‫תעודת זהות לשקד‬ ‫משפחה‪ :‬ורדיים‬ ‫שם הזן‪ :‬שקד מצוי‬ ‫לועזי‪Prunus dulcis :‬‬ ‫מקור הולדת‪ :‬אסיה המערבית‬ ‫נשירות‪ :‬עלי השקד נושריםבסתיו‪ .‬הפרחים מקדימים לפרוח עם בוא האביב‬ ‫פריחה‪ :‬הפרחים נפתחים לפני ניצני העלים‪ .‬פרחים לבנים לעיתים ורדרדים ומפרישים צוף‪.‬‬ ‫הפרי‪ :‬הבשלת הפירות יותר מחצי שנה לאחר הפריחה‪ .‬הפרי הוא בית גלעין שעיר‪ .‬החלק‬ ‫העיקרי הנאכל הוא הזרע‪ .‬לעיתים אוכלים את הפרי הצעיר הירוק בשלמותו‪ .‬הזרעים של שקדי‬ ‫הבר מרים‪ ,‬ואם אוכלים כמות רבה הם עלולים להיות רעילים‪.‬‬ ‫גובה עץ קטן (עד ‪ 4‬מטר) שרשיו עמוקים לכן יכול לצמוח במקומות בהם מועטים הגשמים‪.‬‬ ‫רגישות‪ :‬רגיש למזיקים רבים‬ ‫מספר הפריטים בבוסתן‪8 :‬‬ ‫ערכים תזונתיים‪ :‬זרעי השקד התרבותי מכילים כמות רבה של שומן‪ ,‬חלבון‪ ,‬ויטמינים‬ ‫ומינרלים‪.‬‬ ‫במקורותינו‪ :‬השקד נזכר ארבע פעמים במקרא בהקשרים שונים‪ .‬בשלוש מהן מוזכר עץ השקד‬ ‫בהקשר לשקידתו וחריצותו‪ ,‬בגלל פריחתו המוקדמת והקצרה‪.‬‬