קומבינטוריקה של קבוצות קמורות ־ תרגילים
.1תהא .A ⊂ Rdהוכח או הפרך את הטענות הבאות:
א .אם Aסגורה אזי גם ) conv(Aסגורה.
ב .אם Aקומפקטית אזי גם ) conv(Aקומפקטית.
.2מצא באופן מפורש d + 1נקודות v1 , . . . , vd+1 ∈ Rd
המקיימות |vi − vj | = 1לכל .1 ≤ i < j ≤ d + 1
.3יהיו K1 , . . . , Knתיבות מקבילות לצירים ב־ .Rd
הוכח כי אם כל שתיים מביניהן נחתכות ,אזי כולן נחתכות.
.4יהיו K, K1 , . . . , Knקבוצות קמורות ב־ .Rdנתון כי לכל ] I ⊂ [nהמקיימת ,|I| ≤ d + 1
קיימת הזזה x + Kשל Kהחותכת את Kiלכל .i ∈ I
הוכח כי קיימת הזזה y + Kהחותכת את Kiלכל .1 ≤ i ≤ n
.5תהא Kקמורה ב־ ,Rdויהיו D1 , . . . , Dmחצאי־מרחב סגורים ב־ Rdהמקיימים
S
.∪mהוכח כי קיימת ] I ⊂ [mהמקימת |I| ≤ d + 1כך ש־ . i∈I Di ⊃ K
i=1 Di ⊃ K
.6תהא A ⊂ Rdקומפקטית .נאמר כי הנקודה a ∈ Aרואה את הנקודה b ∈ Aאם הקטע
הסגור ] [a, bמוכל ב־ .A
נתון כי לכל d + 1נקודות b1 , . . . , bd+1 ∈ Aקיימת a ∈ Aהרואה את כולן.
הוכח כי Aקבוצה כוכבית ,כלומר קיימת x ∈ Aהרואה את כל נקודות .A
.7תהא Fמשפחה סופית של קבוצות ,כך ש־ |F | ≤ dלכל .F ∈ F
∩d+1לכל ,F1 , . . . , Fd+1 ∈ Fאזי ∅ =.∩F ∈F F 6
א .הוכח כי אם ∅ =i=1 Fi 6
d−1
ב .הוכח כי אם ∅ = ∩ki=1 Fi 6לכל ,F1 , . . . , Fk ∈ Fאזי .τ (F) ≤ k−1 + 1
.8יהא ) T = (V, Eעץ ,ויהיו ) T1 = (V1 , E1 ), . . . , Tn = (Vn , Enתתי־עצים של Tהמקיימים
∅ = Vi ∩ Vj 6לכל .1 ≤ i < j ≤ nהוכח כי ∅ =.∩ni=1 Vi 6
.9תהא Kקבוצה קמורה סגורה שאינה חסומה .הוכח כי Kמכילה קרן ,כלומר קבוצה
מהצורה } {a + tb : t ≥ 0כאשר .a, 0 6= b ∈ Rn
.10יהיו K1 , . . . , Kmקטעים סגורים במישור שכולם מקבילים לציר ה־ .yנניח שלכל ]I ⊂ [m
המקיימת ,|I| ≤ d + 2קיים פולינום ) p(xממעלה לכל היותר dשהגרף שלו חותך את Ki
לכל .i ∈ Iהוכח כי קיים פולינום ) p(xממעלה לכל היותר dשהגרף שלו חותך את Ki
לכל .1 ≤ i ≤ m
.11תהיינה A1 , . . . , A(m−1)n+1תת־קבוצות לא ריקות של ].[n
הוכח כי קיימות mקבוצות זרות לא־ריקות ] I1 , . . . , Im ⊂ [(m − 1)n + 1כך שמתקיים
[
[
= · · · = Ai
Ai .
i∈Im
i∈I1
תן דוגמא למשפחה של (m − 1)nקבוצות כנ״ל שעבורן אין חלוקה כנ״ל.
1
.12תהא A ⊂ Rnקבוצה פתוחה קמורה .פונקציה f : A → Rנקראית קמורה אם
)f (λx + (1 − λ)y) ≤ λf (x) + (1 − λ)f (y
לכל x, y ∈ Aו־ .0 ≤ λ ≤ 1
נסמן ב־ Efאת קבוצת הנקודות ב־ Aאשר בהן fאינה גזירה.
א .תהא f : (a, b) → Rקמורה .הוכח כי Efהיא בת־מנייה.
ב .תהא A ⊂ Rnקבוצה פתוחה קמורה ותהא f : A → Rקמורה.
∂f
∂xקיים לכל ,1 ≤ i ≤ nאזי fגזירה ב־ .a
הוכח כי אם )(a
i
ג .הוכח כי אם fקמורה על Rnאזי Efהיא קבוצה בעלת מידה אפס.
.13תהא Kקבוצה קמורה קומפקטית ב־ .Rdפונקצית התומך של K
hK : Rd → R
מוגדרת ע״י:
hK (u) = max{x · u : x ∈ K} .
לכל u ∈ Rdנסמן
TK (u) = {x ∈ K : x · u = hK (u)} .
א .הראה כי hKהיא פונקציה קמורה.
ב .יהא .0 6= u ∈ Rdהראה כי |TK (u)| > 1אםם hKאינה גזירה ב־ .u
ג .הוכח כי המידה של הקבוצה } {u : |TK (u)| > 1הינה אפס.
.14תהא } K = {K1 , . . . , Knמשפחה של קבוצות קמורות ב־ .Rdהוכח כי קיימת משפחה
} K0 = {K10 , . . . , Kn0של קבוצות קמורות קומפקטיות ב־ Rdכך ש־ ) .N (K) = N (K0
.15היפרגרף Fנקרא אנטי־שרשרת אם F 6⊂ F 0לכל F 6= F 0ב־ .F
יהא ] F ⊂ 2[nאנטי־שרשרת.
−1
P
א .הוכח כי ≤ 1
| . F ∈F |Fn
n
.|F| ≤ bn/2cמהם מקרי השויון?
ב .הסק כי
.16יהא Fהיפרגרף r־אחיד )כלומר (F ⊂ Vrהמקיים לכל F ∈ F
τ (F − {F }) < τ (F) = s .
הוכח:
r+s−1
r
≤ |.|F
2
.17הוכח את הגרסא החרוטית של משפט קרתיאודורי הססגוני:
אם A1 , . . . , Adקבוצות סופיות ב־ Rdכך ש־ ) , p ∈ ∩di=1 pos(Ai
אזי קיימות a1 ∈ A1 , . . . , ad ∈ Adכך ש־ } .p ∈ pos{a1 , . . . , ad
.18יהא Xקומפלקס סימפליציאלי .הוכח כי Xהינו d־מטיט אם ורק אם קיימת סדרת
d־מטוטים אלמנטריים
] [σ1 ,τ1
] [σt−1 ,τt−1
] [σ0 ,τ0
X = X0 −−−→ X1 −−−→ X2 → · · · → Xt−1 −−−−−−→ Xt
כך ש־ |σi | = dלכל , 0 ≤ i ≤ t − 1וכך ש־ .dim Xt ≤ d − 2
.19יהיו K1 , . . . , Kd+1משפחות של קבוצות קמורות ב־ Rdונניח כי
|Ki |.
d+1
Y
i=1
Ki 6= ∅}| ≥ α
d+1
\
|{(K1 , . . . , Kd+1 ) ∈ K1 × · · · × Kd+1 :
i=1
Ki0
הוכח כי קיים 1 ≤ i ≤ d + 1ותת־משפחה ⊂ Ki
המקיימת ∅ =.∩K∈Ki0 K 6
.∪d+1
הדרכה :השתמש ב d־מטיטות של העצב של i=1 Ki
שגודלה
α
| |Ki
d+1
≥
| |Ki0
)(k
.20חשב את ) Hi (∆n−1 ; Fלכל .0 ≤ i ≤ k ≤ n − 1
.21יהא Fשדה קבוע .לקומפלקס סימפליציאלי Xנסמן ).βk (X) = βk (X; F) = dim Hk (X; F
)(k−1
)(k
א .יהא k ≥ 2ויהא ∆n−1 ⊂ X ⊂ ∆n−1 Xקומפלקס סיפליציאלי .הוכח כי
n−1
βk (X) − βk−1 (X) = fk (X) −
.
k
)(k
n−1
k
≤ ).fk (X
ב .הסק כי אם X ⊂ ∆n−1קומפלקס סיפליציאלי המקיים ,βk (X) = 0אזי
.22היפרגרף
] F ⊂ [nנקרא k־יער אם לכל F ∈ Fקיימת חלוקה ) [n] = ∪ki=1 Vi (Fכך
k
0
ש |F ∩ Vi (F )| = 1 :לכל ,1 ≤ i ≤ kאך לכל F 6= F ∈ Fקיים 1 ≤ i ≤ kכך ש־
= |) ) .|F 0 ∩ Vi (Fשים לב כי 2־יער הוא יער במובן הגרפי הרגיל(.
6 1
n−1
][n
הוכח כי אם F ⊂ kהוא k־יער אזי .|F| ≤ k−1
הדרכה :יהא Xהקומפלקס ה־ )(k − 1־מימדי שקבוצת הסימפלקסים המקסימליים שלו
היא .Fהראה כי .Hk−1 (X) = 0
.23יהא pמספר ראשוני ויהא Fpהשדה עם pאיברים.
א .תהא ) A ∈ Mk×` (Zמטריצה של מספרים שלמים מסדר ` × .kלכל שדה Fנעיין
בההעתקה הלינארית TF : F` → Fkהנתונה ע״י .TF v = Avהוכח כי
dimQ ker TQ ≤ dimFp ker TFp .
ב .הוכח כי לכל קומפלקס סימפליציאלי Xולכל :k
βk (X; Q) ≤ βk (X; Fp ).
3
.24קומפלקס הדגלים של גרף ) G = (V, Eהוא הקומפלקס הסימפליציאלי ) X(Gשקבוצת
קודקדיו היא Vושהסימפלקסים שלו הם σ ⊂ Vכך ש־ σהוא תת־גרף שלם של .G
א .יהא .v ∈ Vנסמן ב־ ) ΓG (vאת שכני vב־ .Gהראה שקיימת סדרה מדוייקת
· · · → ))· · · → Hk (X(G − v) → Hk (X(G)) → Hk−1 (X(ΓG (v
ב .הוכח כי אם Hk (X(G)) 6= 0אזי .f0 (X(G)) = |V | ≥ 2k + 2
ג .מצא גרף Gעל 2k + 2קדקדים המקיים .Hk (X(G)) 6= 0
.25קומפלקס הקבוצות הבלתי־תלויות של גרף ) G = (V, Eהוא הקומפלקס הסימפליציאלי
) I(Gשקבוצת קודקדיו היא Vושהסימפלקסים שלו הם σ ⊂ Vכך ש־ σקבוצה בלתי
תלויה ב־ ,Gכלומר ∅ = . σ2 ∩ Eבמילים אחרות.I(G) = X(G) :
א .תהא Pnהמסילה על nקדקדים .חשב את )) .H∗ (I(Pn
ב .יהא Cnהמעגל על nקדקדים .חשב את )) .H∗ (I(Cn
הדרכה :העזר בסדרה המדוייקת שבתרגיל הקודם.
.26תהא )≤ (P,קבוצה סדורה חלקית.
א .הראה כי קיימת פונקציה יחידה µ : P × P → Zהמקיימת:
µ(x, y) = 0
xy
µ(x, x) = 1
P
x≤y≤z µ(x, y) = 0 x ≤ z.
µזו נקראית פונקצית ¨ BIUS
MOשל .P
ב .חשב את µעבור שריג תת הקבוצות של }.{1, . . . , n
ג .חשב את µעבור שריג המחלקים של מספר טבעי nעם יחס הסדר x ≺ yאםם x
מחלק את .y
ד .תהא .f : P → Rנגדיר g : P → Rע״י:
X
= )g(x
f (y).
y≤x
הוכח את נוסחת ההיפוך של ¨ BIUS
:MO
µ(y, x)g(y).
X
= )f (x
y≤x
.27קומפלקס השרשרות ) ∆(Pשל קבוצה סדורה חלקית )≤ (P,הוא הקומפלקס הסימפליציאלי
על קבוצת הקודקדים ,Pשהסימפלקסים שלו הם שרשרות } .σ = {x0 < · · · < xp
ל־ x < y ∈ Pנסמן }.P (x, y) = {z ∈ P : x < z < y
הוכח:
X
k
˜ k (∆(P (x, y))).
µ(x, y) = χ(∆(P
˜
= )))(x, y
(−1) dim H
k
4
.28א .הוכח את הגרסא הבאה של משפט בורסוק :לכל העתקה רציפה f : S d → Rdקיימת
x ∈ S dעבורה ).f (x) = f (−x
ב .יהיו .A = {a1 , . . . , ad+1 }, B = {b1 , . . . , bd+1 } ⊂ Rd
הוכח כי קיימת חלוקה [d + 1] = I ∪ Jעבורה:
∅ =conv({ai }i∈I ∪ {bj }j∈J ) ∩ conv({aj }j∈J ∪ {bi }i∈I ) 6
הדרכה :הגדר העתקה מתאימה מ־ S dל־ Rdוהעזר בסעיף א.
5
© Copyright 2025