ולתפלה ,לכרוך אותם יחד ולשקפם כחטיבה אחת באספקלריה של רוח הקבלה .מבחינה זו הזוהר הוא אוצר בלום של ערכי היהדות כולה. אמנם מגרעות רבות יש לתלות בחוסר השיטתיות הכרוך בחלקו באופי הפרשני־ דרשני .ענינים שונים באים בערבוביה ונושאים רחוקים נעשים קרובים ומשתלבים זה בזה ללא זיקה פנימית ביניהם .במקומות רבים מוצאים אנו קפיצה מענין לענין ,ללא מעבר הגיוני וללא רציפות רעיונית .מגרעות אלו ניכרות ביותר בשני חלקים ,רעיא מהימנא ותיקוני זוהר ,שרוב המאמרים שבהם אינם אלא צירופי רמזים מקוטעים ומפורדים ,המאוגדים בקשרי אסוציאציות בלבד ונתלים בפסוקים שונים .בחלקים אלו יש סימנים של ליקוי יסודי בעצם תבנית המחשבה .אבל גם בשאר החלקים ניתנים רוב הרעיונות קרעים־קרעים ,ללא בירור מקיף וממצה במקום אחד ,וכמה בעיות חשובות ,כגון הנבואה וההשגחה ,אינן נדונות כלל בדיון רציני .תכונה זו מערפלת ומאפילה את הרעיונות ,שגם מצד תכנם אינם בהירים ושקופים ביותר ,והיא אחת הסיבות לכך ,שהזוהר נראה בעיני הקורא כספר סתום וחתום. ·י ס׳ או ר נ ער ב (ויני צי א ח ,ש מ״ז) ח ״ג פ ר ק ג :״ א מנ ם ה ס פ רי ם שי ד ב ק בה ם האד ם ל ה ש בי ח ב ה ם ה ס 1ש ם ח״ א ריז ע״ א ,ח״ ב סא ע ״ ב ,ח ״ ג ע ט ע״ א ,ק מ ה ע״ ב ,ק מ ח ע״ א ,ר פ ח ע״ א ,זו ה ר חד ש ע ע״ ד. מו ב א ת מי ד ב ש ם ״ א ד ר א ק די ש א ״ 2 — .ש ם ח ״ ג ק כז ע״ ב 3 — .ב עי ק ר ב פ ר ש ת פנ ח ס ב מ קו מו ת רבים. * ה סי פו ר מ תו רג ם ל ה לן ע מ׳ ל א -לג 5 _ .ויני צי א ה ,ש מ ״ו ,לא ע״ ב » — .ם׳ מ צ ר ף ל ח כ מ ה (נדפ ס ב תו ך ח בו רי ה ר ש ב״י ע ״ ה כ מו הז ה ר ו ה ת קוני ם ו ר עי א מ הי מנ א ו שי ר ה שי רי ם ו ס ב א וינו ק א ,ו מ ח קו ד מי ם אליו ס פ ר י צי ר ה ו ס פ ר ה ב הי ר ו מ ד ר ש רו ת ו מ ד ר ש אי כ ה מד,זהר ,ו מ ה מ או ח רי ם מד ר ש מג ל ת א ס ת ר יהודד. מהזר,ר״ .י ת כן ,ש מ ה ציון ״ מ ה מ או ח רי ם ״ י ש ל ה סי ק ,ש ח ל ק ז ה הי ה חי קוי מ או ח ר — .צ ׳׳ פ ר ש ה ס׳ ת ע ל מו ת ח כ מ ה ,ב סי לי א ה ,ש פ ״ ט ) כ ב ע״ א 7 — .ל מ ש ל כ ת בי ר׳ מנ ח ם רי קנ א טי ו ר׳ דור בן ד ח סי ד .עיין ל ה לן ע מ ׳ •37-35 22 מר שה מן ה מ ד ר ש הנ ע ל ם ש בזו ה ר ״ ( ס פ ר היו ב ל ל כ בו ד לוי גינ צ בו ר ג ,נוי ר ק ,ת ש׳־ו ,ע ט׳ ת כ ה -ת מו ). 23 פ ר ק רא שון: מבו א :ס פר הזוהר ו ח ק ר הזו הר ה מ סג ר ת ה סי פו רי ת מ בנ ה הזו הר ו צו ר תו ה ס פ רו תי ת ה שי מו ש ב ציו רי ם ס מ ליי ם ב מ קו ם מו ש גי ם עיוניי ם ב ה ב ע ת ה ר עיו נו ת ,ש הו א ת כו נ ה או פי ־ ג .ה מ ס ג ר ת ה ס י פ ו ר י ת ני ת כ מ ע ט ב כ ל ח ל קי הזו ה ר ,מ ג בי ר א ת ה א טי מו ת ו מו סי ף קו שי ע ל קו שי ב ה ב נ ת ה ד ב רי ם. מ א מ רי ם ר בי ם אי נ ם א ל א מ עין פ סי פ ס ש ל ציו רי ם מ גוו ני ם ,ש ל מ ר אי ת עין אין בי ני ה ם ק ש ר ע ני ני ו ה גיו ני .א כן ל א מי תו ש ל ד ב ר קיי ם ק ש ר כז ה ו הו א ג לוי ו ב רו ר ל מי ש מ פ ת ח ה ס מ לי ם בי דו ,א ב ל מ כיון ש מו בן ה ס מ לי ם מ ש ת נ ה ו מ ת ח ל ף ל ע תי ם ק רו בו ת ל פי צי רו פי ה ם ו מ ע מ ד ם ב מ ע ר כ ת ה ר עיו נו ת ,ה רי ק ש ה מ או ד ל ע מ ו ד ע ל טי ב ם ו ל ח שו ף א ת ת כנ ם. ל פי כ ך מי ש אי נו ב קי ב ס ת רי תו ר ה ו אינו מ צוי א צ ל ל שון ה רזי ם ה ס מ ליי ם ע לו ל ל ר או ת א ת מ א מ רי הזו ה ר כ גי ב ו בי מ לי ם ו ציו רי ם ח ס רי ־ ש ח ר. ב א ג ד ו ת ה ת ל מ ו ד ו ה מ ד ר שי ם מ צ ר י ם סי פו רי ם ר בי ם ע ל מ ע שי ח כ מי ם ו מ א ו ר עו ת חיי ה ם. ב ע לי ר ש מו ה אגד ה ל ציון י די עו ת ו ש מו עו ת ה ד מויו ת ה חיו ת ה מי דו ת ומעלת ר בו תי ה ם ה נ ע ר צי ם ,ו א ף ה פ לי גו ב ש ב ח ם ב תי או רי ם ד מיוניי ם .א ך בזו ה ר י ש חי דו ש ר ב ב כ ך ,ש ה סי פו רי ם ה שוני ם מ רו כזי ם מ ס בי ב ל חו ג מ צו מ צ ם ,ו בי חו ד מ ס בי ב ל ד מו תו ש ל ראש ה חוג המשמשת ר׳ ש מ עון בן יו ח אי ,ו ה ם מ סג ר ת ל רו ב ע נ י נ י ה ס פ ר. מ צ ט ר פי ם ב ח ל קי ם לי רי ע ה א ח די ם, סי פו רי ת מדר ש ר ח ב ה ו א חי ד ה, הנ ע ל ם מ כ אן ו ר עי א ב ר ם ,ה פ ס דו ש ל הזו ה ר ב חו ס ר ש י ט ת י ו ת ו ב חו ס ר ב הי ר ו ת מ ס פ י ק ה יו צ א ב ש כ ר חי ו ני ו ת ו מ הי מ נ א ו תי קוני זו ה ר ו רי בוי ה צ ד די ם ו ה גוו ני ם ש בו .ד ר כ ה ש ל ה ח שי ב ה ה שי ט תי ת ,ש הי א מ ע מי ד ה א נ ך ב תו ך ה ח ל קי ם .ל פי כ ך נ ת א ר ל חו ד א ת ש ל ש ה צו רו ת ,ש סי פו רי הזו ה ר נ ת ו ני ם ב הן. ר ח שי ־ רו ח ו תו פ עו ת ה חיי ם ו ל פי קנ ה ־ ה מי ד ה ו מ ג די ר ה ש בי ד ה הי א בו ר ר ת ו מ צ ר פ ת, של שינויי ם מ כ אן ,י ש ח שו בי ם ב מ סג ר ת ה סי פו רי ת ל ג בי שאר מג ב ש ת א ת עי ק רי ה מ ח ש ב ה ה ג ד ו לי ם ו ה ח שו בי ם ,ו אי לו ה מ ון ה ר הו רי ם ו ע ש תו נו ת, ה מ מ ל א י ם ו מ ט ר י ד י ם א ת נ פ ש ה א ד ם ב ש ט ף ה ח י י ם׳ נ פ ס ל י ם ב ש י פ ו ט ה ו נ ד ח י ם מ ח ו ץ ל ת חו מ ה ,מ שו ם ש אי נ ם ת ו א מי ם ל מ ס ג ר ת ה שי ט ה ה מנו פ ה .ת ו צ א ת ה ני פ ו י ו ה לי ב ו ן הי א, גו ף הזו ה ר ו ש א ר ה ח ל קי ם ה סי פו ריי ם ר׳ ש מ ע ו ן ב ן יו ח אי ,ה ח כ ם ה מ פ ו ר ס ם מ ב י ת ־ מ ד ר ש ו ש ל ר׳ ע קי ב א ,מ ת ו א ר ה ת ל מו ד ו ה מ ד ר שי ם כ צ די ק ג דו ל ,ש ל א נ ר א ת ה ק ש ת ב אג דו ת ב י מ י ו , 1כ ל ו מ ר ה גן " ב ז כ ו ת ו ע ל ש ג ב י ש י ה מ ח ש ב ה ה נ ע ר כ י ם ב מ ע ר כ ה ש י ט ת י ת צ חי ם ו מ ל ו ט שי ם ה ם ,א ב ל ת ו ך כ ד י צ ח צו ח ה דו ר ו ל א הי ה צו ר ך ב או ת ה ק ש ת ,ה מ עי ד ה ע ל ה ב ט ח ת ה ק דו ש ב רו ך הו א ש ל א י ב י א ו לי טו ש ני ט ל מ הן ר ט ט חיו תן ,ש כן נ ע ק רו ו נ ע ת קו מ מ קו ר י ני ק ת ן ו גי ד ו לן ב מ ע ר ב ו ל ת מ ב ו ל ל ע ו ל ם .ג י ל ו י א ל י ה ו׳ ב י ט ו ל ג ז י ר ו ת מ ן ה ש מ י ם ו מ ע ש י נ ס י ם ג ד ו ל י ם מ י ו ח ס י ם ל ו. 2 ש ב ס פ רו ת ה קו ה מיו ח ד ב אי שיו תו הו א ב ט חו נו ה מו פ ל ג ב ג דו ל תו ה אי שי ת ,ש ב א לי די בי טוי ב ד ב רי ה ק ב ל ה .ל עו מ ת ז ה הזו ה ר הו א ס פ ר ־ חיי ם :חיי ה א ד ם הי ה ו די ו נ ב כי רו חו מ ש ת ק פי ם בו ה ש ת ב חו ת מ ת מי הי ם ,כ גון :״י כו ל א ני ל פ טו ר א ת כ ל ה עו ל ם כ לו מן ה דין מיו ם ש נ ב ר א תי ש מ א מ ריו אינ ם נו ג עי ם ע ד ע ת ה ,ו אי ל מ לי א ל עז ר ב ני ע מי מיו ם ש נ ב ר א ה עו ל ם ו ע ד ע כ שיו ,ו אי ל מ לי י ו ת ם ב ן ה ח שי ב ה ה חי ה. ד ב רי ם א לו ח לי ם ב עי ק ר ם ג ם על הנ סיונו ת כ מ ו ת ש ה ם ע ל א ו ר ו תי ה ם ו צ ל לי ה ם ,ו א ין כ מ ע ט פ י נ ת חיי ם, ה שי ט תיי ם ב ה נ גי ע ה כ ל ש הי .ה ד רי ש ה ב מ פ ל או ת ש ל סו דו ת ה נ ש מ ה ו ה א ל הו ת מ ק צ ה מז ה ו א מו נו ת ע ו ז י ה ו ע מ נ ו מ י ו ם ש נ ב ר א ה ע ו ל ם ע ד ס ו פ ו ...ר א י ת י ב נ י ע ל י י ה ו ה ן מ ו ע ט י ן ,א ם א ל ף ו ד ע ו ת ע מ מ י ו ת ע ל כי ש ו ף ו ר ו ח ו ת ר ע ו ת מ ק צ ה מז ה ,ח ל ו מ ו ת ה ג א ו ל ה ו ח י ש ו בי ה ק ץ מ כ א ן ה ן א נ י ו ב נ י מ ה ן ,א ם מ א ה ה ן א נ י ו ב נ י מ ה ן ,א ם ש נ י ם ה ן א נ י ו ב נ י ה ן ״ .3מ א ו ר ע ג ד ו ל מג מו ת במערה יחד עם ו ב ק ש ת מו צ א ו ע צ ה ב ס ב כי הי ח סי ם ש בין א ד ם ל ח ב ר ו ו ש בי נ ו ל בי נ ה מ כ אן, ש ו נ ו ת ו מ ש ו נ ו ת א ל ו ו כ י ו צ א ב ה ן ד ר ו ת ב כ פ י פ ה א ח ת ו א ף מ ש ו ל ב ו ת ז ו ב ז ו ב ד פ י ה ז ו ה ר. ה פ כי ם ה ק טני ם ש ל ה גי גי ם נ בו כי ם ו א טו מי ם ו ת היו ת ו ד מ דו מי ם מ פ לי גי ם של ה רו ח ב חייו ,ש ב ו ו ד אי ה ט ב י ע א ת חו ת מו ע ל א י ש י ו ת ו ׳ הי ת ר .ה ת ח ב א ו ת ו ר׳ א ל ע ז ר ב נ ו ב מ ש ך ש ל ש ע ש ר ה ש נ ה ,כ ש נ א ל ץ ל ב ר ו ח מ פ נ י ה ר ו מ י י ם .ב ת י א ו ר ש ה י י ת ו ב מ ע ר ה ו י צ י א ת ו מ מ נ ה ק ש ר ה ה א ג ד ה מ ו פ ת י ם ר ב י ם .4 ה ע ר טי ל אי ת ,כ לו מ ר ג ז רי מ ח ש ב ה ו ה גיי ה היו ליי ם ,ש אי נ ם זו כי ם ל ה כנ ס ל הי כ ל ה שי ט ה ת כונו ת אי שיו ת א לו מ צויו ת ג ם ב ד מו תו ש ל ר ש ב ״י ש בזו ה ר ,ו הן מ תו א רו ת ב ה ב ל ט ה מ ח מ ת פ חי תו ת ם או מ שו ם ש אינ ם נ ת פ סי ם ב ג ד רי ה מ ב ע ה עי ו ני ו ה ח שי ב ה ה שי ט תי ת, י תי ר ה ו ב ס מ מ ני ם ג דו שי ם .כ אן הו א מו פי ע כ צ די ק ו ק דו ש י ח י ד ס גו ל ה ,ש מ ל א כי ע ל יון דוו ק א ה ם ה ם ה מ ו צ אי ם א ת פו ר ק נ ם ב מ א מ ר י הזו ה ר .ע כ י ר ו ת ו ו א פ לו לי ת ו ב צו ר ה ו ב ת ו כן ו א ף ה ק דו ש ב רו ך הו א ע צ מ ו מ ק שי בי ם ל ד ב ריו ו מ ציי תי ם ל ו ו כ ל ה ד ו ר חו ס ה ב צ לו .ח יי ו הן ע כי רו ת ם ו א פ לו לי ת ם ש ל ה חיי ם ה מ פ כי ם ו ה תו ס סי ם ,ה מ ע לי ם ב ק צ פ ם ג ם פ סו ל ת ו סי גי ם. ה ם ש ל ש ל ת ש ל מ ע שי נ סי ם ,א ו ת ו ת ו מו פ תי ם מ לווי ם או תו ב כ ל ד ר כיו ו א לי הו ה נ ב י א ה חי ו ני ו ת ש בזו ה ר מ ו ג ב ר ת עו ד ע ל ־י די ס גו לו ת ס פ רו תיו ת מיו ח דו ת .ס ג נ ו נ ו אי נ ו א חי ד, ו ש א ר ר ו ח ו ת ק ד ו ש ו ת ו נ ש מ ו ת צ ד י ק י ם מ ת ג ל י ם ל ו ע ל כ ל צ ע ד ו ש ע ל .ג ם .ד ב ר י ה ת פ א ר ו ת א ד ר ב ה הו א מ צ טיין ב מ ע לו ת ו מ ו ר ד ו ת ת כו פי ם ,מ מ ר ו מי פ א תו ס נ ש ג ב ו נ מ ל ץ ל מי שו רי ה ר צ א ה ש קו ל ה ו מ תו נ ה ו מ ש פ ה פיו טי ת ־ ציו רי ת ל ג מ גו מי ל שון חוו רי ם ו ד לי ם ,ל פי ק ט עי ה חיי ם ו ה ל כי ־ ה רו ח ה ב אי ם בו לי די בי טוי .ג ם שי לו ב ה ד ר שו ת ב מ ס ג ר ת ש ל מ או ר עו ת ו שי חו ת בין ה ח כ מי ם ,ה נ ו תן מ קו ם ל ה ב א ת ט ענו ת ו מ ע נו ת ו ל ה ב ע ת ־ ד ע ו ת מנו ג דו ת, מו סי ף חיוניו ת .כ אן ל א מ ע נ י נ נו הו א ל ק בו ע א ם י ש י סו ד הי ס טו רי ל מ ס ג ר ת ה סי פו רי ת ל ל א ג בו ל ש גו רי ם ב פיו ,ו ב מ א מ ר א ח ד ה ע ל ה ע צ מ ו א פי לו ל מ ע ל ה מ מ ד ר ג ת מ ש ה ר בי נ ו : ״ מ עי ד אני ע לי את ה ש מי ם ה ע ליוני ם ש ב ע ליוני ם ואת הארץ ה ק דו ש ה ה ע ליונ ה ש ב ע ליונ ה ,ש א גי רו א ה ע כ שיו מ ה ש ל א ר א ה א ד ם מיו ם ש ע ל ה מ ש ה פ ע ם ש ני ה ל ה ר 0י נ י ,ש א ני רו א ה פ נ י מ אי ר י ם כ או ר ה ש מ ש ה חז ק ...ו ע ו ד ,ש א נ י י ו ד ע ש פ נ י מ א י ר י ם ה ס ת כ ל ״.5 ש היי תו ב מ ע ר ה וי צי א תו מ מנ ה מ תו א רו ת בהרחבה ומשה לא ידע ולא י י רו ש ל מי ב ר כו ת פ ״ ט ,ג — 2עיין ס׳ בן יו ח אי (ווין ,תקע״ד ).ל ר׳ מ ש ה קוני ץ ,ש ע ר ג ה מ ח ב ר א ס ף או ל או .ש א ל ה זו ת ב ו ר ר ב מ ק ו מ ה ב ד י ו ן ע ל ב ק ו ר ת הזו ה ר .א ב ל ב י ן כ ך ו ב י ן כ ך ה ת כ ו נ ה ה ד ר מ א טי ת ש ב תי או ר ה ד מויו ת ו ה ע לי לו ת ו ב מ ה ל ך ו מ שוו ה ל ס פ ר או פי ש ל י צי ר ה חי ה ו מגוונ ת. 24 הוי כו חי ם מ כני ס ה ת נו ע ר .ו ח י י ם ש ם א ת ה מ א מ רי ם ה מ ד ב רי ם ב ש ב חו ש ל ר ש ב -י 3 — .מו כ ה מ ה ע ״ ב * — .ש ב ת ל ג ע ״ ב ו עו ר— , 5ז ו ה ר ח׳׳ג קל ב ע ״ ב (אדרא ר ב א ^ 25 מבוא :ס פ ר הזו הר ו ח קר הזו הר פר ק רא שון : ובתוספת נסים ,2שאינם נזכרים באגדה ,אבל המאורע אינו תופס מקום מ ר מי ,ורק במקומות מעטים בא זכרו בשאר הסיפורים. ברם ,התכונה היסודית שבדמותו של רשב״י בזוהר ,היינו עוצם ידיעתו וכוחו לגלות סתרי תורה ,חסרה לגמרי בשאר המקורות .בחידושי התורה הנמסרים בשמו אין סימן ללימודי נסתרות= ,אף־על־פי שר׳ עקיבא רבו נודע כאחד מבעלי המיסתורין של מעשה בראשית ומעשה מרכבה ,ומסופר עליו שהיה בין ארבעת החכמים שנכנסו לפרדס ורק הוא לבדו נכנס בשלום ויצא בשלום .3ואילו לפי סיפורי הזוהר כל המעלות שמנינו ברשב״י אינן אלא תופעות־לואי לגדולתו בתורת הסוד .הוא מתואר כחכם הרזים ,שכל שבילי הנסתרות נהירים לו על־ידי גילויים מן השמים ,וחוג של חברים־תלמידים, הצמאים לידיעת הרזים ,מתאבק בעפר רגליו לשמוע תורה מפיו .חכמת הנסתר היא מטה הקסמים ,שבכוחו הוא מושל בעליונים ובתחתונים. בני החוג הקבועים ,הקשורים ביחסים אישיים הדוקים ומצויים יחד לעתים קרובות במחיצתו של ר׳ שמעון או מחוצה לה ,הם תשעה חכמים הנמנים בשמותיהם בפתיחת אדרא רבא* :ר׳ אלעזר ור׳ אבא ור׳ יהודה ור׳ יוסי בר יעקב« ור׳ יצחק ור׳ חזקיה בר רב ור׳ חייא ור׳ יוסי ור׳ ייסא .ר׳ אלעזר ור׳ אבא הם ראשי החוג ואנשי סודו של רשב״י .חכמים אלו ,הנקראים בדרך כלל ״חברייא״(חברים) ,נפגשים בנסיבות שונות, ובעיקר בסיוריהם בערים ובכפרים של ארץ־ישדאל .המקומות החשובים ביותר ,הנז כרים הרבה בתיאורי המסעות ,הם :טבריה ,ציפורי ,אושא ,קיסרין ולוד .מסיפורי הזוהר נראה ,שטבריה נחשבה למקום מושבו הקבוע של רשב״י .לפעמים רשב״י עצמו משתתף במסע והוא יושב בדרך עם חוג החברים בהרים ,בשדות ובחורשות ודורש בסתרי תורה .אך לפעמים יוצאים חכמים מספר לבדם לדרך ולאחר תום הסיור הם שבים לבית רבם ומוסרים לו את רשמיהם ודנים בפניו על חידושי התורה שנתחדשו, על המאורעות שנתרחשו ועל השאלות והתמיהות שנתעוררו אצלם .רשב״י הוא מעין אורים ותומים בשביל בני החוג .הוא מישב את כל קושיותיהם ,פותר את הבעיות והחידות המטרידות אותם ומשרה עליהם רוח הקודש בדבריו ובמעשיו. ליד בני החוג נזכרים עוד כמה חכמים ,שבאו במגע אתם .רובם אינם אלא דמויות טפלות׳ שאינן ממלאות תפקידים חשובים במסגרת הסיפורית של הזוהר .אך לאישים אחדים נודעת חשיבות רבה והם עטורים הילה של קדושה עילאית :ר׳ פנחס בן יאיר, רב המנונא סבא ורב ייבא סבא» .ר׳ פנחס ,הנחשב בזוהר לחותנו של רשב״י ,מתואר כזקן חסיד וקדוש וכחכם רזים ובעל נסים ,השוה כמעט במעלתו לרשב״י עצמו .הופעתו בחוג משרה תמיד אוירה של רוממות חגיגית והיא מלווה מחזות של התפעלות ויראה כבוד מיוחדת .הסתלקותו מן העולם קדמה לפטירתו של רשב״י ,ובכינוס האחרון לפני מותו של רשב״י נזדעזעו החברים כשנודע להם ,שנשמתו באה מעולם האמת להשתתף 1ל ה ל ן ע מ ׳ כ ג -כז 2 — .ר ק בי מי ־ ה ביניי ם נ ת ח ב רו ע ל ש מו שני כ ת בי ם א פו ק א לי פ טיי ם :נ ס ת רו ת ד ר׳ ש מ עון בן י ו ח א י ( ב י ת ה מ ד ר ש לי לינ ק ,ווו ,ע מ ׳ ) 82-78ו ת פ ל ת ר׳ ש מ עון בן יו ח אי (שם\/ ,ו ,ע ט , מ בנ ה הזו הר ו צו ר תו ה ס פ רו תי ת ה מ סג ר ת ה סי פו רי ת בכינוס! .רב המנונא סבא ורב ייבא סבא הם אישים מופלאים ,המזדמנים לחברים בדרך בדמותו של חמר עני ונדמים כעמי־הארץ ,ורק תוך כדי שיחה מתגלה חכמתם וקדושתם .בתיאורי הפגישות האלה נראה ,שאינם בחיים אלא נשמותיהם יצאו מגן־ ערן ונתלבשו בדמות הגוף לגלות סתרי תורה ,אבל בסיומו של אדרא רבא 2מסופר, שאליהו הנביא לא היה נוכח בכינוס משום שבאותו הזמן הוטל עליו למלט את רב המנונא סבא וחבריו ממאסרם בארמון המלך .בשיחות החברים נמסרות שמועות על מעשיהם ומנהגיהם של אישים מופלאים אלו ,ובכמה מקומות מובאים מאמרים בתורת הסוד בשם ״ספרא דרב המנונא סבא״ ו״ספרא דרב ייבא סבא״ .גם בנו של רב המנונא סבא מזדמן לחכמים בילדותו והוא מפליא אותם בחכמתו הרבה ובגילויים מן השמים.3 מלבד אישים מפורסמים אלו מופיעים גם זקנים וילדים עלומי־שם ,שאף הם נודעים לבסוף כצדיקים נסתרים וכחכמים מופלאים בתורת הסוד .דמויות אלו באות ללמד על מעלתו הרמה של הדור כולו .פי החברים מלא תהילת הדור ,שבו אפילו זקנים עלובים מהמון העם וילדים רכים העומדים בראשית לימודם חדורים דעה ובינה ברזי עולם בזכותו של רשב״י השוכן בתוכם .לא היה כדור הזה ולא יהיה כמוהו עוד עד אחרית הימים .לעתים קרובות שומעים אנו את קינות החברים על אור התורה והחכמה העתיד להגנז ועל החשיכה שתרד לעולם בהסתלקותו של רשב״י*. שני הכינוסים ,המתוארים באדרא רבא ובאדרא זוטא ,הם המאורעות המרכדים בסיפורי הזוהר .באדרא רבא מגיעה החבורה כולה להתלכדות שלימה ולשיא ההתעלות בגילויי סודות ,ואילו אדרא זוטא הוא האפותיאוזה של רשב״י בשעת הסתלהותו. בתיאור מותו שוררת אוירה של בדידות ויתמות האופפת את החברים ,ורגש הדכאון שתקפם אותה שעה מלווה אותם כל ימי חייהם .שיחות החברים בפגישותיהם אחרי מותו של רשב״י מוסבות על האבידה הקשה שאין לה תמורה ועל העזובה הרבה. אחדים זוכים לראות בחלום את דמות המורה הנערץ או להתקשר בחזון אכסטאטי עם נשמתו בגן־עדף ,אבל נחמתם העיקרית היא בסיפור הזכרונות על חכמתו וגדולתו ובשינון הסודות ששמעו מפיו. מד ר ש הנ על ם רשב״י וחוגו מופיעים בחלק זה באותה המסגרת כמו בגוף הזוהר ,אבל מצד אחד אין החוג מגובש כל־כך ,ומצד אחר מובאים סיפורים על חכמים רבים ,שאין להם כל קשר לחוגו של רשב״י .הדמויות הנוספות הן בחלקן אישים בודדים ,שאינם קשורים זה בזה כבני חוג מסוים וסיפורי מעשיהם אינם קטעי יריעה אחת ,אלא כל סיפור וסיפור הוא בבחינת חטיבה בפני עצמה .אך בסיפורים רבים חוזרים ונשנים כמה אישים מרכזיים. וסביביהם מצטייר מעין חוג או חוגים מקבילים לחבורתו של רשב״י .במחרוזת אחת של סיפורים כאלה הדמות המרכזית היא ר׳ אליעזר בן הורקנוס ,הנודע בשם ר׳ אליעזר 3 — .) 126-117ח גי ג ה י ד ע״ ב 4 — .עיין ל ה לן ע מ׳ כ ח 5 — .ש מו ש ל ח כ ם ז ה ,הנז כ ר כ א ח ד מ ש ל ש ת 1עיין ל ה לן ע מ׳ ל ה 2 — .זו ה ר ח ״ ג ק מ ד ע ״ ב 3 — .עיין ל ה לן ע מ׳ סו ו אי ל ך .מ סי פו ר ז ה נ ר א ה, ה ח כ מי ם שנ פ ט רו ב סיו ם ה כינו ס ,אינו מ צוי ב מ קו מו ת א ח די ם >< — .ג ם ר׳ יו סי בן ש מ עון בן ל קוני א! חו תנו ש ל ר׳ א לעז ר ,נזכ ר ה ר ב ה ,אבל ל א כ ח כ ם אלא כ מ כני ס או ר חי ם ,ש בי תו הו א בי ת ו ע ד ל ח כ מ י * ש מ קו ם מו ש בו ש ל רב ה מנונ א הי ה ב כ פ ר ס כנין ונ פ ט ר ז מן קצ ר ל פני ש ה ח כ מי ם נ ת א ר חו אצל 26 א ש תו * — .עיין ל מ ש ל ל ה לן ע מ׳ כ א -כ ג 5 — .עיין ל ה לן ע ט׳ לו -מ. 27 פ ר ק שני: מ בו א :ספר הזו ה ר ו ח קר הזו הר ה ג ד ו ל ,ו ל י ד ו ר׳ ע קי ב א ■ ת ל מ י ד ו .ב ק ב ו צ ת ס י פ ו ר י ם ק ט נ ה י ו ת ר ע ו מ ד ר ׳ א ל ע ז ר ב ן ע ר ן ב ר א ש ם ש ל ב ע לי סו ד .אי שי ם א לו ,מ ת ל מי ד י ר בן י ו ח נן בן ז כ אי ,ק ד מ ו ש נ י דו רו ח ע דו תו של ר׳ יצחק מעכו פר סו ם הזוהר ו ה שפע תו ב ח ד ש א ד ר כ ת ב ר׳ י צ ח ק ד מ ן ע כו ,כי ע כו נ ח ר ב ה ב ש נ ת ח מ שי ם [ ו א׳ ] ל פ ר ט ו ש נ ה ר ג ו ח ס י ד י י ש ר א ל ש ם ב ד׳ מ י ת ו ת ב ״ ד .ו ב ש נ ת ס ״ ה הי ה ז ה ר' י צ ח ק ד מ ן ע כ ו ב נ ב א ר ה ! ב א י ש ט ל י י א 2ו נ י צ ל מ ע כ ו ,ו ב ש נ ת ס ״ ה ע צ מ ה ב א ל ט ו ל י ט ל ה » . ל ר ש ב ״י ,ו אין ל ה ם ז כ ר ב גו ף הזו ה ר .ש ל א כ ר ש ב ״י י דו עי ם ה ם ב ס פ רו ת ה א ג ד ה כ אי שי ם מי ס טיי ם ו כ ח כ מי נ ס ת רו ת. ו מ צ א ת י ב ס פ ר ד ב ר י ה י מ י ם ש ל ו׳ ר ״ ל מ ר ׳ י צ ח ק ד מ ן ע כ ו׳ ה ו א ש ע ש ה ס פ ר ק ב ל ה ב ש נ ת ה מ ל א ך ,ו נ ח ר ב ה ב ז מ נ ו ע כ ו ו נ ש ב ו כ ו ל ם ב ז מ ן ב ן ב נ ו ש ל ה ר מ ב׳ -ן ו ב ז מ ן ב ן ר ׳ ד ו ד ב ן א ב ר ה ם ב ן ה ר מ ב ׳׳ ם ז ״ ל .ו ה ו א ה ל ך ל ס פ ר ד ל ח ק ו ר כ י צ ד נ מ צ א ב ז מ נ ו ס פ ר הזו ה ר א ש ר ע ש ה ר׳ ש מ ע ו ן ו ר׳ א ל ע ז ר ב נ ו ב מ ע ר ה ,א ש רי ה ז ו כי ם רעיא מ הי מנ א ו תי קוני זו ה ר ב ח ל קי ם א לו שו ב ל פ ני נו חו ג א ח ד ש ל ח כ מי ם ו ב ר א שו ר ש ב ״י ,א ב ל בי מ ת ה סי פו רי ם שונ ה .ב מ קו ם מ ס עו ת ו מ או ר עו ת ע ל פ ני ה א ר ץ מ ת ר ח שי ם כ אן רו ב ה מ ע שי ם ב ש מי ם, בי שי בו ת של מעלה ש ב ג ך ע דן. ר ש ב ״י ,ה נ ק ר א כ אן ב ד ר ך כ ל ל ״ ב ו צי נ א ק די ש א ״1 ( ה מ או ר ה ק דו ש ) ,ו ב נ י ל ו יי תו נ פ ג שי ם ו מ שו ח חי ם ע ם ל ה ק ה ש ל ר ו ח ו ת ש ל א מ ן ה ע ו ל ם הז ה׳ ו ב ר א ש ם מ ש ה ר בי נו ,ה ר ו ע ה ה נ א מן .ב ל ה ק ת ה ר ו ח ו ת ה ק ד ו ש ו ת מ ו פי עי ם ה א בו ת, ל א מ ת ת ו ב א ו ר ו י ר א ו או ר .ו א מ ר ל א מ ת תו ,מ פ גי שזיי ף מ ק צ ת ו ה מ זיי ף א ש ר זיי ף. ו א מ ר ש ק ב ל ,כי מ ה ש נ מ צ א ב ל ש ו ן י רו ש ל מי * ה א מן כי ה ם ד ב ר י ר׳ ש מ עון ,ו א ם ת ר א ה ב ל שון ק ד ש ה א מן כי אי נ ם ד ב ריו ר ק ד ב רי ה מזיי ף ,מ פ גי ש ה ס פ ר ה א מ תי ה ו א ב ל ש ו ן י ר ו ש ל מ י כ ל ו .ו ז ה ל ש ו נ ו :ו מ פ נ י ש ר א י ת י כ י ד ב ר י ו מ ו פ ל א י ם י ש א ב ו מ מ קו ר ה ע ליון ה מ עיין ה מ ש פי ע ב ל תי מ ק ב ל ב ש כ מ ל ״ו « ,ר ד פ תי א ח ריו ו א ש א ל ה א ת ה ת ל מי די ם הנ מ צ אי ם בי ד ם ד ב רי ם ג דו לי ם מ מ נו מ אין ב א ל ה ם סו דו ת מו פ ל אי ם מ קו ב לי ם מ פ ה א ל פ ה א ש ר ל א נ ת נו לי כ ת ב ונ מ צ או ש ם מ בו א רי ם ל כ ל קו ר א א לי הו הנ בי א, נ ש מו ת ש ל צ די קי ם ע לו מי ־ ש ם ,ה מ שי ח ,מ ל א כי ם ו א ף ה ק דו ש ב רו ך הו א ס פ ר ,ו ל א מ צ א תי ת שו בו תי ה ם ע ל ש א ל תי ז א ת מ כוו נו ת ,ז ה או מ ר ב כ ה וז ה או מ ר ע צ מו .ל פ ע מי ם נ ר א ה פ ת או ם ג ם א י ז ה ז קן מ ו פ ל א או צ ל מ ד ב ר ו כ דו מ ה .ב מ ק ו מ ו ת ר בי ם ב כ ה .ש מ ע ת י א ו מ ר י ם ל י ע ל ש א ל ת י ׳ כ י ה ר ב ה נ א מ ן ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ש ל ח א ו ת ו ה נ ש מו ת ,א ך מ א ״י ל ק ט לו ני א » ל ב נ ו ו ה ב י א ו ה ר ו ח ל א ר ץ א ר ג ו ך וי ש א ו מ ר י ם ל א ל קנ ט » ,ו נ פ ל ב מ א מ רי ם א ח רי ם נ י כ ר ב בי רו ר ,ש ה ם ד מ ו י ו ת ש ל ב ש ר ו ד ם ,ו ל פ ע מ י ם ה ב י מ ה ה ש מ י מ י ת ב י ר ה ח כ ם ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ה ו א ש א ו מ ר י ם ע ל י ו ר ׳ מ ש ה ד י ו ו ד א ל ח ג׳ א ר ה « . נ ד מ ה ,ש ר ש ב ״י ו ב ני ה א ר צי ת ו ה בי מ ה תי או רי ם חו גו כ ב ר אי נ ם ב חיי ם א ל א ה ם ב או ת ב ע ר בו בי ה. גם בגו ף שו כני ם ב עו ל ם הזו ה ר ו ב מ ד ר ש הנ ע ל ם מו צ אי ם אנו ו י ש א ו מ ר י ם ש מ ע ו ל ם ל א ח ב ר ר ש ב ״ י ס פ ר ז ה ,א ב ל ר ׳ מ ש ה ז ה ה י ה י ו ד ע ש ם ה כ ו ת ב ו ב כ ח ו י כ ת ו ב ר׳ מ ש ה ז ה ד ב ר י ם מ ו פ ל א י ם א ל ה ,ו ל מ ע ן י ק ח ב ה ם מ ח י ר ש ל בי קו רי ר ש ב ״י ו ח כ מי ם א ח רי ם בי שי בו ת ש ל מ ע ל ה ,א ב ל ש ם מ או ר עו ת ג דו ל כ ס ף וז ה ב ר ב תו ל ה ד ב ריו ב א ש לי ר ב ר בי ל א מ ר :מ תו ך ה ס פ ר א ש ר ח ב ר כ א ל ה ה ם חזיו נו ת נ די רי ם ,ו אי לו ב ח ל קי ם הנ דו ני ם ,ו בי חו ד ב ר עי א מ הי מ נ א ,הי שי ב ה ר ש ב ״י ב בו אי ש ל מ ע ל ה הי א בי מ ה ק בו ע ה. ס פ ר ד ה ו א ב א א ל ע י ר ו א ל ד ו ל י ד « ! א ש ר ה מ ל ך ש ם ו א מ צ א ש ם ל ר׳ מ ש ה ז ה ו א מ צ א ו ר בי א ל עז ר בנו ו ח ב ריו אני מ ע תי ק לכם ד ב רי ם א לו. ו אני חן ב ע י ני ו וי ד ב ר ע מי וי ד ר לי וי ש ב ע ל א מ ר :כ ה י ע ש ה לי א ל קי ם ו כ ה יו סי ף א ם ל א ה ס פ ר ה ק ד מון א ש ר ח ב ר ר ש ב ״י א ש ר הו א היו ם ב בי תי ב מ די נ ת י שי ב תי הי א אוי ל ה ב ! ב בו א ך א לי ש ם א ר א ך .ו י הי א ח ר ה ד ב רי ם ה א ל ה נ פ ר ד מ מ נ י וי ל ך ר׳ מ ש ה פ ר ק שני ז ה א ל ע י ר א ר י ב א ל ו ! 2ל ש ו ב ו כ ש מ עי ה ב שו ר ה פרסום הזוהר והשפעתו הי ט ב א ל ב י ת ו ל או י ל ה וי ח ל ה ב א רי ב א ל ו ו י מ ת ש ם. ח ר ה לי ע ד מו ת ו א צ א ו א שי ם ל ד ר ך פ ע מי ו א ב א א ל א ו י ל ה ו מ צ א ת י ש ם ח כ ם ג ד ו ל ו ז ק ן ו ש מ ו ר׳ ד ו ר ד י פ א נ ק ו ר ב ו » ,ו א מ צ א ה ח ן ב עי ניו ו א ש בי ע הו ל א מ ר :ה נ ת ב ר רו לו סו דו ת ס פ ר הזו ה ר ,ש ב ני א ד ם נ ח ל קי ם א .ע ד ו ת ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כ ו ז ה א ו מ ר ב כ ה וז ה א ו מ ר ב כ ה ,ו ר׳ מ ש ה ע צ מו נ ד ר לי ו ל א ה ס פי ק ע ד ש מ ת ,ו א י נ י א ח ת, י ו ד ע ע ל מי א ס מו ך ו ל ד ב ר י מ י א א מין .וי א מ ר :ד ע ב א מ ת כי נ ת ב ר ר לי ב ל א ס פ ק ש נ ש א ר ה ל פ ל י ט ה ו נ ת פ ר ס מ ה ב ס פ ר י ו ח ס י ן ל ר׳ א ב ר ה ם ז כ ו ת ,ה י י נ ו מ ג ש ש י ם ב א פ י ל ה ש מ ע ו ל ם ל א ב א ל י ד ו ש ל ר׳ מ ש ה ז ה ו א י ן ב ע ו ל ם ס פ ר ז ו ה ר ז ה ,ר ק ה י ה ר' מ ש ה חי בו ר הזו ה ר ו פ ר סו מו ו ה פ צ תו א פו פי ם ת ע לו מ ה, ואלמלא ת עו ד ה מ קו ט ע ת מ מ ש .ת ע ו ד ה ז ו ל קו ח ה מ ח י ב ו ר ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו ,מ ק ו ב ל י ד ו ע ש חי ב ע כ ו ו א ח רי כי בו ש ה עי ר ע ל ־י די ה מו ס ל מי ם, ב ש נ ת , 1291י צ א מ ש ם ו ב א ל ס פ ר ד ,ו ה י א מ כי ל ה ב ע ל ש ם ה כו ת ב ו ב כ חו כ ת ב כ ל מ ה ש כ ת ב ב ס פ ר הז ה .ו ע ת ה ש מ ע נ א ב איז ה ד ר ך נ ת ב ר ר לי :ד ע כי ר׳ מ ש ה ז ה הי ה מ פז ר ג ד ו ל ו מ ו צ י א ב ע ין י פ ה מ מ ו נ ו ע ד ש היו ם הז ה בי תו מ ל א כ ס ף וז ה ב שנ ת נו לו ה ע שי רי ם ה מ ביני ם ב סו דו ת ג דו לי ם עו ב דו ת וי די עו ת ח שו בו ת ,ה מ פי צו ת או ר ע ל נ סי ב ו ת פ ר סו מו ש ל הזו ה ר ו מ ג לו ת ד עו ת א ל ה א ש ר י תן ל ה ם כ תו בי ם ב ש ם ה כו ת ב ו מ ח ר נ ת רו קן כ לו ע ד ש עז ב א ש תו ו ב תו ש ו נ ו ת ש ל ב נ י ה ד ו ר ע ל חי בו רו .ע ד ו ת ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו ,ש ה י א ה ת ע ו ד ה ה ה י ס ט ו ר י ת הנ ה שמת ה י ח י ד ה ל י ד י ע ת ע נ י נ י ש א לו ,כ ב ר ה ו ע ת ק ה כ מ ה פ ע מי ם ב מ ח ק רי ם ע ל הזו ה ר ,א ך מ ר ו ב ב עי ר ח ש י ב ו ת ה ר א י נ ו צ ו ר ך ל פ ר ס מ ה ג ם כ א ן ב מ ל ו א ה. 2 1כינוי ז ה מו ב א גם ב גו ף הזו ה ר ,א בל אינו מ צוי כל־כך * — .הנו ס ח ה מו ב א כ אן הו א על־פי ספ ר יו ח סין ה ש ל ם ( מ ה דו ר ת פי לי פ אוו ס קי ,לונ דון ו ע דינ בו רג ,ל ) 185ע מי ,89-88ב תי קוני ם על־סי נו ס ח כ׳׳י או כ ס פו ר ד ,שנ ת פ ר ס ם ב ה ש מ טו ת על־ידי א׳ ניי ב או א ר ב־ , ) i v , J.Q .R ) 1892.עמי .36&-361ה ע דו ת נ ד פ ס ה בנו סזז ל קוי ב ד פו ס ה ר א שון ש ל ספ ר יו ח סי ן ( ק ו ש ט א ,ש כ ״ו ^ ו הו ש מ ט ה ב ד פו סי ם ה א ח רי ם. 28 ע רו מו ת ש רויו ת א רי ב א לו ברעב ובצמא ב עי רו ם ו ב חו ס ר אל ה ע שי ר הג דו ל ו א קו ם ואלך כ ל. ו כ ש ש מ ענו אשר ב עי ר הז א ת, ה נ ק ר א ר׳ י ו ס ף די אוי ל ה ,ו או מ ר לו :ע ת ה ה ג י ע ה ע ת א ש ר תז כ ה ל ס פ ר ה זו ה ר א ש ר ל א י ע ר כ נו ז ה ב וז כו כי ת א ם ת ע ש ה א ת א ש ר א י ע צ ך .ו ע צ ת י היא * ז א ת , ג .Estella 2 _ .N avarraב י ו ח ס י ן ה של ם הגי ר ס ה הי א ב אי ט א לי ה * — .T oledo 3 _ .א ר מי ת— . 5ברו ר ש ם כ בו ד מ ל כו תו ל עו ל ם ועד.G uadalhajara9 — .Alicante8 — .A ragonia7 — .K atalonia » — . ■Pancorbo 1 3 — .Arévalo 12 — .Avila 11 — .Valladolid 10עיין ג' שלו ם :ה א ם ח ב ר ר' משד. די לי און א ת ספ ר הזו ה ר ?( מ ד עי הי ה דו ת , 1 ,ת ר פ״ו) ע מ׳ , 17ה ע ר ה .7 29 ^ ו א :ס פ ר הזו הר ו ח ק ר הזו הר פ ר ק שני: שיקרא ר׳ יוסף זה לאשתו ויאמר לה :קחי נא מנחה נאה ביד שפחתך ושלחי אותה לאשת ר׳ משד״ ותעש כן .ויהי ממחרת ויאמר עוד לה :לכי נא ביתה אשת ר׳ משה ואמרי לה :דעי כי רצוני הוא להשיא את בתך לבני ואליך לא יחסר לחם לאכל ובגד ללבוש כל ימיך ,ואין אני מבקשת ממך דבר בעולם רק ספר הזוהר אשר היה אישך מעתיק ממנו ונותן לבני אדם ,דברים אלה תאמרי לה לבד ולבתה לבד ותשמעי את דבריהם אשר יענוכה ונראה היהיו מכווניש אם לא .ותלך ותעש כן .ותען אשת ר׳ משה ותשבע לאשת ר׳ יוסף לאמר :כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה היה עם אישי ,אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב .ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו :מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מרא שו אתה כותב ,הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך .ויען אלי ויאמר :אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה ,כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם ,אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקודש אני מעתיקם ,יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות .אחר כך דברה אשת ר׳ יוסף זה עם בתו של ר׳ משה את הדברים אשר דברה עם אמה להשיאה לבנה ולתת לאמה לחם ושמלה ,ותען לה כאשר ענתה אמה לא פחות ולא יותר .התרצה עדות ברורה יותר מזו? כשמעי דבריו אלה נשתוממתי ונבהלתי מאד ואאמין אז כי לא היה שם ספר רק בשם הכותב היה כותב ונותן לבני אדם .ואסע מאוילה ואבא אל עיר טאלאבירד 1,ואמצאה בה חכם גדול מופלא נדיב לב וטוב עין שמו ר׳ יוסף הלוי בנו של ר׳ טודרוס המקובל ,ואחקורה ממנו על אודות הספר הזה .ויען ויאמר אלי :דע והאמן כי ס׳ הזוהר אשר חבר רשב״י היה בידו של ר׳ משה זה וממנו יעתיק ויתן לאשר טוב בעיניו .ועתה ראה בחינה גדולה אשר בחנתיו לר׳ משה אם מתוך ספר קדמון יעתיק או בכח שם הכותב יכתוב ,והבחינה היתר .שימים רבים אחרי כתבו לי קונדרסיס גדולים ורבים מהזוהר גנזתי לי א׳ מהקונדרסים ואומרה לו כי אבד ממני ואחלה את פניו להעתיקו לי שנית. ויאמר לי :הראני נא אחרית קונדרס אשר לפניו וראשית הקונדרס אשר יבא אחריו ואני אעתיקנו לך שלם כראשון אשר אבד לך ,ואעש כן .אחר ימים מועטים נתן לי הקוגדרס מועתק ,ואגיההו עם הראשון וארא כי אין ביניהם הפרש כלל ,לא תוספות ולא מגרעת לא שינוי ענין ולא שינוי דברים ,אבל שפה אחת ודברים אחדים כאלו הועתק קונדרס מקונדרס .היתכן בחינה יותר גדולה מזו ונסיח חזק מזה? ואסע מטאלבירה ואבא אל העיר טוליטולה ואוסיף עור לחקור על הספר הנזכר אל החכמים ותלמידיהם ,ועדיין מצאתים חלוקים זה אומר בכה וזה אומר בכה .וכאשר ספרתי להם בענין בחינת החכם ר׳ יוסף הנזכר אמרו לי שאין זה ראיה ,כי נוכל לומר שטרם נותנו לאדם קונדריס מאשר יכתוב בכדו שם הכותב יעתיקהו תחלה לעצמו ולעולם לא יתרוקן ממנו ,אבל יעתיק ויתן יעתיק ויתן כמעתיק מספר קדמון .אמנם נתחדש לי ענין ,כי אמרו לי תלמידים שראו איש זקן ושמו ר׳ יעקב׳ תלמיד מובהק של ר׳ משה זה אשר היה אוהבו כנפשו ,שהיה מעיד עליו שמים וארץ ,שספר הזוהר אשר חבר ר שב״י(ולא 2מצאתי בספר תשלום זה הדבר). בניתוח תכנה ובבדיקת אמיתותה של תעודה זו יש להבחין בין שני חלקים :עדותו הישירה של ר׳ יצחק מעכו ,היינו סיפורו על דברים שראה ושמע בעצמו׳ ועדותו — 2נו ס ח ניי ב או א ר· :ו מ ז ה ה ס פ ר הי ה ח ס ר ע לין ש ם ו ב ע בו ר ז ה ל א סיי מ תי מר .על ה ב י ת מ כ ל זר.״. 30 פ ר סו ם הזוהר ו ה שפע תו ע דו תו של ר׳ יצחק מעכו העקיפה ,היינו דברים שנמסרו לו מפי השמועה .העדות הישירה נוגעת בעיקר לפרסום הזוהר׳ ואילו העדות העקיפה מכילה ידיעות על חיבורו. תכנה של העדות הישירה ניתן לסיכום בנקודות אלו :א) ספר הזוהר נתפרסם בראשונה בספרד סמוך לבואו של ר׳ יצחק מעכו שמה ,היינו בסוף המאה השלש עשרה .ב) הספר נתפרסם על־ידי ר׳ משה די ליאון כהעתק מתוך כתב־יד שברשותו ,שלפי דבריו הכיל ספר קדמון מהיבורם של רשב״י ובני דורו .ג) ההעתק נפוץ קונטרםים־קונטרסים ולא בצורת ספר שלם .ד) בחוגי החכמים בספרד היו דעות חלוקות לגבי טיב הספר : אלו האמינו בקדמותו וקיבלו את השמועה ,שהרמב׳ץ שלח את כתב־היד מארץ־ישראל לספרד ,ואלו חשדו בר׳ משה די ליאון שחיברו בעצמו בשם הכותב 1או זייפו בכוונת זדון כדי להפיק מן הזיוף תועלת חמרית. העדות העקיפה באה ללמד :א) אשתו של ר׳ משה די ליאון מעידה ,שבעלה כתב את הספר ״מראשו ולבו מדעתו ושכלו״ ללא שום כתב־יד לפניו .ב) ר׳ משד ,עצמו הודה בפני אשתו ,שהוא מיחס את חיבורו הוא לחכמים קדמונים ,משום שאילו היה מפרסמו בשמו לא היו נותנים לו שכר ,״אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקודש אני מעתיקם יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות״. עדות זו ,המכילה הודאת בעל־דין ברורה ומפורשת ,היתד ,סלע המחלוקת בחקר הזוהר. מצד אחד שימשה יסוד ובסיס לאיחור הספר ,ומצד אחר טענו המקדימים ,שהיא עדות פסולה ואין לסמוך עליה .ואמנם יש מקום לפקפוקים רציניים באמיתותה .ר׳ יצחק מעכו שמע אותה מפי איש ,שקיבלה בהשתלשלות רחוקה ,עד מפי עד ושתי נשים באמצע ,אשת ר׳ יוסף די אוילה ואשת ר׳ משה די ליאון .בעדות כזו אפשר להניח ,שלא נמסרה כצורתה אלא הוסיפו עליה וגרעו ממנה ,ואולי היה מישהו בין מוסרי העדות, שהעלה טינה בלבו על ר׳ משה די ליאון וביקש להוציא לעז עליו .הנעימה הצינית שבדבריו לאשתו מסייעת להנחה זו .כסמך לערעור על ההודאה המיוחסת לר׳ משה די ליאון אפשר להביא את עדות ר׳ יעקב תלמידו ,הנזכרת בסוף התעודה .אמנם סיומה חסר ,אבל גם מדברי הפתיחה המקוטעים ״שהיה מעיד עליו שמים וארץ ,שספר הזוהר אשר חבר רשב״י״ .אפשר להסיק ,שר׳ יעקב הביא ראיות לסתירת הטענה שר׳ משה חיבר את הזוהר .ואם כי ראיותיו אינן ידועות לנו ואין בידינו לבחון אותן ,הרי על כל פנים יש סימן לכך ,שעדותו או גורמים אחרים הצליחו לשכנע את ר׳ יצחק מעכו שספר הזוהר קדום ,מכיון שבס׳ מאירת עינים שלו ,הנמצא בכתובים ,הוא מביא כמה מאמרים מן הזוהר בשם ״מדרש ירושלמי״ .2פקפוקים אלה אין בהם כדי לפסול את העדות ,אבל הם מחלישים את תקפה ואין לסמוך עליה אלא אם כן אמיתותה תאושר בהוכחות אחרות. ברם ,כמר .מן המערערים הרחיקו לכת וביקשו לבטל את כל העדות מעיקרה .כבר בהע רת המוציא לאור של ספר יוחסין בדפוס הראשון נשמעת נעימה של ביטול לגבי העדות כולה :״אמר ש״ש [שמואל שולם] :הנך רואה בעיניך סכלות הדוברים על צדיק עתק, ! ה ה נ ח ה ,ש ה ס פ ר נ כ ת ב ב כו ח ש פ ה כו ת ב ,כ לו מ ר ש ר׳ מ ש ה הי ה מ דיו ם ל כ תי ב ה א ו ט ו מ א טי ת שו ל ל ת א ת א ש מ ת הזיו ף ה מ כוון 2 — .עיין ג׳ שלו ם ,ש ם ,ע מ ׳ . 19 31 פר ק שני : מבוא :ספר הזו הר וחקר הזוהר לא ידעו ולא יבינו ,ההופכים ללענה דברים שהם כבשונו של עולם ,ודברי הספר החתום לזר יחשבוהו וישימו לאל מלתו .וראיותיהם וטענותיהם הבל ואין בם מועיל״! .אחרים טענו במפורש ,שהתעודה מזויפת ולא יצאה מידי ר׳ יצחק מעכו .כך כותב למשל המקובל ר׳ יצחק אייזיק חבר ,שיצא להגן על קדמות הזוהר :״ומה גם שגם על קבלת עדות השיחה הזאת לאו מר בר רב אשי חתום עלה על הדברים האלה הנמצאים בס׳ יוחסין בשם נמצא כתוב׳ דאולי איזה טועה או מתנגד לחכמה הכניס דברים אלו בס׳ יוחסין(או במקום שמצא זה בעל היוחסין) ,ואולי מטעם זה נשמט בדפוסים האחרים״.2 טענה זו נטולה כל יסוד .אמיתות התעודה ונכונות הפרטים של העדות הישירה שבה מוכחות בהחלט ,כפי שיבורר לקמן ,ואין כאן אף שמץ של ספק. ב. אי שור העדו ת ה אי שי ם הנז כ רי ם ב ת עו ד ה ששה אישים נזכרים בשמותיהם בס׳ יוחסין :ר׳ יצחק מעכו בעל התעודה ,ר׳ משה די ליאון ,ר׳ דוד די פאנקורבו ,ר׳ יוסף די אוילה ,ר׳ יוסף הלוי ור׳ יעקב .כל האישים האלה חוץ מאחד ,ר׳ דוד די פאנקורבו ,ידועים גם ממקורות אחרים ,וכמה דברים חשובים המסופרים עליהם בתעודה ניתנים לאישור מתוך ידיעות אחרות. ר׳ יצחק מעכו נודע כמקובל מפורסם בספרד במאה הארבע עשרה ,דבריו מובאים הרבה בספרות הקבלה וספרים אחדים ממנו מצויים בכתבי־יד .הידיעה החשובה ביותר לעניננו היא ,שמקור התעודה הנקרא בס׳ יוחסין בשם ״ספר דברי הימים שלו״, כלומר מעין יומן ,נמצא בכתב־יד בספרית ברון גינצבורג בפטרסבורג ,כפי שיוצא מתיאורו של שניאור זק״ש .3אמנם מדברי זק״ש לא נתחוור אם כ״י גינצבורג הכיל גם את העדות על הזוהר ,ולרוע המזל אותו כתב־יד נעלם בינתיים ולא ניתן לבדיקה, אבל עצם העובדה שספר כזה היה במציאות ואינו בדוי יש בה משום סיוע רב לאמיתות התעודה. הידיעות הביוגראפיות על ר׳ משה די ליאון מעטות מאוד ,אבל חלק גדול מספריו בקבלה מצויים בכתבי־יד ,ושנים מהם הופיעו גם בדפוס .4בהקדמות לספרים אלו מצוינים הזמנים והמקומות של חיבורם .התאריכים ר.ם משנת ה״א מ״ו ( )1236עד שנת נ״ג ( ,)1293ובספרים שנתחברו עד שנת נ״ב רשום ,שמקום חיבורם הוא וואד אל חנ׳ארה .ציון זה מאשר את העדות שבספר יוחסין ,שהוא נודע בשם ר׳ משה די ווד אל חג׳ארה .על שנות חייו לפני 1286ידוע פרט אחד בלבד ,שבשנת 1264הועתק כתב־ יד של מורה נבוכים בתרגום עברי בשביל ״המשכיל ר׳ משה די ליאוך .6שנת מותה 1ס ׳ יו ח סין ה של ם ,ע ט׳ 2 — .222ס ,מ גן ו צינ ה ( ת ר ט״ו ^ נ א ע״ ב 3 — .עיין ג׳ שלו ם ,שם ,ע ט׳ . 17 * עיין י לינ ק, ) Leipzig) Moses ben Schem-Tob de Leon und sein Verhältniss zum S ohar ,1851 : ע מ׳ : 53-52 , 45-11 , 20-19ג׳ שלו ם ,ש ם׳ עמי . 21-20ה ס פ רי ם שנ ד פ סו ה ם :ס׳ הנ פ ש ה ח כ מ ה (בזילי א ה ,ש ס׳׳ ח) ו ס׳ ש קל ה קו ד ש (לונ דון * — .) 1911 ,עיין ג׳ ש לו ם ,M ajor T r e n d s : 32 ע ט׳ . 190 אי שור ה עדו ת פר סו ם הזו הר ו ה שפע תו שלפי עדותו של ר׳ יצחק מעכו היא שנת ס״ה ( ,)1305שנויה במחלוקת ,מכיון שיש מסורת אחרת ,הקובעת את פטירתו בשנת נ״ג! .אך יש ראיה לכך ,שהתאריך הנכון הוא שנת ס״ה ,שכן מתוך כתב־יד של ס׳ משכיות כסף לר׳ משה די ליאון מוכח, שנתחבר אחרי שנת נ״ג .2כתביו של ר׳ משה די ליאון מוכיחים בבירור ,שעל כל פנים היה לו תפקיד חשוב בפרסום הזוהר ,מכיון שהם מלאים לשונות זוהריים ,קצתם בארמית ורובם בנוסח עברי ,בשנים שהספר לא נודע עדיין ברבים ,כפי שיתברר להלן.3 שמו של ר׳ יוסף די אוילה ,הנזכר בספר יוחסין בציון *העשיר הגדול אשר בעיר הזאת״ ,נתגלה על־ידי י׳ בער בתעודות ספרדיות ,שבהן הוא נזכר כחוכר מסים בשנת 1285וכבעל בית באוילה בשנת .*1303 ר׳ יוסף הלוי ״בנו של ר׳ טודרוס המקובל״ ,שקיבל מידי ר׳ משה די ליאון קונטרסים מן הזוהר ,הוא ר׳ יוסף אבולעפיא ,ששמו ידוע ממקורות שונים .אביו ר׳ טודרוס שימש ברבנות בטולידו והיה מקובל חשוב ונגיד מפורסם .קשריו האישיים של ר׳ משה די ליאון עם ר׳ יוסף אבולעפיא מוכחים בהחלט ,שכן הקדיש לכבודו שני ספרים ,ס׳ הרמון וס׳ שקל הקודש. ר׳ יעקב ,״תלמיד מובהק של ר׳ משה״ ,הוא כנראה התלמיד בשם זה ,שר׳ משה די ליאון חיבר בשבילו את ם׳ הנפש החכמה. ע דויו ת שונו ת על פ ר סו ם הזו ה ר כמה עדויות ,בחלקן מסורות שאינן תלויות בעדותו של ד׳ יצחק מעכו ובחלקן אגדות המקובלים׳ מציינות אף הן ,שהזוהר לא נתפרסם אלא בתקופה מאוחרת׳ סמוך לזמנו של ר׳ משה די ליאון. ר׳ יהודה חייט ,מקובל ממגורשי ספרד ,כותב בהקדמתו לס׳ מנחת יהודה׳ שהוא פירושו לס׳ מערכת האלהות :״ואשרינו מה טוב חלקינו שזכינו אל ספר הזוהר ,אשר לא זכו קדמוננו אשר קטנם עבה ממתנינו כמו רב האיי גאון ורב ששת גאון והרב ר׳ אליעזר מגרמישא והרמב״ן והרשב״א והראב״ד ,שכל אלו היו מכלל יודעי חן ולא טעמו מדבשו, כי בזמנם לא נתגלה״ .ר׳ אליהו דלמדיגו כותב בס׳ בחינת הדת ,5שנתחבר בשנת רנ״א, בהבאת הטענות נגד קדמות הזוהר :״ויטענו עוד כי הספר ההוא לא התפרסם באומתנו כי אם קרוב ל ג׳» מאות שנה״ .ר׳ אברהם זכות מוסר ז ,ללא קשר עם דברי ר׳ יצחק מעכו :״ונתגלה זה הספר אחר הרמב״ן והרא״ש שלא ראוהו״. חיד״א« מביא בס׳ שם הגדולים ,ערך ״זוהר״ ,אגדה מתוך ״כ״י ישן נושן״ ,שיש בה ענין רב לראות כיצד משתקפת המציאות ההיסטורית באגדות׳ שנוצרו בחוגי המקובלים על פרסום הזוהר .וזה ל שונו :״ראיתי כתוב מהרב מהר״א [ר׳ אברהם] רוויגו וזה לשונו :מצאתי בזהר כ״י ישן נושן אצל מורי מהר״ם [ר׳ משה] זכות נר״ו :מצאתי 1ע י י ן הנ ״ ל :ה א ם ח ב ר ו כ ו /ע ט׳ 2 — . 22-21עיין הנ ״ ל ,M ajor T rends :ע ט׳ , 387ה ע ר ה — . 113 sע מ׳ 62׳ * — .67עיין הנ ״ ל :ה א ם חב ר ו כ ו /ע מ׳ 18׳ הערר 5 — .8 ,ב תו ך ס׳ ת ע לו מו ת ח כ מ ה לי ש׳׳ ר מ קנדי א ( ב סילי אה ,ש פ״ ט) ,ה ע״ ב 6 — .כנ ר א ה צ״ל ל ב׳ 7 — .ס׳ יו ח סין ה של ם ,ע מ׳ 8 — .45ר׳ חיי ם יו ס ף דו ד אזו ל אי. 33 פרק שגי: מבוא :ספר הזו הר וחקר הזו הר כ ת ו ב ב א מ ת ,כ י ר א ש ה מ ק ו ב ל י ם ר ׳ נ ח ו נ י א ף ה ק נ ה ו ה ו א ח י ב ר ס׳ ר ש ב ״י ע ש ה ס פ ר הז ה ר ו חי ב ר אישור ה עדו ת פר סו ם הזוהר ו ה שפע תו ה ב הי ר ,ו א ח ריו בו כ מ ה ח בו רי ם כ מו ה ת קוני ם .ו כ ש מ ת ר ש ב ״י ו ר בי ה ה ב או ת מ ס פ ר הזו ה ר א ל עז ר ו כ ל ה ד ו ר ה הו א א ב ד ה ח כ מ ת ה ק ב ל ה ,ע ד ש ה ק ר ה ה׳ ל פ נ י מ ל ך א ח ד מ מ ל כ י בו חן ח שו ב ל ק בי ע ת ז מנו ש ל פ ר סו ם הזו ה ר הו א ב די ק ת ה צי ט א טי ם מ ז ר ח׳ ש צ ו ה ל ח פ ו ר ב מ ק ו ם א ח ד ע ל ע ס ק י מ מ ו ן ,ו נ מ צ א ש ם א ר ו ן א ח ד ו ב ו ס׳ ה ז ה ר , ה ס פ ר . .ב ד י ק ה זו מ ע ל ה ,ש ב ס פ ר ו ת ה ק ב ל ה ש ל ה ר א שו ני ם א י ן ז כ ר ל מ צ י א ו ת הזו ה ר, ה מו ב אי ם מ תו ך ו ש ל ח ל ח כ מי או מו ת ה עו ל ם ו ח כ מי א דו ם ו ל א י ד עו ו ל א י בי נו .ש ל ח א ח ר הי הו די ם ,ב או ו ר ק ס מ ו ך ל ס ו ף ה מ א ה ה ש ל ש ע ש ר ה מ ו צ א י ם א נ ו א ת ה ה ב א ו ת ה ר א ש ו נ ו ת .ב ס׳ מ ש ל א צ לו ו ר או ה ס פ ר ו א מ רו לו :א ד ו ני נ ו ה מ ל ך ז ה ה ס פ ר ע ש או ח כ ם א ח ד ו הו א ע מו ק ו אין ה ק ד מ ו נ י ל ר ׳ י צ ח ק ך ס ה ו ל ה ,ש נ ת ח ב ר ב ש נ ת מ ״ א ( ) 1 2 8 1׳ מ ו ב א מ א מ ר א ח ד ,ה נ מ צ א א נ ו מ בי ני ם או תו .א מ ר ל ה ם :ו כי אין י ה ו די ב עו ל ם מ בין או תו ? א מ רו לו :י ש ב מ ד י נ ת בנו ס ח הזו ה ר ש ל פ ני נו ב שינויי ם ,ו כ ע ת נ ת ג ל ה כ צו ר תו ב כ ת ב ־י ד ש ל ה זו ה ר ! .ב פי רו ש טו לי טו ל א ש מונ ה טו לי טו ל ה .ו ה מ ל ך ש ל ח ה ס פ רי ם ע ם ג בו ריו ל טו לי טו ל א .ו כ ש ר או הו ח כ מי שי ר ה שי רי ם ל או תו ה מ ח ב ר, ש נ ת ח ב ר ב ש נ ת מ ״ ד ונ מ צ א ב כ תו בי ם ,מ צויי ם ש מ ח ו בו ש מ ח ה ג ד ו ל ה ו ש ל חו ל מ ל ך מ ת נ ו ת ר בו ת .ו מ ש ם נ ת פ ר ס מ ה ה ק ב ל ה בי ש ר א ל. ל ש ו נ ו ת ש מ ק ו ר ם ב ז ו ה ר ו ב א ו ת ו ה ז מ ן ב ע ר ך 3נ ת ח ב ר ג ם ס׳ א ו צ ר ה כ ב ו ד ל ר׳ ט ו ד ר ו ס ע ד כ אן מ צ א תי כ תו ב מ ה ר ב הנז כ ר ״ .ה רי כ אן ל פ ני נ ו ני סו ח א ג די ש ל ה עו ב ד ה ה הי ס א ב ו ל ע פ י א ,ו ב ו ש ת י ה ב א ו ת מ ן ה ז ו ה ר » .ב פ י ר ו ש ע ל ה ת ו ר ה ל ר׳ ב ח י י ב ן א ש ר ,ש נ ת ח ב ר טו רי ת ,ש הזו ה ר נ ת פ ר ס ם בז מן מ או ח ר ב ק ש טי לי א. ב ש נ ת נ ״ א ,נ מ צ א י ם ש ג י ל ש ו נ ו ת ב צ ו ר ת ה ב א ד! , 5א ב ל ג ם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ב פ י ר ו ש ו א ג ד ה א ח ר ת ,ש מו צ א ה מ מ א רו קו ,ר חו ק ה יו ת ר מן ה מ צי א ו ת ה הי ס טו רי ת ,כי ל פי תי או ר ה ו ב ש א ר כ ת ב י ו נ י כ ר ר י ש ו מ ם ש ל מ א מ ר י ה ז ו ה ר .ר׳ י ו ס ף ג ׳ י ק א ט י ל י א ,מ ק ו ב ל מ פ ו ר ס ם , נ ת ג ל ה הזו ה ר ב צ פון א פ רי ק ה ,א ב ל ג ם ב ה כ לו ל ה ה הו ד א ה ,ש הי ה ג נוז ו נ ע ל ם ע ר ת קו פ ה ש פ ע ל ב ס ו ף ה מ א ה ה ש ל ש ע ש ר ה ו ב ר א ש י ת ה מ א ה ה א ר ב ע ע ש ר ה ו ח י ב ר ס׳ ש ע ר י א ו ר ה מ או ח ר ת .א ג ד ה זו מ ו ב א ת ע ל ־ י ד י ר׳ א ב ר ה ם אזו ל אי ב ה ק ד מ ה ל פי ר ו ש ו ע ל ה ז ו ה ר ! : ו ס פ ר י ם א ח ר י ם ב ק ב ל ה ,א ם כ י א י נ ו מ ב י א צ י ט א ט י ם מ פ ו ר ש י ם ,ה ר י כ מ ה מ ס פ ר י ו ,ו בי ה ! ד ״ו א מ רו, ש ס פ ר הזו ה ר הי ה גנוז ב מי רון ב מ ע ר ה א ח ת ו מ צ או י ש מ ע א לי א ח ד ו מ כ רו ל רו כ לי ם ב ג לי ל ה ע ליון ,ו נ פ לו ק צ ת ניי רי ם מ מ נו בי ד ח כ ם א ח ד ש ב א מן ה מ ע ר ב ,ו ה ל ך ו חי פ ש ו קי ב ץ כ ל הניי רי ם מו כ רי ם ב ה ם מ כ ל ה רו כ לי ם ,ג ם ח פ ש ב א ש פ ו ת ו מ צ א כי היו ה רו כ לי ם מ עי ר מ ע רי ה מ ע ר ב ה נ ק ר א ת תו ד ג׳ א, ר׳ ט ו ד ר ו ס א ב ו ל ע פ י א , ו א פ ש ר ש או תו ח כ ם ה מ ע ר בי ה נז כ ר הו א ש הו לי כו ל עי רו ״. ע דו ת כ ל ה מ ח ב ר י ם ה א ל ה ח י ו ב ס פ ר ד ו ה י ו ב נ י ד ו ר ו ש ל ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ,ו ל ג ב י ש ל ש ה מ ה ם י ש מ ק ו ם ל ה נ י ח ,ש ע מ ד ו ג ם ב ק ש ר י ם א י ש י י ם א ת ו .ר׳ י צ ח ק ן׳ א ב י ס א ה ו ל ה י ש ב ב ו ו א ד ת ב לין .א מ נ ם עי ק ר מו צ או הי ה מיו ח ד ת ב מי נ ה, ש ע ר י א ו ר ה׳ ט ב ו ע י ם ב ח ו ת מ ה ש ל ה ש פ ע ת ה ז ו ה ר . ש ח שי בו ת ה מ רו ב ה ג ם א ל ח ג׳ א ר ה ,ב מ ק ו ם מגו ריו ש ל ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן .ב נ ו ש ל ר׳ י ו ס ף ,ה י ה ב י ח ס י י ד י ד ו ת ע ם ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ,כ פ י ש כ ב ר צ י י נ ו ל ע י ל » ,ו ה ס ב ר ה מ ב חי נו ת א ח רו ת, מו צ אי ם אנו ב תו ך נ ו ת נ ת ,ש ג ם א ב י ו ה כ י ר ו ו ה י ה ק י י ם ב י נ י ה ם מ ג ע ק ר ו ב .ג ם ר׳ י ו ס ף ג ׳ י ק א ט י ל י א הי ד, הזו ה ר ע צ מו ,ב ר ע י א מ ה י מ נ א ו ב ת י ק ו ני ם .ב ח ל קי ם א לו ,ו ב י ח ו ד ב ת י ק ו נ י זו ה ר ,מ ד ו ב ר תו ש ב ק ש טי לי א ,ו א ם כי א י ן ב י ד י נ ו י ד י ע ו ת ב י ו ג ר פ י ו ת ע ל ק ש רי ם אי שיי ם בי נ ו ל ב ין ה ר ב ה ע ל חי בו ר הזו ה ר ע ל ־י די ר ש ב ״י ו ה ח ב רי ם ו ע ל ה ת ג ל ו ת ו ב דו ר ה א ח רון ,בי מ ו ת ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ,ה ר י מ ת ו ך ה ש ו ו א ת כ ת ב י ה ם י ו צ א ב ב י ר ו ר ,ש ה י ו ש י י כ י ם ל ח ו ג א ח ד ה מ ש י ח .׳ ״ ו ה מ ש כ י ל י ם י ז ה י ר ו כ ז ה ר ה ר ק י ע ׳ ו ג ו ׳ ( ד נ י א ל י ב ,ג ) ,׳ ו ה מ ש כ י ל י ם ׳ א ל ו ר ב י ו ב ו ו ד א י ג ם נ ז ד מ נ ו י ח ד. 7 ש מ ע ו ן ו ה ח ב ר י ם ,׳ י ז ה י ר ו ׳ כ ש נ ת כ נ ס ו ל ע ש ו ת ח י ב ו ר זד .נ י ת נ ה ר ש ו ת ל ה ם ו ל א ל י ה ו ע מ ה ם ה ה ב או ת ש נ ד ו נ ו ע ד ע ת ה מ ו ב א ו ת ב ל שון ״ו ר א י תי ב מ ד ר ש ״ ו כ דו מ ה ,ו א צ ל ר׳ ב היי ב ש ם ו ל כ ל ה נ ש מ ו ת ש ל הי שי ב ו ת ל ר ד ת ביני ה ם ...ו ר שו ת נ ת ן [ ה כו ח ה ע ליון ] ל ע ש ר ס פי רו ת ״ מ ד ר ש ו ש ל ר ש ב ״י ״ .מ ס פ ר ם ה ק טן ש ל ה מ א מ רי ם ה מו ב אי ם ו כן א ו פ ן ה ה ב א ה מ ר אי ם, מלך ש ב ע ל י ה ה ב א ו ת ל א ר א ו א ל א ק ט ע י ם א ו ח ל ק י ם ב ו ד ד י ם מ ס פ ר ה ז ו ה ר .מ כ א ן י ו צ א א י פ ו א לג לו ת ל ה ם רזי ם ט מי רי ם, ש ל א ני תנ ה ר שו ת לג לו ת ם עד שי בו א ה דו ר של ה מ ש י ח ״ .2״ א מ ר ר ב י ש מ ע ו ן :ח ב ר י ם ,ב ו ו ד א י ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ה ס כ י ם ע מ נ ו ע ל י ו נ י ם אי שו ר ע ל ה מ ס ק נ ה ה נו ב ע ת מ ע דו ת ו ו ת ח ת ו נ י ם ל ה י ו ת ב ח י ב ו ר ז ה .א ש ר י ה ד ו ר ש ז ה מ ת ג ל ה ב ו׳ ש ע ת י ד כ ל ז ה ל ה ת ח ד ש ע ל מ ג י ל ו ת .מ ס ק נ ה זו מ ק ב ל ת ע ו ד ת ו ס פ ת א י ש ו ר ב ב ד י ק ת ה ה ב א ו ת ה מ א ו ח ר ו ת ו ה ר ח ב ו ת י ד י מ ש ה ב ס ו ף ה י מ י ם ,ב ד ו ר ה א ח ר ו ן ״ . 3ה ש א ל ה א ם ד ב ר י ם א ל ו נ כ ת ב ו מ ת ו ך צ פ י י ה ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו, ש הזו ה ר נ ת פ ר ס ם מ גי לו ת ־ יו ת ר מ ר א שי ת ה מ א ה ה א ר ב ע ע ש ר ה. ל ע ת י ד ל ב ו א א ו אי נ ם א ל א נ ב ו א ה ש ל א ח ר מ ע ש ה א י נ ה מ ע נ י נ נ ו כ אן .ע ל כ ל פ נ י ם ב מ א מ רי ם א לו ו כיו צ א ב ה ם ר מוז ,ש ס פ ר הזו ה ר י הי ה ג נו ז וי ת ג ל ה ב ק ץ הי מי ם ,ו מ כיון 1ע י י ן ג׳ ש לו ם :ה צי ט א ט ה ר א שון מן ה מד ר ש הנ על ם (״ ת ר בי ץ״ ,ווו ,ע מ ׳ ;) 183-181פ ר ש ה ח ד ש ה מן ה מד ר ש הנ על ם ש בזו ה ר (ספר היו ב ל ל כ בו ד לוי גינ צ בו רג ,ע מ ׳ תכ ה) 2 — .עיין הנ ״ ל :ק ב ל ת ר׳ ב ה ת ח ל ת ה א ל ף ה ש שי ,נ מ צ א יצ ח ק בן של מ ה בן א בי ס הו ל ה ו ספ ר הזו ה ר (״ ק רי ת ספ ר״ ,VI ,ע מ ׳ 3 — .) 118-109ש נ ת פ טי ר תו של ש מ א מ רי ם א לו מ כי לי ם ה כ רז ה ע ל ה ת ג לו ת הזו ה ר ב או תו הז מן ב קי רו ב ,ש בו נ ת ג ל ה ר׳ טו ד רו ס שנוי ה ב מ ח לו ק ת בין גרץ ,י׳ בע ר וג׳ שלו ם .גרץ ( ת רגו ם ש פ״ ר ,V ,עמ ׳ ) 383סבר ,שנ פ ט ר ב א מ ת ל פי ע ד ו ת ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו. ב ר א שי ת ה מ א ה ה א ר ב ע ה ע ש ר ה ,ל פי ב ע ר נ פ ט ר ב שנ ת מ ״ ג ( ״ ד בי ר ״ , 11 ,ע מ׳ ! 315-314״ ציון ״, 11 , ע מ׳ ,46ה ע ר ה ,)61ו ד ע תו ה א ח רונ ה של שלו ם הי א ,שנ פ ט ר ב שנ ת נ״ ח (״ ר׳ דוד בן י הו ד ה ה ח סיד נ כ ד ש ל פי רו ב חי שו בי ה ק ץ ש בזו ה ר מו ע ד הג או ל ה הו א ה ר מ ב״ן״ ,״ ק רי ת ספ ר״ , 1V ,ע מ׳ ,317ה ע ר ה * — .) 1עיין ג׳ שלו ם :הא ם חב ר ו כ ר ,ע מ׳ .27-26שאר ה ה ב או ת הנז כ רו ת ש ם אינן מן הזו ה ר .עיין הנ ״ ל :ה צי ט א ט ה ר א שון מן ה מ ד ר ש הנ על ם ,ענ ד . 183על 1ם׳ או ר החמד( .י רו של ם ,ת רל״ו) ,ב ע״ג 2 — .תי קוני זו ה ר ,ה ת ח ל ת ה ה ק ד מ ה 3 — .תי קוני זוהר« ה ב או ת אלו ה עי ר ר׳ דוד לו רי א ב ר א שונ ה 5 — .עיין הנ״ ל :הא ם חב ר ו כו׳ ,ע מ׳ .28על א ח ת ה ה ב או ת תי קון ס ט ,קי ע״ א .ו עיין ג ם סו ף תי קון ו. כב ר ע מד ר׳ י ע ק ב ע מ דן ב ב קו ר תו » — .ע מ ׳ — .33ז ע י י ן ג׳ ש לו ם ,M ajor T rends :ע מ׳ . 192-191 34 35 מבו א :ספר הזוהר והקר הזוהר פרק שני: המקובל הראשון ,המביא מאמרים רבים וארוכים מן הזוהר ,הוא ר׳ מנחם ריקנאטי, מבני איטליה .1בכתביו2׳ וביחוד בפירושו על התורה ,שנתחבר כנראה בעשור הראשוך של המאה הארבע עשרה׳ מובאים מאות לשונות .אך בדיקת הציטאטים מוכיחה ,שלא ראה אלא חלק קטן מספרות הזוהר .מספר ניכר מהבאותיו לקוח מאדרא רבא .ר׳ דוד בן יהודה החסיד ,כנראה נכד הרמב״ן ,שחי בספרד ופעל סמוך לזמנו של ר׳ משה די ליאון ,מביא בכתביו שלא נדפסו עדיין ,וביחוד בס׳ מראות הצובאות ,אוצר גדול של מאמרי הזוהר ,רובם ככולם בתרגום עברי ,אבל גם הוא לא ראה את הזוהר בשלימותו בנוסח שלפנינו .3החלק המצוטט אצלו ביותר הוא מדרש הנעלם .ר׳ שם טוב ן׳ גאון, מתלמידי הרשב״א׳ חיבר תשובה על סוד הספירות ,שהגיעה לידינו בצורה מקוטעת, וי ה הוא עוסק בביאור מאמרי הזוהר ,ביחוד מאדרא רבא ומאדרא זוטא .4בכתביו הראשונים אין אף מאמר אחד מן הזוהר ,ומכאן שמציאות הספר לא נודעה לו כלל בראשית עבודתו הספרותית .מלבד מאמרי ריאדרות אין אצלו אלא הבאות בודדות. בעיקר ממדרש הנעלם ,ואם כי תשובתו אינה מונחת לפנינו בשלימות וגם הענינים הנדונים בה מרוכזים מסביב לנושא אחד ,בכל זאת מסתבר מתוך ההבאות ,שלא ראה אלא חלקים מסוימים מן הזוהר .בהיקף רחב ובצורה קרובה ביותר לנוסח השלם שבידינו מובאים מאמרי הזוהר בס׳ לבנת הספירה שנתחבר בשנות העשרים של המאה הארבע עשרה ומיוחס בטעות לר׳ דוד בן יהודה החסיד® .ספר זה לא נדפס אלא על בראשית .הוא נחחבר כנראה על כל התורה והחלק על ויקרא נמצא עוד בכתב־יד בבריטיש מוזיאום .לפיכך אי אפשר לקבוע אם המחבר ראה את כל חלקי הזוהר בשלימות .אבל אם גם נניח כך ,הרי אין הנחה זו סותרת את הידיעה על פרסום הזוהר מגילות־מגילות ,אלא היא באה ללמד לכל היותר ,שבזמן המחבר כבר נפוצה מהדורה שלימה. ברם ,אפילו הנחה זו מפוקפקת ,מכיון שממקורות שונים יש להסיק ,שער גירוש ספרד. ואולי עד הדפסת הזוהר ,לא היו כל החלקים מקובצים יחד .עדות מפורשת מוצאים אנו בהקדמתו של ר׳ יהודה חייט לפירוש ס׳ מערכת האלהות :״ואני יהודה בן לאדוני החכם חסיד ושלם ר׳ יעקב חייט ע״ה בהיותי בספרד טעמתי מעט הדבש ואורו עיני ,ונתתי אל לבי לדרוש ולתור בחכמה ,והלכתי מחיל אל חיל לאסוף כל מה שימצא מהספר הנזכר ,ואספתי מעט פד .ומעט פה עד שרובו היה בידי מהנמצא ממנו .ואני מאמין אמונה גמורה ,כי זכות זה עמד לי בכל התלאות אשר מצאוני בגרוש ספרד״ .בתשובות המיוחסות לר׳ יוסף ג׳יקאטיליא ,שנתחברו בסוף המאה הארבע עשרה בקירוב ,מובאות דעות הזוהר מפי השמועה .7בס׳ עקדת יצחק לר׳ יצחק ן׳ עראמה ,הדרשן הפילוסופי אי שור ה ע דו ת פ ר סו ם הזוהר ו ה שפע תו ש פ ע ל ב ס פ ר ד ב מ ח צי ת ה ש ני ה ש ל ה מ א ה ה ח מ ש ע ש ר ה ,מו ב אי ם מ א מ רי הזו ה ר ב מ ס פ ר ני כ ר ,א ב ל ב רו ר ,ש ל א ר א ה א ת ה ס פ ר כו לו ,ש כ ן הו א כ ו ת ב ! :״ ו ש מ ע תי מ פ י ר בי ם, ש נ מ צ א ב מ ד ר ש ה נ ע ל ם 2מ א מ ר ,ז ה ל ש ו נ ו :ע ל כ ן ל א י א כ ל ו ב נ י י ש ר א ל א ת ג י ד ה נ ש ר. כ ו׳ , א ת ל ר בו ת תשעה ב א ב .ו ת מ ה ו מ מ נ ו כי ל א נ ו ד ע ל ה ם ט ע מו ,ו נ ש א ל תי ע ל י ו ו ה ש ת ו מ מ תי ב ש ע ה ו ק פ ץ ל פ נ י ע נ י ן נ או ת .אז א מ ר תי א ם ה מ א מ ר הז ה י ש נ ו ב מ צ י א ו ת ה נ ה ה ו א מ פו א ר מ א ד וז ה ו פי רו שו * .כ ת ב י ־ ה י ד ש ל ה זו ה ר מ ל פ נ י ה ד פ ס ת ו ,ש ה ג י ע ו ל י ד י נ ו ,א י נ ם מ כ י ל י ם א ת ה ס פ ר ב ש ל י מ ו ת ו , 3ו מ ד ב ר י ה מ ה ד י ר י ם ו ה מ ג י ה י ם ב ה ק ד מ ו ת ל ד פו סי ם ה ר א שו ני ם נ ר א ה ב בי רו ר ,ש ג ם ל פ ני ה ם ל א היו כ ת בי ־י ד ש לי מי ם .ה נ ה ל מ ש ל ד ב רי ה מ גי ה ב ה ק ד מ ה ל ד פו ס מ נ טו ב ה :״ונו ד ע א ש ר כ ב ר הי ה מ ל פני ם ,כי ל א ע צ רו כ ח א ל א א ח ד מ עי ר ו ש ני ם מ מ ש פ ח ה ל ה בי א ב ר כ ת ה ס פ ד [ ב כ ת ב ־ י ד ] א ל בי תו ,ו ג ם ה ם ל א הי ה בי ד ם טו ב ו מ ש ל ם כ ל ה ח מ ש ה ס פ רי ם ״ .ג ם נו ס ח ה ש ע ר ב ד פו סי ם מ עי ד ,ש כ מ ה ח ל קי ם נ ק ב צו מ תו ך כ ת בי ־י ד שו גי ם. ש מו ת הזו ה ר ב דו רו ת ה ר א שוני ם א ח רי פ ר סו מו מו ב א הזו ה ר ב ש מו ת שוני ם .רי בוי ה ש מו ת ו טי ב ם י ש ב ה ם כ די ל ל מ ד ע ל או פן ה פ ר סו ם ו ה ה פ צ ה ,ו ה ם מו סי פי ם חיזו ק ל מ ס ק נו ת ,ש ע מ ד נו ע לי הן ב דיו נ נו ה קו ד ם. ה ש ם ז ו ה ר נ ז כ ר ,כ פ י ש כ ב ר צ י י נ ו ל ע י ל * ,ב ת ו ך ה ס פ ר ע צ מ ו ,ב ר ע י א מ ה י מ נ א ו ב ת י ק ו נ י ז ו ה ר׳ ו ל כ א ו ר ה א י ן ל ך ר א י ה ח ו ת כ ת מ ז ו ,ש ש ם ז ה נ ת י ח ס ל ס פ ר מ ר א ש י ת ה ו פ ע ת ו כ ש ם ע י ק ר י ו ק ב ו ע .א ך ה נ ח ה זו ,ה מ ס ת ב ר ת ו מ ו ב נ ת מ א ל י ה ,א י נ ה מ ת א ש ר ת ב מ צ י א ו ת ,ש כ ן ב מ ק ו ר ו ת ר ב י ם ו ח ש ו ב י ם א י ן כ ל ז כ ר ל ש ם ז ו ה ר .ע ו ב ד ה ת מ ו ה ה ז ו א ו מ ר ת ד ר ש נ י ,ו א י ן ל ה ס בי ר ה א ל א א ם כן נני ח ,ש ה ח ל קי ם ה נו ק בי ם א ת ש ם ה ס פ ר ב מ פו ר ש ל א ה י ו י דו עי ם ל ב ע ל י ה מ ק ו ר ו ת ה ה ם .ו א כ ן ד ב ר ז ה ל מ ד י ם א נ ו ג ם ב ב ד י ק ת ה ה ב א ו ת , ר עי א מ הי מנ א ו תי קוני זו ה ר פ ר סו ם הזו ה ר .י ת ר אינ ם מו ב אי ם אלא ב ת קו פ ה מ או ח ר ת ,ז מן ש כן מ א מ רי רב א ח רי מ כ ן :ל פי נו ס ח ה מ א מ רי ם ה מז כי רי ם א ת ה ש ם זו ה ר י ש מ קו ם ל ח ש ו ב ,ש ה מ ח ב ר ה ת כ ו ו ן ל י ח ד ו ל ח ל ק י ם א ל ו ב ל ב ד .א ך מ צ ד א ח ר י ו ד ע י ם א נ ו׳ ש ע ל כ ל פ ני ם ב ר א שי ת ה מ א ה ה א ר ב ע ע ש ר ה כ ב ר נ ק ר א ג ו ף ה ס פ ר ב ש ם ז ה .כ ך ה ו א נ ז כ ר ב ס י פ ו ר ו ש ל ר ׳ י צ ח ק מ ע כ ו ,ו ב ש ם ז ה מ ו ב א י ם מ א מ ר י ו ב כ ת ב י ר׳ מ נ ח ם ר י ק נ א ט י . 5ב ם׳ ט ע מי ה מ צוו ת ל רי ק נ א טי מו ב א ה ש ם ב ש תי צו רו ת :ס פ ר הזו ה ר ה ג דו ל ו ס פ ר הזו ה ר ה מ ו פ ל א .ציו ני ם מי ו ח די ם א ל ו אי נ ם ת א רי ם ס ת ם ל ל א ה ב ח נ ה ,א ל א הזו ה ר ה ג ד ו ל מ צי י ן ב ע י ק ר א ת א ד ר א ר ב א ,ו א י לו הזו ה ר ע ל ה ת ו ר ה ל ח ל קי ו ה ש ו נ י ם נ ק ר א ה ז ו ה ר ה מ ו פ ל א. ה צ י ט א ט י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ב כ ת ב י ר׳ י צ ח ק ן ׳ א ב י מ ו ע ל ה ו ר׳ ט ו ד ר ו ס א ב ו ל ע פ י א מ ו ב א י ם ! שנו ת פ עו ל תו ו מ א מ רי הזו ה ר ה מו ב אי ם ב כ ת ביו נ דונו ה ר ב ה ב ק ש ר ל ב קו ר ת הזו ה ר ,בי חו ד א צ ל ב ש ם מ ד ר ש או ה ג ד ה א ו ד ב ר י רז ״ ל ס ת ם. לוריא ,לנ דו א ר וי לינ ק 2 — .בי או ר על ה תו ר ה (ויני צי א ה ,ש״ ה) ,ס׳ ט ע מי ה מ צוו ת ( ב סילי א ה ,ש״ מ), פי רו ש ה ת פ לו ת (נ ספ ח ל ט ע מי ה מצוו ת) 3 — .עיין ג׳ ש לו ם :ר׳ דו ד בן י הו ד ה ה ח סי ר נ כ ד ה ר מ ב׳־ן, ע ט׳ 4 — . 327-302עיין הנ ״ ל :ש רידי ס פ רו של ר׳ ש ם טו ב א בן ג און על י סו דו ת תו ר ת ה ס פי רו ת ל א ה י ו ח ל ק י ס פ ר ג ד ו ל ב ע ל ש ם מ י ו ח ד .ב כ ת ב י ר' מ ש ה ד י ל י א ו ן מ צ ו י ן ה מ ק ו ר ש ל % מ א מ רי הזו ה ר ב ש פ ע ש ל כינויי ם כ ל ליי ם ו ס ת מיי ם ,כ גון ״ מ ד ר שו ת ה פ ני מיי ם ״, (׳׳ק רי ת ס פ ר ״ 1x—V11I( . — 6 ,י רו ש לי ם ,ת ר ע״ג 6 — .ע י י ן ג׳ ש לו ם :ר׳ דוד בן י הו ד ה ה ח סי ד, ע מ׳ — .327—326־ עיין ה נ -ל :ת שו בו ת ה מי ח סו ת ל ר׳ יו ס ף גיקאטילר ( .ס פ ר יו ב ל ל כ בו ר י ע ק ב ס ריי מ אן ,ב רלין ,ח ר צ׳׳ז) ,ע מ ׳ . 170 - 169 , 165 36 סי מן ל ד ב ר ,ש ה מ א מ רי ם ש ה גי ע ו לי די ה ם 1י ד ע ק ד ת י צ ח ק ( ל ע מ ב ע רג ,) 1868 ,ח״ א ר כ ה ע״ ב ( פ ר ש ת וי ש ל ח) 2 — .ה מ א מ ר נ מ צ א זו ה ר ח ־ א ק ע ע״ ב 3 — .ע י י ן ל ה לן עמי * — , 111-110ע מ ׳ 5 — .34ע י י ן לעיל ע ט׳ .36 מבוא ז ספר הזו הר ו ח קר הזו הר פ ר ק שני: ־ ״ מ א ו ר ו ת ע ו ל ם ״ ,״ א ו ר י ש ר א ל ״ ,״ ס ת ר י ת ו ר ה ״ ,״ ס ת ר י ה י י ח ו ד ״ ו כ י ו צ א ב ז ה ,1ל ל א קדו שת הזוהר פ ר סו ם הזוהר ו ה שפע תו הזו ה ר ו בזו ל תו מ ס פ רי ל כ תו ב ז ה ל פי ש ר אי תי אנ שי ם מ ש ת ב שי ם בז ה ו קו רין ב ס פ ר ש ם מ סוי ם. ח כ מ י ה ק ב ל ה מ ז ו ל ת ק ב ל ה א ל א מ ס ב ר ת ע צ מ ם ל ה ר א ו ת כי ח כ מ ה ג ד ו ל ה ל ה ם ,ו נ כ נ ס י ם ר׳ י צ ח ק ך א ב י ס ה ו ל ה ו ר ׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן מ ב י א י ם ג ם א ת ה ש ם ״ י ר ו ש ל מ י ״ א ו ״ מ ד ר ש ל פני ם מ מ חי צ ת ם ל ח שו ב מ ח ש בו ת ב ד ב ר ש ה מ ח ש ב ה א סו ר ה ״. י ר ו ש ל מ י ״ ,ו ה ו א ח ו ז ר ג ם ב מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם . 2א ך א י ן ל ר א ו ת ב ז ה ש ם מ י ו ח ד ,ש ה ר י ג ם ה מ קו ב לי ם ה תי ח סו לזו ה ר ב ד ר ך כ ל ל כ א ל ס פ ר ק ד מון ,כ פי ש מ עי די ם ה ש מו ת ״ מ ד ר ש ו ס פ ר י ם א ח ר י ם ,כ ג ו ן ס׳ ה ב ה י ר ו מ ד ר ש ו ת ש ו נ י ם ,מ ו ב א י ם ב צ י ו ן ״ י ר ו ש ל מ י ״ . של ש ם נ פו ץ ל מ די הו א ״ מ ד ר שו ש ל ר ש ב ״י ״ או ״ מ ד ר ש ר ש ב ״י ״ .הו א נז כ ר ל ר א שונ ה א צ ל ל ח כ מי ה מ ש נ ה ״ נ ו כ דו מ ה .א ך י ש סי מ ני ם ל כ ך ,ש ל א כו ל ם נ ה גו בו ק דו ש ה מ יו ח ד ת, ר׳ ב ח י י ב ן א ש ר ,ו ח ו ז ר א ח ר ־ כ ך ב כ מ ה ס פ ר י ם ,א פ י ל ו ב מ א ה ה ש ש ע ש ר ה . 3כ י נ ו י י ם ה י ס ט ו ר י ת .ר׳ י ו ס ף ן ׳ דו מי ם הם ״ ס פ רי ״ א ד רי ה ר ש ב ״י ״, ד ר ש ב ״י ״ ר ב א ), (אדרא ״ צוו א תי ה ד ר ש ב ״י ״ ר ש ב ״י ״ ו ״ מ ד ר ש י רו ש ל מי׳ / ו ל פ ע מי ם ו או לי א ח די ם מ ה ם ל א קי ב לו א ת ה מ ס ג ר ת ו א ק א ר׳ ש חי ב ר ס פ ר ב ק ב ל ה ב ע ר בי ת מו ב א הו א בשם גם ה סי פו רי ת כ א מ ת ב ש נ ת , 1340 ״מע שה ב ר א שי ת כ ו ת ב : 2״ ו ס פ ר ה ז ו ה ר נ פ ל ו ב ו ( א ד ר א ז ו ט א ) ב ת ש ו ב ת ו ש ל ר ׳ ש ם ט ו ב ך ג א ו ן ו ״ מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י ״ ב ס׳ ה ג ב ו ל ל ר ׳ ט עי ו ת ר בו ת מ א ד ,י ת חיי ב ל ה ש מ ר מ ה ם כ די ש ל א י ט עו ״ .כ מ ה מ ק ו ב לי ם ני סו ל ח קו ת דו ד בן י הו ד ה ה ח סי ד. א ת ה ז ו ה ר ב ד ר כ י ם ש ו נ ו ת ה ב ע ל ס׳ ל ב נ ת ה ס פ י ר ח י ק ה א ת ה ל ש ו ן ה א ר מ י ת .ה ו א מ ב י א ב שנ ת א ת מ א מ רי הזו ה ר כ צו ר ת ם ו ב ציון ה מ קו ר ,א ב ל ג ם בי או ריו ו חי דו שיו הנו ס פי ם כ ת ו בי ם , 1391מ ו ב א י ם כ א ר ב ע י ם ל ש ו נ ו ת מ ן ה ז ו ה ר ,ר ו ב ם ב ת ר ג ו ם ע ב ר י ,ב ש ם ״ מ ד ר ש י ה י ר׳ ב ם׳ מ נ ו ר ת ה מ או ר * ל ר׳ י ש ר א ל א ל נ ק או ה, שנ ה רג על ב טו לי דו קי דו ש ה ש ם א ו ר ״ .ש ם ז ה נ ז כ ר ג ם ב ם׳ י ו ח ס י ף ,א ב ל י ת כ ן ש ה ו א ל ק ו ח ש ם מ ס ׳ מ נ ו ר ת ה מ א ו ר . מ ס ת ב ר ,ש מ קו רו ש ל ש ם ז ה הו א ב כ ת ב ־ הי ד ש הי ה ל עי ני ה מ ח ב ר, ש ה ת חי ל ב פ סו ק ע ל ־ פי רו ב ב א ר מי ת זו ה רי ת ,ו ל פ ע מי ם ק ש ה ל ה ב ח י ן ב י ן ה ה ב א ה ל ב ין ה תו ס פ ת. דו ד בן י הו ד ה הלך ה ח סי ד בדרך הו א ה פו כ ה. ת רג ם ה בי או ם ב ד ר ך כ ל ל כ צ ו ר ת ם ו ב ש ם ח כ מי הזו ה ר, ה ע לי ם א ת ה מ קו ר ״י הי או ר ״. ה ש ם ״ מ ד ר ש ה נ ע ל ם ״ ,ה מ י ו ח ד ב נו ס ח ש ל פ ני נ ו ל ח ל ק מ סוי ם ,מו ב א ג ם כ ש ם כו ל ל ב ס׳ ל ב נ ת ה ס פ י ר ,ו כ ן ב ס׳ ע ק ד ת י צ ח ק .ג ם ב ש ם ח ל ק י ם א ח ר י ם ,כ ג ו ן א ד ר א ר ב א ,מ ו ב א י ם ל כ ל ב ש ר ״ ,ו ת מ צ י ת ו ש ל ס׳ ש ע ר ה ר ז י ם ל ר ׳ ט ו ד ר ו ס א ב ו ל ע פ י א מ ת ח י ־ י ה ב נ ו ס ח ״ ר ׳ מ א מ ר י ם מ ס פ ר ,ל מ ש ל א צ ל ר ' י ה ו ד ה ח י י ט ,ש א י נ ם ש י י כ י ם ל א ו ת ו ח ל ק. ע ו ב ד ו ת א לו, היינו אנוני מיו ת מ צ ד א ח ד ו רי בוי מ ק ריי ם ש מו ת ו כינויי ם מצר שני, ה ש מי ם מ ס פ רי ם ב צי רו פ ם ש ל מ א מ רי ם שוני ם, מ קו ב לי ם י דו עי ם כ ב ו ד א ל ״ *. קצתם כ אן ל פנינו מ תו רג מי ם ו ק צ ת ם ל תו ך ה ס פ רו תי ב ז ו ה ר .מ א מ ר ו ש ל ר׳ ע ז ר י א ל .מ ג י ר ו נ ה מ ו ב א ב ל ש ו ן ״ ר ׳ ח י י א פ ת ח א ל א ל ה,י ה ר ו ח ו ת פתח חי דו שיו מ א מ רי ו ה כני ס ש מ עון גם את הו א וג ם ד ב רי אבל את הזו ה ר ל ע ב רי ת, מ שחק ה מ סג ר ת פ סוי ד א פי ג ר א פי מו ע ת קי ם ו ק צ ת ם ש ע ש ו ע ז ה ש ל ר׳ ד ו ד מ ע ו ר ר א ת הנ הוג ה ב או ת ל ל מ ד ,ש צ ו ר ת ה ס פ ר ל א הי ת ה מ ג ו ב ש ת ו מ ו צ ק ת ו ג ם הי ק פו ל א הי ה ק בו ע ל פ ני ל ל א כו ח ש ל ד מיון יו צ ר. ה ה ד פ ס ה .נ מ צ א ,ש ג ם פ ר ש ת ה ש מ ו ת מ ס י י ע ת ל כ ך ,ש ה ס פ ר ל א נ ת פ ר ס ם כ ח ט י ב ה א ח ת ב ר צינו ת י תי ר ה ל מ סו רו ת הזו ה ר א ל א קו נ ט ר סי ם ־ קו נ ט ר סי ם ,ו ה ש מו ת נ ת ח ל פו ל פי צי רו פי ה ח ל קי ם ה שוני ם ב כ ת בי ־ הי ד. מ ה מ א ה ה ש ל ש ע ש ר ה .ח י ק ו י י ם מ ו צ ל ח י ם ו מ ק ו ר י י ם י ו ת ר ה ם ס׳ ה פ ל י א ה ^ ו ס ׳ ה קנ ה ■׳. ב ש ם ח כ מי ם ק ד מוני ם, ה רו ש ם, קל מ קו ריי ם, ש ל א ה תי ח ס ש ה ש אי לן ל ד ב רי מ קו ב לי ם ה מ ח ב ר ה א נ ו נ י מ י י ח ס א ת ס פ ר י ו ל ב נ י מ ש פ ח ה ק ד ו מ ה ,מ צ א צ א י ר׳ נ ח ו נ י ה ב ן ה ק נ ה , ש חיו ב א ר ץ ־י ש ר א ל ו קי ב לו גי לויי סו דו ת בי שי ב ה ש ל מ ע ל ה .מ ב חי נ ת ה תו כן ג ם מ ח ב ר ג .ק ד ו ש ת ה ז ו ה ר ש ה ע טי ר ה א ת הזו ה ר ה ק דו ש ה ה עי ל אי ת, נ תי ח ס ה א ליו א ל א מ או ת הי ס טו רי ת מ מו ש כ ת. ו פ ר סו ם א ל א ק טני ם. מעבר ה תג לו תו של בין ב ס פ רו ת י ש ר א ל ב מ ש ך דו רו ת ש ני ם א ח רי פ ר סו מו ,כ תו צ א ה ש ל ב ר א שי ת הו פ ע תו ב ע לי ה ק ב ל ה, ל ת חו מי ה ק ב ל ה, ס פ ר הזו ה ר .ר ק ב ש א לו ת ו ת שו בו ת ש ל ז ה ל א חי ד ש ה ר ב ה ,א ל א לי ק ט ו צ י ר ף מ א מ רי ם שו ני ם מ או צ ר ס פ ר ו ת ה ק ב ל ה, ר׳ ו ב דו רו ת ה ס מו כי ם ש ה ש פ ע ת ה הי ת ד, ב ס פ רו ת ב ס פ רי ם ה ר בני ת מ ע טי ם ו בז מן ו ב כ ת ב י ר׳ י צ ח ק א ב ר ב נ א ל . ר ׳ י ו ס ף א ל ב ו ,ב ע ל ס׳ ה ת פ ת חו ת ו ה ש ת ל ש לו ת שם מ נ ו ח ה ,!, קנ ה לו בז מני ם ו ה פי לו סו פי ת, לא ה ע י ק ר י ם ,ב ם׳ הספר ההם מ או ח ר ל ע ר ך ב א ש מ ע ו ן ב ן צ מ ח ד ו ר א ן ,ב ס׳ ה צו ר ה ה ס פ רו תי ת ש ל פ גי שו ת ו שי חו ת בי שי ב ה ש ל מ ע ל ה הי א חי קוי ש ל ה בי מ ה ה ש מי מי ת לא מ צו מ צ מ ת ר בי ם ,ל א ב ס׳ ה פ לי א ה ?. מ א מ רי הזו ה ר אינ ם מ רו בי ם והם מו ב אי ם בנו ס ח ע ב רי ». בי חו ד ני כ ר ב חוגי ם רו ש ם ז כ רו ,כ ג ו ן ב ר עי א מ הי מנ א ו ב תי קוני זו ה ר. מ סוג אחר הם ה חי קויי ם ש ב ס׳ ב רי ת ה מיו ח ס ל ר׳ א ב ר ה ם מ ר י מ ו ן ה ס פ ר די .ב ה ק ד מ ת ה ס פ ר מ ו ב א ת ש ל ש ל ת ה מ סו ר ת של תו ר ת ה סו ד ,ו ר ׳ ש מ ע ון נז כ ר כ חו ת ם ה מ סו ר ת ה נ ס ת ר ת :״ ע ד ש ב א לי די ר בי ש מ עון, ו מי מ ו ת ר בי ש מ ע ו ן ע מ ד צ פ ון ו ס תו ם ,זו ל תי ח כ מי ם א ח רי ם ,ש ה שי ג ו בו מ ע ט ו ה כי רו עקדת יצחק ה ע י ק ר י ם ,כ ו ת ב : 0״ ו ה ו צ ר כ ת י * ר׳ שם טו ב ן׳ ג און ב ת שו ב תו על סוד ה ס פי רו ת 2 — .ע י י ן ג׳ ש לו ם ,Major Trends :ע מ׳ , 387 הע רה — . 124צ ה חי קויי ם ה ר א שוני ם ו ה מו צ ל חי ם ביו ת ר הם ר עי א מ הי מנ א ו תי קוני זו ה ר ,שנ א ס פו 1עיין מ א מ ר ק ד מו ת ספ ר הזו ה ר ( ת ר ט״ז) ל ר׳ דוו לורי א ,ב ע״ א :ג׳ ש לו ם :ה א ס חבר ו כ ר ,ע מ ׳ .24— 23 2עיין לו רי א ,שם ,כא ע ״ א -כ ב ע״ א :ג׳ שלו ם ,ש ם ,ע מ ׳ : 26-25הנ ״ ל :ק ב ל ת ר׳ י צ ח ק בן ש ל מ ה בן א בי סר,ולה ו ספ ר הז ה ר (״ ק רי ת־ ס פ ר״ ^ 1 ,ע מ׳ 3 — .) 117— 113ל מ של ב ס׳ ע בו ד ת ה קו ד ש ל ר׳ מ אי ר ן׳ ג ב אי* — .ד,וצי ענ ע ל או .עיין מ בו או תיו , 1 :ע מ ׳ , 11 : 22— 21ע מ ׳׳ . 111 : 28— 26עמי •34— 29 5ע מ׳ 6 — . 45מ א מ ר ב ,פ רק כח. 38 ל תוך הזו ה ר ע צ מו ונ ח ש בי ם ל חל קיו .אך ק בי ע ת טי ב ם כ חי קויי הזו ה ר ת לוי ה .ב תו צ או ת ה ב קו ר ת ,ש בי רו רן י בו א ב ה מ ש ך דיוננו ,ו ל פי כ ך לא ע מ דנו עליה ם כאן * — .עיין ג׳ ש לו ם :ר׳ דוד בן י הו ד ה ה ח סי ד, ע מ׳ 5 — .317-313קא רע ץ ,ת ק מ״ ד 0 — .פ א רי צק ,ת ק מ״ו — .י עיין י לינ ק :בי ת ה מו ר ש ,ווו ,ע מ׳ x x x v i i i־ x i_ v . — 8י ל י נ ק ק ב ע ,ש ל שונו ת הזו ה ר מו ב אי ם על־פי ה צי ט א טי ם ש ב כ ת בי רי קנ א טי. ' 1א מ ש ט ר ד ם ,ת״ ח. 39 מ בו א :ספר הזו הר וחקר הזוהר פ ר ק שני: כפי שכלם׳ כגון הגאונים דל״ .בתוך הספר מובאים בשם רשב״י ,הנקרא גם ״·החכם' סתם ,ששה מאמרים בארמית ושני מאמרים בעברית .אף אחד מן המאמרים המובאים אין לו מקור בזוהר ,ולפי תכנם ניכר ,שנתחברו על־ידי בעל הספר עצמו כאסמכתא לדבריו .שם הזוהר אינו נזכר כלל .כל החיקויים שמנינו מראים על כל פנים׳ שבעליהם לא חשו עדיין אותה חרדת־קודש׳ המציינת את היחס לזוהר בתקופה מאוחרת יותר. התקדשותו הכללית של הזוהר והשפעתו הרחבה החלו עקב המאורע ההיסטורי של גירוש ספרד ,שזיעזע את היהדות כולה .עם שקיעתה של יהדות ספרד שקעה שמשה של הפילוסופיה הרציונאליסטית ,בעלת המגמות האוניברסאליות ,ותורת הנסתרות של הקבלה ,שנזדווגה ונתמזגה יותר ויותר עם האפוקאליפטיקה היהודית והיתה לפה לכיסופי הגאולה הלאומית ,הפכה לעוגן ההצלה הרוחנית של האומה הדוויה .מפנה היסטורי־רוחני זה ,שהביא ליציאת הקבלה מתחומי הכת המסוגרת של בעלי סוד יחידי סגולה למרחבי החיים ולבטיהם של המוני עם ישראל ,העלה לרום המעלות את ם׳ הזוהר ,שאור הפלאות וזיו הקדמות חפפו עליו .בס׳ הזוהר כבר שרויים יזזד סתרי האלהות וההויה עם תיאורי ימות המשיח וחישובי הקץ׳ ולפיכך התאים גם בתכנו להלו־הרוח של דור המשבר ,שנדחף לבקש פתרון לחידת אימי הגלות ונכסף לשמוע את פעמי המשיח. הדפסת הזוהר במחצית המאה השש עשרה היתה הדחיפה החיצונית להפצת הספר ולהחדרת השפעתו בחוגים רחבים .השפעה זו הגיעה לשיאה בתחית הקבלה בצפת, וביחוד בקבלת האר״י ,שהיא הפרי הבשל של מזיגת המגמות המיסטיות והאפוקאליפ־ טיות .בספרות הקבלה שלאחר גירוש ספרד ,וביחוד מתקופת צפת והלאה ,נעשה הזוהר מקור המקורות של תורת הסוד ,וכל הרעיונות המיסטיים החדשים נתלו בו בדרך הפרשנות .מצד אחר חדרו לרוח העם סיפורי הזוהר ,תוכחותיו ומאמריו על הנשמה, התורה והמצוות והתפלה ,החטא וענשו ,ימות המשיח וחיי העולם הבא ,בצינורות של ספרות המוסר ,שהפכה להיות מעין סגיף עממי של תורת הקבלה .בהשתלשלות זו זכה ס׳ הזוהר להשיג את המעלה הגבוהה ביותר :הוא קנה לו מקום בתודעת האומה כטכסט קאנוני שלישי ליד התנ״ך והתלמוד .התלמוד והזוהר נתקבלו כשתי פנים ,נגלה ונסתר, של ההתגלות האלהית ,הגלומה בספרי המקרא ,ומבחינת הקדושה הועמד הזוהר אפילו במעלה רמה ונשגבה מן התלמוד .סודות הזוהר נחשבו לנשמת התורה׳ כנגד הלכות התלמוד שהן גופי תורה ,וכיתרון הנשמה מן הגוף כך נתפס יתרון הזוהר מן התלמוד. מעמד מקודש זה של הזוהר כנציג הקבלה באמונתן של שכבות רחבות ,והעדפתו בקדושה על התלמוד ,מציין את נצחונן של השקפות מיסטיות על מהות התורה והקבלה ויחסה לספרות ההלכה ,שטופחו קודם בחוגים מצומצמים של בני היכלא ,ואף הובעו בבירור בזוהר עצמו. ברם ,במשל הנשמה והגוף כלולה גם משמעות מגבילה לגבי תוקף הזוהר והקבלה .כשם שהנשמה והגוף זקוקים זה לזה ורק בחיבורם ובתיאום תפקידיהם המיוחדים מהווים הם אדם שלם ,כך גם הזוהר והתלמוד או הנסתר והנגלה אינם יכולים להתקיים ולמלא אח 40 פ ר סו ם הזוהר ו ה שפעתו קדו שת הזוהר יעודם במפורד וללא יחסי־גומלים ,שכן תורת היהדות השלימה זקוקה לשניהם .גם לאחר התקדשות הזוהר לא ניתן לו בדרך כלל לקפח את הסמכות המוחלטת של התלמוד בקביעת אורח החיים הלכה למעשה .הדינים המפורשים או הרמוזים בזוהר! לא נתקבלו אם מצאו בהם ניגוד להלכה פסוקה בתלמוד .ר׳ שלמה לוריא (מהרש״ל) ,הפוסק המפורסם שעסק גם בקבלה ,יצא בחריפות נגד הנהגת מנהג על־פי הזוהר בהנחת תפילין ,שנראה בעיניו שלא כהלכה .הוא כותב : 2״ששאלת אותי על מנהגי אם להניח תפילין של יד בישיבה או בעמידה ,מפני שראית הרבה מן המדקדקים בדיקדוק עניות להניח תפילין של יד בישיבה ,דע אהובי חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים ,ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו ,אלא שכך מצאו בספרי רשב״י .ודע אהובי ,שכל רבותיי ואבותיי הקדושים ששמשו גאוני עולם ראיתי מהם שלא נהגו כך,אלא כדברי התלמוד והפוסקים. ואם היה רשב״י עומד לפנינו וצוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה, כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו ...לכן אהובי אל תלך בדרך אתם ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושים כאלו ,הן יודעים ומבינים רז תורה וצפוניה ,והלואי שידעו הגלוים״. הנימוק להתנגדות הנזכר כאן ,שאין הלכה כרשב״י ,חוזר גם בריונים אחרים בשאלת הדינים שבזוהר ,אבל טעם פורמאלי זה אינו עיקר .עקרון ההתנגדות נעוץ בהכרה ברורה ,שתחומי הזוהר והתלמוד מוגדרים הם ,ואין הנסתרות רשאים להשיג את גבול הנגלות .הכלל המובא בס׳ יוחסין ,3ש״כבר הוא מוסכם בישראל ,שהדבר שלא יחלוק על התלמוד ואין מפורש בתלמוד ומצינו שם [בזוהר] מפורש שמקבלים אותו״ ,קובע את קצה הגבול של סמכות הזוהר בעניני הלכה .אפילו ר׳ מנחם עזריה (רמ״ע) מפאנו, המקובל האיטלקי הידוע שהיה גדול גם בהלכה ,שהתמרמר מאוד על דברי מהרש״ל שהבאנו וכתב עליהם* :״גם הר״ש דילוריאה עשיר היה בדעת ,שכן יפוצו מעינותיו, אבל בתשובותיו סי׳ צ״ח שפתותיו דוברות עתק בדרושים הללו בגאוה ובוז ,ודאי עני היה אותה שעה וכל דבריו שם מהבל יחד ,כי עברו תורת העיון הפרו חק המוסר ,לא יאות לחכם ומבין להשיב עליהם או אפילו לשית אליהם לב״ ,אפילו מקובל ותיק זד, הודה בהגבלת סמכותו של הזוהר כלפי התלמוד .הוא כותב באותה תשובה : 5״וכל שיהיו דברי הגמרא סובלים פירושים שונים ויתבאר האחד מהם על פי הזהר חייבים אנו להטות לבבנו אליו ולעשות על פי הוראתו ...ואם יחלוק הזהר על מי שהיה מן המפרשים או מן הגאונים ,כל שיסבלהו לשון הגמרא ידחה כל זולתו מפני פירוש הזהר״. הדוגמא החותכת לדעה המקובלת בנידון זה היא עמדתו של ר׳ יוסף קארו ,בעל שולחן ערוך ,שזכה לשני שולחנות והיה גדול בהלכה ובקבלה כאחד .בשולחן ערוך הוא מביא רק דינים מעטים על־פי הזוהר ,ובדרך כלל הוא מציינם כחומרות וסייגים או כמנהגי חסידות בלבד ולא כהלכות פסוקות .6ובפירושו לטור אורח חיים 7הוא קובע במפורש, 1כל ה דיני ם ש בזו ה ר נ א ס פו ונ ע ר כו ל סי ה סד ר ב שו ל חן ע רוך ב ס׳ י ש ש כ ר (פראג ,ש ס״ ט) ל ר׳ י ש ש כ ר ב ע ר מ ק ר ע מני ץ 2 — .שו׳׳ ת מ ה ר ש ״ ל ( לו ב לין ,של״ד) סי׳ צח — ,צ ם׳ יו ח סין ה של ם ,ע מ׳ 4 _ .45שו׳׳ ת ה ר מ ״ ע (ויניציאד ,),סי׳ קת ,ךף קיא ע״ א 5 — ,ד ף ק ח ע״ ב 6 _ .עיין ם׳ מ צ ר ף ל ח כ מ ה לי ש׳׳ ר מ קנ די א ה, ב ג ע ״ ב -כז ע ״ ב; ס׳ בן יו ח אי מ ענ ה ק ל א -ק ל ב 7 — .ב י ת יו ס ף ,סי׳ כ ה ,ד״ ה וי ב ר ך א ק ב־ו· 41 _ מבו א :ספר הזוהר ו חקר הזוהר פ ר סו ם הזוהר ו ה שפעתו פרק שני: ו ת ו ר ת ו ״ .1כ ת ו ם ה ו י כ ו ח נ ג ז ר ה ש אין תו ק ף ל די ני הזו ה ר ב ני ג ו ד ל פ ס קי ה ה ל כ ה :״ו אי ני יו ד ע ל מ ה ת מ ה [ ב ע ל ה א גו ר ] ע ל ה מו ח ל ט ז ה [ ש ה פו ס קי ם חו ל קי ם ע ל הזו ה ר ב ב ר כ ת ת פי לין ] יו ת ר מ כ מ ה די ני ם ,ש מ צי נו ש כ ת ב בספר ר ש ב ״י הפך הזו ה ר ד ת ל מו ד א ו אין מ מ ס קנ א כו ת בי ם ה פו ס קי ם אלא מ ס קנ א א ת ל מ ו ד א ד י ד ן ״ .ת פ י ס ה זו ,ה מ כ י ר ה ב ת ו ק פ ם ו ב מ ע ל ת ם ה ג ב ו ה ה ש ל ה ת ל מ ו ד ו הזו ה ר כ א ח ד ו רו א ה ב ה ם ש ני גי לויי ם מ ש לי מי ם ש ל תו ר ת י ש ר א ל ,הי ת ה ש ל ט ת א ח רי גי רו ש ס פ ר ד ב רו ח הי ה דו ת ה ש לי מ ה ,ש ש מ ר ה ב נ א מ נו ת ע ל ע ר כי ה מ סו ר ת ,ו ר ק מ ע ב ר ל ת חו מ ה ,ב ת ו ך ה י ה ד ו ת או מ ח ו צ ה ל ה ,נ ב ק ע ה ה א ח ד ו ת ו ג ע ש ו נ ס י ו נ ו ת ל כ ר ו ת ת ה ו ם ב י ן ה ת ל מ ו ד ו ב י ן ה ז ו ה ר. 1 ש צ מ ח ה ונ ת ג ב ש ה ב ת קו פ ת ה רנ ס אנ ס ב אי ט לי ה ו בג ר מני ה, נ ע ש ה ב ק ב ל ה ה נ ו צ ר י ת, 2 ו א חר־כך נ ת פ ש ט ה ג ם ב שאר נו ש אי ע ש ר ה. ה ס פ רו תי ת כספר ה ק דו מ ה המשקף את זו א ר צו ת אי רו פ ה ו ה ת מי ד ה ב קיו מ ה בנ פ ש ם, די מו כ לו לי ם י סו דו ת הי ה דו ת ד מו ת ש ב תו ר ת הקבלה ה א מו נ ה הנו צ רי ת. ה ס פי רי טו א לי ת ע ד ה מ א ה ה ש מונ ה ו ב ס׳ הזו ה ר ה ט הו ר ה, הזו ה ר נתקד ש ש ל פי כ ת עו ד ת ה ב חוגי ם דעתם ש רי פ ה על ב אי ט לי ה ר שו ת ני תנ ה להדפסת ב סיו ע ם הזו ה ר א לו הי א ז ה ה ל נ צ רו ת ה א מי תי ת ,ל ל א סי לו פי ה ת ל מו ד .ה ש ק פ ה זו ג ר מ ה ל כ ך ,ש בו בז מן ה ת ל מו ד שנגז ר ה ח כ מי ם של נ ו צ ר י י ם. 3 ב ת חו ם ה ת ר ח ש ה פי רו ד ב תנו ע ה ה ש ב ת אי ת .ת נו ע ה שנ ת ב ס ס ה מ ש י ח י ת ז ו, ב עי ק ר ע ל תו ר ת ה ק ב ל ה ,ד ג ל ה מ ר א שי ת ה ב ס י ס מ ו ת הזו ה ר ,א ב ל ב ש נ ת ה ג י א ו ת ש ל ה, ל פ גי ה מ ר ת ו ש ל ש ב תי צ בי ,ע מ ד ה עו ד ע ל י ס ו ד ה א ח דו ת ש ל הזו ה ר ו ה ת ל מו ד או ה ק ב ל ה ו ה ה ל כ ה .א ך ב ת ק ו פ ת ק י ו מ ה ה כ י ת ת י ה מ מ ו ש ך ל א ח ר מ ש ב ר ה ה מ ר ה ג ב ר ב ה י ו ת ר ויו ת ר ז ר ם א פי קו ר סי קי צו ני ,ש מ ר ד ב ת ל מו ד ו פ ר ק א ת עו ל ה מ צוו ת ה מ ע שיו ת ו ה ע מי ד א ת הי ה ד ו ת ע ל נ ס ת ר ו ת הזו ה ר ו ה ק ב ל ה ב ני ג ו ד ל ת ל מ ו ד ו ל ה ל כ ה. טו א לי ת ה א נ טי נו מי ס טי ת ב א ה לי די בי טוי מ ל א ו סיו ם ט ר א גי ה מ ג מ ה ה ס פי רי ב ג ל גו ל ה ה פ ר אנ קי ס טי ש ל ה ש ב ת או ת .ב ני ה כ ת ב פו לין ,ש נ ע שו ח סי די י ע ק ב פ ר אנ ק ,ק ר או ל ע צ מ ם ב ש ני ש מו ת או פיניי ם :״ מ ע רי צי הזו ה ר ״ או ״ מ ת נ ג די ה ת ל מו ד ״ .וי כו חי ה ם ע ם ה ר ב ני ם סו ב בו ע ל ה צי ר ש ל ה ע מ ד ת הזו ה ר כ נ ג ד ה ת ל מו ד .בוי כו ח ה פ ו מ ב י ה ר א שון ,ש נ ת ק יי ם ב ק א מי נ י ץ ב ש נ ת ,1757ה צי עו ה פ ר א נ ק י ס ט י ם ב י ן ה ש א ר ש נ י ע י ק ר י א מ ו נ ה ,ש ב א ח ד מ ה ם מ ו ד ג ש ת א מי ת ו ת הזו ה ר ו ס ת רי ה תו ר ה ב כ ל ל ,ו ב ש ני מו כ רז ה ת ל מ ו ד כ ס פ ר ש ל ש ק רי ם ו סי לו פי ם: ״ . 11ת ו ר ת מ ש ה ו נ ב ו א ת ו ו ד ב ר י כ ל ה נ ב י א י ם ה ר א ש ו נ י ם ו ש א ר ס פ ר י ה ק ד מ ו נ י ם כ ו ל ם ס תו מי ם צ רי ך ה קו ד ש ו ח תו מי ם לג לו ת ו הו א ו דו מ ה פ ני ה *. ה ת ל מו ד, ה פו ך ה ת חו ל ל ה פי רו ד הה שכלה ב תנו ע ת ו ב אי רו פ ה בג ר מני ה ה מז ר חי ת. ה מ ש כ י ל י ם ב י ק ש ו ל ה ש פ י ל א ת ה ז ו ה ר ו ל ה ר ח י ק ו מ ת ח ו ם ה י ה ד ו ת כ ז מ ו ר ת ז ר .א מ נ ם ג ם ה ת ל מו ד ל א ה ת אי ם ל רו ח ם ו ל מ ע ש ה נ ש מ ט מי די ה ם ל ג מ רי ב ה מ ש ך ה ה ת פ ת חו ת ,א ב ל ב ר א שי ת ה ה ש כ ל ה ש מ רו ע ו ד א מ ו ני ם ל ד ב רי חז ״ ל ,ו ג ם א ח ר ־ כ ך כ ש פ ר קו א ת עו ל ה מ צוו ת ה כי רו ב ת ל מו ד ו ב ה ל כ ה ב כ ל ל כ גי לוי ל גי טי מי ש ל רו ח הי ה דו ת .ל עו מ ת ז ה ת אי ס טי ת ה צ רו פ ה. ה ד ר חו ק ש ל י ח ס ה ה ש כ ל ה לזו ה ר נ ש מ ע ב מ ח לו ק ת ה ק ש ה, ו פי לג ה א ת י הו די ל מ ט רוני ת א . 111 וי ש ה ק ד מוני ם ב תו כו ש פני ה פי ר שו ד ב רי שקר מ כו סי ם, את ה רו צ ה ה תו ר ה ו ד ב רי ב ד אי ל ע מו ד ונ ב ר א על ש״ ס ו מ תנג די ם י פי ר. ב ל שון נגד ה׳ תי מן ל שני מ ח נ ו ת . 3ר׳ י ח י א א ל ק א פ ח, שפרצה חכם ב דו רנו ב תי מן ב צ נ ע א בי ר ת תי מן, ש הו ש פ ע מ ס פ רו ת ה ה ש כ ל ה ה אי רו פי ת ,קי ד ש מ ל ח מ ה ח רי פ ה ע ל ה ״ ע ק שי ם ״ ש ב ע ד תו, ״ שונ אי ה ח כ מ ה ו ה מ ד ע ״ ,ו ה קי ם ת נ ו ע ת ה ש כ ל ה תי מ ני ת ,ה נ ו ד ע ת ב ש ם ״ ד ר ד ע ״ .ע ני ני ם שוני ם ,ה ש ק פו ת ד תי ו ת ו חי נו כיו ת ו ח ב ר תיו ת ,היו מו נ חי ם בי סו ד ה מ ח לו ק ת ,א ב ל הי ח ס לזו ה ר ו ל ק ב ל ה הו ע מ ד ב מ ר כז ה ב פו ל מו ס ה ס פ ר ו ת י .4 אלקאפח מתח ב קו ר ת מ קי פ ה ע ל ה ז ו ה ר ו ת י א ר ו כ ס פ ר ז ר ,ש ה ג נ י ב א ת ה י ס ו ד ו ת ה ר ע י ו נ י י ם ש ל ע ב ו ד ת ה א ל י ל י ם ל ת ו ך הי ה דו ת. הי ה דו ת ב ע לי ל ה כ לו ל ה ר או בזו ה ר ו ב ק ב ל ה ב כ ל ל תו ר ה פ סו ל ה ו א מונ ה פגו מ ה ,ה עו כ רו ת א ת הי ה דו ת ה מו נו ־ הנ סיון ה ר א שון ל ה פ רי ד בין ה ד ב קי ם ו ל ה ע מי ד א ת הזו ה ר ב מ ע ר כ ה מ נ ו ג ד ת ל ת ל מו ד תנו ע ה בין הזו ה ר ו בין ש רי פ ה ע ל ה ת ל מו ד נ ר א ה ה ת ל מו ד ביז מ ת ב ד רי ש ה ה פ ר אנ קי ס טי ם. ה ג רו ט ס קי ת, ה פי רו ד בין ת נ אי ה פ ר א נ ק י ס ט י ם ל ה מ ר ת ם ,ש ״ י ש א י ר ו ל ה ם ס פ ר י ה ז ו ה ר ו ש א ר ס פ ר י ה מ ק ו ב ל י ם ״.2 ב כיוון ד ת ל מו ד א .ו ט ע מ א מ שו ם ד א פי לו א ם היו יו ד עי ם ד ב רי ר ש ב ״י ל א הוו חיי שי ל הו ב מ קו ם ד פ ליג קדו שת הזוהר הו א כ ו ת ב: 5 ״ו מ ח ב ר הז ה ר תפס ד עו תי ה ם [ של עו ב די ה א לי לי ם] וחשב ל ה כני ס ם ב א מו נ ת תו ר תי נ ו ה ק דו ש ה ,ו ק ר א א ת ש מו ב ש ם ר ש ב ״י ה ת נ א ב ש ק ר ו א מ ר ש נ ג ל ה לו ה ק ב ״ ה ה נ ק ר א א צ לו ע תי ק א ק די ש א ו גי ל ה לו רזין ט מי רין ...ו ל פי ש ר א ה ה פי ל סו ף הז ה, כי ה מ שנ ה ו שני ה ת ל מו די ם ו מ ד ר שי רז״ ל ה א מ תיי ם עו מ די ם נג דו ב א מ ו נ ת א ח ד ו ת ו י ת ב ר ך ,ל כ ן ח ש ב ל פ ס ל ן ו ב ז ה ו ל ע ג ל ה ם ו ל כ ל ה ע ו ס ק י ם ב ה ם . ..ו ה ב ט י ח ש ל א יז כו י ש ר א ל לג או ל ה ע ד א ש ר י שו בו מדרכם מ ל ע סו ק רק ב מ שנ ה ו ב ת ל מו ד, י ע ס קו ב ת ו ר ת ו ה ח ד ש ה ה מ ל א ה א לי לי ת מ ו נ ו ת ו פ ר צו פי ם ב ע לי מ פ ל צ ו ת וזוו גי ם שוני ם... ח לי ל ה ל שו ם ב ר י ש ר א ל ל ה א מין כי ר ש ב ״י ה ת נ א או זו ל תו מ רז ״ ל ה א מי נו ב א מ ו נ ו ת כ א ל ה ...כ י ה ו א מ ט ר ת תו ר תינו ה ק דו ש ה ל ה ר חי קנו מ א מו נ ת ה א לי לי ם ,בין ג ש מיי ם ו ב י ן רו ח ניי ם ,ו ל ד ע ת כי ה׳ הו א ה א ל הי ם א י ן ע ו ד מ ל ב דו ״ .כ אן נ י ת ן ל א ח רו נ ה ב י ט ו י נו ק ב ו קי צו ני ביו ת ר ל ה ר ג ש ת ה פי רו ד בין הזו ה ר ו בין ה ת ל מו ד ו הי ה דו ת ה א מי תי ת. ב ר ם ,ז ע ז ו עי ם א ל ו ל א ה ס פ י ק ו ל ע קו ר א ת ק ד ו ש ת הזו ה ר מ ן ה ת ו ד ע ה ה ד ת י ת ה ע מ מ י ת. א מנ ם כ תו צ א ה מן ה מ ש ב ר ה ש ב ת אי, ש ה בי א ב פו לין א פי לו לי די ה כ רז ת אי סו ר ע ל ל י מ ו ד ה ז ו ה ר ל מ ט ה מ ג י ל ש ל ש י ם ,6נ ת מ ע ט ו ל ו מ ד י ה ז ו ה ר ו ה ק ב ל ה ה פ כ ה ש ו ב ,ב י ח ו ד ב א ר צ ו ת ה מז ר ח ,ל ת ו ר ה נ ס ת ר ת ש ל ה ו גי ם מ צו מ צ מי ם .א ך הי ח ס ה נ ו מ י נ ו זי מ צ ד ה מ ו ן ה ע ם ל א פ ס ק .א ד ר ב ה ,רי חו ק ו מ או פ ק ה ה ב נ ה ו הי די ע ה ה ג בי ר א ת ק ד ו ש תו ו ה פ ך א ו ת ו 1מ ׳ ב ל בן :ל תו ל דו ת ה תנו ע ה ה פ ר אנ קי ת (תל־אביב ,תר צ״ד) , 1 ,ע ט׳ 2 — . 135שם , 11 ,ע מ׳ — .207 3פ ר ש ת ה מ ח לו ק ת מ תו א ר ת ב ה ר ח ב ה ב מ דו ר מיו ח ד ב קו ב ץ ״ ש בו ת תי מן״ ( תל־אביב ,ת ש״ ה) ,ע ט׳ 1א מנ ם ב ס פ רי ק ב ל ה א חדי ם ,ו בי הו ד ב ר עי א מ הי מנ א ו תי קוני זו ה ר ו ב ם׳ ה פ לי א ה ו ס׳ ה קנ ה ,ני כ רו ח מ ג מו ת אנ טי־ ת ל מו דיו ת ,א בל מ ג מו ת אלו לא ה גי עו מ עו ל ם לי די ני גו ד ו פי רו ד מ מ ש ב תו ך ה ק ב ל ה ה או ר תו דו כ סי ת 2 — .על ה ק ב ל ה הנו צ רי ת ו כן על ה תנו ע ה ה ש ב ת אי ת נדב ר בי ת ר ה ר ח ב ה ב פ ר ק הב »- 4 — .231-166עיין ם׳ מ ל ח מו ת ה ש ם (י רו של ם ,ת רצ׳׳א) ו ס׳ ד ע ת א ל הי ם (י רו של ם ,ת רצ״ א) ל ר׳ י חי א אל ק אפ ח .מ קו ב לי תי מן ה שי בו על ט ענו תיו ב ס פ ר גדול ב ש ם ״ א מו נ ת ה׳ ״ (י רו ש ל ם ,תר צ״ח) 5 — .ה ק ד מ ה 3עיין ג ו ץ -ש פ ״ ר ^ 11 ,ע מ׳ * — .264-263על־פי הזו ה ר .עיין ל ה לן ע ט׳ ס ה -סו. ל ס׳ מ ל ח מו ת ה שם c — .ע י י ן ב ל בן ,ש ם , 1 ,ע ט׳ . 126 42 43 פ ר ק שלי שי : מבוא :ספר הזו הר ו ח קר הזו הר ל ס פ ר מ ר ו מ ם ו מ אוי ם ,ה ח ת ו ם ב ש ב ע ה ח ו ת מ ו ת ו ה ע י ון ב ר זי ו ה נ ש ג ב י ם ב ח ז ק ת ס כ נ ה ר א שית ה ב קו ר ת תו ל דו ת חקר הזו הר ד י לי און ,ש ה ד ם נ מ ס ר ב ע ד ו תו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו, א פ ש ר ל ר או ת ם כ פ תי ח ת ה דיון ה ו א מ ר ו ב ק ד ו ש תו .ב מ ק ו ם ל י מ ו ד ה זו ה ר ב ר בי ם ב א ה ק ר י א ת ה מ לי ם ל ל א ה ב נ ת ה ת ו כ ן ה ב קו ר תי ,ש נ ת ח ד ש ז מן ר ב א ח ר ־ כ ך ב פו ל מו ס ס פ רו תי ונ מ ש ך מ או ת ש ני ם ע ד י מי נו. ב א מ ו נ ה ״ ש א ף ע ל פ י ש א י נ ו מ ב י ן ה ל ש ון מ ס ו ג ל ה ל נ ש מ ה ״ .1ל מ ט ר ה זו נ ד פ ס ה ז ו ה ר מ ב ח י נ ת ה ב ק ו ר ת י ש ל ע מ ו ד ב מ י ו ח ד ע ל ה ע ר ה א ח ת ב ד ב ר י ר׳ י צ ח ק מ ע כ ו : 1״ו א מ ר כ מ ה פ ע מי ם ב או תיו ת מ רו ב עו ת ו ב ני קו ד. [ ר ״י מ ע כו ] ק דו ש ת הזו ה ר מ צ א ה ג ם מ ב צ ר חז ק ב ח סי דו ת ,ה ת נ ו ע ה ה ע מ מי ת ה ר ח ב ה ,ש ק מ ה ו ה ת ו א ם ת ר א ה ב ל שון ק ד ש ה א מן כי אי נ ם ד ב ר י ו ר ק ד ב ר י ה מזיי ף ,מ פ נ י ש ה ס פ ר ה א מ ת י פ ש ט ה ב או תו הז מן מ מ ש כ ש ה ה ש כ ל ה ה ס ת ע ר ה ל ה ש פי ל א ת כ בו ד הזו ה ר ו ל ה פ ר א ת הו א ב ל שון י ר ו ש ל מי כ לו ״ .ב ד ב ר י ם א ל ו ש ו מ ע י ם א נו ,ש נ ק ב ע ה ה ב ח נ ה ב י ן ה ח ל קי ם מי שו ר ח ד ש ה ק ש ר ה א מי ץ בין הזו ה ר ה כ תו בי ם א ר מי ת ,ל שון י רו ש ל מי ,ו בין ה ח ל קי ם ה כ תו בי ם ע ב רי ת ,ש ה כוו נ ה ב ה ם ל ל א א ח דו ת ה ק ב ל ה ו ה ה ל כ ה. ב ח סי דו ת הו ק ם על ו ב י ן ה ת ל מ ו ד ב ב ח י נ ת נ ש מ ה ו גו ף ,א ך ב ה ב ל ט ה י ת י ר ה ש ל ק דו ש ת הזו ה ר .ב א ג דו ת ה ח סי דו ת מ דו ב ר ה ר ב ה ו ב ה ע ר צ ה מו פ ל ג ת ע ל כו ח ה פ ל או ת ש ל הזו ה ר .ה ב ע ש ״ ט נ ש א ת מי ר ב חי קו א ת ס פ ר הזו ה ר ו ב כו חו ע ש ה מו פ תי ם ו צ פ ה ע תי דו ת .כ ש ש א לו הו ב ת מי ה ה כ י צ ד נ ת ג ל ו ל ו׳ מ ת ו ך ע י ו נ ו ב ז ו ה ר ,ע ק ב ו ת י ו ש ל א ד ם ש נ ע ל ם ,ע נ ה :״ ה ל א א ו ר ש ב ר א ספק ל מ א מ רי ש ק ב ל ,כי מ ה שנ מ צ א ב ל שון י רו ש ל מי ה א מן הנ ע ל ם מדר ש ש בי דינו, ולא ל ח ל קי ם כי ה ם ד ב ר י ר׳ כה שערתם ש א ב דו, חו ק רי ם .נ מ צ א ,ש ב ז מ ן פ ר ס ו מ ו ש ל ה זו ה ר ר או ב ש פ ה ה א ר מי ת בנו ס ח ה ע ב רי ר או סי מ ני ם ב רו בו ש מ עון, של קצת סי מן ל ק ד מו ת ,ו אי לו ש ל אי חו ר ,ו מ סי ב ה זו פ ס לו א ת מ ד ר ש ה נ ע ל ם ,ל פ ח ו ת ה ג דו ל .זו הי ה ב ח נ ה ח שו ב ה ,שי ש ל ר או ת ב ה מ שו ם ה ת ח ל ה ל ב קו ר ת הזו ה ר ה ק דו ש ב רו ך הו א ב ש ש ת י מי ב ר א שי ת הי ה ה א ד ם מ בי ט בו מ סו ף ה עו ל ם ו ע ד סו פו מ ב חי נ ת ה ל שון ו ה ס ג נון. ו ג נ ז ו ל צ ד י ק י ם ל ע ת י ד ל ב ו א .ו ה י כ ן ג נ ז ו ז ב ת ו ר ה .ו ל כ ן כ ש א נ י פ ו ת ח ם׳ ה ז ה ר א נ י ר ו א ה מז מן פ ר סו ם הזו ה ר ע ד סו ף ה מ א ה ה ח מ ש ע ש ר ה אין ז כ ר ל ב קו ר ת ס פ רו תי ת ,א ב ל י ש כ ל ה ע ו ל ם ט ל ו ״ .2ה ת ק ר ב ו ת ו ש ל ה מ ג י ד מ מ ע ז ר י ט ש ל ב ע ש ״ ט מ ת ו א ר ת ב ק ש ר ל ל י מ ו ד ל ה ני ח בוו ד או ת ,ש ר בי ם מן ה ח כ מי ם ה פי לו סו פיי ם ו ה ת ל מו דיי ם ל א קי ב לו א ת הזו ה ר הזו ה ר :״ א מ ר לו ה ב ע ש ״ ט :א מו ר לי קו ד ם נ סי ע ת ך מ א מ ר מ ס פ ר הזו ה ר .ע ש ה ה מ ג י ד ב ס פ ר ק ד מון ,א ל א ש ל א ה ח שי בו הו ב מי ד ה מ ס פי ק ה כ די ל ע סו ק בו ו ל ס תו ר א ת ק ד מו תו. הי א כגו ף ב לי ר אי ה ב ד ו ר ה ל ה נ ח ה זו מ ו צ א י ם א נ ו ב ס׳ ב ח י נ ת ה ד ת ל ר׳ א ל י ה ו ד י ל מ ד י ג ו ,ש נ ת ח ב ר ג ש מ ה .ה ת חי ל ה ב ע ש ״ ט מ ס בי ר הו א א ו ת ו מ א מ ר הז ה ר ע צ מו .היו ה ד ב רי ם ש מ חי ם, ב ש נ ת רנ ״ א ,ו בו מ נ ו ס ח ו ת ב פ ע ם ה ר א שו נ ה כ מ ה ט ע נ ו ת ב ק ו ר תי ו ת ח שו בו ת .ה מ ח ב ר ר צ ו נ ו ו א מ ר. עד שראה כ ש סיי ם א מ ר לו ה ב ע ש ״ ט :י פ ה ד ר ש ת ,א ל א ש תו ר ת ך מעמד מ בי א ת חי ל ה ד ב רי ה ת נ ג דו ת ל ק ב ל ה ב כ ל ל ו מ צי ק ,ש ״ כ ת רו ב מ הנ מ ש כי ם א ח רי ד ב רי נ ת ק ש ר ה מ גי ד ה ג דו ל א ל ה ב ע ש ״ ט ״ ג .א מנ ם עיון ר צי ני בזו ה ר ו ב ס פ רו ת ה ק ב ל ה ל א ה ת ל מו ד ו כן ג ם כן ב ע לי ה פ ש ט ו כ ת ה מ ת פ ל ס פי ם מ אנ שי או מ ת נו י ת א מ צו נ ג ד א ל ה ה מגי ד לבע ש״ ט ש הו א מ ת רו מ ם ו פו ר ח ב אוי ר עם מ ש תו. ב או תו הי ה נ פו ץ ביו ת ר ב ח ו גי ה ח סי די ם ,ו א פי לו ב ין ה צ די קי ם הי ו ר ק מ ע טי ם ל ע ר ך ,ש ה צ טיי נ ו [ ה מ קו ב לי ם ] ״ ? ,ו א ח ר ־ כ ך הו א מ ו נ ה א ת ה ט ע נ ו ת נ ג ד ק ד מ ו ת הזו ה ר :״ וי ט ע נ ו מ נ ג די ב י ד י ע ה י ס ו די ת ו ב ה ב נ ה מ ע מי ק ה ב ח כ מ ת ה ק ב ל ה ו א ף חי ב רו פי רו שי ם ח שו בי ם לזו ה ר, ז א ת ה ד ע ת ,כי א ש ר י א מ רו א ל ה ה מ תיי ח סי ם ב ק ב ל ה ש ה מ ה ד ב רי ר ״ ש בן י א חי ב ס פ ר א ב ל ג ם ש א ר ה צ די קי ם ו ג ם ק ה ל ה ח סי די ם קי ד שו א ת הזו ה ר ב ק דו ש ה עי ל אי ת ו ר או ה נ ק ר א ס פ ר הז ה ר א י נ ו א מ ת .וז ה י ר א ה מ פ ני ם ר בי ם :ר א שון ש לו ח ב רו ר ״ ש ה י ו מ ז כ י ר ין בו י סו ד מו ס ד ש ל הי ה דו ת ה א מי תי ת .ה ע ר כ ת הזו ה ר כ א בן פי נ ת ה ש ל ה א מו נ ה הי הו די ת מ מנו אי זו ח בו רי ם ב ריי ת א או אי זו אגד ה ב ת ל מו ד כאשר ע שו מ ס פ רי ו מ ש א ר מ ו ב ע ת ב נ ו ס ח ק צ ר ו ק ו ל ע ב ד ב ר י ם ה מ ס ו ר י ם ב ש ם ר ׳ פ נ ח ס מ ק א ר י ץ ,4מ א ב ו ת ה ח ס י ד ו ת : ת ל מו דיי ם ,וז ה ל א י מ צ א .ו י ט ע נ ו עו ד, ״ נ ת ן [ ר׳ פ נ ח ס ] ש ב ח ו ה ו ד י ה ל ה ש י ״ ת ע ל ש ל א ב ר א א ו ת ו ב ש נ י ם ש ל א נ ת פ ש ט ה ז ה ר , ה הו א הי ו א ח ר ר ש ב ״י ש ני ם ר בו ת ,כי דו ע ז ה ל א ש ר ר א ה ש מו ת ה אנ שי ם ה ה ם ו ר א ה כ י ה ז ה ר ה א ט מ י ך ד ע ר ה א ל ט ן ב י י ם י ו ד י ש ק י י ט ״ .6 ג ם כ ן ב ת ל מ ו ד ,ו א ם כ ן ל א י ת כ ן כ ל ל ש י ה י ה מ ח ב ר ה ס פ ר ה ז ה ר׳ ש מ ע ו ן בן י א חי. ש ש מו ת ה א נ ש י ם ה ה מ ד .א ש ר ה ו ז כ ר ו ב ס פ ר ו י ט ע נ ו ע ו ד׳ כ י ה ס פ ר ה ה ו א ל א ה ת פ ר ס ם ב א ו מ ת נ ו כ י א ם ק ר ו ב ל ג ׳ מ א ו ת ש נ ה .ו י ט ע נ ו עו ד ,ש לו הי ה ר׳ פ ר ק ש לי שי תולדות חקר הזוהר א .ר א ש י ת ה ב ק ו ר ת ב קו ר ת הזו ה ר ה ת חי ל ה ב ע צ ם ע ם פ ר סו מו ב סו ף ה מ א ה ה ש ל ש ע ש ר ה· הוי כו חי ם ב חו גי ה ח כ מי ם ב ס פ ר ד א ם ה ס פ ר י צ א מ י די ר ש ב ״י ו ת ל מי די ו או ה מ ח ב ר הו א בן ד ו ר ם ר׳ מ ש ה 1ר ׳ משד ,חיי ם לו צ א סו ,ב ה ק ד מ ה ל ס׳ ק ל ״ ח פ ת חי ח כ מ ה 2 — .ש ב חי ה ב ע ש ״ ט (ד,וצי ה ו ר ו ת ק י . ת ר פ״ ב) ,ע ס׳ עח 3 — .א .כ הנ א :ספר ה ח סי דו ת (ו ר ש ה ,ת ר פ״ב) ,ע מ ׳ * — . 150מ ״י גו ט מן :תו ר ת ר בינו פנ ח ס מ ק א ר ע ץ ( בי לגו ריי ,ת רצ״ א) ? ,מ׳ כו 6 — .ב ע ב ר י ת :״ הזו ה ר קיי מני לי ה דו ת ״. 44 הי ה ש מ עון א ב ה מ קו ב לי ם ויו ד ע סו דו ת ה די ני ם ו ר מזי ה ם ב ד ר ך א מ תי ר א ו י ש י ה י ה ה ל כ ה כ מ ו ת ו ו א י ן ה ר ב ר כ ן ״ . 3ב ר ו ר׳ ב ל ב ד׳ א ל א ס י כ ו ם ה ט ע נו ת ש היו רוו חו ת ב חו גי ״ כ ת ש א לו אינן ט ענו ת רו ב ־מחבר מ הנ מ ש כי ם א ח רי ד ב רי ה ת ל מו ד ו כן ג ם כן ב ע לי ה פ ש ט ו כ ת ה מ ת פ ל ס פי ם ״. ה ל ך־ ה רו ח ה ב קו ר תי נ תגל ה שו ב ב מ ח צי ת המאה השש עשרה אג ב ה פו ל מו ס על ה ד פ ס ת הזו ה ר .ח כ מי ם ר בי ם ה ת נ ג דו ל ה ד פ ס ה מ ט ע מי ם שוני ם .ט ע נו ת ה מ ת נ ג די ם אי נן י ד ו ע ו ת ל נ ו א ל א מ ת ש ו ב ו ת י ה ם ש ל ב ע ל י ה ה ס כ מ ו ת ו ה ה ק ד מ ו ת ש ב ד פ ו ס י ם ה ר א ש ו נ י ם *. 1עיין ל עי ל 2 — .29ס׳ ב חי נ ת ה ד ת (ב סילי א ה) ,ה ע ״ ב. _ 3ש ם ,ש ם * — .ר ק פ ס ק־דין א ח ד ש ל רב מ קו ב ל ,ש ה תנג ד ל ה ד פ ס ה ב עי ק ר מ שו ם ה אי סו ר לג לו ת ס ת רי תו ר ה ,נ ת פ ר ס ם ב מ א מ רו של ש׳ א ס ף: ל פו ל מו ס ע ל ה ד פ ס ת ס פ רי ק ב ל ה( * סיני ״ ,א ע ט׳ ש ס -ש ס ח ^ 45 פר ק שלי שי: מ בו א :ספר הזו הר וחקר הזוהר ו מ תו כן מ ת ב ר ר ,ש כ מ ה מ ת נ ג די ם ה בי עו פ ק פו קי ם ח מו רי ם ב ק ד מ ו ת ה ס פ ר. ב ח תי מ ת ת י ק ו נ י ז ו ה ר מ ו ב א ת ט ע נ ה זו :״ מ ב ט ן מ י י צ א ה י ו ם ס פ ר ה ז ה ר א ש ר ע ד ה ג ה ל א נ ו ד ע מ קו מו איו ו בי שי בו ת ר בני צרפת וספרד ל א נז כ ר ש מו. ו מי יו ד ע א ם ל ע ת הז א ת תו ל דו ת חקר הזו הר ה קב ל ה הנו צ רי ת ור׳ י הוד ה ארי ה מודינ א אם מקומו של יש״ר מקנדיא הוא בין מגיני הזוהר או במחנה מבקריו ומתנגדיו. ואולי צדק ר׳ יהודה אריה מודינא ,המבקר החריף של הקבלה והזוהר ,שהסתמך על דברי יש״ר לחיזוק בקורתו.1 ב ק ר ב נ ו יו ש בי ם ב רי ל ב ב נ ק יי ה ש כ ל טיזו רי ה ר עיו ני ם א ש ר ב ד א ו מ ל ב ם ה פ ש טי ם ה ה ם ו ה מ ד ר שי ם ״ .ה ח ש ש ה מוז ר ,ש הזו ה ר נ כ ת ב ס מו ך ל ה ד פ ס תו ,מ עי ד ג ם ע ל חו ס ר הי די ע ה, ב .הקבלה הנו צ רי ת ור׳ י הוד ה אריה מו דינ א ש ש ר ר א פי לו ב חו גי ח כ מי ם ל ג בי ה ס פ ר וז מן פ ר סו מו. ס' ב ח י נ ת ה ד ת ל א נ ד פ ס ב ח י י ה מ ח ב ר ,א ל א ב ש נ ת ש פ ״ ט ,י ו ת ר חי בו רו ,ע ל ־י די ק רו בו י ש ״ ר ממאה תורת הקבלה משכה את תשומת־לבם של חוגים נוצריים בראשית תקופת הרנסאנס, בסוף המאה החמש עשרה ,כמה כתבים תורגמו ללאטינית וקמה התענינות ערה ורצינית ,שהפכה לתנועה ממש .הפניה לעולם העתיק והשאיפה לגילוי האמת בכל תחומי התרבות האנושית מעבר למסגרת הנצרות הסבו את מבטם של חכמים נוצריים למקורות היהדות והחלו לעסוק בחקר השפה העברית וספרות ישראל .בתוך ספרות זו היתה הקבלה קרובה ביותר ללבם ולי׳לר־רוחם של בני התקופה מטעמים שונים. תחית האפלאטוניות והנהיה אחרי שאיפות מיסטיות ומדעים אוקולטיים 2מילאו תפקיד חשוב בפניה לצד הקבלה .אך הסיבה הראשית נעוצה בדמיון שבין כמת מיסודות הקבלה לבין עיקרי האמונה הנוצרית ,שכן גם בשביל אנשי הרנסאנס האמת המבוקשת היתה האמת הנוצרית הטהורה ,והם ששו לקראת כל גילוי תרבותי־דתי, שראו בו את אישורה של האמת הנוצרית .עקב התעוררות זו נכנס הזוהר לחוג עיונם של חכמים נוצריים והשפעתו חדרה לתחום התרבות האירופית. כראשי תנועה זו יש לציין שני הומאניסטים מפורסמים Pico de Mirandola :באיטליה, j. Reuchlinבגרמניה .אחד ממוריו היהודים של פיקו היה ר׳ אליהו דילמדיגו, ממתנגדי הקבלה ,אבל סתרי הקבלה נתגלו לו על־ידי מורו המקובל ר׳ יוחנן אלימאנו. שנ ה א ח רי מ קנ די א ,ש ה ס מי ך לו א ת ת שו ב תו ב צ דו ל ה ג נ ת ה ק ב ל ה ו הזו ה ר ב ש ם ״ מ צ ר ף ל ח כ מ ה ״ .י ש ״ ר מ ב ק ש ב חי בו רו ל ס תו ר א ח ת ־ א ח ת א ת ט ע נ ו תי ו ש ל ר׳ א ל י ה ו ד י ל מ ד י ג ו ו ה ו א מ ב י א ר א י ו ת ל ק ד מ ו ת ה ז ו ה ר ו ד ו ר ש ב ש ב ח ה ש ל ח כ מ ת ה ק ב ל ה .ס פ ר ז ה הו א ה ס נ י ג ו ר י ה ה ר א ש ו נ ה ע ל ק ד מ ו ת ה ק ב ל ה ו הזו ה ר ,א ך כ נ ו ת ה ש ל ס נ י ג ו ר י ה זו מ פ ו ק פ ק ת ה י א ,ו י ת כ ן ש ה מ ח ב ר ה ס ת י ר ת ח ת ל ש ו נ ו א ת ד ע ת ו ה א מ י ת י ת . אג ב בי טו ל ה ט ענו ת של מ תנ ג די הקבלה הו א מ עו ר ר ח ד שו ת, ט ענו ת כגון הז כ ר ת ע ד ו ת ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כ ו ש ב ס ' י ו ח ס י ן 1ו צ י ו ן ד ב ר י ם ז ר י ם ו ת מ ו ה י ם ה מ צ ו י י ם ב ז ו ה ר, 11 ו א ם כי ל כ או ר ה הו א מי ש ב ו מ ס ל ק א ת כ ל ה ט ע נ ו ת ,ה רי ת י ר ו צי ו ק לו שי ם מ ן ה ק ו שי ו ת ו מ ש אי רי ם א ת רו ש ם ה ת מי ה ה. י ח סו ש ל י ש ״ ר מ ק נ די א ל ק ב ל ה ו לזו ה ר מ סו ב ך ו מ עו ר פ ל מ או ד .מ צ ד א ח ד הו א נ ו ד ע ו ת ל מי דיו ע ד שנ ח ש ב כ מחבר ם של ס פ רי ק ב ל ה ו כ תו ע מ לן נ ל ה ב של ק ב ל ת ה א ר ״י כ מ ע ט ל א ח ד מ גו רי ה א ר ״י ,א ב ל מ צ ד א ח ר מיו ח ס ת לו א ג ר ת ב ש ם ״ מ כ ת ב א ח ו ז ״, 3 ש ב ה שו פ ך ה מ ח ב ר ל ע ג ו בוז ע ל תו ר ת ה ק ב ל ה ו ס פ רו ת ה ו מ ל עי ג ג ם ע ל י חו ס הזו ה ר ל ר ש ב ״י .הו א כו ת ב ש ם :4״ א מ רו כי ס פ ר הז ה ר ח ב רו ר׳ ש מ ע ו ן [ ה ת נ א ] ,ו ש ם נ ז כ ר ו ש מ ו ע ו ת מ ש ם ח כ מי ה א מו ר אי ם ח ד שי ם מ ק רו ב ב או א ח ר כ מ ה מ או ת שנ ה ,מי פ תי י סו ר פיקו אסף כתבי־יד שונים מספרות הקבלה ,ובתוכם גם כתבי־יד של הזוהר .לימודו בקבלה היה בעיקר על־פי הפירוש על התורה לר׳ מנחם ריקנאטי ,המכיל מאמרים רבים מן הזוהר .בשנת 1486ניסח פיקו תשע מאות גופי תורה ,השאובים ממקורות שונים ,ובהם ארבעים ושבעה מיסודות הקבלה ושבעים ושתים מסקנות שלו מיסודות אלו .פיקו הציע לויכוח פומבי את חיבורו האקלקטי ,שמגמתו היתה לחשוף את האמיתות שבדתות ובמערכות המחשבה השונות ולמזג אותן ,אבל הויכוח לא התקיים ושלטונות הכנסיה האשימוהו בכפירה .אחד הדברים ,שעוררו סערה נגדו ,היתד. ההשקפה ,שאין מדע העלול להוכיח את אלהותו של ישו יותר מן המאגיה והקבלה .3 רויכלין חיבר שני ספרים בצורת שיחות על עניני הקבלר .*,המקורות העיקריים שלו היו כתבי ר׳ יוסף ג׳יקאטיליא .גם הוא ביקש למצוא ביסוס לעיקרי הנצרות בתורת ה נ ה ,ו ע י נ י ו ל א ת כ הי נ ה ,כי א ב ן מ קי ר ת ז ע ק ו כ פי ם מ ע ץ י ע נ נ ה .ו א ם ל א שי א מ ר ו כי נ בי א הו א ו ר א ה ס פ רו ש ל א ד ם ע ם ש מו ת ה ח כ מי ם ו ס פו ר ם ו ד עו ת כ ל ה ב א ב א ח רונ ה, ו ל קיי ם ה ש ק רי ם ה א לו אין ח כ מ ה ו אין ע צ ה ו אין ת בונ ה. קינ ה הי א ל מ קו ב לי ם ו ת הי ב ס׳ רו מז ל קינ ה ״ .ל כ או ר ה כ אן ל פ ני נו ס תי ר ה ת מו ה ה, אבל מצרף לחכמה ע צ מו ה מ ח ב ר ,ש ב ה ג נ ה ע ל ה ק ב ל ה ו ה ז ו ה ר א י נ ו מ ג ל ה א ת ח ב י ו נ י ל ב ו .ו א ל ו ד ב ריו & :״ ו ה נ ה א נ כי כו ת ב כ אן נ ג ד ה פ ל ו ס ו פי ם וי צ א תי ל ע ז ר ת ה׳ ל ה לי ץ ב ע ד ח כ מ ת ה ק ב ל ה ,כי כ ן צוי תי מ א ח ד ה א לו פי ם ש רי י הו ד ה א ש ר ל ב בו פונ ה היו ם ל ד ב רי ה מ קו ב לי ם ,ו ב היו תי נ צ מ ד ב ע בו תו ת א ה ב תו פ נ י תי מ ל מו די ל ה פי ק ר צון רו מ מו תו .ו א ם ל מ ח ר רו ח א ח ר ת ת הי ה א תו וי ת או ל ח כ מ ת נ גי די ם תו שי ב ה, ה פ לו סו פי א ה וי ב ק ש מ מני ל א מ ר: ס ל ס ל ה ו ת רו מ מ ה ו בין א ני א ח ל ץ חו שי ם ו א אזו ר כ ג ב ר ח ל צי ל ה גן ב ע ד ה פ לו סו פי ם .ו כ ל ל ג דו ל א ני מו ס ר בי ד ך ,ש ל א ת ד מ ה ב נ פ ש ך לי ר ד ל סו ף ד ע ת ה מ ח ב רי ם מ תו ך ס פ רי ה ם, ! ס׳ א רי נו ה ם (י רו ש לי ם ,ת ר פ״ ט) ,ע מ ׳ ח ,סא ,סב ,סה .ו עיין שם ע מ ׳ לח ,ע ח -ע ט — .ג ר א ש כ י ה ש ם ל ב ד ו י ו ד ע ת ע ל ו מ ו ת ל ב . ..ו א י ן ש ו ם ר ב א ו א ב ש מ ג י ד ל ת ל מ י ד ו א ו ל ב נ ו כ ל ה כיוון ה או קו ל טי ס טי ב ק ב ל ה הנו צ רי ת הו א Agrippa von Nettesheimב כ פ רו D e occulta . ) philosophia )1530— 1533עיין ג׳ ש לו ם ,) M G W J) Alchemie und Kabbala , 1925 :ע מ׳ : 106 מ ה ש ב ל בו ב כ מו א ל ה ה ע ני ני ם ,ו ת הי ה א מ ת נ ע ד ר ת ״ .ל מ ק ר א ד ב רי ם א לו ק ש ה ל ק בו ע New-York) T h e Christian Interpretation of the Cabala in the Renaissance: J. L. Blau , , ) 1944ע מ' 3 — .88-78עיין , ) London) T h e H oly Kabbalah :A . E. W aite , 1929ע מ IX -V II , , ג מ צ ר ף ל ח כ מ ה ,כב ע״ א 2 — .ש ם כז ע ״ ב -כ ח ע״ א 3 — .ה אג ר ת נ ת פ ר ס מ ה על־ידי א׳ גייג ר ב ס׳ מ ל א ,Blau ;452-442שם ,ע מ׳ 128 ,26-19 , 15-14 , 10ג .ש לו םZ u r Geschichte der A nfänge der : , London, Essays presented to Leo Baeck etc.) christlichen Kabbala ,1954ע ם׳ — .) 193— 158 וזפני ם ( ב רלין ,ת״ר) ,ב ח ל ק ה ע ב רי ע ט׳ * — . 14-1שם ,ענ 2׳ 5 — ,! 0מ צ ר ף ל ח כ מ ה ,כ ע ״ א -ע ״ ב. 4 46 a, (1494, Basel) D e verbo cnirifico ,1517 ( . 47 מבוא :ס פ ר הזו הר ו ח קר הזו הר . פ ר ק שלי שי : הקבלה .1ליד שני חכמים אלו ותלמידיהם פעלו גם כמה יהודים מומרים ביצירת הקבלה הנוצרית .החשוב שבהם הוא ,P. Ricdusשסיכם את יסודות הקבלה בצורת שיטתית בשנת 1510ותרגם ללאטינית את ס׳ שערי אורד.2, זרם הקבלה הנוצרית הלך ונתרחב ,אבל ידיעת המקורות הקבליים האמיתיים היתה דלה מאוד עד סוף המאה השבע עשרה ,כשנתפרסם ספרו של3Knorr von Rosenroth המכיל אוצר גדול של תרגומים מספרות הקבלה ,ובתוכם חלקים חשובים מן הזוהר. מלבד ם׳ יצירה וס׳ שערי אורה ,שהופיעו בתרגום לאטיני ,והלשונות שהובאו אצל יוצרי התנועה ,הסתמכו בעלי הקבלה הנוצרית בעיקר על שני זיופים נצרניים : אגרת הסודות המיוחס לר׳ נחוניא בן הקנה וגלי רזיא המיוחס לר׳ יהודה הנשיא ,מעשי ידי מומרים מסוף המאה החמש עשרה·■ .אמנם כבר במאה השש עשרה נעשה תרגום חלקי של הזוהר על־ידי , 5Posteiאבל לא נתפרסם ולא נודע ברבים .רק זעיר פה זעיר פה מובאים לשונות בודדים מן הזוהר .אבל בכל זאת מוצאים אנו במאה השבע עשרה גם בירורים וויכוחים מדעיים על זמן חיבורו של הזוהר, בעיקר בחוגי המלומדים הבלשנים .אגב פולמוס על קדמותן או איחורן של הנקודות, שהתנהל בין Capellusובין Buxtorfהצעיר ,נגעו בשאלת זמנם של ס׳ הבהיר וס׳ הזוהר ,שהנקודות נזכרות בהםCapellus . איחר את הספרים ההם ,ואילו Buxtorf ביקש להוכיח את קדמותם ולאשר בכך את קדמות הנקודות» Morin .פרסם ספר בשנת ,1669שבו הביע דעות בקורתיות לגבי זמנם של ם׳ הבהיר וס׳ הזוהר.7 ברם ,העמדה המקובלת בחוגי הקבלה הנוצרית מראשיתה ועד סופה היתה הדגשה יתירה של קדמות הזוהר .רק כספר קדמון יכול היה הזוהר לשמש סמך וסעד להשקפתם, שתורת הקבלה משקפת את היסודות הנוצריים ,שהיו כלולים באמונת היהדות הקדומה .תפיסת הזוהר כספר נצרני הובעה בצורה קיצונית ביותר בדעה ,שמחברו רשב״י היה שייך לדת הנוצרית ממש« .בהדגשת קדמותו של הזוהר פעלו גם מגמות מיסיונאריות ,ביחוד אצל המומרים .הם ביקשו להוכיח ליהודים את אמיתות הנצרות על יסוד ספר קדוש של חכמי התלמוד ולמשוך את לבם להמרת הדת«. הטית הקבלה לצד מינות והשימוש בזוהר לחיזוק האמונה הנוצרית הביאו לידי זהירות והסתייגות אצל חכמים יהודיים לגבי הפצת הזוהר .מדברי המגיה בהקדמה לזוהר ^ דפוס מנטובה למדים אנו ,שמתנגדי ההדפסה התריעו על סכנת המינות הכרוכה '׳ בהפצת הזוהר ברבים .הוא כותב בלשון התנצלות :״ואנחנו חשבנוהו קרוב לשכר, ודללו יאורי ההפסד כי השקר אין לו רגלים .א ח רוח היא באנוש ,ואי מסטרא דמסאבא הוא בלאו הכי יצא לתרבות רעה ,וטהר ידים יוסיף אמץ יראה וחכמה י שיג 1עיין ,W aiteש ם ,ע נ 1׳ ·Blau J461-458ש ם ,ע ט׳ 2 _ . 59-41עיין , W aiteש ם ,ע «׳ «XI , 433, 459 ,Blauשם ,ע ט' — .77-65ג . ) Frankfurt; 1678— 1677 ,Sulzbach) Kabbala D enudata , 1684 ו עיין W a iteש ם ,ע ט׳ * — . 479-476 ,471-470עיין ג׳ שיו ם ,שם ,ע ט׳ 5 — . 193-180עיין B la u , ש ם ,ע ט׳ 0 — . 97 , 14ש ם ,ע מ ׳ — . 109-108ך ע י י ן ג׳ ש לו ם ,ßibliographia Kabbalistica :סי׳ .843 ב מ א ה הי׳׳ ח והי׳■ ם ע ס קו ח כ מי ם נו צ ריי ם ר בי ם ב ש א ל ת הזו ה ר ,א בל אין כ אן ה מ קו ם לפר ט ם— . aן ע ה זן הן ב ע ה ן ל -י די Schöttgenכ שנ ת . 1735עיין , W aiteשם ,ע ם׳ ,6 0ה ע ר ה « — . 1עי י ן ש ם׳ ש ם, תו ל דו ת חקר הזו ה ר הקבלה הנו צ רי ת ור׳ י הו ד ה ארי ה מו דינ א ונסו יגון ואנחה ...אל גא כי לא טובה השמועה להוציא שם רע על תורת ה׳ תמימה לומר דנפיק מינה חורבא ...ועוד דאי נמי אמרינן דאיש ואיש יקלקל בו ויעלו טינא בלבם לא נפקא לן מידי דלאו בשופטני ורשיעי עסקינן ותקנתם וקלקולם לאו מילתא היא והלעיטהו לרשע וימות׳ והטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם ...ופתאים יעברו ויענשו ,ומתניהם תמיד ימעדו לרשת משכנות הקליפות ורוחא דמסאבא ויתפשו במצודה רעה וקוצים יכלו מן הכרם״ .בדברים אלו יש משום הודאה בעצם החשש, שהעיון בזוהר עלול לתת דחיפה ליציאה לתרבות רעה ,אך בעל ההקדמה טוען שההשפעה המזיקה לא תגרם אלא לרשעים ומקולקלים בלאו הכי ,ולפיכך אין לחוש להם ״וקוצים יכלו מן הכרם״. סכנת המינות הנוצרית היתד ,אחד המניעים החשובים לחיבור הספר הראשון ,המוקדש כולו לבקורת הקבלה והזוהר ,ס׳ ארי נוהם לר' יהודה אריה מודינא ,שנתחבר בשנת שצ״ט .מודינא ,ששימש ברבנות כחבר בית־הדין בויניציאה ,בא במגע קרוב עם חוגים היה משומעי נוצריים ואחד האישים הידועים בין בעלי הקבלה הנוצרית, לקחו .במגעו עם חכמים נוצריים נזדמן לו להתווכח עמהם וגם עם מומרים שבהם בשאלות הדת ,וראה את הנזק הרב הנגרם ליהדות בהסתמכותם על הקבלה כתורת אמת ועל הזוהר כספר אותנטי של היהדות הקדומה .בסוף ס׳ ארי נוהם הוא מדגיש נקודה זו כסיבה חשובה להתרחקותו מן הקבלה .הוא כותב! :״שאחת מסיבות מניעתי מעיון זה היה מהרגלי בוויכוח השומדים מנערותי ומה שמצאתי מיסודותיו והליכותיו מכוונים לשלהם ...בין ספריך הנוצרים ידוע לי כי יש לך ספר חברו השר פיקוס המיראנדולה אשר הוא היה ראשון בנוצרים שעיין בקבלה זו ,כי בימיו הוחל לקרוא בשמה .וכבר ראיתי בין ספריו כללים שתמך ופרסם ברומא ,יש מהן ארבעים ושבעה כללים אשר הולידו בעלי המקובלים העבריים ושבעים ושנים כללים מהקבלה אשר הוציא הוא ממחשבתו .ויען התנגדו לו כמה מחכמיהם הראשיים לומר ,שזו היתד, טיאולוגיה חדשה והאמונה בה כפירה ,הוא האריך להראות להם שדרכיה ועקריה כולם יסוד ראשיי לעקרי דתם :מהשילוש ,מההגשמה ,מהאם הבתולה ,מהלידה ,משם ישו ,מעון אדם הראשון ,שסיבב מיתת הנפש ומיתת המשיח ,וזולת זה ...וכבר אמרתי לך מה שאמר המומר לפנים בישראל מיכאל מפולינייו ש״ט 2אביו של הזודייטו*, דרשן גדול לממוני בולוניאה׳ על דבר ספר זוהר שנדפס בשנה ההיא ,ודי למבין. ואחר־כך ייואן דקיליני ואחרים כתבו מקבלה זו ונתפשטה ביניהם ,לקורה שופעת מעמדת תקרת דתם״ .ברור ,שהקבלה הנוצרית ותוצאותיה נתנו דחיפה להתעסקותו של מודינא בבקורת הזוהר. ס׳ ארי נוהם נכתב בשביל תלמידו ר׳ יוסף חמיץ ,שהיה מקובל נלהב וניסה לשכנע את רבו ,והוא מכיל גם רכוחים עם חתנו ר׳ יעקב הלוי ,שחיבר ספר בקבלה והטיח דברים קשים בעל־פה ובכתב כלפי חותנו .מודינא מתח בקורת חריפה על הקבלה כולה והכתימה כבית־קיבול של אמונות הבל ודברי מינות ,אבל חיצי בקורתו השנונים ביותר מכווגים נגד ם׳ הזוהר .אמנם בקורתו שטחית היא משום שלא נכנם 1ע ט׳ * ה -צו .ו עיין ג ם ע ט׳ ס — .ג ש חי ק מ מי א 3 — .מו ב נו של כי נוי ז ה אי נו מ חוו ר לי. ע ט׳ A I 1-470 ,83-82 ,47 48 49 מ בו א :ס פ ר הזו הר וחקר הזו הר ל ח קי ר ה פ ר ק שלי שי: מ פו ר ט ת ו מ דו ק ד ק ת ,א ב ל ב כ ל ז א ת גי ל ה ו ציין כ מ ה נ קו דו ת ח ד שו ת ,נו ס ף ל ט ע נ ו ת י ו ה י ד ו ע ו ת ש ל ר׳ א לי הו ד י ל מ ד י ג ו ,ש ש י מ שו א ח ר ־ כ ך י ס ו ד ו ת ח ש ו בי ם ב ח ק ר הזו ה ר .ע דו תו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו מו ב א ת ב ס פ רו כ ל שונ ה ה ג דו ל ,ו הו ד א תו בחלקה ש ל ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ,ש נ מ ס ר ה ב ש ם א ש ת ו ,נ ת ק ב ל ה א צ ל ו כ א מ ת ג מ ו ר ה . 1ל פ י כ ך ה כ ריז הזו ה ר על ב פ ס ק נו ת, ״ ש הו א חד ש ח בו ר ולא מ קו ב ל, ו אינו ולא מ ר ש ב ״י מ ת ל מ י ד י ו ,ר ק ה מ צ א ת א י ז ה א ח ד מ ן ה א ח ר ו נ י ם ,כ מ ו ש ״ נ ש נ י ם ו ל א י ו ת ר ״ .2מ ל ב ד ה הו כ ח ה ה ח י צ ו נ י ת מ ס׳ י ו ח ס י ן ע מ ד מ ו ד י נ א ג ם ע ל סי מ ני א י חו ר ב ת ו ך ה זו ה ר ע צ מו, כ גון ב ל בו לי ם ב ס ד ר ה דו רו ת ,ה ב א ת ת פ לו ת מ או ח רו ת ,ה ל שון ה א ר מי ת ,מ ב נ ה ה ד ר שו ת כ ד ר ך ח כ מי ק ס טי לי א ה 3ו עו ד .הזו ה ר י צ א כו לו חיי ב ב די נו כזיו ף מ או ח ר ב ע ל תו כן פ סו ל ,ר ק מ ב חי נ ה ד ר ש ני ת ־ ס פ ר ו ת י ת ה כי ר עו ד א ל א שג ם ה ספ ר מ ו די נ א ב ע ר ך ה ס פ ר .הו א כו ת ב : 4״ו ל א ר בו ת ש מ עו אזני ך ב ע צ מו [ כ א ש ר פ ע מי ם א הו ב ונ ח מ ד מ פי ] מ שו ב ח ו מ פ ו א ר הו א ,א צ י ל ב כ ל ד ר כי ו ה ת ו ר נ יי ם ,כ פי ה פ ש ט ו ה מ ד ר ש ו ה ר מז ,ע ל כ ל ה חי בו רי ם ב פי רו שי ם מ ה תו ר ה .וז ה ד ר כו ש כ ל לו ב ס ד ר נ א ה מ ל א וי פ ה ,ו ע רי בו ת ל שו נו ו א רי ג תו ב סי פו ר מ ע שי ם ,ש הו ל ך ו מ כני ס ב תו ך ה ד ב רי ם ,ל א נ הי ה כ מ הו מ עו ר ר י ש ני ם ו מ קי ץ ה ר דו מי ם, מ ל הי ב ה קו ר א ל ע ב ו ד ת ה ״׳. מו די נ א הי ה לו ח ם א מי ץ ב רו חו ו ב כ ת ביו ,א ב ל ל א נ ט ה ל ה ל ח ם ב פו ע ל ו ל ה פי ץ ב ר בי ם ט מון ב ב י ת ג נ זי ו ו ל א ר א ה או ר בי מיו .א ך מ תו ך ה א ג ר ו ת ב נ ו ג ע ל מ ח ל ו ק ת מ ס בי ב ל ר׳ משה חיי ם לו צ א טו מ ת ב ר ר, שהספר ב כ ת ב ־י ד ו ה די א לוג של ר מ ח׳ ׳ ל , הנו ד ע ב ש ם ״ ח ו ק ר ו מ ק ו ב ל ״ ,נ ת ח ב ר כ ת ש ו ב ה ל ט ע נ ו ת י ו .5א מ נ ם ב ח י ב ו ר ו ש ל ר מ ח ״ ל אין ז כ ר ל כ ך ,ב עי ת ה זו ה ר א י נ ה נ ד ו נ ה בו כ ל ל ו ד ב ר י ו אי נ ם נ ו ג עי ם ב פ ר טי ה ט ע נ ו ת ש ל מו דינ א ,א ל א ה ם ב מ פו ר ש », הגנ ה כ ל לי ת על תו ר ת ה ק ב ל ה. אך ר׳ י ש ע י ה ב ס אן ר בו מ עי ר ש ה ד י א ל ו ג נ כ ת ב נ ג ד מ ו ד י נ א ,ו מ ת ו ך ד ב ר י ו ל מ ד י ם א נ ו ,ש ם׳ א ר י נ ו ה ם , ה נ ק ר א א צ לו ״ ש א ג ת א רי ה ״ ,ע ש ה רו ש ם ״ו ע ליו סו מ כי ם כ ל ז די ם ו כ ל עו שי ר ש ע ה ״. הו א מ ב י א ג ם א ת ל ש ו ן א ג ר ת ו ש ל ה מ ק ו ב ל ר׳ א ב י ־ ע ד ש ר ־ ש ל ו ם ב א ז י ל ה מ מ נ ט ו ב ה, ש ב ה ה ו א כ ו ת ב :״ ק ר י ת י ת ש ו ב ו ת י ו [ ש ל ר מ ח ״ ל ] ע ל ה א ר י נ ו ה ם ( ל ר׳ י ה ו א ״ מ ) ו מ צ א נ ו ת שו בו תיו ב א מ ת י ק רי ם ...ל א או כ ל ל ד י ן ט ע ם ה ר ו ד פי ם א ו ת ו ב לי פ ש ע :ו ל א ר אי תי ש ת ע ל ה קנ א ה כז א ת כ נ ג ד ה ח בו ר ה ר ע ו ה מ ר ש ל א ר ״י נו ה ״ ם הנז כ ר ,ש או מ ר ע ל הזו ה ר ש הו א ס פ ר מ ל א ש ק רי ם ו ש ח כ מ ת ה א מ ת מ ל ה שו א ו ד ב ר כז ב ״. ר׳ א בי ־ ע ד ש ר ־ ש לו ם ע צ מו י צ א ל ס תו ר את ה מ ח ב ר מ ב י א ת מ צ י ת ע ד ו ת ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כ ו ! ,ש ל א ר א ה או ת ה ב ס׳ י ו ח ס ין א ל א קי ב ל ה מ פי ה ש מו ע ה ב ל ב ד ,ו מ טי ל ס פ ק ב א מי תו ת ה :״ו הנ ה כל ח כ מי י ש ר א ל ה ל כו א ח ר ס׳ ה ז ה ר . . .ו מ צ ד א ח ר א י ז ה פ י ל ו ס ו ף ב ל ת י מ א מ י ן ב ס ת ר י ה ת ו ר ה ו א י ן מ ב י ן ד ב ר י ו ו ס ב ר תו אי נ ה מ ע ל ה ו ל א מו רי ד ה ...ו ה ל ך לו א ח רי מ ה ש נ כ ת ב ו ל א נ ו ד ע מ מי ,ש אי ש א ח ד ל א ש מ ע נ ו ש מ ו מ ע ו ל ם א מ ר ש ה א ש ה א ח ת א מ ר ה ל ו כ ך ו ש ר׳ מ ש ה נ ש ב ע ש א י ן ז ה א מ ת .ו א פ י ל ו ל ד ב ר י ו ע ז ב מ ה ש נ ש ב ע ר׳ מ ש ה כ ד י ל ל כ ת א ח ר י ה א ש ד ,ה ז א ת ,ו ח י א ל ה י ה ש מ י ם ו ה א ר ץ ה ע ת י ד ל ד ו ן ב א ש ב ו ע ר ת ה מ ו צ י א ש ם ר ע ע ל ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה, ש א פ י ל ו ר׳ מ ש ה ה י ה נ ש ב ע ש ה ו א ח ב ר ו כ ל ה ק ו ר א ב ו ו מ ב י ן ד ב ר י ו י כ י ר ש ז ה ש ק ר ג מו ר ״ .כ נ ר א ה ל א י ד ע ה מ ח ב ר ,ש ב ע ל ה ע ד ו ת הו א ה מ ק ו ב ל ה מ פ ו ר ס ם ר׳ י צ ח ק מ ע כו. כ מ ה ט ע נ ו ת נ ג ד הזו ה ר מ נ ס ה הו א לי ש ב ב כ ך ,ש ה ס פ ר נ ע ר ך א ח רי מו ת ם ש ל ר ש ב ״י ו ת ל מי דיו ו שי ש בו ג ם תו ס פו ת מ או ח רו ת. ה ד פ ס ת ו ש ל ס׳ א ר י נ ו ה ם נ ת א ח ר ה ע ד ת ק ו פ ת ה ה ש כ ל ה ^ .ס מ ו ך ל ה ו פ ע ת ו י צ א נ ג ד ו ה מ קו ב ל ר׳ י צ ח ק אייזי ק ח ב ר, מ בי ת ־ מ ד ר שו ה ג און מווי לנ א, של ב ס׳ ה מ ח ב ר ד ן ב עי ק ר ב ש א ל ת הזו ה ר ו מ שי ב ב מ פו ר ט ע ל ט ע נו תיו ש ל מ ג ן ו צ י נ ד. 3, ר׳ י ה ו ד ה א רי ה ט ענו תי ה ם של ה מ ד ע י׳ א ב ל ב ר ו ב ן ה ג ד ו ל ה ן ד ב ר י א פ ו ל ו ג ט י ק ה ש ל ק נ א י מ א מ י ן ,ל ל א ש י ק ו ל ה ג י ו נ י ו ל ל א בי סו ס עו ב ד תי. נ ש א רו ס תו מי ם ה ו א מ בי א ,ל מ ש ל ,ר אי ה ל ק ד מ ו ת הזו ה ר מז ה, ע ד ש בי או ר ם ה א מי תי נ ת ג ל ה ל א ר ״י ל א י ת כן שנ ת ח ב ר ע ל ־י די מ קו ב ל ש כ מ ה מ ח ל קיו ע ל ־י די א לי הו הנ בי א׳ ו ל פי כ ך מ א ו ח ר ב מ א ה ה ש ל ש ע ש ר ה * .כ ן ה ו א מ ס ת מ ך ע ל סי פו רו ש ל ר׳ חיי ם מוו ל א ז ין ב ש ם ר בו ה ג ר ״ א, ש ב ש ע ה ש ד ר ש ב ס ת רי תו ר ה י ש ב ר ש ב ״ י מ י מ י נ ו ו ה א ר ״ י מ ש מ א ל ו׳ ״ ו מ א ח ר ש ה ו א ג י ל ה ד ב ר י ם ה נ ו ר א י ם ו ס ו ד ו ת ה מ ר כ ב ה ל פני ר ש ב ״י ו ה א ר ״י ז ״ ל ל א ל זו ל ת מ ח כ מי י ש ר א ל ה ר א שו ני ם ,ני כ רי ם ה ד ב רי ם ש ה ם ד,ם מ א רי ד עו ב ד א ,ו מו כ ר חי ם א נו ל הו דו ת שמחבר הזו ה ר ה ק דו ש ו ה ר א שון שגי ל ה ס ת ר י י ו צ ר ב ר א ש י ת ל ה ב י א ם ב מ כ ת ב ה ו א ב א מ ת ר ש ב ״ י ״ .5 ה מ ח ב ר ר א ה ב ד א ב ו ן ־ ל ב א ת ת ג ב ו ר ת ה ה ש כ ל ה ו א ת ה ש פ ע ת ו ה ה ר ס נ י ת ש ל ס׳ א ר י נ ו ה ם ,ש ל א ז ו ב ל ב ד ש ג ר ם ל ש ל י ל ת ק ד מ ו ת ו ש ל ס׳ ה ז ו ה ר ,א ל א ה מ ש כ י ל י ם נ ס ת י י ע ו בו כ די ל כ פו ר ב א מי ת ו ת ה ש ל ה מ סו ר ת ב כ ל ל .הו א קו ר א ב ה ת מ ר מ רו ת » :״ כי מי ה אי ש א ש ר נ ג ע י ר א ת ה ׳ ב ל ב ב ו ו א ה ב ת ה ת ו ר ה ו ח ס י ד י ו ו ק ד ו ש י ה׳ ט ה ו ר י ל ב ו י ת א פ ק ו ל א י ר גיז א ר ץ ו מ ל א ה ע ל ר א ו ת ו כי הו ב או ד ב רי ו ו ה ב ליו חי ר ו פי ו ו ג י ד ו פ י ו [ ש ל מ ו ד י נ א ] מ תנ ג די ה ק ב ל ה ב ס׳ א מ ו נ ת ח כ מ י ם ? ( מ נ ט ו ב ה ,ת ״ צ ) .ת ש ו ב ו ת י ו מ כ ו ו נ ו ת ב ע י ק ר ל ט ע נ ו ת׳ ש ש מ ע ב ע ל ־ פ ה ב שי ח ו תיו ווי כו חיו ,ו ס׳ א רי נ ו ה ם א י נ ו נ ז כ ר כ ל ל .א ך מ ת ו כ ן ה ט ע נ ו ת נ י כ ר ,ש ע ל כ ל פ נ י ם ב ח ל ק ן ה ן ל ק ו ח ו ת מ ס פ ר ו ש ל מ ו ד י נ א ,ש י ר י ב י ה מ ח ב ר ב ו ו ד א י ק ר א ו ב ו .ל ש א ל ת הזו ה ר הו א מ ק די ש ר ק תול דו ת ח קר הזו הר מו די נ א ו ג ם ע ל ט ע נו ת א ח רו ת .כ מ ה מ ת ש ו בו תיו י ש ב הן ע נ ין ו ע ר ך ג ם מ ב חי נ ת ה ד יון א ת ד ע ו ת י ו ה נ ו ע ז ו ת -ל פ י כ ך נ ש א ר ס׳ א ר י נ ו ה ם ,כ מ ו כ ת ב י פ ו ל מ ו ס א ח ר י ם ש ל ה מ ח ב ר , נ פו ץ ה קבל ה הנו צ רי ת ור׳ י הוד ה ארי ה מודינ א כ ד פ ו ס ע ל י ד י ה ר ש ע י ם ה א ר ו ר י ם ש ב ד ו ר י נ ו ז ה ...ו פ ר ס מ ו ד ב ר י ו ע ל פ נ י ת ב ל ל ח ל ק ם בי ע ק ב ו ל ה פי צ ם בי ש ר א ל .ו ב עי ני נ ו ר אי נו ו ב אז ני נו ש מ ע נ ו ד ב רי נ א צ ו ת ג ד ו ל ו ת יו צ אי ם ה בו רי ם ר קי ם נ ע רי ם ו מנו ע רי ם מ תו ר ה ו מ ח כ מ ה ו מי ר א ה ,ה ר גי לו ע ל ל שונ ם ז ה ה חי בו ר ה נ ש ח ת ,ו ד ו ב רי ם ע ת ק ע ל ה׳ ו ע ל מ שי חו ,ו ג ם ב מ צ י א ו ת ה ש ם ו ה ש ג ח ת ו נ פ ל ו ב ר ש ת ש נ י פ ר קי ם ( כ ה ־ כו) ,א ב ל ה ם מ כ י ל י ם כ מ ה ד ב ר י ם ח שו בי ם. 1סו ף פ ר ק כו 2 — .י צ א ל או ר ב ר א שונ ה על־ידי י׳ פי ר ס ט ( ליי פ ציג 3 — .) 1840 ,ה ס פ ר נ דפ ס ב שנ ת 1ע מ׳ ס ט -ע ד . 2 _ ,ע מ׳ נ ו -״ . _ 3ע מ׳ סז -ס ט * — .ע ט ,נז * — .עיין ש ,גינ צ בו ר ג :ר* מ ש ה חיי ם לו צ א טו ו בני דו רו ( ת ל ־ א בי ב ,ת ר צ״ז) , 11 ,ע ט׳ רנ ה ,רס ח ,ש מד 6 — .ש ם ע מ׳ ש נ ב -ש נ ג — .י ח ל ק שני של ס׳ מ ס פ ח ת ס פ רי ט( א ל טו נ א ,ת ק כ״ ח) ל ר׳ י ע ק ב ע מ דן מו ק ד ש ל ה ש גו ת מ פו ר טו ת על ס פ ר זד» 50 ת ר ט״ו ,ב ה ע ל מ ת שם ה מ ח ב ר ו מ קו ם ה ד פו ס וז מנו ,מ ח מ ת ה צנזו ר ה .נג ד ס׳ א רי נו ה ם נ כ ת בו עו ד שני פ פ רי ם :אי מ ת מ פגי ע על א ר ״י ( ליוו רנו ,ת ר ט״ו) ל א לי הו בן א מוזג! אי מ ת מ פגי ע על ה א רי נו ה ם(וו א ר ש א, ת ר מ״ ח) ל ר׳ מ ש ה סו פ ר .ה ר א שון אינו עו ס ק ב ש א ל ת הזו ה ר ו ה שני אינו ר אוי ל דיון * — .עיין מ גן ו צינ ה ,כז ע״ ב ,מ ה ע ״ א ,נ ב ע״א 5 — .ש ס מ ה ע״ ב, _ 6ש ם כ ה ע ״ ב -בו ע ״ * 51 מ בו א :ספר הזו הר ו ח קר הזו הר פר ק שלי שי: הספק ומהם שהכחישו במוחלט ,אוי לדור שכך עלתה בימיו .ל pאמרתי להראות אשר שקר עשה בנפשו ולא טוב עשה בעמיו הרב החובל המלגלג הזה ,ופרצות גדולות פרץ בתורה הקדושה על ידי המחברת הזאת׳ ישתקע וימחה שם הספר הזה מן העולם ולא יהיה עוד לצור מכשול לבית ישראל .כי עתה ראו עינינו כמה פרצה הטומאה הזאת בישראל ,שעל ידי המחברת הקטנה העלובה הזאת כמה נפשות אביונים נקיים נלכדו ברשת הכפירה בחבקם הספר הזה כאלו ניתן מסיני ולו לבד נתנה התורה והאמת וחס ושלום שקר נחלו אבותינו .ומרעה אל רעה יצאו לאמר ,שגם התלמוד והמדרשים בדוים מפי מהבילים ,ואחר יהבילו דברי הנביאים עד כי הגיעו אל התורה לומר גם היא כאחת מהם בדויה ,ומדמים מילתא למילתא לדין גזירה שוה מעצמם : כמו שנתברר על חכמת האמת שהיתה מאומתת עד עתה ובא הארי וטרפה ובירר כי שקר בימינם ,כן הכל שקרים בדוים ודברי כזבים ,ותהי האמת נעדרת״ .תלונה זו באה ללמד ,שס׳ ארי נוהם מצא את מקומו ותיקונו בדור ההשכלה ,ובקורת הזוהר של הרב האיטלקי מהמאה השבע עשרה הפכה לנשק נג ד המסורת והדת בידי המשכילים בגרמניה ובאירופה המזרחית במאה התשע עשרה. ג .ה תנו ע ה ה ש ב תאי ת ור׳ יע קב ע מ דן השפעת הזוהר ,כפי שכבר ציינו לעיל ,1הגיעה לשיאה בתנועה השבתאית וב שלוחותיה הספר המקודש ,שלימודו וידיעתו היו מסורים ליחידי סגולה בלבד ,הפך לנחלת הרבים ממש ואפילו נ שיט וילדים הגו בו .ר׳ משה חאגיז ,מאויביה ורודפיה הקנאים של השבתאות ,מתאונן מרה על לימוד הזוהר בחוגים רחבים ,ואפילו בתרגום לועד, בקהילות גדולות באירופה בראשית המאה השמונה עשרה .הוא כותב : 2״ובמקום שבזמן קדמון לא היה נמצא אפילו בין הזקנים ואנשי מעשה אחד מעיר ושנים ממשפחה שהיו תופסין ספר הזוהר בידם ,ועכשו כל גער ריק ופוחז חסר מכל תופס ספר הזוהר בידו ויוצא בו לרשות הרבים וישתבח בעיר שהוא יודע בו לדורשו ולהגיהו ולהעתיקו מלשון ללשון ,רושב וקורא בו בפני הנשים והטף ללועזות בלע״ז .ומה תמיד ,קיימת יש לי על גדולי הדור שאין מוחין בידם ,בפרט על עיר גדולה של חכמים וסופרים ,אשר לא אזכיר את שמה מפני כבודה כי רב הוא בעיני אלהים ואדם ,וממנה יצאה ויצאה תורה לישראל וכל גדולי המורים ממנה יצאו ,איך מניחין ללמוד בספר קדוש זה של הזוהר בישיבות בחברת אנשים בפרהסיא ,ועל הכל בלשון לע״ז״ .מתוך עדות זו למדים אנו ,שגם אחרי כשלון השבתאות ,כשהמאמינים היו נאלצים להתחבא מעין רואים ולפעול במחתרת ,נשאר רישומה בציבור בהפצת הזוהר ללא סייג ורסן .גם ר׳ יחזקאל לנדא ,רבה המפורסם של פראג ,צווח על הגברת העיון בזוהר ובשאר ספרי קבלה ,שדחק לקרן זוית את לימוד התלמוד והפוסקים :״ומה מאד חרה אפי על אלו העוסקים בספר הזוהר ובספרי הקבלה בפרהסיא ,פורקים עול תורה נגלית מעל צוארם ומצפצפים 1ענ ף 2 — , 43-42ס׳ מ שג ת ח כ מי ם (וו אנזי ב ע ק ,ת צ ״ ג ^ סי׳ ו ט .ל פני מ א מ ר ז ה הו א מ ת מ ר מ ר ה מו רי ם הי ת ר ל ל מו ד זו ה ר ו ח כ מ ת ה סו ד בכ לל ג ם מ א פי קו ר סי ם ו מו מ רי ם ,ו גי ח ו ר מ ש ב ת אי ם. 52 תולדות חקר הזוהר התנועה השבתאית ור׳ יעקב ע מיז ומהגים בספר הזוהר ,וזה וזה לא עלה בידם ועל ידי זה תורה משתכחת מישראל .ולא עוד אלא בדורותינו נתרבו המינים מכת שבתי צבי שחיק טמיא היה ראוי לגדור גרר בלימוד הזוהר וספרי הקבלה״!. פראג היתה מרכז הפראנקיסטים היהודים עד ראשית המאה התשע עשרה ,ובתוכה התמידו בני הכת בלימוד הזוהר ברבים אפילו בתקופה המאוחרת ההיא ,אחרי הכשלת המחפיר של הפראנקיזם בהמרה ואחרי מותו של יעקב פראנק מצד אחד ,ועם חדירת ההשכלה המערבית לתחום היהודי מצד שני .ר׳ אלעזר פלקלש ,הדיין בפראג ,כותב בשנת תק״ס : 2״ואתן לכם סימנים מובהקים ,אלה שאינם בקיאים בש״ס ופוסקים ,ועוסקים באגדות ובספר זוהר ...זה לכם טמא הצב למינהו ,גם אלה אשר הנשים יושבות ועוסקות אף עמהם״ .לפי דבריו מקור הרעה הוא׳ שבמקום לימודי הלכה עוסקים בנסתרות: *ושרש כל הקלקול הוא ,בעבור שאינם עוסקים בגמרא ושולחן ערוך ,רק במדרשי האגדות ובמאמרי זוהר ,לחזק בנינים של שוא ותהו״ .3תמונה דומה מצטיירת גם מתוך דבריו של המשכיל האנונימי ,שתיאר באותה שנה את מצב הכת בפראג .הוא מדבר בעיקר על בני משפחה אחת ,שעמדה בראש הכת :״ואם אמנם אנשים בעלי חכמה ותושיה ,ידעו כי ילמדו ספר הזוהר ולכתבי הר״י ישלחו ידיהם ,וכל עסקם בספרי קבלה׳ גם הזכרים גם הנקבות ,חקה אחת להם ,בכל יום ויום ,ללמוד שעה אחת או שתים בעניני נסתרות ,ושיחות חולין של נשים ההן לא כשיחות חולין של שאר נשים ,כי נחה עליהן רוח הזו״הר והקבלה ,ומלות הקבלה מורגלין בפומיהון״ .4 לימוד הזוהר בחוגים שבתאיים לא היה לימור עיוני גרידא לשם ידיעת נסתרות ,אלא פעלה בו גם מגמה משיחית מעשית .לפי האמונה הנפוצה בספרות הקבלה גילוי סודותיה ברבים סימן הוא לימות המשיח ,ובזכות הגילוי אפשר גם לקרב את הקץ .אמונה זו מצויה במפורש גם בזוהר ,והיא מודגשת דווקא לגבי הסודות שבספר עצמו .ברם, השבתאים והפראנקיסטים לא הסתפקו אפילו בלימוד הזוהר לשם החשת הגאולה ,אלא הפכו בו והפכו בו והשתדלו למצוא בו סמך לכל ההשקפות האפיקורסיות ,שנבטו ועלו בחיי הכת .הצורך והיעוד הדתי בהמרת המשיח ואף בהמרת המוני ישראל ,ביטול תוקפן של המצוות המעשיות ,התרת מעשי פריצות והפיכתם למצוות ,האלהת המשיח והאמונה בהתלבשות האלהות בגוף המשיח ,תורת השילוש של הפראנקיסטים ושאר אמונות שבתאיות ונצרניות — כל אלו וכיוצא בהם נתלו במאמרי הזוהר* .כתוצאה מן השימוש בזוהר כמקור לדרשות של דופי דבק שמץ פסול בזוהר עצמו בעיניהם של מתנגדי השבתאות ,ודבר זה היה הגורם הראשי לחיבורו של ספר־היסוד בבקורת הזוהר ,ס׳ מטפחת ספרים(אלטונא ,תקכ״ח)» לר׳ יעקב עמדן. חייו של עמדן היו קודש למלחמה בשבתאות ,שראה בה נגע איום ,המשחית ומכלה את היהדות .מאחורי מלחמתו פעלו גם מניעים אישיים וחברתיים ,אבל הגורם הראשי והמרכזי ,שהדריך את פעולותיו בהתמדה ובעקשנות ,ללא הפסקה וללא סטיות ,היה 1ש ו ״ ת נו ד ע בי הו ד ה , 1 ,חלק יו ר ה ד ע ה ,סי׳ ן ד 2 — .קונ ט ר ס א ה ב ת דור (פראג ,ת ק -ס) ,ו ע״ ב— . 8ש ם י ח ע״ א .ו עיין ג ם ש ם כד ,ע ״ ב׳ כז ע׳׳ א * — .שי ח ה בין ש נ ת ת ק״ ס ו בין ש נ ת ת ק ס״ א ( פ ר א ג תק״ס) ,ענ ד 5 — . 12-11עיין ב ל בן :ל תו ל דו ת ה תנו ע ה ה פ ר אנ קי ת , 1 ,ע מ׳ , 11 ; 160— 145ע ם׳ ,217 » — .241-238,237-235,229-226הגי ס א סי ם ה מו ב אי ם ל ה לן הם על־פי ד פו ס ל בו ב ,ת ר׳׳ל. 53 מבוא :ס פר הזו ה ר ו ח קר הזו הר ת חו ש ת ה ר ע ה ה צ פונ ה ב ס פי חי ה _ של ה תנו ע ה פ ר ק שלישי : ה תנו ע ה ה שבת אית דר׳ יעקב עמדן תול דו ת חקר הזו הר ה מ שי חי ת ה ג דו ל ה ו ה ה ח ל ט ה הנ חו ש ה א ד ם ג ד ו ל ה ו א ,ל א ע ש ק נ י ל א א כ ל נ י ל א ה מ מ נ י ,א ד ר ב ה ה ו א א ו ר ע י נ י ב י ר א ת ה׳ ו ב ס ת ר י ל סיי ע ב כ ל כו חו תיו ל בי עו ר ה ר ע .ק נ או תו ש ל ע מ ד ן ו מ סי רו תו ל י ע ו ד ה מ ל ח מ ה ב ש ב ת או ת תו ר ה בו כ ל מ ע יי ני .א ם ל א כי ח ר פ ו ת חו ר פי ך ה׳ נ פ ל ו ע לי ,ב ר צ ח ב ע צ מ ו תי ,ה ר פ ו נ י ל א י ד עו ג בו ל .ב ש ב ע עי ני ם ע ק ב א ח רי מ ס ת רי ה כ ת ,ב ד ק ו ב חן כ ל ת ו פ ע ה ח שו ד ה ,ה ז עי ק צ ו ר ר י ב א מ ו ר א ל י כ ל ה י ו ם א י ה א ל ה י ך ,ק נ א ת ה׳ ע ש ת ה ז א ת ו כ י ו צ א ב ה ,א ם ח י ל ו ל ה ש ם א ת ר בני ה דו ר ל ה כ ריז ח ר מו ת וני דויי ם ו ב ע טו ה שנון ה ל ם ו ב ע ט ל ל א ר ח ם ב כ ל אי ש ה ג ד ו ל ע צ ו ר ב ע צ מ ו ת י כ ל כ ל ל א א ו כ ל ״ .1ה ו א מ ב ט י ח ,ש י ה י ה מ ת ו ן ב ד י ן ו י ש ת ד ל ל ח ו ס ו א י ש׳ ש נ ח ש ד ב ס י ו ע א ו ב א ה ד ה כ ל ש ה י ל ב נ י ה כ ת .ד ר כ ם ש ל ה ש ב ת א י ם ה י ה ל ה כ נ י ס ע ל ק ד ו ש ת ה ז ו ה ר ב מ י ד ת ה א פ ש ר ו ת :״ ע ת ה א מ ר ת י ל א ט ו ב ה ו א ס׳ ה ז ו ה ר מ נ ח ש ה נ ח ו ש ת ר מיזו ת ל ר ח ש י ־ ר ו ח ם ה נ ס ת רי ם ב ת ו ך י צי ר ו תי ה ם ה ס פ רו תי ו ת ,ב י ח ו ד ב ש ד ה ה ק ב ל ה. ש ע ש ה מ ש ה ר בי נ ו ע ליו ה ש לו ם ל ה בי ט ע ל י דו א ל ה א ל הי ם ,ו א ח ר ש ר א ה חז קי ה ה מ ל ך ב קו ר תי מ חו ד ד שי צ א ה מ מ נו ת ק ל ה ל דו רו ת ,ש ה בי טו לנ ח ש מו ח ש מו כ ת ש ,ע מ ד ו כ ת תו ל ה פי ק ר צון ל פי כ ך ה ת מ ח ה ע מ דן ב פי ענו ח ש ל ר מזי ם ו רזי ם ו פי ת ח ב ע צ מו חו ש ל ה פ לי א ,ש ה רי ח בו כ ל ש מ ץ ש ל מי נ ו ת ש ב ת אי ת .ס פ רי ם ר בי ם ,ש אי ש ל א ר א ה ב ה ם ד ב ר מ א ת ה׳ ,ו ה ו ד ו ל ו .א ף כ י ח ס ל ז ר ע א ד א ב א ל כ ת ו ת ב ל י ח מ ל ה א פ י ל ו ק צ ת ח ל ק ק ט ן מ מ נ ו , ז ר ,נ פ ס ל ו ע ל י ד ו כ ס פ ר י מ י נ ו ת ,ו א ם כ י ל ע ת י ם ש ג ה ו ח ש ד ב כ ש ר י ם ,ה ר י ב ד ר ך כ ל ל צ ד ק א ף ל א א ו ת ו מ ל ה ( כ ל ש א פ ש ר ל קיי מו א פ י ל ו ב דו ח ק ) ,כי ק דו ש הו א ה ס פ ר ו מ ח ב רו ,י ה י ה ב מ ש פ טו. מי ש י ה י ה ,ב י ח ו ד ש נ ר א ה ב ע ל י ל ש ה ח ז י ק ב י ד י נ ו י ס ו ד ו ת ת ו ר ת י נ ו ה ק ד ו ש ה ״ .2 ב ר ם ,ב מ ל ח מ ה ז ו נ ת ק ל ע מ ד ן ב ב ן ־ ב ר י ת ע צ ו ם ש ל ה ש ב ת א ו ת ,ש ק ש ה ה י ה ל ו ל ה ל ח ם בו. א ך ל א ח ר ש ה טי ל ע ל ע צ מו א ת ת פ קי ד ה ב קו ר ת ע ש ה א ת מ ל א כ תו ב א מו נ ה .ל א ה ס ת פ ק ב ן ־ ב ר י ת ז ה הי ה הזו ה ר ה ק דו ש ,ה מ יו ח ס ל ר ש ב ״י ו ת ל מי די ו .ב מ א מ ר י הזו ה ר מ צ או ל ה ם ב ה ב א ת ע ד ו ת ו ש ל ר׳ י צ ח ק מ ע כו ,א ל א ב ד ק א ו ת ה מ כ ל צ ד ו ב מ י ד ת י ד י ע ת ו ה ה י ס ט ו ר י ת בי רי בי ה ם מ תו ך ה ס ת מ כו ת ע ל מ קו ר נ א מן ב הן א ת א מי תו ת ה מ תו ך ר אי ת ה נ סי בו ת ש ל ז מנ ה .ו א ף בז ה ל א א מ ר די ו ל א נ א חז ב ט ע נ ו ת ו מ קו ד ש .גי ש ת ה ש ב ת אי ם לזו ה ר ה פ נ ת ה א ת מ ב טו ש ל ע מ דן ל ב די ק ת ק דו ש תו ו ק ד מו תו ה ש ב ת אי ם מ קו ם ל ה ת ג ד ר בו ו ל ה ת ג רו ת קו ד מי ו ב ל ב ד ,א ל א ה ע ב י ר א ת כ ל ס פ רי הזו ה ר ,ד ף א ח ר ד ף ,ת ח ת ש ב ט ה ב קו ר ת ,ו צי ין ש כ ב ר נ ו ד ע ו קו ד ם, כ ש ל ש מ או ת ט ע נ ו ת פ ר טיו ת נ ג ד הנ ח ת ה ק ד מו ת .ט ע נו תיו ,ה ע רו כו ת ב רו בן ל פי ס ד ר ד פי ה נ ו ת נ י ם מ ק ו ם ל ה ט י ל ב ו פ ג ם ש ל זיו ף .א י ל ו ה י ה ע מ ד ן מ ב נ י ס ו ג ו ש ל מ ו ד י נ א ,א ד ם ק ל ־ הזו ה ר ,נ ו ג ע ו ת כ מ ע ט ב כ ל ש ט חי ה ב ק ו ר ת ה א י מ א נ נ ט י ת :אי ש י הזו ה ר ,ל שו נו ,מ ק ו ר ו תי ו, ש ל ה ס פ ר ,ו ב עי נ ו ה ח ד ה ר א ה מי ד סי מ ני ם ר בי ם ,נו ס ף ל סי מ ני ם ד ע ת ו ח פ ש י ב ר ו ח ו ,ש א י ן ל ב ו ש ל ם ע ם ת ו ר ת ה י ה ד ו ת ב כ ל ל ו ח כ מ ת ה ק ב ל ה ל ז ר א ל ו׳ ה י ה ר מ ז י ם ה י ס ט ו ר י י ם ו ע ו ד .מ ב ח י נ ה זו ל א נ ש א ר ל ח ק י ר ה ה מ ו ד ר נ י ת א ל א ל מ י י ן א ת ה ט ע נ ו ת , ת פ קי דו ח ל ק ו פ שו ט .צ רי ך הי ה ל ח ב ר כ ת ב ש ל ק טי גו רי ה ,כ מ נ ה גו ל ג בי ס פ רי ם ח שו די ם, ל ב ס סן בי סו ס מ ד עי מו צ ק יו ת ר ו ל ה ר חי ב א ת י רי ע תן ב ע ני ני ם נו ס פי ם .ע מ דן ה ב חין ו ל פ ס ו ל א ת ה ז ו ה ר .א ך מ ע מ ד ו ש ל ע מ ד ן ה י ה ק ש ה ו מ ס ו ב ך ב מ ע ר כ ה ז ו ,מ ש ו ם ש ה א מ י ן ג ם בין ח ל קי ם שו ני ם ,צי ץ ת כו נו ת מיו ח דו ת ש ל כ ל ח ל ק ו ח ל ק וני ס ה ל ק בו ע א ת ז מ ני א מו נ ה ש לי מ ה ב א מי תו ת ה ק ב ל ה כ מ סו ר ת ק דו מ ה ,ה מ כי ל ה גי לויי ם מן ה ש מי ם ע ל ס ת רי חי בו רן .ו א ם כי ב נ י ד ו ן ז ה ד עו תיו ,כ ד ע ת רו ב ה חו ק רי ם ,אי נן א ל א ה ש ע רו ת רו פ פו ת ,ה רי הי ה דו ת ה א מי תי ת ,ו א ף ה ה כ ר ה ב ק דו ש ת הזו ה ר הי ת ה ט בו ע ה בנ פ שו .ע מ דן מ קו ב ל נ א מן כ מ ה מ ה נ ח ו תי ו ו ה ב ח נ ו ת י ו ע ו מ ד ו ת ב ע י נ ן ג ם כיו ם .ה מ ס ק נ ו ת ש ה גי ע א ל י הן ש ל לו ל ג מ רי הי ה ו נ פ תו לי ם ק שי ם נ פ ת ל ב רו חו ב ע מ דו ל פ ני ה ת פ קי ד ל ע ר ע ר א ת ס מ כו תו ש ל ס פ ר ־ א ת שיי כ ו ת הזו ה ר ל ר ש ב ״י ו ת ל מי די ו ,א פ י ל ו ב ח ל ק ק טן ,א ב ל ר ק ב מ ק ו מ ו ת מ ע טי ם ח ר ץ ה ס פ רי ם ב ס פ ר ו ת ה ק ב ל ה .הו א מ ע י ד ע ל ע צ מו ,ש א ר ב עי ם ש נ ה ל פ נ י ח י ב ו ר ו ש ל ס׳ מ ט פ ח ת ס פ רי ם נ ת ע ו ר ר ו ב ל ב ו ס פ ק ו ת ל ג ב י ק ד מ ו ת הזו ה ר ו ס ג ר ם ב ל בו ,א ב ל ח ו ב ת א ת מ ש פ טו ב בי רו ר ג מו ר ,כ גון ב ד ב רי ם א לו :״ כי א מ נ ם ל בי ח לו ק ע לי בז ה ו ל א או כ ל ל ה א מין ב ה ח ל ט ,שי ה א א פי לו מ ק צ תו [ ש ל גו ף הזו ה ר ] מ ד ב רי ה ת נ א ה י דו ע ב ש ם ר ש ב ״י ה מ ל ח מ ה ב ש ב ת או ת ה כ רי ע ה א ת ה כ ף ונ א ל ץ ל נ ס ח ו ל פ ר ס ם א ת ט ע נו תי ו .הו א כו ת ב: 1 ב כו ל א ת ל מו ד א ,כ מו ש נ א מ ר ל עי ל ,כי ה ל א ע ל כ ל פ ני ם ג ם ה ד ב רי ם ה עי ק ר יי ם ב ס ת ר י ״ א כן צ ר לי ש ל א פ ק ח שו ם א ד ם ע י נ ו ע ל ז ה ו ע ל כי ו צ א בו ,ע ד ש ק מ ת י א נ י ה ש פ ל מ א ר ש. מיו ח סי ם א ליו ב ע צ ם ו ר א שונ ה תו ר ה ש בו ו ה נ ר אי ם יו ת ר א מ תיי ם ו ר אויי ם ל היו ת ם ו ח ל י ל ה ל י ל ה ת פ א ר ,ש ה נ י ח ו ל י מ ק ו ם ל ה ת ג ד ר ב ו ,כ י ב א מ ת ע ל א פ י ו ע ל ח מ ת י הי ת ד .ל י מ י ו ס ד י ם ע ל ש מ ו ת ר ב ה מ נ ו נ א ס ב א ו ר ב י י ב א ס ב א ...ו ז ה א י ן ב ו ס פ ק ש ר ב ה מ נ ו נ א ו ר ב ז א ת ,כ א מ ו ר ( כ י ע ל כן ל א נ ת ת י ה ל ש א ל ה ,ל או ר ע ו ל ם ע ד ע ת ה ,ה י ת ה ס ג ו ר ה ב ח ד ר י ל ב ב י י י ב א ה י ו א מ ו ר א י ם ״ . 3ל ג ב י ח ל ק י ם מ ס ו י מ י ם ,ר ע י א מ ה י מ נ א ו ת י ק ו נ י ז ו ה ר ו מ ד ר ש ה נ ע ל ם , ב א ר ב עי ם שנ ה ,מ ש ל תי ב ר ו חי ו ל א ר צ י ת י ל ג לו ת ה ,ע ד ע כ שו ש ה כ ר י ח ני ה ש ו מ ר א מ ת. ק ב ע ב מ פ ו ר ש ,ש ה ם ח י ב ו ר י מ ק ו ב ל י ם מ א ו ח ר י ם ,ר ׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן א ו ב נ י דורו*־. י ר א ת י פן ד ו ר א ח ר ון ע ת י ד ל ט ה ר ה ש ר ״ ץ מ ת ו ר ת הזו ה ר ,כ א ש ר ז ה ה ח ל ם ל ע שו ת)... בנ קו ד ה א ח ת ב ל ב ד ,ב ש א ל ת ה פ סוי ד א פי ג ר א פי ה ,נז ה ר ו ה ס תיי ג ב מ ס ק נו תיו ו בי ק ש ל מ צו א ו י ו ת ר נ ו ח ה י ה ל י ל ה ת ג ל ו ת ד ב ר ז ה ע ל י ד י ז ו ל ת י ,ו ל א ל ה ע מ י ס ע ל י א ח ר י ו ת ז ה ,ש ל א מו צ א כ ד י ל ס ל ק א ת ט ע נ ת הזיו ף ,שי ש ב ה מ שו ם ה ט ל ת פ ג ם ב ק ד ו ש ת ה ס פ ר כו לו .ל ג בי ה ש כ מ תי ע לי ו א ל א מ או נ ס ג ד ו ל ו ה כ ר ח ע צו ם ו דו ח ק ש ע ה ה צ רי כ ה ל כ ך ,ב ר א ו תי כי א ז ל ת את ה ח ל קי ם, ש ה כי ר ם כי צי רו ת ה מ א ה ה של ש ע ש ר ה ,נ א ל ץ ל הו דו ת שמחברם שם י ד ת ו פ ש י ה תו ר ה ...ו א מ ו נ ת נ ו ב ס כ נ ה ג דו ל ה ,א ין מ ח ז י ק ב י ד ה מ כ ל ב נ י ם ג ד ל ה ,ו ת ה י ד ב ר י ו ב פי ק ד מ ו ני ם ,א ב ל נ ט ל א ת ה עו ק ץ ב כ ך ,ש ה מ ח ב ר ״ ר א ה ז כו ת ל ע צ מו ל ת ל ו ת ן ה א מ ת נ ע ד ר ת ,ו ה מי נו ת גו ב ר ת ״ .ב פ תי ח ת ה ס פ ר הו א מ פ לי ג ב ש ב ח ה ק ב ל ה ו מ ת נ צ ל ה ר ב ה ב א י ל ן ג ד ו ל ״ .5מ ו צ א מ ס ו ב ך י ו ת ר מ צ א ל ג ב י ג ו ף ה ז ו ה ר , ב סו ף ע ל ה ה כ ר ח ל ה ני ף י דו ע ל הזו ה ר ה ק דו ש :״ו ל מ ה ז ה א כנ ס ב ת ג ר ל היו ת ח לי ל ה אי ש רי ב ת קו פ ת ה א מו ר אי ם או בז מן ה ג או ני ם .כ אן נ י ס ה ל ה ת ח מ ק מ ן ה מ ס ק נ ה ,ש מ סי ר ת ה ד ב רי ם ש ל פי ד ע תו נ ת ח ב ר ב ס׳ ה ז ו ה ר ה ק ד ו ש ,ח ם ו ש ל ו ם .ו מ ה ב צ ע מ ה א ו ע י ל מ ח ט א ת י ז א ת ,ה ל א ז ה ס פ ר ת ו ל ד ו ת 1ש ם ע מ׳ 2 — .4שם ע מ ׳ .2ו עיין ג ם ה תנ צ לו תו ב סו ף ה ס פ ר ( ? מ׳ 3 — .) 105-102ש ם ענ 2׳ — .36 1מ ט פ ח ת ס פ רי ם ,ע ם׳ 11 54 * ש ם ע ם׳ 5 — .40-37ש ם ע מ ׳ ,8ו כן ע מ ׳ •3 8 ,3 55 מ בו א :ס פר הזו הר וחקר הזו הר פ ר ק שלי שי: בשם רשב״י ושאר חכמים בדויה ,ולפיכך הביע השערה זו :״לכן על צד ההכרח ומאומדנה והשערה אני אומר ,שרשב״י דזוהר אדם אחר היה בזמן מאוחר ,עם שגם שם בנו ר׳ אלעזר ,הא ודאי כהאי גוונא חיישינן לתרי יוסף בן שמעון ...וזה יותר טוב בטוח מלהניח תרי רב המנונא וגם תרי רב ייבא ,וכלהו בבלאי בדור אחר לפני רשב״י ובימי תנאים קודמים הרבה ,שצריך לסבול זריות רבים ,הלא טוב לבחור במעוטם״! .אחר־כך באה השערה אחרת:״אולי היה רשב״י דזוהר ובנו ר׳ אלעזר גלגולי או ניצוצי נשמותיהם של התנאנים] אשר נקבו בשמות הללו״ .השערות תמוהות אלו ,שאינן נשמעות כלל כאמונה תמימה ,מעידות על המבוכה הרבה ועל סבך הניגודים הפנימיים ,שעמדן היה נתון בהם עקב הסתירה שבין האמת הבקורתית שלו לבין הערצת הזוהר כספר קדוש. כחמשים שנה אחרי פרסומו עורר ספרו של עמדן תגובה ספרותית .ר׳ משה קוניץ ,רב באובין שבהונגריה ,יצא בס ,בן יוחאי(ורן ,תקע״ה) לסתור את טענותיו .2ששת השערים הראשונים בס׳ בן יוחאי מוקדשים לביסוס חידושו של המחבר לקביעת דמותו של רשב״י בספרות התלמודית .קוניץ ביקש להבחין בין שתי תקופות בחיי רשב־׳י : התקופה שלפני התחבאותו במערה ,שבה לא היה במעלה גבוהה ביותר ולא נפסקה הלכה כמותו ,ותקופה שלאחר שהיתו במערה ,שבה הגיע לרום המעלות והלכה כמותו בכל מקום .בתקופה הראשונה נקרא בתלמוד ר׳ שמעון סתם ,ואילו בתקופה השניה הוסיפו לשמו את שם אביו .הבחנות אלו ,הבנויות על יסוד רעוע של פלפולים דחוקים, מכוונות ללמד ,שרשב״י שבזוהר ,אבי הקבלה ,הוא החכם התלמודי בתקופה השניה של חייו ,ובכך ביקש המחבר לסלק את התמיהות ,המתעוררות מתוך השוואת דמותו של רשב״י בזוהר לדמותו בתלמוד .ששת השערים הם מעין מבוא לשער השביעי ,הנקרא ״מענות ומטפחות״ .שער זה מכיל תשובות ארוכות ומפורטות כמעט לכל טענה וטענה של עמדן .התשובות מנוסחות בלשון תקיפה ובדברים בוטים תוך הסתמכות על מקורות רבים וחשובים ,ולכאורה נדמה ,שהמחבר הצליח להחליש ואפילו לבטל את טענות הבקורת ולהחזיר את קדמות הזוהר על כנה .אך לאמיתו של דבר רוב התשובות אינן אלא מעשי להטים באמנות הפלפול ,האחוזים באריגה קלושה של סילופים מכוונים. שלמה יהודה רפאפורט (שי״ר) גילה את טיבו של ס׳ בן יוחאי בקונטרס קטן ,נחלת יהודה (לעמברג ,תרל״ג) ,שנדפס אחרי מותו .הקונטרס מכיל את הערותיו בשולי הגליונות׳ שנפסקו במענה קכג .שי״ר סתר אחת־אחת את ההשגות שבס׳ בן יוחאי ,ציץ את אפסותן מצד תכנן והראה בעליל כיצד השתמש קוניץ לרעה במקורותיו .כמה טענות חשובות של עמדן השמיט והעלים לגמרי ורוב דבריו הביא בקיצוצים ובסירוסים, שטשטשו את חריפותם .כך נהג גם לגבי המקורות הקדומים וכתבי חכמים מימי־ הביניים ,שהסתמך עליהם לחיזוק השגותיו .בדברים קצרים וחותכים הוכיח שי״ר, שהלהג הרב של קוניץ לא הזיז את טענותיו העיקריות של עמזץ ממקומן אפילו כמלוא נימה. תול דו ת חקר הזו הר ח קר הזו הר ב ת קו פ ת הה שכלה ד .חקר הזוהר ב ת קו פ ת הה שכלה חכמי ההשכלה ,ח ח מיחידים שניחד עליהם את הדיבור ,ראו בקבלה כתם שחור בתמונת הדת היהודית הצרופה ,היינו אמונת היחוד על טהרת המושגים והדרישות השכלתניים, שנצטיירה ברוחם כדמות היהדות האמיתית .התנגדותם החריפה לקבלה ,שהיתה מלווה רגש של זלזול ובוז ,גרמה לכך ,שטשטשו את חשיבותה בתולדות הדת והרוח בישראל ועברו עליה בשתיקה גמורה או לכל היותר נגעו בה נגיעת־אגב .מאותה סיבה עצמה משכה את לבם בקורת הזוהר ,שמודינא ועמדן הניחו את יסודותיה .כמה חכמים טיפלו בהכנת ס׳ ארי נוהם לדפוס ,עיטרוהו בהערותיהם ושיבחוהו במליצותיהם כתעודה נעלה ,שבאה להגן על כבוד היהדות .1אחד החכמים האלה׳ יצחק שמואל רג׳יו(יש״׳ר) מגוריציאה ,הפליג בהקדמתו לומר ,שבאשמת הנהיה אחרי העבודה הזרה של הקבלה ארך סבל הגלות ,וקרא בהתרגשות : 2״ואתה בן אדם קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם .אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים אולי ישיבו מדרכיהם הרעים וטוב להם .ואקום כאשר צויתי ואדפיס את הספר היקר הזה אשר עד הנה היה בכתובים. ,כי את מלחמת המחבר אנכי נלחם .אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומרוחים המחבלים כרם ה׳ צבאות ,אמחצם ולא יוכלו־ קום ואזרם כקש לפני רוח .ולמען אמונתנו הטהורה לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה ועד אשימנה תהלה בארץ״ .אפילו ר׳ יעקב עמדן ,שהיה בעצם אישיות מנוגדת להשכלה בטבעו וברוחו ,זכה לשם ולתהילה בפי המשכילים. עוונותיו הקשים ,כגון פגיעתו בס׳ מורה נבוכים ,שלא אבה להאמין שספר כפירה כמוהו יצא מידי הרמב״ם-,3נסלחו לו בזכות בקורת הזוהר. רוב החכמים בעלי המגמה המשכילית המובהקת לא ערכו חקירה יסודית על הזוהר, אלא הסתמכו על קודמיהם ,הוסיפו הערות וראיות בודדות לאיחור הספר והביעו את הערכתם השלילית בדברים כלליים .רק הארי שבחבורה ,ההיסטוריון הגדול גרץ ,נכנם בעבי הקורה .במאמר מיוחד 4בירר וליבן את הטענות השונות ,הוסיף טענות ודעות משלו וסיכם את הפרשה כולה בניסוח ברור ומדוקדק של המסקנות הבקורתיות .בעמדתו של גרץ לגבי הזוהר נתגלמה רוח ההשכלה הקיצונית במלוא צביונה .בשנאתו העזה לקבלה תיאר את הזוהר כמכלל של כזבים ודמיונות מתעים ואמונות תפלות ,ומחברו ר׳ משה די ליאון מצויר אצלו כפטפטן עלוב וכזייפן ורמאי חסר־מצפון .גרץ תלה בזוהר את הקולר של התמוטה הרוחנית וחשכת הבערות ,ששררו לדעתו ביהדות מסוף ימי־הביניים עד תקופת ההשכלה .הזוהר הרעיל את הלבבות ונסך עליהם שכרון ותרדמה בקסמי־שוא ,טמטם את השכל והקהה את החושים הבריאים .קיצורו של דבר :הזוהר הוא מפלצת ההתנוונות ברוח היהדות .היחס לזוהר שימש לעתים בידו של גרץ קנה־ מידה להערכתם של אישים בתולדות ישראל .גילוי של הערצה או אהדה לזוהר נדרש * עיין ד ב רי נ״ ש לי ב אווי ס ש ב ה ק ד מ ה ו ב מ בו א ל ס׳ א רי נו ה ם * — .ש ם ע ם׳ 1ש ם ע ט׳ * — .37-36ג ם ר או בן ר פ א פ א ר ס ,ה מ ה די ר של ס׳ מ ס פ ח ת ס פ רי ם ( דפו ס ל בו ב ^ הו סי ף ה ש גו ת ע ל ע מ דן ב ש ם ׳׳ עי סו ר סו פ רי ם׳׳. ^ 0נ־־ו .<0 >\/ש ני ה מ ש פ טי ם ה ר א שוני ם מנו ס חי ם כ ד ב רי *קול ק ו ר א' ,שזי רזו ל הו צי א א ת ה ס פ ר ל או ר 3 — .מ ט פ ח ת ס פ רי ם ,ע ט׳ * — .65-64 ,56ד ב רי י מי י ש ר אל ( ת רגו ם שפ׳׳ר)/ ,ץ ,ציון י ב .רו ב ד ב רי א ״ ב גו ט לו ב ר ע ל הזו ה ר ב ס׳ תו ל דו ת ה ק ב ל ה ו ה ח סי דו ת (זי ט א מי ר ,תר׳׳ל) אינ ם א ל א ה ע ת ק פ ר פ ר א ס טי של ט ענו ת ג ר ץ. 56 57 מ בו א :ס פר הזו הר ו חקר הזו הר . פ ר ק שלי שי: לגנאי כסימן לפחיתות הערך האישי .בגישה זו ,כמובן ,אין לבקש שיקול־דעת אוביקטיבי .אך בכל זאת יש לציין ,ששנאתו של גרץ לא היתה עקרה ,אלא הפרתה את חקר הזוהר בכמה נקודות חשובות. גם שמואל דוד לוצאטו (שד״ל) כתב נגד הזוהר מתוך רגש של איבה וזלזול ,ביחוד בספרו ״ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזהר וקדמות הנקדות והטעמים״ (גוריציאה ,תרי״ב) ,אבל מניעי התנגדותו היו שונים מן המניעים שפעלו אצל בצלי הזרם הראשי של ההשכלה ,שהשקפתם באה לידי ביטוי מלא ומגובש בדברי גרץ. מעמדו של שד״ל בתנועת ההשכלה היה בכלל מיוחד במינו ,ואותו יחוד נתבטא גם ביחסו לקבלה ולזוהר .הוא גילה עמדה שמרנית־רבנית בתפיסת היהדות והתנגד לכיוון הרציונאליסטי .דמויות־המופת שלו היו הפשטנים ,בעלי הרגש הדתי הפשוט והאמונה התמימה ,וראה נזק ליהדות בעיונים התיאולוגיים של הפילוסופים עד שלא חש למתוח בקורת קשה אפילו על הרמב״ם ,האישיות הנערצה ביותר בתקופת ההשכלה .אשמת המקובלים היתר ,בעיניו ,״שהרעו לעשות יותר מהמתפלספים״ בהרחקת פשטי התורה ובסילוף האמונה .הוא כותב : 1״הלא זאת תכלית כוונת דברי אשר אמרתי ,כי ס׳ הזהר גרם להרחיק חכמי ישראל מלהתעסק בידיעת עצם התורה ,שהוא הפשט ,לדעת ולהבין כמה תלי תלים של הלכות התלוים בכל תבה ותבד ,ובכל אות ואות׳ לפי עומק חכמת הלשון :וגרם להם לאבד זמנם ושכלם בחלומות והבלים ודברים הרבה שאין בהם ממש, כגימטריאות וראשי תיבות ושאר ענינים ...והשנית אשר גרם ס ,הזוהר ,הוא לפרוק עול מורא שמים מעל צואר חכמי ישראל ,עד שלא יחוסו על כבוד קונם ,וישאלו וישיבו ויכתבו וידפיסו על מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאהור ,ועל אל אלים ידברו עתק בגאוה ובגודל לבב ,איך ברא את עולמו׳ ואיך הוא מנהיג אותו ,ואיך צמצם עצמו לברוא אותו׳ ואיך האציל עולמות מעצמותו ...וכיוצא מן הענינים האלה שכל מי שיש לו אלוה תסמר שערת בשרו כאשר יקראם בספר״. ה״ויכוח״ נתחבר בשנת תקפ״ז ,עשרים וחמש שנים לפני פרסומו .הוא ערוך בצורת שיחות בין המחבר ובין חכם מפולין ,שנתאכסן בביתו .האורח מתקיף את הקבלה ומכחיש את קדמות הזוהר ,ואילו המחבר מנסה ללמד סניגוריה ונכשל בנסיונו .שד״ל מעיר ב״תוספת״ שבסוף ה 0פר ,2שהשיחות עם החכם מפולין בדויות ,אבל ההחלטה על פרסום ר,״ויכוח״ נגרמה באמת עקב שיחתו עם ״בחור אחד מילידי ארץ פולין״ ,שראה העתק בידי אחד מתלמידיו והפציר בו להוציאו לאור ״יען בטוח הוא שיוכל להיות לתועלת גדולה לבני עמנו ,ובפרט לאנשי ארצו ,אשר שם רבבות המתחסדים ,המחללים כבוד האומה וכבוד התורה בהבליהם וברוע מעלליהם׳ /פירושו של דבר ,שתגבורת ההשפעה של החסידות׳ שגרמה להרמת קרנו של הזוהר באירופה המזרחית ,הניעה את המחבר להוציא לאור את ספר נעוריו .הציר המרכזי ב״ויכוח״ הוא הוכחת איחורם של הנקודות והטעמים ,שביטול קדמותם מערער גם את קדמות הזוהר ,הדורש את רזיהם במקומות רבים .גם בנקודות אחרות ,וביחוד בקביעת טיבה של לשון הזוהר ובציון סימני איחור בחישובי הקץ שבזוהר ,קידם שד״ל את הבקורת המדעית. 1וי כו ח על ח כ מ ת ה ק ב ל ה ,ע מ ׳ 2 — . 123-122ע מ ׳ 137 53 תו ל דו ת ח קר הזו הר חקר הזוהר ב ת קו פ ת הה שכלה כמה ספרים וקונטרסים 1נתחברו לסתור את טענותיו של שד״ל ,אבל רק אחד מהם, ם׳ טעם לש״ד (ליוורנו )1863 ,לאליהו בן אמוזג ,חשוב מבחינת חקר הזוהר .ספר זה נכתב אף הוא בצורת דו־שיח .בדברים שקולים ,הערוכים לפי שיטה מדעית ומבוססים על בדיקת מקורות ,ביקש המחבר להוכיח ,שהזוהר נערך על יסוד מסורות נאמנות בכתב ובעל־פה ,שנמסרו מדור לדור ורישומן ניכר גם בספרות שקדמה לפרסום הזוהר. הוא מרחיב את הדיבור על הסיבות לאיחור פרסומו של הזוהר ולמיעוט הפצתו בדורות הראשונים .חידוש רעיוני מענין ,ביחוד בתקופתו ,יש באחת מתשובותיו על הטענה, שהזוהר לא נתקבל בכללות ישראל כמו התלמוד :״זאת היתד ,לנו מחיותינו על האדמה ומאז היינו לגוי אחד בארץ ,כי אין אנחנו כת דתיית וחברת מאמינים בלבד בישמעאלים והנוצרים ...כי אל מחוללינו לא עשה אותנו כת וחברת מאמינים בלבד ,אבל גוי ועם אחד בארץ מוכתר בנימוסי וטכסיסי האומות ,מיוחד ונבדל משאר בני אדם ,ביחסינו כמנהגינו במולדתינו בלשונינו בעבר בהווה ובעתיד .ומזה נמשך ,שלהיות טבענו הקיים והראוי טבע מדיניי ,והורגלנו בו במשך כמה דורות שהיינו לגוי על ארצנו ועל נחלת אבותינו ,כל הדברים שאינם נוגעים מקרוב או מרחוק לטבענו המדיניי היה לנו לזרא, גם בהיותנו לעם גם אחר שטלטלנו ה׳ טלטלה גבר מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר״צ. גסיונו לאשר את קדמות הזוהר נכשל כשאר הנסיונות ממין זה ,כפי שיתברר בפרקים על טענות הבקורת ומסקנותיה ,אבל בכל זאת העלה בן אמוזג בדיונו הרבה דברים של טעם. חקירות יסודיות לבירור הבעיה הנדונה נערכו על־ידי שורה של חכמים ,שאמנם רובם עמד על הבסיס של תנועת ההשכלה ,אבל לא נתפסו להשקפה רציונאליסטית קיצונית וגילו גישה מדעית אוביקטיבית פחות או יותר בדיוניהם על הקבלה והזוהר .חכמים אלו ביררו וליבנו את טענות קודמיהם ואף סללו דרכים חדשות בבקורת הזוהר. הראשון בשורה זו הוא ר׳ אליקים המילזאהגי מבראד ,בעל ס׳ ראביה (,)Ofen, 1837 המכיל השגות על צונץ ושי״ר .חכם זה ,שמלבד ספרו שנתפרסם בדפוס חיבר לפי דבריו כשבעים ספר ,3העמיד את הקבלה והזוהר במרכז עיונו .בין כתביו היו כמה מפעלים מקיפים ,כגון תרגום הזוהר לעברית עם ביאורים .מספריו הרבים לא נתגלו עד עתה אלא ס׳ זהרי ראבי״ה* ,שהוא מבוא לס׳ הזוהר ,וקטע מס׳ אוצר ראבי״ה .בס׳ ראביה הנדפס 5נוגע המחבר דרך אגב בבעיות של ספרות הקבלה והזוהר ,ודבריו המצומצמים שם בענינים אחדים בלבד ,ולפעמים מנוסחים בקיצור ובדרך רמיזה ,מבוארים ומפותחים בהרחבה בס׳ זהרי ראבי״ה ,שנתחבר לאחר הדפסת הספר ההוא .מילזאהגי עצמו מציין, שהיא ניגש לחקר הקבלה והזוהר ולבירור היחסים שבין הפילוסופיה לבין הקבלה 1ס׳ ענ ה כ סי ל ל ר׳ י די די ה נ סי ם ו ס׳ א ד ר ת א לי הו ל ר׳ של מ ה נ סי ם ( שני ה ם ל מו רנו ,ת ר ט ״ו) ה ס ת שו בו ת של מ קו ב לי ם .עי ק רו של ה ר א שון הו א ד ב רי נזי פ ה ו תו כ ח ה על ה מי נו ת ש ב ״וי כו ח ״ ,וג ם ב שני אין ד ב רי ם של מ מ ש ל ח ק ר הזו ה ר .ס׳ א ש ת ד לו ת עם ש ד״ ל ( שני חל קי ם ,וואר שא ,ת רנ ״ו -ת רנ ״ז ) דן ב ש א ל ת הנ קו דו ת ו ה ט ע מי ם ב לבד ,ל ל א נגי ע ה ב ב קו ר ת ה ק ב ל ה ו הזו ה ר 2 _ .ט ע ם ל ש״ ד ,ע מ ׳ . 46-45 3עיין ג׳ ק ר ס ל :כ ת בי א לי קי ם ה מי לז א הגי (״ ק רי ת ס פ ר״ ,שנ ה יז ,ע מ ׳ * — .) 94-87נ מ צ א ג כ ת י ב ת ה מ ח ב ר ב ס פ רי ה ה ל או מי ת בי רו ש לי ם ( כ״י .)H eb r 121 40.עיין ג׳ שלו ם :כ ת בי־י ד ב ק ב ל ה (י רו של ם, ת ר ״ » ,סי׳ 5 — . 13עיין פ ר קי ם ה ,י ט ,כד ו ה ע ר ה ד ל ה שג ה כ ת. 59 גובוא :ס פר הזו הר ו חקר הזו הר פרין שלישי: בשיקול־דעת אוביקטיבי ,ללא פניות ונטיות לצד אחד .הוא כותב! :״ויען שהוכרןזתי לכתוב דעות שונות מכל כת וכת ,דעת לנבון נקל לבל יחרץ משפטו עלי שאבי מחזיק יד איזו דעה מהדיעות או נוטה לאיזו כת מהם .לא לא ,אין אני אלא כצייר הצופה צורות נחמדות משמחות עין כל רואה ,גם יביט צורות נוראות מבהילות הנפשות ,והוא מסדר אותם יחד על גייר אחד ...והכל לתכלית אחד הנרצה להצייר ,מבלי שיתפעל מהם לשמחה או לתוגה״. מילזאהגי ערך את חקירותיו מתוך בקיאות רבה והבנה מעמיקה בזוהר ובספרות הקבלה בכלל .בס׳ זהרי ראבי״׳ה סיכם את טענותיו של עמדן והעביר אותן תחת שבט הבקורת. וכן חיבר ספר מיוחד בשם ״השגות על ספר בן יוחאי״ .אך עיקר חידושו הוא בחקירתו המקורית ,שנערכה בצורה שיטתית מקיפה ויסודית .2הוא מיין וניתח את חלקי הזוהר וקבע את המבנה הספרותי שלהם ,בחן ובדק את לשון הזוהר וחיבר ספר לביאור המלים הזרות והמוזרות ,השווה ובירר את חילופי הנוסחאות שבדפוסי מנטובה וקרימונה ובמאמרים הכפולים שבזוהר ,וערך רשימה מפורטת של החכמים הנזכרים בזוהר במראי מקומות ובציון תפקידיהם .על יסוד קריטריונים בקורתיים אלו ואחרים זולתם. כגון בירור שימושם של רעיונות וסמלים מיסטיים כבוחן לקביעת זמן החיבור ,הגיע מילזאהגי למסקנה ,שהזוהר עשוי שכבות־שכבות ,מהן קדומות ומהן מאוחרות, שנתחברו ונצטרפו במשך דורות .מסקנה זו נוסחה אצלו בהשערה מקורית על תהליך התהוותו של הזוהר והתגבשותו בצורה שלפנינו .גם הפצת הזוהר ושלבי השפעתו בתולדות הדת והרוח בישראל נדונים בכתביו. קירבה מסוימת לתפיסתו של מילזאהגי במסקנות הכלליות עם ריחוק רב בדרך החקירה מוצאים אנו בספרו של א׳ פראנק 3על הקבלה .מכיון שמבואו של מילזאהגי לזוהר ושאר חיבוריו לא נדפסו ,יש לראות בספרו של פראנק את הספר שפתח את סדרת המחקרים היהודיים המיוחדים על תורת הקבלה וספרותה ,וביחוד הזוהר ,במאה התשע עשרה .המחבר ,מלומד יהודי 5רפתי ,עמד בעצם מחוץ למעגלה של תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל שבגרמניה ,אבל ספרו נכנס לתחומן בתרגומו הגרמני של ילינק«· ,שהופיע שנה לאחר פרסום הספר בצרפתית .ספרו של פראנק ערוך בשלשה חלקים :החלק הראשון דן בבעיות הספרותיות הכרוכות בכתבי הקבלה ,והפרק השלישי בחלק זה מוקדש לבעית הזוהר ; נושאו של החלק השני הוא בירורה של מערכת המחשבה הקבלית ,בעיקר לפי ניתוח מאמרי הזוהר ! בחלק השלישי נדונים קשרי תורת הקבלה עם שיטות מחשבה אחרות לשם קביעת מקורותיה הקדומים .תוצאת הבירור וההשוואה הרעיונית היא׳ שאין לראות את מקור הקבלה אלא בדת הפרסית .תוצאה זו ,הבאה בסיום הספר׳ הדריכה את המחבר גם בחקר תו ל דו ת ח קר הזו הר חקר הזוהר ב ת קו פ ת הה שכלה חיבורו חמנו של הזוהר .מסקנתו היא ,שחלקים מסוימים נתחברו על יסוד מסורות אמיתיות בשם רשב״י ותלמידיו ,ואפילו מסורות קדומות יותר כלולות בהם .ספרו של פראנק ,ביחוד מצד הבירור הרעיוני ,מכיל ענינים רבים שנודעת להם חשיבות עד היום ,אם כי הוא לקוי בשיבושים במידה ניכרת! .ליקויו היסודי הוא ,שהמחבר לא היה בקי בזוהר במקורו והסתמך בעיקר על התרגום הלאטיני החלקי .ליקוי זד, קיפח במיוחד את בירור הבעיה הספרותית .אין למצוא אצל פראנק שום חקירה מקורית במבנה הזוהר ובשאר קריטריונים פנימיים .בנידון זה הוא מביא את הטענות החשובות של חכמים יהודים ונוצרים והוא שוקל ומברר את דעותיהם ,בעיקר לפי תכנם של מאמרי הזוהר שכבר עמדו עליהם אחרים ,ומבחינת יחסי הרעיונות שבזוהר למקורות־חוץ. בכיוון שונה מכל הבחינות הלך לנדואר ,שמחקרו על הזוהר נתפרסם אחרי מותו בשנת .21845לנדואר בא להכריז על תגלית מפתיעה לפתרון הבעיה של חיבור הזוהר. מתוך חקירותיו בכתבי־יד של ספרי ר׳ אברהם אבולעפיא ,המקובל האכסטאטי שהופיע כנביא וכמשיח במחצית השניה של המאה השלש עשרה ,הגיע למסקנה ,שהוא הוא מחבר הזוהר .כל מחקרו של לנדואר מוקדש להוכחתה של הנחה זו .מצד אחד ביקש לסתור אח אמיתות עדותו של ר׳ יצחק מעכו ,שלפיה המחבר הוא ר׳ משה די ליאון ,ומצד אחר הביא ראיות רבות על קשרים אמיצים בין הזוהר ובין כתבי אבולעפיא ,הן בתוכן והן בצורה .גם העובדה ,שמאמרים רבים וגדולים מן הזוהר מובאים לראשונה בספרי מקובל איטלקי ,ר׳ מנחם ריקנאטי ,שימשה לו יסוד לאימות הנחתו ,שכן איטליה היתה מקום פעילותו העיקרית של אבולעפיא .הדחיפה הראשונה ליחס את חיבור הזוהר לאבולעפיא באה ,לפי עדותו של לנדואר עצמו ,3מתוך השקפתו ,שהזוהר מכיל רעיונות קרובים לעיקרי האמונה הנוצרית .מתוך השקפה זו הגיח בספרו הקודם 4את קדמות הזוהר וקיבל את הדעה הרווחת בחוגי הקבלה הנוצרית ,שבזוהר משוקעות אמונות יהודיות קדומות שהנצרות התבססה עליהן ,מכיון שלא נתקבלה על דעתו האפשרות ,שמקובל מן המאה השלש עשרה דגל באמונות נצרניות והכניסן בדרך הסוד לתוך פסוקי המקרא .אך לאחר שגילה מגמה נצרנית בכתבי אבולעפיא סולק הקושי ההוא ויכול היה להניח את איחור הזוהר ,שסימנים רבים מעידים עליו .עבודתו של לנדואר היא כשלון גמור מבחינת התוצאות .אף אחת מהוכחותיו אינה עומדת בפני הבקורת וכל בנינו הוא מגדל הפורח באויר .אדרבה ,תורתו ואישיותו של ר׳ אברהם אבולעפיא מנוגדות לחלוטין לתורת הזוהר ולדמות המחבר או המחברים המצטיירת מתוכו .ואף־על־פי־כן יש לציץ ,שחיבורו מבוסס על חקירה מקורית ומהווה מאמץ רציני לגילוי האמת המדעית. ! ס פ רו של פ ר אנ ק עו ר ר כ מ ה ת גו בו ת ש ל ב קו ר ת .עיין ג׳ ש לו ם ,Bibliographia Kabbalistica :ע נ ו * ס׳ ר א בי ה ,כ ה ע״ ב 2 — .מ ב חי נ ת ה הי ק ף ה לי קוי הי חי ד הו א ,ש תי קוני זו ה ר וזו ה ר ח ד ש ל א נכללו ב ת חו ם מ ח ק ריו ש בי דינוLa Kabbale ou la philosophie religieuse : A dolphe Franck 3 — , D ie K abbala oder die Religions-Philosophie der H ebräer 4 — .(1843 ,Paris) des H ébreux ( . ) Leipzig ,1844ה ס פ ר הו פי ע ג ם ב ע ב רי ת ב עי בו דו ש ל מ׳ ר בינ זון ב ש ם · ה ק ב ל ה א ו ו פי ל ו ס ו פי ה ה ד תי ת ש ל הי הו די ם * (ווילנ ה ,תרס-ט)» 60 ,48סי׳ .370ה ב קו ר ת ה ח שו ב ה § ץ ת ר ,שי ש ל ר או ת ה כ תי קון ו ה ש ל מ ה ל ספ ר ,הי א ס פ רו של ד׳ יו א ל: מד ר ש הזו ה ר Die Religionsphilosophie desSohar und ihr Verhältnis® zur allgjpfneinen jüdischen . ) Leipzig) Theologie, 1849אך דת קא מ ב חינ ת ב קו ר ת ה ז ו ה ^ א י ן שו ם חי דו ש ח שו ב אצל יו אל— . )* VI ■Lb. Orient) V o r lä u f e r Bericht in Ansehung des Sohar :ע 0׳ 322 H* Landauer ו אי ל ך ב ה מ ש כי ם) 5 — 1,ש ם ע מ ׳ W esen und Form des Pentateuchs ) 1838 ( . * — , 590 61 . מבוא :ספר הזו הר ו חקר הזו הר פרק שלי שי: תול דו ת ח קר הזו הר הקר הזו הר ב דו רו ת ה א ח רוני ם נקודות התורפה בהוכחותיו של לנדואר נתגלו מיד עם פרסום מחקרו ועמדתו נדחתה. החקירה הבקורתית חזרה להנחה הידועה ,שהמחבר הוא ר׳ משה די ליאון ,וחוקר הקבלה החשוב ביותר בתנועת ההשכלה׳ אהרן ילינק ,ביקש דרכים חדשות לביסוס מסוג אחר הוא ספרו של ר׳ דוד לוריא ,1חכם חשוב מפולין ,שיצא להגן על קדמות הזוהר .ספר זה ,שנתפרסם אחרי מותו של המחבר ,קדם לכמה מחקרים שכבר עמדנו עליהם ,אבל משום טיבו המיוחד הוצרכנו להבדילו ולהעמידו בסוף השורה כחטיבה ההנחה .חידושו הגדול ביותר הוא עריכת השוואה בין ס׳ הנפש החכמה לר׳ משה די ליאון והמאמרים המובאים בשמו בספרות הקבלה ובין מאמרי הזוהר .ההשוואה העלתה׳ בפני עצמה .לוריא ביקש לסתור בדרכים חדשות את ההנחה ,שר׳ משה די ליאון חיבר את הזוהר ,ולאשר בראיות חיוביות את קדמות הספר ושייכותו לרשב״י ותלמידיו. האמצעי העיקרי ,שנקט בו לשלילת חיבור הזוהר מר׳ משה די ליאון ,הוא אותו האמצעי ממש ,שילינק השתמש בו למטרה הפוכה ,היינו עריכת השוואה בין ס׳ הנפש החכמה ושאר מאמרים המיוחסים לר׳ משה די ליאון ובין מאמרי הזוהר .לוריא מצא ,שמצד אחד קיימים ניגודים עניניים בין קבלת ר׳ משה די ליאון ובין תורת הזוהר ,ומצד אחר טעה ר׳ משה בהבנת מאמרים מן הזוהר ,המובאים בכתביו ,ועל יסוד עובדות אלו הסיק בוודאות ,שאין לראות בו את מחבר הזוהר .טענתו השניה היא ,שמאמרי הזוהר מובאים כדברי קדמונים אצל חכמים שקדמו לר׳ משה די ליאון או היו בני דורו. חידושו העיקרי בנקודה זו הוא מציאת לשונות זוהריים באחד מקובצי תשובות הגאונים. נוסף לכך הביא ״קצת הוכחות ,שנתחבר הזוהר קודם חתימת התלמוד״ (ענף שלישי) ו״קצת השערות ,שנכתבו מאמרי הזוהר בזמן רשב״י ו תלמידיו״(ענף רביעי) ,ובסוף הספר ביקש לסתור את טענות המבקרים ,שהסתמכו על לשון הזוהר כהוכחה לאיחורו. ראיותיו והשערותיו לאימות המסורת ,שהזוהר נתחבר על־ידי רשב״י ותלמידיו,קלושות מאוד ואינן אלא דברי אפולוגיטיקה סתם ,מקצתן בנוסח של ס׳ בן יוחאי .אבל טענותיו נגד ההנחה ,שהמחבר הוא ר׳ משה די ליאון ,עושות רושם רב ונראות לכאורה כטענות מוצקות ,ואף בחוגי המבקרים התיחסו אליהן ברצינות בזמן פרסומן .ברם ,בבדיקה יסודית מתברר ,שלוריא נכשל שלא ביודעים בהסתמכו על יסוד רעוע ,שכן הלשונות שבתשובות הגאונים הוכחו כמזוייפים ,ומאמרי ר׳ משה די ליאון ,שבאמת נמצאו בהם ניגודים חשובים לזוהר׳ לקוחים מס׳ השם ,המיוחס בטעות לר׳ משה די ליאוף .החוקר הראשון ,שדחה את השגותיו של לוריא ,היה גרץ ,שמרוב קנאתו לאיחור הזוהר מתח עליו בקורת חריפה יתר על המידה. שכמעט כל דברי ר׳ משה בס׳ הנפש החכמה ,המנוסחים בעברית ,מצויים בזוהר בארמית ,חלקם בהתאמה מדויקת וחלקם בשינויים .מאמרים מספר מן הזוהר מובאים כציטאטים בשם מקורות קדומים ונעלמים .ילינק ראה בכך הוכחה חותכת ,שר׳ משה די ליאון היה על כל פנים אחד ממחברי הזוהר! .גם עדותו של ר׳ יצחק מעכו נותח על־ ידו ניתוח מדוקדק והוכיח את אמיתותה על יסוד העובדות שבד .2,אך ילינק לא הסתפק בהוכחות חיצוניות בלבד ,אלא החל לבדוק מחדש את עניני הזוהר עצמו מבחינה בקורתית ומצא כמה נקודות חדשות להוכחת איחורו ,בהן גילוי השפעתם של ספרי קבלה מהמאה השלש עשרה ברעיונות ובניבים מיוחדים של הזוהר .3אמנם פעולתו של ילינק בשטח זה אינה אלא התחלה צנועה .אבל הנעימה החדשה שבה וגישתו המדעית הרצינית בחקירת כתבי־יד לחשיפת היחסים הנסתרים שבין הזוהר לבין קבלת הראשונים מקנות לה חשיבות רבה .ילינק הוא אבי השקפתו של גרץ ,שסמך הרבה על חקירותיו ,אבל יחסם לקבלה ולזוהר שונה לחלוטין .ילינק מדגיש כמה פעמים את הצורך לחקור את הקבלה ללא משפט קדום ,ובמקום אחד* הוא כותב ,שכוונתו ״לעורר יתר התענינות בשטח ,שחשיבותו מרובה ביותר לתולדות הפילוסופיה והתיאולוגיה ,דבר שמלומדים רבים אינם מעלים על דעתם ,ועל אחת כמה וכמה שאינם מכירים בו. בשורות המקובלים מצויים אנשים ,שמבחינת עומק המחשבה ותוצאת הרעיונות עולים הם על הלהקה הגדולה של הרציונאליסטים שיצאו מבית־מדרשו של הרמב״ם״. גם י׳ שטרן ,החוקר האחרון שעלינו לעמוד עליו בסקירה זו ,עומד בהקדמה למחקרו, שנתפרסם בהמשכים בשנות ,51862—1858על המגמתיות המצויה אצל רוב מבקרי הזוהר ,והוא מדגיש את כוונתו לגשת לחקר הבעיה מתוך גישה מדעית אוביקטיבית. מחקרו של שטרן הוא הניתוח המפורט והמדוקדק ביותר ,שנעשה בחקר הזוהר ,ומבחינה זו ערכו קיים עד היום .המחבר ניתח כמעט דף אחר דף כל חלק וחלק׳ חוץ מזוהר חדש ותיקוני זוהר ,ועמד על הסגולות הלשוניות והספרותיות ועל הענינים הרעיוניים המיוחדים שבכל מאמר חשוב .בניתוחו ובהסקת מסקנותיו נקט שטרן בשיטה דומה להפרדת המקורות בבקורת המקרא ,ובתוצאת חקירתו הגיע לפירוק אחידותו של הזוהר במידה מופרזת ביותר ,עד שלדעתו כל חלק וחלק׳ ואפילו מאמרים בודדים ,מורכבים שכבות־שכבות ומכילים תוספות מאוחרות .לקביעת המוקדם והמאוחר מצא שטרן כמה בדורות האחרונים ,לאחר תום תקופת ההשכלה בישראל בסוף המאה התשע עשרה, נתפרסמו הרבה ספרים ומאמרים ,ממחברים יהודים ולא־יהודים ,הדנים בבעית חיבור הזוהרת אבל רובם ככולם ,חוץ משתי תופעות שנעמוד עליהן במיוחד ,אינם חשובים לתולדות חקר הזוהר מבחינה ספרותית־היסטורית .ההתחלות לחקירה יסודית בכיוונים קריטריונים ,שחשבם לקני־מידה בדוקים ובטוחים .מחקרו הוא הנסיון המדעי המענין והחשוב ביותר להוכחת קדמותם של חלקים מסוימים בזוהר. * מ א מ ר ק ד מו ת ס פ ר הזו ה ר ( ת ר ט״ז) 2 _ .עיין ג׳ ש לו ם :ה א ם ח ב ר ר׳ מ ש ה די לי און א ת ספ ר ה ש ם? (״ ק רי ת ס פ ר״ , 1 ,ע מ׳ 3 — .) 52-45נ צ י י ן ל דוג מ א כ מ ה חי בו רי ם ר ח בי םEtude sur les :S . Karppe : ! ח קי ר ה זו מ בו ר ר ת ב ס פ רו . M06€ s ben Schem-Tob de Leon und sein Verhältniss zum S o h a r , Leipzig) Beiträge zur Geschichte der KabbalaZ ,1852 ( ,11ע מ׳ 3 _ .74-72עיין בי חו ד שם, 1 . T h e Secret Doctrine in Israel : A . E. W aite ;(1901 ,Paris) origines et la nature du Z ohar T h e Sohar in :A . Bension ;(1913 ,London) A Study of the S ohar and its Connections ע מ' * — . 45-41שם 11 ,׳ ה ק ד מ הVersuch einer umständlichen Analyse des :Ignatz Stern 5 — . ·) V -I, Ben Chananja) S ohar 62 .׳'' י' "'' ה .חקר הזו ה ר ב רו רו ת ה א ח רוני ם • ) London) Moslem and Christian Spain , 1932ס פ רו ש ל W aiteנכלל א ח ר״ כ ך ב ס פ רו הג דו ל London) T h e H oly Kabbalah , 1929 ( . 63 פר ק שלי שי: מ בו א :ספר הזו הר וחקר הזו הר ש ו נ י ם ,ש נ ע ש ו ב ת ק ו פ ת ה ה ש כ ל ה ע ל ־ י ד י א י ש י ם כ מי לז א ר ״ גי ,ל נ ד ו א ר ,י ל י נ ק ,ג ר ץ ו ש ט ר ן׳ תול דו ת ח קר הזו הר <י!קר הזוהר ב דו רו ת ה א ח רוני ם ב מ ק ו ם א ח ד ה ו א מ ג ד י ר ב ד ב ר י ם ב ר ו ר י ם א ת מ ג מ ת כ י ו ו נ ו׳ ב נ י ג ו ד ל מ ג מ ה ה מ ש כ י ל י ת , ל א נ מ ש כו ו ל א פו ת חו ע ר ה שני ם ה א ח רונו ת .רו ב ה מ לו מ די ם ש ע ס קו בזו ה ר ה ל כו ב ד ר כי ם ש הו א רו א ה ב ה א ת הי סו ד ה עי ק רי ש ל ב קו ר ת הזו ה ר ה מו ד ר ני ת .הו א כו ת ב :״ בי ח ד ס לו לו ת ,ו עי ק ר ע בו ד ת ם הי ת ה י צי ק ת ה ש ל א ח ת ה ד עו ת הי דו עו ת ב ד פו ס ח ד ש או מיזו ג ע ם ה ה ש ת ח ר ר ו ת מ ן ה ט י נ א ה מ ש כי לי ת ה ו ל כ ת ו ג מ ל ה ה ה כ ר ה ב ל ב ו ת כ ל ט ו בי ע מ נ ו ע ת ה, ל ח ד ש ל א בי ס סו א ת חי דו שי ה ם ע ל ח קי ר ה ש אין ס פ ר ה׳ ז ה ר׳ ס ת ם ס פ ר ק ב ל ה ,א ל א ש הו א י צי ר ה ענ קי ת ,י צי ר ת ־ פ ל א ,ה ת ג ל ו ת מ קו רי ת ו שי ט תי ת ,א ל א ש עו ב ה ש ע רו ת מו פ ל גו ת ,ש רו בן אי נן א ל א פ רי ה ד מיון ו ה הזי ה ל א מי ת ג דו ל ה ,ל פי נו ס ח א ח ד ,ה ת ג ל ו ת א ל הי ת ג דו ל ה — ל פי נו ס ח א ח ר .ה קו ר א ה ר גי ל הי סו דו ת ש ל ד עו ת שונו ת .ו א לו ש ב או ה מ ד עי ת .א פי לו ח כ ם כ דו ד ניי מ א ר ק ,ש ה ת ע מ ק בזו ה ר ו ע ם כ ל ת עיו תיו ח ש ף ו בי ר ר כ מ ה ב מ א מ רי ה ם ש ל חו ק רי ־ הי ה דו ת ה א ח רו ני ם י מ צ א ב ה ם מ קו מו ת ר בי ם ,ש ה ם ל א ר ק מ ד ב רי ם של ו מ פ ל י ג י ם ב ש ב ח ו ש ל ס פ ר ר »'זו ה ר ׳ ,כ י א ם ג ם מ ע ר י צ י ם ו מ ק ד י ש י ם ה ם א ו ת ו ״ ! .ת פ י ס ת י ס ו ד ו ת ר ע י ו נ י י ם ח ש ו ב י ם׳ ה ר י ב ש א ל ת ח י ב ו ר ה ז ו ה ר ה ע ת י ק מ מ ש א ת ה ש ק פ ת ו י ל י נ ק׳ ב ת ו ס פ ת ה ד ע ה ה מ ו ז ר ה ,ש ה ז ו ה ר מ ב ו ס ס ע ל ס׳ מ ע ר כ ת ה א ל ה ו ת ,ס פ ר א נ ו נ י מ י הזו ה ר כי צי ר ת ־ פ ל א ,ה ת ג לו ת א ל הי ת או ל או מי ת ,ש אין ל ג ש ת א לי ה א ל א ב ח ר ד ת ־ קו ד ש, כ ד מו ת ה ה ת פ ע לו ת שכנ ר א ה נ ת ח ב ר ב חו ג ת ל מי די ה ר ש ב ״ א ,ו ש ה מני ע ה עי ק רי ל ב חי ר ת ר ש ב ״י ב ד ב רי ז הו י סו ד הי סו דו ת ב ע מ ד תו ש ל ציי ט לין ,כ פי ש הי א מ נו ס ח ת ג ם מ ר כזי ת בזו ה ר הו א ב ר מיז ה ע ל מ ע ל תו ב או תו ס פ ר!. ש ב ר א ש ה ״ מ פ ת ח ״ : 2״ מ ה ו ה ׳ ז ה ר׳ ? ה ר י ה ו א נ ש מ ה א ל ה י ת נ ש ג ב ה ,ש י ר ד ה פ ת א ם מ ע ו ל ם נ עי מ ה ש ל חי דו ש ,א מ נ ם ל א ב ח קי ר ה ב קו ר תי ת א ל א ב גי ש ה לזו ה ר ,נ ש מ ע ה ב ע נ ף ה מ ד עי ה א צי לו ת א ר צ ה ,ל מ ען ה ג ל ו ת ל עי ני ב ני -ה א ד ם ב מ לי ו ני או רו ת ו צ ל לי ם ,צ ב עי ם ו גו ני ם. ה ס פ רו ת של ה ל או מי ת. ה ע ב רי ת ה ח ד ש ה ,ש צ מ ח ה ע ל ה ה ת ר פ קו ת ה רו מנ טי ת ע ל העבר ה ת דוי ה נ ט ל ה ק דו ש ־ ב רו ך ־ הו א א בן א ח ת י ק ר ה מ כ ת ר ו ו ה ש לי כ ה א ר צ ה ו ה א בן ה ת פו צ צ ה ,ה ת פז ר ה, ב תו ל דו ת ז ר ע ה א ל פי ־ א ל פ י ם נ ג ו ה ו ת ,ש ש ה ,ש מ ח ה ו ש ח ק ה ב ר ב ו א ־ ר ב ב ו ת ק וי ה ־ ג ו ני ה ,א ש ר מ ן מ שו או ת ה ה ש כ ל ה וניזונ ה מ רו ח ה ל או מי ו ה ע ר כי ם ה מ קו ד שי ם י ש ר א ל ,ש נ ת מ ז ג ה ל ע תי ם ע ם ג ע ג ו ע י ם ד ת י י ם ־ מ י ס ט י י ם ל ה ת ע ל ו ת ה נ פ ש ו ל ה ט ב ל ת חיי ־ ה נ צ ח ב או ,ל מ ע ן ה א ר א ת כ ל ה פ נ ו ת ה ח ש כו ת ו ל מ ע ן ה ש בי ע א ת כ ל מ ה ש צ מ א ו שו ק ק חו לין בזיו ש ל ק דו ש ה ,ה ע מי ד ה שו ב א ת הזו ה ר ,ס פ ר ־ ה ס פ רי ם ש ל ה מי ס טי ק ה הי הו די ת, ל או ר ו ל מ ען ה חיו ת ו ה ח ם א ת כ ל מ ה ש ה מי ת ה ק ר ש ל ה מ ד ע ו ה חו ש ך ש ל ה ב ע רו ת ,ה עו רון ב או ר י ק רו ת ש ל ה ע ר צ ה ו ה ק ד ש ה .מ שו ר רי ם ו סו פ רי ם ח פ רו מ ט מו ני ם ש ל שי ר ה ויו פי ו ה כ ב דו ת ש ל ה ט ב ע ו ה ר ש עו ת ו ה קו שי ו ה א כז ריו ת ש ל בני ־ ה א ד ם * .טו ל מ כ אן שי קו ל ־ ע י ל א י ב ס פ ר ו ת ה מ י ס ט י ת ,ו ב י ח ו ד ב ז ו ה ר ו ב כ ת ב י ה ח ס י ד ו ת ,ו ד׳ ל ך ־ ר ו ח ז ה ה ו ל י ד ג י ש ה ה הי ס טו ריו ת ו ד ק דו קי ב קו ר ת ב ל שון הזו ה ר ד ע ת הגיוני ,בי רו ר ה עו ב דו ת ו הנ סי בו ת פיו טי ת ־ רו מ נ טי ת ג ם ב דיון ע ל ה ש א ל ה ה מ ד עי ת ש ל ק ד מו ת הזו ה ר .כ ש ם ש ח כ מי ה ה ש כ ל ה ו ב ש א ר סי מ ני חי בו רו וז מנו .ציי ט לין ו ח ב ריו ל ד ע ה ו ל ר ג ש ז כו וזי כו א ת ה ר בי ם ב ה ע ל א ת ה קי צ ו נ יי ם ח ש ב ו ל ה ש פ י ל א ת כ ב ו ד ה ק ב ל ה ב ש ל י ל ת ק ד מ ו ת ו ש ל הזו ה ר׳ כ ך בי ק שו ב ע ל י ני צו צו ת ש ל מ ס ת רי הזו ה ר ו ב ה ב ה ק ת ם ב כ לי ם ס פ רו תיי ם ח די שי ם ,א ב ל מ ב חי נ ה מ ד עי ת ה כיוון ה ר ו מ נ טי ל ה רי ם א ת ק ר נ ה ב בי ט ו ל ה ד עו ת ה ב קו ר תי ו ת ע ל אי חו ר הזו ה ר. מ צ י י נ ת פ ע ו ל ת ם נ ס י ג ה ר ב ה .ב ע י ת ח י ב ו ר ה ז ו ה ר נ ע ת ק ה מ ת ח ו ם נ צ י ג ו ה מ ו ב ה ק ש ל כיוון ז ה הו א ה ל ל צ יי ט לי ן׳ ש ש א ף ל ה חיו ת א ת רו ח ה ק ב ל ה ו ה ח ס י ד ו ת ה מי ס תו רין ,מ ע ב ר ל ה ש ג ת ה ש כ ל ה אנו שי, מ תו ך חוי ה ש ל הז ד הו ת א מי תי ת .רו ב כ ת ביו ע ל נו ש אי ה מי ס טי ק ה הי הו די ת ה ם הי מ נ ו ני א לי ה ם. ת הי ל ה ו ה ת פ ע לו ת ,ו או ת ה רו ח ש ל כ או ר ה ה ם מ ח ק רי ם של ה ת ל ה בו ת פיי טי ת ־ ד תי ת פו ע מ ת ג ם ב מ א מ רי ם, מ ד ע י י ם ־ ב ק ו ר ת י י ם :״ ק ד מ ו ת ה מ י ס ת ו ר י ן ב י ש ר א ל ״ 2ו ״ מ פ ת ח ל ס פ ר ה ז ו ה ר ״ . 3ב מ א מ ר י ם א ל ו ,ו ב י ח ו ד ב ״ מ פ ת ח ״ , מ ת דיין ציי ט לין ע ם מ ב ק רי הזו ה ר ש ר ק ב ״ ה ע ר ה א ל הי ת * א פ ש ר ל ה ת רו מ ם מ פ נ ה מ כ רי ע ח ל ב ח ק ר הזו ה ר ב מ ח ק ריו ש ל ג ר ש ם ש לו ם, שי ט תי מ קי ף ו ל בי סו ס ה ב קו ר ת ה מ ד עי ת. ה מ צי או ת ל ע ר פ לי ש ה ט ה א ת ה כ ף ל בי רו ר ש לו ם הו א ה ח ו ק ר ה ר א שון, שניג ש ל ח ק ר ה ק ב ל ה ב כ ל הי ק פ ה ב ציו ד מ ל א ש ל מ כ שי רי ם מ ד עיי ם מ דוי קי ם ו ה פ ך או תו ל מ ק צו ע ה ד רי שו ת ה מ ד עיו ת ו מ ב ק ש ל ס תו ר א ת ט ע נו תי ה ם ו ל הו כי ח א ת ק ד מו ת הזו ה ר ,ל פ חו ת כ מ סו ר ת ק דו מ ה .א ך מו ג ד ר ,שי ש ל נ הו ג בו ב כ ל חו מ ר ה דין ש ל מ ב חי נ ה מ ד עי ת אין חי דו ש ר ב ו בן ־ קיו ם ב ד ב ריו ,ש אי נ ם מ בו ס סי ם ע ל ח קי ר ה מ קו רי ת. ו ה ה ע ר כ ה כ א ח ד .מ ח ק ריו ,ה מ קי פי ם א ת הנו ש א מ כ ל צ ד דיו, מ ב חינ ת מ ב חינ ה ה מי תו ד ה בי ב ליו ג ר א פי ת ה ו א ת ק ע א ת י ת ד ו ת י ו ב ר א י ו ת י ו ש ל ר׳ ד ו ד ל ו ר י א ,ה נ י ג ו ד י ם ש ב י ן כ ת ב י ר׳ מ ש ה ד י ו ס פ רו תי ת ג פי לו לו גי ת ו הי ס טו רי ת ו אי די או לו גי ת ג ם י ח ד ,מ שו ח ר רי ם ג ם מ נ ט ל ה אי ב ה או תן כ מו פ תי ם ה ס מוי ה ש ל ה ה ש כ ל ה ו ג ם מ עו מ ס ה ה ע ר צ ה ה מו פ ל ג ת ש ל ה רו מ נ טי ק ה .ני צ ני ה ח קי ר ה ד ו ת כ י ם .ב צ י ו ן ה נ י ג ו ד י ם ה ו ס י ף כ מ ה נ ק ו ד ו ת ח ד ש ו ת » ע ל ־ פ י ס׳ ש ק ל ה ק ו ד ש ( ל ו נ ד ו ן , ה או בי ק טי בי ת ,ש צ צו ב ת ק ו פ ת ה ה ש כ ל ה ,ה גי ע ו ב מ ח ק רי ם א לו ל ג מ ר בי שו ל ם ע ל ה ק ר ק ע ) 1911ל ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ,ש ל א היר> י ד ו ע ל ר ׳ ד ו ד ל ו ר י א .א ב ל ג ם נ י ג ו ד י ם א ל ו ,ה נ ו ג ע י ם ה ח ד ש ש ל ר ,ת ח י ה ה ל א ו מ י ת .ש ל ו ם מ כ י ר ב ק ב ל ה ג ו ר ם ר ו ח נ י ח ש ו ב ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל , לי און ו בין הזו ה ר ו ה ל שונו ת הזו ה ריי ם ש ב ת שו בו ת ה ג אוני ם, ש קי ב ל ב עי ק ר ב ש א ל ת אין ־ סו ף ו כ ת ר ו ב ס ד ר ה עו ל מו ת ,אי נ ם א ל א ני גו די ם מ דו מי ם .ע ל י סו ד א ב ל ע ר כ ה ה ע צ מי ו מי ד ת ח שי ב ו ת ה ה הי ס ט ו רי ת אי נ ם ק בו עי ם א צ לו מ ר א ש ,א ל א ה ם ר איו ת ק לו שו ת א לו בנ ה ציי ט לין ה ש ע ר ה ע ל ת ה לי ך ה ש ת ל ש לו ת ה ש ל מ סו ר ת הזו ה ר נ ב ח ני ם ונ ש ק לי ם ב מ אז ני ה ד יון ה מ ד עי ל פי ה תו צ או ת ש ל ח קי ר ת ה מ קו רו ת .ב עי ת הזו ה ר, ו ע ל ת פ ק י ד ו ש ל ר׳ מ ש ה ד י ל י א ו ן ב ע י ב ו ד ה ק ו נ ט ר ס י ם ש ה ג י ע ו לי ד ו «. ב ר ם ,ה ד י ון ה מ ד ע י ש ל צ י י ט ל י ן אי נ ו א ל א ת ו ס פ ת ־ ל ו אי לי ח ס ה נ פ שי ,ה קו ב ע א ת ע מ ד ת ו. הן מ ב חי נ ה ס פ רו תי ת ו הן מ ב חי נ ה ר עיוני ת, ובדרך א רו כ ה ה גי ע ל בי רו ר ממצה של ע מ ד ה ב מ ר כז ה ש א לו ת ח קי ר תו מ ר א שי ת פ עו ל תו, ה עי ק ריו ת ה כ רו כו ת ב ה. גי ש תו 1עיין ד ניי מ א ר ק :תו ל דו ת ה פי לו סו פי ה בי ש ר א ל (ניו־יו ר ק ,ת ר פ״ א) , 1 ,ע מ׳ * 2 — .214-204ה תקופה », א ע ט׳ 3 — .322-280שם ,ו ,\/ע ט׳ ! 334-314וו ,\/ע מ׳ ! 368-353 \ א ע מ ׳ * — .334-329שם ,וו/ץ ,ע ט׳ •368—365 64 ע ט׳ * — .330-265עיין שם, 1ש ם \ ,א ע ם׳ .328ב ה מ ש ך הו א מ בי א ד ב רי ש״ א הו רו ד צ קי ו מנ ד לי מוכ ר־ ס פ רי ם כ סיו ע לד ב ריו— . * ש ם ע ט׳ •314 65 מבו א :ספר הזוהר ו חקר הזו הר פ ר ק שלי שי : לשאלת חיבור הזוהר מצטיינת בכך ,שהפריד לחלוטין בין קביעת אופן החיבור וזמנו לבין הערכת הספר ,והאופי הפסויראפיגראפי אינו נחשב אצלו כפגם פוסל. בחקר הבעיה הספרותית של הזוהר לא התקדם שלום בקו ישיר ,אלא התלבט והשתרך בעקומה עד שהגיע לפתרון מוחלט .במאמרו הראשון 1יצא לערער את ההשקפה הבקורתית המקובלת ,שייחסה את חיבור הזוהר לר׳ משה די ליאון ,ועל יסוד ניתוח הטענות העיקריות ובהבאת ראיות חדשות ביקש להוכיח ,שגוף הזוהר קדם לר׳ משה די ליאון .מאמר זה נכתב כפתיחה לאישור מדעי מבוסס של ההנחות הכלולות בו, כפי שנאמר במפורש בסיומו : 2״ומכיון שכך ,כל השאלה על התהוות הזהר והשאלה בדבר עריכתו וסדורו ובדבר יחסו האמתי לר׳ משה די ליאון תתעורר מחדש .ואמנם— לתת תשובה חיובית על שאלות אלו ולהגיד ,כיצד נוצר וכיצד סודר הזהר ,אם אולי משה די ליאון היה מסדר מקורות מדרשיים ,שהיו לפניו מזמנים בלתי־ידועים ,באופן חדש ,ואם בשעת הסדור הוסיף גם הוא נופך משלו ,ואיך נתגלגלו שרידי דורות קדומים עד לידי ר׳ משה והקודמים לו בין מקובלי קאשטיליא — כל אלה תלויים בחקירה הדשה ושיטתית על התפתחות הקבלה כולה ,בלא משפטים קדומים ,בחקירת לשון הזהר ועניניו בכלל ובפרט ,ובהתחדש לנו ידיעת הרבה מקורות ,שעוד נעלמו מאתנו״ .שלום הלך בעקביות בדרך שהתווה לעצמו ״בחקירה חדשה ושיטתית של התפתחות הקבלה כולה ,בלא משפטים קדומים ,בחקירת לשון הזהר ועניניו בכלל ובפרט״ ,אבל התוצאות שנסתמנו לפניו בדרך זו היו שונות לחלוטין מן המשוער. תקותו למצוא ביסוס מוצק לקדמות הזוהר נכזבה יותר ויותר ,וצעד אחר צעד נאלץ לסגת מהנחותיו הראשונות .במקום המטרה המקווה הביאה אותו מהלך החקירה לאישור הדעה ,שהחלקים העיקריים של הזוהר נתחברו על־ידי ר׳ משה די ליאון ושאין בספר שום חלק שקדם לו .תוצאות חקירתו קירבוהו ביותר לעמדתו של גרץ, שירה בו בראשונה חיצי בקורת שנונים ,אלא שהדברים שהיו תלויים אצל גרץ ברפיון נרקמו בידו ביריעה רחבה של הוכחות חותכות ,שנשאבו מאוצר של מקורות וידיעות חדשים. אחד השטחים החשובים ,ששלום סלל בהם דרכים חדשות ,הוא חקירת לשון הזוהר. על מבנה לשון הזוהר וצורותיה כבוחן לקביעת זמן חיבורו כבר עמדו כמה חוקרים קודמים .אך הם הסתפקו בהתרשמות מקרית ובאיסוף דוגמאות בודדות ללא בדיקה שיטתית יסודית ,ולפיכך מסקנותיהם לא היו בעלות תוקף מכריע .שלום חרג בעבודתו ממסגרת זו וניגש לחבר מילון שלם של לשון הזוהר ,שבו נאספו כל המלים והניבים ונברר שימושם בחלקים השוגים .חקירה מקיפה זו העלתה הוכחה חותכת לאחידות גוף הזוהר מצד אחד ולאיחור זמנו מצד שני ,שכן נתברר מתוכה ,שריקמת הלשון אחת היא בכל החלקים ושהיא מלאה ניבים וצורות מאוחרים ,שמקורם בשפת החכמים של ימי־הביניים. בדיקת לשון הזוהר ,שכללה את קביעת מובנם ושימושם של המונחים והסמלים חקר הזוהר ב דו רו ת ה א ח רוני ם תול דו ת חקר הזו הר המיסטיים ,קידמה את חקירתו של שלום גם מעבר לתחום הלשוני ,בבירור הקשרים הטרמינולוגיים והרעיוניים שבין הזוהר לבין ספרות הקבלה שקדמה לפרסומו .שלום חקר את ספרי הקבלה הידועים וחשף והוציא לאור כמה כתבים חשובים ,שהיו גנוזים בכתבי־יד ,1ועל יסור חקירות אלו קבע את מעמדו של הזוהר בהתפתחות הקבלה. בשטח זה ,שקודם נעשה בו מעט מזער ,בעיקר על־ידי ילינק ,הגיע שלום למסקנה, שסמלי הזוהר ורעיונותיו בגויים על הזרמים של קבלת המאה השלש עשרה. בפרשת היחסים שבין כתבי ר׳ משה די ליאון ובין הזוהר ,שכמה חוקרים טיפלו בה קצת על יסוד הספרים שבדפוס ,וילינק וגרץ הציצו גם באחדים מספריו שבכתב־יד, הרחיב שלום את החקירה ובדק את כל הכתבים שהגיעו לידינו .בבדיקת הכתבים ערך השוואה לשונית וענינית בינם ובין הזוהר ,ציין ומיין את לשונות הזוהר המצויים בהם וקבע את דמותו של ר׳ משה די ליאון .בדרך זו הכין לעצמו בסיס רחב ובטוח לבירור השאלה אם ר׳ משה די ליאון הוא מחבר הזוהר או לאו. מלבד חקירות מסועפות אלו עסק שלום גם בבירורם וליבונם של שאר הענינים הכרוכים בבקורת הזוהר ,כגון מבנה הספר ,צורתו הספרותית ,רקעו ההיסטורי והש פעתו בספרות הקבלה ,וחידש בהם חידושים רבים .מיבול חקירתו לא נתפרסם עד עתה אלא חלק מסוים :כמה מחקרים פרטיים ,חיבורי מקובלים שפעלו סמוך לדורו של ר׳ משה די ליאון וסיכום מבורר של תוצאות עבודתו .2מילון הזוהר מונח עדיין בכתובים ,ספרי ר׳ משה די ליאון ,ששלום החל בהכנת פרסומם בראשית פעולתו, לא זכו עדיין לראות אור בעיבוד מדעי־בקורתי ,ובירור היחסים המסובכים שבין הזוהר לבין ספרות הקבלה הקודמת לא יצא עדיין מגדר ההתחלה .בשטחים אלו וכיוצא בהם הניח עוד שלום מקום לעצמו ולחוקרים אחרים להתגדר בו בחקר הזוהר ,אך מבחינה עקרונית יש לראות במסקנותיו הבקורתיות חתימת המחלוקת הגדולה על חיבור הזוהר ומחברו ,שנמשכה דורות רבים במדע היהדות. פרק ר בי עי מסכ ת הבקורת3 א .ט ענו ת ש קולו ת בשלבים הראשונים של בקורת הזוהר עמדו כמה ענינים במרכז הדיון ,שבמחקרים החדשים לא נזכרו עוד ,משום שהטענות והמענות שקולים בהם ,ולפי הערכה מדעית 1ע י י ן בי חו ד ״ ק ב לו ת ר׳ י ע ק ב ו ר׳ י צ ח ק בני ר׳ י ע ק ב ה כ הן * (״ מ ד עי הי ה דו ת ״ , 11 ,ת רפ׳׳ז ,ע ט׳ - 163 ,) 293״ ל ח ק ר ק ב ל ת ר׳ י צ ח ק ה כ הן ״ (״ ת ר בי ץ״ 11 ,־ , vת ר צ״ א -ת ר צ״ ד)M ajor T rends in 2 _ . , Jewish Mysticismע מ ׳ 3 — .201-153ב פ ר ק ז ה נ מיין א ת ה ט ענו ת ה ח שו בו ת ,שנ צ ט ב רו ב ס פ רו ת ה ב קו ר ת ,ונ בי א כ מ ה דו ג מ או ת מו ב ה קו ת מ כ ל סוג ו סוג ו ת שו בו ת ה חו ל קי ם ב צ דן .רו ב ה ט ענו ת חוז רו ת אצל מ ב ק רי ם ר בי ם ,ו ל א ר אינו צו ר ך ל ציין ת מי ד א ת מ קו מן ב ס פ רו ת ה ב קו ר ת .רק ב מ ק רי ם ז · ה א ם חב ר ר׳ מ ע ה די לי און א ת ס פ ר הז ה רז * (״ מ ד עי הי ה דו ת ״ , 1 ,ת ר פ -ו ,ע מ׳ — .)29-16ג ש ם ע מ ׳ . 29-28 66 מ סוי מי ם נ ציין א ת ה מ קו ר ה עי ק רי. 67 פרק רביעי: מ בו א :ס פר הזו הר וחקר הזוהר קשה להכריעם לזכות או לחובה .חשיבותן של טענות אלו ,המבוססות בעיקר על סמכותה המוחלטת של מסורת ההלכה והאגדה ,כפי שנראה להלן ,פחתה גם מצד תכנן בשביל הבקורת המדעית .אך בכל זאת מן הראוי לעמוד עליהן משום התפקיד החשוב שמילאו בתולדות חקר הזוהר ,כי השמטתן היתה מטשטשת ופוגמת את שלימות התמונה ההיסטורית. פ ס ו קי ם מ ש ו ב ש י ם באלישע ,מובא* בלשון ״כגון דוד שנאמר בו״. מגיני קדמות הזוהר ,בעיקר קוניץ ומילזאהגי ,השיבו על טענה זו ,ששינויי נוסח המקראות מצויים גם בתלמוד ובמדרשים ,לפעמים בכוונה לשם קיצור הלשון וכדומה ולפעמים משום שלפני החכמים הקדמונים היה באמת נוסח שונה מן המסורה. בס׳ זהרי ראבי״ה ערך מילזאהגי חקירה מפורטת והראה ,שכמה שינויי נוסח שבזוהר יש להם יסוד בנוסחות קדומות .גם הסתמכות על פסוקים לצרכי דרשה שלא לפי ענינם וקשרם במקרא מצויה לפעמים באגדות חז״ל. אג דו ת עמדן עמד בבקורתו על אגדות רבות שבזוהר ,המנוגדות לאגדות ידועות של חז״ל או שהן תמוהות לפי ענינן .דוגמאות :א) בזוהר 6כתוב ,ש״תמר עולה לשבעים שנים״, ואילו בגמרא» אמרו בחרוב ש״משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה״, ובדקל אמרו שמבשיל את פירותיו לשנים עשר חודש .ב) לפי הזוהר? ,״צחות התורה בלילה היא יותר מביום״ ,בניגוד לגמרא ,8שהיום מסוגל יותר ללימוד ולא נברא הלילה אלא לשינה .ג) הזוהר« כותב ,שגיחזי יש לו חלק לעולם הבא ,ובגמרא»! הוא נמנה עם אלו ,שאין להם חלק לעולם הבא .ד) כהוכחה חותכת לטעותו של בעל הזוהר בהבנת דברי חז״ל מביא עמדן את המאמר!! :״כל מי שקורא לחברו רשע מורידים תי קון סט— . « וז״ג טז ע -א » — .ב כו רו ת ח ע״ א 7 — .ח ״ ג כ ג ע״ א 8 — .ע י ר ו ב י ן ס ה ע״ א 9 — .ח ״ ג נ א ע׳׳א— . ! 0סנ ה ד רין צ ע־ א ! ! — .ח ־ ב ק כ ב ע״א· 68 מסכת הבקורת אותו לגיהנם ויורדים לו ללחייו (ונחתין ליה לעלעוי)״׳ שהוא תרגום משובש של לשון הגמרא! :״הקורא לחבירו ...רשע יורד עמו לחייו״. טענה זו נדחתה בקלות באימרה הידועה ,ש״אין מקשין בהגדה* .גם במקורות הקדומים והמוסמכים מצויות אגדות תמוהות וחלוקות ,וקושיות כאלו חלות עליהן לא פחות מאשר על אגדות הזוהר. הלכה חלק ניכר מטענותיו של עמדן דן בפסוקים ,המובאים בזוהר בנוסח משובש או בקשר מסורס ,ובמקרים רבים דווקא השיבושים והסירוסים משמשים יסוד לדרשות הזוהר. נביא דוגמאות אחדות משיבושים אלו ,שמספרם גדול למדי .א) בזוהר! מובא לשון הפסוק (תהלים מו ,ט) :״לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ״ ונדרש על פעולות ההרס של מידת הדין ,המצוינת בשם אלהים .אבל בפסוק עצמו נמצא דווקא שם הוי״ה ,שהוא רחמים ,ונראה שבעל הזוהר ערבבו עם פסוק אחר (תהלים סו ,ה), שבו נאמר :״לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם״ .ב) בקשר לבראשית כב ,כד כותב הזוהר : 2״אמו של ישמעאל ילדה את תחש ומצדו של אברהם בא״ ,והרי בפסוק נאמר ,שתחש היה בן נחור מפילגשו ראומה .ג) הפסוק (מלכים א ז ,כה) :״כל אחוריהם ביתה״ ,הנאמר במפורש על בקר ,נדרש בזוהר« דווקא ״בסוד אדם״ בניגוד לבהמה .ד) הפסוק (מלכים ב ג ,טו) :״והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה׳״ ,הנאמר ! ח׳ ׳ א נ ח ע״ ב 2 — .ח׳ ־ ב ק מז ע׳׳ ב 3 — .ש ם ר מו ע״ ב * — .ת י ק ו ני דוהר ,סו ף טענות שקולות אחת הטענות הקדומות ,שר׳ אליהו דילמדיגו כבר הזכירה כטענה רווחת ,היא מצר העובדה ,שבמחלוקת עם בן־הפלוגתא שלו ר׳ יהודה בדרך כלל אין הלכה כרשב״י. ואם באמת קיבל רשב״י סודות מן השמים ,הרי הדין נותן ,שתהיה תמיד הלכה כמותו. התשובה הנפוצה ביותר לטענה זו היא ,שהלכה לחוד וסודות הקבלה לחוד ואץ לערבב את התחומים .המחלוקת הידועה בין ר׳ אליעזר ובין ר׳ יהושע ,שבה ביקש ר׳ אליעזר לאמת את דעתו במעשי נסים ואפילו בת־קול יצאה והכריזה על צדקתו, ואף־על־פי־כן החזיק ר׳ יהושע בדעתו ואמר ״לא בשמים היא״ ונפסקה הלכה כמותו*, שימשה סמך עיקרי להבחנה זו בין ההלכה ובין הקבלה .בדרך מקורית ומסובכת יותר ביקש ר׳ משה קוניץ לסלק את הקושי .הוא ניסה להוכיח ,שרק לפני שהיתו במערה לא נפסקה הלכה כרשב״י ,אבל אחרי יציאתו מן המערה נתקבלו כל דבריו כהלכה פסוקה ,ובדמותו של רשב״י שבזוהר ,שנתחבר במערה ,משתקפת מעלת החכם בתקופה השניה .אך חידושו של קוניץ נטול כל יסוד. שאלה דומה נתעוררה מבחינת הדינים שבזוהר .דינים רבים ,המובאים בזוהר ונדרשים בדרך הסוד ,מנוגדים למאמרי חז״ל בתלמוד ולהלכה הפסוקה .דוגמאו ת: א) הזוהר 3כותב :״בוודאי שבועה לא חלה אלא על דבר שיש בו ממש ,נדר חל אפילו על דבר שאין בו ממש ,וכבר פירשוהו במשנה״ ,ובגמרא* נאמר ממש היפוכו של דבר : ״חומר בשבועות מבנדרים...שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים״ .ב) לפי הזוהר® ״קמח שעורים היה העומר״ ,והרי משנה מפורשת· היא ,שרק מנחת סוטה באד .קמח ומנחת עומר באה גרש .ג) הזוהר ’ מציק בקשר לעבד עברי ,ש״עבדים פטורים מעול של מעלה ועל־כן פטורים מן המצוות״ ,אבל לפי התלמוד« רק עבד כנעני דינו כאשה והוא פטור ממצוות מסוימות■ ולא עבד עברי. ד) על יסוד הפסוק (ויקרא א ,ה) ״ושחט את בן הבקר״ דורש הזוהר« :״ושחט אחר ולא כהן ,שכהן אסור לו נלשחוט] לפי הדין״ ,ואילו בתלמוד»! נדרש פסוק זה רק על כשרות השחיטה בזר ,אבל מצוד .מן המובחר היא ,שהשחיטה תיעשה בידי כהן. מדברים אלו וכיוצא בהם הסיקו המבקרים ,שבעל הזוהר לא היה בקי בדינים והשתבש בפסקי הלכה!!. בכמה ענינים מנסים המשיבים לישב את דיני הזוהר בהתאם להלכה הפסוקה .אבל בדרך כלל טוענים הם ,שרשב״י תנא הוא ויכול לחלוק על חכמי התלמוד. 1ק י ד ו ש ץ כ ח ע״ א 2 — .ב ב א מ צי ע א נ ט ע״ ב 3 — .ח״ ב ק טו ע״ ב (ר״ מ) * — .נדרי ם <יג ע״ ב— . 6ח ״ ג צו ע״ ב 6 — .סו ט ה י ד ע״ א 7 — .ח ״ ג ק ח ע״ א 8 — .ב ר כו ת כ ע ״ א -ע ״ ב ו עו ד « — .ח ״ ג קכר ע״א — .י>! ב ר כו ת לא ע״ ב ,יו מ א כ ח ע״ א ,ז ב חי ם לב ע ״ א -ע׳ ב ! ! — .עיין א רי נו ה ם ,ע מ׳ ס -ס ה. 69 מבוא :ספר הזוהר וחקר הזוהר _ פרק רביעי: מסכת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת כ ת י ב ת ת ו ר ה ש ב ע ל ־ פ ד. אי שי ה ז ו ה ר המסורת ,שאסור היה להעלות על הכתב תורה שבעל־פה ורק משום ״עת לעשות לה,״, שלא תשתכח התורה מישראל ,התירו את כתיבתה ,שימשה יסוד לטענה ,שהזוהר לא יכול היה להכתב על־ידי רשב״י ותלמידיו! .ואין להשיב׳ שגם הזוהר נמסר בעל־ פה ורק בזמן מאוחר נכתב ,שהרי בתחילת אדרא זוטא 2נאמר במפורש׳ שרשב׳׳י ציוה לר׳ אבא לרשום את דבריו בכתב .איסור הכתיבה של תורה שבעל־פה הובא גם בפולמוס על הדפסת הזוהר כנימוק נגד ההדפסה.3 כנגד טענה זו השיבו מגיני הזוהר ,4שהאיסור חל רק על דברי הלכה ,אבל אגדות, וביחוד סתרי תורה ,מותר היה לכתוב ,וכבר בזמן קדום שומעים אנו על מציאותן של ״מגילות סתרים״ .ואם גם נאמר ,שדין הנסתר כדין הנגלה ,הרי על כל פנים אפשר להניח ,שגם סתרי תורה הותרו לכתוב משום ״עת לעשות לה׳״. מבחינה עקרונית כללית מספיקות התשובות ליטול את עוקץ הטענות .אמנם בבדיקה מדוקדקת נותנת הדעה במקרים רבים ,שבאמת מצויים בזוהר שיבושי מקראות ואגדות והלכות ,שבחלקם מקורם בהבאות בעל־פה .אך עצם הענין אינו חשוב ביותר לשאלת חיבור הזוהר .אותם המבקרים ,שנאחזו בטענות אלו ,התיחסו בהערכה מופרזת לגבי דורות הראשונים כנגד האחרונים ,הערכה שהיתה רווחת במסורת היהודית ברוח המאמרים הידועים :״לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סדקית״ ,5״ אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים״ ,6ולפיכך ראו בשיבושים סימני איחור מובהקים .הערכה זו ,כמובן ,אינה יכולה לשמש בוחן מדעי־בקורתי .ראשונים עלולים היו לטעות ולשגות כאחרונים ,ואין השיבושים כשלעצמם מעידים על זמן החיבור. רק זאת אפשר לקבוע ,שהשיבושים הגסים לא יצאו מידי חכמיה גדולים כרשב״י וחבריו .אמנם אם יוכח ,שנוסחי הפסוקים והאגדות והדינים שבזוהר לקוחים ממקורות מאוחרים ,אפשר ליחס להם ערך בקורתי רציני .אבל דבר זה שייך לתחום אחר ,לחקר מקורות הזוהר ,שהוא מאושיות הבקורת המדעית ונעמוד עליו בהרחבה בהמשך הסתירות והתמיהות לגבי חכמי הזוהר מבחינת סדר הדורות הן הסימנים הבולטים ביותר לאופי הפסוידאפיגראפי ,ואפילו בחוגי המקובלים והקרובים להם כבר נתעוררו עליהן בזמן קדום למדי .בחלקים מסוימים ,מדרש הנעלם ורעיא מהימנא ותיקוני זוהר ,סתירות אלו גלויות לגמרי ונראות לעין ממש ,אבל בקצת עיון הן מתגלות במידה מרובה גם בגוף הזוהר ובשאר החלקים .בלהקת החכמים שבמדרש הנעלם דרים בכפיפה אחת ,ולפעמים אפילו כבני חבורה אחת ,מראשוני התנאים ועד אחרוני האמוראים .בכינוסי רשב״י וחבריו במחיצתו של משה רבינו ,המתוארים ברעיא מהימנא ובתיקוני זוהר ,נזכרים כמה פעמים ״תנאים ואמוראים״ סתם.1 תוארים אלו ,וכן ״רבי רב רבן ורבא״ ואפילו ״גאונים״ ,נדרשים בדרך הסוד .2בשני מקומות מוצאים אנו דרשות כאלו גם בחלקים אחרים.3 סתירות כרונולוגיות ושיבושי שמות מצויים אפילו ביחסי המשפחה של רשב״י עצמו. בזוהר מתואר ר׳ פנחס בן יאיר כחותנו של רשב״י ,4שנפטר לפניו ונשמתו ירדה ממרומים ונכחד .בשעת הסתלקותו של רשב״י ,5ואילו לפי התלמוד היה ר׳ פנחס חתנו של רשב״י» ,ובזמן גדולתו של רבי ,שבנעוריו היה מתלמידי רשב״י ,היו קיימים יחסים אישיים ביני ובין ר׳ פנחס .7בסיפורים רבים מדובר בזוהר על ר׳ יוסי בן שמעון בן לקובי» בחותנו של ר׳ אלעזר בן רשב״י ,המתואר כעשיר מכניס אורחים, שהחכמים נזדמנו לביתו לעתים קרובות .שם זה נשתבש בזוהר .במקורות אחרים נזכר ר׳ שמעון בן יוסי בן לקוניא ,המובא פעם כאחי אשתו של ר׳ אלעזר« ופעם כחותמי!. גם בין שמונת ה״חברים״ ,המצוינים כבני חוגו המצומצם ואנשי סודו של רשב״י, נמצאים כמה שמות מפוקפקים ,ולגבי אחדים מהם אפשר לומר בוודאות ,שלא יכלו להמצא במחיצתו של רשב״י .רק שנים מהם ,ר׳ יהודה ור׳ יוסי ,ידועים כחבריו ,ועל ר׳ יצחק מסופר ,!0שלמד בבית־מדרשו .תנא חשוב בשם ר׳ אבא סתם ,שהוא מראשי החבורה בזוהר ,אינו ידוע כלל .האישיות הקדומה ביותר ,שאפשר לקשרה בר׳ אבא, ■הוא האמורא המפורסם רב ,ששמו היה אבא אריכא ,ובספרות הקבלה מובא באמת זיהוי זה .רב עלה מבבל ל א ו ־ ץ ־ י ש ר א ל ולמד בבית־מדרשו של רבי ,כלומר היה תלמיד תלמידו של רשב״י ,ולפי חשבון השנים נולד סמוך לפטירתו .ר׳ חייא היה דודו ורבו של רב ,אף הוא מתלמידי רבי שעלו מבבל .אמנם הוא נזכר בזוהר כאחד מצעירי החברים!! ,ובמקום אחד מסופר שהיה ילד בסעודת ההילולא של ר׳ אלעזר ,!2ואם כן מבחינת גילו אפשר היה להכניסו בחבורת רשב״י ,אבל דווקא פרטים אלו מנוגדים לעובדות ,שהרי עלה מבבל יחד עם בניו » כשהיה גדול בתורה ובשנים .ריחוק הזמן גדול עוד יותר בין רשב״י ובין ר׳ חזקיה בר רב ור׳ ייסא .ר׳ חזקיה זה אינו נזכר דיוננו* ב .או שיו ת הב קו ר ת ליד הטענות השקולות ,שאינן מכריעות מבחינת הבקורת ,נצטברו המון השגות מראשית חקר הזוהר עד ימינו ,שתוקפן שריר וקיים ,והן הן אושיות הבקורת המדעית. מגיני קדמות הזוהר ניסו לערער גם טענות אלו ,אבל כאן תשובותיהם רובן ככולן אינן אלא תירוצים דחוקים ומפולפלים ,שאינם עומדים כלל בפני שיקולי הבקורת. לשם הצגת מצב החקירה לאשורו נערוך את מבחר התשובות בצד הטענות העיקריות, אלו לעומת אלו ,והבוחר יבחר. 1זו ה ר ח ״ ב קנז ע״ ב ,ח ״ ג ר מג ע״ א ו עו ד ה ר ב ה 2 — .תי קוני זו ה ר ,תי קון כא ,ע ו עו ד 3 — .זו ה ר ח »ב קי ע״ ב (סבא) ,רנז ע ״ ב -רנ ח ע״ א ( הי כלו ת) * — .שם ח ״ ג לו ע״א ,ק מ ד ע״ ב ,ר ע״ ב ,ר מ ע״ ב— . ד פו ס מנ טו ב ה * — .א מו נ ת ח כ מי ם ,פ ר ק כ ה! מ גן ו צינ ה ,מ ט ע״ ב! בן יו ח אי ,מ ענ ה קלא ,ע ט׳ ק לו. 5עיין ל ה לן ע מ׳ לה 6 _ .ש ב ת לג ע״ ב 7 — .ע י י ן חו לין ז ע״ ב ,י רו ש ל מי ד מ אי פ״ א ,ג 8 — .ב ב א מ צי ע א פד .ע״ א 9 — .פ סי ק ת א דרב כ הנ א (ר,וצ׳ בו ב ר) צא ע ״ א -צ ב ע״ א ! 0 — .ב ר א שי ת ר ב ה ל ה ,ד. 6עי רו בין נ ג ע״ א » — .ש ב ת קי ב ע ״ ב. ! 1ל ה לן ע מ ׳ ד 12 — .ל ה ל ן ע ם׳ ת ה ! 3 — .סו כ ה כ ע״ א. 1עיין א רי נו ה ם ,ע ט׳ נ ח-נ ם ,סו 2 _ .ל ה לן ע מ ׳ ל ד 3 _ .עיין פ ס ק דינו של ר׳ י צ ח ק דל א ט א ש בזו ה ר 70 71 מבוא :ספר הזוהר וחקר הזוהר מרק רביעי : בשום מקור אחר ,אבל שם אביו מורה על כל פנים ,שהוא מתקופת האמוראים. בתלמוד! נזכר חזקיה בן בתו של רב ,ויתכן שזהו מקור השם שבזוהר .בשם ר׳ ייסא (גם יסא ,יסה ועוד) נודע בירושלמי האמורא רב אסי ,תלמידו של ר׳ יוחנן .עליו מ סופרו שצם שמונים יום כדי שיזכה לגילוי ויראה את ר׳ חייא רבא .נראה ,שהזוהר מתכוון לחכם זה ,שחי ופעל בדור החמישי לרשב״י .3למרבית התמיהה 1אמר על ר׳ חזקיה ור׳ ייסא ,שנסתלקו בסיום הכינוס של אדרא רבא * ,כלומר שנפטרו לפני רשב״י .ר׳ יוסי בר יעקב ,שלפי הזוהר נפטר יחד עם ר׳ חזקיה ור׳ ייסא ,לא נודע כלל כחכם מפורסם במקורות .שלשה אישים נזכרים בתלמוד ובמדרשים בשם זה, אחד סתם 5ושנים בהוספת השם של אבי אביהם (ר׳ יוסי בריח דר׳ יעקב בר אידי» ור׳ יוסי בר׳ יעקב בר זבדי?) ושלשתם אמוראים. ב ל בו ל ס ד ר ה דו רו ת בו ל ט ג ם ב ש תי ה ד מויו ת ה מו פ ל או ת ש ב סי פו רי הזו ה ר ,ר ב ה מ נו נ א ס ב א ו ר ב יי ב א ס ב א .ז מ נ ו ש ל ר ב ה מ נ ו נ א מ ב ו ל ב ל בזו ה ר ע צ מו « .א ף פ ע ם א י נ ו מ צ וי ב חו ג ה ״ ח ב רי ם ״ ב חייו ,א ל א נ ש מ תו נ ג ל י ת ל ה ם ב ד ר ך ו הי א נ כ ח ה ג ם ב ש ע ת ה ס ת ל ק ו ת ו ש ל ר ש ב ״י .ב ס י פ ו ר ע ל ה ״ י נ ו ק א ״ ש ו מ עי ם א נו ,ש כ מ ה ח כ מי ם נ ת א כ ס נ ו ב ב י ת א ל מ נ ת ו ו פ ג שו ש ם א ת ב נו ה ק טן .מ צ ד א ח ר נ ר א ה ב סיו ם ש ל א ד ר א ר ב א ,ש ב ז מ ן ה כ י נ ו ס ה הו א הי ה ע ו ד ב חיי ם .ר ש ב ״י מ ס ת מ ך ה ר ב ה ע ל ״ ס פ ר א ד ר ב ה מ נ ו נ א ס ב א ״ ו ״ א ג ד ת א ד ב י ר ב ה מ נ ו נ א ס ב א ״ ו מ בי א ב ש מ ם מ א מ רי ם ר בי ם ב ת ו ר ת ה סו ד .א ם נ ב ק ש לי ש ב ו ל ה ת אי ם א ת ה מ א מ רי ם ה שו ני ם נ צ ט ר ך לו מ ר, בחכמת הנ ס ת ר ,ו נ פ ט ר ב ר א שי ת ש הי ה ב ן ־ דו רו הז קן ש ל ר ש ב ״י ,ו או לי ג ם ר בו פ עו ל תו ה מי ס טי ת של ר ש ב ״י. אבל א פי לו הנ ח ה ד ח ו ק ה ז ו א י נ ה מ י ש ב ת מ א מ ר ת מ ו ה ב י ו ת ר , 9ש ב ו נ ז כ ר ר ב ה מ נ ו נ א כ ח כ ם ש ח י ב ז מ ן ה בי ת ,ש עו לי ה ר ג ל ש א לו ב ע צ תו .ו ה רי ב ת ל מ ו ד ר ב ה מ נ ו נ א ס ב א הו א א מו ר א ב ב לי, ה מ צ ו י ב ח ו ג ת ל מ י ד י ו ש ל ר מ > , 1ו א פ י ל ו מ ו ס ר ש מ ו ע ו ת ב ש ם ת ל מ י ד י ר ב ! ! .ס תי ר ה כ ר ו נ ו ל ו גי ת ד ו מ ה מ ו צ אי ם א נ ו ל ג ב י ר ב יי ב א ס ב א .ג ם ה ו א מ ת ו א ר בזו ה ר כ אי שי ו ת מ ו פ ל א ה ,ש ב ח י י ו א ו א ח ר י מ ו ת ו נ ג ל ה ל ח כ מ י ם ב ד ר ך ב ד מ ו ת ח מ ר ע נ י ,! 2ו א ף ד ב ר י ו ב ת ו ר ת ה ס ו ד מ ו ב א י ם ב ש ם ״ ס פ ר א ד ר ב י י ב א ס ב א ״ ו ״ א ג ד ת א ד ב י ר ב י י ב א ס ב א״·. ל ע ו מ ת ז ה ב ת ל מ ו ד » נ ז כ ר ג ם הו א כ א מ ו ר א ב ב לי מ ת ל מ י ד י ר ב. מ ס פ ר ה א מו ר אי ם ש ב ז ו ה ר ג ד ו ל מ או ד ,ו ב מ ס ג ר ת זו א י ן צו ר ך ו ט ע ם ל מ נ ו ת ו ל צ י ץ ר בי ם מ ה ם .ל פי כ ך נ ס ת פ ק ב כ מ ה ד ו ג מ א ו ת א ו פ י נ י ו ת .ב ש נ י ס י פ ו ר י ם ע ל ר׳ א ל ע ז ר ב ן ע ר ך נ ד ג י ם א ת ה ע ר ב ו ב ה א ב ס ו ר ד י ש ל ה ד ו ר ו ת ב מ ד ר ש ה נ ע ל ם .ל פ י ס י פ ו ר א ח ד * ! .ב י ק ר אושיות הבקורת מסכת הבקורת דרשה ששמע מר׳ בו ונשכחה מלבו .ר׳ אלעזר בן ערך היה מבני הדור הסמוך לחורבן הבית ,מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ,ואילו בשם ר׳ זירא ידועים שני אמוראים בבלים, והגדול שבהם ,שעלה מבבל לארץ־ישראל ,היה מתלמידי תלמידיו של רב! .נמצא, שמזמנו של ר׳ אלעזר בן ערך עד זמנו של ר׳ זירא עברו כמאתים שנה· .בסיפור אחר* מסופר ,שר׳ דוסתאי עמד ללכת אצל ר׳ אלעזר בן ערך ור׳ חגי ביקש להצטרף אליו, אבל לא נענה לבקשתו אלא לאחר שר׳ חגי הוכיח את בקיאותו בתורת הסוד .כשהגיעו לר׳ אלעזר בחן את שניהם והכניסם למחיצתו ,ותוך כדי שיחה הסביר להם את דרשתו של ר' יצחק .בשם ר׳ דוסתאי ידועים כמה תנאים׳ וביניהם גם קדמונים ,אבל ר׳ יצחק הקדום ביותר היה בן דורו של רשב״י .ר׳ חגי נזכר גם בגוף הזוהר וב״סתרי תורה״ ג. הוא מתואר כחכם ,שנשלח מבבל ללמוד אצל רשב״י ,אבל מרוב ענוה העלים את ידיעותיו ,וה״חברים״ חשבו ,שאין לו הבנה בדברי תורה .תיאור זה מראה ב בי ת ר, שהכוונה לחכם ידוע בתלמוד* ,אלא שאותו חכם אמורא היה ,תלמידו של רב הונא·6 לבסוף נציץ עוד בקיצור את ר׳ שמלאי ור׳ רחומאי .ר׳ שמלאי מובא בזוהר» כרופא הנפש ,שהחזיר רשעים בתשובה ,בדור ה״חברים״ ,והכוונה בוודאי לדרשן הגדול מאמוראי ארץ־ישראל ,שהיה תלמידו ושמשו של ר׳ יהודה נשיאה ,נכרו של רביי. ר׳ רחומאי נזכר כחברו הזקן של רשב״י .8שם זה ידוע רק בין אמוראי בבל המאוחרים, אחרי דורם של אביי ורבא ,אבל בס׳ הבהיר הוא נזכר כאחד מחכמי הסוד החשובים, ונראה שמשם נתגלגל לזוהר. דוגמאות אלו ,שהן רק מעט מזער מן השיבושים הכרונולוגיים שבזוהר ,באות ללמד, שמסורות החכמים בדויות ואין להן כל יסוד היסטורי .המחבר לא היה בקי בסדר הדורות ,ואפשר שלא ביקש כלל להקפיד על התאמה כרונולוגית בבחירת הדמויות בשביל המסגרת הסיפורית של הזוהר .לפי מסקנה זו מסתבר ,שאותם האישים הנזכרים בזוהר בלבד ,ומספרם גדול למדי ,אינם חכמים אמיתיים ,שבמקרה לא בא זכרם במקורות אחרים ,אלא שמות פיקטיביים. כנגד טענות אלו ומסקנותיהן נשמעו תשובות שונות .אחת התשובות שייכת לתחום האמונה ואינה בגדר הדיון המדעי כלל .לפיה דברי האמוראים והשיחות בין התנאים ובין האמוראים נשמעו והתרחשו בעולם הנשמות בגן־עדן ובאורח פלא נתגלו ונרשמו בס׳ הזוהר .תשובה זו רווחת בחוגי המקובלים בצורות שונות .בס׳ חמדת ימים«, למשל ,נאמר כתשובה לתמיהות השואל :״אמנם האמת אצלי ,שהרבה דברים שחברו ר׳ ז י ר א א צ ל ר ׳ א ל ע ז ר ב ן ע ר ך .א ג ב ש י ח ת ם ה ע ל ה ר ׳ א ל ע ז ר ב ז כ ר ו נ ו ש ל ר ׳ ז י ר א 1ש ם מ ד ע״ ב 2 — .י רו ש ל מי כל אי ם פ״ ט ,ג — 3ב מ קו ם א ח ד (זו ה ר דז״ב ק ה ה ע״ב) נ ר א ה ,ש ר׳ יי ס א הו א ה תנ א ר׳ יו סי הג לי לי ,ח ב רו של ר׳ ע קי ב א ,ש בווד אי לא הי ה ת ל מי דו של ר ש ב״י .ב כ מ ה מ קו מו ת ( ח ״ג ט ! א מ נ ם ה רו צ ה ל ב ק ש תי רו צי ם ו חו קי ם י כו ל לי ש ב קו שי ז ה ,ש כ אן ה כוונ ה ל אי שיו ת ק מ ט ה « ש מ א מ רי ם א ח די ם מו ב אי ם ב ש מו ב ל שון ״ז עי ר א מ שו ם אנ שי י רו ש לי ם״ 2 — .ש ם מ ע ״ ג -מ א ע ״ א (כנ״ל) 3 — .ז ו ה ר ח ״ א פ ט ע ״ א ( ס ת רי תו ר ה) ,ח ״ ג קנ ח ע״ א .ב מ ד ר ש הנ ע ל ם מו ב אי ם מ א מ רי ז מו ב א ר׳ יי ס א ס בא ,וג ם ״ ס פ ר א ד ר׳ יי ס א ס ב א ״ ,ש אין לו ז כ ר כלל ב מ קו רו ת .ל פי מ א מ ר א ח ד ע ״ א -ע ״ ב ) יו צ א ,שנ ח ש ב בזו ה ר ל ח כ ם ק ד מון מז מן ה בי ת * — .עיין ל ה לן ע ט׳ ל 5 — .י רו ש ל מי ב ר כו ת רבי ם ב ש מו .ה סי פו ר ש ב ס ת רי תו ר ה הו א או הו סי פו ר מ מ ש ש ב מ ד ר ש הנ ע ל ם ב שינויי ם סגנוניי ם נז כ רי ם ג ם רב ה מנונ א קדמאר ( .ח ״ג ק צ ט ע״א) ו ר ב ה מנונ א ס ב א ק ד מ א ה ( ח״ ב ק מ ה ע״ א ,ק מו ‘ ע״ב)— . 9זו ה ר ח ״ ב קכד ע״ א 10 — .פ ס חי ם קה ע״ א .ג ם ח כ מי ם א ח רי ם ,כול ם ב ב לי ם ,נ ק ר או רב ה מנונ א ,א בל קלים ,אלא ש ב מ קו ם ר׳ דו ס ת אי ו ר׳ א לעז ר בן ע רך מו ב אי ם ר׳ חיי א ו ר׳ א ל עז ר ס ת ם ,תו כן ה ד ר שו ת שונ ה ו ש מו של ר׳ י צ ח ק ל א נזכ ר .ה שוו א ת שני הנו ס חי ם מ א ל פ ת מ או ד מ ב חינ ה ב קו ר תי ת— . * ה שוו ה ע בו ד ה ז ר ה ס ח ע״ א< — .י עיין מו ע ד ק טן כ ה ע״ א » — .ח ״ ג ע ה ע״ ב 7 — .עיין ע בו ד ה פסחיגי מ א מ רי ם ב ש מו— . פ״ ט ,ב 6 — .ב ר א שי ת ר ב ה צח ,כ ב 7 — .י ר ו ש ל מ י פ א ה פ״ א ,ה 8 — .עיין ל עיל ע ט׳ .27ל פ ע מי ם ללא כינוי ״ ס ב א״ 11 — .ס ו כ ה מ ב ע״ א ,כ תו בו ת מ ע״ א ו עו ר 12 — .ע י י ן לעיל ע ט׳ — .27 קג ע״ ב 1* — .זו ה ר חד ש מד ע ״ ב -ע ״ ג ( מ ד ר ש הנעל ם). 72 ז ר ה לז ע״ א 8 — .עיין ל ה לן ע ט׳ כז .ב מ ד ר ש רו ת הנ ע ל ם מו ב אי ם כמה « ויגי צי א ה ,ת ק כ ״ ג ח ״ ב ק ב ב ע ״ ד. 73 פרק ר בי עי: מ בו א :ספר הזוהר ו חקר הזו הר או שיות ה ב קו ר ת מסכ ת ה ב קו ר ת ז מ ן ר ב א ח ר י מ י ת ת ן ב ג ן ע ד ן נ ת ג ל ו ל ג ו .. .ו ר ו ב ה ד ב ר י ם א ש ר ת מ צ א כ י ה ו א מ ע נ י י נ י ה ח ל קי ם א ל א ק ט עי ם ח ס רי ־ מו בן .ב ע נין ז ה צ ד קו ד ב רי ה א מו ר אי ם ו ה ג או גי ם הו א מ א ת א ש ר חי ד שו ב חי בו ר א ב ת ר א ה א ח רי מו תן ב גן ע ד ך . ש מ ע ת י מ י מ י ש ו ם ס פ ר ב ע ו ל ם ש נ ת ו ס פ ו ב ת ו כ ו מ א מ ר י ם ר ב י ם כ א ש ר ק ר ה ל ס׳ ה ז ה ר . .. מ קו ב לי ם ו מ גי ני הזו ה ר, ש ד ״ ל : 1״ ש ל א י ד ע תי ו ל א ש ל א ה ס ת פ קו ב ה ס ב ר ה ע ל ־ ט ב עי ת ,ני סו ל ס ל ק א ת ה ק שיי ם ש מ א ח ר ש נ מ צ א ו ב ס׳ ה ז ה ר כ ל כ ך מ א מ ר י ם א ש ר ל א י ת כ ן ל י ח ס ם ל ת נ א י ם ו ל א מ ו ר א י ם , בין ר ש ב ״י על ב תי או ם ת י או רי הזו ה ר ל מ ק ו ר ו ת ה מ נ ו ג די ם ל ה ם .ב ש א ל ת י ח סי ה ק י ר ב ה ו ב י ן ר׳ פ נ ח ס ב ן י א י ר ב י ק ש ו ל א ש ר א ת נ ו ס ח ה ז ו ה ר ב ש י נ ו י ג י ר ס ת ה ג מ ר א ,ה י י נ ו אין ר אוי ל ב ע ל שכל ל ה ק שו ת ע צ מו ל ד ע ת, ל ה א מין ש ה מ א מ רי ם ה ה מ ה נו ס פו ה ס פ ר ,א ב ל ר אוי לו ל ג ז ו ר א ו מ ר ש ה ס פ ר כ לו מזויי ף ״. ש ב מ ק ו ם ״ ח ת נ י ה ״ י ש ל ג ר ו ס ש ם ״ ח ו ת נ י ה ״ ,1א ו ב ״ ב י א ו ר ״ ה מ א מ ר ,ש מ ל ת ״ ח ת נ י ה ״ מ ו ס ב ת ע ל ר ש ב ״ י . 2ל ג ב י כ מ ה ח כ מ י ם מ א ו ח ר י ם ,כ ג ו ן ר ב ,ר ב ה מ נ ו נ א ס ב א ו ר ׳ ש מ ל א י, 3 ר ש ב ״י ו ת ל מי דיו. חי ש בו ח ש ב ו נ ו ת כ די ל מ צו א מ קו ם ל הנ ח ה ,ש ב נ עו רי ה ם נ פ ג שו ע ם ה טו פו ג ר א פי ה של הזו ה ר בזו ה ר נז כ רי ם מ קו מו ת ר בי ם ,ב עי ק ר ע רי ם ו כ פ רי ם ב א ר ץ ־י ש ר א ל ,ש ר ש ב ״י ו ש א ר ח כ מי כל ה בי או רי ם ו ה חי שו בי ם ה ל לו אינ ם א ל א נ סיו נו ת ש ל ה ר מו ניז א צי ה מ ל א כו תי ת ,א ב ל הזו ה ר ד ר ו או בי ק רו ב ה ם .ב ד י ק ת ה צי ו ני ם ו ה תי או רי ם ש ל מ ק ו מ ו ת א לו מ ע ל ה ,ש ה מ ח ב ר א ף א ם נ ק ב ל או ת ם ב דו ח ק ב מ ק רי ם מ סוי מי ם ,ה רי אין ה ם מי ש בי ם א ל א ח ל ק פ עו ט מו ט ע ה מן ה ס תי רו ת ה כ רונו לו גיו ת. ת שו ב ה א ח ר ת, שאפ שר ש א ב א ת י די ע ו תי ו ע ל מ קו מו ת א מי תיי ם מ מ קו רו ת ס פ רו תיי ם ,ו מ תו ך פי רו ש או גי ר ס ה מ שו ב ש ת ב א ל פ ע מי ם לי די בה לה שתמש כ ת שו ב ה כו ל ל ת, ני תנ ה ב ס ב ר ה, ש ה ח כ מי ם ט עו ת מ ב חינ ה טו פו ג ר א פי ת ,ו א ף ב ד ה מ ל בו מ קו מו ת ש ל א היו ו ל א נ ב ר או.2 הנז כ רי ם בזו ה ר אי נ ם ז הי ם ל ח כ מי ם ה מ או ח רי ם ,הי דו עי ם ב ש מו תי ה ם מ מ קו רו ת א ח רי ם, ל ו ד ,א ח ד ה מ ק ו מ ו ת ה מ ר כ ז י י ם ב ב י מ ת ה ז ו ה ר ,נ ח ש ב ה ל ע י ר ב ג ל י ל ,ש כ ן ה י א מ ו ב א ת א ל א ה ם א י ש י ם ק ד ו מ י ם י ו ת ר .4ב ת י ר ו ץ ז ה א פ ש ר ל ס ל ק א ת כ ל ה ק ש י י ם ,א ב ל ל ש ם כמערה ל או ש א ב ס מי כו ת ו ל קי ס רי ם ה מ ע ר ה, ש ר ש ב ״י ו בנו ה ס ת ת רו ב ה, נז כ ר ת כ ך י ש ל ק ב ל א ת ה הנ ח ה ה מ ת מי ה ה ,ש בזו ה ר מ צוי ה ל ה ק ה ג דו ל ה ש ל ח כ מי ם ח שו בי ם, ב מ ד ב ר ־ לו ד * ,ו אי לו ל פי ה מ ק ו ר ו ת ה ק דו מי ם פ יו צ א, ש ל א נ ו ד ע ע לי ה ם ד ב ר ב שו ם מ קו ר א ח ר ,ו ב מ ק ר ה ש מו תי ה ם ,ו ל ע תי ם א פי לו כינויי ה ם ב ח ל קו ש ל נ פ ת לי ,מ תו א ר בזו ה ר » כי ם ב ג ח ל ת ז בו לון ,ש בו צ דו א ת ה ח ל זון ל צ בי ע ת ה מיו ח די ם, ל ש מו ת שוי ם ח כ מי ם מ או ח רי ם .ו ל א זו בלבד אלא גם נצטרך ש מ קו מ ה ב ג לי ל .י ם כנ ר ת ,ש הי ה ל הני ח, ה ת כ ל י ת ל צי צי ת ,ו א י לו ל פי ה ג מ ר א ז ב רו ר ,ש ח ש בו א ת הי ם ה ג ד ו ל ל מ קו ר ה ח לזון .ה עי ר ש א ח די ם מ או ת ם ח כ מי ם נ ס ת רי ם היו דו מי ם ג ם ב מי דו תי ה ם ו ב מ או ר עו ת חיי ה ם ל ב ני ־ ה ב ב ל י ת מ ת א מ ח ס י א ה י א ל פי הזו ה ר כ פ ר ט ר ש א ב ג ל י ל ,ו ב ס י פ ו ר ע ל ר׳ א ח א 8מו ס ב ר כי צ ד נ ש ת נ ה ה ש ם מ כ פ ר ט ר ש א ל מ ת א מ ח סי א .ה ד חי פ ה ל ב ד ו ת זו ב א ה כ נ ר א ה מ מ א מ ר ד מו ת ם ה מ או ח רי ם. הנ חו ת מ ת מי הו ת כ א לו ל א נ ת ק ב לו א פי לו ע ל ד ע ת ם ש ל קנ אי ה ה ג נ ה ע ל ק ד מו ת הזו ה ר. ל פי כ ך נ א חזו ל רו ב ב ה ש ע ר ה א ח ר ת, רו רו ת ל א ח ר ז מן חי בו רו, כ דוג מ ת ש ד ב רי ה ח כ מי ם ד ב רי ר בנן ב ת ל מו ד «: ״ כגון מ ת א מ ח סי א ד מ פ ק א מ כ ר ך ו מ פ ק א מ כ פ ר ״ .כ פ ר ק ר דו, ה מו ב א «! ה מ או ח רי ם הו כנ סו לזו ה ר כ מ ה כ מ קו ם ש ל י שו ב י הו די ,כ נ ר א ה ב א ר ץ ־י ש ר א ל ,בוו ד אי ל א הי ה ו ל א נ ב ר א .ה רי א ר ר ט ו ש מו ת קו ר די ס טן ,ו ל פי ד ו ג מ א זו ס בו ר אי ש הו כנ סו ל ת ל מו ד, ה א מו ר אי ם ה מ תו א רי ם בי ח סי ם אי שיי ם ע ם ר ש ב ״י ו ת ל מי דיו ה ם תו ס פו ת מ או ח רו ת או נ ק ר אי ם ב ת רגו ם אונ ק לו ס!! ״ טו רי ק ר דו ״, כ לו מ ר ה רי ה מ צ י א ב ע ל ה ז ו ה ר א ת כ פ ר ק ר ד ו .״ ט ו ר י ק ר ד ו ״ מ ו ב א י ם ב ז ו ה ר ע צ מ ו כ ה ר י א ר ר ט , 12 שי ב ו שי ה מ ע ת י ק י ם .5 א ב ל נ ר א ה ש ג ם ה ם נ ח ש בו כ ה רי ם ס מו כי ם ל ת חו מ ה ש ל א ר ץ ־י ש ר א ל ,ש כן ה ח כ מי ם כ ה ש ע ר ה זו ה ש ת מ שו ל א ר ק ל בי ט ו ל ה ס ת י ר ו ת ה כ ר ו נ ו ל ו גי ו ת ,א ל א ג ם ל ט ש ט ו ש ם ש ל מ ה ל כי ם ב ד ר ך ו מ גי עי ם פ ת או ם ל ״ טו רי ק ר דו ״. ש א ר סי מ ני אי חו ר ,כ ג ון ס גו לו ת ל שו ניו ת ,ר מזי ם הי ס טו ריי ם ו ע ק בו תי ה ם ש ל מ קו רו ת ק פו ט קי א ש בזו ה ר ה י א דו ג מ א מו ב ה ק ת ל שי בו שי מ קו מו ת ע ל ־ פי ט עו ת ב ה ב נ ת ה מ קו רו ת מ או ח רי ם ,ו ע ל י נ ו ל ה ק די ם ו ל ב ר ר א ו ת ה כ אן ב קי צו ר מ ב ח י נ ה כ ל לי ת .ב מ ק ו מ ו ת א ח די ם אפ שר ל הו כי ח באמת ב א מ צ עי ם פי לו לו גיי ם, ש מ ש פ טי ם מ סוי מי ם ו א פי לו ב תו ס פ ת נו פ ך מ ד מיו נ ו ש ל ה מ ח ב ר .מ קו ם ז ה נז כ ר ה ר ב ה ,א ב ל ל א כ מ ח ה C a p p ad o d a מ א מ רי ם מ ס פ ר » ל א י צ או מי די ה מ ח ב ר או ה מ ח ב רי ם ,ו ב מי ד ה ש גי סו ל ב ס ס א ת ה נ ח ת ה תו ס פו ת, 1ו י כ ו ח על ח כ מ ת ה ק ב ל ה ,ע מ׳ 2 — . 118-117עיין ג־ ש לו ם :ש א לו ת ב ב ק ר ת הזו ה ר מ תו ך י די עו תיו על אר ץ־י שר אל ( ״ צ י ו ך ,מ א ס ף , 1 ,ע מ׳ ,Major T rends ;) 55-40ע ט׳ 3 — . 166-165זו ה ר ח ״ ב ה ר י ע ל כ ל פ נ י ם ר א ו י ה ה י א ל ד י ו ן ו נ ע מ ו ד ע ל י ה ל ח ו ד ב פ ר ק ע ל ״ נ ת י ב י ה פ ת רוני ם ״ ־ ■. ה ע״ א ,לו ע״ ב ו עו ד ,ח״ א ח ע״ א 4 — .עיין ל ה לן ע מ׳ כג .מ ע ר ת לו ד נז כ ר ת ג ם ב מ קו מו ת א ח רי ם א ך ה ה כ ר ז ה ה ס ת מי ת ע ל כ ל מ א מ ר ו ל שון ,ה ע ל ו לי ם ל ע ר ע ר א ת ק ד מ ו ת הזו ה ר ,ש ה ם בזו ה ר 5 — .ק ה ל ת תו ס פו ת מ או ח רו ת ,אי נ ה א ל א ת ח בו ל ה נו ח ה ל ה ת ח מ ק מן ה ב קו ר ת .ו אי לו היי נו מ תי ח סי ם הכוונ ה ל פ קי עין .ב ש א ר ה מ קו רו ת הנו ס ח שונ ה ,אבל בכול ם ב רו ר ,ש מ קו ם ה מ ע ר ה לא הי ה ר חו ק מ ט ב רי ה .עיין י׳ בן־ צ בי :הי שו ב הי הו די ב כ פ ר פ קי עי ן ( ת ר פ ״ ב ) ,ע מ׳ » — . 5-4ח ״ ב מ ח ע״ ב ,ח ״ ג ב ר צי נו ת ל ט ע נ ה זו ל ג בי כל ה ד ב רי ם ה מ פו ק פ קי ם היינו צ רי כי ם ל פ סו ל ו ל ה ש מי ט ח ל ק ג דו ל ,ו או לי א ת מ ר בי ת ה ס פ ר ,ו ל א ח ר ה ה ש מ ט ו ת ו ה קי צו צי ם ל א היו נ ש א רי ם ב רו ב ר ב ה פ ״י ,י א :״ הוון ט מי רין ב מ ע ר ת א ד פ ק ע״ (נו ס ח א ח ר :דפקא) ,שכנ ר א ה קנ ע״ א — .י מגי ל ה ו ע״ א 8 — .ח״ א ק א ע ״ א -ע ״ ב (מדר ש הנעל ם) .מ ת א מ ח סי א נז כ ר ת עו ד פ ע ם (שם ע ב ע״א) וג ם שם נ ראה ,ש הי א ב אר ץ־י שר אל .כ פ ר ט ר ש א נז כ ר ( שם צ ב ע״ ב) כ מ קו ם ס מו ך ל ט ב רי ה 9 — .כ תו בו ת ד ע״ א 10 — .ז ו ה ר חד ש יז ע ״ ג -ע ״ ו ( מד ר ש הנעל ם) .ש ם מ דו ב ר על ״ טו ר א ! י ו ח ס י ן ה של ם ,ע מ׳ 2 — .46ב ן יו ח אי ,מ ענ ה ט ז 3 _ .ש ם מ ענ ה נז ,ס ט 4 — .ש ם מ ענ ה כ ט ,נז* ד כ פ ר ק ר דו״ ,ש ר׳ יו סי בן פ ז י ( ח כ ם ב ל תי־ידו ע ,בן דו רו של ר׳ א ב א ב אר ץ־י שר אל ל פי הזו ה ר) פג ש ע״ א— . 5מ צ ר ף ל ח כ מ ה ,בא ע ״ א -ע ״ ב ! א מונ ת ח כ מי ם ,פ ר ק בו י ל ד ב ש ם א ה ב ה ,א ביו של רב אדא ( א מו ר א ב ב לי ,ת ל מי דו של רב) ,ו מו רו ש ל הי ל ד ב כ פ ר ק ר דו כו! מ גן ו צינ ה ,כו ע״ א ,מ ט ע ״ ב -נ ע׳יא :א ד ר ת א לי הו ,ע מ׳ כא! ט ע ם ל ש״ ד ,ע מ׳ 6 — . 57ל מ ש ל הי ה ר׳ א ל כ סנ ד ר אי ( א מו ר א מ או ח ר בארץ־י שראל) 11 — .ב ר א ש י ת ה ,ד 12 — .ז ז ״ א סג ע״ א ,זז״ג ק מ ס ע״ א ,זו ה ר חד ש ע ״ ח ע ״ ב ( ס ת ר י תור ה). מ א מ ר ק ד מו ת ספ ר הזו ה ר ,כ ס ע״ ב _ל ה ר פי ם ה ר א שוני ם ב פ ר ש ת ו י ח י ( ז ו ה ר ח ״ א ריא ע ״ ב -ר טז ע״א) — .י עיין ל ה לן ע מ' . 102-100 74 75 פרק ר בי עי: מבו א :ס פר הזו הר וחקר הזו הר באסיה הקטנה ,אלא ככפר בארץ־ישראל .במאמרים אחדים! מתוארים בני קפושקיא כבעלי מידות רעות .מציון זה מתברר ,שמקור הכפר הבדוי הוא בביארץ מסולף של מאמר בירושלמית שבו מדובר על ״קפודקאי דציפורין״ ,היינו בני מחוז קפוטקיא שדרו בציפורי ,ובעל הזוהר הבין בטעות ,שהכוונה לתושבי כפר סמוך לציפורי ,והמציא סיפורים על אורח חייהם. גם בענין זה נעשו נסיונות לטשטש את העובדות בתירוצים קלושים .בנוגע לים כנרת ביקשו להוכיח על יסוד מקורות בלתי־מוסמכים ,שנחלת זבולון הגיעה באמת עד חוף מ ר ת׳ או נדחקו להביע השערה על־פי אגדות ,שאחרי חורבן הבית נדד החלזון מים כנרת לים הגדול ,ובזוהר מתואר המצב שלפני החורבן .3בשיטה דומה ניסו לאשר את מציאותה של קפוטקיא בארץ־ישראל בהוצאת מאמר תלמודי מפשוטו .4כמובן מבחינה בקורתית אין ערך לתירוצים כאלו ועלינו להסיק משיבושי הטופוגראפיד. של הזוהר׳ שהמחבר לא הביר את ארץ־ישראל ותיאוריו הם פרי ידיעותיו הספרותיות וכוח דמיונו בלבד. ל שון הזו ה ר רוב הזוהר כתוב בארמית ,חוץ ממדרש הנעלם׳ שרובו כתוב בעברית או בערבוב שתי השפות .בעצם השפה הארמית ראו כמה מבקרים ,וביחוד ר׳ יהודה אריה מודינא,6 סיכן חשוב לאיחורו ולאופיו הפסוידאפיגראפי של הספר .הרי ברור׳ שהזוהר נתחבר בשביל חוגים מצומצמים של חכמים והלבוש הארמי מכוון להעלים את סתרי התורה מהמון העם .אך בתקופת התנאים היתה דווקא עברית לשון החכמים וארמית לשון ההדיוטות ,ולפיכך לא יתכן ,שבאותו זמן נתחבר ספר בתורת הסוד בשפה הארמית. מכאן יש להסיק ,שהזוהר נתחבר בזמן מאוחר כשהארמית היתה ידועה כלשון המקו רות הספרותיים בלבד ,שרק חכמים בקיאים בה ,והמחבר לא ידע ,שהמצב היה הפוך בזמנו של רשב״י ,וחשב לשוות עתיקות לספר בשפה הארמית, אך הבוחן הבקורתי העיקרי הוא בטיבה של לשון הזוהר ,הן הערבית והן הארמית. בצורתה הכללית מתדמה העברית של מדרש הנעלם ללשון המדרשות הקדומים, אבל במלותיה ובניביה ובסממנים סגנוניים מיוחדים היא טבועה בחותם של לשון ימי־ הביניים ,והאופי המדרשי ניכר כחיקוי מאוחר .בארמית של שאר החלקים ,ח ח מרעיא מהימנא ותיקוני זוהר ,סימני האיחור בסתרים יותר ,אבל בניתוח בלשגי ובהשוואת לשון הזוהר למקורות הארמיים הידועים מתברר ,שארמית זו היא שפה מלאכותית ,השאובה ממקורות ספרותיים מסוימים ,וצורות הביטוי של דיאלקטים שונים׳ שבארמית החיה מעולם לא היו מצויות יחד ,מעורבבות בתוכה.גם מלים וניבים, שנתחדשו בעברית של ימי־הביניים ,אינם חסרים בה ,והם משתקפים אפילו מבעד למסווה הארמי .דלותו של אוצר המלים ,שאינו מכיל אלא אלפים אחדים ,והשיבושים ! ש ס ח״ ב ל ח ע ״ ב ,זו ה ר חד ש כ ד ע ״ ג ( מ ד ר ש הנעלם) 2 — .ש בי עי ת פ ״ ט ,ד — .עיין ה ע ר ת ש׳ ק ליין (״ ציון״ ,מאס ף , 1 ,ע מ׳ 3 — .) 56ע י י ן ר׳ מ ר ג ליו ת :ני צו צי זהר ( ה ע רו ת לזו ה ר ,י רו ש לי ם ,ת ״ ש -ת ש ״ו ), ח״ ב מ ח ע״ ב ,או ת ט »■— .שם ח ״ א ס ט ע ״ ב ,או ת ה .מ רג ליו ת מ ב ק ש ל ה סי ק מי ב מו ת כ ה ע׳־ב, ש ק פו ט קי א הנז כ ר ת ש ם הי א מ קו ם ס מו ך ל לו ד ,א ב ל ב רו ר ,ש ב מ לי ם ״ מ גיז ת ק פו ט ק׳ « ־ ה כוונ ה ל מ חוז הידו ע 5 — .א רי נו ה ם ,ע מ׳ ס ת. 76 מסכ ת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת הרבים בצורות המלים ובשימושי לשון ,אף הם מעידים ,שלפנינו שפה מלאכותית מאוחרת .שד׳׳ל! ציין את אופיה של לשון הזוהר במלים אלו :״כי באמת איננו לא לשון מקרא ולא לשון משנה ולא לשון דניאל ועזרא ולא לשון אנקלוס ויונתן ולא לשון התרגומים הירושלמיים ולא לשון תלמוד בבלי ולא לשון תלמוד ירושלמי ולא לשון המדרשים ולא לשון הגאונים ולא לשון המפרשים ולא לשון הפוסקים ולא לשון הפילוסופים ,אלא לשון נלעג ,מעורב מכל הלשונות הנזכרים ,והוא לשון העולה מאליו על שפתי כל מי שמבקש לכתוב בלשון תלמוד ולא עסק בו כל צרכו .ויודע אני באמת אדם אחד אשר למר מעט מזער בתלמוד ,ומבקש לכתוב בלשון תלמוד ,ואין עולה בידו אלא לשון הזהר״ .תיאור זה ,המציין את לשון הזוהר כבליל סגנונות מסוגים ומדורות שונים ,נכון באופן כללי לגבי הסגולות הלשוניות של כל החלקים ,הארמיים והעבריים׳ אבל בנוגע לאופיה המיוחד של הארמית הזוהרית קבע ג׳ שלום ,2שהיא מבוססת בעיקר על לשונם של תלמוד בבלי ותרגום אונקלוס ,בתוספות מסוימות משימושי הלשון של תרגום ירושלמי .אך דווקא תלמוד ירושלמי ,שלשונו היא ארץ־ ישראלית מובהקת ללא ספק ,לא השפיע כלל על לשון הזוהר .הצורות הדקדוקיות השגורות ביותר לקוחות מתרגום אונקלוס .המחבר חשב כנראה את לשונו של תרגום זה לשפת דורו של רשב״י בארץ־ישראל. הסימנים הבולטים ביותר של לשון ימי־הביניים בזוהר הם הביטויים והמונחים הפילוסופיים ,הנעוצים בעולם המחשבה של חכמי ימי־הביניים ,ומבחינה לשונית רובם נתחדשו במאה השתים עשרה והשלש עשרה בתרגומי בני־תיבון מערבית .מונחי תורת הנפש שגורים ביותר ,כגון :נפש השכלית ונפש הבהמית ונפש המתאוה ,3צורת המדברת וצורת הצומחת וצורת השכלית* ,כוח המחזיק וכוח המתעורר וכוח התאוה וכוח התנועד ,5,מוח הזכרון ומוח המחשבה ומוח הדמיוף /עין השכל? .משאר מונחים פילוסופיים יש לציין כדוגמאות מובהקות :עילת העילות וסיבת ה סי בו תי כבוד נברא«, כוח ופועל במובן האריסטוטילי של אפשרות ומציאותי»! ,ד׳ יסודות!! ,השגה כתפיסה שכלית .!2מונחים אלו מצויים בעיקר במדרש הנעלם ,ברעיא מהימנא ובתיקוני זוהר, ומקצתם גם בסתרי תורה .אבל גם בלבוש הארמי של גוף הזוהר ושאר חלקים אפשר לגלות את השפעת הלשון הפילוסופית .מלבד המונח יסודות ,המובא הרבה כצורתו ,יש לציין מלים אלו :אשגחותא(השגחה) ,אמשכותא(המשכה) במובן של אצילות ,אדבקותא במובן של השגה שכלית» ,גולמא (גולם) כחומר היולי*! ,פרי שן(נבדלים או נפרדים) 1וי כו ח על ח כ מ ת ה ק ב ל ה ,ע מ׳ ,M ajor T rends 2 _ . ! 14-113ע מ׳ , 165-160ו עיין בי חו ד ע מ׳ . 161 ב ה ע רו ת ל פ ר ק ז ה ,ה מ כי ל תי או ר ו ני תו ח מ מ צ ה ש ל ל שון הזו ה ר מ כ ל ה ב חינו ת ,מ בי א ש לו ם דו ג מ או ת ר בו ת ,ש ב רו בן לא צוינו קו ד ם ב ס פ רו ת ה ב קו ר ת .רו ב ה דו ג מ או ת שנ ציין ל ה לן מו ב או ת ש ם— . 3ז ו ה ר ח״ א ע ט ע ״ ב ( ס ת רי תור ה) ,פ ע ״ ב -פ א ע ״ א (כנ״ל) ,ק ט ע ״ א -ע ״ ב ( מד ר ש הנעל ם) ,ח ״ ג כנז ע״ ב ( רעי א מ הי מנ א) ,ל ג ע ״ ב (כנ״ל) ,זו ה ר חד ש י ג ע ״ ג ( מד ר ש הנעל ם) ,ו בן ב מ ה פ ע מי ם ב מ ד ר ש רו ת הנ ע ל ם * — .זו ה ר חד ש ט ע ״ ג (כנ״ל) 5 — .זו ה ר ח ״ א ק ט ע״ ב ,ק כ ח ע״ ב ,ק לז ע״ ב ,ה כ ל ב מ ד ר ש הנ ע ל ם 8 — .ח ״ ג ר מז ע ״ ב ( ר עי א מ הי מנ א) — .ז ח ״ כ ק טז ע ״ ב ו ח ״ ג רל ע ״ ב (כנ״ל)— . * עיין מ א מ רי ר עי א מ הי מנ א ו תי קו ני זו ה ר ב ס ד ר ת ״ אין ־ סו ף״ # — .תי קו ני זו ה ר ,ה ק ד מ ה ,ד ע״ ב— . ! 0ש ם ,תי קון י ס ,ל ט ע״ ב ,זו ה ר חד ש נד .ע ״ א -ע ״ ב ! ! — .זו ה ר ח״ א כז ע ״ א ו עו ד ה ר ב ה— . 13ח ״ א ק כו ע ״ א ( מד ר ש הנ ע ל ם) ו עו ד ה ר ב ה *3 — .ג ם ה פו ע ל ״ א ד ב ק״ ו ״ א ת ד ב ק ״ מו ב א ה ר ב ה ב מו בן זד -שי מו ש ז ה הו א שי בו ש ה מו בן ה מ קו רי ב א ר מי ת 1* — .ח ״ א טו ע ״ א ( קו ט ר א בגו ל מ א). 77 מ בו א :ספר הזו הר וחקר הזו הר פרק ר בי עי: ועלמא דפירודא (עולם הפירוד) ,שמקורם במונחים הפילוסופיים הידועים :שכלים נבדלים או נפרדים ועולם הנבדלים או עולם הנפרדים! .ממלים וניבים כלליים יותר, שמקורם באוצר הלשון של ימי־הביגיים ,נביא כמה דוגמאות אופיניות ,ששימושן מצוי בכל חלקי הזוהר :רמז(בצורת שם ופועל) במובן של אליגוריה ,רגיש (מוחש) ,אתער (התעורר) במובן של דיון בענין ,עם כל דא (עם כל זה) ,קיימא לשאלתא (עומד בשאלה). במלים אחדות ניכרת השפעת השפה הערבית והספרדית .2אמנם הדוגמאות שהובאו עד עתה אינן מספיקות כדי להוכיח ,שהמחבר היה בקי בשפות ההן ,אבל הן משמשות סימן לכך ,שהוא חי בספרד .בנידון זה הביא עמדן ראיה חותכת לגבי המחבר של רעיא מהימנא ותיקוני זוהר .ברעיא מהימנא נאמר : 3״והשכינה נגה׳ ונגה לאש ,ומכאן קראו לבית־הכנסת אש נוגה״ .ברור ,שכוונתו למלת ,esnogaשהיא שיבוש פורטוגיזי של ,synagogaוכנראה היתה שגורה גם בשפתם של יהודי קשטיליא. דוגמאות מאלפות לטיבה של לשון הזוהר מוצאים אנו בשיבושי מלים וצורות ארמיות ובחילוף מובנן המקורי .בניני הפעלים מעורבבים ומוחלפים בתדירות .לעתים קרובות בא השימוש בבנין קל במקום פעל ואפעל ,למשל :למחדי ,למיעל׳למזכי ,במקום לחדאה (לשמח) ,לאעלאה (להכניס) ,לזכאה (לזכות) .וכן להיפך :לקרבא ,לאשראה ,אוליפנא, במקום למקרב (לגשת) ,למשרי(לשרות) ,ילפנא (אני לומד או למדנו) .השימוש בבנין אתפעל מצוי במובן של פועל יוצא ,כגון :לאסתמרא(לשמור) ,לאתזנא(לזון) ,לאתדבקא (להשיג) .מובנן של מלים רבות נתחלף בזוהר ,ולפעמים גם צורתן נשתבשה .הפועל אוזיף ,שפירושו :הלווה כסף ,משמעותו בזוהר :ליווה אדם .תוקפא ,שמשמעותו חוזק, משמש בזוהר גם במובן של חיק* .טיקלא ,שמקורו תקלא (משקל) ,אינו מציין מאזנים בלבד אלא גם גלגל .צחותא׳ שבארמית מובנה תמיד צמאון ,מוחלפת במלת צחות שבעברית ומובאת במובן של צלילות הדעת .טייעא ,שבתלמוד מובנו ערבי סתם׳ מציין בזוהר תמיד חמר ויהודי דווקא ,ומובא אפילו בצורת פועל (לטייעא)ש .המונח המיסטי ״בוצינא דקרדינותא״ ניתן לביאור בשני מובנים :אור של קדרות או אור חזק ,כלומר או צורתו או מובנו משובש". תכונה מיוחדת של לשון הזוהר היא ,שמצויות בה מלים במספר רב ,שלא גמצא להן מקור כלל .אחדות מהן מובאות רק פעם אחת ,אבל רובן חוזרות במקומות רבים ובצירופים שונים .שימושן של מלים אלו מוזר ביותר .רק במקרים מעטים אפשר לקבוע את מובנן לפי קשרי הדברים ,ואילו לרוב קשה אפילו לנחש את כוונת המחבר .בדרך כלל שתים־שלש מלים כאלו מצורפות יחד ,ואין הן מתבהרות בצירופן אלא נשארות סתומות וחתומות .הנה לדוגמא כמה צירופים מתמיהים מחלקים שונים :סוספיתא מסכ ת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת דקמרי גו קולטוי! :קטורי רמאי דקסטורי דהוסטרא ! 2מסטמיט ספסינא גו קטרי דנורא ; 3נפק קוסטפא דגורדנא* :סיפטא בטופסרא קפטלאי שכיחי ! 5פורקנא טסקא דקינטא» :אכלוסין וקוזתורגטין וקונטיריסין וקלטירולסין דאדוםז :שעלא דקיטרי בקיזפא שקיען :8טטקוטאי מסינטן בגלפוי באתגליא ;9טיהרא דטיפסא גליפא בשיפסא·10 נטלו ליה בטיקרא דסיקלא!!! בקלידא דקלדיטין גליפין דאמיד נתוזריטא ; ! 2הני קלודטי ח ק פין בלודטיהון מייא ומלחא : ! 3קוזטיפא דבודיטא אתבר*! .הדוגמאות שהבאנו כאן אינן אלא חלק קטן מאוצר המלים האלה ,אבל מתוכן כבר מתברר ,שברובן הגדול הן מתחילות באותיות טי״ת ,סמ״ך ,וביחוד קו״ף .תכונה משונה זו ,וכן צורות המלים ושימושן ,מעוררים את הרושם ,שלפנינו המצאות דמיוניות ,שעיקר תפקידן להתמיה את הקורא .במלים רבות יש מקום להגיח ,שהמחבר לא ייחס להן שום מובן מסוים .חלק משעשועי־לשון אלו ,כגון סוספיתא ,קפטירא ,קטפירא ,טופסרא ,קוסטורין, קרופינוס וכיוצא בהם ,נוצר בסירוס מכוון של מלים ידועות ,ושאר המלים הן חידושים חפשיים .כמה ואריאציות מוזרות יש לזקוף על חשבון המעתיקים ,שכמובן נכשלו ונשתבשו ביותר במלים חסרות־שחר. האופי המלאכותי וגווני האיחור של לשון הזוהר ,שגם דרכי התחביר ושאר סגולות סגנוניות שלא עמדנו עליהם כאן מאשרים אותם ,!5מהווים בסיס פילולוגי מוצק לבקורת המדעית .תוצאות הבדיקה הלשונית מראות בבירור ,שהספר אינו חיבורם של חכמים קדמונים ,שהשפה הארמית חיה בפיהם ובכתביהם ,אלא לשונו היא חיקוי מאוחר ,שלפי סימנים מובהקים נתהווה במאה השלש עשרה על יסוד קריאה במקורות ספרותיים מסוימים .המחבר בחר בארמית משום שנחשבה אצלו לשפת החכמים, שביקש ליחס להם את ספרו ,ומשום שבעברית קשה היד .יותר להעלים את סימני האיחור, כפי שמעידים המאמרים העבריים שבמדרש הנעלם .גס מצד התוכן התאימה הארמית יותר לשמש לבוש לסתרי תורה .נוסף לכך היו כתבים מיסטיים קודמים לעיני המחבר, כגון ס׳ שימושא רבא !6ואגדת ר' יהושע בן לו״! ,שנתחברו בארמית מלאכותית .כוונת המחבר לשוות עתיקה; וזרות מתמיהה לספר בתחבולות לשוניות ניכרת גם ביצירת המלים הדמיוניות. מענות יסודיות אלו לא נדונו אלא בחלקן אצל מבקרי הבקורת .טענתו של מודינא, שחיבור הזוהר בארמית מעיד על איחורו משום שבזמנו של רשב״י היתד .עברית לשון החכמים ,עוררה תשובות שונות ,אבל כולן קלושות מאוד .בין השאר הסתמכו על כך, שגם דניאל כתוב בחלקו ארמית ,וכן הביאו לראיה הכרזות של בת־קול ,שלפי התלמוד נשמעו בבית־המקדש בארמית»! .תשובה משונה עוד יותר היא ,שספרא דצניעותא והאדרות נתחברו בארמית משום שהם בנויים על פסוק ארמי בדניאל ״ואגבו כל ס׳ 1עיין ל ה לן ע מ׳ ש פד -,ש פו 2— .עיין ג׳ ש לו ם ,M ajor T rends :ע מ׳ 3— . 162זו ה ר ח ״ ג ר פ ב ע״ א .ו עיין תי קוני זו ה ר ,ה ק ד מ ה ,ו ע״א * — .מ קו רו של שי בו ש ז ה הו א ט עו ת ב ה בנ ת ל שון ה ת רגו ם .ה פ סו ק ( ב מ ד ב ר יא ,יב) ״ ש א הו ב חי ק ך ״ מ בו א ר ב אונ ק לו ס ״ סו ב ר הי ב ת ק פו ״ ,ו ב ע ל הזו ה ר ח ש ב ,שז ה ת רגו ם מי לו לי מדוי ק 6 — .זו ה ר ח״ ב קנו ע״ א 6 — .ל פי ה פי רו ש ה ר א שון צ רי ך לו מ ר ״ ד ק ד רינו ת א״. ל פי ה פי רו ש ה שני ,ה מ צוי ב ס פ רו ת ה ק בל ה ,מ קו ר ה מ ל ה הו א ב ל שון הג מ ר א (פ ס חי ם ו ע״ א ,כ א ע״ ב) ״ חי טי קו ר רני ת א ״ ,אך ש ם ה כוונ ה ל חי טי ם מ קו ר די ס טן ,ש ל פי פי רו ש ר ש״י ק שו ת הן ,ו ב ע ל הזו ה ד ה ש ת מ ש ב מ ל ה כ אי לו הי א ע צ מ ה מ ציינ ת קו שי ו חוז ק. 78 1ז ו ה ר ח׳׳ א ל ע ״ א 2 _ .ש ם ס ב ע ״ א ( תו ס פ ת א) 3 — .ש ם ק עו ע*ב * — .ש ם רא ע -ב 0 — .ש ם ר מ א ע*ב » — .ח ״ ב נו ע״ א — .ל ש ם נו ע״ ב 8 _ .ש ם ק ע ה ע״ ב 9 — .שם רלד ע״ ב ! 0 — .ש ם ר צ ה ע -ב (אדר « זו ט א) ! ! — .ש ם רצו ע״ ב (כנ״ל) ! 2 — .זו ה ר חד ש י ח ע״ ד ( מד ר ש הנ על ם) !« — .ש ם י ם ע ״ ב (כנ״ל) ! * — .ש ם צ ד ע*ד (כנ״ל) 1 6 _ .עיין ג׳ ש לו ם ,M ajor T rends :ע ט׳ . 165-163 » ! ה נ -ל :סד רי ד ש מו ש א ר ב א (״ ת ר בי ץ״ ,שנד ,ט ״ז, ת ש-ד* ע ט׳ — .) 203-197ל! י לינ ק: בי ת ה מ ד ר ש , V ,ע מ׳ .44-13מו ב א ב ר א שונ ה ב ש ע ר הג מו ל ל ר מ ב ״ן !» — .מ גן ו צינ ה ,נ ע ״ א -ע ״ ב · 79 מ בו א :ספר הזו הר וחקר הזו הר פ ר ק ר בי עי: הזו ה ר ר או ל ש נ ו ת ו ב ל שון הז ה ״ ! .א ו ת ו ה מ שי ב נ ת ל ה ג ם ב ה ש ע ר ה ,ש ר׳ א ב א ,סו פ רו ש ל ה ס פ ר ב א ר מי ת, ר ש ב ״י ל פי הזו ה ר ,הי ה ב ב לי ,ו ל פי כ ך נ כ ת ב ש ה י ת ה ל ש ו נ ו ש ל ר׳ א ב א * .ה מ פ ל ט ה א ח ר ו ן הו א ,ש א י ן ל ה ב י ן א ת ה ס י ב ה ל ח י ב ו ר ה ז ו ה ר ב א ר מ י ת א ל א ב ד ר ך ה סו ד ». מסכת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת ל הן ,ה י י נ ו ה ע מ י ם ה נ ו צ ר י י ם ש מ ש ל ו ב א י ר ו פ ה ו ה ע ר ב י ם ש מ ש ל ו ב מ ז ר ח .ג ם מ א מ ר י ם מ ס פ ר ב ג נ ו ת ה ש ל מ צ רי ם מ כוו ני ם נ ג ד ה אי ס ל א ם ו ה ע ר בי ם .ד ב ר ז ה יו צ א ב בי רו ר מן ה ע ו ב ד ה ,ש ש ר ה ש ל מ צ ר י ם ,ה נ ק ר א ר ה ב ב א ג ד ה ,מ ו פ י ע ב ז ו ה ר ג ם כ ש ר ו ש ל י ש מ ע א ל ! . ה א ג ד ה ת ל מו די ת ע ל מ תן ה תו ר ה ,״ ש ה חזי ר ה ה ק דו ש ב רו ך הו א ע ל כ ל או מ ה ו ל שון ו ל א ב נו ג ע ל טי ב ה ל שון ט ע נ ו ה מ שי בי ם, ש ג ם ב מ קו רו ת ק דו מי ם מ צ ר ע ר בו ב ש ל ני בי ס ו ס ג נ ו נ ו ת ש ו נ י ם ,ו ל פ י כ ך א י ן ת כ ו נ ה זו ב ל ש ו ן ה ז ו ה ר מ ע י ד ה ע ל א י ח ו ר ו *. י ת ר מ כן ק י ב ל ו ה ע ד ש ב א א צ ל י ש ר א ל ו ק י ב ל ו ה ״ 2מ נ ו ס ח ת ב ז ו ה ר ,ב ע ק ב ו ת מ ד ר ש ו ת מ א ו ח ר י ם י ו ת ר ,כ ה צ ע ת ה ת ו ר ה ל א ד ו ם ו ל י ש מ ע א ל ד ו ו ק א. 3 ב נו ס ח הזו ה ר ב רו ר ,ש ה ר מ ז מ כוון ה י ו ח כ מ י ם ,ש צ י י נ ו א ת ל ש ו ן ה ז ו ה ר כ א ר מ י ת א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ט י פ ו ס י ת .ג ס ט ר , 5ש ל פ י ל מ א מי נ י ה נ צ ר ו ת ו ה אי ס ל א ם ,ו ב ס י ר ו ב ם ל ק ב ל א ת ה ת ו ר ה מ ב ק ש ה זו ה ר ל ציין ,ש ב ע ל י ד ע ת ו עי ק ר הזו ה ר נ ת ח ב ר ח ל קי ם ־ ח ל קי ם ב כי ת ו ת נ ס ת ר ו ת ב ג לי ל ,תי א ר א ת ל שון הזו ה ר ד ת ו ת א ל ו ,ה מ ת י מ ר י ם ל ה י ו ת נ ו ש א י ה ה ת ג ל ו ת ה א ל ה י ת ,ל א נ ח ל ו ת ו ר ת א מ ת. 4 מצד כ די א ל ק ט ע מ מי מ שו ב ש ,ש הי ה ה ש פ ה ה מ ד ו ב ר ת ב ג לי ל ב חו גי ם ש ל א נ ס ת ג לו ליוו ני ת. א ח ר מ כי ר הזו ה ר ב קי ר ב ת ה ד ת ה נ ו צ רי ת ו ה אי ס ל א ם לי ה דו ת .ה כ ר ה זו כ לו ל ה ב ר מיז ה, או תו די א ל ק ט הי ה ק רו ב ב או פיו ל ש פ ה ה מ או ח ר ת ,ו מ כ אן קי ר ב ת ל שון הזו ה ר ל ש פ ת ש ש ת י א ו מ ו ת ק ר ו ב ו ת ב א מ ו נ ת ה י ח ו ד ל י ש ר א ל . 5ב כ מ ה מ א מ ר י ם נ ש מ ע ה ד ה ו י כ ו ח י ם ג רי ד א, ה ד תיי ם ,ש ה ת נ ה לו בי מי ־ ה ביניי ם » .ה פו ל מו ס ב נ צ ר ו ת ה ש ל ט ת ג לוי ביו ת ר ב מ א מ ר ז ה ז : ה מ קו רו ת ה מ או ח רי ם, ו בי חו ד ל ת רגו ם ק ה ל ת. ד ע ה זו אינ ה אלא ה שערה ש תו צ או ת ה ני תו ח ש ל ל שון הזו ה ר מ ב ט ל ו ת או ת ה ל ח לו טין. ״ א מ ר לו [ ה ג מון א ח ד] ל ר בי א ל עז ר :א ת ה יו ד ע מ תו ר ת הי הו די ם 1 ל ציון טי בן ש ל ה ת שו בו ת ה פ ר טיו ת נ ס ת פ ק ב כ מ ה דו ג מ או ת או פי ניו ת .ב ד ב ר ה מו נ חי ם א מ ר לו :ה אין א ת ם או מ רי ם ,ש ה א מו נ ה ש ל כ ם א מ ת ו תו ר ת כ ם א מ ת ו ש ה א מו נ ה ש ל נו ש ק ר ה פ י ל ו ס ו פ י י ם ה ש י ב קוני ץ ® ,ש ח כ מ י נ ו ה ק ד מ ו נ י ם ה י ו ב ק י א י ם ב כ ל ה ח כ מ ו ת ,ו ל פ י כ ך א י ן ו ה תו ר ה ש ל נ ו ש ק ר י ו ה רי כ תו ב ( מ ש לי י ב ,י ט ) :׳ ש פ ת א מ ת ת כ ון ל ע ד ו ע ד א ר ג י ע ה ל שון פ ל א ,ש ע נ י נ י ם פ י ל ו ס ו פ י י ם מ צ ו י י ם ב ז ו ה ר .מ ל ת א ש נ ו ג ה נ י ס ה ל ב א ר כ ת ר כ ו ב ת ש ל ״ א ש ך׳ ש ק ר׳ ,א נ ו מ י מ ו ת ־ ע ו ל ם ק י י מ י ם ב מ ל כ ו ת ו ל א נ י ט ל ה מ מ נ ו ל ע ו ל ם ,ד ו ר א ח ר ד ו ר ,׳ ת כ ו ן ו ״ ש נ ו ג ״ ו ל ה כ ני ס ב ה מ ו בן ש ל מ קו ם ה כנ ע ה ל .כן ני ס ו ל הו צי א מ פ ש ו ט ו א ת ה מו נ ח ע י ל ת מ ו ע ט הי ת ה ל כ ם מ ל כ ו ת ו מ י ד נ י ט ל ה מ כ ם ,ו נ ת ק יי ם ב כ ם ה מ ק ר א ה עי לו ת ש בזו ה ר כ די ל ה ר חי קו מ ת חו ם ה ל שון ה פי לו סו פי ת » ,ו בי ק ש ו ס מו כין ב ת ל מו ד, ב נו ג ע ל מ לי ם ה מוז רו ת ו ה ק שו ת, נ ג ד ה פ ש ט ה ב רו ר ,ל שי מו ש .ה זו ה ר ב מ ל ת טיי ע א «. ל ע ד׳ ו ד אי [ ,ז מן ] א מ ר לו :יו ד ע א ני. ש כ ת ו ב :׳ ו ע ד א ר ג י ע ה ל ש ו ן ש ק ר׳ .אנ ? ר ל ו :ר ו א ה א נ י ב ך ,ש א ת ה ח כ ם ב ת ו ר ה .ת י פ ח ר ו חו ש ל א ו ת ו א י ש .א י ל ו א מ ר ה פ ס ו ק :ש פ ת א מ ת כ ו נ נ ת ל ע ד ה י ה כ מ ו ש א מ ר נ ו ,א ב ל ל א ש א י ן ל ה ן מ ק ו ר ,ה נ י ח מי ל ז א ה גיי » ! ,ש ב ח ל ק ן מ ק ו ר ן ב ש פ ה ה ס ו ר י ת ה ע ת י ק ה ,א ב ל ב ס פ ר ו כ תו ב א ל א ׳ ת כ ו ף ,ע תי ד ה ש פ ת א מ ת ש ת כון ,מ ה ש אין כן ע כ שיו ,ש ע כ שיו ש פ ת ש ק ר שג ם ב ש ט ח ז ה אין קיי מ ת ו ש פ ת א מ ת ש ו כ ב ת ל ע פ ר .ו ב א ו ת ו ז מן ,ש ה א מ ת ת ע מ ו ד ע ל ע מ ד ת ה ו מ ת ו ך א ר ץ ש ה גי ע לי די נו ל א ה בי א ש ו ם הו כ ח ה ל ד ב ריו .מ כ ל ה א מו ר יו צ א, ת צ מ ח ,א ז ׳ ש פ ת א מ ת ת כ ו ן ל ע ד ׳ ו ג ו׳ ״ .ב ר ו ר ,ש ה ט ו ע ן ה ו א ה ג מ ו ן נ ו צ ר י ,ה מ ד ב ר ע ל ב כו חן ש ל ה ה ש גו ת ל ע ר ע ר א ת ט ע נו ת ה ב קו ר ת. י .אונ ג ליון ב ל ש ו ן ״ ה ת ו ר ה ש לנו ״ « .ב מ א מ ר א ח ר « מ סו פ ר ,ש ח כ ם גוי ה צי ג ל ר ש ב ״י ש ל ש ר מ זי ם ה י ס ט ו ר י י ם או פיו ה פ סוי ד א פי ג ר א פי וז מ נו ה מ או ח ר ש ל ש א לו ת :אין ז כ ר ב מ ק ר א ל בנין בי ת ־ ה מ ק ד ש ב פ ע ם ש לי שי ת :מ צ ב ם ה ע לו ב ש ל הי הו די ם ס׳ ה ז ו ה ר מ ת ג ל י ם ג ם ב ר מזי ם ל מ צ בי ם ו ל מ או ר עו ת הי ס טו ריי ם מי מי ־ ה ביניי ם ,ש ה מ ח ב ר ל א ח ש ל ה ם מ שו ם ש ע ט פ ם ב מ ע ט ה ש ל ק ד מו ת או ש ח ש ב ם ב א מ ת ל ע ני ני ם ק דו מי ם ונ כ ש ל ב א נ א כ רוניז מי ם .ה ה סוו א ה ה מ צוי ה מ עי ד ע ל רי חו ק ם מ א ל הי ם! הי הו די ם הנז ה רי ם ש ל א ל א כו ל נ בי ל ה ו ט רי פ ה ח ל שי ם ו חו לי ם ו אי לו ה גויי ם חז קי ם ו ב רי אי ם .א לו ה ם ד ב רי ק נ ט ו ר או פי ניי ם ב פי נ ו צ רי בי מי ־ ה ביניי ם. בין ה מ א מ רי ם נ ג ד ה אי ס ל א ם ח שו בי ם ביו ת ר מ ב חינ ה ב קו ר תי ת ה ד ב רי ם ביו ת ר הי א ה ב ע ת ה ד ב רי ם ב נו ס ח ש ל ה ג ד ת ע תי דו ת ,א ב ל ה ד ב רי ם מ עי די ם ע ל ע צ מ ם, ש נ א מ רו ב ד ר ך ה נ בו א ה ש ל א ח ר מ ע ש ה .ל פ ע מי ם מו צ אי ם אנו ,ש או תו ד ב ר ה מו ב א ב מ קו ם * ח׳׳ג ק צ ב ע״ ב 2 — .ע בו ד ה ז ר ה ב ע״ ב 3 — .ח״ ב ג ע״ א ,ח ״ ג ק צ ב ע ״ א -ק צ ג ע״ א .ו ע ת , ) Leipzig) Polemische und apologetische Literatur : Steinschneidei ,1877ע מ׳ — .318-317 מ תו א ר ב מ קו ם א ח ר כ תו פ ע ת ה מ צי או ת ה הוו ה בז מנ ם ש ל * דיי ק ל שון הזו ה ר ( ח״ג ק צ ב ע״ א) :״ פ סו ק ז ה אינו מ תי ש ב וי ש ל ש או ל :ה ק דו ש ב רוך הו א כ ש ה ל ך א ח ד כנ בו א ה ל ע תי ד ל בו א ל ש עי ר [ ל א דו ם] ל איז ה נ בי א של ה ם נ תג ל ה ז ו כ ש ה ל ך ל פ א רן [ לי ש מ ע א ל] ל איז ה נ בי א שלה ם נ ת ג ל הי ח כ מי ם ק ד מו ני ם מ דו מי ם. ה סי מן ה הי ס טו רי ה בו ל ט ביו ת ר הו א י ח ס הזו ה ר ל ש תי ה ד ת ו ת ,ה נ צ ר ו ת ו ה אי ס ל א ם, ש ש ל ט ו ב י מ י ־ ה ב י נ י י ם ו ה ת ג ר ו ב י ה ד ו ת .ד ת ו ת א ל ו נ ז כ ר ו ת ה ר ב ה ב כ י נ ו י י ם ה י ד ו עי ם· , אם ת א מ ר שנ תג ל ה ל כול ם ,לא מ צינו ז א ת לעול ם אלא לי ש ר אל ב לבד ועל־ידי מ ש ה״ 5 — .ש ם ח״ א יג ע״ א .ד ב רי הזו ה ר ה ם על־פי ה ר מ ב ״ן ( ב ר א שי ת ב ,ג) על האיסלא ם .גם על יון נ א מ ר ( ח״ ב רלז ע״א ,ל ה לן ע מ׳ שכו) ,שה ם ״ ק רו בי ם ל או ר ח ה א מונ ה״ ,כ לו מ ר ל ד ת ה מי ס טי ת .ה קי ר ב ה ה הי א מ בו ס ס ת א דו ם וי ש מ ע א ל ,ה מ ציי ני ם בזו ה ר ג ם א ת ה או מו ת ה ש לי טו ת ,שי ש ר א ל היו מ שו ע ב די ם בוודאי ע ל ה כ ת בי ם הני או־ א פ ל א טוניי ם ,ש היו נ פו צי ם בי מי־ ה ביניי ם ב שם ח כ מי יון ה ק ד מוני ם— . Judaeo-Christian Polemics in 0ע י י ן ,Steinschneiderשם ,ע מ ׳ the :Bacher ; 362-360 ! מ א מ ר ק ד מו ת ס פ ד הזו ה ר ,ל ב ע ״ א 2 _ .ש ם כ ט ע״ ב _ל ע״ ב 3 _ .מ ג ן ו צינ ה ,נ ע ״ ב; מ א מ ר ק ד מו ת ,ל ע ״ ב -ל א ע״ א * — ,ש ם ל ה ע ״ א -לו ע ״ ב :טע ם ל ש״ ד ,ענ ד _ . 151-150פ ,H astings E. R. E . < , I I I ,JQR) Z ohar , 1891מ׳ 7 — .) 784-781זו ה ר ח ״ ב ק פ ח ע״ ב 8 — .גם בזו ה ר חד ש ,סו ף ,) X11 )1921ע מ׳ ® — . 862-658בן יו ח אי ,מ ענ ה ג — .ז ש ם ,מ ענ ה א 8 — .י ״ ל ז לו טני ק: מ א מ רי ם מ ס פ ר מ ד ר ש ה מ לי צ ה ה ע ב רי ת (י רו ש לי ם ,תר צ״ ט) ,ע מ׳ 9 — .39-37ש׳ פו שינ ס קי :ל ח ק ר ש פ ת הזו ה ר ( ״י בנ ה ״ , 11 ,ת״ ש) ,ע מ׳ ק מ -ק מז ! » — .ז ה ר י 80 ר א בי ״ ה נכ׳׳י) 3 a וי צ א ( מד ר ש הנ על ם) ר מוז ,ש הנו צ רי ם ה ש חי תו ב תו ר ת ם א ת הנ בו א ה ה א מי תי ת :״ אוי ר ה של א ר ץ־ י שר אל מ ח כי ם ו מ ר מז נ בו א ה ,וז ר עו של ע שו י עו ל ה אוי ר ו הנ בו א ה ״ .ב מ ד ר ש רו ת (שם ^א ע ״ג) מ דו ב ר על ״ א ל הי ם א ח רי ם״ של י ש מ ע א ל ו ע שו ,ו ע ל א ל הי בני ע שו נ א מ ר :״ כ ל בני י שר אל ה ם מ ש ת חוי ם ל ה ק דו ש ב רו ך הו א ,ואלד,ים ש ל בני ע שו הו א לשתחוד ,ל ה ם״ 9 — .ש ם ח ״ ג רכ ע ״ ב -ר כ א ע״ א. 81 מבוא :ספר הזו הר וחקר הזו הר פרק ר בי עי: החריפים ,הנתונים בפי ר׳ אלעזר בן ערך ,שבכה ואמר : 1״אבן אבן ,אבן קדושה ,עליונה על כל העולם בקדושת רבונך ,עתידים בני עממים לזלזל בך ולהושיב עליך גלמים טמאים ,לטמא את מקומך הקדוש ,וכל טמאים יקרבו בך ,2ווי לעולם באותו זמן ...ועל זה אני בוכה ,שרואה אני שעל אבן זו עתידים לשית טומאת עממים ופגרי מתים ,מי לא יבכה ,ווי לעולם ,ווי לאותו זמן ,ווי לאותו דור״ .האבן הקדושה היא אבן השתיה שבבית־המקדש ,והכוונה בוודאי למסגד עומאר ,3שהוקם עליה .לפי נוסח כ״י מינכן כתוב ברעיא מהימנא* :״ישו הנוצרי ומהומיטו דאינון כלבים מתים״ ,במקום ״עכו׳ם״ שבנוסח שלפנינו. שלטון הערבים בארץ־ישראל וגלות ישמעאל נדונים בזוהר בדברים מפורשים ,ביחוד בקשר לתיאורים אפוקאליפטיים של מלחמות הקץ וימות המשיח .ארץ־ישראל מסורה לבני ישמעאל בזכות קיומה של מצוות המילה אצלם .״ובוא וראה :ארבע מ ^ ת שנים6 עמד אותו ממונה של בני ישמעאל וביקש לפני הקדוש ברוך הוא .אמר לו :מי שנימול יש לו חלק בשמך ? אמר לו :הן .אמר לו :והרי ישמעאל שנימול למה אין לו חלק בך כמו יצחק ? ...ווי על אותו זמן ,שנולד ישמעאל בעולם ונימול .מה עשה הקדוש ברוך הוא י הרחיק את בני ישמעאל מדביקות של מעלה ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בגלל אותה מילה שבהם .ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקה מכל זמן רב ,כמו שהמילה שלהם בריקנות בלא שלימות ,והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שתושלם אותה זכות של בני ישמעאל״ .6בהמשך המאמר מתוארת מלחמת הקץ ,והתיאור פותח ברמז ברור לקרבות בזמן מסעי־הצלב :״ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות קשות בעולם ולקבץ את בגי אדום עליהם ,ויעירו מלחמה בהם ,אחת על הים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים ,וישלטו אלו באלו ,והארץ הקדושה לא תמסר לבגי אדום״ .מתוכן הדברים ניכר ,שנכתבו לאחר הדיפת הנוצרים מארץ־ישראלל .המאמר הברור ביותר על גלות ישמעאל בימי־הביניים ,שמצד תוכנו אין בו כל הסוואה ,מובא בשם ר׳ יהודה :״׳ושפחה כי תירש גברתה׳(מ שלי ל ,כג) ,זו הגר שילדה את ישמעאל ,שעשה כמה רעות לישראל ושלט בהם ועינה אותם בכל מיני עינויים וגזר עליהם כמה שמדות ,ועד היום הם שולטים עליהם ואינם מניחים להם לעמוד בדתם ,ואין לך גלות קשה לישראל כמו גלות ישמעאל״» .סמוך למאמר זה מתואר דרך הפגיעה של הערבים ביהודים .״ר׳ יהושע היר .עולה לירושלים והיה הולך מ ס כ ת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת בדרך .ראה ערבי אחד ,שהיה הולך בדרך ובנו עמו .פגשו יהודי אחד .אמר לבנו : יהודי זה מגועל ,שמאס בו רבונו ,בזהו ורקק לו בזקנו שבע פעמים ,שהוא מזרע רמים, שאני יודע שמשעבדים אותם שבעים עממים .הלך בנו ואחז בזקנו״ .בתיאור זה ,הקשור בתנא ר׳ יהושע ,התכוון המחבר להדגים את קשי השעבוד בגלות ישמעאל .גם העל בונות והבזיונות ,שסבלו ישראל מן הנוצרים בימי־הביניים ,מתוארים בצורה ברורה!. גם חישובי הקץ שבזוהר מגלים את זמנו האמיתי .רוב החישובים שבגוף הזוהר ובשאר החלקים קובעים את התחלת הקץ לשנות ,21310—1300חוץ מרעיא מהימנא ,שלפיו זמנה של ביאת המשיח הוא בשנת 1340בקירוב .3דרכם של מחשבי הקצים לקבוע את מועד הגאולה סמוך לזמנם .והרי דבר הוא ,שרשב״י ותלמידיו הרחיקו את הקץ כאלף ומאתים שנה עד זמנו של ר׳ משה די ליאון דווקא .פתרונה הפשוט של חידה זו הוא, שבעל הזוהר חי וחיבר את הספר בסוף המאה השלש עשרה .במאמר אחד 4רמוז בבירור ,שכבר עברו 1200שנות גלות ,והחשיכה שלפני בקיעת השחר ,היינו תקופת חבלי המשיח ,תמשך ששים ושש שנים מאותו מועד .נמצא ,שהדברים נכתבו בין שנת 1268ובין . 1334 במאמרים רבים מצויים רמזים למצב הפנימי של יהודי ספרד במאה השלש עשרה, וביחוד למצב המוסרי ,כגון באזהרות החוזרות ונשנות על יחסים מיניים עם בנות הגויים ,המכוונות בוודאי ליחסים עם השפחות הערביות ,שהיו נהוגים בין יהודי ספרד בחוגים מסוימים .5אך בגוף הזוהר רוב הרמזים בשטח הפנימי סתמיים הם ,ואילו ברעיא מהימנא ובתיקוני זוהר מוצאים אנו תיאורים ברורים לגמרי .חלקים אלו מלאים תלונות ותוכחות נגד העשירים ותקיפי הקהילות ,ובהן משתקף המצב הדתי והחברתי ,ששרר ביהדות הספרדית באותה תקופה ,פרשה זו נבדקה ונתבהרה במחקרו היסודי של י׳ בער» ,שהוכיח גם את השפעת חיבורו של מטיף נוצרי מכת הפרנציס־ קאנים הספיריטואליים מאמצע המאה השלש עשרה על בעל רעיא מהימנא. התשובות להוכחות אלו מעטות ודלות הן ואינן ראויות לדיון מבחינת הבקורת המדעית. מגיני קדמות הזוהר מגיחים ,שהדברים על שלטון הנוצרים והערבים ועל גלות ישמעאל ,ועל אחת כמה וכמה חישובי הקץ ,נאמרו באמת כנבואות לעתיד לבוא ל, והמאמרים שאין לפרשם בדרך הנבואה נפסלים כתוספות מאוחרות« .מלבד תשובות כלליות אלו ניסו גם בכמה פרטים לטשטש את רושם האיחור .כך טענו ,למשל ,ששתי האומות הקרובות לישראל באמונת היחוד אינן אדום וישמעאל ,היינו הנצרות ! ז ו ה ר חד ש מד ע ״ ב -ע ״ ג 2 — .ל ש ו ן ה מ קו ר« :וכל מ ס א בין י ק ר בון בך״ .כנראה הכוונ ה ,ש הגויי ם ה ט מ אי ם י ג שו ל מ קו ם ה ק דו ש .א ך א פ ש ר לפ ר ש א ת ה מ לי ם ג ם על ת פ לו ת ט מאות או ק ר בנו ת ט מ אי ם. 3א מנ ם ה תי או ר אינו מדוי ק ,ש ה רי ב מ סג ד עו מ א ר אין ״ג ל מי ם״ ו ״ פג רי מ תי ם״ .ה מ ח ב ר ה מ צי א פסלי ם ו ק ב רי ם כרי ל ה פ לי ג ב טו מ א ת ה מ סג ד ,כ ד ר כו ב תי או רי ם ה ״נ בו איי ם ״ ל הוסי ף נו פ ך ד מיוני שם ,ע ם׳ — ,362פ בנ ר א ה הכווגה ל א ר ב ע מ או ת שני ם * זו ה ר ח ״ ג ר פ ב ע״ א .עיין מ ה ת ח ל ת ה אל ף ה ש שי .מו ע ד ז ה מ כוון ב דיו ק ל כי בו ש ה של ארץ־י שראל על־ידי ה ע ר בי ם ב שנו ת .638-634ר׳ דור לו רי א בי ק ש ל הו כי ח מ ת א רי ך ז ה ב פ ל פו לי ם א פו לוגי טיי ם ,ש ה מ א מ ר נ כ ת ב כנ בו א ה ל ע תיד .עיין מ א מ ר ק ד מו ת ספ ר הזו ה ר ,כ ה ע ״ ב -כו ע״ א 6 — .ז ו ה ר ח״ ב לב ע״א — .י ה ד ה מ ל ח מו ת בין ה מו ס ל מי ם ו בין הנו צ רי ם ב מ ס עי־ ה צל ב נ ש מ ע גם ב תי או ר א פו ק אלי פ טי אחר (זו ה ר חד ש ,סו ף בלק) « — .ז ו ה ר ח ״ ב י ז ע ״ א ( מד ר ש הנעל ם) .ו עיין ש ם ח ״ ג רי ט ע״ א ,רמב ע״ ב ,ר מו ע״ ב (רעיא מ הי מג א ^ זו ה ר חד ש עד .ע ״ ב ( מד ר ש הנעל ם). 82 ! זו ה ר ח ״ ב ק פ ת ע ״ ב 2 — .ש ם ח ״ א ק טז ע ״ ב -קי ז ע״ א ,קי ט ע ״ א ,זו ה ר חד ש סו ף ב ל ק .ר ק ב מ א מ ר א ח ד ( שם סו ף וי ש ב ,ס ת רי תור ה) נ ק ב ע ה ה ת ח ל ת ה ק ץ לז מן מ או ח ר ,אלף ת ק״ מ שנ ה א ח רי ה חו ר בן, היינו שנ ת . 1608או ת ם ה חו ק רי ם ,ש ח ש בו ל מ צו א מו ע ד ז ה ב מ ד ר ש הנ על ם ( ח״ א קל ט ע ״ ב -ק מ ע״א) ס עו ,ש ש ם מ דו ב ר על ת חי ת ה מ תי ם ב שנ ת ת ״ ח ל אל ף ה ש שי ,א בל גם ב על הד ע ה ה הי א מו ד ה, ע מ ׳ ! 119-118 ש הג או ל ה ת ת חי ל ב ר א שי ת ה א ל ף ה ש שי .ו עיין וי כו ח על ח כ מ ת ה ק ב ל ה, , ) N ew Y ork) A H istory of Messianic Speculation :A . H . Silver ,1927ע מי — .92-90ג זו ה ר ה ״ ג ר מ ט ע״ א ,רנ ב ע״ א * — .ש ם ח ״ ב ט ע״ ב 5 — .ע י י ן י׳ ב ע ר :ט ד רו ס בן י הו ד ה ה לוי וז מ נו ( ״ צ י ו ך , 11 ,ת ר צ״ז) ,ע מ׳ 6 — . 44-42ה ר ק ע ה הי ס טו רי של ה״ ר עי א מ הי מנ א ״ ( ״ צ י ו ך ,V ,ת״ ש), ענ ד 7 — .44-1ב ךיו ח אי ,מ ענ ה כג! מ א מ ר ק ד מו ת ס פ ר הזו ה ר ,כ ה ע ״ ב -כו ע״ ב 8 _ ,עיין ו ׳ מ ר ג ליו ת :ני צו צי ז ה ר (זו ה ר ח ״ ב יז ע״ א ,או ת ב). מסכ ת ה ב קו ר ת פרק ר בי עי: מ בו א :ספר הזוהר וחקר הזו הר או שיות ה ב קו ר ת ע לי הן ה נ ק ו ד ו ת ו ה ט ע מ י ם ב ש מ ו ת י ה ם ,ו א ף צ ו ר ת ם מ ת ו א ר ת . 1ה נ ק ו ד ו ת נ ד ר ש ו ת ב ד ר ך ה ס ו ד ש א מונ תן הי ת ה ק רו ב ה ל מונו תי איז ם הי הו די .א ח רי ם יי ח סו א ת ה קי ר ב ה ל מ די ויון ב ה ס ת מ כ ז ר ע ה א צ י ל ו ת .2ל פ ע מ י ם נ א מ ר ,ש ה נ ק ו ד ו ת ה ן ל מ ט ה ,ב א מ צ ע ו מ ע ל ל א ו ת י ו ת ^ .י ח ס ו ה אי ס ל א ם, אלא א דו ם ו מ צ רי ם ה ק ד ו מ ו ת, 1 א ף ־ ע ל ־ פי ש בוו ד אי אין לו מ ר כ ו ת ע ל מ א מ ר י ם א ח ר י ם ב ז ו ה ר ,2א ם כ י ב ר ו ר ,ש ב מ א מ ר י ם ה ה ם מ ד ו ב ר ר ק ע ל א ו מ ה ה נ ק ו ד ו ת ו ה א ו ת י ו ת נ מ ש ל ל י ח ס ה נ ש מ ה ו ה ג ו ף * א ו ל י ח ס ה ל ב ו ש ו ה ג ו ף . 6ר מ ז י ם ר ב י ם א ח ת ,י ו ן .3ו א פ י ל ו א ם נ ו כ ל ל י ש ב ב ר ו ח ק פ ר ט ז ה א ו א ח ר׳ ה ר י ש א ר ה ט ע נ ו ת ב מ ק ו מ ן מ צויי ם הוי ״ ה בני קו ד עו מ דו ת ,ו ב כו חן מ ת ב ט לי ם ג ם ה תי רו צי ם ה פ ר טיי ם ה ד חו קי ם. א ל ה י ם. 6 כמה ב ת ו ר ה. 7 ב ר עי א מ הי מנ א ו ב תי קוני בק שר ל ש מו ת פ ע מי ם א ל הי ם, הנ ד ר שי ם נז כ רי ם ונ ד ר שי ם ז ו ה ר8 מו ב א א פי לו ל פ י נ י ק ו ד ם׳ ה ט ע מי ם סדר ב מ לי ם ה ט ע מי ם ו בי חו ד שם מ סוי מו ת בנו ס ח ס פ ר ד: זרקא מקף סי מני ה ה וי שו פ ר הו ל ך ס גו ל ת א .ה מ א מ רי ם ה מ ע ני ני ם ביו ת ר נ מ צ אי ם בזו ה ר שי ר ה שי רי ם ,ש ב ה ם ה ה ו י ה ד ת י ו ה ת ר ב ו ת י ,ש ב ע ל ה ז ו ה ר ח י ו פ ע ל ב ו ,ה ט ב י ע א ף ה ו א א ת ח ו ת מ ו ע ל ה ס פ ר. מ ב ק ש ה מ ח ב ר ל הו כי ח ,ש ה נ ק ו ד ו ת ו ה ט ע מי ם ק דו מי ם .הו א ט ו ע ן׳ ש מ קו ר ם ק ב ל ה ל מ ש ה ת פ ל ו ת ו ס ד רן ,מ נ ה גי ם ו ני מו סי ם ,א מו נו ת ת פ לו ת ,ע ני ני כי שו ף ו די מו נו לו גי ה ,ציו רי גן ־ מ סי ני ״ו נ ש כ חו מן ה עו ל ם ,א ל א ש ב או ח כ מי ם ש קי ב לו או ר ה ח כ מ ה מ ר א שו ני ם ו ה קי מו ע ד ן ו גי ה נו ם ,ה ש ק פו ת ר פו איו ת ,י ד י ע ו ת ב ח כ מ ת ה ל שון — ב ע ני ני ם א לו ו כיו צ א ב ה ם, א ו ת ן ע ל ה א ו תי ו ת ל ה סי ע א ת ה או תיו ת ״ « .ב רו ר׳ ש ד ב רי ם א לו נ כ ת ב ו ע ל י ס ו ד י די ע ה, ה מו ב אי ם ב מ פ ו ר ט או ר מוזי ם ד ר ך א ג ב׳ א פ ש ר ל ח שו ף ס י מ נ י ם ו רי שו מי ם ,ש י ש ב ה ם ש ה נ ק ו ד ו ת ו ה ט ע מ י ם נ ת ח ד ש ו ב ז מ ן מ א ו ח ר׳ ו ה ם מ כ ו ו נ י ם ל ס ת ו ר א ת ה ט ע נ ה ,ש ל א ה י ו מ שו ם סיו ע ח שו ב ל ק בי ע ת ז מ נ ו ש ל הזו ה ר .ת חו מי ם א לו ,חו ץ מ ע ני ני ה ר פו א ה ,ה ד ק ד ו ק מ צ ו י י ם כ ל ל ק ו ד ם ל כ ן .נ ע י מ ת ה פ ו ל מ ו ס נ ש מ ע ת ע ו ד ב י ת ר ב ה י ר ו ת ב מ א מ ר א ח ר : ! 0 ו ק צ ת ת פ לו ר ,ל א נ ח ק רו ע דיין ב ה שוו א ה ל ת ר בו ת הי הו די ת ו ה ל א ־י הו די ת בי מי ־ ה ביניי ם, ״ו א ם ת א מ ר :ה נ קו ד ו ת תי קון סו פ רי ם הן י ח ס ו ש לו ם ,ש א פי לו כ ל נ בי אי ה עו ל ם י היו ו ל פי כ ך ל א נו כ ל ל ה ס ת מ ך ע לי ה ם ב דיון כ ל לי ז ה א ל א ב מי ד ה מ צו מ צ מ ת .ב די ק ת הי די ע ו ת כ מ ש ה ,ש קי ב ל תו ר ה מ ה ר סיני ,א י ן ל ה ם ר שו ת ל ח ד ש א פ י ל ו נ ק ו ד ה ק ט נ ה א ח ת ב או ת ה אנ א טו מיו ת ו ה ר פו איו ת ש בזו ה ר ה ע ל ת ה ,ש מ קו רן ב ד עו ת ש היו רוו חו ת בי מי ־ ה ביניי ם, א ח ת ,א פי לו או ת ק ט נ ה ש ב תו ר ה ״ .ב תי קו ני זו ה ר נז כ רי ם ג ם ב ע לי ה ד ק דו ק ( מ א רי ד ק דו ק ) בי ח ו ד ב ס פ רו ת ה ר פו אי ת ה ע ר בי ת * .ח שי ב ו ת מי ו ח ד ת נ ו ד ע ת ל מ ס ק נ ה זו ל ג בי ח ל קי ם ו ה מ ו נ ח ת נ ו ע ה ג ד ו ל ה ! ! ,ו א ף מ ס ו ר ה ג ד ו ל ה ו מ ס ו ר ה ק ט נ ה נ ד ר ש ו ת ב ד ר ך ה ס ו ד צ ג. ב ע ל י א ו פ י ק ד ו ם כ ב י כ ו ל ,כ ג ו ן ס פ ר א ד צ נ י ע ו ת א ו ה א ד ר ו ת׳ ה מ ל א י ם י ד י ע ו ת מ מ י ן ז ה. בי או ר סו דו ת ה ת פ ל ה הו א א ח ד ה נו ש אי ם ה מ ר כזיי ם בזו ה ר .סו דו ת א לו מו ס בי ם ע ל ת פ לו ת ב ע נ י נ י כי שו ף ל א נו כ ל ל ה כ נ ס ב פ ר ט י ה שי מו ש ה מ א ג י׳ ה מ ת ו א רי ם ה ר ב ה בזו ה ר ,ש ל פי ר בו ת ,ש ב ו ו ד אי נ ת ח ב ר ו א ו ה ו נ ה ג ו א ח רי ת ק ו פ ת ה תנ אי ם ,ו א פ י לו א ח רי ח ת י מ ת ה ת ל מו ד. ה ב קי אי ם ב מ ק צו ע ז ה ני כ רי ם ב ה ם סי מ ני ה מ א גי ה ש ל י מי׳ ה בי ניי ם .א ך י ש ל ציין א ת נ ציין ל דו ג מ א כ מ ה ת פ לו ת מ סו ג ז ה :ת פ ל ת ״ א ל ב רו ך ג דו ל ד ע ה ״ ב ש ח רי ת ש ל חו ל ש אינ ם מ ת אי מי ם ו ״ א ל א ד ו ן ע ל כ ל ה מ ע ש י ם ״ ב ש ח ר י ת ש ל ש ב ת » ,ק ד ו ש ת ״ כ ת ר י ת נ ו ל ך ״ * ! ,א מ י ר ת ״ ב ל ד ב ר י ה ז ו ה ר ,5ש ״ ב ע ל י ה ק ס מ י ם ו ה ח ר ש י ם מ ת מ ע ט י ם מ ן ה ע ו ל ם ״ ׳ ב הן נ ד רי ״ ב לי ל יו ם ה כי פ ו רי ם » ,ס ד ר ה ע בו ד ה ״ א ת ה כוננ ת ״ » ! ,ה הו ס פו ת ״ז כ ר נו ל חיי ם ״ ו ה א מו נ ה ב כי שו ף פ ח ת ה ו ה ל כ ה .מ תו ך ני מ ו סי י מי ־ ה בי ניי ם ש בזו ה ר הו ב או כ מ ה ד ו ג מ א ו ת לי מי ־ ק ד ם אלא ל ת קו פ ת י מי ־ ה ביניי ם ו ״ ב ס פ ר חיי ם ״ ? ! ב ת פ ל ת ש מ ו נ ה ע ש ר ה ב ע ש ר ת י מי ת שו ב ה ,א מי ר ת ס לי חו ת ו ת ח נו ני ם מ ע גי נ ו ת ® .ה מ א מ ר ב ת י ק ו נ י ז ו ה ר י ב א ר צו ת הנו צ רי ם, ש ה מ כ ש פי ם נ ר ד פו ע ל שני זו גו ת ת פי לין הו א דו ג מ א חו ת כ ת מ ת חו ם ו ב ק ש ו ת ב א ש מ ו ר ת ה ב ו ק ר׳ .! 8ג ם ס ד ר ה ת פ ל ו ת ה מ ג ו ב ש ש ב ז ו ה ר מ ע י ד ע ל א י ח ו ר ו .י ש ה מנ ה גי ם ה ד תיי ם :״ו מ שו ם ש א לו ש ל ה דו ר ה א ח ר ת אינ ם ב קי אי ם מני חי ם ה ם שני זו גו ת י ס ו ד ל ה ני ח ,ש ח ק י ר ת ה ת פ ל ו ת ו ס ד ר ן ב זו ה ר ת ג ל ה ס י מ נ י ם ב ר ו רי ם של· נ ו ס ח ס פ ר ד ת פ י ל ין ״ .מ ק ו ר ו ש ל מ נ ה ג ז ה הו א ב מ ח ל ו ק ת ב י ן ר ש ״י ו ב י ן נ כ ד ו ר בי נ ו ת ם ע ל ס ד ר ב מ א ה ה ש תי ם ע ש ר ה ו ה ש ל ש ע ש ר ה. ה פ ר שיו ת ב ת פי לין ,כ לו מ ר ל כ ל ה מו ק ד ם הו נ ה ג ב סו ף ה מ א ה ה ש תי ם ע ש ר ה. מ קו ר ם וז מנ ם ש ל ה נ קו דו ת ו ה ט ע מי ם היו שנויי ם ב מ ח לו ק ת ע ד ב ת חו ם ה ד ק דו ק ה בו חן ה עי ק רי הו א ה ב א ת ה נ קו דו ת ו ט ע מי ה נ גי נ ה ,שנ ת הוו ב ת קו פ ת ו א פ י ל ו ח כ מ י ם ב ע ל י ח ו ש ב ק ו ר ת מ פ ו ת ח ,כ ג ו ן ר׳ ע ז ר י ה מ ן ה א ד ו מ י ם ו מ ש ה מ נ ד ל ס ז ו ן ,נ ט ו ה ד ו ר ו ת ה א ח ר ו נ י ם׳ ה ג אוני ם .סי מ ני ם א לו נז כ רי ם או ר מוזי ם כ מ ע ט ב כ ל ה ח ל קי ם ,א ב ל ה ם ש כי חי ם ו ג לויי ם 1 ביו ת ר בזו ה ר שי ר ה שי רי ם ,ב ר עי א מ הי מ נ א ו ב ת י ק ו ני זו ה ר .ב מ קו מו ת ר בי ם מו ב אי ם נ בן יו ח אי ,מ ענ ה ד .ו עיין ת שו ב ת שי״ ר בנ ח ל ת י הו ד ה 2 — .ני צו צי ז ה ר ( ח״ א י ג ע״ א ,או ת יא). 3עיין לעיל ע מ׳ , 81ה ע ר ה .5מ א מ ר א חד בזו ה ר ( ח״ ב רלז ע״א) מו ע ת ק כ מ ע ט מ ל ה ב מ ל ה ,חו ץ מ ציון זו ה ר ח״ א טו ע״ ב ,יז ע״ א ,כד ע ״ א -ע ״ ב ( שייך ל תי קוני זו הר) ,ח ״ ב קנ ח ע״ א (רעיא מ הי מנ א), ח״ג רה ע״ ב ,מד ר ש רו ת (זו ה ר חד ש מ ע״ב) ועו ר ה ר ב ה .ו עיין ח״ א ק ע׳יב ( ס ת רי תור ה) ,ח״ ב ק פ ע״א 2 — .שם ח״ א טו ע״ ב ,יז ע״ א 3 — .ש ם ח״ ב ק פ ד ע״ ב ,תי קוני זו ה ר ,ה ק ד מ ה ,ו ע ״ ב— . * ח ״ א טו ע״ ב .ו עיין י ״ ל ז לו טני ק :מ א מ רי ם מ ס פ ר מד ר ש ה מ לי צ ה ה ע ב רי ת ,ע מ ׳ 6 — .36-33ז ו ה ר שי ר ה שי רי ם (זו ה ר חד ש) כב ע ״ ג -ע ״ ד .ו עיין ש ם כ ״ ג ע ״ ב 6 — .ז ו ה ר ח ״ ב צז ע ״ ב (סבא) ,ח ״ ג קי ר ב ת ה של יון ל או ר ח ה א מונ ה ,מ פ סי ק ת א ד ר ב כ הנ א ( הו צ׳ בו ב ר ,מ ע״ ב) ,ו ש ם נ א מ ר ב מ פו ר ש על מדי, י ע״ ב ,סה ע״ א .ני קו די ה ש מו ת נז כ רי ם ה ר ב ה בזו ה ר ש ה״ ש ו ב תי קוני זו ה ר 7 — .ז ו ה ר ח ״ ג ק פ ט ע״ א, ש היו עו ב די א לי לי ם :״ מ ל כי מ די ת מי מי ם היו ,ו אין ל ה ק ב ״ ה ע לי הן א ל א ש ע ב דו ע בו ד ה ז ר ה ,ש ק ב לו ק צ א ע ״ ב (ינו ק א) ,ר א ע״ א ,רג ע״ א ,ר ה ע ״ כ 8 — .ש ם ח ״ א כ ד ע״ ב ,ח ״ ב קנ ח ע״ א ,ח ״ ג ר מז ע ״ ב ו עו ד ה ר ב ה ,בי חו ד ב תי קוני זו ה ר חר ש .ו עיין וי כו ח על ח כ מ ת ה ק בל ה ,ע מ׳ 9 — . 120ז ו ה ר חד ש י ע״ ד. מ א בו תי ה ם ב ל ב ד״ .קי ר ב ת י ש מ ע א ל ל אל הי ם ו ל א מונ ה ה א מי תי ת ר מוז ה גם ח ״ ב פז ע״א * — .עיין , M G W J) Die M edizin im Sohar : K. Preis, 1928ע מ׳ 5 — .) 184-167ח ״ ב ק 5״ ב ע ״ ב— . » ע י י ן ,R E j) Bacher ,1891 xxii ע מ׳ , 138-137 x x mע מ ׳ .) 134-133הני מו סי ם ה מו ב אי ם שם ה ם :נ שי ק ת הי ד ל או ת כ בו ד ( עיין בי חו ד זו ה ר ח ״ ג רצו ע״ב) ו רי שו מי דו־ ה ק ר ב של ה א בי רי ם ב תי או רי הוי כו חי ם בד ב רי תו ר ה .ב מ א מ רי חז ״ ל מו ב א ת נ שי ק ת הי ד כני מו ס נאה ,ש הי ה נ הו ג אצל ע מי ם ז רי ם ,א ב ל לא כ מנ ה ג הי הו די ם ב אר ץ־י שר אל 7 — .זו ה ר חד ש ,תי קוני ם ,י א ע״ ב. 84 !0שם כב ע״ ד » — .תי קוני זו ה ר ,ה ק ד מ ה ,ז ע״א ! 2 — .זו ה ר חד ש, תי קוני ם ,יו ע ״ג— . ® 1זו ה ר ח״ ב ק ל ב ע״א ,רה ע״ ב ,רס ע׳׳ ב ,רלד ע״ ב (רעיא מ הי מנ א) !* — .תי קוני זו ה ר ,תי קון י ח, ל ע ״ א :זו ה ר חד ש ,תי קוני ם ,ט ע״ד 15 — .ז ו ה ר ח ״ ג רנה ע״ ב ( רעי א מ הי מנ א) ! » — .ש ם לג ע״ א (כנ״ל) ,סג ע״ ב ! 7 — .תי קוני זו ה ר ,תי קון י ח ,כט ע ״ א :תי קון נז ,צד ע״ ב ! 6 — .זו ה ר ח ״ ג ק כ א ע״ ב (רעיא מ הי מנ א ^ 85 פר ק ר בי עי: מ בו א :ס פר ד»זוהר ודוקר הזוהר להגיח את קדמותם ואף הביאו ראיות מס׳ הזוהר! .לפיכך עד שהענין לא נתברר כל צרכו היה מקום לטענת המשיבים ,שהזכרת הנקודות והטעמים אינה מוכיחה כלום לקביעת זמנו של הזוהר .2אך החקירות החדשות העלו בוודאות גמורה ,שהנקודות והטעמים מאוחרים הם ,ולאור מסקנה זו נסתתמה התשובה ואפשר לראות בהזכרתם ובביאורם הוכחה חותכת לאיחור הזוהר. טענות בקורתיות אחרות ,כגון הבאת תפלות וידיעות רפואיות מאוחרות ,נדחו בכך, שהתפלות שבזוהר קדומות הן 3ושגם חכמי התלמוד היו בקיאים באנאטומיה ובחכמת הרפואה* .תשובות אלו אולי נכונות הן לגבי פרטים אחדים ,שהמבקרים הסתמכו עליהם, אבל בדרך כלל אין בכוחן לסתור את טענות הבקורת בענינים הנדונים .תשובת קוניץ« על הטענה של עמדן ,שבהזכרת המנהג של הנחת שני זוגות תפילין רמוזה בתיקוני זוהר המחלוקת של רש״י ורבינו תם ,אופינית לנפתולי האפולוגיטיקה של המאמינים בקדמות הזוהר .קוניץ ציין שלשה דרכים לסילוק ה טענה :א) רשב״י צפה ברוח הקודש את המחלוקת המאוחרת :ב) המחלוקת החלה בתקופת התנאים ואף מנהג החסידות להניח שני זוגות מספק קרום הוא ,והחכמים המאוחרים נחלקו בדברי הקדמונים וביקשו לקבוע הלכה פסוקה ולהכריע לצד אחד ! ג) הפיסקה שבתיקוני זוהר הערה מאוחרת היא ,שנשתרבבה לתוך הטכסט .קוניץ מסיים :״והנה לחומר השגת הגאון המשיג שלש אלה האופנים יעשה לה כמשפט ,החושב והבוחר יחשוב ויבחר אחת מאלה הטוב בעיניו, והשגה הנראית מרה כלענה בהשקפה הראשונה ,תכליתה אין דבר כלל וכלל ,ולא תוסיף לדאבה עוד״ .אכן ״החושב והבוחר יחשוב ויבחר״ בין טענות הבקורת המבוססות ובין תירוצי האפילוגיטיקה הפורחים באויר. מסכ ת ה ב קו ר ת ר ב י ם מ ו ב א י ם מ מ נ ו ב פ י ת נ א י ם .ג ם ת ר ג ו מ ו ש ל י ו נ ת ן ב ן ע ו ז י א ל ,ש ל פ י ה ת ל מ ו ד 1ת ר ג ם א ת הנ בי אי ם ,א ב ל ת ר ג ו מו ל א ה גי ע לי די נ ו א ל א ת ר גו מי ם מ או ח רי ם נ ק ר או ע ל ש מו, מו ב א בזו ה ר .ב ד י ק ת ה ה ב א ו ת מ ר א ה ,ש ב ע ל הזו ה ר י ד ע א ת ה ת ר ג ו מ י ם ה מ או ח רי ם ו ש מו ת ה ת ר ג ו מי ם כ ב ר נ ת ע ר ב ב ו א צ לו .ב ס ת ר י ת ו ר ה 2נ א מ ר ,ש א ו נ ק ל ו ס ת רג ם א ת ה תו ר ה ויו נ תן בן עוזי א ל ת ר ג ם א ת ה מ ק ר א .ת ר גו ם י רו ש ל מי ל תו ר ה ,ה מיו ח ס ב ט עו ת לי ו נ תן בן ע ו ז י א ל ,מ ו ב א ב ש מ ו ב ג ו ף ה ז ו ה ר 3ו ב מ ד ר ש ר ו ת ה נ ע ל ם * .ב ר ע י א מ הי מ נ א & נ ז כ ר ת ר ג ו ם י ו נ ת ן ■ ל ד ב רי ה י מ י ם ,ו ב ת י ק ו נ י ז ו ה ר 6מ ו ב א א פ י ל ו ת ר ג ו ם א ו נ ק ל ו ס ל ד ב ר י ה י מ י ם ,א ם כ י ב ש מ ו ש ל א ו נ ק ל ו ס נ ו ד ע ר ק ה ת ר ג ו ם ל ת ו ר ה ,ו ב נ ו ג ע ל י ו נ ת ן נ א מ ר ב ת ל מ ו ד?י ב מ פ ו ר ש , ש ל א נ י ת נ ה לו ר ש ו ת ל ת ר ג ם א ת ה כ ת ו בי ם .ס י מ ן ל א י חו ר ז מ נ ו ש ל ה זו ה ר הו א ,ש ה ש פ ה ה א ר מ י ת נ ק ר א ת ב ו ל ש ו ן ת ר ג ו ם ס ת ם »׳ כ ל ו מ ר ה מ ח ב ר ח י ב ת ק ו פ ה כ ש ה א ר מ י ת נ ו ד ע ה ב עי ק ר כ ל שון ת ר גו מי ה מ ק ר א. ח ל קי ה ס פ רו ת ה ת ל מ ו די ת מו ב אי ם ב ש מו תי ה ם ,כ גון מ ש נ ה ו ב ריי ת א ו תו ס פ ת א ,ת ל מ ו ד י רו ש ל מי ו ת ל מ ו ד ב ב לי ,ש ש ה ס ד רי מ ש נ ה ו מ ס כ תו ת שו נו ת .ציו ני ם א לו מ צויי ם ביו ת ר ב ר ע י א מ ה י מ נ א ו ב ת י ק ו נ י ז ו ה ר .מ א ו ת ל ש ו נ ו ת מ ד ב ר י א מ ו ר א י ם ו מ ס י פ ו ר י ם ע ל מ ע ש י ה ם מ שו ל בי ם ב כ ל ח ל קי הזו ה ר .נ בי א ל דו ג מ א מ א מ רי ם א ח די ם, ש ב ה ם ד ב רי א מו ר אי ם נ ת ו נ י ם כ פ י ת נ א י ם א ו מ ו ב א י ם ב צ י ו ן מ ק ו מ ם ב ת ל מ ו ד .א) ר׳ ח י י א א מ ר ל פ נ י ר ש ב ״ י ״ ה א תנינן ח ל מ א ד ל א א ת פ ש ר כ א ג ר ת א ד ל א מ ת ק רי א ״ « ,ו ה ם ד ב רי ה א מו ר א ה ב ב לי רב ח ס ד איי ! .ב ) ר׳ א ל ע ז ר א מ ר ״ו הי י נו · ד ת נ ן ש ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א מ ו ר י ד ש ת י ד מ ע ו ת ל י ם ה ג ד ו ל ״ ,ו ר׳ י ו ס י ח ל ק ע ל י ו מ ש ו ם ש א ל ו ה ם ד ב ר י ב ע ל א ו ב ״ ד ה ו א כ ד י ב ו מ ל י ה כ ד י ב ך. 11 ו י כ ו ח ז ה ב י ן ש נ י ה ת נ א י ם ס ו ב ב ע ל מ ע ש ה ש ה י ה ב א מ ו ר א ה ב ב ל י ר ב ק ט י נ א .! 2ג ) ר׳ ח י י א א מ ר, מ קו רו ת הזו ה ר או שיות ה ב קו ר ת ש ב מ ח לו ק ת בי שי ב ת ה ר קי ע מ כ רי עי ם ל פ ע מי ם ל פי חי דו שי ה תו ר ה של חכם ש ב עו ל ם הז ה ״ו א מ רי מ אן מו כ ח ה א פ לוני ד או כ ח מ ל ה ״ » ,ו ד ב רי ם א לו ה ם ר מז ב רו ר קביעת המקורות הספרותיים ,שהזוהר השתמש בהם׳ העלתה הוכחות רבות ומכריעות לאיחורו של הספר .אמנם גם בתפקיד זה נתקלה הבקורת בקשיים חמורים ,שכן רוב הדברים אינם מובאים כלשונם וכצורתם ,אלא בעיבודו החפשי של המחבר ,שטשטש את העקבות במאמרים רבים .אף־על־פי־כן הצליחו המבקרים להסיר את הלוט ולחשוף את המקורות האמיתיים ,ואפשר להביא מאות לשונות ,שמקורם מאוחר ללא ספק .היקף המקורות המאוחרים רחב מאוד .הם כוללים יצירות מתקופת האמוראים וער המחצית השניה של המאה השלש עשרה ,ובהן סוגים ספרותיים שונים ,כגון :תרגומים ,אגדה מ ל ב ד ה א ג ד ה ה ת ל מ ו די ת ש א ב ב ע ל הזו ה ר ה ר ב ה מ ס פ רו ת ה מ ד ר שי ם .מ קו רו תיו ה ר א שיי ם והלכה ,פיוטים ,פילוסופיה ,פרשנות המקרא ,מילונים ,פוסקים ,ספרות ההיכלות 1מגי ל ה ג ע״ א 2 — .זו ה ר ח״ א פ ט ע״א 3 — .ח״ א לא ע״ ב .ב ד פו סי ם ה מ או ח רי ם מו סג ר ה מ ש פ ט, וספרות הקבלה. תרגום אונקלוס ,שלפי דעתם של חוקרים חשובים נתחבר בבבל ,ועל כל פנים לא נערך לפני תקופת האמוראים ,נזכר כמה פעמים בגוף הזוהר ובחלקים אחדים ,ואף ציטאטים ל א ג ד ה ע ל מו תו ש ל ה א מו ר א ה ב ב לי ר ב ה ב ר נ ח מני * ! .ד) ר ש ב ״י מ ס ת מ ך » ע ל מ ע ש ה ב ר׳ א ל ע ז ר ב ן פ ד ת » ! ,ש ע ל ה מ ב ב ל לאו־ץ־ישראל כ מ ה ד ו ר ו ת א ח רי פ טי ר ת ו ש ל ר ש ב ״י. ה ) א ג ד ה ע ל ה א מ ו ר א ר ב ה ב ר ב ר ח נ א׳ ב ן ד ו ר ו ש ל ר׳ א ל עז ר בן פ ד ת ,מו ב א ת ב ציון ״ ב ה ג ד ר ה ד ב ת ר א ז ! ד ר ב ה ב ר ב ר חנ ה ״ »! 0 .ד ב רי ר ב א ,ה א מ ו ר א ה ב ב לי ה מ או ח ר ,ל ב נ י מ ח ו ז א » מו ב אי ם ב ל שון ז ו :״ו ב גין ד א או ק מו ה מ א רי מ ת ני תין או קי רו לנ שיי כו ב גין ד ת ת ע ת ר ו ״. 20 ש ת רגו ם יונ תן נזכ ר בו ,א בל ב ד פו ס מנ טו ב ה מו ב א ה צי ט א ט ללא כל סי מן * — .זו ה ר חד ש כז ע״ א. 6ז ו ה ר ח ״ ג רנז ע״ א 6 — .תי קון יג ,כ ה ע״ א .ש ם תי קון מז ,פו ע״ ב מו ב א או תו ל שון ב חי לו פי גו פ ח ב ד פו סי ם :אונ ק לו ס או יונ תן 7 — .מ ג י ל ה ג ע״ א 8 — .ז ו ה ר ח״ א ט ע״ ב ,פ ח ע ״ ב -פ ט ע ״ א (ס ת רי תור ה) ,ח״ ב ק כ ט ע״ ב ,קלב ע ״ ב -ק ל ג ע״א 9 — .שם ק פג ע״ ב .ב ע ב רי ת :״ ה רי שנינו :חלו ם ש אינו נ פ ת ר כ אג ר ת ש אינ ה נ ק ר א ת״ !° — ,ב ר כו ת נה ע״ א 11 — .ז ו ה ר ח״ ב י ט ע ״ א -ע ״ ב .ב ע ב רי ת :״ ש הו א 1עיין מי לז א ה גי :ס׳ ר א בי ה ,ל ע ״ ג -ל א ע׳׳ ב 2 — .מי לז א הגי הלך ב ו ר ו א ח ר ת .הו א ה כי ר ב אי חו ר ם כוז ב ו ד ב ריו כוז בי ם״ ! 2 — .ב ר כו ת נ ט ע״א ! 3 — .זו ה ר ח ״ ג ק פ ה ע״ ב .ב ע ב רי ת :״ו או מ רי ם :מי מו כי ח ? של הנ קו דו ת ו ה ט ע מי ם ,א ב ל ט ען ,שכל ה מ א מ רי ם ה מז כי רי ם עניני ם אלו אינ ם שיי כי ם לגו ף הזו ה ר ה רי פ לוני ש הו כי ח א ת ה ד ב ר״ !* — .ב ב א מ צי ע א פו ע״ א 15 — .ז ו ה ר ח ״ ג רטז ע ״ ב ( רעי א מ הי מנ א). אלא ל חל קי ם מיו ח די ם ,ש ה ם מ או ח רי ם גם ל פי רע תו .אך ה ב חנ תו ד חו ק ה ו מ ל א כו תיו ת — 3מ גן ו צינ ה ,נ ע״ א! בן יו ח אי ,מ ענ ה ע ט * —- .ש ם ,מ ענ ה נ א; ,Kabbala :F ranckע ט׳ — . $9- 100 16ת ע נ י ת כה ע״ א — .ז ! היינו מ ס כ ת ב ב א ב ת ר א (עג ע״ב) ! 8 — .תי קוני זו ה ר ,ה ק ד מ ה ,ב ע״ ב .ו עיין 5בן יו ח אי ,מ ענ ה ק כ א. 86 זו ה ר ח ״ ג רכג ע״ ב (רעיא מ הי מנ א) ! 9 — .ב ב א מ צי ע א נט ע ״ א 20_ .תי קוני זו ה ר ,תי קון טו .ב ע ב רי ת: ״ו ל פי כ ך פי ר שו הו ב ע לי ה מ שנ ה :הו קי רו נ שו תי כ ם כדי ש ת ת ע ש רו״. 87 פרק ר בי עי: מ בו א :ספר הזו הר וחקר הזו הר הם מדרשי רבה ,מדרש תהלים ,פסיקתות ופרקי דרבי אליעזר .מבחינה בקורתית נודעת חשיבות מיוחדת להבאות מפרקי דרבי אליעזר ,המצויות כמעט בכל חלקי הזוהר! .מקור זה הוא מדרש פסוידאפיגראפי ,שנתחבר בתקופת הגאונים .כדוגמא מענינת לשימוש הזוהר במדרשים פסוידאפיגראפיים מאוחדים יש לציין את הסיפור על אדם הראשון ולילית׳ המובא בציון ״בספרי קדמאי אשכחנא״ ,2ומקורו בא״ב דבן סירא ,3שנתחבר במאה העשירית בערך. בקשר לתפלות כבר ציינו* כמה פיוטים מראשוני הפייטנים ,שהוכנסו לסידור ונזכרים בזוהר כפרקי תפלה .מבחינת זמן החיבור שייכים לסוג זה גם שני הטורים (״גבורים עומדים בפרץ״ ו״דוחים את הגזירות״) מן הפיוט ׳׳אנשי אמונה אבדו״ ,המובאים בתיקוני זוהר .6אך לקביעת זמנו של הזוהר חשובים במיוחד רישומי שירת ספרד. ילינק» ציין כמה מקומות ,שמצא בהם מוטיבים משירי ף גבירול ,יהודה הלוי ואלחריזי, אבל מכיון שאלו הם רעיונות וציורים שכיחים ואינם מובאים בזוהר כצורתם בשירה, הרי אין הוכחה פילולוגית להשפעת השירים ההם .לעומת זה מוכח בהחלט ,שבכמה מקומות מובלעים בזוהר ,וביחוד ברעיא מהימנא ובתיקוני זוהר ,לשונות של ״כתר מלכות״ לן׳ גבירול .7החרוזים ״אבל יש אדון עליהם מחשיך מאוריהם״ ,הנאמרים ב״כתר מלכות״ (יב) על ליקוי השמש ,מובאים כלשונם (״דאית אדון עליהם מחשיך מאוריהם״) בקשר לסוד של ליקוי השמש והירח» .גם במלים הקודמות לחרוזים (״כקבלת סיהרא וככביא משמשא״ )9ניכרת השפעת ״כתר מלכות״ (טו ,יז) :״והיא [החמה] חולקת אור לכל כוכבי שמימה ...בהפקידך אותה להעניק אור לכוכבי מעלה ומטה גם ללבנה״ .החרוזים הידועים (ב) :״אתה אחד ובסוד אחדותך חכמי לב יתמהו כי לא ידעו מה הוא ,אתה אחד ואחדותך לא יגרע ולא יוסיף לא יחסר ולא יעדיף ,אתה אחד ולא כאחד הקנוי והמנוי כי לא ישיגך רבוי ושנוי לא תואר ולא כנוי״ ,השפיעו בתוכנם על בעל תיקוני זוהר ,ולשונות אחדים מהם מובאים גם כצורתם בשינויים קלים: ״ולא עוד אלא מסטרא דאחד איהי ד׳ עמיה י״ג ,אחד המנוי ,אבל מסטרא דעילאה על כל עילאין איהי אחד ולא ככל אחר הכנוי והמנוי ...ומסטרא דמארי על כלא לית ליה כינויי... ומסטרא דעילת על כל עילאין לא יחסר ולא יעדיף נביעו דנהוריה ...אבל בעילת על כלעילאיזלית לעילא מניה דאוסיף ביה וגרע ביה ...ואיהו דאוסיף וגרע בכלהו ולית עליה דאוסיף וגרע״ .!0במקום הנוסח המקורי ״כאחד הקנוי״ מובא כאן ״אחד הכנוי״ ,נוסח מסכ ת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת המתאים יותר לתוכן המאמר .מליצת ן׳ גבירול ״כי לא ידעו מה הוא״ ,שמקורה בפסוק (שמות טז ,טו) על המן ,הפכה בתיקוני זוהר לדרשה מיסטית על הפסוק :״ואיהו לאו איהו כינוי ,ואתקריאת ׳מה׳ מסטרא דחכמה ...ובהאי ׳מה׳ מעיר [צ״ל מעיד] על עילת כל עילאין :׳כי לא ידעו מה הוא׳״! .בדרך זו השתמש גם המחבר של גוף הזוהר במליצה אחרת של ן׳ גבירול .ב״כתר מלכות״(י) :״והיסודות האלה ארבעתם להם יסוד אחד ומוצאם אחד וממנו יוצאים ומתחדשים ,ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים״. בזוהר 2מובא הענין בצורת דרשה מיסטית על הפסוק (ברישית ב׳ י) :״תא חזי אש רוח מים ועפר כלהו אחידן דא בדא ואתקשרן דא בדא ולא הוי בהו פרודא ,ועפר דא כד איהו אוליד לבתר לא מתקשרן דא בדא באינון [צ״ל כאינון] עלאי ,כמה דאת אמר : ׳ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׳״ .במאמרים על תורת האלהות ותורת הנפש מובא הרבה בזוהר המונח ״נשמה לנשמה״ ,שמקורו ב״כתר מלכות״ (ד) :״אתה חי ולא בנפש ונשמה ,כי אתה נשמה לנשמה״.3 ספרו הפילוסופי של ן׳ גבירול ,מקור חיים ,לא השפיע על הזוהר במישרין* ,אבל אפשר לגלות את עקבותיהם של ספרים פילוסופיים אחרים .דרשת הזוהר על תוהו ובוהו כחומר וצורה מבוססת ללא ספק על דברי ר׳ אברהם בר חייא בס' הגיון הנפשי·. ס׳ הכוזרי לר׳ יהודה הלוי השפיע הרבה על ראשוני המקובלים והשפעתו ניכרת גם בתורת הזוהר» .אך לעניננו כאן נסתפק בשתי דוגמאות ,שהקשר הספרותי הישיר מוכח בהן בבירור .דברי הכוזרי : 7״ישראל באומות כלב באברים״ מובאים בזוהר» כצורתם : ״ישראל בין שאר עמין כלבא בין שייפין״ .גם פיתוח הרעיון בס׳ הכוזרי בביאור המשל והנמשל חוזר ונשנה בזוהר« .בס' הכוזרים! נשאל החבר :״התדע למה מתנועעים היהודים בקריאת העברית ל״ ,והשיב :״אמרו ,כי בעבור העיר החום הטבעי״ ,אבל דחה תשובה זו ונתן תשובה אחרת .בזוהר!! נתונה השאלה בפי ר׳ אבא בשיחתו עם רשב״י, והתשובה הדחויה בס׳ כוזרי מובאת בגוון מיסטי כתשובת רשב״י.־ ״נשמותיהם של ישראל נחצבו מתוך הנר הקדוש הדולק ...כיון שאומר[ים] דבר אחד מן התורה ,הרי האור דולק ואינם יכולים להשתכך ומתנענעים לכאן ולכאן ולכל הצדדים כאור הנר״. כתבי הרמב״ם ,בעיקר ספר המדע במשנה תורה ומורה נבוכים ,השפעתם מרובה בזוהר ,וביחוד במדרש הנעלם .אחת הדוגמאות הבולטות היא מנין השמות של עשר כיתות המלאכים על־פי הרמב״ם .!2במדרש הנעלםי־·! מתאימים כל השמות ,ובשני מאמרים ברעיא מהימנא ובתיקוני זוהר*! הוחלף השם כרובים בשם אחר ,פעם אלים ! ע י י ן י*ל ז לו טני ק :מ א מ רי ם מ ספ ר מדר ש ה מ לי צ ה ה ע ב רי ת ,ע מ׳ . 55-54ה ה ק ב לו ת ד ,מו ב או ת שם אינן אלא חלק ק טן מ מ א מ רי פ ר קי ד ר בי אלי עז ר ,ה מו ב אי ם או ר מוזי ם בזו ה ר 2 — .זו ה ר ח ״ א לד ע״ ב. ב ע ב רי ת :״ ב ס פ רי ר א שוני ם מ צ אנו ״ 3 _ .א ו צ ר מדר ש־ם לי״ ד אייזנ ש טיין ,ע מ׳ * — .47ל עי ל 1ז ו ה ר חד ש שם י ע״ ב .ב ע ב רי ת :״ו הו א אינו כינוי ,ונ ק ר א ת י מ ה׳ מצד חכ מ ה ...ו ב׳ מ ה׳ זה מ עי ד על עיל ת כל ע ליוני ם :׳ כי לא י ד עו מ ה הו א ,״ - — .ח׳׳ ב כד ע״ ב .ב ע ב רי ת :״ בו א ו ר א ה :א ש רו ח מי ם ענ ד 5 — .85ה ק ד מ ה ,י א ע״א! זו ה ר חד ש ,תי קוני ס ,א ן ״ ך ,Beiträge , 1 6 __ .ע מ׳ — . 28-26 ו ע פ ר [ ע ליוני ם] כול ם א חוזי ם זה בז ה ו מ ת ק ש רי ם ז ה בז ה ו אין בהם פי רוד ,ו ע פ ר זה כ ש הו א מולי ד ז לו טני ק ,שם ,עמ ׳ 8 — .44-43 ,32-30זו ה ר ח ״ג פב ע״ ב אחר־כך [ א ת הי סו דו ת ה חו מ ריי ם] אינ ם מ ת ק ש רי ם זה בז ה כ או ת ם ע ליוני ם ,כ מו שנ א מ ר :׳ו מ ש ם י פ רד (רעיא מ הי מנ א) « — .ב ע ב רי ת :״ כ ק ב ל ת הי ר ח ו ה כו כ בי ם מן ה ש מ ש״ ! 0 — .זו ה ר חד ש ,תי קוני ם, ו היה ל א רב ע ה ר א שי ם׳ * 3 — .ע י י ן זלו טני ק ,שם ,עמ ׳ 32׳ : 73ג׳ שלו ם :ע ק בו תיו של ג בי רו ל ב ק בל ה ע ע ״ א -ע ״ ב .ב ע ב רי ת :״ו ל א עוד אלא מצד [ מ ל ת ] אהד הי א ד׳ [ ו ] ע מ ו י״ג ,אחד ה מנוי ,אבל מצד ה ע ליון על כל ע ליוני ם הי א א ח ד ולא ככל א ח ד ה כנוי ו ה מנוי ...ו מ צ ד ה א דון על ה כל אין לו כינויי ם .״ ו מ צ ד ה עי ל ה על כל ע ליוני ם לא י ח ס ר ולא י ע די ף מ בו ע או רו ...א בל ב עיל ה על כל ע ליוני ם אין ( מאסף סו פ רי א״י ,ת״ ש) ,ענד * — . 165-163עיין שם ,עמ ׳ 5 — . 168-165עיין ל ה לן ע מ ׳ רצח ,שי ט - י עיין שם ,שם ,ע מ׳ ; 38-37 ,30-29 ל מ על ה מ מנו ,שיו סי ף בו ויג ר ע מ מנו ...ו הו א ש מו סי ף ו גו ר ע ב כול ם ו אין עליו מו סי ף ו גו ר ע ״ .ו עיין גם זו ה ר ח״ ב מ ב ע״ ב (רעיא מ הי טג א). שכ 6 — .ע י ץ ט ע ם ל ש״ד ,ע מ׳ . 150-119ה מ ח ב ר ה ת כוון ל ה ר או ת ב ה ק ב לו ת א ת ה ש פ ע ת ה ק בל ה על ר׳ י הו ד ה ה לוי 7 — .מ א מ ר ב ,סי ,לו 8 — .ח״ג רכא ע״ ב 9 — .ה שווה גם שם קסא ע ״ א -ע ״ ב .ו עיין זלו סני ק ,שם ,ע מ' !° — .69-68 , 16-5מ א מ ר ב ,סי' ע ט -פ 11 — .ח ״ ג ריח ע״ ב ! 2 — .ה ל כו ת י ס ו יי ה תו רה פ״ ב ,ז ! 3 — .זו ה ר חד ש ט ע״א 14 — .ז ו ה ר ח׳׳ ב מג ע״ א ,זו ה ר חדש נג ע ״ ב ( שיי ך ל תיקוני ם). 89 פ ר ק ר בי עי » מ בו א :ס פ ר ה ז ו ה ר ו ח ק ר ה ז ו ה ר מסכת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת ו פ ע ם שנ אני ם ,ו ב מ א מ ר ה שני הו ח ל ף ג ם ה ש ם מ ל א כי ם ב ת ר שי שי ם .ע נין מיו ח ד י ש ו ע ש ו ב כ ו ר ך ״ .ז) ז ו ה ר ! :״ א מ א י א ק ר י צ י ץ ד א ס ת כ ל ו ת א ל א ס ת כ ל א בי ה .ו ב ג י ן ד ה ו ה ק י י מ א ב ש ם אי שי ם ,ש אין לו מ קו ר א ל א ב ס פ רו ת ה פי ל ו ס ו פי ת ,ש ב ה הו א ז ה ה ל ש כ ל ה פו ע ל. ע ל א ס ת כ ל ו ת א ד ב ר נ ש א ק ר י צ י ץ ״ .ר א ב ״ ע : 2״ א ו ל י ה כ ל מ ג ז ר ת צי ץ ,ד ב ר נ ר א ה ״ . מ אי שי ם. ד ע ה זו ח) ״זו ה ח־· :״ ׳ ו ה ו ב א א ל ה כ ה ן׳ ,ו ב א ל א כ ת י ב א ל א ׳ ו ה ו ב א ׳ ,ד כ ל מ א ן ד ח מ י ל י ה א ת ח י י ב ה ר אוי ה לו ע ל י די בי ה ל א ק רו בי ק מי כ ה נ א ״ .ר א ב ״ ע : 4״׳ ו ה ו ב א /ב ר צ ו נ ו ו ש ל א ב ר צו נו ,כי ה רו א ה בו א ח ד ב ס ת רי ת ו ר ה1 מ קו ר ה ב ד ב רי מלאך ה ע שי רי, ני כ ר ת ב ה לל א נ א מ ר, ש בי צי ר ת הו ל ד נ בנ ה הגו ף ב כו ח ה ר מ ב ״ ם : 2״ ו ה א ל נ ו ת ן ל כ ל ג ו ל ם ו ג ו ל ם ש הי א ס פ ק, ה צו ר ה הנ ק ר א ת אי שי ם ״. הי א ה ת פי ס ה הנ מ ש ך צו ר ה דו ג מ א א ח ר ת, ה א לי גו רי ס טי ת של ש ה שפ ע ת הר מב״ ם מ ס י מ נ י ם א ל ו י כ ר י ח נ ו ש י ב א ״ .ט ) מ א מ ר ה ז ו ה ר ב א ד ר א ר ב א 5ע ל מ ק ו מ ן ש ל ח כ מ ה ו ב י נ ה לוי תן. ו ד ע ת ב מ ו ח ו ת ש ב ש ל ש ה ח ל ל י ה ג ו ל ג ו ל ת מ ב ו ס ס ע ל ד ב ר י ר א ב ״ ע .6י ) ז ו ה ר : 7״ ו כ י א י ת ה אגד ה על ס עו ד ת ה ר מ ב ״ ם כ ו ת ב : 3״ ז ה ו ש א מ ר ו נ ה נ י ן מ ז י ו ה ש כ י נ ה ,ש י ו ד ע י ם ו מ ש י ג י ן מ א מ ת ת ה ק ד ו ש ׳ י ם נ ג ר ש׳ ? אין, ב רו ך הו א מ ה ש א י נ ם י ו ד ע י ם ו ה ם ב ג ו ף ב ע ו ל ם ה ש פ ל ...ו ח כ מ י ם ק ר או ל ה ד ר ך מ ש ל מ א ת רי ה ...׳ ו י ג ר ש ו מ י מ י ו ר פ ש ו ט י ט /ד מ פ ק ו מ י מ וי כ ל ה ה ו א ט י נ א ד י מ א ו כ ל ט נ ו פ א דכד ימא נפקא מ ת קו ני ה ו אזי ל בלא ח ב ל א כ דין נג ר ש ו א ת ת ר ך ל ט ו ב ה ז ו ה מ ז ו מ נ ת ל צ ד י ק י ם ס ע ו ד ה ״ ,ו ב מ ד ר ש ה נ ע ל ם נ א מ ר : 4״ א ב ל ה צ ד י ק י ם ש ז כ ו ל ש פוו תי ה ״ .ר ד״ ק » :״ו פי רו ש ׳ כי ם נ ג ר ש /כ מו הי ם ש הו א נ ג ר ש א ל ה ש פ ה ב כ ל ר ג ע ה ס עו ד ה ו ר ג ע . ..ו ב ב א ו א ל ה ש פ ה י ג ר ש ו מ י מ י ו ר פ ש ו ט י ט מ ק ר ק ע ה י ם א ל ה י ב ש ה ״ .י א ) ז ו ה ר ס : סי פי ה רי שי ה ,ד כ ת י ב ׳ ל א ב ח ר ת י ב ע י ר׳ ׳ ו א ב ח ר נזונין עד שי שי גו ה שג ה ש לי מ ה. ו אין א כי ל ה ו ש תי ה אלא זו הי א וזו ו ה א כי ל ה ״ .ת י א ו רי ה פ ג נ ו ת בזו ה ר כ ע ב ו ד ת צ ב א ה ש מי ם ,ה ק שו ר ה ב כי ש ו ף ו ב א לי לו ת, ״ ה אי ק ר א ל או רי שי ה סי פי ה ו ל או מ ק ו ר ם ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ע ל כ ת ה צ א ב י י ם ב מ ו ר ה נ ב ו כ י ם ו ב ס פ ר ה מ ד ע. 5 ב ד ו ד /מ אי ה אי ע ם ה אי ,ו א ב ח ר בי רו ש ל ם מ ב עי לי ה .א ל א כ ד קו ד ש א ב ר י ך הו א א י ת בי או רי ה מ ק ר או ת ש בזו ה ר ט בו עי ם ב חו ת מ ה ש ל פ ר ש נו ת י מי ־ ה בי ניי ם .ב כ ל ה ח ל קי ם ר עו ת א ק מי ה ל מ ב ני ק ר ת א א ס ת כ ל ב ק ד מי ת א ב ה הו א רי ש א ד נ הי ג ע מ א ד ק ר ת א ו ל ב ת ר מו צ אי ם א נו ל שו נו ת ר בי ם ,ה ל קו חי ם מ פי רו שי ם י דו עי ם ,כ צו ר ת ם או ב שינויי ם ו בני סו ח ב נ י ק ר ת א ו איי תי ל ע מ א בי ה ,ה ד א הו א ד כ ת י ב ׳ ל א ב ח ר תי ב עי ר׳ ע ד ד א ס ת כ ל נ א ב ד ו ד פ ר פ ר א ס ט י *׳ .נ ק ח ל ד ו ג מ א כ מ ה ה ב א ו ת א ו פ י נ י ו ת ,ש מ ק ו ר ן ב כ ת ב י ה פ ר ש נ י ם ה ח ש ו ב י ם , ל מ הוי ר עי א ע ל י ש ר א ל ״ .ר ד ״ ק : ! °״׳ו א ב ח ר ב ד ו ד /ל מ ה ש ה ק די ם ל א ב ח ר תי ב עי ר הי ה ר ש ״ י ו ר א ב ״ ע ו ר ד ״ ק . 7א) ז ו ה ר : 8׳ א י ן ה ב ה א ל א ל ש ו ן ה ז מ נ ה ״ .רש״י<* ! ״ כ ל ה ב ה ל ש ו ן לו מ ר ו א ב ח ר בי רו ש ל ם .א ל א פי רו ש ,כי ל א ה ו ד ע ת י ב ח י ר ת י בי ר ו ש לי ם ע ר ש ב ח ר תי ה ז מ נ ה הו א ״ .ב) זו ה ר «! ! ״ ׳ ו י צ א ו א ת ם׳ ,א ת ו מ ב ע י לי ה ...א ל א ת ר ח ו ל ו ט ע ם א ב ר ה ם ב דו ד ל היו ת ע ל ע מי י ש ר א ל ״ .י ב) זו ה ר!! :׳ ״ ה נ ה ל א י ד ע תי ד ב ר׳׳ ל א כ רז א מ ל ה ו ל או כ ח א ו ש ר י נ פ ק ו ״ .ר ש ״ י ! ! :״ ׳ ו י צ א ו א ת ם /ו י צ א ו ת ר ח ו א ב ר ם ע ם ל ו ט ו ש ר י ״ .ג ) ז ו ה ר! 12 ב רו ח ק ד ש א ל ע ל מ א ״. ״ ׳ ה ס י ר ו א ת א ל ה י ה נ כ ר׳ ,א ל י ן א נ ו ן ד ב ט ל ו מ ש כ ם ״ .ר ש ״ י ! 13״ ׳ ה נ כ ר ׳ ,ש י ש ב י ד כ ם מ ש ל ל ע ק בו תי ה ש ל ה ס פ רו ת ה מי ס טי ת ה ק דו מ ה ,ש עי ק ר ז מנ ה ב מ או ת ה ר א שונו ת ש ל י מי ־ ר ד ״ ק 2נ :״ ו מ ה ש א מ ר ׳ ל א י ד ע ת י ד ב ר ׳ ר צ ו נ ו ל ו מ ר ד ב ר י ת ו כ ח ה ״ . ב בי רו ר ש ל ש כ ם ״ .ד ) ז ו ה ר : 14״ ׳ ה ג ו א ל ׳ ,א ש ר ג א ל מ ב ע י ל י ה ,מ א י ׳ ה ג ו א ל׳ ? ב ג י ן ד ה ו א מ ש ת כ ח ה ב י נ י י ם ,ה י י נ ו ם׳ י צ י ר ה ו כ ת ב י ה ה י כ ל ו ת ש ל ב ע ל י מ ע ש ה מ ר כ ב ה ,נ י כ ר י ם ת ד י ר ל ג ב י ב נ י נ ש א ו ל א א ע ד י מ ב ר נ ש ז כ א ה ל ע ל מ י ן ״ .ר ש ״ י ־ : 1״ ׳ ה מ ל א ך ה ג ו א ל א ו ת י / ב ז ו ה ר .ה ש פ ע ת ו ש ל ס׳ י צ י ר ה א י נ ה מ צ ו מ צ מ ת ב מ ו נ ח י ם ב ל ב ד ,כ ג ו ן ל ״ ב נ ת י ב ו ת ח כ מ ה , מ ל א ך ה ר ג י ל ל ה ש ת ל ח א ל י ב צ ר ת י ״ .ה) זו ה ר * ! 1״ א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה :כ י ו ן ד כ ת י ב ׳ ו ת ש ח ת ז ו ל ו רו ח ו ד י ב ו ר ו ש ש ק צוו ת ,ש הי ו ק נ י נ י ־ י ס ו ד ש ל ס פ ר ו ת ה ק ב ל ה כו ל ה ,א ל א מ צויי ם ג ם ה א ר ץ׳ א מ א י ׳ ל פ נ י ה א ל ה י ם ׳ ? א ל א כ י ו ן ד ע ב ד ו ח ו ב י ה ו ן ב א ת ג ל י א ל ע י נ י ה ו ן ד כ ל א כ ד י ן ל ש ו נ ו ת ,ה ל ק ו ח י ם ל ל א ס פ ק ב מ י ש ר י ן מ ם׳ י צ י ר ה .ל ד ו ג מ א :״ א ש ג ח [ א ב ר ה ם ] ו ת ק ל ׳ ל פ נ י ה א ל ה י ם׳ כ ת י ב .ר׳ י ו ס י א מ ר :א נ א א פ כ א א מ רי ת ,ב ק ד מ י ת א ׳ ל פ נ י ה א ל ה י ם׳ ד ל א ו צ ר ף ״ » ,״ ב א צ ב ע י ן ד י ד י ן ה׳ כ נ ג ד ה׳ ״ » ' 0 .י צ י ר ה מו ב א ג ם ה ו ו ע ב ד י ב א ת ג ל י א ,ל פ נ י ה א ל ה י ם ע ב ד ו ו ל א ל פ נ י ב נ י נ ש א ״ .ר א ב ״ ע : 17״ ו י ש א ו מ ר י ם , ל א ב ר ה ם א ב י נ ו .! 5ה ש פ ע ת ה ש ל ס פ ר ו ת ה ה י כ ל ו ת מ ר ו ב ה ב ת י א ו ר י ה מ ר כ ב ה ו ה ה י כ ל ו ת כי ט ע ם ׳ ל פ נ י ה א ל ה י ם ׳ ב פ ר ה ס י א .ו א ח ר י ם א מ ר ו ,כ י ה ט ע ם ש נ ש ח ת ו ב ס ת ר ו ב ד ב ר י ם מ כו סי ם ,ש ל א י ד ע ם כי א ם ה ש ם ״ .ר א ב ״ ע ד ח ה א ת ש תי ה ד עו ת ,ו בזו ה ר 1 ב ש מו ,ו א פי לו מיו ח ם ח ״ ב ר י ז ע ״ ב .ב ע ב רי ת :״ ל מ ה נק רא ציץ? ה ס ת כ לו ת ,ל ה ס ת כ ל בו .ו מ שו ם ש הי ה קיי ם על ה ס ת כ לו תו של ה פ כו ל מ ח לו ק ת אדם נק רא צי ץ״ .ל פי ל שון הזו ה ר י ש מ קו ם ל הני ח ,ש כ אן ה ש ת מ ש גם ב פי רו ש ר ש ב ״ ם :״ ל פי שנו תני ת נ א י ם .ו) ז ו ה ר : 18״ א נ כ י מ א ן ד א נ י ,א ב ל ע ש ו ב כ ו ר ך ״ .ר א ב ״ ע « ! 1״ א נ כ י מ י ש א נ כ י , על מ צ ח מ קו ם ר איי ת בני־אד ם ק רוי צי ץ״ 2 — .ש מ ו ת כ ח ,לו 3 — .ח ״ ג מ ח ע״ א .ב ע ב רי ת :״ ש כ ל מי שרואה או תו חיי ב ל הגי שו ל פני ה כ הן״ * — .וי ק ר א יג ,ב 6 — .ח ״ ג ק לו ע״ א » — .ש מו ת לא ,ג— . 1ז ו ה ר ח״ א פא ע״ א 2 — .שם פ״ד ,ו 3 — .ה ל כ ו ת ת שו ב ה פ״ ח ,ב -ד 4 — .ז ו ה ר וז״א קלה ע׳׳ד— . 1 ח״ א עד ע״ ב .ב ע ב רי ת :״ו כי י ש ׳ים נג ר ש׳? הן ,ש כ ש הי ם יו צ א מ מ כונו ו מ ה ל ך ב ל א חו ב ל אז הו א 5עיין ג' ש לו ם ,M ajor T rends :ע מ׳ 6 — . 170עיין L’Exégèse Biblique dans le Z o h ar : Bacher נגר ש ו מגו ר ש מ מ קו מו' ...וי ג ר שו מי מיו ר פ ש ו טי ט׳ ,ש מו צי אי ם מי מיו כל טי ט הי ם ו כל טינו ף ) ,ע מ׳ 7 — .229-219 ,46-33ל שו נו ת ה ר מ ב ״ן ש בזו ה ר נ ציין בין ה ה ב או ת ל ש פו תיו׳׳ * — .י ש עי ה נז ,כ « — .ח׳׳ ב ק צ ח ע״ א .ב ע ב רי ת - :פ סו ק זה לא ר א שו סו פו ו ל א סו פו ר א שו, מ ס פ רו ת ה ק בל ה 8 — .ח״ ב י ח ע ״ א ( מד ר ש הנעל ם) ,ו כן ח״א .ע ה ע״ א 9 — .ב ר א שי ת יא ,ס ג :ל ח ,טז! ש כ תו ב :׳ו ל א ב ח ר תי ב עי ר׳ [ו א ח ר־ כ ך כ תו ב ] ׳ו א ב ח ר ב ד ו ד ,מ ה ז ה ע ם ז ה ,ו א ב ח ר בי רו ש לי ם צ רי ך ( R E J ,1891 xxil, ש מו ת א ,י 10 — .ח״ א עז ע״ ב .ב ע ב רי ת :״ א תו צ ריך לו מ ר ...אלא תרח ו לו ט ע ם א ב ר ה ם ו ש רי יצאו«. לו מר .א ל א כ ש ה ק דו ש ב רו ך הו א י ש ר צון ל פניו ל בנו ת עי ר הו א רו א ה ת חי ל ה ב או תו רא ש הנו ה ג א ת כ אן שינ ה הזו ה ר ל צו ר ך ה ד ר ש ה .ו עיין בי או ר ה ר מ ב ״ן ל פ סו ק 11— .ב ר א שי ת יא״ לא 12— .ח ״ א ק ע ג ע ״ א . עם ה עי ר ,ו א ח ר־ כ ך הו א בונ ה א ת ה עי ר ו מ בי א ב ה א ת העם ,ז הו ש כ תו ב :׳ ל א ב ח ר תי ב עי ר׳ עד ש ר אי תי ב ע ב רי ת :״ א לו ר,ם ש ל ק חו מ ש כ ם ״ 13 — .ש ם ל ה ,ב 14 — .ח ״ א רל ע״ א .ב ע ב רי ת :״ מ שו ם ש הו א מ צוי בדוד ל היו ת רו ע ה ע ל י ש ר אל״ 1° — .מ ל כי ם א ח ,טז ! ! — .ח׳׳ג ק לג ע ״ א (אדרא רבא) .ב ע ב רי ת: ת מי ד אצל בני״אד ם ו אינו ס ר מאד ם צ די ק ל עו ל ם״ 15 — .ש ם מ ח טז 16 — .ח ״ א pע״ ב .ב ע ב רי ת :״ א מ ר ר׳ י הו ד ה :כיון ש כ תו ב ׳ו ת ש ח ת ה א ר ץ׳ ל מ ה ׳ ל פני ה אל הי ם׳? אלא כ י ון ש ע שו עוונו תי ה ם ב ג לוי ל עיני ' ל ה כ ריז דב ר ו ל הו כי ח א ת ה עול ם ב רו ח ה קוד ש » 2! — .י ר מי ה א ,ו ! 3 — .זו ה ר ח״ א ע ח ע״א .ב ע ב רי ת: כל אזי ׳ ל פני ה א ל הי ם׳ כ תו ב .ר׳ יו סי א מ ר :הי פו כו אני או מ ר ,ב ר א שונ ה ׳ ל פני ה א ל הי ם׳ של א היו עו שי ם בג לוי ,ל פני ה א ל הי ם ע שו ו ל א ל פני בני־אד ם״ 17— .ב ר א שי ת ו ,יא 18— .ח״ א ק טז ע״ ב 19— .שם כז ׳ י ט . 90 · ה בי ט [ א ב ר ה ם] ו ש ק ל ו צ ר ף״ .ה שוו ה ס׳ י צי ר ה פ״ א ,ב! פ״ו ,ד ! * — .ש ם ח״ג ק מז ע׳׳ א (אדרא רבא) .״ ב א צ ב עו ת הי די ם ה׳ כנג ד ה ״ .ה שוו ה ס׳ י צי ר ה פ״ א, מ הי מנ א) ,כ מ ה פ ע מי ם ב תי קוני זו ה ר ,זו ה ר חד ש ,י ת רו ,נ ט ע״ א. ג — ! 6ש ם ח ״ ג ר עז ע׳׳ ב ( רעי א 91 מבוא :ספר הזו הר ו חקר הזו הר פרק רביעי ובאנגילולוגיה של הזוהר .1יש גם מאמרים ,שהמחבר ניסה לחקות בהם את סגנונם של בעלי ההיכלות .כדוגמא מובהקת יש להביא את המאמר העברי שבמדרש רות ,2הפותח : *דאמר רבי נחוניא סח לי בן גאים כשעליתי לרקיע״.״. הפרשה החשובה ביותר בחקר מקורות הזוהר היא השפעת ספרות הקבלה מסוף המאה השתים עשרה ומהמאה השלש עשרה .מבחינה רעיונית כללית אפשר לקבוע את מעמד הזוהר בתולדות הקבלה כמזיגתם של שני זרמים ראשיים :הקבלה העיונית של ר׳ יצחק סגי־נהור וחוג תלמידיו בגירונה והקבלה הגנוסטית של מקובלי קשטיליא ,ובראשם ר׳ יצחק הכהן ור׳ משה מבורגוש .3אך לשם קביעת הקשרים הספרותיים הישירים על יסוד הוכחות פילולוגיות פרטיות יש צורך בניתוח מדוקדק ,שכן רוב הענינים חוזרים במקורות שונים ,ובזוהר הם מובאים בדרך כלל בעיבודו החפשי של המחבר ובשינויים ותוספות רבים .בשטח זה יש עוד מקום לחקירה נרחבת ,כי הקבלה שלפני הזוהר לא נחקרה עדיין אלא בחלק קטן ולא נערכה כלל הקבלה שיטתית בין הזוהר ובין כתבי :־.מקובלים הראשונים .ברם ,גם לפני השלמת החקירה כבר אפשר לציין מקורות קבליים במספר ניכר ,שמחבר הזוהר השתמש בהם ללא ספק .השפעת ס׳ הבהיר ,שכנראה נתחבר בצורה שלפנינו במאה השתים עשרה ,ניכרת בזוהר במאמרים רבים ,ביחוד בסמלי הספירות .גם הופעת האמורא המאוחר ר׳ רחומאי בזוהר כאחד מחכמי הסוד הגדולים מעידה על קשר ישיר עם ס׳ הבהיר .מבין מקובלי גירונה יש לעמוד במיוחד על הרמב״ן וחבריו ר׳ עזרא ור׳ עזריאל .השפעת פירושי הרמב״ן לתורה ולאיוב ושל שער הגמול שבס׳ תורת האדם מוכחת בהחלט .נביא לדוגמא כמה הקבלות מן הפירוש לתורה, שהקשר הישיר בולט בהן ואין צורך להכנס בבירור הרעיונות .א) זוהר* :״הכי קאמר : ׳הלא אם תיטיב׳ עובדך ׳שאת׳ .מאי ׳שאת׳ ? כדכתיב 'יתר שאת׳ ,דהא בוכרא שבחא אית ליה בכלא תדיר״ .רמב״ף :״ועל דעתי :אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך ,כי אתה הבכור״ .יש להדגיש ,שהרמב״ן מציין ביאור זה כחידושו ,שלא כדעתם של מפרשים אחרים .ב) זוהר» :״׳הכצעקתה׳ ,מאן ׳הכצעקתה׳ י דא גזרת דינא דתבעא דינא כל יומא״ .רמב״ף :״אם כצעקתה הבאה אלי במדת הדין עשו כלה״ .ג) זוהר» :״׳ואם ככה את עושה לי׳ ,׳את׳ אתה מבעי ליה .אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר -וההוא אתר דנוקבא איהו״ .רמב״ן : 0״ועל דרך האמת ׳אם ככה את עושה לי׳ במדת הדין ידבר״. פירוש שיר השירים לר׳ עזרא ,שנדפס על שם הרמב״ן ,הוא אחד המקורות החשובים של הזוהר» .מבחינה פילולוגית יש לציין מקומות אלו :א) זוהר ! ! :״והיינו בי״ת ,דכתיב ! על קשרים אלו עמדנו במבואות לסדרות ״מעשה מרכבה״ ו״מלאכים״ 2 — .זוהר חדש לז ע״ד-לח ע״א 3 — .עיין ג׳ שלום ,Major Trends :עמ׳ * — . 175-173ודא לו ע״ב .בעברית :״כך אמר: ׳הלא אם תיטיב׳ מעשך ׳שאת׳ .מה ׳שאת׳י כמו שכתוב :׳יתר שאת , ,שהרי הבכור שבח יש לו בכל תמיד״ 5 —.בראשית ד ,ז 6 —.ח״א קו ע״א .בעברית :״זה גזר הדין ,התובע דין כל יום״ 7 —.שם ח ,כא. 8ח״ג קנה ע״ב .בעברית :״׳את׳ ,אתה צריך לומר .אלא למקום שהמות שורה בו אמר ,ואותו מקום של נקבה הוא״ .הכוונה לשכינה והיא גם מידת הדין שבביאור הרמב״ן 9— .במדבר יא ,ס!־ 10—.עיין ילינק,Beiträge ,1 :עמ׳ n — .45-41ח״א כט ע״א .בעברית :״והיינו בי״ת ,שכתוב (משלי כד ,ג): ׳בחכמה יבנה בית /וכתוב (שה״ש ג ,ט) :׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׳ ,׳אפריון׳ זה תיקון העולם התחתון [הספירות התחתונות] מן העולם העליון [הספירות העליונות] ,שעד שלא ברא הקדוש ברוך הוא את העולם היה שמו סתום בו ...ער שעלה ברצון לברוא את העולם ,והיד .רושם ובונד. 92 מסכ ת ה ב קו ר ת או שיות ה ב קו ר ת ׳בחכמה יבנה בית׳ ,וכתיב ׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׳ ,׳אפריון׳ דא תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה ,דעד לא ברא קב״ה עלמא הוד ,סתם שמיה ביה... עד דסליק ברעותא למברי עלמא ,והוה רשים ובני ולא קיימא עד דאתעטף בעטופא חד דזיהרא עלאה דמחשבה וברא עלמא ,ואפיק א מין עלאין רברבין מההוא נהורא זיהרא עלאה ...הדא הוא דכתיב ׳מעצי הלבנון׳ ,דהא מאלין עביד ההוא אפריון״ .ר׳ עזרא: 1 ״׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי לבנון׳׳ רצונו לומר משפע החכמה ומזיוה הבהיק האור ההוא ונתאצל ממנו .וזהו שאמר בבראשית רבה :מהיכן נבראת האורה ? נתעטף הקב״ה כשלמה והבהיק זיווה מסוף העולם ועד סופו .השלמה היא הזמנת המשכת החכמה הסובבת את הכל ,ו׳נתעטף׳ רצונו לומר קיבל זוהר מן השפע ההוא ...ועל זה אמר שלמה... ׳מעצי הלבנון /משם היתד .אצילת הכל״ .ב) זוהר : 2״׳דודי לי ואני לו הרועה בשושנים/ מי גרם לי שאני לדודי ודודי לי ,מפני שהוא מנהיג עולמו בשושנים ...דבר אחר :׳הרועה בשושנים /המנהיג עולמו בשש שנים״ .ר׳ עזרא : 3״׳דודי לי ואני לו הרועה בשושנים׳, המנהיג עולמו בששה דברים״ .ג) זוהר : 4״בוא וראה :מריח הקטורת שהשמנים מהם אדומים ומהם לבנים ,כגון הלבונה שהוא לבן מור דרור אדום ,והריח עולה מאדום ולבך. ר׳ עזרא : 5״׳מור ולבונה /שני דברים זה היפך זה במראה ,זה אדום וזה לבך .רישומי הכתבים של ר׳ עזריאל ,וביחוד פירוש התפלות שלו שבכתב־יד ,6נ׳ כרים בעיקר בביאורי הכוונות ,כגון סוד אמן 7וסוד הברכות .8אפשר להביא הקבלות רבות וחותכות, אבל הן מצריכות ניתוח ובירור מפורט ,ואין כאן מקומם .שמות ההיכלות שבזוהר והתאמתם לספירות מקורם ,כנראה ,בפירוש התפלות לר' עזריאל« .גם פירוש האגדות לר׳ עזרא ,וכנראה גם פירושו של ר׳ עזריאל ,השפיעו על הזוהר .כאן מן הראוי להביא מאמר אחד ,שמקורו בפירוש האגדות לר׳ עזרא ,אבל אפשר לקבוע בוודאות ,שבעל הזוהר העתיקו מן הנוסח המורחב של ר׳ טודרוס אבולעפיא ,בן דורו של ר׳ משה די ליאון .זוהר : !°״אלא רזא דמלה ,הא תנינן :לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים וכר... כאן רמז למה שאמד דוד :׳שאו שערים ראשיכם /אינון מעון ומכון׳ דאינון גו לגו, שירותא דדרגין ,חסד ופחד ,ואינון פתחין דעלמא .על דא אצטריך בר נש דיתכוין בצלותיה לקבל קדש קודשין ,דאינון שמא קדישא ,ויצלי צלותיה .והנהו אלין שיעור ב׳ פתחין ,ב׳ כתריך .ר׳ עזרא ! 11״ו׳שיעור שני פתחים /כבר ידעת כי שני פתחים הם רמז ולא [היה] קיים עד שנתעטף בעטיף אחד של זוהר עליון של המחשבה [חכמה] וברא את העולם ,והוציא ארזים עליונים ,גדולים ,מאותו אור של זוהר עליון ...זהו שכתוב :׳מעצי הלבנון׳ ,שהרי מאלו עשה אותו אפריון״ 1 — .פירוש על שיר השירים (אלטונא ,תקכ״ד) ,ה ע״א-ו ע״א 2 — .ח״ב כ ע״א-ע״ב (מדרש הנעלם) 3 — .שם ה ע״א 4 — .ח״ב כ ע״ב (כנ״ל) .שני המאמרים הם בעברית במקור— . 5שם ה ע״ג 6 — .עיין י׳ תשבי :כתבי המקובלים ר׳ עזרא ור׳ עזריאל מגירונה (״סיני״ ,שנה ח, עמ׳ קסט-קעח) 7 — .למשל ח״ג רפה ע״א-רפו ע״א 8 — .שם רע ע״ב-רעא ע״ב .המאמר רשום בציון רעיא מהימנא ,אבל רק המשכו ,מהמלים ״אדר,כי סבא אזדמן״ ,שייך לאותו חלק 9 — .עיין להלן עמ׳ תכ-תכא 10 — ,ח״ג ח ע״ב .בעברית :״אלא סוד הדבר ,הרי שנינו :לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים וכר ...כאן רמז למה שאמר דוד :׳שאו שערים ראשיכם׳ ,הם מעון ומכון ,שהם לפני ולפנים תחילת המדרגות [הספירות] ,חטד ופחד ,והם פתחי העולם ,על־כן צריך האדם שיתכוון בתפלתו כנגד קודש הקדשים ,שהם השם הק-־וש ,ויתפלל תפלתו .ואלו ד,ם שיעור שני פתחים ,שני כתרים״ .ועיין גם שם קסד ע״א 11 — .י׳ תשבי :פירוש האגדות לרבי עזריאל (ירושלם ,תש״ה) ,עמ׳ , 11לפי הנוסד המובא שם בחילופי נוסחאות .והשווה שם עמ׳ .9 מ בו א :ספר הזוהר ו חקר הזו הר פרק ר בי עי: למעון ומעונה״ .ובמקום אחר! :׳״פתחי עולם /קורא הכתרים פתחים שהן ההתחלה״. ר׳ טודרוס : 2״כאן רמז למה שאמר דוד המלך עליו השלום :׳שאו שערים ראשיכם׳׳ שהם מעון ומכון ,שהם לפני ולפנים ,תחלת שבע ספירות ,שהם פתחי העולם .רצונו לומר׳ שיתכוון אדם בתפלתו כנגד בית קדש הקדשים ,שהם שמי השמים״ .הרי ברור, שמאמר הזוהר הוא תרגום ארמי של דברי ר׳ טודרוס בשינויים קלים .באחת הנקודות החשובות של תורת האלהות בזוהר ניכרת גם השפעתו של ס׳ גנת אגוז לר׳ יוסף ג׳יקאטיליאג ,אף הוא בן דורו של ר׳ משה די ליאון. כמובן מקורות מרובים אלו אינם נזכרים כלל בזוהר ,חוץ מציונים מפורשים וסתמיים למאמרי חז״ל וציונים אחדים לס׳ יצירה .לעומת זה מובאים מאמרים רבים בשם מקורות שונים ומשונים׳ שלא היו ולא נבראו .מהם שנושאים את שמותיהם של אישים מקראיים קדומים ,כגון ספרא דאדם קדמאה וספרא דחנוך ומתניתא דבצלאל וספרא דשלמה מלכא או ספרא דחכמתא דשלמה מלכא או רזי דאתוון דשלמר .מלכא׳ ומהם שמיוחסים לחכמי התלמוד והזוהר ,כגון ספרא דרב המנונא סבא וספרא דרב ייבא סבא וספרא דר׳ ייסא סבא ומתניתא דר׳ אלעזר בן ערך ואתוון גליפן דר׳ אלעזר וספרא דאגדתא דבי רב ,ומובא גם ספרא דאשמדי מלכא וכדומה .מקורות מדומים אחרים אינם נושאים שם אישי׳ כגון ספרא דאגדתא וספרא דחרשי וספרא דחכמתאעלאה דבני קדם ,וכמה מאמרים מובאים בציונים סתמיים ,כגון ספרי קדמאי ומארי סתרי תורה .מקצתם של מקורות אלו, כגון ספרא דחנוך וספרא דחכמתא דשלמה מלכא ,ידועים בשמותיהם ,אבל המאמרים שבזוהר אינם לקוחים מן הספרים הידועים ,ואילו בריבם הגדול גם השמות בדויים .ברור, שהמחבר ביקש להעלים את מקורותיו האמיתיים ובמקומם המציא מקורות דמיוניים. כנגד טענות אלו העמידו מגיני קדמות הזוהר תשובה כללית אחת בשני אופנים : א) אחדים ביקשו להפוך את סדר היחסים וטענו ,שלא הזוהר הושפע מן המקורות המאוחרים אלא הם שאבו מן הזוהר .אמנם גם בעלי הנחה זו הכירו בעובדה ,שס׳ הזוהר לא נתפרסם לפגי סוף המאה השלש עשרה ,אבל הם הניחו ,שבחוגי החכמים היו נפוצות מסורות בעל־פה מתורת הזוהר או שהגיעו לידם מגילות סתרים* .ב) אחרים ,שנקטו עמדה זהירה יותר ,הניחו את קיומם של מקורות נעלמים ,שמהם יצאו צינורות השפעה גם לזוהר וגם לכתבים המאוחרים .אחד מבעלי הנחה זו כותב על רעיון הכוזרי. ש״ישראל באומות כלב באברים״ ,החוזר כמעט מלה במלה בזוהר :״ונתלה גם יהודה הלוי בחלק מהרעיון הזה שנשאל מבית מדרשם של חכמי האמת ,כי גם החוקרים היו משתמשים בו על פי דרכיהם ...ונראה שהיה ידוע בבית מדרשם של הדרשנים מאמר כזה :ישראל לב העולם ,ומי לבם של ישראל ? — הקב״ה״« .ובקשר לחרוזי ״כתר מלכות״ שבזוהר הוא כותב בתמיהה :״והדברים מתמיהים במאד .כי אין הדעת סובלת, שחכמי האמת לקחו מליצות שבמקומם ב׳כתר מלכות׳ נראים כדברים הנאמרים על פי ! עיין ש ם ע ט׳ , 11ה ע ד ה 2 — .9ם׳ או צ ר ה כ בו ד ה של ם (וו אר שא ,ת ר ל״ ט) ,ע «׳ 3 _ .9עיין ג׳ ש לו ם: ר איו ת ל ק ד מו ת הזוהר מסכ ת ה ב קו ר ת פשט ויבנו עליהם מגדלים כמו רמים .ואם נאמר שעקרי הדברים היו נודעים בסוד חכמים ,הנוכל גם כן לומר שפרטי המליצות היו נודעים וכל אחד השתמש בהם על פי דרכו ?״! .מבחינה בקורתית התשובה לשאלה זו פשוטה וברורה :אין טעם ואין יסוד להניח ,שהמליצות או ביאורי המקרא או רעיונות פילוסופיים שהבאנר ,המצויים בספרי חכמים מאוחרים ,מקורם במסורות או בכתבים קדומים ,שהיו קיימים גם בזמנם של חכמי הזוהר הקדמונים כביכול .אדרבה ,כל הסימנים מעידים בבירור ,שמקורם האמיתי הוא בכתבים המאוחרים .דרך הזוהר להפוך דברים שבנגלה לנסתרות היא הדרך הנהוגה בכל ספרות הקבלה ,ואין כאן מקום לתמיהה כלל. מהתשובות הפרטיות יש לציין את הדעה ,שמאמרי אמוראים המובאים בזוהר בשם תנאים הם באמת דברי תנאים ,שנמסרו מדור לדור ,ובתלמוד חזרו ונשנו בשם אמוראים .2אילו היה מדובר במאמרים בודדים בלבד ,ובדברים שתוכנם אינו מוכיח על איחורם׳ אולי היה מקום לקבל דעה זו כהנחה אפשרית .אבל לנוכח המספר הרב של מאמרים כאלה בזוהר ,שבחלק גדול הם דברים שאין להטיל ספק באיחורם ,כגון רמזים למעשי אמוראים וכדומה ,הרי גם דעה זו אינה אלא הנחה מופרכת ובטלה. בדיקת מקורות הזוהר׳ שמתוכם מצטיירת גם השכלתו ודמותו הרוחנית של המחבר, מקרבת אותנו הרבה לקביעת זמן חיבורו בדיוק .מבחינה זו יש לעמוד על זמנם של המקורות המאוחרים ביותר ,שעקבותיהם מצויים בזוהר .והם :פירוש הרמב״ן לתורה, ם׳ גנת אגוז לר׳ יוסף ג׳יקאטיליא ו 0׳ אוצר הכבוד לר׳ טודרוס אבולעפיא .חיבורו של פירוש הרמב״ן נסתיים סמוך לפטירתו בשנת 1270לערך בארץ־ישראל .ס׳ גנת אגוז נתחבר בשנת .1274ס׳ אוצר הכבוד נתחבר כנראה סמוך לשנת . 1280חשיבות מיוחדת נודעת לשימושו של בעל הזוהר בספר זה ,שהרי כבר מובאים בו לשונות ממדרש הנעלם .3לכאורה אפשר היה לטעון ,אם כי ללא יסוד בקורתי ,שר׳ טודרוס העתיק את מאמר הזוהר בתרגום עברי .אך העובדה ,שמקור המאמר שהבאנו הוא בפירוש האגדות לר׳ עזרא מגירונה ,מבטלת לחלוטין הנחה כזו .נמצא ,שמהבאת דברי ר׳ טודרוס בזוהר יש להסיק ,שעל כל פנים חלקים מסוימים של הזוהר נתחברו אחרי פרסומם של מאמרי מדרש הנעלם .מסקנה זו חשובה לא רק לקביעת זמן הזוהר בכללותו ,אלא גם לסדר חיבורם של חלקי הזוהר. ג .ר איו ת ל קד מו ת הזוהר בספרות הסניגוריה על קדמות הזוהר הובאו כמה ראיות חיוביות לביסוס הקדמות. מלבר הנסיונות לסתור ולבטל את טענות הבקורת .ראיות אלו מועטות ומצומצמות הן׳ ואין בהן ממש כלל ,כפי שיתברר להלן .אך דווקא מבחינת הבקורת מן הראוי לסקור ולברר אותן ,שכן גם בהן משתקף רפיונם של מחזיקי הקדמות. הראיה המצויה ביותר ולכאורה גם החזקה ביותר היא ,שהשפעת הזוהר ניכרת במקורות קדומים ,ועל כל פנים בספרים שנתחברו לפני פרסום הזוהר בסוף המאה השלש עשרה. ,M ajor Trendsע מ . 170 ,מ ש א ר סוגי ם ס פ רו תיי ם נ ציין עוד ב ש מו תי ה ם כ מ ה מ קו רו ת ,ש א פ ש ר ל הו כי ח בוו ד או ת א ת שי מו ש ם בזו ה ר :ס׳ ה ע רו ך ,מי לוני ן׳ פ ר חון ו רד״ ק ,פי רו ש ס׳ י צי ר ה ל ר׳ ש ב תי דונו לו ,תו ס פו ת ל תל מו ד .ו עיין ה ה ק ב לו ת ש ב ם׳ בן יו ח אי ,מ ענ ה קל * — .בן יו ח אי ,מ ענ ה נא ,קי ,ק כו, קל; ט ע ם ל ש״ ד ,ע ט׳ 40י 5 — .5 8 -5 2 ,43 -ז ל ו ט נ י ק :מ א מ רי ם מ ס פ ר מד ר ש ה מ לי צ ה ה ע ב רי ת ,ע מ׳ . 16 94 1ש ם ע מ׳ 2 — .33-32בן יו ח אי ,מ ענ ה טז ,כ ב ,עב ,ק ,קא ו עו ד :מ א מ ר ק ד מו ת ספ ר הזו ה ר ,כז ע ״ א - ע״ ב 3 — .ע י י ן ל עי ל ע מ׳ *35 95 מ בו א :ספר הזוהר ו ח קר הזו הר פ ר ק ר בי עי: קוניץ 1ערך רשימה מפורטת ובה הביא דוגמאות מתרגום ירושלמי וגאונים ומפרשי התלמוד ופוסקים רבים ,המוכיחות לדעתו את השפעת הזוהר .גם ר׳ דוד לוריא ובן אמוזג החזיקו בדעה זו .לוריא 2הסתמך בעיקר על תשובות הגאונים ,שכבר עמדנו עליהן במקום אחר ,3ובן אמוזג 4טען׳ שכמה מדרשות ,וביחור אגדות הירושלמי ,אינם מובנים אלא לפי מאמרי הזוהר ,ושסודות הראב״ע והרמב״ן ורמזי ס' הכוזרי ,וכן דברי הרמב״ם נגד בעלי הסוד ,מצריכים את ההנחה ,שחכמים אלו ידעו לפחות חלק מסתרי התורה שבזוהר .בדיקת הטענות האלה מראה ,שאינן אלא הוכחות מדומות .במקצתן הן מבוססות על טעויות ספרותיות ,כגון הנחתו של לוריא ,שהלשונות הזוהריים שבתשובות הגאונים אמיתיים הם ,או סברתו של בן אמוזג ,שבמכילתא דרשב״י המובא אצל הרמב׳ץ הכוונה לקונטרסי הזוהרת בעוד שלאמיתו של דבר הוא מדרש הלכה ,שנתגלה ונתפרסם בינתיים .טעות אחרת היא ,שבעלי דעה זו תפסו כל ענין מיסטי ,שבאמת יש לו מקור קדום ,כסימן להשפעת הזוהר .אך רוב הראיות יסודן אינו טעות אלא הטעאה .אלו הם ענינים ,שבאמת יש להם קשר ישיר לזוהר ,אבל ביחס הפוך מהנחתם של מגיני קדמות הזוהר .כך למשל מביא קוניץ דינים ומנהגים ,שבוודאי לא הפוסקים קיבלו אותם במסורות נעלמות של הזוהר ,אלא בעל הזוהר אסף אותם מכתבי הפוסקים ושילבם בתורת הסוד .ראיות מסוג זה משמשות סיוע רב להוכחת איחורו של הזוהר». בכמה נקודות ביקשו להפוך את טענות הבקורת ולהשתמש בהן כראיות לקדמות הזוהר. בחיבור הזוהר בארמית ,שמודינא ציין אותו בין טענותיו החשובותז׳ ראה פראנק 8סימן לכך ,שהספר נתחבר בזמן קדום ,כשהשפה הארמית היתד .עוד מובנת לרבים .אחרים« ציינו הבאת פסוקים שלא כנוסח המסורה ,דינים שלא כהלכה הפסוקה ואגדות בניגוד לאגדות חז״ל הידועות«! כראיות ,שבעל הזוהר היד .מן הקדמונים ,שאלמלא כן לא היה מעיז לשנות ממטבע שטבעו חכמים .ראיות אלו מצטיינות בתמימות מרובה .אם מקובל מימי־הביניים ביקש ליחס את ספרו לחכמי התלמוד ,הרי אין לתמוה על כך ,שחיבר אותו בארמית כדי לשוות לו הוד של עתיקות .העובדה ,שבזמנו של רשב״י כתבו החכמים בעברית ולא בארמית ,אינה סותרת הנחה זו ,כטענתו של פראנק!! ,שאילו נתחבר הספר בכוונת זיוף היה נזהר המחבר מלכתוב אותו בארמית ,אלא היא מציינת את כשלונו של המחבר מחוסר ידיעת· הנסיבות ההיסטוריות .בראיות האחרות כלולה דרישה מוזרה כלפי מחבר הזוהר ,שעליו היה להשמר ולא לסטות חלילה מן הנוסח הקבוע והמקובל. והרי עצם הכתיבה הפסוידאפיגראפית היא סטיה גמורה מן המקובל ,ואפילו מן האמת של העובדות ההיסטוריות .לגבי נוסח המקראות אפשר להניח ,שרוב השינויים מקורם בהבאה בלתי־מדויקת מתוך שכחה או בנוסח שונה שהיה לעיני המחברג! ,אבל בדרך כלל ברור ,שבעל הזוהר לא חש לשנות דברי קדמונים לצרכי הדרשות והרעיונות המיסטיים ,ואף חומר הדין של קביעות ההלכה לא היה מעצור לרוחו. מסכת ה ב קו ר ת ר איו ת ל ק ד מו ת הזוהר מילזאהגי 1הביא כמה ראיות מיוחדות ,שיסודן הוא העדר זכרם של ענינים קבליים מסויימים בזוהר .ענינים אלו הם :המונחים קבלה וספירות ,ציון הספירה הראשונה בשם כתר או כתר עליון ,״צחצהות״ ככוחות נעלמים באין־סוף ,2האמונה בגלגול הנפש כעונש קבוע ,וביחוד הגלגול בבהמות והיות ,גימטריאות במספר קטן 3ונקודות וטעמים. דרך הוכחתו היא׳ שענינים אלו מצויים רק באותם החלקים ,שהוא מודה באיחורם ,ואי־ הזכרתם בחלקים האחרים מעידה על קדמותם .טענות אלו נכונות הן ברובן מבחינת העובדות ,אבל אין כל יסוד למסקנות הבנויות עליהן .נכון הוא ,שחוץ מרעיא מהימנא ותיקוני זוהר וקצת מאמרים במדרש הנעלם אין זכר למונחים קבלה וספירות ,וכן חסר המונח אצילות ,שמילזאהגי לא עמד עליו .אך כנראה הסיבה האמיתית היא בזהירותו של המחבר ,שמשום־מה חשב דווקא מונחים אלו לחדישים מדי ,ובמקומם השתמש במונחים אחרים ,כגון אמת ואמונה(מהימנותא) לציון הקבלה ,וכתרים (כתרין) ומדרגות (דרגין) ושאר כינויים‘' לציון הספירות ,והמשכה (אמשכותא) לציון האצילות ,שאף הם מערכי הקבלה במאה השלש עשרה .תורת הצחצחות ,הרמוזה בתיקוני זוהר ,מקורה בתשובות המיוחסות לגאונים׳ ומכאן ביקש מילזאהגי להסיק ,שגוף הזוהר קדם לתקופת הגאונים .אך האמת היא ,שאותן תשובות מזויפות הן ונתחברו בראשית המאה השלש עשרה או לכל המוקדם בסוף המאה השתים עשרה® .נוסף לכך עצם ההוכחה בטלה מעיקרה׳ שכן בעל הזוהר לא הכניס לתוך ספרו את כל התורות הקבליות ,אלא בחר ברעיונות שהתאימו לרוחו והסכים להם» .מסיבה זו גם עמדתו של בעל הזוהר לגבי אמונת הגלגול אינה מוכיחה כלום .והוא הדין לגבי הגימטריאות במספר קטן ,המצויות רק בתיקוני זוהר ,שלא כל מקובל מחויב או רגיל להשתמש בהן ,ואפשר להביא לדוגמא מקובלים רבים לפגי ר׳ משה די ליאון ואחריו ,שאין זכר אצלם לגימטריאות ממין זה. דומה המצב בשימוש השם כתר לציון הספירה הראשונה ,אלא שכאן טענתו של מילזאהגי מופרכת גם מבחינת העובדות .הנחתו היא ,שבעל הזוהר נמנע משימוש זה משום שלפי השקפתו כתר עליון אינו במנין עשר הספירות .אילו הנחה זו היתה נכונה גם אז אין בה שום הוכחה לקדמות .אדרבה ,ענין זר ,הוא אחת השאלות השנויות במחלוקת בקבלת המאה השלש עשרה ,והצטרפותו של בעל הזוהר לאחת הדעות מציינת דווקא את מעמדו בתולדות הקבלה .אבל לאמיתו של דבר השקפת הזוהר שוגה היא וכתר עליון נחשב אצלו לאחת הספירות ,אמנם ככוח קדמון הדבוק באיךסוף ,כפי שביררנו במקום אחרז ,ואף השם נזכר בכמה מקומות .מילזאהגי עצמו ציין שלשה מאמרים» ,שמדובר בהם על כתר עליון ,אלא שהשתדל להוציאם מפשוטם .בענין הנקודות והטעמים כבר הוכחנו« ,שהם מצויים בכל הלקי הזוהר. ראיות אחרות ,שלכאורה יש להן בסיס מדעי ,הובאו ממציאותם של יסודות רעיוניים קדומים בזוהר .חכמים נוצרים טענו«!׳ שקירבת ההשקפות של הזוהר ,ביחוד בתורת 1בן יו ח אי ,מ ענ ה קל 2 — .מ א מ ר ק ד מו ת ספ ר הזו ה ר ,ג ע ״ ב -כ ב ע״ א 3 — .ל ע י ל ענ ד * — .63ט ע ם 1ל ה רי ד א בי ״ ה ( כ״י) - — .2 0 3 -1 5 0 ,עיין ס׳ פרדס ר מוני ם ל ר מ״ ק ,ש ע ר יא 3 — .חי שו ב ה או תיו ת ל ש״ד ,ע מ׳ 5 _ . ! 50-104 , 58-49ש ם ע מ ׳ 6 — . 53-52מ ב חינ ה זו נו ד ע ת ח שי בו ת רבד ,ל ציוני ר׳ ה מ ציינו ת ע ש רו ת ו מ או ת כי חי דו ת 4 — .עיין ל ה לן ע מ׳ קלא 5 — .עיין ג׳ ש לו ם :ר א שי ת ה ק בל ה מ רג ליו ת ב ״ני צו צי ז ה ר״ ,א ם כי ה מ ח ב ר ה ש ת דל ל ט ש ט ש א ת ערכ ם ה ב קו ר תי — .ך עיין ל עי ל ע מ׳ .76 ,Kabbala 8ע מ ׳ 9 — .75-74מ צ ר ף ל ח כ מ ה ,בא ע ״ ב! ז ה רי ר א בי ״ ה( כ ״י ) <! -30־ ; 31מ א מ ר ק ד מו ת ספ ר (י רו שלים ,ת ש״ ח) ,ע ט׳ 172ואילך 0 _ .259-258 ,עיין ד,נ״ל ,M ajor T rends :ע מ׳ — . 177-174 הזו ה ר ,כ ב ע ״ ב -כ ה ע׳׳ א ! 0 — .עיין ל עי ל עמי ,K abbala 11 — .6 9 -6 8ע מ׳ 12— .76-75עיין ל עי ל ע מ׳ *68 96 7ע י י ן ל ה לן ע מ׳ קז -קי א 8 — .זו ה ר ח ״ ג י ע״ ב ,ר ס ט ע״ א ,ר פ ח ע״ ב (אדרא זו ט א) 9 — .ל עי ל עמי 10 — .86-84ע י י ן ל עיל ע מ ׳ .48—47 97 מ בו א :ספר הזוהר וחקר הזן ה ף ^ פרק ר בי עי: האלהות ,לעיקרי האמונה הנוצרית ,מוכיחה את קדמותו .ביסודה של טענה זו מונחת הדעה ,שבימי־הביניים לא היה קיים כלל מגע רוהני בין היהדות ובין הנצרות .החקירה ההיסטורית החדישה הזימה לחלוטין דעה זו .מצד אחר עצם הנצרנות שתלו בזוהר בדויה והיא פרי דמיונם של בעלי הקבלה הנוצרית .לסוג זה שייכות גם הראיות מקירבת הזוהר לפילון! .אמנם יש קירבה מסוימת ,בעיקר בדרך הביאור האליגוריסטי של המקרא ,המצוי במיוחד במדרש הנעלם ,אבל בשטח זה הולך בעל הזוהר בעקבות הפילוסופים של ימי־הביניים ,שכנראה הושפעו באמת גם מפילון בעקיפין .והוא הדין לגבי רעיונות פילוניים ,שנתגלגלו לזוהר דרך הצינורות של הפילוסופיה הניאו־ אפלאטונית .יסוד רציני יותר אפשר לראות בקירבת הזוהר לספרות הגנוסטית מן המאה השניה והשלישית .מכיון שהכתבים הגנוסטיים לא היו ידועים בימי־הביניים ביקשו להוכיח מקירבה זו ,שבעל הזוהר חי בזמן התנועה הגנוסטית או שרעיונות הזוהר קדומים לגנוסיס והשפיעו עליה־ .גילוי הקירבה לגנוסיס הוא ענין חשוב לחקר תורת הזוהרת אבל אין מקום להסיק ממנה הוכחה לקדמות הספר .מצד אחד ברור ,שרעיונות גנוסטיים מובהקים צמחו בקבלה ללא קשר ספרותי ישיר עם הגנוסיס הקדומה .ראיה הותכת לדבר היא הקירבה הבולטת של קבלת האר״י למאניכיאיות ,שבוודאי אין ליחס אותה למגע ספרותי־היסטורי כלשהו .מצד אחר מוכח ,שבאמת נתגלגלו לעולם המחשבה של קבלת המאה השתים עשרה והשלש עשרה שרידי רעיונות גנוסטיים קדומים*. לבסוף עלינו לעמוד על ראיות אפילוגיטיות גרידא ,המכוונות לאמת את המסורת, שמוצאו של הזוהר הוא מחוגם של רשב״י ותלמידיו .קו נ יץ 5אסף מספר גדול ממאמרי רשב״י ותלמידיו ,המובאים בתלמוד ובמדרשים ,כדי להראות ,שיש בהם נגיעה קרובה או רחוקה למאמרי הזוהר .ברוב המאמרים קיים באמת קשר עניני ,אבל אין בכך אפילו שמץ של ראיה לקדמות הזוהר .הרי ברור ,שבין שאר מאמרי חז״ל ,שבעל הזוהר תלה בהם את סודות הקבלה׳ נאחז גם במאמרי רשב״י ,ואף השתדל להפליג בביאורם המיסטי .א׳ קאמינקא נקט לכאורה בשיטה מדעית יותר .תחילה ביקש להוכיח ,שמתוך מאמריו האותנטיים מצטיירת דמותו הרוחנית של רשב״י כבעל מיסתוריף .אבל מאחר שאפילו בביאורים דחוקים ומפולפלים קשה למצוא אחיזה לדעה זו תלה ברשב״י גם מאמרי האמורא ר׳ יוחנן ,שלא נאמרו כלל בשמו .והנה שתי דוגמאות ממאמריו הסודיים כביכול של רשב״י :א) ״ר׳ שמעון בן יוחאי אומר :העובד עבודה זרה ניתן להצילו בנפשו מקל וחומר ,ומה פגם הדיוט ניתן להצילו ת פ שו פגם גבוה לא כל ש כ ך.7 במלים ״פגם גבוה״ גילה קאמינקא את הרעיון המיסמי ,המצוי הרבה בזוהר ,שעבירות האדם מטילות פגם באלהות .אך מכיון שרשב״י מדבר על עבודה זרה ,שיש לכנותה ״פגם גבוה״ ללא כוונה מיסטית כלל ,הרי תוך כדי דיבור מיחס לו קאמינקא את תפיסת 1עיין , ) 7S75, Jena) Philo von A lexandria :C . Siegfriedע ט׳ Etude :S . Karppe ; 299-289 ,sur les origines et la nature du Z ohar ע « . 419-413 ,ב ס פ רי ם א לו מו ב או ת ה ר ב ה מסכת הבקור ת ״הרציחה בתור פגם השכינה״! ,אף־על־פי שהדגיש במאמרו ,שמעשה רצח הוא ״פגם הדיוט״ ,כלומר פגם באדם בלבד ,בניגוד לעבודה זרה ,שהיא ״פגם גבוה״ .ב) ״ר׳ שמעון בן יוחאי אומר :ג׳ מצוות [חדש וערלה וכלאים] נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ ,והוא הדין שינהגו״ .2מאמר הלכי פשוט זה בא להוכיח ,לפי קאמינקא ,3שרשב״י מיחס למצוות ״שייכות נפשית ועולמית״ ,בדומה לתפיסה המיסטית של המצוות בזוהר! לאחר ש״הוכיח״ בדברים כאלה את הנעימה הסודית הכללית שבמאמרי רשב״י הביא קאמינקא במאמר אחר* ראיות פרטיות׳ שכמה ממאמרי רשב״י ור׳ אלעזר ור׳ יוחנן אינם מובנים אלא לפי סודות הזוהר .לציון טיבן של ראיות אלו נסתפק בדוגמא אחת בלבד :״אמר ר׳ יוחנן בשם ר׳ אלעזר בר׳ שמעון :הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר״ .5המובן המדויק של מלת אדר אינו מחוור׳ אבל ברור ללא ספק ,שהכוונה למין עץ ,ובמובן זה מובאת המלה פעמים אחדות גם בעברית וגם בארמית (אדרא) .6לעומת זה טבור קאמינקא ,7שבמאמר זה גלום רעיון מיסטי ,המבואר באדרות שבזוהר ,ומלת אדר רומזת לכך! סיכומו של דבר :מגיני קדמות הזוהר לא הצליחו להעלות שום הוכחה משכנעת לביסוס עמדתם .כנגד ראיותיהם הקלושות העמידה הבקורת הוכחות מרובות וחותכות, הקובעות סימני איחור מובהקים מבחינות שונות ,כפי שנתברר בדיוננו המפורט .כל הנסיונות לסתור או לערער את הטענות העיקריות של הבקורת עלו בתוהו ,והמסקנות הנובעות מהן שרירות וקיימות. פרק חמי שי נתיבי הפתרונים א .ע רי כ ה מאו חרת הטענות הבקורתיות ,ואפילו מקצתן שכבר עמדו עליהן בזמן קדום ,כגון הזכרת אמוראים והבאת מאמריהם ,הספיקו לבטל לחלוטין את האמונה העממית ,שס׳ הזוהר כולו בצורה שלפנינו נתחבר על־ידי רשב״י ותלמידיו .רק בהנחות על־שכליות ועל־טבעיות ,שאינן ענין לבקורת מדעית ,יכלו לקיים אמונה תמימה זו .כדוגמא להנחות כאלו ,שכבר נגענו בהן במקום אחר ,8נביא את דברי ר׳ נחום מטשרנאביל« :״ואיך יתעלה האדם על ידי התורה ? אין זה כי אם על ידי שיבא אל האור הגנוז ,והיינו שיביט על ידי האור הגנוז מה שיהיה מסוף העולם עוד סופו ...היינו שיהיו שוים לו מה שהוא עתה בהווה היינו מיד ומה שיהיה לדורות ...ולכן אמר ר״ש בן יוחאי בזוהר מה שאמר רבה ב״ב חנה שהיה אחר כמה מאות שנה אחר רשב״י ,וכן משה רבינו עליו השלום ראה את ר' עקיבא שהיה אחר כמה אלפים שנים אחר משרע״ה ,שהוא מחמת שעל ידי תורתם באו אל אור ה ק ב לו ת פ ר שניו ת ו ר עיוניו ת .גם ( F randtענ ) 249-215 7ציין קי ר ב ה ר עיוני ת ,א בל ל ד ע תו לא הו ש פ ע הזו ה ר מ פי לון ,אלא שני ה ם ש א בו מ מ סו רו ת ק דו מו ת 2 — .עיין ^ Cabbala : Franckע מ׳ . 260-251 ,82-01 8עיין ל הלן ענ 7ק א -ק ב ,רפ ה ואילך * — .עיין ש ם — .פ בן יו ח אי ,מ ענ ה קכ ח »— .א׳ ק א מינ ק א :ה ר עיונו ת ה סודיי ם של ר׳ ש מ עון בן יו ח אי ( ס פ ר ק לוזנ ר ,תל־א בי ב ,תרצז) ,ע ט׳ — . 180-171י סנ ה ד רין עד ע"א· 98 ראיו ת ל ק ד מו ת הזוהר ! ש ם ע ט׳ 2 - . 173ק י ד ו ש י ן לח ע ״ א * - .ש ם ע ט׳ * - . 179-178ל ק ד מ ו ת ספ ר הזו ה ר ( ״ סיני,- ^ 11ת״ ש -ת ש״ א) ,ע ט׳ ק טז -קי ט 6 — .בי צ ה טו ע״ ב 8 — .עיין מי לונו של י׳ לוי ל ת ל מו ד ו מדר שי ם, *י ד » א ד ר ״ ? — .ש ס עיי׳ ק טז -קיז 8 — .לעיל עמי « — .74-73ס׳ מ או ר עיני ם ,פ ר ש ת צו. 99 מ בו א :ספר הזוהר ו ח קר הזו הר ־ פ ר ק חמי שי: יצירת דו רו ת נ תי בי ה פ ת רוני ם הגנה· ושם אין חילוק בין מיד ובין לדורות ,שהוא מקום -ששם שוד ,הוה ומר ,שעתיר בעלי הנחת העריכה המאוחרת ביקשו לבסס בה את קדמות הזוהר בכללותו כספר להיות״. אך בחוגי המקובלים עצמם היו רבים ,שלא הסתפקו בכך ,וביקשו לישב את התמיהות בתשובה הגיונית ,המבוססת על עובדות טבעיות .פתרונם הוא ,שמאמרי הזוהר נמסרו בתחילה במסורת שבעל־פה ובקונטרסים קטנים ונפרדים ,ורק דורות רבים אחרי רשב״י נערכו בצורת ספר לפי סדר הפרשיות ,ובמשך הדורות נספחו אליהם מאמרים מחכמים מאוחרים .ר' אברהם גלאנטי כותב בביאורו לזוהר! ,בקשר למאמר שיש בו סתירה כרונולוגית :״אלה הם דברי מחבר הספר [היינו העורך] בימי הגאונים או חכמים אחרים ,שחברו כל המימרות יחד שכתב ר׳ אבא שהיה סופר של הרשב״י ,והם חלקמז שמקורו בחוגו של רשב״י׳ורק לגבי הצורה הספרותית החיצונית ולגבי לשונות מסוימים הודו בטענת האיחור .לפי מסקנותיהם שללו לגמרי את האופי הפסוידאפיגראפי .ברם, הנחה זו אינה עומדת בפני הבקורת אפילו מבחינת הטענות ,שמצדדי הקדמות דנו בהן וחשבו לישב אותן ,כגון שאלת החכמים המאוחרים .הרי האמוראים מצויים בזוהר במחיצתו של רשב״י ודבריהם נתונים בפיו ובפי חבריו .על אחת כמה וכמה ,שאין בהנחה זו משום תשובה כלל לשאר טענות הבקורת ,שביררנו אותן בפרק הקודם, המראות על סימני איחור מרובים ומובהקים ,שאין לזקפם על חשבון העריכה .לאמיתו של דבר אין לראות בפתרון זה נסיון מדעי לבירור הבעיה ,אלא אמתלא נוחה להתחמק מן הקשיים הכרוכים בה. לרו שיות כל פסוק בפרשה שלו ,והם אמרו משלהם הא ׳כמא ד תנינף וכר .וכיוצא בזח יש רבים בזוהר וכולהו מתתרצי בהכי״ .בצורה חריפה יותר מובעת דעה זו בדברי ר׳ משה חאגיז : 2״כי האמת יורה דרכו דמסדר ומחבר ספר הזוהר הקדוש ,דודאי אדם גדול היה ,דבאו לידו הקונטריסים ומן השמים זכו אותו להוציא לאור תעלומות הכמה רמה ונעלמה ,והוא סדר הקונטריסים על סדר הפרשיות .אך לא חלילה רשב״י או רבי אבא עשו סדר זה הנמצא בידינו ,כי זה טעות ושטות מפורסם׳ כעין אותם הסוברים שאנו מאמינים דבר שאינו ,שהתלמוד כמו שהוא מסודר אצלינו היה אצל אברהם אבינו ,דבר שלא עלה במחשבה אצל עם ה׳ נושא משך הזרע .ואנו תהלה לאל יתברך יודעין שלשלת ספד יוחסין של כל התורה שבעל פה איך ומה נשתלשלה ...אוף הכי בחיבור נורא זה מספר הזוהר אין להסתפק בעיקרן של דברים כהווייתן שיצאו מפי רשב״י וחבריו ,ולכן המהרהר אחריו כמהרהר אחר השכי.ה ,אך המסדר עשה התקשרות הדברים כאשר עלו ובאו לידו על נכון״. בדרך זו נקטו חכמים רבים ,שעסקו בחקר הזוהר וביקשו לאשר את קדמותו« .לעתים השוו את חיבורו ועריכתו של הזוהר להתהוותו וחתימתו של התלמוד ושאר יצירות גדולות בספרות היהודית הקדומה .ר׳ משה קוניץ קבע התאמה סכימאטית בין שלשת חלקי הזוהר ובין המשנה ,תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי .הוא כותב* :״ספר הזהר נחתם על ידי תלמידי תלמידיו [של רשב״י] כערך שמנים שנה אחרי מותו ,קרוב לזמן חתימת המשנה .וס' רעיא מהימנא ומדרש הנעלם והתקונים נחתמים על ידי אמוראי בתראי שני מאות שנה אחר כך ,קרוב לזמן חתימת התלמוד ירושלמי .וס׳ זהר חדש נחתם כערך מאה שנה אחריהם ,שהוא כשלוש מאות שנה אחרי חתימת זהר הגדול, וזה היה בזמן חתימת תלמוד בבלי .וכאשר החכמים הקדושים המאוחרים ,אשר על ידם נחתמים כל ספרי הקודש אשר הזכרנו ,זכו להוסיף על דברי המחברים מקבלותיהם ופירושיהם ,ככה נועצו חכמים האלה בסוד קדושים וזכו גם כן להוסיף מקבלותיהם והשגותיהם עד שעת החתימה למחברות קדושות דרשב״י ז״ל״ .אחרים נטו לאחר את זמן החתימה עד ימי־ד,ביניים ,ויש שייחסו אפילו לר׳ משה די ליאון את פעולת העריכה הסופית. ! ס׳ זד,רי חמה (ויניציאה ,תט״ו) ,קנב ע״ב .ועיין ם׳ יוחסין השלם ,עט׳ 2 — .45ס׳ משנמ חכמים (וואנזיבעק ,תצ׳׳ג) ,סי׳ של״ב ,של״ד 3 — .עיין אמונת חכמים ,פרק כה-כו :מגן וצינה ,מ ט ע״ב-נ ע״א; מאמר קדמות ס׳ הזוהר ,כו ע״ב! טעם לש״ד ,עט' 4 — . 52-50בן יוחאי ,מענה קכט ,קב ע״ג. 100 ב .י צי ר ת דו רו ת כנגד פתרון בלתי־מדעי זה מוצאים אנו גישה מדעית ,מתוך דיון רציני על טענות הבקורת בהיקף רחב ,בהנחה אחרת ,שסיעה חשובה של חוקרי הזוהר דגלה בה .לפי הנחה זו מהווים חלקי הזוהר שכבות־שכבות מזמנים שונים ,שחוברו יחד בתקופה מאוחרת. ליד התפיסה הכללית המשותפת קיימים בסיעה זו חילוקי דעות בשיטת ההבחנה בין המוקדם לבין המאוחר ,וכן בקביעת זמני החיבור של החלקים השונים .נברר כאן בקיצור את הדעות העיקריות. השקפה זו הובעה לראשונה במסקנותיו של ר׳ יעקב עמדן מהשגותיו על קדמות הזוהר.1 עמדן הבחין בספרות הזוהר שלשה גושים שהם ארבעה :א) ס׳ הזוהר המורכב משני גושים ; ב) רעיא מהימנא ותיקוני זוהר ; ג) מדרש הנעלם .בס׳ הזוהר ציין שלשה חלקים, מתניתין ותוספתא וסתרי תורה ,כחיבורים שנכתבו בתקופת האמוראים על יסוד מסורות קדומות ,ואילו שאר החלקים ,מדרש הזוהר וספרא דצניעותא והאדרות וסבא וינוקא, ראה כפרי דוחו של חכם אחד או חוג של חכמים מתקופת האמוראים או הסבוראים או הגאונים׳ שתלו את דבריהם ברשב״י ותלמידיו או ששמותיהם היו כשמות התנאים ההם או שבבני חוג זה נתגלגלו נשמותיהם של חכמי התלמוד .רעיא מהימנא ותיקוני זוהר הם לפי דעתו חיבוריו של מקובל ספרדי מהמאה השלש עשרה ,ר׳ משה די ליאון או הנביא מאוילה ,הנזכר בתשובות הרשב״א 2כמחבר של ספר בסתרי תורה ברוח הקודש׳ או גילויי הנביא ההוא שנוסחו בכתב על־ידי ר׳ משה די ליאון ,ואילו מדרש הנעלם הוא חיקוי קלוש של החלקים הקודמים .מלבד זה הניח עמדן ,שבכל גוש וגוש מצויות תוספות רבות של מגיהים ומעתיקים. מילזאהגי מיין את חלקי הזוהר ופיתח תיאוריה מקיפה על התהוותם במשך דורות רבים .לפי דעתו מרבית המאמרים במדרש הזוהר ,הקשורים בשמותיהם של רשב״י ובני חוגו המנויים באדרא רבא ,קדומים ואמיתיים הם .מלבדם אין ליחס קדמות אלא לספרא דצניעותא והאדרות .ספרא דצניעותא ,שרשב״י עצמו מסתמך עליו בזוהר, נתחבר לפני זמנו ,ואילו ד,אדרות הן ביאורי רשב״י ותלמידיו לספרא דצניעותא .שאר 1עיין מ ט פ ח ת ס פ רי ם ,ע מ ׳ 2 — .40-38ח׳׳א סי׳ ת ק מ ח 101 מ בו א :ס פר הזוהר ו חקר הזו הר . פר ק חמי שי: החלקים ,הן האנונימיים כמתניתין ותוספתא ,והן המובאים בשמות חכמים ומשולבים במסגרת סיפורית ,ובתוכם היכלות וסבא וינוקא ,ועל אחת כמה וכמה רעיא מהימנא ותיקוני זוהר ומדרש הנעלם ,הם חיקויים מאוחרים .ם׳ הזוהר עבר גלגולים רבים של שלבי עריכה ,המבוררים במפורט בס׳ זהרי ראבי״ה ,עד שקיבל את הצורה שלפנינו. פראנק סבר ,1שספרא דצניעותא והאדרות הם יצירות קדומות ,שיצאו כצורתם מידי רשב״י ותלמידיו .שאר החלקים נערכו בזמנים שונים על יסוד מסורות מחוגו של רשב״י בתוספות רבות ,ובהן כלולות גם חטיבות שלימות מתקופה מאוחרת .החומר שבכל הלקי הזוהר נאסף ונתגבש מהמאה הראשונה עד המאה השביעית. שטרן ציין שנים עשר חלקים ראשיים ,מלבד תיקוני זוהר והחיבורים שבזוהר חדש : א) ספרא דצניעותא ! ב) אדרא רבא ! ג) אדרא זוטא ; ד) מדרש הזוהר ! ה) רזין דרזין ז ו) היכלות ; ז) מתניתין ותוספתא :ח) רעיא מהימנא ! ט) סתרי תורה ! י) מדרש הנעלם ! יא) סבא דמשפטים ! יב) ינוקא (שם כולל לכל החטיבות הסיפוריות) .ספרא דצניעותא הוא חיבור קדום ,המכיל כנראה את ראשי הפרקים ,שנמסרו בחוגים של בעלי הסוד. אדרא רבא נתחבר בבבל כביאור לספרא דצניעותא .תיאור הכינוס של רשב״י ותלמידיו בדוי ,אבל יש להניח ,שבידי המח 3ר היו מסורות מחוגו של רשב״י .אדרא זוטא הוא עיבוד הרעיונות שבאדרא רבא ,ומקום חיבורו הוא כנראה במערב .מדרש הזוהר נתהווה ונתגבש במשך דורות והוא מכיל גם מסורות קדומות .עריכתו בצורה שלפנינו נעשתה בסוף המאה השתים עשרה בקירוב .רזין דרזין והיכלות הם חיקויי החלקים הקודמים ונתחברו בימי־הביניים .שאד החלקים ,שאפשר לכנותם בשם האפוקריפים של הזוהר, לא נתחברו לפני זמנו של ר׳ משה די ליאון .המאמרים הסיפוריים ,הנספחים למדרש הזוהר ,הם מעשי ידי העורכים האחרונים ,שביקשו לגוון בהם את המדרש שהגיע לידם ולהשלים את החסרות בפרשיות הזוהר. דעות אלו וכיוצא בהן בנויות על סימני קדמות ואיחור בלשון ובתוכן ,המבדילים לכאורה בין החלקים השונים .אולם רוב החוקרים ,שהחזיקו בדעות אלו ,ראו בעצמם, שגם בחטיבות הנחשבות אצלם לחלקים קדומים ניכרים סימנים ברורים של המאה השלש עשרה .לפיכך נאלצו להפריד מהן קטעים ומשפטים רבים כתוספות מאוחרות, ובהפרדה זו גילו את נקודות התורפה שבהשערתם ,שכן אותן התוספות כביכול קשורות קשר הדוק בגוף המאמרים ,כפי שיוצא מן הדוגמאות שהבאנו בדיון על ״אושיות הביקורת׳ /על כשלונה הגמור של ההבחנה בין מוקדם לבין מאוחר בזוהר מעידות תוצאות החקירה המדוקדקת של שטרן .באיזמיל הניתוח שלו חתך את מאמרי הזוהר לגזרים כדי להשאיר גרעינים קדומים .אך במלאכה זו נאלץ לנקוט בדרך של הפרדה שרירותית ,ורוב החלקים שנשארו אחרי הניתוח אינם אלא קרעים־קרעים. נוסף לכך ,הרי מזמן מחקרו של שטרן העלו החוקרים בבקורת הזוהר סימני איחור חדשים ומובהקים ,המבליטים עוד יותר את המלאכותיות שבשיטת ניתוחו .נמצא, שסימני האיחור הפנימיים שבמאמרי הזוהר כבר מספיקים לבטל את ההנחה ,שאיזה חלק שהוא בספרות הזוהר נתחבר לפני המאה השלש עשרה. נ תי בי ה פ ת רוני ם י צי רת המאה השלש ע שרה ג .י צי ר ת המאה השלש ע שרה המסקנה ,שס׳ הזוהר על כל חלקיו הוא יצירת המאה השלש עשרה ,כבר נקבעה במחק ריהם של כמה מבקרים מהמאה שעברה ,ובראשם ילינק וגרץ ,והיא נתאשרה מחדש בביסוס רחב ומוצק יותר בחקירותיו של ג׳ שלום .אך מסקנה כללית זו משאירה עוד מקום לשאלות פרטיות חשובות ,שדעות החוקרים האלה נחלקו בהן :האם הזוהר ספר אחיד הוא ,כלומר שנתחבר על־ידי מקובל אחד ,או שמא אפשר להבחין בחלקים השונים את פרי רוחם של מקובלים אחדים ? האם יש יסוד ליחס את חיבור הזוהר לר׳ משה די ליאון או לאו י ואם הוא המחבר מה היו המניעים שהביאוהו לכתיבת ספר פסוידאפי־ גראפי ? מהו היחס בין כתביו העבריים ובין ס׳ הזוהר ומהו סדר המוקדם והמאוהר בחלקי הזוהר ? גרץ השיב לשאלות אלו תשובה פסקנית ופשטנית במידה קיצונית ביותר .הוא קיבל במלואן את העדויות על חיבור הזוהר שביומנו של ר׳ יצחק מעכו וגזר אומר ,שהזוהר כולו ,ללא הבחנה כלשהי בין החלקים ,נתהבר על־ידי ר׳ משה די ליאון .מצוקתו החומרית ואי־הצלחתו בכתביו העבריים היו ,לפי דעתו של גרץ ,המניעים הראשיים לחיבור הזוהר .הוא ביקש לנחול עושר וכבוד ,שלא זכה להם בחיבורים שנתפרסמו בשמו ,בדרך הזיוף הספרותי ובהפצת הכתבים הפסוידאפיגראפיים .מלבד עדותו של ר׳ יצחק מעכו מסתמך גרץ בעיקר על הלשונות הזוהריים שבכתבי ר׳ משה די ליאון. מלשונות אלו הסיק ,שיש ליחס את הקדימה בזמן לכתבים העבריים. הראיות מכתבי ר׳ משה די ליאון הובאו לראשונה אצל ילינק ,והוא שקבע את קדימתם לס׳ הזוהר ,אבל הוא הגיע למסקנות אחרות .1לפי דעתו נתחברו חלקי הזוהר על־ידי הבר מקובלים ,שר׳ משה די ליאון עמד בראשם .רמיזתו של עמדן 2על האפשרות ,שהיה קשר בין ר' משה די ליאון ובין הנביא מאוילה בחיבורם של רעיא מהימנא ותיקוני זוהר ,עוררה את ילינק להשערה נועזת על תהליך התהוותם של חלקי הזוהר כולו. בתחילה ניסתה חבורתו של ר׳ משה די ליאון להפיץ כתבי קבלה בארמית כגילויי מלאך לנער מאוילה .החיבור הראשון היה ספרא דצניעותא ,והוא שהגיע לידי הרשב״א כספרו של הנביא מאוילה בשם ס׳ פלאות חכמה .לאחר שנתעוררו פקפוקים באמיתות הגילויים והרשב״א הביע את התנגדותו פנו ר׳ משה די ליאון ובני סיעתו לדרך הפסוידוגראפיה ותלו את כתביהם בר׳ שמעון בן יוחאי ותלמידיו .כמה חלקים ,שכבר היו כתובים כגילויי הנביא ,עובדו והותאמו לצורה הספרותית החדשה .רישומה של הצורה הקודמת נשאר בלשון ״פתח האי ינוקא״ וכדומה ,שבפתיחתם של מאמרים רבים בזוהר ,וכן נשאר זכר לשם הראשון ,ס׳ פלאות חכמה ,בשם ם׳ הזוהר המופלא ,המובא בכתבי ריקנאטי. השערה דמיונית זו ,שאין לה שום יסוד ממשי ,נתקבלה כמסקנה מדעית רצינית אצל חוקרים אחדים. ג׳ שלום ,שגולל מחדש את כל הפרשה ,הוכיח בבירור ,שכל חלקי הזוהר ,לרבות ספרא 1ר איו תיו ו מ ס קנו תיו ה עי ק ריו ת נ מ צ או ת ב ס פ רו Moses ben Schem-Tob de Leon · — 2 » » .ע י י ן ל עיל ,Kabbala 1ע 0׳ 98-88 102 5מ׳ . 101 103 מבוא :ס פר הזוהר ו ח קר הזו הר פרק חמי שי: דצניעותא שנחשב לחלק קדום ביותר ומדרש הנעלם שנחשב לחלק מאוחר ביותר, אחידים בלשון ובתוכן וטבועים בחותמו של מחבר אחה חוץ מרעיא מהימגא ותיקוני זוהר ,שהם בעלי אופי מיוחד מכל הבחינות! .כתוצאיה מבדיקת כתבי ר׳ משה די ליאון והשוואתם למאמרי הזוהר קבע ,שהגוש הראשון נתחבר על־ידי ר׳ משה די ליאון בסוף המאה השלש עשרה ,ואילו לגבי רעיא מהימנא ותיקוני זוהר הגיע למסקנה ,שנתחברו בראשית המאה הארבע עשרה על־ידי מקובל ספרדי בלתי־ידוע ,שהיה כנראה בן־חוגו של ר׳ משה די ליאון .בשאלת סדר חיבורם של חלקי הזוהר גילה ג׳ שלום ,שדווקא מדרש הנעלם נתחבר בראשונה .הרי הציטאטים הראשונים מן הזוהר ,המובאים בשנת 1280בערך׳ לקוחים כולם· ממדרש הנעלם ,וגם הקשרים הפנימיים בינו ובין שאר החלקים מוכיחים את קדימתו .האופי המיוחד של מדרש הנעלם ,שסימנו הבולט ביותר הוא בעקבות ההשפעה הגלויה והחזקה של הספרות הפילוסופית ,מוסבר בזה ,שבמדרש הנעלם משתקף השלב הראשון בהתפתחותו הרוחנית של ר׳ משה די ליאון ,כלומר הוא בבחינת מעבר מן ההשכלה הפילוסופית אל הקבלה המיתית־גנוסטית שבגוף הזוהר.2 מבחינה ענינית כללית מאשרות חקירותיו של ג׳ שלום את עמדתו של גרץ ,ורק לגבי רעיא מהימנא ותיקוני זוהר הגיע למסקנה שוגה .לא כן הדבר בשאלת המניעים לחיבור הזוהר ובהערכת פעולתו הפסוידוגראפית של ר׳ משה די ליאון .ג׳ שלום דחה את ההנחה, שמחבר הזוהר היה זייפן ורמאי ,שייחס את חיבוריו לחכמים קדמונים מתוך שאיפת כבוד ורדיפת בצע .תכונה זו אינה מתאימה לאישיותו של ר׳ משה די לאון ,כפי שהיא מצטיירת לפנינו בכתביו העבריים .3לפיכך פסל ג׳ שלום אותו חלק בעדותו של ר׳ יצחק מעכו, שבו נמסרת הודאת בעל־הדין בשם אשתו על המניעים לחיבור הזוהר :״אלו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה ,כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם ,אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חבר רשב״י ברוח הקדש אני מעתיקם ,יקנו אותם בדמים יקרים כאשר עיניך רואות״ .יש להניח, שדברים אלו הומצאו או סולפו על־ידי אויביו של ר׳ משה די ליאון .ולעצם הפסוידו־ גראפיה אין לחתיחס כאל מעשה זיוף סתם .יצירות דתיות חשובות ביותר נוצרו בדרך זו ,שלעתים יש בה דווקא משום כבישת יצר השאיפה לכבוד אישי בבריחה לאנונימיות, ולעתים היא משמשת ביטוי להרגשה ,המפעמת בלב המחבר ,כי הדברים שנתגלו ברוחו אמיתות נצחיות הן ,שהיו ידועות בוודאי גם לחכמים קדמונים» .מתוך גישה זו מובן ,שגם הערכת הזוהר שונה לחלוטין בתפיסתו של ג׳ שלום מהערכתו של גרץ .הזוהר אינו ״ספר־כזבים״ ,אלא יצירה גדולה ומופלאה של המאה השלש עשרה׳ המקפלת בתוכה את רוח היהדות באספקלריה מיסטית. ג׳ שלום סתר את עמדתו של גרץ בענינים אלו גם בנימוקים פילולוגיים־בקורתיים. בהשוואת ספרי ר׳ משה די ליאון לס׳ הזוהר נתברר לו ,שכל הספרים החל מהראשון, 1ע י י ן * ,M ajor T rendע ט׳ 2 — . 177 , 167 , 165ש ם ע מי 3 _ . 182-178ש ד״ ל כ ב ר ה עי ר (וי כו ח על ח כ מ ת ה ק ב ל ה ,ע מ׳ ,) 136ש ל א ח ר עיונו ב ס פ רי ר׳ מ ש ה די לי און אינו י כו ל ל ר או ת בו ר מ אי ו מזיי ף— . * כ מ ה חו ק רי ם ה בי עו א ת הד ע ה ,ש ב על הזו ה ר ל א ה ת כוון כלל ל ה ציג א ת ד מויו תיו ו סי פו ריו ב פני ה קו ר אי ם כ מ צי או ת הי ס טו רי ת ,א ל א בי ק ש לי צו ר צו ר ה ס פ רו תי ת־ ד ר א מ א טי ת ב לבד ,ו א ף ד ע תו ש ל ג׳ ש לו ם נו ט ה ל כך .אך ס ב ר ה זו נ ר אי ת ד חו ק ה ב עיני. 104 שאלות תלויו ת נ תי בי ה פ ת רוני ם ס׳ שושן עדות שנתחבר בשנת ,1286מלאים הבאות ורמזים ,המעידים על כך ,שלעיני המחבר היה ס׳ הזוהר מנוסח בכתב .ילינק וגרץ טעו טעות גדולה בזה ,שייחסו את הקדימה לכתבים העבריים .לפיכך נשמט יסוד הטענה ,שהזוהר נתחבר מטעמים חומריים לאחר כשלונו של ר׳ משה די ליאון בספרים שפרסם בשמו.1 לאור מסקנות אלו קבע aשלום סדר כרונולוגי משוער בפעולתו הספרותית של ר׳ משה די ליאון .2מדרש הנעלם נתחבר סמוך לשנת ,1280ושאר חלקי הזוהר נתחברו בשנות .1286—1280קשה לקבוע את סדר התהוותם של החלקים השונים ,אבל מסתבר ,שספרא דצגיעותא והאדרות הם מן החיבורים הראשונים .משנת 1286עד ,1293זמן חיבורו של ספרו האחרון המצוין בתאריך ,ס׳ משכן העדות ,עסק בכתיבת הספרים העבריים ,שהיו מיועדים בעיקר להפיץ ברבים את רעיונות הזוהר ולהכשיר את הקרקע לפרסומו .ס׳ משכן העדות מכיל תעמולה גלויה לסודות הזוהר .מגילות אחדות מחלקי הזוהר נתפרסמו סמוך לשנת ,1290אבל עצם פעולת ההעתקה וההפצה נעשתה משנת 1293עד ,1305 שנת מותו של ר׳ משה די ליאון .כנראה גם אחרי 1293הכנים כמה שינויים במאמרי הזוהר אגב עבודת העריכה ,ואולי גם הוסיף דברים מסויימים ,אבל בדרך כלל אפשר לומר ,שבשנותיו האחרונות לא עסק ביצירה ספרותית אלא במלאכת ההעתקה וההפצה. ד .שאלות תלויות בעית חיבורו של ס׳ הזוהר מבחינת זמנו ומחברו נפתרה בחקירותיו של ג׳ שלום פתרון מוחלט .מהוכחותיו ,אף־על־פי שעדיין לא נתפרסמו בפרוטרוט אלא בסיכום כללי ,יוצא בוודאות גמורה ,שר׳ .משה די ליאון־חיבר את ם׳ הזוהר על כל חלקיו ,חוץ מרעיא מהימנא ותיקוני זוהר וכמה תוספות קטנות .ברם ,בשאלות פרטיות מסוימות ,וביחוד בקביעת סדר פעולתו הספרותית של ר׳ משה די ליאון והיחסים שבין כתביו העבריים לבין ס׳ הזוהר ,נשאר עוד מקום לדיונים ולבירורים נוספים. לפי מסקנותיו של ג׳ שלום נחלקים חייו ופעולתו של ר׳ משה די ליאון מדורות־מדורות: תקופת היצירה הפסוידאפיגראפית ( 1280בערך עד ,)1286תקופת חיבורם של ספרים עבריים בשמו ( ,)1293—1286תקופת ההעתקה וההפצה של הכתבים הפסוידאפיגראיים ( .)1305—1293חלוקה זו עושה רושם של סכימה מלאכותית ואינה מסתברת בנקל מבחינה פסיכולוגית .היא מצריכה את ההנחות המוקשות ,שהמחבר יצר והשלים את ס׳ הזוהר לפני כל נסיון ספרותי אחר ,גנז אותו כשבע שנים ,חוץ ממגילות אחדות שפרסם בחוגי מקורביו ,ופנה לכתיבת ספרים אחרים ,ומשנתו החמשים בערך ער מותו נסתם מעין יצירתו וכל עיסוקו היה בהפצת חיבוריו הראשונים. הסברתו של ג׳ שלום להנחות אלו היא ,שהספרים העבריים נכתבו כחיבורי תעמולה לקראת פרסום היצירה הפסוידאפיגראפית ,שהיתד .מונחת בבית־גגזיו של ר׳ משה די ליאון .אך דווקא הסברה זו מעוררת קשיים חמורים מכמה בחינות ,שג׳ שלום עצמו 1עיין ג׳ ש לו ם :הא ם ח ב ר ר׳ מ ש ה די לי און א ת ספ ר הזו ה ר ? ע מ׳ ,M ajor T rends ; 24-22ע ט׳ - 183 2 — . 185ב ד ר ר ה או מ רנ ה ציין ג׳ ש לו ם 1240כ שנ ת לי ד תו .עיין ,M ajor T rendsע מ׳ . 190 105 מ בו א :ס פר הזוהר וחקר הזו הר _ פר ק חמי שי: עמד עליהן ברובן ,המתגלות בהשוואת הכתבים העבריים לם׳ הזוהר .א) רוב מאמרי הזוהר שבכתבי ר׳ משה די ליאון מובאים בחידושיו ,ללא ציון של מקור קדום ,ולעתים אופי החידוש מודגש ביותר ,כגון בנוסח של שאלות ותשובות .1דבר זה תמוה אם נניח- שאותם מאמרים כבר היו ערוכים לפניו בס׳ הזוהר ,ועמד לפרסמם כדברי רשב״י ותלמידיו .ב) בדרך כלל הלשונות הזוהריים המובאים כציטאטים אינם אלא פסוקים או קטעים קצרים ,המשולבים בתוך מאמר ,שכולו נמצא לפנינו בזוהר ,ולעתים מבוארות ההבאות בדברי הסברה של המחבר ,שאף הם מצויים בזוהר .דרכי חיבור אלו קשה להתאימן להנחותיו של ג׳ שלום .ג) אותו קושי נעוץ גם בעובדה ,שהמאמרים הזוהריים׳ ובחלקם אפילו הציטאטים ,אינם מובאים כלשונם בזוהר ,אלא בשינויים רבים והשובים בצורה ובתוכן .כיצד יתכן ,שהמחבר נהג כך במאמרים ,שביקש להפיצם כדברי קדמונים ? ד) לשונות הזוהר מובאים לפעמים בשם ״מפרשים״ ,כינוי שאינו הולם כלל את חכמי התלמוד .ה) ואחרון אחרון :במקומות אחדים מתנגד ר׳ משה די ליאו; ולעתים בצורה חריפה ,לדעות מסוימות שבזוהר .דוגמא מובהקת לכך היא בענין זיקוק הנשמות בנהר די נור .ר׳ משה די ליאון כותב» :״ואעפ״י כי הרבה דעות מחולקות בעניין זה [טיב הגיהנום של מעלה]״ .מאותם הדעות שאינם נכונות והם רחוקות מדרך האמת יש דעות אחרות שאינם יכולים להשיג דרך הישר ואומרים ,כי העניין שאמרו הז״ל [על] הכתוב ׳נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי /שהנפשות העולות למעלה להיותם צרורות בצרור החיים שנכנסות באותו הנהר של אש שהוא נהר דינור. ואין זה הנכון״ .והרי דעה דהויה זו מצויה בזוהר בכמה מקומות .ולא זו בלבד ,אלא חלקו של מאמר בזוהר« ,שבו מובעת דעה זו ,מובא אצל ר׳ משה די ליאון* כחידושו הוא ,היינו השוואת הנשמה לבגד העשוי מסלמנדרא .מה פירושו של יחם מוזר זה למאמרי הזוהר ,אם אמנם כבר היו לפניו כמאמרי הזוהר ? קשיים אלו מעוררים את המחשבה ,שיש למצוא את פתרון השאלה בהנחה אחרת. מסתבר ,שבשנת ,1286זמן חיבורו של ס׳ שושן עדות ,עדיין לא היו מוכנים אלא חלקים אחדים מן היצירה הפסוידאפיגראפית ,וביחוד מאמרי מדרש הנעלם .אמנם גם בתקופת חיבורם של הספרים העבריים עסק ר׳ משה די ליאון ,כנראה ,בכתיבתן של פרשיות הזוהר ,שהתחיל בהן קודם ,אבל עיקר עבודתו הפסוידאפיגראפית נצטמצמה בשנים אלו בכך ,ששילב לתוך כתביו העבריים הבאות בדויות בשם ״מדרש״ וחכמים קדמונים ו״מפרשים״ ,כלומר אפילו אותם המאמרים הזוהריים ,המובאים כציטאטים מפורשים ,קצתם לא היו עדיין מונחים לפניו בנוסח ארמי בשם רשב״י ותלמידיו. רק סמוך לשנת 1293פנה שוב ליצירה פסוידאפיגראפית אינטנסיבית ,ומאז ועד מותו עסק בהשלמת חלקי הזוהר ,שהחל להפיצם מגילות־מגילות .בתקופה זו עיבד את כתביו העבריים בנוסח ארמי ושם את הרעיונות שבהם בפי חכמי התלמוד ,ובכמה נקודות סטה בעיבוד מדעותיו הקודמות .יתכן ,שההפסקה שחלה ביצירה הפסוידאפי־ 1מ לבד ה ש א לו ת · ה ת שו בו ת ,ה מ שו ל בו ת ב ס פ רי ד׳ מ ש ה די לי און ,עיין י .ת ש בי :שו ״ ת ל ר׳ מ ש ה ו־ לי אין ב עניני ק בל ה (׳■קובץ על י ד״ של ח ב ר ת ״ מ קי צי נ ר ד מי ם׳ /כ ר ך ה׳ /ט ״י ,י רו ש לי ם ת שי״ א, עמ 106 י ״ א -ל ״ ח ) 2 — .פ הנ פ ש ה ח כ מ ה ,ח״ג 3 — .ח״ ב ריא ע״ ב 4 — .ס׳ הנ פ ש ה ח כ מ ה ,ח״ ב. נתיבי הפתרונים שאלות תלויות גראפית סיבתה בזה׳ שקמו עוררים על אמיתותו של מדרש הנעלם ,כפי שיוצא מעדותו של ר׳ יצחק מעכה .מסיבה זו החליף אחר־כך את הלשון ושינה את הצורה הספרותית. סיוע להנחה זו ,המישבת את רוב הקשיים שציינו לעיל׳ אפשר לראות בכך׳ שהסי מנים והרמזים למציאותו של ספר קדמון כביכול ברורים ומרובים יותר בס׳ משכן העדות ,שנתחבר בשנת ,1293מאשר בספרים הקודמים .עדות חותכת לנטיתו של ר׳ משה די ליאון להביא בכתביו העבריים מאמרים בדויים ללא קשר ישיר עם הזוהר מוצאים אנו בלשונות בשם ס׳ חנוך ,המובאים אצלו במקומות שונים ואין להם זכר בס׳ הזוהר .2הוכחתו של ג׳ שלום ,שגם ס׳ ארחות חיים ,המיוחס לר׳ אליעזר הגדול ,נתחבר על־ידי ר׳ משה די ליאון ,3אף היא באה ללמד ,שחיבר מאמרים פסוידאפיגראפיים בנוסח הזוהר מחוץ למסגרת של ס׳ הזוהר. בהנחה זו נוכל לישב גם כמה תימות אחרות .א) חוסר השלימות בפרשיות הזוהר, ביחוד בספרי במדבר ודברים ,המעורר את הרושם ,שלפנינו יצירה מקוטעת .ג׳ שלום נאלץ להניח* ,שהתענינותו או כוח יצירתו של המחבר פסק לפני סיום העבודה. אך לפי הנחתנו אין צורך בתירוץ דחוק זה ,אלא יש לומר ,שחיבור הזוהר נפסק באמצע במותו של ר׳ משה די ליאון .ב) באוו5ה סיבה אפשר להסביר גם את העובדה, שאצל כל המקובלים במאה הארבע עשרה והחמש עשרה מוצאים אנו ידיעת חלקית בלבד בס׳ הזוהר ,וכנראה מעולם לא היה בנמצא כתב־יד שלם ,ואף כתבי־היד הבלתי־שלימים שבידינו ערוכים בסדרים מוחלפים .מסתבר ,שר׳ משה די ליאון עצמו לא הספיק לאחד את חלקי הזוהר ולהפיצם כחטיבה אחת ,ולכן לא הגיעו לידי המקובלים אלא מגילות־מגילות ,שצורפו ונערכו בעריכות שונות .ג) בכתבי ר׳ משה די ליאון מצויים לשונות זוהריי־ם ,ומהם גם בנוסה של הבאות ,שאינם בזוהר שלפנינו. לפי הנחתו של ג׳ שלום מן ההכרח לומר ,שהיו בזוהר ונשמטו ,אבל לפי הנחתנו אלו הם מאמרים ,שהמחבר לא ניסחם כלל בארמית בעיבוד כתביו העבריים .ד) הניגודים הרעיוניים והטרמינולוגיים שבין מדרש הנעלם ובין שאר חלקי הזוהר מוסברים אצל ג׳ שלום במפנה מן הקבלה העיונית־פילוסופית אל הקבלה המיתית־גנוסטית, שהל ברוחו של ר׳ משה די ליאון .אך זוהי הסברה תמוהה אם נקבל את הדעה, שהספרים העבריים נכתבו אחרי חיבור הזוהר כולו ,שהרי בהם קיימת עוד הנעימה העיונית .תמיהה זו מסולקת אם נניח ,שעיקר זמן חיבורו של גוף הזוהר הוא אחרי שנת , 1293כלומר המפנה הרוחני היסודי חל בשנות חייו האחרונות של ר׳ משה די ליאון. אין צריך לומר ,שגם הנחתנו אינה אלא בגדר השערה ,ובמצב החקירה כיום אין מקום להביע דעה פסקנית בשאלות תלויות אלו .פרסום כתביו העבריים של ר ,משה די ליאון בעיבוד מדעי־בקורתי יפיץ אור בהיר יותר בפרשה סתומה זו ויכניסנו 1ע י י ן לעיל ע מ׳ .45א מנ ם ע דו תו של ר׳ י צ ח ק מ ע כו הי א מ ר א שי ת ה מ א ה ה א ר ב ע ע ש ר ה ,אבל מ ס ת ב ר, ש ה פ ק פו קי ם הנז כ רי ם א צלו נ ת עו ר רו קודם 2 — .עיין ·M ajor T rendsע ט׳ 3 — . 197-196שם ע ט 179׳ , 197ו ע ט׳ , 386ה ע ר ה — •103י־ שם ע מ׳ . 182 107 ־ מבוא :ס פר הזוהר ו ח קר הזו הר פר ק ששי : לבבשוני יצירתו .עבודה זו נעשתה עתה ,לאחר הוכחת שייכותו של ם' הזוהר לר׳ משה די ליאון ,אחד התפקידים החשובים ביותר לקידום נוסף בחקר הזוהר. פרק ששי דפוסים ,כתבי־יד ,תרגו מים ופירו שים א .דפוסי הזוהר דפוסי ם ,כ תבי־י ד ,ת רגו מי ם ופירו שים דפו סי הזו הר ובלבול הגרסאות ישאו ,וזאת היתה להם כי טבעו ביון מצולה ולא ידעו דרכה הצלולה״. בהמשך דבריו הוא מלגלג על התבנית הגדולה :״ויש מי שהרחיבו פה והאריכו לשון, כי יקחו להם גליון גדול כארז אשר בלבנון״ .מכאן יוצא ,שבשנת שי״ח כבר נודעו ההכנות להדפסת הזוהר בקרימונה. קביעת הנוסח בדפוס מנטובה נעשתה על־ידי ר׳ עמנואל איש בניוינטו ,שלפי עדותו של אחד המדפיסים ,ר׳ יעקב הכהן מגאזולו׳ המובאת בחתימת ס׳ תיקוני זוהר׳ היו לפניו עשרה כתבי־יד .1תחילה בחר מהם שנים ,שגירסותיהם נראו בעיניו נכונות ביותר ,כפי שנאמר בהקדמת המגיה לס' הזוהר :״להגיה ולכוין גרסת העתקתו עם שני העתקות ישרים ונכוחים למוצאי דעת״ .אחר־כך הגיע לידיו כתב־יד מצפת, ששימש לו יסוד לקביעת הנוסח הסופי .נראה ,שר׳ עמנואל עשה עבודה פילולוגית רצינית ואחראית בהשוואת כתבי־היד .בדרך כלל השאיר את הנוסחה המבוררת בלבד, ורק במקומות מעטים ציין שתי גירסות .בדפוס קרימונה הוכנה המהדורה על־פי שש העתקות ,כפי שנאמר בהקדמה ,״ומהם שתים היו לגו לעינים״ ,אחת ממצרים ואחת מארץ־ישראל .הגירסות המפוקפקות נבדקו על־ידי מומחים ,ואם הם אישרו את הנוסח של רוב כתבי־היד נדפסה גירסה אחת בלבד ,אך אם דעתם נטתה לנוסח המיעוט הובאה גם אותה גירסה ״בכתיבה ספרדית קטנה״ .בין שתי המהדורות ישנם הבדלים ניכרים וחשובים הן בנוסח והן בסדר המאמרים .יש גם כמה מאמרים ,המובאים במהדורה אחת וחסרים בשניה .לא נערכה עדיין השוואה מדעית מדוקדקת ,אבל בדרך כלל אפשר לציין, שנוסח מנטובה עדיף. מדפוסי הזוהר המרובים 2עשויים רק שנים 3כמתכונתו של דפוס קרימוגה .כל שאר המהדורות נדפסו כדוגמת דפוס מנטובה דף על דף ,אלא שהוכנסו תיקונים בנוסח ונוספו הערות וביאורים בשולים ,והמאמרים הנוספים שבדפוס קרימונה ושבזוהר חדש נספחו בסוף כל כרך בשם ״השמטות״ ו״תוספות״ .בדפוס אמשטרדאם (תע״ה) נדפסו ה״השמטות״ לראשונה׳ ובסוף הכרך השלישי הובאו בו ״מפתחות מזוהר גדול נמזוהר חדש ומתקונים״ ,שהועתקו אחר־כך ברוב הדפוסים .מבחינת תיקוני הנוסח נודעת חשיבות מיוחדת לדפוס קושטא (תצ״ו־תצ״ז) ,שנוסח מנטובה עובד ותוקן בו על־פי כתבי־יד מבית־מדרשם של תלמידי האר״י ,וגם נוספו בו השלמות מכתב־ יד של ר׳ ישראל בנימין .נוסח זה נתקבל והועתק בכל הדפוסים המאוחרים יותר. דפוסי ' 0תיקוני זוהר מרובים אפילו מדפוסי הזוהר עצמו .הספר נדפס כשבעים וחמש פעמים .כמה מהדורות נדפסו דף על דף לפי הדפום הראשון(מנטובה ,שי״ח), אבל רובן נדפסו בעימוד שונה ,וכן בתיקוני נוסח ,בחילופי סדר ובתוספת מאמרים ההכנות להדפסת הזוהר ,שהדחיפה החיצונית ניתנה לה בגזירת האפיפיור פאול הרביעי על שריפת התלמוד ומפרשיו בשנת שי״ד ,עוררו פולמוס חריף .חכמים רבים יצאו בהתנגדות נמרצת ואף פרסמו איסורים וחרמות .מכתבי המתנגדים נתפרסמה עד עתה תעודה אחת בלבד ,1ורוב טענותיהם לא נודעו אלא מתוך תשובותיהם של המסכימים, המהדירים והמדפיסים .נימוקי ההתנגדות העיקריים מסתכמים בנקודות אלו :א) הקבלה היא תורת שקר והזוהר הוא ספר מאוחר ומזויף :ב) העיון בזוהר עלול להביא למינות!2 ג) אין לעסוק בחכמת החבלה ״לקוצר המשיג ולעומק המושג״ ; ד) אסור לגלות סתרי תורה ברבים :ה) הדפסת הזוהר פוגעת באיסור לכתוב תורה שבעל־פה .3נוסף לכך טענו ,שהדפסת הזוהר ושאר ספרי קבלה באותו זמן עלולה לגרום להחמרת הגזירה, שתכלול גם ספרים אחרים מלבד התלמוד. המהדירים והמדפיסים לא שמו לב לאזהרות ונסתייעו בפסקי חכמים שונים ,ובראשם ר׳ יצחק דלאטאש ,לסתור את טענות המתנגדים .הם ראו בהדפסת הזוהר מפעל קדוש, שיסיר את הלבבות מן העיון בספרי הפילוסופיה ,שנפוצו הרבה באיטליה ,ביחוד אחרי הגזירה על שריפת התלמוד* .על יסוד מאמרי הזוהר עצמו נחשבה הפצתו אצלם גם כצעד חשוב להחשת הגאולד .5,כתשובה לטענה ,שאסור לגלות סתרי תורה ,עמדו על כך ,שהזוהר כבר נפוץ בכתבי־יד ,אלא שרק עשירים יכולים להשיגו ,ואילו העניים המשתוקקים ללמוד בו אין ידם משגת לרכוש העתק». בראשונה נדפס ס׳ תיקוני זוהר במנטובה בשנת שי״ח .באותה שגה החלו להדפיס שם גם את ס׳ הזוהר בשלשה כרכים ,והדפסת הכרך השלישי נשלמה בשנת ש״כ .בשנות שי״ט־ש״ב נדפס ס׳ הזוהר גם בקרימונה בכרך אחד בתבנית גדולה .מהדורה זו נדפסה בבית־הדפוס של הנוצרי ויצנצו קונטי ,ואחד המו״לים והמגיהים היה המומר ויטודיו אלינו ,נכדו של המדקדק ר' אליהו בחור .בהקדמה למהדורה זו נמתחת בקורת על דפוס מנטובה והמהדירים מבטיחים הוצאה משוכללת יותר .אך גם הקדמת המגיה לדפוס מנטובה ,שנדפסה בראש הכרך הראשון ,מכילה רמזים למהדורה המקבילה .המגיה מציק :״ידענו כי אחרים ישחיתו יתעיבו עלילה ועל שפם יעטו א ש ר היו ל פניו ״ .כ אן לא ברו ר ,אם ע ש רה כ ת בי־ הי ד היו מ ם׳ הזו ה ר או מ תי קוני זו ה ר .אך ג ם 1עיין ש׳ א ס ף :ל פו ל מו ס על ה ד פ ס ת ס פ רי ק ב ל ה (״ סיני״ ,א ע ט׳ ש ס -ש ס ח) 2 _ .עיין ל עי ל ע ט׳ .49-48 3עיין ל עיל ע מ ׳ 4 — .70עיין ה ק ד מ ת ה מ גי ה לזו ה ר ד פו ס מנ טו ב ה! ש׳ א ס ף ,שם ,ע מ׳ ש ס 6 — .פ ס ק ב ה ק ד מ ת ה מגי ה ל ס׳ הזו ה ר מ דו ב ר על ״ ר בוי ה ה ע ת קו ת ״ ,ש היו בי די ר׳ ע מנו א ל 2 — .ג׳ שלו ם ע ר ף ר שי מה מ פו ר ט ת של כל ד פו סי הזו ה ר ,זו ה ר חד ש ו תי קוני זו ה ר ב ס פ ר ר׳ י צ ח ק דל א ט א ש ,בר א ש זו ה ר ד פו ס מג טו ב ה 6 — .פ ס ק ר׳ משד .ב א סו ל ה ,ב ר א ש תי קוני זו ה ר ד פו ס מנ טו ב ה. ע מ׳ 3 - , 182-166לו ב לין ( ש פ״ג -ש פ״ ד) ,זו ל צ ב א ך ( ת מ״ד) .ב ד פו ס זו ל צ ג א ך ה כני סו שינויי ם בנו ס ח 108 1ה ו א כו ת ב ע ל ר׳ ע מנו א ל :״ נ תן ל כ ס ף מו צ א ל ח פו ר מ מ ט מוני ם כל א ש ר מ צ א ה י דו מ ספ ר הזו ה ר ו ה ת קוני ם ,ג ם ב לי ל ה לא ש כ ב ל בו ל ע מו ד עם ת ל מי דיו ר עיו ו או ה בי ש מו ל הגי ה ם ע ם ע ש ר ה ע ת קו ת ק רי מונ ה על־פי ד פו ס מנ טו ב ה ,וג ם הו סי פו בו ה ע רו ת ו בי או רי ם. 109 מ בו א :ספר הזוהר ו חקר הזוהר פר ק ששי והערות וביאורים .חילופי הסדר ניכרים ביותר בתיקונים כ /כ״א וע .,מהדורות אחדות מכילות גם פירושים רחבים .מבחינת הנוסח יש לציין במיוחד שתי מהדורות : דפוס אורטה קייואי ( ,) Ortakoi.תע״ט ,המכיל שינויים ותיקונים על־פי הגהות בכתב־ ידו של ר׳ חיים ויטאל בשולי ס׳ הזוהר ,שהועתקו על־ידי ר' חיים אלפנדרי בהיותו במצרים ! דפוס קושטא ,ת״ק ,שהוגה על־ידי ר' חיים ירוחם בן ר' יעקב ווילנא ירו שלמי. הדפוס הראשון של זוהר הדש הוא שאלוניקי(שנ״ז) ,ובמתכונתו נדפס שנית בקראקא (שס״ג) .הנוסח משובש בשני הדפוסים ואינם מכילים את מדרש רות הנעלם ,שנדפס קודם כספר מיוחד! .בפעם השלישית נדפס הספר בויניציאה(תי״ה) בתיקונים ובשינויים ניכרים ,במהדורת ר׳ יוסף חמיץ ובהגהת ר׳ משה זכות .במהדורה זו נספה לראשונה גם מדרש רות הנעלם .שאר הדפוסים עשויים על ־פי נוסח ויניציאה ,בשינויים קלים ובתוספת הערות וביאורים ,חוץ ממהדורה אחת (מונקאטש ,תרע״א) ,המתוקנת עפ״י הגהות של מקובלים בב״י. ב .כתבי־יד של הזוהרצ מצב כתבי־היד של הזוהר אינו משביע רצון מבחינת צרכי המחקר .כתבי־יד קדומים ממש ,שנכתבו סמוך לפרסומו של הספר ,אינם בנמצא כלל ,ואף מזמן מאוחר יותר אין בידינו כתבי־יד שלימים .מהמאה הארבע עשרה נתגלו עד עתה שני כתבי־יד מקוטעים בלבד :א) כ״י ואטיקאן ,202שנכתב לא יאוחר משנת .1350ליד כתבים מחוג תלמידי הרשב״א באו כאן כמה קטעים בודדים מן הזוהר .ב) כ״י קמברידג' ,Add. 1023שנכתב במחצית השניה של המאה הארבע עשרה .כתב־יד זה הוא כרך שני של העתקות מכמה פרשיות של הזוהר .הוא מכיל בעיקר חלקים מהמדרש הנעלם ופרשיות אחדות מגוף הזוהר .חשיבות מיוחדת נודעת לו בכך ,שפרשה אחת של מדרש הנעלם מובאת בו בנוסה שונה לגמרי מנוסח הדפום ושאר כתבי־היז־.3 גם מהמאה החמש עשרה אין כתבי־יד אלא במספר מצומצם .אמנם הם שלימים יותר׳ ביחוד בס׳ בראשית ,אבל גם בהם חסר הרבה .יש לציין ,שבכמה כתבי־יד חסרות חטיבות שלימות ,כגון אדרא רבא ואדרא זוטא ,סבא דמשפטים ,ינוקא וכיוצא בהם .כתבי־היד החשובים ביותר מתקופה זו הם :א) כ״י ואטיקאן : 206ב) כ״י פארמה (די רוסי) ! 1137ג) כ״י פארמה (כנ״ל) ( 1392נכתב בשנת 1482באיטליה); ד) כ״י בריטיש מוזיאום ( 762רק ס׳ בראשית) ! ה) כ״י פאריס .779-778כ״י אוכס׳ 1564 (בראשית ושמות) וכ״י גסטר 747נכתבו בסוף המאה החמש עשרה או בראשית המאה השש עשרה .מן המחצית הראשונה של המאה השש עשרה ,היינו זמן קצר לפני הדפסת הזוהר ,מצויים כתבי־יד רבים. ! רפו ס ר א שון :ט ה י ״ ן ( , ) Thiengenש״ כ (ב שם ס׳ ת פו חי זהב) 2 _ .ה תי או רי ם ה קצ רי ם של כ ת בי־ דפוסים ,כ ת בי־י ד ,ת רגו מי ם ופירו שים כ ת בי־י ד של הזוהר לפי סדר המאמרים ,ביחוד בפרשת בראשית ,אפשר לכלול את רוב כתבי־היד בשלשה סוגים :א) הסדר שלפנינו בדפוס ,המצוי בכתבי־יד אחדים :ב) עריכת הפרשה בשלשה מדורות מקבילים ,שכל אחד מכיל מחרוזת של דרשות רצופות מראש הפרשה עד סופה .המדור הראשון מתחיל במאמר ״בריש הורמגותא דמלכא* (טו ע״א) ונמשך כמו בנוסח הדפוס עד ״כלילן בהאי ברזא דמהימנותא״ (כב ע״א), ומשם המשכו ״ישרצו המים״(לד ע״א) עד ״כי ה׳ דבר״(לח ע״א) .המדור השני פותח במאמר ״תנינן כל שלמה דאתמר בשיר השירים״ (כט ע״א) ונמשך בסדר שלפנינו עד ״ה׳ אחד ושמו אחד״(לד ע״א) ,ומשם המשכו ״ישרצו המים״ (מו ע״ב) עד סוף הפרשה .המדור השלישי מכיל את מאמרי מדרש הנעלם ,שנדפסו בזוהר חדש .סדר דומה נמצא בשבעה כתבי־יד .מכתבי־היד המנויים לעיל שייכים לסוג זה :כ״י אוכס׳ ,1564כ״י ואטיקאן ,206כ״י בריטיש מוזיאום 762וכ״י פארמה .1137בחלק מכתבי־ יד אלו מובאים בראש הספר,לפני ״בריש הורמנותא דמלכא״ ,המאמרים מ״ויאמר אלהים יהי אור״ (מה ע״ב) עד ״ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם וגו׳״ (מו ע״ב) ,שבהם נפתח גם זוהר חדש .נראה ,שמקור השם ״מדרש יהי אור״ לזוהר 1הוא בפתיחה זו. ג) ערבוב הדרשות של גוף הזוהר עם מאמרי החלקים המיוחדים ,וביחוד מדרש הנעלם ,ועריכתם יחד לפי סדר הפסוקים .זוהי בוודאי עריכה מלאכותית מאוחרת, אבל דווקא כתבי־יד מסוג זה זכו להערכה מופרזת .לנדואר 2תיאר במפורט את כ״י מינכן 219—217והכריז עליו ,שהוא קדום ביותר וחשוב מאוד לבקורת הזוהר ,משום שהוא מכיל מאמרים רבים שאינם בנוסח הדפוס .שטיינשניידר 3עמד על טעותו והוכיח, שאין באותו כתב־יד שום חלקים בלתי־ידועים ,אלא מאמרי מדרש הנעלם וחטיבות אחרות מובלעים בו בתוך גוף הזוהר בעריכה לפי סדר הפסוקים .זמן כתיבתו הוא המחצית הראשונה של המאה השש עשרה .גם כ״י גסטר ,747שבעליו ציינו* ככתב־ יד קדום ומעולה ,שייך לסוג זה ,ואין לו שום ערך בקורתי מיוחד ,כפי שג׳ שלום קבע בבדיקתו .מסוג זה יש לציין עוד כ״י רומא ,Casanatense 2971שנכתב בשביל אחד הכמרים הגדולים .ההעתקה נסתיימה בשנת רע״ד (.)1513 מבחינת הנוסח אין הבדלים יסודיים בין כתבי־היד ובין הדפוסים .לעתים נוסח הדפום, ביחוד דפוס מנטובה ,עדיף .גם מאמרים נוספים אינם מצויים בכתבי־היד אלא במידה מועטת .עדיפותם של כתבי־היד היא בעיקר בכתיב ,בפיסוק ובצורתן של מלים קשות או מסורסות .בכתבי־יד אחדים ניכר הנסיון לחלק את הזוהר לפרקים .חלוקה זו מצויה גם בדפוס במאמרי מדרש הנעלם לפרשת בראשית ,שנדפסו בזוהר חדש .יש לציין עוד ,שבכתבי־היד חסרות כמה תוספות ,שנשתרבבו לתוך נוסח הדפוס ,כגון המאמרים מבעל תיקוני זוהר בפרשת בראשית (כב ע״א-כט ע״א) והדפים הראשונים בפרשת ויחי (ריא ע״ב-רטז ע״א) ,שגם המקובלים עמדו על טיבם .המאמריש שבפרשת ויחי צוינו במפורש על־ידי מגיהי דפוס מנטובה כחיקוי ותוספת. הי ד ב ציוני ה ק א ט א לוגי ם ,ש על־ פי רו ב :ם אינ ם מ דוי קי ם ,אינ ם מ ל מ די ם ה ר ב ה על טי ב ם ־וזמנם .רק פ רו ם׳ גר ש ם שלו ם בדק או ת ם ער ע ת ה ב די ק ה שיטת׳יר .י סו די ת .הי די עו ת ה מו ב או ת כ אן נ מ ס רו לי על־ידו בע ל־ פ ה ,ו הנני מ בי ע לו תו ד ה ע מו ק ה ,ש הו אי ל ל ת ת לי ר שו ת ל פ ר ס מן ב מ בו א ז ה — .צ עיין ג׳ ש לו ם :פ ר ש ה ח ד ש ה מן ה מ ד ר ש הנ על ם ש בזו ה ר (ספר היו ב ל ל כ בו ד לוי ג׳־נצבורג ,ניו־יו ר ק ,ת ש״ו. 1עיין ל עיל ע מ׳ , Orient Lb , 1845. 2 — . 38ע מ' D ie hebräischen H andschriften 3 — .343-341 , ) der K. H of- und Staatsbibliothek in M ünchen ) 1895ע מ ׳ 4 — .246-243 ,98עיין H astings ,X! 1 ,E.R.E .עיג׳ c5c . ענ ד ת כ ה -ת מו ) .ש ם פו ר ס מ ה כל ה פ ר ש ה. 111 110 . מבוא :ספר הזוהר ו ח קר הזו הר פר ק ש שי: מאמרי רעיא מהימנא אינם מובאים כלל בכתבי־היד כנספחים לזוהר .הם מצויים לחוד בצורת חיבור מיוחד ,אבל רק בכתבי־יד מאוחרים .גם מתיקוני זוהר לא נתגלה שום כתב־יד קדום .שגי כתבי־היד הקדומים ביותר ,הידועים עד עכשיו ,הם :כ״י פאריס ,786שנכתב בשנת רי״ח ,וכ״י קמברידג' Add. 520מאותה התקופה. עקב המצב הלקוי בכתבי־היד של הזוהר יש ליחס חשיבות רבה מבחינה בקורתית לאוצר של לשונות הזוהר ,המובאים בספרי המקובלים מסוף המאה השלש עשרה וראשית המאה הארבע עשרה כצימאטים מפורשים או בהעלמת המקור .ראשונים במעלה מבחינה זו הם כתבי ר׳ מנחם ריקנאטי ,1המכילים כשבע מאות ציטאטים מפורשים ,ובהם מאמרים ארוכים במספר ניכר .שאר הספרים החשובים הם :כתבי ר' בחיי בן אשר ,ס׳ שערי אורה לר׳ יוסף ג׳יקאטיליא ,כתבי ר׳ דוד בן יהודה החסיד, ס׳ לבנת הספיר וס׳ מנורת המאור לר׳ ישראל אלנקאוה .-,כל המפרים האלה נתחברו לפני כתבי־היד הקדומים ביותר שבידינו ,ולפיכך רב ערכם לקביעת נוסח הזוהר ולהבנתו הנכונה. צ·י® מה*1י<*»יד״^«יוזי.ף«ו*»ר־ עייי״יף ע«·* »ג״י ״·יז ««· «·הי י** גפ״י י־*י·® הי־ימי«־*'*1י י'י־ 'i 3-׳ ‘ 3י Ü'4 ; ir«i I ־ ־׳י■ ״ ׳ · '■ ־ ' ׳ j J i ג .תרגומי הזוהר הצורך בתרגום הזוהר לעברית כבר הורגש בזמן קדום .בכתבי ר׳ דוד בן יהודה החסיד מראשית המאה הארבע עשרה ,וביחוד בס' מראות הצובאות ,מובאים מאמרים רבים מן הזוהר בנוסח עברי .3במדרש יונה! נספח בסופו מאמר גדול מזוהר ויקהל (ח״ב קצח ע״ב-קצט ע״ב) בתרגום עברי .בס' מנורת המאור לר׳ ישראל אלנקאוה8׳ שמת על קידוש השם בטולידו בשנת ,1391מובאים עשרות מאמרים בשם ״מדרש יהי אור״, שאינם אלא נוסח עברי של מאמרי הזוהר .בהקדמת ר׳ אברהם אזולאי לס' אור החמה (ירושלם ,תרל״ו) נאמר ,שהגהותיו לקוחות ״גם מספר א׳ של זוהר מועתק ללשון הקדש ,שהעתיק ה״ר ישראל נקוא ז״ל״ .מכאן נראה .,שבעל מנורת המאור תרגם לעברית את הזוהר כולו ,ועל כל פגים הלקים גדולים ממנו .לפי דעתו של ג׳ שלום» ״זוהר לשון הקודש״ ,הנזכר בהערות לזוהר מהמאה השש עשרהל ,וכן ״ספד הזוהר המועתק ללשון הקדש״ ,שכמה מאמרים מתוכו מובאים בכ״י בריטיש מוזיאום ,768 הוא תרגומו של ר׳ ישראל אלנקאוה. מתקופה מאוחרת יותר ,מהמאה השש עשרה ואילך ,נמצאים תרגומים שונים בכתבי־ יד וגם בספרים מודפסים .כ״י אובס׳ 1561מכיל תרגום עברי של חלק גדול ממאמרי הזוהר לפי סדר הפרשיות» .כ״י אוכט׳ 1563הוא ס' דברים עתיקים ,ילקוט ממאמרי 1עיין לעיל עמ׳ ,36 _ 2עיין לעיל עמ ׳ , 38על ם׳ מנור ת ד,מאור נדון גם בסעיף הבא ,י ק ש ר ל תרגו מי הזוהר 3 — .עיין לעיל עמ׳ * — . 39,36עיין בית־המדר ש לילינק , 1 ,עמ׳ ; x i x , 105-102 צונץ :הדר שות בי שראל (ירושלים ,תש״ז) עמ׳ ,415הערה — .98ל הו צ א ת ענעלאו .ועיין שם ב מ בו או ת , 11 :עט׳ ; 28-27ווו ,עט׳ 0 — .33-32שם , IV ,עמ׳ 7 — .92״ ד ר ך אמת״ לזו הר ה״א לד ע״ב 8 — .ה תרגו ם של פר ש ת ברא שית נדפס ב שם ״ספר הזהר השלם על ה תור ה״ (ירושלים ,תש״ו). לפי הקדמת המהדיר ,ר׳ עבדיה הדאיה ,עומדים להדפיס גם את שאר החלקים .הדוגמ א שבדפוס מראה, שהתרגום מקוטע מאוד ול שונו מגו מג מ ת .המהדיר הני ח לפי הקולו פון ,שה מתרגם הוא ר׳ ברכי אל ,אך יתכן שזה שם המעתיק .נייב או אר ציין בר שימ ת כתבי־היד ,שההעתקה נסתיימ ה ב מרה שון של״ו ,ואילו לפי הנוס ח המוב א ב ה קד מ ת המהדיר התאריך הוא ערב ר״ח כסלו שס״ג· 112 ע מו ד מ כ ת ב־י ד ש ל הזו ה ר מ ה מ ח צי ת ה שני ה ש ל ה מ א ה הארבע־ע שרד ( .ע פ ״י ת צ לו ם כ ת ב־י ד ק ט ב רי דג׳ , A d d . 1023ש ב ר שו ת ה פ רו ם׳ ג׳ ש לו ם בי רו שלי ם). עמוד מכתב־יד של הזוהר מסוף המאה החמש־עשרה (ע פ" י תצלום כ״י אוכספורד , 1564שבספרית שוקן ,ירושלים). דפוסי ם ,כ ת בי־י ד ,ת רגו מי ם ופירו שי ם תרגו מי הזו הר הזוהר בתרגום עברי ,עם ביאור מר׳ שמואל בר בנימין .בסוף כתב־היד מועתקות הסכמות של רבנים מגרמניה ומפולין מ שנות ת״ב־ת״ז .בכ״י ואטיקאן 226מובאות פרשיות אחדות של הזוהר ,ובתוכן גם ספרא דצניעותא ,בתרגום עברי שנעשה על פי הדפוס! .בכמה כתבי־יד ,כגון כ״י בריטי ש מוזיאום ,769 ,743 ,739מצויים מאמרים בודדים בתרגום עברי .ס׳ מקור חכמה (פראג ,שע״א) לר׳ ישכר בער מקרעמניץ הוא תרגום עברי של קטעים ומאמרים קצרים בדרך הפשט לפי סדר הפרשיות .ס׳ מעולפת ספירים (קושטא ,ת״ב) לר׳ שלמה אלגאזי ד 1א מבחר של קטעים ממאמרי מוסר שבזוהר לפי סדר הענינים ,חלקם בתרגום עברי מדויק וחלקם בנוסח פראפראסטי .בס׳ אספקלריא המאירד>( 2פיו רד א ,תקל״ו) לר׳ צבי הירש הורוויץ ,שהוא ביאור לזוהר ,מועתק מאמר אחר מאדרא רב א( ח״ג קלה ע״ב-קלו ע״א) בתרגום עברי. כמעט כל התרגומים האלה געשו בשביל אנשים ,שאינם בקיאים בחכמת הקבלה, ולפיכך הו שמטו מהם המאמרים הקשים והעמוקים .נמצא ,שחשיבותם להבנת הזוהר אינה מרובה. בזמן החדש געשו שלשה נ סיונו ת לתרגם את הזוהר לעברית בהיקף רחב .3המתרגם הראשון היה ר׳ אליקים מילזאהגי ,שלפי דבריו בם ,זהרי ראבי״ה שבכתב־יד* ,ה שלים את תרגומם של כל חלקי הזוהר ,כנראה ח ח מ תיקוני זוהר וזוהר חדש ,ועמד להדפיסו עם שלשה ביאורים משלו ועם הערות ׳׳דרך אמת״ .תרגום זה ,שקטע קצר ממנו מובא לדוגמא ב ס' זהרי ראבי״ד ,8,לא זכה לבוא בדפוס וכתב־היד אבד .גם הלל צייטלין ערך תכני ת לתרגום הזוהר כולו וביקש להוציאו לאור עם פירו ש רחב ,אבל רק תרגומה של הקדמת הזוהר נדפס» .התרגום היחיד ,שיצא לאור ב שלימות לפי תכנית המתרגם ,הוא תרגומו של ר׳ יהודה יודל ראזענבערגל .המתרגם ערך את מאמרי הזוהר בסדר שונה מן המקור ,לפי פסוקי התורה ותהלים ו שיר ה שירים ומ שלי וקהלת .התרגום נדפס יחד עם המקור ,בלוית ביאור בשם ״זיו הזוהר״ ,אך כל המאמרים הק שים והעמוקים הו שמטו ונדפסו לחוד בארמית בלבד. מהתרגומים לשפות זרות יש לציץ עבודות אלו :א) התרגום הלאטיני החלקי של Knorr vonRosenrothמסוף המאה השבע עשרה .8בתרגום זה ,בניגוד לרוב התרגומים העבריים, נכללו דווקא החלקים הקשים והחשובים ביותר ,כגון ספרא דצניעותא ואדרא רבא * י די ע ה זו ק ב ל תי מ פ רו פ׳ ג׳ שלו ם 2 — .ד ף פ ח ע ״ג 3 — .על מ מ ז ר י ק ס עי ם מ ד ב רי אג ד ה ו פ ת ג מי הזו ה ר ו כ דו מ ה אין מ קו ם ל ע מו ד כ אן ב מיו ח ד<-2 « 4 — .י 3 0 *< 6 — 2 _ 6קו ב ץ ' מ צו ד ה * ( לונ דון, ת ש״ג) ,ע מ׳ .82-40הן ה ת רגו ם ו הן ה בי או ר אינ ם מ מ ל אי ם א ת ה ת קוו ת ,ש ת לו ב ע בו ד תו ש ל ציי ט לין. נו ס ח ה מ קו ר ל א הו ג ה כלל ,ו ב מ קו מו ת רבי ם ה ת רגו ם אינו מ דוי ק ו ס גנונו אינו מ ת אי ם ל ל שון הזו ה ר. ב בי או ר הו כנ סו ד ב רי ם ר בי ם ,ש אינ ם ל פי פ ש ט הזו ה ר — .ז ס׳ ז ה ר תו ר ה על ח מ ש ה חו מ שי תו ר ה ב ח מ ש ה כרכי ם .שני ה כ ר כי ם ה ר א שוני ם נ דפ סו ב מ אנ ט רי א ל (תרפ׳׳ד) ,ו ש ל ש ת ה כ ר כי ם ה א ח רוני ם בנוי א ר ק ( ת ר פ״ ד -ת ר פ״ ה) .ה כ ר ו ה ר א שון נ דפ ס קו ד ם ל חו ד (וואר שא ,ת ר ס״ו) ב ש ם ס׳ ש ע רי ז ה ר תו ר ה ,ב מ ה דו ר ה ק צ ר ה יו ת ר ו ב ע רי כ ה שונ ה ק צ ת .כ ר ך נו ס ף על ת ה לי ם נ דפ ס ב ש ם ס׳ הז ה ר ה ק דו ש ( בילגו ריי א ,ת ר פ״ ט) .ב או תו ש ם נ ד פ ס ג ם כ ר ך ש בי עי על ש ה ״ ש מ ש לי ו ק ה ל ת ( בי לגו ריי א ,ת ר״צ). [הע ר ת י .ל .ז לו טני ק ].ב מ קו ם ה ב ה ר ת ה עניני ם ג ר מ ה ע רי כ ת ה מ ת רג ם ל ע ר בו ב ה פ ר שיו ת ו ל ק רי ע ת ה מ א מ רי ם לגז רי ם .ל שון ה ת ר גו ם מ גו מ ג מ ת .ר אז ענ ב ע רג פר ס ם ג ם ס׳ נ פ ל או ת הז ה ר ,או ס ף של סי פו לי הזו ה ר ב ע ב רי ת ו ביי די ש. ) Frankfurt) I I, Kabbala D enudata ,1684 8 — . 113 מ בו א :ס פר הזו הר וחקר הזו הר . פר ק ששי: ואררא זוטא .קשיי הלשה והענינים גרמו כמובן לשיבושים רבים .תרגום זה זכה להשפעה מרובה ,שכן עד ראשית המאה העשרים היה המקור העיקרי לידיעת הזוהר בחוגי התרבות האירופית! .ב) התרגום הצרפתי של ,Jean de Paulyבשבעה כרכים עם הערות וביאורים .2שם המתרגם בדוי וזהותו האמיתית לא נתבררה .תרגום זה מכיל את רוב חלקי הזוהר ,אבל הוא מלא שיבושים גסים וסילופים נצרניים .התרגום געשה בשנות ,1903-1900ואחר־כך תוקן על־ידי רב ״מוסמך״ ,אבל גם מלאכת התיקון יצאה פגומה .3ג) התרגום האנגלי של ,M. Simon H. Sperlingשהופיע בחמשה כרכים .4המתרגמים עשו את מלאכתם באמונה ,אבל חוסר ידיעתם בתורת הקבלה הכשילם לפרקים .רוב החטיבות המיוחדות הושמטו מן התרגום ,וגם במדרש הזוהר עצמו דילגו המתרגמים על הרבה מאמרים קשים וחשובים .ד) מבחר מאמרי הזוהר בתרגום גרמני מאת .e . Müller 5המבחר ערוך לפי סדר הענינים .המתרגם שאף לדיוק מלא ,אבל לעתים קרובות טעה בהבנת הדברים .עצם המבחר לקוי בכך ,שכמעט כל המאמרים שבו מקוטעים .ה) תרגומה הגרמני של התחלת הזוהר (ח״א טו ע״א- כב ע״א) מאת ג' שלום» .נוסח הטכסט הוגה מתוך השוואה לכתבי־יד .ביאורים קצ ר י ם שולבו בתוך התרגום בצורת השלמות .ו) ג .שלום ערך גם מבחר מגוף הזוהר ,שנתפרסם בתרגום אנגלי ( .)Z ohar, T he Book of Splendor, New Y ork , 1949 ד .פירושי הזוהר פרשנות הזוהר מסועפת מאוד ,ומספר הפירושים השלימים והחלקיים שבדפוס מגיע לעשרות .7נוסף לכך מצויים עוד פירושים רבים בכתבי־יד .אולם רק בחלק קטן מן הפירושים אפשר להסתייע להבנת מאמרי הזוהר כפשוטם .המקובלים ראו בס ,הזוהר אוצר בלום ,שכל חכמת הקבלה כלולה בו ,לרבות החידושים שנתחדשו במהלך התפתחותה ,ורוב הפרשנים תלו בו רעיונות ,שאין להם מקום כלל בעולם המחשבה של המחבר .דברים אלו חלים במיוחד על הפרשנות הלוריאנית ,שמרבית הפירושים שייכים אליה .קבלת האר״י מהווה הפיכה גמורה במושגי־היסוד של תורת הסוד, והפירושים שנכתבו ברוחה של קבלה זו ,חוץ מחיבורים אחדים ,אינם אלא הרצאתם ופיתוחם של הרעיונות החדשים במסגרת של מאמרי הזוהר. הפירוש החשוב ביותר ,המקיף את כל הזוהר על התורה ,הוא ס׳ אור החמה לר' אברהם אזולאי® .בספר זה מקובצים שלשה פירושים :א) קיצור מפירושו הגדול של ר' משה קורדובירו ,הנמצא בכתובים בשם ס׳ אור היקר ! ב) פירושו של ר׳ חיים ויטאל ,שלפי עדותו של ר׳ אברהם אזולאי בהקדמתו נתחבר לפני שלמד תורה מפי האר״י! ג) ביאורים של מקובל אנונימי ,שהגיעו לידי ר' אברהם אזולאי כהערות בשולי ועליונות של ס' דפוסי ם ,כ ת בי־י ד ,ת רגו מי ם ופירו שים פירו שי הזו הר הזוהר .אותו המלקט פרסם גם קיצור מם׳ ירח יקד לר׳ אברהם גלאנטי בשם ס ,זהרי חמה! ,שאף הוא מכיל ביאורים חשובים להבנת הזוהר ,אבל לא נדפס אלא על בראשית ושמות. חשיבות מרובה נודעת לס׳ כתם פז ,2פירושו הרחב והמעמיק של ר׳ שמעון לביא. פירוש זה נתחבר בטריפולי בשנת ש״י בערך ,כלומר לפני הדפסת הזוהר ,ולפיכך אפשר להסתייע בו גם לתיקון הנוסח המודפס .בהסכמת רבני ליוורנו מתואר הספר כ״פירוש ס׳ הזוהר על ס׳ בראשית וס׳ שמות״ ,אבל הפירוש על שמות לא נדפס. מהפירושים שנתחברו אחרי התפשטותה של קבלת האר״י יש לצייז שלשה ספרים, שיש בהם ענין גם להבנת הזוהר כפשוטו :א) ס' מקדש מלך לר׳ שלום בוזאגלו. 3 פירוש רחב זה ,המושתת על קבלת האר״י ,מכיל גם ביאורים רבים ,הקרובים לפשט הזוהר .ב) ם׳ אספקלריא המאירה לר׳ צבי הירש הורוויץ .4פירוש קצר ,שאינו הולך בעקבותיה של קבלת האר״י .בהערות‘ המחבר מצויים תיקוני נוסח חשובים .ג) ם׳ יהל אור לר׳ אליהו מווילנא® הערותיו מבהירות סתומות רבות שבמאמרי הזוהר. פירושים רבים נתחברו על חלקים מיוחדים בלבד ,וביחוד על ספרא דצניעותא ואדרא רבא ואדרא זוטא ,אבל גם בהם קשה למצוא ביאורים אמיתיים .והוא הדין בפירושים על תיקוני זוהר .על חלקי זוהר חדש לא נכתבו אלא פירושים מעטים. מלבד הפירושים חיברו המקובלים ספרי־עזר רבים להבנת הזוהר ,כגון מפתחות וביאורי מלים קשות וחילופי נוסחאות ,ובהם כמה חיבורים חשובים .נציץ אחדים לדוגמא :א) ס׳ מראה כהן לר׳ יששכר בער הכהן משעברשין ,6מפתח הענינים ומפתח פסוקי המקרא לפי דפוס קרימונה .הספר כולו תורגם ללאטינית על־ידי Knorr von . Rosenrothב) חבור עמודי שבע לר׳ אהרן זעליג מזלקוואל .הספר ערוך בחמשה פרקים ,ובהם פרק על המאמרים שבדפוס מנטובה החסרים בדפוס קרימונה ,ופרק על המאמרים החוזרים ונשנים בזוהר בשינויי נוסח .ג) מפתחות הזהר לר׳ ישראל ברכיה פונטאנילה» .הספר ערוך בשני חלקים ,החלק הראשון הוא מפתח הענינים בסדר א״ב, שנתחבר על־ידי מקובל בשם שמואל במאה השש עשרה ונערך מחדש על־ידי המהדיר, והחלק השני הוא מפתח פסוקי המקרא ,שנתחבר על־ידי פונטאנילה עצמו .שני המפתחות מפורטים ומדויקים ,והם מועילים מאוד לעיון בזוהר .ד) ם׳ ישע יה לר׳ יוסף בן שרגא,0 ביאורי מלים קשות שבזוהר .ה) ס ,אמרי בינה לר׳ ישכר בער מקרעמניץ ,!0כנ״ל. במהדורות רבות של הזוהר נדפס בשולי הגליונות .ו) ס׳ אור הלבנה לר׳ אברהם אזולאי!! ,ציוני נוסחאות שונות על־פי כתבי־יד לתיקון הטעויות שבדפוס .ספר חשוב זה׳ המתואר בהקדמה לס' אור החמה כ״המאור הקטן המאיר לאדם ההולך באשון חשך הטעויות וחילוף הנוסחאות אשר נפלו בספר זוהר יותר ממה שנפלו בשום ספר זולתו״, ! עיין לעיל ע מ ׳ Paris) Sepher ha-Zohar ,1906 — 1912( . — 3 2 — ,48ע י י ן ג ר ש ם שלו ם: ,Bibliographia KabbaUsticaע מ ׳ D er Sohar 5—,(1 9 3 4 — 1931, London) T he Z ohar 4 — , 120 ג ם ה בי או רי ם ש ב ם׳ ז ה רי ח מ ה 2 — .ליוורנו ,ת קנ״ ה ,ב שני כ רכי ם 3 — .א מ ש ט רד ם ,ת ק ״י ,ב ח מ ש ה בי ב ליוג ר א פי ת מ פו ר ס ת של פי רו שי הזו ה ר ו ס פ רי־ ה עז ר ב ס פ רו ,Bibliographia Kabbaüsticaע ט׳ - 185 ב רכי ם .ל סי ה ה ס כ מו ת יו צ א ,ש ה ספ ר הו פי ע ב שנו ת ת קי ״ א ־ ת קי -ב .ה ס פ ר נפו ץ מ או ד ב חו גי ה מ קו ב לי ם ונ ד פ ס ת ש ע פ ע מי ם * — .פיו רד א ,ת קל״ו 5 — .ווילנא ,ת ר מ״ ב 6 _ .קראקא ,ש מ״ ט — .ז קראקא, ■ — • ) Berlin) Die Geheimnisse der Schöpfung0ל ג ,שלו ם ערך ר שי מ ה ( — .(1932, Wien ,1935 9 — .210י רו ש לי ם ,ת ר ל ״ו -ת ר ל ״ ט .אך ב מ ה דו ר ה זו חסר ה פי רו ש לזו ה ר ב מ ד ב ר ודב רי ם .מ הדו ר ה ·»לימה הי א :פ ר ע מי ש ל א ,ת רנ ״ו -ת רנ ״ ח. 114 1וי ני צ י א ה ,ת ט ״ו (בר א שית) ,פ ר ע מי ס ל א ( 1882 ,שמות) .ב ד פו ס פ ר ע מי ס ל א של ס׳ או ר ה ח מ ה נ כ ל לו ש צ׳ ה -ש צ׳ ־ו .ה ס פ ר י ק ר ה מ צי או ת מ או ד .טו פ ס א ח ד נ מ צ א ב ס פ רי ה ה ל או מי ת בי רו ש לי ם — 8וי ני צי א ה, ת ק״ד 9 — .ויני צי א ה ,ש צ״ז .קונ ט ר ס ק טן ! ° — .פ ראג ,שע׳׳א ! 1 — .פ ש ע מי ש ל. 1899 , 115 פ ר ק ש שי ד פ ו ס י ם ,כ ת ב י ־ י ד ,ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם לא נדפס אלא לזוהר בראשית .ז) ילקוט הזהר לר׳ י שעיה מנחם מענדיל מל א ת .1אוסף ל שונות מן הזוהר ומזוהר חדש ו מ תי קוני זוהר .הספר ערוך לפי עניני ם בסדר א״ב. מ שנת הזו ה ר בסופו מובא אוסף של מ שלים ומע שיות שבזוהר. לבסוף יש לציין עוד ,שרוב ספרי הקבלה שלאחר גירו ש ספרד מכילי ם ביאורים רבים ורחבים למאמרי הזוהר ,ואחדים מהם בעלי ערך רב הם מבחינה פר שנית ,אף־ פ תי ח ה על־פי שלא נתחברו בצורת פירו שים .ספרים חשובים ביותר מסוג זה הם ! פירו שו של ר׳ יהודה חייט לס׳ מערכת האלהות ,ס ׳ עבוד ת הקודש לר׳ מאיר בן גבאי ו ס׳ אי שי ם ו מ ע שי ם פרדס רמונים לר׳ משה קורדובירו .בספרים אלו וכיוצא בהם ,שנתחברו לפני הדפסת הזוהר ,אפשר להשתמש לפרקים גם לקביעת הנוסח הנכון. ב שנים האחרונות הופיעו שתי מהדורות חד שות של הזוהר .המהדורה האחת ,שהוכנה בעריכתו של המקובל ר׳ יהודה ליב א שלג ,גדפסה עד עתה בע שרים ואחד כרכי ם(ירו שלים ,תש״ה— תשט״ו) ,המכילים את הזוהר וזוהר חדש .כל המאמרים מבוארים ביאור רחב בפירו שי המהדיר בשם ״הסולם״ ו״מראות הסולם״ .מכרך ב' ואילך שולב בפירו ש ״הסולם״ תרגום עברי מלא ,הני תן קטעים קטעים .הביאורים הם לפי קבלת האר״י וקשה להסתייע בהם להבנת הזוהר כפשוטו .מבחינה מדעי ת נודע ת ח שיבות למהדורה זו במראי המקומות שב״מסורת הזוהר״ וב״חלופי גרסאות״ ,אם כי לקוים הם בחסרון ציונ ם של המקורות .המהדורה ה שניה (זוהר ,תי קוני הזוהר וזוהר חדש) בחמישה כרכים (ירו שלים— תל־אביב ,ת״ש— ת שי״ג) נערכה ע״י ראובן מרגליות ,בתוספת ציוני ם והערות בשם ״ני צוצי זהר״ .מהדורה זו נדפסה עפ״י דפ׳ ווילנא ,ולא זו בלבד שהנסוח לא תוקן ,אלא אפילו נוספו בו שיבו שים גסים מחמת הגהה מרושלת .ב״ניצוצי זהר״ מובא חומר חשוב לבקורת הזוהר ,ביחוד בהקבלות לכתביהם של חכמי י מי־הביניי ם ,2אבל המחבר קלקל את השורה ברמיזותיו ,שההק־ בלות הן ראיות כביכול לקדמות הזוהר. אסיים בציונו של ס׳ ימים נוראים (ירו שלים ,תרצ״ח) ל ש״י עגנון ,המכיל גם מבחר של מאמרי הזוהר בתרגום עברי. 1פי ע ט ר ק ו ב ,ת ר ע״ ב 2 — .ע י י ן ל עי ל ע מ׳ · 96 ,84 ,83 ,76בהערות .ו עיין ג ם ר׳ מ ר ג ליו ת :ה ר מ ב״ ם ו הזו ה ר (״ סיני״ ,ת שי ״ג ־ ת שי ״ ד ב ה מ ש כי ם). 116 * אילן הספירות מ ס פ ר ״ פ ע מון ו ר מו ן " ל ר׳ מ ר ד כי בן־י ע ק ב ,ד פו ס א מ ש ס ר ד א ם1708 ,
© Copyright 2024