‫תת"ל ‪31‬‬ ‫שדרוג כביש מס' ‪ 2‬בקטע חבצלת – אור עקיבא‬ ‫תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫)פרקים א'‪-‬ה'(‬ ‫פרויקט בביצוע החברה הלאומית לדרכים‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬ ‫‪R11094a-683‬‬ ‫תקציר‬ ‫התכנית לתשתית לאומית מס' ‪ 31‬היא תכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬הקיים בקטע שבין חבצלת השרון‬ ‫לבין זכרון‪-‬יעקב בצפון‪ ,‬כחלק מתכנית רחבה יותר לשדרוג כביש ‪ 2‬כולו )כביש חיפה‪-‬תל אביב(‪.‬‬ ‫מסמך זה מתמקד בשדרוג הכביש בקטע הדרומי של התכנית ממחלף חבצלת עד מדרום למחלף‬ ‫אור עקיבא בלבד והוא נסמך על הנחיות הות"ל מיום ה‪ 24-‬במאי ‪ 2012‬המצורפת למסמך זה‬ ‫כנספח מס' ‪ .1‬בקטע הנסקר נבחנו חלופות מאקרו )בתוואים שונים( בקטע שמדרום לגבעת‬ ‫אולגה‪ .‬חלופות מיקרו נבחנו לאורך כל התוואי בחלופה הנבחרת )כפי שמוצג בפרק ב'(‪.‬‬ ‫פרק א' – תיאור סביבת התכנית‬ ‫סקירת תכונות הסביבה הקיימות מקיפה את תאי השטח דרכם עוברים תוואי הכביש הקיים‬ ‫ותוואי הכביש החדש‪ .‬מצפון לגבעת אולגה נסקרה חלופת מאקרו אחת בתוואי הכביש הקיים‬ ‫ואילו בקטע שמדרום לגבעת אולגה נותחו שש חלופות מאקרו הנשענות על שני צירים בסיסיים‬ ‫)"חלופות בסיסיות"(‪ :‬ציר כביש ‪ 2‬הקיים וציר כביש חדש העובר לאורך מסילת הברזל‪ ,‬ממזרחה‬ ‫או ממערבה‪.‬‬ ‫תוואי כביש ‪ 2‬הקיים ותוואי כביש ‪ 2‬החדש בחלופות הבסיס עוברים לאורכו של אזור השרון‬ ‫מצפון לנתניה ומדרום לאור‪-‬עקיבא‪ .‬נחל חדרה ונחל אלכסנדר הינם הנחלים הראשיים החוצים‬ ‫את תוואי הכביש‪.‬‬ ‫מלבד רצועות הנחלים מצויים שני מוקדים של שטחים רגישים מבחינה סביבתית לאורך התוואי‬ ‫הנסקר‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מצפון לנחל אלכסנדר תוואי הכביש חוצה את הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬את פארק השרון‪,‬‬ ‫את שטחי יערות הפארק שמדרום לגבעת אולגה והוא עובר בסמוך לשמורת נוף יער חדרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מצפון לנחל חדרה תוואי הכביש חוצה את הגן הלאומי חולות קיסריה‪ ,‬את כיס החולות‬ ‫הרחב שבין מחלף קיסריה לבין כביש ‪ 651‬וחולף סמוך לשמורת הטבע שקע קיסרי‪.‬‬ ‫הסביבה הבנויה שלאורך הכביש וחלופותיו כוללת את היישובים המערביים של המועצה האזורית‬ ‫עמק חפר‪ ,‬את העיר חדרה‪ ,‬את שוליה של אור‪-‬עקיבא ואת השכונות המזרחיות של קיסריה‪.‬‬ ‫פרק ב' – בחינת חלופות‬ ‫פרק ב' דן בהרחבה בשש חלופות המקרו‪ ,‬שנבחנו לתוואי כביש מס' ‪ :2‬שתי חלופות לשדרוג‬ ‫הכביש הקיים )חלופה ‪ A‬ו‪ ,(D-‬שלוש חלופות ממערב למסילה )חלופה ‪ C ,B‬ו‪ (E-‬וחלופה אחת‬ ‫ממזרח למסילה )חלופה ‪ .(F‬בחלופות הסמוכות למסילה נשאר הכביש הקיים והופך לכביש אזורי‬ ‫או מקומי‪ ,‬כאשר חלקו הצפוני נחרש‪ .‬חלופות אלו תלויות בתכנית מלווה לתכנית הכביש‪ ,‬בה‬ ‫יהפוך הכביש לשטח לשימור‪.‬‬ ‫חלופות הכביש נבחנו על רקע חמישה היבטים מרכזיים‪ :‬שטחים פתוחים‪ ,‬השפעה על השטח‬ ‫הבנוי‪ ,‬התאמה תכנונית‪ ,‬תחבורה ועלויות‪ .‬בכל נושא פורטו אמות מידה שונות‪.‬‬ ‫המסקנה הסופית המתקבלת מהשוואת החלופות היא כי יש יתרון סביבתי ברור לחלופות הכביש‬ ‫הקיים )‪ A‬ו‪ .(D-‬חלופה ‪) B‬שממערב למסילה( היא החלופה בעלת החסרונות הרבים ביותר מהיבט‬ ‫זה‪ ,‬אף כי מבחינה תנועתית היא החלופה העדיפה‪.‬‬ ‫חלופות תוואי המסילה )למעט חלופה ‪ (B‬אינן שונות זו מזו באופן משמעותי מההיבטים‬ ‫הסביבתיים‪-‬תכנוניים אף כי הן נבדלות מהיבטים תחבורתיים‪-‬הנדסיים וכלכליים‪ .‬לכן ניתן‬ ‫לקבוע כי מתוך קבוצת חלופות אלו‪ ,‬לחלופה ‪ C‬יש עדיפות על האחרות‪.‬‬ ‫מבין חלופות הכביש הקיים החלופה המועדפת הינה חלופה ‪ D‬הנותנת מענה הן לתחזיות התנועה‬ ‫בטווח הנבדק )רמת השירות בחלופה זו הינה רמה נמוכה לעומת שאר החלופות( והן להיבטים‬ ‫הסביבתיים‪ .‬לאורך התוואי בחלופה זו נבחנו חלופות מיקרו במוקדים בהם לכביש השפעה רבה‬ ‫על הסביבה ושהפתרונות שהועלו היו עלולים להשפיע על אופיו של הכביש באופן ניכר‪ .‬הנושאים‬ ‫שנבחנו בחלופות המיקרו היו קישור הרצף הבנוי באזור בית ינאי‪ ,‬אזור החולות שמצפון למחלף‬ ‫בית ינאי‪ ,‬מחלף אולגה ומחלף קיסריה‪.‬‬ ‫פרק ג' – עיקרי התכנית המוצעת‬ ‫התכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬כוללת את הרחבת הכביש לשלושה נתיבים בכל כיוון והסדרת רדיוס‬ ‫אופקי ואנכי שיתאים למהירות תכן של ‪ 100‬קמ"ש‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית ישודרגו שלושה מחלפים‪ :‬מחלף ינאי‪ ,‬מחלף אולגה‪ ,‬ומחלף קיסריה‪ .‬למעט‬ ‫מחלף אולגה תצורת כל המחלפים המתוכננים דומה לתצורה הקיימת בהתאמות קלות‪ .‬מחלף‬ ‫אולגה המוצע שונה באופן מהותי מהמחלף הקיים‪ ,‬אך תכננו מתבסס בעיקר על תכניות מאושרות‬ ‫למעט חלקו המערבי‪.‬‬ ‫לאורך התכנית יוקמו גשרים חדשים מעל נחל אלכסנדר ומעל נחל חדרה כולל הסדרת הגשרים‬ ‫במחלפים‪ ,‬גשר פל‪-‬ים ושני גשרים להולכי רגל ‪ -‬בנעורים ובנחל חדרה‪.‬‬ ‫התכנית כוללת גם הסדרת דרכי שירות שונות הנדרשות כתוצאה משדרוג הדרך‪ ,‬כגון‪ :‬הסדרת‬ ‫דרך פנימית לבית חירות‪ ,‬כניסה למוסד נעורים‪ ,‬הסדרת גישה לגן הלאומי נחל אלכסנדר ודרכי‬ ‫שירות במחלף אולגה‪.‬‬ ‫שני מעברים לבעלי חיים מתוכננים מתחת לכביש ‪ 2‬באזור פארק השרון ובאזור חולות קיסריה‪.‬‬ ‫מתרסי רעש מתוכננים בשלושה אזורים לאורך התכנית‪ :‬מדרום למחלף ינאי עד למחלף חבצלת‪,‬‬ ‫באזור מחלף אולגה ובאזור אור עקיבא‪-‬קיסריה‪.‬‬ ‫תוואי הכביש המתוכנן עובר לרוב במפלס פני הקרקע והכביש הקיים למעט באזורי חציית‬ ‫הנחלים‪ ,‬באזור פארק השרון ובקטע הסמוך לנעורים‪ .‬באזורים בהם יוגבה או ישוקע מפלס‬ ‫הכביש יוקמו קירות תמך או יבוצעו סוללות עפר‪.‬‬ ‫מערכת הניקוז מפנה את הנגר לכיוון הנחלים ושקעים מקומיים‪ .‬המערכת כוללת ערוצי זרימה‬ ‫ארוכים‪ ,‬תעלות עפר ומדרונות מתונים‪ .‬תעלות ניקוז מבטון תוכננו במקטעים העוברים בשטחים‬ ‫הבנויים‪.‬‬ ‫פרק ד' – השפעת התכנית על הסביבה‬ ‫התכנית עוברת בלב שטחים פתוחים ורגישים וחוצה שלושה מרקמים אורבניים )אזור בית חירות‬ ‫בית ינאי‪ ,‬אזור חדרה‪-‬אולגה ואזור אור עקיבא‪-‬קיסריה(‪.‬‬ ‫בשל הקרבה הרבה לשימושי קרקע רגישים הוטמעו בתכנון אמצעים מיוחדים למזעור מפגעי‬ ‫רעש‪ :‬שילוב של סוללות עפר‪ ,‬קירות‪ ,‬אספלט שקט ובמקרים בודדים מיגון דירתי‪ .‬עיצוב‬ ‫אלמנטים אלו תוכנן בהתאמה לעקרונות השיקום הנופי ולהיבטים חזותיים הייחודיים לכל‬ ‫מקום‪ .‬למשל‪ ,‬בשטחים פתוחים עירוניים צומצם חתך הקיר למינימום על‪-‬ידי שילוב של סוללה‬ ‫וקיר להשגת מראה רך וירוק מחד‪ ,‬אך גם לצורך צמצום השטח העירוני הנתפס‪ .‬בשטחים פתוחים‬ ‫יישקל ביצוע קירות שקופים‪ .‬לאורך המקטע המשוקע של בית ינאי תוכננו קירות מצחייה ועוד‪.‬‬ ‫לא נמצא כי רמות זיהום האוויר חורגות מהתקנים המקובלים‪.‬‬ ‫בשטחים הפתוחים הרגישים שבהם עובר הכביש הושם דגש על שיפור הקישוריות בכיוון מזרח‪-‬‬ ‫מערב הן על ידי הגבהת גשרי הכביש מעל הנחלים ושמירה של מפתחים גדולים המאפשרים מעבר‬ ‫נוח של בע"ח‪ ,‬מטיילים‪ ,‬חולות נודדים‪ ,‬ורכבים )במקרה של נחל אלכסנדר( והן על‪-‬ידי תכנון‬ ‫מעברים אקולוגיים תחתיים לבעלי חיים באזור פארק השרון וחולות קיסריה‪.‬‬ ‫לצורך הגנה על ערכי טבע )כמו רכס הכורכר של חפציבה( ועצים בוגרים המצויים בסמוך לכביש‬ ‫)אזור נחל חדרה‪ ,‬ביה"ח הילל יפה‪ ,‬פארק השרון ומכמורת( צומצמו קווי הדיקור ותוכננו קירות‬ ‫תמך שיבדקו גם בשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫קטע הכביש המוסט בין מחלף ינאי לבין נחל חדרה יעבור שיקום נופי‪ ,‬הכביש הישן יחרש ובגדת‬ ‫הנחל הדרומית של הנחל יבוצעו שיקום נופי וממשק פעיל לצורך הכשרת שטח הטלה של הצב‬ ‫הרך‪.‬‬ ‫בתוואי הכביש העובר בשטחים הפתוחים לא תוכננו עמודי תאורה על מנת שלא לפגוע בשטחים‬ ‫הפתוחים עם זיהום אור )בהתאם למצב הקיים היום(‪.‬‬ ‫תכנית הצמחייה הותאמה לצמחייה הטבעית האופיינית לתאי השטח ‪ -‬לשטחי החולות‪ ,‬לגדות‬ ‫נחלים‪ ,‬לרכסי הכורכר ולשטחים האורבניים בהם תישתל צמחייה תרבותית‪.‬‬ ‫בשטחים הכלואים במחלפים תוכננו אגני ניקוז קטנים ללא מוצא לצורך חלחול והחדרת מי נגר‬ ‫עילי‪ .‬מי הנגר של הכביש בגשרים העוברים מעל הנחלים הוסטו למרחק מרבי לצורך מניעת זיהום‬ ‫מי הנחל‪ .‬פתרון זה יושלם בשלב התכנון המפורט‪ .‬בתחום רדיוס המגן של קידוח מים באזור‬ ‫מכמורת יבוצעו תעלות ניקוז מבטון‪ .‬לצורך חסכון בשטח ובהתאם לעיצוב החתך האופייני של‬ ‫מתרסי הרעש תוכננו תעלות בטון בתוואי העובר בשטחים הבנויים‪.‬‬ ‫בקטעים מסוימים תבוצע העתקה של קווי דלק בתאום מלא עם הרשויות המתאימות‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫הנחיותיהם ועם המיגון המתאים הדרוש‪ .‬ביצוע גשר נחל חדרה יחייב הוראות מיוחדות למניעת‬ ‫פגיעה בקו הגז הטמון בקרקע בסמוך‪.‬‬ ‫פרק ה' – השפעת התכנית על הסביבה‬ ‫התסקיר מפרט המלצות להוראות התכנית בנושאים שונים ובכללם תנאים לביצוע בשלב ההקמה‪,‬‬ ‫מיגון אקוסטי‪ ,‬שמירה על ערכי טבע ומזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים‪ ,‬עבודות עפר‪ ,‬שיקום נופי‪,‬‬ ‫העתקת תשתיות‪ ,‬זיהום קרקע ועוד‪.‬‬ ‫צוות היועצים בפרויקט‬ ‫ניהול פרויקט‬ ‫אינג' אריק בלוך‪ ,‬אינג' דנית יובל‪-‬אורון‬ ‫א‪ .‬אפשטיין ניהול פרויקטים‬ ‫ניקוז )מקטע צפוני(‬ ‫אינג' יוני להב‬ ‫חברת ינון‬ ‫מתכנן ראשי‪ ,‬תנועה וכבישים‬ ‫אינג' אברי קדמי‬ ‫ש‪ .‬קרני מהנדסים‬ ‫אקוסטיקה‪ ,‬שימושי קרקע וייעודי קרקע‬ ‫)מקטע צפוני(‬ ‫רון לשם‪ ,‬אינג' דיויד אפשטיין‬ ‫א‪.‬ש‪.‬ל איכות סביבה ואקוסטיקה בע"מ‬ ‫מתכנן ראשי‪ ,‬תנועה וכבישים )מקטע‬ ‫צפוני(‬ ‫אינג' מירון מנדלסון‬ ‫חברת ינון‬ ‫גיאו‪-‬הידרולוגיה‬ ‫גיאולוג אופיר רונן‬ ‫גיאו‪-‬פרוספקט בע"מ‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫אדריכל אריאל טיבי‬ ‫טיבי אדריכלות ונוף‬ ‫אקולוגיה‬ ‫ד"ר רון פרומקין‬ ‫ייעוץ אקולוגי וסביבתי‬ ‫אדריכלות נוף )מקטע צפוני(‬ ‫גיאולוגיה‬ ‫משה ירקוני‬ ‫גיאו‪-‬לוג שירותים גיאוטכניים‬ ‫אדריכל לאוניד בוקליס‬ ‫חברת ינון‬ ‫תחזיות תנועה‬ ‫גדעון לרמן‬ ‫גל – תכנון מערכות אורבניות‬ ‫הידרולוגיה וניקוז‬ ‫אינג' אריק ויינשטיין‬ ‫נ‪.‬ו‪.‬א‪.‬ג‪ .‬מהנדסים יועצים‬ ‫הידרולוגיה )מקטע צפוני(‬ ‫אינג' רמי לביא‬ ‫לביא –נטיף מהנדסים‬ ‫קונסטרוקציה )מקטע צפוני(‬ ‫אינג' רפי שחם‬ ‫ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים‬ ‫קונסטרוקציה‬ ‫אינג' יעקב גרושקו‬ ‫גרושקו מהנדסי מבנים‬ ‫תכנון סביבתי‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬זיהום אוויר‪,‬‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬עורכי הדוח‬ ‫ד"ר אסנת ארנון‪ ,‬שירי פונדמינסקי‪ ,‬לנה‬ ‫בוגולבסקי‪ ,‬דוד רוזן‬ ‫תו"פ סביבה ואקוסטיקה‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פרק א' – סקירה כללית של סביבה ‪1.............................................................................‬‬ ‫‪ 1.1‬כללי ‪1.......................................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.2‬גאולוגיה וסיסמיקה ‪2.................................................................................................‬‬ ‫כללי ‪2.........................................................................................................‬‬ ‫‪1.2.1‬‬ ‫תנאים גאוהנדסיים ‪3....................................................................................‬‬ ‫‪1.2.2‬‬ ‫סביבה סיסמית ‪4..........................................................................................‬‬ ‫‪1.2.3‬‬ ‫‪ 1.3‬הידרולוגיה וגאוהידרולוגיה ‪5.......................................................................................‬‬ ‫נגר עילי ‪5....................................................................................................‬‬ ‫‪1.3.1‬‬ ‫מי תהום ‪8..................................................................................................‬‬ ‫‪1.3.2‬‬ ‫מקורות מים ‪9..............................................................................................‬‬ ‫‪1.3.3‬‬ ‫‪ 1.4‬שימושי קרקע וייעודי קרקע ‪11 ....................................................................................‬‬ ‫שימושי קרקע ‪11 ..........................................................................................‬‬ ‫‪1.4.1‬‬ ‫תכניות מתאר ארציות ותכניות לתשתיות לאומיות ‪14 ......................................‬‬ ‫‪1.4.2‬‬ ‫תכניות מתאר מחוזיות ‪22 .............................................................................‬‬ ‫‪1.4.3‬‬ ‫תכניות מתאר מקומיות ומפורטות ‪24 .............................................................‬‬ ‫‪1.4.4‬‬ ‫‪1.4.5‬‬ ‫מגמות תכנון – תכניות אב ותכניות בהכנה ‪29 ..................................................‬‬ ‫מערך התחבורה הקיים והמתוכנן ‪30 ..............................................................‬‬ ‫‪1.4.6‬‬ ‫תשתיות ‪34 ..................................................................................................‬‬ ‫‪1.4.7‬‬ ‫‪ 1.5‬מטאורולוגיה ואיכות אוויר ‪35 .....................................................................................‬‬ ‫תיאור אקלימי ‪35 .........................................................................................‬‬ ‫‪1.5.1‬‬ ‫איכות אוויר במצב הקיים ‪37 .........................................................................‬‬ ‫‪1.5.2‬‬ ‫איכות אוויר כתוצאה מפליטת מזהמים מכלי רכב במצב הקיים ‪41 ....................‬‬ ‫‪1.5.3‬‬ ‫‪ 1.6‬מפלסי רעש – מצב קיים‪47 ..........................................................................................‬‬ ‫‪1.6.1‬‬ ‫מבוא ‪47 ......................................................................................................‬‬ ‫השיטה לתיעוד הרעש הקיים ‪47 .....................................................................‬‬ ‫‪1.6.2‬‬ ‫תוצאות מדידות הרעש – שלב א'‪48 ................................................................‬‬ ‫‪1.6.3‬‬ ‫בדיקת המודל החישובי – שלב ב' ‪51 ...............................................................‬‬ ‫‪1.6.4‬‬ ‫מפלסי רעש מחושבים מכביש ‪ – 2‬מצב קיים ‪52 ...............................................‬‬ ‫‪1.6.5‬‬ ‫מפלסי רעש מחושבים מהרכבת – מצב קיים ‪58 ...............................................‬‬ ‫‪1.6.6‬‬ ‫סיכום הממצאים ‪59 .....................................................................................‬‬ ‫‪1.6.7‬‬ ‫‪ 1.7‬חזות ונוף ‪60 ..............................................................................................................‬‬ ‫יחידות נוף ‪60 ..............................................................................................‬‬ ‫‪1.7.1‬‬ ‫ערכי נוף ‪61 ..................................................................................................‬‬ ‫‪1.7.2‬‬ ‫מעברים ושבילים ‪61 .....................................................................................‬‬ ‫‪1.7.3‬‬ ‫רגישות נופית ‪62 ...........................................................................................‬‬ ‫‪1.7.4‬‬ ‫נצפות ומבטים ‪62 .........................................................................................‬‬ ‫‪1.7.5‬‬ ‫‪ 1.8‬צומח וחי ‪64 ...............................................................................................................‬‬ ‫צומח ‪64 ......................................................................................................‬‬ ‫‪1.8.1‬‬ ‫חי ‪74 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪1.8.2‬‬ ‫מסדרונות אקולוגיים ‪77 ...............................................................................‬‬ ‫‪1.8.3‬‬ ‫‪ 1.9‬ארכיאולוגיה ומורשת ‪79 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 1.10‬רגישות סביבתית‪81 ....................................................................................................‬‬ ‫יחידות נוף טבעי ‪81 ......................................................................................‬‬ ‫‪1.10.1‬‬ ‫שבילי טיולים ואתרי פנאי ונופש ‪82 ................................................................‬‬ ‫‪1.10.2‬‬ ‫שמורות טבע וגנים לאומיים ‪83 ......................................................................‬‬ ‫‪1.10.3‬‬ ‫נחלים ‪84 .....................................................................................................‬‬ ‫‪1.10.4‬‬ ‫מפת רגישות סביבתית של החברה להגנת הטבע סקרי מכון דש"א ‪85 .................‬‬ ‫‪1.10.5‬‬ ‫מפת רגישות סביבתית של המשרד להגנת הסביבה ‪86 .......................................‬‬ ‫‪1.10.6‬‬ ‫‪ 1.11‬סיכום הקונפליקטים הסביבתיים ‪88 ............................................................................‬‬ ‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בכביש ‪ 2‬הקיים ‪88 ....................................‬‬ ‫‪1.11.1‬‬ ‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בתוואי החדש הסמוך למסילת הרכבת ‪90 ....‬‬ ‫‪1.11.2‬‬ ‫פרק ב' ‪92 ................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.0‬כללי ‪92 .....................................................................................................................‬‬ ‫הצורך בתכנית ‪92 .........................................................................................‬‬ ‫‪2.0.1‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫חלופת האפס )‪94 .........................................................................(do nothing‬‬ ‫‪2.0.2‬‬ ‫תיאור חלופות המאקרו ‪95 ..........................................................................................‬‬ ‫חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‪95 ........................................................‬‬ ‫‪2.1.1‬‬ ‫חלופות לכביש ‪ 2‬בתוואי חדש סמוך למסילת הרכבת ‪97 ....................................‬‬ ‫‪2.1.2‬‬ ‫סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות ‪100 ................................................‬‬ ‫‪2.1.3‬‬ ‫החלופות בראי תכנית האב לתחבורה ותנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר ‪101 ..................‬‬ ‫‪2.1.4‬‬ ‫תחזיות תנועה ‪102 ......................................................................................................‬‬ ‫אמות המידה לבחינת חלופות המאקרו ‪103 ...................................................................‬‬ ‫מתודולוגיה ‪103 ...........................................................................................‬‬ ‫‪2.3.1‬‬ ‫פירוט אמות המידה‪103 ................................................................................‬‬ ‫‪2.3.2‬‬ ‫בחינת חלופות המאקרו‪109 .........................................................................................‬‬ ‫השפעת החלופות על השטחים הפתוחים ‪109 ...................................................‬‬ ‫‪2.4.1‬‬ ‫השפעת החלופות על המרחב הבנוי ‪116 ...........................................................‬‬ ‫‪2.4.2‬‬ ‫ניתוח החלופות מהיבטים תכנוניים ‪133 ..........................................................‬‬ ‫‪2.4.3‬‬ ‫ניתוח החלופות מהיבטים תחבורתיים‪/‬הנדסיים ‪137 ........................................‬‬ ‫‪2.4.4‬‬ ‫ניתוח החלופות מהיבטים כלכליים ‪139 ..........................................................‬‬ ‫‪2.4.5‬‬ ‫סיכום ניתוח החלופות ‪141 ..........................................................................................‬‬ ‫סיכום על פי אמות המידה‪141 .......................................................................‬‬ ‫‪2.5.1‬‬ ‫סיכום על פי נושאים כלליים ‪149 ...................................................................‬‬ ‫‪2.5.2‬‬ ‫דיון בממצאי הבחינה ‪150 .............................................................................‬‬ ‫‪2.5.3‬‬ ‫החלופה הנבחרת ‪152 ..................................................................................................‬‬ ‫חלופות מיקרו לחלופה הנבחרת ‪153 .............................................................................‬‬ ‫‪2.7.1‬‬ ‫‪2.7.2‬‬ ‫‪2.7.3‬‬ ‫‪2.7.4‬‬ ‫‪2.7.5‬‬ ‫‪2.7.6‬‬ ‫‪2.7.7‬‬ ‫‪2.7.8‬‬ ‫חלופות ינאי ליצירת קשרים אורבניים )קירוי‪ ,‬גשרים‪ ,‬גישות( ‪153 .....................‬‬ ‫גישה ישירה למוסד החינוכי נעורים מכביש ‪155 ............................................ 2‬‬ ‫חלופות גשרי נחל אלכסנדר ‪156 .....................................................................‬‬ ‫כביש הגישה למכמורת ‪157 ...........................................................................‬‬ ‫חלופות למעברים אקולוגיים ‪158 ...................................................................‬‬ ‫חלופות מחלף אולגה ‪159 ..............................................................................‬‬ ‫חלופות גשרי נחל חדרה ‪161 ..........................................................................‬‬ ‫חלופות תנועתיות למחלף קיסריה ‪162 ............................................................‬‬ ‫פרק ג' ‪ -‬תיאור התכנית המוצעת ‪165 ............................................................................‬‬ ‫‪ 3.0‬כללי ‪165 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.1‬תוואי הדרך‪ ,‬מתקני הדרך והקמתם ‪166 .......................................................................‬‬ ‫הרחבת הכביש ‪166 .......................................................................................‬‬ ‫‪3.1.1‬‬ ‫קירות תמך ‪167 ...........................................................................................‬‬ ‫‪3.1.2‬‬ ‫‪3.1.3‬‬ ‫‪3.1.4‬‬ ‫מחלפים ‪168 ................................................................................................‬‬ ‫גשרים ‪171 ..................................................................................................‬‬ ‫עבודות עפר‪ ,‬שטחים לעירום זמני ‪172 ............................................................‬‬ ‫‪3.1.5‬‬ ‫שטחי התארגנות ועבודה ‪173 .........................................................................‬‬ ‫‪3.1.6‬‬ ‫אחסון אדמת החשוף ‪174 ..............................................................................‬‬ ‫‪3.1.7‬‬ ‫מערכת הניקוז ‪174 .......................................................................................‬‬ ‫‪3.1.8‬‬ ‫עקרונות השיקום הנופי‪176 ...........................................................................‬‬ ‫‪3.1.9‬‬ ‫הגנה על ערכי טבע ‪176 ..................................................................................‬‬ ‫‪3.1.10‬‬ ‫צירים להולכי רגל ולרוכבי אופניים ‪176 ..........................................................‬‬ ‫‪3.1.11‬‬ ‫תחנות תחבורה ציבורית ‪177 ......................................................................‬‬ ‫‪3.1.12‬‬ ‫מעברי בעלי חיים ‪177 ................................................................................‬‬ ‫‪3.1.13‬‬ ‫תאורה ‪177 ..................................................................................................‬‬ ‫‪3.1.14‬‬ ‫‪ 3.2‬נתוני תנועה ‪179 ........................................................................................................‬‬ ‫המודל התחבורתי ‪179 ..................................................................................‬‬ ‫‪3.2.1‬‬ ‫תחזיות תנועה בחלופת האפס ולאחר ביצוע התכנית‪180 ...................................‬‬ ‫‪3.2.2‬‬ ‫התפלגות התנועה לפי סוגי רכב )במחלפים( ‪181 ...............................................‬‬ ‫‪3.2.3‬‬ ‫מחלפים לאורך התוואי ‪182 ...........................................................................‬‬ ‫‪3.2.4‬‬ ‫התפלגות התנועה במהלך שעות היממה ‪183 ....................................................‬‬ ‫‪3.2.5‬‬ ‫‪ 3.3‬שלבי ביצוע‪ ,‬הסדרי תנועה ‪184 .....................................................................................‬‬ ‫שלבי פיתוח ‪184 ...........................................................................................‬‬ ‫‪3.3.1‬‬ ‫הסדרי תנועה ‪184 .........................................................................................‬‬ ‫‪3.3.2‬‬ ‫‪ 3.4‬תשתיות ‪185 ..............................................................................................................‬‬ ‫תשתיות דלק ‪185 ........................................................................................‬‬ ‫‪3.4.1‬‬ ‫תשתיות אחרות ‪186 .....................................................................................‬‬ ‫‪3.4.2‬‬ ‫פרק ד' – השפעת התכנית על הסביבה ‪188 .....................................................................‬‬ ‫‪ 4.1‬הידרולוגיה ‪188 ..........................................................................................................‬‬ ‫השפעת הכביש על מקורות מים ‪188 ..............................................................‬‬ ‫‪4.1.1‬‬ ‫השפעת הכביש על הזרימה בנחלים‪190 ...........................................................‬‬ ‫‪4.1.2‬‬ ‫תוספת מי הנגר כתוצאה מביצוע הכביש ‪191 ...................................................‬‬ ‫‪4.1.3‬‬ ‫השפעת הכביש על משטר הניקוז ‪191 ..............................................................‬‬ ‫‪4.1.4‬‬ ‫השפעת הכביש על השתנות הספיקות השטפוניות ‪191 .......................................‬‬ ‫‪4.1.5‬‬ ‫המלצות עקרוניות לשיפור מערכת הניקוז הקיימת ‪191 .....................................‬‬ ‫‪4.1.6‬‬ ‫ארוזיה באפיקי זרימה ופעולות מומלצות נגד ארוזיה ‪192 ................................‬‬ ‫‪4.1.7‬‬ ‫‪ 4.2‬איכות אוויר ‪193 ........................................................................................................‬‬ ‫כללי ‪193 .....................................................................................................‬‬ ‫‪4.2.1‬‬ ‫מתודולוגיה והנחות ‪193 ................................................................................‬‬ ‫‪4.2.2‬‬ ‫תוצאות חישובי זיהום האוויר כתוצאה משדרוג כביש ‪196 ............................. 2‬‬ ‫‪4.2.3‬‬ ‫תוצאות חישובי זיהום האוויר כתוצאה משדרוג כביש ‪ - 2‬איזופלטות‪200 ...........‬‬ ‫‪4.2.4‬‬ ‫‪4.2.5‬‬ ‫איכות אוויר בשלב העבודות ‪201 ....................................................................‬‬ ‫‪ 4.3‬רעש ‪202 ....................................................................................................................‬‬ ‫רקע ‪202 ......................................................................................................‬‬ ‫‪4.3.0‬‬ ‫קריטריונים לחישוב הרעש ‪202 ......................................................................‬‬ ‫‪4.3.1‬‬ ‫הנחות לחישוב מפלסי הרעש ‪202 ...................................................................‬‬ ‫‪4.3.2‬‬ ‫מפלסי הרעש החזויים והמלצות למיגון ‪206 ....................................................‬‬ ‫‪4.3.3‬‬ ‫מערך המיגון האקוסטי המוצע ויעילותו ‪209 ...................................................‬‬ ‫‪4.3.4‬‬ ‫מבנים למיגון דירתי ‪211 ...............................................................................‬‬ ‫‪4.3.5‬‬ ‫רעש בשלב ההקמה ‪212 .................................................................................‬‬ ‫‪4.3.7‬‬ ‫‪ 4.4‬מטרדים סביבתיים בשלב ההקמה‪213 ..........................................................................‬‬ ‫אזורים רגישים בעת עבודות ההקמה ‪213 ........................................................‬‬ ‫‪4.4.1‬‬ ‫השפעות רעש ורעידות בשלב ההקמה ‪213 ........................................................‬‬ ‫‪4.4.2‬‬ ‫השפעות איכות אוויר בשלב ההקמה ‪215 ........................................................‬‬ ‫‪4.4.3‬‬ ‫פוטנציאל זיהום קרקע לאורך התוואי ‪216 ......................................................‬‬ ‫‪4.4.4‬‬ ‫הגנה על ערכי טבע בשלב ההקמה ‪218 .............................................................‬‬ ‫‪4.4.5‬‬ ‫פסולת וניקיון בשלב ההקמה ‪218 ...................................................................‬‬ ‫‪4.4.6‬‬ ‫הסדרי תנועה בשלב ההקמה‪219 ....................................................................‬‬ ‫‪4.4.7‬‬ ‫‪ 4.5‬שינויים בשימושי קרקע וייעודי קרקע ‪220 ....................................................................‬‬ ‫שינויים בשימושי קרקע ‪220 ..........................................................................‬‬ ‫‪4.5.1‬‬ ‫שינויים בייעודי קרקע ‪220 ............................................................................‬‬ ‫‪4.5.2‬‬ ‫מגבלות על שטחים בנויים ‪220 .......................................................................‬‬ ‫‪4.5.3‬‬ ‫‪4.5.4‬‬ ‫שינויים בתנועה ‪221 .....................................................................................‬‬ ‫‪4.5.5‬‬ ‫‪4.5.6‬‬ ‫‪4.5.7‬‬ ‫שינויים בתנועה במחלף אולגה ‪221 .................................................................‬‬ ‫שינויים בתפקוד האורבני ‪223 ........................................................................‬‬ ‫שינויים בשטחים חקלאיים ‪223 .....................................................................‬‬ ‫‪ 4.6‬השפעות חזותיות‪-‬נופיות ‪225 .......................................................................................‬‬ ‫מראה הדרך‪ ,‬שינויים חזותיים‪-‬נופיים ‪225 ......................................................‬‬ ‫‪4.6.1‬‬ ‫עקרונות השיקום הנופי בשטחים הפתוחים לפי יחידות נוף ואזורים מיוחדים ‪226‬‬ ‫‪4.6.2‬‬ ‫עקרונות עיצוב השלד ואלמנטים בנויים ‪228 ....................................................‬‬ ‫‪4.6.3‬‬ ‫עקרונות השיקום הנופי מהיבט צמחייה ‪230 ....................................................‬‬ ‫‪4.6.4‬‬ ‫השקיה ואחזקה ‪234 .....................................................................................‬‬ ‫‪4.6.5‬‬ ‫הוראות לשלב ההקמה ‪234 ............................................................................‬‬ ‫‪4.6.6‬‬ ‫‪ 4.7‬השפעות על הצומח והחי ‪236 .......................................................................................‬‬ ‫מידת הפגיעה בצומח ובחי ‪236 .......................................................................‬‬ ‫‪4.7.1‬‬ ‫מעברי בעלי חיים ‪237 ...................................................................................‬‬ ‫‪4.7.2‬‬ ‫תאורה בשטחים הפתוחים ‪237 ......................................................................‬‬ ‫‪4.7.3‬‬ ‫טיפול בצמחייה פולשנית ‪237 .........................................................................‬‬ ‫‪4.7.4‬‬ ‫שלוליות חורף ושטחי אחו לח ‪238 ..................................................................‬‬ ‫‪4.7.5‬‬ ‫צמחים נדירים ‪239 .......................................................................................‬‬ ‫‪4.7.6‬‬ ‫עצים בוגרים‪239 ..........................................................................................‬‬ ‫‪4.7.7‬‬ ‫‪ 4.8‬ארכיאולוגיה ‪240 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.9‬השפעות סיסמיות ‪241 ................................................................................................‬‬ ‫גורמי ההשפעות הסיסמיות ‪241 .....................................................................‬‬ ‫‪4.9.1‬‬ ‫סיכונים סיסמיים ביחס לתשתית של התכנית ‪244 ...........................................‬‬ ‫‪4.9.2‬‬ ‫אמצעים למזעור נזקים בעת רעידת אדמה ‪247 ................................................‬‬ ‫‪4.9.3‬‬ ‫‪ 4.10‬האמצעים להקטנת הקונפליקטים הסביבתיים ‪ -‬סיכום ‪248 ............................................‬‬ ‫פרק ה' ‪ -‬הצעה להוראות התכנית ‪251 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 5.1‬עבודות עפר ‪251 .........................................................................................................‬‬ ‫הוראות כלליות‪251 ......................................................................................‬‬ ‫‪5.1.1‬‬ ‫עבודות עפר במקומות רגישים במיוחד ‪252 ......................................................‬‬ ‫‪5.1.2‬‬ ‫אתרי התארגנות ודרכי גישה ‪252 ...................................................................‬‬ ‫‪5.1.3‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫מתקני הדרך והניקוז ‪253 ............................................................................................‬‬ ‫גשרים ומעברים ‪253 .....................................................................................‬‬ ‫‪5.2.1‬‬ ‫מעברים לבעלי חיים ‪253 ...............................................................................‬‬ ‫‪5.2.2‬‬ ‫תאורה ‪253 ..................................................................................................‬‬ ‫‪5.2.3‬‬ ‫ניקוז ‪253 ....................................................................................................‬‬ ‫‪5.2.4‬‬ ‫איכות אויר‪254 ..........................................................................................................‬‬ ‫מפגעי רעש ‪254 ...........................................................................................................‬‬ ‫שיקום נופי ‪256 ..........................................................................................................‬‬ ‫תשריט שיקום נופי ‪256 .................................................................................‬‬ ‫‪5.5.1‬‬ ‫הוראות לשיקום נופי ולעיצוב מתקני הדרך ‪256 ...............................................‬‬ ‫‪5.5.2‬‬ ‫הוראות לטיפול בצמחים פולשים ‪257 .............................................................‬‬ ‫‪5.5.3‬‬ ‫הידרולגיה – מניעת זיהום נחלים ומקורות מים ‪257 .......................................................‬‬ ‫‪ 5.7‬מגבלות והתניות על הסביבה ‪258 .................................................................................‬‬ ‫‪ 5.8‬סיסמיקה ‪258 ............................................................................................................‬‬ ‫‪ 5.9‬הגנה על שטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע וערוצי נחלים ‪259 ....................................................‬‬ ‫טיפול בעצים בוגרים ‪259 ..............................................................................‬‬ ‫‪5.9.1‬‬ ‫מעברים לבעלי חיים ‪259 ...............................................................................‬‬ ‫‪5.9.2‬‬ ‫פעולות נדרשות למניעת פגיעה בערוץ הנחל ושיקום בתי גידול ‪259 .....................‬‬ ‫‪5.9.3‬‬ ‫‪ 5.10‬ארכיאולוגיה ‪260 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ 5.11‬הנחיות לתפעול הדרך ‪260 ...........................................................................................‬‬ ‫‪ 5.12‬העתקת תשתיות )חומ"ס(‪261 ......................................................................................‬‬ ‫‪ 5.13‬זיהום קרקע ‪262 ........................................................................................................‬‬ ‫רשימת תשריטים‬ ‫תשריט מס' ‪1.0.1‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע הסביבה‬ ‫‪i‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.0.2‬א'‪-‬ב'‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪i‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.0.3‬א'‪-‬ב'‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס המרכזיות על רקע תצ"א‬ ‫‪i‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.2.1‬א'‬ ‫תשריט מס' ‪1.2.1‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪1.2.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.2.3‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.3.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.3.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.0‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.1‬א'‪-‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.3‬א'‪-‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.4‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.5‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.6‬א'‬ ‫תוואי חלופות בסיס על רקע מפה גאולוגית‬ ‫חתכים גיאולוגיים מייצגים‬ ‫מפת העתקים בישראל החשודים בפעילות צעירה‬ ‫רצועות מקדמי תאוצת הקרקע על‪-‬פי חלוקת המכון הגאופיסי‬ ‫אגני ניקוז ומעבירי מים קיימים‬ ‫מפלסי מי תהום‬ ‫שימושי קרקע ‪ -‬תמונות‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪3‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪23‬‬ ‫תוואי התכנית בחלופות הבסיס על רקע המרקמים בתמ"א ‪35‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪8‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪22‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪34‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪3/‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.6‬ב'‬ ‫‪19‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪4/‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.6‬ג'‬ ‫‪19‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪5/‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.6‬ד'‬ ‫‪20‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪13‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.7‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תוואי התכנית על רקע תמ"א ‪/10‬א‪1/‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.8‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תוואי התכנית על רקע תמ"א ‪/37‬ד‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.9‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תוואי התכנית על רקע תמ"א ‪14‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.10‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"מ ‪ 21/3‬ותמ"מ ‪22 6‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.11‬א'‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תשתיות תמ"מ ‪22 21/3‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.11‬ב'‬ ‫ותמ"מ ‪6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תמ"מ ‪27/3‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.12‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.13‬א'‪-‬ד' תוואי התכנית על רקע תכנית מתאר חדרה חד‪2020/‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.14‬א'‪-‬ד' תוואי התכנית על רקע תכניות מפורטות‬ ‫‪29‬‬ ‫תכנית אב לתחבורה ולתנועה מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.15‬‬ ‫‪29‬‬ ‫תכנית אב לנחל חדרה‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.16‬‬ ‫‪30‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על תכנית עח‪191/‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.17‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪18‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.18‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪24/25‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.19‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪23/25‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.20‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תוואי התכנית וצירי חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪6,3 /4‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.21‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.4.22‬א'‪-‬ב' תשתיות קיימות‬ ‫תשריט מס' ‪1.5.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.5.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.6.1‬א'‪-‬ג'‬ ‫תשריט מס' ‪1.7.1‬א'‪-‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪1.7.2‬א'‪-‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪1.7.3‬א'‪-‬ג'‬ ‫תשריט מס' ‪1.8.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.8.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.9.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.10.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.10.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.10.3‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.11.1‬‬ ‫שושנת הרוחות הרב שנתית של אזור התכנית‬ ‫מיקום תחנות הניטור על רקע תצ"א‬ ‫נקודות מדידת רעש קיים‬ ‫יחידות נוף‬ ‫רגישות נופית‬ ‫ניתוח נצפות ומבטים לאורך הכביש הקיים וחלופות הבסיס‬ ‫תכסית הצומח‬ ‫מסדרונות אקולוגיים של הרט"ג‬ ‫אתרים ארכיאולוגיים‬ ‫יחידות נוף טבעיות )מכון דש"א(‬ ‫ערכיות שטחים פתוחים )מכון דש"א(‬ ‫מפת רגישות השטחים הפתוחים‪ -‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫סיכום קונפליקטים סביבתיים‬ ‫‪35‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪91‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.1‬‬ ‫תוואי חלופות ‪ F-A‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪95‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.2‬א'‬ ‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ A‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪95‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.2‬ב'‬ ‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪A‬‬ ‫‪95‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.3‬א'‬ ‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ D‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪96‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.3‬ב'‬ ‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪D‬‬ ‫‪96‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.4‬א'‬ ‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ B‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪98‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.4‬ב'‬ ‫חתך אורך לאורך הציר הראשי ‪ -‬חלופה ‪C/B‬‬ ‫‪98‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.4‬ג'‬ ‫חתך אורך לאורך ציר הכביש הקיים ‪ -‬חלופה ‪F/E/C/B‬‬ ‫‪98‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.5‬‬ ‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ C‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪98‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.6‬א'‬ ‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ E‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪99‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.6‬ב'‬ ‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪E‬‬ ‫‪99‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.7‬א'‬ ‫תנוחה ‪ -‬חלופה ‪ F‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫‪99‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.1.7‬ב'‬ ‫חתך אורך ‪ -‬חלופה ‪F‬‬ ‫‪99‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.2.1‬א'‪-‬ה'‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.0‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.2‬‬ ‫תחזיות תנועה‬ ‫ערכי טבע‬ ‫הדמיות לגשר נחל אלכסנדר בחלופות השונות‬ ‫מיגון אקוסטי בחלופה ‪ A‬ו‪D-‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪120‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.3‬‬ ‫מיגון אקוסטי בחלופה ‪ B‬ו‪C-‬‬ ‫‪120‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.4‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.5‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.4.6‬‬ ‫השוואת חלופות ‪ -‬תחמוצות חנקן‬ ‫השוואת חלופות ‪ -‬חלקיקים‬ ‫השפעת פתחי המנהרות בחלופה ‪ A‬על ריכוזי תחמוצת החנקן‬ ‫‪126‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪126‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.1‬א'‬ ‫חלופות הגישור בבית ינאי‬ ‫‪154‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.1‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.2‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.3‬‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.4‬א'‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.4‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪2.7.5‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 3.1.1‬א'‪-‬ד'‬ ‫תשריט מס' ‪ 3.1.2‬א'‪-‬ז'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.3‬א'‪ -‬ד'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.4‬‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.5‬א'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.5‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.6‬א'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.6‬ב'‪-‬ג'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.7‬א'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.7‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.8‬‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.9‬‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.10‬‬ ‫תשריט מס' ‪3.1.11‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 3.1.12‬א'‬ ‫תשריט מס' ‪ 3.1.12‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪3.2.1‬א'‪-‬ב'‬ ‫הדמיה של מעבר קירוי רחב באזור בית ינאי‬ ‫חלופות לגשרי נחל אלכסנדר‬ ‫חלופות כביש הגישה למכמורת‬ ‫חלופות הגישור לנחל חדרה‬ ‫חלופות עיצוביות לנחל חדרה‬ ‫חלופות למחלף קיסריה‬ ‫תוואי הדרך בקנ"מ ‪ 1:2,500‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫חתך האורך של הכביש וחתכי אורך של רמפות המחלפים‬ ‫חתכי רוחב הנדסיים נבחרים בקנ"מ ‪1:500‬‬ ‫חתכים טיפוסיים‬ ‫סופרפוזיציה של מחלף ינאי הקיים והמתוכנן על רקע מיפוי‬ ‫פוטוגרמטרי‬ ‫תנוחת הגשר‪ ,‬חזית הגשר ואת חתך הרוחב שלו‬ ‫סופרפוזיציה של מחלף אולגה המתוכנן עם המחלף הקיים‬ ‫והמאושר על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫תנוחה‪ ,‬וחתכים של גשרי מחלף אולגה‬ ‫סופרפוזיציה של מחלף קיסריה על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‬ ‫חזית גשר כביש ‪ 2/65‬וחתך הרוחב שלו‬ ‫תנוחה וחתכים של גשר נחל אלכסנדר‬ ‫תנוחה וחתכים של גשר נחל חדרה‬ ‫תנוחה וחתכים של גשר פל ים‬ ‫תנוחה וחתכים של גשר נעורים‬ ‫תכנית וחתך של מעבר בע"ח בפארק השרון‬ ‫תכנית וחתך של מעבר בע"ח בחולות קיסריה‬ ‫תחזיות התנועה בשנת ‪) 2030‬חלופת אפס וחלופה מוצעת(‬ ‫‪154‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪180‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.1‬א'‬ ‫קווים שווי ריכוז של תחמוצות חנקן )‪ (NOx‬בקטע נעורים – בית‬ ‫ינאי לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫‪200‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.1‬ב'‬ ‫קווים שווי ריכוז של חנקן דו‪-‬חמצני )‪ (NO2‬בקטע נעורים – בית‬ ‫‪201‬‬ ‫ינאי לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.1‬ג'‬ ‫קווים שווי ריכוז של חלקיקים נימים עדינים )‪ (PM2.5‬בקטע‬ ‫נעורים – בית ינאי לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫‪201‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.2‬א'‬ ‫קווים שווי ריכוז של חנקן דו‪-‬חמצני )‪ (NO2‬בקטע אולגה‪-‬חדרה‬ ‫‪201‬‬ ‫לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.2‬ב'‬ ‫קווים שווי ריכוז של חלקיקים נימים עדינים )‪ (PM2.5‬בקטע‬ ‫אולגה‪-‬חדרה לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫‪201‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.3‬א'‬ ‫קווים שווי ריכוז של חנקן דו‪-‬חמצני )‪ (NO2‬בקטע קיסריה‪-‬אור‬ ‫עקיבא לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫‪201‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.2.3‬ב'‬ ‫קווים שווי ריכוז של חלקיקים נימים עדינים )‪ (PM2.5‬בקטע‬ ‫‪201‬‬ ‫קיסריה‪-‬אור עקיבא לחלופת האפס לחלופה הנבחרת בשנת ‪2030‬‬ ‫מערך המיגון האקוסטי והקולטים‬ ‫אתרי המחצבות‬ ‫פרספקטיבות של קטעי הדרך‬ ‫נצפות והדמיות‬ ‫‪206‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪225‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 4.3.1‬א'‪-‬ג'‬ ‫תשריט מס' ‪4.4.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.6.0‬‬ ‫תשריט מס' ‪4.6.1‬א'‪-‬ב'‬ ‫תשריט מס' ‪4.6.2‬א'‪-‬ד'‬ ‫תכנית שיקום נופי‬ ‫חתכים נופיים‬ ‫תשריט מס' ‪4.6.3‬א'‪-‬ב'‬ ‫מיפוי של אתרי הטלה של הצב הרך באזור גשר נחל אלכסנדר‬ ‫תשריט מס' ‪4.7.1‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 4.9.1‬א'‪-‬ב' מפות שונות המציגות את גורמי ההשפעות הסיסמיות‬ ‫האמצעים למזעור ההשפעות הסביבתיות על רקע תצ"א‬ ‫תשריט מס' ‪4.10.1‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪248‬‬ ‫רשימת טבלאות‬ ‫פרק א'‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.2.1‬תיאור ואפיון יחידות גאוהנדסיות בתוואי הכביש הקיים ובתוואי המסילה‬ ‫טבלה מס' ‪1.3.1‬א'‪ :‬מעבירי מים קיימים מדרום לנחל חדרה‬ ‫טבלה מס' ‪1.3.1‬ב'‪ :‬אגני ניקוז מצפון לנחל חדרה‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.3.1‬עוצמת הגשם בתחנת עין החורש‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.3.2‬ספיקות שיא מדודות‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.3.3‬עוצמת הגשם בתחנת געש )‪(1960-1998‬‬ ‫טבלה מס' ‪ : 1.3.4‬קידוחי מי שתייה‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬תכניות מפורטות )מדרום לנחל חדרה(‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.2‬תכניות מפורטות )מצפון לנחל חדרה(‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.3‬מרחקי הליכה מתחנות קיימות לאורך כביש ‪) 2‬במטרים(‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.1‬משטר הרוחות )ע"פ נתוני התחנה המטאורולוגית ת"א חוף מערבי(‬ ‫טבלה מס' ‪ : 1.5.2‬התפלגות מצבי היציבות באחוזים )ת"א חוף מערבי ‪(2005-2009‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.3‬הריכוז המירבי המותר של מזהמים שונים ]מ"ג‪/‬מ"ק[‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.4‬סיכום נתוני הניטור שהתקבלו בתחנת הניטור הניידת באזור התוכנית‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.5‬התפלגות התנועה באחוזים בכביש מס' ‪ 2‬במצב הקיים‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.6‬מקדמי פליטה לתחמוצות חנקן ולחלקיקים נשימים‪ :‬מצב קיים‪ ,‬שיפוע ‪0‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.7‬ריכוזי הרקע שנלקחו למודל חיזוי זיהום אוויר‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.8‬ריכוזים מרביים של מזהמים‪ ,‬כביש מס' ‪ - 2‬מצב קיים‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.1‬מפלסי רעש מדודים בנקודת ‪) ref‬מדרום לגשר נעורים( )ביום ‪(6/7/11‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.2‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים במקטע אביחיל ‪ -‬אולגה‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.3‬מפלסי רעש מדודים‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.4‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.5‬ספירות תנועה בעת ביצוע מדידות הרעש )תנועת שיא( ‪ -‬לצורך כיול המודל‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.6‬השוואה בין ערכים מדודים ומחושבים – ‪Leq, dBA‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.7‬נפחי תנועה ברמת שירות ‪ C‬בכביש ‪ 2‬הקיים ובחלופת האפס )בכיוון(‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.8‬מפלסי רעש מחושבים ל"מצב קיים" – ‪) Leq,dBA‬מדרום לנחל אלכסנדר(‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.9‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.10‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.11‬מפלסי רעש שווי ערך בשעה ממוצעת יום ולילה מהרכבות )שנת ‪(2020‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.1‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות קיסריה‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.2‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש פארק השרון ובסביבתו‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.3‬רשימת מיני צמחים בעלי חשיבות לשימור ומעמדם‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.4‬רשימת מיני החולייתנים שתועדו במרחב התסקיר‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬אתרים ארכאולוגיים בקרבת התכנית‬ ‫פרק ב'‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.1.1‬סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות‬ ‫טבלה מס' ‪ :.2.4.1‬חלופות כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים ובתוואי החדש סמוך למסילה‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.2‬נפחי תנועה לפי רמת שירות ‪C‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.3‬תאור הקולטים להערכת השפעות הרעש )כל החלופות(‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.4‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים בקטע נעורים – בית ינאי‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.5‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים סמוך למסילה ובקטע חבצלת – אביחיל‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.6‬סיכום השוואת החלופות בנושא מפלסי הרעש‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.7‬ריכוזים מרביים של תחמוצות חנקן )‪ %‬מהתקן החצי שעתי(‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.8‬ריכוזים מרביים של חלקיקים נשימים עדינים ‪PM2.5‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.9‬ריכוז גזי החממה מחושבים כ‪ CO2 -‬שהתקבלו בחלופות השונות לשנת ‪2030‬‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬א'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות המידה‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ב'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה סביבתיות‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ג'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה הנדסיות‪ ,‬תכנוניות ואומדנים‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.5.2‬הערכת החלופות על פי נושאים כלליים‬ ‫פרק ג'‬ ‫טבלה מס' ‪ :3.1.2‬מאזן עודפי עפר בקטע חבצלת ‪ -‬אולגה‬ ‫טבלה מס' ‪ :3.1.3‬מאזן עודפי עפר בקטע אולגה או עקיבא‬ ‫טבלה מס' ‪ :3.1.4‬מעבירי מים מתוכננים‬ ‫טבלה מס' ‪ :3.2.1‬תחזיות תנועה ורמות שירות לשנת ‪ ,2030‬בשעות שיא בוקר‬ ‫טבלה מס' ‪ :3.2.2‬התפלגות התנועה במחלפים‬ ‫פרק ד'‬ ‫טבלה ‪ :4.1.1‬ריכוזי נחושת כרום ואבץ שנמדדו בתשטיפי הגשם‬ ‫טבלה ‪ :4.1.2‬השוואת ממצאי סקר כביש ‪ ,6‬תוצאות המודל ותקנות שונות‬ ‫טבלה מס' ‪ :4.2.1‬ריכוזי הרקע שנלקחו למודל חיזוי זיהום האוויר‬ ‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬א'‪ :‬מקטע חבצלת – ינאי‪ ,‬ריכוזים מרביים של מזהמים במצב החזוי‬ ‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬ב'‪ :‬מקטע אולגה ‪ -‬חדרה‪ ,‬ריכוזים מרביים של מזהמים‬ ‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬ג'‪ :‬מקטע אור עקיבא‪-‬קיסריה‪ ,‬ריכוזים מרביים של מזהמים‬ ‫טבלה מס' ‪ 4.2.2‬ד'‪ :‬ריכוז גזי החממה )‪ (CO2‬שהתקבלו במקטעים השונים במצב החזוי‬ ‫טבלה מס' ‪ :4.3.1‬נפחי התנועה לחיזוי מפלסי הרעש בכביש ‪ 2‬לפי רמת שירות ‪C‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :4.3.2‬פילוג התנועה לפי סוגי רכב במחלפים‬ ‫טבלה מס' ‪4.3.3‬א'‪ :‬מפלסי הרעש החזויים במקטע חבצלת‪ -‬בית ינאי‬ ‫טבלה מס' ‪4.3.3‬ב'‪ :‬מפלסי הרעש החזויים במקטע מכמורת ‪ -‬אולגה‬ ‫טבלה מס' ‪4.3.3‬ג'‪ :‬מפלסי הרעש החזויים במקטע קיסריה – אור עקיבא‬ ‫טבלה מס' ‪ :4.3.4‬מבנים למיגון דירתי‬ ‫טבלה מס' ‪ :4.3.5‬מיגון דירתי – פירוט קומות למיגון דירתי‬ ‫טבלה מס' ‪ :4.5.1‬שינויים בתנועה במרחב אולגה – חדרה )שנת ‪(2030‬‬ ‫טבלה ‪ :4.9.1‬הערכת מאפיינים העלולים להתרחש כתוצאה מאירוע רעידת אדמה לאורך הכביש‬ ‫טבלה ‪ :4.9.2‬הערכת מאפיינים העלולים להתרחש כתוצאה מאירוע רעידת אדמה במבני הדרך‬ ‫נספחים‬ ‫נספח מס' ‪ – 1‬הנחיות הות"ל לתת"ל ‪ 31‬מה‪ 24-‬במאי ‪2012‬‬ ‫נספח מס' ‪ – 2‬קידוחי מים‬ ‫נספח מס' ‪ – 3‬שושנות הרוחות בעונות השנה השונות המאפיינות את אזור התכנית‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ – 4‬סיכום נתוני הניטור בתחנות הניטור של החברה הלאומית לדרכים לחודשים‬ ‫אפריל‪-‬יולי )כולל(‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ – 5‬ניתוח של אירועי החריגות בתחנת בית חירות‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ – 6‬דוחות איוורור למנהרה בחלופה ‪A‬‬ ‫נספח מס' ‪ – 7‬אישור תיאום מול רשות העתיקות‬ ‫נספח מס' ‪ – 8‬רשימת מקורות‬ ‫הקדמה‬ ‫תכנית לתשתית לאומית מס' ‪ 31‬היא תכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬הקיים בקטע שבין חבצלת השרון‬ ‫לבין זכרון‪-‬יעקב בצפון‪ .‬מסמך זה מנתח את התכנית והסביבה בקטע הדרומי של הכביש‪ ,‬בין‬ ‫מחלף חבצלת לבין מחלף אור עקיבא והוא נערך על פי הנחיות יועצי הות"ל‪ ,‬במכתבם מיום‬ ‫‪) 22/05/11‬המכתב מוצג בנספח מס' ‪.(1‬‬ ‫המסמך כולל סקירה של הסביבה לאורך כל התכנית וניתוח שש חלופות שניתן לסווגן לשתי‬ ‫קבוצות בסיסיות הדומות בהתוויה האופקית שלהן‪ :‬חלופות בתוואי כביש מס' ‪ 2‬הקיים וחלופות‬ ‫בתוואי חדש בסמוך למסילת הרכבת‪.‬‬ ‫צירי חלופות הבסיס מוצגים על רקע הסביבה הקיימת בתשריט מס' ‪.1.0.1‬‬ ‫שש החלופות נבדלות זו מזו בחתך האורך‪ ,‬במרכיבי הדרך )מנהרות‪ ,‬גשרים‪ ,‬קירות אקוסטיים‬ ‫וכו'(‪ ,‬במספר הנתיבים‪ ,‬במהירות התכן‪ ,‬בעירוב התנועה המקומית והארצית ועוד‪.‬‬ ‫המסמך מחולק לשני פרקים‪ .‬פרק א' סוקר בקצרה ובתמציתיות את המאפיינים של סביבת‬ ‫התכנית מהיבטים שונים‪ :‬שימושי קרקע‪ ,‬תכניות סטטוטוריות‪ ,‬ערכי טבע‪ ,‬מורשת ונוף‪,‬‬ ‫הידרולוגיה וכדומה‪ .‬בפרק זה מוצגים הצירים של חלופות הבסיס בלבד‪ .‬פרק ב' בנוי משני‬ ‫חלקים‪ :‬חלקו הראשון מנתח בהרחבה את שש חלופות המאקרו על פי קריטריונים תנועתיים‪,‬‬ ‫נופיים‪ ,‬סביבתיים וכלכליים ובסופו מוצגת החלופה הנבחרת‪ .‬חלקו השני של הפרק מנתח חלופות‬ ‫מיקרו של מרכיבי חלופה זו‪.‬‬ ‫הצירים של חלופות הבסיס מוצגים על רקע מיפוי פוטוגרמטרי בתשריט מס' ‪ 1.0.2‬ועל רקע‬ ‫תצ"א בתשריט מס' ‪.1.0.3‬‬ ‫פרק א'‬ ‫תיאור סביבת התכנית‬ ‫‪1‬‬ ‫פרק א' – סקירה כללית של סביבה‬ ‫‪1.1‬‬ ‫כללי‬ ‫כביש ‪ 2‬עובר לאורכו של אזור השרון המאופיין ביחידות נוף אורכיות שכיוונן הכללי צפון—דרום‪.‬‬ ‫יחידות הנוף כוללות רכסי כורכר המשתרעים במקביל לקו חוף הים וביניהם עמקים או "מרזבות" עם‬ ‫אדמת סחף עשירה בחרסיות‪ .‬הניקוז הטבעי במרזבות היה בעבר גרוע ולפיכך התפתחו בחלקן נופי‬ ‫ביצה‪ ,‬כדוגמת ביצת חדרה שמשתרעת בשטח יער חדרה‪.‬‬ ‫יחידות הנוף האורכיות נחצות על ידי נחל חדרה ונחל אלכסנדר‪ .‬שפכי הנחלים וקטעי חוף שבהם רכס‬ ‫הכורכר נמוך או נעדר‪ ,‬מהווים מסדרונות לחדירת חולות חוף נודדים לכיוון מזרח וצפון‪-‬מזרח‪ .‬ריכוזי‬ ‫חולות קיימים בפארק השרון ומשני עברי נחל אלכסנדר‪ ,‬מצפון לגבעת אולגה )חולות חדרה( ומצפון‬ ‫למחלף קיסריה )חולות קיסריה(‪ .‬חולות אלה נמצאים בדרגות שונות של התייצבות – החל בחולות‬ ‫חשופים‪ ,‬דרך חולות מיוצבים למחצה‪ ,‬וכלה בחולות מיוצבים‪.‬‬ ‫הקרקעות באזור הן קרקעות אשר התפתחו על חולות‪ .‬אפשר להבחין בשני סוגי קרקע עיקריים‪:‬‬ ‫קרקעות חול חומות‪ ,‬שהתפתחו מכורכר ומחולות נודדים‪ ,‬וקרקעות פרה רנדזינה מקבוצת החמרות‬ ‫החוליות‪ ,‬שהן גירניות או מכילות גיר‪ ,‬והן מכסות את רוב המדרונות התלולים של גבעות הכורכר על גבי‬ ‫אבן חול גירית או נארי‪.‬‬ ‫חברות הצומח משתנות בהתאם לסוג הקרקע ולהשפעת האדם באזור‪ .‬חלק משטחי המרזבות מנוצלים‬ ‫לחקלאות ובהם שדות‪ ,‬מטעים‪ ,‬פרדסים‪ ,‬שדרות עצים וחורשות‪.‬‬ ‫לאורך התכנית מצויים מגוון של יישובים‪ ,‬ביניהם יישובים בעלי אופי חקלאי‪-‬כפרי השייכים למועצה‬ ‫האזורית עמק חפר ויישובים בעלי אופי עירוני כגון חדרה ואור עקיבא והיישוב קיסריה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫גאולוגיה וסיסמיקה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1.2.1‬כללי‬ ‫המבנה המורפולוגי האזורי‪ ,‬מוכתב בעיקרו על ידי הממד האורכי‪ ,‬צפון‪-‬דרום‪ ,‬בו בולטים מחד‪,‬‬ ‫רכסי כורכר ומאידך‪ ,‬בקעות אורך )"מרזבות"(‪ .‬התכנית בתוואי הכביש הקיים חוצה לאורך ציר‬ ‫רכס כורכר שלמרגלותיו נפוצות חוליות )דיונות(‪ .‬בקטע קצר יחסית‪ ,‬מדרום לגבעת אולגה‪ ,‬בפני‬ ‫השטח או בסמוך להם נחשפים חומרים קוהזיביים )חרסית וחול חרסיתי(‪ .‬אפיקי נחל אלכסנדר‬ ‫ונחל חדרה הינם אלמנטים גאומורפולוגיים נוספים הבולטים באזור‪ .‬בקטעים קצרים יחסית‬ ‫בתוואי חלופות המסילה חוצה הכביש בשולי מרזבה ובמישור אלוביאלי שבו זורם נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫האלמנט הבולט במבנה תת‪-‬הקרקע הנו נטייה של השכבות מערבה בשיעור מתון מאוד ‪.10-20‬‬ ‫תשריט ‪1.2.1‬א' מציג את תוואי חלופות הבסיס על רקע מפה גאולוגית‪ ,‬בקנ"מ ‪.1:50,000‬‬ ‫תשריט ‪1.2.1‬ב' מציג סדרה של חתכים גיאולוגיים מייצגים מתוך אקר‪) 1999 ,‬רצועות ‪.(46-52‬‬ ‫‪ 1.2.1.1‬ליתולוגיה‬ ‫לאורך כביש ‪ 2‬ותוואי המסילה נחשפים מספר טיפוסי קרקעות וסלעים כמפורט להלן‪:‬‬ ‫ חרסית ‪ -‬נפוצה בעמקי האורך )מרזבות( ובשקעים מקומיים בין רכסי הכורכר‪ .‬ההרכב‬ ‫חרסית שמנה חומה עד אפורה כהה מופיע במקומות עם חומר אורגני שאריתי‪ .‬החרסית‬ ‫נחשפת בקטעים‪ ,‬לאורך כ‪ 1.4-‬ק"מ מדרום לגבעת אולגה ולאורך הגדה הצפונית של נחל‬ ‫חדרה‪ ,‬ממזרח לכביש ‪.2‬‬ ‫ חרסית חולית עד חול חרסיתי ‪") -‬חמרה"( נפוצים על גבי ובשיפולי רכסי הכורכר‬ ‫ובשטח המרזבות‪.‬‬ ‫ חול ‪ -‬עובי החוליות )"דיונות"(‪ ,‬כיוון התפשטותן והרכבן תלויים בתשתית‪ ,‬במשטר‬ ‫הרוחות ובזרמי החוף האורכיים‪ .‬באזורי המרזבות ניכרת התעבות של החול בעוד‬ ‫שבשיאי רכסי הכורכר חלה הצטמצמות‪ .‬התכנית חוצה קטעי חוליות בקטע שבין בית‬ ‫ינאי לבין מכמורת‪ ,‬באזור חדרה‪ ,‬באזור מחלף קיסריה ובתוואי המסילה מצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫ אבן חול גירית )כורכר( ממוצא יבשתי ‪ -‬כורכר ברמת ליכוד גבוהה וגם כסלע פריר‬ ‫)חילופין בין חול‪ ,‬חול כורכרי לשכבות דקות של אבן חול גירית מצומנט( נחשף בפני‬ ‫השטח או בסמוך להם מדרום לגבעת אולגה )באזור מחפורת חדרה( ועד מחלף קיסריה‬ ‫ונקודתית בחלק הדרומי של תוואי המסילה )סמוך לגבעת שפירא(‪.‬‬ ‫‪ 1.2.1.2‬העתקים ואזורי סידוק‬ ‫לאורך התכנית ותוואי המסילה לא אותרו העתקים ראשיים או גדולים‪ .‬עבודות אזוריות‬ ‫מדווחות על מערכת העתקים קבורים בעומק רב בתת הקרקע‪ .‬העתקים אלו פעלו בעבר‬ ‫הגיאולוגי הרחוק‪.‬‬ ‫‪ 1‬סעיף זה מבוסס על מספר סקרים גאולוגים ראשוניים שהוכנו ע"י חברת גיאו‪-‬לוג‪ :‬דרך מס' ‪ 2‬קטע נעורים‪-‬אולגה )ספטמבר ‪,(2007‬‬ ‫דרך מס' ‪ 2‬קטע אולגה‪-‬אור עקיבא )ספטמבר ‪ ,(2007‬דרך מס' ‪2‬א' קטע גבעת שפירא‪-‬אולגה )אוקטובר ‪.(2007‬‬ ‫‪3‬‬ ‫על פי מפת העתקים החשודים בפעילות צעירה‪ 2‬השטח בו עובר תוואי הכביש הקיים ותוואי‬ ‫המסילה "נקי" מהעתקים צעירים‪/‬פעילים‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 1.2.2‬מציג קטע ממפת העתקים בישראל החשודים בפעילות צעירה )ברטוב ואחרים‪,‬‬ ‫‪.(2009‬‬ ‫‪ 1.2.1.3‬מי תהום ומעיינות‬ ‫על סמך מידע מקדוחים )ע‪ .‬שכנאי‪ ,(1975 ,‬מפת מפלסי מי תהום של השירות ההידרולוגי‬ ‫)סתיו ‪ (1999‬ומפת מפלסי מי תהום של מקורות )חורף ‪ ,(2008‬לאורך תוואי הכביש הקיים‬ ‫ותוואי המסילה צפויים מי‪-‬תהום ברום שבין ‪ -0‬ל‪ +2-‬מטר‪ .‬לפיכך‪ ,‬התכנית אמורה לחצות‬ ‫מעל למפלס מי התהום הרגיונלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלופות מנהור או חפירה עמוקה יחדרו ככל הנראה‬ ‫למי התהום‪ .‬חדירה למי תהום צפויה במהלך ביסוס מבנים כגון‪ :‬גשרים‪ ,‬מעבירי מים‪ ,‬מעברי‬ ‫ב"ח ובאזור החצייה בגישור של נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪.‬‬ ‫יש לקחת בחשבון אפשרות להופעת מים שעונים על גבי עדשות חרסית‪ .‬בעיות ניקוז מסוימות‬ ‫צפויות בקטעים קצרים מדרום לגבעת אולגה‪.‬‬ ‫לא ידוע על קיומם של מעיינות נובעים לאורך תוואי הכביש הקיים ותוואי המסילה או בסמוך‬ ‫להם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון תאי שטח שבהם הניקוז לקוי ומתפתחת בהם צמחיית מים‪.‬‬ ‫צמחיית מים מפותחת עשויה גם להעיד על הימצאות של מים שעונים גבוהים‪ .‬כתמי צומח‬ ‫שכזה אותרו לאורך נחל אלכסנדר ומדרום לו בתוואי המסילה‪.‬‬ ‫‪ 1.2.2‬תנאים גאוהנדסיים‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים ותוואי הכביש החדש חוצים שתי יחידות גאוהנדסיות שתכונותיהן מפורטות‬ ‫בטבלה מס' ‪ 1.2.1‬בהמשך‪.‬‬ ‫מרכיבי היחידה הגאוהנדסית ‪" – I‬יחידה גרנולרית" הינם המרכיבים השולטים לאורך התכנית‬ ‫בתוואי הכביש הקיים ובתוואי המסילה‪.‬‬ ‫מרכיבי היחידה הגאוהנדסית ‪" – II‬כיסוי עליון אלוביאלי" מצויים לאורך תוואי הכביש הקיים‬ ‫ולאורך תוואי המסילה בקטעים מסוימים‪ .‬יחידה זו חולקה לשתי תתי יחידות‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרכיבי תת יחידה ‪ IIa‬נחשפים בקטע קצר‪ ,‬בימין הדרך‪ ,‬סמוך לחלק הדרומי של תוואי‬ ‫הכביש הקיים ומדרום לגבעת אולגה בעיקר בשמאל הדרך לאורך קטע של כ‪ 1.4-‬ק"מ‪ .‬וכן‬ ‫בעומק ‪ 2-8‬מטר מפני השטח באזור החצייה של נחל אלכסנדר‪ .‬בתוואי המסילה נחשפים‬ ‫מרכיבי יחידה זו בחלק הדרומי של התוואי‪ ,‬מדרום לנחל אלכסנדר ובאזור פארק השרון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תת יחידה ‪ IIb‬שולטת בפני השטח לאורך שני קטעים בתוואי המסילה‪ :‬לאורך של כ ‪1.4‬‬ ‫ק"מ בשטח החקלאי שמדרום לנחל אלכסנדר ובאזור החצייה של נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫‪ 2‬י‪ .‬ברטוב ואחרים‪ ,2009 ,‬מפת העתקים בישראל החשודים בפעילות צעירה‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.2.1‬תיאור ואפיון יחידות גאוהנדסיות בתוואי הכביש הקיים ובתוואי המסילה‬ ‫מאפיינים‬ ‫‪" - I‬יחידה גרנולרית"‬ ‫הרכב‬ ‫חול‪ ,‬חול עם דקים‪ ,‬חול טיני‪ ,‬חול‬ ‫עם צרורות אבן חול גירית )חול‬ ‫כורכרי(‪ ,‬אבן חול גירית‬ ‫‪ 1 - >40‬מטר‬ ‫פלשת‬ ‫עדשות ורבדים של חרסית שמנה‪,‬‬ ‫חרסית רזה‪ ,‬חול חרסיתי‪ ,‬חול‬ ‫טיני‬ ‫באבן חול גירית יתכנו תופעות‬ ‫המסה )מערות וארובות אנכיות(‬ ‫עובי‬ ‫תצורה‬ ‫מרכיבי משנה‬ ‫שונות‬ ‫התאמה‬ ‫כשתית‬ ‫תנאי חפירה‬ ‫שיפוע אפשרי‬ ‫לחפירה‬ ‫שיפוע אפשרי‬ ‫למילוי‬ ‫התאמה למילוי‬ ‫יחידה גאוהנדסית‬ ‫‪" - II‬כיסוי עליון אלוביאלי"‬ ‫תת יחידה ‪IIa‬‬ ‫חרסית שמנה‪ ,‬חרסית רזה‬ ‫תת יחידה ‪IIb‬‬ ‫חול חרסיתי‪ ,‬חול טיני‬ ‫‪ 1 - 10‬מטר‬ ‫‪ 1 - 10‬מטר‬ ‫רחובות‬ ‫צרורות וחלוקים‬ ‫צרורות וחלוקים‬ ‫כלים מכאניים רגילים‪.‬‬ ‫באבן חול גירית מלוכדת‪ ,‬בסיוע‬ ‫פטיש הידראולי‪ ,‬מעקר‬ ‫‪1 : 1½-2‬‬ ‫באבן חול גירית מלוכדת היטב ‪-‬‬ ‫זקוף‬ ‫‪1:2‬‬ ‫בחרסית השמנה תפיחה !‬ ‫יתכנו מים שעונים על גבי‬ ‫עדשות חרסית‬ ‫מתאים ‪ -‬חרסית שמנה‬ ‫מצריכה טיפול‬ ‫כלים מכאניים רגילים‬ ‫בדרך כלל כמות דקים‬ ‫קטנה עם העומק‬ ‫כלים מכאניים רגילים‬ ‫‪1 : 2-3‬‬ ‫‪1 : 2-3‬‬ ‫‪1:3‬‬ ‫‪1:3‬‬ ‫מתאים‬ ‫חרסית שמנה אינה רצויה‬ ‫מתאים‬ ‫מתאים‬ ‫מתאים‬ ‫הערה‪ :‬יידרש טיפול הכולל ייצוב וניקוז יעיל למניעת חרוץ והרס מדרונות חפורים‪.‬‬ ‫‪ 1.2.3‬סביבה סיסמית‬ ‫על פי נספח ג' לתקן הישראלי ‪ ,413‬מקדם תאוצת קרקע אופקית חזויה ‪ Z‬הוגדר באזור הנבדק‬ ‫בתחום שבין ‪ 0.1‬באזור נתניה‪ ,‬ל‪ 0.11-‬באזור חדרה‪ .‬זוהי תאוצת הקרקע האופקית המרבית‬ ‫שלגביה קיימת הסתברות של ‪ 10%‬לקבלת תאוצת שיא גבוהה יותר בסלע בפרק זמן של ‪ 50‬שנה‪.‬‬ ‫מקדם זה משמש כידוע לצורך תכנון הנדסי ומובא בעיקר לצורך ניתוח יציבות‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 1.2.3‬מציג את רצועות מקדמי תאוצת הקרקע על‪-‬פי חלוקת המכון הגאופיסי‪.‬‬ ‫‪ 3‬המכון הגיאופסי‪ ,2007 ,‬אתר אינטרנט – ‪www.gii.co.il/heb/Teken/Leonov/HazMp.gif‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫הידרולוגיה וגאוהידרולוגיה‬ ‫‪ 1.3.1‬נגר עילי‬ ‫‪4‬‬ ‫כביש ‪ 2‬נמצא בעיקר בתחום האחריות של רשות ניקוז השרון‪ .‬חלק קטן באזור הצפוני של התכנית‬ ‫מצוי בתחום האחריות של רשות ניקוז כרמל‪.‬‬ ‫‪ 1.3.1.1‬גני ניקוז עיקריים‬ ‫תשריט ‪ 1.3.1‬מציג את אגני ההיקוות על רקע מפת סביבה‪.‬‬ ‫לאורך התכנית מצויים שני אגני היקוות גדולים‪ :‬נחל אלכסנדר )מס' ‪ 4‬בתשריט( ונחל חדרה‬ ‫)מספר ‪ 12‬בתשריט(‪ .‬אגנים מקומיים ששטחם קטן יותר מצויים לאורך התכנית והם מנקזים‬ ‫את המים לשקעים סמוכים המחלחלים לתוך החולות )ראו פירוט בהמשך(‪.‬‬ ‫אגן נחל אלכסנדר משתרע על פני כ‪ 570 -‬קמ"ר‪ ,‬אורך האפיק הראשי כ‪ 51-‬ק"מ ושיפועו‬ ‫‪ .0.014%‬מעל ‪ 90%‬משטח האגן משמשים לחקלאות וכ‪ 2%-‬לבנייה‪ .‬כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬ ‫חוצה את אפיק הנחל באמצעות שני גשרים נפרדים לכל מסלול‪ .‬אורכו של כל גשר הינו כ‪56 -‬‬ ‫מ' וגובהם כ‪ 3.4 -‬מ'‪.‬‬ ‫פשט ההצפה של נחל אלכסנדר באירועי הצפות שהתרחשו בעבר לא השתרע אל מעבר לגבול‬ ‫ערוץ הנחל הקיים‪.‬‬ ‫אגן נחל חדרה מנקז אגן המשתרע על כ‪ 560-‬קמ"ר‪ ,‬מהים ועד קו פרשת המים‪ ,‬ממורדות רמות‬ ‫מנשה בצפון ועד צפונה לכביש טול כרם‪-‬שכם בדרום‪.‬‬ ‫השיפוע לאורך הנחל קטן )ומכאן שמו הערבי‪ :‬אל‪-‬מפג'ר – המפגר( ובאזור כביש מס' ‪ 2‬הוא כ‪-‬‬ ‫‪ .0.0.4%‬עומק הנחל באזור החצייה של הכביש הינו כ‪ 6-‬מ'‪ ,‬רוחב התחתית כ‪ 15-‬מ' ושיפועי‬ ‫הדופן כ‪ .1:2-‬רום התחתית הינו ‪ 2.6‬מ' מתחת לפני הים‪ .‬מפתח הגשר הקיים בציר הכביש הוא‬ ‫‪ 26.5‬מ'‪ ,‬רום התקרה שלו הינו ‪ +6.00‬והוא נטוי ביחס לציר הכביש בזווית של ‪.38º‬‬ ‫‪ 1.3.1.2‬מעבירי מים ואגני ניקוז קטנים‬ ‫טבלה מס' ‪1.3.1‬א' מציגה את מעבירי המים הקיימים לאורך התכנית מדרום לצפון‪ .‬מעבירי‬ ‫המים הקיימים לאורך התכנית מוצגים בתשריט ‪ 1.3.1‬לעיל‪ .‬תעלות הניקוז הקיימות הינן‬ ‫תעלות עפר טרפזיות ומצבן תקין‪ .‬לא נצפו בעיות ניקוז של הכביש וסביבתו בעבר‪ .‬טבלה מס'‬ ‫‪1.3.1‬ב' מציגה את אגני הניקוז מצפון לנחל חדרה‪ .‬במקטע זה לא קיימים מעבירי מים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוסס על סקרים הידרולוגים שנכתבו ע"י נ‪.‬ו‪.‬א‪.‬ג‪ .‬מהנדסים יועצים בע"מ‪ :‬סקר הידרולוגי מס' ‪ - 847‬אוקטובר ‪ 2007‬וסקר‬ ‫הידרולוגי ‪ - 857‬פברואר ‪ 2008‬וסקר הידרולוגי למחלף אולגה בקטע שמדרום לנחל חדרה‪ .‬וכן על סקר של חברת לביא‪-‬נטיף‬ ‫מהנדסים יועצים בע"מ‪ :‬דרך מס' ‪ 2‬בקטע אולגה‪-‬אור עקיבא‪ ,‬סקר הידרולוגי ‪/0824-781‬ד'‪ ,‬מרץ ‪.2008‬‬ ‫‪6‬‬ ‫טבלה מס' ‪1.3.1‬א'‪ :‬מעבירי מים קיימים מדרום לנחל חדרה‬ ‫מס'‬ ‫מ"מ‬ ‫מס'‬ ‫אגן‬ ‫שטח‬ ‫האגן‬ ‫צורה‬ ‫מידות‬ ‫מ'‬ ‫גובה‬ ‫כביש‬ ‫מעל‬ ‫מ"מ‬ ‫כושר‬ ‫הולכה‬ ‫מ"ק‪/‬שנייה‬ ‫מצב‬ ‫תפקודי‬ ‫סימני‬ ‫זרימות‬ ‫מ'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.33‬‬ ‫ארגז‬ ‫‪2/1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫טוב‬ ‫היה מלא‬ ‫עד ‪90%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫כניסה‪-‬ארגז ‪2.5/1‬‬ ‫יציאה‪ -‬ארגז ‪1.25/1‬‬ ‫‪+‬צינור ‪φ1.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫טוב‬ ‫היה מלא‬ ‫עד ‪70%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪570‬‬ ‫‪ 2‬גשרים‬ ‫נפרדים‬ ‫‪56/3.4‬‬ ‫‪1.5-2‬‬ ‫‪380‬‬ ‫טוב‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.64‬‬ ‫צינור‬ ‫‪φ0.80‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫צינור‬ ‫‪φ0.80‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫צינור‬ ‫‪φ0.80‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫צינור‬ ‫‪φ1.0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫סתום‬ ‫‪20%‬‬ ‫סתום‬ ‫‪20%‬‬ ‫סתום‬ ‫‪40%‬‬ ‫סתום‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪ L‬ארגז‬ ‫‪-R‬צינור‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪560‬‬ ‫ארגז‬ ‫צינור ‪φ1.0‬‬ ‫‪23/5.5‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫הערות‬ ‫נחל‬ ‫ארגז ‪1/1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אלכסנדר‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫נחל חדרה‬ ‫‪240‬‬ ‫טבלה מס' ‪1.3.1‬ב'‪ :‬אגני ניקוז מצפון לנחל חדרה‬ ‫מס'‬ ‫אגן‬ ‫שטח‬ ‫אגן‬ ‫קמ"ר‬ ‫אורך אפיק‬ ‫ק"מ‬ ‫רום )מ'(‬ ‫שיפוע‬ ‫אפיק‬ ‫ראשי‬ ‫חבורות קרקע ב‪%-‬‬ ‫משטח האגן‬ ‫)מלבד שטח‬ ‫האספלט(‬ ‫‪V‬‬ ‫שימושי קרקע‬ ‫ב‪ %-‬משטח האגן‬ ‫)מלבד שטח‬ ‫האספלט(‬ ‫בור‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫עליון‬ ‫תחתון‬ ‫‪1-1‬‬ ‫‪0.075‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪2-1‬‬ ‫‪0.0695‬‬ ‫‪0.36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0.036‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪3-1‬‬ ‫‪0.058‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪0.007‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪4-1‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪0.086‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪5-1‬‬ ‫‪0.013‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪0.088‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪6-1‬‬ ‫‪0.012‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0.088‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪7-1‬‬ ‫‪0.014‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0.044‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪8-1‬‬ ‫‪0.034‬‬ ‫‪0.17‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.047‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪9-1‬‬ ‫‪0.016‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪0.032‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪10-1‬‬ ‫‪0.0585‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0.032‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪ 1.3.1.3‬נתוני גשם וספיקות‬ ‫תחנת הגשם עין החורש נבחרה כתחנה המייצגת את אזור התכנית שמדרום לנחל חדרה‪ .‬טבלה‬ ‫מס' ‪ 1.3.1‬מציגה את נתוני עוצמת הגשם בתחנת זו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.3.1‬עוצמת הגשם בתחנת עין החורש‬ ‫עוצמות גשם )מ"מ‪/‬שעה( לפרקי זמן שונים‬ ‫הסתברות‬ ‫‪ 60‬ד'‬ ‫‪ 45‬ד'‬ ‫‪ 30‬ד'‬ ‫‪ 20‬ד'‬ ‫‪ 15‬ד'‬ ‫‪ 10‬ד'‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪55.3‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪91.7‬‬ ‫‪123.2‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪204.4‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪48.1‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪79.8‬‬ ‫‪107.3‬‬ ‫‪132.3‬‬ ‫‪177.9‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪49.4‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪89.3‬‬ ‫‪110.2‬‬ ‫‪148.1‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪77.8‬‬ ‫‪95.9‬‬ ‫‪129‬‬ ‫ספיקות שיא מדודות בשלוש תחנות מייצגות את אזור התכנית שמדרום לנחל חדרה‪ :‬נחל‬ ‫אלכסנדר‪-‬תחנת אלישיב‪ ,‬נחל דרור ונחל אילנות‪ ,‬מוצגות בטבלה מס' ‪.1.3.2‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.3.2‬ספיקות שיא מדודות‬ ‫ספיקות שיא )מ"ק‪/‬שנייה( מדודות‬ ‫נחל דרור‬ ‫נחל אלכסנדר‪ -‬תחנת אלישיב‬ ‫של התחנה‬ ‫של השרות ההידרולוגי‬ ‫לחקר הסחף‬ ‫שנה‬ ‫הידרולוגית‬ ‫נחל אילנות‬ ‫של התחנה‬ ‫לחקר הסחף‬ ‫‪1957/58‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1966/67‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1991/92‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1991/92‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1994/95‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪13‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.3.3‬מציגה את נתוני עוצמת הגשם שנמדדו בתחנת געש באזור התכנית שמצפון‬ ‫לנחל חדרה‪ .‬תחנה זו נבחרה כמייצגת את עוצמות הגשם הגבוהות במישור החוף‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.3.3‬עוצמת הגשם בתחנת געש )‪(1960-1998‬‬ ‫הסתברות‬ ‫עוצמות גשם )מ"מ‪/‬שעה( לפרקי זמן שונים‬ ‫‪ 60‬ד'‬ ‫‪ 45‬ד'‬ ‫‪ 30‬ד'‬ ‫‪ 20‬ד'‬ ‫‪ 15‬ד'‬ ‫‪ 10‬ד'‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪84.9‬‬ ‫‪119.6‬‬ ‫‪141.3‬‬ ‫‪154.1‬‬ ‫‪189.0‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫‪100.2‬‬ ‫‪120.3‬‬ ‫‪132.5‬‬ ‫‪160.5‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪45.6‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪77.3‬‬ ‫‪94.7‬‬ ‫‪105.8‬‬ ‫‪127.0‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪36.9‬‬ ‫‪45.7‬‬ ‫‪62.0‬‬ ‫‪77.3‬‬ ‫‪87.5‬‬ ‫‪104.6‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪36.1‬‬ ‫‪48.1‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪70.1‬‬ ‫‪84.2‬‬ ‫השירות ההידרולוגי מודד ספיקות בנחל חדרה החל מ‪ .1949/50-‬התחנה ההידרומטרית בגן‬ ‫שמואל מייצגת את כל שטח אגן נחל חדרה לרבות גשר כביש ‪ .2‬ספיקת השיא שנמדדה הייתה‬ ‫ב‪ 227 :1991/92-‬מ"ק‪/‬שנ'‪.‬‬ ‫חישוב ספיקות שיא וקביעת ספיקות התכן לאגני הניקוז לאורך התכנית וצירי החלופות‬ ‫מוצגים בהרחבה בדוחות הידרולוגיים מפורטים של חברות נ‪.‬א‪.‬ו‪.‬ג‪ .‬ולביא‪-‬נטיף‪.5‬‬ ‫‪ 5‬שם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ 1.3.2‬מי תהום‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1.3.2.1‬כללי‬ ‫התכנית ממוקמת בתחומו של אקוויפר החוף‪ ,‬המהווה את אחד המקורות העיקריים של מי‬ ‫התהום בישראל‪ .‬מסלע האקוויפר בנוי אבני חול גיריות )כורכר(‪ ,‬חמרה‪ ,‬קונגלומרט‪ ,‬חול‪,‬‬ ‫חווארים וחרסיות מגיל פלייסטוקן עד הולוקן‪ .‬בבסיס האקוויפר מצויים חווארים וחרסיות‬ ‫השייכים לחבורת סקיה מגיל ניאוגן‪ ,‬המהווה שכבה אטימה למעבר מים‪ .‬בגבולו המזרחי מצוי‬ ‫האקוויפר במגע עם אקוויפר חבורת יהודה )אגן ירקון תנינים(‪ .‬בגבולו המערבי נמצא‬ ‫האקוויפר במגע ישיר עם הים‪ ,‬המאפשר זרימת מי תהום מתוקים לים וחדירת מי ים מלוחים‬ ‫אליו‪ .‬בין מי האקוויפר לבין מי הים מתקיים פן ביני וגבולו העליון הוא פני השטח‪ .‬המשטר‬ ‫הפריאטי של מי התהום קולט מים החודרים מפני השטח )מקורות טבעיים ומלאכותיים(‪ .‬הים‬ ‫מהווה את מוצא הניקוז הטבעי של האקוויפר‪ .‬כיום האקוויפר מנוקז בעיקר על ידי קידוחים‬ ‫שואבים וקיימים קשרים רבים בינו ובין סביבתו‪ ,‬הן של מקורות מים והן של מזהמים‬ ‫‪7‬‬ ‫)השירות ההידרולוגי‪.(2008 ,‬‬ ‫‪ 1.3.2.2‬מפלס מי התהום‬ ‫מפלס מי התהום באקוויפר החוף נתון לשינויים עונתיים ורב שנתיים טבעיים ומעשי אדם‪ .‬על‬ ‫סמך המידע שהתקבל מרשות המים‪ ,‬מפלס מי התהום באזור תוואי התכנית נע משנת ‪2009‬‬ ‫ועד ‪ 2011‬בין ‪) -4.75‬מתחת לפני הים( לבין ‪ 3.78‬מ' מעל פני הים‪ ,‬כאשר רום המפלס הממוצע‬ ‫הוא ‪ 1.13‬מ' מעל פני הים‪ .‬משנת ‪ ,2000‬נע המפלס בין ‪ -10.6‬לבין ‪ 15.38‬מ'‪ .‬עומק המפלס מפני‬ ‫השטח נע בין ‪ 0.5‬ל‪ 40.56-‬מ'‪ ,‬כאשר העומק הממוצע הוא ‪ 11.37‬מ'‪ .‬במפת המפלסים של שנת‬ ‫‪ 2007‬נראים שני שקעים הידרולוגים‪ :‬שקע נתניה דרומית לתוואי התכנית‪ ,‬ושקע נחלי מנשה‪,‬‬ ‫מזרחית למחלף קיסריה‪ .‬כיוון הזרימה הכללי באקוויפר הוא מערבה‪ .‬באזורי השקעים‬ ‫ההידרולוגים‪ ,‬כיוון הזרימה הוא אל מרכז השקע‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 1.3.2‬מציג את מפת מפלסי התהום‪.‬‬ ‫‪ 1.3.2.3‬איכות המים‬ ‫על פי תקנות בריאות העם )איכותם התברואתית של מי שתייה( – תשל"ד‪ ,1974-‬נוסח משולב‬ ‫‪ ,2001‬הרמה המרבית המותרת למי שתייה היא ‪ 600‬מגכ"ל )מיליגרם כלוריד לליטר( ו‪70 -‬‬ ‫מג"ל )מיליגרם לליטר( ניטראט‪ ,‬והרמה המרבית הרצויה היא ‪ 250‬מגכ"ל ו‪ 50 -‬מג"ל ניטראט‪.‬‬ ‫על סמך מידע אחרון שהתקבל מרשות המים‪ ,‬ריכוזי הכלוריד באזור התכנית נעים בין ‪ 30‬ל‪-‬‬ ‫‪ 22,880‬מ"ג לליטר‪ .‬מתוך ‪ 136‬הקידוחים שנדגמו‪ 28 ,‬הם בעלי מליחות הגבוהה מ‪ 600-‬מ"ג‬ ‫כלוריד לליטר‪ 28 .‬קידוחים אלה )למעט שניים( הם קידוחי הפן הביני‪ ,‬כלומר מקור המליחות‬ ‫הוא חדירת מי ים‪ .‬ממוצע ריכוז הכלורידים באזור התוואי הוא ‪ 2215‬מ"ג לליטר‪ .‬הממוצע‬ ‫ללא קידוחי הפן הביני המלוחים הוא ‪ 197‬מ"ג לליטר‪.‬‬ ‫ריכוזי הניטראט באזור תוואי התכנית נעים בין ‪ 0‬ל‪ 230-‬מ"ג לליטר‪ .‬הריכוזים הגבוהים‬ ‫מצויים בעיקר באזורי החקלאות הותיקה‪ .‬ריכוז הניטראט הממוצע הוא ‪ 54.5‬מ"ג לליטר‪.‬‬ ‫‪ 6‬סעיפים ‪ 1.3.2-1.3.3‬מבוססים על דוח מי תהום ומקורות מים‪ ,‬חברת גיאופרוספקט ‪ -‬גאולוגיה‪ ,‬סביבה‪ ,‬תכנון בע"מ‪.01/04/2012 ,‬‬ ‫‪ 7‬השירות ההידרולוגי‪ .2008 ,‬התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו ‪.2007‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 1.3.2.4‬שאיבה‬ ‫לפי המידע שנתקבל מרשות המים‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬נשאבו באזור התכנית ‪ 13.6‬מיליון מ"ק‪ .‬סכום‬ ‫השאיבות הממוצעות לשנים ‪ 2008-2010‬מכל הקידוחים הוא ‪ 13.7‬מיליון מ"ק לשנה‪ .‬ממוצע‬ ‫השאיבה השנתית הגדולה ביותר בשנים ‪ 2008-2010‬הוא ‪ 1.48‬מיליון מ"ק מקידוח "מק נחלי‬ ‫מנשה ‪."15‬‬ ‫‪ 1.3.2.5‬פגיעות מי תהום‬ ‫על‪-‬לפי תמ"א ‪/34‬ב'‪ 4/‬הפרויקט מצוי באזור א' שהינו "בעל פגיעות מי תהום גבוהה"‪.‬‬ ‫בתוואי הדרך ובסמוך לה קיימים כמה אזורים רגישים )שאינם מומלצים להחדרת נגר עילי(‪.‬‬ ‫אתרים אלו הם אזור התעשייה קרית אליעזר במחלף נתניה‪ ,‬אזור התעשייה עמק חפר בצומת‬ ‫הרא"ה ואזור התעשייה חדרה‪ .‬שני אתרי החדרת מים למי תהום – מוצע וקיים מסומנים על‪-‬‬ ‫פי התמ"א‪ :‬מאגרי מנשה‪ ,‬מזרחית למחלף קיסריה‪ ,‬שם קיים מפעל החדרה‪ .‬אזור רגיש נוסף‬ ‫קיים בצמוד לתוואי בין מכמורת לגבעת אולגה‪ .‬באזור זה קיימות מחצבות נטושות‪ ,‬אשר‬ ‫התמלאו במי תהום‪ .‬אתר החדרה נורדיה הוא אתר מוצע בצומת השרון‪) .‬להרחבה ראו סקירת‬ ‫תכניות מתאר ארציות בהמשך(‪.‬‬ ‫למרות הכיוון הכללי של זרימת מי התהום מערבה‪ ,‬תשטיפים מהכביש‪ ,‬אשר לא ינוקזו‬ ‫כהלכה‪ ,‬עלולים להגיע ישירות אל מי התהום באזור המחצבות הנטושות בין מכמורת לגבעת‬ ‫אולגה‪ .‬בצפון התוואי תשטיפי הכביש עלולים לזרום מזרחה לכיוון אתר ההחדרה בשקע נחלי‬ ‫מנשה‪ .‬בדרום התוואי עלולים התשטיפים לזרום דרומה אל עבר שקע נתניה‪.‬‬ ‫‪ 1.3.3‬מקורות מים‬ ‫‪ 1.3.3.1‬קידוחי מי שתייה‬ ‫לפי מידע שנתקבל מרשות המים‪ ,‬בתחום שני ק"מ מתוואי התכנית על כל חלופותיה קיימים‬ ‫‪ 320‬קידוחי מים )כל הסוגים(‪ .‬יחידת המטרה שלהם היא אקוויפר החוף‪ .‬נתוני הקידוחים‬ ‫)נ‪.‬צ‪ ,.‬שימוש‪ ,‬עומק לאקוויפר‪ ,‬עומק גג הפרפורציה‪ ,‬מפלסים‪ ,‬ספיקות‪ ,‬איכות המים( מוצגים‬ ‫בנספח מס' ‪.2‬‬ ‫על‪-‬פי המידע שנמסר ממשרד הבריאות קידוח אחד מצוי בסמיכות רבה לפרויקט‪ ,‬באזור הגן‬ ‫הלאומי נחל אלכסנדר ממזרח לכביש ומול מכמורת‪ .‬קידוח זה )פ מכמורת ב בארא נ‪.‬צ‪.‬‬ ‫‪ (189100,701350‬הינו בעל רדיוס מגן א' – ‪ 10‬מ'‪ ,‬רדיוס מגן ב' – ‪ 77‬מ' ורדיוס מגן ג' – ‪ 153‬מ'‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תוואי הכביש עובר בתחום רדיוס מגן ג'‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.3.4‬מציגה את הקידוחים המצויים בסמיכות לפרויקט על‪-‬פי מידע שהתקבל‬ ‫ממשרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪ 8‬על‪-‬פי תקנות בריאות העם )‪ ,(1995‬באזור רדיוס מגן א' אסורה כל בנייה באקוויפר חולי באזור שנמצא ברדיוס ‪ 10‬מ' מהמקור‪,‬‬ ‫ובאקוויפר סדוק באזור שנמצא ברדיוס ‪ 20‬מ' מהמקור‪ .‬אזור מגן ב' בו אסורה כל בנייה‪ ,‬התקנה או פעילות העלולים לזהם את מקור‬ ‫המים )כגון מבני מגורים‪ ,‬מסחר‪ ,‬מבנה ציבורי(‪ .‬במקרים מיוחדים‪ ,‬יכול מגיש התכנית להציע בנייה הכוללת צעדים מיוחדים שימנעו‬ ‫את זיהום מקור המים בתוך איזור מגן ב'‪ .‬אזור מגן ג' בו אסורה כל בנייה‪ ,‬התקנה או פעילות העלולים לגרום לזיהום חמור במקור‬ ‫המים )כגון מתקני ביוב‪ ,‬קווי ביוב ראשיים‪ ,‬אתר אשפה‪ ,‬איזור תעשייה‪ ,‬השקיה בקולחים(‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫טבלה מס' ‪ : 1.3.4‬קידוחי מי שתייה‬ ‫שם קידוח‬ ‫פ נתניה ‪ 32‬עיר‬ ‫פ בית יצחק א‬ ‫פ נתניה ‪ 10‬עיר‬ ‫פ בית יצחק ה‬ ‫פ נתניה ‪ 26‬עיר‬ ‫פ שער חפר ‪19‬‬ ‫פ אביחיל ג מושב‬ ‫פ אביחיל א מושב‬ ‫פ הדר עם א‬ ‫פ משמר השרון א‬ ‫פ הגואל א גבעת שפירא‬ ‫פ כפר חיים ב‬ ‫פ משמר השרון ב‬ ‫פ מעברות א קבוץ‬ ‫מק עמק חפר ‪ 6‬מח‬ ‫פ ביתן אהרון ב‬ ‫מק עמק חפר ‪4‬‬ ‫מק עמק חפר ‪2‬‬ ‫מק עמק חפר ‪5‬‬ ‫פ מכמורת א באר ב‬ ‫פ מכמורת ב באר א‬ ‫פ חדרה משטרה עיריה‬ ‫פ חדרה ביחר אליאנס ‪1‬‬ ‫מק נחלי מנשה ‪4‬‬ ‫מק נחלי מנשה ‪9‬‬ ‫מק נחלי מנשה ‪6‬א‬ ‫מק נח קיסריה ‪6‬‬ ‫מק נח קיסריה ‪7‬‬ ‫מק חדרה ‪1‬‬ ‫מק נחלי מנשה ‪3‬‬ ‫מק נחלי מנשה ‪15‬‬ ‫נקז חופי קיסריה ‪2‬‬ ‫נקז חופי קיסריה ‪3‬‬ ‫נקז חופי קיסריה ‪4‬‬ ‫נקז חופי קיסריה ‪5‬‬ ‫פ חדרה מפעלי נייר‬ ‫פ חדרה חפציבה‬ ‫פ חדרה מפעל אליאנס ‪2‬‬ ‫פ חדרה נווה חיים‬ ‫פ חדרה ויצמן‬ ‫מספר‬ ‫פנימי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪331‬‬ ‫‪332‬‬ ‫‪333‬‬ ‫‪364‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪371‬‬ ‫‪372‬‬ ‫‪402‬‬ ‫‪397‬‬ ‫‪398‬‬ ‫‪396‬‬ ‫‪363‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪273‬‬ ‫נ‪.‬צ‪(ITM) .‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪188360 692270‬‬ ‫‪189830 692700‬‬ ‫‪187990 693400‬‬ ‫‪189940 693340‬‬ ‫‪187710 694380‬‬ ‫‪190140 694370‬‬ ‫‪188060 695050‬‬ ‫‪188500 695220‬‬ ‫‪190350 695450‬‬ ‫‪191150 695930‬‬ ‫‪188700 696600‬‬ ‫‪190430 696040‬‬ ‫‪191100 696210‬‬ ‫‪191360 696690‬‬ ‫‪191230 696320‬‬ ‫‪187840 697040‬‬ ‫‪191830 697800‬‬ ‫‪190540 698570‬‬ ‫‪191600 698300‬‬ ‫‪188430 701190‬‬ ‫‪189100 701350‬‬ ‫‪192030 704740‬‬ ‫‪191720 706910‬‬ ‫‪192590 708590‬‬ ‫‪192850 708270‬‬ ‫‪192970 708010‬‬ ‫‪190150 709520‬‬ ‫‪190140 709190‬‬ ‫‪192730 709540‬‬ ‫‪192780 709080‬‬ ‫‪192900 710030‬‬ ‫‪190240 710620‬‬ ‫‪190230 710320‬‬ ‫‪190210 710040‬‬ ‫‪190170 709780‬‬ ‫‪191880 707720‬‬ ‫‪190890 707200‬‬ ‫‪191890 707140‬‬ ‫‪191190 705980‬‬ ‫‪190850 705690‬‬ ‫רדיוס א'‬ ‫רדיוס ב'‬ ‫רדיוס ג'‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪199‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪255‬‬ ‫הערות‬ ‫החדרה‬ ‫החדרה‬ ‫לא פעיל‬ ‫לא פעיל‬ ‫לא פעיל‬ ‫לא פעיל‬ ‫לא פעיל‬ ‫‪ 1.3.3.2‬מעינות‬ ‫לפי המידע שנמסר מרשות המים‪ ,‬ולפי המפות הטופוגרפיות של המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬לא‬ ‫קיימים מעיינות בתחום שני ק"מ מתוואי התכנית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫שימושי קרקע וייעודי קרקע‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 1.4.1‬שימושי קרקע‬ ‫סקירת שימושי הקרקע כללה שימושים הסמוכים לתכנית )המצויים ב"קו ראשון" או ב"קו‬ ‫ראייה"(‪ .‬תיאור השימושים הוא מדרום לצפון‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.4.0‬מציג תמונות של שימושי קרקע נבחרים‪.‬‬ ‫א‪ .‬מגורים‬ ‫לאורך תוואי הכביש מצויים מושבים המאופיינים בבנייה כפרית‪ ,‬צמודת קרקע‪ ,‬בצפיפות‬ ‫נמוכה‪ .‬להלן הפירוט שלהם‪ ,‬מדרום לצפון‪:‬‬ ‫ מושבי עמק חפר‪ :‬אביחיל )כ‪ 300-‬מ' מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה(‪ ,‬גבעת שפירא )כ‪ 200-‬מ'‬‫מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה(‪ ,‬חבצלת השרון )כ‪ 30-‬מ' מהכביש הקיים(‪ ,‬בית חירות )כ‪ 30-‬מ'‬ ‫מהכביש הקיים(‪ ,‬כפר ויתקין )כ‪ 250-‬מ' מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה(‪ ,‬בית ינאי )כ‪ 15-‬מ'‬ ‫מהכביש הקיים( ומכמורת )כ‪ 180-‬מ' מהכביש הקיים(‪ .‬המושבים מצויים צפונית לנתניה‪.‬‬ ‫המגורים הסמוכים ביותר לכביש מצויים כ‪ 15-‬מטר ממנו בישוב בית ינאי‪ .‬המבנים‬ ‫המאופיינים ליישובים אלו הם מבנים צמודי קרקע בני ‪ 1-2‬קומות‪.‬‬ ‫ ישובים קהילתיים‪ :‬בת חן )כ‪ 100-‬מ' מהכביש הקיים( וחופית )כ‪ 100 -‬מ' מהכביש הקיים(‪.‬‬‫היישוב בת חן שוכן ממערב לגבעת שפירא ומצפון לכביש ‪ .2‬חופית שוכנת צפונית לכפר‬ ‫ויתקין והיא הוקמה עבור עובדי ציבור שסיפקו שירותים ליישובים החקלאיים של עמק‬ ‫חפר‪ .‬המבנים המאופיינים ליישובים אלו הם מבנים צמודי קרקע בני ‪ 1-2‬קומות‪.‬‬ ‫ חדרה‪ :‬העיר חדרה מצויה משני צדי כביש ‪ .2‬המגורים הסמוכים ממזרח לכביש נמצאים‬‫במרחק של כ‪ 160-‬מ' ממנו‪ .‬ממערב לכביש מצויה שכונת גבעת אולגה‪ .‬השיכונים הקרובים‬ ‫לכביש בשכונה זו מצויים בחלק הדרומי של התכנית במרחק של כ‪ 50-‬מ' מהכביש‪ .‬שכונה‬ ‫קטנה וצפונית‪ ,‬שכונת חפצי‪-‬בה‪ ,‬מצויה ממזרח לכביש ‪ 2‬ובתיה מצויים במרחק של כ‪160 -‬‬ ‫מ' מהכביש ומעבר לרכס הכורכר‪.‬‬ ‫ קיסריה‪ :‬יישוב קהילתי ממערב לכביש ‪ 2‬על חוף הים התיכון‪ .‬הבנייה ביישוב הינה נמוכה‪,‬‬‫וילות וקוטג'ים‪ .‬שכונה ‪ 13‬היא שכונה מזרחית של קיסריה ובתיה סמוכים לכביש ‪2‬‬ ‫במרחק של כ‪ 110-‬מ' מהכביש‪ .‬סוללת עפר‪ ,‬המשמשת למיגון אקוסטי של השכונה‪ ,‬הוקמה‬ ‫לאורך הכביש לפני מספר שנים‪ .‬בימים אלה נמצאת בהקמה שכונה ‪ ,12‬מדרום לשכונה ‪.13‬‬ ‫ אור‪-‬עקיבא‪ :‬עיר השוכנת צפונית לחדרה‪ ,‬בין כביש מס' ‪ 2‬לבין כביש מס' ‪ .4‬מבנים צמודי‬‫קרקע בשכונת רבין‪ ,‬בני שתי קומות‪ ,‬מצויים סמוך לכביש מס' ‪ 2‬במרחק של כ‪ 80-‬מ'‬ ‫מהכביש‪ .‬גבול התכנית של כביש ‪ 2‬מסתיים בחלק הדרומי הבנוי של אור עקיבא‪.‬‬ ‫‪ 9‬סקירת שימושי הקרקע וייעודי הקרקע מצפון לנחל חדרה מבוסס על דוח כביש מס' ‪ 2‬ממחלף קיסריה עד אור עקיבא של חברת‬ ‫א‪.‬ש‪.‬ל‪ ,‬אוגוסט ‪.2011‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ב‪ .‬מוסדות ציבור‬ ‫ מוזאון בית הגדודים מצוי בתחום מושב אביחיל‪ ,‬מערבית לתוואי הכביש במרחק של ‪250‬‬‫מ' ממנו‪.‬‬ ‫ ספרייה של מושב אביחיל מצויה מערבית לתוואי הכביש במרחק של ‪ 400‬מ' ממנו‪.‬‬‫ מרכז ספורט של מושב אביחיל מצוי מערבית לכביש במרחק של כ‪ 140-‬מ' ממנו‪.‬‬‫ בית אבות בת חן מצוי בחלק הצפוני של היישוב במרחק של כ‪ 600-‬מ' מכביש ‪ 2‬בחלופת‬‫המסילה‪.‬‬ ‫ בי"ס גבוה למקצועות המשטרה‪ :‬ממערב לכביש‪ ,‬בין נעורים לבין חבצלת השרון‪ ,‬מצוי בית‬‫הספר הגבוה למקצועות המשטרה‪ .‬בקיץ משמש המקום ככפר נופש‪ .‬מרחק המבנים‬ ‫מהכביש הוא כ‪ 70-‬מ'‪.‬‬ ‫ הדסה נעורים‪ :‬מוסד חינוכי המצוי ממערב לכביש ומדרום לבית ינאי והוא משרת‬‫תלמידים מהסביבה הקרובה ותלמידים השוהים במקום בתנאי פנימייה‪ .‬מרחק המגורים‬ ‫הקרובים ביותר לכביש הוא כ‪ 20-‬מ'‪ .‬מרחק כיתות הלימוד הסמוכות לכביש הוא כ‪100-‬‬ ‫מ'‪ .‬הרצועה הסמוכה לכביש משמשת כמתחם מבני תעסוקה שונים‪.‬‬ ‫ מבנה ציבורי מנהלתי של היישוב בבית ינאי במרחק של כ‪ 80 -‬מ' מהכביש הקיים‪.‬‬‫ מבנה ציבורי נטוש מצוי בבית ינאי במרחק של כ –‪ 50‬מ' מהכביש‪.‬‬‫ מבני ציבור מנהלתיים ומגרשי ספורט של היישוב מכמורת מצויים במרחק של כ‪ 400 -‬מ'‬‫מהכביש הקיים‪.‬‬ ‫ גן ילדים "גן שקנאי" מצוי ממערב לכביש במרחק של כ‪ 80 -‬מ'‪ ,‬מצפון לתחנת הדלק של‬‫גבעת אולגה‪.‬‬ ‫ בי"ח הלל‪-‬יפה‪ :‬מצוי ממזרח לכביש ‪ .2‬המבנים הסמוכים לכביש נמצאים במרחק של כ‪-‬‬‫‪ 70‬מטר ממנו ומשמשים כמבנים למיון ילדים ולבריאות הנפש‪.‬‬ ‫ גן ילדים‪ :‬בשכונה ‪ 13‬של קיסריה ממוקם במרחק של כ‪ 180-‬מ' מערבית לכביש‪.‬‬‫ גני ילדים בשכונת רבין )אור עקיבא( מצויים במרחקים של כ‪ 260 -‬ו‪ 300 -‬מ' מזרחית‬‫לכביש‪.‬‬ ‫ מרכז חינוך בשכונת רבין של אור עקיבא מצוי מזרחית לכביש במרחק של כ‪ 80 -‬מ' ממנו‪,‬‬‫בקצה הצפוני של גבול התכנית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תעשייה ומסחר‬ ‫ בית אריזה‪ ,‬גן אירועים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מתקנים חקלאיים ועוד‪ ,‬מצויים מצפון לכביש מס'‬‫‪ 5720‬ומזרחית למסילת הרכבת במרחק של כ‪ 200-‬מטר‪.‬‬ ‫ מבנה תעשייתי מצוי מצפון לנחל אלכסנדר וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬‫ פארק תעשיות עמק חפר שוכן ממזרח לכביש‪ ,‬דרומית לכביש ‪ 9‬במרחק של כ‪ 200-‬מטר‬‫ממנו‪.‬‬ ‫‪ -‬מרכז מסחרי מצוי מצפון למחלף חבצלת בכניסה לישוב בת חן‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ מרכז מסחרי וחנויות שונות )ביתילי‪ ,‬סופר‪-‬סליפ וכדומה( מצויות ממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‬‫מדרום למרכז המסחרי ‪ M‬הדרך‪.‬‬ ‫ מרכז מסחרי קניון ‪ M‬הדרך ושירותי הסעדה מצויים ברביע הדרום‪-‬מזרחי של מחלף ינאי‪.‬‬‫ מבנה מסחר מצוי מצפון לתחנת הדלק של גבעת אולגה ממערב לכביש ‪.2‬‬‫ מזנון האגודה למען החייל )מזנון דרכים יביל( מצוי ממזרח לכביש ‪ 2‬ברביע הצפון‪-‬מזרחי‬‫של מחלף אולגה‪.‬‬ ‫ תחנת הכוח "אורות רבין" )אתר "השרון"( מצויה ממערב לכביש ‪ ,2‬ברביע המערבי של‬‫מחלף קיסריה‪ .‬תחנת הכוח מופעלת על ידי חברת החשמל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חקלאות‬ ‫שטחים מעובדים נרחבים מצויים מדרום לנחל אלכסנדר וכפר ויתקין‪ .‬השטחים כוללים שדות‪,‬‬ ‫מטעים‪ ,‬בריכות דגים‪ ,‬חממות‪ ,‬מתקנים חקלאיים וכדומה‪.‬‬ ‫שטחי חקלאות מצומצמים מצויים ממערב לכביש ‪ 2‬הקיים בחלק הדרומי של היישוב מכמורת‬ ‫וכן מצפון לנחל אלכסנדר וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫מדרום לגבעת אולגה וממערב לכביש ‪ 2‬הקיים מצוי שטח חקלאי מצומצם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תשתיות‬ ‫ רצועת קווי דלק מצויה ממערב למסילת הרכבת ועוברים בה ‪ 3‬צינורות של תש"ן ושל‬‫קצא"א‪ .‬באזור אולגה עוברים הצינורות ממזרח לכביש ‪ ,2‬מדרום לקיסריה הצינורות‬ ‫חוצים את הכביש‪.‬‬ ‫ תחנות דלק‪ :‬תחנת "פז" מצויה ברביע הדרום‪-‬מזרחי של מחלף ינאי‪ .‬התחנה כוללת מספר‬‫בתי עסק הקשורים בעיקר לתחום ההסעדה הנשענים על שירותי הדרך שמספקת התחנה‬ ‫)כגון‪ :‬מסעדת בית הפנקייק‪ ,‬בית קפה ארומה(‪.‬‬ ‫תחנת דלק "סונול" מצויה ממערב למחלף חבצלת השרון מדרום לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫תחנת דלק )"דלק"( ושרותי דרך )"מקדונלדס" ומכולת( מצויים ממערב לכביש בגבעת‬ ‫אולגה‪.‬‬ ‫תחנת דלק מצויה במרחק של כ‪ 700 -‬מ' מערבית למחלף קיסריה ומצפון לתחנת הכוח‬ ‫"אורות רבין"‪.‬‬ ‫ ברכת מים סגורה )מיכל בטון( באזור פארק השרון מצויה במרחק של כ‪ 90 -‬מ' מעיקול‬‫הכביש הקיים בצד מזרח‪.‬‬ ‫ מטמנה‪ -‬מטמנת פסולת מוצקה מצויה ממערב ליער חדרה וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬‫המטמנה מצויה במחפורת חציבה ישנה של כורכר‪ .‬שטח המחפורת מוצף מי תהום בחלקו‪.‬‬ ‫ משטח אחסון פתוח של חברת החשמל מצוי ברביע המזרחי של מחלף קיסריה‪.‬‬‫ ברכת מים סגורה )מיכל בטון( בשכונה ‪ 13‬של קיסריה מצויה במרחק של כ‪ 150 -‬מ' מעיקול‬‫הכביש בצד מערב‪.‬‬ ‫ קו מתח גבוה עובר בסמוך לכביש‪ ,‬מאזור דרום אור‪-‬עקיבא ועד לקיסריה‪.‬‬‫‪ -‬מסדרון חשמל עובר בחלקו הצפוני של מחלף קיסריה‪ ,‬מתחנת הכוח חדרה ומזרחה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ו‪ .‬אחר‬ ‫ בתי עלמין‪ :‬בית עלמין מכמורת מצוי מערבית לכביש הקיים במרחק של כ‪ 70 -‬מ' ממנו‪.‬‬‫בית עלמין נוסף מצוי ממזרח לכפר ויתקין במרחק של כ‪ 200-‬מ' ממערב לתוואי הכביש‬ ‫בחלופת המסילה‪.‬‬ ‫ אכסנייה המשמשת כיום את מכללת רופין מצויה ממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים מדרום לקניון‬‫‪ M‬הדרך במרחק של כ‪ 60 -‬מ' מהכביש‪ .‬כיום משמש השטח כנראה למגורי סטודנטים‬ ‫הלומדים במכללת רופין‪.‬‬ ‫ חוות סוסים‪ :‬מצויה מערבית לכביש ‪ 2‬הקיים מדרום לגבעת אולגה‪.‬‬‫ חוות חפצי‪-‬בה הינה חווה חקלאית שהוקמה לפני ‪ 100‬שנה על גדת נחל חדרה וממזרח‬‫לכביש ‪ 2‬ושוקמה על‪-‬ידי חברת החשמל והמועצה לשימור אתרים‪ .‬שטח החווה כ‪350 -‬‬ ‫דונם והוא מתוכנן לשמש כאתר תיירות‪.‬‬ ‫ מרכז ספורט ומטווחים )"דני הי"( מצוי ממערב לכביש‪ ,‬צפונית למחלף קיסריה במרחק של‬‫כ‪ 240 -‬מ' מהכביש‪.‬‬ ‫‪ -‬מועדון גולף קיסריה מצוי ממערב לכביש בקצה הצפוני של גבול התכנית‪.‬‬ ‫ז‪ .‬שמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים ושטחים פתוחים‬ ‫שמורות הטבע והגנים הלאומיים לאורך התכנית‪ ,‬שטחים פתוחים ואתרים מושכי קהל‬ ‫מפורטים בסעיף ‪ 1.10‬בהמשך‪.‬‬ ‫שימושי הקרקע מוצגים בתשריט ‪ 1.0.3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 1.4.2‬תכניות מתאר ארציות ותכניות לתשתיות לאומיות‬ ‫א‪ .‬תכניות מתאר ארציות‬ ‫תכנית מתאר ארצית לדרכים )תמ"א ‪(3‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לדרכים‪ ,‬שפורסמה לאישור ברשומות ב‪ .26.08.76-‬מטרת התכנית הינה‬ ‫להתוות את רשת הדרכים הארצית ולקבוע את דירוגן ואת תפקודן של דרכים אלו‪.‬‬ ‫בתשריט התכנית מסומנים כבישי האורך המפורטים להלן‪:‬‬ ‫ כביש מס' ‪ 2‬מסומן כדרך ראשית קיימת מדרום לגבעת אולגה וכדרך מהירה מצפון לגבעת‬‫אולגה‪ .‬לאורך הכביש ממסומנים ארבעה מחלפים‪ :‬מחלף קיסריה‪ ,‬מחלף אולגה‪ ,‬מחלף‬ ‫‪ ,2/9‬מחלף ינאי )מחלף חבצלת השרון ומחלף אור עקיבא מחוץ לתכנית(‪.‬‬ ‫ כביש ‪ 20‬מתוכנן כדרך מהירה‪ .‬תוואי הכביש בתמ"א תואם לתוואי הכביש החדש המוצע‬‫ממערב למסילה עד למחלף ‪) 9/2‬מכביש ‪ 9‬צפונה לא מאושר כביש לפי התוואי המוצע(‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬דנה המועצה הארצית בשינוי מס' ‪ 89‬לתמ"א ‪ 3‬שעיקרו גריעת דרך מהירה מס' ‪20‬‬ ‫בקטע שבין כביש ‪ 9‬לבין כביש ‪ .571‬החלטת המועצה הארצית לגרוע את הכביש ולהפוך את‬ ‫הכביש הקיים לדרך מהירה הועברה לממשלה אך זו השהתה את המשך קידום התיקון‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫כבישי רוחב החוצים את התכנית או המתחברים אליה המסומנים בתשריט התמ"א מפורטים‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫ כביש ‪ 571‬מסומן כדרך אזורית קיימת‪.‬‬‫ כביש ‪ 9‬מסומן כדרך מהירה מוצעת‪ .‬במפגש שלו עם כביש ‪ 2‬מתוכנן מחלף )‪) (2/9‬להרחבה‬‫על התכנית המאושרת לכביש נא ראו בהמשך(‪.‬‬ ‫ כביש ‪ 65‬מסומן כדרך ראשית קיימת ובמפגש שלו עם כביש ‪ 2‬מסומן מחלף‪.‬‬‫ כביש ‪ 651‬מסומן כדרך אזורית קיימת‪.‬‬‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 3‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.1‬א‪.‬‬ ‫שינוי ‪ 89‬לתמ"א ‪ 3‬מוצג בתשריט ‪1.4.1‬ב'‪.‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל )תמ"א ‪(23‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל המפורסמת לאישור ברשומות מיום ה‪ .31.07.86-‬מטרת‬ ‫התכנית הינה לאפשר פיתוח מסילות ברזל שתספק שירותי הסעת נוסעים והובלת מטענים‬ ‫ברכבת ברמה גבוהה של אמינות‪ ,‬מהירות‪ ,‬בטיחות ואיכות סביבה‪.‬‬ ‫הכביש בתוואי החדש המוצע עובר בסמוך למסילות ברזל המסומנות בתמ"א‪" :‬מסילת ברזל‬ ‫רב מסילתית מתוכננת" ומזרחית לה "מסילת ברזל קיימת" )ע"פ ההגדרות שקדמו לתיקון ‪9‬‬ ‫לתמ"א ‪ .(1023‬מצפון לכביש ‪ 5720‬מסומנת תחנת רכבת‪ .‬באזור חדרה שגם בה מסומנת תחנת‬ ‫רכבת פונה התוואי לכיוון צפון מזרח והוא מתרחק מתוואי התכנית של כביש ‪.2‬‬ ‫בין חדרה לאור עקיבא לאורך תוואי הכביש מסומנת מסילת רכבת לביטול‪.‬‬ ‫מצפון לכביש ‪ 65‬מסומנת מסילת ברזל יחידה מתוכננת החוצה את כביש ‪ 2‬והיא מקשרת בין‬ ‫תחנת הכוח "אורות רבין" לבין תוואי המסילה הראשי שממזרח לתכנית‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 23‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.2‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪ ,‬לפיתוח ולשימור )תמ"א ‪(35‬‬ ‫התכנית אושרה לפרסום ברשומות ב‪ .27.12.05-‬מטרת התכנית לקבוע מדיניות ולגבש מסגרת‬ ‫לתכנון ולבניה למגורים ולתעסוקה בהיבטים הפיזיים‪ ,‬החברתיים והכלכליים לשנת ‪.2020‬‬ ‫תכנית זו מחליפה את תכנית מתאר ארצית מס' ‪.31‬‬ ‫על‪-‬פי תשריט ההנחיות התכנוניות של תמ"א ‪ 35‬תוואי הכביש בכל החלופות עובר בשטח‬ ‫המסומן כשטח לשימור מים והוא בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה‪ ,‬מלבד אזורי היישובים‬ ‫העירוניים של חדרה וקיסריה‪ .‬הוראות התכנית קובעות כי בשטחים אלה יש להבטיח‬ ‫השתלבות נופית מרבית של הפיתוח והבינוי כולל בחינת חלופות‪ ,‬למזער את ההשפעות‬ ‫הסביבתיות הצפויות ולשקול הוראות בדבר חידור נגר עילי למי תהום‪.‬‬ ‫‪ 10‬ע"פ תיקון מס' ‪ 9‬לתמ"א ‪ 23‬יראו כל מקום שסומן בתשריט כמסילת ברזל קיימת‪ ,‬כמסילת ברזל יחידה מתוכננת‪ ,‬כמסילת ברזל‬ ‫כפולה מתוכננת או כמסילת ברזל רב‪-‬מסילתית מתוכננת – כאילו סומן "מסילת ברזל"‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫המרקמים המסומנים בתמ"א הינם על‪-‬פי הפירוט שלהלן‪:‬‬ ‫ מרקם עירוני‪ :‬תוואי התכנית )בכל החלופות( חוצה את המרקם עירוני השייך לגוש העירוני‬‫של חדרה‪ .‬התכנית גובלת בחלקה הדרומי במרקם עירוני השייך לגוש העירוני של נתניה‬ ‫ובחלקה הצפוני במרקם העירוני השייך לאור עקיבא‪-‬פרדס חנה‪.‬‬ ‫ מרקם חופי‪ :‬שני מרקמים חופיים מסומנים בין המרקמים העירוניים האחד מסומן‬‫ממסילת הרכבת ומערבה )באזור ישובי עמק חפר( והשני מסומן מצפון לכביש ‪ 65‬משני צדי‬ ‫כביש ‪ .2‬מרקם חופי הינו מרקם המיועד להישאר פתוח ברובו ולהבטיח גישה לחוף ומעבר‬ ‫לאורכו‪ .‬פיתוח במרקם זה יעשה בזיקה לערכי הסביבה החופית‪.‬‬ ‫ מכלול נופי‪ :‬מסומן בשטחים הפתוחים שמדרום לחדרה‪ :‬יער חדרה ויערות הפארק‬‫שמדרום לגבעת אולגה‪ ,‬אזור גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון ולאורך רצועת נחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫ מרקם שמור משולב‪ :‬מסומן מזרחית למסילת הרכבת ותחום בשני מרקמים עירוניים‬‫מצפון ומדרום‪ .‬על פי הוראות התכנית מטרתו של מרקם שמור משולב הינה לאחד ברצף‬ ‫ערכי טבע ונוף והוא מיועד לפיתוח מוגבל תוך הדגשת הערכים המאפיינים את המרקם‬ ‫והתחשבות מכסימלית בהם‪.‬‬ ‫שטח ניכר מהחלופות לתוואי הכביש הנסקרות בדוח זה )מנחל אלכסנדר וצפונה( עובר בשטח‬ ‫רציף המסומן בתמ"א ‪ 35‬כשמורות וגנים לאומיים קיימים ומוצעים‪ .‬השטח כולל את הגן‬ ‫הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון‪ ,‬יער חדרה וחוף גדור‪.‬‬ ‫שמורות וגנים לאומיים נוספים מסומנים בתמ"א‪:‬‬ ‫•‬ ‫חוף נעורים ‪ -‬מדרום לנעורים וממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫•‬ ‫חולות קיסריה ‪ -‬באזור תחנת הכוח "אורות רבין" וממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫•‬ ‫שקע קיסרי ‪ -‬מדרום לכביש ‪ 651‬וממזרח לכביש ‪.2‬‬ ‫על פי הוראות התמ"א בכל דיון להפקדת תכנית החלה בתחום המיועד לשמורות וגנים יזמין‬ ‫מוסד התכנון את נציג רט"ג וישמע התייחסותו‪.‬‬ ‫שטחי היערות מסומנים על‪-‬פי תמ"א ‪) 22‬ראו פירוט בהמשך(‪.‬‬ ‫רצועת נחל מסומנת לאורך נחל אלכסנדר ולאורך נחל חדרה‪.‬‬ ‫קו צנרת גז טבעי חוצה את כביש ‪ 2‬סמוך לנחל חדרה‪.‬‬ ‫מערכת הכבישים באזור הפרויקט המסומנת בתמ"א היא כדלהלן‪ :‬תוואי הכביש ממערב‬ ‫למסילה‪ ,‬תוואי כביש ‪ 2‬הקיים וכבישי הרוחב ‪ ,65 ,651‬דרך המקשרת בין צומת חדרה בכביש ‪4‬‬ ‫לבין מחלף אולגה בכביש ‪ 9 ,2‬ו‪ .571 -‬המחלפים המסומנים הם‪ :‬מחלף קיסריה‪ ,‬מחלף אולגה‪,‬‬ ‫מחלף ‪ ,2/9‬מחלף ינאי ומחלף חבצלת השרון‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס על רקע תשריט המרקמים של תמ"א ‪ 35‬ועל רקע ההנחיות הסביבתיות מוצגות‬ ‫בתשריט מס' ‪1.4.3‬א'‪-‬ב'‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף )תמ"א ‪(8‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות‬ ‫מיום ה‪ .29.10.81 -‬מטרת התכנית לקבוע שטחים לגנים לאומיים‪ ,‬לשמורות טבע או לשמורות‬ ‫נוף‪.‬‬ ‫להלן פירוט מרכיבי התמ"א המסומנים בתשריט התכנית‪:‬‬ ‫ גן לאומי בהפקדה או בתוקף אביחיל‪ :‬מסומן מדרום לכביש ‪ 2‬הקיים בין מושב אביחיל‬‫למושב חבצלת השרון‪.‬‬ ‫ גן לאומי מוצע חוף נעורים‪ :‬מסומן דרומית לכפר הנוער נעורים‪ ,‬מערבית לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬‫ גן לאומי בהפקדה או בתוקף נחל אלכסנדר‪ :‬משתרע ממערב למסילת הרכבת עד חוף הים‬‫"חוף ינאי"‪ .‬תוואי חלופת הרכבת עובר בחלקו המערבי של הגן ותוואי הכביש הקיים חוצה‬ ‫את הגן מצפון למחלף ינאי‪.‬‬ ‫ גן לאומי מוצע פארק השרון‪ :‬משתרע ממערב לכביש ‪ 4‬עד לחוף הים‪ ,‬צפונית לאזור‬‫התעשייה עמק חפר ולמכמורת‪ .‬תוואי מסילת הרכבת ותוואי כביש ‪ 2‬הקיים חוצים את‬ ‫שטח הפארק‪.‬‬ ‫ שמורת נוף יער חדרה‪ :‬מסומנת מזרחית למסילת הרכבת מצפון לגן הלאומי פארק השרון‪.‬‬‫ גן לאומי מוצע חולות קיסריה‪ :‬מסומן בהיקף של תחנת הכוח חדרה ומשתרע ברובו ברביע‬‫הצפוני של מחלף קיסריה‪.‬‬ ‫ שמורת טבע מוצעת ביצות קיסריה )שקע קיסרי(‪ :‬מסומנת ממזרח לכביש ‪ 2‬ומדרום‬‫לכביש ‪.651‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫ גן לאומי נחל אלכסנדר הוכרז כגן לאומי ב‪ 09/07/1982 -‬מתוקף "חוק גנים לאומיים‪,‬‬‫שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה" )‪.(1963‬‬ ‫ על‪-‬פי דברי ההסבר לתמ"א שהוציא משרד הפנים בשנת ‪ ,2006‬יש לראות בכל השטחים‬‫המסומנים בתמ"א כשטחים מאושרים ברמה הארצית למרות האבחנה במצב‬ ‫הסטטוטורי הקיים בתמ"א‪ .‬ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.10.3‬בהמשך‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 8‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.4‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית ליער וייעור )תמ"א ‪(22‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור המפורסמת לאישור ברשומות מיום ה‪ .19.12.95 -‬מטרת‬ ‫התכנית הינה להגדיר ולקבוע שטחים עבור יערות לפי סיווגים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התכנית קובעת‬ ‫היתרים‪ ,‬הגבלות ואיסורים לגבי שימושי הקרקע בשטחים המיוערים או המיועדים לייעור‪.‬‬ ‫בסביבה בה עוברים צירי החלופות מסומנים מספר אזורי יער‪ .‬להלן הפירוט שלהם מדרום‬ ‫לצפון‪:‬‬ ‫‪ -‬יער טבעי לשימור )נחל אלכסנדר(‪ :‬מסומן בתחום הנחל ממזרח למסילת הרכבת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ יער פארק חופי )אזור בפארק השרון(‪ :‬מסומן מצפון לגן לאומי נחל אלכסנדר מכביש ‪2‬‬‫הקיים ומזרחה עד ברכת יער )שממערב לכביש ‪ (4‬כולל רצועה החופפת למסילה‪.‬‬ ‫ יער פארק חופי )צפונית לפארק השרון(‪ :‬מסומן בין יער חדרה לבין חוף גדור‪.‬‬‫ יער טבעי לשימור )יער חדרה(‪ :‬מסומן ממזרח למסילה וממזרח לכביש ‪.2‬‬‫ יער פארק חופי‪ :‬מסומנת רצועת יער ממערב לכביש ‪ 2‬ולאורכו‪ ,‬מצפון למחלף אולגה‪.11‬‬‫ נטיעות בגדות נחלים‪ :‬מסומן בערוץ נחל חדרה‪.‬‬‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 22‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.5‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית למשק המים – ביוב )תמ"א ‪(34‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית למשק המים )ביוב(‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.15.07.03 -‬‬ ‫מטרת התכנית הינה התווית פתרון לנושא השפכים במדינת ישראל‪.‬‬ ‫בסביבת התכנית המוצעת מסומנים המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫ נחל לשיקום – מסומן בתוואי מוצא הנחל של נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪.‬‬‫ מתקן לטיפול שפכים‪ :‬ממזרח למסילה ומדרום לכביש מס' ‪ 5720‬מצויים מתקן לטיפול‬‫שפכים‪ ,‬מאגר לקולחים קיים ומוביל לקולחים קיים‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 34‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬א'‪.‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לנושא ניקוז ונחלים )תמ"א ‪/34‬ב‪(3/‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לנושא ניקוז ונחלים‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.18.12.06 -‬‬ ‫מטרת התכנית הינה להבטיח את תפקודם של הנחלים כעורקי ניקוז להולכת מים ולמניעת‬ ‫נזקי שיטפונות הנגרמים מנגר עילי וסחף‪.‬‬ ‫בסביבת התכנית המוצעת מסומנים המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫ היובל הראשי של נחל אלכסנדר חוצה את תוואי הכביש בשתי חלופות הבסיס המוצעות‬‫מצפון לכפר ויתקין וחופית ומסומן כעורק ניקוז ראשי לתכנון‪.‬‬ ‫ יובל משני של נחל אלכסנדר חוצה את תוואי הכביש בחלופות המסילה מצפון ליובל‬‫הראשי ומסומן כעורק ניקוז משני‪.‬‬ ‫ נחל אביחיל יובל משני נוסף של נחל אלכסנדר עובר ממזרח למסילה ומסומן כעורק ניקוז‬‫משני‪.‬‬ ‫ אזורי פשט הצפה מסומנים בתחום התכנית‪ :‬באזור בו חוצה המסילה את נחל אלכסנדר‬‫על שני יובליו; באזור החצייה של כביש ‪ 2‬הקיים; בסמוך לנחל אביחיל‪ ,‬ממזרח למסילה;‬ ‫ובצפון המקטע‪ ,‬ממזרח למסילה‪ ,‬באזור יער חדרה‪.‬‬ ‫‪ 11‬על פי שיחה טלפונית עם לשכת התכנון של משרד הפנים הרצועה המסומנת הסתמכה על שדרת עצים שהיתה קיימת במקום בעבר‬ ‫ואינה קיימת בפועל‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ היובל הראשי של נחל חדרה חוצה את תוואי הכביש הקיים ומסומן כעורק ניקוז ראשי‬‫לתכנון‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪/34‬ב‪ 3/‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬ב'‪.‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים – איגום מים עיליים‪ ,‬החדרה‪ ,‬העשרה והגנה על‬ ‫מי תהום )תמ"א ‪/34‬ב‪(4/‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.16.08.07 -‬‬ ‫מטרת התכנית הינה ליצור מסגרת תכנונית לאיגום מים‪ ,‬החדרה‪ ,‬העשרה והגנה על מי‪-‬תהום‪,‬‬ ‫המשולבת עם שימור וניצול מיטביים של מי הנגר העילי תוך הקטנת נזקי הצפות‪.‬‬ ‫תחום התכנית מצוי בשטח בעל רגישות מי תהום גבוהה )אזור רגישות א'(‪ .‬על פי הוראות‬ ‫התכנית יש לעודד באזור זה החדרה של נגר עילי להעשרת מי תהום וישולבו רצועות של שטחים‬ ‫מגוננים סופגי מים וחדירים‪.‬‬ ‫אזורים קטנים )בהם יש חשש לזיהום קרקע( מסומנים כרגישים להחדרת מי נגר עילי למי‬ ‫התהום‪ .‬אזורים אלו מצויים מדרום לגבעת אולגה‪ ,‬באזור בו קיימת מטמנה וממזרח למסילה‬ ‫באזור התעשייה של עמק חפר‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס על רקע תמ"א ‪/34‬ב‪ 4/‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬ג'‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/34‬ב‪ 5/‬תכנית מתאר למערכות הפקה והולכה של מים‬ ‫תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים‪ -‬מערכות הפקה והולכה של מים‪ ,‬המאושרת‬ ‫לפרסום ברשומות מיום ה‪ .14.09.09 -‬מטרת התכנית הינה ליצור מסגרת תכנונית להקמת‬ ‫מערכת הפקה והולכה של מי שתייה ומים לצרכים אחרים באופן שישולבו בסביבה ובנוף ועם‬ ‫תשתיות קיימות‪.‬‬ ‫להלן פירוט מרכיבי התמ"א בתחום התכנית וחלופותיה‪:‬‬ ‫ רצועה אופציונאלית לקו מים באיכות מי שתייה )קו מוצע( עובר לאורך הכביש החדש‬‫בתוואי המסילה ובהמשך צפונה לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫ רצועה אופציונאלית לקו מים באיכות מי שתייה )מתוכנן( עובר לאורך כביש ‪ 65‬וחוצה את‬‫כביש ‪ 2‬סמוך לתחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬ ‫ קווי מים קיימים מלווים וחוצים את כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים בין מחלף חבצלת למחלף ינאי‬‫ובאזור קיסריה‪.‬‬ ‫ בריכות מים מצויות סמוך לכביש באזור קיסריה ומכמורת‪.‬‬‫ קו מים שאינו באיכות מי שתייה חוצה את הכביש החדש בתוואי המסילה מדרום לכביש‬‫‪.5720‬‬ ‫ בריכות ומאגרים הקשורים למתקן ההתפלה חדרה מצויים ממזרח ומערב לכביש ‪.2‬‬‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪/34‬ב‪ 5/‬מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.6‬ד'‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים‪ -‬חוף הים התיכון )תמ"א ‪(13‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים‪ -‬חוף הים התיכון‪ .‬התכנית מאושרת משנת ‪ .1981‬מטרת‬ ‫התכנית הינה לקבוע את ייעודי הקרקע לצורך ניהול המשאבים הטבעיים‪ ,‬שימורם‪ ,‬פיתוחם‬ ‫והסדרת ניגודים בין שימושים הדרושים קירבה לחוף ולמנוע שימושים שאינם דורשים זאת‪.‬‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים מהווה את גבולה המזרחי של תמ"א ‪ 13‬ולפיכך כל מרכיבי התמ"א מצויים‬ ‫ממערב לו‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬ ‫ גן לאומי‪ :‬חמישה גנים לאומיים בתוקף נמצאים לאורך הכביש‪ ,‬ממערב‪ ,‬והם חופפים‬‫במיקומם לגנים הלאומיים המוזכרים בתמ"א ‪ 8‬שנסקרה לעיל‪.‬‬ ‫ גישות אל החוף‪ :‬לאורך התכנית מסומנות מספר גישות אל החוף בהתחשב בתכנית‬‫המתאר הארצית לדרכים‪ .‬רובן מסומנות מהמחלפים הקיימים וכבישי הרוחב החוצים את‬ ‫כביש ‪ 2‬למעט הגישה המסומנת לאורך נחל אלכסנדר והגישה המסומנת מצפון למכמורת‪.‬‬ ‫ שטח ציבורי פתוח‪ :‬מצפון למכמורת‪ ,‬מדרום לנחל חדרה‪ ,‬מדרום לכביש ‪ 651‬רצועה לאורך‬‫הכביש‪.‬‬ ‫ אתר תיירות ונופש‪ :‬מסומן מדרום לנעורים‪ ,‬מצפון למכמורת‪ ,‬מדרום לגבעת אולגה )לא‬‫בצמוד לכביש(‪ ,‬מדרום לכביש ‪ 651‬ובאזור קיסריה‪.‬‬ ‫ שטח חקלאי‪ :‬שטחים חקלאיים מסומנים באזור חבצלת השרון‪ ,‬באזור מכמורת‪ ,‬מדרום‬‫לגבעת אולגה ובאזור קיסריה‪.‬‬ ‫ לאורך החוף מסומנים מספר ייעודים כגון‪ :‬שמורת חוף )באזור המצוק של בית ינאי(‪ ,‬חופי‬‫רחצה )מכמורת‪ ,‬גבעת אולגה‪/‬חדרה ושדות ים(‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי עתיקות‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"א ‪ 13‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.7‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫ באזור מחלף ינאי עובר כביש ‪ 2‬הקיים בתחום ‪ 300‬מ' מקו החוף ועל כן הסביבה בה עובר‬‫הכביש מוגדרת כסביבה חופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬ ‫בשל כך חלים עליה הגבלות לניהול‪ ,‬לפיתוח ולשימור הקבועות בחוק והיא חייבת במתן‬ ‫היתר לפעולה מרשות המוסמכת לתת רישיון בתחום חוף הים )להלן הולחו"פ‪ ,‬הוועדה‬ ‫לשמירת הסביבה החופית(‪.‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח ורשת חשמל אתר "השרון" )תמ"א ‪/10‬א‪(1/‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח ורשת חשמל אתר "השרון"‪ ,‬המפורסמת לאישור‬ ‫ברשומות מיום ה‪.19/04/1973 -‬‬ ‫מטרת התכנית הינה לקבוע שטחים לתחנת כוח קונבנציונאלית ולמתקנים ורשת החשמל‬ ‫הקשורים אליה ביבשה ובים‪ .‬התכנית מייעדת רצועות למעבר קווי חשמל מצפון ומדרום‬ ‫למחלף קיסריה החוצות את כביש ‪ .2‬ברצועה זו תותר חציית דרכים לאחר התייעצות עם חברת‬ ‫החשמל ולא תותר אחסנת חומרים דליקים ובניית מבנים למעט מבני שירותים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תחנת הכוח מצויה ממערב לכביש ‪ 2‬בין נחל חדרה לבין מחלף קיסריה‪ .‬רצועה לשטח פרטי‬ ‫פתוח מקיפה את תחנת הכוח שבה רצועת ירק להפרדת שטח תחנת הכוח מהשטחים הסמוכים‬ ‫לה‪.‬‬ ‫מדרום לנחל חדרה מיועד שטח ציבורי פתוח עבור פארק נחל חדרה‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/10‬א‪ 1/‬מוצגת בתשריט מס' ‪.1.4.8‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לגז טבעי ‪-‬קטע חדרה )תמ"א ‪/37‬ד(‬ ‫תכנית מתאר ארצית חלקית ברמה מפורטת לגז טבעי – תוואי חדרה‪ ,‬המפורסמת לאישור‬ ‫ברשומות מיום ה‪.28.10.04-‬‬ ‫מטרת התכנית הינה יעוד קרקע לרצועת צינור גז עבור אזור התעשייה חדרה‪ .‬על פי הוראות‬ ‫התכנית בשטח זה לא תותר כל פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות צו הבטיחות לרבות‬ ‫כל פעולה הכרוכה בבניה או בשינוי פני הקרקע‪ .‬בתשריט התמ"א מסומן תוואי צינור גז החוצה‬ ‫את כביש ‪ 2‬במקביל לתוואי נחל חדרה ומצפון לו‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/37‬ד מוצגת בתשריט מס' ‪.1.4.9‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית לשטחי כרייה וחציבה )תמ"א ‪(3/14‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית חלקית לאתרי כרייה וחציבה לחומרי גלם לבנייה ולסלילה – אתרי מחוז‬ ‫חיפה‪ ,‬המפורסמת לאישור ברשומות מיום ה‪.25.05.2000-‬‬ ‫מטרת התכנית הינה לקבוע אתרי כרייה וחציבה במחוז חיפה כולל מתן הוראות בגינם‪ .‬בתחום‬ ‫התכנית וחלופותיה מצויים שני אתרי כרייה וחציבה של חול‪ .‬אתר מס' ‪) 118‬אתר חולות חדרה(‬ ‫מצוי ממערב לכביש ‪ 2‬ומצפון לגבעת אולגה והוא משתרע על פני כ‪ 405-‬דונם‪ .‬אתר מס' ‪201‬א'‬ ‫)אתר מכמורת( מצוי ממזרח למסילת הרכבת וסמוך לאזור התעשייה של עמק חפר‪ .‬האתר‬ ‫משתרע על פני כ‪ 28-‬דונם וחלות עליו הגבלות על מנת שלא ימנע את ביצוע כביש מס' ‪9‬‬ ‫המאושר בתמ"א ‪.42/3‬‬ ‫תמ"א ‪ 3/14‬מוצגת בתשריט מס' ‪.1.4.10‬‬ ‫ב‪ .‬תכניות לתשתיות לאומיות‬ ‫נא ראו סקירה בסעיף ‪ 1.4.6.2‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 1.4.3‬תכניות מתאר מחוזיות‬ ‫תכנית מתאר מחוזית מחוז מרכז )תמ"מ ‪(21/3‬‬ ‫תכנית מתאר מחוזית למחוז מרכז‪ ,‬המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪.12.11.2003-‬‬ ‫תכנית מתאר למחוז מרכז משתרעת מישובי עמק חפר ודרומה )אזור מכמורת(‪ .‬החלק הדרומי של‬ ‫התכנית שבו עוברות החלופות לכביש ‪ 2‬הוא אזור כפרי מיושב ואזור חקלאי או נוף כפרי פתוח‪.‬‬ ‫מאזור נחל אלכסנדר וצפונה עוברות החלופות בשטחים פתוחים‪ .‬רצף השטחים הפתוחים כולל את‬ ‫סביבת נחל אלכסנדר המוגדר בתמ"מ כאזור נחל וסביבותיו‪ ,‬את שטחי הגן הלאומי נחל אלכסנדר‬ ‫שמשתרע מצפון למחלף ינאי ולנחל‪ ,‬את שמורת הנוף ממערב לכביש ‪ 2‬הקיים ואת שטח היער‬ ‫המצוי ממערב לאזור התעשייה עמק חפר‪ .‬חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -21 /3‬יעודי קרקע מוצגות‬ ‫בתשריט מס' ‪1.4.11‬א'‪.‬‬ ‫התשתיות המסומנות בתמ"מ הן‪:‬‬ ‫רצועה למעבר קווי חשמל ומתח עליון‪ :‬חוצה את תוואי הכביש החדש בדרום המקטע‪.‬‬ ‫תחנת משנה‪ :‬מסומנת ממערב לאביחיל ומדרום לכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫קו מים ראשי‪ :‬עובר מדרום לכביש ‪ 2‬הקיים בין מושב אביחיל לבין מושב חבצלת השרון‪.‬‬ ‫מתקני איגום והחדרת קולחין וטיהור שפכים‪ :‬מסומנים ממזרח למסילת הרכבת ומדרום לכביש‬ ‫מס' ‪.5720‬‬ ‫קו דלק‪ :‬מסומן באזור התעשייה עמק חפר שממזרח למסילה ומדרום לכביש ‪ 9‬המסומן בתמ"מ‪.‬‬ ‫דרך ראשית‪ :‬מסומנת בכביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫דרך מהירה‪ :‬מסומנת במקביל וממערב למסילת הרכבת ובתוואי כביש ‪.9‬‬ ‫מרכז תחבורה‪ :‬מסומן ממזרח למסילה ומדרום לכביש ‪.9‬‬ ‫מחלפים‪ ,2/9 :‬ינאי‪ ,‬חבצלת‪.‬‬ ‫דרך עורקית עירונית‪ :‬מסומנת ממחלף חבצלת לנתניה ועוברת בין חבצלת השרון לבין אביחיל‪.‬‬ ‫דרכים נופיות‪ :‬הכביש המהיר המקביל למסילה וכן כביש ‪ 2‬הקיים ממחלף ינאי עד מחלף ‪,2/9‬‬ ‫מסומנים כדרכים נופיות‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ – 21 /3‬תשתיות והשפעות סביבתיות מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.11‬ב'‪.‬‬ ‫תכנית מתאר מחוזית לצפון רצועת נחל אלכסנדר )תמ"מ ‪(27/3‬‬ ‫תכנית מתאר מחוזית לצפון רצועת נחל אלכסנדר המאושרת לפרסום ברשומות מיום ה‪-‬‬ ‫‪.14.04.2005‬‬ ‫חלופות הבסיס חוצות את נחל אלכסנדר )כל חלופה במקום שונה(‪ .‬תוואי כביש ‪ 2‬הקיים חוצה את‬ ‫הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬ותוואי כביש ‪ 2‬החדש‪ ,‬המקביל למסילה ממערב‪ ,‬עובר בגבולו המזרחי‬ ‫של הגן הלאומי‪ .‬תוואי הכביש בחלופת המסילה חוצה בחלקו הדרומי שטח נחל וסביבותיו‪ .‬תוואי‬ ‫זה מסומן בתמ"א כשטח עתודה לדרך מהירה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הוראות התכנית הרחבת דרך קיימת מותנית במתן פתרונות סביבתיים ויעשה כל מאמץ‬ ‫למזעור הנזק הסביבתי והחזותי לנחל ולשטחים הפתוחים‪ .‬עוד קובעת התכנית כי כל פעולה בנחל‪,‬‬ ‫ביובליו‪ ,‬או בתעלות הניקוז‪ ,‬תיעשה תוך שימור מרבי של המערכת האקולוגית‪ ,‬הנופית ואיכות‬ ‫המים‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -27 /3‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.12‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תכנית מתאר מחוזית מחוז חיפה )תמ"מ ‪(6‬‬ ‫תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה אשר הופקדה ב‪ 29.01.2004 -‬ועד כה לא אושרה‪.‬‬ ‫תכנית מתאר למחוז חיפה )מופקדת( משתרעת מצפון למכמורת ולכביש ‪ 9‬המסומן בתמ"מ‪.‬‬ ‫מצפון למחלף ‪ 2/9‬המתוכנן ועד לאזור הבנוי של חדרה‪-‬גבעת אולגה‪ ,‬מסומן אזור בעל ערכי טבע‬ ‫ונוף‪ .‬האזור כולל את הגן הלאומי פארק השרון‪ ,‬אזור יער וייעור ושטח פתוח חקלאי‪ /‬מוגן‪ .‬אזור‬ ‫נוסף בעל ערכי טבע ונוף מסומן בין נחל חדרה לבין כביש ‪ .651‬האזור כולל את רצועת נחל חדרה‬ ‫ושטח היער שמסומן לאורכו‪ ,‬את הגן הלאומי חולות קיסריה‪ ,‬שמורת הטבע שקע קיסרי ושטח‬ ‫פתוח חקלאי‪ /‬מוגן בין כביש ‪ 65‬לבין כביש ‪ .651‬על‪-‬פי הוראות התמ"א בשטח פתוח מוגן יותרו‬ ‫תשתיות הנדסה ובלבד שיותאמו למגבלות סביבתיות ונופיות הנובעות מאופי האזור‪.‬‬ ‫באזור הפיתוח העירוני של חדרה מסומנות שתי רצועות שטח פתוח עירוני משני צדי כביש ‪ .2‬וכך‬ ‫גם באזור העירוני של קיסריה ‪ -‬אור עקיבא‪ ,‬מצפון לכביש ‪ .651‬שטחים פתוחים עירוניים גדולים‬ ‫יותר מסומנים מדרום לנחל חדרה )משני צדי כביש ‪ (2‬ובאזור קיסריה )ממערב לכביש ‪ 2‬ובחלק‬ ‫הצפוני של התכנית(‪.‬‬ ‫להלן פירוט האזורים המבונים לאורך כביש ‪:2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזור פיתוח עירוני מסומן ממזרח לכביש ‪ 2‬בתחומי העיר חדרה )בין יער חדרה לבין השטח‬ ‫הפתוח של נחל חדרה( ואור עקיבא )מצפון לכביש ‪.(651‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזור פיתוח עירוני – חופי מסומן ממערב לכביש ‪ 2‬בתחום השכונה של גבעת אולגה הקיימת‬ ‫ועד השטח הפתוח של נחל חדרה בצפון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזור פיתוח כפרי – עירוני – חופי מסומן בתחומי קיסריה ממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -6‬ייעודי קרקע מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.11‬א' לעיל‪.‬‬ ‫התשתיות המסמנות בתמ"מ ‪ 6‬מפורטות להלן‪:‬‬ ‫דרך נופית מסומנת בתוואי כביש ‪ 2‬בין מחלף קיסריה לבין כביש ‪) 651‬עליה יחולו הוראות תמ"א‬ ‫‪.(3‬‬ ‫מסדרון תשתית ראשי קיים להובלת חומרים מסוכנים )חומ"ס( מסומן לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫ובצמוד לו‪ ,‬ממחלף ‪ 9/2‬ועד מחלף אולגה‪.‬‬ ‫מסדרון תשתית ראשי מוצע להובלת חומרים מסוכנים )חומ"ס( מסומן לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫ובצמוד לו‪ ,‬ממחלף אולגה ועד נחל חדרה‪ .‬מנחל חדרה המסדרון מסומן לאורך נחל חדרה‪ ,‬ממזרח‬ ‫לכביש ‪.2‬‬ ‫תחנת הכוח חדרה )אורות רבין( מסומנת ממערב לכביש ‪ 2‬בין נחל חדרה לבין מחלף קיסריה‪.‬‬ ‫קו ‪ 161‬ק"ו לביטול‪/‬העתקה‪/‬הטמנה חוצה את כביש ‪ 2‬מדרום למחלף קיסריה ואת כביש ‪65‬‬ ‫ממזרח למחלף קיסריה‪.‬‬ ‫רצועה מאושרת לקווי חשמל ‪ 400‬חוצה את כביש ‪ 2‬מצפון למחלף קיסריה‪.‬‬ ‫קו ‪ 161‬ק"ו מסומן לאורך כביש ‪ 2‬בין מחלף קיסריה לבין אור עקיבא‪.‬‬ ‫אתר כרייה מסומן מצפון לגבעת אולגה וממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫קידוחי מים סמוך לכביש מצוי כ‪ 2.5-‬ק"מ צפונית למחלף קיסריה‪ ,‬ממזרח לכביש‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותמ"מ ‪ -6‬תשתיות והנחיות סביבתיות ב' מוצגות בתשריט מס' ‪1.4.11‬ב' לעיל‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נספח מידע לשמורות יער ואתרי עתיקות מוכרזים מפרט את המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫שמורת יער מוגדרת ממזרח לכביש במרחק של ‪ 500 -100‬מ' ממנו‪ ,‬מצפון לצומת פל‪-‬ים ועד אור‬ ‫עקיבא‪.‬‬ ‫אתר עתיקות מוכרז מצפון לאור עקיבא‪ ,‬ממזרח לכביש‪ ,‬בקטע החופף עם התכנית‪.‬‬ ‫‪ 1.4.4‬תכניות מתאר מקומיות ומפורטות‬ ‫תכנית מתאר חדרה ‪ -‬חד‪2020 /‬‬ ‫התכנית הופקדה ב‪) .26/09/2011-‬הערה‪ :‬תכנית המתאר המאושרת לעיר חדרה הינה חד‪ 1/‬אשר‬ ‫אושרה בשנת ‪ .1941‬תכנית חדשה חד‪ 450 /‬הופקדה בשנת ‪ 1982‬והוחלט על אישורה בשנת ‪1987‬‬ ‫אך היא לא פורסמה למתן תוקף‪ .‬תכנית חד‪ ,2020/‬כאשר תאושר‪ ,‬תבטל את התכנית הנ"ל כולל‬ ‫את תכנית חד‪ 35/‬החלות כיום לאורך כביש ‪.(2‬‬ ‫מטרותיה העיקריות של התכנית הינן יצירת שילוב מאוזן בין פיתוח למגורים‪ ,‬לשירותים אזוריים‬ ‫ולתשתיות לבין שמירה על איכויות הטבע הנוף והסביבה‪ .‬תכנית המתאר יוצרת רצף תכנוני‬ ‫ומבונה בין חלקיה השונים של העיר ומתייחסת לעורקי התחבורה הראשיים בעיר ביניהם הדרכים‬ ‫הארציות‪.‬‬ ‫התכנית מייעדת בחלקה הדרומי‪ ,‬מכלול של שטחים פתוחים‪ .‬בצמוד לכביש ‪) 9‬המסומן בתכנית(‬ ‫וממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים מתוכננים שטחי יער‪ ,‬ממערב לכביש ‪ 2‬מתוכנן שטח ציבורי פתוח ואזור‬ ‫נופש כפרי הצמוד למכמורת‪ .‬מצפון לשטחים אלו מתוכנן גן לאומי פארק השרון‪ ,‬שטח חקלאי‪ ,‬יער‬ ‫חדרה ושטח ציבורי פתוח המצוי לאורך כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫בחלקה הצפוני של התכנית מיועד מכלול שטחים פתוחים נוסף הקשור בעיקר למרחב הרצועה של‬ ‫נחל חדרה‪ .‬ממזרח לכביש ‪ 2‬מיועד שטח פתוח וממערב לו מיועד פארק‪ .‬לאורך רצועת נחל חדרה‬ ‫החוצה את כביש ‪ 2‬מיועד שטח עם הנחיות מיוחדות )שבו לא תותר בנייה ועיקר הפעילות תהייה‬ ‫לפנאי ונופש(‪ .‬גן לאומי מסומן ברביע הדרומי והצפוני של מחלף קיסריה‪.‬‬ ‫השטחים המבונים הקיימים כיום לאורך כביש ‪ 2‬יורחבו‪ .‬על‪-‬פי התכנית מוצעים שטחי מגורים‬ ‫חדשים מדרום ומצפון לגבעת אולגה ובאזור שכונת חפצי‪-‬בה‪ .‬עוד מייעדת התכנית אזור תעסוקה‬ ‫גדול ממזרח לכביש ‪ 2‬בין תוואי הכביש לבין המסילה‪.‬‬ ‫מוסדות הציבור לאורך כביש ‪ 2‬המסומנים בתכנית הם‪ :‬אזור מוסד חינוכי בשכונת גבעת אולגה‪,‬‬ ‫ביה"ח הילל יפה ומדרום לו שטח למסחר ומוסדות ציבור וחוות חפצי‪-‬בה‪.‬‬ ‫רצועה של שטח ציבורי פתוח מסומנת לאורך כביש ‪ 2‬בקטע העובר בשטח המבונה של חדרה‪.‬‬ ‫הפיתוח הנופי של רצועה זו יהיה בהתאם לערכי הנוף של רכס הכורכר‪ .‬ברצועה זו יותרו שבילי‬ ‫טיול‪ ,‬אופניים‪ ,‬נטיעות ומיגונים אקוסטיים‪.‬‬ ‫כביש ‪ 2‬מסומן כדרך בין‪-‬עירונית מהירה שכל הכניסות ממנו לעיר חדרה יעשו על‪-‬ידי חיבורים‬ ‫ממוחלפים )מחלף קיסריה‪ ,‬מחלף אולגה ומחלף ‪ 9/2‬המסומן בתכנית למרות שבוטל ע"י בית‬ ‫המשפט העליון(‪ .‬על פי הוראות התכנית מס' הנתיבים בכביש ‪ 2‬והמחלף הכפול )המצוין בתכנית‬ ‫ובהוראות( בגבעת אולגה יהיו על‪-‬פי תכניות מפורטות ובלבד שהמחלף יאפשר את כל הפניות בין‬ ‫דרך מס' ‪ 2‬לבין הדרכים המקומיות‪ .‬התחברויות של רמפות נוספות לשכונות המערביות יבחנו‬ ‫במסגרת תכנון מפורט‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫על‪-‬פי נספח התחבורה של תכנית המתאר מתוכננת דרך חדשה )כביש ‪ (46-47‬לחצות את כביש ‪2‬‬ ‫בגשר ולחבר את שכונת חפציבה החדשה ושכונת אולגה החדשה בחלק הצפוני‪ .‬כביש זה מוזכר‬ ‫בהוראות התכנית כהפרדה מפלסית מתחת לכביש ‪.2‬‬ ‫שבילי אופניים החוצים את כביש ‪ 3‬מצויים לאורך נחל חדרה )מעבר תחתי(‪ ,‬במחלף אולגה )מעבר‬ ‫עילי( ובפארק השרון )מעבר תחתי כולל הנחיות של רט"ג(‪.‬‬ ‫נספח הנוף המנחה של תכנית המתאר מסמן כניסות לעיר חדרה ‪ 3‬מהן מצויות לאורך כביש ‪.2‬‬ ‫ההנחיה לפיתוח הנופי של מחלף קיסריה בצפון )כניסה ‪ (1‬הינה לשמירת מבטים פתוחים לנחל‬ ‫חדרה ולדיונות החול והסתרה של התשתיות המצויות במקום‪ .‬מחלף אולגה יפותח עם אופי עירוני‬ ‫ובדגש על החיבור של שני חלקי העיר )מזרח‪-‬מערב(‪ .‬הפיתוח הנופי של מחלף ‪ 9/2‬יהיה בדומה ליער‬ ‫פארק ויעשה שימוש באלוני תבור‪.‬‬ ‫שדרה מרכזית ‪ /‬ירוקה מסומנת בנספח הנופי לאורך רחוב אהרונסון‪/‬יש"י‪ ,‬החוצה את כביש ‪2‬‬ ‫במחלף אולגה‪ .‬שדרה נוספת מסומנת לאורך כביש ‪ 2‬בין נחל חדרה לבין מחלף אולגה‪ ,‬ממזרח‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫מלבד השטחים הפתוחים שנזכרו לעיל מסמן הנספח הנופי שטח פתוח באזור רכס הכורכר‬ ‫המפריד בין שכונת חפציבה לבין כביש ‪ .2‬ההנחיה לאזור זה הינה לשימור רכס הכורכר עם דגש על‬ ‫החיץ בין השכונה לבין הכביש‪.‬‬ ‫תשריט ‪1.4.13‬א'‪-‬ד' מציג את תוואי התכנית על רקע תכנית המתאר של חדרה‪.‬‬ ‫תכניות מפורטות‬ ‫טבלאות ‪ 1.4.1-1.4.2‬מפרטות את התכניות המפורטות המאושרות לאורך תוואי כביש ‪ .2‬חלופות‬ ‫הבסיס על רקע ייעודי קרקע הכלולים בתכניות מפורטות מאושרות מוצגים בתשריט מס'‬ ‫‪1.4.14‬א'‪-‬ד'‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬תכניות מפורטות )מדרום לנחל חדרה(‬ ‫מס' תכנית‬ ‫עח‪200/‬‬ ‫עח‪141/‬‬ ‫עח‪4/63/‬‬ ‫‪3/27/1‬‬ ‫עח‪92/‬‬ ‫עח‪1/54/‬‬ ‫משמ‪/27/‬עח‬ ‫מיקום‬ ‫התכנית‬ ‫מועצה‬ ‫אזורית‬ ‫עמק חפר‬ ‫אזור ביתן‬ ‫אהרון‬ ‫חבצלת‬ ‫השרון‬ ‫שכונת‬ ‫צוקי דויד‬ ‫)מצפון‬ ‫לחבצלת‬ ‫השרון(‬ ‫ביה"ס‬ ‫הגבוה‬ ‫למשטרה‬ ‫מוסד‬ ‫חינוכי‬ ‫ומקצועי‬ ‫נעורים‬ ‫בית חירות‬ ‫פרסום תוקף‬ ‫ברשומות‬ ‫מדרום לפארק השרון – לאורך תוואי הכביש הקיים‬ ‫תכנון שטח השיפוט של המועצה האזורית תכנית מתאר עמק חפר ‪ -‬כולל גן‬ ‫‪19/07/1979‬‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫עמק חפר‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‪2/1/1992‬‬ ‫‪16/3/1967‬‬ ‫הערות‬ ‫תכנית מפורטת למושב ביתן אהרון‬ ‫והשטחים החקלאיים שלו‪.‬‬ ‫תחנת דלק‪.‬‬ ‫אושר בוועדה ייעוד שטח לשיכון ציבורי ‪.‬‬ ‫לשיכון ציבורי‬ ‫ב‪14/12/1994-‬‬ ‫‪2/11/1967‬‬ ‫‪26/6/1969‬‬ ‫‪1/9/1991‬‬ ‫ייעוד שטח לבית ספר גבוה למקצועות‬ ‫המשטרה ומרכז נופש‪ ,‬חברתי ותרבותי‬ ‫למשמר הגבול ולמשטרת ישראל ‪.‬‬ ‫יעוד אזורים שונים לצרכי המוסד כגון‪ :‬מספר מבנים הסמוכים לכביש‬ ‫מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬מבני מלאכה‪ ,‬מיועדים להריסה‪.‬‬ ‫ספורט‪ ,‬שטחים ציבוריים ועוד‪.‬‬ ‫תכנית מפורטת למושב בית חירות‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מס' תכנית‬ ‫עח‪33/‬‬ ‫משמ‪/138/‬ע‬ ‫ח‬ ‫עח‪129/‬‬ ‫עח‪1/129/‬‬ ‫עח‪30/‬א'‬ ‫עח‪1/132/‬‬ ‫‪2/200/1‬‬ ‫עח‪10/43/‬‬ ‫עח‪10/10/‬‬ ‫עח‪3/45/‬‬ ‫עח‪128/‬‬ ‫מש‪/7/‬עח‬ ‫עח‪/‬‬ ‫מק‪1/160/‬‬ ‫עח‪2/160/‬‬ ‫חד‪1/‬‬ ‫חד‪35/‬‬ ‫חד‪1157/‬‬ ‫חד‪/1362/‬א'‬ ‫חד‪793/‬א‬ ‫)במ(‬ ‫חד‪793/‬ד )במ‬ ‫חד‪1061/‬‬ ‫חד‪/1061/‬ג‬ ‫חד‪763/‬‬ ‫חד‪854/‬‬ ‫מיקום‬ ‫התכנית‬ ‫בית ינאי‬ ‫בית ינאי‬ ‫פרסום תוקף‬ ‫ברשומות‬ ‫‪26/4/1956‬‬ ‫‪22/3/1996‬‬ ‫מטרות‬ ‫התווית דרכים חדשות וקביעת קווי בניין‪.‬‬ ‫תכנית מפורטת למושב בית ינאי‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫חלק מכביש ‪ 2‬כלול בתכנית זו‪.‬‬ ‫הסדרת מחלף ינאי כולל קווי בנין מתקני‬ ‫מחלף ינאי ‪26/6/1986‬‬ ‫הדרך הנדרשים‪.‬‬ ‫הסדרת דרך גישה ממזרח לכביש ‪2‬‬ ‫בית חירות ‪22/11/1992‬‬ ‫שתקשר את בית חירות וחופית עם מחלף‬ ‫ינאי‪.‬‬ ‫סמוך לכביש ‪ 2‬מסומן שטח לבתי‬ ‫תכנית מפורטת ליישוב חופית‪.‬‬ ‫‪15/3/1956‬‬ ‫חופית‬ ‫מרגוע )בפועל שטח אכסניה‬ ‫בשימוש מכללת רופין(‪.‬‬ ‫אזור נופש ומסחר כולל שטחי חניה‪.‬‬ ‫‪4/8/1994‬‬ ‫‪ M‬הדרך‬ ‫צפון בית אושר בוועדה שיכון ציבורי‬ ‫לשיכון ציבורי‬ ‫ינאי‬ ‫ב‪9/7/2000-‬‬ ‫תכנית מפורטת למושב מכמורת‪.‬‬ ‫‪7/7/1994‬‬ ‫מכמורת‬ ‫מדרום לפארק השרון – לאורך תוואי המסילה‬ ‫לא תותר בניה במרחק ‪ 100‬מ'‬ ‫שינוי ייעוד מחקלאות למגורים‪.‬‬ ‫‪24/6/1999‬‬ ‫אביחיל‬ ‫מציר כביש ‪.2‬‬ ‫שכונת הרחבה )מזרחית וצפונית( של גבעת במידה וידרשו מתרסי רעש‬ ‫‪9/8/2001‬‬ ‫גבעת‬ ‫מכביש ‪ 2‬בתוואי המסילה הם‬ ‫שפירא )בעיקר למגורים( ‪.‬‬ ‫שפירא‬ ‫יבוצעו ע"י היזם‪.‬‬ ‫ביצוע מתרסי הרעש יבוצעו על –‬ ‫הסדרת מחלף חבצלת‪.‬‬ ‫‪31/3/1986‬‬ ‫חבצלת‬ ‫ידי מע"צ‪.‬‬ ‫השרון‬ ‫תכנית מפורטת לכפר ויתקין‪.‬‬ ‫‪11/5/1987‬‬ ‫כפר‬ ‫ויתקין‬ ‫שכונת ההרחבה של כפר ויתקין‪.‬‬ ‫‪1/2/1998‬‬ ‫כפר‬ ‫ויתקין‬ ‫הסדרת כביש גישה לשכונת ההרחבה של‬ ‫‪23/2/2011‬‬ ‫כפר‬ ‫כפר ויתקין‪.‬‬ ‫ויתקין‬ ‫אזור חדרה‪-‬גבעת אולגה‬ ‫תכנית מתאר חדרה ‪ -‬תכנית‬ ‫קביעת אזורים‪.‬‬ ‫‪11/9/1941‬‬ ‫העיר‬ ‫מנדטורית‬ ‫חדרה‬ ‫תכנית מנדטורית‪.‬‬ ‫תכנון מפורט לעיר חדרה‪.‬‬ ‫‪4/2/1941‬‬ ‫העיר‬ ‫חדרה‬ ‫יער נטע אדם קיים ושמורת נוף‪.‬‬ ‫יער חדרה ‪25/12/2008‬‬ ‫שיקום מחצבה ישנה ע"י הטמנת פסולת‬ ‫‪28/04/2012‬‬ ‫ממערב‬ ‫יבשה‪.‬‬ ‫לדרום יער‬ ‫חדרה‬ ‫שינוי ייעוד קרקע חקלאית לשכונת‬ ‫דרום גבעת ‪11/2/1993‬‬ ‫מגורים מדרום לגבעת אולגה כולל הרחבת‬ ‫אולגה –‬ ‫כביש השירות לאורך כביש ‪.2‬‬ ‫שכונת עין‬ ‫הים‪.‬‬ ‫רישום מגרשי בנייה בשכונת עין הים‪.‬‬ ‫‪15/5/2008‬‬ ‫תכנית לשכונת מגורים מדרום לגבעת תוכן תכנית ביצוע לחיבור‬ ‫דרום גבעת ‪5/4/1998‬‬ ‫השכונה עם כביש ‪ 2‬בפתרון דו‪-‬‬ ‫אולגה‪ ,‬עם חיבור לכביש ‪.2‬‬ ‫אולגה‬ ‫מפלסי‪ ,‬באישור מע"צ ומשרד‬ ‫התחבורה‪.‬‬ ‫תנאי לאכלוס המבנים יהיה‬ ‫ביצוע סוללה אקוסטית להגנה‬ ‫מכביש ‪ 2‬על חשבון היזם‪ .‬תכנון‬ ‫רבי הקומות הסמוכים לכביש ‪2‬‬ ‫ילווה בייעוץ אקוסטי כתנאי‬ ‫למתן היתר‪.‬‬ ‫שינוי בחלוקת שטחי הבנייה‪ ,‬מספר‬ ‫דרום גבעת ‪21/7/2002‬‬ ‫הדירות וגובה בניינים בשכונת המגורים‬ ‫אולגה‬ ‫שמדרום לגבעת אולגה‪.‬‬ ‫תכנית מפורטת לשכונת גבעת אולגה א'‪ -‬דרך ‪ 13/10‬מעבר דו מפלסי‬ ‫‪15/9/1985‬‬ ‫גבעת‬ ‫ד'‪.‬‬ ‫אולגה‬ ‫קביעת אזור מגורים ב'‪.‬‬ ‫‪7/3/1988‬‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫‪27‬‬ ‫מס' תכנית‬ ‫חד‪/763/‬ב‬ ‫תרש"צ‬ ‫‪2/30/15‬‬ ‫מיקום‬ ‫התכנית‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫"שכונת‬ ‫אזורים"‬ ‫תרש"צ‬ ‫‪2/30/21‬‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫"שכונת‬ ‫אזורים"‬ ‫חד‪1189/‬‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫חד‪905/‬‬ ‫מחלף‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫חד‪1300/‬‬ ‫ממערב‬ ‫ליער‬ ‫חדרה‬ ‫)צפון(‬ ‫וממזרח‬ ‫לכביש ‪.2‬‬ ‫חד‪700/‬‬ ‫ממזרח‬ ‫לכביש ‪2‬‬ ‫חד‪1240/‬‬ ‫חד‪764/‬‬ ‫הכניסה‬ ‫לגבעת‬ ‫אולגה‬ ‫חד‪ 490/‬ב'‬ ‫ביה"ח‬ ‫הלל יפה‬ ‫חד‪) 900/‬במ(‬ ‫פרסום תוקף‬ ‫ברשומות‬ ‫‪15/3/1988‬‬ ‫בועדת‬ ‫מטרות‬ ‫הערות‬ ‫הגדלת דירת באזור מגורים מיוחד‪.‬‬ ‫אושר‬ ‫תיאום‬ ‫לשיכונים‬ ‫ציבוריים‬ ‫‪27/12/1979‬‬ ‫אושר בועדת‬ ‫תיאום‬ ‫לשיכונים‬ ‫ציבוריים‬ ‫‪27/4/1994‬‬ ‫חלוקת מגרש מסחרי לשטח מסחר ולשטח קיים נספח תנועה המסדיר את‬ ‫‪13/5/2007‬‬ ‫הגישה מכביש ‪ 2‬לתחנת הדלק‬ ‫תחנת דלק‪.‬‬ ‫ואת הגישה למרכז המסחרי‬ ‫מדרך בן גוריון‪.‬‬ ‫קביעת שטח למחלף רב מפלסי‪ ,‬הסדרת התכנית קובעת כי למחלף תוכן‬ ‫‪17/10/1991‬‬ ‫תחבורתית‬ ‫דרכים ‪ ,‬אזורי מגורים‪ ,‬מבנים להריסה תכנית‬ ‫וארכיטקטונית באישור משרד‬ ‫שצ"פ וכדומה‪.‬‬ ‫ממזרח לכביש ‪ 2‬מסומנת שטח למסילת התחבורה ומע"צ שתתן פתרון רב‬ ‫מפלסי לתנועת כלי רכב‪ ,‬רכבות‪,‬‬ ‫ברזל‪.‬‬ ‫רוכבי אופניים והולכי רגל‪.‬‬ ‫פארק עסקים מרכזי הכולל מסחר‪ ,‬התכנית כוללת הרחבת כביש ‪2‬‬ ‫‪26/11/2009‬‬ ‫משרדים‪ ,‬תעשייה עתירת ידע‪ ,‬חינוך‪) ,‬מזרחה( והסדרת מחלף מפוצל‬ ‫במחלף אולגה )דרך ‪ 34‬ודרך ‪90‬‬ ‫תרבות ובידור‪ ,‬מרכז תחבורה ועוד‪.‬‬ ‫החוצה בגשר את כביש ‪ .(2‬עם‬ ‫זאת פיתוח כביש ‪ 2‬יעשה‬ ‫בתיאום עם החברה הלאומית‬ ‫לדרכים‪.‬‬ ‫מיגון אקוסטי אם יידרש‬ ‫להשפעות מכביש ‪ ,2‬יהיה על‬ ‫חשבון היזם‪.‬‬ ‫תכנית לשכונת מגורים בין שכונת וייצמן‬ ‫‪5/3/1981‬‬ ‫וצומת הילל יפה‪ .‬מבנים בני ‪ 1-3‬קומות‪.‬‬ ‫תכנית לעיצוב המגורים בשדרה המוליכה קביעת גובה המבנים‪ 8 -‬קומות‬ ‫‪25/8/2009‬‬ ‫ע"ע‪ .‬התכנית מסמנת מבנים‬ ‫אל הים )כביש ‪-13‬שדרות מנחם בגין(‬ ‫להריסה‬ ‫שכונת מגורים בין הכניסה לגבעת אולגה‬ ‫‪15/9/1985‬‬ ‫ועד למפרץ בנימין‪ ,‬כולל אזור מלונות‬ ‫ונופש סמוך לחוף‪ .‬מבני המגורים כ‪2-6-‬‬ ‫קומות‪.‬‬ ‫הגדרת גבולות ביה"ח‪ ,‬התווית דרכים מגורי סגל מצויים בקצה הצפון‪-‬‬ ‫‪26/9/1984‬‬ ‫ואזורי בנייה לפונקציות שונות‪ ,‬קבעת מזרחי של התכנית‪.‬‬ ‫תקנות בנייה וכדומה‪ .‬מבני משק מצויים כביש ‪ 2‬מצוי בתחום הקו הכחול‬ ‫בחלק הדרומי של התכנית‪ .‬לאורך כביש ‪ 2‬של תכנית זו והוא מסומן ככביש‬ ‫מס' ‪ .12‬ע"פ הוראות התכנית‬ ‫מיועד שטח פרטי פתוח‪.‬‬ ‫שטח זה יופקע ויירשם על שם‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫תכנית לשכונות שבין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ .2‬סמוך לכביש ‪ 2‬ומצפון לביה"ח‬ ‫‪30/4/1994‬‬ ‫מסומן שטח למסילת ברזל‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.2‬תכניות מפורטות )מצפון לנחל חדרה(‬ ‫שם‬ ‫התוכנית‬ ‫חכ‪/‬במ‪247/‬‬ ‫קיסריה‬ ‫מעמד סטטוטורי‬ ‫)פרסום תוקף‬ ‫ברשומות(‬ ‫‪17/6/1993‬‬ ‫חכ‪/‬במ‪263/‬‬ ‫קיסריה‬ ‫‪3/4/1995‬‬ ‫ג‪1236/‬‬ ‫קיסריה‬ ‫ג‪976/‬‬ ‫קיסריה‬ ‫חכ‪ 40/‬א'‬ ‫קיסריה‬ ‫‪18/4/2000‬‬ ‫‪19/3/1981‬‬ ‫מטרת התוכנית‬ ‫הקמת שתי שכונות מגורים חדשות ‪ 516‬יח"ד‪ ,‬יעוד קרקע‬ ‫למגורים‪ ,‬לשטחי ציבור ולדרכים‪ ,‬שינוי יעוד מאזור חקלאי‬ ‫לאזור מגורים‪ ,‬מאזור מלונאות ונופש לשטח ציבורי פתוח‪.‬‬ ‫בניית שכונות מגורים חדשות בתפוסה מרבית של עד ‪ 500‬יח'‪.‬‬ ‫התווית דרכים חדשות‪ .‬התווית אזורים למגורים‪ ,‬לאב"צ‪,‬‬ ‫לשצ"פ‪ ,‬למסחר ולמאגר מים‪ .‬שינוי תכנית תמא‪ 13/‬מיעוד‬ ‫אזור חקלאות לאזור מגורים‪.‬‬ ‫הקמת בריכות מים חדשות בקיבולת של עד ‪ 7000‬קו"ב ליד‬ ‫בריכת המים הקיימת‪.‬‬ ‫ייעוד שטח לספורט ולמטווחים בדרום קיסריה‪.‬‬ ‫ייעוד‬ ‫מגורים‬ ‫מגורים‬ ‫מתקני הנדסה‬ ‫ספורט‬ ‫ספורט‪,‬‬ ‫פרטי‬ ‫דרכים‪.‬‬ ‫שטח‬ ‫פתוח‪,‬‬ ‫‪31/10/1984‬‬ ‫ייעוד שטח משטח פרטי פתוח לחניה‪-‬פרטית‪ ,‬לבניני‪-‬שרות‬ ‫למתקני ספורט ונופש‪ ,‬לבריכת‪-‬שחיה ולמתקני טניס‪ .‬שינוי‬ ‫יעוד לכביש המהיר חיפה‪-‬ת"א הקיים‪ .‬שינוי יעוד לכביש‬ ‫הקיים למלון דן‪-‬קיסריה‪.‬‬ ‫השארה של כ‪ 86%-‬מהשטח הכללי של התכנית בייעודו הקיים‬ ‫כשטח פרטי פתוח‪ ,‬אזור למשטחי גולף ואת יתרת השטח‬ ‫שייעודו הקיים דרכים‪.‬‬ ‫חיבור אתר תחנת הכוח השרון ע"י מסילת הברזל לרשת‬ ‫מסילות הברזל הקיימת‪.‬‬ ‫הקמת תחנת דלק ליד מחלף קיסריה‪.‬‬ ‫לשנות את יעוד הקרקע מחקלאי למגורים‪.‬‬ ‫תחנת דלק‬ ‫מגורים‬ ‫‪29/4/2977‬‬ ‫‪20/5/1982‬‬ ‫מחפורת כורכר בקיסריה‪.‬‬ ‫תכנון אזור ספורט באור עקיבא אשר יכלול מתקני ספורט‪.‬‬ ‫כרייה וחציבה‬ ‫ספורט‬ ‫‪16/2/1995‬‬ ‫דרום – שכונת בנה ביתך‪ ,‬בין כביש מס' ‪ 2‬ושכונת אורות‪.‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪19/12/1999‬‬ ‫איחוד מגרשים בתכנית מאושרת למגרש אחד אשר ישמש‬ ‫לקרית חינוך‪.‬‬ ‫קריית חינוך‬ ‫‪4/2/1941‬‬ ‫תכנית מנדטורית מפורטת למגורים‪.‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪23/6/2008‬‬ ‫קביעת רצועת מעבר קווי מים‪ ,‬מאגר מים ותחנת שאיבה‪.‬‬ ‫מתקן הנדסי‬ ‫פרסום בעיתונות‬ ‫לתוקף ‪1/2/2006‬‬ ‫שינוי יעוד קרקע ממגורים‪ ,‬מסחרי‪ ,‬שצ"פ‪ ,‬חקלאי‪ ,‬שמורת טבע‬ ‫וספורט לדרך‪ .‬קביעת דרכי הגישה והתנועה‪.‬‬ ‫צומת דרך מס' ‪2‬‬ ‫עם דרך מס'‬ ‫‪.6511‬‬ ‫ג‪ 845/‬א'‬ ‫‪16/8/1984‬‬ ‫ג‪777/‬‬ ‫ג‪/‬במ‪1149/‬‬ ‫אור עקיבא‬ ‫ג‪ 634/‬ב'‬ ‫ש‪248/‬‬ ‫אור עקיבא‬ ‫ש‪/‬במ‪491/‬‬ ‫א'‬ ‫אור עקיבא‬ ‫ש‪/‬מק‪491/‬‬ ‫ב'‬ ‫אור עקיבא‬ ‫חד‪35/‬‬ ‫חדרה‬ ‫ג‪/1311/‬חד‬ ‫‪//1330‬מ‪/‬‬ ‫‪348‬‬ ‫חדרה‬ ‫חפאג‪/‬ד‪/‬‬ ‫‪/1161‬חכ‪/‬‬ ‫‪306‬‬ ‫מחלף אור‬ ‫עקיבא‬ ‫‪9/3/1978‬‬ ‫‪10/3/1994‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מסילת ברזל‬ ‫סקירת ייעודי הקרקע מצפון לנחל חדרה מבוסס על דוח כביש מס' ‪ 2‬ממחלף קיסריה עד אור עקיבא של חברת א‪.‬ש‪.‬ל‪ ,‬אוגוסט‬ ‫‪.2011‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 1.4.5‬מגמות תכנון – תכניות אב ותכניות בהכנה‬ ‫הערה‪ :‬תכניות לדרך ראו סעיף ‪ 1.4.6‬בהמשך‪.‬‬ ‫תכנית האב לתחבורה ולתנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬ ‫תכנית האב לתחבורה ולתנועה שהוכנה ע"י חברת אמי מתום )‪ (2009‬מתווה קווים לפיתוח מערכת‬ ‫הדרכים‪ ,‬התחבורה הציבורית ושבילי האופניים במועצה האזורית עמק חפר‪.‬‬ ‫בדוח המסכם שהועבר למשרדנו מוצגות שתי חלופות לפתוח רשת הדרכים ממערב לכביש ‪:4‬‬ ‫חלופה א' כוללת תוואי חדש לדרך מהירה העובר לאורך המסילה )בתוואי דרך ‪ 20‬על פי תמ"מ‬ ‫‪ (21/3‬והפיכת כביש ‪ 2‬הקיים לדרך מקומית‪ .‬בחלופה זו יבוטל מחלף אביחיל ומחלף בית ינאי אך‬ ‫‪13‬‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים לא יבוטל ויתחבר לכביש ‪ 2‬החדש )לדרך מהירה( בדומה לחלופה ‪ B‬המוצגת בדוח‬ ‫זה )ראו פירוט בפרק ב'(‪ .‬דרך מקומית חדשה מס' ‪ 5710‬הכלולה בתמ"מ תתחבר לכביש ‪ 2‬במחלף‬ ‫או בצומת חבצלת ותקשר את נתניה וישובי הסביבה עם דרך מס' ‪ 5720‬ובהמשך עם כביש ‪ .4‬הדרך‬ ‫בקטע שבין מחלף חבצלת לבין מחלף אביחיל החדש תתפקד כדרך אזורית‪.‬‬ ‫חלופה ב' כוללת שדרוג כביש ‪ 2‬הקיים אשר יתחבר במחלף חבצלת לדרך מקומית חדשה מס' ‪5710‬‬ ‫בדומה לחלופה א'‪ .‬מחלף בית ינאי יישאר במתכונתו הקיימת או יורחב‪.‬‬ ‫ככלל בשתי החלופות מערך הדרכים המקומי הוא דומה או אף זהה כאשר הציר החשוב בו הוא‬ ‫הדרך ‪.5720/5710‬‬ ‫בשתי החלופות מוצעת דרך עורקית המחברת את מחלף‪ /‬צומת בית ינאי )בהתאם לחלופה( עם‬ ‫הדרך המקומית‪.‬‬ ‫המסמך אינו מכריע בין החלופות אף שהוא מדגיש את יתרונותיהן התנועתיים של חלופות‬ ‫המסילה‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 1.4.15‬מציג את תכנית האב לתחבורה ותנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר הכוללת שתי חלופות‪.‬‬ ‫תכנית אב נחל חדרה‬ ‫תכנית אב שלדית לנחל חדרה תוכננה ע"י אדר' עמית סגל ז"ל‪ .‬בתכנית מסומן שביל לכל אורכו של‬ ‫הנחל משני גדותיו‪ ,‬עם גשרים המקשרים בין שתי הגדות‪ .‬ברביע הדרומי של מחלף קיסריה‬ ‫מסומנת מחצבה לשיקום‪ .‬מדרום לנחל מסומנים שטחים לפארק נחל עירוני משני )משני עברי‬ ‫כביש ‪ .(2‬ממערב לכביש ‪ 2‬מיועד שטח לפארק שפך נחל חדרה וממזרח לכביש מצוין מתחם חפצי‪-‬‬ ‫בה‪.‬‬ ‫תכנית מפורטת למורד הנחל נמצאת בשלבי הכנה בתכנונו של משרד שמעון מרגולין‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 1.4.16‬מציג את תכנית האב נחל חדרה‪.‬‬ ‫תכנית מתאר קיסריה‬ ‫תכנית מתאר קיסריה מצוייה בשלבי תכנון ראשוניים של בחינת חלופות ולא ניתן להציג מידע‬ ‫‪14‬‬ ‫ספציפי לגבי כביש ‪ 2‬אותו ניתן לכלול במסגרת התסקיר‪.‬‬ ‫‪ 13‬תכנית אב לפתוח בר קיימא למ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‪ ,‬פרק תחבורה ותנועה‪ ,‬חב' אמי מתום‪ .‬יוני ‪.2009‬‬ ‫‪ 14‬על‪-‬פי מידע שנמסר מחברת לשם שפר איכות סביבה‪.2/07/2012 ,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫תכניות מפורטות בהכנה‬ ‫ תכנית נת‪ 3/650/‬ותכנית עח‪128/‬א‪ 1‬הן תכניות להתוויה של דרך נופית )"דרך הים"( שתקשר‬‫את מחלף חבצלת עם היישובים הסמוכים ועם העיר נתניה‪ .‬התכניות פורסמו להפקדה‬ ‫ונמצאות בדיונים במוסדות התכנון זה מספר שנים‪.‬‬ ‫ תכנית מתאר מקומית מס' עח‪ 191/‬התכנית מבוססת על תכנית האב לנחל אלכסנדר והיא‬‫כוללת אמצעים לפיתוח‪ ,‬לשימור ולשיקום הנחל והמרחב שלאורכו‪ ,‬וייעוד שטחים שמאפשר‬ ‫פיתוח מבוקר של שטחי פנאי ונופש ופיתוח הנחל כמערכת אזורית‪ .‬הוראות התכנית קבעו‬ ‫רצועה ברוחב של ‪ 25‬מ' מגדות הנחל ויובליו כרצועה בה יש לשמור זכות מעבר חופשי לציבור‪.‬‬ ‫בצירי החלופות הסמוכות למסילה חוצות את הנחל בשטח המיועד לחקלאות פנאי ונופש‪.‬‬ ‫בתוואי הכביש הקיים עובר הנחל בתחום גן לאומי‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס על רקע תכנית עח‪ 191/‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.17‬‬ ‫ תכנית לפארק נחל חדרה ממערב לכביש החוף נמצאת בהפקדה‪ .‬התכנית נערכה על‪-‬ידי משרד‬‫שמעון מרגולין‪.‬‬ ‫ תכנית חד‪) 1400/‬תכנית אב מתחם חפצי‪-‬בה( התכנית מצויה בהכנה‪ .‬מטרות התכנית לקבוע‬‫ייעודים שבעיקרם מגורים‪ ,‬מבני ציבור ושטח פארק לפרפר הנדיר "כחליל הגליל"‪ .‬התכנית‬ ‫משתרעת ממזרח לכביש ‪ 2‬ומדרום לנחל חדרה‪ .‬לתכנית הוכן תסקיר השפעה על הסביבה‬ ‫)פרקים א'‪+‬ב'( אך קידומה הוקפא עקב התנגדות המשרד להגנת הסביבה בשל זיהום האוויר‬ ‫שנגרם על‪-‬ידי תחנת הכוח‪.‬‬ ‫‪ 1.4.6‬מערך התחבורה הקיים והמתוכנן‬ ‫‪ 1.4.6.1‬מערך התחבורה הקיים‬ ‫המודל התנועתי שעליו מתבססות תחזיות התנועה בפרויקט כלל את הרשת התחבורתית‬ ‫המתוכננת בין כביש ‪ 57‬בדרום לבין כביש ‪ 70‬בצפון ובין כביש ‪ 2‬במערב לבין כביש ‪ 6‬במזרח‪.‬‬ ‫מרחב הבדיקה ורשת הדרכים המתוכננת לשנת ‪ 2030‬מתוארת בפרק ב' בהמשך‪ .‬להלן מוצגת‬ ‫סקירה של רשת התחבורה הקיימת הכלולה במרחב הסמוך לתכנית‪:‬‬ ‫ כביש ‪ 2‬הינו כביש אורך הידוע גם כ"כביש החוף" המקשר בין תל אביב לבין חיפה‪.‬‬‫הדרך בקטע שבין אביחיל לבין מכמורת הינה דרך ראשית על‪-‬פי ההגדרה של תמ"א ‪3‬‬ ‫וממכמורת צפונה הדרך הינה דרך מהירה‪ .‬הדרך הקיימת כוללת שני מסלולים בעלי‬ ‫שני נתיבים בכל כיוון‪.‬‬ ‫ כביש ‪ 20‬הינו דרך מהירה המאושרת רק ברמה הארצית )ראו סקירה לעיל(‪.‬‬‫ דרך אביחיל )כביש ‪ 571‬המאושר( הינה דרך אזורית על פי ההגדרות של תמ"א ‪ 3‬והיא‬‫אמורה לקשר בין מושבי עמק חפר המצויים ממערב לכביש ‪) 2‬כדוגמת אביחיל( לאלו‬ ‫המצויים ממזרח למסילת הרכבת )כדוגמת כפר ידידיה(‪ .‬כיום הדרך הינה בעיקרה דרך‬ ‫עפר העוברת במעבר תת קרקעי מתחת לכביש ‪ 2‬ומשמשת בעיקר למעבר כלים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫הדרך בתוואי כביש ‪ 571‬מאושרת במסגרת תמ"א ‪ ,3‬בתמ"מ ‪ 21/3‬ובמסגרת עח‪.200/‬‬ ‫במסגרת תת"ל ‪) 24/25‬הפרדה מפלסית( תוכננו שינויים בדרך‪ ,‬בעיקר לצורך יצירת‬ ‫הפרדה מפלסית והעברת הדרך מעל המסילה‪ .‬הרחבה על תת"ל ‪ 24/25‬מפורטת לעיל‬ ‫)נא ראו סעיף ‪1.4.2‬ב' לעיל(‪.‬‬ ‫ מחלף חבצלת )‪ (2/5710‬מקשר בגשר עילי את יישובי עמק חפר שמדרום לכביש ‪) 2‬כגון‪:‬‬‫חבצלת השרון ואביחיל( עם היישובים שמצפון לכביש ‪) 2‬כגון‪ :‬גבעת שפירא‪ ,‬בת חן‬ ‫וביתן אהרון(‪.‬‬ ‫בפועל משמש המחלף גם כיציאה צפונית של נתניה לכביש מס' ‪ 2‬הקיים )דרך המלכים‬ ‫ודרך הים( על אף שדרך זו אינה מוסדרת‪ .‬קיימות תכניות להסדרת היציאה והדרך אך‬ ‫הן טרם אושרו )נא ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.4.5‬לעיל(‪.‬‬ ‫ כביש מס' ‪ 5720‬מקשר בין כביש ‪ 4‬ממזרח לבין כפר ויתקין במערב ובהמשך דרך מחלף‬‫בית ינאי מגיע עד למכמורת‪ .‬הכביש הינו כביש חד מסלולי עם נתיב נסיעה אחד לכל‬ ‫כיוון‪.‬‬ ‫תת"ל ‪) 23/25‬הפרדה מפלסית( כוללת הגבהה של הכביש מעל המסילה והסדרת דרך‬ ‫חקלאית מדרום לכביש ‪) 5720‬ללא חצייה של המסילה(‪ .‬הרחבה על תת"ל ‪ 23/25‬מוצגת‬ ‫בהמשך )נא ראו סעיף ‪1.4.2‬ב' לעיל(‪.‬‬ ‫ מחלף ינאי )‪ (2/5720‬מקשר את השימושים שממערב לכביש ‪ 2‬הקיים )חוף הים‪ ,‬כניסה‬‫לגן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬בית ינאי ומכמורת( עם השימושים שממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫)מועצה אזורית עמק חפר על שירותיה( ועם כביש ‪ 2‬עצמו‪.‬‬ ‫ דרך נחל אלכסנדר‪ .‬מצפון לנחל אלכסנדר קיימת דרך עפר המלווה את הנחל ומשמשת‬‫כדרך הגישה לגן לאומי נחל אלכסנדר‪ .‬הדרך עוברת מתחת לכביש מס' ‪ 2‬הקיים‬ ‫ומתחת למסילת הרכבת‪ .‬המעברים צרים )בעיקר המעבר שמתחת למסילה( ומאפשרים‬ ‫מעבר של כלי רכב אחד והם אינם גבוהים מספיק או מתאימים למעבר אוטובוסים‪.‬‬ ‫ כביש ‪ 9‬הינו דרך מהירה מוצעת על‪-‬פי ההגדרות של תמ"א ‪ .3‬הכביש הינו כביש רוחב‬‫העובר מדרום לחדרה ומאושר במסגרת תת"ל ‪ .4‬הכביש מקשר בין כביש ‪ 4‬לבין כביש‬ ‫‪ .6‬החיבור בין כביש ‪ 2‬לבין כביש ‪ 4‬שנכלל בתת"ל ‪ 4‬בוטל בהוראת בג"צ‪.‬‬ ‫ מחלף אולגה‪ -‬כביש עירוני )שדרות מנחם בגין( עובר בגשר מעל כביש ‪ 2‬ומקשר בין‬‫גבעת אולגה לבין חדרה‪ .‬מצפון לגשר מתבצעות פניות ימניות מי ואל כביש ‪ 2‬בעזרת‬ ‫נתיב עזר‪ .‬כניסה ויציאה נוספת מאולגה )רחוב הרב ניסים( קיימת מדרום לגשר )באזור‬ ‫של גשר הולכי הרגל( מהנתיב הדרומי בלבד‪ .‬ממזרח קיימת דרך עפר המקשרת בין גשר‬ ‫הולכי הרגל לבין תחנת הרכבת ללא חיבור לכביש ‪ .2‬שדרוג מחלף אולגה נכלל בחלקו‬ ‫המזרחי בתכנית חד‪") 1300/‬אגרובנק"(‪.‬‬ ‫ כביש ‪ 65‬הינו דרך ראשית קיימת על פי הגדרות תמ"א ‪ .3‬הכביש ידוע בכינויו "כביש‬‫ואדי עארה" והוא עובר מדרום לרמות מנשה ומקשר בין מישור החוף )אזור חדרה(‬ ‫לבין עמק יזרעאל )אזור עפולה(‪ .‬הכביש הינו כביש רוחב דו מסלולי דו נתיבי‪.‬‬ ‫ מחלף קיסריה )‪ (2/65‬הינו מחלף לולאה המקשר בין כביש ‪ 65‬לבין כביש ‪ 2‬כאשר כביש‬‫‪ 65‬עובר מתחת לכביש ‪.2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ כביש ‪ 651‬הינו כביש דו מסלולי חד נתיבי המקשר בין קיסריה במערב לפרדס חנה‬‫במזרח‪ .‬הכביש עובר מתחת לכביש ‪ 2‬ללא חיבור בין השניים‪.‬‬ ‫ מסילת החוף בקו חיפה תל‪-‬אביב עוברת בסמוך לתוואי החדש המוצע‪ .‬ברצועה עוברות‬‫כיום ‪ 2‬מסילות וכן דרך שירות לצורך טיפול שוטף‪ .‬על המסילה נעות רכבות נוסעים‬ ‫ורכבות משא‪ .‬רכבת ישראל מקדמת תכנית להכפלת הרצועה כך שתכלול ‪ 4‬מסילות‪.‬‬ ‫הכפלת המסילות תעשה מערבית למסילות הקיימות )על‪-‬פי הידוע כיום(‪.‬‬ ‫ מעברים להולכי רגל מצויים לאורך הכביש הקיים כמפורט להלן‪:‬‬‫•‬ ‫מדרכה הולכי רגל מצויה משני צדי הגשר החוצה את כביש ‪ 2‬במחלף אולגה‬ ‫)שדרות מנחם בגין(‪.‬‬ ‫•‬ ‫גשר ייעודי להולכי רגל מקשר בין נעורים לבין בית חירות‪.‬‬ ‫•‬ ‫מדרכה להולכי רגל מצויה לאורך הגשר במחלף בית ינאי‪ .‬הגשר מקשר בין בית‬ ‫ינאי‪ ,‬מכמורת וחוף הים לבין היישובים והשימושים שממזרח לכביש ‪.2‬‬ ‫•‬ ‫גשר ייעודי להולכי רגל מקשר בין גבעת אולגה לבין תחנת הרכבת של חדרה‪.‬‬ ‫ תחנות אוטובוס מצויות לאורך הכביש הקיים כמפורט להלן‪:‬‬‫טבלה מס' ‪ 1.4.3‬מציגה מרחקי הליכה מתחנות האוטובוס הקיימות ליעדים אותן הן‬ ‫משרתות לאורך הכביש הקיים‪ .‬מרחק ההליכה חושב מתחנת האוטובוס למרכז‬ ‫‪15‬‬ ‫היעד‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.3‬מרחקי הליכה מתחנות קיימות לאורך כביש ‪) 2‬במטרים(‬ ‫תחנה‬ ‫יעד‬ ‫גבעת אולגה צפון‬ ‫שכונת אהרונסון‬ ‫ביה"ח הלל יפה‬ ‫גבעת אולגה דרום‬ ‫חופית‬ ‫בית ינאי‬ ‫נעורים‬ ‫בית חירות‬ ‫מחלף אולגה‬ ‫דרום‬ ‫‪1300‬‬ ‫‪1450‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫צפון‬ ‫‪1450‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪950‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫גשר הולכי רגל ‪-‬‬ ‫אולגה‬ ‫צפון‬ ‫דרום‬ ‫‪650‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪600‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫מחלף ינאי‬ ‫דרום‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪590‬‬ ‫‪990‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫צפון‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪500‬‬ ‫‪1080‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫גשר הולכי רגל ‪-‬‬ ‫נעורים‬ ‫צפון‬ ‫דרום‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪510‬‬ ‫‪410‬‬ ‫‪410‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪540‬‬ ‫ צירי תנועת אופניים‪ :‬המידע המוצג )ראו תשריט ‪ 1.0.1‬לעיל( נלקח מתכנית האב לנחל‬‫אלכסנדר שבה מתוכננת רשת של שבילי אופניים במרחב הנחל‪ .‬עוד נלקחו בחשבון‬ ‫צירי אופניים לאורך הנחלים )נחל חדרה ונחל אלכסנדר(‪.‬‬ ‫תחנות האוטובוס הקיימות לאורך התוואי‪ ,‬מעברים עיליים ומעברים תחתיים מוצגים‬ ‫בתשריט ‪ 1.0.2‬לעיל‪ .‬להבנת מערך התחבורה הקיים המתואר בסעיף זה יש להיעזר בתשריט‬ ‫סביבה מס' ‪ 1.0.1‬לעיל ובתשריט תמ"א ‪ 3‬מס' ‪ 1.4.1‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 15‬כביש מס' ‪ 2‬חבצלת –אולגה‪ ,‬ניתוח תחנות אוטובוס ומרחקי הליכה‪ ,‬ש‪ .‬קרני מהנדסים בע"מ‪ .‬יוני ‪ .2011‬סימוכין‪06/1785-L-89 :‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 1.4.6.2‬מערך התחבורה המתוכנן‬ ‫להלן סקירה תמציתית של תכניות מאושרות ובהכנה לפיתוח מערך הדרכים והמסילות‪:‬‬ ‫תכנית תשתית לאומית לחשמול מסילות הרכבת‪-‬תחנת משנה ויתקין )תת"ל ‪(18‬‬ ‫תת"ל ‪ 18‬היא התכנית הארצית לחשמול הרכבת‪ .‬התכנית הופקדה ב ‪.2.4.2012-‬‬ ‫התכנית באזור זה כוללת תחנת משנה )תחמ"ש( של חברת החשמל‪ ,‬תחנת השנאה רכבתית‬ ‫)תה"ר( של רכבת ישראל וקו מתח עליון המתוכנן להזין אותן‪.‬‬ ‫תחמ"ש ויתקין מתוכננת לקום כ‪ 600-‬מ' מדרום לכביש ‪ ,5720‬ממזרח למסילה‪ .‬שטח התחנה‬ ‫מתוכנן להיות כ‪ 12-‬דונם על קרקע חקלאית‪.‬‬ ‫תה"ר ויתקין מתוכננת בצמוד לתחמ"ש‪ ,‬ממערב לה‪ ,‬במטרה לספק חשמל למסילת הרכבת‪.‬‬ ‫שטח התכנית משתרע על פני כ‪ 12-‬דונם‪ .‬השפעות התה"ר על הסביבה הינן בעיקר מהיבטים‬ ‫של חזות ופגיעה בערכי טבע‪.‬‬ ‫קן המתח העליון עובר מהתח"מש מערבה עד סמוך למסילה )ממזרח(‪ ,‬ממשיך צפונה לאורך‬ ‫תוואי המסילה עד כביש ‪ ,5720‬ומשם ממשיך מזרחה‪ ,‬מדרום לכביש ‪.5720‬‬ ‫רצועה למעבר קווי חשמל‪ ,‬מצפון לגבעת שפירא‪ ,‬מתוכננת לביטול‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס על רקע ייעודי קרקע של תת"ל ‪ 18‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.18‬‬ ‫תכנית תשתית לאומית להפרדות מפלסיות במפגשי מסילת רכבת עם דרכים‬ ‫תת"ל ‪) 24/25‬התכנית אושרה אך טרם בוצעה(‪ :‬מסדירה הפרדה מפלסית במפגש אביחיל על‬ ‫תוואי דרך ‪ .571‬הדרך מתוכננת לעבור בגשר מעל מסילת הרכבת לאורך ‪ 78‬מ' ולהתחבר לדרך‬ ‫הקיימת‪ .‬גובה הגשר יגיע לכ‪ 9-‬מ' מעל מפלס המסילה ויכלול ארבעה מפתחים‪ .‬רוחבה הכולל‬ ‫של הדרך יהיה כ‪ 10-‬מ' )כולל שוליים ומעקות משני הצדדים(‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותת"ל ‪ 24/25‬מוצגות על רקע מיפוי פוטוגרמטרי בתשריט מס' ‪.1.4.19‬‬ ‫תת"ל ‪) 23/25‬התכנית אושרה וביצועה הסתיים(‪ :‬מסדירה הפרדה מפלסית במפגש ויתקין על‬ ‫תוואי דרך ‪ .5720‬הדרך עוברת בגשר מעל מסילת הרכבת שאורכו ‪ 95‬מ' והוא כולל שלושה‬ ‫מפתחים‪ .‬עוד כוללת התכנית הסדרת חיבורים לדרכים מקומיות באמצעות מעגל תנועה‪,‬‬ ‫ממערב למסילה וכן הסדרת דרך חקלאית מדרום לכביש ‪ 5720‬וממערב למסילה‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס ותת"ל ‪ 23/25‬מוצגות על רקע מיפוי פוטוגרמטרי בתשריט מס' ‪.1.4.20‬‬ ‫תכנית תשתית לאומית לכביש ‪) 9‬תת"ל ‪(6,3 /4‬‬ ‫תת"ל ‪ 6,3/4‬הינה תכנית לדרך רוחב דו‪-‬מסלולית )כביש ‪ (9‬המקשרת את כביש מס' ‪ 6‬במזרח‪,‬‬ ‫עם כביש מס' ‪ 2‬במערב‪ ,‬ועוברת באזור פארק השרון וגן לאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫בשל ערכיותו הסביבתית הגבוהה של השטח‪ ,‬תוכנן קטע כביש ‪ 9‬אשר עתיד היה לחבר את‬ ‫כביש ‪ 4‬עם כביש ‪ 2‬כדרך ממונהרת )‪ .(Cut&Cover‬עקב עבודות חפירה‪ ,‬נקבעו אמצעים למיתון‬ ‫ההשפעות הסביבתיות השליליות לרבות פיתוח ושיקום נופי סביבתי‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫חלופות הבסיס על רקע תת"ל ‪ 6,3/4‬מוצגות בתשריט מס' ‪.1.4.21‬‬ ‫בעקבות עתירת אדם טבע ודין לבית המשפט העליון ביטל בג"צ באוקטובר ‪ 2010‬את חלקה‬ ‫המערבי של התכנית המקשר בין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ .2‬זאת על רקע רגישותה הרבה של‬ ‫הסביבה ועל רקע אי בדיקת חלופות מספקת כנדרש בתסקיר ההשפעה על הסביבה )החלטה זו‬ ‫אינה באה לידי ביטוי בתת"ל(‪.‬‬ ‫תכנית תשתית לאומית לכביש ‪) 4‬תת"ל ‪(43‬‬ ‫תת"ל ‪ 43‬הינה תכנית לשדרוג כביש ‪ 4‬בקטע המשתרע מרעננה בדרום ועד מחלף ‪ 4/65‬בצפון‪.‬‬ ‫התכנית נמצאת בהכנה ובמסגרתה נבחן אופן מעבר כביש ארצי )‪ (4‬בחדרה והאפשרות לחברו‬ ‫לכביש ‪.2‬‬ ‫מחלף נחל חדרה‬ ‫תכנית זו הינה תכנית להקמת מחלף בחיבור שבין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ 65‬מצפון לחדרה )מחלף‬ ‫נחל חדרה(‪ .‬התכנית מקודמת בוועדה המחוזית ומלווה בתסקיר השפעה על הסביבה )שהוגש‬ ‫לאחרונה(‪.‬‬ ‫הכפלת מסילות החוף‬ ‫תכנית לתשתית לאומית שמטרתה שדרוג מסילות החוף בין חיפה לבין שפיים‪ .‬התכנית נמצאת‬ ‫בשלבי הכנה ראשוניים‪.‬‬ ‫‪ 1.4.7‬תשתיות‬ ‫סקירת התשתיות הקיימות מתבססת על מידע שהתקבל מהחברות השונות לאחר פניה ותיאום‬ ‫עמן‪ .‬להלן פירוט התשתיות בתחום הפרויקט‪ ,‬כפי שהועברו לנו ע"י המתכננים הראשיים‪:‬‬ ‫•‬ ‫קו דלק חיפה גלילות ושלוחת חדרה‪ -‬עוברים בסמוך לכביש מס' ‪ 2‬באזור מחלף אולגה‬ ‫ובאזור מחלף קיסריה‪ .‬מטעמי בטיחות ואחזקה יש לשמור על רצועה של ‪ 5‬מ' מהצינור‬ ‫כשטח ציבורי פתוח ללא בניה בתחומה או שתילה של עצים‪.‬‬ ‫•‬ ‫קו גז – עובר מתחת לכביש ‪ 2‬לאורך הגדה הצפונית של נחל חדרה‪.‬‬ ‫•‬ ‫קו חשמל – קווי חשמל רבים חוצים את כביש ‪ 2‬באזור מחלף קיסריה ומצויים לאורך‬ ‫הכביש מהמחלף צפונה‪.‬‬ ‫•‬ ‫קווי תקשורת ‪ -‬כמוצג בתשריט‪.‬‬ ‫•‬ ‫קו מים ‪ -‬כמוצג בתשריט‪.‬‬ ‫•‬ ‫מתקנים הנדסיים – כמוצג בתשריט‪.‬‬ ‫•‬ ‫קווי נפט ‪ -‬עוברים לאורך מסילת הברזל וממערב לה‪.‬‬ ‫תשריט ‪1.4.22‬א'‪-‬ב' מציג את התשתיות הקיימות בתחום הפרויקט‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מטאורולוגיה ואיכות אוויר‬ ‫‪ 1.5.1‬תיאור אקלימי‬ ‫התנאים האקלימיים המאפיינים את שטח התכנית הינם גורמים רבי חשיבות בקביעת איכות‬ ‫האוויר בסביבה‪ .‬משטר הרוחות ומצב היציבות‪ ,‬יחד עם תנאי השטח הפיסיים‪ ,‬הכוללים את‬ ‫הטופוגרפיה והתכסית באזור‪ ,‬משפיעים על אופן פיזור מזהמי האוויר מכלי הרכב הנעים בכביש‪.‬‬ ‫לצורך תיאור התנאים המטאורולוגיים באזור התכנית‪ ,‬בחרנו לעשות שימוש בנתונים הרב‪-‬שנתיים‬ ‫של התחנה המטאורולוגית ת"א חוף מערבי ‪ ,16‬המייצגת את התנאים המטאורולוגיים המתקיימים‬ ‫באזור החוף בסמיכות לים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בחירת התחנה המטאורולוגית נערכה בתיאום ובייעוץ עם מדור אקלים ומחקר של הרשות‬ ‫המטאורולוגי הישראלי‪ .‬במהלך החיפוש אחר תחנה מייצגת נפסלו תחנות שאולי נמצאות סמוך‬ ‫יותר לכביש בשל שיקולים של חוסר התאמה מטאורולוגית‪ .‬בין התחנות נמנות תחנת חדרה נמל‬ ‫במתחם תחנת הכוח על קו הים הסמוכה לחוף הים ותחנות ניטור של איגוד ערים חדרה‪.‬‬ ‫‪ 1.5.1.1‬משטר הרוחות‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.5.1‬מציג את שושנת הרוחות הרב שנתית של אזור התכנית‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ 3‬מציג את שושנות הרוחות של אזור התכנית בחלוקה לעונות השנה‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.1‬מתארת את משטר הרוחות האופייני לאזור בחלוקה לעונות השנה‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.1‬משטר הרוחות באזור התכנית )ע"פ נתוני התחנה המטאורולוגית ת"א חוף מערבי(‬ ‫רוח שליטה‬ ‫עונה‬ ‫כיוון‬ ‫כלל השנה‬ ‫חורף‬ ‫אביב‬ ‫קיץ‬ ‫סתיו‬ ‫מערבי‬ ‫מזרחי‬ ‫צפון‪-‬מערבי‬ ‫מערבי‬ ‫דרום‪-‬מזרחי‬ ‫עוצמה‬ ‫מ‪ /‬ש‬ ‫‪4.43‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫רוח משנית‬ ‫שכיחות‬ ‫‪ %‬מהזמן‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪ 16‬מידע רב שנתי )‪ (2005-2009‬שהתקבל מהשרות המטאורולוגי‪.‬‬ ‫כיוון‬ ‫צפון‪-‬מערבית‬ ‫דרום‪-‬מזרחי‬ ‫דרום‪-‬מזרחי‬ ‫צפון‪ -‬מערבי‬ ‫צפון‪ -‬מערבי‬ ‫עוצמה‬ ‫מ‪ /‬ש‬ ‫‪3.88‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫שכיחות‬ ‫‪ %‬מהזמן‬ ‫‪9.9%‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ 1.5.1.2‬יציבות אטמוספרית‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.2‬מציגה את התפלגות מצבי היציבות באזור החוף ע"פ עוצמת הרוח‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ : 1.5.2‬התפלגות מצבי היציבות באחוזים )ת"א חוף מערבי ‪(2005-2009‬‬ ‫מהירות רוח ] מ\ש [‬ ‫דרגת יציבות‬ ‫‪>10‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪1.1‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪5-10‬‬ ‫‬‫‬‫‪6.9‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪4-5‬‬ ‫‬‫‪2.5‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪3-4‬‬ ‫‬‫‪3.5‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2-3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1-2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫מהנתונים עולה כי המצבים השכיחים באזור הינם מצבי יציבות ‪ E‬ו ‪ ,D‬השוררים במשך של כ‪-‬‬ ‫‪ 29%‬ו ‪ 27%‬בהתאמה‪ ,‬מהזמן בשנה‪ .‬שכיחות מצב יציבות ‪ D‬בעוצמת רוח שבין ‪ 2‬ל‪ 3 -‬מטר‬ ‫לשנייה הינה כ‪ .3% -‬שכיחות מצב יציבות ‪ F‬הינה כ‪ 10.2% -‬בשנה‪ ,‬וברוחות חלשות שכיחותו‬ ‫‪ 9.5%‬בשנה‪ .‬יש לציין כי מצב יציבות ‪) G‬סופר יציב( כמעט ואיננו קיים‪.‬‬ ‫‪ 1.5.1.3‬אינברסיה‬ ‫אינברסיה הינה מצב אטמוספרי הפוך לנורמלי‪ ,‬בו הטמפרטורה עולה עם הגובה מפני הקרקע‪,‬‬ ‫כך שנוצרת יציבות חזקה עקב השכוב התרמלי ותנועת האוויר האנכית מדוכאת‪.‬‬ ‫במצב כזה נמנע ערבוב חופשי של האוויר מהקרקע אל האטמוספרה‪ ,‬ונוצרת מלכודת של אוויר‬ ‫מזוהם מתחת לשכבת האינברסיה‪ .‬בסיס האינברסיה מהווה אפוא את גבול שכבת העירוב‬ ‫מעל פני הקרקע‪.‬‬ ‫מבדיקת נתוני המדידות שבוצעו בתחנת בית דגן‪ 17‬התקבלו עיקרי הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שכבת העירוב באזור מגיעה למינימום יומי של כ ‪ 500 -‬מ' בשעות הצהרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גובה שכבת העירוב נמוך יותר בשעות הבוקר המוקדמות בהשוואה לשעות אחה"צ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שכבת העירוב יכולה להגיע למינימום קיצוני של כ‪ 100 -‬מ' בשעות הבוקר המוקדמות‬ ‫של עונת החורף‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬שכאשר מדובר במזהמים הנפלטים ממקורות ניידים‪ ,‬השינוי בגובה שכבת העירוב‬ ‫הינו בעל משמעות קטנה יחסית‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שמקורות הפליטה הינם נמוכים מאד )כמעט‬ ‫בגובה הקרקע( ולכן בינם ובין שכבת האינברסיה מרחק גדול דיו על מנת לאפשר עירוב ולמנוע‬ ‫הילכדות מזהמים‪.‬‬ ‫‪ 17‬מידע רב שנתי שהתקבל מהשרות המטאורולוגי‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪ 1.5.2‬איכות אוויר במצב הקיים‬ ‫‪ 1.5.2.1‬תקני איכות אוויר‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.3‬מציגה את הריכוזים המרביים המותרים על פי תקנות חוק אוויר נקי ‪,2011‬‬ ‫והמלצת המנהלת המדעית של מנ"א לתקן יממתי לחלקיקים‪ 18‬עבור המזהמים אותם יש‬ ‫לבחון בתסקירי השפעה על הסביבה מדרכים‪.19‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.3‬הריכוז המירבי המותר של מזהמים שונים ]מ"ג‪/‬מ"ק[‬ ‫ריכוז‬ ‫)מקר"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫מזהם‬ ‫סימול‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪NOX‬‬ ‫חנקן דו‪-‬חמצני*‬ ‫בנזן‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪C6H6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים**‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫‪940‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק זמן‬ ‫מדידה‬ ‫חצי שעתי‬ ‫יממתי‬ ‫שעתי‬ ‫שנתי‬ ‫יממתי‬ ‫שנתי‬ ‫* מותרות ‪ 8‬חריגות בשנה‪.‬‬ ‫** תקן אמריקאי‪.‬‬ ‫‪ 1.5.2.2‬הערכת איכות האוויר באזור התכנית‬ ‫באזור התכנית אין מפעלי תעשייה גדולים או מקורות פליטה משמעותיים אחרים‪ ,‬למעט‬ ‫מערכת הדרכים הקיימת‪.‬‬ ‫בכביש ‪ 2‬במקטע הנדון אין תחנות ניטור פעילות‪ ,‬בעבר הוצבה תחנת ניטור ניידת ע"י המשרד‬ ‫להגנת הסביבה בכמה ישובים באזור התוכנית‪ ,‬ואל הנתונים שהתקבלו מהם נתייחס בסעיף‬ ‫זה‪.20‬‬ ‫להלן התאריכים בהם הוצבה התחנה הניידת בישובים השונים‪:‬‬ ‫•‬ ‫קיסריה ‪ -‬בין התאריכים ‪6/7-5/8/2009‬‬ ‫•‬ ‫בית חירות – בין התאריכים ‪17/11-20/12/2010‬‬ ‫•‬ ‫מכמורת ‪ -‬בין התאריכים ‪10/7-6/8/2006‬‬ ‫•‬ ‫אור עקיבא ‪ -‬בין התאריכים ‪20/9-19/10/2010‬‬ ‫מבדיקה שערכנו עולה כי לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה לא ארעו סופות אבק בימים אלו‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.4‬מסכמת את נתוני הניטור שהתקבלו בישובים אלו‪.‬‬ ‫‪ 18‬א‪ .‬תקנות אוויר נקי )ערכי איכות אוויר( )הוראת‪ :‬שעה( התשע"א‪2011 ,‬‬ ‫ב‪ .‬סיכום ישיבה בנושא הנחיות איכות אוויר לתסקיר כביש ‪ 6‬קטע ‪ ,3‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אגף איכות אוויר‪ 20 ,‬ספטמבר ‪.2011‬‬ ‫‪ 19‬הנחיות לביצוע תסקירים – היבטי אוויר מתחבורה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬מאי ‪.2010‬‬ ‫‪ 20‬נתוני הניטור באדיבות המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.4‬סיכום נתוני הניטור שהתקבלו בתחנת הניטור הניידת באזור התוכנית‬ ‫תחנה‬ ‫מקר"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫מזהם‬ ‫תחמוצות‬ ‫חנקן‬ ‫חלקיקים‬ ‫נשימים‬ ‫עדינים‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫קיסריה‬ ‫ממוצע‬ ‫חצי שעתי‬ ‫תקופתי‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫שעתי‬ ‫מרבי‬ ‫ממוצע‬ ‫יממתי‬ ‫תקופתי‬ ‫ריכוז‬ ‫יממתי‬ ‫מרבי‬ ‫‪%‬‬ ‫מהתקן‬ ‫אור עקיבא‬ ‫מקר"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪%‬‬ ‫מהתקן‬ ‫בית חרות‬ ‫מקר"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪ %‬מהתקן‬ ‫מכמורת‬ ‫מקר"ג‬ ‫למ"ק‬ ‫‪ %‬מהתקן‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪6.5%‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪7.4%‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2.3%‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪31.9%‬‬ ‫‪393‬‬ ‫‪41.9%‬‬ ‫‪152.5‬‬ ‫‪16.2%‬‬ ‫‪20.9‬‬ ‫‪59.71%‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪44.29%‬‬ ‫‪43.6‬‬ ‫‪124.57%‬‬ ‫‪27.7‬‬ ‫‪79.14%‬‬ ‫‪27.7‬‬ ‫‪79.14%‬‬ ‫‪28.4‬‬ ‫‪81.14%‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪171.14%‬‬ ‫‪46.1‬‬ ‫‪131.71%‬‬ ‫* ‪ PM2.5‬בהשוואה לתקן היממתי האמריקאי‪ ,‬ראה טבלה מס' ‪ 1.5.3‬לעיל‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬נתוני הניטור הגולמיים בתחנות אלו הועברו ליועץ הסביבתי של הות"ל‪.‬‬ ‫ריכוזי החלקיקים הגבוהים שהתקבלו בתחנת הניטור הזמנית במושב בית חירות נובעים‬ ‫בעיקר מהמיקום בו הוצבה התחנה‪ ,‬בחלקו המזרחי של המושב‪ ,‬מספר מטרים מכביש ‪,5710‬‬ ‫על שביל עפר יבש עם אבק רב‪ .‬ריכוזים אלו גבוהים אף מריכוזים שנמדדו בסמוך לכבישים‬ ‫סואנים בהרבה )כביש ‪ 4‬אזור רעננה ואזור גהה(‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להניח שריכוזי החלקיקים אינם‬ ‫נובעים מכביש ‪ 2‬אלא ממקור אחר‪.‬‬ ‫בנוסף לתחנת הניטור הניידת‪ ,‬נבחנו תוצאות של תחנות ניטור קבועות המוצבות בחלק הצפוני‬ ‫של התוכנית‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫•‬ ‫תחנת הניטור של איגוד ערים חדרה‪ ,‬הממוקמת ברחוב אחד העם‪ ,‬במרחק של כ –‬ ‫‪ 2.4‬ק"מ מבית החולים הלל יפה‪ .‬מנתוני התחנה לשנת ‪ 2008‬עולה כי הריכוז המרבי‬ ‫של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי שנמדד במקום הוא ‪ 830‬מקר"ג למ"ק‪,‬‬ ‫המהווה כ‪ 88% -‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬מנתוני התחנה לשנת ‪ 2009‬עולה כי הריכוז‬ ‫המרבי של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי שנמדד במקום הינו ‪ 726‬מקר"ג למ"ק‪,‬‬ ‫המהווה כ – ‪ 77%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫• תחנת הניטור של איגוד ערים חדרה‪ ,‬הממוקמת בקיבוץ מעגן מיכאל‪ .‬מנתוני‬ ‫התחנה לשנת ‪ 2009‬עולה כי הריכוז המרבי של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי‬ ‫שנמדד במקום הינו ‪ 414‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה כ – ‪ 44%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫יש לציין כי תחנות אלו אינן מודדות ריכוזי חלקיקים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬החברה הלאומית לדרכים הציבה והפעילה במהלך שנת ‪ 2012‬שלוש תחנות ניטור‬ ‫בקרבת כביש ‪ 2‬בקטע בית ינאי‪ .‬המיקום תואם עם יועץ איכות האויר של הות"ל‪ .‬להלן פירוט‬ ‫המקומות‪:‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪ .1‬תחנת הדסה ‪) 1‬חיצונית( –הוצבה על הקרקע כ‪ 30 -‬מ' מערבית לכביש‪ ,‬בקצה מתחם‬ ‫כפר הנוער הדסה נעורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬תחנת הדסה ‪) 2‬פנימית( –הוצבה על גג מבנה כיתות בתוך מתחם הדסה נעורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחנת חירות –הוצבה על הקרקע בצמוד וממזרח לכביש ‪ ,2‬בשטח המושב בית חירות‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.5.2‬מציג את מיקום תחנות החברה הלאומית לדרכים על רקע תצ"א‪.‬‬ ‫קביעת מיקום תחנות הניטור והפעלתן לוותה על ידי איגוד ערים שרון‪-‬כרמל וע"י יועץ לנושא‬ ‫איכות האוויר בות"ל‪ ,‬מר אבי מושל‪ .‬מפרט התחנות אושר ע"י מנ"א‪ .‬התחנות החלו לפעול‬ ‫באופן סדיר מחודש אפריל ‪.2012‬‬ ‫סיכום נתוני הניטור בתחנות אלו לחודשים אפריל‪-‬יולי )כולל( מוצג בנספח מס' ‪.4‬‬ ‫מניתוח תוצאות הניטור עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכל התחנות נמדדו ריכוזים גבוהים של חלקיקים‪ .‬בתחנות הדסה ‪ 1‬והדסה ‪ ,2‬ממערב‬ ‫לכביש )כפר הנוער הדסה נעורים( הריכוז היממתי המירבי מהווה ‪ 150%‬מהתקן היממתי‬ ‫האמריקאי‪ .‬הריכוז היממתי המירבי שהתקבל בתחנה התחבורתית בבית חירות מהווה כ‪-‬‬ ‫‪ 174%‬מהתקן היממתי האמריקאי‪ .‬העובדה שריכוזים אלו התקבלו גם בתחנות הדסה וגם‬ ‫בתחנה בבית חירות מעידה על כך שהמקור לזיהום אינו בהכרח כביש מס' ‪ ,2‬אלא רמות‬ ‫אופייניות גבוהות של חלקיקים באזור שמקורם בתנועה על דרכי עפר חקלאיות‪ ,‬הקרבה‬ ‫לחולות הים ולחוף הים‪ .‬ניתוח נתוני הניטור לחלקיקים מאמת את ההשערה כי ריכוזי‬ ‫מזהם זה מקורם טבעי‪ .‬נדגיש כי ריכוזים אלו דומים לריכוזים היממתיים המירביים‬ ‫שנמדדו בתחנות הניידות של מנ"א שהוצבו בבית חירות ובמכמורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממוצע‬ ‫הריכוזים היממתיים לתקופה בתחנת בית חירות היה גבוה אף הוא ועמד על ‪ 37‬מקר"ג‬ ‫למ"ק המהווה ‪ 105%‬מהתקן היממתי האמריקאי‪.‬‬ ‫‪ .2‬בכל התחנות לא נרשמה חריגה מתקני ‪ NOX‬במיצוע חצי שעתי‪ .‬בתחנות הדסה ‪ 1‬והדסה‬ ‫‪ ,2‬ממערב לכביש )כפר הנוער הדסה נעורים( הריכוז החצי שעתי המירבי מהווה ‪40%‬‬ ‫מהתקן החצי שעתי‪ .‬הריכוז החצי שעתי המירבי לתחמוצות חנקן שהתקבל בתחנה‬ ‫התחבורתית בבית חירות מהווה כ‪ 51% -‬מהתקן‪ .‬ממוצע הריכוזים החצי שעתיים של‬ ‫‪ NOX‬לתקופת הניטור היה ‪ 4%‬מהתקן בהדסה ‪ 3% ,1‬מהתקן בהדסה ‪ 2‬ו‪ 6% -‬מהתקן‬ ‫בבית חירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬ריכוזי ‪ NO2‬בתחנות הדסה ‪ 1‬והדסה ‪ 2‬אינם עולים על התקן השעתי למזהם‪ .‬הערך השעתי‬ ‫המירבי מהוה כ‪ 78% -‬מהתקן השעתי‪ .‬ממוצע הריכוזים השעתיים של ‪ NO2‬בתחנות אלו‬ ‫בכל התקופה עמד על ‪ 12%‬ו ‪ 8%‬מהתקן בהתאמה‪ .‬יחס ‪ NO2/NOX‬הממוצע לתקופת‬ ‫הניטור בתחנות אלו עמד על ‪.0.72‬‬ ‫‪ .4‬הריכוז המרבי של בנזן שהתקבל בתחנת הדסה ‪ ,1.9‬מהווה כ‪ 38% -‬מהתקן השנתי למזהם‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ .5‬בתחנה בבית חירות נמדדו ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים העולים על התקן )עד ערך מירבי המהווה‬ ‫‪ 156%‬מהתקן(‪ .‬מספר הקריאות שנמדד מעל התקן הינו ‪ .7‬הקריאות התקבלו ב‪ 3 ,1-‬וב‪4 -‬‬ ‫לאפריל בשעות הערב )‪ 16:00,17:00‬ו‪ .(18:00 -‬פירוט החריגות מובא בהרחבה בנספח‪.‬‬ ‫מניתוח החריגות עולה כי הריכוזים התקבלו בשעות ערב ברוח צפונית חזקה שעוצמתה‬ ‫הממוצעת היא כ‪ 5 -‬מ‪/‬שניה‪ .‬יחס ‪ NO2/NOX‬בזמן קריאת החריגות היה גבוה ‪ -‬היחס‬ ‫הממוצע עמד על ‪ 0.91‬וערכו המירבי עמד על ‪ .0.96‬ערכים אלו גבוהים בשיעור ניכר‬ ‫מממוצע היחסים שהתקבל לכל תקופת הניטור בבית חירות‪ ,‬שהינו ‪ .0.74‬ערכים אלו היו‬ ‫אף גבוהים בשיעור ניכר מהיחס שנמדד באותו זמן בו התקבלו החריגות בתחנות הדסה ‪1‬‬ ‫והדסה ‪ .2‬ערכים אלו היו אף גבוהים מהערך הממוצע של יחס ‪ NO2/NOX‬שנמדד בסמיכות‬ ‫לכביש ‪ 4‬באזור בני ברק ‪ 0.55 -‬בשנת ‪ 2010‬ו‪ 0.61 -‬בשנת ‪.2011‬‬ ‫על פי נתונים אלו לא ניתן לקבוע האם מקור הזיהום הינו בכביש ‪ 2‬או בהסעה מרחוק‪ .‬נציין כי‬ ‫ישנם עומסים יומיומיים על כביש ‪ 2‬מגשר נחל אלכסנדר ועד אזור הניטור בשעות הערב‬ ‫במסלול לדרום‪ .‬יחד עם זאת אירועי החריגה התקבלו רק ביומיים מתוך ארבעת חודשי‬ ‫הניטור‪ .‬לדברי מפעילי התחנה יתכן כי מקור הקריאות הינו בארוע מקומי שהתקיים בסמוך‬ ‫לתחנה )‪ 30‬מ' מדרום‪-‬מזרח לתחנה קיים מתחם מסחרי קטן שהגישה אליו היא על דרכי עפר(‪.‬‬ ‫בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה‪ 21‬נמסר כי יחס זה חריג גם ביחס למימצאי תחנות‬ ‫הניטור המופעלות על ידי המשרד להגנת הסביבה ‪ -‬תחבורתיות ולא תחבורתיות‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ 5‬מציג ניתוח של אירועי החריגות בתחנת בית חירות כפי שהוגש ליועץ הסביבתי‬ ‫של הות"ל‪.‬‬ ‫לאור הממצאים שהתקבלו‪ ,‬ניתן לקבוע כי הריכוזים הגבוהים שהתקבלו מקורם אינו בכביש ‪2‬‬ ‫אלא מגורם מקומי זמני בשילוב הסעה מרחוק של זיהום‪.‬‬ ‫אי לכך אין לראות בריכוזים הללו ערכים אופיניים‪ ,‬יש להסתייג מריכוזי ‪ NO2‬במיצוע שעתי‬ ‫ולהמשיך ולבחון ריכוזים אלו גם בהמשך תקופת הניטור‪.‬‬ ‫עיקרי המסקנות‬ ‫מנתוני תחנות הניטור הניידות‪ ,‬תחנות הניטור של איגוד ערים חדרה ותחנות החברה הלאומית‬ ‫לדרכים ובהתייחס לתחמוצות חנקן ולחלקיקים‪ ,‬עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬באזור התכנית לא נמדדו חריגות מהתקן בהתייחס לריכוזים חצי שעתיים של‬ ‫תחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫‪ .2‬באזור התוכנית )כמו בכל הארץ( ריכוז החלקיקים שהתקבל הינו גבוה ונובע ככל‬ ‫הנראה מתנועה על דרכי העפר החקלאיות הרבות הקיימות באזור מהקרבה לחולות‬ ‫הים ולחוף הים ורקע טבעי המאפיין את כל הארץ‪ ,‬ולאו דווקא כתוצאה מפליטות‬ ‫מתחבורה‪.‬‬ ‫‪ 21‬גב' רעות רבי‪ ,‬שיחה מיום ‪.2/9/12‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ 1.5.3‬איכות אוויר כתוצאה מפליטת מזהמים מכלי רכב במצב הקיים‬ ‫‪ 1.5.3.1‬כללי‬ ‫פרק זה עוסק בהערכת ריכוזי המזהמים הנפלטים מכלי הרכב הנוסעים כיום בכביש ‪.2‬‬ ‫הערכה זו תשמש מדד לבחינת השפעת התוכנית על איכות האוויר‪.‬‬ ‫למטרה זו חושבו ריכוזי המזהמים תחמוצות חנקן‪ ,NOX ,‬וחומר חלקיקי נשים עדין ‪.PM2.5‬‬ ‫תקני איכות אוויר למזהמים אלו מוצגים בסעיף ‪ 1.5.2.1‬לעיל‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬פרקים א'‪-‬ב' מציגים את תוצאות המודל לגבי ריכוזים אלו בלבד‪ ,‬על מנת להקל על‬ ‫הבנת התסקיר‪ .‬הרצות למזהמים נוספים הכלולים בתקנות חוק אוויר נקי ובהנחיות לביצוע‬ ‫תסקירים )תחבורה( יוצגו בחלופת האפס )ה'מצב הקיים' בשנת היעד( ובחלופה הנבחרת‬ ‫במסגרת פרק ד' של התסקיר‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3.2‬מודל חיזוי זיהום האוויר‬ ‫חישוב ריכוזי המזהמים שמקורם בפליטה מכלי רכב במערך הכבישים באזור‪ ,‬נעשה באמצעות‬ ‫מודל ‪ ,22CAL3QHCR‬המקובל על המשרד להגנת הסביבה לחיזוי זיהום אוויר ממקורות‬ ‫ניידים‪ .‬מודל זה מתאים לסביבת התכנית המאופיינת בטופוגרפיה מישורית ולא מורכבת‪.‬‬ ‫קידוד מקטעי הכביש נערך לפי שיפוע הכביש‪ .‬ע"פ חתך האורך של הכביש אין שיפועים‬ ‫הגבוהים או נמוכים מ‪ .2%-/2%+ -‬לגבי רמפות‪ ,‬כאשר נפח התנועה הינו נמוך‪ ,‬אין משמעות‬ ‫רבה לשיפוע ולכן לא נלקח בחשבון‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3.3‬נתוני התנועה‬ ‫מודל חיזוי זיהום האוויר נבחן עבור מערכת הכבישים הקיימת באזור‪ ,‬הכוללת את כביש מס'‬ ‫‪ 2‬במקטעים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חבצלת השרון – בית ינאי‬ ‫‪-‬‬ ‫בית ינאי – גבעת אולגה‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬מערכת הכבישים מהווה את מקור זיהום האוויר העיקרי והיחיד באזור התכנית‪.‬‬ ‫נפחי התנועה והתפלגות התנועה )ע"פ חלוקה לקטגוריות פרטי‪ ,‬מונית‪ ,‬מסחרי‪ ,‬אוטובוס‬ ‫ומשאית )מעל ‪ 4‬טון( מבוססת על ספירות תנועה שנערכו בקטעים שונים של כביש מס' ‪,232‬‬ ‫בשנת ‪.2008‬‬ ‫פילוג התנועה‪ ,‬כפי שהתקבל מיועץ התנועה‪ ,‬מבוסס על ספירות תנועה במצב הקיים על כביש‬ ‫‪ ,2‬והוא מוצג בטבלה הבאה‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.5‬התפלגות התנועה באחוזים בכביש מס' ‪ 2‬במצב הקיים‬ ‫סוג הרכב‬ ‫פרטי‬ ‫מונית‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫‪79.2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫רמפות‬ ‫‪85‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪U.S. Environmental Protection Agency, CAL3QHCR – EPA User's Guide for Cal3qhcr, 1990.‬‬ ‫‪ 23‬ספירות תנועה כביש מס' ‪ ,2‬מתוך דו"ח מרחב חדרה‪ ,‬גל – תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.2009 ,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מסחרי‬ ‫אוטובוס‬ ‫משאית‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פילוג הרכב המסחרי לטנדרים ולמיניבוסים נערך בהנחה כי ‪ 50%‬מהם הינם משאיות קלות‬ ‫)טנדרים ומסחריות( וכ‪ 50% -‬הינם מיניבוסים‪.‬‬ ‫מהירות התנועה‪ ,‬על פי הערכות יועץ התנועה‪ ,‬הינה ‪ 90‬קמ"ש במסלול לצפון ו‪ 53-70 -‬קמ"ש‬ ‫במסלול לדרום‪ .‬הכביש כולל ‪ 2‬נתיבים בסיסיים בכל כיוון‪.‬‬ ‫הערת הבהרה‪ :‬הרצות המודל מבוססות על ספירות תנועה למצב הקיים‪ ,‬מהירויות תנועה‬ ‫ופילוג תנועה‪ ,‬על בסיס מידע המתקבל מיועץ התנועה של הפרויקט‪ .‬מהירות התנועה במצב‬ ‫הקיים‪ ,‬על פי הערכות יועץ התנועה ואשר על פיהן נערך המודל‪ ,‬הינה ‪ 90‬קמ"ש במסלול לצפון‬ ‫ו‪ 53-70 -‬קמ"ש במסלול לדרום שם קיים גודש תנועתי‪ .‬יודגש כי בדיקת איכות האוויר למצב‬ ‫גודש אינה נדרשת בהנחיות להכנת תסקירי השפעה על הסביבה לנושא תחבורה‪ 24‬וגם לא‬ ‫נדרשה בהנחיות להכנת תסקיר זה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מודל ‪ CAL3QHCR‬אינו מאפשר הזנה של נפחי תנועה המשתנים במהלך היממה‪ .‬לפיכך‬ ‫נתוני שעת השיא מייצגים במודל כל שעה משעות היום‪ ,‬בהנחה מחמירה‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3.4‬מקדמי הפליטה‬ ‫‪25‬‬ ‫מקדמי הפליטה נקבעו על פי על מזכר המשרד להגנת הסביבה בנושא מקדמי פליטה ‪ .‬המזכר‬ ‫כולל מידע לגבי המקדמים הבסיסיים )בגרם לק"מ( על פי סוג הרכב ומהירות הנסיעה‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.6‬מסכמת את מקדמי הפליטה המשוקללים לכביש מס' ‪ 2‬כפי שיושמו במודל‬ ‫חיזוי זיהום האוויר‪ ,‬על בסיס נתוני התנועה )התפלגות ומהירות( במצב הקיים )שיפוע ‪.(0‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.6‬מקדמי פליטה משוקללים לתחמוצות חנקן ולחלקיקים נשימים עדינים כביש מס' ‪ - 2‬מצב‬ ‫קיים‪ ,‬שיפוע ‪0‬‬ ‫קצב פליטת‬ ‫קצב פליטת‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים‬ ‫)גרם למייל לכלי רכב(‬ ‫)גרם למייל לכלי רכב(‬ ‫כביש מס' ‪ 2‬לצפון‬ ‫‪1.501‬‬ ‫‪0.024‬‬ ‫כביש מס' ‪ 2‬לדרום‬ ‫‪1.367‬‬ ‫‪0.022‬‬ ‫מקטע כביש‬ ‫‪ 1.5.3.5‬קולטים‬ ‫על מנת לאפיין את איכות האוויר בסביבה נבחרו קולטים‪ ,‬המייצגים שימושים רגישים וייעודי‬ ‫קרקע המצויים בסמיכות הרבה ביותר למערכת הכבישים‪ .‬גובה הקולטים אליו התייחסו‬ ‫החישובים הינו ‪ 1.5‬מטר מעל מפלס קרקע‪.‬‬ ‫‪ 24‬הנחיות לביצוע תסקירים – היבטי אוויר מתחבורה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬מאי ‪.2010‬‬ ‫‪ 25‬הנחיות לשימוש במקדמי פליטת מזהמי אוויר מכל רכב‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬אוקטובר ‪.2011‬‬ ‫‪43‬‬ ‫תיאור הקולטים מוצג באופן מפורט בפרק ב' בסעיף ‪ 2.4.2.1‬ובתשריטים ‪ 2.4.2-2.4.3‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3.6‬מצבים מטאורולוגיים‬ ‫חישוב ריכוזי המזהמים נערך עם קובץ מטאורולוגי הכולל מדידות שעתיות ע"פ נתוני תחנת‬ ‫ת"א חוף מערבי‪ ,‬שנערך באמצעות תוכנת ‪ RAMMET‬של ‪.Lakes Environmental‬‬ ‫המיצועים השעתיים )של תחמוצות חנקן( שחושבו באמצעות המודל תוקנו לממוצעים חצי‬ ‫‪26‬‬ ‫שעתיים ע"פ נוסחת התיקון של טרנר‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3.7‬ריכוזי רקע‬ ‫ריכוזי הרקע חושבו על פי מדידות שבוצעו ע"י החברה הלאומית לדרכים בתחנת הניטור‬ ‫במתחם המוסד החינוכי הדסה נעורים בחודשים אפריל‪-‬מאי )בתיאום עם יועץ הות"ל(‪.‬‬ ‫המתודולוגיה לחישוב ריכוז הרקע מתבססת על עבודה קודמת‪ 27‬המקובלת על המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ ,‬ונערכה עם התאמה לפרויקט זה בו אין מדובר על סלילת כביש חדש‪ ,‬אלא על שדרוג‬ ‫כביש קיים‪.‬‬ ‫לצורך הערכת ריכוז הרקע באזור התכנית לכלל תחמוצות החנקן‪ ,‬נלקח הממוצע החצי שעתי‬ ‫של הריכוזים שהתקבלו בשעות שיא בוקר )‪ ,(7-9‬ואילו לחלקיקים נשימים עדינים נלקח‬ ‫הממוצע היממתי‪ .‬ריכוזי הרקע המחושבים מוצגים בטבלה להלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.7‬ריכוזי הרקע שנלקחו למודל חיזוי זיהום אוויר‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫חלקיקים ‪PM2.5‬‬ ‫מקר"ג‪/‬מ"ק‬ ‫‪ %‬מהתקן‬ ‫החצי שעתי‬ ‫)‪ 940‬מקר"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫מקר"ג‪/‬מ"ק‬ ‫‪116.2‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪ %‬מהתקן‬ ‫היממתי‬ ‫האמריקאי‬ ‫)‪ 65‬מקר"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫‪64.3‬‬ ‫הערה‪ :‬ע"פ המשרד להג"ס‪ 28‬בפרויקטים בהם מדובר על שדרוג כביש קיים‪ ,‬יש מקום להרצת‬ ‫מודל ללא הוספה של ריכוז רקע‪ .‬למרות זאת‪ ,‬החלטנו להחמיר את הבדיקה ולהוסיף את‬ ‫ריכוזי הרקע‪.‬‬ ‫‪Dr. Bruce Turner, Workbook of Atmospheric Dispersion Estimates, U.S. Department of Health Education and‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Welfare, Lewis Publishers, 2nd edition, 1994.‬‬ ‫‪ 27‬תסקיר כביש ‪ 6‬קטע ‪ ,3‬תמ"א ‪/31‬א‪ – 3/‬דרך ‪ 6‬בקטע תל קשיש – מחלף סומך‪ ,‬תסקיר השפעה על הסביבה פרק ב' חלק ב'‪ ,‬פברואר‬ ‫‪.2011‬‬ ‫‪ 28‬ע"פ שיחה עם ד"ר לבנה קורדובה‪ ,‬מנהלת מדעית מנ"א‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר‪ ,‬מיום ‪.18/7/2011‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ 1.5.3.8‬זיהום אוויר ממערך הכבישים במצב הקיים – תוצאות החישובים‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.5.8‬להלן מסכמת את הריכוזים המרביים החצי שעתיים של תחמוצות החנקן‬ ‫ואת הריכוזים היממתיים של חלקיקים נשימים עדינים‪ ,‬שהתקבלו בקולטים הרגישים‬ ‫הסמוכים לכביש מס' ‪ 2‬במצב הקיים‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.5.8‬ריכוזים מרביים של מזהמים‪ ,‬כביש מס' ‪ - 2‬מצב קיים‬ ‫מזהם‬ ‫קולט‬ ‫‪Y-1‬‬ ‫‪Y-2‬‬ ‫‪Y-4‬‬ ‫‪Y-5‬‬ ‫‪Y-6‬‬ ‫‪Y-7‬‬ ‫‪Y-9‬‬ ‫‪Y-10‬‬ ‫‪Y-11‬‬ ‫‪Y-12‬‬ ‫‪Y-13‬‬ ‫‪N-14‬‬ ‫‪N-15‬‬ ‫‪N-16‬‬ ‫‪N-17‬‬ ‫‪N-18‬‬ ‫‪N-19‬‬ ‫‪N-20‬‬ ‫‪N-21‬‬ ‫‪N-22‬‬ ‫‪R-29‬‬ ‫‪R-30‬‬ ‫‪R-33‬‬ ‫‪R-34‬‬ ‫‪R-35‬‬ ‫‪R-36‬‬ ‫‪R-37‬‬ ‫‪R-38‬‬ ‫‪R-39‬‬ ‫‪SH1‬‬ ‫‪SH2‬‬ ‫‪SH3‬‬ ‫‪SH5‬‬ ‫‪AV3‬‬ ‫‪SH6‬‬ ‫‪SH5a‬‬ ‫‪SH4‬‬ ‫‪AV11‬‬ ‫‪AV7‬‬ ‫‪AV6‬‬ ‫‪AV5‬‬ ‫‪BETG‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪ %‬מהתקן‬ ‫ריכוז‬ ‫החצי שעתי‬ ‫)מקר"ג למ"ק(‬ ‫‪277.7‬‬ ‫‪284.4‬‬ ‫‪287.9‬‬ ‫‪305.5‬‬ ‫‪349.5‬‬ ‫‪423.4‬‬ ‫‪272.5‬‬ ‫‪352.4‬‬ ‫‪475.9‬‬ ‫‪394.1‬‬ ‫‪410.9‬‬ ‫‪443.2‬‬ ‫‪306.6‬‬ ‫‪385.5‬‬ ‫‪305.5‬‬ ‫‪303.3‬‬ ‫‪279.5‬‬ ‫‪256.5‬‬ ‫‪258.8‬‬ ‫‪319.3‬‬ ‫‪233.0‬‬ ‫‪229.7‬‬ ‫‪179.6‬‬ ‫‪338.1‬‬ ‫‪239.6‬‬ ‫‪243.4‬‬ ‫‪313.4‬‬ ‫‪306.8‬‬ ‫‪304.3‬‬ ‫‪159.6‬‬ ‫‪179.4‬‬ ‫‪191.5‬‬ ‫‪246.6‬‬ ‫‪160.0‬‬ ‫‪258.0‬‬ ‫‪265.3‬‬ ‫‪205.3‬‬ ‫‪231.8‬‬ ‫‪208.5‬‬ ‫‪180.4‬‬ ‫‪172.1‬‬ ‫‪178.7‬‬ ‫‪29.5‬‬ ‫‪30.3‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪50.6‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪43.7‬‬ ‫‪47.1‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪32.3‬‬ ‫‪29.7‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪24.4‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪36.0‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪25.9‬‬ ‫‪33.3‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫‪32.4‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫ריכוז )מקר"ג ‪ %‬מהתקן היממתי‬ ‫האמריקאי‬ ‫למ"ק(‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪24.0‬‬ ‫‪24.4‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪24.0‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מזהם‬ ‫קולט‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫‪ %‬מהתקן‬ ‫ריכוז‬ ‫החצי שעתי‬ ‫)מקר"ג למ"ק(‬ ‫‪AV-8‬‬ ‫‪AV-9‬‬ ‫‪AV-10‬‬ ‫‪BT-13‬‬ ‫‪BT-14‬‬ ‫‪BT-15‬‬ ‫‪BT-16‬‬ ‫‪HAV-4‬‬ ‫‪HAV-5‬‬ ‫‪HAV-6‬‬ ‫‪HAV-7‬‬ ‫‪HAV-1‬‬ ‫‪V-1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪V5‬‬ ‫‪ME1‬‬ ‫‪ME2‬‬ ‫‪ME3‬‬ ‫‪ME4‬‬ ‫‪ME5‬‬ ‫‪ME6‬‬ ‫‪SH-8‬‬ ‫‪SH-7‬‬ ‫‪SH-11‬‬ ‫‪SH-10‬‬ ‫‪SH-9‬‬ ‫‪237.3‬‬ ‫‪222.7‬‬ ‫‪246.4‬‬ ‫‪232.0‬‬ ‫‪244.4‬‬ ‫‪246.5‬‬ ‫‪250.4‬‬ ‫‪287.5‬‬ ‫‪229.1‬‬ ‫‪218.3‬‬ ‫‪200.1‬‬ ‫‪317.1‬‬ ‫‪138.1‬‬ ‫‪137.4‬‬ ‫‪137.0‬‬ ‫‪137.2‬‬ ‫‪135.9‬‬ ‫‪192.5‬‬ ‫‪201.3‬‬ ‫‪198.7‬‬ ‫‪187.3‬‬ ‫‪191.2‬‬ ‫‪189.7‬‬ ‫‪252.4‬‬ ‫‪249.5‬‬ ‫‪207.6‬‬ ‫‪230.4‬‬ ‫‪253.7‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪26.0‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪24.4‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪14.7‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪22.1‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫חלקיקים‬ ‫ריכוז )מקר"ג ‪ %‬מהתקן היממתי‬ ‫האמריקאי‬ ‫למ"ק(‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪ 1.5.3.9‬עיקרי המסקנות‬ ‫‪ .1‬תחמוצות חנקן ‪ -‬הריכוז החצי שעתי המרבי שהתקבל הוא ‪ 480‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה‬ ‫‪ 51%‬מהתקן החצי שעתי למזהם זה‪ .‬ריכוז זה התקבל בקולט ‪ Y-11‬המייצג בית מגורים‬ ‫בישוב בית ינאי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלקיקים – הריכוז היממתי המרבי שהתקבל הוא ‪ 24.4‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה כ‪70% -‬‬ ‫מתקן היעד היממתי לחלקיקים נשימים עדינים‪ .‬ריכוז זה התקבל בקולט ‪ N-14‬המייצג‬ ‫מבנה מגורים בכפר הנוער נעורים‪ .‬יש לציין כי ערך זה כולל ריכוז רקע שנקבע )ראה‬ ‫סעיף ‪ 1.5.3.7‬לעיל( בשיעור של ‪ 22.5‬מקר"ג למ"ק‪ .‬דהיינו‪ ,‬קרוב ל‪ 97% -‬מריכוז‬ ‫החלקיקים שהתקבל‪ ,‬נובע מריכוז הרקע באזור‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫באזור התוכנית במצב הקיים כיום‪ ,‬איכות האוויר הינה סבירה עד טובה ברוב שעות היום‪,‬‬ ‫למעט זיהום האוויר מחלקיקים אשר ברובו המוחלט נובע ממקורות טבעיים‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪ 1.5.3.10‬השוואת נתוני הניטור לנתונים המדודים בתחנות הניטור‬ ‫בדיקת הריכוז המירבי שהתקבל בתקופת הניטור בתחנה הניידת במושב בית חירות למול‬ ‫תוצאות המודל‪ ,‬מעלה כי מדובר באותם סדרי גודל – הריכוז המירבי שנמדד בבית חירות עמד‬ ‫על כ‪ 400 -‬מקר"ג למ"ק‪ .‬תוצאות הרצות המודל מצביעות על ריכוז מירבי של כ‪ 480 -‬מקר"ג‬ ‫למ"ק בבית ינאי‪ .‬ניתן לראות כי ישנה התאמה בין הערכים המתקבלים בהרצת המודל לבין‬ ‫ממצאי הניטור‪.29‬‬ ‫הקולט שהוצב בסמיכות הרבה ביותר לתחנת הניטור בית חירות הינו קולט ‪ .R35‬בקולט זה‬ ‫הערך המירבי של ‪ NOX‬במצב הקיים כפי שהתקבל במודל עמד על ‪ 25.5%‬מהתקן‪ .‬ערך זה‬ ‫התקבל ברוח דרומית‪-‬מערבית )כיוון רוח ‪ 204‬מעלות(‪ ,‬בעוצמה ‪ 4.63‬מ‪/‬ש במצב יציבות בלתי‬ ‫יציב ‪ C‬בשעה ‪ 2‬בלילה‪.‬‬ ‫ע"פ נתוני הניטור של תחנת בית חירות‪ ,‬בכיוון רוח זה היה הריכוז המירבי שנמדד בתחנה ‪201‬‬ ‫מקר"ג למ"ק שהם ‪ 21.3%‬מהתקן‪ .‬בחיתוך ע"פ כיווני רוח דומים ומהירויות רוח דומות‬ ‫התקבל ריכוז מירבי של ‪ 144‬מקר"ג למ"ק שהם ‪ 15.3%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 2‬בלילה היה הערך המירבי ‪ 88‬מקר"ג למ"ק שהוא ‪ 9.4%‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫על פי ההשוואה לעיל ניתן להסיק כי תוצאות המודל מחמירות יותר בהשוואה למדידות‬ ‫המתקבלות בתחנות הניטור בפועל‪ ,‬שכן המודל מתיחס לנפח תנועה מירבי בכל שעות היממה‬ ‫וכולל רקע המחושב בהנחות מחמירות‪.‬‬ ‫‪ 29‬יש לסייג את הבדיקה הנ"ל בשל העובדה כי למיקום תחנת הניטור ישנה השפעה על הריכוזים המתקבלים‪ ,‬וכן בשל העובדה כי‬ ‫מדובר על תנאים מטאורולוגים שונים ונפחי תנועה שונים שהניבו את התוצאות הנ"ל‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫מפלסי רעש – מצב קיים‬ ‫‪ 1.6.1‬מבוא‬ ‫התכנית לשדרוג כביש ‪ 2‬משתרעת מנעורים או מאביחיל בדרום )בהתאם לחלופה( עד לאור עקיבא‬ ‫בצפון‪ .‬חלק מהיישובים מושפעים מהכביש הקיים וחלקם מושפעים ממסילת הברזל‪ .‬לצורך נוחות‬ ‫הקורא מוצגים מפלסי הרעש הקיימים עפ"י חלוקת התוואי על כל חלופותיו ל‪ 3 -‬מקטעים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מקטע נעורים ‪ /‬אביחיל – בית ינאי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקטע אולגה – מחלף קיסריה‪ .‬במקטע זה מוצג גם היישוב מכמורת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מחלף קיסריה – אור עקיבא‪.‬‬ ‫תיעוד וחישוב מפלסי הרעש הקיימים השוררים במקטע השלישי נערכו ע"י מר דויד אפשטיין‪.‬‬ ‫לעניין "המצב הקיים" ערכנו השוואה בין שני מצבים שונים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המצב הקיים בפועל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופת האפס הכוללת שדרוג כביש ‪ 2‬בקטע אביחיל – חבצלת‪ .‬שדרוג זה עתיד להתבצע‬ ‫בטווח הזמן הקרוב עוד קודם אישורה של תת"ל ‪.31‬‬ ‫המצב הקיים בפועל אינו שונה מחלופת האפס בקטע שמצפון לחבצלת אך הוא שונה מחלופה זו‬ ‫בקטע שמדרום לחבצלת‪ .‬בקטע זה הנחנו כי בחלופת האפס יורחב כביש ‪ 2‬לכביש דו מסלולי הכולל‬ ‫‪ 3‬נתיבים במסלול‪ ,‬מחלף חבצלת יושלם וכן יוקמו קירות אקוסטיים משני צדדיו של הכביש‪.‬‬ ‫‪ 1.6.2‬השיטה לתיעוד הרעש הקיים‬ ‫תיעוד הרעש הקיים נערך בשיטה הבאה‪:‬‬ ‫א‪ .‬בשלב א' בוצעו מדידות רעש בנקודות שונות לאורך כמה נקודות בכביש ‪ .2‬המדידות בוצעו‬ ‫בנקודות שונות בישובים ובשטחים פתוחים ותוצאותיהן מוצגות בהמשך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בשלב שני הוכן מודל לחישוב הרעש הקיים שאליו הוזנו נתוני הכביש הקיים ונפחי התנועה‬ ‫על פי ספירות שנערכו בעת ביצוע מדידות הרעש‪ .‬מטרת שלב זה לערוך השוואה בין מפלסי‬ ‫רעש שנמדדו בפועל לבין תוצאות המודל החישובי על מנת להעריך את מהימנות המודל‬ ‫ולשפרו באופן שתושג ההתאמה המרבית לשטח‪ .‬החישובים נערכו לנקודות מדידה נבחרות‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בשלב השלישי הוזנו למודל נפחי תנועה התואמים רמות שירות ‪ C‬וכן נתוני מבנים‬ ‫)"קולטים"( המייצגים את הפרישה הרחבה של השימושים והיעודים באזור‪ .‬מטרת שלב זה‬ ‫הינה לחשב את מפלסי הרעש במצב הקיים‪ ,‬וממצאיו יהוו את הבסיס לבחינת השפעות‬ ‫הרעש הצפויות לאחר שדרוג הכביש‪ .‬בשלב זה חושבו גם מפלסי הרעש הצפויים בקטע‬ ‫שמדרום לחבצלת בחלופת האפס‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היישובים הסמוכים לתוואי הכביש החדש אינם חשופים לרעש הנוצר ע"י כביש ‪ 2‬הקיים‪,‬‬ ‫אלא הם מושפעים ממסילת החוף‪ .‬תיעוד מפלסי הרעש הקיימים בגזרה זו מתבסס על‬ ‫חישובים שנערכו על‪-‬פי המודל המקובל לרעש רכבות של המשרד להגנת הסביבה בהתייחס‬ ‫לנתוני הפעילות הקיימים של רכבת ישראל‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ 1.6.3‬תוצאות מדידות הרעש – שלב א'‬ ‫‪ 1.6.3.1‬מיקום נקודות המדידה ושיטות העבודה‬ ‫הנקודות נקבעו כך שייצגו )באופן מדגמי( ישובים‪ ,‬אתרי ביקור ושטחים פתוחים המצויים‬ ‫בגזרה הסמוכה לכביש‪.‬‬ ‫נקודות המדידה מוצגות בתשריטים מס' ‪ 1.6.1‬א'‪-‬ג' על פי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫•‬ ‫תשריטים ‪1.6.1‬א' מציג את נקודות המדידה מדרום לנחל אלכסנדר באזור יישובי‬ ‫עמק חפר הסמוכים לכביש ‪ 2‬הקיים ולתוואי החדש‪.‬‬ ‫•‬ ‫תשריט ‪1.6.1‬ב' מציג את נקודות המדידה באזור חדרה וגבעת אולגה‪.‬‬ ‫•‬ ‫תשריט מס' ‪1.6.1‬ג' מציג את נקודות המדידה בין מחלף קיסריה למחלף אור עקיבא‪.‬‬ ‫שיטת המדידה תואמת את המלצות הועדה הבין‪-‬משרדית לרעש מדרכים‪ :‬הרעש נמדד באופן‬ ‫רציף במשך של כ‪ 3 -‬שעות על מנת לקבוע את ההשתנות שלו בזמן‪ .‬ביישובים ובמקומות‬ ‫האחרים נמדד הרעש במשך של כ‪ 15 -‬דקות‪ .‬תוצאות המדידות הקצרות תוקנו לקבלת מפלס‬ ‫הרעש המרבי על פי נוסחת התיקון המפורטת בדוח הוועדה הבין‪-‬משרדית‪ .‬השקלול נערך‬ ‫בהתייחס למפלס הרעש בשעת השיא כפי שנמדד בנקודת הייחוס )‪ (ref‬בה נמדד הרעש‬ ‫ברציפות‪.‬‬ ‫מדידות הרעש בוצעו באמצעות מכשירי מדידה אלו‪:‬‬ ‫‬ ‫‪CEL 593‬‬ ‫‬ ‫‪B&K 2250‬‬ ‫‬ ‫‪Svantek 957‬‬ ‫‬ ‫‪B&K 2238‬‬ ‫‬ ‫‪B&K 2260‬‬ ‫להלן פירוט תוצאות המדידה עפ"י המקטעים‪:‬‬ ‫‪ 1.6.3.2‬קטע הכביש מדרום למחלף קיסריה )אזור חדרה ויישובי עמק חפר(‬ ‫מדידות הרעש הנוצר ע"י הכביש הקיים נערכו ביום ‪ 6/7/11‬בין השעות ‪ 07:00-11:00‬בבוקר‪.‬‬ ‫להלן פירוט תוצאות המדידה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מפלס רעש מדודים לבדיקת השתנות הרעש בזמן‬ ‫הטבלה הבאה מציגה את מפלסי הרעש שנמדדו באופן רציף בסמוך לכביש ‪) 2‬להלן‬ ‫נקודות "‪.("ref‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.1‬מפלסי רעש מדודים בנקודת ‪ ref‬סמוך לכביש ‪2‬‬ ‫)מדרום לגשר נעורים( )ביום ‪(6/7/11‬‬ ‫השעה‬ ‫‪07:00-07:15‬‬ ‫‪07:15-07:30‬‬ ‫‪07:30-07:45‬‬ ‫‪07:45-08:00‬‬ ‫‪08:00-08:15‬‬ ‫‪Leq‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80.9‬‬ ‫‪80.5‬‬ ‫‪80.4‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫התיקון‬ ‫‪0.5‬‬ ‫ ‪0.4‬‬‫‬‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪49‬‬ ‫השעה‬ ‫‪08:15-08:30‬‬ ‫‪08:30-08:45‬‬ ‫‪08:45-09:00‬‬ ‫‪09:00-09:15‬‬ ‫‪09:15-09:30‬‬ ‫‪09:30-09:45‬‬ ‫‪09:45-10:00‬‬ ‫‪10:00-10:15‬‬ ‫‪10:15-10:30‬‬ ‫‪10:30-10:45‬‬ ‫‪10:45-11:00‬‬ ‫‪Leq‬‬ ‫‪80.7‬‬ ‫‪80.5‬‬ ‫‪80.5‬‬ ‫‪80.2‬‬ ‫‪80.4‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫‪80.5‬‬ ‫‪80.4‬‬ ‫‪80.3‬‬ ‫התיקון‬ ‫ ‪0.2‬‬‫‬‫‬‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‬‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫שעת שיא הרעש הינה ‪ .08:00-09:00‬מפלס שיא הרעש הינו ‪.80.5dBA‬‬ ‫ב‪ .‬תוצאות המדידות הקצרות בישובים ובמקומות השונים המושפעים מכביש ‪2‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.6.2‬מפרטת את תוצאות מדידות הרעש "הקצרות" ואת התיקון למדידות‬ ‫אלו עפ"י הנחיית הוועדה הבין‪-‬משרדית לרעש מדרכים‪.‬‬ ‫משך מדידת הרעש בכל נקודה היה כ‪ 15 -‬דקות‪ .‬בטבלה מוצגות תוצאות מדידות‬ ‫הרעש שנערכו ב‪) .6/7/11 -‬תוצאות מדידות משלימות שנערכו ב‪.25/07/2011 -‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.2‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים במקטע אביחיל ‪ -‬אולגה‬ ‫מקום‬ ‫בית ינאי‬ ‫נעורים‬ ‫בית‬ ‫חירות‬ ‫חדרה‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫מכמורת‬ ‫שטחים‬ ‫פתוחים‬ ‫הנקודה‬ ‫שעה‬ ‫‪Y-12b‬‬ ‫‪Y12a‬‬ ‫‪Y-4‬‬ ‫‪N-18‬‬ ‫‪N-14‬‬ ‫‪R-29‬‬ ‫‪R-35‬‬ ‫‪R-39‬‬ ‫‪HILE1‬‬ ‫‪HAD -2‬‬ ‫‪HAD -3‬‬ ‫‪OL-5a‬‬ ‫‪OL-9‬‬ ‫‪OL-17‬‬ ‫‪ME-2‬‬ ‫‪Ps-1‬‬ ‫‪Ps-2‬‬ ‫‪Ps-3‬‬ ‫‪Ps-4‬‬ ‫‪Ps-5‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫‪09:15‬‬ ‫‪09:45‬‬ ‫‪07:15‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫‪07:15‬‬ ‫‪07:30‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫‪08:30‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫‪9:15‬‬ ‫‪09:45‬‬ ‫‪11:00‬‬ ‫‪11:20‬‬ ‫‪11:35‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪12:15‬‬ ‫תאור נקודת המדידה‬ ‫מגורים‪ ,‬קומת קרקע‬ ‫מעונות‪ ,‬קומת קרקע‬ ‫מבנה ליד כניסה למוסד‬ ‫בסמוך למבנה מגורים‬ ‫בסמוך למבנה מגורים‬ ‫בבית מגורים חצי קומה‬ ‫בבי"ח הלל יפה –בשטח פתוח‬ ‫בית מגורים קומה ב'‬ ‫בסמוך לבית מגורים‬ ‫בבית מגורים קומה ב'‬ ‫בבית מגורים קומה ה'‬ ‫בבית מגורים קומה ד'‬ ‫מגורים בגובה חצי קומה‬ ‫שולחנות פיקניק‬ ‫‪Leq‬‬ ‫‪Lmax‬‬ ‫‪Lmin‬‬ ‫התקנון‬ ‫)‪Leq (max‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪52.1‬‬ ‫‪69.0‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪52.7‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪49.9‬‬ ‫‪44.3‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪39.0‬‬ ‫‪73.4‬‬ ‫‪76.7‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪84.3‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪72.3‬‬ ‫‪75.3‬‬ ‫‪69.0‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪74.8‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‬‫‪56.8‬‬ ‫‪52.0‬‬ ‫‪51.9‬‬ ‫‪52.5‬‬ ‫‪51.7‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪51.4‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪51.1‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪46.7‬‬ ‫‪52.1‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‬‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪-0.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪-0.2‬‬ ‫‪-0.4‬‬ ‫‬‫‪0.1‬‬ ‫‬‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪52.2‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪54.1‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪63.0‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪50.1‬‬ ‫‪44.3‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪39.0‬‬ ‫ג‪ .‬מדידות רעש קיים בישובים הסמוכים לכביש החדש‬ ‫הגזרה המזרחית של היישובים מושפעת ממסילות החוף המיועדות להכפלה‪ .‬מפלס‬ ‫הרעש מתנועת הרכבות חושב על בסיס נתוני הפעילות שהועברו אלינו לצורך הכנת‬ ‫נספח הביצוע האקוסטי למסילות החוף בקטע הרצליה תל אביב‪ .‬כמו כן תועדו מפלסי‬ ‫רעש הרקע באמצעות מדידות קצרות שנערכו ביום ‪ 3/12/09‬סמוך למבני מגורים בכפר‬ ‫ויתקין‪ .‬מפלסי הרעש שנמדדו בגזרה הסמוכה לנקודה ‪ V3‬נעו בין ‪.35-40dBA‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ 1.6.3.3‬קטע הכביש מצפון למחלף קיסריה )אזור קיסריה‪-‬אור עקיבא(‬ ‫מפלסי הרעש הקיימים סמוך לכביש ‪ 2‬בקטע שבין מחלף קיסריה לבין אור עקיבא תועדו‬ ‫באמצעות מדידות רעש שנערכו ב‪ 6 -‬נקודות שונות‪ .‬המדידות נערכו בתאריכים ‪16/1/08‬‬ ‫ובתאריך ‪ 28/8/07‬בין השעות ‪ 15:00‬עד ‪ .18:00‬בכל נקודה נמדד הרעש למשך ‪ 15‬דקות‪.‬‬ ‫א‪ .‬מפלסי רעש מדודים לבדיקת השתנות הרעש בזמן‬ ‫הטבלה הבאה מציגה את מפלסי הרעש שנמדדו באופן רציף בסמוך לכביש ‪ 2‬במקטע‬ ‫זה‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.3‬מפלסי רעש מדודים‬ ‫שעה‬ ‫‪ 5 ,Leq‬דקות‬ ‫שעה‬ ‫‪ 5 ,Leq‬דקות‬ ‫‪15:05‬‬ ‫‪15:10‬‬ ‫‪15:15‬‬ ‫‪15:20‬‬ ‫‪15:25‬‬ ‫‪15:30‬‬ ‫‪15:35‬‬ ‫‪15:40‬‬ ‫‪15:45‬‬ ‫‪15:50‬‬ ‫‪15:55‬‬ ‫‪16:00‬‬ ‫‪16:05‬‬ ‫‪16:10‬‬ ‫‪16:15‬‬ ‫‪16:20‬‬ ‫‪16:25‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪63.9‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪16:35‬‬ ‫‪16:40‬‬ ‫‪16:45‬‬ ‫‪16:50‬‬ ‫‪16:55‬‬ ‫‪17:00‬‬ ‫‪17:05‬‬ ‫‪17:10‬‬ ‫‪17:15‬‬ ‫‪17:20‬‬ ‫‪17:25‬‬ ‫‪17:30‬‬ ‫‪17:35‬‬ ‫‪17:40‬‬ ‫‪17:45‬‬ ‫‪17:50‬‬ ‫‪17:55‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫ב‪ .‬תוצאות המדידות הקצרות בישובים השונים‬ ‫מפלסי הרעש המדודים והמחושבים לשעת שיא הרעש בכל נקודות המדידה‪ ,‬מוצגים בטבלה מס' ‪ 1.6.4‬להלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.4‬מפלסי רעש מדודים בישובים השונים‬ ‫נקודה‬ ‫מיקום הנקודה‬ ‫‪M1‬‬ ‫‪M2‬‬ ‫‪M3‬‬ ‫‪M4‬‬ ‫רח' השמש‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬ ‫קצה רח' הגשם‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬ ‫קצה רח' רעם‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬ ‫קצה רח' נוגה‪ ,‬שכונה ‪ ,13‬קיסריה‬ ‫פינת רח' השקמים והדפנה‪ ,‬שכונת‬ ‫אורות‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫פינת רח' השקמים והכלנית‪ ,‬שכונת‬ ‫אורות‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪M5‬‬ ‫‪M6‬‬ ‫מפלס רעש מדוד‬ ‫)‪(Leq‬‬ ‫מפלס רעש מדוד‬ ‫בנקודת הייחוס‬ ‫מפלס רעש‬ ‫מחושב בשעת‬ ‫שיא )‪(Leqmax‬‬ ‫הערות‬ ‫‪42.3‬‬ ‫‪55.5‬‬ ‫‪56.3‬‬ ‫‪48.0‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪48.7‬‬ ‫קיימת סוללת‬ ‫עפר בין נקודת‬ ‫המדידה לבין‬ ‫הכביש‬ ‫‪60.4‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫קיים מעקה‬ ‫‪ NJ‬בקצה‬ ‫הכביש‬ ‫נקודות המדידה מוצגות בתשריט ‪ 1.6.1‬ג' לעיל‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי מפלסי הרעש בשעת שיא‪ ,‬במבנים הסמוכים לדרך ‪ ,2‬נעים בין ‪44-dBA‬‬ ‫‪ 57‬בשכונה ‪ 13‬בקיסריה ובין ‪ 61-62dBA‬בשכונת אורות באור עקיבא‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪ 1.6.4‬בדיקת המודל החישובי – שלב ב'‬ ‫‪ 1.6.4.1‬הנחות‬ ‫בשלב זה בדקנו את ההתאמה של המודל החישובי לתנאי השטח על ידי השוואה בין תוצאות‬ ‫המדידות לבין הערכים המחושבים בתנאי המדידה‪ .‬בבדיקה כללנו נקודות נבחרות בלבד‪.‬‬ ‫ההנחות לחישוב היו כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכביש ונפחי התנועה‬ ‫הכביש הינו הכביש הקיים‪ .‬בעת ביצוע מדידות הרעש נערכו גם ספירות תנועה לצורך‬ ‫כיול המודל‪.30‬‬ ‫נפחי התנועה שנמצאו בספירות מוצגים בטבלה מס' ‪ 1.6.5‬להלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.5‬ספירות תנועה בעת ביצוע מדידות הרעש )תנועת שיא(‬ ‫בכביש ‪) 2‬שני הכיוונים(‪ -‬לצורך כיול המודל‪.‬‬ ‫הכביש‬ ‫הכיוון‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לצפון‬ ‫לדרום‬ ‫סה"כ כלי‬ ‫רכב‬ ‫‪2,544‬‬ ‫‪3,780‬‬ ‫רכב קל‬ ‫רכב בינוני‬ ‫רכב כבד‬ ‫‪2496‬‬ ‫‪3744‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כאמור נתונים אלו שמשו רק לצורך בדיקת התאמת המודל לתנאי השטח )בדיקת‬ ‫"הכיול"(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תכנת החיזוי‬ ‫תכנת החיזוי הינה תכנת ‪ TNM‬גרסה ‪.2.5‬‬ ‫סוג הקרקע‪ ,Loose soil :‬בחניון קק"ל ‪.Lawn -‬‬ ‫סוג האספלט‪.Average :‬‬ ‫ג‪ .‬הנקודות‬ ‫נקודות המדידה מוצגות בתשריט מס' ‪ 1.6.1‬א'‪-‬ג' לעיל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬טופוגרפיה‬ ‫בקובץ קודדו קווי המתאר הכלליים של הטופוגרפיה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬צמחיה‬ ‫נלקחו בחשבון החורשות כ ‪.Tree zones‬‬ ‫‪ 1.6.4.2‬השוואה בין מפלסי רעש מדודים לבין מפלסי רעש מחושבים לתנאי מדידה‬ ‫טבלה מס' ‪ 1.6.6‬מציגה השוואה בין המדידות )המתוקנות לקבלת מפלס השיא( לבין הערכים‬ ‫המחושבים לתנאי המדידה‪.‬‬ ‫‪ 30‬ספירות תנועה נערכו ביום ‪ 6.7.11‬בשעת שיא בוקר במהלך מדידות הרעש‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.6‬השוואה בין ערכים מדודים ומחושבים – ‪Leq, dBA‬‬ ‫הנקודה‬ ‫מפלס מדוד*‬ ‫)‪(1‬‬ ‫מפלס מחושב‬ ‫)‪(2‬‬ ‫הבדל‬ ‫)‪(2-1‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪N-18‬‬ ‫‪52.2‬‬ ‫‪52.9‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪N-14‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪70.4‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪Y-12a‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪71.7‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫ב‪ .‬ינאי‬ ‫‪Y-12b‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫מכמורת‬ ‫‪M-2‬‬ ‫‪49.9‬‬ ‫‪54.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫הלל יפה‬ ‫‪HIEL1‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪HAD-2‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪HAD-3‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫‪54.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫ג‪ .‬אולגה‬ ‫‪OL-17‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫נעורים‬ ‫‪ 1.6.4.3‬עיקרי המסקנות‬ ‫השוואה בין מפלסי הרעש המדודים לבין מפלסי הרעש המחושבים לתנאי המדידה מעלה כי‬ ‫למודל החישובי הטיה כלפי מעלה אף שהיא אינה חורגת )בממוצע( מההטיה המתועדת‬ ‫בספרות המקצועית‪ .‬ההנחה שלנו הינה כי ההטיה נובעת מהשפעת טופוגרפיה מקומית כגון‬ ‫קפלי קרקע וצמחיה התורמים למיסוך הרעש‪.‬‬ ‫‪ 1.6.5‬מפלסי רעש מחושבים מכביש ‪ – 2‬מצב קיים‬ ‫‪ 1.6.5.1‬רקע‬ ‫על פי המתודולוגיה המוסכמת להערכת רעש מכבישים כפי שגובשה לאחרונה‪ ,‬יש להעריך את‬ ‫מפלסי הרעש הקיימים על בסיס חישוב הנערך באמצעות תכנה חישובית מוסכמת והנחות‬ ‫מוגדרות לגבי נפחי תנועה וכו'‪ .‬התכנה הינה תכנת ‪ TNM‬גרסה ‪ ,2.5‬המודל החישובי הינו‬ ‫המודל המתבסס על תכנה זו שהתאמתו לתנאי השטח נבדקה בסעיף ‪ 1.6.4‬לעיל‪.‬‬ ‫נפחי התנועה הינם נפחי תנועה ברמות שירות ‪ C‬בצירים הראשיים‪ .‬כפי שהוסבר בתחילת פרק‬ ‫זה נערכו החישובים לשני מצבים‪ :‬למצב קיים בפועל ולחלופת האפס בקטע אביחיל – חבצלת‬ ‫השרון‪.‬‬ ‫‪ 1.6.5.2‬הנחות לחישוב מפלסי הרעש‬ ‫א‪ .‬כבישים ותנועה‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים בפועל הינו כביש מהיר ממוחלף הכולל ‪ 2‬נתיבים במסלול‪ .‬בחלופת‬ ‫האפס יכלול כביש זה ‪ 3‬נתיבים במסלול בקטע שבין אביחיל לבין חבצלת‪.‬‬ ‫נפחי התנועה לאורך כביש ‪ 2‬הינם בהתאמה לרמות השירות שהועברו אלינו ע"י משרד‬ ‫גל – תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪ 31‬נפחי התנועה מפורטים להלן‪:‬‬ ‫‪ 31‬נתונים שהתקבלו בדוא"ל מה‪.12:48 29.06.2011-‬‬ ‫‪53‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.7‬נפחי תנועה ברמת שירות ‪ C‬בכביש ‪ 2‬הקיים ובחלופת האפס )בכיוון(‬ ‫המצב‬ ‫קיים‬ ‫בפועל‬ ‫חלופת אפס‬ ‫הקטע‬ ‫רמת שירות ‪) C‬סה"כ כלי רכב(‬ ‫מהירות תנועה‬ ‫)קמ"ש(‬ ‫אביחיל – חבצלת‬ ‫‪2770‬‬ ‫‪90‬‬ ‫חבצלת – מחלף ינאי‬ ‫‪2770‬‬ ‫‪90‬‬ ‫מחלף ינאי – מחלף קיסריה‬ ‫‪2800‬‬ ‫‪86‬‬ ‫מחלף קיסריה – אור עקיבא‬ ‫‪2,660‬‬ ‫‪90‬‬ ‫אביחיל ‪ -‬חבצלת‬ ‫‪4145‬‬ ‫‪90‬‬ ‫נפחי התנועה ברמפות מחלף חבצלת שנכלל בחלופת האפס הינם על פי תחזיות התנועה‬ ‫אשר שימשו בסיס לתכנון האקוסטי שהוכן לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע זה‪.‬‬ ‫נפחי התנועה ופילוג התנועה בכביש ‪ 2‬מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת גל – תכנון‬ ‫וניהול מערכות אורבניות ‪ 32‬והוא מפורט להלן‪:‬‬ ‫•‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫רכב קל‪89% :‬‬ ‫רכב בינוני‪4.5% :‬‬ ‫רכב כבד‪4.5% :‬‬ ‫אוטובוסים‪1.8% :‬‬ ‫אופנוע‪0.2% :‬‬ ‫•‬ ‫רמפות המחלפים והכבישים החוצים‬ ‫רכב קל‪95% :‬‬ ‫רכב בינוני‪3-4% :‬‬ ‫רכב כבד‪1% :‬‬ ‫אוטובוסים‪0-1% :‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ב‪ .‬הקולטים לחיזוי השפעות הרעש‬ ‫הקולטים נבחרו כך שייצגו את השימושים הרגישים הקיימים והמתוכננים בסמוך‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫להלן מספר הבהרות לגבי בחירת הקולטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬היישובים המושפעים מחלופות הכביש הקיים הם נעורים‪ ,‬בית ינאי‪ ,‬בית חרות‪,‬‬ ‫חופית מערב ומכמורת‪ .‬היישובים הסמוכים לכביש הקיים בקטע אביחיל –‬ ‫חבצלת הם אביחיל‪ ,‬גבעת שפירא ובת חן‪.‬‬ ‫‪ .2‬קולטי הרעש שנבחרו הינם ייעודי קרקע רגישים בלבד כגון מגורים או מבני‬ ‫ציבור העלולים להיות מושפעים מהתכנית‪ .‬בבחירתם התחשבנו בטופוגרפיה של‬ ‫האזור ובמרחק שלהם מהתכנית‪.‬‬ ‫‪ 32‬דוח תחזיות תנועה מרחב חדרה‪ -‬דוח סופי‪ ,‬יוני ‪ 2009‬ונתונים מעודכנים‪ ,‬יולי ‪ .2011‬גל‪ -‬תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫נפחי התנועה ברמפות הינם על פי תחזיות התנועה אשר שימשו בסיס לתכנון האקוסטי שהוכן לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע חבצלת‪-‬‬ ‫אביחיל‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ .3‬בחירת הקולטים אומתה גם על ידי סיור בשטח‪.‬‬ ‫‪ .4‬במוסד החינוך נעורים קיימים מבנים בסמיכות רבה לכביש‪ .‬מבנים אלו לא‬ ‫נלקחו בחשבון מסיבות שונות‪ :‬חלקם מבנים מאושרים להריסה )לפי תכנית‬ ‫עח‪ ,(1/54/‬רובם מצויים בייעוד קרקע לבתי מלאכה‪ ,‬השימוש בהם אינו רגיש‪,‬‬ ‫יש אזור שבו חייבים לחבוש אוזניות בכניסה למתחם ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬בבית ינאי ישנם מספר יעודים המסומנים כמבני ציבור‪ ,‬כולם אינם מבנים‬ ‫רגישים‪ :‬הצפוני אינו קיים בפועל ולא ניתן לדעת מהתכנית מה שימושו‪ ,‬המבנה‬ ‫המרכזי הינו מבנה נטוש והמבנה הדרומי משמש את ועד בית ינאי‪.‬‬ ‫‪ .6‬במכמורת קיימת תכנית מתארית ליישוב )עח‪ (10/43/‬המייעדת שטח לבית‬ ‫אבות בסמוך לכביש‪ .‬לאזור זה אין תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא‬ ‫היתרי בניה ועל כן לא נלקחה בחשבון בחישוב הרעש‪.‬‬ ‫‪ .7‬שימושים שאינם תואמים את ייעודי בקרקע גם כן לא נלקחו בחישובי הרעש‪,‬‬ ‫לדוגמא בית מגורים המצוי בשטח המיועד לשצ"פ ומחסנים המשמשים‬ ‫למגורים באזור המושב בית חירות‪.‬‬ ‫‪ .8‬שטח ציבורי המסומן מצפון למחלף חבצלת )לפי תכנית עח‪ (141/‬משמש בפועל‬ ‫כמרכז מסחרי ועל כן לא נלקח בחשבון‪ .‬שטח ציבורי נוסף בגבעת שפירא‬ ‫משמש כגינה ציבורית‪.‬‬ ‫‪ .9‬בית הספר הגבוה למקצועות המשטרה ומרכז חברתי תרבותי ונופש למשמר‬ ‫הגבול ומשטרת ישראל אינו נכלל תחת הקטגוריה של מבנה ציבור רגיש‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ .10‬תכנית )עח‪ (20/‬לשכון עולים בצוקי ים מאושרת משנת ‪ ,1956‬מדרום לבית‬ ‫הספר למקצועות המשטרה‪ .‬מעמדה של תכנית זו נמצא בבירור )בפועל שטח‬ ‫פתוח( מרחק התכנית מהכביש כ‪ 80 -‬מ'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קווי דיקור וטופוגרפיה‪ ,‬סוג הקרקע‬ ‫למודל החישובי הוזנו קווי דיקור כללים וטופוגרפיה‪.‬‬ ‫סוג הקרקע הינו‪.Loose soil :‬‬ ‫ד‪ .‬מיגון אקוסטי‬ ‫בחישוב מפלסי הרעש בחלופת האפס‪ ,‬התחשבנו במערך המיגון האקוסטי אשר תוכנן‬ ‫לחלופה זו‪.‬‬ ‫בחישוב מפלסי הרעש הקיימים במקטע הצפוני )אור עקיבא – קיסריה( קודדו מתרסי‬ ‫הרעש הקיימים וסוללת העפר המצויים משני עברי כביש ‪.2‬‬ ‫ה‪ .‬תכנת החיזוי‬ ‫תכנת החיזוי הינה תכנת ‪ TNM‬גרסה ‪.2.5‬‬ ‫סוג האספלט‪ Average :‬במצב הקיים ובחלופת האפס‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ראו תיקון בפרק ד'‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪ 1.6.5.3‬מפלסי הרעש המחושבים‬ ‫מפלסי הרעש המחושבים בנקודות השונות במצב הקיים מוצגים בטבלאות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדרום לנחל אלכסנדר )אביחיל – מחלף ינאי(‬ ‫במקטע זה חושבו מפלסי הרעש למצב הקיים בפועל ולחלופת האפס‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.8‬מפלסי רעש מחושבים ל"מצב קיים" – ‪) Leq,dBA‬מדרום לנחל אלכסנדר(‬ ‫היישוב‬ ‫גבעת שפירא‬ ‫אביחיל‬ ‫בת חן‬ ‫ויתקין‬ ‫חבצלת השרון‬ ‫ביה"ס‬ ‫למשטרה‬ ‫נעורים‬ ‫הקולט‬ ‫‪SH1‬‬ ‫‪SH2‬‬ ‫‪SH3‬‬ ‫‪SH4‬‬ ‫‪SH5‬‬ ‫‪SH5a‬‬ ‫‪SH6‬‬ ‫‪SH7‬‬ ‫‪SH8‬‬ ‫‪SH9‬‬ ‫‪SH10‬‬ ‫‪SH11‬‬ ‫‪AV1‬‬ ‫‪AV2‬‬ ‫‪AV3‬‬ ‫‪AV4‬‬ ‫‪AV5‬‬ ‫‪AV6‬‬ ‫‪AV7‬‬ ‫‪AV8‬‬ ‫‪AV9‬‬ ‫‪AV10‬‬ ‫‪AV11‬‬ ‫‪BETG‬‬ ‫‪BT13‬‬ ‫‪BT14‬‬ ‫‪BT15‬‬ ‫‪BT16‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪V5‬‬ ‫‪HAV1‬‬ ‫‪HAV3‬‬ ‫‪HAV4‬‬ ‫‪HAV5‬‬ ‫‪HAV6‬‬ ‫‪HAV7‬‬ ‫‪M1‬‬ ‫‪M2‬‬ ‫‪N15‬‬ ‫‪N15a‬‬ ‫‪N15b‬‬ ‫‪N16‬‬ ‫‪N17‬‬ ‫‪N18‬‬ ‫מצב קיים‬ ‫‪51.0‬‬ ‫‪56.8‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪70.6‬‬ ‫‪70.6‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪55.2‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪69.5‬‬ ‫‪40.1‬‬ ‫‪40.1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40.3‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫חלופת אפס )עם מיגון(*‬ ‫‪49.3‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪56.5‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪55.9‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫לא רלוונטי‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫לא רלוונטי‬ ‫‪56‬‬ ‫היישוב‬ ‫בית ינאי‬ ‫חופית‬ ‫אכסניית‬ ‫הנוער‬ ‫בית חירות‬ ‫הקולט‬ ‫‪N19‬‬ ‫‪N20‬‬ ‫‪N21‬‬ ‫‪N22‬‬ ‫‪Y1‬‬ ‫‪Y2‬‬ ‫‪Y4‬‬ ‫‪Y5‬‬ ‫‪Y6‬‬ ‫‪Y7‬‬ ‫‪Y7a‬‬ ‫‪Y7b‬‬ ‫‪Y10‬‬ ‫‪Y11‬‬ ‫‪Y12‬‬ ‫‪Y13‬‬ ‫‪R29‬‬ ‫‪R30‬‬ ‫‪AH1‬‬ ‫‪AH2‬‬ ‫‪R33‬‬ ‫‪R34‬‬ ‫‪R35‬‬ ‫‪R36‬‬ ‫‪R37‬‬ ‫‪R38‬‬ ‫‪R38a‬‬ ‫‪R39‬‬ ‫מצב קיים‬ ‫‪57.6‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪71.3‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪71.9‬‬ ‫‪73.9‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪70.4‬‬ ‫חלופת אפס )עם מיגון(*‬ ‫לא רלוונטי‬ ‫לא רלוונטי‬ ‫לא רלוונטי‬ ‫* הערה‪ :‬המיגון הינו על פי תכנון מע"צ שנערך לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע אביחיל ‪ -‬חבצלת‬ ‫ב‪ .‬מצפון לנחל אלכסנדר – אזור מכמורת‪ -‬גבעת אולגה‪ -‬חדרה‬ ‫מפלסי הרעש המחושבים במקטע זה מוצגים להלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.9‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬ ‫היישוב‬ ‫מכמורת‬ ‫גבעת‬ ‫אולגה‬ ‫שם‬ ‫הקולט‬ ‫‪ME1‬‬ ‫‪ME2‬‬ ‫‪ME3‬‬ ‫‪ME4‬‬ ‫‪ME5‬‬ ‫‪OL1‬‬ ‫‪OL2‬‬ ‫‪OL3‬‬ ‫‪OL4‬‬ ‫‪OL5‬‬ ‫‪OL5a‬‬ ‫‪OL6‬‬ ‫‪OL7‬‬ ‫‪OL8‬‬ ‫‪OL9‬‬ ‫‪OL10‬‬ ‫מפלס‬ ‫קיים‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪56.5‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪57‬‬ ‫היישוב‬ ‫חדרה‬ ‫שכ'‬ ‫חפציבה‬ ‫ביה"ח‬ ‫הילל‬ ‫יפה‬ ‫שם‬ ‫הקולט‬ ‫‪OL11‬‬ ‫‪OL13‬‬ ‫‪OL14‬‬ ‫‪OL17‬‬ ‫‪OL17a‬‬ ‫‪OL17b‬‬ ‫‪OL17c‬‬ ‫‪OL17d‬‬ ‫‪OL18‬‬ ‫‪OL19‬‬ ‫‪OL20‬‬ ‫‪OL21‬‬ ‫‪OL22‬‬ ‫‪OL23‬‬ ‫‪OL25‬‬ ‫‪OL26‬‬ ‫‪OL27‬‬ ‫‪OL28‬‬ ‫‪OLY0‬‬ ‫‪OLY1‬‬ ‫‪OLY2‬‬ ‫‪OLY3‬‬ ‫‪OLY4‬‬ ‫‪OLY5‬‬ ‫‪OLY6‬‬ ‫‪HAD1‬‬ ‫‪HAD2‬‬ ‫‪HAD3‬‬ ‫‪HAD4‬‬ ‫‪HAD5‬‬ ‫‪HAD6‬‬ ‫‪HAD9‬‬ ‫‪HAD10‬‬ ‫‪HY-A1‬‬ ‫‪HY-A2‬‬ ‫‪HY-A3‬‬ ‫‪HY-A4‬‬ ‫‪HY-BN1‬‬ ‫‪HY-BN2‬‬ ‫מפלס‬ ‫קיים‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪57.3‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫ג‪ .‬מקטע צפוני )מחלף קיסריה – מחלף אור‪ -‬עקיבא(‬ ‫מפלסי הרעש המחושבים במקטע זה מוצגים להלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.10‬מפלסי רעש מחושבים למצב קיים – ‪Leq, dBA‬‬ ‫היישוב‬ ‫קיסריה‬ ‫אור‬ ‫עקיבא‬ ‫שם‬ ‫הקולט‬ ‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫‪R6‬‬ ‫‪R7‬‬ ‫מפלס‬ ‫קיים‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪57.3‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪58‬‬ ‫היישוב‬ ‫קיסריה‬ ‫שם‬ ‫הקולט‬ ‫‪R8‬‬ ‫‪R9‬‬ ‫‪R10‬‬ ‫‪R11‬‬ ‫‪R12‬‬ ‫‪R13‬‬ ‫‪R14‬‬ ‫‪R15‬‬ ‫‪R16‬‬ ‫‪R17‬‬ ‫‪RP1‬‬ ‫‪RP2‬‬ ‫‪RP3‬‬ ‫‪RP4‬‬ ‫‪RP5‬‬ ‫‪RP6‬‬ ‫‪PUB1‬‬ ‫‪PUB2‬‬ ‫‪PUB3‬‬ ‫מפלס‬ ‫קיים‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪60.4‬‬ ‫‪55.5‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪ 1.6.6‬מפלסי רעש מחושבים מהרכבת – מצב קיים‬ ‫מפלסי הרעש הנגרמים ע"י הרכבות חושבו באמצעות תכנת החישוב של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בנוסף נערכו מדידות מדגמיות על מנת לבדוק את מהימנות מודל החישוב‪ .‬כיוון שלא היה קו ראיה‬ ‫למסילה נלקח בחשבון מיסוך בשיעור של ‪ .5dBA‬מפלסי הרעש שנמדדו בעת מעבר הרכבת )"אירוע‬ ‫בודד"( נעו בין ‪ 63-67dBA‬ביחידת ‪ SEL‬ובין ‪ 51-53dBA‬ביחידת ‪ .Leq‬מפלסי הרעש שחושבו לאירוע‬ ‫בודד תאמו את מפלסי הרעש שנמדדו‪ .‬שיעור הסטייה היה עד ‪ .2dBA‬על בסיס תכנת החישוב של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה חושבו מפלסי הרעש שווה הערך בקולטים מייצגים בכפר ויתקין הצפויים‬ ‫בחלופת אפס בשנת ‪ 2020‬עקב תנועת הרכבות ביום ובלילה‪ .‬החישוב נערך לרכבות בהינע דיזל‪,‬‬ ‫עבור קרקע בולעת ובהתבסס על נתוני הפעילות החזויים בשנים ‪ .2015-2020‬מפלסי הרעש‬ ‫המחושבים פורטו להלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.6.11‬מפלסי רעש שווי ערך בשעה ממוצעת יום ולילה מהרכבות )שנת ‪(2020‬‬ ‫היישוב‬ ‫כפר‬ ‫ויתקין‬ ‫הקולט‬ ‫גובה‬ ‫פתח‬ ‫עליון‬ ‫)מ'(‬ ‫לילה‬ ‫יום‬ ‫מרחק‬ ‫מהמסיל‬ ‫ה )מ'(‬ ‫נוסעים‬ ‫משא‬ ‫משוקלל‬ ‫נוסעים‬ ‫משא‬ ‫משוקלל‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪463‬‬ ‫‪50.5‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪50.6‬‬ ‫‪42.4‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫‪44.5‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪423‬‬ ‫‪51.1‬‬ ‫‪32.0‬‬ ‫‪51.2‬‬ ‫‪43.0‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪45.1‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪370‬‬ ‫‪52.0‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪52.1‬‬ ‫‪43.9‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪439‬‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪31.7‬‬ ‫‪51.0‬‬ ‫‪42.8‬‬ ‫‪40.7‬‬ ‫‪44.9‬‬ ‫‪V6‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪710‬‬ ‫‪47.6‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪47.7‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪41.7‬‬ ‫הנתונים מעלים ממצאים אלו‪:‬‬ ‫‬ ‫רעש רקע ביום )ללא תנועת רכבות( נעים בין ‪.35-40dBA‬‬ ‫‬ ‫רעש "רקע" ביום בהתחשב בפעילות הרכבת נע בין ‪.50-52dBA‬‬ ‫‬ ‫רעש "רקע" בלילה בהתחשב בפעילות הרכבת נע בין ‪.42-45dBA‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪ 1.6.7‬סיכום הממצאים‬ ‫‪ 1.6.7.1‬מפלסי רעש קיימים לאורך כביש ‪2‬‬ ‫מפלסי הרעש הקיימים הנגרמים על‪-‬ידי כביש ‪ 2‬משתנים בהתאם למרחקו של השימוש‬ ‫מהכביש וגובהו ובהתאם למתרסי רעש קיימים ומתוכננים )בחלופת האפס(‪.‬‬ ‫מן הנתונים עולות מספר מסקנות ברורות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מפלסי הרעש השוררים בגזרה הסמוכה לכביש ‪ 2‬הינם גבוהים מאוד ועולים על ‪64dBA‬‬ ‫ובחלק מן המבנים אף על ‪. 70dB‬‬ ‫ב‪ .‬מפלסי הרעש הצפויים בחלופת האפס יהיו נמוכים בשיעור ניכר )בקטע אביחיל‪-‬חבצלת(‬ ‫ממפלסי הרעש הקיימים‪ ,‬עקב המיגון שיוקם במסגרת שדרוג כביש ‪.2‬‬ ‫‪ 1.6.7.2‬מפלסי רעש קיימים ביישובים הסמוכים לתוואי הכביש החדש‬ ‫מפלסי הרעש המדודים והמחושבים הינם נמוכים למדי‪ .‬מפלסי הרעש שווה הערך )‪ (Leq‬הנוצר‬ ‫על‪-‬ידי הרכבת הינו נמוך הן בשעות היום והן בשעות הלילה‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫חזות ונוף‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ 1.7.1‬יחידות נוף‬ ‫תוואי התכנית על כל חלופותיו עובר במספר יחידות נוף שונות המאופיינות בשטחים בנויים )בעלי‬ ‫אופי כפרי ועירוני(‪ ,‬בשטחי חקלאות ובשטחים פתוחים‪ .‬להלן הפירוט )מדרום לצפון(‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדרום לנחל אלכסנדר‪ :‬יחידת נוף זו הינה בעלת אופי חקלאי הכוללת שטחי חקלאות‬ ‫והתיישבות כפרית‪ .‬ניתן לחלקה לשתי תתי יחידות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שטחי חקלאות הכוללים פרדסים‪ ,‬מטעים‪ ,‬שדרות ברושים ששימשו להפרדה בין‬ ‫החלקות‪ ,‬מבנים חקלאיים ומעט שדות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שטח בנוי בעל אופי כפרי הכולל את יישובי עמק חפר‪ :‬בית חירות‪ ,‬בית ינאי‪ ,‬מוסד‬ ‫נעורים‪ ,‬חופית‪ ,‬כפר ויתקין חבצלת השרון‪ ,‬בת חן‪ ,‬גבעת שפירא ואביחיל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נחל אלכסנדר ‪ -‬גבעת אולגה‪ :‬יחידה זו מאופיינת בשטחים פתוחים‪ ,‬כגון‪ :‬נחל אלכסנדר‪ ,‬גן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬גן לאומי פארק השרון‪ ,‬שמורת חוף גדור ושטחי יער‪ .‬ביחידה זו מצויים‬ ‫מספר יחידות נוף ייחודיות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חולות נודדים – יחידת נוף ייחודית ונדירה המצויה בין מחלף ינאי לבין נחל אלכסנדר‪,‬‬ ‫לאורך התוואי הקיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חורשת איקליפטוסים ‪ -‬חורשת איקליפטוסים בוגרים מצויה מצפון לנחל אלכסנדר‬ ‫וביער חדרה‪ ,‬בעיקר בסמוך לתוואי החדש הסמוך למסילה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יער פארק ‪ -‬אזור של חולות מיוצבים ע"י צמחיה נמוכה ובינונית )בתה ושיחייה(‬ ‫וביניהם עצי אלון‪ ,‬חרוב ושיחי אלת המסטיק אופייניים לשטחי הגן הלאומי נחל‬ ‫אלכסנדר והגן הלאומי פארק השרון‪ .‬יחידה זו מצויה משני צדי הכביש בשתי חלופות‬ ‫הבסיס )הכביש הקיים ותוואי המסילה(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גבעת אולגה ‪ -‬חדרה‪ :‬יחידה זו מאופיינת בשטח עירוני בנוי הכולל שכונות עירוניות‪ ,‬אזורי‬ ‫מסחר‪ ,‬תחנות דלק ואת בי"ח הילל יפה הסמוכים לתוואי הכביש‪ .‬אזורים פתוחים המצויים‬ ‫משני צדי הכביש בקטע זה מאושרים בתכניות בינוי שונות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נחל חדרה – כביש ‪ :651‬יחידה זו מאופיינת בשטחים פתוחים‪ ,‬כגון‪ :‬חולות חדרה‪ ,‬נחל חדרה‬ ‫וחולות קיסריה‪ .‬ביחידה זו מצויים מספר יחידות נוף ייחודיות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נחל חדרה – יחידת נוף זו חוצה את כביש ‪ 2‬הקיים מדרום למחלף קיסריה‪ .‬יחדה זו‬ ‫מאופיינת בצמחיית בתי גידול לחים האופיינית לנחלים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חולות קיסריה – שטח חולות פתוח המתאפיין בגבעות‪ ,‬צמחיית חולות ושיחים בודדים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כביש ‪ – 651‬אור עקיבא‪ :‬יחידה זו מאופיינת בשטח עירוני וכפרי בנוי הכולל את השכונות של‬ ‫אור עקיבא ממזרח לכביש ואת קיסריה ממערב לכביש‪ .‬רצועת שצ"פ משני צדי הכביש בקטע‬ ‫זה מאושרים בתכניות בינוי שונות‪.‬‬ ‫‪ 35‬סעיף זה מבוסס על חומרים שהתקבלו מאדריכלי הנוף של הפרויקט‪ :‬אריאל טיבי‪ ,‬טיבי אדריכלות ונוף בע"מ וחברת ינון‪ -‬תכנון‬ ‫ייעוץ ומחקר בע"מ‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫תשריט ‪ 1.7.1‬מציג את החלוקה ליחידות נוף‬ ‫‪ 1.7.2‬ערכי נוף‬ ‫להלן סקירת ערכי הנוף המצויים בסמוך לתוואי )מדרום לצפון(‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שטחים חקלאיים מעובדים )בחלק הדרומי(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אגם ינאי ‪ -‬בריכת מי תהום עם צמחיית מים‪ ,‬המשמשת כאתר ביקור עם דק עץ‪ ,‬תצפית‬ ‫בעופות מים ופינת מנוחה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דיונות חולות נודדים )מצפון למחלף ינאי( המהווה שטח ייחודי לחי ולצומח מקומי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רצועת נחל אלכסנדר‪ ,‬מצד מזרח צמחיית גדות נחלים עבותה ומצד מערב צמחייה הולכת‬ ‫ופוחתת לקראת דיונות חוליות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר )מצפון לנחל אלכסנדר ‪ -‬ממערב לכביש(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חורש איקליפטוסים בחזית של מכמורת )מצפון לנחל אלכסנדר ‪ -‬ממערב לכביש(‪ .‬החורש‬ ‫יוצר הפרדה חזותית בין הכביש לבין היישוב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יער פארק – מצפון למכמורת‪ .‬שטח פתוח עם צמחייה מגוונת האופיינית למקום‪ ,‬מספר‬ ‫פרטים של עצים "מעוצבים" בנטייה חזקה מזרחה בשל הרוחות המערביות הנושבות‬ ‫תדיר במקום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שטח גבעי עם צמחיית חולות ייחודית )מצפון למחלף חדרה(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פארק נחל חדרה ‪) -‬ממערב לכביש( משמש כ"ריאה ירוקה" לתושבי חדרה ומהווה מוקד‬ ‫קיט ונופש שבתחומו ניטעו שתי חורשות איקליפטוס‪ .‬אחת החורשות נמצאת בגדה‬ ‫הדרומית של הנחל‪ ,‬סמוך לכביש החוף‪ .‬בחורף ניתן למצוא בחורשה שטחי פריחת‬ ‫גיאופיטים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חוות חפצי‪-‬בה ‪ -‬מצויה ממזרח לכביש החוף‪ .‬באתר בעל המראה הרומנטי נותרו על‬ ‫עומדם הבתים הישנים שהוקמו בשנת ‪ .1906‬החווה שימשה לגידול עצי הדר ופעלה עד‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬האתר שוקם ע"י חברת החשמל והמקום מתפקד כ"ריאה‬ ‫ירוקה" בין תחנת הכוח "אורות רבין" לחדרה ומהווה מרכז הדרכה ויציאה לטיולים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנת הכוח "אורות רבין" ‪ -‬שלוש ארובות הנישאות לגובה של כ‪ 300-‬מ' מהוות ציון דרך‬ ‫בולט לאורך הכביש‪ .‬שטחי המדרונות מסביב לתחנה הגובלים בכביש מטופחים‬ ‫ומתאפיינים בגינון אינטנסיבי ובשימוש בצמחייה הבולטת בשטח בצבעוניותה ובצורתה‪.‬‬ ‫‪ 1.7.3‬מעברים ושבילים‬ ‫המעברים והשבילים לאורך התכנית וחלופותיה מוצג בתשריט ‪ 1.7.1‬לעיל‪ .‬ערכים אלו כוללים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שביל ישראל – התוואי עובר )מדרום לצפון( לאורך חוף הים באזור בית ינאי‪ ,‬פונה מזרחה‬ ‫לאורך נחל אלכסנדר ובתוואי המסילה פונה צפונה וממשיך דרך יער חדרה עד לחדרה שם‬ ‫פונה השביל מערבה וחוצה את כביש ‪ 2‬במחלף חדרה‪/‬אולגה‪ .‬משם ממשיך שביל ישראל‬ ‫לאורך פארק חדרה שממערב לכביש ‪ 2‬עד נחל חדרה‪ .‬השביל מקיף את תחנת הכוח‬ ‫ממזרח וממשיך לאורך החוף צפונה‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שבילי אופניים – שבילי האופניים המוצגים בתשריט ‪ 1.7.1‬לעיל מבוססים על דרכי עפר‬ ‫הקיימות בשטח‪ .‬שביל אחד עובר לאורך הגדה הצפונית של נחל אלכסנדר ושביל אחר‬ ‫מקשר בין מכמורת לבין בית ינאי‪ .‬שבילי אופניים נוספים מתוכננים באזור התכנית כחלק‬ ‫מרשת השבילים של תכנית האב לנחל אלכסנדר‪ .‬שבילים אלו מצוינים גם הם בתשריט‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חניוני קק"ל – חניון קק"ל מצוי מדרום לנחל חדרה וממערב לכביש ‪ .2‬חניונים נוספים‬ ‫מסומנים בחלק הדרומי והצפוני של יער חדרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרכי גישה לאתר טיול – אתרי פנאי ונופש המושכים קהל מצויים לאורך הכביש‪ ,‬אך כל‬ ‫דרכי הגישה אליהם אינן מתחברות באופן ישיר לכביש ‪ .2‬להלן הפירוט‪:‬‬ ‫•‬ ‫הגישה לגן הלאומי נחל אלכסנדר מתבצעת מכביש הגישה ליישוב מכמורת והיא‬ ‫עוברת מתחת לגשרים הקיימים של כביש ‪.2‬‬ ‫•‬ ‫הגישה ליער חדרה מתבצעת מתחנת הרכבת של חדרה המצויה ממזרח לכביש ‪.2‬‬ ‫•‬ ‫הגישה לתל גדור מתבצעת מגבעת אולגה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הגישה לחוות חפצי‪-‬בה מתבצעת מכביש ‪.4‬‬ ‫•‬ ‫הגישה לפארק חדרה מתבצעת מגבעת אולגה‪.‬‬ ‫‪ 1.7.4‬רגישות נופית‬ ‫תוואי הכביש וחלופותיו עוברים באזורים בעלי רגישות נופית נמוכה‪-‬גבוהה‪ .‬בניתוח הרגישות‬ ‫הנופית נערכה אבחנה בין הרגישות הנופית במעבר הכביש בשטחים פתוחים לבין מעבר הכביש‬ ‫בסביבה המיושבת‪.‬‬ ‫אזורים בעלי נוף ייחודי וערכי טבע‪ ,‬כגון‪ :‬יער פארק‪ ,‬דיונות‪ ,‬רצועת נחל קיבלו ערך גבוה ואזורים‬ ‫בהם הנוף מופר או אינו טבעי כתוצאה מפעילות האדם קיבלו ערך בינוני‪ ,‬כגון‪ :‬מחצבות כורכר‪,‬‬ ‫יער נטע אדם‪ ,‬רצועות גינון ושטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫אזורים בהם התוואי עובר סמוך מאוד ליישובים‪ ,‬אזורי מסחר‪ ,‬תחנות דלק‪ ,‬שטחי אחסון ואזורי‬ ‫תעשייה קיבלו ערך נמוך‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 1.7.2‬מציג את תוואי הכביש כולל צירי חלופות הבסיס והרגישות הנופית‪.‬‬ ‫‪ 1.7.5‬נצפות ומבטים‬ ‫נצפות הנוף מתוואי הכביש בחלופות השונות נותחה בהתייחס לסוגי המבטים השונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מבט פתוח לנוף רחוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מבט פתוח לנוף קרוב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מבט חסום לנוף‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מבטים בתוואי הכביש הקיים‬ ‫כאשר נוסעים דרומה בכביש ‪ 2‬הקיים המבטים לנוף הרחוק נפתחים ונחסמים לסירוגין ע"י מבני‬ ‫מגורים‪ ,‬מבני מסחר וצומח גבוה‪.‬‬ ‫באזור גבעת אולגה‪ ,‬המבט מערבה חסום על ידי שכונות המגורים‪ ,‬והמבט מזרחה צופה אל גבעות‬ ‫חול וגוש האיקליפטוסים של יער חדרה‪.‬‬ ‫באזור פארק השרון נפתח המבט לשני הכיוונים אל נוף יער הפארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬צמחייה צפופה של עצי איקליפטוס ושיטה כחלחלה )סמוך למכמורת( חוסמת את המבט‬ ‫מערבה‪.‬‬ ‫סמוך לנחל אלכסנדר המבט נפתח אל דיונות חול לבנות‪ ,‬ונחסם בהמשך על ידי רכס הכורכר עליו‬ ‫מצויים היישובים בית ינאי‪ ,‬בית חרות ונעורים‪ .‬בצדו המזרחי של הכביש מול נעורים‪ ,‬נחסם‬ ‫המבט על ידי מבנים מסחריים וצומח גבוה‪.‬‬ ‫סמוך לחבצלת השרון‪ ,‬המבט הרחוק נפתח לכיוון מערב‪ .‬בהמשך המבט נחסם בשני הכיוונים עד‬ ‫אזור אביחיל‪ ,‬בשל צומח גבוה ובמבני מגורים‪.‬‬ ‫מבטים בתוואי כביש ‪ 2‬החדש לאורך המסילה‬ ‫בתוואי הכביש החדש‪ ,‬בצמוד לתוואי הרכבת‪ ,‬המבטים הרחוקים והקרובים מאופיינים בעיקר‬ ‫בנוף חקלאי‪.‬‬ ‫בחלק הצפוני של המקטע‪ ,‬המבט מזרחה נחסם ע"י גוש עצי האיקליפטוס של יער חדרה ובהמשך‪,‬‬ ‫נפתח לנוף של פארק השרון משני צדי התוואי‪.‬‬ ‫מצפון לנחל אלכסנדר‪ ,‬בשטח הגן הלאומי וממזרח למסילה נטועה חורשת איקליפטוסים החוסמת‬ ‫את המבט לשני הכיוונים‪.‬‬ ‫דרומית לנחל אלכסנדר‪ ,‬השטח ברובו מאופיין בשדות ומטעים‪ ,‬עם שדרות עצים גבוהים בשוליו‪.‬‬ ‫עצים אלה חוסמים את המבטים בשני הכיוונים לסירוגין‪.‬‬ ‫הכביש החדש יראה מגבעת שפירא‪ ,‬מביתן אהרון ובאופן חלקי מכפר ויתקין‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.7.3‬א' מציג את ניתוח הנצפות לאורך תוואי הכביש הקיים בחלופות הבסיס‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.7.3‬ב' מציג מבטים אופייניים לאורך תוואי הכביש החדש הסמוך למסילה בחלופות‬ ‫הבסיס‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪1.7.3‬ג' מציג מבטים אופייניים לאורך תוואי הכביש מצפון לנחל חדרה‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫צומח וחי‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ 1.8.1‬צומח‬ ‫‪ 1.8.1.1‬כללי‬ ‫כביש ‪ 2‬עובר לאורכו של אזור השרון‪ .‬אזור התסקיר מאופיין ביחידות נוף אורכיות שכיוונן‬ ‫הכללי צפון‪-‬דרום‪ ,‬הכוללות רכסי כורכר מקבילים לחוף הים‪ ,‬וביניהם עמקים‪ ,‬או "מרזבות"‬ ‫עם אדמת סחף עשירה בחרסיות‪ .‬הניקוז הטבעי במרזבות היה בעבר גרוע‪ ,‬ולפיכך התפתחו‬ ‫בחלקן נופי ביצה‪ ,‬כדוגמת ביצת חדרה‪ ,‬שכיום משתרע בשטחה יער חדרה‪.‬‬ ‫יחידות נוף אורכיות אלה נחצות על ידי הנחלים אלכסנדר וחדרה‪ .‬שפכי הנחלים‪ ,‬או קטעי חוף‬ ‫שבהם רכס הכורכר נמוך או נעדר‪ ,‬מהווים מסדרונות לחדירת חולות חוף נודדים לכיוון מזרח‬ ‫וצפון‪-‬מזרח‪ .‬ריכוזי חולות משתרעים בפארק השרון – משני עברי נחל אלכסנדר ומצפון לו‪,‬‬ ‫ומצפון לנחל חדרה – בגוש חולות קיסריה‪ .‬חולות אלה נמצאים בדרגות שונות של התייצבות –‬ ‫החל בחולות חשופים‪ ,‬דרך חולות מיוצבים למחצה‪ ,‬וכלה בחולות מיוצבים‪.‬‬ ‫הקרקעות באזור הן קרקעות אשר התפתחו על חולות‪ .‬אפשר להבחין בשני סוגי קרקע‬ ‫עיקריים‪ :‬קרקעות חול חומות‪ ,‬שהתפתחו מכורכר ומחולות נודדים‪ ,‬וקרקעות פרה רנדזינה‬ ‫מקבוצת החמרות החוליות‪ ,‬שהן גירניות או מכילות גיר‪ ,‬והן מכסות את רוב המדרונות‬ ‫התלולים של גבעות הכורכר על גבי אבן חול גירית או נארי‪.‬‬ ‫חברות הצומח משתנות בהתאם לסוג הקרקע ולהשפעת האדם באזור‪ .‬חלק משטחי המרזבות‬ ‫מנוצלים לחקלאות ובהם שדות‪ ,‬מטעים‪ ,‬שדרות עצים וחורשות‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.2‬תכסית הצומח ומערכות הצומח‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.8.1‬מציג את תכסית הצומח לאורך התכנית וחלופות הבסיס‪.‬‬ ‫לאורך תוואי הכביש הקיים וחלופות הבסיס אפשר לאפיין שלוש יחידות נוף גדולות‪ ,‬מצפון‬ ‫לדרום‪ ,‬כאשר ביניהן מפרידים הנחלים הראשיים )התיאור מבוסס ברובו על מסמך מדיניות‬ ‫לשימור חולות מישור החוף‪ ,‬אחירון‪-‬פרומקין וחוב' ‪:(2003‬‬ ‫א‪ .‬חולות קיסריה – מצפון לנחל חדרה עד אור‪-‬עקיבא וצפון קיסריה‬ ‫באזור זה השתמרו שטחי חולות נרחבים‪ .‬מצפון לנחל חדרה חדרו החולות מזרחה‬ ‫והצטברו לגוש חולות גדול‪ .‬יש כאן משטחי חול בלתי מיוצב‪ ,‬חוליות גבוהות יחסית‪,‬‬ ‫שטחי חולות מיוצבים‪-‬למחצה וחולות מיוצבים‪ .‬בין החוליות מבצבצים רכסי כורכר‪.‬‬ ‫רכס הכורכר המזרחי‪ ,‬הנראה מכביש ‪ ,2‬מכוסה בחולות שעליהם מתפתח יער פארק‬ ‫של חרוב מצוי‪ .‬השטח מאופיין בתהליכים טבעיים של התכסות השטח בצומח‬ ‫והתייצבות חולות‪.‬‬ ‫‪ 36‬פרק זה מבוסס על דוח לתת"ל ‪-31‬שדרוג כביש ‪ ,2‬ד"ר רון פרומקין ‪ -‬ייעוץ אקולוגי‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫בקרקעות החוליות ובחול המיוצב מתפתחת תצורת צומח של יער פארק חופי‪ ,‬שבה‬ ‫שולטים חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬בעבר היו מכוסים ביער פארק מפותח של אלון‬ ‫התבור‪.‬‬ ‫בגוש חולות זה תועדו כ‪ 800-‬מיני צמחים‪ ,‬מתוכם ‪ 113‬צמחי חולות‪ .‬שני מינים תועדו‬ ‫בגוש זה בלבד ואינם מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף‪ .‬מיני צמחים ראויים‬ ‫לציון מפורטים בטבלה מס' ‪.1.8.1‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.1‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש חולות קיסריה‬ ‫מיני צמחים ראויים לציון‬ ‫סך הכול‬ ‫צמחי‬ ‫חולות‬ ‫דוגמאות‬ ‫תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף‬ ‫מינים מוגנים‬ ‫מינים אדומים‬ ‫)מינים נדירים(‬ ‫מינים אנדמיים‬ ‫תועדו בגוש זה‬ ‫בלבד‬ ‫‪53‬‬ ‫‪(121) 49‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪(27) 19‬‬ ‫‪24‬‬ ‫גבול תפוצה צפוני‬ ‫‪18‬‬ ‫ארץ‪ -‬ספה המים‬ ‫ארכובית‬ ‫‪3‬‬ ‫ישראלית ‪,‬‬ ‫חומעה עטויה‪,‬‬ ‫מצילות החוף‪,‬‬ ‫מרסיה יפהפיה‪,‬‬ ‫ציפורנית חופית‪,‬‬ ‫קחוון החוף‬ ‫גבול תפוצה‬ ‫דרומי‬ ‫‪1‬‬ ‫אספסת החילזון‪ ,4‬שרשר רב‪-‬שנתי‪,‬‬ ‫חגווית החומות‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תלת‪-‬מלען ארוך ‪ ,‬נעצוצית סבוכה‪,‬‬ ‫כפתור החולות‪,‬‬ ‫סיסן זוני‪,‬‬ ‫מלענן החוף‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫צורית חופית ‪,‬‬ ‫חומעה עטויה‪,‬‬ ‫לשישית מקומטת שחליים גבוהים‬ ‫אלון התבור‪,‬‬ ‫דגול‪,1‬‬ ‫תלתן‬ ‫אלון מצוי‪,‬‬ ‫ציפורנית שרונית‪,‬‬ ‫חופית‪,‬‬ ‫חבצלת החוף‪ ,‬בן‪ -‬חולית‬ ‫חצב‬ ‫זעירה‪,‬‬ ‫יקינתוני‪ ,‬מרסיה‬ ‫לשון‪-‬אפעה קטנה‪ ,‬אספסת איטלקית‪,‬‬ ‫צבעוני ההרים ‪-‬‬ ‫ציפורנית זעירה‪,2‬‬ ‫תת‪-‬מין שרוני‬ ‫היפוכריס קירח‪,‬‬ ‫שרונית‬ ‫זהבית‬ ‫תת‪-‬מין שרוני‬ ‫‪ 1‬אנדמי ונדיר ביותר ‪ -‬לא תועד באזור בשנים האחרונות‪2 .‬נדיר ביותר‪ ,‬תפוצה מקוטעת‪3 .‬אנדמית לחופי ישראל‪4 .‬צמח חולות נדיר‪.‬‬ ‫‪5‬בסדקים בכורכר‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים‪ ,‬כולל האדומים )על‪-‬פי שמידע וחוב' ‪ ;(2011‬השמות המודגשים הם‬ ‫צמחים המאפיינים בתי גידול חוליים‪.‬‬ ‫לרציפותו ולגודלו הרב של גוש חולות קיסריה יש ערך אקולוגי רב‪ .‬פיתוח ובנייה‬ ‫פוגעים בגודלו וברציפותו של הגוש ומפחיתים מאוד את סיכויי ההישרדות של בעלי‬ ‫החיים והצמחים בו‪.‬‬ ‫באזור חולות קיסריה‪ ,‬בקרבת כביש ‪ 2‬תועדו צמחים נדירים כאיטן החולות‪ ,‬אספסת‬ ‫החילזון‪ ,‬גלונית פלשתית‪ ,‬דבקת פלשת‪ ,‬היפוכריס קירח וחרצית דביקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פארק השרון וסביבתו ‪ -‬מנחל חדרה עד נחל אלכסנדר‬ ‫שפך נחל אלכסנדר וקיטוע רכס הכורכר הגבוה‪ ,‬המאפיין את חוף הים מצפון לשפך‬ ‫ומדרומו‪ ,‬מאפשרים חדירת חול לאזור‪ .‬בגוש חולות זה נותר שטח גדול הכולל שני‬ ‫רכסי כורכר וחוליות‪ ,‬שרובן מיוצבות‪-‬למחצה‪ ,‬או מיוצבות‪ .‬בלבו של השטח‪ ,‬על כ‪-‬‬ ‫‪ 1,500‬דונם‪ ,‬צומח יער פארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬בשולי היער‪ ,‬בעיקר‬ ‫בחלקיו הצפוניים‪ ,‬נותרו שרידי יער אלון התבור שאפיין כנראה בעבר את השרון‪.‬‬ ‫באזור מתקיים רצף אופייני של חולות בשלבי התייצבות שונים‪ .‬במרכזו נמצא פארק‬ ‫השרון‪ ,‬המשתרע בין הים לכביש מס' ‪ ,4‬ובין גבעת אולגה לנחל אלכסנדר‪ .‬הפארק כולל‬ ‫חולות בשלבי התייצבות שונים וקרקעות שמוצאן חול‪ .‬נופי הצומח האופייניים להם‬ ‫מהווים מרכיב דומיננטי בנוף‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫בגבול פארק השרון מצויים שטחים מעובדים ויערות נטועים של איקליפטוס‪ .‬מצפון‬ ‫נמצא יער חדרה ‪ -‬יער האיקליפטוסים הראשון שניטע בישראל‪ .‬בשולי החולות‬ ‫ובמרזבות נותרו שלוליות חורף אחדות‪ .‬שלוליות אלה הן שריד לעולם הביצות‬ ‫שהתקיים כאן לפני ההתיישבות הציונית ופעולות הניקוז שבאו בעקבותיה‪ .‬בנוסף על‬ ‫פארק השרון‪ ,‬נמצאים בגוש זה איי חולות קטנים בעלי ערך נופי רב‪ :‬א( חולות חפצי‪-‬‬ ‫בה‪ :‬אי חולות קטן מצפון לבית החולים הלל יפה‪ .‬במרכזו שוכנת שכונת חפצי‪-‬בה‪.‬‬ ‫האזור מאופיין בחולות מיוצבים‪-‬למחצה‪ .‬בחולות צומחים עצי חרוב מצוי‪ ,‬אלת‬ ‫המסטיק ואלוני התבור‪ .‬ב( חולות נחל חדרה‪ :‬חולות מיוצבים ומיוצבים‪-‬למחצה‪.‬‬ ‫בשולי החולות‪ ,‬לאורך כביש ‪ ,2‬צומחים חרוב מצוי ואלת המסטיק‪.‬‬ ‫בגוש חולות זה תועדו ‪ 793‬מיני צמחים‪ ,‬מתוכם ‪ 109‬מיני צמחי חולות‪ 7 .‬מינים תועדו‬ ‫בגוש זה בלבד והם אינם מופיעים במקום אחר בחולות מישור החוף‪ .‬מיני צמחים‬ ‫ראויים לציון מפורטים בטבלה מס' ‪.1.8.2‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.2‬מיני צמחים ראויים לציון ותפוצת מינים בגוש פארק השרון ובסביבתו‬ ‫תפוצת מיני צמחים בחולות מישור החוף‬ ‫מיני צמחים ראויים לציון‬ ‫מינים מוגנים‬ ‫מינים אדומים‬ ‫)מינים נדירים(‬ ‫מינים אנדמיים‬ ‫תועדו בגוש זה‬ ‫בלבד‬ ‫גבול תפוצה צפוני‬ ‫גבול תפוצה‬ ‫דרומי‬ ‫‪52‬‬ ‫‪(120) 49‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪(24) 16‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סך הכול‬ ‫צמחי‬ ‫חולות‬ ‫דוגמאות‬ ‫חבצלת קטנת‪ -‬אולנדית הכף‪,‬‬ ‫אלמוות א"י‪ ,‬בן‪-‬‬ ‫חיטה שרוני‪ ,‬דרדר‬ ‫פרחים‪ ,‬נרקיס מרוות איג‪,2‬‬ ‫אפיל‪ ,1‬קורנית ארכובית צמירה‪ ,‬הקורים‪ ,‬חבלבל‬ ‫מקור‪-‬‬ ‫גלונית פלשתית‪ ,‬החוף‪,‬‬ ‫מקורקפת‪,‬‬ ‫תמים‪,‬‬ ‫רותם המדבר‪ ,‬גלדן מוארך‪ ,‬אוכם חסידה‬ ‫אספסת ציפורנית חופית‪,‬‬ ‫חופי‪,‬‬ ‫אלון התבור‬ ‫קחוון החוף‪,‬‬ ‫החילזון‪,‬‬ ‫ארץ‪-‬‬ ‫חופית‪ ,‬תלתן‬ ‫חולית‬ ‫ישראלי‪,‬‬ ‫תורמוס צהוב‬ ‫פשתנית יפו‬ ‫‪1‬מין נדיר מאוד‪2 .‬נכחד כנראה מהגלילה‪3 .‬סוף הקרין מצוי בבית גידול לח על תשתית חולית וזהו המקום היחידי בארץ שבו הוא‬ ‫גדל‪ .‬כל המינים בטור זה הם מינים נדירים ביותר‪ 4 .‬מין נדיר‪ ,‬תפוצה כנראה מקוטעת וכתמית‪5 .‬מין נדיר‪.‬‬ ‫ורוניקה פרסית‪ ,‬ארכובית צמירה‪ ,4‬אוכם חופי‪,5‬‬ ‫דוחנן קיפח‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫סוככני‪ ,4‬אירוס הביצות ‪,‬‬ ‫בוציץ‬ ‫יינית כמנונית‪,‬‬ ‫אזמלני‪ ,4‬שרשר שיחני‪,5‬‬ ‫הקרין‪ ,3‬גומא‬ ‫סוף‬ ‫עטיינית מגובבת‪ ,4‬ליסימכיה‬ ‫פשתנית‬ ‫מסופקת‪,5‬‬ ‫ריסנית‪ ,‬קחווינה פואירנה שעירה‪4‬‬ ‫מקרינה‬ ‫הערה‪ :‬בסוגריים מצוין מספרם של המינים הנדירים‪ ,‬כולל האדומים; השמות המודגשים הם מיני צמחים שהגדרנו‬ ‫כצמחי חולות‪.‬‬ ‫ברצף הטבעי הפתוח‪ ,‬מהים בואכה כביש ‪ ,4‬יש מגוון גדול של קרקעות חוליות ‪ -‬מחול‬ ‫נודד עד חמרה‪ ,‬על שלבי המעבר שביניהן‪ .‬השתנות תנאי הקרקע והמרחק מהים‬ ‫יוצרים חיגור צומח מושלם‪ .‬ראשיתו בצמחי חוף ים עמידים לרסס; אחריתו ביער‬ ‫פארק הכולל עצי אלון התבור‪ ,‬חרוב מצוי ואלת מסטיק‪ ,‬המלווים במגוון גדול של‬ ‫עשבוניים‪ ,‬שיוצרים משטחי פריחה מרהיבים בחורף ובאביב‪ .‬פארק השרון מהווה חיץ‬ ‫בין השטח המבונה של נתניה לזה של חדרה‪ .‬יש לו ערך רב כשטח פתוח באזור הבנוי‬ ‫בצפיפות גבוהה‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫ג‪ .‬עמק נחל אלכסנדר‪ ,‬המרזבות וחולות צפון נתניה – מדרום לנחל אלכסנדר עד צפון‬ ‫נתניה‬ ‫במערב השטח משתרעת רצועה צרה יחסית של גוש החולות הכולל רכס כורכר וחמרה‪-‬‬ ‫חולית בגבול הים‪ .‬זהו האזור הדרומי ביותר שבו צומחת תצורת יער פארק חופי של‬ ‫חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬מצפון לנתניה נותר אי חולות קטן הראוי לשימור ‪ -‬חולות‬ ‫אביחיל ‪ -‬ובו יער פארק מגוון של אלון התבור‪ ,‬חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ ,‬מלווים‬ ‫במגוון גדול של שיחים ובני חלוף‪.‬‬ ‫איי החולות ממערב לאביחיל ובדרום נתניה הם שריד לנופים שאפיינו בעבר את‬ ‫האזור‪ .‬חולות אלה מתאפיינים כיום במספר מינים גדול יחסית ובריבוי מינים נדירים‪,‬‬ ‫מוגנים ומיוחדים‪.‬‬ ‫ממזרח לנעורים וחבצלת השרון משתרע אזור חקלאי‪ ,‬המכסה גם את מרבית שטחו של‬ ‫רכס הכורכר השני‪ ,‬שבו נמצאת שמורת ביתן אהרון‪ .‬בשמורה גדלים עצי שיזף מצוי‪,‬‬ ‫אלון התבור ומגוון גאופיטים‪ .‬באזור יש מספר חורשות ושדרות איקליפטוס‪.‬‬ ‫העמק שממזרח לרכס הכורכר משמש ברובו לחקלאות עם מטעים וגידולי שדה‪,‬‬ ‫כשביניהם שדרות עצים – בעיקר איקליפטוס וברוש‪.‬‬ ‫‪ 1.8.1.3‬בתי הגידול העיקריים‬ ‫א‪ .‬צומח החולות‬ ‫החברה הנפוצה ביותר בחולות היציבים היא חברת הלענה החד‪-‬זרעית‪ .‬המלווים‬ ‫החשובים שלה הם רותם המדבר‪ ,‬גומא הקרקפת‪ ,‬בר‪-‬עכנאי שיחני וגלעינון החוף‪ .‬הלענה‬ ‫מכסה בעיקר את ראשי תלוליות החול‪ ,‬ואילו רותם המדבר שכיח במקומות מוגנים או‬ ‫בשקעים‪.‬‬ ‫מרזבות וחולות בעלי דרגות יציבות גבוהה מאופיינים בשמשון סגלגל‪ ,‬לעתים )באזור‬ ‫קיסריה וצפון חדרה( עם שומרר בואסיה ובן‪-‬חיטה שרוני‪.‬‬ ‫עמקים ושקעים בעלי תשתית חרסיתית או מפלס גבוה של מי‪-‬תהום המצויים באזור‬ ‫החולות היציבים מאופיינים בצמחים של בתי גידול לחים כמו משיין גליליני‪ ,‬אגמון‬ ‫הכדורים וקנה‪-‬סוכר מצרי‪ ,‬יחד עם לענה חד‪-‬זרעית ורותם המדבר‪.‬‬ ‫על חול מיוצב בשרון נפוצה חברה חופית של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ ,‬בעיקר מצפון‬ ‫למכמורת‪ ,‬בפארק השרון ובחולות חדרה וקיסריה‪ .‬חברה זו בונה תצורה של יער פארק‪.‬‬ ‫בין העצים והשיחים משתרעות קרחות נרחבות המכוסות בצומח עשבוני צפוף‪ ,‬העשיר‬ ‫במינים שונים של תלתן‪ ,‬אספסת‪ ,‬תורמוס‪ ,‬מורכבים שונים ועוד‪ .‬המלווים של חברה זו‬ ‫בשרון שונים מהחברה הטיפוסית של חברה זו בשפלה‪ ,‬והם כוללים צמחים של קרקעות‬ ‫חוליות‪ .‬בין המלווים הנפוצים בשטח שמצפון לנתניה עד חדרה נמנים שרביטן מצוי‪ ,‬אטד‬ ‫אירופי‪ ,‬פרסיון גדול‪ ,‬פיגם מצוי‪ ,‬פואה מצויה‪ ,‬אספרג ארוך‪-‬עלים‪ ,‬גלונית פלשתית‬ ‫ואחרים‪ .‬בקרחות ניתן למצוא צמחים אופייניים לקרקעות חול או חול‪-‬חמרה כדרדר‬ ‫הקורים‪ ,‬לשון‪-‬שור מגובבת‪ ,‬שומרר בואסיה‪ ,‬מרסיה יפהפיה‪ ,‬לוטוס שעיר‪ ,‬חומעה עטויה‪,‬‬ ‫כרוב החוף‪ ,‬גזר החוף‪ ,‬קחוונית מצויה‪ ,‬ניסנית זיפנית‪ ,‬ומיני תורמוס‪ ,‬תלתן ואספסת‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫בשקעים על תשתית חרסיתית – למשל בחולות קיסריה – גדלים אשחר רחב‪-‬עלים‪ ,‬קידה‬ ‫שעירה‪ ,‬עצבונית החורש ופיגם מצוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬צומח רכסי הכורכר‬ ‫ברכסי הכורכר אפשר למצוא בתה ים‪-‬תיכונית עם קורנית מקורקפת וזקנן שעיר‪ ,‬לצד‬ ‫שיחייה או חורש פתוח של חרוב מצוי‪-‬אלת המסטיק‪ .‬מינים נלווים כוללים את רותם‬ ‫המדבר‪ ,‬שמשון סגלגל‪ ,‬עכנאי שרוע‪ ,‬קידה שעירה‪ ,‬שרביטן מצוי ועירית גדולה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צומח קרקעות החמרה‬ ‫החברה השולטת היא חברת חילף החולות‪-‬דרדר הקורים‪ ,‬היוצרת תצורה של בתה‬ ‫עשבונית עם שפע של חד‪-‬שנתיים‪ ,‬עשבוניים רב‪-‬שנתיים וגאופיטים‪ .‬על חמרה חולית‬ ‫מופיעה חברה זו עם צמחי חול אופייניים כלענה חד‪-‬זרעית‪ ,‬גזר החוף‪ ,‬כרוב החוף‪ ,‬חומעת‬ ‫ראש‪-‬הסוס‪ ,‬לשון‪-‬שור מגובבת‪ ,‬עכנאי שרוע‪ ,‬לחך מלבין‪ ,‬ניסנית זיפנית ושומרר בואסיה‪.‬‬ ‫בבית גידול זה מתקיימים צמחים אנדמיים רבים כדרדר הקורים‪ ,‬תורמוס ארץ‪-‬ישראלי‪,‬‬ ‫ארכובית ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬בן‪-‬חיטה שרוני ועוד‪.‬‬ ‫על קרקעות חמרה שלא עובדו במשך תקופות ארוכות מתפתחת שיחייה לצד יער פארק‬ ‫של חברת אלון התבור‪ .‬בעבר‪ ,‬היה אלון התבור נפוץ על פני שטחים נרחבים בשרון‪ ,‬אך‬ ‫בשל כריתה מתמשכת מאז ראשית המאה ה‪ 19-‬ועיבוד חקלאי נפגעו שטחים רבים‬ ‫מתחום תפוצתו וכיום ניתן למצוא באזור שרידים מצומצמים בשטחם‪ ,‬בעיקר בפארק‬ ‫השרון ממזרח לכביש ‪ 2‬ולמסילת הרכבת‪ ,‬ממזרח לשכונת חפצי‪-‬בה )צפון חדרה(‪ ,‬ופרטים‬ ‫בודדים בחולות קיסריה‪ .‬בשטחים אלה גדלים גם עצי חרוב מצוי גדולים במיוחד‪ ,‬ופה‬ ‫ושם עצי אלון מצוי‪ ,‬הנחשבים לנדירים בבית גידול זה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬צומח הגרומוסולים‬ ‫בקרקעות חרסיתיות בעלות ניקוז גרוע המאפיינות מישורים אלוביאליים‪ ,‬בעיקר‬ ‫במרזבות‪ ,‬גדלים צמחי שדות‪ ,‬בעיקר ינבוט השדה וחוח עקוד‪ .‬שטחים אלה משמשים‬ ‫בדרך כלל לעיבוד חקלאי‪ .‬בשקעים לחים‪ ,‬למשל‪ ,‬באזור שבין יער חדרה לכביש ‪ ,2‬גדלים‬ ‫צמחי ביצה כקנה מצוי ואגמון הכדורים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬צומח נחלים‬ ‫התוואי חוצה שני נחלי איתן – נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪ .‬צמחיית שני הנחלים נפגעה‬ ‫קשות בשל זיהום‪ ,‬ועשרות מינים שגדלו בהם בעבר נכחדו מנחלים אלה ומגדותיהם‪ .‬לצד‬ ‫נחל אלכסנדר גדלים צמחי גדה כקנה מצוי‪ ,‬פטל קדוש‪ ,‬סוף מצוי‪ ,‬אשל היאור‪ ,‬שנית‬ ‫גדולה‪ ,‬גומא ארוך‪ ,‬חנק מחודד ואספרג ארץ‪-‬ישראלי‪.‬‬ ‫לאורך נחל חדרה נטועים עצי איקליפטוס המקור גדולים‪ ,‬המשמשים אתר לינה למאות‬ ‫עד אלפי קורמורנים גדולים ולמאות דיות שחורות בחודשי החורף‪ .‬הצומח הטבעי לאורך‬ ‫הגדות באזור כביש ‪ 2‬מורכב בעיקרו מקנה מצוי‪ ,‬בלוויית טיון דביק וקיקיון מצוי‪,‬‬ ‫המאפיינים בתי גידול מופרים‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪ 1.8.1.4‬מיני צמחים בעלי חשיבות לשימור‬ ‫בסך הכול‪ ,‬תועדו במרחב התסקיר ובקרבתו קרוב ל‪ 900-‬מיני צמחים‪ ,‬שהם כ‪ 40%-‬מצמחיית‬ ‫הבר של ישראל‪ .‬מרביתם צמחים נפוצים‪ ,‬שאינם מוגנים או אנדמיים )מין אנדמי – מין בעל‬ ‫תפוצה עולמית המוגבלת למרחב גאוגרפי מצומצם יחסית(‪ .‬המינים שחשיבותם לשימור רבה‬ ‫הם הצמחים המוגנים והנדירים‪ ,‬ובפרט המינים "האדומים"‪ ,‬שקיימת סכנה להמשך קיומם‬ ‫בשל התמעטותם לאורך זמן‪ ,‬על‪-‬פי רוב בגלל הרס בית גידולם המקורי‪ .‬יש לציין כי מין אנדמי‬ ‫יכול להיות נפוץ על פני שטחים נרחבים בתחום האזור הגאוגרפי הבלעדי לו‪ ,‬ולפיכך חשיבותו‬ ‫לשימור הולכת וגדלה בהתאם לעלייה במידת נדירותו‪ .‬טבלה מס' ‪ 1.8.3‬בהמשך מסכמת את‬ ‫רשימת מיני הצמחים בעלי חשיבות לשימור שתועדו בסקרים שונים במרחב התסקיר‬ ‫ובקרבתו‪ ,‬בבתי הגידול הנחצים על ידי תוואי הכביש הקיים וחלופות הבסיס‪ .‬רשימה זו‬ ‫הכוללת ‪ 156‬מינים אינה מתבססת על סקר שדה מפורט או מעודכן‪ ,‬וסביר כי מינים רבים‬ ‫שמופיעים ברשימה זו תועדו לפני שנים רבות‪ ,‬ומאז אינם גדלים עוד בשטח‪ .‬מצד שני‪ ,‬ייתכן‬ ‫שקיימים מינים נדירים נוספים שאינם מופיעים במאגרי המידע השונים‪.‬‬ ‫בטבלה זו נכללים ‪ 38‬מיני צמחים מוגנים על‪-‬פי חוק ערכי טבע מוגנים )‪ ,(2005‬שפגיעה בהם‬ ‫מחייבת קבלת היתר מרשות הטבע והגנים‪ .‬הרשימה אינה כוללת עצים נטועים כאיקליפטוס‬ ‫המקור‪ ,‬ברוש מצוי‪ ,‬קזוארינה ואחרים המוגנים על‪-‬פי צו היערות )‪ (1997‬ועצי תרבות בוגרים‬ ‫המוגנים על‪-‬פי תיקון ‪ 89‬לחוק התכנון והבנייה )‪ .(2008‬כל פגיעה במיני העצים המוגנים בצו‬ ‫היערות ובעצים בוגרים מחייבת קבלת היתר פגיעה מפקיד היערות המחוזי‪.‬‬ ‫הטבלה כוללת ‪ 55‬מיני צמחים "אדומים"‪ ,‬שמתוכם ‪ 26‬מינים מאפיינים בתי גידול חוליים‪,‬‬ ‫ותשעה מהם אף מוגדרים כאנדמיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל פגיעה בהם עשויה לזרז במידה ניכרת את‬ ‫הכחדתם‪.‬‬ ‫מבין ‪ 42‬המינים האנדמיים‪ 28 ,‬אופייניים לבתי גידול של חול וכורכר‪ .‬בתי גידול אלה במישור‬ ‫החוף הולכים ומצטמצמים במהירות בשל פעולות פיתוח‪ ,‬ולפיכך יש חשיבות רבה בהגנתם‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.3‬רשימת מיני צמחים בעלי חשיבות לשימור שתועדו במרחב התסקיר ובקרבתו‪ ,‬ומעמדם‬ ‫)מקורות‪ :‬רת"ם‪ ,‬רט"ג‪ ,‬החלה"ט‪ ,‬ידע אישי מסקרי שדה(‬ ‫מוגן‪ – P :‬צמח מוגן על‪-‬פי חוק; מין אדום‪ - * :‬צמח בסכנת הכחדה בישראל )על‪-‬פי שמידע וחוב' ‪.(2011‬‬ ‫נדירות )על‪-‬פי רת"ם(‪ – R :‬נדיר למדי; ‪ – RP‬נדיר; ‪ – RR‬נדיר מאוד; ‪ – O‬על סף הכחדה‪.‬‬ ‫אנדמיות‪ – EI :‬אנדמי לישראל; ‪ – EC‬אנדמי לחוף ישראל‪ ,‬סיני ולבנון; ‪ – EE‬אנדמי לישראל וסיני; ‪ – ET‬אנדמי‬ ‫לישראל וטורקיה; ‪ – EY‬אנדמי לישראל וקפריסין;‪ – ES‬אנדמי לישראל וסוריה; ‪ – EL‬אנדמי לישראל ולבנון‪.‬‬ ‫שם הצמח‬ ‫חול‬ ‫וכורכר‬ ‫מוגן‬ ‫אגמון החוף‬ ‫‪+‬‬ ‫אחיגומא משחיר‬ ‫איטן החולות‬ ‫‪+‬‬ ‫אירוס ארץ‪-‬ישראלי‬ ‫אלון התבור‬ ‫‪+‬‬ ‫שם מדעי‬ ‫‪Scirpus litoralis‬‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Suaeda splendens‬‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Oldenlandia capensis‬‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Schoenus nigricans‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Phleum graecum‬‬ ‫‪P‬‬ ‫אלון מצוי‬ ‫אלמוות ארץ‪-‬ישראלי‬ ‫אנדמי‬ ‫‪R‬‬ ‫אוכם חופי‬ ‫אולדנית הכף‬ ‫נדירות‬ ‫מין‬ ‫אדום‬ ‫‪ES‬‬ ‫‪Iris palaestina‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Quercus ithaburensis‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Quercus calliprinos‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪RR‬‬ ‫אמברוסיה ימית‬ ‫*‬ ‫‪EC‬‬ ‫‪RP‬‬ ‫‪Paronychia palaestina‬‬ ‫‪Ambrosia maritima‬‬ ‫אספסת איטלקית‬ ‫‪+‬‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Medicago italica‬‬ ‫אספסת החילזון‬ ‫‪+‬‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Medicago murex‬‬ ‫אספרג ארץ‪-‬ישראלי‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Asparagus palaestinus‬‬ ‫אפזרית מלוחה‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Spergularia salina‬‬ ‫ארכובית ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫‪+‬‬ ‫‪EC‬‬ ‫‪Polygonum palaestinum‬‬ ‫ארכובית סנגלית‬ ‫‪RP‬‬ ‫*‬ ‫‪Polygonum senegalense‬‬ ‫ארכובית צמירה‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Polygonum lanigerum‬‬ ‫אשל היאור‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Tamarix nilotica‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Tamarix aphylla‬‬ ‫אשל מרובע‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Tamarix tetragyna‬‬ ‫בוציץ סוככני‬ ‫‪P‬‬ ‫אשל הפרקים‬ ‫‪+‬‬ ‫ביצן מכסיף‬ ‫בן‪-‬חיטה שרוני‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Alternanthera sessilis‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪EC‬‬ ‫בן‪-‬חילף הביצות‬ ‫‪RR‬‬ ‫בן‪-‬חצב יקינתוני‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Aegilops sharonensis‬‬ ‫‪Eragrostis sarmentosa‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ברומית קצרת‪-‬שיבולית‬ ‫גולנית ערב‬ ‫‪RP‬‬ ‫*‬ ‫‪Butomus umbellatus‬‬ ‫‪Scilla hyacinthoides‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Bromus brachystachys‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Globularia arabica‬‬ ‫גומא אזמלני‬ ‫‪O‬‬ ‫*‬ ‫‪Cyperus nitidus‬‬ ‫גלדן מוארך‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪Elymus elongatus‬‬ ‫‪R‬‬ ‫*‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫‪RP‬‬ ‫*‬ ‫‪RR‬‬ ‫*‬ ‫גלונית פלשתית‬ ‫‪+‬‬ ‫געדת הביצות‬ ‫דבקת פלשת‬ ‫‪+‬‬ ‫דוחנן קיפח‬ ‫דמסון כוכבני‬ ‫דרדר הקורים‬ ‫‪EI‬‬ ‫‪Teucrium scordioides‬‬ ‫‪EI‬‬ ‫‪Galium philistaeum‬‬ ‫‪Brachiaria mutica‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Ballota philistaea‬‬ ‫‪Damasonium alisma‬‬ ‫‪EC‬‬ ‫‪Centaurea procurrens‬‬ 71 ‫שם מדעי‬ ‫אנדמי‬ ‫מין‬ ‫אדום‬ ‫נדירות‬ ‫מוגן‬ ‫חול‬ ‫וכורכר‬ + ‫שם הצמח‬ ‫היפוכריס קירח‬ Hypochoeris glabra * RR Rosa phoenicia * RP ‫ורד צידוני‬ Veronica persica RR ‫ורוניקה פרסית‬ Lolium multiflorum RR ‫פרחים‬-‫זון רב‬ Bellevalia flexuosa ES Convolvulus secundus EL ‫זמזומית מצויה‬ P Pancratium maritimum Pancratium parviflorum ES Onopordum carduiforme EI * Cutandia maritima Rumex occultans EC Rumex rothschildianus EI ‫חבלבל החוף‬ + ‫חבצלת החוף‬ ‫פרחים‬-‫חבצלת קטנת‬ P * Valantia muralis + * ‫חגווית החומות‬ RR RP + ‫חוחן קרדני‬ RR + ‫חולית חופית‬ + ‫חומעה עטויה‬ + ‫חומעת האווירון‬ RR Urginea maritima P ‫חצב מצוי‬ Ceratonia siliqua P ‫חרוב מצוי‬ Eryngium maritimum * RP + ‫חרחבינה חופית‬ Chrysanthemum viscosum * RP + ‫חרצית דביקה‬ ‫טופח כדורי‬ RR Lathyrus sphaericus Diplotaxis viminea * Oenanthe pimpinelloides Sphenopus divaricatus * Sparganium erectum R ‫טוריים קטנים‬ O ‫יינית כמנונית‬ RR ‫יתדן מפושק‬ RR ‫כדורן ענף‬ ‫כלנית מצויה‬ P Anemone coronaria ‫הצפרדע האזמלנית‬-‫כף‬ R Alisma lanceolatum Crocus aleppicus ES Crocus hyemalis ES * P ‫כרכום גיירדו חופי‬ P ‫כרכום חופי‬ Cuscuta monogyna RP ‫כשות גסה‬ Lotus angustissimus R ‫לוטוס דקיק‬ * Lotus cytisoides Launaea resedifolia * Plantago crassifolia Lysimachia dubia RR + ‫לוטוס קירח‬ RP + ‫לוניאה ריכפתית‬ RP ‫לחך המלחות‬ RR ‫ליסימכיה מסופקת‬ ‫לפופית החצים‬ Ipomoea sagittata * RR Ophioglossum lusitanicum * RR Chrozophora plicata RR Ludwigia stolonifera R * Cladium mariscus Leopoldia bicolor ‫עלים‬-‫לוטוס צר‬ RP Lotus glaber + ‫אפעה קטנה‬-‫לשון‬ ‫לשישית מקומטת‬ ‫מדד זוחל‬ ‫מכבד הביצות‬ RR + ‫מצילות החוף‬ RP + ‫חסידה יפה‬-‫מקור‬ + ‫חסידה תמים‬-‫מקור‬ EC Erodium botrys P Erodium subintegrifolium EI * RP Salvia eigii EI * RR ‫מרוות איג‬ 72 ‫שם מדעי‬ Salvia judaica ‫אנדמי‬ ‫מין‬ ‫אדום‬ ‫חול‬ ‫וכורכר‬ ‫שם הצמח‬ ‫מרוות יהודה‬ ‫מרור עדין‬ R * Maresia nana RR EC Potamogeton trichoides * RR Nuphar luteum * RR Ranunculus asiaticus + ‫מרסיה זעירה‬ + ‫מרסיה יפהפיה‬ ‫נהרונית נימית‬ P ‫נופר צהוב‬ P ‫נורית אסיה‬ ‫נורית הזיזים‬ RP Ranunculus muricatus Crepis aculeata ‫מוגן‬ ES Sonchus tenerrimus Maresia pulchella ‫נדירות‬ + EY ‫ניסנית שיכנית‬ Mentha aquatica * RP ‫נענת המים‬ Cardopatium corymbosum * RR ‫נעצוצית סבוכה‬ Narcissus serotinus * RR Narcissus tazetta Senecio joppensis EC Solanum sinaicum EE P ‫נרקיס אפיל‬ P ‫נרקיס מצוי‬ + ‫סולנום סיני‬ RP + O Typha elephantina RP Orchis laxiflora ‫סביון יפו‬ ‫סוף הקרין‬ ‫סחלב הביצות‬ P + ‫סיסן זוני‬ Catapodium marinum * RR Juncus articulatus * RR ‫סמר הפרקים‬ RR ‫סמר מרצעני‬ RR ‫ספה המים‬ Juncus subulatus * Catabrosa aquatica ‫סתוונית היורה‬ P Colchicum stevenii Holcus annuus RP Limonium angustifolium RP ‫שנתי‬-‫עדן חד‬ ‫עדעד הביצות‬ P Limonium sinuatum P + ‫עדעד כחול‬ Limonium oleifolium P + ‫עדעד רתמי‬ Crataegus aronia P Crypsis minuartioides EI * Crypsis factorovskyi Fimbristylis ferruginea Orobanche schultzii ‫עוזרר קוצני‬ O ‫עטיינית מגובבת‬ RR ‫עטיינית פקטורי‬ R ‫עליעב חלוד‬ RP ‫עלקת שולץ‬ Ruscus aculeatus P ‫עצבונית החורש‬ Salix acmophylla P ‫ערבה מחודדת‬ ‫פרחים‬-‫ערבז דק‬ R Centaurium tenuiflorum * Centaurium maritimum ‫ערבז החוף‬ RR Samolus valerandi R ‫ערידת הביצות‬ Fuirena pubescens RR ‫פואירנה שעירה‬ Campanula sulphurea EC Linaria joppensis EI Linaria pelisseriana + RR P Tulipa agenensis agenensis Sedum litoreum ‫פשתנית יפו‬ R * RR ‫פעמונית גפורה‬ + ‫פשתנית ריסנית‬ + ‫צבעוני ההרים‬ ‫צורית חופית‬ 73 ‫שם מדעי‬ ‫אנדמי‬ ‫מין‬ ‫אדום‬ ‫נדירות‬ ‫מוגן‬ ‫חול‬ ‫וכורכר‬ ‫שם הצמח‬ -‫ארץ‬ ‫חתול‬-‫ציפורני‬ Calendula palaestina EL ‫ישראליות‬ Silene palaestina EL ‫ישראלית‬-‫ציפורנית ארץ‬ Silene sedoides * RR + ‫ציפורנית זעירה‬ Silene modesta EC * RP + ‫ציפורנית חופית‬ Silene papillosa ET * O + ‫ציפורנית שרונית‬ Silene telavivensis EI + ‫אביבית‬-‫ציפורנית תל‬ * Bupleurum orientale ‫השור הדקיקה‬-‫צלע‬ RR ‫קורנית מקורקפת‬ P Coridothymus capitatus Anthemis leucanthemifolia EC Anthemis palestina ET + ‫קחוון החוף‬ ‫ישראלי‬-‫קחוון ארץ‬ ‫עלים‬-‫קיקסיה עגולת‬ R Kickxia spuria ‫קרנן טבוע‬ RR Ceratophyllum demersum Retama raetam P ‫רותם המדבר‬ Cyclamen persicum P ‫רקפת מצויה‬ Allium ampeloprasum P ‫שום גבוה‬ Allium tel-avivense EI * Lepidium latifolium ‫שיזף מצוי‬ P EC R Vulpia fasciculata ‫אביבי‬-‫שום תל‬ ‫שחליים גבוהים‬ RR Ziziphus spina-christi Trisetaria koelerioides + RP Serapias vomeracea P Ficus sycomorus P + ‫שילשון החוף‬ + ‫שעלב מקופח‬ ‫שפתן מצוי‬ + (‫שקמה )פיקוס השקמה‬ Corrigiola palaestina * O ‫ישראלית‬-‫שרוכנית ארץ‬ Corrigiola litoralis * O ‫שרוכנית החוף‬ Sarcocornia perennis * RR ‫שנתי‬-‫שרשר רב‬ RR ‫שרשר שיחני‬ Sarcocornia fruticos Lupinus palaestinus (‫תאנה )פיקוס התאנה‬ P Ficus carica + ‫ישראלי‬-‫תורמוס ארץ‬ RP + ‫תורמוס צהוב‬ RP + ‫תורמוס שעיר‬ RR + ‫מלען ארוך‬-‫תלת‬ + ‫ישראלי‬-‫תלתן ארץ‬ + ‫תלתן דגול‬ + ‫גוני‬-‫תלתן דו‬ EC * Lupinus luteus Lupinus micranthus Aristida sieberiana EI Trifolium palaestinum EC Trifolium billardierei EC Trifolium dichroanthum ET Trifolium israeliticum EI Trifolium philistaeum EC * * O ‫תלתן ישראלי‬ RR + ‫תמר מצוי‬ P Phoenix dactylifera 42 55 103 36 ‫תלתן פלשתי‬ 56 ‫סך הכול‬ ‫‪74‬‬ ‫‪ 1.8.2‬חי‬ ‫‪ 1.8.2.1‬מיני החולייתנים‬ ‫תיאור מצאי בעלי החיים הקיימים בסביבת תוואי הדרך הינו על סמך מאגרי מידע קיימים‪.‬‬ ‫הצגת מידע לגבי איתור דריסות בכביש מס' ‪ 2‬הקיים הינו בשיתוף או על פי הנחיות של רשות‬ ‫הטבע והגנים‪.‬‬ ‫רשימת מיני החולייתנים שתועדו במרחב התסקיר ובקרבתו ודרגת הסיכון להמשך קיומם‬ ‫בישראל מופיעה בטבלה מס' ‪ 1.8.4‬בהמשך‪ .‬רשימה זו אינה מלאה ובהחלט צפויים להימצא‬ ‫באזור מינים נוספים‪ ,‬בעיקר של עטלפים אוכלי חרקים‪ .‬רשימת העופות כוללת רק מינים‬ ‫עיקריים הידועים כמקננים בקרבת הכביש הקיים וחלופות הבסיס‪ .‬מלבד העופות המקננים‪,‬‬ ‫אפשר לצפות באזור בעשרות רבות של מיני עופות נודדים החולפים בחזית רחבה מעל ישראל‪,‬‬ ‫וחלקם שוהה באזור לתקופות שהייה קצרות לצורך מנוחה או אכילה בעונות הנדידה )בעיקר‬ ‫באביב ובסתיו(‪ ,‬או בעת חריפה )למשל‪ ,‬קורמורן גדול‪ ,‬דיה שחורה‪ ,‬קאק‪ ,‬עורב מזרע‪ ,‬קיווית‪,‬‬ ‫פרוש מצוי ואחרים(‪.‬‬ ‫ברשימה זו נכללים ‪ 9‬מיני יונקים‪ 7 ,‬מיני זוחלים‪ 4 ,‬מיני דו‪-‬חיים ו‪ 13-‬מיני עופות מקננים‬ ‫הנמצאים בדרגות שונות של סיכון להמשך קיומם‪ .‬לא ידוע על מיני חולייתנים אנדמיים באזור‬ ‫זה‪ ,‬אם כי גרביל החוף המצוי באזור זה נחשב כתת‪-‬מין אנדמי לישראל וצפון סיני )"גרביל‬ ‫אלנבי"(‪ .‬חלק מהמינים שתועדו באזור נרשמו בו לאחרונה לפני עשור שנים ויותר‪ ,‬לעתים לפני‬ ‫כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬ולפיכך ייתכן שכיום אינם מצויים עוד במרחב התכנית‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.8.4‬רשימת מיני החולייתנים שתועדו במרחב התסקיר‬ ‫שם המין‬ ‫יונקים‬ ‫ארנבת מצויה‬ ‫גירית מצויה‬ ‫גרביל החוף‬ ‫דרבן‬ ‫חולד מצוי‬ ‫חולדה מצויה‬ ‫חולדת החוף‬ ‫חזיר בר‬ ‫חתול ביצות‬ ‫חתול בית‬ ‫חתול בר‬ ‫כלב בית‬ ‫מריון מצוי‬ ‫נוטרייה‬ ‫נמייה‬ ‫סמור‬ ‫עטלף פרות‬ ‫עכבר מצוי‬ ‫פרסף גדול‬ ‫צבוע מפוספס‬ ‫צבי ישראלי‬ ‫קיפוד חולות‬ ‫מקום תצפית‬ ‫דרגת סיכון‬ ‫פארק השרון‬ ‫בין מכמורת לחדרה‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫בשדות ושטחי חקלאות‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסכנת הכחדה‬ ‫בסכנת הכחדה‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫ביצת זיתא וגדות נחל חדרה‬ ‫נחל אלכסנדר‪ ,‬נחל חדרה‬ ‫כל האזור‬ ‫נחל חדרה‬ ‫כל האזור‬ ‫פארק השרון‬ ‫נחל אלכסנדר‪ ,‬נחל חדרה וברכות דגים‬ ‫כל האזור‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫ביתן אהרון‬ ‫כביש ‪ ,65‬מזרחית למחלף קיסריה‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר ופארק השרון‬ ‫חולות קיסריה‬ ‫הערות‬ ‫פרט דרוס בכביש ‪2‬‬ ‫נדיר באזור‬ ‫לא ברור מצבו‬ ‫בסביבת האדם‬ ‫לא ברור מצבו‬ ‫בסביבת האדם‬ ‫בהתמעטות‬ ‫דרוס‪ ,‬נוב' ‪1982‬‬ ‫‪ ,1999‬תפוצה מקוטעת‬ ‫לא ברור מצבו‬ ‫‪75‬‬ ‫שם המין‬ ‫מקום תצפית‬ ‫דרגת סיכון‬ ‫קיפוד מצוי‬ ‫קרקל‬ ‫שועל מצוי‬ ‫תן‬ ‫כל האזור‬ ‫ליד נחל אלכסנדר‬ ‫כל האזור‬ ‫כל האזור‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫חולות קיסריה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫בסכנת הכחדה חמורה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסכנת הכחדה חמורה‬ ‫לא בסיכון‬ ‫זוחלים‬ ‫ארבע‪-‬קו מובהק‬ ‫ים‪-‬‬ ‫זיקית‬ ‫תיכונית‬ ‫זעמן זיתני‬ ‫זעמן שחור‬ ‫חומט פסים‬ ‫חנק‬ ‫חרדון מצוי‬ ‫ישימונית מצויה‬ ‫נחושית חולות‬ ‫נחושית עינונית‬ ‫נחש‪-‬חולות‬ ‫נחש מים‬ ‫צב‪-‬ביצות‬ ‫צב‪-‬יבשה מצוי‬ ‫צב רך‬ ‫צפע מצוי‬ ‫קמטן‬ ‫שחור ראש‬ ‫שממית בתים‬ ‫שנונית השפלה‬ ‫תלום‪-‬קשקשים‬ ‫מצוי‬ ‫דו‪-‬חיים‬ ‫אילנית מצויה‬ ‫חפרית מצויה‬ ‫צפרדע הנחלים‬ ‫קרפדה ירוקה‬ ‫עופות‬ ‫)חלקי(‬ ‫אגמייה‬ ‫ביתן אהרון‪ ,‬יער חדרה‬ ‫חולות קיסריה‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫נחל אלכסנדר‬ ‫נחלים אלכסנדר וחדרה‬ ‫פארק השרון‬ ‫נחל אלכסנדר‬ ‫חולות קיסריה‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫פארק השרון‬ ‫נחלים ושלוליות חורף‬ ‫שלוליות חוף‬ ‫נחלים ושלוליות חורף‬ ‫נחלים ושלוליות חורף‬ ‫הערות‬ ‫‪1991‬‬ ‫דרוס במח' קיסריה‪11/1982 ,‬‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫בסכנת הכחדה חמורה‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסכנת הכחדה‬ ‫מקננים‬ ‫אנפית סוף‬ ‫בז מצוי‬ ‫בז עצים‬ ‫ברכייה‬ ‫דוכיפת‬ ‫דררה‬ ‫חגלה‬ ‫חוויאי‬ ‫חמרייה‬ ‫חנקן גדול‬ ‫טבלן גמד‬ ‫כחל‬ ‫כרוון‬ ‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‪,‬‬ ‫נחלים אלכסנדר וחדרה‬ ‫פארק השרון‬ ‫כל האזור‬ ‫יער חדרה‬ ‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‪,‬‬ ‫נחלים אלכסנדר וחדרה‬ ‫פארק השרון‪ ,‬חולות קיסריה‬ ‫כל האזור‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫מין פולש‪/‬מתפרץ‬ ‫‪76‬‬ ‫שם המין‬ ‫מקום תצפית‬ ‫דרגת סיכון‬ ‫לבן‪-‬חזה‬ ‫מיינה הודית‬ ‫נקר סורי‬ ‫סופית‬ ‫סיקסק‬ ‫עורב אפור‬ ‫עורבני‬ ‫עפרוני מצויץ‬ ‫פרפור עקוד‬ ‫פשוש‬ ‫צופית‬ ‫שיחנית קטנה‬ ‫שרקרק מצוי‬ ‫תנשמת‬ ‫תמירון‬ ‫כל האזור‬ ‫כל האזור‬ ‫יער חדרה‪ ,‬פארק אלכסנדר‬ ‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‬ ‫מחצבת כורכר ממע' ליער חדרה‬ ‫כל האזור‬ ‫יער חדרה‪ ,‬נחל חדרה‪ ,‬פארק השרון‬ ‫כל האזור‬ ‫גופי מים‬ ‫כל האזור‬ ‫פארק נחל חדרה‪ ,‬יער חדרה‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫פארק השרון‬ ‫גופי מים‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫לא בסיכון‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫בסיכון נמוך‬ ‫עתידו בסכנה‬ ‫הערות‬ ‫מין פולש‪/‬מתפרץ‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקורות‪ :‬רט"ג – מאגר מידע ממוחשב ‪ ,2011‬תסקיר כביש ‪ – 9‬מנחם אדר ותצפיות של חיליק מדור‪-‬חיים‬ ‫‪ ,2004‬פרלברג וחוב' ‪ ,2006‬חכם ‪ ,1984‬שגיא ‪ ,1995‬ותצפיות אישיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרגת סיכון על‪-‬פי דולב ופרבולוצקי ‪.2002‬‬ ‫‪ 1.8.2.2‬בעלי חיים אופייניים לחולות‬ ‫חולות קיסריה ופארק השרון מהווים אזור מפגש בין מיני בעלי חיים צפוניים ממוצא ים‪-‬‬ ‫תיכוני לבין בעלי חיים של בתי גידול צחיחים ממוצא סהרו‪-‬ערבי‪ ,‬המתפשטים צפונה לאורך‬ ‫רצועת החולות של מישור החוף‪ .‬בעבר היה רצף בין שטחי החולות השונים לאורך רצועת‬ ‫החוף‪ .‬עם השנים‪ ,‬בעקבות פיתוח אורבני מואץ‪ ,‬הצטמצמו שטחי החולות ורצפים טבעיים‬ ‫נותקו‪ .‬כיום‪ ,‬אפשר להתייחס לגושי החולות המעטים ששרדו במרכז מישור החוף כאל איים‬ ‫המנותקים זה מזה‪ ,‬ואשר משמרים בתוכם מינים שבעבר היו נפוצים על פני שטחים נרחבים‬ ‫יותר‪ .‬צמצום שטחי החולות הפתוחים‪ ,‬ובמיוחד שטחי החולות החשופים יחסית‪ ,‬מקטין את‬ ‫גודל האוכלוסיות הטבעיות של הזוחלים והיונקים הפסמופיליים )"אוהבי החול"( שנותרו‬ ‫בהם‪ ,‬ועשוי להביא להכחדתם‪ .‬בסקר זוחלים ויונקים שנערך בחולות קיסריה ופארק השרון ב‪-‬‬ ‫‪) 2004‬פרלברג וחוב'‪ (2004 ,‬אותרו רק חלק מהיונקים והזוחלים הבלעדיים לבתי גידול חוליים‬ ‫במישור החוף‪ ,‬וייתכן כי מינים כקיפוד חולות ונחש חולות עומדים להיכחד‪ ,‬או שכבר נכחדו‬ ‫ממרכז מישור החוף‪.‬‬ ‫זוחלים‬ ‫חולות קיסריה וחוף הכרמל מהווים גבול תפוצה צפוני לשני מיני זוחלים – נחושית חולות‬ ‫ונחש חולות‪ ,‬המתקיימים אך ורק בחולות חשופים במישור החוף‪ .‬זהו גם גבול תפוצתם‬ ‫הצפוני של הלטאות ישימונית מצויה ושנונית השפלה‪ ,‬המתקיימות בחולות יציבים למחצה‬ ‫ובחולות יציבים‪ .‬כאמור‪ ,‬לא ברור מעמדו הנוכחי של נחש החולות באזור חולות קיסריה‪.‬‬ ‫החולות בגדות נחל אלכסנדר משמשים אתרי תטולה לצב‪-‬רך החי במי הנחל‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫יונקים‬ ‫לשני מיני יונקים פסמופיליים )"אוהבי חול"(‪ ,‬חולות קיסריה מהווים גבול תפוצה צפוני‬ ‫בישראל – גרביל החוף )תת‪-‬מין אלנבי‪ ,‬אנדמי לישראל( וקיפוד חולות‪ ,‬שניהם מינים פגיעים‪,‬‬ ‫שעתידם בסכנה )דולב ופרבולוצקי ‪ .(2002‬כאמור‪ ,‬מצבו של קיפוד החולות בחולות קיסריה‬ ‫ופארק השרון אינו ברור‪.‬‬ ‫פרפרים‬ ‫במחקר שנערך ע"י כותב שורות אלה בשנים ‪ 2007-2006‬בחולות קיסריה‪ ,‬חולות חדרה ופארק‬ ‫השרון נמצאו ריכוזים גדולים של הפרפר כחליל הגליל‪ ,‬שנחשב לנדיר‪ ,‬ועד כה מוכרים שני‬ ‫ריכוזים שלו בישראל – אחד בגליל העליון )עשרות עד מאות פרטים‪ ,‬ככל הנראה(‪ ,‬ושני בשרון‪,‬‬ ‫בין נחל אלכסנדר בדרום לצפון קיסריה בצפון )עשרות‪-‬אלפי פרטים(‪ .‬הפרפר תועד לאורך צדי‬ ‫כביש ‪ 2‬בצפון שמורת חרובי קיסריה‪ ,‬מצפון לאזור התעשייה של אור‪-‬עקיבא‪ ,‬באזור שכונת‬ ‫חפצי‪-‬בה )צפון חדרה( ובית החולים הלל יפה‪ ,‬מצומת אולגה עד מחצבות הכורכר‪ ,‬ובפארק‬ ‫השרון עד נחל אלכסנדר בין כביש ‪ 2‬למסילת הרכבת‪ ,‬וממערב לכביש הקיים – בין מכמורת‬ ‫לגבעת אולגה‪ .‬הפרפר‪ ,‬הזקוק לקשר עם הנמלה לבובית שחורה לצורך קיומו‪ ,‬מתקיים בעיקר‬ ‫בשטחים עם חולות מיוצבים למחצה‪ ,‬בכיסוי צומח בינוני המשלב שיחים כרותם המדבר‬ ‫ולענה חד‪-‬זרעית‪ ,‬שבהם נמצאים קיני הנמלה‪ ,‬עם חולות חשופים שבהם גדלים צמחי צוף‬ ‫כדרדר הקורים ונזרית חופית המשמשים לו כמזון‪ .‬ריכוזים גדולים של כחליל הגליל נצפו‬ ‫באזור גם במאי ‪.2011‬‬ ‫‪ 1.8.3‬מסדרונות אקולוגיים‬ ‫תשריט ‪ 1.8.2‬מציג את מפת המסדרונות האקולוגיים של רשות הטבע והגנים ואת כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫וחלופות הבסיס‪.‬‬ ‫במרחב התכנית מוצע על ידי רשות הטבע והגנים )שקדי ושדות ‪ (2000‬מסדרון אקולוגי בכיוון צפון‪-‬‬ ‫דרום העובר לאורך רצועת החוף ומתעבה באזור חולות קיסריה בצפון וגן לאומי נחל אלכסנדר‬ ‫ופארק השרון בדרום )בין כביש ‪ 4‬לחוף הים(‪ .‬מסדרון אורך זה מקושר לשני מסדרונות רוחב‬ ‫לאורך הנחלים חדרה ואלכסנדר‪ .‬בלב מסדרונות אלה נמצאים שטחים פתוחים ושמורים‪ ,‬בשלבים‬ ‫שונים של הכרזה‪ :‬אביחיל‪ ,‬נעורים‪ ,‬גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון‪ ,‬ברכת יער ויער חדרה‪,‬‬ ‫חוף גדור וחרובי קיסריה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כביש ‪ 2‬עובר לאורך המסדרון האקולוגי האורכי‪ ,‬כאשר הקישוריות מזרח—מערב מתבצעת‬ ‫לאורך מסדרונות הנחלים‪.‬‬ ‫חשיבות המסדרון האורכי נידונה בעבר בעת תכנון כביש ‪ 9‬המיועד לחבר את כביש ‪ 2‬עם כביש ‪6‬‬ ‫דרך כביש ‪ ,4‬תוך חציית פארק השרון‪ .‬על מנת למנוע פגיעה במסדרון האורכי נדרשו המתכננים‬ ‫להעביר את הכביש בחפירה מתחת לפארק השרון‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬לכסותה ולשקם את פני השטח‬ ‫ליצירת רצף אקולוגי בין צפון הפארק לדרומו )כאמור קטע זה של התכנית בוטל בהחלטת בג"צ(‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪ 1.8.3.1‬דריסת בעלי‪-‬חיים‬ ‫בדיקת מאגר המידע הממוחשב ברט"ג‪ ,‬ומידע מהאקולוגים האזוריים של רט"ג ]יריב מליחי‬ ‫ובן רוזנברג‪) ,‬דוא"ל‪ ,‬יוני ‪ [(2011‬העלתה כי בשנים האחרונות כמעט שאין תצפיות על יונקים‬ ‫וזוחלים בכלל‪ ,‬ועל דריסת בעלי‪-‬חיים בפרט‪ ,‬לאורך תוואי הכביש הקיים‪ .‬במקטע שבין‬ ‫אביחיל לנחל חדרה תועד בסך הכול כלב דרוס אחד‪ ,‬בעוד במקטע הצפוני‪ ,‬באזור קיסריה‪,‬‬ ‫נרשמו שני תנים וגירית מצויה שנדרסו במשך השנים‪ .‬במאגר המידע הממוחשב של רט"ג יש‬ ‫תצפיות מלפני ‪ 29‬שנים בצבוע דרוס על כביש ‪ ,65‬ממזרח למחלף קיסריה ובשועל מצוי דרוס‬ ‫על כביש ‪ 2‬באזור מחלף קיסריה )גלעדי פרץ‪ .(6/11/1982 ,‬מידע מועט זה אינו מעיד בהכרח כי‬ ‫לא היו דריסות נוספות במשך השנים‪ ,‬וכי אין פעילות בעלי‪-‬חיים לאורכו‪ ,‬וסביר להניח כי‬ ‫חוסר המידע מקורו בעיקר בהיעדר ניטור ותיעוד מסודר של תצפיות ודריסות‪ .‬גם מע"צ אינה‬ ‫נוהגת לשמור במאגר מידע רישומים של דריסות בעלי‪-‬חיים לאורך כבישיה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בהחלט ייתכן כי הסיבה למיעוט התצפיות בבעלי‪-‬חיים דרוסים היא שבעלי‪-‬חיים –‬ ‫בעיקר חולייתנים יבשתיים – החוצים בקלות יחסית כבישים צרים ודלי‪-‬תנועת כלי רכב‪,‬‬ ‫נמנעים יותר ויותר מחצייתם ככל שהיקף התנועה הולך וגובר עם השנים‪ .‬כך יוצא אפוא‬ ‫שהכביש משמש כחיץ אקולוגי משמעותי המפריד בין אוכלוסיות טבעיות של בעלי‪-‬חיים‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬על מנת לחזק את הקישוריות בין צדי הכביש ולאפשר מעבר נוח ובטוח של בעלי‪-‬חיים‬ ‫מצד לצד‪ ,‬יש לבצע מעברים אקולוגיים המותאמים בעיקר למיני החולייתנים המצויים‬ ‫בסביבת הכביש‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫ארכיאולוגיה ומורשת‬ ‫תוואי הכביש עובר במקטע זה בתחום אתרים ארכאולוגיים‪ .‬טבלה מס' ‪ 1.4.1‬מציגה אתרים אלו‬ ‫)מדרום לצפון(‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :1.4.1‬אתרים ארכאולוגיים בקרבת התכנית‬ ‫מס'‬ ‫שם אתר‬ ‫ממצאים‬ ‫מיקום האתר‬ ‫‪26146/0‬‬ ‫בית ינאי‪ ,‬אתר תת‪-‬ימי‬ ‫)מזרח(‬ ‫שרידי כלי שיט ומטענים‪ ,‬עוגנים וחפצי מתכת מן התקופות‬ ‫הברונזה המאוחרת‪ ,‬הפרסית‪ ,‬הצלבנית וימי הביניים‪.‬‬ ‫‪1229/0‬‬ ‫כפר ויתקין‬ ‫שלושה שטחים על פני החולות עם אבני צור‪.‬‬ ‫‪26773/0‬‬ ‫מינת אבו זבורה אתר תת‬ ‫ימי‬ ‫מכמורת‪ ,‬אתר תת‪-‬ימי‬ ‫מינת אבו זבורה‪ ,‬אתר תת‪-‬‬ ‫ימי‬ ‫‪1190/0‬‬ ‫מינת אבו זבורה‬ ‫מעגנים קדומים‪ ,‬שרידי כלי שייט‪ ,‬מטענים ועוגנים מן‬ ‫התקופות הברזל‪ ,‬הפרסית וימי הביניים‪.‬‬ ‫מעגנים קדומים‪ ,‬שרידי כלי שייט ומטענים ועוגנים מן‬ ‫התקופות הברזל הפרסית וימי הביניים‪ .‬האתר מצוי‬ ‫בתחום המים הטריטוריאליים‪.‬‬ ‫תל ועליו שרידי יישוב‪ ,‬יסודות של מבנים‪ ,‬שרידי חומות‪,‬‬ ‫אבני פסיפס‪ ,‬חרסים מן התקופות הברונזה המאוחרת‪,‬‬ ‫הברזל ב'‪ ,‬הפרסית‪ ,‬ההלניסטית‪ ,‬הרומית‪ ,‬הביזנטית‪,‬‬ ‫הערבית הקדומה‪ ,‬הצלבנית והעות'מנית‪ .‬קברים חצובים‬ ‫לצד צפון‪ ,‬חרסים מן התקופות הפרסית וההלניסטית‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬ ‫לו‪ .‬אזור נעורים‪ ,‬בית‬ ‫ינאי‪.‬‬ ‫מזרחית לכביש ‪ 2‬צפונית‬ ‫לכפר ויתקין‪.‬‬ ‫מערבית לכביש ‪ 2‬צפונית‬ ‫למחלף ינאי‪.‬‬ ‫‪1278/0‬‬ ‫‪25031/0‬‬ ‫מכמורת‬ ‫נקודת טריאנגולציה ‪P-14‬‬ ‫מכמורת )מזרח(‬ ‫נקודת טריאנגולציה ‪P-14‬‬ ‫אבריכתאס‪ ,‬ח'‬ ‫נפיעאת‪ ,‬אל‪-‬‬ ‫‪1281/0‬‬ ‫ח' אבריכתאס‪,‬‬ ‫אל‪-‬נפיעאת‬ ‫אתר‬ ‫‪4417/0‬‬ ‫‪1279/0‬‬ ‫‪25696/0‬‬ ‫‪25694/0‬‬ ‫‪1280/0‬‬ ‫‪25695/0‬‬ ‫‪25697/0‬‬ ‫אתר פרהיסטורי‪ ,‬כלי צור וגרעינים מן התקופות‬ ‫הניאוליתית והכלכוליתית‪.‬‬ ‫מערבית לכביש ‪ .2‬אזור‬ ‫מכמורת‪.‬‬ ‫סמוך לתכנית בשטח הגן‬ ‫הלאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫מערות קברים‪ ,‬גתות‪ ,‬חציבות בסלע‪.‬‬ ‫יסודות‪ ,‬בורות מים‪ ,‬קברים חצובים‪ ,‬קולומבריום‪ ,‬שרידי‬ ‫פסיפס ומחצבות ברכס מדרום לחורבה‪.‬‬ ‫בתוואי התכנית‪ ,‬צפונית‬ ‫למחלף ‪.9/2‬‬ ‫ח' אבריכתאס‪) ,‬מערב(‬ ‫ח' אבריכתאס‪,‬‬ ‫אל‪-‬נפיעאת‪,‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬ ‫לו‪ .‬צפונית למחלף ינאי‪.‬‬ ‫יסודות‪ ,‬שרידי פסיפס‪ ,‬בורות מים‪ ,‬מחצבות‪ ,‬קולומבריום‬ ‫וקברים חצובים‪.‬‬ ‫ח' אבריכתאס )מזרח(‬ ‫‪1225/0‬‬ ‫ט'הר אם אל‪-‬חייה‬ ‫‪1226/0‬‬ ‫אביחיל‬ ‫קברים ומערות חצובים‪.‬‬ ‫שרידי יישוב עתיק חציבות חרסים מהתקופה הביזנטית‬ ‫על פני הקרקע‪.‬‬ ‫‪1227/0‬‬ ‫מג'אהד שיח'ה‬ ‫חרסים ואבני גויל על פני הקרקע אבני פסיפס מפוזרות‪.‬‬ ‫‪8718/0‬‬ ‫כפר ויתקין‬ ‫שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫‪9504/0‬‬ ‫מערת ההגנה‬ ‫מערת קברים חצובה בכורכר‪.‬‬ ‫‪1332/0‬‬ ‫חפצי‪-‬בה‬ ‫קברים‪ .‬רכס וגבעה ובהם מפלסים של מוקדי כלי צור‪,‬‬ ‫עצמות בעלי חיים וכלי אבן מהתקופה האפי‪-‬פליאוליתית‪.‬‬ ‫‪1333/0‬‬ ‫קברים‪ ,‬חרסים‪ ,‬שבר שיש ואבני פסיפס על פני הקרקע‪.‬‬ ‫‪1334/0‬‬ ‫ליד מגדל המים שרידי יישוב כולל מיתקנים ומוקדים‬ ‫מסוף התקופה הפליאוליתית העליונה ומן התקופות‬ ‫האפי‪-‬פליאוליתית והניאוליתית‪ .‬כלי בזלת וכלי צור‬ ‫וביניהם גם מיקרוליתים ועצמות בעלי חיים על פני‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫‪1335/0‬‬ ‫גשר רומי‪ ,‬חרב וקטע דרך עלייה אליו‪.‬‬ ‫‪27030/0‬‬ ‫רכס וגבעה ובהם מפלסים של מוקדים‪ ,‬כלי צור‪ ,‬עצמות‬ ‫בעלי חיים וכלי אבן מהתקופה האפי‪-‬פליאוליתית‪.‬‬ ‫באזור אביחיל‪.‬‬ ‫בתוואי התכנית באזור‬ ‫מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫מערבית למסילת הרכבת‬ ‫באזור גבעת שפירא‬ ‫מדרום לנחל אלכסנדר‬ ‫בתוואי מסילת הרכבת‬ ‫על תוואי כביש ‪ ,2‬צפונית‬ ‫למחלף אולגה‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ ,2‬באזור‬ ‫חפצי‪-‬בה‪.‬‬ ‫מזרחית לכביש ‪ ,2‬באזור‬ ‫חפצי‪-‬בה‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ ,2‬באזור‬ ‫חפצי‪-‬בה‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬ ‫לו‪ .‬דרומית לתחנת הכוח‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממזרח‬ ‫לו‪ .‬דרומית לתחנת הכוח‪.‬‬ ‫באזור חפצי‪-‬בה‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מס'‬ ‫אתר‬ ‫שם אתר‬ ‫ממצאים‬ ‫‪27031/0‬‬ ‫אתר פרהיסטורי על גבעת כורכר‪ ,‬כלי צור אפי‪-‬‬ ‫פליאולתית‪.‬‬ ‫‪9503/0‬‬ ‫‪4405/0‬‬ ‫קיסריה אתר תת ימי‬ ‫‪26145/0‬‬ ‫חולות קיסרי )דרום( )דר'‪-‬‬ ‫מע'(‬ ‫‪1282/0‬‬ ‫בראת קיסאריה‬ ‫‪1336/0‬‬ ‫חולות קיסרי )דרום(‬ ‫‪9505/0‬‬ ‫חולות קיסרי )דרום(‬ ‫‪9497/0‬‬ ‫נקודת טריאנגולציה ‪R-‬‬ ‫‪) 111‬צפון‪-‬מזרח(ֽ‬ ‫‪1282/0‬‬ ‫חולות קיסרי )דרום(‬ ‫בראת קיסאריה‬ ‫‪1390/0‬‬ ‫חולות קיסרי )דרום(‬ ‫מיתקני נמל‪ ,‬מעגנים קדומים‪ ,‬שרידי מפולות של יישוב‬ ‫בתוך הים‪ ,‬מיתקנים עתיקים על קו החוף ובים שרידי כלי‬ ‫שייט ומטענים‪ ,‬עוגנים‪ ,‬כלי צור‪ ,‬כלי חרס ומתכת מן‬ ‫התקופות הניאוליתית‪ ,‬הברונזה המאוחרת‪ ,‬הברזל‬ ‫‪,‬הפרסית ההלניסטית‪ ,‬הרומית‪ ,‬הביזנטית‪ ,‬הערבית‬ ‫הקדומה והצלבנית‪.‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪ ,‬קטעי אמת מים‬ ‫הרוסה‪ ,‬שרידי מבנים מן התקופות הערבית הקדומה‬ ‫והצלבנית‪ .‬לאורך חוף הים שרידים של קטעי דרך עד‬ ‫לשפך נחל חדרה ומעבר לו עד לגבעת אולגה‪ .‬שטחי‬ ‫חקלאות קדומה הכוללים שטחים מישוריים שהוכשרו‬ ‫לעיבוד חקלאי וסוללות עפר‪.‬‬ ‫שרידי בניה מן התקופה הרומית והביזנטית וממזרח להם‬ ‫גבעה מלאכותית קטנה‪ ,‬חרסים מן התקופות הרומית‪,‬‬ ‫הביזנטית הקדומה והערבית הקדומה על פני הקרקע‪.‬‬ ‫שרידי בנייה‪ ,‬חרסים מן התקופות הרומית‪ ,‬הביזנטית‬ ‫והערבית הקדומה‪.‬‬ ‫ריכוז כלי צור מן התקופות האפי‪-‬פליאוליתית‬ ‫והנאוליתית‪.‬‬ ‫שרידי יישוב מן התקופה הרומית‪ ,‬קטעי אמת מים‬ ‫הרוסה‪ ,‬שרידי מבנים מן התקופות הערבית הקדומה‬ ‫והצלבנית‪ .‬לאורך חוף הים שרידים של קטעי דרך עד‬ ‫לשפך נחל חדרה ומעבר לו עד לגבעת אולגה‪ .‬שטחי‬ ‫חקלאות קדומה הכוללים שטחים מישוריים שהוכשרו‬ ‫לעיבוד חקלאי וסוללות עפר‪.‬‬ ‫מוקדים‪ ,‬כלי בזלת וכלי צור וביניהם מיקרוליתים מן‬ ‫התקופה האפי‪-‬פליאוליתית על פני הקרקע‪ .‬שרידי יישוב‬ ‫וקברים מן התקופה הרומית )החל מן המאה הראשונה‬ ‫לסה"נ( ומן התקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫‪38489/0‬‬ ‫מיקום האתר‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬ ‫לו‪ .‬דרומית לתחנת הכוח‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬משני‬ ‫צדדיו‪ .‬דרומית לתחנת‬ ‫הכוח‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬וממערב‬ ‫לו‪ .‬אזור תחנת הכוח‪.‬‬ ‫מערבית לכביש ‪2‬‬ ‫ודרומית לתחנת הכוח‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬משני‬ ‫צדדיו‪ .‬אזור מחלף‬ ‫קיסריה‪.‬‬ ‫מערבית וסמוך למחלף‬ ‫קיסריה‬ ‫מערבית וסמוך למחלף‬ ‫קיסריה‬ ‫מערבית לכביש ‪ .2‬אזור‬ ‫תחנת הכוח‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬משני‬ ‫צדדיו‪ .‬אזור מחלף‬ ‫קיסריה וצפונה לו‪.‬‬ ‫על תוואי כביש ‪ 2‬ומזרחה‬ ‫לו‪ .‬אזור מחלף קיסריה‬ ‫וצפונה‪.‬‬ ‫מערבית לכביש ‪ .2‬אזור‬ ‫קיסריה‬ ‫על‪-‬פי המידע המפורסם באתר המועצה לשימור אתרים‪ ,‬חוות חפצי‪-‬בה השוכנת ממזרח לכביש ‪ 2‬סמוך‬ ‫לנחל חדרה הינה אתר מורשת לשימור‪ .‬האתר הינו חווה חקלאית שהוקמה לפני כ‪ 100 -‬שנה‪ ,‬מראשית‬ ‫ההתיישבות היהודית החדשה ושוקמה על‪-‬ידי חברת החשמל והמועצה לשימור אתרים‪ .‬שטח החווה כ‪-‬‬ ‫‪ 350‬דונם והיא משמשת כאתר תיירות שבו ניתן לראות את הבית המרכזי‪ ,‬בתי הפועלים ושרידים‬ ‫ממנגנון שאיבת המים למטעים‪ .‬יש לציין כי החווה שוכנת ממזרח לרכס הכורכר המפריד בין החווה‬ ‫לכביש ‪ 2‬והיא אינה נצפית מהכביש‪.‬‬ ‫חלופות הבסיס והאתרים הארכאולוגיים מוצגים בתשריט מס' ‪.1.9.1‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪ 1.10‬רגישות סביבתית‬ ‫תוואי הכביש וחלופות הבסיס עוברים בסביבה רגישה שתועדה ונסקרה במקורות שונים המשלימים‬ ‫ומרכזים את שתואר לעיל‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬ ‫‪1.10.1‬‬ ‫יחידות נוף טבעי‬ ‫תוואי כביש ‪ 2‬הקיים וחלופות הבסיס עוברים לאורכו של אזור צפון השרון‪ .‬שטח זה מאופיין‬ ‫ביחידות נוף אורכיות שכיוונן הכללי צפון‪-‬דרום‪ ,‬הכוללות רכסי כורכר המשתרעים במקביל לקו‬ ‫חוף הים‪ ,‬וביניהם עמקים )"מרזבות"( עם אדמת סחף עשירה בחרסיות‪ .‬נחל חדרה ונחל אלכסנדר‬ ‫חוצים יחידות נוף אלו ממזרח למערב‪ .‬ניתן לחלק את יחידות הנוף באזור למספר תת‪-‬יחידות‬ ‫השונות זו מזו בתכונותיהן מהיבטים של טופוגרפיה‪ ,‬מסלע‪ ,‬קרקע‪ ,‬צמחייה‪ ,‬השפעות אדם וחזות‪.‬‬ ‫סקר של החברה להגנת הטבע‪ 37‬משנת ‪ 1999‬שנערך באזור מיפה את יחידות הנוף הללו‪ .‬להלן‬ ‫הפירוט‪:‬‬ ‫א‪ .‬חולות קיסריה )מס' ‪ 0‬בתשריט(‬ ‫נוף פתוח של מובלעת חולות רחבה מצפון לנחל חדרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נחל חדרה )מס' ‪ 1‬בתשריט(‬ ‫ציר של שטח פתוח שלאורכו נטועים עצי איקליפטוסים‪ ,‬מצויים שטחי חקלאות וקיים‬ ‫פארק מגונן ממערב לכביש ‪ .2‬בנחל זורמים שפכים ברמות טיהור שונות כולל הזרמת מי ים‬ ‫שישמשו לקירור תחנת הכוח "אורות רבין"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חולות חדרה )מס' ‪ 2‬בתשריט(‬ ‫שטח חולות גדול צמוד לחוף הים ובו מצוי רכס הכורכר השני צמוד לכביש ‪ ,2‬ממזרח לו‪.‬‬ ‫שטח זה ברובו מיועד לבינוי על‪-‬פי תכנית המתאר החדשה של חדרה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מצוק חוף גדור )מס' ‪ 4‬בתשריט(‬ ‫רכס כורכר שחלקו המערבי תלול ומתנשא מעל הים וחלקו המזרחי מתון ובעל חולות‬ ‫מיוצבים למחצה עם צומח אופייני‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עורף חוף גדור )מס' ‪ 5‬בתשריט(‬ ‫שטח מרזבה המצוי בין מסילת הרכבת לחוף גדור‪ .‬השטח כולל שטחים חקלאיים‪ ,‬מחפורת‬ ‫כורכר המשמשת להטמנת פסולת מוצקה ויער פארק‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יער חדרה )מס' ‪ 6‬בתשריט(‬ ‫שטח גדול של יער איקליפטוסים שניטע על ידי ראשוני המתיישבים בחדרה‪ .‬היער מוצף‬ ‫בחלקו בחורף ומשמש כאזור לפעילות פנאי ונופש של תושבי הסביבה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬פארק החרובים ‪ -‬פארק השרון )מס' ‪ 7‬בתשריט(‬ ‫שטח נוף פתוח של יער פארק המתאפיין בעיקר בעצי חרוב מצוי ושיחי אלת המסטיק‬ ‫וביניהם נפרשים שטחים פתוחים בהם גדלים צמחים חד‪-‬שנתיים וגאופיטים‪ .‬בחורף‬ ‫ובאביב ניתן לראות מרבדי פריחה נאים באזור‪ .‬בחלק הצפוני של הפארק‪ ,‬מדרום ליער‬ ‫חדרה‪ ,‬מצויים ריכוזים של אלון התבור‪ ,‬לעיתים בחברת אלון מצוי‪.‬‬ ‫‪ 37‬השרון הצפוני סקר‪ ,‬ניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף‪ .‬אפריל ‪ .1999‬מכון דש"א ‪ -‬דמותה של ארץ‪ ,‬יחידת הסקרים‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫ח‪ .‬החולות המיוצבים ‪ -‬גן לאומי נחל אלכסנדר )מס' ‪ 9‬בתשריט(‬ ‫שטחי חולות החודרים לשפך נחל אלכסנדר מוכרזים כגן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬המשמש‬ ‫לפנאי ונופש‪ .‬בשטח נטועות גם חורשות איקליפטוסים ומצויים אתרים ארכאולוגיים‪.‬‬ ‫ט‪ .‬שפך נחל אלכסנדר )מס' ‪ 10‬בתשריט(‬ ‫חוף ים‪ ,‬שטח חולות נודדים ומפלס מי תהום גבוהים‪.‬‬ ‫י‪ .‬נחל אלכסנדר – במעבר ברכס הכורכר השני )מס' ‪ 11‬בתשריט(‬ ‫נחל אלכסנדר חוצה בקטע זה את רכס הכורכר‪ .‬מקורות המים בנחל הם ממי תהום‪ ,‬מי ים‬ ‫שחודרים מהשפך ושפכים ממכון טיהור נתניה‪ .‬בנחל מבוצע בהדרגה פרויקט שיקום‪.‬‬ ‫יא‪ .‬עמק נחל אלכסנדר ונחל אביחיל – המרזבה המרכזית )מס' ‪ 12‬בתשריט(‬ ‫שטח מישורי חקלאי ברובו‪.‬‬ ‫יב‪ .‬רכס הכורכר המערבי‪ -‬מצוק בית ינאי‪-‬נעורים )מס' ‪ 13‬בתשריט(‬ ‫מצוק כורכר גבוה עליו מצויים היישוב בית ינאי‪ ,‬כפר הנוער נעורים ובית הספר הגבוה‬ ‫למשטרה‪.‬‬ ‫יג‪ .‬יישובי רכס השני‪ -‬כפר ויתקין – אביחיל )מס' ‪ 14‬בתשריט(‬ ‫אזור חקלאי ברובו‪ ,‬עם יישובים כפריים כגון‪ :‬כפר ויתקין‪ ,‬בית חירות‪ ,‬גבעת שפירא‪,‬‬ ‫ואביחיל‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.10.1‬מציג את יחידות הנוף על‪-‬פי סקר של החברה להגנת הטבע‪ ,‬מכון דש"א‪.1999 ,‬‬ ‫‪1.10.2‬‬ ‫שבילי טיולים ואתרי פנאי ונופש‬ ‫ שביל ישראל ‪ -‬לפי מפת סימון שבילים‪ ,‬עובר לאורך חוף הים בקיסריה ומקיף את תחנת‬‫הכוח ממזרח‪ .‬ממשיך דרך חולות חדרה וחוצה במחלף אולגה את כביש ‪ 2‬מזרחה לכיוון יער‬ ‫חדרה ודרומה לפארק השרון‪ .‬השביל עובר דרך הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬בצמוד למסילת‬ ‫הרכבת )ממערב( ופונה מזרחה לאורך נחל אלכסנדר‪ .‬על פי מפת הרגישויות של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה שביל ישראל פונה מערבה לכיוון הים‪ .‬שביל ישראל מתעדכן מעת לעת ולכן‬ ‫יתכנו אי התאמות בסימונו‪.‬‬ ‫ ברכת יער ‪ -‬שביל טיול שמספרו ‪ 7160‬עובר באזור ברכת יער ממזרח לפארק השרון‪.‬‬‫ חוף גדור ‪ -‬שביל טיול שמספרו ‪ 7170‬עובר לאורך המצוק של שמורת גדור מגבעת אולגה‬‫למכמורת‪ ,‬ממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫ נחל אלכסנדר ‪ -‬שביל טיול שמספרו ‪ 7149‬עובר ממזרח למסילת הרכבת מגשר הצבים ועד‬‫תל חפר באזור כביש ‪ ,4‬לאורך הגדה הצפונית‪.‬‬ ‫ שבילי אופניים ‪ -‬שביל אופניים )בביצוע מועצה אזורית עמק חפר( עובר לאורכו של נחל‪.‬‬‫שביל אופניים מתוכנן עתיד לעבור במקביל לדרך אביחיל בחלק הדרומי של התכנית‪.‬‬ ‫ חוות חפצי‪-‬בה ‪ -‬חווה חקלאית לשימור מצויה ממזרח לכביש ‪ 2‬ומדרום לנחל חדרה‪.‬‬‫ נחל חדרה ופארק נחל חדרה ‪ -‬ממערב לכביש ‪ 2‬ומדרום לנחל חדרה הכולל את הנחל‪,‬‬‫שטחים מגוננים ושולחנות פיקניק )לפארק תוכנית בהכנה להרחבה דרומה(‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫ יער חדרה ‪ -‬ממזרח לכביש ‪ 2‬הכולל חורשת איקליפטוסים ושולחנות פיקניק‪.‬‬‫ נחל אלכסנדר והגן הלאומי הכולל את חרבת סמרה‪ ,‬שרידים של חווה חקלאית מדרום‬‫לנחל‪ ,‬שולחנות פיקניק לאורך הגדה הצפונית של הנחל‪ ,‬הכול ממזרח לכביש ‪) 2‬ראו פירוט‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫ אגם ינאי וחוף בית ינאי ‪ -‬ממערב לכביש ‪) 2‬ראו פירוט בהמשך(‪.‬‬‫ שמורת ביתן אהרון ‪ -‬מצפון ליישוב בת חן‪.‬‬‫שבילי הטיול ואתרי הביקור מוצגים בתשריט מס' ‪ 1.0.1‬לעיל‪.‬‬ ‫‪1.10.3‬‬ ‫שמורות טבע וגנים לאומיים‬ ‫שמורות הטבע והגנים לאומיים המצויים בסביבה הנסקרת מפורטים בהמשך מדרום לצפון‪.‬‬ ‫השמורות והגנים הלאומיים כלולים בתכניות ארציות ומחוזיות )תמ"א ‪ ,35‬תמ"א ‪ 8‬ותמ"מ ‪.(21/3‬‬ ‫אלו שעברו הכרזה במסגרת "חוק גנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬אתרים לאומיים ואתרי הנצחה"‬ ‫)‪ ,(1963‬צוינו בנפרד‪.‬‬ ‫ גן לאומי אביחיל‪ :‬מצוי דרומית לכביש ‪ 2‬הקיים בין מושב אביחיל ומושב חבצלת השרון‬‫ומשתרע על כ‪ 100-‬דונם )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(21/3‬‬ ‫ גן לאומי חוף נעורים‪ :‬מצוי דרומית לכפר הנוער הדסה נעורים ומשתרע על פני כ‪ 130 -‬דונם‪.‬‬‫ייחודו ברצועת החוף ובמצוק הכורכר )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(21/3‬‬ ‫ אגם ינאי‪ :‬מצוי ברביע הדרום‪-‬מערבי של מחלף ינאי‪ ,‬סמוך לחוף‪ .‬האגם הינו בריכת מי‬‫תהום החודרים למחפורת שנוצרה במקום בעקבות הקמת מחלף ינאי בשנות התשעים‪.‬‬ ‫האגם מוקף צמחיית גדות סבוכה והוא מושך אליו עופות מים הניזונים ממגוון בעלי‪-‬חיים‬ ‫החיים באגם‪ .‬שטח האגם מדרום מערב למחלף ינאי מוגדר כגן לאומי בתכנית עח‪) 191/‬טרם‬ ‫אושרה(‪ .‬במקום הותקנה מדרכת עץ מעל פני המים המאפשרת תצפית קרובה על בעלי‬ ‫החיים שבאגם‪.‬‬ ‫ גן לאומי נחל אלכסנדר )מוכרז(‪ :‬מצוי מצפון לנחל אלכסנדר על פני שטח של כ‪ 3200 -‬דונם‪.‬‬‫גבולו המזרחי במסילת הרכבת והוא משתרע מערבה עד לחוף הים‪ .‬הגן כולל את נחל‬ ‫אלכסנדר ומוצאו לים‪ ,‬את אגם ינאי‪ ,‬שטחי חולות מיוצבים ונודדים‪ ,‬אתרים היסטוריים‪,‬‬ ‫חורשת איקליפטוסים ושטחי פיקניק‪ ,‬שטחי יער פארק‪ ,‬רכס כורכר וחוף ים )כלול בתמ"א‬ ‫‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪ ,21/3‬תמ"מ ‪ ,27/3‬עח‪.(191/‬‬ ‫ גן לאומי פארק השרון‪ :‬משתרע מצפון למכמורת ומדרום לגבעת אולגה )גודלו כ‪3,700 -‬‬‫דונם(‪ .‬זהו אחד השטחים הטבעיים הגדולים ביותר בשרון המשמר מערכת אקולוגית עשירה‬ ‫ומגוונת )הנמצאת בסכנת הכחדה(‪ ,‬את נופיה בעבר‪ ,‬על כל יחידותיה הגאומורפולוגיות‬ ‫והבוטניות‪ .‬בין השאר כולל הפארק את שמורת ברכת יער )סמוך לכביש ‪ 4‬במזרח( והוא‬ ‫סמוך לשמורת הטבע המוכרזת ים גדור ‪ -‬במערב )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬ ‫בשל ייחודו של פארק השרון נעשים מאמצים להסדיר את מעמדו הסטטוטורי בהכרזה‪,‬‬ ‫אולם מהלך זה לא הושלם עד היום בשל קשיים הקשורים בבעלות פרטית על הקרקע‬ ‫וביוזמות בנייה הקיימות באזור‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫ שמורת נוף יער חדרה‪ :‬משתרעת ממזרח לכביש ‪ 2‬ולמסילת הרכבת על‪-‬פי כ‪ 1500-‬דונם‪.‬‬‫זוהי חורשת האיקליפטוסים הגדולה בארץ שניטעה בראשית ההתיישבות היהודית החדשה‬ ‫בארץ )כלולה בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬ ‫ פארק נחל חדרה‪ :‬משתרע ממערב לכביש ‪ 2‬על פני‪-‬כ ‪ 750‬דונם והוא בוצע ע"י קק"ל וחח"י‪.‬‬‫בפארק מי ים המוזרמים מתחנת הכוח לנחל חדרה וסכר שהוקם סמוך לכביש ‪ 2‬מפנה את‬ ‫המים המזוהמים ממעלה הנחל‪ .‬בפארק קיימת טיילת‪ ,‬מערכת סכרים וברכות מים קטנות‪,‬‬ ‫סוללה מגוננת‪ ,‬חורשות איקליפטוסים ושולחנות פיקניק )כלול תמ"א ‪ ,35‬תמ"א ‪/10‬א‪1/‬‬ ‫תמ"מ ‪ .(6‬כיום מצויה גם תכנית בהכנה לפארק בשטח שמדרום לנחל חדרה‪.‬‬ ‫ גן לאומי חולות קיסריה‪ :‬משתרע על פני כ‪ 475-‬דונם‪ .‬הגן מקיף את תחנת הכוח "אורות‬‫רבין" וכולל את הגדה הצפונית של נחל חדרה בדרום ואזור נרחב יותר מצפון לתחנת הכוח‬ ‫המאופיין בחולות נודדים ומיוצבים‪ .‬בפועל רובו של הגן מצוי בשטח מופר שבו קיימים‬ ‫מתקני ספורט ומטווחים )כלול בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬ ‫ שמורת טבע שקע קיסרי‪ :‬משתרעת על פני כ‪ 503-‬דונם בצדו המזרחי של כביש ‪ 2‬בסמוך‬‫לכביש ‪ .651‬השמורה הינה שקע חולי ובה תנאים של מעין ביצה סמויה המאפשרת קיום‬ ‫צומח חולות עשיר במיוחד )כלולה בתמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,35‬תמ"מ ‪.(6‬‬ ‫הערה‪ :‬שלוש שמורות מוכרזות נוספות מצויות במרחב של התכנית‪ ,‬אך הן רחוקות מהתוואי של‬ ‫חלופות הבסיס )מעל ‪ 500‬מ'(‪ ,‬שמורת ברכת סמר ‪ -‬מדרום‪-‬מערב לתחנת הרכבת של חדרה )כ‪500 -‬‬ ‫מ' ממזרח לתוואי(; שמורת‪-‬ים גדור – בין גבעת אולגה לבין מכמורת )כ‪ 1200 -‬מ' ממערב לתוואי‬ ‫הקיים(; שמורת ביתן אהרון )כקילומטר ממזרח לתוואי הקיים(‪.‬‬ ‫‪1.10.4‬‬ ‫נחלים‬ ‫כביש מס' ‪ 2‬וחלופות הבסיס נחצים ע"י שני נחלים מרכזיים ‪ -‬נחל אלכסנדר ונחל חדרה‪.‬‬ ‫נחל אלכסנדר חוצה את הצירים של החלופות הבסיסיות‪.‬‬ ‫הנחל זורם בכיוון כללי ממזרח למערב ועובר מדרום למכמורת ולאזור התעשייה עמק חפר ומשמש‬ ‫כגבול הדרומי של הגן הלאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫הנחל מנקז את אזור שכם‪ ,‬מרכז השומרון וחלק משפלת החוף‪ .‬אגן הניקוז שלו משתרע על פני ‪550‬‬ ‫קמ"ר‪ .‬מורד הנחל הוא איתן )בין כביש ‪ 4‬לבין הים( והוא עובר דרך תבניות נוף שונות אשר יוצרות‬ ‫עושר בתי גידול ומאפשרות קיום של מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים‪ ,‬למשל‪ ,‬האוכלוסייה‬ ‫הגדולה בישראל של הצב הרך מצויה בנחל זה‪.‬‬ ‫מקורות שונים מזהמים את מי הנחל‪ .‬מספר תכניות הגדירו את נחל אלכסנדר כנחל לשיקום‪,‬‬ ‫ובשנת ‪ 1995‬הסתיימה הכנת תכנית האב לשיקומו‪ .‬פרויקט השיקום החל ב‪ 1996-‬ונמשך גם בימים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫שביל עפר מלווה את הגדה הצפונית של הנחל ומאפשר לעבור מתחת לגשרי הכביש הקיים ולגשר‬ ‫מסילת הרכבת ע"י כלי רכב פרטיים אך לא אוטובוסים‪ .‬הגשרים הקיימים נמוכים יחסית ועמודי‬ ‫הגשר מצויים בתחום אפיק הנחל‪.‬‬ ‫מעמדו של הנחל בתכניות השונות מפורט להלן‪:‬‬ ‫ תמ"א ‪/34‬ב‪ - 3/‬מסמנת ערוץ הנחל כעורק ניקוז ראשי בתחום נחל לתכנון‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫תמ"א ‪ – 35‬מסמנת רצועת נחל לאורך נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ – 22‬מסמנת בערוץ הנחל יער טבעי לשימור ממסילת הרכבת ומזרחה‪..‬‬ ‫תמ"מ ‪ – 8‬שטח הנחל עובר בגן הלאומי המוכרז של נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫תמ"מ ‪ – 27/3‬שטח הנחל עובר בגן הלאומי המוכרז של נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫תכנית מתאר עח‪) -191/‬טרם אושרה( מגדירה את תחום הנחל כאתר לשימור משאבי טבע‬ ‫ונוף‪.‬‬ ‫מסדרון אקולוגי ‪ -‬על פי מפת המסדרונות האקולוגיים של רשות הטבע והגנים )שקדי ושדות‬ ‫‪ (2000‬מוגדר הנחל כמסדרון אקולוגי רוחבי‪.‬‬ ‫נחל חדרה חוצה את כביש ‪ 2‬הקיים ממזרח למערב והוא זורם מצפון לשומרון ונשפך לים התיכון‬ ‫מדרום לתחנת הכוח "אורות רבין"‪.‬‬ ‫עד השנים האחרונות היה מורד הנחל‪ ,‬מהעיר חדרה ועד הים‪ ,‬מפגע אקולוגי‪ .‬בעקבות חתימת‬ ‫הסכם למימון הפרויקט‪ ,‬בין עיריית חדרה ובין משרד האוצר והמשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬ובסיוע‬ ‫קרן קיימת לישראל‪ ,‬חברת חשמל ומנהלת הנחלים‪ ,‬שוקם חלקו התחתון בשנת ‪ .2002‬ממערב‬ ‫לכביש החוף הוקם סכר המיועד למנוע מעבר שפכים‪ ,‬ממעלה הנחל לאזור המשוקם‪ .‬כן הוקם מפל‬ ‫מים חמים בגובה של ‪ 2.3‬מטרים וגדת הנחל הדרומית שוקמה והפכה לטיילת‪.‬‬ ‫גשר הכביש הקיים הינו גשר נמוך יחסית ולא ניתן לעבור לאורך הגדות מתחת לגשר בשל‬ ‫הצמחייה הסבוכה הגדלה במקום‪ .‬כלי רכב אינם יכולים לעבור כיום מתחת לגשר‪ .‬ניצבי הגשר‬ ‫מצויים בתחום גדות הנחל‪.‬‬ ‫מעמדו של הנחל בתכניות השונות מפורט להלן‪:‬‬ ‫ תמ"א ‪/34‬ב‪ - 3/‬מסמנת ערוץ הנחל כעורק ניקוז ראשי בתחום נחל לתכנון‪.‬‬ ‫ תמ"א ‪ – 35‬מסמנת רצועת נחל לאורך נחל אלכסנדר ומייעדת שמורת טבע או גן לאומי‬ ‫מדרום לנחל וממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫ תמ"א ‪ – 22‬מסמנת לאורך הערוץ נטיעות בגדות נחלים‪.‬‬ ‫ תמ"א ‪/10‬א‪ - 1/‬ל"אתר השרון" מייעדת את השטח שממערב לכביש ‪ 2‬בתחום הנחל לפארק‪.‬‬ ‫ תכנית אב לנחל חדרה‪ -‬מייעדת שבילים לאורך הנחל משני גדותיו כולל גשרים לחציות‬ ‫ומסמנת את האטרקציות הקיימות לאורכו‪.‬‬ ‫ תכנית לפארק נחל חדרה ממערב לכביש החוף נמצאת בהכנה‪.‬‬ ‫ מסדרון אקולוגי ‪ -‬על פי מפת המסדרונות האקולוגיים של רשות הטבע והגנים )שקדי ושדות‬ ‫‪ (2000‬מוגדר הנחל כמסדרון אקולוגי רוחבי‪.‬‬ ‫‪1.10.5‬‬ ‫מפת רגישות סביבתית של החברה להגנת הטבע סקרי מכון דש"א‬ ‫סקר והערכה של השטחים הפתוחים באזור השרון הצפוני )‪ (1999‬וסובב רמת הנדיב )‪ (1999‬נעשה‬ ‫ע"י מכון דש"א של החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫ניתוח כללי של ערכיות השטחים הפתוחים על‪-‬פי מפת הסקר‪ ,‬מעלה כי חלק ניכר מהשטחים‬ ‫באזור התכנית וחלופותיה הם בעלי ערכיות גבוהה עד גבוהה ביותר‪ .‬להלן פירוט ערכיות השטחים‬ ‫הפתוחים על‪-‬פי סיווג הסקר‪:‬‬ ‫‪86‬‬ ‫ערכיות גבוהה ביותר‪ :‬חולות קיסריה‪ ,‬נחל חדרה ונחל אלכסנדר לכל אורכם‪ ,‬חולות חדרה ואזור‬ ‫חפציבה‪ ,‬גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון והשטח הצפוני לו ממערב לכביש ‪ 2‬הקיים וגן‬ ‫לאומי אביחיל‪.‬‬ ‫ערכיות גבוהה מאוד‪ :‬רצועת הכביש מדרום לכביש ‪ 2‬בין אביחיל לבין חבצלת השרון‪ ,‬אזור חבצלת‬ ‫השרון‪ ,‬אזורים בתחום גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬השטח הפתוח שבין כביש ‪ 2‬הקיים לבין מכמורת‪,‬‬ ‫שטח מצפון לאזור התעשייה עמק חפר וממזרח למסילה‪ ,‬יער חדרה ושטח קטן בין כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫למסילת הרכבת ממערב ליער חדרה‪ ,‬שטחים בלב השטח של חולות חדרה ממערב לכביש ‪ ,2‬רצועת‬ ‫הכביש מצפון לכביש ‪) 651‬בעיקר ממזרח לכביש ‪.(2‬‬ ‫ערכיות גבוהה‪ :‬גן לאומי נעורים‪ ,‬השטח שממזרח לגן לאומי אביחיל‪ ,‬שטח נרחב משני צדי‬ ‫המסילה בין נחל אלכסנדר למושב אביחיל‪ ,‬ממזרח למסילה בין אזור התעשייה עמק חפר לבין נחל‬ ‫אלכסנדר‪ ,‬בין יער חדרה לבין כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫ערכיות בינונית‪ :‬מדרום‪-‬מזרח לאביחיל‪ ,‬מדרום לנעורים ובית חירות‪ ,‬מדרום לגבעת אולגה‬ ‫וממערב לכביש ‪.2‬‬ ‫ערכיות נמוכה‪ :‬מדרום למחלף אולגה וממזרח לכביש ‪ 2‬וכמו כן השטחים הבנויים‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.10.2‬מציג את מפות הסקרים של החברה להגנת הטבע )מכון דש"א(‪.‬‬ ‫‪1.10.6‬‬ ‫מפת רגישות סביבתית של המשרד להגנת הסביבה‬ ‫על פי מפת הרגישות הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה הרגישות הסביבתית הכוללת הינה‬ ‫גבוהה עד גבוהה קיצונית לאורך התכנית וחלופות הבסיס‪ ,‬על פי הפירוט שלהלן‪:‬‬ ‫רגישות גבוהה ‪ -‬נגזרת מערכי הידרולוגיה‪ ,‬חקלאות ובוטניקה גבוהים והיא מתקיימת במקומות‬ ‫אלו‪:‬‬ ‫ מדרום לנחל אלכסנדר‪ ,‬ממזרח לכביש ‪ 2‬הקיים ולישובים חופית‪ ,‬בית חירות וכפר ויתקין‪.‬‬‫ מצפון לגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬משני צדי כביש ‪ 2‬הקיים והמסילה‪.‬‬‫רגישות גבוהה ביותר – נגזרת מערכי תבליט‪ ,‬צומח וחי‪ ,‬הידרולוגיה ובוטניקה גבוהים והיא‬ ‫מתקיימת במקומות אלו‪:‬‬ ‫‪ -‬לאורך רכס הכורכר שממערב לכביש ‪ 2‬ושמצפון למחלף קיסריה‪.‬‬ ‫רגישות גבוהה קיצונית מצויה באזורים המפורטים להלן‪:‬‬ ‫ בדרום התכנית עד אזור בית ינאי‪ ,‬ממערב לכביש ‪ .2‬רגישות זו נובעת מערכי הידרולוגיה‪,‬‬‫מסלע‪ ,‬תבליט ומורשת גבוהים‪.‬‬ ‫ מבית ינאי עד מכמורת כולל אזור הגן הלאומי נחל אלכסנדר משני צדי הכביש והמסילה‪.‬‬‫רגישות זו נובעת מערכי הידרולוגיה‪ ,‬מסלע‪ ,‬תבליט צומח וחי גבוהים‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫ ממכמורת צפונה באזור רצועת החוף ומגבעת אולגה צפונה לאורך הכביש הקיים‪ .‬רגישות זו‬‫נובעת מערכי הידרולוגיה‪ ,‬מסלע ותבליט גבוהים‪.‬‬ ‫תוואי הכביש הקיים וחלופות הבסיס על רקע מפת רגישות השטחים הפתוחים הכוללת של‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מוצגים בתשריט מס' ‪.1.10.3‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪ 1.11‬סיכום הקונפליקטים הסביבתיים‬ ‫‪1.11.1‬‬ ‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בכביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫תוואי הכביש הקיים וחלופת הבסיס בציר זה‪ ,‬עוברים בעיקרם בסביבה כפרית בנויה בחלק‬ ‫הדרומי של התכנית‪ ,‬בסביבה עירונית באזור חדרה‪-‬גבעת אולגה ובתוך או בסביבת שטחים‬ ‫פתוחים ערכיים כגון‪ :‬גנים לאומיים ויערות‪ .‬את הקונפליקט הסביבתי לאורך התכנית ניתן לחלק‬ ‫לשני היבטים‪ :‬מפגע לסביבת המגורים של האדם ופגיעה בערכי טבע‪ .‬הרשימה הבאה מפרטת את‬ ‫הקונפליקטים הצפויים בקצרה‪ ,‬ללא אבחנה בין החלופות‪ .‬למרות שפתרון חלק מהקונפליקטים‬ ‫קיים בתכנון החלופות ואף עשוי להיות מנוף לשיפור המצב הקיים לא התייחסנו לכך בשלב זה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מגורים הסמוכים לכביש )יישובי עמק חפר‪ ,‬גבעת אולגה‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא וקיסריה(‪:‬‬ ‫מפגעי רעש‪ ,‬הגדלת החיץ בין היישובים שמשני צדי הכביש‪ ,‬מפגעי חזות עקב ביצוע קירות‬ ‫אקוסטיים ומחלפים‪ ,‬פגיעה במספר מגרשים פרטיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קונפליקטים עם שימושים‪ :‬שדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים עלול לפגוע בחצרות מבנים‬ ‫בבית ינאי ובית חירות ואף במספר מבנים‪ ,‬בגשר הקיים להולכי רגל בנעורים ובגבעת‬ ‫אולגה‪ ,‬בתחנות הדלק שלצדי הכביש‪ ,‬בשולי שדות מעובדים‪ ,‬בשטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫מגוננים לאורך הכביש )בבית חירות וגבעת אולגה( ובכבישים המקומיים כגון בבית חירות‬ ‫וחיבור לכבישים המקומיים בגבעת אולגה וחדרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזור מחלף ינאי‪ :‬תכנון בסביבה חופית המוגדרת על פי חוק שמירת הסביבה החופית‪,‬‬ ‫תמ"א ‪ ,13‬פגיעה בשטח גן לאומי נחל אלכסנדר המאופיין בשטח חולות נודדים ייחודי‪,‬‬ ‫בכניסה לחוף ינאי ובאגם ינאי‪ .‬תכנון בשטח רגיש וחשש מפגיעה במערכת אקולוגית‬ ‫ייחודית ודינאמית של בית גידול לח‪ ,‬בדיונות ובשטח שטופח במקום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נחלים )אלכסנדר וחדרה(‪ :‬הקמת שני גשרים חדשים )במקום הישנים( בשטח רגיש וחשש‬ ‫מפגיעה במערכת אקולוגית ייחודית של גדות נחל וסביבותיו‪ .‬הגשרים המתוכננים יהיו‬ ‫גבוהים מהקיימים )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 6‬ו‪2-‬ב' בתשריט(‪.‬‬ ‫שדרוג מחלף קיסריה וההתאמות הנדרשות בכביש ‪ 65‬עלול לפגוע ברצועה הצרה הקיימת‬ ‫בין נחל חדרה לבין כביש ‪) 65‬מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 2‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מצפון לנחל אלכסנדר‪ :‬לאורך הדרך נטועה שדרת איקליפטוס‪ .‬העצים מוגנים על‪-‬פי חוק‪,‬‬ ‫ויש להם ערך נופי )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 5‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פארק השרון וחולות קיסריה‪ :‬ביצוע בשטח רגיש וחשש מפגיעה‬ ‫בערכי טבע ובמערכת אקולוגית ייחודית‪ ,‬בחולות מיוצבים ונודדים‪ ,‬בשלב ההקמה‪ .‬כביש ‪2‬‬ ‫המתוכנן רחב מהכביש הקיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיים חשש כי התוואי החדש יגביל עוד יותר את‬ ‫הקישוריות המועטה שקיימת היום בין שטחי פארק החרובים )אזור פארק השרון( וחולות‬ ‫קיסריה שמשני עברי הכביש‪ ,‬והוא יחזק את החיץ הפיזי הארוך המונע מעבר מצד לצד של‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬וצמחים המופצים על ידי בעלי חיים )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 4‬ו‪1-‬ב'‬ ‫בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חצית יערות על פי תמ"א ‪ :22‬באזור פארק השרון ומצפון לו עלולה להיגרם פגיעה בערכי‬ ‫טבע והרחבת החיץ הקיים‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חורשה‪ :‬פגיעה בחורשה המצויה ממזרח לכביש סמוך לגשר הולכי הרגל בגבעת אולגה‪.‬‬ ‫העצים הינם עצים בוגרים וותיקים )מסמן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪.(14‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רכס הכורכר באזור חפצי‪-‬בה‪ :‬הרחבת כביש ‪ 2‬באזור שמצפון למחלף אולגה עלולה לפגוע‬ ‫ברכס הכורכר שממזרח לכביש )מסומן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 3‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ארכאולוגיה‪ :‬קרבה לאתרים או מעבר בתחומם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידוחי מים‪ :‬קידוח אחד נמצא בסמוך לתכנית ליד מכמורת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזורי פשט הצפה‪ :‬באזור חציית נחל אלכסנדר ונחל חדרה תידרש התייחסות מיוחדת‬ ‫בתכנון לנושא זה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שבילי טיול‪ :‬יש צורך בהסדרת מעברים וחצייה של הולכי רגל‪ ,‬כולל שביל ישראל החוצה‬ ‫את כביש ‪ 2‬במחלף אולגה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מסדרון חומ"ס לצד הכביש באזור מחלף אולגה ובאזור מחלף קיסריה‪ :‬יחייב התייחסות‬ ‫מיוחדת בתכנון ובביצוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך נופית‪ :‬ממחלף ינאי עד מכמורת וממחלף קיסריה עד כביש ‪ -651‬יש להתייחס בתכנון‬ ‫מפורט לדרך הנופית‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.11.1‬בהמשך מציג את סיכום הקונפליקטים על רקע תצ"א‪.‬‬ ‫פתרון נאות של קונפליקטים אלו במסגרת התכנית עשוי להניב תועלות מובהקות לציבור הרחב‬ ‫ולאוכלוסיית היישובים הסמוכים לכביש הקיים וכן לשטחים הפתוחים‪ ,‬למרות הפתוח המוצע‪.‬‬ ‫למשל‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הפחתת מפגעי רעש כתלות בחלופה‪.‬‬ ‫שיפור המעברים המחברים את המרחבים הבנויים משני צדי הכביש‪.‬‬ ‫שיקום צדי הדרך ושדרוג הטיפול הנופי לאורכו‪.‬‬ ‫שיפור המעברים תחת גשרי כביש ‪ 2‬מעל נחל אלכסנדר ונחל חדרה ושיקום ערוץ הנחל‪.‬‬ ‫שיפור חזותי של הגשרים עצמם‪.‬‬ ‫שיפור הקישוריות משני צדי הכביש לבעלי חיים על ידי ביצוע מעברים באזור פארק השרון‬ ‫ובאזור חולות קיסריה‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪1.11.2‬‬ ‫הקונפליקטים הסביבתיים הצפויים בתוואי החדש הסמוך למסילת הרכבת‬ ‫המקטע עובר ברובו באזור פתוח שהבנייה בו דלילה )בין מושב אביחיל לבין גבעת אולגה(‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫עיקר הקונפליקטים הסביבתיים קשורים להיבט הנופי ולפגיעה בטבע‪ .‬ערכי הטבע והנוף החשובים‬ ‫ביותר מתרכזים בחלק הצפוני של המקטע ולכן הקונפליקטים צפויים להיות בחלק זה‪ .‬בנוסף‬ ‫צפויה פגיעה בשטחים חקלאיים בחלק הדרומי‪ .‬להלן פירוט תמציתי של הקונפליקטים הצפויים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מבני מגורים בכפר ויתקין‪ ,‬בגבעת שפירא ובאביחיל הסמוכים לכביש‪ :‬מפגעי רעש‪ ,‬מפגעים‬ ‫חזותיים‪ ,‬עקב הקמת מחלף אביחיל החדש וסלילת הכביש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קונפליקטים עם שימושי קרקע‪ :‬לא צפויה פגיעה בבתי מגורים או חצרות‪ .‬החלופה‬ ‫המזרחית צפויה לפגוע במתקנים חקלאיים המצויים מדרום לנחל אלכסנדר ועם שימושי‬ ‫קרקע מתוכננים של הרכבת‪ ,‬כגון‪ :‬תחנת הרכבת ותה"ר ויתקין‪ .‬בחלופות המערביות צפויה‬ ‫פגיעה מועטה יותר במתקנים חקלאיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שטחים ומתקנים חקלאיים‪ :‬צפויה פגיעה בשטחים חקלאיים ובמתקנים חקלאיים‪ ,‬כגון‬ ‫חממות‪ ,‬לאורך שטח נרחב בחלק הדרומי של התכנית במיוחד באזור מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מדרום לנחל אלכסנדר‪ ,‬בשטחים חקלאיים‪ :‬פגיעה בשדרות עצים מוגנים )מסומן‬ ‫כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 12‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעבר בשטחים פתוחים‪ :‬תפיסת שטח פתוח ערכי )גנים לאומיים( או שטח חקלאי‪ ,‬ביתור‬ ‫השטח‪ ,‬קטיעת רצף השטחים‪ ,‬הכבדה על מעברים‪ ,‬פגיעה בערכי טבע ובמערכות אקולוגיות‬ ‫ייחודית על סף הכחדה בחולות מיוצבים ונודדים‪ ,‬פוטנציאל למשיכת פיתוח )מסומן‬ ‫כקונפליקטים אקולוגיים מס' ‪ 7-9‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נחל אלכסנדר‪ :‬חציית הנחל בגשרים חדשים והגדלת האלמנטים הבנויים החוצים את‬ ‫הערוץ )בנוסף לגשר הרכבת(‪ ,‬חשש מפגיעה במערכת אקולוגית ייחודית של גדות נחל‬ ‫וסביבותיו‪ ,‬פגיעה במעבר ציבורי‪ ,‬הולכי רגל ובע"ח )מסמן כקונפליקט אקולוגי מס' ‪.(11‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חציית גנים לאומיים‪ :‬חציית גן לאומי נחל אלכסנדר )למעט התוואי שממזרח למסילה(‬ ‫ופארק השרון‪ .‬ראו גם קונפליקט עם שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חציית יערות על פי תמ"א ‪ :22‬חצית שטחי יער פארק חופי ומעבר בסמוך ליער טבעי‬ ‫לשימור‪ .‬ראו גם קונפליקט עם שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עצים‪ :‬פגיעה בעצים רבים לאורך התוואי‪ ,‬חלקם עצים בוגרים‪ ,‬ותיקים וייחודיים )מסמן‬ ‫כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 8-9 ,10‬וסימול עצים בוגרים(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פגיעה באתרי רבייה של הפרפר הנדיר יחסית‪ ,‬כחליל הגליל‪ .‬הכביש עולה על חלק מבית‬ ‫גידולו הטבעי בפארק השרון וצפונה לו‪ ,‬ומצפון לאזור התעשייה עמק חפר )סומן‬ ‫כקונפליקט אקולוגי מס' ‪ 14‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזור מחפורות מי התהום ממערב ליער חדרה‪ :‬בתוך בורות החציבה יש מים כל השנה‬ ‫והאתר מושך אליו עופות מים חורפים ומקננים‪ .‬מינים אלה ייפגעו אם הכביש יעבור מעל‬ ‫המחפורות )מסומן כקונפליקט מס' ‪ 13‬בתשריט(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ארכאולוגיה‪ :‬קרבה לאתרים או מעבר בתחומם‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מסדרון אקולוגי למעבר בע"ח ומטיילים‪ :‬הפרעה למעבר בעלי חיים ומטיילים עקב‬ ‫השפעות ישירות )חיץ פיזי רחב( והשפעות עקיפות )רעש‪ ,‬תאורה‪ ,‬תנועת רכבים ועוד(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחלף אביחיל יהווה חיץ מאסיבי תפקודי ונופי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך נופית‪ :‬לאורך כל התוואי יחייב התייחסות בתכנון מפורט‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אזורי פשט הצפה‪ :‬באזור חצית הערוצים של נחל אלכסנדר‪ ,‬במקביל לנחל אביחיל ובאזור‬ ‫יער חדרה יחייבו התייחסות מיוחדת בתכנון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רצועת קווי דלק ממערב למסילת הרכבת‪ ,‬צינורות של תש"ן ושל קצא"א‪ :‬יחייב התייחסות‬ ‫מיוחדת בתכנון‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 1.11.1‬מציג את סיכום הקונפליקטים על רקע תצ"א‪.‬‬ ‫ביצוע החלופות בתוואי החדש הסמוך למסילה עשוי עם זאת להניב מספר תועלות מובהקות‬ ‫לסביבה שאינה גובלת בו‪:‬‬ ‫‬ ‫ביטול הכביש הקיים ויצירת רצף נרחב של שטחים פתוחים מחוף הים עד לכביש‪ .‬הדבר‬ ‫מותנה בקידום תכנית לשינוי ייעוד השטח‪ ,‬שיקומו והפיכתו לשטח שמור )ראו הרחבה‬ ‫בפרק ב' בהמשך(‪.‬‬ ‫‬ ‫צמצום המפגעים )לפחות בחלקם( הנוצרים ע"י הכביש הקיים עקב הקטנה משמעותית של‬ ‫נפחי התנועה העוברים בקטע חבצלת‪-‬ינאי והפיכת הכביש המהיר לכביש בו עוברות תנועות‬ ‫אזוריות‪.‬‬ ‫פרק ב'‬ ‫בחינת חלופות‬ ‫‪92‬‬ ‫פרק ב'‬ ‫‪2.0‬‬ ‫כללי‬ ‫פרק זה דן בחלופות השונות שנבדקו לאורך התוואי‪ .‬הפרק כולל מספר פרקי משנה‪ :‬פרק הדן בחלופות‬ ‫מאקרו בקטע שמדרום לגבעת אולגה ופרק נוסף הדן בחלופות מיקרו באזורים נקודתיים לאורך‬ ‫‪38‬‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.1‬מציג את חלופות המאקרו להתוויית הכביש בקטע שמדרום לגבעת אולגה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.2‬דן בתרחיש התנועתי שהיווה בסיס לתכנון חלופות המאקרו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.3‬דן באמות המידה לבחינת חלופות המאקרו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.4‬בוחן את חלופות המאקרו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.5‬מסכם את בחינת חלופות המאקרו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.6‬מציג את החלופה הנבחרת ובוחן את משמעויותיה בטווח הרחוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 2.7‬דן בחלופות המיקרו לאורך החלופה הנבחרת‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 2.7.1‬דן בחלופות הגישור בבית ינאי‪.‬‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 2.7.2‬דן בחלופות לגשרי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 2.7.3‬דן בחלופות לרצף אקולוגי‪.‬‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 2.7.4‬דן בחלופות למחלף אולגה‪.‬‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 2.7.5‬דן בחלופות לגשרי נחל חדרה‪.‬‬ ‫•‬ ‫סעיף ‪ 2.7.6‬דן בחלופות למחלף קיסריה‪.‬‬ ‫‪ 2.0.1‬הצורך בתכנית‬ ‫התכנית לכביש מס' ‪ 2‬שהוכרזה כתכנית בעלת חשיבות לאומית מציעה לשדרג את הכביש‬ ‫ולהתאימו לתנאים של דרך מהירה‪ ,‬קרי התאמתו למהירות נסיעה של ‪ 100-110‬קמ"ש‪ ,‬הרחבתו‬ ‫למספר הנתיבים המתאימים לתחזיות התנועה והסדרת מחלפים‪.‬‬ ‫על פי תמ"א ‪ ,3‬כביש ‪) 2‬ממחלף ‪ 2/9‬צפונה( וכביש ‪) 20‬ממחלף ‪ 2/9‬דרומה( מהווים צירים אורכיים‬ ‫ראשיים בנוסף לשני צירי תנועה מקבילים‪ :‬כביש ‪ 4‬וכביש ‪ .6‬כביש ‪ 4‬מוגדר כדרך ראשית וכביש ‪6‬‬ ‫הוא כביש אגרה מהיר‪ .‬כביש ‪ 2‬מאזור מכמורת ודרומה מוגדר כדרך ראשית )ראו תמ"א ‪3‬‬ ‫בתשריט מס' ‪1.4.1‬א' לעיל(‪ .‬לכן על‪-‬פי התמ"א כביש ‪) 2‬מאזור מכמורת צפונה( וכביש ‪) 20‬מאזור‬ ‫מכמורת דרומה( ביחד יוצרים כביש אורכי המשמש כדרך מהירה‪.‬‬ ‫בחינת חלופות המאקרו מתמקדת בקטע שמצפון לנתניה ומדרום לגבעת אולגה בלבד‪ .‬בקטע זה‬ ‫מסומנים בתמ"א ‪ 3‬שני כבישים )המתלכדים לכביש אחד ממחלף ‪ 2/9‬לכיוון צפון המסומן כדרך‬ ‫מהירה(‪ :‬כביש ‪ 20‬סמוך למסילה )דרך מהירה( וכביש ‪ 2‬הקיים )דרך ראשית(‪.‬‬ ‫לבחירת החלופה המועדפת לכביש ‪ 2‬בקטע זה עשויה להיות השפעה )אם כי לא בהכרח( על‬ ‫המדיניות של מוסדות התכנון באשר לפתוח כביש ‪ 20‬מול פתוח כביש ‪ ,2‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪ 38‬בכתיבת הפרק היו שותפים אינג' אברי קדמי‪ ,‬אדר' אריאל טיבי‪ ,‬ד"ר רון פרומקין‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫א‪ .‬בחירת חלופה הנשענת על כביש ‪ 2‬הקיים תאפשר את המשך הטיפול בתיקון ‪ 89‬לתמ"א ‪3‬‬ ‫והחלטת מוסדות התכנון והממשלה בשאלת גריעת כביש ‪ 20‬מהתמ"א‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחירת חלופה לסלילת כביש ‪ 2‬החדש סמוך למסילה )ממזרח או ממערב( תאפשר את‬ ‫המשך התהליך המוצע בדוח זה והתליית התכנית לכביש ‪ 2‬החדש בקידום תכנית נוספת‬ ‫שבה ייגרע קטע כביש ‪ 2‬הקיים ויוכרז כשמורת טבע‪ ,‬כמפורט בהמשך בחלופות ‪ E ,C‬ו‪.F-‬‬ ‫מצבו הפיזי‪ ,‬הגיאומטרי והבטיחותי של הכביש הקיים אינו מאפשר את השימוש בו כבדרך‬ ‫מהירה‪ ,‬קל וחומר אם לוקחים בחשבון את עומסי התנועה הקיימים והצפויים בעתיד‪.‬‬ ‫זאת במיוחד בקטע שמדרום למחלף ינאי שכיום אינו עומד בקריטריונים המינימאליים לדרך‬ ‫ראשית למרות מהירות הנסיעה הגבוהה המותרת בו‪ .‬הגיאומטריה האופקית המתאפיינת‬ ‫בעיקולים חדים‪ ,‬מצפון ומדרום למחלף חבצלת‪ ,‬גורמת לתופעה של קריסת התנועה בשעות השיא‬ ‫ועקב כך התנועה מאטה ונוצרים פקקי תנועה‪ .‬מתחת לגשר הולכי הרגל באזור נעורים קיים רדיוס‬ ‫אנכי קטן יחסית‪ ,‬שאינו מאפשר ראות למרחק ועל כן נגרמות לעיתים תאונות במקום‪.‬‬ ‫הכביש הקיים בקטע זה עובר בתחום המועצה האזורית עמק חפר‪ .‬הכביש עובר בצמוד למבני‬ ‫מגורים של מספר יישובים )בית ינאי‪ ,‬בית חירות‪ ,‬חופית ונעורים( והוא משמש את התנועות‬ ‫המקומיות היום‪-‬יומיות של תושבי המועצה בנוסף לתנועות הארציות המהירות‪ .‬בפועל אין כיום‬ ‫חלופה אחרת לתנועות המקומיות המאפשרת מעבר בין השימושים השונים הפזורים בישובי עמק‬ ‫חפר והמצויים משני צדי הכביש‪ ,‬כך שכביש ‪ 2‬ממלא תפקיד כפול ומשרת תנועות מקומיות‪,‬‬ ‫אזוריות וארציות גם יחד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מחלף אולגה הקיים אינו מותאם לקריטריונים של מחלף והחיבור בין כביש ‪ 2‬לבין רשת‬ ‫התחבורה המקומית אינו מתאים לביקושים ורמת השירות בו כיום הינה ירודה‪.‬‬ ‫באותו האופן יש לפעול לשדרוג המצב הקיים מצפון לגבעת אולגה לשיפור הקיבולת של הכביש‬ ‫ובפרט להתאמת התוואי האנכי באזור מחלף קיסריה והחצייה של נחל חדרה לקריטריונים של‬ ‫דרך מהירה למרחקי ראות ולקריטריונים בטיחותיים‪ .‬חתך האורך באזור זה מהווה מכשול‬ ‫במהירויות הנסיעה המתבצעות בכביש בפועל והשיפור הנדרש הינו מהותי ]לדוגמא‪ :‬כביש ‪2‬‬ ‫מרדיוס אנכי קעור ‪ 3,500‬מטר ל – ‪ 8,400‬מטר )נחל חדרה( ; כביש ‪ 65‬מרדיוס אנכי קמור ‪ 4,600‬ל‬ ‫– ‪ 16,300‬מטר )אזור המחלף([‪.‬‬ ‫הסיבות הנ"ל ביחד עם הצורך בשדרוג כביש ‪ 2‬יצרו מספר קונפליקטים )שיפורטו בהמשך( בקטע‬ ‫שמדרום לגבעת אולגה וחייבו את צוות התכנון לבחון חלופות מאקרו לפתרונם‪ .‬הצוות בדק מספר‬ ‫חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים וחלופות אחרות לסלילת כביש ‪ 2‬בתוואי חדש‪ ,‬בצמוד‬ ‫למסילת הרכבת העוברת ממזרח לכפר ויתקין‪ .‬חלופות אלו מצויות מחוץ לתחום ההכרזה של‬ ‫הפרויקט‪ ,‬אך לאור הקונפליקטים המצויים בקטע זה בחר צוות התכנון למצות את הבדיקה‬ ‫ולפרוש את הנתונים בפני מקבלי ההחלטות והציבור על מנת לקבל החלטה מושכלת‪.‬‬ ‫בבחינת חלופות המאקרו נלקחו בחשבון מרכיבי תכנון נוספים שאינם חלק מהתכנית אך הם‬ ‫קשורים באופן ישיר אליה‪ ,‬משפיעים עליה ומושפעים ממנה והם‪ :‬ביטול החיבור של כביש ‪9‬‬ ‫לכביש ‪ ,2‬מחלף חבצלת והיציאה הצפונית של נתניה‪ ,‬הכביש הקיים בין מחלף חבצלת לעיקול‬ ‫‪94‬‬ ‫הכביש בסמוך לאביחיל‪ ,‬הכפלת מסילת החוף ותכנית התנועה האזורית של המועצה האזורית‬ ‫עמק חפר‪.‬‬ ‫בקטע הכביש מגבעת אולגה וצפונה התכנית בוחנת את שדרוג הכביש הקיים בלבד‪ .‬הקונפליקטים‬ ‫במקטע זה אינם מובהקים כמו במקטע שמדרום לו וזאת בעיקר משום שהיישובים הסמוכים‬ ‫לכביש אינם צמודים אליו כמו אלו שבמקטע הדרומי‪.‬‬ ‫לאורך החלופה הנבחרת נבחנו חלופות מיקרו במקומות בהם היו סוגיות מרכזיות שיש בהן כדי‬ ‫להשפיע באופן משמעותי על תכנון הכביש ואופיו‪.‬‬ ‫‪ 2.0.2‬חלופת האפס )‪(do nothing‬‬ ‫‪39‬‬ ‫חלופת האפס כוללת את כביש ‪ 2‬בשנת היעד ‪ 2030‬במצבו הקיים‪ ,‬קרי ‪ 2‬נתיבים לכל כיוון ומהירות‬ ‫תכן של ‪ 90‬קמ"ש‪ .‬במצב זה רמת השירות מדרום למחלף קיסריה הינה נמוכה מאוד )רמת שירות‬ ‫‪ (F‬ומאופיינת בהיווצרות פקקים ובתורים ארוכים הנמתחים על פני מספר צמתים‪ .‬מהירות‬ ‫הנסיעה הממוצעת במצב זה הינה מתחת ל‪ 50 -‬קמ"ש בשעת שיא בוקר )לכיוון העמוס‪ ,‬כיוון‬ ‫דרום(‪.‬‬ ‫השוואת חלופת האפס לחלופת שדרוג הכביש‪ ,‬הכוללת הוספת נתיב נוסף לכל כיוון מעלה את‬ ‫הנתונים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהירות הנסיעה תגדל פי ‪.1.5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מספר שעות הרכב ירד ב‪) 15%-‬מ‪ 2,475-‬שעות ל‪ 2,100 -‬שעות(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נפח התנועה יגדל בממוצע ב‪) 30% -‬מנפח שעתי של ‪ 4,500-5,000‬לנפח שעתי של יותר מ‪-‬‬ ‫‪.(6,000‬‬ ‫ההשלכות הסביבתיות של חלופת האפס בנושא רעש וזיהום אוויר מפורטות בהמשך )מדרום‬ ‫לגבעת אולגה(‪ .‬להלן תמציתן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רעש‪ :‬מפגעי הרעש )ללא מיגון באזור בית ינאי‪ ,‬כאמור על‪-‬פי המצב הקיים( הינם גבוהים‬ ‫וחורגים מהקריטריון לאורך החזית של בית חירות‪ ,‬בית ינאי ובחלק מהחזית של נעורים‪.‬‬ ‫במספר מבנים מפלסי הרעש אף חורגים מ‪ .70dBA -‬המפלס הגבוה ביותר שנחזה הוא‬ ‫‪) 74.1dBA‬חריגה של כ‪ 10dBA -‬מעל התקן(‪ .‬שדרוג כביש ‪ 2‬בכל אחת מהחלופות ישפר מצב‬ ‫זה כתוצאה מביצוע מתרסי רעש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זיהום אוויר‪ :‬הריכוז החצי שעתי המרבי של תחמוצות חנקן שהתקבל בחלופת האפס‪,‬‬ ‫הינו ‪ 527‬מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה ‪ 56.1%‬מהתקן החצי שעתי )באזור בית ינאי(‪ .‬ככלל יש‬ ‫החמרה בריכוזים המתקבלים בחלופות השונות לעומת חלופת האפס‪ .‬עם זאת מושגים‬ ‫שיפורים מסוימים התלויים בחלופה )במרכיביה ובמיקום הציר הראשי(‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬חלופה שבה כביש ‪ 2‬אינו משודרג ואינו מטופל הינה חלופה שאיננה עומדת בקריטריונים‬ ‫התנועתיים‪/‬ההנדסיים‪ ,‬הבטיחותיים והסביבתיים )בעיקר מהיבט הרעש(‪.‬‬ ‫‪ 39‬נתוני התנועה הינם על‪-‬פי מידע שנמסר מחברת גל‪ -‬תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫תיאור חלופות המאקרו‬ ‫כאמור בדיקת חלופות המאקרו התבצעה במקטע שמדרום לגבעת אולגה והיא מתחלקת לשני אזורים‪:‬‬ ‫חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים וחלופות לתוואי חדש צמוד למסילת הרכבת‪ .‬תשריט מס' ‪2.1.1‬‬ ‫מציג את תוואי החלופות על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪ .‬להלן הצגת החלופות‪:‬‬ ‫‪ 2.1.1‬חלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬ ‫‪ 2.1.1.1‬חלופה ‪A‬‬ ‫חלופה ‪ A‬מתאימה לדרישות משרד התחבורה ומע"צ כפי שהוגשו לנציגי הממשלה בבקשה‬ ‫להכרזת הפרויקט כפרויקט תשתית לאומית‪ .‬החלופה כוללת את הרחבת כביש ‪ 2‬הקיים משני‬ ‫נתיבים בכל מסלול לארבעה נתיבים‪ .‬כדי להתאים את הכביש לדרך מהירה בעלת מהירות תכן‬ ‫של ‪ 110‬קמ"ש יש למתן את חתך האורך ואת הגיאומטריה של הכביש הקיים‪ .‬להלן תיאור‬ ‫החלופה על מרכיביה מדרום לצפון לפי אזורים‪:‬‬ ‫קטע אביחיל‪-‬חבצלת‪ :‬הקטע מצוי מחוץ לתכנית‪ .‬הקטע ישודרג במסגרת זכות דרך קיימת‬ ‫והוא יכלול ‪ 3‬נתיבים במסלול‪ .‬לאורכו יוקמו מתרסי רעש‪.‬‬ ‫עיקול חבצלת השרון‪ :‬צמצום הרדיוס וישורו כלפי מזרח ‪ -‬הסטה קלה‪ .‬מפלס הכביש נשאר‬ ‫בגובה פני הקרקע‪.‬‬ ‫נעורים‪ :‬בחלקים הלא ממונהרים והסמוכים לשימושי קרקע רגישים מתוכננים קירות‬ ‫אקוסטיים בגובה של עד ‪ 4‬מ' מעל מפלס הכביש‪.‬‬ ‫בית ינאי ‪ -‬חופית‪ :‬בשל המפגעים הסביבתיים הצפויים ובמטרה לאחות את הנתק הקיים בין‬ ‫מושבי עמק חפר שממזרח לכביש‪ ,‬לבין מושב בית ינאי שממערבו‪ ,‬נשקלה בחלופה זו מנהרה‬ ‫באורך של כ‪ 1-‬ק"מ בקטע הסמוך ביותר למגורים‪ .‬מפלס הכביש נמוך מפני הקרקע )עד כ‪10-‬‬ ‫מ'(‪.‬‬ ‫מחלף ינאי‪ :‬מחלף ינאי ייבנה מחדש‪ .‬רמפות המחלף יבוצעו מצפון למחלף הקיים בגלל‬ ‫המנהרה‪ .‬הכניסה לחוף ינאי תוסדר מחדש‪ .‬בחלק הדרום‪-‬מערבי של המחלף מתוכננים קירות‬ ‫אקוסטיים בגובה של עד כ‪ 4 -‬מ' מעל מפלס הכביש‪.‬‬ ‫מצפון למחלף ינאי‪ :‬יישור הרדיוס הקיים והסטת הכביש מזרחה )כ‪ 80-‬מ'(‪ .‬הגבהת מפלס‬ ‫הכביש לקראת חציית נחל אלכסנדר‪ ,‬בתחום גן לאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫נחל אלכסנדר‪ :‬גשרים חדשים מוגבהים‪ .‬גובה הגבריט כ‪ 5-‬מ' מעל נחל אלכסנדר המאפשר‬ ‫מעבר של אוטובוסים‪.‬‬ ‫אזור פארק השרון‪ :‬כביש ‪ 2‬במפלס הקיים )בהתאמות קלות של חפירה ומילוי(‪ .‬מעבר בע"ח‬ ‫ומטיילים מתוכנן מתחת למפלס הכביש‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.2‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ A‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.2‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪. A‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ 40‬ייתכנו שינויים בחתך האורך מתחנה ‪ 800‬וצפונה וזאת בשל ביטול כביש ‪ .9‬החתך בחלופה זו לא עודכן והוא דומה בקטע זה לחתך‬ ‫חלופה ‪ D‬המוצג בהמשך‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪ 2.1.1.2‬חלופה ‪D‬‬ ‫חלופה ‪ D‬הינה תולדה של הרצון למתן את השדרוג של כביש ‪ 2‬בהתחשב במעברו במרקם בנוי‪.‬‬ ‫התפיסה כי יש לשקול הגמשת קריטריוני תכן באזורים רגישים מקודמת כיום ע"י משרד‬ ‫התחבורה ונתמכת ע"י מוסדות התכנון‪ .41‬זאת‪ ,‬בלא לפגוע בבטיחותו ובתפקודו התקין של‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫חלופה ‪ D‬כוללת שדרוג כביש ‪ 2‬הקיים משני נתיבים בכל מסלול לשלושה נתיבים והתאמת‬ ‫הכביש למהירות תכן של ‪ 100‬קמ"ש‪ .‬החלופה דומה מאוד בהתוויה ובחתך האורך שלה‬ ‫לחלופה ‪ A‬למעט הקטע העובר באזור נעורים ובית ינאי‪ .‬להלן תיאור החלופה על מרכיביה‬ ‫באזור זה‪:‬‬ ‫נעורים‪ -‬בית ינאי‪ :‬מפלס הכביש מונמך עד לכ‪ 3 -‬מ' מהמפלס קיים‪ .‬בסמוך לשימושי קרקע‬ ‫רגישים מתוכננים קירות מצחייה אקוסטיים )היכן שהדבר מתאים ויש הפרשי גובה בין מפלס‬ ‫הכביש למפלס הסביבה( בגובה משתנה שבין ‪ 3-9‬מ' מעל מפלס הכביש‪ .‬במקום גשר הולכי‬ ‫הרגל הקיים יוסדר מעבר חדש להולכי רגל שחלופות שלו נבחנו במסגרת חלופות המיקרו )ראו‬ ‫סעיף ‪ 2.7.1‬בהמשך(‪.‬‬ ‫מחלף ינאי‪ :‬לצורך הרחבת הגשר המחלף יוסט מעט לצדדים אך התצורה הקיימת תישמר‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.3‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ D‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.3‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪.D‬‬ ‫הערות לחלופות כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫ניתוח החלופות התבסס על מספר הנחות‪:‬‬ ‫א‪ .‬כביש ‪ 9‬ומחלף ‪ 2/9‬לא נלקחו בחשבון בתכנון בהתאם להחלטת בג"ץ על ביטול התכנית‬ ‫המאושרת לתוואי בין כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪.2‬‬ ‫ב‪ .‬מתקני הכביש ‪ -‬מנהרה‪ ,‬קירות אקוסטיים קמורים‪ ,‬מעברי רצף וכו' ייקבעו בתכנון מפורט‬ ‫לאחר בחירת החלופה המועדפת‪.‬‬ ‫‪ 41‬תבחיני תכן למזעור הפגיעה בקרקע ובסביבה בדרכים בין‪-‬עירוניות‪ ,‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪ 2.1.2‬חלופות לכביש ‪ 2‬בתוואי חדש סמוך למסילת הרכבת‬ ‫שתי סיבות מרכזיות הובילו את צוות התכנון לבדוק חלופות שהן מחוץ לגבולות ההכרזה של‬ ‫הפרויקט‪:‬‬ ‫א‪ .‬סמיכות רבה של הכביש הקיים לשימושי קרקע רגישים‪ .‬קרבה זו חייבה בחינה של‬ ‫אלמנטים מסובכים ויקרים כגון‪ :‬מנהרה ו‪/‬או ביצוע קירות אקוסטיים מורכבים בכביש ‪2‬‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הרצון להפריד בין התנועות הארציות לבין התנועות האזוריות והמקומיות על ידי יצירת‬ ‫תוואי חדש והפיכת כביש ‪ 2‬הקיים לכביש מקומי‪ /‬אזורי‪ .‬החלופות בתוואי החדש‬ ‫מאפשרות להפריד את התנועות הארציות מהתנועות המקומיות וליצור תנאים נוחים‬ ‫לסלילת כביש מהיר במהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬ ‫החלופות לשדרוג כביש ‪ 2‬בתוואי החדש עוברות במקביל למסילת החוף ורצועת תשתיות נפט‬ ‫)תש"ן( המצויות ממזרח לכפר ויתקין‪ .‬רצועת הרכבת כוללת כיום ‪ 2‬מסילות קיימות אך בעתיד‬ ‫תוכפלנה המסילות כך שברצועת הרכבת יעברו ‪ 4‬מסילות‪ .‬רצועת התש"ן מצויה ממערב למסילה‬ ‫ובצמוד לה ולא ידוע על תכניות להעתיקה‪ .‬בחלופות בהן יעבור כביש ‪ 2‬ממערב למסילה נשמרה‬ ‫רצועה להכפלת המסילה וכן רצועה למעבר קווי הדלק‪.‬‬ ‫כל החלופות שנבדקו בתוואי החדש מתוכננות למהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש ובכולן יבוטל קטע‬ ‫מהכביש הקיים )שאורכו משתנה בחלופות השונות(‪ .‬קטע זה ייחרש‪ ,‬האזור ישוקם ויוכרז כגן‬ ‫לאומי‪ ,‬במסגרת תכנית מחייבת שעל פי תפיסת צוות התכנון יש לקדמה במקביל לקידום התכנית‬ ‫לכביש‪.‬‬ ‫להלן תיאור החלופות שנבדקו‪:‬‬ ‫‪ 2.1.2.1‬חלופה ‪B‬‬ ‫חלופה זו כוללת תוואי חדש לכביש ‪ 2‬אך היא משמרת את הכביש הקיים‪ .‬הכבישים מתחברים‬ ‫במחלף אביחיל בדרום ובמחלף מכמורת בצפון‪ .‬הציר הראשי של הכביש החדש מתוכנן‬ ‫למהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש עם ‪ 3‬נתיבים לכל כיוון‪ .‬כביש ‪ 2‬הקיים הופך לכביש מקומי )כביש‬ ‫‪ (202‬ומתחבר לכביש המהיר במחלף אביחיל בדרום ובמחלף מכמורת בצפון‪ .‬מיקום מחלף זה‬ ‫תואם את מעבר תוואי כביש ‪ 9‬שתוכנן בעבר והתבטל‪ .‬זאת מאחר שלא נמצא מקום מתאים‬ ‫יותר לתכנונו‪ .‬לאורך של כ‪ 2-‬ק"מ מצפון למחלף מכמורת יבוטל קטע הכביש הקיים וייחרש‪.‬‬ ‫להלן תיאור מרכיבי החלופה מדרום לצפון‪:‬‬ ‫קטע אביחיל‪-‬חבצלת‪ :‬הקטע מצוי מחוץ לתכנית‪ .‬הקטע ישודרג על פי תכנית מאושרת קיימת‬ ‫הכוללת ‪ 3‬נתיבים במסלול וכולל מתרסי רעש‪.‬‬ ‫מחלף אביחיל‪ :‬מחלף חדש המקשר את כביש ‪ 2‬הקיים‪ ,‬כביש ‪ 571‬המאושר וכביש ‪ 2‬החדש‬ ‫הסמוך למסילה‪ .‬הכביש החדש עובר במפלס התחתון וכביש ‪ 571‬עובר במפלס עילי מעליו ומעל‬ ‫מסילת הרכבת‪.‬‬ ‫בין מחלף אביחיל לנחל אלכסנדר‪ :‬מפלס הכביש עוקב אחר מפלס הרכבת הקיים‪ .‬התוואי‬ ‫עובר ממערב למסילה ובסמוך לה‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫נחל אלכסנדר‪ :‬שני גשרים חדשים מתוכננים במפלס דומה למפלס גשר הרכבת הקיים‪.‬‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר‪ :‬מפלס הכביש גבוה מפני הקרקע בכ‪ 5-‬מ' בחלק הדרומי של הגן‬ ‫וידרשו לו סוללות או קירות תמך‪ .‬בחלק הצפוני מצוי הכביש בחפירה‪.‬‬ ‫מחלף מכמורת‪ :‬מחלף לולאה מתוכנן ממזרח לכביש החדש‪ .‬קטע הכביש המתחבר לכביש ‪2‬‬ ‫הקיים מצוי בחפירה פתוחה ועובר מתחת לכביש החדש ומתחת למסילת הברזל‪ .‬מיקום‬ ‫המחלף תוכנן בהתאם לקריטריונים של מרחקים בין מחלפים ונתיבי השתלבות )מגבעת‬ ‫אולגה( והוא תואם כאמור לעיל את מיקומו של מחלף ‪ 2/9‬שבוטל‪.‬‬ ‫פארק השרון‪ :‬הכביש עובר במפלס הדומה למפלס הרכבת‪ .‬מתוכנן מעבר אקולוגי מעל הכביש‪.‬‬ ‫מחפורת‪ :‬קטע הכביש באזור זה מצוי במילוי וחפירה לסירוגין‪ .‬הכביש חוצה בתוואי אלכסוני‬ ‫את המחפורת‪.‬‬ ‫ההתלכדות עם כביש ‪ 2‬הקיים הינה מדרום לגבעת אולגה‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.4‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ B‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.4‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪) B‬לאורך הכביש הראשי(‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.4‬ג' מציג את חתך האורך של חלופה ‪) B‬לאורך הכביש הקיים – שיהפוך לכביש‬ ‫אזורי מס' ‪.(202‬‬ ‫‪ 2.1.2.2‬חלופה ‪C‬‬ ‫חלופה זו כוללת תוואי חדש לכביש ‪ 2‬ללא חיבור צפוני בינו לבין הכביש הקיים‪ .‬בחלופה ‪C‬‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי החדש מתוכנן למהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש עם ‪ 4‬נתיבים לכל כיוון‪.‬‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים נחרש לאורך של כ‪ 4.5-‬מ' מדרום לגבעת אולגה עד מכמורת‪ .‬כביש ‪ 2‬הנותר‬ ‫ממכמורת ודרומה הופך לכביש מקומי )כביש מס' ‪.(2021‬‬ ‫מתקני הדרך‪ ,‬מחלף אביחיל‪ ,‬חתך האורך וההתוויה של חלופה ‪ C‬זהים לאלו של חלופה ‪B‬‬ ‫למעט מחלף מכמורת שאינו קיים בחלופה ‪ ,C‬כיוון שאין חיבור צפוני בין הכביש החדש ובין‬ ‫הכביש הקיים‪.‬‬ ‫בחלופה זו מתקיימת הפרדה מוחלטת בין התנועות‪ .‬התנועה המקומית למכמורת או לבית ינאי‬ ‫שיעדיה בדרום תנוע בכביש ‪ 2‬הקיים ובדרך המקומית‪ .‬התנועה שיעדיה או מוצאה הם בצפון‬ ‫תעשה שימוש בכביש הקיים‪ ,‬במחלף אביחיל ובכביש החדש )ולהיפך(‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 2.1.5‬מציג את התנוחה של חלופה ‪ C‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬ ‫חלופות ‪ E‬ו‪ F-‬נולדו מהרצון לבדוק כיצד אפשר לשפר את המעבר של חלופה ‪ C‬בשטחים הפתוחים‬ ‫הערכיים של גן לאומי נחל אלכסנדר ופארק השרון‪ .‬חלופה ‪ E‬עוברת במנהרה )‪ (Cut & Cover‬בתחום‬ ‫השטחים הנ"ל ואילו חלופה ‪ F‬מוסטת מזרחה מתחום השטחים הערכיים אל צדה המזרחי של‬ ‫המסילה ועוברת במנהרה )‪ (Cut & Cover‬בתחום פארק השרון‪ .‬להלן תיאורן‪:‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪ 2.1.2.3‬חלופה ‪E‬‬ ‫כאמור חלופה ‪ E‬היא פיתוח של חלופה ‪ C‬ולכן היא זהה לה למעט הקטע שבין נחל אלכסנדר‬ ‫לבין מחפורת חדרה )דרומית לגבעת אולגה(‪ .‬בקטע זה מתוכננת מנהרה )‪ (Cut & Cover‬באורך‬ ‫של כ‪ 2-‬ק"מ‪.‬‬ ‫גובה תקרת המנהרה הכולל הוא כ‪ 7-‬מ'‪ .‬מפלס התקרה מצוי מתחת לפני הקרקע הקיימים‬ ‫למעט החלק הדרומי בין תחנות ‪ 398-424‬בו גובה התקרה עולה מעל מפלס הקרקע עד כ‪ 4-‬מ'‪.‬‬ ‫יש לציין כי בקטע זה מפלס הרכבת גבוה מפני הקרקע ואף ממפלס תקרת המנהרה המתוכננת‬ ‫בכ‪ 2-‬מ'‪.‬‬ ‫בחלק הדרומי של המנהרה תידרש תחנת שאיבה )בחתך ‪ (406‬לניקוז מי הנגר‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.6‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ E‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.6‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪.E‬‬ ‫‪ 2.1.2.4‬חלופה ‪F‬‬ ‫כאמור חלופה ‪ F‬היא פיתוח של חלופה ‪ C‬ולכן היא דומה לה למעט קטע הכביש המהיר‬ ‫המשתרע מצפון למחלף אביחיל ועד לחיבור עם כביש ‪ 2‬הקיים מדרום לגבעת אולגה‪ .‬בקטע זה‬ ‫מתוכנן הכביש לעבור ממזרח למסילת הרכבת ועליו לחצות את המסילה פעמיים‪ .‬בשל‬ ‫הסמיכות של התוואי המתוכנן למסילת הרכבת פתרון חציית המסילה הינו יחסית ארוך בשני‬ ‫המקרים ומשתרע לאורך של כ‪ 1-‬ק"מ בשניהם‪ .‬חצייה אחת מתוכננת בגשר אלכסוני מצפון‬ ‫למחלף אביחיל )תחנה ‪ (225‬בגובה של כ‪ 10 -‬מ' מעל המפלס הקיים‪ .‬חצייה שנייה מתוכננת‬ ‫במנהרה בקצה הדרומי של יער חדרה )תחנה ‪ .(530‬גובה החפירה נע בין ‪ 4-12‬מ' ביחס למפלס‬ ‫הקרקע הקיים‪.‬‬ ‫ככלל מפלס הכביש המתוכנן עוקב אחר מפלס הרכבת או מפלס רצועת תשתיות הנפט ואינו‬ ‫שונה מהם באופן מהותי למעט באזורי החצייה של המסילה‪.‬‬ ‫בחלק הצפוני של המנהרה מתוכננת תחנת שאיבה גדולה לניקוז מי הנגר‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.7‬א' מציג את התנוחה של חלופה ‪ F‬על רקע מיפוי פוטוגרמטרי‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.1.7‬ב' מציג את חתך האורך של חלופה ‪.F‬‬ ‫הערות לחלופת כביש ‪ 2‬החדש )חלופות המסילה(‬ ‫א‪ .‬בכל החלופות נשמרה האפשרות להכפלת מסילות הברזל על פי התכנית הראשונית‬ ‫הקיימת כיום‪ .‬עם זאת לא נלקחו בחשבון שינויים אפשריים במפלסי המסילות ובמתקני‬ ‫הרכבת‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ב‪ .‬מתקני הכביש – גשרים‪ ,‬מעברים‪ ,‬מנהרות וכו'‪ ,‬ייקבעו בתכנון המפורט לאחר בחירת‬ ‫החלופה המועדפת‪ .‬התכנון המוצג הינו תכנון ראשוני שהוכן לצורך ניתוח חלופות‬ ‫המאקרו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כאמור לעיל מיקום מחלף מכמורת בחלופה ‪ (2/202) B‬תואם את מעבר תוואי כביש ‪9‬‬ ‫אשר בוטל‪ .‬על פי הערכת המתכננים מקום זה הוא המיקום המתאים ביותר מההיבט‬ ‫התנועתי‪ .‬הנושא לא נבחן באופן מפורט במסגרת תסקיר זה )ראו התייחסות לכך בהמשך(‪.‬‬ ‫מעבר לכך נציין שמחלף מכמורת בכל מקום שיוקם עתיד להשפיע על אופן מעבר כביש ‪9‬‬ ‫בקטע רגיש זה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3‬סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות‬ ‫טבלה מס' ‪ 2.1.1‬מסכמת את המאפיינים העיקריים של החלופות‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.1.1‬סיכום המאפיינים העיקריים של החלופות‬ ‫התוואי‬ ‫חלופה ‪A‬‬ ‫חלופה ‪D‬‬ ‫חלופה ‪B‬‬ ‫חלופה ‪C‬‬ ‫חלופה ‪E‬‬ ‫חלופה ‪F‬‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫הקיים‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫הקיים‬ ‫תוואי חדש‬ ‫ממערב‬ ‫למסילה ‪+‬‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫הקיים‬ ‫תוואי חדש‬ ‫ממערב‬ ‫למסילה ‪+‬‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫הקיים עד‬ ‫מכמורת‬ ‫תוואי חדש‬ ‫ממערב‬ ‫למסילה ‪+‬‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫הקיים עד‬ ‫מכמורת‬ ‫תוואי חדש‬ ‫ממזרח‬ ‫למסילה ‪+‬‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫עד מכמורת‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מס' נתיבים בכביש מהיר‬ ‫)סה"כ לשני הכיוונים(‬ ‫נתיבים נוספים‬ ‫)סה"כ לשני הכיוונים(‬ ‫מהירות תכן‬ ‫אורך התוואי הכולל‬ ‫)כבישים מהירים‬ ‫‪+‬אזוריים( ללא קטעי‬ ‫מנהור )ק"מ(‬ ‫הפרדת תנועות‬ ‫קטע כביש קיים שנגרע‬ ‫אורך מנהור ~‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‬ ‫‪ 100‬קמ"ש‬ ‫‪) 4‬בכביש‬ ‫הקיים(‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪7+9.5‬‬ ‫‪4.5+9.5‬‬ ‫אין‬ ‫‬‫‪ 1‬ק "מ‬ ‫מחלף חדש‬ ‫שינוי מחלף‬ ‫ינאי‬ ‫אין‬ ‫‬‫‬‫שינוי מינורי‬ ‫למחלף ינאי‬ ‫דומה‬ ‫לתצורה‬ ‫הקיימת‬ ‫יש‬ ‫‪ 2‬ק "מ‬ ‫‬‫מחלף‬ ‫מכמורת ‪+‬‬ ‫מחלף‬ ‫אביחיל‬ ‫יש‬ ‫‪ 4.5‬ק"מ‬ ‫‪ 2‬ק "מ‬ ‫‪8‬‬ ‫‪) 4‬בכביש הקיים(‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 1‬ק "מ‬ ‫מחלף אביחיל‬ ‫מחלף ינאי יישאר במתכונת הקיימת‬ ‫גשרים על נחל אלכסנדר‬ ‫החלפת‬ ‫גשרים‬ ‫קיימים‬ ‫בחדשים‬ ‫החלפת‬ ‫גשרים‬ ‫קיימים‬ ‫בחדשים‬ ‫החלפת‬ ‫גשרים‬ ‫קיימים‬ ‫בחדשים ‪+‬‬ ‫תוספת‬ ‫גשרים‬ ‫חדשים‬ ‫הריסת גשרים ישנים‪ ,‬הקמת גשרים חדשים‬ ‫חציות הרכבת‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנת שאיבה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנת‬ ‫שאיבה‬ ‫חצייה אחת‬ ‫בגשר וחצייה‬ ‫אחת במנהרה‬ ‫תחנת שאיבה‬ ‫גדולה‬ ‫‪101‬‬ ‫‪ 2.1.4‬החלופות בראי תכנית האב לתחבורה ותנועה של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‬ ‫תכנית האב שהוכנה ע"י חברת אמי מתום )‪ (2009‬מוצגת בפרק א'‪ .‬בדוח המסכם שהתקבל‬ ‫מהמתכננים מוצגות שתי חלופות ללא הכרעה ביניהן אף שהדוח מדגיש את יתרונותיהן‬ ‫התנועתיים של חלופות המסילה‪ .‬בניתוח החלופות לא יוחדה אמת מידה לבדיקת ההתאמה של‬ ‫החלופות לתכנית האב )כיוון שכאמור שתי החלופות מוצגות במסמך( אך בדיון שבסוף הפרק‬ ‫נבדקה ההשפעה של כל חלופה מהיבטים שונים אם יבוצעו המרכיבים הכלולים ברשת המוצעת‬ ‫בתכנית האב‪ .‬כך למשל בניתוח חלופות המסילה נלקחה בחשבון האפשרות כי תיסלל דרך‬ ‫מקומית אשר תחבר את הדרך המהירה עם כביש ‪ 2‬הקיים באזור מחלף בית ינאי‪.‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫תחזיות תנועה‬ ‫‪42‬‬ ‫מרחב הבדיקה לצורך הכנת תחזיות התנועה כלל את כביש ‪ 6‬במזרח עד כביש ‪ 2‬במערב‪ ,‬כביש ‪ 70‬בצפון‬ ‫עד כביש ‪ 57‬בדרום‪.‬‬ ‫תחזיות התנועה התבססו על המודל הארצי של משרד התחבורה שפותח ע"י א‪.‬ב‪ .‬פלאן‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה‬ ‫שימוש בנתונים זמינים מהמודלים הארציים הנמצאים בפיתוח עבור משרד התחבורה‪ .‬הצבות התנועה‬ ‫נעשו ע"י חברת גל תכנון מערכות אורבניות והן מוצגות ביר"מ בלבד‪.‬‬ ‫בחישוב תחזיות התנועה נלקח בחשבון מערך המסילות לשנת ‪ 2030‬ושדרוג הכבישים במרחב כמפורט‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 2‬שלושה נתיבים לכל כיוון )תל אביב‪ -‬מחלף זיכרון(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 4‬ממוחלף עד לצומת העוגן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 6‬השלמת קטע ‪ 18‬עד לדרך מס' ‪.70‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 57‬כולל עוקף כפר יונה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 65‬משודרגת וכוללת מפרידנים )חלק מזרחי(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך ‪ ,561‬קטע חדש דו נתיבי )אילנות נתניה(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס ‪ 581‬דו נתיבי עם כיכרות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 6‬קטע מרכזי ‪ 3‬נתיבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 531‬עם חיבור לדרך מס' ‪ 20‬וחיבור לדרך מס' ‪ 2‬בשפיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 4‬מצפון לאור עקיבא – דו מסלולי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 2‬מחלף אולגה מורחב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 70‬משודרגת – מחלפים בצומת שפיה וצומת פרדיס‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך מס' ‪ 444‬תוואי חדש בהתאם לתכנית מח‪.119/‬‬ ‫נתוני תחזיות התנועה נגזרו מנתוני האוכלוסייה לשנת היעד ‪ .2030‬שיעור גידול האוכלוסייה במודל הוא‬ ‫גידול טבעי של כ‪ 2%-‬בשנה והוא עודכן בהתאם לנתונים מהמקורות המפורטים להלן‪ :‬תמ"מ ‪ ,6‬תמ"א‬ ‫‪) 35‬ביישובים הכפריים(‪ ,‬תכנית מתאר חדרה ותכנית אב בנימינה‪ .‬במרחב הבדיקה נלקחו בחשבון ‪2‬‬ ‫מליון מ"ר למימוש לצרכי תעסוקה בשנת ‪.2030‬‬ ‫התרחיש התנועתי לקח בחשבון ‪ 4‬מסילות ברצועת הרכבת וכן את המסילה המזרחית‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.2.1‬א'‪-‬ה' מציג את תחזיות התנועה בחלופות השונות בקטע שמדרום לגבעת אולגה‪.‬‬ ‫‪ 42‬סעיף זה מבוסס על דוח לאומדן נסיעות בדרך מס' ‪ -2‬תחזיות לשנת ‪ ,2030‬מרץ ‪ ;2009‬דוח תחזיות תנועה מרחב חדרה‪ -‬דוח סופי‪,‬‬ ‫יוני ‪ 2009‬ונתונים מעודכנים‪ ,‬יולי ‪ .2011‬גל‪ -‬תכנון וניהול מערכות אורבניות בע"מ‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫אמות המידה לבחינת חלופות המאקרו‬ ‫‪ 2.3.1‬מתודולוגיה‬ ‫סעיף זה סוקר את אמות המידה שנבחרו לצורך ניתוח החלופות השונות‪ .‬ניתוח החלופות נערך על‬ ‫פי אמות המידה החשובות ביותר‪ ,‬שיש להן משקל מכריע בקבלת ההחלטה בדבר החלופה‬ ‫המועדפת‪.‬‬ ‫על מנת להימנע ממתן משקלות מהצד האחד‪ ,‬ומהצד האחר לענות על ההנחיות להכנת הדוח‬ ‫אומצה המתודולוגיה הבאה‪ :‬אמות המידה סווגו לפי נושאים כלליים – היבטים אקולוגיים‪,‬‬ ‫נושאים סביבתיים‪ ,‬היבטים תחבורתיים‪ ,‬הנדסיים וכו'‪.‬‬ ‫ניתוח החלופות נערך כך שניתן להעריך באופן ברור את עדיפותן בהתייחס לכל נושא כללי‪ .‬בניתוח‬ ‫החלופות הצבענו על החלופה שיש לתת לה עדיפות אם מעניקים לנושא זה או אחר משקל מכריע‬ ‫)שיפוט דיכוטומי(‪ .‬ההחלטה בדבר החלופה המועדפת תישען על שקלול הנושאים הכלליים ולא על‬ ‫שקלול "ציונים" של אמות המידה‪ .‬למעשה בשיטה זו ניתן להצביע על החלופה המועדפת על פי‬ ‫כללי החלטה שונים‪ :‬מתן משקל מכריע לנושא מסוים )למשל ערכי טבע(‪ ,‬או כלל החלטה אחר על‪-‬‬ ‫פיו החלופה הנבחרת היא החלופה המועדפת מרוב ההיבטים‪.‬‬ ‫‪ 2.3.2‬פירוט אמות המידה‬ ‫אמות המידה שנכללו לצורך בחינת החלופות מפורטות להלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬היבטים אקולוגיים‪/‬ערכי טבע‬ ‫א‪ .1‬מעבר בשטחים רגישים על‪-‬פי סימונם בתכניות הסטטוטוריות‬ ‫אמת המידה מתייחסת לשמירה על שטחים ערכיים פתוחים בעלי רגישות סביבתית גבוהה‬ ‫כפי שהוכתבו על ידי מוסדות התכנון וסימונם בתכניות הסטטוטוריות השונות )תמ"א ‪,35‬‬ ‫תמ"א ‪ ,8‬תמ"א ‪ ,22‬תמ"מ ‪ ,21/3‬תמ"מ ‪ 27/3‬ו‪ -‬תמ"מ ‪ .(6‬אמת מידה נפרדת יוחסה לחצית‬ ‫נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫א‪ .2‬שימור רצף שטחים פתוחים ומסלולי טיולים‬ ‫אמת המידה מתייחסת לשמירה על רצף שטחים פתוחים לצורך שמירה על אוכלוסיות‬ ‫גדולות ויציבות של חי וצומח‪ ,‬וגם על תבניות נוף ייחודיות‪ ,‬על רצף מעברים של מטיילים‬ ‫ושמירה על מרחב פתוח לפעילות פנאי ונופש בתוך הרצף הבנוי של אזור המרכז‪ .‬אמת מידה‬ ‫זו מתלכדת פעמים רבות עם אמת המידה המתייחסת לשמירה על מסדרונות אקולוגיים‪,‬‬ ‫אך לא תמיד‪ .‬לשמירה על רצף שטחים פתוחים חשיבות גם אם השטח הפתוח אינו מצטיין‬ ‫בערכי טבע חשובים ואינו מהווה מסדרון אקולוגי‪ .‬רצף השטחים הפתוחים לאורך מסדרון‬ ‫הנחל נסקר באמת מידה נפרדת בהמשך‪.‬‬ ‫‪104‬‬ ‫א‪ .3‬השפעות חזותיות על השטחים הפתוחים‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את השפעת החלופות על הסביבה ודמות הארץ מההיבט הנופי‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫פגיעה ביחידות נוף רגישות כגון פארק השרון והגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬פגיעה בנוף‬ ‫שטחים חקלאיים ומצד שני שיקום שטחים פתוחים וקבלת רצף של יחידות נוף כתוצאה‬ ‫ממתקני דרך‪ ,‬כגון מנהרה או ביטול כביש קיים‪.‬‬ ‫הדגש ניתן לשפעה החזותית של הכביש על הסביבה ולא לחוויית הנסיעה‪.‬‬ ‫א‪ .4‬ערכי טבע‬ ‫אמת המידה מתייחסת למצאי ערכי הטבע המוגנים )חי וצומח(‪ ,‬לצמחים הנדירים או‬ ‫האנדמיים‪ ,‬ולבתי גידול ייחודיים נוספים‪ ,‬ולמידת הפגיעה בהם ע"י כל אחת מן החלופות‪.‬‬ ‫אמת מידה זו כוללת גם בחינה של מעבר בשטחים מופרים בהם פוטנציאל הפגיעה בערכי‬ ‫טבע נמוך או מעבר בשטחים בתוליים יחסית בהם קיימים בפועל ערכי טבע‪.‬‬ ‫א‪ .5‬פוטנציאל שיקום ערכי טבע‬ ‫אמת המידה מתייחסת לפוטנציאל השיקום והשחזור של יחידות הנוף )מסלע‪ ,‬תבליט‬ ‫ותכסית( כולל משך הזמן הדרוש לשיקום מלא של הסביבה‪ .‬באמת מידה זו מובאים‬ ‫בחשבון אלמנטים כגון פוטנציאל השיקום של חציבה לעומת פוטנציאל השיקום של דיונות‬ ‫חול‪ ,‬פוטנציאל העתקה‪ ,‬השבה וקליטה של נוף יער פארק‪ ,‬לעומת פוטנציאל השבה של נוף‬ ‫שיחייה ובתה וכדומה‪.‬‬ ‫א‪ .6‬פגיעה בנחל אלכסנדר וסביבותיו‬ ‫בשל חשיבותו וערכיותו של הנחל בתא השטח‪ ,‬יוחדה למידת הפגיעה בו אמת מידה‬ ‫מיוחדת‪ .‬בבחינת החלופות התייחסנו לא רק לערוץ הנחל אלא גם לתכנית המתגבשת‬ ‫לשיקומו במרחב רצועת הנחל‪ .‬אמת מידה זו בוחנת את הפגיעה בנחל מבחינת רצף שטחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬פגיעה בגדות‪ ,‬פגיעה בערוץ הנחל‪ ,‬תנועת חולות‪ ,‬מעבר לבע"ח וגישה לציבור‪.‬‬ ‫א‪ .7‬ההיבט החזותי של גשרי נחל אלכסנדר‬ ‫אמת מידה זו מתייחסת למופע הגשר והשפעתו על סביבת ערוץ הנחל מההיבט החזותי ‪-‬‬ ‫נופי‪.‬‬ ‫א‪ .8‬שימור מסדרונות אקולוגיים‬ ‫אמת מידה זו מתייחסת לשימור המגוון הביולוגי של אוכלוסיות בעלי חיים‪ ,‬ע"י מתן‬ ‫אפשרות לקיום תנועה חופשית במרחב של פרטים באוכלוסייה‪ .‬חשיבות אקולוגית רבה יש‬ ‫גם לקשר בין אוכלוסיות שונות של מינים מסוימים‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש צורך בשמירה על רצף‬ ‫שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים )מסדרונות תנועה( המחברים בין בתי גידול שונים‬ ‫בעלי ערכיות גבוהה‪ .‬רצף זה יכול להיות עילי ע"י גישור‪ ,‬או תחתי ע"י מנהור‪.‬‬ ‫‪105‬‬ ‫ב‪ .‬השפעה על המרחב הבנוי‬ ‫ב‪ .1‬מפגעי רעש‬ ‫אמת המידה בוחנת את מפגעי הרעש העלולים להיגרם לשימושי קרקע רגישים המצויים או‬ ‫המתוכננים בסמוך לתוואי הכביש המתוכנן‪ .‬בניתוח התייחסנו לרעש בשלב הקבע ובשלב‬ ‫ההקמה‪.‬‬ ‫ב‪ .2‬זיהום אוויר‬ ‫אמת המידה בוחנת את מפגעי זיהום האוויר העלולים להיגרם לשימושי קרקע רגישים‬ ‫המצויים או המתוכננים בסמוך לתוואי הכביש המתוכנן‪.‬‬ ‫ב‪ .3‬ההשפעה החזותית על הסביבה הבנויה‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את ההיבט הנופי ‪ -‬חזותי מהסביבה הבנויה‪ .‬הקרבה ליישובים‪ ,‬נצפות‬ ‫הכביש וההשפעה החזותית של מתקני הדרך המוצעים‪ ,‬כגון‪ :‬מנהור‪ ,‬קירות אקוסטיים‬ ‫וכדומה‪ ,‬נבחנו בכל חלופה‪ .‬הדגש ניתן לבחינת ההשפעה החזותית של הכביש על הסביבה‬ ‫ולא לחוויית הנסיעה‪.‬‬ ‫ב‪ .4‬ההשפעה התפקודית על הסביבה הבנויה‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את תרומת החלופות לתפקוד המרקם הבנוי‪ :‬השפעה על מערך הולכי‬ ‫רגל‪ ,‬האפשרות להסדרת צירים ירוקים‪ ,‬שינוי בייעודי הקרקע‪ ,‬איחוי או קרע במרקם‬ ‫הבנוי‪ ,‬יצירת שטחים ציבוריים‪ ,‬שינוי במוקדי משיכה וכדומה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היבטים תכנוניים‬ ‫ג‪ .1‬תלות בתכנית משלימה‬ ‫במספר חלופות גלומה התפיסה כי חלק מהכביש ‪ 2‬הקיים יחרש וייעוד הקרקע של הרצועה‬ ‫וסביבותיה יוסב לשטח שמור‪ .‬על פי תפיסה זו קיימת התלייה בין קידום התכנית לכביש ‪2‬‬ ‫לבין קידום תכנית לשינוי היעוד של הכביש הקיים‪.‬‬ ‫ג‪ .2‬התאמה סטטוטורית לייעודי קרקע‬ ‫אמת המידה מתייחסת למידת ההתאמה שבין התוואי המוצע בכל חלופה לתוכניות השונות‬ ‫בכל היררכיות התכנון‪ .‬באמת מידה זו התייחסנו לתפיסה התכנונית הבאה לידי ביטוי‬ ‫בתכניות השונות הן בהתייחס לתשתיות דרכים והן בהתייחס לערכי טבע וגם לדיסוננס‬ ‫שבין התפיסות הללו‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫ג‪ .3‬קונפליקטים עם שימושי קרקע‬ ‫אמת המידה מתייחסת למידת ההתאמה שבין התוואי המוצע בכל חלופה לשימושי הקרקע‬ ‫הקיימים והמתוכננים ולקונפליקטים העלולים להיגרם עקב ביצוע התכנית עם שימושים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫ג‪ .4‬פגיעה בשטחים חקלאיים‬ ‫הפגיעה בשטחים החקלאיים מהווה אמת מידה חשובה בפרויקט זה )מעבר לפגיעה‬ ‫הכלכלית( בשל אופיו החקלאי של האזור בו עובר הכביש והחשיבות שיש בשמירה על‬ ‫השטחים החקלאיים בארץ‪.‬‬ ‫ג‪ .5‬פוטנציאל למשיכת שימושים‬ ‫תופעת ה"פיתוח הזוחל" המתרחשת בעקבות פיתוח תשתיות חדשות הינה חיונית לבחינת‬ ‫החלופות ולאור הנזק העלול להתווסף לפיתוח השטח שאינו בא לידי ביטוי בתכנית‪.‬‬ ‫ג‪ .6‬שטחים כלואים )מעבר צמוד דופן(‬ ‫יצירתם של שטחים כלואים עלולה לעודד גלישה בלתי מבוקרת של שימושים אשר יפגעו‬ ‫בסביבה הטבעית מעבר לפגיעה הצפויה להיגרם על‪-‬ידי התוואי עצמו‪ .‬השטחים הכלואים‬ ‫הוגדרו לעניין ניתוח החלופות כשטחים הכלואים בין התוואי לבין דופן בנויה או דרכים‬ ‫אחרות בסביבה‪.‬‬ ‫ג‪ .7‬איחוד‪ /‬קיום תשתיות‬ ‫אמת מידה זו מתייחסת למידת החפיפה ולמידת הקרבה שבין התוואי המוצע בכל חלופה‬ ‫לתשתיות קיימות ו‪/‬או מתוכננות‪.‬‬ ‫ג‪ .8‬שטח המחלפים‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את תפיסת השטח של המחלפים בכל חלופה‪ ,‬את הצורך בהריסה‬ ‫ובנייה מחדש של מחלפים ומתקני הכביש‪ ,‬ואת ביטולם בחלק מהחלופות דבר המאפשר את‬ ‫השבתם לייעודם המקורי כשטח פתוח בגן לאומי‪.‬‬ ‫ג‪ .9‬אורך הכביש‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את תפיסת השטח של הכביש על‪-‬פי חישוב אורך התוואי בכל חלופה‬ ‫כולל התייחסות לקטעי כביש מבוטלים‪ ,‬קטעי כביש במנהרה וקטעי כביש ההופכים‬ ‫לכבישים מקומיים‪.‬‬ ‫‪107‬‬ ‫ג‪ .10‬היחס בין החלופה לבין כביש ‪ 9‬שבוטל‬ ‫בית המשפט העליון בטל כאמור את תת"ל ‪ 4‬בחלקה המערבי אשר כלל את כביש ‪ 9‬בין‬ ‫כביש ‪ 4‬לבין כביש ‪ 2‬ואת מחלף ‪ .9/2‬חלופה הנשענת על תוואי כביש ‪ 9‬עלולה לקבע אותו‬ ‫ולהכתיב את אופן מעברו‪ .‬גם למיקום מחלף מכמורת השפעה על אופן מעבר כביש ‪ ,9‬גם‬ ‫אם יהיה במקום אחר‪ .‬צמצום דרגות החופש לתכנון כביש ‪ 9‬הוא חסרון מובהק לחלופות‬ ‫הנבחנות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬היבטים תחבורתיים‪/‬הנדסיים‬ ‫ד‪ .1‬התאמה להנחיות וסטנדרטים‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את מידת ההתאמה של התכנון לקריטריונים של דרך מהירה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫מרחק בין מחלפים‪.‬‬ ‫ד‪ .2‬עירוב תנועות‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את מידת ההפרדה של התנועות הארציות מהתנועות המקומיות‪ .‬אמת‬ ‫מידה זו משפיעה על ההתאמה לציפיות הנהג מהדרך‪ ,‬אופן הנהיגה ובהירות המערכת‬ ‫למשתמש‪.‬‬ ‫ד‪ .3‬מענה לנפחי התנועה החזויים‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את מידת ההתאמה לקיבולות החזויות לשנת היעד שבה מתוכננת‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫ד‪ .4‬מורכבות ביצוע‬ ‫מורכבות הביצוע מושפעת מהאלמנטים השונים המרכיבים כל חלופה‪ ,‬כגון‪ :‬גשרים‪,‬‬ ‫מנהרות וכו'‪ ,‬ומהאלמנטים המגבילים הנמצאים בקרבת התוואי כגון תשתיות‪ ,‬מבנים‬ ‫בצדי הדרך וחיבורים לכבישים קיימים ומאושרים‪.‬‬ ‫ד‪ .5‬תחבורה ציבורית‬ ‫אמת מידה זו בוחנת את רמת השירות לתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫ד‪ .6‬ניקוז‬ ‫בשל הקרבה לנחל אלכסנדר‪ ,‬מפלס מי התהום הגבוה ובעיות הניקוז באזור‪ ,‬מקבל היבט זה‬ ‫חשיבות מיוחדת‪ .‬הדגש ניתן לפתרונות הניקוז הנדרשים בכל חלופה והאם הם מחייבים‬ ‫פתרון מיוחד המרחיב את הפגיעה בשטח או אף תחנות שאיבה המשפיעות על היתכנות‬ ‫החלופה בהיבט התפקודי והכלכלי‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫שיעורי החציבה והמילוי ומאזן עבודות עפר‪ ,‬הינם פרמטרים שיש לקחתם בחשבון בתהליך‬ ‫בחינת החלופות‪ .‬אולם בשלב תכנון זה לא הובאה אמת מידה זו בחשבון בשל היותה זניחה‬ ‫בהכרעת החלופה הנבחרת‪.‬‬ ‫כמו כן נבחנו אמות מידה הנדסיות נוספות כגון בטיחות התנועה‪ ,‬זמינות ביצוע והעתקת‬ ‫תשתיות‪ .‬על‪-‬פי הערכת המתכנן הראשי אין הבדלים משמעותיים בין החלופות העשויים‬ ‫להשפיע על בחירת החלופה ועל‪-‬כן לא נלקחו בחשבון‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היבטים כלכליים‬ ‫עלויות הביצוע הינן פועל יוצא של האלמנטים השונים הנדרשים בכל חלופה וחלופה )מחלפים‪,‬‬ ‫מנהרות‪ ,‬מתקנים וכו'(‪ ,‬הפקעות‪ ,‬התאמת שימושי קרקע‪ ,‬פיצויים וכו'‪.‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫בחינת חלופות המאקרו‬ ‫‪ 2.4.1‬השפעת החלופות על השטחים הפתוחים‬ ‫‪43‬‬ ‫‪ 2.4.1.1‬מעבר בשטחים רגישים על‪-‬פי סימונם בתכניות הסטטוטוריות‬ ‫בניתוח החלופות לפי אמת מידה זו התייחסנו לתוואי עצמו ולא למתקני הדרך )מנהרה וכו'(‪.‬‬ ‫חלופות הכביש הקיים )‪ ,A‬ו‪ (D-‬וחלופות התוואי החדש שממערב למסילה )‪ C ,B‬ו‪ (E -‬עוברות‬ ‫בגן הלאומי המוכרז נחל אלכסנדר‪ .‬כולן עוברות בשוליו של הגן‪ .‬חלופות הכביש הקיים גם‬ ‫חוצות את שטח הגן‪ ,‬בקטע שמדרום לנחל אלכסנדר‪ .‬מחלף בית ינאי שיורחב בחלופה ‪ A‬מצוי‬ ‫בחלק הדרומי של הגן‪.‬‬ ‫בחלק הצפוני של הגן הלאומי נחל אלכסנדר גובלות חלופות הכביש הקיים )‪ ,A‬ו‪ (D-‬בשמורת‬ ‫נוף )על‪-‬פי תמ"מ ‪ (21/3‬וחלופות התוואי החדש )‪ C ,B‬ו‪ (E -‬ביער )על‪-‬פי תמ"א ‪ 22‬ותמ"מ ‪.(21/3‬‬ ‫חלופה ‪ ,F‬שאינה עוברת בגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ ,‬חוצה את שטח היער שממזרח למסילה‬ ‫הנזכר לעיל )שטח שבפועל רובו שטח מופר(‪.‬‬ ‫כל החלופות ‪ F-A‬חוצות את שטח הגן הלאומי פארק השרון – גן לאומי מוצע על‪-‬פי תמ"א ‪8‬‬ ‫וגן לאומי על‪-‬פי תמ"א ‪ 35‬ותמ"מ ‪ 6‬וכן את שטח היער שמצפון לפארק השרון‪ -‬על‪-‬פי תמ"א ‪22‬‬ ‫ותמ"מ ‪.6‬‬ ‫המסקנה הינה שכל החלופות עוברות בשטחים רגישים על פי סימונם בתכניות‬ ‫הסטטוטוריות‪ .‬אורך הגזרה של הכביש בחלופה ‪ B‬הוא הגדול ביותר בשטחים אלו‪ .‬הרחבת‬ ‫מחלף בית ינאי בחלופה ‪ A‬תרחיב את הפגיעה בגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ .‬עם זאת לא ניתן‬ ‫שלא להתחשב בעובדה שאיכות המעבר שונה – חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬נשענות על כביש קיים‪.‬‬ ‫חלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪ F-‬כוללות העברת תוואי חדש בשטחים אלו‪.‬‬ ‫‪ 2.4.1.2‬שימור רצף שטחים פתוחים ומסלולי טיולים‬ ‫באמת מידה זו התייחסנו הן להיבט הנופי והן להיבט התפקודי של שטחים פתוחים המשפיע‬ ‫על פעילות האדם והטבע‪.‬‬ ‫חלופה ‪ D‬דומה למצב הקיים ואין בביצועה פגיעה משמעותית מלבד הרחבה מסוימת של החיץ‬ ‫שיוצר הכביש כיום‪ .‬השטחים הפתוחים ישמרו ממזרח לכביש הקיים וממערב לו‪ .‬מעברים‬ ‫ספציפיים‪ ,‬כגון מעבר תחתי המתוכנן באזור פארק השרון ומסדרון נחל אלכסנדר שומרים על‬ ‫הקשר בין שני צדי הכביש ובכך מהווים שיפור למצב הקיים‪ .‬קיים פוטנציאל לשיפור רצף‬ ‫השטחים הפתוחים בגן הלאומי נחל אלכסנדר ע"י שדרוג הגשר ומפתחיו‪ .‬נושא זה ידון בתכנון‬ ‫המפורט אם תיבחר חלופה זו‪.‬‬ ‫‪ 43‬פרק זה נותח בשילוב עם העבודה של ד"ר רון פרומקין‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫התכנון בחלופה ‪ A‬דומה למצב הקיים אך הוא מגדיל יותר את החיץ שיוצר הכביש בשל‬ ‫הרחבתו‪ .‬קיים פוטנציאל לשיפור רצף השטחים הפתוחים בגן הלאומי נחל אלכסנדר ע"י‬ ‫שדרוג הגשר ומפתחיו ויצירת מעברי בע"ח להקטנת החיץ בדומה לשיפור המוצע בחלופה ‪.D‬‬ ‫בביצוע חלופה ‪ B‬קיימת החמרה ופגיעה ברצף השטחים הפתוחים לעומת המצב הקיים‪.‬‬ ‫הכבישים המתוכננים והקיימים מחזקים את החציצה הקיימת ויוצרים חציצה חדשה‬ ‫בשטחים נרחבים‪ .‬הכביש המתוכנן בצמוד למסילה יוצר חיץ רחב ובלתי עביר‪ .‬חיבור הכביש‬ ‫הקיים לכביש המהיר באזור פארק השרון יוצר חציצה בין השטח הפתוח של נחל אלכסנדר‬ ‫לשטח הפתוח של פארק השרון‪ .‬כביש ‪ 2‬הקיים נשאר בדומה למצב כיום והשיפור היחיד‬ ‫הקיים בחלופה הוא בביטול קטע קטן יחסית של הכביש הקיים )ממחלף מכמורת צפונה‪ ,‬כ‪2 -‬‬ ‫ק"מ( ויצירת רצף פתוח ממסילת הרכבת מערבה עד הים באזור פארק השרון‪ .‬חלופה זו‬ ‫מהיבט רצף השטחים הפתוחים היא החלופה הנחותה ביותר‪.‬‬ ‫חלופה ‪ C‬הינה חלופה שמצד אחד דומה לחלופה ‪ B‬בשל החיץ הבלתי עביר שנוצר סמוך‬ ‫למסילה אך היא שונה ממנה ברצף השטחים החדש הנוצר עקב ביטול קטע כביש גדול באורך‬ ‫של כ‪ 4.5 -‬ק"מ מאזור פארק השרון עד מחלף ינאי‪ .‬בשל כך נוצרים שני מסדרונות רציפים של‬ ‫שטחים פתוחים ממסילת הרכבת ועד הים‪ ,‬מצפון ומדרום למכמורת‪ .‬חלופה זו מחזקת את‬ ‫החיץ הנוצר בתוואי החדש‪.‬‬ ‫בחלופה ‪ F‬ובחלופה ‪ E‬קיימים היתרונות של חלופה ‪ C‬ובשל תכנון הכביש במנהרה )המנהרה‬ ‫בחלופה ‪ E‬ארוכה יותר( נוצר בחלופות אלו רצף השטחים הרב ביותר המופרע ע"י המסילה‬ ‫בלבד‪ ,‬בעיקר בחלופה ‪.E‬‬ ‫לחלופה ‪ E‬יתרון על פני החלופות האחרות כיוון שיש בה רצף שטחים פתוחים לאורך של כ‪-‬‬ ‫‪ 6.5‬ק"מ‪ .‬בחלופות ‪ C‬ו‪ F-‬אורך גזרת השטחים הפתוחים אינו גדול יותר בהשוואה לחלופות ‪A‬‬ ‫ו‪) D-‬בשל חיזוק הקיטוע לאורך המסילה( אך איכות הרצף הנוצר בשל גריעת כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫טובה יותר‪ .‬חלופה ‪ B‬היא החלופה הנחותה ביותר‪.‬‬ ‫חלופות התוואי החדש בסמוך למסילה )מלבד חלופה ‪ (E‬פוגעות בשביל ישראל ועוברות לאורך‬ ‫חלק ניכר מהתוואי שלו‪ .‬גם שיקומו מחדש בתוואי זה יפגע בחוויה של הטיול כאשר רובו עובר‬ ‫לאורך תשתית הכביש‪ .‬חלופות הכביש הקיים משפרות את מעבר המטיילים בשל הגבהת‬ ‫הגשרים החוצים את נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫מבחינת מסלולי הטיול הקיימים יש יתרון לחלופות ‪ ,D ,A‬ו‪.E-‬‬ ‫‪ 2.4.1.3‬השפעות חזותיות על השטחים הפתוחים‬ ‫באזור התכנית מצויים שטחים פתוחים הרגישים מבחינה נופית בדרגות שונות‪ .‬פארק השרון‬ ‫הינה היחידה הנופית הרגישה ביותר אותה חוצות כל החלופות‪ .‬הפארק משמר בצורה הטובה‬ ‫ביותר את הנוף הקדום שהיה אופייני לאזור‪ ,‬יער פארק של חרוב מצוי ואלת המסטיק‪ .‬גם בגן‬ ‫הלאומי נחל אלכסנדר ניתן למצוא את נוף יער הפארק האופייני לאזור‪ ,‬אולם יד האדם‬ ‫מורגשת שם יותר‪ ,‬למשל נטיעות נרחבות של עצי איקליפטוס הזרים למקום שהתבצעו בשטח‬ ‫הגן‪ .‬פני השטח של יער הפארק שמצפון לפארק השרון שונו אף הם לא מעט‪ .‬מחצבות כורכר‪,‬‬ ‫אזורי הטמנת פסולת ושטחי חקלאות שינו את הנוף באזור זה‪ .‬יער הפארק המסומן ממזרח‬ ‫‪111‬‬ ‫למסילה כמעט שאינו קיים עקב עבודות עפר נרחבות ש"גילחו" את התכסית והנוף הטבעי‬ ‫שהיה במקום‪.‬‬ ‫קיים יתרון נופי רב לחלופות התוואי הקיים )‪ A‬ו‪ (D-‬שאינן מחייבות פגיעה בשטח פארק‬ ‫השרון‪ .‬חלופות אלו מתלכדות עם הכביש הקיים ואינן כוללות אלמנטים בולטים בנוף )למעט‬ ‫גשרי נחל אלכסנדר(‪ .‬חלופות התוואי החדש יפגעו בנוף ובתכסית הייחודית שלו לאורך‬ ‫המסילה‪ .‬חלופות אלו ייצרו רצף חדש עקב ביטול קטע הכביש הקיים אך יהיה קשה מאוד‬ ‫לשקם את האזור ולשחזר את תצורת הנוף כפי שהיא קיימת כיום )ראו הרחבה באמת המידה‬ ‫הבאה‪ -‬פוטנציאל השיקום הנופי(‪ .‬עם זאת בחלופות אלו יהיה צורך להקים אלמנטים חדשים‬ ‫שיותירו רישומם על הנוף כמו גשרים חדשים על נחל אלכסנדר‪ ,‬מחלף אביחיל‪ ,‬מחלף מכמורת‬ ‫)חלופה ‪ ,(B‬גשר לחציית המסילה )חלופה ‪ ,(F‬תחנות שאיבה )חלופות ‪ ,(F,E‬פורטלים של‬ ‫מנהרות )חלופות ‪ ,(F,E‬סוללות מילוי וקירות תמך‪ .‬אכן‪ ,‬יש ערך נופי רב ליצירת רצף שטחים‬ ‫פתוחים בו הנוף נפרש למלוא העין ואינו נקטע ע"י תשתיות שונות וניתן לטייל לאורך הרצועה‬ ‫של פארק השרון מכביש ‪ 4‬עד חוף הים‪ ,‬כאשר מסילת הרכבת הינה התשתית היחידה שקוטעת‬ ‫אותו‪ .‬מצב זה מתקבל בחלופות המנהור של התוואי החדש‪ ,‬חלופות ‪ F‬ו‪ .E-‬ואולם הרצף הנוצר‬ ‫אינו מקטין את פגיעתו של הכביש על כל המרכיבים החדשים שלו בתוואי החדש‪.‬‬ ‫אופן מעבר התוואי בשטחים הפתוחים משפיע אף הוא על החזות של התוואי בנוף לנוסעים‬ ‫בכביש ולצופים בנוף מהסביבה הרחוקה‪ .‬בנושא זה קשה להכריע בין החלופות‪ .‬לא קיימת‬ ‫חלופה העוברת בשטחים הפתוחים במפלס קיים לכל אורכה‪ .‬כולן עוברות במילויים‪ ,‬למשל‬ ‫עקב גשרי נחל אלכסנדר המחייבים סוללות בקצותיהן ועל כן משפיעים על אופן מעבר החלופה‬ ‫בגן הלאומי )בתוואי החדש ובתוואי הקיים(‪ ,‬או בחפירה כמו בפארק השרון‪ .‬ניתן לקבוע כי‬ ‫בנושא זה יש יתרון לחלופות הממונהרות בשטחים הפתוחים חלופות ‪ F‬ו‪ E-‬המתמעט כאשר‬ ‫לוקחים בחשבון את מראה החפירות‪ ,‬הפורטלים‪ ,‬קירות התמך ומתקני השאיבה שילוו את‬ ‫החלופות הללו‪.‬‬ ‫הערכת החלופות על פי אמת מידה זו מצביעה על עדיפות לחלופות הנשענות על הכביש הקיים‪.‬‬ ‫לחלופה ‪ B‬יש חסרון ניכר בשל ריבוי מרכיבי הכביש הבולטים והיקף עבודות המילוי והחפירה‬ ‫הניכר הדרוש בחלופה זו‪ .‬מבין שאר חלופות המסילה לחלופה ‪ E‬יתרון מסוים בשל המנהור‪.‬‬ ‫ליחידה הנופית חקלאית ולרצועת הנחל יוחדו אמות מידה נפרדות בהמשך‪.‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪ 2.4.1.4‬ערכי טבע‬ ‫ערכי טבע‬ ‫בחלופה ‪ A‬ו‪ D-‬צפויה פגיעה מועטה בעצים נטועים מוגנים בשולי התוואי הנוכחי ופגיעה מעטה‬ ‫במיני בר מוגנים לצד הכביש‪ .‬בחלופה ‪ A‬יהיה ככל הנראה צורך להרחיב את מחלף בית ינאי‪,‬‬ ‫דבר אשר יפגע בדיונות החול המצויות במקום‪.‬‬ ‫בחלופות התוואי שממערב למסילה‪ ,‬חלופות ‪ C ,B‬ו‪ ,E-‬צפויה פגיעה חמורה בערכי הטבע‬ ‫המפורטים להלן‪:‬‬ ‫ פגיעה בחורשת האיקליפטוסים שמצפון לנחל אלכסנדר בתחום הגן הלאומי‪.‬‬ ‫ פגיעה בצמחי בר מוגנים‪ ,‬בעיקר עצים גדולים של אלון התבור וחרוב מצוי במזרח‬ ‫פארק השרון‪.‬‬ ‫ פגיעה בבית הגידול של מיני חולות בפארק נחל אלכסנדר ופארק השרון‪.‬‬ ‫ פגיעה באוכלוסייה של הפרפר הנדיר כחליל הגליל‪.‬‬ ‫ פגיעה בחריפה ובקינון עופות מים במחפורת שממערב ליער חדרה‪.‬‬ ‫בחלופות התוואי שממזרח למסילה‪ ,‬חלופה ‪ ,F‬צפויה פגיעה חמורה בערכי הטבע המפורטים‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫ פגיעה בצמחי בר מוגנים‪ ,‬בעיקר עצים גדולים של אלון התבור וחרוב מצוי במזרח‬ ‫פארק השרון‪.‬‬ ‫ פגיעה בבית הגידול של מיני חולות בפארק השרון‪.‬‬ ‫ פגיעה באוכלוסייה של הפרפר הנדיר כחליל הגליל‪.‬‬ ‫ פגיעה ביער חדרה‪.‬‬ ‫ פגיעה בקינון עופות מים במחפורת שממערב ליער חדרה‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.4.0‬מציג את ערכי הטבע לאורך החלופות השונות‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון מובהק לחלופות ‪ D‬ו‪ A-‬על כל חלופות התוואי החדש‪ .‬מבין‬ ‫חלופות התוואי החדש יש יתרון מסוים לחלופה ‪.F‬‬ ‫‪ 2.4.1.5‬פוטנציאל שיקום ערכי טבע‬ ‫פוטנציאל השיקום מתייחס להשבת שטח שנפגע למצבו הטבעי )למשל‪ ,‬לאחר ביצוע עבודות‬ ‫חפירה וכיסוי(‪ ,‬או לשיקום הנוף התרבותי )שדרות עצים‪ ,‬יערות נטועים ושטחי חקלאות(‪ .‬ככל‬ ‫שהביומסה הצמחית בשטח שנפגע רבה יותר‪ ,‬ייקח זמן רב יותר לשקמה‪ .‬כך למשל‪ ,‬שיקום‬ ‫בית גידול חולי פתוח )דיונות חול או חולות מיוצבים למחצה( צפוי להיות מהיר )‪ 3-1‬שנים(‪,‬‬ ‫משך שיקום נופי שיחייה )של רותם המדבר‪ ,‬אלת המסטיק‪ ,‬לענה חד‪-‬זרעית וכו'( הנו בינוני‬ ‫)‪ 15-5‬שנה(‪ ,‬אך שיקום יער פארק אלון התבור וחרוב מצוי צפוי להימשך עשרות שנים‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫השיקום אינו מתבטא רק במופע החיצוני של הנוף הצמחי כי אם גם במערכת האקולוגית‬ ‫המורכבת הנלווית אליו‪ .‬כך למשל‪ ,‬קיומו של הפרפר הנדיר כחליל הגליל תלוי בקיומן של‬ ‫מושבות הנמלה לבובית שחורה )המגדלת את זחליו(‪ ,‬שמצויות בתוך ענפים וגזעים חלולים של‬ ‫שיחים כרותם ולענה‪ ,‬לצד קיום צמחי צוף בעונה המתאימה‪.‬‬ ‫שיקום שטח חקלאי של גידולי שדה הנו מהיר מאוד )‪ 2-1‬שנים(‪ ,‬ואילו שיקום מטע עשוי‬ ‫להימשך ‪ 10-5‬שנים‪.‬‬ ‫נטיעת שדרות עצים לאורך כבישים או שטחי חקלאות יכולה להתבצע במהירות רבה‪ ,‬אך‬ ‫נדרשות לעצים שנים רבות להגיע לממדים של עץ בוגר‪ ,‬כפי שהיה לפני כריתת העצים‪ .‬יש‬ ‫לציין כי החלפת עצים ותיקים בעצים צעירים אינה עונה על כל תפקודיהם האקולוגיים‬ ‫והסביבתיים של העצים שנעקרו )צל‪ ,‬מקום קינון‪ ,‬תצפית ומנוחה לעופות‪ ,‬תמיכה במגוון עשיר‬ ‫של חסרי‪-‬חוליות‪ ,‬ויסות אקלים‪ ,‬קיבוע פחמן‪ ,‬נוף‪ ,‬צל וכו'( כפי שהיה לפני הפגיעה‪ ,‬ותידרשנה‬ ‫שנים רבות להשבתם לרמתם המקורית‪.‬‬ ‫פוטנציאל השיקום בחלופות התוואי הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬הנו גבוה בשל הפגיעה המועטה יחסית בנוף‬ ‫ובערכי טבע קיימים‪ .‬בחלופות אלה יהיה צורך לישר רדיוסים קיימים בכביש ועקב כך להסיט‬ ‫במידה קטנה את התוואי‪ .‬הסטות אלה מצויות בשטחים פתוחים המאופיינים בצומח נמוך‬ ‫ודיונות חול נודדות ונודדות למחצה‪ .‬שיקום נוף זה הוא בעל פוטנציאל שיקום גבוה הן‬ ‫מבחינת שחזור המצב הקיים והן מבחינת משך הזמן הדרוש לשיקום מלא‪.‬‬ ‫בשדרוג הכביש הקיים גלום פוטנציאל לשיפור המצב הקיים ע"י הדברה של מיני צמחים‬ ‫פולשים המצויים לצד הכביש‪ ,‬כגון שיטה כחלחלה וטיונית החולות‪.‬‬ ‫פוטנציאל השיקום בחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה‪ ,‬בעיקר באזור השטחים הפתוחים‬ ‫של הגן הלאומי נחל אלכסנדר ופארק השרון הנו נמוך בשל הפגיעה הרבה בערכי הטבע ובשל‬ ‫ייחודיות הנוף באזור‪ .‬סיכויי העתקה של עצי‪-‬בר ותיקים האופייניים לאזור‪ ,‬כגון חרוב מצוי‬ ‫ואלון התבור‪ ,‬הנם גבוהים יחסית‪ ,‬אך הדבר מותנה בהיערכות של שנה‪-‬שנתיים מראש‪,‬‬ ‫ובהקמת מערכת השקיה וטיפול ממושך בעצים לאחר העתקתם‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬סיכויי הקליטה‬ ‫אינם ודאיים‪ ,‬ונוף העץ‪ ,‬תפקודיו האקולוגיים ושרידותו לאורך זמן נפגעים‪ .‬לא מקובל‬ ‫להעתיק עצי איקליפטוס וברוש בשל שרידותם הנמוכה לאחר העתקה‪ ,‬ולפיכך עצים אלה‬ ‫ייכרתו בחלק מהחלופות‪ .‬בחלופות אלו מדובר על פגיעה במספר עצים לא מבוטל‪.‬‬ ‫אזור החלופות בתוואי המסילה‪ ,‬המרוחק מהחוף‪ ,‬מתאפיין בחולות מיוצבים ומיוצבים‪-‬‬ ‫למחצה‪ ,‬חלק מהחלופות אף יגיעו לשכבת הכורכר המכוסה בחולות‪ .‬שיקום מסלע ותבליט זה‬ ‫קשה יותר ודורש זמן רב יותר מאשר חולות נודדים ונודדים‪-‬למחצה‪.‬‬ ‫פוטנציאל השיקום של חלופות התוואי החדש גבוה יותר בחלק הדרומי שלהן העובר לאורך‬ ‫שטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫יתרונן של חלופות המסילה ‪ E ,C‬ו‪ F-‬הוא בביטול התוואי הקיים‪ .‬שיקום התוואי בחלק הכביש‬ ‫המתבטל אינו באחריות תכנית זו ולא ידוע אם יבוצע או מי יממן זאת‪ .‬גם אם ישוקם‪ ,‬יהיה‬ ‫קושי רב בשחזור הנוף הקדום שהיה לפני סלילתו בדומה לנוף הקיים בפארק השרון‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬הסיכוי לשחזור הנוף הקיים כיום בחלופות המסילה נמוך‪ ,‬בעוד השיקום בחלופות‬ ‫הכביש הקיים גבוה יותר ומהיר יותר ועשוי אף לשפר את המצב הקיים‪.‬‬ ‫‪114‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו יתרון בולט לחלופות ‪ A‬ו‪ ,D-‬עם העדפה לחלופה ‪ D‬שפגיעתה בשטח‬ ‫הסמוך מצומצמת יותר‪.‬‬ ‫‪ 2.4.1.6‬פגיעה בנחל אלכסנדר וסביבותיו‬ ‫הנחל היחיד המצוי באזור התכנית ושנחצה על ידי כל החלופות הוא נחל אלכסנדר‪ .‬נחל זה‬ ‫הינו ערוץ ניקוז ראשי שערכיותו רבה‪ .‬יחודו של הנחל פורט בהרחבה בפרק א'‪.‬‬ ‫חלופות התוואי החדש )‪ E ,C ,B‬ו‪ (F-‬חוצות את נחל אלכסנדר ברצועה המוגדרת כאזור נחל‬ ‫וסביבותיו )על‪-‬פי תכניות המתאר המחוזיות(‪ .‬חלופות התוואי הקיים )‪ A‬ו ‪ (D-‬חוצות שטח‬ ‫המוגדר כגן לאומי‪ .‬על‪-‬פי התכניות השונות תחום הערוץ המצוי בסביבת התכנית בכל‬ ‫החלופות מוגדר כערוץ לתכנון ולשיקום ולשמירת זכויות מעבר לציבור בגדותיו‪.‬‬ ‫רצועת נחל אלכסנדר הסמוכה לאזור המסילה מאופיינת בעיקר בנוף חקלאי בעוד נופו של‬ ‫הנחל באזור חלופות הכביש הקיים טבעי יותר‪.‬‬ ‫הכביש הקיים ומסילת הרכבת פוגעים בנחל אלכסנדר‪ .‬בחלופות שדרוג הכביש הקיים )חלופה‬ ‫‪ A‬ו‪ (D-‬גלום פוטנציאל להקטנת הפגיעה הקיימת היום ע"י הגבהת מפלס הכביש ויצירת‬ ‫מפתחים גדולים יותר‪ ,‬העתקת העמודים מערוץ הנחל‪ ,‬שיקום הגדות ושיפור מעבר מטיילים‬ ‫)כולל מעבר אוטובוסים לגן הלאומי( ובע"ח‪ .‬חלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬משפרות את רצועת הנחל באזור‬ ‫זה אף יותר‪ ,‬עקב ביטול שני גשרים מתוך שלושה גשרים קיימים )יש לזכור כי גשר אחד מעל‬ ‫הנחל יישאר(‪ ,‬אך הן מרחיבות במידה ניכרת את הפגיעה באזור רצועת הנחל בסמוך למסילה‪.‬‬ ‫בנוסף על הגשרים הקיימים של המסילה ועל הגשרים שיתווספו עקב הכפלתה‪ ,‬יתווספו עוד‬ ‫שני גשרים רחבים מאוד של הכביש‪ .‬התכנון של הכביש עוקב אחר מפלס הגשר הקיים של‬ ‫הרכבת‪ .‬תכנון זה יוביל לביצוע רצועה רחבה מאוד של גשרים במפלס נמוך שתצל על הנחל‪,‬‬ ‫המפתחים הצרים יחייבו הצבת עמודים בתוך הנחל ויפגעו בגדות‪ .‬בחלופות אלו לא יהיה‬ ‫שיפור במעבר המטיילים הקיים בגדה אחת )ללא אפשרות של מעבר אוטובוסים( וייפגע‬ ‫תפקודו של הנחל כמסדרון אקולוגי רוחבי )מזרח‪-‬מערב(‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון ברור לחלופות הכביש הקים ‪ A‬ו‪ ,D-‬חלופה ‪ B‬הנה החלופה‬ ‫הנחותה ביותר עקב השארת הגשרים הקיימים בכביש הקיים ובניית גשרים חדשים סמוך‬ ‫למסילה‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪ 2.4.1.7‬ההיבט החזותי של גשרי נחל אלכסנדר‬ ‫בחלופות הכביש הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬יהרסו הגשרים הקיימים מעל נחל אלכסנדר ובמקומם יבנו‬ ‫גשרים גבוהים‪ ,‬בעלי מפתחים רחבים שיצמצמו את הפגיעה בנחל וישפרו את החזות ואת‬ ‫המעבר‪ .‬על פני השטח יבלטו הגשרים בהשוואה למצב הקיים ויחייבו הקמת סוללות‬ ‫בקצותיהם‪ ,‬אך הארכת הגשרים תפצה על אלמנטים אלו‪.‬‬ ‫בחלופות הכביש החדש בתוואי המסילה‪ ,‬למעט בחלופה ‪ ,B‬יהרסו הגשרים בכביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫)גשר כביש הגישה למכמורת יישאר( דבר שיתרום לשיפור המראה הנשקף מהנחל ואליו בחלק‬ ‫הקרוב לשפך‪ .‬בתוואי הכביש המהיר יבנו שני גשרים חדשים בצמוד לגשר הקיים של מסילת‬ ‫הרכבת ובאותו מפלס‪ .‬גשרים אלו יחסמו את הנוף הנשקף לעוברים מתחת לכביש ולצופים אל‬ ‫עבר הנחל מהסביבה הקרובה‪ ,‬עקב הרחבת הרצועה‪ ,‬בניית גשר נמוך ובמפתחים צרים‪ .‬בנית‬ ‫הגשר תחייב הקמת סוללות נרחבות בקצותיו בדומה לגשר הרכבת הקיים‪ .‬למרות שהגשר לא‬ ‫יראה מרחוק עקב מפלסו הנמוך‪ ,‬יתחזק ויתעבה החיץ הקיים ומראהו ישפיע על הסביבה‬ ‫הקרובה ועל הנופשים בגן הלאומי נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אם תבחרנה חלופות התוואי הצמוד למסילה יש לשקול הגבהת הגשרים ויצירת‬ ‫מפתחים גדולים למרות מפלסו הנמוך של גשר הרכבת הקיים‪ .‬הנחת העבודה היא שכאשר‬ ‫תכפיל רכבת ישראל את המסילה היא תידרש לשפר את מעבר הרכבת מעל הנחל ולהגביה‬ ‫אותו‪ .‬הגבהת הגשרים משפיעה על הסביבה הרחוקה יותר מהנחל בשל הצורך בבניית סוללות‬ ‫או קירות תמך‪ .‬יש לבדוק את התרומה של הגבהת הגשר על אזורים אלו בתכנון מפורט‪.‬‬ ‫להדמיות הגשר בחלופות השונות ראו תשריט מס' ‪.2.4.1‬‬ ‫אמת מידה זו מתלכדת במידה מסוימת עם אמת המידה הבוחנת את הפגיעה בנחל‪ .‬המסקנה‬ ‫הינה דומה‪.‬‬ ‫‪ 2.4.1.8‬שימור מסדרונות אקולוגיים‬ ‫כל החלופות חוצות את מסדרון החוף המתרחב מצפון לנחל אלכסנדר‪ ,‬שהינו מסדרון ארצי‬ ‫ואת המסדרון האקולוגי הרוחבי של נחל אלכסנדר‪ ,‬שהינו מסדרון אזורי וחולייה מקשרת‬ ‫למסדרונות אחרים‪ .‬בכל החלופות מתוכננים מעברי רצף שונים למעבר בעלי חיים‪ .‬בחלופות ‪,B‬‬ ‫ו‪ C-‬מתוכנן מעבר רצף אקולוגי מעל הכביש באזור פארק השרון‪ .‬באזור זה מתוכנן מעבר בעלי‬ ‫חיים ומטיילים מתחת לכביש ‪ 2‬הקיים בחלופות ‪ A‬ו‪.D-‬‬ ‫חלופה ‪ B‬חוצה את שטח המסדרון האקולוגי ומחלקת את השטח לתאים קטנים ללא מעבר בין‬ ‫פארק השרון לגן הלאומי נחל אלכסנדר‪ .‬חלופה זו היא הנחותה ביותר מהיבט זה‪.‬‬ ‫חלופה ‪ E‬ובמידה מסוימת חלופה ‪ F‬הן החלופות בעלות היתרון הגדול מהיבט זה בשל מעבר‬ ‫הכביש במנהרה בתחום המסדרון האקולוגי וביטול הכביש הקיים‪ .‬חלופות אלו יוצרות מעבר‬ ‫חופשי בתחום המסדרון ללא חציצה משמעותית )בחלופה ‪ F‬מתקיימת חציצה בתחום‬ ‫המסדרון באזור שמדרום לפארק השרון(‪ .‬עם זאת חסרונן של חלופות אלו שהן פוגעות‬ ‫במסדרון העובר בערוץ הנחל‪.‬‬ ‫על פי אמת מידה זו קיים יתרון ברור לחלופות ‪ E‬ובמידה מסוימת לחלופה ‪ .F‬בחלופה ‪ A‬ו‪D-‬‬ ‫ניתן לשפר את המצב הקיים במסדרון נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪ 2.4.2‬השפעת החלופות על המרחב הבנוי‬ ‫‪ 2.4.2.1‬מפגעי רעש‬ ‫א‪ .‬הקדמה‬ ‫תת‪-‬פרק זה בוחן את השפעות הרעש על המרחב הבנוי בחלופות המאקרו השונות‪ .‬כאמור‬ ‫לעיל את החלופות ניתן לחלק בהכללה לשתי קבוצות‪ :‬קבוצת החלופות המתבססת על‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים )‪ (A,D‬וקבוצת החלופות המתבססת על תוואי חדש הסמוך למסילה‬ ‫)‪.(B,C,E,F‬‬ ‫מבין החלופות הסמוכות למסילה‪ ,‬חלופות ‪ C‬ו‪ E -‬הן חלופות זהות בקטע העובר מדרום‬ ‫לנחל אלכסנדר שבו קיימת השפעה על המרחב הבנוי‪ .‬חלופה ‪ F‬זהה לחלופה ‪ C‬בחלקה‬ ‫הדרומי הסמוך לגבעת שפירא ואביחיל‪ ,‬ולאחר מכן היא סוטה מזרחה ומתרחקת‬ ‫מהיישובים‪ .‬לפיכך חלופות המאקרו בתוואי החדש הסמוך למסילה שנבחנו מהיבט הרעש‬ ‫הן חלופה ‪ B‬וחלופה ‪ C‬המייצגת גם את חלופה ‪ E‬ו‪.F-‬‬ ‫בכל אחת מהחלופות התייחסנו גם להשפעות הרעש הצפויות להיגרם ע"י כביש ‪ 2‬הקיים‪.‬‬ ‫"בחלופות המסילה" כביש ‪ 2‬נשאר במצבו הקיים בין מחלף חבצלת לבין מחלף בית ינאי‪.‬‬ ‫עם זאת כיוון שבחלופות ‪ C ,E ,F‬מבוטל ההמשך הצפוני של הכביש‪ ,‬ניתן להניח כי קיבולתו‬ ‫בקטע הדרומי תקטן ולפיכך יוקטנו מהירות הנסיעה בקטע זה בהתאמה‪ .‬על כן חלופה ‪C‬‬ ‫מייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו‪ F -‬בהתייחס לכביש ‪ 2‬הקיים בקטע זה‪ ,‬אך היא שונה מחלופה ‪B‬‬ ‫הכוללת חיבור כביש ‪ 2‬הקיים לכביש החדש בתוואי המסילה‪.‬‬ ‫בכל החלופות הנחנו כי כביש ‪ 2‬בקטע שאינו כלול בתכנית‪ ,‬בין אביחיל לחבצלת ישודרג‬ ‫בהתאמה לחלופת האפס‪ .‬ההבדל בין החלופות מהיבט הרעש במקטע זה‪ ,‬ככל שהוא קיים‪,‬‬ ‫מקורו במחלף אביחיל‪.‬‬ ‫בפרק א' בסעיף ‪ 1.6‬נכלל הסבר מפורט לגבי המצב הקיים וחלופת האפס בקטע אביחיל‪-‬‬ ‫חבצלת‪ ,‬ראו סעיף זה לעיל‪ .‬לעניין זה נבהיר כי "המצב הקיים" הינו המצב התואם את‬ ‫חלופת האפס שבה משודרג קטע כביש זה כך שהוא יכלול ‪ 3‬נתיבים לכיוון וכן מיגונים‬ ‫אקוסטיים מתאימים‪ .‬השדרוג נערך במסגרת התכנית המאושרת הקיימת ומכרז לביצוע‬ ‫פורסם כבר ע"י מע"צ‪.‬‬ ‫כל החלופות דומות זו לזו בקטע זה אך בחלופות המסילה מתווסף מחלף אביחיל לכביש‬ ‫הקיים‪ ,‬העלול להשפיע על הגזרה הדרום‪-‬מזרחית של גבעת שפירא‪.‬‬ ‫החישובים בתת‪-‬פרק זה הם חישובים ראשוניים בלבד שמטרתם היא לסייע בבחינת‬ ‫החלופות בלבד‪ .‬יתכנו שינויים בבדיקות ובחישובים לאחר בחירת החלופה ובדיקה מפורטת‬ ‫יותר בשלב מתקדם על בסיס התכנון המפורט של החלופה הנבחרת‪ .‬על‪-‬כן אין לראות‬ ‫בחישובים ובתכנון תוצר מחייב וסופי‪.‬‬ ‫‪117‬‬ ‫ב‪ .‬מאפייני החלופות והנחות היסוד לחישובי הרעש‬ ‫פירוט המתודולוגיה והתהליך החישובי הוצג בסעיף ‪ 1.6‬בפרק א'‪ .‬בפרק זה נחזור בקצרה‬ ‫על עיקרי הדברים‪:‬‬ ‫הפרמטרים הפיזיים ‪ -‬תכנוניים‬ ‫טבלה מס' ‪ 2.4.1‬מציגה את נתוני החלופות בקצרה‪ .‬כמו כן מוצגים נתוני הכביש‬ ‫הקיים המהווה את "חלופת האפס"‪ ,‬בקטע אביחיל – חבצלת‪.‬‬ ‫ב‪1.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :.2.4.1‬חלופות כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים ובתוואי החדש סמוך למסילה‬ ‫כביש ‪ 2‬אביחיל – חבצלת‬ ‫)חלופת אפס(‬ ‫מס'‬ ‫מהירות‬ ‫מנהור‬ ‫נתיבים‬ ‫תכן‬ ‫לכיוון‬ ‫‬‫‪100‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‬‫‪100‬‬ ‫‪3‬‬ ‫החלופה‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ב‪2.‬‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים חבצלת –‬ ‫מכמורת‬ ‫מהירות‬ ‫מס'‬ ‫מנהור‬ ‫תכן‬ ‫נתיבים‬ ‫)מ'(‬ ‫)קמ"ש(‬ ‫לכיוון‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‬‫‪100‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫בכביש‬ ‫‪202‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫בכביש‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‬‫בכביש‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‬‫‪2‬‬ ‫בכביש‬ ‫‪2021‬‬ ‫כביש ‪ 2‬החדש‬ ‫מס'‬ ‫נתיבים‬ ‫לכיוון‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫מהירות‬ ‫תכן‬ ‫מנהור‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪110‬‬ ‫שתי‬ ‫מנהרות‬ ‫‪4‬‬ ‫‪110‬‬ ‫מנהרה‬ ‫וגשר‬ ‫היישובים והשימושים המושפעים‬ ‫היישובים המושפעים מחלופות הכביש הקיים )‪ (A ,D‬הם חבצלת השרון‪ ,‬נעורים‪ ,‬בית‬ ‫ינאי‪ ,‬בית חרות‪ ,‬חופית מערב ומכמורת‪ .‬היישובים והשימושים המושפעים "מחלופות‬ ‫המסילה" הם אביחיל מזרח‪ ,‬גבעת שפירא מזרח וכפר ויתקין‪.‬‬ ‫היישובים הסמוכים לכביש הקיים בקטע אביחיל ‪ -‬חבצלת הם אביחיל‪ ,‬גבעת שפירא‬ ‫ובת חן‪.‬‬ ‫ב‪3.‬‬ ‫קריטריון‬ ‫הקריטריון שהוגדר לצורך בחינת החלופות עבור מבנה ציבור רגיש הינו ‪ 59dBA‬ועבור‬ ‫מבנה מגורים הינו‪.64dBA‬‬ ‫ב‪4.‬‬ ‫תכנית החיזוי‬ ‫‬ ‫מפלסי הרעש חושבו באמצעות מודל ‪ TNM‬גרסה ‪.2.5‬‬ ‫‬ ‫סוג הקרקע‪.Loose Soil :‬‬ ‫‬ ‫סוג מסעה‪.Average :‬‬ ‫החישובים כוללים קידוד טופוגרפיה וקווי דיקור‪.‬‬ ‫‬ ‫ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.6‬בפרק א'‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫ב‪5.‬‬ ‫נפחי תנועה לחיזוי השפעות הרעש‬ ‫נפחי התנועה לחישוב השפעות הרעש הם כדלקמן‪:‬‬ ‫ על פי רמת שירות ‪ C‬לכביש מהיר דו‪-‬מסלולי עם שני נתיבים במצב הקיים ועם‬ ‫‪ 4‬או ‪ 3‬נתיבים במצב המתוכנן‪ ,‬לכל אורכו‪ ,‬בהתאם לחלופה‪.‬‬ ‫ על פי תחזיות תנועה לשנת ‪ 2030‬בשעת שיא ממוצעת ברמפות המחלפים‪.‬‬ ‫פילוג התנועה מבוסס על ספירות תנועה במצב הקיים על כביש ‪:2‬‬ ‫ קל –‪89%‬‬ ‫ בינוני –‪4.5%‬‬ ‫ כבד – ‪4.5%‬‬ ‫ אוטובוסים – ‪1.8%‬‬ ‫ אופנוע – ‪0.2%‬‬ ‫פילוג התנועה ברמפות מתבסס על נתונים שהועברו לנו בזמנו ע"י חב' ‪ PGL‬והוא‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫קל – ‪95-96%‬‬ ‫בינוני – ‪3-4%‬‬ ‫כבד – ‪0-1%‬‬ ‫אוטובוסים – ‪.0-1%‬‬ ‫נעיר כי הבדלים קטנים בפילוג נפחי התנועה ורמפות אינם משפיעים על המפלסים‬ ‫המחושבים ועל בחינת החלופות‪.‬‬ ‫נפחי תנועה לרמות שירות ‪ C‬מוצגים בטבלה מס' ‪.2.4.2‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.2‬נפחי תנועה לפי רמת שירות ‪C‬‬ ‫מס' נתיבים‬ ‫חלופה‬ ‫מצב קיים‪/‬חלופת‬ ‫האפס‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫הכביש‬ ‫סה"כ כלי רכב‬ ‫מהירות )קמ"ש(‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪C ,E,F‬‬ ‫‪B‬‬ ‫כל החלופות )‪*(A-F‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי המסילה‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי המסילה‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬ ‫כביש ‪ 2‬בתוואי הקיים‬ ‫בקטע אביחיל חבצלת‬ ‫‪5540‬‬ ‫‪4145‬‬ ‫‪5540‬‬ ‫‪2460‬‬ ‫‪2270‬‬ ‫‪2270‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪4145‬‬ ‫‪90‬‬ ‫* בתוספת מחלף אביחיל בחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪.F-‬‬ ‫ב‪6.‬‬ ‫הקולטים לחיזוי הרעש‬ ‫תיאור הקולטים מוצג בטבלה מס' ‪ 2.4.3‬ובתשריט ‪ 2.4.2-2.4.3‬בהמשך‪ .‬גבהי‬ ‫הקולטים נקבעו בהתבסס על מיפוי פוטוגרמטרי או על בסיס מדידות קרקעיות )בקטע‬ ‫אביחיל‪-‬חבצלת(‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫להבהרות לסימון הקולטים ובחירתם ראו פירוט בפרק א' בסעיף ‪.1.6.5.2‬‬ ‫תיאור הקולטים מוצג להלן‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.3‬תאור הקולטים להערכת השפעות הרעש )כל החלופות(‬ ‫הקולט‬ ‫‪Y1‬‬ ‫‪Y2‬‬ ‫‪Y4‬‬ ‫‪Y5‬‬ ‫‪Y6‬‬ ‫‪Y7‬‬ ‫‪Y10‬‬ ‫‪Y11‬‬ ‫‪Y12‬‬ ‫‪Y13‬‬ ‫‪N14‬‬ ‫‪N15‬‬ ‫‪N16‬‬ ‫‪N17‬‬ ‫‪N18‬‬ ‫‪N19‬‬ ‫‪N20‬‬ ‫‪N21‬‬ ‫מיקום‬ ‫בית ינאי‬ ‫מגורים‬ ‫מגורי צוות ‪/‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫נעורים‬ ‫כיתות לימוד‬ ‫חופית‬ ‫ספריה‬ ‫כיתות לימוד‬ ‫מגורי צוות‪/‬‬ ‫סטודנטים‬ ‫מגורים‬ ‫בית חירות‬ ‫מגורים‬ ‫כפר ויתקין‬ ‫מגורים‬ ‫מכמורת‬ ‫מגורים‬ ‫גבעת‬ ‫שפירא‬ ‫מגורים‬ ‫‪N22‬‬ ‫‪R29‬‬ ‫‪R30‬‬ ‫‪R33‬‬ ‫‪R34‬‬ ‫‪R35‬‬ ‫‪R36‬‬ ‫‪R37‬‬ ‫‪R38‬‬ ‫‪R39‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪V5‬‬ ‫‪ME1‬‬ ‫‪ME2‬‬ ‫‪ME3‬‬ ‫‪ME5‬‬ ‫‪ME6‬‬ ‫‪SH1‬‬ ‫‪SH2‬‬ ‫‪SH3‬‬ ‫‪SH4‬‬ ‫‪SH5‬‬ ‫‪SH5a‬‬ ‫‪SH6‬‬ ‫‪SH7‬‬ ‫שימוש המבנה‬ ‫גובה פתח עליון‬ ‫)במ' מעל מפלס הקרקע(‬ ‫מס'‬ ‫קומות‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קריטריון‬ ‫‪64‬‬ ‫‪59‬‬ ‫הערות‪/‬החלופה‬ ‫המשפיעה*‬ ‫כל החלופות‬ ‫כל החלופות‬ ‫‪64‬‬ ‫כל החלופות‬ ‫‪64‬‬ ‫כל החלופות‬ ‫‪64‬‬ ‫‪B,C,E,F‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪A,D,B‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪B,C,E,F‬‬ ‫כל החלופות‬ ‫‪120‬‬ ‫הקולט‬ ‫מיקום‬ ‫‪SH8‬‬ ‫‪SH9‬‬ ‫‪SH10‬‬ ‫‪SH11‬‬ ‫‪BT13‬‬ ‫‪BT14‬‬ ‫‪BT15‬‬ ‫‪BT16‬‬ ‫‪HAV1‬‬ ‫‪HAV4‬‬ ‫‪HAV5‬‬ ‫‪HAV6‬‬ ‫‪HAV7‬‬ ‫‪AV5‬‬ ‫‪AV6‬‬ ‫‪AV7‬‬ ‫‪AV8‬‬ ‫‪AV9‬‬ ‫‪AV10‬‬ ‫‪AV11‬‬ ‫שימוש המבנה‬ ‫מגורים‬ ‫בת חן‬ ‫חבצלת‬ ‫השרון‬ ‫מגורים‬ ‫אביחיל‬ ‫מגורים‬ ‫מוזיאון בית‬ ‫הגדודים‬ ‫‪**BETG‬‬ ‫גובה פתח עליון‬ ‫)במ' מעל מפלס הקרקע(‬ ‫מס'‬ ‫קומות‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קריטריון‬ ‫הערות‪/‬החלופה‬ ‫המשפיעה*‬ ‫‪64‬‬ ‫כל החלופות‬ ‫‪64‬‬ ‫כל החלופות‬ ‫כל החלופות‬ ‫‪59‬‬ ‫* הערה‪ :‬החישובים נערכו לכל הקולטים בכל החלופות‪ .‬ציון החלופה המשפיעה ביותר מובא על מנת להקל על הקריאה‪.‬‬ ‫** נלקח קריטריון מחמיר בשל הפעילות המיוחדת האופיינית למקום‪.‬‬ ‫ב‪7.‬‬ ‫החלופות שנותחו‬ ‫החלופות שנותחו הן חלופות ‪ B ,D ,A‬ו‪) C-‬המייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו‪.(F-‬‬ ‫ב‪8.‬‬ ‫מיגון אקוסטי‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.4.2‬מציג מיגון אקוסטי בחלופה ‪ A‬ו‪.D-‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.4.3‬מציג מיגון אקוסטי בחלופה ‪ B‬ו‪.(F,E) C-‬‬ ‫להלן מספר הערות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המיגון האקוסטי בקטע אביחיל‪-‬חבצלת השרון )מחוץ לתכנית( הינו על‪-‬פי‬ ‫המיגון שנכלל במכרז שהוכן על‪-‬ידי מע"צ בתוספת התאמות מעטות )עקב‬ ‫מחלף אביחיל בחלופות המסילה(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המיגון המוצג בתשריטים הינו תוצאה של תכנון ראשוני‪ ,‬לא מחייב‪ ,‬שמטרתו‬ ‫הייתה לבדוק האם קיים פתרון פיזי להפחתת הרעש במסגרת רצועת הדרך‬ ‫ומהי יעילותו של פתרון זה‪ .‬מערך המיגון האקוסטי המחייב יתוכנן במסגרת‬ ‫התסקיר )פרק ד'( לחלופה הנבחרת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחלופות ‪ D‬שולב במיגון האקוסטי אלמנט של קיר מצחייה‪ .‬על מנת לחשב את‬ ‫ההפחתה ברעש המושגת ע"י אלמנט זה הנחנו כי קצה המצחייה מגיע עד‬ ‫‪121‬‬ ‫לשולי הנתיב הימני וגובהו כ‪ 8 -‬מ' מעל המיסעה‪ .‬רוחב הקירוי המתקבל הינו‬ ‫כ‪ 5-6 -‬מ'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מפלסי הרעש בחלופה ‪ C‬מוצגים ללא מיגון ועם מיגון‪ .‬ההחלטה אם יש צורך‬ ‫בהצבת מיגון לאורך הכביש הקיים בחלופות הכביש החדש ‪ E ,C‬ו‪ F-‬תתקבל‬ ‫בהמשך לאחר שתוגש התכנית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מפלסי הרעש החזויים‬ ‫מפלסי הרעש החזויים בחלופות השונות מוצגים בטבלה מס' ‪ .2.4.4‬בטבלה זו מוצגת גם‬ ‫חלופת האפס הכוללת שדרוג כביש ‪ 2‬ותוספת מתרסי רעש בקטע אביחיל‪-‬חבצלת השרון‬ ‫והמתלכדת עם כביש ‪ 2‬הקיים )מצב קיים בפועל( בקטע שמצפון לחבצלת‪ .‬מהשוואה בין‬ ‫מצב קיים בפועל לבין חלופת האפס שהוצגה בסעיף ‪ 1.6‬עולה כי בחלופת האפס מפלסי‬ ‫הרעש החזויים נמוכים‪ ,‬לעיתים בשיעור ניכר‪ ,‬בהשוואה למצב הקיים בקטע אביחיל‪-‬‬ ‫חבצלת השרון‪ .‬בקטע שמצפון לחבצלת אין הבדל בין מפלסי הרעש‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬לצורך ניתוח החלופות לא נלקח בחשבון מיגון אקוסטי בחלופת האפס בקטע‬ ‫חבצלת בית ינאי‪ .‬הנחה זו תואמת את המצב הקיים‪ .‬לא התייחסנו למצב שבו מע"צ תחליט‬ ‫מיוזמתה להקים מיגון אקוסטי בקטע הנ"ל שלא במסגרת התכנית הסטטוטורית‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.4‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים בתוואי הכביש הקיים בקטע נעורים – בית ינאי‬ ‫שם‬ ‫מס'‬ ‫היישוב‬ ‫קולט‬ ‫בלי‬ ‫עם‬ ‫בלי‬ ‫מיגון‬ ‫מיגון‬ ‫בלי‬ ‫עם‬ ‫בלי‬ ‫מיגון‬ ‫מיגון‬ ‫מיגון‬ ‫קיר‬ ‫מצחייה‬ ‫מיגון‬ ‫מיגון‬ ‫מיגון‬ ‫מיגון‬ ‫‪Y1‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪60.6‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪Y2‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪70.8‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪Y4‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪Y5‬‬ ‫‪72.4‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪70.6‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪76.8‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫‪76.6‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪60.6‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪Y10‬‬ ‫‪71.6‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪73.3‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪Y11‬‬ ‫‪73.6‬‬ ‫‪55.8‬‬ ‫‪55.8‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪63.4‬‬ ‫‪66.9‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪Y12‬‬ ‫‪75.6‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪71.4‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪Y13‬‬ ‫‪76.7‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪76.6‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪64.4‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪N15‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫‪68.0‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪N17‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪N18‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪56.3‬‬ ‫‪56.3‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪53.8‬‬ ‫‪53.9‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪N19‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪56.6‬‬ ‫‪56.5‬‬ ‫‪53.6‬‬ ‫‪53.6‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪53.2‬‬ ‫‪N21‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪55.7‬‬ ‫‪53.3‬‬ ‫‪53.1‬‬ ‫‪N22‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪54.3‬‬ ‫‪54.2‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪R30‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪R33‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪53.5‬‬ ‫‪53.2‬‬ ‫‪R35‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪45.8‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪60.4‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪74.2‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪62.9‬‬ ‫‪R38‬‬ ‫‪73.3‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪R39‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪71.1‬‬ ‫‪63.8‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪62.8‬‬ ‫‪R34‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪49.5‬‬ ‫‪49.5‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪53.1‬‬ ‫‪52.8‬‬ ‫בית‬ ‫ינאי‬ ‫‪Y7‬‬ ‫‪N16‬‬ ‫‪N20‬‬ ‫חופית‬ ‫‪R29‬‬ ‫בית‬ ‫‪R36‬‬ ‫חירות‬ ‫‪R37‬‬ ‫מכמורת‬ ‫קריטריון‬ ‫חלופה ‪0‬‬ ‫חלופה ‪D‬‬ ‫עם‬ ‫‪y6‬‬ ‫נעורים‬ ‫חלופה ‪A‬‬ ‫חלופה ‪B‬‬ ‫חלופה ‪C‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪ME1‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪ME2‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪57.6‬‬ ‫‪ME5‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪ME6‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪ME3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪123‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.5‬מפלסי הרעש החזויים והקיימים בתוואי החדש סמוך למסילה ובקטע חבצלת – אביחיל‬ ‫שם‬ ‫היישוב‬ ‫גבעת‬ ‫שפירא‬ ‫אביחיל‬ ‫בת‪-‬חן‬ ‫חבצלת‬ ‫השרון‬ ‫כפר‬ ‫ויתקין‬ ‫מס'‬ ‫קולט‬ ‫‪SH -1‬‬ ‫‪SH -2‬‬ ‫‪SH -3‬‬ ‫‪SH -5‬‬ ‫‪SH -6‬‬ ‫‪SH -5a‬‬ ‫‪SH -4‬‬ ‫‪SH-8‬‬ ‫‪SH-7‬‬ ‫‪SH -11‬‬ ‫‪SH -10‬‬ ‫‪SH -9‬‬ ‫‪AV -4‬‬ ‫‪AV -3‬‬ ‫‪AV -2‬‬ ‫‪AV -1‬‬ ‫‪AV -11‬‬ ‫‪AV -7‬‬ ‫‪AV -6‬‬ ‫‪AV -5‬‬ ‫‪BETG‬‬ ‫‪AV-8‬‬ ‫‪AV-9‬‬ ‫‪AV-10‬‬ ‫‪BT-13‬‬ ‫‪BT-14‬‬ ‫‪BT-15‬‬ ‫‪BT-16‬‬ ‫‪HAV-4‬‬ ‫‪HAV-5‬‬ ‫‪HAV-6‬‬ ‫‪HAV-7‬‬ ‫‪HAV-1‬‬ ‫‪V-1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪V5‬‬ ‫קריטריון‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫חלופה ‪*0‬‬ ‫‪49.3‬‬ ‫‪54.8‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪59.4‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪55.9‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪56.5‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪39.4‬‬ ‫‪39.4‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪41.2‬‬ ‫חלופה ‪ B‬חלופה ‪C‬‬ ‫עם מיגון של חלופת‬ ‫האפס‬ ‫‪57‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪60.7‬‬ ‫‪62.1‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪57.2‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪61.7‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪62.5‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪62.2‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪57.5‬‬ ‫‪58.4‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪56.7‬‬ ‫‪53.9‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪62.6‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪62.3‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪64.3‬‬ ‫‪61.2‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪63.3‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪63.6‬‬ ‫‪60.4‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫* המיגון הינו על פי תכנון מע"צ שנערך לשדרוג כביש ‪ 2‬בקטע אביחיל ‪ -‬חבצלת‬ ‫‪124‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנות‬ ‫בשל ריבוי הנתונים והפרמטרים ערכנו את המסקנות בטבלה הבאה‪:‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.6‬סיכום השוואת החלופות בנושא מפלסי הרעש‬ ‫החלופה‬ ‫‪A‬‬ ‫היישובים המושפעים מהכביש הקיים‬ ‫השוואה למצב‬ ‫חריגה‬ ‫קיים‪ /‬חלופת‬ ‫מהקריטריון‬ ‫האפס‬ ‫חריגות מעטות‬ ‫בנעורים ובבית‬ ‫חירות‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪(F,E) C‬‬ ‫כמו בחלופה ‪ A‬ו‪,D-‬‬ ‫אך מספר החריגות‬ ‫מצומצם יותר‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫כמו בחלופה ‪ ,C‬אך‬ ‫מספר החריגות מעט‬ ‫גדול יותר‪.‬‬ ‫שיפור ניכר במפלסי‬ ‫הרעש‪.‬‬ ‫החמרה מסוימת‬ ‫בנעורים ובמכמורת‪.‬‬ ‫כמו בחלופה ‪.A‬‬ ‫שיעור ההחמרה‬ ‫נמוך יותר‬ ‫במכמורת‪.‬‬ ‫שיפור ניכר במפלסי‬ ‫הרעש בכל‬ ‫היישובים‪* .‬‬ ‫שיפור ניכר במפלסי‬ ‫הרעש‪* .‬‬ ‫לא צפויה החמרה‬ ‫במכמורת‪.‬‬ ‫היישובים המושפעים מהכביש החדש‬ ‫השוואה למצב‬ ‫חריגה‬ ‫קיים‪ /‬חלופת‬ ‫מהקריטריון‬ ‫האפס‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לא צפויה חריגה‬ ‫מהקריטריון‪.‬‬ ‫‬‫גידול ניכר במפלסי‬ ‫הרעש‪.‬‬ ‫כמו בחלופה ‪ C‬אך‬ ‫שיעור הגידול‬ ‫ברעש גבוה יותר‪.‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫הבדלים מסוימים בן מפלסי הרעש אינם נובעים מהחלופה אלא מואריאציות קלות במערך‬ ‫המיגון‪.‬‬ ‫* בניתוח חלופות הכביש החדש הנחנו כי הכביש הקיים ייכלל בתכנית ויוקם לאורכו מיגון‬ ‫אקוסטי‪ .‬אם יוחלט שלא לכלול את הכביש הקיים בתכנית ולהשאירו במצבו הקיים לא יושג‬ ‫שיפור במפלסי הרעש לאורכו והם יישארו גבוהים בהתאם למצב הקיים‪.‬‬ ‫על פי אמת מידה זו יש יתרון מובהק לחלופה ‪ A‬כיוון שהיא משפרת באופן דרמטי את מפגע‬ ‫הרעש לאורך הכביש הקיים ללא כל הרעה באיכות החיים מהיבט הרעש ביישובים נוספים‪.‬‬ ‫חלופה ‪ D‬דומה בתכונותיה ל‪ A-‬אף שבה מידת השיפור המושגת קטנה יותר‪.‬‬ ‫מידת השיפור אשר יושג לאורך הכביש הקיים בחלופות התוואי החדש תלויה בהחלטה האם‬ ‫לכלול את הכביש הקיים כחלק מהתכנית ולהקים לאורכו קירות אקוסטיים )‪.(F,E,C,B‬‬ ‫במידה ויוחלט שלא לכלול את הכביש הקיים בתכנית לא יושג השיפור במפלסי הרעש‪ ,‬אך‬ ‫תגרם החמרה ניכרת באיכות החיים מהיבט זה ליישובים נוספים‪.‬‬ ‫ההבדלים העיקריים מהיבט הרעש הם בקטע נעורים‪-‬בית ינאי‪ .‬בחישובים ראשוניים שערכנו‬ ‫נמצא כי מיגון אקוסטי עבור השורה הראשונה של המבנים‪ ,‬כפי שמוצג במסמך זה )תכנון‬ ‫ראשוני בלבד(‪ ,‬יתרום לא רק למפלסי הרעש בשורה שנייה של המבנים‪ ,‬אלא גם להשגת‬ ‫מפלסי רעש הנמוכים מהקריטריון‪ .‬קבוצת המבנים החשופה לרמות רעש גבוהות היא לפיכך‬ ‫קבוצת המבנים הראשונה הכוללת כ‪ 30-35 -‬מבנים צמודי קרקע‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪ 2.4.2.2‬זיהום אוויר‬ ‫המתודולוגיה להערכת ריכוזי מזהמי האוויר החזויים לאחר ביצוע הפרויקט‪ ,‬התבססה על‬ ‫ההנחות שפורטו בפרק א'‪ ,‬בסעיף ‪ 1.5.3‬לעיל‪.‬‬ ‫הנתונים ששימשו להרצת המודל לאחר הביצוע כוללים נפחי תנועה לשנת היעד ‪ 2030‬ומהירות‬ ‫תנועה מוערכת בשנת היעד‪ .‬הקולטים הינם אותם קולטים שהוצגו בפרק הרעש לעיל‪.‬‬ ‫בבחינת החלופות נכללה חלופת האפס‪ ,‬עם נפחי התנועה והמהירויות התואמים לתחזיות‬ ‫בשנת היעד ‪ .2030‬התוצאות שהתקבלו הושוו לחלופת האפס‪.‬‬ ‫א‪ .‬החלופות לבחינה‬ ‫‬ ‫החלופות שנותחו הן‪ :‬חלופות ‪) C ,B ,D ,A‬המייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו‪ ,(F-‬וכן‬ ‫חלופת האפס‪.‬‬ ‫‬ ‫נפחי התנועה ששימשו לבחינת החלופות מפורטים בסעיף ‪ 2.2‬לעיל‪.‬‬ ‫‬ ‫מהירות התנועה הינה המהירות בפועל כפי שנמסרה ע"י יועץ התנועה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקדמי פליטה‬ ‫מקדמי הפליטה מבוססים על פילוג התנועה אשר מוצג בפרק א' בסעיף ‪ 1.5.3‬ועל המהירות‬ ‫המתוכננת של הכביש בשנת היעד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המתודולוגיה להערכת זיהום האוויר מפתחי המנהרה )בחלופה ‪(A‬‬ ‫‬ ‫מודל החיזוי להערכת השפעת הפליטה מפתחי המנהרות הינו ‪) ISCST3‬של חברת‬ ‫‪.(Lakes Environmental‬‬ ‫‬ ‫הקובץ המטאורולוגי שהוזן למודל ‪ ISCST3‬מבוסס על נתוני תחנת חוף מערבי‬ ‫שהתקבלו‬ ‫מהשירות‬ ‫המטאורולוגי‪.‬‬ ‫הקובץ‬ ‫המטאורולוגי‬ ‫נוצר‬ ‫בתוכנת‬ ‫‪.PCRRAMET‬‬ ‫‬ ‫המקור שנבחר הינו מקור נפח‪ ,‬בעל פרמטרים המדמים אותו למקור נקודתי בנקודת‬ ‫סוף הסילון‪.‬‬ ‫‬ ‫קצב הפליטה של המזהמים מהמנהרה נקבע על‪-‬פי דוחות האיוורור שנערכו ע"י יועץ‬ ‫האיוורור‪ ,44‬בהתייחס לספיקה מינימלית נדרשת ולספיקה מירבית אפשרית )ראה‬ ‫סעיף הבא( ולשתי מהירויות נסיעה במנהרה‪ :‬מהירות ‪ 80‬קמ"ש )תנועה זורמת‪ ,‬נפח‬ ‫מירבי עובר במנהרה( ו‪ 30 -‬קמ"ש )עומס תנועה‪ 75% ,‬מנפח התנועה המירבי עובר‬ ‫במנהרה(‪ .‬ריכוזי תחמוצות החנקן שנוצרים במנהרה בתרחישים השונים מוצגים‬ ‫בדוחות האיוורור בנספח מס' ‪.6‬‬ ‫‪ 44‬אינג' דיוויד יונג‪ ,‬חב' ה‪.‬ר‪.‬ו‪.‬א‪.‬ק‪ ,‬יוני ‪.2012‬‬ ‫‪.4954_Road 2 Olga Tunnel_Ventilation calculation summary_rev1.pdf & Road 2 Olga - Tunnel Ventilation 1098m3-s.pdf‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‬ ‫בספיקה מינימלית נדרשת‪ ,‬קצב האוורור הוא ‪ 660‬מ"ק לשנייה במנהרה לכיוון צפון ו‪-‬‬ ‫‪ 795‬מ"ק לשנייה במנהרה לכיוון דרום‪ .‬בספיקה מירבית אפשרית‪ ,‬קצב האיוורור הינו‬ ‫‪ 1,098‬מ"ק לשניה בשתי המנהרות‪.45‬‬ ‫‬ ‫לתוצאות מודל זה לא הוזן ערך הרקע – ערך זה מגולם בתוצאות המודל למקטעי‬ ‫הכבישים הפתוחים‪.‬‬ ‫‬ ‫תקני איכות האוויר אליהם השוו תוצאות הניטור ותוצאות המודל הינם תקנות חוק‬ ‫אוויר נקי ‪ ,2011‬והמלצת המנהלת המדעית של מנ"א לתקן יממתי לחלקיקים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המתודולוגיה להערכת פליטת גזי חממה‬ ‫שיטת החישוב להערכת פליטת גזי חממה הינה מכפלה של נפח התנועה הנע על הכביש בכל‬ ‫חלופה )רכב בשעה‪ ,‬מתייחס לנפח בשעת השיא( במקדם הפליטה המשוקלל )גרם לק"מ לרכב(‬ ‫המבוסס על התפלגות התנועה‪ ,‬מהירותה ושיפוע הדרך‪ ,‬ובאורך תוואי הכביש בחלופה )ק"מ(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תוצאות‬ ‫טבלה מס' ‪ 2.4.7‬מסכמת את הריכוזים המרביים של תחמוצות החנקן )‪ %‬מהתקן החצי‬ ‫שעתי( שהתקבלו בהרצת המודל בחלופות השונות )בחלופה ‪ - A‬ללא תרומת פתחי המנהרה(‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 2.4.8‬מסכמת את הריכוזים המרביים של חלקיקים נשימים עדינים ‪%) PM2.5‬‬ ‫מהתקן היממתי האמריקאי( שהתקבלו בהרצת המודל בחלופות השונות‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ 2.4.9‬מסכמת את ריכוז גזי חממה שהתקבלו בחלופות השונות )טון לשעה(‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.4.4‬מציג בגרף עמודות את תוצאות הרצת המודל לריכוזי תחמוצות חנקן )‪%‬‬ ‫מהתקן החצי שעתי( בחלופות השונות )בחלופה ‪ - A‬ללא תרומת פתחי המנהרה(‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.4.5‬מציג בגרף עמודות את תוצאות הרצת המודל לריכוזי חלקיקים נשימים‬ ‫עדינים ‪ %) PM2.5‬מתקן היממתי האמריקאי( בחלופות השונות‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.4.6‬מציג את תרומת פתחי המנהרות לריכוזי תחמוצות חנקן בספיקות‬ ‫השונות ובמהירויות התנועה השונות‪.‬‬ ‫תשריט זה מציג את פיזור זיהום האוויר מפתחי המנהרה‪ ,‬המבוסס על תוצאות מודל‬ ‫‪ ISCST3‬הכוללות את הערכים המירביים של תחמוצות חנקן במיצוע חצי שעתי המתקבלים‬ ‫בהרצה‪.‬‬ ‫בטבלאות ובתשריטים מסומנים הקולטים בהם קיים פוטנציאל ליצירת חריגה כתוצאה‬ ‫מתוספת זיהום אוויר הנפלט מפתחי המנהרות בחלופה ‪ .A‬התרומה של פתחי המנהרה מוצגת‬ ‫בתשריט מס' ‪ .2.4.6‬בטבלה מס' ‪ 2.4.7‬ובתשריט מס' ‪ 2.4.4‬מסומנים הקולטים בהם יש‬ ‫פוטנציאל לחריגה עקב התרומה המצטברת של מערכת הכבישים ופתחי המנהרה בחלופה ‪.A‬‬ ‫לעניין זיהוי הקולטים ראה בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 45‬קצב האוורור משפיע על הפרמטרים של פליטת הסילון מפתח המנהרה‪.‬‬ ‫‪127‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.7‬ריכוזים מרביים של תחמוצות חנקן )‪ %‬מהתקן החצי שעתי(‬ ‫חלופה‬ ‫קולט‬ ‫חלופת‬ ‫האפס‬ ‫חלופה‬ ‫‪*A‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪B‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪C‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪D‬‬ ‫‪Y-1‬‬ ‫‪Y-2‬‬ ‫‪Y-4‬‬ ‫‪Y-5‬‬ ‫‪Y-6‬‬ ‫‪Y-7‬‬ ‫‪Y-9‬‬ ‫‪Y-10‬‬ ‫‪Y-11‬‬ ‫‪Y-12‬‬ ‫‪Y-13‬‬ ‫‪N-14‬‬ ‫‪N-15‬‬ ‫‪N-16‬‬ ‫‪N-17‬‬ ‫‪N-18‬‬ ‫‪N-19‬‬ ‫‪N-20‬‬ ‫‪N-21‬‬ ‫‪N-22‬‬ ‫‪R-29‬‬ ‫‪R-30‬‬ ‫‪R-33‬‬ ‫‪R-34‬‬ ‫‪R-35‬‬ ‫‪R-36‬‬ ‫‪R-37‬‬ ‫‪R-38‬‬ ‫‪R-39‬‬ ‫‪SH1‬‬ ‫‪SH2‬‬ ‫‪SH3‬‬ ‫‪SH5‬‬ ‫‪AV3‬‬ ‫‪SH6‬‬ ‫‪SH5a‬‬ ‫‪SH4‬‬ ‫‪AV11‬‬ ‫‪AV7‬‬ ‫‪AV6‬‬ ‫‪AV5‬‬ ‫‪BETG‬‬ ‫‪AV-8‬‬ ‫‪AV-9‬‬ ‫‪AV-10‬‬ ‫‪BT-13‬‬ ‫‪BT-14‬‬ ‫‪BT-15‬‬ ‫‪BT-16‬‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪35.9‬‬ ‫‪36.3‬‬ ‫‪38.8‬‬ ‫‪44.8‬‬ ‫‪55.0‬‬ ‫‪32.4‬‬ ‫‪41.3‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪45.3‬‬ ‫‪48.2‬‬ ‫‪54.7‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪47.2‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪32.3‬‬ ‫‪40.7‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪25.4‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪29.8‬‬ ‫‪30.3‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪39.0‬‬ ‫‪38.7‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪27.7‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪29.9‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪26.3‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪28.0‬‬ ‫‪25.9‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪28.0‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪39.0‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪42.3‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫‪42.4‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪29.5‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫‪32.3‬‬ ‫‪49.8‬‬ ‫‪44.3‬‬ ‫‪45.4‬‬ ‫‪42.7‬‬ ‫‪41.6‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪36.2‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪26.8‬‬ ‫‪26.1‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪28.1‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪44.4‬‬ ‫‪44.2‬‬ ‫‪33.2‬‬ ‫‪34.9‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪25.1‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪28.1‬‬ ‫‪36.6‬‬ ‫‪33.8‬‬ ‫‪37.7‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪37.3‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫‪39.7‬‬ ‫‪18.7‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪19.1‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪22.4‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪22.1‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪21.6‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪22.4‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪22.1‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪39.8‬‬ ‫‪40.7‬‬ ‫‪41.0‬‬ ‫‪43.8‬‬ ‫‪51.3‬‬ ‫‪63.7‬‬ ‫‪39.8‬‬ ‫‪49.0‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪57.0‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪43.6‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪44.1‬‬ ‫‪44.0‬‬ ‫‪40.0‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪37.4‬‬ ‫‪48.9‬‬ ‫‪32.2‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪51.3‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫‪45.1‬‬ ‫‪42.5‬‬ ‫‪42.9‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪36.0‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪38.5‬‬ ‫‪38.3‬‬ ‫‪29.3‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪20.9‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪32.2‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪33.0‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪128‬‬ ‫חלופה‬ ‫קולט‬ ‫חלופת‬ ‫האפס‬ ‫חלופה‬ ‫‪*A‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪B‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪C‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪D‬‬ ‫‪HAV-4‬‬ ‫‪HAV-5‬‬ ‫‪HAV-6‬‬ ‫‪HAV-7‬‬ ‫‪HAV-1‬‬ ‫‪V-1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪v5‬‬ ‫‪ME1‬‬ ‫‪ME2‬‬ ‫‪ME3‬‬ ‫‪ME4‬‬ ‫‪ME5‬‬ ‫‪ME6‬‬ ‫‪SH-8‬‬ ‫‪SH-7‬‬ ‫‪SH-11‬‬ ‫‪SH-10‬‬ ‫‪SH-9‬‬ ‫‪MIN‬‬ ‫‪MAX‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪40.5‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪15.7‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪27.8‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪25.7‬‬ ‫‪28.3‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪56.1‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪33.0‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪54.7‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪17.1‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪28.3‬‬ ‫‪30.4‬‬ ‫‪29.7‬‬ ‫‪26.3‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪42.8‬‬ ‫‪30.8‬‬ ‫‪36.6‬‬ ‫‪40.9‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫‪17.9‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪19.9‬‬ ‫‪19.8‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪22.3‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪24.4‬‬ ‫‪20.3‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪24.4‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪26.6‬‬ ‫‪42.2‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪45.5‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪25.9‬‬ ‫‪24.9‬‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪36.3‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫* בקולטים המסומנים יתכן ותהיה חריגה מהתקן בשל הקרבה לפתחי המנהרות‪.‬‬ ‫תשריט ‪ 2.4.6‬מציין כאמור את הריכוזים המקבלים כתוצאה מפליטת תחמוצת חנקן‬ ‫מפתחי המנהרה‪ .‬הקולטים המושפעים מפתחי המנהרה הוצללו בטבלה הנ"ל‪.‬‬ ‫תוצאות מודל ‪ CAL3QHCR‬ותוצאות מודל ‪ ISCST3‬אינן חופפות מבחינת התנאים‬ ‫המניבים את הריכוזים המרביים בקולט‪ .‬הדבר נובע מהבדל במבנה הקובץ המטאורולוגי‬ ‫המוזן למודלים אלו‪ .‬התנאים בהם מתקבלים הריכוזים המרביים בשני המודלים‪ ,‬שונים‬ ‫זה מזה באלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬במצב המטאורולוגי אשר מניב את הריכוזים המרביים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בכיוון הרוח בו מתקבל הריכוז המרבי בקולט‪.‬‬ ‫‪ .3‬במהירות הרוח בה מתקבלים הריכוזים המרביים בקולט‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬התוצאות המרביות בכל אחד מהמודלים מתקבלות עבור ערך אחר של הקובץ‬ ‫המטאורולוגי )שנה‪ ,‬חודש‪ ,‬יום ושעה(‪ ,‬כך שלא ניתן לחבר באופן ישיר את תוצאות‬ ‫המודלים‪ .‬בשלב זה לא נערך חישוב כמותי מדויק של הריכוז המצטבר והוא הוערך באופן‬ ‫איכותי על בסיס בחינת התרומות הדינפרציאליות של כל מקור ומקור )כבישים ופתחי‬ ‫מנהרות(‪.‬‬ ‫‪129‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬כאשר מתבוננים על הריכוזים המצטברים מהכביש ומפתחי המנהרה גם יחד‪,‬‬ ‫עולה כי תתכן חריגה במספר קולטים מבין הקולטים המושפעים שהוצללו‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.8‬ריכוזים מרביים של חלקיקים נשימים עדינים ‪ %) PM2.5‬מהתקן היממתי האמריקאי(‬ ‫חלופה‬ ‫קולט‬ ‫חלופת‬ ‫האפס‬ ‫חלופה‬ ‫‪A‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪B‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪C‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪D‬‬ ‫‪Y-1‬‬ ‫‪Y-2‬‬ ‫‪Y-4‬‬ ‫‪Y-5‬‬ ‫‪Y-6‬‬ ‫‪Y-7‬‬ ‫‪Y-9‬‬ ‫‪Y-10‬‬ ‫‪Y-11‬‬ ‫‪Y-12‬‬ ‫‪Y-13‬‬ ‫‪N-14‬‬ ‫‪N-15‬‬ ‫‪N-16‬‬ ‫‪N-17‬‬ ‫‪N-18‬‬ ‫‪N-19‬‬ ‫‪N-20‬‬ ‫‪N-21‬‬ ‫‪N-22‬‬ ‫‪R-29‬‬ ‫‪R-30‬‬ ‫‪R-33‬‬ ‫‪R-34‬‬ ‫‪R-35‬‬ ‫‪R-36‬‬ ‫‪R-37‬‬ ‫‪R-38‬‬ ‫‪R-39‬‬ ‫‪SH1‬‬ ‫‪SH2‬‬ ‫‪SH3‬‬ ‫‪SH5‬‬ ‫‪AV3‬‬ ‫‪SH6‬‬ ‫‪SH5a‬‬ ‫‪SH4‬‬ ‫‪AV11‬‬ ‫‪AV7‬‬ ‫‪AV6‬‬ ‫‪AV5‬‬ ‫‪BETG‬‬ ‫‪AV-8‬‬ ‫‪67.0‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪70.1‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪70.4‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫‪68.0‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪68.0‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪67.0‬‬ ‫‪66.4‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪69.0‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪69.0‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪68.0‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪68.0‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪69.0‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪71.4‬‬ ‫‪74.2‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪74.8‬‬ ‫‪72.6‬‬ ‫‪73.4‬‬ ‫‪75.7‬‬ ‫‪70.0‬‬ ‫‪74.0‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪70.9‬‬ ‫‪69.9‬‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪69.6‬‬ ‫‪72.5‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪67.0‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪71.4‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪69.7‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪130‬‬ ‫חלופה‬ ‫קולט‬ ‫חלופת‬ ‫האפס‬ ‫חלופה‬ ‫‪A‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪B‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪C‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪D‬‬ ‫‪AV-9‬‬ ‫‪AV-10‬‬ ‫‪BT-13‬‬ ‫‪BT-14‬‬ ‫‪BT-15‬‬ ‫‪BT-16‬‬ ‫‪HAV-4‬‬ ‫‪HAV-5‬‬ ‫‪HAV-6‬‬ ‫‪HAV-7‬‬ ‫‪HAV-1‬‬ ‫‪V-1‬‬ ‫‪V2‬‬ ‫‪V3‬‬ ‫‪V4‬‬ ‫‪v5‬‬ ‫‪ME1‬‬ ‫‪ME2‬‬ ‫‪ME3‬‬ ‫‪ME4‬‬ ‫‪ME5‬‬ ‫‪ME6‬‬ ‫‪SH-8‬‬ ‫‪SH-7‬‬ ‫‪SH-11‬‬ ‫‪SH-10‬‬ ‫‪SH-9‬‬ ‫‪MIN‬‬ ‫‪MAX‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪67.9‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪64.5‬‬ ‫‪71.8‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫‪66.8‬‬ ‫‪67.0‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪70.0‬‬ ‫‪67.3‬‬ ‫‪66.7‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪64.6‬‬ ‫‪71.5‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪65.0‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.2‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪65.8‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪65.1‬‬ ‫‪64.9‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪64.8‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪65.4‬‬ ‫‪65.5‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪68.0‬‬ ‫‪68.9‬‬ ‫‪67.1‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪67.6‬‬ ‫‪70.7‬‬ ‫‪67.7‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪66.5‬‬ ‫‪71.0‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪66.1‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪68.2‬‬ ‫‪68.4‬‬ ‫‪66.6‬‬ ‫‪67.5‬‬ ‫‪68.1‬‬ ‫‪64.7‬‬ ‫‪75.7‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.4.9‬ריכוז גזי החממה מחושבים כ‪) CO2 -‬טון לשעה( שהתקבלו בחלופות השונות לכביש ‪ 2‬עם‬ ‫ביצוע הפרויקט לשנת ‪2030‬‬ ‫חלופה‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪*C‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪18.1‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫*מייצגת גם את חלופות ‪ E‬ו ‪.F‬‬ ‫‪131‬‬ ‫ו‪ .‬עיקרי המסקנות‬ ‫מניתוח התוצאות עולה כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכל החלופות )למעט בחלופת המנהרה( לא צפויות חריגות מהתקן החצי שעתי‬ ‫לתחמוצות חנקן‪ .‬לא צפויות חריגות מהתקן לחלקיקים נשימים עדינים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הריכוז החצי שעתי המרבי של תחמוצות חנקן שהתקבל בחלופת האפס‪ ,‬הינו ‪527‬‬ ‫מקר"ג למ"ק‪ ,‬המהווה ‪ 56.1%‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬ריכוז זה מתקבל בקולט ‪,Y-11‬‬ ‫ביישוב בית ינאי‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלופה ‪ – A‬בחלופה זו הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים‬ ‫בקולטים של בית ינאי‪ ,‬הינם נמוכים בשל המנהרה המתוכננת ונעים בין ‪30%-45%‬‬ ‫מהתקן החצי שעתי‪ .‬בקרבת פתחי המנהרות‪ ,46‬באזור כפר הנוער נעורים‪ ,‬והיישובים‬ ‫בית חירות וחופית‪ ,‬ישנם קולטים )מסומנים בתשריט( בהם יתכן ותהיה חריגה מהתקן‬ ‫בשל הקרבה לפורטלים המתוכננים )ראה הערה למעלה(‪ .‬גם בספיקה מירבית אפשרית‬ ‫נמצא כי במצב של עומס תנועה במנהרה צפויות חריגות מהתקן במספר קולטים‪.‬‬ ‫באזור היישוב חבצלת השרון הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים‬ ‫מגיעים ל ‪ 55% -‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫‪ .4‬חלופה ‪ – D‬בחלופה זו הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים‬ ‫בקולטים של בית ינאי הינם גבוהים יחסית לריכוזים שהתקבלו בחלופה ‪ A‬ומגיעים עד‬ ‫ל‪ 70% -‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬בחלופה זו לא מתוכננת מנהרה‪ ,‬ולכן הריכוזים המוצגים‬ ‫בטבלה הינם הריכוזים המקסימאליים שהתקבלו בקולטים‪ ,‬בהרצת המודל‪.‬‬ ‫באזור היישוב חבצלת השרון הריכוזים החצי שעתיים המרביים של תחמוצות חנקן‬ ‫שהתקבלו מגיעים ל‪ 45% -‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫‪ .5‬בחלופות התוואי החדש ‪ B‬ו ‪ E) C‬ו‪ (F-‬מתקבלים ריכוזים דומים ברוב הקולטים‪ ,‬עם‬ ‫הפרשים של ‪ 3%-4%‬בין החלופות‪ .‬מכיוון שבחלופות אלו כביש ‪ 2‬עובר בסמוך‬ ‫למסילה‪ ,‬הריכוזים החצי שעתיים המרביים המתקבלים בקולטים של בית ינאי‪,‬‬ ‫נעורים וחופית הינם נמוכים ונעים סביב ‪ 20%‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬בקולטים של גבעת‬ ‫שפירא וכפר ויתקין‪ ,‬הריכוזים החצי שעתיים מגיעים עד ל‪ 25% -‬מהתקן החצי שעתי‪.‬‬ ‫‪ .6‬חלקיקים – יש לציין כי קרוב ל‪ 97% -‬מריכוז החלקיקים שהתקבל‪ ,‬נובע מריכוז הרקע‬ ‫באזור‪.‬‬ ‫‪ .7‬מבחינת תרומה לגזי חממה עולה כי ישנה עדיפות לחלופות ‪ A‬ו‪ D -‬הנשענות על התוואי‬ ‫הקיים )בחלופות המציעות תוואי חלופי )חלופות ‪ B‬ו‪ ( C-‬התוואי הקיים של כביש ‪,2‬‬ ‫אשר משמש לתנועה מקומית‪ ,‬נלקח בחשבון בחישוב פליטות גזי חממה(‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ההבדלים קטנים מאד ובפועל אין הבדל משמעותי בין החלופות‪.‬‬ ‫‪ 46‬בחלופה זו נערכה הרצת מודל נוספת על מנת להעריך את התרומה של פתחי המנהרות לזיהום האוויר‪.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬על פי אמת המידה המתייחסת לזיהום אוויר יש חסרון מסוים לחלופת התוואי‬ ‫הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬ויתרון לחלופות התוואי החדש‪.‬‬ ‫‪ 2.4.2.3‬ההשפעה החזותית על הסביבה הבנויה‬ ‫חלופות התוואי הקיים עוברות בסמוך מאוד ליישובים – בית ינאי‪ ,‬חופית‪ ,‬בית חירות ומוסד‬ ‫נעורים‪ .‬חלופות תוואי המסילה רחוקות יחסית מהיישובים – כפר ויתקין‪ ,‬גבעת שפירא‬ ‫וקרובות יותר בקטע הכביש הקיים ליישובים ‪ -‬אביחיל וגבעת שפירא‪.‬‬ ‫בחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה יש משום החמרה של המראה החזותי‪-‬נופי הנשקף‬ ‫מהיישובים הסמוכים‪ .‬כיום הנוף הינו נוף חקלאי ירוק ופתוח‪ ,‬המופר ע"י מסילת הרכבת‪.‬‬ ‫במצב החזוי תיווצר רצועת תשתית רחבה בנוסף למחלף אביחיל המצוי במפלס גבוה וקרוב‬ ‫ליישובים‪ .‬חסרון נוסף לחלופות המסילה קיים בשל השארת הכביש הקיים‪ ,‬ששאלת הטיפול‬ ‫בו מבחינת מתקני הדרך אינה ברורה בשלב זה‪.‬‬ ‫מבין חלופות המסילה לחלופה ‪ F‬חיסרון ניכר בשל נוכחות הגשר האלכסוני‪.‬‬ ‫חלופה ‪ D‬בתוואי הכביש הקיים‪ ,‬מחייבת ביצוע של מתרסי רעש‪ .‬מתרסים אלו המתוכננים‬ ‫כקירות מצחייה הינם אלמנטים בנויים מסיביים בעלי השפעה שלילית‪ .‬ניתן להקטין השפעה‬ ‫זו על ידי טיפול עיצובי בחומר המצחייה או בגג המצחייה אשר יצור רצף ירוק )במראה ולא‬ ‫בתפקוד( למגורים הסמוכים וירחיב את השטח הירוק שאינו קיים כיום בגלל הכביש או‬ ‫לחילופין יהיה עשוי מחומר שקוף שייתן מראה קל לקירות ויאפשר הרגשה של מרחב פתוח‬ ‫באופן מסוים למגורים הסמוכים‪ ,‬בדומה למצב הקיים כיום‪.‬‬ ‫בחלופה ‪ A‬מתוכננת מנהרה בנוסף לקטע קצר של קירות אקוסטיים‪ .‬שיקום נופי של גג‬ ‫המנהרה יצור רצף ירוק נרחב באזור המנותק כיום ע"י הכביש ויהווה שיפור ניכר לעומת‬ ‫המצב הקיים‪.‬‬ ‫הנחת העבודה הינה שהכביש הקיים ייכלל בתכנית ולאורכו יוקמו קירות אקוסטיים‪.‬‬ ‫ההשפעה החזותית של קירות אלו על היישובים הסמוכים לכביש הקיים דומה מההיבט‬ ‫החזותי בחלופות תוואי הכביש החדש‪ ,‬ולפיכך הן דומות בהשפעתן לחלופה ‪) D‬כיוון שהתכנון‬ ‫האקוסטי הינו ראשוני בלבד לא ניתן להגיע לעידון התכנון עד כדי קביעת ההבדלים המדויקים‬ ‫בגובה הקירות האקוסטיים בכל חלופה(‪.‬‬ ‫בחינת היתרונות והחסרונות מעלה כי לחלופה ‪ A‬יתרון מובהק‪ .‬לשאר החלופות יתרונות‬ ‫וחסרונות‪ .‬מבין חלופות התוואי החדש ניתן להעדיף את חלופה ‪ C ,B‬ו‪ E -‬על ‪.F‬‬ ‫‪ 2.4.2.4‬ההשפעה התפקודית על הסביבה הבנויה )מהיבט פעילות האדם(‬ ‫חלופה ‪ A‬משפרת את התפקוד של המרקם הכפרי באזור בית ינאי בהשוואה למצב הקיים‪.‬‬ ‫הנתק הנוצר כיום על ידי הכביש המהיר מפריד בין השימושים שממערב לכביש‪ :‬חוף הים‪ ,‬בית‬ ‫ינאי ומוסד נעורים לבין השימושים שממזרח לכביש‪ :‬האזור המסחרי‪ ,‬אכסניית הנוער ואזורי‬ ‫מגורים‪ .‬הקשרים בין שימושים אלו מתבצעים באמצעות מחלף ינאי והגשר להולכי רגל‬ ‫‪133‬‬ ‫שהמרחק ביניהם כ‪ 1-‬ק"מ‪ .‬המנהרה המוצעת באזור זה תשפר את מערך השבילים והגישות‬ ‫בין שני צדי הכביש‪ ,‬תאפשר פיתוח של גג המנהרה לצרכי הציבור ותתרום לאיחוי הקרע‬ ‫הקיים בסביבה הבנויה‪ .‬לחלופה ‪ D‬במובן הזה חסרון משום שהיא אינה משפרת את המצב‬ ‫הקיים ואינה מאפשרת איכויות חדשות לתפקוד המרקם הקיים מלבד שיפור בגשרים להולכי‬ ‫רגל‪.‬‬ ‫יישובי המועצה האזורית עמק חפר משתרעים מחוף הים ועד כביש ‪ 6‬במזרח‪ .‬חלופות התוואי‬ ‫החדש יסבו פגיעה מסוימת בתפקוד המרקם הבנוי של היישובים ממערב למסילה ובקשר‬ ‫שלהם ליישובים שממזרח למסילה‪ .‬חלופות אלו יחייבו איתור פתרונות חדשים למעברי כלי‬ ‫רכב חקלאיים מעל המסילה והכביש החדש‪ .‬מחלף אביחיל יחזק את הנתק )הנוצר היום באופן‬ ‫חלקי ע"י המסילה( בין היישובים לבין השטחים הפתוחים שממזרח‪.‬‬ ‫מערכת שבילי אופניים הקיימת באזור צפויה להיפגע אף היא כתוצאה מסלילת הכביש בתוואי‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חלופות תוואי המסילה צפויות לשנות את מתחם הבילוי והמסחר שהוקם ממזרח‬ ‫למחלף בית ינאי )קניון ‪ M‬הדרך‪ ,‬ושרותי המסעדה( שלו תרומה חשובה לפעילותם של יישובי‬ ‫הסביבה‪ .‬מתחם זה ניזון מביקושים מקומיים ומתנועות עוברות‪ .‬אופי המקום עלול להשתנות‬ ‫כתוצאה מהוצאת התנועות העוברות דרכו‪.‬‬ ‫בחלופות תוואי המסילה לא יאוחה הנתק הקיים הנוצר ע"י כביש ‪ 2‬הקיים ותפקוד המרקם‬ ‫הבנוי לא ישופר‪.‬‬ ‫כאמור לעיל רשת הדרכים המקומית הכלולה בתכנית האב בשתי החלופות הינה דומה‪ .‬הדרך‬ ‫המקומית ‪ 5720‬תחבר את היישובים שממזרח לחלופות המסילה עם היישובים שממערב‬ ‫לחלופות אלו ועם צפון מערב נתניה )באמצעות מחלף חבצלת(‪ .‬בשלב זה לא עלה בידי הצוות‬ ‫להעריך את ההבדלים בתפקודן של הדרכים המקומיות בחלופות השונות‪.‬‬ ‫בחינת החלופות על פי אמת מידה זו המתייחסת לחיץ במרקם הבנוי מעלה כי לחלופה ‪A‬‬ ‫יתרון מובהק בהשוואה לחלופות האחרות‪ .‬במידה ויבוצעו מעברי רצף משמעותיים בין בית‬ ‫חירות לבין בית ינאי )מנוף לשיפור הקשרים( עשויה חלופה ‪ D‬להיות בעלת יתרונות‬ ‫משמעותיים על חלופות תוואי המסילה‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3‬ניתוח החלופות מהיבטים תכנוניים‬ ‫‪ 2.4.3.1‬תלות בתכנית משלימה‬ ‫יתרונותיהן של חלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬יושגו אך ורק אם תיווצר התלייה בין קידום התכנית לאישור‬ ‫הכביש לבין קידום תכנית משלימה לביטול הייעוד לדרך של חלק מרצועת הכביש הקיים‬ ‫ולהפיכתו לשטח משוקם ושמור אשר יועבר לאחריות הרט"ג‪.‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪ 2.4.3.2‬התאמה סטטוטורית לייעודי קרקע‬ ‫תמ"א ‪ 3‬מסמנת כביש מהיר ממערב למסילה ודרך ראשית בתוואי כביש ‪ 2‬הקיים‪ .‬על כן‬ ‫החלופות תואמות את התוואים הכלולים בתכניות הארציות והמחוזיות‪ .‬אי התאמה מסוימת‬ ‫קיימת עם תחנת הרכבת המתוכננת מדרום לנחל אלכסנדר על שטח חלופה ‪ F‬ומחלף אביחיל‬ ‫שאינו מסומן בתמ"א‪ .‬כל החלופות נמצאות בקונפליקט עם הסביבה הרגישה שמצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר וכולן תחייבנה להציע פתרונות למזעור הפגיעה בסביבה כדי לעמוד בדרישות‬ ‫הוראות התכניות הסטטוטוריות השונות‪ .‬בחינת הקונפליקט שבמעבר הכביש בסביבה פתוחה‬ ‫ורגישה על‪-‬פי התכניות הסטטוטוריות השונות כלולה באמות המידה הקודמות המתייחסות‬ ‫להשפעה על השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫חלופות המסילה מחייבות התאמה )ואישור מחודש( של התכניות לביצוע ההפרדה המפלסית‬ ‫תת"ל ‪ 24/25‬ותת"ל ‪.23/25‬‬ ‫כל החלופות משתלבות עם רשת הדרכים המקומית המוצעת בתכנית האב לתחבורה ותנועה‬ ‫של מ‪.‬א‪ .‬עמק חפר‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3.3‬התאמה לשימושי קרקע‪ /‬קונפליקטים עם שימושי קרקע‬ ‫חלופות התוואי החדש המנוונות במידה מסוימת את הכביש הקיים‪ ,‬עלולות להשפיע על‬ ‫שימושי הקרקע הקיימים לאורך הכביש והניזונים מהתנועה העוברת בו‪ ,‬למשל‪ :‬קניון ‪M‬‬ ‫הדרך‪ ,‬תחנות הדלק במחלף בית ינאי ובמחלף חבצלת )כולל תכנית לתחנת דלק חדשה(‬ ‫ושירותי הדרך‪ .‬כיוון שחלופות אלו עוברות בתוואי חדש הן אינן יוצרות קונפליקטים עם‬ ‫שימושי קרקע קיימים‪ ,‬למעט הצורך אולי בהסדרת תשתיות הדלק‪.‬‬ ‫חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬תסבנה פגיעה מסוימת באלמנטים קיימים ‪ -‬פגיעה במבנים ובחצרות מבנים‪,‬‬ ‫העתקת הגשר להולכי רגל והגשר במחלף ינאי‪ .‬פוטנציאל הפגיעה הרב ביותר צפוי בחלופות‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫מהיבט זה ישנה עדיפות לחלופות תוואי המסילה‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3.4‬פגיעה בשטחים חקלאיים‬ ‫יחידה נוספת שלה רגישות נופית ותפקודית הינה החקלאות‪ .‬לצורך בשמירה על השטחים‬ ‫החקלאיים ניתן דגש רב בתכניות המתאר הארצית תמ"א ‪ 35‬ותכניות מחוזיות‪ ,‬כגון תכנית‬ ‫המתאר המחוזית לרצועת נחל אלכסנדר )תמ"מ ‪ .(27/3‬שטחים אלו מלבד שימור נוף המורשת‬ ‫באזור‪ ,‬חשובים לשימור מרחב ירוק מחוץ לגושים הבנויים והצפופים של גוש נתניה מדרום‬ ‫לתכנית וגוש חדרה מצפון לתכנית‪ .‬הפגיעה החמורה ביותר קיימת בחלופות הבסיס החוצות‬ ‫את השטחים החקלאיים הנרחבים המצויים מדרום לנחל אלכסנדר משני צדי המסילה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות התוואי הקיים‪ A ,‬ו‪.D-‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪ 2.4.3.5‬פוטנציאל למשיכת שימושים‬ ‫סלילת דרך חדשה מעודדת במקרים רבים לחצי פיתוח נוספים‪ .‬פיתוח דרכים גורר אחריו‬ ‫פוטנציאל לפיתוח נוסף הנשען על התשתית התחבורתית‪ ,‬כגון‪ :‬תחנות דלק ושירותי דרך‪,‬‬ ‫מסחר‪ ,‬גישות חדשות לשימושי קרקע קיימים והרחבת ישובים‪ .‬לחלופות התוואי החדש‬ ‫הסמוך לרכבת יש פוטנציאל רב לגרור אחריהן פיתוח נלווה‪ ,‬כגון כניסה חדשה לאזור‬ ‫התעשייה עמק חפר‪ ,‬חיבור לדרך המקומית ‪ 5720‬החוצה את עמק חפר ושירותי דרך שהתפתחו‬ ‫לאורך הדרך הקיימת )מסחר ותחנות דלק(‪.‬‬ ‫בין חלופות התוואי החדש לחזית היישובים של עמק חפר )כפר ויתקין וגבעת שפירא( נותרת‬ ‫רצועה חקלאית )של כ‪ 200 -‬מ'( שפוטנציאל לחצי הפיתוח הנדל"ניים עליה צפוי להיות ניכר‬ ‫לאחר הקמת הכביש‪.‬‬ ‫חלופות הכביש הקיים עוברות בצמוד לדופן בנויה ומפותחת‪ .‬סביר להניח כי לחצי הפיתוח בה‬ ‫יהיו קטנים ומוגבלים‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו יתרון ניכר לחלופות הכביש הקיים‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3.6‬שטחים כלואים‬ ‫בכל אחת מהחלופות המוצעות נוצרים שטחים כלואים‪ ,‬בעיקר באזורי המחלפים‪ .‬שטחים אלו‬ ‫הינם מצומצמים ואינם רלוונטיים לצורך השוואת חלופות המאקרו‪ .‬נושא הבניה צמודת‬ ‫הדופן‪ ,‬הקרבה ליישובים והשטח הנכלא ביניהם נדון בהרחבה באמת המידה הבודקת את‬ ‫פוטנציאל המשיכה של שימושים לעיל‪ .‬בחלופות המסילה נכלא שטח בין המסילה לבין התוואי‬ ‫החדש‪ ,‬בו עוברת רצועת תש"ן שחל איסור על כל שימוש אחר בה‪ .‬למרות זאת רצועה זו מהווה‬ ‫חלק ממצאי השטחים הפתוחים בסביבה‪ .‬כליאתו של השטח תגדע אותו מ"בנק" השטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו לחלופות הכביש הקיים יתרון מסוים על פני חלופות המסילה‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3.7‬איחוד‪ /‬קיום תשתיות‬ ‫חלופות התוואי הקיים נשענות על התשתית הקיימת ובכך הן עונות לקריטריוני פיתוח בר‪-‬‬ ‫קיימא‪ .‬חלופות התוואי החדש מאחדות תשתיות עם מסילת הברזל‪ ,‬אולם הן גם משאירות‬ ‫חלק מהתשתית של הכביש הקיים‪ .‬בחלופות התוואי החדש בהן לא מוצע מנהור קיים חסרון‬ ‫באיחוד התשתיות בשל יצירת תשתית רחבה של כ‪ 150-‬מ'‪ .‬השטח הנגרע ממצאי השטחים‬ ‫הפתוחים והרצועה הכלואה בין הכביש והמסילות אינם עבירים לבעלי חיים ומחייבים מציאת‬ ‫פתרון מאולץ של מעבר אקולוגי המעניק פתרון נקודתי‪ .‬שינוי המערך התחבורתי הקיים‬ ‫משפיע על מרכיבים רבים הקשורים לכביש ועליהם הורחב באמות מידה אחרות כגון‪ ,‬פיתוח‬ ‫זוחל וניוון תשתיות קיימות‪.‬‬ ‫לפיכך לא מצאנו כי לאמת מידה זו של איחוד תשתיות חשיבות בבחינת החלופות‪.‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪ 2.4.3.8‬תפיסת שטחי מחלפים‬ ‫להלן פירוט שטח המחלפים בכל חלופה‪:‬‬ ‫ חלופה ‪ :A‬חלופה ‪ A‬כוללת מחלף אחד – מחלף ינאי‪.‬‬ ‫עקב תכנון המנהרה באזור בית ינאי יהיה צורך בביצוע מחלף חדש בתצורה שונה‪,‬‬ ‫רחבה יותר‪ .‬רמפות המחלף יבוצעו מצפון למחלף הקיים ותוסדר כניסה חדשה לחוף‬ ‫ינאי‪ .‬שטח המחלף החדש הינו כ‪ 75 -‬דונם‪.‬‬ ‫ חלופה ‪ :B‬חלופה ‪ B‬כוללת שני מחלפים חדשים – מחלף אביחיל ומחלף מכמורת‪.‬‬ ‫מחלף בית ינאי יישאר במתכונתו הנוכחית‪.‬‬ ‫שטח מחלף מכמורת החדש הינו כ‪ 30 -‬דונם‪.‬‬ ‫שטח מחלף אביחיל החדש הינו כ‪ 65 -‬דונם‪.‬‬ ‫ חלופה ‪ :C‬חלופה ‪ C‬כוללת מחלף אחד חדש – מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫מחלף בית ינאי יצומצם )חציו הדרומי יישאר( והגישה לחוף תוסדר מחדש‪ .‬שטח‬ ‫מחלף בית ינאי מצוי בשטח רגיש המוכרז כגן לאומי נחל אלכסנדר‪ .‬צמצומו ישיב לגן‬ ‫כ‪ 50 -‬דונם‪.‬‬ ‫מחלף אביחיל זהה למחלף אביחיל בחלופה ‪.B‬‬ ‫ חלופה ‪ :D‬חלופה ‪ D‬כוללת מחלף אחד – מחלף ינאי‪.‬‬ ‫תצורת המחלף תישמר וכיכרות המחלף יוסטו מעט לצדדים בשל הרחבת הגשר‪.‬‬ ‫תפיסת השטח של המחלף אינה שונה באופן ניכר מהמחלף הקיים‪.‬‬ ‫ חלופה ‪ :E‬חלופה ‪ E‬זהה בנושא זה לחלופה ‪.C‬‬ ‫ חלופה ‪ :F‬חלופה ‪ F‬זהה בנושא זה לחלופה ‪ C‬ו‪.E-‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון מובהק לחלופת ‪ .D‬לחלופה ‪ A‬חסרון בשל הצורך בהסדרת‬ ‫מחלף ינאי בשטח רגיש ולחלופה ‪ B‬חסרון בשל ריבוי המחלפים הקיימים בחלופה זו‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3.9‬אורך הכביש‬ ‫תפיסת שטח רצועת הכביש חושבה על‪-‬פי מסלולי הכביש וכללה את אורך הכביש המהיר‪,‬‬ ‫אורך הכביש המקומי‪ ,‬קטעי כביש שמתבטלים בחלופות המסילה וגריעת קטעי כביש העוברים‬ ‫במנהור‪ .‬להלן הפירוט‪:‬‬ ‫ חלופה ‪ :A‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 10.5‬ק"מ פחות כ‪ 1 -‬ק"מ של קטע מנהור בבית‬ ‫ינאי‪ .‬סה"כ ‪ 9.5‬ק"מ )רוחב הכביש ‪ 4‬נתיבים(‪.‬‬ ‫ חלופה ‪ :B‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 7 -‬ק"מ‪ .‬סה"כ‬ ‫‪ 16.5‬ק"מ )רוחב הכביש ‪ 2+3‬נתיבים(‪.‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ חלופה ‪ :C‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 4.5 -‬ק"מ‪.‬‬ ‫סה"כ ‪ 14‬ק"מ )רוחב הכביש ‪ 2+4‬נתיבים(‪.‬‬ ‫ חלופה ‪ :D‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 10.5‬ק"מ )רוחב כביש של ‪ 3‬נתיבים(‪.‬‬ ‫ חלופה ‪ :E‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 4.5 -‬ק"מ‬ ‫ומתוכננים שני קטעי מנהור באורך של כ‪ 2-‬ק"מ‪ .‬סה"כ ‪ 12‬ק"מ )רוחב הכביש – כמו‬ ‫‪.(C‬‬ ‫ חלופה ‪ :F‬אורך הכביש המהיר הוא ‪ 9.5‬ק"מ‪ ,‬תוואי הכביש המקומי כ‪ 4.5 -‬ק"מ‬ ‫ומתוכנן קטע מנהור באורך של כ‪ 1-‬ק"מ‪ .‬סה"כ ‪ 13‬ק"מ )רוחב הכביש – כמו ‪.(C‬‬ ‫חלופה ‪ A‬הינה החלופה שבה הכביש הפתוח הינו הקצר ביותר‪ .‬בחלופה ‪ D‬אורך הכביש הפתוח‬ ‫מעט גדול יותר )כ‪ 1-‬ק"מ(‪ ,‬אך השטח הנתפס על ידי הכביש בחתך הרוחב קטן יותר בשל מספר‬ ‫הנתיבים המצומצם יותר‪ .‬חלופה ‪ B‬הינה החלופה בעלת אורך הכבישים הגדול ביותר‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ A‬ו‪ .D-‬לחלופה ‪ A‬יתרון מסוים על חלופה ‪ D‬עקב‬ ‫המנהור‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3.10‬השפעה על תכנון כביש ‪9‬‬ ‫הקמת מחלף מכמורת המוצע בחלופה ‪ B‬עלולה להשפיע על אופן התוויתו של כביש ‪ 9‬וחיבורו‬ ‫לכביש ‪ 2‬אם יוחלט לחדש את תכנונו בקטע שממערב לכביש ‪ 4‬במסגרת תכנית מפורטת חדשה‪.‬‬ ‫צמצום דרגות החופש לסלילת כביש ‪ 9‬הינו חסרון מובהק של חלופה ‪ .B‬גם חלופות המסילה‬ ‫‪ E ,C‬ו‪ F-‬עלולות אף הן לצמצם במידה מסוימת את דרגות החופש לאופן מעבר כביש ‪.9‬‬ ‫לחלופות הכביש הקיים ‪ D ,A‬אין כמובן כל השפעה על תכנונו בעתיד של כביש ‪.9‬‬ ‫מהיבט זה יש יתרון מובהק לחלופות ‪ A‬ו‪ .D-‬לחלופה ‪ B‬חסרון מובהק‪.‬‬ ‫‪ 2.4.4‬ניתוח החלופות מהיבטים תחבורתיים‪/‬הנדסיים‬ ‫‪ 2.4.4.1‬התאמה להנחיות וסטנדרטים‬ ‫חלופות הכביש החדש לאורך המסילה עונות על הקריטריונים לדרך מהירה‪ .‬בחלופות ‪ A‬ו‪D-‬‬ ‫המרחק הקיים בין מחלף ינאי לבין מחלף חבצלת הינו קטן יחסית ואינו עומד בהנחיות התכנון‬ ‫לכביש מהיר‪ .‬בחלופות אלו הוגמשו הקריטריונים לדרך מהירה ויש לכך גם תקדימים‬ ‫בפרויקטים אחרים‪.‬‬ ‫באמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪.F-‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪ 2.4.4.2‬עירוב תנועות וגישות ליישובים‬ ‫לחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה יש יתרון על פני חלופות הכביש הקיים מההיבט‬ ‫התנועתי‪ .‬יתרונן התנועתי מתקיים עקב הפרדת המערכת התחבורתית הארצית מהמערכת‬ ‫התחבורתית המקומית‪ .‬ההפרדה הטובה ביותר מתקיימת בחלופה ‪ B‬שבה מתוכננים חיבורים‬ ‫מכביש ‪ 2‬הקיים‪ ,‬שהופך לכביש מקומי‪ ,‬לכביש המהיר בשני מקומות )מחלף אביחיל ומחלף‬ ‫מכמורת(‪.‬‬ ‫חסרון מסוים קיים בחלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬בשל הפיכת הכביש הקיים לכביש ללא מוצא עם ביטול‬ ‫קטע הכביש הקיים‪ ,‬מצפון למחלף ינאי‪ .‬התכנון בחלופות אלו מאפשר גישה לכביש המהיר‬ ‫בנקודה אחת‪ ,‬מחלף אביחיל‪ ,‬ובכך מאריך את הנסיעה של התושבים המקומיים הרוצים‬ ‫לנסוע צפונה‪.‬‬ ‫לחלופות ‪ A‬ו‪ D-‬יש חסרון מההיבט התנועתי בשל תכנון מערכת אחת של כבישים שעליה‬ ‫מתבצעות תנועות ארציות ומקומיות‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון ניכר לחלופה ‪.B‬‬ ‫‪ 2.4.4.3‬מענה לנפחי התנועה החזויים‬ ‫כל החלופות נותנות מענה מלא לתחזיות התנועה לשנת ‪ 2030‬למעט חלופה ‪ D‬בא ניתן מענה‬ ‫גבולי בשל היותה כוללת שלושה נתיבים במסלול‪ .‬בחלופה זו רמת השירות המושגת הינה‬ ‫נמוכה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים חסרון משמעותי לחלופה ‪.D‬‬ ‫‪ 2.4.4.4‬מורכבות ביצוע‬ ‫בחלופות ‪ A‬ו‪ D-‬שלבי ביצוע מסובכים ויקרים ותהיה הפרעה קשה לתנועה ולתושבים בעת‬ ‫הביצוע‪ .‬בחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪ F-‬הקמת המערכת תתבצע ללא הפרעה למעט ביצוע חיבור הכביש‬ ‫המהיר למערכת הכבישים הקיימת בקצוות‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ E ,C ,B‬ו‪.F-‬‬ ‫‪ 2.4.4.5‬תחבורה ציבורית‬ ‫בחלופות ‪ D ,A‬ו‪ B-‬עובר תוואי הכביש בסמוך למספר רב של יישובים )נעורים‪ ,‬בית ינאי‪ ,‬בית‬ ‫חירות וחופית(‪ .‬חלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬עוברות בעורף היישובים הנ"ל והיישוב הסמוך ביותר לתוואי‬ ‫הינו כפר ויתקין‪ .‬לפיכך החלופות העוברות בתוואי הכביש הקיים מעודדות שימוש בתחבורה‬ ‫ציבורית‪.‬‬ ‫על‪-‬פי אמת מידה זו קיים יתרון לחלופות ‪ D ,A‬ו‪.B-‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪ 2.4.4.6‬ניקוז‬ ‫בחלופה ‪ A‬מערכת הניקוז נשענת בעיקרה על מערכת הניקוז הקיימת אך תידרש מערכת ניקוז‬ ‫חדשה למחלף בית ינאי ומערכת ניקוז למנהרה המתוכננת בבית ינאי המנוקזת לנחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫בחלופה ‪ D‬סכמת הניקוז דומה למערכת הניקוז הקיימת‪ .‬באזור בית ינאי הכולל קירות תמך‬ ‫ומיגונים אקוסטיים ינוקז הכביש לתעלות צד‪.‬‬ ‫מערכת הניקוז בחלופות התוואי החדש הסמוך למסילה קשורה ומשותפת למערכת הניקוז של‬ ‫המסילה‪ .‬השוני בין החלופות נובע מהתכנון של מחלף מכמורת ושל מתקני הדרך‪ .‬להלן‬ ‫הפירוט‪ :‬בחלופה ‪ B‬נדרש לתכנן ניקוז המתחשב במחלף מכמורת החדש‪ .‬בחלופה ‪ E‬נדרשת‬ ‫תחנת שאיבה קטנה לניקוז המנהרה המתוכננת באזור הגן הלאומי נחל אלכסנדר )ראו חתך‬ ‫אורך של חלופה ‪ E‬לעיל(‪ .‬בחלופה ‪ F‬נדרשת תחנת שאיבה גדולה בשל מעבר הכביש בחפירה עם‬ ‫נקודת מינימום ללא מוצא של ניקוז גרביטציוני‪.‬‬ ‫לחלופות ‪ F‬ו‪ E-‬יש חסרון ניכר בשל הצורך בהקמת תחנות שאיבה ותפעולן‪.‬‬ ‫‪ 2.4.5‬ניתוח החלופות מהיבטים כלכליים‬ ‫‪47‬‬ ‫נעשתה הערכה ראשונית של אומדני עלות ההקמה של החלופות‪ ,‬להלן הפירוט‪:‬‬ ‫חלופה ‪ 4 – A‬נתיבים לכל כיוון על בסיס התוואי הקיים‬ ‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ A‬כ‪ 1,030 -‬מלש"ח‬ ‫ אומדן קבלני‪ 540-‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬ ‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 230 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 240‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫חלופה ‪ – B‬תוואי הכביש החדש ‪ +‬כביש אזורי מס' ‪202‬‬ ‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ B‬כ‪ 780 -‬מלש"ח‬ ‫ אומדן קבלני כ‪ 370 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬ ‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 230 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 160‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫חלופה ‪ – C‬תוואי הכביש החדש ‪ +‬דרך מקומית ללא מוצא מס' ‪2021‬‬ ‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ C‬כ‪ 740 -‬מלש"ח‬ ‫ אומדן קבלני כ‪ 370 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪ 47‬סעיף זה הינו על‪-‬פי המידע שהועבר ממנהלי הפרויקט א‪ .‬אפשטיין ניהול פרויקטים בע"מ‪.‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 160 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 190‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫חלופה ‪ 3 – D‬נתיבים לכל כיוון על בסיס התוואי הקיים‬ ‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ D‬כ‪ 740 -‬מלש"ח‬ ‫ אומדן קבלני ‪ 420 -‬מיליון ‪) ₪‬צפוי להתעדכן לקראת שיפוט ‪.(2‬‬‫‪-‬‬ ‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 100-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 200‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫חלופה ‪ – E‬בדומה לחלופה ‪ C‬עם קטעי מנהור‬ ‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ E‬כ‪ 1,360 -‬מלש"ח‬ ‫ אומדן קבלני כ‪ 800 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬ ‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 190 -‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 350‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫חלופה ‪ – F‬תוואי הכביש החדש ממזרח למסילה עם קטע מנהור וגשר סקיו‬ ‫אומדן ראשוני לחלופה ‪ F‬כ‪ 1,405 -‬מלש"ח‬ ‫ אומדן קבלני כ‪ 830 -‬מיליון ‪.₪‬‬‫‪-‬‬ ‫הפקעות ופיצויים ללא סעיף ‪ – 197‬כ‪ 190-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פינוי מטרדים – ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונות )כגון‪ :‬פיקוח‪ ,‬ניהול‪ ,‬בדיקות מעבדה וכדו'( ועלויות בלתי צפויות – ‪ 365‬מיליון‬ ‫‪.₪‬‬ ‫החלופות שעלותן הכוללת היא הנמוכה ביותר הן חלופות ‪ B, C‬ו‪ .D-‬חלופה ‪ A‬יקרה יותר מחלופות‬ ‫אלו ב‪ 25% -‬וחלופות ‪ E‬ו‪ F-‬יקרות בשיעור של כ‪.100% -‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫סיכום ניתוח החלופות‬ ‫‪ 2.5.1‬סיכום על פי אמות המידה‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬א'‪-‬ב' מציגה את היתרונות והחסרונות של החלופות השונות בהתייחס לכל אמות‬ ‫המידה‪ ,‬למעט איחוד התשתיות‪ .‬להלן מספר הבהרות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בזמן כתיבת דוח בחינת חלופות המאקרו שהוגש לות"ל בשנת ‪ ,482010‬היה קיים חוסר‬ ‫ודאות רב באשר לביצועה של התכנית המאושרת להמשך כביש ‪ 9‬ממערב לכביש ‪ .4‬בשל‬ ‫כך לא ניתן משקל רב לשיקול זה בדוח הקודם‪ .‬מאחר ומאז והוחלט ע"י בג"צ לבטל את‬ ‫אישורה של התכנית בקטע זה‪ ,‬לא נכלל כביש ‪ 9‬וחיבורו לכביש ‪ 2‬בבחינת החלופות בדוח‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כמו כן לא ניתן משקל רב לתכנית המקודמת ע"י רכבת ישראל להכפלת מסילת החוף‬ ‫ולחשמולן‪ .‬ההנחה היא כי במסגרת תכנית זו ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את אופן‬ ‫מעבר הרכבת ואת החיץ שהיא יוצרת דבר העלול להגדיל עוד יותר את חסרונותיהן של‬ ‫חלופות תוואי המסילה‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫תת"ל ‪ 31‬שדרוג כביש מס' ‪ 2‬דוח בחינת חלופות‪ ,‬תו"פ סביבה ואקוסטיקה‪ ,‬ינואר ‪ .2010‬סימוכין‪.R10098-683 :‬‬ ‫‪142‬‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬א'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות המידה‬ ‫מקרא‬ ‫נושא‬ ‫אמת המידה‬ ‫מעבר בשטחים רגישים‬ ‫על‪-‬פי תכניות‬ ‫שימור רצף שטחים‬ ‫פתוחים‬ ‫השפעה על‬ ‫השטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫השפעות חזותיות על‬ ‫השטחים הפתוחים‬ ‫שימור ערכי טבע‬ ‫חסרון מסוים‪ /‬השפעה מצומצמת‬ ‫יתרון‪ ,‬אין השפעה‪ /‬השפעה זניחה‬ ‫חסרון מובהק‪ /‬השפעה ניכרת‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬ ‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך לכביש‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬ ‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬ ‫כביש קיים נחרש מנחל‬ ‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬ ‫‪F‬‬ ‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬ ‫השרון במנהרה‪.‬‬ ‫מחלף בית ינאי שיורחב‬ ‫מצוי בחלק הדרומי של‬ ‫גן לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬ ‫הכביש נשען על כביש‬ ‫קיים החוצה את גן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‬ ‫ואת פארק השרון‪.‬‬ ‫מעבר בלב שטחים‬ ‫פתוחים רגישים‪ .‬אורך‬ ‫הכביש החוצה את‬ ‫השטחים הוא הרב‬ ‫ביותר‪ .‬חוצה את הגן‬ ‫הלאומי ואת פארק‬ ‫השרון‪.‬‬ ‫מעבר בגן לאומי נחל‬ ‫אלכסנדר‪ ,‬מעבר‬ ‫בשטחים פתוחים‬ ‫רגישים לא מופרים‬ ‫חוצה את הגן הלאומי‬ ‫ופארק השרון‪.‬‬ ‫נשען על כביש קיים‪.‬‬ ‫הכביש הקיים חוצה את‬ ‫הגן הלאומי ואת פארק‬ ‫השרון‪.‬‬ ‫מעבר בגן לאומי נחל‬ ‫אלכסנדר‪ ,‬מעבר‬ ‫בשטחים פתוחים‬ ‫רגישים לא מופרים‬ ‫חוצה את הגן הלאומי‬ ‫ופארק השרון‪.‬‬ ‫לא עוברת בתחום גן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬ ‫אך חוצה את היער‬ ‫שממזרח למסילה‪.‬‬ ‫עוברת בשטחים פתוחים‬ ‫ערכיים לא מופרים‪,‬‬ ‫חוצה את פארק השרון‪.‬‬ ‫נשענת על כביש קיים‬ ‫החוצה כיום את שטח גן‬ ‫נחל אלכסנדר ואת‬ ‫פארק השרון‪.‬‬ ‫הקיטוע הנגרם היום ע"י‬ ‫הכביש הקיים נשאר‬ ‫ברובו‪ ,‬מתווסף קיטוע‬ ‫ניכר של שטחים‬ ‫פתוחים ליד המסילה‪.‬‬ ‫התוואי החדש קוטע‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬אך‬ ‫נוצר רצף שטחים‬ ‫איכותי חדש בפארק‬ ‫השרון‪.‬‬ ‫נשענת על כביש קיים‬ ‫החוצה כיום את שטח גן‬ ‫נחל אלכסנדר ואת‬ ‫פארק השרון‪.‬‬ ‫מאפשרת יצירת רצף‬ ‫שטחים איכותי בפארק‬ ‫השרון‪ .‬קטעי המנהור‬ ‫מאפשרים רצף שטחים‬ ‫גם לאורך התוואי‬ ‫החדש )בגן הלאומי‬ ‫ופארק השרון(‪.‬‬ ‫מאפשרת יצירת רצף‬ ‫שטחים איכותי בפארק‬ ‫השרון‪ .‬קטעי המנהור‬ ‫מאפשרים רצף שטחים‬ ‫גם לאורך התוואי‬ ‫החדש )בפארק השרון(‪.‬‬ ‫יהיה צורך בהרחבת‬ ‫מחלף ינאי ובהגבהה‬ ‫והארכה של גשרי נחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫תוואי ארוך הכולל ‪2‬‬ ‫מחלפים‪ :‬מחלף אביחיל‬ ‫ומחלף מכמורת‪ .‬לאורך‬ ‫התוואי החדש ידרשו‬ ‫חפירות‪ ,‬סוללות‪ ,‬קירות‬ ‫תמך וכו'‪.‬‬ ‫מתקני הכביש החדש‪,‬‬ ‫ומחלף אביחיל בעלי‬ ‫חזות שלילית‪ ,‬פיצוי‬ ‫מסוים מושג באמצעות‬ ‫רצף ושטחים החדש‬ ‫הנוצר‪.‬‬ ‫נשען על כביש קיים ללא‬ ‫מתקנים מיוחדים‪ .‬גשרי‬ ‫נחל אלכסנדר ישודרגו‪.‬‬ ‫מתקני הכביש החדש‪,‬‬ ‫ומחלף אביחיל בעלי‬ ‫חזות שלילית‪ ,‬פיצוי‬ ‫מסוים מושג באמצעות‬ ‫רצף השטחים החדש‬ ‫הנוצר‪.‬‬ ‫מתקני הכביש החדש‪,‬‬ ‫ומחלף אביחיל בעלי‬ ‫חזות שלילית‪ ,‬פיצוי‬ ‫מסוים מושג באמצעות‬ ‫רצף השטחים החדש‬ ‫הנוצר‪.‬‬ ‫נשענת על כביש קיים‬ ‫)סטייה קטנה מצפון‬ ‫למחלף בית ינאי(‪.‬‬ ‫הפגיעה מצומצמת‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫התוואי החדש וכן כביש‬ ‫‪ 202‬בתוואי החדש יפגעו‬ ‫בערכי הטבע בסביבה‬ ‫לרבות פגיעה בחורשת‬ ‫האיקליפטוסים‪,‬גן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬ ‫פארק השרון‪ ,‬פגיעה‬ ‫באוכלוסיית כחליל‬ ‫הגליל‪ ,‬מקומות קינון‬ ‫במחפורת ביער חדרה‪.‬‬ ‫התוואי החדש יפגע‬ ‫בערכי הטבע בסביבה‬ ‫לרבות פגיעה בחורשת‬ ‫האיקליפטוסים‪ ,‬גן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬ ‫פארק השרון‪ ,‬פגיעה‬ ‫באוכלוסיית כחליל‬ ‫הגליל‪ ,‬מקומות קינון‬ ‫במחפורת ביער חדרה‪.‬‬ ‫נשענת על כביש קיים‬ ‫)סטייה קטנה מצפון‬ ‫למחלף בית ינאי(‪.‬‬ ‫הפגיעה מצומצמת‪.‬‬ ‫היקף הפגיעה קטן יותר‬ ‫מחלופה ‪.A‬‬ ‫התוואי החדש יפגע‬ ‫בערכי הטבע בסביבה‬ ‫לרבות פגיעה בחורשת‬ ‫האיקליפטוסים‪ ,‬גן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‪,‬‬ ‫פארק השרון‪ ,‬פגיעה‬ ‫באוכלוסיית כחליל‬ ‫הגליל‪ ,‬מקומות קינון‬ ‫במחפורת ביער חדרה‪.‬‬ ‫פגיעתה דומה לפגיעה‬ ‫הצפויה בחלופות ‪ C‬ו‪-‬‬ ‫‪ E‬אך נמנעת פגיעה בגן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר‬ ‫וחורשת‬ ‫האיקליפטוסים‪.‬‬ ‫‪143‬‬ ‫נושא‬ ‫השפעה על‬ ‫השטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫אמת המידה‬ ‫פוטנציאל השיקום‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬ ‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך לכביש‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬ ‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬ ‫השרון במנהרה‪.‬‬ ‫פגיעה מעטה בשטחים‬ ‫פתוחים ובערכי טבע‬ ‫השטח הוא בעל יכולת‬ ‫שיקום טובה ומהירה‬ ‫)צומח נמוך‪ ,‬דיונות‬ ‫חול(‪.‬‬ ‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬ ‫שטחי יער ובתי גידול‬ ‫שיכולת השיקום שלהם‬ ‫מוגבלת‪ .‬חלק מהעצים‬ ‫ותיקים מאוד‪.‬‬ ‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬ ‫שטחי יער ובתי גידול‬ ‫חשובים שיכולת‬ ‫השיקום שלהם מוגבלת‪.‬‬ ‫חלק מהעצים ותיקים‬ ‫מאוד‪ .‬קיים חוסר‬ ‫וודאות לגבי אופן ומועד‬ ‫שיקום רצף השטחים‬ ‫הפתוחים החדש‬ ‫שייווצר בחלופה זו‪.‬‬ ‫פגיעה מעטה בשטחים‬ ‫פתוחים ובערכי טבע‬ ‫השטח הוא בעל יכולת‬ ‫שיקום טובה ומהירה‬ ‫)צומח נמוך‪ ,‬דיונות‬ ‫חול(‪.‬‬ ‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬ ‫שטחי יער ובתי גידול‬ ‫חשובים שיכולת‬ ‫השיקום שלהם מוגבלת‪.‬‬ ‫חלק מהעצים ותיקים‬ ‫מאוד‪ .‬קיים חוסר‬ ‫וודאות לגבי אופן ומועד‬ ‫שיקום רצף השטחים‬ ‫הפתוחים החדש‬ ‫שייווצר בחלופה זו‪.‬‬ ‫פגיעה קשה בערכי טבע‪,‬‬ ‫שטחי יער ובתי גידול‬ ‫חשובים שיכולת‬ ‫השיקום שלהם מוגבלת‪.‬‬ ‫חלק מהעצים ותיקים‬ ‫מאוד‪ .‬קיים חוסר‬ ‫וודאות לגבי אופן ומועד‬ ‫שיקום רצף השטחים‬ ‫הפתוחים החדש‬ ‫שייווצר בחלופה זו‪.‬‬ ‫גשרי כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫מעל הנחל ישודרגו‪ .‬לא‬ ‫יתווספו גשרים חדשים‪.‬‬ ‫התוואי החדש יחצה את‬ ‫נחל אלכסנדר באזור לא‬ ‫מופר‪ ,‬הגשרים הקיימים‬ ‫יישארו וישודרגו‪ .‬את‬ ‫הנחל יחצו לפיכך ‪5‬‬ ‫גשרים‪ 3) :‬קיימים ו‪2 -‬‬ ‫חדשים(‪.‬‬ ‫שני גשרים מתוך ‪3‬‬ ‫הגשרים הקיימים‬ ‫החוצים את הנחל‬ ‫יבוטלו‪ ,‬אך יתווספו ‪2‬‬ ‫גשרים רחבים חדשים‬ ‫מעל הנחל בקטע לא‬ ‫מופר‪.‬‬ ‫גשרי כביש ‪ 2‬הקיים‬ ‫מעל הנחל ישודרגו‪ .‬לא‬ ‫יתווספו גשרים חדשים‪.‬‬ ‫שני גשרים מתוך ‪3‬‬ ‫הגשרים הקיימים‬ ‫החוצים את הנחל‬ ‫יבוטלו‪ ,‬אך יתווספו ‪2‬‬ ‫גשרים רחבים חדשים‬ ‫מעל הנחל בקטע לא‬ ‫מופר‪.‬‬ ‫שני גשרים מתוך ‪3‬‬ ‫הגשרים הקיימים‬ ‫החוצים את הנחל‬ ‫יבוטלו‪ ,‬אך יתווספו ‪2‬‬ ‫גשרים רחבים חדשים‬ ‫מעל הנחל בקטע לא‬ ‫מופר‪.‬‬ ‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬ ‫נחל אלכסנדר‬ ‫פגיעה‬ ‫בנחל‬ ‫חזות‬ ‫כביש קיים נחרש מנחל‬ ‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬ ‫גשרים קיימים‬ ‫גשרי המסילה‬ ‫גשרים קיימים‬ ‫גשרי המסילה‬ ‫שימור מסדרונות‬ ‫אקולוגיים‬ ‫שדרוג הגשרים‬ ‫הקיימים יתרום לשיפור‬ ‫המסדרון לאורך הנחל‪,‬‬ ‫אין יצירת מסדרון חדש‬ ‫בעל איכויות גבוהות‪.‬‬ ‫פגיעה נרחבת‪ ,‬החמרת‬ ‫מצב קיים‪ ,‬חלוקת‬ ‫השטח לתאים קטנים‪.‬‬ ‫החמרת המצב הקיים‬ ‫לאורך המסילה ופגיעה‬ ‫במסדרון נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫מצד שני יצירת מסדרון‬ ‫איכותי חדש‪.‬‬ ‫שדרוג הגשרים‬ ‫הקיימים יתרום לשיפור‬ ‫המסדרון לאורך הנחל‪,‬‬ ‫אין יצירת מסדרון חדש‬ ‫בעל איכות גבוהות‪.‬‬ ‫יצירת מסדרון איכותי‬ ‫חדש ללא חציצה‬ ‫משמעותית עקב ביטול‬ ‫הכביש הקיים ומנהור‬ ‫הקטע החדש‪.‬‬ ‫יצירת מסדרון איכותי‬ ‫חדש ללא חציצה‬ ‫משמעותית עקב ביטול‬ ‫הכביש הקיים ומנהור‬ ‫הקטע החדש )למעט‬ ‫התוואי החדש בגן‬ ‫לאומי נחל אלכסנדר(‪.‬‬ ‫‪144‬‬ ‫נושא‬ ‫אמת המידה‬ ‫רעש )בשלב הקבע(*‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬ ‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך לכביש‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬ ‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬ ‫השרון במנהרה‪.‬‬ ‫מערך מתרסי רעש‬ ‫מורכב לאורך הכביש‬ ‫הקיים‪ .‬יושג שיפור‬ ‫משמעותי בהשוואה‬ ‫למצב קיים‪ .‬אין פגיעה‬ ‫ביישובים הסמוכים‬ ‫לכביש החדש‪.‬‬ ‫הקטנת מפלסי הרעש‬ ‫לאורך הכביש הקיים‬ ‫עקב מתרסי רעש‬ ‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬ ‫הגברת הרעש ביישובים‬ ‫הסמוכים לכביש החדש‬ ‫ללא חריגה‬ ‫מהקריטריון‪ .‬מתרסי‬ ‫הרעש לאורך הכביש‬ ‫הקיים דומים או‬ ‫מצומצמים במידה‬ ‫מסוימת ביחס לחלופה‬ ‫‪ .B‬הגברת הרעש לאורך‬ ‫הכביש החדש גדולה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫הקטנת מפלסי הרעש‬ ‫לאורך הכביש הקיים‬ ‫עקב מתרסי רעש‬ ‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬ ‫הגברת הרעש ביישובים‬ ‫הסמוכים לכביש החדש‬ ‫ללא חריגה‬ ‫מהקריטריון‪ .‬מתרסי‬ ‫הרעש לאורך הכביש‬ ‫הקיים דומים או‬ ‫מצומצמים במידה‬ ‫מסוימת ביחס לחלופה‬ ‫‪ .B‬הגברת הרעש לאורך‬ ‫הכביש החדש גדולה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫צפוי גידול בריכוזי‬ ‫המזהמים אך לא צפויה‬ ‫חריגה מהתקן המותר‪.‬‬ ‫ריכוזים נמוכים לאורך‬ ‫הכביש הקיים ולאורך‬ ‫הכביש החדש‪.‬‬ ‫ריכוזים נמוכים לאורך‬ ‫הכביש הקיים ולאורך‬ ‫הכביש החדש‪.‬‬ ‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬ ‫הקטנה משמעותית של‬ ‫מפלסי הרעש לאורך‬ ‫הכביש הקיים‪ .‬אין‬ ‫פגיעה ביישובים‬ ‫הסמוכים לכביש החדש‪.‬‬ ‫נדרש מערך מתרסי רעש‬ ‫פשוט‪.‬‬ ‫הקטנת מפלסי הרעש‬ ‫לאורך הכביש הקיים‬ ‫עקב מתרסי רעש‬ ‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬ ‫הגברת הרעש בישובים‬ ‫הסמוכים לכביש החדש‬ ‫ללא חריגה‬ ‫מהקריטריון‪.‬‬ ‫הקטנת מפלסי הרעש‬ ‫לאורך הכביש הקיים‬ ‫עקב מתרסי רעש‬ ‫שיוקמו לאורכו‪ .‬צפויה‬ ‫הגברת הרעש ביישובים‬ ‫הסמוכים לכביש החדש‬ ‫ללא חריגה‬ ‫מהקריטריון‪.‬‬ ‫מתרסי הרעש לאורך‬ ‫הכביש הקיים דומים או‬ ‫מצומצמים במידה‬ ‫מסוימת ביחס לחלופה‬ ‫‪ .B‬הגברת הרעש לאורך‬ ‫הכביש החדש גדולה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ריכוזים נמוכים לאורך‬ ‫הכביש הקיים ולאורך‬ ‫הכביש החדש‪.‬‬ ‫ריכוזים נמוכים לאורך‬ ‫הכביש הקיים ולאורך‬ ‫הכביש החדש‪.‬‬ ‫*ההנחה היא כי הכביש‬ ‫הקיים ייכלל בתכנית בכל‬ ‫חלופה שתבחר ועקב‬ ‫מפלסי הרעש הגבוהים‬ ‫יוקמו לאורכו קירות‬ ‫אקוסטיים‬ ‫השפעה על‬ ‫המרחב‬ ‫הבנוי‬ ‫זיהום אוויר וגזי חממה‬ ‫השפעה חזותית‬ ‫ריכוזים נמוכים בקטע‬ ‫המנהור‪ .‬ריכוזים‬ ‫גבוהים בפתחי המנהרה‪.‬‬ ‫* בהערכה התחשבנו‬ ‫באפשרות להפחית‬ ‫מזהמים מפתחי‬ ‫המנהרה‪.‬‬ ‫*‬ ‫שיקום נופי של תקרת‬ ‫המנהרה‪ ,‬מערך‬ ‫מצומצם של מתרסי‬ ‫רעש‪.‬‬ ‫כביש קיים נחרש מנחל‬ ‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬ ‫מתרסי רעש לאורך‬ ‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬ ‫חזותי שלילי עקב‬ ‫סלילת הכביש החדש‬ ‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫מתרסי רעש לאורך‬ ‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬ ‫חזותי שלילי עקב‬ ‫סלילת הכביש החדש‬ ‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫מתרסי רעש גבוהים‬ ‫לאורך הכביש הקיים‪.‬‬ ‫מתרסי רעש לאורך‬ ‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬ ‫חזותי שלילי עקב‬ ‫סלילת הכביש החדש‬ ‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫מתרסי רעש לאורך‬ ‫הכביש הקיים‪ ,‬אימפקט‬ ‫חזותי שלילי עקב‬ ‫סלילת הכביש החדש‬ ‫והקמת מחלף אביחיל‪.‬‬ ‫גשר אלכסוני ארוך‬ ‫יגביר את האימפקט‬ ‫החזותי השלילי של‬ ‫הכביש החדש‪.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫נושא‬ ‫השפעה על‬ ‫המרחב‬ ‫הבנוי‬ ‫אמת המידה‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬ ‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך לכביש‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬ ‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬ ‫השרון במנהרה‪.‬‬ ‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬ ‫איחוי החיץ הפיזי‪,‬‬ ‫שיפור הקשרים משני‬ ‫צידי הכביש הקיים‬ ‫הכביש הקיים יוסיף‬ ‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬ ‫שיפור בקישוריות‬ ‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬ ‫ומחלף אביחיל יגבירו‬ ‫את החיץ )החלקי‬ ‫הקיים עקב מעבר‬ ‫המסילה( בין הישובים‬ ‫לבין השטחים‬ ‫המשתרעים ממזרח‬ ‫הכביש הקיים יוסיף‬ ‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬ ‫שיפור בקישוריות‬ ‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬ ‫ומחלף אביחיל יגבירו‬ ‫את החיץ )החלקי‬ ‫הקיים עקב מעבר‬ ‫המסילה( בין הישובים‬ ‫לבין השטחים‬ ‫המשתרעים ממזרח‬ ‫התכנית תכלול שיפור‬ ‫המעברים וחיזוק‬ ‫הקשרים – צירים‬ ‫להולכי הרגל ולרוכבי‬ ‫האופניים‪ ,‬בין שני צידי‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫הכביש הקיים יוסיף‬ ‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬ ‫שיפור בקישוריות‬ ‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬ ‫ומחלף אביחיל יגבירו‬ ‫את החיץ )החלקי‬ ‫הקיים עקב מעבר‬ ‫המסילה( בין הישובים‬ ‫לבין השטחים‬ ‫המשתרעים ממזרח‬ ‫הכביש הקיים יוסיף‬ ‫להוות חיץ‪ ,‬לא יושג‬ ‫שיפור בקישוריות‬ ‫לאורכו‪ ,‬הכביש החדש‬ ‫ומחלף אביחיל יגבירו‬ ‫את החיץ )החלקי‬ ‫הקיים עקב מעבר‬ ‫המסילה( בין הישובים‬ ‫לבין השטחים‬ ‫המשתרעים ממזרח‬ ‫אין תלות‪.‬‬ ‫אין תלות‪.‬‬ ‫יהיה צורך לקדם תכנית‬ ‫משלימה לביטול הכביש‬ ‫החדש ויעוד הרצועה‬ ‫לשטח משוקם ושמור‪.‬‬ ‫אין תלות‪.‬‬ ‫יהיה צורך לקדם תכנית‬ ‫משלימה לביטול הכביש‬ ‫החדש ויעוד הרצועה‬ ‫לשטח משוקם ושמור‪.‬‬ ‫יהיה צורך לקדם תכנית‬ ‫משלימה לביטול הכביש‬ ‫החדש ויעוד הרצועה‬ ‫לשטח משוקם ושמור‪.‬‬ ‫התאמה מלאה‪.‬‬ ‫אין התאמה‪ ,‬מחלף‬ ‫מכמורת בוטל ע"י בג"צ‪,‬‬ ‫יהיה צורך בשינוי תת"ל‬ ‫‪ 24/25‬ותת"ל ‪23/25‬‬ ‫מחלף אביחיל אינו כלול‬ ‫בתמ"א‪.‬‬ ‫התאמה חלקית‪ ,‬יהיה‬ ‫צורך בשינוי תת"ל‬ ‫‪ 24/25‬ו‪ 23/25 -‬מחלף‬ ‫אביחיל אינו כלול‬ ‫בתמ"א‪.‬‬ ‫התאמה מלאה‪.‬‬ ‫התאמה חלקית‪ ,‬יהיה‬ ‫צורך בשינוי תת"ל‬ ‫‪ 24/25‬ו‪ 23/25 -‬מחלף‬ ‫אביחיל אינו כלול‬ ‫בתמ"א‪.‬‬ ‫התאמה חלקית‪ ,‬יהיה‬ ‫צורך בשינוי תת"ל‬ ‫‪ 24/25‬ו‪ 23/25 -‬מחלף‬ ‫אביחיל אינו כלול‬ ‫בתמ"א‪ .‬קונפליקט עם‬ ‫תחנת רכבת מתוכננת‪.‬‬ ‫התאמה לשימושי קרקע‬ ‫חשש לפגיעה במבנים‬ ‫ובחצרות מבנים‪ .‬גשר‬ ‫הולכי הרגל יועתק‪.‬‬ ‫פגיעה במרכז המסחרי‬ ‫הנשען על הכביש‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫פגיעה במרכז המסחרי‬ ‫הנשען על הכביש‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫חשש לפגיעה מסוימת‬ ‫בחצרות מבנים‪ ,‬גשר‬ ‫הולכי הרגל יועתק‪.‬‬ ‫פגיעה במרכז המסחרי‬ ‫הנשען על הכביש‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫פגיעה במרכז המסחרי‬ ‫הנשען על הכביש‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫פגיעה בשטחים חקלאיים‬ ‫פגיעה מצומצמת בשטחי‬ ‫חקלאות מדרום למושב‬ ‫בית חירות ומצפון‬ ‫למכמורת‪.‬‬ ‫פגיעה בשטחי חקלאות‬ ‫נרחבים מדרום לנחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫פגיעה בשטחי חקלאות‬ ‫נרחבים מדרום לנחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫פגיעה מצומצמת בשטחי‬ ‫חקלאות מדרום למושב‬ ‫בית חירות ומצפון‬ ‫למכמורת‪.‬‬ ‫פגיעה בשטחי חקלאות‬ ‫נרחבים מדרום לנחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫פגיעה בשטחי חקלאות‬ ‫נרחבים מדרום לנחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫כביש קיים‪ ,‬צמוד דופן‪.‬‬ ‫פיתוח תוואי לכביש‬ ‫חדש עלול לעודד גלישת‬ ‫שימושים וזחילת פיתוח‬ ‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬ ‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫פיתוח תוואי לכביש‬ ‫חדש‪ ,‬עלול לעודד גלישת‬ ‫שימושים וזחילת פיתוח‬ ‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬ ‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫כביש קיים‪ ,‬צמוד דופן‪.‬‬ ‫פיתוח תוואי לכביש‬ ‫חדש‪ ,‬עלול לעודד גלישת‬ ‫שימושים וזחילת פיתוח‬ ‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬ ‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫פיתוח תוואי לכביש‬ ‫חדש‪ ,‬עלול לעודד גלישת‬ ‫שימושים וזחילת פיתוח‬ ‫אל שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫כניסה חדשה לא‪.‬ת‪.‬‬ ‫עמק חפר‪ ,‬שירותי דרך‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫השפעה על תפקוד‬ ‫המרחב‪ ,‬חיץ פיזי ועוד‬ ‫תלות בתכנית משלימה‬ ‫התאמה סטטוטורית‬ ‫לייעודי קרקע‬ ‫היבטים‬ ‫תכנוניים‬ ‫כביש קיים נחרש מנחל‬ ‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬ ‫פוטנציאל למשיכת‬ ‫שימושים‬ ‫‪146‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה בבית ינאי‬ ‫ממערב למסילה‪ 3 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך לכביש‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים נחרש מנחל‬ ‫אלכסנדר וצפונה‪.‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪ 100 ,‬קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון לנחל‬ ‫אלכסנדר כביש במנהרה‪.‬‬ ‫ממזרח למסילה‪ 4 ,‬נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪ ,C‬פארק‬ ‫השרון במנהרה‪.‬‬ ‫אין שטחים כלואים‪.‬‬ ‫הכביש החדש כולא‬ ‫רצועה )בה עוברים קווי‬ ‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬ ‫הברזל‪.‬‬ ‫הכביש החדש כולא‬ ‫רצועה )בה עוברים קווי‬ ‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬ ‫הברזל‪.‬‬ ‫אין שטחים כלואים‪.‬‬ ‫הכביש החדש כולא‬ ‫רצועה )בה עוברים קווי‬ ‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬ ‫הברזל‪.‬‬ ‫הכביש החדש כולא‬ ‫רצועה )בה עוברים קווי‬ ‫תש"ן( בינו לבין מסילות‬ ‫הברזל‪.‬‬ ‫• מחלף ינאי מורחב –‬ ‫‪ 75‬דונם‪.‬‬ ‫• מחלף ינאי קיים‬ ‫• מחלף מכמורת – ‪30‬‬ ‫דונם‪.‬‬ ‫• מחלף אביחיל החדש‬ ‫‪ 65‬דונם‪.‬‬ ‫• מחלף ינאי הקיים‬ ‫יצומצם‪.‬‬ ‫• מחלף אביחיל – ‪65‬‬ ‫דונם‪.‬‬ ‫• מחלף ינאי בתצורה‬ ‫קיימת )לערך(‪.‬‬ ‫• מחלף ינאי הקיים‬ ‫יצומצם‪.‬‬ ‫• מחלף אביחיל – ‪65‬‬ ‫דונם‪.‬‬ ‫• מחלף ינאי הקיים‬ ‫יצומצם‪.‬‬ ‫• מחלף אביחיל – ‪65‬‬ ‫דונם‪.‬‬ ‫‪ 9.5‬ק"מ‬ ‫)ללא קטע המנהור(‬ ‫‪ 16.5‬ק"מ‬ ‫‪ 14‬ק"מ‬ ‫‪ 10.5‬ק"מ‬ ‫‪ 12‬ק"מ‬ ‫)ללא קטע המנהור(‬ ‫‪ 13‬ק"מ‬ ‫)ללא קטע המנהור(‬ ‫אין השפעה‬ ‫)בהשוואה למצב קיים(‪.‬‬ ‫צמצום דרגות חופש‬ ‫עקב סלילת הכביש‬ ‫החדש והקמת מחלף‬ ‫מכמורת‪.‬‬ ‫צמצום מסוים של‬ ‫דרגות חופש עקב סלילת‬ ‫הכביש החדש‪.‬‬ ‫אין השפעה‬ ‫)בהשוואה למצב קיים(‪.‬‬ ‫צמצום דרגות חופש‬ ‫לתכנון עקב סלילת‬ ‫הכביש החדש ומתקניו‪,‬‬ ‫גשרים ומנהרה‪.‬‬ ‫צמצום דרגות החופש‬ ‫לתכנון עקב הגשרים‬ ‫והמנהרה בכביש החדש‪.‬‬ ‫התאמה להנחיות‬ ‫וסטנדרטים‬ ‫הגמשת קריטריון‬ ‫למרחק בין מחלפים‪.‬‬ ‫התאמה מלאה‪.‬‬ ‫התאמה מלאה‪.‬‬ ‫הגמשת קריטריוני התכן‬ ‫ומרחק בין מחלפים‪.‬‬ ‫התאמה מלאה‪.‬‬ ‫התאמה מלאה‪.‬‬ ‫עירוב תנועות ונגישות‬ ‫קיים עירוב‬ ‫אין עירוב תנועות‬ ‫אין עירוב תנועות‬ ‫קיים עירוב‬ ‫אין עירוב תנועות‬ ‫אין עירוב תנועות‬ ‫מענה לנפחי התנועה‬ ‫רמת שירות גבוהה‪,‬‬ ‫גישות ישירות‪.‬‬ ‫רמת שירות גבוהה‬ ‫גישות ישירות‪.‬‬ ‫רמת שירות גבוהה‬ ‫הארכת הגישות למספר‬ ‫יישובים‪.‬‬ ‫רמת שירות נמוכה‬ ‫יותר‪ ,‬גישות ישירות‪.‬‬ ‫רמת שירות גבוהה‬ ‫הארכת הגישות למספר‬ ‫יישובים‪.‬‬ ‫רמת שירות גבוהה‬ ‫הארכת הגישות למספר‬ ‫יישובים‪.‬‬ ‫קשה מאוד‪.‬‬ ‫פשוטה )כאשר דרך ‪202‬‬ ‫לא תעבור במנהרה(‪.‬‬ ‫פשוטה‪.‬‬ ‫קשה מאוד‪.‬‬ ‫פשוטה‪.‬‬ ‫פשוטה‪.‬‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫סמיכות ליישובים קושי‬ ‫מסויים בגלל המנהרה‬ ‫סמיכות ליישובים‬ ‫רחוק מיישובים‬ ‫סמיכות ליישובים‬ ‫רחוק מיישובים‬ ‫רחוק מיישובים‬ ‫ניקוז‬ ‫תידרש התאמה של‬ ‫מערכת הניקוז הקיימת‪.‬‬ ‫הסדרת מערכת ניקוז‬ ‫חדשה לאורך הכביש‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫הסדרת מערכת ניקוז‬ ‫חדשה לאורך הכביש‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫תידרש התאמה‬ ‫מצומצמת של מערכת‬ ‫הניקוז הקיימת‪.‬‬ ‫תידרש תחנת שאיבה‪.‬‬ ‫תידרש תחנת שאיבה‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫‪ 1,030‬מש"ח‬ ‫‪ 780‬מש"ח‬ ‫‪ 740‬מש"ח‬ ‫‪ 740‬מש"ח‬ ‫‪ 1,360‬מש"ח‬ ‫‪ 1,504‬מש"ח‬ ‫נושא‬ ‫היבטים‬ ‫תכנוניים‬ ‫אמת המידה‬ ‫תוואי קיים‪ 4 ,‬נתיבים‪110 ,‬‬ ‫שטחים כלואים*‬ ‫*ללא שטחי המחלפים‬ ‫תפיסת שטח מחלפים‬ ‫אורך הכביש‬ ‫השפעה על כביש ‪9‬‬ ‫היבטים‬ ‫תחבורתיים‬ ‫הנדסיים‬ ‫עלויות‬ ‫מורכבות ביצוע‬ ‫‪147‬‬ ‫לצורך נוחות הקורא חולקה הטבלה המסכמת לשני חלקים‪ .‬החלק הראשון עוסק בהיבטים סביבתיים והחלק השני בהיבטים תכנוניים‪ ,‬הנדסיים‬ ‫וכלכליים‪ .‬ההיבטים התכנוניים חולקו לשתי קבוצות‪ :‬היבטים תכנוניים סביבתיים והיבטים תכנוניים סטטוטוריים‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ב'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה סביבתיות‬ ‫אמת המידה‬ ‫נושא‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫תוואי קיים‪4 ,‬‬ ‫נתיבים‪110 ,‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה‬ ‫ממערב למסילה‪3 ,‬‬ ‫נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך‬ ‫לכביש מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪4 ,‬‬ ‫נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪100 ,‬‬ ‫קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית‬ ‫ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון‬ ‫לנחל אלכסנדר‬ ‫כביש במנהרה‪.‬‬ ‫ממזרח למסילה‪4 ,‬‬ ‫נתיבים‪110 ,‬‬ ‫קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪,C‬‬ ‫פארק השרון‬ ‫במנהרה‪.‬‬ ‫בבית ינאי‬ ‫השפעה על‬ ‫השטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫מעבר בשטחים רגישים על‪-‬פי תכניות‬ ‫שימור רצף שטחים פתוחים‬ ‫השפעות חזותיות על השטחים הפתוחים‬ ‫שימור ערכי טבע‬ ‫פוטנציאל השיקום‬ ‫פגיעה בנחל אלכסנדר‬ ‫חזות גשרי נחל אלכסנדר‬ ‫השפעה על‬ ‫המרחב‬ ‫הבנוי‬ ‫היבטים‬ ‫תכנוניים‬ ‫סביבתיים‬ ‫מקרא‬ ‫כביש קיים נחרש‬ ‫מנחל אלכסנדר‬ ‫וצפונה‪.‬‬ ‫גשרים קיימים‬ ‫גשרי המסילה‬ ‫גשרים קיימים‬ ‫גשרי המסילה‬ ‫שימור מסדרונות אקולוגיים‬ ‫רעש )בשלב הקבע(‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫השפעה חזותית‬ ‫השפעה על תפקוד המרחב‪ ,‬חיץ פיזי ועוד‬ ‫פוטנציאל למשיכת שימושים‬ ‫פגיעה בשטחים חקלאיים‬ ‫שטחים כלואים‬ ‫תפיסת שטח מחלפים‬ ‫יתרון‪ ,‬אין השפעה‪ /‬השפעה זניחה‬ ‫חסרון מסוים‪ /‬השפעה מצומצמת‬ ‫חסרון מובהק‪ /‬השפעה ניכרת‬ ‫‪148‬‬ ‫טבלה מס' ‪2.5.1‬ג'‪ :‬סיכום ניתוח חלופות על פי אמות מידה הנדסיות‪ ,‬תכנוניות ואומדנים‬ ‫נושא‬ ‫אמת המידה‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫תוואי קיים‪4 ,‬‬ ‫נתיבים‪110 ,‬‬ ‫קמ"ש‪ .‬מנהרה‬ ‫ממערב למסילה‪3 ,‬‬ ‫נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫כביש קיים הופך‬ ‫לכביש מקומי‪.‬‬ ‫ממערב למסילה‪4 ,‬‬ ‫נתיבים‪,‬‬ ‫‪ 110‬קמ"ש‪,‬‬ ‫תוואי קיים‪,‬‬ ‫‪ 3‬נתיבים‪100 ,‬‬ ‫קמ"ש‪.‬‬ ‫ללא מנהרה בבית‬ ‫ינאי‪.‬‬ ‫כמו ‪ ,c‬אולם מצפון‬ ‫לנחל אלכסנדר‬ ‫כביש במנהרה‪.‬‬ ‫ממזרח למסילה‪4 ,‬‬ ‫נתיבים‪110 ,‬‬ ‫קמ"ש‪.‬‬ ‫כביש קיים כמו ‪,C‬‬ ‫פארק השרון‬ ‫במנהרה‪.‬‬ ‫בבית ינאי‬ ‫היבטים‬ ‫תכנוניים‬ ‫היבטים‬ ‫תחבורתיים‬ ‫הנדסיים‬ ‫כביש קיים נחרש‬ ‫מנחל אלכסנדר‬ ‫וצפונה‪.‬‬ ‫תלות בתכנית משלימה‬ ‫התאמה סטטוטורית לייעודי קרקע‬ ‫התאמה לשימושי קרקע‬ ‫אורך הכביש‬ ‫השפעה על כביש ‪9‬‬ ‫התאמה להנחיות וסטנדרטים‬ ‫עירוב תנועות ונגישות‬ ‫מענה לנפחי התנועה‬ ‫מורכבות ביצוע‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫ניקוז‬ ‫עלויות‬ ‫מקרא‬ ‫יתרון‪ ,‬אין השפעה‪ /‬השפעה זניחה‬ ‫חסרון מסוים‪ /‬השפעה מצומצמת‬ ‫חסרון מובהק‪ /‬השפעה ניכרת‬ ‫‪149‬‬ ‫‪ 2.5.2‬סיכום על פי נושאים כלליים‬ ‫טבלה מס' ‪ 2.5.2‬ואיור מס' ‪ 2.5.2‬מציגים את ההערכה הכללית של החלופות על פי הנושאים‬ ‫הכלליים‪ :‬השפעה על השטחים הפתוחים‪ ,‬השפעה על המרחב הבנוי‪ ,‬התאמה תכנונית התאמה‬ ‫תחבורתית ותנועתית ועלויות הביצוע‪ .‬הדירוג ניתן על פי מספר אמות המידה בהן נמצא חסרון‬ ‫)סימון אדום( לחלופה‪ .‬בניתוח לא התייחסנו לשלב ההקמה כיוון שבמקרה זה אין לדעתנו לתת לו‬ ‫משקל הדומה למשקל הניתן לשלב הקבע )ראו התייחסות לסוגיה זו בהמשך(‪.‬‬ ‫איור מס' ‪ :2.5.2‬פילוג מספר החסרונות לפי נושאים כלליים בכל חלופה‬ ‫)שלב הקבע(‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השפעה על המרחב‬ ‫הבנוי‬ ‫היבטים תכנוניים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫היבטים תחבורתיים‬ ‫עלויות‬ ‫‪0‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫טבלה מס' ‪ :2.5.2‬הערכת החלופות על פי נושאים כלליים‬ ‫חלופה ‪A‬‬ ‫חלופה ‪B‬‬ ‫חלופה ‪C‬‬ ‫חלופה ‪D‬‬ ‫חלופה ‪E‬‬ ‫חלופה ‪F‬‬ ‫שטחים פתוחים‬ ‫השפעה על המרחב הבנוי‬ ‫התאמה תכנונית‬ ‫תחבורה‬ ‫עלויות‬ ‫מספר החסרונות מתוך כלל אמות המידה‪X-‬‬ ‫‪X > 40%‬‬ ‫עדיפות אחרונה‬ ‫‪20% < X < 40%‬‬ ‫עדיפות שנייה‬ ‫< ‪20%‬‬ ‫עדיפות ראשונה‬ ‫מסיכום החסרונות מהיבטים שונים‪ ,‬עולה כי חלופה ‪ F‬הינה החלופה בעלת החסרונות הרבים‬ ‫ביותר‪ .‬חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬הן החלופות בעלות החסרונות המעטים ביותר‪ .‬מבין חלופות המסילה )‪,C ,B‬‬ ‫‪ E‬ו‪ C (F-‬היא החלופה המועדפת‪.‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪ 2.5.3‬דיון בממצאי הבחינה‬ ‫א‪ .‬חלופות ‪ A‬ו‪ D-‬הינן החלופות העדיפות מההיבטים הסביבתיים והתכנוניים והן גם‬ ‫החלופות המועדפות על‪-‬פי רוב אמות המידה‪ .‬לחלופות ‪ D‬ו‪ A-‬חסרון מההיבט התנועתי‪,‬‬ ‫אך מבין שתיהן יש עדיפות לחלופה ‪ A‬הנותנת מענה טוב יותר לנפחי התנועה‪.‬‬ ‫חלופה ‪ B‬היא החלופה בעלת החסרונות הרבים ביותר בעיקר מההיבט הסביבתי‪.‬‬ ‫חלופות תוואי המסילה )למעט ‪ (B‬אינן שונות זו מזו באופן משמעותי מההיבטים‬ ‫הסביבתיים תכנוניים אף כי הן נבדלות מהיבטים הנדסיים וכלכליים‪ .‬לכן ניתן לקבוע כי‬ ‫מתוך קבוצות חלופות אלו‪ ,‬לחלופה ‪ C‬ישנה באופן כללי עדיפות מסוימת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר מנסים לרדת לשורשי מסקנות אלו למדים כי הן נובעות ממספר הנחות ותובנות‪:‬‬ ‫‪ .1‬למרות ההשפעה השלילית הגלומה בחלופות ‪ A‬ו‪ D-‬על המרחב הבנוי‪ ,‬ניתן באמצעות‬ ‫פתרון הולם להפוך את חסרונותיהן ליתרון‪ .‬התכנית עשויה להיות מנוף לשיפור‬ ‫התנאים הסביבתיים‪ ,‬איחוי הקרע ושיפור הקישוריות לאורך הכביש הקיים ומשני‬ ‫צדדיו‪ .‬על ידי כך מושג שיפור במצב הקיים ללא פגיעה בישובים ובשטחים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחלופות האחרות אובד המנוף האפקטיבי לשיפור המצב הקיים במרחב הבנוי‪ .‬אומנם‬ ‫צפויה הקטנה במפגעים לאורך הכביש הקיים‪ ,‬אך לא בשיעור דרמטי מאוד‪ .‬מאידך‬ ‫צפויה פגיעה ניכרת בגזרה חדשה הנהנית כיום משקט יחסי ונוף פתוח‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש לזכור כי הפיצוי העיקרי הגלום בחלופות ‪ E ,C‬ו‪ F-‬הינו ביצירת רצף השטחים‬ ‫הפתוחים )אך בפגיעה קשה בערכי הטבע(‪ ,‬אולם אין בהן מזור משמעותי למרחב הבנוי‬ ‫מעבר להקטנת נפחי התנועה‪ .‬הכביש יוותר במצבו הקיים וההשפעה העיקרית תהיה‬ ‫הפחתה בנפחי התנועה‪.‬‬ ‫‪ .4‬בגלל האטרקטיביות של תשתיות דרכים קיימות יש לקחת בחשבון כי בעתיד יפותחו‬ ‫דרכים מקומיות‪ /‬אזוריות אשר ישענו על כביש ‪ 2‬הקיים בקטע שמדרום למחלף בית‬ ‫ינאי‪ .‬גריעת הכביש הקיים וביטולו לאורך של כ‪ 4.5 -‬ק"מ היו אמורים לכאורה להפוך‬ ‫את חסרונותיהן של חלופות תוואי המסילה )למעט ‪ (B‬ליתרון מובהק‪ .‬אולם‪ ,‬ביטול‬ ‫הכביש הקיים איננו שווה להערכתנו בנזק הנגרם לשטחים הפתוחים עקב מעבר הכביש‬ ‫בתוואי החדש‪ .‬למעט מהיבט השגת רצף השטחים הפתוחים יש לחלופות תוואי‬ ‫המסילה חסרונות בהשוואה לחלופות הכביש הקיים )בהתייחס להשפעה על השטחים‬ ‫הפתוחים(‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם אם אורך המקטע העובר בשטחים הרגישים הינו דומה‪,‬‬ ‫חריפות הנזק הגלום בהעברת כביש חדש‪ ,‬גדולה לאין שיעור מהרחבה זהירה של כביש‬ ‫קיים )תוך הטמעת שיפורים בו(‪.‬‬ ‫‪ .5‬החסרונות המובהקים ביותר של חלופות הכביש הקיים‪ A ,‬ו‪ D-‬הן חסרונות תנועתיים‬ ‫)"עירוב תנועות"(‪ ,‬מורכבות הביצוע‪ .‬מבין חסרונות אלו להיבט האחרון ישנה משמעות‬ ‫כבדה יותר להערכתנו‪ .‬ואולם יש לזכור כי על פי רוב חסרון זה מאפיין כל תכנית )או‬ ‫כמעט כל תכנית( הנשענת על כביש קיים‪ .‬מתן משקל כבד לשיקול זה משמעותו שיש‬ ‫‪151‬‬ ‫להעדיף סלילת כבישים בתוואי חדש על פני שדרוג כביש קיים בשל הפרעות הצפויות‬ ‫במהלך הביצוע‪ .‬בכבישים העוברים במרכזי ערים כמו כביש ‪ 4‬בחדרה או כביש ‪ 40‬בפתח‬ ‫תקווה‪ ,‬הופך שיקול זה לשיקול בעל משקל כבד מאוד אם לא לשיקול בעל משקל‬ ‫מכריע‪ .‬במקומות אחרים בהם יש לשדרג כביש קיים יש לחתור למציאת פתרונות‬ ‫יצירתיים אשר יסייעו בהקטנת הנזקים העלולים להיגרם בשלב הביצוע לסביבה‬ ‫הגובלת‪.‬‬ ‫כביש ‪ 2‬הקיים עובר בתפר בין מרקמים בנויים אך בשל מימדי השדרוג )תוספת נתיב(‬ ‫ובשל העובדה כי אין קשרים אינטנסיביים בין שני צדי הכביש לכל אורכו )כמו הקשרים‬ ‫המתקיימים בדוגמאות הנ"ל(‪ ,‬הקשיים הגלומים בשדרוג‪ ,‬ככל שהם קיימים‪ ,‬אינם‬ ‫קשיים מיוחדים מאוד ואינם מהווים להערכתנו שיקול מכריע בהחלטה‪.‬‬ ‫מבין שתי החלופות לשדרוג הכביש הקיים רמת השירות המושגת בחלופה ‪ D‬הינה‬ ‫יחסית נמוכה ולפיכך מידת השיפור התנועתי המושגת בחלופה זו אינה דומה לשיפור‬ ‫התנועתי המושג בחלופה בעלת ‪ 4‬נתיבים‪ ,‬כגון חלופה ‪.A‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫החלופה הנבחרת‬ ‫לחלופות הכביש הקיים ‪ A‬ו‪ D-‬עדיפות על חלופות תוואי המסילה‪ .‬מבין שתי החלופות הנ"ל לא נמצאה‬ ‫הצדקה מספיקה למנהור הקטע של כביש ‪ 2‬בסמוך לבית ינאי‪ .‬במאזן השיקולים ‪ -‬עלות גבוהה מאוד‪,‬‬ ‫מורכבות ביצוע וקונפליקטים עם שימושי קרקע מצד אחד והיתרונות הסביבתיים מהצד האחר‪ ,‬מצאנו‬ ‫שיש לתת משקל רב יותר לחסרונותיה של חלופה ‪ .A‬את התועלות הסביבתיות של החלופה ניתן להשיג‬ ‫במידה רבה גם בחלופה ‪ .D‬לפיכך החלופה הנבחרת הינה חלופה ‪.D‬‬ ‫להלן פירוט השיקולים לבחירתה מבין שתי החלופות הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלופה ‪ A‬הנה חלופה לכביש מהיר המתוכנן על פי מהירות תכן של ‪ 110‬קמ"ש וכולל ‪ 4‬נתיבים‬ ‫לכיוון‪ .‬חלופה ‪ D‬ממתנת את תכנונו והפעלתו של הכביש על ידי הורדת קריטריוני התכן וצמצום‬ ‫מספר הנתיבים )מ‪ 4-‬ל‪ 3-‬נתיבים במסלול(‪ .‬הגמשה זו בתכנון נגזרת ממדיניות משרד התחבורה‬ ‫ומוסדות התכנון‪ ,‬על פיה ראוי לשקול הגמשת קריטריוני התכנון במקומות רגישים על מנת‬ ‫להקטין את הפגיעה הסביבתית של הכביש – רעש‪ ,‬זהום אויר‪ ,‬תפיסת שטח‪ ,‬הרחבת מחלפים‪,‬‬ ‫פגיעה רחבה יותר בערכי הטבע שלצד הכביש ועוד‪.‬‬ ‫הגמשת קריטריוני התכן )הקטנת מהירות התכן וצמצום מספר הנתיבים( נמצאה אפשרית לאור‬ ‫תחזיות התנועה בכביש ובשל העובדה כי קיימים אילוצים אחרים המחייבים מיתון מהירות‬ ‫הנסיעה כגון המרחק בין מחלף בית ינאי לבין מחלף חבצלת‪ ,‬והרצון להיצמד ככל הניתן לתוואי‬ ‫הכביש הקיים‪.‬‬ ‫העובדה שרמת השרות של כביש בעל ‪ 4‬נתיבים במסלול גבוהה יותר‪ ,‬אינה מהווה שקול מכריע אם‬ ‫נמצא כי ניתן לספק רמת שרות מספקת )אף אם נמוכה יותר( גם כאשר הכביש כולל רק ‪ 3‬נתיבים‬ ‫במסלול‪ ,‬וזאת בשל הרצון למתן את תכנון התשתית התחבורתית בהתחשב בשיקולים‬ ‫הסביבתיים‪ ,‬בתפיסת השטח ובהגבלות על שימושי קרקע גובלים‪ .‬זהו למעשה הפתרון האופטימלי‬ ‫– פתוח התשתית התחבורתית באופן מתון המתחשב בסביבה‪.‬‬ ‫נדגיש כי לתכנון כביש ‪ 2‬ככביש בעל ‪ 4‬נתיבים )או ‪ 3‬נתיבים בחלופה ‪ (D‬השלכה רחבה מאד‪ ,‬הרבה‬ ‫מעבר לבית ינאי‪ .‬הפרוגרמה לתכנון הכביש חייבת להיות עקבית ורציפה‪ .‬הבחירה בחלופה ‪ A‬בבית‬ ‫ינאי ממילא הייתה גוזרת שינוי הפרוגרמה מעיקרה גם בקטעים האחרים לכל אורך הכביש‬ ‫העוברים בחלקם בשטחים רגישים מאד – בסביבה טבעית רגישה ובקרבה רבה למגורים ולמבני‬ ‫ציבור‪ .‬במילים אחרות‪ :‬לא ניתן לנתק את ההחלטה לבחור בחלופה ‪ A‬בקטע בית ינאי מהצורך‬ ‫להרחיב את כביש ‪ 2‬לפחות עד מחלף קיסריה‪ .‬בהתחשב בכך שהתכנון מספק מענה לביקושים‬ ‫התנועתיים ובהתחשב בהשפעות השלילות שתגרמנה על ידי הרחבת הכביש )שאינה חיונית על פי‬ ‫הניתוח התחבורתי(‪ ,‬הוחלט שלא לשמור בתכנון מקום לנתיב רביעי )למעט בקטעים בהם אי‬ ‫שמירה על אפשרות זו מחייבת הקמת מבנה חדש כמו גשרים‪ ,‬קירות תמך גבוהים ועוד(‪ .‬המשמעות‬ ‫הנה שתוספת נתיב רביעי בכביש ‪ 2‬אם יהיה בה צורך בעתיד הרחוק‪ ,‬כפופה להליך סטטוטורי‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין חולק על כך אפוא‪ ,‬שלתכנון תשתית תחבורתית ממותנת ומצומצמת תועלות סביבתיות רבות‪.‬‬ ‫על כן הסוגיה הנותרת היא בחינת היתרונות והחסרונות של מנהרה בקטע בית ינאי‪.‬‬ ‫‪152‬א‬ ‫למנהרה תועלות סביבתיות מובהקות בקטע המנהור אך לא בקטעים שלפני ולאחר המנהרה ולא‬ ‫מכל ההיבטים כפי שהוצג בבחינה לעיל‪ .‬למשל‪ ,‬על פי החישובים נמצא כי צפויות חריגות ברמות‬ ‫זהום האוויר בסמוך לפתחי המנהרה דבר המחייב אולי הקמת ארובות לפליטת המזהמים‪.‬‬ ‫המנהרה מחייבת שינוי מחלף בית ינאי תוך הרחבת הפגיעה בתא השטח הרגיש‪ .‬למנהרה עלויות‬ ‫ביצוע ואחזקה גבוהות מאד‪ .‬וכן למנהרה חסרונות מהיבטים של בטחון ובטיחות‪.‬‬ ‫אומנם תכנון חלופה ‪ A‬הנו תכנון ראשוני‪ ,‬אך ההערכה הנה כי יהיה קשה יותר לספק גישות‬ ‫ידידותיות לנוסעים ויתכן ויהיה צורך אף בהסדרת דרכי שירות למטרה זו אשר היו פוגעות‬ ‫בתועלות הסביבתיות של המנהרה‪.‬‬ ‫התפיסה שהנחתה את הבחינה הנה גם תפיסה בסיסית יותר‪ :‬ככלל‪ ,‬פתרון המנהור יהיה כמעט‬ ‫תמיד טוב יותר מההיבט הסביבתי‪ ,‬אבל זהו פתרון קצה שיש לנקוט בו כאשר מוצאים שאי אפשר‬ ‫לתת מענה הולם לבעיות הסביבתיות בדרכים אחרות‪ .‬בגלל העלויות הגבוהות והחסרונות האחרים‬ ‫של מנהרה )לרבות שיקולי בטיחות‪ ,‬הצורך במערכות מכניות ועוד( נבחר פתרון זה כאשר‬ ‫השיקולים הסביבתיים או הטופוגראפיים או האחרים מחייבים זאת‪ .‬זה אינו המקרה בחלופה ‪.D‬‬ ‫הפתרונות המוצעים בחלופה זו להפחתת הרעש‪ ,‬לשיפור המעברים‪ ,‬לריכוך האימפקט החזותי של‬ ‫מתרסי הרעש ועוד‪ ,‬לא רק מאפשרים השגת יעדי התכנון ועמידה בקריטריונים הסביבתיים‬ ‫והתכנוניים הנדרשים‪ ,‬כי אם תורמים לשיפור התנאים הסביבתיים גם בהשוואה למצב קיים‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬בחלופה ‪ D‬שבה כביש ‪ 2‬מצומצם יותר וממותן ניתן להעניק פתרונות ראויים גם‬ ‫ללא מנהור )שיש לו כאמור חסרונות רבים אחרים(‪.‬‬ ‫‪ .3‬בחלופה ‪ A‬הריכוזים החצי שעתיים של תחמוצות חנקן המתקבלים בקולטים של בית ינאי‪ ,‬הנם‬ ‫נמוכים בשל המנהרה המתוכננת ונעים בין ‪ 30%-45%‬מהתקן החצי שעתי‪ .‬אולם‪ ,‬בקרבת פתחי‬ ‫המנהרות‪ ,‬באזור כפר הנוער נעורים‪ ,‬והיישובים בית חירות וחופית‪ ,‬צפויות להיות חריגות‬ ‫מהתקנים בשל הקרבה לפורטלים‪ .‬הבדיקה נערכה עבור נתוני האוורור של יועץ האוורור‪ ,‬מר‬ ‫דיוויד יונג‪ ,‬ובבדיקה גם עבור ספיקה מרבית אפשרית של מפוחים במנהרה‪ .‬עיקר הבעיה תהיה‬ ‫במצב של עומס תנועה )ראו סעיף ‪ 2.4.2.2‬לעיל(‪ .‬בחלופה ‪ ,D‬יש לציין‪ ,‬לא התקבלו חריגות מתקני‬ ‫איכות אוויר לכל המזהמים בסמוך לתוואי‪.‬‬ ‫‪ .4‬לסיכום‪ :‬החלופה הנבחרת‪ ,‬חלופה ‪ ,D‬נשענת על מספר מרכיבים‪ :‬מיתון כביש ‪ 2‬וצמצום רוחבו‬ ‫ומתן פתרונות סביבתיים ראויים ללא צורך ביצירת מנהרה‪.‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫חלופות מיקרו לחלופה הנבחרת‬ ‫פרק זה דן בחלופות מיקרו שנבדקו באזורים מצומצמים או בהתיחס למתקני הדרך לאורך התוואי‬ ‫בחלופה הנבחרת‪ .‬חלופות המיקרו שנבדקו עוסקות בסוגיות עקרוניות המשפיעות על תכנון החלופה‬ ‫הנבחרת‪ .‬שיפורים משניים למרכיבי הדרך ידונו בפרק ג' בהמשך‪ .‬להלן חלופות המיקרו שנבדקו מדרום‬ ‫לצפון‪:‬‬ ‫‪ 2.7.1‬חלופות ינאי ליצירת קשרים אורבניים )קירוי‪ ,‬גשרים‪ ,‬גישות(‬ ‫גוש היישובים המערבי של עמק חפר הסמוך לכביש ‪ 2‬כולל רצף מבונה של מספר יישובים המהווים‬ ‫מרקם בנוי ושבשל סמיכותם הרבה מתאפשרת ביניהם תנועה של הולכי רגל ושל רוכבי אופניים‬ ‫שיעדם או מוצאם הם השימושים השונים משני צדי הכביש )מבני ציבור‪ ,‬חינוך‪ ,‬מסחר‪ ,‬חוף הים‬ ‫וכדומה(‪ .‬שדרוג כביש ‪ 2‬ירחיב את החיץ הקיים וישנה את אופיו החזותי בשל הקמת מתרסי רעש‬ ‫לאורך המקטע )דבר שיביא לשיפור המצב הקיים שבו יש מפגעי רעש(‪ .‬לפיכך נבחן אופי הקישור בין‬ ‫שני צדי הכביש והאפשרות לשפרו‪.‬‬ ‫כיום מחלף ינאי המצוי בצפון המקטע מחבר בין שני הצדדים ומשרת תנועת כלי רכב ותנועת הולכי‬ ‫רגל‪ .‬גשר נעורים )צר ברוחב ‪ 2‬מ'( המצוי בחלקו הדרומי של המקטע משרת תנועת הולכי רגל בלבד‬ ‫בין בית חירות לבין בית ינאי ומוסד נעורים‪ .‬גשר זה ייהרס במסגרת התכנית‪.‬‬ ‫שיפור הקישוריות בין שני צדי הכביש יושג באמצעות הגישור שיוקם מעל הכביש‪ .‬כיוון שהפרויקט‬ ‫כולל את כביש ‪ 2‬וסביבתו הקרובה ואינו משנה למעשה באופן משמעותי את מחלף ינאי‪ ,‬הוא אינו‬ ‫משפיע על הגישה לחוף הים מהמערכת המקומית‪.‬‬ ‫במסגרת התכנון נבחנו שלוש חלופות למיקום גשר חדש בין הגשר הקיים של נעורים לבין הגשר של‬ ‫מחלף ינאי‪ .‬בכל החלופות נעשה מאמץ לקשור בין שצ"פים קיימים‪/‬מאושרים‪ .‬רוחב הגשר‪ ,‬בחלופה‬ ‫הנבחרת‪ ,‬הינו כ‪ 4.0 -‬מטר מ' באורך של כ‪ 50 -‬מטרים והוא מאפשר מעבר ידידותי‪ ,‬במפלס אופקי‪,‬‬ ‫להולכי רגל ולתנועה גלגלית )כגון‪ :‬כסאות נכים ועגלות(‪ .‬להלן פרוט החלופות שנבחנו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה א'‪ :‬מעבר בחתך ‪ – 675‬מעבר תת‪-‬קרקעי )סמוך לתחנת הדלק(‪ .‬באזור זה גובה‬ ‫הכביש המתוכנן וגבהי הסביבה כמעט במפלס אחד‪ .‬הגבהים נעים בין ‪ 10.00‬ל‪ 11.00 -‬מטר‪.‬‬ ‫מעבר תחתי מחייב ירידה לעומק של כ‪ 6.0 -‬מטר מתחת לכביש‪ .‬רמפות הירידה והעליה‪,‬‬ ‫בשיפועים נגישים‪ ,‬מחייבים אורך משמעותי של כ‪ 100 -‬מטר מכל צד‪ .‬אורך המעבר מתחת‬ ‫לכביש הוא כ‪ 60 -‬מטר‪ .‬מעבר כגון זה אינו אטרקטיבי ועתיד להוות אלמנט שלילי מבחינה‬ ‫אורבנית‪ .‬חלופה זו נדחתה כבר בשלבי הבחינה הראשוניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה ב'‪ :‬גשר בחתך ‪ – 665‬מעבר עילי אלכסוני )סמוך למרכז המסחרי והציבורי של בית‬ ‫חירות(‪ .‬באזור זה הכביש מתוכנן בגובה של כ‪ 13.0 -‬מטר מעל פני הים‪ ,‬כשלושה מטרים‬ ‫מתחת לכביש ‪ 2‬הקיים‪ .‬השטח הטבעי ממערב גבוה כדי שישה מטרים מעל כביש ‪2‬‬ ‫המתוכנן‪ .‬גישור באזור זה מחייב רמפה נגישה ממזרח באורך של כ‪ 50 -‬מטרים‪ .‬ממערב‬ ‫גובה הקרקע הטבעית מאפשר עליה ישירה לגשר‪ .‬אורך הגשר כ‪ 75 -‬מטרים‪ .‬חלופה זו‬ ‫נחותה משמעותית מהחלופה הנבחרת‪ .‬מעבר עילי בחתך זה מחייב רמפה ארוכה ממזרח‬ ‫‪154‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬המעבר בחתך זה נמצא בקרבת גשר המחלף המספק ממילא מעבר טוב להולכי‬ ‫רגל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה ג' )החלופה הנחרת(‪ :‬גשר בחתך ‪ – 658‬מעבר עילי )סמוך לנעורים(‪ .‬אורך המעבר כ‪-‬‬ ‫‪ 50‬מ'‪ .‬שיפוע המעבר כ‪.1% -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בנוסף לחלופות אלו נבחנה חלופה עקרונית ליצירת מעבר רצף רחב‪ .‬רוחב המעבר הינו כ‪-‬‬ ‫‪ 78‬מ' והוא ינצל את הקירות האקוסטיים כנציבי קצה ליצירת חיבור בין שני צדי הכביש‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.7.1‬א' מציג את חלופות הגישור לאזור בית ינאי על רקע מיפוי פוטוגמטרי וייעודי הקרקע‪.‬‬ ‫תשריט ‪2.7.1‬ב' מציג הדמיה של מעבר קירוי רחב באזור בית ינאי‪.‬‬ ‫כאמור כל החלופות עוצבו כך שיתחברו לשצ"פ‪/‬למעבר‪/‬למדרכה דבר אשר הכתיב במידה רבה את‬ ‫צורתן ומיקום הגשר‪/‬מעבר הרצף‪ .‬להלן השוואת החלופות מהיבטים שונים ומאמות מידה שונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אופיו של המעבר – חלופה א' מתוכננת כמעבר תחתי והיא שונה משתי החלופות‬ ‫האחרות ‪ .‬חלופה ב' באזור שטוח יחסית וחלופה ג' מנצלות את ההפרש הטופוגרפי‬ ‫הקיים בין הכביש לסביבה הגבוהה יותר‪ .‬בשל העקרונות הבסיסיים לתכנון המעבר‬ ‫)התאמה לתנועה מוטורית‪ ,‬שימושים ושצ"פים(‪ ,‬המעבר המתוכנן בחלופה א' הינו מעבר‬ ‫חשוך שבו הולך הרגל לא רואה את הקצה מפתח לפתח‪ .‬מעבר שכזה יוצר תחושה לא‬ ‫נעימה ועל‪-‬כן יש לחלופה זו חסרון מובהק בהשוואה לשתי החלופות האחרות החוצות‬ ‫את הכביש בגשר עילי פתוח‪ .‬חלופה ב' נחותה משמעותית מחלופה ג' גם בשל ההפרשים‬ ‫הטופוגרפיים המאפשרים‪ ,‬בחלופה ג'‪ ,‬גישור אופקי‪ ,‬ללא רמפות וללא מדרגות‬ ‫ב‪ .‬נוחות המעבר – הכביש העובר בין בית ינאי לבין בית חירות הינו משוקע ביחס‬ ‫לטופוגרפיה של הסביבה הגובלת בו‪ .‬ירידה למעבר משוקע ועליה ממנו תחייב להתגבר‬ ‫על הפרש גבהים גדול‪ .‬מאידך‪ ,‬המעבר העילי‪ ,‬בחלופה ג'‪,‬מחבר בין מפלסי קרקע דומים‬ ‫משני צידי הכביש‪ .‬חלופה ג' מהיבט זה טובה יותר מחלופה ב' בשל אורכו של המעבר‬ ‫ושיפועו )הארכת המעבר בחלופה ב' נדרשת בשל הבדלים ברום הקרקע משני צידי‬ ‫הכביש(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קישוריות לשימושי קרקע וייעודי קרקע – לאורך המקטע מפוזרים שימושי קרקע‬ ‫משני צדי הכביש ואין בהם מוקד ספציפי יחיד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לאורך בית חירות‪ ,‬בחזית‬ ‫הפונה לכביש‪ ,‬מצוי מרכז מסחרי שבעורפו קיימים מבני ציבור של היישוב‪ ,‬מגרשי‬ ‫ספורט‪ ,‬בריכת שחייה ועוד‪ .‬בהמשך צפונה מצוי קניון אם הדרך ושרותי הסעדה של‬ ‫תחנת הדלק‪ .‬בחזית של בית ינאי מצוי המוסד החינוכי הדסה נעורים‪ ,‬בהמשך מצוי‬ ‫מגרש ספורט וציר הממשיך לכיוון הים )ציר הכניסה ההיסטורי של בית ינאי(‪ .‬צפונה‬ ‫יותר מצויים מבנה הועד ומכולת ובקצה הצפוני של המקטע מצוי אגם ינאי והגישה‬ ‫לחוף‪ .‬בשל פרישה זו של שימושים לא ניתן להכריע מהו המיקום המיטבי לקישור בין‬ ‫היישובים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש יתרון לחלופה ג' על פני חלופה ב' הסמוכה יותר למחלף ינאי‬ ‫)שגם דרכו מתקיים מעבר בין שני הצדדים( ולכן חלופה ג' הסמוכה לנעורים מהווה‬ ‫‪155‬‬ ‫השלמה טובה יותר למערך הקשרים בהשוואה לחלופה ב' הקרובה יותר למחלף‪,‬‬ ‫ומעניקה פתרון מאוזן יותר לצרכי הנגישות של הולכי רגל ורוכבי אופניים‪.‬‬ ‫היבטים חזותיים‪/‬ארכיטקטוניים – החלופה העקרונית שנבחנה למעבר רחב ברוחב של‬ ‫כ‪ 78-‬מ' )באזור חלופה ג'(‪ ,‬נמצאה כחלופה שיתרונותיה אינם מובהקים‪ .‬שטח הגישור‬ ‫הוא כ‪ 3.5 -‬דונם‪ .‬שטח כגון זה בפיתוח "יבש" של רחבות מרוצפות אינו אטרקטיבי‬ ‫בהמצאותו על גבי כביש סואן‪ .‬מאידך‪ ,‬פיתוח נופי ירוק‪ ,‬עם נטיעת עצים‪ ,‬מחייב תוספת‬ ‫של תשתית קרקע עמוקה יחסית‪ ,‬דבר המוסיף עומסים משמעותיים הדורשים חתך‬ ‫קונסטרוקטיבי מוגדל‪ .‬על פניו נראה כי תוספת שטח "ירוק" או "יבש"‪ ,‬בסדר גודל‬ ‫שכזה על גבי כביש סואן אינה מהווה יתרון אורבני ושטח הגישור אינו אטרקטיבי‬ ‫לשימושי פנאי ונופש ואינו מוסיף איכויות חדשות‪ ,‬משופרות‪ ,‬למרחב בכללותו‪ .‬בחינת‬ ‫השימושים והטופוגרפיה העלתה כי מעבר רחב אשר יחליף את הגשר להולכי רגל‪ ,‬ניתן‬ ‫להקים רק בחלק הדרומי‪ ,‬כיוון שרק בו ניתן ליצר רצף לא מקוטע של המעבר עם‬ ‫הסביבה שמשני צדי הכביש‪ .‬חלופת המעבר הרחב היא על כן חלופה לגשר שנבחן‬ ‫כחלופה ג'‪ .‬בנוסף‪ ,‬לגשר צר יש יתרון ארכיטקטוני בקלילות שהוא משדר ובגמישות‬ ‫לעיצובו על פני גשר רחב המתאפיין במסה כבדה ורכיבי קונסטרוקציה מתאימים‪.‬על כן‬ ‫הוחלט שלא להמליץ על שילוב מעבר רצף רחב מעבר לגשר חדש שיוקם‪.‬‬ ‫מבין חלופות המיקום שנבחנו יש יתרון לחלופת המעבר העילי )חלופה ג'( המצויה בחלק הדרומי של‬ ‫המקטע‪ .‬חלופה ג' מנצלת את הבדלי הטופוגרפיה המצויים במקום משני צדי הכביש ואת אלמנט‬ ‫הקירוי האקוסטי המוצע במקום משני צדי הכביש שהגשר יהווה המשך משלים לו‪.‬‬ ‫במסגרת התכנון נבחנו שתי חלופות בסיסיות לעיצוב מתרסי רעש‪ :‬קירות זקופים וקירות מצחיה‪.‬‬ ‫הצוות ממליץ לבחור בחלופה האחרונה כיוון שיש לה יתרונות מההיבט החזותי והאקוסטי‪ .‬ראו‬ ‫הרחבה בפרק ד'‪.‬‬ ‫החלופה הנבחרת הינה חלופה ג'‪.‬‬ ‫‪ 2.7.2‬גישה ישירה למוסד החינוכי נעורים מכביש ‪2‬‬ ‫הסדרת גישות‪/‬יציאות ישירות מכביש ‪ 2‬אל נעורים ומנעורים אל כביש ‪ 2‬לכלי רכב‪ ,‬אינה‬ ‫מתאפשרת בתכנית המוצעת כיוון שמשמעותה חדירה עמוקה אל השטחים המבונים ללא הצדקה‬ ‫הנגזרת מביקושים משמעותיים‪ .‬הסדרת דרך שירות משני צידי הכביש‪ ,‬או לכל הפחות מצדו‬ ‫המערבי‪ ,‬היתה עלולה לפגוע קשות במבני המגורים של בית ינאי‪.‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪ 2.7.3‬חלופות גשרי נחל אלכסנדר‬ ‫כביש ‪ 2‬חוצה את נחל אלכסנדר בשטח המוכרז כגן לאומי נחל אלכסנדר‪ .‬מסדרון הנחל הנו בעל‬ ‫חשיבות גבוהה‪ ,‬הן כמסדרון אקולוגי המקשר בין גן לאומי נחל אלכסנדר לבין חוף הים‪ ,‬והן כשטח‬ ‫עשיר בערכי טבע‪ .‬כביש ‪ 2‬חוצה את גוש חולות החוף שמדרום לנחל וקוטע במידה מסוימת את‬ ‫הרצף שלו‪ .‬קיטוע זה מגביל את תנועת בעלי חיים מצד לצד‪ ,‬וכן עוצר את מרבית החולות הנודדים‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית יש להרחיב את הכביש ולהגביה במידה מסוימת את מפלסו ביחס למצב הקיים על‬ ‫מנת לשפר את הרדיוס האנכי‪ .‬הגבהת מפלס הכביש והרחבתו עלולים להחמיר את הקיטוע‪ .‬מנגד‬ ‫במסגרת התכנית ניתן לשפר את המעברים משני צדי הכביש ולשפר את הקישוריות לאורך נחל‬ ‫אלכסנדר על‪-‬ידי תכנון מתאים של גשרי הכביש העוברים מעליו‪ .‬הארכת הגשרים והגבהתם יתרמו‬ ‫לשיפור תפקוד מסדרון הנחל ולשיפור מעבר הולכי הרגל ובעלי החיים בשני הכיוונים‪.‬‬ ‫בעבודה נבדקו מספר חלופות לגשר כביש ‪ 2‬מעל נחל אלכסנדר‪:‬‬ ‫א‪ .‬גשר באורך של כ‪ 110 -‬מ' עם ‪ 3‬מפתחים‪ .‬הנחל עובר במפתח המרכזי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גשר באורך של כ‪ 160 -‬מ' בעל ארבעה מפתחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גשר באורך העולה על ‪ 200‬מ' שכולל ארבעה מפתחים‪.‬‬ ‫חלופה ג' נדחתה על הסף הן מבחינה חזותית והן מהיבטים של השפעות על הנחל ועל הסביבה‬ ‫הרגישה שבסביבותיו שכן מתקבלים אזורים נרחבים ומוצלים של "תת גשר" שמשנים משמעותית‬ ‫את תנאי הסביבה הטבעית ועלולים להוות מפגע‪ .‬חלופה זו לא נמצאה כבעלת יתרונות‬ ‫משמעותיים‪ .‬עלות חלופה זו היא בכשישים מליון ‪ ₪‬גבוהה יותר מעלות חלופה ב'‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.7.2‬מציג את החלופות שנבחנו לגשרי נחל אלכסנדר )תכנית וחתך אורך(‪.‬‬ ‫הבחינה התמקדה איפה בשתי החלופות הראשונות‪ .‬בשתי חלופות אלו נוצר מפתח רחב מעל הנחל‬ ‫ועמודי הגשר מצויים מעבר לגדותיו‪ .‬גובה הגשר )‪ 4.5‬מ' גבריט( מאפשר מעבר של אוטובוסים אל‬ ‫תוך הגן הלאומי במפתח הצפוני של הגשר‪ .‬רוחב המפתחים משתנה ונע בין ‪ 30-48‬מ' בכל אחת‬ ‫מהחלופות‪ .‬ניצבי הקצה הצפוניים של הגשר ומיקום מעבר הנחל במפתח הצפוני דומים בשתי‬ ‫החלופות‪.‬‬ ‫החלופה הנבחרת הנה על כן חלופה א' הנותנת מענה מספק לצרכים הסביבתיים ואף משפרת את‬ ‫המצב הקיים‪.‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪ 2.7.4‬כביש הגישה למכמורת‬ ‫כביש ‪ 2‬המתוכנן יוסט מעט מזרחה מהנתיב הקיים בקטע שבין מחלף בית ינאי לבין נחל אלכסנדר‪.‬‬ ‫כיום הכביש עובר בעקומות אנכיות שאינן מתאימות לקריטריונים של דרך מהירה ולפיכך יש צורך‬ ‫ליישר את עקומת ה‪ S-‬בכביש ‪ 2‬הקיים‪ .‬המרחק המרבי להסטה הינו כ‪ 80 -‬מ'‪ .49‬ממערב לכביש ‪2‬‬ ‫הקיים עובר כביש הגישה למכמורת‪ .‬כביש זה הינו דו מסלולי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון‪.‬‬ ‫הסטת כביש ‪ 2‬מזרחה תגדיל את השטח הכלוא בין כביש הגישה למכמורת לכביש המתוכנן בכ‪65 -‬‬ ‫מ'‪ .‬לפיכך התבקש צוות התכנון לבחון את האפשרות להצמיד את כביש הגישה לכביש ‪ 2‬הקיים על‬ ‫מנת שלא להגדיל את השטח הכלוא בין הכבישים ובכך גם לשפר לכאורה את המצב הקיים )שגם בו‬ ‫קיים שטח כלוא(‪.‬‬ ‫הבחינה העלתה כי הצמדת כביש הגישה למכמורת לכביש ‪ 2‬הקיים אינה רצויה מהטעמים‬ ‫המפורטים להלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬היבטים תנועתיים‪-‬הנדסיים‬ ‫תוואי הכביש המקומי יהיה לאחר הסטתו תוואי מפותל שלא יענה על קריטריוני התכן‬ ‫הרצויים )גם בהתחשב ב תפקודו המקומי של הכביש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מימד השטח הכלוא הנחסך‬ ‫מימדי שטח זה קטנים למדי‪ ,‬השטח הנחסך אינו עולה על כ‪ 2800 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התועלת בהגדלת רצף השטח הפתוח‬ ‫הסטת הכביש המקומי כך שיתלכד בחלקו עם כביש ‪ 2‬הישן )הקיים( תתרום להגדלת רצף‬ ‫הרצועה החופית‪ ,‬אף שלא במידה משמעותית מאד )ראו סעיף ב' לעיל(‪ .‬אולם הגדלת הרצועה‬ ‫החופית במקרה זה לא תניב תועלת רבה כיוון שהחיץ הנוצר על ידי כביש הגישה למכמורת‬ ‫הקיים אינו חיץ מאסיבי – התנועה על כביש הגישה למכמורת דלילה בעיקר בשעות הלילה‬ ‫ולאורכו אין גידור ותאורה‪ .‬חתך הרוחב של הכביש מצומצם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התרומה החזותית‪-‬נופית‬ ‫היתרון היחסי של הגדלת רצף רצועת החוף הוא מובהק אך מדובר בשטח קטן ביותר ולכן אינו‬ ‫משמעותי‪ .‬מאידך‪ ,‬ההצמדה לכביש ‪ 2‬מחייבת סלילה גם על גבי שטחי דיונות טבעיים‪ .‬לפיכך‬ ‫בהתחשב בחסרונות המשמעותיים של התוואי המפותל שנוצר והתועלות המצומצמות‬ ‫שתופקנה משינוי זה‪ ,‬הוחלט שלא לכלול שינוי זה בפרויקט‪.‬‬ ‫‪ 49‬המרחק נמדד ממרכז הציר הקיים למרכז הציר המתוכנן‪.‬‬ ‫‪158‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.7.3‬מציג את הסטת כביש ‪ 2‬וכביש הגישה למכמורת בקטע שמדרום לנחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫‪ 2.7.5‬חלופות למעברים אקולוגיים‬ ‫‪50‬‬ ‫לאורך תוואי הכביש בין חבצלת השרון לבין אור עקיבא נבחנו שני אזורים לתכנון מעברי רצף‬ ‫לבעלי חיים‪ :‬באזור פארק השרון ובאזור חולות קיסריה‪.‬‬ ‫במרחב הנדון כביש ‪ 2‬יוצר חיץ בין שטחים פתוחים ערכיים הנמצאים משני עברי הכביש‪ .‬גם אם‬ ‫היום מתקיימת תנועת בעלי‪-‬חיים מצד לצד על גבי הכביש היא אינה רצויה‪ .‬יתר על כן הרחבת‬ ‫הכביש והגדלת מספר כלי הרכב המשתמשים בו עלולים למנוע או לצמצם במידה ניכרת את מעבר‬ ‫בעלי‪-‬החיים מעל גבי הכביש‪ ,‬ואלה שינסו לעבור‪ ,‬יסתכנו בדריסתם‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי לשפר את‬ ‫הקישוריות בין הצדדים ולצמצם את הסיכון לבעלי‪-‬חיים‪ ,‬מן הראוי לבצע מעברים אקולוגיים‬ ‫במרחב זה‪.‬‬ ‫השיקול אם המעבר האקולוגי יהיה עילי או תחתי מושפע מקהל היעד‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעלי‪-‬החיים השונים‬ ‫העשויים להשתמש בו‪ .‬מקובל להקים מעבר אקולוגי עילי עבור מיני חולייתנים שאינם נוטים לעבור‬ ‫במעבר אקולוגי תחתי‪ .‬באזורנו‪ ,‬מעבר עילי נחשב כפתרון מתאים לצבי הישראלי‪ ,‬אשר נמנע ככל‬ ‫האפשר משימוש במעברים צרים מתחת כבישים‪ .‬במאגר המידע הממוחשב של רט"ג‪ ,‬הכולל‬ ‫תצפיות מחמישים השנים האחרונות במרחב הנדון‪ ,‬יש רק תצפית אחת בצבי ישראלי‪ ,‬שתועד‬ ‫בפארק השרון לפני ‪ 12‬שנה‪ .‬בסקרי שדה שנערכו במרחב התכנית במסגרת תסקיר ההשפעה על‬ ‫הסביבה ובסקרים אחרים‪ ,‬לא נראו צבאים במרחב זה‪ .‬מאחר שמרבית מיני החולייתנים‬ ‫היבשתיים אשר נוטים לעבור מרחקים גדולים במהלך חייהם‪ ,‬נוטים לעבור במעברים אקולוגיים‬ ‫תחתיים )ר' למשל‪ :‬שקדי ושדות ‪ ,(2004‬הרי שלא נמצא צורך ממשי בהקמת מעבר עילי לבעלי‪-‬‬ ‫חיים‪ ,‬וניתן להסתפק במעבר תחתי בממדים המתאימים למינים המצויים באזור‪.‬‬ ‫המיקום שנבחר למעבר אקולוגי תחתי הוא בתחנה ‪ 860‬באזור פארק השרון )ראו תשריט ‪2.1.3‬א'‬ ‫לעיל‪ ,‬בו הכביש עובר על‪-‬גבי מילוי גבוה למדי‪ ,‬ובין שטחים שמיועדים להישאר פתוחים‪ .‬מעבר‬ ‫אקולוגי תחתי נוסף מצוי בתחנה ‪) 3+150‬ראו בפרק ג' בהמשך( באזור חולות קיסריה‪ ,‬למקטע‬ ‫הכביש שעובר בשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫עיצוב המעבר‪ ,‬כגון קירות פורטל המעבר‪ ,‬יצירת משפך לתיעול בעלי החיים‪ ,‬ניקוז המעבר וכדומה‬ ‫יוצג באופן מפורט יותר בפרק ג' בהמשך‪.‬‬ ‫מלבד מעברים תחתיים אלו‪ ,‬מתוכננים גם מעברים תחתיים נוספים מתחת לגשרי נחל אלכסנדר‬ ‫ונחל חדרה‪.‬‬ ‫‪ 50‬סעיף זה נכתב ע"י היועץ האקולוגי ד"ר רון פרומקין‪.‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪ 2.7.6‬חלופות מחלף אולגה‬ ‫‪ 2.7.6.1‬רקע‬ ‫מחלף אולגה נועד לתת מענה לחיבור המרכזי של חדרה מרכז וגבעת אולגה למערכת הארצית‪.‬‬ ‫תכנון מחלף אולגה תואם ברמת הפרוגראמה עם עיריית חדרה ועם לשכת התכנון המחוזית‬ ‫בחיפה‪ .‬להלן מספר נתונים פרוגרמתיים אשר עיצבו את שלד התכנון‪:‬‬ ‫‪ .3‬כביש ‪ 2‬ישאר בתוואי הקיים‪ ,‬תוך הרחבתו לרמה הנדרשת‪.‬‬ ‫‪ .4‬החיבור לחדרה מרכז וגבעת אולגה יתבצע באמצעות שני צירי רוחב מתארים נתונים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ציר שד' שמעוני בחדרה מרכז )כחלופה לציר אהרונסון( – שד' בגין בגבעת אולגה‬ ‫)קיים(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ציר ‪ 4‬האגודות בחדרה מרכז – רח' בוארון בגבעת אולגה )קיים(‪.‬‬ ‫‪ .5‬יש להתחשב בתכניות המתאר ובתכניות המפורטות של חדרה לרבות בתכנית לאזור‬ ‫איזור תעסוקה חדש גדול "אגרובנק" )חד ‪ (1300‬אשר בינתיים קיבלה תוקף‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפרוגרמה והפתרון התנועתי גובשו בתאום עם עיריית חדרה בהתחשב בצרכי הפיתוח‬ ‫של העיר‪.‬‬ ‫על בסיס פרוגרמה זו גובש הפתרון הגיאומטרי הכולל שני מחלפים המחוברים ביניהם‬ ‫באמצעות רמפות ודרכי שירות‪.‬‬ ‫‪ 2.7.6.2‬דרגות החופש בתכנון מחלפי אולגה‬ ‫עיצוב הפתרון הגיאומטרי נגזר מאילוצים אלו‪:‬‬ ‫א‪ .‬כביש ‪ 2‬הינו בהתאמה למפלס הקיים כנגזר מנתוני הפרוגראמה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החיבור של חדרה ואולגה לכביש ‪ 2‬הארצי יהיה באמצעות מחלפי אולגה ואליו יתנקזו‬ ‫כל הביקושים‪ .‬אין נקודת חיבור אחרת המקשרת את העיר רבתי עם הכביש הארצי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התכנית נשענת על שני צירי רוחב עירוניים ראשיים )בכיוון מזרח‪-‬מערב( ועל הפתרון‬ ‫הגיאומטרי שנכלל בתכנית המתאר לחדרה חד‪) 2020/‬מופקדת( ובתכנית חד‪1300/‬‬ ‫המאושרת‪ .‬תכנית חד‪ 2020/‬מסמנת ‪ 2‬מחלפים עם כביש ‪ 2‬במפגש עם רח' מנחם בגין‬ ‫ובמפגש עם רח' הרב ניסים‪ ,‬בדומה לפתרון שאומץ על ידי צוות התכנון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לא קיימים צירי אורך ראשיים )בכיוון צפון‪-‬דרום( בתחומי העיר חדרה‪ .‬בנוסף חסרה‬ ‫היררכית כבישי ביניים המקשרת בין מערכת הכבישים הארצית לבין מערכת הכבישים‬ ‫העירונית‪ .‬החיבור הינו מיידי בין שתי מערכות אלו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הפתרון הגיאומטרי לא יפגע בשימושי הקרקע הקיימים ובתוכניות הפיתוח של העיר‬ ‫חדרה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ניתן יהיה לפתח את המחלף בשלבים‪ ,‬כאשר המחלף הצפוני יפותח ראשון ואחריו‬ ‫הדרומי‪ ,‬תלוי בפיתוח חד‪.1300/‬‬ ‫אילוצים אלו צמצמו את דרגות החופש של תכנון המחלף והכתיבו את הפתרון הגיאומטרי‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫הצורך בפיצול המחלף לשני מחלפים המשלימים זה את זה נבע מהאילוצים הנ"ל כמפורט‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫איחוד המחלפים למחלף משותף היה מחייב ליצור מחלף מערכתי תלת מפלסי שבו‬ ‫חלק מהרמפות יעברו במפלס ‪ +2‬או במפלס ‪) -1‬מעל כביש ‪ 2‬או מתחתיו(‪ .‬לא ניתן‬ ‫לספק את המענה לביקושים במחלף פשוט )יהלום( או במחלף לולאות )תלתן וכו'( יחיד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רמפות המחלף המערכתי תפגענה קשות בשימושי הקרקע הקיימים‪ ,‬בגישות לשכונות‬ ‫ובתוכניות הפתוח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרמפה העילית אשר תעבור במפלס שני )מעל הרשת העירונית והכביש החוצה את‬ ‫כביש ‪ (2‬תיצור אימפקט חזותי וסביבתי שלילי ביותר‪ .‬שיקוע הרמפה והעברתה מתחת‬ ‫לכביש ‪ 2‬היה מחייב ליצור חיץ פיזי‪ ,‬מעבר לפגיעה בשימושי הקרקע ובגישות לשכונות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫איחוד המחלפים למחלף משותף ישנה את התכנון הקיים בתכנית המתאר של חדרה‪.‬‬ ‫יתרה מכך המחלף ישען על ציר ראשי אחד בלבד‪ ,‬דבר שיגרום לעומס ברחובות‬ ‫הפנימיים של חדרה ובמיוחד ברחובות הפנימיים של גבעת אולגה‪ .‬זאת כיוון שפיצול‬ ‫התנועה יעשה בתחומי העיר במקום בכביש ‪ .2‬מחלף מפוצל יאפשר חלוקה נכונה יותר‬ ‫של היקפי התנועה הצפויים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלוקת עומסי התנועה במחלף מפוצל הינה נכונה יותר גם בשל עומסי התנועה הצפויים‬ ‫מאזור התעסוקה הגדול המאושר במסגרת תכנית חד‪ ,1300/‬שהגישה אליו תעשה‬ ‫ישירות מהמחלף‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העיר חדרה פרושה לאורך כביש ‪ 2‬משני צדדיו‪ .‬מחלף אולגה צפוי לשרת מספר רב של‬ ‫מוקדים ועל כן יש טעם בפיצולו ובמתן מספר רב של גישות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחלף אולגה משרת את שלמותה של העיר חדרה ששכונותיה נחצות על‪-‬ידי כביש ‪ .2‬על‬ ‫המחלף לתת את המענה המתאים לפרישה של העיר ולמערך הצירים העירוני הקיים‬ ‫והמתוכנן‪ .‬מענה זה ניתן במיטבו על‪-‬ידי מחלף מפוצל‪.‬‬ ‫הפתרון המוצע הכולל שני מחלפים )המשלימים זה את זה( גובש בהתחשב באילוצים הנ"ל‪,‬‬ ‫בדרישה להתאים את הפתרון הגיאומטרי למרקם הבנוי שמשני צדדיו של כביש ‪ 2‬ולתוכנית‬ ‫המאושרת חד‪ 1300/‬והתכנית המתארית חד‪.2020/‬‬ ‫מכל הסיבות שתוארו לעיל הוחלט לדחות פתרון גיאומטרי הנשען על מחלף יחיד‪.‬‬ ‫‪ 2.7.6.3‬תיאור הפתרון הגיאומטרי‬ ‫בהתחשב באמור לעיל לא נבחנה חלופה למחלף יחיד‪ .‬הפתרון הגיאומטרי המוצע יכלול שני‬ ‫מחלפים שהמרחק ביניהם יהיה כ‪ 700 -‬מ'‪.‬‬ ‫כביש ‪ 2‬יישאר במפלסו הקיים והכבישים החוצים יעברו מעליו ויתחברו לרשת העירונית‪.‬‬ ‫המחלף הדרומי יעוצב כ"חצי יהלום" ויחובר באמצעות דרך שירות שתעבור ממערב לכביש ‪,2‬‬ ‫עם המחלף הצפוני שיעוצב כמחלף תלתן‪ .‬שני המחלפים יחוברו לדרכים קיימות ומתוכננות‬ ‫‪161‬‬ ‫בתחום העיר‪ .‬יהיה הצורך בהתאמת החיבורים לרמפות המחלפים ולכבישים החוצים‪ ,‬אך‬ ‫השינויים לא יהיו משמעותיים‪.‬‬ ‫במסגרת התכנון המפורט יעשה מאמץ לצמצם את תפיסת השטח ואת רדיוסי הרמפות ולשפר‬ ‫את שילוב המחלפים במרקם העירוני‪.‬‬ ‫הפתרון המוצע מוצג באופן מפורט בפרק ג' בהמשך‪.‬‬ ‫‪ 2.7.6.4‬שילוב תחנת הדלק במחלפים‬ ‫בפתרון המוצע יוסדרו חיבורים מהכביש המהיר אל תחנת הדלק באמצעות רמפות ישירות‪.‬‬ ‫פתרון זה )המעוגן גם בהסכם שנחתם בין מע"צ לבין חב' "דלק נדלן" ונתמך על ידי הועדה‬ ‫המחוזית( מיתר פתרון אחר מורכב הרבה יותר של העתקת תחנת הדלק לאזורי המחלפים‪ ,‬תוך‬ ‫הרחבת שטחם‪ ,‬הסדרת דרכי גישה‪/‬יציאה ועוד‪ .‬על כן לא מצאנו צורך בבחינת חלופות‬ ‫להעתקת תחנת הדלק‪.‬‬ ‫‪ 2.7.7‬חלופות גשרי נחל חדרה‬ ‫מסדרון נחל חדרה הנו בעל חשיבות גבוהה‪ ,‬הן כמסדרון אקולוגי המקשר בין מעלה נחל חדרה‬ ‫למורד הנחל ולפארק נחל חדרה‪ ,‬והן כציר תנועה להולכי רגל‪ .‬כיום הגשר נמוך למדי והמעבר‬ ‫לאורך גדותיו צר מאוד וחסום במידה רבה על ידי צומח סבוך‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית יוגבה מפלס הגשר לצורך שיפור הרדיוס האנכי והגשר יוארך במידה משמעותית‬ ‫בהשוואה למצב הקיים‪ .‬שינוי זה מאפשר שמירה על שביל רחב המתאים הן לבעלי‪-‬חיים והן‬ ‫למטיילים לאורך שתי הגדות‪ ,‬כולל שבילי תחזוקה לאורך הנחל‪ .‬בנוסף מתוכננת הפרדה בין‬ ‫מסלולי הגשר‪ ,‬כך שמתקבל פתח המאפשר כניסה של אור ומשפר את תנאי הגידול של הצמחייה‬ ‫מתחת לגשר ואת חוויית המעבר לאורך הגדות‪.‬‬ ‫במסגרת התכנון נבחנו מספר חלופות לגשרי כביש ‪ 2‬מעל נחל חדרה‪:‬‬ ‫א‪ .‬גשר באורך של כ‪ 100 -‬מ' הכולל ‪ 3‬מפתחים ברוחב ‪ 30-40-30‬מ'‪ .‬הנחל יעבור במפתח המרכזי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גשר ארוך יותר‪ ,‬באורך ‪ 130‬מ' אשר יכלול ‪ 5‬מפתחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גשר קצר במפתח אחד באורך של כ – ‪ 50‬מ'‪.‬‬ ‫חלופות הגישור מוצגות בתשריט ‪2.7.4‬א'‪.‬‬ ‫חלופות עיצוביות מוצגות בתשריט ‪2.7.4‬ב'‪.‬‬ ‫בחלופה א' הנחל זורם במפתח המרכזי‪ 40) ,‬מטר(‪ ,‬ושני מפתחי הצד‪ 30) ,‬מטר כל אחד(‪ ,‬רחבים דיים‬ ‫למעבר הולכי רגל ותחזוקה‪ .‬בחלופה ב' מוצע גשר בחמישה מפתחים באורך של ‪ 130‬מטר כששני‬ ‫‪162‬‬ ‫מפתחים נוספים מכיוון צפון‪ .‬מפתחים נוספים אלו אינם משרתים תנועה כל שהיא ו\או פתיחת מבטים‬ ‫לנוף‪ .‬אזורי "תת הגשר" המוצלים באופן מסיבי אינם תורמים למערכת הנופים ומהווים מפגע תפקודי‪.‬‬ ‫לחלופה ג' יש יתרון של מפתח אחד ללא עמודים אך הדבר מצמצם משמעותית את מרחב גדות הנחל‪.‬‬ ‫על כן קיימת עדיפות ברורה לחלופה א' בה מפתח הגשר לזרימת הנחל רחב דיו ומוספים מפתחים רחבים‬ ‫בשתי גדות הנחל‪.‬‬ ‫‪ 2.7.8‬חלופות תנועתיות למחלף קיסריה‬ ‫‪51‬‬ ‫במסגרת התכנון הראשוני נבחנו חלופות תנועתיות למחלף קיסריה‪ .‬שלוש חלופות מבוססות על‬ ‫תצורת המחלף הקיים עם דגש על בחינת אופן החיבור לכביש ‪ 65‬מזרח‪ ,‬שאליו יש זיקה גבוהה של‬ ‫ביקושים‪ .‬החלופה הרביעית גובשה על מנת לבחון את סוגיית תפיסת השטח והאפשרות לצמצמה‪.‬‬ ‫להלן פירוט החלופות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה ‪ :1‬שדרוג המחלף על בסיס התצורה הקיימת‪ .‬קרי‪ ,‬כביש ‪ 2‬עובר בגשר מעל כביש‬ ‫‪ ,65‬לולאות המחלף משודרגות ברביע הצפוני והדרומי‪ ,‬פניות ימינה חופשיות ושני צמתים‬ ‫על כביש ‪ 65‬לפניות שמאליות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה ‪ :2‬בדומה לחלופה ‪ 1‬עם תוספת רמפה ישירה מצפון למזרח במפלס עילי )מפלס‬ ‫שלישי( בקשת המקיפה את המחלף ממערב ומדרום‪ .‬הרמפה תחצה את המערך המתוכנן‬ ‫בשני גשרים‪ :‬את כביש ‪ 65‬ממערב למחלף ואת כביש ‪ 2‬מדרום למחלף כולל את הרמפה‬ ‫הדרום‪-‬מזרחית בגשר באורך של כ‪ 500 -‬מ'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה ‪ :3‬בדומה לחלופה ‪ 1‬עם תוספת רמפה ישירה מצפון למזרח במקביל לרמפה‬ ‫המשרתת את התנועות ממזרח לצפון‪ .‬הרמפה תחצה בגשר עילי )בחצי מפלס( את כביש ‪2‬‬ ‫מצפון למחלף ואת כביש ‪ 65‬ממזרח למחלף‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלופה ‪ :4‬שדרוג המחלף בתצורת יהלום‪ .‬כביש ‪ 2‬עובר בגשר מעל כביש ‪ ,65‬כאשר הצמתים‬ ‫על כביש ‪ 65‬מרומזרים‪ ,‬פניות ימינה חופשיות‪ .‬הרמפות לכיוון תל אביב יתוכננו עם ‪2‬‬ ‫נתיבים‪.‬‬ ‫תשריט מס' ‪ 2.7.5‬מציג את החלופות שנבחנו למחלף קיסריה‪.‬‬ ‫להלן השוואת החלופות מהיבטים שונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שטחים פתוחים‪ :‬מחלף קיסריה מצוי בשטח גן לאומי חולות קיסריה המשתרע בעיקר‬ ‫ברביע הצפוני‪ ,‬המערבי והדרומי של המחלף )על‪-‬פי תמ"א ‪ .(8‬עם זאת השטח בפועל הינו‬ ‫מופר‪ ,‬רווי בתשתיות ומצויים בו מיני צמחים פולשים )בעיקר באזור המחצבה(‪ .‬לפיכך‬ ‫ההבדל בין החלופות אינו משמעותי ואין לו השפעה ממשית על המרחב הפתוח וערכי הטבע‬ ‫שבו‪ .‬עם זאת לחלופות השדרוג של המחלף עלולה להיות השפעה מסוימת על השטח הערכי‬ ‫‪ 51‬הניתוח בסעיף זה מבוסס על דוח תכנון ראשוני לכביש ‪ – 2‬אולגה עד אור עקיבא ומחלף קיסריה‪ ,‬חב' ינון‪ -‬תכנון יעוץ ומחקר בע"מ‪,‬‬ ‫פברואר ‪ .2008‬סימוכין‪ :‬פ‪.‬מ‪.1580-2768-07 .‬‬ ‫‪163‬‬ ‫של רצועת נחל חדרה המצוי בסמוך למחלף‪ .‬כך‪ ,‬בחלופות ‪ 2‬ו‪ 3-‬שילוב הרמפות עם כביש ‪65‬‬ ‫מחייב להרחיב את הרצועה התחבורתית דרומה ועלול לפגוע במרחב הצר הקיים בין כביש‬ ‫‪ 65‬ובין הנחל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היבטים אקולוגיים‪ :‬שולי המחלף הנוכחי מופרים במידה ניכרת בשל עבודות עפר וכרייה‬ ‫והנחת תשתיות שבוצעו באזור במשך השנים‪ .‬הצמחייה הטבעית דלה והשטח עשיר במיני‬ ‫צמחים פולשים ומתפרצים המאפיינים צדי דרכים לצד צמחייה תרבותית ברביע המערבי‬ ‫סביב תחנת הכוח‪ .‬השטח הרגיש ביותר מבחינה אקולוגית הוא נחל חדרה‪ ,‬שהתקרבות‬ ‫אליו תצמצם את ערכיותו הקיימת והפוטנציאלית‪ ,‬בהנחה ששטח הכרייה המופר ברביע‬ ‫הדרומי ישוקם בעתיד‪ .‬לפיכך החלופה המועדפת מבחינה אקולוגית היא חלופה ‪ ,1‬בה‬ ‫הפגיעה בשטח הקרוב לנחל היא הקטנה ביותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היבטים נופיים‪-‬חזותיים‪ :‬לחלופות ‪ 2‬ו‪ 3-‬חסרון מההיבט החזותי כיוון שבשתיהן מתוכננת‬ ‫רמפה במפלס גבוה יותר מהמפלס הקיים )בחלופה ‪ 2‬מפלס מלא ובחלופה ‪ 3‬חצי מפלס(‪.‬‬ ‫חלופות ‪ 1‬ו‪ 4-‬משתלבות טוב יותר בסביבה‪ .‬בנוסף לכך מצוי ברביע המערבי שטח מטופח‬ ‫ומגונן של חברת החשמל‪ .‬בחלופות ‪ 2‬ו‪ 4-‬הפגיעה בשטח זה‪ ,‬תהיה הרבה ביותר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תפיסת שטח‪ :‬בכל החלופות יש צורך בתוספת שטח לעומת המחלף הקיים ובכולן תוספת‬ ‫השטח אינה משמעותית‪ .‬עם זאת חלופה ‪ 2‬הינה החלופה הרחבה ביותר שתחייב תוספת‬ ‫שטח ברביע הדרומי והמערבי‪ ,‬על חשבון רצועת הגינון של תחנת הכוח והמחצבה המיועדת‬ ‫לשיקום‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היבטים תנועתיים‪ :‬חלופת היהלום הינה החלופה היחידה שאינה מוגדרת כמחלף מערכתי‪.‬‬ ‫אולם כל החלופות מספקות שירות טוב מבחינת העברת התנועה החזויה‪ .‬נפח התנועה‬ ‫החזוי )‪ 800‬יר"מ לשעת שיא בוקר( אינו מצדיק ביצוע של רמפות ישירות‪ ,‬כמתוכנן בחלופה‬ ‫‪ 2‬ו‪.3-‬‬ ‫ו‪ .‬היבטים כלכליים‪ :‬הערכה היא כי חלופות ‪ 1‬ו‪ 4 -‬הינן דומות בעלותן‪ .‬חלופות ‪ 2‬ו‪ 3-‬יקרות‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬כל החלופות הינן חלופות סבירות מבחינה תנועתית‪ ,‬עם זאת תחזיות התנועה אינן‬ ‫מצדיקות את המאמץ הנדרש לביצוע חלופות ‪-2‬ו‪ .3-‬מכל שאר ההיבטים קיים חיסרון רב לחלופות‬ ‫אלו ובמיוחד לחלופה ‪ .2‬חלופה ‪ 1‬ו‪ 4-‬דומות ביתרונותיהן וחסרונותיהן‪ .‬יתרונה של חלופה ‪ 1‬הינו‬ ‫בגמישותה התכנונית משום שזהו מחלף מערכתי )ללא רמזורים כמו בחלופה ‪ (4‬והתאמתו לתחזיות‬ ‫תנועה בטווח הרחוק פשוטה יותר מזו של חלופה ‪.4‬‬ ‫החלופה הנבחרת הינה חלופה ‪.1‬‬