‫מינהל סביבה‬ ‫ופיתוח בר‪-‬קיימא‬ ‫משרד התמ"ת‬ ‫‪http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il/‬‬ ‫מינהל סביבה‬ ‫ופיתוח בר‪-‬קיימא‬ ‫משרד התמ"ת‬ ‫הבלוג שלנו לכלכלה ירוקה‬ ‫‪/http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il‬‬ ‫למען הסר ספק ‪ -‬בכל הנוגע לתוכניות וכלי הסיוע של המשרד המוזכרים בחוברת זו‪,‬‬ ‫הנוסח המלא כפי שמופיע בהוראות המנכ"ל ובנהלים הוא הקובע‪ .‬במקרה של סתירה בין‬ ‫חוברת זו לבין ההוראות והנהלים‪ ,‬יובהר כי ההוראות והנהלים גוברים על הכתוב בחוברת‪.‬‬ ‫תוכן העניניים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מינהל סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימ א‬ ‫‪4‬‬ ‫כלי הסיוע של משרד התמ" ת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Israel NewTech‬‬ ‫‪11‬‬ ‫צמיחה ירוק ה‬ ‫‪12‬‬ ‫מיחזור ובנייה ירוק ה‬ ‫‪13‬‬ ‫היערכות לשינויי אקלי ם‬ ‫‪16‬‬ ‫פרוטוקול מונטריאול ‪-‬‬ ‫חומרים הפוגעים בשכבת האוזון‬ ‫‪18‬‬ ‫פיקוח על ייצוא דו שימושי‬ ‫‪20‬‬ ‫תכנון פיזי‬ ‫‪24‬‬ ‫אנשי קש ר‬ ‫‪25‬‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫מינהל סביבה‬ ‫ופיתוח‬ ‫בר‪-‬קיימא‬ ‫מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא מרכז את ההיבטים של איכות הסביבה בכל הקשור‬ ‫לתעשייה‪ ,‬מטפל באמנות סביבתיות בין‪-‬לאומיות‪ ,‬משתתף בחקיקה מקומית הנובעת‬ ‫מדרישות סביבתיות וכן מבטיח שזרועות הסיוע השונות של המשרד יתחשבו‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬בגורמי הסביבה‪.‬‬ ‫תפקיד וחזון‬ ‫‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫להטמיע ערכי סביבה ופיתוח בר קיימא כלכלי בעבודת משרד התמ"ת‬ ‫לסייע לתעשייה לעמוד ברגולציה הסביבתית‬ ‫לפתח את תעשיית הכימיה והמיחזור בישראל‬ ‫להיות שותף להליך התכנון הארצי ולייצג בה את ערכי התעשייה‬ ‫אחריות‬ ‫‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫ריכוז נושאי הסביבה ופיתוח בר‪ -‬קיימא בתעשייה‬ ‫אחריות סקטוריאלית לכימיה‪ ,‬פארמה‪ ,‬אנרגיה מתחדשת ומיחזור‬ ‫מתן חוות דעת והמלצות להנהלה וליחידות המשרד‬ ‫גיבוש עמדות לנושא החקיקה הסביבתית‬ ‫קידום השימוש בטכנולוגיות סביבה בתעשייה‬ ‫טיפול בבקשות לכלי הסיוע של התמ"ת בתחומי האחריות הסקטוריאלית לרבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקמת והרחבת מפעלי תעשייה‬ ‫ב‪ .‬המלצה על הקצאות קרקע למפעלי תעשייה חדשים‬ ‫ג‪ .‬פיתוח כלי סיוע חדשים לעידוד צמיחה ירוקה‬ ‫פיקוח ורשות מוסמכת ליצוא של מוצרים דו‪-‬שימושיים‬ ‫ניהול רישוי סחר חוץ בהתאם לאמנות בינלאומיות (כימיקלים‪ ,‬פסולות וחומרי מוצא לחומרי נפץ וסמים)‬ ‫ייצוג המשרד בוועדות התכנון הארציות‬ ‫‪4‬‬ ‫פרק ‪ :1‬מינהל סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא‬ ‫משימות עיקריות לשנת ‪2013‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫צמיחה ירוקה – שותפים לבניית התכנית הלאומית ולשולחן עגול‬ ‫גז טבעי ‪ -‬ריכוז צוות לפיתוח תעשיות פטרוכימיות מבוססות גז טבעי‬ ‫אמוניה ‪ -‬קידום חלופה יצרנית על בסיס גז טבעי‪ ,‬למסוף בצפון‬ ‫פארק נ‪.‬ע‪.‬מ – ריכוז פרויקט איזור תעשייה מרחבי נ‪.‬ע‪.‬מ‬ ‫השתתפות בוועדות ואירגונים‬ ‫@ נציגי מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא פעילים בשורת וועדות בין‪-‬משרדיות בראשות המשרד להגנת הסביבה‬ ‫וביניהן ‪:‬‬ ‫@ "היתרי הזרמה לים"‬ ‫@ "וועדת ה‪"CDM-‬‬ ‫@ "אמנת האקלים ומדיניות הפחתת פליטות גזי חממה"‬ ‫@ "מנחה לאומי לחומרים מסוכנים"‬ ‫@ "וועדות המעקב ליישום ההצטרפות ל‪"OECD-‬‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫נציג המינהל חבר במינהלת "תו ירוק" במכון התקנים‬ ‫נציג המינהל חבר בקרן לשיקום מחצבות המנוהלת על ידי משרד התשתיות הלאומיות ומינהל מקרקעי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫המינהל מטפל בשיתוף המינהל לסחר חוץ ביישום אמנות בינלאומיות בתחום הסביבה ‪.‬‬ ‫נציגי המינהל משתתפים בפורומים בינלאומיים‪ ,‬בנושאי סביבה‪ ,‬בניהם‪ :‬וועידת האו"ם לנושא האקלים‪,‬‬ ‫וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא ‪.‬‬ ‫המינהל שותף פעיל בתהליכי חקיקה בעלי השלכות סביבתיות‪ ,‬בין החוקים שנחקקו בשנים האחרונות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים‪ ,‬התשס"ז – ‪2007‬‬ ‫‪ .2‬חוק אוויר נקי‪ ,‬התשס"ח – ‪2008‬‬ ‫‪ .3‬חוק טיפול בפסולת אריזות‪ ,‬התשע"א – ‪2011‬‬ ‫‪ .4‬חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק‪ ,‬התשע"א – ‪2011‬‬ ‫‪ .5‬חוק מרשם פליטות והעברות לסביבה התשע"ב – ‪2012‬‬ ‫‪ .6‬חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ‪ -‬התשע"ב ‪2012 -‬‬ ‫‪ .7‬חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות התשע"א ‪( 2011 -‬הצעת חוק)‬ ‫‪5‬‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫כלי הסיוע הירוקים‬ ‫של משרד התמ"ת‬ ‫מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא הינו הגורם המקצועי הבוחן את הבקשות לגופי הסיוע‬ ‫השונים של משרד התמ"ת בנושאים הקשורים לתחומי אחריותו הסקטוריאלית של‬ ‫המינהל‪.‬‬ ‫כלי הסיוע של המשרד לעידוד צמיחה ירוקה הם‪:‬‬ ‫הקצאת קרקע למתקני חלוץ והדגמה מענקים להפחתת פליטות גזי חממה‬ ‫לאנרגיות מתחדשות‬ ‫מינהל אזורי פיתוח‬ ‫קרן מאגדים לשיווק בנושאי מים‬ ‫וסביבה‬ ‫סקרים ליעילות אנרגטית‬ ‫מרכז השקעות‬ ‫מענקים לחיבור לרשת הגז‬ ‫הסוכנות לעסקים קטנים‬ ‫ייעוץ בנושאי איכות הסביבה‬ ‫מרכז השקעות‬ ‫הסוכנות לעסקים קטנים‬ ‫תכנית תחליפי נפט לתחבורה‬ ‫מרכזים טכנולוגים לקידום‬ ‫טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות‬ ‫מו"פ להפחתת פליטות גזי חממה‬ ‫לשכת המדען הראשי‬ ‫לשכת המדען הראשי‬ ‫לשכת המדען הראשי‬ ‫‪http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il/tools‬‬ ‫סיוע באמצעות מינהל אזורי פיתוח‬ ‫הקצאת קרקע באזור פיתוח‬ ‫מינהל אזורי פיתוח של משרד התמ"ת מפתח אזורי תעשייה ומקצה למפעלים קרקעות‪.‬‬ ‫הענקת זכויות במקרקעין כאמור נעשית על ידי מינהל מקרקעי ישראל לפי המלצת משרד התעשייה‪ ,‬המסחר‬ ‫והתעסוקה ובכפוף לכל הכללים‪ ,‬התנאים‪ ,‬התשלומים והנהלים הקיימים במשרד התמ"ת ובמינהל מקרקעי‬ ‫ישראל לגבי החכרת זכויות במקרקעין כאמור‪.‬‬ ‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/1299B9C4-F080-4251-9128-21982EC34096.htm‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬ ‫מתקני חלוץ והדגמה לאנרגיה מתחדשת‬ ‫תכנית חדשה ביוזמת המטה לפיתוח הנגב והגליל ומינהל אזורי פיתוח במשרד התמ"ת‪ ,‬בשיתוף מנהל מקרקעי‬ ‫ישראל והמשרד לתשתיות לאומיות‪ ,‬מאפשרת הקצאות שטח ליזמים טכנולוגיים להפעלה‪ ,‬ניסוי והדגמה של‬ ‫מתקני אנרגיות מתחדשות באזורי תעשייה ייעודיים באזורי פיתוח על‪-‬פי הצו המותקן מכוח סעיף ‪ 40‬ד' לחוק‬ ‫לעידוד השקעות הון‪.‬‬ ‫מתקן חלוץ ‪ -‬מתקן שתכליתו ביצוע בדיקות‪ ,‬הדגמות‪ ,‬הפעלה וניסויים בטכנולוגיה שפותחה בישראל ובבעלות‬ ‫תאגיד ישראלי‪ ,‬להפקת אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫התוכנית החדשה מיועדת לחברות טכנולוגיות ישראליות‪ ,‬אשר יש להן טכנולוגיה חדשנית למערכת שלמה‪,‬‬ ‫או למוצר במערכת‪ ,‬המפיקה אנרגיה מתחדשת‪ ,‬וזקוקים לאתר כדי לבחון את מידת יעילותה או להדגים את‬ ‫פעילותה על מנת לשווקה ללקוחות בארץ או בחו"ל‪ .‬התוכנית מאפשרת להם‪ ,‬בהליך מזורז ובעלות מזערית‪,‬‬ ‫לבצע את פעילות בחינת הטכנולוגיה או הדגמתה‪.‬הפעלת המתקן תלווה בתכנית מוסדרת של מדידות ביצועים‪,‬‬ ‫בדיקות וניסויים אשר עשויים לכלול חיבור לרשת החשמל‪.‬‬ ‫משרד התמ"ת יעניק ליזמים שיימצאו מתאימים המלצה למינהל מקרקעי ישראל להקצאת שטח בפטור ממכרז‬ ‫ועלות הוצאות פיתוח בסך ‪ 5%‬מעלות השנתית של דמי פיתוח התשתיות‪.‬‬ ‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת למתן המלצות להקצאת קרקע באזורי פיתוח (הוראת מנכ''ל ‪)6.2‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 5B868D0C-6ECC-46A7-97A0-76680F81010C .htm‬‬ ‫סיוע באמצעות מרכז ההשקעות‬ ‫מרכז ההשקעות מעודד הקמה והרחבה של מפעלים תעשייתיים ומבנים לתעשייה ע"י מתן מעמד של "מפעל‬ ‫מאושר" לתוכנית השקעות‪ .‬מעמד זה מאפשר ליזם ליהנות מהטבות באחד ממסלולי ההטבות שמעניק החוק‪.‬‬ ‫הגוף המחליט במרכז ההשקעות הוא המינהלה (מינהלת מרכז ההשקעות) בה חברים נציגי משרד התמ"ת‪,‬‬ ‫האוצר‪ ,‬התיירות‪ ,‬החקלאות‪ ,‬משרד ראש הממשלה ונציג הציבור‪ .‬לאחרונה‪ ,‬התקין שר התמ"ת תקנות (מכח‬ ‫סמכותו על פי חוק עידוד השקעות הון) בהיוועצות עם שר הגנת הסביבה המונעות מתן מענקים למפעלים‬ ‫שמזהמים את הסביבה שלא כחוק‪.‬‬ ‫תוכנית להפחתת פליטות של גזי חממה‬ ‫במסגרת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה אותה אמצה הממשלה בנובמבר ‪ 2010‬הוקם מנגנון‬ ‫לתמיכה בהשקעות‪ ,‬שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה‪ .‬המנגנון‪ ,‬המנוהל באחריות משותפת של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת‪ ,‬יעניק ‪ 111‬מלש"ח בשנים ‪ 2011-12‬לפרויקטים והשקעות בתחומים שונים‬ ‫אשר יעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה‪.‬‬ ‫מתוכם ‪ 40‬מיליון ‪ ₪‬יוענקו לעידוד התקנת טכנולוגיות ישראליות חדשניות( ראה סיוע באמצעות מדען ראשי)‬ ‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת לסיוע בהשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה (הוראת‬ ‫מנכ"ל ‪)4.21‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 8DE05FCE-C483-4F94-80A9-1CF45A4179E9.htm‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬ ‫חיבור לרשת הגז הטבעי‬ ‫נוכח התועלת הכלכלית והסביבתית הצפויה למשק מהחלפת דלקים יקרים בגז טבעי ולצורך קידום השימוש‬ ‫בו‪ ,‬החליטה הממשלה ביום ‪( 12.5.2009‬החלטה מס' ‪ )175‬להעניק תמריץ על מנת לעודד מפעלים להתחבר‬ ‫לרשת הגז הטבעי‪.‬‬ ‫התמרוץ יהיה באמצעות השתתפות בעלויות חיבור למערכת החלוקה של הגז הטבעי ובעלויות הסבת מערכות‬ ‫פנימיות של מתקני הלקוח לשימוש בגז טבעי‪.‬‬ ‫ההשתתפות בעלויות תיעשה באמצעות מתן סיוע של סכום כולל לשתי המטרות הנ"ל‪.‬‬ ‫הסיוע ניתן באמצעות מרכז ההשקעות שבמשרד התמ"ת בהיקף כספי כולל של עד ‪ 120‬מיליון ‪ ₪‬לכלל אזורי‬ ‫חלוקת הגז הטבעי‪.‬‬ ‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת לסיוע במימון עלויות חיבור למערכת חלוקת גז טבעי ובמימון עלויות הסבת‬ ‫מערכות פנימיות לשימוש בגז טבעי (הוראת מנכ"ל ‪) 4.5‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ CB71A295-AF4D-432B-BAFD-4B20909C89A6.htm‬‬ ‫סיוע באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים‬ ‫סיוע בקידום השיווק לחו"ל‬ ‫משרד התמ"ת מסייע למפעלים בשיווק מוצריהם לחו"ל – סיוע זה נעשה על ידי השתתפות המשרד בהוצאות‬ ‫השיווק לחו"ל בשתי שיטות עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬סיוע למפעל הבודד ‪ -‬הקרן לעידוד השיווק לחו"ל‬ ‫ הסיוע במסגרת זו ניתן באמצעות השתתפות חלקית בהוצאות הכספיות של העסקים‪ ,‬המיועדות לפעילויות‬ ‫השיווק של מוצריהם לשווקי חו"ל‪.‬‬ ‫‬ ‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת ‪ -‬הקרן לעידוד השיווק לחו"ל (הוראת מנכ"ל ‪)5.9‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ D964E3CD-8AED-492A-B563-70539464AD1C .htm‬‬ ‫ב‪ .‬סיוע למאגד חברות ‪ -‬קרן מאגדים‬ ‫מטרת הקרן לסייע לקידום השיווק לחו"ל‪ ,‬המתבצע במשותף על ידי מספר יצואנים‪ ,‬לצורך יצירת מסה קריטית‬ ‫לחדירה לשוק‪ .‬הסיוע במסגרת הוראה זו ניתן באמצעות השתתפות חלקית של קרן "מאגדים" בסיכון הכספי‬ ‫שנוטלים החברים במאגד לצורך פעולות השיווק לחו"ל‪.‬‬ ‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת ‪-‬מאגדים (הוראת מנכ"ל ‪)5.8‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/14D9BF83-A36D-4B7C-9D74-B1EA18A25869.htm‬‬ ‫יעוץ בנושאי הסביבה ‪ -‬לעסקים קטנים ובינוניים‬ ‫מסלול הייעוץ העסקי‪ -‬סביבתי לעסקים קטנים ובינוניים‪:‬‬ ‫@ מאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להטמיע ערכים של כלכלה בת קיימא‪ .‬לצמצם את הנזקים סביבתיים‪.‬‬ ‫@ מאפשר להשיג חיסכון כספי באמצעות שימוש מושכל במשאבים וייעול תהליכי הייצור‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית יינתן ייעוץ מקצועי שיסייע בהתמודדות עם סוגיות סביבתיות‪ ,‬בכללן‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬ ‫דרישות רגולטוריות ‪ -‬הדרישות הסביבתיות החלות על העסקים במסגרת התנאים לרישוי עסק‪.‬‬ ‫השגת יעילות כלכלית ‪ -‬ההיבטים הסביבתיים של הפעילות השוטפת של העסקים כרוכים בעלויות כלכליות‪,‬‬ ‫שבמקרים רבים ניתן להפחיתן במידה ניכרת בעזרת נקיטת צעדים מתאימים‪.‬‬ ‫סקר התייעלות אנרגטית במפעלים קטנים ובינוניים במימון המדינה‬ ‫משרד התמ"ת באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬בשיתוף משרד התשתיות הלאומיות והסוכנות‬ ‫במשרד התמ"ת‪ ,‬פיתחו תוכנית שמטרתה קידום התייעלות אנרגטית בקרב עסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫התכנית פועלת במרכז הארצי ליזמות ירוקה במט"י חדרה ומציעה לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬שמחזורם השנתי‬ ‫הוא עד ‪ 100‬מיליון ‪ ,₪‬סבסוד של ‪ 80%‬מעלות ביצוע סקר התייעלות אנרגטית‪.‬‬ ‫סקר התייעלות אנרגטית הוא אבחון של כלל מרכיבי צריכת האנרגיה של המפעל‪ ,‬הנעשה ע"י סוקרי אנרגיה‬ ‫מקצועיים‪ ,‬במסגרתו מוגשות המלצות לפעולות לחיסכון באנרגיה‪ .‬תוצאות הסקר מהוות בסיס לביצוע פרויקטי‬ ‫חיסכון‪ ,‬כגון‪ :‬החלפת נורות ומנועים חשמליים‪ ,‬התקנת אמצעי מדידה ובקרה וכדומה‪.‬‬ ‫ראה המידע המלא באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים‬ ‫‪http://sba.tamat.gov.il/pages/default.aspx‬‬ ‫סיוע באמצעות המדען הראשי במשרד התמ"ת‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 3C96E1CF-EDFA-4F16-BACE-216773805124.htm‬‬ ‫מרכזים טכנולוגיים לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיות מתחדשות‬ ‫במסגרת מדיניותה לקידום טכנולוגיות המים והאנרגיות המתחדשות לשכת המדען הראשי מובילה את הקמתם‬ ‫של שני מרכזים טכנולוגיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מרכז טכנולוגי למים בשדה בוקר‬ ‫‪ .2‬מרכז טכנולוגי לאנרגיה מתחדשת בנגב בערבה‪.‬‬ ‫על ידי יצירת מערך סיוע למחקר ופיתוח‪ ,‬לשכת המדען הראשי מעודדת יזמות טכנולוגית בתחום המים ובתחום‬ ‫ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת‪ .‬המרכזים יאפשרו ליזמים בעלי רעיונות טכנולוגיים בתחילת דרכם‬ ‫לפתח את המיזם משלב המחקר הבסיסי והפיתוח הראשוני עד לייצור מוצר סופי ושיווקו‪.‬‬ ‫נוסף על התמיכה הכספית תפעל לשכת המדען הראשי ליצירה של שיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיה ומכוני‬ ‫מחקר לבין התעשייה כך שמרכזים אלה ישמשו מוקד למחקר יישומי בתחומים של טכנולוגיות המים ואנרגיות‬ ‫מתחדשות‪ .‬ידע וניסיון משולב של הגורמים המרכזיים באקדמיה ובתעשייה הפועלים בתחומים אלה ומרוכזים‬ ‫תחת קורת גג אחת יבטיחו קרקע פורייה לפיתוחם של מיזמים טכנולוגיים ויתרמו לתעשייה הישראלית כולה‪.‬‬ ‫התקציב הייעודי המוקצה למרכזים לתקופה של חמש שנים הוא ‪ 35‬מיליון ש"ח למרכז הטכנולוגי בתחום המים‬ ‫ו‪ 57-‬מיליון ש"ח למרכז הטכנולוגי בתחום האנרגיות המתחדשות‪.‬‬ ‫ראה הוראות המנכ"ל הרלוונטיות לנושאים (הוראת מנכ"ל ‪ 8.3‬לחממות;‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 427E7C02-4026-4F7C-B897-9797E0EF5562.htm‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרק ‪ :2‬כלי הסיוע הירוקים של משרד התמ"ת‬ ‫הוראת מנכ"ל ‪ 8.14‬לאנרגיה מתחדשת)‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ B2617294-A2BD-49AC-BE07-F070BC1C4229.htm‬‬ ‫סיוע באמצעות המדען הראשי במשרד התמ"ת (המשך)‬ ‫תחליפי נפט לתחבורה‬ ‫לשכת המדען הראשי משתלבת בתכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט עקב העלייה במחירי הנפט‬ ‫והצורך בפיתוח חלופה נקייה לייצור אנרגיה‪.‬‬ ‫מתוך סך התקציב הממשלתי לתכנית הלאומית לתחליפי נפט לתחבורה‪ ,‬העומד על ‪ 1.5‬מיליארד ש"ח לעשור‬ ‫הקרוב (‪ ,)2020-2011‬תקצה לשכת המדען הראשי כ‪ 1-‬מיליארד ש"ח לקידום מו"פ תעשייתי בתחום של‬ ‫תחליפי הנפט‪.‬‬ ‫קידום המו"פ בתעשייה זו ייעשה במסגרת מגוון מסלולי התמיכה של לשכת המדען הראשי תוך שימת דגש‬ ‫על שיתוף פעולה בין‪-‬לאומי במו"פ ‪ -‬בעיקר עם מדינות סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬מדינות האיחוד האירופי‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬צרפת וברזיל‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2012‬החלה לפעול תכנית ייעודית לעידוד השקעות בחברות ישראליות בתחום של תחליפי הנפט‬ ‫לתחבורה‪ .‬מסגרת התקציב לתכנית זו היא ‪ 400‬מיליון ש"ח לתקופה של עשר שנים‪.‬‬ ‫ראה המידע המלא באתר המדען הראשי (הוראת מנכ"ל ‪)8.21‬‬ ‫‪http://www.moit.gov.il/NR/exeres/ 55DCD343-BF6D-4F90-A0CF-CAB85AF85D9D.htm‬‬ ‫התכנית להפחתת פליטות חממה‪ -‬חדשנות ומו"פ‬ ‫התמיכה הניתנת במסגרת המסלול אשר מפעילה לשכת המדען הראשי‪ ,‬הינה תוספת לתמיכה הניתנת במסגרת‬ ‫המסלולים שמרכז השקעות והמשרד להגנת הסביבה מפעילים‪.‬‬ ‫מטרת התמיכה הנוספת היא לעודד ביקוש לטכנולוגיות ישראליות חדשניות ועל ידי כך לעודד פיתוח תעשייה‬ ‫ישראלית עתירת ידע בתחום של הפחתת פליטות של גזי חממה‪.‬‬ ‫במסגרת מסלול זה לשכת המדען הראשי בוחנת אם מדובר בהתקנה מסחרית ראשונה של טכנולוגיה ישראלית‬ ‫חדשה‪ ,‬כהגדרתה בהוראת המנכ"ל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬אושרו במסגרת מסלול זה מענקים בהיקף של ‪ 9‬מיליון ש"ח‪.‬‬ ‫ראה הנוסח המלא באתר התמ"ת לסיוע בהשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה (הוראת‬ ‫מנכ"ל ‪)4.21‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 8DE05FCE-C483-4F94-80A9-1CF45A4179E9.htm‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פרק ‪3‬‬ ‫‪Israel‬‬ ‫‪NewTech‬‬ ‫התכנית הלאומית לקידום תעשיות המים והאנרגיה המתחדשת שבמטה לקידום השקעות‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬פועלת‬ ‫במטרה למצות את הפוטנציאל העסקי של תעשיית הקלינטק הישראלית בשוק הגלובאלי‪.‬‬ ‫תוך הכרה בחשיבות של מציאת פתרונות טכנולוגיים ברי קיימא והבנה כי תחומים אלו ימשיכו לצמוח במהירות‬ ‫בשנים הקרובות‪ ,‬מאפשרת התכנית ליזמות המקומית למלא תפקיד מרכזי בבמה העולמית‪.‬‬ ‫לאור הפוטנציאל המשמעותי ויכולותיה המוכחות של ישראל‪ ,‬צוות התוכנית והשותפים בה פועלים על מנת‬ ‫להנגיש את המידע ולשמש כגורם מסנכרן‪ ,‬מתאם ומחבר בין התעשייה וכלי הסיוע הממשלתיים ובין התעשייה‬ ‫הישראלית והשוק העולמי‪.‬‬ ‫הגישה ההוליסטית של ‪ Israel NewTech‬מתמקדת בארבעה רבדים עיקריים‪:‬‬ ‫חיזוק המשאב האנושי ‪ -‬על ידי השקעה רחבת היקף בפיתוח מסלולי לימוד ייחודיים ובניית קורסים להכשרה‬ ‫ולהסבת אקדמאים לתחום;‬ ‫קידום תכניות מחקר ופיתוח ‪ -‬באמצעות מגוון מסלולי תמיכה בשלבי מו"פ שונים;‬ ‫החדרת חדשנות לשוק המקומי ‪ -‬בעזרת יישום בפועל של טכנולוגיות שונות ופריצה לשוק העולמי‪ ,‬העושה‬ ‫שימוש נרחב במערך הנספחים של משרד התמ"ת וכן מכון היצוא ליצירת קשרים‪ ,‬ארגון משלחות‪ ,‬כנסים ואירועים‬ ‫שיווקיים בינלאומיים לקידום תעשיית הקלינטק הישראלית ולמיתוגה כמקור של חדשנות וידע‪.‬‬ ‫התוכנית מהווה גוף מתאם ומקשר בין עשרה משרדים וגופים ממשלתיים שונים‪.‬‬ ‫התחום בו מהווה ניוטק גוף ביצוע הינו החדירה לשווקים הגלובאליים‪ ,‬משיכת השקעות והפעילות הבינ"ל‪,‬‬ ‫ופועלת עבור התעשייה הישראלית‪ ,‬יחד עם מערך הנספחים המסחריים ומכון היצוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫‬ ‫‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫הסכמי שת"פ עם מדינות וארגונים (מישיגן‪ ,‬בייג'ינג‪,‬‬ ‫איטליה‪ ,‬מקסיקו וכו')‬ ‫ארגון משלחות לכנסים ותערוכות בינ"ל בשווקי היעד‬ ‫חומרי שיווק במגוון שפות‬ ‫פעילות מול גופים בינ"ל ‪ -‬בנק עולמי‪EBRD, WEF ,‬‬ ‫‪ IWA‬ועוד‪.‬‬ ‫תקינה בינ"ל כמקדמת טכנולוגיות ישראליות בעולם‬ ‫כלי תמיכה בתעשייה – קרן יועצים (‪ ,)EBRD‬מכרזים‬ ‫בינ"ל‪ ,‬סין ועוד‬ ‫‬ ‫@‬ ‫‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫@‬ ‫הבאת משלחות עסקיות סקטוריאליות לישראל‬ ‫תיאום מפגשים לחברות בארץ השירות‬ ‫תיאום מפגשים עסקיים (‪ )B2B‬בתערוכות‬ ‫טיפול בפנייה של חברה במסגרת מערך הטיפול‬ ‫בפניות‬ ‫ימי טכנולוגיות וקידום השקעות בארץ אל מול‬ ‫חברות יעד‬ ‫ראה המידע המלא באתר תוכנית ‪Israel NewTech‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫צמיחה ירוקה‬ ‫החלטת ממשלה מס' ‪ 3768‬לגיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה‬ ‫בהמשך להצטרפות ישראל ל ‪ ,OECD‬אישרה הממשלה ביום ראשון ה‪ 23-‬באוקטובר ‪ 2011‬את הצעת שרי‬ ‫הגנת הסביבה והתעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה לגבש אסטרטגיה לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים‬ ‫‪ .2012-2020‬התוכנית תאמוד את הפוטנציאל הגלום למשק ממעבר לכלכלה ירוקה ותמליץ על דרך הפעולה‬ ‫הנדרשת ליישום‪ .‬הצעדים שיגובשו צפויים להניב למשק הישראלי תוספת של מיליארדי ש”ח לתוצר‬ ‫לצד חיסכון של מיליארדי ש”ח נוספים שכיום מושקעים בהתמודדות עם מפגעים סביבתיים ובריאותיים‪.‬‬ ‫התוכנית תאתר את הכלים המומלצים לשימוש מושכל במשאבי הסביבה כאמצעי לפיתוח המשק הישראלי‪.‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬פיתוח תעשיות נקיות חדשות‪ ,‬מנועי צמיחה חדשים להגדלת שיעור התעסוקה‪ ,‬הגברת כושר‬ ‫התחרותיות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי‪ ,‬צעדי התייעלות וחיסכון במשאבים‪ .‬התוכנית כוללת‬ ‫בין היתר תמרוץ תעשיות מסורתיות למעבר לתהליכי ייצור נקיים יותר‪ ,‬עידוד טכנולוגיות ידידותיות לסביבה;‬ ‫יצירת שווקים חדשים למוצרים ירוקים ועוד‪.‬‬ ‫‪http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2011/Pages/des3768.aspx‬‬ ‫עיקרי התכנית לעידוד צמיחה ירוקה‪:‬‬ ‫התוכנית נועדה לקדם התייעלות סביבתית בתעשייה‪ ,‬אכיפה נגד חברות המשווקות מוצרים המתחזים לירוקים‪,‬‬ ‫מיסוד הליך רישוי ירוק לעסקים וקידום אזורי תעשייה ירוקים ‪ .‬עלפי הערכות כלכליות‪ ,‬התוכנית צפויה להגדיל‬ ‫את התוצר בכ‪ 76-‬מיליארד שקל עד שנת ‪.2017‬‬ ‫משרדי הגנת הסביבה והתמ”ת השלימו את גיבוש התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה‪ .‬מטרת התוכנית היא‬ ‫לקדם צמיחה כלכלית בשיתוף עם הסביבה‪ ,‬ולסגור פערים של עשרות שנים מול התעשייה במדינות המתקדמות‬ ‫כדי לבסס בישראל תעשייה ירוקה ותחרותית‪.‬‬ ‫עלות התכנית ‪ 850‬מיליון שקל על פני חמש שנים‪ ,‬מעריכים כי היא תייצר עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים‬ ‫במשק‪ .‬התוכנית טרם אומצה ע”י הממשלה‬ ‫עוד כוללת התכנית‪ ,‬שגובשה בתיאום עם התעשיינים‪ ,‬צמצום הביורוקרטיה הסביבתית אשר תחסוך למשק ‪375‬‬ ‫מיליון שקל ומעבר לצרכנות ירוקה במגזר הביתי והציבורי‪ .‬בין היתר‪ ,‬יורחב הדירוג האנרגטי למוצרי חשמל‪ ,‬יבוצעו‬ ‫הכשרות מקצועיות לתעסוקה ירוקה‪ ,‬בנייה ירוקה‪ ,‬ייצור נקי‪ ,‬התייעלות אנרגטית וסיוע ממשלתי להשקעות סביבתיות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫מיחזור‬ ‫ובנייה ירוקה‬ ‫הבנייה הירוקה היא בנייה ידידותית לסביבה ולמשתמש בה‪ .‬היא כוללת חסכון‪ ,‬ייעול‬ ‫השימוש במשאבים‪ ,‬מחזור מרבי של הקיים‪ ,‬וכל זאת תוך חתירה לשמירה על הבריאות‬ ‫ואיכות החיים של כלל המשתמשים במבנה‪ ,‬בהווה ובדורות הבאים‪.‬‬ ‫הבנייה הירוקה תורמת לסביבה ע"י צמצום הטמנת הפסולת‪ ,‬חיסכון במשאבים‪ ,‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬ושמירה‬ ‫על שטחים פתוחים‪ ,‬כאשר התכנון מחייב הבטחת בריאות הציבור‪ ,‬ובטיחות מרבית של המשתמשים‪ ,‬ייעול‬ ‫וצמצום השימוש במשאבים מתכלים‪ ,‬בחומרים ובמוצרים מזיקים‪ ,‬מונעת חשיפה לחומרים מסוכנים‪ ,‬ומביאה‬ ‫לטיפוח הערכים החברתיים‪ ,‬הסביבתיים והתרבותיים הקיימים‪ ,‬וכן מגבירה את התפוקה והאיכות‪.‬‬ ‫בנייה ירוקה איננה כוללת רק את שלב התכנון‪ ,‬אלא גם התייחסות לשלבי הביצוע והתפעול לאורך זמן‪ .‬בנייה‬ ‫זו הינה המרכיב המבני‪/‬פיזי של תכנון בר קיימא המוגדר כ"הבטחת מילוי צרכי ההווה ללא סיכון יכולתם של‬ ‫הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם"‪.‬‬ ‫התקן הישראלי המחודש והמורחב לבניה ירוקה ת"י ‪ 5281‬מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בישראל‬ ‫וכולל תשעה תחומים‪ :‬אנרגיה‪ ,‬קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬חומרים בריאות ורווחה‪ ,‬פסולת ותחבורה‪ ,‬ניהול אתר הבניה וחדשנות‪.‬‬ ‫‪http://english.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispW‬‬ ‫‪hat=Object&enDispWho=Articals^l6795&enZone=green_building_teken_il‬‬ ‫תמיכות בבנייה ירוקה‬ ‫פיתוח אזורי תעשייה ירוקים‬ ‫משרד התמ"ת פועל בתחום הבנייה הירוקה בקידום שני אזורי תעשייה‪ :‬ספירים בדרום וגלבוע בצפון‪ ,‬שני‬ ‫אזורי התעשייה יפותחו במסגרת בנייה ירוקה וינחו את המפעלים המוקמים איך לבנות את מפעליהם באופן‬ ‫שיצמצם פגיעה בסביבה‪.‬‬ ‫פרויקט קיימות‬ ‫במסגרת התוכנית להכשרה מקצועית‪ ,‬המשרד מפעיל פרויקטים לקיימות בבתי הספר הנתמכים ע"י המשרד‬ ‫באמצעות סדנאות להטמעת חיסכון באנרגיה ובמשאבים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פרק ‪ :4‬מיחזור ובנייה ירוקה‬ ‫תמיכות בבניה ירוקה ע"י המשרד להגנת סביבה‬ ‫משרד הגנת הסביבה תומך בבניית מבנים חדשים בבניה ירוקה ומפרסם מידי תקופה "קולות קוראים" בנושא‪.‬‬ ‫יש לעקוב אחר הקולות באתר המשרד להגנת הסביבה‪.www.sviva.gov.il :‬‬ ‫מיחזור‬ ‫בענף המיחזור יש פוטנציאל כלכלי רב והוא תורם לסביבה ע”י צמצום הפסולת והשימוש‬ ‫בה כחומר גלם ובכך למעשה מצמצם גם הצורך בהפקת חומרי גלם חדשים‪ .‬משרד‬ ‫התמ”ת ומינהל סביבה ופיתוח בר קיימא מעורב במספר רב של יזמויות להקמת מפעלי‬ ‫מיחזור ברחבי המדינה‪.‬‬ ‫כלי הסיוע העיקריים שעומדים לרשות היזמים הינם‪:‬‬ ‫@ הקצאת קרקע לתעשייה‬ ‫@ מענק לפי החוק לעידוד השקעות הון‪.‬‬ ‫(יש להדגיש שהסיוע מוענק למפעלי תעשייה ולא למפעלים לייצור אנרגיה מפסולת)‬ ‫ברחבי המדינה הוקמו כבר כתריסר מפעלים אשר הוקמו בסיוע המשרד ואנו צופים שלחץ הרגולציה מחד‬ ‫ועליית המחיר העולמי של חומרי הגלם מאידך ישפיעו על הכדאיות הכלכלית של הקמת מפעלי מיחזור נוספים‬ ‫בתחומים השונים‪ .‬משרד הגנת הסביבה מוביל מהפיכה של ממש בחוקים ובתקנות השונות שהוא מתקין בנושא ‪.‬‬ ‫ראה חוק לסילוק ומיחזור צמיגים התשס"ז‪.2007-‬‬ ‫‪http://old.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/law/psolet22_1.pdf‬‬ ‫מיחזור צמיגים‬ ‫החוק לסילוק ומיחזור צמיגים נחקק בשנת ‪ ,2007‬מטרת החוק להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים באופן שיבטיח‬ ‫הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים‪ ,‬ובכלל זה שריפה בלתי מבוקרת וצמצום ההטמנה של צמיגים באתרי פסולת‪.‬‬ ‫החוק מחייב את יבואני ויצרני הצמיגים לדאוג לסילוק ולמיחזור הצמיגים המשומשים‪.‬‬ ‫החוק קובע יעדי מיחזור העולים וגדלים מדי שנה‪ .‬משנת ‪ 2013‬תיאסר לחלוטין הטמנת צמיגים באתרי הטמנת‬ ‫האשפה‪.‬‬ ‫מיחזור פסולת אלקטרונית‬ ‫החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות נחקק ב‪.2012-‬‬ ‫מטרת חוק זה להקטין את ההשפעות הסביבתיות השליליות ולקבוע הסדרים לענין טיפול סביבתי בציוד חשמלי‬ ‫ואלקטרוני ובסוללות ומצברים כדי לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני לצמצם את כמות הפסולת‬ ‫האלקטרונית ולמנוע את הטמנתה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרק ‪ :4‬מיחזור ובנייה ירוקה‬ ‫החוק מטיל אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים לבצע מיחזור וקובע יעדים מחייבים למיחזור‪ .‬כמו כן מוטלת‬ ‫עליהם החובה לפינוי הפסולת ולביצוע הפרדה של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני מהמגזר הביתי‪ .‬החוק אוסר‬ ‫הטמנה של הפסולת לעיל‪.‬‬ ‫ב ‪ 2013‬צפוי להיות מוקם מפעל המיחזור הראשון מסוגו בארץ למחזור פסולת אלקטרונית‪.‬‬ ‫ראה חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות‪ ,‬התשע"ב‪.2012-‬‬ ‫‪www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/675_3_1.rtf‬‬ ‫מיחזור אריזות‬ ‫החוק להסדרת הטיפול באריזות נחקק ב‪2011-‬‬ ‫מטרת החוק להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות‪ ,‬למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות‪.‬‬ ‫החוק‪ ‬מטיל על יצרנים ויבואנים‪ ‬של מוצרים ארוזים או אריזות שירות‪ ,‬למחזר פסולת אריזות של המוצרים‬ ‫הארוזים או אריזות השירות שייצרו או ייבאו‪ ‬בהתאם ליעדי מיחזור‪ ( ‬יעדים שונים לחומרי אריזות שונים)‪.‬‬ ‫על מנת לאפשר ליצרנים וליבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות‪ ‬לקיים את כל חובותיהם על פי החוק‬ ‫הוקם תאגיד מיחזור יצרנים (ת‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬ ‫יעדי מיחזור‬ ‫על יצרן ויבואן לבצע מיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות‪ ,‬שייצרו‬ ‫או שייבאו‪ ,‬בשיעורים שיוקבעו בחוק או בתקנות‪.‬‬ ‫ראה חוק להסדרת הטיפול באריזות‪ ,‬התשס"א‪2011-‬‬ ‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/EDADEB07-534F-4F96-A80F-043F3B868408/25255/2275.pdf‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫היערכות‬ ‫לשינויי אקלים‬ ‫רקע‬ ‫מגמות של שינויי האקלים נצפות ברחבי העולם בעשרות השנים האחרונות ומתבטאות בשינויים של משטר‬ ‫הטמפרטורות והגשם ועלייה בשכיחות ועוצמת אירועי מזג אויר קיצונים‪.‬‬ ‫לתרחישים אלו עלולה להיות השפעה על תחומים שונים ורבים במשק החל ממשק המים‪ ,‬החקלאות‪ ,‬בריאות‬ ‫הציבור‪ ,‬שמירת חופים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מגוון מינים ועוד‪.‬‬ ‫@ אזורי החוף – ריכוז ניכר מאוכלוסיית העולם מתגורר באזורים חופיים‪ .‬באזורים אלו ישנם מגוון של סכנות‬ ‫אשר מחריפות עקב שינויי האקלים כגון‪ ,‬סערות עוצמתיות‪ ,‬הצפות ושחיקת הקרקע‪.‬‬ ‫@ משאבי מים – משאבי המים נתונים תחת עומס מפאת גידול הביקוש המתמיד הנובע מגידול האוכלוסיה‬ ‫וחקלאות אינטנסיבית המוביל באזורים מסויימים לשימוש גדול יותר מההיצע‪.‬‬ ‫שינויי האקלים מחמירים נושא זה גם בהיצע (שינויים במשטר הגשמים) וגם בביקוש (עלייה באידוי)‪.‬‬ ‫@ חקלאות – לשינויים קטנים ביותר באקלים השלכות דרסטיות על תוצרת חקלאית‪.‬‬ ‫@ בריאות הציבור – זו מושפעת במגוון דרכים בצורה ישירה ובלתי ישירה מהאקלים‪.‬‬ ‫@ תשתיות – כל התשתיות‪ ,‬חשמל‪ ,‬תחבורה‪ ,‬מים וכדומה נמצאות בסכנה באירועי מזג אוויר קיצוניים בפרט‬ ‫ושינויי אקלים בכלל‪.‬‬ ‫בכדי להסתגל לשינויי האקלים יש צורך בטכנולוגיות‪ ,‬מיומנויות וידע‪.‬‬ ‫המצב בישראל‬ ‫ישראל חברה באמנת שינוי האקלים ופרוטוקול קיוטו‪ .‬פרוטוקול קיוטו (הידוע גם בשם אמנת קיוטו) הוא תוספת‬ ‫לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (‪ ,http://unfccc.int )UNFCCC‬אמנה בינלאומית‬ ‫בנושא התחממות כדור הארץ‪ .‬הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה‪ .‬מדינות שחתמו על הפרוטוקול‬ ‫מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו‪-‬חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים‬ ‫הקשורים להתחממות כדור הארץ‪.‬‬ ‫אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה‪ ,‬האומות המאוחדות חוזות ירידה של ‪ 2.0‬עד ‪ 2.8‬מעלות צלזיוס בטמפרטורה‬ ‫הגלובלית עד שנת ‪.2050‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פרק ‪ :5‬היערכות לשינויי אקלים‬ ‫ממשלת ישראל אישרה את אמנת האקלים בספטמבר ‪ 1996‬וחתמה על פרוטוקול קיוטו בשנת ‪ .1998‬בפברואר‬ ‫‪ 2004‬אושר הפרוטוקול על ידי ממשלת ישראל‪ .‬ישראל מוגדרת באמנה כמדינה מתפתחת‪ ,‬על כן‪ ,‬לא חלות‬ ‫עליה התחייבויות לעניין פליטת גזי חממה‪ .‬יחד עם זאת ישראל לקחה על עצמה יעד של הפחתה של ‪ 20%‬בגזי‬ ‫חממה עד שנת ‪ 2020‬בהשוואה לתרחיש של “עסקים כרגיל"‪.‬‬ ‫בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 474‬שהתקבלה ביוני ‪ , 2009‬גובשה תוכנית פעולה לאומית לנושא ההסתגלות‬ ‫לשינויי האקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה‪ .‬במסגרת תוכנית זו משרד התמ"ת‪,‬תחת תוכנית פעולה ‪,36‬‬ ‫יקדם ויעודד את התעשייה המקומית אשר יכולה לתת מענה לשינויי אקלים‪.‬‬ ‫עידוד שיווק הטכנולוגיות הישראליות ‪Adaptation Technologies‬‬ ‫לתעשייה הישראלית ידע במגוון רחב של תחומים העשויים להיות רלוונטים להסתגלות לשינויי אקלים‪ .‬המינהל‬ ‫מעוניין לזהות ידע וטכנולוגיות ישראליות שניתן להציע ולשווק בעולם כאמצעים להתמודדות עם השלכות‬ ‫שינוי האקלים‪ .‬התעשייה הירוקה יכולה להיות לא רק כלי להתמודדות עם שינויי האקלים‪ ,‬אלא הזדמנות‬ ‫כלכלית ייחודית לצמיחה כלכלית‪.‬‬ ‫משבר האקלים משנה כבר היום את הסביבה העיסקית בעולם ומייצר הזדמנויות חדשות עבור חברות ותעשיות‬ ‫המשכילות להתאים מוצרים ותהליכי ייצור לשוק המשתנה‪ ,‬ומובילות בפיתוח מוצרים ושירותים בתחומים כמו‬ ‫התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות מתחדשות ועוד‪ .‬אתגר ההסתגלות לשינויי האקלים יגביר את‬ ‫הביקוש לפתרונות טכנולוגיים בתחומים מגוונים‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬משרד התמ"ת ירכז את המידע על חברות ישראליות בעלות טכנולוגיה מתאימה להתמודדות עם‬ ‫שינוי אקלים ויפיק בשנת ‪ 2013‬קטלוג אשר ירכז את כלל הטכנולוגיות הללו וקטלוג חברות ‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫פרוטוקול‬ ‫מונטריאול ‪-‬‬ ‫חומרים הפוגעים בשכבת האוזון‬ ‫חלוקת מכסות ליבוא של חומרים הפגעים בשכבת האוזון‬ ‫(הוראת מנכ"ל ‪)2.9‬‬ ‫מדינת ישראל אשררה בשנת ‪ 1992‬את אמנת וינה בדבר החומרים הפוגעים באוזון‪,‬‬ ‫ומיישמת את הדרישות הקבועות בה ובפרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדללים‬ ‫את שכבת האוזון‪ .‬החובות הנגזרות מיישום האמנה והפרוטוקול בתחום הייבוא נקבעו‬ ‫על ידי חובת רישוי יבוא מאמצע שנות ה‪ 90-‬ובהמשך באמצעות תקנות החומרים‬ ‫המסוכנים "יישום פרוטוקול מונטריאול" כפי שנחקקו בשנת ‪ 2004‬על ידי המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫עפ"י המחויב באמנה‪ ,‬מדינת ישראל יישמה מדרגת הפחתה משנת ‪ 2010‬ועד שנת ‪( 2014‬כולל) לערך של‬ ‫‪ 75%‬מהצריכה בשנת הבסיס ‪.1989‬‬ ‫משנת ‪ 2015‬ועד שנת ‪ 2020‬תקטן המכסה ל‪ 10%-‬בלבד משנת הבסיס‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬סך הכמות של חומרים מקטגוריית ה‪ HCFCs-‬אשר תותר ליבוא במהלך שנת ‪ 2011‬ועד שנת ‪2014‬‬ ‫(כולל) בהתאם לאמנה‪ ,‬לא תעלה על ‪ 82.25‬טון ‪( ODP‬שווה ערך לסך הכמויות טון של חומרים המפוקחים‬ ‫מוכפל במקדם הפגיעה שלהם באוזון) ‪.‬‬ ‫לאור המחסור הוחלט במינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד התמ"ת בשיתוף "המוקד הלאומי" לפרוטוקול‬ ‫מונטריאול במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬לחלק מכסות יבוא לצרכי המשק השונים‪ ,‬באמצעות רישיונות יבוא‬ ‫בהתאם לסמכותו של שר התמ"ת בצו יבוא חופשי ‪ -‬תשע"א‪ 2011-‬ועל פי מדיניות העונה על הצרכים כפי‬ ‫שיפורטו בהוראת מנכ"ל ‪2.9‬‬ ‫בתוספת הראשונה לצו יבוא חופשי תשע"א‪ 2011-‬נקבעו החומרים בסעיפי מכס ‪ 39.07 ,38.24 ,29.03‬חומרים‬ ‫הפוגעים באוזון המחייבים קבלת רישיונות לצורך יבואם‪.‬‬ ‫חלוקת המכסות הינה באמצעות רישיונות יבוא‪ ,‬ב‪ 2-‬חלוקות שנתיות עיקריות‪.‬‬ ‫היבואנים נקראים להגשת הבקשות בשני מועדים‪ ,‬והרישיונות מוגבלים לכמות ולתקופה‪.‬‬ ‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/ CE6762E5-9D3E-4622-BD5E-BC9EECC8BE37/0 /‬‬ ‫‪import_regulations_march_2012.pdf‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פרק ‪ :6‬פרוטוקול מונטריאול‬ ‫יבואנים זכאים הינם‪ ,‬בעלי היתר רעלים לחומר והוכחת שימוש הגבוה מ ‪ 10‬טון בכל אחת מהשנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫המכסות המחולקות הינן עד ‪ 1200‬טון של ‪ R22‬ועוד כ‪ 200-‬טון של ‪R141b‬‬ ‫שאר הכמות המותרת נשמרת ע"י הרשות המוסמכת לחלוקות חירום לצרכים מיוחדים של המשק‪.‬‬ ‫לא יינתנו רישיונות יבוא לשם שימוש במערכות ייצור חדשות היות ובשנת ‪ 2015‬עת תחול ירידה נוספת בכמות‬ ‫המותרת לשימוש‪ ,‬לא יוותרו גזים לכל צרכי המשק וייווצר קושי לספק שירותים למערכות הקיימות‪.‬‬ ‫מתקני קירור ומיזוג המבוססים על גזים ממשפחת ‪ HCFC‬הוכנסו לרישוי יבוא‪ ,‬ולא יונפקו רישיונות יבוא הן‬ ‫למערכות אלה והן לגזים לצורך מילוי במערכות חדשות‪.‬‬ ‫ראה נוהל הגשת הבקשות באתר התמ"ת (הוראת מנכ"ל ‪ - 2.9‬חלוקת מכסות ליצוא של חומרים הפוגעים‬ ‫בשכבת האוזון)‪.‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 94C39FE4-2ED7-41EF-BEC6-55DC37E996B7.htm‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫פרק‬ ‫פיקוח על‬ ‫ייצוא דו שימושי‬ ‫רקע‬ ‫@ המדינות המתועשות ובראשן ארה"ב ומדינות האיחוד האירופאי מקיימות משטרי פיקוח בין‪-‬לאומיים‬ ‫בתחומי הנשק לסוגיו וכן פריטים דו‪-‬שימושיים‪ .‬משטרים בין‪-‬לאומיים אלה אליהם הצטרפו מדינות נוספות‪,‬‬ ‫מיועדים למנוע רכישת נשק קונבנציונאלי וכן טובין וטכנולוגיה דו‪-‬שימושיים (מוצרים המיועדים לשימוש‬ ‫אזרחי אך ניתן לעשות בהם גם שימוש צבאי) על ידי מדינות או ארגוני טרור המהווים איום על היציבות‬ ‫והשלום העולמי‪.‬‬ ‫@ המדינות המובילות ובתוכן ישראל הציבו את המאבק בתופעה כיעד מרכזי בפיקוח על הסחר ועושות זאת בין‬ ‫היתר על ידי רישוי יצוא של פריטים וטכנולוגיה הן בתחום הקונבנציונאלי והן בתחום הלא קונבנציונאלי‪.‬‬ ‫@ רגולציה לפיקוח על היצוא בתחומים אלו‪ ,‬קיימת בצווי הפיקוח הישראלים וביניהם‪:‬‬ ‫@ צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי‪ ,‬הביולוגי והגרעיני)‪ ,‬התשס"ד‪2004-‬‬ ‫@ צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין‪ ,‬שרותים וטכנולוגיה דו שימושיים‪ ,‬התשס"ו‪( 2006-‬ואסנאר)‬ ‫@ פיקוח על יצוא ציוד וטכנולוגיות טילים (‪ )MTCR‬אתר המשטר (התוספת הרביעית לצו יצוא חופשי)‬ ‫צווים אלה משלימים את פיקוח היצוא בתחום ציוד לחימה וידע ביטחוני המוסדר על ידי "חוק הפיקוח על יצוא‬ ‫ביטחוני‪ ,‬התשס"ז‪."2007-‬‬ ‫המצב בישראל‬ ‫משרד התמ"ת באמצעות צו היצוא דו‪-‬שימושי מסדיר את הפיקוח על היצוא של מוצרים‪ ,‬ידע ושירותים דו‪-‬‬ ‫שימושיים המופיעים ברשימות של משטר ואסנאר‪.‬‬ ‫הצו הוא מכוח פקודת היבוא והיצוא ‪ .1979 -‬הצו משלב את משרד הביטחון ומשרד החוץ כחלק מהליך קבלת‬ ‫החלטת מתן רישיון‪ ,‬ונכנס לתוקף בתאריך ‪.1.1.2007‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פרק ‪ :7‬פיקוח על ייצוא דו שימושי‬ ‫משטרי פיקוח בין‪-‬לאומיים – חקיקה ופיקוח דו‪-‬שימושיים‬ ‫משטר ‪ -‬הסכמה‬ ‫פוליטית בין‬ ‫מדינות (ואמנה)‬ ‫תחום פיקוח‬ ‫‪(NPT) NSG‬‬ ‫גרעיני‬ ‫‪(BWC) AG‬‬ ‫ביולוגי‬ ‫‪(CWC) AG‬‬ ‫כימי‬ ‫‪MTCR‬‬ ‫טילים‬ ‫‪Wassanaar‬‬ ‫‪Arrangement‬‬ ‫ציוד‪ ,‬ידע‬ ‫ושירותים‬ ‫דו‪-‬שימושיים‬ ‫דו שימושי‪-‬יצוא ביטחוני‪.‬‬ ‫ונשק קונבנציונאלי אמצעי הצפנה‪.‬‬ ‫רשימת פיקוח‬ ‫חקיקה ישראלית‬ ‫המשרד המפקח‬ ‫ציוד‪ ,‬חומרים וידע‬ ‫דו‪-‬שימושיים‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני‬ ‫‪2004‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫(ביטחון וחוץ)*‬ ‫‪ Trigger List‬חומרים וציוד‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני (ביטחון וחוץ)‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני ‪ +‬תמ"ת‬ ‫(ביטחון וחוץ)‬ ‫צו יצוא חופשי‬ ‫צו כימי ביולוגי גרעיני ‪ +‬תמ"ת‬ ‫(ביטחון וחוץ)‬ ‫צו יצוא חופשי‬ ‫ביטחון‬ ‫צו ואכרזת פיקוח‬ ‫(וחוץ)‬ ‫‪ -1995‬יצוא ביטחוני‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו יצוא חופשי‪-‬חוק‬ ‫הפיקוח יצוא ביטחוני (ביטחון וחוץ)‬ ‫תמ"ת‬ ‫צו הפיקוח‬ ‫(ביטחון וחוץ)‬ ‫‪2006‬‬ ‫ביטחון‬ ‫חוק הפיקוח‪2007-‬‬ ‫(וחוץ)‬ ‫ציוד ביולוגי‬ ‫פתוגנים של צמחים‬ ‫גורמים ביולוגיים‬ ‫פתוגנים של בעלי חיים‬ ‫מתקנים ציוד וידע דו‪-‬‬ ‫שימושיים‬ ‫חומרי מוצא‬ ‫מע' רקטות וכלי טייס לא‬ ‫מאוישים‬ ‫תת מערכות ופריטים‬ ‫דו‪-‬שימושיים‬ ‫דו שימושי‬ ‫משטר פיקוח יצוא דו שימושי ‪ -‬צו היבוא והיצוא – על פי "רשימות ואסנאר"‬ ‫(פיקוח על יצוא טובין‪ ,‬שירותים וטכנולוגיה דו‪-‬שימושיים)‪ ,‬התשס"ו‪2006-‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/ C6357298-7B24-4CEE-8416-33EC1B6BB21C/0 /‬‬ ‫‪tzavpikucayetzudu.pdf‬‬ ‫יישום‬ ‫הצו נכנס לתוקף בתאריך ‪.1.1.2007‬‬ ‫מחייב קבלת רישיון יצוא לטובין‪ ,‬שירותים וטכנולוגיה עפ"י רשימות ואסנאר*‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פרק ‪ :7‬פיקוח על ייצוא דו שימושי‬ ‫(*עיר בהולנד בה התקיימו בשנות ה‪ 90-‬דיונים ונחתם הסדר בין ‪ 27‬מדינות מייסדות (היום ‪ 40‬חברות) לגבי‬ ‫פיקוח על יצוא נשק וכן פריטים דו‪-‬שימושיים בתחום הנשק הקונבנציונאלי‪ ,‬ההסדר החליף משטר פיקוח קודם)‪.‬‬ ‫‪" .1‬דו‪-‬שימושי" מיועד לשוק האזרחי אך יכול לשמש למטרות צבאיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ואסנאר – הסדר בין מדינות בדבר פיקוח יצוא עפ"י רשימות‪.‬‬ ‫ אמצעי לחימה – ‪ 22‬סעיפים‪.‬‬ ‫ ל"דו‪-‬שימושי" – ‪ 9‬קטגוריות‪.‬‬ ‫תהליך הרישוי‬ ‫בנוסף לצו היצוא ניתן להיעזר בהוראת מנכ"ל תמ"ת פיקוח על יצוא טובין‪ ,‬שירותים וטכנולוגיה דו‪-‬שימושיים‬ ‫(הוראת מנכ"ל ‪.)3.5‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 3CE10417-91FF-4E4B-A836-6F9B2AB63FBD.htm‬‬ ‫ההוראה מבהירה חלק מהדרישות‪ ,‬להסברים נוספים ניתן לפנות לאחראים על הרישוי במינהל הסביבה בתמ"ת‪.‬‬ ‫רישוי התמ"ת אינו חל על טובין וטכנולוגיה החייבים ברישוי עפ"י חוק הפיקוח על יצוא בטחוני‪ ,‬של משרד הביטחון‪.‬‬ ‫קיים שיתוף פעולה בין המשרדים ועם קבלת הבקשה לרישיון היא מועברת מיידית ונבחנת גם על ידי משרד‬ ‫הביטחון ומשרד החוץ‪.‬‬ ‫הרישיון ניתן בתוך ‪ 5‬עד ‪ 20‬ימי עבודה (אם לא הוארך ב‪ 10-‬ימים נוספים) לאחר התייעצות‪ ,‬עם משרדי הביטחון‬ ‫והחוץ‪ ,‬אולם אם מדובר ביצוא לאחת מחברות ואסנאר המופיעות בהוראת המנכ"ל‪ ,‬תהליך ההתייעצות קצר ורק‬ ‫במקרים של סימני שאלה התקופה תעלה על ‪ 5‬ימים למתן רישיון‪.‬‬ ‫מדינות ואסנאר לגביהן יש הליך התייעצות מקוצר הן‪ :‬מדינות האיחוד האירופאי וכן ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬ ‫ניו‪-‬זילנד‪ ,‬יפן‪ ,‬נורווגיה ושוויץ‪.‬‬ ‫מדיניות התמ"ת ומשרדי הממשלה‬ ‫‪ .1‬מדובר על יצוא אזרחי ואין כוונה לאסור יצוא חוקי‪ ,‬אולם יש למלא בקפדנות את הוראות הצו ולהרחיב את‬ ‫מתן הרישיונות לכל התעשייה הכפופה לצו‪ ,‬גם במחיר בירוקרטיה בהליך היצוא‪.‬‬ ‫‪ .2‬מתן הרישיון צריך להיעשות תוך בקרה במהירות המרבית ועד ‪ 20‬ימי עבודה‪ .‬קיימת שאיפה לקצר זמן זה‬ ‫ככל הניתן‪ .‬היכרות עם היצואן ויצוא חוזר לאותם יעדים יאפשרו לעמוד ברצון זה‪ ,‬כך שהפגיעה בהליך‬ ‫היצוא תהיה מזערית‪ .‬נכון לעכשיו זמן הטיפול הממוצע עומד על כ‪ 5-‬ימי עבודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגלל הידע‪ ,‬הניסיון הנצבר והרצון לקיים איזון ובקרה סוכם כי ההחלטה תיעשה במשותף גם על ידי משרדי‬ ‫החוץ והביטחון‪ .‬משרד החוץ לגבי היבטים מדיניים הכלולים בשיקול הדעת‪ ,‬כולל התייחסות ליחסי ישראל‬ ‫ומדינת היעד וכן יחסים עם מדינות שכנות למדינת היעד‪ ,‬ומשרד הביטחון לגבי היבטים טכניים הקשורים‬ ‫לציוד והפעלתו וכן מידע מודיעיני המאפשר התראות לגבי יצוא ליעדים מסוימים‪ ,‬ובעיקר לגבי גורמים‬ ‫הפועלים באותן מדינות כולל בדיקה של המשתמש הסופי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פרק ‪ :7‬פיקוח על ייצוא דו שימושי‬ ‫טפסים ותהליך‬ ‫באתר האינטרנט של התמ"ת נמצאים הטפסים האלקטרוניים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬טופס בקשה לרישיון ובו הצהרה לגבי הטובין וייעודם הסופי‪ .‬מפתח להבנת יעד היצוא הוא תיאור המשתמש‬ ‫הסופי מפורט ככל הידוע‪ .‬ללא פרטים לגבי המשתמש הסופי ופרטי חובה נוספים שבטופס לא ניתן יהיה‬ ‫להשלים מילוי הטופס ושליחתו האלקטרונית לתמ"ת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הטופס המלא נרשם בתמ"ת‪ ,‬והליך מתן הרישיון מתחיל‪ .‬רישיון היצוא כולל פרטים חיוניים מתוך טופס‬ ‫הבקשה כפי שמולאו על ידי המבקש‪ ,‬פרטים אלה נשלפים בהמשך העיבוד מטופס הבקשה כדי ליצור‬ ‫רישיון‪ .‬עם חתימת ה"רשות" נוצר רישיון שיועבר במקביל למבקש ולמכס‪.‬‬ ‫‪ .3‬עותק רישיון באנגלית מהווה אישור של מדינת ישראל (לא רשמי) ליצואן‪ .‬יצואן המעוניין בו‪ ,‬ימלא בהמשך‬ ‫לטופס פרטי בקשה את הבקשה ל"רישיון באנגלית"‪ .‬פרטים אלה הכרחיים להוצאת הרישיון‪ .‬רישיון זה‬ ‫עשוי להועיל לגבי משלוחי יצוא הנמצאים במעבר‪.‬‬ ‫‪ .4‬הבקשה כוללת גם טופס שאלות מנחות ליצואן‪ .‬שאלות אלה באות להבהיר הן ליצואן והן לנותן הרישיון‬ ‫שנעשתה בדיקה עצמית של היצואן לגבי מהות היצוא ולא התעוררו סימנים מחשידים‪.‬‬ ‫‪http://www.moital.gov.il/NR/exeres/ 771F9643-501D-4399-9F7B-2EC799A3B349.htm‬‬ ‫רישוי יבוא כימיקלים (עפ"י צו יבוא חופשי התשע"ב‪)2012-‬‬ ‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/ CE6762E5-9D3E-4622-BD5E-BC9EECC8BE37/0 /‬‬ ‫‪import_regulations_march_2012.pdf‬‬ ‫חומרי מוצא וחומרי נפץ‪ :‬עלולים לשמש לפיגועים ולכן מפוקחים מסיבות ביטחוניות‪ .‬האישור מותנה גם‬ ‫באישור של היחידה לפיקוח על העבודה‪.‬‬ ‫חומרי מוצא לסמים‪ :‬עלולים לשמש לתהליכים לייצור סמים‪ .‬ישראל מיישמת פיקוח על הכימיקלים הנ"ל‬ ‫בהתאם לאמנה הבינלאומית‪ ,‬בשיתוף משרד הבריאות גורמי האכיפה‪.‬‬ ‫פסולות מסוכנות‪ :‬מהווים סכנה סביבתית‪ .‬ישראל מיישמת מדיניות אמנת באזל המאפשרת מעבר פסולות‬ ‫מסוכנות רק בין מדינות שאשררו האמנה‪ ,‬ואוסרת העברה למדינות שלא אשררו האמנה‪ .‬העברה בין מדינות‬ ‫כפופה להודעות הדדיות והסכמת המדינה המקבלת‪.‬‬ ‫פסולות ירוקות‪ :‬עלולים להוות מטרדים סביבתיים‪ .‬ישראל מחויבת ליישום מדיניות ה‪ OECD-‬לסחר חופשי‬ ‫בין מדינות‪ ,‬אך תפקח על יצוא חומרים למדינות שלישיות במגמה לשמר הכדאיות של מנגנוני מיחזור מקומיים‪.‬‬ ‫כימיקלים הפוגעים באוזון‪ :‬קררים למערכות מיזוג אוויר ומערכות קירור‪ ,‬כימיקלים להתפחה של פולימרים‪,‬‬ ‫ולחומרי ניקוי לתעשיית האלקטרוניקה‪ ,‬בעלי מקדם פגיעה באוזון גבוהים‪ .‬רישוי עפ"י מכסות מופחתות‪ ,‬בהתאם‬ ‫אמנת וינה פרוטוקול מונטריאול‪ .‬חלוקת המכסות רק ליבואנים שפעלו בחומרים אלו בהיקף משמעותי‪.‬‬ ‫כימיקלים מזהמים אורגניים שרידיים‪ :‬רשימת חומרים המופיעה באמנת שטוקהולם‪ .‬מכונים גם ‪ .POPs‬ישראל‬ ‫מיישמת האמנה ומגבילה היבוא כאמור באמנה‪ ,‬להוצאתם משימוש‪ ,‬להגבילם ולצמצם הפליטות שלהם‪.‬‬ ‫כימיקלים חקלאיים ותעשייתיים מוגבלים‪ :‬רשימת כ‪ 40-‬כימיקלים המופיעים באמנת רוטרדם‪ ,‬מכונים ‪ .PIC‬לאור האמור‬ ‫באמנה אסורים לשימוש‪ ,‬או מוגבלים לשימושים הכרחיים‪ .‬הסחר בין מדינות כפוף להסכמה והעברת מידע בין המדינות‪.‬‬ ‫ראה הנוסח המלא של האמנות הנזכרות לעיל באתר התמ"ת‬ ‫‪23‬‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫תכנון פיזי‬ ‫הליכי התכנון והבנייה הם בין ההליכים הרגולטיביים החשובים המתקיימים במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬כפועל יוצא חלק גדול מהחשיבה לטווח ארוך ובינוני נעשה במוסדות התכנון‬ ‫ובמערכות המקצועיות התומכות בהן‪.‬‬ ‫הגידול והפיתוח המואצים במדינת ישראל לצד גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם המערבי יוצרים קונפליקטים‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ומרחביים מחריפים והולכים‪ .‬מציאות זו מחייבת מערכת תכנון מקצועית אשר תבטיח‬ ‫איזונים ויחסי גומלין תומכים בין שימושי הקרקע השונים והפעילות המגוונת במרחב‪ .‬כל זאת במטרה לגשר‬ ‫על פערים בין מגזרים באוכלוסייה ובין אזורים במרחב המדינה‪.‬‬ ‫צמיחת המשק הישראלי מחוללת פעילות מרחבית ענפה המתבטאת בהקמת פרוייקטי תשתית ותחבורה‪,‬‬ ‫הקמה ושדרוג של אזורי תעשייה ותעסוקה וניצול מוגבר של משאבי טבע ומחצבים‪.‬‬ ‫אי לכך‪ ,‬מערכת התכנון איננה רק "רגולטור"‪ ,‬אלא מערכת מאזנת ומגשרת בין אינטרסים וערכים בניסיון מתמיד‬ ‫ליצור ערך מוסף ולהבטיח פיתוח איכותי ומושכל של הכלכלה‪ ,‬החברה והסביבה – תכנון ופיתוח בר קיימא‪.‬‬ ‫היעד המרכזי של התכנון הפיזי במשרד התמ"ת הוא לגבש מדיניות תכנון ופיתוח תעשייתי ועירוני לטווח‬ ‫הארוך ולהוות בסיס ידע להערכה והנחיה של תוכניות מפורטות ופרויקטים בטווח הקצר ולהוות גורם מתכלל‬ ‫בתוך המשרד ומחוצה לו‪.‬‬ ‫למשרד התמ"ת פעילות ענפה המשפיעה על עתיד המשק הישראלי‪ :‬פעילותו של המשרד באה לידי ביטוי‬ ‫בהקמה ושדרוג של אזורי תעשייה ותעסוקה‪ ,‬מחצבים ומשאבי טבע‪ ,‬מוסדות חינוך והכשרה מקצועית ופעילות‬ ‫משמעותית בתחומי סחר פנים‪ ,‬לכל אלה היבטים תכנוניים שיש לשלבם בתוכניות המתאר המקומיות‪,‬‬ ‫המחוזיות והארציות‪.‬‬ ‫עיקר הפעילות של תחום תכנון פיזי במינהל הסביבה ופיתוח בר קיימא‪ ,‬הוא לאזן את דרישות הפיתוח של‬ ‫התעשייה הישראלית‪ ,‬המאופיינות בהשפעה רבה מעבר לתחום הצר של חצר המפעל‪ ,‬אל מול דרישות משרדי‬ ‫הממשלה האחרים‪.‬‬ ‫מנהל תחום תכנון פיזי בתמ"ת גם חבר בפורומים ובפרויקטים תכנוניים ממשלתיים וציבוריים ונציג המשרד‬ ‫במוסדות התכנון הארציים לרבות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‪ ,‬הועדה לנושאי תכנון עקרוניים‪ ,‬הועדה‬ ‫לפיתוח וחידוש המרחב העירוני במשרד רוה"מ והקרן לשיקום מחצבות‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫אנשי קשר‬ ‫שם‬ ‫תפקיד‬ ‫טלפון במשרד‬ ‫דורון אברהמי‬ ‫מנהל מינהל סביבה‬ ‫ופיתוח בר קיימא‬ ‫‪050-6290010 02-6662427/8‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫זאב ברל‬ ‫סגן מנהל מינהל סביבה ‪02-6662426‬‬ ‫ופיתוח בר קיימא‬ ‫‪050-6240247‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪050-6240904 02-6662419/7‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪03-7347492‬‬ ‫‪050-6240928‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪02-6662418‬‬ ‫‪050-6240239‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ממונה רישוי יבוא ויצוא ‪02-6662424‬‬ ‫‪050-6240202‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫צבי דש‬ ‫מרכז בכיר תכנון‬ ‫וסביבה‬ ‫‪02-6662853‬‬ ‫‪050-6240235‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שלמה פינטו‬ ‫מרכז מעקב ובקרה‬ ‫‪02-6662423‬‬ ‫‪050-6240671‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אסתר דסה‬ ‫רכז בכיר מסמכים‬ ‫‪02-6662417‬‬ ‫‪050-6240249‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪02-6662420‬‬ ‫‪050-3094345‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עמירם הלוי‬ ‫מנהל תחום יצוא דו‬ ‫שימושי‬ ‫אריק לייבוביץ'‬ ‫מנהל תחום תכנון פיזי‬ ‫דרורה מוסקוביץ ממונה תשומות בניה‬ ‫סימה חפץ‬ ‫ד"ר אמיליה לרין מתנדבת כימאית‬ ‫טלפון נייד‬ ‫‪E-MAIL‬‬ ‫מייל כללי של כל עובדי היחידה‪[email protected] :‬‬ ‫פקס ביחידה‪02-6662922 :‬‬ ‫‪25‬‬ 2013 ‫ לפ"מ פברואר‬:‫הפקה‬ [email protected] www.moital.gov.il ‫הבלוג שלנו לכלכלה ירוקה‬ http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il