להורדת המצגת של דר` בני פיינר - מניעת נזקים פרינאליים סב

‫‪20-Mar-11‬‬
‫ד"ר בני פיינר‬
‫אחראי שרות האורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן‬
‫המרכז הרפואי הלל יפה‬
‫יום הדולה‪ ,‬מרץ ‪ , 2011‬תל אביב‬
‫‪1‬‬
20-Mar-11
...‫הקונספירציה‬
Predisposing factors
Childbirth
Tissue Damage
Ageing
Nerve Injury
Promoting
Factors
Pelvic Floor Disorder
‫עדויות לנזק ברצפת האגן‬
‫שינויים בהולכה עצבית‬
,VD ‫ לאחר‬42%  PNTML
.2/12 ‫חזר לקדמותו לאחר‬
C/S ‫לא השתנה לאחר‬
.‫אלקטיבי‬

Snooks Br J Surg 1990
Concentric needle EMG
:motor unit potential ‫משך‬
‫ לידה רגילה‬
‫ללא שינוי לאחר ניתוח קיסרי‬

Allen Br J Obstet Gyn
2
‫‪20-Mar-11‬‬
‫עדות רדיולוגית (‪)MRI‬‬
‫‪‬‬
‫הדגמת שיעור הפגמים‬
‫ב‪ Levator Ani-‬ע"י ‪:MRI‬‬
‫‪ 20%‬יותר לאחר לידה‬
‫ראשונה לעומת נשים‬
‫שלא ילדו‬
‫מתיחת שרירי רצפת האגן – מודל מתימטי‬
‫‪‬‬
‫בשלב ה‪ II-‬נמתחים‬
‫שרירי רצפת האגן‬
‫פי ‪ 3‬מאורכם‬
‫המקורי‬
‫‪‬‬
‫שיעור המתיחה‬
‫המכסימאלי הנסבל‬
‫ע"י רקמת שריר‬
‫בבע"ח שלא בהריון‬
‫‪1.5‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 35%-‬מהמבכירות‬
‫ו‪ 44%-‬מהוולדניות‬
‫זוהה נזק כלשהו‬
‫לסוגר כעבור ‪3/12‬‬
‫מהלידה‬
‫‪Delancey Obstet Gyn 2003‬‬
‫ומה גזר הדין?‬
‫‪3‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫‪Women’s Health Initiative‬‬
‫צניחת אברי האגן‬
‫‪ ‬לידה נרתיקית אחת ↑ סיכוי ל‪:‬‬
‫‪ ‬צניחת רחם )‪(OR 2.1‬‬
‫‪ ‬צניחה קדמית )‪(OR 2.2‬‬
‫‪ ‬צניחה אחורית )‪(OR 1.9‬‬
‫‪ ‬כל לידה נוספת מעלה סיכוי‬
‫להחמרה ב‪10–20% -‬‬
‫‪Hendrix, AJOG 2002‬‬
‫ואולי בכלל ההריון 'אשם'?‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪Stage‬‬
‫‪‬‬
‫‪ POP‬חמור יותר בנשים‬
‫נוליפארות בהריון לעומת‬
‫אלה שאינן בהריון‬
‫‪O’boyle 2002‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0/1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3+‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪>3‬‬
‫‪1 to 3‬‬
‫‪0‬‬
‫מס' לידות נרתיקיות‬
‫‪Swift, 2001‬‬
‫‪4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫לידה ראשונה בגיל צעיר‬
‫‪AJOG 2009‬‬
‫‪ 1.4 ‬מיליון נשים בשוודיה‬
‫‪ ‬כל בתי החולים ורשומות חדרי לידה‬
‫‪ ↓ C/S ‬סיכון ל‪OR 0.18 (CI 0.16-0.20) POP-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪EPINCORT study‬‬
‫מחקר נורבגי ‪Population based‬‬
‫לידה נרתיקית קשורה ב‪ 2.2 X UI-‬לעומת ‪C/S‬‬
‫ניתוח קיסרי אלקטיבי ↓ ‪ UI‬מ‪ 10%-‬ל‪5%-‬‬
‫‪Rortveit G, Obstet Gynecol. 2001‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Term Breech trial‬‬
‫‪ 1596 RCT‬נשים‪ ,‬לידה נרתיקית ‪ /‬ניתוח קיסרי‬
‫‪ UI‬בקב' ‪ ,7.3% VD‬בקב' ‪4.3% C/S‬‬
‫)‪RR 0.62 (95% CI 0.41-0.93‬‬
‫‪Hannah M JAMA 2002‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬לידה ראשונה בגיל < ‪↓ 25‬‬
‫סיכון ל‪POP-‬‬
‫‪Moalli, Obstet Gynecol 2003‬‬
‫אי נקיטת שתן‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫‪AJOG 2005‬‬
‫‪AJOG 2005‬‬
‫‪ ‬המפגש הגדול בעולם של תאומים זהים‬
‫מתקיים ב‪Twinsburg, Ohio -‬‬
‫‪ 271 ‬זוגות תאומים זהים (‪)N=542‬‬
‫‪ ‬שאלון בן ‪ 67‬סעיפים על תסמינים הקשורים‬
‫ברצפת האגן‬
‫קרעים פרינאליים בלידה‬
‫‪ ‬בכ‪ 85%-‬מהנשים במהלך לידה נרתיקית‬
‫‪ ‬כוללים קרעים ספונטניים‪ ,‬חתך כירורגי‬
‫(אפיזיוטומיה)‪ ,‬טראומה כתוצאה מילוד‬
‫מכשירני (ואקום‪ ,‬מלקחיים)‬
‫‪ ‬ב‪ 75%-‬מהמקרים יש צורך בתפירה‬
‫‪ Bick‬וחב' ‪2010‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ ‬בנשים פוסט‪-‬מנופאוזליות שיעורי ‪SUI‬‬
‫דומים ללא קשר לצורת הילוד בעברן‬
‫‪Rortveit G, Obstet Gynecol. 2001‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫דרוג קרעים פרינאליים לפי ‪WHO‬‬
‫אי נקיטת צואה‬
‫‪ 259 ‬נשים עוקבות ילדו באותה היחידה‬
‫‪ 31 ‬נשים עברו ‪ C/S‬אלקטיבי – ‪FI 0%‬‬
‫‪ ‬מתוך מבכירות ‪FI 13% ,VD‬‬
‫‪Abromowitz Dis Colon Rectum 2000‬‬
‫‪ 549 ‬לידה ראשונה‬
‫‪ ‬דחיפות במתן צואה ‪VD 7.3%, C/S 3.1%‬‬
‫‪Chaliha Obstet Gynecol 1999‬‬
‫קרע ברירית הנרתיק‬
‫‪.I‬‬
‫קרע פרינאלי ללא מעורבות‬
‫‪.II‬‬
‫סוגר פי‪-‬הטבעת‬
‫‪ .III‬קרע המערב את סוגר פי‬
‫הטבעת‬
‫עד ‪ 50%‬מהסוגר‬
‫‪.a‬‬
‫החיצוני‬
‫‪ .b‬מעל ‪ 50%‬מהסוגר‬
‫החיצוני‬
‫קרע בסוגר הפנימי‬
‫‪.c‬‬
‫‪ .IV‬קרע מלא לרבות רירית‬
‫הרקטום‬
‫‪Int Urogynecol J 2009‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7‬‬
‫קוהורט פרוספקטיבי‪ 246 ,‬מבכירות‬
‫עובר יחיד‪ ,‬מצג ראש‪ VD ,‬בשנת ‪1995‬‬
‫שאלוני תסמינים אנו‪-‬רקטליים ב‪ 0 -‬ו‪9-‬‬
‫חודשים וכן ‪ 5‬ו‪ 10-‬שנים מהלידה‬
‫שיעור קרעים המערבים את סוגר פי‬
‫הטבעת (דרגות ‪ 3‬ו‪14% ,35/246 )4-‬‬
‫‪‬‬
‫עבודה רטרוספקטיבית‪ 30 ,‬שנה לאחר לידה‬
‫שיעור ‪ FI‬זהה ללא הבדל בין ‪ VD‬ו‪C/S-‬‬
‫אלקטיבי או דחוף‬
‫‪Nygaard Obstet Gynecol 1997‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫‪Int Urogynecol J 2009‬‬
‫עיסוי הפרינאום‬
‫‪RCTs 3 ‬‬
‫‪ ‬עלייה של ‪ 6.2%‬בשיעור פרינאום שלם‬
‫‪Shipman 1997‬‬
‫בעקבות לידה ‪I‬‬
‫‪ ‬עלייה של ‪ 9.2%‬בשיעור פרינאום שלם‬
‫בלידה ‪I‬‬
‫‪ ‬העדר תועלת בלידות חוזרות אם בלידה‬
‫קודמת בוצעה אפיזיוטומיה‬
‫‪Labrecque 1999‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Int Urogynecol J 2009‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫עיסוי הפרינאום‬
‫השראת לידה‬
‫‪ ‬קשר קלוש לשכיחות קרעים בדרגה ‪III‬‬
‫‪de Leeuw, 2001‬‬
‫‪ ‬יתכן שתורמת לקרעים בסוגר פי הטבעת‬
‫‪Dudding et al, 2008, Williams et al 2005‬‬
‫‪‬‬
‫אין קשר מובהק‬
‫‪Christianson et al, 2003‬‬
‫‪ ‬יתכן שמגנה אך לא נמצא קשר מובהק‬
‫‪Eskandar et al, 2009‬‬
‫לחיצות מוקדמות‬
‫או מאוחרות‬
‫אלחוש אפידורלי‬
‫‪ 1862 RCT ‬מבכירות‬
‫‪ ‬לחיצות עם תחילת שלב ‪ II‬או לאחר‬
‫שעתיים‬
‫‪ ‬לחיצות מאוחרות ← פחות לידות‬
‫מכשירניות קשות אך שכיחות ↑ של‬
‫‪PH<7.1‬‬
‫‪ ‬אין הבדל בשיעור אפיזיוטומיות או קרעים‬
‫בדרגה ‪ 3‬ו‪4-‬‬
‫‪Fraser, 2000‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ ‬הפחתה של ‪ 7%‬בשיעור הקרעים‬
‫‪ ‬קרע הדורש תפירה ימנע מאשה אחת על כל‬
‫‪ 13‬יולדות שמבצעות עיסוי‬
‫‪ ‬אין מידע הקושר ישירות אפידורל וטראומה‬
‫פרינאלית באופן מובהק‬
‫‪ ‬מעלה את שיעור הלידות המכשירניות ←‬
‫מעלה בעקיפין טראומה פרינאלית‬
‫‪Howell 2004‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫לחיצות מוקדמות‬
‫או מאוחרות‬
‫משך השלב השני‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין קשר בין משך כל שלב בלידה לבין פגמים‬
‫‪Sultan, 1993‬‬
‫בסוגר‬
‫שלב שני מאורך מהווה סיכון לפגיעה ברצפת‬
‫האגן‬
‫;‪Kearney 2006; Donelly 1998; Allen 1990; Cheng 2004‬‬
‫‪Dudding, 2008; Valsky, 2009‬‬
‫‪‬‬
‫סיכון לקרע בדרגה ‪ ↑ III‬משמעותית במקביל‬
‫למשך השלב השני‬
‫‪ Fitzpatrick ‬וחב' ב‪ RCT-‬נוסף‪:‬‬
‫‪ ‬אין הבדל בשיעור טראומה פרינאלית‪,‬‬
‫קרעים בסוגר פי הטבעת‪ ,‬שיעור לידות‬
‫מכשירניות‪ ,‬אי נקיטת צואה‪ ,‬תוצאות‬
‫מנומטריה אנאלית‬
‫‪Fitzpatrick, 2002‬‬
‫‪De Leeuw ,2001‬‬
‫לידות מכשירניות‬
‫‪‬‬
‫משך השלב השני‬
‫שיעור נזקים לסוגר ‪30%‬‬
‫‪Combs 1990‬‬
‫‪‬‬
‫לידות מכשירניות ↑ סיכונים‬
‫‪de Leeuw 2001; Eason 2000; FitzGerald 2007‬‬
‫‪‬‬
‫קשורות בקרעים חמורים‬
‫‪‬‬
‫מלקחיים > ואקום‬
‫‪Hornemann 2010‬‬
‫;‪Combs 1990; Sultan 1993; Mac Arthur 2001‬‬
‫‪Christianson 2003‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ ‬משך השלב השני נמצא ביחס הפוך‬
‫לשיעור קרשים עמוקים חמורים‬
‫‪Eskandar et al, 2009‬‬
‫‪ ‬יתכן שהדבר נובע עקב שלב שני יותר‬
‫איטי ומבוקר עם פחות לחץ מהרחם‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫אפיזיוטומיה‬
‫‪ ‬הפחתה של ‪ 6%‬בשיעור הקרעים‬
‫‪ ‬קרע אחד בסוגר ימנע על כל ‪ 18‬יולדות שילדו‬
‫בואקום לעומת מלקחיים‬
‫שיעור הקרעים המערבים את הסוגר‬
‫‪ 0.5-3% ‬במרכזים בהם נהוגה אפיזיוטומיה‬
‫‪Sultan 1994‬‬
‫מדיולטרלית‬
‫‪ ‬עד ‪ 17%‬במרכזים בהם מבוצעת‬
‫‪Fenner 2003‬‬
‫אפיזיוטומיה מדיאלית‬
‫אפיזיוטומיה‪:‬‬
‫‪Routine vs. Restricted‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Restricted Episiotomy‬מוביל ל‪:‬‬
‫‪ ‬פחות טראומה פרינאלית אחורית‬
‫‪ ‬פחות טראומה וגינלית ‪ /‬פרינאלית בכלל‬
‫‪ ‬פחות תפירה ופחות סיבוכי החלמה‬
‫‪Carroli G, 2004‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאמר סקירה מאוחר יותר הראה ‪ 20%‬הבדל בטראומה‬
‫פרינאלית לטובת ‪Restrictive Epi‬‬
‫המנעות מאפיזיוטומיה ב‪ 5-‬שנים תחסוך לאשה אחת‬
‫טראומה פרינאלית המצריכה תפירה‬
‫‪Eason, 2000‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20-Mar-11‬‬
‫משקל עובר גדול‬
‫לסיכום‪...‬‬
‫‪‬‬
‫להימנע מאפיזיוטומיה‬
‫‪‬‬
‫אם אפיזיוטומיה – אז‬
‫מדיו‪-‬לטרלית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להמנע ממלקחיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לסיכום‪...‬‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬
‫להימנע מזרוז‬
‫‪‬‬
‫להימנע מאוקסיטוצין‬
‫‪‬‬
‫להימנע מאפידורל‬
‫גורם סיכון משמעותי‬
‫קשור באופן מובהק לקרעים פרינאליים‬
‫‪Leeuw ,2001‬‬
‫בדרגה ‪III‬‬
‫מהווה גורם סיכון אך ללא מובהקות‬
‫‪Eskandar, 2009‬‬
‫סטטיסטית‬
‫גורם סיכון בלתי תלוי לקרעים בדרגה‬
‫‪Hornemann 2010‬‬
‫גבוהה‬
‫לסיכום‪...‬‬
‫‪‬‬
‫לקצר את משך השלב‬
‫השני?‬
‫‪‬‬
‫להימנע מלידה נרתיקית‬
‫של תינוק גדול?‬
‫‪Sultan 1994‬‬
20-Mar-11
There has to be a better way…
!‫תודה‬
13