‫המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין‬
‫ניהול תביעה ברשלנות רפואית‬
‫היבטים פרקטיים של ניהול תביעת רשלנות רפואית – תובע‬
‫עו"ד יונתן דייויס ‪www.med-law.co.il‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס ©‬
‫‪© 2003 – 2005‬‬
‫‪1‬‬
‫ניהול תביעה ברשלנות רפואית‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬תביעות רשלנות רפואית הן מסובכות ומורכבות המחייבות‬
‫התמחות וידע בתחומים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול תביעה ברשלנות רפואית מחייב מיומנות וניסיון רב מאחר‬
‫ועניין לנו בשתי דיספלינות – רפואה ומשפט – שצורת החשיבה‬
‫בהן שונה ‪.‬‬
‫‪ ‬על הפרקליט המנהל את התביעה להבין את הלך המחשבה‬
‫של הרופא המטפל וכן את התנהלות המערכת הרפואית‬
‫לגורמיה השונים‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול תביעה ברשלנות רפואית כרוך בעלויות גבוהות הן‬
‫ללקוח והן למשרד עורכי הדין המטפל בתיק‪ .‬לפיכך מומלץ‬
‫לברור היטב את אותם מקרים בהם התועלת אשר תצמח‬
‫ללקוח גבוהה מהעלות של ניהול התביעה‪.‬‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪3‬‬
‫תכנון התביעה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגשת תביעה ברשלנות רפואית כרוכה מטבעה בציפיות‬
‫גבוהות הן לתובע בכח והן לפרקליט‪.‬‬
‫חוסר הודאות של העובדות והפרשנות הרפואית אשר תינתן‬
‫לאותה מסכת עובדתית עלולה לשנות את תמונת סיכויי‬
‫ההצלחה מהקצה אל הקצה‪.‬‬
‫תפקידו של הפרקליט הוא איפוא להקטין ציפיות‪ .‬כל‬
‫התנהגות אחרת מצידו של הפרקליט עלולה להשיג תוצאה‬
‫מאכזבת ומפח נפש הדדי‪.‬‬
‫יש לזכור שטעות בניהול תביעת רשלנות רפואית עלולה‬
‫לגרום נזק ללקוח בלתי הפיך‪.‬‬
‫בשלב ראשון יש לברר מהו הדין החל על המקרה‪ ,‬לזהות את‬
‫עילת התביעה ובהתאם לכך יש לתכנן ולנהל את התביעה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪4‬‬
‫הרשומה הרפואית‬
‫‪ ‬שלב ראשון בטיפול בתיק הוא איסוף הרשומה הרפואית מכל המוסדות‬
‫הרלבנטים‪.‬‬
‫‪ ‬רשומה רפואית פגומה מקנה יתרון ראייתי לתביעה ומחלישה את גרסת‬
‫ההגנה לגבי מה קרה בזמן אמת‪.‬‬
‫‪ ‬לרשומה הרפואית השלכה מכרעת על אופן הוכחת עילות התביעה והעברת‬
‫נטל השכנוע‪.‬‬
‫‪ ‬הרשומה הרפואית משמשת ככלי הראייתי החשוב ביותר בניהול התיק‪.‬‬
‫‪ ‬ר' ע"א ‪ 6330/96‬בנגר נ' בי"ח הלל יפה‪ ,‬ע"א ‪ 612/78‬פאר נ' קופר‪ ,‬ע"א‬
‫‪ 8151/98‬ביאטריס נ' ד"ר צ'צ'יק‪ ,‬ע"א ‪ 1/01‬מרדכי שמעון נ' קופ"ח‬
‫הכללית‪ ,‬ע"א ‪ 6948/02‬פנטה אדנה נ' מדינת ישראל ועוד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫הרשומה הרפואית‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫לרשומה הרפואית יש תפקיד מכריע בבירור העובדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אי קיום תרשומת ברשומה הרפואית מהווה הפרה של פרק ד' לחוק‬
‫זכויות החולה ובנסיבות מסוימות תהווה עבירה פלילית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ככל שיש ריבוי מטפלים הסבירות לליקויים ברשומה גדלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רשומה רפואית מלאה תסייע בבירור נסיבות המקרה‪ ,‬תקל על‬
‫המומחים לחוות דעתם לגבי הפרקטיקה הנוהגת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רשומה רפואית חסרה ופגומה תעורר מחלוקת בבירור העובדות וכן‬
‫מחלוקת בין המומחים הרפואיים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪6‬‬
‫טופס הסכמה לניתוח לפני‬
‫‪6‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫השוואה בין טפסי ההסכמה לניתוח‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪8‬‬
‫שיקולים בהכנת התיק לפני הגשת התביעה‬
‫‪ · ‬הבחנה בין תביעה לרשלנות רפואית ובין תביעת נזיקין‬
‫‪ ‬גיל המטופל‬
‫‪ ‬שיקולי עלות תועלת‬
‫‪ . ‬זהות המטפל והמוסד הרפואי‬
‫‪ . ‬קבלת הנתונים מהלקוח‬
‫‪ · ‬איסוף החומר הרפואי מהמוסדות הרפואיים השונים‬
‫‪ · ‬בחינת התיעוד הרפואי והצלבתו עם גרסת הלקוח‬
‫‪ · ‬התייעצות עם מומחים בתחום הרפואי הרלבנטי למקרה‬
‫‪ · ‬זיהוי עילות התביעה‬
‫‪ . ‬זכויות בביטוח הלאומי‬
‫‪ · ‬קבלת חוות דעת רפואיות בהתאמה לעילות התביעה‬
‫‪ · ‬ניסוח כתב התביעה‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪9‬‬
‫עדות מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית‬
‫‪‬‬
‫חוות הדעת הרפואית היא הכלי העיקרי להוכחת טענות שברפואה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בהעדר חוות דעת לא ניתן לטעון עניינים שברפואה וכל טענה דינה‬
‫להיכשל בהעדר הוכחה‪.‬‬
‫‪ ‬בבחירת המומחה יש לוודא שחוות הדעת תינתן באותו תחום של הרופא‬
‫המטפל או הטיפול הרפואי הנדרש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבחור במומחה שיש לו את המומחיות הרלבנטית לשאלות השנויות‬
‫במחלוקת‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫התייעצות מוקדמת עם מומחה לצורך הערכת סיכויי התביעה‬
‫‪10‬‬
‫‪ ‬לאחר איסוף התיעוד הרפואי ועימות הרשומה עם הלקוח יש להתייעץ‬
‫עם מומחה בתחום הרלבנטי‪.‬‬
‫‪ ‬יש לארגן את התיעוד הרפואי ולמקד המומחה‪.‬‬
‫‪ ‬בבחירת המומחה יש לוודא שחוות הדעת תינתן באותו תחום של‬
‫הרופא המטפל או הטיפול‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לבחור מומחה בתחום המשיק לנושא הרפואי השנוי במחלוקת‬
‫כגון נאונטולוג שייתן חוות דעת במקום זיהומלוג או נוירוכירורג במקום‬
‫אורטופד‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים תשובת המומחה תחייב התייעצויות נוספות‪.‬‬
‫‪ ‬יש לבסס את עילות התביעה בחוות דעת מתאימה בשלבים מוקדמים‬
‫של הדיון ע"מ למנוע הצורך בתיקון כתב התביעה (סופר)‬
‫‪ ‬חוות הדעת של המומחה חייבת להתייחס לשאלת האחריות והקשר‬
‫הסיבתי (פרשת עדן מלול)‪.‬‬
‫‪ ‬עיתוי קבלת חוות דעת ‪ -‬רק לאחר שהנזקים התגבשו!‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪11‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪12‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫אופן התייחסות המומחה לעילות התביעה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪13‬‬
‫ככל שיש בעובדות המקרה (בהתאם לרשומה רפואית) יש‬
‫חשיבות וצורך לשלב בחוות הדעת ענינים שברפואה אשר‬
‫יכולים לתמוך בעילת תביעה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫הוכחת פרקטיקה רפואית מקובלת (קקון)‬
‫התבססות על הספרות המקצועית המקובלת לצורך הוכחת‬
‫אסכולה רפואית (כביר)‪.‬‬
‫הנחיות קליניות ‪ /‬פרוטוקול מחלקה‬
‫מהימנות המומחה נבחנת באופן התייחסותו לעובדות ויישומן‬
‫למקורות ההסתמכות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪14‬‬
‫תפקיד המומחה עושה חוות הדעת הרפואית‬
‫‪‬‬
‫תכלית חוות דעת רפואית היא לסייע לבית המשפט להבין את המושגים‬
‫הרפואיים וכן את הראיות המדעיות המוגשות לבית המשפט ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המומחה‪:‬‬
‫» אינו מסיק מסקנות משפטיות‬
‫» אינו מכריע במחלוקת בין הצדדים או בין הראיות המדעיות וחוות‪-‬‬
‫הדעת הרפואית האחרות בתיק‪.‬‬
‫» אמור להתייחס בצורה עניינית לשאלות השנויות במחלוקת ולא‬
‫להיגרר לשאלות מהימנות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבחנה זו חשובה במיוחד בתביעות רשלנות רפואית בהן מוגשות ראיות‬
‫מדעיות על ידי עדים שאינם מומחים (ספרות רפואית‪ /‬הנחיות קליניות)‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪15‬‬
‫התייחסות המומחה מטעם הנתבע לעניינים שבמהימנות‬
‫עשויה להפחית ממשקל חוות דעתו‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪16‬‬
‫הקשר החוזי בין המומחה ומזמין חווה"ד‬
‫‪ ‬מערכת היחסים החוזית מומחה‪ -‬מזמין‪ -‬עו"ד‬
‫‪ ‬מומחה הנותן חוות דעת חד פעמית למזמין‬
‫‪ ‬מומחה העובד עם חב' ביטוח כרופא הבית‬
‫‪ ‬מומחה המזוהה עם תובע ‪ /‬נתבעת ‪ /‬בימ"ש‬
‫‪ ‬מאגרי מומחים רפואיים‬
‫‪ ‬כיצד קובעים את שכ"ט המומחה?‬
‫‪ ‬שכ"ט נוסף עבור חוות דעת משלימה וכו'‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪17‬‬
‫מגבלות חוזיות ומנהליות בבחירת המומחה‬
‫‪ ‬מגבלות חוזיות במתן חוות דעת נגד המעסיק‬
‫‪ ‬מגבלות חוזיות במתן חוות דעת נגד גוף עימו‬
‫יש למומחה קשרים משפחתיים או מקצועיים‬
‫‪ ‬מגבלות רופא מומחה שהוא גם רופא מטפל‬
‫‪ ‬מגבלות על עדות מומחה מכוח התקשי"ר‬
‫‪ ‬מגבלות על עדות מומחה שיש לו "נגיעה‬
‫אישית" למקרה או "עניין בתוצאות"‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪18‬‬
‫שיקולים בהכנת כתב התביעה‬
‫‪ · ‬דיות התיעוד הרפואי ביחס לתיאור העובדתי של הלקוח‬
‫‪ · ‬התשתית העובדתית וראיות נסיבתיות‬
‫‪ · ‬מהימנות עילת התביעה‬
‫‪ · ‬התיישנות‬
‫‪ · ‬מס' חוות הדעת המתייחסות לעילות התביעה‬
‫‪ · ‬זהות ומומחיות המומחה הרפואי עושה חוות הדעת‬
‫‪ · ‬זכויות בביטוח הלאומי כמשפיעים על סכום התביעה‬
‫‪ . ‬זיהוי בעלי הדין התובעים (הולדה בעוולה)‬
‫‪ ‬זהות הנתבעים שיקולים בניהול התביעה נגד נתבעים שונים‬
‫‪ . ‬קשיים בהוכחת הקשר הסיבתי (הלכת עדן מלול)‬
‫‪ · ‬עלויות ושיקולי אגרה בעניין סמכות בית המשפט‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫התיישנות תביעה ברשלנות רפואית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪19‬‬
‫גילוי מאוחר של נזק אצל נפגעים מעורר שאלות לגבי גורמי‬
‫הנזק והאחראים לו‪.‬‬
‫המבחן המשפטי הוא מתי נתגלו לתובע‪/‬ת "העובדות‬
‫המהוות את עילת התביעה"‬
‫בתביעה המוגשת למעלה משבע שנים מהמועד שבו ניתן‬
‫לגלות את הנזק תטען טענת התיישנות‪.‬‬
‫על הסוגיה חלות שתי הוראות חוק‪:‬‬
‫סעיף ‪ )2(89‬לפקודת הנזיקין מאריך את תקופת ההתיישנות‬
‫לעשר שנים אם לא ניתן היה לגלות הנזק בתוך שבע שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק ההתיישנות מתייחס לשאלת האחריות והקש"ס‬
‫ולשאלה מתי נתגלו לתובע העובדות המגבשות עילת תביעה‬
‫פוטנציאלית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫דוגמא להתמודדות עם טענת התיישנות‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 1983‬קיבלה התובעת עירוי דם מזוהם‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2002‬אובחנה בקופ"ח כנשאית הפטטיס ‪C‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ - 2006‬החמרה במחלה והתובעת הפסיקה לעבוד‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2007‬הוכרה בנכות כללית בביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2008‬עברה השתלת כבד‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2010‬דחתה ענבל את הדרישה לפיצויים מהמדינה‬
‫בטענה שלא ניתן היה לגלות את הזיהום במועד מתן העירוי‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2012‬הגישה תביעה נגד קופ"ח בהסתמך על חוות דעת‬
‫מומחה שקבע שקופ"ח התרשלה באבחון ובטיפול במחלה‬
‫בתקופה שבה היתה התובעת עדיין נשאית‪.‬‬
‫‪ ‬הנתבעת טענה להתיישנות בטענה שהתובעת ידעה על קיומה‬
‫של המחלה בשנת ‪ 2002‬בו התחיל מרוץ ההתיישנות‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪20‬‬
‫המבחנים שהתגבשו בפסיקה בשאלת ההתיישנות‬
‫‪‬‬
‫ע"א ‪ ,2897/11‬הדייה גנאים נ' בית חולים רמב"ם‪)7.4.13( ,‬‬
‫פירש כב' השופט זילברטל את אופן התנהלות תובע פוטנציאלי‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 8‬לחוק ההתיישנות‪:‬‬
‫‪" ‬בבחינת התנהגות התובע המבקש להיסמך על סעיף‬
‫‪ 8‬לחוק ההתיישנות יש להתחשב במספר גורמים‬
‫בהתאם לפרטי המקרה הקונקרטי‪ ,‬בין היתר בשיעור‬
‫הנזק‪ ,‬המידע שכבר הצטבר אצל התובעים וכן סיכויי‬
‫ההצלחה של תביעה פוטנציאלית‬
‫‪ ‬ע"א ‪ ,7707/01‬צורף נק קופת חולים של ההסתדרות‬
‫הכללית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪21‬‬
‫יש בכוחה של חוות דעת משפטית‬
‫לעצור את מרוץ ההתיישנות‬
‫‪‬‬
‫בת"א ‪ ,20309-08-09‬שירותי בריאות "כללית" נגד יהלי גלאור‬
‫ואח'‪ )3.11.10( ,‬קובעת הנשיאה גרסטל‪:‬‬
‫"המשיבה היתה מודעת לנזקה ממועד הגרמותו‪ ,‬קרי משנת‬
‫‪ ,1994‬עת עברה את הניתוח ומיד לאחר הניתוח‪ ,‬עת החל‬
‫מצבה הרפואי להדרדר‪ ,‬אולם עד שלא נפגשה עם עורכת דין‬
‫המומחית ברשלנות רפואית‪ ,‬סברה שכל נזקיה הם אך ורק‬
‫כתוצאה מהניתוח שעברה‪ ,‬כפי שהכינו אותה מבעוד מועד‬
‫להשלכות הקשות שעלולות לקרות כתוצאה ממנו‪ .‬רק לאחר‬
‫שנפגשה עם עורכת הדין שדאגה לאתר את התיעוד הרפואי‬
‫התחוורה לה התרשלותה הנטענת של המבקשת‪ ,‬בכך שלא‬
‫הפנתה אותה לבירור מקיף ויסודי זאת חרף תלונותיה הרבות‬
‫אודות כאבים בראשה"‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪22‬‬
‫זיהוי סוג ועילת התביעה‬
‫תביעות רשלנות רפואית קלאסיות‬
‫‪ ‬תביעות הרשלנות הרפואית הקלאסיות נבדלות זו מזו‬
‫מבחינה מהותית‪ ,‬זהות בעלי הדין ואופן ניהול התביעה‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול תביעה בשמו של קטין שונה מניהול תביעה של בגיר‪.‬‬
‫‪ ‬פרקטיקה הרפואית מקובלת לעומת ההתנהלות הרפואית‬
‫בתנאי חוסר ודאות‪.‬‬
‫‪ ‬האם הרשומה הרפואית משקפת את העובדות שהתרחשו‬
‫בזמן אמת?‬
‫‪ ‬עיתוי הגשת התביעה – לא מוקדם מידי לא מאוחר מידי‬
‫‪ ‬שימוש בדוקטרינות של העברת נטל השכנוע על פי הכלל של‬
‫הדבר מדבר בעדו ודוקטרינת הנזק הראייתי‬
‫‪ ‬הבחנה בין נזק ראייתי דיוני ונזק ראייתי מהותי‬
‫‪ ‬צריך להיות מתאם בין הקביעות בחוות דעת ובין עילות‬
‫התביעה לרבות בעילה של הפרת חובת גילוי והסכמה מדעת‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪23‬‬
‫רשלנות רפואית מאופיינת בתקלות בכל‬
‫שטחי הרפואה כאשר הבולטות בהם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪24‬‬
‫טעויות באבחון המחלה או באבחנה מבדלת‬
‫איחור בגילוי האבחנה וכפועל יוצא בטיפול במחלה‪.‬‬
‫אבחון רשלני‪.‬‬
‫טעויות בטיפול רפואי‪.‬‬
‫טעויות במתן תרופות ובמינון המתאים‪.‬‬
‫טעויות בניתוחים אשר גורמים לנזק בלתי צפוי‪.‬‬
‫העדר הסבר ותקשורת לקויה בין מטפל ומטופל‪.‬‬
‫טעויות עקב כשלים במערכת ותקשורת לקויה בין מטפלים‪.‬‬
‫נזקים בלתי קשורים הנגרמים תוך כדי הטיפול הרפואי‬
‫נזקים שנגרמים במעקב הריון או סביב הלידה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪25‬‬
‫הטיפול הרפואי בתנאי חוסר ודאות‬
‫ספרות רפואית‬
‫תומכת אבחון‬
‫מטופל‬
‫הנחיות קליניות‬
‫לאבחון‬
‫אנמנזה‬
‫‪EBM‬‬
‫בדיקה קלינית‬
‫הנחיות מינהל‬
‫רפואה‬
‫בדיקות‬
‫עזר‬
‫מידע‬
‫רפואי‬
‫רלבנטי‬
‫בדיקות‬
‫הדמיה‬
‫בירור ההיסטוריה‬
‫אבחנה קלינית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫הרפואית‪© 2003‬‬
‫‪– 2004‬‬
‫©‬
‫מתי טעות באבחנה מגיעה כדי התרשלות?‬
‫חובת איסוף מידע‬
‫אבחנה קלינית‬
‫חובת גילוי המידע‬
‫הרפואי‬
‫טעויות בלקיחת אנמנזה‬
‫ופענוח בדיקות רפואיות‬
‫עיתוי הבדיקה‬
‫ומיומנות המטפל‬
‫חובת דרישה וחקירה‬
‫חובת ההתייעצות‬
‫‪26‬‬
‫הסתמכות על‬
‫מידע שגוי‬
‫חוסר אבחנה‬
‫מבדלת‬
‫היסטוריה רפואית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫שיקולים כלכליים‬
‫וזמינות אמצעי עזר‬
‫היעדר התייעצות עם‬
‫מומחה‬
‫טעויות בהמלצות להמשך‬
‫טיפול‬
‫הגורם האנושי‪ :‬עייפות‪,‬‬
‫לחץ בחדר‪-‬מיון‬
‫פרוטוקול טיפולי‬
‫אי‪-‬קיום‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪27‬‬
‫זיהוי סוג ועילת התביעה‬
‫הולדה בעוולה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עילת התביעה מתרחשת על ציר הזמן ממועד הייעוץ הגנטי‬
‫לפני ההתעברות (פרשת זייצוב) עד למועד סיום ההריון‪.‬‬
‫ייחודה של של עילת התביעה הולדה בעוולה הוא בכך שהיא‬
‫בוצעה על ההורים בשעה שהעובר לא היה כשר לזכויות‪ ,‬אך‬
‫הניזוק הוא הילד שנולד במום‪.‬‬
‫יש להבחין בין הולדה בעוולה שכיום בעקבות הלכת המר נתונה‬
‫רק להורים ומתרחשת עד למועד סיום ההריון ובין רשלנות‬
‫בלידה בה הנזק נגרם ליילוד במהלך הלידה‪ ,‬שאז הוא כבר‬
‫אדם והעוולה בוצעה עליו‪.‬‬
‫‪ ‬בעילת תביעה של רשלנות בלידה הקטין והוריו הם התובעים‬
‫והיא תיבחן על פי דיני הרשלנות המסורתיים‪.‬‬
‫‪ ‬נוכח שינוי ההלכה מוצע לתובעים לנסות להרחיב המטריה‬
‫לתביעות שכוללות הולדה בעוולה ורשלנות בלידה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫עילה של הולדה בעוולה לאחר הלכת המר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪28‬‬
‫הלכת המר ביטלה את תביעת הקטין ל"חיים בעוולה"‬
‫והרחיבה את עילת ההורים ל"הולדה בעוולה" כך שהם‬
‫רשאים לתבוע את נזקי הקטין‪.‬‬
‫ההלכה מעוררת כמה סוגיות בניהול תביעה ברשלנות‬
‫רפואית בעילה "הולדה בעוולה"‬
‫הוראת מעבר – על איזה תיקים היא חלה?‬
‫התיישנות תביעת ההורים ממתי?‬
‫הרחבת עילות התביעה – רשלנות‪ ,‬הסכמה מדעת‪ ,‬פגיעה‬
‫באוטונומיה‬
‫קשר סיבתי – הרחבה של מעגל הניזוקים אך צמצום‬
‫העילה רק למי שועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת ה"ר‬
‫ההורים‬
‫אשם תורם של‬
‫הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫כל‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫©‬
‫הוכחת ראשי נזק של הקטין‪ ,‬ושאלת ניכוי תגמולי מל"ל‬
‫‪29‬‬
‫הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה תרופות בדין‬
‫בשל הפרת חובת הגילוי‬
‫‪ ‬רשלנות – עוולה לפי סעיפים ‪ 35-36‬לפקנ"ז‬
‫‪‬סע' ‪ 13-14‬לחוק זכויות החולה – הסכמה מדעת‬
‫‪ ‬תקיפה – עוולה לפי סע' ‪ 24‬לפקודת הנזיקין‬
‫‪ ‬הפרת חובה חקוקה – עוולה לפי סעיף ‪ 63‬לפקנ"ז‬
‫‪ ‬פגיעה באוטונומיה – עוולה יציר הפסיקה (פסד‬
‫דעקא‪ ,‬ליה עטרה בן צבי‪ ,‬תנובה)‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס ©‬
‫‪© 2003 – 2005‬‬
‫תרשים זרימה של הזכויות הדיוניות ע"פ‬
‫דוקטרינת ההסכמה מדעת‬
‫‪30‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫‪30‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫זיהוי סוג ועילת התביעה‬
‫דוגמא‪:‬תביעה לאובדן סיכויי החלמה‬
‫‪ ‬תביעה לאובדן סיכויי החלמה היא אחת השכיחות ביותר רשלנות‬
‫רפואית‪ .‬הטענה יכולה לשמש חרב ומגן‪.‬‬
‫‪ ‬הדוגמא הבולטת היא איחור באבחון מחלת הסרטן אשר גרמה‬
‫לנזק‪ .‬המוסד הרפואי לא גרם למחלה המקורית אלא שאלמלא‬
‫התרשלותו באבחון המחלה במועד פחתו סיכויי התובע להחלים‪.‬‬
‫‪ ‬בבירור סוג תביעה זה יש חשיבות גדולה לברר את המצב הרפואי‬
‫אשר קדם לטיפול הנטען וכן את המצב הרפואי הנוכחי‪ .‬לעיתוי‬
‫הגורמים לנזק יש חשיבות רבה‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים קרובות תביעות אלה הן חסרות תוחלת מאחר ובעת‬
‫הבדיקה לא ניתן להוכיח כי הנזק נגרם בעוולה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן להוכיח סוג תביעה זה רק באמצעות חוות דעת להבדיל‬
‫מתביעות רשלנות קלאסיות‪ .‬בהן יש משקל לטענות משפטיות כגון‬
‫דיוני‬
‫העברת נטל השכנוע אוכלנזק‬
‫יונתן דייויס‬
‫ראייתילעו"ד‬
‫הזכויות שמורות‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫©‬
‫‪31‬‬
‫נזק ראייתי דיוני‬
‫‪32‬‬
‫‪‬‬
‫אי‪-‬שמירה על רישומים רפואיים עשויה להעביר אל הנתבע את‬
‫הנטל לשלול את קיומה של התרשלות או של קשר סיבתי מצדה לפי‬
‫העניין ובהתאם לנזק הראייתי שנגרם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נזק ראייתי נגרם לתובע עקב ליקוי בעריכת הרשומות הרפואיות או‬
‫בשמירתם‪ .‬אם יוכח פגם מהותי ברישום הרפואי או בשמירה על‬
‫הרשומה הרפואית או חלקה הדבר יביא להעברת נטל השכנוע‬
‫מכתפי התובע לכתפיו של המוסד הרפואי‬
‫‪‬‬
‫לדוקטרינה של הנזק הראייתי בהיבט הדיוני שלה "יש נפקות רק‬
‫במצב של 'תיקו ראייתי'‪ ,‬דהיינו במצב בו לא ניתן לייחס עדיפות‬
‫ראייתית למי מבעלי הדין"‬
‫אין מקום לסטות מכללי ההוכחה המקובלים בתביעות רשלנות‬
‫רפואית כאשר התובע לא הוכיח שהנזק הראייתי הגיע לכדי הצורך‬
‫להעביר את נטל השכנוע לכתפי הנתבע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫נזק הראייתי מהותי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנזק הראייתי בהיבט המהותי מעביר את נטל השכנוע במקרים בהם‬
‫לא בוצעו בדיקות רפואיות‪ ,‬אשר לּו בוצעו יכולות היו להצביע על‬
‫הגורמים לנזק‪.‬‬
‫"הנזק הראייתי המהותי" לא רק מעביר את נטל השכנוע‪ ,‬אלא עשוי‬
‫להקים לתובע עילת תביעה עצמאית‪.‬‬
‫בע"א ‪ 9328/02‬מאיר נ' ד"ר לאור תק‪-‬על ‪ 837 )2( 2004‬הוכרה‬
‫דוקטרינת "הנזק הראייתי" בהיבט המהותי שלה כמקנה עילת תביעה‬
‫עצמאית בנזיקין‪ .‬נקבע שהרופא המטפל "נמנע מלבצע בתובעת בדיקה‬
‫מתבקשת‪ ,‬אשר הייתה יכולה לתת תשובה לשאלה השנויה במחלוקת‬
‫בין מומחי הצדדים"‬
‫בע"א ‪ 9656/03‬עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר נקבע‬
‫שאי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה מהווה נזק ראייתי בפן המהותי המעביר‬
‫את נטל השכנוע לכתפי הנתבע להראות שאין קש"ס בין ההתרשלות‬
‫ופטירת המנוחה‪.‬‬
‫בפרשת פלונית נ' ביה"ח האנגלי (‪ )2012‬נקבע שאי רישום משקל‬
‫העובר לפני הלידה והתססות על הערכת משקל שהתבררה כשגויה‬
‫גרמה נזק ראייתי מהותי לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות‬
‫הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫והנזק של פרע כתפיים כל‬
‫בלידה‪.‬‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫©‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫זיהוי סוג ועילת התביעה‬
‫תביעה המערבת עילה חוזית ונזיקית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות ומכונים רפואיים‬
‫שבבסיסן עומדים טיפולים רפואיים אלקטיביים‪ ,‬כגון‬
‫טיפולים קוסמטיים למיניהם שנועדו לשפר את איכות‬
‫החיים מבוססות על עילה חוזית ועילה נזיקית (רשלנות‬
‫והסכמה))פרשת מכון יונה)‬
‫בירור סוג תביעה זו מחייב בנוסף להתייעצות עם מומחה‬
‫בשאלת הרשלנות הרפואית גם בירור יסודי של התשתית‬
‫העובדתית בתביעה החוזית‪.‬‬
‫עילת התביעה הנזיקית מחייבת הגשת חוות דעת מומחה‬
‫לגבי ההתרשלות בטיפול והנזק ‪.‬‬
‫בתביעות מסוג זה עילת תביעה מרכזית היא שאלת‬
‫חשיבות רבה לעימות גרסת‬
‫ההסכמה מדעת‪ .‬לפיכך יש‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫©‬
‫הרפואית‪.‬‬
‫הלקוח מול הרשומה‬
‫מהן עילות התביעה הפוטנציאליות‬
‫בתביעת רשלנות רפואית בגין מתן תרופות מסוג‬
‫)‪ (NSAIDs‬שגרמו לאי ספיקת כליות סופנית וצורך‬
‫בהשתלת כליה?‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 1998‬אובחן התובע כסובל ממחלת וגנר עם מעורבות‬
‫כליתית וטופל בציקלופוספמיד‪.‬‬
‫‪ ‬שנה מאוחר יותר התלקחה מחלתו שוב והופיעה מעורבות‬
‫ריאתית אשר טופלה בין היתר באמצעות צטוקסן ובסטרואידים‪.‬‬
‫‪ ‬עקב המשך התדרדרות במצבו‪ ,‬הופעת סימפטומים ריאתיים‬
‫ועליה בערכי קריאטינין אושפז התובע בבית חולים בפריס שם‬
‫בוצעה ביופסיה כליתית שנייה והודגמו סימנים כרוניים וסימני‬
‫הצטלקות נרחבים בכליה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪36‬‬
‫בתפקודי‬
‫בשנת ‪ 2003‬אובחנה התדרדרות חמורה נוספת‬
‫הכליות ובמסגרת בירור בבית החולים הדסה עין כרם בוצעה‬
‫ביופסיה שלישית של הכליות אשר שללה מחלת וגנר והדגימה‬
‫ממצא של דלקת במשתית העשויה להתאים לנזק תרופתי בכליה‬
‫עקב נטילת תרופות מסוג ‪.NSAIDs‬‬
‫‪ ‬מצב כליותיו של התובע המשיך והתדרדר עד הגיעו לאי ספיקת‬
‫כליות סופנית‪ ,‬צורך בהמודיאליזה ולבסוף‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬ניתוח‬
‫להשתלת כליה‪.‬‬
‫‪ ‬מעיון ברשומות הרפואיות עולה כי לתובע ניתנו על ידי רופאיו‬
‫המטפלים בו במסגרת קופת חולים תרופות מסוג ‪NSAIDs‬‬
‫לאחר גילוי מחלת וגנר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התשובות בת‪.‬א (ת"א) ‪ 1167/09‬א‪.‬א נ' קופ"ח מאוחדת‬
‫‪36‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫‪37‬‬
‫שיקולים בניהול תביעה‬
‫‪ · ‬גרסת הנתבעים בכתב ההגנה‬
‫‪ · ‬כתב תשובה‬
‫‪ . ‬האם יש בגילוי ובעיון במסמכי הנתבעת כדי לשנות את‬
‫הגרסה העובדתית‪.‬‬
‫‪ · ‬פרטים נוספים‬
‫‪ · ‬התייחסות מומחי הנתבעים לגרסת התביעה‪.‬‬
‫‪ · ‬זהות מומחי הנתבעים‪.‬‬
‫‪ · ‬הצורך בהגשת חוות דעת נגדיות‪.‬‬
‫‪ · ‬שינוי חזית (פרשת משטה)‬
‫‪ · ‬זהות השופט‬
‫‪ · ‬שיקולים בניהול משא ומתן‬
‫‪ · ‬אופן התמודדות עם חוות הדעת מטעם הנתבעים‬
‫‪ · ‬הוכחת נזק ראייתי דיוני ומהותי‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪38‬‬
‫תקיפת חוות דעת על פי הפלת"ד ופקנ"ז‬
‫חוות דעת‬
‫בהתאם לפלת"ד‬
‫חוות דעת‬
‫במשפט האזרחי‬
‫והפלילי‬
‫ועדה רפואית‬
‫סטטוטורית‬
‫מעמד המומחה‬
‫מומחה מטעם‬
‫בית המשפט‬
‫מומחה מטעם‬
‫צד‬
‫חבר ועדה‬
‫סטטוטורית‬
‫תכלית חוות‬
‫הדעת הרפואית‬
‫הוכחת קשר‬
‫סיבתי ונזק‬
‫פיצוי ללא אשם‬
‫הוכחת אחריות‬
‫קש"ס ונזק‬
‫קביעה רפואית‬
‫על פי הדין‬
‫הרלבנטי‬
‫חקירה נגדית‬
‫חקירה נגדית‬
‫למציאת פגמים למציאת פגמים‬
‫הדעת‬
‫בחוות‬
‫בחוות הדעת‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫הוכחת פגמים‬
‫על פי המשפט‬
‫המנהלי‬
‫אופן תקיפת חוות‬
‫דעת‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪39‬‬
‫תקנות סדר הדין האזרחי‬
‫‪ ‬מי רשאי להגיש חוות דעת רפואית (‪)125‬‬
‫‪ ‬אופן הוכחת עניין שברפואה (‪)127‬‬
‫‪ ‬מינוי מומחה מטעם בית המשפט(‪)130‬‬
‫‪ ‬מועדים להגשת חוות דעת מומחה (‪)134‬‬
‫‪ ‬צירוף אסמכתאות לחוות הדעת (‪134‬א)‬
‫‪ ‬דרישת הצורה וחובת האזהרה (סע' ‪24‬‬
‫לפקודת הראיות [נוסח חדש]‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪40‬‬
‫אמות מידה לבחינת תזה מקצועית בחוות הדעת לעניין‬
‫האחריות בתביעת רשלנות רפואית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התבססות על עובדות המקרה (רשומה רפואית(‬
‫הוכחת פרקטיקה רפואית מקובלת‬
‫התבססות על הספרות המקצועית המקובלת‬
‫הנחיות קליניות ‪ /‬פרוטוקול מחלקה‬
‫מהימנות המומחה נבחנת באופן התייחסותו‬
‫לעובדות ויישומן למקורות ההסתמכות‪.‬‬
‫הסתמכות על נתונים סטטיסטיים‬
‫דרך הסקת מסקנות חוות הדעת חייבת להיות‬
‫הגיונית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪41‬‬
‫אמות מידה לבחינת תזה מקצועית בחוות‬
‫הדעת לעניין הקשר הסיבתי בתביעת נזיקין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קשר סיבתי עובדתי‬
‫קשר סיבתי משפטי‬
‫קשר סיבתי אפשרי כאשר מספר גורמים הביאו לנזק‬
‫הסקת מסקנות המבוססות על הנחות שגויות‬
‫הסתמכות על נתונים סטטיסטיים בשאלת הקשר הסיבתי‬
‫הקשר הסיבתי הרפואי דורש מובהקות סטטיסטית בשיעור למעלה מ ‪90%-‬‬
‫הקשר הסיבתי המשפטי דורש הוכחה ע"פ מאזן ההסתברויות (‪ )51%‬בפרשת‬
‫עדן מלול נקבע כי יש מקום לרכך את הכלל הדורש הוכחת קשר סיבתי בין‬
‫התרשלות ונזק על פי מאזן ההסתברויות באותם מקרים בהם גישת "הכל או לא‬
‫כלום" גורמת לאי צדק‪.‬‬
‫הפסיקה הכירה בכך כי ניתן להסתפק בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי לנזק‬
‫אשר יוכח על פי ראיות סטטיסטיות או אומדנה‪.‬‬
‫הסתמכות על ספרות רפואית לצורך המסקנה‬
‫סוגיית הפחתת סיכויי החלמה בתביעות רשלנות רפואית‬
‫סוגיית הקשר הסיבתי ההסתברותי הסטטיסטי‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪42‬‬
‫תקיפת קביעות רפואיות בחוות דעת‬
‫הקביעה הרפואית בחוות הדעת צריכה להיות מבוססת על‬
‫תשתית עובדתית ונסמכת על הרשומה הרפואית והספרות‬
‫המקצועית‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫חוקיות חוות הדעת וחריגה מסמכות – מסקנות משפטיות‬
‫בדיקת החולה והיזקקות לתלונותיו (זכות הטיעון וכללי הצדק‬
‫הטבעי)‬
‫עריכת פרוטוקול ותרשומת הבדיקה‬
‫חוות הדעת תינתן ללא משוא פנים‬
‫חוות הדעת תהא מבוססת על מלוא התשתית עובדתית‬
‫(התבססות על הרשומה הרפואית)‬
‫חוות הדעת תינתן בסמכות ע"י מומחה בתחום הרפואי הרלבנטי‬
‫המסקנות בחוות הדעת צריכות להיות סבירות תוך הסתמכות על‬
‫ספרות מקצועית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪43‬‬
‫מומחה ממונה מטעם בית המשפט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מינוי המומחה בהתאם לסמכות בית המשפט (תק' ‪)130‬‬
‫תפקיד המומחה הרפואי מטעם בית המשפט (פרשת רעי שטרן)‬
‫טעמים להתנגדות למינוי מומחה מטעם בית המשפט‬
‫מינוי מומחה בתביעות ר"ר לא מתאים לשיטה האדברסרית‬
‫סרבול הדיון ע"י הצורך לשמוע ‪ 3‬מומחים‬
‫משוא פנים במינוי מומחה המזוהה עם צד בתביעות רשלנות רפואית‬
‫(פרשת גונן אוהל – תקוה לויה)‬
‫מגבלות המומחיות והידע של המומחה מטעם בית המשפט‬
‫חוסר ודאות של התשתית העובדתית‬
‫אי ויתור על חוות הדעת שהוגשה מטעם הצדדים וחקירתם הנגדית‪.‬‬
‫חקירה נגדית – תקיפת מהימנות חוו"ד‪ ,‬תמונות‪ ,‬סרט וידאו‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫מינוי מומחה מטעם בית המשפט‬
‫‪44‬‬
‫‪ ‬בע"א ‪ 4330/07‬מוזס אוריאל נ‪ .‬מדינת ישראל‬
‫ואח' [פורסם בנבו] (ניתן בתאריך ‪ )5.3.09‬התייחס‬
‫כב' השופט רובינשטיין לקושי המתעורר בבחינת‬
‫חוות דעת מומחים רפואיים‪ ,‬הקוטביות זו לזו‬
‫והספק שעובדה זו מעוררת בבחינת משקלן‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס ©‬
‫מינוי מומחה מטעם בית המשפט‬
‫‪45‬‬
‫ע"א ‪ 4330/07‬מוזס אוריאל נ' מד"י (כב' השו' רובינשטיין)‬
‫"אשוב ואומר את דעתי בשאלת המומחים‪ :‬מסופקני אם יש‬
‫שופט הדן בתיקי רשלנות רפואית שלא חלפה בו מחשבת‬
‫כפירה באשר למומחים רפואיים הנשכרים על ידי הצדדים‪,‬‬
‫ובלא לפגוע בפלוני או אלמוני אישית בתיק זה או אחר‪,‬‬
‫הריהם לא אחת שכירי חוות דעת‪ ,‬ומכל מקום על בית‬
‫המשפט להציב "מקדם חשדנות" – מבלי לפגוע – באשר‬
‫לחוות הדעת‪ ,‬אך יכולתו לבור את הבר מן התבן מוגבלת‪.‬‬
‫האופציה במצב הקיים היא מינוי מומחה או מומחים שאינם‬
‫נותנים חוות דעת פרטיות‪ .‬ובמבט כולל יותר‪ ,‬אכן שאלה‬
‫מורכבת היא איזה הסדר למינוי מומחים רפואיים ראוי שיחול‬
‫בתביעות בגין רשלנות רפואית מלכתחילה‪ ,‬לא רק בדיעבד –‬
‫בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי‪".‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס ©‬
‫גישה שונה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש‬
‫‪ ‬השופט זילברטל ברע"א ‪ 2104/12‬פלונית נ' ד"ר אבי וינברג ואח'‬
‫(פסק דין מיום ‪ )1/5/12‬מתריע מפני החששות שבמינוי מומחה‬
‫בתביעות רשלנות רפואית‪:‬‬
‫‪ ‬חשש בעלי הדין שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך‬
‫לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים משתייכים אליו‪,‬‬
‫‪ ‬חשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם‬
‫הצדדים‪ ,‬במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם‪ ,‬מעמד או השפעה;‬
‫‪ ‬החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה‬
‫לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו או‬
‫‪ ‬החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע‪ .‬החשש‬
‫שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל‬
‫עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך‪.‬‬
‫‪ ‬החשש‪ ,‬שהלכה למעשה‪ ,‬ההכרעה מועברת מבית המשפט‬
‫למומחה‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪46‬‬
‫שיקולים טקטיים בחקירה נגדית של‬
‫מומחה רפואי‬
‫‪47‬‬
‫‪‬‬
‫נקודת המוצא – המומחה לא יחזור בו מחוות הדעת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המומחה רואה גזרה מסוימת בלבד ואילו החוקר רואה את התמונה‬
‫כולה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עימות המומחה עם העובדות והצלבת נתונים מעדויות אחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרקליט החוקר מחפש להוכיח פער בין ההנחות העובדתיות אותן‬
‫הניח המומחה והרשומה הרפואית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוכחת התנהלות שונה של המומחה מזו של הנתבע (קקון)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרקליט החוקר יבקש להוכיח שהמומחה נמנע מהסתמכות על‬
‫הרשומה הרפואית המלאה או מתעלם מנתונים מהותיים‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫שיקולים טקטיים בחקירה נגדית של מומחה רפואי‬
‫‪48‬‬
‫‪‬‬
‫הכוונת את המומחה להתייחס לעובדות מסוימות על מנת לאפשר‬
‫הוכחת עילות התביעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכוונת המומחה להתייחס לפרקטיקה נוהגת השונה מזו שהעיד‬
‫עליה במשפט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכוונת המומחה להתייחס לשאלות ערכיות על מנת להוכיח שהוא‬
‫נוקט עמדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקיפת מהמנות ומומחיות המומחה (הצלבה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חקירה על מקורות ההסתמכות מהספרות הרפואית‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ 14‬נובמבר ‪14‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫שיקולים טקטיים בחקירה נגדית של מומחה רפואי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נקודת המוצא – המומחה לא יחזור בו מחוות הדעת‪.‬‬
‫יש לזכור שהמומחה רואה גזרה מסוימת בלבד ואילו הפרקליט רואה את‬
‫התמונה כולה‪.‬‬
‫יש לעמת את המומחה עם העובדות ולהצליב נתונים מעדויות אחרות‪.‬‬
‫יש להוכיח פער בין ההנחות העובדתיות אותן הניח המומחה והרשומה‬
‫הרפואית‪.‬‬
‫יש להוכיח התנהלות שונה של המומחה מזו של הנתבע‬
‫יש להוכיח שהמומחה נמנע מהסתמכות על הרשומה הרפואית המלאה‬
‫או התעלם מנתונים מהותיים‪.‬‬
‫מכוונים את המומחה להתייחס לעובדות מסוימות על מנת לאפשר‬
‫הוכחת עילות התביעה‬
‫מכוונים את המומחה להתייחס לפרקטיקה נוהגת השונה מזו שהעיד‬
‫עליה במשפט‬
‫מבקשים מהמומחה להתייחס לשאלות ערכיות על מנת להוכיח שהוא‬
‫נוקט עמדה‬
‫תוקפים את מהמנות ומומחיות המומחה (הצלבה)‬
‫חקירה על מקורות ההסתמכות מהספרות הרפואית‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪49‬‬
‫שיקולים במו"מ בפשרה בתביעות ר"ר‬
‫‪ ‬האם חוות הדעת הרפואיות תומכות בסיכויי התביעה‬
‫‪ ‬היכולת להעיד את העדים הרלבנטיים ובעיקר מומחים‬
‫רפואיים (דהן)‬
‫‪ ‬מצבו הרפואי של התובע ופוטנציאל תוחלת חייו‬
‫‪ ‬מצב כלכלי של התובע לממן את הוצאות המשפט (חוו"ד)‬
‫‪ ‬נתונים העשויים להשפיע על סכום הפיצויים‬
‫‪ ‬הפחתת פיצוי בשל קושי בשאלת האחריות‪ ,‬קשר סיבתי‬
‫ותגמולי מל"ל‪.‬‬
‫‪ ‬הפחתה יחסית של תגמולי המל"ל ביחס לאחריות (הלכת‬
‫שביט מלמד )‬
‫‪ ‬גישור בתביעות רשלנות רפואית‬
‫‪ ‬מועד קבלת הפיצויים לעומת ניהול משפט של שנים‬
‫‪ ‬פיצוי חד פעמי או תשלום עתי‬
‫‪ ‬שכ"ט עו"ד כשיקול בהליכי פשרה‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫יונתן דייויס‪ ,‬עו"ד ‪www.med-law.co.il‬‬
‫‪www.med-law.co.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪02-6529990‬‬
‫‪054-5666481‬‬
‫כל הזכויות שמורות לעו"ד יונתן דייויס‬
‫©‬
‫‪02 – 6529995‬‬
‫‪03-5614702‬‬
‫‪© 2003 – 2004‬‬