לליווי פעילות ביצוע משימה במסגרת מאגר מומחים האפיון

‫ביצוע משימה במסגרת מאגר מומחים לליווי פעילות‬
‫האפיון והפיתוח בתחום הממ"ג‬
‫במרכז למיפוי ישראל (מפ"י)‬
‫מכרז ע‪ 340/‬בנושא אפיון ומימוש של סימבולוגיה וכרטוגרפיה‬
‫בממ"ג ובשרת המפות‬
‫דו"ח אבן דרך ‪1‬‬
‫לימוד והיכרות מפורטים של מבני הנתונים של בנט"ל ‪,‬מוצרי בנט"ל ‪,‬ושרת המפות‪.‬‬
‫לימוד הצרכים לתצוגה וסימבולוגיה בסביב ות שרת המפות ‪ ,‬בנט"ל ומוצרי בנט" ל‪.‬‬
‫מגיש‪ :‬ד"ר אלי יצחק‬
‫רח' רימלט ‪ ,4/43‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפקס' – בית‪ ,03-6783134 :‬נייד‪0525-241650 :‬‬
‫דואר אלקטרוני – ‪[email protected]‬‬
‫תאריך – ‪29/3/2011‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר‬
‫פרק א – ניתוח מצב קיים וניתוח צרכים בתחום כרטוגרפיה וסימבולוגיה‬
‫‪ .1‬ארכיטקטורה של הממ"ג ומוצריו במרכז למיפוי ישראל‬
‫‪ .2‬סביבת מחקר ופיתוח‬
‫‪ .3‬סביבת ייצור ממ"ג ותשתיות‬
‫‪ .4‬סביבת בסיסי נתונים ושכבות מידע‬
‫‪4.1‬‬
‫ממ"ג טופוגרפי‬
‫‪4.2‬‬
‫בנט"ל‬
‫‪4.3‬‬
‫ממ"ג כרטוגרפי‬
‫‪4.4‬‬
‫בנק"ל (ממ"ג קדסטר)‬
‫‪4.5‬‬
‫שכבות מידע בשרתי קבצים‬
‫‪ .5‬סביבת ניהול‪ ,‬תמיכה בייצור ופיתוח שירותים‬
‫‪5.1‬‬
‫מערכת מש"ל‬
‫‪5.2‬‬
‫סביבת ייצור ופיתוח פורטל גיאוגרפי‬
‫‪5.3‬‬
‫מערכת ייצור כרטוגרפית‬
‫‪5.4‬‬
‫מערכת ‪( MapiAG‬מפה מותאמת אישית)‬
‫‪ .6‬סביבת מוצרים ושירותי מיפוי‬
‫‪6.1‬‬
‫מוצרי בנט"ל‬
‫‪6.2‬‬
‫מוצרי פורטל גיאוגרפי‬
‫‪6.3‬‬
‫מוצרים בכרטוגרפיה ממוחשבת‬
‫‪6.4‬‬
‫מוצרי מפה מותאמת אישית ומפות עבודה‬
‫‪6.5‬‬
‫מוצרים ושירותים נוספים‬
‫‪ .7‬סביבת הפקה והפצה‬
‫‪ .8‬סביבת המשתמשים‬
‫פרק ב – סיכום מצב קיים וצרכים בתחום כרטוגרפיה וסימבולוגיה‬
‫‪ .1‬צורך באחידות במודל נתונים של מוצרי מיפוי‬
‫‪ .2‬צורך באחידות בנושא סימבולוגיה‬
‫‪ .3‬צורך באחידות בתהליכים כרטוגרפים (הכללה‪ ,‬עריכה‪ ,‬עיצוב)‬
‫פרק ג – תוכנית עבודה להמשך‬
‫‪ .1‬תוכנית עבודה לאבן דרך ‪2‬‬
‫‪ .2‬תוכנית עבודה לאבן דרך ‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫נספחים‬
‫‪ .1‬רשימת מוצרי ממ"ג ושירותי מיפוי‬
‫‪ .2‬אפיון מודל נתונים במוצרי בנט"ל בסיסיים‬
‫‪ .3‬אפיון מודל נתונים במפות נייר‬
‫‪ .4‬אפיון מודל נתונים במוצרי כרטוגרפיה בסביבת הממ"ג הטופוגרפי‬
‫‪ .5‬דו"ח מס' ‪ – 1‬חודש ינואר ‪2011‬‬
‫פגישות עבודה‪:‬‬
‫פגישה ‪ – 1‬וועדת היגוי מס' ‪ 1‬בתאריך ‪9/1‬‬
‫פגישה ‪ – 2‬הדס שגיא בתאריך ‪13/1‬‬
‫פגישה ‪ – 3‬ירון פלוס בתאריך ‪16/1‬‬
‫פגישה ‪ – 4‬יאקי בר לביא בתאריך ‪17/1‬‬
‫פגישה ‪ – 5‬ברוך פרצמן בתאריך ‪24/1‬‬
‫פגישה ‪ – 6‬משה יניב בתאריך ‪24/1‬‬
‫פגישה ‪ – 7‬שמואל בלוך בתאריך ‪31/2‬‬
‫פגישה ‪ – 8‬יואב טל בתאריך ‪31/1‬‬
‫פגישה ‪ – 9‬הדס שגיא בתאריך ‪3/2‬‬
‫‪ .6‬דו"ח מס' ‪ – 2‬חודש פברואר ‪2011‬‬
‫פגישות עבודה‪:‬‬
‫פגישה ‪ – 10‬יוסי רז ואלכס זילברמן בתאריך ‪7/2‬‬
‫פגישה ‪ – 11‬יאקי בר לביא בתאריך ‪7/2‬‬
‫פגישה ‪ – 12‬וועדת היגוי מס' ‪ 2‬בתאריך ‪7/2‬‬
‫פגישה ‪ – 13‬הדס שגיא ‪ +‬עבודה ב‪ ARCGIS -‬בתאריכים ‪28/2 ,21/2 ,14/2‬‬
‫פגישה ‪ – 14‬אריה אקום בתאריך ‪28/2‬‬
‫פגישה ‪ – 15‬שבח בתאריך ‪28/2‬‬
‫פגישה ‪ – 16‬יאיר טאובנלבט בתאריך ‪28/2‬‬
‫פגישה ‪ – 17‬יאקי בר לביא בתאריך ‪28/2‬‬
‫רשימת איורים‬
‫איור מס' ‪ – 1‬ארכיטקטורה של הממ"ג ומוצריו במרכז למיפוי ישראל‬
‫‪3‬‬
‫תקציר‬
‫מוגש לעיונכם דו"ח אבן דרך ‪ 1‬שהוכן במסגרת פרויקט סימבולוגיה וכרטוגרפיה‪ .‬שלב‬
‫ראשון הוגדר כשלב לימוד והכרות מפורטים של מבנה הנתונים של הבנט"ל‪ ,‬מוצריו ושרת המפות‪.‬‬
‫וכן שלב לימוד הצרכים לתצוגה וסימבולוגיה בסביבות אלה‪ .‬תיחום העבודה כפי שסוכם בוועדת‬
‫ההיגוי לפרויקט נקבע לטיפול בשכבות המיפוי הבסיסיות במדיות שונות לרבות מפות נייר‪ ,‬פורטל‬
‫ובנט"ל‪ .‬עוד נקבע שמענה לתצוגה וסימבולוגיה של שכבות נושאיות יינתן ככל הנראה במסגרת‬
‫פרויקט המשך‪ .‬בהתאם להגדרות אלה מבוצעת העבודה בפרויקט‪ .‬מטרת הדו"ח הנוכחי היא‬
‫להציג סיכום ניתוח מצב קיים‪ ,‬להגדיר צרכים ולהציג תוכנית עבודה להמשך‪ .‬ממצאי הדו"ח‬
‫מתבססים על תיעוד של עשרות פגישות עבודה שבוצעו במפ"י החל מחודש ינואר וכן על קריאה‬
‫של מסמכים וניתוח ראשוני של מפות ודוגמאות מסביבות תצוגה שונות‪.‬‬
‫הדו"ח בנוי משלושה פרקים וכולל נספחים וסיכומי הפגישות שהתקיימו‪ .‬בפרק ראשון‬
‫מוצג תרשים ארכיטקטורה של סביבת הממ"ג ומוצריו במרכז למיפוי ישראל‪ .‬בתרשים‬
‫מתוארות כל סביבות התהליכים הרלבנטים במפ"י בעלי הקשר לנושא הפרויקט‪ .‬להערכתי‬
‫התרשים עשוי לשמש את מנהלי מפ"י לפרויקטים נוספים‪ .‬הסביבות בתרשים הן‪ :‬סביבת המחקר‬
‫והפיתוח‪ ,‬סביבת הייצור של הממ"ג‪ ,‬סביבת ניהול בסיסי הנתונים‪ ,‬סביבת המערכות לתמיכה‬
‫בייצור ובשרות‪ ,‬סביבת המוצרים והשירותים‪ ,‬סביבת הפקה והפצה וסביבת המשתמשים‪ .‬בכל‬
‫אחת מסביבות אלה מוצג תאור וניתוח המצב הקיים לרבות זיהוי פערים‪.‬‬
‫בפרק שני מוצג סיכום מצב קיים וצרכים בהקשר ישיר לנושא הפרויקט‪ .‬הפרק נכתב‬
‫ברוח הנחיית מנכ"ל מפ"י להשגת אחידות ככל שניתן במוצרים במדיות שונות‪ .‬אחידות בהקשר‬
‫של סימבולוגיה ותצוגה כפי שנוסחו בדו"ח זה כוללת שלושה נושאים‪ :‬אחידות במודל הנתונים‬
‫של המוצרים‪ ,‬בסימבולוגיה ובתהליכים כרטוגרפים‪ .‬מודל נתונים למוצר הינו נגזרת של מודל‬
‫הנתונים של הבנט"ל בהתאם לקריטריונים שונים כגון נושא‪ ,‬קנה‪-‬מידה‪ ,‬מדיום תצוגה וכדומה‪.‬‬
‫אחידות בסימבולוגיה הכוונה ליצור מערכת אחת שתתאים לתצוגה במפות הנייר‪ ,‬בפורטל‬
‫ובמוצרי הבנט"ל‪ .‬ואחידות תהליכים כרטוגרפים מתייחסת לחוקים משותפים של תהליכי‬
‫הכללה‪ ,‬עריכה ועיצוב מפה‪ .‬עם זאת בניתוח משמעויות להשגת אחידות מודגש כי קיימת אבחנה‬
‫בתחומים משותפים בהם ניתן להשיג אחידות לתחומים בהם נדרש לשמר ייחודיות של מוצרים‬
‫במדיות שונות‪ .‬ייחודיות זו נובעת מאילוצים טכנולוגיים ואחרים‪ .‬מסקנה כללית נוספת היא‬
‫במצב הנוכחי בנושא סימבולוגיה ותצוגה קיימים תחומים מוצלחים לשימור‪ ,‬קיימים תחומים‬
‫שנדרש לשפר ולטייב אותם וקיימים פערים אותם נדרש להשלים‪.‬‬
‫בפרק שלישי בדו"ח מוצגת תוכנית עבודה לאבני הדרך בהמשך הפרויקט‪ .‬תוכנית זו‬
‫כוללת שני שלבים נוספים‪ :‬אבן דרך ‪ 2‬תתמקד בניתוח כולל ומקיף של נושאים הרלבנטים ליצירת‬
‫אחידות‪ .‬אבן דרך ‪ 3‬תתמקד ביישום התפיסה בסביבת ‪ ArcGIS‬ועיצוב מערכות סימבולוגיה‬
‫לתצוגה עפ"י קריטריונים שונים‪.‬‬
‫מצפה להערותיכם‪ ,‬בברכה‪.‬‬
‫ד"ר אלי יצחק‬
‫‪4‬‬
‫פרק א – ניתוח מצב קיים ונתוח צרכים בתחום כרטוגרפיה וסימבולוגיה‬
‫‪ .1‬ארכיטקטורה של הממ"ג ומוצריו במרכז למיפוי ישראל‬
‫באיור מס' ‪ 1‬מוצג תרשים זרימה כולל של תהליכי עבודה במרכז למיפוי ישראל בהקשרים של‬
‫עבודה זו‪ .‬להלן התרשים ולאחריו תיאור נרחב של סביבות העבודה‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :1‬ארכיטקטורה של הממ"ג ‪ ,‬מוצרים ושירותי מיפוי– מצב קיים‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬סביבת מחקר ופיתוח‬
‫סביבת המחקר והפיתוח במרכז למיפוי ישראל מתבססת בחלקה על מחקרים יישומיים‬
‫המתבצעים בתחומים מקצועיים שונים ומטרתם‪ ,‬בהקשר לעבודה זו‪ ,‬היא תמיכה בתהליכי ייצור‪.‬‬
‫תחומי מחקר ופיתוח רלבנטים לנושא הכרטוגרפי מתקיימים בתחום כרטוגרפי בנושאי הכללה‪,‬‬
‫עריכה כרטוגרפית ‪ ,‬מיקום שמות‪ ,‬סימבוליזציה‪ ,‬עיצוב מפות‪ ,‬הבאה לדפוס‪ ,‬רפרודוקציה והפקה‬
‫דיגיטאלית‪ .‬בתחום ממ"ג תהליכי מו"פ כוללים אפיון של תהליכי לטיוב נתונים‪ ,‬בקרת איכות‬
‫ואפיון מוצרים חדשים על‪-‬פי סטנדרטים עולמיים‪ .‬בתחום הפורטל הגיאוגרפי תהליכי המו"פ‬
‫מתייחסים בעיקר לתצוגה של מידע גיאוגרפי בפורטלים‪ ,‬אפיון ממשקים למשתמשים‪ ,‬טיפול‬
‫בבעיית גודש נתונים במערכות מידע ועוד‪.‬‬
‫מו"פ בתחום מודל הגבהים הרבלנטי לתחום כרטוגרפיה מתייחס לנושאים הבאים‪ :‬בניית מודל‬
‫גבהים אינטגרטיבי‪ ,‬דיוק החישוב המתמטי של קווי הגובה‪ ,‬איכות התצוגה הכרטוגרפית של קווי‬
‫גובה‪ ,‬הכללה של מודל הגבהים ודילול נקודות הגובה האופיניות‪ .‬תחום נוסף במו"פ של מודל‬
‫הגבהים הוא בהגדרת חוקים לתצוגה פני שטח בשיטות שונות כגון פרמטרים להצללה‪ ,‬לתצוגת‬
‫גווני גובה‪ ,‬שיפועים בפני השטח‪ ,‬מדרונות ועוד‪ .‬תחום נוסף הוא תחום תצוגת השטח בתלת‪-‬מימד‬
‫ואפיון מוצרי ויזואליזציה חזותית וגראפית‪.‬‬
‫תחומי מו"פ נוספים הקשורים בעקיפין לתחום הכרטוגרפי הם מו"פ פוטוגרמטרי‪ ,‬גיאודטי‬
‫ומחקר גבולות‪.‬‬
‫‪ .3‬סביבת ייצור ממ"ג ותשתיות‬
‫ייצור ממ"ג – ייצור הממ"ג הלאומי החל בתחילת שנות ה‪ 90-‬והתבסס על מפרטים בהן הוגדר‬
‫תהליך קליטת נתונים מטריאנגולציות אוויריות בקנה‪-‬מידה ‪ .1:40,000‬רמת הדיוק שהוגדרה ‪2-5‬‬
‫מ' ומודל הנתונים אופיינו בהתאמה למוצרי מיפוי בקנה‪-‬מידה ‪ .1:10,000‬תהליך הקליטה נמשך‬
‫כשני עשורים ובוצע ברובו על‪-‬ידי קבלנים חיצונים במכונים פוטוגמטרים ומשרדי מודדים‪.‬‬
‫תהליכי בקרה של הנתונים שמתקבלים מבוצע ברובו בתחום ממ"ג במרכז למיפוי ישראל‪ .‬במשך‬
‫השנים בוצעו מספר סבבי עדכון לממ"ג בהתאם לנהלים שנקבעו ולאילוצים תקציביים‪ .‬בנוסף‬
‫התבצעו עבודות להשלמות ממ"ג לנתונים אותם קשה לאסוף בתהליכים פוטוגרמטרים ונדרשת‬
‫מדידה בשטח‪ .‬בשנים האחרונות נעשה מיקוד לטיוב שכבת התחבורה ושכבת המבנים בממ"ג‪.‬‬
‫התהליך כולל הזנת שמות גיאוגרפים‪ ,‬כתובות‪ ,‬מספרי כבישים‪ ,‬שיפור מבנה הנתונים לשכבת‬
‫התחבורה (נתקים) ועוד‪ .‬שכבות אחרות בממ"ג עדין לא טויבו‪ ,‬אם כי לפני כעשור נעשתה עבודה‬
‫שמטרתה ניתוח משמעויות טיוב השכבה ההידרולוגית‪.‬‬
‫מבחינת התהליך הכרטוגרפי ומימוש סימבולוגיה קיימים פערים שונים במצב הנוכחי של מפרטי‬
‫הקליטה ונדרשת התאמתם לצרכים כרטוגרפים ייחודיים‪ .‬דוגמאות לכך הן הצורך בקליטת כיוון‬
‫בפרטים כגון צוקים‪ ,‬מדרון תלול‪ ,‬שקעים‪ ,‬סוללה וחפירה‪ .‬באבן דרך ‪ 2‬יוצגו משמעויות נרחבות‬
‫לשינויים הנדרשים במפרטי הקליטה‪.‬‬
‫ייצור מודל גבהים ‪ -‬מודל הגבהים נקלט כחלק מקליטת נתוני הממ"ג‪ .‬קליטה זו כוללת סריג‬
‫גבהים רגולרי במרווחי רשת של ‪ 50‬מ'‪ ,‬קליטה של קווים אופייניים כגון קווי שלד כגון קווי אפיק‬
‫‪6‬‬
‫וקווי רכס‪ ,‬קליטת קווי שבר כגון מדרגות טופוגרפיות‪ ,‬מדרונות‪ ,‬צוקים ושברים גיאולוגיים‪,‬‬
‫מדרונות‪ .‬וכן קליטה של נקודות גובה אופייניות שפיזורם המרחבי נקבע בעיקר על‪-‬ידי המפעיל‬
‫הפוטוגרמטר‪.‬‬
‫ייצור פוטוגרמטרי – בהיבט הכרטוגרפי הייצור הפוטוגרמטרי לנושא אורתפוטו ושילובו כרקע‬
‫לשכבות מיפוי בסיסיות ושכבות נושאיות במדיות שונות‪ .‬תכונות האורתופוטו החשובות לנושא‬
‫תצוגה הן‪ :‬רזולוציה‪ ,‬איכות רדיומטרית‪ ,‬מאפייני צבע (גווני אפור או צבעוני)‪ ,‬רמת עדכון‪,‬‬
‫התאמה גיאומטרית עם שכבות הממ"ג ושכבות נושאיות וכן תאימות בין רזולוצית התמונה לבין‬
‫מרווחי מודל הגבהים למניעת עיוותים פוטוגרמטרים‪.‬‬
‫סריקת מפות – מזה שנים ארוכות מתבצע במפ"י תהליך סריקה של מפות ותצלומי אוויר לצורך‬
‫הקמה של ארכיון מפות בעותק רך‪ .‬הארכיון כולל חומר היסטורי בעל ערך לאומי ומשמש בחלקו‬
‫לתצוגה בפורטל הגיאוגרפי‪ .‬מבחינה כרטוגרפית התכונות החשובות של מפות סרוקות הן‪:‬‬
‫רזולוציה באיכות מתאימה לתצוגה ולהפקה‪ ,‬שיפור תמונה של המפות‪ ,‬התאמה גיאומטרית‬
‫ורדיומטרית בין מפות שכנות לצורך יצירת מפות רציפות‪ ,‬תאימות אנכית עם שכבות ממ"ג ומידע‬
‫תיאורי נלווה למפות (‪.)metadata‬‬
‫ייצור ממ"ג קדסטר – ייצור ממ"ג קדסטר רלבנטי לתצוגה בהקשר של שכבות קדסטר המשמשות‬
‫במוצרים שונים‪ .‬הכוונה בעיקר לשכבת גושים וחלקות ושכבות גבולות משרד הפנים המשמשות‬
‫לתצוגה בפורטל ובמוצרי מפה מותאמת אישית‪.‬‬
‫‪ .4‬סביבת בסיסי נתונים ושכבות מידע‬
‫סביבת בסיסי הנתונים ושכבות המידע מתייחסת לארגון וניהול המידע הגיאוגרפי במרכז למיפוי‬
‫ישראל‪ .‬סביבה זו מבוססת על שתי שיטות עיקריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬ניהול מידע בבסיסי נתונים‬
‫מרחביים והשניה‪ ,‬שמירת שכבות מידע בספריות קבצים בשרתי מחשב‪ .‬סביבה זו מהווה תווך בין‬
‫סביבת הייצור המרכזית של הממ"ג (ממ"ג ייצורי) לבין סביבת המוצרים ושירותי המיפוי‪ .‬הדיון‬
‫בפרק זה מתמקד בניתוח מודל הנתונים של בסיסי הנתונים ושכבות המידע‪.‬‬
‫ניהול מידע בבסיסי הנתונים – סביבת בסיסי נתונים מבוססת על שני מסדי נתונים מרכזיים‬
‫האחד לניהול מידע טופוגרפי (בנט"ל) והשני לניהול מידע בתחום קדסטר (בנק"ל)‪ .‬המידע‬
‫הטופוגרפי הוא תשתית למרבית המוצרים והשירותים המסופקים על‪-‬ידי המרכז למיפוי ישראל‪.‬‬
‫‪ 4.1‬ממ"ג טופוגרפי ‪ -‬הממ"ג הטופוגרפי הינו פרויקט שניזום בסוף שנות ה‪ 80-‬ומטרתו הקמת‬
‫בסיס נתונים גיאוגרפי‪-‬טופוגרפי לאומי‪ .‬מאגר מידע שישמש את מפ"י‪ ,‬משרדי הממשלה וציבור‬
‫המשתמשים כתשתית להפקת מפות וליישומים גיאוגרפים בתחומי תכנון‪ ,‬בינוי‪ ,‬תיור וטיול ועוד‪.‬‬
‫מודל הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי מכיל מאות רבות של שכבות מידע המאורגנות ב‪ 10 -‬שכבות‬
‫‪7‬‬
‫נושאיות על בסיס מאפיינים גיאומטרים‪ .‬הממ"ג הטופוגרפי מבוסס של טכנולוגיה של ‪ArcStorm‬‬
‫של חברת ‪. ESRI‬‬
‫חסרונות עיקריים של מודל הנתונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שכבות המידע אינן מאורגנות במבנה היררכי קלאסי של חלוקה לקטגוריות משנה למעט‬
‫חלוקה ל‪ 10-‬קטגוריות ראשיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל הנתונים מפורט ביותר ומכיל בכל קטגוריה ראשית עשרות רבות של ישויות על‬
‫בסיס שדה ‪.Type Code‬‬
‫‪‬‬
‫ברשימת הישויות בכל קטגוריה ראשית (שדה ‪ )Type Code‬לא קיימת אבחנה בין ישות‬
‫גיאוגרפית קלאסית לבין תכונות של אותה ישות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל הנתונים מוכוון טכנולוגיה מסוימת המשפיעה על מבנה הקטגוריות ותכולתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגיאומטריה של הישות (נקודה‪ ,‬קו או פוליגון) היא פרמטר מרכזי ולא הנושא ולכן‬
‫ישויות גיאוגרפיות באותו נושא יימצאו ב ‪ 2-3‬קטגוריות ראשיות שונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל הנתונים אינו מותאם בצורה אופטימלית ליישומים כרטוגרפים של יצירת מפות‬
‫ו‪/‬או ליישומים מרחביים נושאיים ומחייב השקעת משאבים בהתאמתו למוצרים‪.‬‬
‫‪ 4.2‬בנט"ל – בסיס נתונים טופוגרפי לאומי (בנט"ל) הינו תפיסה חדשה במפ"י לארגון וניהול‬
‫הנתונים ‪ .‬התפיסה אופיינה בשנים האחרונות על בסיס חסרונות של מודל הנתונים של הממ"ג‬
‫הטופוגרפי ויושמה לאחרונה בארגון מחדש של הנתונים במסדי נתונים גיאוגרפים‪ .‬הבנט"ל‬
‫מבוסס על טכנולוגיה של ‪ ArcSDE‬של חברת ‪ .ESRI‬ומבוסס על חלוקה ל‪Feature ,Data Set -‬‬
‫‪ Class‬ו‪.Domains -‬‬
‫חסרונות עיקריים של מודל הבנט"ל הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מודל הנתונים פשטני ומוכלל מדי בהשוואה למודל הנתונים הפרטני של הממ"ג‬
‫הטופוגרפי‪ .‬מודל הבנט"ל מכיל ‪ 36‬שכבות מידע בלבד לעומת מאות שכבות בממ"ג‬
‫הטופוגרפי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנטיה להפשטה של מודל הנתונים הובילה ליצירת שכבות של מכלולים נושאיים נרחבים‬
‫מדי המכילים שכבות מידע ללא בהכרח עם קשר נושאי בינהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היצירה של שכבות מכלולים אינה תואמת בצורה אופטימלית למאפיינים טבעים של‬
‫המציאות הגיאוגרפית‪ .‬ובדומה לממ"ג הטופוגרפי מחייבת פעולות של קלסיפקיציה‬
‫וסלקציה של שכבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל התכונות של הישויות פרטני מדי‪ ,‬קיים קושי באיסוף הנתונים לתכונות וקיים חשש‬
‫ששדות רבות של תכונות ישארו ריקים‪.‬‬
‫‪ 4.3‬ממ"ג כרטוגרפי – ממ"ג כרטוגרפי הוא מסד הנתונים המשמש לאחסון שכבות מפות הממ"ג‬
‫לא חר עיבוד כרטוגרפי הכולל תהליכי הכללה ועריכה‪ .‬מודל הנתונים הכרטוגרפי מבוסס על מודל‬
‫נתונים צבאי ‪ IVS‬המבוסס על מודל ‪ Digist‬שאופיין בתחילת שנות ה‪ 90-‬ואומץ ע"י נאט"ו‪ .‬ארגון‬
‫‪8‬‬
‫המידע בממ"ג הכרטוגרפי מתבסס על התאמת של שכבות הממ"ג הטופוגרפי (‪ )Type Code‬למודל‬
‫הנתונים של תקן ‪.IVS‬‬
‫חסרונות עיקריים של מודל הנתונים הכרטוגרפי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מודל הנתונים בנוי באורינטציה כרטוגרפית ומבוסס על תכולת המידע הקיימת במפות‬
‫טופוגרפיות צבאיות בקנה‪-‬מידה בינוני שבין ‪.1:20,000-1:100,000‬‬
‫‪‬‬
‫תכולת המידע במפות טופוגרפיות צבאיות אינה בהכרח תואמת לתכולה המידע של מפה‬
‫טופוגרפית אזרחית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מאפייני המודל הם של מפה טופוגרפית ואינה בהכרח תואמת לתכולה הנדרשת במפות ב‬
‫מפות נושאיות‪ ,‬מפות עיר‪ ,‬מפות גיאוגרפיות בקנה‪-‬מידה קטן‪ ,‬מפותצלום וכדומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכונות המידע מבוססות בעיקר על תכונות שניתן ל'חלץ' ממפות טופוגרפיות או לאסוף‬
‫בתהליך פענוח של מודלים סטריאוסקופים ולא על תכונות הנדרשות לשימושים במידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מודל נתונים כרטוגרפי הוא סטנדרטי ואינו תואם ליכולת של תצוגה גמישה במערכות‬
‫מידע‪.‬‬
‫‪ 4.4‬בנק"ל (ממ"ג קדסטר) – ממ"ג קדסטר רלבנטי לתיחום עבודה זו במידה מועטה ולכן לא‬
‫יפורט‪ ,‬עם זאת בבנק"ל שמורות שכבות מידע כגון גושים וחלקות המשמשות בחלק מהמוצרים‬
‫והשירותים בהם נדרשת תצוגה וסימבולוגיה‪ .‬ממ"ג קדסטר מבוסס על טכנולוגיה של ‪ArcSDE‬‬
‫של חברת ‪ ESRI‬בדומה לבנט"ל‪.‬‬
‫‪ 4.5‬שכבות מידע בשרתי קבצים – קיימות שכבות רבות של מידע גיאוגרפי שאינן מאורגנות‬
‫שכבות הפורטל‬
‫במסדי נתונים‪ .‬השכבות שמורות בשרתים שונים תחת ספריות קבצים‪.‬‬
‫הגיאוגרפי מאוחסנות בשרת הפורטל‪ .‬השכבות מאורגנות בשתי קבוצות‪ :‬שכבות המיפוי הבסיסי‬
‫הנגזרות מהממ"ג הטופוגרפי ו‪/‬או מהבנט"ל ושכבות המיפוי הנושאי המתקבלות ממשרדי‬
‫ממשלה‪ ,‬רשויות וגופים ממשלתים אחרים‪ .‬מודל הנתונים של שכבות המיפוי הבסיסי מבוסס על‬
‫ארגון הנתונים בשכבות ‪ cache‬החל מקנה‪-‬מידה ארצי ‪ 1:3,000,000‬ועד לקנה‪-‬מידה מקומי‬
‫‪( 1:5,000‬ראה הרחבה בסעיף מוצרי הפורטל)‪ .‬מודל הנתונים של השכבות הנושאיות אינו אחיד‬
‫ומבוסס על מודל הנתונים של המשרד הממשלתי ממנו התקבלו הנתונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬תתכן כפילות‬
‫בין נתונים בסיסיים שמקורם בממ"ג ונתונים נושאיים שמקורם במשרדי הממשלה ונדרשת‬
‫הסדרה בינהם‪.‬‬
‫שרת הקבצים בכרטוגרפיה כולל תוצרים כרטוגרפים סופיים שמקורם בממ"ג הכרטוגרפי או‬
‫במקורות אחרים‪ .‬בשרת זה מאוחסנות מפות רסטר שעברו עדכון ועיבוד כרטוגרפי ומפות ממ"ג‬
‫לאחר עיבוד גראפי והבאתן לדפוס לאחר עיבוד גראפי בתוכנת ‪.Illustrator‬‬
‫שכבות מודל גבהים –נתוני הבנט"ל ב ‪ SDE‬שמורים בדו‪-‬מימד ולא בתלת‪-‬מימד למעט שכבות‬
‫קווי גובה ונקודות גובה אופייניות‪ .‬נתוני הגובה של האלמנטים הגיאוגרפים וסריג הגבהים‬
‫הרגולרי מאורגנים באריחים בגודל ‪ 5‬קמ' וברצועות של ‪ 50‬קמ' ואוחדו במודל גבהים ‪Lattice‬‬
‫במרווחי רשת של ‪ 4‬מ'‪ .‬הקבצים נשמרים ככל הנראה בשרת קבצים ולא בבסיס נתונים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שכבת שמות מקומות ‪ -‬שכבה זו מבוססת על רשימת מקומות שהוכנה בעבר ע"י פרופסור קדמון‬
‫ומכונה טופומנסטיקון‪ .‬רשימה זו מאורגנת בספר שיצאה לאור לפני מספר שנים וכן בטבלת‬
‫נתונים‪ .‬הרשימה כוללת מידע על השמות ומיקומן לרבות כיתוב השם בעברית‪ ,‬התעתיק ללטינית‪,‬‬
‫הכיתוב או הכינוי ההיסטורי של השם ומיקומו ברמת דיוק נמוכה יחסית (כ‪ 1 -‬קמ')‪ .‬שכבת‬
‫השמות משמשת את תחום כרטוגרפיה בהכנה של שכבת השמות במפות ולעיתים אף בשפות‬
‫שונות (אנגלי‪ ,‬רוסית‪ ,‬ערבית וצרפתית)‪ .‬בשכבה זו נעשה שימוש גם באפליקציה להכנת מפה‬
‫מותאמת אישית בתצוגה בפורטל וכן כתכונה בשכבות הבנט"ל‪.‬‬
‫בשרת פוטוגרמטריה נשמרות גרסאות שונות של אורתופוטו ארצי המשמש כתשתית חזותית‬
‫לתהליכים כרטוגרפים של עדכון מפות רסטר‪ .‬וכן למוצרים כגון מפותצלום‪ ,‬תצוגה בפורטל‬
‫ובמוצרי הבנט"ל‪ .‬אורתופוטו מאופיין ברזולוציה‪ ,‬מקור‪ ,‬רמת עדכון‪ ,‬פורמט‪ ,‬צבע‪ ,‬איכות‬
‫רדיומטרית וכדומה‪ .‬אורתופוטו מאוחסן בצורה של קבצים או אריחים שניתן להציגם כקישור‬
‫מתוך אינדקס מרחבי ולא בבסיס נתונים מרחבי כדוגמת ‪.Image server‬‬
‫שכבות מידע ונתונים נוספים הנשמרים כקבצים ורלבנטים לתחום עבודה זו הינם מפות‬
‫היסטוריות המאוחסנות בשרתי הארכיון הלאומי‪ ,‬קבצי נקודות מדודות הנשמרים בשרתים‬
‫המשמשים את תחום המידע הגיאודטי וכן מידע על קווי גבול הנשמרים בספריות אגף מחקר‬
‫גבולות‪.‬‬
‫‪ .5‬סביבת ניהול‪ ,‬תמיכה בייצור ובפיתוח שירותים‬
‫‪ 5.1‬מערכת מש"ל – מערכת שירות לקוחות (מערכת ‪ )CRM‬לתמיכה בתהליכי ייצור של מוצרי‬
‫בנט"ל ובנק"ל‪ .‬השאליתות במערכת תומכות בקביעת התיחום הגיאוגרפי הנדרש על‪-‬פי שכבת‬
‫אזורים טבעיים‪ ,‬על‪-‬פי גבולות ערים וישובים וכדומה‪ .‬המערכת גוזרת את שכבות המידע מתוך‬
‫בסיס הנתונים של הבנט"ל או הבנק"ל בהתאם לסוג המוצר שנבחר ובהתאם לפורמט המועדף‪.‬‬
‫המידע משמש את הצרכנים לניתוחים במערכות מידע גיאוגרפיות ו‪/‬או לתצוגה במערכות ‪.CAD‬‬
‫לפיכך אחת הדרישות בתחום זה היא לביצועים גבוהים בתצוגה של מידע‪.‬‬
‫המערכת עובדת מול מודל הנתונים של הבנט"ל ומייצרת נגזרת של בסיס הנתונים ‪SDE‬‬
‫בפורמטים של בסיסי נתונים גיאוגרפים כגון ‪ MDB , GDB‬או קבצי ‪ .Shape‬בנוסף קיימת דרישה‬
‫של המערכת להסבת המידע לפורמטים גראפיים כגון ‪ DXF‬או ‪ DWG‬למערכות ‪ . Autocad‬עם‬
‫זאת‪ ,‬המוצרים המופקים בשלב זה במערכת הם נטולי סימבולוגיה ומוצגים ווקטורים‬
‫בסימבולוגיה אקראית‪ .‬לפיכך אחד הפערים המרכזיים הוא בסימבולוגיה למוצרי הבנט"ל‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הדרישה לאפיון סימבולוגיה כוללת את הפורמטים הגראפיים‪.‬‬
‫‪ 5.2‬סביבת ייצור ופיתוח פורטל גיאוגרפי – סביבת הייצור והפיתוח של הפורטל הגיאוגרפי‬
‫מיישמת לקחים שהופקו בפיתוח דור א' של הפורטל הגיאוגרפי‪ .‬הפורטלב ישן פותח ב‪ARCIMS -‬‬
‫על‪-‬ידי קבלן חיצוני‪ .‬הפורטל קל יחסית להפעלה אם כי עוצב ופותח בתפיסה ישנה ובמרבית‬
‫הכלים שבו אינן בשימוש‪ .‬בפורטל קיים מידע רב הכולל כ‪ 120 -‬שכבות נושאיות של משרדי‬
‫ממשלה‪ .‬אלה הן שכבות מידע שאינן בהכרח מוצגות במפות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הפורטל החדש נבנה בתפיסה חדשנית יותר ומבוסס על ארגון המידע והתצוגה ב‪caching -‬‬
‫מותאמים לקנה‪-‬מידה‪ .‬שיטה זו מבטיחה ביצועים טובים בתצוגה ברשת‪ .‬עם זאת‪ ,‬נדרש חלק‬
‫מהדרישה בתחום הפורטל היט לתקן ישראלי לכרטוגרפיה ברשת‪ .‬תקן זה צריך להתבסס בחלקו‬
‫על תפיסות שגובשו בפורטל החדש‪ ,‬על הערכה ביקורתית של פורטלים גיאוגרפים אחרים וכן‬
‫המלצות לתפיסות חדשות בתצוגה וסימבולוגיה למימוש בגרסאות עתידיות של הפורטל‪.‬‬
‫‪ 5.3‬מערכת ייצור כרטוגרפי ‪ -‬בתחום כרטוגרפיה מרוכזים הידע והניסיון המקצועי הרב ביותר‬
‫בנושאי כרטוגרפיה במפ"י‪ .‬ידע זה מתבסס על כרטוגרפים ותיקים שרכשו את ניסיונם בתהליך‬
‫הייצור האנלוגי ועברו במהלך השנים הסבה לייצור מפות מבוססות ממ"ג‪ .‬הצוות הותיק נהנה‬
‫מתמיכה של צוות ניתוח מערכות מקצועי האחראי על תרגום הידע הקיים לתהליכים ממוחשבים‬
‫ולפיתוח ידע אנליטי חדש‪ .‬המוצרים הכרטוגרפים איכותיים (ראה סעיף מוצרים) עם זאת‪,‬‬
‫הסביבה התומכת בתהליך הייצור מאופיינת באוטומציה חלקית‪ .‬תהליכי העבודה אינם נתמכים‬
‫בסביבת ממוחשבת אינטגרטיבית הכוללת מרכיבי תפ"י‪ ,‬תמיכה באפיון מוצרים ותמיכה‬
‫בתהליכים מקצועיים כגון עריכה‪ ,‬הכללה ועיצוב כרטוגרפי‪ .‬מרבית התהליכים כגון גזירת מידע‬
‫מבסיס הנתונים בהתאמה לתיחום גיאוגרפי של המפה ומאפיינים הקשורים לסוג המפה וכן‬
‫תהליכי עריכה והכללה מבוצעים באופן ידני או חצי אוטומטית‪ .‬מצב זה נובע בחלקו מקושי‬
‫אוביקטיבי אוניברסלי של תיעוד חוקי העריכה והכללה ותרגומם לתהליכים ממוחשבים‬
‫אוטומטיים ככל שניתן‪ .‬מצב זה עלול לגרום לתפוקות ייצור נמוכות יחסית ולחוסר אחידות‬
‫במימוש תהליכי העבודה ובעיצוב המפות‪ .‬להערכתי‪ ,‬נדרש אפיון ופיתוח מערכת לתמיכה בייצור‬
‫הכרטוגרפי לצד תיעוד נרחב יותר של מערכות חוקים כרטוגרפים למימוש במערכת הייצור‪.‬‬
‫מערכת הייצור הכרטוגרפי שהבססה בעבר על סביבת ‪ Intergraph‬מבוססת כיום על סביבת‬
‫‪ .ESRI‬בנוסף‪ ,‬נתמך תהליך הייצור בסביבה גראפית המבוססת בעיקר על תוכנת ‪Adobe‬‬
‫‪ Illustrator‬המשמשת לשיפור גראפי של המוצרים שהופקו בתהליכים ממוחשבים בסביבת ‪ESRI‬‬
‫והכנתם לדפוס‪.‬‬
‫‪ 5.4‬מערכת ‪( MapiAG‬מפה מותאמת אישית) – המערכת פותחה בתחום ענ"א ומוכרת יותר‬
‫כמערכת להפקת מפה מותאמת אישית‪ .‬המערכת מאפשרת למשתמש לבצע בחירות בהתאם‬
‫לדרישות משתנות כגון תיחומים גיאוגרפים‪ ,‬בחירת אפיונים שונים למוצרים לפי קנה‪-‬מידה וסוג‬
‫המפה‪ ,‬בחיר ת סימבולוגיה וכדומה‪ .‬המערכת עובדת בהתקנה במחשב מקומי ומשמשת את חנות‬
‫המפות וכן להפקת מפות עבודה בתחום כרטוגרפיה‪.‬‬
‫‪ .6‬סביבת מוצרים ושירותי מיפוי‬
‫סביבת מוצרים ושירותי מיפוי – במפ"י מתקיימות מספר סביבות לייצור מוצרים ושירותי מיפוי‬
‫ממוחשב‪ .‬הסביבות נבדלות בסוגי תהליכי העבודה הכרטוגרפים‪ ,‬בשיטות התצוגה וייעודן‪,‬‬
‫בתפיסת המוצרים ואופן השימוש בהן ובסוגי המשתמשים‪ .‬להלן תיאור מוצרים ושירותים במפ"י‬
‫המוצגים בנספח ‪:1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 6.1‬מוצרי בנט"ל – סביבת מוצרי הבנט"ל הינה סביבה המממשת את התפיסה החדשה של מאגר‬
‫הבנט"ל ומוצריו‪ .‬מוצרי הבנט"ל נועדו לענות על הצורך של המשתמשים לניתוחים מרחביים‬
‫בממ"ג וכן לצורכי תצוגה במפות‪ .‬מוצרי הבנט"ל מתחלקים לשתי קבוצות ראשיות‪ :‬מוצרים‬
‫בסיסייים ומוצרי נישה‪ .‬המוצרים הבסיסיים מיוצרים ברמה ארצית וכוללים ‪ 4‬מדרגים‪ :‬קל‪,‬‬
‫בינוני‪ ,‬מתקדם ומלא‪ .‬מוצרים אלה משמשים בעיקר את משרדי הממשלה וחברות תשתית‪ .‬מוצרי‬
‫נישה נוצרו מתוך הבנה שנדרש לתת מענה לצרכים ייעודיים המחייבים התאמת המידע לתקנים‬
‫בינלאומיים‪ .‬כיום מאופיינים שלושה מוצרי נישה‪ :‬כתובות‪ ,‬גיאוקוד ומוצר תנועה אשר נבנה‬
‫בהתאם לתקן ‪ GDC‬העולמי‪ .‬אפיון שכבות המידע של מוצרי הבנט"ל מוצגים בנספח ‪.2‬‬
‫סימבולוגיה ‪ -‬מוצרי הבנט"ל הם נטולי סימבולוגיה ומוצגים ווקטורים של שכבות המידע‬
‫בסימבולוגיה אקראית‪ .‬נעשו ניסיונות להשתמש בסימבולוגיה של הפורטל ושל ‪ lib-display‬אך‬
‫היא נזנחה מאחר ואינה תואמת לדרישות הביצועים בממ"ג‪ .‬הדרישה לאפיון סימבולוגיה כוללת‬
‫את הפורמטים הגראפיים‪.‬‬
‫תהליכים כרטוגרפים– בסביבת הבנט"ל לא מבוצעים תהליכים כרטוגרפים‪ .‬מבוצעים תהליכי‬
‫בחירה של שכבות מידע בהתאם לאפיון המוצרים‪ .‬זהו תהליך סלקציה של שכבות מידע בלבד‬
‫ללא מימוש תהליכי סלקציה לנתונים בשכבות וללא תהליכי הכללה נוספים‪ ,‬עריכה ועיצוב מפות‪.‬‬
‫כל עוד מוצרי בנט"ל שמורים כבסיסי נתונים‪ ,‬לא נדרש לממש בהם תהליכים כרטוגרפים עם זאת‬
‫כאשר הם מוצגים במערכות מידע נדרש לממש תהליכי הכללה על‪-‬מנת למנוע גודש רב של‬
‫הנתונים בתצוגה בקנה‪-‬מידה שונים‪.‬‬
‫‪ 6.2‬מוצרי פורטל גיאוגרפי –מוצרי הפורטל מבוססים על ‪ 3‬שירותים קיימים ועתידיים בתחום‬
‫מיפוי ברשת‪ .‬המוצר המוביל בשלב זה הנו גרסה חדשה של הפורטל הגיאוגרפי הלאומי המבוסס‬
‫על תצוגה של שכבות מיפוי בסיסיות ושכבות מיפוי נושאיות‪ .‬השכבות הבסיסיות מאורגנות‬
‫במדרגים של קנה מידה ומבוססות על סכמות מידע וסימבולוגיה קבועות הנקראות ‪.caching‬‬
‫ארגון זה מאפשר תצוגה במעברים קבועים וברמות מיקוד שונות (‪ .)zoom in/out‬קנה המידה‬
‫לתצוגה נע בין ‪ 1:3,000,000‬ל – ‪ .1:5,000‬על גבי שכבות המיפוי הבסיסיות מוצגת עשרות רבות של‬
‫שכבות נושאיות שהתקבלו ממשרדי ממשלה‪ .‬שכבות אלה עוסקות במגוון רחב של נושאים‬
‫והמשתמש בוחר את תצוגת שכבות המידע בהתאם לצרכיו‪.‬‬
‫בעתיד מתוכננים שני מוצרי פורטל נוספים‪ API :‬מבוסס על מתן רשיון וזכות לשימוש במידע‬
‫ולשילוב שכבות המיפוי הבסיסיות בפורטלים גיאוגרפים אחרים‪ .‬ב‪ Web Services -‬המשתמש‬
‫יוכל להתקשר לשרת המידע‪ ,‬להוריד נתונים למחשב המקומי ולבצע בו פעולות שונות של ניתוח‬
‫מידע והפקת מפות נושאיות‪.‬‬
‫סימבולוגיה ‪ -‬סימבולוגיה עוצבה על‪-‬ידי אנשי הפורטל תוך התייחסות והכוונה של תחום‬
‫כרטוגרפיה ומומחים ומעצבים בתחום הפורטלים‪ .‬עם זאת קיימים בפורטל פערים שונים בתצוגת‬
‫המידע אותם יש להסדיר‪ .‬הפערים הם בהכללה ודילול של נתונים‪ ,‬עריכה כרטוגרפית‪ ,‬התאמת‬
‫סימבולים לקנה‪-‬מידה‪ ,‬התאמת סימבולים לנושאים אותם הם מייצגים‪ ,‬סנכרון הסמבולוגיה עם‬
‫מערכות תצוגה נוספות ועוד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תהליכים כרטוגרפים – תחום כרטוגרפיה ברשת בכלל ומוצרי הפורטל הגיאוגרפי בפרט מעמידים‬
‫אתגרים מקצועים רבים‪ .‬לפורטל אילוצים שונים המשפיעים על תצוגה כרטוגרפית‪ .‬אילוצים אלה‬
‫נובעים ממספר גורמים בהם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫היכולת להציג מספר רב של שכבות מידע בנושאים שונים מחייבת פיתוח ויישום של‬
‫תפיסות חדשות לתצוגה וסימבולוגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיימת שונות רבה בסוגי המשתמשים מבחינת רמתם המקצועית וסוגי השימושים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצורך בביצועים גבוהים בהנגשת הנתונים ברשת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרישות מיוחדות בממשק אדם‪-‬מכונה (‪).MMI‬‬
‫אילוצים אלה ואחרים מחייבים גישה חדשה של מימוש תהליכים כרטוגרפים מוכרים וכן‬
‫ביצירתיות בפיתוח שיטות כרטוגרפיות ייחודיות לתצוגה ברשת‪ .‬כיום קיימים פורטלים‬
‫גיאוגרפים רבים ברמה עולמית‪ ,‬לאומית‪ ,‬מקומית ועירונית מהם ניתן לשאוב רעיונות איכותיים‬
‫בנושא תצוגה‪ .‬טרם גובש תקן עולמי או לאומי לנושא כרטוגרפיה ברשת‪.‬‬
‫‪ 6.3‬מוצרים בכרטוגרפיה ממוחשבת – מגוון המוצרים המיוצרים בתחום כרטוגרפיה הם רבים‬
‫ומיוצרים באיכות גראפית גבוהה‪ .‬המוצרים מבוססים על חלוקה למשפחות מוצרים המקובלת‬
‫מאז ומתמיד בעולם הכרטוגרפיה‪ .‬המשפחות כוללות מפות טופוגרפיות בקנה מידה בינוני‪ ,‬מפות‬
‫גיאוגרפיות בקנה‪-‬מידה קטן‪ ,‬מפות עיר בקנה‪-‬מידה גדול ומפות נושאיות כגון מפות פיסיות‪ ,‬מפות‬
‫תיור וטיול‪ ,‬מפות דרכים‪ ,‬המיוצרות בקנה מידה שונה‪ .‬כמו כן מיוצרות מפות ימיות ומפות‬
‫נושאיות מיוחדות‪ .‬המוצרים הכרטוגרפים מבוססים ברובם על מפות לבנות ומקצתן על‬
‫מפותצלום‪ .‬מוצרים המבוססים על תצוגת פני שטח הם בעיקר מפות פיסיות המשלבות הצללה‬
‫וגווני גובה‪ .‬לא מיוצרות מפות המבוססות של שיטות תצוגה נוספות כגון מפות שיפועים‪,‬‬
‫מדרונות‪ ,‬מדרגות טופוגרפיות ועוד‪ .‬בנוסף לא מיוצרות מפות המבוססות על תצוגה בתלת‪-‬מימד‬
‫הן של נתוני התבליט והן של נתוני התכסית‪ .‬כמו כן לא מיוצרות בתהליך הכרטוגרפי מפות‬
‫קדסטר ומפות בקנה‪-‬מידה גדול מ‪ .1:10,000 -‬בנספח ‪ 3‬מוצג מודל נתונים למוצרים כרטוגרפים‬
‫שונים‪.‬‬
‫סימבולוגיה ‪ -‬הסימבולוגיה המשמשת את התהליך הכרטוגרפי התבססה עד לאחרונה על‬
‫ספריות ‪ style gallery‬זהות לספריות המשמשות את מערכת מפה מותאמת אישית‪ .‬ספריות‬
‫הסימבולוגיה תאמו את מודל הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי‪ .‬בשנים האחרונות פותחה מערכת‬
‫סימבולים חדשה המבוססת בחלקה על מערכת הסימבולים של מרכז המיפוי השווצרי כפי‬
‫שמופיעה בפירסום ‪ .Map graphic and generalization‬מערכת הסימבולים ממומשת בסביבת‬
‫הרפרזנטציות של ‪ ESRI‬ותואמת את תהליך העריכה הכרטוגרפי המאפשר הזזה ועריכה של‬
‫סימבולים תוך שמירה על מיקום מדויק של האוביקט בבסיס הנתונים‪.‬‬
‫תהליכים כרטוגרפים ‪ -‬בסביבת הייצור הכרטוגרפית ממומשים תהליכים כרטוגרפים בהיקף‬
‫הנרחב ביותר מ בין מערכות הייצור במפ"י‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליך ההכללה מיושם באופן חלקי וכולל‬
‫תהליכי קלסיפיקציה‪ ,‬סלקציה‪ ,‬סימבוליזציה‪ ,‬שינוי המבנה הגיאומטרי של הנתונים (לדוגמא ‪-‬‬
‫הפיכת צורת שטח לנקודה)‪ ,‬ופישוט‪ .‬אוטומציה נרחבת של תהליך ההכללה מחייבת ניתוח ומחקר‬
‫מעמיק ופיתוח של אפליקציות שיתמכו בתהליך‪ .‬עם זאת‪ ,‬כידוע קיים קושי אוביקטיבי‪-‬‬
‫‪13‬‬
‫אוניברסלי למימוש תהליך ההכללה וככל הנראה לא תושג אוטומציה מלאה של התהליך‪ .‬תהליך‬
‫עריכה כרטוגרפית‪ ,‬עריכת קווי גובה ומיקום שמות מבוצע ברובו בצורה ידנית ומתבסס על‬
‫מערכות חוקים שתועדו בשנים האחרונות‪ .‬האילוץ העיקרי של העיצוב הכרטוגרפי הוא התאמת‬
‫מוצרים לצרכים מיוחדים של הצרכנים‪ .‬ה עיצוב סופי של המפות והכנתם לדפוס מבוצעים‬
‫בסביבת ‪ Adobe Illustrator‬ולא בסביבת ‪.ESRI‬‬
‫‪ 6.4‬מוצרי מפה מותאמת אישית ומפות עבודה ‪ -‬באמצעות תוכנית ‪ MapiAG‬ניתן להציג שכבות‬
‫ממ"ג עם סימבולוגיה בהתאם לבחירה של המשתמש‪ .‬המשתמש בוחר את שכבות הרקע של המפה‬
‫וקנה המידה והמפה מוצגת בהתאם‪ .‬בנוסף ניתן לצרף כיתובים ממאגר הטופומנסטיקון‪ .‬בשיתוף‬
‫בין תחום ענ"א וחנות המפות אופין תהליך הידוע כמפה מותאמת אישית‪ .‬בתהליך זה הלקוחות‬
‫מאפיינים את המפה באמצעות נציג של חנות המפות ‪ .‬בנוסף קיים שרות זה דרך אתר מפ"י‪.‬‬
‫מוצרי המיפוי המיוצרים בסביבה זו כוללים בעיקר מפות בקנה מידה גדול‪ ,‬מפות עירוניות‪ ,‬מפות‬
‫משולבות עם נתוני קדסטר (גושים בלבד או גושים וחלקות) בקנה‪-‬מידה גדול במיוחד וכן‬
‫אורתופוטו כרקע לתצוגת קדסטר‪ .‬בעבר הופקו מפות טופוגרפיות בקנ"מים ‪,1:25,000 ,1:10,000‬‬
‫‪ .1:100,000 ,1:50,000‬בנספח ‪ 4‬מוצג מודל נתונים למפות עבודה המופקות באמצעות מערכת‬
‫מפה מותאמת אישית‪.‬‬
‫סימבולוגיה ‪ -‬המערכת עובדת בסביבת העבודה הישנה של הממ"ג הטופוגרפי וממשת סימבולוגיה‬
‫שאופיינה בתחילת שנות ה‪ 90-‬בתחום כרטוגרפיה ופותחה בתחום ענ"א‪ .‬המערכת מציגה בצורה‬
‫אוטומטית סימבולוגיה בהתאם לבחירות שבוצעו ע"י המשתמש ומצמידה לכל שכבת מידע את‬
‫הסימבול הכרטוגרפי המתאים‪ .‬הסימבולוגיה שמורה ספריות סימבולים כ‪ style gallery -‬וכן‬
‫בקבצי ‪ ).lyr( Layer‬בהתאם למודל הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי ומתייחסת לשדה ‪Type code‬‬
‫של השכבות‪.‬‬
‫תהליכים כרטוגרפים – התוכנה מותאמת לסביבת הפקה של פלוטרים ואינה מותאמת להבאה‬
‫לדפוס כפי שנדרש בכרטוגרפיה‪ .‬בנוסף התוכנה אינה מטפלת בעריכה כרטוגרפית ומבצעת פעולות‬
‫הכללה בסיסיות‪ .‬ההכללה מתמקדת בעיקר בבחירה של שכבות בהתאמה לקנה‪-‬מידה (תהליך‬
‫קלסיפיקציה וסלקציה)‪ ,‬בחירה לפי שדה ‪ type code‬וכן בהתאמת הסימבול לקנה המידה (תהליך‬
‫סימבולוזציה)‪ .‬התוכנה אינה מטפלת בתהליכי הכללה נוספים כגון תהליך אגרגציה להפיכת‬
‫מספר אוביקטים לסימבול אחוד או לתהליך הזזה הנגרם מהתנגשות פרטים לאחר הצמדת‬
‫סימבולוגיה‪.‬‬
‫‪ 6.5‬מוצרים ושירותים נוספים ‪-‬מוצרי מיפוי נוספים עם הקשר לנושא כרטוגרפיה וסימבולוגיה‬
‫מיוצרים בתחומים שונים במרכז למיפוי ישראל‪ .‬קובץ ‪ lib-display mxd‬כולל ארגון של שכבות‬
‫הממ"ג בשילוב סימבולוגיה לתצוגה בקני‪-‬מידה שונים‪ .‬הקובץ הוכן על בסיסי מודל הנתונים‬
‫הטופוגרפי הישן מתבסס על סימבולוגיה של מפה מותאמת אישית עם שינויים‪ .‬זהו קובץ עזר‬
‫ומשמש לתצוגה של נתוני הממ"ג הטופוגרפי בעיקר לצרכים פנימיים‪ .‬קווי גובה מופקים בתחום‬
‫ענ"א על בסיס אלגוריתם לחישוב קווי גובה מתוך מטריציה מפורטת של גבהים במרווחים של ‪4‬‬
‫מ'‪ .‬מבחינה כרטוגרפית איכות קווי הגובה בשטחים הררים היא טובה‪ ,‬עם זאת בשטחים‬
‫מישוריים קווי הגובה מאופיינים במורכבות יתר המחייבת טיפול באמצעות תהליכי פישוט קווים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תחומים נוספים רלבנטים לנושא כרטוגרפיה והכללה הינם מוצרים בתחום המיפוי הימי לנושא‬
‫קווי חוף ומוצרים בתחום מחקר גבולות לנושא קווי גבול לתצוגה במפות ובפורטל‪.‬‬
‫‪ .7‬סביבת הפקה והפצה‬
‫קיימת אבחנה בין סביבת הפקה והפצה דיגיטאלית לבין סביבת הפקה של מוצרים מודפסים‪.‬‬
‫הפצה דיגיטאלית כוללת מדיה ניידת הנמסרת למשתמש ובה קבצים צרובים של המידע המבוקש‪.‬‬
‫כגון‪ ,‬בסיסי נתונים גיאוגרפים של מוצרי הבנט"ל‪ ,‬קבצים של מפות רסטר וקבצים של מודל‬
‫גבהים (‪ .)DEM‬שיטת הפצה דיגיטאלית נוספת היא באמצעות רשת האינטרנט או האינטרא‪-‬נט‬
‫הממשלתי באמצעות הפורטל הגיאוגרפי של המרכז למיפוי ישראל‪ .‬פורטל זה משמש שער‬
‫למשתמשים למידע גיאוגרפי של משרדי הממשלה‪ .‬בעתיד ינתנו שרותי מיפוי ברשת ( ‪Web‬‬
‫‪ )Services‬אשר יאפשרו למשתמש להתקשר ישירות לבסיסי הנתונים הגיאוגרפים‪ .‬בנושא תצוגה‬
‫כרטוגרפית וסימבולוגיה המשמעות הרבה ביותר היא לנושא הפורטל הגיאוגרפי‪ .‬הנושאים‬
‫הקשורים לתצוגה בפורטל תוארו בהרחבה בפרקים קודמים‪.‬‬
‫להפקה והדפסה של מוצרי מיפוי משמעות רבה יותר לנושא כרטוגרפיה וסימבולוגיה‪ .‬מאחר‬
‫ובמעבר ממוצר במדיה דיגיטאלית למוצר במדיה אנלוגית ‪ -‬מפת נייר שהופקה בתווין או הודפסה‬
‫במכונת דפוס יתכנו הבדלים‪ .‬ההבדלים המרכזיים נובעים משינוי רזולוציה בין מסך גראפי‪ ,‬מפה‬
‫מתווין ומפה מודפסת‪ .‬וכן הבדלים בערכות צבעים ומעבר בין שיטות תצוגה ‪ RGB‬לשיטת‬
‫‪ . CMYK‬שינויי רזולוציה עלולים להשפיע על איכות המופע של סימבולים נקודתיים מורכבים‪,‬‬
‫סימבולים קווים המבוססים על קווים דקים במיוחד על דגם מורכב במיוחד וכן בסימבולים של‬
‫שטחים המבוססים על דגם של סימבולים נקודתיים‪ .‬להבדלים בערכת הצבעים משמעות רבה עוד‬
‫יותר שכן תרגום לקוי בין שיטות התצוגה וערכות הצבעים עלול ליצור עיצוב שונה לחלוטין של‬
‫המפה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדרש סנכרון מלא ככל שניתן בין תצוגה של מפות במסך גראפי‪ ,‬תווין ומכונת‬
‫הדפוס‪.‬‬
‫‪ .8‬סביבת המשתמשים‬
‫סביבת המשתמשים משתנה בהתאם לסוגי המשתמשים‪ ,‬סוגי השימושים והאמצעים הטכניים‬
‫המשמשים לתצוגה‪.‬‬
‫סוגי המשתמשים – ניתן לסווג את המשתמשים בהתאם לשלושה קריטריונים עיקריים‪ :‬סיווג‬
‫ארגוני‪ ,‬היקף הנתונים הנדרשים וסביבת העבודה‪ .‬בקריטריון הראשון נבחין בין משתמשים‬
‫ציבוריים הכוללים חלק ממשרדי הממשלה וגופי תשתית ממשלתייים אחרים ובין משתמשים‬
‫פרטיים‪ .‬בין משרדי הממשלה העיקריים נציין את משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬משרד התחבורה‪,‬‬
‫המשרד לתשתיות‪ ,‬משרד הביטחון ובין גופי התשתית העיקריים נציין את חברת חשמל‪ ,‬מקורות‪,‬‬
‫רשות שמורות הטבע וגנים לאומיים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬רשות העתיקות ואחרים‪ .‬משתמשים‬
‫פרטיים כוללים משרדי מודדים ומכונים פוטוגרמטרים‪ ,‬משרדי תכנון‪ ,‬שמאים‪ ,‬משפטנים בתחום‬
‫המקרקעין וכדומה‪ .‬לקוחות חדשים הם חברות בתחום הניווט וספקיות תוכן ושירותים‬
‫באינטרנט‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בקריטריון היקף הנתונים נבחין בצורך לנתונים ברמה ארצית ולצורך לנתונים ברמה מקומית‪.‬‬
‫משרדי הממשלה וגופי התשתית וכן חברות הניווט וספקיות האינטרנט דורשים מידע ברמה‬
‫ארצית‪ .‬משרדי מדידות ותכנון מזמינים בדר"כ נתונים ברמה מקומית ואזורית‪ ,‬אך לא ברמה‬
‫ארצית‪.‬‬
‫סביבת העבודה של חלק מהמשתמשים בעיקר במשרדי תכנון‪ ,‬משרדי אדריכלים‪ ,‬שמאים וכדומה‬
‫אינה סביבה של מערכות מידע גיאוגרפית (‪ )GIS‬כי אם סביבה גראפית של תוכנות כגון‬
‫‪ .AutoCAD‬מצב זה מחייבת התאמת מודל הנתונים‪ ,‬תפיסת התצוגה ומערכת הסימבולוגיה‬
‫לסביבה זו‪.‬‬
‫סוגי השימושים – קיימות שלוש קבוצות ראשיות של שימושים במידע‪ :‬תצוגה והפקה של מפות‪,‬‬
‫ניתוח מרחבי ושימוש בבסיס הנתונים כתשתית למימוש שרות‪ .‬השימוש האינטנסיבי ביותר‬
‫כיום וככול הנראה גם בשנים הקרובות הוא בתצוגה והפקה של מפות‪ .‬הפקה של מפות המציגות‬
‫שכבות מיפוי בסיסיות בלבד‪ ,‬שילוב עם שכבות נושאיות‪ ,‬מפות בקנה‪-‬מידה שונים ועל רקע‬
‫משתנה‪ .‬תצוגה והפקת מפות מתייחסת גם לשימוש של ניתוח מרחבי במפות המציגות את‬
‫תוצאות הניתוח המרחבי ומשמעותן‪ .‬תצוגה רלבנטית גם לשימוש באספקת שירותים‪ ,‬כגון‬
‫שירותי ניווט והכוונת תנועה‪ .‬מכאן שמרכיב התצוגה רלבנטי לכל סוגי השימושים‪.‬‬
‫סוגי האמצעים הטכניים – האמצעים הטכניים העומדים לרשות המשתמשים במידע גיאוגרפי‬
‫הם רבים ומגוונים‪ .‬המידע מוצג במסכים שגודלם נע בין ‪ 3‬אינטשים במכשירי כף יד למסכים‬
‫שגודלם מעל ל‪ 100 -‬אינטשים המוצגים באולמות כנסים‪.‬‬
‫האמצעים הטכניים מאופיינים בתכונות שונות כגון‪ :‬רזולוציה‪ ,‬אמצעי תאורה פנימיים וחיצוניים‪,‬‬
‫צבעי מסך שונים (כגון לבן‪ ,‬גווני אפור‪ ,‬שחור ואחרים)‪ ,‬יחס גודל מסך שונים (יחס אורך ורוחב‬
‫המשפיעים על מתיחת התמונה)‪ ,‬גמישות למשתמש בבחירה של עיצוב גראפי במסך ועוד‪.‬‬
‫גודל המסך ותכונותיו משפיעים באופן ישיר על תכולת המידע לתצוגה ואיכותה‪ .‬היקף ההכללה‬
‫הנדרש לצורך בחירת המידע לתצוגה מחייב הגדרת תהליכים רבים וניסוח מערכת חוקים מורכבת‬
‫שכן המידע נדרש לתצוגה במשטחים שונים‪ .‬בהיבט סימבולוגיה נדרש לאפיין תפיסה המבוססת‬
‫על מערך סימבולים מודולורי ומערכת חוקים של סימבולוגיה גמישה ומותאמת למגוון רחב של‬
‫אמצעים טכניים‪.‬‬
‫בנוסף נדרש לסנכרן בין הפתרונות הדיגיטאלים לתצוגה במפות מודפסות המשמשות עדין‬
‫כאמצעי התצוגה הראשי בשטח‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פרק ב ‪ -‬סיכום מצב קיים וצרכים בתחום כרטוגרפיה וסימבולוגיה‬
‫הנחת יסוד מרכזית באפיון תקן סימבולוגיה וכרטוגרפיה הוא הצורך ביצירת אחידות ככל שניתן‬
‫במופע הכרטוגרפי ובתצוגה של מוצרי המיפוי במדיות שונות‪ -‬פורטל‪ ,‬מערכות מידע גיאוגרפיות‬
‫ובמפות נייר‪ .‬עם זאת לכל אחד מסוגי המדיות והמוצרים תכונות ייחודיות וקיימים אילוצים‪,‬‬
‫צרכים ומגבלות שונות היוצרים ייחודיות בשיטות התצוגה‪ .‬לפיכך הפתרון בעבודה יתבסס על‬
‫עקרון של הסדרת אחידות בכל המוצרים תוך שמירה על ייחודיות במדיות השונות ובמוצרים‬
‫השונים על בסיס של אילוצים לוגיים‪ .‬על‪-‬פי ניתוח מצב קיים וצרכים ניתן לאפיין את המרכיבים‬
‫הבאים הרלבנטים למימוש אחידות‪ ,‬לאחר מכן יוצג תיאור התהליכים הקיימים במרכיבים אלה‪.‬‬
‫מרכיבי האחידות הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מודל הנתונים של מוצרי המיפוי‬
‫‪ .2‬סימבולוגיה‬
‫‪ .3‬תהליכי הכללה ועריכה כרטוגרפית‬
‫‪ .4‬עיצוב מפות ותצוגת מפות רקע‬
‫‪ .1‬אחידות במודל נתונים של מוצרי מיפוי‬
‫אחד ההבדלים המרכזיים הקיימים במצב הקיים במוצרי המיפוי במפ"י הוא מודל הנתונים של‬
‫המוצרים‪ .‬מודל נתונים של מוצר הוא נגזרת של מודל הנתונים הכללי (בנט"ל) ומתייחס לשאלה‬
‫הראשונה בתצוגה והיא – מה מציגים ? מודל נתונים למוצר משתנה בהתאם לנושא‪ ,‬לקנה‪-‬המידה‬
‫ולדרישות ייחודיות של הצרכן‪ .‬בנוסף המודל מושפע ממגבלות גראפיות הקשורות במדיות‬
‫התצוגה ובתהליכי הכללה‪ .‬במצב הקיים מודל הנתונים של שכבות מיפוי בסיסיות לתצוגה באותו‬
‫קנה‪-‬מידה עלול להיות שונה‪ ,‬לדוגמא בתצוגה בקנה‪-‬מידה ‪ 1:50,000‬בפורטל‪ ,‬במפות הנייר‬
‫ובמערכת מפה מותאמת אישית יוצגו שכבות מידע שונות‪ .‬מצב זה בהחלט יתכן אבל הוא צריך‬
‫להיות מוצדק ומבוסס על אילוצים אוביקטיבים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ לגבש מודל נתונים אחיד ככל‬
‫הניתן לכלל מוצרי המיפוי הבסיסיים ולהגדיר את המאפיינים הייחודים במדיות ובתחומים‬
‫שונים‪ .‬בנספחים ‪ 2‬עד ‪ 4‬מוצג מודל הנתונים במוצרים שונים‪.‬‬
‫מודל הנתונים במוצרי בנט"ל ‪ -‬מודל הנתונים של מוצרי הבנט"ל מבוססים על הגדרת שכבות ל‪4-‬‬
‫המוצרים המובילים – בנט"ל קל‪ ,‬בינוני‪ ,‬מתקדם ומלא‪ .‬מודל הנתונים מבוסס על הרחבה של‬
‫מספר שכבות המידע בכל מוצר (בנספח ‪ 2‬מודגשים השינויים בין המוצרים)‪ .‬מודל הנתונים של‬
‫מוצרי הבנט"ל‪ ,‬עם זאת כאשר אחד המוצרים מוצג במערכת גיאוגרפית חלים עליו חוקי תצוגה‪.‬‬
‫במסגרת סקר מצב קיים הוגדרו קנה‪-‬המידה ‪ 1:25,000 ,1:10,000‬וכן ‪ 1:50,000‬כמובילים ולכן‬
‫המלצות עתידיות בהקשר של מודל נתונים למוצרי בנט"ל יתייחסו בעיקר לקני המידה שהוגדרו‪.‬‬
‫מודל הנתונים במוצרי כרטוגרפיה ממוחשבת – מודל הנתונים של מוצרי כרטוגרפיה מבוסס על‬
‫המקובל בתצוגה של מפות נייר‪ .‬התפיסה של מה מוצג במפה נקבעה והושרשה במסורת של ארגוני‬
‫מיפוי לפני עשרות שנים ומאז מלווה את מרבית מפות הנייר וכן את המפות הדיגיטאליות‬
‫החדשות‪ .‬בהקשר זה נציין שקיימת שונות בתפיסה של ארגוני מיפוי מובילים בעולם ביחס למידע‬
‫במפות‪ .‬המפוי האמריקאי נוטה להפשטה וצמצום כמות המידע במפה לעומתו המיפוי הרוסי נוטה‬
‫‪17‬‬
‫להרחבה של מגוון הנתונים ותכולתן‪ .‬לצורך הדגמה אם נשווה בין מפה אמריקאית ומפה רוסית‬
‫באותו קנה‪-‬מידה ובאותו שטח גיאוגרפי נראה הבדלים בולטים בתכולת המידע והסימבולוגיה‪.‬‬
‫בהקשר זה ניתן להגדיר את המיפוי הישראל כמוצר ביניים המאזן בין המיפוי האמריקאי הפשטני‬
‫ומיפוי הרוסי המרחיב‪.‬‬
‫נושא שני בהקשר של מודל נתונים במפות הוא חלוקת המפות למשפחות מיפוי‪ .‬המשפחות‬
‫השונות מוגדרות על‪-‬ידי טווח של קנה‪-‬מידה ומעבר בין משפחה אחת לשנייה מאופיין בשינויים‬
‫משמעותיים במודל הנתונים‪ .‬לעיתים מכנים זאת 'קריסה' של מודל הנתונים והסימבולוגיה‬
‫דהיינו שינוי משמעותי ביותר בין המשפחות‪ .‬בתוך משפחת מיפוי מסויימת מודל הנתונים הוא‬
‫בדרך כלל זהה‪ .‬סוגי הנתונים אינם משתנים אך תכולתן משתנה בהתאם לקנה המידה‪ .‬התפיסה‬
‫של משפחות מיפוי רלבנטית הן למיפוי הטופוגרפי והן למיפוי הנושאי‪ .‬ולהערכתי נכונה לכל סוגי‬
‫המדיות וסביבות התצוגה בפורטל‪ ,‬בממ"ג ובמפות‪.‬‬
‫להלן תיאור משפחות המיפוי המקובלות במיפוי הגיאוגרפי והטופוגרפי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי בקנה גדול במיוחד ומיפוי הנדסי – גדול מקנה‪-‬מידה ‪.1:10,000‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי טופוגרפי בקנה‪-‬מידה בינוני – ‪ 1:10,000‬עד ‪ 1:100,000‬ולעיתים אף עד לקנ"מ‬
‫‪.1:200,000‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי גיאוגרפי מפורט בקנה מידה ‪ 1:250,000‬עד ‪.1:500,000‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי גיאוגרפי בסיסי בקנה‪-‬מידה ‪ 1:500,000‬עד לקנה‪-‬מידה ‪. 1:1,000,000‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי גיאוגרפי שילדי בקנה מידה ‪ 1:1,000,000‬עד לקנה‪-‬מידה ‪.1:5,000,000‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי בקנה‪-‬מידה קטן מ ‪. 1:5,000,000‬‬
‫נושא שלישי בהקשר למודל נתונים של מפות הוא האבחנה בין נתוני מיפוי בסיסייים לשכבות‬
‫מידע נושאיות‪ .‬בעבר המפה הלבנה הבסיסית היתה המפה הראשית ובה הוכוונו עיקר מאמצי‬
‫הייצור הכרטוגרפי‪ .‬המיפוי הנושאי הוכן בהתאם לדרישות הד‪-‬הוק של צרכנים‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫בעיקר מסיבות כלכליות המפה הבסיסית המיוצרת אינה המטרה העיקרית של מאמצי הייצור‬
‫והפיתוח כי אם מפה נושאית המשלבת מידע מפורט בנושא דרכים‪ ,‬סימון שבילים‪ ,‬תיור ונופש‪.‬‬
‫מצב זה מחייב הגדרה מחדש של מודל הנתונים של מפת הבסיס שכן חלק מהשכבות הנושאיות‬
‫מוגדרות במודל הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי ונדרשים גם למפה הנושאית‪.‬‬
‫מודל הנתונים במוצרי הפורטל ‪ -‬מודל הנתונים של מוצרי הפורטל מאופיין בהגדרת שכבות מידע‬
‫וסימבולוגיה ב ‪ caching‬לתצוגה בקנה מידה החל מ‪ 1:5,000 -‬ועד לקנה‪-‬מידה ‪ . 1:3,000,000‬מודל‬
‫הנתונים של הפורטל נגזר ממודל הבנט"ל‪ ,‬אך בשלב זה לא נאסף מידע על תכולת שכבות המידע‬
‫בכל קנה‪-‬מידה‪ .‬אילוץ חשוב שיכול להשפיע על אפיון מודל הנתונים של שכבות המיפוי הבסיסי‬
‫הוא הצורך לשלב בתצוגה שכבות נושאיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬מודל הנתונים בפורטל יהי ככל הנראה מופשט‬
‫יותר בהשוואה למודל נתונים של מפות נייר ומוצרי פורטל באותו קנה‪-‬מידה‪ .‬נושא זה ינותח‬
‫בהרחבה באבן דרך ‪.2‬‬
‫מודל נתונים במוצרי מערכת ‪( MapiAG‬מפה מותאמת אישית) – מודל נתונים של מוצרי מפה‬
‫מותאמת אישית מבוסס על מערך הקודים של הממ"ג הטופוגרפי‪ .‬מערך זה מאופיין בפירוט יתר‬
‫‪18‬‬
‫של מאות שכבות מידע ולכן גם מודל הנתונים של המוצרים בכל קנה‪-‬מידה כולל מספר רב של‬
‫שכבות מידע‪ .‬פירוט זה גורם לגודש רב של נתונים (וסימבולוגיה) בתצוגה במערכות מידע ובמפות‬
‫עבודה‪ .‬פתרון אפשרי לבעייה זו הוא קלסיפקציה מחדש של שכות המידע לקטגוריות כלליות‬
‫יותר‪ .‬עם זאת המערכת עתידה להיות מותאמת לעבודה במודל נתונים של הבנט"ל ולכן משמעות‬
‫הפתרון תבחן במהלך אבן דרך ‪.2‬‬
‫‪ .2‬אחידות בנושא סימבולוגיה‬
‫מודל הנתונים עוסק בשאלה מה מציגים במפה או במערכת המידע ? סימבולוגיה לעומת זאת‪,‬‬
‫עוסקת בשאלה איך או כיצד מציגים את מודל הנתונים הנבחר‪ .‬שאלת האיך אינה מצטמצת‬
‫לנושא הסימבולוגיה בלבד‪ .‬היא רחבה יותר וקשורה לתהליכים כרטוגרפים של הכללה ועריכה‬
‫שיפורטו בסעיף הבא‪.‬‬
‫אחידות בנושא סימבולוגיה הינה אחד מעקרונות היסוד של עבודה זו‪ .‬הנחיית מנכ"ל קובעת כי יש‬
‫לשאוף לאחידות ככל שניתן במוצרי המיפוי במדיות שונות‪ .‬מניתוח מצב קיים עולה כי במפ"י‬
‫מתקיימות במקביל מספר מערכות סימבולוגיה במוצרי מיפוי שונים‪ .‬מערכות הסימבולוגיה‬
‫המובילות הן של מפות טופוגרפיות וסימון שבילים בקנה‪-‬מידה ‪ 1:50,000‬ו‪ 1:25,000 -‬המשמשות‬
‫בכרטוגרפיה ממוחשבת‪ ,‬סימבולוגיה של הממ"ג הטופוגרפי אשר מיושם בוראציות שונות במפה‬
‫מותאמת אישית‪ ,‬בקובץ ‪ lib-display‬ובמפות עבודה ומערכת הסימבולוגיה של הפורטל‪.‬‬
‫מערכות הסימבולוגיה השונות מוגבלות לטווח מסוים של קנה מידה מוכוונות למוצרים מסוימים‬
‫לרוב בתצוגה סטנדרטית של מפות ולא לתצוגה גמישה במערכות מידע‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגישה בעבודה‬
‫הנוכחית היא של ראיה מערכית כוללת‪ ,‬גיבוש תפיסה המבוססת על חוקי תצוגה כמותיים‬
‫ואיכותיים ומתן מענה למגוון רחב של מוצרים וגמישות לתצוגה במדיות שונות‪.‬‬
‫במערכות הסימבולוגיה הקיימות ניתן למצוא סימבולים איכותיים אותם רצוי לשמר‪ ,‬סימבולים‬
‫אחרים נדרש לעצב מחדש ולשפר וסימבולים אחרים נדרש לייצר מחדש‪.‬‬
‫סימבולוגיה במוצרי בנט"ל ‪ -‬עובדת מול מודל הנתונים של הבנט"ל ומייצרת נגזרת של בסיס‬
‫הנתונים ‪ SDE‬בפורמטים של בסיסי נתונים גיאוגרפים כגון ‪ MDB , GDB‬או קבצי ‪.Shape‬‬
‫בנוסף קיימת דרישה של המערכת להסבת המידע לפורמטים גראפיים כגון ‪ DXF‬או ‪DWG‬‬
‫למערכות ‪ Autocad‬עם זאת‪ ,‬המוצרים המופקים במערכת הם נטולי סימבולוגיה ובשלב זה‬
‫מוצגים ווקטורים של שכבות המידע בסימבולוגיה אקראית‪ .‬בנוסף לא קיימת בשלב זה‬
‫התייחסות לשינוי הסימבולוגיה וכן תכולת המידע (מודל הנתונים) על רקע אורתופוטו במוצרים‬
‫השונים‪ .‬הדרישה לאפיון סימבולוגיה כוללת את הפורמטים הגראפיים‪.‬‬
‫סימבולוגיה בכרטוגרפיה ממוחשבת ‪ -‬הסימבולוגיה המשמשת את התהליך הכרטוגרפי‬
‫התבססה עד לאחרונה על ספריות ‪ style gallery‬זהות לספריות המשמשות את מערכת מפה‬
‫מותאמת אישית‪ .‬ספריות הסימבולוגיה תאמו את מודל הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי בשנים‬
‫האחרונות פותחה מערכת סימבולים חדשה המבוססת בחלקה על מערכת הסימבולים של מרכז‬
‫המיפוי השווצרי כפי שמופיעה בפירסום ‪ .Map graphic and generalization‬מערכת הסימבולים‬
‫‪19‬‬
‫ממומשת בסביבת הרפרזנטציות של ‪ ESRI‬ותואמת את תהליך העריכה הכרטוגרפי המאפשר‬
‫הזזה ועריכה של סימבולים תוך שמירה על מיקום מדויק של האוביקט בבסיס הנתונים‪.‬‬
‫הסימבולוגיה במערכת הכרטוגפית מבוססת בעיקר על סימבולים של מפות טופוגרפיות‬
‫וסימבולים של מפות נושאיות המיוצרות בתחום‪ .‬התאמת הסימבולוגיה לתצוגה במפותצלום‬
‫מוגבלת למוצרים בודדים בלבד וככל הנראה לא נעשה אפיון כרטוגרפי מלא למוצרים אלה‪ .‬בנוסף‬
‫לא ממומש תפיסה של מוצרים לתצוגה בתלת‪-‬מימד ולא ממומשת סימבלוגיה לכך‪ .‬כמו כן לא‬
‫ממומשת סימבולוגיה לתצוגת פני השטח בשיטות שונות למעט גווני גובה והצללה‪.‬‬
‫סימבולוגיה במערכת ‪ MapiAG‬מפה מותאמת אישית ‪ -‬המערכת עובדת בסביבת העבודה‬
‫הישנה של הממ"ג הטופוגרפי וממשת סימבולוגיה שאופיינה בתחילת שנות ה‪ 90-‬בתחום‬
‫כרטוגרפיה ופותחה בתחום ענ"א‪ .‬המערכת מציגה בצורה אוטומטית של הסימבולוגיה בהתאם‬
‫לבחירות שבוצעו ע"י המשתמש ומצמידה לכל שכבת מידע על הסימבול הכרטוגרפי המתאים‪.‬‬
‫הסימבולוגיה שמורה בהתאם למודל הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי ומתייחסת לשדה ‪Type‬‬
‫‪ code‬של שכבות המידע‪ .‬הסימבולוגיה שמורה ספריות סימבולים כ‪ style gallery -‬וכן על קבצי‬
‫‪.).lyr( Layer‬‬
‫הסימבולוגיה הממומשת במערכת מתאימה בעיקר למפות בקנה‪ -‬מידה גדול ובינוני עד לקנ"מ‬
‫‪ , 1:100,000‬אם כי השימוש העיקרי הוא לקנה‪-‬מידה גדול מ‪ .1:20,000 -‬מצב דומה קיים לגבי‬
‫תצוגה של סימבולוגיה של חלק משכבות המידע על רקע אורתופוטו‪ .‬הסימבולוגיה משתנה‬
‫במקרים מסויימים בהתאם לדרישות הצרכנים‪ .‬בנוסף קיימת יוזמה מקומית של שיפור‬
‫הסימבולוגיה בהפקה של מפות עירוניות‪ .‬ואריאציה נוספת של הסימבולוגיה של מפה מותאמת‬
‫אישית היא קיימת בקובץ ‪.lib-display‬‬
‫סימבולוגיה בפורטל הגיאוגרפי – בפורטל עוצבה גרסה נוספת של מערכת סימבולוגיה‪ .‬הנטייה‬
‫הבסיסית היא להשתלב במערך הסימבולים המשמשים בכרטוגרפיה ממוחשבת ואף נעזרו באנשי‬
‫המקצוע הכרטוגרפים בכך‪ .‬עם זאת מגוון הצרכים בפורטל הוא רחב וכן האילוצים הנובעים‬
‫מגמישות בתצוגה המידע בקנה‪-‬מידה גמיש ומשתנה וכן בתצוגה של שכבות מידע נושאיות רבות‬
‫על רקע שכבות המיפוי הבסיסיות חייבו שינויים והתאמות שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬אחידות בתהליכים כרטוגרפים – עריכה‪ ,‬הכללה‪ ,‬כיתוב שמות ועיצוב מפה‬
‫תהליכים כרטוגרפים של הכללה ועריכה עוסקים בשאלה מה להציג וכן בשאלה כיצד להציג‪.‬‬
‫תהליכים הכללה כגון קלסיפקיציה‪ ,‬סלקציה וייצוג משפיעים על מודל הנתונים ותהליכים של‬
‫אגרגציה‪ ,‬הזזה‪' ,‬קריסה' ואחרים משפיעים אל מערכת הסימבולוגיה ועל השאלה כיצד יוצג מודל‬
‫הנתונים‪ .‬בניתוח מצב קיים של תהליכים כרטוגרפים הממומשים במוצרים השונים נבדקו‬
‫הנושאים הבאים‪ :‬הכללה‪ ,‬עריכה כרטוגרפית‪ ,‬מיקום ועריכת שמות ועיצוב מפה‪ .‬ברמה כללית‬
‫ניתן לציין כי התהליכים הכרטוגרפים ברמה המתקדמת ביותר מיושמים במערכת לכרטוגרפיה‬
‫ממוחשבת‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימים פערים בניסוח מערכות חוקים לצורך אוטומציה של תהליכי הכללה‬
‫ועריכה‪ .‬מרבית התהליכים מותאמים לקנה‪-‬מידה ‪ 1:50,000‬ו ‪ 1:25,000‬בלבד מבוצעים בדרך כלל‬
‫בצורה ידנית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תהליכים בבנט"ל – בסביבת הבנט"ל לא מבוצעים תהליכים כרטוגרפים‪ .‬מבוצעים תהליכי‬
‫בחירה של שכבות מידע בהתאם לאפיון המוצרים ניתן להגדיר פעולה זאת כתהליך סלקציה של‬
‫שכבות מידע בלבד ללא מימוש תהליכי עריכה‪ ,‬הכללה ועיצוב מפות‪ .‬כל זמן שמוצרי הבנט"ל‬
‫שמורים כבסיסי נתונים‪ ,‬לא נדרש לממש תהליכים כרטוגרפים עם זאת קיים צורך במימוש‬
‫סימבולוגיה ובתצוגה במערכות מידע נדרש לממש באופן חלקי תהליכי הכללה למנוע גודש רב של‬
‫הנתונים בתצוגה בקנה‪-‬מידה קטן‪ .‬בבסיסי הנתונים של מוצרי הבנט"ל קיימות שכבות ובהן‬
‫שמות מקומות כגון מספרי כבישים‪ ,‬ערכי גובה‪ ,‬שמות ישובים‪ ,‬שמות אתרים ומוסדות וכדומה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין התייחסות במוצרי הבנט"ל להיבטים כרטוגרפים של מיקום שמות‪ ,‬פריסתן ואפיונם‬
‫הגראפי‪.‬‬
‫תהליכים בפורטל – התפיסה לנושא עיצוב התצוגה בפורטל נובעת בחלקה מאילוצים הנובעים‬
‫מצורך בתצוגה של שכבות נושאיות וכן מאילוצים הקשורים להנדסת אנוש בפורטלים‪ .‬התהליכי‬
‫עבודה כרטוגרפים בפורטל מוגדרים בחלקם ב‪ .caching‬ככל שידוע עד‪-‬כה למעט תהליכי בחירה‬
‫של שכבות מידע לא מבצועים תהליכי הכללה ועריכה לנתונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיתוב השמות נעשה‬
‫באמצעות תוכנה למיקום שמות‪.‬‬
‫תהליכים בכרטוגרפיה ממוחשבת ‪ -‬בסביבת הייצור הכרטוגרפית ממומשים תהליכים כרטוגרפים‬
‫בהיקף הנרחב ביותר בין מערכות הייצור במפ"י‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליך ההכללה מיושם באופן חלקי‬
‫וכולל תהליכי קלסיפיקציה‪ ,‬סלקציה‪ ,‬סימבוליזציה‪ ,‬שינוי המבנה הגיאומטרי של הנתונים‬
‫(לדוגמא ‪ -‬הפיכת צורת שטח לנקודה)‪ ,‬ופישוט‪ .‬אוטומיציה נרחבת של תהליך ההכללה מחייבת‬
‫ניתוח ומחקר מעמיק ופיתוח של אפליקציות שיתמכו בתהליך‪ .‬עם זאת‪ ,‬כידוע קיים קושי‬
‫אוביקטיבי‪-‬אוניברסלי למימוש תהליך ההכללה וככל הנראה לא תושג אוטומציה מלאה של‬
‫התהליך‪ .‬תהליך עריכה כרטוגרפית‪ ,‬עריכת קווי גובה ומיקום שמות מבוצע ברובו בצורה ידנית‬
‫אך מתבסס על מערכות חוקים שתועדו בשנים האחרונות‪ .‬האילוץ העיקרי של התהליך‬
‫הכרטוגרפי הוא התאמת מוצרים לצרכים מיוחדים של הצרכנים‪ .‬לפיכך‪ ,‬עיצוב סופי של המפות‬
‫כמוצרים גראפיים והכנתם לדפוס מבוצעים בסביבת‬
‫‪ ,Adobe Illustrator‬ככל הנראה הסביבה‬
‫המתאימה ביותר לעיצוב גראפי‪ .‬באגף כרטוגרפיה קיים המידע המקיף ביותר במפ"י בהקשר של‬
‫תצוגה של שמות גיאוגרפים‪ .‬קיים תיעוד המבוסס על כתבים כרטוגרפים משנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬וכן‬
‫תיעוד תהליכי עבודה של טיפול בשמות במפות בסביבה הממוחשבת‪ .‬עם זאת המידע המתייחס‬
‫לייצוג הגראפי של השמות במפות מתועד בעיקר למפות שהן בתהליכי ייצור סדרתיים בעיקר‬
‫‪ 1:50,000‬ו ‪.1:25,000‬‬
‫תהליכים במערכת ‪ – MapiAG‬במערכת ‪ MapiAG‬מבוצעים תהליכים כרטוגרפים בסיסיים‪.‬‬
‫התהליך המרכזי הוא סלקציה של שכבות מידע בהתאם לאפפיון מודל הנתונים במוצרים השונים‬
‫וכן תהליך סימבוליזציה המבוסס על סימבולים שהותאמו לקנה‪-‬מידה שונים‪ .‬הכיתוב של שמות‬
‫גיאוגרפים כולל עריכה ועיצוב גראפי ברמה בסיסית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרק ג‪ .‬תוכנית עבודה‬
‫‪ .1‬תוכנית עבודה לאבן דרך ‪ – 2‬הפקת דו"ח ובו ניתוח משמעויות וגיבוש המלצות בתחום‬
‫כרטוגרפיה וסימבולוגיה‪.‬‬
‫‪ 1.1‬ניתוח והשוואה בין מודלים של נתונים במוצרי מיפוי שונים וגיבוש המלצות למימוש מודל‬
‫נתונים אחוד ככל שניתן למוצרים‪.‬‬
‫נאספו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫מודל נתונים במוצרי בנט"ל‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫מודל נתונים במוצרים בכרטוגרפיה ממוחשבת (מפות נייר)‪.‬‬
‫(‪ )3‬מודל נתונים במפה מותאמת אישית ובמוצרי ממ"ג‪.‬‬
‫פערים – חסרים נתונים על מודל נתונים של מוצרי הפורטל‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ניתוח והשוואה בין מערכות סימבולוגיה של שכבות מיפוי בסיסיות במוצרים ובמדיות‬
‫שונות וגיבוש המלצות למודל סימבולוגיה אחוד ככל שניתן‪ .‬הדגשת המשותף והייחודי בכל‬
‫מדיום‪.‬‬
‫נאספו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫סימבולוגיה של מפות נייר‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫סימבולוגיה של מפות ממ"ג ומפה מותאמת אישית‪.‬‬
‫(‪)3‬‬
‫קובץ ‪ mxd‬של ‪.lib-display‬‬
‫פערים – חסרים נתונים על סימבולוגיה בפורטל‪.‬‬
‫נדרש להשלים מידע על סימבולוגיה בכרטוגרפיה ממוחשבת‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ניתוח והשוואה בין תהליכים כרטוגרפים של הכללה‪ ,‬עריכה‪ ,‬כיתוב שמות ועיצוב מפה‬
‫וגיבוש המלצות למימוש מודל תהליכים אחוד ככל שניתן‪.‬‬
‫נאספו נתונים בפגישות עבודה ומסמכי תיעוד קיימים‪ .‬החל תהליך של ניתוח הכולל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תהליכי הכללה נדרשים בנתוני בנט"ל (קובץ אקסל)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קלסיפיקציה של נתוני בנט"ל (קובץ אקסל)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תהליכי עריכה קרטוגרפית וכיתוב שמות‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח משמעויות לעיצוב מפות‪.‬‬
‫פערים – חסרים נתונים על תהליכים כרטוגרפים בפורטל‪.‬‬
‫נדרש להשלים נתונים בכרטוגרפיה ממוחשבת‬
‫‪22‬‬
‫‪ 1.4‬ניתוח היבטים שונים הקשורים לתצוגות במדיות שונות (מפות נייר‪ ,‬פורטל‪ ,‬בנט"ל) וגיבוש‬
‫המלצות למודל תצוגה אחוד ומאפיינים ייחודיים לתצוגה במדיות שונות‪.‬‬
‫חלק ניכר מהנתונים הנדרשים לניתוח זה נאספו‪ .‬הניתוח יכלול את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתוח תצוגה בפורטל הגיאוגרפי החדש של מפ"י‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח תצוגה במפות נייר שהופקו בכרטוגרפיה ממוחשבת במפ"י‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתוח תצוגה בפורטלים גיאוגרפים עולמיים‪ ,‬לאומיים ומקומיים נבחרים‪.‬‬
‫‪ .4‬גיבוש המלצות למתודולוגיה לניתוח תצוגה בפורטלים גיאוגרפים‪.‬‬
‫‪ .5‬גיבוש המלצות לתצוגה של פני שטח במוצרים ובמדיות שונות‪.‬‬
‫‪ .6‬גיבוש המלצות לתצוגה על רקע אורתופוטו במדיות שונות‪.‬‬
‫‪ .7‬השוואה וניתוח הבדלים בתפיסות תצוגה של מוצרי מיפוי במדיות שונות ( ‪Online‬‬
‫‪ )maps, Digital maps, Raster-paper maps‬בארגוני מיפוי לאומיים נבחרים‪.‬‬
‫‪ .8‬ניתוח דרישות המשתמשים לצרכים ייחודיים במוצרי הבנט"ל‪ ,‬הפורטל‪ ,‬מפות הנייר‬
‫ומוצרים אחרים‪.‬‬
‫‪ .9‬גיבוש המלצות לשיפורים במפרטי קליטה ובתהליכי טיוב הממ"ג בהתאמה לצרכים‬
‫כרטוגרפים‪.‬‬
‫‪ .10‬ניתוח היבטים הקשורים לתצוגה במסכים גראפים שונים (מחשב כף יד‪ ,‬מחשב אישי‪,‬‬
‫מסכים)‪.‬‬
‫נאספו הנתונים הנדרשים לניתוח פורטל מפ"י והשוואה עם מפות נייר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תצוגת אורתופוטו בפורטל‬
‫‪‬‬
‫תצוגת שכבות בסיס בפורטל‬
‫‪‬‬
‫תצוגת שכבות נושאיות בפורטל (חלק מהשכבות בלבד)‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תצוגה משולבת – שכבות בסיס ואורתופוטו (טרם מומש בפורטל ולכן לא‬
‫נאספו נתונים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נאספו דוגמאות של שכבות בסיס לצורך השוואה‪:‬‬
‫‪ o‬בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪1:3,000,000-1:1,000,000‬‬
‫‪ o‬בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪ 1:500,000‬ו ‪1:400,000‬‬
‫‪ o‬בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪1:250,000‬‬
‫‪ o‬בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪1:100,000‬‬
‫‪ o‬ניתוח תצוגה בפורטל בקנה מידה גדול מ‪1:100,000 -‬‬
‫נאספו נתונים לניתוח פורטלים גיאוגרפים בארץ ובעולם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גובשה טיוטה למתודולוגיה המבוססת על קריטריונים לניתוח התצוגה‬
‫הכרטוגרפית בפורטלים גיאוגרפים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נאספו דוגמאות של תצוגה בפורטלים הבאים‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫פורטלים ברמה עולמית‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬גוגל מפס‬
‫‪bingmaps ‬‬
‫‪Openstreetmap ‬‬
‫‪ ‬יאהו מפס‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫פורטלים ברמה לאומית (מסחרי)‬
‫‪‬‬
‫חברת מפה‬
‫‪‬‬
‫אטלס סיטי‬
‫‪‬‬
‫‪( YNET‬אטלס סיטי)‬
‫‪‬‬
‫‪( WALLA MAPS‬אטלס סיטי)‬
‫‪‬‬
‫‪( EMAP‬סיסטמטיקס‬
‫פורטלים ברמה לאומית (ממשלתי)‬
‫‪‬‬
‫אתר מפות משרד החינוך‬
‫‪‬‬
‫אתר מפות משרד התיירות‬
‫פורטלים גיאוגרפים של ארגוני מיפוי לאומיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בריטניה – ‪OS‬‬
‫‪‬‬
‫אוסטריה ‪BEV -‬‬
‫נאספו דוגמאות של מפות בעולם‪:‬‬
‫‪ ‬דוגמאות של מפות טופוגרפיות אמריקאיות (‪.)USGS‬‬
‫‪ ‬דוגמאות של מפות טופוגרפיות רוסיות בקנה‪-‬מידה ‪.1:50,000-1:1,000,000‬‬
‫‪ ‬דוגמאות של מפות בריטיות (‪.)OS‬‬
‫‪ ‬דוגמאות של מפות טופוגרפיות קנדיות בקנה‪-‬מידה ‪.1:250,000 ,1:50,000‬‬
‫‪ ‬דוגמאות של מפות תצלום‪.‬‬
‫תצוגת אורתופוטו‬
‫‪ ‬החלה הכנתו של מודל לתצוגת מידע באורתופוטו‪.‬‬
‫תצוגת פני שטח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫החלה הכנת מסמך ובו המלצה למודל נתונים ומערכת חוקים לתצוגת פני שטח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החלה הכנת מסמך ניתוח משמעויות תצוגת פני שטח‪.‬‬
‫מפרט קליטה ממ"ג‪ :‬תועדו הערות לשיפורים הנדרשים במפרט קליטה ממ"ג עפ"י צרכים‬
‫כרטוגרפים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫תוכנית עבודה לאבן דרך ‪ – 3‬יישום ודו"ח סופי‬
‫‪ .1‬סביבת עבודה ב ‪ - ARCGIS‬נבנתה סביבת עבודה ב‪ ARCGIS -‬לצורך הדגמה של מערכת‬
‫הסימבולוגיה של שכבות מיפוי בסיסיות בקני‪-‬מידה שונים‪ .‬מטרה נוספת הינה ניתוח משמעויות‬
‫לביצוע תהליכי הכללה ותיעוד חוקים בחלק מהתהליכים‪.‬‬
‫במסגרת תהליך זה ייעשו הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתוח גיאוסטטיסטי של נתוני הבנט"ל להבנת היקף הנתונים בכל שכבה והמשמעויות‬
‫לסימבולוגיה ולמימוש תהליכי הכללה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח משמעויות לביצוע תהליכי הכללה בתצוגה בקני‪-‬מידה שונים ותיעוד חוקים בחלק‬
‫משכבות המידע‪.‬‬
‫‪ .3‬הדגמה של קבצי ‪ map template‬זמינים להורדה מאינטרט וניתוח משמעותם‪.‬‬
‫‪ .4‬איסוף מערכות סימבולוגיה קיימות‪ ,‬השוואה בינהן וזיהוי סימבולים איכותיים שניתן‬
‫להשתמש בהן וסימבולים חדשים שיש לעצב‪ .‬מערכות הסימבולוגיה שנאספו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Style gallery‬של הממ"ג הטופוגרפי הישן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קובץ ‪lib-display.mxd‬‬
‫‪‬‬
‫קובץ ‪ mxd‬ובו שכבות עם סימבולוגיה של הפורטל‪.‬‬
‫‪ .5‬גיבוש קובץ ‪ mxd‬חדש ובו שכבות מידע וסימבולוגיה מותאמת לתצוגה בקני מידה‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪,1:100,000 ,1:250,000 ,1:500,000 ,1:750,000 ,1:1,000,000 ,1:3,000,000‬‬
‫‪.1:5,000 ,1:10,000 ,1:25,000 ,1:50,000‬‬
‫‪ .6‬בחינת נושאים טכניים הרלבנטים להפצת מערכת הסימבולוגיה והתצוגה למשתמשים‪:‬‬
‫‪ . representation, caching, map template, layer, style gallery, mxd‬אופציונלי במסגרת‬
‫זו הינה בחינת הסבת מערכת הסימבולוגיה להפצה למשתמשים במערכות ‪.CAD‬‬
‫‪ .2‬ניתוח והשוואה בין תקנים עולמיים בתחום כרטוגרפיה וסימבולוגיה וגיבוש המלצה למבנה‬
‫ותכולה של תקן כרטוגרפי ישראלי‪.‬‬
‫התקנים שנאספו עד‪-‬כה‪:‬‬
‫(‪ – FGDC )1‬תקן קרטוגרפיה דיגיטאלית למיפוי גיאולוגי‪.‬‬
‫(‪ – IHO )2‬תקן סימבולוגיה למיפוי ימי‪.‬‬
‫(‪ – USGS )3‬תקן סימבולוגיה למפות טופוגרפיות אמרקאיות‪.‬‬
‫(‪ )4‬תקן סימבולוגיה למפות טופוגרפיות רוסיות‪.‬‬
‫פער – רצוי לאסוף תקנים נוספים כגון תקן מיפוי אווירי‪ ,‬תקן נאט"ו‪ ,‬תקן האו"ם‪ ,‬תקן‬
‫המיפוי השווצרי‪.‬‬
‫‪ .3‬פרק תיאורטי ‪ -‬אופציונלי לצרף לדו"ח הסופי הכנת פרק תיאורטי בנושא סימבולוגיה והכללה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫נספח ‪ - 1‬רשימת מוצרי ממ"ג ושירותי מיפוי‬
‫קנה‪-‬מידה‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:5,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:100,000‬‬
‫‪1:250,000‬‬
‫‪1:500,000‬‬
‫‪1:1,000,000‬‬
‫‪1:3,000,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:100,000‬‬
‫‪1:250,000‬‬
‫‪1:400,000‬‬
‫‪1:700,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫מוצר משנה‬
‫קל‬
‫בינוני‬
‫מתקדם‬
‫מלא‬
‫קל‬
‫בינוני‬
‫מתקדם‬
‫מלא‬
‫קל‬
‫בינוני‬
‫מתקדם‬
‫מלא‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫שכבות בסיסיות‬
‫מפה טופוגרפית‬
‫מפה טופוגרפית‬
‫מפה גיאוגרפית‬
‫מפה גיאוגרפית‬
‫מפה גיאוגרפית‬
‫מפה טופוגרפית וסימון שבילים‬
‫מפה טופוגרפית וסימון שבילים‬
‫‪1:2,500‬‬
‫מפה עירונית ‪ +‬קדסטר‬
‫‪1:5,000‬‬
‫מפת התמצאות ‪ +‬מפת קדסטר‬
‫‪1:5,000‬‬
‫מפה עירונית ‪ +‬כתובות בקנה‬
‫אורתופוטו עם גושים וחלקות ושמות‬
‫רחובות‬
‫‪1:5,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:20,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:100,000‬‬
‫‪1:250,000‬‬
‫‪1:500,000‬‬
‫מפה טופוגרפית‬
‫מפת הקטנת גושים וחלקות‬
‫מפות עבודה להפקה בתווין‬
‫מפות עבודה להפקה בתווין‬
‫מפות עבודה להפקה בתווין‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫מוצר ראשי‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים כרטוגרפים‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפה מותאמת‬
‫אישית‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפות עבודה‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפות עבודה‬
‫מוצרים נוספים ‪ -‬מפות עבודה‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫‪26‬‬
‫‪1:1,000,000‬‬
‫‪1:3,000,000‬‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫תצוגת שכבות נושאיות‬
‫שרות ‪API‬‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫פורטל‬
‫שרותי מיפוי ברשת ‪Web Services‬‬
‫פורטל‬
‫מפות נושאיות‬
‫מפות נושאיות‬
‫מפות נושאיות‬
‫מפות נושאיות‬
‫מפות נושאיות‬
‫מפות נושאיות‬
‫מפת טופוקדסטר‬
‫מפת עיר‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫בנט"ל‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:250,000‬‬
‫‪1:25,000‬‬
‫‪1:50,000‬‬
‫‪1:100,000‬‬
‫‪1:10,000‬‬
‫‪1:15,000‬‬
‫מוצר תנועה‬
‫מוצר כתובות‬
‫גיאוקוד‬
‫‪27‬‬
‫נספח ‪ – 2‬אפיון מודל נתונים במוצרי בנט"ל בסיסיים‬
‫תכונה‬
‫ללא נתוני תנועה‬
‫תכסית קרקע מעובד‪ ,‬תכסית צמחייה‬
‫טבעית‬
‫קו חוף רחצה‪ ,‬שובר גלים‪ ,‬מזח‬
‫ללא נתוני תנועה‬
‫בעלי מוסד וקומלפקס‬
‫בעלי מוסד וקומלפקס‬
‫רק גדר הפרדה‬
‫מגרש ספורט‪ ,‬מגרש משחקים‪ ,‬ככר‪/‬רחבה‬
‫תכסית קרקע מעובד‪ ,‬תכסית צמחייה‬
‫טבעית‬
‫קו חוף רחצה‪ ,‬שובר גלים‪ ,‬מזח‬
‫רווח אנכי ‪ 01‬מ'‬
‫ללא נתוני תנועה‬
‫שכבה‬
‫כבישים‬
‫מסילות ברזל‬
‫שמות תחבורה‬
‫מכלולי תחבורה‬
‫מכלולים בנויים‬
‫שטח בנוי‬
‫שטחי אתרים‬
‫מכלולי תשתיות‬
‫כיסוי קרקע‬
‫גופי מים‬
‫קווים הידרוגרפים‬
‫כבישים‬
‫מסילות ברזל‬
‫שמות תחבורה‬
‫מכלולי תחבורה‬
‫מכלולים בנויים‬
‫שטח בנוי‬
‫מבנים‬
‫כתובות‬
‫מוסדות ושימושי מבנה‬
‫קירות וגדרות‬
‫מתחמים בנויים‬
‫שטחי אתרים‬
‫קווי תשתית‬
‫מכלולי תשתית‬
‫כיסוי קרקע‬
‫זרימת מים‬
‫גופי מים‬
‫קווים הידרוגרפים‬
‫קווי גובה‬
‫כבישים‬
‫דרכים‬
‫מסילות ברזל‬
‫פרטים תחבורתיים‬
‫אחרים‬
‫שמות תחבורה‬
‫מכלולי תחבורה‬
‫נקודות תחבורה‬
‫מכלולים בנויים‬
‫שטח בנוי‬
‫מבנים‬
‫כתובות‬
‫מוסדות ושימושי מבנה‬
‫קירות וגדרות‬
‫מתחמים בנויים‬
‫שטחי אתרים‬
‫קטגוריה‬
‫תחבורה‬
‫סוג מוצר‬
‫קל‬
‫מבנים‬
‫אתרים‬
‫תשתיות‬
‫תכסית‬
‫הידרוגרפי‬
‫ה‬
‫תחבורה‬
‫בסיסי‬
‫מבנים‬
‫אתרים‬
‫תשתיות‬
‫תכסית‬
‫הידרוגרפי‬
‫ה‬
‫תבליט‬
‫תחבורה‬
‫מתקדם‬
‫מבנים‬
‫אתרים‬
‫‪28‬‬
‫נקודות תשתית‪ ,‬קידוח‬
‫רווח אנכי ‪ 01‬מ'‬
‫מצוק‪ ,‬מדרון‪ ,‬רכס‪ ,‬דיונה‬
‫ללא נתוני תנועה‬
‫רווח אנכי ‪ 5‬מ'‬
‫אתרים נקודתיים‬
‫נקודות תשתית‬
‫קווי תשתית‬
‫מכלולי תשתית‬
‫כיסוי קרקע‬
‫נקודות גובה‬
‫קווי גובה‬
‫קווים טופוגרפים‬
‫זרימת מים‬
‫גופי מים‬
‫קווים הידרוגרפים‬
‫מקורות מים‬
‫כבישים‬
‫דרכים‬
‫מסילות ברזל‬
‫פרטים תחבורתיים‬
‫אחרים‬
‫שמות תחבורה‬
‫מכלולי תחבורה‬
‫נקודות תחבורה‬
‫מכלולים בנויים‬
‫שטח בנוי‬
‫מבנים‬
‫כתובות‬
‫מוסדות ושימושי מבנה‬
‫קירות וגדרות‬
‫מתחמים בנויים‬
‫שטחי אתרים‬
‫אתרים נקודתיים‬
‫נקודות תשתית‬
‫קווי תשתית‬
‫מכלולי תשתית‬
‫כיסוי קרקע‬
‫נקודות גובה‬
‫קווי גובה‬
‫קווים טופוגרפים‬
‫זרימת מים‬
‫גופי מים‬
‫קווים הידרוגרפים‬
‫מקורות מים‬
‫תשתיות‬
‫תכסית‬
‫תבליט‬
‫הידרוגרפי‬
‫ה‬
‫תחבורה‬
‫מלא‬
‫מבנים‬
‫אתרים‬
‫תשתיות‬
‫תכסית‬
‫תבליט‬
‫הידרוגרפי‬
‫ה‬
‫‪29‬‬
‫נספח ‪ – 3‬אפיון מודל נתונים במפות נייר‬
‫תכונה‬
‫‪ 051,111‬תושבים ויותר‬
‫פחות מ ‪ 051,111‬תושבים‬
‫תושבים או יותר ‪10,000‬‬
‫פחות מ ‪ 01,111‬תושבים‬
‫שכבה‬
‫ישוב‬
‫עיר‬
‫עיר ראשית‬
‫כבישים‬
‫דרך ביטחון‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫עיר‬
‫עיר‬
‫ישוב‬
‫ישוב‬
‫חרבה‬
‫בית כנסת עתיק‬
‫כנסיה או מנזר‬
‫מסגד או קבר שיח‬
‫מיכל מים‬
‫מגדל מים‬
‫מגדל אחר‬
‫מסילת ברזל ותחנה‬
‫כביש מהיר ומספרו‬
‫מחלף בכביש מהיר‬
‫כביש ראשי ומספרו‬
‫כנ"ל דו מסלולי‬
‫כביש אזורי ומספרו‬
‫כביש אחר‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר‬
‫נמל תעופה‬
‫שדה תעופה‬
‫נחל איתן ומפל מים‬
‫בנויה‬
‫הרוסה‬
‫נחל אכזב‬
‫תעלת מים‬
‫אמת מים‬
‫אמת מים‬
‫אגם‬
‫בריכה‬
‫מעין‬
‫מעין מינרלי‬
‫באר‬
‫בור מים‬
‫חוליות‬
‫מצוק‬
‫מדרון תלול‬
‫יער או חורש‬
‫נקודת גובה במטרים‬
‫נקודת עומק‬
‫רקע הצללה‬
‫קטגוריה‬
‫ישובים‬
‫קנה‪-‬מידה‬
‫‪1:700,000‬‬
‫שטח בנוי‬
‫‪1:400,000‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫תחבורה‬
‫ותקשורת‬
‫מים‬
‫תכסית ותבליט‬
‫‪31‬‬
‫מקום נושא שם‬
‫מרחקי דרך בקילומטרים‬
‫גבול בינלאומי‬
‫קוי גבול לפי הסכם שלום (ירדן)‬
‫גבול זור נהריים‪ ,‬צופר‬
‫הקו הכחול‬
‫קו הפרדה‬
‫שטח ‪A‬‬
‫שטח ‪B‬‬
‫שמורת טבע‬
‫אזור התיישבות ישראלי‬
‫ציר רוחב לישובים ישראליים‬
‫כביש דו מסלולי וגשר‬
‫כביש ראשי‬
‫מנהרה‬
‫כביש משני‬
‫דרך סלולה‬
‫שביל‬
‫מסילת ברזל ותחנה‬
‫מסילת ברזל או כביש בנוף יפה‬
‫עם קשר אווירי קבוע‬
‫אחר‬
‫פתוחה בימי חול בלבד‬
‫פתוחה בכל ימי השבוע‬
‫עם מזנון‬
‫עם שרותי סיכה‬
‫‪ 051,111‬תושבים ויותר‬
‫פחות מ ‪ 051,111‬תושבים‬
‫פחות מ ‪ 5111‬תושבים‬
‫שדה תעופה‬
‫שדה תעופה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת דלק‬
‫עיר‬
‫עיר‬
‫ישוב‬
‫נחל איתן ומפל‬
‫נחל אכזב‬
‫מעיין‬
‫באר‬
‫בור מים‬
‫אגם‬
‫בריכת דגים‬
‫יער‬
‫חורש‬
‫רקע הצללה‬
‫מקום נושא שם‬
‫סימון מרחקי דרך‬
‫גבול בינלאומי‬
‫הקו הכחול‬
‫קו קדמי ישראל‬
‫קו קדמי סורי‬
‫קו גבול לפי הסכם שלום‬
‫גבול אזור נהריים‬
‫שטח ‪A‬‬
‫שטח ‪B‬‬
‫אזור התיישבות ישראלי‬
‫גבולות‬
‫תחבורה‬
‫‪00001111‬‬
‫שטח בנוי‬
‫הידרולוגיה‬
‫גבולות‬
‫‪31‬‬
‫מקראי‬
‫בית שני‪ ,‬משנה‪,‬תלמוד‪ ,‬ביזנטית‬
‫צלבנים‬
‫ממלוכים ועותומנים‬
‫דרכים‬
‫אתר מחנאות וקמפינג‬
‫נוער‬
‫נוצרית‬
‫ארכיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה‬
‫טבע‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫אומנות כללי‬
‫רגילה‬
‫צרה‬
‫ציר רוחב לישובים ישראליים‬
‫אתר עתיקות‬
‫אתר עתיקות (משוחזר אן מוחזק‬
‫בציון התקופה העיקרית‬
‫אתר עתיקות‬
‫אתר עתיקות‬
‫חניון‬
‫חניון‬
‫אכסניה‬
‫אכסניה‬
‫ישוב עם מלונות ובתי הארחה‬
‫שביל ישראל‬
‫מגדל תצפית‬
‫מצפה נוף בנוי‬
‫נקודת תצפית אחרת‬
‫אתר נוף‬
‫אתר מענין אחר‬
‫מכרה או מכרה עתיק‬
‫מערה חשובה‬
‫חרבה‬
‫אתר פרה היסטורי‬
‫אתר היסטורי אחר‬
‫בית כנסת עתיק‬
‫מקום מקודש ליהודים או קבר‬
‫מסורתי‬
‫מסגד או קבר שיח חשוב‬
‫מנזר‪ ,‬כנסיה או מקום קדוש לנוצרים‬
‫מקום מקודש לדרוזים‬
‫מקום מקודש לבהאיים‬
‫בית נכות או אוסף חשוב‬
‫בית נכות או אוסף חשוב‬
‫בית נכות או אוסף חשוב‬
‫חוף רחצה‬
‫מרכז שיט או דיג‬
‫שרות ספינות לטיולים‬
‫אתר צלילה או ציג תת ימי‬
‫מעיינות מרפא‬
‫אתר סקי‬
‫שמורת טבע‬
‫גן לאומי‬
‫נוה מדבר‬
‫בית ספר שדה‬
‫מסילת ברזל‬
‫מסילת ברזל‬
‫כביש מהיר ומספרו‬
‫כביש ראשי ומספרו‬
‫כביש אזורי ומספרו‬
‫כביש מקומי ומספרו‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר‬
‫שביל‬
‫נקודת גובה במטרים‬
‫תירותי‬
‫תחבורה‬
‫‪1:100,000‬‬
‫‪32‬‬
‫כפולה‬
‫רגילה‬
‫צרה‬
‫נקודת טריג‬
‫צוקים‬
‫מדרון תלול‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫שטח בנוי‬
‫תחנת דלק‬
‫מגדל‬
‫חרבה‬
‫מערה‬
‫קבר שיח‬
‫מסגד‬
‫כנסיה‬
‫בית כנסת‬
‫תעלת מים‬
‫מעין‬
‫באר‬
‫בור מים‬
‫עצי פרי‬
‫זיתים‬
‫יער וחורש‬
‫שיחים‬
‫שמורות טבע‬
‫מלחה‬
‫חוליות‬
‫קווי גובה ברווח אנכי ‪ 55‬מ'‬
‫סימון מרחקי דרך בק"מ‬
‫אתר היסטורי‬
‫חניון דרכים‬
‫חניון עם שרותים (קמפינג)‬
‫נקודת תצפית‬
‫קו גבול לפי הסכם שלום‬
‫שטח ‪A‬‬
‫שטח ‪B‬‬
‫ציר רוחב לישובים ישראליים‬
‫מסילת ברזל עם תחנה ו‪/‬או חניון‬
‫מסילת ברזל עם תחנה ו‪/‬או חניון‬
‫מסילת ברזל עם תחנה ו‪/‬או חניון‬
‫כביש דו מסלולי‬
‫סוללה‬
‫חפירה‬
‫כביש סוג א‬
‫כביש סוג ב‬
‫שדרה‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך בלתי סלולה סוג א‬
‫דרך בלתי סלולה סוג ב‬
‫שביל‬
‫קיר‬
‫גדר אבן‬
‫גבול לא מסומן‬
‫נחל איתן‬
‫שטח בנוי‬
‫כיסויי קרקע‬
‫תבליט‬
‫תירותי‬
‫גבולות‬
‫תחבורה‬
‫‪1:50,000‬‬
‫הידרולוגיה‬
‫‪33‬‬
‫בנויה‬
‫הרוסה‬
‫עם צריח‬
‫מעבר בנחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫אמת מים‬
‫אמת מים‬
‫שטח בנוי‬
‫חרבה או ישוב חרב‬
‫בנין‬
‫בנין הרוס‬
‫בית כנסת‬
‫כנסיה או מנזר‬
‫מסגד‬
‫מסגד‬
‫קבר‬
‫קבר שיח‬
‫ברכה‬
‫אגם‬
‫תעלת מים‬
‫מעין‬
‫באר‬
‫בור מים‬
‫תמילה‬
‫מיכל מים‬
‫נקודת טריאנגולציה‬
‫נקודת גובה‬
‫תחנת משטרה‬
‫תחנת שאיבה‬
‫טחנת מים‬
‫מערה‬
‫מחצבה‬
‫כבשן סיד‬
‫מגדל‬
‫מגדלור‬
‫עמוד רדיו‬
‫אתר עתיקות‬
‫שקעים‬
‫עץ‬
‫דקל‬
‫שיח‬
‫עצי פרי‬
‫עצי הדר‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫חרשה‬
‫סחף נחלים‬
‫מלחה‬
‫חוליות‬
‫בצה‬
‫צוקים‬
‫מדרון תלול‬
‫קווי גובה ברוח אנכי של ‪ 01‬מ'‬
‫שמורת טבע וגן לאומי‬
‫שטח ‪A‬‬
‫שטח בנוי‬
‫כיסוי קרקע‬
‫תבליט‬
‫גבולות‬
‫‪34‬‬
‫יהודי‪ ,‬נוצרי‪ ,‬מוסלמי‪ ,‬דרוזי‬
‫שטח ‪B‬‬
‫שמורת טבע בשטח ‪B‬‬
‫כביש מהיר ומספרו‬
‫כביש ראשי ומספרו‬
‫כביש אזורי ומספרו‬
‫כביש מקומי ומספרו‬
‫כביש אחר‬
‫מסילת רכבת ותחנה‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר משופרת‬
‫דרך עפר‬
‫שביל‬
‫גשר‬
‫גשרון‬
‫מבנה‬
‫שטח מבונה בצפיפות‬
‫מבנה תעשייה‬
‫מבנה חקלאי או חממה‬
‫בית כנסת‬
‫בית כנסת עתיק‬
‫אתר קדוש‬
‫מסגד עם צריח‬
‫מסגד‬
‫קבר שיח‬
‫קבר‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫תעלת מים‬
‫אמת מים‬
‫אמת מים הרוסה‬
‫מפת מים‬
‫מאגר מים‬
‫בריכה‬
‫שטח מוצף‬
‫ביצה‬
‫מעיין‬
‫בור מים‬
‫באר‬
‫תמילה‬
‫חוליות‬
‫חול‬
‫סחף נחלים‬
‫מלחה‬
‫דקל‬
‫עץ‬
‫שיח‬
‫חורשה‬
‫עצי פרי‬
‫הדרים‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫שדרת עצים‬
‫תחבורה‬
‫‪1:25,000‬‬
‫מבנים‬
‫מוסדות דת‬
‫הידרוגרפיה‬
‫כיסוי קרקע‬
‫צמחייה‬
‫‪35‬‬
‫קל בינוני‪ ,‬קשה‬
‫רגילה היקפית‪ ,‬מגדל‬
‫קווי גובה ברווח אנכי ‪ 01‬מ‪/‬‬
‫נקודת טריאנגולציה וגובהה‬
‫נקודת גובה‬
‫תל‬
‫שקע‬
‫צוקים‬
‫מדרון תלול‬
‫סוללה‬
‫חפירה‬
‫מגדל‬
‫מיכל מים‬
‫מגדלור‬
‫אנטנה‬
‫חורבה‬
‫אתר עתיק‬
‫מערה‬
‫טחנת מים‬
‫קיר‬
‫גדר אבן‬
‫דרך עבירה לכל רכב‬
‫דרך לרכב עם הנעה של ‪ 4‬גלגלים‬
‫שביל או מסלול רגלי‬
‫שביל ישראל‬
‫שביל אופנים‬
‫דרך מומלצת בנסיעה‬
‫דרך אסורה בנסיעה‬
‫כביש העובר בנוף יפה‬
‫אתר מעניין‬
‫אתר טבע‬
‫עץ מיוחד‬
‫נקודת תצפית‬
‫בית הארחה או לינה כפרית‬
‫בית ספר שדה‬
‫אכסנית נור‬
‫חניון דרכים‬
‫חניון עם מי שתיה‬
‫אתר מחנאות‬
‫חניון נופש פעיל‬
‫חוף רחצה‬
‫מעין מרפא‬
‫תחנת דלק‬
‫מוזיאון‬
‫מרכז מבקרים‬
‫אתר פריהיסטורי‬
‫אתר ארכיאולוגי‬
‫אתר היסטורי‬
‫אתר שימור‬
‫אתר קוממיות‬
‫אנדרטה‬
‫מצודה‬
‫משטרה‬
‫בית חולים‬
‫תבליט‬
‫עצמים אחרים‬
‫תיור וטיול‬
‫‪36‬‬
‫מגן דוד אדום‬
‫שטח אש‬
‫כביש מהיר ומספרו‬
‫כביש בינעירוני ומספרו‬
‫כביש בן שכונתי‬
‫כביש או רחוב ראשי א‬
‫כביש או רחוב אחר ב‬
‫כביש משני‬
‫רחוב מדרגות‬
‫דרך‬
‫דרך עפר‬
‫מדרחוב ‪ /‬טיילת‬
‫רחוב חד סיטרי‬
‫כיכר‬
‫שבילים בפארק‬
‫מסילת ברזל‬
‫גשר‬
‫גשר להולכי רגל‬
‫מנהרה‬
‫מחלף‬
‫קווי גובה ברווח אנכי ‪ 51‬מ' או ‪01‬‬
‫מ'‬
‫נקודת גובה‬
‫מחצבה‬
‫מדרון תלול‬
‫שקע‬
‫שטח בנוי‬
‫בנין ציבורי‬
‫אזור תעשייה‬
‫חנייה בנויה‬
‫חנייה‬
‫מגרש ספורט‬
‫מגרשי משחקים‬
‫בית קברות‬
‫בית כנסת‬
‫מסגד‬
‫כנסיה‬
‫תחנת משטרה‬
‫מגן דוד אדום‬
‫בית חולים‬
‫מרפאה‬
‫דואר‬
‫לשכת מודיעין לתיירים‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת מוניות‬
‫שירותים ציבוריים‬
‫בית מלון‬
‫אכסניה‬
‫מרכז מסחרי‬
‫קניון‬
‫פארק או גן ציבורי‬
‫יער‬
‫תחבורה‬
‫מפות עיר‬
‫תבליט‬
‫מבנים‬
‫כיסוי קרקע‬
‫‪37‬‬
‫חורשה‬
‫מטעים‬
‫חרבה או ישוב חרב‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫מעין‬
‫מאגר מים‬
‫מעגנת ‪ /‬מרינה‬
‫חוף רחצה‬
‫סלעים שקועים במים‬
‫בריכה‬
‫שם שכונה‬
‫שם ישוב‬
‫שם רחוב‬
‫גושים‬
‫גבול עירוני‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫שטח ‪A‬‬
‫שטח ‪B‬‬
‫הידרוגרפיה‬
‫שמות‬
‫קדסטר‬
‫גבולות‬
‫‪38‬‬
‫נספח ‪ – 4‬אפיון מודל נתונים במוצרים כרטוגרפים בסביבת הממ"ג הטופוגרפי‬
‫‪1:25,000‬‬
‫עמוד גבול בינלאומי‬
‫נקודת טריג ממשלתי‬
‫נקודת קבע ממשלתי‬
‫(‪)BM‬‬
‫גבול גוש‬
‫גבול זמני‬
‫גבול מחוז‬
‫גבול נפה‬
‫גבול ראשות אזורית‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫עיר‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫אחרת‬
‫כבישים‬
‫כביש בסלילה‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר א'‬
‫דרך עפר ב'‬
‫שביל‬
‫‪1:100,000‬‬
‫עמוד גבול בינלאומי‬
‫נקודת טריג ממשלתי‬
‫נקודת קבע ממשלתי‬
‫(‪)BM‬‬
‫גבול גוש‬
‫גבול זמני‬
‫גבול מחוז‬
‫גבול נפה‬
‫גבול ראשות אזורית‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫עיר‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫אחרת‬
‫כבישים‬
‫כביש בסלילה‬
‫דרך סלולה‬
‫‪1:50,000‬‬
‫עמוד גבול בינלאומי‬
‫נקודת טריג ממשלתי‬
‫נקודת קבע ממשלתי‬
‫(‪)BM‬‬
‫גבול גוש‬
‫גבול זמני‬
‫גבול מחוז‬
‫גבול נפה‬
‫גבול ראשות אזורית‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫עיר‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫אחרת‬
‫כבישים‬
‫כביש בסלילה‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר א'‬
‫דרך עפר ב'‬
‫שביל‬
‫מסילת ברזל יחידה‬
‫(רגילה)‬
‫מסילת ברזל כפולה‬
‫מסילה צרה‬
‫מסילה מפורקת‬
‫רכבל‬
‫מסוע‬
‫גשר (לרכב ולרכבת)‬
‫כנף גשר‬
‫גשרון‬
‫כנף מעביר מים ‪/‬‬
‫גשרון‬
‫גשר עירי‬
‫מעבר בנחל‬
‫מסילת ברזל יחידה‬
‫(רגילה)‬
‫מסילת ברזל כפולה‬
‫מסילה צרה‬
‫מסילה מפורקת‬
‫רכבל‬
‫מסוע‬
‫גשר (לרכב ולרכבת)‬
‫כנף גשר‬
‫גשרון‬
‫כנף מעביר מים ‪/‬‬
‫גשרון‬
‫גשר עירי‬
‫מעבר בנחל‬
‫צידי כביש‬
‫מסילת ברזל יחידה‬
‫(רגילה)‬
‫מסילת ברזל כפולה‬
‫מסילה צרה‬
‫מסילה מפורקת‬
‫רכבל‬
‫מסוע‬
‫גשר (לרכב ולרכבת)‬
‫כנף גשר‬
‫גשרון‬
‫כנף מעביר מים ‪/‬‬
‫גשרון‬
‫גשר עירי‬
‫מעבר בנחל‬
‫גשר להולכי רגל‬
‫שדרת עצים משני‬
‫צידי כביש ‪ /‬דרך‬
‫שדרת עצים לימין ‪/‬‬
‫שמאל הכביש ‪ /‬דרך‬
‫גשר להולכי רגל‬
‫שדרת עצים משני‬
‫צידי כביש ‪ /‬דרך‬
‫שדרת עצים לימין ‪/‬‬
‫שמאל הכביש ‪ /‬דרך‬
‫גשר להולכי רגל‬
‫שדרת עצים משני‬
‫צידי כביש ‪ /‬דרך‬
‫שדרת עצים לימין ‪/‬‬
‫שמאל הכביש ‪ /‬דרך‬
‫מנהרה‬
‫מנהרה‬
‫סמטה‬
‫רחוב מדרגות‬
‫מדרחוב‬
‫מנהרה‬
‫סמטה‬
‫רחוב מדרגות‬
‫מדרחוב‬
‫ציר מסלול‬
‫המראה‪/‬נחיתה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול‬
‫המראה‪/‬נחיתה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול‬
‫המראה‪/‬נחיתה‬
‫למטוסים‬
‫כביש גישה‬
‫עירוני ‪1:10,000‬‬
‫עמוד גבול בינלאומי‬
‫נקודת טריג ממשלתי‬
‫טופו ‪1:10,000‬‬
‫עמוד גבול בינלאומי‬
‫נקודת טריג ממשלתי‬
‫גבול גוש‬
‫גבול זמני‬
‫גבול מחוז‬
‫גבול נפה‬
‫גבול ראשות אזורית‬
‫גבול גוש‬
‫גבול זמני‬
‫גבול מחוז‬
‫גבול נפה‬
‫גבול ראשות אזורית‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫עיר‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫אחרת‬
‫כבישים‬
‫כביש בסלילה‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר א'‬
‫דרך עפר ב'‬
‫שביל‬
‫שביל עיזים‬
‫כביש גישה‬
‫גבול רשות מקומית עיר‬
‫גבול רשות מקומית‬
‫אחרת‬
‫כבישים‬
‫כביש בסלילה‬
‫דרך סלולה‬
‫דרך עפר א'‬
‫דרך עפר ב'‬
‫שביל‬
‫כביש גישה‬
‫רחוב משולב (הולנדי)‬
‫מסילת ברזל יחידה‬
‫(רגילה)‬
‫מסילת ברזל כפולה‬
‫מסילה צרה‬
‫מסילה מפורקת‬
‫רכבל‬
‫מסוע‬
‫גשר (לרכב ולרכבת)‬
‫כנף גשר‬
‫גשרון‬
‫כנף מעביר מים ‪ /‬גשרון‬
‫גשר עירי‬
‫מעבר בנחל‬
‫כנף גשר להולכי רגל‬
‫גשר להולכי רגל‬
‫שדרת עצים משני צידי‬
‫כביש ‪ /‬דרך‬
‫שדרת עצים לימין ‪/‬‬
‫שמאל הכביש ‪ /‬דרך‬
‫דרך מקורה‬
‫מעבר מקורה‬
‫מנהרה‬
‫סמטה‬
‫רחוב מדרגות‬
‫מדרחוב‬
‫משעול‬
‫ציר מסלול‬
‫המראה‪/‬נחיתה למטוסים‬
‫צידי כביש‬
‫מסילת ברזל יחידה‬
‫(רגילה)‬
‫מסילת ברזל כפולה‬
‫מסילה צרה‬
‫מסילה מפורקת‬
‫רכבל‬
‫מסוע‬
‫גשר (לרכב ולרכבת)‬
‫כנף גשר‬
‫גשרון‬
‫כנף מעביר מים ‪/‬‬
‫גשרון‬
‫גשר עירי‬
‫מעבר בנחל‬
‫כנף גשר להולכי רגל‬
‫גשר להולכי רגל‬
‫שדרת עצים משני‬
‫צידי כביש ‪ /‬דרך‬
‫שדרת עצים לימין ‪/‬‬
‫שמאל הכביש ‪ /‬דרך‬
‫מנהרה‬
‫סמטה‬
‫רחוב מדרגות‬
‫מדרחוב‬
‫משעול‬
‫ציר מסלול‬
‫המראה‪/‬נחיתה‬
‫למטוסים‬
‫‪39‬‬
‫ציר מסלול הסעה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול שדה‬
‫תעופה‬
‫קו מתח עליון‬
‫קו מתח גבוה‬
‫ציר מסלול הסעה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול שדה‬
‫תעופה‬
‫קו מתח עליון‬
‫קו מתח גבוה‬
‫ציר מסלול הסעה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול שדה‬
‫תעופה‬
‫קו מתח עליון‬
‫קו מתח גבוה‬
‫קו צינור נפט תת‬
‫קרקעי‬
‫קו צינור נפט עילי‬
‫נהר‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫נחל אכזב צר‬
‫נחל מוסדר‬
‫ערוצון ‪ /‬בתרון‬
‫צינור מים‬
‫קו צינור נפט תת‬
‫קרקעי‬
‫קו צינור נפט עילי‬
‫נהר‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫נחל אכזב צר‬
‫נחל מוסדר‬
‫ערוצון ‪ /‬בתרון‬
‫צינור מים‬
‫קו צינור נפט תת‬
‫קרקעי‬
‫קו צינור נפט עילי‬
‫נהר‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫נחל אכזב צר‬
‫נחל מוסדר‬
‫ערוצון ‪ /‬בתרון‬
‫קו מעביר מים‬
‫תעלה‬
‫תעלת מים בנויה‬
‫תעלת ניקוז בנויה‬
‫אמת מים בנויה‬
‫תעלת מים עפר‬
‫תעלת ניקוז עפר‬
‫אמת מים הרוסה‬
‫גדת נחל איתן‬
‫גדת נחל אכזב‬
‫גדת נחל מוסדר‬
‫באר‬
‫בור‬
‫גב מים‬
‫מאגורה‬
‫תמילה‬
‫מאגר מים‬
‫קו חוף‬
‫אגם‬
‫מאגר עונתי‬
‫‪435‬‬
‫מים רדודים בים‬
‫בריכה ללא סיווג‬
‫בריכת דגים‬
‫בריכת שחיה‬
‫בריכת מלח‬
‫בריכת שמש‬
‫בריכת חמצון‬
‫בריכה בנויה‬
‫בריכת עפר‬
‫מאגר מים‬
‫ים‬
‫אגם‬
‫ביצה‬
‫מאגר עונתי‬
‫שטח מים מוצף‬
‫קו מעביר מים‬
‫תעלה‬
‫תעלת מים בנויה‬
‫תעלת ניקוז בנויה‬
‫אמת מים בנויה‬
‫תעלת מים עפר‬
‫תעלת ניקוז עפר‬
‫אמת מים הרוסה‬
‫גדת נחל איתן‬
‫גדת נחל אכזב‬
‫גדת נחל מוסדר‬
‫באר‬
‫בור‬
‫גב מים‬
‫מאגורה‬
‫תמילה‬
‫מאגר מים‬
‫קו חוף‬
‫אגם‬
‫מאגר עונתי‬
‫‪435‬‬
‫מים רדודים בים‬
‫בריכה ללא סיווג‬
‫בריכת דגים‬
‫בריכת שחיה‬
‫בריכת מלח‬
‫בריכת שמש‬
‫בריכת חמצון‬
‫בריכה בנויה‬
‫בריכת עפר‬
‫מאגר מים‬
‫ים‬
‫אגם‬
‫ביצה‬
‫מאגר עונתי‬
‫שטח מים מוצף‬
‫קו מעביר מים‬
‫תעלה‬
‫תעלת מים בנויה‬
‫תעלת ניקוז בנויה‬
‫אמת מים בנויה‬
‫תעלת מים עפר‬
‫תעלת ניקוז עפר‬
‫אמת מים הרוסה‬
‫גדת נחל איתן‬
‫גדת נחל אכזב‬
‫גדת נחל מוסדר‬
‫באר‬
‫בור‬
‫גב מים‬
‫מאגר מים‬
‫קו חוף‬
‫אגם‬
‫מאגר עונתי‬
‫מים רדודים בים‬
‫בריכה ללא סיווג‬
‫בריכת דגים‬
‫בריכת שחיה‬
‫בריכת מלח‬
‫בריכת שמש‬
‫בריכת חמצון‬
‫בריכה בנויה‬
‫בריכת עפר‬
‫מאגר מים‬
‫ים‬
‫אגם‬
‫ביצה‬
‫מאגר עונתי‬
‫שטח מים מוצף‬
‫ציר מסלול הסעה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול שדה תעופה‬
‫קו מתח עליון‬
‫קו מתח גבוה‬
‫קו טלפון‬
‫צינור מים‬
‫קו צינור נפט תת קרקעי‬
‫קו צינור נפט עילי‬
‫נהר‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫נחל אכזב צר‬
‫נחל מוסדר‬
‫ערוצון ‪ /‬בתרון‬
‫קו מעביר מים‬
‫תעלה‬
‫תעלת מים בנויה‬
‫תעלת ניקוז בנויה‬
‫אמת מים בנויה‬
‫תעלת מים עפר‬
‫תעלת ניקוז עפר‬
‫אמת מים הרוסה‬
‫גדת נחל איתן‬
‫גדת נחל אכזב‬
‫גדת נחל מוסדר‬
‫באר‬
‫בור‬
‫גב מים‬
‫מאגורה‬
‫תמילה‬
‫מאגר מים‬
‫קו חוף‬
‫אגם‬
‫מאגר עונתי‬
‫מים רדודים בים‬
‫בריכה ללא סיווג‬
‫בריכת דגים‬
‫בריכת שחיה‬
‫בריכת מלח‬
‫בריכת שמש‬
‫בריכת חמצון‬
‫בריכה בנויה‬
‫בריכת עפר‬
‫מאגר מים‬
‫ים‬
‫אגם‬
‫ביצה‬
‫מאגר עונתי‬
‫שטח מים מוצף לפרקים‬
‫ציר מסלול הסעה‬
‫למטוסים‬
‫ציר מסלול שדה‬
‫תעופה‬
‫קו מתח עליון‬
‫קו מתח גבוה‬
‫צינור מים‬
‫קו צינור נפט תת‬
‫קרקעי‬
‫קו צינור נפט עילי‬
‫נהר‬
‫נחל איתן‬
‫נחל אכזב‬
‫נחל אכזב צר‬
‫נחל מוסדר‬
‫ערוצון ‪ /‬בתרון‬
‫ערוץ זרימה בלתי‬
‫נראה‬
‫קו מעביר מים‬
‫תעלה‬
‫תעלת מים בנויה‬
‫תעלת ניקוז בנויה‬
‫אמת מים בנויה‬
‫תעלת מים עפר‬
‫תעלת ניקוז עפר‬
‫אמת מים הרוסה‬
‫גדת נחל איתן‬
‫גדת נחל אכזב‬
‫גדת נחל מוסדר‬
‫באר‬
‫בור‬
‫גב מים‬
‫מאגורה‬
‫תמילה‬
‫מאגר מים‬
‫קו חוף‬
‫אגם‬
‫מאגר עונתי‬
‫מים רדודים בים‬
‫בריכה ללא סיווג‬
‫בריכת דגים‬
‫בריכת שחיה‬
‫בריכת מלח‬
‫בריכת שמש‬
‫בריכת חמצון‬
‫בריכה בנויה‬
‫בריכת עפר‬
‫מאגר מים‬
‫ים‬
‫אגם‬
‫ביצה‬
‫מאגר עונתי‬
‫שטח מים מוצף‬
‫‪41‬‬
‫לפרקים‬
‫מים רדודים בים‬
‫קו גובה רגיל‬
‫קו גובה ביניים‬
‫שקע‬
‫נקודת גובה‬
‫קו גובה ‪1‬‬
‫קו עומק‬
‫שטח חול‬
‫מלחה‬
‫שטח חול מכוסה‬
‫צמחייה‬
‫חורש (יער טבעי)‬
‫יער (נטע אדם)‬
‫חורשה‬
‫סחף נחלים‬
‫מגרש ספורט‬
‫שטח בנוי מגובב‬
‫מטעי עצי פרי‬
‫דקלים‬
‫בננות‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫הדרים‬
‫מבנה (גודל‬
‫סטנדרטי)‬
‫מבנה רגיל‬
‫חממה‬
‫מבנה תעשייתי‬
‫בית חרושת‬
‫מבנה ציבורי‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫תחנת משטרה‬
‫תחנת כיבוי אש‬
‫תחנת מד"א‬
‫מבנה רפואי‬
‫מבנה חינוך‬
‫קניון ‪ /‬מרכז מסחרי ‪/‬‬
‫שוק‬
‫לפרקים‬
‫מים רדודים בים‬
‫קו גובה רגיל‬
‫קו גובה ביניים‬
‫שקע‬
‫נקודת גובה‬
‫קו גובה ‪1‬‬
‫קו עומק‬
‫שטח חול‬
‫מלחה‬
‫לפרקים‬
‫מים רדודים בים‬
‫קו גובה רגיל‬
‫קו גובה ביניים‬
‫שקע‬
‫נקודת גובה‬
‫קו גובה ‪1‬‬
‫קו עומק‬
‫שטח חול‬
‫מלחה‬
‫טרשים מכוסים‬
‫צמחיה‬
‫שטח חול מכוסה‬
‫צמחייה‬
‫חורש (יער טבעי)‬
‫יער (נטע אדם)‬
‫חורשה‬
‫שיחים‬
‫טרשים מכוסים‬
‫צמחיה‬
‫שטח חול מכוסה‬
‫צמחייה‬
‫חורש (יער טבעי)‬
‫יער (נטע אדם)‬
‫חורשה‬
‫שיחים‬
‫סחף נחלים‬
‫מגרש ספורט‬
‫שטח בנוי מגובב‬
‫מטעי עצי פרי‬
‫דקלים‬
‫בננות‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫הדרים‬
‫מבנה (גודל‬
‫סטנדרטי)‬
‫מבנה רגיל‬
‫מבנה בבניה‬
‫מבנה הרוס‬
‫חממה‬
‫סחף נחלים‬
‫מגרש ספורט‬
‫שטח בנוי מגובב‬
‫מטעי עצי פרי‬
‫דקלים‬
‫בננות‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫הדרים‬
‫מבנה (גודל‬
‫סטנדרטי)‬
‫מבנה רגיל‬
‫מבנה בבניה‬
‫מבנה הרוס‬
‫חממה‬
‫מגורון‬
‫מבנה תעשייתי‬
‫מכון שאיבה‬
‫מכון טיהור‬
‫בית חרושת‬
‫מבנה חקלאי‬
‫מגורון‬
‫מבנה תעשייתי‬
‫מכון שאיבה‬
‫מכון טיהור‬
‫בית חרושת‬
‫מבנה חקלאי‬
‫ממגורה‬
‫מבנה ציבורי‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫תחנת משטרה‬
‫תחנת כיבוי אש‬
‫תחנת מד"א‬
‫מבנה רפואי‬
‫מבנה חינוך‬
‫קניון ‪ /‬מרכז מסחרי ‪/‬‬
‫שוק‬
‫ממגורה‬
‫מבנה ציבורי‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫תחנת משטרה‬
‫תחנת כיבוי אש‬
‫תחנת מד"א‬
‫מבנה רפואי‬
‫מבנה חינוך‬
‫קניון ‪ /‬מרכז מסחרי ‪/‬‬
‫שוק‬
‫מים רדודים בים‬
‫קו גובה רגיל‬
‫קו גובה ביניים‬
‫שקע‬
‫נקודת גובה‬
‫קו גובה ‪1‬‬
‫קו עומק‬
‫שטח חול‬
‫מלחה‬
‫שטח מעובד‬
‫שטח בור‬
‫טרשים מכוסים צמחיה‬
‫שטח חול מכוסה צמחייה‬
‫חורש (יער טבעי)‬
‫יער (נטע אדם)‬
‫חורשה‬
‫שיחים‬
‫שטח ציבורי פתוח ‪ /‬גם‬
‫ציבורי‬
‫סחף נחלים‬
‫מגרש ספורט‬
‫שטח בנוי מגובב‬
‫מטעי עצי פרי‬
‫דקלים‬
‫בננות‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫הדרים‬
‫מבנה (גודל סטנדרטי)‬
‫מבנה רגיל‬
‫מבנה בבניה‬
‫מבנה הרוס‬
‫חממה‬
‫בונגלו‬
‫מגורון‬
‫מבנה תעשייתי‬
‫מכון שאיבה‬
‫מכון טיהור‬
‫בית חרושת‬
‫מבנה חקלאי‬
‫ממגורה‬
‫מבנה ציבורי‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫תחנת משטרה‬
‫תחנת כיבוי אש‬
‫תחנת מד"א‬
‫מבנה רפואי‬
‫מבנה חינוך‬
‫קניון ‪ /‬מרכז מסחרי ‪ /‬שוק‬
‫לפרקים‬
‫מים רדודים בים‬
‫קו גובה רגיל‬
‫קו גובה ביניים‬
‫שקע‬
‫נקודת גובה‬
‫קו גובה ‪1‬‬
‫קו עומק‬
‫שטח חול‬
‫מלחה‬
‫שטח מעובד‬
‫שטח בור‬
‫טרשים מכוסים‬
‫צמחיה‬
‫שטח חול מכוסה‬
‫צמחייה‬
‫חורש (יער טבעי)‬
‫יער (נטע אדם)‬
‫חורשה‬
‫שיחים‬
‫שטח ציבורי פתוח ‪/‬‬
‫גם ציבורי‬
‫סחף נחלים‬
‫מגרש ספורט‬
‫שטח בנוי מגובב‬
‫מטעי עצי פרי‬
‫דקלים‬
‫בננות‬
‫זיתים‬
‫גפנים‬
‫הדרים‬
‫מבנה (גודל‬
‫סטנדרטי)‬
‫מבנה רגיל‬
‫מבנה בבניה‬
‫מבנה הרוס‬
‫חממה‬
‫בונגלו‬
‫מגורון‬
‫מבנה תעשייתי‬
‫מכון שאיבה‬
‫מכון טיהור‬
‫בית חרושת‬
‫מבנה חקלאי‬
‫מחסן‬
‫ממגורה‬
‫מבנה ציבורי‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫תחנת משטרה‬
‫תחנת כיבוי אש‬
‫תחנת מד"א‬
‫מבנה רפואי‬
‫מבנה חינוך‬
‫קניון ‪ /‬מרכז מסחרי ‪/‬‬
‫שוק‬
‫‪41‬‬
‫בית דואר ‪ /‬מרכז‬
‫תקשורת ‪ /‬מרכז‬
‫חלוקה‬
‫בית דואר ‪ /‬מרכז‬
‫תקשורת ‪ /‬מרכז‬
‫חלוקה‬
‫מגדל כללי‬
‫מגדל תצפית ‪/‬‬
‫שמירה‬
‫מגדלור‬
‫ארובה‬
‫מיכל גז‬
‫מיכל דלק‬
‫אנטנה ‪ /‬מגדל רדיו‬
‫בית דואר ‪ /‬מרכז‬
‫תקשורת ‪ /‬מרכז‬
‫חלוקה‬
‫מגדל כללי‬
‫מגדל תצפית ‪/‬‬
‫שמירה‬
‫מגדלור‬
‫ארובה‬
‫מיכל גז‬
‫מיכל דלק‬
‫אנטנה ‪ /‬מגדל רדיו‬
‫בית כנסת‬
‫מסגד‬
‫צריח‬
‫בית כנסת‬
‫מסגד‬
‫צריח‬
‫קבר שיח‬
‫כנסיה‬
‫מנזר‬
‫טחנת רוח‬
‫אנדרטה ‪ /‬מצבת‬
‫זכרון‬
‫קבר‬
‫מוסד ממלכתי ‪/‬‬
‫לאומי ‪ /‬עירוני‬
‫משרד אינפורמציה ‪/‬‬
‫מודיעין‬
‫שירותים ציבוריים‬
‫מסעדה ‪ /‬מזנון‬
‫דרכים‬
‫מסוף גבול‬
‫אכסניה נוצרית‬
‫אכסנית נוער‬
‫בית מלון‬
‫חאן‬
‫ספרייה‬
‫תיאטרון‬
‫תיאטרון ‪ /‬בית‬
‫קולנוע‬
‫אמפיתאטרון‬
‫מיכל מים‬
‫מגדל מים‬
‫בריכת מים (מיכל‬
‫בטון)‬
‫תחנת רכבת‬
‫שדה תעופה‬
‫תחנת רכבת‬
‫שדה תעופה‬
‫בית כנסת‬
‫מסגד‬
‫צריח‬
‫קבר שיח‬
‫כנסיה‬
‫מנזר‬
‫טחנת רוח‬
‫אנדרטה ‪ /‬מצבת‬
‫זכרון‬
‫קבר‬
‫מוסד ממלכתי ‪/‬‬
‫לאומי ‪ /‬עירוני‬
‫משרד אינפורמציה ‪/‬‬
‫מודיעין‬
‫שירותים ציבוריים‬
‫מסעדה ‪ /‬מזנון‬
‫דרכים‬
‫מסוף גבול‬
‫אכסניה נוצרית‬
‫אכסנית נוער‬
‫בית מלון‬
‫חאן‬
‫ספרייה‬
‫תיאטרון‬
‫תיאטרון ‪ /‬בית‬
‫קולנוע‬
‫אמפיתאטרון‬
‫מיכל מים‬
‫מגדל מים‬
‫בריכת מים (מיכל‬
‫בטון)‬
‫חניון (מקורה)‬
‫תחנת רכבת‬
‫שדה תעופה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫מרכזית‬
‫תחנת טרנספורמציה‬
‫תחנת כוח‬
‫אתר תחנת ממסר ‪/‬‬
‫שדה אנטנות‬
‫מסוף דלק‬
‫מסוף גז‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫מרכזית‬
‫תחנת טרנספורמציה‬
‫תחנת כוח‬
‫אתר תחנת ממסר ‪/‬‬
‫שדה אנטנות‬
‫מסוף דלק‬
‫מסוף גז‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫מרכזית‬
‫תחנת טרנספורמציה‬
‫תחנת כוח‬
‫אתר תחנת ממסר ‪/‬‬
‫שדה אנטנות‬
‫מסוף דלק‬
‫מסוף גז‬
‫כנסיה‬
‫מנזר‬
‫טחנת רוח‬
‫אנדרטה ‪ /‬מצבת‬
‫זכרון‬
‫קבר‬
‫מוסד ממלכתי ‪/‬‬
‫לאומי ‪ /‬עירוני‬
‫מסעדה ‪ /‬מזנון‬
‫דרכים‬
‫מסוף גבול‬
‫אכסניה נוצרית‬
‫אכסנית נוער‬
‫בית מלון‬
‫חאן‬
‫ספרייה‬
‫תיאטרון‬
‫תיאטרון ‪ /‬בית‬
‫קולנוע‬
‫בית דואר ‪ /‬מרכז‬
‫תקשורת ‪ /‬מרכז חלוקה‬
‫מגדל תצפית ‪ /‬שמירה‬
‫מגדלור‬
‫ארובה‬
‫מיכל גז‬
‫מיכל דלק‬
‫אנטנה ‪ /‬מגדל רדיו‬
‫חורבה‬
‫בית כנסת‬
‫מסגד‬
‫צריח‬
‫קבר שיח‬
‫כנסיה‬
‫מנזר‬
‫טחנת רוח‬
‫אנדרטה ‪ /‬מצבת זכרון‬
‫קבר‬
‫מוסד ממלכתי ‪ /‬לאומי ‪/‬‬
‫עירוני‬
‫משרד אינפורמציה ‪/‬‬
‫מודיעין‬
‫שירותים ציבוריים‬
‫מסעדה ‪ /‬מזנון דרכים‬
‫מסוף גבול‬
‫אכסניה נוצרית‬
‫אכסנית נוער‬
‫בית מלון‬
‫חאן‬
‫ספרייה‬
‫תיאטרון‬
‫תיאטרון ‪ /‬בית קולנוע‬
‫אמפיתאטרון‬
‫מיכל מים‬
‫מגדל מים‬
‫בריכת מים (מיכל בטון)‬
‫חניון (מקורה)‬
‫תחנת רכבת‬
‫שדה תעופה‬
‫מגרש חניה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת אוטובוס מרכזית‬
‫תחנת טרנספורמציה‬
‫תחנת כוח‬
‫אתר תחנת ממסר ‪ /‬שדה‬
‫אנטנות‬
‫מסוף דלק‬
‫מסוף גז‬
‫בית דואר ‪ /‬מרכז‬
‫תקשורת ‪ /‬מרכז‬
‫חלוקה‬
‫מגדל כללי‬
‫מגדל תצפית ‪/‬‬
‫שמירה‬
‫מגדלור‬
‫ארובה‬
‫מיכל גז‬
‫מיכל דלק‬
‫אנטנה ‪ /‬מגדל רדיו‬
‫בית כנסת‬
‫מסגד‬
‫צריח‬
‫קבר שיח‬
‫כנסיה‬
‫מנזר‬
‫טחנת רוח‬
‫אנדרטה ‪ /‬מצבת‬
‫זכרון‬
‫קבר‬
‫מוסד ממלכתי ‪/‬‬
‫לאומי ‪ /‬עירוני‬
‫משרד אינפורמציה ‪/‬‬
‫מודיעין‬
‫שירותים ציבוריים‬
‫מסעדה ‪ /‬מזנון‬
‫דרכים‬
‫מסוף גבול‬
‫אכסניה נוצרית‬
‫אכסנית נוער‬
‫בית מלון‬
‫חאן‬
‫ספרייה‬
‫תיאטרון‬
‫תיאטרון ‪ /‬בית קולנוע‬
‫אמפיתאטרון‬
‫מיכל מים‬
‫מגדל מים‬
‫בריכת מים (מיכל‬
‫בטון)‬
‫חניון (מקורה)‬
‫תחנת רכבת‬
‫שדה תעופה‬
‫תחנת דלק‬
‫תחנת אוטובוס‬
‫מרכזית‬
‫תחנת טרנספורמציה‬
‫תחנת כוח‬
‫אתר תחנת ממסר ‪/‬‬
‫שדה אנטנות‬
‫מסוף דלק‬
‫מסוף גז‬
‫‪42‬‬
‫מרכז דיג או שיט‬
‫נמל‬
‫מעגן ‪ /‬מרינה‬
‫מרכז דיג או שיט‬
‫נמל‬
‫מעגן ‪ /‬מרינה‬
‫חורבה‬
‫שטח צבאי‬
‫אתר נוף‬
‫אתר טבע‬
‫גן לאומי‬
‫שמורת טבע‬
‫שטח בנוי‬
‫גן חיות‬
‫מרכז רפואי‬
‫קומפלקס חינוך‬
‫קומפלקס ציבורי‬
‫בית קברות‬
‫אתר נוף‬
‫אתר טבע‬
‫גן לאומי‬
‫שמורת טבע‬
‫שטח בנוי‬
‫גן חיות‬
‫מרכז רפואי‬
‫קומפלקס חינוך‬
‫קומפלקס ציבורי‬
‫בית קברות‬
‫שטח תעשייתי‬
‫שטח תעשייתי‬
‫שטח תעשייתי‬
‫חניון דרכים‬
‫בית ספר שדה‬
‫אתר תיירות‬
‫חניון דרכים‬
‫בית ספר שדה‬
‫אתר תיירות‬
‫חניון דרכים‬
‫בית ספר שדה‬
‫אצטדיון‬
‫בית כלא ‪ /‬מעצר‬
‫עמוד חשמל‬
‫עמוד מתח עליון‬
‫עמוד מתח גבוה‬
‫מוזיאון ‪ /‬בית נכאת‬
‫אצטדיון‬
‫בית כלא ‪ /‬מעצר‬
‫עמוד חשמל‬
‫עמוד מתח עליון‬
‫עמוד מתח גבוה‬
‫מוזיאון ‪ /‬בית נכאת‬
‫אצטדיון‬
‫בית כלא ‪ /‬מעצר‬
‫עמוד חשמל‬
‫עמוד מתח עליון‬
‫עמוד מתח גבוה‬
‫קידוח‬
‫טחנת מים‬
‫מעין‬
‫מערה‬
‫מכרה‬
‫עץ בודד‬
‫עץ דקל בודד‬
‫עץ אורן בודד‬
‫שיח בודד‬
‫ציר דרך עתיקה‬
‫קו מתאר מנחת‬
‫הליקופטרים‬
‫קיר ללא סיווג‬
‫קיר בטון‬
‫קיר אבנים‬
‫קיר תומך‬
‫קידוח‬
‫טחנת מים‬
‫מעין‬
‫מערה‬
‫מכרה‬
‫עץ בודד‬
‫עץ דקל בודד‬
‫עץ אורן בודד‬
‫שיח בודד‬
‫ציר דרך עתיקה‬
‫קו מתאר מנחת‬
‫הליקופטרים‬
‫קיר ללא סיווג‬
‫קיר בטון‬
‫קיר אבנים‬
‫קיר תומך‬
‫אתר נוף‬
‫אתר טבע‬
‫גן לאומי‬
‫שמורת טבע‬
‫שטח בנוי‬
‫גן חיות‬
‫מרכז רפואי‬
‫קומפלקס חינוך‬
‫קומפלקס ציבורי‬
‫בית קברות‬
‫קידוח‬
‫טחנת מים‬
‫מעין‬
‫מערה‬
‫מכרה‬
‫ציר דרך עתיקה‬
‫קו מתאר מנחת‬
‫הליקופטרים‬
‫מרכז דיג או שיט‬
‫נמל‬
‫מעגן ‪ /‬מרינה‬
‫חורבה‬
‫מרכז דיג או שיט‬
‫נמל‬
‫מעגן ‪ /‬מרינה‬
‫חורבה‬
‫מרכז דיג או שיט‬
‫נמל‬
‫מעגן ‪ /‬מרינה‬
‫חורבה‬
‫אתר נוף‬
‫אתר טבע‬
‫גן לאומי‬
‫שמורת טבע‬
‫שטח בנוי‬
‫גן חיות‬
‫מרכז רפואי‬
‫קומפלקס חינוך‬
‫קומפלקס ציבורי‬
‫בית קברות‬
‫אתר מקודש‬
‫אתר הנצחה‬
‫שטח תעשייתי‬
‫פארק נושאי‬
‫אתר תיירות‬
‫חניון דרכים‬
‫בית ספר שדה‬
‫אתר לאומי‬
‫אתר היסטורי‬
‫מוזיאון ‪ /‬בית נכאת‬
‫אצטדיון‬
‫בית כלא ‪ /‬מעצר‬
‫עמוד חשמל‬
‫עמוד מתח עליון‬
‫עמוד מתח גבוה‬
‫עמוד מתח נמוך‬
‫עמוד חשמל עם שנאי‬
‫אתר נוף‬
‫אתר טבע‬
‫גן לאומי‬
‫שמורת טבע‬
‫שטח בנוי‬
‫גן חיות‬
‫מרכז רפואי‬
‫קומפלקס חינוך‬
‫קומפלקס ציבורי‬
‫בית קברות‬
‫טחנת מים‬
‫מעין‬
‫מערה‬
‫מכרה‬
‫עץ בודד‬
‫עץ דקל בודד‬
‫עץ אורן בודד‬
‫שיח בודד‬
‫קו מתאר מנחת‬
‫הליקופטרים‬
‫קיר ללא סיווג‬
‫קיר בטון‬
‫קיר אבנים‬
‫קיר תומך‬
‫גדר ללא סיווג‬
‫גדר בטון‬
‫גדר אבנים‬
‫גדר תיל‬
‫גדר רשת‬
‫שער‬
‫שטח תעשייתי‬
‫אתר תיירות‬
‫חניון דרכים‬
‫בית ספר שדה‬
‫אתר לאומי‬
‫אתר היסטורי‬
‫מוזיאון ‪ /‬בית נכאת‬
‫אצטדיון‬
‫בית כלא ‪ /‬מעצר‬
‫עמוד חשמל‬
‫עמוד מתח עליון‬
‫עמוד מתח גבוה‬
‫עמוד מתח נמוך‬
‫עמוד חשמל עם שנאי‬
‫קידוח‬
‫טחנת מים‬
‫מעין‬
‫מערה‬
‫מכרה‬
‫עץ בודד‬
‫עץ דקל בודד‬
‫עץ אורן בודד‬
‫שיח בודד‬
‫קו מתאר מנחת‬
‫הליקופטרים‬
‫קיר ללא סיווג‬
‫קיר בטון‬
‫קיר אבנים‬
‫קיר תומך‬
‫גדר ללא סיווג‬
‫גדר בטון‬
‫גדר אבנים‬
‫גדר תיל‬
‫גדר רשת‬
‫‪43‬‬
‫סכר בטון‬
‫סכר עפר‬
‫אלמוגים‬
‫סלעים שקועים במים‬
‫מפל מים‬
‫רציף‬
‫מזח‬
‫שובר גלים‬
‫חוף רחצה‬
‫סכר בטון‬
‫סכר עפר‬
‫אלמוגים‬
‫סלעים שקועים במים‬
‫מפל מים‬
‫רציף‬
‫מזח‬
‫שובר גלים‬
‫חוף רחצה‬
‫מצוק‬
‫מדרון‬
‫שקע‬
‫שקע‬
‫חולית‬
‫סוללת עפר‬
‫חולית‬
‫סוללת עפר‬
‫סכר בטון‬
‫סכר עפר‬
‫אלמוגים‬
‫סלעים שקועים במים‬
‫מפל מים‬
‫רציף‬
‫מזח‬
‫שובר גלים‬
‫חוף רחצה‬
‫מצוק‬
‫מדרון‬
‫מילוא‬
‫חפירה‬
‫שקע‬
‫מחצבה‬
‫חולית‬
‫סוללת עפר‬
‫טרסה‬
‫ציר פס אש‬
‫ציר פס אש‬
‫ציר פס אש‬
‫מצפה נוף בנוי‬
‫נקודת תצפית אחרת‬
‫מצפה נוף בנוי‬
‫נקודת תצפית אחרת‬
‫מצפה נוף בנוי‬
‫נקודת תצפית אחרת‬
‫סכר בטון‬
‫סכר עפר‬
‫אלמוגים‬
‫סלעים שקועים במים‬
‫מפל מים‬
‫רציף‬
‫מזח‬
‫שובר גלים‬
‫חוף רחצה‬
‫מצוק‬
‫מדרון‬
‫מילוא‬
‫חפירה‬
‫שקע‬
‫מחצבה‬
‫חולית‬
‫סוללת עפר‬
‫טרסה‬
‫בסיס מצוק‬
‫בסיס מדרון‬
‫ציר פס אש‬
‫משוכת צבר‬
‫גדר חיה‬
‫מצפה נוף בנוי‬
‫נקודת תצפית אחרת‬
‫סכר בטון‬
‫סכר עפר‬
‫אלמוגים‬
‫סלעים שקועים במים‬
‫מפל מים‬
‫רציף‬
‫מזח‬
‫שובר גלים‬
‫חוף רחצה‬
‫מצוק‬
‫מדרון‬
‫מילוא‬
‫חפירה‬
‫שקע‬
‫מחצבה‬
‫חולית‬
‫סוללת עפר‬
‫טרסה‬
‫ציר פס אש‬
‫משוכת צבר‬
‫גדר חיה‬
‫מצפה נוף בנוי‬
‫נקודת תצפית אחרת‬
‫‪44‬‬
‫נספח ‪ - 5‬תקן סימבולוגיה וקרטוגרפיה ‪ -‬דו"ח מס' ‪( 1‬חודש ינואר)‬
‫‪ )1‬פגישות עבודה ללימוד וניתוח ראשוני של מצב קיים (ראה סיכומים מצורפים בהמשך‬
‫הדו"ח)‬
‫‪ )1‬פגישה ‪ – 1‬וועדת היגוי בתאריך ‪9/1‬‬
‫‪ )2‬פגישה ‪ – 2‬הדס שגיא בתאריך ‪13/1‬‬
‫‪ )3‬פגישה ‪ – 3‬ירון פלוס בתאריך ‪16/1‬‬
‫‪ )4‬פגישה ‪ – 4‬יקי בר לביא בתאריך ‪17/1‬‬
‫‪ )5‬פגישה ‪ – 5‬ברוך פרצמן בתאריך ‪24/1‬‬
‫‪ )6‬פגישה ‪ – 6‬משה יניב בתאריך ‪24/1‬‬
‫‪ )7‬פגישה ‪ – 7‬שמואל בלוך בתאריך ‪31/2‬‬
‫‪ )8‬פגישה ‪ – 8‬יואב טל בתאריך ‪31/1‬‬
‫‪ )9‬פגישה ‪ – 9‬הדס שגיא בתאריך ‪3/2‬‬
‫‪ )1‬איסוף מידע באינטרנט‬
‫‪.3‬‬
‫בתחום תקנים קרטוגרפים בדגש לסימבולוגיה‬
‫(‪ – FGDC )5‬תקן קרטוגרפיה דיגיטאלית למיפוי גיאולוגי‬
‫(‪ – IHO )6‬תקן סימבולוגיה למיפוי ימי‬
‫(‪ – USGS )7‬תקן סימבולוגיה למפות טופוגרפיות אמרקאיות‬
‫(‪ )8‬תקן סימבולוגיה למפות טופוגרפיות רוסיות‬
‫‪.4‬‬
‫בתחום מקראות של מפות טופוגרפיות (בנוסף לסימבולוגיה בתקנים)‬
‫(‪)1‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ – ICSM‬מקרא למפות טופוגרפיות של המיפוי הלאומי הקנדי‬
‫בתחום מקראות של שכבות נושאיות‬
‫(‪)1‬‬
‫מקראות של סימבולוגיה למפות של רשות שמורות הטבע בארה"ב‬
‫)‪ – TTP (2‬אוסף מקראות לסימבולים בנושאים סביבתיים שונים‬
‫)‪ – Ultimatesymbols (3‬אוסף סימבולים בנושאים שונים‪.‬‬
‫(‪ )4‬סימבולוגיה של שכבות בתחום האנרגיה‬
‫(‪)9‬‬
‫‪.6‬‬
‫סימבולוגיה של שכבות מידע במצבי חירום‬
‫בתחום תקינה של מוצרי נישה‬
‫(‪ )1‬תקן ‪ GDF‬למוצר תנועה‬
‫‪45‬‬
‫‪‬‬
‫טרם נאספו תקנים וסימבולים של ‪ ,NATO ,UN‬מיפוי אווירי (להורדה‬
‫בתשלום באתר) ועוד‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫דוגמאות של מפות ומוצרים דיגיטאלים (לצורך ניתוח היבטים קרטוגרפים‬
‫במפות)‬
‫(‪ )1‬דוגמאות של מפות טופוגרפיות אמרקאיות (‪)USGS‬‬
‫(‪ )2‬דוגמאות של מפות טופוגרפיות רוסיות בקנה‪-‬מידה ‪1:50,000-1:1,000,000‬‬
‫(‪ )3‬דוגמאות של מפות בריטיות (‪)OS‬‬
‫(‪ )4‬דוגמאות של מפות טופוגרפיות קנדיות בקנה‪-‬מידה ‪1:250,000 ,1:50,000‬‬
‫(‪ )5‬דוגמאות של מפות תצלום‬
‫‪ )2‬חומר שהתקבל ממפ"י בעותק קשה ורך‬
‫‪)1‬‬
‫חוברת סימבולוגיה שנערכה לפני כ‪ 15 -‬שנים ע"י יאיר ‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫חוברת מבנה הבנט"ל‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫חוברת סימבולים של מפ"י שנערכה לפני מספר שנים ע"י מיכל‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫תקן ‪ ISO‬העולמי בנושא סימבולוגיה‪..‬‬
‫‪)5‬‬
‫דוגמאות של מפות מודפסות‪.‬‬
‫‪)6‬‬
‫תיאור שכבות מידע מוצרי הבנט"ל‪ ,‬מונחון‪ ,‬מבנה בנט"ל‪ ,‬מוסדות ושימושים‪.‬‬
‫‪ )3‬איסוף ועריכת חומר רקע‬
‫‪ )1‬איסוף ועריכת חומר רקע תיאורטי בנושא סימבולוגיה (אינטרנט ‪ +‬חומר אקדמי)‬
‫‪ )2‬איסוף ועריכת חומר רקע טכני בנושא סימבולוגיה (אינטרנט ‪ +‬חומר אקדמי)‪.‬‬
‫‪ )4‬ניתוח פורטל‬
‫‪)1‬‬
‫ניתוח שכבות בסיס בתאריך ‪17/1‬‬
‫‪)2‬‬
‫ניתוח שכבות נושאיות ואורתופוטו בתאריך ‪24/1‬‬
‫‪)3‬‬
‫ניתוח שכבות נושאיות בתאריך ‪3/2‬‬
‫‪)4‬‬
‫המלצות מתוכננות‪:‬‬
‫(‪ )1‬המלצות לתצוגת שכבות בסיס‬
‫(‪ )2‬המלצות לתצוגת שכבות נושאיות‬
‫(‪ )3‬המלצות לתצוגת באורתופוטו‬
‫(‪ )4‬המלצות לתצוגת פני שטח‬
‫‪ )5‬דגשים עיקריים עד‪-‬כה‬
‫‪ )1‬חשיבות ההתאמה ככל שניתן בין מוצרי הבנט"ל‪ ,‬מפות הנייר והפורטל‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ )2‬הצורך בבדיקת התכנות לטכנולוגית תצוגה חדשות כגון ‪map template,‬‬
‫‪.caching, representation‬‬
‫‪ )3‬החשיבות של ביצועים גבוהים בתצוגה ובפעולות במפה‪.‬‬
‫‪ )4‬הצורך בגיבוש תפיסה כוללת של ממ"ג קרטוגרפי והשפעת הסימבולוגיה על‬
‫תהליכים לרבות מפרטי קליטה‪ ,‬תהליכים בממ"ג ועוד‪.‬‬
‫‪ )5‬חשיבות הסדרת הנושא של תצוגה וסימבולוגיה בתקן כולל לרבות‬
‫התייחסות לתצוגה של שכבות מידע של משרדי הממשלה‪.‬‬
‫‪ )6‬הצורך במפרט אחיד עם תקן ייחודי לתחומים שונים – מורים‪ ,‬פורטל ומפות‬
‫נייר‪.‬‬
‫‪ )7‬מרכזיות הפורטל ותקן קרטוגרפיה ברשת האינטרנט‪.‬‬
‫‪ )8‬גיבוש תפיסה ומתודלוגיה בנושא סימבולוגיה בהתאם למאפיינים שונים‬
‫כגון‪ :‬סוגי מוצרים‪ ,‬קנה‪-‬מידה‪ ,‬נושאים‪ ,‬אזורים גיאוגרפים‪ ,‬אמצעי תצוגה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ )9‬הצורך ביצירת שכבות ‪ layer‬ויצירת ‪ template‬לשכבות הבסיס‪.‬‬
‫‪ )10‬הייחודיות של מדיות שונות ומשמעות מבחינת התצוגה לרבות סוגי אמצעי‬
‫התצוגה‪ ,‬גודל מסכים‪ ,‬רזולוציה‪ ,‬אמצעי תאורה‪ ,‬מעבר בין ערכת צבעים‬
‫‪ RGB –CMYK‬ועוד‪.‬‬
‫‪ )11‬הצורך בהתאמה ככל שניתן לתקנים עולמיים לדוגמא תקן מיפוי ימי‪ ,‬תקן‬
‫מפות גיאולוגיות ועוד‪.‬‬
‫‪ )12‬הצורך בהגדרה ואפיון של שירותים קרטוגרפים ברשת‪.‬‬
‫‪ )13‬הצורך התאמה לסביבות גראפיות ייחודיות ‪KML-KMZ -‬‬
‫‪,CAD,‬‬
‫מערכות ניווט ועוד‪.‬‬
‫‪ )14‬הצורך בהגדרת סדרי עדיפויות בהתמקדות בפתרון סימבולוגיה בשכבות‬
‫בסיסיות (לאחר גיבוש תפיסה כוללת)‪.‬‬
‫‪ )15‬גיבוש המלצות בשיתוף התחומים השונים תוך התחשבות במצב קיים‬
‫ואילוצים שונים‪.‬‬
‫‪ )7‬השלבים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הצגת ניתוח ראשוני והמלצות לפורטל בתחומים הבאים‪ :‬תצוגה באורתופוטו‬
‫ותצוגה של נתונים בסיסיים‪ .‬בשלב שני ניתוח והמלצות לתצוגת פני שטח ותצוגת‬
‫שכבות נושאיות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הצגת ניתוח מודל נתונים לפי קריטריונים שונים (קנה‪-‬מידה‪ ,‬נושא‪ ,‬אזור גיאוגרפי)‬
‫תוך סנכרון בין מפות‪ ,‬פורטל ומוצרים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ניתוח תקנים קיימים והמלצות ראשונות למבנה התקן שיכתב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫ניתוח היבט התצוגה בפורטלים נבחרים – ברמה עולמית‪ ,‬לאומית ועירונית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 0‬יואב וצוות ההיגוי ‪1/0‬‬
‫המשימה – קיימות מספר פעילויות בתחום הקרטוגרפיה והממ"ג שנעשות במקביל עם קשר‬
‫הדוק ‪ .‬לדעת הצוות חושבים ומאמינים שניתן לשפר ולשדרג את התצוגה של הסימבולוגיה ולתאם‬
‫עד כמה שאפשר מכנה משותף ביניהם לרבות מפות נייר‪ ,‬פורטל וסימבולוגיה של ממ"ג‪ .‬יהיה‬
‫מפרט אחיד ככל שניתן עם דגש ייחודי לכל אחד בתחומו‪.‬‬
‫הדס ויוסי רז – סימבולוגיה של מוצרי הבנט"ל‪ ,‬יוסי‪ ,‬הפצה ושיווק הנתונים‪.‬‬
‫שמואל וברוך – תחום הקרטוגרפיה להדפסה‪.‬‬
‫יקי – פורטל הממ"ג‪.‬‬
‫ירון – ראש אגף טכנולוגיות מתעסק בנושא סטנדרטים לרבות פיתוח בפורטל‪.‬‬
‫יואב – ראש אגף ממ"ג‪.‬‬
‫ירון – קיים מפרט ‪ ISO‬העולמי בנושא סימבולוגיה‪ ,‬ממליץ לראות כיצד הם מגדירים סימבול‪.‬‬
‫ב ‪ ARCGIS‬יש תפיסה חדשה של ‪ map template‬קיימות דוגמאות למוצרים שונים בהם מפות‬
‫טופוגרפיות‪ ,‬מפות נושאיות ועוד‪ ...‬ירון שלח קישור‪.‬‬
‫(המלצה ‪ -‬לגבש תפיסה של מבנה של מערך סימבולים‪ ,‬דגש לנושא מבנה הסימבול וההשתנות‬
‫במעבר בין קנה‪-‬מידה‪ .‬מתי משתנים המאפיינים הגראפיים ‪ -‬מתי משתנה צורה‪ ,‬מתי משתנה‬
‫מבנה פנימי‪ ,‬מתי משתנה צבע וכדומה‪ .‬אפשר להוסיף סקירה על מאפיינים גראפיים מתוך‬
‫המצגות של הקורסים‪ ,‬לגבש תפיסה עקרונית וכמובן זה מתייחס לסימבולים של מוצרים שונים)‪.‬‬
‫יקי – בשלב ראשון להציג ניתוח מצב קיים‪ ,‬עבודה שהחלה עם שחם וניר‪ ,‬המראה הנוכחי של‬
‫הפורטל‪ .‬בפורטל קיים אילוץ של שכבות נוספות של משרדי ממשלה (בניגוד למפות נייר ומוצרי‬
‫הבנט"ל)‪ .‬עם זאת הם מבקשים להתייחס לשכבות הממ"ג הבסיסיות‪ .‬אך צריך לתכנן בתצוגה גם‬
‫לשכבות הרקע וגם לשכבות נוספות המשתלבות‪.‬‬
‫ישנם סטים שונים של מוצרים חלקם ע"ב אורתופוטו‪.‬‬
‫בממ"ג – בעבר נעשתה עבודה (לפני כ ‪ 15‬שנים) שפחות רלבנטית להיום אך ניתן ללמוד ממנה‪( .‬‬
‫בפגישה נפרדת קבלתי את העבודה מיקי‪ ,‬מדובר על השוואת סימבולוגיה בקנ"מים שונים ‪,‬‬
‫נעשתה ע"י יאיר)‪ .‬רוצים לקבל קובץ ‪ , layer‬שכבות קרטוגרפיות שניתן לספק אותם לצרכנים כ‬
‫‪.default‬‬
‫אילו מוצרים קיימים ? לדוגמא מול ‪ IGO‬הפרטים של מפ"י הם בסימבולוגיה של מפ"י‪ .‬לדוגמא‬
‫מוצר תנועה‪.‬‬
‫חלק מהסימבולוגיה מחייבת התאמה של פונטים‪ ,‬האם לפתח את זה ‪ /‬האם לחייב זאת ? מה‬
‫המשמעות לסכימה של ‪ ESRI‬ול‪? CAD -‬‬
‫מסכים ברזולוציה משתנה‪ ,‬אמצעים גרפיים שונים‪ ,‬מסכים בגדלים שונים‪ ,‬רזולוציה גבוהה ‪...‬‬
‫‪48‬‬
‫(צריך לבדוק מה המשמעות של התפיסה לסימבולוגיה על מסכים ברזולוציות שונות‪ ,‬צריך לבדוק‬
‫מהי רזולוציה של מסכים‪ ,‬ומה עקרונות ההפעלה שלהם מבחינת קרינת אור‪( .‬היבט פיסיקאלי‪,‬‬
‫וכיצד זה משפיע של תצוגת הסימבולים‪ .‬לבדוק מה בין מדיה קורנת ומדיה בולעת בהיבט הטכני‪.‬‬
‫בנוסף רצוי לבדוק נושא של כיול וסנכרון בין תצוגה במסך לבין הדפסה במדפסת ביתית‬
‫ובפלוטרים ברזולוציה שונה)‪.‬‬
‫מפות מודפסות – קיימת סימבולוגיה חדשה למפות ‪ 1:50,000‬ו ‪ 1:25,000‬לצורך הדפסה של מפות‬
‫חדשות‪ .‬רוצים להישאר באותה תצוגה בין מפות ניר למפות תצוגה‪.‬‬
‫(חשוב לקבל דוגמא של מפת פרוזדור ירושלים החדשה‪ ,‬לבקש אולי קובץ של המפה‪ ,‬לבקש‬
‫סימבולוגיה של מפות ‪ 1:50,000‬ו‪ .1:25,000 -‬לבדוק בהמשך להערה של משה יניב לגבי צוות‬
‫שעובד ב ‪ arcmap‬וצוות שעובד באינטרגרף‪ ,‬אפשר להשוות לדוגמאות של מפות נבחרות רוסיות‪,‬‬
‫אמרקאיות ואחרות)‪.‬‬
‫הלוגיקה של הקישוריות בזמן התצוגה בפורטל‪ ,‬איך עושים שילובים בין השכבות השונות ?‬
‫התפוקה צריכה להיות תקן‪ ,‬לפי מוצרים והתאמה בין מדיות שונות‪ .‬בשלב זה לא כולל קאדסטר‪.‬‬
‫לתאם פגישות עבודה‪:‬‬
‫הדס – ‪[email protected] 0547007940‬‬
‫ברוך – ‪0506221420‬‬
‫יוסי רז – ‪0506225430‬‬
‫יקי ‪0506221408 -‬‬
‫(נדרש כחלק מהתפיסה של הסימבולוגיה להתייחס לנושא של הקשר בין סימבולים שונים‪ ,‬כלומר‬
‫ליצור לוגיקה של משפחות נושאים ע ם סימבולים דומים או סימבולים עם תכונות משותפות כגון‬
‫צורה‪ ,‬מבנה פנימי‪ ,‬צבע קשר)‪.‬‬
‫(נדרש לבחון כחלק מהתפיסה את הקשר של מערכת הסימבולים של שכבות הבסיס עם מערכת‬
‫הסימבולים של שכבות נושאיות נוספות‪ ,‬לבדוק באילו מקרים של מידע נושאי קיימים תקנים‬
‫ומערכות סימבולים לד וגמא מיפוי גיאולוגי‪( ,‬ככל הנראה בתחומי מיפוי פיסי נוספים) מיפוי ימי‪,‬‬
‫מיפוי אווירי ואולי תחומים נוספים‪ .‬ובאילו תחומים מרחב הגמישות ‪ /‬תמרון גדול יותר ונדרש‬
‫בדיקה ‪ /‬ניתוח ‪ /‬הצעה‪ .‬אפשר לחלק זאת ל ‪ 3‬רמות‪ :‬הראשון ‪ -‬סימבולים מחייבים עפ"י תקנים‬
‫עולמי‪ ,‬השני ‪ -‬סימבולים מקובלים (סימבולים שונים בהם נהוג להשתמש אם כי יתכן בווארציות‬
‫שונות‪ ,‬לדוגמא סמל של בית חולים)‪ ,‬והתחום השלישי אלמנטים שבהם קיים מגוון רחב במיוחד‬
‫של סוגי סימבולים שבשימוש (יתכן ומתאים יותר למפות עירוניות‪ .‬אפשר לנתח מתוך בחומר שלי‬
‫בנושא של סוגי סימבולים – סימבולים אסוציאטיביים וכדומה‪ ,‬אפשר לנתח את נושא התוכן של‬
‫הסימבול כיצד מתאימים את הסימבול לנושא מבחינת צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬גודל וכדומה)‬
‫‪49‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 0‬הדס שגיא ‪0//0‬‬
‫התקבלה חוברת הבנט"ל – בסיס נתונים ייצורי‪ .‬בסיס נתונים זה הינו ארגון מחדש של הממ"ג‬
‫הלאומי הישן על חלוקה חדשה לקטגוריות וקבוצות ‪ .FC‬בסיס נתונים ייצורי הוא בסיס הנתונים‬
‫אשר מתעדכן ועובר בקרת איכות‪ .‬ממנו נגזרים מוצרי הבנט"ל אשר מסופקים ללקוחות עפ"י‬
‫דרישה‪ .‬כלומר יש אבחנה בין סביבת ייצור לסביבת מוצרים‪ .‬מוצר הינו סכמה המגדירה את מבנה‬
‫הנתונים של המוצר‪ .‬קיימת תוכנית לשליפה ליצירה של מוצרים ע"י גזירה מבסיס הנתונים עפ"י‬
‫סוג המוצר והאזור הגיאוגרפי הנדרש‪ 80% .‬הם גזירה ישירה מהבנט"ל‪ .‬המערכת נקראת מש"ל –‬
‫מערכת שרות לקוחות‪.‬‬
‫דוגמאות למוצרים‪ :‬בנט"ל קל‪ ,‬בנט"ל סטנדרטי‪ ,‬מוצר תנועה ייעודי‪ ,‬מוצר של מאגר כתובות‬
‫(‪ ,)standard geocode, true geocode‬מוצרי שימושי קרקע‪.‬‬
‫נדרשת רשימת המוצרים‪ ,‬מבנה הנתונים שלהם (סכמה) ומאפיינים נוספים‪ .‬לבדוק האם קיים‬
‫קטלוג מוצרים‪ ,‬אם לא מומלץ להכין‪.‬‬
‫מוצרי ‪ DTM‬לא קיימים‪ ,‬בשלב זה נמכר כמוצר גולמי‪ .‬נדרשת חשיבה פנימית של מפ"י האם‬
‫נדרש לייצר מוצרי ‪ DTM‬או לספק ‪ DTM‬בלבד וכל צרכן יכין את המוצר בהתאמה לדרישותו‪.‬‬
‫ציינתי כי בכל מקרה רצוי לצרף מערכת חוקים מומלצים לשימוש ב ‪ DTM‬גולמי לצרכים‬
‫קרטוגרפים‪ .‬מומלץ להכין קטלוג כולל של מוצרים קרטוגרפים ותחת פרק מוצרי ‪ DTM‬להפיק‬
‫מוצרים שונים (קווי גובה‪ ,‬גווני גובה‪ ,‬שיפועים‪ ,‬פנות מדרונות‪ ,‬קווי שלד ואגני ניקוז‪ ,‬הצללה‬
‫וכדומה) להציג הסבר‪ ,‬דוגמא ופרמטרים מומלצים‪ .‬כלומר‬
‫חשוב להדגיש שתפיסת השימוש ב ‪ DTM‬משפיע על סימבולוגיה של הנתונים לפי סוג המוצר‬
‫הנגזר מ‪ DTM -‬נדרש להגדיר את שכבות המידע המתאימות ולהגדיר את הסימבולוגיה‪ .‬יתכן‬
‫שנתוני ם זהים יוצגו בסימבולוגיה שונה במוצרים שונים‪ .‬כלומר חלק מקטלוג המידע יכול להכיל‬
‫המלצה על מוצרים חדשים של הבנט"ל המשלבים מידע ממ"ג ומוצרי ‪.DTM‬‬
‫בהקשר הזה העירה הדס שהעקרון הוא להשקיע בתשתית כדי שלקוחות יוכלו לייצר בעצמם את‬
‫המוצרים‪.‬‬
‫קווי גובה נחשב למוצר‪ ,‬צריך לבחון לעומק את איכות קווי הגובה‪ ,‬האם נדרש לשפר את המוצר‬
‫ע"י שיפור תהליכים כגון דילול מודל הגבהים ויצירת מודל שונה בהתאם למבנה השטח (מודל‬
‫‪ .) RIN‬בנוסף קווי גובה במפות רסטר הם קווים מהמפות שהוכנו במפות הטופוגרפיות בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 50‬וה‪.60-‬‬
‫בהקשר של מוצרי ‪ DTM‬עולה סוגיה עקרונית של הרקע כמרכיב חשוב ביותר למוצרים‬
‫קרטוגרפים‪ .‬רקע לבן‪ ,‬רקע אורתופוטו צבעוני או שחור לבן‪ ,‬רקע הדמאתי ייחודי (אינפרא אדום‪,‬‬
‫מוטי סלפקטראלי‪ ,‬היפר ספקטראלי‪ ,‬רקע המתבסס על מוצר קרטוגרפי מ‪ DTM‬ועוד‪ .‬בהקשר זה‬
‫בדרך כלל בפורטלים התצוגה היא רקע לבן‪ ,‬רקע אורתופוטו צבע ובמקרים מסוימים גם הצללה‬
‫של פני השטח‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫בענין הפורטל מומלץ לעשות ניתוח של סוגי מוצרים קרטוגרפים המוצגים בפורטלים לאומיים‬
‫ועולמיים‪ .‬לדעתי בהקשר זה אחד התחומים שיכולים להיות מעניינים במיוחד הוא שילוב מוצרים‬
‫קרטוגרפים מ‪ DTM -‬בפורטל‪ .‬בדר"כ השיטה היא לתצוגה ברקע לבן‪ ,‬אורתופוטו והצללה‪ .‬מומלץ‬
‫לעשות סקר בין אתרים מובילים – גוגל‪ ,‬מיקרוסופט‪ ,‬אטלס סיטי‪ ,‬סיסטמטיקס‪ ,‬מפה וכדומה‬
‫ולהראות את המאפיינים הקרטוגרפים שלהם‪.‬‬
‫הערה נוספת לגבי הפורטל – נושא הקישור לארכיון המידע הלאומי בדגש על שילוב מידע היסטורי‬
‫קרטוגרפי וצילומי‪ .‬לדוגמא יצירת סדין רציף של סדרות היסטוריות לדוגמא ה ‪ ,PEF‬יצירת‬
‫שיכוב אנכי של צילומים מתקופות שונות על אתרים נבחרים וכדומה‪.‬‬
‫קבוצה נוספת של מוצרים קרטוגרפים שחסרים הם מוצרים אורבניים‪ .‬בהקשר זה קיימת‬
‫אפשרות לגזור מהבנט"ל מוצרים שונים בתיחום עירוני‪ ,‬אך אין מוצרי ספציפי שנקרא מוצר‬
‫אורבני‪ .‬למוצר כזה ייחודיות מבחינת מבנה הנתונים (סכמה) וכן מבחינת התצוגה הקרטוגרפית‪.‬‬
‫בהקשר זה אפשר לעשות סקר של מפות אורבניות – מפה‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬חברה מקרית‬
‫מוצקין ולבדוק מהם המאפיינים הקרטוגרפים של מפות אלה ולהציע שיפורים‪.‬‬
‫קטלוג התקן הקרטוגרפי צריך לכלול מספר משפחות של מוצרים (היבט המוצרים הקרטוגרפים)‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה גיאוגרפית‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה טופוגרפית‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה אורבנית‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגת פני שטח‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה הנדסית‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה טופוקדסטר‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה על רקע אורותופטו‬
‫‪‬‬
‫מוצרים ותצוגה של מידע היסטורי‬
‫‪‬‬
‫מוצרים תלת‪-‬מימדיים‬
‫הקטלוג צריך לכלול גם אמצעים ומוצרים לתצוגה במערכות מידע (היבט הקרטוגרפיה‬
‫הדיגיטאלית) (ספרייה קרטוגרפית) כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ספריית סימבולים – בהתאמה לסוג תצוגה‪ ,‬רקע‪ ,‬אמצעי תצוגה‪ ,‬זום (מיקוד‬
‫תצוגה)‪.‬וכדומה‪..‬‬
‫‪‬‬
‫כללים וחוקים לעיצוב סימבולים עפ"י לוגיקה של סכמות סימבולים‪ ,‬מורכבות שונה של‬
‫סימבולים‪ ,‬לדוגמא אנחנו שומרים על צבע בכל קנה‪-‬מידה‪ ,‬אנחנו שומרים על צורה עד‬
‫קנה‪-‬מידה מסוים‪ ,‬אנחנו משנים את המבנה הפנימי בקנה‪-‬מידה מסוים וכדומה‪ .‬כלומר‬
‫צריך לנסות לגבש תפיסה של חוקי עיצוב סימבולים בנייתם באוריינטציה של תצוגה‬
‫מרובת קנה‪-‬מידה‪ .‬התייחסות לשמירת הנתונים על הסימבולים בבסיס הנתונים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪‬‬
‫ספריית טקסטים – גודל‪ ,‬סוג צבע‪ ,‬צורת כיתוב‪ ,‬פריסה‪ ,‬מרווח אותיות‪ ,‬מיקום וכדומה‪..‬‬
‫‪‬‬
‫ספריית פרמטרים לתצוגה של מוצרים של פני שטח (הצללה‪ ,‬גווני גובה‪ ,‬שיפועים‪ ,‬פנות‬
‫מדרונות ועוד)‬
‫‪‬‬
‫ספריית חוקים להכללה ועריכה ??‬
‫‪‬‬
‫התאמת התצוגה לאמצעי התצוגה – מכשיר נייד‪ ,‬עמדת מחשב‪ ,‬מסך תצוגה בחדרי‬
‫ישיבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היבטים קרטוגרפים בתצוגה בפורטלים – מקרא‪ ,‬בחירת שיטת תצוגה (אפשרות להחלפת‬
‫מערכת הסימבולים ועוד‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫פורמטים וסביבות גראפיות שונות – ‪ ,GIS ,cad‬גוגל‪ ,‬מערכות ניווט (‪.)plug and play‬‬
‫‪‬‬
‫סימבולוגיה בהקשר של מערכת הייצור – בקרת איכות‪ ,‬עדכונים‪,‬‬
‫צריך לשלב בתפיסה ובתקן את שיטות המיון לפי קנה‪-‬מידה‪ ,‬והמלצות מתי להציג סוגי מידע‬
‫וכיצד להציגו‪ .‬לדוגמא קווי גובה בקנה‪-‬מידה מפורט והצללה או גווני גובה בקנה‪-‬מידה מוכלל‪.‬‬
‫אחד הנושאים המרכזיים שהדס העלתה הוא נושא הביצועים‪ ,‬נדרש לבדוק את ההשפעה של‬
‫הסימבולוגיה על הביצועים‪ ,‬כיצד מודדים ביצועים של תצוגה והשפעת הסימבולוגיה על ביצועים‬
‫אלה‪.‬‬
‫הסקופ של העבודה לדעתי הוא להמליץ על כיוונים חדשים בתחום של תצוגה במערכות מידע‪.‬‬
‫תפירה של כל הנושאים כמכלול בנושא תצוגה במערכות מידע‪.‬‬
‫נושא של ‪ caching‬כמוצר ‪ /‬שרות של מפ"י‪ .‬נדרש ללמוד את הנושא‪.‬‬
‫נדרש לחשוב על מוצרי בתחום הסימבולוגיה לדוגמא ‪ style guide‬עבור פורטל‪ ,‬אפשר אולי לתת‬
‫‪ style guide‬כמוצר‪ .‬בכלל בתחום מוצרי קרטוגרפיה חשוב לאמץ חשיבה מקורית ולהגדיר מהו‬
‫מוצר קרטוגרפי לדוגמא ספריית סימבולים‪ ,‬הנחיות לשימוש בנתונים לצורכי תצוגה‪ ,‬מרכיבים‬
‫בתצוגה בפורטלים (עיצוב מקרא‪ ,‬הצגת רשתות גיאוגרפיות‪ ,‬הצגת כיוונים‪ ,‬הצגת נתונים היטל‬
‫ודאטום‪ ,‬סכמות מותאמות לקנה‪-‬מידה מול מנוע חוקים לתצוגה‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫מוצר נוסף כמובן הנחיות בתחום תצוגת טקסטים‪ .‬בהקשר זה מספר נושאים‪ :‬ההיבט הגראפי של‬
‫גודל‪ ,‬סוג‪ ,‬צבע פונט‪ ,‬ההיבט של תצוגה – פריסה‪ ,‬מרווח אותיות‪ ,‬היבט מיקום‪ ,‬היבט החוקים‬
‫המסדירים התנגשויות וכדומה‪.‬‬
‫בבנט"ל יש ‪ 36‬שכבות למכירה – ממ"ג מלא‪ .‬יש ‪ 10‬או יותר שכבות דומיננטיות‪ ,‬לא כל השכבות‬
‫מעניינות מבחינת סימבולוגיה‪ .‬נשאלת שאלה האם לאותן ‪ 10‬שכבות דומיננטיות לרדת למפרטים‬
‫של התאמת הסימבולוגיה לקנה‪-‬מידה ?‬
‫‪52‬‬
‫המלצתי להכין מטריצה – בצד אחד רשימת מוצרים‪ ,‬בצד שני רשימת שכבות (סכמה) ולראות‬
‫מהן השכבות המופיעות המשותפות המופיעות שמוצרים שונים‪ ,‬לזהות את השכבות הדומיננטיות‬
‫ובהן להתמקד בהיבט הסימבולוגיה‪.‬‬
‫חשוב להתייחס לדברים בהיבט הטכנולוגי – איך מייצרים את ה ‪ ? layer‬איך הסימבול מורכב‪,‬‬
‫אם יש כלי לעשות זאת ? האם אני משתמש בתוכנה ? איך לקשור בין סימבולוגיה לבים ה ‪.layer‬‬
‫איך לעשות ללקוח את השימוש בסימבולוגיה בתצורה מופשטת יותר‪ .‬האם לספק ‪ ?mxd‬האם‬
‫לספק ‪ ? layer‬מנגנון שמייצר ‪ layer‬של ‪ ? ESRI‬כל הנתונים שמורים בבסיס הנתונים ?? האם‬
‫יש דרך שמגדירים סימבול בבסיס הנתונים והוא ישר מיוצג‪.‬‬
‫כלומר להכנס לתחום הטכני של הסימבולוגיה‪.‬‬
‫חלק מהתוצאה צריכה להיות גם המלצה לסביבת האוטוקד‪ .‬שימושי יותר לתחום העירוני‪ .‬כלומר‬
‫גם לפורמט ‪ .dxf‬ממפ"י יוצא או ב ‪ ESRI‬או ל ‪ .CAD‬יש דיבורים על סביבת גוגל בפורמט ‪KML‬‬
‫או ‪ ,.KMZ‬לסביבת מערכות ניווט ונושא של קרטוגרפיה למכשירים סלולרים‪.‬‬
‫כלי הרפרזנטציה ‪ ,‬תוספת של ‪ ESRI‬נועד לצרכים קרטוגרפים‪ ,‬נועד לשמור את הסימבול בבסיס‬
‫הנתונים‪ .‬מפרק את ה ‪ layer‬לסימבולים ומאפשר מגוון רחב יותר של סימבולים‪ ,‬מאפשר גם‬
‫להגדיר לכל קנה‪-‬מידה‪.‬‬
‫הביצועים הם אחד הקרטריונים המובילים ע"ח התפשרות במרכיבים קרטוגרפים‪ ,‬בעיית ביצועים‬
‫בזום‪ .‬כיצד בודקים ביצועים ? מהם ביצועים טובים ??‬
‫בממ"ג ישנם צוותי בקרת איכות‪ ,‬כלומר אפשר לחשוב גם על סימבולוגיה שתתמוך בבקרת‬
‫איכות‪ .‬בהקשר זה חשבנו גם על הגדרת סימבולוגיה לצרכים פנימיים מהן תגזר סימבולוגיה‬
‫ללקוח‪.‬‬
‫סימבולוגיה של כיתוב שמות – מרכיבים גראפים (גודל‪ ,‬סוג‪ ,‬צבע פונט)‪ ,‬כיתוב ומיקום (פריסה‪,‬‬
‫מרווח אותיות)‪ ,‬חוקים להסדרת התנגשויות (מה גובר על מה ??)‪ .‬לבדוק ‪map lex‬‬
‫האם יש חוברת המסבירה את הקונספט של הבנט"ל ?‬
‫לקבל רשימת המוצרים ותכולת השכבות בהן ?‬
‫להכין מטריצה של רשימה מאוחדת של כלל המוצרים לרבות מוצרי הבנט"ל‪ ,‬מוצרי ייצור המפות‪,‬‬
‫מוצרי הפורטל ורשימת התכולה שלהן ואז לבדוק מהן השכבות המשותפות‪ ,‬אפשר יהיה למיין‬
‫זאת לפי מספר שיטות לדוגמא שכבות המופיעות בכל המוצרים‪ ,‬בחלקן וכדומה‪.‬‬
‫סדרי עדיפות לגבי סימבולוגיה – תחבורה ומבנים‪ ,‬שכבות אחרות עדין לא עברו טיוב‪..‬‬
‫תוכנת ‪ .lib display‬בעצם קובץ ‪mxd‬‬
‫‪53‬‬
‫האם ואיך יש השפעה על על מבנה הנתונים ? יתכן ואפשר לגשר על זה באמצעות מערכת חוקים‪.‬‬
‫לקבל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אפיון של מוצרים וצורכי קרטוגרפיה‬
‫‪‬‬
‫רשימת מוצרים – תכולת מידע בכל מוצר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסמכי תיעוד לבנט"ל – ברי‬
‫‪‬‬
‫גזירת חומרים דוגמא מוצר בסביבת הנתונים הישנה‪.‬‬
‫המלצה נוספת‪ :‬להכין קטלוג דוגמאות מיפוי איכותיות מהן ניתן לללמוד ולאמץ רעיונות ליישום‬
‫בתחום הסימבולוגיה ועיצוב המפה‪ .‬הקטלוג יכול להיבנות לפי ההצעה למעלה של סוגי המוצרים‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – /‬ירון פלוס ‪0//0‬‬
‫הדגש שיפורים בסימבולוגיה של הפורטל‪.‬‬
‫להכיר הערות של חיים למפה בפורטל‪.‬‬
‫נדרש לה פעיל שיקול דעת גיאוגרפי ‪ ,‬קיימים נתקים ברשת הבולטים על רקע תצוגה של‬
‫הסימבולוגיה‪.‬‬
‫משימה ראשונה להגיד האם אפשר ליצור קרטוגרפיה אחידה בין מסך אינטרנט ומפת ניר‪.‬‬
‫אלמנטים משותפים לקרטוגרפיה בפורטל‪,.‬‬
‫ניר וגילה עושים שימוש ב ‪ .maplex‬אין אחידות במיקום טקסטים‪.‬‬
‫צריך לבדוק מה קורה בעולם ב ‪ ARCGIS‬יש טכנולוגיה של ‪ , template‬באתר יש דוגמאות של‬
‫טמפלטים למפות שונות‪ .‬לקחת קטע של מפה ולהלביש אותה על הטמפלטים של ‪.ESRI‬‬
‫הבעיה היא שנוצרים קבצים כבדים‪.‬‬
‫(אפשר לעשות ניסוי של קטע מתוך הממ"ג והצגתו בקובץ ‪ template‬של ‪.AECGIS‬‬
‫שימו ש בטמפלט הינו אחד הנושאים המרכזיים לדעת ירון‪ .‬עלה בצוות הטכנולוגיות שאין טמפלט‬
‫אחיד למדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 3‬משימות‪ :‬הכי בסיסית להגדיר את הטמפלט של הקרטוגרפיה של ישראל (לקנה‪-‬מידה שונים‬
‫וסוגי מפות שונות)‪ .‬הטמפלט נשמר ב ‪ .MXD‬ולהתאים אותו למבנה הנתונים של הממ"ג הלאומי‪..‬‬
‫צריך לראות את אותו טמפלט של המפה הישראל והטמפלט של המפה האמריקאית‪ .‬האם יש‬
‫טמלפט לאינטרנט ?‬
‫(חשוב לבדוק ולהשוות כיצד מיושם המיפוי באינטרנט‪ ,‬לבדוק אתרים מובילים ולנסות לגבש‬
‫כללים וחוקים לסימבולוגיה באינטרנט‪ ,‬מהן הסגנונות ? מהי השונות ? לבדוק אתרים בארץ‬
‫ובעולם‪ .‬לבדוק תפיסת עולם של גוגל לגבי תצוגת סימבולוגיה)‪.‬‬
‫לבחון טמלפטים של ‪ . ESRI‬על בסיס אותו טמפלט להשתמש באינטרנט ובמפות הניר ואולי‬
‫בשלב הבא גם באמצעים ידנים‪.‬‬
‫יקי הכין טבלה של סימבולים לפורטל לא בטוח שילכו טוב על מפה רגילה‪ .‬סמלים אינטרנטים הם‬
‫סמלים מופשטים יחסית‪ .‬לא כל כך יפים‪ .‬במסמך של ‪ ISO‬יש מתודולגיה להגדרת סימבול‪.‬‬
‫לפנות למשה יניב האיש עם הכי הרבה ידע בתחום עסק בהכנה של מפת ה ‪ 1:50,000‬החדשה‪ .‬עד‬
‫כמה עובדים באותן שיטות בהכנת המפות בין מפ"י ליחידה ? עבודת העיצוב של מפת פרוזדור‬
‫ירושלים נעשתה ברובה ידנית‪.‬‬
‫הבנט"ל אינו מוכוון קנה‪-‬מידה אין עבודה שאומרת אילו נתונים הולכים לאיזה קנה‪-‬מידה‪ .‬אולי‬
‫העבודה תשלב בין טמפלטים שונים‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫(חשוב ליצור טבלה המציינת עבור כל שכבה בממ"ג לאיזה קנה‪-‬מידה היא מתאימה‪ .‬צריך להכין‬
‫את תקן הקלסיפיקציה של הבנט"ל בהתאם לקנה‪-‬מידה וסוגי מפות‪ .‬הבנט"ל יכול לשמש כמפה‬
‫העיקרית והוא יכול לשמש כרקע למפה נושאית‪ .‬להעזר ברעיונות ודוגמאות מתוך עבודת‬
‫הדוקטורט)‪.‬‬
‫טכנולוגית ‪ ?? heavy duty‬לפורטלים ??‬
‫אריה אקום ניסה לעשות מפה עם כלים אוטומטיים‪ .‬עשה עבודה די טובה‪ .‬העבודה שלי יכולה‬
‫להיות המשך של העבודה שלו‪ .‬לשדרג את העבודה שלו‪.‬‬
‫כך שישנם ‪ 3‬פעילויות‪ :‬יקי וצוות קרטוגרפיה באינטרנט‪ ,‬אריה אקום הכין מפות רסטר משלו‪,‬‬
‫אגף קרטוגרפיה מי שהנחה אותם מקצועית הוא משה יניב‪.‬‬
‫משה יניב ‪0544979992 -‬‬
‫(לבדוק עם אריה אקום מה הוא עשה‪ ,‬לראות דוגמאות ולבדוק מה ניתן לקבל)‪.‬‬
‫(נושא של רפרזנטציות – להוריד מאתר של‪ ESRI‬מצגת בנושא)‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 4‬יקי בר‪-‬לביא ‪01/0‬‬
‫להיפגש עם גילה בנושא תכנים בפורטל‪ ,‬ניר בנושא טכנולוגיה בפורטל‪ .‬קיים פורטל ישן ופורטל‬
‫חדש נדרש לבדוק את מרכיב תצוגת המפה בפורטלים‪ .‬נדרש להכיר את תפיסת ה ‪caching‬‬
‫בפורטל החדש‪ .‬נדרש להתייחס לתכולת המידע ברמות שונות‪ ,‬להכללה ולתצוגה‪ .‬לדעת יקי‬
‫נדרשת התייחסותי לפורטל החדש ביחס לנושאים הכרחיים במיוחד‪ ,‬ובאופן משמעותי יותר‬
‫לקראת הגרסה הבאה המתחילה להתגבש‪.‬‬
‫לדעת יקי נדרש להגדיר תקן לקרטוגרפיה ברשת‪ ,‬קיימים חומרים של מיכל ‪ -‬איסוף של מידע על‬
‫נושאים רלבנטים לעבודה הנוכחית‪ .‬מיכל התחילה עם נושאים קרטוגרפים והמשיכה למרכיבים‬
‫נוספים הקשורים לקרטוגרפיה ברשת‪ .‬התקן הישראלי ל ‪ WEB‬צריך להתבסס על חומרים אלה‪,‬‬
‫הפורטל הנוכחי ודוגמאות מחו"ל שיכולים להשפיע‪.‬‬
‫לדעת יקי אפשר להכין גרסא ישראלית לתקן המיפוי הימי שכפי שהחלה במדור קרטוגרפיה‪.‬‬
‫קבלתי מיקי חוברת שהוכנה לפי כ‪ 15 -‬שנים ע"י יאיר מאגף ענ"א בנושא סימבולוגיה של הממ"ג‬
‫בקנה‪-‬מידה ‪ 1:10,000‬עד ‪ 1:100,000‬והשוואה בסימבולוגיה‪.‬‬
‫הנחייה של חיים כל מה שהוא סימון במפת נייר תקנית של מפ"י יש לעשות מאמץ להשתמש‬
‫באותה קרטוגרפיה בפורטל‪ .‬רק מה שאי אפשר אז יוציאו החוצה‪.‬‬
‫הפורטל כולל ברקע ‪ hill shading‬שנבחר מתוך ‪ 4‬דוגמאות שהוכנו‪.‬‬
‫פורטל ישן נבנה ב ‪ , ARCIMS‬בני וייס תכנן אותו (וכן את הפורטל על עיריית תל‪-‬אביב)‪ .‬הפורטל‬
‫יחסית קל להפעלה אם כי ברוב הכלים של הפורטל לא נעשה שימוש‪ .‬בפורטל יש מידע רב נוסף‬
‫שלא בהכרח קיים במפות‪ .‬יש כ‪ 120 -‬שכבות רובן לא של מפ"י‪.‬‬
‫(רצוי לקבל את רשימת השכבות הנושאיות בפורטל ולמיין אותם בהקשר של שכבות מפ"י‪ .‬מה‬
‫מהן יכול להיות שתכונה בשכבה קיימת של מפ"י‪ ,‬מהן שכבות דומות (שכבות המוגדרות באופן‬
‫אחד ובממ"ג מוגדרות באופן אחר) ‪ ,‬ומהן שכבות שונות לחלוטין‪ .‬זה משפיעה על תפיסת‬
‫הסימבולוגיה‪ ,‬שכבות קיימות או דומות ככל הנראה יותאמו לסימבולוגיה של המפות ‪/‬‬
‫הסימבולוגיה של מפ"י ושכבות אחרות עם סימבולוגיה אחרת)‪.‬‬
‫שילוב המידע של המשרדים השונים ע"ג רקע‪ .‬אין סימבולוגיה שנהוגה במשרדי הממשלה‪ .‬יש‬
‫פורום של מנחם ארסלן ממשרד הפנים‪ ,‬בהמשך ישלבו שכבות שלהם עם סימבולוגיה בפורטל‪.‬‬
‫חלק קטן מהגופים הדפיסו בעבר מפות‪.‬‬
‫(צריך לבדוק באתרי ממ"ג של משרדי הממשלה‪ ,‬מהי הסימבולוגיה שנהוג להשתמש בה‪ ,‬בעיקר‬
‫במשרד הפנים ואחרים‪ ,‬לנסות להציע תקן של סימבולים של למידע של משרדי הממשלה‪ ,‬אפשר‬
‫לנסות להכין ‪ /‬לבדוק מול יקי רשימה של שכבות המידע של משרדי הממשלה שקיים בפורטל‬
‫ושאינו בפורטל)‪.‬‬
‫אפשר לבדוק אצל ברוך מפות שהוכנו בעבר עבור משרדי ממשלה שונים ומהי הסימבולוגיה‬
‫המופיע בהם כלומר התאמה בין מפות נושאיות של משרדי הממשלה והתצוגה בפורטל‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫(רצוי לעשות סקר של פורטלים ברמה עולמית‪ ,‬לאומית ועירונית ולבחון את משמעויות התצוגה‬
‫הקרטוגרפית בהם‪ .‬אפשר גם להעיזר בקריטריונים לניתוח אתר מתוך התרגיל בקורס‬
‫קרטוגרפיה‪ .‬לגביש מסקנות לגבי אפשרויות התצוגה‪ ,‬איכות‪ ,‬חולשות‪ ,‬חוזקות‪ ,‬סגנונות ועוד‪)...‬‬
‫בנושא תקנים לבדוק אילו תקנים בינלאומיים קשורים לנושאים קרטוגרפים‪ .‬כגון מיפוי ימי‪,‬‬
‫מיפוי אווירי‪ ,‬מיפוי גיאולוגי‪ ,‬קיים תקן למצבי חירום‪ ,‬ישנם תקנים מסחריים‪ ,‬יש תקן לאיחוד‬
‫האירופי‪ ,‬ואחרים‪ ,‬לנסות למצוא את המקבילה שלהם למיפוי הספרתי‪.‬‬
‫אפשר לאסו ף דוגמאות של סימבולים שונים (כפי שכבר אספתי) ולהציע את הנבחרים בהם כתקן‬
‫לשכבות המידע של הממשלה‪ .‬בהתאם לרשימת השכבות של משרדי הממשלה‪ .‬זה צריך להשתלב‬
‫בבדיקה של דוגמאות המפות (לבדוק מול ברוך וכרמלה‪.‬‬
‫תקן התצוגה צריך לכלול התייחסות לסימבולים‪ ,‬צבעים‪ ,‬עוביים‪ ,‬כיתובים‪ ,‬רקע‪ ,‬שקיפות‪,‬‬
‫הכללה‪ ,‬נושאים קווים‪ ,‬פוליגונלים ונקודתיים‪ .‬רקע לעומת תכנים עם ‪ hill shade‬או בלי בקנה‪-‬‬
‫מידה שונים‪.‬‬
‫צריך לנסות למפות את הנושאיים הייחודיים לתצוגה בין פורטל למפות רגילות‬
‫צריך להתייחס לתצוגה של נתוני הבסיס כמפות וכרקע לתצוגת שכבות אחרות‪.‬‬
‫צריך לנסות לקבוע חוקיות של שילוב שכבות המידע‪ ,‬יתכן ולהציע ארגון שכבות המידע‬
‫בקטגוריות נושאיות ובקבוצות בעלות משמעות משותפת לתצוגה‪.‬‬
‫כלומר אפשר למיין את שכבותה מידע לפי מספר קרטריונים הקשורים למבנה גיאומטרי ׁ(מיון‬
‫לפי סימבולים נקודתיים‪ ,‬קווים ושטח (בדומה למקרא של מפה)‪ ,‬מיון ארגוני לפי משריד‬
‫הממשלה והגופים מהם התקבלו הנתונים‪ ,‬מיון לפי הקשר לוגי‪-‬נושאי ועוד‪..‬‬
‫בעיה של גודש נתונים מול גודש תצוגה‪ ,‬צריך להיות סדר עקרוני בהתאם לדומיננטיות‪ ,‬צריך לנסח‬
‫כללים לתצוגה‪ ,‬צריך להפיק לקחים מתוך הפורטל הישן‪ .....‬לראות איך עושים סדר לכלכלים‬
‫לפיהם צריך יהיה לעבוד בהמשך‪.‬‬
‫נדרש לבחון את הפורטל הישן ולבחון מסקנותבהקשר לתצוגת המידע‪...‬‬
‫הפורטל החדש ערוך בצורה של ‪ , caching‬על בסיסה מציגים את השכבות הנושאיות‪ .‬חיים רוצה‬
‫להבליט דברים בשכבות הבסיס לעומת יקי שטוען שהרקע צריך להיות בהיר יותר על‪-‬מנת‬
‫שאפשר יהיה להציג שכבות נושאיות‪ .‬מפת הרקע לעומת השכבות הנושאיות שיבואו אחריו‪.‬‬
‫קרטריונים לניתוח אתרים – אפשר להעיזר בעבודה של התרגיל בקורס באוניברסיטה‪ ,‬אפשר‬
‫לבדוק מול מכון נטווישן האם יש פעילות במחקרית בתחום של פורטלים של מפות‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫האם ה ‪ WEB‬הוא המוד העיקרי של העבודה ? זוהי שאלה של דיון מהם ההיקפים שיש להשקיע‬
‫בכל דבר‪ .‬האם התחום הספרתי הוא העיקרי ובתוך זה הפעילות בפורטל היא העיקרית ?‬
‫מבנה הנתונים של הבנט"ל לא ממיין לפי קנה‪-‬מידה‪ ,‬צריך להגדיר לכל נושא את הקנמים בו הוא‬
‫מופיע‪.‬‬
‫צריך להגדיר מה ? (מופיע בכל קנה‪-‬מידה) ואיך ? (מופיע בכל קנה מידה)‪.‬‬
‫בפורטל החדש אין מקרא‪ ,‬מציגים דרך ה ‪ ICON‬של השכבות‪ .‬מציגים רקע אורתופוטו ‪ +‬משולב‪,‬‬
‫תצורות של תצוגת מידע באיתר‪ ,‬אגריגציה של ישויות (אולי ע"י דיגלונים)‪ ,‬קיימות גם הנחיות‬
‫ביצועיות לדוגמא תחנות אוטובוס עד מרחק של ‪ 80‬מ' יוצגו כתחנה אחת‪ .‬עפ"י הנחיות של מדרש‬
‫התחבורה‪.‬‬
‫צריך לבדוק האם ישנן הנחיות שניתן להגדיר אותם כחוקים המשפיעים על תצוגה‪ ,‬בן בהקשר של‬
‫המידע (לדוגמא משפיע על חוקי אגרגציה) והן לגבי השפעה על תצוגה לדוגמא צבעים מסוימים‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 0‬ברוך פרצמן ‪04/0‬‬
‫ברוך נכנס לתחום קרטוגרפיה לפי כ‪ 10 -‬שנים‪ .‬באותה תקופה מעבר ממערכות ידניות למערכות‬
‫ממוחשבות‪.‬‬
‫מפות ‪1:50,000‬‬
‫סדרת ‪ 1:50,000‬של המיפוי המסורתי הועברה למחשב‪ .‬השקפים נסרקו ונבנתה סביבת עבודה‬
‫לטיוב המפות ולעדכונן‪ .‬הבנות מעדכנות מאורתופוטו או מדגם של מוסה‪ .‬למעשה זו הסדרה‬
‫הישנה בעיבוד חדשני יותר למרות שהסימבולוגיה נשארה‪ .‬האפיון של הסימבולוגיה מעט השתנה‪.‬‬
‫סדרה זו תצא משרות לאחר שכ‪ 50% -‬מהמפות החדשות יכנסו‪.‬‬
‫בסדרה של ‪ 50,000‬צוות של ‪ 3‬בנות – מלכה‪ ,‬מרי קלוד‪ ,‬וליאת‪ .‬עדכניות המפות סבירה‪ ,‬בשלב‬
‫ראדשון נעשה טיוב למפות וכיום עושים עדכונים בעיקר של כבישים‪ ,‬שבילים ושטח בנוי‪ .‬שכבה‬
‫ירוקה מתעדכנת בהתאם‪.‬רוב הסדרה עדכנית ל ‪.2008‬‬
‫בחנות המפות אפשר לקנות מפות אם כי פחות עדכניות מהסדרה הדיגיטאלית‪ .‬ישנן מפות ‪50,000‬‬
‫שמזמינים אותם במיוחד לדוגמא מפת בית שמש‪ 79 .‬מפות של הסדרה הדיגיטאלת נמכרת בעלות‬
‫של ‪ 24,000‬ש"ח‪ .‬הסדרה הדיגיטאלית נמכרת בעיקר כמפות רקע‪.‬‬
‫המפות ברזולוציה ‪ dpi254‬בפורמט ‪ , tiff‬יש טיוב רדיומטרי‪ ,‬נפח כל הסדרה ‪.GB 1-1.5‬‬
‫להכין דוגמאות של המפות הקיימות מתוך אתר עמוד ענן או אחר‪ .‬חשוב לקבל דוגמאות של מפות‬
‫בסיס ‪ 1:400,000 ,1:250,000 , 50,000‬על מנת ללמוד מהם כרפרנס לתצוגה בפורטל‪ .‬להציע להכין‬
‫קטלוג של דוגמאות מיפוי‪.‬‬
‫מפות ‪1:100,000‬‬
‫בעבר עשו פרויקט של ‪ 5‬מפות‪ ,‬עבוד מע"צ‪ ,‬זוהי סדרה משנת ‪ 2002‬שלא התעדכנה‪ .‬רוצים כעת‬
‫לחדש את הסדרה‪ .‬את הסדרה החדשה יכינו על בסיס הממ"ג‪ ,‬אם כי עדין לא אפיינו אותה‪ ,‬אבל‬
‫הסגנון יהיה שונה‪ .‬הסגנון יהיה דומה לסדקרה הישנה של מעצ ולא בדומה לשכבה של ‪50,000‬‬
‫הישנה‪ .‬סדרת הבסיס של ‪ 100,000‬התבטלה למרות שמצב הסדרה היה לא רע‪ .‬היה פרויקט עם‬
‫רשות הגנים הלאומיים‪ .‬עדכון הסדרה היה בשיטה דומה ל‪.50,000‬‬
‫מפות ‪ 1:250,000‬ו – ‪1:400,000‬‬
‫מפות ‪ 250,000‬ו ‪ 400,000‬נעשתה דיגיטציה של המפות טייבו אותם ועדכנו אותם בהתאם‬
‫למקורות שונים‪ .‬מדפיסים את המפות באנגלית ועברית‪ .‬מפות ‪ 400,000‬ב ‪ 4‬שפות עבור משרד‬
‫הקליטה בעברית‪ ,‬ערבית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬רוסית וחלק מהשמות גם בצרפתית‪ .‬עד לאחרונה המפה נעשתה‬
‫ידנית‪ ,‬אווה עשתה דיגיטציה של המפה ויש גרסא עם הצללה ‪ /‬גווני גובה וללא הצללה‪.‬‬
‫יתכן וצריך להציע בפורטל קישור למפות רסטר ‪ +‬לחלק ממהמאגר הלאומי ‪ :‬מפות היסטוריות‪,‬‬
‫מפות נושאיות‪ ,‬צילומים ועוד‪...‬‬
‫‪61‬‬
‫מה התאימות בין מפות הממ"ג לתצוגה של הממ"ג בפורטל ? הממ"ג הוא מדויק אך בעיתי‬
‫מבחינת נתונים‪ ,‬חסרים נתונים והוא מטוייב בחלקו בלבד‪ .‬רק בשנה האחרונה נעשה טיוב של‬
‫הכבישים‪ .‬נעשה טיוב אך לא עדכון‪ .‬המפות יותר עדכניות מהממ"ג‪ .‬תהליך העדכון של הממ"ג‬
‫הוא ארוך ‪ .‬עדכון שמבוצעים ע"י מוטי באמצעות ‪ GPS‬רחוב ונקודתי לא נכנסים לממ"ג‪.‬‬
‫מפות סימון שבילים בקנה‪-‬מידה ‪1:50,000‬‬
‫התשתית של המפות הן המפות הישנות‪ ,‬הן לא הוכנו ע"ב המפות המטויבות‪ .‬העדכון נעשה ע"י‬
‫סבי על בסיס מפות הבסיס המעודכנות (צוות של מלכה)‪ .‬ומוספים את הפרטים המיוחדים של‬
‫השבילים שמתקבלת מהחברה להגנת הטבע עם סימבולוגיה של שבילים‪.‬‬
‫שוב‪ ,‬לבקש דוגמאות של מפות נושאיות שונות במיוחד מפות סימון שבילים וליצור על בסיסן‬
‫סימבולוגיה שתוכל לשמש גם את הפורטל‪.‬‬
‫אטלס רכבת ישראל ע"ב מפת ‪1:50,000‬‬
‫מפות ‪ 50,000‬הוגדלו ל ‪ 25,000‬הרקע הוחלש על מנת להבליט את הנתונים של הרכבת‪.‬‬
‫אפשר לראות את הדוגמא ולבדוק את האפשרות להשתמש בשיטה גם לפורטל‪ .‬לבדוק מבחינה‬
‫ליטוגרפית מה נעשה כיצד נחלשו הגוונים‪ ,‬בכמה אחוזים‪ ,‬האם באופן אחיד לכל השכבות ?‬
‫מפה ארצית ‪ -‬פרויקט מיוחד למשרד החינוך‬
‫מפה ארצית עבור משרד החינוך בכל מיני וריאציות לדוגמא הנגב מוקטן ל ‪ 500,000‬ע"ב מפת‬
‫‪.250,000‬‬
‫מפת אתרי מורשת בעיר תל‪-‬אביב‬
‫הכינו מפת אתרי מורשת בתל‪-‬אביב מפת באוהוס‪ .‬מפה יפה עם עיצוב גראפי מעניין‪.‬‬
‫מפות עיר‬
‫מייצרים רק עבור ערים גדולות – ירושלים‪ ,‬באר שבע‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה ואילת‪ .‬על בסיס הממ"ג‬
‫לבקש דוגמאות ‪ +‬סימבולוגיה של מפות עיר חדשות וישנות‪ .‬לבדוק האם יש אפיון של מפת עיר‪,‬‬
‫במידה ולא לבדוק ע"ב חומר של הקורס‪.‬‬
‫עבודות מיוחדות‬
‫חוברת קו החוף ווקטורים של קו החוף‪ ,‬תחום ‪ 100‬מ' ותחום ‪ 300‬מ'‪.‬‬
‫מוצרים על בסיס אורתופוטו‬
‫מפות ‪ 20,000‬תצוגה של ווקטורים‪ ,‬בהכנה מפת פרוזדור ירושלים‪ ,‬עדין ללא אפיון מלא‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫לבדוק את האפיונים שיש לי למפות תצלום‪.‬‬
‫מוצרים על בסיס תבליט‬
‫קיימת מפה פיסית ‪ +‬מפה בקנה‪-‬מידה ‪1:700,000‬‬
‫לבקש דוגמאות וללמוד סימבולוגיה במפות‪.‬‬
‫מפות תלת‪-‬מימד‬
‫היתה בקשה להכנת מפות ניווט בקנה‪-‬מידה ‪ 1:25,000‬לטיולי משפחות באזור פרוזדור ירושלים‪.‬‬
‫הכוונה לצרף משקפי תלת‪-‬מימד‪ .‬הניסיון לא התקדם‪.‬‬
‫מפת תיירות‬
‫רוצים שהסימבולים של האתרים יופיעו בתלת‪-‬מימד‪ .‬ברוך ניסה ולא הצליח למצוא ספריות של‬
‫אוביקטים תלת‪-‬מימדיים‪ .‬בעבר הייתה מפת תיירות ‪.1:400,000‬‬
‫ברוך ביקש לבדוק האם יש ספריות של סימבולים תל‪-‬מימדיים ? לנסות לבדוק באתרים של יצרני‬
‫מפות תיירות אילסטרטיביות‪.‬‬
‫מפות ‪1:25,000‬‬
‫בעבר הוכנו מפות ממ"ג לסדרה חדשה בקנה‪-‬מידה ‪ .1:25,000‬כרגע הפרויקט לא נמשך ברמה‬
‫ארצית‪ .‬מכינים מפות נקודתיות עבור החברה להגנת הטבע‪ .‬בגב המפה מדפיסים אינפורמציה‬
‫שונה‪.‬‬
‫מסמכים ‪ -‬חומר בנושא נהלי עבודה‪ ,‬סימבולים‪ ,‬בקרת איכות חומר שמשה תיעד נמצאת ב‬
‫‪.carto/data/public‬‬
‫סימבולוגיה – ברוך העביר אלי חוברת סימבולוגיה שהכינה מיכל עבור סימבולים בקנה‪-‬מידה‬
‫שונה‪.‬‬
‫תנ"ך של המיפוי הימי – אפיון של כל סימבול‪ .‬לאחר הפגישה הורדתי את הקובץ מאינטרנט‪.‬‬
‫חוקים לעריכה קרטוגרפית – חוברת ערוכה בצורה טובה ואיכותית של חוקים לעריכה‬
‫קרטוגרפית הוכנה ע"י אורי גודס‪.‬‬
‫יתכן והחוברת תהיה רלבנטית‪ ,‬לבדוק שוב בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫מנהל התעופה – תקני מיפוי אוויר ??‬
‫‪62‬‬
‫בארכיון המפות אצל כרמלה נשמרים ‪ 5‬עותקים מכל המפות שהודפסו‪.‬‬
‫לבקש מברוך רשימה של המפות המיוחדות שהוכנו בשנים האחרונות‪.‬‬
‫לבקש מברוך דוגמאות של מפות‬
‫לבקש מברוך קישור לקובץ של התקן המיפוי הימי‪( .‬קבלתי)‬
‫לבקש מברוך חוברת של מיכל בנושא סימבולוגיה‪( .‬קבלתי)‬
‫לבקש מברוך חוברת חוקי עריכה קרטוגרפית‪.‬‬
‫להפיגש עם הבנות בקרטוגרפיה – מלכה‪ ,‬טלי‪ ,‬מרי קלוד‪ ,‬אווה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – /‬משה יניב ‪04/0‬‬
‫מפרט קליטה לא מאפשר במקרים מסוימים להתאים סימבולוגיה‪ .‬חסר מפרט שיתן הנחיות‬
‫קליטה‪ .‬בארי מכין את התקן החדש‪ .‬בתקן זה ישנן הגדרות של ישויות ותכונות אך צריך גם‬
‫להכניס תובנות קרטוגרפיות בתהליך הקליטה כך שהממ"ג יתאים בצורה טובה יותר לעריכת‬
‫מפות‪.‬‬
‫נושא חשוב ביותר‪ ,‬גם אני בעבר זיהיתי שישנם קשיים מסוימים הנובעים מתהליך הקליטה של‬
‫הממ"ג וחשוב לתאר אותם בדייקנות ולשלב במפרט הקליטה‪ .‬בנוסף יתכן ורצוי לשפר את מפרט‬
‫הקליטה בהקשרשל נתונים נוספים (בעיקר תכונות של הנתונים) שהמפענח בתהליך קליטת‬
‫הממ"ג יוכל להשלים הן לצרכים קרטוגרפים והן לצורכי ממ"ג‪.‬‬
‫לבדוק עם למשה ישנו תיעוד מסודר של חוקים ‪ /‬הצעות להנחיות לשיפור הקליטה של הממ"ג‪.‬‬
‫בהקשר לזה צריך גם לבחון את תפיסת הבנט"ל לדוגמא כביש ובו גשר‪.‬‬
‫כלומר השלבים לשיפור הממ"ג או להתאמתו לצרכים קרטוגרפים צריכים להיות‪:‬‬
‫הנחיות למפענח ‪ ------‬הנחיות קליטה (עפ"י צרכים קרטוגרפים) ‪---------‬הנחיות עפ"י‬
‫חוקים שיפשטו את תהליך הסיווג בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫נדרשות הגדרות כמותיות ואיכותיות יותר לטיפול בנתונים לצרכים קרטוגרפים‪ .‬בהקשר זה‬
‫הזכרתי את המאמר שהכנתי בנושא של סלקציה של מידע קווי‪ .‬לדעתי מוצגת במאמר תפיסה‬
‫שיכולה לסייע בתהליך הסלקציה של מיד לצורכי הפקת מפות‪.‬‬
‫בקרת איכות לנתונים גם היא בפער יחסית‪ .‬בקרת איכות נעשת לדאטה עצמו ולא הדאטה מול‬
‫בצרכים הקרטוגרפים‪ .‬בקרת האיכות צריכה להיות מואמת גם למפרט הקליטה שיעודכן בהתאם‬
‫לצרכים קרטוגרפים‪ .‬בנושא מפרט הקליטה רצוי לשוחח עם משה בן חמו‪ .‬בנושא בקרת איכות‬
‫לממ"ג לשוחח עם יואב‪.‬‬
‫הכנת ממ"ג קרטוגרפי – תקן חדש של מפ"י (הבנט"ל) כשמזכירים ממ"ג קרטוגרפי הוא צריך‬
‫לדבר עם הבנט"ל‪ .‬משה הציע להוסיף שני שדות‪.SymbolID,ReferenceScale :‬‬
‫שוחחנו על הבסיה של ממ"ג קרטוגרפי‪ ,‬משה הזכיר את התיסה של השווצרים להם יש מספר‬
‫‪ .DLM‬שמהם הם מכינים מוצרים בקנה מידה שונים‪ .‬ציינתי לשדעתי יש לראות את תהליך‬
‫הסימבולוגיה ‪ /‬תצוגה מקצה לקצה‪ .‬החל מתהליך הקליטה‪ ,‬מבנה הנתונים של הממ"ג והממ"ג‬
‫הקרטוגרפי לצרכים של תצוגה במפות‪ ,‬פורטל וכדומה‪ .‬הצגתי למשה את התפיסה הכוללת שלי‬
‫לתהליך‪ .‬דברתי על מנגנון חכם של חוקים שיודע לשלוף מתוך הממ"ג המרכזי נתונים בהתקר‬
‫למוצרים קרטוגרפים‪.‬‬
‫המודל מורכב ממספר מרכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מודל נתונים (סכמה של שכבות מידע) או קלסיפיקציה של שכבות המידע‪ ,‬התאמה של מודל‬
‫המידע למספר פרמטרים‪ :‬סוג המוצר‪ ,‬קנה המידה‪ ,‬מטרת המפה‪ ,‬הנושא‪ ,‬אמצעי התצוגה ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬רפסרנס גיאוגרפי המגדיר את המאפיינים הגיאוגרפים של אזור העבודה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ . 3‬הסגנון הקרטוגפי הנדרש המתייחס למאפיינים הקשורים במפת הרקע ומערכת הסימבולוגיה‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליכים להכללה ועריכה של המפה‪.‬‬
‫גיבשנו יחד שני תרשימי זרימה של התפיסה‪ .‬ציינתי שהתפיסה בצורה הבסיסית שלה קיימת‬
‫במצגות אקדמיות שלי‪.‬‬
‫חשוב להכיר לעומק את התפיסות של ממ"ג קרטוגרפי‪ ,‬לבדוק תפיסה של ‪ ESRI‬ותפיסות של‬
‫ארגוני מיפוי לאומיים (שוויץ‪ ,‬הולנד‪ ,‬אנגליה ואחרים)‪.‬‬
‫שוחחנו על נושא עריכה קרטוגרפית‪ .‬משה הציג עבודה שנעשתה לפני כשנה על חוקים לעריכה‬
‫קרטוגרפית‪ .‬עבודה מרשימה במיוחד וניתן יהיה להפיק מהחוקים הפרטנים שבה חוקים לשיפור‬
‫מפרט הקליטה‪.‬‬
‫שוחחנו על תהליכי עריכה ‪ /‬הכללה שמבוצעים בצורה אוטומטית‪ ,‬משה הזכיר אפליקציה לדילול‬
‫כבישים ונחלים‪ ,‬מודל שעושה הכללה למבנים‪ ,‬הופך מבנים פוליגונלים לנקודות‪ .‬עריכה ייחודית‬
‫לשכבת צוקים המחייבת שיפור במפרט הקליטה בכל נושא כיווני הקליטה‪ .‬שיפור זה יאפשר‬
‫עריכה טובה יותר של הסימבולים‪.‬‬
‫שוחחנו בקצרה על מנגנון הרפרזנטציה והפוטנציאל שימוש בטכניקה זו גם בפורטל‪.‬‬
‫חשוב ביותר ללמוד את הטכניקה החדשה של רפרזנטציה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 1‬שמואל בלוך ‪/0/0‬‬
‫התצוגה הרסטרית שנובעת ממקור ווקטורי‪ .‬באינטרנט לא תמיד יכולים להציג ווקטורים כי הם‬
‫כבדים ולכן יוצרים מהם ומציגים רסטר‪ .‬מפה רגילה סכמתית בניגוד למפת נייר‪ .‬הגנרליזציה היא‬
‫ברמה ‪ ...‬על מסך מחשב לא יכולים לתת עומס כל כך גדול של קווים שמתחבר לאינפורמציה‬
‫נושאית אחרת‪ .‬אם ניקח את התבליט והפלנימטריה צריך לדעת מהם יחסי הגומלין בין התצוגות‪.‬‬
‫האם את התבליט חייבים להציג בשיטות שונות‪..‬‬
‫גנרליזציה של תכסית יכולה להיות מופרדת לנושאים שונים – תחבורה‪ ,‬הידרולוגיה‪ ,‬מבנים‬
‫ובהקשר לנושא המפה לדוגמא מפה טופוגרפית‪ ,‬מפת תיירות‪ .‬בין מפת נייר לתצוגה במסך צריך‬
‫לעשות הכללה יותר גדולה‪ .‬המפה עמוסה מדי בנתונים בהשוואה לתצוגה במסך‪.‬‬
‫צריך לפשט את הבנת המשתמש הרגיל (הנאיבי)‪ .‬שמואל מציע לא להציג בצורה פרטנית כולל‬
‫פישוט של הצורות‪ ,‬לתחם בצורה יותר כללית ולהוסיף שמות‪.‬‬
‫תצוגה מנוונת היא לא עם סימבולוגיה רגילה‪ .‬יתכן ואפשר להציג רק קו מרכזי ‪, center line‬‬
‫לפעמים מוצג בצבע‪ .‬ככל שנמעיט במערכת קווית נמעיט במשקל התצוגה‪.‬‬
‫לדעת שמואל‪ ,‬מפה צריכה להיות צבעונית‪ .‬הצבעים צריכים להיות בולטים‪.‬‬
‫האינפורמציה הקווית במפה היא רבה שכן היא כוללת את המידע הקווי והמידע הפוליגונלי ולכן‬
‫נדרש טיפול אינטנסיבי יותר בהכללה בהשוואה ללמידע נקודתי‪ .‬במידע קווי ופוליגונלי תהליכיי‬
‫הככלה החשובים בנוסף לסלקציה הם‪ :‬פישוט קווים (כך נוכל גם להפחית את משקלם)‪ ,‬אגריגציה‬
‫של פוליגונים (יצירת היררכיה של פוליגונלים לוגיים ופונקציונלים)‪ ,‬כלומר צריך לחשוב על שיטות‬
‫אגריגציה למידע הפוליגונלי בהתאמה לסוג הנתונים וקנה המידה‪.‬‬
‫התקן צריך לתת מענה גם למודל ההכללה לא רק לנושא הסלקציה כי אם גם לתהליכי הכללה‬
‫נוספים‪ .‬צריך לבנות טבלה לפי רשימת היישויות‪ ,‬המבנה הגיאומטרי שלהם‪ ,‬תהליכי ההכללה‬
‫הרבנטיים‪ ,‬וההתאמה לפי קנה‪-‬מידה‪ .‬שיטה זו תשתנה בין מפת נייר‪ ,‬תצוגה בפורטל וחתצוגה‬
‫במכשיר נייד‪ .‬צריך לחשוב על שיטה אנליטית של חישוב כמות המידע הקווי ביחידת שטח‪.‬‬
‫לעשות טבלה השוואתית בין מפת נייר‪ ,‬תצוגה בפורטל‪ ,‬תצוגה במכשיר נייד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מפת נייר = תצוגה סטאטית‪ .‬המידע המוצג למשתמש אינו משתנה‪.‬‬
‫פורטל = תצוגה דינאמית‪ .‬המידע המוצג משתנה‪.‬‬
‫מכשיר נייד = תצוגה דינאמית‪ .‬המידע המוצג משתנה‪.‬‬
‫מפת נייר = קנה מידה קבוע‪.‬‬
‫פורטל ומכשיר נייד = קנה מידה משתנה‪.‬‬
‫מפת נייר = מוצג מוצר בדיד (לעיתים קרובות מתוך סדרה רציפה)‬
‫פורטל ומכשיר נייד = מוצג שטח רציף‪.‬‬
‫מפת נייר – מידע נלווה תיאורי ומסייע מצוי בחלקו במרגינליה‪.‬‬
‫פורטל ומכשיר נייד = כלי עזר כגון הזזת מפה‪ ,‬מיקוד וכדומה‪.‬‬
‫מפת נייר = תכונות מוצגות באמצעות סימבולוגיה וטקסטים‪.‬‬
‫פורטל ומכשיר נייד = תכונות מוצגות ע"י קישור מידע לבסיס נתונים‪.‬‬
‫מפת נייר – תצוגה קפואה‪ /‬סטנדרטית‪.‬‬
‫פורטל ומכשיר נייד – תצוגה גמישה לפי בחירת המשתמש‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫ועוד‪...‬‬
‫שמואל‬
‫ממליץ‬
‫לבדוק‬
‫את‬
‫נושא‬
‫הביצועים‪.‬‬
‫בחן‬
‫מתודולוגיה‬
‫המוצגת‬
‫באתר‬
‫‪ .www.sciencedirect.com‬לשפר ביצועים נדרש תמהיל של שילוב ווקטורים ‪ +‬תצוגת רסטר‪.‬‬
‫על‪-‬מנת להוריד את המשקל הכבש של ווקטורים‪ .‬סימבולוגיה יכולה להיות מופשטת יותר‬
‫מדוללת בפרטים‪.‬‬
‫חלק חשוב בתקן צריך להתייחס לפישוט של הסימבולים ולתהליכי הכללה נוספים הקשורים‬
‫לפישוט‪ ,‬לדוגמא קריסה במעבר מפוליגון לקו או לנקודה‪ .‬הפישוט יכול להתייחס ל‪ :‬שינוי מבנה‬
‫הצו רה‪ ,‬הפיכה מסימבול פוליגונלי לקווי או לנקודתי‪ ,‬הפיכה לטקסט‪ ,‬שינוי מבנה פנימי של‬
‫הסימבול ועוד‪...‬‬
‫מיפוי נושאי – צריך להחליט מהם הסימבולים הנושאים המוצגים על בסיס מפה טופוגרפית‪ .‬מהו‬
‫המידע הנושאי וכיצד הוא מוצג על מפת הבסיס‪.‬‬
‫מפות על רקע אורתופוטו – צריך להשתמש ברבה פחות בסימבולוגיה אך לתת אינדקציה‬
‫למשתמש מה הוא רואה‪ .‬חלק מהמשתמשים אינם יודעים לפענח את הצילום ולא יודעים לפרש‬
‫את מה שהם רואים‪ .‬צריך להדגיש טקסטים ודברים בלתי ברורים‪ .‬לדוגמא בין מאגר מים לשדה‬
‫חרוש‪ .‬כלומר לאותם אלמנטים שקשה להבחין בהם‪ .‬כדאי לעשות מקרא על שטחים מיוחדים –‬
‫מקרא של אלמנטים באורתופוטו‪ .‬באורתופוטו מונוכרום או גווני אפור קווי גובה נתונים השלייה‬
‫של תלת‪-‬מימד‪.‬‬
‫האם כחלק מהתקן להכין מקרא של אלמנטים באורתופוטו ?‬
‫בתצוגה בפורטל מציע לשלב תצוגת שטח בתלת‪-‬מימד‪ .‬לתת למשתמש את התמונה האמיתית של‬
‫השטח‪.‬‬
‫לדעת שמואל את הנחלים במפה אפשר להציג בצבע בז' צבע טבעי של הנחלים בישראל במרבית‬
‫ימי השנה‪( .‬במפות הרוסיות ואדיות מוצגות בצבע חום)‪.‬‬
‫נושא של העברה לרפרודוקציה‪ ,‬שמואל שוחח על כך עם גדעון אלטמן‪ .‬נתונים קרטוגרפים‬
‫שמוצגים במסך צריכים לעבור ל ‪ 4‬פילמים של ‪ .CMYK‬צריף לקבוע את עוצמת המילוי‬
‫בפוליגונים על מנת שלא יפגעו בתצוגה של נתונים אחרים במפה‪ .‬וליצור צפיפויות שונות של רמות‬
‫צבע‪ .‬לדוגמא שטח של בקעת הירדן והערבה יכולים להגיע בתמהיל שונה מבחינת רמת הצבע‪.‬‬
‫לפעמים נדרש אלמנט אחד ב ‪ CMYK‬לפעמים תמהיל של מספר אלמנטים באחוזים שונים‪.‬‬
‫חשוב ללמוד את התורה של העברת מידע המוצג במסך המחשב ( בדר"כ ב ‪ ) RGB‬להבאה לדפוס‬
‫לתצוגה ב ‪( .CMYK‬אפשר להתייעץ עם יוסי זריהן)‪.‬‬
‫התקבלו דוגמאות של מפות שונות‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 8‬יואב טל ‪/0/0‬‬
‫בהשוואה לעבר (יורי‪ ,‬אמציה) התפיסה כעת היא שיש מאגר לאומי וכולם ניזונים ממנו‪ .‬הבינו‬
‫שהכיוון צריך להיות דגש על הפורטל‪ .‬להוציא את המידע החוצה‪ .‬בתחום של מאגרי מידע‬
‫התפיסה השתנתה לתפיסה של מוצרים‪ .‬המאגר כבד וקשה להתמודד איתו‪ .‬צריך להגדיר מוצרים‬
‫– מוצרי בסיס ומוצרי נישה (לדעתי גם שירותים בנוסף למוצרים)‪.‬‬
‫‪ 3‬רמות של מוצרים בסיסיים – קל‪ ,‬בסיסי ומתקדם (גדלים ברמת הפירוט והכללה)‪ .‬המוצרים‬
‫משמשים למטרות שונות‪ .‬קל – שילוב מידע בישומים יחסית פשוטים כגון התמצאות כללית‬
‫במרחב ולמיפוי בקנה‪-‬מידה קטן ובינוני‪ .‬הבסיסי – הפופולרי ביותר כולל מבנים וכיסויי קרקע‪.‬‬
‫המתקדם – כולל כמעט את כל שכבות המידע למעט שכבות שהיות ריקות בעבר (עם קוד אך ללא‬
‫מידע‪ ,‬שאינן מתעדכנות )‪ .‬המחיר של כל אחד מהמוצרים בהתאם‪.‬‬
‫חלוקה זו לרמות היא בהחלט סבירה ומאפשרת למשתמשים לעשות שימוש במאגר המידע‬
‫המורכב‪.‬‬
‫מוצר תנועה הוא דוגמא למוצר נישה שמתמקד בצרכים של ניווט שהוא ככל הנראה הצורך‬
‫הפופולרי ביותר‪ .‬בדקו לפי אילו סטנדרטים עובדים בתחום התנועה והתאימו את המוצר‬
‫לסטנדרט זה‪ .‬כלומר אפיינו את בסיס הנתונים והתכונות של המידע לתקן ‪ GDF‬ו‪ .ISO -‬מדוע‬
‫מפרידים בין מוצרי הבסיס למוצרים אחרים ? אחד המאפיינים הוא שמוצר התנועה נראה שונה‬
‫ממבנה הנתונים שממנו הוא נוצר מתוך כוונה לענות לצרכים נישתיים‪.‬‬
‫שרת המפות הממשלתי יהיה הפלטפורמה שבה יהיה שילוב של מידע גיאוגרפי עם נתונים של‬
‫משרד התחבורה‪ .‬החזון הוא שמפ"י תספק את המידע באמצעות פורטל חדש שנבנה ומבוסס על‬
‫שירותים (‪ ,API , )web services‬כך המשתמשים יוכלו לקבל ערוץ ישיר‪ ,‬מאובטח וכפוף‬
‫להרשאות‪ .‬המשתמש יוכל להציג את המידע ולתשאל אותו‪ .‬כן נכנס נושא התצוגה‪ .‬הכוונה‬
‫שהמשתמשים יתרגלו ויאמצו סימבולוגיה שנציע להם‪ .‬זה חלק מדיון של שפה משותפת ומשתמש‬
‫ממשרדי הממשלה בכל מקום שהוא יפתח מפה הוא ישאר באותה שפה ולא יצטרך לשנות את‬
‫הסימבולוגיה שלו‪ .‬בטווח הקצר נתמקד בשכבות הבסיס אך מהר נרגיש את הצורך להרחיב זאת‬
‫לשכבות מידע נוספות של משרדי הממשלה‪ .‬לכן צריך להכין בסיס של סטנדרט שיכלול מערכת‬
‫סימבולים שתשמש גם משרדי ממשלה‪ .‬כגון בשילוט‪ ,‬סימון נתיבים וכדומה‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬יש לבדוק מהם התחומים ופרטי המידע הנוספים שיש להם זיקה לשפה משותפת במפות‬
‫– לדוגמא שילוט המשמש הכוונה במצבי חירום‪ ,‬שילוט בדרכים ועוד‪ .‬לדעתי התחום העיקרי הוא‬
‫שילוט דרכים והצורך לסנכרן למידע במפה‪.‬‬
‫יואב רוצה לבנות את הסימבולוגיה כך שתתבסס על מתודולוגיה ‪ /‬סטנדרטים שיהיו ברורים‪,‬‬
‫תחת אותה תפיסה‪ .‬יוסי ירצה שהסימבולוגיה תשמר במוצרים השונים‪.‬‬
‫במשרדי הממשלה אין סטנדרט‪ ,‬כל אחד מגדיר בהתאם למה שמתאים לו להצגת הנתונים‪ .‬לדעת‬
‫יואב מה שקיים אינו רלבנטי ויש הזדמנות טובה לשנות דברים‪ .‬משרד הפנים במסגרת נוהל‬
‫מבע"ת קבעו צבעים לסימבולוגיה של תבע"ות‪.‬‬
‫במסגרת הוועדה הבינמשרדית רוצים להטמיע כשפה משותפת‪ ,‬סטנדרט שיהיה מעבר למיפוי‬
‫הבסיסי‪ .‬צריך יהיה לעזור למשרדים אחרים לטפל גם בשכבות נושאיות אחרות‪ .‬עם משרד הפנים‬
‫רוצה לעצב בעצמו הוא יוכל לעשות זאת תחת אותה מתודולוגיה‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫היום יותר מתמיד המשתמשים דורשים מכסימום גמישות‪ .‬רוצים שמפ"י כספקי מידע יספק את‬
‫המידע שבו המשתמש יוכל להביע את שאיפותיו‪ .‬הכוון צריך להיות של אתרי שיתוף מידע‪ .‬ואז‬
‫המשתמשים יובילו זאת כיד הדמיון הטובה‪.‬‬
‫סימבולוגיה של אתר ‪ EMAP‬לא טובה לדעת יואב‪ ATLASCT ,‬טובה יותר‪.‬‬
‫מעניין וחשוב לעשות השוואה בתצוגה בין אתרים שונים‪ ,‬זה יהיה במסגרת השלב הבא של ניתוח‬
‫קיים‪ ,‬לרבות ניתוח של אתרים ברמה עולמית‪ ,‬לאומית‪ ,‬עירונית ואף נושאית‪ .‬לרבות סימבולוגיה‬
‫של חברת מפה‪ ,‬חברת כרטא וחברות נוספות‪.‬‬
‫שכבות ממ"ג ‪ 1‬עד ‪ 7‬שעדיפות לטיפול כולל בתצוגה בקרטוגרפיה‪ .‬הזכרנו את הצורך גם‬
‫בסימבולוגיה ע"ג אורתופוטו‪.‬‬
‫תחומים אחרים צריך יהיה להתייחס ברמת המלצות והנחת תשתית לעתיד‪ .‬לדוגמא ב‪-‬‬
‫‪‬‬
‫תצוגות באורתופוטו‬
‫‪‬‬
‫תצוגה עפנ"י תצוגת פני שטח‬
‫‪‬‬
‫תצוגה בתלת מימד‬
‫‪‬‬
‫סימבולוגיה למכשירים סלולרים‬
‫‪‬‬
‫סימבולוגיה ע"ג מפות רסטר (מפות בסיסיות)‬
‫‪‬‬
‫סימבולוגיה ע"ג מפות נושאיות‬
‫‪‬‬
‫סימבולוגיה ע"ג מפות היסטוריות‬
‫‪ ‬סימבולוגיה ע"ג מפות עיר‪.‬‬
‫כחלק מאפיון התפיסה נדרש להכין רשימה של כל סוגי התצוגות האפשריות מבחינת הרקע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רקע צילומי ‪ /‬הדמאתי (חזותי) – פנכרומטי‪ ,‬מונוכרום‪ ,‬צבע (‪ ,)RGB, CMYK‬אינפרא‬
‫אדום‪ ,‬מלוטי ספקטראלי וכדומה‪..‬‬
‫‪‬‬
‫מפות רסטר – מפות טופוגרפיות בסיסיות‪ ,‬מפות נושאיות‪ ,‬מפות היסטוריות‪...‬‬
‫‪‬‬
‫תצוגת פני שטח – קווי גובה‪ ,‬הצללה (בגווני אחידים שונים – אפור‪ ,‬חום‪ ,‬שילוב גוונים‪..‬‬
‫‪‬‬
‫גווני גובה במדרגים וגוונים שונים‪ ,‬מפות שיפועים‪ ,‬ועוד‪...‬‬
‫‪‬‬
‫גוון הרקע – לבן‪ ,‬מותאם למאפייני השטח כגון שטח מדברי וממוזג‪ ,‬גוונים עפ"י סוגי‬
‫קרקעות‪..‬‬
‫‪‬‬
‫תצוגה תלת‪-‬מימד‬
‫‪‬‬
‫רקע שחור (כפי שנהוג בדר"כ במערכות ‪.CAD‬‬
‫‪‬‬
‫רקע של מכשירים ניידים משתנה בהתאם לסוג המכשיר‪ ,‬עומת האור‪ ,‬ההקרנה יכול‬
‫להיות שחור‪ ,‬בגווני אפור‪ ,‬לבן ואולי גם צבעוני‪..‬‬
‫‪‬‬
‫ועוד ???‬
‫המשתמשים – יקי מיצג את הצרכנים עם דרישות ליישומים מיוחדים‪ ,‬לדוגמא משרד התחבורה‪.‬‬
‫דרך פרויקטים אלה אפשר ללמוד על דרישות לתצוגה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬משרד השיכון‪ ,‬רשות הטבע‬
‫והגנים‪ .‬משתמשים ברשת פנימית‪ .‬יש את הצרכנים ברמת השירות המסורתי של הממ"ג בעיקר‬
‫לתצוגה ותשאול ויש את הצרכנים היותר מתקדמים עם דרישות מורכבות‪ .‬צרכנים אלה מיוצגים‬
‫‪69‬‬
‫ע"י ‪ NAVTEQ ,IGO – 3‬וגוגל ישראל‪ .‬הם דורשים נתונים לצורך לקוחות המשתמשים‬
‫באינטרנט‪ ,‬במכשירים ניידים‪ ,‬במערכות ניווט בכלי רכב וכדומה‪ .‬הם מעלים דרישות ‪ ,‬לדוגמא‬
‫‪ IGO‬השקיעו שנה וחצי על מנת לטייב ולהתאים את המידע לצרכיהם‪ .‬מול גוגל המטרה היא‬
‫להעביר אורתופוטו עם שכבות צנזורה‪ ,‬כיום גוגל עושה שימוש בנתונים הנרכשים מחברות לווינות‬
‫וללא צנזורה‪.‬‬
‫במפ"י קיים ויכוח האם להתנהג כמו כל ספק מידע בשוק החופשי או שגוף ממשלתי באחריותו‬
‫לתחזק את השכבות ברמה הלאומית בלבד‪.‬‬
‫סימבולוגיה למכשירים ניידים‪ ,‬הסימבולוגיה במכשירים ניידים אינה מבריקה‪ .‬החברות ישמחו‬
‫לקבל סימבולוגיה טובה שמאופיינת כמו שצריך‪.‬‬
‫הכיוון הוא להיפתח לשוק‪ ,‬לתת בחינם דברים ולכן נדרש להתאים לדרישות של השוק‪ .‬אם נציע‬
‫משהו יותר מקצועי הם יהיו שמחים לקבל‪.‬‬
‫מול יוסי ויקי לבדוק ‪:‬‬
‫אסטרטגית מוצרים – איך האסטרטגיה של המוצרים משתלבת עם נושא התצוגה‪.‬‬
‫לקבל פרטים על הצרכים של המשתמשים‪.‬‬
‫יוסי ויקי עובדים ישירות מול הצרכנים ומעבירים ליואב את הדרישות לאחר שעברו עיבוד‬
‫ראשוני‪.‬‬
‫חיים לא התייחס בצורה ישירה ומובנת לנושא התצוגה והסימבולוגיה‪ .‬ההנחיה שלו היא להגיע‬
‫ככל שאפשר למכנה משותף בין הפלטפורמות השונות – פורטל‪ ,‬בנט"ל‪ ,‬מפות נייר‪.‬‬
‫יואב ממליץ לבדוק איך פותרים באתרים שונים את השילוב של רסטר ושכבות ווקטוריות‪.‬מומלץ‬
‫לבדוק את האתר של ‪.OS‬‬
‫מול יקי וגליה לבדוק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רשימת שכבות מידע במשרדי הממשלה ובחברות ממשלתיות גם כאלה שאינן בפורטל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרופיל משתמשים בפורטל‪ ,‬מומלץ להפיגש עם מספר צרכנים במשרדי הממשלה ובתחום‬
‫האזרחי‪ .‬הצרכנים צריכים להיות ם מאפיינים וצרכים שונים‪ ,‬אפשר להפיץ שאלון‬
‫בשלבים ראשונים ומתקדמים וללמוד על הצרכים ‪ /‬שאיפות בתחום התצוגה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבדוק משוב שהתקבלו מהמשתמשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבקש סימבולים של הפורטל לרבות טופס ‪ /‬מסמך פנימי שהוף בנושא סימבולוגיה‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 1‬הדס שגיא ‪//0‬‬
‫הדס הדגישה את החשיבות של ביצועים‪ ,‬מה מודדים וכיצד ? כל פעולה כגון ‪ pan‬הנמשכת יותר‬
‫משניה זהו זמן רב מדי‪ .‬בפורטל עובדים ב ‪ caching‬אך יש את משתמשי הממ"ג שרוצים לעבוד‬
‫עם החומר בצורה מיידית ונדרש לא להכביד על המשתמשים עם הסימבולוגיה‪.‬‬
‫בפורטל לא מוצגת שכבת נחלים‪ .‬השכבה שישתמשו בה בהמשך היא שכבת הנחלים של‬
‫הקרטוגרפיה הכוללת גם עריכת שמות לאורך הנחלים‪.‬‬
‫הסברתי שלדעתי אחד השיפורים האפשריים במבנה הנתונים אשר יתרום לביצועים טובים יותר‬
‫הוא תהליך הפישוט בו ניתן להשמיט נקודות (‪ )vertex‬לאורך הקווים ללא פגיעה ברמת הדיוק‬
‫שלהם‪ .‬הדס העירה בצדק שהנתונים המפורטים לאורך הקווים נדרשים לשלב העריכה והעדכון‪.‬‬
‫וחלק מהנקודות שלכאורה בדו מימדת נראות כמיותרות נדרשות לתאור הקו בתלת מימד‪.‬‬
‫חשוב להציג לצוות בשלב מסוים את תהליך הפישוט ואלגוריתמיקה הרלבנטית מתוך עבודת‬
‫הדוקטורט‪ .‬צריך לעשות זאת כחלק מהצגת תפיסה כוללת לתהליך הממ"גי‪-‬קרטוגרפיה‪.‬‬
‫עדי מטפלת במוצר תנועה‪ .‬המוצר עדין לא מגובש סופית כמוצר בנט"ל‪ .‬יתכן ובשלב מתקדם יותר‬
‫רצוי יהיה להיפגש עם עדי‪.‬‬
‫ביום רביעי הבא יתקיים כנס הצגת הנבט"ל לצרכים של הממ"ג‪ .‬לכנס הוזמנו כ‪ 90 -‬לקוחות של‬
‫הממ"ג עמ"נ להציג את התפיסה החדשה של הממ"ג‪ .‬זהו שינוי תפיסה במבנה הנתונים ובתכולתו‪.‬‬
‫הדס הציע לבדוק עם יוסי את נושא הצרכים של הלקוחות בהיבט של תצוגה וסימבולוגיה‪ .‬כיום‬
‫מסופקת ישנה עבור קנה‪-‬מידה ‪. 1:10,000‬‬
‫לבדוק מול יוסי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אסטרטגיה של מוצרי הבנט"ל לרבות מוצרים עתידיים‬
‫‪‬‬
‫פרופיל משתמשי הממ"ג‪ /‬מוצרי הבנט"ל ‪ -‬פרופיל משתמשי הממ"ג‪ /‬מוצרי הבנט"ל ‪-‬‬
‫היקף המשתמשים‪ ,‬פילוח לפי תחומי עיסוק‪ ,‬האם המוצרים נדרשים ברמה ארצית או‬
‫מקומית ? מהם האזורים המבוקשים במיוחד ? מהם השימושים במוצרים ?‬
‫‪‬‬
‫צרכים של המשתמשים במוצרי הבנט"ל בכלל וצרכים בתחום תצוגה וסימבולוגיה בפרט‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬האם יש צורך לקבל סימבולוגיה מותאמת לקנה‪-‬מידה שונים או מסתפקים‬
‫בסימבולוגיה מותאמת לקנה‪-‬מידה ‪ ? 1:10,000‬האם יש צורך לקבל סימבולוגיה‬
‫מותאמת למפת רקע ? האם יש דרישות ביצועים ? ועוד‪..‬‬
‫‪‬‬
‫האם המשתמשים מבקשים להשלים את נתונים הבנט"ל במפות רקע נוספות כגון‬
‫אורתופוטו‪ ,‬מפות רסטר‪ ,‬מפות נושאיות וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬תפיסה כוללת לנושא התצוגה במוצרי הבנט"ל – האם הסימבולוגיה יכולה ‪ /‬צריכה‬
‫להשתנות במוצרים מיוחדים ? האם הסימבולוגיה צריכה לבטא תכונות ייחודיות של‬
‫המידע במוצרי נישה כדוגמת מוצר תנועה ? כיצד הסימבולוגיה שתסופק תשתלב‬
‫בסימבולוגיה של שכבות מידע ייחודיות של הלקוח ? שוב‪ ,‬לדוגמא במוצר תנועה ? האם‬
‫נדרש להתייחס לכך באופן פרטני בתקן ?‬
‫מפה מותאמת אישית היא אפליקצה של לקוח שיכול להפעיל כשרות במפ"י או כשרות באינטרנט‪.‬‬
‫כל לקוח מגדיר את השכבות שהוא רוצה להציג‪ ,‬את הרקע לתצוגה וקנה מידה‪ .‬בדר"כ המוצר‬
‫מיועד לתצוגה ברמה פרטנית ולא ברמה ארצית‪ .‬בדר"כ מידע סביב גושים‪ .‬המוצר משמש מודדים‬
‫‪71‬‬
‫וסוקרי שדה שעובדים בתאי שטח קטנים עמ"נ להכיר את המידע מסביב לגוש‪ .‬המשתמש מקבל‬
‫הפקה בעו תק קשה או בקובץ‪ ,‬לרבות עריכה בסיסית של מרגינליה‪ .‬האפליקציה קיימת באתר של‬
‫מפ"י ‪ /‬מפות ‪ /‬רכישת ‪ /‬מפה מותאמת אישית‪.‬‬
‫בפורטל אין אפשרות לבחירה של שכבות מתוך שכבות הבסיס המוצגות‪ ,‬השכבות מאורגנות ב‬
‫‪ cashing‬מותאמים לקנה‪-‬מידה‪ .‬בנוסף לא מוצגת למשתמש רשימה של שכבות המידע המוצגות‬
‫בכל קנה‪-‬מידה (שאלה להפנות ליקי וגילה)‪.‬‬
‫סיכמנו שהדס תכין דוגמאות של קבצי ‪ shp‬ו‪ GDB‬של ‪ 3‬תאי שטח‪ :‬מרום הגליל‪ ,‬תל‪-‬אביב ומרכז‬
‫הנגב ב‪ 4 -‬וריאציות של מוצרי הבנט"ל‪ .‬וללא סימבולוגיה‪.‬‬
‫לעדכן את הדס במייל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להוסיף תא שטח נוסף באזור בית שמש ‪ /‬פרוזדור ירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להוסיף דוגמאות של קווי גובה ברווח אנכי שונה ‪ /‬מותאמים לקנה‪-‬מידה שונים ב‪4-‬‬
‫האזורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעשות צילומי מסך של ‪ 4‬האזורים בתצוגה של הסימבולוגיה הקיימת כיום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבקש את שכבת אזורים טבעיים עם טבלה המתארת אותם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסמך של מערך הקודים הישן‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫נספח ‪ - 6‬תקן סימבולוגיה וקרטוגרפיה ‪ -‬דו"ח מס' ‪( 2‬חודש פברואר)‬
‫‪ )6‬פגישות עבודה ללימוד מצב קיים (ראה סיכומים מצורפים בהמשך הדו"ח)‬
‫‪ )10‬פגישה ‪ – 10‬יוסי רז ואלכס זילברמן בתאריך ‪7/2‬‬
‫‪ )11‬פגישה ‪ – 11‬יאקי בר לביא בתאריך ‪7/2‬‬
‫‪ )12‬פגישה ‪ – 12‬וועדת היגוי מס' ‪ 2‬לפרויקט ‪7/2‬‬
‫‪ )13‬פגישה ‪ – 13‬הדס שגיא ‪ +‬עבודה ב ‪ ARCGIS‬בתאריכים ‪28/2 ,21/2 ,14/2‬‬
‫‪ )14‬פגישה ‪ – 14‬אריה אקום בתאריך ‪28/2‬‬
‫‪ )15‬פגישה ‪ – 15‬שבח בתאריך ‪28/2‬‬
‫‪ )16‬פגישה ‪ – 16‬יאיר טאובנלבט בתאריך ‪28/2‬‬
‫‪ )17‬פגישה ‪ – 17‬יאקי בר לביא בתאריך ‪28/2‬‬
‫‪ )7‬ניתוח מצב קיים‬
‫ניתוח ראשוני של מצב קיים לצורך השוואה וניתוח פערים‪ .‬הניתוח נעשה בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ )1‬ניתוח אריכיטקטורה של הממ"ג ומוצריו‪.‬‬
‫‪ )2‬ניתוח מודל נתונים במוצרים השונים לרבות במפות נייר‪ ,‬פורטל‪ ,‬מוצרי הבנט"ל‬
‫ומוצרים אחרים‪.‬‬
‫‪ )3‬ניתוח תצוגה על בסיס דוגמאות בפורטל החדש של מפ"י‬
‫‪ )4‬ניתוח תצוגה על בסיס דוגמאות של מפות נייר‬
‫‪ )5‬ניתוח תצוגה של פני שטח במפות ובפורטל‪.‬‬
‫‪ )8‬פעילויות חדשות שהותנעו במהלך חודש פברואר‬
‫‪ )1‬איסוף מידע על ‪ 8‬פורטלים שונים – עולמיים ולאומיים לצורך ניתוח איכות התצוגה‬
‫בפורטלים גיאוגרפים בארץ ובעולם‬
‫‪ )2‬הוכנה סביבת עבודה ב ‪ ARCGIS‬לצורך הדגמה של מערכות סימבולוגיה בקני‪-‬מידה‬
‫שונים עבור מוצרי הבנט"ל וכן ניתוח משמעויות לתהליכי הכללה‪.‬‬
‫‪ )3‬ניתוח מודל נתונים – החלה השוואה במודל נתונים במוצרים שונים לרבות מפות‬
‫נייר‪ ,‬מוצרי בנט"ל‪ ,‬פורטל ומוצרים אחרים‪.‬‬
‫‪ )4‬ניתוח מאפייני תצוגה קרטוגרפית של מידע גיאוגרפי בבמפות‪ ,‬בפורטלים ובממ"ג‪.‬‬
‫‪ )5‬ניתוח תהליכי עבודה נדרשים – בתחום תצוגת פני שטח לרבות תהליכי הכללה של‬
‫מודל הגבהים‪ ,‬המוצרים לתצוגת פני שטח‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ )6‬ניתוח גאו‪-‬סטטיסטי של מוצרי הבנט"ל לצורך הבנה של היקף הנתונים‪ ,‬משמעויות‬
‫לתצוגה וסימבולוגיה ומשמעויות למימוש תהליכי הכללה‪.‬‬
‫‪ )7‬ניתוח תהליכי הכללה – תאור תיאורטי של תהליכי הכללה כשלב מקדים לניתוח‬
‫משמעויות הכללה במוצרי הבנט"ל‪.‬‬
‫‪ )8‬הגדרת דרישות לשיפורים במפרט הקליטה של ממ"ג בהתאמה לצרכים של‬
‫קרטוגרפיה דיגיטאלית‪.‬‬
‫‪ )9‬פיתוח מתודולוגיה ומודל לניתוח איכות תצוגה בפורטלים גיאוגרפים‪.‬‬
‫‪ )10‬ניתוח מודל מידע באורתופוטו ובחינה ראשונית של תצוגה קרטוגרפית באורתופוט‬
‫צבעוני וגווני אפור‪.‬‬
‫‪ )11‬ניתוח תהליכי עריכה קרטוגרפית (פעולה שעדין לא הותנעה)‬
‫‪ )9‬מסמכים בהכנה‬
‫‪ )1‬אורתופוטו ‪ /‬מפת תצלום –דוגמאות של תצוגה במפותצלום‪.‬‬
‫‪ )2‬מוצרי בנטל ‪ :‬ניתוח גאו סטטיסטי של שכבות בנט"ל ב ‪( ARCGIS‬קובץ אקסל)‪.‬‬
‫‪ )3‬מודל נתונים‪ ,‬ארכיטקטורה ומוצרים ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מסמך ניתוח מודל נתונים‬
‫‪‬‬
‫מסמך ניתוח מאפייני תצוגה‬
‫‪‬‬
‫מסמך ניתוח ארכיטקטורה ומוצרים‬
‫‪‬‬
‫מודל נתונים בפורטל‪ ,‬מפות ניר‪ ,‬מפות ממ"ג ובנט"ל ערו‪ ,‬בקובץ אקסל‪.‬‬
‫‪ )4‬ניתוח תצוגת פני שטח‬
‫‪‬‬
‫קובץ אקסל מודל נתונים תצוגת פני שטח‬
‫‪ ‬מסמך ניתוח משמעויות תצוגת פני שטח‬
‫‪ )5‬הכללה ועריכה‬
‫‪‬‬
‫תהליכי הכללה בנתוני בנטל (קובץ אקסל)‬
‫‪‬‬
‫קלסיפיקציה של נתוני בנטל (קובץ אקסל)‬
‫‪‬‬
‫עריכה קרטוגרפית‬
‫‪ )6‬מפרט קליטה ממ"ג – הערות למפרט קליטה ממ"ג עפ"י צרכים קרטוגרפים‬
‫‪ )7‬ניתוח פורטל מפי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תצוגת אורתופוטו בפורטל‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תצוגת שכבות בסיס בפורטל‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תצוגת שכבות נושאיות בפורטל‬
‫‪‬‬
‫ניתוח תצוגה משולבת – שכבות בסיס ואורתפוטו‬
‫‪‬‬
‫דוגמאות של שכבות בסיס‪:‬‬
‫‪ o‬השוואה בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪1:3,000,000-1:1,000,000‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ o‬השוואה בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪ 1:500,000‬ו ‪1:400,000‬‬
‫‪ o‬השוואה בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪1:250,000‬‬
‫‪ o‬השוואה בין תצוגה בפורטל ובמפות דוגמאות ‪1:100,000‬‬
‫‪ o‬ניתוח תצוגה בפורטל בקנה מידה גדול מ ‪1:100,000‬‬
‫‪ )8‬ניתוח פורטלים גיאוגרפים בארץ ובעולם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מסמך קריטריונים לניתוח אתרים‬
‫‪‬‬
‫דוגמאות לתצוגה ב ‪ 8‬פורטלים שונים ברמה עולמית ולאומית‬
‫‪75‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 01‬יוסי רז ואלכס זילברמן ‪1/0‬‬
‫שאלות ששלחתי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אסטרטגיה של מוצרי הבנט"ל לרבות מוצרים עתידיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרופיל משתמשי הממ"ג‪ /‬מוצרי הבנט"ל ‪ -‬היקף המשתמשים‪ ,‬פילוח לפי תחומי עיסוק‪,‬‬
‫האם המוצרים נדרשים ברמה ארצית או מקומית ? מהם האזורים המבוקשים במיוחד ?‬
‫מהם השימושים במוצרים ?‬
‫‪‬‬
‫צרכים של המשתמשים במוצרי הבנט"ל בכלל וצרכים בתחום תצוגה וסימבולוגיה בפרט‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬האם יש צורך לקבל סימבולוגיה מותאמת לקנה‪-‬מידה שונים או מסתפקים‬
‫בסימבולוגיה מותאמת לקנה‪-‬מידה ‪ ? 1:10,000‬האם יש צורך לקבל סימבולוגיה‬
‫מותאמת למפת רקע ? האם יש דרישות ביצועים ? ועוד‪..‬‬
‫·‬
‫האם המשתמשים מבקשים להשלים את נתונים הבנט"ל במפות רקע נוספות כגון‬
‫אורתופוטו‪ ,‬מפות רסטר‪ ,‬מפות נושאיות וכדומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפיסה כוללת לנושא התצוגה במוצרי הבנט"ל – האם הסימבולוגיה יכולה ‪ /‬צריכה‬
‫להשתנות במוצרים מיוחדים ? האם הסימבולוגיה צריכה לבטא תכונות ייחודיות של‬
‫המידע במוצרי נישה כדוגמת מוצר תנועה ? כיצד הסימבולוגיה שתסופק תשתלב‬
‫בסימבולוגיה של שכבות מידע ייחודיות של הלקוח ? שוב‪ ,‬לדוגמא במוצר תנועה ? האם‬
‫נדרש להתייחס לכך באופן פרטני בתקן ?‬
‫סיכום הפגישה‪:‬‬
‫בעבר ספקו סימבולוגיה שנבנתה בשנות ה‪ 90-‬ע"י הנרי‪ .‬הממ"ג נשמר ב ‪ .arcstorm‬כיום‬
‫הממ"ג נשמר ב ‪ SDE‬ונותנים סימבולוגיה של הפורטל‪.‬‬
‫אסטרטגיה של מוצרי הבנט"ל – במבנה החדש בנו תפיסת עבודה לא מול הממ"ג הייצורי‬
‫אלא בסביבת מוצרים‪ .‬זהו העתק של הממ"ג שיתעדכן אחת לרבעון‪ .‬כל השירותים והמוצרים‬
‫ינתנו ממאגר זה‪ .‬ההפקה של המערכת תעבור דרך מערכת ‪. CRM‬‬
‫מצפים לתת קובץ סימבולוגיה עד עכשו היה ללא קנה‪-‬מידה‪ .‬יוסי חושב שלא נכון להמשיך כך‬
‫וצריך להראות באמצעות סימבולים אבחנה בין נקודות‪ ,‬קווים ופוליגונים‪ .‬בעבר חילקו לרמה‬
‫של ‪ 1:10,000‬היום מצפים לקבל גם בקנה‪-‬מידה ‪ 1:25,000‬ואף בקנה‪-‬מידה ‪.1:50,000‬‬
‫חנות וירטואלית ‪ 7‬טמפלטים של סוגי מפות לתת תחושה של אילו שכבות הולכות עם אילו‬
‫ומגבלות שימוש‪.‬‬
‫בעבר היה מוצר שנקרא מפות עבודה בקנה‪-‬מידה ‪ 1:10,000‬ו‪ .1:25,000 -‬יש לקוחות שפרט‬
‫לחומר דיגיטאלי מבקשים מפת עבודה‪ .‬מפות העבודה משמשים גם לצרכים פנימיים‪ .‬יש גם‬
‫מוצר באינטרנט מפת מותאמת אישית‪.‬‬
‫פרופיל משתמשי הבנט"ל – מרבית משרדי הממשלה משתמשים בממ"ג כרקע ליישומים‬
‫שלהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מנהל התכנון במשרד הפנים‪ ,‬משרד השיכון‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מנהל‬
‫מקרקעי ישראל‪ ,‬רכבת ישראל‪ ,‬חברת החשמל‪ .‬משטרת ישראל‪ .‬הצרכנים ברמה כלל ארצית‬
‫‪76‬‬
‫הם משרדי הממשלה וחברות תשתית‪ .‬צרכנים נוספים יכנסו לשימוש בממ"ג באמצעות‬
‫הפורטל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נכנסו לשוק צרכנים נוספים בנושא תנועה והסתבר שהממ"ג לא מתאים‬
‫לנושא של חישובי ‪ , routing‬שליטה בציי רכב‪ ,‬ההתמקדות היתה בעיקר לנושאים‬
‫קרטוגרפים‪ .‬לפני כשנה נכנסו לטיוב הממ"ג ומתמקדים בשכבת כבישים ומבנים‪.‬‬
‫שכבת הכבישים והדרכים מטוייבת סביב מוצר התנועה‪ .‬שכבת מבנים כוללת איסוף נתונים‬
‫לכל מבנה‪ ,‬אך יש קושי במעקב אחר שינויים ותדירות השינויים יכולה להיות גדולה‪ .‬בשכבת‬
‫ההידרולוגיה לא עשו טיוב ‪ ,‬למעט מה שנעה בעבר עם חברת סתיו‪.‬‬
‫טיוב שכבת התשתית – אין הרבה תשתיות בממ"ג‪ ,‬יש קווים של מתח עליון ומתח על ושכבת‬
‫עמודים שלא ניתן לספק אותם לצרכנים‪.‬‬
‫בנושא תנועה מכרו את בסיסי הנתונים ל ‪ 2‬גופים מובילים לפי רשיון שימוש‪ ,‬לחברת ‪ IGO‬ו‪-‬‬
‫‪ .NAVTEQ‬העולמית ומשלימים את הנתונים עפ"י הדרישות שלהם‪ .‬מקוים שגם גוגל ישראל‬
‫יכנסו לזה‪ .‬חברות קטנות יותר שהתעניינו בנתוני הממ"ג חזרו לנתונים של חברת מפה‪.‬‬
‫ציבור משתמשים אחר הם חברות פוטוגרמטריה‪ ,‬שמאים‪ ,‬עו"ד של תחום הנדל"ן‪ ,‬חברות‬
‫תכנון‪ .‬קונים בדר"כ שטחים קטנים ולא ברמה ארצית‪ .‬כל מתכנן של משרד הפנים שעושה‬
‫תכנון אזורי משתמש בנתונים‪ .‬רובם עובדים במערכות ‪ .CAD‬מבקשים את הנתונים ב ‪.DXF‬‬
‫משתמשים מזדמנים כולל חברות‪GIS‬‬
‫‪ ,‬טלדור‪ ,‬סיסטמטיקס‪ ,‬חברות סלולר (סלקום‬
‫ופרטנר)‪.‬‬
‫‪ DTM‬רשאים למכור בצורה בלמ"ס רק ברזולוציה של ‪ 50‬מ'‪ .‬מתעניינים בכך שרות‬
‫מטאורולוגי ואוניברסיטאות‪.‬‬
‫ברמה ארצית מתעניינים משרדי ממשלה‪ ,‬חברות תשתית וחברות ניווט‪ .‬כשהתחילו עם חברת‬
‫‪ IGO‬הם מסרו סימבולוגיה של ‪ 1:10,000‬והחברה באופן עצמאי הוסיפה סימבולוגיה‬
‫משלהם‪ .‬ברמה ארצית לא נשמעו תלונות למעט פעם אחת משרד השיכון ביקש את קבצי ה‬
‫‪.layer‬‬
‫אזורים מבוקשים במיוחד הם התחום שבין גדרה לחיפה וראש העין במזרח וכן אזור‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫ישנה שאיפה לנסות ולעשות אחידות לא בטוח שיש מעבר לסיסמה זו‪.‬‬
‫במשרד הפנים ‪ /‬מנהל התכנון מבקש בקנה‪-‬מידה ‪ 1:25,000‬יתכן ולתכנון שטחים גדולים יותר‬
‫יהיה צורך בסימבולוגיה והכללה לקנה‪-‬מידה ‪.1:50,000‬‬
‫הסימבולוגיה של הפורטל יכולה להוביל‪.‬‬
‫ניתן יהיה לתת שרות של סימבולוגיה לשכבות שהן תכנות של הממ"ג ולא ישויות‪ .‬לדוגמא‬
‫בתצוגה אחידה של כבישים מסוכנים‪ .‬יוסי מבקש המלצה מה קורה בעולם‪ .‬ראה סעיף אחרון‬
‫ברשימת השאלות‪.‬‬
‫נתוני הבנט"ל מוצגים ע"ג אורתופוטו ואז צריך להתאים את מערכת הסימבולים לתצוגת‬
‫אורתופוטו‪.‬‬
‫התחילו עבודה של ייצור מפות רסטר‪ .‬לא בטוח שיהיה לזה שוק‪ .‬בשטחים פתוחים ביישומי‬
‫ניווט מציגים את הרסטר‪ .‬רוצים להחליף את מפות הרסטר בתווך של ‪ 3-4‬במפות ווקטור‬
‫‪77‬‬
‫תואמות לרסטר‪ .‬ההנחה היא שקצב העדכון של הממ"ג יהיה גבוה יותר מקצב העדכון של‬
‫מפות הרסטר‪ .‬במצב כיום שתי הסדרות מתקיימות במקביל‪.‬‬
‫ב ‪ OS‬כל מה שיכולים לקנות ברסטר ניתן לקבל גם בווקטור‪.‬‬
‫אריה אקום הפיק דוגמאות בקנ"מים שונים‪.‬‬
‫בעבר מכרו מפות ערים‪ ,‬כיום המדיניות היא שלא ייצרו מפות ערים למעט בירושלים‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב ואילת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אלכס מדבר על למכור מפות ערים עם אפיון מיוחד וסימבולוגיה כקובץ ‪ GIS‬ו‪/‬או‬
‫רסטר‪ .‬השוק של מפות ערים לא בא לידי מיצוי‪.‬‬
‫קווי גובה – הממ"ג המתקדם והמלא כוללים קווי גובה ברווח אנכי של ‪ 10‬מ'‪ .‬לדעת אלכס‬
‫יהיה ביקוש לקווי גובה ברווח אנכי משתנה‪ .‬צריך להיות ‪ 2‬מ'‪ 5 ,‬מ'‪ 10 ,‬מ'‪ 25 ,‬מ'‪ 50 ,‬מ' וגם‬
‫‪ 100‬מ'‪.‬‬
‫אלכס ‪.0506225416 , 03-6231813 -‬‬
‫השלמת מידע בשיחה טלפונית עם אלכס מיום ‪:17/2‬‬
‫נתונים לגבי מכירות של מוצרי בנט"ל‪:‬‬
‫קל‪ -‬לא נרכש אף פעם‪.‬‬
‫בסיסי‪ ,‬מתקדם – נרכשן כ ‪ 20‬עותקים בכיסוי ארצי‪ .‬מהם נמכרו בעיקר המתקדם‪.‬‬
‫מלא – נמכר בכיסוי ארצי ל ‪ 5-6‬משרדי ממשלה‪ .‬כ – ‪ 90%‬מהעבודות הן גזירה של‬
‫תאי שטח עפ"י תיחום גיאוגרפי מתוך הממ"ג המלא זהו עיקר הנפח‪ .‬ישנ גם גזירה‬
‫לפי שכבות שהעיקריות בהן‪ :‬תחבורה ומבנים‪ .‬ישנן גזירות נוספות לקווי גובה‬
‫והידרולוגיה‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 00‬יקי בר לביא ‪1/0‬‬
‫לקראת הפגישה שנערכה ב‪ 7/2 -‬הועברה ליקי במייל רשימת הנושאים בהם נדרש מידע‬
‫מהפורטל‪.‬‬
‫לאור הפגישות שנערכו עד‪-‬כה ובדיקת הפורטל מבקש לדון עם יקי (ובהמשך עם גילה וניר)‬
‫בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬רשימת שכבות המידע הבסיסיות המוצגות לפי קנה‪-‬מידה (השכבות המרכיבות את‬
‫ה‪)caching -‬‬
‫‪ .2‬אפיון הסימבולוגיה שנבחרה לתצוגה לשכבות המידע הבסיסיות והנושאיות (תאור‬
‫הסימבול‪ ,‬מאפיינים גראפיים – גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע וכדומה בקנה‪-‬מידה שונים כפי‬
‫שמוצג ב ‪.)caching‬‬
‫‪ .3‬רשימת שכבות נושאיות המוצגות בפורטל (בחלוקה לשכבות נקודתיות‪ ,‬קוויות‬
‫ופוליגונים)‪.‬‬
‫‪ .4‬שכבות הצללה שנבחנו טרם בחירת השכבה המוצגת כעת בפורטל – מידע על מודל‬
‫הגבהים ששימש להכנת ההצללה (מי הגורם שהכין שניתן לפנות אליו בשאלות)‪.‬‬
‫‪ .5‬מסמך ‪ /‬טופס שהפצתם במפ"י בהקשר לסימבולוגיה בפורטל והערות שהתקבלו‪.‬‬
‫‪ .6‬מדוע לא ראיתי חלק משכבות בסיס מסוימות כגון שכבת ההידרולוגיה ?‬
‫‪ .7‬רשימת שכבות המידע של הגופים הממשלתיים לרבות שכבות שאינן מוצגות בפורטל‬
‫החדש (שם משרד ממשלתי‪ ,‬שם שכבה‪ ,‬תכונות המידע בשכבה)‪.‬‬
‫‪ .8‬פרופיל משתמשים באינטרנט עפ"י נתונים ממערכת הניטור לפורטל – מספר כניסות‬
‫יומי‪ ,‬היקף המשתמשים‪ ,‬סוגי המשתמשים ממשרדי הממשלה ופרטיים וכדומה‪.‬‬
‫‪ .9‬משוב שהתקבל מצרכנים בהקשר של תצוגה‪.‬‬
‫‪ .10‬סקר דרישות צרכנים נבחרים לנושא צרכים בתצוגה בפורטל‪.‬‬
‫‪ .11‬מהן תכונות המידע לשכבות הנושאיות ומהן התכונות שנבחרו לתצוגה (נדרש לצורך‬
‫הגדרות חוקים לתהליכי הכללה)‪.‬‬
‫‪ .12‬חומר של מיכל בנושא פורטלים‪.‬‬
‫‪ .13‬האם מתוכנן אפשרות לתצוגה של שכבות הרקע על‪-‬פני תצוגת שטח בנוסף להצללה‪,‬‬
‫לדוגמא גווני גובה ? האם נבדקה אפשרות להצגת קווי גובה ?‬
‫‪ .14‬האם מוצגת למשתמש רשימה של שכבות המידע הבסיסיות בכל קנה‪-‬מידה (המידע‬
‫הקיים ב‪ )caching -‬והאם נבדקה אפשרות לבחירה של המשתמש מבין שכבות‬
‫הבסיס ?‬
‫‪ .15‬מדוע לא הצלחתי להציג תצוגה משולבת של שכבות בסיס ואורתופוטו ?‬
‫‪ .16‬האם קיימת שכבת קרקעות ישראל ? (משרד החקלאות? ) ושכבת אזורים טבעיים ?‬
‫‪79‬‬
‫להוסיף נושאים מתוך המיילים ‪ +‬הערות של יאקי לסיכום הפגישה הקודמת‪.‬‬
‫בפגישה הערתי מספר המלצות ראשונות על התצוגה בפורטל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שכבת הצללה חלשה מדי‪ ,‬מומלץ לחזק על מנת להבליט את הסימבולוגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חסרה שכבה הידרולוגית‬
‫‪‬‬
‫קיימת אזורים שהם ללא מיפוי כלל במיוחד בקנה‪-‬מידה מופרטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חסרות שמות בעיקר של תצורות נוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימבולוגיה של סחף נחלים מוצגת כמקוה מים‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 00‬וועדת היגוי (פגישה ‪1/0 )0‬‬
‫ביום ‪ 7/2‬נערכה פגישה שניה של וועדת ההיגוי לנושא סימבולוגיה וכרטוגרפיה‪ .‬נעדרו‬
‫מהפגישה שמואל וברוך‪.‬‬
‫בפגישה אלי הציג את עקרי הפעילות שבוצעה עד‪-‬כה מתחילת העבודה בראשית חודש ינואר‪.‬‬
‫עיקרי הנושאים מסוכמים בדו"ח מס' ‪ 1‬לחודש ינואר‪.‬‬
‫בפגישה הודגש חשיבותו של הבנט"ל ומתן מענה לצורך ביצירת סימבולוגיה אשר תסופק יחד‬
‫עם נתוני הבנט"ל במוצרים השונים‪ .‬הודגש שהסימבולוגיה של הפורטל מותאם לארגון‬
‫הנתונים ב ‪ cache‬והביצועים הם בהתאם ב ‪ , web‬אך לא מתאימים לביצועים הנדרשים‬
‫במערכות מידע גיאוגרפיות‪ .‬נדרשים ביצועים גבוהים הנובעים מצרכים שונים של משתמשי‬
‫הבנט"ל ומשתמשי הפורטל‪.‬‬
‫יואב הציע לבדוק כיצד מאופין הפורטל של ‪ OS‬וכיצד מאופיינות המפות ומהו הפער בינהם‪.‬‬
‫לבדיקה ‪ -‬אילו נתונים דיגיטאלים ומפות מסופקים ע"י ארגונים לאומיים שונים‪ .‬וכיצד‬
‫נשמר הקשר עם הפורטל הארגוני‪.‬‬
‫מה שנעשה כיום בהקשר לנתוני ממ"ג הוא תצוגה בסימבולוגיה שעוצבה בעבר ע"י אריה‬
‫אקום והותאמה גפ למפות בקרטוגרפיה‪.‬‬
‫לבדיקה – מול קרטוגרפיה מהם קובצי ה ‪ style‬המשמשים אותם ועד כמה הם שונים‬
‫מהקבצים המשמשים למפות עבודה (‪.)lib display‬‬
‫יוסי טען בפגישה כי מוצרי הבנט"ל הם בסקופ העיקרי של העבודה‪ .‬תוך זמן קצר יתחילו‬
‫לשווק מוצרים ואין סימבולוגיה‪ .‬טען שצריך בשלב ראשון להתמקד בהנכת קבצי ‪ lyr‬עבור‬
‫הבט"ל‪.‬‬
‫יוסי מייצג למעשה גם צרכים של כרמלה (מפה מותאמת אישית)‪.‬‬
‫יאקי טוען שהפורטל הוא בסקופ העיקרי‪ .‬בשנה האחרונה נבנה פורטל המשלב תובנות שעלו‬
‫מהפורטל הישן וכן מדרישות של צרכנים וכן מאילוצים‪ .‬ישנם משרדים שרצו להבליט סימבול‬
‫מסוים או צבעים מסוימים‪.‬‬
‫יואב הציג שמפ"י צריכים להציע למשרדי הממשלה סטנדרט סימבולוגיה שהם יעבדו איתו‪.‬‬
‫לכך אפשר לצרף פרק תיאורטי של עקרונות בסיסיים לנושא סימבולוגיה‪.‬‬
‫הצגתי דוגמאות לתקנים עולמיים בתחום קרטוגרפיה וסימבולוגיה‪ .‬הצגתי שיש מספר מועט‬
‫של תקנים המיועדים בעיקר למיפוי גיאולוגי‪ ,‬מיפוי ימי ומיפוי אווירי‪ .‬הסברתי שאספתי גם‬
‫דוגמאות של מערכות סימבולוגיה לנתונים נושאיים בתחומים שונים כגון חירום‪ ,‬אנרגיה‪,‬‬
‫פנאי וכדומה‪.‬‬
‫לסיכום נקבע שיש להתמקד בשלב ראשון בייצוג של שכבות בסיס ‪ ,‬שכבות לאורתופוטו‬
‫בקנ"מים שונים ולבדוק ביצועים במוצרי הבנט"ל‪ .‬בשלב זה הסקופ של הפרויקט לא יכלול‬
‫שכבות נושאיות‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 0/‬הדס שגיא ועבודה ב ‪ ARCGIS‬בתאריכים ‪08/0 ,00/0 ,04/0‬‬
‫‪14/2‬‬
‫‪ .1‬הפגישה נועדה להכין את סביבת העבודה לבדיקות של נושא הסימבולוגיה‪ .‬הדס‬
‫ארגנה בקובץ ‪ MXD‬את שכבות הבנט"ל המלא‪ .‬ואת שכבת האורתופוטו‪ .‬צריך‬
‫לבדוק את שכבת ההצללה של הפורטל‪.‬‬
‫‪ .2‬הקבצים יושבים ב ‪ mapi pc 0n 150.10.10.92‬בספרייה ‪.zriva/eli itzhak‬‬
‫אורתופוטו יושב במחשב כנ"ל בספרייה ‪ .orthophoto‬עדכני ל ‪ 2010‬בפורמט ‪.ECW‬‬
‫‪ .3‬שוחחנו על הארכיטקטורה של הממ"ג במפ"י כולל בסיס נתונים ייצורי‪ ,‬שכפול‬
‫לבנט"ל‪ ,‬מוצרים וכדומה‪.‬‬
‫‪ .4‬התחלתי לעשות ניתוח כמותי גאו‪-‬סטטיסטי ראשוני של השכבות (ראה בהמשך)‪.‬‬
‫‪21/2‬‬
‫‪ .1‬המשכנו לשוחח בקצרה על הארכיטקטורה‪.‬‬
‫‪ .2‬המשכתי לעבוד על ארגון הנתונים וניתוח גאו‪-‬סטטיסטי‬
‫‪28/2‬‬
‫‪ .1‬המשכתי ניתוח גאו‪-‬סטטיסטי של נתוני הבנט"ל‪ .‬הנתונים מרוכזים בטבלת אקסל‪.‬‬
‫בשלב זה סיימתי ריכוז נתונים ברמה של טבלאות מידע ‪ feature class‬כללי‪ .‬עדין לא‬
‫סכמתי את הנתונים ברמת ישות בודדת‪ .‬הניתוח של הנתוח חשוב בעיקר לאפיון‬
‫ראשוני של תהליכי הכללה בהקשר של סמבולוגיה‪ ,‬לדוגמא תהליך קיבוץ ואגרגציה‬
‫של ישויות והצגתם בסימבול‪( .‬ראה סעיף ‪.)8‬‬
‫‪ .2‬ארגנתי את הנתונים בהתאם לסדר נכון לדעתי לפי השיכוב שאנו מציגים כשמלמדים‬
‫את עקרונות הממ"ג (מלמעלה למטה)‪ :‬מבנים‪ ,‬אתרים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תכסית‪,‬‬
‫הידרולוגיה‪ ,‬תבליט‪.‬‬
‫‪ .3‬התחלתי לעשות צילומי מסך של שכבות ממ"ג מוצגות בקנה‪-‬מידה שונה‪ :‬מבנים‪,‬‬
‫אתרים‪+‬תשתיות‪+‬תחבורה‪ ,‬תכסיות‪ ,‬הידרולוגיה‪ ,‬תבליט‪ .‬המשכתי בשלב זה בגלל‬
‫ביצועים איטיים של תצוגה‪ .‬מומלץ בשלב מתקדם יותר לבדוק ביצועים לתצוגה‬
‫בקנה‪-‬מידה שונים‪.‬‬
‫‪ .4‬התחלתי לעשות שימוש ראשוני ב ‪ style -‬של מערך הקודים הישן‪.‬‬
‫‪ .5‬התחלתי להדגים סימבולוגיה לשכבות התבליט‪ ,‬קווי גובה ונקודות גובה‪ .‬כבר בשלב‬
‫ראשון עולה בעיית ההכללה והצורך לדלל את כמות הנקודות ורווח אנכי של קווי‬
‫הגובה‪ .‬לבקש מיבגני קווי גובה ברווח אנכי של ‪ 20 , 50 ,100‬מ'‪ .‬לבקש מיגבני‬
‫פוליגונים של מפת שיפועים לפי ‪60-90 ,45-60 ,30-45 ,15-30 ,5-15 2.5-5 , 0-2.5‬‬
‫מעלות‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ .6‬בתצוגה רציפה של נתוני הממ"ג אפשר להראות חוסרים‪ ,‬לדוגמא בשכבה נקודות‬
‫גובה‪.‬‬
‫‪ .7‬בהמשך לנסות ‪ MAP TEMLATE‬של דוגמאות מתוך האתר של ‪.ESRI‬‬
‫‪ .8‬אפשר לחשב סוג של נוסחא כמותית המבוססת על חישוב כמות המידע ביחס ליחידת‬
‫שטח ולקנה מידה‪ .‬יש לעשות אבחנה בי סוגי הנתונים‪ ,‬המבנה הגיאומטרי‪ ,‬האזור‬
‫הגיאוגרפי (מדברי ואחר) ‪ ,‬המבנה הטופוגרפי‪ ,‬קנה מידה לתצוגה (המעבר בין‬
‫משפחות) וגורמים נוספים‪ .‬לכך גם נדרש הניתוח הגאו‪-‬סטטיסטי עם הפרמטרים‬
‫המתקדמים שציינתי בטבלת האקסל‪ .‬לנסות להראות מדרגים בכמויות בקנה מידה‬
‫שונים בהתאם לגורמים השונים ולהתייחס במיוחד למעבר בין המשפחות‪ :‬עד‬
‫‪ ,1:10,000‬בין ‪– 1:1,000,000 , 1:1,000,000 -1:200,000 , 1:10,000-1:200,000‬‬
‫‪ .1:5,000,000‬להראות כיצד כמות הפרטים קטנה באופן יחסי לשינוי קנה המידה‬
‫ולגורמים שציינתי‪.‬‬
‫‪ .9‬קבצתי את השכבות ל‪ group‬בתוך ‪ group‬ולאחר מכן שכפלתי את הקבוצות לקנה‬
‫מידה שונים‪ .‬צריך לחשוב מה השיטה הנוחה והיעילה יותר לעבודה עם השכבות‪.‬‬
‫האם בקובץ אחד או במספר קבצים לכל קנה‪-‬מידה?‬
‫‪83‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 04‬אריה אקום ‪08/0‬‬
‫נושאים לפגישה עם אריה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רקע היסטורי – מתי הוכן‪ ,‬כמה זמן משמש ‪ ,‬אינטרקציה עם תחום קרטוגרפיה ? בעיות‬
‫עיקריות במבנה הנתונים של הממ"ג מבחינה קרטוגרפית ?‬
‫‪‬‬
‫סביבת ההפקה של המפות ? וסביבת המוצרים – קנה מידה ????‬
‫‪‬‬
‫מערכת הסימבולים ? האם מותאמת לפי קנה‪-‬מידה ???‬
‫‪‬‬
‫הכללה לנתונים ?‬
‫‪‬‬
‫שימושים – האם לצרכים פנימיים בלבד ? האם נמסרות מפות מודפסות ??‬
‫‪‬‬
‫חשוב לראות ולקבל דוגמאות ‪....‬‬
‫‪‬‬
‫לשאול לגבי פגישה עם כרמלה ‪ +‬שבח‪..‬‬
‫הממ"ג התחיל ב ‪ 1989‬לאחר זמן קצר הנרי הצטרף וקבע את הסימבולוגיה להצגת נתונים‬
‫הממ"ג‪ .‬הסימבולוגיה הותאמה לשדה ‪ .type code‬פותחה סימבולוגיה לקנה מידה שונה‪:‬‬
‫‪ 1:10,000‬טופוגרפי ועירוני‪.1:100,000 ,1:50,000 ,1:25,000 ,‬‬
‫אריה כתב תוכנית בה ניתן להציג שכבות ממ"ג עם סימבולוגיה בהתאם לבחירה של‬
‫המשתמש‪ .‬המשתמש קובע מהם שכבות הרקע של המפה וקנה המידה והמפה מוצגת‬
‫בהתאם‪ .‬בנוסף ניתן לצרף כיתובים בהתאם למאגר שנבנה ע"י קדמון‪.‬‬
‫יחד עם שבח מארכיון המפות והחנות לממכר מפות בנו תהליך של יצירת מפה אישית כך‬
‫שלקוח שמעוניין לרכוש שכבות מידע יכול לקבל גם הפקה בפלוטר‪ .‬אצל שבח יש חוברת של‬
‫מדוגמאות מוצרים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬סביבת העבודה מותאמת למבנה הנתונים של הממ"ג הטופוגרפי הקודם ולא למבנה‬
‫של הבנט"ל‪.‬‬
‫התוכנה של אריה מותקנת במחשב אישי ושליפת הנתונים של הממ"ג נעשת מ ‪ arcstorm‬ולא‬
‫נשלפים מ ‪ .SDE‬עם זאת ניתן לשלוף מ ‪ SDE‬נתונים ולהציגן ע"י הממ"ג במבנה הישן‪.‬‬
‫המוצרים שהתוכנה יוצרת‪:‬‬
‫מפות טופוגרפיות בקנ"מים שפורטו‪.‬‬
‫מפות עירוניות‬
‫מפות משולבות עם נתוני קדסטר (גושים בלבד או גושים וחלקות)‬
‫אורתופוטו כרקע לתצוגת קדסטר‬
‫המוצרים נבנים לפי דרישה של לקוחות‪ .‬הסימבולוגיה משתנה בהתאם לרקע יש סימבולוגיה‬
‫לרקע לבן וסימבולוגיה לרקע אורתופוטו‪ .‬התוכנית מזהה שמוצג אורתופוטו ומשנה את‬
‫הסימבולוגיה בהתאם‪.‬‬
‫ספריית הסימבולים שמורה ב ‪ layer‬והתוכנה מצמידה ‪ layer‬לכל שכבה שהיא טוענת‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫לבדוק עם אלכס זילמברמן האם הוא מוכר גם שכבות ‪ layer‬עם נתוני הממ"ג ??‬
‫הקבצים שהכין יאיר הם למפות ‪ ,‬לבדוק האם יש קבצי ‪ style‬גם לאורתופוטו‪.‬‬
‫לבדוק האם יאיר העביר לספרייה שלי גם קבצי ‪.layer‬‬
‫התוכנה מותקנת בעיקר בחנות לממכר מפות‪ .‬אצל אלכס זילמברמן‪ ,‬בקרטוגרפיה יש התקנה‬
‫אחת בלבד אצל מלכה‪.‬‬
‫התוכנה מותאמת לסביבת הפקה של פלוטרים ואינה מותאמת להבאה לדפוס כפי שנדרש‬
‫בקרטוגרפיה‪ .‬בנוסף התוכנה אינה מטפלת בעריכה קרטוגרפית וכן מבצעת פעולות הכללה‬
‫בסיסיות‪ .‬ההכללה מתמקדת בעיקר בבחירה של שכבות בהתאמה לקנה‪-‬מידה (תהליך‬
‫קלסיפיקציה) בהתאם ל ‪ type code‬וכן בהתאמת הסימבול לקנה המידה (תהליך‬
‫סימבולוזציה)‪ .‬התוכנה אינה מטפלת בתהליכי הכללה נוספים שיש להם הקשר לסימבולוגיה‬
‫כגון תהליך אגרגציה של הפיכת מספר אוביקטים לסימבול אחוד או לתהליך הזזה הנובע‬
‫מהתנגשות במיקום פרטים לאחר הצמדת סימבולוגיה‪.‬‬
‫יש כוונה להתאים את הסביבה הנוכחית של שרטוט המפות בקני מידה שונים לסביבת‬
‫הבנט"ל‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 00‬שבח ‪08/0‬‬
‫שבח עוסק רבות במוצר שנקרא מפה מותאמת אישית‪ .‬במוצר זה ישנה גמישות למשתמש‬
‫לבחור מוצרים שונים ובהתאם לבחור שכבות מידע שונות‪ .‬במקרים מסוימים ניתנת‬
‫למשתמש לבחור סימבולים או צבעים שונים בתצוגה בהתאם לצרכים שלו‪.‬‬
‫פעמים רבות שבח משנה את הסימבולוגיה שנקבע בתוכנית של אריה ובפעול ככל הנראה לא‬
‫בוחר את הסימבולוגיה בהתאם לקנה‪-‬המידה כפי שמופיע בתוכנית‪ .‬כאשר הוא מצגת את‬
‫השכבות שנבחרו על פי התוכנית עם הסימבולוגיה הראשונית‪ ,‬הוא משנה את הסימבולוגיה ב‬
‫‪ ARCMAP‬בהתאם לקנה המידה לתצוגה ‪ ,‬משנה עוביים‪ ,‬צבעיים וכדומה‪.‬‬
‫ישנה חוברת של דוגמאות של מוצרים שניתן לקבל בהם‪ .‬רוב המוצרים הם בקנה‪-‬מידה גדול‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מפת התמצאות ‪ +‬מפת קדסטר בקנה מידה ‪1:5,000‬‬
‫‪‬‬
‫אורתופוטו נקי‬
‫‪‬‬
‫מפה עירונית ‪ +‬קדסטר בקנה מידה ‪1:2,500‬‬
‫‪‬‬
‫מפה עירונית ‪ +‬כתובות בקנה מידה ‪1:5,000‬‬
‫‪‬‬
‫מפה טופוגרפית בקנה‪-‬מידה ‪1:20,000‬‬
‫‪‬‬
‫אורתופוטו עם גושים וחלקות ושמות רחובות בקנה‪-‬מידה ‪1:5,000‬‬
‫‪‬‬
‫מפת הקטנת גושים וחלקות בקנה מידה ‪??? 1:50,000‬‬
‫עפ"י שבח בעבר מוצר של מפה מותאמת אישית היה להיט‪.‬‬
‫יוסי שעובד שבח מכין דוגמאות לסימבולוגיה עירונית‪ .‬שבח הציע להיפגש איתו‪.‬‬
‫שבח הכין עבורי דוגמא של הפקה של מפה מותאמת אישית באזור חיפה‪ .‬המפה כוללת‬
‫מקרא מלא של שכבות המידע‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 0/‬יאיר טאובנבלט ‪08/0‬‬
‫הפגישה נערכה בעקבות מעורבותו של יאיר בהכנה של ספריית הסימבולים של הממ"ג‬
‫הטופוגרפי במהלך שנות ה‪ .90-‬יאיר סיכם את נושא הסימבולוגיה של הממ"ג בחוברת‬
‫הכוללת תאור של כל הסימבולים המופיעים במפות בקני‪-‬מידה שונים‪ 1:10,000 :‬טופוגרפי‬
‫ועירוני‪ ,1:50,000 , 1:25,000 ,‬ו‪.1:100,000 -‬‬
‫יאיר הכין ספריות ‪ style‬בהתאם לכל אחד מקנה המידה וכן קובצי ‪ .layer‬יאיר העביר אלי‬
‫לבדיקה ולשימוש את כל קובצי ה ‪ style‬אל הספרייה בה אני עובד בפרויקטי ה ‪. MXD‬‬
‫ספריית ה ‪ style‬מותאמת לשדה ‪ Type code‬בהתאם למערך הקודים הישן‪.‬‬
‫נעשתה פעולה של הסבה של הממ"ג הטופוגרפי למבנה החדש של הבנט"ל‪ .‬קיימת טבלת‬
‫המרה בין בין מערך הקודים הישן לבין לבין מערך הקודים החדש המבוסס על ‪ fc‬ו ‪.ds‬‬
‫האנשים שהיו מעורבים בהכנת טבלאות ההמרה הם בארי ואנטולי‪ .‬האם אפיינו את התהליך‬
‫ויאיר פיתח את מודול ההמרה‪.‬‬
‫כחלק מתהליך ההמרה לא נבנו בשלב זה ‪ layer‬של סימבולוגיה בהתאם לבנט"ל‪.‬‬
‫יאיר לא בדק עד‪-‬כה את האפשרות להמיר את ספריית הסימבולים הישנה בהתאמה‬
‫למערכות ‪.cad‬‬
‫יאיר ישמח לסייע בהכנה של ספריית סימבולים עדכנית‪.‬‬
‫יאיר – ‪0506-222300‬‬
‫‪87‬‬
‫סיכום פגישה ‪ – 01‬יאקי בר לביא ‪08/1‬‬
‫לפגישה שנערכה ב‪ 28/7 -‬הועברה בקשה לקבל נתונים ב ‪ 3‬נושאים מתוך הרשימה שהועברה‬
‫בעבר והם‪:‬‬
‫‪ .17‬רשימת שכבות המידע הבסיסיות המוצגות לפי קנה‪-‬מידה (השכבות המרכיבות את‬
‫ה‪)caching -‬‬
‫‪ .18‬אפיון הסימבולוגיה שנבחרה לתצוגה לשכבות המידע הבסיסיות והנושאיות (תאור‬
‫הסימבול‪ ,‬מאפיינים גראפיים – גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬צבע וכדומה בקנה‪-‬מידה שונים כפי‬
‫שמוצג ב ‪.)caching‬‬
‫‪ .19‬רשימת שכבות נושאיות המוצגות בפורטל (בחלוקה לשכבות נקודתיות‪ ,‬קוויות‬
‫ופוליגונים)‪.‬‬
‫הדגשתי ליאקי את החשיבות שאקבל את הנתונים על מנת שאוכל להתקדם בניתוח מצב‬
‫קיים‪ .‬הצגתי את טבלאות המידע שהכנתי עבור מוצרי הבנט"ל‪ ,‬מפות ממ"ג ומפות‬
‫קרטוגרפיות‪ .‬הנתונים נדרשים על מנת להשלים את טבלאות המידע של הפורטל לצורך‬
‫השוואה למוצרים אחרים‪.‬‬
‫יאקי ציין את הפעילות האינטנסיבית שנעשת בתקופה הקרובה על מנת לסיים את העבודה‬
‫ולפתוח את הפורטל למשתמשים‪ .‬משמעות הבקשה שלי מבחינתו היא זמן עבודה‪ .‬הציע‬
‫שחלק מהדברים אעשה בעצמי‪.‬‬
‫הצגתי ליאקי דוגמאות של ניתוח פורטלים קיימים‪ .‬הפורטלים שנבדקים הם ברמה עולמית‪,‬‬
‫לאומית ועירונית‪ .‬הדגמתי את הפורטלים של מרכז המיפוי האוסטרי‪ ,‬הבריטי ‪ OS‬ופורטל של‬
‫משרד החינוך‪ .‬הסברתי שעל בסיס ניתוח זה אני מכין מתודולוגיה לניתוח איכות התצוגה‬
‫בפורטלים‪ .‬יאקי הציע לבדוק פורטלים מקומיים בארה"ב שיכולים להיות דומים בהיקפם‬
‫לפורטל הלאומי של ישראל‪.‬‬
‫הצגתי ליאקי דוגמאות ראשונות של תצוגת מידע באורתופוטו וניתוח מודל נתונים‬
‫לאורתופוטו‪.‬‬
‫‪88‬‬