מדידת איכות חיים וקידמה בישראל : פרויקט ערך בניית סט מדדים בשיתוף הציב
פרויקט ערך :מדידת איכות חיים וקידמה בישראל בניית סט מדדים בשיתוף הציבור רוני דניאל ,העמותה לכלכלה בת קיימא אודות העמותה לכלכלה בת קיימא ופרויקט ערך העמותה קמה במטרה לקדם את מימוש עקרונות הכלכלה בת הקיימא בישראל .העמותה עוסקת בהתאמת תיאוריית הכלכלה האקולוגית לישראל ובהפצתה בקרב גורמים רלוונטיים וכלל הציבור. חברי העמותה מגיעים מתחומי עיסוק מגוונים כגון :כלכלנים ,ביולוגים ,אנשי מחשבים ,אדריכלים ואנשי עסקים .המצע המשותף הינו ההבנה שהגיע הזמן לשנות פרדיגמה ולהתחיל לחשוב ולפעול אחרת :להפוך את הקיימות לערך מרכזי ולקדם את שילובו בכל תחומי החיים ,ובמיוחד בתחום הכלכלי ,לאור השפעתו המכרעת בכל מישורי ההחלטות. פרויקט ערך של העמותה מבוסס על יצירת שיח חדש במגרש המשחקים הכלכלי .שיח שמחבר בין קיימות לכלכלה ולא מקדש ערכים כספיים מעבר לערכי חינוך ,סביבה ויחסים בין בני אדם. הליך שיתוף הציבור של הפרויקט בא לענות על שתי שאלות מרכזיות .האחת :מהם המדדים שישקפו נכונה את מצב האוכלוסייה בישראל וכן יהיו ברי שימוש בקביעת מדיניות .והשנייה ,מי יחליט מהם אותם המדדים .פרויקט ערך מחבר בין שתי שאלות אלו ומעניק לציבור הישראלי ,על כלל רבדיו הדתיים ,התרבותיים והמיניים ,אפשרות להביע את דעתו בנוגע לחיים אותם אנו רוצים בישראל ומה יש למדוד על מנת להשיגם. תודות פרויקט ערך התאפשר בזכות תרומתה וסבלנותה של קרן היינריך בל. תודה גדולה מגיעה לאלישבע גלעד מהקרן ,שידעה לדחוף בעדינות ולתת את העזרה הנכונה בזמן הנכון. הפרוייקט ,מעבר להיותו עבודה ,היווה חוויה .מסע אנתרופולוגי בין הרבדים השונים של ישראל .מסע בין קהילות ואנשים ,בין דתות לדעות .מסע לוגיסטי של מיפוי משתתפים ,כיבוד על שולחנות ,הרצאות מוקרנות על הקיר וניהול סדנאות .במסעות הארוכים מישוב לישוב וברגעים של שקט שמאפשרים לכל המידע לשקוע ,להבין ובעיקר להעריך 400איש שחלקו שעות ומחשבות .תודות מגיעות לחברי העמותה לכלכלה בת קיימא :ד"ר שחר דולב וד"ר ענת עתי שהתניעו את הפרוייקט וידעו לתדלק אותו בידע ותבונה לאורך התהליך .תודות מיוחדות מגיעות לד"ר מוקי גרוס ,רוני לב ,עידן דורפמן ,דרור רשף וחגי קוט. לצוות הסדנאות והתרגום :מאיה גבעון ,תמר הראל ,עדן עאמר וג'ניה גומלסקי. לאנשי הקשר עם הקהילות שבלעדיהם לא היה עם מי לדבר :ליאורה אמיתי ,ג'מילה הרדל-ואכים ,ד"ר מיכל אפללו ,מעין סולומון, יפתח הובנר ,אפרת גולדנברג ,אסתי לנג ,ארז אלף ,תמרה אדל גוטשטיין ,רבקה פישמן ,נאוה סער ,זיוה שביט ,הרב גדי רביב, אסתר וינסטוב ,יוכבד שוברט ,אליה מהרט ,אפרת ירדאי ,נדב לסר ועוד רבים מאוד שתרמו אנרגיה ,חיבור אנושי וזמן. 1 על הסדנאות /אודות התהליך 15 כיצד יש לקרוא מסמך זה 20 פרוייקט ערך ב 23-שניות אודות הפרוייקט/תודות מה ניתן ללמוד מעבודה זו הקדמה על התמ"ג ביקורת על התמ"ג פרויקט ערך בארץ ובעולם 2 2 3 4 5 6 7 13 מדדים בתחומים: חינוך בריאות בטחון עבודה כלכלה משפחה וקהילה סביבה 21 25 29 33 35 38 42 סיכום השוואה בין קבוצות מגבלות המחקר והערות קבוצות ביקורת עריכת סדנאות פרוייקט ערך /כתיבה ועיצוב הדו"ח :רוני דניאל [email protected] העמותה לכלכלה בת קיימא http://www.ecoeco.org.il 47 48 51 52 מהו פרוייקט ערך /פרוייקט ערך ב 23-שניות. * השיח הכלכלי כיום מבוסס בעיקר על תחלופת כסף .הכלי באמצעתו אנחנו מודדים רווחה כלכלית (התמ"ג) מבוסס על צריכת מוצרים ושירותים ,השקעות ורווחים .על כך מתבססת המדיניות הכלכלית בישראל וברוב העולם. בעקבות זאת לעיתים קרובות נשכח כי איכות חיים אמיתית קשורה גם לבריאות ,חינוך ,יחסים בין בני אדם ועוד תחומים רבים שאין להם תג מחיר כספי .נושאים אלו אינם נמדדים בצורה נאותה בתמ"ג. ישנם גם תחומים שנמדדים ועשויים לגרום לעלייה בתמ"ג ,אך במקביל גם לנזק חברתי ,בריאותי או סביבתי (כמו למשל מפעלים מזהמים או תאונות דרכים). הפרוייקט ערך סדנאות שיח עם 400איש ,ממרחב המינים ,הרקעים ,הדעות והעיסוקים בנושא" :מה עלינו למדוד על מנת לדעת מהי איכות החיים האמיתית בישראל?". מדדים אלו הינם כלי המבטא את הבנת הציבור בנוגע למה שיש לשפר בישראל ,במה יש לטפל על מנת להעלות את איכות החיים והיכן ניתן לייצר תקווה לחברה חזקה יותר שנעים יותר לחיות ולעבוד בה. 3 * התמ"ג :תוצר מקומי גולמי .על התמ"ג ניתן לקרוא בעמ' 6 מה אני יכול ללמוד מקריאת עבודה זו? אני.... משרדי הממשלה מה אוכל ללמוד? המדדים הינם ביטוי דמוקרטי לסדר העדיפויות של אוכלוסיות בישראל .בניגוד לסקר או בחירות, התהליך כלל דיונים עמוקים יותר על מהות איכות החיים בישראל .אנו ממליצים למקבלי החלטות להיעזר בנתונים לצורך קבלת החלטות טובה יותר ,הנסמכת על שיקולים הוליסטים ולא כספיים בלבד. מכון מחקר מעבר לנתונים עצמם,חומרי הגלם של התהליך פתוחים וזמינים לכל .מכון מחקר המעוניין לקבלם ולהשתמש בהם לצורך מחקרי מוזמן לעשות זאת .העמותה לכלכלה בת קיימא תשמח לשתף פעולה בכל מחקר המשך. מוסד חינוכי מוסדות חינוכיים מוזמנים להשתמש בפרקי החינוך והרווחה לפיתוח מדדים פנים ארגוניים .מוסדות חינוכיים יכולים לאמץ את תהליך הסדנאות ולייצר דיאלוג לא היררכי עם סטודנטים ותלמידים. חברה מסחרית חברות מסחריות מוזמנות להביט לראות כיצד הן תורמות למדדים באופן חיובי או שלילי .בין כל חברה מסחרית לציבור ישנו חוזה לא כתוב על כך שחובתה של חברה לעשות יותר תועלת מנזק .עבודה זו יכולה לסייע למקבלי החלטות לממש חוזה זה ולהועיל יותר ללקוחותיה ,עובדיה ויתר מחזיקי העניין. ארגון חברתי/סביבתי ארגונים חברתיים /סביבתיים מוזמנים להשתמש בתוצרי הפרוייקט על מנת לקדם מטרות לטובת הציבור .ניתן להשתמש במדדים על מנת לחדד מסרים ולהציב מטרות. רשות מקומית רשות מקומית מוזמנת להשתמש בעבודה זו על מנת לפתח מדדים פנימיים לאיכות חיים .המדדים יכולים לשמש כמטרות אסטרטגיות או ככלי לבניית חזון משותף. משפחה או קהילה משפחה או קהילה מוזמנים להשתמש בעבודה זו על מנת להעלות שאלות :מהי איכות חיים? האם אנחנו זוכים לה במקום מגורינו? על אילו מדדים אנו יכולים להשפיע יחד כקבוצה? כיצד נוכל להשפיע על מקבלי ההחלטות על מנת להתייחס למדד מסויים? אדם יחיד אחת ממטרות עבודה זו היא להחזיר את השיח הכלכלי חזרה לקרקע .השיח הכלכלי הופקע מן האדם הממוצע ע"י מונחים מסובכים שמובנים ע"י מעטים .עבודה זו מיועדת להיות נגישה לכל קורא סקרן המעוניין ללמוד על הציבור בישראל ,על צרכיו ועל המנגנונים הכלכליים הקיימים והאפשריים. 4 הקדמה – ד"ר שחר דולב כל קברניט יודע שבלי מצפן הוא אינו יכול לנווט את ספינתו .בעשורים האחרונים התקבע מדד התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) כמצפן שעל פיו מנווטים קברניטי המדינה את הספינה הנקראת מדינת ישראל .אנו מניחים כי נבחרי הציבור מכוונים את מדיניותם בכדי לשפר את איכות החיים של האזרחים במדינה ,אך התמ"ג ,המודד את סך הפעילות הכלכלית שנעשתה בישראל ,אינו מצפן טוב להכוונת מדיניות כזו היות והוא סובל מ 4-כשלים עיקריים :הוא כולל גם רכיבים של פעילות כלכלית הקשורים באופן שלילי לאיכות החיים ,כגון תאונות דרכים או זיהום ,הוא עיוור לחלקים נרחבים של האנושית שתורמים לאיכות החיים שלנו (כמו התנדבות ,תפקודן של משפחות וקהילות) ,הוא מתעלם מאי שוויון כלכלי והוא מודד כילוי ונזק למשאבי טבע כסימן לשיפור המצב הכלכלי. מדינות ,ארגונים וכלכלנים שונים שוקדים בשנים האחרונות על מציאת חלופות לתמ"ג .בישראל העמותה לכלכלה בת קיימא מקיימת מחקרים ומרכזת חומרים בנושא .בחלק הראשון של פרוייקט 'ערך' פותח מדד מק"א (מד קידמה אמין או בשמו הלועזי )Genuine Progress Indicator-GPIעבור מדינת ישראל .מדד זה מנסה להכליל לתוך התמ"ג רכיבים התורמים לאיכות החיים אך שאינם בעלי ביטוי בשוק (כגון עבודות משק בית והורות) ,ולהחסיר רכיבים הפוגעים באיכות החיים (כגון תאונות דרכים ופשיעה) .מדד זה הראה כי בשנים ,1979-2004בהן התמ"ג עלה בהתמדה ,ה-מק"א התנודד ובסופה של התקופה נותר על אותה רמה שהיה בתחילתה .כך שמדד זה חודר אל מעבר לנתונים הכלכליים היבשים המוכללים בתמ"ג ומוצא כי הצמיחה בתמ"ג בתקופה זו היתה באמצעות שחיקה של המשאבים החברתיים והסביבתיים המספקים לנו איכות חיים ,או לפחות היתה 'ריקה' ולא תמכה בצמיחה מקבילה ברכיבי איכות החיים. חוברת זו היא תוצר של החלק השני של הפרוייקט ,שכלל תהליך שיתוף ציבור לבנייה 'מלמטה' של המדדים לאיכות החיים והקידמה בישראל .שלב זה נבע מהתפישה שהמק"א הינו מדד 'מומחים' שחושב על פי הנחות מקובלות לגורמים התורמים לאיכות החיים ,והוא מדד גלובלי שחושב במדינות רבות בעולם .אולם ,לכל חברה ולכל קהילה קיימים גורמים ספציפיים הנחשבים בעיניה כתורמים לאיכות החיים ,ובכדי לנווט את מדינת ישראל לטובת שיפור באיכות החיים של אזרחיה ,יש להבין מהם אותם גורמים ספציפיים וכיצד למדוד אותם .בכך ,אפשר יהיה לפתח מדדים מדויקים יותר לאיכות החיים ,ולכוון את המדיניות באופן שתגדיל מדדים אלו ותשפר את איכות חיינו. על חלק זה של הפרוייקט הופקד רוני דניאל ,ש'חרש' ללא לאות את המדינה ,הפיק סדנאות בהן תושבי הקהילות מרחבי הארץ התאספו וניסחו ,באופן מתודי ומסודר ,את הרכיבים שהם מחשיבים כמשמעותיים לאיכות חייהם ,וכן ניסחו את המדדים שעל פיהם ניתן למדוד רכיבים אלו .תוצרי הפרוייקט ,המפורטים בחוברת זו,יכולים להוות את הבסיס לפיתוח מדדים שישמשו לפיתוח בר קיימא – הן חברתי והן סביבתי .בהינתן מדדים אלו ,ניתן לקיים מדיניות שתשאף לחיזוקם ,ובכך להגדיל את איכות החיים של האזרחים ,וכן ניתן יהיה לבדוק ולוודא שאכן המדיניות השיגה את מטרתה .וכך ,במודל המאזן בין הפרמטרים של כלכלת הכסף ,כפי שמתבטאים בתמ"ג ,ופרמטרים כלכליים ,חברתיים סביבתיים הקשורים באיכות החיים ,ניתן יהיה לנווט את מדינת ישראל לקראת עתיד טוב יותר. 5 תוצר מקומי גולמי (או בראשי תיבות ,התמ"ג) .הוא מושג נפוץ בשפה הכלכלית ,התמ"ג פותח ע"י סיימון קוזנץ בשנת 1932והפך בהדרגה לכלי מרכזי ובינלאומי לקביעת מדיניות כלכלית .כאשר שרי אוצר ,ראשי ממשלה וכותרות העיתונים מכריזים על צמיחה במשק הם מתכוונים לעלייה בתמ"ג( .על כך יעיד ציטוט משר האוצר ד"ר יובל שטייניץ בשנת " 2010הנתונים על הצמיחה הגבוהה במחצית השנייה של שנת 5.4% ,2010בקצב שנתי ,מעידים על הצלחת המדיניות הכלכלית" ציטוטים כגון אלו ניתן למצוא מכל מפלגה ומכל ממשלה) .לעיתים קרובות נהוג להתייחס לתמ"ג כמייצג החוסן הכלכלי של החברה או רווחת התושבים .התמ"ג הוא לא רק הכלי דרכו נבדק החוסן הכלכלי של המדינה ותושביה אלא גם הכלי הנפוץ ביותר להשוואת איכות רווחה כלכלית בין מדינות שונות( .דרך התמ"ג ניתן "להעריך" האם איכות החיים בישראל טובה יותר מבמצרים או טובה פחות מבקנדה). מהו התמ"ג כיצד מודדים את התמ"ג? התמ" ג הוא למעשה ערך כלל הסחורות והשירותים שהופקו במשק לאורך השנה .את התמ"ג מודדים ע"י המשוואה הבאה: תמ"ג = צריכה פרטית +הוצאות הממשלה +השקעות +ייצוא נטו צריכה פרטית השקעות ייצוא נטו 6 הצריכה של מוצרים ושירותים ע"י תושבי המדינה .המדידה מתייחסת למוצרים ושירותים "סופיים" שבהם הצרכן משתמש ולא מעביר הלאה בצורה כזו או אחרת .כל מוצר או שירות שכזה ,כמו גבינה לבנה ,חולצה, רכב או נופש ,ירשמו בתמ"ג. הכוונה להשקעות עסקיות או כל הוצאה אחרת שעשויו להוביל להחזר עתידי על ההשקעה .דוגמא להשקה יכולה להיות שיווק ,גיוס עובדים או מחקר ופיתוח .בתור השקעה יחשב מעבר כספי אשר מופנה לייצור או לפעולה יצרנית( .לכן חסכון בבנק או קניית איגרות חוב אינם מוגדרים כהשקעה). החישוב לייצוא נטו הוא היצוא מהמדינה פחות הייבוא למדינה .הייצוא נכלל בתמ"ג מאחר והוא חלק מתוצר המדינה ,ייצור מקומי שגורם לפעילות כלכלית בתחומי המדינה ,גם אם המוצר עצמו מיוצא לחו"ל. הייבוא לא נכלל בתמ"ג מאחר והוא כבר נכלל בסעיפים קודמים (כמו צריכה פרטית) ולכן הוא "מתקזז" מהחישוב. ביקורת על התמ"ג * עוד מתחילת מדידתו הובעה ביקורת על התמ"ג כמייצג של רווחה חברתית ואיכות חיים .הנחת היסוד של התמ"ג היא שרכישת מוצרים מובילה לחיים טובים יותר ,כך מתייחסים לתמ"ג מרבית מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם. עלייה בתמ"ג יותר מוצרים נוצרו יותר מוצרים נקנו יותר טוב לנו אחד מן הכשלים העיקריים בתמ"ג נובע מכך שישנן פעולות כלכליות שעשויות להעלות את התמ"ג כשלמעשה יש להן השפעה שלילית על איכות החיים .לדוגמא: אדם עשוי להפגע בתאונת דרכים בדרכו לביתו וכתוצאה מכך לבלות זמן ניכר בטיפולים רפואיים מייגעים וכואבים אך החוויה למעשה תתרום להעלת התמ"ג בעקבות התשלום לטיפולים רפואיים ורכישת רכב חדש. התמ"ג מודד תנועות כספיות אך לא את מהותן. מבחינת התמ"ג רכישת עגלת תינוק ב 1,000- ש"ח שוות ערך לרכישת רובה ב1,000-ש"ח. למהות הרכישה והשלכות הרכישה על איכות החיים אין השפעה על התמ"ג. = מלחמה או רעידת אדמה מעלות את התמ"ג בטווח הרחוק .בניין שקרס יש להקים מחדש .תשתיות שנהרסו יש לשקם ,לשלם לפועלים ולחומרי בנייה .כך שלמרות שבני האדם שחווים אירועים אילו אינם מרוצים יותר מחייהם ,חשים בטראומה ומתמודדים מול בירוקרטיה ,התמ"ג צומח ויוצר מראית עין של איכות חיים. 7 * גירושין בין בני זוג ,תהליך שעשוי להיות קשה ועתיר חיכוכים וצער לזוג ולילדיו ,מניב עלייה נאה לתמ"ג .לאחר תשלום לעורכי דין, ישנם לפתע שני בתים במקום אחד ,ובכל בית מיטה וצעצועים שנקנו בנפרד לילדיהם. ובזיזתה לדירה פריצה המוחלטת תוביל לתסכול, פחד וכעס עבור הקורבנות אך קנייה מחודשת של מנעול, רהיטים או מוצרי חשמל תוביל לעלייה בתמ"ג. למידע נוסף על התמ"ג ניתן לפנות לערך התמ"ג ב EcoWiki -של העמותה לכלכלה בת קיימא. http://ecowiki.org.il כאמור פשע ,חיכוכים חברתיים ,נזקים בריאותיים ועוד ,עשויים להוביל לעלייה בתמ"ג ,הכלי שלכאורה אמור לייצג רווחה כלכלית. במקביל ,התמ"ג 'עיוור' לפעילויות נרחבות התורמות לרווחה אנושית ולאיכות החיים שאינם נרשמים בתמ"ג מהסיבה הפשוטה שלא מעורב בהם ערך כספי העובר מיד ליד .מהסיבה הזו התמ"ג למעשה מצהיר כי איכות חיים כרוכה באופן אוטומאטי בחילופי כספים. הדוגמאות הבאות מציגות סיטואציות שהן ישנה השפעה ישירה על איכות החיים והרווחה ,אך התמ"ג מתעלם מהם. קהילה שתחליט להקים שוק "קח-תן" בו משפחות מוסרות חפצים כגון ריהוט ,ביגוד או מכשירי חשמל ובתמורה יכולה לקחת מוצרים לאל שימוש מבתי אב אחרים .סחר חליפין המבוסס על צורך אמיתי ומגע ישיר בין בני אדם ללא תיווך מסחרי כספי בניהם. מערכות יחסים על מורכבותם .יחסים בין חברים ,נגישות חבר בשעת צרה, אהבה בין בני זוג ,רגעים של פנאי ורוגע עם אנשים אהובים. פעילות התנדבותית לכל סוגיה (שנעשת ללא מענק או פיצוי כספי כלשהו) כדוגמת הקמת גינה קהילתית ,תמיכה בקשישים או בנכים ,משמר אזרחי המקנה תחושת ביטחון במרחב הציבורי או הורה המלווה קבוצת ילדים לביתם לאחר שעות הלימודים. התמ"ג ומשאבי טבע אחד החסרונות המשמעותיים של התמ"ג הוא בכך שהרס הסביבה ושחיקת משאבי טבע תורמים לעלייתו .השאיפה של מדיניות מבוססת תמ"ג היא לעלייה תמידית ,לייצר צמיחה ,וזהו לעיתים קרובות המצפן שמנחה קבלת החלטות .הבעיה נתונה בכך שהשאיפה היא לצמוח ללא סוף בעוד משאבי כדור הארץ אינם אינסופיים .דוגמא לכך יכולה להיות כריתת עצים בקצב העולה על יכולתם להשתקם .התמ"ג מתייחס לעץ כחומר גלם למסחר כלכלי אך "שוכח" שעצים מספקים חמצן ,מטהרים זיהום ומספקים ערך חברתי ,נופי ורוחני לבני אדם .לפי התמ"ג עדיף חוף שופע בטון ובנייה על פני חוף טבעי או בתולי ללא פעילות מסחרית .לפי התמ"ג לאתר פסולת יש ערך רב יותר משטח טבעי פתוח מהסיבה ששטח פתוח נגיש חינם לציבור בעוד אתר פסולת מניב תשואה כלכלית .פקק פלסטיק שהושלך ברחוב שווה יותר ע"פ התמ"ג מאשר הציפור שבלעה את הפקק .מחירה האמיתי של הצמיחה לפי התמ"ג עולה לציבור בהרס משאבים ובפגיעה במרקם הטבע ובבני האדם התלויים בו לאוויר נקי ,מזון ופנאי. 8 העולם אותו מודד התמ"ג משאבים (זמן וכסף) פסולת אנשים (עובדים וצרכנים) ייצור והפצה משאבים (נפט ,בע"ח ,יבול ועוד) מוצרים ,שירותים ומשכורות רוברט קנדי ,בעת התמודדותו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ,נשא את הנאום הבא בשנה בה נרצח" :התמ"ג מודד לחיוב זיהום אוויר ופרסומת לסיגריות...הוא מודד לחיוב את קניית מנעולים שקנינו לשמור על הדלתות ואת מאסר האנשים שנכנסו לכלא משום שניסו לשבור אותם .התמ"ג מודד לחיוב הרס עצים ואגמים .הוא לא מודד את בריאות משפחותינו ,את איכות החינוך או את השמחה שבמשחק .התמ"ג אדיש להגינות שבמפעלים או לביטחון שברחובות .הוא לא מודד את היופי שבשירה או את חוזק הנישואים .את אינטליגנציית הפוליטיקאים ואת יושרם .התמ"ג לא מודד חכמה ,אומץ או לימוד .הוא לא מודד חמלה או מסירות למדינה .בקצרה ,התמ"ג מודד הכול מלבד את מה שהופך את החיים לראויים". 9 מי נהנה מהעלייה בתמ"ג (ומי לא) 70%מהציבור העובד בישראל משתכר פחות מהשכר הממוצע בישראל השכר ממוצע בישראל ₪ 8,430 50%מהציבור העובד בישראל משתכר פחות מ₪ 5,810- * 25%מהציבור העובד בישראל משתכר פחות מ₪ 3,540- עליית התמ"ג מול הכנסה שנתית לעשירונים בישראל התמ"ג העשירון העליון העשירון ה6- העשירון ה2- 2003 2004 10 * 2002 2000 2001 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 בערכים נומינלים /שכר ברוטו /לפי נתוני הלמ"ס . 2011 הכנסה שנתית לבית בישראל 600,000 ₪ 500,000 ₪ 400,000 ₪ 300,000 ₪ 200,000 ₪ 100,000 ₪ אלטרנטיבות לתמ"ג התמ"ג לכשעצמו אינו כלי שלילי ,שכן הוא מודד פעילות כלכלית .מקור הבעיה הוא בראיית התמ"ג כמצפן מרכזי לקבלת החלטות .דוגמא לכך יכולה להיות הקמת תחנת כוח פחמית כאשר השיקולים המנחים הם תעסוקה ואנרגייה בלבד ללא הסתכלות על נזקים סביבתיים או בריאותיים .ההבנה לכך מחלחלת בישראל ובעולם. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התבטא בנושא בינואר " :2012צמיחה היא עגל זהב ולא המטרה .היא לא מלמדת כלום על איכות חיים ורמת חיים .צמיחה יכולה להיות מורכבת מאירועים שליליים .כשאזרחים לא יכולים לשתות מים מהברז וקונים מים מינרלים במאתיים שקל בחודש -זה מעלה צמיחה אבל פוגע בהכנסה הפנויה .החלטתנו במשרד לאיכות הסביבה ובבנק ישראל לגבש מדדים משלימים לאיכות ולרמת החיים בישראל .זה יתן תמונה רחבה ומהימנה ביותר לרמת החיים בישראל". אלטרנטיבות בעולם ה OECD -השיק ב 2007-בפורום עולמי את הפרויקט ”."Measuring and Fostering the Progress of Societies משרד האוצר הקנדי מפרסם דוח 'ביצועים' של הכלכלה הקנדית הכולל מדד לצמיחה מקיימת .לקנדה פרויקט דגל הכולל 8מאגדי אינדיקטורים .The Canadian Index of Well-being הלמ"ס האוסטרלי פרסם זה מכבר את הדוח השישי של .(Measures of Australia's Progress) MAP הלמ"ס הפיני מפרסם דוח חשבונאות משולב כלכלית/סביבתית. סין מחשבת 'תמ"ג ירוק' הכולל את שווי שרותי הסביבה. בבהוטן משתמשים כיום במדד ,)Gross National Happiness( GNHמדד הבודק רווחה חברתית ואושר אישי. בצרפת הוזמן דו"ח מכלכלנים זוכי פרס נובל :פרופ' אמרטיה סן ופרופ' ג'וזף שטיגליץ בנושא מדידת ביצועיים כלכליים ביחס לקדמה חברתית. העולם כולו מתעורר לתפיסה כי כלכלה איננה רק כסף וכי סדר היום הכלכלי חייב להשתמש במדדים חברתיים וסביבתיים כשווי ערך למדדים כספיים. לינקים ללימוד נוסף: 11 אם התמ"ג עולה ,למה אמריקה יורדת? /קליפורד קוב ,טד הלסטאד וג'ונתן ראו http://www.kayamut.org.il/sites/default/files/article%20gdp.pdf שכחו מהעולם השבע .בואו נדבר על העולם השמח /איתי להט http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3419472,00.html פרויקט ערך בארץ ובעולם - ד"ר ענת עתי-סריג * מאז ראשיתו פרויקט ערך שותף לעשיה הבינלאומית .תהליך ההבנה כי מדידת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מעניקה הבנה מוגבלת מאד ואף מטעה על החיים במדינה ,היה תהליך שהתרחש בו זמנית במקומות שונים בקהילה הבינלאומית של המדינות המפותחות .בתחילת הדרך ,פעלנו בפרויקט על מנת להבין הן את תמונת העשייה הישראלית (אילו מדדים מודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? מה הם הנתונים החסרים? מה מודדות עמותות שונות ומה אפשר עוד למדוד באופן מהימן?) ,והן את הידע המחקרי שהחל להצטבר בעולם (מה מודדים במקומות אחרים הדומים לישראל? אילו נתונים כדאי שנמדוד גם אנחנו?). מהר מאד התברר כי גם בעולם ישנו ידע לוקה בחסר באשר לשאלה :כיצד נמדוד טוב יותר את איכות החיים ואת התקדמותנו? איזה מדד או סט מדדים כדאי לפתח על מנת שישלים או יחליף את התמ"ג עבור מקבלי ההחלטות? המחקר בנושא מדדי קידמה החל בהבנה כי התמ"ג איננו מדד מתאים למדידת איכות חיים וקידמה ,אולם לא ברור היה במה ניתן להחליפו .האתגר היה עצום :פיתוח מדד או סט מדדים שישרתו את מקבלי ההחלטות בבואם לנווט את ספינת המדינה לעבר העתיד .האם כדאי להתמקד במדד מתוקן לתמ"ג? או שמא סט מדדים בתחומים שונים החשובים לאיכות חיינו (כחינוך ,בריאות ,חברה ועוד) יהיה אפקטיבי ונכון יותר עבור קבלת החלטות? האם כדאי לפתח מדד שניתן להשוותו בין מדינות או שלכל מדינה הגדרת איכות חיים משלה? איזה מדד ישקף טוב יותר את חיינו ,ויאפשר לציבור לשפוט את מקבלי ההחלטות שלו על פעולתם לקדם את איכות החיים? שאלות אלו ואחרות העסיקו אותנו בשנים הראשונות של פרויקט ערך. ד"ר עתי סריג מציגה את פרויקט ערך בכנס הOECD - החברים בפרויקט הגיעו ממגוון רקעים :איכות סביבה ,תאוריה פוליטית ,סטטיסטיקה ,מערכות מורכבות ,כלכלה ועוד .כמו כן ,מאז הקמתו התאפיין הפרויקט בשותפים בעלי חזון ממגוון משרדים וארגונים :מהאוניברסיטה העברית בירושלים ,המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,מרכז השל ועוד .תוך כדי תהליך הלמידה שלנו ,הפכנו לגוף המוביל בארץ ,ולעיתים פורץ הדרך ,בתחום מדדי איכות החיים .כך ,הכרנו למשרדי הממשלה וגופים שונים (בהם המשרד להגנת הסביבה ,משרד הרווחה ,ארגון הג'וינט) את חסרונות התמ"ג ואת המדדים המשלימים שניתן להשתמש בהם .חישבנו מדד משלים לתמ"ג עבור ישראל (מק"א) ,פיתחנו "תעודת הערכה" לישראל על בסיס סקירת העבודות הטובות בעולם ועבודת מומחים -כדי להתחיל ולהראות מה התמונה המתגלה כאשר מרחיבים את היריעה שמכסה התמ"ג ומתבוננים במרכיבים חשובים באיכות חיינו .כמו כן ,הבנו כי השאלה "מי מחליט" בבחירת המדדים היא שאלה משמעותית ביותר ,והתחלנו לבחון באופן ראשוני אלו מדדים (מתוך סט קיים שהרכבנו) רואה הציבור כרלוונטיים לאיכות החיים בארץ .בשלב השני של הפרויקט ,אותו מתארת חוברת זו ,העמקנו והרחבנו את שיתוף הציבור בבחירת והגדרת מדדי איכות חיים וקידמה .כל זה במטרה לפתח בסופו של דבר מדדים שישקפו נאמנה את המצב על מורכבותו וישרתו את מקבלי ההחלטות בישראל. 12 * ד"ר עתי סריג הובילה את פרויקט ערך בשנים .2009-2010ההתמחות שלה היא בתאוריות ומודלים של קידמה ואיכות חיים. כהכרה במאמצינו האלו לפתח מדד איכות חיים בישראל ,הפכנו בדצמבר 2008לפרויקט המייצג של ישראל ב OECD -במסגרת Measuring and Fostering the Progress of Societiesפרויקט גלובלי רחב היקף שהושק רשמית ב . 2007-באותו שלב אף סייעתי ל OECD-בפיתוח התשתית התאורטית למדידת קידמה .כמו כן ,כנציג הרשמי בארץ של פרויקט ה OECD-הצגנו את הפרויקט והישגיו בפורום העולמי בדרום קוריאה ב .2009-חילופי ידע ולמידה הדדית בקרב הקהילה הבינלאומית מעשירים ומחזקים את פרויקט ערך מאז הקמתו .כך ,חילופי ידע כללו סיור לימודי של פרויקט ערך בארה"ב ובקנדה ,כמו גם השתתפות בסדנת הכשרה של ה OECD-באוטווה, קנדה .כמו כן הפרויקט הביא לארץ מומחים שונים להעביר סדנאות לבעלי תפקידים ומשרדי ממשלה ,על מנת לחשוף אותם לנושא מדדי איכות החיים ולטכניקות המאפשרות לפתח מדדים כאלו ייחודיים לישראל .כך ,גברת סוזאן ברוטצ'י ,מנכ"לית ומייסדת Apply Survey ,Researchמומחית בינלאומית בפרויקטים קהילתיים ו ,Results Based Accountabilityהוזמנה על ידי פרויקט ערך לביקור בן שבוע בישראל ,בשיתוף הג'וינט ועמותת שביל הקהילה .דניאל ביק ,סטטיסטיקאי ראשי במועצה האירופית אף הוא כיבד אותנו בנוכחותו ,והעביר סדנא לשותפי הפרויקט וגורמים רלוונטיים נוספים .פרויקט ערך ,מצידו ,תרם מניסיונו למועצה האירופית ( ,)Council of Europeכמו גם לקולגות בפרויקטים שונים ברחבי העולם .ככלל ,חילופי הידע בין הפרויקט המקומי שלנו לבין הקהילה הבינלאומית נמשך כל העת .אנו חולקים בידע לגבי מדדים לאומיים ,וחולקים אינפורמציה לגבי מדדים שעלו מהעשייה ומהקהילות שלנו כאן בארץ. פרויקט ערך הוא חלק ממאמץ בינלאומי לפתח מדדי איכות חיים שישקפו נכונה את תמונת החיים ואיכותם .אנו שמחים על הזכות לעבוד לאורך השנים הן עם מומחים בעלי שם עולמי בתחום והן עם הציבור הישראלי -בעל הדעה והעניין .ואכן ,נראה בברור כי מאמצנו נשאו פרי .בשנה האחרונה נעשתה עבודה מקיפה במשרד להגנת הסביבה לפיתוח מדדי איכות חיים (הנקראים בעבודת המשרד מדדי רווחת חיים) .כבעלי ידע וניסיון שנצבר גם בפרויקט ערך שימשנו יועצים בוועדת מומחים למשרד הגנת הסביבה בבואו לפתח מדדים אלו. בדצמבר 2012התקבלה הצעת מחליטים בממשלת ישראל הכוללת החלטה לפתח בחסות משרד ראש הממשלה סט מדדי רווחת חיים לישראל ,שישמש לפיתוח מדיניות לטווח ארוך .פרויקט ערך יוסיף לספק לגורמי הממשלה ,כפי שעשינו עד כה ,את תמיכתנו המקצועית ואת הידע הנצבר בתחום זה .פרויקט ערך היווה מסע מרתק אל הגורמים הפעילים ברחבי העולם בתחום הקידמה ואיכות החיים ,וכן אל הציבוריות הישראלית – בשלבים הראשונים אל משרדי הממשלה השונים וארגוני המגזר השלישי ,ובשלבים המאוחרים אל הציבור הישראלי עצמו .כלל העבודה שנעשתה בפרויקט ערך ,ובפרט חוברת זו ,מהווים מעיין של ידע מקצועי כמו גם שופר לקולו של הציבור הישראלי בשאלת איכות החיים בארץ .אנו תקווה כי מאגר ידע זה יסייע למקבלי ההחלטות בבואם לקדם ולשפר את איכות החיים בישראל. 13 סוזאן ברוטצ'י -אורחת פרויקט ערך. פאנל דוברים בהשתתפות פרויקט ערך בכנס הOECD -בדרום קוריאה. 2009 , 14 סדנאות פרוייקט ערך אודות הסדנאות מיקום הסדנאות בשיתוף תושבים מהישובים הבאים( :לפי סדר א-ב) •אלעד •אריאל •בית שמש •בני ברק •גבעת שמואל •גבעתיים •חולון •חיפה •יקום •יקנעם •ירושלים •כסייפה •כפר סבא •כרמיאל •מודיעין • מודיעין עילית •מעלה אדומים •נהרייה •נתניה •סביון •עכו •פקיעין •פתח תקווה •צאלים •קצרין •קריית חיים •קריית אונו •קריית ביאליק •ראמה • ראשון לציון •רחובות •רמת גן •רעננה •תל אביב משתתפי קבוצת הביקורת מן הערים הבאות: 15 •טורונטו •ונקובר •דורטמונד •ברלין •הלסינקי •סטוקהולם •קרלסקרונה •לונדון הסדנאות נערכו בשפות: 20 סדנאות 400 משתתפים בממוצע 20איש בסדנא נשים 46% 54% גברים 16 •עברית •ערבית •רוסית •אנגלית שיוך דתי: (לפי הגדרות המשתתפים) •דתיים לאומיים •חילונים •חרדים •יהדות רפורמית •יהודים •מוסלמים •נוצרים מן המקצועות והתחומים הבאים: • אברכים • אדריכלים • אנשי תקשורת • חיילי קבע וסדיר • מורים • מעצבים • מתכנתים • עובדי פסי ייצור • עורכי דין • פועלי בניין • עובדי היי-טק •רופאים •המגזר החינוכי •השירות הציבורי •חקלאים •יזמים חברתיים •כלכלנים •מהנדסים •מכונאים •מנהלי ארגונים •נהגים •סטודנטים •ספורטאים •עצמאיים •פנסיונרים •עובדים סוציאליים •עמותות ללא כוונות רווח •פעילים בקהילה הגאה •פעילי מחאה חברתית •מתנדבי שנת שירות •מתנדבים קהילתיים מהלך הסדנאות פתיח הסדנאות החלו בהרצאה של כ 15-דקות .מטרת ההרצאה להסביר למשתתפים מהם מדדים ,מהי חשיבות המדידה וליצור בסיס ידע מינימלי לכל משתתף. חקירה תהליך החקירה כלל מעבר מתחנות בנושאים מוגדרים מראש (חלוקה לכלכלה ,משפחה ,קהילה ,חינוך, בריאות ,ביטחון אישי ולאומי ,עבודה וסביבה) לכל משתתף ניתנה אפשרות להציע מדדים לכל אחד מהנושאים .שלב החקירה היה פתוח ,ללא מגבלות רעיוניות ,ועודד דיאלוג בין המשתתפים. התכנסות תהליך ההתכנסות כולל עבודה בצוותים על מנת לאתר כפילויות בין הרעיונות למדדים או קיבוצם למשפחות דומות .לאחר מכן מתבצע תהליך ניקוד בו לכל משתתף יש אפשרות לנקד מדדים לפי סדר חשיבותם לפי דעתו האישית ( ,הניקוד המצטבר מהווה תוצר מסכם של כלל המשתתפים) .לאחר מכן נערך דיון פתוח שבו הקבוצה יכולה להעיר על התוצרים ולבצע הבהרות. 15דק' פתיח 17 אורך סדנא :כשעתיים וחצי כ 70-דק' חקירה כ 70-דק' התכנסות 20משתתפים בממוצע עיבוד נתונים בסופה של כל סדנא מתקבלים 7גליונות עבודה (כל גליון מוקדש לאחד הנושאים הבאים: כלכלה ,משפחה ,קהילה ,חינוך ,בריאות ,ביטחון אישי ולאומי ,עבודה וסביבה). בכל נושא (לדוגמא :חינוך) ישנם תתי נושאים שהקבוצה בחרה להתמקד בהם (לדוגמא: מעמד המורה ,משאבים לחינוך ,איכות החינוך ,רמת ההשכלה באוכלוסיה ,עלות ונגישות לחינוך ,תועלת החינוך ועוד). כל קבוצה כזו (לדוגמא :מעמד המורה) מכילה את המדדים שהקבוצה החליטה כי הם המשמעותיים עבור אותו נושא (לדוגמא :תחת מעמד המורה ניתן למצוא מדדים כגון אחוז המורים הנושרים מן המערכת ,מוטיבציית המורים ללמד ,השכלת המורה ,שנות הכשרה הנדרשות להוראה ,שכר המורה ביחס למדינות ה OECD-ועוד). לאחר מכן מתרחש תהליך יצירת "תיק" עבור כל קבוצה .התיק מכיל נתונים סטטיסטיים על הקבוצה (מס' המשתתפים ,מקצועות ,שיוך מגדרי ודתי וכו'). בנוסף ,כל תיק מכיל את תתי הנושאים והמדדים שנבחרו ע"י הקבוצה יחד עם הניקוד המצטבר שניתן ע"י הקבוצה לכל תת נושא. התיקים מכילים גם הערות שניתנו ,התייחסות למדדים מקומיים וכן מדדים שעלו שבסדנא אך לא קיבלו כל ניקוד. את תיקי הסדנאות ניתן לקבל מהעמותה לכלכלה בת קיימא 18 קבוצות אחדות ביקשו לקבל את תיקי הסדנאות על מנת להשתמש בהם לצורך פיתוח חזון מקומי, לצורך עבודה על מדדים קהילתיים ,כבסיס ליוזמות חברתיות או כאמצעי לתקשר את רצון התושבים למקבלי החלטות ביישוב. עיבוד נתונים נתוני התיקים הועברו לגליונות אקסל וחולקו לפי הנושאים (כאמור כלכלה ,משפחה ,קהילה ,חינוך ,בריאות ,ביטחון אישי ולאומי, עבודה וסביבה) .לאחר מכן בודדו תתי הנושאים שקיבלו ניקוד גבוה ומצטבר ע"י הקבוצות (אלו מוגדרים ע"פ עבודה זו כ"מדדים בקונצנזוס") .מדדים שלא זכו לניקוד גבוה נכללים גם הם בדו"ח זה (ומוגדרים כ"מדדים נוספים"). כל טור בגליון משוייך לקבוצה ,כל צבע מעיד על קבוצת מדדים שחוברו יחדיו ע"י משתתפי הסדנאות. מבט כולל על אחד מגליונות סיכום נושא .עקב גודל הגליונות לא ניתן להראותם במסגרת עבודה זו .לקבלתם ניתן לפנות לעמותה לכלכלה בת קיימא 19 כיצד יש לקרוא את הדו"ח מעגל הקונצנזוס מכיל את המדדים שזכו לתמיכה של מעל ממחצית המשתתפים בסדנאות. הצבעים במעגל ניתנים לפי המשקל היחסי של קבוצת מדדים מתוך כלל הקונצנזוס. האחוזים היוצאים מן המעגל מעידים על מידת אזכור קבוצת המדדים לאורך כלל הסדנאות .אחוז גבוה מעיד על כך שקבוצת המדדים זכתה לניקוד גבוה לאורך מספר רב של סדנאות. 93% 87% 69% 20 קבוצת מדדים עבור תת נושא 1 קבוצת מדדים עבור תת נושא 2 קבוצת מדדים עבור תת נושא 3 יצירת הקבוצות נעשתה על ידי המשתתפים בסדנאות ,ולפי שיקול דעתם .הקיבוץ נעשה כאשר משתתפי הסדנא החליטו כי קיימת קבוצת מדדים הקשורים זה לזה והם עשויים להעיד על תחום דומה או ביחד לתת תמונה מלאה על נושא מסוים. •מדד 1 •מדד 2 •מדד / 3מדד 4 •מדד 5 •מדד /1מדד 2 •מדד 3 •מדד 1 •מדד 2 המדדים הינם הרעיונות בנוגע למדידה נקודתית שיש לבצע .המדד יכול להתבטא באחוזים ,במספרים מוחלטים ,בפילוח אוכלוסייה מסוימת ,ביחס למס' תושבים ,לפי סקר ,לפי השוואה בין אזורים גיאוגרפים או אוכלוסיות שונות או לפי השוואה לממוצע במדינות ה.OECD - משתתפי הסדנאות הונחו לייצר מדדים אובייקטיבים ככל האפשר .לדוגמא ,למדידת מערכת יחסים בין בני זוג מוטב שלא להשתמש במונחים סובייקטיבים כגון חיבה או אהבה אלא לכמת למונחים מדידים כמו זמן משותף עם בן/בת הזוג ,כמות בילויים משותפים בחודש וכו' .האתגר כאמור הוא בביטוי מדויק ככל האפשר של פסיפס האנושי, על כל מורכבותו ,תוך כדי שימוש במדדים ונתונים שניתן להשיג ,להשוות ולעבד. מדדים בתחום החינוך 85%מעמד המורה 85% משאבים לחינוך 85%איכות החינוך 75%רמת ההשכלה { מדדים בקונצנזוס •שכר המורה ביחס לממוצע במשק/ביחס למדינות ה OECD •השכלת המורה /שנות לימוד נדרשות להוראה • אחוז המורים הנושרים מן המערכת • מוטיבציית המורים ללמד •מס' תלמידים בכיתה /מס' מורים ביחס למס' התלמידים •תקציב פר תלמיד •מצבם הפיזי של בתי הספר /גודל ואיכות חלל הלימוד • אורך יום הלימודים * • אחוז התלמידים היוצאים לשנת שירות /התנדבות/מעורבות תלמידים בקהילה •מס' מקרי אלימות בבתי הספר •יכולת פתרון בעיות /יכולת חשיבה /יצירתיות /חינוך מחוץ לבית הספר • מוטיבציית התלמידים ללמוד /עד כמה שמחים הילדים ללכת לבית הספר • אחוז בעלי תעודת בגרות /מס' בעלי תארים מתקדמים באוכלוסיה •נגישות לתרבות ולחינוך איכותיים /מס' מנויים לתיאטראות ומוסדות תרבות • מידת הנגישות של מוסדות השכלה ולימוד למבוגרים /נגישות למידע בתקציב נוח 56%עלות החינוך 21 * • עלות החינוך מגיל 0-ועד להשכלה גבוהה ביחס למדינות ה OECD • הוצאות הורים על חינוך משלים לילדים (חוגים /שיעורים פרטיים לדוגמא) • תקציבי החינוך והתרבות ביחס לכלל התקציב (בהשוואה למדינות ה )OECD לעיתים קרובות הועלה הצורך לבדוק מדדי חינוך ביחס לגיאוגרפיה ,מגזרים ואוכלוסיות ,כלומר נגישות לחינוך ולתרבות בפריפריה לעומת במרכז הארץ .תקציב פר תלמיד במגזר היהודי לעומת המגזר הערבי ,אחוזי בעלי בגרויות בפריפריה לעומת המרכז ,בקרב דתות שונות וכיוצא בזאת. מדדים בתחום החינוך { מדדים נוספים • אחוז מקבלי הרטלין בקרב תלמידים • כמות מכורים לסמים /אלכוהול בקרב בני נוער •דימוי עצמי של התלמידים בכל הגילאים • אחוז המתאבדים בקרב בני נוער • אחוז בני הנוער המבקרים בספריות /שייכים לתנועות נוער מדד הנוער תועלת ההשכלה • אחוז המובטלים האקדמאיים באוכלוסייה • עלות שכר הלימוד לעומת ההכנסה הממוצעת והכנסת בעלי השכלה • יחס פיזור מוסדות מחקר והשכלה גבוהה בין הפריפריה למרכז סטטיסטיקה רלוונטית -השכלה ותעסוקה ** שכר האקדמאים בישראל גבוה בכ53.6%- בממוצע משכר של בעלי השכלה תיכונית או מקצועית. שיעור המועסקים לפי רמת ההשכלה -ישראל לעומת ממוצע ה*OECD- 35% בעלי השכלה נמוכה מתיכונית -ישראל 59% בעלי השכלה נמוכה מתיכונית OECD - 68% בעלי השכלה תיכונית -ישראל אחוז הזכאים לבגרות בערי הפיתוח: 46.9% 76% בעלי השכלה תיכונית OECD - 82% בעלי השכלה על תיכונית -ישראל אחוז הזכאים לבגרות בישובים הערביים: 32.4% 84% בעלי השכלה על תיכונית OECD - *** אחוז הזכאים לבגרות בישובים מבוססים: 67.1% 22 * ** בנק ישראל ,דין וחשבון ,2008 ,פרק ה' ,שוק העבודה , 15/9/2011, The Markerליאור דאל ,מתוך נתוני ה2011 OECD-- נתוני משרד החינוך2009 , סטטיסטיקה רלוונטית – החינוך בישראל ,השקעה ותקציבים מול העולם * הוצאה מצטברת על תלמיד ,ל 12-שנה מדינה שכר מורה לשנה שכר ממוצע למורה מספר תלמידים ביחס לתמ"ג לנפש ממוצע בכיתה ישראל ** 64אלף דולר 13-31אלף דולר 0.8% *** 26.7 שווייץ 136אלף דולר 40-82אלף דולר 1.5% 20.1 ארצות הברית 118אלף דולר 33-43אלף דולר 1% 25 אוסטרליה 92אלף דולר 31-43אלף דולר 1.2% 25 ספרד 94אלף דולר 33-55אלף דולר 1.5% 21.1 בריטניה 85אלף דולר 29-43אלף דולר 1.3% 26.8 יפן 68אלף דולר 26-65אלף דולר 1.5% 29 צ'כיה 53אלף דולר 18-60אלף דולר 1.1% 20.3 איחוד האמירויות 28אלף דולר 10-60אלף דולר 0.7% 26 איראן 16אלף דולר 3,000-3,600דולר 0.2% 31 מצרים 2,500דולר 600-3,000דולר 0.2% 30 1,800דולר 6,000דולר 2% הרשות הפלסטינית * ** *** מקורות :השוואה בינלאומית ,תני גולדשטיין ,ידיעות אחרונות /מבט לחינוך .OECD ,2010 לאחר יישום רפורמת "אופק חדש". 23 27ילדים בכיתה במגזר היהודי לעומת 32ילדים במגזר הערבי ,הדרוזי והבדואי. 40ילדים בכיתה ביהודה ושומרון 55 ,ילדים בכיתה ברצועת עזה. **** 47.5 מתוך הסדנאות מיקום :בית שמש .מספר משתתפים :כ 25-איש( .כ 11-גברים וכ14-נשים) .טווח גילאים .19-70 :מתחומי החינוך ,הניהול, מתנדבים קהילתיים ,אנשי צבא ,עובדים סוציאליים ,פנסיונרים ,צעירי שנת שירות .שילוב של דתיים לאומיים וחילוניים. ציטוט מהסדנא: " אנחנו רוצים לקחת את כל המחשבות והרעיונות שעלו כאן ולפתח אותם ברמה של כלכלה מקומית ,של סדר עדיפויות עירוני ושל יחסים בין אדם לחברו .כל אדם שאכפת לו לצאת מהבית ולהשתתף בחשיבה כזו הוא אדם שיכול להשפיע על הסביבה שלו .זה משהו שאנחנו צריכים לעשות ביחד ,כקהילה. " 24 מדדים בתחום הבריאות { מדדים בקונצנזוס •זמן המתנה לרופא בחדר מיון /לקביעת תור לרופא ממומחה /מענה ל101- 87%נגישות לשירותי רפואה •מס' רופאים ל 1,000-איש ביחס למדינות / OECD -כמות מכשירי CT/MRIלנפש •מספר ,פיזור ותפוסת בתי חולים ומרפאות /מס' המיטות בבתי החולים ותפוסתן •נגישות למידע אמין ובשפות שונות /נגישות שירותי רפואה לקשישים ובעלי מוגבלויות /מד בירוקרטיה רפואית •תוחלת חיים /מקרי מוות בלידה (לאם ולוולד) 73% בריאות הציבור •מס' תושבים המוגדרים כחולים (נפשית ופיזית) /אחוז מעשנים /אחוז הסובלים מהשמנה וסוכרת /אחוז התושבים שנזקקו לטיפול רפואי משמעותי בשנה •איכות האוויר /המים /המזון (הערך התזונתי של סל קניות ממוצע) ** * • אחוז העוסקים בפעילות גופנית (מס' שעות מוגדר) /נגישות ועלות מרכזי ספורט 63%רפואה מונעת • מידת מימון ונגישות שירותי אבחון ומניעת מחלות (מיפוי גנטי ,ניטור מחלות, בדיקות דם ,בדיקות סרטן וכו') /ימי אשפוז חוזרים. • השקעת המדינה בחינוך והסברה בנושא בריאות 47%תקציבים לשירותי רפואה * 25 •תנאי רופאים ( אורך משמרת רופא ,משכורת ממוצעת) • הוצאה לאומית על מערכת הבריאות /תקציב סל התרופות /מחקר רפואי • עלות ממוצעת לתרופות מצילות חיים ביחס למדינות הOECD - • עלות קבלת שירותים רפואיים בסיסיים ביחס למדינות הOECD- מדד נוסף שעלה בקשר זה הינו היחס בין צריכת התרופות לגודל האוכלוסייה אולם עולה סימן שאלה בנוגע למהות המדד :האם צריכה גבוהה של תרופות בציבור מעידה על נגישות וחוסן או על חולניות ותלות? על מנת לשכלל את המדד הוצע לבצע הפרדה בין צריכת תרופות בגילאים צעירים (כמדד שלילי) וצריכת תרופות בגילאים מבוגרים (כמדד חיובי המעיד על נגישות לשירותים חיוניים). בנוסף הוצע מדד הבוחן את הערך התזונתי של מזון במוסדות חינוך ומוסדות ציבוריים. מדדים בתחום הבריאות { בריאות האזרח הוותיק מדדים נוספים • כמות וזמינות מועדונים חברתיים לגילאי ה.+60- • עצמאות תפקודית בגילאים מבוגרים •גודל קצבת הזקנה /מידת הסיוע ברכישת תרופות ושירות רפואיים לאזרחים ותיקים • אחוז האזרחים בבתי אבות /איכות הטיפול בבתי אבות בריאות הנפש • אחוז הסובלים מתסמונות פוסט טראומטיות • מספר הפעמים שאדם מחבק או מחובק ע"י בני אדם מסביבו (מידת מגע אנושי) תשתיות בריאות עירונית • איכות חללי המגורים /שטחים פתוחים לנפש •תשתיות להליכה ורכיבה /אחוז המשתמשים בהם • אכיפת חקיקה סביבתית במרחב העירוני (קרינה ,זיהום ממפעלים ,פינוי אזבסט וכו') בריאות ורווחה •מס' פניות לרופא בשנה ביחס לגיל ומצב סוציו-אקונומי •מס' הפונים לביטוח לאומי בהקשר לבעיות רפואיות ויחס הטיפול בהם סטטיסטיקה רלוונטית – בריאות בישראל מיליון רוכבי אופניים. 60%מהם מעולם לא חובשים קסדה. כמות המטופלים אצל רופא משפחה אחד בישראל :בין 1,300ל1,500- ממוצע ביקורים אצל רופא המשפחה: נשים 5.59 :פעמים בשנה גברים 4.76 :פעמים בשנה בישראל חולים מדי בשנה 1,250איש במחלות סרטן בשל זיהום סביבתי מעשה ידי אדם. 19.8%מבני ה 21-ומעלה דיווחו כי פנו אי פעם לעזרת אנשי מקצוע או מטפלים מסורתיים בבעיות נפשיות או רגשיות כמו לחצים נפשיים ,עצבים או מצב רוח רע. * ** 26 * ** *** **** **** ד"ר יהודה ברוך ,מנהל ביה"ח אברבנאל במסגרת יום העיון של ההסתדרות הרפואית 07/07/10 משרד הבריאות .2007 ,מקור הזיהום החריף :מפעלים ותחבורה .נשללו סיבות קלאסיות כמו עישון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גיל או מוצע אתני. סקר בריאות לאומי .2003.2004 ,במסגרת סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי. *** סטטיסטיקה רלוונטית – תשתיות מערכת הבריאות ביחס למדינות ה* OECD - כוח אדם מס' רופאים ל 1,000-איש ישראל ממוצע OECD 3.5 3.1 מס' אחיות ל 1,000-איש ישראל ממוצע OECD 5.7 9.6 ההוצאה הלאומית לבריאות ישראל ממוצע OECD 7.7%מהתל"ג 9%מהתל"ג ההוצאה הפרטית לבריאות ישראל ממוצע OECD 27 43%מכלל ההוצאה לבריאות 27.1%מכלל ההוצאה לבריאות * כמות מיטות אשפוז ל 1,000-איש מדינה מס' מיטות ישראל 2 גרמניה יפן 5.7 דרום קוריאה ממוצע הOECD- 8.2 7.1 3.8 מספר מכשירי MRIלמיליון תושבים מדינה מס' מכשירים ישראל 1.4 יפן 40 ארה"ב ממוצע הOECD- 26 11 מקור הנתונים :ניר קידר וד"ר טוביה חורב ,האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות. 2010 , מתוך הסדנאות מיקום :עכו .מספר משתתפים 20 :איש 3( .גברים ו 17-נשים) .טווח גילאים .75-95 :פנסיונרים ,ותיקים ועולים חדשים. 6.5% ממוצע מדינות הOECD- 2.7% תוחלת חיים ** ממוצע בישראל 80.7שנים ממוצע OECD 79.1שנים ישראל אחוז קצבאות הזקנה מהתמ"ג * ציטוט מהסדנא: " 28 * חשוב לנו קצבת הזקנה ,שנוכל לחיות בכבוד, וחשוב לנו הנכדים ,חשוב שיהיה סבסוד לתרופות. בגיל שלנו אנחנו רוצים לדעת שכשנרים את הטלפון יהיה מישהו בצד השני. מקור :הלמ"ס.2010 , " מקור.OECD Factbook 2010: Economic, Environmental and Social Statistics : " מדדים בתחום הביטחון { 88%פשיעה אזרחית 78% ביטחון לאומי 75%תחושת ביטחון 29 מדדים בקונצנזוס •מס' תיקים פליליים או הרשאות ל 1,000-איש • אחוזי פשיעה בתחומי רצח ,אונס ,אלימות ,הטרדה מינית ורכוש • אחוזי פשיעה כנגד מיעוטים ושכבות חלשות • מספר תאונת דרכים שנתי ביחס לגודל האוכלוסייה •תנועה חופשית במרכב הציבורי /מקרי אלימות במרחב הציבורי •זמן תגובה משטרתי /איכות כוח האדם וציוד במשטרה /אלימות משטרתית ** * • מספר ימי מלחמה בעשור /הרוגים ופצועים באירועי טרור וסכסוכי גבול •מס' טנקים/מטוסים לנפש /אחוז התקציב המופנה לביטחון •נגישות למרחבים מוגנים •גודל תיירות נכנסת /מס' תיירים המבקרים במדינות שכנות /מידת התנועה חופשית ברחבי הארץ ומחוץ לה *** • שביעות רצון מכוחות הביטחון והמשטרה •השקעה פרטית בביטחון ( סורגים ,מצלמות אבטחה וכו') /אחוז בעלי נשק אישי • מידת אמון בין תושבים /אחוז דלתות נעולות באזורי מגורים •תאורת רחוב למ"ר בשטחי ציבור /עסקים פתוחים ותנועה ציבורית בשעות הלילה • אחוז עובדי ציבור המורשעים בשחיתות אכיפה ומשילות • אמון הציבור במוסדות השלטון (הביטחון והמשפט) /שקיפות ממשלתית 65% • אמינות כלי התקשורת •מידת אכיפת החוק (אכיפת חוקים ,פתרון מקרי פשיעה) /יעילות הטיפול בתיקים בבתי המשפט בקרב המשתתפים בסדנאות עלתה השאלה האם ניתן להסתמך על נתונים ממקור אחד ,בהתחשב בכך שלא כל פשע מדווח או מוצא את עצמו מתועד סטטיסטית .פתרון חלקי שהועלה הינו הצלבת נתונים עם חברות ביטוח או גופים סוציאליים. מדד אשר עלה בצורות שונות (פשעים נגד נשים ,קשישים ,להטב"ים ועוד) כמעיד על כך שעל חברה להבחן לפי יחסה לחלש ולא לפי חוסנו של החזק. לעיתים עלה כנושא המעיד על עוצמת המדינה ולעיתים כנטל תקציבי בדרך לחברה אזרחית בריאה. * ** סטטיסטיקה רלוונטית סך תקציב המדינה ל- *2011-2012 349מיליארד ש"ח ישראל חוותה בממוצע מלחמה כל 9.1שנים מס' הנופלים במערכות ישראל :כ 22,867-חללים סך תקציב משרד הביטחון ל2011-2012- 49מיליארד ש"ח סך תקציב משרד התחבורה ל2011-2012- 414מיליון ש"ח מס' ההרוגים מתאונות דרכים בשנת 399 :2011איש מס' ההרוגים מתאונות דרכים מאז הקמת המדינה: מעל 30,000איש מדדים בתחום הביטחון ביטחון ותשתיות 30 מדדים נוספים •זמן תגובה של שירותי ההצלה ( מגן דויד אדום וכיבוי אש) • איכות הכבישים והתשתיות העירוניות והבינעירוניות • איכות מערכות לשעת חירום /מידת מוכנות לאסונות טבע •ונדליזם עירוני ביטחון קטינים • אחוזי פשיעה כנגד קטינים /מוגנות ילדים בשעות הפנאי ללא מבוגר • אלימות בבתי ספר •נתיבי הגעה בטוחים לחוגים ובתי ספר •נגישות בני נוער לאלכוהול וסמים ביטחון וחברה • אחוז מיעוטים ביחידות מובחרות בצה"ל ובמשטרה • משכורות אנשי ביטחון ביחס לחציון במשק •מס' המתנדבים למשמר האזרחי • ממוצע ימי מילואים לשנה לאזרח /אחוז המתגייסים לכוחות הביטחון וההצלה כליאה ושיקום •מס' אסירים (פליליים וביטחוניים) ביחס לגודל האוכלוסייה • היחס בין אסירים משוקמים לאסירים החוזרים לבתי הכלא •צפיפות בתי הסוהר /השקעה באסיר ובתשתיות בתי הסוהר * תקציב המדינה הדו שנתי ל. 2011-2012- סטטיסטיקה רלוונטית -ביטחון אזרחי מספר השוטרים ל* 1,000- איש מדינה מס' שוטרים ישראל 2.2 ממוצע OECD 3.3 מספר כבאים למיליון איש מדינה מס' כבאים ישראל 160 פולין כוויית 800 700 קפריסין 1,000 ** שחרורם אחוז העבריינים החוזרים לכלא לאחר מדינה 31 אחוז מהאסירים ישראל 62% ממוצע OECD 40% * תקציבים *** ועלויות עלות נזקי הפשיעה למשק בישראל 15מיליארד ש"ח תקציב מדינת ישראל לשיקום אסירים 14מיליון ש"ח אחוז האסירים המשוחררים הנכללים בתכניות שיקום 30% מקור.OECD Factbook 2010: Economic, Environmental and Social Statistics : נתוני שב"ס שהוצגו בדיון במסגרת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ביום .23.11.2011 דו"ח אגף תכנון ותקצוב במשרד לביטחון פנים.2010 , מתוך הסדנאות מיקום :כרמיאל .מספר משתתפים :כ 30-איש( .כ 10-גברים וכ20-נשים) .טווח גילאים .35-80 :שכירים ,עצמאיים, פנסיונרים חברי קהילת יהדות רפורמית. ציטוט מהסדנא: " אנחנו מדברים על עושר ועל הקשר שלו לאושר וכמה אני צריך בשביל בעצם להיות מאושר ואולי השיעור האמיתי הוא שצריך ללמוד להסתפק במועט? הרי אושר ,ועושר ושביעות רצון הם כולם יחסיים .אני לא באמת מאושר ממה שיש לי אלא בהשוואה למה שיש לאחר .השאלה היא למי אתה משווה את עצמך ומה אתה באמת צריך בשביל להרגיש טוב .אנחנו צריכים ללמוד לפתח יחד מדדים קהילתיים שמשווים את עצמנו לעצמנו. " 32 " מדדים בתחום העבודה { 100%תנאי תעסוקה מדדים בקונצנזוס •שכר ממוצע ביחס למדינות ה /OECDשכר חציוני * • כוח הקנייה של שכר ממוצע ביחס לשכר ממוצע ב OECD- • שעות עבודה ביחס לממוצע ה / OECD-ימי חופש /יחס ביו זמן פנוי לזמן עבודה •תנאים סוציאליים /אחוז בעלי פנסיה /כוח הקנייה של הפנסיה • אחוז העובדים המאוגדים •מדד ג'יני ** • אחוז הנשים העובדות /אחוז נשים במשרות בכירות /הפרשי שכר בין נשים לגברים 78% שוויון זכויות 69%שביעות רצון 56% כלכלה מקומית/ תשתית לתעסוקה • מידת אפליה תעסוקתית על רקע גיל ,מוצא או דת /אחוז מיעוטים במקומות עבודה •מס' מקומות העבודה המותאמות לבעלי משפחות /אחוז העובדים מן הבית • תנאי תעסוקה של עובדי קבלן ביחס ליתר העובדים במשק •שביעות רצון ,סיפוק והנאה מהעבודה ומסביבת העבודה /רמת השחיקה •הזדהות עם מקום העבודה (ערכים ומטרות) /נאמנות ומחויבות במקום העבודה • מידת התרומה החיובית של מקום העבודה לציבור /משמעות במקום העבודה • איכות הקשרים החברתיים במקום העבודה • מגוון אפשרויות תעסוקה בפריפריה לעומת המרכז /מס' מקומות תעסוקה לפי חלוקה גיאוגרפית •ייצור מקומי /נתח הייצור המקומי בסל הקניות הממוצע •נגישות למקום העבודה ( מידת התלות ברכב ,גישה בתחבורה ציבורית ,אופניים או ברגל) /זמן ממוצע לשהות בפקקים בדרך לעבודה /מרחק ממוצע ממקום העבודה •גודל הכלכלה ה"שחורה" ביחס לכלכלה החוקית /אחוז עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים 56%תעסוקה ואבטלה •יחס גיוס מול פיטורין שנתי /אחוז הבלתי מועסקים /אחוז האבטלה /מס' מקומות העבודה ועסקים שנפתחו לעומת אלו שנסגרו /ביטחון תעסוקתי •אבטלה לפי שיוך לקבוצות (דתיים ,חילוניים ,נשים ,מיעוטים וכו') • מידת השקעת המדינה בהכשרת מובטלים שכר חציוני – להבדיל משכר ממוצע. לפרטים על מדד ג'יניhttp://reut-institute.org/he/Publication.aspx?PublicationId=1695 : בסדנאות עלה לעיתים קרובות הצורך למדוד תעסוקה /אבטלה בשיטות שונות ומדייקות יותר מאלו הנהוגות כיום. *** 33 * ** סטטיסטיקה רלוונטית -עבודה -השוואה למדינות ה* OECD- מקסיקו ישראל דנמרק שבדיה ישראל טורקיה מקסיקו טורקיה הולנד $0.44 טורקיה צרפת $1.36 איטליה אוסטרליה $5.20 ישראל הולנד 34 * שבדיה 45.3% דנמרק 23.7% פינלנד 22.7% $9.99 60 55% 49% 90 24% ישראל 1.85% 76% $10.86 54 צרפת 1.24% 78% 30 בריטניה 0.62% $11.61 87% 4חדרים ממוצעת ארה"ב גרמניה שבדיה אחוז האזרחים העובדים יותר מ 50-שעות בשבוע שכר מינימום לשעת עבודה (בדולרים) אחוז הנשים העובדות שלהן ילדים בגיל בית ספר כמות המשכורת ** הנדרשות לרכישת דירת 133 71 מקור , OECD/StatExtracts’ OECD’si library :הנתונים נכונים ל.2010- מקור :סקירת נתונים של מדינות המערב ,שבוצעה על ידי BDOזיו האפט ,עבור משרד השיכון .הנתונים נכונים לשנת .2010 מדדים בתחום הכלכלה { כלכלת המשפחה 93% פערים ושוויון 87% כלכלה לאומית 69% •הכנסה נטו לכל משפחה (הכנסות פחות הוצאות צרכי יסוד של בריאות ,ביגוד, מזון ,מגורים וכו') • כוח הקנייה של משכורת ממוצעת במשק /כמות המשכורות הנדרשות לרכישת דירה ביחס למדינות ה / OECD-עלות סל מוצרי יסוד ביחס למדינות ה/ OECD - כוח הקנייה הממוצע של שירותי חינוך ,בריאות ודיור ביחס למדינות הOECD- •מס' משפחות באוברדרפט (אשראי ,משכנתה ,הלוואות) /שיעור בעלי חסכון פנסיוני וחסכונות לטווח הארוך. •שכר מינימום ביחס למדינות ה / OECD-כוח הקנייה של שכר המינימום ביחס למדינות ה / OECD-מדד ג'יני • אחוז הילדים מתחת לקו העוני /אחוז המשפחות מתחת לקו העוני /מספר הפונים לקבל סיוע בנושאי רווחה • קצבת זקנה ביחס לשכר הממוצע במשק /כוח הקנייה של קצבת זקנה • פערי הכנסה בין מגדרים ,בין יהודים לערבים ,בין הממוצע למשפחות חד הוריות / תושבי פריפריה ביחס לתושבי מרכז הארץ • מידת התלות הכלכלית של דור בהוריו או ילדיו •תמ"ג /תל"ג •ימי שביתה לאורך שנה •אחוז מועסקים /כמות מקומות עבודה שנוצרו בשנה /מספר העסקים שנפתחו בשנה ביחס למס' פשיטות הרגל • מידת הריכוזיות במשק • אחוז תקציבים המופנים לפריפריה • אחוז הוצאות המדינה עבור החברה האזרחית (חינוך ,רווחה ,בריאות ,תשתיות וכו') •הכנסות ממסים /מידת התאמת המיסים להכנסה /אחוז המס ביחס למדינות ה - OECD • מידת בריחת המוחות מישראל מדדים נוספים בתחום הכלכלה בעמ' 43 35 מדדים בקונצנזוס סטטיסטיקה רלוונטית - אחוזי פער מחירים בין ישראל לממוצע ה* OECD - 17% מזון 28% לחם בשר 13% פירות וירקות מכשירי חשמל 70% משקאות לא אלכוהוליים כלי רכב מקרא: אחוזי פער: עלות גבוהה יותר בישראל עלות גבוהה יותר בממוצע הOECD- 36 42% 48% 44% מוצרי חלב וביצים מוצרים נוספים * 30% מלונאות ומסעדות 7% ביגוד והנעלה ההשוואה בין מדינות ה – OECDבוצעה לפי תוצר לנפש מתוקנן ( ,PPPמדד המייצג את שיוויון כוח הקנייה) ורמות המחירים בצריכה פרטית בכל מדינה. מקור הנתונים :בנק ישראל ,נתוני ה .The Marker ,OECD -הנתונים נכונים ל. 2008- מתוך הסדנאות מיקום :אוניברסיטת תל אביב .מספר משתתפים :כ 30-איש( .כ 13-גברים וכ 17-נשים) .סטודנטים לקולנוע ,עבודה סוציאלית, מדעי המחשב ,חשמל ופקולטות נוספות .טווח גילאים .19-30 :הסדנא נערכה בערב חג הסיגד * מדד ייחודי לקבוצה :שילוב בני העדה האתיופית במקומות עבודה 72.5% כלל האוכלוסייה היהודית 55% אחוז המועסקים ** יוצאי אתיופיה ציטוט מהסדנא: " * ** לא מספיק לקחת חג אתיופי ולשים אותו על לוח השנה. השילוב שלנו בחברה הישראלית צריך להיות יותר עמוק ויותר אמיתי בשביל שלא נצטרך לשאול את עצמנו האם אנחנו מרגישים יותר אתיופים או יותר ישראלים. " חג הסיגד (בכתב געז )ሰግድ :מסמן את חידוש הברית בין האדם לאל .הפך לחג רשמי בישראל ב .2008-לפרטים נוספים על חג הסיגד ניתן לפנות לאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ((http://www.iaej.co.il/newsite/content.asp?pageid=136 37 דו"ח מכון ברוקדייל ( )http://brookdaleheb.jdc.org.il/מכון המחקר של ארגון הג'וינט ,שבחן את מצב עולי אתיופיה בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ופורסם לרגל 20שנה לעלייה במסגרת "מבצע שלמה". מדדים בתחום משפחה וקהילה { מדדים בקונצנזוס •זמן פנוי עם :בני זוג ,ילדים ,נכדים ,חברים המינים)* בחודש /משך חופשת הלידה (לשני 83%מדדי משפחה /מס' ארוחות משפחתיות • כמות נופשים משפחתיים בשנה /גודל הדירה ביחס לגודל המשפחה /הוצאה משפחתית ממוצעת עבור תרבות וחינוך /עלות גידול ילד מגיל 0עד לגיל / 18כמות המשפחות המגדלות בע"ח ל 1000-איש. • גודל משכורת משפחתית ממוצעת ביחס לגודל המשפחה הממוצע /שעות עבודה ביחס לזמן פנוי עם בני זוג ו/או ילדים • ממוצע שנות נישואים /כמות גירושין שנתית ל 1000-איש • מספר מקרי אלימות במשפחה ** • זמינות ונגישות למוסדות תרבות ,תעסוקה ,בילוי ,רווחה ,חינוך ,סיעוד והשכלה לכל תושב • כמות מקומות מפגש קהילתיים באזור מגורים ומידת השימוש בהם ע"י הציבור • מעורבות התושבים בוועדי בתים ,ישיבות מועצה וקבלת החלטות ציבוריות •כמות המתנדבים ל 1000-איש /מידת המעורבות הקהילתית בתמיכה באוכלוסיות חלשות ,בעלי צרכים מיוחדים ומבוגרים • נגישות במבנים פרטיים ומבני ציבור לקשישים ומוגבלים •סובלנות ודו קיום (כפי שנמדדים ע"י שילוב מיעוטים בקהילה) • אחוז זקנים עריריים /מד בדידות ( גודל ואיכות הרשתות החברתיות של אדם) • שטחים פתוחים ובטוחים לנפש במרחב העירוני /ונדליזם במרחב העירוני • כמות הנסמכים על שירותיי הרווחה •משך הזמן הממוצע מול מסך הטלוויזיה /מחשב • צריכת חוגים ואירועי תרבות לנפש /שעות פנאי לנפש •שעות התנדבות בשנה /מימוש יכולת אישית וידע בקהילה • כמות האנשים שאדם מכיר אישית ברדיוס Xממקום מגוריו /תחושת שייכות לקהילה *** 60%מדדי קהילה 60% מדדי יחיד 38 * ** במהלך הסדנאות עלתה תדיר ההערה כי יחד עם כמות הזמן הפנוי יש לבדוק גם את איכותו .לדוגמא :זמן פנוי עם ילדים לובש אופי שונה מהותית כאשר מדובר על שיחה או טיול עם הילדים לעומת זמן פנוי המוקדש לצפייה משותפת בטלוויזיה או להבדיל ,זמן פנוי עם הורים מכים. למרות שבמרבית הסדנאות שבהן עלה נושא הגירושין ,היה זאת בהקשר שלילי .יחד עם זאת גירושין עלו גם בהקשר חיובי כביטוי לזכותו הבסיסית של אדם לשפר את מצבו ולענות על צרכיו הרגשיים. בדומה לחלק ניכר מהמדדים ,גם כאן עלה הצורך להשוות בין המרכז לפריפריה ובין מגזרים כאשר ההשוואה הינה מדד בפני עצמו. מדדים בתחום המשפחה והקהילה { מדדים נוספים מדדי דמוקרטיה 39 •שיעור ההצבעה בבחירות (בכל המגזרים) • רב תרבותיות בקרב מקבלי ההחלטות /ייצוג לכלל המגזרים בקרב מקבלי ההחלטות • מידת שילוב מגזרים ומיעוטים שונים במקומות עבודה פרטיים וציבוריים •מידת הפרדת הרשויות מדדי חופש ושוויון •חופש דת /כפייה דתית • שיווין זכויות למשפחות חד הוריות או חד מיניות • כמות התקריות הגזעניות לשנה או חודש •היחס בין הגירה לעלייה מדדי רווחה * • אחוז הנסמכים על רשויות הרווחה • תנאי העבודה של העובדים הסוציאליים ביחס למדינות ה OECD- • אחוז הקשישים מתחת לקו העוני (בחתך מגזרי) • אחוז התאבדויות בערים ובכלל המדינה * תחום הרווחה רחב ומתפרס על פני מספר מדדים ובמספר תחומים .מדדי רווחה פזורים לאורך כל עבודה זו כפי שהם באים לידיי ביטוי בפשע ,בחוסן חברתי ,עבודה ועוד. סטטיסטיקה רלוונטית – חופשות וניצול זמן בישראל זמן צפייה יומי ממוצע בטלוויזיה ,בדקות ** שנים 2001 156דקות הפער בין ימי חופש לילדים לימי חופש במשק בחגים ומועדים * חג/מועד ראש השנה ימי חופש ימי חופש פער לילדים במשק 1 2 3 2005 197דקות כיפור וסוכות 13 3 10 2011 232דקות חנוכה 7 0 7 פורים 3 0 3 פסח 15 2 13 יום העצמאות 1 1 0 ל"ג בעומר 1 0 1 חג השבועות 2 1 1 פגרת קיץ (יסודי) 55 0 55 פגרת קיץ (תיכון) 48 0 48 9 84-91 ארה"ב שיאני העולם בצפייה בטלווזיה *** בריטניה 4.5שעות ביום ישראל 4שעות ו 18-דקות ביום 3שעות ו 52-דקות ביום ( 232דקות) * ** סה"כ 98-100 מקור 23 ,The Marker :בדצמבר .2011לא כולל ימי חופשה שנתיים שמגיעים לעובד לפי חוק ( 14-28ימים). 40 מקור :הוועדה הישראלית למדרוג. 2011 , מקורThe Guardian, record level of television viewing, May, 2010 : מתוך הסדנאות * מיקום :כסיפה (كسيفة). מספר משתתפים 11 :איש 5( .גברים ו6-נשים) .טווח גילאים.20-55 : ציטוט מהסדנא: " 41 * רוב המדדים הם בשליטת המדינה ,והם יציגו אותנו רע פעמיים: גם כתושבי הפריפריה בנגב וגם כאזרחים ערבים .ועדיין אנחנו צריכים להסתכל היטב ולראות אם יש מדדים מקומיים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם בכוחות עצמנו בלי לחכות לאף אחד שיעשה את זה בשבילנו. " היישוב הבדואי השני בגודלו ( 17,406תושבים נכון לדצמבר ,)2010הוקם בשנת 1982לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצריים .לפי נתוני הלמ"ס ,נכון לדצמבר 2008אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי י"ב הינו ( 41.4%הממוצע ארצי ל2008- הינו ,)44.1%השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007היה ( ₪ 4,136הממוצע ארצי לשנת 2007הינו 6,743ש"ח) מדדים בתחום הסביבה { מדדים בקונצנזוס • איכות מי השתייה ואיכות מאגרי המים /זיהום אוויר (פליטות )CO2 * •מס' תחנות ניטור מים ואוויר לנפש /מס' חולים ל 1000-איש כתוצאה מזיהום אוויר ומים 100%זיהום נגישות 81%למשאבי טבע 69%תשתיות 42 ** ** • אחוז חומרים רעילים ומזיקים במוצרי צריכה (בסל הצריכה הממוצע) •זיהום בחללי עבודה סגורים • מידת החשיפה לקרינה לנפש /זיהום רעש (הן במרחב הציבורי והן בפרטי) •ניקיון המרחב הציבורי (אשפה ,סיגריות ,הפרשות כלבים ,ונדליזם וכו') /השלכת פסולת תעשייתית או פסולת בניין בשטחים פתוחים •ניקיון חופים ,שטחים פתוחים ושמורות טבע • אחוז התאונות התעשייתיות הנוגעות לפגיעה בסביבה • שטחים פתוחים ירוקים לנפש ברדיוס Xממקום המגורים (הפתוחים ונגישים לציבור) • שטחים פתוחים לנפש במרחב העירוני ובכלל הארץ /יחס שטח פתוח לשטח בנוי •נגישות לשטחים פתוחים ע"י הליכה ברגל ואופניים /כמות השטחים הפתוחים הזמינים חינם לציבור •ניקיון חופים /מידת שמירת אתרי טבע ע"י הציבור /מידת תחזוקת שטחים פתוחים • זמן בילוי בטבע או בשטח פתוח לנפש (כפי שנמדד במספר שעות בשבוע או חודש) ** •נוחות ,זמינות ועלות התחבורה הציבורית /איכות תחנות האוטובוס /זמן המתנה • כמות המשתמשים בתחבורה ציבורית ביחס לכלל האוכלוסייה (לעומת כמות המשתמשים ברכב פרטי) • מידת השימוש באופניים בקרב הציבור /כמות ואיכות שבילי האופניים •זמן נסיעה למקום העבודה /זמן המתנה ממוצע בפקקים • מידת התלות בנפט ובדלק /אחוז האנרגיות המתחדשות מסך כלל מקורות האנרגיה בהקשר לזיהום אוויר עלו גזי חממה נוספים כגון מתאן ,תחמוצות חנקן PFC ,ועוד. ההתייחסויות למונח "שטח פתוח" כללו פארקים וגנים ציבוריים ,גינות קהילתיות ,גני משחקים ושעשועים פתוחים, חופים ואגמים .כמו כן הומלץ לספור כמות עצים לנפש ,בעיקר במרחב העירוני ועם דגש על עצים נותני צל. מדדים בתחום הסביבה { 75%מדיניות 56% 43 מדדים בקונצנזוס • מידת התלות בנפט ובדלק /אחוז האנרגיות המתחדשות מסך כלל מקורות האנרגיה •זמינות ,שקיפות ונגישות מידע על תכניות פיתוח לציבור הרחב /מידת שיתוף הציבור בהליכי תכנון ובנייה. • כמות החקיקה הסביבתית /מידת אכיפת חקיקה סביבתית /כמות האישומים והקנסות על עבירות סביבתיות ביחס לפשיעה בפועל /מידת המעקב והפיקוח על מפעלים מזהמים /חומרת הענישה על פשעים סביבתיים • תקציב המשרד להגנת הסביבה ביחס למשרדים מקבילים במדינות ה / OECD-כמות ואיכות פקחי הסביבה • חקיקה ואכיפה בנושא זכויות בע"ח /מידת שימור המגוון הביולוגי /כמות המינים הייחודיים לישראל המצויים בסכנת הכחדה • מידת התמיכה בייצור מקומי לעומת ייבוא • אחוז המבנים בעלי תו תקן סביבתי (כגון תקן LEED ,5281וכו') /היחס בין בנייה לגובה לפרבור • היחס בין שיקום שכונות לבניית יישובים ושכונות חדשות • מידת הבעלות הציבורית על משאבי טבע • כמות מיכלי פסולת למיחזור ליחידת מרחב עירונית /כמות הפסולת הממוחזרת בישראל ביחס למדינות ה / OECD-אחוז המוצרים הניתנים למיחזור •ייצור פסולת לבית אב (בנפח ובמשקל) /צריכת חשמל ומים לבית אב /טביעת רגל אקולוגית לנפש /מידת השימוש בשקיות ניילון /כמות רכבים לנפש • מידת השימוש החוזר במוצרים בקרב הציבור /מספר יוזמות ציבוריות לשימוש חוזר (כדוגמת שוק קח תן) במרחב העירוני /כמות הקואופרטיבים הצרכניים בציבור צרכנות • זמינות מוצרים בעלי תו תקן סביבתי בסל הקניות הבסיסי לאזרח ובמחירים שווים למוצרים מקבילים ללא תו תקן סביבתי /אחוז המוצרים הנגישים לצרכן שמקורם בפסולת ממוחזרת • אחוז בתי אב המפרידים פסולת לשני זרמים או יותר • היקף הצריכה החד פעמית לעומת צריכה רב פעמית בסל הקניות הממוצע סטטיסטיקה רלוונטית ישראל ממוצע *OECD ה- 1.7קילו 1.47קילו פסולת שנתית 620קילו עבור אדם 540קילו פסולת ליום עבור אדם ** ב 93 -אחוז מתחנות הדלק בישראל יש זיהום קרקע ובשלוש מהתחנות גם זיהום מי תהום. ידועים כ 1,195-אתרים מזוהמים ברחבי הארץ, בעיקר כתוצאה מפעילות של מפעלי תעשייה וצה"ל ,שגרמו לזיהומי קרקע ומי תהום. מפלס ים המלח ממשיך לצנוח בלמעלה ממטר אחד בשנה. המשקל שווה ערך ל 1,240-בקבוקי פלסטיק ריקים של 1.5 -ליטר מידי שנה מתגלים בממוצע 116אירועי הרעלה של בעלי חיים. מדד הביצועים הסביבתיים של אוניברסיטת ייל *** מדינה מיקום במדד * שווייץ שבדיה סלובניה קפריסין ישראל בנין אוקראינה סוריה עירק 1 9 28 44 61 80 102 113 132 ** דו"ח המשרד להגנת הסביבה ,ד"ר ישעיהו בר אור וד"ר ארנה מצנר 2010 , ,OECD fact book 2011-2012דצמבר 2011 מדד אוניברסיטת ייל הוא כלי מרכזי ואמין לניתוח המצב הסביבתי במדינות העולם ויצירת מדרג השוואתי ביניהן. המדד מתבסס על ניתוח שורה של מדדים כגון חשיפה לזיהומים סביבתיים ,מצב מקורות המים ,פליטת גזי חממה ,זיהום אוויר ,שימור טבע ובחינת מגמות סביבתיות בכל מדינה על פני העשור האחרון. 44 לינק למדד http://epi.yale.edu/epi2012/rankings : 2012 *** מדדים בתחום הסביבה מודעות ציבורית • אחוז המתנדבים בקרב הציבור למען נושאים סביבתיים • מודעות סביבתית לקיימות וסביבה (ע"פ סקר) • השקעת המדינה בחינוך הציבור לחסכון אנרגטי וצרכנות נבונה מדדים בתחום הכלכלה 45 { מדדים נוספים { מדדים נוספים כלכלה וסביבה • כימות השימוש במשאבי טבע /כימות "שירותי חינם" •צריכה לנפש /כמות המוצרים הידידותיים לסביבה הזמינים לצרכן • זמן הישרדות מוצרים בידי הצרכן (מתוך סל קניות של מוצרי צריכה מסוימים) • אחוז השימוש החוזר במשאבי טבע בתעשייה • כימות עלויות הזיהום סביבתי על הכלכלה והבריאות כלכלה מקומית • אחוז השירות הניתן לצרכן ע"י עסקים קטנים ומקומיים לעומת חברות בינלאומיות • אחוז עסקים מקומיים ביחס לגודל האוכלוסייה /נגישות מוצרים מקומיים בטווח גיאוגרפי קרוב • אורך זמן הישרדות של עסק מקומי קטן • אחוז בעלי משרות או עסקים בטווח גיאוגרפי קרוב למקום מגוריהם • עלות ארנונה ממוצעת לאזורי מסחר מתוך הסדנאות * מיקום :תל אביב .מספר משתתפים :כ20-איש( .כ 10-גברים וכ10-נשים) .טווח גילאים .25-45 :מורים ,אנשי תקשורת, יזמים חברתיים ,אנשי מחאה חברתית ,מתכנתים ועד. ציטוט מהסדנא: " 46 * המחאה החברתית (של קיץ )2011לא השפיעה על סדר העדיפויות שלנו. מה שאנחנו רוצים עכשיו זה מה שתמיד רצינו .המחאה החברתית פשוט נתנה לנו שמות להשתמש בהם ועדכנה לנו את הטרמינולוגיה. " הסדנא נערכה ב .Hub TLVה Hub -הינו חלל עבודה משותף ליזמים ,עצמאיים ופרילנסרים העוסקים בתחומים חברתיים, סביבתיים או טכנולוגיים ומהווה חלק מרשת בינלאומית של מרכזי יזמות פתוחים. סיכום לאחר אריזת הסדנאות מהמציאות לתוך הטקסט מצליחה לבקוע אמת אחת ברורה :בין כל הגילאים ,הדתות, הרקעים והמקצועות ,השפות שונות והדעות מנוגדות עדיין רב המשותף על המפריד .כולם רוצים חיים טובים יותר לעצמם ולבני משפחתם .גם בקבוצות בהם ניתן לראות ציניות או חוסר אמון במערכות השלטון ,או זה בזה ,עדיין ניתן למצוא נכונות להתגייס לרעיונות גדולים ,בהנחה שיצליחו להוכיח כי הם חפים מפוליטיקה ואפלייה .ברוב הקבוצות ניתן לזהות את הצורך במדדים שקופים יותר ומדוייקים יותר ,לא רק ככותרות בעיתון אלא כמנגנון יציב לביקורת עצמית וקבלת החלטות חכמה יותר .נראה כי כולם משוכנעים שיכול להיות כאן טוב יותר ,וכי האוייב המשותף הוא לא אנשים שונים אלא דעות קדומות ומערכות שתוכננו לבירוקרטיה. זו ההזדמנות הגדולה שבוקעת מתוך הנתונים :ניתן לראות במדדי פרויקט ערך סט הוראות הפעלה לחברה מתוקנת ,שתנגב לרגע את עדשות המשקפיים ותראה כי העולם אינו סובב על ציר הכסף בלבד אלא ובעיקר על חמלה ,הושטת יד לחבר ,רווחה לצד רווח ,עץ שצומח ליד הבית ויחסים של כבוד הדדי .כלכלה שאינה מגוייסת כולה לשינויים במאזן הכספי אלא כזו שמסוגלת לקיים את עצמה ועדיין לשמור על אמון בין בני אדם ועל הטבע שבו אנחנו תלויים .למרות שחלק גדול מהמשתתפים לא האמין בכוחה של עבודה זו לעשות שינוי ,משתתפים אלו עדיין הקדישו שעות מחייהם והניחו את המחשבות האינטימיות שלהם על הדף ,כך שאם ההזדמנות להתבטא קיימת ולצידה הידיעה שמישהו מקשיב בצד השני ,האופטימיות הופכת לטבעית .מתוך התקווה הזו יכולה לצמוח תפיסה מדוייקת יותר להגדרת איכות חיים ומתוך העבודה הזו יכולות לצמוח רעיונות לפעולה ,לא רק למדדים אלא על האופן דרכו נוכל להשפיע עליהם ,כאנשים ,כקהילות ,כערים וכממשלות. נכון לכתיבת שורות אלו שני גורמים רשמיים ,המשרד להגנת הסביבה והחברה למתנ"סים ,הסתייעו בנתוני פרויקט ערך על מנת לייצר כלי מדידה מתקדמים .העמותה לכלכלה בת קיימא תשמח לשתף פעולה עם כל גוף נוסף שירצה להיעזר בעבודה זו לטובת כלכלה אנושית יותר ויצירת חיים טובים יותר לתושבים מדינת ישראל בכללותם. רוני דניאל ,פרוייקט ערך 47 נספח - 1דומה ושונה בין קבוצות אחד המסרים הדומיננטים שהדהדו בפרוייקט היה כי רב המשותף על השונה ,כולם רוצים חיים טובים יותר ,שכנות חברתית יותר ושירותים אנושים יותר. יחד עם זאת ,ישנם הבדלים מעניינים בין הקבוצות שניתן לבחון .בעמודים הבאים יבחנו המדדים המובילים בלבד של מספר קבוצות שונות. קבוצות בהן היה רוב למשתתפים בני + 65 קבוצות בהן היה רוב למשתתפים מוסלמים קבוצות בהן היה רוב למשתתפות קבוצות בהן היה רוב לבני 30ומטה יש לציין כי כל הקבוצות מייצגות את עצמן בלבד ולא אוכלוסיות שלמות .עמ' 48מפרט את הרכב הקבוצות. •הכנסה משפחתית נטו /חסכון • פיתוח כלכלה מקומית /ביטחון תעסוקתי •יוקר המחייה /הפרש בין עשירים עניים (מדד ג'יני) • תיקצוב ממשלתי של הפריפריה ביחס למרכז •מקומות עבודה נגישים •שכר נטו בסוף החודש /חסכון ביחס לחובות •יחס בין משכורות להוצאות •אחוז האבטלה כלכלה • קיצבת זיקנה ביחס לשכר הממוצע במשק • פנסייה ומשכורות ביחס למדינות הOECD - •נגישות למוצרי סחר הוגן /צריכה מצפונית •יוקר המחייה (מוצרי יסוד ,מגורים ,תחבורה) • שיתוף הציבור בתהליכי תכנון ובנייה • נגישות לגנים ציבוריים ומתקני ספורט ושעשועים • ניקיון המרחב הציבורי /מודעות סביבתית בקהילה •זיהום מקומי (אוויר ושתייה) • זמינות שטחים ירוקים לציבור •זיהום אוויר /מים /גזי חממה • איכות חופי הים /נגישות חינם לטבע • איכות ועלות התחבורה הציבורית •נגישות חינם לטבע (חופים ,שטחים פתוחים ועוד) •שימוש חוזר במוצרים /מיחזור /חינוך סביבתי סביבה •מידת הרעש והזיהום •ניקיון עירוני 48 • שעות בילוי איכותי עם בני משפחה • אחוז מתנ"סים ,בתי קולנוע ותרבות בישובים • צריכת חוגים ואירועי תרבות ( כולל לבעלי מוגבלויות) • שיוויון וערבות הדדית בקהילה • זמינות ואיכות שירותי בריאות ורווחה •דאגה לחלשים (מבחינה תקציבית וחברתית) • מעורבות תושבים בקבלת החלטות /התנדבות בקהילה קהילה • מעורבות חברתית /יחסי שכנות טובים • כמות מפגשים חברתיים ומשפחתיים בחודש •מידת ונדליזם /בטחון בקהילה •חוגים ותרבות נגישה בקהילה •נגישות למבני מגורים וציבור • שיוויון בקבלה לעבודה (ללא התייחסות לדת, שבט או מין) • כמות מקומות העבודה הזמינים ומתאימים לגברים ולנשים • תקצוב שווה בין הפריפרייה למרכז •שיוויון תעסוקתי בין גברים לנשים •שכר ,תנאים ושעות עבודה ביחס למדינות הOECD- •מס' מקומות התעסוקה הזמינים למקום מגורים • מימוש עצמי וסיפוק במקום העבודה • תנאים סוציאליים ותנאי העסקה עבודה • מידת ההתאמה בין השכלה לעבודה •הגינות השכר /שכר ביחס למדינות OECD- •מידת שביעות רצון מן ההכנסה •מדד בירוקרטיה (כמות הטפסים לפעולה) • מידת הביטחון במרחב הציבורי (רחוב, בתי ספר ועוד) • חקיקה ואכיפה מחמירה למקרי רצח ,אונס וגניבה • מידת המוכנות למצבים מסוכנים • אחוז פשיעה מקומית ותאונות דרכים /שקט בטחוני • כמות מקרי אלימות במשפחה (נשים וילדים) • מס' מקרי פשיעה /אמון במערכות אכיפה • מידת התקשורת בין ישראל למדינות ערב •חופש תנועה /בטחון במרחב הציבורי • נוכחות משטרתית מקומית ביחס לגודל אוכלוסייה בטחון • איכות יחסים עם מדינות ערב (כמות קונפליקטים) • מקצוענות כוחות הבטחון (משטרה וצבא) •ביטחון במרחב הציבורי והאישי 49 •נגישות שירותים רפואיים (זמן המתנה ועלות) • נגישות ועלות לרופאים ,בתי חולים ,בתי מרקחת ותרופות •בריאות המשפחה (אחוז נשים וילדים חולים) • אחוז העוסקים בפעילות ספורטיבית •השקעה ברפואה מונעת •נגישות למידע רפואי אמין • גודל סל הבריאות ביחס למדינות OECD • עלות ונגישות למזון בריא ורפואה מונעת בריאות •גודל סל התרופות /החזר עלויות • עלויות רפואה מונעת ואפשרויות לפעילות גופנית •נגישות שירותים רפואיים (זמן המתנה ועלות) •נגישות לשירותים רפואיים • עלות הוצאות חינוך (השכלה גבוהה ולילדים) • אחוז בעלי השכלה גבוהה בקהילה •מס' מקרי אלימות במוסדות חינוך •שיוויון במוסדות חינוך /פיתוח תרבות מקומית • שביעות רצון התלמידים ממערכת החינוך • עלות החינוך ביחס מדינות ה OECD • מוטיבציית למידה של התלמידים והמורים • מקצוענות והשכלת צוות ההוראה •מס' תלמידים בכיתה /יחס כמות מורים תלמידים • אפשרויות לחינוך מחוץ לבית הספר /שיתוף פעולה בין מוסדות חינוך לקהילה חינוך • עלות הוצאות חינוך (השכלה גבוהה ולילדים) •מס' התלמידים בכיתה אודות קבוצות ההשוואה הקבוצה שנבחרה לייצג נשים הינה קבוצה ירושלמית ,בה השתתפו 18איש ,מתוכם 14נשים .מרביתן חילוניות ,מיעוטן דתי לאומי. רובן אמהות .בין הגילאים 25עד ,65מתחומי התקשורת ,החינוך ,עמצאיות ,מנהלות ועוד. שתי קבוצות מייצגות את ה"צעירים" ,סטודנטים מסמינר הקיבוצים בתל אביב וסטודנטים מן הטכניון בחיפה המהווים סה"כ 40איש, עם פילוג כמעט שווה בין נשים לגברים ,בגילאים 23עד .33הסטודנטים הגיעו ממגוון מקומות בישראל. את קבוצת המשתתפים המוסלמים ייצגה הקבוצה בכסייפה .מוסלמים השתתפו בקבוצות אחרות אך רק בזו היו רוב .מס' המשתתפים בקבוצה היה 11איש ,בפילוג שווה בין גברים לנשים ובטווח גילאים של 20עד . 50 שתי קבוצות מייצגות את את המבוגרים ייצגו עולים ותיקים מברית המועצות לשעבר בחיפה ואזרחים ותיקים מבית אבות בעכו .סה"כ 38איש כ 25-נשים ו 13-גברים .בטווח גילאים של 70עד .90 50 נספח - 2מגבלות המחקר והערות נוספות הפרוייקט החל עם 7קטגוריות מוכנות מראש (כלכלה ,משפחה ,קהילה ,חינוך ,בריאות ,ביטחון אישי ולאומי ,עבודה וסביבה). מתוך הנחה כי יש בקטגוריות אלו הכלה מיטבית של הנושאים הנוגעים לחייהם של כל אשה ,גבר וילד בישראל .אין ספק כי ניתן היה להחליט על 14קטגוריות או לסירוגין . 4בסופו של דבר 7קטגוריות איפשרו איזון בין התעמקות בפרטים והתמונה הגדולה. במהלך הסדנאות עלו בקרב המשתתפים הצעות לקטגוריות נוספות כגון "משילות" .נושא שיוכל להכיל מדדים אודות קבלת החלטות ברשויות בישראל (רשויות מקומיות ,הרשות השופטת ,הכנסת הממשלה וכו') וכן יכיל התייחסות לשחיתות שלטונית .ע"פ הקטגוריות הקיימות ,מדדים בנושאי משילות מפוזרים בין נושאי הכלכלה ,הקהילה והביטחון. אורך כל סדנא היה כשעתיים וחצי ,עמוסות וגדושות .נעשה מאמץ לאפשר לכל קבוצה ולכל אדם זמן חשיבה רב ככל האפשר. תהליך יצירת מדדים אינה רק הרכבת פאזל מתוך רעיונות .זהו תהליך הדורש מכל משתתף לבודד את עצמו מתוך המולת היום ולהתמודד מול שאלות הנוגעות להיבטים פרטיים מצד אחד וכלל ישראליים מן הצד השני .שאלות כגון "מה באמת חשוב לי בחיים? "האם אנחנו מאושרים?"" ,האם יש לנו כח לשנות את המציאות?"" ,איך לבחור מתוך 10דברים חשובים את החשוב ביותר עבורי?" וכן הלאה כך שיתכן ונדרש זמן רב יותר על מנת להבינם לעומק. לחץ חברתי היווה סימן שאלה נוסף .האם מדדים מסויימים קיבלו ציון גבוה מתוך שאיפתם של אנשים מסויימים להוסיף ניקוד לנושאים שכבר החל להתגבש בהם קונצנזוס מסויים? הסדנאות תוכננו כך שיאפשרו לכל אדם את חופש הבחירה ללא לחץ וללא אפקט ה"מי שצועק חזק יותר הוא הצודק" .יחד עם זאת ,אין לשלול קיומו של לחץ חברתי ,גם כאשר אדם עומד לבדו מול גליון. ישנה כפילות בין מס' קבוצות מדדים .הדבר ניכר בעיקר בין תחומי הכלכלה והעבודה .יחד עם זאת הוחלט לשמור על הכפילות על מנת לשמור על המגוון הייחודי של כל נושא .כמו כן ,גוף שיחליט לאמץ קבוצת מדדים מסויימת לא ידרש ללקט מדדים נוספים מקטגוריות נוספות. ישנם מדדים שניתן לפרש באופן אמביוולנטי .האם מס' טנקים גבוה לנפש מעיד על חוסן בטחוני או על הקצאת תקציבים מוגזמת לביטחון? האם כמות גבוהה של זוגות הגרושים מעיד על העצמה וחופש בחירה או על משבר תרבותי בישראל? האם שימוש גבוה בתרופות מעיד על אלמנטים של היפוכונדרייה בקרב הצרכן בישראל או על קידמה המאפשרת איכות חיים טובה יותר גם בגילאים מאוחרים? כיצד יש לפרש צריכת תרופות גבוהה בקרב צעירים לעומת מבוגרים? האם בילוי זמן רב עם בני המשפחה אכן נחשב כזמן איכות אם מבלים אותו מול הטלוויזיה? שאלות אלו ועוד אינספור רבות אחרות עלו במהלך הדיונים. 51עבודה זו לא באה לנקוט בעמדה כזו או אחרת אלא רק להציג את המידע שנאסף בקבוצות השונות. נספח -3קבוצות ביקורת * מיקום: קנדה סקר אינטרנטי • טורונטו • ונקובר 39עונים שבדיה • סטוקהולם •קרלסקרונה שפת הסקר :אנגלית גרמניה 22גברים •דורטמונד •ברלין 17נשים בריטניה •לונדון פינלנד •הלסינקי טווח גילאים20-50 : •מהם המדדים הייחודיים (בהנחה שישנם כאלו) לאוכלוסייה בישראל קבוצת הביקורת נועדה לחדד שלוש נקודות עיקריות • מהם מדדים ייחודיים למדינות בצפון אמריקה ואירופה שלא עלו במהלך הסדנאות בישראל • היכן יש חפיפה בין שתי הקבוצות דוגמאות למדדים שלא עלו בסדנאות בישראל •אחוז התורמים לצדקה • אחוז מיטות זמינות לחסרי בית •אשפוז קטינים •אחוז הקטינים העובדים • מידת חשיפת קטינים לתרבות ואומנות • אחוז צריכת פירות וירקות מהתפריט היומי •תפוקת מזון מחוות ושדות • אחוז היודעים שפות זרות • מידת האוטונומיה של מוסדות חינוך •מידת האוטונומיה של רשויות מקומיות • אחוז הסובלים מבעיות שינה (מסיבות בריאותיות ונפשיות) •אמינות הבנק המרכזי • מספר דליפות נתונים ממאגרי מידע ממשלתיים • פליטות גזי חממה כתוצאה מניהול משק המים •אחוז משלמי המיסים 52 * •אבטחת מזון /עלות חומרי הגלם לייצור מזון •כמות הקונפליקטים במקומות העבודה (שעברו לטיפול משטרתי) •אחוז המשתמשים במקלטי מס בינלאומיים • אחוז האזרחים שביקרו במדינות זרות /יבשות זרות • אחוז החברות בעלות אסטרטגיית אחראיות תאגידית •אחוז נשים בפרלמנט /אחוז נשים בממשלה • מעורבות בקונפליקטים צבאיים במדינות מרוחקות •מספר תקריות גזעניות /אזכורי תקריות גזעניות בתקשורת • כמות המשפחות עם שני ילדים ומעלה • כמות הנפגעים כתוצאה ממזג אוויר (לדוגמא :קשישים כתוצאה מגלי חום או חסרי בית כתוצאה מגלי קור) • מידת שילוב מהגרים בשוק העבודה • אחוז מהגרים שאינם דוברים את שפת ארץ מושבם קבוצות הביקורת נבחנו ע" י סקרי אינטרנט ובמתודולוגיה שונה מן המשתתפים בפרוייקט ערך בישראל. הודפס על גבי נייר אקולוגי
© Copyright 2024