להורדה - שמן תעשיות

‫פרק א' ‪ -‬תיאור עסקי התאגיד‬
‫פרק ב' ‪ -‬דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד‬
‫פרק ג' ‪ -‬דוחות כספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2006‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬פרטים נוספים על התאגיד‬
‫תאור עסקי התאגיד – תוכן עניינים‬
‫‪1.‬‬
‫חלק ראשון ‪ -‬תיאור ההתפתחות הכללית של עסקי הקבוצה‬
‫‪5‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫פעילות הקבוצה ותיאור התפתחות עסקיה‬
‫כללי‬
‫תמצית תחומי פעילות הקבוצה‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫תחומי פעילות הקבוצה‬
‫חטיבת האגרו ‪ -‬מזון‬
‫חטיבת המזון‬
‫נדל"ן ואחרים‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫‪1.3.2‬‬
‫‪1.3.3‬‬
‫השקעות בהון החברה ועסקאות במניותיה‬
‫הקצאת מניות לבעל שליטה‬
‫הקצאת אופציות לעובדי החברה‬
‫חלוקת דיבידנדים‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫חלק שני ‪ -‬מידע אחר על עסקי הקבוצה‬
‫‪15‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪2.1‬‬
‫מידע כספי לגבי תחומי הפעילות של הקבוצה‬
‫‪15‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫‪2.2.3‬‬
‫‪2.2.4‬‬
‫סביבה כללית והשפעת גורמים חיצוניים על פעילות הקבוצה‬
‫תנודות במחירי חומרי הגלם בשוק הסחורות )‪- (Commodities‬‬
‫היטל ביטחה המוטל על יבוא שמנים וכוספה ‪-‬‬
‫תנודתיות בשערי חליפין ‪-‬‬
‫התעוררות הביקוש לאנרגיה אלטרנטיבית ו"ירוקה"‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3.‬‬
‫חלק שלישי ‪ -‬תיאור עסקי הקבוצה לפי תחומי פעילות‬
‫‪17‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.1.1‬‬
‫‪3.1.2‬‬
‫‪3.1.3‬‬
‫‪3.1.4‬‬
‫‪3.1.5‬‬
‫‪3.1.6‬‬
‫‪3.1.7‬‬
‫תיאור חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫מידע כללי על פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫שינויים בהיקף פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון וברווחיותה ‪-‬‬
‫התפתחויות בשווקים בהם פועלת חטיבת האגרו‪-‬מזון –‬
‫שינויים טכנולוגיים בחטיבה האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫גורמי הצלחה קריטיים בחטיבה האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫חסמי כניסה לתחום בו פועלת חטיבת האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫תחליפים למוצרי חטיבת האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.2.1‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫‪3.2.3‬‬
‫‪3.2.4‬‬
‫‪3.2.5‬‬
‫‪3.2.6‬‬
‫‪3.2.7‬‬
‫‪3.2.8‬‬
‫מוצרים ושירותים בחטיבה האגרו–מזון‬
‫שמנים בצובר ‪-‬‬
‫כוספה למאכל בעלי חיים ‪-‬‬
‫מרגרינה תעשייתית ‪-‬‬
‫פילוח הכנסות מוצרים ושירותים בחטיבה האגרו–מזון‬
‫לקוחות חטיבת האגרו ‪ -‬מזון‬
‫מכירות והפצה בחטיבה האגרו – מזון‬
‫תחרות בתחום פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫חומרי גלם וספקים‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.3.1‬‬
‫‪3.3.2‬‬
‫‪3.3.3‬‬
‫‪3.3.4‬‬
‫‪3.3.5‬‬
‫‪3.3.6‬‬
‫תיאור חטיבת המזון‬
‫מידע כללי על תחום הפעילות‬
‫מוצרים ושירותים בחטיבת המזון‬
‫פילוח הכנסות ורווחיות מוצרים ושירותים בחטיבת המזון‬
‫לקוחות חטיבת המזון‬
‫מכירות והפצה בחטיבת המזון‬
‫תחרות בתחום פעילות חטיבת המזון‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4.‬‬
‫חלק רביעי עניינים הנוגעים לפעילות הקבוצה בכללותה‬
‫‪28‬‬
‫‪4.1‬‬
‫צבר הזמנות‬
‫‪28‬‬
‫‪4.2‬‬
‫עונתיות‬
‫‪28‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.3.1‬‬
‫כושר ייצור‬
‫מערך וכושר הייצור בתחום חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.4.1‬‬
‫רכוש קבוע ומיתקנים‬
‫רכוש קבוע ומתקנים לפעילות הייצורית והתפעולית של הקבוצה‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.5.1‬‬
‫‪4.5.2‬‬
‫התאמת מוצרים לטעמי לקוחות משתנים‬
‫בתחום חטיבת המזון‬
‫בתחום חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.6.1‬‬
‫נכסים לא מוחשיים‬
‫סימני מסחר רשומים ‪-‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.7.1‬‬
‫‪4.7.2‬‬
‫‪4.7.3‬‬
‫‪4.7.4‬‬
‫‪4.7.5‬‬
‫‪4.7.6‬‬
‫הון אנושי‬
‫תאור המבנה הארגוני ‪-‬‬
‫מצבת העובדים בתחומי הפעילות המתוארים‬
‫טיב הסכמי ההעסקה והתגמול לעובדים‬
‫תלות מהותית בעובד מסוים‬
‫אופן הכשרת העובדים‬
‫נושאי משרה ועובדי ההנהלה הבכירה בחברה‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.8.1‬‬
‫‪4.8.2‬‬
‫‪4.8.3‬‬
‫‪4.8.4‬‬
‫הון חוזר‬
‫מדיניות ההון החוזר ‪-‬‬
‫מדיניות החזקת מלאי חומרים ‪-‬‬
‫מדיניות החזקת מלאי תוצרת גמורה ותוצרת בתהליך ‪-‬‬
‫מדיניות האשראי של הקבוצה ‪-‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪4.9.1‬‬
‫‪4.9.2‬‬
‫השקעות אחרות‬
‫השקעה בבילו השקעות בע"מ‬
‫השקעה בקרן רוטשילד ‪-‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪4.10‬‬
‫מימון‬
‫‪35‬‬
‫‪4.11‬‬
‫מימון בנקאי ‪-‬‬
‫‪35‬‬
‫מגבלות ומסגרות אשראי ‪-‬‬
‫‪4.12‬‬
‫אשראי לזמן קצר‬
‫‪4.12.1‬‬
‫אשראי לזמן ארוך‬
‫‪4.12.2‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫מיסוי‬
‫‪4.13‬‬
‫כללי ‪-‬‬
‫‪4.13.1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫איכות הסביבה‬
‫‪4.14‬‬
‫אתר חיפה ‪-‬‬
‫‪4.14.1‬‬
‫אתר "עכו" ‪-‬‬
‫‪4.14.2‬‬
‫אתר ציפורית ‪-‬‬
‫‪4.14.3‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫מגבלות ופיקוח על פעילות הקבוצה‬
‫‪4.15‬‬
‫מפעלי השמנים באתר חיפה ואתר עכו ‪-‬‬
‫‪4.15.1‬‬
‫מפעל זיתא לייצור שמן זית באתר ציפורית –‬
‫‪4.15.2‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫הסכמים מהותיים‬
‫‪4.16‬‬
‫הסכם השכרת מקרקעין להנקל – סוד בע"מ ‪-‬‬
‫‪4.16.1‬‬
‫הסכם ניהול עם קוראלון בע"מ ‪-‬‬
‫‪4.16.2‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4.16.3‬‬
‫‪4.16.4‬‬
‫‪4.16.5‬‬
‫הסכם השכירות בין חברה בת של החברה למילגד בע"מ ‪-‬‬
‫הסכם שכירות עם ס‪.‬מ‪.‬א ‪-‬‬
‫הסכם שכירות של י‪.‬ט‪.‬ב תעשיות מזון בע"מ )לשעבר "זיתא"(‬
‫‪39‬‬
‫‪39‬‬
‫‪39‬‬
‫הסכמי שיתוף פעולה‬
‫‪4.17‬‬
‫הסכם בין הקבוצה לבין תנובה ‪ -‬הפצת מרגרינה –‬
‫‪4.17.1‬‬
‫‪39‬‬
‫‪39‬‬
‫הליכים משפטיים‬
‫‪4.18‬‬
‫תביעות שונות הקשורות לנחל הקישון ‪-‬‬
‫‪4.18.1‬‬
‫תביעת נחל נעמן ‪-‬‬
‫‪4.18.2‬‬
‫תביעות עובדים לשעבר ‪-‬‬
‫‪4.18.3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4.19‬‬
‫יעדים ואסטרטגיה עסקית‬
‫‪41‬‬
‫‪4.20‬‬
‫צפי להתפתחות בשנה הקרובה‬
‫‪42‬‬
‫‪4.21‬‬
‫מידע בדבר שינוי חריג בעסקי התאגיד‬
‫‪42‬‬
‫‪4.22‬‬
‫מידע כספי לגבי מגזרים גיאוגרפיים‬
‫‪42‬‬
‫דיון בגורמי סיכון‬
‫‪4.23‬‬
‫גורמי סיכון מקרו ‪ -‬כלכליים‬
‫‪4.23.1‬‬
‫גורמי סיכון ענפיים‬
‫‪4.23.2‬‬
‫גורמי סיכון ייחודיים לחברה‬
‫‪4.23.3‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק א'‬
‫תיאור עסקי התאגיד שמן תעשיות בע"מ )להלן‪" :‬החברה"(‬
‫‪ .1‬חלק ראשון ‪ -‬תיאור ההתפתחות הכללית של עסקי הקבוצה‬
‫‪1.1‬‬
‫פעילות הקבוצה ותיאור התפתחות עסקיה‬
‫‪ 1.1.1‬כללי‬
‫החברה נרשמה בשנת ‪ 1920‬בלונדון תחת השם "שמן" תעשיית שמנים א"י בע"מ‪ ,‬וקיבלה‬
‫לידיה את מפעלי חברת "עתיד" שנוסדה בשנת ‪ .1906‬בשנת ‪ 1924‬הניע הנציב העליון‬
‫הבריטי את מכונות מפעל שמן בחיפה‪ .‬בשנת ‪ 1945‬הועברו כל מניות החברה מבעלות‬
‫בריטית לבעלות ארץ ישראלית‪ ,‬והחברה נרשמה בישראל‪ .‬בשנת ‪ 1961‬גייסה החברה‬
‫לראשונה הון בבורסה הישראלית‪ .‬גיוס הון שני נעשה על‪-‬ידי החברה בשנת ‪ .1992‬החברה‬
‫פעלה במסגרת קונצרן כור החל משנת ‪ 1970‬ועד סוף שנת ‪ .1997‬ביום ‪ 29‬בדצמבר ‪1997‬‬
‫עברה השליטה בחברה מקבוצת כור לחברת קוראלון בע"מ‪.‬‬
‫לחברה חברות בנות המצויות בשליטתה‪ ,‬כמפורט בתרשים מבנה החברה המצורף להלן‬
‫בסעיף ‪) 1.1.2.2‬החברה והחברות הבנות המתוארות במבנה החברה יקראו להלן יחד‪:‬‬
‫"הקבוצה"(‪.‬‬
‫מאז הרבעון השלישי של שנת ‪ 2004‬רושמת הקבוצה הפסדים שוטפים שהצטברו מאז לכ‪-‬‬
‫‪ 136‬מיליון ‪ .₪‬הפסדים אלו נבעו בעיקרם מהוצאות מימון כבדות בסך של כ‪ 84 -‬מיליון ‪,₪‬‬
‫מהפסדים שנבעו מפעילות החלבון שהופסקה ב‪ 1-‬באוגוסט ‪) 2006‬ראה להלן סעיף‬
‫‪)1.2.1.3‬ג(( בסך של כ‪ 49 -‬מיליון ‪ ₪‬ומהפסדים מפעילויות נוספות אותן מימשה הקבוצה או‬
‫בכוונתה לממש בסך של כ‪ 26 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫בתחילת שנת ‪ ,2005‬החלה הקבוצה בתהליך הבראה על מנת להתייצב מבחינה פיננסית‪.‬‬
‫במסגרת תוכנית זו נעשו פעולות לייעול הייצור והשיווק‪ ,‬כמות העובדים צומצמה מ‪282 -‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2004‬ל‪ 181 -‬עובדים בסוף שנת ‪ .2006‬כמו כן‪ ,‬בתחום האגרו מזון ‪-‬תוגבר כוח‬
‫האדם המקצועי לייעול כושר הייצור‪ ,‬מיצוב וחיזוק המותגים ופיתוח מוצרים חדשים‪ .‬פעולות‬
‫אלו הביאו לייצוב תוצאות תחומי הפעילות המסורתיים של הקבוצה – תחום האגרו‪-‬מזון‬
‫ותחום המזון‪ .‬תחומים אלו המשיכו להשתפר והרווחיות התפעולית המאוחדת של שני‬
‫התחומים גדלה מהפסד תפעולי של כ‪ 8.7-‬מיליון ‪ ₪‬בשנת ‪ 2004‬לרווח תפעולי של כ‪9.2-‬‬
‫וכ‪ 10.4-‬מיליון ‪ ₪‬בשנת ‪ 2005‬ו‪ ,2006 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫ההפסדים הצבורים כאמור‪ ,‬ביחד עם ההשקעות הגדולות שביצעה הקבוצה ושהבולטת בהן‬
‫היא ההשקעה במפעל החלבון בסך של כ‪ 110 -‬מיליון ‪) ₪‬ראה להלן סעיף ‪ 1.1.2.1‬בעניין‬
‫הפסקת פעילות החלבון(‪ ,‬מומנו בעיקר באמצעות אשראי בנקאי‪ .‬פועל יוצא מהאמור הוא‪,‬‬
‫שמאזן הקבוצה כולל היקף התחייבויות גדול לבנקים‪ ,‬ביחס להיקף המאזן‪ ,‬כאשר עלויות‬
‫המימון בגין האשראי הנ"ל היוו חלק משמעותי בצבירת ההפסדים השוטפים כאמור )הוצאות‬
‫מימון בסך של כ‪ 35.6 -‬מיליון ‪ ₪‬בשנת ‪.(2006‬‬
‫יחד עם האמור‪ ,‬מאזן הקבוצה כולל נכסים בהיקף משמעותי‪ ,‬אשר שווים ההוגן עולה על‬
‫ערכם הרשום בספרי הקבוצה‪ .‬נכסים אלו ניתנים ומיועדים למכירה ובכללם נכסי נדל"ן‬
‫‪5‬‬
‫ונכסים נוספים )ראה סעיף ‪1.1.2‬להלן‪ ,‬לעניין מגעים עם חברת נמלי ישראל בע"מ לגבי‬
‫מכירת המקרקעין בחיפה(‪ .‬בכוונת הקבוצה לממש את יתרת הנכסים הנ"ל ובכך להקטין‬
‫משמעותית את היקף התחייבויותיה לבנקים ולהפחית משמעותית את עלויות המימון בגין‬
‫האשראי הבנקאי‪.‬‬
‫מימוש תכנית זו באופן מוצלח‪ ,‬יחד עם הצלחת צעדי הייעול בהם נקטה הקבוצה בפעילותה‬
‫השוטפת‪ ,‬יהיה בהם כדי להביא להתייצבותה של הקבוצה מבחינה פיננסית‪ .‬צעדים אלו‬
‫כללו‪:‬‬
‫‪ .1‬הפסקת פעילותו המפסידה של מפעל החלבון‪.‬‬
‫‪ .2‬הפסקת פעילויות מפסידות )ראה סעיף ‪ 1.1.2‬להלן לעניין הפסקת פעילות חברת‬
‫אגרימרק בע"מ אשר הסבה לחברה הפסד מצטבר של כ‪ 7 -‬מיליון ‪ ₪‬וכן מכירת פעילות‬
‫חברת עוגרפיקס בע"מ אשר אינה מהותית לפעילות הקבוצה אך הסבה לחברה‬
‫במצטבר הפסד של כ‪ 6 -‬מיליון ‪.(₪‬‬
‫‪ .3‬פיתוח ושיווק של מוצרים חדשים במהלך שנת ‪ 2006‬ו‪.2007-‬‬
‫‪ .4‬מימוש נכסים ‪-‬‬
‫א‪ .‬בהמשך להפסקת פעילותה של חברת אגרימרק ובהתאם למדיניות מימוש הנכסים‬
‫הלא פעילים של הקבוצה חתמה החברה ביום ‪ 5‬באוקטובר ‪ ,2006‬על הסכם השקעה‬
‫בחברת מחלבת גלעד בע"מ בתמורה להעברת הציוד ששימש לייצור מוצרי הסויה של‬
‫חברת אגרימרק בע"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביום ‪ 15‬במרץ ‪ 2007‬חתמה החברה על הסכם למכירת השקעתה במחלבת גלעד‬
‫בע"מ )ראה להלן סעיף ‪ (1.2.3.4‬בתמורה למזומן בסך של כ‪ 3.5 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬לעניין מכירת אחזקות החברה בחברת י‪.‬ט‪.‬ב‪ .‬תעשיות מזון בע"מ )לשעבר זיתא‬
‫תעשיות שמן זית )‪ (1999‬בע"מ( ראה סעיף ‪ 15‬ג’ לדוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬היקף האשראי הבנקאי של הקבוצה‪ ,‬מהווה מיצוי של מסגרות האשראי של‬
‫הקבוצה בבנקים‪ ,‬כאשר הקבוצה פעלה ופועלת בתיאום שוטף עם כל הבנקים תוך שמירת‬
‫כל תנאי הבנקים וטווח מסגרות האשראי המוסכמים עימם‪.‬‬
‫נוכח האמור‪ ,‬ביום ‪ 30‬בנובמבר ‪ ,2005‬אישרו ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה עסקה‬
‫עם מר ליאון‪ ,‬חיים פינק המכהן כיו"ר דירקטוריון פעיל של החברה והינו בעל שליטה בחברה‬
‫בשל אחזקתו בעקיפין‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬בחברת קוראלון בע"מ )להלן‪" :‬קוראלון"( לפיה‪ ,‬מר‬
‫פינק יעמיד ערבות לבנק להבטחת אשראי שיינתן על ידי הבנק לטובת רכישת חומרי גלם‬
‫בסכום כולל של עד ‪ 25‬מיליון ש"ח לתקופה קצובה עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2006‬לכל‬
‫המאוחר‪ .‬בהמשך לאמור‪ ,‬ביום ‪ 24‬באוקטובר ‪ ,2006‬החליט דירקטוריון החברה‪ ,‬לאחר‬
‫שהתקבל אישור גם מועדת הביקורת של החברה באותו יום‪ ,‬לאשר את התקשרות החברה‬
‫בהסכם להקצאת מניות עם מר ליאון‪ ,‬חיים פינק )ו‪/‬או חברה בשליטתו( )להלן‪" :‬הניצע"(‪.‬‬
‫בהתאם להסכם‪ ,‬יוקצו לניצע ‪ 343,500‬מניות רגילות של החברה‪ ,‬בתמורה לסך של ‪25‬‬
‫מיליון ש"ח‪ ,‬אשר ישולמו במזומן כנגד הקצאת המניות )להלן‪" :‬ההצעה הפרטית"(‪ .‬ההקצאה‬
‫תיעשה כנגד שחרור הניצע מהערבות שניתנה על ידו לטובת בנק לאומי לישראל‪ ,‬כאמור‬
‫לעיל‪ .‬ההצעה הפרטית אושרה באסיפה הכללית שהתקיימה ביום ‪ 29‬בנובמבר ‪ ,2006‬ע"י‬
‫בעלי המניות‪ .‬ביום ‪ 30‬בנובמבר ‪ 2006‬הוקצו המניות על פי ההצעה הפרטית לניצע –‬
‫ממורנדום בע"מ – חברה בבעלות ובשליטה מלאה של הניצע‪ ,‬כנגד תשלום המזומן של ‪25‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬ובאותו יום בוטלה ערבותו של מר ליאון‪ ,‬חיים פינק לבנק לאומי לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הקבוצה מנהלת משא ומתן עם הבנקים המממנים את החברה‪ ,‬לביצוע ארגון מחדש של‬
‫חוב הקבוצה לבנקים‪ .‬הסדר החוב צפוי שיכלול הסכמות בדבר אופן מימוש נכסי נדל"ן של‬
‫הקבוצה והסדרת האשראי של הקבוצה בבנקים‪ ,‬כשהוא מחולק להלוואות לזמן ארוך‬
‫ומסגרות אשראי למימון צרכי ההון החוזר של הקבוצה‪ .‬הגעה להסדר כאמור‪ ,‬הינה מהותית‬
‫לחברה‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬תמצית תחומי פעילות הקבוצה‬
‫המוצרים המיוצרים ומשווקים על ידי הקבוצה נחלקים לשני תחומי פעילות עיקריים‪ :‬חטיבת‬
‫האגרו‪-‬מזון העוסקת בייצור והספקת חומרי גלם לתעשייה ומוצרים תעשייתיים‪ ,‬ללקוחות‬
‫תעשייתיים ולמשק החי )כגון‪ :‬שמנים בצובר‪ ,‬כוספה לבעלי חיים‪ ,‬ומרגרינה תעשייתית(‪,‬‬
‫וחטיבת המזון העוסקת באספקת מוצרי מזון לשוק הצרכני והמוסדי )כגון‪ :‬שמנים ארוזים‬
‫ומרגרינה קמעונאית(‪.‬‬
‫לחברה פעילויות נוספות בתחום הנדל"ן‪ ,‬לרבות השכרת מבנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקבוצה בעלת‬
‫מספר תחומי פעילות נוספים אשר במהלך שנת ‪ 2006‬חלקם מומשו או הופסקו כאמור להלן‬
‫יתרתם מיועדים למכירה ומצויים בשלבי התפתחות שונים‪ ,‬אשר אינם מהותיים לפעילות‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .1‬פעילויות שמומשו או הופסקו‪:‬‬
‫•‬
‫החזקות בשיעור ‪ 33%‬בחברת יובלים התפלה בע"מ )העוסקת בייזום פרויקט‬
‫התפלת מי ‪ -‬ים‪ ,‬ראה סעיף ‪1.2.3.3‬להלן‪ ,‬לעניין הפסקת הפעילות של חברת‬
‫יובלים התפלה בע"מ(‪.‬‬
‫•‬
‫אחזקה של ‪ 50%‬בחברת אגרימרק‪.‬‬
‫•‬
‫החזקה של ‪ 25%‬בחברת מחלבת גלעד בע"מ אשר בתאריך ‪ 15‬במרץ דיווחה‬
‫החברה על מכירת מניותיה בחברת מחלבות גלעד ראה להלן סעיף‪.1.2.3.4‬החזקה‬
‫של ‪ 79%‬בחברת עוגרפיקס בע"מ ואשר במהלך הרבעון השני של שנת ‪2006‬‬
‫מכרה את כל פעילותה ונכסיה‪.‬‬
‫•‬
‫אחזקה של ‪ 60%‬בחברת זיתא‪ .‬לעניין מכירת מניות החברה בזיתא ראה סעיף ‪15‬‬
‫ג' לדוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילויות המיועדות למימוש‪:‬‬
‫•‬
‫החזקה של ‪ 20%‬ב ‪” Edmond de Rothschild Private Equity Management‬‬
‫”‪) Ltd‬להלן "קרן רוטשילד"( שהינה קרן הון סיכון‪.‬‬
‫•‬
‫החזקה של ‪ 20%‬בחברת בילו בע"מ‪.‬‬
‫הליכי ארגון מחדש ושינויים מבניים שנערכו בקבוצה – הפסקת‬
‫‪1.1.2.1‬‬
‫פעילות תחום החלבון‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬באוגוסט ‪ 2006‬דיווחה הקבוצה על החלטתה להסב את פעילות מפעל החלבון‬
‫מייצור חלבון מועשר לייצור שמנים צמחיים וכוספאות למאכל בעלי חיים‪ .‬ההסבה האמורה‬
‫לא הצריכה השקעות מהותיות על ידי החברה והתבצעה במהלך הרבעון השלישי של שנת‬
‫‪ ,2006‬כאשר בכל עת יכולה הקבוצה לקבל החלטה לשוב לייצור החלבון המועשר‪.‬‬
‫ההחלטה האמורה התקבלה על רקע מחד‪ ,‬המשך הפסדיו התפעוליים של מפעל החלבון‬
‫מאז הקמתו )בסך של כ‪ 45 -‬מיליון ‪ ,₪‬מתוכם כ‪ 20 -‬מיליון ‪ ₪‬בשנת ‪ (2006‬ועודף כושר‬
‫‪7‬‬
‫הייצור הקיים בעולם ובמיוחד בסין‪ ,‬אשר להם השלכות משמעותיות על תוצאותיה של‬
‫הקבוצה ועל תזרים המזומנים שלה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תוצאות פעילויות מוצרי שמנים לשוק הצרכני‬
‫ותעשייתי וכוספאות לשוק המזון לבעלי חיים‪ ,‬אשר מראות רווחיות תפעולית לאורך זמן‪.‬‬
‫הקבוצה סבורה שלעת הזאת‪ ,‬התמקדות שלה בתחומי חטיבת המזון )המשך פיתוח מוצרים‬
‫מתקדמים ומותג עץ הזית( וחטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬אשר הקבוצה רואה בהם פוטנציאל לגידול‬
‫ורווחיות‪ ,‬יהיה בה כדי למקסם את תוצאותיה של הקבוצה‪.‬‬
‫במסגרת הליכי הסבה אלו‪ ,‬העבירה ביום ‪ 31‬באוגוסט ‪ 2006‬חברת הבת סויפרוטק בע"מ‬
‫)להלן‪" :‬סויפרוטק"(‪ ,‬אל החברה‪ ,‬את כלל נכסיה‪ ,‬וזאת במחיר עלותם המופחתת לצורכי‬
‫מס‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1.1.2.2‬‬
‫תרשים מבנה ההחזקות בחברה‬
‫שמן תעשיות בע"מ )ח‪.‬צ‪( 520023474 .‬‬
‫‪100%‬‬
‫שמן תעשיות‬
‫מכירות בע"מ‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪513180851‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫סויפרוטק‬
‫בע"מ‬
‫תעשיות שמן‬
‫מילומור‬
‫)‪ (2000‬בע"מ‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪512928409‬‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪513019364‬‬
‫עוגרפיקס‬
‫בע"מ‬
‫)לא פעילה(‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪512316423‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫סאן סוי בע"מ‬
‫עץ הזית בע"מ‬
‫)לא פעילה(‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪513049858‬‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪510727787‬‬
‫יובלים התפלה‬
‫בע"מ‬
‫)חברה בפירוק(‬
‫‪33%‬‬
‫‪513139576‬‬
‫י‪.‬ט‪.‬ב‪ .‬תעשיות מזון בע"מ‬
‫)לשעבר זיתא תעשיות שמן‬
‫זית )‪ (1999‬בע"מ (‬
‫ח‪.‬פ‪512801853 .‬‬
‫בילו השקעות‬
‫בע"מ‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪512321233‬‬
‫‪Edmond de Rothschild‬‬
‫‪Private Equity‬‬
‫‪Management Ltd‬‬
‫אגרימרק‬
‫בע"מ‬
‫)חברה‬
‫בפירוק(‬
‫ח‬
‫‪20%‬‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪530218908‬‬
‫‪20%‬‬
‫מחלבת גלעד‬
‫בע"מ‬
‫ח ‪.‬פ ‪.‬‬
‫‪513006056‬‬
‫תחומי פעילות הקבוצה‬
‫לקבוצה שני תחומי פעילות מרכזיים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫‪ 1.2.1‬חטיבת האגרו ‪ -‬מזון‬
‫חטיבת האגרו‪-‬מזון עוסקת ברכש ייצור שיווק ומכירות של מוצרים תעשייתיים וחומרי גלם‬
‫ללקוחות בתעשיית המזון ובמשק החי‪ ,‬כגון‪ :‬שמנים בצובר )תעשייתי(‪ ,‬מרגרינה לתעשיית‬
‫המזון‪ ,‬כוספאות וגרעינים לשוק הזנת בעלי חיים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬מספקת חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫תוצרת גמורה לחטיבת המזון‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ .‬עיקר פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬מבוססת‬
‫‪9‬‬
‫על רכישה ועיבוד של חומרי גלם )כגון‪ :‬פולי סויה‪ ,‬זרעי לפתית וגרעיני חמניות( לשמנים‬
‫וכוספאות ומכירתם ללקוחות העסקיים ולחטיבת המזון וביצוע פעילות מסחרית של רכישה‬
‫ומכירת חומרי גלם משלימים )כגון גרעיני תירס ושעורה(‪.‬‬
‫תוצרי הפעילות הייצורית של חטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬הנם כמפורט להלן‪:‬‬
‫שמנים ומרגרינה ‪ -‬במסגרת פעילותה בחטיבה האגרו‪-‬מזון‪ ,‬הקבוצה עוסקת בייצור‪ ,‬מיצוי‪,‬‬
‫זיכוך ושיווק שמנים ומרגרינה לשימוש כחומרי גלם בתעשייה‪ .‬כמו כן עוסקת החטיבה בייצור‬
‫שמנים ארוזים ומרגרינה לשוק הפרטי עבור חטיבת המזון‪.‬‬
‫כוספאות ‪ -‬הכוספה משמשת כמקור חלבון עיקרי וחיוני בתערובות מזון לבעלי חיים‪.‬‬
‫הקבוצה עוסקת בייצור‪ ,‬עיבוד ושיווק כל סוגי הכוספאות‪ ,‬באמצעות עיבוד פולים וגרעינים‬
‫לסוגיהם‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬חטיבת המזון‬
‫חטיבת המזון עוסקת בפיתוח‪ ,‬שיווק‪ ,‬הפצה ומכירה של מוצרי מזון )בשלב זה‪ ,‬שמנים‬
‫ומרגרינה( אשר מיוצרים על ידי חטיבת האגרו‪-‬מזון עבורה‪ ,‬לשוק הקמעונאי והמוסדי‪.‬‬
‫המוצרים נרכשים מחטיבת האגרו‪-‬מזון‪ .‬מחירי ההעברה בין תחום האגרו‪-‬מזון לתחום המזון‬
‫נקבעים על ידי הנהלת הקבוצה לפי סוגי המוצרים על בסיס הפחתה בפועל ממחיר המכירה‬
‫של המוצרים בשוק החופשי ופרמטרים כלכליים נוספים‪ .‬מגוון מוצרי השמנים בחטיבת‬
‫המזון‪ ,‬כולל שמנים ארוזים )בבקבוקים(‪ ,‬לרבות שמן זית )כתית ומזוכך(‪ ,‬שמן תירס‪ ,‬שמן‬
‫חמניות ושמן לפתית )קנולה(‪ .‬כמו כן‪ ,‬חטיבת המזון עוסקת באספקה‪ ,‬שיווק ומכירה של‬
‫מרגרינה לשימוש ביתי‪ ,‬לשוק הקמעונאי‪.‬‬
‫המותגים העיקריים המשווקים על ידי חטיבת המזון הם‪ :‬עץ הזית‪ ,‬מילומור‪ ,‬מגד וזיתא‬
‫)לעניין מכירתן‪ ,‬לאחר תאריך הדוחות הכספיים‪ ,‬של מניות הקבוצה בחברת י‪.‬ט‪.‬ב‪ .‬תעשיות‬
‫מזון בע"מ )לשעבר זיתא תעשיות שמן זית )‪ (1999‬בע"מ(‪ ,‬ראה סעיף ‪ 15‬ג’ לדוח‬
‫הדירקטוריון(‬
‫בתאריך ‪ 12‬במרץ ‪ 2006‬החלה הקבוצה למצב מחדש את סדרת "עץ הזית" ובמסגרת‬
‫המיצוב מחדש החלה לשווק סדרת מוצרים חדשה המועשרת בויטמינים‪ .‬בהמשך פיתחה‬
‫החברה מוצר נוסף שמן "מיקס" שהוא שילוב של שמנים צמחיים המועשרים בויטמינים‪.‬‬
‫לאחר תאריך הדוחות הכספיים ובסמוך לפרסום דוח זה סיימה החברה פיתוח של מוצר‬
‫חדש‪ ,‬תחת השם המסחרי "זיתולה" שהוא שילוב של קנולה ושמן זית והחלה בשווקו זאת‬
‫כחלק ממדיניות הקבוצה להתמקד בפיתוח מוצרים על מנת לתת לצרכן הישראלי מוצרים‬
‫בריאים ואיכותיים במחירים סבירים וערך מוסף גבוה יותר לקבוצה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 1.2.3‬נדל"ן ואחרים‬
‫הקבוצה עוסקת במספר פעילויות נוספות‪ ,‬אשר אינן עולות לכדי "תחום פעילות" נפרד‪ ,‬היות‬
‫ופעילויות אלו אינן מהותיות לפעילות הקבוצה בכללותה‪ .‬פעילויות אלו הנן כמפורט להלן‪:‬‬
‫נדל"ן‬
‫‪1.2.3.1‬‬
‫הקבוצה פועלת בתחום הנדל"ן באמצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬חברת עץ הזית‪ ,‬אשר לתקופת הדיווח מחזיקה בקרקע באזור התעשייה קרית–‬
‫אריה‪ ,‬אשר מיועד למכירה‪.‬‬
‫‪ .2‬חברת בילו השקעות בע"מ )להלן‪" :‬בילו"( אשר החברה מחזיקה ב‪20% -‬‬
‫ממניותיה‪ .‬בילו עוסקת במימון פרויקטים לבניה ומגורים כשבמקור התוכנית להפסיק‬
‫את פעילותה הייתה עד תום הרבעון הראשון של שנת ‪ .2006‬בעקבות עיכובים‬
‫בהשלמה ומימוש של הפרויקטים בהם מעורבת בילו‪ ,‬הפסקת פעילות זו תארך אל‬
‫מעבר לתאריך הנ"ל וצפוייה להסתיים במהלך שנת ‪.2007‬‬
‫‪ .3‬השכרת נדל"ן‪ :‬החברה משכירה להנקל‪-‬סוד שטח של ‪ 32,417‬מ"ר באתר מפעל‬
‫החברה בחוף שמן )חיפה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬החברה השכירה במהלך שנת ‪ 2006‬לחברת‬
‫ס‪.‬מ‪.‬א‪ .‬שירותי הובלה בע"מ שטח של ‪ 10,083‬מ"ר באתר החברה בחוף שמן‬
‫)חיפה(‪ .‬לפירוט בדבר הסכמי השכירות בקשר עם ההשכרות הנ"ל ראה סעיף ‪4.16‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪ .4‬כחלק מהסדר החוב של הקבוצה לבנקים‪ ,‬בכוונת הקבוצה לממש את נכסי הנדל"ן‪,‬‬
‫כולם או חלקם‪.‬‬
‫חברת הבת עוגרפיקס‬
‫‪1.2.3.2‬‬
‫הקבוצה עסקה‪ ,‬באמצעות חברת עוגרפיקס בע"מ )שהינה חברת בת שהחברה מחזיקה‬
‫בכ‪ 79% -‬ממניותיה; להלן‪" :‬עוגרפיקס"(‪ ,‬בייצור נייר אכיל ומצויר לציפוי עוגות ודברי‬
‫מתיקה‪ .‬עוגרפיקס מכרה את פעילותה העסקית‪ ,‬במהלך הרבעון השני של שנת ‪.2006‬‬
‫תוצאות הפעילות של עוגרפיקס אינם מהותיים לפעילות הקבוצה ולא מתוארים בדוח זה‪,‬‬
‫נכון לתאריך דוח זה עוגרפיקס איננה פעילה(‬
‫פרויקט התפלת מי ‪ -‬ים באמצעות חברת יובלים התפלה בע"מ‬
‫‪1.2.3.3‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2002‬הוכרז קונסורציום חברות הכולל את החברה ושתי חברות אחרות‬
‫כזוכה במכרז להקמת מתקן להתפלת מים שפורסם על ידי מדינת ישראל‪ .‬בחודש‬
‫אוקטובר‪ 2002 ,‬חתמו מדינת ישראל וחברת יובלים התפלה בע"מ )להלן ‪ -‬יובלים(‪ ,‬חברה‬
‫שהוקמה ומוחזקת על ידי חברי הקונסורציום בחלקים שווים על הסכם ‪Build) B.O.O‬‬
‫‪ (Operate and Own‬להקמת המתקן כאמור לעיל‪.‬‬
‫עלות ההשקעה המתוכננת הכוללת שנדרשה להקמת הפרויקט ומתקני העזר הוערכה בכ ‪-‬‬
‫‪ 80‬מיליון דולר‪ .‬יובלים העמידה ערבות מכרז המסתכמת בסכום של כ ‪ 35‬מיליון ‪ .₪‬חלק‬
‫החברה בערבות שהועמדה הנו כ ‪ 12‬מיליון ‪.₪‬‬
‫לאחר התדיינות ממושכת עם מדינת ישראל בנושאים שונים שעניינם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התאמת‬
‫התנאים שיאפשרו ביצוע הסגירה הפיננסית של הפרויקט‪ ,‬וכל עוד לא נחתם הסכם מימון‬
‫לפרויקט היו ליובלים קשיים בביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ביום ‪ 21‬בדצמבר ‪ ,2006‬נחתם הסכם פשרה בין יובלים ולבין מדינת ישראל )להלן‪" :‬הסכם‬
‫הפשרה"(‪ .‬בהתאם להסכם הפשרה‪ ,‬ההסכם שבין יובלים למדינת ישראל להקמת מתקן‬
‫התפלה באזור חוף עכו יבוא לקיצו ויובלים תשלם למדינה סך של ‪ 10‬מיליון ש"ח‪ .‬חלקה של‬
‫החברה בסכום זה הוא שליש מהסכום‪ .‬בעקבות הסכם הפשרה רשמה החברה הוצאות‬
‫ברבעון השלישי של שנת ‪ 2006‬בסך של כ‪ 6.9-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ייצור מוצרי חלב – באמצעות מחלבת גלעד בע"מ‬
‫‪1.2.3.4‬‬
‫ביום ‪ 5‬באוקטובר‪ 2006 ,‬חתמה החברה על הסכם השקעה )להלן‪" :‬ההסכם"( בחברת‬
‫מחלבת גלעד בע"מ )להלן‪" :‬מחלבת גלעד"(‪ .‬בהתאם להסכם‪ ,‬הוקצו לחברה מניות‬
‫במחלבת גלעד‪ ,‬בהיקף של ‪ 25%‬מההון המונפק והנפרע של מחלבת גלעד )למעט מניות‬
‫רדומות(‪ .‬בגין המניות העבירה החברה לבעלות מחלבת גלעד ציוד בערך של ‪ 3.5‬מיליון ‪₪‬‬
‫כמפורט בהסכם‪ .‬הציוד הינו ציוד ששימש את פעילות ייצור מעדני סויה שהופסקה‪ .‬בנוסף‬
‫התחייבה החברה במסגרת ההסכם‪ ,‬להעמיד מימון לפעילות מחלבת גלעד‪ ,‬לפי שיעור‬
‫אחזקתה במחלבת גלעד ובמקביל לבעלי המניות האחרים במחלבת גלעד‪ ,‬בדרך של‬
‫העמדת ערבויות וכספים עד לסכום של ‪ 2.5‬מיליון ‪ ,₪‬בהתאם להחלטות דירקטוריון מחלבת‬
‫גלעד‪ .‬ההסכם גם מבטיח את זכותה של החברה להיות שותפה‪ ,‬בתאגיד המספק חומרי‬
‫גלם למחלבת גלעד‪ .‬במסגרת ההסכם‪ ,‬העניקה שמן לבעלי המניות הקיימים‪ ,‬אופציה לרכוש‬
‫את המניות שיוקצו לשמן על פי ההסכם )להלן‪" :‬מניות המימוש"( תמורת סכום של ‪5.6‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬כפוף להתאמות‪ .‬האופציה הינה לתקופה של עד ‪ 6‬שנים‪.‬‬
‫לאחר תאריך הדוחות הכספיים‪ ,‬ביום ‪ 15‬במרץ ‪ ,2007‬חתמה החברה על הסכם למכירת‬
‫מניותיה במחלבת גלעד לבעלי מניות במחלבת גלעד‪ ,‬תמורת סך של ‪ 3.5‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫כניסתו לתוקף של ההסכם‪ ,‬מותנית‪ ,‬בקבלת אישור דירקטוריון החברה להתקשרותה‬
‫בהסכם )נכון לתאריך דוח זה‪ ,‬אישור זה צריך להתקבל(; בקבלת אישור הבנקים הנושים‬
‫בחברה להתקשרותה בהסכם וכן בביצוע השלמת עסקת השקעה )"‪ ("closing‬במחלבת‬
‫גלעד‪ ,‬על ידי צד ג' )שאינו קשור לחברה( לפי הסכם השקעה במחלבת גלעד‪ ,‬שיחתם‪ ,‬אם‬
‫ייחתם‪ ,‬לאחר חתימת הסכם מכירת המניות הנ"ל‪ .‬לא יתקיימו כל התנאים האמורים עד ליום‬
‫‪ 14‬ביוני ‪ ,2007‬יהיה ההסכם בטל‪ ,‬בלא שתהא לצד להסכם טענה כלפי משנהו‪.‬‬
‫הפעילויות הנוספות כאמור תתוארנה ביתר הרחבה בהמשכו של פרק זה‪ ,‬בהתאם לחלוקת‬
‫נושאי הדוח וככל שהדבר רלוונטי ומהותי‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫השקעות בהון החברה ועסקאות במניותיה‬
‫‪ 1.3.1‬הקצאת מניות לבעל שליטה‬
‫ביום ‪ 24‬באוקטובר ‪ ,2006‬החליט דירקטוריון החברה‪ ,‬לאחר שהתקבל אישור גם מועדת‬
‫הביקורת של החברה באותו יום‪ ,‬לאשר את התקשרות החברה בהסכם להקצאת מניות עם‬
‫מר ליאון‪ ,‬חיים פינק )ו‪/‬או חברה בשליטתו( )להלן‪" :‬הניצע"(‪ .‬בהתאם להסכם‪ ,‬יוקצו לניצע‬
‫‪ 343,500‬מניות רגילות של החברה‪ ,‬בתמורה לסך של ‪ 25‬מיליון ש"ח‪ ,‬אשר ישולמו במזומן‬
‫כנגד הקצאת המניות )להלן‪" :‬ההצעה הפרטית"(‪ .‬ההקצאה תיעשה כנגד שחרור הניצע‬
‫מהערבות שניתנה על ידו לטובת בנק לאומי לישראל‪ ,‬כאמור לעיל‪ .‬ההצעה הפרטית אושרה‬
‫באסיפה הכללית שהתקיימה ביום ‪ 29‬בנובמבר ‪ ,2006‬ע"י בעלי המניות‪ .‬ביום ‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪ 2006‬הוקצו המניות על פי ההצעה הפרטית לניצע – ממורנדום בע"מ – חברה בבעלות‬
‫ובשליטה מלאה של הניצע‪ ,‬כנגד תשלום המזומן של ‪ 25‬מיליון ‪ ₪‬ובאותו יום בוטלה ערבותו‬
‫של מר ליאון‪ ,‬חיים פינק לבנק לאומי לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 1.3.2‬הקצאת אופציות לעובדי החברה‬
‫ביום ‪ 15‬בינואר ‪ ,2003‬החליט דירקטוריון החברה על הקצאת ‪ 7,685‬כתבי אופציה למנכ"ל‬
‫החברה לשעבר‪ ,‬חלף ‪ 7,685‬אופציות שהיו בידיו ופקעו ביום ‪ 31‬במרץ ‪ .2003‬האופציות‬
‫הוענקו ביום ‪ 31‬במרץ ‪ ,2003‬והן ניתנות למימוש מיידי‪ ,‬עד תום ‪ 5‬שנים מיום הקצאת‬
‫האופציות‪ .‬מחיר המימוש הבסיסי הינו ‪ 82.2‬ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע בעת‬
‫המימוש‪ .‬בעת המימוש‪ ,‬המנכ"ל לשעבר יהיה זכאי לבקש הקצאת מניות ללא תמורה אשר‬
‫שוויין ההוגן יהיה שווה להפרש בין שער המניה במועד המימוש‪ ,‬לבין מחיר המימוש הבסיסי‬
‫מוכפל בכמות המניות הממומשות‪ .‬מחיר המימוש יותאם לדיבידנדים שיחולקו לאחר‬
‫הקצאת האופציות‪ .‬מועד הפקיעה נקבע ליום ‪ 31‬במרץ ‪ .2008‬מחיר המניה של החברה‬
‫ביום ההענקה היה ‪ 65‬ש"ח‪ .‬מחיר המניה ביום החלטת הדירקטוריון היה ‪ 64.1‬ש"ח‪.‬‬
‫בישיבת דירקטוריון החברה שהתקיימה ביום ‪ 11‬באוקטובר ‪ ,2004‬החברה החליטה על‬
‫התקשרות עם חברת י‪ .‬לסקוב ושות' בע"מ )להלן‪" :‬חברת הניהול"(‪ .‬הוחלט‪ ,‬כי במסגרת‬
‫התקשרות זו חברת הניהול תיתן לחברה שירותי ניהול‪ ,‬הכוללים את תפקיד מנכ"ל החברה‪,‬‬
‫וזאת באמצעות מר יעקב לסקוב אשר יכהן כמנכ"ל החברה‪ .‬באסיפה הכללית של החברה‬
‫מיום ‪ 27‬בדצמבר ‪ 2004‬הוחלט על ביצוע הקצאה פרטית למנהל הכללי של החברה‪ ,‬על‬
‫פיה יוקצו למנהל הכללי‪ ,‬ללא תמורה‪ 30,288 ,‬כתבי אופציה בלתי סחירים של החברה‪,‬‬
‫הניתנים למימוש ל‪ 30,288 -‬מניות רגילות בנות ‪ 1‬ש"ח ערך נקוב כל אחת בתנאים שנקבעו‬
‫בהסכם‪ .‬לפירוט נוסף ראה הדוחות המיידים של החברה מיום ‪ 5‬בדצמבר ‪.2004‬כתוצאה‬
‫מההסכם האמור ובהנחה שמר יעקב לסקוב‪ ,‬יממש את כל האופציות על‪-‬פי ההסכם‪ ,‬עשוי‬
‫מר לסקוב להגיע להחזקה של ‪ 30,288‬מניות רגילות של החברה בנות ‪ 1‬ש"ח ערך נקוב כל‬
‫אחת‪ ,‬אשר יהוו כ – ‪ 2.73%‬מהון המניות המונפק והנפרע של החברה‬
‫ביום ‪ 17‬בדצמבר ‪ ,2006‬החליט דירקטוריון החברה על הקצאת אופציות למניות‪ ,‬לעובדי‬
‫החברה‪ .‬לעובדי החברה יוקצו בסה"כ ‪ 45,008‬אופציות‪ ,‬אשר ניתנים למימוש לעד ‪45,008‬‬
‫מניות רגילות בנות ‪ ₪ 1‬ע"נ כל אחת של החברה בארבע מנות שוות )‪ 6,384‬אופציות מתוך‬
‫סך האופציות האמורות‪ ,‬מיועדות לעובד שהינו קרובו של בעל שליטה ואשר האסיפה‬
‫הכללית של החברה שהתקיימה ביום ‪ 8‬בפברואר‪ 2007 ,‬אישרה את הקצאת האופציות‬
‫לעובד זה(‪ .‬תקופת המימוש של כל מנה תהיה שנתיים‪ .‬תחילת תקופת המימוש של המנה‬
‫הראשונה היא ביום ‪ 1‬בדצמבר ‪ ,2007‬של המנה השניה היא ביום ‪ 1‬בדצמבר ‪ ,2008‬של‬
‫המנה השלישית ביום ‪ 1‬בדצמבר ‪ 2009‬ושל המנה הרביעית ביום ‪ 1‬בדצמבר ‪.2010‬‬
‫הזכות למימוש האופציות על ידי הניצע תהיה כל עוד הוא מועסק בחברה‪ .‬יחדל הניצע‬
‫להיות מועסק בחברה‪ ,‬מכל סיבה שהיא‪ ,‬הוא יהיה זכאי לממש את האופציות שתקופת‬
‫המימוש שלהן כבר הגיע באותה עת בלבד‪ ,‬וזאת בתוך ‪ 90‬יום ממועד סיום ההעסקה על ידי‬
‫החברה‪ ,‬ואילו הזכות לממש את יתרת האופציות שתקופת המימוש שלהן טרם הגיעה‬
‫תפקע‪ .‬מועד סיום העסקתו של הניצע לעניין התוכנית הינו מועד סיומם של יחסי עובד ‪-‬‬
‫מעביד בין הניצע לבין החברה‪ ,‬או מועד מסירת הודעה על סיומם על ידי החברה או הניצע‪,‬‬
‫לפי המוקדם‪.‬‬
‫מחיר המימוש של כל אופציה יהיה ‪ 44‬ש"ח )להלן‪" :‬מחיר המימוש"(‪ .‬מחיר המימוש לא‬
‫ישולם בפועל לחברה אלא ישמש אך ורק לקביעת רכיב ההטבה )כהגדרתו להלן(‪ ,‬הנובע‬
‫לניצע מהאופציות שמומשו ומספר המניות הנגזר מכך‪ ,‬כמפורט להלן‪) :‬א( במועד המימוש‬
‫בפועל יערך חישוב של ההפרש בין שער הפתיחה של מנית החברה בבורסה לניירות ערך‬
‫בתל אביב בע"מ )להלן‪" :‬הבורסה"( ביום המימוש לבין מחיר המימוש‪ .‬מכפלת הפרש זה‬
‫‪13‬‬
‫במספר האופציות שמומשו יכונה להלן‪" :‬ההטבה"‪) .‬ב( החברה תקצה לניצע‪ ,‬אם יממש את‬
‫האופציות‪ ,‬מניות המייצגות את תוצאת החילוק של ההטבה בשער הפתיחה של מנית‬
‫החברה בבורסה ביום המימוש‪ ,‬כאשר כל שבר יעוגל כלפי מעלה‪ .‬על הניצע יהיה לשלם‬
‫לחברה כנגד ההקצאה כאמור‪ ,‬רק את ערכן הנקוב של המניות המוקצות‪ .‬לפיכך‪ ,‬מספר‬
‫המניות שיוקצו בפועל במקרה של מימוש אינו מיוצג על ידי כמות האופציות אלא על ידי רכיב‬
‫ההטבה לניצע כאמור לעיל‪.‬‬
‫בהנחה של מימוש כל כתבי האופציה ובהנחה התיאורטית של הקצאת כמות מניות המימוש‬
‫המרבית האפשרית‪ ,‬דהיינו מניה רגילה אחת בגין כל כתב אופציה )הנחה זו היא תיאורטית‬
‫שכן הקצאת המניות שתבוצע על פי ההצעה הפרטית תהיה רק בכמות המשקפת את‬
‫מרכיב ההטבה הכספי שיהיה גלום במימוש כתבי האופציה(‪ ,‬יהוו המניות שינבעו ממימוש‬
‫האופציות כ‪ 3.61% -‬מההון המונפק והנפרע של החברה וכ – ‪ 3.87%‬מזכויות ההצבעה‬
‫בחברה וכ‪ 3.48% -‬מההון המונפק והנפרע וכ – ‪ 3.72%‬מזכויות ההצבעה בדילול מלא‪.‬‬
‫‪1.3.3‬‬
‫חלוקת דיבידנדים‬
‫בשנים ‪ 2005‬ו‪ 2006 -‬הקבוצה לא הכריזה ולא חילקה דיבידנדים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .2‬חלק שני ‪ -‬מידע אחר על עסקי הקבוצה‬
‫‪2.1‬‬
‫מידע כספי לגבי תחומי הפעילות של הקבוצה‬
‫בהתייחס לנתונים המפורטים להלן ביחס לתחומי הפעילות של הקבוצה‪ ,‬יצוין כי סכומי‬
‫ההכנסות‪ ,‬ההוצאות והנכסים של תחומי הפעילות שניתן היה לייחסם באופן ישיר לתחום‬
‫הפעילות ‪ -‬יוחסו בהתאם‪ .‬הוצאות שלא ניתן היה לייחסן באופן ישיר הוקצו בין תחומי‬
‫הפעילות על פי מדדים כלכליים ותפעוליים שונים‪ .‬מחירי ההעברה בין תחום האגרו‪-‬מזון‬
‫לתחום המזון נקבעים על ידי הנהלת החברה לפי סוגי המוצרים על בסיס הפחתה בפועל‬
‫ממחיר המכירה של המוצרים בשוק החופשי ופרמטרים כלכליים נוספים‪.‬‬
‫ההחלטה על תחומי פעילות הקבוצה התקבלה בדירקטוריון החברה במהלך חודש פברואר‬
‫‪ .2005‬ההחלטה לגבי הפסקת פעילותו של תחום החלבון התקבלה בדירקטוריון החברה‬
‫ביום ‪ 31‬ביולי ‪ ,2006‬בעקבות זאת הוצג תחום החלבון בדוחות הכספיים כפעילות‬
‫שהופסקה‪ .‬בעקבות הפסקת פעילות החלבון וכן באופן תדיר בוחנת הנהלת הקבוצה את‬
‫המודלים בנושא מחירי העברה בין התחומים השונים‪ .‬לפיכך ייתכנו שינויים במודלים של‬
‫מחירי העברה וייחוס ההוצאות לכל תחום פעילות‪ ,‬על פי מודלים כלכליים סבירים שיהיו‬
‫מעת לעת‪.‬‬
‫להלן נתונים מאזניים ונתוני מידע כספי ביחס לתחומי הפעילות של הקבוצה לשנים ‪,2004‬‬
‫‪ 2005‬ו‪:2006 -‬‬
‫מהות ההתאמות למאוחד ‪ -‬ההתאמות של ההכנסות והעלויות נובעות ממכירת מוצרים‬
‫גמורים בין תחומי הפעילות‪.‬‬
‫הסבר לגבי ההתפתחויות שחלו בנתונים דלעיל ‪ -‬ראה בדוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫סביבה כללית והשפעת גורמים חיצוניים על פעילות הקבוצה‬
‫תיאור כללי של גורמים סביבתיים וחיצוניים‪ ,‬בסביבה המקרו‪-‬כלכלית של הקבוצה‪ ,‬אשר יש‬
‫להם השפעה מהותית על פעילות הקבוצה ועל תוצאותיה העסקיות‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 2.2.1‬תנודות במחירי חומרי הגלם בשוק הסחורות )‪- (Commodities‬‬
‫פעילות הקבוצה מושפעת מתנודות במחירי חומר הגלם העיקרי שלה – פולי סויה‪ ,‬אשר‬
‫נסחר בבורסת הסחורות בשיקאגו‪ .‬רכישת הפולים מתבצעת בעיקר מדרום אמריקה )ברזיל‬
‫ופאראגוואי( על פי מחירי שוק יומיים‪ .‬בשנים האחרונות קיימת תנודתיות במחירי הפולים‬
‫בשוק הבינלאומי‪ ,‬שמובילה לתנודתיות במחירי חומרי הגלם והמלאי של הקבוצה ובמחירי‬
‫התוצרים הנגזרים )כגון‪ :‬כוספה ושמנים תעשייתיים בצובר( וכנגזרת לתנודתיות ברווחיות‬
‫המיצוי )‪.(CRUSH - MARGIN‬‬
‫ההשפעות הכספיות על התוצאות העסקיות של הקבוצה לשנת ‪ - 2006‬מפורטות בדוח‬
‫הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬היטל ביטחה המוטל על יבוא שמנים וכוספה ‪-‬‬
‫על מנת להבטיח תחרות הוגנת והגנה על תעשיית השמנים המקומית‪ ,‬ממשלת ישראל‬
‫קבעה היטלי ביטחה החלים על יבוא שמנים כוספאות‪ ,‬בשיעור מסוים ממחירי התוצרים‬
‫המיובאים )לפירוט בנושא ראה סעיף ‪ 3.1.1‬להלן(‪ .‬להערכת הקבוצה‪ ,‬היטל הביטחה הקיים‬
‫אינו מהווה חסם כניסה משמעותי‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬תנודתיות בשערי חליפין ‪-‬‬
‫הקבוצה חשופה לתנודות בשערי החליפין‪ ,‬כיוון שמרבית רכישות חומרי הגלם על ידי‬
‫הקבוצה מבוצעות במטבעות זרים )בעיקר דולר ארה"ב(‪ .‬ולעומת זאת המכירות צמודות‬
‫בחלקן לדולר )מכירות תחום המזון מבוצעות בשקל לא צמוד( כתוצאה מכך התחזקות של‬
‫מטבע הדולר‪ ,‬ביחס לשקל‪ ,‬יש בה כדי להשפיע לרעה על תוצאות פעולותיה של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 2.2.4‬התעוררות הביקוש לאנרגיה אלטרנטיבית ו"ירוקה"‬
‫חקיקת חוקים חדשים המחייבים הוספת מינונים שונים של אנרגיה אלטרנטיבית מסוג‬
‫אתנול )‪ (ETHANOL‬המופק מגרעיני תירס‪ ,‬וביו‪-‬דיזל )‪ ( BIODIESEL‬המופק משמנים‬
‫צמחיים בדלקים באירופה ובארה"ב הביאה וצפויה להביא עוד ביקוש עצום של גרעיני תירס‬
‫ושמנים צמחיים לאנרגיה‪ .‬כניסת ביקוש נוסף זה בשוק שהיה מאז ומעולם בלעדית שוק של‬
‫מזון גרם לשינויים מהותיים בהיצע ובביקוש לחומרי גלם חקלאיים ולשמנים‪ ,‬ובשל כך‬
‫לשינויים במחירי הסחורות בבורסת שיקאגו‪ ,‬לרבות מחירי פולי סויה‪ ,‬שמן סויה וכוספת‬
‫סויה‪ .‬גם התגברות הנתחים והיקפי ההשקעות הכספיות של קרנות הון בשווקי ה‪-‬‬
‫‪ COMMODITIES‬מוסיפים תנודתיות רבה במחירים‪.‬‬
‫הגורמים המתוארים לעיל עשויים להשפיע על הפעילות העסקית של הקבוצה ועל תוצאותיה‬
‫הכספיות גם בעתיד‪ ,‬לחיוב או לשלילה‪ ,‬בהתאם למגמתם‪ .‬מידת ההשפעה‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬
‫תלויה בין היתר בעוצמת האירועים‪ ,‬היקפם‪ ,‬משך התרחשותם וביכולת הקבוצה להתמודד‬
‫עימם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .3‬חלק שלישי ‪ -‬תיאור עסקי הקבוצה לפי תחומי פעילות‬
‫להלן יובא תיאור מפורט של פעילות הקבוצה‪ .‬התיאור יובא בנפרד לגבי כל אחד מתחומי‬
‫הפעילות של הקבוצה )חטיבת האגרו‪-‬מזון וחטיבת המזון(‪ .‬תיאור של הנושאים המשותפים‬
‫לתחומי הפעילות השונים‪ ,‬יובא להלן במאוחד בחלק הרביעי לפרק זה‪.‬‬
‫‪3.1‬‬
‫תיאור חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫‪ 3.1.1‬מידע כללי על פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫חטיבת האגרו‪-‬מזון עוסקת בייצור רכש ושיווק מוצרים תעשייתיים וחומרי גלם ללקוחות‬
‫בתעשיית המזון ובמשק החי‪ ,‬כגון‪ :‬שמנים בצובר )תעשייתי(‪ ,‬מרגרינה לתעשיית המזון‪,‬‬
‫כוספאות וגרעינים לשוק הזנת בעלי חיים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬מספקת חטיבת האגרו‪-‬מזון תוצרת‬
‫גמורה לחטיבת המזון‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ .‬עיקר פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬מבוססת על‬
‫רכישה ועיבוד של חומרי גלם )כגון‪ :‬פולי סויה‪ ,‬זרעי לפתית וגרעיני חמניות( לשמנים‬
‫וכוספאות ומכירתם ללקוחות העסקיים ולחטיבת המזון וביצוע פעילות מסחרית של רכישה‬
‫ומכירת חומרי גלם משלימים )כגון גרעיני תירס ושעורה(‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חטיבת האגרו‪-‬מזון מוכרת את תוצרתה בתחום השמנים הארוזים והמרגרינה‬
‫הקמעונאית לחטיבת המזון לשם שיווקם‪ ,‬הפצתם ומכירתם ללקוחות קמעונאיים בשוק‬
‫המקומי‪ .‬המכירה בין החטיבות מתבצעת באמצעות מנגנון מחירי העברה כאמור בסעיף ‪2.1‬‬
‫לעיל‪.‬‬
‫הפעילות הייצורית של הקבוצה‪ ,‬מבוצעת על ידי חטיבת האגרו‪-‬מזון ובאחריות שרשרת‬
‫האספקה‪ ,‬בשני אתרי ייצור‪ :‬אתר הייצור בחיפה )חוף שמן( ואתר הייצור "עכו" בקרית‬
‫ביאליק; )את אתר הייצור באזור התעשייה בציפורית שהינו של חברת י‪.‬ט‪.‬ב‪ .‬תעשיות מזון‬
‫בע”מ אשר החברה מחזיקה ב‪ 60%-‬ממניותיה; )להלן‪":‬זיתא"(‪ ,‬משייכת הקבוצה לחטיבת‬
‫המזון בשל מהותה התפעולית השונה‪ .‬באתר הייצור של זיתא הקבוצה מייצרת את תוצריה‬
‫משמן זית‪ ,‬לעניין מכירת אחזקת החברה בחברת זיתא‪ ,‬ראה סעיף ‪ 15‬ג’ לדוח‬
‫הדירקטוריון(‪.‬‬
‫הפעילות המסחרית והשיווקית של חטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬מבוצעת על‪-‬ידי חברת הבת שמן‬
‫תעשיות מכירות בע"מ‪.‬‬
‫כדי לאפשר תחרות הוגנת ליצרנים המקומיים מול יצרנים בעולם‪ ,‬אשר תוצרתם מיובאת‬
‫לישראל באמצעות יבואנים‪ ,‬מוטלים על ייבוא שמנים וכוספאות היטלי בטחה‪ ,‬מכוח חוק‬
‫היטלי סחר‪ ,‬תשנ"א ‪ 1991 -‬והצווים שהוצאו מכוחו‪ .‬להלן נתונים בדבר שיעור ההיטלים‬
‫השונים החלים על מוצרי שמן וכוספה נכון למועד זה‪.‬‬
‫הקטנת שיעור ההיטלים או ביטולם‪ ,‬אם תחול בעתיד‪ ,‬צפויה להביא לכניסת יבוא מתחרה‬
‫‪17‬‬
‫ולהגביר את התחרות בשוק‪ .‬להגברת התחרות יכולה להיות השלכה על רווחיות הקבוצה‬
‫מפעילותה במיצוי השמנים‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬שינויים בהיקף פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון וברווחיותה ‪-‬‬
‫בכוספאות )כוספת סויה‪ ,‬ליפתית וחמניות( הנמכרים על ידי חטיבת האגרו‪-‬מזון קיימת‬
‫יציבות בסך הביקושים בשוק בשנת ‪ .2006‬עם זאת‪ ,‬קיימת תחלופה בין מוצרי הכוספה‬
‫השונים כפונקצייה של מחירם היחסי בעולם וכן קיימת תחרות מול יבוא מתחרה אשר‬
‫משפיעה על הקף הצריכה מייצור מקומי‪ .‬בתחום השמנים התעשייתיים הצליחה הקבוצה‬
‫להגביר את מכירותיה בשנת ‪ 2006‬לתעשיית המזון‪.‬‬
‫‪ 3.1.3‬התפתחויות בשווקים בהם פועלת חטיבת האגרו‪-‬מזון –‬
‫כאמור‪ ,‬קיימת עלייה משמעותית בצריכה העולמית לשמני מאכל הן בזכות מגמת עלייה‬
‫ברמת החיים בעולם וכן עקב הדרישה הגוברת לביו‪-‬דיזל ולכן מחירי השמנים הגיעו‬
‫למחירים גבוהים בהשוואה לשנת ‪ .2005‬גם מחירי הכוספאות עלו משמעותית בעקבות‬
‫עליות המחירים בכל הגרעינים לרבות פולי הסויה‪ .‬מאידך היקף היבוא של מקורות חלבון‬
‫)כוספה הינה מקור חלבון לבעלי חיים( חלופיים וזולים גדל בשנת ‪ 2006‬משמעותית‪.‬‬
‫‪ 3.1.4‬שינויים טכנולוגיים בחטיבה האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫הקבוצה מתמקדת בשיפורים טכנולוגיים בתהליכי הייצור‪ ,‬המיצוי והתוצרים‪ .‬במהלך השנים‬
‫האחרונות מוכנו תהליכי המילוי והאריזה של השמנים באמצעות מערך רובוטיזציה‪ ,‬הוקם‬
‫מתקן לעיבוד ומיצוי כוספה מקולפת‪ .‬במהלך הרבעון השלישי של ‪ 2006‬קלטה חטיבת‬
‫האגרו‪-‬מזון את מפעל החלבון והחלה לייצר בו כוספאות ושמן‪.‬‬
‫‪ 3.1.5‬גורמי הצלחה קריטיים בחטיבה האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫הקפדה על איכות המוצרים על פי תקני איכות מאושרים‪ ,‬ייעול תהליכי מיצוי הפולים ועיבוד‬
‫השמנים תוך הגברת התפוקות‪ ,‬שמירה על רמות מלאי אופטימליות‪ ,‬פריסת מערך הפצה‬
‫ומכירות עם זמינות מוצרים גבוהה‪ ,‬חדשנות בפיתוח מוצרים תוך מתן מענה למגמות‬
‫הצריכה המשתנות בתחומי הבריאות ורמת שרות גבוהה ללקוחות הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 3.1.6‬חסמי כניסה לתחום בו פועלת חטיבת האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫תהליך המיצוי והזיכוך של שמנים צמחיים מאופיין בחסמי כניסה גבוהים בנושא הייצור‬
‫והתשתיות‪ .‬זאת‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫התהליכים הכימיים המורכבים של מיצוי הפולים וזיכוך השמנים‪ ,‬מחייבים החזקת‬
‫תשתיות נרחבות וידע מקצועי‪.‬‬
‫•‬
‫נדרשות השקעות מאסיביות בהקמת ואחזקת מתקני הייצור‪.‬‬
‫•‬
‫נדרש מערך לוגיסטי משמעותי‪ ,‬לצרכי שינוע ואחסון חומרי הגלם המיובאים‬
‫והתוצרים הנגזרים מהם‪.‬‬
‫עם זאת חסמי הכניסה ביבוא כוספאות ושמן גולמי ו‪/‬או מזוכך אינם גבוהים אך מצריכים הון‬
‫חוזר רב‪ ,‬ידע וניסיון בתחום חוקי המסחר של גרעינים ושמנים‪.‬‬
‫‪ 3.1.7‬תחליפים למוצרי חטיבת האגרו‪-‬מזון ‪-‬‬
‫מוצרי חטיבת האגרו‪-‬מזון הם מוצרים בסיסיים המשמשים חומר גלם לייצור מוצרים‬
‫בתעשיית המזון )שמנים ומרגרינה( ולהזנת בעלי חיים )כוספאות(‪ .‬לעניין מבנה התחרות‬
‫בתחום הפעילות ושינויים החלים בו‪ ,‬ראה סעיף ‪ 3.2.7‬להלן‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מוצרים ושירותים בחטיבה האגרו–מזון‬
‫‪ 3.2.1‬שמנים בצובר ‪-‬‬
‫במסגרת פעילותה בחטיבה האגרו‪-‬מזון‪ ,‬עוסקת הקבוצה ברכש‪ ,‬ייצור ועיבוד שמנים גולמיים‬
‫ומזוככים לשימוש כחומרי גלם בתעשייה‪ .‬עיקר פעילותה של הקבוצה בתחום השמנים‬
‫מבוסס על תוצרים של פולי סויה‪ ,‬זרעי לפתית )קנולה( וגרעיני חמניות‪.‬‬
‫שוק היעד של השמנים‪ ,‬הנו השוק התעשייתי‪ .‬השוק התעשייתי מורכב בעיקר מיצרני‬
‫סלטים‪ ,‬דגים‪ ,‬מרגרינה‪ ,‬דברי מאפה‪ ,‬תעשיות הטיגון ותעשיות מזון אחרות‪ .‬השוק‬
‫התעשייתי הוא הצרכן העיקרי של שמן מזוכך ו‪/‬או גולמי בצובר‪.‬‬
‫שנת ‪ 2006‬התאפיינה מצד הביקוש לשנת מפנה לעבר שמנים בריאים יותר כגון שמן‬
‫לפתית )הידוע כקנולה( ושמן חמניות בעקבות הגברת המודעות לבריאות במזון אצל‬
‫הצרכנים הסופיים‪ .‬לקוחות רבים בתעשיית המזון פיתחו וממשיכים לפתח מוצרים על בסיס‬
‫שמנים בריאים יותר‪.‬‬
‫הביקוש לשמנים בצובר המיוצרים בישראל מושפע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מחירי שמנים בשוק העולמי‪.‬‬
‫‪ .2‬היקפי הייצור וצריכת המזון בארץ‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬כוספה למאכל בעלי חיים ‪-‬‬
‫חטיבת האגרו‪-‬מזון מייצרת ומשווקת כוספה המשמשת כמקור חלבון עיקרי וחיוני בתערובות‬
‫מזון לבעלי חיים‪ .‬הלקוחות העיקריים של מוצרי הכוספה הינם מכוני התערובת ומרכזי מזון‬
‫בישראל‪.‬‬
‫למיטב הערכת הקבוצה‪ ,‬היקף השוק המקומי של כוספאות נאמד בין ‪ 800‬ל‪ 850-‬אלף טון‬
‫במונחים שנתיים‪ .‬כושר הייצור המקומי עומד על כ ‪ 500 -‬אלף טון בשנה‪ .‬נתח השוק‬
‫הכמותי של מוצרי החטיבה נאמד בכ‪ 45% -‬מכלל הייצור המקומי ובכ‪ 27%-‬מסך השוק‬
‫המקומי של כוספאות‪ .‬יש לציין כי הסבת פעילות החלבון למיצוי שמנים וכוספאות כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬יחד עם שיפור כושר הייעול במערכי המיצוי הקיימים‪ ,‬תגדיל באופן משמעותי את‬
‫כושר הייצור של הקבוצה ומכאן את פוטנציאל גידול של נתח השוק המקומי של הקבוצה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי קיים קשר הדדי מובנה בהליך מיצוי הפולים‪ ,‬בין כמות מוצרי הכוספה המיוצרת לבין‬
‫כמות השמנים המיוצרים‪ ,‬שכן השמנים והכוספאות מופקים מאותם פולים בהליך אחיד‬
‫ורציף‪ .‬לפיכך‪ ,‬שינוי בכמות השמן המופק תוביל לשינוי מקביל בכמות הכוספה המיוצרת‪.‬‬
‫הביקוש לכוספה בישראל מושפע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המחיר הבינלאומי של כוספה‪ ,‬כפי שנקבע בבורסת שיקאגו )‪.(CBOT‬‬
‫‪ .2‬יחס מחיר הכוספה בהשוואה למחירי תחליפי חלבון אחרים )כגון‪ :‬גלוטן‪ ,‬קמח‬
‫דגים(‪.‬‬
‫‪ .3‬צריכת הבשר והביצים בשוק המקומי )צריכה מוגברת של בשר וביצים‪ ,‬משמעה‬
‫צריכה נוספת של כוספה הנדרשת עבור הזנת בעלי החיים(‪.‬‬
‫שנת ‪ 2006‬התאפיינה בהמשך ירידה בצריכה הכללית של כוספת סויה עקב ירידת מחירי‬
‫התחליף לכוספת סויה כגון כוספת חמניות אשר מיובאת ממזרח אירופה‪ .‬בנוסף עקב מחלת‬
‫‪19‬‬
‫שפעת העופות אשר תקפה לולים רבים ירד הביקוש לכוספה עקב הירידה בגידול להקות‬
‫בלולים רבים‪ .‬מאידך‪ ,‬שנת ‪ 2006‬הייתה שנת שיא נוספת ביבוא כוספת סויה עובדה אשר‬
‫הקטינה את הביקוש לכוספה סויה מייצור מקומי‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬מרגרינה תעשייתית ‪-‬‬
‫חטיבת האגרו‪-‬מזון מייצרת מרגרינה לתעשייה ולשימוש פרטי‪ .‬המרגרינה לתעשייה הנה‬
‫בעלת מאפיינים תזונתיים ‪ -‬בריאותיים הדומים לאלו של המרגרינות התעשייתיות האחרות‬
‫הקיימות בשוק‪.‬‬
‫המתחרים העיקריים של מוצרי המרגרינה הם‪ :‬יוניליבר‪ ,‬פוליבה והשלושה‪ .‬כל המתחרים‬
‫מציעים מרגרינה תעשייתית בעלת מאפיינים טכנולוגיים ובריאותיים דומים‪.‬‬
‫הקבוצה עוסקת בשיווק מרגרינה תעשייתית לשוק המקומי ‪ -‬מרגרינה שהינה בעלת מאפייני‬
‫בריאות ואיכות טובים יותר )בדומה למרגרינה המשווקת בשוק הקמעונאי ללא שומן‬
‫מוקשה‪/‬שומן טראנס(‪ .‬בעולם ניכרת מגמה הולכת וגוברת של איסור ייצור ומכירה של‬
‫מרגרינה עם שומן טראנס אשר נחשב לשומן בעל התכונות "הרעות" ביותר מבין סוגי‬
‫השומנים הקיימים‪ .‬הקבוצה צופה‪ ,‬כי מגמה זו תמשיך ותביא לכך שחברות תעשייתיות‬
‫אשר המרגרינה משמשת חומר גלם במוצריהן‪ ,‬יחויבו להשתמש במרגרינה ללא שומן‬
‫טראנס או‪ ,‬מעבר לכך‪ ,‬יבקשו להשתמש במרגרינה מסוג זה על מנת שגם מוצריהן ישאו את‬
‫התווית ללא שומן טראנס ויהיו בעלי ערך בריאותי טוב יותר‪.‬‬
‫‪ 3.2.4‬פילוח הכנסות מוצרים ושירותים בחטיבה האגרו–מזון‬
‫להלן פילוח המכירות לחיצוניים ממוצרי חטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬לשנים ‪ ,2005 ,2006‬ו‪2004-‬‬
‫באלפי ש"ח‪:‬‬
‫‪ B2B‬אגרו מזון‬
‫שנה‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫סה"כ‬
‫אחר‬
‫שמנים‬
‫כוספאות‬
‫‪382,825‬‬
‫‪883‬‬
‫‪82,096‬‬
‫‪299,846‬‬
‫‪346,745‬‬
‫‪28,308 87,120‬‬
‫‪231,317‬‬
‫‪346,921‬‬
‫‪16,044 97,424‬‬
‫‪233,453‬‬
‫הרווח הגולמי ממכירות לחיצוניים של שמנים תעשייתיים וכוספה בשנת ‪ 2004‬עמד על‬
‫‪ ,1.9%‬בשנת ‪ 2005‬על ‪ 6.3%‬ובשנת ‪ 2006‬על ‪8%‬‬
‫להסבר בדבר השינויים ברווח הגולמי‪ ,‬ראה דוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ 3.2.5‬לקוחות חטיבת האגרו ‪ -‬מזון‬
‫מערך לקוחות השמנים התעשייתיים והמרגרינה התעשייתית‪:‬‬
‫‪3.2.5.1‬‬
‫לקוחות השמנים התעשייתיים והמרגרינה התעשייתית הם בעיקר מפעלי מזון תעשייתיים‬
‫מאפיות וקונדיטוריות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬לא היו לקוחות בתחום זה‪ ,‬אשר מחזור ההכנסות עמם היווה ‪ 10%‬או יותר‬
‫מסך מחזור המכירות של הקבוצה‪.‬‬
‫מערך לקוחות הכוספה‪:‬‬
‫‪3.2.5.2‬‬
‫לקוחות הכוספה הם בעיקר מכוני תערובת ומרכזי מזון‪ ,‬חלקם בשליטת ההתיישבות‬
‫‪20‬‬
‫העובדת וחלקם בשליטת גורמים פרטיים‪ .‬מכוני התערובת עושים שימוש בכוספה לצורך‬
‫הכנת תערובות מזון לבעלי חיים‪ .‬למיטב הערכת הקבוצה‪ ,‬כ‪ 6 -‬מכוני תערובת גדולים קונים‬
‫כ‪ 70% -‬מסך הכוספה המיוצרת על ידי כל היצרנים בארץ‪ ,‬והיתרה נרכשת על‪-‬ידי כ‪30 -‬‬
‫מכוני תערובת קטנים ובינוניים וכ‪ 200 -‬מרכזי מזון במשקים‪ ,‬המפוזרים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫בנוסף מוכרת הקבוצה חלק ממכירותיה ללקוחות המצויים בתחומי הרשות הפלסטינאית‪.‬‬
‫מכירות הכוספה בשנת ‪ 2006‬הסתכמו בסך של כ‪ 235 -‬מיליון ש"ח‪ .‬מכירות הקבוצה ל ‪5 -‬‬
‫מכוני תערובת שהנם לקוחותיה‪ ,‬היוו כ ‪ 61%‬מסך כל מכירות הכוספה של הקבוצה בשנת‬
‫‪ .2006‬לאובדן לקוחות אלו‪ ,‬יכולה לפיכך להיות השפעה שלילית על התוצאות העסקיות של‬
‫הקבוצה‪ .‬בשנת ‪ 2006‬לא היו לקוחות בתחום זה‪ ,‬אשר מחזור ההכנסות עמם היווה ‪10%‬‬
‫או יותר מסך מחזור המכירות של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 3.2.6‬מכירות והפצה בחטיבה האגרו – מזון‬
‫שמנים ומרגרינה תעשייתיים‬
‫‪3.2.6.1‬‬
‫בשוק התעשייתי‪ ,‬שמן בצובר )גולמי או מזוכך( או מרגרינה‪ ,‬נמכרים ומופצים ישירות‬
‫ללקוחות על ידי הקבוצה‪ ,‬באמצעות מובילים חיצונים‪ .‬אין לקבוצה תלות במוביל זה או אחר‬
‫וניתן להחליפו ללא קושי מהותי או להיעזר במובילים אחרים‪.‬‬
‫כוספה‬
‫‪3.2.6.2‬‬
‫מכירת הכוספה מתבצעת על ידי הקבוצה ישירות ללקוחות‪ .‬הכוספה מסופקת ללקוחות‬
‫בשערי מפעל הקבוצה‪ ,‬ומובלת על ידי מובילים מטעם הלקוחות‪.‬‬
‫‪ 3.2.7‬תחרות בתחום פעילות חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫שמנים לתעשייה‬
‫‪3.2.7.1‬‬
‫להערכת הקבוצה‪ ,‬שוק שמני המאכל לתעשייה בישראל )לא כולל שטחי הרשות‬
‫הפלסטינאית(‪ ,‬מוערך בכ‪ 80 -‬אלף טון כשהמוצר העיקרי הנמכר הוא שמן הסויה‪ .‬נתח‬
‫השוק של חטיבת האגרו‪-‬מזון נאמד בכ‪ 35% -‬מכלל השוק‪.‬‬
‫כוספה‬
‫‪3.2.7.2‬‬
‫בענף הכוספה בישראל פועלים שלושה יצרנים עיקריים‪ :‬הקבוצה‪ ,‬טית בית בע"מ וסולבר‬
‫בע"מ‪ .‬מחיר המכירה של הכוספה נקבע במשא ומתן בין הקבוצה ללקוח אך מושפע ברובו‬
‫מהמחירים של יבוא אלטרנטיבי‪.‬‬
‫בנוסף על היצרנים המקומיים‪ ,‬קיים יבוא של כוספה המוערך בהיקף של כ‪ 35% -‬מסך‬
‫התצרוכת המקומית )כולל הצריכה הנובעת משטחי הרשות הפלסטינאית(‪ .‬היקף היבוא‬
‫משתנה בהתאם לרמת מחירי הכוספה בעולם והכדאיות שבביצוע היבוא‪.‬‬
‫להערכת הקבוצה נתח השוק שלה במכירות הכוספה בישראל עומד על כ‪.27% -‬‬
‫מרגרינה תעשייתית‬
‫‪3.2.7.3‬‬
‫בתחום המרגרינה התעשייתית קיימים שלושה יצרנים עיקריים ‪ -‬יוניליוור‪ ,‬פוליבה והשלושה‪.‬‬
‫כל היצרנים המתחרים מייצרים מרגרינה תעשייתית עם מאפיינים תזונתיים ובריאותיים‬
‫דומים לאלו של המרגרינה התעשייתית של הקבוצה‪.‬‬
‫הקבוצה מעריכה את נתח השוק של הקבוצה במכירות מרגרינה תעשייתית בין ‪ 10%‬ל‪-‬‬
‫‪ 20%‬מכלל שוק המרגרינה התעשייתית‪..‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 3.2.8‬חומרי גלם וספקים‬
‫חומרי גלם וספקים בתחום ייצור השמנים והכוספה‬
‫‪3.2.8.1‬‬
‫חומר הגלם העיקרי בפעילות ייצור השמנים והכוספה של הקבוצה הינו פולי סויה‪ .‬בשיטה‬
‫בה פועלת הקבוצה לרכישת פולי הסויה‪ ,‬עלות פולי הסויה מתחלקת ל‪ 3 -‬מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫פולי הסויה ‪ -‬העלות הבסיסית של הפולים‪ ,‬המהווה כ‪ 80% - 70% -‬מהעלות הכוללת של‬
‫הפולים במפעלים‪ ,‬נקבעת על‪-‬פי מחירם בשוק העולמי בבורסת הסחורות בשיקאגו‪ ,‬ארה"ב‬
‫)‪ .(Chicago Board of Trade‬תמחור הפולים של הקבוצה בבורסת הסחורות מבוצעת על‬
‫ידי סמנכ"ל‪ ,‬מנהל חטיבת האגרו‪-‬מזון‪ ,‬בהתאם למכירות הכוספה‪ ,‬בפועל בארץ‪ ,‬ובהתאם‬
‫להתפתחות המחירים היומיומית‪ .‬המבצע מקושר לבורסת הסחורות ומקיים מעקב רציף‬
‫אחר התפתחות ושינויי המחירים‪.‬‬
‫פרמיה ‪ -‬תשלום המגלם בתוכו את עלות ההובלה של הפולים משדות גידולם למחסני‬
‫האחסון‪ ,‬לנמל היציאה ולתוך בטן האוניה‪ ,‬ואת איכות הפולים‪ .‬רכישת הפרמיה‪ ,‬המהווה כ‪-‬‬
‫‪ 10%‬מהעלות הכוללת של הפולים‪ ,‬מבוצעת בדרך כלל בצורה של מכרז בין ספקי הפולים‪,‬‬
‫או בין ברוקרים גדולים העוסקים בסחר בפולי סויה‪ .‬לקבוצה אין תלות בברוקר או בספק‬
‫ספציפי‪.‬‬
‫הובלה ‪ -‬ההובלה הימית של הפולים‪ ,‬המהווה כ‪ 20% - 10% -‬מהעלות הכוללת של‬
‫הפולים‪ ,‬נעשית באמצעות מכרז בין בעלי אוניות‪ .‬מחיר ההובלה הינו פונקציה של עיתוי‬
‫האוניות ונפח ההובלה המוזמן‪ .‬הקבוצה התקשרה עם חברה יוונית העוסקת בתחום‬
‫ההובלה הימית‪ ,‬לשם השגת יתרונות הגודל בנפח ובלוגיסטיקה‪.‬‬
‫המחיר הסופי של הפולים נקבע על בסיס שילובם של שלושת המרכיבים המפורטים לעיל‬
‫ובתוספת עלויות פריקה שחרור ושינוע למפעלים‪ ,‬בהתייחס לכל רכישה ורכישה‪.‬‬
‫לקבוצה אין תלות בספק אחד או במספר ספקים של פולי סויה‪.‬‬
‫חומרי גלם נוספים בפעילות ייצור השמנים והכוספאות של הקבוצה‪ ,‬הם זרעי חמניות‬
‫וגרעיני לפתית‪ .‬רכישת זרעי חמניות וגרעיני לפתית נעשית בדרך כלל בהליך של מכרז מול‬
‫ספקים בינלאומיים‪ .‬המקורות העיקריים לחומר גלם זה אילו הם מזרח ומערב אירופה‪.‬‬
‫חומר עזר נוסף המשמש בתהליך המיצוי הינו הקסן )סולבנט מסוג בנזין(‪ ,‬הפועל לספיחת‬
‫השמן מהפולים‪ ,‬כמתואר לעיל בפרק הדן בכושר הייצור‪ .‬הקבוצה רוכשת את ההקסן מאת‬
‫גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ‪ ,‬שהינה הספק היחיד בישראל של חומר גלם זה‪ .‬במידת‬
‫הצורך‪ ,‬ניתן לייבא את ההקסן מאירופה‪.‬‬
‫רכיב נוסף בתהליך הייצור הינו חומרי האריזה עבור השמן המזוכך‪ ,‬הנמכר בבקבוקים‬
‫ובמיכלים של עד ‪ 16‬ק"ג‪ .‬הקבוצה רוכשת את חומרי האריזה כאמור )בקבוקים ומיכלים(‬
‫ממספר ספקים‪.‬‬
‫‪3.2.8.2‬‬
‫התפלגות הרכישות מספקים עיקריים‬
‫מוצרים‬
‫ספק עיקרי‬
‫פולי סויה‬
‫פולי סויה‬
‫פולי סויה‬
‫ספק א'‬
‫ספק ב'‬
‫ספק ג'‬
‫שיעור רכישות מתוך סך רכישות המגזר )באחוזים(‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪9.2%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪5.2%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪22‬‬
‫חומרי גלם וספקים בתחום המרגרינה התעשייתית‬
‫‪3.2.8.3‬‬
‫חומר הגלם העיקרי בייצור המרגרינה הינו שמנים צמחיים איכותיים מסוגים שונים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫שמן דקל‪ ,‬שמן חמניות‪ ,‬שמן סויה ועוד‪ .‬שמנים צמחיים אלו נרכשים ממקורות מוסמכים‬
‫ואמינים‪ .‬לחברה אין תלות בספקים אלו‪.‬‬
‫‪3.3‬‬
‫תיאור חטיבת המזון‬
‫‪ 3.3.1‬מידע כללי על תחום הפעילות‬
‫מידע כללי על פעילות חטיבת המזון ‪-‬‬
‫‪3.3.1.1‬‬
‫חטיבת המזון עוסקת בפיתוח‪ ,‬שווק ומכירת מוצרי מזון לשוק הקמעונאי והמוסדי )כגון‪:‬‬
‫שמנים ארוזים ומרגרינה באריזה קמעונאית(‪.‬‬
‫במסגרת פעילותה בחטיבת המזון‪ ,‬עוסקת הקבוצה בפיתוח‪ ,‬שיווק ומכירה של שמנים‬
‫ארוזים מסוגים שונים‪ ,‬שמיוצרים ונמכרים לה על ידי חטיבת האגרו‪-‬מזון וכן בפעילות ייצור‬
‫ומכירת שמן זית )לעניין מכירת אחזקות החברה בחברת זיתא‪ ,‬ראה סעיף ‪ 15‬ג’ לדוח‬
‫הדירקטוריון(‪ .‬עיקר פעילותה של הקבוצה בתחום השמנים מבוסס על תוצרים של פולי‬
‫סויה‪ ,‬זרעי לפתית וגרעיני חמניות‪ ,‬בתוספת מוצרים משלימים מיובאים היוצרים יחד קשת‬
‫מלאה של מגוון מוצרים בתחום השמנים הארוזים לרבות שמן זית )כתית ומזוכך( ושמן‬
‫תירס‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקבוצה עוסקת בהספקה‪ ,‬שיווק ומכירה של מרגרינה באריזה קמעונאית‪.‬‬
‫המותגים העיקריים המשווקים על ידי חטיבת המזון הם‪ :‬עץ הזית‪ ,‬מילומור‪ ,‬מגד וזיתא‪.‬‬
‫מגבלות‪ ,‬חקיקה ואילוצים החלים על חטיבת המזון ‪-‬‬
‫‪3.3.1.2‬‬
‫כיצרן מזון החטיבה מחויבת לעמוד בחוקים ‪,‬תקנים ותקנות של משרד הבריאות ומכון‬
‫התקנים הישראלי‪ .‬לעניין השפעת שיעור היטלי הסחר על יבוא שמנים‪ ,‬ראה פירוט בסעיף‬
‫‪ 3.1.1‬לעיל‪.‬‬
‫שינויים בהיקף פעילות חטיבת המזון וברווחיותה ‪-‬‬
‫‪3.3.1.3‬‬
‫במהלך השנים ‪ 2004-2005‬ניכרה ירידה כמותית במכירות חטיבת המזון‪ ,‬שנבעה הן‬
‫מהגברת התחרות מצד השמנים המיובאים והן מיישום מדיניות הקבוצה לפיה יש ליתן‬
‫עדיפות למחיר המכירה על פני כמות המכירה‪ .‬ככלל‪ ,‬קיימת יציבות בשיעור הרווחיות‬
‫הגולמית של מוצרי חטיבת המזון‪ .‬בשנת ‪ 2006‬חלה עליה במכירות מותגי עץ הזית‪,‬‬
‫מילומור ומגד זאת בעקבות פיתוח והשקת מוצרים איכותיים ויקרים יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה‬
‫ירידה במכירת שמני הזית בעיקר עקב עליית מחירי המכירה של שמני זית בישראל‪.‬‬
‫‪3.3.1.4‬‬
‫התפתחויות ומגמות בשווקים של חטיבת המזון ‪-‬‬
‫בשוק המקומי קיימת מגמה של‪,‬עלייה בשימוש בשמנים איכותיים ויקרים יותר הנתפסים‬
‫כטובים ובריאים יותר‪ ,‬כגון קנולה ושמנים נוספים בעלי ערך מוסף פונקציונלי לצרכן‪.‬‬
‫התחזקותם של רשתות השיווק המאורגנות ומלחמות מחירים מול מגזר הרשתות הפרטיות‬
‫ובינן לבין עצמן והמעבר ממותגים יוקרתיים לעממיים וזולים )‪ ,(DISCOUNT‬מובילות‬
‫להורדת מחירי המוצרים ובכך להקטנת מרווחי היצרנים‪ .‬יצרני השמנים אף עומדים בתחרות‬
‫מול המותגים הפרטיים של רשתות השיווק המוצעים במחירים נמוכים ומול יבוא מתחרה‪.‬‬
‫לפיכך בוחרת הקבוצה להתרכז בשמנים האיכותיים‪.‬‬
‫שוק שמני הזית בישראל‪ ,‬המוביל את תפיסת השמנים הבריאותיים‪ ,‬מאופיין בכניסת יצרנים‬
‫ומשווקים חדשים לשוק‪ ,‬ומגוון רב של מוצרים ומותגים הן מקומיים והן מיבוא‪ .‬שוק שמני‬
‫‪23‬‬
‫הזית הנהנה מגידול קבוע בעשור האחרון נמצא השנה‬
‫הזיתים העולמי אשר השפיע בצורה חדה על המחירים‪.‬‬
‫בסטגנציה עקב בעיה במסיק‬
‫שינויים טכנולוגיים בחטיבת המזון ‪-‬‬
‫‪3.3.1.5‬‬
‫הקבוצה מתמקדת בשיפורים טכנולוגיים בתהליכי הייצור‪ ,‬המיצוי והתוצרים‪ .‬בכלל זה‪,‬‬
‫הקבוצה השיקה בשנת ‪ 2006‬סדרת שמנים צמחיים המועשרים בויטמינים‪.‬‬
‫גורמי הצלחה קריטיים בחטיבת המזון ‪-‬‬
‫‪3.3.1.6‬‬
‫פריסת מערך הפצה ומכירות עם זמינות מוצרים גבוהה‪ ,‬חדשנות בפיתוח מוצרים תוך מתן‬
‫מענה למגמות הצריכה המשתנות )כגון‪ :‬דרישה למוצרים בעלי ערך מוסף בריאותי וחדשני‪,‬‬
‫בניית פורטפוליו ממותג אל מול העיסוק בקומודיטי‪ ,‬הקפדה על רמות מלאי אופטימליות(‪,‬‬
‫שיווק ממוקד על בסיס צרכי הלקוח‪.‬‬
‫‪3.3.1.7‬‬
‫מחסומי כניסה בתחום חטיבת המזון ‪-‬‬
‫מחסומי הכניסה העיקריים משותפים לכלל תחומי פעילות הקבוצה‪ ,‬ומתבטאים בעיקר‬
‫בתשתיות‪ ,‬ידע והשקעות נרחבות‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 3.1.6‬לעיל‪.‬‬
‫תחליפים למוצרי תחום הפעילות ‪-‬‬
‫‪3.3.1.8‬‬
‫מוצרי חטיבת המזון הם מוצרים בסיסיים לצריכה ביתית וקמעונאית ובין היתר לצרכי בישול‪,‬‬
‫אפייה וטיגון‪ .‬שמני הזית מהווים מוצר בעל ערך מוסף תזונתי ובריאותי‪.‬‬
‫למוצרי חטיבת המזון קיימים תחליפים‪ ,‬בין היתר מיבוא מתחרה ומותגים פרטיים של‬
‫הרשתות הקמעונאיות‪ .‬לעניין מבנה התחרות בתחום הפעילות ושינויים החלים בו‪ ,‬ראה‬
‫סעיף ‪ 3.3.6‬להלן‪.‬‬
‫‪ 3.3.2‬מוצרים ושירותים בחטיבת המזון‬
‫מוצרי חטיבת המזון כוללים שמנים ארוזים וכן מרגרינה באריזה קמעונאית‪ ,‬המיועדים‬
‫לצריכה על ידי לקוחות ביתיים‪ ,‬קמעונאיים ומוסדיים‪.‬‬
‫שמנים ארוזים‪ :‬השמנים הארוזים כוללים שמנים צמחיים בסיסיים )‪ (70%‬שמנים צמחיים‬
‫מועשרים ואיכותיים יותר )‪ (21%‬ושמני זית )‪ .(9%‬המוצר המוביל ‪ -‬המהווה ‪ 54%‬מסך כל‬
‫מכירות חטיבת המזון‪ ,‬במונחים כספיים ‪ -‬הנו שמן ארוז באריזת ‪ 1‬ליטר‪ .‬השמן המוביל‬
‫בהיקף כספי הינו שמן סויה המהווה כ ‪ 45%‬מסך מכירות תחום המזון‪.‬‬
‫מרגרינה קמעונאית עץ הזית‪ :‬הקבוצה עוסקת בייצור ושיווק של מרגרינה בשם "מרגרינה‬
‫עץ הזית" )להלן‪" :‬המרגרינה"(‪ .‬המרגרינה מיוצרת במפעל הקבוצה בחיפה‪ .‬המרגרינה‪,‬‬
‫שהנה פיתוח עצמי של הקבוצה‪ ,‬מיוצרת על ידי חטיבת האגרו‪-‬מזון ומשווקת על ידי חטיבת‬
‫המזון‪.‬‬
‫‪ 3.3.3‬פילוח הכנסות ורווחיות מוצרים ושירותים בחטיבת המזון‬
‫להלן פילוח ההכנסות והרווחיות ממוצרי חטיבת המזון‪ ,‬לשנים ‪ 2005 , 2004‬ו‪2006-‬‬
‫באלפי ש"ח‪:‬‬
‫שנה‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫חטיבת המזון ‪B2C‬‬
‫סה"כ‬
‫שמן ארוז אחר‬
‫‪238,553‬‬
‫‪2,733 235,820‬‬
‫‪201,599‬‬
‫‪6,693 194,906‬‬
‫‪204,392‬‬
‫‪5,428 198,964‬‬
‫‪24‬‬
‫הרווח הגולמי הממוצע במוצרי השמנים הארוזים‪ ,‬הינו ‪ 15.8%‬בשנת ‪18.37% ,2004‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬ו ‪ 15.2%‬בשנת ‪.2006‬‬
‫להסבר בדבר השינויים ברווח הגולמי‪ ,‬ראה דוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ 3.3.4‬לקוחות חטיבת המזון‬
‫שווקי היעד של השמנים והמרגרינה המשווקים על ידי חטיבת המזון‪ ,‬נחלקים לארבע‬
‫קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫•‬
‫רשתות ‪ -‬רשתות השיווק המאורגנות ורשתות שיווק פרטיות‪.‬‬
‫•‬
‫השוק הפרטי ‪ -‬חנויות מכולת וקמעונאים אחרים‪.‬‬
‫•‬
‫השוק המוסדי ‪ -‬מסעדות‪ ,‬בתי מלון והארחה‪ ,‬מטבחים גדולים וגופים אחרים‬
‫המספקים ארוחות לציבור רחב באופן מרוכז‪ ,‬וכן דוכני מזון מהיר וחברות הסעדה‪.‬‬
‫•‬
‫סיטונאים – סיטונאים המוכרים מוצרים למכולות ולשוק המוסדי‬
‫התפלגות המכירות באחוזים בין השווקים השונים‪ ,‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪:2006‬‬
‫•‬
‫לקוחות פרטיים מאורגנים וקמעונאיים ‪.41%% -‬‬
‫•‬
‫רשתות שווק ‪.23% -‬‬
‫•‬
‫סיטונאים ואחרים – ‪36%‬‬
‫לחטיבת המזון מגוון לקוחות רב ואין לקבוצה בתחום זה תלות בלקוח בודד או במספר‬
‫מצומצם של לקוחות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬לא היו לחטיבת המזון לקוחות‪ ,‬אשר מחזור ההכנסות עמם היווה ‪ 10%‬או‬
‫יותר מסך מחזור המכירות של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 3.3.5‬מכירות והפצה בחטיבת המזון‬
‫לקוחות חטיבת המזון‬
‫‪3.3.5.1‬‬
‫לקוחות חטיבת המזון של הקבוצה הם רשתות שיווק‪ ,‬חנויות קמעוניות‪ ,‬חנויות פרטיות‬
‫וסיטונאים‪ .‬ההפצה ללקוחות נעשית באמצעות המערכות הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫מערכת מכירות והפצה לשוק הקמעונאי והפרטי ‪ -‬הפצה באמצעות מפיצים של‬
‫הקבוצה ברחבי הארץ‪ .‬המפיצים רוכשים את הסחורה מהקבוצה ומוכרים אותה‬
‫בשוק הפרטי‪.‬‬
‫•‬
‫מערכת מכירות והפצה לרשתות השיווק ‪ -‬סיכום התנאים המסחריים והזמנת‬
‫הסחורה מתבצעת על‪-‬ידי רשתות השיווק‪ ,‬באופן ישיר מאגף המכירות של הקבוצה‪.‬‬
‫ההספקה מתבצעת בצורה ישירה ממחסני הקבוצה ובאמצעות מפיצים‪ .‬הקבוצה‬
‫משלמת למפיצים עמלה בשיעור קבוע ממחיר המוצרים לרשתות השיווק‪ ,‬בגין‬
‫אספקת הסחורה לרשתות השיווק‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנה הפצה מרוכזת למחסנים הראשיים‬
‫של הרשת‪.‬‬
‫•‬
‫מערך מכירות והפצה לשוק המוסדי ‪ -‬שמן באריזות גדולות )בעיקר באריזות של ‪16‬‬
‫ק"ג( משווק ישירות ללקוחות באמצעות הקבוצה או באמצעות מערכת סוכנים‬
‫ומפיצים של הקבוצה‪ ,‬שאינם בלעדיים‪.‬‬
‫מערך ההפצה באמצעות מפיצים מתבצע באמצעות מפיצים עצמאיים הפרושים לפי‬
‫‪25‬‬
‫אזורי הפצה גיאוגרפיים‪ ,‬וחלקם על פי מגזרים מסוימים‪ .‬עם חלק מהמפיצים קיים‬
‫הסכם בכתב המעניק לכל צד אפשרות לסיים את ההסכם בתוך ‪ 3‬חודשים ועם‬
‫חלקם קיים הסכם אשר נכרת לפני שנים רבות ומאז שונה בהתנהגות או בעל פה‪.‬‬
‫עם חלק מהמפיצים קיים הסכם בלעדיות לאזור גאוגרפי מסויים או להפצת מותג‬
‫מסויים באזור גאוגרפי נתון‪ .‬אך עם רוב המפיצים אין מתן בלעדיות למוצרים או‬
‫לאיזור גיאוגרפי‪.‬‬
‫עמלת ההפצה למפיצים וסיטונאים הינה באמצעות מתן הנחה בשיעור קבוע‪,‬‬
‫מהמחיר הקמעונאי נטו‪ ,‬לאחר כל המבצעים ובהתאם לסוג המוצרים‪ .‬כפי שפורט‬
‫לעיל‪ ,‬בגין מכירות לרשתות השיווק המפיצים מקבלים עמלה בשיעור קבוע ממחיר‬
‫המוצרים לרשתות השיווק‪.‬‬
‫ההפצה למפיצים בכל הארץ ולרשתות השיווק מתבצעת ממחסני הקבוצה )באתר חיפה‪ ,‬עכו‬
‫וציפורית( באמצעות צי רכב של קבלנים עצמאיים‪ .‬התשלום לקבלנים הנ"ל מבוצע על‪-‬ידי‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫לקידום מכירות חטיבת המזון‪ ,‬הקבוצה עורכת מעת לעת מבצעי מכירות‪ ,‬המופנים הן לצרכן‬
‫הסופי והן לקמעונאים‪ .‬כחלק ממבצעי קידום המכירות‪ ,‬הקבוצה מעניקה הנחות במחירי‬
‫המוצרים‪ ,‬תמיכה שיווקית במוצרים באמצעות אביזרים נלווים‪ ,‬אבזור ושילוט נקודות מכירה‪,‬‬
‫פעילויות של דיילי מכירה‪ ,‬ניסיונות טעימה ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקבוצה פועלת לחיזוק מותגי‬
‫חטיבת המזון באמצעות תקשורת שיווקית הכוללת פרסום במדיות המוניות‪ ,‬כגון טלוויזיה‪,‬‬
‫רדיו‪ ,‬פרסום חוצות‪ ,‬אינטרנט ועיתונות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הקבוצה יוצאת במסעי פרסום מיגזרים ייעודיים )כגון המגזר החרדי(; פועלת ליצירת‬
‫יחסי ציבור לשם העברת מסרים שיווקיים ותזונתיים על מוצריה; מקיימת מפגשים שוטפים‬
‫עם עיתונאים ואנשי תקשורת בענפי המזון‪ ,‬השמנים והבריאות; סדנאות בישול ואפייה;‬
‫הכנת חוברות מתכונים והפצתם לשפים או לציבור הרחב‪ ,‬למשל בחגים או בעת השקת‬
‫מוצר חדש; משתתפת מעת לעת בתחרויות מזון שונות ומארגנת פעילויות חווייתיות‬
‫בשיתוף פעולה עם התקשורת‪.‬‬
‫‪ 3.3.6‬תחרות בתחום פעילות חטיבת המזון‬
‫שמנים ארוזים ‪-‬‬
‫‪3.3.6.1‬‬
‫בתחום השמנים הארוזים קיימים שלושה יצרנים מרכזיים בישראל‪ ,‬בהם הקבוצה‪ ,‬טית בית‬
‫בע"מ וסולבר בע"מ‪ ,‬המייצרים ביחד כמות המוערכת ב ‪ 110,000‬טון שמני מאכל בשנה‪,‬‬
‫בעיקר שמן סויה ‪ .‬קבוצה יכולות ייצור של שמנים נוספים כגון ליפתית )קנולה( וחמניות‪.‬‬
‫מלבד היצרנים המקומיים‪ ,‬קיים יבוא נרחב של שמנים מסוגים שונים לארץ‪ .‬היקף היבוא‬
‫משתנה בהתאם לרמת מחירי השמנים בעולם ובהתאם לכדאיות שבביצוע היבוא‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2005‬היקפי היבוא של שמן ארוז גדלו מאוד בעקבות יבוא עצמי של שמן צמחי ישירות ע"י‬
‫הרשתות הגדולות‪ ,‬מגמה זו המשיכה גם בשנת ‪ .2006‬לאור זמינות היבוא וחסמי כניסה‬
‫נמוכים ליבוא‪ ,‬יש ליבוא שמני המאכל השפעה מהותית על מחירי המכירה בישראל‪.‬‬
‫שוק השמנים הצמחיים הארוזים בישראל אינו מבודל מבחינת הצרכן‪ ,‬שכן לא ניכרת שונות‬
‫רבה בין סוגי המוצרים ובין היצרנים‪ .‬לפיכך‪ ,‬שוק השמנים הצמחיים הנו שוק מוטה מחיר‪ ,‬בו‬
‫נטיית הצרכן היא לרכוש את המוצר הזול יותר‪ .‬יבוא מגוון רחב של שמנים באיכויות שונות‬
‫ובמחירים נמוכים‪ ,‬עלול לפגוע במכירות הקבוצה‪ .‬נוכח האמור‪ ,‬מדיניות הקבוצה ומטרתה‬
‫‪26‬‬
‫היא ליצור מיתוג ובידול של מוצריה האיכותיים‪ ,‬מהמוצרים המתחרים‪.‬‬
‫למיטב הערכת הקבוצה‪ ,‬שוק שמני המאכל המקומי הכולל )לא כולל שמן זית( נאמד בכ‪-‬‬
‫‪ 86,000‬אלפי טון בשנה‪ .‬נתח שוק הקבוצה נאמד בכ‪ .46% -‬נתח השוק של הקבוצה בשוק‬
‫שמני הזית‪ ,‬נאמד על ידי הקבוצה בכ‪) 40% -‬נתונים אלו מבוססים בין היתר על נתוני ‪AC‬‬
‫‪ NIELSEN‬וכן דוחות סטורנקסט כפי שמפורסמים מעת לעת(‪ .‬המתחרים העיקריים של‬
‫הקבוצה בשוק שמן הזית הם‪ :‬יד מרדכי )עלית(‪ ,‬בית בד המודרני ומותגים פרטיים‬
‫ברשתות‪.‬‬
‫מרגרינה ‪-‬‬
‫‪3.3.6.2‬‬
‫בתחום המרגרינה קיימים שלושה יצרנים מרכזיים בישראל ‪ -‬יוניליוור )היצרן העיקרי(‪,‬‬
‫אוליביה מקבוצת תנובה‪ ,‬והקבוצה‪ .‬להערכת הקבוצה‪ ,‬שוק המרגרינה הקמעונאית בישראל‬
‫נאמד במחזור כספי של כ‪ 100 -‬מליון ש"ח )במונחי מחיר לצרכן כולל מע"מ(‪.‬‬
‫להערכת הקבוצה‪ ,‬ההיקף הכולל של השוק המקומי למרגרינה למריחה הקמעונאית ‪ ,‬נאמד‬
‫במחזור כספי של כ‪ 38 -‬מליון ש"ח‪ .‬ההיקף הכולל של השוק המקומי למרגרינה לאפייה‬
‫נאמד במחזור כספי של כ‪ 62 -‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫הקבוצה החלה בשיווק והפצת המרגרינה ביום ‪ 2‬בנובמבר ‪ ,2004‬באמצעות מערך ההפצה‬
‫של תנובה ‪ -‬תשלובת החלב‪ .‬על פי דוחות נילסן‪ ,‬נתח השוק של הקבוצה בשוק המבורקד‬
‫בחודש דצמבר ‪ 2004‬הגיע ל‪ .17% -‬בחודשים ינואר עד דצמבר ‪ ,2005‬נתח השוק של‬
‫הקבוצה נע בין ‪ 15%‬ל‪ 11% -‬ובשנת ‪ 2006‬עמד נתח השוק בממוצע על ‪) 10%‬נתונים אלו‬
‫מבוססים בין היתר על נתוני ‪ AC NIELSEN‬וכן דוחות סטורנקסט כפי שמפורסמים מעת‬
‫לעת בקטגוריית שוק המרגרינה(‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬תחום המרגרינה הקמעונאית בישראל‪ ,‬ירד כמותית ב ‪ 13.2%‬וזאת עקב‬
‫טרנד בריאותי עולמי ומעבר למוצרים בריאים יותר )חמאה לדוגמא(‬
‫מדיניות קביעת מחירים ‪-‬‬
‫‪3.3.6.3‬‬
‫מחירי המוצרים בחטיבת המזון נקבעים על ידי הקבוצה‪ ,‬בהתחשב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בגורמים‬
‫הבאים‪ :‬מו"מ המבוסס על מחירו הבינלאומי של שמן; ביקוש והיצע‪.‬‬
‫הקבוצה מתמודדת עם התחרות בתחום השמנים באמצעות ריכוז מאמצים בשיווק ופרסום‪,‬‬
‫מבצעי מכירות ממוקדים לפי פריטים ולפי לקוחות‪ ,‬בניה ותחזוקה של מותגים ופיתוח‬
‫והשקה של מוצרים חדשים )תוך שימת דגש על פיתוח מוצרים בעלי ערך מוסף איכותי‬
‫ובריאותי יותר(‪ .‬מדיניות הקבוצה הינה להעלות את מחירי המכירה בשוק הקמעונאי‬
‫והפרטי‪ ,‬גם על חשבון נתח שוק‪ ,‬על מנת לשפר את הרווחיות בתחום‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.4‬‬
‫חלק רביעי עניינים הנוגעים לפעילות הקבוצה בכללותה‬
‫‪4.1‬‬
‫צבר הזמנות‬
‫כנובע מאופי פעילות הקבוצה והסביבה העסקית בה היא פועלת‪ ,‬מכירות הקבוצה‬
‫מתבצעות על פי הזמנות שוטפות בסמוך למועד האספקה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין לקבוצה צבר הזמנות‪.‬‬
‫‪4.2‬‬
‫עונתיות‬
‫לא קיימת עונתיות במכירות הקבוצה‪ ,‬בכל אחד מתחומי פעילותה‪.‬‬
‫‪4.3‬‬
‫כושר ייצור‬
‫‪ 4.3.1‬מערך וכושר הייצור בתחום חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫מערכת המיצוי ‪-‬‬
‫‪4.3.1.1‬‬
‫מערכת מיצוי השמנים והכוספאות היא המערכת המרכזית במפעלי הקבוצה‪ .‬במהלך‬
‫הרבעון השלישי של ‪ 2006‬הוסב מפעל החלבון – סויפרוטק‪ ,‬לחלק ממערך המיצוי‪.‬‬
‫הליך המיצוי של פולי סויה )כ‪ 70% -‬מפעילות מיצוי הפולים( מתבצע באמצעות הזרקת‬
‫הקסן )סולבנט מסוג בנזין( על הפולים )לאחר שרוסקו ושוטחו(‪ ,‬באופן שסופח את השמן‬
‫מהפולים ומפריד בינו לבין הכוספה )תוצר לוואי של תהליך המיצוי(‪ .‬מכל טון של פולי סויה‬
‫מתקבלים לאחר תהליך המיצוי כ‪ 18.5% -‬שמן סויה גולמי‪ ,‬כ‪ 79% -‬כוספה )המשמשת‬
‫כמקור חלבון עיקרי וחיוני בתערובת מזון לבעלי חיים(‪ ,‬כ‪ 0.5% -‬לציטין המשמש בתעשיית‬
‫המזון‪ ,‬והיתרה פסולת‪ .‬הכנסות הקבוצה ממכירת לציטין אינן מהותיות למחזור ורווחיות‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫בהליך המיצוי של זרעי חמניות מתקבלים כ ‪ 44%‬שמן גולמי וכ‪ 53% -‬כוספה‪ .‬בתהליך‬
‫מיצוי גרעיני לפתית‪ ,‬מתקבלים כ ‪ 41%‬שמן גולמי וכ‪ 56% -‬כוספה‪.‬‬
‫מערכות המיצוי )כולל מפעל החלבון שהוסב ליצור שמן וכוספה( הנן בעלות כושר עיבוד‬
‫נוכחי מקסימלי של כ ‪ 350,000 -‬טון גרעינים לשנה )על בסיס של ‪ 260‬ימי עבודה‪ ,‬ב‪3 -‬‬
‫משמרות ביום(‪ .‬כושר הייצור של מערכות המיצוי נוצל בממוצע בשנת ‪ ,2006‬בהיקף של כ‪-‬‬
‫‪ 80%‬מכושר הייצור המירבי‪.‬‬
‫לאחר המיצוי שכתוצאה ממנו מופקים הכוספה והשמן הגולמי כאמור‪ ,‬עוברת הכוספה‬
‫תהליך של קלייה ויבוש‪ ,‬שלאחריו היא נמכרת לשוק החקלאי‪ .‬שמן הסויה מועבר‪ ,‬לאחר‬
‫תהליך המיצוי‪ ,‬למערכת הזיכוך לשם זיכוכו‪ .‬לעיתים‪ ,‬חלק קטן משמן הסויה הגולמי נמכר‬
‫לגורמים חיצוניים בשוק התעשייתי‪.‬‬
‫מערכת הזיכוך‪ ,‬מילוי ואריזה ‪-‬‬
‫‪4.3.1.2‬‬
‫מערכות זיכוך השמנים משמשות לזיכוך שמני מאכל משמנים גולמיים‪ ,‬הן מייצור עצמי והן‬
‫מיבוא‪ .‬בשנת ‪ 2005‬היווה היבוא בממוצע כ‪ 10% -‬מהשמנים הגולמיים המזוככים על ידי‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫במפעל הקבוצה פועל‪ ,‬החל משנת ‪ ,1997‬מתקן זיכוך המופעל בשיטה רציפה ואוטומטית‪.‬‬
‫מתקן זה משמש בעיקר לזיכוך שמני סויה וגם לזיכוך שמנים אחרים )חמניות ולפתית(‪.‬‬
‫בסופו של תהליך הזיכוך מתקבל שמן מזוכך בצובר‪ ,‬הנמכר לשוק התעשייתי‪ ,‬לשוק‬
‫הקמעונאי ולשוק המוסדי‪ .‬השמן המזוכך לשוק הקמעונאי ממולא בשבעה קווי מילוי ואריזה‬
‫אוטומטיים‪ .‬חומרי האריזה והבקבוקים נרכשים על ידי הקבוצה מיצרנים מקומיים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫כושר הזיכוך הכולל של מפעל הקבוצה הינו כ‪ 70,000 -‬טון בשנה‪ ,‬על בסיס של ‪ 260‬ימי‬
‫עבודה בשנה ב‪ 3 -‬משמרות ביום‪ .‬כושר הייצור של מערכות הזיכוך נוצל בממוצע בשנת‬
‫‪ 2006‬בהיקף של כ‪ 90% -‬מכושר הייצור המירבי‪.‬‬
‫התוצרים הסופיים של הליך הייצור הינם‪ :‬כוספה )המיועדת לשוק החקלאי(‪ ,‬ושמנים‬
‫)המיועדים לשוק הפרטי‪ ,‬המוסדי והתעשייתי(‪.‬‬
‫מערך וכושר הייצור במפעל המרגרינה ‪-‬‬
‫‪4.3.1.3‬‬
‫)א( מערך ייצור‬
‫מערך ייצור המרגרינה מורכב משני קווי ייצור מקבילים המאפשרים ייצור שני סוגי מרגרינה‬
‫בו זמנית‪ .‬הליך הייצור מורכב משאיבה אוטומטית מבוקרת של שמנים ממיכלי אחסנה‪,‬‬
‫הכנת פאזת אמולסיה ופאזת מים בצורה אוטומטית ומבוקרת‪ ,‬שקילת תוספים ידנית‪ ,‬ערבוב‬
‫המנה ושליחתה דרך מחליף חום מגורד שטח ליצירת המרגרינה ואריזתה‪.‬‬
‫המרגרינות העיקריות המיוצרות בקבוצה מכילות ‪ 80%‬שמן‪ 60% ,‬שמן ו‪ 40% -‬שמן‪.‬‬
‫קיבולת הייצור במנה הינה ‪ 1‬טון מרגרינה‪ .‬כושר הייצור הכולל הנו כ‪ 3,000 -‬טון לשנה‪ ,‬על‬
‫בסיס ‪ 260‬ימי עבודה ב‪ 3 -‬משמרות ליום‪.‬‬
‫)ב( מערך האריזה ‪-‬‬
‫מערך האריזה מבוסס על ארבעה מערכי אריזה לתחום הקמעונאי ולתחום התעשייתי‪.‬‬
‫‪4.4‬‬
‫•‬
‫מכונת אריזה בגביעים בעלת שתי פיות מילוי לגביעים מוכנים מראש המוזנים‬
‫למכונה ידנית ‪ -‬המכונה מיועדת לאריזת מרגרינה במשקל ‪ 200‬גרם לשוק‬
‫הקמעונאי‪ .‬כושר האריזה השנתי של המכונה הנו כ‪ 1,560 -‬טון בשנה‪ ,‬על בסיס‬
‫‪ 260‬ימי עבודה בשנה ב‪ 2-3 -‬משמרות ליום‪.‬‬
‫•‬
‫מכונת אריזה בנייר בעלת פיית מילוי אחת לנייר המוזן בצורת גליל רציף למכונה ‪-‬‬
‫המכונה מיועדת לאריזת מרגרינה במשקל ‪ 200‬גרם לשוק הקמעונאי‪ .‬כושר האריזה‬
‫השנתי של המכונה הנו כ‪ 3,380 -‬טון בשנה‪ ,‬על בסיס ‪ 260‬ימי עבודה בשנה ב‪2- -‬‬
‫‪ 3‬משמרות ליום‪.‬‬
‫•‬
‫מכונת אריזה לאריזה בפלטות עטופות בנייר‪ ,‬המכונה מיועדת לאריזת מרגרינה‬
‫במשקל ‪ 2‬ק"ג לשוק התעשייתי ‪ -‬כושר האריזה השנתי של המכונה הנו כ‪1,560 -‬‬
‫טון בשנה‪ ,‬על בסיס ‪ 260‬ימי עבודה בשנה ב‪ 2-3 -‬משמרות ליום‪.‬‬
‫•‬
‫מכונת אריזה לאריזה בבלוקים עטופים בשקית פלסטיק ‪ -‬המכונה מיועדת לאריזת‬
‫מרגרינה במשקל ‪ 5‬ק"ג לשוק התעשייתי‪ .‬כושר האריזה השנתי של המכונה הנו כ‪-‬‬
‫‪ 1,560‬טון בשנה‪ ,‬על בסיס ‪ 260‬ימי עבודה בשנה ב‪ 2-3 -‬משמרות ליום‪.‬‬
‫רכוש קבוע ומיתקנים‬
‫רכוש קבוע ומתקנים לפעילות הייצורית והתפעולית של הקבוצה‬
‫‪4.4.1‬‬
‫פעילות הייצור של הקבוצה מתבצעת כיום במפעל הקבוצה במפרץ חיפה‪ ,‬באזור התעשייה‬
‫בקרית ביאליק ובאיזור התעשייה ציפורית‪ .‬כמו כן לקבוצה רכוש קבוע בתחום הנדל"ן‪.‬‬
‫המפעל בחיפה )אגרו‪-‬מזון(‪:‬‬
‫‪4.4.1.1‬‬
‫ממוקם על שטח של כ‪ 88 -‬דונם‪ ,‬אשר מתוכם לחברה יש זכויות בעלות בשטח של כ‪80 -‬‬
‫דונם‪ ,‬וזכויות חכירה בכ‪ 8 -‬דונם נוספים )להלן‪" :‬מפעל שמן"(‪ .‬החכירה האמורה היא מצים‬
‫חברת השיט הישראלית בע"מ‪ ,‬והיא מהוונת לתקופה של ‪ 99‬שנים החל מיום ‪.31.3.1976‬‬
‫‪29‬‬
‫בשטח מפעל שמן בחיפה מצויים מבנים ומחסנים )בשטח בנוי כולל של כ ‪ 10,000 -‬מ"ר(‪,‬‬
‫הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ :‬מבנים תעשייתיים )בית מיצוי ובית זיכוך(‪ ,‬מחסנים ומתקני אחסון‬
‫)גרעינים( בנפח של ‪ 16,000‬טון‪ ,‬מיכלים לאחסון שמנים בנפח של ‪ 24,000‬טון‪ ,‬ממגורות‬
‫לאחסון והוצאה של כוספה בנפח של ‪ 2,000‬טון‪ ,‬ומבנים נוספים המאכלסים את הנהלת‬
‫הקבוצה ואת כל מחלקות הייצור האחרות של מפעל שמן‪.‬‬
‫יתרת העלות המופחתת של המקרקעין בחיפה )כולל המבנים( בספרי הקבוצה‪ ,‬נכון ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2006‬הנה ‪ 46.5‬מיליוני ‪ .₪‬יתרת העלות המופחתת של המכונות והציוד במפעל‬
‫בחיפה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2006‬הינה ‪ ,131‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫המפעל בקרית ביאליק )אגרו‪-‬מזון(‪:‬‬
‫‪4.4.1.2‬‬
‫המפעל על הציוד הכלול בו )למעט המקרקעין( נמצא בבעלות חברת הבת של החברה‪,‬‬
‫תעשיות שמן מילומור )‪ (2000‬בע"מ מילומור )להלן‪" :‬מפעל מילומור"(‪ .‬מפעל מילומור‬
‫ממוקם על שטח של כ‪ 55 -‬דונם‪ ,‬המושכרים על ידי מילומור מחברת מילגד תמורת דמי‬
‫שכירות של ‪ 5‬מיליון דולר ל‪ 10 -‬שנים שתחילתן בסוף שנת ‪ .2000‬למילומור אופציה לשכור‬
‫את המקרקעין ל‪ 6-‬שנים נוספות לפי הערכת שמאי מוסכם‪.‬‬
‫בשטח מפעל מילומור מצויים מבנים ומחסנים‪ ,‬הכוללים בין היתר‪ :‬מבנים תעשייתיים )בית‬
‫מיצוי ובית זיכוך(‪ ,‬מחסנים ומתקני איחסון )גרעינים וכוספה( בנפח של כ‪ 40 -‬אלף טון‪,‬‬
‫מיכלים לאיחסון שמנים בנפח כולל של כ‪ 7,500 -‬טון‪ ,‬ממגורות לאיחסון והוצאה של כוספה‬
‫בנפח של כ‪ 20 -‬אלף טון‪ ,‬ומבנים נוספים המאכלסים את הנהלת המפעל ואת כל מחלקות‬
‫הייצור האחרות של מפעל מילומור‪ .‬ערך הנכסים המופחת בספרי מילומור הינו בסך של‬
‫‪ 28.9‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫המפעל בציפורית ) מזון(‪:‬‬
‫‪4.4.1.3‬‬
‫הציוד הכלול במפעל נמצא בבעלות זיתא‪.‬‬
‫מפעל זיתא‪ ,‬לייצור שמן זית‪ ,‬ממוקם על שטח של כ‪ 5.5 -‬דונם‪ .‬השטח הבנוי הינו ‪2,150‬‬
‫מ"ר בשכירות‪ .‬עלות השכירות כ ‪ 0.5‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬
‫בשטח המפעל מיכלי אחסון בנפח אחסון )כולל תוצ"ג( של ‪ 1,200‬טון‪ ,‬קו עצירת שמן‪ ,‬קו‬
‫מילוי וקו סינון‪ .‬הספק קו הייצור הינו כ ‪ 4‬טון זיתים בשעה )לעניין מכירת מניות החברה‬
‫בזיתא‪ ,‬ראה סעיף ‪ 15‬ג’ לדוח הדירקטוריון(‪.‬‬
‫רכוש קבוע של הקבוצה בתחום הנדל"ן‪:‬‬
‫‪4.4.1.4‬‬
‫החברה‪ ,‬באמצעות חברת הבת עץ הזית‪ ,‬הינה בעלים של כ‪ 49 -‬דונם באזור התעשייה‬
‫קרית אריה בפתח‪-‬תקווה‪ ,‬אשר משמשים את הקבוצה כנדל"ן להשקעה‪ .‬בהתאם לתוכנית‬
‫המתאר החלה על הקרקע בפתח תקווה‪ ,‬השימושים המותרים בה הינם לתעשיות‬
‫האלקטרוניקה‪ ,‬המחקר והפיתוח‪ ,‬תעשיות מתוחכמות ובלתי מטרידות באישור היחידה‬
‫לאיכות הסביבה‪ ,‬משרדים למפעלי התעשייה‪ ,‬אולמות תצוגה למכוניות ורהיטים‪ .‬ניתן לבנות‬
‫במתחם בגובה של ‪ 4‬קומות מעל פני הקרקע‪ ,‬ובנוסף ‪ 2‬קומות מרתף‪ .‬כמו כן ניתן לבנות‬
‫עד ‪ 10%‬לשימושים מסחריים‪ .‬עץ הזית ביצעה בעבר עבודות חפירה ודיפון בקרקע בפתח‬
‫תקווה‪.‬‬
‫שעבודים‪:‬‬
‫‪4.4.1.5‬‬
‫על רכוש הקבוצה לסוגיו מוטלים שעבודים שוטפים וקבועים לטובת המערכת הבנקאית‪,‬‬
‫הנותנת מימון לפעילות הקבוצה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪4.5‬‬
‫התאמת מוצרים לטעמי לקוחות משתנים‬
‫הקבוצה עוסקת באופן שוטף בהתאמת מוצרים לטעמי לקוחות משתנים והחדרתם לשוק‪.‬‬
‫ההליך נעשה באמצעות הבנת צרכי השוק ומגמות ההתפתחות בשוק‪ .‬הקבוצה משקיעה‬
‫משאבים בתהליך‪ ,‬ובכלל זה בבדיקות במעבדותיה וכן במעבדות ומכונים חיצוניים בארץ‬
‫ובחו"ל‪ ,‬לצורך התאמת המוצרים לסטנדרטים הגבוהים ביותר ולדרישות האיכות והבריאות‬
‫של הצרכנים‪.‬‬
‫‪ 4.5.1‬בתחום חטיבת המזון‬
‫סדרת שמנים בריאותיים "עץ הזית בריאות מהטבע" ‪ -‬שמנים בעלי ערכים בריאותיים לאחר‬
‫זיכוך‪ .‬סדרת מוצרים מועשרים בויטמינים וברכיבים המסייעים להורדת קליטת כולסטרול‬
‫במערכת העיכול‪.‬‬
‫סדרת מוצרי מרגרינה עץ הזית ‪ -‬לכל מגוון הדרישות והשימושים )מרגרינה לאפיה‪ ,‬טיגון‪,‬‬
‫ומריחה( בטעמים שונים‪ .‬זו הייתה סדרת המוצרים הראשונה בישראל‪ ,‬של מרגרינות ללא‬
‫חומצות שומן טראנס )מוקשות( אשר נמצאו כמזיקות לבריאות האדם‪.‬‬
‫‪ 4.5.2‬בתחום חטיבת האגרו‪-‬מזון‬
‫על מנת לעמוד בתחרות העולמית בתחום האגרו‪-‬מזון‪ ,‬הקבוצה שוקדת על מציאת שימושים‬
‫נוספים לתוצרי הלוואי של תהליכי הייצור השונים‪ ,‬ועל הפקת תוצרים בעלי ערך מוסף כלכלי‬
‫ומסחרי‪ .‬זאת‪ ,‬בייחוד בתחומים הדורשים טכנולוגיה ייחודית ומתקדמת כגון בתחומי הזנת‬
‫בעלי חיים ותזקיקי שמן ‪.‬‬
‫‪4.6‬‬
‫נכסים לא מוחשיים‬
‫‪ 4.6.1‬סימני מסחר רשומים ‪-‬‬
‫לקבוצה מספר סימני מסחר רשומים הכוללים את רובם המכריע של המותגים המאפיינים‬
‫את מוצרי הקבוצה‪ .‬סימני המסחר הרשומים העיקריים של הקבוצה‪" :‬עץ הזית"‪" ,‬מגד" ו‪-‬‬
‫"זיתא" )לעניין מכירת מניות החברה בזיתא‪ ,‬ראה סעיף ‪ 15‬ג’ לדוח הדירקטוריון( בתחום‬
‫השמנים והמרגרינה‪.‬‬
‫למותגים "עץ הזית"‪ ,‬חשיבות מהותית לפעילות הקבוצה בתחום המזון בשל חוזקם בשווקים‬
‫שבהם פועלת הקבוצה בתחום זה‪ .‬למותג "מילומור" חשיבות מסוימת באזורים גיאוגרפים‬
‫שונים בעיקר בשוק הפרטי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪4.7‬‬
‫הון אנושי‬
‫‪ 4.7.1‬תאור המבנה הארגוני ‪-‬‬
‫להלן תרשים המבנה הארגוני של הקבוצה‪.‬‬
‫מנכ"ל‬
‫השקעות אחרות‬
‫כספים וכלכלה‬
‫מערכות מידע‬
‫משאבי אנוש‬
‫משפטי‬
‫נדל"ן‬
‫מזון‬
‫אגרו‪-‬מזון‬
‫)‪(B2C‬‬
‫)‪(B2B‬‬
‫‪ 4.7.2‬מצבת העובדים בתחומי הפעילות המתוארים‬
‫נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2006‬הועסקו בקבוצה בתחומי הפעילות המתוארים ‪ 181 -‬עובדים‬
‫נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2005‬הועסקו בקבוצה בתחומי הפעילות המתוארים ‪ 230 -‬עובדים‪.‬‬
‫להלן התפלגות העובדים בחלוקה לקבוצות לפי מקצועות לפי תחומי הפעילויות‪:‬‬
‫פעילות‬
‫שהופסקה‬
‫אגרו‪-‬מזון‬
‫הנהלה‬
‫ראשית‬
‫מזון‬
‫סך חברה‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫מנהלי ייצור‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫פועלי ייצור‬
‫‪119‬‬
‫‪89‬‬
‫‪95‬‬
‫‬‫‪24‬‬
‫שרותי ייצור‬
‫‪44‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‬‫‪4‬‬
‫מכירות )כולל מחסן‬
‫תוצ"ג(‬
‫‪35‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‬‫‪7‬‬
‫ניהול חטיבה‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‬‫מטה מרכזי וכספים‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‬‫סך מצבת עובדים‬
‫‪230‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪140‬‬
‫‪154‬‬
‫‬‫‪36‬‬
‫הקיטון במצבת העובדים בחטיבת האגרו‪-‬מזון בעיקר ובשאר הקבוצה נובע מהמשך יישום‬
‫תוכנית להבראת הקבוצה שהחלה במהלך שנת ‪.2005‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫התפלגות העובדים לפי הסכמי העסקה‪ ,‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪:2006‬‬
‫‪32‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪6‬‬
‫‪89‬‬
‫‪40‬‬
‫‪22‬‬
‫‪5‬‬
‫‪19‬‬
‫‪181‬‬
‫‪ 167‬עובדים מועסקים בחוזה אישי ובהסכמי עבודה מיוחדים )נכון ליום ‪31.12.2005‬‬
‫הועסקו ‪ 211‬עובדים בחוזה אישי ובהסכמי עבודה מיוחדים(‪ .‬יתרת ‪ 14‬העובדים הינם‬
‫עובדים המועסקים על פי הסכמי העסקה קיבוציים ) ‪ 13‬עובדים בחטיבת האגרו‪-‬מזון ו ‪1‬‬
‫עובדים במטה הקבוצה(‪.‬‬
‫‪ 4.7.3‬טיב הסכמי ההעסקה והתגמול לעובדים‬
‫מרבית עובדי הקבוצה מועסקים באמצעות חוזים אישיים ובהסכמי עבודה מיוחדים‪ ,‬ובהם‬
‫הסכם מפעלי‪ .‬חלק מהעובדים מועסק באמצעות הסכמי עבודה קיבוציים כלליים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫קיימים עובדים זמניים המועסקים באמצעות חברות השמה או עובדים זמניים ארעיים‪.‬‬
‫התחייבויות הקבוצה לתשלום פנסיה ופיצויים לעובדיה מכוסות על ידי הפקדות שוטפות‬
‫בקרנות פנסיה‪ ,‬בחברות ביטוח‪ ,‬וכן על ידי ההתחייבויות שבמאזן‪ .‬במאזן לא נכללו הסכומים‬
‫שהופקדו בקרנות הפנסיה ובחברות הביטוח וההתחייבויות שבגינן הם הופקדו‪ ,‬מאחר שהם‬
‫אינם בשליטתה ובניהולה של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.7.4‬תלות מהותית בעובד מסוים‬
‫לקבוצה אין תלות מהותית באף אחד מעובדיה‪.‬‬
‫‪ 4.7.5‬אופן הכשרת העובדים‬
‫עובד חדש בקבוצה עובר תהליך של הדרכה וחפיפה‪ ,‬עד להסמכתו לתפקיד‪ .‬תהליך‬
‫ההסמכה מכיל הן הסמכות פנימיות‪ ,‬על ידי מנהל מחלקה ישיר ומנהל אבטחת איכות‪ ,‬והן‬
‫הסמכות חיצוניות המחויבות על פי חוק‪ ,‬כגון ‪ :‬מלגזנים‪ ,‬מסיקי דודי קיטור‪ ,‬חשמלאים וכד'‪.‬‬
‫קיימות גם הסמכות חיצוניות שלא מחויבות על פי חוק‪ ,‬לצורך התמקצעות נוספת של‬
‫העובדים‪.‬‬
‫בקבוצה קיימות תוכניות הדרכה שנתיות‪ ,‬אשר מנהל מחלקה נדרש להעביר לעובדים‬
‫תחתיו‪ .‬הדרכות נוספות על האמור מתבצעות לפי הצורך‪ ,‬למשל בעת הכנסת והפעלת‬
‫טכנולוגיה חדשה‪.‬‬
‫‪4.7.6‬‬
‫נושאי משרה ועובדי ההנהלה הבכירה בחברה‬
‫טיב הסכמי ההעסקה והתגמול לעובדי ההנהלה הבכירה‪:‬‬
‫‪4.7.6.1‬‬
‫עובדי ההנהלה הבכירה מועסקים באמצעות חוזים אישיים בלבד‪.‬‬
‫שינויים מהותיים שחלו בקרב נושאי המשרה וההנהלה הבכירה במהלך‬
‫‪4.7.6.2‬‬
‫שנת ‪: 2006‬‬
‫א‪ .‬חדלו לכהן בחברה‪ :‬סמנכ"ל ‪ -‬מנהל שרשרת האספקה‪ ,‬סמנכ"ל ‪ -‬מנהל חטיבת‬
‫המזון ומנכ"ל פעילות החלבון שהופסקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלו לכהן בחברה‪ :‬סמנכ"ל‪ -‬מנהל שרשרת אספקה‪ ,‬סמנכ"ל‪ -‬מנהל חטיבת‬
‫המזון‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪4.8‬‬
‫הון חוזר‬
‫‪ 4.8.1‬מדיניות ההון החוזר ‪-‬‬
‫מדיניות הקבוצה הינה להחזיק מלאי בכמויות אופטימאליות‪ ,‬כנגזר מתכנית הייצור‬
‫והמכירות של הקבוצה‪ ,‬ובכפוף למגבלות האחסון וכושר הייצור‪.‬‬
‫חומרי הגלם העיקריים של הקבוצה ‪ -‬פולים וגרעינים ‪ -‬נרכשים מדרום אמריקה‪ ,‬ארצות‬
‫הברית ואירופה‪ ,‬על פי הנורמות המקובלות בענף הסחורות העולמי ובמזומן כנגד מסמכים‪.‬‬
‫משך הזמן מהזמנה ועד להגעת ושינוע הפולים והגרעינים לפתח מפעל הקבוצה הנו‬
‫כחודשיים‪ ,‬הואיל ומדובר בתובלה ימית‪ .‬תנאי התשלום של לקוחות הקבוצה נעים לרוב בין‬
‫מזומן ל‪ 75 -‬יום‪ ,‬ועומדים על ממוצע של כ‪ 64 -‬יום‪ .‬לפיכך‪ ,‬צרכי ההון החוזר בתחום הפולים‬
‫והגרעינים משקפים פער של כ‪ 2 -‬חודשים ממועד התשלום לספקים בחו"ל ועד למועד‬
‫קבלת התקבולים מלקוחות הקבוצה‪ .‬ההון החוזר ממומן באמצעות אשראי לזמן קצר‬
‫מתאגידים בנקאיים‪ .‬בשנת ‪ 2006‬שינתה הקבוצה את מדיניות אשראי לקוחות וצמצמה את‬
‫האשראי המכסימלי ללקוחות השמנים ל‪ 75-‬יום במקום ‪ 105‬יום בעבר‪.‬‬
‫‪ 4.8.2‬מדיניות החזקת מלאי חומרים ‪-‬‬
‫רמת מלאי החומרים נגזרת מתוכניות הייצור של הקבוצה‪ ,‬תמהיל המוצרים‪ ,‬כושר הייצור‪,‬‬
‫תחזית המכירות ומגבלות אחסון‪ .‬מלאי הפולים והגרעינים מותנה במשלוחים ונאמד‬
‫בממוצע בכ‪ 0.5 -‬עד ‪ 2‬חודשי צריכה‪.‬‬
‫‪ 4.8.3‬מדיניות החזקת מלאי תוצרת גמורה ותוצרת בתהליך ‪-‬‬
‫מדיניות הקבוצה הינה להחזקה מינימאלית של מלאי תוצרת ומלאי בתהליך‪ ,‬בהתאם‬
‫לתחזית המכירות ולתוכנית הייצור‪ .‬הקבוצה מחזיקה מלאי תוצרת גמורה לתקופה ממוצעת‬
‫של ‪ 14‬עד ‪ 30‬ימים‪ .‬אחסון התוצרת הגמורה מתבצע בדרך כלל במחסני הקבוצה‬
‫ובשליטתה‪ .‬המלאי בתהליך מאוחסן במתקני אחסון מרכזיים‪ ,‬במיכלים ובסילוסים‪.‬‬
‫‪ 4.8.4‬מדיניות האשראי של הקבוצה ‪-‬‬
‫אשראי ללקוחות‬
‫‪4.8.4.1‬‬
‫הקבוצה מעניקה ללקוחותיה אשראי לתקופות הנעות בין מזומן ל‪ 75 -‬יום‪ ,‬בהתאם לסוג‬
‫הלקוח ולהתקשרות עמו ובכפוף לסוגי המוצרים הנמכרים‪ .‬האשראי הממוצע בפועל בשנת‬
‫‪ ,2006‬נאמד בכ‪ 64 -‬יום‪ .‬ההיקף הממוצע של האשראי ללקוחות לשנת ‪ 2006‬הסתכם בכ‪-‬‬
‫‪ 128‬אלפי ש"ח‪.‬‬
‫אשראי מספקים‬
‫‪4.8.4.2‬‬
‫ספקי הקבוצה העיקריים הינם ספקי פולים וגרעינים‪ .‬תנאי התשלום לספקים אלו הם במזומן‬
‫ובסמוך להצגת הדוקומנטים‪ .‬שאר ספקי הקבוצה מעניקים תנאי אשראי הנעים בין ‪ 30‬יום‬
‫ל‪ 105 -‬יום‪ .‬האשראי הממוצע בפועל בשנת ‪ 2006‬נאמד בכ‪ 44 -‬יום‪ .‬ההיקף הממוצע של‬
‫האשראי לספקים ולנותני שירותים וזכאים הסתכם בשנת ‪ 2006‬בכ‪ 65 -‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪4.9‬‬
‫השקעות אחרות‬
‫‪ 4.9.1‬השקעה בבילו השקעות בע"מ‬
‫ביום ‪ 27‬בינואר ‪ 2000‬נחתם הסכם אשר במסגרתו הוקצו לחברה ‪ 20%‬ממניות בילו‬
‫השקעות בע"מ תמורת ‪ 1.6‬מיליון דולר‪.‬‬
‫פעילותה של בילו‪ ,‬אשר החלה במחצית השנייה של שנת ‪ ,1996‬מתמקדת בהעמדת‬
‫‪34‬‬
‫בטחונות‪ ,‬ערבויות והלוואות למימון הון עצמי הנדרש על‪-‬ידי בנקים המלווים קבלנים בבניית‬
‫פרויקטים בבנייה למגורים‪ ,‬כנגד קבלת פירות ועמלות על ההלוואות והביטחונות המועמדים‬
‫על‪-‬ידי בילו לטובת הפרויקטים‪ .‬במקור התוכנית להפסיק את פעילותה הייתה עד תום‬
‫הרבעון הראשון של שנת ‪ .2006‬בעקבות עיכובים בהשלמה ומימוש של הפרוייקטים בהם‬
‫מעורבת בילו‪ ,‬הפסקת פעילות זו תארך אל מעבר לתאריך הנ"ל וצפוייה להסתיים במהלך‬
‫שנת ‪.2007‬‬
‫‪ 4.9.2‬השקעה בקרן רוטשילד ‪-‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2000‬חתמה החברה על הסכם עם ‪Edmond de Rothschild Private Equity‬‬
‫‪) Management Ltd‬להלן‪" :‬הקרן"( לפיו תשקיע החברה כ‪3 -‬מיליון דולר )כ‪ 13.2-‬מיליון ‪(₪‬‬
‫עבור ‪ 20%‬מהון המניות של הקרן‪ .‬בעקבות ירידת ערך אשר להערכת הנהלת החברה אינה‬
‫בעלת אופי זמני‪ ,‬נרשמו הפרשות לירידת ערך ההשקעה בקרן‪ ,‬בסך של כ‪ 2.5 -‬מליון דולר‪.‬‬
‫יתרת ההשקעה של החברה בקרן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2006‬הינה כ‪ 2203 -‬אלפי ‪) ₪‬כ‪-‬‬
‫‪ 522‬אלפי דולר( ‪.‬‬
‫‪ 4.10‬מימון‬
‫פעילויות הקבוצה ממומנות מהונה העצמי של הקבוצה ומהון זר‪ .‬המימון מהון זר מקורו‬
‫במערכת הבנקאית )הלוואות לזמן קצר וארוך( ואשראי ספקים‪ .‬סך כל הוצאות המימון נטו‬
‫במאוחד בשנת ‪ ,2006‬הנם כ‪ 35.6 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ 4.11‬מימון בנקאי ‪-‬‬
‫להלן מפורטת מצבת ההלוואות של הקבוצה בדוחות המאוחדים )ללא ערבויות(‪:‬‬
‫הלוואות צמודות מדד ז"א ‪-‬‬
‫מדד ‪ 5.5% +‬עד ‪6%‬‬
‫הלוואות לא צמודות בש"ח‪.‬‬
‫הלוואות צמודות דולר ז"א‪-‬‬
‫ליבור ‪ 1.75% +‬עד ‪2.1%‬‬
‫הלוואות שקליות ז"ק‪ -‬לפי‬
‫ריבית פריים‬
‫משיכות יתר‬
‫סך אשראי כולל )במונחים‬
‫שקליים נומינליים(‬
‫יתרה ליום‬
‫‪31/12/05‬‬
‫באלפי ‪₪‬‬
‫יתרה ליום‬
‫‪31/12/06‬‬
‫באלפי ‪₪‬‬
‫יתרה ליום‬
‫‪29/3/07‬‬
‫באלפי ‪₪‬‬
‫‪45,638‬‬
‫‪39,559‬‬
‫ריבית‬
‫שולית‬
‫ריבית‬
‫ממוצעת‬
‫‪4.9%-6%‬‬
‫‪5.7%‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫‪249,656‬‬
‫‪7,100‬‬
‫‪4.78%‬‬
‫‪4.78%‬‬
‫‪46,039‬‬
‫‪6.5%-7%‬‬
‫‪6.67%‬‬
‫‪6.75%-8%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪153,911‬‬
‫‪1,693‬‬
‫‪365,236‬‬
‫‪13,248‬‬
‫‪364,922‬‬
‫‪13,129‬‬
‫‪5.99%‬‬
‫‪458,399‬‬
‫‪424,122‬‬
‫‪417,610‬‬
‫בנוסף קיימות ערבויות ‪ /‬אשראי דוקומנטארי בסך של‪ :‬יתרה ליום ‪ 31.12.2006‬כ ‪36-‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬יתרה ליום ערב פרסום הדוח התקופתי – כ ‪ 36-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ 4.12‬מגבלות ומסגרות אשראי ‪-‬‬
‫הקבוצה אינה קשורה בהסכמים לגבי מגבלות החלות בקבלת אשראי‪ ,‬כגון שמירה על‬
‫יחסים פיננסים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהתאם לתנאי אגרות החוב שהיא חתומה עליהם במסגרת‬
‫השעבודים השוטפים‪ ,‬הקבוצה אינה רשאית לבצע פעולה שאיננה במהלך העסקים הרגיל‬
‫ללא אישור הבנקים‪ .‬לחברה אין סיכום רשמי לגבי מסגרות האשראי עם הבנקים‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬הקבוצה פועלת בתאום שוטף ומלא עם כל אחד מן הבנקים בטווח מסגרות אשראי‬
‫המסתכמות בממוצע בסך של כ‪ 470-‬מליון ש"ח )כולל ערבויות(‪ .‬האשראי המנוצל בפועל‬
‫‪35‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬נאמד בממוצע בכ‪ 460-‬מליון ש"ח )כולל ערבויות(‪.‬‬
‫‪ 4.12.1‬אשראי לזמן קצר‬
‫האשראי לזמן קצר ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2006‬מסתכם בסך של כ‪ 378 -‬מיליון ש"ח )ללא‬
‫חלויות שוטפות(‪ ,‬נושא ריבית משתנה התלויה בריבית הפריים‪ .‬הריבית בגין אשראי זה נעה‬
‫בתקופת הדיווח בשיעור ממוצע של ‪ ,7.1%‬ושיעורה ביום ‪ 22‬במרץ ‪ 2007‬עמד על ‪.6.9%‬‬
‫‪ 4.12.2‬אשראי לזמן ארוך‬
‫האשראי לזמן ארוך ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2006‬מסתכם בסך של כ‪ 46 -‬מיליון ש"ח‪ .‬פירוט‬
‫להלוואות ראה בטבלה שבסעיף ‪.4.11‬‬
‫‪ 4.13‬מיסוי‬
‫‪ 4.13.1‬כללי ‪-‬‬
‫החברה והחברות הבנות מילומור וזיתא הנן חברות תעשייתיות בהתאם לחוק עידוד‬
‫התעשייה )מיסים(‪ ,‬התשכ"ט ‪ .1969 -‬בהתאם‪ ,‬החברות זכאיות לניכוי פחת בשיעורים‬
‫מוגדלים‪ .‬על החברה וכן על כל החברות הבנות חל חוק מס הכנסה )תיאומים בשל‬
‫אינפלציה(‪ ,‬התשמ"ה ‪.1985 -‬‬
‫לחברה הוצאו שומות מס סופיות עד וכולל שנת ‪ 1999‬ולשנת ‪ .2001‬לחברה המאוחדת‬
‫באיחוד יחסי אגרימרק טרם הוצאו שומות מס סופיות מיום היווסדה‪ .‬לחברות המאוחדות‬
‫סאן סוי‪ ,‬עץ הזית ועוגרפיקס הוצאו שומות מס סופיות עד וכולל שנת ‪ .2001‬לחברות‬
‫המאוחדות סויפרוטק‪ ,‬שמן מכירות וזיתא הוצאו שומות מס סופיות עד וכולל שנת ‪.2002‬‬
‫לחברה המאוחדת מילומור הוצאות שומות מס סופיות עד וכולל שנת ‪.2003‬‬
‫לחברה הוצאו שומות לשנות המס ‪ 2002 ,2000‬ו‪ 2003-‬לפיהן היא נדרשת לשלם סכומי‬
‫מס )כולל ריבית והפרשי הצמדה שנצברו( נוספים מעבר לחבות המס שחושבה על ידה בסך‬
‫כולל של ‪ 24‬מליון ש"ח וזאת עקב אי התרת קיזוז הפסדים‪ .‬החברה חולקת על שומות אלו‬
‫בכללותן והגישה השגות על השומות הנ"ל‪ .‬השגות אלו לא התקבלו על ידי רשות המיסים‬
‫ולפיכך הגישה החברה ערעור לבית המשפט בגין שומות אלו‪ .‬להערכת הנהלת החברה ועל‬
‫פי חוות דעת יועציה המשפטיים ניתן לקזז את ההפסדים האמורים ובהתאם לכך‪ ,‬מעריכה‬
‫ההנהלה כי עמדתה תתקבל ועל כן לא נזקפה הפרשה בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫לחברה הפסדים לצורכי מס המועברים לשנים הבאות ומסתכמים ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2006 ,‬‬
‫לסך של כ‪ 117-‬מליון ש"ח‪ .‬לחברות מאוחדות הפסדים לצורכי מס המסתכמים לסך של כ‪-‬‬
‫‪ 33‬מליון ש"ח נכון לאותו מועד‪ .‬בגין יתרות אלה נרשמו בדוחות הכספיים נכסי מסים נדחים‬
‫בסך של כ‪ 20-‬מליון ש"ח )בשל הצפי לניצולם כתוצאה מקיומה של הכנסה חייבת בעתיד‬
‫שכנגדה ינוצלו נכסי המסים הנדחים(‪ .‬לא נכלל נכס מס נדחה בגין הפסדים להעברה בסך‬
‫של כ‪ 19-‬מליון ש"ח‪ ,‬בהיעדר צפי לניצולו בעתיד הנראה לעין‪.‬‬
‫מידע נוסף בנושא מיסוי החברה וחברות הבנות נכלל בזאת על דרך של הפניה‪ ,‬ראה ביאור‬
‫מספר ‪ 19‬לדוחות הכספיים של החברה לשנה שנסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪,2006‬‬
‫הנכללים בדוח תקופתי זה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 4.14‬איכות הסביבה‬
‫‪ 4.14.1‬אתר חיפה ‪-‬‬
‫למיטב ידיעת הקבוצה האתר עומד בדרישות רשויות איכות הסביבה הן לעניין שפכים והן‬
‫לעניין פליטות חומרים על ידי ארובות‪.‬‬
‫‪ 4.14.2‬אתר "עכו" ‪-‬‬
‫מפעל הקבוצה הבת באיזור התעשייה בקרית‪-‬ביאליק אינו עומד‪ ,‬לטענת רשויות איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬בדרישות איכות הסביבה‪ .‬לפרטים בדבר ההליכים המשפטיים המתנהלים בנושא‬
‫ ראה סעיף ‪ 4.18‬להלן‪.‬‬‫על פי דרישת הרשויות בוצעה הפרדה בתשתית הביוב במפעל‪ ,‬על מנת להפריד בין זרם‬
‫מלוח למתוק‪ .‬כמו כן נדרש המפעל להתקין ציוד לטיפול בזרם המלוח ובזרם המתוק )בנוסף‬
‫לציוד שכבר הותקן( בנפרד תוך הזרמת השפכים‪ ,‬לפי סוגיהם‪ ,‬למתקני טיפול בשפכים‬
‫ולמועצה האזורית מטה אשר )מאגר כפר מסריק(‪.‬‬
‫הקבוצה מעריכה‪ ,‬כי עלות ביצוע ההשקעות הנדרשות בתשתיות על מנת להתאימן‬
‫לדרישות איכות הסביבה‪ ,‬תעמוד על כ‪ 2 -‬מיליון ש"ח וביצוען יסתיים עד לסוף שנת ‪.2007‬‬
‫תוספת העלות השוטפת לתפעול התשתיות תעמוד על כ‪ 1.3 -‬מיליון ש"ח לשנה‪.‬‬
‫הקבוצה סבורה כי העלות הנדרשת לביצוע ההשקעות כאמור צריכה להיות מוטלת על‬
‫משכיר המקרקעין‪ ,‬מכוח ההסכמים שנכרתו עם החברה הבת ופנייה בנושא זה הועברה‬
‫למשכיר‪ ,‬אשר מתכחש לחובתו זו ומחלוקת זו הועברה להכרעה בבוררות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתאום‬
‫עם המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬מבצעת הקבוצה את ההשקעות הנדרשות למרות המחלוקת‬
‫עם המשכיר‪.‬‬
‫‪ 4.14.3‬אתר ציפורית ‪-‬‬
‫למיטב ידיעת הקבוצה‪ ,‬האתר עומד בדרישות רשויות איכות הסביבה הן לעניין שפכים והן‬
‫לעניין פליטות חומרים על ידי ארובות‪.‬‬
‫‪ 4.15‬מגבלות ופיקוח על פעילות הקבוצה‬
‫‪ 4.15.1‬מפעלי השמנים באתר חיפה ואתר עכו ‪-‬‬
‫• המפעלים בעלי הסמכה של מכון התקנים הישראלי ובעלי תקן ‪.ISO-9002:2000‬‬
‫• המפעלים בעלי היתר לסימון המוצרים הניתן על‪-‬ידי משרד הבריאות‪.‬‬
‫• למפעלים יש רישיון יצרן של משרד הבריאות‪.‬‬
‫• למפעלים יש היתר רעלים מהמשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫• למפעלים יש היתר ייצור‪ ,‬שיווק וסחר במוצרי מספוא של משרד החקלאות‪.‬‬
‫• המפעלים הינם ספק מאושר של צה"ל‪.‬‬
‫• למפעלים יש רישיון עסק‪.‬‬
‫מערך אבטחת האיכות של הקבוצה במפעלים כולל בדיקות של חומרי הגלם‪ ,‬תהליך הייצור‬
‫והמוצר המוגמר‪ ,‬אשר מתבצעות במעבדה בשטח המפעלים‪.‬‬
‫‪ 4.15.2‬מפעל זיתא לייצור שמן זית באתר ציפורית –‬
‫• למפעל יש רישיון עסק ויש רשיון יצרן ממשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ 4.16‬הסכמים מהותיים‬
‫‪ 4.16.1‬הסכם השכרת מקרקעין להנקל – סוד בע"מ ‪-‬‬
‫על‪-‬פי הסכם שכירות שנחתם ביום ‪ 21‬במאי ‪) 1996‬בתוקף מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,(1996‬כפי‬
‫שעודכן בתוספות להסכם שהאחרונה שבהן הינה מחודש נובמבר ‪ ,2005‬החברה משכירה‬
‫להנקל‪-‬סוד שטח של ‪ 32,417‬מ"ר באתר מפעל החברה בחוף שמן בחיפה )להלן בסעיף‬
‫זה‪" :‬הסכם השכירות"(‪ .‬שטח זה מחולק ל ‪ 3 -‬חטיבות של שטחים במפעל החברה‪,‬‬
‫הקרויים שטח א' )בשטח של ‪ 29,000‬מ"ר‪ ,‬מתוכו ‪ 16,916‬מ"ר מבנה(‪ ,‬שטח ב' )בשטח של‬
‫‪ 870‬מ"ר(‪ ,‬שטח ג' )בשטח של ‪ 1,972‬מ"ר ‪ -‬מבנה( ושטח ד' )בשטח של ‪ 575‬מ"ר ‪-‬‬
‫משרדים(‪.‬‬
‫דמי השכירות המשולמים אחת לרבעון מראש על‪-‬ידי הנקל‪-‬סוד לחברה הינם בסך של כ –‬
‫‪ 3.3‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬
‫תקופת השכירות המקורית הינה עד לסוף שנת ‪ 2007‬בתום התקופה המקורית כל צד יהיה‬
‫זכאי לבטל את ההסכם בהודעה מראש של לפחות ‪ 36‬חודשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במקרה של מכירת‬
‫המקרקעין על ידי שמן‪ ,‬תהא שמן זכאית לבטל את ההסכם בהודעה של ‪ 24‬חודשים מראש‪,‬‬
‫שיספרו החל מאחד מהתאריכים שלהלן ‪ 30‬באפריל‪ 31 ,‬באוגוסט או ‪ 31‬בדצמבר‪ ,‬שהינו‬
‫התאריך הסמוך ביותר למועד מתן ההודעה‪.‬‬
‫‪ 4.16.2‬הסכם ניהול עם קוראלון בע"מ ‪-‬‬
‫ביום ‪ 31‬במרץ ‪ 1998‬נערך ונחתם בין החברה ובין קוראלון בע"מ‪ ,‬בעלת השליטה בחברה‪,‬‬
‫הסכם למתן שירותי ניהול ויזמות תמורת עמלה קבועה )להלן‪" -‬הסכם הניהול"(‪ .‬תקופת‬
‫ההתקשרות בהסכם הניהול הייתה לשנת ‪ ,1998‬כאשר נקבע כי עם תום תקופת‬
‫ההתקשרות תוארך מאליה התקשרות הצדדים לפי הסכם הניהול למשך תקופה נוספת של‬
‫‪ 12‬חודשים‪ ,‬ובלבד שלא הודיע אחד הצדדים למשנהו בכתב עד ‪ 60‬ימים לפני תום התקופה‬
‫על רצונו שלא להאריך את תקופת ההתקשרות‪ .‬החברה רשאית להביא לסיומו של הסכם‬
‫הניהול לפי שיקול דעתה וזאת ע"י מתן הודעה מוקדמת של ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫על פי הסכם הניהול‪ ,‬מעמידה קוראלון באופן שוטף וקבוע לרשות החברה שירותי ניהול‪,‬‬
‫ייעוץ ויזמות‪ ,‬לרבות שירותי ניהול באמצעות יו"ר דירקטוריון פעיל מטעם קוראלון‪ .‬תמורת‬
‫שירותי הניהול והייזום האמורים משלמת החברה לקוראלון מדי שנה תשלום שנתי בסך‬
‫השווה ל‪) 0.5% -‬חצי אחוז( ממחזור המכירות השנתי של החברה )המוגדר כמחזור‬
‫המכירות של החברה בשנת המס שהסתיימה עובר ליום התשלום‪ ,‬וזאת לרבות מכירות‬
‫לייצוא ובניכוי מס ערך מוסף‪ ,‬מיסים עקיפים‪ ,‬הטלי חובה המוטלים על מוצרי החברה ו‪/‬או על‬
‫מכירתם והנחות(‪ .‬התשלום בגין התמורה מתבצע בשני תשלומים חצי שנתיים‪ ,‬בסמוך ליום‬
‫‪ 1‬ביולי וליום ‪ 31‬בדצמבר של כל שנה קלנדרית‪ .‬הסכם הניהול אושר באסיפה כללית שלא‬
‫מן המניין של בעלי המניות של החברה ביום ‪ 5‬במאי ‪ 1998‬בהתאם לתקנות ניירות ערך‬
‫)הגבלות בעניין ניגוד עניינים בין חברה רשומה לבין בעל שליטה בה(‪ ,‬התשנ"ד‪.1994-‬‬
‫ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 1999‬החליט דירקטוריון החברה לאחר שהתקבל על כך אישור של ועדת‬
‫הביקורת של החברה לאשר את התקשרות החברה עם קוראלון בע"מ לתיקון הסכם הניהול‬
‫באופן שהגדרת מחזור המכירות השנתי של החברה תכלול גם את חלקה של החברה‬
‫במכירות החברות הבנות אשר מחזור המכירות שלהן אינו מאוחד בדוחות הכספיים של‬
‫החברה‪ .‬חלקה של החברה במחזור המכירות של החברות הבנות הללו יחושב לצורך הסכם‬
‫‪38‬‬
‫הניהול לפי חלקה של החברה בהחזקות בחברות הבנות‪ ,‬לפי הענין‪ .‬ביום ‪ 23‬בינואר ‪2000‬‬
‫אישרה האסיפה הכללית של החברה את התוספת להסכם הניהול ברוב מיוחד כנדרש על‬
‫פי תקנות ניירות ערך )הגבלות בעניין ניגוד עניינים בין חברה רשומה לבין בעל שליטה בה(‪,‬‬
‫התשנ"ד‪.1994-‬‬
‫‪ 4.16.3‬הסכם השכירות בין חברה בת של החברה למילגד בע"מ ‪-‬‬
‫ביום ‪ 1‬ביולי ‪ 2000‬הושלמה העיסקה לרכישת נכסי מילומור ממילגד בע"מ ונכנס לתוקפו‬
‫הסכם שכירות שבמסגרתו שוכרת חברה בת בבעלות מלאה של החברה את המקרקעין‬
‫בהם מופעל מפעל מילומור באזור התעשייה בקרית‪-‬ביאליק‪ .‬הסכם השכירות הינו לתקופה‬
‫של ‪ 10‬שנים תמורת סך כולל של ‪ 5‬מיליון דולר לכל תקופת השכירות כאשר דמי השכירות‬
‫צמודים למדד האמריקאי החל מהתשלום בגין השנה השישית‪ .‬לחברה הבת אופציה‬
‫להמשיך ולשכור את המקרקעין לאחר תום תקופת השכירות ל‪ 6-‬שנים נוספות תמורת דמי‬
‫שכירות שיוסכמו בין הצדדים ובהעדר הסכמה ייקבעו דמי השכירות ע"י שמאי מוסכם‪ .‬על‬
‫החברה להודיע על מימוש האופציה כאמור לא יאוחר מ‪ 12-‬חודשים לפני תום תקופת‬
‫השכירות‪.‬‬
‫‪ 4.16.4‬הסכם שכירות עם ס‪.‬מ‪.‬א ‪-‬‬
‫ביום ‪ 5‬באוקטובר ‪ 2000‬נחתם הסכם שכירות בין החברה לבין ס‪.‬מ‪.‬א שירותי הובלה בע"מ‬
‫)להלן‪" :‬סמא"(‪ .‬על פי הסכם השכירות‪ ,‬סמא שוכרת מהחברה שטח של כ‪ 10 -‬דונם שנמצא‬
‫באתר החברה בחיפה‪ ,‬לצורך שימוש לצרכי חניה‪ ,‬אחזקה‪ ,‬טיפולים ותיקונים בכלי הרכב‬
‫המופעלים על ידי סמא‪ .‬תקופת השכירות במקורה הייתה ל ‪ 5‬שנים והוסכם על הארכתה עד‬
‫לתום ‪ ,2006‬בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של כ‪ 45 -‬אלפי ש"ח מידי חודש‪.‬‬
‫דמי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן‪ ,‬החל מהמדד הידוע במועד תחילת תקופת‬
‫השכירות ועד למדד הידוע במועד ביצוע כל תשלום‪ .‬כמו כן‪ ,‬סמא משלמת לחברה תשלומים‬
‫נוספים בגין ארנונה ותשלומים הנובעים מהתפעול השוטף של המושכר‪ .‬הסכם השכירות עם‬
‫ס‪.‬מ‪.‬א הסתיים‪ .‬נכון ליום פרסום הדוחות טרם נמצא שוכר חליפי‪.‬‬
‫‪ 4.16.5‬הסכם שכירות של י‪.‬ט‪.‬ב תעשיות מזון בע"מ )לשעבר "זיתא"(‬
‫ביום ‪ 11‬במרץ ‪ 2002‬נחתם הסכם שכירות בין י‪.‬ט‪.‬ב תעשיות מזון בע"מ )לשעבר זיתא‬
‫תעשיות שמן זית )‪ (1999‬בע"מ )להלן‪" :‬י‪.‬ט‪.‬ב‪ .(".‬לבין וילאר נכסים )‪ (1985‬בע"מ‬
‫)להלן‪":‬וילאר"(‪ .‬על פי הסכם השכירות‪ ,‬י‪.‬ט‪.‬ב‪ .‬שוכרת מוילאר שטח של כ‪ 2000 -‬מ"ר‬
‫שנמצא באזור תעשיה ציפורי‪ ,‬למטרת ייצור‪ ,‬אחסון‪ ,‬שיווק‪ ,‬מכירה‪ ,‬תכנון וביצוע מוצרים‪.‬‬
‫תקופת השכירות במקורה הייתה ל ‪ 7‬שנים‪ ,‬בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך‬
‫של כ‪ 43 -‬אלפי ש"ח מידי חודש‪ .‬דמי השכירות צמודים למדד המחירים לצרכן‪ ,‬החל מהמדד‬
‫שפורסם ביום ‪ 15/06/01‬ועד למדד הידוע במועד ביצוע כל תשלום‪ .‬על פי הסכם השכירות‬
‫הפקידה י‪.‬ט‪.‬ב‪ .‬ערבות בידי וילאר בסך של ‪ 614‬אלפי ‪.₪‬‬
‫‪ 4.17‬הסכמי שיתוף פעולה‬
‫‪ 4.17.1‬הסכם בין הקבוצה לבין תנובה ‪ -‬הפצת מרגרינה –‬
‫בחודש יוני ‪ 2004‬התקשרה הקבוצה עם תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית‬
‫בישראל בע"מ )להלן‪" :‬תנובה"( בהסכם להפצת מוצרי המרגרינה של הקבוצה‪ .‬על פי‬
‫ההסכם‪ ,‬תנובה תספק שירותי הפצה לוגיסטיים בלבד למוצרים‪.‬‬
‫ההסכם קובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי הקבוצה ותנובה יגבשו‪ ,‬אחת לשנה‪ ,‬תוכנית הזמנת מוצרים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫תכנית זו תעודכן במידת הצורך במהלך השנה‪ .‬הקבוצה תספק לתנובה מוצרים בהתאם‬
‫להזמנות‪ ,‬ותנובה תפיץ את המוצרים ללקוחות הקבוצה וללקוחות תנובה )למעט מוצרים‬
‫למגזר התעשייתי(‪ .‬שיווק המוצרים וקידום המכירות הם באחריות הקבוצה ועל חשבונה‪.‬‬
‫מחיר המכירה ייקבע ע"י הקבוצה ויפורט במחירון‪ .‬בתמורה להפצה‪ ,‬תנובה תהיה זכאית‬
‫לעמלת הפצה שתחושב באחוזים ממחיר המחירון‪ ,‬כפי שנקבע בהסכם ובהתאם לסכומי‬
‫המכירות‪.‬‬
‫תוקפו של ההסכם המקורי נקבע ל ‪ 12 -‬חודשים‪ .‬ההסכם מתחדש אוטומטית לתקופות של‬
‫‪ 12‬חודשים‪ ,‬אלא אם יודיע מי מצדדי ההסכם על אי רצונו בחידוש‪.‬‬
‫‪ 4.18‬הליכים משפטיים‬
‫‪ 4.18.1‬תביעות שונות הקשורות לנחל הקישון ‪-‬‬
‫החברה הנה צד שלישי בתביעות שונות הקשורות לנזקי הזיהום בנחל הקישון‪ ,‬והנדונות‬
‫בבית המשפט המחוזי בחיפה‪ .‬התביעות הוגשו בין השנים ‪ 2000‬ועד ‪.2005‬‬
‫לדעת יועציה המשפטיים של החברה‪ ,‬לחברה טענות הגנה טובות כנגד הטענה שמפעלה‬
‫היווה מקור לזיהום נחל הקישון‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהתבסס על מיקומו הפיזי של מפעל‬
‫החברה‪ ,‬המרוחק למעלה מקילומטר משפך נחל הקישון‪ .‬לפיכך‪ ,‬החברה פעלה ופועלת על‬
‫מנת להביא למחיקת הודעות צד שלישי אשר הוגשו כנגדה‪ .‬לאחרונה אף ניתנה הסכמת‬
‫הצדדים המודיעים למחיקה בהסכמה של ההודעות נגד החברה‪ ,‬בתביעת נזקי הרכוש‬
‫)השישית( המוזכרת לעיל‪ .‬לעניין תביעות נזקי הגוף )התביעה הראשונה עד הרביעית(‬
‫המוזכרות לעיל‪ ,‬הועלתה על ידי צדדים שונים הטענה לפיה פעילויות החיילים נערכו גם‬
‫בחוף שמן בחיפה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין סיכוי ממשי‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬להשגת הסכמת המודיעות לצדדים‬
‫שלישיים למחיקת ההודעה כנגד החברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לחברה עדיין קיימות טענות הגנה טובות‬
‫כנגד הטענה שמפעלה היווה מקור לזיהום‪.‬‬
‫‪ 4.18.2‬תביעת נחל נעמן ‪-‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2004‬הגיש המשרד לאיכות הסביבה כתב אישום כנגד החברה הבת‬
‫מילומור ומספר מפעלים נוספים בסביבתו של מפעל מילומור בטענה לזיהום נחל נעמן‪,‬‬
‫הזרמת תמלחות והשלכת פסולת‪ .‬התביעה הוגשה כנגד מילומור ונגד מנהל בכיר ממפעל‬
‫מילומור‪.‬‬
‫החברה הגיע להסדר טיעון לפיו הוטל על החברה קנס של ‪ 150‬אלפי ש"ח‪ .‬וכן קנס תלוי של‬
‫‪ 300‬אלפי ‪ ₪‬במידה ותחזור על העבירה בשלוש השנים הקרובות‪.‬‬
‫החל מיום ‪ 30‬בספטמבר ‪ ,2005‬רובץ על החברה צו איסור הזרמת שפכים לנעמן‪ ,‬הפרת‬
‫הצו מהווה עבירה פלילית‪.‬‬
‫‪ 4.18.3‬תביעות עובדים לשעבר ‪-‬‬
‫‪ 4.18.3.1‬עובד לשעבר של החברה הגיש תביעה כנגדה בחודש מאי ‪ 2005‬על‬
‫סך של ‪ 1.2‬מיליון ‪ ₪‬בתוספת פיצויי הלנה שגובהם לא כומת‬
‫בתביעה‪ .‬התביעה נוגעת לתקופה שבין השנים ‪ 1986-1996‬בה‬
‫שימש העובד כנהג משאית שהובילה שמנים עבור החברה‪ ,‬ועשה כן‬
‫תמורת חשבונית‪ .‬כך עשה העובד עד שנת ‪ 1996‬בה הפך להיות‬
‫עובד שכיר בחברה‪.‬בחודש ינואר ‪ 2005‬הסתיימו יחסי עובד מעביד בין‬
‫הצדדים עקב פיטורי העובד‪ .‬העובד טוען כי בשנים ‪ 1986-1996‬היה‬
‫‪40‬‬
‫‪4.18.3.2‬‬
‫עובד החברה וכי הוא זכאי לפיצויי פיטורין בגין תקופה זו‪ .‬עוד טוען‬
‫העובד כי הוא זכאי להפרשי פיצויי פיטורין ולהפרש בגין תשלום‬
‫הודעה מוקדמת שכן השכר הקובע לטענתו לחישוב שני הרכיבים הנ"ל‬
‫צריך לכלול עמלות בגין מכירות אותן קיבל‪ .‬החברה הגישה כתב הגנה‬
‫בו טענה כי יש לדחות את טענות העובד שכן העובד לא היה במהלך‬
‫השנים ‪ 1986-1996‬עובד החברה אלא ניהל עסק עצמאי במסגרתו‬
‫נתן שירותים לחברה‪ .‬וכן לנוכח העובדה שהפרמיות אותן קיבל העובד‬
‫מהוות תוספת ולכן אינן חלק מהשכר לפיצויי פיטורין‪ .‬לא ניתן בשלב‬
‫מקדמי זה להעריך את סיכויי התביעה‪.‬‬
‫בחודש ספטמבר ואוקטובר ‪ 2006‬הוגשו שתי תביעות על ידי עובד‬
‫לשעבר של החברה‪ .‬הראשונה בגין פיצויי פיטורין‪ ,‬החזר הוצאות‪,‬‬
‫פדיון חופשה ופיצוי על נזקים בסכום של כ‪ 365-‬אלפי ש"ח‪ .‬השנייה‪,‬‬
‫בגין "לשון הרע" בסך ‪ 250‬אלפי ש"ח כנגד החברה ומנכ"ל החברה‪.‬‬
‫להערכת יועציה המשפטיים של החברה סיכויי התביעות להתקבל‬
‫במלואן נמוכים ולכל היותר יפסקו סכומים נמוכים משמעותית‬
‫מהסכומים שנתבעו ולפיכך לא נערכה הפרשה בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪ 4.19‬יעדים ואסטרטגיה עסקית‬
‫הקבוצה נוהגת לבחון את תוכניותיה האסטרטגיות מעת לעת ולעדכן את יעדיה בהתאם‬
‫להתפתחויות שחלות בקרב צרכניה‪ ,‬למפת התחרות‪ ,‬לסביבה הקמעונאית ולהשפעות‬
‫מאקרו כלכליות‪.‬‬
‫האסטרטגיה של הקבוצה‪ ,‬בתחום האגרו–מזון ובתחום המזון מתבססת על פיתוח תשתיות‬
‫מתקדמות לצורך יצירת והספקת הביקושים למוצריה‪.‬‬
‫העקרונות המרכזיים של האסטרטגיה בה נוקטת הקבוצה הם כמפורט‪:‬‬
‫•‬
‫מיצוב וחיזוק הנכסים המותגיים והשיווקיים;‬
‫•‬
‫ניהול מתקדם של שרשרת האספקה;‬
‫•‬
‫בפן הביקוש ‪ -‬שימת דגש מיוחד על דרישות הלקוחות מבחינת ניהול המותג‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫מכירות ופיתוח מוצרים חדשים;‬
‫•‬
‫בפן ההיצע ‪ -‬ייעול תהליכי הרכש‪ ,‬הייצור‪ ,‬הלוגיסטיקה וההפצה‪.‬‬
‫•‬
‫מספרים קטלוגים – הקבוצה פעלה במהלך ‪ 2006‬לצמצום מספר מק"טי המכירה‪,‬‬
‫מתוך כוונה להביא להתייעלות ולחיסכון‪.‬‬
‫בתחום האגרו‪-‬מזון‪ ,‬לקבוצה אסטרטגיה שמאפייניה הייחודיים הם‪:‬‬
‫•‬
‫אסטרטגיה שיווקית שמטרתה שימור ופיתוח קשרים עם הלקוחות התעשייתיים‪,‬‬
‫תוך שמירה על נאמנותם;‬
‫•‬
‫הובלת תחום השמנים התעשייתיים והכוספאות‪.‬‬
‫•‬
‫שילוב פעילויות סינרגטיות בפעילותה הקיימת של הקבוצה‪ ,‬לשם גידול והרחבת‬
‫היקף פעילותה‪.‬‬
‫בתחום המזון‪ ,‬לקבוצה אסטרטגיה שמאפייניה הייחודיים הם‪:‬‬
‫•‬
‫יצירת קונספט מבודל וייחודי לתוצרי חטיבת המזון;‬
‫•‬
‫גיבוש פורטפוליו מוצרים;‬
‫•‬
‫שילוב פעילויות סינרגטיות בפעילותה הקיימת של הקבוצה‪ ,‬לשם גידול והרחבת‬
‫היקף פעילותה‪.‬‬
‫שינוי הקונספט הניהולי כפי שנערך בקבוצה‪ ,‬דורש יצירת אבחנה בין יצירת הביקושים לבין‬
‫‪41‬‬
‫הספקתם‪ ,‬כאשר הקשר בין התחומים מבוצע על ידי ההנהלה המשותפת‪.‬‬
‫בנוסף פועלת הנהלת הקבוצה למימוש נכסי הנדל"ן אשר בבעלותה ומהווים מפתח לארגון‬
‫החוב של הקבוצה וכתוצאה מכך הפחתה משמעותית של הוצאות המימון של הקבוצה‪.‬‬
‫היעדים האמורים לעיל הינם צופים פני עתיד‪ .‬יעדים ואסטרטגיות אלו הם בבחינת חזון ויעד‪,‬‬
‫המבוסס במידה מהותית על ציפיות והערכות לגבי התפתחויות כלכליות )ענפיות וכלליות(‪,‬‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬מדיניות ואחרות‪ ,‬ועל השתלבותן אלה באלה‪ .‬שינוי בגורמים‬
‫המצוינים לעיל‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬כמו גם שינויים עולמיים בתחום פעילותה של הקבוצה‬
‫ושינויים הקשורים למקום פעילותה של הקבוצה‪ ,‬עלולים לגרום לאי התממשות היעדים‬
‫הנ"ל‪ .‬לאור העובדה‪ ,‬כי התממשות התפתחויות אלו תלויה בגורמים רבים אשר מעצם טיבם‬
‫אינם בשליטת הקבוצה‪ ,‬אין לקבוצה כל ודאות לגבי יכולתה לממש את החזון ולהשיג את‬
‫היעדים שהקבוצה הציבה בפני עצמה‪.‬‬
‫‪ 4.20‬צפי להתפתחות בשנה הקרובה‬
‫הקבוצה מתעתדת בשנה הקרובה‪ ,‬להגיע להסדר חוב עם הבנקים הנושים בחברה‪ ,‬שהינו‬
‫המפתח והבסיס להמשך פעילותה התקינה של הקבוצה‪ .‬במסגרת מהלך העסקים הרגיל‪,‬‬
‫לממש את נכסי הנדל"ן שבבעלותה‪ .‬מימוש נכסי הנדל"ן מהווה מפתח לארגון החוב‬
‫למערכת הבנקאית של הקבוצה ובכך ליצור תשתית להבראת הקבוצה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי מידע זה הינו בבחינת מידע צופה פני עתיד‪ ,‬ומתבסס על תחזיות תכניות העבודה‬
‫של הקבוצה‪ .‬המידע עשוי שלא להתממש במידה והקבוצה תמצא כי אין כדאיות בביצוע‬
‫רכישות כאמור או באם רכישות כאמור לא תתאפשרנה בשל גורמים סביבתיים או פנימיים‬
‫בקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.21‬מידע בדבר שינוי חריג בעסקי התאגיד‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ 4.22‬מידע כספי לגבי מגזרים גיאוגרפיים‬
‫הקבוצה מוכרת את מרבית תוצריה ושירותיה בכל תחומי הפעילות בשוק הישראלי ‪-‬‬
‫המקומי‪.‬‬
‫‪ 4.23‬דיון בגורמי סיכון‬
‫קיימים מספר גורמי סיכון הנובעים מהסביבה הכללית בה פועלת הקבוצה‪ ,‬מהענף בו היא‬
‫פועלת‪ ,‬ומהמאפיינים הייחודיים שבפעילותה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 4.23.1‬גורמי סיכון מקרו ‪ -‬כלכליים‬
‫‪ 4.23.1.1‬האטה כלכלית‬
‫אי ודאות כלכלית בשוק העולמי ובשוק הישראלי ‪ -‬ההאטה הכלכלית בשוק העולמי וכן בשוק‬
‫הישראלי עשויה להביא לירידה בצריכה הפרטית ועקב כך לירידה במכירות הקבוצה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בתנאים של אי ודאות כלכלית קיימת נטייה גוברת של הצרכנים לצרוך מותגים פרטיים‬
‫ומותגים זולים אחרים על פני מוצרים ממותגים‪ ,‬נטייה שעלולה להביא לפגיעה במכירות של‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.23.1.2‬חשיפה לשינויים בשערי חליפין‬
‫הקבוצה חשופה לסיכונים בגין שינויים בשערי החליפין‪ ,‬מכיוון שמרבית רכישות חומרי הגלם‬
‫‪42‬‬
‫)לרבות סחורות ‪ (Commodities‬מבוצעות במטבעות זרים )בעיקר דולר(‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקבוצה‬
‫נכסים צמודים לדולר‪ ,‬בעיקר חובות לקוחות‪ .‬שינוי בשערי החליפין של הדולר ביחס לשקל‬
‫עלול לגרום לשחיקת רווחיות הקבוצה ותזרים המזומנים שלה‪ .‬פיחות של השקל ביחס‬
‫למטבעות החוץ הרלבנטיים לקבוצה עלול להביא לשחיקת הרווחיות של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.23.1.3‬חשיפה לשינוי שיעורי הריבית‬
‫חלק מהתחייבויות הקבוצה נושאות ריבית בשעורים משתנים‪ .‬עליית שעורי הריבית יכולות‬
‫להביא לעלייה בהוצאות המימון ולהרעה מסוימת בתוצאות הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.23.1.4‬סיכונים פוליטיים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫במדינות דרום אמריקה‪ .‬פעילות הייבוא ממדינות דרום אמריקה חשופה לסיכונים הנובעים‬
‫מרגישות המשטרים לשינויים פוליטיים ומדיניים העלולים להשפיע על המצב הכלכלי‬
‫במדינות אלו‪ ,‬לרבות‪ :‬שינויים בשערי החליפין של המטבעות המקומיים ביחס לדולר או‬
‫לאירו; חוסר יציבות כלכלית פיסקלית ומוניטרית ושינויים תכופים בחקיקה כלכלית; שיעורי‬
‫אינפלציה וריבית גבוהים יחסית בחלק מן המדינות‪.‬‬
‫‪ 4.23.2‬גורמי סיכון ענפיים‬
‫‪ 4.23.2.1‬חשיפה לתנודות מחירי חומרי גלם בשווקי סחורות ‪Commodities‬‬
‫חומרי הגלם מהווים רכיב מהותי בתשומות הייצור של מוצרי הקבוצה‪ .‬הגורם הראשון הינו‬
‫התנודתיות בעלות חומרי הגלם העיקרי ‪ -‬פולי הסויה‪ .‬קיימת קורלציה גבוהה בין מחירי‬
‫חומר הגלם העיקרי – פולי הסויה – ומחירי התוצרים בהיותם כולם נסחרים בבורסה בשיקגו‬
‫כאמור‪ .‬למרות זאת התרומה ממיצוי ) ‪ (CRUSH MARGIN‬אף היא נסחרת בבורסה‬
‫ומושפעת מהשפעות והתפתחויות עולמיות רבות ומגוונות עליהם אין לקבוצה שליטה‪.‬‬
‫התפתחות רווח המיצוי בבורסה משפיעה ומהווה סיכון ]וסיכוי[ לרווחיות ממיצוי ולתוצאות‬
‫העיסקיות‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.2‬מכסי מגן היטל בטחה המוטל על יבוא שמנים וכוספה‬
‫חסמי הכניסה לענף השמנים והכוספה בשוק המקומי הנם נמוכים‪ ,‬שכן הניסיון להגן על‬
‫תעשיית השמנים המקומית באמצעות הטלת מכסי מגן ‪ -‬היטלי בטחה‪ ,‬אינו אפקטיבי‪ .‬ירידה‬
‫או ביטול של מכסי המגן )הנמוכים ממילא(‪ ,‬עלול לגרום לייבוא מתחרה נוסף‪ ,‬ובכך להגברת‬
‫התחרות בענף ולהורדת מחירי התוצרים‪ .‬הורדת מחירי התוצרים עלולה להוביל להשפעה‬
‫שלילית על התוצאות העסקיות של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.3‬אשראי ללקוחות )לרבות מפיצים(‬
‫מכירות הקבוצה ללקוחותיה )לרבות למפיצים(‪ ,‬בישראל ומחוץ לישראל‪ ,‬מתבצעות ברובן‬
‫באשראי לקוחות כמקובל בשוק‪ .‬מרביתו של האשראי מבוטח בביטוח אשראי )הכולל‬
‫השתתפות עצמית( ובביטחונות שונים ויתרת האשראי שאינה מכוסה בביטחונות נתונה‬
‫בסיכון‪ ,‬במיוחד בתקופות מיתון‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפיזור הרב של לקוחות הקבוצה מקטין סיכון זה‪.‬‬
‫חלקו של אשראי ללקוחות השוק הקמעונאי המאורגן‪ ,‬המתרכז במספר מצומצם של לקוחות‬
‫וחלקו של האשראי למספר לקוחות מצומצם שהם מכוני תערובת גדולים אינו מבוטח‪ .‬היקף‬
‫המכירות של הקבוצה ללקוחות אלו הוא גדול‪ ,‬ולפיכך אי פירעון אשראי זה ע"י מי‬
‫מהלקוחות האמורים עלול לפגוע באופן מהותי בתזרים המזומנים של הקבוצה ובתוצאותיה‬
‫העסקיות‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 4.23.2.4‬פגם באיכות חומרי גלם )פולים(‬
‫עסקי הקבוצה חשופים לפגיעה במקרה של פגם באיכות חומרי הגלם המשמשים לייצור‬
‫מוצריה או באיכות מוצרים המיוצרים על ידה‪ ,‬לרבות עקב חשש למחלות או לנזקים‬
‫בריאותיים אחרים‪ .‬פגם באיכות חומרי הגלם עלול לאלץ את הקבוצה לצמצם את היקף‬
‫פעילותה‪ ,‬או להתאים את מחירי התוצרים וייעודם לאיכות הירודה של חומרי הגלם כאמור‪,‬‬
‫ובכך להביא לפגיעה בתוצאותיה העסקיות‪ .‬בכדי להקטין את החשיפה‪ ,‬הקבוצה מקפידה‬
‫להציב נציג מטעמה במרבית העמסות אוניות בדרום אמריקה בנוסף להשגחה ובדיקות‬
‫הנעשות ע"י חברות השגחה בינלאומיות בעת העמסת האוניות‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.5‬חומרי גלם חקלאיים‬
‫עיקר חומרי הגלם של הקבוצה הינם מוצרים חקלאיים‪ ,‬שמחירם וזמינותם מושפעים‬
‫מגורמים רבים כגון תנאי מזג אוויר‪ ,‬בצורת ועוד‪ .‬תנודות במחירי חומרי הגלם או בעייתיות‬
‫בזמינותם עלולים לפגוע ברווחיות הקבוצה או במכירותיה‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.6‬כשרות‬
‫הקבוצה נדרשת לעמוד בתנאי כשרות‪ .‬בעבר חלו שינויים בספקי הכשרות של הקבוצה‪,‬‬
‫אשר פגמו במכירותיה‪ .‬שינויים עתידיים בדרישות הכשרות או בספקי הכשרות‪ ,‬עלולים‬
‫לגרום לפגיעה במכירות הקבוצה ובתוצאותיה העסקיות‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.7‬מותגים פרטיים‬
‫המשך חדירת המותגים הפרטיים לרשתות השיווק הקמעונאיות עלול להוות איום על נתחי‬
‫השוק של הקבוצה בקטגוריות המוצרים שלה‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.8‬התפתחויות רגולטוריות‬
‫שינויי חקיקה או תקינה אחרים או נוספים בישראל ובעולם‪ ,‬ביחס למוצרים המיוצרים ע"י‬
‫הקבוצה‪ ,‬עלולים להשפיע על עלויות הייצור ועל הרווחיות של הקבוצה‪ .‬מדובר בשינויים‬
‫הנוגעים לשוק בכללותו‪ ,‬לתחומי הנדסת מזון‪ ,‬לתקינות המזון‪ ,‬לאיכות סביבה וכדומה‪.‬‬
‫שינויים מסוג זה‪ ,‬במידה ואכן יעוגנו בחקיקה‪ ,‬עלולים להשפיע הן על היצע המוצרים והן על‬
‫העלויות הכרוכות בייצורם‪ .‬העמסת עלויות אלה על הצרכנים עלולה להקטין את מחזורי‬
‫ההכנסות של הקבוצה‪ ,‬כתוצאה מעליית מחירים‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.9‬תביעות בגין מזון "לא בריא"‬
‫פרסומים שונים לגבי מזון שאינו בריאותי‪ ,‬לרבות מחקרים המגדירים את הסויה כמזון שאינו‬
‫בריא‪ ,‬עלולים להביא לפגיעה בתוצאותיה העסקיות של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.10‬מגפות עופות‬
‫מגפות בעלות הקף רחב הפוגעות בעופות מסוג שפעת העופות‪ ,‬קדחת ניו‪-‬קאסל ועוד‪ ,‬יש‬
‫בהם כדי לסכן את יציבות ענף הלול ובכך להביא לפגיעה מהותית בדרישה לכוספה ‪ .‬פגיעה‬
‫כזו עלולה להשפיע על התוצאות העסקיות של תחום האגרו‪-‬מזון‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.11‬שינויים בהרגלי הצריכה והיכולת לצפות שינויים‬
‫בשנים האחרונות קיימת מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה המתבטאת במעבר לצריכת מוצרי‬
‫בריאות וטבע‪ ,‬וכן מעבר למוצרים דיאטטיים וללא שומן מוקשה )טרנס(‪ .‬הקבוצה פועלת‬
‫להגדלת מגוון מוצריה‪ ,‬על מנת לספק את מגמות הצריכה המשתנות‪ .‬אי עמידה בביקושים‬
‫הגוברים למוצרי בריאות ומוצרים דיאטטיים‪ ,‬ביחס למתחרים או ביחס לביקושים הגוברים‪,‬‬
‫עלולה ליצור השפעה שלילית על היקף פעילותה של הקבוצה ביחס ליעדיה‪ .‬הצלחת‬
‫הקבוצה תלויה גם ביכולתה לצפות את הטעמים ואת הרגלי הצריכה של קהל צרכניה‪,‬‬
‫‪44‬‬
‫ולספק לקהל היעד מוצרים התואמים את העדפותיו‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬מגמות צריכה נתונים‬
‫לשינויים‪ ,‬וחוסר היכולת לצפות‪ ,‬לזהות או להגיב לשינויים אלה כראוי עלולים להביא לירידה‬
‫בביקושים למוצרי הקבוצה‪ ,‬וכתוצאה מכך להיות בעלי השפעה שלילית על היקף מחזורי‬
‫המכירות‪ ,‬התקבולים וההכנסות של הקבוצה‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.12‬תלות בצמיחת האוכלוסייה‬
‫יכולת הצמיחה של ענף השמנים מוגבלת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי קצב הצמיחה של האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ 4.23.2.13‬חבות אזרחית או פלילית בגין אי עמידה בחוקים ובתקנות בנושאי‬
‫סביבה‪ ,‬בריאות ובטיחות‬
‫הקבוצה עשויה לשאת בחבות אזרחית או פלילית משמעותית )ובכלל זאת קנסות גבוהים(‬
‫בגין חריגה או הפרה של חוקים ותקנות בתחומי איכות סביבה ובטיחות‪ .‬חוקי סביבה אחרים‬
‫קובעים אחריות לטיהור זיהום‪ ,‬ולכן עשויים לחשוף את הקבוצה להוצאות ניקוי וטיהור של‬
‫קרקע או מקווי מים‪ .‬פוליסות הביטוח של הקבוצה אינן מכסות זיהום סביבתי הדרגתי‪ ,‬אלא‬
‫אירועים תאונתיים בלבד‪ .‬בנוסף הקבוצה עשויה להיות מושא לתביעות הטוענות לנזק גוף‬
‫או נזק לרכוש עקב היחשפות לחומרים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ 4.23.3‬גורמי סיכון ייחודיים לחברה‬
‫‪ 4.23.3.1‬משאבי מימון למימון השקעות ופעילות שוטפת של הקבוצה‪.‬‬
‫לקבוצה תלות במערכת הבנקאית לצורך מימון השקעותיה ופעילותה השוטפת‪.‬בשל היחס‬
‫הנמוך של הון למאזן של הקבוצה )פחות מ‪ (1% -‬תלויה הקבוצה באופן מלא במימון‬
‫המוענק לה על ידי המערכת הבנקאית‪ .‬אי הגעה להסדר עם המערכת הבנקאית בדבר‬
‫ארגון חוב הקבוצה לבנקים‪ ,‬עלולה להעמיד בספק את המשך פעילותה של הקבוצה‪.‬‬
‫תיאור השפעת גורמי הסיכון השונים על פעילות הקבוצה‪ ,‬כוללת מידע צופה פני עתיד‪,‬‬
‫שהוא מידע בלתי וודאי‪ ,‬המבוסס על האינפורמציה הקיימת בקבוצה נכון ליום הגשת הדוח‪,‬‬
‫והכולל הערכות או כוונות של הקבוצה‪ .‬השפעת גורמי הסיכון השונים על תחומי פעילות‬
‫הקבוצה עשויה להיות שונה באופן מהותי מהתוצאות המשתמעות מהמידע שהובא לעיל‪.‬‬
‫בטבלה הבאה מוצגים גורמי הסיכון שתוארו לעיל על פי טיבם )סיכוני מקרו‪ ,‬סיכונים ענפיים‬
‫וסיכונים ייחודיים לקבוצה(‪ ,‬אשר דורגו‪ ,‬בהתאם להערכות הנהלת הקבוצה‪ ,‬על פי השפעתם‬
‫על עסקי הקבוצה בכללותה ‪ -‬השפעה גדולה‪ ,‬בינונית או קטנה‪:‬‬
‫‪45‬‬
‫מידת ההשפעה של גורם הסיכון על פעילות הקבוצה‬
‫בכללותה‬
‫השפעה גדולה‬
‫גורמי סיכון מקרו‪-‬כלכליים‬
‫האטה כלכלית בשוק העולמי‬
‫השפעה קטנה‬
‫השפעה בינונית‬
‫‪+‬‬
‫והישראלי‬
‫חשיפה לשינויים בשערי חליפין‬
‫‪+‬‬
‫חשיפה לשינוי שיעורי הריבית‬
‫‪+‬‬
‫סיכונים פוליטיים בין‪-‬לאומיים‬
‫גורמי סיכון ענפיים‬
‫תנודות מחירי חומרי גלם בשווקי‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫סחורות הקומודיטיס‬
‫היטל בטחה‬
‫‪+‬‬
‫אשראי ללקוחות‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫סיכון אשראי הנובע מעליית החמאס‬
‫לשלטון בשטחי הרשות הפלסטינאית‪.‬‬
‫פגם באיכות חומרי גלם )פולים(‬
‫‪+‬‬
‫חומרי גלם חקלאיים‬
‫‪+‬‬
‫כשרות‬
‫‪+‬‬
‫מותגים פרטיים‬
‫‪+‬‬
‫התפתחויות רגולטוריות‬
‫‪+‬‬
‫תביעות בגין מזון "לא בריא"‬
‫‪+‬‬
‫מגפות עופות‬
‫‪+‬‬
‫שינויים בהרגלי הצריכה והיכולת‬
‫‪+‬‬
‫לצפות שינויים‬
‫‪+‬‬
‫תלות בצמיחת האוכלוסייה‬
‫‪+‬‬
‫חבות אזרחית‪ /‬פלילית בגין אי עמידה‬
‫בחוק בנושאי סביבה‪/‬בריאות‪/‬בטיחות‬
‫גורמי סיכון ייחודיים לחברה‬
‫משאבי מימון למינוף פעילות הקבוצה‬
‫‪+‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ 29‬במרץ ‪ 2007‬שמן תעשיות בע"מ‬
‫נחתם על ידי‪:‬‬
‫מר ליאון‪ ,‬חיים פינק‪ ,‬יו"ר הדירקטוריון‬
‫מר יעקב לסקוב‪ ,‬מנכ"ל‬
‫‪47‬‬