‫פרויקט ערך‪ :‬מדידת איכות חיים וקידמה בישראל‬
‫בניית סט מדדים בשיתוף הציבור‬
‫רוני דניאל‪ ,‬העמותה לכלכלה בת קיימא‬
‫אודות העמותה לכלכלה בת קיימא ופרויקט ערך‬
‫העמותה קמה במטרה לקדם את מימוש עקרונות הכלכלה בת הקיימא בישראל‪ .‬העמותה עוסקת‬
‫בהתאמת תיאוריית הכלכלה האקולוגית לישראל ובהפצתה בקרב גורמים רלוונטיים וכלל הציבור‪.‬‬
‫חברי העמותה מגיעים מתחומי עיסוק מגוונים כגון‪ :‬כלכלנים‪ ,‬ביולוגים‪ ,‬אנשי מחשבים‪ ,‬אדריכלים‬
‫ואנשי עסקים ‪ .‬המצע המשותף הינו ההבנה שהגיע הזמן לשנות פרדיגמה ולהתחיל לחשוב ולפעול‬
‫אחרת‪ :‬להפוך את הקיימות לערך מרכזי ולקדם את שילובו בכל תחומי החיים‪ ,‬ובמיוחד בתחום‬
‫הכלכלי‪ ,‬לאור השפעתו המכרעת בכל מישורי ההחלטות‪.‬‬
‫פרויקט ערך של העמותה מבוסס על יצירת שיח חדש במגרש המשחקים הכלכלי‪ .‬שיח שמחבר בין‬
‫קיימות לכלכלה ולא מקדש ערכים כספיים מעבר לערכי חינוך‪ ,‬סביבה ויחסים בין בני אדם‪.‬‬
‫הליך שיתוף הציבור של הפרויקט בא לענות על שתי שאלות מרכזיות‪ .‬האחת‪ :‬מהם המדדים שישקפו נכונה את מצב האוכלוסייה‬
‫בישראל וכן יהיו ברי שימוש בקביעת מדיניות‪ .‬והשנייה‪ ,‬מי יחליט מהם אותם המדדים‪ .‬פרויקט ערך מחבר בין שתי שאלות אלו‬
‫ומעניק לציבור הישראלי‪ ,‬על כלל רבדיו הדתיים‪ ,‬התרבותיים והמיניים‪ ,‬אפשרות להביע את דעתו בנוגע לחיים אותם אנו רוצים‬
‫בישראל ומה יש למדוד על מנת להשיגם‪.‬‬
‫תודות‬
‫פרויקט ערך התאפשר בזכות תרומתה וסבלנותה של קרן היינריך בל‪.‬‬
‫תודה גדולה מגיעה לאלישבע גלעד מהקרן‪ ,‬שידעה לדחוף בעדינות‬
‫ולתת את העזרה הנכונה בזמן הנכון‪.‬‬
‫הפרוייקט‪ ,‬מעבר להיותו עבודה‪ ,‬היווה חוויה‪ .‬מסע אנתרופולוגי בין הרבדים השונים של ישראל‪ .‬מסע בין קהילות ואנשים‪ ,‬בין‬
‫דתות לדעות‪ .‬מסע לוגיסטי של מיפוי משתתפים‪ ,‬כיבוד על שולחנות‪ ,‬הרצאות מוקרנות על הקיר וניהול סדנאות‪ .‬במסעות הארוכים‬
‫מישוב לישוב וברגעים של שקט שמאפשרים לכל המידע לשקוע‪ ,‬להבין ובעיקר להעריך ‪ 400‬איש שחלקו שעות ומחשבות‪ .‬תודות‬
‫מגיעות לחברי העמותה לכלכלה בת קיימא‪ :‬ד"ר שחר דולב וד"ר ענת עתי שהתניעו את הפרוייקט וידעו לתדלק אותו בידע ותבונה‬
‫לאורך התהליך‪ .‬תודות מיוחדות מגיעות לד"ר מוקי גרוס‪ ,‬רוני לב‪ ,‬עידן דורפמן‪ ,‬דרור רשף וחגי קוט‪.‬‬
‫לצוות הסדנאות והתרגום‪ :‬מאיה גבעון‪ ,‬תמר הראל‪ ,‬עדן עאמר וג'ניה גומלסקי‪.‬‬
‫לאנשי הקשר עם הקהילות שבלעדיהם לא היה עם מי לדבר‪ :‬ליאורה אמיתי‪ ,‬ג'מילה הרדל‪-‬ואכים‪ ,‬ד"ר מיכל אפללו‪ ,‬מעין סולומון‪,‬‬
‫יפתח הובנר‪ ,‬אפרת גולדנברג‪ ,‬אסתי לנג‪ ,‬ארז אלף‪ ,‬תמרה אדל גוטשטיין‪ ,‬רבקה פישמן‪ ,‬נאוה סער‪ ,‬זיוה שביט‪ ,‬הרב גדי רביב‪,‬‬
‫אסתר וינסטוב‪ ,‬יוכבד שוברט‪ ,‬אליה מהרט‪ ,‬אפרת ירדאי‪ ,‬נדב לסר ועוד רבים מאוד שתרמו אנרגיה‪ ,‬חיבור אנושי וזמן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫על הסדנאות ‪ /‬אודות התהליך ‪15‬‬
‫כיצד יש לקרוא מסמך זה‬
‫‪20‬‬
‫פרוייקט ערך ב‪ 23-‬שניות‬
‫אודות הפרוייקט‪/‬תודות‬
‫מה ניתן ללמוד מעבודה זו‬
‫הקדמה‬
‫על התמ"ג‬
‫ביקורת על התמ"ג‬
‫פרויקט ערך בארץ ובעולם‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫מדדים בתחומים‪:‬‬
‫חינוך‬
‫בריאות‬
‫בטחון‬
‫עבודה‬
‫כלכלה‬
‫משפחה וקהילה‬
‫סביבה‬
‫‪21‬‬
‫‪25‬‬
‫‪29‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬
‫‪38‬‬
‫‪42‬‬
‫סיכום‬
‫השוואה בין קבוצות‬
‫מגבלות המחקר והערות‬
‫קבוצות ביקורת‬
‫עריכת סדנאות פרוייקט ערך ‪ /‬כתיבה ועיצוב הדו"ח‪ :‬רוני דניאל ‪[email protected]‬‬
‫העמותה לכלכלה בת קיימא ‪http://www.ecoeco.org.il‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫מהו פרוייקט ערך ‪ /‬פרוייקט ערך ב‪ 23-‬שניות‪.‬‬
‫*‬
‫השיח הכלכלי כיום מבוסס בעיקר על תחלופת כסף‪ .‬הכלי באמצעתו אנחנו מודדים רווחה כלכלית (התמ"ג) מבוסס על‬
‫צריכת מוצרים ושירותים‪ ,‬השקעות ורווחים‪ .‬על כך מתבססת המדיניות הכלכלית בישראל וברוב העולם‪.‬‬
‫בעקבות זאת לעיתים קרובות נשכח כי איכות חיים אמיתית קשורה גם לבריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬יחסים בין בני אדם ועוד‬
‫תחומים רבים שאין להם תג מחיר כספי‪ .‬נושאים אלו אינם נמדדים בצורה נאותה בתמ"ג‪.‬‬
‫ישנם גם תחומים שנמדדים ועשויים לגרום לעלייה בתמ"ג‪ ,‬אך במקביל גם לנזק חברתי‪ ,‬בריאותי או סביבתי (כמו‬
‫למשל מפעלים מזהמים או תאונות דרכים)‪.‬‬
‫הפרוייקט ערך סדנאות שיח עם ‪ 400‬איש‪ ,‬ממרחב המינים‪ ,‬הרקעים‪ ,‬הדעות והעיסוקים בנושא‪" :‬מה עלינו למדוד על‬
‫מנת לדעת מהי איכות החיים האמיתית בישראל?"‪.‬‬
‫מדדים אלו הינם כלי המבטא את הבנת הציבור בנוגע למה שיש לשפר בישראל‪ ,‬במה יש לטפל על מנת להעלות את‬
‫איכות החיים והיכן ניתן לייצר תקווה לחברה חזקה יותר שנעים יותר לחיות ולעבוד בה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫*‬
‫התמ"ג‪ :‬תוצר מקומי גולמי‪ .‬על התמ"ג ניתן לקרוא בעמ' ‪6‬‬
‫מה אני יכול ללמוד מקריאת עבודה זו?‬
‫אני‪....‬‬
‫משרדי הממשלה‬
‫מה אוכל ללמוד?‬
‫המדדים הינם ביטוי דמוקרטי לסדר העדיפויות של אוכלוסיות בישראל‪ .‬בניגוד לסקר או בחירות‪,‬‬
‫התהליך כלל דיונים עמוקים יותר על מהות איכות החיים בישראל‪ .‬אנו ממליצים למקבלי החלטות‬
‫להיעזר בנתונים לצורך קבלת החלטות טובה יותר‪ ,‬הנסמכת על שיקולים הוליסטים ולא כספיים בלבד‪.‬‬
‫מכון מחקר‬
‫מעבר לנתונים עצמם‪,‬חומרי הגלם של התהליך פתוחים וזמינים לכל‪ .‬מכון מחקר המעוניין לקבלם‬
‫ולהשתמש בהם לצורך מחקרי מוזמן לעשות זאת‪ .‬העמותה לכלכלה בת קיימא תשמח לשתף פעולה‬
‫בכל מחקר המשך‪.‬‬
‫מוסד חינוכי‬
‫מוסדות חינוכיים מוזמנים להשתמש בפרקי החינוך והרווחה לפיתוח מדדים פנים ארגוניים‪ .‬מוסדות‬
‫חינוכיים יכולים לאמץ את תהליך הסדנאות ולייצר דיאלוג לא היררכי עם סטודנטים ותלמידים‪.‬‬
‫חברה מסחרית‬
‫חברות מסחריות מוזמנות להביט לראות כיצד הן תורמות למדדים באופן חיובי או שלילי‪ .‬בין כל חברה‬
‫מסחרית לציבור ישנו חוזה לא כתוב על כך שחובתה של חברה לעשות יותר תועלת מנזק‪ .‬עבודה זו‬
‫יכולה לסייע למקבלי החלטות לממש חוזה זה ולהועיל יותר ללקוחותיה‪ ,‬עובדיה ויתר מחזיקי העניין‪.‬‬
‫ארגון חברתי‪/‬סביבתי‬
‫ארגונים חברתיים‪ /‬סביבתיים מוזמנים להשתמש בתוצרי הפרוייקט על מנת לקדם מטרות לטובת‬
‫הציבור‪ .‬ניתן להשתמש במדדים על מנת לחדד מסרים ולהציב מטרות‪.‬‬
‫רשות מקומית‬
‫רשות מקומית מוזמנת להשתמש בעבודה זו על מנת לפתח מדדים פנימיים לאיכות חיים‪ .‬המדדים‬
‫יכולים לשמש כמטרות אסטרטגיות או ככלי לבניית חזון משותף‪.‬‬
‫משפחה או קהילה‬
‫משפחה או קהילה מוזמנים להשתמש בעבודה זו על מנת להעלות שאלות‪ :‬מהי איכות חיים? האם‬
‫אנחנו זוכים לה במקום מגורינו? על אילו מדדים אנו יכולים להשפיע יחד כקבוצה? כיצד נוכל להשפיע‬
‫על מקבלי ההחלטות על מנת להתייחס למדד מסויים?‬
‫אדם יחיד‬
‫אחת ממטרות עבודה זו היא להחזיר את השיח הכלכלי חזרה לקרקע‪ .‬השיח הכלכלי הופקע מן האדם‬
‫הממוצע ע"י מונחים מסובכים שמובנים ע"י מעטים‪ .‬עבודה זו מיועדת להיות נגישה לכל קורא סקרן‬
‫המעוניין ללמוד על הציבור בישראל‪ ,‬על צרכיו ועל המנגנונים הכלכליים הקיימים והאפשריים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הקדמה – ד"ר שחר דולב‬
‫כל קברניט יודע שבלי מצפן הוא אינו יכול לנווט את ספינתו‪ .‬בעשורים האחרונים התקבע מדד התמ"ג (תוצר מקומי גולמי)‬
‫כמצפן שעל פיו מנווטים קברניטי המדינה את הספינה הנקראת מדינת ישראל‪ .‬אנו מניחים כי נבחרי הציבור מכוונים את‬
‫מדיניותם בכדי לשפר את איכות החיים של האזרחים במדינה‪ ,‬אך התמ"ג‪ ,‬המודד את סך הפעילות הכלכלית שנעשתה‬
‫בישראל‪ ,‬אינו מצפן טוב להכוונת מדיניות כזו היות והוא סובל מ‪ 4-‬כשלים עיקריים‪ :‬הוא כולל גם רכיבים של פעילות כלכלית‬
‫הקשורים באופן שלילי לאיכות החיים‪ ,‬כגון תאונות דרכים או זיהום‪ ,‬הוא עיוור לחלקים נרחבים של האנושית שתורמים‬
‫לאיכות החיים שלנו (כמו התנדבות‪ ,‬תפקודן של משפחות וקהילות)‪ ,‬הוא מתעלם מאי שוויון כלכלי והוא מודד כילוי ונזק‬
‫למשאבי טבע כסימן לשיפור המצב הכלכלי‪.‬‬
‫מדינות‪ ,‬ארגונים וכלכלנים שונים שוקדים בשנים האחרונות על מציאת חלופות לתמ"ג‪ .‬בישראל העמותה לכלכלה בת קיימא‬
‫מקיימת מחקרים ומרכזת חומרים בנושא‪ .‬בחלק הראשון של פרוייקט 'ערך' פותח מדד מק"א (מד קידמה אמין או בשמו‬
‫הלועזי ‪ )Genuine Progress Indicator-GPI‬עבור מדינת ישראל‪ .‬מדד זה מנסה להכליל לתוך התמ"ג רכיבים התורמים‬
‫לאיכות החיים אך שאינם בעלי ביטוי בשוק (כגון עבודות משק בית והורות)‪ ,‬ולהחסיר רכיבים הפוגעים באיכות החיים (כגון‬
‫תאונות דרכים ופשיעה)‪ .‬מדד זה הראה כי בשנים ‪ ,1979-2004‬בהן התמ"ג עלה בהתמדה‪ ,‬ה‪-‬מק"א התנודד ובסופה של‬
‫התקופה נותר על אותה רמה שהיה בתחילתה‪ .‬כך שמדד זה חודר אל מעבר לנתונים הכלכליים היבשים המוכללים בתמ"ג‬
‫ומוצא כי הצמיחה בתמ"ג בתקופה זו היתה באמצעות שחיקה של המשאבים החברתיים והסביבתיים המספקים לנו איכות‬
‫חיים‪ ,‬או לפחות היתה 'ריקה' ולא תמכה בצמיחה מקבילה ברכיבי איכות החיים‪.‬‬
‫חוברת זו היא תוצר של החלק השני של הפרוייקט‪ ,‬שכלל תהליך שיתוף ציבור לבנייה 'מלמטה' של המדדים לאיכות החיים‬
‫והקידמה בישראל‪ .‬שלב זה נבע מהתפישה שהמק"א הינו מדד 'מומחים' שחושב על פי הנחות מקובלות לגורמים התורמים‬
‫לאיכות החיים‪ ,‬והוא מדד גלובלי שחושב במדינות רבות בעולם‪ .‬אולם‪ ,‬לכל חברה ולכל קהילה קיימים גורמים ספציפיים‬
‫הנחשבים בעיניה כתורמים לאיכות החיים‪ ,‬ובכדי לנווט את מדינת ישראל לטובת שיפור באיכות החיים של אזרחיה‪ ,‬יש‬
‫להבין מהם אותם גורמים ספציפיים וכיצד למדוד אותם‪ .‬בכך‪ ,‬אפשר יהיה לפתח מדדים מדויקים יותר לאיכות החיים‪ ,‬ולכוון‬
‫את המדיניות באופן שתגדיל מדדים אלו ותשפר את איכות חיינו‪.‬‬
‫על חלק זה של הפרוייקט הופקד רוני דניאל‪ ,‬ש'חרש' ללא לאות את המדינה‪ ,‬הפיק סדנאות בהן תושבי הקהילות מרחבי‬
‫הארץ התאספו וניסחו‪ ,‬באופן מתודי ומסודר‪ ,‬את הרכיבים שהם מחשיבים כמשמעותיים לאיכות חייהם‪ ,‬וכן ניסחו את‬
‫המדדים שעל פיהם ניתן למדוד רכיבים אלו‪ .‬תוצרי הפרוייקט‪ ,‬המפורטים בחוברת זו‪,‬יכולים להוות את הבסיס לפיתוח‬
‫מדדים שישמשו לפיתוח בר קיימא – הן חברתי והן סביבתי‪ .‬בהינתן מדדים אלו‪ ,‬ניתן לקיים מדיניות שתשאף לחיזוקם‪ ,‬ובכך‬
‫להגדיל את איכות החיים של האזרחים‪ ,‬וכן ניתן יהיה לבדוק ולוודא שאכן המדיניות השיגה את מטרתה‪ .‬וכך‪ ,‬במודל המאזן‬
‫בין הפרמטרים של כלכלת הכסף‪ ,‬כפי שמתבטאים בתמ"ג‪ ,‬ופרמטרים כלכליים‪ ,‬חברתיים סביבתיים הקשורים באיכות‬
‫החיים‪ ,‬ניתן יהיה לנווט את מדינת ישראל לקראת עתיד טוב יותר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תוצר מקומי גולמי (או בראשי תיבות‪ ,‬התמ"ג)‪ .‬הוא מושג נפוץ בשפה הכלכלית‪ ,‬התמ"ג פותח ע"י‬
‫סיימון קוזנץ בשנת ‪ 1932‬והפך בהדרגה לכלי מרכזי ובינלאומי לקביעת מדיניות כלכלית‪ .‬כאשר שרי‬
‫אוצר‪ ,‬ראשי ממשלה וכותרות העיתונים מכריזים על צמיחה במשק הם מתכוונים לעלייה בתמ"ג‪( .‬על‬
‫כך יעיד ציטוט משר האוצר ד"ר יובל שטייניץ בשנת ‪" 2010‬הנתונים על הצמיחה הגבוהה במחצית‬
‫השנייה של שנת ‪ 5.4% ,2010‬בקצב שנתי‪ ,‬מעידים על הצלחת המדיניות הכלכלית" ציטוטים כגון אלו‬
‫ניתן למצוא מכל מפלגה ומכל ממשלה)‪ .‬לעיתים קרובות נהוג להתייחס לתמ"ג כמייצג החוסן הכלכלי‬
‫של החברה או רווחת התושבים‪ .‬התמ"ג הוא לא רק הכלי דרכו נבדק החוסן הכלכלי של המדינה‬
‫ותושביה אלא גם הכלי הנפוץ ביותר להשוואת איכות רווחה כלכלית בין מדינות שונות‪( .‬דרך התמ"ג‬
‫ניתן "להעריך" האם איכות החיים בישראל טובה יותר מבמצרים או טובה פחות מבקנדה)‪.‬‬
‫מהו התמ"ג‬
‫כיצד מודדים‬
‫את התמ"ג?‬
‫התמ" ג הוא למעשה ערך כלל הסחורות והשירותים שהופקו במשק לאורך השנה‪ .‬את התמ"ג‬
‫מודדים ע"י המשוואה הבאה‪:‬‬
‫תמ"ג = צריכה פרטית ‪ +‬הוצאות הממשלה ‪ +‬השקעות ‪ +‬ייצוא נטו‬
‫צריכה פרטית‬
‫השקעות‬
‫ייצוא נטו‬
‫‪6‬‬
‫הצריכה של מוצרים ושירותים ע"י תושבי המדינה‪ .‬המדידה מתייחסת‬
‫למוצרים ושירותים "סופיים" שבהם הצרכן משתמש ולא מעביר הלאה‬
‫בצורה כזו או אחרת‪ .‬כל מוצר או שירות שכזה‪ ,‬כמו גבינה לבנה‪ ,‬חולצה‪,‬‬
‫רכב או נופש‪ ,‬ירשמו בתמ"ג‪.‬‬
‫הכוונה להשקעות עסקיות או כל הוצאה אחרת שעשויו להוביל להחזר‬
‫עתידי על ההשקעה‪ .‬דוגמא להשקה יכולה להיות שיווק‪ ,‬גיוס עובדים או‬
‫מחקר ופיתוח‪ .‬בתור השקעה יחשב מעבר כספי אשר מופנה לייצור או‬
‫לפעולה יצרנית‪( .‬לכן חסכון בבנק או קניית איגרות חוב אינם מוגדרים‬
‫כהשקעה)‪.‬‬
‫החישוב לייצוא נטו הוא היצוא מהמדינה פחות הייבוא למדינה‪ .‬הייצוא‬
‫נכלל בתמ"ג מאחר והוא חלק מתוצר המדינה‪ ,‬ייצור מקומי שגורם‬
‫לפעילות כלכלית בתחומי המדינה‪ ,‬גם אם המוצר עצמו מיוצא לחו"ל‪.‬‬
‫הייבוא לא נכלל בתמ"ג מאחר והוא כבר נכלל בסעיפים קודמים (כמו‬
‫צריכה פרטית) ולכן הוא "מתקזז" מהחישוב‪.‬‬
‫ביקורת על התמ"ג *‬
‫עוד מתחילת מדידתו הובעה ביקורת על התמ"ג כמייצג של רווחה חברתית ואיכות חיים‪ .‬הנחת היסוד של התמ"ג היא‬
‫שרכישת מוצרים מובילה לחיים טובים יותר‪ ,‬כך מתייחסים לתמ"ג מרבית מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם‪.‬‬
‫עלייה בתמ"ג‬
‫יותר מוצרים נוצרו‬
‫יותר מוצרים נקנו‬
‫יותר טוב לנו‬
‫אחד מן הכשלים העיקריים בתמ"ג נובע מכך שישנן פעולות כלכליות שעשויות להעלות את התמ"ג כשלמעשה יש להן‬
‫השפעה שלילית על איכות החיים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫אדם עשוי להפגע בתאונת דרכים‬
‫בדרכו לביתו וכתוצאה מכך לבלות‬
‫זמן ניכר בטיפולים רפואיים מייגעים‬
‫וכואבים אך החוויה למעשה תתרום‬
‫להעלת התמ"ג בעקבות התשלום‬
‫לטיפולים רפואיים ורכישת רכב חדש‪.‬‬
‫התמ"ג מודד תנועות כספיות אך לא את מהותן‪.‬‬
‫מבחינת התמ"ג רכישת עגלת תינוק ב ‪1,000-‬‬
‫ש"ח שוות ערך לרכישת רובה ב‪1,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫למהות הרכישה והשלכות הרכישה על איכות‬
‫החיים אין השפעה על התמ"ג‪.‬‬
‫=‬
‫מלחמה או רעידת אדמה מעלות את התמ"ג בטווח הרחוק‪ .‬בניין שקרס יש‬
‫להקים מחדש‪ .‬תשתיות שנהרסו יש לשקם‪ ,‬לשלם לפועלים ולחומרי בנייה‪ .‬כך‬
‫שלמרות שבני האדם שחווים אירועים אילו אינם מרוצים יותר מחייהם‪ ,‬חשים‬
‫בטראומה ומתמודדים מול בירוקרטיה‪ ,‬התמ"ג צומח ויוצר מראית עין של איכות‬
‫חיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫*‬
‫גירושין בין בני זוג‪ ,‬תהליך שעשוי להיות‬
‫קשה ועתיר חיכוכים וצער לזוג ולילדיו‪ ,‬מניב‬
‫עלייה נאה לתמ"ג‪ .‬לאחר תשלום לעורכי דין‪,‬‬
‫ישנם לפתע שני בתים במקום אחד‪ ,‬ובכל‬
‫בית מיטה וצעצועים שנקנו בנפרד לילדיהם‪.‬‬
‫ובזיזתה‬
‫לדירה‬
‫פריצה‬
‫המוחלטת תוביל לתסכול‪,‬‬
‫פחד וכעס עבור הקורבנות אך‬
‫קנייה מחודשת של מנעול‪,‬‬
‫רהיטים או מוצרי חשמל‬
‫תוביל לעלייה בתמ"ג‪.‬‬
‫למידע נוסף על התמ"ג ניתן לפנות לערך התמ"ג ב ‪ EcoWiki -‬של העמותה לכלכלה בת קיימא‪.‬‬
‫‪http://ecowiki.org.il‬‬
‫כאמור פשע‪ ,‬חיכוכים חברתיים‪ ,‬נזקים בריאותיים ועוד‪ ,‬עשויים להוביל לעלייה בתמ"ג‪ ,‬הכלי שלכאורה אמור לייצג רווחה כלכלית‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬התמ"ג 'עיוור' לפעילויות נרחבות התורמות לרווחה אנושית ולאיכות החיים שאינם נרשמים בתמ"ג מהסיבה הפשוטה שלא‬
‫מעורב בהם ערך כספי העובר מיד ליד‪ .‬מהסיבה הזו התמ"ג למעשה מצהיר כי איכות חיים כרוכה באופן אוטומאטי בחילופי כספים‪.‬‬
‫הדוגמאות הבאות מציגות סיטואציות שהן ישנה השפעה ישירה על איכות החיים והרווחה‪ ,‬אך התמ"ג מתעלם מהם‪.‬‬
‫קהילה שתחליט להקים שוק "קח‪-‬תן" בו משפחות‬
‫מוסרות חפצים כגון ריהוט‪ ,‬ביגוד או מכשירי‬
‫חשמל ובתמורה יכולה לקחת מוצרים לאל שימוש‬
‫מבתי אב אחרים‪ .‬סחר חליפין המבוסס על צורך‬
‫אמיתי ומגע ישיר בין בני אדם ללא תיווך מסחרי‬
‫כספי בניהם‪.‬‬
‫מערכות יחסים על מורכבותם‪ .‬יחסים‬
‫בין חברים‪ ,‬נגישות חבר בשעת צרה‪,‬‬
‫אהבה בין בני זוג‪ ,‬רגעים של פנאי‬
‫ורוגע עם אנשים אהובים‪.‬‬
‫פעילות התנדבותית לכל סוגיה (שנעשת ללא מענק או פיצוי כספי כלשהו) כדוגמת הקמת גינה קהילתית‪ ,‬תמיכה בקשישים או‬
‫בנכים‪ ,‬משמר אזרחי המקנה תחושת ביטחון במרחב הציבורי או הורה המלווה קבוצת ילדים לביתם לאחר שעות הלימודים‪.‬‬
‫התמ"ג ומשאבי טבע‬
‫אחד החסרונות המשמעותיים של התמ"ג הוא בכך שהרס הסביבה ושחיקת משאבי טבע תורמים לעלייתו‪ .‬השאיפה של מדיניות‬
‫מבוססת תמ"ג היא לעלייה תמידית‪ ,‬לייצר צמיחה‪ ,‬וזהו לעיתים קרובות המצפן שמנחה קבלת החלטות‪ .‬הבעיה נתונה בכך‬
‫שהשאיפה היא לצמוח ללא סוף בעוד משאבי כדור הארץ אינם אינסופיים‪ .‬דוגמא לכך יכולה להיות כריתת עצים בקצב העולה‬
‫על יכולתם להשתקם‪ .‬התמ"ג מתייחס לעץ כחומר גלם למסחר כלכלי אך "שוכח" שעצים מספקים חמצן‪ ,‬מטהרים זיהום‬
‫ומספקים ערך חברתי‪ ,‬נופי ורוחני לבני אדם‪ .‬לפי התמ"ג עדיף חוף שופע בטון ובנייה על פני חוף טבעי או בתולי ללא פעילות‬
‫מסחרית‪ .‬לפי התמ"ג לאתר פסולת יש ערך רב יותר משטח טבעי פתוח מהסיבה ששטח פתוח נגיש חינם לציבור בעוד אתר‬
‫פסולת מניב תשואה כלכלית‪ .‬פקק פלסטיק שהושלך ברחוב שווה יותר ע"פ התמ"ג מאשר הציפור שבלעה את הפקק‪ .‬מחירה‬
‫האמיתי של הצמיחה לפי התמ"ג עולה לציבור בהרס משאבים ובפגיעה במרקם הטבע ובבני האדם התלויים בו לאוויר נקי‪ ,‬מזון‬
‫ופנאי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫העולם אותו מודד התמ"ג‬
‫משאבים (זמן וכסף)‬
‫פסולת‬
‫אנשים (עובדים וצרכנים)‬
‫ייצור והפצה‬
‫משאבים (נפט‪ ,‬בע"ח‪ ,‬יבול ועוד)‬
‫מוצרים ‪,‬שירותים ומשכורות‬
‫רוברט קנדי‪ ,‬בעת התמודדותו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬נשא את הנאום‬
‫הבא בשנה בה נרצח‪" :‬התמ"ג מודד לחיוב זיהום אוויר ופרסומת לסיגריות‪...‬הוא מודד לחיוב את קניית‬
‫מנעולים שקנינו לשמור על הדלתות ואת מאסר האנשים שנכנסו לכלא משום שניסו לשבור אותם‪ .‬התמ"ג‬
‫מודד לחיוב הרס עצים ואגמים‪ .‬הוא לא מודד את בריאות משפחותינו‪ ,‬את איכות החינוך או את השמחה‬
‫שבמשחק‪ .‬התמ"ג אדיש להגינות שבמפעלים או לביטחון שברחובות‪ .‬הוא לא מודד את היופי שבשירה או‬
‫את חוזק הנישואים‪ .‬את אינטליגנציית הפוליטיקאים ואת יושרם‪ .‬התמ"ג לא מודד חכמה‪ ,‬אומץ או לימוד‪ .‬הוא‬
‫לא מודד חמלה או מסירות למדינה‪ .‬בקצרה‪ ,‬התמ"ג מודד הכול מלבד את מה שהופך את החיים לראויים"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מי נהנה מהעלייה בתמ"ג (ומי לא)‬
‫‪ 70%‬מהציבור העובד בישראל משתכר פחות מהשכר הממוצע בישראל‬
‫השכר ממוצע בישראל‬
‫‪₪ 8,430‬‬
‫‪ 50%‬מהציבור העובד בישראל משתכר פחות מ‪₪ 5,810-‬‬
‫*‬
‫‪ 25%‬מהציבור העובד בישראל משתכר פחות מ‪₪ 3,540-‬‬
‫עליית התמ"ג מול הכנסה שנתית לעשירונים בישראל‬
‫התמ"ג‬
‫העשירון העליון‬
‫העשירון ה‪6-‬‬
‫העשירון ה‪2-‬‬
‫‪2003 2004‬‬
‫‪10‬‬
‫*‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000 2001‬‬
‫‪1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999‬‬
‫בערכים נומינלים ‪ /‬שכר ברוטו ‪ /‬לפי נתוני הלמ"ס ‪. 2011‬‬
‫הכנסה שנתית‬
‫לבית בישראל‬
‫‪600,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫אלטרנטיבות לתמ"ג‬
‫התמ"ג לכשעצמו אינו כלי שלילי‪ ,‬שכן הוא מודד פעילות כלכלית‪ .‬מקור הבעיה הוא בראיית‬
‫התמ"ג כמצפן מרכזי לקבלת החלטות‪ .‬דוגמא לכך יכולה להיות הקמת תחנת כוח פחמית‬
‫כאשר השיקולים המנחים הם תעסוקה ואנרגייה בלבד ללא הסתכלות על נזקים סביבתיים או‬
‫בריאותיים‪ .‬ההבנה לכך מחלחלת בישראל ובעולם‪.‬‬
‫השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התבטא בנושא בינואר ‪" :2012‬צמיחה היא עגל זהב ולא המטרה‪ .‬היא לא‬
‫מלמדת כלום על איכות חיים ורמת חיים‪ .‬צמיחה יכולה להיות מורכבת מאירועים שליליים‪ .‬כשאזרחים לא‬
‫יכולים לשתות מים מהברז וקונים מים מינרלים במאתיים שקל בחודש ‪ -‬זה מעלה צמיחה אבל פוגע בהכנסה‬
‫הפנויה‪ .‬החלטתנו במשרד לאיכות הסביבה ובבנק ישראל לגבש מדדים משלימים לאיכות ולרמת החיים‬
‫בישראל‪ .‬זה יתן תמונה רחבה ומהימנה ביותר לרמת החיים בישראל"‪.‬‬
‫אלטרנטיבות בעולם‬
‫ה‪ OECD -‬השיק ב‪ 2007-‬בפורום עולמי את הפרויקט ”‪."Measuring and Fostering the Progress of Societies‬‬
‫משרד האוצר הקנדי מפרסם דוח 'ביצועים' של הכלכלה הקנדית הכולל מדד לצמיחה מקיימת‪ .‬לקנדה פרויקט דגל הכולל‬
‫‪ 8‬מאגדי אינדיקטורים ‪.The Canadian Index of Well-being‬‬
‫הלמ"ס האוסטרלי פרסם זה מכבר את הדוח השישי של ‪.(Measures of Australia's Progress) MAP‬‬
‫הלמ"ס הפיני מפרסם דוח חשבונאות משולב כלכלית‪/‬סביבתית‪.‬‬
‫סין מחשבת 'תמ"ג ירוק' הכולל את שווי שרותי הסביבה‪.‬‬
‫בבהוטן משתמשים כיום במדד ‪ ,)Gross National Happiness( GNH‬מדד הבודק רווחה חברתית ואושר אישי‪.‬‬
‫בצרפת הוזמן דו"ח מכלכלנים זוכי פרס נובל‪ :‬פרופ' אמרטיה סן ופרופ' ג'וזף שטיגליץ בנושא מדידת ביצועיים כלכליים‬
‫ביחס לקדמה חברתית‪.‬‬
‫העולם כולו מתעורר לתפיסה כי כלכלה איננה רק כסף וכי סדר היום הכלכלי חייב להשתמש במדדים חברתיים וסביבתיים‬
‫כשווי ערך למדדים כספיים‪.‬‬
‫לינקים ללימוד נוסף‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫אם התמ"ג עולה‪ ,‬למה אמריקה יורדת? ‪ /‬קליפורד קוב‪ ,‬טד הלסטאד וג'ונתן ראו‬
‫‪http://www.kayamut.org.il/sites/default/files/article%20gdp.pdf‬‬
‫שכחו מהעולם השבע‪ .‬בואו נדבר על העולם השמח ‪ /‬איתי להט‬
‫‪http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3419472,00.html‬‬
‫פרויקט ערך בארץ ובעולם ‪-‬‬
‫ד"ר ענת עתי‪-‬סריג *‬
‫מאז ראשיתו פרויקט ערך שותף לעשיה הבינלאומית‪ .‬תהליך ההבנה כי מדידת התוצר המקומי הגולמי‬
‫(תמ"ג) מעניקה הבנה מוגבלת מאד ואף מטעה על החיים במדינה‪ ,‬היה תהליך שהתרחש בו זמנית במקומות‬
‫שונים בקהילה הבינלאומית של המדינות המפותחות‪ .‬בתחילת הדרך‪ ,‬פעלנו בפרויקט על מנת להבין הן את‬
‫תמונת העשייה הישראלית (אילו מדדים מודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? מה הם הנתונים החסרים?‬
‫מה מודדות עמותות שונות ומה אפשר עוד למדוד באופן מהימן?)‪ ,‬והן את הידע המחקרי שהחל להצטבר‬
‫בעולם (מה מודדים במקומות אחרים הדומים לישראל? אילו נתונים כדאי שנמדוד גם אנחנו?)‪.‬‬
‫מהר מאד התברר כי גם בעולם ישנו ידע לוקה בחסר באשר לשאלה‪ :‬כיצד נמדוד טוב יותר את איכות החיים‬
‫ואת התקדמותנו? איזה מדד או סט מדדים כדאי לפתח על מנת שישלים או יחליף את התמ"ג עבור מקבלי‬
‫ההחלטות?‬
‫המחקר בנושא מדדי קידמה החל בהבנה כי התמ"ג איננו מדד מתאים למדידת איכות חיים וקידמה‪ ,‬אולם לא‬
‫ברור היה במה ניתן להחליפו‪ .‬האתגר היה עצום‪ :‬פיתוח מדד או סט מדדים שישרתו את מקבלי ההחלטות‬
‫בבואם לנווט את ספינת המדינה לעבר העתיד‪ .‬האם כדאי להתמקד במדד מתוקן לתמ"ג? או שמא סט‬
‫מדדים בתחומים שונים החשובים לאיכות חיינו (כחינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה ועוד) יהיה אפקטיבי ונכון יותר עבור‬
‫קבלת החלטות? האם כדאי לפתח מדד שניתן להשוותו בין מדינות או שלכל מדינה הגדרת איכות חיים‬
‫משלה? איזה מדד ישקף טוב יותר את חיינו‪ ,‬ויאפשר לציבור לשפוט את מקבלי ההחלטות שלו על פעולתם‬
‫לקדם את איכות החיים? שאלות אלו ואחרות העסיקו אותנו בשנים הראשונות של פרויקט ערך‪.‬‬
‫ד"ר עתי סריג מציגה את‬
‫פרויקט ערך בכנס ה‪OECD -‬‬
‫החברים בפרויקט הגיעו ממגוון רקעים‪ :‬איכות סביבה‪ ,‬תאוריה פוליטית‪ ,‬סטטיסטיקה‪ ,‬מערכות מורכבות‪ ,‬כלכלה ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאז‬
‫הקמתו התאפיין הפרויקט בשותפים בעלי חזון ממגוון משרדים וארגונים‪ :‬מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מרכז השל ועוד‪ .‬תוך כדי תהליך הלמידה שלנו‪ ,‬הפכנו לגוף המוביל בארץ‪ ,‬ולעיתים פורץ הדרך‪ ,‬בתחום‬
‫מדדי איכות החיים‪ .‬כך‪ ,‬הכרנו למשרדי הממשלה וגופים שונים (בהם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬ארגון הג'וינט) את‬
‫חסרונות התמ"ג ואת המדדים המשלימים שניתן להשתמש בהם‪ .‬חישבנו מדד משלים לתמ"ג עבור ישראל (מק"א)‪ ,‬פיתחנו "תעודת‬
‫הערכה" לישראל על בסיס סקירת העבודות הטובות בעולם ועבודת מומחים ‪ -‬כדי להתחיל ולהראות מה התמונה המתגלה כאשר‬
‫מרחיבים את היריעה שמכסה התמ"ג ומתבוננים במרכיבים חשובים באיכות חיינו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנו כי השאלה "מי מחליט" בבחירת המדדים‬
‫היא שאלה משמעותית ביותר‪ ,‬והתחלנו לבחון באופן ראשוני אלו מדדים (מתוך סט קיים שהרכבנו) רואה הציבור כרלוונטיים לאיכות‬
‫החיים בארץ‪ .‬בשלב השני של הפרויקט‪ ,‬אותו מתארת חוברת זו‪ ,‬העמקנו והרחבנו את שיתוף הציבור בבחירת והגדרת מדדי איכות חיים‬
‫וקידמה‪ .‬כל זה במטרה לפתח בסופו של דבר מדדים שישקפו נאמנה את המצב על מורכבותו וישרתו את מקבלי ההחלטות בישראל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫*‬
‫ד"ר עתי סריג הובילה את פרויקט ערך בשנים ‪ .2009-2010‬ההתמחות שלה היא בתאוריות ומודלים‬
‫של קידמה ואיכות חיים‪.‬‬
‫כהכרה במאמצינו האלו לפתח מדד איכות חיים בישראל‪ ,‬הפכנו בדצמבר ‪ 2008‬לפרויקט המייצג של ישראל ב ‪ OECD -‬במסגרת‬
‫‪ Measuring and Fostering the Progress of Societies‬פרויקט גלובלי רחב היקף שהושק רשמית ב‪ . 2007-‬באותו שלב אף סייעתי‬
‫ל ‪ OECD-‬בפיתוח התשתית התאורטית למדידת קידמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כנציג הרשמי בארץ של פרויקט ה ‪ OECD-‬הצגנו את הפרויקט והישגיו‬
‫בפורום העולמי בדרום קוריאה ב‪ .2009-‬חילופי ידע ולמידה הדדית בקרב הקהילה הבינלאומית מעשירים ומחזקים את פרויקט ערך מאז‬
‫הקמתו‪ .‬כך‪ ,‬חילופי ידע כללו סיור לימודי של פרויקט ערך בארה"ב ובקנדה‪ ,‬כמו גם השתתפות בסדנת הכשרה של ה‪ OECD-‬באוטווה‪,‬‬
‫קנדה‪ .‬כמו כן הפרויקט הביא לארץ מומחים שונים להעביר סדנאות לבעלי תפקידים ומשרדי ממשלה‪ ,‬על מנת לחשוף אותם לנושא מדדי‬
‫איכות החיים ולטכניקות המאפשרות לפתח מדדים כאלו ייחודיים לישראל‪ .‬כך‪ ,‬גברת סוזאן ברוטצ'י‪ ,‬מנכ"לית ומייסדת ‪Apply Survey‬‬
‫‪ ,Research‬מומחית בינלאומית בפרויקטים קהילתיים ו‪ ,Results Based Accountability‬הוזמנה על ידי פרויקט ערך לביקור בן שבוע‬
‫בישראל‪ ,‬בשיתוף הג'וינט ועמותת שביל הקהילה‪ .‬דניאל ביק‪ ,‬סטטיסטיקאי ראשי במועצה האירופית אף הוא כיבד אותנו בנוכחותו‪ ,‬והעביר‬
‫סדנא לשותפי הפרויקט וגורמים רלוונטיים נוספים‪ .‬פרויקט ערך‪ ,‬מצידו‪ ,‬תרם מניסיונו למועצה האירופית (‪ ,)Council of Europe‬כמו גם‬
‫לקולגות בפרויקטים שונים ברחבי העולם‪ .‬ככלל‪ ,‬חילופי הידע בין הפרויקט המקומי שלנו לבין הקהילה הבינלאומית נמשך כל העת‪ .‬אנו‬
‫חולקים בידע לגבי מדדים לאומיים‪ ,‬וחולקים אינפורמציה לגבי מדדים שעלו מהעשייה ומהקהילות שלנו כאן בארץ‪.‬‬
‫פרויקט ערך הוא חלק ממאמץ בינלאומי לפתח מדדי איכות חיים שישקפו נכונה את תמונת החיים ואיכותם‪ .‬אנו שמחים על הזכות לעבוד‬
‫לאורך השנים הן עם מומחים בעלי שם עולמי בתחום והן עם הציבור הישראלי ‪ -‬בעל הדעה והעניין‪ .‬ואכן‪ ,‬נראה בברור כי מאמצנו נשאו‬
‫פרי‪ .‬בשנה האחרונה נעשתה עבודה מקיפה במשרד להגנת הסביבה לפיתוח מדדי איכות חיים (הנקראים בעבודת המשרד מדדי רווחת‬
‫חיים)‪ .‬כבעלי ידע וניסיון שנצבר גם בפרויקט ערך שימשנו יועצים בוועדת מומחים למשרד הגנת הסביבה בבואו לפתח מדדים אלו‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2012‬התקבלה הצעת מחליטים בממשלת ישראל הכוללת החלטה לפתח בחסות משרד ראש הממשלה סט מדדי רווחת חיים‬
‫לישראל‪ ,‬שישמש לפיתוח מדיניות לטווח ארוך‪ .‬פרויקט ערך יוסיף לספק לגורמי הממשלה‪ ,‬כפי שעשינו עד כה‪ ,‬את תמיכתנו המקצועית‬
‫ואת הידע הנצבר בתחום זה‪ .‬פרויקט ערך היווה מסע מרתק אל הגורמים הפעילים ברחבי העולם בתחום הקידמה ואיכות החיים‪ ,‬וכן אל‬
‫הציבוריות הישראלית – בשלבים הראשונים אל משרדי הממשלה השונים וארגוני המגזר השלישי‪ ,‬ובשלבים המאוחרים אל הציבור‬
‫הישראלי עצמו‪ .‬כלל העבודה שנעשתה בפרויקט ערך‪ ,‬ובפרט חוברת זו‪ ,‬מהווים מעיין של ידע מקצועי כמו גם שופר לקולו של הציבור‬
‫הישראלי בשאלת איכות החיים בארץ‪ .‬אנו תקווה כי מאגר ידע זה יסייע למקבלי ההחלטות בבואם לקדם ולשפר את איכות החיים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫סוזאן ברוטצ'י ‪ -‬אורחת פרויקט ערך‪.‬‬
‫פאנל דוברים בהשתתפות פרויקט ערך בכנס ה‪OECD -‬בדרום קוריאה‪. 2009 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫סדנאות פרוייקט ערך‬
‫אודות הסדנאות‬
‫מיקום הסדנאות‬
‫בשיתוף תושבים מהישובים‬
‫הבאים‪( :‬לפי סדר א‪-‬ב)‬
‫•אלעד‬
‫•אריאל‬
‫•בית שמש‬
‫•בני ברק‬
‫•גבעת שמואל‬
‫•גבעתיים‬
‫•חולון‬
‫•חיפה‬
‫•יקום‬
‫•יקנעם‬
‫•ירושלים‬
‫•כסייפה‬
‫•כפר סבא‬
‫•כרמיאל‬
‫•מודיעין‬
‫• מודיעין עילית‬
‫•מעלה אדומים‬
‫•נהרייה‬
‫•נתניה‬
‫•סביון‬
‫•עכו‬
‫•פקיעין‬
‫•פתח תקווה‬
‫•צאלים‬
‫•קצרין‬
‫•קריית חיים‬
‫•קריית אונו‬
‫•קריית ביאליק‬
‫•ראמה‬
‫• ראשון לציון‬
‫•רחובות‬
‫•רמת גן‬
‫•רעננה‬
‫•תל אביב‬
‫משתתפי קבוצת הביקורת מן‬
‫הערים הבאות‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫•טורונטו‬
‫•ונקובר‬
‫•דורטמונד‬
‫•ברלין‬
‫•הלסינקי‬
‫•סטוקהולם‬
‫•קרלסקרונה‬
‫•לונדון‬
‫הסדנאות נערכו בשפות‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫סדנאות‬
‫‪400‬‬
‫משתתפים‬
‫בממוצע‬
‫‪ 20‬איש‬
‫בסדנא‬
‫נשים‬
‫‪46%‬‬
‫‪54%‬‬
‫גברים‬
‫‪16‬‬
‫•עברית‬
‫•ערבית‬
‫•רוסית‬
‫•אנגלית‬
‫שיוך דתי‪:‬‬
‫(לפי הגדרות המשתתפים)‬
‫•דתיים לאומיים‬
‫•חילונים‬
‫•חרדים‬
‫•יהדות רפורמית‬
‫•יהודים‬
‫•מוסלמים‬
‫•נוצרים‬
‫מן המקצועות והתחומים הבאים‪:‬‬
‫• אברכים‬
‫• אדריכלים‬
‫• אנשי תקשורת‬
‫• חיילי קבע וסדיר‬
‫• מורים‬
‫• מעצבים‬
‫• מתכנתים‬
‫• עובדי פסי ייצור‬
‫• עורכי דין‬
‫• פועלי בניין‬
‫• עובדי היי‪-‬טק‬
‫•רופאים‬
‫•המגזר החינוכי‬
‫•השירות הציבורי‬
‫•חקלאים‬
‫•יזמים חברתיים‬
‫•כלכלנים‬
‫•מהנדסים‬
‫•מכונאים‬
‫•מנהלי ארגונים‬
‫•נהגים‬
‫•סטודנטים‬
‫•ספורטאים‬
‫•עצמאיים‬
‫•פנסיונרים‬
‫•עובדים סוציאליים‬
‫•עמותות ללא כוונות רווח‬
‫•פעילים בקהילה הגאה‬
‫•פעילי מחאה חברתית‬
‫•מתנדבי שנת שירות‬
‫•מתנדבים קהילתיים‬
‫מהלך הסדנאות‬
‫פתיח‬
‫הסדנאות החלו בהרצאה של כ‪ 15-‬דקות‪ .‬מטרת‬
‫ההרצאה להסביר למשתתפים מהם מדדים‪ ,‬מהי‬
‫חשיבות המדידה וליצור בסיס ידע מינימלי לכל‬
‫משתתף‪.‬‬
‫חקירה‬
‫תהליך החקירה כלל מעבר מתחנות בנושאים מוגדרים‬
‫מראש (חלוקה לכלכלה‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬ביטחון אישי ולאומי‪ ,‬עבודה וסביבה) לכל‬
‫משתתף ניתנה אפשרות להציע מדדים לכל אחד‬
‫מהנושאים‪ .‬שלב החקירה היה פתוח‪ ,‬ללא מגבלות‬
‫רעיוניות‪ ,‬ועודד דיאלוג בין המשתתפים‪.‬‬
‫התכנסות‬
‫תהליך ההתכנסות כולל עבודה בצוותים על מנת לאתר‬
‫כפילויות בין הרעיונות למדדים או קיבוצם למשפחות‬
‫דומות‪ .‬לאחר מכן מתבצע תהליך ניקוד בו לכל משתתף‬
‫יש אפשרות לנקד מדדים לפי סדר חשיבותם לפי דעתו‬
‫האישית‪ ( ,‬הניקוד המצטבר מהווה תוצר מסכם של כלל‬
‫המשתתפים)‪ .‬לאחר מכן נערך דיון פתוח שבו הקבוצה‬
‫יכולה להעיר על התוצרים ולבצע הבהרות‪.‬‬
‫‪ 15‬דק'‬
‫פתיח‬
‫‪17‬‬
‫אורך סדנא‪ :‬כשעתיים וחצי‬
‫כ‪ 70-‬דק'‬
‫חקירה‬
‫כ‪ 70-‬דק'‬
‫התכנסות‬
‫‪ 20‬משתתפים בממוצע‬
‫עיבוד נתונים‬
‫בסופה של כל סדנא מתקבלים ‪ 7‬גליונות עבודה (כל גליון מוקדש לאחד הנושאים הבאים‪:‬‬
‫כלכלה‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬ביטחון אישי ולאומי‪ ,‬עבודה וסביבה)‪.‬‬
‫בכל נושא (לדוגמא‪ :‬חינוך) ישנם תתי נושאים שהקבוצה בחרה להתמקד בהם (לדוגמא‪:‬‬
‫מעמד המורה‪ ,‬משאבים לחינוך‪ ,‬איכות החינוך‪ ,‬רמת ההשכלה באוכלוסיה‪ ,‬עלות ונגישות‬
‫לחינוך‪ ,‬תועלת החינוך ועוד)‪.‬‬
‫כל קבוצה כזו (לדוגמא‪ :‬מעמד המורה) מכילה את המדדים שהקבוצה החליטה כי הם‬
‫המשמעותיים עבור אותו נושא (לדוגמא‪ :‬תחת מעמד המורה ניתן למצוא מדדים כגון אחוז‬
‫המורים הנושרים מן המערכת‪ ,‬מוטיבציית המורים ללמד‪ ,‬השכלת המורה‪ ,‬שנות הכשרה‬
‫הנדרשות להוראה‪ ,‬שכר המורה ביחס למדינות ה‪ OECD-‬ועוד)‪.‬‬
‫לאחר מכן מתרחש תהליך יצירת "תיק" עבור כל‬
‫קבוצה‪ .‬התיק מכיל נתונים סטטיסטיים על הקבוצה‬
‫(מס' המשתתפים‪ ,‬מקצועות‪ ,‬שיוך מגדרי ודתי וכו')‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל תיק מכיל את תתי הנושאים והמדדים‬
‫שנבחרו ע"י הקבוצה יחד עם הניקוד המצטבר שניתן‬
‫ע"י הקבוצה לכל תת נושא‪.‬‬
‫התיקים מכילים גם הערות שניתנו‪ ,‬התייחסות‬
‫למדדים מקומיים וכן מדדים שעלו שבסדנא אך לא‬
‫קיבלו כל ניקוד‪.‬‬
‫את תיקי הסדנאות ניתן לקבל מהעמותה לכלכלה בת קיימא‬
‫‪18‬‬
‫קבוצות אחדות ביקשו לקבל את תיקי הסדנאות על‬
‫מנת להשתמש בהם לצורך פיתוח חזון מקומי‪,‬‬
‫לצורך עבודה על מדדים קהילתיים‪ ,‬כבסיס ליוזמות‬
‫חברתיות או כאמצעי לתקשר את רצון התושבים‬
‫למקבלי החלטות ביישוב‪.‬‬
‫עיבוד נתונים‬
‫נתוני התיקים הועברו לגליונות אקסל וחולקו לפי הנושאים (כאמור כלכלה‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬ביטחון אישי ולאומי‪,‬‬
‫עבודה וסביבה)‪ .‬לאחר מכן בודדו תתי הנושאים שקיבלו ניקוד גבוה ומצטבר ע"י הקבוצות (אלו מוגדרים ע"פ עבודה זו כ"מדדים‬
‫בקונצנזוס")‪ .‬מדדים שלא זכו לניקוד גבוה נכללים גם הם בדו"ח זה (ומוגדרים כ"מדדים נוספים")‪.‬‬
‫כל טור בגליון משוייך לקבוצה‪ ,‬כל צבע מעיד על קבוצת מדדים שחוברו יחדיו ע"י משתתפי הסדנאות‪.‬‬
‫מבט כולל על אחד מגליונות סיכום נושא‪ .‬עקב גודל הגליונות לא ניתן להראותם במסגרת עבודה זו‪ .‬לקבלתם ניתן לפנות לעמותה לכלכלה בת קיימא‬
‫‪19‬‬
‫כיצד יש לקרוא את הדו"ח‬
‫מעגל הקונצנזוס מכיל את המדדים שזכו לתמיכה של מעל ממחצית‬
‫המשתתפים בסדנאות‪.‬‬
‫הצבעים במעגל ניתנים לפי המשקל היחסי של קבוצת מדדים מתוך‬
‫כלל הקונצנזוס‪.‬‬
‫האחוזים היוצאים מן המעגל מעידים על מידת אזכור קבוצת המדדים‬
‫לאורך כלל הסדנאות‪ .‬אחוז גבוה מעיד על כך שקבוצת המדדים זכתה‬
‫לניקוד גבוה לאורך מספר רב של סדנאות‪.‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪20‬‬
‫קבוצת מדדים‬
‫עבור תת נושא ‪1‬‬
‫קבוצת מדדים‬
‫עבור תת נושא ‪2‬‬
‫קבוצת מדדים‬
‫עבור תת נושא ‪3‬‬
‫יצירת הקבוצות נעשתה על ידי המשתתפים בסדנאות‪ ,‬ולפי‬
‫שיקול דעתם‪ .‬הקיבוץ נעשה כאשר משתתפי הסדנא‬
‫החליטו כי קיימת קבוצת מדדים הקשורים זה לזה והם‬
‫עשויים להעיד על תחום דומה או ביחד לתת תמונה מלאה‬
‫על נושא מסוים‪.‬‬
‫•מדד ‪1‬‬
‫•מדד ‪2‬‬
‫•מדד ‪ / 3‬מדד ‪4‬‬
‫•מדד ‪5‬‬
‫•מדד ‪ /1‬מדד ‪2‬‬
‫•מדד ‪3‬‬
‫•מדד ‪1‬‬
‫•מדד ‪2‬‬
‫המדדים הינם הרעיונות בנוגע למדידה‬
‫נקודתית שיש לבצע‪ .‬המדד יכול להתבטא‬
‫באחוזים‪ ,‬במספרים מוחלטים‪ ,‬בפילוח‬
‫אוכלוסייה מסוימת‪ ,‬ביחס למס' תושבים‪ ,‬לפי‬
‫סקר‪ ,‬לפי השוואה בין אזורים גיאוגרפים או‬
‫אוכלוסיות שונות או לפי השוואה לממוצע‬
‫במדינות ה‪.OECD -‬‬
‫משתתפי הסדנאות הונחו לייצר מדדים‬
‫אובייקטיבים ככל האפשר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬למדידת‬
‫מערכת יחסים בין בני זוג מוטב שלא‬
‫להשתמש במונחים סובייקטיבים כגון חיבה או‬
‫אהבה אלא לכמת למונחים מדידים כמו זמן‬
‫משותף עם בן‪/‬בת הזוג‪ ,‬כמות בילויים‬
‫משותפים בחודש וכו'‪ .‬האתגר כאמור הוא‬
‫בביטוי מדויק ככל האפשר של פסיפס האנושי‪,‬‬
‫על כל מורכבותו‪ ,‬תוך כדי שימוש במדדים‬
‫ונתונים שניתן להשיג‪ ,‬להשוות ולעבד‪.‬‬
‫מדדים בתחום החינוך‬
‫‪ 85%‬מעמד המורה‬
‫‪85%‬‬
‫משאבים לחינוך‬
‫‪ 85%‬איכות החינוך‬
‫‪ 75%‬רמת ההשכלה‬
‫{‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫•שכר המורה ביחס לממוצע במשק‪/‬ביחס למדינות ה ‪OECD‬‬
‫•השכלת המורה ‪ /‬שנות לימוד נדרשות להוראה‬
‫• אחוז המורים הנושרים מן המערכת‬
‫• מוטיבציית המורים ללמד‬
‫•מס' תלמידים בכיתה ‪ /‬מס' מורים ביחס למס' התלמידים‬
‫•תקציב פר תלמיד‬
‫•מצבם הפיזי של בתי הספר ‪ /‬גודל ואיכות חלל הלימוד‬
‫• אורך יום הלימודים‬
‫*‬
‫• אחוז התלמידים היוצאים לשנת שירות ‪ /‬התנדבות‪/‬מעורבות תלמידים בקהילה‬
‫•מס' מקרי אלימות בבתי הספר‬
‫•יכולת פתרון בעיות ‪ /‬יכולת חשיבה ‪ /‬יצירתיות ‪ /‬חינוך מחוץ לבית הספר‬
‫• מוטיבציית התלמידים ללמוד ‪ /‬עד כמה שמחים הילדים ללכת לבית הספר‬
‫• אחוז בעלי תעודת בגרות ‪ /‬מס' בעלי תארים מתקדמים באוכלוסיה‬
‫•נגישות לתרבות ולחינוך איכותיים ‪ /‬מס' מנויים לתיאטראות ומוסדות תרבות‬
‫• מידת הנגישות של מוסדות השכלה ולימוד למבוגרים ‪ /‬נגישות למידע בתקציב נוח‬
‫‪ 56%‬עלות החינוך‬
‫‪21‬‬
‫*‬
‫• עלות החינוך מגיל‪ 0-‬ועד להשכלה גבוהה ביחס למדינות ה ‪OECD‬‬
‫• הוצאות הורים על חינוך משלים לילדים (חוגים ‪ /‬שיעורים פרטיים לדוגמא)‬
‫• תקציבי החינוך והתרבות ביחס לכלל התקציב (בהשוואה למדינות ה ‪)OECD‬‬
‫לעיתים קרובות הועלה הצורך לבדוק מדדי חינוך ביחס לגיאוגרפיה‪ ,‬מגזרים ואוכלוסיות‪ ,‬כלומר נגישות לחינוך‬
‫ולתרבות בפריפריה לעומת במרכז הארץ‪ .‬תקציב פר תלמיד במגזר היהודי לעומת המגזר הערבי‪ ,‬אחוזי בעלי‬
‫בגרויות בפריפריה לעומת המרכז‪ ,‬בקרב דתות שונות וכיוצא בזאת‪.‬‬
‫מדדים בתחום החינוך‬
‫{‬
‫מדדים נוספים‬
‫• אחוז מקבלי הרטלין בקרב תלמידים‬
‫• כמות מכורים לסמים ‪ /‬אלכוהול בקרב בני נוער‬
‫•דימוי עצמי של התלמידים בכל הגילאים‬
‫• אחוז המתאבדים בקרב בני נוער‬
‫• אחוז בני הנוער המבקרים בספריות ‪ /‬שייכים לתנועות נוער‬
‫מדד הנוער‬
‫תועלת ההשכלה‬
‫• אחוז המובטלים האקדמאיים באוכלוסייה‬
‫• עלות שכר הלימוד לעומת ההכנסה הממוצעת והכנסת בעלי השכלה‬
‫• יחס פיזור מוסדות מחקר והשכלה גבוהה בין הפריפריה למרכז‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית ‪ -‬השכלה ותעסוקה‬
‫**‬
‫שכר האקדמאים בישראל גבוה בכ‪53.6%-‬‬
‫בממוצע משכר של בעלי השכלה תיכונית או‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫שיעור המועסקים לפי רמת ההשכלה ‪ -‬ישראל לעומת ממוצע ה‪*OECD-‬‬
‫‪35%‬‬
‫בעלי השכלה נמוכה מתיכונית ‪ -‬ישראל‬
‫‪59%‬‬
‫בעלי השכלה נמוכה מתיכונית ‪OECD -‬‬
‫‪68%‬‬
‫בעלי השכלה תיכונית ‪ -‬ישראל‬
‫אחוז הזכאים לבגרות בערי הפיתוח‪:‬‬
‫‪46.9%‬‬
‫‪76%‬‬
‫בעלי השכלה תיכונית ‪OECD -‬‬
‫‪82%‬‬
‫בעלי השכלה על תיכונית ‪ -‬ישראל‬
‫אחוז הזכאים לבגרות בישובים הערביים‪:‬‬
‫‪32.4%‬‬
‫‪84%‬‬
‫בעלי השכלה על תיכונית ‪OECD -‬‬
‫***‬
‫אחוז הזכאים לבגרות בישובים מבוססים‪:‬‬
‫‪67.1%‬‬
‫‪22‬‬
‫*‬
‫**‬
‫בנק ישראל‪ ,‬דין וחשבון ‪,2008 ,‬פרק ה'‪ ,‬שוק העבודה‬
‫‪, 15/9/2011, The Marker‬ליאור דאל‪ ,‬מתוך נתוני ה‪2011 OECD--‬‬
‫נתוני משרד החינוך‪2009 ,‬‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית – החינוך בישראל‪ ,‬השקעה ותקציבים מול העולם *‬
‫הוצאה מצטברת על‬
‫תלמיד‪ ,‬ל‪ 12-‬שנה‬
‫מדינה‬
‫שכר מורה לשנה‬
‫שכר ממוצע למורה מספר תלמידים‬
‫ביחס לתמ"ג לנפש ממוצע בכיתה‬
‫ישראל **‬
‫‪ 64‬אלף דולר‬
‫‪ 13-31‬אלף דולר‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪*** 26.7‬‬
‫שווייץ‬
‫‪ 136‬אלף דולר‬
‫‪ 40-82‬אלף דולר‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪20.1‬‬
‫ארצות הברית‬
‫‪ 118‬אלף דולר‬
‫‪ 33-43‬אלף דולר‬
‫‪1%‬‬
‫‪25‬‬
‫אוסטרליה‬
‫‪ 92‬אלף דולר‬
‫‪ 31-43‬אלף דולר‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪25‬‬
‫ספרד‬
‫‪ 94‬אלף דולר‬
‫‪ 33-55‬אלף דולר‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪21.1‬‬
‫בריטניה‬
‫‪ 85‬אלף דולר‬
‫‪ 29-43‬אלף דולר‬
‫‪1.3%‬‬
‫‪26.8‬‬
‫יפן‬
‫‪ 68‬אלף דולר‬
‫‪ 26-65‬אלף דולר‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪29‬‬
‫צ'כיה‬
‫‪ 53‬אלף דולר‬
‫‪ 18-60‬אלף דולר‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪20.3‬‬
‫איחוד האמירויות‬
‫‪ 28‬אלף דולר‬
‫‪ 10-60‬אלף דולר‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪26‬‬
‫איראן‬
‫‪ 16‬אלף דולר‬
‫‪ 3,000-3,600‬דולר‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪31‬‬
‫מצרים‬
‫‪ 2,500‬דולר‬
‫‪ 600-3,000‬דולר‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 1,800‬דולר‬
‫‪ 6,000‬דולר‬
‫‪2%‬‬
‫הרשות הפלסטינית‬
‫*‬
‫**‬
‫***‬
‫מקורות‪ :‬השוואה בינלאומית‪ ,‬תני גולדשטיין‪ ,‬ידיעות אחרונות ‪ /‬מבט לחינוך ‪.OECD ,2010‬‬
‫לאחר יישום רפורמת "אופק חדש"‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 27‬ילדים בכיתה במגזר היהודי לעומת ‪ 32‬ילדים במגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והבדואי‪.‬‬
‫‪ 40‬ילדים בכיתה ביהודה ושומרון‪ 55 ,‬ילדים בכיתה ברצועת עזה‪.‬‬
‫‪**** 47.5‬‬
‫מתוך הסדנאות‬
‫מיקום‪ :‬בית שמש‪ .‬מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 25-‬איש‪( .‬כ‪ 11-‬גברים וכ‪14-‬נשים)‪ .‬טווח גילאים‪ .19-70 :‬מתחומי החינוך‪ ,‬הניהול‪,‬‬
‫מתנדבים קהילתיים‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬פנסיונרים‪ ,‬צעירי שנת שירות‪ .‬שילוב של דתיים לאומיים וחילוניים‪.‬‬
‫ציטוט מהסדנא‪:‬‬
‫"‬
‫אנחנו רוצים לקחת את כל המחשבות והרעיונות שעלו כאן ולפתח אותם ברמה‬
‫של כלכלה מקומית‪ ,‬של סדר עדיפויות עירוני ושל יחסים בין אדם לחברו‪ .‬כל‬
‫אדם שאכפת לו לצאת מהבית ולהשתתף בחשיבה כזו הוא אדם שיכול‬
‫להשפיע על הסביבה שלו‪ .‬זה משהו שאנחנו צריכים לעשות ביחד‪ ,‬כקהילה‪.‬‬
‫"‬
‫‪24‬‬
‫מדדים בתחום הבריאות {‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫•זמן המתנה לרופא בחדר מיון ‪ /‬לקביעת תור לרופא ממומחה ‪ /‬מענה ל‪101-‬‬
‫‪ 87%‬נגישות לשירותי‬
‫רפואה‬
‫•מס' רופאים ל‪ 1,000-‬איש ביחס למדינות‪ / OECD -‬כמות מכשירי ‪ CT/MRI‬לנפש‬
‫•מספר‪ ,‬פיזור ותפוסת בתי חולים ומרפאות ‪ /‬מס' המיטות בבתי החולים ותפוסתן‬
‫•נגישות למידע אמין ובשפות שונות ‪ /‬נגישות שירותי רפואה לקשישים ובעלי מוגבלויות‬
‫‪ /‬מד בירוקרטיה רפואית‬
‫•תוחלת חיים ‪ /‬מקרי מוות בלידה (לאם ולוולד)‬
‫‪73%‬‬
‫בריאות הציבור‬
‫•מס' תושבים המוגדרים כחולים (נפשית ופיזית) ‪ /‬אחוז מעשנים ‪ /‬אחוז הסובלים‬
‫מהשמנה וסוכרת ‪ /‬אחוז התושבים שנזקקו לטיפול רפואי משמעותי בשנה‬
‫•איכות האוויר ‪ /‬המים ‪ /‬המזון (הערך התזונתי של סל קניות ממוצע)‬
‫**‬
‫*‬
‫• אחוז העוסקים בפעילות גופנית (מס' שעות מוגדר) ‪ /‬נגישות ועלות מרכזי ספורט‬
‫‪ 63%‬רפואה מונעת‬
‫• מידת מימון ונגישות שירותי אבחון ומניעת מחלות (מיפוי גנטי‪ ,‬ניטור מחלות‪,‬‬
‫בדיקות דם‪ ,‬בדיקות סרטן וכו') ‪ /‬ימי אשפוז חוזרים‪.‬‬
‫• השקעת המדינה בחינוך והסברה בנושא בריאות‬
‫‪ 47%‬תקציבים‬
‫לשירותי רפואה‬
‫*‬
‫‪25‬‬
‫•תנאי רופאים ( אורך משמרת רופא‪ ,‬משכורת ממוצעת)‬
‫• הוצאה לאומית על מערכת הבריאות ‪ /‬תקציב סל התרופות ‪ /‬מחקר רפואי‬
‫• עלות ממוצעת לתרופות מצילות חיים ביחס למדינות ה‪OECD -‬‬
‫• עלות קבלת שירותים רפואיים בסיסיים ביחס למדינות ה‪OECD-‬‬
‫מדד נוסף שעלה בקשר זה הינו היחס בין צריכת התרופות לגודל האוכלוסייה אולם עולה סימן‬
‫שאלה בנוגע למהות המדד‪ :‬האם צריכה גבוהה של תרופות בציבור מעידה על נגישות וחוסן או על‬
‫חולניות ותלות? על מנת לשכלל את המדד הוצע לבצע הפרדה בין צריכת תרופות בגילאים צעירים‬
‫(כמדד שלילי) וצריכת תרופות בגילאים מבוגרים (כמדד חיובי המעיד על נגישות לשירותים חיוניים)‪.‬‬
‫בנוסף הוצע מדד הבוחן את הערך התזונתי של מזון במוסדות חינוך ומוסדות ציבוריים‪.‬‬
‫מדדים בתחום הבריאות {‬
‫בריאות‬
‫האזרח הוותיק‬
‫מדדים נוספים‬
‫• כמות וזמינות מועדונים חברתיים לגילאי ה‪.+60-‬‬
‫• עצמאות תפקודית בגילאים מבוגרים‬
‫•גודל קצבת הזקנה ‪ /‬מידת הסיוע ברכישת תרופות ושירות רפואיים לאזרחים ותיקים‬
‫• אחוז האזרחים בבתי אבות ‪ /‬איכות הטיפול בבתי אבות‬
‫בריאות הנפש‬
‫• אחוז הסובלים מתסמונות פוסט טראומטיות‬
‫• מספר הפעמים שאדם מחבק או מחובק ע"י בני אדם מסביבו (מידת מגע אנושי)‬
‫תשתיות‬
‫בריאות עירונית‬
‫• איכות חללי המגורים ‪ /‬שטחים פתוחים לנפש‬
‫•תשתיות להליכה ורכיבה ‪ /‬אחוז המשתמשים בהם‬
‫• אכיפת חקיקה סביבתית במרחב העירוני (קרינה‪ ,‬זיהום ממפעלים‪ ,‬פינוי אזבסט וכו')‬
‫בריאות‬
‫ורווחה‬
‫•מס' פניות לרופא בשנה ביחס לגיל ומצב סוציו‪-‬אקונומי‬
‫•מס' הפונים לביטוח לאומי בהקשר לבעיות רפואיות ויחס הטיפול בהם‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית – בריאות‬
‫בישראל מיליון רוכבי‬
‫אופניים‪.‬‬
‫‪ 60%‬מהם מעולם לא‬
‫חובשים קסדה‪.‬‬
‫כמות המטופלים אצל רופא משפחה אחד‬
‫בישראל‪ :‬בין ‪ 1,300‬ל‪1,500-‬‬
‫ממוצע ביקורים אצל רופא המשפחה‪:‬‬
‫נשים‪ 5.59 :‬פעמים בשנה‬
‫גברים‪ 4.76 :‬פעמים בשנה‬
‫בישראל חולים מדי בשנה ‪ 1,250‬איש‬
‫במחלות סרטן בשל זיהום סביבתי מעשה‬
‫ידי אדם‪.‬‬
‫‪ 19.8%‬מבני ה‪ 21-‬ומעלה דיווחו כי פנו אי פעם לעזרת אנשי‬
‫מקצוע או מטפלים מסורתיים בבעיות נפשיות או רגשיות כמו‬
‫לחצים נפשיים‪ ,‬עצבים או מצב רוח רע‪.‬‬
‫*‬
‫**‬
‫‪26‬‬
‫*‬
‫**‬
‫***‬
‫****‬
‫****‬
‫ד"ר יהודה ברוך‪ ,‬מנהל ביה"ח אברבנאל במסגרת יום העיון של ההסתדרות הרפואית ‪07/07/10‬‬
‫משרד הבריאות‪ .2007 ,‬מקור הזיהום החריף‪ :‬מפעלים ותחבורה‪ .‬נשללו סיבות קלאסיות כמו עישון‪,‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫גיל או מוצע אתני‪.‬‬
‫סקר בריאות לאומי‪ .2003.2004 ,‬במסגרת סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי‪.‬‬
‫***‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית – תשתיות מערכת הבריאות ביחס למדינות ה‪* OECD -‬‬
‫כוח אדם‬
‫מס' רופאים ל‪ 1,000-‬איש‬
‫ישראל‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫מס' אחיות ל‪ 1,000-‬איש‬
‫ישראל‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪9.6‬‬
‫ההוצאה הלאומית לבריאות‬
‫ישראל‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪ 7.7%‬מהתל"ג‬
‫‪ 9%‬מהתל"ג‬
‫ההוצאה הפרטית לבריאות‬
‫ישראל‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 43%‬מכלל ההוצאה לבריאות‬
‫‪ 27.1%‬מכלל ההוצאה לבריאות‬
‫*‬
‫כמות מיטות אשפוז ל‪ 1,000-‬איש‬
‫מדינה‬
‫מס' מיטות‬
‫ישראל‬
‫‪2‬‬
‫גרמניה‬
‫יפן‬
‫‪5.7‬‬
‫דרום קוריאה‬
‫ממוצע‬
‫ה‪OECD-‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪3.8‬‬
‫מספר מכשירי ‪ MRI‬למיליון תושבים‬
‫מדינה מס' מכשירים‬
‫ישראל‬
‫‪1.4‬‬
‫יפן‬
‫‪40‬‬
‫ארה"ב‬
‫ממוצע‬
‫ה‪OECD-‬‬
‫‪26‬‬
‫‪11‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬ניר קידר וד"ר טוביה חורב‪ ,‬האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות‪. 2010 ,‬‬
‫מתוך הסדנאות‬
‫מיקום‪ :‬עכו‪ .‬מספר משתתפים‪ 20 :‬איש‪ 3( .‬גברים ו‪ 17-‬נשים)‪ .‬טווח גילאים‪ .75-95 :‬פנסיונרים‪ ,‬ותיקים ועולים חדשים‪.‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫ממוצע מדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪2.7%‬‬
‫תוחלת‬
‫חיים‬
‫**‬
‫ממוצע בישראל‬
‫‪ 80.7‬שנים‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪ 79.1‬שנים‬
‫ישראל‬
‫אחוז‬
‫קצבאות‬
‫הזקנה‬
‫מהתמ"ג‬
‫*‬
‫ציטוט מהסדנא‪:‬‬
‫"‬
‫‪28‬‬
‫*‬
‫חשוב לנו קצבת הזקנה‪ ,‬שנוכל לחיות בכבוד‪,‬‬
‫וחשוב לנו הנכדים‪ ,‬חשוב שיהיה סבסוד לתרופות‪.‬‬
‫בגיל שלנו אנחנו רוצים לדעת שכשנרים את הטלפון‬
‫יהיה מישהו בצד השני‪.‬‬
‫מקור‪ :‬הלמ"ס‪.2010 ,‬‬
‫"‬
‫מקור‪.OECD Factbook 2010: Economic, Environmental and Social Statistics :‬‬
‫"‬
‫מדדים בתחום הביטחון {‬
‫‪ 88%‬פשיעה אזרחית‬
‫‪78%‬‬
‫ביטחון לאומי‬
‫‪ 75%‬תחושת ביטחון‬
‫‪29‬‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫•מס' תיקים פליליים או הרשאות ל‪ 1,000-‬איש‬
‫• אחוזי פשיעה בתחומי רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬אלימות‪ ,‬הטרדה מינית ורכוש‬
‫• אחוזי פשיעה כנגד מיעוטים ושכבות חלשות‬
‫• מספר תאונת דרכים שנתי ביחס לגודל האוכלוסייה‬
‫•תנועה חופשית במרכב הציבורי ‪ /‬מקרי אלימות במרחב הציבורי‬
‫•זמן תגובה משטרתי ‪ /‬איכות כוח האדם וציוד במשטרה ‪ /‬אלימות משטרתית‬
‫**‬
‫*‬
‫• מספר ימי מלחמה בעשור ‪ /‬הרוגים ופצועים באירועי טרור וסכסוכי גבול‬
‫•מס' טנקים‪/‬מטוסים לנפש ‪ /‬אחוז התקציב המופנה לביטחון‬
‫•נגישות למרחבים מוגנים‬
‫•גודל תיירות נכנסת ‪ /‬מס' תיירים המבקרים במדינות שכנות ‪ /‬מידת התנועה‬
‫חופשית ברחבי הארץ ומחוץ לה‬
‫***‬
‫• שביעות רצון מכוחות הביטחון והמשטרה‬
‫•השקעה פרטית בביטחון ( סורגים‪ ,‬מצלמות אבטחה וכו') ‪ /‬אחוז בעלי נשק אישי‬
‫• מידת אמון בין תושבים ‪ /‬אחוז דלתות נעולות באזורי מגורים‬
‫•תאורת רחוב למ"ר בשטחי ציבור ‪ /‬עסקים פתוחים ותנועה ציבורית‬
‫בשעות הלילה‬
‫• אחוז עובדי ציבור המורשעים בשחיתות‬
‫אכיפה ומשילות‬
‫• אמון הציבור במוסדות השלטון (הביטחון והמשפט) ‪ /‬שקיפות ממשלתית‬
‫‪65%‬‬
‫• אמינות כלי התקשורת‬
‫•מידת אכיפת החוק (אכיפת חוקים‪ ,‬פתרון מקרי פשיעה) ‪ /‬יעילות הטיפול בתיקים‬
‫בבתי המשפט‬
‫בקרב המשתתפים בסדנאות עלתה השאלה האם ניתן להסתמך על נתונים ממקור אחד‪ ,‬בהתחשב בכך‬
‫שלא כל פשע מדווח או מוצא את עצמו מתועד סטטיסטית‪ .‬פתרון חלקי שהועלה הינו הצלבת נתונים עם‬
‫חברות ביטוח או גופים סוציאליים‪.‬‬
‫מדד אשר עלה בצורות שונות (פשעים נגד נשים‪ ,‬קשישים‪ ,‬להטב"ים ועוד) כמעיד על כך שעל חברה להבחן‬
‫לפי יחסה לחלש ולא לפי חוסנו של החזק‪.‬‬
‫לעיתים עלה כנושא המעיד על עוצמת המדינה ולעיתים כנטל תקציבי בדרך לחברה אזרחית בריאה‪.‬‬
‫*‬
‫**‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית‬
‫סך תקציב המדינה ל‪-‬‬
‫‪*2011-2012‬‬
‫‪ 349‬מיליארד ש"ח‬
‫ישראל חוותה בממוצע מלחמה כל ‪ 9.1‬שנים‬
‫מס' הנופלים במערכות ישראל‪ :‬כ‪ 22,867-‬חללים‬
‫סך תקציב משרד הביטחון ל‪2011-2012-‬‬
‫‪ 49‬מיליארד ש"ח‬
‫סך תקציב משרד התחבורה ל‪2011-2012-‬‬
‫‪ 414‬מיליון ש"ח‬
‫מס' ההרוגים מתאונות דרכים בשנת ‪ 399 :2011‬איש‬
‫מס' ההרוגים מתאונות דרכים מאז הקמת המדינה‪:‬‬
‫מעל ‪ 30,000‬איש‬
‫מדדים בתחום הביטחון‬
‫ביטחון‬
‫ותשתיות‬
‫‪30‬‬
‫מדדים נוספים‬
‫•זמן תגובה של שירותי ההצלה ( מגן דויד אדום וכיבוי אש)‬
‫• איכות הכבישים והתשתיות העירוניות והבינעירוניות‬
‫• איכות מערכות לשעת חירום ‪ /‬מידת מוכנות לאסונות טבע‬
‫•ונדליזם עירוני‬
‫ביטחון קטינים‬
‫• אחוזי פשיעה כנגד קטינים ‪ /‬מוגנות ילדים בשעות הפנאי ללא מבוגר‬
‫• אלימות בבתי ספר‬
‫•נתיבי הגעה בטוחים לחוגים ובתי ספר‬
‫•נגישות בני נוער לאלכוהול וסמים‬
‫ביטחון וחברה‬
‫• אחוז מיעוטים ביחידות מובחרות בצה"ל ובמשטרה‬
‫• משכורות אנשי ביטחון ביחס לחציון במשק‬
‫•מס' המתנדבים למשמר האזרחי‬
‫• ממוצע ימי מילואים לשנה לאזרח ‪ /‬אחוז המתגייסים לכוחות הביטחון וההצלה‬
‫כליאה ושיקום‬
‫•מס' אסירים (פליליים וביטחוניים) ביחס לגודל האוכלוסייה‬
‫• היחס בין אסירים משוקמים לאסירים החוזרים לבתי הכלא‬
‫•צפיפות בתי הסוהר ‪ /‬השקעה באסיר ובתשתיות בתי הסוהר‬
‫*‬
‫תקציב המדינה הדו שנתי ל‪. 2011-2012-‬‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית ‪ -‬ביטחון אזרחי‬
‫מספר השוטרים ל‪* 1,000-‬‬
‫איש‬
‫מדינה מס' שוטרים‬
‫ישראל‬
‫‪2.2‬‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪3.3‬‬
‫מספר כבאים למיליון איש‬
‫מדינה מס' כבאים‬
‫ישראל ‪160‬‬
‫פולין‬
‫כוויית‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫קפריסין ‪1,000‬‬
‫**‬
‫שחרורם‬
‫אחוז העבריינים החוזרים לכלא לאחר‬
‫מדינה‬
‫‪31‬‬
‫אחוז מהאסירים‬
‫ישראל‬
‫‪62%‬‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪40%‬‬
‫*‬
‫תקציבים ***‬
‫ועלויות‬
‫עלות נזקי הפשיעה‬
‫למשק בישראל‬
‫‪ 15‬מיליארד ש"ח‬
‫תקציב מדינת ישראל‬
‫לשיקום אסירים‬
‫‪ 14‬מיליון ש"ח‬
‫אחוז האסירים המשוחררים‬
‫הנכללים בתכניות שיקום‬
‫‪30%‬‬
‫מקור‪.OECD Factbook 2010: Economic, Environmental and Social Statistics :‬‬
‫נתוני שב"ס שהוצגו בדיון במסגרת ועדת הפנים‬
‫והגנת הסביבה בכנסת ביום ‪.23.11.2011‬‬
‫דו"ח אגף תכנון ותקצוב במשרד לביטחון פנים‪.2010 ,‬‬
‫מתוך הסדנאות‬
‫מיקום‪ :‬כרמיאל‪ .‬מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 30-‬איש‪( .‬כ‪ 10-‬גברים וכ‪20-‬נשים)‪ .‬טווח גילאים‪ .35-80 :‬שכירים‪ ,‬עצמאיים‪,‬‬
‫פנסיונרים חברי קהילת יהדות רפורמית‪.‬‬
‫ציטוט מהסדנא‪:‬‬
‫"‬
‫אנחנו מדברים על עושר ועל הקשר שלו לאושר וכמה אני‬
‫צריך בשביל בעצם להיות מאושר ואולי השיעור האמיתי הוא‬
‫שצריך ללמוד להסתפק במועט? הרי אושר‪ ,‬ועושר ושביעות‬
‫רצון הם כולם יחסיים‪ .‬אני לא באמת מאושר ממה שיש לי‬
‫אלא בהשוואה למה שיש לאחר‪ .‬השאלה היא למי אתה‬
‫משווה את עצמך ומה אתה באמת צריך בשביל להרגיש‬
‫טוב‪ .‬אנחנו צריכים ללמוד לפתח יחד מדדים קהילתיים‬
‫שמשווים את עצמנו לעצמנו‪.‬‬
‫"‬
‫‪32‬‬
‫"‬
‫מדדים בתחום העבודה {‬
‫‪ 100%‬תנאי תעסוקה‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫•שכר ממוצע ביחס למדינות ה ‪ /OECD‬שכר חציוני‬
‫*‬
‫• כוח הקנייה של שכר ממוצע ביחס לשכר ממוצע ב ‪OECD-‬‬
‫• שעות עבודה ביחס לממוצע ה ‪ / OECD-‬ימי חופש ‪ /‬יחס ביו זמן פנוי לזמן עבודה‬
‫•תנאים סוציאליים ‪ /‬אחוז בעלי פנסיה ‪ /‬כוח הקנייה של הפנסיה‬
‫• אחוז העובדים המאוגדים‬
‫•מדד ג'יני‬
‫**‬
‫• אחוז הנשים העובדות ‪ /‬אחוז נשים במשרות בכירות ‪ /‬הפרשי שכר בין נשים לגברים‬
‫‪78%‬‬
‫שוויון זכויות‬
‫‪ 69%‬שביעות רצון‬
‫‪56%‬‬
‫כלכלה מקומית‪/‬‬
‫תשתית לתעסוקה‬
‫• מידת אפליה תעסוקתית על רקע גיל‪ ,‬מוצא או דת ‪ /‬אחוז מיעוטים במקומות עבודה‬
‫•מס' מקומות העבודה המותאמות לבעלי משפחות ‪ /‬אחוז העובדים מן הבית‬
‫• תנאי תעסוקה של עובדי קבלן ביחס ליתר העובדים במשק‬
‫•שביעות רצון‪ ,‬סיפוק והנאה מהעבודה ומסביבת העבודה ‪ /‬רמת השחיקה‬
‫•הזדהות עם מקום העבודה (ערכים ומטרות) ‪ /‬נאמנות ומחויבות במקום העבודה‬
‫• מידת התרומה החיובית של מקום העבודה לציבור ‪ /‬משמעות במקום העבודה‬
‫• איכות הקשרים החברתיים במקום העבודה‬
‫• מגוון אפשרויות תעסוקה בפריפריה לעומת המרכז ‪ /‬מס' מקומות תעסוקה לפי חלוקה‬
‫גיאוגרפית‬
‫•ייצור מקומי ‪ /‬נתח הייצור המקומי בסל הקניות הממוצע‬
‫•נגישות למקום העבודה ( מידת התלות ברכב‪ ,‬גישה בתחבורה ציבורית‪ ,‬אופניים או‬
‫ברגל) ‪ /‬זמן ממוצע לשהות בפקקים בדרך לעבודה ‪ /‬מרחק ממוצע ממקום העבודה‬
‫•גודל הכלכלה ה"שחורה" ביחס לכלכלה החוקית ‪ /‬אחוז עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים‬
‫‪56%‬תעסוקה ואבטלה‬
‫•יחס גיוס מול פיטורין שנתי ‪ /‬אחוז הבלתי מועסקים ‪ /‬אחוז האבטלה‬
‫‪/‬מס' מקומות העבודה ועסקים שנפתחו לעומת אלו שנסגרו ‪ /‬ביטחון תעסוקתי‬
‫•אבטלה לפי שיוך לקבוצות (דתיים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬נשים‪ ,‬מיעוטים וכו')‬
‫• מידת השקעת המדינה בהכשרת מובטלים‬
‫שכר חציוני – להבדיל משכר ממוצע‪.‬‬
‫לפרטים על מדד ג'יני‪http://reut-institute.org/he/Publication.aspx?PublicationId=1695 :‬‬
‫בסדנאות עלה לעיתים קרובות הצורך למדוד תעסוקה‪ /‬אבטלה בשיטות שונות ומדייקות יותר מאלו הנהוגות כיום‪.‬‬
‫***‬
‫‪33‬‬
‫*‬
‫**‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית ‪ -‬עבודה‪ -‬השוואה למדינות ה‪* OECD-‬‬
‫מקסיקו ישראל‬
‫דנמרק‬
‫שבדיה‬
‫ישראל‬
‫טורקיה‬
‫מקסיקו טורקיה‬
‫הולנד‬
‫‪$0.44‬‬
‫טורקיה‬
‫צרפת‬
‫‪$1.36‬‬
‫איטליה‬
‫אוסטרליה‬
‫‪$5.20‬‬
‫ישראל‬
‫הולנד‬
‫‪34‬‬
‫*‬
‫שבדיה‬
‫‪45.3%‬‬
‫דנמרק‬
‫‪23.7%‬‬
‫פינלנד‬
‫‪22.7%‬‬
‫‪$9.99‬‬
‫‪60‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪90‬‬
‫‪24%‬‬
‫ישראל‬
‫‪1.85%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪$10.86‬‬
‫‪54‬‬
‫צרפת‬
‫‪1.24%‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪30‬‬
‫בריטניה‬
‫‪0.62%‬‬
‫‪$11.61‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪ 4‬חדרים ממוצעת‬
‫ארה"ב גרמניה שבדיה‬
‫אחוז האזרחים העובדים‬
‫יותר מ‪ 50-‬שעות בשבוע‬
‫שכר מינימום לשעת עבודה‬
‫(בדולרים)‬
‫אחוז הנשים העובדות‬
‫שלהן ילדים בגיל בית ספר‬
‫כמות המשכורת‬
‫**‬
‫הנדרשות לרכישת דירת‬
‫‪133‬‬
‫‪71‬‬
‫מקור‪ , OECD/StatExtracts’ OECD’si library :‬הנתונים נכונים ל‪.2010-‬‬
‫מקור‪ :‬סקירת נתונים של מדינות המערב‪ ,‬שבוצעה על ידי ‪ BDO‬זיו האפט‪ ,‬עבור משרד השיכון‪ .‬הנתונים נכונים לשנת ‪.2010‬‬
‫מדדים בתחום הכלכלה {‬
‫כלכלת המשפחה‬
‫‪93%‬‬
‫פערים ושוויון‬
‫‪87%‬‬
‫כלכלה לאומית‬
‫‪69%‬‬
‫•הכנסה נטו לכל משפחה (הכנסות פחות הוצאות צרכי יסוד של בריאות‪ ,‬ביגוד‪,‬‬
‫מזון‪ ,‬מגורים וכו')‬
‫• כוח הקנייה של משכורת ממוצעת במשק ‪ /‬כמות המשכורות הנדרשות לרכישת‬
‫דירה ביחס למדינות ה‪ / OECD-‬עלות סל מוצרי יסוד ביחס למדינות ה‪/ OECD -‬‬
‫כוח הקנייה הממוצע של שירותי חינוך‪ ,‬בריאות ודיור ביחס למדינות ה‪OECD-‬‬
‫•מס' משפחות באוברדרפט (אשראי‪ ,‬משכנתה‪ ,‬הלוואות) ‪ /‬שיעור בעלי חסכון‬
‫פנסיוני וחסכונות לטווח הארוך‪.‬‬
‫•שכר מינימום ביחס למדינות ה‪ / OECD-‬כוח הקנייה של שכר המינימום ביחס‬
‫למדינות ה‪ / OECD-‬מדד ג'יני‬
‫• אחוז הילדים מתחת לקו העוני ‪ /‬אחוז המשפחות מתחת לקו העוני ‪ /‬מספר‬
‫הפונים לקבל סיוע בנושאי רווחה‬
‫• קצבת זקנה ביחס לשכר הממוצע במשק ‪ /‬כוח הקנייה של קצבת זקנה‬
‫• פערי הכנסה בין מגדרים‪ ,‬בין יהודים לערבים‪ ,‬בין הממוצע למשפחות חד הוריות ‪/‬‬
‫תושבי פריפריה ביחס לתושבי מרכז הארץ‬
‫• מידת התלות הכלכלית של דור בהוריו או ילדיו‬
‫•תמ"ג ‪ /‬תל"ג‬
‫•ימי שביתה לאורך שנה‬
‫•אחוז מועסקים ‪ /‬כמות מקומות עבודה שנוצרו בשנה ‪ /‬מספר העסקים שנפתחו‬
‫בשנה ביחס למס' פשיטות הרגל‬
‫• מידת הריכוזיות במשק‬
‫• אחוז תקציבים המופנים לפריפריה‬
‫• אחוז הוצאות המדינה עבור החברה האזרחית (חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות‪ ,‬תשתיות וכו')‬
‫•הכנסות ממסים ‪ /‬מידת התאמת המיסים להכנסה ‪ /‬אחוז המס ביחס למדינות ה ‪-‬‬
‫‪OECD‬‬
‫• מידת בריחת המוחות מישראל‬
‫מדדים נוספים בתחום הכלכלה בעמ' ‪43‬‬
‫‪35‬‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית ‪-‬‬
‫אחוזי פער מחירים בין ישראל לממוצע ה‪* OECD -‬‬
‫‪17%‬‬
‫מזון‬
‫‪28%‬‬
‫לחם‬
‫בשר‬
‫‪13%‬‬
‫פירות וירקות‬
‫מכשירי חשמל‬
‫‪70%‬‬
‫משקאות‬
‫לא אלכוהוליים‬
‫כלי רכב‬
‫מקרא‪:‬‬
‫אחוזי פער‪:‬‬
‫עלות גבוהה יותר בישראל‬
‫עלות גבוהה יותר בממוצע‬
‫ה‪OECD-‬‬
‫‪36‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪44%‬‬
‫מוצרי חלב וביצים‬
‫מוצרים נוספים‬
‫*‬
‫‪30%‬‬
‫מלונאות ומסעדות‬
‫‪7%‬‬
‫ביגוד והנעלה‬
‫ההשוואה בין מדינות ה – ‪ OECD‬בוצעה לפי תוצר לנפש מתוקנן (‪ ,PPP‬מדד המייצג את שיוויון כוח הקנייה)‬
‫ורמות המחירים בצריכה פרטית בכל מדינה‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬בנק ישראל‪ ,‬נתוני ה‪ .The Marker ,OECD -‬הנתונים נכונים ל‪. 2008-‬‬
‫מתוך הסדנאות‬
‫מיקום‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪ .‬מספר משתתפים‪ :‬כ‪ 30-‬איש‪( .‬כ‪ 13-‬גברים וכ‪ 17-‬נשים)‪ .‬סטודנטים לקולנוע‪ ,‬עבודה סוציאלית‪,‬‬
‫מדעי המחשב‪ ,‬חשמל ופקולטות נוספות‪ .‬טווח גילאים‪ .19-30 :‬הסדנא נערכה בערב חג הסיגד‬
‫*‬
‫מדד ייחודי לקבוצה‪ :‬שילוב בני העדה האתיופית במקומות עבודה‬
‫‪72.5%‬‬
‫כלל האוכלוסייה היהודית‬
‫‪55%‬‬
‫אחוז‬
‫המועסקים‬
‫**‬
‫יוצאי אתיופיה‬
‫ציטוט מהסדנא‪:‬‬
‫"‬
‫*‬
‫**‬
‫לא מספיק לקחת חג אתיופי ולשים אותו על לוח השנה‪.‬‬
‫השילוב שלנו בחברה הישראלית צריך להיות יותר עמוק‬
‫ויותר אמיתי בשביל שלא נצטרך לשאול את עצמנו האם‬
‫אנחנו מרגישים יותר אתיופים או יותר ישראלים‪.‬‬
‫"‬
‫חג הסיגד (בכתב געז‪ )ሰግድ :‬מסמן את חידוש הברית בין האדם לאל‪ .‬הפך לחג רשמי בישראל ב‪ .2008-‬לפרטים נוספים על חג‬
‫הסיגד ניתן לפנות לאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה (‪(http://www.iaej.co.il/newsite/content.asp?pageid=136‬‬
‫‪37‬‬
‫דו"ח מכון ברוקדייל (‪ )http://brookdaleheb.jdc.org.il/‬מכון המחקר של ארגון הג'וינט‪ ,‬שבחן את מצב עולי אתיופיה בהשוואה‬
‫לכלל האוכלוסייה היהודית ופורסם לרגל ‪ 20‬שנה לעלייה במסגרת "מבצע שלמה"‪.‬‬
‫מדדים בתחום משפחה וקהילה {‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫•זמן פנוי עם‪ :‬בני זוג‪ ,‬ילדים‪ ,‬נכדים‪ ,‬חברים‬
‫המינים)*‬
‫בחודש ‪ /‬משך חופשת הלידה (לשני‬
‫‪ 83%‬מדדי משפחה‬
‫‪ /‬מס' ארוחות משפחתיות‬
‫• כמות נופשים משפחתיים בשנה ‪ /‬גודל הדירה ביחס לגודל המשפחה ‪ /‬הוצאה‬
‫משפחתית ממוצעת עבור תרבות וחינוך ‪ /‬עלות גידול ילד מגיל ‪ 0‬עד לגיל ‪ / 18‬כמות‬
‫המשפחות המגדלות בע"ח ל‪ 1000-‬איש‪.‬‬
‫• גודל משכורת משפחתית ממוצעת ביחס לגודל המשפחה הממוצע ‪ /‬שעות עבודה‬
‫ביחס לזמן פנוי עם בני זוג ו‪/‬או ילדים‬
‫• ממוצע שנות נישואים ‪ /‬כמות גירושין שנתית ל‪ 1000-‬איש‬
‫• מספר מקרי אלימות במשפחה‬
‫**‬
‫• זמינות ונגישות למוסדות תרבות‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬בילוי‪ ,‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬סיעוד והשכלה לכל תושב‬
‫• כמות מקומות מפגש קהילתיים באזור מגורים ומידת השימוש בהם ע"י הציבור‬
‫• מעורבות התושבים בוועדי בתים‪ ,‬ישיבות מועצה וקבלת החלטות ציבוריות‬
‫•כמות המתנדבים ל‪ 1000-‬איש ‪ /‬מידת המעורבות הקהילתית בתמיכה באוכלוסיות‬
‫חלשות‪ ,‬בעלי צרכים מיוחדים ומבוגרים‬
‫• נגישות במבנים פרטיים ומבני ציבור לקשישים ומוגבלים‬
‫•סובלנות ודו קיום (כפי שנמדדים ע"י שילוב מיעוטים בקהילה)‬
‫• אחוז זקנים עריריים ‪ /‬מד בדידות ( גודל ואיכות הרשתות החברתיות של אדם)‬
‫• שטחים פתוחים ובטוחים לנפש במרחב העירוני ‪ /‬ונדליזם במרחב העירוני‬
‫• כמות הנסמכים על שירותיי הרווחה‬
‫•משך הזמן הממוצע מול מסך הטלוויזיה ‪ /‬מחשב‬
‫• צריכת חוגים ואירועי תרבות לנפש ‪ /‬שעות פנאי לנפש‬
‫•שעות התנדבות בשנה ‪ /‬מימוש יכולת אישית וידע בקהילה‬
‫• כמות האנשים שאדם מכיר אישית ברדיוס ‪ X‬ממקום מגוריו ‪ /‬תחושת שייכות לקהילה‬
‫***‬
‫‪ 60%‬מדדי קהילה‬
‫‪60%‬‬
‫מדדי יחיד‬
‫‪38‬‬
‫*‬
‫**‬
‫במהלך הסדנאות עלתה תדיר ההערה כי יחד עם כמות הזמן הפנוי יש לבדוק גם את איכותו‪ .‬לדוגמא‪ :‬זמן פנוי עם‬
‫ילדים לובש אופי שונה מהותית כאשר מדובר על שיחה או טיול עם הילדים לעומת זמן פנוי המוקדש לצפייה‬
‫משותפת בטלוויזיה או להבדיל‪ ,‬זמן פנוי עם הורים מכים‪.‬‬
‫למרות שבמרבית הסדנאות שבהן עלה נושא הגירושין‪ ,‬היה זאת בהקשר שלילי‪ .‬יחד עם זאת גירושין עלו גם‬
‫בהקשר חיובי כביטוי לזכותו הבסיסית של אדם לשפר את מצבו ולענות על צרכיו הרגשיים‪.‬‬
‫בדומה לחלק ניכר מהמדדים‪ ,‬גם כאן עלה הצורך להשוות בין המרכז לפריפריה ובין מגזרים כאשר ההשוואה הינה‬
‫מדד בפני עצמו‪.‬‬
‫מדדים בתחום המשפחה והקהילה {‬
‫מדדים נוספים‬
‫מדדי דמוקרטיה‬
‫‪39‬‬
‫•שיעור ההצבעה בבחירות (בכל המגזרים)‬
‫• רב תרבותיות בקרב מקבלי ההחלטות ‪ /‬ייצוג לכלל המגזרים בקרב מקבלי ההחלטות‬
‫• מידת שילוב מגזרים ומיעוטים שונים במקומות עבודה פרטיים וציבוריים‬
‫•מידת הפרדת הרשויות‬
‫מדדי חופש ושוויון‬
‫•חופש דת ‪ /‬כפייה דתית‬
‫• שיווין זכויות למשפחות חד הוריות או חד מיניות‬
‫• כמות התקריות הגזעניות לשנה או חודש‬
‫•היחס בין הגירה לעלייה‬
‫מדדי רווחה *‬
‫• אחוז הנסמכים על רשויות הרווחה‬
‫• תנאי העבודה של העובדים הסוציאליים ביחס למדינות ה ‪OECD-‬‬
‫• אחוז הקשישים מתחת לקו העוני (בחתך מגזרי)‬
‫• אחוז התאבדויות בערים ובכלל המדינה‬
‫*‬
‫תחום הרווחה רחב ומתפרס על פני מספר מדדים ובמספר תחומים‪ .‬מדדי רווחה פזורים לאורך כל עבודה זו‬
‫כפי שהם באים לידיי ביטוי בפשע‪ ,‬בחוסן חברתי‪ ,‬עבודה ועוד‪.‬‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית – חופשות וניצול זמן בישראל‬
‫זמן צפייה יומי ממוצע בטלוויזיה‪ ,‬בדקות **‬
‫שנים‬
‫‪2001‬‬
‫‪ 156‬דקות‬
‫הפער בין ימי חופש לילדים לימי חופש במשק‬
‫בחגים ומועדים *‬
‫חג‪/‬מועד‬
‫ראש השנה‬
‫ימי חופש ימי חופש‬
‫פער‬
‫לילדים‬
‫במשק‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪ 197‬דקות‬
‫כיפור וסוכות‬
‫‪13‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪ 232‬דקות‬
‫חנוכה‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫פורים‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫פסח‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫יום העצמאות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ל"ג בעומר‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫חג השבועות‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫פגרת קיץ (יסודי)‬
‫‪55‬‬
‫‪0‬‬
‫‪55‬‬
‫פגרת קיץ (תיכון) ‪48‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫‪9‬‬
‫‪84-91‬‬
‫ארה"ב‬
‫שיאני העולם בצפייה בטלווזיה ***‬
‫בריטניה‬
‫‪ 4.5‬שעות ביום‬
‫ישראל‬
‫‪4‬שעות ו‪ 18-‬דקות ביום‬
‫‪ 3‬שעות ו‪ 52-‬דקות ביום (‪ 232‬דקות)‬
‫*‬
‫**‬
‫סה"כ‬
‫‪98-100‬‬
‫מקור ‪ 23 ,The Marker :‬בדצמבר ‪ .2011‬לא כולל ימי חופשה שנתיים שמגיעים לעובד לפי חוק (‪ 14-28‬ימים)‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מקור‪ :‬הוועדה הישראלית למדרוג‪. 2011 ,‬‬
‫מקור‪The Guardian, record level of television viewing, May, 2010 :‬‬
‫מתוך הסדנאות‬
‫*‬
‫מיקום‪ :‬כסיפה (كسيفة)‪.‬‬
‫מספר משתתפים‪ 11 :‬איש‪ 5( .‬גברים ו‪6-‬נשים)‪ .‬טווח גילאים‪.20-55 :‬‬
‫ציטוט מהסדנא‪:‬‬
‫"‬
‫‪41‬‬
‫*‬
‫רוב המדדים הם בשליטת המדינה‪ ,‬והם יציגו אותנו רע פעמיים‪:‬‬
‫גם כתושבי הפריפריה בנגב וגם כאזרחים ערבים‪ .‬ועדיין אנחנו‬
‫צריכים להסתכל היטב ולראות אם יש מדדים מקומיים שאנחנו‬
‫יכולים להשפיע עליהם בכוחות עצמנו בלי לחכות לאף אחד‬
‫שיעשה את זה בשבילנו‪.‬‬
‫"‬
‫היישוב הבדואי השני בגודלו (‪ 17,406‬תושבים נכון לדצמבר ‪ ,)2010‬הוקם בשנת ‪ 1982‬לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל‬
‫למצריים‪ .‬לפי נתוני הלמ"ס‪ ,‬נכון לדצמבר ‪ 2008‬אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי י"ב הינו ‪( 41.4%‬הממוצע ארצי ל‪2008-‬‬
‫הינו ‪ ,)44.1%‬השכר הממוצע של השכירים בשנת ‪ 2007‬היה ‪( ₪ 4,136‬הממוצע ארצי לשנת ‪ 2007‬הינו ‪ 6,743‬ש"ח)‬
‫מדדים בתחום הסביבה {‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫• איכות מי השתייה ואיכות מאגרי המים ‪ /‬זיהום אוויר (פליטות ‪)CO2‬‬
‫*‬
‫•מס' תחנות ניטור מים ואוויר לנפש ‪ /‬מס' חולים ל‪ 1000-‬איש כתוצאה מזיהום אוויר ומים‬
‫‪ 100%‬זיהום‬
‫נגישות‬
‫‪ 81%‬למשאבי טבע‬
‫‪69%‬תשתיות‬
‫‪42‬‬
‫**‬
‫**‬
‫• אחוז חומרים רעילים ומזיקים במוצרי צריכה (בסל הצריכה הממוצע)‬
‫•זיהום בחללי עבודה סגורים‬
‫• מידת החשיפה לקרינה לנפש ‪ /‬זיהום רעש (הן במרחב הציבורי והן בפרטי)‬
‫•ניקיון המרחב הציבורי (אשפה‪ ,‬סיגריות‪ ,‬הפרשות כלבים‪ ,‬ונדליזם וכו') ‪ /‬השלכת פסולת‬
‫תעשייתית או פסולת בניין בשטחים פתוחים‬
‫•ניקיון חופים‪ ,‬שטחים פתוחים ושמורות טבע‬
‫• אחוז התאונות התעשייתיות הנוגעות לפגיעה בסביבה‬
‫• שטחים פתוחים ירוקים לנפש ברדיוס ‪ X‬ממקום המגורים (הפתוחים ונגישים לציבור)‬
‫• שטחים פתוחים לנפש במרחב העירוני ובכלל הארץ ‪ /‬יחס שטח פתוח לשטח בנוי‬
‫•נגישות לשטחים פתוחים ע"י הליכה ברגל ואופניים ‪ /‬כמות השטחים הפתוחים הזמינים‬
‫חינם לציבור‬
‫•ניקיון חופים ‪ /‬מידת שמירת אתרי טבע ע"י הציבור ‪ /‬מידת תחזוקת שטחים פתוחים‬
‫• זמן בילוי בטבע או בשטח פתוח לנפש (כפי שנמדד במספר שעות בשבוע או חודש)‬
‫**‬
‫•נוחות‪ ,‬זמינות ועלות התחבורה הציבורית ‪ /‬איכות תחנות האוטובוס ‪ /‬זמן המתנה‬
‫• כמות המשתמשים בתחבורה ציבורית ביחס לכלל האוכלוסייה (לעומת כמות‬
‫המשתמשים ברכב פרטי)‬
‫• מידת השימוש באופניים בקרב הציבור ‪ /‬כמות ואיכות שבילי האופניים‬
‫•זמן נסיעה למקום העבודה ‪ /‬זמן המתנה ממוצע בפקקים‬
‫• מידת התלות בנפט ובדלק ‪ /‬אחוז האנרגיות המתחדשות מסך כלל מקורות האנרגיה‬
‫בהקשר לזיהום אוויר עלו גזי חממה נוספים כגון מתאן‪ ,‬תחמוצות חנקן‪ PFC ,‬ועוד‪.‬‬
‫ההתייחסויות למונח "שטח פתוח" כללו פארקים וגנים ציבוריים‪ ,‬גינות קהילתיות‪ ,‬גני משחקים ושעשועים פתוחים‪,‬‬
‫חופים ואגמים‪ .‬כמו כן הומלץ לספור כמות עצים לנפש‪ ,‬בעיקר במרחב העירוני ועם דגש על עצים נותני צל‪.‬‬
‫מדדים בתחום הסביבה {‬
‫‪ 75%‬מדיניות‬
‫‪56%‬‬
‫‪43‬‬
‫מדדים בקונצנזוס‬
‫• מידת התלות בנפט ובדלק ‪ /‬אחוז האנרגיות המתחדשות מסך כלל מקורות האנרגיה‬
‫•זמינות‪ ,‬שקיפות ונגישות מידע על תכניות פיתוח לציבור הרחב ‪ /‬מידת שיתוף הציבור‬
‫בהליכי תכנון ובנייה‪.‬‬
‫• כמות החקיקה הסביבתית ‪ /‬מידת אכיפת חקיקה סביבתית ‪ /‬כמות האישומים והקנסות‬
‫על עבירות סביבתיות ביחס לפשיעה בפועל ‪ /‬מידת המעקב והפיקוח על מפעלים‬
‫מזהמים ‪ /‬חומרת הענישה על פשעים סביבתיים‬
‫• תקציב המשרד להגנת הסביבה ביחס למשרדים מקבילים במדינות ה ‪ / OECD-‬כמות‬
‫ואיכות פקחי הסביבה‬
‫• חקיקה ואכיפה בנושא זכויות בע"ח ‪ /‬מידת שימור המגוון הביולוגי ‪ /‬כמות המינים‬
‫הייחודיים לישראל המצויים בסכנת הכחדה‬
‫• מידת התמיכה בייצור מקומי לעומת ייבוא‬
‫• אחוז המבנים בעלי תו תקן סביבתי (כגון תקן ‪ LEED ,5281‬וכו') ‪ /‬היחס בין בנייה‬
‫לגובה לפרבור‬
‫• היחס בין שיקום שכונות לבניית יישובים ושכונות חדשות‬
‫• מידת הבעלות הציבורית על משאבי טבע‬
‫• כמות מיכלי פסולת למיחזור ליחידת מרחב עירונית ‪ /‬כמות הפסולת הממוחזרת בישראל‬
‫ביחס למדינות ה‪ / OECD-‬אחוז המוצרים הניתנים למיחזור‬
‫•ייצור פסולת לבית אב (בנפח ובמשקל) ‪ /‬צריכת חשמל ומים לבית אב ‪ /‬טביעת רגל‬
‫אקולוגית לנפש ‪ /‬מידת השימוש בשקיות ניילון ‪ /‬כמות רכבים לנפש‬
‫• מידת השימוש החוזר במוצרים בקרב הציבור ‪ /‬מספר יוזמות ציבוריות לשימוש חוזר‬
‫(כדוגמת שוק קח תן) במרחב העירוני ‪ /‬כמות הקואופרטיבים הצרכניים בציבור‬
‫צרכנות‬
‫• זמינות מוצרים בעלי תו תקן סביבתי בסל הקניות הבסיסי לאזרח ובמחירים שווים‬
‫למוצרים מקבילים ללא תו תקן סביבתי ‪ /‬אחוז המוצרים הנגישים לצרכן שמקורם‬
‫בפסולת ממוחזרת‬
‫• אחוז בתי אב המפרידים פסולת לשני זרמים או יותר‬
‫• היקף הצריכה החד פעמית לעומת צריכה רב פעמית בסל הקניות הממוצע‬
‫סטטיסטיקה רלוונטית‬
‫ישראל‬
‫ממוצע‬
‫‪*OECD‬‬
‫ה‪-‬‬
‫‪ 1.7‬קילו‬
‫‪ 1.47‬קילו‬
‫פסולת שנתית ‪ 620‬קילו‬
‫עבור אדם‬
‫‪ 540‬קילו‬
‫פסולת ליום‬
‫עבור אדם‬
‫**‬
‫ב‪ 93 -‬אחוז מתחנות הדלק בישראל יש זיהום‬
‫קרקע ובשלוש מהתחנות גם זיהום מי תהום‪.‬‬
‫ידועים כ‪ 1,195-‬אתרים מזוהמים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫בעיקר כתוצאה מפעילות של מפעלי תעשייה‬
‫וצה"ל‪ ,‬שגרמו לזיהומי קרקע ומי תהום‪.‬‬
‫מפלס ים המלח ממשיך לצנוח בלמעלה ממטר‬
‫אחד בשנה‪.‬‬
‫המשקל שווה ערך ל‪ 1,240-‬בקבוקי‬
‫פלסטיק ריקים של‪ 1.5 -‬ליטר‬
‫מידי שנה מתגלים בממוצע ‪ 116‬אירועי הרעלה‬
‫של בעלי חיים‪.‬‬
‫מדד הביצועים הסביבתיים של אוניברסיטת ייל ***‬
‫מדינה‬
‫מיקום‬
‫במדד‬
‫*‬
‫שווייץ‬
‫שבדיה‬
‫סלובניה‬
‫קפריסין‬
‫ישראל‬
‫בנין‬
‫אוקראינה‬
‫סוריה‬
‫עירק‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪28‬‬
‫‪44‬‬
‫‪61‬‬
‫‪80‬‬
‫‪102‬‬
‫‪113‬‬
‫‪132‬‬
‫**‬
‫דו"ח המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ד"ר ישעיהו בר אור וד"ר ארנה מצנר ‪2010 ,‬‬
‫‪ ,OECD fact book 2011-2012‬דצמבר ‪2011‬‬
‫מדד אוניברסיטת ייל הוא כלי מרכזי ואמין לניתוח המצב הסביבתי במדינות העולם ויצירת מדרג השוואתי ביניהן‪.‬‬
‫המדד מתבסס על ניתוח שורה של מדדים כגון חשיפה לזיהומים סביבתיים‪ ,‬מצב מקורות המים‪ ,‬פליטת גזי‬
‫חממה‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬שימור טבע ובחינת מגמות סביבתיות בכל מדינה על פני העשור האחרון‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫לינק למדד ‪http://epi.yale.edu/epi2012/rankings : 2012‬‬
‫***‬
‫מדדים בתחום הסביבה‬
‫מודעות ציבורית‬
‫• אחוז המתנדבים בקרב הציבור למען נושאים סביבתיים‬
‫• מודעות סביבתית לקיימות וסביבה (ע"פ סקר)‬
‫• השקעת המדינה בחינוך הציבור לחסכון אנרגטי וצרכנות נבונה‬
‫מדדים בתחום הכלכלה‬
‫‪45‬‬
‫{ מדדים נוספים‬
‫{ מדדים נוספים‬
‫כלכלה וסביבה‬
‫• כימות השימוש במשאבי טבע ‪ /‬כימות "שירותי חינם"‬
‫•צריכה לנפש ‪ /‬כמות המוצרים הידידותיים לסביבה הזמינים לצרכן‬
‫• זמן הישרדות מוצרים בידי הצרכן (מתוך סל קניות של מוצרי צריכה מסוימים)‬
‫• אחוז השימוש החוזר במשאבי טבע בתעשייה‬
‫• כימות עלויות הזיהום סביבתי על הכלכלה והבריאות‬
‫כלכלה מקומית‬
‫• אחוז השירות הניתן לצרכן ע"י עסקים קטנים ומקומיים לעומת חברות בינלאומיות‬
‫• אחוז עסקים מקומיים ביחס לגודל האוכלוסייה ‪ /‬נגישות מוצרים מקומיים בטווח‬
‫גיאוגרפי קרוב‬
‫• אורך זמן הישרדות של עסק מקומי קטן‬
‫• אחוז בעלי משרות או עסקים בטווח גיאוגרפי קרוב למקום מגוריהם‬
‫• עלות ארנונה ממוצעת לאזורי מסחר‬
‫מתוך הסדנאות‬
‫*‬
‫מיקום‪ :‬תל אביב‪ .‬מספר משתתפים‪ :‬כ‪20-‬איש‪( .‬כ‪ 10-‬גברים וכ‪10-‬נשים)‪ .‬טווח גילאים‪ .25-45 :‬מורים‪ ,‬אנשי תקשורת‪,‬‬
‫יזמים חברתיים‪ ,‬אנשי מחאה חברתית‪ ,‬מתכנתים ועד‪.‬‬
‫ציטוט מהסדנא‪:‬‬
‫"‬
‫‪46‬‬
‫*‬
‫המחאה החברתית (של קיץ ‪ )2011‬לא השפיעה על סדר העדיפויות שלנו‪.‬‬
‫מה שאנחנו רוצים עכשיו זה מה שתמיד רצינו‪ .‬המחאה החברתית פשוט‬
‫נתנה לנו שמות להשתמש בהם ועדכנה לנו את הטרמינולוגיה‪.‬‬
‫"‬
‫הסדנא נערכה ב ‪ .Hub TLV‬ה‪ Hub -‬הינו חלל עבודה משותף ליזמים‪ ,‬עצמאיים ופרילנסרים העוסקים בתחומים חברתיים‪,‬‬
‫סביבתיים או טכנולוגיים ומהווה חלק מרשת בינלאומית של מרכזי יזמות פתוחים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫לאחר אריזת הסדנאות מהמציאות לתוך הטקסט מצליחה לבקוע אמת אחת ברורה‪ :‬בין כל הגילאים‪ ,‬הדתות‪,‬‬
‫הרקעים והמקצועות‪ ,‬השפות שונות והדעות מנוגדות עדיין רב המשותף על המפריד‪ .‬כולם רוצים חיים טובים‬
‫יותר לעצמם ולבני משפחתם‪ .‬גם בקבוצות בהם ניתן לראות ציניות או חוסר אמון במערכות השלטון‪ ,‬או זה‬
‫בזה‪ ,‬עדיין ניתן למצוא נכונות להתגייס לרעיונות גדולים‪ ,‬בהנחה שיצליחו להוכיח כי הם חפים מפוליטיקה‬
‫ואפלייה‪ .‬ברוב הקבוצות ניתן לזהות את הצורך במדדים שקופים יותר ומדוייקים יותר‪ ,‬לא רק ככותרות בעיתון‬
‫אלא כמנגנון יציב לביקורת עצמית וקבלת החלטות חכמה יותר‪ .‬נראה כי כולם משוכנעים שיכול להיות כאן טוב‬
‫יותר‪ ,‬וכי האוייב המשותף הוא לא אנשים שונים אלא דעות קדומות ומערכות שתוכננו לבירוקרטיה‪.‬‬
‫זו ההזדמנות הגדולה שבוקעת מתוך הנתונים‪ :‬ניתן לראות במדדי פרויקט ערך סט הוראות הפעלה לחברה‬
‫מתוקנת‪ ,‬שתנגב לרגע את עדשות המשקפיים ותראה כי העולם אינו סובב על ציר הכסף בלבד אלא ובעיקר על‬
‫חמלה‪ ,‬הושטת יד לחבר‪ ,‬רווחה לצד רווח‪ ,‬עץ שצומח ליד הבית ויחסים של כבוד הדדי‪ .‬כלכלה שאינה מגוייסת‬
‫כולה לשינויים במאזן הכספי אלא כזו שמסוגלת לקיים את עצמה ועדיין לשמור על אמון בין בני אדם ועל הטבע‬
‫שבו אנחנו תלויים‪ .‬למרות שחלק גדול מהמשתתפים לא האמין בכוחה של עבודה זו לעשות שינוי‪ ,‬משתתפים‬
‫אלו עדיין הקדישו שעות מחייהם והניחו את המחשבות האינטימיות שלהם על הדף‪ ,‬כך שאם ההזדמנות‬
‫להתבטא קיימת ולצידה הידיעה שמישהו מקשיב בצד השני‪ ,‬האופטימיות הופכת לטבעית‪ .‬מתוך התקווה הזו‬
‫יכולה לצמוח תפיסה מדוייקת יותר להגדרת איכות חיים ומתוך העבודה הזו יכולות לצמוח רעיונות לפעולה‪ ,‬לא‬
‫רק למדדים אלא על האופן דרכו נוכל להשפיע עליהם‪ ,‬כאנשים‪ ,‬כקהילות‪ ,‬כערים וכממשלות‪.‬‬
‫נכון לכתיבת שורות אלו שני גורמים רשמיים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה והחברה למתנ"סים‪ ,‬הסתייעו בנתוני‬
‫פרויקט ערך על מנת לייצר כלי מדידה מתקדמים‪ .‬העמותה לכלכלה בת קיימא תשמח לשתף פעולה עם כל‬
‫גוף נוסף שירצה להיעזר בעבודה זו לטובת כלכלה אנושית יותר ויצירת חיים טובים יותר לתושבים מדינת‬
‫ישראל בכללותם‪.‬‬
‫רוני דניאל‪ ,‬פרוייקט ערך‬
‫‪47‬‬
‫נספח ‪ - 1‬דומה ושונה בין קבוצות‬
‫אחד המסרים הדומיננטים שהדהדו בפרוייקט היה‬
‫כי רב המשותף על השונה‪ ,‬כולם רוצים חיים טובים‬
‫יותר ‪ ,‬שכנות חברתית יותר ושירותים אנושים יותר‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ישנם הבדלים מעניינים בין הקבוצות‬
‫שניתן לבחון‪ .‬בעמודים הבאים יבחנו המדדים‬
‫המובילים בלבד של מספר קבוצות שונות‪.‬‬
‫קבוצות בהן היה רוב‬
‫למשתתפים בני ‪+ 65‬‬
‫קבוצות בהן היה רוב‬
‫למשתתפים מוסלמים‬
‫קבוצות בהן היה רוב‬
‫למשתתפות‬
‫קבוצות בהן היה רוב‬
‫לבני ‪ 30‬ומטה‬
‫יש לציין כי כל הקבוצות מייצגות את עצמן בלבד ולא אוכלוסיות שלמות‪ .‬עמ' ‪ 48‬מפרט את הרכב הקבוצות‪.‬‬
‫•הכנסה משפחתית נטו ‪ /‬חסכון‬
‫• פיתוח כלכלה מקומית ‪ /‬ביטחון תעסוקתי‬
‫•יוקר המחייה ‪ /‬הפרש בין עשירים עניים (מדד ג'יני)‬
‫• תיקצוב ממשלתי של הפריפריה ביחס למרכז‬
‫•מקומות עבודה נגישים‬
‫•שכר נטו בסוף החודש ‪ /‬חסכון ביחס לחובות‬
‫•יחס בין משכורות להוצאות‬
‫•אחוז האבטלה‬
‫כלכלה‬
‫• קיצבת זיקנה ביחס לשכר הממוצע במשק‬
‫• פנסייה ומשכורות ביחס למדינות ה‪OECD -‬‬
‫•נגישות למוצרי סחר הוגן ‪ /‬צריכה מצפונית‬
‫•יוקר המחייה (מוצרי יסוד‪ ,‬מגורים‪ ,‬תחבורה)‬
‫• שיתוף הציבור בתהליכי תכנון ובנייה‬
‫• נגישות לגנים ציבוריים ומתקני ספורט ושעשועים‬
‫• ניקיון המרחב הציבורי ‪ /‬מודעות סביבתית‬
‫בקהילה‬
‫•זיהום מקומי (אוויר ושתייה)‬
‫• זמינות שטחים ירוקים לציבור‬
‫•זיהום אוויר ‪ /‬מים ‪ /‬גזי חממה‬
‫• איכות חופי הים ‪ /‬נגישות חינם לטבע‬
‫• איכות ועלות התחבורה הציבורית‬
‫•נגישות חינם לטבע (חופים‪ ,‬שטחים פתוחים ועוד)‬
‫•שימוש חוזר במוצרים ‪ /‬מיחזור ‪ /‬חינוך סביבתי‬
‫סביבה‬
‫•מידת הרעש והזיהום‬
‫•ניקיון עירוני‬
‫‪48‬‬
‫• שעות בילוי איכותי עם בני משפחה‬
‫• אחוז מתנ"סים‪ ,‬בתי קולנוע ותרבות בישובים‬
‫• צריכת חוגים ואירועי תרבות ( כולל לבעלי מוגבלויות)‬
‫• שיוויון וערבות הדדית בקהילה‬
‫• זמינות ואיכות שירותי בריאות ורווחה‬
‫•דאגה לחלשים (מבחינה תקציבית וחברתית)‬
‫• מעורבות תושבים בקבלת החלטות ‪ /‬התנדבות בקהילה‬
‫קהילה‬
‫• מעורבות חברתית ‪ /‬יחסי שכנות טובים‬
‫• כמות מפגשים חברתיים ומשפחתיים בחודש‬
‫•מידת ונדליזם ‪ /‬בטחון בקהילה‬
‫•חוגים ותרבות נגישה בקהילה‬
‫•נגישות למבני מגורים וציבור‬
‫• שיוויון בקבלה לעבודה (ללא התייחסות לדת‪,‬‬
‫שבט או מין)‬
‫• כמות מקומות העבודה הזמינים ומתאימים‬
‫לגברים ולנשים‬
‫• תקצוב שווה בין הפריפרייה למרכז‬
‫•שיוויון תעסוקתי בין גברים לנשים‬
‫•שכר‪ ,‬תנאים ושעות עבודה ביחס למדינות ה‪OECD-‬‬
‫•מס' מקומות התעסוקה הזמינים למקום מגורים‬
‫• מימוש עצמי וסיפוק במקום העבודה‬
‫• תנאים סוציאליים ותנאי העסקה‬
‫עבודה‬
‫• מידת ההתאמה בין השכלה לעבודה‬
‫•הגינות השכר ‪ /‬שכר ביחס למדינות ‪OECD-‬‬
‫•מידת שביעות רצון מן ההכנסה‬
‫•מדד בירוקרטיה (כמות הטפסים לפעולה)‬
‫• מידת הביטחון במרחב הציבורי (רחוב‪,‬‬
‫בתי ספר ועוד)‬
‫• חקיקה ואכיפה מחמירה למקרי רצח‪ ,‬אונס וגניבה‬
‫• מידת המוכנות למצבים מסוכנים‬
‫• אחוז פשיעה מקומית ותאונות דרכים ‪ /‬שקט‬
‫בטחוני‬
‫• כמות מקרי אלימות במשפחה (נשים וילדים)‬
‫• מס' מקרי פשיעה ‪ /‬אמון במערכות אכיפה‬
‫• מידת התקשורת בין ישראל למדינות ערב‬
‫•חופש תנועה ‪ /‬בטחון במרחב הציבורי‬
‫• נוכחות משטרתית מקומית ביחס לגודל אוכלוסייה‬
‫בטחון‬
‫• איכות יחסים עם מדינות ערב (כמות‬
‫קונפליקטים)‬
‫• מקצוענות כוחות הבטחון (משטרה וצבא)‬
‫•ביטחון במרחב הציבורי והאישי‬
‫‪49‬‬
‫•נגישות שירותים רפואיים (זמן המתנה ועלות)‬
‫• נגישות ועלות לרופאים‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬בתי‬
‫מרקחת ותרופות‬
‫•בריאות המשפחה (אחוז נשים וילדים חולים)‬
‫• אחוז העוסקים בפעילות ספורטיבית‬
‫•השקעה ברפואה מונעת‬
‫•נגישות למידע רפואי אמין‬
‫• גודל סל הבריאות ביחס למדינות ‪OECD‬‬
‫• עלות ונגישות למזון בריא ורפואה מונעת‬
‫בריאות‬
‫•גודל סל התרופות ‪ /‬החזר עלויות‬
‫• עלויות רפואה מונעת ואפשרויות לפעילות גופנית‬
‫•נגישות שירותים רפואיים (זמן המתנה ועלות)‬
‫•נגישות לשירותים רפואיים‬
‫• עלות הוצאות חינוך (השכלה גבוהה ולילדים)‬
‫• אחוז בעלי השכלה גבוהה בקהילה‬
‫•מס' מקרי אלימות במוסדות חינוך‬
‫•שיוויון במוסדות חינוך ‪ /‬פיתוח תרבות מקומית‬
‫• שביעות רצון התלמידים ממערכת החינוך‬
‫• עלות החינוך ביחס מדינות ה ‪OECD‬‬
‫• מוטיבציית למידה של התלמידים והמורים‬
‫• מקצוענות והשכלת צוות ההוראה‬
‫•מס' תלמידים בכיתה ‪ /‬יחס כמות מורים תלמידים‬
‫• אפשרויות לחינוך מחוץ לבית הספר ‪ /‬שיתוף פעולה‬
‫בין מוסדות חינוך לקהילה‬
‫חינוך‬
‫• עלות הוצאות חינוך (השכלה גבוהה ולילדים)‬
‫•מס' התלמידים בכיתה‬
‫אודות קבוצות ההשוואה‬
‫הקבוצה שנבחרה לייצג נשים הינה קבוצה ירושלמית‪ ,‬בה השתתפו ‪ 18‬איש‪ ,‬מתוכם ‪ 14‬נשים‪ .‬מרביתן חילוניות ‪ ,‬מיעוטן דתי לאומי‪.‬‬
‫רובן אמהות‪ .‬בין הגילאים ‪ 25‬עד ‪ ,65‬מתחומי התקשורת‪ ,‬החינוך‪ ,‬עמצאיות‪ ,‬מנהלות ועוד‪.‬‬
‫שתי קבוצות מייצגות את ה"צעירים"‪ ,‬סטודנטים מסמינר הקיבוצים בתל אביב וסטודנטים מן הטכניון בחיפה המהווים סה"כ ‪ 40‬איש‪,‬‬
‫עם פילוג כמעט שווה בין נשים לגברים‪ ,‬בגילאים ‪ 23‬עד ‪ .33‬הסטודנטים הגיעו ממגוון מקומות בישראל‪.‬‬
‫את קבוצת המשתתפים המוסלמים ייצגה הקבוצה בכסייפה‪ .‬מוסלמים השתתפו בקבוצות אחרות אך רק בזו היו רוב‪ .‬מס'‬
‫המשתתפים בקבוצה היה ‪ 11‬איש‪ ,‬בפילוג שווה בין גברים לנשים ובטווח גילאים של ‪ 20‬עד ‪. 50‬‬
‫שתי קבוצות מייצגות את את המבוגרים ייצגו עולים ותיקים מברית המועצות לשעבר בחיפה ואזרחים ותיקים מבית אבות‬
‫בעכו‪ .‬סה"כ ‪ 38‬איש כ‪ 25-‬נשים ו‪ 13-‬גברים‪ .‬בטווח גילאים של ‪ 70‬עד ‪.90‬‬
‫‪50‬‬
‫נספח ‪ - 2‬מגבלות המחקר והערות נוספות‬
‫הפרוייקט החל עם ‪ 7‬קטגוריות מוכנות מראש (כלכלה‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬ביטחון אישי ולאומי‪ ,‬עבודה וסביבה)‪.‬‬
‫מתוך הנחה כי יש בקטגוריות אלו הכלה מיטבית של הנושאים הנוגעים לחייהם של כל אשה‪ ,‬גבר וילד בישראל‪ .‬אין ספק כי ניתן‬
‫היה להחליט על ‪ 14‬קטגוריות או לסירוגין ‪ . 4‬בסופו של דבר ‪ 7‬קטגוריות איפשרו איזון בין התעמקות בפרטים והתמונה הגדולה‪.‬‬
‫במהלך הסדנאות עלו בקרב המשתתפים הצעות לקטגוריות נוספות כגון "משילות"‪ .‬נושא שיוכל להכיל מדדים אודות קבלת‬
‫החלטות ברשויות בישראל (רשויות מקומיות‪ ,‬הרשות השופטת‪ ,‬הכנסת הממשלה וכו') וכן יכיל התייחסות לשחיתות שלטונית‪ .‬ע"פ‬
‫הקטגוריות הקיימות‪ ,‬מדדים בנושאי משילות מפוזרים בין נושאי הכלכלה‪ ,‬הקהילה והביטחון‪.‬‬
‫אורך כל סדנא היה כשעתיים וחצי‪ ,‬עמוסות וגדושות‪ .‬נעשה מאמץ לאפשר לכל קבוצה ולכל אדם זמן חשיבה רב ככל האפשר‪.‬‬
‫תהליך יצירת מדדים אינה רק הרכבת פאזל מתוך רעיונות‪ .‬זהו תהליך הדורש מכל משתתף לבודד את עצמו מתוך המולת היום‬
‫ולהתמודד מול שאלות הנוגעות להיבטים פרטיים מצד אחד וכלל ישראליים מן הצד השני‪ .‬שאלות כגון "מה באמת חשוב לי‬
‫בחיים? "האם אנחנו מאושרים?"‪" ,‬האם יש לנו כח לשנות את המציאות?"‪" ,‬איך לבחור מתוך ‪ 10‬דברים חשובים את החשוב‬
‫ביותר עבורי?" וכן הלאה כך שיתכן ונדרש זמן רב יותר על מנת להבינם לעומק‪.‬‬
‫לחץ חברתי היווה סימן שאלה נוסף‪ .‬האם מדדים מסויימים קיבלו ציון גבוה מתוך שאיפתם של אנשים מסויימים להוסיף ניקוד‬
‫לנושאים שכבר החל להתגבש בהם קונצנזוס מסויים? הסדנאות תוכננו כך שיאפשרו לכל אדם את חופש הבחירה ללא לחץ וללא‬
‫אפקט ה"מי שצועק חזק יותר הוא הצודק"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין לשלול קיומו של לחץ חברתי‪ ,‬גם כאשר אדם עומד לבדו מול גליון‪.‬‬
‫ישנה כפילות בין מס' קבוצות מדדים‪ .‬הדבר ניכר בעיקר בין תחומי הכלכלה והעבודה‪ .‬יחד עם זאת הוחלט לשמור על הכפילות‬
‫על מנת לשמור על המגוון הייחודי של כל נושא‪ .‬כמו כן‪ ,‬גוף שיחליט לאמץ קבוצת מדדים מסויימת לא ידרש ללקט מדדים נוספים‬
‫מקטגוריות נוספות‪.‬‬
‫ישנם מדדים שניתן לפרש באופן אמביוולנטי‪ .‬האם מס' טנקים גבוה לנפש מעיד על חוסן בטחוני או על הקצאת תקציבים מוגזמת‬
‫לביטחון? האם כמות גבוהה של זוגות הגרושים מעיד על העצמה וחופש בחירה או על משבר תרבותי בישראל? האם שימוש‬
‫גבוה בתרופות מעיד על אלמנטים של היפוכונדרייה בקרב הצרכן בישראל או על קידמה המאפשרת איכות חיים טובה יותר גם‬
‫בגילאים מאוחרים? כיצד יש לפרש צריכת תרופות גבוהה בקרב צעירים לעומת מבוגרים? האם בילוי זמן רב עם בני המשפחה‬
‫אכן נחשב כזמן איכות אם מבלים אותו מול הטלוויזיה? שאלות אלו ועוד אינספור רבות אחרות עלו במהלך הדיונים‪.‬‬
‫‪ 51‬עבודה זו לא באה לנקוט בעמדה כזו או אחרת אלא רק להציג את המידע שנאסף בקבוצות השונות‪.‬‬
‫נספח ‪ -3‬קבוצות ביקורת *‬
‫מיקום‪:‬‬
‫קנדה‬
‫סקר אינטרנטי‬
‫• טורונטו‬
‫• ונקובר‬
‫‪ 39‬עונים‬
‫שבדיה‬
‫• סטוקהולם‬
‫•קרלסקרונה‬
‫שפת הסקר‪ :‬אנגלית‬
‫גרמניה‬
‫‪ 22‬גברים‬
‫•דורטמונד‬
‫•ברלין‬
‫‪ 17‬נשים‬
‫בריטניה‬
‫•לונדון‬
‫פינלנד‬
‫•הלסינקי‬
‫טווח גילאים‪20-50 :‬‬
‫•מהם המדדים הייחודיים (בהנחה שישנם כאלו) לאוכלוסייה בישראל‬
‫קבוצת הביקורת נועדה לחדד שלוש נקודות עיקריות‬
‫• מהם מדדים ייחודיים למדינות בצפון אמריקה ואירופה שלא עלו‬
‫במהלך הסדנאות בישראל‬
‫• היכן יש חפיפה בין שתי הקבוצות‬
‫דוגמאות למדדים שלא עלו בסדנאות בישראל‬
‫•אחוז התורמים לצדקה‬
‫• אחוז מיטות זמינות לחסרי בית‬
‫•אשפוז קטינים‬
‫•אחוז הקטינים העובדים‬
‫• מידת חשיפת קטינים לתרבות ואומנות‬
‫• אחוז צריכת פירות וירקות מהתפריט‬
‫היומי‬
‫•תפוקת מזון מחוות ושדות‬
‫• אחוז היודעים שפות זרות‬
‫• מידת האוטונומיה של מוסדות חינוך‬
‫•מידת האוטונומיה של רשויות מקומיות‬
‫• אחוז הסובלים מבעיות שינה (מסיבות‬
‫בריאותיות ונפשיות)‬
‫•אמינות הבנק המרכזי‬
‫• מספר דליפות נתונים ממאגרי מידע ממשלתיים‬
‫• פליטות גזי חממה כתוצאה מניהול משק המים‬
‫•אחוז משלמי המיסים‬
‫‪52‬‬
‫*‬
‫•אבטחת מזון ‪ /‬עלות חומרי הגלם לייצור מזון‬
‫•כמות הקונפליקטים במקומות העבודה (שעברו לטיפול‬
‫משטרתי)‬
‫•אחוז המשתמשים במקלטי מס בינלאומיים‬
‫• אחוז האזרחים שביקרו במדינות זרות ‪ /‬יבשות זרות‬
‫• אחוז החברות בעלות אסטרטגיית אחראיות תאגידית‬
‫•אחוז נשים בפרלמנט ‪ /‬אחוז נשים בממשלה‬
‫• מעורבות בקונפליקטים צבאיים במדינות מרוחקות‬
‫•מספר תקריות גזעניות ‪ /‬אזכורי תקריות גזעניות‬
‫בתקשורת‬
‫• כמות המשפחות עם שני ילדים ומעלה‬
‫• כמות הנפגעים כתוצאה ממזג אוויר (לדוגמא‪ :‬קשישים‬
‫כתוצאה מגלי חום או חסרי בית כתוצאה מגלי קור)‬
‫• מידת שילוב מהגרים בשוק העבודה‬
‫• אחוז מהגרים שאינם דוברים את שפת ארץ מושבם‬
‫קבוצות הביקורת נבחנו ע" י סקרי אינטרנט ובמתודולוגיה שונה מן המשתתפים בפרוייקט ערך בישראל‪.‬‬
‫הודפס על גבי נייר אקולוגי‬