קומבינטוריקה של קבוצות קמורות ־ תרגילים .1תהא .A ⊂ Rdהוכח או הפרך את הטענות הבאות: א .אם Aסגורה אזי גם ) conv(Aסגורה. ב .אם Aקומפקטית אזי גם ) conv(Aקומפקטית. .2מצא באופן מפורש d + 1נקודות v1 , . . . , vd+1 ∈ Rd המקיימות |vi − vj | = 1לכל .1 ≤ i < j ≤ d + 1 .3יהיו K1 , . . . , Knתיבות מקבילות לצירים ב־ .Rd הוכח כי אם כל שתיים מביניהן נחתכות ,אזי כולן נחתכות. .4יהיו K, K1 , . . . , Knקבוצות קמורות ב־ .Rdנתון כי לכל ] I ⊂ [nהמקיימת ,|I| ≤ d + 1 קיימת הזזה x + Kשל Kהחותכת את Kiלכל .i ∈ I הוכח כי קיימת הזזה y + Kהחותכת את Kiלכל .1 ≤ i ≤ n .5תהא Kקמורה ב־ ,Rdויהיו D1 , . . . , Dmחצאי־מרחב סגורים ב־ Rdהמקיימים S .∪mהוכח כי קיימת ] I ⊂ [mהמקימת |I| ≤ d + 1כך ש־ . i∈I Di ⊃ K i=1 Di ⊃ K .6תהא A ⊂ Rdקומפקטית .נאמר כי הנקודה a ∈ Aרואה את הנקודה b ∈ Aאם הקטע הסגור ] [a, bמוכל ב־ .A נתון כי לכל d + 1נקודות b1 , . . . , bd+1 ∈ Aקיימת a ∈ Aהרואה את כולן. הוכח כי Aקבוצה כוכבית ,כלומר קיימת x ∈ Aהרואה את כל נקודות .A .7תהא Fמשפחה סופית של קבוצות ,כך ש־ |F | ≤ dלכל .F ∈ F ∩d+1לכל ,F1 , . . . , Fd+1 ∈ Fאזי ∅ =.∩F ∈F F 6 א .הוכח כי אם ∅ =i=1 Fi 6 d−1 ב .הוכח כי אם ∅ = ∩ki=1 Fi 6לכל ,F1 , . . . , Fk ∈ Fאזי .τ (F) ≤ k−1 + 1 .8יהא ) T = (V, Eעץ ,ויהיו ) T1 = (V1 , E1 ), . . . , Tn = (Vn , Enתתי־עצים של Tהמקיימים ∅ = Vi ∩ Vj 6לכל .1 ≤ i < j ≤ nהוכח כי ∅ =.∩ni=1 Vi 6 .9תהא Kקבוצה קמורה סגורה שאינה חסומה .הוכח כי Kמכילה קרן ,כלומר קבוצה מהצורה } {a + tb : t ≥ 0כאשר .a, 0 6= b ∈ Rn .10יהיו K1 , . . . , Kmקטעים סגורים במישור שכולם מקבילים לציר ה־ .yנניח שלכל ]I ⊂ [m המקיימת ,|I| ≤ d + 2קיים פולינום ) p(xממעלה לכל היותר dשהגרף שלו חותך את Ki לכל .i ∈ Iהוכח כי קיים פולינום ) p(xממעלה לכל היותר dשהגרף שלו חותך את Ki לכל .1 ≤ i ≤ m .11תהיינה A1 , . . . , A(m−1)n+1תת־קבוצות לא ריקות של ].[n הוכח כי קיימות mקבוצות זרות לא־ריקות ] I1 , . . . , Im ⊂ [(m − 1)n + 1כך שמתקיים [ [ = · · · = Ai Ai . i∈Im i∈I1 תן דוגמא למשפחה של (m − 1)nקבוצות כנ״ל שעבורן אין חלוקה כנ״ל. 1 .12תהא A ⊂ Rnקבוצה פתוחה קמורה .פונקציה f : A → Rנקראית קמורה אם )f (λx + (1 − λ)y) ≤ λf (x) + (1 − λ)f (y לכל x, y ∈ Aו־ .0 ≤ λ ≤ 1 נסמן ב־ Efאת קבוצת הנקודות ב־ Aאשר בהן fאינה גזירה. א .תהא f : (a, b) → Rקמורה .הוכח כי Efהיא בת־מנייה. ב .תהא A ⊂ Rnקבוצה פתוחה קמורה ותהא f : A → Rקמורה. ∂f ∂xקיים לכל ,1 ≤ i ≤ nאזי fגזירה ב־ .a הוכח כי אם )(a i ג .הוכח כי אם fקמורה על Rnאזי Efהיא קבוצה בעלת מידה אפס. .13תהא Kקבוצה קמורה קומפקטית ב־ .Rdפונקצית התומך של K hK : Rd → R מוגדרת ע״י: hK (u) = max{x · u : x ∈ K} . לכל u ∈ Rdנסמן TK (u) = {x ∈ K : x · u = hK (u)} . א .הראה כי hKהיא פונקציה קמורה. ב .יהא .0 6= u ∈ Rdהראה כי |TK (u)| > 1אםם hKאינה גזירה ב־ .u ג .הוכח כי המידה של הקבוצה } {u : |TK (u)| > 1הינה אפס. .14תהא } K = {K1 , . . . , Knמשפחה של קבוצות קמורות ב־ .Rdהוכח כי קיימת משפחה } K0 = {K10 , . . . , Kn0של קבוצות קמורות קומפקטיות ב־ Rdכך ש־ ) .N (K) = N (K0 .15היפרגרף Fנקרא אנטי־שרשרת אם F 6⊂ F 0לכל F 6= F 0ב־ .F יהא ] F ⊂ 2[nאנטי־שרשרת. −1 P א .הוכח כי ≤ 1 | . F ∈F |Fn n .|F| ≤ bn/2cמהם מקרי השויון? ב .הסק כי .16יהא Fהיפרגרף r־אחיד )כלומר (F ⊂ Vrהמקיים לכל F ∈ F τ (F − {F }) < τ (F) = s . הוכח: r+s−1 r ≤ |.|F 2 .17הוכח את הגרסא החרוטית של משפט קרתיאודורי הססגוני: אם A1 , . . . , Adקבוצות סופיות ב־ Rdכך ש־ ) , p ∈ ∩di=1 pos(Ai אזי קיימות a1 ∈ A1 , . . . , ad ∈ Adכך ש־ } .p ∈ pos{a1 , . . . , ad .18יהא Xקומפלקס סימפליציאלי .הוכח כי Xהינו d־מטיט אם ורק אם קיימת סדרת d־מטוטים אלמנטריים ] [σ1 ,τ1 ] [σt−1 ,τt−1 ] [σ0 ,τ0 X = X0 −−−→ X1 −−−→ X2 → · · · → Xt−1 −−−−−−→ Xt כך ש־ |σi | = dלכל , 0 ≤ i ≤ t − 1וכך ש־ .dim Xt ≤ d − 2 .19יהיו K1 , . . . , Kd+1משפחות של קבוצות קמורות ב־ Rdונניח כי |Ki |. d+1 Y i=1 Ki 6= ∅}| ≥ α d+1 \ |{(K1 , . . . , Kd+1 ) ∈ K1 × · · · × Kd+1 : i=1 Ki0 הוכח כי קיים 1 ≤ i ≤ d + 1ותת־משפחה ⊂ Ki המקיימת ∅ =.∩K∈Ki0 K 6 .∪d+1 הדרכה :השתמש ב d־מטיטות של העצב של i=1 Ki שגודלה α | |Ki d+1 ≥ | |Ki0 )(k .20חשב את ) Hi (∆n−1 ; Fלכל .0 ≤ i ≤ k ≤ n − 1 .21יהא Fשדה קבוע .לקומפלקס סימפליציאלי Xנסמן ).βk (X) = βk (X; F) = dim Hk (X; F )(k−1 )(k א .יהא k ≥ 2ויהא ∆n−1 ⊂ X ⊂ ∆n−1 Xקומפלקס סיפליציאלי .הוכח כי n−1 βk (X) − βk−1 (X) = fk (X) − . k )(k n−1 k ≤ ).fk (X ב .הסק כי אם X ⊂ ∆n−1קומפלקס סיפליציאלי המקיים ,βk (X) = 0אזי .22היפרגרף ] F ⊂ [nנקרא k־יער אם לכל F ∈ Fקיימת חלוקה ) [n] = ∪ki=1 Vi (Fכך k 0 ש |F ∩ Vi (F )| = 1 :לכל ,1 ≤ i ≤ kאך לכל F 6= F ∈ Fקיים 1 ≤ i ≤ kכך ש־ = |) ) .|F 0 ∩ Vi (Fשים לב כי 2־יער הוא יער במובן הגרפי הרגיל(. 6 1 n−1 ][n הוכח כי אם F ⊂ kהוא k־יער אזי .|F| ≤ k−1 הדרכה :יהא Xהקומפלקס ה־ )(k − 1־מימדי שקבוצת הסימפלקסים המקסימליים שלו היא .Fהראה כי .Hk−1 (X) = 0 .23יהא pמספר ראשוני ויהא Fpהשדה עם pאיברים. א .תהא ) A ∈ Mk×` (Zמטריצה של מספרים שלמים מסדר ` × .kלכל שדה Fנעיין בההעתקה הלינארית TF : F` → Fkהנתונה ע״י .TF v = Avהוכח כי dimQ ker TQ ≤ dimFp ker TFp . ב .הוכח כי לכל קומפלקס סימפליציאלי Xולכל :k βk (X; Q) ≤ βk (X; Fp ). 3 .24קומפלקס הדגלים של גרף ) G = (V, Eהוא הקומפלקס הסימפליציאלי ) X(Gשקבוצת קודקדיו היא Vושהסימפלקסים שלו הם σ ⊂ Vכך ש־ σהוא תת־גרף שלם של .G א .יהא .v ∈ Vנסמן ב־ ) ΓG (vאת שכני vב־ .Gהראה שקיימת סדרה מדוייקת · · · → ))· · · → Hk (X(G − v) → Hk (X(G)) → Hk−1 (X(ΓG (v ב .הוכח כי אם Hk (X(G)) 6= 0אזי .f0 (X(G)) = |V | ≥ 2k + 2 ג .מצא גרף Gעל 2k + 2קדקדים המקיים .Hk (X(G)) 6= 0 .25קומפלקס הקבוצות הבלתי־תלויות של גרף ) G = (V, Eהוא הקומפלקס הסימפליציאלי ) I(Gשקבוצת קודקדיו היא Vושהסימפלקסים שלו הם σ ⊂ Vכך ש־ σקבוצה בלתי תלויה ב־ ,Gכלומר ∅ = . σ2 ∩ Eבמילים אחרות.I(G) = X(G) : א .תהא Pnהמסילה על nקדקדים .חשב את )) .H∗ (I(Pn ב .יהא Cnהמעגל על nקדקדים .חשב את )) .H∗ (I(Cn הדרכה :העזר בסדרה המדוייקת שבתרגיל הקודם. .26תהא )≤ (P,קבוצה סדורה חלקית. א .הראה כי קיימת פונקציה יחידה µ : P × P → Zהמקיימת: µ(x, y) = 0 xy µ(x, x) = 1 P x≤y≤z µ(x, y) = 0 x ≤ z. µזו נקראית פונקצית ¨ BIUS MOשל .P ב .חשב את µעבור שריג תת הקבוצות של }.{1, . . . , n ג .חשב את µעבור שריג המחלקים של מספר טבעי nעם יחס הסדר x ≺ yאםם x מחלק את .y ד .תהא .f : P → Rנגדיר g : P → Rע״י: X = )g(x f (y). y≤x הוכח את נוסחת ההיפוך של ¨ BIUS :MO µ(y, x)g(y). X = )f (x y≤x .27קומפלקס השרשרות ) ∆(Pשל קבוצה סדורה חלקית )≤ (P,הוא הקומפלקס הסימפליציאלי על קבוצת הקודקדים ,Pשהסימפלקסים שלו הם שרשרות } .σ = {x0 < · · · < xp ל־ x < y ∈ Pנסמן }.P (x, y) = {z ∈ P : x < z < y הוכח: X k ˜ k (∆(P (x, y))). µ(x, y) = χ(∆(P ˜ = )))(x, y (−1) dim H k 4 .28א .הוכח את הגרסא הבאה של משפט בורסוק :לכל העתקה רציפה f : S d → Rdקיימת x ∈ S dעבורה ).f (x) = f (−x ב .יהיו .A = {a1 , . . . , ad+1 }, B = {b1 , . . . , bd+1 } ⊂ Rd הוכח כי קיימת חלוקה [d + 1] = I ∪ Jעבורה: ∅ =conv({ai }i∈I ∪ {bj }j∈J ) ∩ conv({aj }j∈J ∪ {bi }i∈I ) 6 הדרכה :הגדר העתקה מתאימה מ־ S dל־ Rdוהעזר בסעיף א. 5
© Copyright 2024