‫דו"ח שלב א'‬ ‫מצב קיים ותובנות ראשונות‬ ‫ינואר ‪2015‬‬ ‫דו"ח שלב א'‬ ‫מצב קיים ותובנות ראשונות‬ ‫ינואר ‪2015‬‬ ‫עורך‪ :‬ד"ר אליק אדלר; חברי הצוות המשלב‪ :‬פרופ' שמאי אסיף‪,‬‬ ‫פרופ יובל כהן‪ ,‬פרופ' משנה מישל פורטמן‪ ,‬ד"ר עידן פורת‪,‬‬ ‫ד"ר יעל טף‪-‬סקר‪ ,‬אלון פרלמן‪ ,‬ברק כץ‪ ,‬תם דרור ואלעד שוחט;‬ ‫עוזרי מחקר‪ :‬אמרי בריקנר‪ ,‬אחיטוב כהן‪ ,‬דן רוס‪ ,‬ורינת ריזקוב‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪2‬‬ ‫צילום‪ :‬ישראל ברדוגו‬ ‫והחוֹ ף ‪ /‬יהודה עמיחי‬ ‫ַה ָ ּים ַ‬ ‫והחוֹ ף זֶ ה לְ יַ ד זֶ ה ָּת ִמיד‪ְ ׁ .‬שנֵ ֶיהם‬ ‫ַה ָ ּים ַ‬ ‫רוֹ צִ ים לִ לְ מוֹ ד לְ ַד ֵ ּבר‪ .‬לִ לְ מוֹ ד לוֹ ַמר‬ ‫ַרק ִמילָ ה ַא ַחת‪ַ .‬ה ָ ּים רוֹ צֶ ה לוֹ ַמר "חוֹ ף"‬ ‫וְ ַהחוֹ ף רוֹ צֶ ה לוֹ ַמר "יָ ם"‪ֵ .‬הם ִמ ְת ָק ְר ִבים‪,‬‬ ‫ׁ ְשנוֹ ת ִמילְ יוֹ נִ ים‪ֶ ,‬אל ַהדִּ יבּ וּר‪ֶ ,‬אל ֲא ִמ ַירת‬ ‫ֹאמר "חוֹ ף"‬ ‫ַה ּ ִמ ּ ָלה ָה ַא ַחת‪ְּ .‬כ ֶׁש ַה ָ ּים י ַ‬ ‫ֹאמר "יָ ם"‬ ‫וּכְ ׁ ֶש ַהחוֹ ף י ַ‬ ‫ָּתבוֹ א ְ ּגאוּלָ ה לָ עוֹ לָ ם‪,‬‬ ‫יַ ֲחזוֹ ר ָהעוֹ לָ ם לתוֹ הוּ‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה‬ ‫תקציר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק א ‪ -‬מבוא‬ ‫‪9‬‬ ‫א‪1 .‬‬ ‫א‪2.‬‬ ‫א‪3.‬‬ ‫א‪4.‬‬ ‫א‪5.‬‬ ‫א‪6.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הרקע להכנת התכנית‬ ‫ארגון ושלבי הכנת התכנית‬ ‫השיטה והעקרונות המנחים‬ ‫ההתקדמות בשלב א'‬ ‫כלי ממ"ג (מערכות מידע גאוגרפיות) לתכנון‪ ,‬לשיתוף ולניהול‬ ‫השלבים הבאים‬ ‫פרק ב ‪ -‬המאפיינים של המרחב הישראלי בים התיכון ‪ -‬תובנות ראשונות‬ ‫ב‪1 .‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫ב‪3.‬‬ ‫ב‪4.‬‬ ‫ב‪5.‬‬ ‫ב‪6.‬‬ ‫ב‪7.‬‬ ‫ב‪8.‬‬ ‫ב‪9.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫סביבה ימית רגישה ועתירת קונפליקטים‬ ‫סביבה ימית ענייה במידע ובידע‬ ‫ים בעל ייחוד גאולוגי וביולוגי ובעל ערכי מורשת נדירים‬ ‫ים אוליגוטרופי ומאוים עם משאבי דיג מוגבלים ‪ -‬הצורך בשמירה על הקיים‬ ‫הים ‪ -‬משאב עשיר ומתגלה של אוצרות אנרגיה‬ ‫הים כשער וכגשר לעולם‬ ‫הים כחזית ביטחונית וכעומק אסטרטגי של מדינת ישראל‬ ‫הים כעתודת שטח‬ ‫ִמנהל מפוצל ומשילות מוגבלת במרחב הימי‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫פרק ג ‪ -‬עיקרי המצב הקיים ‪ -‬סקירות תחומיות‬ ‫‪36‬‬ ‫גאולוגיה וגאופיזיקה‬ ‫ביולוגיה ימית‬ ‫בתימטריה ומורפולוגיה‬ ‫אוקיינוגרפיה פיזיקלית‬ ‫ארכאולוגיה ימית‬ ‫דיג וחקלאות ימית‬ ‫גז‪ ,‬נפט ואנרגיה‬ ‫היבטים הנדסיים של מתקני תשתית בים‬ ‫ספנות‪ ,‬תחבורה ימית ונמלים‬ ‫תשתיות כוח התפלה ותקשורת‬ ‫איים מלאכותיים‬ ‫חוק ומשפט‬ ‫ביטחון ואסטרטגיה‬ ‫שינויי אקלים‬ ‫‪37‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪4‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח א׳‬ ‫נספח ב׳‬ ‫נספח ג׳‬ ‫‪113‬‬ ‫עקרונות ומושגים בתכנון ימי‬ ‫סקירת דוגמאות של תכניות מרחביות ימיות בעולם‬ ‫סקירת תכניות מרחביות חופיות וימיות מובילות בישראל‬ ‫‪Summary of Report - Stage A‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪131‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪5‬‬ ‫הקדמה‬ ‫‪ - )Planning‬תכנון מרחבי ימי ‪ -‬שהתפתח מאוד בשנים האחרונות‬ ‫בעיקר בצפון אמריקה‪ ,‬באירופה ובאוסטרליה‪ ,‬וכן גישת ה‪EBM)-‬‬ ‫‪ - )Ecosystem Based Management‬ניהול מבוסס מערכות אקולוגיות‬ ‫ המדגישה את הצרכים והמטרות של בעלי העניין השונים‪ ,‬ומאזנת‬‫ביניהם באורח מאגבר (סינרגי) תוך שמירה על מערכת אקולוגית חסונה‪,‬‬ ‫בריאה ויצרנית‪.‬‬ ‫כדי לתת מענה לצורך בכלי ניהול אפקטיביים‪ ,‬אסטרטגיים‬ ‫ואינטגרטיביים למרחב הימי‪ ,‬יזם המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה‬ ‫לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון תהליך של יצירת תכנית ימית‬ ‫רחבת יריעה‪ ,‬מבוססת מידע וידע‪ ,‬שתאפשר ניהול מאוזן‪ ,‬אפקטיבי‬ ‫ובר‪-‬קיימא של משאבי הים של ישראל ‪ -‬תכנית ימית לישראל‪ .‬התכנית‬ ‫נועדה לשמש את מכלול הגופים בעלי העניין במרחב הימי‪ ,‬ובראשם‬ ‫גופי ממשלה ומערכות אכיפה וניהול‪ .‬הכנת תכנית ימית לישראל החלה‬ ‫בסוף שנת ‪ ,2013‬ועיקריה יעובדו ויוצגו במהלך שנת ‪.2015‬‬ ‫בד בבד יוזמים גם גופי ממשלה שונים‪ ,‬ובראשם ִמנהל התכנון במשרד‬ ‫הפנים ובעלי עניין אחרים‪ ,‬מהלכי תכנון‪ ,‬מחקר ולימוד של הים‪ .‬טיוטת‬ ‫חוק האזורים הימיים שהוגשה לאחרונה ע"י משרד המשפטים אף‬ ‫כוללת הוראה בעניין הכנה ואישור ע"י הממשלה של מסמך מדיניות‬ ‫להסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי‪ .‬הכנתה של תכנית‬ ‫ימית לישראל נועדה להשתלב‪ ,‬ללוות ולתמוך ביוזמות הממשלה במטרה‬ ‫משותפת של פיתוח תכנית מרחבית ומדיניות מרחבית למרחב הימי‬ ‫של ישראל בים התיכון‪ ,‬החסרות מאוד עתה‪.‬‬ ‫בתפיסה הבסיסית המובעת בתכנית ימית לישראל מודגש כי המרחב‬ ‫הימי הוא מרחב ציבורי מובהק‪ ,‬ומובעת שאיפה להוגנות בראיית‬ ‫האינטרסים השונים של מכלול בעלי העניין ולהבטחת אספקתם של‬ ‫שירותי המערכת האקולוגית לאורך זמן‪.‬‬ ‫מטרתו של דו"ח זה לסכם ולעדכן את כל השותפים ובעלי העניין‬ ‫בהתקדמות התכנון‪ .‬רבים הם אלה השותפים לתהליך‪ :‬הוועדה המייעצת‬ ‫בארץ‪ ,‬הוועדה המייעצת הבין‪-‬לאומית‪ ,‬צוות היועצים המדעיים‬ ‫והמקצועיים‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬גופים רבים המייצגים את החברה‬ ‫האזרחית והציבור הרחב‪ .‬לכולם אנו חבים תודות‪ .‬‬ ‫מסמך זה מסכם את שלב א' של תהליך הכנתה של תכנית למרחב‬ ‫הימי של ישראל בים התיכון (תכנית ימית לישראל)‪ .‬התהליך מובל‬ ‫על‪-‬ידי המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי‬ ‫ערים בטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪ ,‬בהשתתפות בית הספר למדעי‬ ‫הים ע"ש לאון צ'רני באוניברסיטת חיפה‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים‬ ‫וגופים אקדמיים ומקצועיים מובילים בתחום‪.‬‬ ‫המרחב הימי של ישראל משתרע מערבה מקו החוף ועד למרחק של‬ ‫כ‪ 110-‬מייל ימי מול דרום הארץ וכ‪ 70-‬מייל ימי מול צפונה‪ .‬חלקו‬ ‫של המרחב‪ ,‬מקו החוף ועד למרחק של ‪ 12‬מייל ימי‪ ,‬הם מימי החופין‬ ‫(המים הטריטוריאליים) והם בריבונות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬שאר‬ ‫המרחב נקרא 'האזור הכלכלי הבלעדי' או 'המים הכלכליים' של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אזור בו למדינה יש זכויות של ניצול‪ ,‬ניהול‪ ,‬מחקר ותכנון‪ ,‬כמו‬ ‫גם חובה להגן על הסביבה ולשמר את משאבי הטבע‪ ,‬בהתאם לאמנות‬ ‫בינלאומיות‪.‬‬ ‫ברקע היוזמה להכנת התכנית עומדת ההבנה שהמרחב הימי של ישראל‬ ‫הוא משאב ענק‪ ,‬בשטח של למעלה מ‪ 27,000-‬קמ"ר‪ ,‬גדול משטחה‬ ‫היבשתי של מדינת ישראל‪ .‬במרחב זה טמון פוטנציאל נרחב לפיתוח‬ ‫ולאספקת שירותים מגוונים לחברה ולכלכלה בישראל‪ ,‬אבל גם איום‬ ‫כבד על האיזון העדין של הסביבה הימית‪ .‬איום זה‪ ,‬אם יתממש‪ ,‬עלול‬ ‫לפגוע במערכות האקולוגיות הימיות והחופיות הרגישות‪ ,‬ובהיעדר‬ ‫תכנית למרחב הימי וכלי ניהול אפקטיביים ליישומה ‪ -‬לגרום נזק בלתי‬ ‫הפיך‪.‬‬ ‫תשומת הלב הלאומית להזדמנויות ולאיומים במרחב הימי גדלה מאוד‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר עקב גילוי מאגרי גז ואולי גם נפט משמעותיים‪,‬‬ ‫אבל גם מתוך הבנה שהיוזמות במרחב הימי וסביבו ילכו ויתרבו‪ ,‬וכי יש‬ ‫להתחשב בשינויים במזרח הים התיכון ובשינויים גלובליים‪.‬‬ ‫תשומת לב זו טרם נתגבשה למדיניות מרחבית ברורה ולכלי אסדרה‬ ‫(רגולציה) אפקטיביים לתכנון המרחב ולניהולו‪.‬‬ ‫במצב זה עלולות רבות מההזדמנויות לחמוק או להתעכב‪ ,‬והאיומים‬ ‫ להתממש‪ .‬בעיקר עלול האיזון השברירי של המרחב הימי ומערכותיו‬‫המורכבות להיות מופר ולפגוע ביכולתו של המרחב לספק את מכלול‬ ‫שירותיו באורח מקיים ולאורך זמן‪.‬‬ ‫ברבות מהמתוקנות שבמדינות העולם‪ ,‬פותחו בעשורים האחרונים‬ ‫מנגנונים של תכנון וניהול של המרחב הימי ומשאביו‪ ,‬המבוססים על‬ ‫מידע וידע‪ .‬מנגנונים אלה קוראים לפיתוח מאוזן וזהיר‪ ,‬שומרים על‬ ‫‪ ‬‬ ‫חוסנה ועל בריאותה של הסביבה הימית ועל משאבי הים לדורות‬ ‫‬ ‫פרופסור שמאי אסיף‬ ‫הבאים‪ .‬בו בזמן התפתחו בעולם פרקטיקות רבות של תכנון וניהול ‬ ‫של מרחבים ימיים‪ .‬התאמתן למרחב הימי של ישראל היא דבר מחויב‬ ‫המציאות‪ .‬דוגמאות לפרקטיקות אלה הן ה‪MSP (Marine Spatial -‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪6‬‬ ‫תקציר‬ ‫דו"ח זה מסכם את שלב א' בהכנת תכנית ימית לישראל עבור המרחב‬ ‫הימי של ישראל‪ ,‬הכולל את מימי החופין (מים טריטוריאליים) ואת‬ ‫המים הכלכליים בים התיכון‪ .‬התכנית מקודמת על‪-‬ידי צוות תכנון‬ ‫ומחקר במסגרת המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫ובינוי ערים בטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‪.‬‬ ‫הכנתה של תכנית ימית לישראל נועדה להשתלב‪ ,‬ללוות ולתמוך במהלכי‬ ‫תכנון‪ ,‬חקיקה מחקר ולימוד של הים שיוזמים גופי ממשלה שונים‬ ‫ובראשם מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל שמקדם ִמנהל התכנון‬ ‫במשרד הפנים‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה משותפת של פיתוח מדיניות ארוכת טווח‬ ‫ותכנית מרחבית כוללת ומתכללת למרחב הימי של ישראל בים התיכון‪.‬‬ ‫שלב א'‪ ,‬שלב הארגון‪ ,‬איסוף המידע והידע וניתוחם‪ ,‬הוא הראשון‬ ‫בתהליך משולב רב‪-‬תחומי ומשותף בן שבעה שלבים שיכלול בהמשך‬ ‫את הגדרת החזון‪ ,‬המטרות והיעדים של התכנית הימית‪ ,‬הכנת תרחישים‬ ‫וחלופות‪ ,‬ניתוחם ובחירת חלופה נבחרת‪ ,‬פיתוח התכנית‪ ,‬הטמעתה‬ ‫והפצתה‪ ,‬וכן פיתוח כלים ליישום‪ ,‬לניטור ולמעקב לאורך זמן‪ .‬התהליך‬ ‫הינו דינמי מטבעו‪ ,‬ועשוי לחייב התאמות בשלבי התכנון השונים‪ .‬כחלק‬ ‫משלב א' הוקמו הצוות המשלב המוביל את הכנת התכנית‪ ,‬צוות המחקר‪,‬‬ ‫צוות יועצים תחומיים‪ ,‬ועדה מייעצת מדעית מקצועית‪ ,‬ועדה מייעצת‬ ‫בין‪-‬לאומית ופורום של בעלי עניין‪ .‬כל אלה השלימו בשלב זה את עיקר‬ ‫הארגון‪ ,‬איסוף המידע והידע וניתוחם‪.‬‬ ‫מבנה המסמך‬ ‫דו"ח הסיכום של שלב א' כולל שלושה פרקים‪ :‬פרק א' ‪ -‬פרק המבוא‪,‬‬ ‫פרק ב ‪ -‬מאפיינים ותובנות ראשונות‪ ,‬פרק ג ‪ -‬דו"ח מצב קיים וכן‬ ‫שלושה נספחים‪.‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬המבוא‪ ,‬מדגיש את חשיבותם של המשאבים הימיים של ישראל‬ ‫בים התיכון שהם נכסים אסטרטגיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬סביבתיים‪-‬אקולוגיים‪,‬‬ ‫חברתיים ותרבותיים‪ ,‬בעלי ערך רב בדור הזה ולדורות הבאים‪ .‬תשומת‬ ‫הלב הציבורית והמוסדית בישראל לפוטנציאל הפיתוח של המרחב הימי‬ ‫של ישראל ולתפקידו באספקת שירותים מגוונים לחברה ולכלכלה‬ ‫בישראל גדלה מאוד בשנים האחרונות‪ ,‬בעיקר עם גילוי משאבי הגז על‬ ‫מדף היבשת‪ .‬פעילויות רבות ‪ -‬כגון תעבורה ימית‪ ,‬דיג וחקלאות ימית‪,‬‬ ‫חיפוש והפקה של גז ודלק והקמת תשתיות מתאימות‪ ,‬שאיבת מי ים‬ ‫לקירור ולהתפלה‪ ,‬כרייה של חומרי גלם וחולות‪ ,‬פעולות צבא וביטחון‪,‬‬ ‫תיירות‪ ,‬ספורט ימי ונופש‪ ,‬וכן תכנון אפשרי של איים מלאכותיים‬ ‫ותשתיות להפקת אנרגיה מתחדשת ‪ -‬הולכות וממלאות את המרחב‬ ‫הימי‪ ,‬והן בעלות פוטנציאל כלכלי וחברתי עצום‪ .‬עם זאת‪ ,‬פעילויות אלה‬ ‫מגבירות את האיום על הסביבה הימית הרגישה‪ .‬סביר להניח כי בשנים‬ ‫הקרובות יתגברו הצרכים והיוזמות ועמן הקונפליקטים בין שימושים‬ ‫שונים‪ .‬מכאן גם הצורך במדיניות מרחבית ברורה ובכלים רגולטוריים‬ ‫אפקטיביים לניהולו של המרחב הימי‪ .‬אלה הגורמים המדרבנים להכנת‬ ‫תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫הדו"ח סוקר את הידע שהצטבר בעריכת תכניות למרחבים ימיים‬ ‫לאומיים ואזוריים על‪-‬ידי מדינות רבות ברחבי העולם‪ .‬תכנון מרחבי‬ ‫ימי (‪ ,)MSP - Marine Spatial Planning‬כפי שנתגבש‪ ,‬הוא תהליך ציבורי‬ ‫של הקצאה והסדרה מרחבית של סוגי פעילות באזורים ימיים‪ ,‬המכוונים‬ ‫להשגת מטרות סביבתיות‪ ,‬כלכליות וחברתיות‪ .‬ככלל‪ ,‬משמשות תכניות‬ ‫אלה בסיס לתהליכי ניהול ואסדרה של הפעילות האנושית במרחב הימי‪.‬‬ ‫בתפיסה הבסיסית המובעת בתכנית ימית לישראל מוצג המרחב הימי‬ ‫כמרחב ציבורי מובהק‪ ,‬ומובעת שאיפה להוגנות בראיית האינטרסים‬ ‫השונים של מכלול בעלי העניין ולהבטחת אספקתם של שירותי המערכת‬ ‫האקולוגית לאורך זמן‪ .‬גישתם של הצוותים המובילים את עריכת‬ ‫התכנית היא גישה רחבת בסיס‪ ,‬רב‪-‬תחומית‪ ,‬מבוססת מידע וידע‬ ‫ומשתפת‪ ,‬והיא מבוססת על ניסיון בין‪-‬לאומי בתחומי ה‪ MSP-‬תוך‬ ‫הטמעת העקרונות של גישת הניהול המבוססת על המערכת האקולוגית‬ ‫(‪.)EBM - Ecosystem Based Management‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬המבוא מוסיף ומפרט את העקרונות המנחים את הכנת‬ ‫התכנית‪ .‬בהתאם לעקרונות אלה מטרתנו ליצור תכנית אשר‪:‬‬ ‫•תהיה מבוססת על מידע ועל ידע עדכניים ותחבר בין מדע למדיניות‬ ‫•תטמיע ותיישם את גישת הניהול המערכתי‪-‬אקולוגי (‪,)EBM‬‬ ‫לאיזון בין מטרות וצרכים סביבתיים‪ ,‬כלכליים ואנושיים לטובת‬ ‫הבטחת האספקה של שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫•תהיה צופה פני עתיד‬ ‫•תשלב בין תחומים ובין בעלי עניין מגוונים‪ ,‬כולל רשויות וגופי‬ ‫ִמנהל‪ ,‬שלטון וציבור‬ ‫•תסדיר בדרך של ניהול משולב את שימושי האדם ופעולותיו‬ ‫במרחב הימי‬ ‫•תשתף את בעלי העניין בכל שלבי התכנון והיישום‬ ‫•תבחין בין מרחבים גאוגרפיים בחלוקה תלת‪-‬ממדית ובין טווחי‬ ‫זמן שונים‬ ‫•תהיה גמישה‪ ,‬מתעדכנת‪ ,‬לומדת מניסיון ומתקנת טעויות‬ ‫•תכלול ייצוג מרחבי נגיש ואינטראקטיבי בכלי ‪( GIS‬ממ"ג)‬ ‫אפקטיביים של שיתוף‪ ,‬תכנון וניהול‬ ‫•תהיה שקופה‪ ,‬ברורה ונגישה לבעלי העניין ולציבור כולו‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק ב' של הדו"ח מתאר באופן תמציתי תשעה מאפיינים ייחודיים של‬ ‫המרחב הימי של ישראל ‪ -‬סביבה רגישה ועתירת קונפליקטים; סביבה‬ ‫ענייה במידע ובידע; סביבה בעלת ייחוד גאולוגי וביולוגי שיש בה ערכי‬ ‫מורשת נדירים; ים אוליגוטרופי ‪ -‬דל בחומרי הזנה (נוטריינטים) ובייצור‬ ‫ראשוני עם משאבי דיג מוגבלים ומאוימים; מרחב ימי עם אוצרות‬ ‫אנרגיה גדולים ומתגלים; מרחב שהוא שער וגשר לעולם; מרחב שהוא‬ ‫חזית ביטחון ועומק אסטרטגי חיוני; הפרק מצביע על הצורך בבחינתו‬ ‫של המרחב הימי כעתודת שטח אפשרית לפיתוח היבשתי האינטנסיבי‬ ‫והצפוף ולבסוף מצביע על כך שהמרחב הימי של ישראל סובל עדיין‬ ‫ממנהל מפוצל וממשילות מוגבלת‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬במסגרת סקר והערכת "המצב הקיים" הוכנו על‪-‬ידי‬ ‫היועצים והמומחים של תכנית ימית לישראל סקירות תחומיות וריכוז‬ ‫עיקרי ממצאים‪ ,‬מגמות ופערי ידע בתחומים שונים של המרחב הימי של‬ ‫ישראל‪ :‬גאולוגיה וגאופיזיקה; ביולוגיה ימית; בתימטריה ומורפולוגיה;‬ ‫אוקיינוגרפיה פיזיקלית; ארכאולוגיה ימית; דיג וחקלאות ימית; גז‪ ,‬נפט‬ ‫ואנרגיה; היבטים הנדסיים של מתקני תשתית בים; ספנות‪ ,‬תחבורה‬ ‫ימית ונמלים;‪ ‬תשתיות כוח התפלה ותקשורת; איים מלאכותיים; חוק‬ ‫ומשפט; ביטחון ואסטרטגיה; כלכלה; שינוי אקלים‪.‬‬ ‫תקצירי דו"חות החוקרים‪ ,‬ה'סקירות התחומיות' מופיעים בפרק ג‬ ‫לדו"ח זה והדו"חות המלאים מתפרסמים בהדרגה באתר האינטרנט‬ ‫של תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫דו"ח זה כולל גם תיאור של כלי ממ"ג (מערכות מידע גאוגרפיות)‬ ‫לתכנון‪ ,‬לשיתוף ולניהול‪ ,‬שנמצא בהליכי פיתוח ושיופעל בהמשך התכנון‬ ‫(ראו פרק א‪ .)5.‬כמו כן‪ ,‬ישנם שלושה נספחים המשלימים את סקירת‬ ‫העבודה שנעשתה בשלב א' של הכנת התכנית‪ :‬נספח א' ‪ -‬עקרונות‬ ‫ומושגים בתכנון ימי; נספח ב' ‪ -‬סקירת תכניות‪ ‬מרחביות ימיות מובילות‬ ‫בעולם; נספח ג' ‪ -‬סקירת תכניות מתאר חופיות וימיות בישראל‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ישראל ברדוגו‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪8‬‬ ‫פרק א׳ מבוא‬ ‫א‪1.‬‬ ‫הרקע להכנת התכנית‬ ‫במשך אלפי שנים היה הים התיכון בית וגשר לתרבויות מרכזיות ששינו‬ ‫את פני העולם‪ ,‬כמו גם זירה של סכסוכים מדיניים וצבאיים‪ .‬גם בימים‬ ‫אלה לא נעלמו מתוכו סכסוכים וקונפליקטים‪ ,‬אך למרות זאת משמש‬ ‫הים התיכון מרחב לשיתוף תרבותי וכלכלי פורה‪ .‬הים מקשר בין מקומות‪,‬‬ ‫אנשים ותרבויות‪ ,‬ומספק מגוון אפשרויות לביטוי חברתי ולצמיחה‬ ‫כלכלית‪ .‬בו בזמן מקיים הים התיכון מערכות סביבתיות חיוניות‪,‬‬ ‫המספקות מגוון שירותים של מערכות אקולוגיות (‪ecosystem‬‬ ‫‪ .)services‬הים אף מספק משאבים רבים לטובת המדינה והציבור‪,‬‬ ‫כגון מזון (מדיג ומחקלאות ימית)‪ ,‬מים להתפלה ולקירור תחנות כוח‪,‬‬ ‫משאבי אנרגיה הכוללים עתודות גז גדולות‪ ,‬נתיבי תעבורה ימיים‪,‬‬ ‫תשתיות להולכת מידע ודלק‪ ,‬שטחים למטרות פנאי‪ ,‬נופש וספורט וגם‬ ‫מרחבי אימונים לכוחות הביטחון‪ .‬בעתיד אולי יספק המרחב הימי של‬ ‫ישראל גם נפט‪ ,‬מקורות אנרגיה מתחדשת ושטחים לפיתוח תשתיות‪,‬‬ ‫לתעשייה ולפיתוח עירוני כעתודת שטח למרחב היבשתי המצטופף‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬מפת תבליט של קרקעית הים התיכון‪ ,‬מקור‪National :‬‬ ‫‪Geographic, 1982 - maps.com‬‬ ‫למדינת ישראל אין עדיין מדיניות ימית לאומית שמגדירה חזון‪ ,‬יעדים‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬עקרונות‪ ,‬הסדרים מוסדיים וכלים לניהול הסביבה הימית‬ ‫ומשאביה‪ ,‬ובכלל זה מדיניות לתכנון ימי מרחבי‪ .‬מצב זה מחייב הכנה של‬ ‫תכנית ימית לישראל שתציע מדיניות מרחבית וכלי תכנון וניהול למרחב‬ ‫הימי של ישראל‪ .‬מדינות רבות ברחבי העולם בעשורים האחרונים‪,‬‬ ‫מדינות רבות ברחבי העולם גיבשו ואימצו מסמכי מדיניות ותכניות‬ ‫מסמכי מדיניות ותכניות מרחביות ימיות לאומיות‪ .1‬חלק מתכניות‬ ‫אלה נסקר בנספח ג'‪.‬‬ ‫שטחם של המים הכלכליים של ישראל (שלפי החוק הבין‪-‬לאומי אינו‬ ‫כולל את שטח מימי החופין (המים הטריטוריאליים‪ )2‬הוא כ‪27,300-‬‬ ‫קמ"ר‪ .‬שטח זה גדול בכ‪ 30%-‬משטחה היבשתי של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫וגדול פי יותר מחמישה משטח מימי החופין‪ ,‬ששטחם כ‪ 4,200-‬קמ"ר‪.‬‬ ‫בתרשימים ‪ 1‬ו‪ 2-‬מובאים תיאורים בתימטריים גרפיים של קרקעית‬ ‫הים התיכון ושל מבנה שולי היבשת של ישראל‪.‬‬ ‫ ‪Intergovernmental Oceanographic Commission (2007). National Ocean Policy. The‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Basic Texts from: Australia, Brazil, Canada, China, Colombia, Japan, Norway, Portugal,‬‬ ‫‪Russian Federation, United States of America. Paris, UNESCO, 2007. 280 pp. (IOC‬‬ ‫‪)Technical Series, 75. Law of the Sea Dossier 1‬‬ ‫‪ 2‬ראו סעיף ‪ 55‬לאמנת משפט הים ‪The United Nations Convention on the Law of the -‬‬ ‫‪Sea -The exclusive economic zone is an area beyond and adjacent to the territorial sea‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪9‬‬ ‫בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בקצב הפיתוח במרחב‬ ‫הימי בישראל ובקצב הפעילות בו‪ .‬גילוי משאבי אנרגיה‪ ,‬כגון גז‬ ‫ופוטנציאל לנפט‪ ,‬האיצו מאוד את הפיתוח‪ ,‬ובו בזמן העלו את רמת‬ ‫המודעות הציבורית לאיומים הנשקפים בגינו‪ .‬למרות מראהו התמים‪,‬‬ ‫רחב הידיים והפתוח‪ ,‬מתרחשת בים‪ ,‬כבר כיום ובוודאי יותר בעתיד‪,‬‬ ‫פעילות ענֵ פה‪ :‬תעבורה ימית; דיג וחקלאות ימית; חיפוש והפקה של גז‬ ‫ודלק וטיפול בהם ובמוצרי הלוואי שלהם; מתקני תשתיות וצנרות של‬ ‫אנרגיה ותקשורת; שאיבת מי ים לקירור ולהתפלה; כריית חולות ובעתיד‬ ‫אולי אף כורכר; סילוק פסולת שמקורה ביבשה באמצעות צינורות‬ ‫מוצא‪ ,‬ברמות טיפול שונות; הזרמת מי קירור חמים של תחנות כוח‬ ‫והזרמת תמלחות ממתקני התפלה; הטלה של חומרי חפירה מזוהמים‬ ‫מהעמקת נמלים באמצעות כלי שיט בים העמוק; תיירות‪ ,‬ספורט‬ ‫ימי ונופש; פעילות צבאית וביטחונית ועוד‪ .‬בשנים האחרונות נערכו‬ ‫בדיקות היתכנות ראשוניות לאפשרות הקמתם של איים מלאכותיים‬ ‫(לצורך פיתוח מתקני תשתית‪ ,‬תעשייה ואף לפיתוח עירוני מלא) וכן‬ ‫של תשתיות להפקת אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫שימושים ימיים חשובים אלה הגבירו את האיום על הסביבה הימית‬ ‫הרגישה של מדינת ישראל‪ .‬תכנית ימית לישראל תקבע‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫בין מטרותיה הראשיות את השגת האיזון ויותר מזה ‪ -‬אגבור (סינרגיה)‬ ‫בין מגוון השימושים והאינטרסים של בעלי העניין השונים במרחב הימי‬ ‫ובין הסביבה הימית‪.‬‬ ‫בתרשים ‪ 4‬ובטבלה ‪ 1‬שאחריו מובאים ומוסברים מספר מושגי‬ ‫יסוד המתארים אזורים שונים במרחב הימי‪ ,‬כגון מימי החופין (מים‬ ‫טריטוריאליים)‪ ,‬האזור הסמוך והמים הכלכליים‪ ,‬שלרוב אינם מוכרים‬ ‫היטב‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מתאר תרשים ‪ 4‬בצורה גרפית את השתרעותם של‬ ‫אזורים אלה ביחס למבנה הכללי של קרקעית הים מול חופי מרכז‬ ‫המדינה‪ .‬המים הכלכליים של ישראל משתרעים עד קו האמצע שבין‬ ‫ישראל וקפריסין‪ ,‬שמרחקו מהחוף כ‪ 70-‬מייל ימי בצפון הארץ וכ‪110-‬‬ ‫מייל ימי מול חופי הדרום‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬שולי היבשת הים‪-‬תיכוניים של ישראל ‪ - ‬מבט מכיוון מערב‪ .‬מפת תבליט המציגה את המרחב התת ימי על מגוון תופעותיו הגאומורפולוגיות‪ .‬האזור‬ ‫הדרומי מאופיין בשתי גלישות דומינטיות ורחבות היקף ‪ -‬גלישת פלמחים (בקדמת האיור) וגלישת דור (במרכזו)‪ .‬האזור הצפוני המאופיין בהתחתרות קניונים‬ ‫תת ימיים מצוי צפונית להמשכו הטבוע של רכס הכרמל ומפרץ חיפה בואכה ראש הנקרה ומפגש הגבולות עם לבנון; מקור‪ :‬דו"ח בתימטריה ומורפולוגיה לתכנית‬ ‫ימית לישראל‪ ,‬ר' שדה‪ ,2014 ,‬מקור הנתונים‪ :‬פרוייקט המיפוי הבתימטרי‪ ,‬ר' שדה ‪ /‬ג' הול ‪ /‬המכון הגיאולוגי והמכון לחקר ימים ואגמים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪10‬‬ ‫תרשים ‪ :3‬גבולות במרחב הימי של ישראל‪ :‬מימי החופין (מים טריטוריאליים‪ 12 ,‬מייל)‪ ,‬האזור הסמוך (‪ 12‬מייל נוספים; לא הוכרזו) והמים הכלכליים (מצפון‪ :‬קוי‬ ‫ההפקדה של ישראל ולבנון באו"ם; ממערב‪ :‬קו הסכם קפריסין ישראל; מדרום‪ :‬קו גבול ימי דרומי מקורב); מקור‪ :‬מפ"י ‪ -‬המרכז למיפוי ישראל‪.2013 ,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪11‬‬ ‫תרשים ‪ :4‬מושגים במרחב הימי של ישראל בחתך בתימטרי לדוגמה‪ ,‬מול חופי חדרה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מידע נוסף על המושגים המופיעים בתרשים מצוי בטבלה ‪ 1‬להלן ובדו"ח המלא של נ' צימרמן ‘ניהול האזורים הימיים של ישראל ‪ -‬המצב המשפטי הקיים‬ ‫במישור הבין‪-‬לאומי‪ ,‬האזורי והמקומי' (באתר האינטרנט של התכנית‪.)msp-israel.net.technion.ac.il :‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪12‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬האזורים הימיים‪ .‬הסברים נוספים ופירוט מעמיק יותר בנושא האזורים הימיים השונים מצויים בדו"ח המלא של נ' צימרמן ‘ניהול האזורים הימיים של‬ ‫ישראל ‪ -‬המצב המשפטי הקיים במישור הבין‪-‬לאומי‪ ,‬האזורי והמקומי' (באתר האינטרנט של התכנית ‪.)msp-israel.net.technion.ac.il‬‬ ‫מושג‬ ‫‪3‬‬ ‫פירוש‬ ‫המונח באנגלית‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קווי‬ ‫הבסיס‬ ‫הקווים שמהם משתרעים מימי החופין (המוגדרים בהמשך) של המדינה‪ .‬גם שאר‬ ‫האזורים הימיים נמדדים מקווי הבסיס‪ .‬קיימות מספר שיטות לקביעת קווי הבסיס‪.‬‬ ‫בהתאם לטיוטת חוק האזורים הימיים‪ ,‬התשע"ד‪ 2014-‬נראה כי קווי הבסיס של‬ ‫ישראל ייקבעו לפי שיטת קווי הבסיס הישרים (‪ ,)Straight Baselines‬המאפשרת‬ ‫לבחור מספר נקודות ציון בחוף או סמוך אליו ולמתוח קווים ישרים ביניהן‪.‬‬ ‫‪Baselines‬‬ ‫המים הפנימיים‬ ‫המים הפנימיים משתרעים מקווי הבסיס לכיוון היבשה‪ .‬למדינה ריבונות‬ ‫טריטוריאלית מלאה באזור זה‪ ,‬וכל חוקיה חלים בו‪.‬‬ ‫‪Internal Waters‬‬ ‫מימי החופין‬ ‫(המכונים‬ ‫גם המים‬ ‫הטריטוריאליים)‬ ‫מימי החופין הם רצועת הים התיכון שסמוכה לחופי המדינה ושמשתרעת עד ‪12‬‬ ‫מיילים ימיים מערבה מקווי הבסיס‪ .‬בשטח זה ניתנת למדינה ריבונות מלאה‪,‬‬ ‫לרבות במרחב האווירי שמעל‪ ,‬בעמודת המים‪ ,‬בקרקע ובתת‪-‬הקרקע‪ .‬באזור זה‬ ‫ניתנת למדינות זרות הזכות ל"מעבר בתום לב" (‪ )innocent passage‬של כלי‬ ‫שיט‪ ,‬שאינו בא לפגוע בשלומה או בביטחונה של מדינת החוף‪.‬‬ ‫‪Territorial Sea‬‬ ‫"האזור הסמוך"‬ ‫האזור הסמוך הוא רצועה המשתרעת עד ל‪ 12-‬מיילים ימיים נוספים מעבר למימי‬ ‫החופין (כלומר עד ‪ 24‬מיילים ימיים מקווי הבסיס)‪ ,‬ויש להכריז עליו כדי שיוכר‪.‬‬ ‫אזור זה אינו חלק משטח המדינה‪ ,‬אולם המדינה רשאית להפעיל בו סמכויות‬ ‫אכיפה מוגבלות במטרה למנוע הפרות דין בשטחה בתחומים הבאים‪ :‬מכס‪ ,‬עניניים‬ ‫פיסקליים‪ ,‬הגירה ותברואה וכן סמכויות ביחס לממצאים ארכאולוגיים והיסטוריים‬ ‫שנמצאו בקרקע הים באזור זה‪ .‬ישראל טרם הכריזה על האזור הסמוך שלה‪ .‬האזור‬ ‫הסמוך הוא חלק מהאזור הכלכלי הבלעדי (המוגדר בהמשך)‪ ,‬ולכן גם הסמכויות‬ ‫באזור זה יחולו באזור הסמוך‪.‬‬ ‫‪Contiguous‬‬ ‫‪Zone‬‬ ‫האזור הכלכלי‬ ‫הבלעדי‬ ‫(המכונה גם המים‬ ‫הכלכליים)‬ ‫האזור הכלכלי הבלעדי משתרע מעבר למימי החופין ועד לטווח ‪ 200‬מיילים ימיים‬ ‫מקווי הבסיס‪ ,‬או עד למרחק הנקבע לפי הסכם עם מדינה חופית אחרת‪ .‬במקרה של‬ ‫ישראל נקבע קו האמצע שבין קפריסין וישראל‪ .‬באזור המים הכלכליים אין למדינה‬ ‫ריבונות מלאה‪ ,‬וניתנות לה זכויות ריבוניות כלכליות בלבד‪ :‬זכויות לחיפוש‪ ,‬לניצול‬ ‫ולניהול של משאבי החי והמינרלים הנמצאים על קרקעית הים‪ ,‬תחתיה ובמים‬ ‫שמעליה‪ ,‬וכן זכויות לנצל גלים‪ ,‬זרמים ורוח להפקת אנרגיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש למדינה‬ ‫סמכויות נלוות לצורך מימוש הזכויות‪ ,‬כמו בניית מתקנים ואיים מלאכותיים‪,‬‬ ‫וכן סמכויות שיפוט בשטח המתקנים בתחומי מכס‪ ,‬עניינים פיסקליים‪ ,‬בריאות‪,‬‬ ‫בטיחות והגירה‪ ,‬וסמכות לקביעת אזורי ביטחון (‪ )safety zone‬סביב המתקנים‬ ‫ברדיוס של עד ‪ 500‬מ'‪ .‬למדינה גם סמכויות פיקוח ואכיפה לצורך מימוש זכויות‬ ‫במשאבי החי וסמכות לעסוק במחקר מדעי ולהגן על הסביבה הימית‪ .‬במקביל‬ ‫לזכויות מוטלת על המדינה החובה לשימור הסביבה הימית ומשאבי החי‪ .‬ישראל‬ ‫טרם הכריזה על האזור הכלכלי הבלעדי שלה‪.‬‬ ‫גם למדינות זרות יש זכויות מוגדרות באזור הכלכלי הבלעדי של המדינה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מוקנה למדינות חופש שיט וטיס וזכות להנחת כבלים וצינורות תת‪-‬ימיים‪.‬‬ ‫‪Exclusive‬‬ ‫‪Economic‬‬ ‫‪Zone‬‬ ‫(‪)EEZ‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪13‬‬ ‫מושג‬ ‫‪3‬‬ ‫פירוש‬ ‫המונח באנגלית‬ ‫‪4‬‬ ‫המדף היבשתי‬ ‫כמו באזור הכלכלי הבלעדי כך גם במדף היבשתי מוענקות למדינה זכויות ריבוניות‬ ‫כלכליות בלבד לחיפוש ולניצול משאבים טבעיים‪ ,‬אולם רק בקרקע ובתת‪-‬הקרקע‪,‬‬ ‫ובכלל זה משאבים מינרליים ומשאבים אחרים שאינם חיים וגם אורגניזמים‬ ‫חיים הקשורים לקרקעית (‪ .)sedentary species‬למדינה זכות בלעדית להסדיר‬ ‫קידוחים במדף היבשתי‪.‬‬ ‫בטווח של ‪ 200‬מיילים ימיים מקווי הבסיס קיימת חפיפה בין המדף היבשתי‬ ‫לאזור הכלכלי הבלעדי‪ ,‬ואין כל חשיבות למאפיינים הגאולוגיים של מדף היבשת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מדינה המעוניינת להרחיב את תחום המדף היבשתי לטווח של מעל ‪200‬‬ ‫מיילים ימיים (לא רלוונטי לישראל) חייבת להראות המשכיות גאולוגית (כאשר‬ ‫אמנת הים למעשה מגדירה את תחום המדף היבשתי כתחום שולי היבשת הכולל‬ ‫את מדף היבשת‪ ,‬מדרון היבשת ומעלה היבשת‪ ,‬ראו הערה ‪ .)1‬על אף שמבחינה‬ ‫פרקטית נראה כי קיימת חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי למדף היבשתי בזכויות‬ ‫הנוגעות לקרקע ולתת‪-‬הקרקע‪ ,‬עדיין מדובר בשני משטרים שונים‪ .‬ההבדל המהותי‬ ‫הרלוונטי לענייננו הוא כי הזכויות במדף היבשתי (עד לטווח של ‪ 200‬מיילים) אינן‬ ‫מותנות בהכרזה כלשהי והן מוקנות למדינה מעצם קיומה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬המדינה‬ ‫נדרשת להכריז באופן פומבי על האזור הכלכלי הבלעדי שלה‪ .‬כך‪ ,‬קבע בית הדין‬ ‫הבין‪-‬לאומי כי יכול להיות מדף יבשתי ללא אזור כלכלי בלעדי‪ ,‬אך אין אזור כלכלי‬ ‫בלעדי ללא המדף היבשתי‪.‬‬ ‫‪Continental‬‬ ‫‪Shelf‬‬ ‫הים הפתוח‬ ‫אזור הים הפתוח מוגדר באופן שיורי כאזור שאינו נכלל בתחום מים הפנימיים‪,‬‬ ‫הטריטוריאליים או הכלכליים של מדינה כלשהי‪ .‬באזור זה ניתנים למדינות חופש‬ ‫שיט וטיס‪ ,‬חופש פעולה להנחת כבלים וצינורות‪ ,‬חופש דיג וחופש המחקר המדעי‪.‬‬ ‫ראו הערה ‪.2‬‬ ‫‪High Seas‬‬ ‫קרקעית הים‬ ‫הפתוח‬ ‫קרקעית הים הפתוח מתייחסת לשטח הקרקע ותת‪-‬הקרקע שאינו חלק מהאזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי או מהרחבת המדף היבשתי של אף מדינה‪ .‬ההתייחסות באזור‬ ‫זה היא רק למשאבים מינרליים ולא למשאבי החי‪ .‬אזור זה מוגדר כ‪"-‬מורשת‬ ‫משותפת של האנושות" והוא מנוהל באמצעות רשות בין‪-‬לאומית‪ ,‬שהוקמה מכוח‬ ‫האמנה‪ ,‬כך שאינו מאפשר ניצול משאבים חופשי על‪-‬ידי המדינות‪ .‬ראו הערה ‪.2‬‬ ‫‪The Area‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הערה ‪ :1‬יש לשים לב כי‪ ‬במקביל‪ ‬למינוח‪ ‬הגאולוגי‪ ‬המקובל‪ ‬ל'מדף היבשת'‪ )continental shelf( ‬האמנה מגדירה את המונח‪ ‬המשפטי‪ ‘‘ continental shelf ‘‘ ‬‬ ‫(המדף היבשתי)‪ ‬כהמשכיות טבעית של השטח היבשתי עד לקצה שולי היבשת (‪ .)continental margins‬המדף היבשתי (בהגדרה המשפטית) כולל את מדף היבשת‬ ‫(בהגדרתו הגאולוגית)‪ ,‬מדרון היבשת ומעלה היבשת‪.‬‬ ‫הערה ‪ :2‬אזור הים הפתוח וקרקעית הים הפתוח אינם כלולים במרחב הימי של ישראל (ולכן גם אינם מוגדרים בטיוטת חוק האזורים הימיים) והם מובאים כאן‬ ‫בעיקר לצורך הבהרת המושגים הבין‪-‬לאומיים הנהוגים בתחום‪ .‬מובהר עוד כי במידה וכל מדינות הים התיכון היו מכריזות על האזור הכלכלי הבלעדי שלהם‪ ,‬לא היה‬ ‫אזור של הים הפתוח בים התיכון‪ .‬ראו מפה בתרשים ‪ .5‬יחד עם זאת‪ ,‬עד היום רוב מדינות הים התיכון טרם הכריזו על האזור הכלכלי הבלעדי שלהן וכתוצאה מכך‬ ‫חלק מהים התיכון עדיין מוגדר כאזור הים הפתוח‪.‬‬ ‫‪ 3‬המושגים המקוריים הם בשפה האנגלית והתרגום לעברית נעשה על בסיס המונחים שנקבעו בטיוטת חוק האזורים הימיים‪ ,‬התשע"ד‪ ,2014-‬כפי שהוגשה בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה‬ ‫ביום ‪ ,20.7.2014‬למעט המושג ‪ Territorial Sea‬שתורגם בטיוטת החוק "מימי החופים"; במצב המשפטי הנוכחי‪ ,‬כל עוד חוק האזורים הימיים לא אושר‪ ,‬אנו מעדיפים להשתמש במושג "מימי‬ ‫החופין" אשר מופיע בדברי חקיקה קיימים ונעשה בו שימוש נרחב‪.‬‬ ‫‪ 4‬בהתאם להגדרות הקבועות ב‪"( )United Nations Convention on the Law of the Sea) UNCLOS-‬אמנת הים")‪.‬‬ ‫‪ 5‬כפי שמופיע באמנת הים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪14‬‬ ‫תרשים ‪ :5‬תחומי המים הכלכליים של מדינות מזרח הים התיכון; גבולות האזורים במפה אינם גבולות מדויקים ורשמיים מוסכמים‪ ,‬אלא מהווים המחשה‬ ‫של עקרון ה‪.EEZ-‬‬ ‫השימוש במרחב הימי וניצול המשאבים שלו חדשים יחסית לשימוש‬ ‫רב‪-‬השנים במרחב היבשתי של ישראל ולניצולו‪ .‬מערך חקיקה בסיסי‬ ‫המסדיר חלק מהפעילות האנושית במרחב הימי בחלוקה תחומית‬ ‫מובהקת‪ ,‬ופעילותם של הוועדה למימי חופין במשרד הפנים ושל‬ ‫משרדי הממשלה הנוגעים לעניין לא בשלו לכדי מדיניות כוללנית‬ ‫וכלי אסדרה אפקטיביים‪ .61‬מסמך המדיניות לניהול מימי חופין בים‬ ‫התיכון שפרסם בסוף שנות ה‪ 90-‬משרד הפנים‪ ,‬חוק שמירת הסביבה‬ ‫החופית התשס"ד‪ 2004-‬והחלטות הוועדה לשמירה על הסביבה החופית‬ ‫(הולחו"ף) גיבשו אמנם ראייה בין‪-‬תחומית וניהולית רחבה במימי‬ ‫החופין‪ ,‬אבל התרכזו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬ברצועה צרה מאוד הצמודה לחוף‪.‬‬ ‫להבדיל מארצות מפותחות רבות אחרות שפיתחו בעשורים האחרונים‬ ‫תכניות ומדיניות למרחב הימי שבשליטתן ובאחריותן‪ ,‬ולמרות קיומה‬ ‫של מדיניות לאומית לפיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,72‬לא פותחה עד עתה בישראל‬ ‫מסגרת תכנונית מקיפה ומבוססת מדע לניצול‪ ,‬לשמירה ולניהול מאזן‬ ‫של המרחב הימי הישראלי כולו‪ .‬היוזמה לקידומה של תכנית ימית‬ ‫לישראל נועדה לתרום למילוי חסר זה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬יוזמים גם גופי ממשלה שונים‪ ,‬ובראשם ִמנהל התכנון במשרד‬ ‫הפנים ובעלי עניין אחרים‪ ,‬מהלכי תכנון‪ ,‬מחקר ולימוד של הים‪ .‬טיוטת‬ ‫חוק האזורים הימיים שהוגשה לאחרונה ע"י משרד המשפטים אף‬ ‫כוללת הוראה בעניין הכנה ואישור ע"י הממשלה של מסמך מדיניות‬ ‫להסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי‪ .‬בין היתר מסמך זה‬ ‫‪ 6‬ראו מידע נוסף בסעיף ב‪ִ - 9.‬מנהל מפוצל ומשילות מוגבלת במרחב הימי‪ ,‬וכן בסקירה התחומית‬ ‫"חוק ומשפט" באתר האינטרנט של תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫‪ 7‬דו"ח מס' ‪ 3‬ביצוע החלטת ממשלה בנושא פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬אפריל ‪ ,2009‬המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‬ ‫אמור להתייחס להסדרה של פעולות קידוח במהלך חיפוש והפקה של‬ ‫נפט בים ולהסדרה של אזורים ימיים מוגנים‪ .‬הכנתה של תכנית ימית‬ ‫לישראל נועדה להשתלב‪ ,‬ללוות ולתמוך ביוזמות הממשלה‪.‬‬ ‫א‪2.‬‬ ‫ארגון ושלבי הכנת התכנית‬ ‫ככלל‪ ,‬מחולק תהליך ההכנה של תכנית ימית לישראל לשבעה שלבים‪:‬‬ ‫‪ .‬אאיסוף המידע והידע וניתוחם;‬ ‫‪ .‬בהגדרת החזון‪ ,‬המטרות והיעדים של התכנית הימית;‬ ‫‪ .‬גהכנת תרחישי מדיניות שונים;‬ ‫‪ .‬דניתוח ובחירה בחלופה או בתרחיש מועדפים;‬ ‫‪ .‬ההכנת מסמך המפרט את תכנית המדיניות שנבחרה;‬ ‫‪ .‬ואימוץ המדיניות והפצתה לגורמי היישום;‬ ‫‪ .‬זפיתוח כלים ליישום‪ ,‬לניטור ולמעקב מתמשכים‪.‬‬ ‫חלוקה זו לשלבים ראשיים היא אמנם החלוקה הראשית של התהליך‪,‬‬ ‫אך היא איננה מייצגת תהליך לינֵ ארי‪ .‬תרשים ‪ 6‬להלן מציג מתודולוגיה‬ ‫דו‪-‬כנפית של פיצול ושילוב מחזורי (איטרטיבי)‪ .‬בכנף הימנית‬ ‫מתקיימים בכל שלב היזון והיזון חוזר של כל אחד מתחומי הידע‬ ‫הרלוונטיים‪ ,‬ואילו בכנף השמאלית מתקיימת השתתפות פעילה של‬ ‫כל אחד מבעלי העניין השותפים לתהליך‪ .‬גם המומחים וגם בעלי העניין‬ ‫מלווים על‪-‬ידי ועדה מייעצת מקצועית מדעית מקומית ובין‪-‬לאומית‬ ‫ועל‪-‬ידי פורום של בעלי עניין‪ .‬המגמה היא למסד תהליך שוטף של קשר‬ ‫דו‪-‬כנפי זה והתייחסות צולבת לכל מרכיבי התכנית ושלביה‪ ,‬הן במהלך‬ ‫קידומה וגם בעתיד כחלק מתהליך המעקב והעדכון‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪15‬‬ ‫צוות משלב‬ ‫בראשות פרופ' שמאי אסיף ופרופ' משנה ד"ר מישל פורטמן‪ ,‬וכולל את‬ ‫ד"ר עידן פורת ‪ -‬מהמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון‪ ,‬את ד"ר אליק‬ ‫אדלר‪ ,‬את ד"ר יעל טף‪-‬סקר‪ ,‬את פרופ' יובל כהן ואת צוות "אתוס‬ ‫ אדריכלות תכנון וסביבה"‪ :‬אלון פרלמן‪ ,‬ברק כץ‪ ,‬תם דרור ואלעד‬‫שוחט‪ ,‬המנהלים את תהליך העבודה ומרכזים את הצוותים המקצועיים‪.‬‬ ‫ועדה מייעצת בין‪-‬לאומית‬ ‫‪> Arch. Charles N. Ehler, President, Ocean Visions‬‬ ‫‪Consulting, France‬‬ ‫‪> Prof. Kate Johnson, ICIT Orkney Campus of‬‬ ‫‪Heriot-Watt University, Scotland, UK‬‬ ‫‪> Dr. Jens Enemark, Secretary Common Wadden Sea‬‬ ‫‪Secretariat, Germany‬‬ ‫‪> Dr. Vanessa Stelzenmüller, Centre for Environment‬‬ ‫‪Fisheries and Aquaculture Science, Germany‬‬ ‫‪> Dr. Jeff Ardron, Institute for Advanced Sustainability‬‬ ‫‪Studies (IASS), Germany‬‬ ‫‪> Dr. Priscilla Brooks, Vice-President and Director,‬‬ ‫‪Ocean Conservation, USA‬‬ ‫‪> Ms. Stephanie Moura, Managing Partner, Sea Plan,‬‬ ‫‪USA‬‬ ‫ועדה מייעצת מדעית מקצועית‬ ‫> אלוף (מיל') עמי איילון‪ ,‬יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה‬ ‫> פרופ' צבי בן אברהם‪ ,‬מנהל ביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫מנהל המרכז הישראלי לחקר הים התיכון‬ ‫> פרופ' ברק חרות‪ ,‬מנכ"ל חקר ימים ואגמים‬ ‫> ברוך פרצמן‪ ,‬ראש תחום קרטוגרפיה‪ ,‬מרכז מיפוי ישראל‬ ‫> ד"ר עודד כץ‪ ,‬המכון הגאולוגי‬ ‫> פרופ' בועז לזר‪ ,‬המכון לחקר כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‬ ‫> פרופ' אילנה ברמן‪-‬פרנק‪ ,‬ביולוגיה סביבתית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬ ‫> ד"ר נדב ששר‪ ,‬קמפוס אילת‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫> ד"ר גיתאי יהל‪ ,‬ביה"ס למדעי הים‪ ,‬המרכז האקדמי רופין‬ ‫> פרופ' ניר בקר‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח‪ ,‬מכללת תל חי‬ ‫> פרופ' מקסים שושני‪ ,‬הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון ‪-‬‬ ‫מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫צוות היועצים התחומיים‬ ‫> גאולוגיה וגאופיזיקה ‪ -‬ד"ר אורי דור‪ ,‬אקולוג הנדסה בע"מ‬ ‫> בתימטריה ומורפולוגיה ‪ -‬רוני שדה‪ ,‬ים‪-‬יפוא בע"מ‬ ‫> אוקינוגרפיה כימית ‪ -‬ד"ר אפרת מידר‬ ‫> ביולוגיה ימית ‪ -‬ד"ר דן צ'רנוב‪ ,‬בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון‬ ‫צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ד"ר אורית ברנע‪ ,‬ענת צמל‬ ‫תרשים ‪ :6‬מתווה הכנת תכנית ימית לישראל‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪16‬‬ ‫> אוקיינוגרפיה פיזיקלית ‪ -‬פרופ' אליעזר קיט‪ ,‬ד"ר אורי קרושינסקי‬ ‫וד"ר אורי קושניר‪ ,‬המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון‬ ‫טכנולוגי לישראל‬ ‫> ארכאולוגיה ימית ‪ -‬ד"ר אסף יסעור‪-‬לנדאו‪ ,‬המכון ע"ש ליאון רקנאטי‬ ‫ללימודי ים וביה"ס ע"ש ליאון צ'רני למדעי הים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫> דיג וחקלאות ימית ‪ -‬פרופ' עמוס טנדלר‬ ‫> אנרגיה ‪ -‬ד"ר עמית מור‪ ,‬מר שמעון סרוסי‪ ,‬אקו‪-‬אנרג'י בע"מ‬ ‫> תחבורה ימית ‪ -‬פרופ' יהודה חיות‪ ,‬מוסד שמואל נאמן‪ ,‬הטכניון ‪-‬‬ ‫מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫> איים מלאכותיים ‪ -‬ברק כץ‪ ,‬אתוס אדריכלות תכנון וסביבה‬ ‫> הנדסה ימית ומתקני תשתית בים ‪ -‬אברי שפלר‪ ,‬אורן שפלר‪ ,‬ביפול‬ ‫אנרגיה בע"מ‬ ‫> תקשורת ותשתיות ‪ -‬ורדה שפיר‪ ,‬סינפסה בע"מ‬ ‫> חוק ומשפט ‪ -‬עו"ד נדיה צימרמן‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫חיפה‬ ‫> ביטחון ‪ -‬ירון צור‪ ,‬ד"ר ארז סבדרלוב‪ ,‬מטריקס בע"מ‬ ‫> כלכלה ‪ -‬פרופ' עזרא סדן ורות לוונטל ‪ -‬סדן‪-‬לוונטל בע"מ‬ ‫> שינוי האקלים ‪ -‬פרופ׳ אלון אנגרט‪ ,‬המכון למדעי כדור הארץ‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫צוות חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים‬ ‫אמרי בריקנר‪ ,‬רינת ריזקוב‪ ,‬אחיטוב כהן ודן רוס‪.‬‬ ‫מידע נוסף על הפרויקט ודו"חות ביניים ניתן למצוא באתר האינטרנט‬ ‫של ‘תכנית ימית ישראל' ‪.www.msp-israel.net.technion.ac.il‬‬ ‫א‪3.‬‬ ‫השיטה והעקרונות המנחים‬ ‫בתפיסה הבסיסית המובאת בתכנית ימית לישראל מודגש כי המרחב‬ ‫הימי הוא מרחב ציבורי מובהק‪ ,‬ומובעת שאיפה להוגנות בראיית‬ ‫האינטרסים השונים של מכלול בעלי העניין ולהבטחת אספקתם של‬ ‫שירותי המערכת האקולוגית לאורך זמן‪.‬‬ ‫השיטה המנחה את תהליך התכנון של תכנית ימית לישראל נגזרת‬ ‫מתוך הניסיון העולמי שנצבר בהכנת תכניות למרחבים ימיים אזוריים‬ ‫ולאומיים‪ ,‬בדגש על פרקטיקות של ‪ MSP‬ושל ‪ EBM‬הנסקרות באופן‬ ‫תמציתי בנספח א' ‪ -‬עקרונות ומושגים בתכנון ימי‪.‬‬ ‫ראיית הים כמרחב ציבורי נובעת מעקרון הדוקטרינה של נאמנות הציבור‬ ‫(‪ )Public Trust Interest‬שאימצו מדינות מתועשות ודמוקרטיות‬ ‫רבות‪ .‬הדוקטרינה מפקידה את ניהולם של משאבים טבעיים‪ ,‬כמו‬ ‫החופים והים‪ ,‬בידי המדינה לצורך שמירתם עבור הציבור הרחב‪.38‬‬ ‫ככלל‪ ,‬נועד התהליך לשכלל מסגרת וכלים לניהול אפקטיבי של המרחב‬ ‫הימי של ישראל‪ .‬על כן‪ ,‬שאיפתנו היא כי תכנית ימית לישראל תהיה‬ ‫‪ 8‬ראו למשל‪ :‬פיש ד'‪ ,‬צדק סביבתי בישראל‪ :‬המפגש בין דיני זכויות האדם ודיני איכות הסביבה‪.‬‬ ‫משפט וממשל (ז) ‪.2004‬‬ ‫מסמך מדיניות ותכנית מרחבית כאחד‪ .‬התכנית תציע חזון‪ ,‬מטרות‬ ‫ויעדים צופים פני עתיד ואסטרטגיה וכלי מדיניות לניהול המרחב הימי‪.‬‬ ‫האסטרטגיה וכלי המדיניות יהיו בחלקם כוללים וגורפים למרחב הימי‬ ‫כולו‪ ,‬ובחלקם יבחינו בין אזורי ים שונים בשלושת הממדים הגאוגרפיים‬ ‫ובחלוקה עתית לזמנים שונים ולטווחים שונים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תכנית ימית לישראל נועדה לשמש את מכלול הגופים בעלי‬ ‫העניין במרחב הימי‪ .‬בראש ובראשונה נועדה הכנת התכנית להשתלב‪,‬‬ ‫ללוות ולתמוך ביוזמות הממשלה להסדרת השימושים במרחב הימי‪,‬‬ ‫במסגרת תכנית רחבת יריעה ומבוססת מידע וידע‪ .‬תכנית שכזו תאפשר‬ ‫ניהול מאוזן‪ ,‬אפקטיבי ובר‪-‬קיימא של משאבי הים של ישראל‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הכנתה של תכנית ימית לישראל נועדה להשתלב‪ ,‬ללוות ולתמוך‬ ‫ביוזמות הממשלה להסדרת השימושים במרחב הימי במטרה משותפת‬ ‫של יצירת תכנית ימית רחבת יריעה ומבוססת מידע וידע‪ ,‬שתאפשר‬ ‫ניהול מאוזן‪ ,‬אפקטיבי ובר‪-‬קיימא של משאבי הים של ישראל‪ .‬בהמשך‬ ‫התהליך ייקבעו‪ ,‬בהשתתפות רחבה של היועצים המקצועיים ובעלי‬ ‫העניין ‪ -‬החזון‪ ,‬המטרות והיעדים של התכנית למרחב הימי של ישראל‪.‬‬ ‫בשלב זה גיבשו השותפים וצוות התכנון עקרונות מנחים באשר לאופייה‬ ‫של התכנית עצמה‪ .‬עקרונות מנחים אלה קובעים שהתכנית‪:‬‬ ‫•תהיה מבוססת על מידע ועל ידע עדכניים ותחבר בין מדע למדיניות‬ ‫•תטמיע ותיישם את גישת הניהול המערכתי‪-‬אקולוגי (‪,)EBM‬‬ ‫לאיזון בין מטרות וצרכים סביבתיים‪ ,‬כלכליים ואנושיים לטובת‬ ‫הבטחת האספקה של שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫•תהיה צופה פני עתיד‬ ‫•תשלב בין תחומים ובין בעלי עניין מגוונים כולל רשויות וגופי‬ ‫ִמנהל‪ ,‬שלטון וציבור‬ ‫•תחבר תכנון לניהול משולב של פעילויות ושימושים במרחב הימי‬ ‫•תשתף את בעלי העניין בכל שלבי התכנון והיישום‬ ‫•תבחין בין מרחבים גאוגרפיים בחלוקה תלת‪-‬ממדית ובין טווחי‬ ‫זמן שונים‬ ‫•תהיה גמישה‪ ,‬מתעדכנת‪ ,‬לומדת מניסיון ומתקנת טעויות‬ ‫•תכלול ייצוג מרחבי נגיש ואינטראקטיבי בכלי ‪( GIS‬ממ"ג)‬ ‫אפקטיביים של שיתוף‪ ,‬תכנון וניהול‬ ‫•תהיה שקופה‪ ,‬ברורה ונגישה לבעלי העניין ולציבור כולו‬ ‫א‪4.‬‬ ‫ההתקדמות בשלב א'‬ ‫דו"ח זה מסכם את שלב א' בתהליך התכנון‪ .‬בבסיסו נקבע ששלב זה‬ ‫יכלול איסוף וניתוח מידע‪ ,‬אך בפועל נוספו לתהליכי האיסוף והניתוח‬ ‫צעדי התנעה וארגון נוספים‪ .‬להלן עיקרי ההתקדמות בשלב א'‪:‬‬ ‫‪ .‬אאיוש וגיוס של צוותי העבודה והייעוץ השונים לתכנית‪:‬‬ ‫הצוות המשלב; הוועדה המייעצת המדעית מקצועית; הוועדה‬ ‫המייעצת הבין‪-‬לאומית; יועצים אקדמיים מקצועיים מ‪17-‬‬ ‫תחומים רלוונטיים; צוות אקדמי של חוקרים וסטודנטים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪17‬‬ ‫לתארים מתקדמים בטכניון ופורום בעלי עניין; נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬בוצעו תהליכים אדמיניסטרטיביים‪ ,‬כמו אישור‬ ‫התקציב‪ ,‬בניית תכנית העבודה‪ ,‬לוחות הזמנים ואבני הדרך‪.‬‬ ‫עריכת סקרי מידע רלוונטי כגון סקר תכניות ‪ MSP‬בעולם וסקר‬ ‫גישות ‪( EBM‬ראו נספח ב')‪.‬‬ ‫‪ .‬בעריכת סקרי מידע וזיהוי פערי מידע בתחום משאבים ושימושי‬ ‫הים והאסדרה (רגולציה) החלה עליו; ניתוח ותכלול (אינטגרציה)‬ ‫ראשוניים של המידע שנאסף‪ ,‬המתפרסמים בהדרגה באתר‬ ‫האינטרנט של תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫‪ .‬גסקר בחינת חלופות ותחילת פיתוח של כלי ‪( GIS‬ממ"ג) לתכנון‪,‬‬ ‫לניהול ולשיתוף הציבור‪.‬‬ ‫במסגרת שלב א' להכנת תכנית ימית לישראל התקיימו מפגשים רבים‬ ‫של הצוות המשלב והצוות האקדמי‪ .‬מפגש ההתנעה לצוות היועצים‬ ‫התקיים עם סיום הרבעון הראשון ‪ ,Q1/2014‬בתאריך ה‪31.3.2014-‬‬ ‫בטכניון‪ .‬במפגש זה השתתפו גם צוות היועצים התחומיים ונציגים מן‬ ‫הוועדה המייעצת המקצועית מדעית‪.‬‬ ‫מטרות המפגש‪ :‬התנעה‪ ,‬הסבר כללי‪ ,‬הצגת המסגרת ולוח הזמנים‪,‬‬ ‫היכרות עם צוותי ההכנה והייעוץ‪ ,‬דיון על תהליך התכנון והעבודה‬ ‫ואיתור פערי מידע וידע‪ .‬המפגש הורכב משני חלקים מרכזיים‪ :‬חלק‬ ‫א' ‪ -‬פתיחה‪ ,‬סקירה כללית והצגת מסגרת‪ ,‬ארגון ותכנית העבודה;‬ ‫חלק ב' ‪ -‬סדנת עבודה בקבוצות ‪ -‬מתודולוגיה ושיטות קיימות‪ ,‬איתור‬ ‫פערי מידע וידע‪.‬‬ ‫עם התקדמות העבודה על שלב א' וסיום הרבעון השני ‪,Q2/2014‬‬ ‫התקיימו שני מפגשים נוספים‪:‬‬ ‫•בתאריכים ‪ 17-18.6.2014‬התקיימה בטכניון סדנה בין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫הסדנה בהשתתפותם של ‪Arch. Charles (Bud) Ehler, Ms.‬‬ ‫‪ ,Stephanie Moura‬ובהשתתפותם מרחוק של ‪Prof. Kate‬‬ ‫‪,Johnson, Dr. Vanessa Stelzenmüller, Dr. Jeff Ardron‬‬ ‫הצוות המשלב‪ ,‬צוות היועצים ונציגים מן הוועדה המייעצת המדעית‬ ‫מקצועית‪ .‬לסיכום הסדנה ניתנה הרצאתו המסכמת של ‪Arch.‬‬ ‫‪ Charles Ehler‬שהייתה פתוחה לכלל הציבור והשתתפו בה גם‬ ‫בעלי עניין שונים‪.‬‬ ‫•בתאריך ‪ 26.6.2014‬התקיים מפגש ראשון של פורום בעלי העניין‬ ‫עם צוותי העבודה והייעוץ של תכנית ימית לישראל‪ .‬במפגש נכחו‬ ‫כ‪ 50-‬אנשים ובהם נציגים של בעלי העניין בתכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫המפגש הורכב משני חלקים מרכזיים‪ :‬חלק א' ‪ -‬היכרות‪ ,‬פתיחה‪,‬‬ ‫סקירה כללית והצגת מסגרת‪ ,‬ארגון ותכנית העבודה‪ ,‬חלק ב' ‪-‬‬ ‫שולחנות עגולים וסיכום‪ .‬במפגש הוצגו‪ :‬הסבר כללי‪ ,‬המסגרת ולוח‬ ‫הזמנים של התכנית הימית ותהליך ההשתתפות של בעלי העניין‪.‬‬ ‫בלב המפגש נערך דיון ראשוני באשר למטרות וליעדים של התכנית‬ ‫הימית‪ ,‬בדגש על איתור קונפליקטים ואגבורים (סינרגיות) בין‬ ‫בעלי עניין שונים בעבר‪ ,‬בהווה ובעתיד‪ .‬מצגות‪ ,‬סיכומים ותמונות‬ ‫מהמפגשים זמינים באתר תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫עם התקדמות הכנת התכנית ושלבי העבודה הבאים‪ ,‬עתידים להתקיים‬ ‫ברבעונים הבאים מפגשים נוספים‪ ,‬בהם‪ :‬מפגש ייעודי לחברי הוועדה‬ ‫המייעצת‪ ,‬פגישות חודשיות של צוות היועצים‪ ,‬מפגש נוסף לבעלי העניין‬ ‫וסדנה בין‪-‬לאומית נוספת שתסתיים ביום של שיתוף ציבור לקהל הרחב‪.‬‬ ‫דו"ח זה מסכם את שלב א' ‪ -‬איסוף המידע וניתוחו‪ .‬עם זאת חשוב לציין‬ ‫חשוב לציין כי תוך כדי התקדמות תהליך העבודה על התכנית ‪ ,‬המידע‬ ‫צפוי להמשיך להתעדכן‪ ,.‬ולכן המידע ימשיך ויתעדכן עם ההתקדמות‬ ‫ותוך כדי שלבי העבודה הבאים‪.‬‬ ‫איסוף המידע במסגרת הכנת התכנית התבסס על מידע קיים‪ ,‬ולא כלל‬ ‫ביצוע של מדידות ומיפויים חדשים או יצירת מידע גולמי חדש‪ .‬איסוף‬ ‫המידע וניתוחו כללו זיהוי מקורות ומאגרי מידע קיימים‪ ,‬זיהוי פערי‬ ‫מידע‪ ,‬אבחון וזיהוי שימושים מרחביים שונים וההשפעות הסביבתיות‬ ‫שלהם‪ ,‬פעולות להשלמת ידע חסר ממקורות קיימים‪ ,‬מאמץ לשיתוף‬ ‫פעולה עם פרויקטים ויוזמות אחרות שקיים בהם תהליך איסוף מידע‬ ‫ולהשגת שכבות מידע ‪ GIS‬קיים וליצירת שכבות מידע ‪ GIS‬חדשות‪.‬‬ ‫איסוף המידע בהיבטים המקצועיים השונים‪ ,‬המרכיבים את מערך הידע‬ ‫הקיים לגבי המרחב הימי של ישראל‪ ,‬התבצע על‪-‬ידי כ‪ 20-‬חוקרים‬ ‫ויועצים ומוסדות מחקר מהמובילים בתחומם בארץ‪ .‬פרק ב' להלן‬ ‫מביא את סיכום המאפיינים העיקריים של המרחב הימי של ישראל‬ ‫ואת התובנות הראשונות מתוך עבודת היועצים והניתוחים שערכו‪.‬‬ ‫א‪5.‬כלי ממ"ג (מערכות מידע גאוגרפיות)‬ ‫לתכנון‪ ,‬שיתוף וניהול‬ ‫תכנית ימית לישראל תעסוק במרחב הימי של ישראל בים התיכון‬ ‫ותכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬סקירה ומיפוי של גוף המים‪ ,‬הקרקעית וקו החוף‬ ‫במגוון רחב של תחומים הבאים מעולמות תוכן מגוונים‪ ,‬אשר על‬ ‫בסיסם ייערך ניתוח מרחבי למצב הקיים ולמגמות וכיווני פיתוח‬ ‫ושימור עתידיים‪ .‬סקירה ומיפוי אלה יהוו בסיס מידע וניתוח לצורך‬ ‫התכנון ושיתוף בעלי העניין‪ ,‬ובהמשך העניין ובהמשך בסיס לכלי ניהולי‬ ‫אופרטיבי של המרחב הימי‪.‬‬ ‫על מנת להפיק את המרב מהמידע ומהידע המרחבי המצטבר ולאפשר‬ ‫תכנון‪ ,‬שיתוף וניהול יעילים‪ ,‬יש צורך בהקמת פלטפורמה טכנולוגית‬ ‫שתרכז את שכבות המידע הקיימות וכן את תוצרי התהליך המתקדם‬ ‫באופן כוללני‪ ,‬גמיש‪ ,‬חזותי‪ ,‬שקוף ומשתף‪ .‬פלטפורמה זו תשמש כלי‬ ‫עבודה לכלל השותפים (ברמות השונות) וחלון הראווה של תוצרי‬ ‫התכנית בכל שלבי פיתוחה‪.‬‬ ‫כלי הממ"ג (‪ )GIS‬מספק מענה טכנולוגי לתכנית הימית בתחומי המיפוי‪,‬‬ ‫המידע והמחשוב ויוצר פתרונות בשלושה צירים מרכזיים‪ :‬תכנון‪ ,‬שיתוף‬ ‫וניהול‪ .‬כלי התכנון פונה למומחים וליועצים מקצועיים מדיסציפלינות‬ ‫שונות‪ ,‬ומאפשר רב‪-‬שיח בין מומחים והחלפת רעיונות ודעות מרחביים‬ ‫וטקסטואליים לגבי התכנית הימית באופן גמיש וויזואלי; כלי השיתוף‬ ‫פונה לציבור הרחב ולבעלי העניין‪ ,‬ומאפשר צפייה בתוצרי התכנית‬ ‫הימית ומתן תגובה עליהם באופן אינטראקטיבי‪ ,‬שקוף ומשתף; כלי‬ ‫הניהול פונה למקבלי החלטות ברמות שונות ומאפשר ניתוח מרחבי‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪18‬‬ ‫וסטטיסטי של המידע והתייחסות מבוססת מידע לתסריט פיתוח‬ ‫ספציפי‪ .‬הכלי נועד לשמש לתכנון ולשיתוף במהלך הכנת התכנית‪ ,‬אך‬ ‫גם לצורך ניהול משלב של המרחב הימי על‪-‬ידי הגופים שיעסקו בכך‬ ‫בהמשך הדרך ויאפשר לשלבו עם כלי הניהול שלהם‪ .‬להלן יוצג אפיון‬ ‫הכלי באופן מפורט‪:‬‬ ‫תכנון‬ ‫כלי התכנון יאפשר גישה מהירה לבסיסי מידע גדולים‪ ,‬מגוונים ומרובי‬ ‫שכבות מידע (ראסטרי או וקטורי)‪ .‬הכלי יאפשר ניתוח רב‪-‬פרמטרי בין‬ ‫שכבות מרובות במטרה ליצור תמונה כוללנית ומורכבת של הנכסים‬ ‫הטבעיים‪ ,‬המשאבים הקיימים‪ ,‬פעילות האדם‪ ,‬רגישות סביבתית וניהול‬ ‫סיכונים‪ .‬הכלי יציג מגוון מפות נושאיות (של אזור התכנון) ויאפשר‬ ‫למומחים וליועצים לקיים דיון הכולל הגדרת אזורים ומרחבים על‬ ‫בסיס הצרכים והפרמטרים המדעיים והמקצועיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬סוג השיתוף‬ ‫ורמתו צריכים להיות מותאמים ליכולות הקצה של המשתתפים‪ .‬על‬ ‫כלי התכנון לאפשר עבודה בו‪-‬זמנית של יועצים מקצועיים בארץ ואף‬ ‫בחו"ל‪ ,‬ולאפשר משוב מכל משתמש‪.‬‬ ‫שיתוף‬ ‫כלי השיתוף יאפשר לציבור הרחב ולבעלי עניין שונים ומגוונים לראות‬ ‫את תוצרי התכנון ולהגיב עליהם‪ ,‬בהתאם למערכת הרשאות מתאימה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬משתתף ללא מיומנויות גרפיות או ממ"גיות יוכל להגיב‬ ‫בטקסט בלבד (‪ ;)talkback‬משתמש בעל מיומנויות מסוג זה יוכל‬ ‫לשרטט ולהגיב על גבי המפה עצמה‪ .‬המשוב מבעלי העניין צריך לעבור‬ ‫לצוות המשלב באופן שיאפשר עיבוד והטמעה וגם תגובה ותקשורת‬ ‫דו‪-‬סטרית‪ .‬מעבר לחובת השיתוף כבסיס לתכנון אפקטיבי ונכון‪ ,‬סביר‬ ‫שצוות התכנון והיועצים ילמדו גם מתגובות הציבור‪.‬‬ ‫ניהול‬ ‫כלי הניהול מיועד למקבלי החלטות ככלי תומך בהחלטה‪,‬‬ ‫שיאפשר לבחון באורח אינטגרטיבי את תוצאותיהן של פעולות‬ ‫מוצעות ואת המשמעויות הנובעות מתרחישים שונים‪ ,‬ולעקוב‬ ‫אחר שינויים במרחב הימי לצורך ניהול גמיש ומבוסס מידע‪ .‬כלי‬ ‫הניהול יאפשר למשתמש הגדרה של מספר חלופות מרחביות‬ ‫לפיתוח או מספר אזורי בדיקה‪ .‬הכלי יחזיר למשתמש מידע‬ ‫סטטיסטי המרכז את המידע הקיים במערכת עבור אזורים אלה‪ ,‬כגון‬ ‫רמת רגישות אקולוגית‪ ,‬מאפייני הקרקע‪ ,‬גאולוגיה ועוד‪ .‬המשתמש‬ ‫יוכל להשוות את נתוני המערכת בחלופות השונות ולהתחשב בנתוני‬ ‫השטח כבר בשלבי קבלת ההחלטות הראשונית (לפני תסקירים ובדיקות‬ ‫שטח מעמיקות ויקרות)‪ ,‬ויוכל להכווין פיתוח ספציפי לאזורים‬ ‫המתאימים ביותר‪.‬‬ ‫תכלול (אינטגרציה)‬ ‫באופן מיטבי יאוגדו שלושת הצירים המרכזיים הללו בכלי טכנולוגי אחד‬ ‫בעל יכולות תמיכה בממשקים שונים למשתמשים שונים‪ .‬הכלי‪ ,‬הכלי‪,‬‬ ‫אשר משלב מידע ממקורות שונים‪ ,‬ינוהל‪ ,‬יתוחזק ויעודכן על פי הרשאות‬ ‫ובבקרות המתאימות במוקד אחד‪ ,‬שיזין את כלי הקצה השונים (כלי‬ ‫תכנון‪ ,‬כלי שיתוף‪ ,‬כלי ניהול)‪ .‬הכלי יוצג בממשקים שונים למשתמשים‬ ‫שונים העוסקים בהכנה ובייעוץ לתכנית ימית לישראל‪ ,‬לבעלי עניין‬ ‫ואף לציבור הרחב‪ .‬ממשקים אלו יופיעו באתרי אינטרנט‪ ,‬באפליקציות‬ ‫ובמכשירי איסוף נתונים ‪ -‬באופן שקוף‪ ,‬משתף ואינטגרטיבי‪.‬‬ ‫א‪6.‬‬ ‫תרשים ‪ :7‬מבנה כלי מערכות המידע הגאוגרפי לשיתוף‪ ,‬לתכנון וניהול‬ ‫במרחב הימי הישראלי‬ ‫השלבים הבאים‬ ‫בד בבד עם שלב א' החלה העבודה על שלב ב' ‪ -‬הגדרת חזון‪ ,‬מטרות‬ ‫ויעדים לתכנית הימית‪ .‬שלב זה נסמך על המידע שרוכז בשלב א'‪.‬‬ ‫תחילתה של העבודה על שלב ב' הייתה בסקירת מטרות ויעדים מתכניות‬ ‫מרחביות ימיות שונות בעולם‪ .‬המשך התהליך נעשה בשיתוף קבוצות‬ ‫העבודה השונות וביניהן‪ :‬פורום בעלי העניין‪ ,‬צוות היועצים התחומיים‬ ‫והוועדה המייעצת‪ .‬במקביל נוסחה המתודולוגיה לשלב ב' ‪ -‬הגדרת‬ ‫החזון‪ ,‬המטרות והיעדים לתכנית ימית לישראל‪ ,‬כאשר אלה יתבססו‬ ‫על מיטב הידע והניסיון הבין‪-‬לאומיים בתכנון ימי אזורי ולאומי ובדגש‬ ‫על הייחוד של המרחב הימי הישראלי‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪19‬‬ ‫העבודה על שלב ג' ‪ -‬בחינת חלופות או תרחישי מדיניות כבר החלה‪.‬‬ ‫בהמשך ‪ -‬בחירת חלופה מועדפת ופיתוחה‪ ,‬הכנת תכנית המדיניות‬ ‫ולבסוף ‪ -‬שלבי ההטמעה והניטור (ראו טבלה ‪ .)2‬בד בבד ולאורך שלבי‬ ‫העבודה השונים מפותח כלי הממ"ג אשר הוזכר לעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מפותח‬ ‫אתר האינטרנט של התכנית שמתמקד בעדכון הציבור הרחב בתהליך‬ ‫הכנת תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫כדי לאפשר השתלבות טובה ביוזמות מקבילות של חקיקה‪ ,‬תכנון‬ ‫ומחקר‪ ,‬ובראשן יוזמת משרד הפנים להכנת מסמך מדיניות למרחב הימי‬ ‫של ישראל בים התיכון‪ ,‬עשויים שלבי התכנון להתעדכן במהלך קידומו‪.‬‬ ‫טבלה ‪ 2‬מתארת את שלבי ההתקדמות ולוח הזמנים בעריכת תכנית‬ ‫ימית לישראל ואת מועדי הביצוע של שלבים אלה‪.‬‬ ‫במהלך שלב א' הכינו היועצים התחומיים של תכנית ימית לישראל‬ ‫דו"חות מפורטים שמתארים ומנתחים את את המצב הקיים‪ ,‬המגמות‬ ‫ופערי הידע לגבי המרחב הימי של ישראל‪ .‬תקצירי דו"חות אלה מופיעים‬ ‫בפרק ג' של דו"ח זה והדו"חות המלאים מועלים בהדרגה לאתר תכנית‬ ‫ימית לישראל‪.‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫שלבי עבודה‬ ‫פעילות מקדימה‬ ‫‪Q1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫א' ‪ -‬איסוף וניתוח מידע‬ ‫‪Q2‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪Q4‬‬ ‫‪Q3‬‬ ‫‪Q1‬‬ ‫‪Q3‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫א'‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ב'‪ -‬הגדרת חזון‪ ,‬מטרות ויעדים‬ ‫‪ ‬‬ ‫ג' ‪ -‬חלופות מדיניות‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ד' ‪ -‬פיתוח החלופה הנבחרת‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ב'‬ ‫ג'‬ ‫‪ ‬‬ ‫ה' ‪ -‬הכנת התכנית הימית‬ ‫ו' ‪ -‬המלצות להטמעה ומעקב‬ ‫‪Q2‬‬ ‫‪Q4‬‬ ‫ד'‬ ‫ה'‬ ‫ו'‬ ‫‪ ‬‬ ‫ז' ‪ -‬פיתוח הנחיות לניטור‬ ‫‪ ‬‬ ‫ז'‬ ‫טבלה ‪ :2‬שלבי ההתקדמות ולוח הזמנים בעריכת תכנית ימית לישראל ומועדי הביצוע של שלבים אלה‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪20‬‬ ‫פרק ב׳המאפיינים של המרחב הישראלי‬ ‫בים התיכון ‪ -‬תובנות ראשונות‬ ‫המרחב הימי של ישראל הוא מרחב רחב ידיים‪ ,‬הגדול משטחה היבשתי‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬זהו מרחב פתוח המחבר את ישראל עם העולם כולו‬ ‫ומשמש חזית ביטחון קריטית ועורף אסטרטגי‪ .‬המרחב הימי עשיר‬ ‫במשאבים כלכליים ומספק מגוון של ‘שירותי מערכות אקולוגיות'‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים‪.‬‬ ‫בפרק זה יזוהו המאפיינים העיקריים של המרחב הימי של ישראל‪,‬‬ ‫שצפיפות השימושים והלחצים בו גבוהה בקרבת החוף ולאורכו‪ .‬גם‬ ‫רמת המידע והידע וגם כלי האסדרה ומערכי הניטור צפופים ומרובים‬ ‫בקרבת החופים‪ ,‬והולכים ומתמעטים ככל שמעמיקים ומתרחקים‬ ‫מערבה מהחוף‪ .‬תובנות ראשונות אלו הוסקו על סמך המידע שנאסף‬ ‫ודווח על ידי יועצי התכנית וחוקריה‪.‬‬ ‫ב‪1.‬‬ ‫סביבה ימית רגישה ועתירת קונפליקטים‬ ‫רצועת החוף של ישראל‪ ,‬לאורך ‪ 195‬ק"מ ‪ -‬הקצה המזרחי של המרחב‬ ‫הימי ‪ -‬היא רצועה צפופה ומצטופפת‪ ,‬ועמוסה בשימושי תשתית כגון‬ ‫נמלי ים‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬מתקני התפלה‪ ,‬מעגנות‪ ,‬מקשרים לפריקת דלקים‬ ‫וכימיקלים‪ ,‬מוצאים חופיים וימיים וכן בסיסי צבא ומתקני ביטחון‪.‬‬ ‫רצועה זו נמצאת כולה תחת לחצים גדולים של פיתוח מסוגים שונים‪,‬‬ ‫המאיים תדיר על חוסנו ועל בריאותו של המרחב הימי‪ ,‬על תפקודו‬ ‫כנכס ציבורי וכמרחב פתוח‪ ,‬ועל כושרו לספק את ִמגוון השירותים‬ ‫החברתיים‪ ,‬הכלכליים והסביבתיים‪.‬‬ ‫אל רצועה זו זורמים גם הנחלים‪ ,‬ומביאים ִאתם את הנוף הייחודי של‬ ‫הנחל ופשטי ההצפה‪ ,‬וכן חומרי הזנה‪ ,‬אך גם מטרדים ומפגעים שונים‪,‬‬ ‫כמו פסולת‪ ,‬שפכים ועוד‪ .‬הים התיכון מספק מכלול שירותי מערכת‬ ‫כגון מגוון ביולוגי‪ ,‬ייצור ראשוני‪ ,‬אספקת דיג‪ ,‬מים להתפלה‪ ,‬חומרי‬ ‫גלם‪ ,‬ייצוב חופים ובעתיד אולי יספק גם מקורות של אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫הלחצים העירוניים והתשתיתיים‪ ,‬כגון הקמת מתקני תשתית וצנרות‬ ‫בים‪ ,‬דיג יתר‪ ,‬זיהומי ים‪ ,‬הפרת מנגנון הסעת החולות‪ ,‬פגיעה בחופים‬ ‫ובמצוקים לאורך החוף‪ ,‬יוצרים איומים שונים על הסביבה הימית ועל‬ ‫מערכות אקולוגיות ימיות רגישות‪ ,‬ופוגעים בבתי גידול ימיים‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫נוסף על איומים חיצוניים כגון שינוי האקלים‪ ,‬חדירת מינים פולשים‪,‬‬ ‫עליית מפלס פני הים ועוד‪.‬‬ ‫בעשור האחרון גדל מאוד היקף השימושים והלחצים גם באזורים‬ ‫המרוחקים יותר מערבה‪ ,‬במים העמוקים יותר‪ ,‬בתחומי מימי החופין‬ ‫והמים הכלכליים של ישראל‪ .‬בתחומים אלה נפרסו קווי תשתית‬ ‫תקשורת‪ ,‬מסדרונות שיט ושטחים של חיפוש‪ ,‬קידוח והפקה של גז‬ ‫טבעי‪ .‬אזורי הרישיונות לחיפושי גז ונפט תופסים כבר כיום חלק ניכר‬ ‫משטח המים הכלכליים‪ ,‬ונוספים אמורים להיות מוענקים בעתיד‪ .‬הים‬ ‫העמוק הפך גם הוא לים רוחש פעילויות פיתוח ופעילות ביטחונית‬ ‫מתרחבת‪.‬‬ ‫כל אלה יוצרים מגוון רחב של קונפליקטים ושל קונפליקטים לכאורה‪,‬‬ ‫המחייבים קבלת החלטות מושכלת‪ ,‬ניהול רגיש ומבוסס מידע וידע‪,‬‬ ‫ובחינת אגבור (סינרגיה) אפשרי בין שימושים‪ .‬תכנית מרחבית ימית‬ ‫ראויה תהווה תשתית מרכזית להשגת כל אלה‪.‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫סביבה ימית ענייה במידע ובידע‬ ‫לאורך השנים התבצעו מיפוי ומחקר של הסביבה הימית של ישראל‬ ‫בהיקף מוגבל‪ ,‬והתמקדו בעיקר בתחום מדף היבשת‪ .‬בהקשר זה ראוי‬ ‫להדגיש את היעדרה של מדיניות לאומית למחקר ימי‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪,‬‬ ‫את היעדרו של תקצוב ממשלתי רב‪-‬שנתי ברמה הולמת של פעילות‬ ‫המחקר בהתאם לצורכי המדינה‪ .‬מרבית פעילות המחקר הימי בישראל‪,‬‬ ‫שהגיעה להישגים מרשימים‪ ,‬מומנה באמצעות מענקים מקרנות מחקר‬ ‫בהתאם לתחומי העניין האישיים של החוקרים ומהשתלבות של חוקרים‬ ‫ומוסדות מחקר בתכניות מחקר בין‪-‬לאומיות שלא תמיד תאמו לצורכי‬ ‫המדינה‪ .‬תוצאות המחקרים הוצגו בעיקר בפרסומים מדעיים‪ ,‬וחלק‬ ‫ניכר מהנתונים הגולמיים אינו זמין לקהילה המדעית כולה ולמשתמשים‬ ‫פוטנציאלים אחרים‪ .‬מצב זה מקשה על תכנון מבוסס ידע ומחקר של‬ ‫המרחב הימי של ישראל‪.‬‬ ‫היעדרה של מדיניות לאומית לאיסוף וניהול נתונים ומידע על הסביבה‬ ‫הימית בא לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהיבטים הבאים‪ :‬א) אין מדיניות‬ ‫לאומית כוללנית למחקר‪ ,‬מיפוי וניטור של המרחב הימי לישראל; ב)‬ ‫אין תיאום בין משרדי הממשלה השונים המממנים פעולות כאלה; ג)‬ ‫בחברה לחקר ימים ואגמים הוקם מרכז מידע ימי לאומי אך לא נקבעו‬ ‫על‪-‬ידי הממשלה כללים המחייבים את מסירתם של נתונים הנאספים‬ ‫במימון ציבורי למרכז ולהנגשת הנתונים שבמרכז לציבור‪ .‬בהיעדר‬ ‫מדיניות ימית לאומית בישראל המתייחסת לאיסוף וניהול נתונים‬ ‫ומידע‪ ,‬תדרש לכך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫תגליות הגז המשמעותיות בעשור האחרון ופיתוח שדות הגז לחיפוש‬ ‫ולהפקה ובעיות סביבה חמורות באוקיינוסים בכלל ובים התיכון בפרט‪,‬‬ ‫כמו השפעות של שינוי האקלים ודיג יתר‪ ,‬הביאו להתייחסות מעמיקה‬ ‫יותר לים בישראל‪ .‬התייחסות זו מורגשת הן בקרב הגופים האמונים‬ ‫על המחקר כגון החברה לחקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬המכון הגאולוגי‬ ‫וכו'‪ ,‬שמרחיבים את בסיס הידע והמחקר באופן שיטתי‪ ,‬והן בקרב‬ ‫גופים ציבוריים אחרים כגון רשות הטבע והגנים‪ ,‬עמותות אדם טבע‬ ‫ודין‪ ,‬מחמל"י‪ ,‬צלול וכיו"ב‪ ,‬שמעלים את הסוגיות הרלוונטיות בענייני‬ ‫הסביבה הימית לסדר היום הציבורי בעזרת פרסומים מקצועיים‪ ,‬ימי‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪21‬‬ ‫תרשים ‪ :8‬מפת שימושים חלקית במרחב המים הכלכליים של ישראל‪ .‬מטעמים טכניים של עומס גרפי ושל קנה מידה לא הוכנסו למפה זו כלל שימושי המרחב‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪22‬‬ ‫עיון וסדנאות מומחים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדעת חוקרי ים רבים בתחומים ביולוגיה‪ ,‬גאולוגיה‪,‬‬ ‫אוקיינוגרפיה‪ ,‬ארכאולוגיה‪ ,‬סביבה ועוד‪ ,‬הידע שבידינו עדיין מצומצם‪.‬‬ ‫המידע והידע הקיימים כיום מקיפים יותר באזורים החופיים ובאזורי‬ ‫המים הרדודים‪ ,‬אך מצטמצמים באופן משמעותי ככל שמרחיקים‬ ‫מן החופים מערבה‪ .‬למשל‪ ,‬הידע הארכאולוגי על ספינות טרופות‬ ‫במים עמוקים או על הביולוגיה של החלק העמוק של מדף היבשת‬ ‫מצומצם ביותר‪ ,‬וחוקרים רבים טוענים ש"איננו יודעים כמעט דבר על‬ ‫הים העמוק"‪.‬‬ ‫לאחרונה יצאו לאור מספר פרסומים שהם נדבך חשוב בהבנת המצב‬ ‫העדכני בתחומי הסביבה הימית‪ .‬פרסומים אלה כוללים את הספר‬ ‫הוד הים ‪ -‬יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל (העמותה‬ ‫הישראלית למדעי הימים‪ ;)2013 ,‬דו"ח מצב הטבע בים התיכון ‪2013‬‬ ‫(המארג‪ ;)2013 ,‬הסביבה החופית והימית בים התיכון (רשות הטבע‬ ‫והגנים‪ ,2012 ,‬סדרת מסמכים מקיפים הפורסים את מדיניות רשות‬ ‫הטבע והגנים בתחום הסביבה החופית והימית בים התיכון); דו"ח‬ ‫חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל‪ )2013 ,‬על ניטור המגוון הביולוגי‬ ‫במימי החופין בים התיכון; שוניות סלעיות בים התיכון ‪ -‬אוצרות הטבע‬ ‫החבויים של הים (החברה להגנת הטבע‪ ;)2014 ,‬הים התיכון ‪ -‬גיליון‬ ‫נושאי (אקולוגיה וסביבה ‪ -‬כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה‪;)2014 ,‬‬ ‫דו"ח מצב הים ‪ - 2014‬מי ינהל את הים? (צלול‪ ;)2014 ,‬תכנית פעולה‬ ‫לשמירה על המגוון הביולוגי של בתי הגידול הסלעיים בים התיכון‬ ‫ובחוף בישראל (אקואושן‪ )2014 ,‬ועוד מסמכים שונים הפורסים יחד‬ ‫יריעה שלמה של מצב הסביבה הימית‪ ,‬מתוך ידיעה שלמרות הידע‬ ‫הרב המצטבר‪ ,‬עדיין קיימים פערים ומחסור במידע‪ ,‬בעיקר בכל הנוגע‬ ‫למערכות הביולוגיות והאקולוגיות בים העמוק‪ .‬מחסור זה במידע‬ ‫אינו סיבה להזנחת התכנון של מימי החופין והמים והכלכליים של‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש גם התפתחויות חשובות בנושא התכנון הימי‪ .‬משרדי‬ ‫הממשלה הנוגעים לסביבה הימית החלו לרכז מאמצים בסביבה רגישה‬ ‫זו‪ :‬משרד הפנים מקדם הכנת מסמך מדיניות למרחב הימי של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים פרסם מכרז‬ ‫להכנת סקר סביבתי אסטרטגי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי‬ ‫בים‪ ,‬והמשרד להגנת הסביבה פועל להסדרת מדיניות סביבתית כוללת‬ ‫ובכלל זה ריכוז של תכניות ניטור‪ .‬כל אלה מחייבים איסוף מידע וידע‬ ‫ואת ניהולם היעיל‪.‬‬ ‫ראוי לציין גם כמה התפתחויות חשובות לאחרונה בהקשר לחקר‬ ‫הים העמוק‪ :‬הקצאת מימון ממשלתי לרכישה ולהתקנה של ספינה‬ ‫מודרנית לחקר הים העמוק שתופעל על‪-‬ידי חקר ימים ואגמים ותשרת‬ ‫את כל קהיליית חוקרי הים; הקמת מרכז לחקר הים באוניברסיטת‬ ‫חיפה שיתמקד בים העמוק; ביצוע של סקר רקע סביבתי באזור המים‬ ‫הכלכליים של ישראל (מאפיינים גאוכימיים וביולוגיים והכנת מפת‬ ‫רגישות בתי גידול) על‪-‬ידי חקר ימים ואגמים במימון של משרד‬ ‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪.‬‬ ‫מומחים עולמיים בתחום מציינים כי "לעולם לא יהיה מספיק ידע"‬ ‫וכי אין להמתין להצטברות "מספיק ידע" כדי לתכנן‪ ,‬לפתח מדיניות‬ ‫מרחבית ואף ליישמה‪ .‬יש לעשות זאת תוך הרחבה והעמקה של איסוף‪,‬‬ ‫לימוד ומחקר לשיפור השיח התכנוני‪ ,‬הניהולי והמדעי‪ ,‬לביסוס של צעדי‬ ‫תכנון וקבלת החלטות במרחב הימי ולהנגשת המידע והידע לקהילה‬ ‫המדעית ולציבור הרחב‪.‬‬ ‫ב‪3.‬ים בעל ייחוד גאולוגי וביולוגי ובעל ערכי‬ ‫מורשת נדירים‬ ‫חלקו המזרחי של הים התיכון ייחודי ומרתק בהיבטים של גאולוגיה‪,‬‬ ‫גאופיזיקה וביולוגיה‪ .‬המרחב המצומצם של אגן הלוונט של הים‬ ‫התיכון‪ ,‬המהווה ‪ 0.5%‬בלבד מכל שטחי הימים והאוקיינוסים (ושהמים‬ ‫הכלכליים של ישראל הם חלק ממנו)‪ ,‬הוא מעין מעבדה טבעית מיוחדת‬ ‫במינה ‪ -‬שבה מתרחש חלק גדול מכלל התופעות הימיות‪ ,‬שלרוב‬ ‫מופיעות רק באוקיינוסים רחבי ידיים‪ :‬רכסים מרכז אוקייניים‪ ,‬נביעות‬ ‫הידרותרמליות‪ ,‬ימות שוליים‪ ,‬תהומות אוקייניים‪ ,‬מישורים אביסליים‬ ‫(מישורי המים העמוקים בתחתית המדרון היבשתי)‪ ,‬קניונים תת‪-‬ימיים‪,‬‬ ‫גלישות מדרון יבשת רחבות היקף‪ ,‬תנועת לוחות יבשתיים‪ ,‬פעילות‬ ‫טקטונית וסייסמית ועוד‪ .‬מזרח הים התיכון נסגר בקצב מהיר ביותר‬ ‫במושגים גאולוגיים ‪ -‬כ‪ 2-‬ס"מ בשנה‪ ,‬והוא ייסגר לחלוטין בעוד כ‪6-‬‬ ‫מיליון שנה‪ ,‬עם התקרבותו של הלוח האפריקאי ללוח האירו‪-‬אסייתי‪,‬‬ ‫דבר הגורם להתרוממות רכסי הרים ולפעילות טקטונית ניכרת באזורנו‪.‬‬ ‫פעילות גאולוגית נמרצת ומעניינת זו‪ ,‬וכן גם תופעות ביולוגיות של‬ ‫החי בעומקים גדולים שחלקן ייחודיות‪ ,‬כמו דגי עומק בלתי מוכרים‪,‬‬ ‫תולעים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬אלמוגי מים קרים ועמוקים וואוכלוסיות ייחודיות‬ ‫של בעלי חיים הקשורות לנביעות בקרקעית הים (‪ ,)cold seeps‬טרם‬ ‫נחקרו דיין‪ ,‬והן אתגר מדעי מרתק‪.‬‬ ‫תמונות של בתי גידול בים העמוק‪ .‬דג מסוג ‪ Dipturus‬על מצע רך (ימין)‪ ,‬אלמוגים שחורים מסוג ‪ Leiopathes‬על מצע קשה (אמצע)‪ ,‬רובוט סוקר את המסלע‬ ‫שנוצר בעקבות נוכחות של נביעת גז (שמאל)‪ ,‬מקור‪ :‬ד' צ'רנוב‪ ,‬התמונות נאספו בהפלגת הנאוטילוס‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪23‬‬ ‫ייחוד ביולוגי קיים לא רק בים העמוק‪ ,‬אלא גם בבתי גידול חופיים‬ ‫ובתחום מימי החופין של ישראל‪ ,‬למשל בשוניות הצינוריריים‬ ‫(‪ )vermetid reefs‬לאורך החוף וברכסי הכורכר התת‪-‬ימיים‬ ‫המאופיינים במגוון ובעושר של חי וצומח‪ .‬שמורות הטבע הימיות‬ ‫הקיימות והמוצעות לאורף החוף ובתחום מימי החופין נועדו לשימורם‬ ‫של בתי גידול אלה‪.‬‬ ‫בתחום הארכאולוגיה וערש המורשת הימית‪ ,‬מזרח הים התיכון‬ ‫הוא כר נרחב לפעילות ומחקר‪ ,‬שכן באזור זה התפתחו התרבויות‬ ‫הקדומות ביותר לאורך חופי הים‪ .‬מיישובים נֵ אוליתיים בני כ‪9,000-‬‬ ‫שנה הטבועים כיום בעומק של כ‪ 8-‬מ' מצפון לעתלית‪ ,‬ועד נמלים בני‬ ‫אלפי שנים‪ ,‬שדרכם התנהלה פעילות סחר וספנות ימית ענפה ביותר‬ ‫לאורך כל הדורות‪ .‬תרבויות עמי הים ‪ -‬מצרים הקדומה‪ ,‬הפֵ ניקים‪,‬‬ ‫התרבות והטכנולוגיה הימית היווניות‪-‬הלניסטיות‪ ,‬האימפריה הרומית‪,‬‬ ‫התקופה הביזנטית‪ ,‬התקופות המוסלמיות‪ ,‬הצלבנים‪ ,‬הממלוכים‬ ‫ותקופות היסטוריות מאוחרות יותר ‪ -‬כולן השאירו את עקבותיהן‬ ‫בדמות מתקנים חופיים‪ ,‬מעגנות ונמלים‪ ,‬כמו גם בצורת אלפי כלי‬ ‫שיט שטבעו בים‪ ,‬שאותן אנו מוסיפים לגלות‪ ,‬לחשוף ולחקור עד עצם‬ ‫ימים אלה‪.‬‬ ‫נגזרת מהיות הים התיכון ערש התרבות ואתר מורשת‪ ,‬היא האפשרות‬ ‫לפיתוח פעילות של תיירות‪ ,‬נופש ופנאי הנשענים על מורשת זו של‬ ‫נמלים עתיקים‪ ,‬אתרי ארכאולוגיה והיסטוריה‪ .‬גם מעבר לערכי תרבות‬ ‫ומורשת‪ ,‬איכויות הים‪ ,‬יפי חופיו וערכי התרבות שהם מספקים‪ ,‬הם‬ ‫בסיס לניצול אזורים אלה לפנאי ולנופש‪ .‬לכן יש חשיבות רבה לקיומן‬ ‫ולפיתוחן של שמורות טבע ימיות וחופיות ולהגנה על חופי הים (חופי‬ ‫תרשים ‪ :9‬מזרח הים התיכון ‪ -‬מפת תבליט המציגה את מרחב הלוונט‪ ,‬את הצירים הטקטוניים המרכזיים‪ ,‬וכן‪ ,‬בחצים צהובים‪ ,‬את מנגנון הסעת הסדימנטים‬ ‫האחראי לבניית שולי היבשת‪ .‬התמעטות הסדימנטים ניכרת ככל שעולים צפונה לאורך קו החוף‪ .‬מקור‪ :‬דו"ח בתימטריה ומורפולוגיה‪ ,‬ר' שדה‪ ;2014 ,‬מפת תבליט‬ ‫‪. Hall, 2003-‬‬ ‫סקר ארכאולוגי תת‪-‬ימי מצפון לתל דור; מקור‪ :‬דו"ח ארכאולוגיה ימית לתכנית ימית לישראל‪ .‬א' יסעור‪-‬לנדאו | צילום‪ :‬א' ארקין‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪24‬‬ ‫הרחצה המוסדרים כמו גם החופים הפתוחים והבלתי מופרים) ולפיתוח‬ ‫‪4 10‬‬ ‫של ספורט ימי וחופי לסוגיו ‪ -‬כמשאב של נופש ופנאי ‪.‬‬ ‫ב‪4.‬ים אוליגוטרופי‪ 11‬ומאוים עם משאבי דיג‬ ‫מוגבלים ‪ -‬הצורך בשמירה על הקיים‬ ‫עקב שינויים גלובליים‪ ,‬כמו שינוי האקלים‪ ,‬אך גם עקב לחצים‬ ‫סביבתיים אזוריים ומקומיים כבדים‪ ,‬עבר חלקו המזרחי של הים התיכון‬ ‫בעשרות השנים האחרונות שינויים משמעותיים במבנה ובתפקוד‬ ‫המערכות האקולוגיות שבו ובהרכב מגוון המינים‪ .‬מזרח הים התיכון‬ ‫הוא ים אולטרה‪-‬אוליגוטרופי (דל מאוד בחומרים מזינים ובייצור‬ ‫ראשוני)‪ ,‬דבר המקטין את כמות הביומסה המתפתחת במימיו‪ ,‬ולכן‬ ‫גם אינו מאפשר את התפתחותם של משאבי דיג משמעותיים‪ .‬המגוון‬ ‫הביולוגי במזרח הים התיכון נמוך מזה שבאזוריו המערביים יותר‪ .‬עקב‬ ‫היצרנות הראשונית הנמוכה יותר‪ ,‬כמו גם בגלל הטמפרטורה והמליחות‬ ‫ההולכים וגדלים לכיוון מזרחו של הים התיכון (ראה תרשים ‪ .)10‬לכל‬ ‫אלה מתווספת עקה משמעותית בדמות חדירה של מינים פולשים‪,‬‬ ‫‪ 10‬ראו ‪Portman, M.E.2013 ) Developing Resource Management and Marine‬‬ ‫‪Policy for the Eastern Mediterranean Sea, In The Mediterranean Sea: Its‬‬ ‫‪History and Present Challenges. Goffredo, S., Baader, H. and Dubinsky, Z.‬‬ ‫‪.Editors, Berlin: Springer‬‬ ‫לרוב דרך תעלת סואץ‪ ,‬ולעתים אף השתלטות שלהם על חברות ועל‬ ‫מערכות אקולוגיות הרגישות בלאו הכי‪ .‬לדעתה של קבוצת מדענים‬ ‫מרחבי העולם‪ ,‬התכנית להרחבת תעלת סואץ‪ ,‬שנודע עליה לאחרונה‪,‬‬ ‫היא איום סביבתי פוטנציאלי נוסף‪ ,‬כי היקף חדירת המינים הפולשים‬ ‫מים סוף לים התיכון עלול לגדול עם הרחבת התעלה‪.125‬‬ ‫אבדן בתי גידול כתוצאה מעיור ומתיעוש לאורך החופים‪ ,‬התדלדלות‬ ‫משאבים ביולוגיים ימיים (כגון דגה ומקורות מזון אחרים) ופגיעה בהם‪,‬‬ ‫זיהום הים ופגיעה במערכותיו האקולוגיות (בעיקר ממקורות יבשתיים‬ ‫אך גם מכלי שיט וממקורות ימיים אחרים) ושינוי האקלים הם גורמי‬ ‫הנזק העיקריים לסביבה הימית‪ .‬פעילויות אנושיות וכלכליות מגוונות‬ ‫ותנופת הפיתוח העוברת על המרחב הימי של ישראל‪ ,‬מאיימות על‬ ‫המערכות האקולוגיות הרגישות במרחב זה‪ ,‬ומכאן גם על יכולתן לספק‬ ‫לנו ‘שירותי מערכת' (‪ .)ecosystem services‬רגישותן של מערכות‬ ‫אלה והעובדה כי המרחב עני יחסית במשאבי דיג וטבע ובמערכות‬ ‫אקולוגיות ‘מיוחדות'‪ ,‬מחייבת להגן על המשאבים ועל המערכות‬ ‫הקיימות ולשמר אותם‪.‬‬ ‫‪ 11‬אוליגוטרופי‪ - )Oligotrophic( ‬גוף מים דל במזינים (נוטריינטים)‪ ,‬וכתוצאה מכך ‪ -‬בעל‬ ‫יצרנות (‪ )productivity‬נמוכה‪.‬‬ ‫‪Galil, B. et al (2014). ‘Double trouble': the expansion of the Suez Canal and 12‬‬ ‫‪marine bioinvasions in the Mediterranean Sea. Biological Invasions, Open‬‬ ‫‪.Access 28 September 2014‬‬ ‫תרשים ‪ :10‬תיאור סכמטי של הזרימה התרמוהלינית ומסות המים העיקריות בים התיכון‪ .‬המספרים בשחור מציינים טמפרטורה ב‪ ,C°-‬המספרים באדום מציינים‬ ‫מליחות ב‪ PSU-‬והחצים מראים את כיוון הסירקולציה‪ .‬ניתן להבחין בגוון התכלת הבהיר של שכבת הים העליונה ליד האוקיינוס במערב‪ ,‬ההופך בהדרגה לכהה יותר‬ ‫עד ל‪ MAW-‬המפותח במזרח‪ .‬מקור‪.GRID-Arendal www.grida.no/graphicslib/detail/mediterranean-sea-water-masses-vertical-distribution_d84b :‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪25‬‬ ‫מגוון עשיר של בעלי חיים ברכסי הכורכר התת‪-‬ימיים; מקור‪ :‬ד' צ'רנוב‪ ,‬התמונות נאספו בהפלגת הנאוטילוס | צילום‪ :‬ג' אייל‬ ‫אזורים בעלי חשיבות אקולוגית‬ ‫ראש הנקרה אכזיב ‪ -‬מגוון מינים גבוה; נמצא בתהליך הכרזה כשמורת‬ ‫טבע ימית‪.‬‬ ‫אזור ראש כרמל ‪ -‬בעומקים שבין ‪ 30‬ל‪ 70-‬מ' קיימים שונית ספוגים‬ ‫נדירה ומגוון רב של מינים (אצטלנים‪ ,‬קווצי עור‪ ,‬צורבניים ודגים)‪.‬‬ ‫מדרום לחיפה ועד בת ים ‪ -‬ברכס הכורכר העמוק שנמצא בעומק ‪ 80‬עד‬ ‫‪ 120‬מ' קיים מגוון גבוה של חסרי חוליות וכן של דגים‪ ,‬כולל התלהקויות‬ ‫של מיני דקרים‪.‬‬ ‫שוניות בוסתן הגליל ‪ -‬מ‪ 30-‬עד ‪ 70‬מ' עומק מאופיינות במגוון מינים‬ ‫גבוה ובשוניות ספוגים עמוקות‪.‬‬ ‫טבלאות הגידוד החופיות ‪ -‬על מאפייניהן הייחודיים‪.‬‬ ‫אזורי קרקעית מצע קשה ‪ -‬ערכי טבע רבים באזורנו מצויים לרוב על‬ ‫קרקעית של מצע קשה המהווה כ‪ 15%-‬בלבד מכלל שטח מימי החופין‬ ‫(מים טריטוריאליים) של ישראל‪ .‬מצע קשה זה כולל‪ :‬מקבצי סלעים‪,‬‬ ‫משטחי גידוד‪ ,‬קניונים תת‪-‬ימיים‪ ,‬רכסי כורכר עמוקים ורדודים‪ ,‬ושוניות‬ ‫ים עמוק (מחוץ למים הריבוניים)‪ .‬בשל היעדר מידע מפורט קשה לדרג‬ ‫את סדרי העדיפויות לשימור‪ ,‬אך ייתכן שבאזורים אלה נמצאים מרכיבים‬ ‫קריטיים למערכת האקולוגית הימית‪.‬‬ ‫אזורי רבייה פוטנציאליים‬ ‫שפכי נחלים (תנינים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬שורק ועוד) ‪ -‬אלה שטחי רבייה הן‬ ‫למיני מים מתוקים הן למיני מים מלוחים‪ .‬כיום שטחים אלה פרוצים‪,‬‬ ‫ומתבצע בהם דיג מסחרי בחודשי החורף לתפיסת דגיגי בורי‪.‬‬ ‫בתי גידול בקרקעות חוליות‪ ,‬טיניות או חרסיתיות משמשים מקומות‬ ‫מסתור לפרטים צעירים משלב הפגיות (לרווה) ועד דגיג או פרט בוגר‬ ‫קטן בתוך מרבצי עשב ים‪ ,‬מקומות מפגש לרביית דגים (דקרים בעיקר)‪,‬‬ ‫ומרחב מחיה של אוכלוסיות של סרטנים (שייטית נודדת)‪.‬‬ ‫רכסי הכורכר התת‪-‬ימיים המתאפיינים ברצף טריטוריאלי‪ ,‬הם‬ ‫גשר רבייתי חשוב למגוון מינים (ספוגים‪ ,‬אצטלנים‪ ,‬קווצי עור‪,‬‬ ‫צורבניים וכו')‪.‬‬ ‫אזורי מחיה נדירים בים העמוק‬ ‫גלישת דור ‪ -‬קניון הממוקם בחלקו התלול של מדרון היבשת‪,‬‬ ‫וכולל נביעות גז מתאן‪ ,‬ובו בית גידול ייחודי לים עמוק המבוסס על‬ ‫כימוסינתזה‪.‬‬ ‫אזור ‘הפרעת פלמחים' ‪ -‬שטח נרחב של שונית ים עמוק על מצע קשה‬ ‫בעומק ‪ 500-800‬מ'‪ .‬שונית צפופה ועשירה הכוללת אלמוגים שחורים‪,‬‬ ‫הידרוזואות‪ ,‬קווצי עור‪ ,‬תולעים‪ ,‬דגים ועוד (בתרשים ‪ 11‬תחת השם‬ ‫ריף עמוק)‪.‬‬ ‫ב‪5.‬הים ‪ -‬משאב עשיר ומתגלה של‬ ‫אוצרות אנרגיה‬ ‫מאגרי הגז במרחב הימי של ישראל הפכו למשאב מרכזי וחשוב ביותר‬ ‫לכלכלתה של מדינת ישראל‪ .‬עקב גילוי ותחילת ניצול משאבי הגז‬ ‫עלתה מאוד מודעות הציבור ועמה הצורך בפיתוח מדיניות כוללת למים‬ ‫הכלכליים של ישראל‪ .‬התגליות בשנים האחרונות מסתכמות במעל‬ ‫ל‪ 30-‬טריליון רגל מעוקב (‪ )TCF‬של גז טבעי‪ ,‬שלפי ההערכות הנוכחיות‬ ‫יכולות לספק את צורכי המשק הישראלי בעשרות השנים הבאות‪ .‬ישראל‬ ‫נעה בכיוון של הסתמכות על גז טבעי ברמה של ‪ 60-70%‬מסך מקורות‬ ‫האנרגיה‪ ,‬ורוב רובו של הגז יגיע מהמים הכלכליים של המדינה‪ .‬חלק‬ ‫מרזרבות אלה אף יופנה ליצוא‪ .‬לאחר שנים רבות של תלות מוחלטת‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪26‬‬ ‫באספקת אנרגיה ממקורות זרים‪ ,‬וכן בשל העובדה שחלק ניכר ממקורות‬ ‫האנרגיה של המדינה היו בידי מדינות שלישראל אין איתן יחסי מסחר‬ ‫רשמיים‪ ,‬נוצרה לישראל הזדמנות להשתמש בתגליות הגז כדי להגיע‬ ‫לעצמאות בתחום האנרגיה ולאספקה עצמית של מרבית האנרגיה‬ ‫הנדרשת להפקת חשמל ולצורכי התעשייה המקומית‪.‬‬ ‫יש לציין שלמעבר לגז טבעי‪ ,‬מעבר ליתרונותיו הכלכליים ולצמצום‬ ‫התלות החיצונית‪ ,‬יש גם יתרונות סביבתיים על מקורות אנרגיה אחרים‬ ‫ממחצבים (פוסיליים)‪ ,‬שיעילים פחות ומזהמים יותר‪ .‬במצב של אופק‬ ‫מוגבל של פיתוח אנרגיות ממקורות מתחדשים (כמו שמש ורוח) והיעדר‬ ‫אופציה הידרואלקטרית או גרעינית בטווח הנראה לעין‪ ,‬פיתוח מקורות‬ ‫הגז הטבעי בים התיכון הוא בעל חשיבות עליונה‪.‬‬ ‫קיים פוטנציאל משמעותי לתגליות נוספות של גז טבעי ואף של נפט‪.‬‬ ‫הקידוחים והפקת משאבי הגז והנפט מביאים בעקבותיהם תעשייה‬ ‫גדולה של תכנון והקמת תשתיות תומכות להולכה‪ ,‬לטיפול ולאספקה‬ ‫ויחד איתם גם את הצורך בפיתוח מערך ביטחוני להגנה עליהם‪.‬‬ ‫דו"ח האנרגיה מפרט את נתוני מערך החיפושים וההפקה‪ ,‬ודו"ח‬ ‫ההנדסה הימית (שניהם באתר האינטרנט של התכנית) מציג את‬ ‫מגוון הטכנולוגיות המיושמות בתחום זה‪ .‬מכלול הפעילויות הישירות‬ ‫והעקיפות בנושא זה צפוי לגדול באופן ניכר בשנים הקרובות‪ ,‬ויחד‬ ‫עמו גם חשיבותו הכלכלית והאסטרטגית של המרחב הימי של‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫לגילוי הגז הטבעי יש גם השפעה אסטרטגית אזורית בעיקר על שני‬ ‫גורמי מפתח ראשיים‪ :‬מצרים וטורקיה‪ .‬מצרים תלויה כיום בדלק מלוב‬ ‫וממדינות המפרץ‪ ,‬וטורקיה תלויה בדלק ובגז מרוסיה‪ .‬אפשרויות‬ ‫אספקת גז לשני גורמי מפתח אזוריים אלה‪ ,‬כתלות באופי היחסים‬ ‫בין המדינות כמובן‪ ,‬וכן לאירופה התלויה בעיקר באספקת גז מרוסיה‪,‬‬ ‫וחיזוק הקשר הכלכלי של ישראל עם ארצות אלה‪ ,‬עשויים ליצור שינוי‬ ‫גאופוליטי בעל חשיבות רבה לישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי פיתוח‬ ‫מערך צפוף של תשתיות חיפוש וקידוח של גז ונפט מהווה איום סביבתי‬ ‫וכלכלי במקרה של תאונה או של דליפה משמעותית‪.‬‬ ‫ב‪6.‬‬ ‫הים כשער וכגשר לעולם‬ ‫בשל המאפיינים הגאופוליטיים הייחודיים של אזור המזרח התיכון‪,‬‬ ‫ישראל היא למעשה מדינת אי‪ ,‬שהמרחב הימי ממערב לה משמש‬ ‫עבורה שער וגשר לעולם‪ .‬מרחב מימי החופין (המים הטריטוריאליים)‬ ‫והמים הכלכליים של ישראל‪ ,‬דרך הנמלים‪ ,‬קווי הספנות‪ ,‬נתיבי השיט‬ ‫וקווי התקשורת‪ ,‬יוצרים גשר המחבר את ישראל לכלכלה הגלובלית‬ ‫ולשדרת האינטרנט העולמית‪ ,‬וזאת דרך יבוא‪ ,‬יצוא‪ ,‬כבלים תת‪-‬ימיים‬ ‫לתקשורת בין‪-‬לאומית עם מדינות אירופה ואמריקה‪ ,‬תעבורת‬ ‫האינטרנט מישראל לאירופה ולאמריקה וייתכן שבעתיד אף חיבור‬ ‫לרשתות חשמל של מדינות שכנות‪ .‬לאור כל זאת‪ ,‬התלות של המדינה‬ ‫במרחב הימי קריטית לקיומה‪.‬‬ ‫בהקשר של סחר‪ ,‬כ‪ 98%-‬מהיבוא והיצוא‪ ,‬במונחי משקל‪ ,‬עוברים‬ ‫בתחום המים כלכליים‪ ,‬ולענף זה פוטנציאל גידול כלכלי לטווח ארוך‪.‬‬ ‫לתחום זה חשיבות רבה מאין כמוה‪ ,‬בעיקר בשל העובדה כי למדינת‬ ‫ישראל משאבים טבעיים מוגבלים‪ ,‬שמחייבים שיעורי יבוא גבוהים‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬לישראל מספר ענפי יצוא שהביקוש להם בארץ נמוך יחסית‪ ,‬אך‬ ‫בחו"ל נחשבים מבוקשים למדי‪ :‬מחומרי גלם כאשלג ופוספטים ועד‬ ‫למוצרי היי‪-‬טק המיועדים לשוק הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫מלבד היותו פרוזדור המחבר את ישראל לשאר העולם‪ ,‬משמש המרחב‬ ‫הקרבה של ישראל‬ ‫הימי גם בסיס לשילוב ולשיתוף פעולה בין‪-‬לאומי‪ִ .‬‬ ‫לתעלת סואץ‪ ,‬שקו הסחר הימי הגדול בעולם‪ ,‬בין המזרח הרחוק ובין‬ ‫אירופה‪ ,‬עובר דרכה‪ ,‬תורמת להיקף גדול של כלי שיט במרחב הימי‬ ‫הישראלי בכלל ובנמלי ישראל בפרט‪ .‬יודגש כי רוב נתיבי השיט‪ ,‬מפתחה‬ ‫הצפוני של התעלה אל נמלי האגן המזרחי של הים התיכון ולהפך‪ ,‬עוברים‬ ‫בתחום המים הכלכליים של ישראל‪.‬‬ ‫מאפיין זה‪ ,‬הינו ייחודי למרחב הימי הישראלי‪ ,‬ישמש נדבך חשוב בהכנת‬ ‫תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫ב‪7.‬הים כחזית ביטחונית וכעומק אסטרטגי‬ ‫של מדינת ישראל‬ ‫מדינת ישראל היא‪ ,‬כאמור‪‘ ,‬מדינת אי' בעלת מאפיינים ביטחוניים‬ ‫ודמוגרפיים ייחודיים‪ ,‬ההופכים את המרחב הימי שלה בים התיכון‬ ‫לנכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה‪ .‬ישראל אינה מקיימת קשרי מסחר‬ ‫ענפים עם שכנותיה‪ ,‬גם עם אלה שחתמו על הסכמי שלום איתה‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫המרחב הימי הוא פתח הכניסה והיציאה הראשי לישראל‪ .‬הגנת נתיבי‬ ‫השיט החיוניים היא משימה ביטחונית הכרחית‪ ,‬בעיקר בהקשר של‬ ‫מצבה המדיני המיוחד של ישראל‪ .‬מצב זה מאלץ אותה להתמודד עם‬ ‫סכסוך מתמשך ומורכב עם שכנותיה ועם מדינות אחרות‪ ,‬והופך את‬ ‫המרחב הימי לאיום מתמיד על ביטחונה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ישראל היא מדינה‬ ‫צפופת אוכלוסין עם עתודות קרקע מוגבלות‪ ,‬ובשל ממדיה הגאוגרפיים‬ ‫היא חסרה עומק ביטחוני אסטרטגי יבשתי‪ .‬המרחב הימי משמש‪ ,‬בשל‬ ‫תנאים אלה‪ ,‬עומק אסטרטגי חיוני‪.‬‬ ‫לכל אלה נוספת העובדה שהמים הכלכליים של ישראל משמשים‬ ‫נתיב שיט מרכזי ברמה האזורית‪ ,‬כיוון שהם מחברים בין תעלת סואץ‬ ‫לנמלים הגדולים של לבנון‪ ,‬סוריה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬קפריסין ויוון‪ .‬מספר‬ ‫האניות העוברות בתום לב באזור זה גדול‪ ,‬וביניהן יכול להסתנן‬ ‫בקלות רבה ותחת מסווה תמים כלי שיט עוין‪ ,‬שעלול לנסות ולפגוע‬ ‫בנכסים ישראליים אסטרטגיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדרשת ישראל להקים מערכי‬ ‫שליטה ובקרה יעילים בתחומי המרחב הימי‪ ,‬ובייחוד סביב הנכסים‬ ‫האסטרטגיים שלה‪ .‬עם התפתחות האינטרסים התשתיתיים ובראשם‬ ‫מתקני הגז השונים‪ ,‬מתרחבים מאוד האיומים‪ ,‬וגם פריסתם מתרחבת‬ ‫במהירות‪ .‬כל אלה מטילים מעמסה גבוהה של הגנה על המרחב הימי‬ ‫כולו‪ ,‬המחייבת תכנון קפדני‪ ,‬תיאום בין בעלי העניין השונים ויישום‬ ‫הדוק‪ .‬סקירה מעמיקה יותר בנושא ביטחון ואסטרטגיה במים הכלכליים‬ ‫מצויה בדו"ח ביטחון ואסטרטגיה (באתר האינטרנט)‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪27‬‬ ‫השמורה הימית ראש הנקרה ואיי הכורכר שבתחומה משמשים דוגמה לתוצאות הטובות של הגנה על ערכי טבע וניהולם הנכון | צילום‪ :‬א' אדלר‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪28‬‬ ‫תרשים ‪ :11‬מפת בתי גידול ימיים‪ .‬האזור הצבעוני הממופה הוא שטח מימי החופין של ישראל‪ ,‬עד ‪ 12‬מייל ימי מערבית לחוף; מקור‪ :‬דו"ח ביולוגיה ימית לתכנית‬ ‫ימית לישראל‪ ,‬ד' צ'רנוב‪ ,2014 ,‬מבוסס על יהל ואנגרט (רשות הטבע והגנים)‪ 2012 ,‬ועל מיפוי מתוך הפלגת הנאוטילוס ‪ -‬רמי צדוק ויצחק מקובסקי‪.2012 ,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪29‬‬ ‫ב‪8.‬‬ ‫הים כעתודת שטח‪ ‬‬ ‫שטחם של המים הכלכליים של ישראל בים התיכון‪ ,‬שאינם כוללים‬ ‫את מימי החופין (המים הטריטוריאליים)‪ ,‬הוא כ‪ 27,000-‬קמ"ר‪ ,‬שטח‬ ‫הגדול משמעותית משטחה היבשתי של מדינת ישראל‪ .‬מתוך שטח זה‪,‬‬ ‫שטח מימי החופין (המים הטריטוריאליים‪ ,‬עד ‪ 12‬מייל ימי מערבה‬ ‫מהחוף)‪ ,‬הוא כ‪ 4,200-‬קמ"ר‪.‬‬ ‫אוכלוסיית ישראל מונה כיום (מחצית שנת ‪ )2014‬כ‪ 8.2-‬מיליון‬ ‫תושבים‪ .‬על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יחיו בארץ‬ ‫כ‪ 11.6-‬מיליון תושבים בשנת ‪ ,2019‬וכ‪ 15.6-‬מיליון בשנת ‪.2059‬‬ ‫המשמעות היא הכפלת האוכלוסייה בישראל בטווח של עשרות‬ ‫שנים בודדות‪ .‬בו‪-‬בזמן צפויות גם עלייה ברמת החיים הממוצעת‬ ‫של האוכלוסייה ובתל"ג‪ .‬בהתאם‪ ,‬וכדי לענות על גידול האוכלוסייה‬ ‫ועל הצרכים הנובעים מהעלייה ברמת החיים ומהצרכים הכלכליים‪,‬‬ ‫החברתיים והסביבתיים המתפתחים‪ ,‬יידרשו במהלך ‪ 25‬השנים‬ ‫הקרובות פתרונות להכפלה של השטחים הבנויים ושל כושר הייצור‬ ‫וההולכה של מפעלי התשתית השונים‪.‬‬ ‫כל אלה יוצרים כבר עתה וייצרו בעתיד לחצים כבדים על המרחב היבשתי‬ ‫הצפוף‪ ,‬ואיום על השטחים הפתוחים ועל משאבי החוף הרגישים‪ ,‬כלומר‬ ‫על האיזון המרחבי כולו‪ .‬מול לחצים אלה ומול הפוטנציאל הטמון‪,‬‬ ‫במרחב הימי הגדול והסמוך‪ ,‬נערכו בעשורים האחרונים בדיקות‬ ‫היתכנות ומחקרים לא מעטים הבוחנים את הפוטנציאל לפיתוח המרחב‬ ‫הימי לצרכים עירוניים ותשתיתיים שונים‪.‬‬ ‫כיום מפותחות טכנולוגיות להקמת איים מלאכותיים(ראה דו"ח איים‬ ‫מלאכותיים באתר האינטרנט) המבוססות על שיטות קונבנציונלית‬ ‫של בניית איים מלאכותיים‪ ,‬טבעות שוברי גלים והבאת כמויות‬ ‫גדולות של חומרי מילוי לתוכן‪ ,‬ועל שיטות מתקדמות יותר של פיתוח‬ ‫עוקף חומרי מילוי (‪ .)Fill Material Free‬שיטות אלה יתבססו על‬ ‫מבנים צפים או על פלטפורמות שמוצבות על כלונסאות‪ ,‬ואינן צורכות‬ ‫כמויות עצומות של חומרי מילוי שקשה להשיגן‪ .‬פתרונות של מילוי‬ ‫נקבובי (פורוזיבי) מפותחים ומבוצעים בעשורים האחרונים על‪-‬ידי‬ ‫חברות תכנון והנדסה ברחבי העולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההנחה היא כי פגיעתם‬ ‫הסביבתית של מבנים צפים או מילויים פורוזיביים‪ ,‬במשטר הימי‬ ‫ובערכי הטבע שבו פחותה‪.‬‬ ‫רעיון "השדרה הכחולה"‪ 613‬שקודם על‪-‬ידי פרופ' מ' בורט‪ ,‬יוצא מתוך‬ ‫הנחה כי אוכלוסיית ישראל תמנה לקראת סוף המאה הנוכחית‬ ‫כ‪ 18-20-‬מיליון נפש‪ ,‬ומכאן שהמרחב הימי יכול לשמש כר תכנוני‬ ‫להתרחבות שימושי הקרקע היבשתיים ולתכנון איים מלאכותיים‬ ‫בטכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בגלל תנאי הים הפתוח והגלי לעתים מול חופי ישראל‪,‬‬ ‫קיים עדיין ספק בדבר ההיתכנות ההנדסית והכלכלית להקמת איים‬ ‫מלאכותיים או‪ ‬פלטפורמות‪ ‬משולבות בעלות שטח משמעותי‪ ,‬בעומקים‬ ‫שונים בים‪ .‬לאחרונה גם אושרה תמ"א ‪ 37‬ח'‪ ,‬הכוללת מתחמים בים‬ ‫במרחקים שבין ‪ 7-10‬ק"מ מהחוף‪ ,‬שמיועדים להקמת מערכות קבלה‬ ‫של גז טבעי גולמי מבארות הקידוח וטיפול בו‪ ,‬ומהם מסדרונות צנרת‬ ‫אל היבשה‪ .‬בדיקת היתכנות של משרד המדע שנערכה לאחרונה עוסקת‬ ‫בניסיון להצמדת מתקני תשתית נוספים אל מתחמי הטיפול בגז הטבעי‪,‬‬ ‫מתוך חשיבה לניצול ערכים מוספים הדדיים‪.‬‬ ‫קיימים עדיין ספקות גדולים באשר לאפשרות הניצול של המרחב‬ ‫הימי כמענה ללחצי הפיתוח העירוני והתשתיתי הגבוהים על המרחב‬ ‫‪" 13‬האופציה הימית השדרה הכחולה"‪ ,‬פרופ' מיכאל‪ ‬בורט‪ ,‬הטכניון ופרופ' ארנון סופר‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬קתדרת חייקין לגאו‪-‬אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מרץ ‪.2014‬‬ ‫צילומי לוויין של מקבצי איים מלאכותיים ביפן | מקור‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪30‬‬ ‫סירת פיקוח ואכיפה של רשות הטבע והגנים בשמורה הימית של ראש הנקרה | צילום‪ :‬א' אדלר‬ ‫ב‪9.‬מנהל מפוצל ומשילות מוגבלת‬ ‫ִ‬ ‫היבשתי‪ .‬הסיבה לכך היא העלות הגבוהה של יצירת ‘קרקע חדשה'‬ ‫במרחב הימי‬ ‫במרחב הימי עוד בטרם ייעשו השקעות בפיתוחה‪ ,‬בגלל החשש של‬ ‫פגיעה באיזון האקולוגי העדין המאפיין את המערכות הימיות ובגלל‬ ‫קונפליקטים צפויים עם שימושי ים אחרים‪ .‬יש לזכור כי תשתיות או‬ ‫‘איים' מסוג זה יחייבו גם פתרונות לקשר פיזי או תחבורתי אל החוף‪,‬‬ ‫אזורי התארגנות‪ ,‬נמלי שילוח וכיו"ב‪.‬‬ ‫בתכנון ארוך טווח של תשתיות כאלה‪ ,‬יש להביא בחשבון גם את ממד‬ ‫העומק של המרחב הימי‪ .‬חלק מהשימושים יכולים להיות חופפים‬ ‫בשכבות שונות‪ .‬כך למשל‪ ,‬לא תהיה מניעה להנחת תשתיות קוויות ואף‬ ‫מתקנים שונים מתחת לנתיבי שיט‪ .‬יש להניח כי קונפליקטים יתגלעו בין‬ ‫שימושים כלכליים שונים לבין אזורי שמורות טבע ימיות ואזורים רגישים‬ ‫אחרים‪ ,‬ואף בין שימושים לבין עצמם‪ ,‬כגון בין דיג מכמורת (הגורף את‬ ‫פני הקרקעית) לבין קווי צנרת או תקשורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ועוד בטרם נשקלת‬ ‫האפשרות לבנות איים מלאכותיים או מתקני תשתית רחבי היקף בים‬ ‫עצמו‪ ,‬ניתן באמצעות תכנון מתכלל‪ ,‬נבון ומשתף‪ ,‬המתבסס על גישת‬ ‫ה‪ ,EBM-‬למצות היטב את הפוטנציאל הקרקעי והימי תוך שילוב ואגבור‬ ‫(סינרגיה) בין שימושים שונים בים ובחופים‪ ,‬כמו למשל בין תחנות כוח‬ ‫המספקות אנרגיה למתקני התפלה‪.‬‬ ‫גם אם יתפתחו פתרונות של איים מלאכותיים מסוג זה או אחר כמענה‬ ‫לצרכי הפיתוח של מדינת ישראל‪ ,‬יהיה צורך להצדיקם על פי גישת‬ ‫ה‪ ,EBM-‬תוך הפעלת עקרון הזהירות המקדימה (‪Precautionary‬‬ ‫‪ ,)Principle‬ובתנאי שיינתנו רק לשימושים שיש למיקומם בים יתרון‬ ‫יחסי‪ ,‬סביבתי וכלכלי ברור‪.‬‬ ‫המרחב הימי הפך עם השנים עתיר שימושים ושירותים‪ ,‬וגם רגיש‪ ,‬חיוני‬ ‫ומאוים בהיבטים רבים‪ .‬על האסדרה של כל אלה מופקדים משרדי‬ ‫ממשלה רבים‪ :‬תחבורה‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬תשתיות לאומיות אנרגיה ומים‪ ,‬פנים‪ ,‬תיירות‪ ,‬משפטים‬ ‫ביטחון פנים וביטחון‪ ,‬ולאלה נוספים גופי סמך לא מעטים‪ .‬כל אלה‬ ‫פועלים לעתים ללא תיאום מספיק‪ ,‬בלא תכנית‪-‬על או מדיניות מכוונת‪,‬‬ ‫ובלא התייחסות משולבת מספקת לפוטנציאל הטמון בים ולהשפעות‬ ‫ההדדיות המזיקות של השימושים הרבים בים‪.‬‬ ‫כלי החקיקה והתקנות המצויים כיום מצריכים חיזוק‪ ,‬עדכון ופיתוח‬ ‫נוספים‪ ,‬כדי שיאפשרו פיקוח ואכיפה נאותים על הפעילות האנושית בים‬ ‫ובחופיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש צורך בכלים טובים יותר של תכנון וניהול המרחב הימי‪,‬‬ ‫כולל חובה לניטור ולמחקר מתמשכים‪ ,‬בכלי בקרה ושליטה ובאסדרה‬ ‫שקופה וברורה‪ .‬כל אלה יאפשרו איזונים נאותים בין האינטרסים הרבים‪,‬‬ ‫מהם פרטיים ועתירי הון‪ ,‬בדגש על האינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫בטבלה שלהלן מובאת סקירה קצרה של המשרדים הממשלתיים‬ ‫והגופים המנהליים העקריים‪ ,‬אשר הסביבה הימית והחופית נתונה‬ ‫במסגרת סמכותם‪ .‬מודגש שהסקירה כללית ואיננה בגדר ניתוח‬ ‫מדוקדק של כל דברי החקיקה אשר מקנים סמכויות למשרדים השונים‪.‬‬ ‫לאחרונה החלה הממשלה בקידום מספר יוזמות חשובות בהקשר‬ ‫להסדרת הפעילות והמשילות במרחב הימי‪:‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪31‬‬ ‫•משרד המשפטים מקדם את ‘חוק האזורים הימיים' שמטרתו‬ ‫לקבוע את המסגרת המשפטית החולשת על שטחי הים‪ ,‬את‬ ‫הזכויות שיש למדינת ישראל בשטחים אלה ואת גבולות הסמכויות‬ ‫שהיא רשאית להפעיל ביחס לפעילויות המבוצעות בהם‪.‬‬ ‫בין השאר קובעת הצעת החוק שהממשלה תאשר‪ ,‬לפי הצעת שר‬ ‫הפנים‪ ,‬מסמך מדיניות ארוכת טווח להסדרת מכלול הפעילויות‬ ‫באזור המים הכלכליים‪ ,‬ובכלל זה הסדרה של פעולות קידוח‬ ‫במהלך חיפוש והפקה של נפט בים והסדרה של אזורים ימיים‬ ‫מוגנים‪ .‬מסמך המדיניות יכלול‪ ,‬בין השאר‪ :‬עקרונות‪ ,‬יעדים‬ ‫וסדרי עדיפויות לעניין הפעולות והשימושים באזור הכלכלי‬ ‫הבלעדי‪ ,‬היקפם ויחסי הגומלין ביניהם; אמצעים ודרכים לעמידה‬ ‫בעקרונות הנ"ל ובכלל זה פיקוח ומעקב אחרי יישומם; והנחיות‬ ‫לשרי הממשלה ולמשרדיהם בהתאם לתחומי הפעולה אליהם‬ ‫הם ממונים‪.‬‬ ‫•מנהל התכנון במשרד הפנים יזם את הכנתו של מסמך מדיניות‬ ‫למרחב הימי של ישראל בים התיכון שאמור להוות מסגרת‬ ‫אינטגרטיבית לגיבוש והתווית עקרונות מדיניות להסדרה וניהול‬ ‫של המרחב הימי‪.‬‬ ‫•משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים יזם הכנה של סקר‬ ‫סביבתי אסטרטגי לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים שאמור‬ ‫לשמש ככלי עזר לגיבוש מדיניות בתחום מתן רישיונות לחיפוש‬ ‫והפקת נפט וגז טבעי בים‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬סמכויות והיבטים ִמנהליים ותפעוליים של משרדים וגופי ממשלה העוסקים בתחום הים;‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫סמכויות מרכזיות והיבטים אופרטיביים‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫ אגף ים וחופים‬‫תחום‪ :‬סביבה‬ ‫אגף ים וחופים‪ ,‬אשר יושב באשכול פיקוח והסברה של המשרד להגנת הסביבה הוא יחידה ארצית‬ ‫מקצועית הפרוסה לכל אורך חופי ישראל‪.‬‬ ‫באחריות האגף‪ ,‬בין היתר‪ :‬מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים וימיים; שמירה על ניקיון החופים; הפעלת‬ ‫הקרן למניעת זיהום הים; יישום ובקרה על תכניות ממשלתיות בנושא הסביבה החופית והימית‪ ,‬מתן‬ ‫היתרי הזרמה‪ ,‬גביית אגרות‪ ,‬היטלים וקנסות; פיקוח‪ ,‬ביקורת ותביעות כנגד גורמים מזהמים העוברים‬ ‫על החוק; היערכות ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ים; ניטור איכות הסביבה הימית; יישום אמנות‬ ‫בין‪-‬לאומיות סביבתיות‪ ‬הנוגעות לים‪.‬‬ ‫האגף מרכז את פעילות הוועדות הבין‪-‬משרדיות למתן היתרי הזרמה‪/‬הטלה לים‪ ,‬אשר קובעות את‬ ‫התנאים להזרמה‪/‬הטלה והוראות המחייבות פיקוח ובקרה על קיום תנאים אלה כולל הוראות לניטור‬ ‫הסביבה הימית באזור ההזרמה‪/‬הטלה‪ ,‬קביעת לוחות זמנים לשדרוג איכות ההזרמה‪/‬הטלה לים או‬ ‫להפסקתן (בעת הצורך)‪.‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מפעיל את המפל"ס (מרשם פליטות והעברות לסביבה)‪ ,‬אשר כולל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫פליטות של חומרים לים‪.‬‬ ‫משרד התחבורה‬ ‫רשות הספנות והנמלים‬ ‫תחום‪ :‬מסחר‬ ‫ותעבורה ימית‬ ‫הרשות מופקדת על כל התחומים הנוגעים לתעבורה ימית‪ :‬מעגנות ונמלים‪ ,‬כלי שיט ומפעיליהם ובין‬ ‫היתר‪ ,‬על אכיפת תקנות הנמלים‪ ,‬ובהן בטיחות שיט‪ ,‬טיפול בחומרים מסוכנים‪ ,‬רישוי‪ ,‬הסמכה ופיקוח‬ ‫על כלי שיט המגיעים לנמלים; על אישור רישוי ורישום כלי שיט והסמכת ימאים; על תקינות אניות זרות‬ ‫המגיעות לארץ; על הרחבת הקשרים הבין‪-‬לאומיים‪ ,‬הצטרפות לארגונים ולאמנות בין לאומיות לקידום‬ ‫הספנות‪ ,‬על היערכות לתקלה ימית רחבת היקף‪.‬‬ ‫הרשות מפקחת על ארבע חברות ממשלתיות‪ :‬שלוש חברות הנמל‪( ‬אילת‪ ,‬אשדוד וחיפה) ועל חברת נמלי‬ ‫ישראל ‪ -‬פיתוח ונכסים בע"מ (חנ"י)‪ ,‬האחראית על פיתוח תשתיות הנמלים וניהול הנכסים בתחומם‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪32‬‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫סמכויות מרכזיות והיבטים אופרטיביים‬ ‫משרד התשתיות‬ ‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫תחום‪ :‬חיפוש ופיתוח‬ ‫משאבי טבע‬ ‫מופקד על משק הדלק בישראל‪ ,‬משק החשמל‪ ,‬משק הגז הטבעי‪ ,‬חיפושי נפט וגז‪ ,‬הסדרת ענף הכרייה‬ ‫והחציבה (ובכלל זה הקצאת הזיכיונות לחיפוש ולהפקה של גז ונפט ומחצבים אחרים)‪ - ‬כאשר פעילות‬ ‫ניכרת בתחומים הללו נעשית באזור הסביבה הימית והחופית‪ .‬מופקד גם על נושאי בטיחות וסביבה‪:‬‬ ‫לאחרונה פורסמו ה"קוד הסביבתי" לקידוחים בים וכן מכרז להכנת סקר סביבתי אסטרטגי לחיפוש‬ ‫ולהפקת נפט וגז טבעי בים‪ .‬בקיץ ‪ 2012‬החליט המשרד על הפסקת מתן זכויות חדשות בים על פי חוק‬ ‫הנפט‪ ,‬ועל בחינה מחודשת של מדיניות מתן הזיכיונות לחיפוש גז ונפט בים‪.‬‬ ‫השר מופקד על‪:‬‬ ‫ חוק משק הגז הטבעי שלפיו פועלת רשות הגז הטבעי‪.‬‬‫ חוק משק החשמל שלפיו פועלת הרשות לשירותים ציבוריים ‪ -‬חשמל‪.‬‬‫ חוק המים שלפיו פועלת הרשות הממשלתית למים וביוב (בין היתר‪ ,‬אחראית על נושא התפלת מי הים‪,‬‬‫כולל ייזום וקידום תכנית אב להתפלה וקביעת לוחות הזמנים לביצוע ומימוש‪ ,‬בחינת אתרים להקמת‬ ‫מתקני התפלה ופיקוח על תפעול מתקני ההתפלה‪ ,‬על כמויות המים ועל איכותם‪.‬‬ ‫כמו כן השר אחראי‪ ,‬לפי חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬על החברות הבאות‪ :‬חברת החשמל לישראל‬ ‫(האחראית על תחנות הכוח‪ ,‬שמשתמשות במי ים לקירור כחלק מתהליך הפקת החשמל ועל הקמת‬ ‫מתקניים להפחתת פליטות מזהמים); החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ; חברת מקורות; תשתיות‬ ‫נפט ואנרגיה; נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ וחברת קו מוצרי דלק בע"מ (קמ"ד)‪.‬‬ ‫ִמנהל המחקר למדעי האדמה והים האחראי על יצירת מסד נתונים אוקיינוגרפי‪ ,‬גאולוגי וגאופיזי של‬ ‫המנהל אחראי על פעילות המכונים הבאים‪ :‬המכון הגיאולוגי לישראל‪ ,‬החברה‬ ‫מדינת ישראל ותחזוקתו‪ִ .‬‬ ‫הממשלתית לחקר ימים ואגמים בישראל (למעט פעילות המרכז לחקלאות ימית) העוסקת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫במיפוי הסביבה הימית ובביצוע תכניות ניטור ומחקרים בתחומי מדעי הים עבור משרדי ממשלה וגופים‬ ‫ציבוריים ובמימון קרנות מחקר לאומיות ובין‪-‬לאומיות; המכון הגיאופיזי לישראל העוסק בסייסמולוגיה‪.‬‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫ופיתוח הכפר ‪ -‬אגף‬ ‫הדיג וחקלאות מים‬ ‫תחום‪ :‬דיג‬ ‫במסגרת סמכותו הנפקת רישיונות דיג אישיים ורישיונות לבעלי סירות דיג‪ ,‬מניעת עברות‪ ,‬מניעת חדירת‬ ‫מינים פולשים‪ ,‬טיפול ושיקום מעגנות הדיג ועוד‪ .‬פיקוח על בעלי הרישיונות מבחינת סוג הרשתות‬ ‫המותר לשימוש‪ ,‬גודל הדגים שמותר לדוג ועוד‪.‬‬ ‫משרד התיירות‬ ‫תחום‪ :‬תיירות ופנאי‬ ‫המשרד מופקד על תכנון ופיתוח תשתיות ואתרי תיירות (מקומות קדושים‪ ,‬גנים לאומיים‪ ,‬אתרי נוף‬ ‫ומורשת)‪ ,‬ובכלל זה תשתיות ואתרים בסביבה החופית‪.‬‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫תחום‪ :‬תברואה‬ ‫סמכויות בתחום פיקוח על איכות מי הרחצה בחופים‪ ,‬קביעת תקן לאיכות מי רחצה‪ ,‬דגימה של מי הים‬ ‫ומתן חוות דעת תברואתיות על המצב בחופי הרחצה (כולל המלצות לסגירת חופים)‪.‬‬ ‫כמו כן במסגרת סמכותו מתן הוראות לניטור של מי הים המשמשים כמי גלם להתפלה‪ ,‬פיקוח על איכות‬ ‫מי הגלם‪ ,‬מתן אישור להפעלת מתקני התפלה ופיקוח על איכות המים המותפלים‪.‬‬ ‫משרד המדע‬ ‫והטכנולוגיה‬ ‫קידום קשרים בין‪-‬לאומיים ומחקרים במדעי הים; בדיקת היתכנות הקמת איים מלאכותיים‬ ‫משרד הפנים‬ ‫תחום‪ :‬תכנון‬ ‫תכנון בחופים ובמים הטריטוריאליים (מנהל התכנון ומוסדות התכנון)‪ ,‬הכרזה על חופי רחצה‪ ,‬איסור‬ ‫על רחצה בחופים בעת הצורך ואכיפת איסור נהיגה בחוף הים‪,‬‬ ‫הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף)‪ :‬ועדה של מומחים‪ ,‬נציגי ממשלה ונציגי ציבור‪ ,‬המאשרת‬ ‫או דוחה תכניות בתחום הסביבה החופית‪.‬‬ ‫במאי ‪ 2014‬הוציא משרד הפנים מכרז להכנת מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל (הים התיכון)‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪33‬‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫סמכויות מרכזיות והיבטים אופרטיביים‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‬ ‫תחום‪ :‬הקצאת‬ ‫קרקעות‪ ,‬מדידות ומיפוי‬ ‫תחת המשרד פועלות ‪ 2‬יחידות סמך עצמאיות רלוונטיות‪:‬‬ ‫רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)‬ ‫הרשות מנהלת את קרקעות המדינה‪ ,‬ובכלל זה באזור המים הטריטוריאליים ובחוף‪ .‬במסגרת תפקידיה‬ ‫הקצאת קרקעות למטרות מגורים‪ ,‬מתחמי נופש‪ ,‬שטחים פתוחים ומטרות אחרות‪ ‬במקומות ובהיקפים‬ ‫הנדרשים על פי צורכי המשק‪ ,‬החברה והסביבה‪ ,‬לרבות צרכים עתידיים וכן‪ ‬שמירה על קרקעות כמשאב‬ ‫למען הציבור‪ ,‬הסביבה והדורות הבאים‪.‬‬ ‫המרכז למיפוי ישראל (מפ"י)‬ ‫מרכז את פעילות המדידות‪ ,‬בים וביבשה‪ ,‬לצורך רישום מקרקעין ובמסגרת זו‪ ,‬מופקד על ניהול מדידת‬ ‫גבולות הגושים וחלקות המקרקעין ועל ניהול הרישום בקואורדינטות ובתרשימים של תכניות‪ .‬פועל‬ ‫כמכון הגאודטי הלאומי‪ ,‬ומופקד על תמיכה בצורכי המיפוי‪ ,‬מקדם את המחקר והפיתוח בתחומי המיפוי‬ ‫ואיסוף הנתונים המדעיים לגבי הים‪ .‬מקדם את התקינה והחקיקה בנושאים אלה באמצעות תקנות‬ ‫המנהל ותקנים לאומיים‪.‬‬ ‫המודדים‪ ,‬הנחיות ִ‬ ‫משרד הביטחון וצה"ל‬ ‫תחום‪ :‬בטחון‬ ‫הוצאת צווים לסגירת שטחים בים; תפיסת שטחים בחוף וקביעת מגבלות ביטחוניות שונות לגבי‬ ‫פעילויות ותכניות פיתוח בים‪.‬‬ ‫המשרד לביטחון פנים‬ ‫משטרת ישראל‪ ,‬יחידת‬ ‫השיטור הימי‬ ‫שמירה על הסדר הציבורי לאורך החופים ובקרבת החוף; ביצוע פעולות הצלה בים; מניעת כניסות ויציאות‬ ‫של כלי שיט שלא דרך תחנות הגבול; אכיפת החוק על פעילות של אופנועני ים וטרקטורונים;‪ ‬מניעת‬ ‫הפרות סדר מצד מתרחצים; מניעת הברחות‬ ‫לאחרונה פורסם כי המדינה מתכננת להקים משמר גבול ימי (מג"י) להגנה על שדות הגז הימיים‪.‬‬ ‫משרד החוץ‬ ‫מופקד על גיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל‪ ,‬על ביצועה ועל הסברתה‪ .‬המשרד מייצג את המדינה‬ ‫בפני ממשלות זרות וארגונים בין‪-‬לאומיים בחתימה על הסכמים בין‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫משרד המשפטים‬ ‫מקדם את חקיקת חוק האזורים הימיים‬ ‫תאגידים סטטוטוריים‬ ‫סמכויות מרכזיות והיבטים אופרטיביים‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫ניהול‪ ,‬תכנון והקמה של גנים לאומיים ושמורות טבע חופיות וימיות והגנה עליהם‪ ,‬הגנה על חיות בר‪ ,‬מניעת ציד‬ ‫ודיג בלתי חוקיים‪ .‬סמכויות ניטור‪ ,‬אכיפה והגשת כתבי אישום על הפרות חוק בגנים הלאומיים ובשמורות‪ .‬יכולת‬ ‫אכיפה מוגבלת לגבי דיג בשמורות בלבד‪ .‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫שמירת עתיקות ואתרי עתיקות בישראל‪ ,‬לרבות עתיקות תת‪-‬ימיות‪ .‬קובעת את סוג החפירות הארכיאולוגיות‬ ‫שיאושרו ואת אופיין‪ .‬מבצעת חפירות בדיקה והצלה בים‪ ,‬אחראית על פעולות של שימור‪ ,‬שחזור ואחזקה‪ ,‬פיקוח‬ ‫ותיעוד החפירות‪.‬‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫אחראיות על רווחת התושבים בתחומן‪ .‬אחראיות על תכנון היישוב‪ ,‬על מתן היתרי בנייה‪ ,‬על רישוי עסקים‪,‬‬ ‫על ניקיון ועל פינוי פסולת‪ .‬בפועל‪ ,‬רק בחלק מהחופים מטפלת הרשות המקומית‪ ,‬שהחוף בשטחה‪ ,‬בפינוי‬ ‫הפסולת בחוף‪ ,‬בין השאר בשל מיעוט תקציבים ובשל יכולת אכיפה מועטה‪ ,‬בעיקר בחופים בלתי מוכרזים‪.‬‬ ‫מקורות עיקריים‪ :‬נ' צימרמן‪ ,‬דו"ח ‘ניהול האזורים הימיים של ישראל ‪ -‬המצב המשפטי'‪ ,‬תכנית ימית לישראל‪ ,2014 ,‬ו"דו"ח מצב הים ‪ - 2014‬מי ינהל את הים?"‬ ‫עמותת ‘צלול'‪ ,‬ינואר ‪.2014‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪34‬‬ ‫צילום‪ :‬ישראל ברדוגו‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪35‬‬ ‫פרק ג' עיקרי המצב הקיים ‪ -‬סקירות תחומיות‬ ‫במהלך הכנת ‘תכנית ימית לישראל'‪ ,‬התבקשו יועצים מומחים‪ ,‬מובילים‬ ‫בתחומם בישראל‪ ,‬לאסוף נתונים ומידע קיימים‪ ,‬ולהגיש דו"חות‪ ,‬איש‬ ‫איש איש בתחומו‪ ,‬המתארים ומנתחים את המצב הקיים‪ ,‬את המגמות‬ ‫ואת פערי הידע לגבי המרחב הימי של ישראל‪ .‬פרק זה מאגד בתוכו את‬ ‫עיקרי הממצאים של היועצים בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪1.1‬גאולוגיה וגאופיזיקה‬ ‫‪2.2‬ביולוגיה ימית‬ ‫‪3.3‬בתימטריה ומורפולוגיה‬ ‫‪4.4‬אוקיינוגרפיה פיזיקלית‬ ‫‪5.5‬ארכאולוגיה ימית‬ ‫‪6.6‬דיג וחקלאות ימית‬ ‫‪7.7‬גז‪ ,‬נפט ואנרגיה‬ ‫‪8.8‬היבטים הנדסיים ותפעוליים של מתקני תשתית בים‬ ‫‪9.9‬ספנות‪ ,‬תחבורה ימית ונמלים‬ ‫‪1010‬תשתיות כוח התפלה ותקשורת‬ ‫‪1111‬איים מלאכותיים‬ ‫‪1212‬חוק ומשפט‬ ‫‪1313‬ביטחון ואסטרטגיה‬ ‫ולאפחות‬ ‫‪1414‬שינוי האקלים – צעדים להסתגלות ִ‬ ‫הערה‪ :‬מחברי הסקירות התחומיות אחראיים לתוכנן ולדיוק הכתוב‬ ‫בהן‪ .‬רשימת המקורות נמצאת בדו"חות המלאים‪ ,‬אשר נמצאים באתר‬ ‫תכנית ימית לישראל‪www.msp-israel.net.technion.ac.il :‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪36‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫גאולוגיה וגאופיזיקה‬ ‫ד"ר אורי דור‪ ,‬אקולוג הנדסה‬ ‫במדף היבשת‪ ,‬במדרון היבשת ובים העמוק שבתחום המים הכלכליים מבנה ותשתית גאולוגיים‬ ‫של ישראל‪ ,‬מופיעות תופעות מורפולוגיות וגאולוגיות מגוונות‪ ,‬הכוללות‬ ‫בין היתר מחשופי סלע‪ ,‬נביעות גז‪ ,‬מישורי העתק וגלישות‪ ,‬המבטאות‬ ‫סדרה של תהליכים פעילים‪ ,‬כגון הסעת משקעים מהדלתה של הנילוס‪,‬‬ ‫מעוות של שכבת המלח שבתת‪-‬הקרקע של מזרח אגן הים התיכון‪,‬‬ ‫ורעידות אדמה המתרחשות בעיקר על גבולות הלוחות המקיפים את‬ ‫האגן הימי‪ .‬תזמון השקעת הסלעים והאירועים הטקטוניים שהתרחשו‬ ‫באגן זה מאז היווצרותו‪ ,‬הובילו גם להתפתחותן של מערכות נפט וגז‪,‬‬ ‫שחלק מהן התגלו כמסחריות‪ .‬להלן תיאור התופעות הגאולוגיות‬ ‫העיקריות שתועדו במרחב הימי הישראלי תוך התייחסות לתרשימים‬ ‫המסכמים המופיעים בתרשים ‪.1‬‬ ‫חלוקה מורפולוגית של שטח הים‬ ‫מדף היבשת של ישראל משתפל בשיפוע טיפוסי מתון של כ‪ 0.5⁰-‬מקו‬ ‫החוף עד לעומק מים של כ‪ 100 -‬מ'‪ .‬המדף נבנה כתוצאה מהסעת חולות‬ ‫שמקורם בדלתה של הנילוס לאורך חופי ישראל‪ ,‬ורוחבו מצטמצם מ‪30-‬‬ ‫ק"מ באזור רצועת עזה ועד לכ‪ 5-‬ק"מ באזור ראש הכרמל‪ .‬באזור מפרץ‬ ‫חיפה מתרחב המדף לכ‪ 14-‬ק"מ‪ ,‬ושוב מוצר צפונה עד כ‪ 3–2-‬ק"מ‬ ‫באזור קניון אכזיב‪ .‬שולי המדף באזור שמצפון למפרץ חיפה‪ ,‬בעומקי‬ ‫מים של כ‪ 80–75-‬מ'‪ ,‬משוננים כתוצאה מהתחתרות קניונים מקבילים‬ ‫וצפופים‪ ,‬שהתפתחותם קשורה גם לתנועות טקטוניות על העתקים‬ ‫החוצים את המדף באזור זה‪.‬‬ ‫בהתאמה לנפח אספקת המשקעים ולרוחב מדף היבשת‪ ,‬מדרון היבשת‬ ‫בדרום ישראל רחב ושיפועו מתון‪ ,‬בעוד בצפון ישראל מדרון היבשת‬ ‫צר ותלול יותר‪ ,‬ובמקומות רבים הוא מחורץ על‪-‬ידי קניונים‪ .‬השיפוע‬ ‫הממוצע של מדרון היבשת עולה מ‪ 1.2⁰-‬באזור אשקלון לכ‪ 3.5⁰-‬מול‬ ‫חוף כרמל‪ ,‬ועד לכ‪ 5⁰-‬מול מישור חוף הגליל‪ .‬ערכיו המרביים מגיעים עד‬ ‫‪ 18⁰‬בחלק הצפוני‪ .‬מדרון היבשת‪ ,‬בחלק שבין סיני לראש הכרמל‪ ,‬מופר‬ ‫במקומות רבים על‪-‬ידי מערכת מורכבת של גלישות‪ ,‬שיתוארו בהמשך‪.‬‬ ‫קרקעית הים העמוק מול רוב חופי ישראל משתפלת לכוון צפון‪-‬מערב‬ ‫וצפון‪ .‬מעומק מים של כ‪ 1,000-‬מ' (משתנה) קרקעית הים מישורית‪ ,‬ויש‬ ‫בה גבעות רחבות ושטוחות בחלק הדרומי‪ ,‬המבטאות את החומר שגולש‬ ‫מהמדרון‪ ,‬וכן מעוות של שכבת המלחים המסינית שבתת‪-‬הקרקע;‬ ‫בפתחי הקניונים בחלק הצפוני נמצאות מניפות תת‪-‬ימיות‪ ,‬שהמשקעים‬ ‫שהובלו דרך הקניונים מצטברים בהן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ניכרים קניונים‬ ‫המבטאים את המעוות של שכבת המלח הקבורה מתחת לקרקעית הים‪.‬‬ ‫האירועים המרכזיים בהתפתחותו של האגן המזרחי של הים התיכון‪,‬‬ ‫הכולל את המים הכלכליים של ישראל‪ ,‬הם‪:‬‬ ‫א‪.‬תהליכי ביקוע‪ ,‬התפתחות מדף יבשת ושקיעה תרמית במזוזואיקון‬ ‫המוקדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יצירת מבני הקימוט של הקשת הסורית החל בקרטיקון העליון‪.‬‬ ‫ג‪.‬יצירת מדרגות מבניות מקבילות לחוף של ימינו‪ ,‬התפתחות ערוצי‬ ‫ענק שניקזו את היבשה לים העמוק‪ ,‬והגברת הקימוט על מבני‬ ‫הקשת הסורית בפלֵ אוגן המאוחר ובנֵ אוגן‪.‬‬ ‫ד‪.‬התייבשות והצטמצמות הים התיכון בתקופת המסיניאן‪.‬‬ ‫ה‪.‬מעוותים של שכבת המלח המסיני ושל טור המשקעים שמעליה‬ ‫מהפליוקן ועד ימינו‪.‬‬ ‫ו‪.‬פעילות עכשווית של שבירה ורעידות אדמה בשולי היבשת‪.‬‬ ‫שקיעת משקעים ברחבי האגן ובשוליו – הכוללת חילופין של סלעי גיר‬ ‫ודולומיט האופייניים למדף יבשת‪ ,‬סלעים פלאגיים (קירטון וחוואר)‬ ‫של ים עמוק‪ ,‬חרסיות וחולות – בד בבד עם אירועים טקטוניים אלה‪,‬‬ ‫התעצמה משמעותית בנֵ אוגן (אירוע ג')‪ ,‬והתאפיינה בשקיעת שכבת מלח‬ ‫עבה במסיניאן (אירוע ד')‪ .‬הרכב הסלעים ששקעו והמבנים שהתפתחו‬ ‫בו‪-‬בזמן הם האחראים כיום לסיכונים הגאולוגיים המופיעים באגן‬ ‫המזרחי של הים התיכון ולהצטברות מסחרית של נפט וגז במלכודות‬ ‫הפזורות בו‪ .‬מאז הפליוקן מוסעים משקעים מהדלתה של הנילוס לאורך‬ ‫בקרבת החוף‬ ‫חופי ישראל תוך המשך בניית מדף היבשת‪ .‬חול שוקע ִ‬ ‫ונערם מאחורי מחסומים טבעיים ומלאכותיים (נמלים‪ ,‬שוברי גלים‬ ‫וכו')‪ ,‬וגרגירים בגדלים קטנים יותר ויותר שוקעים עם המרחק מהחוף‪.‬‬ ‫חוליות ששקעו בעבר לאורך החוף התאבנו לכדי יצירת רכסי כורכר‪,‬‬ ‫שחלק מהם חשופים על קרקעית הים וחלק מהם קבורים מתחת למעטה‬ ‫של משקעים מודרניים‪.‬‬ ‫תהליכים גאולוגיים פעילים בסביבה הימית‬ ‫וסיכונים גאולוגיים‬ ‫במרחב הימי של ישראל מתרחשים מספר תהליכים גאולוגיים פעילים‬ ‫אשר חלקם מלווה בסיכונים הנוגעים בעיקר ליציבות קרקעית הים‪:‬‬ ‫א‪.‬שפיעת גז ביוגני רדוד‪ :‬הצטברות גז ממקור ביוגני בשכבות‬ ‫המשקעים העליונות מופתה בעומקי מים שבין ‪ 40‬עד ‪ 60‬מ' מול‬ ‫חופי מרכז הארץ ודרומה‪ ,‬ובמפרץ חיפה‪ .‬שפיעת הגז חשודה‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪37‬‬ ‫כאחראית לתופעות שונות בקרקעית הים‪ ,‬כולל גלישות רוטציוניות‪,‬‬ ‫חורים (‪ )pockmarks‬ומעוותים של השכבות הרדודות‪.‬‬ ‫ב‪.‬העתקה כתוצאה ממעוות של שכבת המלחים המסינית‪ :‬שכבת‬ ‫המלחים המסינית עוברת מעוות כתוצאה מתעוקת הכבידה‬ ‫שמשרים המשקעים הפליו‪-‬פלייסטוקניים שמעליה‪ .‬זהו הגורם‬ ‫העיקרי להתפתחותם של העתקים בשכבת משקעים זו‪ .‬באופן‬ ‫טיפוסי אלה העתקים נורמליים שיש להם בלוק מערבי יורד‪ .‬הם‬ ‫תת‪-‬מקבילים לקו החוף‪ ,‬וחסרי שורש טקטוני‪ .‬הם משתרעים משולי‬ ‫מדף היבשת ועד תחתית המדרון‪ ,‬ובשילוב עם מערכת נרחבת של‬ ‫גלישות יוצרים אזורים מופָ רים נרחבים‪ .‬ההעתקים (והגלישות)‬ ‫מרוכזים בעיקר באזורים שכיסוי המשקעים שמעל המלח עבה בהם‬ ‫באופן יחסי‪ .‬חלק מההעתקים הללו מצטלבים עם פני השטח תוך‬ ‫יצירת מדרגות מורפולוגיות‪ ,‬המעידות על פעילות עכשווית‪.‬‬ ‫ג‪.‬העתקים "טקטוניים"‪ :‬בתחום הימי מופו על‪-‬ידי פענוח של מידע‬ ‫סייסמי מספר העתקים‪ ,‬הכוללים את העתקי מפרץ חיפה שחלק‬ ‫מהם הם כנראה המשכם הימי של העתק הכרמל וגראבן הקישון;‬ ‫העתק אור עקיבא המסיט את בסיס הפליוקן; קו הפלוסיום בשולי‬ ‫מדף היבשת‪.‬‬ ‫ד‪.‬גלישות בשולי המדף ובמדרון היבשת‪ :‬זוהי התופעה המוכרת‬ ‫והנרחבת ביותר הנוגעת ליציבות הגאוטכנית של קרקעית הים‪.‬‬ ‫הגלישות (‪ )slumps, disturbances‬נפוצות בשולי מדף היבשת‬ ‫ולאורכו של מדרון היבשת‪ .‬והתפתחותן קשורה להעתקי ה"מלח"‪.‬‬ ‫הן נובעות מהכבדת עומס הכבידה‪ ,‬ומתרחשות בין היתר כתגובה‬ ‫לרעידות אדמה‪ .‬נטיית המשקעים בכיוון המדרון‪ ,‬שחרור אפשרי‬ ‫של גז לתוכם וקיומן של שכבות חרסית המשמשות חומר סיכה‪,‬‬ ‫הם בין הגורמים המקומיים המעודדים גם הם התפתחות גלישות‪.‬‬ ‫דור ופלמחים הם שני מכלולי הגלישה הגדולים שהתפתחו לאורך‬ ‫חופי הארץ‪ ,‬שטחם כ‪ 650-‬וכ‪ 1,000-‬קמ"ר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬במיפוי‬ ‫ברזולוציה גבוהה נמצא ששטח הגלישות הבודדות נע בין ‪1‬‬ ‫קמ"ר לכמה עשרות קמ"ר‪ ,‬הן מציגות כמה דורות של פעילות‪,‬‬ ‫ונוטות להתחיל ממדרגות ההעתקים‪ .‬גובהן של מדרגות אלה‬ ‫עד כ‪ 100-‬מ' ונטייתן עד מעל ‪ ,20⁰‬ולעתים הן מסיטות גלישות‪.‬‬ ‫מכלולי גלישות זוהו על‪-‬ידי חתכים סייסמיים גם בתת‪-‬הקרקע‪.‬‬ ‫אחד מהם (‪ ,)Israeli slump complex‬ששטחו ‪ 4,800‬קמ"ר‪,‬‬ ‫מכיל ‪ 1,000‬ק"מ מעוקבים של חרסיות מהפליוקן המאוחר‪.‬‬ ‫– גבולותיו הפעילים של לוח סיני שהאגן המזרחי של הים התיכון‬ ‫ממוקם עליו‪ .‬אם כן‪ ,‬ערכי התאוצה ההסתברותיים באגן צפויים‬ ‫הקרבה לגבולות הלוח‪ .‬הסיכון העיקרי הנובע מקיומן‬ ‫לעלות עם ִ‬ ‫של רעידות אדמה במרחב הוא התפתחותן של גלישות באזורים‬ ‫המועדים לכך‪ .‬קריעת פני שטח (שאינה קשורה לשכבת המלח)‬ ‫תהיה מוגבלת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לחלק הימי של גראבן הקישון על‬ ‫ענפיו‪ .‬רוב שטח המים הכלכליים נמצא בתחום שתיתכן בו התנזלות‬ ‫מבחינת מרחקו מההעתקים וגודל רעידות האדמה הצפויות עליהם‪,‬‬ ‫אולם פוטנציאל ההתנזלות תלוי בתכונות שכבות הקרקע העליונות‪.‬‬ ‫שולי המרחב הימי חשופים לסכנת צונמי כתוצאה מאירוע משמעותי‬ ‫של רעידת אדמה או גלישה במזרח אגן הים התיכון‪.‬‬ ‫חיפוש והפקה של גז ונפט במים‬ ‫הכלכליים של ישראל‬ ‫במסגרת ההתחקות אחר מרבצים במים הכלכליים של מדינת ישראל‬ ‫נערכו מאז שנות ה‪ 60-‬מעל ‪ 50‬קידוחים ימיים‪ ,‬עשרות אלפי ק"מ של‬ ‫קווים סייסמיים דו‪-‬ממדיים ואלפי קמ"ר של סקרים תלת‪-‬ממדיים‪.‬‬ ‫הסביבות הגאולוגיות (‪ )play‬שנמצאו בהן פחמימנים בכמות מסחרית‬ ‫או תת‪-‬מסחרית באגן המזרחי של הים התיכון כוללות‪ )1( :‬היערמויות‬ ‫חול מעל שכבת המלח ובתוך ערוצים פליוקניים‪ ,‬אטומות על‪-‬ידי שכבות‬ ‫חרסית‪ .‬שדות הגז המסחריים הרלוונטיים הם נועה ו‪ Mari B; (2)-‬חול‬ ‫הכלוא בערוצים מתקופת המיוקן התיכון‪ ,‬שגז מ"חולות תמר" שמתחתיו‬ ‫זורם אליו‪ .‬תגלית גז במלכודת מסוג זה נמצאה בקידוח ;‪Shimshon-1‬‬ ‫)‪ (3‬משקעי טורבדיטים מהמיוקן התחתון‪ ,‬שמקורם העיקרי בדלתה‬ ‫של הנילוס‪ ,‬המכילים אופקים משמעותיים של חולות‪ .‬במקומות‬ ‫ששכבות החול בהם הן חלק ממלכודת מבנית‪ ,‬למשל במבני קימוט‬ ‫של הקשת הסורית‪ ,‬מתרחשת כליאה של גז‪ .‬בסביבה זו נמצאו תגליות‬ ‫הגז הגדולות‪ ,‬הכוללות בין היתר את תמר‪ ,‬לווייתן‪ ,‬דלית‪ ,‬כריש‪ ,‬דולפין‬ ‫ותנין; (‪ )4‬מלכודות נפט בתוך שכבות סלעים קרבונטיים מזוזואיים‬ ‫סדוקים בעומק רב בקמרים של הקשת הסורית‪ .‬מספר קידוחים על‬ ‫מדף היבשת‪ ,‬לדוגמה ‪ ,Yam Yafo-1, Yam-2‬חדרו לשכבות אלה‪,‬‬ ‫וגילו נפט קל בכמויות שאינן מסחריות‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפחמימנים הנוסף של האגן נמצא בסביבות גאולוגיות‬ ‫דומות שעדיין לא מופו‪ ,‬ובסביבות גאולוגיות חדשות שעדיין לא הוגדרו‪.‬‬ ‫ה‪.‬סיכוני רעידות אדמה‪ :‬רעידות אדמה באזורנו מתרכזות בעיקר‬ ‫לאורכם של טרנספורם ים המלח‪ ,‬הקשת הקפריסאית ובקע סואץ‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪38‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬מיפוי גאולוגי‪-‬גאופיזי כולל של אזור המים הכלכליים של מדינת ישראל‪ :‬בתימטריה בשילוב מיפוי של תופעות גאולוגיות שונות‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪39‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬מיפוי גאולוגי‪-‬גאופיזי כולל של אזור המים הכלכליים של מדינת ישראל‪ :‬מיקומם של סקרים סייסמיים וקידוחים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪40‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ביולוגיה ימית‬ ‫ד"ר אורית ברנע וענת צמל‬ ‫המסמך “היבטים ביולוגיים בתכנית הימית לישראל“ נועד להציג‬ ‫מידע כולל (ככל הניתן) באשר לבתי הגידול המצויים במרחב הימי‬ ‫של ישראל (באזור מדף היבשת‪ ,‬במדרון היבשת ובים העמוק) תוך‬ ‫פירוט מאפיינים עיקריים‪ ,‬הרכב ביולוגי‪ ,‬ייחודיות ומגמות שינוי‪ .‬נוסף‬ ‫על כך‪ ,‬המסמך מספק רקע כללי קצר לאזור אגן הלבנט‪ ,‬מידע כללי על‬ ‫מגוון המינים‪ ,‬מידע על ייצור ראשוני במרחב הימי של ישראל‪ ,‬מידע‬ ‫על עופות ים‪ ,‬נתונים לגבי בתי גידול ומינים הנמצאים בסיכון‪ ,‬וסוקר‬ ‫את התכנית של רשות הטבע והגנים להקמת שמורות ימיות תוך הצגת‬ ‫מידע עדכני לגבי היעילות של שמורות ימיות ואזורים מוגנים ימיים‪ .‬כמו‬ ‫כן מודגשים נושאים שקיימים בהם פערי מידע משמעותיים‪ .‬מקורות‬ ‫המידע ששימשו אותנו כוללים מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים‬ ‫וספרים‪ ,‬דו“חות ניטור של מתקנים בסביבה הימית‪ ,‬דו“חות שעוסקים‬ ‫בניטור הלאומי מטעם החברה לחקר ימים ואגמים‪ ,‬תסקירי השפעה‬ ‫על הסביבה שנערכו בשנים האחרונות וכוללים מידע רב ערך שמקורו‬ ‫בסקרים עדכניים‪ ,‬דו“חות של התכנית הסביבתית של האו“ם (‪)UNEP‬‬ ‫ומידע מסקרים שונים שערכו רשות הטבע והגנים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬המארג וספינת המחקר ‪ .Nautilus‬המסמך‬ ‫מלווה בתמונות מבתי הגידול השונים וכן בקישורים לסרטונים‬ ‫שמספקים תיעוד חזותי המלווה את הטקסט התיאורי‪.‬‬ ‫גדול יותר בכמה עשיריות של יחידות מליחות לכל כיוון‪ .‬מאז השלמת‬ ‫סכר אסואן הגדול על הנילוס בשנת ‪ 1965‬השתנה ההרכב הכימי של‬ ‫חומרי התזונה בים‪ ,‬ונרשמה עלייה קבועה במליחות מול חופי ישראל‬ ‫בכל עמודת המים‪ .‬בין השנים ‪ 2000‬עד ‪ 2008‬נמדדה עלייה כללית‬ ‫של ‪ 0.5–0.4‬במליחות‪ .‬גורמי עקה נוספים‪ ,‬כגון החמצה של המים‪,‬‬ ‫זיהום ממקורות שונים ודיג יתר‪ ,‬מופו בים התיכון ולהם השפעות על‬ ‫האקולוגיה והביולוגיה גם באזורנו‪.‬‬ ‫א‪ 1.‬‬ ‫בים התיכון מדפי היבשת צרים‪ ,‬ולפיכך אחוז גבוה משטחו מוגדר כים‬ ‫פתוח ועמוק‪ .‬בים זה‪ ,‬המופרד פיזית לשני אגנים (המזרחי והמערבי)‬ ‫על‪-‬ידי מצר סיציליה הרדוד‪ ,‬ידועים חמישה אגנים עמוקים‪ ,‬ששלושה‬ ‫מהם נמצאים באזור המרכזי‪-‬מזרחי‪ .‬הנקודה העמוקה ביותר בים התיכון‬ ‫נמצאת בעומק ‪ 5,121‬מ‘‪ ,‬באגן האיוני‪ .‬מוסכם כי קו העומק של ‪200‬‬ ‫מ‘ מפריד בין מדף היבשת ומדרון היבשת‪ ,‬ומדרון היבשת מפריד בין‬ ‫מדף היבשת והים העמוק‪ .‬באזור מדרון היבשת ייתכנו שינויי עומק של‬ ‫‪ 2,000–200‬מ‘ לאורך מרחקים שונים‪.‬‬ ‫אזור הים העמוק של הים התיכון ייחודי מבחינת התנאים השוררים בו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫רקע כללי‬ ‫הים התיכון הוא ים השוליים הגדול והעמוק בעולם‪ .‬קשריו של הים‬ ‫התיכון עם גופי מים אחרים הם דרך מצרי גיברלטר לאוקיינוס האטלנטי;‬ ‫דרך מצרי הדרדנלים לים השחור; דרך תעלת סואץ שנפתחה בשנת‬ ‫‪ ,1869‬ומקשרת את הים התיכון לים סוף וממנו לאוקיינוס ההודי‪.‬‬ ‫רכס רדוד במצרי סיציליה מחלק את הים לשני אגנים‪ :‬האגן המערבי‬ ‫והאגן המזרחי (הלבנט)‪ .‬השטח הימי של ישראל הוא גבולו המזרחי‬ ‫של אגן הלבנט‪.‬‬ ‫באגן הלבנט קיימים ערבול הנגרם כתוצאה משקיעת מים מלוחים כלפי‬ ‫מטה‪ ,‬זרמים מכיוון מערב הנגרמים מאידוי ומגריעת מים בצד המזרחי‬ ‫ללא פיצוי מספק ממקורות יבשתיים‪ ,‬ועוני קיצוני בחומרי דשן‪ .‬תנועת‬ ‫הכרית (גאות ושפל) בים התיכון היא חצי יממית‪ ,‬כלומר מדי ‪ 12‬שעות‬ ‫ְּ‬ ‫חלים גאות או שפל‪ ,‬והמשרעת שלהם עומדת על כ‪ 30-‬ס“מ‪ .‬הזרם בחוף‬ ‫הישראלי מושפע מעונתיות וממזג האוויר‪ ,‬וכיוונו העיקרי צפונה‪ .‬באגן‬ ‫הלבנט כמעט שאין זרמי גאות‪ .‬טמפרטורת המים בפני השטח נעה בין‬ ‫‪ C°16‬בחורף ל‪ C°28-‬בקיץ‪ ,‬אך קיימת מגמה ברורה של התחממות‬ ‫כללית של הים התיכון בכלל ושל מזרח הים התיכון בפרט‪ .‬המליחות‬ ‫של מי פני השטח באגן המזרחי היא ‪ ,39.3–38.7‬ובקרבת החוף הטווח‬ ‫הים העמוק‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫קיימת הומותרמיה גבוהה (אחידות בטמפרטורה) בטווח העומקים‬ ‫שמ‪ 500–300-‬מ‘ ועד עומק הקרקעית עם טמפרטורות של‬ ‫‪ C°13.5–8.21‬באגן המערבי ו‪ C°15.5–13.5-‬באגן המזרחי‪ ,‬וזאת‬ ‫בניגוד למצב באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬שם יורדת הטמפרטורה עם‬ ‫העלייה בעומק‪.‬‬ ‫מליחות גבוהה ‪.39.5.–37.5‬‬ ‫אספקת מים מתוקים מוגבלת‪.‬‬ ‫ריכוזי חמצן גבוהים‪.‬‬ ‫האגן המזרחי ייחודי בפני עצמו ומתאפיין בתנאים אוליגוטרופיים‬ ‫קיצוניים עם מפלי (‪ )gradients‬אנרגיה חזקים וריכוזי נוטריינטים‬ ‫נמוכים‪ .‬שטפי הפחמן האורגני נמוכים פי ‪ 80–15‬מאשר באגן המערבי‪,‬‬ ‫וריכוזי כלורופיל ‪ a‬במי השטח של הים העמוק נמוכים באופן קיצוני‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬קיימים ריכוזים נמוכים ביותר של נוטריינטים אורגניים‬ ‫(שומנים וחלבונים)‪ ,‬שריכוזם יורד בחדות עם ההתרחקות מאזור החוף‬ ‫ועם העלייה בעומק בתוך הסדימנט‪.‬‬ ‫קרקעית הים העמוק נחשבה במשך שנים לסביבת חיים יציבה‬ ‫שמאוכלסת בצורה כתמית באורגניזמים שתלויים באספקה רציפה‬ ‫של חומר חלקיקי מהאזור המואר (‪ .)euphotic zone‬הערכה זו הייתה‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪41‬‬ ‫קבילה גם לגבי הים התיכון‪ ,‬שעד ראשית המאה ה‪ 20-‬האזור העמוק בו‬ ‫נחשב “נטול חיים“‪ .‬במהלך שלושת העשורים האחרונים‪ ,‬עם התפתחות‬ ‫הטכנולוגיה של ציוד הדגימה‪ ,‬שיטות המדידה והניטור הסביבתי ובד‬ ‫בבד עם שגשוג תכניות מחקר רב‪-‬תחומיות‪ ,‬השתנו ההערכות הקודמות‪.‬‬ ‫כיום ידוע כי סביבת הים העמוק (בים התיכון) היא סביבה דינמית‬ ‫שמושפעת מתהליכים המתרחשים בעמודת המים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ידוע כי‬ ‫האגן המזרחי של הים התיכון פעיל יותר מבחינה גאולוגית מכיוון‬ ‫שהוא משמש צומת בין שלושה לוחות טקטוניים‪ :‬האפריקאי‪ ,‬האסייתי‬ ‫והערבי‪ .‬מסיבה זו נמצאות בתחומו תופעות גאומורפולוגיות ייחודיות‬ ‫שהן גם בתי גידול מיוחדים‪ :‬תופעות אלה כוללות ‪,mud volcanoes‬‬ ‫נביעות קרות (‪ )cold seeps‬ו‪.seamounts-‬‬ ‫בחלקו העמוק של הים התיכון קיים מגוון ביולוגי (‪ )biodiversity‬נמוך‬ ‫בהרבה בהשוואה לאזורים העמוקים של האוקיינוס האטלנטי והשקט‪,‬‬ ‫וזאת גם בניגוד למגוון המינים הגבוה בחלקו הרדוד‪ .‬הסיבות לכך נעוצות‬ ‫ככל הנראה בסיבות הבאות‪ )1( :‬ההיסטוריה הפלאו‪-‬ביולוגית המורכבת‬ ‫של האזור שכללה את משבר המליחות המסיני‪ ,‬אירוע שגרם התייבשות‬ ‫כמעט מוחלטת של הים התיכון; (‪ )2‬מצר גיברלטר הרדוד המשמש מחסום‬ ‫פיזי למעבר של פגיות (‪ )larvae‬מהאזור העמוק והעשיר של האוקיינוס‬ ‫האטלנטי‪ .‬בדומה למפל הכללי במגוון המינים בין האגן המערבי והאגן‬ ‫המזרחי‪ ,‬גם בים העמוק של האגנים השונים נמצא כי האגן המזרחי‬ ‫מתאפיין במגוון מינים ובעושר מינים נמוכים בהשוואה לאגן המערבי‪.‬‬ ‫א‪2.‬יצרנות ראשונית בים הפתוח באגן‬ ‫הלבנט ובחופי ישראל‬ ‫היצרנות הראשונית בחופי ישראל ובים הפתוח באגן המזרחי של הים‬ ‫תיכון נמוכה מאוד בגלל הגבלת נוטריינטים‪ ,‬בעיקר חנקן וזרחן‪ .‬תפוצת‬ ‫היצרנים מוגבלת לעומק שיש בו עדיין אור המספיק לפוטוסינתזה –‬ ‫כ‪ 120-‬מ‘‪ .‬בחופים הסלעיים של ישראל היצרנים הם ָמקרו‪-‬אצות‪.‬‬ ‫היצרנים הראשוניים בעמודת המים בים תיכון הם פיטופלנקטון‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אלעד שוחט‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪42‬‬ ‫בקרבת החוף קיימת ביומסה גבוהה של מיקרופיטופלנקטון‪ ,‬צורניות‬ ‫ודינופלגלטה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ככל שמתרחקים מהחוף‪ ,‬השליטה עוברת‬ ‫לאוכלוסיית הפיקופיטופלנקטון‪ ,‬בעיקר אצות כחוליות‪ .‬הסוגים‬ ‫הדומיננטיים הם ‪ Prochlorococcus‬ו‪ .Synechococcus-‬היצרנות‬ ‫הראשונית בקיץ בים הפתוח באזור הלבנט מגיעה ל‪ 10-‬גרם פחמן‬ ‫למ“ר לתקופה‪ ,‬והיא מוכפלת בחורף בעקבות הערבול וחשיפת המים‬ ‫העליונים לרמות נוטריינטים גבוהות יותר‪ .‬לעתים מתפתחות פריחות‬ ‫ומקרו‪-‬אצות‪ ,‬לרוב בעקבות העשרה ממקור‬ ‫של מיקרופיטופלנקטון ָ‬ ‫אנושי בנוטריינטים בקרבת החוף (ממקורות יבשתיים) או ערבול עמודת‬ ‫המים בים הפתוח‪ .‬עלייה בכמות היצרנים הראשוניים מתרחשת בעונות‬ ‫המעבר‪ ,‬לרוב בסתיו‪ .‬לאורך השנים נצפו שינויים בהרכב אוכלוסיית‬ ‫המקרו‪-‬אצות‪ ,‬כולל מינים פולשים‪ .‬במימי החופים של ישראל מצויים‬ ‫ָ‬ ‫גם מינים רעילים של פיטופלנקטון‪ ,‬בדרך כלל בריכוזים נמוכים‪ ,‬אף‬ ‫על פי שבתנאים מסוימים הם יוצרים פריחות‪.‬‬ ‫א‪ 3.‬‬ ‫לאותם מינים באגן המערבי‪ ,‬תופעה שמכונה “אפקט הננסות“‪ .‬הממצא‬ ‫לגבי עושר המינים הנמוך יחסית שנמצא באגן המזרחי מסויג‪ ,‬ומיוחס‬ ‫גם למאמץ דגימה ּ ָפחוּת באגן המזרחי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חוקרים מדווחים‬ ‫על מגמה חשובה נוספת‪ :‬האכלוס הנרחב של מימי החופים במינים‬ ‫טרופיים מהגרים‪ ,‬ושיא בעושר המינים הללו בחוף הישראלי‪.‬‬ ‫דגים הם מרכיב חשוב במערכת האקולוגית של הים התיכון‪ .‬את הרכב‬ ‫הדגה בים התיכון קובעים שלושה גורמים עיקריים‪ )1( :‬ההיסטוריה‬ ‫הגאולוגית של הים התיכון; (‪ )2‬האקלים; (‪ )3‬פעילות האדם‪ .‬כיום‬ ‫מקורם של מרבית דגי הים התיכון באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬אך בשל מוצאם‬ ‫מאזורים קרים‪ ,‬חלקם הגדול אינו מתאים לחיים באגן המזרחי של הים‬ ‫התיכון‪ .‬באגן המערבי מתקיימים כ‪ 680-‬מיני דגים מקוריים‪ ,‬ואילו‬ ‫באגן המזרחי רק כ‪ 360-‬מינים‪ ,‬השייכים ל‪ 116-‬משפחות‪ .‬כעשרה‬ ‫אחוזים ממיני הדגים בים התיכון אנדמיים‪ ,‬ושיעור המינים האנדמיים‬ ‫אינו מתחלק באופן שווה בין המשפחות השונות‪ .‬בים העמוק (מתחת‬ ‫לעומק של ‪ 1,000‬מ‘) מדווחים ‪ 42‬מיני דגים באגן המערבי ו‪ 39-‬מינים‬ ‫באגן המזרחי‪.‬‬ ‫מגוון ביולוגי‬ ‫מוקדה (‪ )hot spot‬מבחינת המגוון הביולוגי המצוי‬ ‫הים התיכון נחשב ֵ‬ ‫בו‪ ,‬וגם צומת דרכים שיצר תמהיל של מינים‪ .‬חלק מהם משותפים‬ ‫לאוקיינוס האטלנטי‪ ,‬חלק מהם משותפים לים סוף‪ ,‬וחלק נוסף וחשוב‬ ‫הם מינים אנדמיים מקומיים – שרידים של אוכלוסייה קדומה שנשארו‬ ‫בים התיכון חרף התמורות העצומות שהתחוללו בו‪.‬‬ ‫את המגוון הביולוגי המוכר לנו כיום עיצבו גורמים טבעיים ואנושיים‬ ‫שממשיכים וימשיכו להשפיע גם בעתיד‪ .‬הגורמים האנושיים (כגון‬ ‫פלישת מינים דרך תעלת סואץ ועל ובתוך כלי שיט‪ ,‬פגיעה בבתי גידול‬ ‫והרס שלהם כתוצאה מפעילות האדם‪ ,‬שינוי האקלים‪ ,‬שינוי דרגת‬ ‫החומציות של מי הים ועוד) מביאים איתם שינויים דרמטיים ומהירים‬ ‫במגוון הביולוגי של הים התיכון‪.‬‬ ‫מאומדן לא סופי שפורסם ב‪ 2010 -‬עולה כי מספר המינים המתועדים‬ ‫בים התיכון עומד על כ‪.17,000-‬‬ ‫באופן כללי ניתן לקבוע כי קיים מפל בעושר המינים של חסרי חוליות‬ ‫וחולייתנים בים התיכון מצפון‪-‬מערב לדרום‪-‬מזרח‪ .‬במערב הים התיכון‬ ‫נמצאו הערכים הגבוהים ביותר של עושר מינים‪ ,‬שככל הנראה קשורים‬ ‫לקרבה הפיזית לאוקיינוס האטלנטי ולקיומם של אזורים מגוונים‬ ‫הנבדלים בתנאים הפיזיקליים‪-‬כימיים ששוררים בהם‪ .‬במרכז הים‬ ‫התיכון‪ ,‬בים האדריאטי והאגאי‪ ,‬נמצאו ערכי ביניים של עושר מינים‪,‬‬ ‫ואילו באגן המזרחי נמצא עושר המינים הנמוך ביותר‪ ,‬שקשור ככל‬ ‫הנראה לתנאי קיום קשים‪ .‬בהקשר לכך‪ ,‬נתגלתה תופעה מעניינת של‬ ‫מינֵ י אורגניזמים (חסרי חוליות ודגים) שגודל גופם קטן בהשוואה‬ ‫בתי גידול במרחב הימי של ישראל‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מדף היבשת הישראלי ושולי היבשת מחולקים לשתי פרובינציות‬ ‫עיקריות‪ ,‬הצפונית והדרומית‪ .‬הגבול ביניהן הוא מבנה הכרמל והמשכו‬ ‫לים – חוטם הכרמל (חוטם הכרמל ובקע ים המלח הם המבנים‬ ‫הטקטוניים העיקריים והפעילים בישראל)‪ .‬שתי הפרובינציות תומכות‬ ‫במגוון בתי גידול שנחלקים בחלוקה גסה לבתי גידול סלעיים ולבתי‬ ‫גידול של קרקעית רכה‪ .‬רוב בתי הגידול לאורך קו החוף הים תיכוני‬ ‫הישראלי משתייכים לקרקעית הרכה‪ .‬בין שתי הפרובינציות מצוי‬ ‫מפרץ חיפה‪ ,‬שהוא אזור ייחודי מבחינה גאומורפולוגית ומבחינת תנאי‬ ‫הסביבה השוררים בו‪ ,‬ודבר זה מכתיב הימצאות של בתי גידול ייחודיים‪.‬‬ ‫בין מדף היבשת ובין הים העמוק נמצא מדרון היבשת שבתחומו נמצא‬ ‫הקניון התת‪-‬ימי היחיד בשטח הימי של ישראל – קניון אכזיב – וכן שני‬ ‫אזורים נרחבים של גלישות בדור ובפלמחים‪ ,‬ששטחן כ‪ 650-‬וכ‪1,000-‬‬ ‫קמ“ר בהתאמה (ראו דו“ח גאולוגי)‪ .‬שלושת האזורים הללו הם בתי‬ ‫גידול ייחודיים בשטח הימי של ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ 1.‬‬ ‫המים הפתוחים‬ ‫המים הפתוחים מכילים את עיקר הביומסה הימית (חיידקים ופלנקטון)‬ ‫ורוב התהליכים הימיים מתרחשים בהם‪ .‬עומק בית גידול זה משפיע על‬ ‫משתנים מרכזיים‪ ,‬כגון עוצמת האור‪ ,‬ריכוז החמצן וזמינות חומרי דשן‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪43‬‬ ‫ומזון‪ .‬מרבית מיני הדגל‪ 1‬של ישראל מאכלסים בית גידול זה ותלויים בו‪:‬‬ ‫היונקים הימיים‪ ,‬הכרישים‪ ,‬צבי הים‪ ,‬הבטאים‪ ,‬עופות הים ועוד מינים‬ ‫רבים בעלי חשיבות אקולוגית‪ ,‬שרובם נמצאים תחת איום לשרידותם‬ ‫(‪ .)IUCN categories: threatened‬פני המים מאכלסים אף הם חברת‬ ‫חי וצומח ייחודית‪.‬‬ ‫על המערכת‪ .‬אוכלוסיות החי בתוך המצע מושפעות גם מעונות השנה‪,‬‬ ‫וקיימים שינויים עונתיים במגוון המינים שמתבטאים ביתר שאת במים‬ ‫הרדודים אך גם בים העמוק‪.‬‬ ‫עשבי ים‬ ‫על פי המידע באתר ה‪ IUCN-‬מופיע הצמח גלית גדולה (‪Cymodocea‬‬ ‫‪ )nodosa‬בישראל באזורים מוגנים עם קרקעית חולית‪ .‬אזכור לגבי‬ ‫קיום “אחו“ של מין זה מופיע בניטור הרקע שבוצע עבור מתקן ההתפלה‬ ‫בפלמחים‪ .‬האיומים המרכזיים על קיומו של המין הם פעילות של ספינות‬ ‫מכמורת‪ ,‬העשרה אורגנית ופיתוח חופי‪ .‬על פי המידע הקיים על פעילות‬ ‫ספינות המכמורת‪ ,‬סביר מאוד להניח כי בית הגידול של הגלית הגדולה‬ ‫במים החופיים של ישראל נפגע קשות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫בתי גידול של קרקעית רכה‬ ‫קרקעות חוליות הן בית גידול הומוגני (בעל נישות אקולוגיות מועטות‬ ‫יחסית) ובעל יציבות נמוכה‪ ,‬דבר שמכתיב מגוון מינים נמוך יחסית‬ ‫למגוון המינים בבתי גידול סלעיים‪ .‬ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים‬ ‫אל תוך הים‪ ,‬פוחתת השפעת הגלים על הקרקעית ונוצרים תנאים יציבים‬ ‫יותר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כמות החול הולכת וקטנה עם ההעמקה‪ ,‬עד לשיעור‬ ‫של ‪ 0–2%‬בלבד בקצה מדף היבשת‪ ,‬ועולה אחוז החרסית והטין‪ .‬עובי‬ ‫שכבת הטין יכול להגיע עד ‪ 20‬מ‘ ויותר‪.‬‬ ‫תשתיות חוליות תומכות בקיומן של חברות בעלי חיים שונות – על‬ ‫הקרקעית (חי על המצע – ‪ ,)epifauna‬ובין גרגירי החול (חי בתוך‬ ‫המצע – ‪ – )infauna‬המאכלסות חגורות מקבילות לחוף‪ .‬התנאים‬ ‫בבית הגידול החולי משתנים עם המרחק מקו המים‪ ,‬ונהוג לחלקם‬ ‫הכרית להתמודד עם‬ ‫לתתי‪-‬בתי גידול‪ .‬יכולתם של בעלי חיים באזור ְּ‬ ‫תנאים סביבתיים משתנים תקבע את מיקומם בבתי גידול‪ ,‬תופעה‬ ‫הנקראת חיגור (‪.)zonation‬‬ ‫ב‪3.‬‬ ‫בתי גידול סלעיים‬ ‫בתי הגידול הסלעיים בחוף הישראלי מבוססים בעיקרם על סלע הכורכר‪,‬‬ ‫אך קיימים גם בתי גידול של מסלע קשה מיוצב (סלע גירני) שמקורם‬ ‫ברכסי הרים שנוחתים אל הים (אזורי ראש הנקרה וראש הכרמל)‪ .‬בתי‬ ‫גידול סלעיים מכילים מצע קשיח בעל מורכבות מבנית (בהתאם לסוג‬ ‫המסלע)‪ ,‬שמאפשר היצמדות של בעלי חיים ישיבים ושל אצות‪ .‬נוכחות‬ ‫האצות בשילוב עם אורגניזמים כדוגמת ספוגים‪ ,‬אלמוגים‪ ,‬חיטחביים‪,‬‬ ‫אצטלנים ותולעים מגבירה את המורכבות ויוצרת נישות אקולוגיות‬ ‫מרובות בבתי הגידול הסלעיים‪.‬‬ ‫החיים בתוך המצע‬ ‫אוכלוסיית החי בתוך המצע (‪ )infauna‬מכילה נציגים כמעט מכל‬ ‫מערכה ידועה של בעלי חיים‪ ,‬ובעיקר תולעים‪ ,‬סרטנים ורכיכות‪.‬‬ ‫נהוג לחלק את אוכלוסיית החי בתוך המצע לתת‪-‬קבוצות על פי‬ ‫גודל היצורים החיים הנכללים בה‪ :‬מקרובנתוס (‪)macrobenthos‬‬ ‫הגדולים מ‪ 1-‬מ“מ‪ ,‬מיובנתוס (‪ )meiobenthos‬שגודלם נע בין‬ ‫‪ 1–0.1‬מ“מ‪ ,‬והמיקרובנתוס (‪ )microbenthos‬שקטנים מ‪ 0.1-‬מ“מ‪.‬‬ ‫הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של תנאים‪,‬‬ ‫כדוגמת תנאים פיזיקליים‪-‬כימיים (ההרכב הכימי של המים‪ ,‬הזרמים‪,‬‬ ‫הרכב הסדימנט‪ ,‬גודל הגרגיר‪ ,‬העומק‪ ,‬תכולת החומר האורגני)‪,‬‬ ‫אינטראקציות ביולוגיות (תחרות‪ ,‬טריפה וכד‘) שמעצבות את החברה‪,‬‬ ‫ַה ְסגלה (‪ )modification‬של התנאים הפיזיקליים והכימיים שמקורה‬ ‫ביולוגי (בעלי חיים שמשפיעים על המצע‪ ,‬הופכים את החול‪ ,‬יוצרים‬ ‫חורים‪ ,‬מפרישים חומרים) ולבסוף השפעות ממקור אנושי שנכפות‬ ‫טבלאות גידוד‬ ‫טבלאות הגידוד (משטחי סלע בקו המים או במרחק עשרות מטרים‬ ‫ממנו) הן תוצר של בנייה ביוגנית של שני מיני חלזונות ממשפחת‬ ‫ה‪ :Vermetidae-‬צינוריר בונה (‪)Dendropoma petraeum‬‬ ‫ושלשולן משולש (‪ )Vermetus triqueter‬בשילוב עם אצות גירניות‬ ‫שמצויות ביניהם‪ .‬טבלאות גידוד “בריאות“ נמצאות בשיווי משקל‬ ‫דינמי של תהליך הבנייה ותהליכי בליה פיזית‪ ,‬ויוצרות בית גידול ייחודי‬ ‫ועשיר‪ .‬פני הטבלה נחשפים לאוויר בעת השפל‪ ,‬ומצויים מתחת למים‬ ‫בשעת גאות וכאשר הים גלי‪ .‬מיני בעלי החיים המצויים על פני הטבלה‬ ‫(צדפות‪ ,‬חלזונות‪ ,‬שושנות ים‪ ,‬בלוטי ים‪ ,‬אצות ועוד) מותאמים לתנאים‬ ‫הקיצוניים של שינוי בלחות‪ ,‬בטמפרטורה‪ ,‬במליחות וברוויית החמצן‪.‬‬ ‫מינים אלה מכסים את פני טבלת הגידוד ומגנים עליה מפני שחיקה‪.‬‬ ‫נוסף על ההגנה‪ ,‬הצינוריר הבונה‪ ,‬הייחודי למזרח הים התיכון‪ ,‬יצר צברים‬ ‫‪ 1‬מינים המשמשים שגרירים או סמלים לבית גידול מסוים או שאיתם ניתן לגייס את הציבור‬ ‫למאבק שמירת טבע (מבוסס על הגדרת ה‪.)WWF-‬‬ ‫‪)www.iucnredlist.org/details/153535/0( 2‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪44‬‬ ‫בשפת הטבלה שלעתים מגביהים את השפה ויוצרים מבנה הקרוי כרכוב‪.‬‬ ‫מבנה זה מאכלס בתוכו מגוון גדול של מיני בעלי חיים נוספים ואצות‪,‬‬ ‫ומאפשר יצירת אגן רדוד האוחז מים במרכז הטבלה‪ .‬האגן מקטין‬ ‫את סכנת ההתייבשות של המינים החיים על פני הטבלה‪ ,‬ומשנה את‬ ‫משטר הזרימה ואת שיקוע החול (‪ )sedimentation‬על פניה‪ .‬על פני‬ ‫הטבלאות נוצרים בורות ומכתשים קטנים השונים זה מזה בתנאיהם‪,‬‬ ‫והמאוכלסים במגוון גדול של אצות ובעלי חיים‪ .‬בסקרים שבוצעו בשנים‬ ‫‪ 2009‬ו‪ 2010-‬לא נמצאו פרטים חיים של הצינוריר הבונה‪ .‬היעלמותו‬ ‫של הצינוריר הבונה מאיימת על שרידותו של בית הגידול הייחודי של‬ ‫טבלאות הגידוד‪.‬‬ ‫סלע חופי‬ ‫בקו המים נפוצים גם סלעי חוף (‪ )beach rock‬שבדרך כלל מופיעים‬ ‫כלוחות שטוחים היוצרים רצועות חוגרות המקבילות לקו החוף‪ ,‬ולעתים‬ ‫(תלוי במרחקם מהחוף) יוצרים אזורי לגונה מוגנים בינם ובין קו החוף‪.‬‬ ‫סלעי החוף נוצרים על‪-‬ידי ליכוד חול‪ ,‬אבנים וצדפים בתחום הגאות‪,‬‬ ‫ומאופיינים במבנה חלק בהשוואה לסלעי הכורכר הנקבוביים‪ .‬עושר‬ ‫המינים על סלעי החוף נמוך באופן יחסי לטבלאות הגידוד‪ .‬רצועות‬ ‫ארוכות של סלעי חוף ניתן למצוא בדרום הארץ באזור אשקלון ואשדוד‪,‬‬ ‫במרכז באזור תל ברוך‪ ,‬געש‪ ,‬פולג‪ ,‬נתניה וחדרה‪ ,‬ובצפון הארץ בשבי‬ ‫ציון‪ .‬בחופים רבים הוסרו סלעי החוף מחופים שהוכרזו לרחצה‪.‬‬ ‫רכסי כורכר תת‪-‬ימיים‬ ‫לאורך חלק מחופי ישראל מצויים כמה רכסי כורכר תת‪-‬ימיים‪,‬‬ ‫המקבילים לקו החוף‪ ,‬בטווח עומקי קרקעית שבין ‪ 130–10‬מ‘‪ .‬רכסי‬ ‫כורכר אלה הם דיונות מאובנות שנוצרו ביבשה בתקופות קדומות יותר‪.‬‬ ‫בתקופות הקרח‪ ,‬שמפלס הים היה נמוך בהן בעשרות מטרים ממפלסו‬ ‫הנוכחי‪ ,‬קו החוף הקדום עבר מערבית יותר לקו החוף הנוכחי‪ .‬רכסים‬ ‫אלה כוסו במי הים עם המסת הקרחונים ועליית מפלס הים‪ .‬באזור‬ ‫הקרוב לחוף בעומקי מים של ‪ 10–8‬מ‘ ידועים אזורים שקיימים בהם‬ ‫סלעי כורכר חשופים‪ .‬בעומקי מים גבוהים יותר מוכרים שני רכסים‬ ‫עיקריים שאינם גלויים באופן רציף‪ ,‬ורק חלקים מהם בולטים מתוך‬ ‫המצע החולי‪/‬טיני‪ ,‬בעוד חלקים אחרים מהם קבורים בסדימנט‪.‬‬ ‫הרכס המזרחי מבין השניים מצוי ברצועת העומק שבין ‪ 50–38‬מ‘‪,‬‬ ‫והרכס המערבי מצוי בעומקים שבין ‪ 130–90‬מ‘ (ראו פירוט בדו“ח‬ ‫הגאולוגי)‪ .‬מצע הכורכר התת‪-‬ימי הוא פחות מ‪ 10%-‬משטח הקרקעית‬ ‫של ישראל‪ .‬שוניות סלעיות (‪ )rocky reefs‬נחשבות לבתי הגידול‬ ‫העשירים ביותר בימים ממוזגים‪ .‬בדומה לטבלאות הגידוד‪ ,‬גם רכסי‬ ‫הכורכר התת‪-‬ימיים תומכים בקיומם של חסרי חוליות ישיבים וניידים‬ ‫ממערכות שונות וכן בדגים ובאצות‪ .‬הנוכחות של אצות בשילוב עם‬ ‫אורגניזמים ישיבים מגבירה אף יותר את המורכבות של בית הגידול‪,‬‬ ‫ויוצרת נישות אקולוגיות מרובות‪ .‬לדוגמה‪ :‬אצות משמשות בית גידול‬ ‫לתולעים שמתיישבות עליהן‪ ,‬וכן משמשות בית אומנה (‪)nursery‬‬ ‫למגוון רחב של דרגות צעירות של רכיכות‪ ,‬סרטנים וכן דגים‪ .‬ממד נוסף‬ ‫של מורכבות במצע סלע הכורכר קשור בהיותו סלע נקבובי (‪,)porous‬‬ ‫שמאפשר כניסת אורגניזמים לכוכים ולחריצים וגם קידוח ביולוגי‬ ‫על‪-‬ידי בעלי חיים כדוגמת צדפות וספוגים‪ .‬כך מתקיים עולם חי‬ ‫שלם גם בתוך הסלע‪ .‬גורמים נוספים שמשפיעים על ההרכב הביולוגי‬ ‫ברכסי הכורכר התת‪-‬ימיים הם‪ :‬מידת החשיפה לזרמים‪ ,‬מידת הכיסוי‬ ‫בסדימנט‪ ,‬תאורה ומקורות מזון‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הים העמוק במרחב הימי של ישראל‬ ‫נתונים חשובים לגבי אזור הים העמוק שמול חופי ישראל התקבלו‬ ‫מסדרת הפלגות דגימה שהתקיימו בין השנים ‪ 2011–1988‬מטעם‬ ‫חיא“ל וכן מסקר צילומי חשוב שערכה ספינת המחקר ‪E/V Nautilus‬‬ ‫המצוידת בשני רובוטים‪ .‬הנתונים סיפקו עדויות חותכות לקיום מגוון‬ ‫מינים גבוה במספר בתי גידול ייחודיים‪ :‬קניונים תת‪-‬ימיים (ראו פירוט‬ ‫על קניון אכזיב)‪ ,‬הרים תת‪-‬ימיים‪ ,‬נביעות קרות ונביעות מתאן‪.‬‬ ‫ספינת המחקר ‪ E/V Nautilus‬פקדה את חופי ישראל בשנים ‪2010‬‬ ‫ו‪ ,2011-‬ובאמצעות שני הרובוטים שעל סיפונה נסרקו שטחים נרחבים בים‬ ‫העמוק מול חופי ישראל‪ .‬במהלך הסקר שבוצע ב‪ 2010-‬נתגלו מקבצים של‬ ‫אלמוגים‪ ,‬שמאכלסים מבנים של שוניות מאובנות באזור הצפוני של גלישת‬ ‫פלמחים‪ .‬בעקבות אנליזות שנערכו זוהו אלמוגים שחורים השייכים לקבוצת‬ ‫ה‪ ,Antipatharia-‬ואלמוגי שמונה‪ ,‬המכונים גם אלמוגי “במבוק“‪ ,‬ששייכים‬ ‫לקבוצת ה‪ .Isididae-‬בהפלגה של ‪ 2011‬חזרה הספינה לאזור גלישת‬ ‫פלמחים והפעם נתגלו נביעות קרות בעומקים של ‪ 1,000-1,100‬מ‘‪ .‬סמוך‬ ‫לנביעות אלה נתגלו תלוליות פחמה (‪carbonate mounds), seafloor‬‬ ‫‪ ,encrustations‬וסדימנטים לא רגולריים שסמוך לה נצפה פעפוע פעיל של‬ ‫גז (ככל הנראה מתאן)‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נראו אוכלוסיות של תולעים שיוצרות‬ ‫נרתיקים גירניים‪ ,‬רכיכות ופאונה שמאפיינת אזורי נביעות גז תת‪-‬ימיות‪.‬‬ ‫אזורי נביעות קרות מאופיינים בעושר מינים גבוה שכולל מקבצים של‬ ‫צדפות מתאנוגניות ופרטים רבים של תולעים ממשפחת ה‪,Siboglinidae-‬‬ ‫שיוצרות צברים צפופים שמשמשים בית גידול למינים אנדמיים רבים‪.‬‬ ‫תולעים ממשפחה זו חסרות פה ומעי‪ ,‬והן נמצאות בסימביוזה אובליגטורית‬ ‫עם חיידקים אנדוסימביונטים כימואוטוטרופיים‪ .‬הייצור הראשוני באתרים‬ ‫אלה מתבסס על תהליך של כימוסינתזה כתחליף לפוטוסינתזה‪ ,‬שבו‬ ‫המתאן הוא המקור הראשוני לפחמן‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪45‬‬ ‫ג‪ 1.‬‬ ‫קניון אכזיב‬ ‫הקניון של אכזיב הוא אחד מתוך עשרה קניונים תת‪-‬ימיים עיקריים‬ ‫שמופו מול חופי צפון ישראל ודרום לבנון‪ .‬תחילתו של קניון אכזיב‬ ‫כשלושה ק“מ מערבית לשפך נחל שעל שבגליל המערבי‪ ,‬והוא משתרע‬ ‫לאורך ‪ 40‬ק“מ‪ .‬הוא חוצה את מדף היבשת ואת מדרון היבשת בצורה‬ ‫תלולה‪ ,‬עד לעומק של ‪ 1,900‬מ‘‪.‬‬ ‫חלקו העליון של הקניון‪ ,‬התלול ביותר‪ ,‬מעוצב בצורת ‪ ,V‬וערוציו חוצים‬ ‫באלכסון את מדרון היבשת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1988‬צילם ‪ Mart‬את הקניון בעומקים שבין ‪ 60‬ל‪ 300-‬מ‘‪ ,‬ומצא‬ ‫שבניגוד להנחה כי הקירות התלולים של קניון אכזיב יהיו סלעיים‬ ‫בעיקרם‪ ,‬בדומה למדרונות תלולים אחרים בים התיכון‪ ,‬רוב קירות‬ ‫הקניון היו מכוסים בסדימנט אחיד דק‪-‬גרגיר‪ .‬דגימות מוקדמות הראו‬ ‫כי כיסוי הסדימנט מורכב מחומר טיני המכיל כמויות גדולות של המינרל‬ ‫סמקטיט שמקורו בנהר הנילוס‪.‬‬ ‫קניונים תת‪-‬ימיים‪ ,‬בשל מאפייניהם הפיזיקליים הייחודיים ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬נמצאו כמוקדי יצרנות ומגוון ביולוגי‪ .‬קניון אכזיב הוא בית‬ ‫הגידול היחידי לאורך מדף היבשת הישראלי שהים העמוק נמצא בו‬ ‫כה קרוב לחוף‪ .‬במהלך סקרים שגרתיים של עמותת מחמל“י (מרכז‬ ‫חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל) ורשות הטבע והגנים לאיתור‬ ‫יונקים ימיים בין ראש הנקרה למפרץ חיפה‪ ,‬נמצא כי רוב הפרטים מהמין‬ ‫דולפינן מצוי (‪ )Tursiops truncatus‬נצפו מעל קניון אכזיב‪ .‬הדולפינן‬ ‫המצוי אינו נציגם היחיד של היונקים הימיים באזור זה‪ .‬לאחר כחמישים‬ ‫שנה של היעדרות נצפו באזור אכזיב וראש הנקרה שני פרטים מהמין‬ ‫כלב ים נזירי (‪ .)Monachus monachus‬תצפיות אלה הובילו לשבע‬ ‫הפלגות מחקר‪ ,‬מאוקטובר ‪ 2010‬ועד מאי ‪ ,2013‬להשוואת נציגים‬ ‫מרמות טרופיות שונות בקניון אכזיב ומחוצה לו – במדרון הסמוך‪,‬‬ ‫במטרה לבדוק אם קניון אכזיב הוא מוקד יצרנות‪ ,‬שיהיה בעל השפעה‬ ‫משמעותית באזור האוליגוטרופי של מזרח הים התיכון‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אלעד שוחט‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪46‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫עופות במרחב הים התיכון של ישראל‬ ‫את העופות הנצפים בחופי ישראל ובמרחב הימי שלה ניתן לחלק‬ ‫לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫“אמתיים“ (משייטים – ‪ :)pelagic‬במרחב הימי של‬ ‫‪ .1‬עופות‪-‬ים ִ‬ ‫ישראל אין תנאים מתאימים לקינון של עופות אלה‪ ,‬אך הם מגיעים‬ ‫לכאן מחוץ לעונת הקינון אגב נדידה ושוטטות‪ .‬בחופי ישראל נצפים‬ ‫אמתיים‪ ,‬ומגוון זה מייצג עושר גדול‬ ‫כעשרה מינים של עופות ים ִ‬ ‫יחסית למדינות אחרות באזורנו‪ .‬מסיבה זו מוכר המרחב הימי‬ ‫של ישראל כאחל“צ – “אזור חשוב לציפורים“ מדרגה ‪( 2‬מתוך‬ ‫‪ .)7‬מרביתם של מינים אלה מציגים מגמה של ירידה בגודל‬ ‫אוכלוסיותיהם‪ ,‬כתוצאה מדיג ומניצול‪-‬יתר של משאבי הים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חופמאים (‪ – Charadriiformes‬כולל שחפים ושחפיות)‪ :‬מינים‬ ‫המותאמים לחיים בסביבה החופית‪ ,‬שחלק מהם חיים גם בים‬ ‫הפתוח‪ .‬בחופי ישראל נצפים נציגים רבים של קבוצה זו המנצלים‬ ‫את הסביבה החופית של ישראל בעונות השונות של השנה‪ .‬מין‬ ‫אחד של שחף ושני מיני שחפיות מקננים במושבות של עשרות‬ ‫ומאות פרטים במאגרי מים ועל איים בקרבת החוף‪ ,‬ומספרים‬ ‫גדולים בהרבה של חופמאים ממגוון רחב של מינים עוצרים בחוף‬ ‫לצורך הזנה במהלך נדודיהם ובחורף‪ .‬בעבר‪ ,‬כשהיו פחות הפרעות‬ ‫בחופים‪ ,‬החופמאים גם קיננו בחופינו‪.‬‬ ‫‪ .3‬עופות נודדים‪ :‬קבוצה זו כוללת מינים רבים של עופות מים‪ ,‬וכן‬ ‫ציפורי שיר ודומיהן‪ .‬מינים אלה אינם שוהים זמן רב מעל לים‪ ,‬אך‬ ‫הם חוצים אותו אגב נדידתם‪ .‬היקף הנדידה מול חופי ישראל נאמד‬ ‫במיליוני עופות נודדים‪ .‬קיימים הבדלים ניכרים באופי הנדידה‬ ‫של הקבוצות השונות – עופות המים מעדיפים לנדוד מעל לים‪,‬‬ ‫ולכן ככל שמדרימים לכיוון חופי צפון‪-‬סיני‪ ,‬עולה בהדרגה מספר‬ ‫העופות הנודדים בקרבת החוף (בגלל התעגלות קו החוף מערבה)‪.‬‬ ‫ציפורי השיר לעומת זאת‪ ,‬מעדיפות לנדוד מעל ליבשה‪ ,‬ולכן מספר‬ ‫גדול של ציפורים “חותכות“ בנדידתן את הים התיכון מטורקיה‬ ‫לקפריסין ומשם לחופי ישראל‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫תהליכי שינוי ופגיעה בבתי גידול‬ ‫הגירת מינים‬ ‫פתיחת תעלת סואץ (בשנת ‪ ,)1869‬שמחברת באופן מלאכותי את‬ ‫הים התיכון וים סוף הובילה לתהליך מואץ של הגירת מינים המשפיע‬ ‫על כלל המערכות האקולוגיות בים התיכון‪ .‬תהליך ההגירה מים סוף‬ ‫לים התיכון מכונה “הגירה לֶ ֶס ּ ֶפ ִסית“ על שם האדריכל הצרפתי‬ ‫שתכנן את התעלה‪ ,‬פרדיננד מארי דה לספס‪ .‬עד היום תועדו מעל‬ ‫‪ 700‬מינים פולשים‪ .‬רוב המינים הפולשים שהגיעו דרך תעלת סואץ‬ ‫הצליחו להתבסס ולהקים אוכלוסיות משגשגות באגן הלבנט מלוב‬ ‫ועד יוון‪ ,‬וחלק מהם אף הגיעו לאגן המערבי‪ .‬הנזק הפרטני והמצטבר‬ ‫של המינים הפולשים מתבטא בהשפעות בדרגות שונות על המבנה‬ ‫והתפקוד של מערכות אקולוגיות שלמות‪.‬‬ ‫קיימים מספר גורמים שמעצימים את הגירת המינים ומסייעים לה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬עצירת שיטפונות הנילוס על‪-‬ידי סכירתו‪ ,‬ובכך הסרת מחסום של‬ ‫עדשת מים מתוקים בפתח התעלה; (‪ )2‬ירידה במליחותם של האגמים‬ ‫המרים שיצרו מחסום נוסף; (‪ )3‬העמקתה של תעלת סואץ‪ .‬גורמים‬ ‫נוספים שנטען כי הם מסייעים בהתבססות האוכלוסיות שמקורן‬ ‫אינדו‪-‬פסיפי הם‪ )1( :‬עלייה בטמפרטורת מי הים; (‪ )2‬עלייה במליחות;‬ ‫(‪ )3‬אירועי זיהום ים ממקורות שונים‪ .‬הסברה היא כי המינים המהגרים‬ ‫עמידים יותר לתופעות הללו‪.‬‬ ‫המינים המהגרים אינם מהווים רק “תוספת“ למגוון הקיים‪ ,‬אלא‬ ‫במקרים רבים דוחקים את המינים המקומיים‪ ,‬לעתים עד הכחדה‬ ‫מקומית (לדוגמה‪ :‬הצדפה בּ וּצית פרעה [‪]Brachidontes pharaonis‬‬ ‫שדחקה את הבוצית הזעירה [‪ .)]Mytilaster minimus‬בהקשר למיני‬ ‫דגים שמהגרים מים סוף‪ ,‬ראוי לציין כי חשיבותם באגן המזרחי של‬ ‫הים התיכון אינה באה לידי ביטוי רק במספר המינים‪ ,‬אלא בעיקר‬ ‫באוכלוסיות הענק שחלק מהם הצליחו למסד בים התיכון ובהצלחתם‬ ‫לכבוש כמעט כל בית גידול (בית הגידול הסלעי‪ ,‬המצע הרך והים‬ ‫הפתוח)‪ .‬בין המינים הפולשים שהגיעו לאגן הלבנט היו גם מיני דגים‬ ‫מהמשפחות פרפרוניים וקיסרוניים החיים באזור תפוצתם המקורי‬ ‫בצמידות לשוניות אלמוגים‪ ,‬ולפיכך התבססותם בים התיכון הייתה‬ ‫מפתיעה בשל היעדר שוניות אלמוגים‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות למין פולש שגרם שינוי דרמטי בבית הגידול הסלעי‬ ‫תת‪-‬הכרית הם שני מיני דגים צמחוניים ממשפחת הסיכניים‬ ‫של אזור‬ ‫ְּ‬ ‫(סיכן משויש [‪ ]Siganus rivulatus‬וסיכן הודי [‪.)]Siganus luridus‬‬ ‫מינים אלה‪ ,‬הניזונים מאצות‪ ,‬גרמו להיווצרות משטחים שוממים‬ ‫(‘‪ )‘barrens‬במקומות שלפני הגיעם היו מכוסים במגוון רחב של‬ ‫אצות‪ .‬כתוצאה מכך חלו ירידה דרמטית במורכבות בית הגידול‪ ,‬ירידה‬ ‫במגוון המינים ובביומסה‪.‬‬ ‫יש להדגיש כי רוב המינים המהגרים אכן הגיעו דרך תעלת סואץ‪ ,‬אך‬ ‫קיימים מינים מהגרים נוספים שמקורם אחר‪ ,‬וייתכן כי הגיעו במי‬ ‫נטל או כאוכלוסיית צִ מדה (‪ )fouling‬של ספינות שנתיב השיט שלהן‬ ‫לא עבר בתעלה‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪47‬‬ ‫שינוי האקלים והחמצת מי הים‬ ‫שינוי האקלים בשילוב הפרעות ממקור אנושי הם האיומים החמורים‬ ‫ביותר על מגוון המינים בים התיכון‪ .‬במהלך ‪ 40‬השנים האחרונות‬ ‫מתרחשת התחממות של מי הים התיכון‪ ,‬המקלה על כניסה של‬ ‫מינים זרים מים סוף דרך תעלת סואץ‪ ,‬ומסייעת להתפשטות מהירה‬ ‫ולהתבססות שלהם צפונה ומערבה‪ .‬בעקבות ההתחממות יש למינים‬ ‫זרים תרמופיליים יתרון מובהק על פני המינים המקומיים‪ .‬דומיננטיות‬ ‫של מינים רבים ממוצא טרופי בולטת במיוחד באזורים הדרומיים‬ ‫של הים התיכון‪ ,‬שם מינים ממוצא טרופי הם כעת חלק משמעותי‬ ‫מהביוטה‪ .‬התבססות של מינים פולשים טרופיים עלולה לגרום‬ ‫לחברות הים התיכון לאבד את האופי הייחודי שלהן ולהיעשות דומות‬ ‫לחברות טרופיות‪ .‬במערכות ימיות‪ ,‬שינויים בטמפרטורת מי הים‬ ‫גורמים שינויים במשתנים סביבתיים‪ ,‬וזאת נוסף להשפעה ברמת‬ ‫האורגניזם‪ .‬משתנים אלה כוללים זרמים‪ ,‬שיכוב עמודת המים‪ ,‬מחזורי‬ ‫נוטריינטים ויצרנות ראשונית‪ ,‬שלהם השפעות על מבנה החברה של‬ ‫בעלי החיים ועל תפקודה לאורך זמן‪ .‬עלייה בטמפרטורה והמסת‬ ‫קרחונים יגרמו גם לעלייה במפלס פני הים‪ ,‬שצפויה להשפיע על אזור‬ ‫הכרית ותת‪-‬הכרית הרדוד‪.‬‬ ‫סביבת החיים של הים העמוק עתידה גם היא להיות מושפעת משינוי‬ ‫האקלים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬מאחר שהאורגניזמים בים העמוק מותאמים‬ ‫לחיים בסביבה יציבה‪ ,‬כל שינוי‪ ,‬ולו הקטן ביותר‪ ,‬עתיד להשפיע על‬ ‫מגוון המינים ועל הרכב החברה‪.‬‬ ‫כמותם של גזי חממה באטמוספרה נמצאת במגמת עלייה‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך פחמן דו‪-‬חמצני נקלט במי האוקיינוסים ונגרמת החמצה של מי‬ ‫הים (ירידת ‪ .)Ph‬תופעה זו עלולה להשפיע על אוכלוסיות פלנקטוניות‬ ‫וקרקעיות כאחד‪ .‬בחופי ישראל‪ ,‬שהמצע הסלעי העיקרי שלהם הוא‬ ‫כורכר‪ ,‬שמורכב מגיר‪ ,‬עלולה הירידה ב‪ Ph-‬לגרום בליה מואצת של‬ ‫סלעי החוף‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬להחמצה יכולה להיות השפעה גם על מגוון‬ ‫אורגניזמים המשקיעים שלד גירני (חלזונות‪ ,‬צדפות‪ ,‬אלמוגים וכד‘)‬ ‫ובכלל זה על החלזונות קבועי המקום מהמין צינוריר בונה‪ ,‬היוצרים‬ ‫צברים צפופים שתורמים למבנה הגירני הנרחב של טבלאות הגידוד‪.‬‬ ‫נוסף להשפעת חומציות מי הים על מצעים קשים תיתכן פגיעה גם במיני‬ ‫פיטופלנקטון משקיעי גיר כדוגמת קוקוליתופורים‪ ,‬שהם שחקני מפתח‬ ‫ביצרנות הראשונית בים התיכון‪.‬‬ ‫השפעות על בתי גידול חוליים‬ ‫והכרית) נמצאים‬ ‫בתי הגידול של החוף החולי (בתחום‬ ‫העל‪-‬כרית ְּ‬ ‫ְּ‬ ‫בתהליך של צמצום‪ .‬תשתיות שונות‪ ,‬כדוגמת נמלים ומרינות‪ ,‬נבנות‬ ‫על חשבון החוף החולי‪ ,‬ולהן השפעה גם מעבר לתחומן המיָ די‪ .‬בחוף‬ ‫הישראלי מתועדת תופעה של גריעת חול באזורים שבמעלה הזרם‬ ‫כתוצאה מלכידת החולות המוסעים על יד המבנים‪ ,‬וכתוצאה מכך‬ ‫נצפות הצרה של החוף מצד אחד והרחבה שלו מצד שני‪ .‬למיגון המצוק‬ ‫החופי באמצעים קשיחים יש השפעה על אנרגיית הגל החוזר לאחר‬ ‫הפגיעה במבנה‪ ,‬דבר שעלול לגרום גריעה של חול וירידה במגוון ובעושר‬ ‫המינים באזור החוף‪ .‬פיתוח תיירותי של החוף גורם פגיעה גוברת בבית‬ ‫הגידול החולי‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי רמיסה של החול‪ ,‬פעילות חרישה וניקוי‬ ‫החול‪ ,‬ופיתוח של החוף (תאורה‪ ,‬שבילי גישה‪ ,‬מגרשי חניה‪ ,‬ביטון וכד‘)‪.‬‬ ‫פעילויות אלה מדלדלות את מגוון המינים ופוגעות בפעילות העופות‬ ‫הימיים‪ .‬על פי דו“ח המרכז להצלת צבי ים‪ ,‬רוב חופי הארץ הם חופים‬ ‫שפעילות האדם בהם מפריעה לרביית צבי הים‪.‬‬ ‫פגיעה בבתי גידול של קרקעית רכה בתת‪-‬הכרית‬ ‫בית הגידול של הקרקעית הרכה “נחרש“ באופן שיטתי לאורך חופי‬ ‫הארץ על‪-‬ידי ספינות דיג מכמורת‪ .‬דיג המכמורת הוא שיטת דיג לא‬ ‫סלקטיבית שפוגעת באופן פיזי בקרקעית‪ ,‬משנה את המורפולוגיה‬ ‫והמורכבות של הקרקעית‪ ,‬פוגעת ביצרנות ובתפקוד של בעלי החיים‬ ‫שוכני הקרקעית‪ ,‬וגורמת לקטילתם של מגוון רחב של בעלי חיים –‬ ‫בעלי ערך מסחרי וחסרי ערך מסחרי‪ .‬הנזק לבעלי החיים ולסביבת‬ ‫הקרקעית עולה ביחס ישיר לעומק‪ ,‬וזאת מכיוון שעם העלייה בעומק‬ ‫הולכים ומתייצבים התנאים הפיזיקליים של סביבת הקרקעית (השפעת‬ ‫הגלים פוחתת)‪ ,‬ועולה שכיחותם של בעלי חיים שמשפיעים על מבנה‬ ‫הקרקעית‪ .‬בסקר ביולוגי שנערך לאחרונה במסגרת תמ“א ‪ 37‬ח‘ וכלל‬ ‫צילומים של קרקעית הים באמצעות רובוט במספר אתרים ובטווח‬ ‫עומקים של ‪ 100–10‬מ‘‪ ,‬תועדו סימני החרישה על קרקעית הים לאורך‬ ‫קילומטרים‪ .‬נזק רב נגרם לתשתית בית הגידול החולי‪ .‬הנזק שנגרם‬ ‫כולל‪ )1( :‬הרס מבנים שונים שמקורם בפעילות בעלי חיים; (‪ )2‬פגיעה‬ ‫באתרי רבייה ואומנה של מיני דגים וחסרי חוליות רבים; (‪ )3‬יצירת‬ ‫ענן גדול של סדימנט שעולה מעל פני הקרקעית ומפריע לבעלי החיים‬ ‫שנותרו‪ ,‬ובעיקר לאלה מהם שניזונים בסינון; (‪ )4‬פגיעה בבעלי חיים‬ ‫השוחים במים הפתוחים ואינם מטרה לדיג‪ ,‬כגון צבי ים ויונקים ימיים‪.‬‬ ‫ממחקרים שפורסמו בספרות המדעית עולה כי דיג המכמורת עלול‬ ‫לגרום גם שינוי במגוון המינים של אוכלוסיית הקרקעית כתלות במינים‬ ‫הרגישים לפגיעה‪ ,‬וייתכן שייגרם גם מצב קיצוני של שינוי בהרכב המינים‬ ‫(‪.)shift community‬‬ ‫טבלאות הגידוד‬ ‫בסקרים שבוצעו בשנים ‪ 2009‬ו‪ 2010-‬לא נמצאו פרטים חיים של‬ ‫הצינוריר הבונה‪ ,‬שהוא מין ייחודי למזרח הים התיכון‪ .‬מתוקף היותו‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪48‬‬ ‫מין בעל חשיבות מבנית מהותית בתרומתו למבנה הפיזי של הטבלאות‪,‬‬ ‫היעלמותו של הצינוריר הבונה מאיימת על שרידותו של בית הגידול‬ ‫הייחודי הזה‪.‬‬ ‫מצע סלעי בתת‪-‬הכרית‬ ‫שינוי דרמטי בבית הגידול הסלעי של תת‪-‬הכרית נגרם על‪-‬ידי שני‬ ‫מיני דגים מהגרים ממשפחת הסיכניים (ראו סעיף “מינים מהגרים“)‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שמורות טבע ימיות‬ ‫מאמצע שנות ה‪ 60-‬ועד ראשית שנות ה‪ 2000-‬הוכרזו בישראל שבע‬ ‫שמורות ימיות קטנות‪ ,‬ששטחן הכולל ‪ 10.4‬קמ“ר‪ ,‬שהם כרבע אחוז‬ ‫משטח ישראל בים התיכון‪ .‬שמורות אלה משתרעות בדרך כלל מקו‬ ‫החוף ועד כמה מאות מטרים מערבה לתוך הים‪ ,‬והן מגִ נות על מרבית‬ ‫האיונים מול חופי ישראל ועל בתי הגידול של אזור הגאות והשפל ושל‬ ‫סביבת המים הרדודים (בעומק של מטרים בודדים עד כ‪ 20-‬מ‘) אך‬ ‫הן אינן מגנות על חלקים מייצגים של כלל הסביבה הימית‪ .‬על שמורות‬ ‫טבע אלה נוספו שתי “שמורות הים התיכון“‪ ,‬אזורים ימיים מוגנים‬ ‫בראש הנקרה–אכזיב ובחוף הכרמל‪ .‬שטחם הכולל של כל האזורים‬ ‫השמורים ביחד אינו מגיע לאחוז אחד מכלל השטח הימי של ישראל‪.‬‬ ‫מיעוט השטחים הימיים המוגנים כשמורות טבע בולט במיוחד בהשוואה‬ ‫למאמצי שימור הטבע רבי השנים בתחום היבשתי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גיבשה רשות הטבע והגנים תכנית להכרזת שמורות‬ ‫טבע ימיות כדי להגן על מערכות אקולוגיות מייצגות בתווך הימי ועל‬ ‫מגוון המינים הביולוגי בסביבה הימית‪ .‬העקרונות המנחים המרכזיים‬ ‫בתכנון שמורות ימיות מובילים להצעות להכרזה על שמורות גדולות‬ ‫(מקו החוף במזרח ועד גבול המים הטריטוריאליים במערב) שיאפשרו‬ ‫הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים‬ ‫שטווח המחיה שלהם רחב‪.‬‬ ‫בהתאם לנתונים ולממצאים שנאספו על‪-‬ידי רשות הטבע והגנים‬ ‫מתוכננת הקמתן של שמורות טבע ימיות‪ ,‬שישמרו אזורים מייצגים‬ ‫מבתי הגידול הימיים‪ ,‬הכוללים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אזורים בעלי תשתית רכה של חול נודד ואזורים שתשתיתם טינית‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלקים נרחבים מבתי הגידול הייחודיים‪ ,‬כגון רכסי כורכר תת‪-‬ימיים‪,‬‬ ‫אזורים בעלי מסלע קשה מיוצב וטבלאות גידוד באזור הגאות והשפל‪.‬‬ ‫‪ .3‬בתי גידול נדירים‪ ,‬כגון קניונים תת‪-‬ימיים ורכסי הרים הנמשכים לים‪.‬‬ ‫שמורות טבע מייצגות גדולות מתוכננות בראש הנקרה‪ ,‬בכרמל‪ ,‬בפולג‬ ‫ובאבטח‪ .‬בהקשר לכך‪ ,‬ראוי לציין מחקר מקיף שנערך לאחרונה בכל‬ ‫רחבי העולם וכלל שמונים ושבעה ‪Protected Marine( MPAs‬‬ ‫וה ְדגים לראשונה כי יעילות האזורים‬ ‫‪ .)Areas‬המחקר עסק בדגים‪ִ ,‬‬ ‫המוגנים בשמירה על מגוון המינים עולה באופן מעריכי אם מתקיימים‬ ‫חמישה מאפיינים‪ )1( :‬תקנה של אזור ‪ )2( ;Take No‬אכיפה יעילה‬ ‫של התקנות; (‪ )3‬גיל השמורה מעל עשר שנים; (‪ )4‬שטח השמורה‬ ‫מעל ‪ 100‬קמ“ר; (‪ )5‬בידוד השמורה על‪-‬ידי מים עמוקים או אזורים‬ ‫חוליים (רציפות בית הגידול ואפשרות תנועה של דגים)‪ .‬יתרון נוסף‬ ‫שעשוי לצמוח מהקמתם של אזורים ימיים מוגנים או שמורות הוא‬ ‫הסיכוי לשיקום אוכלוסיות הדגים‪ .‬הגבלות דיג באזורים ימיים‬ ‫מוגנים הוכחה ככלי יעיל להגדלת ביומסה של מיני דגים שנוצלו‬ ‫יתר על המידה‪ ,‬ובתנאים מסוימים הביומסה הגדלה עשויה לזלוג‬ ‫גם לאזורים הגובלים באזורים המוגנים ונמצאים מחוץ להם‪ ,‬תופעה‬ ‫שידועה בכינויה “‪.”spillover‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫פערי מידע‬ ‫בשנת ‪ 2014‬כתב ד“ר גיל רילוב במאמרו‪“ :‬היעדר ניטור ארוך טווח‬ ‫ורחב‪-‬היקף על המגוון הביולוגי ועל מבנה החברות האקולוגיות בסביבה‬ ‫הימית באזור‪ ,‬כמו גם חסר עצום בחקר התהליכים המעצבים את המגוון‬ ‫הביולוגי במרחב ובזמן‪ ,‬הם המחסומים העיקריים בדרך להבנת הדגמים‬ ‫והתהליכים האקולוגיים באגן הלבנט‪ ,‬ובשל כך גם ליכולת לתת תחזיות‬ ‫לעתיד“‪ .‬משפטים אלה מבהירים את עיקר הבעייתיות בניסיון לקבל‬ ‫תמונה כוללת של מצב הביולוגיה והאקולוגיה במרחב הימי של ישראל‬ ‫כיום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן להוסיף ולומר כי קיים מחסור קריטי ב“מידע‬ ‫בסיס“ (‪ ,)data baseline‬שהוא צורך קיומי לכל מחקר שעוסק בשינויים‬ ‫שחלו במערכת אקולוגית כלשהי‪.‬‬ ‫עד היום לא בוצע מיפוי מקיף של הרכסים התת‪-‬ימיים שבתחום מדף‬ ‫היבשת הישראלי‪ ,‬והמידע על קיומם של מחשופים מתבסס על סקרים‬ ‫שביצעו גורמים שונים במועדים שונים‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬התיעוד חלקי‬ ‫(למעט ברכסי הכורכר במפרץ חיפה שנסקרו באופן יסודי בשנים‬ ‫האחרונות)‪ ,‬ויש אזורים שטרם נחקרו‪.‬‬ ‫רוב שטחו העמוק של הים התיכון שבתחומי ישראל עדיין לא נחקר‬ ‫מבחינה ביולוגית‪ .‬במהלך המחצית השנייה של המאה ה‪ 20-‬נערכו מספר‬ ‫סקרים בדגש ביולוגי שנערכו באגן המזרחי של הים התיכון והניבו מידע‬ ‫אנקדוטי‪ .‬גם בשנים האחרונות ביצעו גופים שונים מספר סקרים‪ ,‬והמידע‬ ‫שהתקבל לא בהכרח פורסם‪ ,‬ולפיכך בשלב הנוכחי רב הנסתר על הגלוי‪.‬‬ ‫כיום לא ניתן למצוא מידע עדכני לגבי בית הגידול של עשבי ים‪ ,‬ולא‬ ‫ידוע היכן מתקיים בית גידול זה במימי החופים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪49‬‬ ‫צילום‪ :‬אלעד שוחט‬ ‫הערה‪ :‬סייעו בכתיבת הפרק מיה אלסר (קניון אכזיב)‪ ,‬ד“ר נגה סטמבלר‬ ‫(יצרנות ראשונית בים הפתוח באגן הלבנט ובחופי ישראל) ואסף מירוז‬ ‫(עופות במרחב הים התיכון של ישראל)‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪50‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫בתימטריה ומורפולוגיה‬ ‫רוני שדה‪ ,‬ים‪-‬יפוא‬ ‫מבוא‬ ‫שולי היבשת של דרום‪-‬מזרח הים התיכון (הלבנט) כוללים את מדף‬ ‫היבשת (‪ ,)shelf‬המדרון (‪ )slope‬והמישורים העמוקים (‪abyssal‬‬ ‫‪ .)plain‬עיצובם המורפולוגי המגוון הושפע משני תהליכים הפועלים‬ ‫במקביל על המרחב‪ :‬תהליכים פנימיים‪ ,‬שמקורם בתת‪-‬הקרקע (תנועות‬ ‫לוחות טקטוניים‪ ,‬רעידות אדמה או מעוותים של שכבות בסיס)‬ ‫הגורמים לקימוט‪ ,‬לסידוק ולשבירה; תהליכים חיצוניים‪ ,‬בעיקר ארוזיה‬ ‫וסדימנטציה לסוגיה‪ .‬בעוד התהליכים הפנימיים אחראים ליצירת‬ ‫טופוגרפיה דינמית ואי‪-‬רגולרית‪ ,‬התהליכים החיצוניים פועלים לרוב‬ ‫באופן שממתן ומחליק את הביטויים הנופיים מעל ומתחת לפני המים‪.‬‬ ‫אגן הלבנט וישראל נמצאים באזור מפגש של שלושה לוחות טקטוניים‬ ‫– הלוח האירו‪-‬אסיאתי‪ ,‬לוח ערב והלוח האפריקאי (תת‪-‬לוח סיני)‪.‬‬ ‫הקשת הקפריסאית‪ ,‬טרנספורם ים המלח‪ ,‬חלקו המרכזי של השבר‬ ‫הסורי אפריקאי ובקע סואץ מהווים מוקדים לפעילות טקטונית נמשכת‪,‬‬ ‫המאופיינת ברעידות אדמה רבות‪ .‬בו‪-‬בזמן‪ ,‬הסמיכות למוצא הנילוס‬ ‫גורמת לזמינות של נפחים גדולים של סדימנטים המוסעים מדרום‬ ‫לצפון‪ ,‬בעיקר בהשפעת זרמי החוף (‪ ,)Longshore‬ותורמים בכך לבניית‬ ‫שולי היבשת במרחב‪.‬‬ ‫מישורי החוף של צפון סיני וישראל וחלקים ממדף היבשת המצוי מתחת‬ ‫לים‪ ,‬הם בעלי מורפולוגיה מנושבת (‪ .)eolian morphology‬הם‬ ‫מכוסים בחוליות (‪ )dunes‬שהתייצבו מעזה וצפונה‪ ,‬התאבנו‪ ,‬ויצרו‬ ‫רכסים של סלעי כורכר מקבילים לחוף‪ ,‬וביניהם מרזבות המרכזות‬ ‫אליהן חומרי בליה וסחף‪.‬‬ ‫הים העמוק משמש אגן שקיעה לחומרי בליה דקי‪-‬גרגיר‪ ,‬וניכרים בו ערוצים‪,‬‬ ‫מניפות וטופוגרפיה אי‪-‬רגולרית שחלקה מעוצבת ממעוותים של שכבת‬ ‫המלח העבה (מסיני – ‪ )Messinian‬כתוצאה מהלחץ המופעל עליה‪.‬‬ ‫חלק מהתהליכים הביאו ליצירת כיסי גז ממקור ביוגני‪ ,‬הלכודים כיום‬ ‫בשכבות הסדימנטים‪ .‬הגז מפעפע בחלקו אל פני השטח‪ ,‬ויוצר גם הוא‬ ‫שרשרת תופעות התורמות לעיצוב פני הקרקעית‪.‬‬ ‫התבליט הייחודי לכל סביבה משקף היסטוריה מבנית שונה‪ :‬קצבים‬ ‫גבוהים יחסית של התרוממות יבשתית ושקיעה של אזורים תת‪-‬ימיים‬ ‫בצפון לעומת קצבים נמוכים של תנועות אנכיות בדרום‪ .‬על בסיס שונות‬ ‫זו ואופי הביטוי המרחבי‪ ,‬שולי היבשת הישראליים נחלקים לשני אזורי‬ ‫על – דרומי וצפוני (תרשים ‪.)3‬‬ ‫האזור הדרומי‬ ‫האזור הדרומי כולל את השוליים של צפון סיני‪ ,‬דרום הארץ ומרכזה‬ ‫עד לראש כרמל‪ .‬קו החוף הוא קשתי‪ ,‬חולי וחלק ברובו‪ ,‬ואורכו הכולל‪,‬‬ ‫מסבחת ברדאוויל ועד לראש כרמל‪ ,‬הוא ‪ 264‬ק"מ‪ .‬במחוז זה ניכרות‬ ‫בעיקר השפעות של תהליכי הסעה והשקעה של חומר סדימנטרי המגיע‬ ‫מדלתת הנילוס (התא הליטורלי)‪ .‬המנגנון העיקרי להסעת הסדימנטים‬ ‫לאורך השוליים הוא זרמי החוף האורכיים (‪.)Longshore currents‬‬ ‫הם מונָ עים ממפגש בין גלים המגיעים מכיוון מערב ודרום‪-‬מערב וקו‬ ‫החוף‪ ,‬ויוצרים וקטור תנועה צפוני‪-‬צפוני מזרחי לאורך חופי דרום הארץ‬ ‫ומרכזה עד להמשכו הטבוע של מבנה הכרמל המהווה חסם פיזי‪ .‬כמויות‬ ‫תרשים ‪ :3‬שולי היבשת הים‪-‬תיכוניים של ישראל – מפת תבליט המציגה את המרחב התת‪-‬ימי על מגוון תופעותיו הגאומורפולוגיות‪ .‬על בסיס השונות ואופי‬ ‫הביטוי מקובל לחלקם לשני אזורים – דרומי וצפוני‪ .‬מבנה הכרמל ושלוחתו הטבועה (חוטם הכרמל) הם קו גבול פיזיוגרפי‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪51‬‬ ‫תרשים ‪ :4‬ממזרח הים התיכון – מפת תבליט המציגה את המרחב‬ ‫הלבנטיני‪ ,‬את צירי התנועה הטקטוניים המרכזיים (הקשת הקפריסאית‪,‬‬ ‫טרנספורם ים המלח‪ ,‬העתק הכרמל‪ ,‬גרבן הקישון‪ ,‬והעתק אור עקיבא‬ ‫המסיט את בסיס הפליוקן וקו הפולוסיום בשולי מדף היבשת) וכן את‬ ‫מנגנון הסעת הסדימנטים האחראי לבניית שולי היבשת‪ .‬התמעטות‬ ‫הסדימנטים ניכרת ככל שעולים צפונה לאורך קו החוף (מפת תבליט –‬ ‫‪ - )Hall, 2003‬רזולוציה טובתרשים ‪ :5‬אזור דרומי – חתך בתימטרי מייצג‬ ‫לרוחב שולי היבשת הדרומיים – אזור יפו‪ .‬שיפועים של עד ‪ 0.6‬מעלות‬ ‫בממוצע לרוחב המדף עד עומק של ‪ 125‬מ' ומשם שיפועים של עד ‪ 2‬מעלות‬ ‫בממוצע עם השתפלות המדרון לכיוון המישורים העמוקים‪ .‬סלעי כורכר‬ ‫חודרים את המעטה הסדימנטרי ברצועת העומקים ‪ 80‬עד ‪ 120‬מ' המצויה‬ ‫עד ‪ 15‬ק"מ מקו החוף‪.‬‬ ‫הסדימנטים וגודלי הגרגיר הולכים וקטנים עם מסלולי הנדידה‪ .‬מחקרים‬ ‫הראו כי בממוצע רב‪-‬שנתי ההצטמצמות המדוברת היא ממאות אלפי מ"ק‬ ‫(מטר קוב) בדרום ועד עשרות אלפי מ"ק באזור חוף הכרמל (תרשים ‪.)4‬‬ ‫המדף והמדרון רחבים בחלקם הדרומי‪ ,‬כ‪ 50-‬ק"מ מערבית לאשקלון‪,‬‬ ‫והולכים וצרים עם העלייה צפונה עד לכ‪ 20-‬ק"מ באזור חוף הכרמל‪.‬‬ ‫הקרקעית שטוחה ברובה עם ערכי שיפוע נמוכים של עד ‪ 0.6‬מעלות‬ ‫בממוצע מקו החוף ועד לעומק מים של ‪ 125‬מ'‪ ,‬ומשם בשיפועים של עד‬ ‫‪ 2‬מעלות בממוצע במדרון עם ההשתפלות לכיוון המישורים העמוקים‬ ‫(תרשים ‪ .)5‬הבתימטריה מתונה ומעוגלת בקווים המקבילים לחוף‪.‬‬ ‫בחלקו המערבי של המדף ניכרות שתי רצועות עם טופוגרפיה גלית בין‬ ‫קווי העומק ‪ 120–80‬מ' ו‪ 330–180-‬מ'‪ ,‬והן בעלות משרע של ‪ 2–1‬מ'‬ ‫בין אשקלון לחדרה (תרשים ‪ .)6‬הראשונה מתאפיינת לאורכה בריכוזי‬ ‫סלעי כורכר חשופים‪ ,‬בעלי תצורה מעגלית בקוטר ממוצע של ‪ 50‬מ'‪.‬‬ ‫הם יושבים במרכזו של מכתש מקומי‪ ,‬וגבוהים עד כ‪ 10-‬מ' מסביבתם‪,‬‬ ‫כשהם חודרים את המעטה הסדימנטרי העבה‪ .‬במספר אזורים זוהתה‬ ‫צפיפות חריגה של שיאי כורכר‪ ,‬כמו מערבית לאשדוד‪ ,‬להרצליה ולחדרה‪.‬‬ ‫שתי גלישות קרקע רחבות ממדים ("הפרעות" ‪ )disturbances‬ניכרות‬ ‫בגבול מדף היבשת‪ :‬האחת באזור פלמחים (כ‪ 1,000-‬קמ"ר‪ ,‬תרשים‬ ‫‪ ,)7‬והשנייה באזור דור (כ‪ 600-‬קמ"ר)‪ ,‬המתחתרות מקו עומק ‪ 180‬מ'‬ ‫מערבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים ביטויים לגלישות (‪ )slumps‬ואזורי חולשה‬ ‫נוספים‪ ,‬המכסים שטחים שבין מטרים ספורים ועד עשרות ק"מ‪ ,‬בעיקר‬ ‫באזורי המעבר שבין סף המדף למדרון (‪.)shelf break‬‬ ‫האזור הצפוני‬ ‫האזור הצפוני‪ ,‬מחוטם הכרמל וצפונה‪ ,‬כולל את את צפון ישראל ולבנון‪.‬‬ ‫באזור ראש כרמל מסתיים קו החוף החלק ומתחדש שוב לאורך חופי‬ ‫תרשים ‪ :5‬אזור דרומי – חתך בתימטרי מייצג לרוחב שולי היבשת הדרומיים – אזור יפו‪ .‬שיפועים של עד ‪ 0.6‬מעלות בממוצע לרוחב המדף עד עומק של ‪ 125‬מ'‬ ‫ומשם שיפועים של עד ‪ 2‬מעלות בממוצע עם השתפלות המדרון לכיוון המישורים העמוקים‪ .‬סלעי כורכר חודרים את המעטה הסדימנטרי ברצועת העומקים ‪80‬‬ ‫עד ‪ 120‬מ' המצויה עד ‪ 15‬ק"מ מקו החוף‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪52‬‬ ‫תרשים ‪ :6‬שולי היבשת בדרום הארץ – אזור דרומי – מבט תלת‪-‬ממדי ממערב למזרח של שולי המדף ותחילת המדרון‪ .‬תא שטח נבחר של ‪ 20X20‬ק"מ (הגזמה‬ ‫אנכית מתונה ותאורה מלאכותית מכיוון צפון‪-‬מערב) המציג מגוון תופעות נופיות תת‪-‬ימיות‪ .‬קווי העומק (בצהוב) של ‪ 330‬ו‪ 180-‬מ' בקדמת התמונה תוחמים‬ ‫רצועה אורכית של קרקעית אי‪-‬רגולרית‪ .‬קו העומק של ‪ 120‬מ'‪ ,‬השלישי והרחוק מהצופה‪ ,‬מציין תחום של רצועה אי‪-‬רגולרית נוספת המאופיינת במקבצי סלעי‬ ‫כורכר‪ .‬בחלק השמאלי ניתן להבחין בהסטה אנכית של הפרעת פלמחים (‪ 50–30‬מ') ובגלישות קרקע‪ ,‬שראשן מתחתר בעומק של ‪ 390‬מ'‪ .‬הן מכסות שטחים של ‪7‬‬ ‫קמ"ר כל אחת‪ ,‬עם שיפועים מרביים של עד ‪ 14‬מעלות‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :7‬הפרעת פלמחים ‪ -‬קצה המדרון ‪ -‬גלישות משנה ושיפועים תלולים של שכבת הכיסוי הסדימנטרי בעומקים של ‪ 500‬מ'‪ ,‬כפי שנצפו ותועדו על ידי רובוט‬ ‫תת‪-‬ימי (ולדמן‪.)2011 ,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪53‬‬ ‫מפרץ חיפה (‪ 20‬ק"מ)‪ .‬באזור הגליל המערבי‪ ,‬בין עכו לראש הנקרה‬ ‫(‪ 20‬ק"מ)‪ ,‬החוף שוב חלק וחולי פרט למספר אזורים סלעיים‪ .‬המדף צר‬ ‫ומחולק למקטעים‪ .‬הוא נטוי במתינות יחסית‪ ,‬עד ‪ 0.6‬מעלות מקו החוף‬ ‫ועד לעומק מים של ‪ 125‬מ'‪ ,‬מתרחב באזור מפרץ חיפה‪ ,‬והולך ונעשה‬ ‫צר עד כדי ‪ 3‬ק"מ באזור אכזיב‪ .‬המדרון משופע ותלול משמעותית עד‬ ‫‪ 8.5‬מעלות בממוצע (תרשים ‪ .)8‬באזור זה ניכרות בעיקר השפעה של‬ ‫תהליכים טקטוניים ומערכת של העתקים פעילים‪ .‬במפרץ חיפה זוהו‬ ‫מספר תופעות‪ ,‬ובהן רצועות אורכיות רחבות של סלעי כורכר‪ ,‬רכסים‬ ‫סלעיים (בוסתן הגליל)‪ ,‬מדרגות גידוד והפרעות מורפולוגיות (‪brittle‬‬ ‫‪( )sheet‬תרשים ‪ .)7‬אזור צפוני זה מחורץ בקניונים תת‪-‬ימיים רבים‪,‬‬ ‫והבולט שבהם הוא קניון אכזיב הנמשך צפון‪-‬מערבה (‪ )W330N‬לתחום‬ ‫מימי החופין של לבנון‪.‬‬ ‫שיפועים של עד ‪ 0.6‬מעלות בממוצע לרוחב המדף עד עומק של ‪125‬‬ ‫מ'‪ ,‬ומשם שיפועים של ‪ 8.5‬מעלות בממוצע עקב השתפלות תלולה של‬ ‫המדרון החתור בקניונים ימיים‪ ,‬לכיוון המישורים העמוקים‪ .‬התחתרות‬ ‫הקניונים בקצה המדף מזוהה לאורך רצועות קווי העומק ‪ 120‬ו‪ 180-‬מ'‬ ‫המצויים בין ‪ 3.6‬ק"מ (קניון אכזיב) ועד ‪ 15‬ק"מ מקו החוף‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אותרו ביטויים מורפולוגיים שניתן לשייכם לשפיעת גז‬ ‫ביוגני המפעפע משכבות הסדימנטים‪ .‬תצורת "דסקיות" בקטרים של‬ ‫‪ 50‬עד ‪ 425‬מ' בין העומקים ‪ 30‬ועד ‪ 350‬מ' נצפו בפיזור מרחבי לכיוון‬ ‫צפון‪-‬מערב‪ ,‬המשכו המשוער של שבר יגור–כרמל‪ ,‬מחזקת את עובדת‬ ‫היותו של המרחב פעיל (תרשים ‪.)10‬‬ ‫תרשים ‪ :9‬אזור צפוני ‪ -‬חוטם הכרמל ומדרגות הגידור הרחבות ושוליו‬ ‫המערביים של מפרץ חיפה עם ההפרעה (‪ ,)brittle sheet‬המכסה שטח באורך‬ ‫של ‪ 4.9‬ק"מ וברוחב של ‪ 2.7‬ק"מ ובעומקים שבין ‪ 30‬ל‪ 39-‬מ'‪.‬‬ ‫מבנה הכרמל והמשכו התת‪-‬ימי‬ ‫האלמנט המורפולוגי המשמעותי ביותר לאורך שולי היבשת הוא מבנה‬ ‫הכרמל הכולל את הר הכרמל והמשכו הטבוע – חוטם הכרמל (‪Carmel‬‬ ‫‪ .)nose‬המבנה הנמשך צפון‪-‬מערבה מהרי שומרון ועד ‪ 11.2‬ק"מ מקו‬ ‫החוף באזור שקמונה הוא ביטוי טקטוני בולט‪ ,‬המסמן את תוואי‬ ‫ההעתק המפריד בין עמקי יזרעאל וזבולון לבין ההר (העתק יגור‪-‬כרמל)‬ ‫וניכרות בו שלוש מדרגות גידוד רחבות‪ .‬המבנה הוא חיץ פיזיוגרפי בין‬ ‫שני האזורים התת‪-‬ימיים‪ ,‬ומסמן מעבר לאזור פעיל טקטונית עם שלל‬ ‫תופעות נופיות מרחביות (תרשים ‪.)11‬‬ ‫תרשים ‪ :8‬אזור צפוני – חתך בתימטרי מייצג לרוחב שולי היבשת הדרומיים – אזור עכו‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪54‬‬ ‫תרשים ‪ :10‬אזור צפוני – מפרץ חיפה – למעלה ממאה אובייקטים מעגליים שנצפו בגזרה היוצאת מראש כרמל לכיוון צפון‪-‬מערב בקטרים שבין ‪ 50‬ל‪ 425-‬מ'‪,‬‬ ‫מעלים אפשרות לפעפוע של גז ביוגני המשוחרר מתוך שכבות הסדימנטים כתוצאה מתזוזות טקטוניות‪ .‬פיזורם המרחבי מתיישב עם כיוונו הכללי של שבר‬ ‫יגור–כרמל‪.‬‬ ‫קו החוף‪ ,‬שנוטה בכיוון ‪ N010E‬מעלות דרומית לכרמל‪ ,‬מוסט כ‪ 15-‬ק"מ‬ ‫מזרחה ונוטה צפון‪-‬צפון‪-‬מערב עם המעבר צפונה ממנו‪ ,‬עד לראש הנקרה‪.‬‬ ‫קניונים תת‪-‬ימיים‬ ‫האזור הצפוני מאופיין במדף יבשתי צר יחסית לדרום (למעט הרחבה‬ ‫באזור מפרץ חיפה) ובקניונים תת‪-‬ימיים רבים החתורים בשוליו לאורך‬ ‫‪ 43‬ק"מ (תרשים ‪ .)11‬התחתרותם מופיעה בין קווי העומק ‪ 120‬ועד‬ ‫‪ 180‬מ'‪ ,‬והם נמשכים עד לעומק של ‪ 750‬מ' למפגש עם המישורים‬ ‫העמוקים‪ .‬אורכם נע בממוצע בין ‪ 4‬ל‪ 5-‬ק"מ עם אוריינטציה משתנה‬ ‫מצפון‪-‬מערב ולמערב עם ההתקדמות דרומה‪ .‬מספר מנגנונים ליצירתם‬ ‫הוצעו לאורך השנים‪ ,‬ובהם היותם עדות למערכות ניקוז קדומות‪ .‬כיום‬ ‫מקובלת ההנחה כי זרמי שטף (‪ )turbidity currents‬הם ההסבר‬ ‫לתופעה הדומיננטית לכל אורכן של שולי היבשת הצפוניים של ישראל‪.‬‬ ‫הקניון הבולט ביותר הוא קניון אכזיב‪ ,‬שרוחבו עד ‪ 6‬ק"מ‪ ,‬ועומקו‬ ‫בתחום ישראל מגיע עד ‪ 750‬מ' במרחק של ‪ 9.5‬ק"מ מהחוף‪ .‬קניון זה‬ ‫חותר צפון מערבה בכיוון ‪ W330N‬מעלות‪ ,‬וממשיך לכיוון שטח המים‬ ‫הטריטוריאליים של לבנון‪.‬‬ ‫סלעי הכורכר‬ ‫קבוצת האלמנטים הבולטת ביותר על מישורי החוף ומדף היבשת הם‬ ‫סלעי הכורכר (‪)carbonated cemented quartz sandstone‬‬ ‫המשתרעים מאזור מצרים (סבחת ברדוויל בצפון סיני) ועד ראש‬ ‫הנקרה‪ .‬סלעי משקע אלה נוצרו כתוצאה מהתאבנות חוליות‪ ,‬והם‬ ‫מכוסים בחלקם בסדימנטים לא מלוכדים (טין וחרסית) שמקורם‬ ‫במוצא הנילוס‪ .‬תפוצתם לאורך מישורי החוף ושולי היבשת הישראליים‬ ‫יוצרת אלומה קשתית שמוצרת כלפי צפון‪ ,‬מקבילה לקו החוף והופעתה‬ ‫דומיננטית ומגוונת – רכסים אורכיים‪ ,‬מקבצים בפיזור נרחב של מספר‬ ‫קמ"ר או גושים בודדים כתלות בעומק המים‪ .‬במספר מקומות נחשפים‬ ‫רכסי הכורכר על פני המים ויוצרים שרטונות או שרשרות איים כמו‬ ‫באכזיב וראש הנקרה‪ .‬ביטויים אלה מעידים על קווי חוף קדומים‬ ‫מתקופת הפלייסטוקן‪ ,‬שנדדו בהתאמה לשינויי מפלס מי הים בתקופות‬ ‫קרחוניות ובין‪-‬קרחוניות‪.‬‬ ‫המורפולוגיה של הכורכר החשוף היא סלעית ואי‪-‬רגולרית ופיזורה‬ ‫המרחבי מתקיים בשלוש רצועות עומקים – רדודה‪ ,‬בינונית ועמוקה‬ ‫(תרשים ‪ .)12‬כל קבוצה מציגה שונות גאומורפית הנובעת בעיקר ממידת‬ ‫חשיפתה לתהליכים של ארוזיה על ציר הזמן‪.‬‬ ‫•הרצועה הרדודה – הרצועה הקרובה ביותר לקו החוף‪ .‬מופיעה‬ ‫לסירוגין עד עומק ‪ 15‬מ'‪ ‬ובמרחקים של עד ‪ 1.5–1‬ק"מ‪ ,‬והיא הרציפה‬ ‫ביותר מבין רכסי מדף היבשת מחופי צפון סיני ועד חוף הכרמל‪.‬‬ ‫•הרצועה המרכזית – נמצאת לרוב בעומקים שבין ‪ 20‬ל‪ 50-‬מ'‪,‬‬ ‫במרחקים שבין ‪ 2.5‬ועד ‪ 5‬ק"מ מהחוף‪ .‬היא מאופיינת במקבצים‬ ‫המכסים שטחים שבין מאות מטרים למספר קילומטרים‪ .‬באזור‬ ‫שמצפון לעתלית משתנה האופי המרחבי‪ ,‬והסלעים מתכנסים‬ ‫לרצועות אורכיות רציפות (למעט ִמפערים בודדים ברוחב של‬ ‫‪ 100–30‬מ') עם העלייה צפונה‪.‬‬ ‫•הרצועה העמוקה – מאפיינת עומקים שבין ‪ 80‬ל‪ 120-‬מ'‪ ,‬ומופיעה‬ ‫כ״איים״ מבודדים הבולטים מתוך מכתש בתימטרי עגול או‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪55‬‬ ‫תרשים ‪ :11‬אזור צפוני – מבנה הכרמל והקניונים התת‪-‬ימיים המתחתרים בשולי מדף היבשת‪ .‬ניתן להבחין בחוטם הכרמל‪ ,‬שהוא חסם פיזי צפוני לתא הסדימנטרי‬ ‫הליטורלי‪ ,‬ומפריד בין המחוז הדרומי לצפוני‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :12‬סלעי כורכר לאורך שולי היבשת (המדף והמדרון) – מגוון מורפולוגי‪ .‬שלושה מאפיינים (‪ )characteristics‬מורפולוגיים כתלות בעומק המים‪ :‬בקרבת‬ ‫החוף – בעיקר רצועות אורכיות (ימין); מערבה מהן‪ ,‬בעומקים שבין ‪ 20‬ל‪ 50-‬מ'‪ ,‬מקבצים בפיזור של עד מספר קילומטרים (מרכז); לאורך שולי המדף ותחילת‬ ‫ההשתפלות לכיוון המדרון – יחידות מעגליות החודרות את הכיסוי הסדימנטרי ומוקפות במכתש בתימטרי מעוגל או אליפטי המעוצב על ידי הזרמים (שמאל)‪.‬‬ ‫אליפטי‪ .‬ברצועה זו‪ ,‬המצויה בקצה המדף (תרשים ‪ ,)13‬ערכי‬ ‫השיפוע עולים עם ההשתפלות מערבה ליצירת טופוגרפיה גלית‬ ‫אסימטרית‪ ,‬והיא נתונה לגלישות קרקע ולפעילות זרמים מעצבת‬ ‫המביאות לחשיפתה‪ .‬לאחרונה אותרו וזוהו חזותית באמצעות‬ ‫רובוט תת‪-‬מימי מקבצים בודדים של סלעי כורכר לאורך קו עומק‬ ‫‪ 140‬מ'‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :13‬קרקעית הים מערבית לאשדוד – מחוז דרומי‪.‬‬ ‫עשרות מחדרים של סלעי כורכר דרך המעטה הסדימנטרי‬ ‫המצויים בפיזור מרחבי צפוף בעומקי מים שבין ‪ 80‬ל‪120-‬‬ ‫מ'‪ .‬תצורות מעגליות בודדות בתוך מכתשים בתימטריים‬ ‫המזדקרים עד ‪ 10‬מ' יחסית לסביבתם‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪56‬‬ ‫תרשים ‪ִ :14‬מפער ברכסי הכורכר האורכיים דרומית לחוף הכרמל – "קניון אדם"‪ .‬תהליכי ארוזיה גרמו להרחבה של אזורי חולשה בתשתיות הסלעים‪ .‬חול גס‬ ‫ביוגני ממלא כיום את המעבר המצוי בעומקים של ‪ 16‬עד ‪ 24‬מ'‪ .‬מבט ממערב למזרח (התמונה משמאל למטה‪ :‬גלילי‪.)1990 ,‬‬ ‫תרשים ‪ :15‬ערוצים המתחתרים על קרקעית הים לאורך שולי היבשת‪ ,‬לדוגמה באזור שבין געש לדרום נתניה בתשתית "רכה" (משמאל) ובמפרץ חיפה בתשתית‬ ‫סלעית "קשה" (מימין)‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪57‬‬ ‫מערכות ניקוז ‪ /‬ערוצים‬ ‫מערכת הניקוז הטבעית היבשתית מסתיימת בשפלה הפנימית למרגלות‬ ‫ההרים‪ ,‬ואינה ממשיכה בדרכה אל הים‪ .‬מספר הנחלים המגיע אל קו‬ ‫המים קטן (עשרה בין אל‪-‬עריש ועתלית)‪ ,‬ורובם מנקזים את המרזבות‬ ‫במישור החוף‪ .‬מדרון הכרמל נחצה על ידי מספר רב של נחלים‪ ,‬אך רק‬ ‫חמישה מהם מגיעים עד קו המים‪ ,‬וכך גם באזור מפרץ חיפה ובגלילי‬ ‫המערבי‪ .‬הנחלים חוצים את רכסי הכורכר היבשתיים דרך ִמפערים‬ ‫(סדקים שהתרחבו) (תרשים ‪ ,)14‬ותבנית ניקוז זו נשמרת גם במדף‬ ‫היבשת שהיה נתונה לשינויים ניכרים במפלס הים‪.‬‬ ‫במחוז הדרומי‪ ,‬הן על המדף הן במישורים העמוקים‪ ,‬זוהו ערוצי‬ ‫זרימה המתחתרים בתשתית הקרקעית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באזור שבין געש‬ ‫לדרום נתניה בעומקים שבין ‪ 29‬ל‪ 37-‬מ' נצפה תוואי מפוצל באורך‬ ‫של כארבעה ק"מ וברוחב ממוצע של ‪ 30‬מ' סמוך למקבצי הכורכר‬ ‫(תרשים ‪ 15‬שמאל)‪ .‬במים העמוקים שמעבר למדרון (עומק ‪1,200‬‬ ‫מ')‪ ,‬באזור הפרעת פלמחים נצפה נתיב חתור הנמשך למעלה מ‪100-‬‬ ‫ק"מ לכיוון צפון‪-‬צפון‪-‬מערב (‪ .)N350W‬במחוז הצפוני (מפרץ חיפה)‬ ‫אותרו על המדף מערכות ניקוז חתורות בניצב לרכסי הכורכר האורכיים‬ ‫שמרכזות סדימנטים (חול וחרסית)‪ ,‬שברי קונכיות וחלוקים – ככל‬ ‫הנראה המשכם הקדום של נחלי הקישון (תרשים ‪ 15‬ימין) והנעמן‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫שולי היבשת הים‪-‬תיכוניים של ישראל מציגים מגוון רחב של תופעות‬ ‫גאומורפולוגיות המושפעות מתהליכים פנימיים וחיצוניים‪ ,‬ומשקפים‬ ‫היסטוריה סטרוקטורלית שונה‪ .‬הפעילות הטקטונית הנמשכת‪ ,‬תשתית‬ ‫הקרקע הבנויה סדרות של מלחים (מגיל מסיניאן ‪ /‬מיוקן עליון) ומנגנון‬ ‫הסעת הסדימנטים לאורך חופי הארץ חוברים לעיצוב התבליט התת‪-‬ימי‬ ‫באופן דינמי גם כיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל התערבות בתהליכים טבעיים אלה‬ ‫מחייבת התנהלות מושכלת הנגזרת מיישום גוף הידע הקיים‪ ,‬ובמידת‬ ‫הצורך – את השלמתו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מקור החומר הבתימטרי בתקציר זה בפרויקט המיפוי הלאומי‬ ‫של המכון הגיאולוגי‪ ,‬חקר ימים ואגמים והמרכז למיפוי בהובלת ד"ר‬ ‫ג'ון הול (‪ .)John k. Hall‬הכתיבה והעיבוד מבוססים על עבודת המחקר‬ ‫של כותב שורות אלה משנת ‪.2006‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪58‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫אוקינוגרפיה פיזיקלית‬ ‫פרופ' אליעזר קיט וד"ר אורי קרושינסקי‪ ,‬המכון הישראלי‬ ‫לחקר הנדסה ימית )‪ ,(CAMERI‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫כללי‬ ‫הים התיכון מוקף יבשה‪ :‬אירופה בצפון‪ ,‬המזרח הקרוב (אסיה) במזרח‬ ‫ואפריקה בדרום‪ .‬הים התיכון מקושר במערב לאוקיינוס האטלנטי‬ ‫דרך מצר גיברלטר (‪ 14‬ק"מ רוחב ורק ‪ 300‬מ' עומק)‪ .‬בצפון‪-‬מזרח‬ ‫הוא מקושר לים השחור דרך מצר הדרדנלים (‪ 200‬מ' עומק) לים‬ ‫מרמרה‪ ,‬ולאחר מכן דרך מצר הבוספורוס (‪ 50‬מ' עומק) לים השחור‪.‬‬ ‫בדרום‪-‬מזרח הוא מתחבר לים סוף דרך תעלת סואץ (‪ 20‬מ' עומק)‬ ‫שהיא מעשה ידי אדם‪ .‬ממדיו של הים התיכון הם כ‪ 3,800-‬ק"מ אורך‬ ‫וכ‪ 1,600-‬ק"מ רוחב מרבי‪ ,‬עם עומק ממוצע של ‪ 1.5‬ק"מ (הנקודה‬ ‫העמוקה ביותר בו היא בעומק של כ‪ 5.2-‬ק"מ)‪ .‬שטח פני הים הוא‬ ‫כ‪ 2.5-‬מיליון קמ"ר‪ ,‬והנפח כ‪ 3.7-‬מיליון ק"מ מעוקבים‪.‬‬ ‫כ‪ 400-‬מיליון אנשים חיים לאורך ‪ 46,000‬ק"מ של חוף הים התיכון‬ ‫(‪ 40%‬מהאורך הוא חופי איים) המשתייך ל‪ 22-‬מדינות‪ .‬אגן הלוונט‬ ‫הוא חלק ממזרח הים התיכון‪ .‬האזור הכלכלי הבלעדי (‪ )EEZ‬של ישראל‬ ‫ממוקם באזור הדרום‪-‬מזרחי של אגן זה‪.‬‬ ‫האקלים במזרח הים התיכון מאופיין בחורפים גשומים ומתונים ובקיץ‬ ‫קטנות ממערב למזרח ומצפון‬ ‫יבש וחם‪ .‬כמויות הגשמים השנתיות ֵ‬ ‫לדרום‪ .‬הן נעות בין ‪ 1,250–1,000‬מ"מ סביב אנטליה ל‪ 800–600-‬מ"מ‬ ‫במפרץ איסכנדרון‪ .‬במישור החוף של החלק הדרומי הכמות עשויה להגיע‬ ‫ל‪ 850–600-‬מ"מ סביב ביירות‪ ,‬עכו וצפת‪ ,‬ויורדת ל‪ 400-‬מ"מ או פחות‬ ‫בדרומה הצחיח של הארץ‪ .‬הבצורות נעשות תכופות וממושכות יותר‪.‬‬ ‫הערכה של שינוי האקלים במזרח הים התיכון צופה עלייה בטמפרטורות‪,‬‬ ‫במיוחד בחלקו הצפוני (טורקיה‪ ,‬יוון) בשיעור ‪ C°3–1‬עד ‪C°5–3 ,2030‬‬ ‫עד ‪ 2050‬ו‪ C°7–3.5-‬עד סוף המאה‪ .‬משמעות הדבר היא התחממות‬ ‫בקצב מהיר יותר מאשר ההתחממות הגלובלית החזויה של ‪ C°2.8‬עד‬ ‫סוף המאה‪.‬‬ ‫האקלים של אזור החוף הים תיכוני של ישראל מתאפיין בתכונות‬ ‫שהוכתבו על‪-‬ידי ה‪ "highs"-‬התת‪-‬טרופי (אזורים של לחץ אטמוספרי‬ ‫גבוה כמעט קבוע)‪ .‬היות שהחוף של ישראל נמצא על גבולו המזרחי‬ ‫של הים התיכון‪ ,‬רק רוחות מערביות מביאות לחות (חמות בחורף‬ ‫וקרירות בקיץ)‪ .‬רוחות מכיוונים אחרים מביאות אוויר יבש (חם בקיץ‬ ‫וקר בחורף)‪ .‬החוף הים תיכוני של ישראל יכול להיות תחת ההשפעה‬ ‫של מונסונים מכוון צפון‪-‬מזרח או דרום‪-‬מזרח‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬מערכות‬ ‫הלחץ שנוצרות משפרות את תנאי מזג האוויר באזור זה‪.‬‬ ‫בתימטריה‬ ‫ישנם מספר מאגרי נתונים של מדידות בתימטריה בים התיכון‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫ניתן להשיג עומקים ממקורות גלובליים כמו ‪ ,GEBCO‬שמציעה מפת‬ ‫עומקים בנקודות רשת במרחקים של ‪ 30‬שניות‪-‬קשת ו‪ 1-‬דקת‪-‬קשת‬ ‫על כל הים התיכון‪ .‬נתונים אלה נוצרו על‪-‬ידי שילוב של תצפיות עומק‬ ‫באיכות מבוקרת מספינות ושל אינטרפולציה בין נקודות תצפית‬ ‫שמונחה על‪-‬ידי נתוני כבידה מלוויין‪ .‬עם זאת‪ ,‬באזורים שבהם נתונים‬ ‫שנוצרו על‪-‬ידי שיטות אחרות משפרים את הערכים הקיימים ברשת‪,‬‬ ‫מעדיפים להשתמש בהם‪ .‬נתונים יבשתיים מבוססים במידה רבה על‬ ‫מודל טופוגרפיה דיגיטלי בנקודות רשת ‪SRTM30 (Shuttle Radar‬‬ ‫‪.)Topography Mission‬‬ ‫אוסף מקיף ומפורט של נתוני בתימטריה לכל הים התיכון ולאזורי משנה‬ ‫מוצג כמפות ו‪ metadata-‬בפורטל רשת התצפיות הימיות האירופית‬ ‫‪ ,EMODNET‬באתר ‪.#/www.emodnet-hydrography.eu‬‬ ‫קיימות מפות בתימטריה מפורטות יותר בסביבה הקרובה של קו‬ ‫החוף בהקשר של מיזמים מסוימים לפיתוח החוף ולהקמת מבנים‬ ‫ימיים‪ ,‬שבמהלכם הבתימטריה משתנה כאשר מבצעים פעולות שונות‪,‬‬ ‫כמו חפירות העמקה ועבודות הוספת חול‪ ,‬כגון אלה שנעשו להרחבת‬ ‫נמל חיפה‪ .‬מפות בתימטריה מפורטות דומות שימשו במכון לחקר‬ ‫הנדסה ימית (‪ )CAMERI‬למיזמים באזור אשקלון‪ ,‬נמל אשדוד‪ ,‬אזור‬ ‫תל‪-‬אביב–הרצליה‪ ,‬נתניה ואזור תחנת הכוח בחדרה‪.‬‬ ‫מסות מים וזרמי סירקולציה כללית‬ ‫הסירקולציה בים התיכון פעילה מאוד‪ ,‬לא רק על פני הים‪ ,‬אלא גם במים‬ ‫עמוקים‪ .‬הסיבות לסירקולציה של מסות המים הן רבות‪ ,‬כגון‪ :‬כוחות‬ ‫קוריוליס‪ ,‬אילוצים טופוגרפיים וגאוגרפיים‪ ,‬דחיפת מסות מים על‪-‬ידי‬ ‫מסות אחרות וזרמי צפיפות בשל מפלים של טמפרטורה ומליחות‪ ,‬פעולת‬ ‫הרוח וגלים על פני הים וכן הלאה‪ .‬הים התיכון הוא אגן אידוי בשל תנאי‬ ‫האקלים‪ .‬הזרימה לים של מים מתוקים – מהנהרות הגדולים (כמו נהר‬ ‫הפו האיטלקי והנילוס במצרים) ומנהרות קטנים יותר‪ ,‬נוסף על גשמים‬ ‫(ממוצע ‪ ~500‬מ"מ לשנה או ‪ 1,250‬ק"מ מעוקבים בשנה) – וחלחול‬ ‫ממאגרי מי התהום החופיים‪ ,‬אינם תרומות מספיקות כדי לאזן את‬ ‫האידוי‪ .‬המים המתוקים הם גורם חיוני לחידוש השכבה העליונה של הים‪,‬‬ ‫להפחית את מליחותה ולספק משקעים וחומרים מזינים‪ .‬כמויות המים‬ ‫המתוקים הזורמות לים צומצמו באופן דרסטי ב‪ 50-‬השנים האחרונות‬ ‫עקב שינוי האקלים ופעילות אנושית מואצת של פיתוח וצריכה‪ .‬הכמות‬ ‫השנתית הכוללת של מים מתוקים הנכנסים לים התיכון היא כ‪315-‬‬ ‫ק"מ מעוקבים מנהרות‪ ,‬וכ‪ 70-‬ק"מ מעוקבים מאקוות חוף‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬איזון הנפח נשמר על‪-‬ידי זרימת מי ים‪ .‬התרומה מהים השחור‬ ‫קטנה למדי (פחות מ‪ 300-‬ק"מ מעוקבים בשנה)‪ ,‬והתרומה מים‬ ‫סוף דרך תעלת סואץ קטנה בהרבה‪ .‬הכמות העיקרית מגיעה‪ ,‬אפוא‪,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪59‬‬ ‫תרשים ‪ :16‬הצגה סכמטית של מסות המים העיקריות‪ .‬המספרים בשחור מציינים טמפרטורה ב‪ ,C°-‬אלה באדום מציינים מליחות ב‪ ,PSU-‬והחצים מראים את‬ ‫כיוון הסירקולציה‪ .‬ניתן להבחין בגוון התכלת הבהיר של שכבת הים העליונה ליד האוקיינוס במערב‪ ,‬ההופך בהדרגה לכהה יותר עד ל‪ MAW-‬המפותח במזרח‪.‬‬ ‫מהאוקיינוס האטלנטי‪.‬‬ ‫מי הים התיכון חמים ומלוחים יותר מאשר מי האוקיינוס הנכנסים‬ ‫אליו‪ .‬האידוי מגדיל את המליחות של המים על פני הים‪ .‬כאשר שכבת‬ ‫המים העליונה‪ ,‬המלוחה והחמה מתקררת לאחר עונת הקיץ‪ ,‬המים‬ ‫עשויים להפוך לצפופים יותר ממים בשכבה עמוקה יותר‪ ,‬שהם אולי‬ ‫קצת פחות מלוחים ועדיין שומרים על החום‪ .‬מפל ציפה לא יציב זה‬ ‫מעורר זרימה תרמו‪-‬הלינית (אנכית)‪.‬‬ ‫באופן סכמטי‪ ,‬הים התיכון מורכב משלוש מסות מים עיקריות‬ ‫(ראה תרשים ‪:)16‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•)‪ ,MAW (Modified Atlantic Water‬שנוצרת בשכבת הים‬ ‫העליונה בעומק של ‪ 200–100‬מ' ובמליחות של ‪( PSU 36.2‬ליד‬ ‫גיברלטר) עד ‪( PSU 38.6‬באגן הלוונט)‪.‬‬ ‫•)‪ LIW (Levantine Intermediate Water‬שנוצרת בין ‪200‬‬ ‫ו‪ 800-‬מ' עומק ועם מליחות ‪ ,PSU 38.4–39.1‬והיא מסת המים‬ ‫המלוחה ביותר של אגן הים התיכון המזרחי‪.‬‬ ‫•)‪ MDW (Mediterranean Deep Water‬היא מסת המים‬ ‫הצפופים בשכבה העמוקה של הים‪ .‬ה‪ WDM( WDME-‬באגן‬ ‫המזרחי)‪ ,‬מתאפיינת בטמפרטורה מתחת ל‪ C°13.6-‬ובמליחות‬ ‫של ‪.PSU 38.7‬‬ ‫מי האוקיינוס האטלנטי‪ ,‬הנכנסים כשכבה עליונה דרך גיברלטר‪ ,‬זורמים‬ ‫מזרחה לאורך צפון אפריקה‪ .‬מי מסת הביניים ‪ LIW‬הצפופים זורמים‬ ‫מערבה ובסופו של דבר מגיעים חזרה לאוקיינוס‪ .‬משטר זרימה בקנה‬ ‫מידה גדול זה מכונה בשם "המסוע"‪ .‬ניתן לדמות את זרימת הסירקולציה‬ ‫הכללית בים התיכון ל‪"-‬מנוע" שהופך את מי האוקיינוס האטלנטי‬ ‫הנכנסים דרך מצר גיברלטר למים צפופים ומלוחים‪ ,‬הידועים כ‪"-‬מי‬ ‫הים התיכון"‪ ,‬ולאחר מכן עוזבים את הים התיכון דרך מצר גיברלטר אל‬ ‫האוקיינוס האטלנטי הצפוני‪ .‬יבוא מים מהאוקיינוס האטלנטי מאזן את‬ ‫הנפח הכולל של הים התיכון בעת שיצוא מים צפופים ומלוחים מאזן את‬ ‫כמות המלח הכוללת‪ .‬גילויים משמעותיים נעשו לגבי הזרימה הכללית‬ ‫במזרח הים התיכון בשני העשורים האחרונים‪ .‬תצפיות ומדידות שדה‬ ‫אינטנסיביות הצביעו על מקור מים צפופים בים האגאי‪ .‬מים צפופים‬ ‫אלו זרמו דרך מיצרי הקשת של כרתים (‪ )Cretan Arc‬עם מליחות של‬ ‫‪ PSU 29.24‬ושקעו אל תוך השכבה התחתונה של האזורים המרכזיים‬ ‫באגן המזרחי‪ .‬שם הם גרמו לעקירת המים הפחות צפופים (‪)PSU 29.18‬‬ ‫שהיו בשכבה העמוקה של מזרח הים התיכון (‪ ,)EMDW‬שמוצאם בים‬ ‫האדריאטי‪ ,‬כלפי מעלה‪ .‬בתקופה הקצרה ‪ ,1987-1995‬המסה החדשה‬ ‫של המים העמוקים‪ ,‬חמים ומלוחים יותר מה‪ EMDW-‬הישן‪ ,‬החליפה‬ ‫כ‪ 20% -‬מהמים העמוקים מתחת ל‪ 1200 -‬מ'‪ .‬השינוי הדרמטי הפתאומי‬ ‫הזה במאפיינים של מסת המים והסירקולציה כונה "‪."The transient‬‬ ‫לתכונות של הסירקולציה הכללית בקנה מידה גדול שתוארו‪ ,‬יש שינויים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪60‬‬ ‫תרשים ‪ :17‬הצגה סכמטית של זרמים בקנה מידה של תת‪-‬אגן ו‪ mesoscale -‬במזרח הים התיכון‬ ‫עונתיים וגיאוגרפיים משמעותיים‪ .‬זרמים בקנה מידה קטן יותר (תת‪-‬אגן‬ ‫ו‪ )mesoscale -‬כוללים גם זרימים ערבוליים‪)& Eddies Gyres(,‬‬ ‫כפי שמוצג באופן סכמטי בתרשים ‪ .17‬זרמים מערבוליים אלה יכולים‬ ‫להיות עונתיים או יותר קבועים‪.‬‬ ‫רוחות‬ ‫השירותים המטאורולוגיים של רוב מדינות הים התיכון‪ ,‬כמו גם מוסדות‬ ‫העוסקים באוקיינוס ובאטמוספרה‪ ,‬שיתפו פעולה במסגרות שונות כדי‬ ‫לספק מידע ולשתף במידע על תנאי אקלים ומזג אוויר במדינותיהם‬ ‫(ובפרט באזורי החוף והים שלהם)‪ .‬בישראל המקור לנתוני רוח לטווח‬ ‫ארוך הוא השירות המטאורולוגי הישראלי – ‪.IMS‬‬ ‫קיימים גם כמה מקורות אחרים‪ ,‬למשל‪ ,‬רוחות הנמדדות בנמל חיפה‬ ‫תוך שימוש במערכת אטלס‪ .‬הרוח נמדדת ‪ 47‬מ' מעל פני הים‪ .‬הנתונים‬ ‫הם בבעלות חברת נמלי ישראל – ‪.IPC‬‬ ‫בחיפה‪ ,‬כ‪ -%88‬מהרוחות השנתיות‪ %83 ,‬מרוחות החורף ו‪90%-‬‬ ‫מרוחות הקיץ הן קלות (מהירות רוח מתחת ל‪ 6-‬מ' לשנייה)‪ .‬כ‪12%-‬‬ ‫מהרוחות השנתיות‪ 16% ,‬מרוחות החורף ו‪ 9.4%-‬מרוחות הקיץ מתונות‬ ‫עד ערות בדרך כלל (מהירות רוח בין ‪ 6‬ל‪ 10-‬מ' לשנייה)‪ ,‬ורק ‪0.67%‬‬ ‫מהרוחות השנתיות‪ 1.2% ,‬מרוחות החורף ו‪ 0.34%-‬מרוחות הקיץ‬ ‫חזקות ועולות על ‪ 10‬מ' לשנייה‪ .‬המצב באשדוד דומה‪ .‬כיוון הרוחות‬ ‫שמהירותן מעל ‪ 6‬מ' לשנייה הוא צפון‪-‬מערב (התרחשות ‪.)1.64%‬‬ ‫הכיוון הדומיננטי באופן כללי הוא דרום‪-‬דרום‪-‬מזרח‪ ,‬וכיוון הרוחות‬ ‫החזקות (מעל ‪ 10‬מ' לשנייה) המסוגלות ליצור סערות גלים וזרמים‬ ‫חזקים הוא דרום‪-‬מערב (התרחשות ‪.)0.30%‬‬ ‫הרוחות החזקות ביותר הן בהתאמה סבירה עם אירועי סערת‬ ‫גלים במים עמוקים בים‪ .‬מהירות הרוח המרבית‪ 21.8 ,‬מ' לשנייה‪,‬‬ ‫נרשמה במהלך אירוע סערת חורף ב‪ .12.12.2010-‬על פי רישומים‬ ‫במיקום מצוף ה‪ Waverider-‬של ‪ CAMERI‬באשדוד‪ ,‬גובה הגל‬ ‫המשמעותי היה בסערה זו מעל ל‪ 6-‬מ'‪ .‬הכיוון הדומיננטי של הרוח‬ ‫היה דרום‪-‬דרום‪-‬מערב‪.‬‬ ‫ניתוח של אירועים קיצוניים מצביע על מהירות רוח של ‪ 22.7‬מ' לשנייה‬ ‫עם תקופת חזרה של ‪ 10‬שנים‪ 24 ,‬מ' לשנייה עם ‪ 20‬שנים‪ 25.5 ,‬מ'‬ ‫לשנייה עם ‪ 50‬שנים ו‪ 27-‬מ' לשנייה עם תקופת חזרה של ‪ 100‬שנים‪.‬‬ ‫תחזיות מזג אוויר המבוססות על מודלים ממוחשבים תפעוליים‬ ‫(‪ )Operational Forecasting Systems‬מספקות גם מהירות‬ ‫וכיוון רוח (ונוסף על כך גם את גובה הגלים וכיוונם) בנקודות רשת‬ ‫המכסה את כל הים התיכון‪ .‬פרטים נוספים ניתן למצוא באתר השירות‬ ‫‪1‬‬ ‫המטאורולוגי הישראלי‪.‬‬ ‫גלים‬ ‫אחת הטכניקות למדידת גלים באוקיינוסים ובימים מבוססת על מדידת‬ ‫גובה פני המים (‪ )altimetry‬מלוויינים‪ .‬סוכנות החלל האירופית (‪)ESA‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪www.ims.gov.il/IMSEng/RESEARCH‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪61‬‬ ‫שיגרה בתחילת שנות ה‪ 90-‬שני לווייני חישה מרחוק‪ 1-ERS ,‬ו‪,2-ERS -‬‬ ‫שכללו גם מכ"ם למדידת גובה ומכשירים לחישה של פני הים‪.‬‬ ‫מקור נוסף של נתוני גלים הוא מדידות ארוכות טווח על‪-‬ידי מצופים‪.‬‬ ‫אלה ממוקמים כמעט תמיד באזורי החוף של המדינות השונות‪ .‬בישראל‬ ‫יש מספר מכשירי מדידה של גלים הפרוסים לאורך החוף‪ .‬מדידות גלים‬ ‫בחיפה ובאשדוד נרשמות ברציפות במשך יותר מ‪ 20-‬שנים על‪-‬ידי‬ ‫מצופי ‪ waverider‬כיווניים מתוצרת ‪ ,Datawell‬המופעלים על‪-‬ידי‬ ‫‪ .CAMERI‬המצופים נמצאים במקומות שעומק המים בהם הוא כ‪24-‬‬ ‫מ'‪ .‬מאז אמצע אוגוסט ‪ 2007‬נערכות מדידות גלים גם צפונית לקצה‬ ‫שובר הגלים הראשי המוארך של נמל חיפה (עומק הים ‪ 16‬מ') באמצעות‬ ‫מכשיר ‪ ADCP‬מסוג ‪ Workhorse‬מתוצרת ‪ ,TRDI‬המתוחזק על‪-‬ידי‬ ‫החברה לחקר ימים ואגמים (חיא"ל)‪ .‬מדידות גלים אחרות נערכות‬ ‫ברציפות גם בחדרה ובאשקלון‪ .‬ניתן לקבל פרטים נוספים באתר מרכז‬ ‫‪2‬‬ ‫המידע הימי הלאומי‪.‬‬ ‫ניתוחים סטטיסטיים של נתוני גלים בחיפה ובאשדוד נערכו על‪-‬ידי‬ ‫‪ CAMERI‬תוך שימוש בסדרות זמן של רשומות כל ‪ 3‬שעות במשך ‪19‬‬ ‫שנה‪ .‬סדרות הגלים התקבלו על‪-‬ידי עיבוד הנתונים שנרשמו במצופי‬ ‫ה‪ .waverider-‬ניתוח של אירועי גלים קיצוניים באשדוד על פי‬ ‫התפלגות ‪ Weibull‬עם סף של ‪ 3.5‬מ'‪ ,‬במהלך ‪ 19‬השנים ההידרוגרפיות‬ ‫שהובאו בחשבון‪ ,‬מראה כי גובה הגל הקיצוני במים עמוקים עם תקופת‬ ‫חזרה של ‪ 50‬שנים הוא כ‪ 8.1-‬מ'‪ ,‬עם תקופת חזרה של ‪ 100‬שנים כ‪8.7-‬‬ ‫מ'‪ ,‬ועם תקופת חזרה של ‪ 200‬שנים כ‪ 9.2-‬מ'‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬הניתוח של‬ ‫אירועי גלים קיצוניים בחיפה על סמך נתוני הגלים באותן ‪ 19‬השנים על‬ ‫פי התפלגות ‪ Weibull‬עם סף של ‪ 3.5‬מ'‪ ,‬מראה כי גובה הגל הקיצוני‬ ‫במים עמוקים עם תקופת חזרה של ‪ 50‬שנים הוא כ‪ 8.3-‬מ'‪ ,‬עם תקופת‬ ‫חזרה של ‪ 100‬שנים כ‪ 8.8-‬מ'‪ ,‬ועם תקופת חזרה של ‪ 200‬שנים כ‪ 9.3-‬מ'‪.‬‬ ‫טמפרטורה ומליחות בים‬ ‫המליחות והטמפרטורה קובעות את שדה הצפיפות של מי הים‪.‬‬ ‫מפלי צפיפות גורמים לזרימות תרמו‪-‬הליניות‪ ,‬לסירקולציה ולציפה‬ ‫(‪ .)buoyancy and density currents‬קיימות מדידות של פרמטרים‬ ‫אלה בשפע‪ ,‬בייחוד באזורים החופיים‪ .‬הפלגות מחקר שנערכו על‪-‬ידי‬ ‫חיא"ל באזור החוף‪ ,‬כללו גם מדידות טמפרטורה ומליחות‪ ,‬שנשמרות‬ ‫במאגר הנתונים של מרכז המידע הימי הלאומי‪.‬‬ ‫התוצאות של אחד המאמצים הבין‪-‬לאומיים החשובים שנעשו במסגרת‬ ‫איסוף נתונים על הים התיכון מאוחסנות כ‪ metadata-‬בשרתים של‬ ‫אוניברסיטת לייז' בבלגיה‪ .‬רשומות של מליחות וטמפרטורה ממקורות‬ ‫רבים ומשיטות מדידה שונות (כגון מוליכות‪-‬טמפרטורה‪-‬עומק [‪,]CTD‬‬ ‫דגימות בקבוק ואחרות)‪ ,‬החל ב‪ 1900-‬ועד ‪ ,2009‬נאספו במסד הנתונים‬ ‫של המיזם‪ ,‬ומעובדות בדרכים שונות‪.‬‬ ‫ניתן למצוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רשומות חודשיות של טמפרטורה ומליחות‬ ‫שנוצרו על‪-‬ידי עיבוד ואינטרפולציה בין ערכים מדודים בנקודות רשת‪.3‬‬ ‫הרזולוציה האופקית של הרשת היא ‪ 16‬נקודות למעלת קשת לקווי‬ ‫אורך ורוחב‪ ,‬ו‪ 33-‬רמות עומק‪ ,‬מ‪ 0-‬על פני הים ועד ל‪ 5,500-‬מ' בנקודה‬ ‫העמוקה ביותר‪ .‬העומקים של נקודות הרשת הם‪,50 ,30 ,20 ,10 ,0 :‬‬ ‫‪ 250 ,200 ,150 ,125 ,100 ,75‬ו‪ 300-‬מ'‪ ,‬ואז כל ‪ 100‬מ' עד עומק של‬ ‫‪ 1,500‬מ'‪ ,‬ולאחר מכן כל ‪ 250‬מ' עד לקרקעית הים‪ .‬ניתן להוריד קבצים‬ ‫עם טמפרטורה ומליחות עונתיות ישירות ממאגר הנתונים ‪MODB‬‬ ‫‪4‬‬ ‫(‪.)Mediterranean Oceanic Database‬‬ ‫למכשירי ‪ waverider‬הכיווניים שמופעלים על‪-‬ידי ‪ CAMERI‬בחיפה‬ ‫ובאשדוד יש מודדי טמפרטורה בחלק התחתון של המצופים‪ ,‬והם‬ ‫משדרים את טמפרטורות המים בקרבת פני הים (רק ‪ 50–40‬ס"מ‬ ‫מתחת לפני הים)‪ .‬לפיכך‪ ,‬טמפרטורת פני הים (‪ )SST‬נרשמת כבר‬ ‫במשך כשני עשורים בחיפה ובאשדוד‪.‬‬ ‫רק ‪ 10%‬מרשומות החורף מראות טמפרטורות נמוכות מ‪C°17.0, 10%-‬‬ ‫בלבד של רשומות הקיץ מראות טמפרטורות נמוכות מ‪ ,C°20.0-‬ורק ‪10%‬‬ ‫מהרשומות השנתיות מראות טמפרטורות נמוכות מ‪ .C°17.5-‬באופן‬ ‫דומה‪ ,‬רק ‪ 10%‬מרשומות החורף מראות טמפרטורות גבוהות מ‪C°24.0,-‬‬ ‫‪ 10%‬בלבד של רשומות הקיץ מראות טמפרטורות גבוהות מ‪,C°30.5-‬‬ ‫ורק ‪ 10%‬מהרשומות השנתיות מראות טמפרטורות גבוהות מ‪.C°30.0-‬‬ ‫מכשירי ‪( CTD‬מוליכות‪-‬טמפרטורה‪-‬עומק) שמפעילה חיא"ל נמצאים‬ ‫בפעולה רציפה בחדרה ובאשקלון‪ .‬המדידות של ארבעה וחצי הימים‬ ‫האחרונים מתפרסמות באתר מרכז המידע הימי הלאומי‪.‬‬ ‫יותר רחוק בים‪ ,‬ב‪ EEZ-‬של ישראל‪ ,‬שדות טמפרטורת פני הים‪ ,‬כמו‬ ‫גם מהירויות הזרימה‪ ,‬מליחות וטמפרטורה‪ ,‬מתקבלים בעיקר מהרצות‬ ‫של הדמיות או מתחזיות במודלים נומריים במחשב‪.‬‬ ‫זרמים חופיים‬ ‫הזרמים בים נגרמים במידה רבה בשל מפלים בצפיפות המים‪ .‬בשכבת‬ ‫הים העליונה נוצרים הזרמים בעיקר בשל הרוח‪ ,‬ובמידה פחותה בשל‬ ‫גלים‪ .‬באזור החוף הרוח אחראית ליצירת הגלים והזרמים‪ .‬באזור‬ ‫‪gher-diva.phys.ulg.ac.be/web-vis/clim.html 3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪isramar.ocean.org.il/isramar2009‬‬ ‫‪modb.oce.ulg.ac.be/backup/modb/welcome.html 4‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪62‬‬ ‫המשברים הסמוך לקו החוף‪ ,‬הגלים המגיעים באלכסון לקו החוף‬ ‫ִ‬ ‫אחראים לזרם המקביל לקו החוף (‪.)longshore current‬‬ ‫באזור החוף‪ ,‬ובאופן כללי יותר על המדף היבשתי‪ ,‬המים מעורבבים‬ ‫היטב ובעלי צפיפות כמעט אחידה לכל העומק‪ ,‬במיוחד בחורף‪ .‬במשך‬ ‫הקיץ פוחתת הזרימה עם העומק בשל הבדלי צפיפות‪ .‬המדף היבשתי‬ ‫משתרע מקו החוף עד לעומק של כ‪ 100-‬מ'‪ ,‬שבו מתחיל המדרון היבשתי‬ ‫התלול‪ .‬המדף היבשתי הישראלי צר יחסית‪ 20 :‬ק"מ מול אשקלון‪ ,‬ורק‬ ‫כ‪ 10-‬ק"מ מול עתלית‪.‬‬ ‫זרם רקע תמיד נוכח עקב הסירקולציה הכללית של מסות המים‪ .‬במזרח‬ ‫הים התיכון‪ ,‬זרם הרקע הוא נגד כיוון השעון ומקביל לקו החוף (מדרום‬ ‫לצפון לאורך החוף של ישראל)‪ ,‬עם מהירות ממוצעת של כ‪ 15-‬עד ‪25‬‬ ‫ס"מ לשנייה‪ .‬הזרם בא לביטוי בעיקר הרחק מקו החוף‪ ,‬באזור שעומק‬ ‫המים בו הוא ‪ 20‬מ' או יותר‪ .‬הערכים של זרמי הגאות והשפל בחופי‬ ‫ישראל נמוכים למדי‪ ,‬ויכולים להגיע לכ‪ 5-‬ס"מ לשנייה‪.‬‬ ‫זרמים חזקים יותר באזור החוף נגרמים בעיקר מגלים ומרוח‪ .‬בדרך‬ ‫כלל אלה זרמי ‪( longshore‬מקבילים לחוף) הנוצרים כאשר הגלים‬ ‫מתקרבים באלכסון לקווי הבתימטריה‪ ,‬אבל לפעמים עשויים להיווצר‬ ‫גם זרמים צרים וחזקים שזורמים מהחוף לכיוון הים (‪.)rip currents‬‬ ‫הערכים התאורטיים המרביים של זרמי ‪ longshore‬עשויים להגיע‬ ‫ל‪ 1.5-‬עד ‪ 2.0‬מ' לשנייה במהלך סופות‪.‬‬ ‫אתר מרכז המידע הימי הלאומי ‪5‬נותן אפשרות גישה לנתונים היסטוריים‬ ‫שנאספו בהפלגות‪ ,‬ובהם גם נתונים על זרמים אופקיים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫התיעוד ההיסטורי של זרמים מעל המדף היבשתי של ישראל (לתקופות‬ ‫פעילות שונות בין השנים ‪ 1987‬ו‪ )1996-‬מוצע עבור יותר מ‪ 20-‬תחנות‬ ‫בים הממוקמות במקומות שונים‪ :‬מדרום לחיפה‪ ,‬מול חדרה‪ ,‬נתניה‪,‬‬ ‫אשדוד ואשקלון‪ ,‬ועבור עומקים בתחום מ‪ 30-‬מ' ועד ליותר מ‪ 500-‬מ'‪,‬‬ ‫כפי שמוצג באתר אתר מרכז המידע הימי הלאומי‪ 6‬אף על פי שבחירת‬ ‫התחנות ותקופת הזמן מתבצעת בצורה אינטראקטיבית‪ ,‬מוצגת רק‬ ‫דוגמה של היסטוגרמה בצורת טבלה‪.‬‬ ‫מדידות שעתיות של זרמים בתחנת חדרה עבור שלושת הימים האחרונים‬ ‫מוצגות באתר האינטרנט של מרכז המידע הימי הלאומי‪ .‬עומק הים במקום‬ ‫עיגון המכשיר הוא ‪ 27‬מ'‪ ,‬והמדידה מתבצעת ‪ 11‬מ' מתחת לפני הים‪.‬‬ ‫הגרף מתעדכן ‪ 8‬פעמים ביום‪ .‬זרמים נמדדים גם בצורה רציפה באשדוד‬ ‫ובאשקלון‪.‬‬ ‫המכון לחקר הנדסה ימית ביצע ניתוחים סטטיסטיים של הזרמים על‬ ‫סמך הנתונים שונים שנמדדו קרוב לפני הים וקרוב לקרקעית באשדוד‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪isramar.ocean.org.il/isramar_data/CastMap.aspx‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪isramar.ocean.org.il/CurrentsBuoy/default.asp‬‬ ‫בחיפה ובמקומות אחרים לאורך החוף‪.‬‬ ‫יש רוב בולט מאוד של רשומות המתאימות לזרם מדרום לצפון לאורך‬ ‫החוף‪ .‬בסביבות ‪ 58%‬מהזרמים קרוב לפני הים ו‪ 57%-‬מהזרמים קרוב‬ ‫לקרקעית מתאימים למגזרים צפון וצפון‪-‬מזרח‪ .‬כמו כן‪ 20% ,‬מהזרמים‬ ‫קרוב לפני הים ו‪ 13%-‬מהזרמים קרוב לקרקעית הם בכיוון ההפוך‬ ‫(דרומה)‪ ,‬כלומר במגזרים דרום‪-‬דרום‪-‬מערב ודרום‪-‬מערב‪.‬‬ ‫הזרמים החזקים ביותר נרשמו בעונת החורף‪ .‬המהירויות הגדולות‬ ‫ביותר קרוב לפני הים וקרוב לקרקעית היו ‪ ~120‬ס"מ לשנייה ו‪~85-‬‬ ‫ס"מ לשנייה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬המהירויות הגדולות ביותר שנרשמו במהלך‬ ‫עונת הקיץ קרוב לפני הים וקרוב לקרקעית היו ‪ ~62‬ס"מ לשנייה ו‪~46-‬‬ ‫ס"מ לשנייה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫רוב הזמן (‪ )90%‬מהירות הזרימה קרוב לפני הים אינה עולה על ‪35–15‬‬ ‫ס"מ לשנייה‪ ,‬ומהירות הזרימה קרוב לקרקעית אינה עולה על ‪25–10‬‬ ‫ס"מ לשנייה‪ .‬מהירויות גדולות יותר מתרחשות קרוב לפני הים‪ .‬במהלך‬ ‫החורף מתרחשות מהירויות גדולות יותר הן קרוב לפני השטח הן קרוב‬ ‫לקרקעית‪ .‬הכיוון העיקרי של הזרמים הוא לאורך החוף‪.‬‬ ‫מפלס פני הים‪ ,‬גאות ושפל‬ ‫באשר לחופי ישראל‪ ,‬ניתן לקבל נתונים על מדידות מפלס פני הים‬ ‫באתר האינטרנט של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) ‪.www.soi.gov.il‬‬ ‫מדי הגאות של מפ"י ממוקמים בעכו‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬באשדוד ובאשקלון‪.‬‬ ‫ישנן שתי תחנות‪ ,‬בחדרה ובאשדוד‪ ,‬המופעלות על‪-‬ידי חיא"ל במסגרת‬ ‫התכנית האירופית ‪ .MEDGLOSS‬אין מידע נגיש מתחנות אלה כיום‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ניתן להשיג‪ ,‬באופן אינטראקטיבי‪ ,‬ערכים סטטיסטיים‬ ‫חודשיים של מפלס פני הים (גבוה‪ ,‬נמוך וממוצע) בחדרה ובאשדוד‪,‬‬ ‫באתר התכנית‪.7‬‬ ‫חופי הים התיכון מאופיינים בתנודות מפלס פני הים בשל הגאות והשפל‬ ‫המקומיים‪ .‬כמו ברוב החופים בעולם‪ ,‬חוף הלוונט‪ ,‬הכולל את החוף‬ ‫הישראלי‪ ,‬נתון לגאות ולשפל חצי‪-‬יומיים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המרכיבים‬ ‫היומיים‪ ,‬בעלי תקופת מחזור הקרוב ל‪ 24-‬שעות‪ ,‬חשובים גם כן‪ .‬בגלל‬ ‫השפעת השמש והירח יש למרכיבים העיקריים תקופות מחזור שונות‬ ‫במעט בלבד‪ ,‬כך שהפאזות היחסיות‪ ,‬וכתוצאה מכך אמפליטודת הגאות‬ ‫המשולבת‪ ,‬משתנות עם מחזור של שבועיים‪ .‬קיימים גם מרכיבים בעלי‬ ‫תקופות מחזור ארוכות יותר‪ ,‬של חודש ושל חצי שנה‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬הגאות האסטרונומית באזורנו נעה לרוב בין ‪ 0.4‬מ' בגאות‬ ‫גבוהה (‪ )spring tide‬ל‪ 0.15-‬מ' בגאות נמוכה (‪ .)neap tide‬עם זאת‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪medgloss.ocean.org.il/statistic.asp‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪63‬‬ ‫רמות קיצוניות עלולות להתרחש בשל תנאים מטאורולוגיים קיצוניים‪.‬‬ ‫על פי הספרות המדעית ממחקרים שנעשו לאחרונה‪ ,‬השיעור הממוצע‬ ‫החזוי של עליית מפלס פני הים הוא בערך ‪ 0.7–0.6‬ס"מ בשנה על בסיס‬ ‫עולמי ו‪ 0.9–0.7-‬ס"מ בשנה על בסיס אזורי; כלומר‪ ,‬צופים עלייה של‬ ‫‪ 45–35‬ס"מ במהלך ‪ 50‬השנים הבאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשומות מפלס פני‬ ‫הים של מפ"י באשדוד‪ ,‬כמו גם בתל‪-‬אביב‪ ,‬מראות כי מפלס פני הים‬ ‫הממוצע לאורך החוף הים תיכוני של ישראל נותר יציב מ‪.1999-‬‬ ‫סדימנטים בקרקעית וגרנולומטריה‬ ‫המאפיינים של סדימנטים בקרקעית הים נמדדו ונותחו במקומות‬ ‫שונים לאורך החוף של ישראל‪ .‬סקרים ומחקרים מפורטים שבוחנים‬ ‫את ההרכב של קרקעית הים ושל חומר המשקעים המוסעים‪ ,‬בוצעו‬ ‫על‪-‬ידי מספר ארגונים וחוקרים לאורך אזור החוף (ובמים עמוקים‬ ‫יותר)‪ .‬המכון לחקר הנדסה ימית ערך ניתוח מקיף והציג סיכום של‬ ‫סקרים ומחקרים שנעשו בין השנים ‪ 1970‬ו‪ ,2010-‬תוך התייחסות‬ ‫לאזורים באשדוד ובחיפה‪.‬‬ ‫בדיקה של חומר קרקעית הים באזור אשדוד נערכה על‪-‬ידי מוסדות‬ ‫שונים‪ ,‬כמו לדוגמה מוסד הטכניון למחקר ופיתוח וחיא"ל‪ ,‬על דגימות‬ ‫שנאספו במהלך הסקר המקיף והיסודי שנערך ב‪ 1996–1995-‬על‪-‬ידי‬ ‫‪ OCEANA Marine Research Ltd‬וסקר שערכה חיא"ל בשנת ‪.2009‬‬ ‫בהתבסס על גודל גרגיר חציון ‪ d50‬באזור אשדוד מתוך מקורות אלה‪,‬‬ ‫ניתן לסווג את משקעי קרקעית הים באזור זה כקרקע חולית עם תכולה‬ ‫נמוכה של חומר דק‪ .‬גודל גרגיר החציון ‪ d50‬יורד בהדרגה מקו החוף‬ ‫פנימה לים‪ ,‬בדרך כלל ‪ d50 ≈ 0.2–0.4‬מ"מ בקרבת קו החוף‪d50 ≈ ,‬‬ ‫‪ 0.11–0.17‬מ"מ בעומק ‪ 20–10‬מ'‪ ,‬ובמים עמוקים יותר (יותר מ‪20-‬‬ ‫מ' עומק) – ‪ 0.14–0.10‬מ"מ‪ .‬בכמה מקומות לאורך קו החוף נמצאים‬ ‫סלעים לא אחידים ובלתי יציבים עם חורים רבים ועם נוכחות של שרידי‬ ‫צדפים‪ .‬גודל גרגיר החציון של החול בחוף צפונית לנמל אשדוד יכול‬ ‫לפעמים להיות גדול יותר מ‪ 1.0-‬מ"מ‪.‬‬ ‫בנוגע לאזור חיפה‪ ,‬מבחינים בשלושה מגזרים‪:‬‬ ‫‪1.1‬בחוף הכרמל משקע קרקעית הים הוא בעיקר חול דק עם התפלגות‬ ‫צרה של גודל גרגיר‪ .‬גודל גרגיר החציון ‪ d50‬בדרך כלל נע בתחום‬ ‫‪ 0.25–0.125‬מ"מ‪ .‬לאורך קו החוף (עומקי מים ‪ 0‬עד ‪ 1‬מ') החול‬ ‫קצת יותר גס‪ ,‬עם ‪ d50 ≈ 0.35‬מ"מ‪ .‬גודל החלקיקים בדרך כלל‬ ‫קטן מהחוף פנימה לים וגם לכיוון צפון‪ .‬מדגימות שנלקחו לאחרונה‬ ‫ֵ‬ ‫עולה כי קרקעית הים סלעית כבר בעומק מים של ‪ 15‬מ'‪.‬‬ ‫‪2.2‬במפרץ חיפה המשקע בחוף ובקרקעית הים עד ‪ 10‬מ' עומק מים‬ ‫הוא בעיקר חול דק עם התפלגות צרה של גודל גרגיר‪ d50 .‬נע בדרך‬ ‫כלל בתחום ‪ 0.25–0.125‬מ"מ‪ .‬גודל החלקיקים בדרך כלל נעשה‬ ‫קטן יותר מהחוף לכיוון הים וגם לכיוון צפון‪ .‬בחלק מהמקומות‬ ‫המשקעים גסים יותר‪ ,‬דבר שיכול להיות קשור לנוכחות של שברי‬ ‫צדפים ולקרקעית ים סלעית שבורה‪ .‬המשקעים בעומק מים ‪25‬‬ ‫מ' מכילים כמות גדולה יחסית של חימר‪.‬‬ ‫‪3.3‬לאורך ראש הכרמל‪ ,‬החוף וקרקעית הים חשופים‪ .‬החול‪ ,‬אם בכלל‬ ‫נמצא‪ ,‬גס או גס מאוד ובעל גודל גרגיר משתנה מאוד‪ .‬החוף הסלעי‬ ‫של בת גלים מכוסה בכמה מקומות בחול בינוני וגס‪ ,‬המשתנה לחול‬ ‫דק יותר כשמתקדמים לכיוון מתקני הנמל‪ .‬משקעי קו החוף הם‬ ‫במידה רבה ביוגניים‪ .‬החול ששוקע ומתייצב לאורך שובר הגלים‬ ‫הראשי של נמל חיפה בדרך כלל דק‪ ,‬עם ‪ d50<0.25‬מ"מ‪.‬‬ ‫תנאים אלה עשויים להשתנות באופן מקומי‪ ,‬למשל בשל שינויים כמו‬ ‫ההארכה האחרונה של שובר הגלים הראשי של הנמל והקמת מבנים‬ ‫ימיים אחרים‪.‬‬ ‫הסעת הסדימנטים‬ ‫רוב החוף הים תיכוני של ישראל והקרקעית חוליים‪ .‬המקור העיקרי‬ ‫של החול הוא הדלתה של נהר הנילוס‪ .‬הסעת החול מתרחשת בעיקר‬ ‫לאורך החוף‪ ,‬בתוך רצועה צרה יחסית שבין קו החוף ושוניות הכורכר‪.‬‬ ‫יש סימנים ברורים שהסעת סדימנטים לכיוון צפון מתרחשת גם בעומקי‬ ‫מים גדולים יותר מאשר ‪ 24‬מ'‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הסעת החול על‪-‬ידי זרם לאורך‬ ‫החוף בכיוון צפון מתחת למסוף פריקת הפחם בחדרה (עומק המים‬ ‫משתנה בין ‪ 20‬מ' ו‪ 27-‬מ') גרמה להצטברות חול בגדה הצפונית של‬ ‫התעלה התת‪-‬ימית של המסוף‪.‬‬ ‫המשברים החול מוסע בעיקר על‪-‬ידי זרם ה‪.longshore-‬‬ ‫בתוך אזור ִ‬ ‫המשברים שולטים הזרמים הנגרמים מהרוח‪ ,‬והם עשויים‬ ‫מעבר לאזור ִ‬ ‫לקבוע את משטר הסעת החול‪ .‬הכיוון של הסעת המשקעים עקב הגלים‬ ‫תלוי בכיוון התקדמות הגלים ביחס לניצב לקו החוף (‪.)shore normal‬‬ ‫לאורך כל ‪ 140‬הק"מ שבין אשקלון וחיפה‪ ,‬קו החוף חלק יחסית‪ .‬הכיוון‬ ‫של הניצב לקו החוף (הנמדד מצפון בכיוון השעון) משתנה בהדרגה‬ ‫מכ‪ 306°-‬באשקלון לכ‪ 277°-‬בחוף הדרומי של חיפה‪ .‬גובה הגלים‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך גם אנרגיית הגלים‪ ,‬משתנים רק מעט לאורך החוף‪.‬‬ ‫בהנחה שכיווני הגלים לא משתנים באופן ניכר לאורך החוף‪ ,‬גם ההסעה‬ ‫הכוללת (ברוטו) צפויה להשתנות רק מעט‪.‬‬ ‫הערכות כמותיות של משטר הסעת המשקעים לאורך החוף הישראלי‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪64‬‬ ‫נעשו על‪-‬ידי חוקרים ממוסדות שונים‪ .‬אזור מתאים להערכה של‬ ‫כמויות החול המוסע הוא שובר הגלים הראשי בנמל חיפה‪ ,‬ששימש‬ ‫(לפני בניית נמל הפולינום) מלכודת לחול הנילוטי המוסע צפונה לאורך‬ ‫החוף‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬החוקרים השונים העוסקים בהסעת משקעים‬ ‫בישראל מסכימים כי ההסעה ברוטו (‪ )gross transport‬השנתית‬ ‫היא כ‪ 400,000–300,000-‬מ"ק‪ .‬ניתן לחשב באופן גס את הכמות‬ ‫הממוצעת השנתית של חול הנסחף לכיוון מפרץ חיפה‪ ,‬שמצביעה‬ ‫על שטף החול נטו (‪ )Net Transport‬באזור זה‪ ,‬באמצעות הערכה‬ ‫של המשקע ששוקע לאורך שובר הגלים הראשי של הנמל (לפחות‬ ‫‪ 70,000–60,000‬מ"ק לשנה) נוסף על נפח מסוים של חול שעוקף‬ ‫את שובר הגלים‪.‬‬ ‫ניתן לשער כי קיימים שני סוגים של הסעת משקעים לאורך החוף‪:‬‬ ‫המשברים‪ ,‬ההסעה נגרמת על‪-‬ידי גלים; הם מספקים‬ ‫•בתוך אזור ִ‬ ‫כמות ברוטו של ‪ 300,000-350,000‬מ"ק לשנה עם הסעה נטו‬ ‫משתנה לאורך החוף (בערך ‪ 50,000‬מ"ק לשנה בכיוון צפון באזור‬ ‫אשדוד‪ ,‬קרוב לאפס באזור תל‪-‬אביב–הרצליה‪ ,‬ו‪ 50,000-‬מ"ק‬ ‫לשנה בכיוון דרום באזור חיפה);‬ ‫המשברים (עומקים שמעל ל‪ 5-‬מ')‪ ,‬הזרמים נגרמים‬ ‫•מעבר לקו ִ‬ ‫בשל הרוח‪ .‬ההסעה‪ ,‬כ‪ 100,000-‬מ"ק לשנה‪ ,‬היא בכיוון צפון‪.‬‬ ‫צונאמי‬ ‫התופעה הטבעית המוכרת בשם צונאמי מתפתחת בים‪ ,‬ויכולה להיגרם‬ ‫כתוצאה מרעידת אדמה בים בשל תזוזה של תחתית האוקיינוס‪ ,‬לאחר‬ ‫מפולות המתרחשות במדרונות המדף היבשתי או בתעלות תת‪-‬ימיות‬ ‫עקב רעידות אדמה‪ ,‬וגם בעקבות התפרצות הר געש באזור החוף או בגלל‬ ‫סיבות אחרות‪ ,‬כגון מטאוריטים הנופלים בים‪ ,‬פיצוצים גרעיניים בים ועוד‪.‬‬ ‫צונאמי חזק יכול להוביל לאסון משמעותי באזור המושפע‪ ,‬להרוס‬ ‫מבנים‪ ,‬מתקנים ימיים וכפרים שלמים‪ ,‬ולגרום לאבדן של אלפים רבים‬ ‫של חיי אדם‪ .‬לכן‪ ,‬הצונאמי נחקר באינטנסיביות‪ ,‬תוך שימוש במודלים‬ ‫נומריים מתקדמים לתיאור של מקורות התופעה‪ ,‬התפשטות הצונאמי‬ ‫באוקיינוס פתוח‪ ,‬השתנות צונאמי באזורי החוף‪ ,‬התפתחות עליית המים‬ ‫וההצפה‪ .‬כל אלה הם נושאים בעלי חשיבות רבה‪.‬‬ ‫דו"ח מקיף שהכינו חוקרי ‪ CAMERI‬כדי לתאר את האיום הפוטנציאלי‬ ‫של צונאמי הרסני בישראל‪ ,‬עוסק בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫•מקורות פוטנציאליים מקומיים ומרוחקים לפגיעת צונאמי‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫•אירועים היסטוריים חשובים‪.‬‬ ‫•גישות הסתברותיות וסטטיסטיות כדי להעריך את פוטנציאל‬ ‫הצונאמי והשפעתו‪.‬‬ ‫•סיווג של נושאים הקשורים להיווצרות צונאמי ומידול התפשטותו‪,‬‬ ‫מדורג על פי חשיבותם‪( :‬א) תיאור של מקורות צונאמי (סייסמיים‬ ‫ואחרים); (ב) התרחשויות צונאמי צפויות (גישות סטטיסטיות);‬ ‫(ג) מידול מנגנוני היווצרות צונאמי; (ד) מידול התפשטות צונאמי‬ ‫באוקיינוס פתוח; (ה) התפשטות צונאמי על המדף היבשתי ובאזור‬ ‫החוף‪ ,‬עליית המים ומפות הצפה‪.‬‬ ‫•הנדסת צונאמי – לקחים שהופקו מאסונות שקרו לאחרונה‪PNG :‬‬ ‫(פפואה וגינאה החדשה) ‪ ,1998‬צונאמי באוקיינוס ההודי ‪,2004‬‬ ‫הוריקן קתרינה באמריקה ‪.2005‬‬ ‫•אמצעים להקלת נזקי צונאמי ולהפחתתם – תכנון מבנים‬ ‫המסוגלים לעמוד בפני רעידות אדמה וצונאמי;‬ ‫•מערכת התרעה לצונאמי – התרעות בזמן אמת‪ ,‬הדרכה על‬ ‫דרכי פעולה‪ ,‬חינוך למודעות האוכלוסייה‪ ,‬קישורי תקשורת‬ ‫ומערכת שידור מתאימה‪ ,‬סוכנויות‪ ,‬מדריכים תפעוליים‪ ,‬חוברות‬ ‫ופרסומים כגון אלה של הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום‬ ‫(‪ ,)FEMA‬הערכת סיכוני צונאמי ואסטרטגיות לאזור האירופי‬ ‫(‪ ,)TRANSFER‬הסוכנות המטאורולוגית של יפן (‪ )JMA‬ועוד;‬ ‫•חישובי צונאמי שנעשו לאחרונה עבור חוף הים התיכון של ישראל‬ ‫בשל הפרעות בפני הים מושרות על‪-‬ידי תופעות סייסמיות‬ ‫ומפולות‪ :‬עבודות של המכון לחקר הנדסה ימית (‪,)CAMERI‬‬ ‫שירותי מחקר מאוחדים (‪ )URS‬עבור המכון הגיאולוגי של ישראל‬ ‫(‪ )GSI‬והחברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל);‬ ‫•המסקנות העיקריות בדו"ח שהכינו חוקרי ‪ CAMERI‬הן‪:‬‬ ‫•אף על פי שמזרח הים התיכון הוא כרגע האזור השקט ביותר‬ ‫מבחינת אסונות טבע קיצוניים‪ ,‬רעידות אדמה מקומיות ומרוחקות‬ ‫וצונאמי הרסניים ביותר יכולים לפגוע בישראל ובמדינות השכנות‬ ‫במאה הנוכחית או הבאה‪ .‬מסקנות אלה‪ ,‬כמו גם ניתוח האיום‬ ‫הפוטנציאלי של צונאמי‪ ,‬מבוססים על סקירה יסודית של מספר‬ ‫רב של מאמרים בנושא שפורסמו לאחרונה‪ .‬המחקרים שהוצגו‬ ‫במאמרים אלה השתמשו בטכנולוגיות מודרניות וגם בגישות‬ ‫פלאו‪-‬סייסמיות (‪ )paleoseismic‬וארכאולוגיות‪.‬‬ ‫•שלושה אירועים הרסניים (בשנים ‪ 1202 ,551‬ו‪ )1303-‬נדונו ביתר‬ ‫פירוט‪ .‬הוכח‪ ,‬במידה רבה של ביטחון‪ ,‬כי אירועים דומים יכולים‬ ‫להתרחש במהלך המאה הנוכחית או הבאה‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך חיוני‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪65‬‬ ‫בתכנון ובהפעלה של מערכות גילוי והתראה‪ ,‬ובהפצה רחבה של גלים‬ ‫אמצעים חינוכיים להגברת מודעות הציבור לאיום הצונאמי‪ .‬כל‬ ‫מחקר נוסף על צונאמי ומקורותיו הוא בעל ערך רב‪ ,‬אבל הדגש‬ ‫צריך להיות בראש ובראשונה על חיזוי צונאמי‪ ,‬על איתור ועל‬ ‫הפצת התראה‪.‬‬ ‫•לגבי מבנים ימיים‪ ,‬קיימת הסתברות סבירה כי בניינים‪ ,‬מבנים‬ ‫חופיים ומתקנים אחרים שתוכננו לעמוד בפני רעידות אדמה‪,‬‬ ‫ישרדו גם בצונאמי‪.‬‬ ‫ישנם כמה מודלים נומריים של גלים‪ ,WaveWatch :‬שנמצא‬ ‫המ נהל האמריקאי הלאומי לאוקיינוס ולאטמוספרה‬ ‫בשימוש ִ‬ ‫(‪ ,)NOAA‬השירות הלאומי למזג האוויר (‪ )NWS‬ומרכזים לאומיים‬ ‫לחיזוי סביבתי ‪( (NCEP); WAM‬בווריאציות רבות)‪ ,‬שנמצא‬ ‫בשימוש במערכות מחקר וחיזוי תפעוליות רבות בכל רחבי אירופה;‬ ‫‪ ,SWAN‬שפותח באוניברסיטה לטכנולוגיה בדלפט; ‪NSSM,‬‬ ‫)‪ (Model Navy Standard Surf‬של חיל הים האמריקאי‪.‬‬ ‫שימוש במודלים נומריים‬ ‫זרמים‬ ‫הבנה מעמיקה יותר של הפיזיקה של תהליכי זרימה מורכבים הובילה‬ ‫לניסוחים מתמטיים מפורטים ומתוחכמים‪ .‬הייצוג המתמטי הוא בעיקר‬ ‫דטרמיניסטי ואוילרי‪ ,‬ומתואר במשוואות דיפרנציאליות חלקיות‬ ‫המבטאות את חוקי השימור ובמשוואות מצב‪ .‬תנאי ההתחלה ותנאי‬ ‫הגבול למשוואות המתארות את זרימת הסירקולציה בים הם‪ :‬מהירות‬ ‫אפס בגבולות יבשה‪ ,‬נוסחאות חיכוך בקרקעית הים ותנאי ממשק מגוונים‬ ‫על פני המים‪ .‬קיימים ביטויים רבים לערבוב הפנימי ולטורבולנטיות בקנה‬ ‫מידה שונים‪ .‬קנה המידה האופקי והאנכי שונים בכמה סדרי גודל‪ .‬בים‬ ‫התיכון העומק הממוצע של ‪ 1.5‬ק"מ בהשוואה ל‪ 3,800-‬ק"מ אורך‪ ,‬הוא‬ ‫כמו רצועת נייר דק (עובי ‪ 0.1‬מ"מ) באורך ‪ 25‬ס"מ‪.‬‬ ‫מודלים רבים לזרימת סירקולציה באוקיינוס‪ ,‬לזרימה באזורים חופיים‪,‬‬ ‫לרוחות ולגלים‪ ,‬כמו גם מודלים אטמוספריים‪ ,‬נמצאים בשימוש בעיקר‬ ‫למטרות מחקר וחיזוי‪ .‬מערכות תפעוליות (‪)Operational systems‬‬ ‫משתמשות בכל המודלים האלה‪ ,‬ומשלבות בהם נתונים מתצפיות‪ ,‬בזמן‬ ‫אמת ובאופן אוטומטי‪ .‬נתונים אלה ממדידות נחוצים כדי לשפר את‬ ‫איכות המודלים על‪-‬ידי כיול מתמיד ואימות‪ ,‬וכדי לתקן בזמן אמת‬ ‫את תנאי השפה והממשק‪ ,‬כדי ליצור תחזיות אטמוספריות וימיות‬ ‫יותר אמינות בים וביבשה‪.‬‬ ‫המודלים הנפוצים ביותר של סירקולציה באוקיינוס הם‪:‬‬ ‫רוח‬ ‫השירות המטאורולוגי הישראלי (‪ )IMS‬עושה שימוש מחקרי במודל‬ ‫חיזוי אזורי בשם ‪ ,HRM‬המבוסס על מודל השירות המטאורולוגי‬ ‫הגרמני לתחנות עבודה‪ ,‬בגרסה שהותאמה על‪-‬ידי השירות המטאורולוגי‬ ‫הישראלי לתנאי האזור הדרום‪-‬מזרחי של הים התיכון‪.8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪www.ims.gov.il/IMSEng/RESEARCH‬‬ ‫•)‪;POM (Princeton Ocean Model‬‬ ‫• •)‪ ,ROMS (Regional Ocean Model System‬שפותח‬ ‫באוניברסיטת ראטגרס ובאוניברסיטת ‪;UCLA‬‬ ‫• •)‪ ,HYCOM (Hybrid Coordinate Ocean Model‬המאפשר‬ ‫לשנות את בחירת הייצוג של קואורדינטת העומק באופן מקומי‬ ‫בין רמה ‪ z‬פשוטה‪ ,‬שכבות סיגמה המתאימות עצמן לבתימטריה‪,‬‬ ‫ושכבות ‪ ,isopycnic‬שמתאימות לשכבות המים בצפיפות שונה‪.‬‬ ‫המודל נמצא בשימוש חיל הים של ארה"ב;‬ ‫•‪ ,NEMO‬גרעין עבור מידול אירופי של האוקיינוס‪ ,‬שפותח במכון‬ ‫‪ Laplace‬בצרפת;‬ ‫• •)‪FVCOM (Finite Volume Community Ocean Model‬‬ ‫המשתמש ברשת מרחבית חופשית של נקודות‪ ,‬פותח על‪-‬ידי‬ ‫אוניברסיטת מסצ'וסטס בדרתמות' והמכון לאוקיינוגרפיה‬ ‫וודס הול;‬ ‫•‪ ,MITgcm‬מודל סירקולציה כללית של ‪.MIT‬‬ ‫כמה מדינות בים התיכון מריצות מודלים נומריים באופן רציף במסגרת‬ ‫מערכות תפעוליות לצורכי מחקר וחיזוי של זרימות באוקיינוס‪ ,‬הכוללות‬ ‫גם מודלים אחרים לחיזוי‪ .‬מיזם האיחוד האירופי ‪ MFSTEP‬קידם‬ ‫את הפיתוח של מערכות כאלה עם כיסוי לכל הים התיכון‪ ,‬וגם עם‬ ‫דגש על תכונות ייחודיות אזוריות‪ .‬פיתוחים אלה קשורים למערכות‬ ‫‪ MFS‬באיטליה‪ CYCOFOS ,‬בקפריסין‪ ALERMO ,‬ביוון וכו'‪ .‬רשת‬ ‫האוקיינוגרפיה התפעולית לים התיכון‪ ,MOON ,‬שימשה ארגון גג‬ ‫לאיסוף ולפיזור מחדש של נתוני תחזיות מקומיים ותת‪-‬אזוריים‪.‬‬ ‫‪ MOON‬התמזגה לאחרונה לתוך הרשת התפעולית הים תיכונית עבור‬ ‫המערכת הגלובלית לתצפיות האוקיינוס‪ ,MONGOOS ,‬ראו פרטים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪66‬‬ ‫באתרי האינטרנט‪ .9‬בישראל מפעילה חיא"ל מודלים במערכת חיזוי‬ ‫כמעט בזמן אמת‪ .‬המכון לחקר הנדסה ימית משתמש גם במודלים‬ ‫נומריים המיועדים להידרודינמיקה של אזורים חופיים‪ .‬המודלים‬ ‫דו‪-‬ממדיים‪ ,‬ומתאימים בעיקר כדי לחשב את שדה הזרימה סביב מבנים‬ ‫ימיים כגון נמלים‪ ,‬מרינות‪ ,‬שוברי גלים וכדומה‪ .‬התוכנות בשימוש המכון‬ ‫למטרה זו הן ‪ CAMERI-3D‬ו‪ .MIKE 21/3 FM -‬המערכת האחרונה‬ ‫פותחה על‪-‬ידי המכון ההידראולי הדני‪ ,DHI ,‬והיא אחת המקובלות‬ ‫ביותר ברחבי העולם‪ .‬התוכנה מורכבת מסדרה של יישומים תואמים‪,‬‬ ‫העוסקים בהידרודינמיקה‪ ,‬בהסעת משקעים‪ ,‬במורפולוגיה של החוף‬ ‫וכו'‪ .‬המודלים השונים משתפים את אותה רשת מלבנית או רשת גמישה‬ ‫המכסה את השטח הימי המעניין למיזם‪ ,‬תבניות נתונים נפוצות‪ ,‬ממשק‬ ‫משתמש ורוטינות שירות וניהול‪.‬‬ ‫מכ"מים בעלי תדר גבוה (‪ )HF radar‬למדידות‬ ‫גובה הגלים ולמדידות מהירות בגובה פני הים‬ ‫טכנולוגיה זו היא כלי רב‪-‬עוצמה למדידת משטר הזרמים על פני הים‬ ‫בטווח של כ‪ 30-‬ק"מ ויותר‪ ,‬עם דיוק של כ‪ 3±-‬ס"מ לשנייה בכל‬ ‫התנאים‪ .‬לטכנולוגיה זו יש גם פוטנציאל למדידת ספקטרום כיווני‬ ‫של הגלים לטווח של עד ‪ 150‬ק"מ‪.‬‬ ‫אף על פי שיותר ויותר מערכות מסוג זה מותקנות ברחבי העולם‪,‬‬ ‫אף מערכת לא נרכשה בישראל עד לאחרונה‪ .‬המצב צפוי להשתנות‬ ‫בקרוב באופן דרמטי‪ ,‬בשל יוזמתו של ד"ר ירון טולדו‪ ,‬חבר סגל חדש‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬ד"ר טולדו מתכוון לרכוש ולהתקין שתי‬ ‫מערכות מסוג ‪ WERA‬שיאפשרו לו לספק נתונים (זרמים וגלים) עבור‬ ‫רוב שטח ה‪ EEZ-‬הישראלי של הים התיכון‪ .‬דבר זה יכול לתת דחיפה‬ ‫עצומה ליכולת המדידה המרחבית של זרמים וגלים‪ ,‬כולל במקומות‬ ‫שאסדות להפקת נפט וגז ממוקמות בהם‪.‬‬ ‫טכנולוגיות חדשות למדידות אוקייניות‬ ‫מדידות מלוויינים (טמפרטורה‪ ,‬כלורופיל)‬ ‫חישה מרחוק של טמפרטורת פני הים וריכוז כלורופיל‪ ,‬שמסתמכת‬ ‫על טכנולוגיות מבוססות לוויין‪ ,‬נעשתה שיטה רווחת מאוד לקביעת‬ ‫הפרמטרים החשובים הללו באזורי חוף ובים הפתוח‪ .‬סורק הצבע באזור‬ ‫החוף (או ‪ )CZCS‬היה רדיומטר סריקה רב‪-‬ערוצים שהורכב על הלוויין‬ ‫נימבוס ‪ ,7‬שמיועד בעיקר לחישה מרחוק של מים‪ .‬ההשקה של נימבוס‬ ‫‪ 7‬נעשתה ב‪ 24-‬באוקטובר ‪ ,1978‬ו‪ CZCS-‬נעשה מבצעי כמה ימים‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 2-‬בנובמבר‪ .‬סורק הצבע היה מתוכנן לפעול במשך שנה‬ ‫אחת בלבד (כהוכחה רעיונית)‪ ,‬אך למעשה נשאר בשירות כמעט ‪8‬‬ ‫שנים‪ ,‬עד ‪ 22‬ביוני ‪.1986‬‬ ‫בתימטריית ‪ LiDAR‬או מערכת לייזר מוטסת‬ ‫לבתימטריה ולטופוגרפיה (‪)ALBTS‬‬ ‫מערכת לייזר מוטסת לבתימטריה מציעה לקהילה ההידרוגרפית פתרון‬ ‫מהיר מאוד ויסודי לכיסוי שטח רחב במיפוי ובמדידת נתונים במים‬ ‫רדודים ולאורך אזור החוף‪ .‬טכנולוגיה לא פוגענית זו מספקת את‬ ‫הפתרון המושלם להדמיית סביבות עדינות ולמערכות אקולוגיות‬ ‫רגישות‪ .‬בתימטריית ‪ LiDAR‬יכולה לסקור אזורים שאינם ניתנים‬ ‫לסקירה במערכות המורכבות על ספינה או שהסיכונים בהם גדולים מדי‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ www.capemalta.net/medgoos/index.html‬ו‪www.mongoos.eu-‬‬ ‫הערות לסיום‬ ‫ברור שביצוע משימה חשובה הקשורה לפיתוח אזור ה‪ EEZ-‬הישראלי‬ ‫בים התיכון מחייב‪ ,‬קודם כול‪ ,‬מדידה או חישוב של משטר הזרמים‪,‬‬ ‫הערכת משטר הגלים וקביעת שדות הטמפרטורה והמליחות במזרח‬ ‫הים התיכון‪ .‬נתונים מפורטים ניתנים לחישוב על‪-‬ידי שימוש במודלים‬ ‫נומריים מתקדמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬האימות של שדות המהירות‪ ,‬המליחות‬ ‫והטמפרטורה מהמודלים חייב להתבצע באמצעות מדידות‪ .‬מדידות‬ ‫אלה מתקבלות מתצפיות מרחוק על‪-‬ידי סוגים שונים של מכ"מים כגון‪:‬‬ ‫•מכ"ם למדידות ‪ ,(Sea Surface Temperature) SST‬למשל‬ ‫באמצעות חיישן צפייה לים עם שדה ראייה רחב (‪)SeaWiFS‬‬ ‫של ‪NASA‬‬ ‫•מכ"ם ‪ HF, SAR‬או ‪ INSAR‬לזרמים ולגלים‪ .‬את שני הסוגים‬ ‫האחרונים אפשר להרכיב על מטוסים (באמצעות מטוסים‬ ‫מאובזרים במיוחד) או על לוויינים‪ .‬מכ"ם ‪ HF‬משתמש באנטנות‬ ‫ממוקמות בחוף‪ .‬ד"ר ירון טולדו‪ ,‬חבר סגל חדש באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ ,‬יזם הקמת מערך מכ"מים ‪ HF‬לאורך החופים של מדינת‬ ‫ישראל בים התיכון‬ ‫עד לא מזמן הופנה רוב המאמץ של מדעני המכון לחקר הנדסה ימית‬ ‫(‪ )CAMERI‬להפעלת מודלים המתאימים לאזורים חופיים‪ ,‬עם‬ ‫עומקי מים שאינם עולים על ‪ 50–30‬מ'‪ .‬מודלים אלה שימשו כדי‬ ‫לסייע למהנדסים ימיים המטפלים במיזמים חופיים המוקמים ביוזמת‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪67‬‬ ‫חברת נמלי ישראל‪ ,‬חברת חשמל‪ ,‬או הקשורים למפעלי התפלה‪ ,‬עם‬ ‫מיטוב של פתרונות‪ ,‬כמו גם ביצוע מחקרים ותסקירים סביבתיים‬ ‫(‪ )EIA‬עבור המשרד להגנת הסביבה‪ .‬פיתוח מודלים מצומדים גלי‬ ‫ים‪-‬זרמים עבור ים עמוק שנעשה לאחרונה מאפשר לתת מענה גם עבור‬ ‫אזור ה‪ EEZ-‬הישראלי בים התיכון‪ .‬הפיתוח של מודלים ספרתיים‬ ‫מתקדמים מודרניים‪ ,‬ובפרט של מודלים מצומדים של גלים וזרמים‪,‬‬ ‫יבוצע בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומוסדות ברחבי העולם שרכשו‬ ‫ניסיון מוכח בתחום‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪68‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ארכאולוגיה ימית‬ ‫ד"ר אסף יסעור‪-‬לנדאו‪ ,‬המכון ללימודי ים על שם ליאון רקנאטי‬ ‫ובית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הארכאולוגיה הימית עוסקת בכלל שרידי המורשת התרבותית החומרית‬ ‫החל בחוף ועד הים העמוק‪ :‬ממתקני נמל‪ ,‬ספינות טרופות‪ ,‬חלקי מטען‬ ‫ועד כפרים פרהיסטוריים טבועים‪ .‬עניינה של הארכאולוגיה הימית‬ ‫בשרידים מתקופות המוגדרות בחוק העתיקות (לפני שנת ‪1700‬‬ ‫לספירה)‪ ,‬כמו גם בשרידים בעלי ערך היסטורי מתקופות מאוחרות‬ ‫יותר (למשל שרידי ספינות מהמאה ה‪.)19-‬‬ ‫הידע על המורשת התרבותית ועל אתרי הארכאולוגיה התת‪-‬ימיים רב‬ ‫מאוד לגבי אזור החוף‪ ,‬בעיקר עד עומק מים שסביב ‪ 10‬מ'‪ ,‬וכולל את‬ ‫קטגוריות הממצא הבאות‪ :‬א) ספינות טרופות; ב) מעגנות ונמלים; ג)‬ ‫ישובים פרהיסטוריים שהים הציף‪ .‬הידע מתמעט במהירות לגבי עומקים‬ ‫גדולים יותר‪ .‬כמעט שאין כל ידע זמין לגבי אתרי ספינות טרופות‬ ‫עתיקות ברוב אזורי המים הטריטוריאליים ובכל המים הכלכליים‬ ‫של ישראל (גוף המים הכלכליים ומדף היבשת נקראים ‪Exclusive‬‬ ‫‪ ,Economic Zone‬ובעברית – האזור הכלכלי הבלעדי)‪.‬‬ ‫ייתכן שניתן להשלים חלק מתמונת המידע החסרה על‪-‬ידי שילוב‬ ‫המידע הארכאולוגי הזמין על אתרי עתיקות (שנאסף‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫רשות העתיקות) עם מידע מסקרים של קרקעית הים (למשל אלה‬ ‫של חקר ימים ואגמים לישראל)‪ ,‬היכולים לזהות מטרות אפשריות‬ ‫החשודות כספינות טרופות‪ .‬ייתכן שעבודה בשיתוף חיל הים תניב‬ ‫מטרות אפשריות נוספות‪.‬‬ ‫הידע הקיים לגבי שרידים ארכאולוגיים בים משקף ‪ 53‬שנות מחקר‪,‬‬ ‫מאז יסוד האגודה למחקר תת‪-‬ימי‪ .‬זוהי מסורת ארוכה של מחקר‪,‬‬ ‫לאור העובדה כי ארכאולוגיה תת‪-‬ימית היא תחום צעיר שהתפתח‬ ‫רק בשנות ה‪ .60-‬המחקרים הארכאולוגיים הרבים שכללו חפירות של‬ ‫ספינות‪ ,‬נמלים ומתקני חוף‪ ,‬כמו גם סקרים תת‪-‬ימיים‪ ,‬היו מוגבלים‬ ‫כמעט אך ורק לאזור החוף והמים הרדודים‪ ,‬כך שאין כמעט ידע על‬ ‫שרידים ארכאולוגיים (קרי ספינות טרופות) בים העמוק‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים (רט"ג) לרשות העתיקות הוביל‬ ‫ליצירת "בסיס מידע ממוחשב לאתרי עתיקות ימיים וחופיים בישראל"‬ ‫(גלילי‪ ,‬ללא תאריך)‪ ,‬שהוא בסיס המידע הרחב ביותר הזמין לציבור‬ ‫בכל הנוגע לאתרים ארכאולוגיים חופיים וימיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בסיס מידע‬ ‫זה אינו זמין במלואו‪ .‬באתר האינטרנט הישן של רט"ג מצויות שכבות‬ ‫סקר תת‪-‬ימי מצפון לתל דור | צילום‪ :‬אהוד ארקין‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪69‬‬ ‫מידע של אתרי העתיקות החשובים ביותר‪ ,‬וכ‪ 226-‬מכלולים שיש‪,‬‬ ‫לדעת רשות העתיקות‪ ,‬להשקיע מאמץ לשמרם (מעודכן ל‪.)2011-‬‬ ‫רשימה מפורטת יותר‪ ,‬ובה כ‪ 600-‬אתרים קיימת ברשות העתיקות‪.‬‬ ‫האתרים ברשימת האתרים החשובים מחולקים לחמש קטגוריות על‬ ‫פי תפקוד האתר ואופיו‪:‬‬ ‫‪1.1‬יישובים חופיים‬ ‫‪2.2‬מתקני חוף חצובים ובנויים‬ ‫‪3.3‬ספינות טרופות‬ ‫‪4.4‬מעגנים ונמלים‬ ‫‪5.5‬יישובים פרהיסטוריים שהים הציף‬ ‫מובן שרק קטגוריות ג–ה רלוונטיות לנושא התכנית הימית‪ .‬האתרים‬ ‫בקטגוריות אלה מצויים באזור מי החופים‪ ,‬וככלל‪ ,‬אין ציון אתרים‬ ‫במים שאינם רדודים (עומק צלילה)‪ .‬לכל מכלול ארכאולוגי נקבעו‬ ‫ערכיוּת מדעית‪-‬ארכאולוגית וחשיבות או פוטנציאל תיירותיים בסולם‬ ‫של ארבע דרגות‪ ,‬על פי חשיבותו מבחינה מדעית ומבחינת נדירותם‬ ‫של השרידים הארכאולוגיים שהתגלו בו‪ .‬תרשים א׳ מביא דוגמה‬ ‫שאפשר מאגר מידע זה‪ .‬מכיוון שעברו כחמש שנים מאז תחילת‬ ‫למפה ִ‬ ‫יצירת המאגר‪ ,‬סביר כי יש לבחון מחדש את האתרים הקיימים‪ ,‬כדי‬ ‫לראות אם יש להוסיף אתרים חדשים‪ ,‬וכן לבחון את דרגת החשיבות‬ ‫המיוחסת לכל אתר‪.‬‬ ‫מפות סקר ימיות‬ ‫היחידה הימית של רשות העתיקות מתכננת ליצור תשע מפות סקר‬ ‫ימיות שיהיו מקבילה למפות הסקר הארכאולוגי היבשתיות שפורסמו‪,‬‬ ‫ובהן פרטים על מיקום האתרים‪ ,‬הממצא העיקרי בהם והפניות‬ ‫לפרסומים‪ .‬עם פרסומן‪ ,‬הן יהיו מקור המידע החשוב ביותר על שרידים‬ ‫ארכאולוגיים ימיים וחופיים‪ .‬יצוין כי מפות הסקר יכללו בעיקר מידע‬ ‫על הממצאים הארכאולוגיים במים הרדודים (עומק צלילה)‪ ,‬ולא יכללו‬ ‫את כלל המים הטריטוריאליים של ישראל‪.‬‬ ‫סקרים תת‪-‬ימיים‬ ‫חוקרים במכון רקנאטי ללימודי ים ובחוג לציוויליזציות ימיות‬ ‫באוניברסיטת חיפה ערכו סקרים תת‪-‬ימיים בעכו‪ ,‬בדור ובמקומות אחרים‪.‬‬ ‫חלק מהם נעשו כהכנה לחפירות תת‪-‬ימיות (על‪-‬ידי חוקרים כאבנר רבן‪,‬‬ ‫מיכל ארצי‪ ,‬יעקב כהנוב ואחרים)‪ .‬רק חלק מתוצאות סקרים אלה פורסם‪.‬‬ ‫סקרים תת‪-‬ימיים שיטתיים הכוללים מיפוי כלל השרידים הארכאולוגיים‬ ‫התת‪-‬ימיים נערכו על‪-‬ידי אסף יסעור‪-‬לנדאו מול חופי אכזיב (כולל‬ ‫איי אכזיב) בשנים ‪ 2013–2010‬ומול תל דור החל ב‪ .2013-‬תוצאות‬ ‫סקרים אלה זמינות לעיון בצורת דו"חות ראשוניים‪ ,‬והן נמצאות כעת‬ ‫בתהליך הכנה לפרסום סופי‪.‬‬ ‫תסקירים סביבתיים במסגרת תכניות פיתוח‬ ‫שונות‪ ,‬כגון תמ"א ‪ 13‬ותמ"א ‪37‬‬ ‫•תמ"א ‪ :13‬אתרי עתיקות ואתרים לאומיים (אתרי מורשת‬ ‫לאומיים) מוגדרים בתכנית המתאר ומופיעים במפות המצורפות‬ ‫לה‪ .‬יש לציין כי אלה אתרים חופיים בלבד‪ ,‬וכי במפות אין ציון של‬ ‫כלל אתרי העתיקות במרחב החופי‪.‬‬ ‫•תמ"א ‪ :37‬היחידה הימית של רשות העתיקות ערכה סקרים‬ ‫תת‪-‬ימיים בתוואי צינור הגז הימי‪ .‬הסקרים נערכו בעיקרם בצלילה‪,‬‬ ‫אך חלק מהם נעשו תוך שימוש באמצעים לחישה מרחוק‪ ,‬כדוגמת‬ ‫‪ .Sub bottom profiler‬תוצאות סקרים אלה נמצאות בארכיון‬ ‫רשות העתיקות‪ ,‬והן בין המקורות הבודדים העוסקים בסקרים‬ ‫ארכאולוגיים שמעבר לאזור המים הרדודים‪.‬‬ ‫•סקרים סביבתיים שנערכו על‪-‬ידי חברות האנרגיה מצויים במשרד‬ ‫לתשתיות לאומיות‪ ,‬ותוצאותיהם זמינות חלקית לציבור‪.‬‬ ‫•תכנית למימי החופין‪ :‬שילוב רשות העתיקות במסמך המדיניות‬ ‫לניהול מימי החופין שהוציא משרד הפנים ב‪ ,1999-‬הוביל‬ ‫למיפוי ערכי מורשת וארכאולוגיה לפי חשיבות ההגנה עליהם‬ ‫בתוך המכלול של היבטי הפיתוח והשימור של הסביבה החופית‪.‬‬ ‫פרמטרים של מורשת או ארכאולוגיה שולבו בטבלאות ערכיוּת‬ ‫תאי השטח החופי‪ ,‬תוך מתן נתונים על חשיבותם היחסית של‬ ‫השרידים הארכאולוגיים באזורי החוף השונים‪ .‬התמונה מייצגת‬ ‫את מצב המחקר של אזורי החוף בלבד עד לסוף שנות ה‪.90-‬‬ ‫החקיקה בארץ מתייחסת לנושאי העתיקות בים בעיקר בחוק העתיקות‬ ‫התשל"ח–‪( 1978‬ותיקוניו)‪ ,‬שם מופיעה התייחסות לחופי הים התיכון‪,‬‬ ‫למים הטריטוריאליים ולאגמים‪ ,‬אך אין התייחסות למים הכלכליים‪.‬‬ ‫בין השאר מבסס החוק את בעלות המדינה על העתיקות‪ ,‬ומסדיר את‬ ‫נושא מתן ההרשאות לחפירות‪.‬‬ ‫חוק רשות העתיקות תשמ"ט–‪ 1989‬מציין את ייסודה‪ ,‬ארגונה וניהולה‬ ‫של רשות העתיקות‪ ,‬שבה נמצאת גם היחידה הימית של רשות העתיקות‪.‬‬ ‫האמנה החשובה ביותר לנושא הארכאולוגיה והמורשת התת‪-‬ימית‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪70‬‬ ‫תרשים א׳‪ :‬תצלום אוויר מיושר של אזור נהריה עם סימון המכלולים הארכאולוגיים הימיים והחופיים (רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים)‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪71‬‬ ‫היא אמנת אונסקו בנושא ההגנה על מורשת תרבותית תת‪-‬ימית‬ ‫מנובמבר ‪UNESCO Convention on the Protection of( 2001‬‬ ‫‪.)the Underwater Cultural Heritage of 2 November 2001‬‬ ‫האמנה מקיפה את כל תחומי ההגנה על המורשת – ממניעת שוד‬ ‫עתיקות ועד שיתוף פעולה בהכשרת ארכאולוגים ימיים‪ .‬שני היבטים‬ ‫חשובים ביותר בה הם הרחבת הגדרה של אתר מורשת תת‪-‬ימי לשרידים‬ ‫בני ‪ 100‬שנה ויותר והגנה על שרידים בתוך המים הכלכליים (‪EEZ,‬‬ ‫‪ .)UNESCO Article 10‬אמנה זו לא אושררה על‪-‬ידי ישראל‪ .‬לאמנה‬ ‫מצורף ספר עזר מפורט שכתבו מדענים‪ ,‬המסביר ביתר פירוט את‬ ‫ההשלכות של כל סעיף באמנה‪ .‬פעילות אונסקו מלווה גם בהכשרות‬ ‫מדעיות ובכתיבת ספרי עזר להן‪ .‬זוהי מערכת כלים רבת ערך לתכנון‬ ‫ולניהול מדיניות ימית‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫על התכנית הימית להכיל רכיבים שיהיו בסיס ליצירת תכנית לאומית‬ ‫לשמירה על המורשת התרבותית הימית‪ .‬ניתן להשתמש במרכיבים‬ ‫של אמנת אונסקו‪ ,‬גם אם לא אושררה‪ ,‬כמו גם ברכיבים של תכניות‬ ‫לאומיות בחו"ל (כגון התכנית הספרדית‪)Green Paper, 2009 :‬‬ ‫למטרת בניית תכנית שתקיף את כלל ההיבטים של שמירת המורשת‬ ‫הימית – מהגנה על שרידים ואסדרה של פעילות מחקר ועד הכשרה‬ ‫של ארכאולוגים ימיים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪72‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫דיג וחקלאות ימית‬ ‫פרופ' עמוס טנדלר‬ ‫מבוא‬ ‫רכיב הדגה בצריכת המזון בישראל‪ ,‬כמו גם ברוב מדינות העולם‪,‬‬ ‫משמעותי מבחינת כמותו והיקפו והכלכלי‪ .‬צריכת הדגים השנתית‬ ‫בישראל עומדת כיום על כ‪ 17.5-‬ק"ג לנפש‪ ,‬לעומת ממוצע עולמי‬ ‫של ‪ 17.1‬ק"ג לנפש בשנים ‪ ,2010–2008‬והתחזית עולה ל‪ 17.9-‬ק"ג‬ ‫לנפש לשנה בשנת ‪ .2020‬עיקר הכמות בישראל מגיעה כיום מגידול‬ ‫פנים‪-‬יבשתי ומיבוא‪ ,‬ורק שיעור קטן ממנה מקורו בדיג בים התיכון או‬ ‫בחקלאות ימית בים התיכון באמצעות כלובי דגים‪ .‬הנתונים הידועים על‬ ‫השנים האחרונות לגבי אספקה וצריכה של דגים בישראל הם כדלקמן‪:‬‬ ‫מדגה‬ ‫(‪)2009‬‬ ‫מקור‬ ‫(שנה)‬ ‫יבוא‬ ‫(‪)2012‬‬ ‫טונות‬ ‫לשנה‬ ‫‪18,442 119,000‬‬ ‫הכנרת דיג בים‬ ‫(‪ )2009‬התיכון‬ ‫(‪)2009‬‬ ‫‪404‬‬ ‫‪2,262‬‬ ‫כלובים‬ ‫בים‬ ‫התיכון‬ ‫(‪)2012‬‬ ‫סך הכול‬ ‫‪2,065‬‬ ‫~‪140,000‬‬ ‫גידול דגים כמקור פוטנציאלי למזון הוא יעיל מאוד בהשוואה לגידול‬ ‫בעלי חיים אחרים למזון‪ ,‬בהיבטים של צריכת שטחים‪ ,‬אנרגיה ומים‬ ‫וב'מקדם היפוך מזון' (‪ ;FCR‬מנת המזון הנדרשת לייצור ק"ג אחד של‬ ‫בשר)‪ .‬לצריכת דגים יש גם יתרונות בהיבט הבריאותי‪.‬‬ ‫לישראל יתרונות בתחום גידול דגים‪:‬‬ ‫‪1.1‬טמפרטורת ים ממוצעת גבוהה – המעלה את קצב הגדילה‬ ‫בכלובים בים‪.‬‬ ‫‪2.2‬הון אנושי מיומן ומשכיל – לפיתוח ביצועי המדגה הישראלי בסדר‬ ‫גודל מבחינת ייצור לדונם‪.‬‬ ‫‪3.3‬צורכי הציבור הדתי – שאכילת דגים היא חלק מהמסורת שלו‪.‬‬ ‫לדיג ולחקלאות ימית יש גם פוטנציאל להשפעות סביבתיות שליליות‪:‬‬ ‫‪1.1‬דיג יתר‬ ‫‪2.2‬שלל נלווה – המאפיין בעיקר דיג מכמורת – של דגיגים‬ ‫ואורגניזמים ימיים אחרים המושלכים מתים בחזרה לים‬ ‫‪3.3‬פגיעה בערכי טבע עקב גרירת רשתות של ספינות מכמורת על‬ ‫קרקעית הים‬ ‫‪4.4‬זיהומים אפשריים מהפרשות מכלובי דגים‬ ‫הפוטנציאל הרב הקיים במים הכלכליים של ישראל כמקור לאספקת‬ ‫מזון איכותי‪ ,‬אינו ממומש כיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדרשת פעולה רחבה לניצול‬ ‫כלכלי מושכל של המים הכלכליים‪ ,‬שתהיה מתואמת עם משרד‬ ‫החקלאות ופיתוח הכפר ותשמור על הסביבה הימית‪ .‬יש לעשות זאת‬ ‫תוך יצירת מקורות תעסוקה ופיתוח ידע ומערכות הניתנים גם ליצוא‪,‬‬ ‫באמצעות דיג וחקלאות ימית במגוון הצורות האפשריות‪ :‬דיג במים‬ ‫הטריטוריאליים‪ ,‬דיג במים העמוקים (שאינו קיים כלל בישראל‪ ,‬אלא‬ ‫רק אצל דייגים במדינות אחרות) וגידול דגים בכלובים‪ .‬כמו כן‪ ,‬רצוי‬ ‫לבחון את הפוטנציאל הכלכלי של גידול של ָמקרו‪-‬אצות כמזון וכמקור‬ ‫של חומרי טבע בעלי ערך כמו ג'לטין‪ ,‬קרגינן ואולי אף דלק‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫מתבקשת תכנית כוללת לפיתוח מרחב המים הכלכליים כבסיס חשוב‬ ‫לאספקת מזון איכותי לאוכלוסייה הגדלה בישראל‪ ,‬ליצירת מקורות‬ ‫פרנסה בהיקף משמעותי ולפעילות מחקר‪ ,‬שתשמר את מגמות פיתוח‬ ‫הענף לצריכה מקומית וליצוא של סחורות‪ ,‬ידע וציוד‪ ,‬ואף תחזק אותן‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬תוך שימת דגש על מניעת פגיעה בסביבה הימית כתוצאה‬ ‫ישירה או עקיפה מפעילויות הדיג והחקלאות הימית‪.‬‬ ‫דיג במים הטריטוריאליים‬ ‫הדיג והחקלאות הימית בישראל מנוהלים אדמיניסטרטיבית על‪-‬ידי‬ ‫מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬שהוא בעל סמכות של‬ ‫פקיד דיג ראשי על פי פקודת הדיג משנת ‪ .1937‬פקודת הדיג העוסקת‬ ‫במגוון רב של תחומים מקצועיים‪ ,‬שיטות דיג‪ ,‬רישיונות‪ ,‬אגרות וכד'‪,‬‬ ‫ממוקדת כיום במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל‪ .‬תחום המים‬ ‫הטריטוריאליים של ישראל השתנה מספר פעמים במהלך השנים‪ ,‬מ‪3-‬‬ ‫מיילים ימיים מקו המים בשנת ‪ ,1949‬דרך ‪ 6‬מיילים מהחוף ב‪,1956-‬‬ ‫ועד ל‪ 12-‬מיילים מקו המים ב‪ .1981-‬עם זאת‪ ,‬בנוסח פקודת הדיג עדיין‬ ‫מופיע כאילו תחומם עומד על ‪ 6‬מיילים בלבד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פקודת הדיג‬ ‫איננה מתייחסת כלל למים הכלכליים של מדינת ישראל‪ .‬כאן חשוב‬ ‫לציין כי פעילות הדיג בישראל מעולם לא חרגה באופן משמעותי מעבר‬ ‫לטווח של המים הטריטוריאליים‪ ,‬בעיקר מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ִ 1.1‬קרבה לנמלים ולשווקים לצורך אספקת דגים טריים‪.‬‬ ‫‪2.2‬שיקול ביטחוני של הישארות בתחום המים הטריטוריאליים‪.‬‬ ‫‪3.3‬בקיאות בעונתיות ובמצאי של דגים וחסרי חוליות מקומיים –‬ ‫תורה העוברת מדור לדור‪.‬‬ ‫במהלך השנים האחרונות‪ ,‬עם התפתחות החקלאות הימית והמדגה‪ ,‬ועם‬ ‫הירידה בכמויות השלל כתוצאה מדיג יתר‪ ,‬הלכה והצטמצמה תרומת‬ ‫הדיג הימי בישראל להיצע של דגים לשוק המקומי‪ .‬יעילות הדיג (בק"ג‬ ‫ליחידת מאמץ) ירדה‪ ,‬והיא עומדת כיום על כמחצית מרמתה בשנות‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪73‬‬ ‫ה‪ .50-‬לכן‪ ,‬יש צורך דחוף לפעול לקביעת ממשק דיג מיטבי לשיקום‬ ‫אוכלוסיות הדגים לחופי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫דיג במים עמוקים‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬התפתחות הדיג במים עמוקים בעולם היא תוצאה ישירה של‬ ‫התדלדלות הדגה במים הטריטוריאליים‪ ,‬שמובילה לחיפוש אחר שדות‬ ‫דיג חדשים‪ .‬הדיג מעבר לעומקים של ‪ 400‬מ' מבוסס על התפתחות‬ ‫טכנולוגית של ספינות המכמורת וטכנולוגיית הדיג (רשתות מיוחדות‪,‬‬ ‫אמצעי איכון וכו')‪ .‬דיווחים של מדינות הים התיכון מציגים מעל ‪5,000‬‬ ‫כלי שיט העוסקים בדיג בלב הים‪ ,‬ובראשן עומדות איטליה וכן מדינות‬ ‫צפון אפריקה וספרד‪ .‬בדיווחים אלה לא נכללו מדינות כמו טורקיה‬ ‫ויוון‪ .‬מגמה זו של דיג במים עמוקים טרם הגיעה לישראל‪.‬‬ ‫כאן חשוב לציין כי שפעת הדגה מצויה לרוב באזור מדף היבשת‬ ‫השופע מזון‪ ,‬בשל קרבתו לאזורים שמתרחשת בהם פוטוסינתזה‬ ‫המאפשרת לשרשרת מזון סבוכה להתקיים‪ .‬בגלל מיעוט המזון‬ ‫באזורים העמוקים של הים (מעל לעומק של ‪ 1,000‬מ') הדגה בהם‬ ‫דלילה‪ .‬הארגון ‪GFCM (General Fisheries Council for the‬‬ ‫‪ )Mediterranean‬של ה‪ FAO-‬הוציא מסמך החלטה האוסר על דיג‬ ‫בספינות מכמורת בעומק העולה על ‪ 1,000‬מ'‪ .‬הסיבות לאיסור הן‬ ‫הרס בית הגידול שגורם הציוד הנגרר על הקרקעית‪ ,‬ובעיקר השלל‬ ‫הנלווה האופייני לשיטת דיג זו‪ .‬השלל הנלווה מורכב מאורגניזמים‬ ‫קטנים שאין להם ערך מסחרי‪ ,‬ובעיקר מדגיגים‪ .‬תפיסה של דגיגים‪,‬‬ ‫שהם הדור הצעיר שמיועד למלא את מקומם של הדגים הגדולים‬ ‫יותר‪ ,‬פוגעת בהתחדשות האוכלוסיות‪.‬‬ ‫נוסף על אמצעי האסדרה שאומצו בתחום הדיג במים עמוקים בים‬ ‫כלובי דגים באיים הקנאריים | צילום‪Javier Roo :‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪74‬‬ ‫התיכון‪ ,‬הוחלט על איסור דיג בשלושה אזורים שיש בהם מערכות‬ ‫אקולוגיות ימיות פגיעות‪ ,‬ושנחשבים למקורות התפוצה של אורגניזמים‬ ‫ימיים בכלל ושל דגים בפרט‪ .‬אחד מהאזורים הללו הוא ההר התת‪-‬ימי‬ ‫ארטוסתנס המצוי בין ישראל לקפריסין‪ .‬הר זה‪ ,‬שקוטר בסיסו כ‪120-‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬מתנשא לגובה של ‪ 2,000‬מ' ושיאו מצוי בעומק של ‪ 690‬מ' מתחת‬ ‫לפני הים‪ .‬נראה כי הוא אזור פורה מאוד השופע מינים מסחריים‪ ,‬שטרם‬ ‫נחקר דיו כדי לכמת את תרומתו לביוטה הימית ובעיקר לדגה‪.‬‬ ‫לדיג במים הכלכליים של ישראל יש פוטנציאל כלכלי שטרם נחקר‬ ‫דיו‪ .‬מיעוט של מחקרים באזור זה מקשה על ההערכה של תרומתו‬ ‫הפוטנציאלית לשלל הדיג‪ .‬עם זאת‪ ,‬מניסיונן של מדינות אחרות בים‬ ‫התיכון‪ ,‬ניתן ללמוד כי דיג באזור זה מחייב התאמה של ציוד מיוחד‬ ‫ופיקוח הדוק על הדיג כדי למנוע את התדלדלות הדגה‪ .‬מאחר שניסיונה‬ ‫של ישראל בתחום המים הטריטוריאליים מציג מגבלה משמעותית‬ ‫בפיקוח על הדיג‪ ,‬שביטוי לו ניתן לראות בדיג היתר שהתפתח‬ ‫משנות ה‪ 50-‬ועד היום‪ ,‬יש לבחון בזהירות רבה את פתיחת הדיג‬ ‫במים הכלכליים‪ .‬יש לשקול להגביל את האזור לשיטות דיג שמרניות‬ ‫יותר‪ ,‬כמו דיג מערך חכות ורשתות זימים‪ ,‬ולבחון היתכנות של שיטת‬ ‫ה‪ ,mid-water trawl-‬ספינה הגוררת מכמורת בגוף המים בלבד‬ ‫ולא על הקרקעית‪ ,‬כפי שהמליץ הארגון ‪ .GFCM‬כמו כן‪ ,‬מוצע לשקול‬ ‫הצטרפות של מדינת ישראל לארגון ‪ ,GFCM‬כדי להבטיח שמאמץ‬ ‫הדיג בישראל יעמוד בתקינה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫לפיתוח שדות דיג חדשים במים עמוקים יותר עשויה להיות השפעה‬ ‫חיובית על אישוש של אוכלוסיות הדגים במים הטריטוריאליים‬ ‫שמתדלדלות בצורה חמורה‪ ,‬שכן רבים מהדגים מתרבים במים הרדודים‬ ‫בטווח עומקים של פחות מ‪ 30-‬מ'‪.‬‬ ‫יותר של כלובים שניתן להשקיעם בעת סערה‪ .‬זוהי חקלאות עתירת‬ ‫ידע‪ ,‬המחייבת כוח אדם ישראלי בעל ידע ימי נרחב הן על פני הים הן‬ ‫בצלילה‪ .‬בהתבסס על המאפיינים של טכנולוגיה זו מעריכים באגף‬ ‫הדיג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר כי כדי לספק את כל צריכת‬ ‫הדגים בכלובים בים הפתוח של מדינת ישראל בחקלאות ימית עד‬ ‫שנת ‪ 2030‬תידרש הקצאה של כ‪ 100,000-‬דונם‪ ,‬שהם כ‪ 2.5%-‬משטח‬ ‫המים הטריטוריאליים‪.‬‬ ‫טכנולוגיות שונות של כלובי דגים במים עמוקים נמצאות במגמת‬ ‫פיתוח מתמיד בעולם‪ ,‬וצפויות להגיע להיתכנות טכנית ומסחרית‬ ‫בשנים הקרובות‪ .‬גם הטיפול בזיהום שמקורו בגידול דגים בים הוא‬ ‫יעד למחקר ולפיתוח פתרונות של שילוב גידולים במערכות רב‪-‬גידוליות‬ ‫(‪ .)IMTA‬גישות משולבות של גידול אצות וצדפות בסביבה של כלובי‬ ‫דגים נוסו בהצלחה במספר מקומות‪ ,‬ואף הציגו פוטנציאל של רווח‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אימוץ הגישה של גידולים משולבים מצריך המשך מחקר‬ ‫ופיתוח‪ ,‬שיתייחס לצדדים הביולוגיים והכלכליים‪ ,‬להיבטים של השפעות‬ ‫האקלים‪ ,‬להיבט הגאוגרפי של מיקום הכלובים ולצדדים ההנדסיים של‬ ‫מערכות משולבות מסוג זה‪.‬‬ ‫ההון האנושי הישראלי בתחום זה הביא לפריצות דרך שמצאו את דרכן‬ ‫גם לחו"ל‪ :‬טכנולוגיות לגידול דגים במערכות מסוחררות‪ ,‬הנמכרות‬ ‫כבר כיום ברחבי העולם; יצוא שנתי של דגיגים בשווי של ‪ 4‬מיליון ש"ח‬ ‫כשהשוק האירופי בלבד צורך דגיגים בערך של כמיליארד אירו בשנה‪,‬‬ ‫והשבחה של דגים בישראל – מעידים ללא ספק כי ישראל תצליח‬ ‫להשתתף בתחרות על שוק ענק זה; כך גם פיתוחים של אצות חד‪-‬תאיות‬ ‫המותאמות לצורכי חקלאות המים‪ ,‬ועוד‪ .‬פעילות זאת‪ ,‬שהיקפה הכספי‬ ‫מסתכם כבר כיום במאות מיליוני ש"ח (בעיקר ציוד ומערכות)‪ ,‬עשויה‬ ‫לגדול באופן משמעותי על בסיס המוניטין וההצלחה של חקלאות‬ ‫המים הישראלית‪.‬‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫חקלאות ימית נתפסת כיום כמקור עתידי משמעותי של מזון‬ ‫לאוכלוסיית העולם‪ ,‬והיא נמצאת במגמת גידול מתמיד‪ ,‬נוכח‬ ‫הצטמצמות שטחי הגידול היבשתיים ולאור איכויות הגידול והתוצר‪.‬‬ ‫אספקת דגי ים מחקלאות ימית לשווקים בישראל התבססה תחילה‬ ‫על החקלאות הימית במפרץ אילת‪ .‬התפתחות התפוקות שלה הייתה‬ ‫תלויה מתחילתה בהיתרים משני משרדי ממשלה‪ :‬משרד החקלאות‬ ‫ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה‪ .‬בעקבות מאבק ציבורי הופסקה‬ ‫פעילותה ביוני ‪ .2008‬החל בשנת ‪ 2010‬החלה מחדש עלייה בגידול‬ ‫הדגים בחקלאות הימית בישראל‪ ,‬עם כניסתן של חברות מסחריות‬ ‫לגידול בכלובים בתוך נמל אשדוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬החל גידול של דגים בחווה‬ ‫המצויה במרחק של ‪ 11‬ק"מ מהחוף‪ ,‬באמצעות טכנולוגיה מורכבת‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪75‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫גז‪ ,‬נפט ואנרגיה‬ ‫ד"ר עמית מור‪ ,‬שמעון סרוסי‪ ,‬אקו‪-‬אנרג'י‬ ‫מבוא‬ ‫ב‪ 15-‬השנים האחרונות התגלו במים הכלכליים של ישראל בים התיכון‬ ‫כ‪ 35.5-‬טריליון רגל מעוקב (‪ )TCF‬שהם כ‪ 1,000-‬מיליארד מטר מעוקב‬ ‫(‪ )BCM‬גז טבעי‪ ,‬רובם בשתי תגליות גדולות של קבוצת נובל ודלק –‬ ‫תמר ולווייתן‪ .‬התגליות הללו יכולות לספק את צורכי המשק הישראלי‬ ‫בעשרות השנים הבאות וחלק מהן ככל הנראה אף יופנה ליצוא‪ ,‬בצנרת‬ ‫למדינות האזור‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשקלות גם אפשרויות יצוא של גז טבעי נוזלי‬ ‫(גט"ן – ‪.)LNG‬‬ ‫תגליות הגז‪ ,‬התשתיות הימיות שהוקמו ואלה שיוקמו בעתיד להפקת‬ ‫הגז‪ ,‬לטיפול בו ולהולכתו‪ ,‬כמו גם המשך החיפושים אחר גז טבעי וגם‬ ‫נפט‪ ,‬הם שימוש חדש יחסית במים הכלכליים של ישראל‪ ,‬והם נכסים‬ ‫אסטרטגיים וכלכליים שיש בהם תועלת גדולה למשק הישראלי כמקור‬ ‫לצמיחה כלכלית משמעותית לשנים רבות‪ .‬אלא שלצד תועלת זו קיימים‬ ‫גם סיכונים סביבתיים וביטחוניים לנכסים עצמם ולסביבה הימית‬ ‫והיבשתית שנמצאת בקרבתם‪ ,‬שיש לנהל אותם ולטפל בהם‪.‬‬ ‫על פי החלטות ממשלה מיוני ‪( 2013‬דו"ח ועדת צמח)‪ ,‬כמות של כ‪540-‬‬ ‫מיליארד מ"ק (‪ ,)BCM‬שהם כ‪ ,TCF 19-‬תוקצה למשק הישראלי ל‪29-‬‬ ‫שנים (עד שנת ‪ ,)2042‬מתוך רזרבות הגז הטבעי המוכחות שהתגלו‪.‬‬ ‫היתרה‪ ,‬כ‪ BCM (14 TCF) 400-‬גז טבעי על פי הרזרבות הקיימות‬ ‫היום‪ ,‬תיועד ליצוא‪ .‬לאחרונה החליט הממונה על ההגבלים העסקיים‬ ‫כי המאגרים תנין וכריש‪ ,‬המכילים כ‪ ,TCF 3-‬יימכרו על‪-‬ידי קבוצת‬ ‫נובל דלק‪ ,‬וכל הגז המצוי בהם ייועד לשוק המקומי‪ .‬בינואר ‪ 2013‬חנכה‬ ‫חברת נתיבי גז לישראל (נתג"ז) מיזם ליבוא גט"ן באמצעות צינור‬ ‫ימי ומצוף ‪ BOUY‬שחובר למכלית גט"ן מגזזת‪FSRU (Floating‬‬ ‫‪ ,)Storage - Regasification Unit‬שעוגנת בדרך קבע כ‪ 10-‬ק"מ‬ ‫מול חופי חדרה‪.‬‬ ‫השדות‬ ‫שדה תמר‪ :‬שדה גז ימי הפעיל כיום‪ ,‬ממוקם כ‪ 90-‬ק"מ מול חופי צפון‬ ‫ישראל בעומק מים של ‪ 1,650‬מטר‪ .‬הגז הטבעי מופק באמצעות חמש‬ ‫בארות המחוברות לשני צינורות בקוטר של "‪ ,16‬שדרכם מוזרם הגז‬ ‫תרשים ‪ :18‬מפת רישיונות באגן הלוונט (יוסי לנגוצקי‪ ,‬תמר חיפושי נפט בע״מ‪ ,‬יוני ‪)2011‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪76‬‬ ‫לצורך טיפול באסדה ימית הממוקמת בסמוך לאסדת שדה מרי ‪,B‬‬ ‫כ‪ 25-‬ק"מ מול חופי אשדוד‪.‬‬ ‫בתי זיקוק ומפעלי תעשייה) ולחברות החלוקה ברחבי ישראל‪.‬‬ ‫שדות מרי ‪ B‬ונועה‪ :‬שדה מרי ‪ B‬הממוקם כ‪ 22-‬ק"מ מול חוף אשקלון‪,‬‬ ‫ושדה נועה הממוקם כ‪ 40-‬ק"מ מול חוף אשקלון‪ ,‬הפיקו בעבר גז טבעי‬ ‫(מרי ‪ B‬משנת ‪ 2004‬ונועה משנת ‪ ,)2012‬התכלו‪ ,‬והשאיבה מהם‬ ‫הופסקה כמעט לחלוטין‪.‬‬ ‫גזה מרין‪ :‬מאגר הגז המשותף של בריטיש גז והרשות הפלסטינית מול‬ ‫חופי עזה‪ ,‬המוערך בכ‪ ,BCM 32-‬התגלה בשנת ‪ 2000‬ולא פותח בשל‬ ‫סיבות כלכליות וגאופוליטיות‪ .‬נציין כי ביולי ‪ 2005‬חתמה הרשות‬ ‫הפלסטינית הסכם עקרונות למכירת הגז הטבעי לממשלת מצרים דרך‬ ‫אל‪-‬עריש‪ ,‬יצוא שלא אושר על‪-‬ידי ישראל‪ .‬לאחרונה דווח על חידוש‬ ‫המגעים עם בריטיש גז לפיתוח השדה‪.‬‬ ‫שדה מרי ‪ B‬עתיד לשמש מאגר אסטרטגי ותפעולי של גז טבעי שיוזרם‬ ‫אליו משדה תמר‪ .‬הגז משדה מרי ‪ B‬בעבר והגז משדה תמר בהווה‬ ‫ובעתיד‪ ,‬מוזרמים בצינור מאסדת תמר‪ ,‬וממנה בצינור למתקן קליטה‬ ‫יבשתי באשדוד שבו מתבצע הטיפול הסופי בגז לפני הזרמתו בצנרת‬ ‫יבשתית של חברת נתיבי גז (נתג"ז) לצרכנים גדולים (חברת החשמל‪,‬‬ ‫מיזמים ימיים עתידיים‬ ‫הרחבת יכולת ההזרמה של הגז משדה תמר לחופי ישראל‪ ,‬כדי להתגבר‬ ‫על מחסור הנובע מצוואר בקבוק בשל קוטרו של הצינור המחבר את‬ ‫תרשים ‪ :19‬מפה המציגה את תגליות הגז העיקריות של קבוצת נובל אנרג'י ושותפיה בים התיכון מול חופי ישראל וקפריסין‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪77‬‬ ‫תרשים ‪ :20‬אתר גזה מרין ואופציות‬ ‫היצוא של הרשות הפלסטינית‬ ‫אסדת מרי ‪ B‬ואסדת תמר למתקן הקליטה באשדוד‪ .‬לשם כך מותקנים‬ ‫בימים אלה מדחסים שיאפשרו את הגדלת כושר ההזרמה בכ‪.20%-‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬נבחנת הנחת צינור נוסף מאסדת תמר למתקן קליטה‬ ‫באשקלון‪.‬‬ ‫פיתוח שדה לווייתן הוא בעדיפות לאומית גבוהה כדי לגוון את‬ ‫מקורות אספקת הגז למשק הישראלי וכדי להפחית את הסיכון הטכני‬ ‫והביטחוני הכרוך בהתבססות על מקור גז אחד (שדה תמר) ועל צינור‬ ‫אחד המספק כבר כיום כ‪ 50%-‬מייצור החשמל ואת מרבית צורכי‬ ‫התעשייה בישראל‪ .‬האפשרויות הנבחנות כוללות הקמת מתקן ימי‬ ‫)‪ FPSO (Floating Production Storage & Offloading‬לטיפול‬ ‫בגז על אנייה‪ ,‬שתעגון מעל לשדה לווייתן או סמוך לו‪ ,‬ומרב הטיפול‬ ‫בגז הטבעי (כולל הפרדת הנפט מהגז וטיפול במזהמים שונים) יתבצע‬ ‫בה‪ .‬מה‪ FPSO-‬יוזרם הגז בצנרת למתקני קליטה ימיים בקרבת חופים‬ ‫במרכז הארץ ובצפונה או למתקנים יבשתיים באתרים נבחרים שאושרו‬ ‫לכך‪ ,‬בעמק חפר או סמוך לתחנת הכוח חגית בוואדי מילק‪.‬‬ ‫‪ Fenosa Gas‬הסכם לייצוא ‪ BCM 4.5‬גז בשנה משדה תמר למשך ‪15‬‬ ‫שנה‪ ,‬וביוני ‪ 2014‬נחתם עם חברת ‪ BG‬גז הסכם לייצוא של ‪BCM 7‬‬ ‫גז לשנה משדה לווייתן למשך ‪ 15‬שנה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חתמה שותפות‬ ‫לווייתן (באמצעות נובל אנרג'י) על הסכם כוונות עם חברת החשמל‬ ‫הממשלתית הירדנית ‪ NEPCO‬לייצוא של ‪ BCM 3‬גז לשנה למשך‬ ‫‪ 15‬שנה‪ .‬יודגש כי שלושת ההסכמים הם ראשוניים‪ ,‬ואינם מחייבים‪.‬‬ ‫בכוונת הצדדים לחתום על הסכמים מחייבים ליצוא וליבוא של גז‬ ‫טבעי כבר במהלך המחצית הראשונה של שנת ‪.2015‬‬ ‫ממשלת קפריסין מקדמת הקמת מתקן הנזלה יבשתי בווסיליקוס‬ ‫סמוך ללימסול‪ .‬כמות הגז שהתגלתה בקפריסין על‪-‬ידי נובל ושותפיה‬ ‫בשדה אפרודיטה בבלוק ‪ ,12‬היא כ‪ TCF 5–3-‬בלבד‪ ,‬ואינה מצדיקה‬ ‫יצוא הנפט והגז משדות תמר ולווייתן למדינות סמוכות – אפשרי‬ ‫בצינור לדרום מזרח טורקיה‪ ,‬לקפריסין‪ ,‬לירדן‪ ,‬לרש"פ ולמתקני ההנזלה‬ ‫במצרים‪ ,‬המושבתים בשל מחסור בגז‪ .‬נובל אנרג'י ושותפיה לשדה‬ ‫לווייתן בוחנים גם אפשרות להקמת מתקן הנזלה ימי צף בטכנולוגיה‬ ‫חדשה ‪ .FLNG‬בישראל נבחנת גם הצעה שלפיה הגז משדות תמר‬ ‫ולווייתן יוזרם בצנרת לאסדות טיפול שימוקמו במים הטריטוריאליים‬ ‫של ישראל מול חופי ישראל‪ ,‬וישמשו כ‪ HUB-‬שהגז יועבר אליו בצנרת‬ ‫גם משדות אחרים קיימים וגם מאלה שיתגלו בעתיד‪.‬‬ ‫השותפים בתמר ובלווייתן חתמו לאחרונה על מכתבי כוונות לייצא גז‬ ‫למתקני ההנזלה (גט"ן) במצרים‪ .‬במאי ‪ 2014‬נחתם עם חברת ‪Union‬‬ ‫תרשים ‪ :21‬אופציות לפיתוח שדה לווייתן‪ .‬מקור‪Nobel Energy :‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪78‬‬ ‫חיפושים של גז ונפט‪ ,‬כדי להביא לתגליות נוספות‪ ,‬שיאפשרו בעתיד‬ ‫גיוון ותחרות באספקת הגז הטבעי למשק‪ ,‬שמצויה כיום רובה ככולה‬ ‫בידי קבוצת נובל ודלק‪.‬‬ ‫סיכונים‬ ‫תרשים ‪ :22‬אופציות היצוא לאזור מזרח הים התיכון‬ ‫הקמת מתקן גט"ן עצמאי‪ .‬הממשלה הקפריסאית מעוניינת שגז‬ ‫ישראלי מלווייתן יועבר בצינור להנזלה בקפריסין‪.‬‬ ‫חיפושי נפט וגז‬ ‫פעילות ענפה של חיפושי נפט וגז התבצעה בשנים האחרונות במים‬ ‫העמוקים ובסמוך לחופי ישראל (ראו אתר משרד האנרגיה והתשתיות‬ ‫הלאומיות)‪ ,‬אך לאחרונה שככה כמעט לחלוטין‪ .‬תגליות גז נוספות‪ ,‬אם‬ ‫יימצאו‪ ,‬יגדילו לקראת סוף העשור את היצע הגז לשימושים מקומיים‬ ‫וליצוא‪ .‬המודלים המשמשים להערכת ההיקף הכולל של מאגרי גז טבעי‬ ‫מול חופי ישראל מציינים פוטנציאל של ‪ 1,000‬עד ‪ BCM 1,200‬נוסף על‬ ‫כ‪ BCM 1,000-‬שכבר התגלו (דו"ח ועדת ששינסקי מינואר ‪ ,2011‬נוקב‬ ‫בהערכה שלפיה במימיה הכלכליים של ישראל קיים פוטנציאל גז בהיקף‬ ‫של ‪ .BCM 2,050‬סקר ‪ USGS‬קובע כי הפוטנציאל במימיה הכלכליים של‬ ‫ישראל מסתכם ב‪ BCM 2,050-‬גז טבעי ובכ‪ 330-‬מיליון חביות נפט)‪.‬‬ ‫המים הכלכליים של ישראל מחולקים לחברות ולשותפויות שקיבלו‬ ‫רישיונות לקידוח ימי‪ .‬על השותפות המבקשת רישיון להציג הון עצמי של‬ ‫‪ 55‬מיליון דולר ותכנית עבודה מפורטת כולל ביצוע סקרים גאולוגיים‪.‬‬ ‫הרישיונות ניתנים לשלוש שנים‪ ,‬ובתום תקופת הרישיון הם יוחזרו‬ ‫למדינה אם לא יבוצעו קידוחים‪ .‬בישראל בולט במידה רבה לאורך שנים‬ ‫היעדרן של חברות נפט וגז בין‪-‬לאומיות מובילות‪ ,‬שרבות מהן מתחרות‬ ‫על רישיונות לחיפושי נפט וגז במים הכלכליים של לבנון ושל קפריסין‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי המפעילה היחידה בכל התגליות במים הכלכליים של‬ ‫ישראל היא חברת נובל אנרג'י האמריקאית ולצִ דה שותפיה הישראליים‬ ‫– קבוצת דלק‪ ,‬ישראמקו‪ ,‬דור גז ורציו‪ .‬בכוונת הממשלה לפעול לעידוד‬ ‫הסיכון הביטחוני‬ ‫פעילות חיפושי הנפט והגז‪ ,‬התגליות והתשתיות שהוקמו ויוקמו בעתיד‬ ‫במים הכלכליים של ישראל הפכו בשנים האחרונות לנדבך חיוני‪ ,‬כלכלי‬ ‫ואסטרטגי למדינת ישראל‪ .‬כבר כיום כ‪ 50%-‬מייצור החשמל ומרבית‬ ‫התעשייה בישראל הוסבו לשימוש בגז טבעי שמקורו משדה תמר‪ .‬חיוני‬ ‫שיהיו בידי המדינה מערכות הגנה פסיביות ואקטיביות שיופעלו על‪-‬ידי‬ ‫מערכת הביטחון וצה"ל להגנה על חופי ישראל והמים הכלכליים של ישראל‪.‬‬ ‫הסיכון האקולוגי‬ ‫פעילות חיפושים‪ ,‬הפקה וטיפול בגז טבעי ובעיקר נפט‪ ,‬לכשיתגלה‪,‬‬ ‫טומנים בחובם סכנת דליפות שעלולות לגרום לזיהום הסביבה הימית‬ ‫והחופים ולזיהום האוויר‪ .‬התקנים ואמות המידה למניעת אסונות‬ ‫סביבתיים נקבעים במידה רבה על‪-‬ידי היזמים והמפעילים‪ ,‬המשקיעים‬ ‫הון ואמצעים רבים בביטוח ובמניעה של נזקים סביבתיים‪ .‬אמצעים‬ ‫אלה גדלו והוחמרו לאחר האסונות הגדולים באקסון ואלדז בשנת‬ ‫‪ 1989‬ואסון ‪ BP‬במפרץ מקסיקו בשנת ‪ .2010‬עם זאת‪ ,‬המדינה נדרשת‬ ‫להקים ולתקצב מערך לאומי שיהיה אחראי לפיקוח ולמניעת אסונות‬ ‫ימיים וזיהומים נרחבים בים וביבשה לאורך חופי ישראל‪ ,‬וכן להסדיר‬ ‫את מחויבות היזמים והמפעילים לביטוח נזקים ולהפעלת אמצעי מניעה‬ ‫פסיביים ואקטיביים‪ .‬בעניין זה עסקה הדירקטיבה החדשה של האיחוד‬ ‫האירופי לקידוחי נפט וגז שנכנסה לתוקף ביולי ‪ .2013‬עמותת 'צלול'‬ ‫ערכה השוואה בין הדירקטיבה האירופית לדין הישראלי‪ .‬בעניין הסיכון‬ ‫הביטחוני והאקולוגי עסק בין השאר גם דו"ח מבקר המדינה לשנת‬ ‫‪ 2013‬בנושא הבטחת אספקת גז טבעי‪.‬‬ ‫אנרגיית רוח וגלי ים‬ ‫בעולם הוקמו בשנים האחרונות חוות ימיות של טורבינות רוח לייצור‬ ‫חשמל בימים שקיים בהם משטר רוחות מתאים‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬אין מול‬ ‫חופי ישראל משטר רוחות שמצדיק בתנאים הנוכחיים הקמתן של חוות‬ ‫רוח בים‪ .‬לניצול גלי הים לייצור חשמל יש טכנולוגיות מודגמות בקנה‬ ‫מידה קטן במספר מקומות בעולם‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬נבחנו יוזמות להקמת‬ ‫מתקני הדגמה בחופי ישראל‪ ,‬אך הן לא הבשילו עדיין למתקנים מסחריים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪79‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫היבטים הנדסיים ותפעוליים של מתקני תשתית בים‬ ‫אברי שפלר‪ ,‬אורן שפלר‪ ,‬ביפול אנרגיה‬ ‫הקדמה‬ ‫שרשרת האספקה מתוכננת לכל שדה גז ו‪/‬או נפט בהתאם לגודלו‪,‬‬ ‫למרחקו מהחוף ולתכונותיו הייחודיות של המוצר‪ ,‬כגון‪ :‬סוג הגז ו‪/‬או הנפט‬ ‫(פחמימן)‪ ,‬הרכבו‪ ,‬הלחץ במאגר ושיעור החומרים הנוספים‪ ,‬כגון מים‬ ‫עבית (‪ ,)condensate‬המופקים עם הגז‪ .‬לכל אלה השפעה מהותית על‬ ‫ַות ִ ּ‬ ‫סוגי המתקנים והתשתיות הנדרשים לצורך ההפקה וההולכה של המוצר‬ ‫לצרכנים ולחוף‪ .‬תעשיית החיפוש וההפקה של גז טבעי ונפט ממאגרים‬ ‫תת‪-‬ימיים התפתחה מאוד‪ ,‬וממשיכה לייצר מערכות וטכנולוגיות מגוונות‬ ‫לעבודות המורכבות הנדרשות בכל שלבי שרשרת האספקה‪.‬‬ ‫להלן תובא סקירה של טכנולוגיות ומתקנים הרלוונטיים לתגליות במים‬ ‫הכלכליים של ישראל‪ .‬היבטים עיקריים בתחום המתקנים ההנדסיים‬ ‫הימיים כוללים‪:‬‬ ‫•מרחקי בטיחות של מתקנים מהחוף ובין מתקנים‪.‬‬ ‫•מרחקי נראות מהחוף‪.‬‬ ‫•סוגיות ביטחון ואבטחה למתקנים חיוניים‪.‬‬ ‫•תרחישי נזקים והטיפול בהם‪.‬‬ ‫•תפעול ולוגיסטיקה של מתקנים ותשתיות בים‪.‬‬ ‫•בדיקת קרקע הים והתאמת תשתיות‪.‬‬ ‫•קביעת תוואי לתשתיות צנרת רוחב ומסדרונות‪.‬‬ ‫•קריטריונים לחצייה של תשתיות צנרת וקווי תקשורת קיימים‪.‬‬ ‫•קביעת מיקום לאיים מלאכותיים ופלטפורמות למטרת תעשייה‬ ‫ואחסון‪.‬‬ ‫קידוחים ‪ -‬טכנולוגיות ומתקנים‬ ‫מים רדודים‬ ‫‪ :Jack Up Rig‬אסדה מתגבהת‪ ,‬כלומר אסדה שיש לה שלוש או ארבע‬ ‫רגליים תומכות‪ ,‬היורדות אל קרקעית הים‪ .‬היא יעילה עד לעומק של‬ ‫‪ 120‬מ'‪ .‬הרגליים חודרות לקרקע עד לעומק מסוים‪ ,‬ולאחר מכן האסדה‬ ‫מתרוממת מעל לפני הים עד לגובה שנקבע לצורך העבודה‪ ,‬וכל זאת‬ ‫באמצעות מערכת כוח הידראולית‪.‬‬ ‫מים עמוקים (עד ‪ 3,000‬מ')‬ ‫אסדת קידוח )‪ – (Semi-Submersible‬כלי שיט שגופו שקוע במים‬ ‫למחצה לצורך ייצוב ועמידה בפני כוחות הידרודינמיים‪ .‬לאסדה מכלי‬ ‫ציפה (‪ )pontoons‬שממולאים במי ים‪ ,‬וכך מאפשרים לאסדה לשקוע‬ ‫לעומק של כמחצית מגובהה‪ .‬לאחר מיקום האסדה וייצובה היא יכולה‬ ‫להתחיל בעבודות קידוח ובהתקנות‪ .‬כיום ישנן אסדות וטכנולוגיות‪ ,‬כגון‬ ‫מערכת)‪ , DP (Dynamic Positioning‬המאפשרות לאסדה לעמוד‬ ‫בקביעות וביציבות בנקודת הקידוח ללא מערכת עגינה קונבנציונלית‪,‬‬ ‫תוך ביצוע קידוחים תת‪-‬ימיים והפקה בעומק של עד ‪ 3,000‬מ'‪ .‬יציבות‬ ‫האסדה מתאפשרת הודות לסנכרון בין הניווט הלווייני של המערכת‬ ‫לבין המנועים והמדחפים של האסדה‪.‬‬ ‫אניית קידוח – אניות קידוח מודרניות בעלות מפרט טכני מתקדם‪,‬‬ ‫כמו ה‪ ,Discovery Enterprise-‬מסוגלות לשמור על יציבותן ועל‬ ‫מיקומן ולא לסטות מנקודת הקידוח גם אם מהירות הרוח מגיעה‬ ‫ל‪ 100-‬קשר‪ ,‬וזאת בעזרת מדחפים חזקים שבשליטת מערכת ההצבה‬ ‫הדינמית‪.‬‬ ‫הפקה ‪ -‬טכנולוגיות ומתקנים‬ ‫מים רדודים (עד ‪ 300‬מ')‬ ‫פלטפורמה – הטכנולוגיה הנהוגה היא בניית פלטפורמה המקובעת‬ ‫לקרקעית הים באמצעות כלונסאות‪ .‬הפלטפורמה נבנית במספנות‬ ‫בשני חלקים עיקריים‪ :‬העליון – ‪ ,topside‬נושא את כל המתקנים‬ ‫והציוד הדרושים לטיפול ולהפקה של גז ו‪/‬או נפט‪ ,‬והחלק התומך –‬ ‫מגדל הנקרא ‪ ,jacket‬שהוא מבנה המקובע לקרקעית הים ומשמש‬ ‫לתמיכת החלק העליון‪.‬‬ ‫פלטפורמת ‪ – Gravity Based Structure‬נתמכת בקרקעית‬ ‫באמצעות רגלי בטון עבות שעומדות על משטח בטון רחב‪ ,‬ואינן נדרשות‬ ‫לחדור את הקרקעית באמצעות כלונסאות‪ .‬פלטפורמה כזאת מתאימה‬ ‫להעמדת כל מערכות התשתית של כל המתקנים‪ ,‬למעט מערך האחסון‬ ‫של הגט"ן (גז טבעי נוזל)‪ .‬יתרונה של פלטפורמה זו בא לידי ביטוי בחוזק‬ ‫שלה‪ ,‬בחוסנה‪ ,‬באמינותה וביכולתה לשאת עומסים רבים יותר ליחידת‬ ‫שטח‪ .‬דבר זה מאפשר להעמיד מערכות רבות יותר על קומות‪ ,‬במקום‬ ‫להתפרס בצורה אופקית ולבנות יחידות נוספות‪.‬‬ ‫מים עמוקים ו'על‪-‬עמוקים' (עד ‪ 3,000‬מ')‬ ‫לשם הפקה במים עמוקים ו'על‪-‬עמוקים' (‪ ,)ultradeep‬קיימות שתי‬ ‫שיטות המתייחסות למיקום המתקן המטפל במשאב המופק‪:‬‬ ‫‪( Stand Alone Field‬טיפול צמוד לשדה ההפקה) – כאשר מבחינה‬ ‫הנדסית אין אפשרות להקים פלטפורמה מקובעת אל קרקעית הים‪,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪80‬‬ ‫עוברים למבנים שצפים בקרבת שדה ההפקה ומקובעים לקרקע‬ ‫באמצעות מערכות עגינה‪ .‬סוגי מתקני הפקה בשיטה זאת כוללים‪:‬‬ ‫• •)‪ – TLP (Tension Leg Platform‬המתקנים מחוברים ליסודות‬ ‫קבועים בקרקעית הים בעזרת צינורות מתיחה‪ .‬הצינורות מחוברים‬ ‫לגוף הצף באמצעות מכלי ציפה שמפעילים לחצים גדולים כלפי מעלה‪.‬‬ ‫•‪ – SPAR‬ייחודיותו של ה‪ SPAR-‬היא בכך שגוף המבנה נמצא‬ ‫ברובו מתחת למים ומעוגן בכבלי מתיחה ובעוגנים קבועים‪.‬‬ ‫ה‪ SPAR-‬נפוץ בעיקר באזורים מוכי סופות הוריקן‪ ,‬כמו מפרץ‬ ‫מקסיקו‪ ,‬משום שהגוף התחתון נותן יציבות למבנה ומגן עליו‬ ‫מפני כוחות הידרודינמיים ורוחות חזקות‪.‬‬ ‫• •)‪ – FPSO (Floating Production Storage Offloading‬המתקן‬ ‫הוא גוף צף גדול המעוגן על השדה או בקרבתו במים עמוקים‪,‬‬ ‫ומשמש לטיפול בגז ולאחסון של מוצרי הגז לפי הצורך‪ .‬הגוף נבנה‬ ‫במספנות ונגרר למיקומו הסופי‪ .‬כיום נשקלת האפשרות להצבת‬ ‫מתקן מסוג זה בשדה לווייתן‪.‬‬ ‫‪( Tie-Back‬קישור לאחור למתקן במקום נוח במים רדודים) – מתקן‬ ‫הפקה תת‪-‬ימי הנמצא במרחק רב מהחוף ובעומק רב‪ ,‬שמתחבר‬ ‫באמצעות צנרת למתקן טיפול רחוק השוכן במים רדודים או בחוף‪.‬‬ ‫באמצעות טכנולוגיה זו מתאפשרת הקמת מתקנים ומערכות הפקה‬ ‫במים עמוקים‪ ,‬פעולה שבדרך כלל קשה לבצע במים עמוקים ובמרחק‬ ‫רב מהחוף‪ .‬מתקנים בשיטה זאת כוללים‪:‬‬ ‫•פלטפורמה – הקמת מגדלים במים רדודים בקרבת החוף‪ .‬דוגמה‬ ‫לכך היא המתקן בפרויקט תמר שנמצא במרחק ‪ 150‬ק"מ מהשדה‬ ‫שעומקו ‪ 1,700‬מ'‪.‬‬ ‫•מתקן טיפול יבשתי – במידת האפשר ואם אין הפרעה סביבתית‬ ‫או התנגדויות‪ ,‬חיבור השדה מהמים העמוקים נעשה ישירות לחוף‪.‬‬ ‫מתקנים ומערכות נוספים לפיתוח‬ ‫שדות ולהפקת גז ונפט כוללים‪:‬‬ ‫• •‪ – Subsea Manifold Installation‬סעפת של צנרת גז שהצינורות‬ ‫מהבארות מתחת לים מתכנסים אליה‪.‬‬ ‫• •‪ – (Pipeline End Termination) PLET‬הטכנולוגיה משמשת‬ ‫לחיבור צינור לבאר‪ .‬התכנון מאפשר לרובוטים תת‪-‬ימיים לבצע‬ ‫חיבורים לצינורות‪ ,‬ללא עזרת צוללים‪.‬‬ ‫•‪ – Umbilical Cable‬צינור גמיש המכיל בתוכו צנרת בקרה‪ ,‬קווי‬ ‫חשמל‪ ,‬צנרת הידראולית‪ ,‬סיבים אופטיים‪ ,‬צנרת להולכת חומרי‬ ‫קידוח וכדומה‪ .‬צינור בקרה זה מחבר את הבארות למערכת בקרה‬ ‫מרכזית ולמתקני ההפקה כדי לנהל את הבארות ולאפשר בקרה‬ ‫בשלט רחוק‪.‬‬ ‫• •”‪ – Subsea “Christmas Tree‬מערכת מגופים ומכשור המותקנת‬ ‫על ראש הבאר ומאפשרת לנהל את זרימת הגז שיוצאת מהבאר‬ ‫או שפורצת ממנה‪ ,‬ולשלוט בה‪ .‬מערכת המגופים מנוהלת בשלט‬ ‫תרשים ‪ :23‬מתקנים וטכנולוגיות להפקה במים עמוקים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪81‬‬ ‫רחוק באמצעות כבל הבקרה‪ ,‬שמחובר למערכת מרכזית ומשם‬ ‫למערכת ההפקה‪ .‬צינור ההפקה של הגז מחובר מהבאר ישירות‬ ‫למרכז איסוף הגז (הסעפת שהוזכרה לעיל)‪.‬‬ ‫•‪ – Subsea Booster Pump‬טכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬שבאמצעותה‬ ‫ניתן להציב מדחסים תת‪-‬ימיים בקרבת השדה כדי לאפשר את‬ ‫דחיסת הגז למרחקים גדולים אם ישנה ירידת לחצים במשך הזמן‪.‬‬ ‫שיטות להנחת צנרת‬ ‫הנחה של צנרת גז בים נעשית באמצעות כלי שיט שנע לאורך התוואי‬ ‫ומניח תוך כדי תנועה את הצנרת על קרקעית הים‪ .‬הצנרת מרותכת‬ ‫על גבי כלי השיט‪ ,‬ולאחר בדיקת הריתוך והשלמות הציפויים היא‬ ‫משוקעת בעזרת מוביל מיוחד שנקרא סטינגר‪ .‬קצב ההנחה של קווים‬ ‫ימיים יכול לנוע בין ‪ 1‬ל‪ 7-‬ק"מ ביום‪ .‬קצב ההנחה תלוי בעיקר בתנאים‬ ‫הסביבתיים‪ ,‬בעומק ובשיטת ההנחה‪ ,‬בסוג הצינור ובמהירות מערך‬ ‫הייצור וקו הייצור הנמצא על גבי האנייה המניחה‪ .‬להלן שלושה סוגי‬ ‫טכנולוגיות להנחת צנרת ימית‪:‬‬ ‫•‪ – Reel Ship‬אנייה הנושאת תוף לאחסון צנרת בקוטר של עד‬ ‫"‪ 16‬להנחה במים עמוקים‪ .‬בשיטה זו מלפפים צינור על גבי תוף‬ ‫גלילי גדול‪ ,‬וההנחה מתבצעת על‪-‬ידי האנייה לאורך התוואי תוך‬ ‫כדי שיוט‪ .‬יתרונותיה העיקריים של השיטה הם מהירות הנחה‬ ‫גבוהה ועלות נמוכה יחסית‪ ,‬וזאת בזכות ריתוך הצינור‪ ,‬המתבצע‬ ‫על החוף תוך כדי בקרה‪.‬‬ ‫•‪ – Pipe-laying Vessel‬כלי שיט שקוע למחצה להנחת צינורות במים‬ ‫רדודים יחסית‪ ,‬שמתאים לעומק של עד כ‪ 1,000-‬מ'‪ .‬בשיטה זאת‬ ‫מערך האספקה והאחסנה של הצנרת כולל גוררות וספינות שירות‪,‬‬ ‫שתפקידן לדאוג לאספקה רציפה של הצנרת הנדרשת לצורך ביצוע‬ ‫ההנחה‪ .‬הגוף הצף מתקדם באמצעות מערכת עוגנים קונבנציונלית‬ ‫ונתמך על‪-‬ידי גוררות‪.‬‬ ‫•אנייה להנחת צינורות במים עמוקים – אנייה בעלת כושר שיוט‬ ‫עצמאי ויכולת התמצאות באמצעות ‪ .DP‬היא יכולה לאחסן‬ ‫צינורות במשקל עד ‪ 15,000‬טונות‪ ,‬כמות המספיקה לשבועיים‬ ‫עבודה (תלוי בקצב העבודה ובקוטר הצינורות)‪ .‬ביצוע הנחת‬ ‫הצנרת בשדה "תמר" נעשה באמצעות אנייה מסוג זה מטעם חברת‬ ‫‪ ALLSEAS‬ההולנדית‪.‬‬ ‫•הטמנה והגנה על הצנרת – בקרבת החוף ובעומקים רדודים יש‬ ‫צורך במיגון (מפני עוגנים ותנועת כלי שיט) ובהטמנת הצנרת‬ ‫התת‪-‬ימית‪ .‬ההטמנה מתחת לקרקעית הים דרושה כדי למנוע‬ ‫מכוחות הידרודינמיים להשפיע על הצינור וכדי להעניק לו יציבות‬ ‫וביסוס בקרקע‪ .‬להלן ארבע שיטות הטמנה עיקריות‪:‬‬ ‫•גרירת מתקן תת ימי – המתקן נע על גבי הצינור בלי לגעת בו‪,‬‬ ‫ובעזרת כפות בצורת ‪ V‬חופר תעלה מתחת לצינור‪.‬‬ ‫•סילוני מים – התזת סילוני מים אל מתחת לצינור‪ ,‬שמרחיקים‬ ‫את החול אל מחוץ לתעלה‪ .‬כיסוי הצינור נעשה בדרך כלל באופן‬ ‫טבעי כתוצאה מזרמי ים ומסחף טבעי של החולות‪.‬‬ ‫•חציבה מכנית – באזורים סלעיים דרושות חציבה ויצירת מגרעות‬ ‫שמתאימות למבנה הצינור‪ .‬למניעת ציפה או תזוזה של הצינור‬ ‫רותמים ומעגנים את הצינור לסלע בעזרת מחברים מיוחדים או‬ ‫מזרני בטון‪.‬‬ ‫•כיסוי ללא חפירה – הגנה על הצינור באמצעות הטלת אבנים‬ ‫וכיסוי הצינור‪ .‬הכיסוי מעניק הגנה טובה מפני עוגנים‪ ,‬ומונע את‬ ‫חשיפתו של הצינור לתנודות חול ולכוחות הידרודינמיים‪.‬‬ ‫הנזלת גז טבעי (גז טבעי נוזל – גט"ן)‬ ‫להנזלת הגז הטבעי יתרון בכך שנפח הגז קטן ביחס של ‪ 1:600‬לעומת‬ ‫מצבו הטבעי‪ ,‬וכך מתאפשר שינועו במצב צבירה נוזלי על גבי אניות‬ ‫למרחקים גדולים‪ .‬עם הגעת האנייה לצרכן הגז מועבר הנוזל חזרה‬ ‫למצב גזי (‪ .)regasification‬הנזלת גז נעשית בטמפרטורה של‬ ‫‪ ,)Cº)161‬ואחסונו מתבצע בלחץ אטמוספרי רגיל‪ .‬גט"ן הוא שקוף‪,‬‬‫קריוגני וללא ריח‪ .‬אדים שמשתחררים מגט"ן ייעשו נפיצים רק בסביבה‬ ‫סגורה‪ .‬הגז הנוזלי עשוי לתרום ביצירת מענה לתופעת התנודתיות של‬ ‫צריכת הגז במדינה (‪ )swing‬באמצעות יצירת מקור נוסף לאספקת‬ ‫גז לצריכה מוגברת‪ .‬להלן שני פתרונות המאפשרים אספקה של גז‬ ‫נוזלי בשעת הצורך‪:‬‬ ‫מצוף ימי – מורכב ממערכת טכנולוגית מתקדמת המסוגלת להתחבר‬ ‫למערכת אספקת הגז של האנייה תוך כדי שמירה על אטימות מוחלטת‬ ‫למניעת דליפות גז‪ .‬המצוף מחובר ומעוגן לקרקע באמצעות מערכת‬ ‫עגינה שיש בה עוגנים קבועים החודרים לקרקע באמצעות כלונסאות‬ ‫מסוג ‪ .suction piles‬מצוף ימי הוקם במרחק של כ‪ 10-‬ק"מ מול חופי‬ ‫חדרה ואניית אספקה של גט"ן מתחברת אליו ומספקת את הגז בשעת‬ ‫הצורך למערכת ההולכה הארצית (‪NTS – National Transmission‬‬ ‫‪ .)System‬המצוף הימי מחובר בצינור בקוטר "‪ 20‬במרחק של כ‪ 7-‬ק"מ‬ ‫מצינור ההולכה הימי של נתג"ז‪ .‬כמות הגז שמסוגל לספק המצוף הימי‬ ‫היא כ‪ BCM 2.5-‬בשנה‪.‬‬ ‫‪ – (Floating Liquefied Natural Gas) FLNG‬טכנולוגיה מתקדמת‬ ‫ביותר העושה שימוש בגוף כלי השיט למספר פעולות‪:‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪82‬‬ ‫‪1.1‬טיפול בגז מהבאר‪,‬‬ ‫‪2.2‬הורדת לחץ הגז‪,‬‬ ‫‪3.3‬ניקוי מהמרכיבים האחרים (כגון מים ותעבית) ולאחר מכן‬ ‫העברתו למצב צבירה נוזלי‪ .‬לגוף יכולות אחסון גדולות גם לנוזלים‬ ‫המתקבלים (תעבית) וגם לצבירת הגז הנוזלי כדי לאפשר אספקה‬ ‫סדירה לאניות הגט"ן המגיעות לאיסופו‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫קיימת חשיבות רבה לבנייה של תשתיות ומתקנים בים שיצדיקו את‬ ‫עצמם באופן כלכלית ותועלתית‪ .‬העיקרון החשוב ביותר בבדיקת‬ ‫היתרונות של הקמת פרויקטים במרחב הימי של מדינת ישראל‬ ‫שיכללו בין היתר פארק תעשייתי ימי‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬שדה תעופה‪ ,‬איים‬ ‫מלאכותיים‪ ,‬אחסון תת ימי‪ ,‬טיפול בגז‪/‬נפט ויצוא‪ ,‬תשתיות צנרת‪,‬‬ ‫בסיס מחקר ימי ועוד הוא בבניית המתקנים בקרבת מתקני הנגשת‬ ‫הגז ואספקתו בים‪.‬‬ ‫מיקומם של האשכולות בים מהווה פתרון חלופי למיקום המתקנים‬ ‫הללו ביבשה שעבורן יש התנגדויות סטטוטוריות‪ ,‬ציבוריות ובעיות‬ ‫זיהום סביבתי‪ .‬לפיכך יש חשיבות רבה לבדיקת היתרונות להקמת‬ ‫מבנים תעשייתיים ימיים‪ ,‬כלכליות ויעילותם‪ .‬רצוי כי מיקום‬ ‫האשכולות הסופי יקבע בהתאם לעבודה מעמיקה ויסודית שתכלול‬ ‫את כל הפרמטרים והמידע שיצטברו ותגובש למתכונת תוכנית מתאר‬ ‫ארצית ימית כוללת‪.‬‬ ‫דו”ח ועדת צמח‪ ,‬אשר אומץ ע”י הממשלה‪ ,‬ממליץ על מעורבות‬ ‫ממשלתית בתכנון והקמת תשתית‪ ,‬עידוד פיתוח מאגרים קטנים‬ ‫ובינוניים‪ ,‬מכר גז טבעי ליצוא‪ ,‬וקידום תחרות‪ ,‬ובפרט ממליץ על‪:‬‬ ‫‪1.1‬מעורבות ממשלתית בתכנון ובבנייה של תשתיות יבשתיות וימיות‬ ‫בתחומי המים הטריטוריאליים‬ ‫‪2.2‬הסדרה סטטוטורית של תשתיות יבשתית וימיות בתחומי המים‬ ‫הטריטוריאליים‬ ‫‪3.3‬יתומרץ שיתוף מאגרים בתשתיות הולכה ימית‬ ‫‪4.4‬הממשלה תפעל להבטיח שבכל עת תהיה אפשרות סטטוטורית‬ ‫וטכנית לחיבור תגליות חדשות למשק הישראלי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬בעקבות תגליות הגז הגדולות בים‪ ,‬קיימת הזדמנות היסטורית‬ ‫לפיתוח אשכולות תשתית שיוזנו או יחוברו לתשתיות הגז‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪83‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫ספנות‪ ,‬תחבורה ימית ונמלים‬ ‫פרופ' יהודה חיות‪ ,‬מוסד שמואל נאמן‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫מבוא‬ ‫נמלי ישראל‬ ‫מרחבי המים הטריטוריאליים והמים הכלכליים של ישראל מאופיינים‬ ‫בפעילות ענפה של תחבורה ימית לסוגיה‪ .‬הנמלים וקווי הספנות הם‬ ‫השער והצינורות המחברים את היצוא והיבוא של המדינה לכלכלה‬ ‫העולמית‪ .‬ממושגי הסחר של מדינת ישראל נובע כי המדינה היא למעשה‬ ‫אי לכל עניין ודבר‪ .‬התלות של המדינה במרחב הימי קריטית לקיומה‪.‬‬ ‫כ‪ 98%-‬מהיבוא והיצוא‪ ,‬במונחי משקל‪ ,‬עוברים בתחום המים הכלכליים‪.‬‬ ‫נמלי הים של ישראל הם חוליה מרכזית בשרשרת הלוגיסטית של הסחר‬ ‫הבין‪-‬לאומי של המדינה‪ .‬הנמלים הם נקודת ההשקה בין ההובלה הימית‬ ‫הבין‪-‬לאומית ובין התובלה היבשתית‪ .‬חמישה נמלים פרוסים לאורך‬ ‫חוף הים התיכון‪ :‬נמל חיפה‪ ,‬נמל אשדוד‪ ,‬שני נמלי האנרגיה‪ :‬נמל חדרה‬ ‫ונמל אשקלון‪ ,‬ונמל פרטי ראשון בישראל – נמל המספנות בקישון‪.‬‬ ‫הכניסה של האניות אל נמלי ישראל בים התיכון‪ ,‬היציאה מהם‪ ,‬וההפלגה‬ ‫בין נמלי ישראל ובין עצמם‪ ,‬מתבצעות במסגרת חמישה פרוזדורים‪:‬‬ ‫ארבעה פרוזדורי גישה – לנמל חיפה (כולל לנמל מספנות ישראל)‪,‬‬ ‫לנמל אשדוד‪ ,‬לנמל חדרה ולנמל הנפט באשקלון‪ ,‬ופרוזדור הפלגה בין‬ ‫נמל חיפה ונמלי אשדוד ואשקלון בנתיב המרוחק ‪ 12‬מייל‪ ‬ימי מהחוף‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬פקדו את נמלי חיפה ואשדוד ואת הנמל הפרטי במספנות‬ ‫ישראל סך כולל של ‪ 6,153‬אניות מכולות‪ ,‬אניות צובר יבש (‪,)Dry Bulk‬‬ ‫אניות צובר נוזלי‪ ,‬אניות מטען כללי ואניות נוסעים‪ .‬יש לזכור שכל אנייה‬ ‫שפוקדת את נמלי ישראל עם מטען יבוא‪ ,‬מפליגה מישראל עם מטען‬ ‫יצוא או בלעדיו‪ ,‬כך שבפועל מעל ‪ 12,000‬אניות חוצות את המרחב הימי‬ ‫של ישראל בשנה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בשבוע משייטות בממוצע כ‪230-‬‬ ‫אניות במרחב הימי של ישראל‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬מפליגים במרחב הימי הישראלי כ‪ 500-‬ספינות דיג‪,‬‬ ‫וכ‪ 21,700-‬כלי שיט קטנים למטרות של ספורט ונופש וכן לפעילות‬ ‫ביטחונית של חיל הים‪ .‬עם התפתחות פעילות החיפוש של נפט וגז‬ ‫במרחב הימי נוספה תנועה ימית של ספינות מחקר‪ ,‬אספקה ולוגיסטיקה‬ ‫ימית‪ ,‬המשרתות את מגדלי הקידוח וההפקה שהולכים ומתרבים‪.‬‬ ‫מלבד התנועה של אניות הקשורות לסחר הימי הישראלי‪ ,‬קיימת תנועה‬ ‫ערה של אניות מסחר המפליגות מעבר לתחום המים הטריטוריאליים‬ ‫של ישראל אך בתוך תחום המים הכלכליים‪ ,‬בדרכן בין תעלת סואץ ובין‬ ‫נמלי ביירות בלבנון‪ ,‬נמלי לטקייה וטרטוס בסוריה ונמלי איסקנדרון‬ ‫ומרסין בתורכיה‪.‬‬ ‫במצבה הגאופוליטי של ישראל ימשיך המרחב הימי להיות השער‬ ‫הדומיננטי של הסחר הבין‪-‬לאומי שלה‪ ,‬והשער הימי היה וימשיך להיות‬ ‫קריטי לקיומה ולהתפתחותה הכלכלית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫את נמלי ישראל מפעילות שתי חברות ממשלתיות – "נמל חיפה" ו"נמל‬ ‫אשדוד" – ושתי חברות פרטיות לתפעול נמלים קטנים‪" ,‬נמל אילת"‬ ‫ו"נמל מספנות ישראל"‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועלת בתחום חברה ממשלתית לניהול‬ ‫נכסי הנמלים‪ ,‬לתחזוקתם ולפיתוחם (חנ"י‪ ,‬חברת נמלי ישראל)‪ .‬רשות‬ ‫הספנות והנמלים במשרד התחבורה מרכזת את סמכויות הפיקוח‪.‬‬ ‫הפעילות בנמלים מתחלקת לשלושה מגזרים עיקריים‪:‬‬ ‫‪1.1‬מגזר המכולות; מגזר זה מניב כ‪ 67%-‬מהכנסותיהם של שני‬ ‫הנמלים הגדולים‪ ,‬חיפה ואשדוד‪ ,‬והחברות הפרטיות אינן פעילות‬ ‫בו לעת עתה‬ ‫‪2.2‬מטען כללי‪ ,‬כולל כלי רכב‬ ‫‪3.3‬מטען בתפזורת‬ ‫‪.1‬‬ ‫נמל חיפה‬ ‫נמל חיפה שהוקם על‪-‬ידי המנדט הבריטי ב‪ ,1930-‬ממוקם בחופו‬ ‫הדרומי של מפרץ חיפה‪ ,‬ומוגן בשני שוברי גלים‪.‬‬ ‫רוחב תעלת הכניסה‪ ,‬בין שוברי הגלים הראשי והמשני‪ ,‬הוא ‪ 183‬מ'‪,‬‬ ‫ועומקה ‪ 17.5‬מ'‪ .‬במסוף כרמל‪ ,‬המתקדם ביותר בנמל‪ ,‬יכולות לעגון‬ ‫שוקע מרבי של ‪ 15.5‬מ' בקירוב (כ‪TEU 10,000-‬‬ ‫בבטחה אניות עם ַ‬ ‫שוקע המים ליד הרציף הוא‬ ‫מכולות)‪ ,‬ובמסוף המכולות המזרחי ַ‬ ‫‪ 14.5–12.5‬מ' (חברת נמלי חיפה בע"מ)‪ .‬האגן הימי של הנמל משתרע‬ ‫על פני כ‪ 2-‬מיליון מ"ר‪ ,‬והשטח היבשתי של אזור הנמל הראשי מתפרס‬ ‫על פני ‪ 700‬אלף מ"ר‪.‬‬ ‫לאור הגידול המהיר בממדי אניות המכולות אישרה ממשלת ישראל‬ ‫לתכנן הקמת מסוף חדש במפרץ חיפה מצפון לנחל הקישון‪ .‬המועצה‬ ‫הארצית לתכנון ולבנייה אישרה את התכנון‪ ,‬מכרז להקמת המסוף‬ ‫התפרסם לפני מספר חודשים‪ ,‬וקביעת החברה המבצעת מבין החברות‬ ‫שהגישו את הצעותיהן אמורה להתפרסם בקרוב‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫נמל אשדוד‬ ‫נמל אשדוד הוקם בשנת ‪ .1965‬הנמל מוגן בשני שוברי גלים‪ .‬עומק‬ ‫תעלת הכניסה לנמל בין ‪ 23‬מ' ל‪ 24-‬מ'‪ .‬ברציף ‪ ,23‬החדש ביותר‪ ,‬יכולות‬ ‫שוקע מרבי של ‪ 15.5‬מ' בקירוב (כ‪10,000-‬‬ ‫בבטחה אניות עם ַ‬ ‫לעגון ִ‬ ‫‪ TEU‬מכולות)‪.‬‬ ‫כמו בנמל חיפה‪ ,‬גם בנמל אשדוד אישרה ממשלת ישראל לתכנן הקמת‬ ‫מסוף חדש מצפון לנמל אשדוד‪ .‬המועצה הארצית לתכנון ולבנייה‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪84‬‬ ‫אישרה את התכנון‪ .‬באחרונה נבחרה חברה סינית להקים את המסוף‬ ‫החדש מצפון לנמל אשדוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתנהל מכרז בין החברות שאמורות‬ ‫להקים את המסוף החדש מצפון לנמל הקישון‪.‬‬ ‫מסופים חדשים המתוכננים להיבנות בחיפה ובאשדוד יאפשרו לקלוט‬ ‫אניות מכולות גדולות ולהתאים את נמלי ישראל למגמה הרווחת בעולם‬ ‫בשנים האחרונות – גידול בקיבולת האניות – המוזילה את עלויות‬ ‫ההובלה‪.‬‬ ‫את הפחם בעזרת עגורנים אל מסוע הפועל על גבי גשר ימי‪ .‬העובדה‬ ‫שהמזח איננו מוגן בשובר גלים ופרוץ לסערות‪ ,‬גורמת לכך שכאשר‬ ‫הים סוער לא נכנסות אניות הצובר לפריקה‪ .‬אם האנייה כבר קשורה‬ ‫לרציף כאשר סערה מתקרבת‪ ,‬היא מתנתקת מהרציף ומפליגה ללב ים‪.‬‬ ‫את הנמל מנהלת רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫נמל חדרה‬ ‫נמל חדרה‪ ,‬שנבנה בין השנים ‪ ,1983–1980‬הוא נמל שירות ימי של‬ ‫תחנת הכוח "אורות רבין"‪ .‬הנמל מורכב משני חלקים‪ :‬החלק הראשון‬ ‫הוא מזח בים פתוח‪ ,‬שאניות הצובר היבש נקשרות אליו‪ .‬הן פורקות‬ ‫נמל אשקלון‬ ‫נמל אשקלון הוא אחד משני נמלי האנרגיה (עם נמל חדרה)‪ .‬חברת קו‬ ‫צינור אילת–אשקלון (קצא"א)‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ ,1968‬משמשת גשר‬ ‫יבשתי להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון ובכיוון הפוך‪ .‬צינור‬ ‫נפט של "‪ 42‬באורך ‪ 254‬ק"מ מחבר את נמל הנפט לחוף ים סוף עם‬ ‫נמל הנפט באשקלון‪ .‬נמל הנפט באשקלון הוא נמל בים פתוח שממוקם‬ ‫תרשים ‪ :24‬נמל חיפה – מצב קיים ותכנית פיתוח (מקור‪ :‬חנ"י)‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪85‬‬ ‫תרשים ‪ :25‬נמל אשדוד – מצב קיים ותכנית פיתוח (מקור‪ :‬חנ"י)‬ ‫דרומית לעיר אשקלון‪ .‬גם בנמל אשקלון קיים מזח פחם בים הפתוח‪,‬‬ ‫ובו אותם סיכונים ושיקולים תפעוליים כמו בנמל חדרה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫את הנפולת ממטען אניות הצובר בפריקה ובטעינה‪ ,‬ומקפיד על איסוף‬ ‫הנפולת‪ .‬פעולות אלה מקטינות את זיהום מי הים ותורמות לשמירה‬ ‫על איכות הסביבה‪.‬‬ ‫נמל מספנות ישראל‬ ‫ב‪ 22-‬באוגוסט ‪ 2007‬אישרו שרי התחבורה והאוצר לחברת מספנות ‪.6‬‬ ‫ישראל להתחיל לספק שירותי נמל לאניות‪ ,‬וכך נעשה חלק מהמתחם של‬ ‫מספנות ישראל לנמל הפרטי הראשון במדינה‪ .‬ההיתר שניתן למספנות‬ ‫לפעול כנמל תקף ל‪ 50-‬שנה‪.‬‬ ‫בתחילת העבודה התבסס הנמל על רציף בודד באורך של ‪ 200‬מ' ועל‬ ‫שטח אחסון של ארבעה דונמים‪ ,‬ותשתית הנמל השתפרה בהדרגה‪.‬‬ ‫נקודת מפנה חלה בינואר ‪ :2005‬באותה שנה הוקמה באופן רשמי‬ ‫חברת נמל מספנות ישראל בע"מ כחברה‪-‬בת של מספנות ישראל בע"מ‪,‬‬ ‫ונחתם הסכם עם ההסתדרות שקבע כי הנמל לא יעבור את הרף של‬ ‫‪ 5%‬מפעילות הפריקה בישראל‪.‬‬ ‫הנמל מתבסס בעיקר על יבוא של מטען כללי‪ ,‬ובשנת ‪ 2013‬הגיע היקף‬ ‫פעילות הנמל ל‪ 1.7-‬מיליון טונות‪ .‬מיקומו המוגן של הנמל במתחם‬ ‫הקישון מאפשר פריקה וטעינה בכל מזג אוויר‪ .‬הנמל רכש ציוד המקטין‬ ‫נמלי ישראל ונושא ה‪HUB-‬‬ ‫נמל ‪( HUB‬נמל צומת מרכזי) הוא כינוי המתייחס לנמל גדול שמאופיין‬ ‫בשורה של משתנים שגורמים לחברות ספנות לבחור בו‪ .‬הוא משמש‬ ‫נמל פקידה‪ ,‬שמתפקד ראשית כנמל פריקה וטעינה של מטענים למדינה‬ ‫ולאזור שהוא ממוקם בו‪ ,‬וכן נמל ִש ְטעוּן והפצה של מטענים‪ ,‬שנפרקים‬ ‫בו מאניות גדולות ("אניות אם")‪ ,‬מוטענים שוב על אניות מכולות‬ ‫קטנות יותר ‪"( – feeders‬אניות הזנה")‪ ,‬ומופצים לנמלים קטנים‬ ‫יותר במדינות האזור‪ .‬בנמל ה‪ HUB-‬מתבצעת גם פעילות בכיוון ההפוך‬ ‫– אניות הזנה מגיעות מנמלים קטנים יותר במרחב הימי‪ ,‬ומטענן‬ ‫מועבר לאניות האם שמפליגות בקווי הסחר הבין‪-‬לאומיים הגדולים‪.‬‬ ‫בקריטריונים המרכזיים שמשפיעים על חברות הספנות בבחירת נמל‬ ‫ה‪ HUB-‬נכללים‪ :‬מיקום גאוגרפי אסטרטגי התואם את קווי הסחר‬ ‫של החברה; נמל שיש לו כמות גדולה של מטען מקומי; נתונים פיזיים‪,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪86‬‬ ‫‪Haifa‬‬ ‫שוקע המים‪ ,‬גודל המנופים ושטח תפעולי עורפי‪,‬‬ ‫כמו אורך הרציפים‪ַ ,‬‬ ‫שהם גורמים הכרחיים; יעילות הנמל; נתוני התפוקות; זמן סבב האנייה‬ ‫בנמל; עלות הפקידה בנמל‪.‬‬ ‫לנמלי ישראל יש יתרונות מיקום מבחינת נתיב הסחר הגדול בעולם‬ ‫בין אסיה ובין אירופה‪ ,‬מאחר שמדובר בסטייה קטנה וקצרה יחסית‪,‬‬ ‫ונוסף על כך‪ ,‬הסחר הימי של נמלי ישראל גדול יחסית באגן המזרחי‬ ‫של הים התיכון‪ .‬יתרון נוסף נובע מהמגמה הקיימת לגידול בממדי‬ ‫האניות החדשות‪ ,‬ומהכוונה להקים שני נמלים (רציפים) פרטיים בחיפה‬ ‫ובאשדוד‪ .‬כיום ממדיהן של מעל ‪ 50%‬מהאניות הפועלות בין אסיה‬ ‫ואירופה גדולים מכדי לפקוד את נמלי חיפה ואשדוד‪ .‬בשנים הקרובות‬ ‫תגבר מגמת הגידול בנפח האניות‪ ,‬והשוק הישראלי ייאלץ לפעול דרך‬ ‫נמלי ִש ְטעוּן זרים‪ ,‬ועל כן עלות ההובלה ליצואן וליבואן תגדל‪ .‬שני‬ ‫הנמלים המתוכננים בחיפה ואשדוד יוכלו לקלוט את אניות הענק‬ ‫ולהקטין את עלויות ההובלה לכלכלה הישראלית (אניות עם קיבולת‬ ‫של עד ‪ – TEU 18,000‬מכולות באורך של ‪ 20‬רגל)‪.‬‬ ‫‪.7‬פרוזדורי הפלגה לכניסה של אניות‬ ‫לנמלי ישראל וליציאה מהם‬ ‫הכניסה של אניות אל נמלי ישראל בים התיכון‪ ,‬היציאה מהם וההפלגה‬ ‫בין נמלי ישראל ובין עצמם מתבצעות במסגרת של חמישה פרוזדורים‬ ‫(תרשים ‪:)27‬‬ ‫‪1.1‬פרוזדור גישה לנמל חיפה – פרוזדור זה מתייחס גם לנמל הקישון‬ ‫ולנמל המספנות שבמעגן הקישון‪.‬‬ ‫‪2.2‬פרוזדור גישה לנמל חדרה‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬פרוזדור גישה לנמל אשדוד‪.‬‬ ‫‪4.4‬פרוזדור גישה לנמל הנפט באשקלון‪ :‬פרוזדור זה זהה לפרוזדור‬ ‫הגישה של נמל אשדוד עד לאזור המים הטריטוריאליים של ישראל‪,‬‬ ‫ושם הוא פונה דרומה ולאחר מכן מזרחה לנמל הנפט באשקלון‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬פרוזדור הפלגה בין נמל חיפה לבין נמלי אשדוד ואשקלון‪ :‬פרוזדור‬ ‫המשמש את כל האניות המפליגות בין חיפה לנמלי אשדוד‬ ‫ואשקלון‪ ,‬בנתיב המרוחק כ‪ 12-‬מיילים ימיים (‪ 22.2‬ק"מ) מהחוף‪.‬‬ ‫המעבר בפרוזדורי הגישה נמצא בפיקוח ובבקרה של חיל הים‪ .‬במבואות‬ ‫כל אחד מהנמלים נמצאת האחריות לפיקוח ולבקרה על תנועת האניות‬ ‫בידי תצפית חברת הנמל הספציפי בניהול מחלקת הים‪.‬‬ ‫‪Hadera‬‬ ‫‪Ashdod‬‬ ‫‪Ashqelon‬‬ ‫תרשים ‪Approaching Corridors to the Israeli Sea Ports Source :26‬‬ ‫‪Survey of Israel copyright 2008‬‬ ‫ניתוח תנועת כלי השיט במרחב הימי הישראלי‬ ‫ענף הספנות הישראלי‪ ,‬כמו גם הספנות הבין‪-‬לאומית‪ ,‬מאופיין בעקרון‬ ‫חופש השיט‪ .‬ככלל‪ ,‬עיקרון זה מאפשר לכל אנייה בכל דגל להיכנס לכל‬ ‫נמל‪ ,‬לטעון או לפרוק סחורה‪ .‬התוצאה מעיקרון זה היא שכיום פועלות‬ ‫כ‪ 60-‬חברות זרות בסחר הימי הישראלי שמתחרות בחברות הספנות‬ ‫הישראליות‪ .‬תחרות זו גורמת להתייעלות מתמדת של הענף‪ ,‬ומספר‬ ‫גדול של חברות ספנות הפוקדות את נמלי ישראל תורמות ליצואנים‪,‬‬ ‫הקרבה של נמלי ישראל לתעלת סואץ‪,‬‬ ‫ליבואנים ולכלכלה הישראלית‪ִ .‬‬ ‫שקו הסחר הימי הגדול בעולם – בין המזרח הרחוק ובין אירופה – עובר‬ ‫דרכה‪ ,‬תורמת להיקף הגדול של החברות הפוקדות את נמלי ישראל‪.‬‬ ‫כלי שיט מסחריים – נכון ל‪ 1.1.2014-‬עמד צי האניות בבעלות‬ ‫ישראלית על ‪ 51‬אניות‪ .‬המעמס הכולל (‪ )DWT‬עמד על ‪3,294,456‬‬ ‫טונות והתפוסה ברוטו (‪ )GRT‬על ‪ 2,589,231‬טונות‪ .‬הגיל הממוצע‬ ‫של אניות צי הסוחר עומד על ‪ 10.6‬שנים‪ 39 .‬אניות צי הסוחר נמצאות‬ ‫בפיקוח רשות הספנות והנמלים‪ .‬תשע אניות מניפות דגל ישראל והן‬ ‫כ‪ 9.5%-‬מכלל צי הסוחר הישראלי במונחי תפוסה (‪.)GRT‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬פקדו את נמלי חיפה ואשדוד ואת נמל מספנות ישראל‬ ‫סך כולל של ‪ 6,153‬אניות מכולות‪ ,‬אניות צובר יבש‪ ,‬אניות צובר נוזלי‪,‬‬ ‫אניות מטען כללי ואניות נוסעים‪ .‬אנייה שפוקדת את נמלי ישראל עם‬ ‫מטען יבוא‪ ,‬מפליגה מישראל עם מטעני יצוא או בלעדיהם‪ ,‬כך שבפועל‪,‬‬ ‫מעל ‪ 12,000‬אניות חוצות את המרחב הימי של ישראל בשנה‪ .‬בממוצע‬ ‫משייטות כ‪ 230-‬אניות בשבוע במרחב הימי של ישראל‪ ,‬ללא כלי השיט‬ ‫הקטנים יותר‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪87‬‬ ‫פקידות אוניות ‪ -‬נמל חיפה‬ ‫פקידות אוניות ‪ -‬נמל אשדוד‬ ‫תרשים ‪ :27‬פקידות אניות (מקור‪ :‬רשות הספנות והנמלים‪ ,‬רספ"ן ‪)2013‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪88‬‬ ‫תרשים ‪ :28‬נתיבי שיט בין תעלת סואץ ובין נמלי האגן המזרחי של הים התיכון‬ ‫כלי שיט קטנים – נכון לשנת ‪ 2013‬רשומים בישראל ‪ 21,679‬כלי שיט‬ ‫קטנים המוכרים כבעלי כושר שיט‪ .‬כלי השיט הקטנים מחולקים לשתי‬ ‫קבוצות על פי אורכם‪ :‬כלי שיט באורך עד ‪ 7‬מ' וכלי שיט מעל ‪ 7‬מ'‪.‬‬ ‫ענף כלי השיט התפתח במהירות בשנים האחרונות‪ .‬בד בבד ממשיך‬ ‫לגדול מספרם של בעלי תעודת הסמכה לתעודת משיט‪ .‬בשנת ‪2001‬‬ ‫עמד מספר בעלי תעודת המשיט על ‪ ,41,538‬ובשנת ‪ 2013‬עלה מספרם‬ ‫והגיע ל‪ 76,874-‬משיטים מוכרים‪.‬‬ ‫כדי לשרת את המספר הגדול של כלי השיט הקטנים עומדות שבע‬ ‫מעגנות לאורך חוף הים התיכון‪ ,‬שנמצאות בפיקוח רשות הספנות‬ ‫והנמלים (רספ"ן)‪ :‬עכו‪ ,‬מעגן שביט בקישון‪ ,‬הרצליה‪ ,‬תל‪-‬אביב אתרים‪,‬‬ ‫מעגנת נמל יפו‪ ,‬מעגנת אשדוד ומעגנת אשקלון‪.‬‬ ‫סירות דיג – שלושה נושאים עיקריים נוגעים לפעולות משרד החקלאות‬ ‫ופיתוח הכפר בכל הקשור לענף הדיג בים התיכון‪ :‬הדיג החופי‪ ,‬שמתבסס‬ ‫על צי סירות המונה כ‪ 500-‬סירות; שוניות מלאכותיות; ענף דיג‬ ‫המכמורת‪ ,‬המתבסס על צי של ‪ 28‬ספינות פעילות‪.‬‬ ‫ותתפתח נישת ספנות של פעילות בין בסיסי החוף ובין האתרים הימיים‬ ‫הנמצאים במרחק עשרות ק"מ‪ ,‬בלב אזור המים הכלכליים של ישראל‪.‬‬ ‫פעילות זו תגדיל את הצפיפות הקיימת בחופי ישראל‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬הפעילות ההולכת וגוברת הקשורה לחיפושים ולהפקה של‬ ‫גז תחייב הגדלה של הנגישות בין המתקנים הימיים ובין עצמם‪ ,‬נגישות‬ ‫למתקן הגט"ן (‪ )LNG‬ליד חדרה (שהוכרז כחלק מנמל חדרה)‪ ,‬ופעילות‬ ‫כלי שיט לאבטחת המתקנים השונים‪.‬‬ ‫כלי שיט מסחריים המשייטים בתחום המים הכלכליים – ישנה תנועה‬ ‫ערה של אניות מסחר מעבר לתחום המים הטריטוריאליים של ישראל‬ ‫אך בתוך תחום המים הכלכליים של המדינה‪.‬‬ ‫הקרבה של ישראל לתעלת סואץ גורמת לכך שנתיבי השיט מפתחה‬ ‫ִ‬ ‫הצפוני של התעלה אל נמלי האגן המזרחי של הים התיכון ובכיוון ההפוך‬ ‫עוברים בתחום המים הכלכליים של ישראל‪ .‬כפי שניתן לראות בתרשים‬ ‫‪ ,29‬נתיבי השיט בין הנמל הגדול של פורט סעיד לנמל עמוק המים של‬ ‫ביירות בלבנון‪ ,‬לנמלי לטקייה וטרטוס בסוריה ולנמלי איסקנדרון‬ ‫ומרסין בטורקיה‪ ,‬חוצים את המים הכלכליים של ישראל‪.‬‬ ‫כלי שיט ונמלים המשרתים את מתקני הגז – עם גילויי הגז התעצם‬ ‫הצורך לפתח מרכזים לוגיסטיים כעורף לפעילות הימית‪ ,‬כגון זה שבנמל‬ ‫חיפה בקישון‪ ,‬המקיימים קשר ימי שוטף של ספינות אספקה ותובלה‪.‬‬ ‫יש להניח שככל שיתעצמו תחומי החיפושים‪ ,‬הקידוחים וההפקה‪ ,‬תלך‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪89‬‬ ‫‪ .10‬תשתיות כוח‪ ,‬התפלה ותקשורת‬ ‫ורדה שפיר‪ ,‬סינפסה‬ ‫פרק זה סקר את המידע העיקרי הקיים בשלושה תחומי תשתיות ימיות‪:‬‬ ‫‪1.1‬מתקני התפלת מי ים‬ ‫‪2.2‬תחנות כוח‬ ‫‪3.3‬כבלי תקשורת‬ ‫‪.1‬‬ ‫מתקני התפלה‬ ‫המחסור החמור במשק המים הישראלי הביא לבחירה בהתפלת מי ים‬ ‫כאחד הפתרונות שיספקו את הביקוש בטווח הקצר‪ ,‬הבינוני והארוך‪,‬‬ ‫וכחלק מצעדים נוספים לניהול כולל של משק המים‪ .‬קיימות מספר‬ ‫טכנולוגיות להתפלת מי ים‪ .‬בארץ מתבצעת התפלה בשיטת אוסמוזה‬ ‫הפוכה (‪ ,)SWRO‬הכוללת הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם‬ ‫באמצעות שימוש בממברנות‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪ ,2/‬שאישרה הממשלה בשנת ‪ ,2004‬כוללת שמונה אתרים‬ ‫למתקני התפלת מי ים ברחבי הארץ במטרה לענות על הצרכים החזויים‬ ‫של משק המים לשנת ‪ .2020‬פריסת האתרים התבססה על מדיניות‬ ‫שלפיה יש להקים מספר מצומצם של אתרים גדולים‪ ,‬במידת האפשר‬ ‫באזורים מופָ רים או כאלה המיועדים לשימושי קרקע של תעשייה‪,‬‬ ‫מתקנים הנדסיים וכדומה‪ ,‬במטרה למזער את הפגיעה בשטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫כיום מקודמות שתי תכניות מתאר ארציות חלקיות להוספת אתרים‬ ‫להתפלת מי ים‪ :‬תמ"א ‪ /34‬ב‪ ,2 /2 /‬ו‪-‬תמ"א ‪ /34‬ב‪ .3 /2 /‬מטרתן‬ ‫להוסיף כ‪ 750-‬מלמ"ש של מים מותפלים בחמישה מתקנים ולהגיע‬ ‫להספק כולל של ‪ 1,750‬מלמ"ש עד שנת היעד ‪.2050‬‬ ‫תמ"א ‪ /34‬ב‪ 2 /2 /‬מציעה הוספת ארבעה מתקני התפלה‪ :‬בעמק חפר‪,‬‬ ‫בשורק‪ ,‬באשדוד ובאשקלון וכן אפשרות להוספת מתקן התפלה עתידי‬ ‫בחדרה‪ .‬התכנית נדונה במועצה הארצית בינואר ‪ ,2013‬והועברה להערות‬ ‫הוועדות המחוזיות‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ /34‬ב‪ ,3 /2 /‬המקודמת כתמ"א מפורטת‪ ,‬מציעה הוספת מתקן‬ ‫התפלה בגליל המערבי‪ ,‬וכעת נמצאת לקראת שלב של בדיקת חלופות‬ ‫במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫מתקנים להתפלת מי ים‬ ‫במדינת ישראל פועלים כיום ארבעה מתקנים להתפלת מי ים (נוסף על‬ ‫מתקן ההתפלה באילת)‪ :‬באשקלון‪ ,‬בפלמחים‪ ,‬בחדרה ובשורק‪ .‬מתקנים‬ ‫אלה פועלים בשיטת האוסמוזה ההפוכה‪ ,‬ומספקים מים באיכות מעולה‬ ‫תמונת לוויין‪ :‬תחנת הכוח בחדרה‪ ,‬מתקן ההתפלה (בחלק הדרומי) והמקשר הימי לפריקת אניות פחם‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪90‬‬ ‫למערכת המים הארצית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מתקן התפלה באשדוד נמצא כעת ‪.2‬‬ ‫בשלב בנייה מתקדם‪ .‬מתקן ההתפלה באשדוד צפוי להתחיל לספק‬ ‫‪ 100‬מלמ"ש בשנת ‪.2014‬‬ ‫כל מתקני ההתפלה הללו‪ ,‬למעט מתקן פלמחים‪ ,‬הוקמו ומוקמים‬ ‫בשיטת )‪ BOT (Build, Operate, Transfer‬למשך ‪ 25‬שנה‪ ,‬שבסיומן‬ ‫עובר המתקן לבעלות המדינה‪ .‬מתקן ההתפלה בפלמחים הוקם בשיטת‬ ‫)‪ ,BOO (Build, Operate, Own‬ויישאר בבעלות הזכיין‪.‬‬ ‫השפעות מתקני ההתפלה על הסביבה החופית‬ ‫תחנות כוח‬ ‫לחברת החשמל לישראל (חח"י) חמש תחנות כוח חופיות לאורך חוף‬ ‫הים התיכון‪ :‬חיפה‪ ,‬אורות רבין (חדרה)‪ ,‬רדינג (תל אביב)‪ ,‬אשכול‬ ‫(אשדוד) ורוטנברג (אשקלון)‪ .‬בכולן יחידות הייצור הן קיטוריות‪.‬‬ ‫ברכת השקטה למי‬ ‫לכל התחנות החופיות מתקנים ימיים‪ ,‬הכוללים ֵ‬ ‫הקירור (מי ים)‪ ,‬תעלות כניסה ויציאה של מי הקירור וצנרות קרקעיות‬ ‫ימיות‪ .‬באשקלון‪ ,‬באשדוד‪ ,‬ברדינג ובחדרה כוללות הצנרות קווי כניסה‬ ‫של צנרת גז טבעי‪ .‬במפרץ חיפה מתוכננת כניסת גז טבעי‪.‬‬ ‫מסועי פחם ומזחי כלונסאות לעגינת אניות המספקות פחם נבנו בים‬ ‫הפתוח‪ ,‬מול תחנות הכוח אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון‪.‬‬ ‫השפעות אפשריות בים‪:‬‬ ‫•צריכת כימיקלים והטיפול בהם – תהליך ההתפלה צורך כימיקלים‬ ‫בשלבי התהליך השונים‪ ,‬שמסולקים‪ ,‬מנוטרלים או ממוחזרים עם‬ ‫סיום תפקידם בתהליך‪ .‬חלק מהם מוזרמים לים‪.‬‬ ‫•שינוי באוכלוסיות הימיות כתוצאה משינוי הרכב מי הים באזורי‬ ‫הזרמת הרכז – הרכז המוזרם לים מכיל מלח בכמות כפולה‬ ‫ממליחות מי הים‪ ,‬וכן תשטיפים מתהליך ההתפלה‪ .‬עובדה זו‬ ‫מביאה לחשש לפגיעה באוכלוסיות הימיות באזורי ההזרמה‪ .‬עד‬ ‫היום לא נמצאו עדויות לפגיעה משמעותית בסביבה הימית‪ .‬טווחי‬ ‫ההשפעה על הסביבה הימית של מתקני ההתפלה קטנים יחסית‬ ‫(במונחים של כלל המים הטריטוריאליים והכלכליים)‪ ,‬ומצויים‬ ‫בקרבת החופים‪ ,‬עד למרחק של כ‪ 1.5-‬ק"מ מהחוף‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫השפעות אפשריות ביבשה‪:‬‬ ‫•צריכת האנרגיה – מתקני ההתפלה בארץ יעילים מבחינת השימוש‬ ‫באנרגיה‪ .‬בחלק מהם קיימת או מתוכננת תחנת כוח עצמית‬ ‫הפועלת על גז טבעי‪ ,‬ורוב המתקנים פועלים במשטר תעו"ז‪ :‬ייצור‬ ‫מוגבר בשעות של צריכה ארצית נמוכה וייצור מופחת בשעות של‬ ‫צריכה ארצית גבוהה‪.‬‬ ‫•מיקום המתקנים וצמצום שטחם – מתקני ההתפלה בארץ‬ ‫ממוקמים לרוב סמוך לאזורי תעשייה או לתשתיות קיימות‪ ,‬דבר‬ ‫המצמצם את ההשפעות הסביבתיות בזמן ההקמה והתפעול של‬ ‫המתקן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישראל היא מובילה עולמית בצמצום שטחי מתקני‬ ‫ההתפלה בהתייחס לשטח מתקני ההתפלה כתלות בתפוקתם‪.‬‬ ‫השפעות תחנות הכוח על הסביבה הימית‬ ‫ההשפעה העיקרית של תחנות הכוח החופיות היא הזרמת מי הקירור‬ ‫מברכות ההשקטה‬ ‫מברכות מי הקירור או ֵ‬ ‫של התחנות (מי ים שנשאבו ֵ‬ ‫לקירור הטורבינות) לים‪ ,‬בטמפרטורה שגבוהה מזו של מי הים בכ‪C10°-‬‬ ‫(תלוי בעונת השנה ובמיקום)‪ .‬הזרמה זו‪ ,‬המבוצעת בקו החוף סמוך‬ ‫לתחנות בהספק שעתי של ‪ 1‬מיליון מ"ק לשעה בכל תחנות הכוח‬ ‫החופיות‪ ,‬משנה את תנאי הסביבה הימית בקרבת התחנה‪ ,‬והיא בעלת‬ ‫פוטנציאל השפעה על הסביבה הימית‪ .‬בתחנות הכוח הגדולות (רוטנברג‬ ‫ואורות רבין) טווח ההשפעה של הזרמת מי הקירור הוא עד סביבות‬ ‫‪ 1‬ק"מ מקו החוף‪ :‬עליית הטמפרטורה בפני המים היא לעתים עד‬ ‫כ‪( C1°-‬תלוי בכיוון הרוח ועוצמתה)‪ .‬השפעת זרמי המוצא על עלייה‬ ‫בטמפרטורות המים באה לידי ביטוי רק בסביבה הקרובה של עד ‪250‬‬ ‫מ' מהחוף ועד כ‪ 700-‬מ' מהמוצא (תלוי בכיוון זרמי המוצא)‪ .‬בתחנות‬ ‫הכוח הקטנות טווח ההשפעה קטן בהרבה‪.‬‬ ‫השפעות מסועי הפחם‬ ‫מסועי הפחם באשקלון ובחדרה בנויים מעל פני המים לאורך של ‪2.5‬‬ ‫ק"מ מקו החוף‪ ,‬ובנויים על כלונסאות‪ .‬ההשפעה העיקרית שלהם היא‬ ‫נפולת של פחם לקרקעית הים‪ ,‬בעיקר באזור פריקת הפחם‪ ,‬וזיהום‬ ‫אוויר הנובע מהפריקה‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪91‬‬ ‫תרשים ‪ :29‬כבלי התקשורת התת‪-‬ימיים בין ישראל לאירופה "מתוך‪ :‬נס ג‪" .2012 .‬משרד התקשורת מציג‪ :‬איך לא לעודד את התחרות"‪ .‬כלכליסט‪ 2 ,‬בפברואר‪.‬‬ ‫‪"www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3560821,00.html‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫כבלי תקשורת‬ ‫ישראל נעזרת במספר כבלים תת‪-‬ימיים לתקשורת בין‪-‬לאומית עם‬ ‫מדינות אירופה ואמריקה‪ .‬תעבורת האינטרנט מישראל לאירופה‬ ‫ואמריקה עוברת בצמד הכבלים התת‪-‬ימיים של חברות בזק ו‪C.I.O.S-‬‬ ‫וגם דרך מד‪-‬נאוטילוס וטמרס טלקום‪ .‬רשימת החברות בעלות הרישיון‬ ‫להנחת כבל תת‪-‬ימי התקבלה ממשרד התקשורת‪:‬‬ ‫•מד ‪ ,1‬מד‪-‬נאוטילוס‬ ‫•פרטנר – רישיון תמסורת פנים ארצי‪ ,‬קטע ימי‬ ‫•טמרס טלקום‬ ‫•בזק בינלאומי‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪92‬‬ ‫‪ .11‬איים מלאכותיים‬ ‫ברק כץ‪ ,‬אתוס אדריכלות תכנון וסביבה‬ ‫מבוא‬ ‫בעשרים השנים האחרונות התקיימה פעילות מחקרית ותכנונית מגוונת‬ ‫בסוגיית היתכנות הקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל‪ .‬הפתרון‬ ‫של הקמת איים מלאכותיים עלה על סדר היום התכנוני בישראל בסוף‬ ‫שנות ה‪ 90-‬לאחר שאומץ במספר מדינות בעולם המפותח‪ ,‬בעיקר‬ ‫במזרח אסיה אך גם במדינות נוספות במערב‪.‬‬ ‫העיקרון העומד בבסיס החשיבה להקמה או להעברה של תשתיות‬ ‫לאיים הוא כי התועלת הכוללת של ערכי קרקע תפוסה ובעלת השפעות‬ ‫סביבתיות המתפנים באזורי ביקוש‪ ,‬מאפשרת את מימון ההשקעות‬ ‫הניכרות הנדרשות להקמת איים מלאכותיים ולהקמת התשתיות עליהם‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬למיקום תשתיות על איים מלאכותיים‪ ,‬בעיקר בשיטת הבנייה‬ ‫הקונבנציונלית שחומרי מילוי כרויים משמשים בה‪ ,‬ובמרחקים קרובים‬ ‫יחסית אל החוף‪ ,‬יש השלכות כבדות משקל בתחומים שונים – תכנון‪,‬‬ ‫סביבה וכלכלה‪.‬‬ ‫אבני הדרך העיקריות בנושא חקר‬ ‫האיים המלאכותיים בישראל‬ ‫‪1.1‬מחקרים אקדמיים לבדיקת פוטנציאל הקמת איים מלאכותיים‬ ‫נוכח חופי תל‪-‬אביב וטכנולוגיות חדשניות בפיתוח איים‬ ‫מלאכותיים‪ ,‬על‪-‬ידי פרופ' גדליה שלף ופרופ' מיכאל בורט‬ ‫מהטכניון מהשנים ‪ 1994‬ו‪.1997-‬‬ ‫‪2.2‬מסמך המדיניות לניהול מימי החופין (משרד הפנים‪,)1999 ,‬‬ ‫שהמליץ על שימוש באיים מלאכותיים לצרכים ציבוריים בלבד‪.‬‬ ‫‪3.3‬הטיפול בנושא הקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל התפתח‬ ‫במהירות בסוף שנות ה‪ ,90-‬ובא לידי ביטוי בעיקר בהקמת הוועדה‬ ‫המשותפת להולנד ולישראל לבדיקת היתכנות הקמת איים‬ ‫מלאכותיים מול חופי ישראל (‪The Dutch/Israeli Steering‬‬ ‫‪ )Committee‬ובהגשת הדו"ח המסכם של הצוות המשותף‬ ‫להולנד ולישראל בשנת ‪.2000‬‬ ‫‪4.4‬סקר היתכנות מוקדם לפיתוח במימי חופין – איים בים‬ ‫במטרופולין תל‪-‬אביב‪ ,‬עבודתם של לרמן אדריכלים ומתכנני ערים‬ ‫משנת ‪ ,1998‬כחלק מהוועדה המשותפת להולנד ולישראל‪ .‬בעבודה‬ ‫זו נבחנה גם ההיתכנות להקמת איים מלאכותיים לשימושים‬ ‫שאינם תשתית‪ ,‬כגון מגורים‪.‬‬ ‫‪5.5‬איים מלאכותיים מול חופי ישראל‪ :‬היבטים סביבתיים‪ ,‬תכנוניים‬ ‫ומשפטיים‪ ,‬מסמך של אדם‪ ,‬טבע ודין משנת ‪ .2001‬המסקנה‬ ‫העיקרית בעבודה זו היא כי הקמת איים מלאכותיים תביא לאסון‬ ‫אקולוגי הקשור לנזק סביבתי ונופי חמור‪.‬‬ ‫‪6.6‬בעקבות דו"ח הצוות המשותף להולנד ולישראל התקבלה החלטת‬ ‫ממשלה ביוני ‪ 2001‬לפיה יש להמשיך את הבדיקות הפיזיות וכן‬ ‫להכין מסמך מדיניות להקמת איים מלאכותיים לתשתיות‪.‬‬ ‫‪7.7‬תהליך החשיבה לצורך הכנת מסמך המדיניות החל באפריל שנת‬ ‫‪ 2005‬והגיע לסיומו באוגוסט ‪ 2007‬עם החלטת המועצה הארצית‬ ‫לתכנון ולבנייה לאמץ את המסמך והמדיניות שנכתבו על‪-‬ידי‬ ‫חברת אביב‪-‬אנוש‪ .‬ממצאי העבודה הצביעו על כדאיות גבוהה‬ ‫יותר של הקמת איים 'קטנים' בני מאות דונמים עבור אשכולות של‬ ‫מתקני תשתית‪ :‬תחנות כוח‪ ,‬מסוף גז טבעי נוזלי ומתקני התפלה‪,‬‬ ‫על פני איים 'גדולים' של אלפי דונמים עבור מתקנים כגון שדות‬ ‫תעופה ונמלי ים‪.‬‬ ‫‪8.8‬לאחרונה נערך מיזם לבדיקת היתכנות של הקמת איים מלאכותיים‬ ‫(מבנים ימיים)‪ ,‬עבור משרד המדע והטכנולוגיה והוועדה‬ ‫הבין‪-‬משרדית לבדיקת היתכנות הקמת איים מלאכותיים לצורכי‬ ‫אשכולות תשתית‪( 2013 ,‬הוכן ע"י ביפול אנרגיה בע"מ)‪ .‬עבודה‬ ‫זו הצביעה על כדאיות גבוהה להקמת פארק תעשייה ימי על‬ ‫גבי פלטפורמות והצבת מתקנים נוספים לייצור ולתעשייה בים‪.‬‬ ‫העיקרון החשוב ביותר בבדיקת היתרונות של פארק התעשייה‬ ‫הימי "עדן" הוא בנייתו של הפארק בקרבת מתקני הנגשת הגז‬ ‫ואספקתו בים‪.‬‬ ‫‪9.9‬תמ"א ‪ 37‬ח' – תכנית המתאר הארצית למתקני קבלה וטיפול בגז‬ ‫הטבעי‪ .‬תכנית זו נמצאת בימים אלה בשלבי אישור‪ ,‬וכוללת שני‬ ‫מתחמים ייעודיים בים‪ ,‬במרחקים שבין ‪ 7.5‬ל‪ 10-‬ק"מ מהחוף‪,‬‬ ‫שניתן יהיה להקים בהם פלטפורמות המעוגנות לקרקעית‪ ,‬למטרות‬ ‫קליטה וטיפול בגז הגולמי שיגיע מבארות הקידוח בעומקים‬ ‫גדולים יותר‪ .‬בכל מתחם קבלה וטיפול יהיו מספר פלטפורמות‬ ‫להפחתת לחץ‪ ,‬לטיפול‪ ,‬לדחיסה‪ ,‬למגורים‪ ,‬לתחזוקה וכן הלאה‪,‬‬ ‫שיהיו מחוברות ביניהן בגשרים‪ ,‬כמקובל בתעשיית הגז בעולם‪.‬‬ ‫צנרת הגז הגולמי תגיע אל המתחמים ממערב‪ ,‬ומהמתחמים יצאו‬ ‫מסדרונות צנרת לכיוון החוף שממזרח‪ ,‬תוך חציית החוף בקידוחים‬ ‫אופקיים (‪ ,)HDD‬כדי להימנע מנזקים אקולוגיים ונופיים לסביבה‬ ‫הימית והחופית‪.‬‬ ‫מסקנות נוספות שעלו ממסמך המדיניות‬ ‫לאיים מלאכותיים לתשתיות (‪:)2007‬‬ ‫‪1.1‬מוצע המשך קידום נושא האיים המלאכותיים לתשתיות לאור‬ ‫ניתוח כלכלי שמצדיק הקמת חלק מהמתקנים בים‪ ,‬ובשל מצוקת‬ ‫קרקעות למתקני תשתית‪ ,‬בעיקר באזור המרכז‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪93‬‬ ‫צילומי לוויין של מקבצי איים מלאכותיים ביפן‪ .‬מקור‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫‪2.2‬במדינת ישראל תנאים מיוחדים בכל הקשור להקמת תשתיות על‬ ‫איים מלאכותיים‪ :‬החוף הישראלי פתוח ונתון להשפעות גלים וסערות‬ ‫יותר מאזורים שהוקמו בהם חלק ניכר מהאיים המלאכותיים‪ ,‬כמו‬ ‫דרום‪-‬מזרח אסיה; קיים באזורנו חוסר בחומרי מילוי בהתייחס‬ ‫לכמויות הנדרשות לצורך הקמת איים מלאכותיים גדולים‪.‬‬ ‫‪3.3‬אשכולות מתקנים – המלצת מסמך המדיניות היא להקים איים‬ ‫עבור אשכולות של מתקני תשתית ולא איים עבור מתקנים‬ ‫בודדים‪ ,‬כדי לנצל יתרונות של אגבור (סינרגיה) ושל חפיפה‬ ‫במרווחי הביטחון הנדרשים‪.‬‬ ‫‪4.4‬מומלץ ליצור מנגנון לעדכון ולבקרה על סוגי מתקנים על איים‬ ‫מלאכותיים‪ ,‬בשל העובדה שייתכנו בעתיד מתקנים נוספים‪ ,‬לאור‬ ‫התפתחויות אפשריות במשק האנרגיה‪ ,‬המים וכדומה‪.‬‬ ‫‪5.5‬מומלץ לבצע בעתיד ניתוח מעמיק של מקורות לחומרי מילוי וכן‬ ‫מעקב אחר שיטות הקמה ועדכון שלהן‪ ,‬בהנחה שתגדל ההיתכנות‬ ‫לשיטות זולות או עדיפות מבחינה סביבתית‪-‬חזותית‪.‬‬ ‫‪6.6‬יש להחליט על מסגרת המשך לקידום הנושא במגוון אמצעים –‬ ‫מנהלת הקמה‪ ,‬תכנית אב או תכנית מתאר‪ ,‬שיתוף פעולה אזורי‬ ‫עם שכנותיה של ישראל וכדומה‪.‬‬ ‫‪7.7‬מיקום האי מול החוף – ראו הרחבה בהמשך‪.‬‬ ‫‪8.8‬מיקום האי לאורך החוף – סוג התשתית ואופייה מכתיבים את‬ ‫המיקום הכללי הנדרש לאורך החוף‪ .‬ככלל‪ ,‬עבור שימושים מושכי‬ ‫קהל המיקום המיטבי יהיה מול חופים עירוניים או מיושבים‪.‬‬ ‫שימושים שאינם מושכי קהל רצוי שימוקמו מול אזורי תשתית על‬ ‫החוף (כדוגמת המתקנים בחדרה‪ ,‬באשדוד‪ ,‬באשקלון)‪ .‬המלצת‬ ‫המסמך היא להימנע מהקמת איים מול חוף טבעי או פתוח‪ ,‬כדי‬ ‫להשאיר את אופי החוף והמבטים הפתוחים באזורים אלה‪.‬‬ ‫‪9.9‬קיימים שימושים שתלויים במיקום המקור או היעד של חומרי‬ ‫גלם‪ ,‬כגון אי המיועד לתחנת כוח מחז"מ (מחזור משולב; הכוונה‬ ‫היא לתחנות כוח הפועלות באמצעות גז טבעי עם טורבינות‪,‬‬ ‫וטורבינה נוספת המופעלת באמצעות החום הנפלט מהטורבינות‬ ‫הראשיות) ולמתקני התפלה‪ ,‬שניתן למקמו בים לאורך תוואי‬ ‫צינור הגז הטבעי ומול אזור ביקושים ביבשה‪ ,‬בפריסה נדרשת‬ ‫ביחס לריכוזי האוכלוסייה על החוף‪ ,‬על ציר צפון–מרכז–דרום‪.‬‬ ‫‪1010‬גשר גישה – אם יוחלט להקים אי מלאכותי עם גשר גישה‪ ,‬הרי‬ ‫שגשר הגישה אל האי גורם להשפעה נופית וסביבתית המצריכה‬ ‫תשומת לב מיוחדת‪ .‬המלצת המסמך היא לבחון חלופות‪ ,‬כגון‬ ‫קשר במנהרה או קשר בעזרת כלי שיט‪ ,‬ולחלופין לשקול טיפול‬ ‫תחזוקה וטיפול נופי בחזות הגשר‪.‬‬ ‫היבטים תכנוניים שנבחנו בישראל‬ ‫מיקום האי המלאכותי מול החוף‬ ‫מסמך המדיניות לאיים מלאכותיים לתשתיות (‪ )2007‬מסכם כי למרות‬ ‫קו עומק ‪ 30‬מ' בקירוב המייצג את תחום הסעת החולות מחוץ לרצועת‬ ‫המשברים‪ ,‬ניתן לפתח איים מלאכותיים כבר החל בעומק מים של ‪15‬‬ ‫ִ‬ ‫מ'‪ ,‬תוך ביצוע פעולות למיגון‪ ,‬לשיקום ולתחזוקת החוף‪ .‬על פי מסמך‬ ‫המדיניות לניהול מימי חופין (משרד הפנים‪ ,‬מנהל התכנון‪ ,‬הוועדה‬ ‫למימי חופין‪ ,)1999 ,‬ניתן לחלק את המדף היבשתי לשלוש רצועות‬ ‫אורך עיקריות‪:‬‬ ‫‪1.1‬הרצועה הקרובה לחוף (מקו החוף עד לעומק מים ‪ 30–25‬מ')‬ ‫ששיפוע הקרקעית בה הוא בין ‪.10–0.50‬‬ ‫‪2.2‬רצועת הביניים (עומק ‪ 80–30‬מ') שגם בה השיפוע קטן מאוד‬ ‫(כ‪.)0.5⁰-‬‬ ‫‪3.3‬רצועת קצה המדף (עומק ‪ 200–80‬מ') שהשיפוע בה גדל מ‪-‬‬ ‫‪ 20–10‬בדרום עד ‪ 50‬בצפון הארץ (ועם ערכים מרביים של ‪180‬‬ ‫בקניון התת‪-‬ימי מול אכזיב)‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪94‬‬ ‫מאחר שקיים קושי טכני וכלכלי להקים מבנים רחבים בקרקע בעלת‬ ‫שיפוע ועומק גדולים‪ ,‬הרי שבשני האזורים הראשונים שלעיל יש‬ ‫פוטנציאל להקמת גופים ימיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתייחס לכך שעיקר הסעת‬ ‫החולות נעשה ברצועה הקרובה לחוף‪ ,‬הרי שרצועת הביניים (עומק‬ ‫‪ 80–30‬מ')‪ ,‬שהשיפוע בה קטן מאוד‪ ,‬היא המתאימה יותר לתכנון‬ ‫מבנים אלה‪.‬‬ ‫נראה כי קיימת אי‪-‬הסכמה בין החוקרים והגופים השונים העוסקים‬ ‫בתחום לגבי מיקום אפשרי של איים מלאכותיים מול חופי ישראל‪.‬‬ ‫אי‪-‬הסכמה זו מתייחסת הן למיקום לאורך החוף‪ ,‬בציר כללי צפון–‬ ‫דרום‪ ,‬הן למיקום בעומק או למרחק מן החוף‪ ,‬בציר כללי מזרח–מערב‪.‬‬ ‫האי‪-‬הסכמות נובעות בעיקר מטעמי יעילות אל מול טווחי השפעת‬ ‫האי ויוקר הקמתו‪.‬‬ ‫בוועדה המשותפת להולנד ולישראל לבדיקת היתכנות הקמת איים‬ ‫מלאכותיים מול חופי ישראל (‪ )2000‬נבחנו איים במספר מרחקים‬ ‫מהחוף‪ ,‬החל ב‪ 1,000-‬מ' ועד ל‪ 2,500-‬מ'‪ .‬הדו"ח אינו פוסל מרחקים‬ ‫כאלה או אחרים‪ ,‬אלא מציין את ההשפעות בתחום חסימת החול לאורך‬ ‫החוף ואת הפעולות הנדרשות לנקיטה בהתאם‪.‬‬ ‫מסמך המדיניות לניהול מימי חופין (משרד הפנים‪ )1999 ,‬מציין כי‬ ‫מיקום איים מלאכותיים מתאים לרצועת הביניים‪ ,‬כלומר לעומקי מים‬ ‫שמעל ל‪ 30-‬מ'‪ ,‬בשל היותה מערבית לרצועת הסעת החול‪.‬‬ ‫מפת רגישות כוללת לאזורים לפיתוח איים‬ ‫מלאכותיים (מתוך מסמך המדיניות לאיים מלאכותיים‬ ‫לתשתיות‪ ,‬משרד הפנים‪)2007 ,‬‬ ‫מפת הרגישות הוצגה במסמך המדיניות כבסיס בלבד לתהליך מפורט‬ ‫יותר לקבלת החלטות ולהמשך בדיקות למיזמים ספציפיים במיקומים‬ ‫מדויקים‪ .‬המפה מבוססת על שקלול מרחבי של אזורים בעלי חשיבות‬ ‫לשמירה על משאבי טבע ועל איכות הסביבה ושל אזורים שקיימות‬ ‫בהם מגבלות שונות‪ .‬הרעיון המרכזי שבבסיס מפת הרגישות הוא‬ ‫ניתוח ראסטרי רציף במרחב הימי לאורך חופי מדינת ישראל‪ .‬הניתוח‬ ‫מבוסס על המרת שכבות המקור לשכבות מידע ראסטרי המייצג את‬ ‫מידת ההשפעה של השכבה הספציפית בנושא הסביבתי (למשל‪ :‬אתר‬ ‫עתיקות‪ ,‬אזור רגיש מבחינה אקולוגית‪ ,‬נתיב שיט וכן הלאה)‪ .‬המרחק‬ ‫מן החוף בא לידי ביטוי על‪-‬ידי הפחתת הרגישות עם העלייה במרחק‪,‬‬ ‫החל בעומק מים של ‪ 10‬מ'‪ .‬תרשים ‪ 30‬מציג את מפת הרגישות הכוללת‬ ‫הארצית‪.‬‬ ‫במפה שלושה אזורי רגישות עיקריים‪:‬‬ ‫‪1.1‬התאמה להקמת איים (צבע כתום) – כל אותם אזורים הנמצאים‬ ‫בקרבה יחסית אל החוף ושאינם כוללים בתוכם ערכים סביבתיים‬ ‫הדמיה של אי מלאכותי עבור אשכול תשתיות של מסוף כימיקלים ותחנת כוח מחזור משולב (מחז"מ)‪ 2,500 ,‬מ' מהחוף‬ ‫עם גשר גישה‪ ,‬מתוך מסמך המדיניות מ‪.2007-‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪95‬‬ ‫תרשים ‪ :30‬מפת הרגישות הכוללת הארצית‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪96‬‬ ‫חשובים לשמירה או הגבלות אחרות‪ ,‬ומתאימים לשיטת הבנייה‬ ‫הקונבנציונלית‪.‬‬ ‫‪2.2‬התאמה בעומק רב (צבע צהוב) – אזורים מרוחקים יותר מהחוף‪,‬‬ ‫שאינם כוללים תחומי רגישות או תחומי הגבלות‪ ,‬ומתאימים גם‬ ‫לפיתוח‪ ,‬בתלות בשיטת בנייה בעומקים אלה‪.‬‬ ‫‪3.3‬היעדר התאמה להקמה (צבע אדום) – אזורים שכלולים בהם‬ ‫ערכים סביבתיים חשובים לשמירה או הגבלות אחרות‪ ,‬שבגינן‬ ‫לא ניתן לפתח איים‪.‬‬ ‫שיטות להקמת איים מלאכותיים‬ ‫חומרי מילוי – מרבית האיים המלאכותיים בעולם הוקמו בשיטת חומרי‬ ‫המילוי‪ ,‬המבוססת על מילוי נפח האי בחומרי כרייה שמקורם בים או‬ ‫ביבשה‪ .‬אם קיימת אפשרות לשימוש בטכנולוגיות חלופיות לזו המתבססת‬ ‫על חומרי מילוי הכרויים מן הטבע‪ ,‬תוך הקטנת כמויות חומרי המילוי‬ ‫הדרושים‪ ,‬ניתן להשיג שני יעדים‪ :‬הקטנת נזקי הכרייה והגריפה בעת‬ ‫הקמת האי (הן באתר ההקמה הן באתרי הכרייה ביבשה ובים) ובמהלך‬ ‫תפעולו‪ ,‬וכן פריצת המגבלה של 'קו ‪ 25‬מ' עומק' ומעבר למרחב בנייה נרחב‬ ‫יותר‪ .‬פריצת מגבלה זו מאפשרת הפחתת השפעות סביבתיות על החופים‬ ‫הסמוכים‪ ,‬דילול של הפיתוח‪ ,‬הקטנת חזית הפיתוח הנשקפת מן החוף‪,‬‬ ‫והרחקת תשתיות שאינן ידידותיות לסביבה לעומק הים‪.‬‬ ‫פיתוח איים מלאכותיים ויצירת משטחים יבשתיים אחרים בים התבססו‬ ‫בעבר על חומרי מילוי הכרויים מן הטבע – חול‪ ,‬חצץ‪ ,‬תפזורת סלעים‬ ‫וסלעים גדולים‪ .‬הכמות הרבה של חומרי המילוי הנדרשים הייתה שיקול‬ ‫כלכלי וסביבתי מרכזי במסגרת שיקולי המיקום והמרחק מהחוף‪.‬‬ ‫דו"ח הסיכום של הוועדה המשותפת להולנד ולישראל לאיים מלאכותיים‬ ‫(‪ ,)2000‬קובע כי קיימת היתכנות לבניית אי בים התיכון מול חופי‬ ‫ישראל‪ ,‬תוך שימוש בשוברי גלים מסוללות אבן וייבוש הים בתחום‬ ‫השוברים‪ .‬הדו"ח התייחס בעיקר למיקומים במטרופולין תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫בעיקר מסיבות כלכליות‪ ,‬ובמספר מרחקים מן החוף‪ ,‬תוך נקיטת פעולות‬ ‫אחזקה שוטפות למניעת נזקים לחופים‪ ,‬למדף היבשת ולגוף המים‪.‬‬ ‫קאיסונים – אלמנטים טרומיים בצורת קופסה מלבנית או עגולה‬ ‫במידות של עד עשרות מטרים לכל צלע‪ ,‬עשויים מבטון מזוין‪ ,‬שניתן‬ ‫לצקת אותם בחוף ולגרור אותם לאתר הבנייה‪ ,‬שם הם משוקעים‪.‬‬ ‫הקאיסונים יכולים לשמש שובר גלים ובסיס לעגינה וכמתקני נמל‬ ‫שונים‪ .‬עיגון הקאיסונים לקרקעית הים או לשוברי הגלים המטובעים‬ ‫נעשה בשיטות שונות‪ ,‬בהתאם למצע הקרקעית ולמשטר הגלים‪.‬‬ ‫כלונסאות – ביסוס האי או המשטח להקמת מתקן התשתית נעשה‬ ‫על יסודות כלונסאות‪ ,‬וכך חוסכים בחומרי מילוי‪.‬‬ ‫עבור אי מלאכותי או מתקן תשתית הקרוב לחוף‪ ,‬חסימת המשקעים‬ ‫(סדימנטים) פחותה מעט בהשוואה לשיטת המילוי המלא‪ ,‬ודומה לאי‬ ‫צף‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גם כאן נגרמת חסימה לתנועת החולות האורכית‪ ,‬וזאת‬ ‫מכיוון שהאזור שמאחורי האי‪ ,‬ששקט יחסית מבחינת גלים‪ ,‬יגרום‬ ‫להשקעת חול באזור המוצל מאחורי האי‪ .‬כך תיחסם עיקר הסעת החול‪,‬‬ ‫המשברים‪ ,‬וככל הנראה תיווצר לשון יבשה‬ ‫המתרחשת בתוך רצועת ִ‬ ‫בין החוף והמשטח הצף‪ .‬בעיה נוספת שעלולה להיווצר היא סחיפה‬ ‫(ארוזיה) בסביבת העמודים‪ ,‬שתצריך פעולות תחזוקה בתפעול‪ .‬שימוש‬ ‫בכלונסאות קיים במיזמים רבים בעולם‪ ,‬כגון אסדות קידוח‪ ,‬הארכת‬ ‫שדות תעופה לים (לה‪-‬גרדיה לדוגמה)‪ ,‬גשרים המשמשים כמקשרים‪,‬‬ ‫חוות אנרגיית רוח בים הצפוני ועוד‪.‬‬ ‫פלטפורמות צפות – נערכו ניסיונות להקמת איים ומתקנים על‬ ‫פלטפורמות צפות‪ ,‬אך לא בקנה מידה של איים גדולים‪ ,‬כגון שדה‬ ‫תעופה בין‪-‬לאומי‪ .‬עבור אי או מתקן הקרוב לחוף‪ ,‬גם לשיטה זו יהיה‬ ‫צורך כנראה בהקמת שובר גלים בים פתוח המאפיין את אזורנו‪ ,‬ולפיכך‬ ‫גם כאן צפויים חסימת גלים והיערמות משקעים ובעקבותיהם היווצרות‬ ‫לשונית חול‪.‬‬ ‫מתקני גז ונפט‬ ‫מתקנים אלה אינם מוגדרים בדרך כלל כאיים מלאכותיים‪ ,‬אך בפועל‬ ‫הם מתקני התשתיות הנפוצים ביותר למערכות הקידוח וההפקה של‬ ‫משאבים בים‪ ,‬הן במים רדודים הן במים עמוקים‪ .‬קיימים מספר סוגי‬ ‫מתקנים להפקה או לטיפול בגז ובנפט המיועדים למים עמוקים‪ ,‬חלק‬ ‫מהם מתקנים קבועים מעל פני הים כגון ‪ TLP, SPAR‬או אסדה עם‬ ‫גופי ציפה (‪ .)semi-submersible‬תרשים ‪ 33‬מציג מספר סוגי‬ ‫מתקנים כאלה‪.‬‬ ‫‪ – Jacket‬פלטפורמה קבועה הנתמכת על‪-‬ידי ביסוס בקרקעית הים‪ .‬זהו‬ ‫סוג מתקני התשתית הימית הנפוץ ביותר בעולם ובעיקר במים רדודים‪.‬‬ ‫‪ – Jack Up Rig‬פלטפורמה הנתמכת באמצעות שלוש רגליים המונחות‬ ‫על קרקעית הים‪ ,‬וניתן להעבירה מאתר לאתר‪.‬‬ ‫‪ – Semi-Submersible‬אסדה צפה בים‪ ,‬שמחציתה שקועה‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪97‬‬ ‫תרשים ‪ :31‬דוגמה להשטת כלונסאות למתקן גז או נפט לקראת הצבתו‬ ‫תרשים ‪ :32‬סוגי מתקנים להפקה או לטיפול בגז ונפט‬ ‫‪ – FPSO‬מבנה ימי צף בצורת אנייה‪ ,‬המשמש להפקה‪ ,‬לאחסון ולפריקה‬ ‫של גז או נפט‪.‬‬ ‫‪ – TLP‬אסדה צפה‪ ,‬גוף האסדה שקוע למחצה‪ ,‬והיא מחוברת לבסיס‬ ‫בקרקעית הים באמצעות כבלים או צינורות מתיחה‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪98‬‬ ‫‪ .12‬חוק ומשפט‬ ‫עו"ד נדיה צימרמן‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫כיום עולה וגוברת המודעות לכך כי הים התיכון הינו נכס חברתי‪ ,‬כלכלי‪,‬‬ ‫תרבותי‪ ,‬אקולוגי ואסטרטגי של מדינת ישראל‪ .‬הים התיכון הינו מקור‬ ‫מרכזי למסחר ולתעסוקה‪ ,‬וכיום הפך גם להיות מקור לאספקת מי‬ ‫שתייה ואנרגיה למדינת ישראל‪ .‬כמו כן הסביבה הימית הינה הריאה‬ ‫הכחולה של ישראל המסייעת לשמירה על האקלים ואיכות המים‪ ,‬שמירה‬ ‫על המגוון הביולוגי ועוד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הפעילות המואצת המתקיימת‬ ‫במרחב הימי של ישראל טרם זכתה להסדרה משפטית כוללת ומשלבת‬ ‫ביחס למגוון השימושים הקיימים ויחסי הגומלין ביניהם‪.‬‬ ‫עד לתחילת שנות האלפיים התנהלה רוב הפעילות הימית במרחב המים‬ ‫הטריטוריאליים של ישראל (‪ 12‬מיילים ימיים‪ ,‬כ‪ 22-‬ק"מ מהחוף)‪ ,‬אך‬ ‫בעקבות גילוי מרבצי גז טבעי הורחבו השימושים גם לתחום האזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי (המים הכלכליים) של ישראל)‪ .‬כיום קיימת אי‪-‬ודאות‬ ‫גדולה ביחס להסדרה המשפטית של הפעילות במרחב הימי של ישראל‪.‬‬ ‫פעילות זו מתאפיינת בכאוס אסדרתי‪ ,‬כאשר רשויות רבות מסדירות‬ ‫היבטים שונים (לעתים מתנגשים) של אותה סביבה ימית ללא סדר‬ ‫עדיפויות ברור‪ .‬אי‪-‬ודאות זו גוברת בכל הנוגע לאזור המים הכלכליים‬ ‫של ישראל וכן ביחס לתיחום הגבולות הימיים בין ישראל לשכנותיה‪.‬‬ ‫משפט בין‪-‬לאומי ואמנת הים‬ ‫בשנת ‪ 1982‬נחתמה באו"ם אמנת משפט הים ‪United Nations‬‬ ‫)‪ ,Convention on the Law of the Sea (UNCLOS‬שנחשבת‬ ‫כיום לחוקה הימית הבין‪-‬לאומית המסדירה את הזכויות והחובות‬ ‫של המדינות באזורים הימיים השונים ("אמנת הים")‪ .‬האמנה קובעת‬ ‫מסגרת לניהול‪ ,‬להגנה ולפיתוח בר‪-‬קיימא של הסביבה הימית‬ ‫ומשאביה‪ ,‬ועד היום ‪ 166‬מדינות בעולם אשררו אותה‪.‬‬ ‫האזורים הימיים הרלוונטיים לניהול המרחב הימי של‬ ‫ישראל בהתאם לאמנת הים‬ ‫קווי הבסיס )‪ – (Baselines‬קו הבסיס הוא הקו שממנו משתרעים‬ ‫המים הטריטוריאליים (הגדרה בהמשך) של מדינת החוף‪ .‬ממנו גם‬ ‫נמדדים שאר האזורים הימיים‪ .‬אמנת הים מגדירה שתי שיטות לקביעתו‬ ‫של קו הבסיס‪ :‬קו בסיס נורמלי (‪ )normal baseline‬וקווי בסיס‬ ‫ישרים (‪ .)straight baselines‬לעומת קו הבסיס הנורמלי‪ ,‬שהוא קו‬ ‫רציף לאורך החוף (קו שפל המים שבחוף)‪ ,‬שיטת קווי הבסיס הישרים‬ ‫מאפשרת לבחור מספר נקודות ציון (שאינן בהכרח על החוף) ולמתוח‬ ‫קווים ישרים ביניהן‪ .‬האמנה מתירה למדינות לבחור בין השיטות (או‬ ‫לשלב ביניהן) בהתאם לתנאים הגאוגרפיים והפיזיים של חופיהן‪.‬‬ ‫המים הפנימיים )‪ – (Internal Waters‬המים הפנימיים משתרעים‬ ‫מקווי הבסיס לכיוון היבשה‪ .‬למדינת החוף ריבונות טריטוריאלית‬ ‫מלאה באזור זה‪ ,‬וכל חוקיה חלים בו‪.‬‬ ‫המים הטריטוריאליים (‪ – )Territorial Sea‬המים הטריטוריאליים‬ ‫הם רצועת ים הסמוכה לחופי המדינה‪ ,‬והמשתרעת עד ‪ 12‬מיילים ימיים‬ ‫מקווי הבסיס‪.‬בשטח זה ניתנת למדינה ריבונות מלאה‪ ,‬לרבות במרחב‬ ‫האווירי שמעל‪ ,‬בעמודת המים‪ ,‬בקרקע ובתת‪-‬הקרקע‪ . .‬עם זאת‪,‬‬ ‫באזור זה ניתנת למדינות זרות הזכות ל"מעבר בתום לב" (‪innocent‬‬ ‫‪ )passage‬של כלי שיט‪ ,‬שאינו בא לפגוע בשלומה או בביטחונה של‬ ‫מדינת החוף‪.‬‬ ‫האזור הסמוך )‪ – (Contiguous Zone‬האזור הסמוך הוא רצועה‬ ‫המשתרעת עד ‪ 24‬מיילים ימיים מקווי הבסיס (‪ 12‬מיילים ימיים נוספים‬ ‫על שטח המים הטריטוריאליים)‪ ,‬ויש להכריז עליו כדי שיוכר‪ .‬אזור זה‬ ‫אינו חלק משטח מדינת החוף‪ ,‬אולם מדינת החוף רשאית להפעיל בו‬ ‫סמכויות אכיפה מוגבלות במטרה למנוע הפרות דין בשטחה בתחומים‬ ‫פיסקליים‪ ,‬הגירה ותברואה וכן סמכויות‬ ‫ָ‬ ‫הבאים‪ :‬דיני מכס‪ ,‬עניינים‬ ‫ביחס לממצאים ארכאולוגיים והיסטוריים שנמצאו בקרקע הים באזור‬ ‫זה‪ .‬יש לציין כי ישנן מדינות המפעילות באזור הסמוך סמכויות גם‬ ‫בתחום הביטחון‪ ,‬אולם עניין זה זכה להתנגדות כסותר את הוראות‬ ‫האמנה‪ .‬האזור הסמוך הוא חלק מהאזור הכלכלי הבלעדי (המוגדר‬ ‫בהמשך)‪ ,‬ולכן גם הסמכויות באזור זה יחולו באזור הסמוך‪.‬‬ ‫האזור הכלכלי הבלעדי (‪)EEZ – Exclusive Economic Zone‬‬ ‫– האזור הכלכלי הבלעדי ("המים הכלכליים") משתרע מעבר למים‬ ‫הטריטוריאליים ועד לטווח ‪ 200‬מיילים ימיים (כ‪ 370-‬ק"מ) מקווי‬ ‫הבסיס‪ .( .‬באזור המים הכלכליים אין למדינה ריבונות מלאה‪ ,‬וניתנות‬ ‫לה זכויות ריבוניות כלכליות בלבד‪ ,‬שעיקרן זכויות לחיפוש‪ ,‬לניצול‪,‬‬ ‫לשימור ולניהול של משאבי החי והמינרלים הנמצאים על קרקעית‬ ‫הים‪ ,‬תחתיה ובמים שמעליה וכן זכויות לנצל גלים‪ ,‬זרמים ורוח להפקת‬ ‫אנרגיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש למדינה סמכויות נלוות לצורך מימוש הזכויות‪ ,‬כמו‬ ‫בניית מתקנים ואיים מלאכותיים‪ ,‬וכן סמכויות שיפוט בשטח המתקנים‬ ‫בתחומי מכס‪ ,‬עניינים פיסקליים‪ ,‬בריאות‪ ,‬בטיחות והגירה‪ ,‬וסמכות‬ ‫לקביעת אזורי ביטחון (‪ )safety zone‬סביב המתקנים ברדיוס של‬ ‫עד ‪ 500‬מ'‪ .‬למדינה גם סמכויות פיקוח ואכיפה לצורך מימוש זכויות‬ ‫במשאבי החי וסמכות לעסוק במחקר מדעי ולהגן על הסביבה הימית‪.‬‬ ‫במקביל לזכויות מוטלות על המדינה חובות‪ ,‬שעיקרן שימור והגנה על‬ ‫הסביבה הימית ומשאבי החי‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪99‬‬ ‫בניגוד למים הטריטוריאליים‪ ,‬שבהם אין למדינות זרות כל זכות מלבד‬ ‫מעבר בתום לב‪ ,‬בשטח המים הכלכליים יש למדינות זרות זכויות‬ ‫מוגדרות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מוקנים למדינות חופש שיט וטיס וזכות להנחת‬ ‫כבלים וצינורות תת‪-‬ימיים באזור המים הכלכליים של מדינת החוף‪.‬‬ ‫המדף היבשתי (‪ – )Continental Shelf‬כמו באזור הכלכלי הבלעדי‬ ‫כך גם במדף היבשתי מוענקות למדינה זכויות ריבוניות כלכליות בלבד‬ ‫לחיפוש ולניצול משאבים טבעיים‪ ,‬אולם רק בקרקע ובתת‪-‬הקרקע‪,‬‬ ‫ובכלל זה משאבים מינרליים ומשאבים אחרים שאינם חיים וגם‬ ‫אורגניזמים חיים הקשורים לקרקעית (‪ .)sedentary species‬למדינה‬ ‫זכות בלעדית להסדיר קידוחים במדף היבשתי‪ .‬למדינות זרות הזכות‬ ‫להניח כבלים וצינורות במדף היבשתי‪.‬‬ ‫בטווח של ‪ 200‬מיילים ימיים מקווי הבסיס קיימת חפיפה בין המדף‬ ‫היבשתי לאזור הכלכלי הבלעדי‪ ,‬ואין כל חשיבות למאפיינים הגאולוגיים‬ ‫של מדף היבשת‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדינה המעוניינת להרחיב את תחום המדף‬ ‫היבשתי לטווח של מעל ‪ 200‬מיילים ימיים (לא רלוונטי לישראל) חייבת‬ ‫להראות המשכיות גאולוגית (כאשר אמנת הים למעשה מגדירה את‬ ‫תחום המדף היבשתי כתחום שולי היבשת הכולל את מדף היבשת‪ ,‬מדרון‬ ‫היבשת ומעלה היבשת‪ ,‬ראו תרשים ‪ .)33‬על אף שמבחינה פרקטית נראה‬ ‫כי קיימת חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי למדף היבשתי בזכויות‬ ‫הנוגעות לקרקע ולתת‪-‬הקרקע‪ ,‬עדיין מדובר בשני משטרים שונים‪.‬‬ ‫ההבדל המהותי הרלוונטי לענייננו הוא כי הזכויות במדף היבשתי (עד‬ ‫לטווח של ‪ 200‬מיילים) אינן מותנות בהכרזה כלשהי והן מוקנות למדינה‬ ‫מעצם קיומה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬המדינה נדרשת להכריז באופן פומבי על‬ ‫האזור הכלכלי הבלעדי שלה‪ .‬כך‪ ,‬קבע בית הדין הבין‪-‬לאומי כי יכול‬ ‫להיות מדף יבשתי ללא אזור כלכלי בלעדי‪ ,‬אך אין אזור כלכלי בלעדי‬ ‫ללא המדף היבשתי‪.‬‬ ‫עקרונות כלליים להגנה ולניהול הסביבה הימית‬ ‫פרק ‪ 12‬באמנת הים (‪ )UNCLOS‬קובע את העקרונות הכלליים לניהול‬ ‫הסביבה הימית‪:‬‬ ‫•עיקרון של פיתוח בר‪-‬קיימא – זכויות ריבוניות לניצול המשאבים‬ ‫בכפוף לחובה להגן על הסביבה הימית ולשמר אותה‪.‬‬ ‫•שיתוף פעולה בין מדינות להגנה על הסביבה הימית ותכנית חירום‬ ‫לטיפול באירועי זיהום‪.‬‬ ‫•אחריות משותפת‪ ,‬אך מובחנת בין מדינות‪ ,‬תוך התחשבות בצורכי‬ ‫הפיתוח הכלכלי במדינות מתפתחות‪.‬‬ ‫•ניטור ותסקירי השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫•החובה למניעה ולצמצום זיהום מכל המקורות ולהגנה על מערכות‬ ‫אקולוגיות רגישות‪.‬‬ ‫•הכרה בעקרון "הזהירות המונעת"‪.‬‬ ‫אמנת הים קובעת חובה לאמץ כללים בין‪-‬לאומיים וחקיקה מקומית‬ ‫תרשים ‪ :33‬אזורים ימיים (‪)Churchill and Lowo, 1999‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪100‬‬ ‫להגנה על הסביבה הימית ולאכיפתם‪ .‬עקרונות האמנה הם ברובד הצהרתי‪,‬‬ ‫כך שהיישום שלהם נעשה באמנות ספציפיות ובחקיקה מקומית‪.‬‬ ‫האמנה האזורית המרכזית המתמקדת בים התיכון היא אמנת‬ ‫ברצלונה בדבר הגנה על הסביבה הימית ואזור החוף של הים התיכון‬ ‫‪Convention for the Protection of the Marine Environment‬‬ ‫)‪.and the Coastal Region of the Mediterranean (1995‬‬ ‫האמנה ושבעת הפרוטוקולים שנחתמו מכוחה עוסקים בניהול בר‬ ‫קיימא של משאבי הים והחוף‪ ,‬במניעת זיהום מכלי שיט ומקורות‬ ‫יבשתיים‪ ,‬במניעת זיהום הנובע מניצול המדף היבשתי‪ ,‬קרקעית הים ותת‬ ‫קרקע שלה‪ ,‬בשימור המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית ובמניעת‬ ‫זיהום כתוצאה מהעברת פסולת מסוכנת‪ .‬האמנה קובעת עקרונות‬ ‫לשיתוף פעולה לשם שמירה על הסביבה הימית ולשם פיתוח מדעי‬ ‫וטכנולוגי‪ .‬הצדדים מחויבים לנקוט בכל האמצעים המתאימים‪ ,‬בנפרד‬ ‫או במשותף‪ ,‬כדי למנוע ולצמצם את זיהום אזור הים התיכון ולהגן על‬ ‫הסביבה הימית על מנת לתרום לפיתוחה בר הקיימא‪ .‬הצדדים לאמנה‬ ‫מחויבים לאמץ חקיקה סביבתית המיישמת את האמנה והפרוטוקולים‬ ‫שלה‪ ,‬לאפשר שקיפות ושיתוף הציבור בעניין יישום האמנה ולנקוט בכל‬ ‫האמצעים הדרושים על מנת ליישם את תכנית הפעולה לים התיכון‬ ‫(‪ .)The Mediterranean Action Plan – MAP‬תכנית הפעולה‬ ‫נועדה לגבש צעדים מעשיים ליישום האמנה ושבעה הפרוטוקולים‬ ‫הנלווים לה‪ .‬ישראל אישררה אמנה זו וחמישה מהפרוטוקולים הנלווים‪.‬‬ ‫המצב המשפטי בישראל‬ ‫ישראל אינה חתומה על אמנת משפט הים‪ .‬ישראל אמנם הצהירה לא‬ ‫פעם כי היא מקבלת על עצמה את הוראותיה המנהגיות של אמנת הים‪,‬‬ ‫אולם עד היום אין כל חקיקה בישראל שמאמצת את הוראותיה של‬ ‫האמנה‪ .‬הצעת חוק האזורים הימיים העוסקת בנושא זה‪ ,‬תלויה ועומדת‬ ‫שנים רבות במשרדי הממשלה‪ .‬כיום האזורים הימיים של ישראל אינם‬ ‫מוגדרים (מלבד הגדרה חלקית וחסרה של המים הטריטוריאליים‪,‬‬ ‫המכונים בישראל "מימי החופין")‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישראל מבססת את סמכותה‬ ‫להחיל דינים מסוימים במים כלכליים בעיקר על פרשנותו של חוק‬ ‫ישן משנת ‪' ,1953‬חוק השטחים התתימיים'‪ ,‬הכולל סעיף אחד בלבד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למעשה‪ ,‬אין כל משנה סדורה בנדון‪ ,‬והמדינה מקבלת מעת לעת‬ ‫החלטות אד‪-‬הוק להחלת דין זה או אחר‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוגשה טיוטת ה‬ ‫חוק האזורים הימיים‪ ,‬התשע"ד‪2014-‬לאישור ועדת השרים לענייני‬ ‫חקיקה‪ .‬הטיוטה מגדירה את האזורים הימיים השונים וכן מסדירה את‬ ‫הדינים החלים בהם‪ ,‬אך היא עדיין לא הגיע לדיון בכנסת‪.‬‬ ‫גם גבולותיה הימיים של ישראל אינם מוגדרים‪ .‬במקרים בהם קיימת‬ ‫חפיפה בין שטחי המים הכלכליים והמדף היבשתי של המדינות השכנות‪,‬‬ ‫קובעת האמנה כי יש לפתור את העניין באמצעות הסכם בין המדינות‬ ‫המבוסס על עקרון ההוגנות והצדק – ובמקרה שהסכם כזה אינו מושג‬ ‫ באמצעות הליכים להסדרת סכסוכים הקבועים באמנה‪ .‬כיוון שישראל‬‫אינה חתומה על האמנה‪ ,‬האופציה הפתוחה בפניה הינה הסדרת הגבולות‬ ‫באמצעות הסכמים בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי‪ .‬כיום נסמכת‬ ‫ישראל על שורה של הסכמים דו‪-‬צדדיים בין‪-‬לאומיים שקפריסין צד‬ ‫להם (קפריסין–ישראל‪ ,‬קפריסין–לבנון‪ ,‬קפריסין–מצרים)‪ .‬מצב זה‬ ‫יוצר חוסר‪-‬ודאות באשר לגבולות הימיים של ישראל‪ ,‬שכן ההסדר‬ ‫שבין ישראל לקפריסין ביחס לנקודת הגבול הצפונית אינו מוכר על‪-‬ידי‬ ‫לבנון‪ ,‬ונתון למחלוקת בין‪-‬לאומית‪ .‬גם קפריסין עצמה נתונה למתקפה‬ ‫דיפלומטית מצד שכנתה מצפון (טורקיה)‪.‬‬ ‫שאלות משפטיות‬ ‫‪1.1‬הגדרת הגבולות הימיים של ישראל נסמכת על הסכמים בין‬ ‫קפריסין לשכנותיה (מצרים‪ ,‬לבנון) ולא על הסכמים בין ישראל‬ ‫לשכנותיה‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת אי‪-‬ודאות משפטית לגבי הגבול הימי‬ ‫הצפוני והגבול הימי הדרומי של ישראל;‬ ‫‪2.2‬נושא תחולת הדינים במים הכלכליים של ישראל לא הוגדר‪.‬‬ ‫בהתאם לחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לישראל‬ ‫יש סמכות להחיל חקיקה בתחומים מסוימים באזור זה (כמו‬ ‫חקיקה סביבתית‪ ,‬דיני מס ודיני נפט)‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין מדובר ברשימה‬ ‫סגורה‪ ,‬ובהתאם לחוות הדעת כל דבר חקיקה צריך להיבחן לגופו‪.‬‬ ‫‪3.3‬מבחינת האסדרה עדיין חסרה מערכת ִמ נהל אפקטיבית‪,‬‬ ‫שקופה ומתואמת לניהול המרחב הימי‪ ,‬שתגדיר סדר עדיפויות‬ ‫וסטנדרטים מוסכמים‪ ,‬תרכז את המידע‪ ,‬ותאחד את העיסוק של‬ ‫משרדי הממשלה השונים בים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪101‬‬ ‫טבלה‪ :‬ניהול הסביבה הימית ‪ -‬מיפוי גופים וחקיקה רלוונטית‬ ‫חקיקה רלוונטית‬ ‫המאסדר‬ ‫חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים‪ ,‬התשמ"ח‪1988-‬‬ ‫ועדה בין‪-‬משרדית למתן היתרי הזרמה לים (נציגי המשרדים‪:‬‬ ‫הגנת הסביבה – יו"ר‪ ,‬ביטחון‪ ,‬בריאות‪ ,‬תמ"ת‪ ,‬חקלאות ופיתוח‬ ‫הכפר‪ ,‬תיירות ותחבורה‪ ,‬וכן נציג הגופים הציבוריים שעניינם‬ ‫שמירת איכות הסביבה)‬ ‫תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים‪ ,‬התש”ן‪1990-‬‬ ‫תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת‬ ‫זיהום הים)‪ ,‬התשע”א‪2011-‬‬ ‫תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (הפחתה של‬ ‫סכום העיצום הכספי)‪ ,‬התשע”א‪2010-‬‬ ‫פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש]‪ ,‬התש"ם‪1980-‬‬ ‫תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה)‪,‬‬ ‫התשמ”ז‪1987-‬‬ ‫תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות‬ ‫הסביבה הימית)‪ ,‬התשמ”ג‪1983-‬‬ ‫השר להגנת הסביבה ממנה את הוועדה‪ .‬בריכוז אגף ים וחופים‬ ‫השר להגנת הסביבה רשאי להסמיך מפקחים למניעת זיהום‬ ‫מי ים;‬ ‫שר התחבורה בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה – סמכות‬ ‫להורות לכלי שיט לנקוט אמצעים למניעת זיהום‬ ‫צו שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (עבירות קנס)‪,‬‬ ‫התשל”ג‪1972-‬‬ ‫השר להגנת הסביבה באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של‬ ‫הכנסת רשאי להתקין תקנות הנוגעות לקרן למניעת זיהום מי‬ ‫ים במסגרת המשרד להגנת הסביבה‬ ‫תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ערובה לתשלום קנס‬ ‫והוצאות ניקוי)‪ ,‬התשנ”ז‪1997-‬‬ ‫השר להגנת הסביבה ושר התחבורה רשאים להתקין תקנות‬ ‫לביצוע אמנות‬ ‫תקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת‬ ‫זיהום הים)‪ ,‬התש”ם‪1979-‬‬ ‫חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)‪ ,‬התשמ"ג‪1983-‬‬ ‫תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)‪ ,‬התשמ”ד‪1984-‬‬ ‫ועדה בין‪-‬משרדית למתן היתרים (נציגי משרדים‪ :‬הגנת הסביבה‬ ‫– יו"ר‪ ,‬ביטחון‪ ,‬בריאות‪ ,‬תמ"ת‪ ,‬תיירות ותחבורה‪ ,‬וכן נציג הגופים‬ ‫הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה‪.‬‬ ‫השר להגנת הסביבה ממנה את הוועדה‪ .‬בריכוז אגף ים וחופים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪102‬‬ ‫חקיקה רלוונטית‬ ‫המאסדר‬ ‫חוק שמירת הסביבה החופית‪ ,‬התשס"ד‪2004-‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה (אגף ים וחופים) ממונה על ביצוע החוק‬ ‫ורשאי להתקין תקנות (באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה‬ ‫של הכנסת)‬ ‫תקנות שמירת הסביבה החופית (הכשרת מפקחים)‪,‬‬ ‫התשס”ט‪2009-‬‬ ‫משרד הפנים (ולחו"ף) ‪ .‬הרכב הוועדה‪ :‬נציג שר הפנים – יו”ר‪ ,‬שני‬ ‫נציגי השר לאיכות הסביבה‪ ,‬נציג שר התחבורה‪ ,‬נציג שר הביטחון‪,‬‬ ‫נציג שר התיירות‪ ,‬נציג שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪,‬‬ ‫נציג שר הבינוי השיכון‪ ,‬נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬נציג‬ ‫רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע‪ ,‬אדריכל‪ ,‬שני נציגי רשויות‬ ‫מקומיות‪ ,‬נציג הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה‪,‬‬ ‫שני נציגים בעלי מומחיות בתחום השמירה על הסביבה החופית‪,‬‬ ‫נציג בעל מומחיות בתחום התחבורה הימית‬ ‫חוק שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד‪1984-‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫תקנות שמירת הנקיון (היטל לשמירת הנקיון)‪,‬‬ ‫התשמ”ז‪1987-‬‬ ‫תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון)‪ ,‬התשמ”ו‪198-‬‬ ‫חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים‪ ,‬התשנ"ז‪1997-‬‬ ‫תקנות איסור נהיגה ברכב בחוף הים (הכשרת מפקחים)‪,‬‬ ‫תשס”ג‪2002-‬‬ ‫חוק הסדרת מקומות רחצה‪ ,‬התשכ"ד‪1964-‬‬ ‫תקנות הסדרת מקומות רחצה (הצבת שלטי איסור על ידי‬ ‫רשויות מקומיות)‪ ,‬תשכ”ה‪1965-‬‬ ‫צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה‬ ‫מוכרזים)‪ ,‬תשכ”ה‪1965-‬‬ ‫צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים‬ ‫בים התיכון‪ ,‬בים כנרת‪ ,‬בנהר הירדן‪ ,‬בים המלח ובים סוף)‪,‬‬ ‫תשס”ד‪2004-‬‬ ‫שר הפנים והשר להגנת הסביבה רשאים למנות מפקחים לצורך‬ ‫חוק זה‪ .‬שר הפנים רשאי למנות מפקחים גם מקרב עובדי רשויות‬ ‫נחלים ומעיינות‪ ,‬רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים‬ ‫שר הפנים רשאי לאסור רחצה בחוף הים במקרה של סכנת חיים‬ ‫ובהתייעצות עם שר הבריאות במקרה של סכנה לבריאות‬ ‫שר הפנים רשאי להכריז על מקום רחצה‪ ,‬ואם המקום סמוך לנמל‬ ‫נדרשת הסכמה של שר התחבורה‬ ‫רשות מקומית שבתחומה מקום הרחצה צריכה לקיים את הוראות‬ ‫שר הפנים וכן רשאית להתקין חוקי עזר להסדרת הרחצה בים‬ ‫(באישור שר הפנים)‬ ‫הממונה על המחוז רשאי להתקין חוקי עזר במקום הנמצא מחוץ‬ ‫לתחומה של רשות מקומית (באישור שר הפנים)‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪103‬‬ ‫חקיקה רלוונטית‬ ‫המאסדר‬ ‫חוק גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי‬ ‫הנצחה‪ ,‬התשנ"ח‪1998-‬‬ ‫המועצה לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ואתרים לאומיים‪,‬‬ ‫שתפקידה לייעץ לשר הפנים ולשר להגנת הסביבה‪ ,‬למוסדות‬ ‫התכנות ולרשויות המקומיות ולרשות הטבע והגנים‪ .‬הרכבה‪7 :‬‬ ‫נציגי ממשלה‪ ,‬נציג רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬נציג רשות העתיקות‪,‬‬ ‫‪ 5‬נציגי רשויות מקומיות‪ 7 ,‬נציגים מקרב מוסדות מדעיים וגופים‬ ‫ציבוריים שיש להם ענין במדעי הטבע‪ ,‬בהגנה על הטבע או בשימור‬ ‫נוף הארץ ושיפורו‪ 4 ,‬נציגי ציבור ובהם נציג אחד של הגופים‬ ‫הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה‪ ,‬יו"ר מליאת הרשות‬ ‫ונציג נוסף מהמליאה‬ ‫תקנות גנים לאומיים ושמורות טבע (איסור פגיעה בערכי‬ ‫טבע מוגנים וההגנה עליהם)‪ ,‬תשכ”ח‪1968-‬‬ ‫תקנות גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור‬ ‫פגיעה בערכי טבע מוגנים)‪ ,‬תשמ”ד‪1983-‬‬ ‫הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (רשות הטבע והגנים)‪.‬‬ ‫לרשות מליאה של ‪ 19‬חברים הממונה על ידי הממשלה בהמלצת‬ ‫השר להגנת הסביבה‪ ,‬הקובעת את מדיניות הרשות‪ .‬הרכבה‪7 :‬‬ ‫נציגי ממשלה (אוצר‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬החינוך התרבות והספורט‪,‬‬ ‫החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬הפנים‪ ,‬התיירות‪ ,‬תשתיות לאומיות)‪7 ,‬‬ ‫נציגים של מוסדות מדעיים‪ 4 ,‬נציגי ציבור (קק"ל‪ ,‬החברה להגנת‬ ‫הטבע ונציג אחד של הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות‬ ‫הסביבה)‪ ,‬נציג מרכז השלטון המקומי‬ ‫פקודת הדיג‪ 1937 ,‬ותקנות הדיג‪1937 ,‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח כהפר (האגף לדיג ולחקלאות מים)‬ ‫חוק להגנת חיית הבר‪ ,‬תשט”ו‪1955-‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫חוק הנפט‪ ,‬התשי"ב‪1952-‬‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬ ‫תקנות הנפט‪ ,‬התשי"ג‪1953-‬‬ ‫תקנות הנפט (עקרונות פעולה לחיפושי נפט והפקתו בים)‪,‬‬ ‫תשס"ו‪2006-‬‬ ‫פקודת המכרות‪1925 ,‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪104‬‬ ‫חקיקה רלוונטית‬ ‫המאסדר‬ ‫חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס”ב‪2002-‬‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬ ‫רשות הגז הטבעי‬ ‫חוק המים‪ ,‬תשי”ט‪1959-‬‬ ‫הרשות הממשלתית למים ולביוב המופקדת על ניהול משק‬ ‫המים והביוב‬ ‫חוק רשות הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪2004-‬‬ ‫משרד התחבורה‬ ‫תקנות הנמלים‪ ,‬התשל"א‪1971-‬‬ ‫רשות הספנות והנמלים‬ ‫תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)‪ ,‬התשל"ו‪1975-‬‬ ‫מנהל הנמל‬ ‫תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט)‪ ,‬התש”ע‪2010-‬‬ ‫משרד התחבורה אוכף את מרבית התקנות‪ ,‬אך הטיפול בנושאים‬ ‫הקשורים לאיכות הסביבה נתון בידי מפקחי המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ .‬חלק מההיתרים ניתנים על ידי מנהל הנמל‬ ‫תקנות הנמלים (מניעת זיהום)‪1935 ,‬‬ ‫תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים)‪ ,‬תשל”ז‪1977-‬‬ ‫תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות)‪ ,‬תשמ”ה‪1985-‬‬ ‫(ועוד תקנות בטיחות רבות)‬ ‫חוק רשות שדות התעופה‪ ,‬התשל”ז‪1977-‬‬ ‫רשות שדות התעופה‬ ‫חוק משק החשמל‪ ,‬התשנ”ו‪1996-‬‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬ ‫הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל‬ ‫חוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ”ה‪1965-‬‬ ‫משרד הפנים –‬ ‫הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות‬ ‫החלטת ממשלה משנת ‪2012‬‬ ‫החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע”מ‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪105‬‬ ‫‪ .13‬ביטחון ואסטרטגיה‬ ‫ירון צור‪ ,‬ד"ר ארז סברדלוב‪ ,‬מטריקס;‬ ‫ד"ר עידן פורת‪ ,‬הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫ייחודה של ישראל כ'מדינת אי' בעלת מאפיינים ביטחוניים ודמוגרפיים‬ ‫מורכבים ונדירים הופך את המים הכלכליים של ישראל לנכס אסטרטגי‬ ‫מהמעלה הראשונה (גוף המים הכלכליים ומדף היבשת נקראים‬ ‫‪ ,Exclusive Economic Zone‬ובעברית – האזור הכלכלי הבלעדי)‪.‬‬ ‫מצב זה נגרם עקב התנאים הבאים‪ :‬בשל המצב הגאופוליטי המורכב‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬ישראל אינה מקיימת קשרי מסחר ימיים ענפים עם‬ ‫שכנותיה (גם אלה מהן שחתמו על הסכמי שלום); ישראל נמצאת במצב‬ ‫מדיני חריג שבו חלק משכנותיה במעגל הראשון‪ ,‬וגם במעגלים רחוקים‬ ‫יותר‪ ,‬נמצאות במצב של עימות צבאי משמעותי עמה‪ ,‬ואף מעודדות‬ ‫פעולות טרור באמצעים מגוונים כדי לאיים על ביטחונה; רוחבה של‬ ‫מדינת ישראל באזורים מסוימים הוא פחות מ‪ 30-‬ק"מ‪ ,‬והיא חסרה‬ ‫עומק ביטחוני אסטרטגי; ישראל היא מדינה צפופה ביותר עם עתודות‬ ‫קרקע מוגבלות‪.‬‬ ‫בשל תנאים אלה משמש הים כפתח יציאה לישראל וכחיבור לשווקי‬ ‫העולם‪ .‬כ‪ 90%-‬מהסחר הישראלי מתבצע דרך נמלי חיפה ואשדוד ודרך‬ ‫נתיבי השיט המסחרי במים הכלכליים‪ .‬הים משמש גם 'עתודת קרקע'‬ ‫משמעותית ביותר עבור ישראל‪ ,‬והאופציה לפיתוח 'שדרה כחולה'‬ ‫למגורים‪ ,‬לתשתיות לאומיות ולתעשייה במרחב הימי נמצאת מזה זמן‬ ‫על שולחן מקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הים נותן עומק אסטרטגי הן בהיבטי הגנה הן בהיבטי "מכה‬ ‫שנייה" במקרה של מתקפה על ישראל‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬שפותחה עוד‬ ‫בראשית שנות ה‪ 2000-‬על‪-‬ידי ד"ר יובל שטייניץ‪ ,‬הפך חיל הים לחיל‬ ‫מוביל בתחום ההרתעה האסטרטגית מול איראן ועיראק‪ ,‬באמצעות‬ ‫הצטיידות בצוללות‪ ,‬במשחתות ובטילי שיוט‪.‬‬ ‫"הגיע הזמן‪ ,‬שאחרי ‪ 53‬שנים של הסתמכות בעיקר על חיל האוויר‪,‬‬ ‫יפתח צה"ל אופציה ימית משמעותית‪ ,‬ושהצבא לא ישים את כל הביצים‬ ‫בסל של חיל האוויר"‪ ,‬הדגיש ח"כ שטייניץ‪ .‬על פי ההצעה יקים חיל הים‬ ‫צי אסטרטגי מיוחד‪ ,‬בעל יכולת התקפית ארוכת טווח‪( "...‬בנדר‪.)2002 ,‬‬ ‫כיום גישה זו היא חלק מובהק מהתפיסה המרכזית של צה"ל‪ ,‬ובהיבט‬ ‫זה‪ ,‬הים הוא נכס אסטרטגי להגנה ולהרתעה עבור מדינת ישראל‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬המים הכלכליים של ישראל היו נכס אסטרטגי בתחומי המסחר‬ ‫והביטחון הלאומי עוד לפני תגליות הגז‪ ,‬אולם מרגע שהן התגלו‪ ,‬עלתה‬ ‫חשיבותו של מרחב ימי זה כנכס אסטרטגי במובנים רבים‪.‬‬ ‫תגליות הגז תרמו לחשיבותם של המים הכלכליים במספר מובנים‪:‬‬ ‫הראשון במעלה הוא העצמאות בתחום האנרגיה‪ .‬לאחר שנים רבות‬ ‫של תלות מוחלטת באספקת אנרגיה ממקורות זרים ובשל העובדה‬ ‫שחלק ניכר ממקורות האנרגיה מצויים בידי מדינות שלישראל אין‬ ‫איתן יחסי מסחר‪ ,‬יצרו תגליות הגז הזדמנות לישראל‪ .‬תודות להן היא‬ ‫תוכל להגיע לעצמאות בתחום האנרגיה ולאספקה עצמית של מרבית‬ ‫האנרגיה הנדרשת להפקת חשמל ולצורכי התעשייה המקומית‪" .‬בשנת‬ ‫‪ 2009‬בלבד נחסכו למשק ‪ 5‬מיליארד שקלים משימוש בגז כתחליף‬ ‫לנפט‪ ,‬חיסכון אשר הביא להורדת מחירי החשמל לצרכנים ב‪.15%-‬‬ ‫הגז מביא לפיתוח ענף תעשייתי חדש ורווחי במשק הישראלי – הפקה‬ ‫מקומית של אנרגיה בעלת תועלת סביבתית נרחבת בהיבטים של פליטת‬ ‫התחמוצות הרעילות וגזי חממה"‪ .‬ב‪ 23-‬בנובמבר ‪ 2010‬קיים המכון‬ ‫למחקרי ביטחון לאומי כנס בנושא השלכות אסטרטגיות של תגליות‬ ‫הגז הטבעי‪ .‬בכנס זה העלו מדינאים וחוקרים את הסוגיות המרכזיות‬ ‫בתחום האסטרטגיה הביטחונית של תגליות הגז‪.‬‬ ‫לגילוי הגז יש גם השפעה אסטרטגית אזורית בעיקר על שני גורמי מפתח‬ ‫ראשיים‪ :‬מצריים וטורקיה‪ .‬מצריים תלויה כיום בדלק מלוב וממדינות‬ ‫המפרץ‪ ,‬וטורקיה תלויה בדלק וגז מרוסיה‪ .‬אספקת גז לשני גורמי‬ ‫מפתח אזוריים אלה וחיזוק הקשר הכלכלי שלהם עם ישראל עשויות‬ ‫ליצור שינוי גאופוליטי אזורי‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬אירופה תלויה בעיקר בגז רוסי‪ ,‬ומרושתת בצנרת רחבה‬ ‫בצפונה‪ .‬החברה המרכזית – גז פרום – חולשת על שליש מעתודות‬ ‫הגז העולמיות‪ .‬יבוא מצומצם יותר מאלג'יריה ומתוניס מגיע בעיקר‬ ‫לאיטליה ולספרד‪ ,‬גם הוא באמצעות צנרת‪ .‬אירופה חוששת מתלות בגז‬ ‫הרוסי (חשש שקיבל משנה תוקף כאשר רוסיה ניתקה את אספקת הגז‬ ‫לאירופה בעקבות משבר פוליטי בינה לבין אוקראינה)‪ ,‬ולכן משקיעה‬ ‫רבות בגיוון מקורות האנרגיה ובתשתיות לאספקתה‪.‬‬ ‫לצד היתרונות הגאופוליטיים של יצוא גז קיימת גם סכנה להגדלת‬ ‫החיכוך על רקע זה עם איראן‪ ,‬שתראה בפעילות הכלכלית האזורית‬ ‫תרשים ‪ :34‬המים הכלכליים של ישראל ושדות חיפושי הגז והנפט‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪106‬‬ ‫תרשים ‪ :35‬מרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל ונתיבי השיט הבין‪-‬לאומיים‬ ‫של ישראל בתחום האנרגיה איום נוסף על ההגמוניה האזורית ותפעיל‬ ‫זרועות טרור‪ ,‬כגון חיזבאללה‪ ,‬כדי לטרפד את הסיכוי לשינוי גאופוליטי‪.‬‬ ‫סכנה זו מתעצמת במיוחד כאשר קו הגבול של המים הכלכליים בין לבנון‬ ‫וישראל אינו מוגדר בהסכם‪ .‬מצב זה נותן לגיטימציה לארגוני טרור‬ ‫לפעול בתחום האפור שבין המים הכלכליים הישראליים ללבנוניים‪" .‬יש‬ ‫סכנה ממשית לכך שהפעילות הגוברת בתוככי‪-‬הים תוביל להתפרצויות‬ ‫אלימות‪ .‬תנועת הג'יהאד העולמי עלולה להכריז על ג'יהאד ימי ולבצע‬ ‫תקיפות רבות על מתקני אנרגיה ימיים‪ ,‬כולל פיגועי התאבדות‪ .‬יש לכך‬ ‫השלכות לגבי עלויות פרמיות הביטוח‪ ,‬סיכוני השקעה ועוד"‪ .‬מדובר‬ ‫בשינוי אסטרטגי ברמה הלאומית‪ ,‬וישראל מחויבת כיום‪ ,‬יותר מאשר‬ ‫בעבר‪ ,‬להגן על התגליות הללו‪ .‬שינוי זה מצריך תפיסה ביטחונית חדשה‬ ‫והגנה על שטחים נרחבים שלא הצריכו הגנה נרחבת בעבר‪.‬‬ ‫המים הכלכליים של ישראל משמשים נתיב שיט מרכזי ברמה העולמית‬ ‫כיוון שהם מחברים בין תעלת סואץ לנמלים הגדולים של לבנון‪ ,‬סוריה‪,‬‬ ‫טורקיה‪ ,‬קפריסין ויוון‪ .‬כמות האניות העוברות בתום לב באזור זה‬ ‫עצומה‪ ,‬וביניהן יכולה להסתנן בקלות רבה ותחת מסווה תמים אניית‬ ‫טרור שתנסה לפגוע בנכסים ישראליים אסטרטגיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ישראל‬ ‫נדרשת לאמצעי שליטה ובקרה מפורטים ומדויקים בתחומי המים‬ ‫הכלכליים‪ ,‬בייחוד סביב הנכסים האסטרטגיים שלה‪ ,‬קרי מתקני‬ ‫הגז השונים‪.‬‬ ‫דרכי הפעולה של אניית טרור יכולות להיות מגוונות‪ :‬הורדת סירות‬ ‫טרור מהירות לביצוע התקפה על מתקן‪ ,‬ירי טילי ים‪-‬ים‪ ,‬ירי תותחים‪,‬‬ ‫התנגשות אניית טרור במתקן‪ ,‬פיגוע התאבדות‪ ,‬פעולת חבלה תת‪-‬מימית‬ ‫במתקנים או בצנרת‪ ,‬הפעלת כלי טיס בלתי מאויש או מטוס חמוש ועוד‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬הגנה צמודה‪ ,‬בהתאם לחוק הבין‪-‬לאומי‪ ,‬המאפשרת פתיחה‬ ‫באש בטווח של עד ‪ 500‬מ' מהנכסים האסטרטגיים אינה מספיקה‪.‬‬ ‫מבחינות רבות טווח זה קצר מדי ואינו מאפשר תגובה מתאימה בזמן‬ ‫סביר‪ .‬סירה מהירה עוברת מרחק של ‪ 500‬מ' בכ‪ 30-‬שניות‪ ,‬מטוס‬ ‫בזמן קצר אף יותר‪ ,‬כך שמדובר בפרק זמן מועט לכל הדעות‪ .‬להגנה‬ ‫על נכסים ישראליים אסטרטגיים נדרשות הגנה רב‪-‬שכבתית הכוללת‬ ‫איסוף מודיעין (בדגש על סימנים המעידים על כוונות לביצוע פיגוע)‪,‬‬ ‫ושליטה באמצעי בקרה גלויים (הכוללים מערכות זיהוי אוטומטיות)‬ ‫וסמויים‪ ,‬כגון בניית תמונת מטרות איכותית ומבוססת מכ"מ (של כלל‬ ‫האניות והמטוסים במים הכלכליים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נחוצות מערכות שליטה‬ ‫הקרבה לנכסים‬ ‫ובקרה שינתחו את כיוון ההפלגה או הטיסה ואת רמת ִ‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬כוחות ימיים חמושים להגנה‪ ,‬וכן מערכות לגילוי‪ ,‬לזיהוי‬ ‫ולהשמדה של כלי שיט וכלי טיס בעלי מאפיינים אוטונומיים המסכנים‬ ‫נכסים אסטרטגיים‪ .‬רק מכלול מורכב שכזה יבטיח את שרידות הנכסים‬ ‫בשגרה ובתרחיש הסלמה‪.‬‬ ‫ברמה האסטרטגית – הדרך הטובה ביותר להגן על מתקני הגז היא‬ ‫יצירת מצב שבו לכל הגורמים באזור יהיו אינטרסים (בעיקר כלכליים)‬ ‫משמעותיים כדי לשמור על תפקודם התקין של המתקנים‪ .‬מכיוון‬ ‫שחיזבאללה (וגם חמאס) רגישים למעמדם הפוליטי‪ ,‬גם פעולתם‪-‬שלהם‬ ‫תוגבל אם יהיו למדינות בעלות העניין אינטרסים לרסנם מפני פגיעה‬ ‫במתקנים‪ .‬ברמה האופרטיבית – ההגנה על המתקנים בעייתית‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫בשל חומרת האיום עליהם‪ .‬מתקני הגז הם יעד אסטרטגי מרכזי ליירוט‬ ‫בשל חיוניותם למדינה וכן בשל היותם פגיעים ודליקים‪ .‬שנית‪ ,‬משום‬ ‫שאף גוף ממשלתי אינו ממונה על הטיפול בנושא‪ ,‬ולא קיימת אסדרה‬ ‫מתאימה להסדרת האחריות עליו בין הגופים הרלוונטיים‪ .‬הכרחי לקדם‬ ‫אסדרה לקביעת חלוקת האחריות בנושא בהקדם‪ ,‬כדי לממש את‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪107‬‬ ‫יכולות ההגנה כבר בשלבי הקמת המתקנים‪.‬‬ ‫לכן חשוב לדון לא רק בחלוקת ההכנסות מן הגז‪ ,‬אלא גם בחלוקת‬ ‫ההוצאות‪ ,‬ולהגדיר את מחויבויותיהם של המשרדים האמונים על נושאים‬ ‫אסטרטגיים אלה‪ ,‬וכן את תחומי האחריות של גופי הביטחון השונים‪.‬‬ ‫שאלה אסטרטגית נוספת היא שאלת ההצהרה על גבולות המים‬ ‫הכלכליים‪ .‬המצדדים בהכרזה טוענים שהיא תאפשר לישראל לנצל‬ ‫את משאבי הטבע באזור מתוקף האמנות הבין‪-‬לאומיות‪ ,‬וכן לבצע‬ ‫פעולות הגנתיות מתוקף ריבונותה (הכלכלית) באזור זה‪ ,‬ולפיכך יש‬ ‫לשאוף להגיע לקביעת גבולות בהסכם או בבוררות‪ .‬אך מן הצד השני‪,‬‬ ‫מומחים בתחום מזהירים כי אישורו של "חוק האזורים הימיים" המגדיר‬ ‫את גבולות המים הכלכליים של ישראל עלול להוביל להגשת השגות‬ ‫בבתי דין בין‪-‬לאומיים על סמך אמנת האו"ם לדיני הים ‪,UNCLOS‬‬ ‫ולגרירה של ישראל לדיונים בבתי דין בין‪-‬לאומיים שאינם בשליטתנו‬ ‫הציבורית‪ ,‬ושיערערו את הלגיטימציה לקידוחי גז ולתגליות חדשות‪.‬‬ ‫המומחים טוענים כי יש להסתפק בחוק הקיים ובעמימות המשפטית‪,‬‬ ‫בייחוד כאשר הגילויים של שדות הגז נמצאים במובהק באזור הקרוב‬ ‫לישראל‪ ,‬וכן מאחר שמרבית הגבולות הימיים בים התיכון עוד לא‬ ‫נקבעו – אז "למה אנחנו צריכים להיות הראשונים?‪"...‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪108‬‬ ‫ולאפחות‬ ‫‪ .14‬שינוי האקלים ‪ -‬צעדים להסתגלות ִ‬ ‫פרופ' אלון אנגרט‪ ,‬המכון למדעי כדור הארץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫רקע‬ ‫שרפת‬ ‫כיום ידוע כי פליטת גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית (בעיקר ֵ‬ ‫דלק מחצבים‪ ,‬אבל גם גורמים נוספים) גורמת לעלייה בטמפרטורה‬ ‫הממוצעת העולמית ("התחממות גלובלית") ומשנה את אקלים כדור‬ ‫הארץ בהיבטים חשובים אחרים‪ ,‬כמו משקעים‪ ,‬מפלס הים ועוד‪ .‬מסקנה‬ ‫מדעית זאת נתמכת על‪-‬ידי האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב‪,‬‬ ‫כמו גם על‪-‬ידי אקדמיות לאומיות של ‪ 33‬מדינות אחרות ועל‪-‬ידי‬ ‫אגודות מדעיות חשובות אחרות מתחומים רבים (מדעי כדור הארץ‪,‬‬ ‫פיזיקה‪ ,‬גאולוגיה‪ ,‬מטאורולוגיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬אוקיינוגרפיה ועוד)‪.‬‬ ‫המשך פליטת גזי חממה בקצב הנוכחי או מעבר לו‪ ,‬יגרום שינויים רבים‬ ‫במערכת האקלים במאה ה‪ ,21-‬שיהיו‪ ,‬ברמת ודאות גבוהה (>‪,)90%‬‬ ‫גדולים מהשינויים שנצפו במאה ה‪ .20-‬הקצב המדויק של שינוי האקלים‬ ‫תלוי בקצב הפליטה של גזי חממה על‪-‬ידי האנושות‪ .‬צפויה הצטמצמות‬ ‫הקרח הצף בים‪ ,‬ותיתכן אף היעלמות שלו באזור הארקטי בחודשי‬ ‫הקיץ‪ .‬ישנה סבירות גבוהה לעלייה בתכיפותם של גלי חום ושל אירועי‬ ‫גשם קיצוניים‪ .‬צפויה עלייה בעוצמתן של סופות טרופיות‪ .‬מערכות מזג‬ ‫אוויר שמחוץ לאזור הטרופי צפויות לנדוד לכיוון הקטבים‪ ,‬עם השפעה‬ ‫נלווית על הטמפרטורה ועל המשקעים באזורים שונים‪ .‬צפויות עלייה‬ ‫בכמות הגשמים בקווי הרוחב הגבוהים‪ ,‬וירידה במשקעים באזורים‬ ‫התת‪-‬טרופיים‪.‬‬ ‫לצורך דו"ח זה‪ ,‬ובמיוחד כדי לסייע לכותבי הפרקים האחרים‪ ,‬ולהביא‬ ‫לאחידות ביניהם בהתייחסות לשינוי האקלים הצפוי‪ ,‬נבנה תרחיש‬ ‫התייחסות לישראל‪ .‬תרחיש ההתייחסות לישראל מבוסס על הדו"ח‬ ‫האחרון של ה‪ IPCC-‬על פי תרחיש מייצג לריכוזי גזי חממה באטמוספרה‬ ‫הנקרא‪ , RCP8.5‬שמתאים למגמות העכשוויות‪.‬‬ ‫על פי תרחיש זה‪ ,‬ההתחממות החציונית החזויה באזור ישראל בשנים‬ ‫‪ 2065–2046‬תהיה ‪ C2.5°‬ביחס לממוצע ‪ ,2005–1986‬ובשנים‬ ‫‪ 2100–2081‬תעמוד ההתחממות על ‪ C4.5°‬יחסית לממוצע זה‬ ‫(תרשים ‪.)36‬‬ ‫על פי מודלים מבוססי תהליכים יעלה מפלס הים עד שנת ‪2100‬‬ ‫ב‪ 0.98–0.52-‬מ'‪ .‬העלייה נובעת מהתפשטות תרמית של גוף המים‬ ‫באוקיינוסים ומאבדן מסת קרח בקרחונים ובכיפות קרח‪ .‬שיעור עליית‬ ‫המפלס החזוי עד שנת ‪ 2050‬הוא כ‪ 0.25-‬מ'‪ .‬מודלים חצי‪-‬אמפיריים‬ ‫רבים חוזים עליית מפלס גדולה יותר‪ ,‬אך אין קונצנזוס בקהילה המדעית‬ ‫לגבי אמינות מודלים אלה‪ .‬בתרחיש התייחסות זה נאמץ ערך של עלייה‬ ‫כוללת (כתוצאה מעליית מפלס וגם משינוי בעוצמת הסערות) של ‪1.0‬‬ ‫מ' עבור העלייה עד ‪ .2100‬אם יימשכו פליטות הפחמן הדו‪-‬חמצני‬ ‫והעלייה בריכוזו באטמוספרה על פי תרחיש ההתייחסות‪ ,‬הן צפויות‬ ‫לגרום לירידה ב‪ 0.32-‬יחידות ‪ pH‬עד סוף המאה‪.‬‬ ‫פרק ‪ 5‬של הדו"ח של קבוצת עבודה ‪ 2‬של ה‪ ,IPCC-‬העוסק בנושא‬ ‫ההסתגלות (‪ ,)adaptation‬סוקר בהרחבה את ההשפעות על מערכות‬ ‫ימיות וחופיות‪ ,‬ואיך להיערך להן‪ .‬השינויים העיקריים הצפויים הם‬ ‫תרשים ‪ :36‬שיעור ההתחממות החזוי‬ ‫תחת תרחיש ההתייחסות בטווחים‬ ‫שונים של שנים‪ ,‬ועבור האחוזונים‬ ‫ה‪ ,25-‬ה‪( 50-‬חציון) וה‪ .75-‬על פי‬ ‫מודלים ברזולוציה גבוהה‪ ,‬העלייה‬ ‫הצפויה בטמפרטורת מי השטח‬ ‫(‪ )SST‬של הים התיכון היא כ‪C1.5°-‬‬ ‫עד שנת ‪ – .2050‬רזולוציה טובה‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪109‬‬ ‫תרשים ‪ :37‬אמצעים להפחתת‬ ‫דליפות של גז טבעי (‪)U.S. EPA, 2014‬‬ ‫התחממות מי השטח‪ ,‬עליית מפלס הים ועלייה בחומציות‪ .‬גורמים אלה השפעות שינויי האקלים על הסביבה הימית והחוף‬ ‫צפויים להשפיע בצורה מוגברת על מערכות חופיות‪ .‬עליית מפלס הים‬ ‫תגרום להצפת חופים ואזורים נמוכים‪ ,‬ותאיץ ארוזיה של חופים ומצוקים‬ ‫חופיים‪ .‬מגמה זו תוחרף בשל העלייה הצפויה בעוצמת הסערות‪ .‬תהליכי‬ ‫ההצפה והארוזיה יושפעו גם מתהליכים טבעיים ואנושיים שאינם‬ ‫קשורים לשינוי האקלים (הסעת סדימנט‪ ,‬פיתוח חופי וכן הלאה)‪.‬‬ ‫העלייה בחומציות מי הים תפגע באורגניזמים רבים המשקיעים שלד‬ ‫גירני‪ .‬העלייה בחומציות בשילוב עם העלייה בטמפרטורה של מי הים‬ ‫תפגע באלמוגים‪ ,‬ותגרום ל"הלבנה" (‪ )bleaching‬שלהם‪ .‬באזורים‬ ‫ממוזגים עלולות להיפגע גם מערכות אקולוגיות של עשב ים ואצות עקב‬ ‫העלייה בתכיפות של אירועי חום קיצוני ופלישה של מינים טרופיים‪.‬‬ ‫הדו"ח גם קובע כי יש יתרון להשקעה כספית בפעילויות הסתגלות‬ ‫באזורים חופיים לצמצום נזקי הצפה וארוזיה חופית‪ ,‬בהתחשב במחיר‬ ‫הכלכלי והחברתי של אי‪-‬עשייה‪ .‬עלויות ההסתגלות משתנות בצורה‬ ‫חדה בין מדינות שונות‪.‬‬ ‫לשינויי האקלים יש השפעות מרחיקות לכת‪ ,‬הן על הסביבה הטבעית‬ ‫והן על מערכות כלכליות וחברתיות‪ ,‬כאשר השינויים העיקריים הצפויים‬ ‫בים ובחוף הם התחממות מי השטח‪ ,‬עליית מפלס הים ועלייה בחומציות‪.‬‬ ‫דו”חות ישראליים קודמים שעסקו בנושא ההשפעות וההסתגלות‬ ‫לשינוי האקלים בים ובאזור החוף כוללים את דו”חות מרכז הידע‬ ‫לשינויי אקלים של המשרד להגנת הסביבה מ‪ 12012-‬ומ‪.22013-‬‬ ‫דו”חות ישראליים אחרים בנושא שינוי האקלים כמו דו”ח מוסד שמואל‬ ‫נאמן מ‪ ,2011-‬ודו”ח מקינזי מ‪ 2009-‬עסקו רק בתחום האיפחות‪.‬‬ ‫דו”ח מרכז הידע מ‪ 2012-‬מציין סיכונים הקשורים ל”הגברת הצפות‬ ‫מבחינת התדירות ומבחינת העוצמה‪ ,‬ארוזיה ומחסור בחומרי סחף‪,‬‬ ‫הצפת ביצות או ֶדלתות ואזורים נמוכים טופוגרפית‪ ,‬השפעה על מי‬ ‫התהום‪ ,‬והמלחת אקוות”‪ .‬הדו”ח מציין גם כי ישנם פערי מידע בשאלה‬ ‫מה יהיה גובה הגלים בזמן סערות בעקבות שינוי האקלים‪ .‬מבחינת‬ ‫השפעה על מערכות אקולוגיות ימיות‪ ,‬העלייה בטמפרטורת צפויה‬ ‫‪ 1‬סקירת ידע קיים זיהוי פערי ידע ועדיפות להשלמתם‪ ,‬מאי ‪2012‬‬ ‫‪ 2‬מתווה להיערכות הרשויות המקומיות‪ ,‬אוגוסט ‪2013‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪110‬‬ ‫להגביר חדירה של מינים פולשים‪ ,‬הן מים סוף הן מהחוף האטלנטי‬ ‫של אפריקה‪ .‬איום נוסף הוא הרס טבלאות הגידוד החופיות כתוצאה‬ ‫מירידת חומציות הים שתגרום בליה מואצת‪ ,‬ותשפיע על היצורים‬ ‫הגירניים בבית הגידול‪ ,‬בייחוד על החלזונות קבועי המקום מהמין‬ ‫צינוריר בונה (‪ ,)Dendropoma petraeum‬שקונכיותיהם יוצרות‬ ‫צברים צפופים בשולי הטבלאות‪ ,‬אשר מורידים את שיעור הבליה‪.‬‬ ‫עלייה של עשרה ס"מ ויותר בגובה המים עלולה לגרום לפגיעה במגוון‬ ‫המינים לאורך החוף‪ .‬הדו"ח מציין שייתכנו גם השפעות על המגוון‬ ‫הביולוגי כתוצאה משינויים בזרמים שישפיעו על מידת הקישוריות בין‬ ‫אוכלוסיות ואזורים‪ ,‬שינויים במליחות ואוטריפיקציה כתוצאה מעלייה‬ ‫בשכיחות השיטפונות‪ ,‬שעשויה להגדיל את כמות הנוטריינטים ממוצא‬ ‫יבשתי הנשטפים אל הים‪.‬‬ ‫לעליית מפלס הים צפויות גם השלכות גיאו‪-‬אסטרטגיות‪ ,‬בינן‬ ‫התמוטטות מצוקי הכורכר בחוף‪ ,‬חדירת מי ים בשפכי הנחלים‪ ,‬ופגיעה‬ ‫במתקני חיל הים ובתשתיות לאומיות כמו נמלים‪ .‬עליית המפלס צפויה‬ ‫לצמצם את שטחה של רצועת עזה ולגרום להמלחת מי התהום‪ ,‬דבר‬ ‫שיגביר את הלחצים ברצועה‪ .‬המדינה השכנה העיקרית שתיפגע מעליית‬ ‫המפלס היא מצרים‪ ,‬שבה עלייה של מטר אחד תגרום להצפת אזורים‬ ‫נרחבים בדלתה של הנילוס (ובאזורים נוספים)‪ ,‬תחייב פינוי של כ‪6-‬‬ ‫מיליון תושבים‪ ,‬ותפגע בכ‪ 35%-‬מהחקלאות‪ .‬הצפות נרחבות צפויות‬ ‫גם בעיראק‪ ,‬באיראן ובטורקיה‪ .‬תהליכים באזורים רחוקים יותר‪ ,‬כמו‬ ‫פתיחת המעבר הצפוני‪-‬מערבי לשיט מסחרי‪ ,‬והצפות וגלי נדידה בקנה‬ ‫מידה גדול‪ ,‬יכולים גם הם להשפיע על המצב הגיאו‪-‬אסטרטגי של ישראל‪.‬‬ ‫להלן הסיכום עיקרי השפעות שינויי האקלים בתחומים הכלולים‬ ‫במסגרת העבודה של התכנית הימית לישראל‪:‬‬ ‫•הסביבה החופית‪ ,‬ביולוגיה ימית‪ ,‬דיג וחקלאות ימית ‪ -‬עליית‬ ‫הטמפרטורה ועליית החומציות יוצרות איום על מינים מסוימים‪,‬‬ ‫ומגבירה את האיום לפלישת והתחזקות מינים פולשים‪ .‬עליית‬ ‫המפלס מאיימת בעיקר על טבלאות הגידוד ועל אזור הכרית‪,‬‬ ‫ומאיימת על שטחים פתוחים ועל שטחים ייחודיים באזור החוף‪.‬‬ ‫•ביוגאוכימיה ימית ‪ -‬העלייה בחומציות הים צפויה להשפיע על‬ ‫יכולתם של יצורים ימיים שונים להשקיע שלד גירני‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫השינויים במשטר המשקעים עשויים להשפיע על שיטפונות‬ ‫הנושאים איתם נוטריינטים מהיבשה לים‪ ,‬מה שעשוי להביא‬ ‫לאוטריפיקציה ולפריחת אצות מוגברת‪.‬‬ ‫•אוקיינוגרפיה פיזיקאלית ‪ -‬ייתכן כי השינויים בטמפרטורת מי‬ ‫הים ישפיעו על משטר הזרמים‪.‬‬ ‫•ארכאולוגיה ‪ -‬עליית המפלס יכולה לאיים על מבנים ועל ממצאים‬ ‫קרוב לקו החוף‪.‬‬ ‫•גז‪ ,‬נפט ואנרגיה ומתקני תשתית אחרים ‪ -‬מתקנים להפקה‬ ‫ולהובלה של גז טבעי הם מקור לפליטות מתאן‪ ,‬שיש להתמודד‬ ‫איתן‪ .‬עליית מפלס הים תשפיע על מתקני תשתית לאנרגיה‪,‬‬ ‫התפלת מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬נמלים וכו’‪ ,‬וצריכה להיכנס‬ ‫למערכות השיקולים בזמן התכנון‪.‬‬ ‫•חוק ומשפט ‪ -‬הרגולציה הבין‪-‬לאומית בנושא שינוי האקלים עדיין‬ ‫נמצאת בתהליך משא ומתן‪ ,‬ועתידה אינו ברור‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישראל‬ ‫התחייבה בעקבות ועידת קופנהגן (‪ )2009‬לצמצום צנוע בפליטות‬ ‫גזי החממה‪ .‬ייתכן כי בעתיד החובות שיוטלו על ישראל‪ ,‬כמדינה‬ ‫מפותחת‪ ,‬יהיו נרחבים יותר‪.‬‬ ‫•ביטחון ואסטרטגיה ‪ -‬עליית המפלס עלולה לאיים על אתרים‬ ‫אסטרטגיים בישראל (תחנות כוח‪ ,‬נמלים ובסיסי חיל הים)‪ ,‬ותפגע‬ ‫בצורה חמורה במצרים‪ ,‬שאזורים נרחבים בה יוצפו עקב עלייה‬ ‫אפשרית של מטר‪ .‬שינויים נרחבים בעולם צפויים להשפיע גם‬ ‫על ישראל‪.‬‬ ‫אפחות שינויי האקלים בישראל‬ ‫מדינת ישראל חתמה על פרוטוקול קיוטו לשינוי אקלים ואשררה‬ ‫אותו בשנת ‪ .1996‬ישראל הוגדרה בפרוטוקול כמדינה מתפתחת‪,‬‬ ‫שלא מחויבת בצמצום פליטות (על אף שפליטות הפחמן הדו‪-‬חמצני‬ ‫בישראל דומות לפליטות במספר מדינות מפותחות)‪ .‬בשנת ‪ 2009‬קיבלה‬ ‫על עצמה מדינת ישראל התחייבות בפני ועידת קופנהגן‪ ,‬שלפיה עד‬ ‫שנת ‪ 2020‬יופחתו ‪ 20%‬מפליטות גזי החממה לעומת תרחיש "עסקים‬ ‫כרגיל"‪ .‬שיעור הפחתה זה מתבסס על דו”ח מקינזי מ‪ 2009-‬שצפה‬ ‫הכפלה בפליטות תחת “עסקים כרגיל”‪ ,‬וכי צמצום של ‪ 20%‬בקצב‬ ‫הגידול יוביל לרווח כספי כתוצאה מחיסכון באנרגיה וכו’‪ .‬יש לציין‬ ‫כי דו”ח זה זכה לביקורת‪ ,‬מאחר שלמעשה הומלץ רק על הקטנת קצב‬ ‫הגידול בפליטות‪ ,‬בעוד שיעור הפליטות המוחלט ימשיך לגדול‪ ,‬וזאת‬ ‫בניגוד להערכות שגרסו כי ניתן לצמצם את היקפן‪ .‬דוגמה בולטת‬ ‫לאפשרויות הצמצום ניתנת בדו”ח “אפס פליטות פחמן בישראל”‬ ‫מ‪ ,2013-‬שתיאר תרחיש שלפיו שיעור הפליטות המוחלט יצומצם‬ ‫לאפס באמצעות חיסכון והתייעלות בשימוש באנרגיה‪ ,‬ובאמצעות‬ ‫הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים‪.‬‬ ‫בעקבות ההתחייבות בוועידת קופנהגן החליטה ממשלת ישראל בשנת‬ ‫‪ 2010‬להקים ועדה בין‪-‬משרדית להפחתת פליטות גזי חממה‪ .‬החלטת‬ ‫הממשלה מס’ ‪ 1504‬קובעת כי‪:‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪111‬‬ ‫"בהמשך להחלטת הממשלה מס' ‪ 474‬מיום ‪ 25‬ביוני ‪ 2009‬בנושא‬ ‫"היערכות ישראל לשינוי אקלים ‪ -‬היערכות ומוכנות לשינוי אקלים‬ ‫והפחתת פליטות גזי חממה"‪( ,‬הוחלט) למנות ועדת היגוי שתמליץ על‬ ‫אמצעי מדיניות נדרשים להפחתת פליטות גזי חממה במדינת ישראל‪,‬‬ ‫ולבחינת האפשרויות לניצול הזדמנויות לצמיחת המשק המקומי‬ ‫הנובעות מהתהליך הבינלאומי בנושא זה‪ .‬הוועדה תגבש המלצות‬ ‫להפחתת פליטת גזי חממה בישראל‪ ,‬בשאיפה להביא להפחתה בשיעור‬ ‫של ‪ 20%‬מסך הפליטות הצפויות בשנת ‪ 2020‬על פי תרחיש "עסקים‬ ‫כרגיל"‪ ...‬הועדה תבחן פעולות אפשריות להפחתת פליטות גזי חממה‪,‬‬ ‫תאתר חסמים ליישומן במשק‪ ,‬ותציע אמצעי מדיניות‪ ,‬כלים כלכליים‬ ‫והקצאת משאבים ברמה המשקית‪ .‬הוועדה גם תקבע לוחות זמנים‬ ‫ליישום התכנית‪”.‬‬ ‫החלטת ממשלה מס’ ‪ 2508‬מ‪ 2010-‬אימצה את המלצות הועדה‪ ,‬וקבעה‬ ‫תקציב כולל להפעלת התכנית של ‪ 2.2‬מיליארד ש"ח‪ .‬לפי חישוב ועדת‬ ‫המנכ"לים‪ ,‬התועלת המשקית של הפחתת הפליטות תגיע ל‪ 28-‬מיליארד‬ ‫ש"ח עד שנת ‪ . 2020‬נוסף על החלטת הממשלה בדבר התכנית הלאומית‬ ‫לצמצום פליטות גזי חממה קיימות גם שתי החלטות ממשלה קודמות‪,‬‬ ‫שלהן השפעה מרכזית על פליטות גזי החממה בישראל‪:‬‬ ‫‪1.1‬החלטה מס' ‪ 4095‬מ‪ ,2008-‬להפחית את צריכת החשמל בשיעור‬ ‫‪ 20%‬עד שנת ‪ 2020‬לעומת תרחיש "עסקים כרגיל"‪ .‬בהתאם‬ ‫להחלטה זו הוכנה תכנית לאומית לייעול השימוש באנרגיה‪.‬‬ ‫‪2.2‬החלטה מס' ‪ 4450‬מ‪ ,2009-‬אשר קובעת כיעד לייצר ‪10%‬‬ ‫מאספקת החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת עד שנת ‪.2020‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬הקפיא משרד האוצר באמצעות חוק ההסדרים את התכנית‬ ‫הלאומית להפחתת פליטת גזי חממה‪ ,‬למרות ההתנגדות הנמרצת של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪112‬‬ ‫נספחים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪113‬‬ ‫נספח א ‪ -‬עקרונות ומושגים בתכנון ימי‬ ‫העבודה הנעשית במסגרת הכנת תכנית ימית לישראל‪ ,‬מבוססת על‬ ‫עקרונות התכנון המרחבי הימי (‪,)MSP - Marine Spatial Planning‬‬ ‫ועל גישת הניהול המבוססת של מערכות אקולוגיות (‪EBM -‬‬ ‫‪:)Ecosystem Based Management‬‬ ‫תכנון מרחבי ימי הוא תהליך ציבורי של ניתוח והקצאה מרחבית של סוגי‬ ‫פעילות אנושית באזורים ימיים‪ ,‬המכוונות להשגת מטרות סביבתיות‪,‬‬ ‫כלכליות וחברתיות‪ ,‬שהוגדרו‪ ,‬לרוב מראש‪ ,‬על‪-‬ידי תהליכים פוליטיים‪,‬‬ ‫כגון מסמכי מדיניות‪ .‬למעלה מארבעים מדינות ברחבי העולם כבר‬ ‫פיתחו את מסמכי המדיניות הימית שלהם‪ ,‬וכנגזרת מכך גם תכניות‬ ‫מרחביות ימיות לאזורים הימיים שלהם‪.‬‬ ‫מה ניתן להשיג בתכנון מרחבי ימי?‬ ‫•יצירת אגבורים (סינרגיות) בין שימושים שונים של הים‬ ‫•מניעת קונפליקטים בין שימור סביבה ופיתוח‬ ‫•מניעת קונפליקטים בין שימושים שונים‬ ‫•אבטחת עקרונות של פיתוח בר‪-‬קיימא‬ ‫•אבטחת שימור מערכות אקולוגיות ימיות ושיפור מצבן וחוסנן‬ ‫לאבטחת אספקת השירותים שהן מספקות‬ ‫•מתן ‘ארגז כלים' מבוסס ידע ומדע למקבלי החלטות‬ ‫•כלי תכנון לטווחים בינוניים וארוכים וכלי עזר להכנסת שינויים‬ ‫נדרשים במדיניות ימית‬ ‫לפיתוח ולהפעלה של ‪ MSP‬יתרונות רבים‪ ,‬המאפשרים למדינה לקדם את‬ ‫רמת המשילות‪ ,‬רמת הניהול ומעל לכול ‪ -‬את רווחת האדם ואת יכולתו‬ ‫לנצל את משאבי הים מן הבחינה הכלכלית והחברתית‪ ,‬באופן שבו הסביבה‬ ‫הימית איננה נפגעת וזכותם של הדורות הבאים להשתמש בים נשמרת‪.‬‬ ‫תועלת ויתרונות סביבתיים‬ ‫•זיהוי אזורים ומשאבים בעלי חשיבות אקולוגית‬ ‫•שימור והגנה על אזורים או על מינים חשובים במיוחד‬ ‫תועלת ויתרונות כלכליים‬ ‫•אבטחת גישה ואפשרויות ניצול משאבים למגזר הציבורי והפרטי‬ ‫לטווח בינוני וארוך‬ ‫•מניעת קונפליקטים או ‘גישור' במקרה של קונפליקטים‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫מתן אפשרות לריבוי שימושים באזור נתון או על‪-‬ידי הקצאת‬ ‫אזורים ייחודיים לשימושים על פי אמות מידה מוסכמות‬ ‫תועלת ויתרונות חברתיים‬ ‫•השתתפות הציבור‪ ,‬קהילות‪ ,‬החברה האזרחית ובעלי עניין בהליכי‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫•מתן אפשרות לשמירה על ערכי תרבות‪ ,‬חברה ורוח‬ ‫תועלת ויתרונות ִמנהליים‬ ‫•שיפור ב'תאימות' בעקביות ובשקיפות של החלטות ִמנהליות‬ ‫•שיפור משמעותי באיכות מערכות המידע הימי ובניצולן‬ ‫תרשים ‪ :12‬תכנון מרחבי ימי ‪ -‬להסדרת שימושים ומניעת קונפליקטים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪114‬‬ ‫•שיפור במהירות‪ ,‬באיכות ובאופן הקבלה של החלטות ִמנהליות תוך‬ ‫מניעת פערים או כפילויות והפעלת משאבים מיותרים‬ ‫על פי רוב‪ ,‬תכניות לניהול המרחב הימי במדינות שונות בעולם כוללות‬ ‫את המרכיבים העיקריים הבאים‪:‬‬ ‫•מסמך‪-‬על ‪ -‬מדיניות ימית‬ ‫(‪)Oceans policy or Maritime policy‬‬ ‫•‘תכנית מרחבית ימית' הכוללת רכיב של אזור מרחבי (‪ )zoning‬וכן‬ ‫מסמך מילולי המתרגם את המדיניות לתכנית פעולה‬ ‫•רכיב משפטי או חוקי (כולל התאמה לדין הבין‪-‬לאומי)‬ ‫•רכיב מידע‪ ,‬ידע ומדע (איסוף‪ ,‬ניהול ויישום)‬ ‫•רכיב פיננסי ‪ -‬הגדרת מקורות המימון לעריכת התכנית וליישומה‬ ‫בטווח הארוך‬ ‫•רכיב ִמנהלי או אופרטיבי ‪ -‬הגדרת האחראים להכנת התכנית‪,‬‬ ‫המשתתפים בה וניהול יישומה בטווח הארוך‬ ‫תהליך הכנתה של ‪ MSP‬הוא מורכב‪ ,‬ומחייב תכנון זהיר ושיתוף של מספר‬ ‫גורמים בעלי עניין‪ .‬השלבים המקובלים בעריכת תכנית ימית לאומית הם‪:‬‬ ‫‪1.1‬זיהוי הצורך והחלטה על גוף מנחה ומוביל ‪ -‬ביסוס הסמכות לעריכת‬ ‫התכנית‪ ,‬ולאחר מכן ליישומה‬ ‫‪2.2‬הנחת הבסיס הכספי וזיהוי השותפים למימון לעריכת התכנית‪,‬‬ ‫ולאחר מכן ליישומה ארוך הטווח‬ ‫‪3.3‬תכנון קדם של תהליך כתיבת התכנית ‪ -‬כולל הצבת חזון‪ ,‬עקרונות‪,‬‬ ‫מטרות ויעדים והגדרת המוצרים‬ ‫‪4.4‬ארגון השתתפות הציבור ובעלי עניין ‪ -‬לעריכת התכנית‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן ליישומה‬ ‫‪5.5‬איסוף מידע על מצב קיים‪ ,‬כולל זיהוי פערים ‪ -‬הן בתחום ה'מדעי'‬ ‫המנהליים‪,‬‬ ‫(פיזי‪ ,‬ביולוגי וכו') הן בתחומים הכלכליים‪ ,‬האנושיים‪ִ ,‬‬ ‫החוקיים וכו'‪ :‬כולל ניתוח קונפליקטים‪ ,‬רגישויות וסדרי עדיפויות‬ ‫‪6.6‬ניתוח והגדרת תנאים מועדפים וצרכים עתידיים‪ ,‬כולל ‘תרחישי‬ ‫אם' (‪ ...)if‬ותרחישים מועדפים‬ ‫‪7.7‬הכנת התכנית המרחבית תוך שיתוף והשגת קונצנזוס‪ ,‬כולל הצגת‬ ‫חלופות‬ ‫‪8.8‬אישור התכנית על‪-‬ידי המוסדות הלאומיים ועיגונה בכלים ִמנהליים‬ ‫וחוקיים‬ ‫‪9.9‬תחילת יישום התכנית וכניסה למעגל המתמשך של‪ :‬איסוף וניהול‬ ‫מידע > יישום > ניטור > הערכה > שינוי‬ ‫הטמעת עקרונות ה‪ EBM-‬בתהליך עריכת תכנית ימית‬ ‫רוב תכניות ה‪ MSP-‬שנערכו בשנים האחרונות בעולם מבוססות על‬ ‫שיטת ניהול הקרויה ‪- EBM - Ecosystem Based Management‬‬ ‫ניהול המבוסס על שימור המערכת האקולוגית‪ .‬גם הכנת תכנית ימית‬ ‫לישראל שואפת להישען על על שימור שירותי המערכות האקולוגיות‬ ‫ופיתוחם (אולי לשירותים נוספים ואולי להרחיבם) ועל שימור תפקודן‬ ‫של מערכות אלה‪ .‬‬ ‫ה‪ Ecosystem Approach-‬היא גישה (לא שיטת ניהול) המנחה כיום‬ ‫אסטרטגיות של שימוש במשאבים (כולל ימיים) בחלק ניכר ממדינות‬ ‫המערב‪ .‬זוהי גישה הצופה אל פני העתיד‪ ,‬שמטרתה העיקרית היא‬ ‫לשמר את השירותים שהמערכות האקולוגיות הימיות מציעות לחברה‬ ‫האנושית‪ ,‬כמו דיג‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מים מותפלים‪ ,‬תיירות ופנאי‪ ,‬הן כדי לייצב‬ ‫ולחזק אותן הן כדי שנוכל ליהנות מהם לאורך דורות‪.‬‬ ‫הגישה אינה מוטה לכיוון של שימור‪ ,‬אלא כוללת ראייה רחבה‪ ,‬אינה‬ ‫אוסרת על שימושים מסוימים ומאפשרת לנהל את כלל השימושים‬ ‫במקביל ובמשולב‪ .‬הגישה שואפת להיבנות על בסיס המידע המדעי‬ ‫הרחב הטוב ביותר‪ ,‬וזאת כדי לאפשר מערכת קבלת החלטות מושכלת‬ ‫בדבר אופן השימוש המיטבי במשאבי הים למען הדורות הבאים‪ .‬הגישה‬ ‫אומצה במדינות רבות בעולם‪ ,‬ואף בתכניות אזוריות ובאמנות ניהול‬ ‫סביבתיות מתקדמות‪.‬‬ ‫מתוך מחשבה כי על מדינת ישראל לאמץ גישה זו ולהטמיעה בתכניות‬ ‫ניהול סביבתיות ובתכניות מתאר ארציות ואזוריות‪ ,‬מנחים עיקריה של‬ ‫גישת ה‪ EBM-‬גם את תהליך הכנת תכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫עקרונות ה‪EBM -‬‬ ‫•הגישה מכירה בקשרים ובתלות בין מערכות אקולוגיות יבשתיות‪,‬‬ ‫חופיות וימיות‪ ,‬וכן בקשרים פנימיים בין מערכות אקולוגיות ימיות‬ ‫ובין מערכות חברתיות‪-‬כלכליות אנושיות‬ ‫•הגישה עושה שימוש בתפיסה של שירותי מערכת אקולוגית (ראה‬ ‫להלן)‪ ,‬שבה "ערכן" של מערכות אקולוגיות מוערך לא רק בשווי‬ ‫המוצרים החומריים שהן מספקות‪ ,‬אלא גם בשירותים ובהטבות‬ ‫הכוללות שהן מספקות לחברה האנושית‬ ‫•ה‪ EBM-‬צריך להיבנות ולהשתמש במהלך הניהול בידע המדעי‬ ‫העדכני והמקיף ביותר‬ ‫•הגישה הינה תלוית זמן‪-‬מרחב ומתייחסת לאזורים גאוגרפיים‬ ‫מוגדרים תוך הכרת השונות בין אזורים ובין מרכיביהם האקולוגיים‬ ‫והחברתיים‪-‬כלכליים השונים‬ ‫•הגישה שואפת לניהול אינטגרטיבי ומקביל של מכלול שימושים‬ ‫ופעילויות (לעתים מנוגדי אינטרסים)‪ ,‬תוך ניסיון לאזן בין צרכים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪115‬‬ ‫תרשים ‪ :13‬דוגמאות לשירותים המסופקים על‪-‬ידי מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות | מקור‪UNEP, 2011, Taking Steps toward Marine and Coastal EBM :‬‬ ‫ותוך שימור המערכות האקולוגיות (ספקיות השירותים)‬ ‫•הגישה מכירה בשינויים ובדינמיות הן בזמן הן במרחב של הסביבה‬ ‫הימית והשימושים בה‪ ,‬ומעודדת מדיניות ניהול משתנה וגמישה‪,‬‬ ‫אך בבסיס הגישה עומדת ההגנה על המבנה הבסיסי‪ ,‬התפקוד‬ ‫והחוסן (‪ )resilience‬של המערכת האקולוגית‬ ‫• הגישה מטפלת ומתייחסת להשפעות המצטברות והמאגברות‬ ‫(סינרגיות) של מכלול הפעולות האנושיות על הסביבה הימית ולא‬ ‫לכל פעילות מגזרית (סקטוריאלית) בנפרד‬ ‫•גישת ה‪ EBM-‬מתחשבת במצבים של חוסר ודאות‪ ,‬ומאמצת את‬ ‫עקרון הזהירות המונעת (כאשר אין מידע מספיק נוקטים בעקרון‬ ‫הזהירות ‪)Precautionary Principle -‬‬ ‫•הגישה מיישמת שקיפות‪ ,‬הוגנות ושיתוף הציבור (החברה האזרחית‬ ‫ובעלי האינטרסים) במערכת התכנון וקבלת ההחלטות‬ ‫•ניהול מעשי של ‪ EBM‬צריך שיעבור ביזור (דה‪-‬צנטרליזציה) וירד‬ ‫לדרגות הניהול היעילות הנמוכות ביותר; כמו כן‪ ,‬המעבר לניהול‬ ‫בגישת ‪ EBM‬צריך שיהיה הדרגתי ומסתגל (אדפטיבי)‬ ‫יש לזכור כי כשמדובר במערכות בקנה מידה רחב יותר (למשל ניהול‬ ‫בקנה מידה לאומי‪ ,‬לעומת ניהול ברמה מקומית של שמורות ימיות‬ ‫המוגבלות בשטחן)‪ ,‬הכוונה היא לא לניהול אופרטיבי של ‪,EBM‬‬ ‫אלא להטמעת עקרונות ה‪ Ecosystem Approach-‬במערכות ניהול‬ ‫כעקרונות מכווני מדיניות‪.‬‬ ‫שירותי המערכות האקולוגיות‬ ‫בשנים האחרונות התפתחו גישות של הגנה על מערכות אקולוגיות‬ ‫שאינן נובעות ממניעי "שימור ירוק" בלבד אלא מהתועלת הכלכלית‬ ‫והחברתית המופקים מהשירותים שמערכות אלה מספקות‪.‬‬ ‫נהוג לחלק את השירותים המסופקים לאדם על‪-‬ידי המערכות‬ ‫האקולוגיות לארבע קבוצות‪:‬‬ ‫•שירותי אספקה (‪ )provisioning services‬של מוצרים וסחורות‬ ‫המיוצרים או מסופקים על‪-‬ידי המערכת האקולוגית‪ ,‬כגון מזון ודיג‪,‬‬ ‫מי ים נקיים לחקלאות ימית‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬מוצרי רוקחות ורפואה ועוד‬ ‫•שירותי ויסות (‪ - )regulating services‬תועלת ויתרונות המופקים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪116‬‬ ‫מתהליכי ויסות והסדרה של המערכות האקולוגיות כגון ויסות‬ ‫אקלימי‪ ,‬מלכודות פחמן‪ ,‬הגנה מסערות‪ ,‬צונאמי ואירועי קיצון‪,‬‬ ‫מלכודות פסולת אורגנית וסינון מים‬ ‫•שירותי תרבות (‪ - )cultural services‬תועלת לא‪-‬חומרית‬ ‫המסופקת או מופקת מהמערכות האקולוגיות‪ ,‬כגון ערכים‬ ‫תרבותיים ורוחניים‪ ,‬פעילויות פנאי‪ ,‬ספורט ונופש‪ ,‬ערכים‬ ‫אסתטיים ועוד‬ ‫•שירותים תומכים (‪ - )supporting services‬כגון יצירת מאגרי‬ ‫משקעים (סדימנטים) חדשים וקרקעות חדשות‪ ,‬פוטוסינתזה של‬ ‫מערכות אקולוגיות ירוקות ופליטת חמצן אטמוספרי‪ ,‬אזורי הטלה‬ ‫ודגירה של דגים וסרטנים למאכל‪ ,‬השתתפות במחזורי נוטריינטים‬ ‫אחרים ועוד‬ ‫יש לציין כי כיום רווחת תפיסה חדשה שמדברת על ‪ 3‬שירותים (אספקה‪,‬‬ ‫תרבות וויסות) ועל תהליכים אקולוגיים תומכים (ולא על שירותי‬ ‫תמיכה)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מסמך ההערכה הבריטי‪ ,‬ה‪ , UK NEA -‬מבדיל בין ׳תהליכים של מערכת‬ ‫אקולוגית ושירותי ביניים של המערכת האקולוגית׳ לבין ׳שירותים‬ ‫סופיים של המערכת האקולוגית׳ התורמים ישירות לקיום האדם‬ ‫ולרווחתו‪ .‬במסגרת הסיווג של ה‪ UK NEA-‬נחשבים שירותי התמיכה‬ ‫של ׳הערכת המילניום של מערכות אקולוגיות׳ תמיד בתור תהליכים‬ ‫של מערכת אקולוגית או שירותי ביניים של המערכת האקולוגית‪,‬‬ ‫בעוד ששירותי האספקה ושירותי התרבות מסווגים בתור שירותים‬ ‫סופיים‪ .‬שירותי ויסות יכולים להיות או שירותים סופיים או שירותי‬ ‫ביניים ותהליכי ביניים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הנחלת ה‪ EBM-‬כגישת ניהול מלווה באתגרים ובקשיים לא‬ ‫מעטים‪ .‬רוב הקשיים מתבטאים ב‪:‬‬ ‫•חוסר היכרות או חוסר הבנה של המושג ‘השירותים הכלכליים‬ ‫והחברתיים' הניתנים על‪-‬ידי מערכות אקולוגיות (או ‘שיווק' לא‬ ‫נכון של מושג זה)‬ ‫•מחסור במימון או סדרי עדיפות שונים‬ ‫•היעדר גוף לאומי מוסכם שמוביל ומתאם את גישת ה‪ EBM-‬כדרך‬ ‫ניהול במיזמים ספציפיים‬ ‫•במישור הלאומי והאזורי ‪ -‬מחסומים משפטיים‪ ,‬חוקיים ופוליטיים‬ ‫עם התפתחות ה‪ Ecosystem Approach-‬והטמעתו במערכות ניהול‬ ‫רבות‪ ,‬מקשרים כיום בעולם את ה‪ EBM-‬עם מושגי יסוד של רווחת‬ ‫האדם (‪ ,)human well-being‬כגון ביטחון‪ ,‬גישה בסיסית למזון‬ ‫ולמוצרים המאפשרים איכות חיים סבירה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה ויחסי‬ ‫אנוש וחברה תומכים‪ ,‬זכות לחופש בחירה ופעולה וכו'‪ .‬הנחלת גישת‬ ‫ה‪ EBM-‬מכשירה את הקרקע במערכות שלטוניות רחבות לזכות האדם‬ ‫לערכים אלה‪.‬‬ ‫כחלק מעריכת תכנית ימית לישראל‪ ,‬מטמיע הצוות המוביל של המיזם‬ ‫את עקרונות היסוד של ה‪ EBM-‬בתכנית ימית לישראל (לדוגמה ‪-‬‬ ‫שיתוף הציבור בתהליך כתיבת התכנית והסתמכות על המידע והידע‬ ‫העדכניים והרחבים ביותר)‪ ,‬דבר שיאפשר הפקת תכנית אסטרטגית‬ ‫ובעלת חשיבות לאומית‪ ,‬שעשויה להשפיע על עתידו של הים ומשאביו‪,‬‬ ‫לטובת המדינה והציבור ולטובת הדורות הבאים‪.‬‬ ‫•מחסור בידע ובמידע מדעי‬ ‫•הראייה הכוללת והאינטגרטיבית מורכבת ביותר גם ללא הטמעת‬ ‫שיטות ניהול חדשות‬ ‫•היעדר תרבות‪ ,‬יכולות ו'הרגלי' ניהול אינטגרטיבי במישור הלאומי;‬ ‫•שמרנות ואף התנגדות מגזרית וממסדית לשינוי‪ ,‬בעיקר כאשר‬ ‫מעורבים בשינוי שימור טבע או מערכות אקולוגיות‬ ‫•ניגודי אינטרסים חריפים בין בעלי עניין‪ ,‬מהם בעלי עוצמה ויכולת‬ ‫השפעה‬ ‫•היעדר חזון ומטרות‪-‬על משותפות לבעלי העניין‬ ‫‪UK National Ecosystem Assessment. 2011. The UK National Ecosystem 14‬‬ ‫‪.Assessment: Synthesis of the Key Findings. UNEP-WCMC. Cambridge, UK‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪117‬‬ ‫נספח ב ‪-‬סקירת דוגמאות של תכניות מרחביות‬ ‫ימיות בעולם‬ ‫המרחב הימי‪ ,‬שנחשב בעבר לגבול ולגשר מסחרי בין מדינות‪ ,‬קיבל ממד סקירת התכניות המרחביות הימיות‬ ‫נוסף בעשורים האחרונים בדמות גילוי היכולת והפוטנציאל לשימוש בו‬ ‫ובמשאביו לייעודים כלכליים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים נוספים‪ .‬הים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫הים העמוק והמים הכלכליים מעבר לגבולות מימי החופין‪ ,‬הופך כיום‬ ‫למרחב משמעותי לצורכי פיתוח של שימושים חדשים‪ ,‬כגון הפקת אנרגיה‬ ‫חלופית מתחדשת‪ ,‬אשר נוספו לשימושים היסטוריים כגון שיט‪ ,‬מסחר‬ ‫ודיג‪ ,‬הפקת גז ונפט‪ ,‬כריית מחצבים וכיו"ב‪ .‬הים‪ ,‬שנתפס בעבר כמרחב‬ ‫חסר מגבלות‪ ,‬החל להיות צפוף‪ ,‬כאשר גורמים שונים התחילו להיאבק על‬ ‫שליטה במרחב הימי‪ ,‬בניצולו ובפיתוחו‪ .‬בו‪-‬בזמן‪ ,‬כניסת גורמים כלכליים‬ ‫ואחרים בעוצמה רבה למרחב הימי מסכנת את המערכות האקולוגיות‬ ‫הרגישות המתקיימות במימי החופים‪ ,‬כמו גם בים העמוק‪ .‬היא מסכנת‬ ‫גם את משאבי הציבור‪ ,‬מאחר שלא כמו היבשה‪ ,‬משאבי הים הם נחלת‬ ‫הכלל ורכוש ציבורי לפי אמנות שונות ומסורת חוקתית בעולם‪.‬‬ ‫כדי להתמודד עם הקונפליקטים שנוצרו בין מגזרים שונים עקב‬ ‫התעצמות השימוש בים ובמשאביו‪ ,‬החלו מדינות רבות לפתח ‘תכניות‬ ‫מרחביות ימיות' (‪ )Marine Spatial Plans‬ששמו להן למטרה לאפשר‬ ‫שימוש יעיל יותר במרחב הימי ולנהל בצורה נכונה את יחסי הגומלין בין‬ ‫כלל השימושים שמרחב זה מאפשר‪ ,‬תוך שימור המערכות האקולוגיות‬ ‫שמספקות לחברה האנושית את צרכיה הכלכליים והחברתיים‪.‬‬ ‫פרק זה סוקר מספר דוגמאות של תכניות מרחביות שחוברו והופעלו בשנים‬ ‫האחרונות במתקדמות שבמדינות העולם‪ ,‬וכן הוא בוחן הנחיות והמלצות‬ ‫מקצועיות של האו"ם (‪UNESCO - Intergovernmental Oceanographic‬‬ ‫‪ )Commission‬לעריכת תכניות כאלה‪ .‬הרעיון המאחד העומד בבסיס אותן‬ ‫תכניות מרחביות ימיות הוא לספק מידע‪ ,‬ידע וכלי ניהול למרחב הימי‪ ,‬כך‬ ‫שניהול מרחב זה יבוצע תוך איזון בין צורכי הפיתוח השונים לבין שימור‬ ‫תפקודן של המערכות האקולוגיות הקיימות בסביבה הימית‪ ,‬תוך הגשמת‬ ‫מטרות כלכליות וחברתיות ספציפיות לכל מדינה ומדינה‪.‬‬ ‫מסמך ההנחיה של ‪ UNESCO-IOC2‬מצביע על ‪ 10‬צעדים הנחוצים‬ ‫לחיבורה וליישומה של תכנית מרחבית ימית‪ :‬זיהוי הצורך והגדרת‬ ‫הסמכויות; גיבוש תקציב לתכנון; הגדרת תהליך התכנון (קדם תכנון);‬ ‫הקמת פורום של בעלי עניין; איסוף מידע‪ ,‬ניתוח והערכה של ‘המצב‬ ‫הקיים'; הגדרה‪ ,‬חיזוי וניתוח של המצב העתידי; הכנת תכנית ניהול‬ ‫מרחבית ימית ואישורה; יישום ואכיפה של התכנית; ניטור ומעקב;‬ ‫אימוץ תהליך הניהול המרחבי הימי (זיהוי צורכי מחקר עתידי‪ ,‬גיבוש‬ ‫של יעדים ומטרות להמשך ושיפורים אפשריים בתכנית הימית הבאה)‪.‬‬ ‫במסגרת פרק זה נסקרו שמונה תכניות מרחביות של מדינות הנחשבות‬ ‫כמתקדמות בתחום‪ :‬נורווגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מדינת‬ ‫מסצ'וסטס בארה"ב (רמה תת‪-‬פדרלית)‪ ,‬קנדה ואוסטרליה‪ .‬כרטיסי‬ ‫הביקור שיוצגו בהמשך מרכזים את עיקרי המאפיינים של התכניות‬ ‫השונות‪ :‬האזור‪ ,‬השטח‪ ,‬הגוף המוביל‪ ,‬המניע לתכנון והשותפים לתהליך‪.‬‬ ‫ברוב המקרים המניע המרכזי להנעת תהליך התכנון וליצירת התכנית‬ ‫הימית המרחבית הלאומית היה הצורך בפתרון קונפליקטים בין מגזרים‬ ‫שונים הפועלים בסביבה הימית‪ .‬סקירת התכניות מצביעה על קשר‬ ‫חיובי בין מספר הגופים המשתתפים בתהליך התכנון‪ ,‬לבין מורכבותה‬ ‫ואיכותה של התכנית‪.‬‬ ‫במקרים רבים נקבעים גבולות של תכניות לניהול מרחב ימי על פי גבולות‬ ‫פוליטיים או גבולות שיפוט של המדינה‪ .‬גבולות שיפוט של המדינה‪ ,‬גבולות‬ ‫אשר לרוב אינם חופפים את גבולות השימושים במשאבים הימיים או‬ ‫גבולות של תהליכים ותופעות אקולוגיים‪ .‬מכיוון שהתכנית המרחבית‬ ‫הימית היא כלי מקיף לניהול מרחבי‪ ,‬עליה להתחשב בשיקולים הסביבתיים‪,‬‬ ‫הכלכליים והמשפטיים‪-‬חוקיים בבואה להגדיר את גבולות תחולתה‪.‬‬ ‫תחומי תכניות מקובלים‬ ‫תכניות מרחביות שונות ברחבי העולם אימצו גבולות ואזורי תחולה‬ ‫שונים‪ ,‬על פי שיקוליה של כל מדינה‪ .‬למשל‪ ,‬גרמניה החילה את התכנית‬ ‫המרחבית הימית על כל המים הכלכליים שלה‪ ,‬ואילו תכניתה של‬ ‫מסצ'וסטס חלה על השטח המצומצם שבריבונות המדינה התת‪-‬פדרלית‪,‬‬ ‫עד ‪ 3‬מייל ימי‪ .‬תכניתה של מסצ'וסטס כמדינה כפופה כמובן לתכנית‬ ‫הפדרלית האמריקאית הכוללת את כלל המים הטריטוריאליים‪ .‬אף‬ ‫מדינה נסקרת לא החילה את תכניתה באופן ספציפי על האזור הסמוך‪.‬‬ ‫יוזם התכנון הוא בדרך כלל רשות ממשלתית‪ .‬לעתים‪ ,‬כמו בבריטניה‪,‬‬ ‫רשות ממלכתית ייעודית האחראית ל‪ ,MSP-‬ולעתים רשות פדרלית‬ ‫כמו ‪ NOAA‬בארה"ב‪ ,‬האחראית לרוב ענייני הימים והאוקיינוסים‪.‬‬ ‫ברוב המקרים‪ ,‬משך התכנון‪ ,‬החל בהחלטה על פיתוח התכנית ועד‬ ‫לאישורה‪ ,‬נע בין שנה לארבע שנים‪.‬‬ ‫בהכללה ניתן לומר כי מרבית התכניות הנסקרות אכן עוקבות אחרי‬ ‫רוח הנחיות העריכה של ‪ ,UNESCO-IOC‬גם אם בכמה מקרים הן‬ ‫קדמו כרונולוגית לפרסומן של המלצות אלה‪ .‬ניתן לזהות ולאפיין בהן‬ ‫מאפיינים משותפים‪ ,‬וכן להצביע על נושאים או על תחומים שננקטו‬ ‫בהם גישות‪ ,‬סדרי עדיפויות ונושאים מרכזיים אחרים‪.‬‬ ‫‪Ehler C., Douvere F. 2009. Marine spatial planning: A step-by-step approach 2‬‬ ‫‪toward ecosystem-based management. Intergovernmental Oceanographic‬‬ ‫‪Commission and Man and the Biosphere Program. No. 53, IOCAM Dosier‬‬ ‫‪No. 6, Paris, UNESCO‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪118‬‬ ‫כרטיסי ביקור לתכניות הנסקרות‪:‬‬ ‫התכנית הנורווגית‬ ‫התכנית ההולנדית‬ ‫‪Integrated management of the marine environment‬‬ ‫‪of the Norwegian sea 2008-2009‬‬ ‫‪Integrated management plan for the North Sea 2015‬‬ ‫אזור‪ :‬הים הנורווגי‬ ‫שטח‪ 1.2 :‬מיליון קמ"ר‬ ‫מוביל התכנון‪Ministry of the Environment :‬‬ ‫זמן ההכנה‪ 4 :‬שנים‬ ‫המניע לתכנון‪ :‬קונפליקט בין תעשיית האנרגיה לדיג מסחרי‪ ,‬לתעבורה‬ ‫ימית ולשימור ימי‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬כלל משרדי הממשלה‬ ‫תהליך ציבורי‪ :‬קבוצות מיקוד‬ ‫אזור‪ :‬הים הצפוני‬ ‫שטח‪ 58 :‬אלף קמ"ר‬ ‫מוביל התכנון‪Inter-departmental Directors' Consultative :‬‬ ‫‪Committee North Sea‬‬ ‫זמן ההכנה‪ 3 :‬שנים‬ ‫המניע לתכנון‪ :‬קונפליקטים מרחביים בין מיזמים בתחום האנרגיה‬ ‫והתעבורה‪ ,‬כרייה ושינוי האקלים‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬תעבורה ימית‪ ,‬גז ונפט‪ ,‬תשתיות‪ ,‬דיג‪ ,‬תרבות‬ ‫ימית‪ ,‬צבא‬ ‫תהליך ציבורי‪ :‬בעיקר יועצים מקצועיים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪119‬‬ ‫התכנית הבלגית‬ ‫התכנית הגרמנית‬ ‫‪Marine spatial plan for the Belgian Part of the‬‬ ‫‪North Sea‬‬ ‫‪Federal Spatial Planning Act of 1997 and‬‬ ‫‪amendments establishing spatial plans 2004‬‬ ‫‪for the EEZ‬‬ ‫אזור‪ :‬הים הצפוני‬ ‫שטח‪ 3.6 :‬אלף קמ"ר‬ ‫מוביל התכנון‪Ministry of Environment :‬‬ ‫זמן ההכנה‪ 3 :‬שנים‬ ‫המניע לתכנון‪ :‬הגדרת מיקום לחוות אנרגיית רוח‪ ,‬לכריית חול וחצץ‬ ‫ולאזורי שימור‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬גופים ספציפיים בתחומי האנרגיה‪ ,‬שמירת הטבע‪,‬‬ ‫תשתיות ימיות וכרייה‬ ‫תהליך ציבורי‪ :‬בעיקר יועצים מקצועיים‬ ‫אזור‪ :‬הים הצפוני והבלטי‬ ‫שטח‪ 33.1 :‬אלף קמ"ר‬ ‫מוביל התכנון‪German Federal Maritime and Hydrographic :‬‬ ‫‪Agency‬‬ ‫זמן ההכנה‪ 3 :‬שנים‬ ‫המניע לתכנון‪ :‬קונפליקט בין מיזמים של אנרגיית רוח‪ ,‬תחבורה ימית‬ ‫ושימור‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬ספנות ותשתיות ימיות‬ ‫תהליך ציבורי‪ :‬בעיקר יועצים והפקדת התכנית לעיון הציבור‬ ‫‪patial plan for the German Exclusive Economic Zone of the North Seas‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪120‬‬ ‫התכנית הבריטית‬ ‫מסצ'וסטס‪ ,‬ארה"ב‬ ‫‪,East Inshore and East offshore Marine Plans‬‬ ‫‪High Level marine objectives‬‬ ‫‪Massachusetts Ocean Management Plan‬‬ ‫האוקיינוס האטלנטי‬ ‫אזור‪:‬‬ ‫אלף קמ"ר מול חופי מדינת מסצ'וסטס‬ ‫שטח‪5.5 :‬‬ ‫הים הצפוני‬ ‫אזור‪:‬‬ ‫‪ 10.2‬אלף קמ"ר מים סמוכים ‪ 48.5 +‬אלף קמ" מוביל התכנון‪ Massachusetts Executive Office of :‬‬ ‫שטח‪:‬‬ ‫עמוק‬ ‫ים‬ ‫‬ ‫‪ Energy and Environmental Affairs‬‬ ‫‬ ‫‪ Marine Management Organization‬‬ ‫מוביל התכנון‪:‬‬ ‫שנה‬ ‫זמן ההכנה‪:‬‬ ‫קונפליקט בין חוות אנרגיית רוח‪ ,‬דיג מסחרי‪ ,‬ספנות‬ ‫המניע לתכנון‪:‬‬ ‫שנתיים לכל תכנית‬ ‫זמן ההכנה‪:‬‬ ‫ודאגה משינוי האקלים‬ ‫קונפליקט בין חוות אנרגיית רוח‪ ,‬אנרגיית גז ‬ ‫המניע לתכנון‪:‬‬ ‫ונפט ושימור ימי‬ ‫‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬כל הרשויות‬ ‫‪ 18‬שימועים ו‪ 90-‬בעלי עניין‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬ספנות‪ ,‬גז‪ ,‬אנרגית רוח‪ ,‬תשתיות וכבלים‪ ,‬דיג תהליך ציבורי‪:‬‬ ‫מסחרי‪ ,‬תרבות ימית וצבא‬ ‫‬ ‫שיתוף ציבור אינטנסיבי בתחילת התהליך ובסופו‬ ‫תהליך ציבורי‪:‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪121‬‬ ‫התכנית הקנדית‬ ‫התכנית האוסטרלית‬ ‫‪Beaufort Sea‬‬ ‫‪Marine Bioregional Planning in the EEZ‬‬ ‫אזור‪ :‬האוקיינוס הארקטי‬ ‫שטח‪ 1.75 :‬מיליון קמ"ר‬ ‫מוביל התכנון‪ Regional Coordination Committee :‬‬ ‫זמן ההכנה‪ 3 :‬שנים‬ ‫המניע לתכנון‪ :‬איך לנהל את חזרת חברות הגז באזור מבלי לפגוע‬ ‫בחברה‪ ,‬בתרבות ובאיכות החיים‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬חברות הגז‪ ,‬ספנות‪ ,‬ובני המקום‬ ‫תהליך ציבורי‪ :‬ועדה אזורית‬ ‫אזור‪ :‬האוקיינוס השקט‬ ‫שטח‪ 7 :‬מיליון קמ"ר‬ ‫מוביל התכנון‪Department of Sustainability, Environment, :‬‬ ‫‪Water, Population, and Communities‬‬ ‫זמן ההכנה‪ 3-4 :‬שנים לכל תכנית‬ ‫המניע לתכנון‪ :‬דאגה מכריית פוספט ומחיפושי גז ונפט באזור השונית‬ ‫הגופים המשתתפים‪ :‬כל הרשויות‬ ‫תהליך ציבורי‪ :‬התייעצות רשמית עם בעלי עניין לאורך שלבי ה‪MSP-‬‬ ‫השונים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪122‬‬ ‫לרוב נובע פיתוח תכנית ימית מרחבית במדינה ממספר סיבות‪ ,‬שגם‬ ‫מאפיינות את התכניות עצמן‪ :‬תכנית המתאפיינת בשאיפה למיצוי‬ ‫המשאבים הימיים הנמצאים בתחומן בצורה המתחשבת ביתר‬ ‫השימושים ובאיזון האקולוגי בים (תכנון)‪ ,‬או תכנית המתאפיינת‬ ‫בצורך בניהול ובתיאום בין שימושים מגזריים במרחב הימי לטובת‬ ‫שימוש מאוזן במשאבים‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬הסוגיות הנבחנות בתכניות לניהול המרחב הימי בעולם‬ ‫רחבות‪ ,‬ונוגעות בתחומים רבים שייחודיים ורלוונטיים לכל אזור‪ ,‬אך‬ ‫ניתן לומר כי רובן מתמקדות בדרך כלל בארבעה נושאים נבחרים‪:‬‬ ‫סביבה‪ ,‬כלכלה ותשתיות‪ ,‬חברה וניהול ואינטגרציה‪.‬‬ ‫תחום הסביבה נשען על מספר תתי‪-‬תחומים בעלי מאפיינים שונים זה‬ ‫מזה‪ .‬התחומים נמצאים על הציר שבין תפיסת עולם אנתרופוצנטרית‬ ‫(שימור הסביבה לטובת האדם) אקו‪-‬צנטרית (שימור הסביבה לטובת‬ ‫ה'עולם הביולוגי')‪ .‬בכל התכניות ניתן לזהות תחומים הקשורים לשני‬ ‫קצוות הציר‪ .‬בצד האקו‪-‬צנטרי נמצאים נושאי שמורות טבע לצד מגוון‬ ‫ביולוגי‪ ,‬מערכות אקולוגיות ומחקר ביולוגי‪ .‬בצד האנתרופוצנטרי‬ ‫נמצאים נושאי הדיג‪ ,‬הנוף‪ ,‬התרבות וההיסטוריה האנושית‪ ,‬המורשת‪,‬‬ ‫הזיהום ובריאות הציבור‪.‬‬ ‫תחום הכלכלה עוסק בניצול המשאבים הימיים בדרכים שונות‪ ,‬ומתפצל‬ ‫לתתי‪-‬תחומים הנוגעים לשימושים שונים של האדם במשאבים הימיים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬תחומים כלכליים אלה באים לידי ביטוי נרחב בתכניות ימיות‬ ‫מרחביות‪ .‬נושא השיט ונתיבי השיט‪ ,‬הספנות והנמלים והמסחר הימי‬ ‫הוא תת‪-‬תחום הנמצא במוקד הכלכלי בתכניות של מדינות רבות‪.‬‬ ‫תת‪-‬תחום נוסף הוא פיתוח שדות של אנרגיה קונבנציונלית (גז ונפט)‬ ‫בים‪ .‬נושא האנרגיה המתחדשת והשימוש באנרגיית הרוח‪ ,‬השמש‬ ‫והגלים מצטרף לתת‪-‬תחום זה‪ .‬נושאים כלכליים נוספים הם התיירות‬ ‫הימית‪ ,‬הדיג והחקלאות הימית‪ ,‬וכן כרייה וחציבה של חול וחצץ‪.‬‬ ‫תחום התשתיות בולט גם הוא במרבית התכניות שנסקרו‪ ,‬עוסק פחות‬ ‫בניצול משאבי הים ונוגע בעיקר בשימוש במרחב הימי לצורכי מיקום‬ ‫תשתיות כגון אסדות‪ ,‬צנרת‪ ,‬כבלי תקשורת ועוד‪ .‬תת‪-‬תחום זה שם‬ ‫דגש על מסדרונות התשתית ועל הסדרת המפגשים בין סוגים שונים‬ ‫של תשתיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוגע תחום התשתיות במתקנים הנמצאים על‬ ‫החוף ועושים שימוש במי הים לצורכי קירור או שאיבה (כגון תחנות‬ ‫כוח ומתקני התפלה)‪ ,‬אולם מערכות תשתית אלה תופסות פלח משני‬ ‫בתכניות הימיות שנסקרו‪.‬‬ ‫תחום החברה מקבל ביטוי אף הוא במרבית התכניות הימיות שנסקרו‪,‬‬ ‫אם כי ברמה משנית לשני התחומים הקודמים (סביבה וכלכלה)‪ .‬תחום‬ ‫החברה מתחלק לשני תתי‪-‬תחומים עיקריים‪ :‬תת‪-‬תחום התעסוקה‬ ‫שעוסק בעיקר במקומות התעסוקה בים (בתחומי האנרגיה‪ ,‬התשתיות‪,‬‬ ‫הדיג והתיירות) ותת‪-‬תחום נוסף‪ ,‬העוסק במורשת התרבותית של‬ ‫אנשי ים ובהשפעותיה על החברה בתחומי הפנאי‪ ,‬המורשת‪ ,‬הקהילה‬ ‫וההיסטוריה הימית‪.‬‬ ‫המנהל והאינטגרציה נמצא גם הוא בלב רוב התכניות‬ ‫תחום המשילות‪ִ ,‬‬ ‫הימיות שנסקרו‪ ,‬ומוצג כתחום מארגן ומתכלל (אינטגרטיבי) הנוגע‬ ‫לכלל התחומים והשימושים בים‪ .‬לעתים‪ ,‬אתגרים ובעיות בתחום‬ ‫זה הם הגורם לתכנון ימי שמטרתו להסדיר שימושים בעלי צרכים‬ ‫סותרים‪ ,‬לאזן בין אינטרסים וליצור תיאום בין גופי שלטון ומגזרים‬ ‫והמנהל נוגע‬ ‫שונים (מדינתיים ובין‪-‬מדינתיים)‪ .‬תחום המשילות ִ‬ ‫בנושאי רגולציה (אסדרה)‪ ,‬חקיקה והסדרה של שימושים המפריעים‬ ‫זה לפעולתו של זה ובנושא האגבור (סינרגיה) והפעילות המשלימה‬ ‫של שימושים ימיים שונים‪ .‬תחום זה עוסק בנושא יצירת ודאות לגבי‬ ‫פעילותם של מפעלים שונים (רישיונות‪ ,‬אשרות‪ ,‬תהליכי בירוקרטיה‬ ‫בתחום התכנון‪ ,‬חוקים ותקנות)‪ ,‬וכן בתחום האינטראקציה בין גופי‬ ‫ממשל וכלכלה והגברת האפקטיביות של התהליכים המסדירים את‬ ‫הפעילות האנושית במים הכלכליים‪.‬‬ ‫תחומים נוספים שמוזכרים ומקבלים התייחסות רק בחלק מהתכניות‬ ‫שנסקרו הם תפקידם של המים הכלכליים בביטחון הלאומי ובנושאים‬ ‫דומים‪ ,‬כגון שטחי אימון צבאיים ושיתופי פעולה אסטרטגיים בין‬ ‫מדינות‪ .‬נושא המחקר וקידום הידע האנושי בעזרת איסוף מידע ימי‬ ‫וניטור הסביבה הימית ופעילויות האדם בים מקבל אף הוא מקום‬ ‫חשוב במספר תכניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬תחום שינויי האקלים והשפעתו על הים‬ ‫והסביבה החופית נסקר ומטופל במספר תכניות‪.‬‬ ‫בסקירת התכניות הימיות המרחביות השונות נעשתה גם אבחנה בין‬ ‫המטרות והיעדים השונים של תכניות אלה‪ ,‬וכן בדבר המתודולוגיה או‬ ‫התהליכים שהמטרות והיעדים גובשו בהם‪ ,‬על בסיס העקרונות‪ ,‬הגישות‬ ‫והצרכים הפרטניים של כל אחת מהמדינות‪ .‬סקירת התכניות מצביעה‬ ‫על מספר קווים מקבילים בניסוח המטרות והיעדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל אחת‬ ‫מציעה מתודולוגיה שונה שהיעדים נוסחו על פיה‪ ,‬וכן תוספות פרטניות‬ ‫רלוונטיות‪ .‬גם כאן אובחנו חמישה נושאים מובהקים‪ :‬סביבה‪ ,‬חברה‪,‬‬ ‫כלכלה‪ ,‬משילות ומחקר וידע‪ .‬הגישה המתודולוגית הרווחת לגיבוש‬ ‫מטרות ויעדי התכנית המרחבית הימית היא גישת הניהול האינטגרטיבי‬ ‫המבוסס על מערכות אקולוגיות (‪ ,)EBM‬שמבקשת לספק מסגרת‬ ‫ניהולית עבור הפעילויות והשימושים הקיימים והעתידיים בים‪ ,‬מתוך‬ ‫עיקרון שמירתן כמערכות אקולוגיות מתפקדות וחסינות המסוגלות‬ ‫לספק את שירותיהן גם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪123‬‬ ‫יעדים עיקריים בתכניות שנסקרו‬ ‫להלן תמצית היעדים המופיעים במרבית התכניות שנסקרו‪:‬‬ ‫בתחום הסביבה‪ :‬ניהול בר‪-‬קיימא של משאבים ימיים; שמירה על המגוון‬ ‫הביולוגי; הגנה על בתי גידול ועל מינים רגישים; יצירה של אזורים ימיים‬ ‫מוגנים ושמורות ימיות; מניעת דיג יתר; שמירה על איכות המים; גישת‬ ‫ניהול מבוססת ‪ ; EBM‬הסתגלות (‪ )adaptation‬לשינוי האקלים‪.‬‬ ‫בתחום החברה‪ :‬שמירה על הסביבה הימית כאתר לפעילויות פנאי;‬ ‫יצירת מקומות עבודה; עידוד פעילויות תיירותיות בסביבה הימית;‬ ‫שמירה על אתרי מורשת ועל ערכה ההיסטורי של הסביבה הימית;‬ ‫שימור נופי של הסביבה הימית ומניעת מפגעים אסתטיים; הבטחה‬ ‫של נגישות לים‪.‬‬ ‫סקירת התכניות המרחביות הימיות מעלה כי לצד ההבדלים והשונוּת‬ ‫בגישות‪ ,‬בצרכים‪ ,‬באתגרים ובתנאים כלכליים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים‬ ‫שונים‪ ,‬קיימת בכל זאת אחידות מסוימת במטרות‪-‬העל של התכניות‬ ‫השונות ובמתודולוגיות השונות שנבחרו כדי לחבר‪ ,‬ליישם ולהפעיל‬ ‫תכניות אלה‪ .‬בתהליך הפיתוח של תכנית ימית לישראל המתבצע כיום‬ ‫על‪-‬ידי הטכניון‪ ,‬בתיאום עם מהלכים מקבילים הנעשים על‪-‬ידי משרד‬ ‫הפנים‪ ,‬אנו לומדים מתוך הניסיון הנרכש בעולם בתחום‪ ,‬ומנסים לשלב‬ ‫ולתכלל את הלקחים והתובנות שנלמדו במהלך עריכת תכניות ימיות‬ ‫מרחביות במדינות מתקדמות בתחום‪.‬‬ ‫בתחום הכלכלה‪ :‬יצירת מקומות עבודה; אינטגרציה ותיאום בין‬ ‫השימושים הימיים השונים; הפקת משאבים ימיים (חול וחצץ לדוגמה)‬ ‫כתרומה לכלכלה הלאומית; חיפוש והפקה של משאבי נפט וגז טבעי‬ ‫כתרומה לכלכלה הלאומית; פיתוח של אנרגיה מתחדשת בסביבה‬ ‫הימית‪ ,‬כמו חוות רוח ואנרגיית גלים; הבטחת תעבורה ימית נוחה‬ ‫ובטוחה; עידוד ענף הדיג כמקור להכנסה כלכלית לאומית‪ ,‬תוך שמירה‬ ‫על היקפים בני‪-‬קיימא; יצירת מרחב מספק עבור תשתיות של כבלים‬ ‫וצנרת לשימושים שונים‪ ,‬תוך ריכוזם במסדרונות והסרת תשתית בלתי‬ ‫שמישה לשם צמצום הפגיעה בסביבה‪.‬‬ ‫והמנהל‪ :‬אינטגרציה ותיאום בין גופים ממשלתיים‬ ‫בתחום המשילות ִ‬ ‫וארגונים בניהול המרחב הימי; אינטגרציה‪ ,‬תיאום והסדרה של‬ ‫השימושים הימיים השונים; אסדרה‪ ,‬יצירה והתאמת חקיקה לתחום‬ ‫הניהול הימי; אינטגרציה עם אמנות משפטיות ימיות ואזוריות קיימות‪.‬‬ ‫בתחום המידע‪ ,‬המדע והמחקר‪ :‬יצירה והפעלה של מאגרי מידע על‬ ‫הסביבה הימית והנגשתם לציבור הרחב; חינוך ומודעות ציבורית; ביצוע‬ ‫מחקרים ימיים וסוציולוגיים על הסביבה הימית; פיתוח יכולות חיזוי;‬ ‫פיתוח יכולת ניטור והצגת מידע בצורה שוטפת‪.‬‬ ‫יעדים נוספים שמופיעים רק בחלק מהתכניות‪ :‬הסדרת המרחב הימי‬ ‫לשם צרכים של ביטחון והגנה צבאית; מניעת זיהום המים והגנה מפני‬ ‫חומרים מסוכנים; הגבלות על הטלת פסולת במרחב הימי; הגנה מפני‬ ‫הצפות; הרחבת נמלים ימיים; עידוד תחרות בין ענפים כלכליים ימיים;‬ ‫בניית קהילה חסינה סביב המרחב הימי‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪124‬‬ ‫נספח ג ‪-‬סקירת תכניות מרחביות חופיות וימיות‬ ‫מובילות בישראל‬ ‫‪ .1‬‬ ‫רקע‬ ‫ב‪ 20-‬השנים האחרונות זכה קו החוף של ישראל להתייחסות תכנונית‬ ‫רחבה ומקיפה‪ .‬ממצב שבו תכניות מפנות גב לים ועושות שימוש בים‬ ‫ובחוף כעורף למתקני תשתית ולפעילויות אחרות (כגון תחנות כוח‪,‬‬ ‫הזרמת שפכים עירוניים ותעשייתיים‪ ,‬מתקני התפלה והזרמת תמלחות)‪,‬‬ ‫הפך קו החוף לאחד האזורים המוגנים ביותר בישראל‪ .‬כיום עוברת‬ ‫מרבית הפעילות התכנונית באזור קו החוף‪ 3‬דרך ה'ועדה לשמירה על‬ ‫הסביבה החופית' (ולחו"ף)‪ ,‬שהיא מוסד תכנון ייעודיי‪ ,‬שנוסד במטרה‬ ‫לשמור ולנהל את הפיתוח באזור רגיש זה‪ ,‬אשר בקרבתו מתגוררת‬ ‫מרבית אוכלוסיית ישראל מרבית תושבי ישראל מתגוררים לאורך‬ ‫קו החוף בערים וביישובים רבים‪ .‬קו החוף עמוס בתשתיות‪ ,‬בנמלים‬ ‫ובמתקנים אזרחיים וביטחוניים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חלק מקו החוף מוקדש‬ ‫לשמורות טבע ולאזורי שימור‪ ,‬וכן לחופי רחצה לפנאי ולנופש‪ .‬מגוון‬ ‫השימושים הנרחב הזה והצורך להרחיב ולפתח אחד או כמה מהם‪,‬‬ ‫יוצרים לחץ תכנוני רב על רצועת חוף צרה זו‪ .‬פרק זה יעסוק בסקירת‬ ‫התכניות העיקריות שהשפעתן על הסביבה החופית רבה‪ ,‬ושחלות באופן‬ ‫ישיר על מרחב הימי‪ ,‬במטרה ללמוד על המגמות התכנוניות ולבחון את‬ ‫מידת הרלוונטיות שלהן לתכנית ימית לישראל‪.‬‬ ‫תכניות מתאר הן האמצעי החוקי שבעזרתו נקבעות הוראות והנחיות‬ ‫לקביעת ייעודי קרקע‪ ,‬לפיתוח‪ ,‬לתפעול ולשימור במרחב‪ .‬תוקפן של‬ ‫תכניות המתאר מוגדר באמצעות חוק התכנון והבנייה התשכ"ה (‪)1965‬‬ ‫והתיקונים השונים לחוק‪ .‬ההיררכיה הקיימת ביניהן היא כדלהלן‪:‬‬ ‫•תכניות מתאר ארציות (תמ"א) ‪ -‬מתוות מדיניות תכנון ארצית;‬ ‫הן יכולות להיות כוללניות או נושאיות‬ ‫•תכניות לתשתית לאומית (תת"ל) ‪ -‬תכניות לתשתיות בעלות‬ ‫חשיבות ברמה הלאומית‪ ,‬המכילות תשריטים והוראות ברמה‬ ‫מפורטת‪ ,‬ושמייעדות שטחים וקובעות הוראות להקמת מתקני‬ ‫אנרגיה‪ ,‬דרכים‪ ,‬מסילות‪ ,‬מאגרים וכד'‬ ‫•תכניות מתאר מחוזיות (תמ"מ) ‪ -‬מתוות את יישום תכניות המתאר‬ ‫הארציות‪ ,‬קובעות שטחי פיתוח עירוניים‪ ,‬אזורי תעסוקה ושטחים‬ ‫פתוחים‪ .‬סקירה זו אינה עוסקת בתכניות בדרג זה בשל אופיין‬ ‫הכוללני‪ ,‬שאינו מתייחס באופן נושאי לאזורי ים וחוף‬ ‫•תכניות מתאר מקומיות ‪ -‬תכניות מתאר בדרג הנמוך ביותר‬ ‫בהיררכיה‪ ,‬ומטרתן לקבוע הוראות בדבר תא שטח או תאי שטח‬ ‫ברמה המקומית; תכניות אלה יכולות לחול על שטח קטן ביותר‬ ‫וגם על יישובים שלמים‬ ‫•נוסף על תכניות בעלות תוקף סטטוטורי קיימות ומקודמות תכניות‬ ‫בעלות אופי מנחה‪ ,‬אך לא מחייב‪ .‬תכנית מימי החופין של ישראל‬ ‫(שתיסקר בהרחבה בהמשך) היא אחת מהתכניות רבות ההשפעה‬ ‫באזור קו החוף‪ ,‬למרות אופייה המנחה‬ ‫‪.2‬‬ ‫הוועדה לשמירה על הסביבה החופית‬ ‫מוסד התכנון הארצי האחראי על אישור תכניות בדרגים שונים בסביבה‬ ‫החופית והימית הוא הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף)‪,‬‬ ‫הפועלת מתוקף החוק לשמירת הסביבה החופית התשס"ד (‪.)2004‬‬ ‫תכולת התכניות הנדונות בוועדה זו מוגבלת לתחום חוף הים כפי‬ ‫שמוגדר בחוק לשמירת הסביבה החופית (מצד היבשה ‪ 100 -‬מ' מקו‬ ‫החוף שנקבע ל‪ 0.75-‬מ' מעל גובה אפס האיזון‪ ,‬ומצד הים‪ ,‬במערב עד‬ ‫לעומק ‪ 30‬מ' או ‪ 1‬מייל ימי‪ ,‬הרחוק מביניהם) ולתחום הסביבה החופית‬ ‫(מצד היבשה ‪ 300 -‬מ' מקו החוף שנקבע ל‪ 0.75-‬מ' מעל גובה אפס‬ ‫האיזון‪ ,‬ובמערב עד לגבול מימי החופין‪ 12 ,‬מייל ימי)‪.‬‬ ‫בולחו"ף מיוצגים משרדי ממשלה‪ :‬הפנים‪ ,‬הגנת הסביבה‪ ,‬התחבורה‪,‬‬ ‫הביטחון‪ ,‬התיירות‪ ,‬התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ ,‬הבינוי‬ ‫והשיכון והחקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬ולצדם פועלים נציגי רשות הטבע‬ ‫והגנים‪ ,‬נציגי רשויות מקומיות מחיפה‪ ,‬מאילת ומתל‪-‬אביב‪ .‬נוסף על‬ ‫כך‪ ,‬פועלים בולחו"ף גם נציגי הגופים שעניינם שמירת איכות הסביבה‪,‬‬ ‫מומחה בתחום שמירת הסביבה החופית‪ ,‬מומחה בתחום התחבורה‬ ‫הימית ואדריכל שאינו עובד מדינה‪ .‬הולחו"ף דנה בתכניות לתשתיות‬ ‫לאומיות‪ ,‬מחוזיות וארציות‪ ,‬אך גם בתכניות מקומיות‪ ,‬בבקשות‬ ‫לשימוש חורג‪ ,‬בהיתרי בנייה ובתכניות מפורטות‪ .‬בהתאמה‪ ,‬נושאיהן‬ ‫של התכניות הנדונות בולחו"ף מגוונים‪ ,‬וכוללים מגורים‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬ ‫מסחר‪ ,‬פנאי‪ ,‬מלונאות‪ ,‬טבע ונוף‪ ,‬שיקום והגנה‪ ,‬מוסדות ותשתיות‪.‬‬ ‫תכניות המתאר הנדונות בולחו"ף מקיפות נושאים שונים‪ ,‬כמו פיתוח‬ ‫תשתיות נמלים‪ ,‬מתקני התפלה ותשתיות הולכה שונות‪ ,‬לצד פיתוח‬ ‫מגורים‪ ,‬מסחר ותעשייה‪ ,‬שימור שטחים פתוחים ושמורות טבע ושימור‬ ‫המצוק בחופי ישראל‪.‬‬ ‫יש לציין את המאמץ שעושים ארגונים ירוקים לא‪-‬ממשלתיים (‪)NGO's‬‬ ‫לשנות את החוק כדי שהוא יחול גם על תכניות שאושרו לפני ‪2004‬‬ ‫(מאז קיים החוק)‪ .‬מסתבר כי בחלק מן המקרים בוחרים יזמים ליישם‬ ‫דווקא תכניות מיושנות‪ ,‬מאחר והן אינן מצריכות את אישור הולחו"ף‬ ‫ומאפשרות זכויות בנייה בחופים‪.‬‬ ‫‪ 300 3‬מטר מקו החוף לכיוון היבשה ו‪ 22-‬ק"מ לכיוון הים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪125‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫תכניות מתאר ארציות‬ ‫תמ"א ‪ - 13‬תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים ‪ -‬אושרה בשנת‬ ‫‪ ,1983‬והיא הבסיס לקביעת ייעודי קרקע חופיים ולהסדרת ניגודים‬ ‫בין שימושים שונים בקו החוף של ישראל‪ .‬תמ"א ‪ 13‬עסקה בעיקר‬ ‫בהגדרת ייעודי קרקע בקו החוף של הים התיכון (עדכונים של התמ"א‬ ‫לחופי אילת‪ ,‬ים המלח והכינרת נוספו מאוחר יותר)‪ .‬התמ"א מתייחסת‬ ‫ל‪ 196,000-‬דונם קרקע לאורך קו החוף של הים התיכון‪ .‬מטרות התכנית‬ ‫הן קביעת ייעודי קרקע לצורך‪ :‬ניהול המשאבים הטבעיים‪ ,‬שימורם‪,‬‬ ‫פיתוחם וניצולם לשימושי רחצה נופש וספורט; מתקני תיירות; שימור‬ ‫עתיקות‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים‪ ,‬שטחי ייעור ושמורות חוף; נמלים;‬ ‫שימושים אחרים המחייבים מיקום לאורך רצועת החוף‪ .‬תמ"א ‪ 13‬מנחה‬ ‫תכניות מחוזיות ומקומיות בדבר תכנון ופיתוח בקו החוף‪.‬‬ ‫כבר במקורה הייתה תמ"א ‪ 13‬תכנית בעלת אוריינטציה סביבתית‪ ,‬אולם‬ ‫בשנת ‪ 1996‬מגמה זו התחזקה כאשר אושר השינוי הראשון לתכנית‪,‬‬ ‫אשר כלל את החובה לקיים תסקיר השפעה על הסביבה וסקר חופי‪.‬‬ ‫שינויים נוספים שהוכנסו בהמשך בתכנית העיקרית כללו שינויים‬ ‫במרחבי תכנון מחוזיים ומקומיים ‪ -‬שינוי ‪ ,3‬חופי חיפה וטירת הכרמל‬ ‫(שנת ‪ ;)2007‬שינוי ‪ ,4‬מחוז תל‪-‬אביב (שנת ‪ )2008‬שנמצא בתהליכי‬ ‫אישור‪ .‬שינויים אחרים עוסקים בהתאמת התכנית להעברת צנרת‬ ‫של מתקני התפלה וצנרת תמלחות ‪ -‬שינוי ‪( 5‬שנת ‪ )2003‬ושינוי ‪/5‬א‬ ‫(שנת ‪.)2004‬‬ ‫תמ"א ‪/13‬ב כוללת תכניות שונות העוסקות בתכנון נמלי חיפה ואשדוד‪,‬‬ ‫הנוגעות לנושאים כגון כריית חול‪ ,‬הארכת שוברים‪ ,‬הקמת מסופים‬ ‫ודרכי גישה‪.‬‬ ‫מן הראוי לציין את תמ"א ‪ 9/13‬להגנה על מצוקי החוף לאורך הים‬ ‫התיכון‪ ,‬הנוגעת לקו החוף ולמבנים ימיים‪ .‬תכנית זו נמצאת בהכנה‬ ‫בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אך טרם אושרה‪ .‬יש להניח כי‬ ‫לתכנית זו יהיו השלכות משמעותיות על הסביבה הימית הרדודה‪,‬‬ ‫כמו בניית שוברי גלים ומבנים הנדסיים להגנה חופית (ראו בהמשך‬ ‫התייחסות להתמוטטות המצוק בחופי ישראל)‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן לומר שתמ"א ‪ 13‬מנסה לשמר את הסביבה החופית תוך‬ ‫התחשבות בתהליכי הפיתוח‪ .‬זו תמ"א בעלת סמכויות נרחבות גם‬ ‫בשטח וגם בכלים תכנוניים (תסקירים‪ ,‬סקרים וכו')‪ ,‬אך היא נתונה‬ ‫לשינויים ולעדכונים רבים‪ ,‬בעיקר כתוצאה מלחצי פיתוח‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ 30‬דרום מפרץ חיפה היא נציגה מובהקת לתכניות שמשנות את‬ ‫הוראות תמ"א ‪ 13‬לאורך רצועת החוף לטובת פיתוח מתקני תשתית‪ ,‬כגון‬ ‫הרחבת שדה תעופה‪ ,‬תחנת כוח ומסוף כימיקלים בנמל‪ ,‬וכן לשימושים‬ ‫כמו מגורים ופיתוח עירוני‪ ,‬שטחי תעסוקה‪ ,‬שטחים פתוחים ועוד‪ .‬תכנית‬ ‫זו שונה באופייה ומציבה מטרות פיתוח מובהקות באזור ממוקד של‬ ‫דרום מפרץ חיפה‪ ,‬שהוא מוקד פיתוח של תשתיות ברמה הלאומית‬ ‫כגון‪ :‬נמל מרכזי‪ ,‬שדה תעופה‪ ,‬מסופי תחבורה גדולים‪ ,‬תעשיות זיקוק‬ ‫נפט‪ ,‬תעשיות פטרוכימיות וכו'‪ .‬עם זאת‪ ,‬התכנית טרם אושרה על‪-‬ידי‬ ‫מוסדות התכנון‪ .‬גם התכניות הבאות פועלות באופן דומה ומשנות‬ ‫נקודתית (לפעמים אזורית) את תמ"א ‪ 13‬כדי לפתח מתקני תשתית‬ ‫שונים ברמה הלאומית‪:‬‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב ‪ -‬עוסקת בהקמת אתרים להתפלת מי ים‪ .‬שינוי ‪/34‬ב‪2/2/‬‬ ‫שאושר בחודש מאי ‪ 2014‬מגדיר את שטחי הקמת מתקני ההתפלה‪,‬‬ ‫המאגרים‪ ,‬צנרות המים ומתקני התשתית הנלווים‪.‬‬ ‫תמא‪/34/‬ב‪ - 1/‬תכנית ארצית חלקית לאתר ההתפלה באשקלון שהיה‬ ‫הראשון מבין מתקני ההתפלה הגדולים בארץ‪ ,‬ומפרטת את ייעודי‬ ‫השטח להקמת מתקן ההתפלה‪ ,‬את התשתיות וקידוחים לצורך אספקת‬ ‫מי ים למתקן‪ .‬התכנית אושרה בשנת ‪.2001‬‬ ‫תמ"א ‪ - 35‬תמ"א ‪ 35‬היא תכנית כוללנית שמטרתה לתת מענה תכנוני‬ ‫לצורכי הפיתוח‪ ,‬הבנייה והשימור של המרחב של ישראל‪ .‬התכנית‬ ‫מתייחסת למרחב החופי והימי של ישראל ומתנה פיתוח באזור זה‪,‬‬ ‫בין היתר באמצעות הגדרת מרקם חופי שמטרתו לשמר את החופים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬את העורף החופי‪-‬כפרי ורצועות חוף לאורך המרקמים‬ ‫העירוניים הסמוכים לחוף‪ .‬התנאים של תמ"א ‪ 35‬לפיתוח החופי לאורך‬ ‫כל חופי ישראל מתייחסים בין היתר לשמירה על אופי האזור‪ ,‬לנגישות‬ ‫הציבור לחוף ולים‪ ,‬ולמניעת פגיעה במערכת האקולוגית‪ .‬תנאים אלה‬ ‫מגובים בדרישה לתסקיר השפעה על הסביבה‪ .‬אין בתכנית קביעת‬ ‫ייעודי קרקע ימיים חדשים‪ .‬תשריט ההנחיות הסביבתיות וההפנייה‬ ‫למרכיבי התשתית מציינים ייעודי קרקע ואלמנטים ימיים קיימים‬ ‫בלבד‪ ,‬כגון אזורים בעלי רגישות נופית‪-‬סביבתית‪ ,‬קו צנרת גז טבעי‪,‬‬ ‫שטחים ביטחוניים‪ ,‬שטחי אש ושטחים סגורים‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ - 37‬לגז טבעי שאושרה בשנת ‪ ,2001‬טרם גילויי הגז הנרחבים‪,‬‬ ‫נועדה לייעד שטחים לתשתית הארצית של משק הגז הטבעי תוך ראייה‬ ‫כוללת ארוכת טווח של הצרכים‪ ,‬המקורות והביקוש לשימושים השונים‪,‬‬ ‫מתוך כוונה להכניס את הגז הטבעי כמקור אנרגיה נוסף למדינת ישראל‬ ‫וכדי להגדיל את מגוון מקורות האנרגיה‪.‬‬ ‫תכנית זו קובעת תוואי מערכת הולכה ואת התנאים להקמתה‪ ,‬תוך‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪126‬‬ ‫שילוב תשתיות וניצול ככל שניתן של תוואי תשתית אחרים; מנחה‬ ‫הכנת תכנית מפורטת עבור מערכת ההולכה ומתקן הגט"ן (גז טבעי‬ ‫נוזלי); מנחה את הבטחת בטיחות מערכת ההולכה והשימושים המותרים‬ ‫בסמוך לה; קובעת הנחיות להכנת תכנית מפורטת עבור מערכת החלוקה‬ ‫וקובעת הנחיות לצמצום מפגעים סביבתיים והוראות לשיקום נופי‪.‬‬ ‫קיימות תכניות נוספות המרחיבות ומשנות את תמ"א ‪ 37‬בהקשר של‬ ‫חיבור אזורי תעשייה ותשתית קבלה והולכה‪.‬‬ ‫המכלול הימי של תכניות אלה כולל את הבאות‪:‬‬ ‫•תמ"א ‪ 37‬א‪ :2/‬אשדוד ‪ -‬דור עם כניסות לרדינג ולחדרה‬ ‫•תמ"א ‪ 37‬א‪ :1/2/‬אסדת הקידוח ‪ -‬אשדוד‬ ‫•תמ"א ‪ 37‬א‪ : 2/2/‬חיבור לתחנת קבלה זמנית באשדוד‬ ‫•תמ"א ‪ 37‬א‪ :3/2/‬הרחבת התוואי הימי ושינוי ברדינג‬ ‫•תמ"א ‪ 37‬א‪ :4/2/‬מקטע דור ‪ -‬חיפה‬ ‫•תמ"א ‪ 37‬א‪ :5 /2/‬מקטע מגבול מימי החופין ‪ -‬אשקלון‬ ‫התכנית הרלוונטית ביותר שאושרה ביוני ‪ 2014‬היא תמ"א ‪/37‬ח‪.‬‬ ‫מטרת תכנית מפורטת זו היא ליצור תשתית תכנונית שתאפשר הובלת‬ ‫גז טבעי מתגליות הגז‪ ,‬טיפול בו והזרמתו למערכת ההולכה הארצית‪.‬‬ ‫זו היא תכנית בעלת היקף רחב‪ ,‬הכוללת שמירת שטחים בים וביבשה‬ ‫עבור מתקני קבלה וטיפול ומסדרונות צנרת‪.‬‬ ‫תת"ל‪( 36 4‬משנת ‪ )2010‬קובעת את הוראות הקמת מתקן התפלת‬ ‫מי ים ‘שורק' והמערכים הנלווים לו‪ ,‬הכוללים בין היתר‪ ,‬צנרות ליניקת‬ ‫מי ים ולפיזור הרכז בסביבה הימית‪ .‬הוראות התכנית כוללות הנחיות‬ ‫למניעה ולמזעור של מפגעים סביבתיים במהלך ההקמה והתפעול‬ ‫של המתקן; הנחיות בינוי ופיתוח‪ ,‬לרבות לשיקום נופי ואקולוגי של‬ ‫סביבת המתקן ורצועות קווי המים; הנחיות להקמת מערכת מעקב‬ ‫בקרה להפעלת מתקן ההתפלה‪ ,‬לרבות מערך ניטור בסביבה הימית‬ ‫להשפעות פליטת הרכז והיניקה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫תכניות רלוונטיות נוספות‬ ‫מעבר לרמה הארצית‪ ,‬קיימות תכניות רבות ברמה מקומית לפיתוח‬ ‫על רצועת החוף‪ .‬במסגרת סקירה זו לא נעסוק בנושאי פיתוח עירוני‬ ‫לאורך החוף‪ ,‬אך רק נציין כי הולחו"ף דנה גם בתכניות ברמה המקומית‬ ‫הנוגעות לים‪ .‬נציין במיוחד מספר דוגמאות לתכניות בעלות השפעה‬ ‫נקודתית רבה‪.‬‬ ‫‪ 4‬תת"ל‪ :‬תכנית תשתית לאומית‬ ‫מתקני התפלת מי ים‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪ ,2/‬שאושרה על‪-‬ידי הממשלה בשנת ‪ ,2004‬כוללת איתור‬ ‫שמונה מתקני התפלה ברחבי הארץ במטרה לענות על הצרכים החזויים‬ ‫של משק המים לשנת ‪ .2020‬התכנית כוללת הוראות מפורטות להכנת‬ ‫תכניות למתקני התפלה אלה‪.‬‬ ‫כיום מקודמות שתי תכניות מתאר ארציות חלקיות להוספת אתרים‬ ‫להתפלת מי ים‪ :‬תמ"א ‪ /34‬ב‪ ,2 /2 /‬ו‪-‬תמ"א ‪ /34‬ב‪ .3 /2 /‬מטרתן‬ ‫להוסיף כ‪ 750-‬מלמ"ש של מים מותפלים בחמישה מתקנים ולהגיע‬ ‫להספק כולל של ‪ 1,750‬מלמ"ש עד שנת היעד ‪.2050‬‬ ‫תמ"א ‪ /34‬ב‪ 2 /2 /‬מציעה הוספת ארבעה מתקני התפלה‪ :‬בעמק חפר‪,‬‬ ‫בשורק‪ ,‬באשדוד ובאשקלון‪ ,‬וכן אפשרות להוספת מתקן התפלה עתידי‬ ‫בחדרה‪ .‬התכנית נדונה במועצה הארצית בינואר ‪ ,2013‬והועברה להערות‬ ‫הוועדות המחוזיות‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ /34‬ב‪ ,3 /2 /‬המקודמת כתמ"א מפורטת‪ ,‬מציעה הוספת מתקן‬ ‫התפלה בגליל המערבי‪ ,‬ונמצאת לקראת שלב של בדיקת חלופות‬ ‫במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מחוזית מפורטת מח‪/233/‬א קובעת הוראות לייעוד‬ ‫שטחים למתקן צנרת בים לטובת מתקן התפלת מי ים מול קיבוץ‬ ‫פלמחים‪ ,‬הוראות לאופן ההקמה והתפעול ולמערך הניטור הסביבתי‪,‬‬ ‫והוראות לאיסור שיט ודיג באזור ראשי היניקה ופיזור התמלחת‪ .‬תכניות‬ ‫מפורטות מח‪ 277/‬ו‪ 124/101/02/3-‬נוגעות גם הן למתקני התפלת‬ ‫מים‪ ,‬וקובעות הוראות להקמת מתקן במימי החופין מצפון לעיר אשדוד‪.‬‬ ‫שמורות טבע וגנים לאומיים‬ ‫תכנית מתאר מקומית חכ‪ 13-/‬שמורת הטבע באיי החוף דור ומעגן‬ ‫מיכאל משנת ‪ 1963‬ותכנית ג‪ - 322/‬שמורת טבע איי חוף הים התיכון‬ ‫משנת ‪ ,1964‬מגדירות מספר איים קטנים הסמוכים לקו החוף באזור‬ ‫אכזיב כשמורות טבע‪ .‬תכניות נוספות הן תכנית חכ‪ - 408/‬גן לאומי‬ ‫ושמורת טבע תל דור‪ ,‬תכנית חד‪ 1420/‬שמורת טבע וגן לאומי חוף גדור‪.‬‬ ‫כלובי דגים‬ ‫תכנית מתאר מקומית מס' ‪( 253/02/11‬שנת ‪ - )2006‬חקלאות ימית‬ ‫בים התיכון מול חופי אשדוד לצורכי ניסוי (פיילוט) אישרה וקבעה‬ ‫הוראות להקמת כלובי דגים בים הפתוח‪ ,‬ובהן מתקנים מעל ומתחת‬ ‫לפני המים‪ ,‬במרחק של כ‪ 10-‬ק"מ מהחוף ובעומק מים של כ‪ 70-‬מ'‪.‬‬ ‫השטח המיועד לחקלאות ימית הוא ‪ 7,989‬דונם (‪ 1,402‬מתוכם מיועדים‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪127‬‬ ‫תרשים ‪ :14‬ייעודים מאושרים (תכניות מתאר עיקריות)‪ ,‬ייעודים מוצעים (שמורות טבע מוצעות) וחלק מן השימושים הקיימים (צנרת גז) במימי החופין ובמים‬ ‫הכלכליים של ישראל‪ .‬המפה מציגה חלק מהתכניות שנסקרו לעיל‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪128‬‬ ‫לפיילוט)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ 2009‬אושרה תכנית מס' ‪1/253/02/1‬‬ ‫שאפשרה את הרחבת מספר הכלובים מ‪ 2-‬ל‪ ,11-‬וקבעה תנאים‬ ‫סביבתיים לשימוש בחוות הדגים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נכון למועד פרסום דו"ח זה‬ ‫מקודמת במוסדות התכנון וביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫תכנית מתאר מקומית מח‪ ,300/‬תכנית מפורטת שמטרה לייעד שטח‬ ‫נוסף לחקלאות ימית‪ ,‬הגובל מצפון לתכנית ‪ .1/253/02/1‬שטח התכנית‬ ‫הוא ‪ 6,159‬דונם‪ ,‬ובניגוד לתכניות הקודמות היא שייכת למחוז מרכז‬ ‫ולא למחוז דרום‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫מסמכי מדיניות‬ ‫מימי החופין של ישראל ‪ -‬מסמך מדיניות (‪)1999‬‬ ‫מסמך המדיניות למימי החופין של ישראל הוא קפיצת מדרגה בשימור‬ ‫רצועת החוף והים של ישראל‪ .‬המסמך מתחשב בערכיותם של תאי שטח‬ ‫מרחביים על סמך החשיבות‪ ,‬הרגישות‪ ,‬הרציפות והנגישות שלהם‪ ,‬ומציע‬ ‫חלוקה מרחבית של השטח ל‪ 86-‬תאים שמאפייניהם מנותחים על פי‬ ‫ערכיותם‪ ,‬השימושים והייעודים הנכללים במרחב הימי והחופי של כל‬ ‫תא‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המסמך מציע מדיניות תחומית הקובעת עקרונות‬ ‫נושאיים והנחיות בשלושה תחומים‪ :‬התחום הסביבתי‪ ,‬שימושים‬ ‫אנושיים ומאזן החול‪ .‬קיימות ארבע רמות התערבות תכנונית בתחומים‪:‬‬ ‫החוף והים כמרחב טבעי‪ ,‬הסדרה לפנאי‪ ,‬פיתוח לפנאי ותשתיות‪ .‬המסמך‬ ‫מחזק את האיסור לבנייה במרחק של ‪ 100‬מ' מקו החוף‪ ,‬ואף מוסיף‬ ‫את קו ה‪ 300-‬מ' כאזור שהפיתוח בו צריך להיות מותנה‪ .‬מסמך זה‬ ‫היה בין הבסיסיים שהובילו לגיבוש חוק השמירה על הסביבה החופית‬ ‫(‪ ,)2004‬שמוסיף שכבת הגנה נוספת לרצועת החוף הישראלית‪ ,‬ושעל‬ ‫פי הוראתו הוקמה הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף)‪.‬‬ ‫התמוטטות המצוק בחופי ישראל ‪ -‬מסמך מדיניות (‪)2010‬‬ ‫מסמך המציע מדיניות להתמודדות עם התמוטטות המצוק בישראל‬ ‫ונסיגתו מזרחה‪ .‬המסמך מציג את הנזקים הצפויים לשטחים הפתוחים‬ ‫והבנויים כתוצאה מהתמוטטות המצוק ודרכים להתמודדות עם‬ ‫התופעה‪ .‬הדרכים מחולקות להתמודדות באמצעים פיזיים ובאמצעי‬ ‫אסדרה‪ .‬ההגנה הפיזית מתמקדת בעיקר בייצוב גאוטכני של המצוק‬ ‫והסדרת הנגר העילי; ההתמודדות המאסדרת כוללת הסדרת בנייה‬ ‫עתידית לאורכו של המצוק‪ ,‬קביעת מתחמי הריסה וקביעת הוראות‬ ‫האוסרות הוצאת היתרי בנייה‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ - 13/‬ביולי ‪ 2014‬אישרה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים‬ ‫(ולנת"ע) תכנית להגנה על המצוק הימי בישראל‪ .‬התכנית נכללת ב‪9-‬‬ ‫מרחבי תכנון וב‪ 2-‬מחוזות‪ ,‬ומטפלת בקטעי חוף באורך מצרפי של ‪18‬‬ ‫ק"מ שקיים בו מצוק הכורכר‪ ,‬מתוך כ‪ 45-‬ק"מ של רצועת חוף שנבחנו‬ ‫בעת הכנתה‪ .‬התכנית כוללת מגוון פתרונות הגנה לצורך שמירה על חיי‬ ‫אדם ועל רכוש לאורך המצוק‪ .‬קטעי המצוק סווגו לפי שימושים וייעודי‬ ‫קרקע באזורים המועדים לסכנת התמוטטות‪ ,‬ולכל מקטע מוצעים‬ ‫פתרונות הגנה שונים‪ ,‬ובכללם הקמתם של שוברי גלים תת‪-‬ימיים‪,‬‬ ‫ביצוע פעולות לחיזוק בסיס המצוק ועוד‪.‬‬ ‫התכנית תכלול שני רכיבים‪:‬‬ ‫‪1.1‬תכנית מפורטת לטיפול מידי בהגנה על אזורי מצוק שאותרו‬ ‫כדחופים לטיפול‪ .‬התכנית תאפשר הוצאת היתרי בנייה למימוש‬ ‫פתרונות מומלצים‪.‬‬ ‫‪2.2‬תכנית מתאר ארצית כוללת‪ ,‬שתעגן סטטוטורית את המלצות מסמך‬ ‫המדיניות להגנה על מצוק החוף‪ ,‬ותכלול הנחיות להכנת תכניות‬ ‫מפורטות מכוחה ‪ -‬כולל פינוי נכסים ומניעת בנייה באזורים בסיכון‪.‬‬ ‫סטטוס התכנית באוגוסט ‪ 2014‬הוא החלטת הוועדה להמליץ בפני‬ ‫המועצה הארצית על העברת התכנית להערות הוועדות המחוזיות‬ ‫ולהשגות הציבור‪ ‬בכפוף לתיקונים מסוימים המפורטים בפרוטוקול‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫רצועת החוף של ישראל בים התיכון היא אחת מרצועות הפיתוח‬ ‫המשמעותיות ביותר בישראל‪ ,‬וככזו היא נתונה ללחצי פיתוח כבדים‬ ‫במיוחד‪ .‬לאורך השנים אושרו מספר תכניות הבאות לארגן ולסדר את‬ ‫הלחצים הרבים המופעלים על קו החוף‪ ,‬ולשמר ככל שניתן את הנותר‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ 13‬משנת ‪ 1983‬הייתה נקודת המפנה במגמה זו‪ ,‬מאחר שהציעה‬ ‫תכנית מתאר ארצית כוללנית‪ ,‬שנותנת מענה להסדרה תכנונית של‬ ‫רצועת החוף של מדינת ישראל וקובעת את ייעודי הקרקע לצורך ניהול‬ ‫המשאבים והשימושים הנמצאים בה‪ .‬התכנית קבעה הוראה בדבר‬ ‫איסור הקמת מבנים במרחק של ‪ 100‬מ' לפחות מקו המים‪ ,‬ובזאת‬ ‫למעשה שימשה נקודת פתיחה להוראות עתידיות שמטרתן לשמור‬ ‫על אופיו הטבעי של החוף‪ ,‬על שלמותו ועל הגישה החופשית אליו‬ ‫ולאורכו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬התכנית מחייבת לבצע תסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫מגמה זו הלכה והתחזקה עם מסמך המדיניות למימי החופין של ישראל‬ ‫(‪ )1999‬שהיווה נקודת ציון נוספת בהתייחסות לשמירה על החוף ועל‬ ‫מימי החופין והרחיב את הפיקוח על בנייה בקרבת החוף‪ .‬בנובמבר‬ ‫‪ 2004‬נכנס לתוקפו חוק השמירה על הסביבה החופית‪ ,‬ומכוחו נקבעה‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪129‬‬ ‫צילום‪ :‬ישראל ברדוגו‬ ‫הקמת הולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) והצורך בקבלת‬ ‫אישורה לגבי כל תכנית או בקשה החלה בתחום הסביבה החופית‬ ‫כהגדרתה בחוק‪ ,‬ובכללן תכנית מתאר ארציות‪ ,‬מחוזיות ומקומיות‪.‬‬ ‫קיימת‪ ,‬איפא מגמה של החמרה והידוק הבקרה והפיקוח על הבנייה‬ ‫והשימוש במשאבי החוף והים‪.‬‬ ‫בד בבד עם חיזוק האסדרה בסביבה החופית‪ ,‬עולות ומתאשרות‬ ‫תכניות רבות ומגוונות (ברמה הארצית והמקומית) להקמה של מתקני‬ ‫תשתית שונים‪ :‬נמלים‪ ,‬שדות תעופה‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬מתקני התפלה‪,‬‬ ‫מתקני גז‪ ,‬כבישים‪ ,‬מסילות‪ ,‬וכן פיתוח עירוני בערים הגדולות (חיפה‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון) השוכנות לאורך החוף וביישובים קטנים‬ ‫רבים‪ .‬תהליך זה סותר פעמים רבות את התקנות ואת מגמות השימור‬ ‫שנקבעו בתמ"א ‪ ,13‬במסמך מימי החופין ובחוק ההגנה על הסביבה‬ ‫החופית‪ ,‬אך הסתירות מיושבות בעזרת הולחו"ף‪ .‬ניתן כמובן שלא‬ ‫להסכים תמיד עם החלטות הולחו"ף שנתונה ללחצים סותרים מצד‬ ‫גופים מפתחים‪ ,‬גופים משמרים והציבור הרחב‪ ,‬אך ניתן גם לומר כי‬ ‫נכון להיום מצליחה הוועדה להגיע להסכמות בחלק ניכר מהחלטותיה‪,‬‬ ‫וזו עובדה הראויה לציון‪.‬‬ ‫התכניות ומסמכי המדיניות שמים דגש רב על שימור הסביבה החופית‬ ‫וכוללים לצורך זה הוראות‪ ,‬תנאים וכלי אסדרה וסמכויות אכיפה רבות‬ ‫עם זאת‪ ,‬מאפשרות התכניות בדרך כלל את הפיתוח הדרוש בעיקר‬ ‫בכל הקשור לפיתוח התשתיות‪ .‬ניתן כיום להצביע על המגמה הכללית‬ ‫והנרחבת של מוסדות התכנון לשימור הסביבה החופית בישראל ולריכוז‬ ‫הפיתוח באזורי תשתיות לאומיים‪ ,‬כגון דרום מפרץ חיפה‪ ,‬נמלים ותחנות‬ ‫כוח‪ ,‬ולהכוונתו של פיתוח נוסף (כגון מתקני גז והתפלה) לאזורים אלה‬ ‫במטרה לאחד תשתיות עד כמה שניתן‪.‬‬ ‫השאלה הרחבה‪ -‬האם מושג באורח שוטף ויושג בהמשך הדרך איזון בר‬ ‫קיימא בין מגמות הפיתוח לבין מצוות השימור‪ ,‬נותרה עדיין פתוחה‪.‬‬ ‫תכנית ימית לישראל תידרש לשאלה זו ותשאף לשכלל כלים להשגת‬ ‫איזון זה לדורות‪.‬‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪130‬‬ Stage A Report Current Status and First Findings January 2015 131 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫צילום‪ :‬ישראל ברדוגו‬ ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ ‫‪132‬‬ SUMMARY OF REPORT - STAGE A Background activities in the marine space, but with a sectoral approach. Even The area covered by Israel's Exclusive Economic Zone (EEZ), the Committee for the Protection of the Coastal Environment which measures more than 27,000 km2, is greater than its within the Ministry of the Interior, designed specifically to terrestrial area. Israel's territorial waters measure about 4,200 regulate uses in the sea, as well as several government ministries km2 and its coastline is approximately 195 km. The western that have jurisdiction over particular activities (such as drilling, boundary of Israel's EEZ, which is defined by agreement, has fishing and nature conservation) have not succeeded in been established the midline between Israel and Cyprus, that is, establishing effective policy and regulatory tools that pertain to about 70 nm from Israel's northern shoreline and about 110 nm the sea. The policy paper on management of territorial waters in from its southern shoreline. The southern boundary has yet to the Mediterranean Sea published by the Ministry of the Interior be delineated and to the north there is a dispute with Lebanon in the late 1990s, the Protection of the Coastal Environment Law regarding the 15 nm at the western edge of this boundary. of 2004, and resolutions of the Committee for the Protection Israel's marine area has tremendous potential for development of the Coastal Environment have indeed generated a broad and for the provision of a wide range of services - including multi-disciplinary and administrative perspective regarding the ecological services - for the country. Recent decades have seen marine space, but they have focused, for all practical purposes, a substantial increase in the rate of development and extent of on a very narrow strip adjacent to the shore, pertaining only to activities within the marine space. Examples include shipping; the country's territorial waters. fishing and mariculture; exploration and production of gas Despite ever-growing attention to the marine space, the State and oil as well as their by-products; various infrastructure and of Israel still lacks a national marine policy that defines a vision, pipelines for energy and communications; the provision of strategic objectives, principles, institutional processes, and tools seawater for cooling and desalination; sand and in the future for management of the marine environment including a policy maybe calcareous sandstone (kurkar) mining; disposal of for marine spatial planning. This state of affairs demands the land-based waste at various levels of treatment through marine formulation of a marine spatial plan for Israel. Under current outfalls ; discharge of cooling water from power plants and of conditions, many opportunities could be lost or delayed, and desalination brines; deep sea dumping of dredged spoils; tourism, threats increase. This effort at developing the Israel Marine Plan marine sports and recreation; military and security operations; aims to fill this gap. and more. In recent years preliminary feasibility studies have The Israel Marine Plan is spearheaded by the Technion's been conducted to assess the possibility of constructing artificial Center for Urban and Regional Studies, part of the Faculty islands and infrastructures for the production of renewable of Architecture and Town Planning. It is developed with energy. participation of the Leon H. Charney School of Marine The discovery of energy resources has greatly accelerated Sciences at the University of Haifa, Israel Oceanographic the rate of development while simultaneously raising public and Limnological Research, and other leading academic and awareness regarding the threats it poses. Current and potential professional institutions. The purpose of this report is to development practices constitute a serious threat to the delicate summarize Stage A of the preparatory process for the Israel balance of the marine environment. Development that is not Marine Plan and to provide an update of progress on the process cautious and balanced could harm sensitive marine and coastal for all partners and stakeholders with an interest in promoting ecosystems. In the absence of a plan for the marine area or the plan. effective administrative tools for its implementation, such development could result in irreversible damage. Israel has a very basic regulatory system that addresses some 133 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ Framework of the Project The Israel Marine Plan aspires to be both a policy paper and The Israel Marine Plan aims to address the need for effective, spatial plan. The plan offers a vision, goals, and forward-looking strategic, and integrative management tools for Israel's marine objectives, as well as a strategy and policy tools for management space. It should be noted that, at the same time, various of the marine space. Some of the strategy and policy tools government bodies and many stakeholders with an interest in will generally relate to the entire marine space, and some will the planning process, are undertaking initiatives to research and specifically address geographic areas in 3-dimensional space better understand the sea. Foremost among these entities is the (including depth) most suitable to appropriate spatial and Planning Administration within the Ministry of the Interior. temporal scales. The process of preparing the Israel Marine Plan aims to support and integrate itself with other initiatives, with the collective Preparatory Work and Stages of the Plan objective of generating a comprehensive, information- and Preparatory work for the Israel Marine Plan began in late 2013; knowledge-based plan that will facilitate balanced, effective, its key findings will be synthesized and presented in 2015. The and sustainable management of Israel's marine resources. As preparatory work for the Israel Marine Plan has been divided such, it will serve all stakeholders who have an interest in the into seven stages. As noted, this report summarizes the first marine space, foremost among which are government bodies stage. The seven stages are as follows: and enforcement and administrative entities. A. Collection and Analysis of Data and Knowledge General Perspective The Israel Marine Plan highlights marine space as a distinctly B. Definition of the Vision, Goals, and Objectives of the Marine Spatial Plan public space and aims for balance and fairness in addressing C. Preparation of Alternative Policy Scenarios the various interests of all stakeholders. The plan aspires to D. Analysis and Selection of a Preferred Alternative/Scenario ensure the ongoing provision of ecosystem services over time. E. Preparation of a Document Detailing the Selected The perspective that views the sea as a public space stems from the doctrinal principle of the Public Trust Doctrine, which has been adopted by many developed, democratic states. This doctrine assigns the management of natural resources, such as coasts and seas, to the government in order to protect them for Policy Plan F. Adoption of the Policy and Dissemination among Implementers G. Recommendations for Implementation and Development of Monitoring Guidelines the benefit of the general public. One of the foremost objectives of the Israel Marine Plan will most likely be the achievement Notwithstanding the division into seven basic stages, the work of balance and, beyond that, a synergy between the vast range itself is not a linear process but, rather, an iterative process in of uses and interests of stakeholders in the marine space, on which each stage incorporates feedback from all relevant fields the one hand, and the marine environment itself, on the other. of knowledge with a general progression among the stages and alongside active cooperation with all stakeholders. Accordingly, The methodology that has guided the planning process for the the aim is to establish an ongoing, multi-polar, interactive Israel Marine Plan derives from cumulative global experience in relationship (combining the areas of planning while engaging the preparation of regional and national marine spatial plans, the planning teams and the stakeholders) across all stages. with emphasis on the principles of Marine Spatial Planning (MSP) and Ecosystem-Based Management (EBM). 134 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ Division of Work and Areas of Responsibility members of academia and government research institutes in This plan is being pursued through work teams and Israel, including the Israel Oceanographic and Limnological advisory groups. A full list is available on the plan's website: Research and the Geological Survey of Israel. The members of www.msp-israel.net.technion.ac.il. this board represent a variety of research fields related to ocean studies, including oceanography, biology, ecology, geology, Integrating team environment and energy, engineering, cartography, security, This team leads the project and coordinates the professional and economics. teams. It is headed by Prof. Shamay Assif and Assistant Prof. Michelle Portman, and includes Dr. Idan Porat of the Technion's Multi-Disciplinary Consulting Team Center for Urban and Regional Studies, Dr. Ellik Adler, Dr. This team is composed of 21 advisors from academia and the Yael Teff-Seker, Prof. Yuval Cohen, and a team from Ethos - private sector representing 15 different disciplines: geology Architecture Planning & Environment: Alon Perelman, Barak and geophysics; bathymetry and morphology; chemical Katz, and Tom Dror. oceanography; physical oceanography; marine biology; marine archeology; fishing and mariculture; energy; marine International Advisory Board transportation; artificial islands; marine engineering and This advisory board includes eight advisors from Europe and infrastructure facilities; law and jurisprudence; national security; the United States, marine managers and planners alongside economics; and climate change. academics, members of the private sector, and non-governmental Researchers and Graduate Students Team organizations. The members of this board bring a wealth and This team is comprised of five researchers. variety of practical experience in marine spatial planning and management. Work Products of Stage A The International Advisory Board includes the following This summary has thus far described the incentives behind members: preparation of the plan, the planning perspective, and its Arch. Charles N. Ehler, President, Ocean Visions Consulting, organization. This section will provide a succinct description France of the work products of Stage A. These products include Prof. Kate Johnson, ICIT Orkney Campus of Heriot-Watt tasks conducted for the initiation and organization of the University, Scotland, UK plan, guiding principles in the formulation of the plan, and a Dr. Jens Enemark, Secretary Common Wadden Sea Secretariat, description of the main characteristics of Israel's marine space Germany as well as preliminary insights from the collection and analysis Dr. Vanessa Stelzenmüller, Centre for Environment Fisheries of information. They will be presented in that order. and Aquaculture Science, Germany Dr. Jeff Ardron, Institute for Advanced Sustainability Studies (IASS), Germany Initiation and Organizational Measures Dr. Priscilla Brooks, Vice-President and Director, Ocean 1. Recruitment and staffing of the plan's various work groups Conservation, USA and advisory boards: the integrating team, the professional Ms. Stephanie Moura, Managing Partner, Sea Plan, USA scientific advisory board, the international advisory board, professional academics from 15 relevant disciplines, a Professional Scientific Advisory Board professional team of researchers and graduate students, and This advisory board is composed of 12 renowned professional a stakeholders' forum. 135 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ 2. Administrative procedures, such as budget approval and and reaction to the marine spatial plan's work products in formulation of a work plan, schedule, and milestones. an interactive, transparent, and participatory manner; lastly 3. An initial meeting of the multi-disciplinary consulting the management component is designed for decision makers team and representatives from the professional scientific at various levels, enabling spatial and statistical analysis of advisory board. the information as well as information-based review of a 4. An international workshop with the participation of development scenarios. Arch. Charles (Bud) Ehler and Ms. Stephanie Moura, the 7. Creation of an internet site (http://msp-israel.net.technion. long-distance participation of Prof. Kate Johnson, Dr. ac.il/ ) that will constitute the principal tool for interaction Vanessa Stelzenmüller, Dr. Jeff Ardron, and Dr. Priscilla with the general public. The site will serve the following Brooks, the integrating team, the multi-disciplinary functions: presentation of a map of Israel's EEZ and its consulting team, and representatives of the professional environment; the option of selecting layers to be presented, scientific advisory board. categorized by topic; use of basic tools; downloading some 5. An initial meeting of the stakeholders' forum with the of the existing information in various formats. work groups and advisory boards of the Israel Marine Plan, Guiding Principles in the Formulation of round tables. A preliminary discussion took place regarding the Plan which included a presentation of the plan's framework and the goals and objectives of the marine spatial plan, with After reviewing the processes involved in spatial planning attention to identifying conflicts and synergies among and studying the characteristics of Israel's Mediterranean Sea various stakeholders in the past, present, and future. marine space, the participants and planning team identified ten 6. An examination of alternatives and initial development guiding principles for planning, in keeping with the essence of of a plan-specific geographic information system (GIS) the plan. The plan will: (1) be based on current information platform. It was decided at an early stage to establish a and knowledge, linking science with policy; (2) incorporate GIS tool that would support existing layers of information Ecosystem-Based Management (EBM), balancing its goals with as well as the products of the ongoing planning process in environmental, economic, and human needs, also to ensure an inclusive, flexible, visual, transparent, and participatory continued provision of ecosystem services; (3) be future oriented; manner. This tool will serve all participants (at various levels) (4) integrate various disciplines and stakeholders, including and will showcase the plan's products at its various stages. relevant authorities and management and governance bodies; The GIS constitutes a tool for marine spatial planning in (5) combine planning with integrated management of activities matters of mapping, information, and computerization, and uses in the marine space; (6) include stakeholders in all and it provides solutions in three pivotal areas of activity stages of planning and implementation; (7) distinguish among with corresponding dedicated interfaces: planning, different geographic spaces while considering three-dimensions participation, and management. It will be have various and appropriate temporal scales; (8) be flexible, current, and interfaces for various users. The planning component is capable of incorporating lessons learned from experience as well designed for professional experts and advisors from different as corrections of mistakes; (9) include accessible and interactive disciplines, enabling group dialogue among experts and spatial representation using effective GIS tools of participation, exchange of spatial and textual information and ideas planning, and management; (10) be transparent, clear, and regarding marine spatial planning in a flexible and visual accessible to stakeholders as well as the general public. manner; the participation component is designed for the general public and stakeholders, enabling observation of 136 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ Characteristics and Preliminary Insights delineated. Areas for which permits have been granted to search from Data Collection and Analysis for gas and oil already constitute a significant portion of the Information was gathered across the various fields by the EEZ, and additional permits are expected to be granted in the multi-disciplinary consulting team. Data collected consists by future. The deep seas have also turned into "busy" seas, rife with and large of existing information; it did not include new data development activities and extensive security-related activities. generation efforts or mapping. The collection and analysis of All these factors give rise to a wide range of actual and apparent data involved identification of existing sources of information conflicts that demand informed decision making, sensitive and databases, identification of information gaps, diagnosis and and information-based management, and the identification identification of different uses of space and their environmental of potential synergies among various uses. An appropriate effects, actions needed to complete missing information using marine spatial plan would provide the basic infrastructure for existing sources, cooperative efforts with other projects and the achievement of these objectives. initiatives. The multi-disciplinary consultants' data collection and analysis tasks fell within three principal groups: resources and 2. A Marine Environment Lacking in Information and infrastructures, environment and regulation, and information. Knowledge Throughout the years the mapping and study of Israel's marine The density of uses and the pressures on this space are greater environment were limited in scope, and focused mainly on in the vicinity of and along the shoreline are greater and this the continental shelf. In this context, it should be noted that has repercussion for the collection and analysis of data. Density a national marine research policy is lacking, and as a direct decreases and the pressures diminish as distance from the shore result, there is no multi-year government funding of research increases. Likewise, the levels of information and knowledge as activities at a level commensurate with the needs of the state. well as the regulatory tools and monitoring systems are denser Most of the marine research activity in Israel - which has and more plentiful near the shores, and they steadily diminish as achieved impressive results - is funded by grants from research one shifts westward, farther from the shore and towards deeper foundations in accordance with the personal areas of interest waters. Gaps in information are therefore greater in deeper, of researchers, and through the participation of researchers and more distant waters. research institutes in international research projects that do not always correspond with the needs of the state. The research 1. A Sensitive Marine Environment Rife with Conflict findings have been presented primarily in scientific publications, The entire shoreline of Israel is under tremendous development and a significant portion of the raw data is not available to the pressures of all sorts, which continually threatens the health and scientific community as a whole or to other potential users. This resilience of the marine space, its functionality as a public asset state of affairs makes it difficult to conduct research-based and and open space, and its capacity to provide a variety of social, knowledge-based planning for Israel's marine space. economic, and environmental services. These are in addition to The lack of a national policy for data collection and management external threats such as climate change, invasion of alien species, regarding the marine environment manifests itself, among other rising sea levels, and more. ways, as follows: (1) a lack of comprehensive policy for the study, During the past decade the scope of uses and pressures has mapping, and monitoring of Israel's marine space; (2) limited or increased significantly within Israel's territorial waters and a complete lack of coordination among the various government EEZ. Within these areas communications infrastructure lines ministries funding these activities; (3) the Israel Oceanographic have been laid, and transport corridors as well as zones for the and Limnological Research established a National Marine Data exploration, mining, and production of natural gas have been Center but the Government has not issued rules requiring that 137 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ data gathered by means of public funding be submitted to the The relatively small Levant basin of the Mediterranean Sea, center and granting public access to the center's data. In the which is located in easternmost basin of the Mediterranean absence of a national marine policy, Israel Marine Plan would Sea, constituting only 0.5% of all the territorial and oceanic probably address these issues. waters (of which Israel's EEZ is part), includes a large portion The discovery of substantial natural gas reserves in the past of marine phenomena that typically appear only in spacious decade has resulted in greater attention to the sea on Israel's part. oceans: intensive geologic activity, unique biological phenomena This increased attention has brought about interest on the part of of very deep waters, and many archeological heritage sites due public entities, research institutes, and private bodies to improve to the Mediterranean Sea having been the ancient cradle of knowledge and research in the field. However, despite the many civilization. Biological uniqueness exists not only in the deep marine researchers in the areas of biology, geology, oceanography, seas. Moreover, existing and proposed nature reserves along archeology, environment, and other areas, currently available Israel's coasts include unique and important nature values. information is still limited. As mentioned, information and The sea's unique characteristics, the beauty of the shores, and the knowledge exists for the coastal areas and shallow waters, but cultural values they represent, provide a basis for the use of these diminishes substantially for areas westward. areas for leisure and recreation, especially around the crowded A number of important recent developments in the context of center of the State of Israel. Therefore, it is highly important deep sea research should also be noted: allocation of government to establish and develop marine and coastal nature reserves and funding for the purchase of a modern ship for deep sea research, to protect the coastlines (authorized bathing beaches as well as which will be operated by Israel Oceanographic and Limnological open, undeveloped shores), and to promote marine and coastal Research (IOLR) and will serve the entire community of marine sports in its various forms as a resource. researchers; establishment of the Helmsley Mediterranean Sea Research Center at the University of Haifa, which will focus on 4. An Oligotrophic, Threatened Sea with Limited the deep sea; and conduction of an environmental background Fishing Resources - the Need to Preserve What Exists survey in the area of Israel's EEZ (geochemical and biological In the aftermath of global trends (e.g., climate change), and characteristics and preparation of a habitat sensitivity map) intense regional and local environmental pressures, the eastern by IOLR, funded by the Ministry of National Infrastructures, portion of the Mediterranean Sea has undergone significant Energy and Water Resources. changes in terms of ecosystem structure and function as well as World experts in this field assert that "there will never be the composition of biological species. The eastern Mediterranean enough knowledge" and that one should not wait for "enough Sea is an ultra-oligotrophic sea (poor in nutrients and primary knowledge" in order to develop a plan, to develop national production), a factor that reduces its production of biomass, marine policy, or to implement either. These actions are to be thereby disabling the development of significant fishing taken in conjunction with the on-going expansion of knowledge resources. Biological diversity and primary production in the and research in order to improve the planning, management, eastern Mediterranean Sea are lower than those in its western and scientific dialogue so as to consolidate planning and parts, while salinity and temperatures are rising in the eastward decision-making along the way. direction. The situation is compounded by the stress of invasion and at times eventual domination by invasive species, mainly 3. A Unique Geological and Biological Sea with Rare through the Suez Canal. The recently announced plan to expand Heritage Values the Canal constitutes another potential environmental threat. The eastern part of the Mediterranean Sea is unique and Scientists predict that the rate of invasion by alien species will fascinating in terms of geology, geophysics, and marine biology. increase if the Canal is expanded. 138 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ The loss of habitats as a result of coastal urbanization and from renewable sources (such as solar and wind) is limited in industry, the dwindling of and damage to biological marine the country and that there is no hydroelectric or nuclear option resources (such as fishing and other sources of nutrients), for Israel in the foreseeable future, the development of natural pollution of the sea and damage to its ecosystems (primarily gas sources in the Mediterranean Sea is significant. Additionally, from land-based sources but also from vessels and other marine although significant production of renewable energy may be sources), and climate change are the primary sources of harm far in the future, the sea is undoubtedly a potential source of to the marine environment. A variety of human and economic various forms of renewable energy (wind, solar, waves). The activities in combination with the extensive development being Israel Marine Plan's recommendations are expected to include undertaken in Israel's marine space all pose threats to the the development of this potential. sensitive ecosystems and to the provision of ecosystem services. Given the sensitivity of these systems and the fact that this space 6. The Sea as a Gateway and Bridge to the World is relatively poor in the resources (e.g., fish stocks) fishing, it In light of the unique geopolitical characteristics of the Middle is imperative that existing resources and systems be protected East, Israel is in effect an island state, where the sea to the west and preserved. serves as a gateway and bridge to the rest of the world. Through its ports, shipping lines, sailing routes, and communications 5. The Sea - Rich in Energy Resources lines, Israel's territorial waters and EEZ serve as a gateway linking In recent years more than 30 trillion cubic feet (TCF) of natural Israel with the global economy and the international information gas have been discovered, which according to current estimates highway of the internet. Interactions take place through import is sufficient to meet the needs of the Israeli economy for the and export, underwater cables for transnational communication coming decades. The plan is for Israel to shift towards reliance with states in Europe and America, and internet traffic from on natural gas at a level of 60-70% of total energy sources, Israel to Europe and America. Accordingly, Israel's dependence with most of the gas generated from the state's EEZ. Some on the marine space is critical. of the resource will be slated for export. After many years of In terms of trade, about 98% of import and export, by weight, dependence on energy from foreign sources, Israel now has pass through the EEZ of the marine space, and the shipping the opportunity to use these gas discoveries to achieve energy sector has the potential for long-term economic growth. The independence and new strategic geopolitical opportunities as sector is especially important given that the State of Israel has an exporter to states in the Middle East and Europe. limited natural resources and demand for imports is high. While there is potential for additional discoveries of natural Reciprocally, Israel has a number of export sectors with relatively gas and oil, the drilling and extraction of these resources is low demand within the country, but strong demand abroad: a large-scale industry that entails extensive planning and from raw materials such as potash and phosphates to high-tech the construction. Supporting infrastructures is needed products designed for the international market. for transmission, treatment, and supply, in addition to the Besides functioning as a corridor that links Israel with the rest of development of a security system to protect these activities. the world, the marine space also serves as a base for international Such a dense network of extraction and drilling infrastructures interaction and cooperation. Israel's proximity to the Suez Canal constitutes an environmental and economic threat in the event - through which passes the world's largest maritime trade route, of an accident or sizeable spill. connecting the Far East and Europe - contributes to the large Beyond this, natural gas has environmental advantages over number of cargo vessels within Israel's marine space generally other less efficient and more polluting fossil fuel energy sources. and its ports specifically. Notably, most of the sailing routes Given that the current outlook for the development of energy between the northern opening of the canal and ports in the 139 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ eastern basin of the Mediterranean Sea pass through Israel's EEZ. and about 15.6 million residents in 2059. This means that This feature will be an important element in the preparation of Israel's population will double over the course of only a few the Israel Marine Plan. decades. Simultaneously, it is expected that averages for the standard of living as well as GNP will increase. 7. The Sea for Security and Strategic Depth for the Accordingly, it will be necessary during the next 25 years to State of Israel devise solutions that will double the range of built-up areas as As mentioned, Israel functions as an "island state" with unique well as the capacity for production and delivery from various security and demographic characteristics. These transform its infrastructure industries, to meet population growth and a marine space in the Mediterranean Sea into a strategic asset of rising standard of living if trends do not change. Even today, the highest order. In the context of Israel's political situation, and even more so in the future, these factors are a source of protection of its sailing routes is a vital security mission. Israel intense pressure on the crowded terrestrial space and a threat deals with a complex, ongoing conflict with its neighbors and to open spaces and sensitive coastal resources, as well as the other states - a situation that transforms the marine space into a spatial balance as a whole. Some feasibility studies and research perpetual security threat. Moreover, Israel has a high population reports have been conducted in order to explore the potential density and limited land reserves, and because of its geographic for developing the marine space for the sake of various urban dimensions it lacks terrestrial strategic depth. and infrastructure needs. However, it is clear that such actions The situation described above is compounded by the fact that would have significant and potentially deleterious impacts to Israel's EEZ serves as a central sailing route at the regional level the marine environment. because it connects between the Suez Canal and the major There remains a great deal of doubt regarding the potential use ports of Lebanon, Syria, Turkey, Cyprus, and Greece. A large of the marine space in order to address the intense pressures number of ships pass innocently through this region, and a of urban and infrastructure development on the terrestrial seemingly innocent yet hostile vessel could easily inflict damage space. These doubts stem from the high cost of generating on Israel's strategic assets. Israel therefore needs to establish "new land" within the marine space even before investing in its effective oversight and control mechanisms within its marine development, the fear of causing harm to the delicate ecological space, and in particular around its assets. As infrastructure balance characteristic of marine systems, and the anticipated interests are developed, foremost among which are the various conflicts vis-à-vis other uses of the sea. Any consideration of such gas installations the threats to Israel's interests increase and proposal should be assessed in view EBM and the Precautionary cover greater area. Accordingly, a strong need to defend the Principle, and in particular that they be employed only if their entire marine space exists. This can be aided through rigorous implementation at sea offers a relative environmental and planning, coordination among the various stakeholders, and economic advantage. meticulous implementation. 9 . Fra g m e n t e d A d m i n i s t ra t i o n a n d L i m i t e d 8. The Sea as a Territorial Reserve Governance in the Marine Space As noted, Israel's marine area is larger than its terrestrial area. The Over the years the marine space has become a space that offers many major population centers, which are in high demand for urban uses and services, yet it is also a sensitive, vital, and threatened space d e, with heavier concentrations around the center. Currently in many respects. The regulation of all these factors lies in the hands (as of mid-2014) Israel's population numbers approximately of several government ministries: transportation, environmental 8.2 million. According to forecasts of the Central Bureau of protection, health, agriculture, communications, energy and water, Statistics, Israel will have some 13.6 million residents in 2019 internal affairs, tourism, justice, internal security, and defense. This 140 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ list is supplemented by myriad authoritative institutions. These The Next Stages entities often operate with insufficient coordination, no master During Stage A of the Israel Marine Plan, advisors and experts, plan or guiding policy, and inadequate collective attention to the leading figures in their fields in Israel, have been requested to potential inherent in the sea or the mutually detrimental effects collect existing data and knowledge and to submit 9*-reports. of various uses of the sea. These reports summarize the current state of affairs, trends, and The legislative tools and amendments in place today need to be knowledge gaps with respect to the marine space in Israel. The strengthened, updated, and supplemented in order to enable reports, some of which have been completed and some of which appropriate oversight and enforcement of human activities at are still being prepared, will soon be made available through sea and along the coast. Likewise, there is a need for better the plan's internet site and through a separate publication. instruments for planning and management with respect to the The intended publication will consolidate the main findings to marine space, including continuous mandatory monitoring present the current "state of affairs" within Israel marine realm. and research, control and oversight mechanisms, and explicit, transparent regulation. Such measures will make it possible to In parallel with Stage A, work has commenced on Stage B - balance interests, many of which are private and capital-intensive, definition of the vision, goals, and objectives of the Israel Marine and may tend to neglect the public interest. Plan - which draws on information collected during Stage A. Work Stages 2014 Q1 2015 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Preliminary work A - Data Collection and Analysis B - Definition of Vision, Goals ,and Objectives C - Policy Alternatives D - Development of Selected Alternative E - Preparation of Marine Spatial Plan F - Recommendations for Implementation and Monitoring G - Development of Monitoring Guidelines The progressive stages involved in preparing the Israel Marine Plan and their delivery dates 141 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬ Q3 Q4 Stage B began with a review of the goals and objectives of various marine spatial plans around the world. The process continued with cooperative endeavors on the part of the various working groups, including the stakeholders' forum, the multi-disciplinary consulting team, and the advisory board. The methodology for Stage B was formulated at this time. In conjunction with all advisors and partners, the team will develop a vision, goals, and objectives for the Israel Marine Plan. These will be based on the best available knowledge and international experience in regional and national marine planning, with attention to the unique characteristics of Israel's marine space. In parallel, work on Stage C - preparation of alternative policy scenarios - will also begin. Subsequent stages will include development of a preferred alternative, with the later stages of the process consisting of preparation of recommendations and guidelines for implementation and monitoring of the plan (see the Gantt chart - Table 1). Simultaneously and throughout the various stages of the work, the GIS application for planning, cooperation, and management will be developed. The plan's internet site will be enhanced with attention to providing updates for the general public regarding the Israel Marine Plan work. 142 ‫דו“ח שלב א‘ | מצב קיים ותובנות ראשונות | תכנית ימית לישראל‬