האם הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות צריכה להשתמש בחישובי עלות מועילות עלות מועילות של תכניות התערבות מניעתיות ראשוניות בבריאות הציבור וקידום בריאות יום עיון ,אוניברסיטת חיפה21.6.10 , פרופ' שמואל רשפון ,רופא המחוז ,לשכת הבריאות חיפה יו”ר הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות ,ירושלים ראש מגמת בריאות הקהילה ,בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה 1 People, time and place 2 פתיח להמלצה ,פברואר 2007 3 הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים ממליצה על הכללתם בהקדם האפשרי בתכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות של חמשת החיסונים אשר כל מדינות המערב וחלק מן המדינות המתפתחות מכלילות כיום בתכניות החיסון שלהן. חיסונים אלו הם מהווים את סטנדרד הטיפול במדינות המערב .ישראל מדינה מערבית ועליה להגן על בריאות ילדיה בסטנדרד מערבי. ההמלצה והנמקתה :מה חסר בהן? 4 כל החיסונים נחוצים כבר היום במידה דומה ,ומהיבטים של בריאות הציבור לא ניתן לקבוע מי מהם חשוב יותר ומי פחות. מדובר בהגדלה גדולה מאוד של תקציב החיסונים (מ 78-מיליון ₪לשנה ל400- מיליון ₪בשנה) ,הרחבת נפח "שרשרת הקירור" ותוספת כח אדם של אחיות. ההמלצה והנמקתה :מה חסר בהן? לכן ממליצה הועדה על הכנסתם ההדרגתית של חיסונים אלו בחמש השנים הקרובות .סדר הכנסתם מתבסס בעיקר על שיקולים לוגיסטיים: 5 ההמלצה א .ב 2008-החיסון נגד אבעבועות רוח והחיסון נגד שעלת בכיתה ח'. ב .ב 2009-החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים. ג .ב 2010-החיסון נגד נגיף רוטה. ד .ב 2011-או 2012החיסון נגד נגיף פפילומה. 6 נימוקי סדר הוספת החיסונים :עדיפות להמלצות שניתנו זה מכבר במקום הראשון להכללה בשנת ,2008 נמצאו שני החיסונים עליהם המליצה הועדה 4-6שנים קודם לכן: .1החיסון נגד אבעבועות רוח. .2החיסון נגד שעלת בכיתה ח'. 7 הכוונה להכליל חיסונים תוך מספר חודשים :עדיפות לקלות ההוספה א .קל יותר להכלילם בתכנית החיסון הקיימת מאשר את שאר החיסונים כי אין הם דורשים כוח אדם נוסף אלא רק החלפת חיסונים קיימים בקומבינציה חדשה הכוללת את החיסוני החדשים: .1החלפת חיסון MMRבMMRV - .2החלפת חיסון TdבTdap- 8 נימוקי סדר הוספת החיסונים: נימוקי אתיקה וניהול סיכונים ב .קיימת עדיפות גבוהה למתן החיסון נגד אבעבועות רוח בגלל שיעור קבלתו באופן פרטי ,30-40% ,מצב שמוביל ליצירת אוכלוסיה מבוגרת לא מחוסנת ,אשר עלולה לחלות במחלה בצורתה הקשה. 9 נימוקי סדר הוספת החיסונים: הזדמנות למחיר מיוחד 10 במקום השני נמצאו יחד החיסונים נגד פנוימוקוקים ונגד נגיף רוטה. נתנה עדיפות לחיסון נגד פנוימוקוקים להכללה בתכנית החיסונים ב.2009- הסיבה לעדיפותו על פני החיסון נגד נגיף רוטה היתה ההזדמנות להשיגו במחיר זול. נימוקי סדר הוספת החיסונים: עדות מדעית חסרה בסדר הכללה שלישי :ב 2011-2012-יכלל בתכנית החיסון נגד נגיף פפילומה .הנימוקים למקום האחרון: א .החיסון חדש ונכנס לתכנית חיסוני השגרה במדינות המערב רק ב .2007-עדיף להמתין לתוצאות ניסיון השימוש בו במדינות אחרות. 11 נימוקי סדר הוספת החיסונים: עומס תחלואה ב .ישראל הינה בין הארצות בהן נמוך ביותר שיעור הארעות סרטן צוואר הרחם. עומס התחלואה נמוך יחסית לשאר המחלות הנדונות :כל שנה חולות בישראל בסרטן צוואר הרחם 160-180נשים 50 .נפטרות 630 .מקרי סרטן צוואר הרחם מקומי ( (CIN2/3בשנה. 12 מה קרה לועדה המיעצת? 13 מדובר בקביעת סדרי עדיפויות בין התערבויות שונות .ברור מה חסר בהמלצות. מה קרה לועדה הזו שהתעלמה ממנו? האם היא תמיד מתעלמת? מדדים כלכליים בועדה המיעצת לחיסונים בארה"בACIP , 14 ACIPתמיד ידון בהיבטים כלכליים של כל חיסון חדש. העיבודים הכלכליים עוברים בקרה על ידי כלכלן של CDCלפני הצגתם ב ACIP -כדי להבטיח שננקטו גישות מתאימות. ל ACIP-אין ערך סף כדי לקבוע האם חיסון הנו .cost-effective cost-effectivenessהנו רק אחד הגורמים ששוקלת הועדה. מדדים כלכליים בועדה המיעצת לחיסונים בארה"בACIP* , 15 כיום על אף שנתוני cost-effectivenessאו אנליזה דומה אחרת מוצגים ונדונים לגבי הכללת כל חיסון חדש ,הרי אין הסכמה ברורה על המשקל שיש לתת לנתונים הכלכליים. למעשה ,המלצות על חיסונים נעשות באופן ראשוני על בסיס עומס תחלואה ,מועילות החיסון ובטיחותו.. * Vaccine 285(2010)768-775 מדדים כלכליים בועדה המיעצת לחיסונים בארה"בACIP , CDCו ACIP-ינקטו בצעדים בקרוב כדי לחזק את יכולת ACIPלהשתמש בנתונים כלכליים בתהליך קבלת ההחלטות. אם אין ברירה ואין עדות מדעית מספיקה (זה לא נדיר) אין מנוס לועדה אלא להחליט על סמך עדות מדעית חלקית .במקרים אלו טבעי שתסמוך על "דעת מומחים". 16 מה עמדת WHOעל שיקולי עלויות ותועלות בועדות מיעצות לאומיות לחיסונים? "שיקולי "עלות-מועילות" של הוספת חיסונים חדשים הנם חלק מקובל של שיקול הדעת של הועדה". 17 השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי 18 מאז נכנס החוק לתוקפו ב 1995 -אין משרד האוצר מוכן להקצות תקציב לחיסונים חדשים .הוא טוען שיש לתקצבם דרך ”תוספת טכנולוגיה חדשה” על פי החוק הנ”ל .התוספת מיועדת לשירותי קופות חולים ולא לשירותי משרד הבריאות. משהתברר אחרי שלוש שנים שמותר למשרד הבריאות להשתמש בה גם להוספת טכנולוגיות חדשות לשירותים שהוא נותן ,הוא בחר לא לכלול חיסונים בתוספת זו אלא לבקש ממשרד האוצר תקציב מיוחד .התקציב לרוב לא התקבל. השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על השירותים שבאחריות המדינה הבעיה משותפת לכל מרכיבי התוספת השלישית של חוק ביטוח בריאות ממלכתי: העדר מנגנון עדכון מסודר שלה מאלץ לנקוט אילתורים. 19 מדוע זנחה הועדה שיקולי עלויות ותועלות 20 תכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות בישראל היתה עד סוף שנות התשעים מן המובילות בעולם. אך בעשר השנים ,1998-2007בהן הוסיפו מדינות המערב חיסונים חדשים רבים נעצרה התוספת בישראל בגלל התקלה בענין עדכון התוספת השלישית .נפער פער משמעותי ומתרחב בין תכנית חיסוני השגרה של ישראל לזו של מדינות המערב. מדוע זנחה הועדה שיקולי עלויות ותועלות 21 אחרי עשר שנים הפער כלל 5חיסונים חשובים לפחות .הסתמנה בתחילת 2007נכונות מצד משרד האוצר ל"זרוק עצם" למשרד הבריאות ולהסכים להוספת חיסון אחד ,זה החשוב ביותר. נשאלה הועדה מה החיסון הזה. כיצד מנצלים נכונות זו בלי להביא את האוצר לטיעון ש"הוסף כבר החיסון החשוב ביותר" ,לכן אין יותר דחיפות ,ומעתה שוב אפשר להפסיק להוסיף חיסונים? מדוע זנחה הועדה שיקולי עלויות ותועלות 22 הועדה החליטה החלטה טקטית לנצל נכונות חד פעמית של האוצר לממן חיסון חדש אחד להמלצה על "חבילה אחת" ,בלתי ניתנת להפרדה. החשש היה ששיקולי עלויות ותועלות היו מביאים למדרג חיסונים לפי חשיבות אותו ינצל משרד האוצר להפרדה ולמימון חלקה הראשון בלבד. החלטה טקטית זו שימשה לניסוח איסטרטגיה לארבע שנים. לשם מה יש צורך למדינה בועדה מיעצת לחיסונים* הבטחת תהליכי פיתוח מדיניות סיסטמטיים ושקופים. הבטחת אמון הציבור במדיניות בזכות חברותם בועדה של מומחים מוערכים. התאמת ההנחיות ליחוד של המדינה. הקלת פיתוח מדיניות מבוססת מידע שהיא חפשיה מהשפעות פוליטיות או מקבוצות אינטרסים. מתוך ניר עמדה של האזור האירופי של WHO, 2010 *23 בקורת על המלצת הועדה מ2007- האם גישתה נכונה? האם מותר וראוי לנקוט בה? האם אין היא מטעה? 24 זה ויכוח על הצלחה 25 ההמלצה הניבה תובנות במשרד הבריאות ובמשרד האוצר שהובילו למחויבות לחבילה כלה. הם התחיבו על תכנית לשלוש שנים המתאימה להמלצה. משרד הבריאות מתכנן ב 2010-הצעה למיסוד מנגנון לעדכון כל מרכיבי "התוספת השלישית" של חוק ביטוח בריאות ממלכתי .התפתחות זו תיתר את הצורך באילתורי מעקפים להוספת חיסונים. יישום התכנית הרב שנתית בישראל א .ב 2008-הוספו החיסון נגד אבעבועות רוח ומנה נוספת של חיסון נגד שעלת בכיתה ח'. ב .ב 2009-הוסף החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים. ג .ב 2011-צפוי להתוסף החיסון נגד נגיף רוטה. ד .ב 2011-או 2012החיסון נגד נגיף פפילומה. 26 חיסונים מועמדים לתכנית אחרי רוטה לאחר שיוכלל החיסון נגד נגיף רוטה החיסונים הבאים בתור: .HPV .1 .2תכנית חיסון מבוגרים ,עדיפות לחיסון שעלת. .3חיסון שנתי נגד שפעת עונתית לילדים מגיל חצי שנה עד גיל 18שנים. 27 לא תמיד מתעלמת הועדה משיקולי עלויות ותועלות 28 ב 6.6.10 -דנה הועדה בחיסונים המיועדים להכללה בתכנית חיסוני השגרה אחרי .2012 היא התבקשה לקבל החלטתה בישיבה הנ"ל. הפעם קבעה שבלי נתונים מתאימים ,כולל אומדנים של עלויות ותועלות,לא תוכל לתת המלצתה. סיכום 29 הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות צריכה לשלב שיקולי עלות מועילות בהחלטותיה. אין נוסחה לשקלול שלהם יחסית לשאר השיקולים. במקרה המיוחד שהוצג התגלו חסרונות לשימוש בשיקולי עלות מועילות .הועדה החליטה במכוון להתעלם מהם לחלוטין.
© Copyright 2024