מינהל סביבה ופיתוח בר

‫מינהל סביבה‬
‫ופיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫משרד התמ"ת‬
‫‪http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il/‬‬
‫מינהל סביבה‬
‫ופיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫משרד התמ"ת‬
‫הבלוג שלנו לכלכלה ירוקה‬
‫‪/http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il‬‬
‫למען הסר ספק ‪ -‬בכל הנוגע לתוכניות וכלי הסיוע של המשרד המוזכרים בחוברת זו‪,‬‬
‫הנוסח המלא כפי שמופיע בהוראות המנכ"ל ובנהלים הוא הקובע‪ .‬במקרה של סתירה בין‬
‫חוברת זו לבין ההוראות והנהלים‪ ,‬יובהר כי ההוראות והנהלים גוברים על הכתוב בחוברת‪.‬‬
‫תוכן העניניים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מינהל סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימ א‬
‫‪4‬‬
‫כלי הסיוע של משרד התמ" ת‬
‫‪6‬‬
‫‪Israel NewTech‬‬
‫‪11‬‬
‫צמיחה ירוק ה‬
‫‪12‬‬
‫מיחזור ובנייה ירוק ה‬
‫‪13‬‬
‫היערכות לשינויי אקלי ם‬
‫‪16‬‬
‫פרוטוקול מונטריאול ‪-‬‬
‫חומרים הפוגעים בשכבת האוזון‬
‫‪18‬‬
‫פיקוח על ייצוא דו שימושי‬
‫‪20‬‬
‫תכנון פיזי‬
‫‪24‬‬
‫אנשי קש ר‬
‫‪25‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫מינהל סביבה‬
‫ופיתוח‬
‫בר‪-‬קיימא‬
‫מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא מרכז את ההיבטים של איכות הסביבה בכל הקשור‬
‫לתעשייה‪ ,‬מטפל באמנות סביבתיות בין‪-‬לאומיות‪ ,‬משתתף בחקיקה מקומית הנובעת‬
‫מדרישות סביבתיות וכן מבטיח שזרועות הסיוע השונות של המשרד יתחשבו‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬בגורמי הסביבה‪.‬‬
‫תפקיד וחזון‬
‫‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫להטמיע ערכי סביבה ופיתוח בר קיימא כלכלי בעבודת משרד התמ"ת‬
‫לסייע לתעשייה לעמוד ברגולציה הסביבתית‬
‫לפתח את תעשיית הכימיה והמיחזור בישראל‬
‫להיות שותף להליך התכנון הארצי ולייצג בה את ערכי התעשייה‬
‫אחריות‬
‫‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫ריכוז נושאי הסביבה ופיתוח בר‪ -‬קיימא בתעשייה‬
‫אחריות סקטוריאלית לכימיה‪ ,‬פארמה‪ ,‬אנרגיה מתחדשת ומיחזור‬
‫מתן חוות דעת והמלצות להנהלה וליחידות המשרד‬
‫גיבוש עמדות לנושא החקיקה הסביבתית‬
‫קידום השימוש בטכנולוגיות סביבה בתעשייה‬
‫טיפול בבקשות לכלי הסיוע של התמ"ת בתחומי האחריות הסקטוריאלית לרבות‪:‬‬
‫א‪ .‬הקמת והרחבת מפעלי תעשייה‬
‫ב‪ .‬המלצה על הקצאות קרקע למפעלי תעשייה חדשים‬
‫ג‪ .‬פיתוח כלי סיוע חדשים לעידוד צמיחה ירוקה‬
‫פיקוח ורשות מוסמכת ליצוא של מוצרים דו‪-‬שימושיים‬
‫ניהול רישוי סחר חוץ בהתאם לאמנות בינלאומיות (כימיקלים‪ ,‬פסולות וחומרי מוצא לחומרי נפץ וסמים)‬
‫ייצוג המשרד בוועדות התכנון הארציות‬
‫‪4‬‬
‫פרק ‪ :1‬מינהל סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫משימות עיקריות לשנת ‪2013‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫צמיחה ירוקה – שותפים לבניית התכנית הלאומית ולשולחן עגול‬
‫גז טבעי ‪ -‬ריכוז צוות לפיתוח תעשיות פטרוכימיות מבוססות גז טבעי‬
‫אמוניה ‪ -‬קידום חלופה יצרנית על בסיס גז טבעי‪ ,‬למסוף בצפון‬
‫פארק נ‪.‬ע‪.‬מ – ריכוז פרויקט איזור תעשייה מרחבי נ‪.‬ע‪.‬מ‬
‫השתתפות בוועדות ואירגונים‬
‫@ נציגי מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא פעילים בשורת וועדות בין‪-‬משרדיות בראשות המשרד להגנת הסביבה‬
‫וביניהן ‪:‬‬
‫@ "היתרי הזרמה לים"‬
‫@ "וועדת ה‪"CDM-‬‬
‫@ "אמנת האקלים ומדיניות הפחתת פליטות גזי חממה"‬
‫@ "מנחה לאומי לחומרים מסוכנים"‬
‫@ "וועדות המעקב ליישום ההצטרפות ל‪"OECD-‬‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫נציג המינהל חבר במינהלת "תו ירוק" במכון התקנים‬
‫נציג המינהל חבר בקרן לשיקום מחצבות המנוהלת על ידי משרד התשתיות הלאומיות ומינהל מקרקעי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫המינהל מטפל בשיתוף המינהל לסחר חוץ ביישום אמנות בינלאומיות בתחום הסביבה ‪.‬‬
‫נציגי המינהל משתתפים בפורומים בינלאומיים‪ ,‬בנושאי סביבה‪ ,‬בניהם‪ :‬וועידת האו"ם לנושא האקלים‪,‬‬
‫וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא ‪.‬‬
‫המינהל שותף פעיל בתהליכי חקיקה בעלי השלכות סביבתיות‪ ,‬בין החוקים שנחקקו בשנים האחרונות ‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים‪ ,‬התשס"ז – ‪2007‬‬
‫‪ .2‬חוק אוויר נקי‪ ,‬התשס"ח – ‪2008‬‬
‫‪ .3‬חוק טיפול בפסולת אריזות‪ ,‬התשע"א – ‪2011‬‬
‫‪ .4‬חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק‪ ,‬התשע"א – ‪2011‬‬
‫‪ .5‬חוק מרשם פליטות והעברות לסביבה התשע"ב – ‪2012‬‬
‫‪ .6‬חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ‪ -‬התשע"ב ‪2012 -‬‬
‫‪ .7‬חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות התשע"א ‪( 2011 -‬הצעת חוק)‬
‫‪5‬‬
‫פרק ‪2‬‬
‫כלי הסיוע הירוקים‬
‫של משרד התמ"ת‬
‫מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא הינו הגורם המקצועי הבוחן את הבקשות לגופי הסיוע‬
‫השונים של משרד התמ"ת בנושאים הקשורים לתחומי אחריותו הסקטוריאלית של‬
‫המינהל‪.‬‬
‫כלי הסיוע של המשרד לעידוד צמיחה ירוקה הם‪:‬‬
‫הקצאת קרקע למתקני חלוץ והדגמה מענקים להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫לאנרגיות מתחדשות‬
‫מינהל אזורי פיתוח‬
‫קרן מאגדים לשיווק בנושאי מים‬
‫וסביבה‬
‫סקרים ליעילות אנרגטית‬
‫מרכז השקעות‬
‫מענקים לחיבור לרשת הגז‬
‫הסוכנות לעסקים קטנים‬
‫ייעוץ בנושאי איכות הסביבה‬
‫מרכז השקעות‬
‫הסוכנות לעסקים קטנים‬
‫תכנית תחליפי נפט לתחבורה‬
‫מרכזים טכנולוגים לקידום‬
‫טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות‬
‫מו"פ להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫לשכת המדען הראשי‬
‫לשכת המדען הראשי‬
‫לשכת המדען הראשי‬
‫‪http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il/tools‬‬
‫סיוע באמצעות מינהל אזורי פיתוח‬
‫הקצאת קרקע באזור פיתוח‬
‫מינהל אזורי פיתוח של משרד התמ"ת מפתח אזורי תעשייה ומקצה למפעלים קרקעות‪.‬‬
‫הענקת זכויות במקרקעין כאמור נעשית על ידי מינהל מקרקעי ישראל לפי המלצת משרד התעשייה‪ ,‬המסחר‬
‫והתעסוקה ובכפוף לכל הכללים‪ ,‬התנאים‪ ,‬התשלומים והנהלים הקיימים במשרד התמ"ת ובמינהל מקרקעי‬
‫ישראל לגבי החכרת זכויות במקרקעין כאמור‪.‬‬
‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/1299B9C4-F080-4251-9128-21982EC34096.htm‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬
‫מתקני חלוץ והדגמה לאנרגיה מתחדשת‬
‫תכנית חדשה ביוזמת המטה לפיתוח הנגב והגליל ומינהל אזורי פיתוח במשרד התמ"ת‪ ,‬בשיתוף מנהל מקרקעי‬
‫ישראל והמשרד לתשתיות לאומיות‪ ,‬מאפשרת הקצאות שטח ליזמים טכנולוגיים להפעלה‪ ,‬ניסוי והדגמה של‬
‫מתקני אנרגיות מתחדשות באזורי תעשייה ייעודיים באזורי פיתוח על‪-‬פי הצו המותקן מכוח סעיף ‪ 40‬ד' לחוק‬
‫לעידוד השקעות הון‪.‬‬
‫מתקן חלוץ ‪ -‬מתקן שתכליתו ביצוע בדיקות‪ ,‬הדגמות‪ ,‬הפעלה וניסויים בטכנולוגיה שפותחה בישראל ובבעלות‬
‫תאגיד ישראלי‪ ,‬להפקת אנרגיה מתחדשת‪.‬‬
‫התוכנית החדשה מיועדת לחברות טכנולוגיות ישראליות‪ ,‬אשר יש להן טכנולוגיה חדשנית למערכת שלמה‪,‬‬
‫או למוצר במערכת‪ ,‬המפיקה אנרגיה מתחדשת‪ ,‬וזקוקים לאתר כדי לבחון את מידת יעילותה או להדגים את‬
‫פעילותה על מנת לשווקה ללקוחות בארץ או בחו"ל‪ .‬התוכנית מאפשרת להם‪ ,‬בהליך מזורז ובעלות מזערית‪,‬‬
‫לבצע את פעילות בחינת הטכנולוגיה או הדגמתה‪.‬הפעלת המתקן תלווה בתכנית מוסדרת של מדידות ביצועים‪,‬‬
‫בדיקות וניסויים אשר עשויים לכלול חיבור לרשת החשמל‪.‬‬
‫משרד התמ"ת יעניק ליזמים שיימצאו מתאימים המלצה למינהל מקרקעי ישראל להקצאת שטח בפטור ממכרז‬
‫ועלות הוצאות פיתוח בסך ‪ 5%‬מעלות השנתית של דמי פיתוח התשתיות‪.‬‬
‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת למתן המלצות להקצאת קרקע באזורי פיתוח (הוראת מנכ''ל ‪)6.2‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 5B868D0C-6ECC-46A7-97A0-76680F81010C .htm‬‬
‫סיוע באמצעות מרכז ההשקעות‬
‫מרכז ההשקעות מעודד הקמה והרחבה של מפעלים תעשייתיים ומבנים לתעשייה ע"י מתן מעמד של "מפעל‬
‫מאושר" לתוכנית השקעות‪ .‬מעמד זה מאפשר ליזם ליהנות מהטבות באחד ממסלולי ההטבות שמעניק החוק‪.‬‬
‫הגוף המחליט במרכז ההשקעות הוא המינהלה (מינהלת מרכז ההשקעות) בה חברים נציגי משרד התמ"ת‪,‬‬
‫האוצר‪ ,‬התיירות‪ ,‬החקלאות‪ ,‬משרד ראש הממשלה ונציג הציבור‪ .‬לאחרונה‪ ,‬התקין שר התמ"ת תקנות (מכח‬
‫סמכותו על פי חוק עידוד השקעות הון) בהיוועצות עם שר הגנת הסביבה המונעות מתן מענקים למפעלים‬
‫שמזהמים את הסביבה שלא כחוק‪.‬‬
‫תוכנית להפחתת פליטות של גזי חממה‬
‫במסגרת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה אותה אמצה הממשלה בנובמבר ‪ 2010‬הוקם מנגנון‬
‫לתמיכה בהשקעות‪ ,‬שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה‪ .‬המנגנון‪ ,‬המנוהל באחריות משותפת של המשרד‬
‫להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת‪ ,‬יעניק ‪ 111‬מלש"ח בשנים ‪ 2011-12‬לפרויקטים והשקעות בתחומים שונים‬
‫אשר יעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה‪.‬‬
‫מתוכם ‪ 40‬מיליון ‪ ₪‬יוענקו לעידוד התקנת טכנולוגיות ישראליות חדשניות( ראה סיוע באמצעות מדען ראשי)‬
‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת לסיוע בהשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה (הוראת‬
‫מנכ"ל ‪)4.21‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 8DE05FCE-C483-4F94-80A9-1CF45A4179E9.htm‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬
‫חיבור לרשת הגז הטבעי‬
‫נוכח התועלת הכלכלית והסביבתית הצפויה למשק מהחלפת דלקים יקרים בגז טבעי ולצורך קידום השימוש‬
‫בו‪ ,‬החליטה הממשלה ביום ‪( 12.5.2009‬החלטה מס' ‪ )175‬להעניק תמריץ על מנת לעודד מפעלים להתחבר‬
‫לרשת הגז הטבעי‪.‬‬
‫התמרוץ יהיה באמצעות השתתפות בעלויות חיבור למערכת החלוקה של הגז הטבעי ובעלויות הסבת מערכות‬
‫פנימיות של מתקני הלקוח לשימוש בגז טבעי‪.‬‬
‫ההשתתפות בעלויות תיעשה באמצעות מתן סיוע של סכום כולל לשתי המטרות הנ"ל‪.‬‬
‫הסיוע ניתן באמצעות מרכז ההשקעות שבמשרד התמ"ת בהיקף כספי כולל של עד ‪ 120‬מיליון ‪ ₪‬לכלל אזורי‬
‫חלוקת הגז הטבעי‪.‬‬
‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת לסיוע במימון עלויות חיבור למערכת חלוקת גז טבעי ובמימון עלויות הסבת‬
‫מערכות פנימיות לשימוש בגז טבעי (הוראת מנכ"ל ‪) 4.5‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ CB71A295-AF4D-432B-BAFD-4B20909C89A6.htm‬‬
‫סיוע באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים‬
‫סיוע בקידום השיווק לחו"ל‬
‫משרד התמ"ת מסייע למפעלים בשיווק מוצריהם לחו"ל – סיוע זה נעשה על ידי השתתפות המשרד בהוצאות‬
‫השיווק לחו"ל בשתי שיטות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬סיוע למפעל הבודד ‪ -‬הקרן לעידוד השיווק לחו"ל‬
‫ הסיוע במסגרת זו ניתן באמצעות השתתפות חלקית בהוצאות הכספיות של העסקים‪ ,‬המיועדות לפעילויות‬
‫השיווק של מוצריהם לשווקי חו"ל‪.‬‬
‫‬
‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת ‪ -‬הקרן לעידוד השיווק לחו"ל (הוראת מנכ"ל ‪)5.9‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ D964E3CD-8AED-492A-B563-70539464AD1C .htm‬‬
‫ב‪ .‬סיוע למאגד חברות ‪ -‬קרן מאגדים‬
‫מטרת הקרן לסייע לקידום השיווק לחו"ל‪ ,‬המתבצע במשותף על ידי מספר יצואנים‪ ,‬לצורך יצירת מסה קריטית‬
‫לחדירה לשוק‪ .‬הסיוע במסגרת הוראה זו ניתן באמצעות השתתפות חלקית של קרן "מאגדים" בסיכון הכספי‬
‫שנוטלים החברים במאגד לצורך פעולות השיווק לחו"ל‪.‬‬
‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת ‪-‬מאגדים (הוראת מנכ"ל ‪)5.8‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/14D9BF83-A36D-4B7C-9D74-B1EA18A25869.htm‬‬
‫יעוץ בנושאי הסביבה ‪ -‬לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫מסלול הייעוץ העסקי‪ -‬סביבתי לעסקים קטנים ובינוניים‪:‬‬
‫@ מאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להטמיע ערכים של כלכלה בת קיימא‪ .‬לצמצם את הנזקים סביבתיים‪.‬‬
‫@ מאפשר להשיג חיסכון כספי באמצעות שימוש מושכל במשאבים וייעול תהליכי הייצור‪.‬‬
‫במסגרת התכנית יינתן ייעוץ מקצועי שיסייע בהתמודדות עם סוגיות סביבתיות‪ ,‬בכללן‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬
‫דרישות רגולטוריות ‪ -‬הדרישות הסביבתיות החלות על העסקים במסגרת התנאים לרישוי עסק‪.‬‬
‫השגת יעילות כלכלית ‪ -‬ההיבטים הסביבתיים של הפעילות השוטפת של העסקים כרוכים בעלויות כלכליות‪,‬‬
‫שבמקרים רבים ניתן להפחיתן במידה ניכרת בעזרת נקיטת צעדים מתאימים‪.‬‬
‫סקר התייעלות אנרגטית במפעלים קטנים ובינוניים במימון המדינה‬
‫משרד התמ"ת באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬בשיתוף משרד התשתיות הלאומיות והסוכנות‬
‫במשרד התמ"ת‪ ,‬פיתחו תוכנית שמטרתה קידום התייעלות אנרגטית בקרב עסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬
‫התכנית פועלת במרכז הארצי ליזמות ירוקה במט"י חדרה ומציעה לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬שמחזורם השנתי‬
‫הוא עד ‪ 100‬מיליון ‪ ,₪‬סבסוד של ‪ 80%‬מעלות ביצוע סקר התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫סקר התייעלות אנרגטית הוא אבחון של כלל מרכיבי צריכת האנרגיה של המפעל‪ ,‬הנעשה ע"י סוקרי אנרגיה‬
‫מקצועיים‪ ,‬במסגרתו מוגשות המלצות לפעולות לחיסכון באנרגיה‪ .‬תוצאות הסקר מהוות בסיס לביצוע פרויקטי‬
‫חיסכון‪ ,‬כגון‪ :‬החלפת נורות ומנועים חשמליים‪ ,‬התקנת אמצעי מדידה ובקרה וכדומה‪.‬‬
‫ראה המידע המלא באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים‬
‫‪http://sba.tamat.gov.il/pages/default.aspx‬‬
‫סיוע באמצעות המדען הראשי במשרד התמ"ת‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 3C96E1CF-EDFA-4F16-BACE-216773805124.htm‬‬
‫מרכזים טכנולוגיים לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות‬
‫במסגרת מדיניותה לקידום טכנולוגיות המים והאנרגיות המתחדשות לשכת המדען הראשי מובילה את הקמתם‬
‫של שני מרכזים טכנולוגיים‪:‬‬
‫‪ .1‬מרכז טכנולוגי למים בשדה בוקר‬
‫‪ .2‬מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בנגב בערבה‪.‬‬
‫על ידי יצירת מערך סיוע למחקר ופיתוח‪ ,‬לשכת המדען הראשי מעודדת יזמות טכנולוגית בתחום המים ובתחום‬
‫ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת‪ .‬המרכזים יאפשרו ליזמים בעלי רעיונות טכנולוגיים בתחילת דרכם‬
‫לפתח את המיזם משלב המחקר הבסיסי והפיתוח הראשוני עד לייצור מוצר סופי ושיווקו‪.‬‬
‫נוסף על התמיכה הכספית תפעל לשכת המדען הראשי ליצירה של שיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיה ומכוני‬
‫מחקר לבין התעשייה כך שמרכזים אלה ישמשו מוקד למחקר יישומי בתחומים של טכנולוגיות המים ואנרגיות‬
‫מתחדשות‪ .‬ידע וניסיון משולב של הגורמים המרכזיים באקדמיה ובתעשייה הפועלים בתחומים אלה ומרוכזים‬
‫תחת קורת גג אחת יבטיחו קרקע פורייה לפיתוחם של מיזמים טכנולוגיים ויתרמו לתעשייה הישראלית כולה‪.‬‬
‫התקציב הייעודי המוקצה למרכזים לתקופה של חמש שנים הוא ‪ 35‬מיליון ש"ח למרכז הטכנולוגי בתחום המים‬
‫ו‪ 57-‬מיליון ש"ח למרכז הטכנולוגי בתחום האנרגיות המתחדשות‪.‬‬
‫ראה הוראות המנכ"ל הרלוונטיות לנושאים (הוראת מנכ"ל ‪ 8.3‬לחממות;‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 427E7C02-4026-4F7C-B897-9797E0EF5562.htm‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬
‫הוראת מנכ"ל ‪ 8.14‬לאנרגיה מתחדשת)‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ B2617294-A2BD-49AC-BE07-F070BC1C4229.htm‬‬
‫סיוע באמצעות המדען הראשי במשרד התמ"ת (המשך)‬
‫תחליפי נפט לתחבורה‬
‫לשכת המדען הראשי משתלבת בתכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט עקב העלייה במחירי הנפט‬
‫והצורך בפיתוח חלופה נקייה לייצור אנרגיה‪.‬‬
‫מתוך סך התקציב הממשלתי לתכנית הלאומית לתחליפי נפט לתחבורה‪ ,‬העומד על ‪ 1.5‬מיליארד ש"ח לעשור‬
‫הקרוב (‪ ,)2020-2011‬תקצה לשכת המדען הראשי כ‪ 1-‬מיליארד ש"ח לקידום מו"פ תעשייתי בתחום של‬
‫תחליפי הנפט‪.‬‬
‫קידום המו"פ בתעשייה זו ייעשה במסגרת מגוון מסלולי התמיכה של לשכת המדען הראשי תוך שימת דגש‬
‫על שיתוף פעולה בין‪-‬לאומי במו"פ ‪ -‬בעיקר עם מדינות סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬מדינות האיחוד האירופי‪,‬‬
‫גרמניה‪ ,‬צרפת וברזיל‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2012‬החלה לפעול תכנית ייעודית לעידוד השקעות בחברות ישראליות בתחום של תחליפי הנפט‬
‫לתחבורה‪ .‬מסגרת התקציב לתכנית זו היא ‪ 400‬מיליון ש"ח לתקופה של עשר שנים‪.‬‬
‫ראה המידע המלא באתר המדען הראשי (הוראת מנכ"ל ‪)8.21‬‬
‫‪http://www.moit.gov.il/NR/exeres/ 55DCD343-BF6D-4F90-A0CF-CAB85AF85D9D.htm‬‬
‫התכנית להפחתת פליטות חממה‪ -‬חדשנות ומו"פ‬
‫התמיכה הניתנת במסגרת המסלול אשר מפעילה לשכת המדען הראשי‪ ,‬הינה תוספת לתמיכה הניתנת במסגרת‬
‫המסלולים שמרכז השקעות והמשרד להגנת הסביבה מפעילים‪.‬‬
‫מטרת התמיכה הנוספת היא לעודד ביקוש לטכנולוגיות ישראליות חדשניות ועל ידי כך לעודד פיתוח תעשייה‬
‫ישראלית עתירת ידע בתחום של הפחתת פליטות של גזי חממה‪.‬‬
‫במסגרת מסלול זה לשכת המדען הראשי בוחנת אם מדובר בהתקנה מסחרית ראשונה של טכנולוגיה ישראלית‬
‫חדשה‪ ,‬כהגדרתה בהוראת המנכ"ל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬אושרו במסגרת מסלול זה מענקים בהיקף של ‪ 9‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת לסיוע בהשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה (הוראת‬
‫מנכ"ל ‪)4.21‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 8DE05FCE-C483-4F94-80A9-1CF45A4179E9.htm‬‬
‫‪10‬‬
‫פרק ‪3‬‬
‫‪Israel‬‬
‫‪NewTech‬‬
‫התכנית הלאומית לקידום תעשיות המים והאנרגיה המתחדשת שבמטה לקידום השקעות‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬פועלת‬
‫במטרה למצות את הפוטנציאל העסקי של תעשיית הקלינטק הישראלית בשוק הגלובאלי‪.‬‬
‫תוך הכרה בחשיבות של מציאת פתרונות טכנולוגיים ברי קיימא והבנה כי תחומים אלו ימשיכו לצמוח במהירות‬
‫בשנים הקרובות‪ ,‬מאפשרת התכנית ליזמות המקומית למלא תפקיד מרכזי בבמה העולמית‪.‬‬
‫לאור הפוטנציאל המשמעותי ויכולותיה המוכחות של ישראל‪ ,‬צוות התוכנית והשותפים בה פועלים על מנת‬
‫להנגיש את המידע ולשמש כגורם מסנכרן‪ ,‬מתאם ומחבר בין התעשייה וכלי הסיוע הממשלתיים ובין התעשייה‬
‫הישראלית והשוק העולמי‪.‬‬
‫הגישה ההוליסטית של ‪ Israel NewTech‬מתמקדת בארבעה רבדים עיקריים‪:‬‬
‫חיזוק המשאב האנושי ‪ -‬על ידי השקעה רחבת היקף בפיתוח מסלולי לימוד ייחודיים ובניית קורסים להכשרה‬
‫ולהסבת אקדמאים לתחום;‬
‫קידום תכניות מחקר ופיתוח ‪ -‬באמצעות מגוון מסלולי תמיכה בשלבי מו"פ שונים;‬
‫החדרת חדשנות לשוק המקומי ‪ -‬בעזרת יישום בפועל של טכנולוגיות שונות ופריצה לשוק העולמי‪ ,‬העושה‬
‫שימוש נרחב במערך הנספחים של משרד התמ"ת וכן מכון היצוא ליצירת קשרים‪ ,‬ארגון משלחות‪ ,‬כנסים ואירועים‬
‫שיווקיים בינלאומיים לקידום תעשיית הקלינטק הישראלית ולמיתוגה כמקור של חדשנות וידע‪.‬‬
‫התוכנית מהווה גוף מתאם ומקשר בין עשרה משרדים וגופים ממשלתיים שונים‪.‬‬
‫התחום בו מהווה ניוטק גוף ביצוע הינו החדירה לשווקים הגלובאליים‪ ,‬משיכת השקעות והפעילות הבינ"ל‪,‬‬
‫ופועלת עבור התעשייה הישראלית‪ ,‬יחד עם מערך הנספחים המסחריים ומכון היצוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתחומים הבאים‪:‬‬
‫@‬
‫@‬
‫‬
‫‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫הסכמי שת"פ עם מדינות וארגונים (מישיגן‪ ,‬בייג'ינג‪,‬‬
‫איטליה‪ ,‬מקסיקו וכו')‬
‫ארגון משלחות לכנסים ותערוכות בינ"ל בשווקי היעד‬
‫חומרי שיווק במגוון שפות‬
‫פעילות מול גופים בינ"ל ‪ -‬בנק עולמי‪EBRD, WEF ,‬‬
‫‪ IWA‬ועוד‪.‬‬
‫תקינה בינ"ל כמקדמת טכנולוגיות ישראליות בעולם‬
‫כלי תמיכה בתעשייה – קרן יועצים (‪ ,)EBRD‬מכרזים‬
‫בינ"ל‪ ,‬סין ועוד‬
‫‬
‫@‬
‫‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫@‬
‫הבאת משלחות עסקיות סקטוריאליות לישראל‬
‫תיאום מפגשים לחברות בארץ השירות‬
‫תיאום מפגשים עסקיים (‪ )B2B‬בתערוכות‬
‫טיפול בפנייה של חברה במסגרת מערך הטיפול‬
‫בפניות‬
‫ימי טכנולוגיות וקידום השקעות בארץ אל מול‬
‫חברות יעד‬
‫ראה המידע המלא באתר תוכנית ‪Israel NewTech‬‬
‫‪11‬‬
‫פרק ‪4‬‬
‫צמיחה ירוקה‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪ 3768‬לגיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה‬
‫בהמשך להצטרפות ישראל ל ‪ ,OECD‬אישרה הממשלה ביום ראשון ה‪ 23-‬באוקטובר ‪ 2011‬את הצעת שרי‬
‫הגנת הסביבה והתעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה לגבש אסטרטגיה לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים‬
‫‪ .2012-2020‬התוכנית תאמוד את הפוטנציאל הגלום למשק ממעבר לכלכלה ירוקה ותמליץ על דרך הפעולה‬
‫הנדרשת ליישום‪ .‬הצעדים שיגובשו צפויים להניב למשק הישראלי תוספת של מיליארדי ש”ח לתוצר‬
‫לצד חיסכון של מיליארדי ש”ח נוספים שכיום מושקעים בהתמודדות עם מפגעים סביבתיים ובריאותיים‪.‬‬
‫התוכנית תאתר את הכלים המומלצים לשימוש מושכל במשאבי הסביבה כאמצעי לפיתוח המשק הישראלי‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬פיתוח תעשיות נקיות חדשות‪ ,‬מנועי צמיחה חדשים להגדלת שיעור התעסוקה‪ ,‬הגברת כושר‬
‫התחרותיות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי‪ ,‬צעדי התייעלות וחיסכון במשאבים‪ .‬התוכנית כוללת‬
‫בין היתר תמרוץ תעשיות מסורתיות למעבר לתהליכי ייצור נקיים יותר‪ ,‬עידוד טכנולוגיות ידידותיות לסביבה;‬
‫יצירת שווקים חדשים למוצרים ירוקים ועוד‪.‬‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2011/Pages/des3768.aspx‬‬
‫עיקרי התכנית לעידוד צמיחה ירוקה‪:‬‬
‫התוכנית נועדה לקדם התייעלות סביבתית בתעשייה‪ ,‬אכיפה נגד חברות המשווקות מוצרים המתחזים לירוקים‪,‬‬
‫מיסוד הליך רישוי ירוק לעסקים וקידום אזורי תעשייה ירוקים ‪ .‬עלפי הערכות כלכליות‪ ,‬התוכנית צפויה להגדיל‬
‫את התוצר בכ‪ 76-‬מיליארד שקל עד שנת ‪.2017‬‬
‫משרדי הגנת הסביבה והתמ”ת השלימו את גיבוש התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה‪ .‬מטרת התוכנית היא‬
‫לקדם צמיחה כלכלית בשיתוף עם הסביבה‪ ,‬ולסגור פערים של עשרות שנים מול התעשייה במדינות המתקדמות‬
‫כדי לבסס בישראל תעשייה ירוקה ותחרותית‪.‬‬
‫עלות התכנית ‪ 850‬מיליון שקל על פני חמש שנים‪ ,‬מעריכים כי היא תייצר עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים‬
‫במשק‪ .‬התוכנית טרם אומצה ע”י הממשלה‬
‫עוד כוללת התכנית‪ ,‬שגובשה בתיאום עם התעשיינים‪ ,‬צמצום הביורוקרטיה הסביבתית אשר תחסוך למשק ‪375‬‬
‫מיליון שקל ומעבר לצרכנות ירוקה במגזר הביתי והציבורי‪ .‬בין היתר‪ ,‬יורחב הדירוג האנרגטי למוצרי חשמל‪ ,‬יבוצעו‬
‫הכשרות מקצועיות לתעסוקה ירוקה‪ ,‬בנייה ירוקה‪ ,‬ייצור נקי‪ ,‬התייעלות אנרגטית וסיוע ממשלתי להשקעות סביבתיות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרק ‪5‬‬
‫מיחזור‬
‫ובנייה ירוקה‬
‫הבנייה הירוקה היא בנייה ידידותית לסביבה ולמשתמש בה‪ .‬היא כוללת חסכון‪ ,‬ייעול‬
‫השימוש במשאבים‪ ,‬מחזור מרבי של הקיים‪ ,‬וכל זאת תוך חתירה לשמירה על הבריאות‬
‫ואיכות החיים של כלל המשתמשים במבנה‪ ,‬בהווה ובדורות הבאים‪.‬‬
‫הבנייה הירוקה תורמת לסביבה ע"י צמצום הטמנת הפסולת‪ ,‬חיסכון במשאבים‪ ,‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬ושמירה‬
‫על שטחים פתוחים‪ ,‬כאשר התכנון מחייב הבטחת בריאות הציבור‪ ,‬ובטיחות מרבית של המשתמשים‪ ,‬ייעול‬
‫וצמצום השימוש במשאבים מתכלים‪ ,‬בחומרים ובמוצרים מזיקים‪ ,‬מונעת חשיפה לחומרים מסוכנים‪ ,‬ומביאה‬
‫לטיפוח הערכים החברתיים‪ ,‬הסביבתיים והתרבותיים הקיימים‪ ,‬וכן מגבירה את התפוקה והאיכות‪.‬‬
‫בנייה ירוקה איננה כוללת רק את שלב התכנון‪ ,‬אלא גם התייחסות לשלבי הביצוע והתפעול לאורך זמן‪ .‬בנייה‬
‫זו הינה המרכיב המבני‪/‬פיזי של תכנון בר קיימא המוגדר כ"הבטחת מילוי צרכי ההווה ללא סיכון יכולתם של‬
‫הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם"‪.‬‬
‫התקן הישראלי המחודש והמורחב לבניה ירוקה ת"י ‪ 5281‬מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בישראל‬
‫וכולל תשעה תחומים‪ :‬אנרגיה‪ ,‬קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬חומרים בריאות ורווחה‪ ,‬פסולת ותחבורה‪ ,‬ניהול אתר הבניה וחדשנות‪.‬‬
‫‪http://english.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispW‬‬
‫‪hat=Object&enDispWho=Articals^l6795&enZone=green_building_teken_il‬‬
‫תמיכות בבנייה ירוקה‬
‫פיתוח אזורי תעשייה ירוקים‬
‫משרד התמ"ת פועל בתחום הבנייה הירוקה בקידום שני אזורי תעשייה‪ :‬ספירים בדרום וגלבוע בצפון‪ ,‬שני‬
‫אזורי התעשייה יפותחו במסגרת בנייה ירוקה וינחו את המפעלים המוקמים איך לבנות את מפעליהם באופן‬
‫שיצמצם פגיעה בסביבה‪.‬‬
‫פרויקט קיימות‬
‫במסגרת התוכנית להכשרה מקצועית‪ ,‬המשרד מפעיל פרויקטים לקיימות בבתי הספר הנתמכים ע"י המשרד‬
‫באמצעות סדנאות להטמעת חיסכון באנרגיה ובמשאבים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק ‪ :4‬מיחזור ובנייה ירוקה‬
‫תמיכות בבניה ירוקה ע"י המשרד להגנת סביבה‬
‫משרד הגנת הסביבה תומך בבניית מבנים חדשים בבניה ירוקה ומפרסם מידי תקופה "קולות קוראים" בנושא‪.‬‬
‫יש לעקוב אחר הקולות באתר המשרד להגנת הסביבה‪.www.sviva.gov.il :‬‬
‫מיחזור‬
‫בענף המיחזור יש פוטנציאל כלכלי רב והוא תורם לסביבה ע”י צמצום הפסולת והשימוש‬
‫בה כחומר גלם ובכך למעשה מצמצם גם הצורך בהפקת חומרי גלם חדשים‪ .‬משרד‬
‫התמ”ת ומינהל סביבה ופיתוח בר קיימא מעורב במספר רב של יזמויות להקמת מפעלי‬
‫מיחזור ברחבי המדינה‪.‬‬
‫כלי הסיוע העיקריים שעומדים לרשות היזמים הינם‪:‬‬
‫@ הקצאת קרקע לתעשייה‬
‫@ מענק לפי החוק לעידוד השקעות הון‪.‬‬
‫(יש להדגיש שהסיוע מוענק למפעלי תעשייה ולא למפעלים לייצור אנרגיה מפסולת)‬
‫ברחבי המדינה הוקמו כבר כתריסר מפעלים אשר הוקמו בסיוע המשרד ואנו צופים שלחץ הרגולציה מחד‬
‫ועליית המחיר העולמי של חומרי הגלם מאידך ישפיעו על הכדאיות הכלכלית של הקמת מפעלי מיחזור נוספים‬
‫בתחומים השונים‪ .‬משרד הגנת הסביבה מוביל מהפיכה של ממש בחוקים ובתקנות השונות שהוא מתקין בנושא ‪.‬‬
‫ראה חוק לסילוק ומיחזור צמיגים התשס"ז‪.2007-‬‬
‫‪http://old.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/law/psolet22_1.pdf‬‬
‫מיחזור צמיגים‬
‫החוק לסילוק ומיחזור צמיגים נחקק בשנת ‪ ,2007‬מטרת החוק להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים באופן שיבטיח‬
‫הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים‪ ,‬ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת וצמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת‪.‬‬
‫החוק מחייב את יבואני ויצרני הצמיגים לדאוג לסילוק ולמיחזור הצמיגים המשומשים‪.‬‬
‫החוק קובע יעדי מיחזור העולים וגדלים מדי שנה‪ .‬משנת ‪ 2013‬תיאסר לחלוטין הטמנת צמיגים באתרי הטמנת‬
‫האשפה‪.‬‬
‫מיחזור פסולת אלקטרונית‬
‫החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות נחקק ב‪.2012-‬‬
‫מטרת חוק זה להקטין את ההשפעות הסביבתיות השליליות ולקבוע הסדרים לענין טיפול סביבתי בציוד חשמלי‬
‫ואלקטרוני ובסוללות ומצברים כדי לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני לצמצם את כמות הפסולת‬
‫האלקטרונית ולמנוע את הטמנתה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרק ‪ :4‬מיחזור ובנייה ירוקה‬
‫החוק מטיל אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים לבצע מיחזור וקובע יעדים מחייבים למיחזור‪ .‬כמו כן מוטלת‬
‫עליהם החובה לפינוי הפסולת ולביצוע הפרדה של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני מהמגזר הביתי‪ .‬החוק אוסר‬
‫הטמנה של הפסולת לעיל‪.‬‬
‫ב ‪ 2013‬צפוי להיות מוקם מפעל המיחזור הראשון מסוגו בארץ למחזור פסולת אלקטרונית‪.‬‬
‫ראה חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות‪ ,‬התשע"ב‪.2012-‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/675_3_1.rtf‬‬
‫מיחזור אריזות‬
‫החוק להסדרת הטיפול באריזות נחקק ב‪2011-‬‬
‫מטרת החוק להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות‪ ,‬למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות‪.‬‬
‫החוק‪ ‬מטיל על יצרנים ויבואנים‪ ‬של מוצרים ארוזים או אריזות שירות‪ ,‬למחזר פסולת אריזות של המוצרים‬
‫הארוזים או אריזות השירות שייצרו או ייבאו‪ ‬בהתאם ליעדי מיחזור‪ ( ‬יעדים שונים לחומרי אריזות שונים)‪.‬‬
‫על מנת לאפשר ליצרנים וליבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות‪ ‬לקיים את כל חובותיהם על פי החוק‬
‫הוקם תאגיד מיחזור יצרנים (ת‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫יעדי מיחזור‬
‫על יצרן ויבואן לבצע מיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות‪ ,‬שייצרו‬
‫או שייבאו‪ ,‬בשיעורים שיוקבעו בחוק או בתקנות‪.‬‬
‫ראה חוק להסדרת הטיפול באריזות‪ ,‬התשס"א‪2011-‬‬
‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/EDADEB07-534F-4F96-A80F-043F3B868408/25255/2275.pdf‬‬
‫‪15‬‬
‫פרק ‪6‬‬
‫היערכות‬
‫לשינויי אקלים‬
‫רקע‬
‫מגמות של שינויי האקלים נצפות ברחבי העולם בעשרות השנים האחרונות ומתבטאות בשינויים של משטר‬
‫הטמפרטורות והגשם ועלייה בשכיחות ועוצמת אירועי מזג אויר קיצונים‪.‬‬
‫לתרחישים אלו עלולה להיות השפעה על תחומים שונים ורבים במשק החל ממשק המים‪ ,‬החקלאות‪ ,‬בריאות‬
‫הציבור‪ ,‬שמירת חופים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מגוון מינים ועוד‪.‬‬
‫@ אזורי החוף – ריכוז ניכר מאוכלוסיית העולם מתגורר באזורים חופיים‪ .‬באזורים אלו ישנם מגוון של סכנות‬
‫אשר מחריפות עקב שינויי האקלים כגון‪ ,‬סערות עוצמתיות‪ ,‬הצפות ושחיקת הקרקע‪.‬‬
‫@ משאבי מים – משאבי המים נתונים תחת עומס מפאת גידול הביקוש המתמיד הנובע מגידול האוכלוסיה‬
‫וחקלאות אינטנסיבית המוביל באזורים מסויימים לשימוש גדול יותר מההיצע‪.‬‬
‫שינויי האקלים מחמירים נושא זה גם בהיצע (שינויים במשטר הגשמים) וגם בביקוש (עלייה באידוי)‪.‬‬
‫@ חקלאות – לשינויים קטנים ביותר באקלים השלכות דרסטיות על תוצרת חקלאית‪.‬‬
‫@ בריאות הציבור – זו מושפעת במגוון דרכים בצורה ישירה ובלתי ישירה מהאקלים‪.‬‬
‫@ תשתיות – כל התשתיות‪ ,‬חשמל‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מים וכדומה נמצאות בסכנה באירועי מזג אוויר קיצוניים בפרט‬
‫ושינויי אקלים בכלל‪.‬‬
‫בכדי להסתגל לשינויי האקלים יש צורך בטכנולוגיות‪ ,‬מיומנויות וידע‪.‬‬
‫המצב בישראל‬
‫ישראל חברה באמנת שינוי האקלים ופרוטוקול קיוטו‪ .‬פרוטוקול קיוטו (הידוע גם בשם אמנת קיוטו) הוא תוספת‬
‫לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (‪ ,http://unfccc.int )UNFCCC‬אמנה בינלאומית‬
‫בנושא התחממות כדור הארץ‪ .‬הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה‪ .‬מדינות שחתמו על הפרוטוקול‬
‫מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו‪-‬חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים‬
‫הקשורים להתחממות כדור הארץ‪.‬‬
‫אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה‪ ,‬האומות המאוחדות חוזות ירידה של ‪ 2.0‬עד ‪ 2.8‬מעלות צלזיוס בטמפרטורה‬
‫הגלובלית עד שנת ‪.2050‬‬
‫‪16‬‬
‫פרק ‪ :5‬היערכות לשינויי אקלים‬
‫ממשלת ישראל אישרה את אמנת האקלים בספטמבר ‪ 1996‬וחתמה על פרוטוקול קיוטו בשנת ‪ .1998‬בפברואר‬
‫‪ 2004‬אושר הפרוטוקול על ידי ממשלת ישראל‪ .‬ישראל מוגדרת באמנה כמדינה מתפתחת‪ ,‬על כן‪ ,‬לא חלות‬
‫עליה התחייבויות לעניין פליטת גזי חממה‪ .‬יחד עם זאת ישראל לקחה על עצמה יעד של הפחתה של ‪ 20%‬בגזי‬
‫חממה עד שנת ‪ 2020‬בהשוואה לתרחיש של “עסקים כרגיל"‪.‬‬
‫בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 474‬שהתקבלה ביוני ‪ , 2009‬גובשה תוכנית פעולה לאומית לנושא ההסתגלות‬
‫לשינויי האקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה‪ .‬במסגרת תוכנית זו משרד התמ"ת‪,‬תחת תוכנית פעולה ‪,36‬‬
‫יקדם ויעודד את התעשייה המקומית אשר יכולה לתת מענה לשינויי אקלים‪.‬‬
‫עידוד שיווק הטכנולוגיות הישראליות ‪Adaptation Technologies‬‬
‫לתעשייה הישראלית ידע במגוון רחב של תחומים העשויים להיות רלוונטים להסתגלות לשינויי אקלים‪ .‬המינהל‬
‫מעוניין לזהות ידע וטכנולוגיות ישראליות שניתן להציע ולשווק בעולם כאמצעים להתמודדות עם השלכות‬
‫שינוי האקלים‪ .‬התעשייה הירוקה יכולה להיות לא רק כלי להתמודדות עם שינויי האקלים‪ ,‬אלא הזדמנות‬
‫כלכלית ייחודית לצמיחה כלכלית‪.‬‬
‫משבר האקלים משנה כבר היום את הסביבה העיסקית בעולם ומייצר הזדמנויות חדשות עבור חברות ותעשיות‬
‫המשכילות להתאים מוצרים ותהליכי ייצור לשוק המשתנה‪ ,‬ומובילות בפיתוח מוצרים ושירותים בתחומים כמו‬
‫התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות מתחדשות ועוד‪ .‬אתגר ההסתגלות לשינויי האקלים יגביר את‬
‫הביקוש לפתרונות טכנולוגיים בתחומים מגוונים‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬משרד התמ"ת ירכז את המידע על חברות ישראליות בעלות טכנולוגיה מתאימה להתמודדות עם‬
‫שינוי אקלים ויפיק בשנת ‪ 2013‬קטלוג אשר ירכז את כלל הטכנולוגיות הללו וקטלוג חברות ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק ‪7‬‬
‫פרוטוקול‬
‫מונטריאול ‪-‬‬
‫חומרים הפוגעים בשכבת האוזון‬
‫חלוקת מכסות ליבוא של חומרים הפגעים בשכבת האוזון‬
‫(הוראת מנכ"ל ‪)2.9‬‬
‫מדינת ישראל אשררה בשנת ‪ 1992‬את אמנת וינה בדבר החומרים הפוגעים באוזון‪,‬‬
‫ומיישמת את הדרישות הקבועות בה ובפרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים‬
‫את שכבת האוזון‪ .‬החובות הנגזרות מיישום האמנה והפרוטוקול בתחום הייבוא נקבעו‬
‫על ידי חובת רישוי יבוא מאמצע שנות ה‪ 90-‬ובהמשך באמצעות תקנות החומרים‬
‫המסוכנים "יישום פרוטוקול מונטריאול" כפי שנחקקו בשנת ‪ 2004‬על ידי המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.‬‬
‫עפ"י המחויב באמנה‪ ,‬מדינת ישראל יישמה מדרגת הפחתה משנת ‪ 2010‬ועד שנת ‪( 2014‬כולל) לערך של‬
‫‪ 75%‬מהצריכה בשנת הבסיס ‪.1989‬‬
‫משנת ‪ 2015‬ועד שנת ‪ 2020‬תקטן המכסה ל‪ 10%-‬בלבד משנת הבסיס‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬סך הכמות של חומרים מקטגוריית ה‪ HCFCs-‬אשר תותר ליבוא במהלך שנת ‪ 2011‬ועד שנת ‪2014‬‬
‫(כולל) בהתאם לאמנה‪ ,‬לא תעלה על ‪ 82.25‬טון ‪( ODP‬שווה ערך לסך הכמויות טון של חומרים המפוקחים‬
‫מוכפל במקדם הפגיעה שלהם באוזון) ‪.‬‬
‫לאור המחסור הוחלט במינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד התמ"ת בשיתוף "המוקד הלאומי" לפרוטוקול‬
‫מונטריאול במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬לחלק מכסות יבוא לצרכי המשק השונים‪ ,‬באמצעות רישיונות יבוא‬
‫בהתאם לסמכותו של שר התמ"ת בצו יבוא חופשי ‪ -‬תשע"א‪ 2011-‬ועל פי מדיניות העונה על הצרכים כפי‬
‫שיפורטו בהוראת מנכ"ל ‪2.9‬‬
‫בתוספת הראשונה לצו יבוא חופשי תשע"א‪ 2011-‬נקבעו החומרים בסעיפי מכס ‪ 39.07 ,38.24 ,29.03‬חומרים‬
‫הפוגעים באוזון המחייבים קבלת רישיונות לצורך יבואם‪.‬‬
‫חלוקת המכסות הינה באמצעות רישיונות יבוא‪ ,‬ב‪ 2-‬חלוקות שנתיות עיקריות‪.‬‬
‫היבואנים נקראים להגשת הבקשות בשני מועדים‪ ,‬והרישיונות מוגבלים לכמות ולתקופה‪.‬‬
‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/ CE6762E5-9D3E-4622-BD5E-BC9EECC8BE37/0 /‬‬
‫‪import_regulations_march_2012.pdf‬‬
‫‪18‬‬
‫פרק ‪ :6‬פרוטוקול מונטריאול‬
‫יבואנים זכאים הינם‪ ,‬בעלי היתר רעלים לחומר והוכחת שימוש הגבוה מ ‪ 10‬טון בכל אחת מהשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫המכסות המחולקות הינן עד ‪ 1200‬טון של ‪ R22‬ועוד כ‪ 200-‬טון של ‪R141b‬‬
‫שאר הכמות המותרת נשמרת ע"י הרשות המוסמכת לחלוקות חירום לצרכים מיוחדים של המשק‪.‬‬
‫לא יינתנו רישיונות יבוא לשם שימוש במערכות ייצור חדשות היות ובשנת ‪ 2015‬עת תחול ירידה נוספת בכמות‬
‫המותרת לשימוש‪ ,‬לא יוותרו גזים לכל צרכי המשק וייווצר קושי לספק שירותים למערכות הקיימות‪.‬‬
‫מתקני קירור ומיזוג המבוססים על גזים ממשפחת ‪ HCFC‬הוכנסו לרישוי יבוא‪ ,‬ולא יונפקו רישיונות יבוא הן‬
‫למערכות אלה והן לגזים לצורך מילוי במערכות חדשות‪.‬‬
‫ראה נוהל הגשת הבקשות באתר התמ"ת (הוראת מנכ"ל ‪ - 2.9‬חלוקת מכסות ליצוא של חומרים הפוגעים‬
‫בשכבת האוזון)‪.‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 94C39FE4-2ED7-41EF-BEC6-55DC37E996B7.htm‬‬
‫‪19‬‬
‫פרק ‪8‬‬
‫פרק‬
‫פיקוח על‬
‫ייצוא דו שימושי‬
‫רקע‬
‫@ המדינות המתועשות ובראשן ארה"ב ומדינות האיחוד האירופאי מקיימות משטרי פיקוח בין‪-‬לאומיים‬
‫בתחומי הנשק לסוגיו וכן פריטים דו‪-‬שימושיים‪ .‬משטרים בין‪-‬לאומיים אלה אליהם הצטרפו מדינות נוספות‪,‬‬
‫מיועדים למנוע רכישת נשק קונבנציונאלי וכן טובין וטכנולוגיה דו‪-‬שימושיים (מוצרים המיועדים לשימוש‬
‫אזרחי אך ניתן לעשות בהם גם שימוש צבאי) על ידי מדינות או ארגוני טרור המהווים איום על היציבות‬
‫והשלום העולמי‪.‬‬
‫@ המדינות המובילות ובתוכן ישראל הציבו את המאבק בתופעה כיעד מרכזי בפיקוח על הסחר ועושות זאת בין‬
‫היתר על ידי רישוי יצוא של פריטים וטכנולוגיה הן בתחום הקונבנציונאלי והן בתחום הלא קונבנציונאלי‪.‬‬
‫@ רגולציה לפיקוח על היצוא בתחומים אלו‪ ,‬קיימת בצווי הפיקוח הישראלים וביניהם‪:‬‬
‫@ צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי‪ ,‬הביולוגי והגרעיני)‪ ,‬התשס"ד‪2004-‬‬
‫@ צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין‪ ,‬שרותים וטכנולוגיה דו שימושיים‪ ,‬התשס"ו‪( 2006-‬ואסנאר)‬
‫@ פיקוח על יצוא ציוד וטכנולוגיות טילים (‪ )MTCR‬אתר המשטר (התוספת הרביעית לצו יצוא חופשי)‬
‫צווים אלה משלימים את פיקוח היצוא בתחום ציוד לחימה וידע ביטחוני המוסדר על ידי "חוק הפיקוח על יצוא‬
‫ביטחוני‪ ,‬התשס"ז‪."2007-‬‬
‫המצב בישראל‬
‫משרד התמ"ת באמצעות צו היצוא דו‪-‬שימושי מסדיר את הפיקוח על היצוא של מוצרים‪ ,‬ידע ושירותים דו‪-‬‬
‫שימושיים המופיעים ברשימות של משטר ואסנאר‪.‬‬
‫הצו הוא מכוח פקודת היבוא והיצוא ‪ .1979 -‬הצו משלב את משרד הביטחון ומשרד החוץ כחלק מהליך קבלת‬
‫החלטת מתן רישיון‪ ,‬ונכנס לתוקף בתאריך ‪.1.1.2007‬‬
‫‪20‬‬
‫פרק ‪ :7‬פיקוח על ייצוא דו שימושי‬
‫משטרי פיקוח בין‪-‬לאומיים – חקיקה ופיקוח דו‪-‬שימושיים‬
‫משטר ‪ -‬הסכמה‬
‫פוליטית בין‬
‫מדינות (ואמנה)‬
‫תחום פיקוח‬
‫‪(NPT) NSG‬‬
‫גרעיני‬
‫‪(BWC) AG‬‬
‫ביולוגי‬
‫‪(CWC) AG‬‬
‫כימי‬
‫‪MTCR‬‬
‫טילים‬
‫‪Wassanaar‬‬
‫‪Arrangement‬‬
‫ציוד‪ ,‬ידע‬
‫ושירותים‬
‫דו‪-‬שימושיים‬
‫דו שימושי‪-‬יצוא ביטחוני‪.‬‬
‫ונשק קונבנציונאלי אמצעי הצפנה‪.‬‬
‫רשימת פיקוח‬
‫חקיקה ישראלית‬
‫המשרד המפקח‬
‫ציוד‪ ,‬חומרים וידע‬
‫דו‪-‬שימושיים‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני‬
‫‪2004‬‬
‫תמ"ת‬
‫(ביטחון וחוץ)*‬
‫‪ Trigger List‬חומרים וציוד‬
‫תמ"ת‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬
‫תמ"ת‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬
‫תמ"ת‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬
‫תמ"ת‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬
‫תמ"ת‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני ‪ +‬תמ"ת‬
‫(ביטחון וחוץ)‬
‫צו יצוא חופשי‬
‫צו כימי ביולוגי גרעיני ‪ +‬תמ"ת‬
‫(ביטחון וחוץ)‬
‫צו יצוא חופשי‬
‫ביטחון‬
‫צו ואכרזת פיקוח‬
‫(וחוץ)‬
‫‪ -1995‬יצוא ביטחוני‬
‫תמ"ת‬
‫צו יצוא חופשי‪-‬חוק‬
‫הפיקוח יצוא ביטחוני (ביטחון וחוץ)‬
‫תמ"ת‬
‫צו הפיקוח‬
‫(ביטחון וחוץ)‬
‫‪2006‬‬
‫ביטחון‬
‫חוק הפיקוח‪2007-‬‬
‫(וחוץ)‬
‫ציוד ביולוגי‬
‫פתוגנים של צמחים‬
‫גורמים ביולוגיים‬
‫פתוגנים של בעלי חיים‬
‫מתקנים ציוד וידע דו‪-‬‬
‫שימושיים‬
‫חומרי מוצא‬
‫מע' רקטות וכלי טייס לא‬
‫מאוישים‬
‫תת מערכות ופריטים‬
‫דו‪-‬שימושיים‬
‫דו שימושי‬
‫משטר פיקוח יצוא דו שימושי ‪ -‬צו היבוא והיצוא – על פי "רשימות ואסנאר"‬
‫(פיקוח על יצוא טובין‪ ,‬שירותים וטכנולוגיה דו‪-‬שימושיים)‪ ,‬התשס"ו‪2006-‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/ C6357298-7B24-4CEE-8416-33EC1B6BB21C/0 /‬‬
‫‪tzavpikucayetzudu.pdf‬‬
‫יישום‬
‫הצו נכנס לתוקף בתאריך ‪.1.1.2007‬‬
‫מחייב קבלת רישיון יצוא לטובין‪ ,‬שירותים וטכנולוגיה עפ"י רשימות ואסנאר*‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ‪ :7‬פיקוח על ייצוא דו שימושי‬
‫(*עיר בהולנד בה התקיימו בשנות ה‪ 90-‬דיונים ונחתם הסדר בין ‪ 27‬מדינות מייסדות (היום ‪ 40‬חברות) לגבי‬
‫פיקוח על יצוא נשק וכן פריטים דו‪-‬שימושיים בתחום הנשק הקונבנציונאלי‪ ,‬ההסדר החליף משטר פיקוח קודם)‪.‬‬
‫‪" .1‬דו‪-‬שימושי" מיועד לשוק האזרחי אך יכול לשמש למטרות צבאיות‪.‬‬
‫‪ .2‬ואסנאר – הסדר בין מדינות בדבר פיקוח יצוא עפ"י רשימות‪.‬‬
‫ אמצעי לחימה – ‪ 22‬סעיפים‪.‬‬
‫ ל"דו‪-‬שימושי" – ‪ 9‬קטגוריות‪.‬‬
‫תהליך הרישוי‬
‫בנוסף לצו היצוא ניתן להיעזר בהוראת מנכ"ל תמ"ת פיקוח על יצוא טובין‪ ,‬שירותים וטכנולוגיה דו‪-‬שימושיים‬
‫(הוראת מנכ"ל ‪.)3.5‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 3CE10417-91FF-4E4B-A836-6F9B2AB63FBD.htm‬‬
‫ההוראה מבהירה חלק מהדרישות‪ ,‬להסברים נוספים ניתן לפנות לאחראים על הרישוי במינהל הסביבה בתמ"ת‪.‬‬
‫רישוי התמ"ת אינו חל על טובין וטכנולוגיה החייבים ברישוי עפ"י חוק הפיקוח על יצוא בטחוני‪ ,‬של משרד הביטחון‪.‬‬
‫קיים שיתוף פעולה בין המשרדים ועם קבלת הבקשה לרישיון היא מועברת מיידית ונבחנת גם על ידי משרד‬
‫הביטחון ומשרד החוץ‪.‬‬
‫הרישיון ניתן בתוך ‪ 5‬עד ‪ 20‬ימי עבודה (אם לא הוארך ב‪ 10-‬ימים נוספים) לאחר התייעצות‪ ,‬עם משרדי הביטחון‬
‫והחוץ‪ ,‬אולם אם מדובר ביצוא לאחת מחברות ואסנאר המופיעות בהוראת המנכ"ל‪ ,‬תהליך ההתייעצות קצר ורק‬
‫במקרים של סימני שאלה התקופה תעלה על ‪ 5‬ימים למתן רישיון‪.‬‬
‫מדינות ואסנאר לגביהן יש הליך התייעצות מקוצר הן‪ :‬מדינות האיחוד האירופאי וכן ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬
‫ניו‪-‬זילנד‪ ,‬יפן‪ ,‬נורווגיה ושוויץ‪.‬‬
‫מדיניות התמ"ת ומשרדי הממשלה‬
‫‪ .1‬מדובר על יצוא אזרחי ואין כוונה לאסור יצוא חוקי‪ ,‬אולם יש למלא בקפדנות את הוראות הצו ולהרחיב את‬
‫מתן הרישיונות לכל התעשייה הכפופה לצו‪ ,‬גם במחיר בירוקרטיה בהליך היצוא‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן הרישיון צריך להיעשות תוך בקרה במהירות המרבית ועד ‪ 20‬ימי עבודה‪ .‬קיימת שאיפה לקצר זמן זה‬
‫ככל הניתן‪ .‬היכרות עם היצואן ויצוא חוזר לאותם יעדים יאפשרו לעמוד ברצון זה‪ ,‬כך שהפגיעה בהליך‬
‫היצוא תהיה מזערית‪ .‬נכון לעכשיו זמן הטיפול הממוצע עומד על כ‪ 5-‬ימי עבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬בגלל הידע‪ ,‬הניסיון הנצבר והרצון לקיים איזון ובקרה סוכם כי ההחלטה תיעשה במשותף גם על ידי משרדי‬
‫החוץ והביטחון‪ .‬משרד החוץ לגבי היבטים מדיניים הכלולים בשיקול הדעת‪ ,‬כולל התייחסות ליחסי ישראל‬
‫ומדינת היעד וכן יחסים עם מדינות שכנות למדינת היעד‪ ,‬ומשרד הביטחון לגבי היבטים טכניים הקשורים‬
‫לציוד והפעלתו וכן מידע מודיעיני המאפשר התראות לגבי יצוא ליעדים מסוימים‪ ,‬ובעיקר לגבי גורמים‬
‫הפועלים באותן מדינות כולל בדיקה של המשתמש הסופי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫פרק ‪ :7‬פיקוח על ייצוא דו שימושי‬
‫טפסים ותהליך‬
‫באתר האינטרנט של התמ"ת נמצאים הטפסים האלקטרוניים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬טופס בקשה לרישיון ובו הצהרה לגבי הטובין וייעודם הסופי‪ .‬מפתח להבנת יעד היצוא הוא תיאור המשתמש‬
‫הסופי מפורט ככל הידוע‪ .‬ללא פרטים לגבי המשתמש הסופי ופרטי חובה נוספים שבטופס לא ניתן יהיה‬
‫להשלים מילוי הטופס ושליחתו האלקטרונית לתמ"ת‪.‬‬
‫‪ .2‬הטופס המלא נרשם בתמ"ת‪ ,‬והליך מתן הרישיון מתחיל‪ .‬רישיון היצוא כולל פרטים חיוניים מתוך טופס‬
‫הבקשה כפי שמולאו על ידי המבקש‪ ,‬פרטים אלה נשלפים בהמשך העיבוד מטופס הבקשה כדי ליצור‬
‫רישיון‪ .‬עם חתימת ה"רשות" נוצר רישיון שיועבר במקביל למבקש ולמכס‪.‬‬
‫‪ .3‬עותק רישיון באנגלית מהווה אישור של מדינת ישראל (לא רשמי) ליצואן‪ .‬יצואן המעוניין בו‪ ,‬ימלא בהמשך‬
‫לטופס פרטי בקשה את הבקשה ל"רישיון באנגלית"‪ .‬פרטים אלה הכרחיים להוצאת הרישיון‪ .‬רישיון זה‬
‫עשוי להועיל לגבי משלוחי יצוא הנמצאים במעבר‪.‬‬
‫‪ .4‬הבקשה כוללת גם טופס שאלות מנחות ליצואן‪ .‬שאלות אלה באות להבהיר הן ליצואן והן לנותן הרישיון‬
‫שנעשתה בדיקה עצמית של היצואן לגבי מהות היצוא ולא התעוררו סימנים מחשידים‪.‬‬
‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 771F9643-501D-4399-9F7B-2EC799A3B349.htm‬‬
‫רישוי יבוא כימיקלים (עפ"י צו יבוא חופשי התשע"ב‪)2012-‬‬
‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/ CE6762E5-9D3E-4622-BD5E-BC9EECC8BE37/0 /‬‬
‫‪import_regulations_march_2012.pdf‬‬
‫חומרי מוצא וחומרי נפץ‪ :‬עלולים לשמש לפיגועים ולכן מפוקחים מסיבות ביטחוניות‪ .‬האישור מותנה גם‬
‫באישור של היחידה לפיקוח על העבודה‪.‬‬
‫חומרי מוצא לסמים‪ :‬עלולים לשמש לתהליכים לייצור סמים‪ .‬ישראל מיישמת פיקוח על הכימיקלים הנ"ל‬
‫בהתאם לאמנה הבינלאומית‪ ,‬בשיתוף משרד הבריאות גורמי האכיפה‪.‬‬
‫פסולות מסוכנות‪ :‬מהווים סכנה סביבתית‪ .‬ישראל מיישמת מדיניות אמנת באזל המאפשרת מעבר פסולות‬
‫מסוכנות רק בין מדינות שאשררו האמנה‪ ,‬ואוסרת העברה למדינות שלא אשררו האמנה‪ .‬העברה בין מדינות‬
‫כפופה להודעות הדדיות והסכמת המדינה המקבלת‪.‬‬
‫פסולות ירוקות‪ :‬עלולים להוות מטרדים סביבתיים‪ .‬ישראל מחויבת ליישום מדיניות ה‪ OECD-‬לסחר חופשי‬
‫בין מדינות‪ ,‬אך תפקח על יצוא חומרים למדינות שלישיות במגמה לשמר הכדאיות של מנגנוני מיחזור מקומיים‪.‬‬
‫כימיקלים הפוגעים באוזון‪ :‬קררים למערכות מיזוג אוויר ומערכות קירור‪ ,‬כימיקלים להתפחה של פולימרים‪,‬‬
‫ולחומרי ניקוי לתעשיית האלקטרוניקה‪ ,‬בעלי מקדם פגיעה באוזון גבוהים‪ .‬רישוי עפ"י מכסות מופחתות‪ ,‬בהתאם‬
‫אמנת וינה פרוטוקול מונטריאול‪ .‬חלוקת המכסות רק ליבואנים שפעלו בחומרים אלו בהיקף משמעותי‪.‬‬
‫כימיקלים מזהמים אורגניים שרידיים‪ :‬רשימת חומרים המופיעה באמנת שטוקהולם‪ .‬מכונים גם ‪ .POPs‬ישראל‬
‫מיישמת האמנה ומגבילה היבוא כאמור באמנה‪ ,‬להוצאתם משימוש‪ ,‬להגבילם ולצמצם הפליטות שלהם‪.‬‬
‫כימיקלים חקלאיים ותעשייתיים מוגבלים‪ :‬רשימת כ‪ 40-‬כימיקלים המופיעים באמנת רוטרדם‪ ,‬מכונים ‪ .PIC‬לאור האמור‬
‫באמנה אסורים לשימוש‪ ,‬או מוגבלים לשימושים הכרחיים‪ .‬הסחר בין מדינות כפוף להסכמה והעברת מידע בין המדינות‪.‬‬
‫ראה הנוסח המלא של האמנות הנזכרות לעיל באתר התמ"ת‬
‫‪23‬‬
‫פרק ‪9‬‬
‫תכנון פיזי‬
‫הליכי התכנון והבנייה הם בין ההליכים הרגולטיביים החשובים המתקיימים במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬כפועל יוצא חלק גדול מהחשיבה לטווח ארוך ובינוני נעשה במוסדות התכנון‬
‫ובמערכות המקצועיות התומכות בהן‪.‬‬
‫הגידול והפיתוח המואצים במדינת ישראל לצד גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם המערבי יוצרים קונפליקטים‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ומרחביים מחריפים והולכים‪ .‬מציאות זו מחייבת מערכת תכנון מקצועית אשר תבטיח‬
‫איזונים ויחסי גומלין תומכים בין שימושי הקרקע השונים והפעילות המגוונת במרחב‪ .‬כל זאת במטרה לגשר‬
‫על פערים בין מגזרים באוכלוסייה ובין אזורים במרחב המדינה‪.‬‬
‫צמיחת המשק הישראלי מחוללת פעילות מרחבית ענפה המתבטאת בהקמת פרוייקטי תשתית ותחבורה‪,‬‬
‫הקמה ושדרוג של אזורי תעשייה ותעסוקה וניצול מוגבר של משאבי טבע ומחצבים‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬מערכת התכנון איננה רק "רגולטור"‪ ,‬אלא מערכת מאזנת ומגשרת בין אינטרסים וערכים בניסיון מתמיד‬
‫ליצור ערך מוסף ולהבטיח פיתוח איכותי ומושכל של הכלכלה‪ ,‬החברה והסביבה – תכנון ופיתוח בר קיימא‪.‬‬
‫היעד המרכזי של התכנון הפיזי במשרד התמ"ת הוא לגבש מדיניות תכנון ופיתוח תעשייתי ועירוני לטווח‬
‫הארוך ולהוות בסיס ידע להערכה והנחיה של תוכניות מפורטות ופרויקטים בטווח הקצר ולהוות גורם מתכלל‬
‫בתוך המשרד ומחוצה לו‪.‬‬
‫למשרד התמ"ת פעילות ענפה המשפיעה על עתיד המשק הישראלי‪ :‬פעילותו של המשרד באה לידי ביטוי‬
‫בהקמה ושדרוג של אזורי תעשייה ותעסוקה‪ ,‬מחצבים ומשאבי טבע‪ ,‬מוסדות חינוך והכשרה מקצועית ופעילות‬
‫משמעותית בתחומי סחר פנים‪ ,‬לכל אלה היבטים תכנוניים שיש לשלבם בתוכניות המתאר המקומיות‪,‬‬
‫המחוזיות והארציות‪.‬‬
‫עיקר הפעילות של תחום תכנון פיזי במינהל הסביבה ופיתוח בר קיימא‪ ,‬הוא לאזן את דרישות הפיתוח של‬
‫התעשייה הישראלית‪ ,‬המאופיינות בהשפעה רבה מעבר לתחום הצר של חצר המפעל‪ ,‬אל מול דרישות משרדי‬
‫הממשלה האחרים‪.‬‬
‫מנהל תחום תכנון פיזי בתמ"ת גם חבר בפורומים ובפרויקטים תכנוניים ממשלתיים וציבוריים ונציג המשרד‬
‫במוסדות התכנון הארציים לרבות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬הועדה לנושאי תכנון עקרוניים‪ ,‬הועדה‬
‫לפיתוח וחידוש המרחב העירוני במשרד רוה"מ והקרן לשיקום מחצבות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרק ‪10‬‬
‫אנשי קשר‬
‫שם‬
‫תפקיד‬
‫טלפון במשרד‬
‫דורון אברהמי‬
‫מנהל מינהל סביבה‬
‫ופיתוח בר קיימא‬
‫‪050-6290010 02-6662427/8‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב ברל‬
‫סגן מנהל מינהל סביבה ‪02-6662426‬‬
‫ופיתוח בר קיימא‬
‫‪050-6240247‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪050-6240904 02-6662419/7‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪03-7347492‬‬
‫‪050-6240928‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪02-6662418‬‬
‫‪050-6240239‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ממונה רישוי יבוא ויצוא ‪02-6662424‬‬
‫‪050-6240202‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צבי דש‬
‫מרכז בכיר תכנון‬
‫וסביבה‬
‫‪02-6662853‬‬
‫‪050-6240235‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שלמה פינטו‬
‫מרכז מעקב ובקרה‬
‫‪02-6662423‬‬
‫‪050-6240671‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אסתר דסה‬
‫רכז בכיר מסמכים‬
‫‪02-6662417‬‬
‫‪050-6240249‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪02-6662420‬‬
‫‪050-3094345‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמירם הלוי‬
‫מנהל תחום יצוא דו‬
‫שימושי‬
‫אריק לייבוביץ'‬
‫מנהל תחום תכנון פיזי‬
‫דרורה מוסקוביץ ממונה תשומות בניה‬
‫סימה חפץ‬
‫ד"ר אמיליה לרין מתנדבת כימאית‬
‫טלפון נייד‬
‫‪E-MAIL‬‬
‫מייל כללי של כל עובדי היחידה‪[email protected] :‬‬
‫פקס ביחידה‪02-6662922 :‬‬
‫‪25‬‬
2013 ‫ לפ"מ פברואר‬:‫הפקה‬
[email protected] www.moital.gov.il
‫הבלוג שלנו לכלכלה ירוקה‬
http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il