‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫קידוחי ניסיון )פיילוט(‬
‫להפקת דלקים מפצלי שמן‬
‫בשפלת יהודה‬
‫מסמך השלמות ‪ II‬למסמך הסביבתי‬
‫דצמבר ‪2011‬‬
‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫‪ 15‬בדצמבר ‪2011‬‬
‫סימוכין‪0299 :‬‬
‫לכבוד‬
‫גב' דלית זילבר‬
‫מ"מ יו"ר הועדה המחוזית י‪-‬ם ומתכננת מחוז ירושלים‬
‫משרד הפנים‬
‫רח' שלומציון המלכה ‪1‬‬
‫ירושלים‬
‫ג‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדון‪ :‬ניסוי הפקת דלקים מפצלי שמן בשפלה ‪ -‬מענה לשאלות המשרד להגנת הסביבה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬מיום ‪.30/03/2011‬‬
‫‪.10/10/2010‬‬
‫חברת ‪ - IEI‬מסמך ההשלמות למסמך הסביבתי‪ :‬מיום ‪/2010‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬מיום ‪.20/07/2010‬‬
‫‪.14/06/2010‬‬
‫חברת ‪ - IEI‬הגשת בקשה לאישור תשריט‪ 0213 :‬מיום ‪/2010‬‬
‫תופ סביבה ואקוסטיקה‪ R 10278 -747 :‬מיוני ‪.2010‬‬
‫‪.12/01‬‬
‫תופ סביבה ואקוסטיקה‪ R 10097 -747 :‬מיום‪/01/2010 :‬‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫חברת ‪ IEI‬הגישה לועדה המחוזית ירושלים‪ ,‬ביום ‪ 14‬יוני ‪ ,2010‬בקשה לאישור קידוחי ניסיון להפקת‬
‫נפט מפצלי שמן )פיילוט( באתר הנמצא ממערב לצומת האלה )סימוכין ד'(‪ .‬הבקשה הוגשה על פי‬
‫ההליך הקבוע בתקנות התכנון והבניה‪ ,‬עבודה ושימוש הטעונים היתר‪ ,‬התשכ"ז‪ .1967-‬בקשה זו טרם‬
‫הובאה לדיון‪ .‬הגשת הבקשה לוותה במסמך סביבתי מקיף‪ ,‬שנערך על ידי חברה המתמחה בהכנת‬
‫תסקירי השפעה על הסביבה )סימוכין ה' ו‪ -‬ו'(‪ .‬בחודש יולי ‪ ,2010‬ביקש המשרד להגנת הסביבה‬
‫)הג"ס( השלמות שונות למסמך הסביבתי )סימוכין ג'( ואלו הוגשו במסמך ההשלמות‪ ,‬מיום ‪10‬‬
‫אוקטובר ‪) 2010‬סימוכין ב'(‪ .‬במכתב המשרד להג"ס שבסימוכין א'‪ ,‬מוצגת התייחסות המשרד‬
‫למסמך ההשלמות‪ ,‬ובה שורת הנחיות‪ ,‬שאלות הבהרה והארות נוספות‪.‬‬
‫אנו מתכבדים בזאת להגיש לכם ולמשרד להג"ס מסמך מקיף המשיב ומתייחס‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬לכל‬
‫השאלות וההנחיות שהועברו לנו‪ .‬המסמך מקיף את מכלול הידע העובדתי והנתונים שמצויים בידי‬
‫חברת ‪ ,IEI‬ואשר נאספו בספרות המקצועית‪ ,‬בקידוחי הסקר‪ ,‬בחישובי המודלים ובאנליזות‬
‫המעבדתיות שבוצעו בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫השפעותיו הסביבתיות האפשריות של הפיילוט נותחו עד כה במסמך הסביבתי‪ ,‬במסמך ההשלמות‪,‬‬
‫בדו"חות הגיאולוגיים‪ ,‬ברישיון ועדת הקידוחים‪ ,‬בתכנית הניטור המוצעת ובמכלול הדיונים‪,‬‬
‫הסיורים‪ ,‬ימי העיון וההתכתבויות הרבות מול המשרד להג"ס‪ .‬אנו סמוכים ובטוחים כי כל אלו‪ ,‬יחד‬
‫עם המענה המקיף והמפורט להלן‪ ,‬מציבים תמונה מלאה ומבססים תשתית עובדתית מספקת‬
‫ונאותה‪ ,‬בידי חברי הועדה המחוזית‪ ,‬בבואם לדון באישור הבקשה‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫רליק שפיר ‪ -‬מנכ"ל ‪IEI‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 45408‬הר חוצבים ירושלים ‪ ** Israel Energy Initiatives Ltd. ** 91451‬פקס‪ 02-5412801:‬טל'‪02-5412884 :‬‬
‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫העתקים‪:‬‬
‫ח"כ גלעד ארדן‪ ,‬השר להגנת הסביבה‬
‫ח"כ דר' עוזי לנדאו‪ ,‬שר התשתיות‬
‫ח"כ דר' דב חנין‪ ,‬יו"ר ועדת הכנסת לבריאות וסביבה‬
‫מר משה דדון‪ ,‬ראש המועצה האזורית מטה יהודה‬
‫מר שאול צמח‪ ,‬מנכ"ל משרד התשתיות‬
‫עו"ד אלונה שפר )קארו(‪ ,‬המנהלת הכללית של המשרד להגנת הסביבה‬
‫דר' ישעיהו בראור‪ ,‬סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫דר' סיניה נתניהו‪ ,‬המדענית הראשית‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫גב' רותי פרום אריכא‪ ,‬מנהלת הרשות לתכנון‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫עו"ד דלית דרור‪ ,‬היועצת המשפטית‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫מר שוני גולדברגר‪ ,‬מנהל מחוז ירושלים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫דר' יעל מייסון‪ ,‬ראש אגף שפכים תעשייתיים וקרקעות מזוהמות‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫מר שלום גולדברגר‪ ,‬מהנדס ראשי לבריאות הסביבה‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫מר יוסי וירצבורגר‪ ,‬מנהל מינהל רישוי אוצרות טבע‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫דר' אלכס ורשבסקי‪ ,‬הממונה על ענייני הנפט‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫דר' מיכאל גרדוש‪ ,‬ראש אגף גיאופיזיקה‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫מר אילן ניסים‪ ,‬ראש אגף בטיחות וסביבה‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫דר' יעקוב ליבשיץ‪ ,‬מנהל תחום הידרוגיאולוגיה‪ ,‬השירות ההידרולוגי‬
‫דר' איתי גבריאלי‪ ,‬מנהל המכון הגיאולוגי‬
‫מר אבי בן צור‪ ,‬מתכנן מחוז ירושלים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫עו"ד אפרת דון‪-‬יחיא סטולמן‪ ,‬הלשכה המשפטית‪ ,‬משרד הפנים‬
‫עו"ד מיכל צוק שפיר‪ ,‬פרקליטות המדינה‬
‫עו"ד דני חורין‪ ,‬היועץ המשפטי לועדה המחוזית ירושלים‪ ,‬משרד הפנים‬
‫גב' שירה תלמי‪ ,‬לשכת התכנון מחוז ירושלים‪ ,‬משרד הפנים‬
‫ת‪.‬ד ‪ 45408‬הר חוצבים ירושלים ‪ ** Israel Energy Initiatives Ltd. ** 91451‬פקס‪ 02-5412801:‬טל'‪02-5412884 :‬‬
‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫תקציר מנהלים‬
‫חברת ‪ (Israel Energy Initiatives) IEI‬הינה חברת מחקר ופיתוח הפועלת לקידום פרויקט הפקת‬
‫דלקים מפצלי שמן בשפלה הדרומית‪ ,‬בשיטת המיצוי התת קרקעי )‪ .(In-Situ‬שיטה זו מאיצה‪ ,‬על ידי‬
‫חימום בתת הקרקע‪ ,‬את התהליך הטבעי של "הבשלת" התרכובות האורגניות )קרוגן( בסלע המקור‪,‬‬
‫עד להפיכתן לדלקים קלים ולגזים‪ .‬הפקה "כחול לבן" זו‪ ,‬אם תוכח כישימה‪ ,‬תישא תרומה ישירה‬
‫לחוסנה‪ ,‬בטחונה ולכלכלתה של ישראל‪ :‬בהגדלת עצמאותה האנרגטית; בהבטחת הספקה רציפה‬
‫של דלקים לבתי הזיקוק; בהשגת חסכון תקציבי משמעותי )לרבות החזקת מלאים אסטרטגיים(;‬
‫בשיפור מאזן התשלומים; בסיוע בהורדת עלות מחירי הדלק לצרכן ובנטרול התלות במחירי הנפט‬
‫המאמירים בעולם; בגידול בהכנסה וביצירת מקומות תעסוקה חדשים במשק‪ .‬עדות לחשיבות‬
‫שהמדינה רואה בפיתוח המשאב מצוי בתשובתה לבג"ץ בנדון‪" :‬קיים אינטרס לאומי חיוני מובהק‬
‫בפיתוח אפשרות להפיק נפט ממשאב פצלי השמן בישראל‪ .‬פיתוח כזה משתלב עם מרכיב מהותי‬
‫במדיניות האנרגיה בישראל – ההכרח ליצור תמהיל מגוון של מקורות אנרגיה ולהימנע מהסתמכות‬
‫על מקור מקומי בודד ומקורות זרים‪ ,‬הנתונים ברובם בידי מדינות עוינות לישראל"‪.1‬‬
‫הליך הפיתוח בו נוקטת החברה‪ ,‬הינו הליך מדעי המיושם באורח הדרגתי‪ ,‬זהיר ומבוקר‪ :‬ראשיתו‬
‫במחקר תיאורטי‪ ,‬המשכו בסקר שדה ובניסויי מעבדה ועל בסיס ממצאיהם‪ ,‬ביצוע ניסוי מדעי‬
‫בתנאי שדה )פיילוט(‪ ,‬שהיקפו ומשכו מצומצמים‪.‬‬
‫מטרות הפיילוט הינן הוכחת ישימות טכנולוגית‪ ,‬כלכלית וסביבתית לשיטה המוצעת בתנאי‬
‫הגיאולוגיה המקומיים‪ .‬בהתאם להצלחת הפיילוט ולהכרזת 'תגלית' על ידי המדינה )כמשמעותה‬
‫בחוק הנפט( תגיש החברה בקשה להמשיך ולהתקדם הדרגתית ובכפוף להכנת תכנית )כמשמעותה‬
‫בחוק התכנון והבניה( לשלב המסחרי‪ .‬ראוי להבהיר – השאלה הנדונה כעת אינה פרויקט מסחרי‬
‫והשלכותיו‪ .‬הבקשה שעל הפרק עניינה באישור שלב אחד בסולם‪ ,‬החיוני לתכנון הבאים אחריו‪,‬‬
‫באם יוכתר בהצלחה‪ .‬בארה"ב‪ ,‬לשם השוואה‪ ,‬העניק הממשל הפדרלי אישורים לביצוע מתקני‬
‫פיילוט גדולים בהרבה‪ ,‬על בסיס מסמכים סביבתיים במתכונת מצומצמת‪ .‬זאת מתוך הכרה כי‬
‫ביצוע הפיילוט חיוני לגיבוש בסיס הידע הדרוש לתכנון ולהגדרת הנחיות סביבתיות ואחרות לניצול‬
‫מסחרי של המשאב‪.‬‬
‫המשך הליך הפיתוח‪ ,‬לאחר הצלחת הפיילוט והכרזת תגלית‪ ,‬יעשה באורח הדרגתי ויכלול ביצוע‬
‫דמו – מסחרי מנוטר ומבוקר‪ ,‬כשלב מקדים להפקה מסחרית בקנה מידה נרחב‪ .‬יודגש ‪ -‬חברת ‪IEI‬‬
‫התחייבה כי לא תבצע פרויקט הפקת דלקים מפצלי שמן בקנה מידה מסחרי )לרבות ביצוע הדמו(‪,‬‬
‫ללא תכנית על פי הגדרתה בחוקי התכנון והבניה‪ .‬הידע שיאסף בפיילוט‪ ,‬ישמש כמרכיב מרכזי‬
‫בהכנתה בבוא העת‪.‬‬
‫תכנון הפיילוט מלווה בייעוץ סביבתי צמוד וכלל הכנת מסמך סביבתי מקיף‪ ,‬אשר בדק וניתח מספר‬
‫חלופות למיקום הפיילוט והעריך את השפעותיו הצפויות ואת האמצעים הנדרשים למזעורן‪ .‬המסמך‬
‫המובא להלן הינו מסמך משלים נוסף‪ ,‬המשיב פרטנית למכלול שאלות ההבהרה וההנחיות‪ ,‬שהעלה‬
‫‪ 1‬תשובת פרקליטות המדינה לבג"צ בתיק מספר ‪ 6017/10‬מיום ‪ 28‬אפריל ‪ ,11‬עמ' ‪2‬‬
‫א‬
‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫המשרד להג"ס במכתבו לממונה על מחוז ירושלים‪ .‬להלן ריכוז תמציתי של הנושאים המרכזיים‬
‫המובאים בהרחבה במענה לשאלות‪.‬‬
‫מיקום הפיילוט‬
‫מרבץ השפלה הינו היחיד בישראל שמאפייניו הגיאולוגיים מתאימים להפקה בטכנולוגיית ‪.In-Situ‬‬
‫עובדה זו‪ ,‬כמו גם היות הפיילוט תנאי הכרחי‪ ,‬הן בכפוף לדרישת הרגולטור והן מבחינת לימוד מדעי ‪-‬‬
‫טכנולוגי‪ ,‬הם שמחייבים את ביצועו במרחב זה‪ .‬רק כך יספק הפיילוט הוכחה‪ ,‬העומדת בקריטריונים‬
‫מדעיים‪ ,‬להתכנות השיטה‪ ,‬וכן את הנתונים ההכרחיים לתכנון השלב הבא‪ .‬את בחירת מיקומו‬
‫הנקודתי מדריכה הדרישה הקריטית לדיוק מדעי‪ ,‬וזאת לשם הוכחת חישובי נפח ייצור ומאזני מסה‬
‫ואנרגיה‪ .‬הגעה לדיוק זה אפשרית רק במקום בו שכבת היעד רדודה דיה ‪ -‬קרי‪ ,‬בצפון‪-‬מזרח שטח‬
‫הרישיון‪.‬‬
‫בחירת האתר נעשתה על ידי עורכי המסמך הסביבתי‪ ,‬מבין שש חלופות‪ .‬הקריטריונים המכריעים‬
‫בבחירה היו היותו בשטח מופר‪ ,‬בנוי בחלקו ופחות רגיש סביבתית‪ .‬הדרישה לדיוק בחישובים תקפה‬
‫בפיילוט בלבד ואינה מהווה מגבלה בשלב המסחרי‪ ,‬ועל כן התחייבה החברה בפני בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬ובפני שרי התשתיות והגנת הסביבה‪ ,‬לפינוי מלא ושיקום שטח הפיילוט‪ ,‬עם סיומו‪ ,‬ולכך שלא‬
‫תהיה במקום כל הפקה מסחרית‪.‬‬
‫איכות אוויר‬
‫גזי חממה ‪ -‬ככלל‪ ,‬הפקת נפט מפצלי שמן בשיטת ‪ In-Situ‬מביאה לזיקוק ראשוני בתת הקרקע‪ ,‬ולכן‬
‫עדיפה על הפקת נפט גולמי‪ ,‬ובחישוב כולל יכולה לתרום להפחתת פליטות גזי חממה‪.‬‬
‫פליטות מוקדיות בפיילוט ‪ -‬מערך הטיפול בגזים בפיילוט מתוכנן כך שיעמוד במגבלות הפליטה‬
‫המחייבות‪ ,‬על פי הנחיות המשרד להג"ס וינוטר בהתאם לתכנית הניטור שהגישה חברת ‪.IEI‬‬
‫פליטות לא מוקדיות ‪ -‬על פי המחקר המדעי אין כל סבירות להיווצרותן‪ ,‬בשל המבנה הגיאולוגי‬
‫והרכב שכבות הסלע הבלתי חדיר ורווי המים‪ ,‬שמעל לשכבת פצלי השמן‪ ,‬ומשום שמפל הלחצים הינו‬
‫כלפי קידוח ההפקה ולא כלפי מעלה‪ .‬גם שכך‪ ,‬חברת ‪ IEI‬קיבלה על עצמה להוכיח זאת והגישה תכנית‬
‫מפורטת לניטור פליטות לא מוקדיות סביב האתר‪.‬‬
‫סלע וקרקע )התפשטות החום‪ ,‬סידוק אפשרי ושינוי פני הקרקע(‬
‫החימום והשפעותיו ‪ -‬פיזור החום בסלע מוגבל לטווח מקסימלי של תשעה מטרים מגוף החימום‪.‬‬
‫לחצי העבודה בנפח המחומם הינם נמוכים מהלחצים סביבו‪ ,‬ולכן לא תהיה הסעת גזים לטרלית‬
‫)כלפי חוץ(‪ .‬חימום הסלע לא יגדיל סדקים קיימים מחוץ לאזור החימום‪ ,‬כיוון שטווח השפעתו‬
‫מוגבל‪ .‬מדידות עומסים ולחץ סידוק של הסלע הראו כי הלחץ הנוצר והנשמר בפיילוט )בשל הפחתת‬
‫לחץ רציפה( נמוך משמעותית מזה הנדרש לצורך סידוק‪ .‬החללים שיתרוקנו בעת החימום יתמלאו אט‬
‫אט במי הנקבים מהסביבה‪.‬‬
‫שינוי פני הקרקע ‪ -‬לחימום הסלע בעומק הפיילוט לא תיתכן השפעה מדידה על חום הקרקע‬
‫ותכונותיה‪ .‬בעת החימום‪ ,‬החישובים מראים היתכנות להתרוממות בלתי ניתנת למדידה‪ ,‬של אלפיות‬
‫מ"מ בודדות‪ ,‬בפני הקרקע‪ ,‬מעל הנפח המחומם‪.‬‬
‫ב‬
‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫מים‬
‫אקוויפר ‪ -‬לא תהיה תנועה של נוזלים וגזים אל מחוץ לנפח המחומם‪ ,‬כך עולה מממצאי קידוחי‬
‫הסקר וניסויי המעבדה ובהתאם לכל הידע הקיים‪ ,‬כפי שנסקר בדו"חות ההידרולוגיים המפורטים‪,‬‬
‫שהגישה ‪ .IEI‬כל הממצאים מראים בבירור נתק הידרולוגי אנכי בין היחידות השונות‪ .‬הטענה לחשש‬
‫לזיהום מי התהום נבדקה ביסודיות על ידי הגורמים המוסמכים ברשות המים ובועדת הקידוחים‪,‬‬
‫ורק לאחרי כן אשרה ועדת הקידוחים את ביצוע הפרויקט‪ .‬האישור ניתן בכפוף להליך ניטור קפדני‬
‫מחוץ לאזור החימום‪ ,‬לרבות תחתיו‪.‬‬
‫טיפול במים ‪ -‬כל המים המופקים בפיילוט יטופלו על פי הנחיות הרגולטור במתקן מורשה ברמת‬
‫חובב‪ .‬כמות המים שיופקו לאורך כל תקופת הפיילוט נאמדת בכמה עשרות מיכליות‪.‬‬
‫סכנת התלקחות וסקר סיכונים‬
‫מערכת ההגנה בפיילוט מתוכננת כך שנמנעים שניים משלושת התנאים להתלקחות ‪ -‬כניסת חמצן‬
‫)תת קרקעית או עילית( נמנעת בזכות על‪-‬לחץ ומקור הצתה נמנע בזכות הגנות ‪Explosion-Proof‬‬
‫והארקות‪ .‬בכל מקרה תישמר אפשרות להפסקת החימום והשוואת לחצים מהירה‪ .‬תהליך התכנון‪,‬‬
‫הבקרה והתפעול ישען על אנליזת ‪ ,HAZOP‬שתציע דרכי הגנה חלופיות‪/‬נוספות ככל שיידרשו‪ .‬חיוני‬
‫להדגיש‪ ,‬שגם בתרחישי ‪) Worst-Case‬בלתי סבירים בעליל(‪ ,‬טווח הסיכון אינו מגיע לרצפטורים‬
‫ציבוריים כלשהם‪.‬‬
‫ניטור )מים‪ ,‬אוויר‪ ,‬קרקע ורעש(‬
‫‪ IEI‬התחייבה כי יבוצע ניטור קפדני ומקיף הן בתת הקרקע והן באזור הפיילוט ובמרחב העוטף על פי‬
‫הנחיות הגופים המוסמכים‪ .‬בהתאם לנדרש‪ ,‬תהליך הניטור יחל לפני הפיילוט וימשך במהלכו‬
‫ולאחריו‪.‬‬
‫קורלציה בין הפיילוט להפקה המסחרית העתידית‬
‫הפיילוט הינו חוליה בשרשרת‪ ,‬שתכליתה הרחבת הידע הנחוץ לתכנון השלב המסחרי‪ .‬החיבור בין‬
‫חוליות השרשרת נשען על האחידות הליתולוגית המוכחת בשטח הרישיון ‪ -‬כלומר‪ ,‬הומוגניות מאגר‬
‫פצלי השמן ‪ -‬ועל תאימות התהליך המתרחש בהפקה‪ .‬לכן מתאפשרת הסקה מהנתונים שיתקבלו‬
‫בפיילוט ביחס לפרויקט המסחרי‪ .‬נתונים אלה כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יעילות הפקה‪ ,‬מאזני מסה ואנרגיה‪,‬‬
‫איכות הדלקים והגזים‪ ,‬ההרכב הכימי של תוצרי הפירוליזה‪ ,‬איכות התהליך‪ ,‬הנתק ההידראולי בין‬
‫שכבת ההפקה לאקוויפר‪ ,‬תיקוף המודלים שפיתחה החברה וכיו"ב‪ .‬הממצאים והנתונים הללו ישמשו‬
‫כבסיס מידע לביצוע סימולציות ממוחשבות ולתכנון שלב הדמו – מסחרי‪ ,‬בצוותא עם המידע שיאסף‬
‫מהמחקר הגיאולוגי והמעבדתי המתבצע במקביל‪ .‬עובדות אלה הופכות את הפיילוט למרכיב מפתח‬
‫במכלול הלימוד המדעי ולמקור מידע קריטי לגבי יישום השיטה‪ ,‬ניתוח השלכותיה הסביבתיות‬
‫ותכנון השלבים הבאים‪.‬‬
‫שיקום השטח‬
‫בתום הפיילוט יושב השטח לשימושו המקורי כשטח חקלאי‪ ,‬כפי שבוצע בהצלחה בכל קידוחי הסקר‬
‫שעשתה חברת ‪ IEI‬עד כה‪.‬‬
‫ג‬
‫‪Israel Energy Initiatives Ltd.‬‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬באמצעות הגוף המוסמך לכך‪ ,‬הגדירה את ביצוע הפיילוט כתנאי מחייב ברישיון‬
‫שהוענק לחברה‪ .‬לשם כך‪ ,‬פועלת החברה‪ ,‬מזה כשנתיים‪ ,‬להבאתו לדיון בפני הועדה המחוזית‬
‫בירושלים‪ ,‬על פי ההליך הקבוע בתקנות התכנון והבניה לאישור קידוחי נפט‪ .‬המדובר בפרויקט זמני‬
‫הצפוי להמשך כשנתיים וחצי‪ ,‬במהלכו תופק כמות נפט מזערית )‪ 1-2‬חביות ליום בממוצע( ואשר‬
‫יהיה מנוטר ומבוקר בזמן אמת על ידי כל הרשויות המוסמכות‪ .‬שטח הפרויקט יפונה ויושב לקדמותו‬
‫מיד עם סיומו‪ .‬למרות גודלו המזערי ומשכו הקצר יחסית‪ ,‬נותחו השפעות הפיילוט מתוך גישה‬
‫מחמירה התואמת לסטנדרטים המקובלים בבחינת השפעותיו של פרויקט‪ ,‬שטווח השפעותיו רחב‬
‫וקבוע במימד הזמן והמקום‪ .‬השפעות אפשריות אלו נותחו עד כה במסמך הסביבתי‪ ,‬מסמך‬
‫ההשלמות‪ ,‬הדו"חות הגיאולוגיים‪ ,‬רישיון ועדת הקידוחים‪ ,‬תכנית הניטור המוצעת ובמכלול הדיונים‪,‬‬
‫הסיורים‪ ,‬ימי העיון וההתכתבויות הרבות מול המשרד להג"ס‪ .‬כל אלה מצטרפים יחד לכמות חומר‬
‫חריגה בהיקפה )בוודאי ביחס לנהוג ולמקובל במסגרת הליכי תכנון של קידוחים בהיקף הנדון(‪ ,‬אשר‬
‫בה ובמענה המקיף והמפורט להלן‪ ,‬יש כדי להציב תשתית עובדתית מספקת ונאותה‪ ,‬בידי המשרד‬
‫להג"ס ובידי הועדה המחוזית‪ ,‬בבואם לדון באישור הבקשה‪.‬‬
‫ד‬
‫תוכן עניינים‬
‫א‪.‬‬
‫המסגרת הכללית ‪1 .....................................................................................................‬‬
‫א‪ .1.‬רקע כללי‪1 ................................................................................................................ ..‬‬
‫א‪ .2.‬פצלי השמן – המשאב האסטרטגי הלאומי ‪2 ....................................................................‬‬
‫א‪ .3.‬מדיניות הממשלה ‪2 ......................................................................................................‬‬
‫א‪ .4.‬עתודות פצלי השמן בישראל – פריסה מרחבית ‪3 .............................................................‬‬
‫א‪ .5.‬עקרונות הפקת נפט בשיטת המיצוי התת קרקעי )‪4 .............................................. (In-Situ‬‬
‫א‪ .6.‬ההיבט הסביבתי ‪4 .......................................................................................................‬‬
‫א‪ .7.‬חברת ‪ IEI‬ופעילותה ‪4 ...................................................................................................‬‬
‫א‪ .8.‬המתודולוגיה המדעית של החברה ‪5 ...............................................................................‬‬
‫א‪ (1).8.‬הבסיס המדעי‪-‬טכנולוגי ‪5 ...................................................................................‬‬
‫א‪ (2).8.‬שלבי הפיתוח ‪5 .................................................................................................‬‬
‫א‪ .9.‬הפיילוט‪7 ................................................................................................................ ...‬‬
‫א‪ (1).9.‬מטרות הפיילוט ‪7 ..............................................................................................‬‬
‫א‪ (2).9.‬הליך בחירת אתר הפיילוט ‪8 ...............................................................................‬‬
‫א‪ (1).(2).9.‬העומק האופטימלי לפיילוט ‪8 ...............................................................‬‬
‫א‪ (2).(2).9.‬איתור אתר מתאים בתוך גזרת החיפוש ‪9 ..............................................‬‬
‫א‪ (3).9.‬הליך תכנון הפיילוט ‪9 ........................................................................................‬‬
‫א‪ (4).9.‬שיתוף הציבור ‪10 ..............................................................................................‬‬
‫א‪ (5).9.‬תקציר הפיילוט ‪10 ............................................................................................‬‬
‫א‪ (1).(5).9.‬שלבי הפעילות ‪10 ................................................................................‬‬
‫א‪ (2).(5).9.‬מערך הקידוחים ‪11 .............................................................................‬‬
‫א‪ (3).(5).9.‬הליך החימום וההפקה ‪11 ....................................................................‬‬
‫ב‪ .‬מענה לשאלות‬
‫המשרד להגנת הסביבה ‪13 ..........................................................‬‬
‫ב‪ .1.‬התייחסות כללית לשאלות המשרד להגנת הסביבה ‪13 .....................................................‬‬
‫ב‪ (1).1.‬רקע – ההליך התכנוני ‪13 ....................................................................................‬‬
‫ב‪ (2).1.‬המסמכים הסביבתיים‪13 ...................................................................................‬‬
‫ב‪ (3).1.‬היבטים משפטיים ועקרוניים הנוגעים לעניין ‪15 ....................................................‬‬
‫ב‪ (4).1.‬אופן כתיבת המענה הפרטני ‪16 ............................................................................‬‬
‫ב‪ 2.‬מענה פרטני לשאלות המשרד להגנת הסביבה ‪17 .............................................................‬‬
‫ב‪ (1).2.‬שאלות כלליות‪/‬תהליך העבודה ‪17 .......................................................................‬‬
‫ב‪ (2).2.‬התייחסות בחתך נושאי לשאלות המשרד להגנת הסביבה ‪29 ...................................‬‬
‫ב‪ (1).(2).2.‬בחינת חלופות מיקום ‪29 ......................................................................‬‬
‫ב‪ (2).(2).2.‬פעולת הקידוח ‪35 ................................................................................‬‬
‫ב‪ (3).(2).2.‬תכנון מפורט לביצוע ופירוט המתקנים ‪36 ..............................................‬‬
‫ב‪ (4).(2).2.‬התפשטות החום ‪39 .............................................................................‬‬
‫ה‬
‫ב‪ (5).(2).2.‬תכנית ניטור לקרקע ומים ‪48 ................................................................‬‬
‫ב‪ (6).(2).2.‬חוות דעת והבנות שהושגו עם גורמים חיצוניים ‪49 ..................................‬‬
‫ב‪ (7).(2).2.‬הרכב הגזים והדלק הצפוי וסכנת פיצוץ ‪50 .............................................‬‬
‫ב‪ (8).(2).2.‬הפקת גז ‪55 ........................................................................................‬‬
‫ב‪ (9).(2).2.‬איכות אוויר ‪57 ...................................................................................‬‬
‫ב‪ (10).(2).2.‬הרכב הקרקע ‪66 ................................................................................‬‬
‫ב‪ (11).(2).2.‬יציבות הקרקע ‪78 ..............................................................................‬‬
‫ב‪ (12).(2).2.‬מים ‪79 .............................................................................................‬‬
‫ב‪ (13).(2).2.‬לו"ז הפיילוט ‪86 ................................................................................‬‬
‫ב‪ (14).(2).2.‬מצבי חירום ‪87 ..................................................................................‬‬
‫ב‪ (15).(2).2.‬ניטור ‪90 ...........................................................................................‬‬
‫ב‪ (16).(2).2.‬רעש ‪91 .............................................................................................‬‬
‫ב‪ (17).(2).2.‬תוצרים מסוכנים ‪92 ..........................................................................‬‬
‫ב‪ (18).(2).2.‬מדדים להערכת הפרויקט ועצירת הפרויקט ‪93 .....................................‬‬
‫ב‪ (19).(2).2.‬הפיילוט וההפקה המסחרית ‪94 ...........................................................‬‬
‫ב‪ (20).(2).2.‬ניסיון ממקומות אחרים‪96 .................................................................‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מקורות……‪97 ..............................................................................................................‬‬
‫רשימת נספחים‬
‫נספח ‪ :1‬שיתוף הציבור והרשויות ‪101 .........................................................................................‬‬
‫נספח ‪ :2‬קורות חיים של עורכי וכותבי המסמך ‪108 ......................................................................‬‬
‫נספח ‪ :3‬מצגת של חברת ‪108 ............................................................................... M-I SWACO‬‬
‫נספח ‪ :4‬מאמר מאת ‪ STEGEMEIER‬בנושא הולכת חום ‪108 ......................................................‬‬
‫נספח ‪ :5‬פיתוח נוסחת תזוזה בקרקע ‪108 ....................................................................................‬‬
‫נספח ‪ :6‬אישור החברה לשירותי איכות הסביבה לטיפול בתוצרי המים בפיילוט ‪109 ........................‬‬
‫נספח ‪ :7‬התחייבות חברת ‪ IEI‬בנוגע לפיתוח הפרויקט המסחרי להפקת נפט ‪110 ..............................‬‬
‫ו‬
‫רשימת איורים‬
‫איור ‪ :1‬מעבדה אנליטית לבדיקת תוצרי דלק וגז המופקים בניסויי חברת ‪6 ............................... IEI‬‬
‫איור ‪ :2‬הדמיית אתר פיילוט להתרשמות ‪11 ................................................................................‬‬
‫איור ‪ :3‬חתך צד של הפיילוט בשלב החימום וההפקה )לעומק ‪ 300‬מ'( ‪12 .........................................‬‬
‫איור ‪ :4‬תמונות של אתר קידוח סקר אדרת בעת ולאחר תום הקידוח ‪18 .........................................‬‬
‫איור ‪ :5‬מתקן ‪ IN-SITU‬לניקוי תרמי )קרוב לפני הקרקע( – בפעולה ‪23 ...........................................‬‬
‫איור ‪ :6‬מתקן ‪ IN-SITU‬לניקוי תרמי )קרוב לפני הקרקע( – לאחר הפעולה ‪23 .................................‬‬
‫איור ‪ :7‬סינקלינת פצלי השמן‪ ,‬מינסטר ‪32 ........................................................................... 2009‬‬
‫איור ‪ :8‬סטייה אפקית ביחס לעומק‪34 ........................................................................................‬‬
‫איור ‪ :9‬מרחב החיפוש ואתרים חלופיים לפיילוט בשטח הרישיון ע"ג מפת אזורים ביוספריים‪35 .......‬‬
‫איור ‪ :10‬הולכה תרמית מול איכות פצלי שמן ‪40 ..........................................................................‬‬
‫איור ‪ :11‬פרופיל טמפרטורות של הנפח המחומם בנתוני קולורדו המחמירים ‪43 ...............................‬‬
‫איור ‪ :12‬קצב דעיכת הטמפרטורה כפונקציה של זמן לאחר הפסקת החימום ‪45 ..............................‬‬
‫איור ‪ :13‬הדגמת שינויי הטמפרטורה בשטח המשושה כפונקציה של זמן החימום‪46 .........................‬‬
‫איור ‪ :14‬מתקני חברת ‪ IEI‬לסימולציה של התהליכים בתת הקרקע‪51 ............................................‬‬
‫איור ‪ :15‬פרופיל מליחויות והתנגדות חשמלית של מי הנקבובים בקידוח סקר לכיש ‪65 .....................‬‬
‫איור ‪ :16‬דיפרקטוגרמת קרני איקס של דוגמת סלע מקידוחי הסקר לפני ואחרי פירוליזה ‪67 .............‬‬
‫איור ‪ :17‬פרופיל ההתנגדות החשמלית בקידוח סקר זהרים ‪77 .......................................................‬‬
‫איור ‪ :18‬אפשרויות תזוזת פני הקרקע בעומקי פיילוט שונים ‪79 .....................................................‬‬
‫איור ‪ :19‬הזמנה לביקור באתר קידוח סקר זהרים ‪101 ..................................................................‬‬
‫רשימת טבלאות‬
‫טבלה ‪ :1‬הרכב הגזים הממוצע לאחר עיבוי )‪ %‬נפחי( ‪51 ................................................................‬‬
‫טבלה ‪ :2‬ציוד ושיטות לבדיקות פליטות לא מוקדיות ‪59 ................................................................‬‬
‫טבלה ‪ :3‬הרכב ותכונות התוצרים הנוזליים המוערכים בפיילוט ‪62 .................................................‬‬
‫טבלה ‪ :4‬פרמיאביליות אופיינית במילידרסי )‪ (MD‬לתווך סלע משתנה ‪72 .......................................‬‬
‫טבלה ‪ :5‬ניתוח מפגעים אפשריים ‪88 ...........................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ :6‬שימוש ואחסון חומרים מסוכנים בפיילוט ‪89 ..................................................................‬‬
‫ז‬
‫רשימת מונחים וקיצורים‬
‫מונח‬
‫איכה"ס‬
‫גו"ז‬
‫גפ"מ‬
‫גר'‬
‫החברה‬
‫ה"ש‬
‫חבית נפט‬
‫חומ"ס‬
‫ל'‬
‫הג"ס‬
‫מוא"ז‬
‫מ'‬
‫מ"ג‬
‫מגכ"ל‬
‫מג"ל‬
‫מט"ש‬
‫מ"ל‬
‫מ"מ‬
‫מנ"א‬
‫מנ"פ‬
‫מ"צ‬
‫מ"ק‬
‫מ"ר‬
‫ס"מ‬
‫ק"מ‬
‫קמ"ר‬
‫קק"ל‬
‫רט"ג‬
‫ת"י‬
‫פירוש‬
‫איכות הסביבה‬
‫גילוי וזיהוי‬
‫גז פחמימני מעובה‬
‫גרם‬
‫‪IEI‬‬
‫הערת שוליים‬
‫‪ 159‬ליטר ‪ 42 /‬גלון‬
‫חומרים מסוכנים‬
‫ליטר‬
‫הגנת הסביבה‬
‫מועצה אזורית‬
‫מטר‬
‫מיליגרם‬
‫מיליגרם כלור לליטר‬
‫מיליגרם לליטר‬
‫מתקן טיפול שפכים‬
‫מיליליטר‬
‫מילימטר‬
‫מרכז ניטור אוויר ארצי‬
‫מערכת נשימה פתוחה‬
‫מעלות צלזיוס‬
‫מטר מעוקב‬
‫מטר רבוע‬
‫סנטימטר‬
‫קילומטר‬
‫קילומטר רבוע‬
‫קרן קיימת לישראל‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫תקן ישראלי‬
‫מונח‬
‫‪API‬‬
‫‪Gravity‬‬
‫‪atm‬‬
‫‪barg‬‬
‫‪o‬‬
‫‪C‬‬
‫‪Ex-Situ‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪g‬‬
‫‪h‬‬
‫‪IEI‬‬
‫‪In-Situ‬‬
‫‪J‬‬
‫‪k‬‬
‫‪o‬‬
‫‪K‬‬
‫‪m‬‬
‫‪mD‬‬
‫‪mol‬‬
‫‪ohm-m‬‬
‫‪ppb‬‬
‫‪ppm‬‬
‫‪psi‬‬
‫‪SAG-D‬‬
‫‪W‬‬
‫‪Φ‬‬
‫ח‬
‫פירוש‬
‫‪American Petroleum Institute‬‬
‫יחידת לחץ ביחידות אטמוספירה‬
‫יחידת לחץ ביחידות בר ביחס ללחץ אטמוספרי‬
‫מעלת צלזיוס‬
‫מחוץ למקום )שיטת מיצוי על פני הקרקע(‬
‫רגל‬
‫גרם‬
‫גובה‬
‫‪Israel Energy Initiatives‬‬
‫במקום )שיטת מיצוי בתת הקרקע(‬
‫ג'אול‬
‫אלף‬
‫מעלת קלווין‬
‫מטר‬
‫מילידרסי‬
‫יחידת מידה כימית‬
‫אום למטר‬
‫חלקים למיליארד‬
‫חלקים למיליון‬
‫פאונד לאינץ בריבוע‬
‫‪Steam Assisted Gravity Drainage‬‬
‫וואט‬
‫פורוזיות‬
‫א‪ .‬המסגרת הכללית‬
‫א‪ .1.‬רקע כללי‬
‫ישראל ניצבת כיום בפני שורה של אתגרים אסטרטגיים מבית ומחוץ‪ ,‬העומדים בצל אי היציבות‬
‫במזרח התיכון‪ .‬ביטחון אנרגטי הינו אחד מהאתגרים החשובים ביותר‪ ,‬במיוחד נוכח אי הוודאות‬
‫באשר לעלות‪ ,‬זמינות ואמינות מקורות האספקה האנרגטיים לישראל‪ .‬בקרב המומחים בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬שוררת תמימות דעים ביחס לקושי שילך ויגבר לתת מענה לביקושי האנרגיה הגדלים‪ ,‬וזאת‬
‫חרף גילויי הגז הגדולים בארץ ובעולם‪ .‬גז הינו ללא ספק מקור אנרגיה חיוני‪ ,‬אך הינו מענה חלקי‬
‫בלבד‪ .‬כמחצית מהאנרגיה הנצרכת בישראל מבוססת על נפט גולמי ותזקיקי נפט מיובאים )מדינת‬
‫ישראל מייבאת ‪ 80‬מיליון חביות נפט גולמי בשנה‪ ,‬שכרגע‪ ,‬ובעתיד הנראה לעין‪ ,‬אינן בנות תחליף(‪,‬‬
‫ומבין סוגי השימוש הרלוונטיים‪ ,‬פלח התחבורה )על כל נגזרותיו באוויר‪ ,‬בים וביבשה( נסמך באופן‬
‫כמעט מוחלט על דלקים‪.‬‬
‫"המשמעות של תלות מוחלטת במדינות זרות‪ ,‬לשם אספקת צרכי האנרגיה של המשק‪ ,‬היא תלות‬
‫באותן המדינות אשר אצבען היא המונחת על המפסק של המשך הקיום של מדינת ישראל‪ .‬המשוואה‬
‫היא פשוטה – ללא עצמאות אנרגטית לא ניתן לטעון בלב שלם לעצמאות מדינית או אחרת‪ ...‬על מנת‬
‫להתאים את דמותה העדכנית של מדינת ישראל לחזון המשורטט במגילת העצמאות‪ ,‬אנחנו חייבים‬
‫לחתור לאלתר להפחתת התלות במדינות זרות כספקיות העיקריות של האנרגיה הישראלית" )מתוך‬
‫מסמך מדיניות שנכתב על ידי מחלקת המחקר של אדם טבע ודין‪ ,‬מרץ ‪ ,2008‬ההדגשה במקור(‪.2‬‬
‫קונצנזוס עולמי רחב‪ ,‬עליו נמנים טובי החוקרים‪ ,‬סוכנות האנרגיה העולמית‪ ,‬משרד האנרגיה‬
‫האמריקאי‪ ,‬האיחוד האירופי ועוד‪ ,‬גורס כי מקורות האנרגיה‪ ,‬והנפט בראשם‪ ,‬הולכים ומתקשים‬
‫לספק את הצמא הגלובלי ההולך וגובר לאנרגיה זמינה‪ .‬הם מסכימים כי גם פתרונות לצמצום‬
‫הצריכה וגם מקורות אנרגיה חלופיים לא יוכלו לגשר על הפער ההולך ומסתמן בין הביקוש להיצע‪.‬‬
‫לא ירחק היום בו אנרגיה בכלל‪ ,‬ונפט בפרט‪ ,‬יהפכו למשאב במחסור‪ .‬מרכיב בסיסי במאזן הכוחות‬
‫הגיאופוליטי עומד להשתנות‪ .‬לזאת מתווספים גורמי השפעה על רמת המחירים‪ ,‬שכיום קשה‬
‫לחזותם‪ ,‬ובהם רמת היציבות האזורית וזו הפנימית בקרב המדינות המפיקות )ערב הסעודית‪ ,‬עירק‪,‬‬
‫איראן ואחרות(‪ .‬מכאן שפיתוח חלופות לדלק קונוונציונאלי מיובא הוא אינטרס לאומי חיוני חשוב‬
‫ודוחק מאין כמוהו‪ .‬על מדינת ישראל למצוא פתרון לצרכי האנרגיה שלה‪ ,‬אשר יספק מענה לשיקולים‬
‫כלכליים )יעילות וכדאיות(‪ ,‬ביטחוניים )הבטחת אספקה בשגרה ובחירום( וסביבתיים )פליטות‪ ,‬זיהום‬
‫מים‪ ,‬טביעת רגל ועוד(‪ .‬חשוב להבין‪ ,‬כי חרף כל המאמצים המדעיים וההשקעות האדירות במחקר‬
‫ובפיתוח‪ ,‬טרם נמצא מקור אנרגיה בר קיימא‪ ,‬המסוגל לספק את הביקוש הקיים ובוודאי לא את זה‬
‫הצפוי‪ .‬אמנם נתח האנרגיה הירוקה נמצא במגמה מבורכת של עליה‪ ,‬אך כל עוד לא תחול קפיצת‬
‫מדרגה טכנולוגית תימשך התלות בנפט‪ ,‬המהווה כ‪ 40% -‬מסל האנרגיה העולמי‪ .‬כמו מדינות אחרות‪,‬‬
‫לישראל דרוש מענה ביניים‪ ,‬כזה שיוכל לשמש כמעין 'גשר' עד למעבר לשימוש מלא באנרגיות‬
‫מתחדשות ובנות קיימא בלבד‪.‬‬
‫‪ 2‬גנות‪ ,‬ת‪" ,2008 .‬מעבדות הנפט לחירות אנרגטית"‪ ,‬דו"ח אדם טבע ודין בעניין ההשלכות הגיאו אסטרטגיות‪ ,‬הסביבתיות‬
‫והכלכליות של התלות בנפט בישראל‪ ,‬אדם טבע ודין‪ ,‬המחלקה המשפטית‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .2.‬פצלי השמן – המשאב האסטרטגי הלאומי‬
‫מדינת ישראל התברכה במאגר פצלי שמן מהגדולים ומהאיכותיים בעולם‪ ,‬אשר גודלו מוערך בכ‪300 -‬‬
‫ביליון טונות סלע )שווה ערך לכ‪ 150 -‬מיליארד חביות נפט‪ .(3‬אף שקיום המשאב היה ידוע שנים רבות‪,‬‬
‫נמנעו בעבר מפיתוחו באופן מסחרי‪ ,‬בשל עלויות ההפקה הגבוהות וההשלכות הסביבתיות שנלוו לכך‪.‬‬
‫המחירים הנמוכים מאד של נפט בעולם היוו במשך עשורים רבים חסם מהותי בפני פיתוח‬
‫אלטרנטיבות )יש לזכור כי עד סמוך לתחילת המאה מחיר הנפט נע סביב ‪ $10‬לחבית(‪ .‬אולם‪ ,‬ממש‬
‫כשם שחולות הנפט בקנדה הפכו למקור אנרגיה יציב וחשוב‪ ,‬וכשם שקידוחי נפט התרחבו ליעדים‪,‬‬
‫שבעבר נחשבו לקשים ויקרים עד כדי "מחוץ לתחום"‪ ,‬הולך ומסתמן כי משאב פצלי השמן מהווה‬
‫פוטנציאל למקור אנרגיה גלובאלי מהותי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות החלה תנופת פיתוח ומחקר במקומות שונים בעולם‪ ,‬ושורה של פרויקטים יוצאים‬
‫לדרך במדינות שונות‪ ,‬דוגמת ארה"ב‪ ,‬אוסטרליה וירדן‪ .‬בלב תהליך זה‪ ,‬מצויה טכנולוגיית המיצוי‬
‫התת קרקעי‪ ,‬אשר הומצאה עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת בשבדיה‪ ,‬ובעשורים האחרונים‬
‫נוספו לה שורה של שיפורים טכנולוגיים המאפשרים את פיתוח עתודות פצלי השמן באופן כלכלי‪,‬‬
‫בטוח ואחראי סביבתית‪ .‬לשיטת ההפקה בתת הקרקע‪ ,‬שתפורט בהרחבה בהמשך‪ ,‬יתרונות‬
‫סביבתיים גדולים על פני כל טכנולוגיה שקדמה לה‪.‬‬
‫הפקה מסחרית של נפט ותזקיקי נפט מפצלי שמן בישראל תהווה תרומה גדולה לביטחונה‪ ,‬חוסנה‬
‫וכלכלתה של ישראל‪ .‬הפקת דלקים "כחול לבן" תאפשר לישראל להגביר את עצמאותה האנרגטית‬
‫ולהקטין באופן משמעותי את תלותה ביבוא הנפט; תבטיח הספקה ישירה לבתי הזיקוק המקומיים‪,‬‬
‫ובכך תמנע מצב של מחסור בדלקים והעדר הספקה בשעות חירום )דוגמת מלחמת לבנון השניה‪ ,‬עת‬
‫מיכליות פסקו מלהגיע לנמלי הנפט באשקלון ובחיפה(; תגדיל את התוצר הלאומי הגולמי; תביא‬
‫לחסכון תקציבי משמעותי ולשיפור במאזן התשלומים‪.‬‬
‫מקור אספקה מקומי ואמין כמו זה‪ ,‬יתרום לביטול הצורך בהחזקת מלאים אסטרטגיים של נפט‬
‫גולמי; להורדת מחירי הדלק לצרכן הישראלי ולנטרול התלות במחירי הנפט המשתנים תדיר בעולם‪.‬‬
‫פיתוח וייצור עצמאיים יובילו לגידול בהכנסה וליצירת מקומות תעסוקה חדשים במשק‪ ,‬הן ישירות‬
‫בתהליכי ההפקה והזיקוק והן באופן עקיף באמצעות חברות שירותים ומכירת ידע‪.‬‬
‫א‪ .3.‬מדיניות הממשלה‬
‫מדיניותה ארוכת השנים של מדינת ישראל‪ ,‬בהובלת משרד התשתיות הלאומיות )בגלגוליו השונים(‪,‬‬
‫הייתה לעודד פיתוח מקורות אנרגיה עצמאיים )בעשורים האחרונים על ידי הסקטור הפרטי‬
‫ובהובלתו(‪ .‬היעד הלאומי המוצהר הינו פיתוח תמהיל אנרגטי מגוון המתבסס על מספר מקורות‬
‫ושימושים‪ .‬עתודות פצלי השמן מהוות את מאגר הדלק הפוסילי הנרחב ביותר שנתגלה עד כה‬
‫בישראל‪ ,‬ועל כן הציבה לה מדינת ישראל כמטרה לפתח עתודות אלה‪ .‬מאמץ זה לא החל אך‬
‫באחרונה‪ ,‬למעשה הממשלה פועלת מזה למעלה משלושים שנה לקידום פיתוח טכנולוגיות שיאפשרו‬
‫הפקה כלכלית של אנרגיה ממשאב לאומי זה – אם כי באופן ספוראדי ובלתי רציף‪ ,‬שכן‪ ,‬כנזכר לעיל‪,‬‬
‫מחירי נפט זולים היוו במשך עשורים מחסום משמעותי בפני פיתוח אלטרנטיבות‪ .‬מדיניות זו של‬
‫‪ 3‬מינסטר צבי‪ ,2009 ,‬מרבצי פצלי השמן בישראל מידע גיאולוגי – כלכלי‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬דו"ח מס' ‪ ,GSI/18/2009‬תקציר‬
‫‪2‬‬
‫הממשלה הובעה במספר הזדמנויות על ידי אישים בולטים‪ ,‬דוגמת שר האוצר דר' יובל שטייניץ וראש‬
‫המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה הפרופ' יוג'ין קנדל‪ ,‬והוצגה מפורשות בתשובת המדינה‬
‫לבג"ץ‪" :‬קיים אינטרס לאומי חיוני מובהק בפיתוח אפשרות להפיק נפט ממשאב פצלי השמן‬
‫בישראל‪ .‬פיתוח כזה משתלב עם מרכיב מהותי במדיניות האנרגיה בישראל – ההכרח ליצור תמהיל‬
‫מגוון של מקורות אנרגיה ולהימנע מהסתמכות על מקור מקומי בודד ומקורות זרים‪ ,‬הנתונים ברובם‬
‫בידי מדינות עוינות לישראל"‪.4‬‬
‫כאמור‪ ,‬מדינת ישראל אינה ניצבת לבדה בחזית זו‪ .‬לאחר שנים ארוכות של קיפאון בתחום‪ ,‬שנבע‬
‫ממחירי הנפט הזולים‪ ,‬החלו מדינות רבות לבחון דרכים למיצוי הפוטנציאל הקיים בפצלי השמן‪,‬‬
‫וכיום מצויה הפעילות העולמית בתנופה חסרת תקדים‪:‬‬
‫א‪ .‬מעל חצי מליון חביות ליום מופקות באלברטה בקנדה‪ ,‬בשיטה דומה של חימום תת קרקעי ומיצוי‬
‫דלקים מתוך מרבץ ‪) Tar Sands‬יודגש‪ :‬שיטה דומה אך לא זהה‪ ,‬בה מוזרק קיטור לתת הקרקע(‪.‬‬
‫ב‪ .‬בירדן פועל זה כשנתיים מיזם של חברת ‪ Shell‬על שטח נרחב‪ ,‬שתכליתו הפקת דלקים מפצלי שמן‬
‫באותה שיטה ממש‪ .‬המיזם מצוי בשלב מקביל לזה שלנו – מיפוי המרבץ על ידי קידוחי סקר )שטח‬
‫הרישיון בירדן כגודלה של ישראל בקירוב‪ ,‬ולכן דרושים מאות קידוחים לצורך הסקר הגיאולוגי(‪.‬‬
‫ג‪ .‬בארה"ב בוצעו בהצלחה מספר מתקני פיילוט‪ ,‬וניסויים נוספים מצויים בשלבי ביצוע בימים אלה‬
‫)כולל על ידי חברת אחות של ‪ .(IEI‬ממשל הנשיא אובמה יזם באחרונה הליך של הקצאת שטחים‬
‫ומתן היתרים נוספים למתקני ניסוי בארה"ב‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדינות נוספות בעולם בוחנות ומקדמות פרויקטים שונים בתחום – אוסטרליה‪ ,‬סין‪ ,‬מרוקו ועוד‪.‬‬
‫א‪ .4.‬עתודות פצלי השמן בישראל – פריסה מרחבית‬
‫מרבצי פצלי השמן בישראל פרוסים באזורים שונים בנגב ועד לעמק זבולון בצפון‪ .‬מטבע הדברים הם‬
‫משתנים באופיים ובאיכותם‪ .‬ללא עוררין‪ ,‬המרבץ האיכותי והעשיר ביותר מצוי במרחב שפלת יהודה‪.‬‬
‫העתודות במרחב זה גדולות עשרות מונים מכל מופע אחר של פצלי שמן במדינה‪ ,‬ויתרה מכך ‪-‬‬
‫התנאים הגיאולוגיים היחודיים למרחב זה הופכים אותו לאופטימלי ובפועל ליחיד המתאים להפקה‬
‫בשיטת המיצוי התת קרקעי )‪ (In-Situ‬בישראל‪ :‬מי התהום באזור זה מבודדים משכבת פצלי השמן‬
‫על‪-‬ידי שכבת סלע בלתי חדירה‪ ,‬בעובי של כ‪ 200 -‬מטרים‪ ,‬המגנה על האקוויפר מפני פגיעה )תצורות‬
‫מישאש ומנוחה(; האגן מאופיין ברמת הומוגניות ליתולוגית גבוהה מאוד‪ ,‬עשיר מאוד בחומר אורגני‬
‫ובחלקים מסוימים בעל עומק ועובי אופטימליים לצרכי הפקה בקנה מידה מסחרי‪.‬‬
‫השילוב היחודי בין כל המאפיינים שנזכרו לעיל אינו מוכר כיום במקום אחר בישראל! נתונים אלה‬
‫עמדו לנגד עיניו של הממונה על ענייני הנפט‪ ,‬אשר אחראי לבחון‪ ,‬בסיוע צוות מומחי המשרד ומועצת‬
‫הנפט‪ ,‬את בקשות היזמים‪ ,‬על פי מיטב הידע המקצועי בתחום חיפושי הנפט‪ .‬לאורם של אלו ותוך‬
‫ראיה גיאוגרפית רחבה וכלל ארצית‪ ,‬הגיע הממונה לכלל החלטה כי נכון להעניק את הרישיון‬
‫ובמסגרתו לחייב את ביצוע הפיילוט‪ ,‬דווקא במרחב המסוים בו ניתן‪.‬‬
‫‪ 4‬ה"ש ‪ 1‬לעיל‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .5.‬עקרונות הפקת נפט בשיטת המיצוי התת קרקעי )‪(In-Situ‬‬
‫שיטות מיצוי דלקים מפצלי שמן דומות בבסיסן‪ ,‬בהיבט זה שתכליתן להמריץ ולקצר את התהליך‬
‫הטבעי של הבשלת הקרוגן אשר בסלע‪ ,‬עד הפיכתו לדלקים קלים ולגזים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד לשיטות‬
‫ישנות שחייבו כריה של פצלי השמן – שלה השלכות סביבתיות נרחבות – בשיטת המיצוי התת קרקעי‬
‫נעשה החימום בשכבת פצלי השמן‪ ,‬באמצעות קידוחים אל עומק שכבת המטרה‪ .‬חימום איטי‪,‬‬
‫הדרגתי וממושך מביא את החומר האורגני לכלל פירוק לדלקים קלים באיכות גבוהה ביותר‪ .‬את‬
‫הדלקים הללו יש להביא אל פני הקרקע‪ ,‬כפי שהדבר נעשה באופן תדיר בתעשיית הנפט )תנועת תוצרי‬
‫הגז מתת‪-‬הקרקע לפני השטח נוצרת בשל מפל הלחצים השורר בין האזור המחומם בתת‪-‬הקרקע‬
‫ללחץ שעל פני השטח(‪ .‬בפני השטח נאספים התוצרים ומטופלים בהתאם לאיכותם ולכמותם‪.‬‬
‫א‪ .6.‬ההיבט הסביבתי‬
‫שיטת המיצוי התת קרקעי של פצלי השמן‪ ,‬בה מתעתדת ‪ IEI‬לעשות שימוש‪ ,‬נושאת מספר יתרונות‬
‫סביבתיים חשובים ביחס לשיטות הפקה אחרות‪ .‬ראשית‪" ,‬טביעת הרגל" הסביבתית המזערית‬
‫הכרוכה בה‪ :‬שיטה זו מאפשרת להפיק כמויות נפט מנפח גדול של פצלי שמן בתת‪-‬הקרקע‪ ,‬תוך ניצול‬
‫שטח קטן מאוד על‪-‬פני הקרקע‪ .‬השיטה מתאפיינת גם ביעילות אנרגטית ואינה מצריכה שימוש במים‬
‫בתהליך‪ .‬יתרון חשוב נוסף קשור לצמצום פליטות גזי החממה בתהליך‪ :‬הליך החימום בתת הקרקע‬
‫מביא לזיקוק ראשוני של הנפט ובכך מבטל את הצורך בשלבים עתירי פליטות‪ ,‬הנחוצים כיום‬
‫בתהליך הזיקוק של נפט גולמי "רגיל"‪ .‬לעובדה זו חשיבות רבה‪ ,‬בהביאה לכך שבחישוב גלובלי יכול‬
‫פרויקט הפקה מסחרי לשאת תרומה בהקטנת פליטת גזי החממה‪ .‬כלומר‪ :‬אם בתי הזיקוק בישראל‬
‫יחליפו את הנפט הגולמי‪ ,‬שהם מייבאים כיום‪ ,‬בנפט‪ ,‬שיופק בשיטת ‪ In-Situ‬ממרבץ פצלי השמן‬
‫בשפלה‪ ,‬תיתכן הפחתה בפליטת ‪ CO2‬בתהליך‪.‬‬
‫בהקשר הנדון‪ ,‬ראוי גם לעמוד על ההבדל שבין פצלי שמן לפצלי גז ולהדגיש שפצלי גז הינם מקור‬
‫אנרגיה שונה בתכלית‪ ,‬בו הגז כלוא בסלע והפקתו מתבצעת בלחצים גבוהים מאד וכוללת שימוש‬
‫בחומרי נפץ וכימיכלים שונים‪ ,‬לשם ייצור סידוק להגדלת הפרמיאביליות ושחרור הגז הכלוא בסלע‪.‬‬
‫להבדיל‪ ,‬טכנולוגיית המרת פצלי השמן הנדונה נעשית בלחץ נמוך )עד ‪ (100 psi‬ואינה כוללת סידוק‬
‫יזום )‪ ,(fracking‬ולכן השפעתה הסביבתית מצומצמת בהרבה‪.‬‬
‫א‪ .7.‬חברת ‪ IEI‬ופעילותה‬
‫חברת ‪ IEI‬פועלת מזה שלוש שנים לקידום פרויקט הפקת דלקים מפצלי שמן בשיטת המיצוי התת‬
‫קרקעי )‪ .(In-Situ‬במסגרת זו השלימה את תהליכי המחקר והפיתוח לקראת ביצוע בדיקת היתכנות‬
‫של הפקת הדלק‪ ,‬בשיטה זו‪ ,‬באזור שפלת יהודה )פיילוט(‪.‬‬
‫פעילות החברה מתבצעת מכח רישיון שהוענק לה על ידי המדינה ובכפוף לתנאי הרישיון שנקבעו על‬
‫ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות‪ .‬תנאים אלה מחייבים אותה לביצוע תכנית עבודה‬
‫מפורטת הכוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את ביצוע הפיילוט‪ .‬ברישיון זה‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬אין די כדי להתיר עבודות‬
‫בשטח – ההצטיידות בו היא למעשה התנאי המאפשר לבעליו‪ ,‬ומחייב אותם‪ ,‬לפנות לרשויות‬
‫המוסמכות השונות‪ ,‬דוגמת רשויות התכנון‪ ,‬על מנת להצטייד באישורים הדרושים לפעילותו‬
‫ובהנחיות הרלוונטיות לה‪ .‬במסגרת זו תואמו פעולות החברה עד כה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מול הגופים הבאים‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה )להג"ס(‪ ,‬רשות המים‪ ,‬המועצה האזורית מטה יהודה‪ ,‬מועצה אזורית לכיש‪,‬‬
‫מועצה אזורית יואב‪ ,‬ועדות תכנון ובניה מחוז ירושלים ומחוז דרום‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬חברת חשמל‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬קרן קיימת‬
‫לישראל‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬רשות הטבע והגנים והנהלות ישובי הסביבה‪.‬‬
‫כל פעולות החברה דרשו תיאום ואישור טרם ביצוען‪ ,‬ובכלל זה קידוחי הסקר‪ ,‬שהאישורים להם‬
‫ניתנו על ידי הועדות המחוזיות לתכנון ובניה‪ ,‬בהתאם לתקנות התכנון והבניה הנוגעות לעניין‪.‬‬
‫א‪ .8.‬המתודולוגיה המדעית של החברה‬
‫א‪ (1).8.‬הבסיס המדעי‪-‬טכנולוגי‬
‫הטכנולוגיה המוצעת להפקה של פצלי שמן‪ ,‬בשיטת המיצוי בתת הקרקע‪ ,‬הומצאה ויושמה לראשונה‬
‫בשבדיה בשנת ‪ ,1940‬שם הייתה בשימוש מסחרי עד אמצע שנות השישים‪ ,‬עת ירדו מחירי הנפט‬
‫ונמצא נפט בים הצפוני‪ .‬במשך עשרות שנים לא היו ניסיונות משמעותיים בישום מחודש של‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬בשל העובדה שנפט קונבציונאלי היה זמין וזול‪.‬‬
‫החל משנות התשעים‪ ,‬נוכח ההתדלדלות המואצת של עתודות הנפט "הקל" ועם ההכרה הגוברת‬
‫בצורך במציאת חלופות‪ ,‬חודש העניין בפיתוח השיטה‪ .‬בחוד החנית של פיתוח הטכנולוגיה עמדה‬
‫חברת ‪ Shell‬העולמית )חברת הנפט השניה בגודלה בעולם(‪ .‬החברה בצעה עד כה ‪ 7‬פיילוטים מוצלחים‬
‫בארה"ב ובקנדה‪ ,‬בהם נבחנו בהצלחה יישומים של הטכנולוגיה בתנאים גיאולוגיים שונים‪ .‬את‬
‫הובלת הנושא הפקידה חברת ‪ Shell‬בידי מי שלימים היה המדען הראשי שלה ‪ -‬דר' הרולד ויניגר‪,‬‬
‫שהינו אחראי לפריצת דרך מדעית בתעשיה ואף רשם חלק ניכר מבין ‪ 266‬הפטנטים‪ ,‬הרשומים על‬
‫שמו‪ ,‬בתחום הפקת דלקים מפצלי השמן וניקוי קרקעות ממזהמים בשיטת ה‪ .In-Situ -‬לפני כשלוש‬
‫שנים עלה דר' ויניגר ארצה והצטרף כמדען ראשי לחברת ‪ ,IEI‬אליו חברו כמה מטובי המדענים‬
‫בתחום בעולם‪.‬‬
‫א‪ (2).8.‬שלבי הפיתוח‬
‫הפרויקט הנדון‪ ,‬כמו כל פיתוח טכנולוגי אחר‪ ,‬צריך לעמוד בסטנדרטים המדעיים והרגולטיביים‬
‫המתאימים‪ .‬חברת ‪ IEI‬מקדמת את המחקר בכפוף לכך‪ ,‬וזאת תוך פיקוח שוטף של הרשויות‬
‫ובתיאום מלא עימן‪ .‬על פי סכמת הפיתוח העקרונית‪ ,‬שתפורט להלן‪ ,‬כל שלב מבסס את הידע ומשמש‬
‫כלי לתכנון השלב הבא שלאחריו‪ .‬על בסיס עקרון זה ולפי העניין ניתן אישור הרגולטורים להתקדם‬
‫לשלב הבא‪.‬‬
‫שלבי הפיתוח הינם‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאוריות וסימולציות ‪-‬‬
‫א‪ .‬פיתוח רעיוני ‪ -‬תיאוריות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פיתוח סימולציות מחשב של התנהגות מושא הניסוי בתנאי שדה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסויי מעבדה ‪-‬‬
‫בניית מערכי ניסוי מעבדתיים והוכחת יכולת החיזוי של הסימולציות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬ניסוי שדה )פיילוט( ‪-‬‬
‫א‪ .‬פיתוח סימולציות המדמות את התוצאות המצופות בתנאי השדה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ביצוע ניסוי מדעי מצומצם‪ ,‬מבוקר ומנוטר בתנאי שדה )בכפוף לביצוע סקר סיכונים( ‪-‬‬
‫פיילוט‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ניתוח תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תיקוף המודלים לחיזוי על בסיס התוצאות‪.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח מסחרי ‪-‬‬
‫א‪ .‬ביצוע סימולציות גמלון )‪ (up scaling‬על בסיס המודלים שפותחו ותוקפו ותכנון מתקן דמו‬
‫)אבטיפוס(‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע ניסוי גמלון )‪ – (up scaling‬מתקן דמו מבוקר ומנוטר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ניתוח תוצאות‪.‬‬
‫ד‪ .‬שדרוג ופיתוח לייצור מסחרי בהליך תכנון ובקרה‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬מעבדה אנליטית לבדיקת תוצרי דלק וגז המופקים בניסויי חברת ‪IEI‬‬
‫)היחידה להנדסת אנרגיה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב( )צילום‪ :‬יוראי ליברמן(‬
‫שלבים אלו נכונים לכל פיתוח טכנולוגי באשר הוא‪ ,‬ובוודאי שיש בו פוטנציאל השלכה לסביבה )כך‬
‫בפיתוח תעופתי‪ ,‬חקלאי‪ ,‬פרמקולוגי‪ ,‬ביטחוני ועוד(‪ .‬החל משלב ‪ – 3‬שלב ניסוי השדה – נדרשת‬
‫מעורבות הדוקה של גורמי הרגולציה והממשל הרלוונטיים‪ ,‬בפיקוח על התכנון והביצוע ובניטור‪,‬‬
‫בקרה והכוונה של הפיתוח והמעבר לשלבים הבאים‪ .‬הלכה למעשה‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מהרקע‬
‫הטכנולוגי שפורט לעיל‪ ,‬שלבים ‪ 1-3‬בוצעו בארצות הברית ובשבדיה אף פעל מתקן מסחרי מעל ‪20‬‬
‫שנה‪ ,‬כך שקיים בסיס מידע תיאורטי ומעשי נרחב‪ .‬בסיס מידע זה שימש את חברת ‪ IEI‬ומדעניה‬
‫לצורך תכנון וביצוע שני השלבים הראשונים בהליך הפיתוח לעיל‪ ,‬תוך התאמת הנתונים למאפייני‬
‫הגיאולוגיה המקומית‪.‬‬
‫במסגרת שלבים ‪ 1‬ו‪ ,2 -‬ביצעה החברה סקר גיאולוגי מקיף באזור הרישיון )המצוי בשלבי סיום(‪,‬‬
‫שכלל שורת קידוחי סקר לאיפיון וניתוח המשאב ונתוניו הגיאולוגיים וההידרולוגיים‪ .‬קידוחים אלו‬
‫‪6‬‬
‫בוצעו באישור הועדות לתכנון ובניה במחוז ירושלים ובמחוז דרום‪ ,‬כנדרש על פי חוק התכנון‬
‫והבניה‪ ,‬ובתיאום מראש עם הישובים המחזיקים בקרקעות והרשויות הרלוונטיות‪ .‬גלעיני הסלע‪,‬‬
‫שהוצאו בקידוחים אלו‪ ,‬עוברים אנליזה כימית‪ ,‬גיאולוגית ופיזיקאלית במעבדות המחקר‬
‫באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬במכון הגיאולוגי ובמעבדות בארה"ב ובקנדה המתמחות בתחומים אלו‪.‬‬
‫תוצאות המחקרים הללו‪ ,‬בשילוב בסיס הידע התיאורטי שנצבר בחברה‪ ,‬מהווים נדבך בסיס לתכנון‬
‫שלב הפיילוט‪.‬‬
‫א‪ .9.‬הפיילוט‬
‫הפיילוט הינו ניסוי מדעי בתנאי שדה‪ ,‬שהיקפו ומשכו מצומצמים‪ .‬הפיילוט משתרע על שטח‬
‫שהיקפו הכולל כשמונה דונם‪ ,‬כאשר מתוכם חמישה ישמשו בפועל כמשטח עבודה‪ ,‬וממוקם באזור‬
‫חקלאי המרוחק מריכוזי אוכלוסיה‪ .‬התהליך‪ ,‬כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬נושא השפעה מזערית לתושבים‬
‫באזור ו‪/‬או לבעלי החיים ולצומח‪ .‬לאחר סיום הפיילוט יושב השטח ליעודו ולשימושיו המקוריים‪ .‬כל‬
‫הפעילויות אשר יבוצעו בו אינן מורכבות לביצוע ואינן כוללות אלמנטים חדשים שלא נוסו בשדה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מרכיב משמעותי בפיילוט מהווה חידוש בישראל ‪ -‬חימום תת קרקעי של שכבת פצלי השמן‪,‬‬
‫אולם כפי שניתן לראות במענה לשאלות במסמך זה )בהמשך ובמשלים למסמכים הקודמים(‪ ,‬לפעולה‬
‫זו לא יהיו השפעות סביבתיות שיוריות‪ ,‬וככלל השפעת הפיילוט על הסביבה מוגבלת מאוד מבחינת‬
‫מרחב וזמן‪.‬‬
‫במסגרת הניסוי‪ ,‬כפי שיפורט בהרחבה להלן‪ ,‬יקדחו קידוחי ניטור‪ ,‬השפלת מים‪ ,‬חימום והפקה‪.‬‬
‫לאחר מכן יתבצע חימום של נפח סלע מצומצם בתת הקרקע )בעומק שבין ‪ 250-300‬מ'( באמצעות‬
‫מחממים חשמליים‪ ,‬ובעקבותיו תבוצע הפקה של נפט וגז בהיקף מוגבל )כחבית עד שתיים ביום‬
‫בממוצע ובסך הכל חמש מאות חביות נפט(‪ .‬ההליך כולו ינוטר ויבוקר תהליכית וסביבתית באורח‬
‫קפדני‪ ,‬כדי לספק את הנתונים הנדרשים על המתרחש )כולל בזמן אמת(‪ ,‬ותוצרי ההפקה ישמשו‬
‫לניתוחים ולניסויי מעבדה‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬ניתן יהיה‪ ,‬להפסיק את הפעולות המבוצעות בפיילוט‪ ,‬עד‬
‫לביצוע תיקונים או שינויים נדרשים‪ ,‬ובאם ידרש – ניתן יהיה להפסיק את הפיילוט בכללו‪.‬‬
‫א‪ (1).9.‬מטרות הפיילוט‬
‫ביצוע הפיילוט הכרחי לשם השגת המטרות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הוכחת הישימות הטכנולוגית של שיטת ההפקה המוצעת בתנאים הגיאולוגיים של מרבץ שפלת‬
‫יהודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוכחת ההיתכנות הכלכלית לתהליך‪.‬‬
‫ג‪ .‬אימות ההערכות לגבי ההשפעות הסביבתיות והוכחת יכולת עמידה בתקנים המחייבים בתנאי‬
‫השטח‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיקוף המודלים והוכחת ישימותם בתנאי הגיאולוגיה המקומית )‪ – (History Matching‬ובכך גם‬
‫הוכחת יכולת החיזוי של המודלים שפיתחה החברה‪.‬‬
‫ה‪ .‬ביסוס מסד נתונים לתכנון השלבים הבאים של הפרויקט‪.‬‬
‫ו‪ .‬מדידת מאזן מסת החומר )התחלתי וסופי( וכמות האנרגיה המופקת‪ ,‬ותיקוף הגדרת איכות‪ ,‬כמות‬
‫והרכב הדלקים הנוזליים והגזים ותכונות הסלע בעומק הקרקע‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ביצוע הפיילוט והצלבת הנלמד עם נתוני המחקר הגיאולוגי המקיף וממצאי ניסויי המעבדה יאפשרו‬
‫למדינת ישראל לקבוע אם ניתן להמשיך לשלב הפיתוח המסחרי‪ ,‬אשר ילווה בתכנית על פי דיני‬
‫התכנון והבניה‪.‬‬
‫א‪ (2).9.‬הליך בחירת אתר הפיילוט‬
‫הפיילוט הינו ניסוי מדעי בתנאי שדה‪ .‬כדי שהפיילוט יהיה בר תוקף חובה לבצעו בתנאים‬
‫מבוקרים‪ ,‬בהם הפרמטרים המשפיעים על ההפקה ידועים במידת דיוק המדידה המדעית הגבוהה‬
‫ביותר‪ .‬אחד הפרמטרים המרכזיים הוא חישוב הנפח המחומם בתת הקרקע‪ .‬מידע זה הינו קריטי‬
‫לשם חישוב כמות הסלע‪ ,‬ממנה מופקים הדלקים‪ ,‬ובכך לאפשר ביצוע חישובי הפקה‪ ,‬נתוני‬
‫פליטות‪ ,‬מאזני מסה ואנרגיה‪ .‬את הפיילוט‪ ,‬בניגוד לפרויקט מסחרי‪ ,‬חובה לפיכך לבצע באתר בו‬
‫העומק אופטימלי לצרכי דיוק ביצוע ומדידה‪ .‬כל שלב בתהליך מהווה אבן מדרך לזה שבא אחריו‪.‬‬
‫ביצוע פיילוט באתר בו קיימות מגבלות פיזיות אשר יקשו על הדיוק‪ ,‬יערער את תקפות הנתונים‬
‫שיופקו ממנו‪ ,‬ויהפוך את אבן המדרך לאבן נגף‪.‬‬
‫א‪ (1).(2).9.‬העומק האופטימלי לפיילוט‬
‫ראשית‪ ,‬על מנת לבצע הפקה בתת הקרקע‪ ,‬על עומק השכבה המחוממת להיות עמוק דיו‪ .‬משום כך‪,‬‬
‫נדרש כי תהיה שכבת טפל )‪ (Overburden‬מינימלית – שהיא הבסיס לקיומה של הפקה בשיטת ה‪-‬‬
‫‪ .In-Situ‬מנגד‪ ,‬העומק חייב להיות מוגבל‪ :‬ככל שעומק הקידוח גדל‪ ,‬מתרחשות סטיות מהאנך‬
‫המתוכנן לקידוח ורמת הדיוק יורדת‪ .‬כאשר המרחק בין הקידוחים הוא קרוב )הכרח הנובע מאיטיות‬
‫מעבר החום בסלע(‪ ,‬יש לכך משמעות גדולה אף יותר‪ ,‬שכן כל סטיה יכולה להשפיע משמעותית על‬
‫חישוב הנפח המחומם‪ ,‬ובנוסף עלולה להיגרם חבלה הדדית בבארות הקידוח עצמן‪ .‬אם לסכם‬
‫בפשטות – שכבת הסלע המחוממת בניסוי חייבת להיות עמוקה דיה‪ ,‬אך לא עמוקה מדי‪.‬‬
‫ניתוח גיאולוגי מעמיק של כל שטח הרישיון‪ ,‬העלה כי רק בגזרה צרה‪ ,‬בצפון מזרח השטח‪ ,‬מתקיים‬
‫התנאי המאפשר הגעה לחישובים מדויקים של מיקום הקידוחים‪ ,‬ובמשתמע של גודל הנפח המחומם‪.‬‬
‫ביצוע פיילוט בגזרה אחרת עלול להביא למצב של העדר יכולת לבסס ממצאים ברי תוקף על בסיס‬
‫הנתונים שיתקבלו בו!‪ .‬בתמצית – להלן מערכת השיקולים‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫הדרישה לדיוק מדעי קיימת רק בפיילוט ואינה רלוונטית במהלך ביצוע הפקה מסחרית עתידית‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬אין לראות כל זהות בין מיקום הפיילוט לבין השלב המסחרי‪ ,‬וחברת ‪ IEI‬אף התחייבה‬
‫רשמית‪ ,‬במספר רב של הזדמנויות )תשובת החברה לבג"ץ‪ ,‬מכתב לשר להג"ס ולמשרד התשתיות‪,(5‬‬
‫כי‪ ,‬בכל תנאי‪ ,‬אתר הפיילוט לא ישמש להפקה מסחרית‪ ,‬וכי יפונה וישוקם בהתאם להנחיות הגורמים‬
‫המוסמכים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המדינה הצהירה על כך במענה לעתירת אדם טבע ודין‪ ,‬והדבר כלול כתנאי מפורש‬
‫בהארכת תנאי הרישיון שניתן לחברה‪.6‬‬
‫א‪ (2).(2).9.‬איתור אתר מתאים בתוך גזרת החיפוש‬
‫משהוגדרה גזרת החיפוש‪ ,‬בוצע סקר השפעה על הסביבה‪ ,‬על ידי חברת "תופ אקוסטיקה וסביבה"‬
‫)מן המובילות בארץ בתחום הסקרים הסביבתיים(‪ ,‬בשיתוף עם דר' רון פרומקין‪ ,‬ששימש כיועץ‬
‫אקולוגי לתכנית המרחב הביוספרי בשפלת יהודה וכאקולוג בצוות התכנון של תכנית האב האגנית‬
‫לשיקום ופיתוח נחל לכיש ויובליו‪ .‬מתווה הסקר הוצג למשרד להג"ס טרם ביצועו והעבודה כללה‬
‫התייעצות והיזון חוזר עם גורמים שונים )בהם המשרד להג"ס‪ ,‬המוא"ז מטה יהודה‪ ,‬רשות הטבע‬
‫והגנים )רט"ג(‪ ,‬קק"ל והחברה להגנת הטבע‪ ,‬שאף ערכו סיור לבחינת החלופות בשטח עם נציגי‬
‫החברה( ובמרכזה ניתוח יסודי של שש חלופות במרחב‪ .‬במסגרת זו נערך סקר שדה מקיף ובחינה‬
‫פרטנית של כלל ההיבטים הסביבתיים‪ .‬הסקר המליץ על אתר אשר עומד בדרישות הסף המדעיות‪,‬‬
‫ממוקם בשטח חקלאי מופר במידה ניכרת‪ ,‬ואין בו ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור‪ .‬מדובר בשטח‬
‫חקלאי מעובד ואף בנוי בחלקו‪ ,‬שמקושר לתשתיות קיימות )דרכים‪ ,‬מים וחשמל(‪ ,‬באזור שבו אושרה‬
‫על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה הקמת מחלף כבישים גדול בעתיד‪.‬‬
‫א‪ (3).9.‬הליך תכנון הפיילוט‬
‫תכנון הפיילוט נעשה בהתאמה לדרישות המדעיות והסביבתיות ומתקניו מתוכננים על שטח כולל של‬
‫כשמונה דונם ובו מערך קידוחים‪ ,‬גופי חימום‪ ,‬מערכת חשמל‪ ,‬הפקה וטיפול‪ .‬תכנון ראשוני זה‪ ,‬הוגש‬
‫למשרדי הממשלה הרלוונטיים‪ .‬כמקובל בכל הליך תכנון‪ ,‬עם חלוף הזמן התכנית מתעדכנת ועוברת‬
‫שינויים‪ ,‬התאמות ושיפורים‪ ,‬הן בהתאם לתוצאות המתקבלות בניסויים המעבדתיים )באוניברסיטת‬
‫בן גוריון ובחברת ‪ Shale Tech International‬בארה"ב‪ ,‬בין היתר(‪ ,‬והן בעקבות דרישות הרגולטור‪.‬‬
‫שינויים מינוריים אלו ימשכו עד לשלב הביצוע עצמו‪ ,‬אולם אין בהם להשליך על ההשפעות‬
‫הסביבתיות של הפיילוט‪.‬‬
‫לאחר שיתקבל אישור ועדת התכנון והבניה המחוזית‪ ,‬תיגש החברה לשלב התכנון ההנדסי המפורט‪,‬‬
‫שיתבצע באמצעות מיטב חברות ההנדסה‪ ,‬המתמחות בתחומים הרלוונטיים‪ ,‬ואשר כוללים תכנון‬
‫וביצוע הכנת המשטח‪ ,‬הנדסת הקידוחים‪ ,‬התקני החימום‪ ,‬מתקני ההפקה והטיפול בתוצרים‪ .‬חשוב‬
‫להבין‪ ,‬כי בכל הקשור לתכנון מתקני השטח מדובר בפרויקט הנדסה אזרחית‪ ,‬סטנדרטי לביצוע וקטן‬
‫בהיקפו‪ ,‬וכי קיים ניסיון רב בעולם וגם בארץ בתכנון מתקנים בעלי אלמנטים דומים‪.‬‬
‫‪ 0297 :IEI 5‬מיום ‪ 3‬למאי ‪ - 2011‬ראה נספח מספר ‪7‬‬
‫‪ 6‬משרד התשתיות‪:‬מכר_‪ 2011_2384‬מיום ‪ 4‬אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪9‬‬
‫א‪ (4).9.‬שיתוף הציבור‬
‫החברה רואה עצמה מחויבת לפעול בשקיפות מלאה ובפתיחות מול כלל הרשויות והגורמים‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬ומודעת לחששות בקרב הציבור‪ IEI .‬עושה מאמצים רבים ומשקיעה זמן ומשאבים‬
‫ביצירת ערוץ קשר עם הציבור‪ .‬במסגרת זו התקיימו עשרות מפגשים וסיורים משותפים להצגת‬
‫הפיילוט וחלופות מיקומו‪ .‬נציגי החברה פקדו את מרבית ישובי האזור וקיימו מפגשים ארוכים‬
‫ומפורטים עם התושבים ונציגיהם‪ ,‬במהלכם הוצג הפרויקט באופן מפורט ומעמיק‪ .‬החברה נפגשה עם‬
‫ועדת איכות הסביבה של המועצה האזורית מטה יהודה וקיימה סדרת פגישות עם חברת "צנובר"‪,‬‬
‫שנשכרה על ידי המועצה על מנת לבחון את הפרויקט‪ .‬כמו כן‪ ,‬בצוות החברה חבר מר בנימין כהן‪,‬‬
‫אשר שימש בעברו כראש המועצה האזורית מטה יהודה וכמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬ומשמש‬
‫כאחראי מטעם החברה לנושא הקשר עם הקהילה‪ .‬ממצאים מקידוחי הסקר ומידע רב שנצבר‬
‫בחברה‪ ,‬לגבי הפיילוט‪ ,‬הועברו לעיון הרשויות ומובאים לעיון הציבור באתר הבית של החברה‬
‫באינטרנט )בנוסף לעותקים שנמסרו ידנית לכל מבקש(‪ .‬כן הופצו הזמנות בעיתונות המקומית לביקור‬
‫פתוח באתר קידוח סקר של החברה‪ ,‬הכולל הצגה מקיפה של הפרויקט‪ ,‬שנענו על ידי הציבור הרחב‪.‬‬
‫למותר לציין‪ ,‬כי כל פעילות הקידוחים של החברה בוצעה לאחר קבלת הסכמתם של נציגי הישובים‬
‫המחזיקים בקרקע‪ .‬הפגישות הרבות שהתקיימו‪ ,‬בעיקר עם גורמים בעלי רקע מדעי והנדסי‪ ,‬סייעו‬
‫רבות להפחתת החששות‪ ,‬ובכוונת חברת ‪ IEI‬להמשיך ולנהוג כך גם בעתיד‪.7‬‬
‫א‪ (5).9.‬תקציר הפיילוט‬
‫פירוט מלא ורחב יריעה של הפיילוט יובא בהמשך‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬לשם הבהרת הנושאים שיפורטו‬
‫בהמשך המסמך‪ ,‬מובא תיאור הנדסי ותהליכי מעודכן של הפיילוט‪.‬‬
‫א‪ (1).(5).9.‬שלבי הפעילות‬
‫הפעילות באתר צפויה להמשך כשנתיים ומחצה והיא כוללת שבעה שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכשרה ראשונית של האתר לקידוחים – ‪ 10‬ימים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביצוע מערך קידוחים )בקוטר של עד ‪ 20‬ס"מ( – ‪ 280‬ימים‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנת השטח לחימום והפקה )כולל התקנת מתקני איסוף‪ ,‬טיפול וניטור( – ‪ 120‬ימים‪.‬‬
‫‪ .4‬חימום והפקה – ‪ 270‬ימים‪.‬‬
‫‪ .5‬קירור והפקה – ‪ 120‬ימים‪.‬‬
‫‪ .6‬קידוחי גלעינים – ‪ 50‬ימים‪.‬‬
‫‪ .7‬שיקום השטח ופינויו – ‪ 10‬ימים‪.‬‬
‫‪ 7‬לפירוט חלקי של הפגישות ראה נספח ‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫איור ‪ :2‬הדמיית אתר פיילוט להתרשמות )מקור‪(IEI :‬‬
‫א‪ (2).(5).9.‬מערך הקידוחים‬
‫באתר הפיילוט יבוצעו כעשרים קידוחים אנכיים‪ .‬מספר הקידוחים הסופי וכן מיקומם ועומקם‬
‫המדויק יקבעו על פי הממצאים שיתקבלו בתום הקידוח הראשון באתר‪ ,‬שישמש כקידוח סקר‬
‫מוקדם‪ .‬הקידוחים יכללו‪:‬‬
‫‪ 6-7‬קידוחי חימום במבנה משושה בעל צלע של ‪ 3‬מ'‪.‬‬
‫‪ 2‬קידוחי הפקה )ראשית ומשנית( במרכז משושה החימום‪.‬‬
‫‪ 3-4‬קידוחי תצפית וניטור בתוך משושה ההפקה‪.‬‬
‫עד ‪ 4‬קידוחי שפילת מים שישמשו‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬גם כקידוחי ניטור תת הקרקע מסביב לאזור‬
‫ההפקה‪.‬‬
‫‪ 2-3‬קידוחים לניטור מי התהום‪ ,‬במרחק של עד עשרות מטרים בודדים מאזור ההפקה‪ ,‬אשר ימוקמו‬
‫בהתאם להנחיות השירות ההידרולוגי‪.‬‬
‫א‪ (3).(5).9.‬הליך החימום וההפקה‬
‫עובי השכבה המחוממת יהיה עד ‪ 50‬מ' )יקבע סופית בתכנון המפורט לביצוע( בעומק שבין ‪250-300‬‬
‫מ'‪ .‬החימום גורם לפירוליזה ‪ -‬תהליך פירוק‪ ,‬של החומר האורגני המצוי בסלע )קרוגן(‪ ,‬ללא נוכחות‬
‫חמצן ‪ -‬שתוצריו דלקים קלים וגזים‪ .‬בשונה מתהליכי הפקת נפט המוכרים כיום‪ ,‬הזיקוק המשמעותי‬
‫בשיטה זו מתרחש בעת החימום האיטי בתת הקרקע‪ ,‬ולכן התוצר הצפוי הינו נפט קל ובאיכות גבוהה‬
‫)דבר המקטין את תרומת התהליך לסך פליטות גזי החממה בחישוב כולל(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫איור ‪ :3‬חתך צד של הפיילוט בשלב החימום וההפקה )לעומק ‪ 300‬מטר( )מקור‪(IEI :‬‬
‫מוליכות החום בסלע נמוכה ובשל כך פיזור החום מגופי החימום לא יעלה על מרחק של ‪ 9‬מ'‪ .‬ממרחק‬
‫זה ואילך טמפרטורת הקרקע לא תושפע עוד מהחימום ותמשיך לשמור על טמפרטורת הסביבה‬
‫הטבעית‪ .‬ההסבר לכך מצוי בעובדה שהולכת חום יכולה להתבצע רק באחת מבין שלוש אפשרויות‪:‬‬
‫קרינה – שאינה רלוונטית בטמפרטורות הנדונות‪ ,‬קונווקציה )הסעה( – המושפעת אמנם מנתוני‬
‫סידוק או שבר‪ ,‬אך הינה זניחה בהעדר פרמיאביליות )כמוכח בקידוחי הסקר( וקונדוקציה )הולכה( –‬
‫שהינה התרומה העיקרית להעברת החום במקרה דנן‪ ,‬אך היות שנתוני הנקבוביות וממוצע תכולת‬
‫הקרוגן גבוהים בשפלה )ככל שתכולת הקרוגן עולה כך יורדת המוליכות(‪ ,‬הרי שמפל החום יהיה‬
‫מהיר ובעל טווח קצר‪.‬‬
‫מערכת איסוף והולכת התוצרים‪ ,‬שתותקן על פני הקרקע‪ ,‬תהיה מורכבת מראשי קידוח )‪(wellheads‬‬
‫וצינורות לאיסוף הנפט והגז מקידוחי ההפקה‪ ,‬והובלתם למתקני הטיפול אשר יוצבו באתר‪ .‬כל‬
‫האלמנטים הקשורים לשלב הטיפול בתוצרים מוכרים וידועים‪ ,‬ומצויים באלפי אתרי הפקה בעולם‪.‬‬
‫הליך ההפקה נחלק לתוצרים נוזליים וגזים‪ :‬הפקת תוצרי הפירוליזה הנוזליים מן הקרקע תעשה‬
‫באמצעות משאבות‪ ,‬ואילו הגז יופק על ידי הפחתת הלחץ במרכז הנפח המחומם‪ .‬התוצרים הגזיים‬
‫יקוררו והרכיבים הנוזליים יופרדו מהם‪ .‬אחרי כן ינוקו הגזים מתרכובות גופריתיות )‪ (H2S‬ולבסוף‬
‫יטופלו במחמצן תרמי‪ .‬הטיפול יבטיח מענה שיעמוד בתקנים המוגדרים על ידי המשרד להג"ס‪ .‬המים‬
‫יועברו לאחסון עד לפינויים לאתר הטיפול המאושר ברמת חובב‪ ,‬והנפט יטופל לסילוק גזים מומסים‬
‫ולאחר אחסון זמני באתר‪ ,‬יועבר לאפיון מעבדתי וביצוע אנליזות כימיות בחו"ל‪.‬‬
‫באמצעות חימום הנפח‪ ,‬ניתן יהיה להפיק‪ ,‬בפרק זמן של כשנה‪ ,‬נפט בהיקף כולל של כ‪ 500 -‬חביות‬
‫)כ‪ 5 -‬חביות ביום בשיא ההפקה( וגז טבעי בכמות כוללת של לפחות כ‪ 42.5 -‬אלף מטר מעוקב‪.‬‬
‫ביצוע הפיילוט יעשה תחת בקרה וניטור סביבתי של כלל התהליך )רעש‪ ,‬מים‪ ,‬קרקע ואוויר(‪ ,‬כמוצג‬
‫בתכנית הניטור שחברת ‪ IEI‬העבירה למשרד להג"ס )ועיקרה מפורט שוב במסמך זה( ועל פי ההנחיות‬
‫שיוגדרו לחברה‪ .‬בתום הפיילוט השטח יושב לקדמותו ויוותר ריק ופנוי‪ .‬במקרים בהם יידרש שימוש‬
‫חוזר בחורי הקידוח לצרכי ניטור‪ ,‬יושאר צינור בולט מפני הקרקע )בקוטר של ‪ 3.5-4.5‬אינץ ובגובה‬
‫של עד ‪ 1.5‬מ'(‪ ,‬אשר יוקף בחבית מבוטנת )כמקובל בקידוחי ניטור הידרולוגיים וכמתחייב על פי‬
‫הוראות השרות ההידרולוגי(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ב‪ .‬מענה לשאלות המשרד להגנת הסביבה‬
‫ב‪ .1.‬התייחסות כללית לשאלות המשרד להגנת הסביבה‬
‫ב‪ (1).1.‬רקע – ההליך התכנוני‬
‫חברת ‪ IEI‬מבקשת לבצע ניסוי שדה מוגבל בהיקפו )פיילוט( לבחינת ישימות טכנולוגיית ‪In-Situ‬‬
‫למיצוי תת קרקעי של פצלי השמן באגן השפלה‪ .‬ביצוע ניסוי זה נדרש בהתאם למתחייב ברישיון‪,‬‬
‫שהוענק לחברה על ידי מדינת ישראל‪ .‬החברה פועלת‪ ,‬מזה כשנתיים‪ ,‬לקבלת אישור הועדה המחוזית‬
‫לתכנון ולבניה בירושלים לביצוע הפיילוט האמור‪ .‬זאת‪ ,‬על פי ההליך היעודי הקבוע בתקנות התכנון‬
‫והבניה לאישור קידוחים מכח חוק הנפט‪ ,‬במסגרתו אושרו עד כה רובם המכריע של קידוחי הנפט‬
‫בישראל‪ ,‬לרבות קידוחי הסקר של חברת ‪ .IEI‬לשכת התכנון המחוזית העבירה לחברת ‪ IEI‬הנחיות‬
‫באשר להליך ההגשה הנדרש ולתאום הפיילוט מול הרשויות הרלוונטיות‪ ,‬ובכלל אלו המשרד להג"ס‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬פעלה בהתאם להנחיות אלו‪ ,‬ואף מעבר לנדרש בהנחיות או לפי כל דין‪ :‬בהכנת מסמכים‬
‫סביבתיים‪ ,‬בייזום פעולות תאום נרחבות‪ ,‬בביצוע בדיקות וקידוחי סקר משלימים ובקבלת אישור‬
‫מקדים של ועדת הקידוחים ברשות המים לפיילוט‪.8‬‬
‫ב‪ (2).1.‬המסמכים הסביבתיים‬
‫במסגרת הגשת הבקשה לאישור הפיילוט בועדה המחוזית‪ ,‬הזמינה חברת ‪ IEI‬אצל יועץ חיצוני –‬
‫חברת "תופ סביבה ואקוסטיקה"‪ ,‬בשיתוף עם האקולוג דר' רון פרומקין‪ ,‬מסמך סביבתי רחב יריעה‬
‫במתכונת של תסקיר השפעה על הסביבה‪ .9‬החברה ועורכי המסמך הסביבתי פנו למשרד להג"ס‪ ,‬לשם‬
‫קבלת הנחיות להכנת המסמך‪ ,‬אך הנחיות כאמור לא התקבלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכנת המסמך נעשתה‬
‫בתאום עם המשרד להג"ס ותוך שיח פרטני לגבי מבנה המסמך ותכניו‪ ,‬וכן לוותה בדיווחים ועדכונים‬
‫שוטפים‪ ,‬מפגשים מקצועיים רבים‪ ,‬סיורים בשטח‪ ,‬סדנאות משותפות וימי עיון )לפירוט חלקי של אלו‬
‫ראה נספח ‪ .(1‬המסמך הסביבתי‪ ,‬במתכונתו המלאה )פרקים א' – ה'(‪ ,‬הוגש למשרד להג"ס ולכלל יתר‬
‫הגורמים הרלוונטיים – משרד התשתיות‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬לשכת התכנון‪ ,‬מוא"ז‬
‫מטה יהודה‪ ,‬רט"ג‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬קק"ל ונוספים – עוד בחודש יוני ‪ .2010‬מעט לאחר מכן‪ ,‬עם‬
‫השלמת כלל התאומים ובהתאם להנחיות לשכת התכנון‪ ,‬הגישה החברה בקשה רשמית להבאת‬
‫הפיילוט לאישור בפני הועדה המחוזית‪.10‬‬
‫בעקבות שאלות שונות ובקשות להרחבה‪ ,‬שהעלו אנשי המשרד להג"ס בחודש יולי ‪ ,112010‬הכינה‬
‫חברת ‪ IEI‬מסמך השלמות מפורט‪ ,‬הכולל מענה לשאלות ועדכונים למסמך הסביבתי‪ .12‬מסמך‬
‫‪ 8‬רשות המים‪ :‬רישיון קדיחה מס' ‪ 19-3828/94331507‬מיום ‪ 2‬מרץ ‪2011‬‬
‫‪ 9‬תופ סביבה ואקוסטיקה‪ R 10097 -747 :‬מינואר ‪ 2010‬ו‪ R 10278 -747 -‬מיוני ‪2010‬‬
‫‪ 10‬חברת ‪ 0213 :IEI‬מיום ‪ 14‬יוני ‪2010‬‬
‫‪ 11‬מכתב המשרד להג"ס ליו"ר הועדה המחוזית י‪-‬ם‪ :‬מיום ‪ 20‬יולי ‪2010‬‬
‫‪ 12‬חברת ‪ 0247 :IEI‬מיום ‪ 7‬אוקטובר ‪2010‬‬
‫‪13‬‬
‫ההשלמות הוגש לעיון המשרד להג"ס ב‪ ,7/10/2010 -‬וב‪ 30/03/2011 -‬העביר המשרד את התייחסותו‬
‫ובה שאלות הבהרה‪ ,‬הנחיות נוספות ובקשה לקבלת ממצאים משלימים מקידוחי הסקר ומבדיקות‬
‫המעבדה שחברת ‪ IEI‬מבצעת‪.13‬‬
‫הדיאלוג עם המשרד להג"ס לא התמצה בחלופת המסמכים‪ :‬בין לבין המשיכה חברת ‪ IEI‬במגעים‬
‫ובפגישות עבודה עם המשרד‪ ,‬שעסקו בעיקר בנושאי ניטור איכות האוויר בפיילוט )כולל פליטות לא‬
‫מוקדיות(‪ .‬כל השאלות בנושא זה נדונו פרטנית בשורת דיונים עם המשרד וזכו למענה מלא בתכנית‬
‫ניטור האוויר‪ ,‬שהוכנה על ידי חברת א‪.‬ב‪.‬פ ‪ -‬הנדסת כימיה ואיוורור בע"מ‪ ,‬עבור חברת ‪ .14IEI‬יובהר‬
‫כי מלבד לנושאי ניטור אלה ולשאלות ולהנחיות שהעלה המשרד במכתבו האחרון‪ ,‬להן נתייחס להלן‪,‬‬
‫לא נתקבלו בחברת ‪ IEI‬הנחיות‪ ,‬בקשות ו‪/‬או שאלות נוספות‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬רואה לעצמה חובה לקיים שיתוף ושקיפות של הנתונים שבידה‪ .‬כחלק מכך‪ ,‬נוהגת החברה‬
‫לקיים פגישות תיאום והתייעצות עם כל בעלי העניין בפרויקט‪ ,‬וכאמור גם עם המשרד להג"ס‪.‬‬
‫בפגישות אלו הוצגו ומוצגים כל הנתונים הרלוונטיים שבידי החברה ונושאי המחקר שבטיפול‪ .‬כמו‬
‫בכל פרויקט‪ ,‬ובוודאי בפרויקט מחקר ופיתוח‪ ,‬ידע חדש נרכש כל העת‪ .‬חברת ‪ IEI‬מקפידה לעדכן את‬
‫המשרד להג"ס‪ ,‬מעת לעת‪ ,‬במידע חדש ובממצאים הנלמדים על ידה‪ ,‬ולעיתים מידע זה משנה נתונים‬
‫שהיו ידועים קודם‪ .‬לפיכך‪ ,‬על ציר הזמן‪ ,‬תיתכנה אי התאמות מינוריות בחלק מהנתונים‪ .‬לאי‬
‫ההתאמות הללו אין כל השלכה על ההשפעות הסביבתיות של הפיילוט‪ ,‬כפי שיוסבר בהרחבה להלן‪.‬‬
‫חשוב לציין כי רמת הפירוט‪ ,‬שחברת ‪ IEI‬נדרשה לה בשאלות המשרד להג"ס‪ ,‬בפרט במכתב האחרון‬
‫לממונה על המחוז‪ ,‬הינה רמת פירוט גבוהה ביותר‪ ,‬החורגת מתחום המומחיות הסביבתי גרידא‬
‫ועוסקת לפרטי פרטים בסוגיות ובשיקולים הנדסיים וטכנולוגיים‪ ,‬שאינם נושאי רלוונטיות סביבתית‬
‫מובהקת‪ .‬במובן זה‪ ,‬אף לדעת עורכי המסמך הסביבתי עבור ‪ ,IEI‬חורגת הבקשה מהסטנדרט המקובל‬
‫לגבי מסמכים סביבתיים ותסקירי השפעה על הסביבה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הדרישה של המשרד להג"ס לביצוע‬
‫תכנון הנדסי מפורט )ראה סעיף כללי – שלב התכנון ההנדסי המפורט ‪ -‬בעמ' ‪ 2‬למכתב המשרד‬
‫להג"ס(‪ ,‬עוד בטרם נדון הנושא בועדה המחוזית‪ ,‬אינה נהוגה וספק אם יש לה ביסוס סטטוטורי‪ .‬הליך‬
‫תכנון הנדסי מפורט לביצוע הינו הליך הנגזר מהחלטות הועדה לתכנון ומהתנאים הכלולים בהן‪.‬‬
‫לגופו של עניין חיוב יזם בהשלמת תכנון שכזה‪ ,‬טרם הדיון בבקשתו‪ ,‬אינו מקובל ואינו סביר ואין לו‬
‫הצדקה עניינית במקרה דנן‪ :‬לנוכח גודלו המצומצם של הפיילוט ומרכיביו‪ ,‬אין בתכנון מפורט של‬
‫המתקנים השונים כדי להוסיף מידע שיכול לסייע מהותית בניתוח הסוגיות אשר על הפרק –‬
‫ההשפעות הסביבתיות של מתקן הפיילוט בכלל‪ ,‬או קבלת החלטה עקרונית על מיקום הפיילוט בפרט‬
‫)ראה סעיף כללי – בחינת חלופות ‪ -‬בעמ' ‪ 1‬למכתב המשרד להג"ס(‪.‬‬
‫‪ 13‬המשרד להג"ס‪ :‬מיום ‪ 30‬מרץ ‪2011‬‬
‫‪ 14‬חברת ‪ 0314 :IEI‬מיום ‪ 11‬יולי ‪ 2011‬ו‪ -‬א‪.‬ב‪.‬פ‪ .‬הנדסת כימיה ואוורור‪ :‬מיום ‪ 14‬אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ (3).1.‬היבטים משפטיים ועקרוניים הנוגעים לעניין‬
‫בנקודה זו‪ ,‬ראוי לתת את הדעת על הפן העקרוני‪ :‬ככלל‪ ,‬פרויקט תשתית אינו נדרש להצגת תכנון‬
‫הנדסי מפורט לביצוע כתנאי לאישור עצם ביצועו ומיקומו )דרישה זו מופיעה בסעיף כללי – עמ' ‪1-2‬‬
‫למכתב המשרד להג"ס(‪ .‬הדברים יפים לכל תחומי התשתיות במדינת ישראל וקל וחומר נוכח גודלו‬
‫הקטן של הפיילוט וזמניותו‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬אימוץ גישה מחמירה אשר כזו אינו ראוי ואינו מעשי –‬
‫אם כל פרויקט ידרש לרמת פירוט שכזו טרם אישורו‪ ,‬לא ניתן יהיה לקדם פרויקטים במישור‬
‫התכנוני‪ ,‬לא בועדות התכנון ואף לא במשרד להג"ס‪.‬‬
‫מהותם ומשכם של הליכי התכנון והבניה עמדו לנגד עיני המחוקק‪ ,‬בבואו לדון בבקשות לעניין‬
‫קידוחי נפט‪ .‬מטעמים אלו‪ ,‬ובהכירו בחשיבותם העצומה של קידוחי הנפט לחוסנה האסטרטגי‬
‫והכלכלי של מדינת ישראל‪ ,‬ראה המחוקק לנכון לקבוע הליך ייחודי ויעיל במסגרת דיני התכנון‬
‫והבניה‪ .‬דינים אלו המסדירים את הליך האישור‪ ,‬קובעים כי קידוחים לפי חוק הנפט יאושרו בהליך‬
‫הקבוע בתקנות התכנון והבניה )עבודה ושימוש הטעונים היתר(‪ ,‬התשכ"ז‪ .1967-‬ביצירת ההסדר‬
‫האמור‪ ,‬המחוקק הביא בחשבון כי חלק ניכר מעבודות החיפוש הינן זמניות במהותן והפיכות‪.‬‬
‫בהתאם לרציונאל זה אושרו עד כה כל קידוחי הנפט שנעשו בישראל‪ ,‬שרבים מהם גדולים בהיקפם‬
‫וממושכים במשכם מקידוח הפיילוט המתוכנן‪ .‬משך אישורם של כל אחד ממאות קידוחי הנפט‬
‫בהליך זה‪ ,‬לא ארך יותר משבועות ספורים‪ ,‬בעוד שחברת ‪ IEI‬ממתינה כבר למעלה משנה וחצי רק‬
‫לשם הבאת בקשתה לדיון ראשון בפני הועדה המחוזית‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שכבר ניתנה התחייבות – הן‬
‫מטעם החברה והן מטעם המדינה – כי בעצם מתן האישור לביצוע הפיילוט אין משום אישור‬
‫לפרויקט מסחרי‪ ,‬וכי פרויקט מסחרי יקודם במסגרת הליך של תכנית )על פי הגדרתה בחוק(‪.‬‬
‫ככל הידוע‪ ,‬מעולם לא העלה המשרד להג"ס דרישה לרמת פירוט כה נרחבת‪ ,‬באיזה מבין קידוחי‬
‫הנפט שנעשו בישראל‪ ,‬או באיזה מבין הבקשות לקידוחי נפט הנמצאות בדיון בימים אלה‪ ,‬או בכלל‬
‫באיזה מבין הקידוחים שנעשו או מתוכננים בישראל )שאף להם מאפיינים דומים רבים לקידוחי‬
‫נפט(‪ .‬כל זאת שעה שהפיילוט המתוכנן הינו ניסוי זמני ומצומצם‪ ,‬שמספר החביות שיופקו בו )‪1-2‬‬
‫חביות ביום בממוצע(‪ ,‬כמו גם רדיוס שטח הפעולה האפקטיבי בו )‪ 80‬מ"ר( הינם זניחים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫גם אם קיים בפיילוט רכיב ניסיוני של חימום תת הקרקע‪ ,‬הרי שזה יתבצע תוך בקרה וניטור‬
‫מירביים‪ ,‬ומתוקף זאת גם אושר ביצועו על ידי ועדת הקידוחים )בראשה עומדים נציגי רשות המים‪,‬‬
‫ובה שותף גם המשרד להג"ס(‪ .‬כל יתר מרכיבי הפיילוט הינם בגדר פעולות ידועות ומוכרות‬
‫בקידוחים‪ ,‬שעשרות כמוהם‪ ,‬וגדולים בהיקפם‪ ,‬נעשים בישראל מדי שנה‪ ,‬ללא עיכוב‪.‬‬
‫לכל פרויקט בינוי ופיתוח יש השלכות וסיכונים סביבתיים וחיוני לעמוד עליהם ולפעול למזעורם‪.‬‬
‫הליך הבדיקה והפיקוח הינו הליך מתמשך ומדורג‪ ,‬כשלכל שלב בו כללים משלו‪ .‬השיקולים בקביעת‬
‫סוג והיקף הבדיקה הסביבתית משתנים מפרויקט למשנהו‪ ,‬אולם כולם נתונים למבחן המידתיות‬
‫והאיזון הנכון‪ .‬השפעותיו הסביבתיות של הפיילוט נותחו עד כה במסמך הסביבתי‪ ,‬במסמך‬
‫ההשלמות‪ ,‬בדו"חות הגיאולוגיים‪ ,‬ברישיון ועדת הקידוחים ברשות המים‪ ,‬בתכנית הניטור המוצעת‬
‫ובמכלול הדיונים‪ ,‬הסיורים‪ ,‬ימי העיון וההתכתבויות הרבות מול המשרד להג"ס‪ .‬לדעתם המקצועית‬
‫של עורכי המסמך הסביבתי‪ ,‬עבור ‪ ,IEI‬בכל אלו ובמענה להלן‪ ,‬מוצגת תמונה מלאה ובפירוט נרחב‬
‫מהמקובל ביחס לפרויקטים תשתיתיים אחרים‪ ,‬ודאי ביחס לשלב האישור בועדות התכנון‪ ,‬המציבה‬
‫תשתית עובדתית מספקת ונאותה‪ ,‬בידי חברי הועדה המחוזית‪ ,‬בבואם לדון באישור הבקשה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪ (4).1.‬אופן כתיבת המענה הפרטני‬
‫התשובות המובאות להלן‪ ,‬עוסקות באופן נרחב ופרטני בהיבטים הנדסיים וטכנולוגיים המצריכים‬
‫ידע נרחב והכשרה מקצועית בתחומים הגיאופיזיים‪ ,‬הגיאוהידרולוגיים והפטרוכימיים‪ .‬מסיבה זו‪,‬‬
‫ובדומה למענה במסמך ההשלמות‪ ,‬הורחבה מעטפת המומחים‪ ,‬שעסקו בהכנת המענה‪ ,‬מעבר‬
‫למומחים הסביבתיים‪ ,‬ועריכת המסמך נעשתה ישירות ע"י חברת ‪ .IEI‬לשם הנוחות‪ ,‬רוכזו התשובות‪,‬‬
‫ככל האפשר‪ ,‬לפי נושא השאלה )מים‪ ,‬אוויר‪ ,‬בחינת חלופות וכיו"ב(‪ .‬בחלק מהמקרים תיתכן חזרה על‬
‫התוכן‪ ,‬בשל העובדה ששאלות מסוימות הופנו ממקורות שונים ועניינן בנושאים דומים או משיקים‪.‬‬
‫להלן רשימת המומחים‪ ,‬שעסקו בהכנת המענה‪ ,‬בהתאם לתחום עיסוקם ולתפקידם המקצועי‬
‫הרלוונטי‪ .‬קורות חיים המעיד על ניסיונו המקצועי של כל אחד מהיועצים מצ"ב בנספח ‪:2‬‬
‫א‪ .‬ניהול העבודה ועריכה‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫מר רליק שפיר‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪(2‬‬
‫מר אבגד מאירי‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪(3‬‬
‫עו"ד משה גבאי‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪(4‬‬
‫דר' עמרם פרוז'ינין‪ - Israel Energy Initiatives ,‬יועץ סביבתי‬
‫‪(5‬‬
‫גב' דנה קדמיאל‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ב‪ .‬גיאולוגיה והידרוגיאולוגיה‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫דר' יובל ברטוב‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪(2‬‬
‫מר רונן גרסמן‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ג‪ .‬טכנולוגיה של טיפול תרמי בפצלי שמן‪:‬‬
‫‪ (1‬דר' הרולד ויניגר‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪ (2‬דר' סקוט גווין ‪Israel Energy Initiatives‬‬
‫‪ (3‬מר איתי רזניק‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ד‪ .‬הנדסה – אינג' רוס קפלן‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ה‪ .‬ניטור אוויר וטיפול בתוצרים גזיים‪:‬‬
‫‪ (1‬אינג' איגור פלאיי‪ ,‬חברת א‪.‬ב‪.‬פ – הנדסת כימיה ואיוורור בע"מ‬
‫‪ (2‬אינג' בוריס ברנשטיין‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ו‪.‬‬
‫גיאו‪-‬פיזיקה – דר' אלכסנדר שפטושוילי‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ז‪ .‬יועץ סביבתי – דר' אסנת ארנון‪ ,‬תופ סביבה ואקוסטיקה‬
‫ח‪ .‬יועץ אקולוגי – דר' רון פרומקין‬
‫ט‪ .‬יועץ חומרים מסוכנים‪ ,‬סקר סיכונים‪:‬‬
‫‪ (1‬אינג' מוטי פרייברג‪ ,‬כימיק הנדסה ובטיחות בע"מ‬
‫‪ (2‬דר' אלכס כהן – הז‪-‬מט יעוץ‪ ,‬הטמעה והדרכה‬
‫‪16‬‬
‫ב‪ 2.‬מענה פרטני לשאלות המשרד להגנת הסביבה‬
‫ב‪ (1).2.‬שאלות כלליות‪/‬תהליך העבודה‬
‫‪ .1‬בעמ' ‪ ,2‬באמצע העמוד‪ ,‬כתוב‪" :‬בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ועל פי דרישותיו‪ ...‬הכינה‬
‫חברת ‪ ...IEI‬מסמך מפורט בנושאי איכות הסביבה‪ ,‬על פי המתכונת המקובלת של תסקיר‬
‫השפעה על הסביבה‪ ."...‬חשוב להדגיש‪ ,‬שוב‪ ,‬כי כתיבת המסמך הסביבתי נעשתה ביוזמת‬
‫חברת ‪ .IEI‬המסמך נכתב ללא הנחיות שהמשרד הגיש ליזם התכנית כפי שהיה נדרש אם היה‬
‫מדובר בתסקיר השפעה על הסביבה‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬רואה לעצמה חובה להקדיש תשומת לב מירבית לנושא הסביבתי‪ .‬במסגרת זו‪,‬‬
‫וכמודגש גם במכתב המשרד להג"ס‪ ,‬יזמה ‪ IEI‬הכנת מסמך סביבתי מקיף‪ ,‬אשר נועד לסקור‬
‫ולנתח את ההשפעות הסביבתיות של הפיילוט והטיפול בהן‪ .‬הכנת המסמך הוזמנה מחברה‬
‫חיצונית – "תופ סביבה ואקוסטיקה"‪ ,‬מהמובילות בתחום הסביבתי ובעריכת תסקירי השפעה על‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫אין חולק כי המשרד להג"ס לא העביר הנחיות פורמליות לחברה להכנת המסמך הסביבתי‪ .‬ראוי‬
‫עם זאת‪ ,‬להעמיד הדברים על דיוקם‪ :‬החברה ועורכי המסמך הסביבתי פנו למשרד לפני למעלה‬
‫משנתיים לשם קבלת הנחיות‪ ,‬אולם אלו לא נתקבלו‪ .‬כיון שכך‪ ,‬הציגה החברה למשרד‪ ,‬הן בכתב‬
‫והן בעל פה‪ ,‬את מתכונת המסמך שבכוונתה להכין )מתכונת המבוססת על המודל המקובל של‬
‫תסקיר כמשמעותו בחוק(‪ ,‬ולמתכונת זו לא נתקבלו כל הערות או הסתייגויות‪ .‬בהעדר הנחיות‬
‫פורמאליות‪ ,‬הכינה חברת תופ סביבה ואקוסטיקה מסמך סביבתי רחב יריעה‪ ,‬במתכונת‬
‫המקובלת של תסקיר השפעה על הסביבה‪ .15‬הכנת המסמך נעשתה תוך עדכון שוטף של המשרד‬
‫ודו‪-‬שיח מפורט מול אנשי המקצוע במשרד לגבי מבנהו ותכניו‪ ,‬ולוותה במפגשים מקצועיים‬
‫רבים‪ ,‬סיורים בשטח‪ ,‬סדנאות משותפות וימי עיון )לפירוט חלקי של אלו ראה נספח ‪ .(1‬במסגרת‬
‫פגישות העבודה הרבות והמגוונות הללו‪ ,‬דווח על סטטוס ההתקדמות בעבודה ונערכו התייעצויות‬
‫פרטניות לגבי נושאים ספציפיים‪ .‬לאורם של דיונים אלו ועל בסיס השאלות וההערות‪ ,‬שעלו בהם‪,‬‬
‫הוכן המסמך והוגש לעיון המשרד‪.‬‬
‫‪ .2‬עמ' ‪ 2‬בסוף העמוד כתוב‪" :‬מדובר בפרויקט שהיקפו ומשכו מצומצמים"‪ .‬הפרויקט מצומצם‬
‫לעומת ההפקה המסחרית‪ ,‬אך בפועל הפרויקט אינו מצומצם בהתחשב בשטח ובהשלכות על‬
‫הסביבה המקומית‪.‬‬
‫חשוב להבהיר את המונחים בהם נעשה שימוש‪ :‬הפרויקט‪ ,‬אליו מכוונים הדברים בעמ' ‪ ,2‬הינו‬
‫ניסוי השדה המכונה 'פיילוט'‪ .‬להלן הציטוט המדויק‪" :‬מדובר בפרויקט שהיקפו ומשכו‬
‫מצומצמים‪ ,‬ושהגדרתו הנכונה היא ניסוי מדעי בתנאי שדה"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ה"ש ‪ 9‬לעיל‬
‫‪17‬‬
‫כניסוי‪ ,‬הפרויקט מתאפיין בהיקפו המצומצם‪:‬‬
‫בהתחשב בשטח ‪ -‬הפרויקט מתוכנן להתפרס על פני שטח קטן של כ‪ 8 -‬דונם ברוטו‪ ,‬מהם רק ‪5‬‬
‫דונם שישמשו בפועל את המתקנים‪ ,‬ובתוכם שטח התפעול המרכזי‪ ,‬בו יבוצעו קידוחי ההפקה‬
‫והחימום‪ ,‬אשר יתפרס על שטח זעיר עוד יותר‪ ,‬שגודלו כ‪ 80 -‬מ"ר‪.‬‬
‫בהתחשב בהשלכות על הסביבה המקומית – הפרויקט הינו זמני וצפוי להמשך תקופה קצרה של‬
‫כשנתיים וחצי בלבד‪ .‬במשך כל תקופת פעילותו תופק כמות נפט מזערית )‪ 1-2‬חביות ליום‬
‫בממוצע(‪ .‬על פי התחייבות חברת ‪ IEI‬ותכניות הניטור הסביבתי המוצעות‪ ,‬אשר הועברו למשרד‬
‫להג"ס‪ ,‬ניתן יהיה לעקוב אחר ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט בזמן אמת‪ ,‬להתריע על קיומן‬
‫של השפעות שליליות‪ ,‬אם וככל שתגרמנה‪ ,‬ולהפסיק את התהליך‪ ,‬במידת הצורך‪ .‬מתקני‬
‫הפרויקט כולם ניתנים ומיועדים לפירוק ושטח הפרויקט יפונה ויושב לקדמותו מיד לאחר סיומו‬
‫)בדומה להשבת המצב באתרי הסקר הגיאולוגי‪ -‬ראה איור ‪ .(4‬חברת ‪ IEI‬התחייבה לכך במסגרת‬
‫המענה אשר הגישה לבג"צ‪ ,‬ואף הודיעה כי היא מוכנה להפקיד ערבות הולמת להבטחת‬
‫התחייבותה זו‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬תמונות של אתר קידוח סקר אדרת בעת ולאחר תום הקידוח )מקור‪(IEI :‬‬
‫)סימון הקידוח בכפוף להוראות השירות ההידרולוגי(‬
‫די בנתונים העובדתיים הללו להעיד שאכן‪ ,‬כמצוטט ‪" -‬מדובר בפרויקט שהיקפו ומשכו‬
‫מצומצמים"‪ .‬אולם‪ ,‬גם כשבוחנים‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬את ההשפעות הזמניות הצפויות להגרם על ידי‬
‫הפיילוט‪ ,‬כפי שנעשה במסמכים הסביבתיים ובמכלול הדיונים‪ ,‬הסיורים‪ ,‬ימי העיון‬
‫וההתכתבויות הרבות מול המשרד להג"ס‪ ,‬ניתן להגיע למסקנה זו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫להלן תמצית ניתוח ההשפעות‪ ,‬כפי שנותח על ידי חברת "תופ סביבה ואקוסטיקה"‪:‬‬
‫א‪ .‬השפעות על ערכי טבע‪ ,‬בעלי חיים וצומח – זניחות! שטח הפיילוט מצומצם‪ ,‬מצוי בצמידות‬
‫לשטח מופר ובקרקע חקלאית ואין בו כדי להשפיע‪ ,‬ולו גם באופן זמני‪ ,‬על צומח וחי ושטחים‬
‫ערכיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעות על איכות האוויר – הפרויקט מרוחק מישובי קבע ואף ממוקדי בילוי של נופש ופנאי‪.‬‬
‫הפיילוט ינוטר באופן שוטף וניתן לחדול את פעילותו‪ ,‬אם יתגלה הצורך‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפגעי רעש – תחזיות הרעש שנערכו אינן צופות מפגעי רעש‪ .‬במידה ויתגלו כאלה‪ ,‬ניתן‬
‫למונעם באמצעים פשוטים‪.‬‬
‫ד‪ .‬השפעות חזותיות – הפיילוט נצפה מהסביבה הפתוחה‪ ,‬אך ההשפעה החזותית הינה זמנית‪,‬‬
‫מתקיימת רק מנקודות מבט מסוימות וניתן לצמצמה בתכנון נכון ומושכל‪.‬‬
‫ה‪ .‬השפעות על מקורות מים טבעיים‬
‫‪ (1‬השפלת המים הצפויה מצומצמת וזניחה‪ .‬השפלת מים מתבצעת בפרויקטים רבים בארץ‬
‫ומגיעה להיקפים גדולים בהרבה של מיליוני קוב )בפרויקטים כאלה היזמים אינם‬
‫נדרשים לבצע בדיקות מקיפות מעבר לבדיקת איכות המים ולטיפול בהם ע"י החדרה‬
‫חוזרת‪ ,‬שימוש חוזר או הזרמה לניקוז או לשפד"ן(‪.‬‬
‫‪ (2‬לא צפויה כל פגיעה בנחלים ובאיכות מימיהם‪.‬‬
‫ו‪ .‬לא תהיה פגיעה במי התהום – נושא זה יוצג בהרחבה בהמשך‪ ,‬ובשלב זה יודגש כי העניין‬
‫נבדק ארוכות וביסודיות על ידי הגורמים המוסמכים ברשות המים ובועדת הקידוחים‪ ,‬אשר‬
‫אשרה את ביצוע הפרויקט‪ .‬גם משרד הבריאות הביע עמדה דומה בעניין זה‪.16‬‬
‫ז‪ .‬זיהום קרקע – השפעות מצומצמות מאוד בגלל היקפו של הפרויקט ומשכו הקצר בזמן‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בשל יחודיותו של התהליך הושם דגש על תכנית הניטור וההוכחה שאכן אין בו כל‬
‫סיכון‪.‬‬
‫ח‪ .‬אירועי חומ"ס – פוטנציאל השפעות מצומצם מאוד בשל ריחוקו של הפרויקט מאזורי‬
‫מגורים ותעסוקת קבע ומצירי תנועה ראשיים‪ .‬הפעלה בטיחותית של האתר )לרבות מניעת‬
‫אירועי פיצוץ וכו'( תבוצע על פי הכללים הנהוגים לגבי כל פרויקט‪ ,‬בכפוף להוראות הגופים‬
‫המוסמכים‪.‬‬
‫ט‪ .‬השפעה על משק האנרגיה )צריכה( – השפעות זניחות מכל וכל בשל אופיו‪ ,‬היקפו ומשכו‬
‫הקצר של הפרויקט‪.‬‬
‫י‪ .‬ההשפעות של פעילות הקידוח – זניחות‪ .‬קידוחים לעומק רב בהרבה מתבצעים בכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬אף במרחק של מטרים בודדים מבתים‪.‬‬
‫יא‪ .‬השפעות אחרות – מפגעי אבק‪ ,‬עודפי עפר‪ ,‬טיפול בתוצרים מזוהמים ועוד – מצומצמות‬
‫מאותם הטעמים שפורטו לעיל וניתנות לפתרון באמצעים פשוטים יחסית‪.‬‬
‫הן מלימוד הנתונים המספריים "היבשים" והן מניתוח ההשפעות הסביבתיות‪ ,‬ניתן אפוא‬
‫להיווכח שאין המדובר אלא בפרויקט מצומצם בלבד‪ .‬אך גם אם אין בהסברים לעיל כדי לספק‬
‫‪ 16‬דיון הועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת‪ ,‬מיום ‪ 21‬נובמבר ‪2011‬‬
‫‪19‬‬
‫את הקורא‪ ,‬אולי ימצא עדות נוספת לאמור בדבריהם של נציגי גופים מוסמכים‪ ,‬אשר נדרשו‬
‫לנושא לאחר עיון בחומר הנוגע לדבר‪ .‬גורמים אלו אינם "חשודים" כתומכי הפרויקט וחלקם אף‬
‫הביעו את התנגדותם העקבית לו בפורומים שונים‪ ,‬אך עשו זאת תוך קביעה מפורשת כי אין‬
‫לראות בפיילוט אלא כפרויקט מצומצם‪ ,‬בהתחשב בשטח ובהשלכות על הסביבה‪ .‬ראוי לתת‬
‫לדברים לדבר בשם עצמם‪:‬‬
‫א‪ .‬גידי בשן‪ ,‬רכז קהל ויער‪ ,‬אזור ההר‪ ,‬קק"ל‪ ,‬בדיון הועדה לגיבוש המלצות לעמדת הקק"ל‬
‫בנושא )‪" :(7/4/2011‬אתם לא צריכים לשכנע אותנו שהנזק הסביבתי של הפיילוט הוא לא‬
‫מאוד גדול‪ ,‬אנחנו יודעים את זה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אברהם שקד‪ ,‬רכז שמירת טבע בהרי יהודה בחברה להגנת הטבע‪ ,‬בסיור ועדת הכנסת בנושא‬
‫)‪" :(14/11/2010‬לול תעשייתי של פטמים‪ ,‬שישאר להרבה מאוד זמן מתחת לתל עזקה‪ ,‬הוא‪,‬‬
‫על פניו‪ ,‬יכול להיות הרבה יותר גרוע לנוף ולסביבה מאשר פיילוט‪ ,‬שיעוף מהשטח ולא נודע כי‬
‫היה בו אחרי שנתיים"‪.‬‬
‫ג‪ .‬זאב הכהן מרט"ג בישיבת הועדה המדעית מקצועית של רט"ג )‪" :(26/10/2010‬הדאגה הגדולה‬
‫היא לא מששת הדונם של הפיילוט‪ ,‬אלא מתהליכי ההפקה המסחרית שיבואו בצורה‬
‫הדרגתית לאחר מכן‪ ....‬מה ההשפעה האקולוגית על שטח של שישה דונם? זה חסר משמעות‪.‬‬
‫המשמעות הכבדה היא של ההפקה"‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניר פפאי‪ ,‬ראש אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע‪ ,‬בישיבת הועדה המדעית‬
‫מקצועית של רט"ג )‪" :(26/10/2010‬הדיון עד עתה רק מחזק את עמדתנו‪ :‬העטיפה מאד יפה‬
‫ורכה‪ :‬התחיל במספר קידוחים מועט‪ ,‬ממשיך בפיילוט שהשלכותיו מינוריות‪."...‬‬
‫ה‪ .‬דו"ח חברת "צנובר – עובד גובי" וחברת "אדםה גיאולוגיה וסביבה" לבחינת פוטנציאל‬
‫השלכות על הסביבה של מיזם הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם‪ ,‬שהוזמן ע"י המועצה‬
‫האזורית מטה יהודה )דצמבר ‪" :(2010‬מוערך כי השפעותיו הכלכליות והסביבתיות של‬
‫הפיילוט הן מינוריות וניתנות לשליטה ואינן חורגות מגבולות מצומצמים"‪.‬‬
‫ו‪ .‬דר' ישעיהו בראור‪ ,‬המדען הראשי של המשרד להג"ס )דאז(‪ ,‬בדיון בנושא הפיילוט‪" :‬יש עניין‬
‫מדעי בסיסי בחקר משאבי הטבע בישראל‪ ,‬לרבות פצלי שמן‪ .‬לכן תומך בביצוע הפיילוט‬
‫להשגת ידע חסר‪...‬היקפו המצומצם של הפיילוט וסגירתו לאחר כשנתיים משמעם שהנזק‬
‫הסביבתי מהפיילוט הינו זניח‪ ...‬סבור כי הפיילוט חשוב כדי לגבש עמדה סביבתית לגבי ההליך‬
‫בהיקפו המלא"‪ .17‬למען ההגינות יצוין כי דר' בראור התבטא בדיון זה כנגד מיקומו המוצע של‬
‫הפיילוט‪.‬‬
‫‪ .3‬עמ' ‪ 3‬למעלה‪" :‬התהליך אינו מייצר מפגעים העלולים להפריע לתושבי הסביבה או לבעלי החיים‬
‫ולצומח"‪ .‬אמירה זו אינה מבוססת על ממצאים‪ .‬יש להציג נתונים על בסיס בדיקות בשטח‬
‫וניסיון ממקומות נוספים לגבי היקף ההשפעה הסביבתית של הפעולות השונות בשטח על‬
‫התושבים וכן על בעלי החיים והצומח‪.‬‬
‫להערה זו ראוי להתייחס בשני מישורים – ראשית ידון המישור המתודי ולאחריו ישוב ויפורט‪,‬‬
‫לגופו של עניין‪ ,‬הבסיס לטענה דלעיל‪.‬‬
‫‪ 17‬המשרד להג"ס‪ ,‬סיכום דיון מנכ"ל בנושא פצלי שמן‪ ,‬מיום ‪ 29‬דצמבר ‪2010‬‬
‫‪20‬‬
‫המסמך הסביבתי‪ ,‬שהוכן על ידי היועצת הסביבתית דר' אסנת ארנון והאקולוג דר' רון פרומקין‪,‬‬
‫בחן לעומק את כל מרכיבי התהליך בפיילוט והראה‪ ,‬בניתוח מקיף ובשורה של הסברים מדעיים‬
‫והנדסיים‪ ,‬מדוע אין בתהליך לייצר מפגעים העלולים להפריע לתושבי הסביבה או לבעלי החיים‬
‫והצומח‪ .‬האמירה הסתמית כי ניתוח זה "אינו מבוסס על ממצאים" אינה מדויקת ואינה מהווה‬
‫טיעון לגופו של עניין‪ ,‬באשר לנכונות המסקנה בדבר היעדר מפגעים‪ .‬הניתוח לא נעשה בחלל ריק‪,‬‬
‫כפי שיכול להתפרש מדברי השואל – ראשית‪ ,‬הוא נשען על הבנתם‪ ,‬מומחיותם וידיעותיהם של דר'‬
‫ארנון ודר' פרומקין אשר הגיעו למסקנה זו לאחר ניתוח מידע רב ומפורט בנושא התמחותם‪ ,‬בו הם‬
‫זוכים למוניטין ולהערכה מקצועית בדרגה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מלבד להסברים מדעיים תיאורטיים‪ ,‬נשען המסמך על אדני יסוד איתנים של ממצאים‬
‫מחקריים ומעבדתיים ועל הוכחות מבוססות‪ ,‬שהובאו בחלקן משורה של קידוחי מחקר ניסיוניים‬
‫)‪ 7‬פיילוטים במספר( שבוצעו בארה"ב‪ .‬קידוחי מחקר אלה עשו שימוש בטכנולוגיה דומה ובחלקם‬
‫כללו מספר גדול יותר של קידוחים ונפח יצור מוגבר מזה המתוכנן בפיילוט בישראל‪ .‬מסמך‬
‫ההשלמות אף מפנה )במענה לשאלה ‪ ,57‬עמ' ‪ (58‬לתיעוד מפורט של הערכות הרשויות‬
‫האמריקאיות לגבי ההשפעה של הפיילוטים בקולורדו על איכות הסביבה‪ .‬לשם עיון חוזר והעמקה‬
‫נוספת‪ ,‬ניתן למצוא באתר ה‪ 18(BLM) Bureau of Land Management -‬את חוות הדעת של הסוכנות‬
‫להגנת הסביבה האמריקאית ‪:Environmental Protection Agency -‬‬
‫א‪ .‬עבור האתרים של חברת ‪ 3) Shell‬אתרים(‪.19‬‬
‫ב‪ .‬עבור האתר של חברת ‪.20AMSO‬‬
‫ג‪ .‬עבור האתר של חברת ‪.21Chevron‬‬
‫ראוי להתעכב על מסמכים אלה של הרשויות האמריקאיות וטיבם‪ :‬בשנת ‪ ,2006‬בעקבות החלטת‬
‫הממשל האמריקאי לקדם את פיתוח מאגר פצלי השמן‪ ,‬התקיים מכרז למתן זיכיון לקרקעות‬
‫פדרליות לצורך הקמת מתקני ניסוי של טכנולוגיות הפקה מפצלי שמן‪ .‬במכרז התמודדו כעשרים‬
‫מציעים‪ ,‬שביקשו להקים מתקני ניסוי בקולורדו ובמדינות נוספות‪ ,‬בדומה לפיילוט המתוכנן על‬
‫ידי ‪) IEI‬אך בהיקף גדול בהרבה(‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬בחנו הרשויות את ההשפעות הסביבתיות החזויות‬
‫של הניסויים המתוכננים‪ .‬בחינה זו התבצעה על בסיס מסמכים סביבתיים‪ ,‬שהוכנו על ידי היזמים‬
‫השונים‪ ,‬ובסופה קיבלו הרשויות את עמדת היזמים כי לא צפויות השפעות סביבתיות משמעותיות‬
‫מביצוע הניסויים הללו‪ ,‬שכללו‪ ,‬כאמור‪ ,‬חימום תת קרקע‪ ,‬הפקה בת שנים אחדות ועוד כיוצא בזה‪.‬‬
‫בהערכות אלו נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על בסיס הצלחת הפיילוטים שבצעה חברת ‪ ,Shell‬כי לא צפויה‬
‫השפעה סביבתית מזיקה להקמתם של שישה מתקני הדגמה מסחריים )בהיקף של כמאה קידוחי‬
‫חימום והפקה(! בסופו של ההליך‪ ,‬הוענקו בשנת ‪ 2007‬ששה רישיונות לביצוע מתקני פיילוט‬
‫בקולורדו וביוטה‪ ,‬ומתקנים אלה פועלים בחלקם עד היום )אחד המתקנים מופעל על ידי חברת‬
‫‪ ,AMSO‬חברת אחות של ‪ .(IEI‬באתר האינטרנט של ה‪ BLM -‬ניתן לעיין בתכניות העבודה‪ ,‬אשר‬
‫‪http://www.blm.gov/co/st/en/fo/wrfo/WRFO_Oil_Shale_Program.html‬‬
‫‪18‬‬
‫‪http://www.blm.gov/co/st/en/fo/wrfo/oil_shale_wrfo/shell_frontier_oil.html‬‬
‫‪19‬‬
‫‪http://www.blm.gov/co/st/en/fo/wrfo/oil_shale_wrfo/e_g_l__resources_inc0.html‬‬
‫‪20‬‬
‫‪http://www.blm.gov/co/st/en/fo/wrfo/oil_shale_wrfo/chevron_u_s_a__inc.html‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫הוגשו על ידי היזמים ובמסמכים הסביבתיים שנלוו להן‪ ,‬ושעל בסיסן קבעה רשות הגנת הסביבה‬
‫האמריקאית כי לא יהיו לפרויקטים השפעות סביבתיות של ממש‪.‬‬
‫לנוחות הקורא‪ ,‬להלן קיטוע ממסמך ה‪ BLM -‬המאשר את ביצועו של אחד ממתקני ההדגמה‬
‫הנדונים‪ ,‬הדומה במאפייניו הטכנולוגיים לפיילוט המוצע בישראל‪ ,‬אך שהיקפו גדול בהרבה‪:‬‬
‫אגב‪ ,‬בימים אלה מתקיים סיבוב נוסף של הקצאת קרקעות לצורך ביצוע פיילוטים‪ ,‬וההצעות‬
‫מצויות בשלבים סופיים של בחינה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ב'כנס פצלי השמן' ה‪ ,31 -‬שנערך באוקטובר השנה‬
‫בקולורדו‪ ,‬דיווחה חברת ‪ Shell‬על תוצאות הבדיקות הסביבתיות‪ ,‬שבצעה בפיילוט ‪MIT‬‬
‫)‪ (Mahogany Isolation Test‬בקולורדו‪ .‬בדיקות אלו מצביעות‪ ,‬מעבר לכל ספק‪ ,‬כי לא נגרם כל‬
‫זיהום של האקוויפר מחומרים אורגניים או איאורגניים‪ ,‬וזאת גם כיום‪ ,‬בחלוף ‪ 7‬שנים מסיום‬
‫העבודות‪ .‬תהליך הירידה בריכוזי הדלקים הוא תוצאה של דגרדציה של התרכובות האורגניות‬
‫)‪ (BTEX‬בתת הקרקע‪ .‬התרכובת היחידה שזוהתה‪ ,‬בתוך הנפח שחומם‪ ,‬הינה של בנזין‪ ,‬וגם זאת‬
‫בכמויות זניחות‪ .‬בכל הבדיקות שנעשו‪ ,‬לא זוהו‪ ,‬במים בתת הקרקע‪ ,‬כל מתכות כבדות או‬
‫תרכובות אורגניות אחרות‪.‬‬
‫כפי שיוסבר בסעיף ‪ 4‬להלן‪ ,‬מלבד מרכיב החימום התת קרקעי‪ ,‬כל הפעילויות שיבוצעו בפיילוט‬
‫מוכרות וידועות בישראל‪ .‬באשר לחימום התת קרקעי והשלכותיו האפשריות על בעלי החיים‬
‫והצומח‪ ,‬קיימות דוגמאות רבות בעולם המוכיחות כי אין בתהליך לייצר כל מפגע )דוגמאות שעמדו‬
‫לנגד עיני רשות הגנת הסביבה האמריקאית לפני שאישרה ביצוע פיילוטים נוספים(‪ .‬הוכחות אלו‬
‫עולות בבירור מניתוח הפעילות לניקוי קרקעות ומי תהום בטכנולוגיה תרמית‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬לא רק‬
‫שנעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים דומים של חימום הקרקע‪ ,‬אלא שזה נעשה בעומקים רדודים‬
‫הקרובים מאוד לפני הקרקע‪ ,‬לחי ולצומח‪ .‬קל להבין‪ ,‬מדוע השפעתו האפשרית‪ ,‬של חימום בעומק‬
‫של מטרים אחדים עשויה להיות גדולה יותר מזה של חימום בעומק של מאות מטרים‪ ,‬כבמקרה‬
‫הנדון‪ .‬בפועל‪ ,‬פעילות חימום רדודה זו הוכחה כבטוחה ומתבצעת כעניין שבשגרה בפרויקטים‬
‫רבים ברחבי העולם‪ ,‬כולל כאלו בסביבה עירונית צפופה‪ ,‬בתוך ומתחת למבנים קיימים ופעילים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לפירוט נוסף על השפעות החימום‪ ,‬ניתן לעיין בנתוני חברת ‪ TERRATHERM‬האמריקאית‪,‬‬
‫שביצעה פרויקטים רבים של ניקוי קרקעות בטמפרטורות גבוהות קרוב לפני הקרקע‪.22‬‬
‫איור ‪ :5‬מתקן ‪ In-Situ‬לניקוי תרמי )קרוב לפני הקרקע( – בפעולה‬
‫)מקור‪(TERRATHERM :‬‬
‫איור ‪ :6‬מתקן ‪ In-Situ‬לניקוי תרמי )קרוב לפני הקרקע( – לאחר הפעולה‬
‫)מקור‪(TERRATHERM :‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניתוח ההשפעות האקולוגיות‪ ,‬במסגרת המסמך הסביבתי‪ ,‬התבסס לא מעט‪ ,‬על היכרותו‬
‫של עורך הפרק‪ ,‬דר' רון פרומקין‪ ,‬עם אזור התכנית‪ .‬דר' פרומקין היה האקולוג בצוות התכנון של‬
‫תכנית האב האגנית לשיקום ופיתוח נחל לכיש ויובליו‪ ,23‬ובמסגרת זו ביצע סקרי שטח וריכז‬
‫מידע אקולוגי רב על המרחב בכללו‪ .‬בהמשך‪ ,‬שימש דר' פרומקין כיועץ אקולוגי לתכנית המרחב‬
‫‪http://terratherm.com/‬‬
‫‪ 23‬סגל‪-‬רעיוני ‪ ,2000‬בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬המנהלה לשיקום נחלי ישראל‪ ,‬המנהלה לשיקום נחל לכיש‪ ,‬קק"ל‬
‫ואחרים‬
‫‪23‬‬
‫‪22‬‬
‫הביוספרי בשפלת יהודה‪ ,24‬שהתבססה על עבודת שטח וניתוח מידע אקולוגי נוסף בשטח נרחב‪,‬‬
‫הכולל גם את שטח הרישיון של פרויקט פצלי השמן‪.‬‬
‫במסגרת הניתוח הסביבתי לפיילוט‪ ,‬נערך סקר שדה בתחומי כל אחת משש החלופות שהוצעו‬
‫לפיילוט‪ .‬בחינת החלופות התייחסה להיבטים אקולוגיים שונים‪ ,‬בתוכם מאפייני בית הגידול‪,‬‬
‫הימצאות ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור בתחומי כל חלופה או בקרבתה‪ ,‬מיקום כל חלופה‬
‫ביחס לשטחים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה בתכנית המרחב הביוספרי בשפלת יהודה‪ ,‬מיקום‬
‫כל חלופה ביחס למסדרונות אקולוגיים ארציים ומקומיים‪ ,‬מידת ההפרה של שטח החלופה‬
‫וסביבתה‪ ,‬פוטנציאל השיקום של המתחמים לאחר סיום הפרויקט ועוד‪.‬‬
‫בשל הרגישות הגבוהה לפיתוח של אזורי הגבעות‪ ,‬עם הצומח הטבעי העשיר וסלעי הקירטון‬
‫והנארי המכסים אותם‪ ,‬כפי שנמצא בעבודות הקודמות שנערכו באזור‪ ,‬הונחו היזמים מראש‬
‫למקם את החלופות העונות על הדרישות הגיאולוגיות לפיילוט רק בשטחים מופרים ובשטחי‬
‫חקלאות של גידולי שדה על גבי אדמת סחף )אלוביום(‪.‬‬
‫בקליפת אגוז‪ ,‬הניתוח העלה את הממצאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מבין החלופות שהוצעו הוענקו ציונים נמוכים ל‪ 5 -‬אתרים פוטנציאליים‪ ,‬הממוקמים בלב‬
‫מרחב בעל ערכיות אקולוגית גבוהה במרחב הביוספרי המתוכנן בשפלת יהודה‪ ,‬או בסמוך לו‪.‬‬
‫החלטה זו באה כדי לצמצם את ההפרעה לערכי טבע ולהפחית את הפגיעה ברצף השטחים‬
‫הטבעיים הפתוחים‪ ,‬אף אם מבחינה גיאולוגית‪ ,‬ההתאמה לדרישות הפיילוט הייתה טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל החלופות שנבחנו היו בשטחי אלוביום מישורי‪ ,‬עם שכבת קרקע עמוקה למדי‪ ,‬המשמשים‬
‫לעיבוד חקלאי )גידולי שדה(‪ ,‬זאת על מנת למנוע פגיעה בלתי הפיכה במסלע ובצומח הטבעי‪,‬‬
‫ולהתרחק משטחים פתוחים עם ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור‪ .‬בשטחים מעובדים אלה לא‬
‫נמצא צומח טבעי הראוי לשימור‪ ,‬אלא רק צמחיית שדות דלה עם מינים נפוצים ביותר‪ ,‬וכן‬
‫לא מיני צמחים מוגנים‪ ,‬אדומים )נדירים‪ /‬בסכנת הכחדה( או אנדמיים‪ .‬אתרים שבהם‬
‫נצפתה פעילות צבאים נפסלו על הסף‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל השטחים שנבחנו ניתנים לשיקום במהירות רבה יחסית‪ ,‬וכך‪ ,‬לאחר תום הפיילוט‪ ,‬אפשר‬
‫להשיבם לייעודם החקלאי‪ ,‬כפי שנעשה באתרים אשר בוצעו בהם קידוחי ניסיון‪.‬‬
‫ד‪ .‬האתר הנבחר ממוקם בשטח חקלאי מופר במידה ניכרת‪ ,‬שאין בו ערכי טבע בעלי חשיבות‬
‫לשימור‪ .‬מדובר בשטח חקלאי מעובד ואף בנוי בחלקו‪ ,‬שמקושר לתשתיות קיימות )דרכים‪,‬‬
‫מים וחשמל(‪ ,‬באזור שבו מתוכנן מחלף כבישים גדול בעתיד‪.‬‬
‫ה‪ .‬האתר הנבחר אינו כלול בשטח שמורת טבע או גן לאומי‪ ,‬ואין בו יער או תכניות ייעור על‪-‬פי‬
‫תמ"א ‪.22‬‬
‫ו‪ .‬האתר הנבחר נמצא בשולי מסדרון אקולוגי מרכזי‪ ,‬העובר מדרום לצפון לאורך גבעות‬
‫השפלה והרי יהודה ורוחבו כ‪ 27 -‬ק"מ‪ .‬אורכו ורוחבו של האתר הנבחר לפיילוט הינו קטן או‬
‫שווה ל‪ 0.1 -‬ק"מ‪ ,‬ולפיכך אינו קוטע את המסדרון הרחב ואינו צפוי לפגוע ביכולתם של בעלי‪-‬‬
‫החיים המצויים באזור לנוע בחופשיות לאורך המסדרון האקולוגי המרכזי או לאורך מסדרון‬
‫‪ 24‬סביבותכנון ‪ ,2004‬עבור מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬רט"ג וקק"ל‬
‫‪24‬‬
‫נחל האלה‪ .‬אף אם תהיה הפרעה נקודתית מסוימת‪ ,‬מדובר בהפרעה זמנית קצרת מועד‪ ,‬זאת‬
‫בניגוד להפרעה קבועה הנגרמת משטחים בנויים‪ ,‬ומחממות ולולים היוצרים חיץ אקולוגי‬
‫והשפעות לוואי‪.‬‬
‫ז‪ .‬מיקומו של האתר הנבחר – בעמק רחב ופתוח יחסית – מונע חסימה של מסדרונות תנועה‬
‫לאורך עמקי הנחלים ומאפשר קישוריוּת מרבית בין בתי גידול שונים במרחב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬על בסיס בדיקות בשטח וניסיון ממקומות נוספים‪ ,‬התהליך כמכלול‪ ,‬אינו מייצר מפגעים‬
‫העלולים להפריע לתושבי הסביבה או לבעלי החיים ולצומח‪ .‬אמנם‪ ,‬כבכל פעילות שאינה טבעית‪,‬‬
‫אין לשלול לחלוטין האפשרות להשפעות שונות על המערכת האקולוגית שמחוץ לאתר‪ ,‬בעיקר על‬
‫פעילות בעלי‪-‬חיים‪ ,‬כנובע מרעש ותאורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השפעות אלו הינן מינוריות‪ ,‬צפויות רק‬
‫בסביבה המיידית הגובלת באתר וניתנות למזעור‪ .‬משום כך‪ ,‬הוצעו אמצעים לצמצום ההשפעות‬
‫השליליות במהלך התפעול השוטף של האתר‪ ,‬הכוללים כללים לתחזוקת האתר‪ ,‬טיפול בפסולת‬
‫)למניעת משיכת בעלי‪-‬חיים מלווי אדם ומינים מתפרצים(‪ ,‬מניעת זיהום קרקע‪ ,‬צמצום רעש‬
‫ותאורה ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬המשך הפסקה בעמ' ‪ 3‬למעלה‪" :‬כל הפעילויות אשר יבוצעו בו מוכרות‪ ,‬ידועות ואינן מורכבות‬
‫לביצוע‪ .‬המרכיב היחיד בפיילוט שטרם נוסה בישראל הוא חימום תת קרקעי של שכבת פצלי‬
‫השמן‪ .‬פעולה זו נותחה באופן יסודי‪ ,‬במסמך הסביבתי‪ ,‬והוכח כי השפעתה מוגבלת מאוד‬
‫מבחינת מרחב וזמן"‪ .‬בניסוח לעיל סתירה מובנית‪ :‬הפעולה המשמעותית ביותר שאינה ידועה‬
‫היא החימום התת קרקעי של שכבת פצלי השמן‪ .‬צריך להציג ניתוח יסודי ומעמיק והוכחות‬
‫מבוססות בנושא אי השפעת החימום התת‪-‬קרקעי על הסביבה‪.‬‬
‫בהתייחס למצוטט בשאלה נדמה כי כוונת הדברים הינה ברורה ואינה מותירה מקום לספק‪ .‬אם‬
‫בכל זאת רואה הקורא סתירה‪ ,‬יובהר שוב כי מלבד למרכיב החימום התת קרקעי‪ ,‬כל יתר‬
‫הפעילויות‪ ,‬אשר יבוצעו בפיילוט‪ ,‬מוכרות‪ ,‬ידועות ונהוגות בישראל – ולכן יש ניסיון רב בביצוען‬
‫ובנטרול ההשפעות הסביבתיות שלהן‪ ,‬ככל שיש כאלה‪ .‬אשר לחימום תת הקרקע‪ :‬חימום תת‬
‫קרקעי של פצלי שמן‪ ,‬בשיטה המוצעת על ידי חברת ‪ ,IEI‬לא נוסה עד כה בארץ )ככל הנראה‪,‬‬
‫נעשה בעבר ניסיון בודד לחימום פצלי שמן בתת הקרקע במישור רותם‪ ,‬ולא ידוע על מפגע סביבתי‬
‫כלשהו בגינו(‪ .‬בעולם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬קיים ניסיון רב ומוכח בביצוע חימום תת קרקעי‪ ,‬בין של פצלי‬
‫שמן ובין של שכבות קרקע אחרות‪ .‬להלן שלוש הדוגמאות הבולטות‪:‬‬
‫א‪ .‬מתקני פיילוט להפקת נפט מפצלי שמן על ידי חימום תת קרקעי בארה"ב )וראה הפניה‬
‫בתשובה ‪ 3‬לעיל(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפקה מסחרית נרחבת של נפט מחולות זפת על ידי חימום תת קרקעי בשיטת ‪ SAG-D‬בקנדה‬
‫)פירוט נרחב ניתן למצוא באתר הרשמי של ממשלת אלברטה‪.(25‬‬
‫ג‪ .‬ניקוי קרקעות מזוהמות על ידי חימום תת קרקעי ברחבי העולם )ראה למשל אתר האינטרנט‬
‫של אחת החברות המובילות בתחום‪.(26‬‬
‫‪25‬‬
‫‪http://www.energy.gov.ab.ca/OilSands/791.asp‬‬
‫‪25‬‬
‫‪http://www.terratherm.com‬‬
‫‪26‬‬
‫כפי שהוצג במסמך הסביבתי וכן במסמך ההשלמות‪ ,‬וראה מענה לשאלה ‪ 57‬במסמך ההשלמות‬
‫)עמ' ‪ ,(58‬ובתשובה מספר ‪ 3‬לעיל‪ ,‬ניתן לראות בעצם אישור הקמתם של מתקני הדגמה בארה"ב‬
‫הוכחה לעמדת הרשויות האמריקאיות בשאלה זו‪ .‬יש לשוב ולהזכיר כי המתקנים שאושרו‬
‫לביצוע‪ ,‬הינם בעלי היקף מתוכנן של כמאה קידוחי חימום והפקה ובהיקף ייצור יומי‪ ,‬כל אחד‪,‬‬
‫של ‪ 1,000‬חביות נפט‪ .‬האישור להקמתם ניתן לאחר שנתקבלה חוות דעת הסוכנות להגנת‬
‫הסביבה )‪ (EPA‬כי לפרויקטים אלה לא תהיה השפעה סביבתית משמעותית‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫בהסתמך על ממצאי מחקר ועל הוכחות מבוססות‪ ,‬שנלמדו קודם לכן‪ ,‬במהלך ביצועם של ‪7‬‬
‫קידוחי מחקר ניסיוניים )פיילוטים( בארה"ב ובקנדה‪ .‬גם פיילוטים אלה‪ ,‬שביצועם כבר הושלם‪,‬‬
‫עשו שימוש בטכנולוגיה דומה לזו המיועדת בישראל‪ ,‬וכללו מספר גדול יותר של קידוחים ונפח‬
‫יצור מוגבר מזה המתוכנן בפיילוט בישראל‪.‬‬
‫ב'כנס פצלי השמן' ה‪ ,31 -‬שנערך באוקטובר השנה בקולורדו‪ ,‬דיווחה חברת ‪ Shell‬על תוצאות‬
‫הבדיקות הסביבתיות‪ ,‬שבצעה בפיילוט ‪ (Mahogany Isolation Test) MIT‬בקולורדו‪ .‬בדיקות אלו‬
‫מצביעות‪ ,‬מעבר לכל ספק‪ ,‬כי לא נגרם כל זיהום של האקוויפר וכי גם כיום‪ ,‬בחלוף ‪ 7‬שנים‪ ,‬לא‬
‫ניתן לזהות‪ ,‬בניטור המתמשך‪ ,‬כל שינוי במי התהום במרחק של ‪ 80‬מ' מאתר החימום‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ ,‬בה מתבצעת הפקה מסחרית על בסיס חימום תת הקרקע‪ ,‬ניתן למצוא בקנדה‪:‬‬
‫כחצי מליון חביות נפט מופקות מדי יום בפרובינציית אלברטה בשיטת הפקה הנקראת ‪SAG-D‬‬
‫)‪ ,(Steam Assisted Gravity Drainage‬ואשר כוללת חימום תת קרקעי‪ .‬בטכנולוגיה זו הסלע‬
‫מחומם בקיטור לטמפרטורה של כ‪ 250 -‬מעלות והיא משמשת להפקת דלקים מאבן ביטומנית‪.‬‬
‫ראוי לחדד‪ :‬לא מדובר בניסוי מצומצם כזה או אחר‪ .‬מדי יום‪ ,‬מחוממים מאות‪ ,‬אם לא אלפי‬
‫קילומטרים של סלע‪ ,‬באמצעות קידוחי חימום אופקיים לטמפרטורות של מאות מעלות לצורך‬
‫הפקה מסחרית של נפט‪ ,‬וכל זאת במדינה הידועה בשמירתה על איכות הסביבה‪ .‬ממשלת קנדה‪,‬‬
‫מהמובילות בתחום השמירה על הסביבה‪ ,27‬אף שואפת להרחיב את ההפקה בשיטה זו עד כדי‬
‫הכפלת התפוקה לפני תום העשור‪.‬‬
‫באשר לחימום התת קרקעי והשלכותיו האפשריות על בעלי החיים והצומח‪ ,‬קיימות דוגמאות‬
‫רבות בעולם המוכיחות כי אין בתהליך לייצר כל מפגע‪ .‬ניתן לראות זאת בבירור מניתוח הפעילות‬
‫לניקוי קרקעות ומי תהום בטכנולוגיה תרמית‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬לא רק שנעשה שימוש באמצעים‬
‫טכנולוגיים דומים של חימום הקרקע‪ ,‬אלא שזה נעשה בעומקים רדודים הקרובים מאוד לפני‬
‫הקרקע‪ ,‬לחי ולצומח‪ .‬כאמור‪ ,‬פעילות חימום זו‪ ,‬המגיעה לטמפרטורות דומות לאלו שישמשו‬
‫לחימום פצלי השמן‪ ,‬הוכחה כבטוחה בפרויקטים רבים ברחבי העולם‪ ,‬בהם גם כאלו בסביבה‬
‫עירונית צפופה‪ ,‬בתוך ומתחת למבנים קיימים ופעילים‪ .‬כך למשל חברת ‪TERRATHERM‬‬
‫‪28‬‬
‫ביצעה פרויקטים רבים של טיהור קרקעות בארצות הברית‪ ,‬וזכיינית שלה‪ ,‬חברת ‪ ,Kruger‬שהינה‬
‫חברת בת של ‪ ,Veolia‬מבצעת פרויקטים דומים בדנמרק‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫די אם יוזכר כי אלברטה היתה מהמדינות הראשונות לחוקק תקנות המגבילות פליטות גזי חממה‪ .‬עובדה זו אינה‬
‫מונעת את הפקת מאות אלפי חביות הנפט מדי יום על ידי מיצוי תת קרקעי!‬
‫‪http://terratherm.com‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫בהתייחס לפיילוט בשפלה נעשה ניתוח פרטני‪ ,‬יסודי ומעמיק בנושא אי השפעת החימום התת‪-‬‬
‫קרקעי על הסביבה‪ .‬ממצאי ניתוח זה הוצגו בפרוטרוט במסמכים הסביבתיים‪ ,‬שהוגשו ע"י חברת‬
‫‪ ,IEI‬וראה‪:‬‬
‫א‪ .‬המסמך הסביבתי )פרקים ג‪-‬ה( סעיף ‪ 3.4.2.2‬עמ' ‪ ,14-16‬סעיף ‪ 4.2.4‬עמ' ‪.37-41‬‬
‫ב‪ .‬מסמך ההשלמות למסמך הסביבתי פרק ג'‪ ,‬עמ' ‪.27-42‬‬
‫ג‪ .‬הדו"חות הגיאולוגיים‪ ,‬המציגים את הנתונים ההידרולוגיים והגיאוכימיים‪ ,‬שהתקבלו‬
‫מקידוחי הסקר )דו"ח בורג וחובריו‪ ,292010 ,‬ודו"ח גרסמן וחובריו‪ .(302011 ,‬השורה‬
‫התחתונה בדו"ח בורג קובעת‪" :‬קיים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬חשש לזיהום האקוויפר באזור הפיילוט ע"י‬
‫מים מלוחים ומזוהמים‪ ,‬שמקורם בפצלי השמן המחוממים‪ .‬קיומו של נתק הידראולי יעיל‬
‫בין שתי היחידות מבטל חשש זה ‪ ...‬שלושת הגורמים ]הגורמים לנתק ההידראולי[ מסירים‬
‫כל חשש לדליפת מים מליחים ו‪/‬או מזוהמים מפצלי השמן לאקוויפר חבורת יהודה‪ ,‬בעת‬
‫חימום פצלי השמן באתר הפיילוט"‪) 31‬המודגש במקור(‪ .‬תיקוף לאמור מובא בדו"ח גרסמן‬
‫המסכם את מחקרו בקביעה‪" :‬עם השלמתם של חמישה קידוחי סקר‪ ,‬עולה תמונה ברורה של‬
‫אחידות ליתולוגית והידרולוגית במרחב הרישיון‪ .‬אקוויפר ירת"ן מנותק מיחידת פצלי השמן‬
‫על ידי שכבה מפרידה‪ ,‬אטומה ורציפה‪ ...‬ממצאים אלו מסירים את החשש לדליפת מים‬
‫מיחידת פצלי השמן לאקוויפר במהלך ואחרי החימום באתר הפיילוט"‪.32‬‬
‫הניתוח המוצג במסמכים הנ"ל נעשה הן על בסיס מודלים שונים והן על בסיס ממצאים מחקריים‬
‫ומעבדתיים‪ ,‬בחלקם מקידוחי המחקר הניסיוניים שבוצעו בארה"ב ובחלקם מקידוחי המחקר‬
‫בשפלה‪ .‬בחלוף הזמן‪ ,‬מאז הגשתו של מסמך ההשלמות‪ ,‬נוספו עוד ממצאים‪ ,‬שנלמדו הן בקידוחי‬
‫הסקר והן בבדיקות המעבדה‪ ,‬שבאו בעקבותיהם‪ .‬ממצאים אלו‪ ,‬המוצגים במענה לשאלות‬
‫השונות במסמך זה‪ ,‬מאששים את עקרי הניתוח הראשוני ומעניקים לו תוקף נוסף‪.‬‬
‫בצד כל האמור‪ ,‬מן הראוי לשוב ולעמוד על מהות הפיילוט – ניסוי מדעי מצומצם בתנאי שדה‬
‫לבחינת יישום השיטה המוצעת במאפייני הגיאולוגיה המקומית‪ .‬חברת ‪ IEI‬הציגה בסיס‬
‫תיאורטי ומחקרי מוצק לשאלות שיבחנו בניסוי ולתשובות החזויות להן‪ ,‬אך רק ביצועו בפועל‪,‬‬
‫תוך ניטור ומעקב קפדניים‪ ,‬יוכל להקנות מענה חלוט לשאלה הנשאלת ולספק את ההוכחות‬
‫המבוססות בנושא‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דר' בורג וחובריו‪" ,2010 ,‬קידוחי המחקר בנחל גוברין ואדרת – מהלך הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות והידרולוגיות‬
‫ראשוניות" ירושלים )‪(IEI‬‬
‫‪ 30‬גרסמן‪ ,‬ר‪ ,‬דר' ברטוב‪ ,‬י‪ .‬ורוזנטל‪ ,‬א‪" ,2011 ,.‬סקר פצלי השמן בשפלת יהודה‪ ,‬סיכום קידוחי המחקר בלכיש ובגלאון"‪,‬‬
‫ירושלים )‪(IEI‬‬
‫‪31‬‬
‫ה"ש ‪ 29‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪VI -V‬‬
‫‪ 32‬ה"ש ‪ 30‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪iii‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .5‬כותבי המסמך‪ -‬במסמך ההשלמות לא צוין מיהם היועצים והעורכים של מסמך ההשלמות‪ .‬יש‬
‫להציג את שמות העורכים‪ ,‬תפקידם המקצועי וניסיונם בתחומים השונים )למשל‪ ,‬ייצור ועיבוד‬
‫דלקים‪ ,‬טכנולוגיה של טיפול תרמי בפצלי שמן‪ ,‬טיפול בתוצרים גזיים‪ ,‬איכות אוויר‪,‬‬
‫אקולוגיה(‪ .‬יש למלא טפסים של הצהרת אנשי מקצוע‪ ,‬כפי שממלאים עורכי תסקירי השפעה‬
‫על הסביבה ובהתאם לנוהל התסקירים )ניתן לקבל טפסים אלה במשרדנו‪ ,‬או מעורכי‬
‫תסקירים(‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הכנת המסמך הסביבתי נעשתה ע"י חברת "תופ סביבה ואקוסטיקה"‪ ,‬בסיוע יועצים‬
‫שונים )לפירוט ראה עמ' ‪ 2‬למסמך הסביבתי פרקים ג‪-‬ה(‪ .‬הערות ושאלות המשרד להג"ס‪ ,‬שבאו‬
‫בהתייחס למסמך זה וקובצו במכתבם מיום ‪ ,20/07/2010‬כללו שאלות רבות שהעמיקו לכדי‬
‫פירוט החורג מרמת הפירוט המקובלת במסמך סביבתי )בין אם בתסקירים או במסמכים‬
‫אחרים( ומתחום מומחיותו של היועץ הסביבתי‪ .‬מומחה סביבתי תפקידו להעריך הערכות‬
‫סביבתיות ולהציע כלים‪ ,‬צעדים והנחיות פעולה למזעור ההשפעות הסביבתיות‪ .‬היות ששאלות‬
‫רבות עסקו פרטנית בהיבטים ההנדסיים והטכנולוגיים והצריכו ידע נרכש והכשרה מקצועית‬
‫בתחומים הגיאופיזיים‪ ,‬הגיאוהידרולוגיים והפטרוכימיים הורחבה מעטפת המומחים‪ ,‬שעסקו‬
‫בהכנת המענה‪ ,‬ועריכת המסמך נעשתה על ידי חברת ‪ .IEI‬לבקשת המשרד להג"ס מוצגת להלן‬
‫רשימת המומחים‪ ,‬שעסקו בהכנת המענה‪ ,‬בהתאם לתחום עיסוקם ולתפקידם המקצועי‬
‫הרלוונטי‪ .‬קורות חיים המעיד על ניסיונו המקצועי של כל אחד מהיועצים מצ"ב בנספח ‪:2‬‬
‫א‪ .‬ניהול העבודה ועריכה‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫דר' עמרם פרוז'ינין‪ – Israel Energy Initiatives ,‬יועץ סביבתי‬
‫‪(2‬‬
‫מר אבגד מאירי‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪(3‬‬
‫אינג' יעקב ברק‪ ,‬מהנדס תהליכים‬
‫‪(4‬‬
‫גב' דנה קדמיאל‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ב‪ .‬גיאולוגיה והידרוגיאולוגיה‪ :‬דר' יובל ברטוב‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ג‪ .‬הנדסת קידוחים‪ :‬אינג' רוברטו בסוס‪Halliburton ,‬‬
‫ד‪ .‬טכנולוגיה של טיפול תרמי בפצלי שמן‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫דר' הרולד ויניגר‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫‪(2‬‬
‫דר' סקוט גווין‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ה‪ .‬טיפול בתוצרים גזיים‪ :‬אינג' בוריס ברנשטיין‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ו‪.‬‬
‫גיאו‪-‬פיזיקה‪ :‬דר' אלכסנדר שפוטשוילי‪Israel Energy Initiatives ,‬‬
‫ז‪ .‬יועץ סביבתי‪ :‬דר' אסנת ארנון‪ ,‬תופ סביבה ואקוסטיקה‬
‫ח‪ .‬יועץ אקולוגי‪ :‬דר' רון פרומקין‬
‫ט‪ .‬יועץ ניקוז‪ :‬רמי קרקש‪ ,‬יסוד ר‪.‬ק‪ .‬הנדסה ותשתית בע"מ‬
‫י‪ .‬יועץ חומ"ס‪ ,‬סקר סיכונים‪ :‬אינג' מוטי פרייברג‪ ,‬כימיק הנדסה ובטיחות בע"מ‬
‫‪28‬‬
‫ב‪ (2).2.‬התייחסות בחתך נושאי לשאלות המשרד להגנת הסביבה‬
‫ב‪ (1).(2).2.‬בחינת חלופות מיקום‬
‫‪ .6‬בחינת החלופות ובחירת מיקום סופי לפיילוט לא נעשו בהסכמת המשרד בניגוד למצוין במסמך‪.‬‬
‫יש להדגיש כי אין בהתייחסות זו למסמך שבנדון משום הסכמה לבחירת חלופת המיקום‪ ,‬או‬
‫הסכמה לביצוע פרויקט הפיילוט‪.‬‬
‫המילה הסכמה אינה מוזכרת כלל במסמך‪ ,‬וודאי ניתן היה לברך אילו אפשר היה לציינה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בחינת החלופות ובחירת המיקום הסופי לפיילוט נעשו תוך מעורבות עמוקה של המשרד‬
‫להג"ס ותאום מול כלל בעלי העניין‪ ,‬הן בקרב הגורמים הסביבתיים והן גורמי התכנון‪ .‬הליך‬
‫תאום זה כלל מפגשים מקצועיים‪ ,‬סיורים בשטח וימי עיון‪ ,‬שבמוקדם יוזכרו שניים‪ :‬הסיור עם‬
‫מתכנן מחוז ירושלים – מר אבי בן צור‪ ,‬מיום ‪ ,12/11/2009‬בו הוצג בפניו ניתוח יתרונות‬
‫וחסרונות מפורט של כל אחת מבין ‪ 6‬החלופות‪ .‬בסיומו של הסיור ציין נציג המשרד כי חוות דעת‬
‫מלומדת תושג לאחר שהנושא יבחן בשיתוף גורמי "הפורום הירוק"‪ .‬בהתאם להזמנת מתכנן‬
‫המחוז‪ ,‬התקיים בתאריך ‪ 25/01/2010‬יום עיון מקיף לכלל חברי "הפורום הירוק" במחוז‬
‫ירושלים ולמשתתפים נוספים‪ ,‬שכלל סיור לבחינת חלופות המיקום לפיילוט‪ .‬הדיון והסיור‬
‫התקיימו בראשות מנהל המחוז ‪ -‬מר שוני גולדברג והשתתפו בהם‪ :‬מר אמיר ארז – סגן מנהל‬
‫מחוז ירושלים‪ ,‬מר אבי בן צור‪ -‬מתכנן מחוז ירושלים‪ ,‬מר עינב אורן ודר' דפנה סימן טוב ממחוז‬
‫ירושלים‪ ,‬מר אברהם שקד מהחברה להגנת הטבע‪ ,‬מנהל מחלקת תיירות וחקלאות במוא"ז מטה‬
‫יהודה – מר משה סוויסה ומנהל יחידה אזורית שורק איכה"ס – מר אבי ברכה‪ ,‬מנהל מחלקת‬
‫יחידת פיתוח בקרן הקיימת לישראל ‪ -‬מר עמיקם ריקלין‪ ,‬רכז תשתיות בקק"ל ‪ -‬מר מנחם משה‬
‫וכן מר יואב הולן‪ ,‬עו"ד קרן הלפרין‪-‬מוסרי‪ ,‬גב' יעל דורי ודר' אריה ונגר מעמותת אדם טבע ודין‪.‬‬
‫שלא כמקובל‪ ,‬יום עיון זה לא זכה לכל סיכום רשמי של המשרד‪ ,‬ולמעשה מאז אותו סיור וחרף‬
‫כל המפגשים הרבים שהתקיימו מאז והחומר הרב שנמסר‪ ,‬המשרד טרם הפיץ עמדתו הרשמית‬
‫כמובטח‪ .‬יצוין עם זאת‪ ,‬כי בסיומו של אותו סיור הביעו משתתפים רבים‪ ,‬בשיחות עם אנשי‬
‫חברת ‪ ,IEI‬עמדה חיובית לגבי החלופה המומלצת ע"י עורכי המסמך הסביבתי‪.‬‬
‫‪ .7‬הצגת החלופות במסמך הסביבתי )עמ' ‪ ,59‬סעיף ‪ (58‬הינה חלקית‪ .‬כמו בפרקים א'‪-‬ב' של‬
‫המסמך הסביבתי‪ ,‬כך גם במסמך ההשלמות‪ ,‬ההתייחסות היא רק לאזור הצפון‪-‬מזרחי של‬
‫שטח הרישיון‪ .‬חסרה התייחסות מפורטת למרבצי פצלי השמן בכל הארץ‪ ,‬מחוץ לשטח‬
‫הרישיון‪ ,‬אשר צריכה לדרג את האתרים בהתייחס לביצוע פרויקט הפיילוט‪ ,‬וניתוח יתרונות‬
‫וחסרונות עם משקולות וקריטריונים להערכה )ללא קשר להפקה המסחרית‪ ,‬אלא רק בחינת‬
‫ההיתכנות הטכנולוגית והשפעתו הסביבתית(‪.‬‬
‫ההתייחסות לדרישה להצגת חלופות לפיילוט‪ ,‬מחוץ לתחום הרישיון‪ ,‬תעשה בשני מישורים –‬
‫המישור המהותי והעקרוני‪ ,‬והמישור המקצועי‪-‬טכני‪ .‬בטרם התייחסות מפורטת לגופו של עניין‪,‬‬
‫יש להקדים ולאמר כי במישור החוקי‪ ,‬העקרוני והמהותי‪ ,‬עצם הדרישה מעלה קושי משפטי‬
‫וספק רב אם היא עומדת באמות המידה של פעולת הרשות המבצעת ובעקרונות בסיסיים של‬
‫הפרדת רשויות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יוכח גם לגופו של עניין כי אין אפשרות מעשית לביצוע הפיילוט‬
‫באתר המצוי מחוץ לגבולות הרישיון‪ ,‬ואף לו ניתן‪ ,‬לא היה בו כדי להשיג את מטרות הפיילוט‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ראשית‪ ,‬מבחינה משפטית ‪ IEI‬אינה רשאית לבצע קידוח מחוץ לגבולות הרישיון‪ .‬זו אינה מניעה‬
‫טכנית בלבד – גבולות הרישיון לא נקבעו בסימון אקראי על מפה‪ ,‬הם הוגדרו לאחר בחינה‬
‫מדוקדקת‪ ,‬שהתבצעה על ידי מי שהוסמך על פי חוק בישראל לשקול ולהכריע בשאלת התאמתו‬
‫של אזור זה או אחר להפקת נפט‪ .‬חברת ‪ IEI‬הגישה את בקשתה כדין‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬באמצעות‬
‫הגורם שהוסמך לכך בחקיקה ראשית‪ ,‬אישרה את הבקשה‪ ,‬בכפוף לשורת תנאים‪ ,‬ובהם החובה‬
‫לבצע פיילוט באותו מרחב ממש‪ .‬בחינת חלופות מחוץ למרחב זה‪ ,‬כמוה כיצירת ערכאת ערעור על‬
‫החלטה של רשות אחרת וסיכול תכליתו של דבר חקיקה ראשית‪ ,‬וזאת באמצעות פעולה‬
‫מינהלית )!(‪ .‬אין זה מקרה‪ ,‬כי מעולם לא נדרש בעל רישיון נפט להציג חלופות לביצוע קידוח‬
‫באתר שאינו בגבולות הרישיון שבידו‪ .‬וכי איזה טעם ימצא השואל בבקשו לדעת אם ניתן להפיק‬
‫נפט באתר כלשהו‪ ,‬אם לא יבצע קידוח ניסיון בו‪ .‬האם כל המבקש לקדוח נפט )או מים( באתר‬
‫מסוים‪ ,‬צריך לנתח את כל האתרים הפוטנציאליים האחרים ברחבי המדינה? והרי הדרך היחידה‬
‫לדעת‪ ,‬אל נכון‪ ,‬אם יש נפט באתרים "האלטרנטיביים" היא ביצוע קידוח בהם‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬אם‬
‫סבור מאן דהוא כי יש לכלול מרכיב של בחינת חלופות‪ ,‬מחוץ לשטח הרישיון‪ ,‬בהליך מתן הזכות‬
‫לקדוח‪ ,‬הדרך הראויה לעשות זאת הינה באמצעות תיקון החוק בהתאם‪ .‬אך לא יעלה על הדעת‬
‫כי בדרך של פעולה מנהלית‪ ,‬של דרג ממונה בזרוע המבצעת‪ ,‬יתבצע תיקון חקיקה דה פקטו‪.‬‬
‫על אף כל האמור לעיל‪ ,‬ומבלי לגרוע מהטענה הבסיסית כי הדרישה להצגת חלופות המצויות‬
‫מחוץ לרישיון הינה בלתי סבירה‪ ,‬בלתי מידתית ומפלה‪ ,‬ואל לה לועדה המחוזית לדון בה כלל‪,‬‬
‫הרי להלן הסבר לעובי הקורה‪ ,‬המראה מדוע ממילא אין זו אפשרות מעשית כלל‪ .‬בשל היקף‬
‫המענה המפורט בהמשך‪ ,‬מוצגים להלן עקרי השיקולים‪:‬‬
‫בהתאם למחקרו המקיף של דר' צבי מינסטר‪ ,‬המרבץ בשפלה הינו הגדול ביותר בישראל ומהווה‬
‫כ‪ 90% -‬מכלל פצלי השמן בישראל‪ .33‬יש הסוברים שיתכן והיה עדיף לו היה קיים מרבץ בעל‬
‫פוטנציאל הפקה כלכלי דומה‪ ,‬בטכנולוגית ‪ ,In-Situ‬בנגב‪ ,‬אולם מרבצי הנגב אינם עבים ואינם‬
‫עשירים דיים בחומר אורגני‪ .‬מהמחקרים שנעשו במישור רותם ובאתרים אחרים בנגב‪ 34‬ניתן‬
‫ללמוד כי עובי השכבות‪ ,‬עומקן הרדוד ותכולת החומר האורגני שבהן אינם מתאימים‬
‫לטכנולוגיית ‪ ,In-Situ‬ואילו טכנולוגיות אחרות אינן רצויות עקב הנזק לסביבה שהן גורמות‪.‬‬
‫הפיילוט הינו שלב מקדמי ותנאי הכרחי במעלה הדרך לקראת ההפקה המסחרית‪ ,‬הן מבחינת‬
‫הלימוד המדעי טכנולוגי והן בכפוף לדרישת הרגולטור‪ .‬שני התנאים גם יחד‪ ,‬מחייבים את ביצוע‬
‫הפיילוט בשפלה‪ ,‬כך שיספק הן את ההוכחה להתכנות הטכנולוגית‪ ,‬הכלכלית והסביבתית‪ ,‬והן‬
‫את הנתונים ההכרחיים לתכנון השלב המסחרי‪.‬‬
‫כפי שעולה מממצאי הסקר‪ ,‬שבצעה ‪ ,IEI‬וכן מנתוני קידוחים שבוצעו בעבר‪ ,‬תכונות הסלע באגן‬
‫השפלה הומוגניות‪ ,‬ובשל כך יש בפיילוט להעיד על האגן בכללו‪ .‬לשון אחר – נתוני הפקה מנקודה‬
‫אחת באגן )הפיילוט(‪ ,‬יכולים לשמש בסיס לחיזוי נקודות אחרות באותו מאגר‪ .‬אין כך הדבר‬
‫ביחס למאגרי פצלי שמן אחרים ברחבי המדינה‪ .‬אם התקבלו תוצאות מסוימות בצומת האלה‪,‬‬
‫ניתן להשתמש בהן לחיזוי הפקה שתתקיים בזהרים‪ ,‬כדוגמא‪ ,‬אך לא במישור רותם – ולהיפך!‬
‫‪ 33‬ה"ש ‪ ,3‬תקציר ועמ' ‪59 ,45 ,7‬‬
‫‪ 34‬ה"ש ‪ ,3‬עמ' ‪59 ,57 ,10-44 ,3-4‬‬
‫‪30‬‬
‫לחברת ‪ IEI‬הוענק רישיון לחיפוש נפט פ"ש‪ 9/‬ביום ‪ .14/7/2008‬לרישיון נלווים תכנית עבודה‬
‫מפורטת ותנאים שונים‪ ,‬אשר בהתאם להם מחויבת החברה בביצוע פיילוט בשטח הרישיון‪ .‬היות‬
‫שבעת מתן הרישיון‪ ,‬מרבץ פצלי השמן טרם מופה ונחקר כנדרש‪ ,‬נדרשה חברת ‪ ,IEI‬בין היתר‪,‬‬
‫לביצוע סקר גיאולוגי מקדים‪ ,‬לקביעת מיקום הפיילוט בתוך שטח הרישיון )יודגש‪ ,‬ביצוע קידוח‬
‫בשטח מחוץ לרישיון הינו עבירה שדינה מאסר ו‪/‬או קנס(‪ .‬קביעת דרישות אלו הינן מתפקידו של‬
‫נותן הרישיון – הממונה על ענייני הנפט – אשר אחראי לבדוק את הבקשה לקבלת רישיון בהיבט‬
‫בו הוא מומחה‪ ,‬קרי – לבחון את הבקשה על פי מיטב הידע המקצועי בתחום חיפושי הנפט‬
‫ולהכריע באשר לתכנית העבודה ולתנאים המיטביים‪ ,‬אשר יסייעו בקידום ענף הנפט בישראל‬
‫ויובילו למסקנות הנכונות לגבי אפשרות גילוי נפט והפקתו‪ .‬משרד התשתיות הלאומיות אינו יכול‬
‫ואינו מתיימר להחליף רשויות אחרות בתחומי סמכותן ומתן הרישיון איננו מעניק פטור‬
‫מתחולתו של כל דין‪ ,‬ואכן סעיף ‪ 18‬לתנאי הרישיון מחייב את חברת ‪ IEI‬להצטייד בכל ההיתרים‬
‫הנדרשים מאת הגורמים המוסמכים‪ ,‬לרבות המשרד להג"ס‪.‬‬
‫הממונה על ענייני הנפט‪ ,‬בבואו לשקול את שיקוליו המקצועיים באשר להוכחה המקצועית‪,‬‬
‫המדעית והטכנולוגית הנדרשת ובראותו ראיה גיאוגרפית רחבה‪ ,‬בפריסה כלל ארצית‪ ,‬בחר‬
‫בקפידה והחליט על תיחום שטח הרישיון ‪ -‬שטח המשתרע על ‪ 238.1‬קמ"ר‪ .‬בעצם הגדרת גבולות‬
‫אזור הרישיון‪ ,‬תחם הממונה את מתחם החיפוש לפיילוט – זוהי מהות הרישיון וזוהי תכלית‬
‫החוק‪ .‬באשר למיקומו המדויק של הפיילוט‪ ,‬בתוך שטח הרישיון‪ ,‬הותיר הממונה את הנושא‬
‫לבחינה ולדיון בהמשך‪ ,‬מול כלל הגורמים‪ ,‬בהישען על ממצאי הסקר‪ .‬אף שכך‪ ,‬במסמכים‬
‫הקודמים‪ ,‬ובעיקר במסמך ההשלמות‪ ,‬ניתן הסבר מעמיק ובהיר מדוע בפועל לא ניתן לבצע את‬
‫הפיילוט שלא בתחום הרישיון‪ .‬אם בכל זאת‪ ,‬לא ראה הקורא באמור מענה מספק‪ ,‬להלן עיקרי‬
‫הדברים והבהרות נוספות‪:‬‬
‫התנאים הגיאולוגיים היחודיים של מרבץ פצלי השמן בשפלה הם שמכתיבים את הבחירה‪ ,‬דווקא‬
‫באזור זה‪ ,‬לביצוע הפיילוט‪ .‬שקלול הנתונים הגיאולוגיים הבאים ‪ -‬גודל המרבץ‪ ,‬עושרו‪ ,‬עומקו‬
‫והבידוד ההידרולוגי מביאים למסקנה מתחייבת אחת‪ :‬המרבץ בשפלה עולה באיכותו על כל‬
‫מרבץ ידוע אחר בארץ‪ .‬אכן‪ ,‬פצלי שמן נמצאו בלמעלה מעשרים וחמישה מופעים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫אך רק המרבץ בשפלה טומן בחובו פוטנציאל לשימוש בטכנולוגית המיצוי התת קרקעי‪:‬‬
‫א‪ .‬גודל המרבץ – מרבץ פצלי השמן באגן השפלה הוא הגדול ביותר בישראל ותואר ככזה בעבודות‬
‫ובסקרים שונים )לדוגמא סודרי וחובריו‪ ,2004 ,‬שאף ציינו לגבי המרבץ בשפלה ש"לאור‬
‫הפוטנציאל הגדול הגלום בה יש הצדקה‪ ,‬ברמה הלאומית‪ ,‬להמשך המחקר בנושא"‪ ,‬מינסטר‬
‫וגינצבורג‪ ,1992 ,‬מינסטר‪ .(Shirav and Ginzburg, 1980 ,2009 ,‬המרבץ מהווה כ‪ 90% -‬מכלל‬
‫פצלי השמן בישראל )ראה השוואתו של מינסטר בין האתרים‪ .(35‬משום כך‪ ,‬המרבצים בנגב‪,‬‬
‫אינם מהווים מענה פוטנציאלי ארוך טווח עבור תצרוכת האנרגיה של מדינת ישראל‪ ,‬ואילו‬
‫מרבץ אגן השפלה הוא המשמעותי ביותר מבחינה לאומית‪.‬‬
‫‪ 35‬ה"ש ‪ ,3‬טבלה ‪ 4‬עמ' ‪59‬‬
‫‪31‬‬
‫איור ‪ :7‬סינקלינת פצלי השמן )מינסטר‪(2009 ,‬‬
‫ב‪ .‬עובי ועושר המרבץ – ממחקרים שנעשו במרבצי הנגב )מינסטר‪ ,(2009 ,‬ניתן ללמוד‪ ,‬כי אינם‬
‫עבים ואינם עשירים דיים בחומר אורגני ולכן אינם מתאימים לתהליך הפקת דלקים בשיטת‬
‫‪ ,In-Situ‬שאותה החברה מבקשת לבדוק ולקדם‪ .‬משמעות הדבר‪ ,‬כי ניסיון הפקה בשיטה זו‬
‫בנגב )פיילוט( יגרור אובדן אנרגיה כלפי השכבות שאינן עשירות ויראה חוסר כדאיות כלכליות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תנאים הידרולוגיים ‪ -‬אקוויפר חבורת יהודה באגן השפלה )אקוויפר ירת"ן( הינו אקוויפר‬
‫כלוא‪ ,‬המצוי בעומק רב )כ‪ 700 -‬מ' מתחת לפני השטח(‪ ,‬כאשר היחידה הכולאת היא תצורת‬
‫מנוחה של חבורת הר הצופים‪.36‬‬
‫משהוסבר כי מרחב השפלה הוא היחידי אשר טומן בחובו פוטנציאל להפקה מסחרית‪ ,‬בשיטת‬
‫המיצוי התת קרקעי‪ ,‬יפורטו להלן השיקולים המרכזיים שהנחו בבחירת גבולות הרישיון בתוך‬
‫המרחב‪:‬‬
‫א‪ .‬עומק שכבת פצלי הסלע – כשיקול מוביל נבחר האזור בו הוערך כי הסינקלינה של שפלת‬
‫יהודה מצויה בעומק הרב ביותר ‪ -‬שם צפויים להימצא המרבצים העשירים והעבים ביותר‪.‬‬
‫עובדה זו התבררה כנכונה בקידוחי הסקר הגיאולוגי עד כה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בידוד הידראולי מיטבי ממי התהום – שיקול מכריע נוסף בבחירה היה ההכרח באזור בו אין‬
‫סיכוי לקשר הידראולי בין פצלי השמן והאקוויפר שמתחתיהם‪ ,‬וזאת על מנת לוודא שלא‬
‫ייווצר סיכון למי האקוויפר‪.‬‬
‫‪ 36‬המפות הסטרוקטוראליות של הירש‪ 1983 ,‬ושל ‪2003 ,Fleischer and Gafsou‬‬
‫‪32‬‬
‫ג‪ .‬בידוד הידראולי מפני השטח – ההתאמה ההידרוגיאולוגית לשיטת ההפקה המבוקשת‬
‫הכתיבה גם צורך באזור בו סלעי הכיסוי‪ ,‬מעל לשכבת פצלי השמן‪ ,‬הינם עבים דיים‪ ,‬על מנת‬
‫להבטיח הפרדה ממילוי חוזר של גשמים‪ ,‬כדוגמת המצב באזור הר טוב‪.‬‬
‫ד‪ .‬שימושים ויעודים קיימים – נעשה ניסיון להתרחק‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬משימושי קרקע רגישים‬
‫במרחב‪ ,‬בדגש על בסיסי הצבא‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוצאו המוקדים העירוניים מתכולת אזור החיפוש‪.‬‬
‫גנים לאומיים ושמורות טבע מוכרזים אמנם נכללו בחלק ממרחב החיפוש‪ ,‬אך זאת תוך הבנה‬
‫כי לא תבוצע בהם פעילות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הואיל ולא היו בנמצא נתונים המאמתים את ההערכות הגיאולוגיות המקדימות‪ ,‬כלל הרישיון‬
‫שטח גדול יחסית‪ ,‬תוך דרישה לביצוע סקר גיאולוגי למיפוי ואפיון המאגר ובחירת השטחים‬
‫הפוטנציאליים להפקה מסחרית‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אזור שפלת יהודה‪ ,‬בשילוב המיוחד המתקיים בו בין התנאים הגיאולוגיים לתנאים‬
‫הגיאו‪-‬הידרולוגיים‪ ,‬הינו המענה האופטימלי‪ ,‬אולי אף הטוב בעולם‪ ,‬לצרכי הפקת דלקים מפצלי‬
‫שמן בשיטת ‪ .In-Situ‬שטח זה הינו גם היחידי בארץ היכול לאפשר בדיקה אמיתית‪ ,‬מדעית‬
‫וטכנולוגית להיתכנות השיטה‪ .‬האזור נבחר בקפדנות רבה‪ ,‬תוך התחשבות במירב השיקולים‬
‫האפשריים‪ ,‬ובדגש על מניעת סיכון אפשרי למאגרי המים התת קרקעיים‪ .‬בחירה זו באה מתוך‬
‫רצון למצות את הפוטנציאל העצום הגלום במרחב‪ ,‬שמשלב איכות כה גבוהה של פצלי שמן‬
‫והתאמה כה ייחודית ויוצאת דופן להפקה בשיטת ה‪ .In-Situ -‬הממונה על ענייני הנפט בדק את‬
‫הבקשה‪ ,‬לאור האמור לעיל‪ ,‬והחליט לאשרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מתוך הכרה שיתכן שמדובר בהליך‬
‫העשוי לשנות את משק האנרגיה במדינת ישראל לדורות הבאים‪.‬‬
‫אשר למיקום אתר הפיילוט בתוך אזור הרישיון‪ ,‬הרי שהמסמך הסביבתי‪ ,‬שהוכן ע"י היועצת‬
‫הסביבתית דר' אסנת ארנון והאקולוג דר' רון פרומקין‪ ,‬בחן לעומק את מגוון החלופות בשטח‬
‫החיפוש והצביע על האתר המועדף‪ .‬כפי שהוסבר בסעיף ‪ 3‬לעיל‪ ,‬הניתוח שנעשה כלל סקר שדה‬
‫מקיף ודיון במכלול שיקולים רחב מאוד‪.‬‬
‫היות שהפיילוט הינו ניסוי בתנאי שדה נדרש לבצעו בתנאים מבוקרים‪ ,‬בהם הפרמטרים‬
‫המשפיעים על ההפקה ידועים במידת הדיוק הגבוהה ביותר‪ .‬אחד הפרמטרים המרכזיים ביותר‬
‫הוא חישוב הנפח המחומם בתת הקרקע‪ .‬מידע זה הינו קריטי לשם חישוב כמות הסלע ממנו‬
‫מופקים הדלקים‪ ,‬ובכך לאפשר ביצוע חישובי הפקה‪ ,‬מאזני חומר ומאזני אנרגיה‪ .‬פרמטר זה‬
‫מהווה אילוץ המתנה את מיקום הפיילוט‪ ,‬שכן שככל שעומק הקידוח גדל‪ ,‬מתרחשות סטיות‬
‫מהאנך המתוכנן לקידוח ורמת הדיוק יורדת‪ .‬בכלל זאת‪ ,‬ובמודגש‪ ,‬יורדת גם רמת הדיוק המדעי‪.‬‬
‫כאשר המרחק בין הקידוחים הוא קרוב )הכרח הנובע מאיטיות מעבר החום בסלע‪ ,‬כפי שיוסבר‬
‫בהמשך בסעיפים ‪ ,(12-16‬יש לכך משמעות גדולה אף יותר‪ ,‬שכן כל סטייה יכולה להשפיע‬
‫משמעותית על חישוב הנפח המחומם‪ ,‬ובנוסף עלולה להיגרם חבלה הדדית בבארות הקידוח‬
‫עצמן‪ .‬אם לפשט‪ ,‬יוצא אפוא שבניסוי המתוכנן נדרש כי עומק הבארות יהיה עמוק דיו‪ ,‬אך לא‬
‫עמוק מדי‪ ,‬וכי תשמר שכבת טפל )‪ (overburden‬מינימלית – שהיא הבסיס לקיומה של הפקה‬
‫בשיטה זו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫איור ‪ :8‬סטייה אפקית ביחס לעומק )מקור‪ IEI :‬מבוסס על נתוני ‪(37 SPT‬‬
‫באיור לעיל‪ ,‬ניתן לראות כי מעגלי השגיאה בעומק של ‪ 400‬מ' ומעלה הם כה גדולים עד כי לא‬
‫ניתן כלל להגדיר את מיקומם של חלק מהקידוחים ויוצא שחלקם חופפים לקידוחים סמוכים‬
‫להם‪.‬‬
‫ניתוח מעמיק של כל שטח הרישיון העלה כי רק בגזרה צרה‪ ,‬בצפון מזרח השטח‪ ,‬מתקיים התנאי‬
‫המאפשר הגעה לחישובים מדויקים של מיקום הקידוחים ובמשתמע של גודל הנפח המחומם‪.38‬‬
‫ברביע זה‪ ,‬המוצג באיור ‪ 9‬להלן‪ ,‬פצלי השמן קרובים ביותר לפני השטח ועדיין מכוסים מעל‬
‫בשכבה חווארית אטומה‪ .‬חשוב להדגיש כי הדרישה לדיוק מדעי‪ ,‬קיימת רק בפיילוט ואינה‬
‫רלוונטית במהלך ביצוע הפקה מסחרית עתידית )ועל כך יפורט בהרחבה להלן(‪ .‬משום כך‪ ,‬אין‬
‫לראות כל זהות בין מיקום הפיילוט לבין השלב המסחרי‪ .‬חברת ‪ IEI‬התחייבה רשמית פעמים‬
‫רבות )במסגרת המענה שהגישה לבג"צ ובמכתב לשר להג"ס ולמשרד התשתיות‪ ,(39‬כי בכל תנאי‬
‫אתר הפיילוט לא ישמש להפקה מסחרית‪ ,‬וכי יפונה וישוקם בהתאם להנחיות הגורמים‬
‫המוסמכים‪ .‬התחייבות זו נכללה כתנאי מתנאי רישיון הנפט שבידי החברה )במסגרת הארכת‬
‫תוקפו( והמדינה הצהירה עליה במסגרת תשובתה לעתירת אדם טבע ודין‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬חברת‬
‫‪ IEI‬גם מבהירה בזאת כי לא תתנגד לכך שתנאי זה יכלל בתנאי האישור שינתן לה על ידי הועדה‬
‫המחוזית‪.‬‬
‫‪http://www.infomine.com/suppliers/publicdoc/StockholmAB/GyroTracer.pdf‬‬
‫‪iers/publicdoc/StockholmAB/GyroTracer.pdf‬‬
‫‪ 38‬ראה המסמך סביבתי‪ ,‬פרקים א‪-‬ב‪ ,‬עמודים ‪ ,62-61‬סעיף ‪ ,2.3.2‬תשריטים מספר ‪ 2.3.2 ,2.3.1‬ו‪2.3.3 -‬‬
‫‪ 0297 :IEI 39‬מיום ‪ 3‬מאי ‪ – 2011‬ראה נספח מספר ‪7‬‬
‫‪34‬‬
‫‪37‬‬
‫איור ‪ :9‬מרחב החיפוש ואתרים חלופיים לפיילוט בשטח הרישיון )על רקע מפת אזורים ביוספריים(‬
‫ב‪ (2).(2).2.‬פעולת הקידוח‬
‫‪ .8‬עמ' ‪ -7‬מערך הקידוחים‪:‬‬
‫א‪ .‬יש להסביר מהי הטכנולוגיה שתשמש את תהליכי הקידוח?‬
‫ב‪ .‬מהו מקור האנרגיה להפעלת מכונות הקידוח? האם ההפעלה היא ישירה או באמצעות הקמת‬
‫דיזל‪-‬גנרטורים?‬
‫ג‪ .‬האם מכונות הקידוח יופעלו מרשת חשמל‪ ,‬יש להגדיר את הפרמטרים הבאים‪ :‬מתח חשמל‪,‬‬
‫זרם‪ ,‬צריכת חשמל מקסימאלית‪ ,‬מבנה קווי החשמל‪.‬‬
‫ציוד הקידוח שיופעל בפיילוט הוא ציוד סטנדרטי לחלוטין‪ ,‬שדומה לו מופעל בפרויקטים רבים‪,‬‬
‫בהם גם כאלו המצויים בלב אזורים מאוכלסים‪ .‬מסיבה זו תמוהה הבקשה לפירוט נוסף בנושא ‪-‬‬
‫פירוט שלא נדרש בהתייחס לקידוחי הסקר )שכללו שימוש באותו ציוד( ואשר לא נדרשים לו‬
‫בעשרות קידוחים נוספים המתבצעים מדי שנה בישראל‪ ,‬בהם גדולים בהרבה וממושכים במשכם‬
‫מהמתוכנן בפיילוט‪ .‬אף שכך‪ ,‬להלן התייחסות לגוף השאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬טכנולוגיה – הקדיחה תתבצע בשיטת ‪) Mud Rotary Drilling‬ראה – ‪Australian Drilling‬‬
‫‪.(Industry Training Committee Limited, 1997‬‬
‫ב‪ .‬מקור אנרגיה – מקור האנרגיה יכול להשתנות בהתאם לסוג מכונת הקידוח שתופעל‪ ,‬בין שזה‬
‫מנוע דיזל אינטגראלי )בגוף המכונה( ובין שזה גנרטור נפרד‪ .‬כפי שנמסר במסמך הסביבתי‬
‫סעיף ‪ 3.3.2.2‬עמ' ‪ ,10‬ההערכה היא כי מקור האנרגיה העיקרי‪ ,‬בו יעשה שימוש‪ ,‬הינו גנרטור‬
‫מסוג ‪ ,27--20 KVA‬כאשר גנרטור נוסף ישמש לגיבוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשת חשמל – מכונות הקידוח לא יופעלו מרשת חשמל‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .9‬תוצרי הקידוח‪ :‬היכן יוטמנו פסולת הקידוח‪ ,‬עודפי הקרקע והסלע שיווצרו בתהליך? יש לתת‬
‫הערכה כמותית‪.‬‬
‫במסמך הסביבתי סעיף ‪ 3.3.2.2‬עמ' ‪ 9‬מוסבר כדלקמן‪" :‬כמות הקרקע הכוללת שתוצא מבארות‬
‫הקידוח מוערכת בכ‪ 185 -‬מ"ק‪ .‬כמות זו תוצא בעת הקידוח לבורות הבוץ )בורות הבנטונייט(‬
‫ובתום הקידוחים תפונה לאתר סילוק מורשה"‪.‬‬
‫חישוב נפח זה מוסבר בכך שנפח קידוח בודד‪ ,‬בעומק של ‪ 300‬מ' ובקוטר ממוצע של "‪ ,8.5‬הוא כ‪-‬‬
‫‪ 10‬קוב‪ .‬היות שחברת ‪ IEI‬נדרשה לקידוחי ניטור נוספים‪ ,‬ההערכה הנוכחית הינה שכמות הקרקע‬
‫הכוללת תהא כ‪ 200 -‬מ"ק‪.‬‬
‫פסולת הקידוח )שאריות בוץ הקידוח ‪ -‬בנטונייט‪ ,‬מטחן סלע ואדמה(‪ ,‬שכמותה כמוערך לעיל‪,‬‬
‫תועבר לאתר מאושר לפינוי פסולת חומרי בניין‪ .‬האתר אליו בכוונת חברת ‪ IEI‬לפנות את פסולת‬
‫הקידוח הינו אתר ברקת‪.‬‬
‫ב‪ (3).(2).2.‬תכנון מפורט לביצוע ופירוט המתקנים‬
‫‪ .10‬עמ' ‪ ,13‬למעלה‪" :‬לאחר קבלת אישור הועדה המחוזית לפיילוט‪ ,‬יתבצע שלב של תכנון הנדסי‬
‫מפורט‪ ,‬והחברה תציגו למשרד להגנת הסביבה"‪ .‬על אף שניתן פירוט סכמאטי ראשוני‬
‫לתשריט האתר המתוכנן‪ ,‬יש להוסיף לכך את הגבהים והנפחים של המתקנים שיוצבו בפועל‬
‫בשטח על מנת שתובהר מידת ההשפעה של מתקני הפיילוט על הנוף‪.‬‬
‫כדי להבהיר את מידת ההשפעה החזותית של הפיילוט על הנוף‪ ,‬להלן פירוט הגבהים והנפחים של‬
‫הציוד הנראה לעין‪ ,‬שיוצב באתר‪ .‬יודגש כי הצבת הציוד הינה זמנית ורלוונטית לשלב החימום‬
‫וההפקה בלבד ‪ -‬כלומר מעט יותר משנה )בשלב הקידוח תפעל מכונת קידוח בודדת בשטח(‪ .‬עוד‬
‫יובהר כי בתכנון ההנדסי יתכנו עדיין שינויים קלים במידות הסופיות ובפירוט הציוד‪ ,‬אולם‬
‫לשינויים אלה לא תהיינה השלכות על ההשפעות הסביבתיות‪ ,‬בדגש על החזותיות‪.‬‬
‫נתוני גובה ונפח בפיילוט‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫שתי עמודות ספיגה בקוטר כ‪ 3.8 -‬מ' ובגובה מירבי של כ‪ 13 -‬מ' )מפני הקרקע( ועמודה בגובה‬
‫‪ 7‬מ'‪.‬‬
‫מתקן חמצון תרמי אנכי עם ארובה בגובה מירבי )מפני הקרקע( של כ‪ 10 -‬מ'‪.‬‬
‫שלושה מיכלים אופקיים‪ :‬אחד לאחסון דלק )‪ 10‬מ"ק‪ 2.0 ,‬מ' קוטר ו‪ 3.5 -‬מ' אורך( ושניים‬
‫לאחסון מים תעשיתיים בנפח של כ‪ 17 -‬מ"ק כל אחד‪ 2.5 ,‬מ' קוטר ו‪ 4.5 -‬מ' אורך‪.‬‬
‫מיכל אופקי להפרדת שמן מים כ‪ 3 -‬מ"ק‪ 1.2 ,‬מ' קוטר ו‪ 2.6 -‬מ' אורך‪.‬‬
‫כ‪ 5 -‬מיכלים אנכיים‪ ,‬עד ‪ 1.5‬מ' קוטר ועד ‪ 3‬מ' גובה‪.‬‬
‫מיכל מים ‪ -‬כ‪ 50 -‬מ"ק‪ 3 ,‬מ' קוטר‪ 7 ,‬מ' אורך‪.‬‬
‫שני מחליפי חום מקוררי אוויר– ‪ 2.5 X 1.5 X 6‬מ' ו‪ 2.5 X 1.5 X 3 -‬מ'‪.‬‬
‫מגדל קירור )אופציה( – ‪ 2.5 X 2.5 X 2.5‬מ'‪.‬‬
‫מספר מיכלי הפרדה קטנים וציוד נוסף שגובהם לא יעלה על שני מטר‪.‬‬
‫שלושה קרונות ניידים )מכולות( באורך ‪ 6‬מ'‪ ,‬רוחב ‪ 2.5‬מ' וגובה ‪ 2.5‬מ' מוגבהים כמטר מעל‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫יחידת שירותים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .11‬עמ' ‪ ,14‬סעיף ‪" :3‬כל מתקני הטיפול שימצאו באתר הינם פרטי ציוד סטנדרטי‪ ,‬הנמצאים‬
‫בשימוש נרחב בארץ ובעולם"‪ .‬יש להבהיר ולציין מהו הציוד "הסטנדרטי"‪ .‬יש להציג פירוט‬
‫ודוגמאות של הציוד‪ .‬כאמור נטען כי התכנון המפורט יתבצע רק אחרי אישור הועדה המחוזית‪,‬‬
‫אך יש להעביר מפרטים מעודכנים כבר בשלב זה‪.‬‬
‫הביטוי "סטנדרטי" משמעו שגם אם הפקת נפט מפצלי שמן‪ ,‬בשיטה המוצעת‪ ,‬אינה רווחת‪ ,‬הרי‬
‫שלצורך הטיפול בתוצרים נדרש ציוד דומה לזה המצוי באתרי נפט רבים ברחבי העולם‪ .‬ציוד זה‬
‫מצוי בשימוש בקנה מידה גלובאלי עשרות שנים‪ ,‬וביחס אליו קיימים סטנדרטים מקובלים‬
‫בתעשיה )תקני בטיחות‪ ,‬איכות סביבה וכיו"ב(‪ .‬בהקשר לכך גם נאמר בסעיף ‪ 3.4.3.3‬למסמך‬
‫הסביבתי )עמ' ‪ (20-21‬כי האתר יכלול מתקן טיפול טיפוסי‪ ,‬המקובל בתעשיית הנפט והגז )יש‬
‫לזכור‪ ,‬כי בבארות נפט רבות ימצא גם גז ולעתים מים‪ .‬הדבר אינו יחודי לפצלי שמן(‪ .‬מערך‬
‫מתקנים דומה נוסה בהצלחה מספר פעמים בעשור האחרון במדינת קולוראדו שבארה"ב‪ ,‬על ידי‬
‫חברת הנפט ‪ .Shell‬סדרי הגודל של המתקנים‪ ,‬הספיקות והלחצים במערכת תואמים להגדרות של‬
‫המכון האמריקאי לנפט )‪ (American Petroleum Institute‬של מתקן קטן‪ .‬דרישות הסף הטכניות‬
‫של המערכת כוללות‪:‬‬
‫א‪ .‬בטיחות בתפעול המתקן‪ :‬כל הציוד‪ ,‬כולל מערכת הבקרה‪ ,‬יעמוד בדרישות הבטיחות של התקן‬
‫הישראלי והבינלאומי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתוני מדידה אמינים ומדויקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שמירה והגנה על הסביבה‪ :‬המערכות ימוגנו וינוטרו סביבתית על פי המתחייב בתקנות‬
‫ובתקנים הישראליים‪.‬‬
‫הציוד העיקרי שמערכת זו תכלול מפורט להלן‪:‬‬
‫מחליף חום )מקרר אוויר לגז(‪:‬‬
‫ספיקת הגז – כ‪ 30 -‬מ"ק לשעה‬
‫טמפרטורת כניסה – ‪ 100‬מעלות צלזיוס‬
‫טמפרטורת יציאה – ‪ 40‬מעלות צלזיוס‬
‫לחץ – ‪1 barg‬‬
‫אורך ‪ 6‬מ'‪ ,‬רוחב ‪ 1.5‬מ'‪ ,‬גובה ‪ 2.5‬מ' מעל הקרקע‬
‫מדחס לסחרור גז עם מחליף חום‪:‬‬
‫הגז – כ‪ 200 -‬מ"ק לשעה‬
‫לחץ – עד ‪1 barg‬‬
‫אורך – ‪ 1‬מ'‪ ,‬רוחב ‪ 1‬מ'‪ ,‬גובה ‪ 1.5‬מ' מעל הקרקע‬
‫‪37‬‬
‫מפריד שמנים ומים‪:‬‬
‫נפח – ‪ 3,000‬ליטר‬
‫קוטר – ‪ 1,200‬מ"מ‬
‫אורך אופקי – ‪ 2.6‬מ'‬
‫טמפרטורה – ‪ 80‬מעלות צלזיוס‬
‫מקרר אוויר לשמן‪:‬‬
‫ספיקת השמן – ‪ 80‬ל' ‪ /‬שעה‬
‫טמפרטורת כניסה – עד ‪ 220‬מעלות צלזיוס‬
‫טמפרטורת יציאה – ‪ 80‬מעלות צלזיוס‬
‫לחץ – ‪4 barg‬‬
‫אורך ‪ 3‬מ'‪ ,‬רוחב ‪ 1.5‬מ'‪ ,‬גובה ‪ 2.5‬מ' מעל הקרקע‬
‫מגדל קירור )אופציונאלי(‪:‬‬
‫אורך – ‪ 2.5‬מ'‬
‫רוחב – ‪ 2‬מ'‬
‫גובה – ‪ 2‬מ'‬
‫מתקן הרחקת ‪ H2S‬מזרמי הגז )‪:(Adsorber‬‬
‫מערכות הטיפול בדלקים מבוססות כולן על תהליכי זיקוק שונים‪ .‬הרחקת ‪ H2S‬הינה תהליך רווח‬
‫בתעשיית הדלק‪ ,‬והציוד בו משתמשים לשם כך מוכר ומקובל בכל העולם‪ .‬חברת ‪ IEI‬טרם‬
‫התקשרה חוזית לרכישת הציוד‪ ,‬אולם נשקלת האפשרות להתקשר עם חברת ‪,M-I SWACO‬‬
‫מקבוצת ‪ Schlumberger‬הצרפתית‪ ,‬שהינה מהחברות המובילות בעולם בתחום‪ .‬כדי לעמוד‬
‫מקרוב על השימוש המקובל בציוד זה ואיכויותיו‪ ,‬ראה בנספח ‪ 3‬מצגת של היצרן‪ ,‬מכנס‬
‫שהתקיים לאחרונה במונטריאול )‪ ,(25/05/2011‬הכוללת סקירה של המוצרים והיכולות שבידו‪.‬‬
‫להלן מפרט רלוונטי לציוד זה‪:‬‬
‫לחץ הגז – ‪0.5 barg‬‬
‫טמפרטורה – עד ‪ 100‬מעלות צלזיוס‬
‫ספיקת הגז – עד ‪ 200‬מ"ק לשעה‬
‫חומר פעיל – תמהיל תחמוצות מתכת‬
‫קוטר – ‪ 3.8‬מ'‬
‫גובה – ‪ 2‬עמודות בגובה מירבי של ‪ 13‬מ' ועמודה בגובה ‪ 7‬מ'‬
‫‪38‬‬
‫מחמצן תרמי‪:‬‬
‫חברת ‪ IEI‬טרם התקשרה חוזית לרכישת הציוד‪ ,‬אולם רכישת‬
‫הציוד תעשה אך ורק מחברה וותיקה ומובילה בתכנון וייצור‬
‫ציוד זה‪ .‬מפרט לפריט ציוד זה מוצג להלן‪:‬‬
‫ספיקה – ‪ 1,045‬מ"ק לשעה‬
‫טמפרטורת עבודה – מעל ‪ 1,050‬מעלות צלזיוס‬
‫זמן השהייה – ‪ 2‬שניות‬
‫לחץ – אטמוספרי‬
‫מבער הדלקה בגפ"מ‬
‫גובה )כולל ארובה( – ‪ 10‬מ'‬
‫ב‪ (4).(2).2.‬התפשטות החום‬
‫‪ .12‬בעמ' ‪ 9‬כתוב כי "התפשטות החום הנה למרחק של ‪ 9‬מטר מגוף החימום‪ .‬ממרחק זה ואילך‬
‫טמפרטורות הקרקע אינה מושפעת מהחימום ושומרת על טמפרטורת הסביבה‪ ,‬כ‪ 25 -‬מעלות‬
‫צלזיוס"‪ .‬יש להבהיר מה מקור הנתונים לגבי מקדמי העברת החום בפצלי שמן? האם קיימים‬
‫נתונים לגבי פצלי שמן במתחם הפיילוט?‬
‫מקור הנתונים אודות מקדמי העברת חום של סלעים הינו במגוון רחב של ספרות מקצועית‬
‫בתחום‪ .‬בהעדר נתונים מאתר הפיילוט המתוכנן‪ ,‬שם טרם אושר ביצועם של קידוחים‪ ,‬ובטרם‬
‫נבדקו גלעינים מקידוחי הסקר‪ ,‬נעשה שימוש בערך הולכה של ‪ .1.36 W/moK‬מקורו של נתון זה‬
‫במדידות שבצעה חברת ‪ Shell‬בקולורדו‪ .‬ערך זה הינו מעט מחמיר ביחס לצפוי בשפלה‪ ,‬שכן נתוני‬
‫הנקבוביות וממוצע תכולת הקרוגן גבוהים יותר בשפלה‪ .‬על פי הנתונים שנלמדו מאז בקידוחי‬
‫הסקר‪ ,‬נעשה כיום שימוש בערך הולכה יבש של ‪ .1.15 W/moK‬משמעות הדבר הינה כי טווחי‬
‫החימום המקסימליים לא יעלו ואף צפויים להיות קטנים יותר מתשעה מטרים )הערך שהוצג‬
‫במסמך ההשלמות(‪.‬‬
‫מקדמי העברת חום של סלעים הם נתונים ידועים היטב בספרות המקצועית )כאמור בסעיף‬
‫‪ 3.4.2.2‬למסמך הסביבתי ‪ -‬עמ' ‪ .(14‬כך למשל‪ ,‬מוליכות החום בפצלי שמן מוצגת בטווח הנע בין‬
‫‪ 0.7-1.4 W/moK‬ומוסבר שמוליכות זו יורדת ככל שתכולת הקרוגן ו‪/‬או רמת הנקבוביות עולות‪.40‬‬
‫לשם ההמחשה‪ ,‬ראה איור מס' ‪ 10‬המציג את ערך ההולכה התרמית ביחס לאיכות פצלי השמן‪:‬‬
‫‪See:‬‬
‫‪Krishnan Rajeshwar et al., 1980. "Dependence of Thermal Conductivity on Organic Content for Green River‬‬
‫‪Oil Shales", Ind. Eng. Chem. Prod. Res. Dev., 19 (4), pp 629–632‬‬
‫‪Nottenburg, R. et al, 1978, "Measurement of thermal conductivity of Green River oil shales by a thermal‬‬
‫‪comparator technique". Fuel, Volume 57, Issue 12, pp. 789-795‬‬
‫‪Tihen, S. S. et al, 1967. "Thermal Conductivity and Thermal Diffusivity of Green River Oil Shale," Thermal‬‬
‫‪Conductivity: Proceedings of the Seventh Conference (Nov. 13-16, 1967)., NBS Special Publication 302, pp.‬‬
‫‪529-535, 1968., USBM Internal Report, Laramie Energy Research Center, Laramie, Wyoming., reported in‬‬
‫‪Cameron Engineers Inc., “Synthetic Fuels Data Handbook”, 1975‬‬
‫‪39‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪40‬‬
‫איור ‪ :10‬הולכה תרמית מול איכות פצלי שמן‬
‫)"‪ ,1975 ,"Synthetic Fuels Data Handbook‬עמ' ‪(33‬‬
‫ערך ההולכה התרמית ‪ ,K‬ששימש לחישוב טווחי התפשטות החום בפיילוט‪ ,‬המוצגים באיור מס'‬
‫‪ 16‬במסמך ההשלמות‪ ,‬הינו‪:‬‬
‫‪cal‬‬
‫‪ W ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪K = 1.36 ⋅  o  = 3.25 ⋅10−3 ⋅ ‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ m⋅ k ‬‬
‫‪ cm ⋅ sec⋅ C ‬‬
‫בהעדר נתונים מאתר הפיילוט המתוכנן‪ ,‬שם טרם אושר ביצועם של קידוחים‪ ,‬נעשה בתחילה‬
‫שימוש בערך הולכה זה‪ ,‬אשר נמדד ע"י חברת ‪ Shell‬במעבדות החברה ) ‪Shell Petro Physical‬‬
‫‪ (Services Laboratory, Bellaire TX‬על דוגמאות סלע מקוריות מאזור הפיילוט שבצעה בקולרדו‬
‫)‪ ,(Piceance Basin‬והוכח בעקביות בניסויי השדה עצמם‪ .‬פירוט מלא אודות החישובים שביססו‬
‫את ערך ההולכה האמור ושל תוצאות ניסוי השדה‪ ,‬בו הוכח לראשונה ) ‪Red Pinnacle Field‬‬
‫‪.42,41Shell‬‬
‫‪ ,(Experiment‬מופיע בהרחבה בגוף הפטנטים שנרשמו על שם חברת ‪hell‬‬
‫אם כן‪ ,‬ערכי ההולכה בקולורדו ידועים ומוכחים להלכה ולמעשה‪ ,‬והדבר מגובה בספרות עניפה‪,‬‬
‫שחלקה הוזכר כאן‪ .‬לגבי ערך ההולכה באתר הפיילוט‪ ,‬מסקנת המחקר‪ ,‬אשר הוצגה במסמך‬
‫הסביבתי‪ ,‬היא כי ערך זה צפוי להיות בטווח המוליכות לעיל‪ .‬ניתן לקבוע זאת בודאות גבוהה‪ ,‬גם‬
‫)‪U.S. patent #4,886,118 Van Meurs, P, De Rouffignac, E.,Vinegar, H., and Lucid, M.(1989‬‬
‫‪42‬‬
‫ניסוי השדה מתואר גם בנספח שצורף למסמך ההשלמות ובו מאמר הסוקר את התהליך – "מהמעבדה לניסויי‬
‫השדה"‪:‬‬
‫‪Ryan et al “Shell’s In Situ Conversion Process – From Laboratory to Field Pilots” Chapter 9 in Oil Shale: A‬‬
‫‪Solution for the Liquid Fuel Dilemma, ACS Symposium Series, American Chemical Society, Washington, D.C.‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫בהעדר נתונים מאתר הפיילוט עצמו‪ .‬זאת על בסיס ספרות מקצועית עשירה התומכת בכך‬
‫ועוסקת בהולכת החום בסלעים קרבונטים בכלל ובסלעי משקע קירטוניים בפרט‪ .‬להעמקה‬
‫נוספת והרחבת היריעה ראה גם ‪Thomas, Jr. J., Frost, R. R. and Harvey, R. D. (1973) -‬‬
‫‪ .“Thermal Conductivity of Carbonate Rocks” Eng. Geol. 7:3-12.‬במאמר זה מוצג מקדם‬
‫הולכת חום של ‪ 1.2 W/moK‬לסלע קרבונטי בעל נקבוביות של ‪ 35%‬במצב יבש ושל ‪1.7 W/moK‬‬
‫במצב רטוב‪ .‬היות ששכבת המטרה של הפיילוט הינה סלע ביטומן קירטוני בתצורת ע'רב‪ ,‬שערך‬
‫הנקבוביות המדוד לגביו )על בסיס גלעיני סלע הלקוחים משכבות המטרה בקידוחי הסקר( נע בין‬
‫‪ ,34%-39%‬הרי שהערך שנבחר לצרכי החישוב הינו בגדר הסביר ואף מעט מחמיר‪.‬‬
‫תימוכין נוסף לאיכות ולרמת הדיוק של המחקר המדעי בנושא‪ ,‬מצוי בנוסחה שפרסמו ‪-‬‬
‫)‪ 43Keen and Beaumont (1990‬להולכת החום של מסלע קירטוני רטוב כפונקציה של הנקבוביות‪,‬‬
‫תוך שימוש במיצוע משוכלל גיאומטרי )‪ (Weighted Geometric Average‬של ההולכה התרמלית‬
‫הקבועה‪:‬‬
‫) ‪K = (K w ) ⋅ (K grain‬‬
‫) ‪(1−φ‬‬
‫‪φ‬‬
‫הערך ‪ Kw‬מבטא את מוליכות החום של מים )‪.(0.61 W/m oK‬‬
‫הערך ‪ Kgrain‬מבטא את מוליכות החום של סלע המורכב ברובו מקלציום קרבונט )‪.(2.93 W/moK‬‬
‫הערך ‪ φ‬מבטא את הנקבוביות‪.‬‬
‫כאשר מציבים ‪ ,φ = 0.35‬הרי שלפי הנוסחה הנ"ל ‪ .K = 1.69 W/moK‬ערך זה הינו עקבי עם הערך‬
‫‪ 1.7 W/moK‬המדווח ע"י ‪ Thomas‬וחובריו‪ ,‬בהתייחסם לסלע קרבונטי רטוב בעל נקבוביות דומה‪.‬‬
‫כפי שהוסבר בפתיח‪ ,‬ערך מוליכות החום מושפע גם מנקבוביות המסלע וגם מכמות‬
‫ההידרוקרבונים בסלע )ככל שתכולת הקרוגן עולה כך יורדת המוליכות(‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬בהשוואה‬
‫לתומאס וחובריו ולבימונט וקין‪ ,‬נכון כי ערך מוליכות החום בפיילוט בשפלה יהא נמוך יותר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בהתאם לנקבוביות ולכמות הקרוגן המדוד בשכבת פצלי השמן בשפלה‪ ,‬ערך ההולכה צפוי‬
‫להיות נמוך מזה שנמדד בארה"ב‪ .‬על כן‪ ,‬בהתאם להערכות הנוכחיות‪ ,‬במודלים המשמשים כיום‬
‫לחישוב התפשטות החום בפיילוט‪ ,‬נעשה שימוש בערך הולכה יבש של ‪ .1.15 W/moK‬ערך זה‬
‫משקף את העובדה כי השימוש בערך ההולכה הלקוח מהפיילוטים בארה"ב היה בבחינת הנחה‬
‫מחמירה מעט ביחס לצפוי בפועל‪ ,‬ובוודאי בניתוח ההשפעות הסביבתיות )אם קיימות(‪ .‬בכל‬
‫תנאי‪ ,‬אין מדובר כאן אלא בהבדלים מינוריים וחסרי השפעה ממשית‪.‬‬
‫‪Keen, C.E., and C. Beaumont, 1990. Geodynamics of rifted continental margins. Volume I-1 of Decade of North‬‬
‫‪America Geology, (eds.), M.J. Keen and G.L. Williams. Publication of Geological Survey of Canada and‬‬
‫‪Geological Society of America, 393-472.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ .13‬במסמך הסביבתי פרקים ג'‪-‬ה'‪ ,‬משתמע כי החום יתפשט רק למרחק של כ‪ 3 -‬מטרים ‪ -‬נמצא‬
‫בסתירה למצוטט מעלה במסמך ההשלמות‪ .‬מכיוון שאין הומוגניות מלאה בקרקע יש לצפות‬
‫שבמקומות "חלשים" יותר‪ ,‬בקעים או שברים וסדקים מוליכות החום תחרוג מעבר לתחום‪:‬‬
‫כמוסבר בהרחבה בסעיף ‪ 16‬להלן‪ ,‬הולכת חום יכולה להתבצע באחת מבין שלוש אפשרויות‪:‬‬
‫‬
‫קרינה – שאינה רלוונטית בטמפרטורות הנדונות‪.‬‬
‫‬
‫קונווקציה )הסעה( – המושפעת אמנם מנתוני סידוק או שבר‪ ,‬אך הינה זניחה במקרה דנן‪,‬‬
‫בהעדר פרמיאביליות‪.‬‬
‫‬
‫קונדוקציה )הולכה( – שהינה התרומה העיקרית להעברת החום‪ ,‬במקרה הנדון‪.‬‬
‫בהתייחס להולכת חום בתהליך של קונווקציה‪ ,‬הרי ההנחה המוצגת בשאלה‪ ,‬לפיה "יש לצפות‬
‫לחריגה במוליכות החום עקב בקעים‪ ,‬שברים וסדקים"‪ ,‬אינה תואמת את המציאות‬
‫ההידרוגיאולוגית‪ .‬כמוצג בדו"ח בורג‪ ,‬בהתייחסם לשכבת פצלי השמן בקידוחי נחל גוברין ואדרת‬
‫– "כמות הסדקים הפתוחים קטנה מאוד‪ ,‬ובשני הקידוחים נמצאו רק בודדים כאלה"‪ .44‬ניתן‬
‫להתרשם מהעדר הסדקים גם בצילומים שצורפו לדו"ח ובהם חתכים מקידוח אדרת‪ ,‬המראים‬
‫סדקים טבעיים דקים והדוקים‪.‬‬
‫גם העובדה שהפרמיאביליות המוכחת בקידוחי הסקר נמוכה מאד‪ ,‬הינה הוכחה נוספת לכך‬
‫שהסידוק‪ ,‬אם קיים‪ ,‬הינו חסר משמעות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬ראה דו"ח גרסמן המחזק את מסקנות‬
‫דו"ח בורג וקובע‪" :‬ערך המוליכות ההידראולית הנמוך‪ ,‬שחושב במבחן ההחדרה בגלאון‪ ,‬אומת‬
‫במדידות הפרמאביליות במעבדה‪ .‬תוצאות כה דומות‪ ,‬שחושבו בשיטות שונות‪ ,‬מחזקות את‬
‫אמינות החישובים‪ .‬כאמור‪ ,‬מבחן ההחדרה מושפע מכל המערכות שמאפשרות זרימה בסלע‪,‬‬
‫כולל סידוק‪ .‬אם ישנן מערכות סידוק‪ ,‬הרי שהן סגורות ולא מאפשרות מעבר נוזלים"‪) 45‬הדגש‬
‫במקור(‪.‬‬
‫בהתייחס להולכת חום בתהליך של קונדוקציה‪ ,‬הרי שבהעדר קונווקציה אין היא מושפעת כלל‬
‫מבקעים‪ ,‬שברים וסדקים‪ ,‬אלא מנתוני המינרלוגיה של הסלע )קרבונט(‪ ,‬הנקבוביות וממוצע‬
‫תכולת הקרוגן‪ .‬היות שנתוני הנקבוביות וממוצע תכולת הקרוגן גבוהים יותר בשפלה מאשר‬
‫בקולורדו‪ ,‬הרי שמקדם המוליכות התרמלית יהיה אף נמוך יותר והסעת החום תהא נמוכה יותר‬
‫מכפי שנמדד בפיילוטים בארה"ב‪.‬‬
‫להלן מענה פרטני לסעיפי השאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬יש להבהיר מהו הקצב והמרחק המקסימאלי המחושב על ידיכם להתפשטות החום‪:‬‬
‫התפשטות החום בשכבת פצלי השמן ויעילות החימום נגזרים באופן כללי מכמות החום‬
‫המוזן‪ ,‬מוליכות החום של הסלע‪ ,‬קיומם של מים חופשיים בסדקים‪ ,‬משך זמן הפעלת‬
‫החימום והמרחקים בין גופי החימום‪ .‬מקדמי החום של הסלעים הינם נתונים ידועים היטב‬
‫בספרות המקצועית‪ ,‬וגם אם נציב מקדמים גבוהים יחסית יתקבלו תוצאות המראות‬
‫שהולכת החום של הסלעים נמוכה מאד‪ .‬עקב כך‪ ,‬תהליך החימום עצמו הינו איטי מאד )ראה‬
‫המסמך הסביבתי סעיף ‪ 3.4.2.2‬עמ' ‪.(14-16‬‬
‫‪ 44‬ה"ש ‪ 29‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪) 19‬וראה גם בפרק ‪ ,6‬סעיף ג'‪ ,‬עמ' ‪(32‬‬
‫‪ 45‬ה"ש ‪ 30‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪10‬‬
‫‪42‬‬
‫בשל מוליכות החום הנמוכה‪ ,‬מפל הטמפרטורה ממקור החום הינו מהיר‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן‬
‫לראות בגרף המוצג להלן כי דעיכת החום המירבית מתבצעת בטווח ‪ 3‬מ' מגופי החימום‪,‬‬
‫ואילו "זנב" הגרף דועך עד לטמפרטורה הטבעית המקורבת של תת הקרקע בטווח של ‪ 9‬מ'‪.‬‬
‫‪Heating‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫)‪Temperature (Cº‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪-20‬‬
‫)‪Horizontal Direction (m‬‬
‫‪140 Days After Heating Starts‬‬
‫‪80 Days After Heating Starts‬‬
‫‪250 Days After Heating Starts‬‬
‫‪20 Days After Heating Starts‬‬
‫‪200 Days After Heating Starts‬‬
‫איור ‪ :11‬פרופיל טמפרטורות של הנפח המחומם בנתוני קולורדו המחמירים )מקור‪(IEI :‬‬
‫איור ‪ 11‬מציג פרופיל טמפרטורות בתוך ומחוץ לנפח המחומם במועדי זמן שונים לאחר‬
‫תחילת החימום‪ .‬ערכי הגרף התקבלו על ידי חישוב דו מימדי למערך מחממים הקסגונאלי‪,‬‬
‫כאשר המחממים מייצגים מקור אינסופי של חום‪ .‬מרכז המשושה מסומן כנקודת אפס על‬
‫ציר ה‪ ,X -‬מחמם אחד מסומן על הציר כ‪ X = +3 m -‬ומחמם שני מסומן כ‪.X = -3 m -‬‬
‫פרופיל הטמפרטורות מתייחס לחימום ציר החציה האופקי של מרכז נפח החימום‪ ,‬קרי ‪ -‬קו‬
‫מרכז הנפח הנע ממחמם המצוי בפינה האחת של המשושה‪ ,‬דרך מרכז המשושה ועד למחמם‬
‫המצוי בפינה הנגדית לו‪ .‬ציר זה משקף את אזור החימום המירבי בפיילוט‪ ,‬ולכן נתוני‬
‫החימום המוצגים לגביו הינם מחמירים וגבוהים מממוצע הטמפרטורות הכללי‪ ,‬שישרור‬
‫בשטח המחומם‪ .‬באיור המוצג ניתן לראות כי בתום ‪ 250‬ימי חימום הטמפרטורה במרחק כ‪9 -‬‬
‫מ' מהמחמם הינה מקורבת לטמפרטורה הטבעית של ‪.24oC‬‬
‫ב‪ .‬יש להראות את אופן החישוב ולהציג הסבר מפורט‪:‬‬
‫אופן חישוב מוליכות החום נעשה על בסיס שימוש בנוסחאות ובערכי הולכת חום המקובלים‬
‫בספרות המחקרית בנושא‪ ,‬כמפורט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בספרם של ‪ .Carslaw and Jaeger46‬ספר יסוד‬
‫זה עוסק בהולכת חום במוצקים וכולל את הנוסחאות המתארות הולכה במדיומים שונים‪,‬‬
‫ובאופן ספציפי‪:‬‬
‫‪H.S. Carslaw & J.C. Jaeger, Conduction of Heat in Solids, Oxford at the Clarendon press, 2nd edition. 1959. pp. 261‬‬‫‪262‬‬
‫‪43‬‬
‫‪46‬‬
‫‪‬‬
‫‪q‬‬
‫‪r2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪T(x , y, z ) = −‬‬
‫‪⋅ Ei ⋅  −‬‬
‫‪4⋅Π ⋅K‬‬
‫‪ 4⋅k ⋅t ‬‬
‫∞‬
‫‪e−u‬‬
‫∫ = ) ‪− Ei ⋅ (− x‬‬
‫‪⋅ du‬‬
‫‪u‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Where:‬‬
‫‪"q" – is heater's power,‬‬
‫‪"K" – is the thermal conductivity‬‬
‫‪"k" – is the thermal diffusivity‬‬
‫‪"t" – time‬‬
‫‪"r" – radial distance‬‬
‫להרחבה נוספת ראה גם המאמר מאת ‪ Stegemeier‬המצ"ב כנספח ‪ .4‬כמוסבר בספרות‪,‬‬
‫מודל הניתוח כולל קשת רחבה של פרמטרים‪ ,‬ובכללם‪ :‬ליתולוגיה‪ ,‬נקבוביות הסלע‪,‬‬
‫פרמיאביליות‪ ,‬ערך רוויה של המים‪ ,‬תכולת הקרוגן‪ ,‬צמיגות התוצרים‪ ,‬הקבועים הקינטיים‬
‫של הריאקציות ועוד‪ .‬מבין הפרמטרים הללו‪ ,‬המקדמים המשמעותיים בנוסחאות ההולכה‬
‫לתנאי תת הקרקע הינם הנקבוביות ותכולת הקרוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם החישובים שהוצגו במסמך התייחסו לדגימות קרקע שנלקחו מהאתר בו הינכם‬
‫מעוניינים לקדם את הפיילוט? אם כן‪ ,‬אנא הציגו את פרטי הדגימה המקומית‪:‬‬
‫בהעדר נתונים מאתר הפיילוט המתוכנן‪ ,‬שם טרם אושר ביצועם של קידוחים‪ ,‬ובטרם נבדקו‬
‫גלעינים מקידוחי הסקר‪ ,‬נעשה שימוש בערך הולכה של ‪ ,1.36 W/moK‬כפי שנמדד ע"י חברת‬
‫‪ Shell‬בקולורדו‪ .‬ערך זה הינו מעט גבוה ביחס לצפוי בשפלה‪ ,‬שכן נתוני הנקבוביות וממוצע‬
‫תכולת הקרוגן גבוהים יותר בשפלה‪ .‬על פי נתוני הנקבוביות‪ ,‬שנלמדו מאז בקידוחי הסקר‪,‬‬
‫ובהינתן ההוכחה לכך שמתקיימת הומוגניות של תכונות הסלע בכל האגן )ראה דו"ח בורג‬
‫ודו"ח גרסמן(‪ ,‬נעשה כיום שימוש בערך הולכה יבש של ‪ 1.15. W/moK‬משמעות הדבר הינה כי‬
‫טווחי החימום המקסימליים אף צפויים להיות קטנים יותר מ‪ 9 -‬מ'‪.‬‬
‫‪ .14‬עמ' ‪ ,34‬סעיף ‪ :24‬הטקסט והגרפים לא ברורים‪ .‬על פי הגרף נראה כי מדובר בדעיכת חום לאחר‬
‫חימום חד פעמי‪ :‬אחרי ‪ 120‬יום הטמפרטורה יורדת ל‪ 300 -‬מעלות צלזיוס ואחרי ‪ 300‬יום יורדת‬
‫ל‪ 180 -‬מעלות צלזיוס‪ ,‬כאשר טווח ההשפעה הוא כ‪ 10 -‬מטר‪ .‬יש להסביר את הגרף‪ .‬יש‬
‫להסביר כיצד החום לא יתפשט לצדדים‪.‬‬
‫יצוין כי תשובה מפורטת ומורחבת לעניין מרחקי החימום ולשאלה מדוע החום לא יתפשט‬
‫לצדדים‪ ,‬מעבר לאמור להלן‪ ,‬הוצגה גם בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 13 -‬לעיל‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪Cool Down After 250 Days Heating‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫)‪Temperature (Cº‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-15‬‬
‫‪-20‬‬
‫)‪Horizontal Direction (m‬‬
‫‪200 Days After Heating Stops‬‬
‫‪120 Days After Heating Stops‬‬
‫‪40 Days After Heating Stops‬‬
‫‪0 Days After Heating Stops‬‬
‫‪500 Days After Heating Stops‬‬
‫‪400 Days After Heating Stops‬‬
‫‪300 Days After Heating Stops‬‬
‫איור ‪ :12‬קצב דעיכת הטמפרטורה כפונקציה של זמן לאחר הפסקת החימום )מקור‪(IEI :‬‬
‫הגרף נשוא השאלה )איור ‪ 22‬למסמך ההשלמות‪ ,‬אשר מוצג שוב באיור ‪ 12‬לעיל(‪ ,‬מתייחס לשלב‬
‫הקירור‪,‬שתחילתו בתום תקופת החימום המלאה‪ .‬הגרף מציג את פרופיל הטמפרטורות כפונקצית‬
‫הזמן שחלף מרגע כיבוי גופי החימום‪ .‬ערכי הטמפרטורה המוצגים הינם הערכים על ציר החציה‬
‫האופקי של מרכז נפח החימום )המשקף את טווח החימום המקסימאלי(‪ .‬רוצה לאמר ‪ -‬קו ‪300‬‬
‫היום בגרף‪ ,‬משמעו בחלוף ‪ 300‬יום מכיבוי המחממים‪ ,‬לאחר תום פעולתם הרציפה‪.‬‬
‫באשר להתפשטות החום לצדדים‪:‬‬
‫התפשטות החום בשכבת פצלי השמן ויעילות החימום נגזרים באופן כללי מכמות החום המוזן‪,‬‬
‫מוליכות החום של הסלע‪ ,‬קיומם של מים חופשיים בסדקים‪ ,‬משך זמן הפעלת החימום‬
‫והמרחקים בין גופי החימום‪ .‬מקדמי החום של הסלעים הינם נתונים ידועים היטב בספרות‬
‫המקצועית‪ ,‬ראה למשל‪H.S. Carslaw & J.C. Jaeger, Conduction of Heat in Solids, Oxford at :‬‬
‫‪ .the Clarendon press, 2nd edition. 1959, pp. 261-262‬ספר יסוד זה עוסק בהולכת חום‬
‫במוצקים וכולל את הנוסחאות המתארות הולכה במדיומים שונים‪ .‬לפירוט נוסף ראה גם מאמרו‬
‫של סטגמייר – "‪ "Design equations for In-Situ thermal desorption‬המצ"ב כנספח ‪ .4‬כפי שעולה‬
‫מהמוסבר בספרות‪ ,‬גם אם נציב מקדמי חום גבוהים יחסית בנוסחאות ההולכה‪ ,‬תתקבלנה‬
‫תוצאות המראות שהולכת החום של הסלעים נמוכה מאד‪ .‬בשל מוליכות חום נמוכה זו‪ ,‬מפל‬
‫הטמפרטורה ממקור החום הינו מהיר‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן לראות בגרף לעיל כי דעיכת החום‬
‫המירבית מתבצעת בטווח ‪ 3‬מ' מגופי החימום‪ ,‬ואילו "זנב" הגרף דועך עד לטמפרטורה הטבעית‬
‫המקורבת של תת הקרקע בטווח של ‪ 9‬מ'‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ .15‬עמ' ‪ ,28-30‬סעיף ‪ :19‬ההסברים והגרפים אינם ברורים‪ .‬יש להבהיר את השאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגרף בעמ' ‪ 29‬אינו ברור‪ .‬יש להסביר באופן מפורט את הגרף‪ .‬האם מדובר בתהליך קירור או‬
‫חימום רגעי? מקריאת הגרף‪ ,‬נראה כי הטמפרטורה אחרי ‪ 300‬יום במרכזה רק ‪ 180‬מעלות‬
‫צלזיוס‪ ,‬בעוד שידוע על פי המסמך כי הטמפרטורה באקסטרודר )המחמם( היא ‪ 600‬מעלות‬
‫צלזיוס למשך ‪ 270‬יום‪ .‬נראה כי הגרף מייצג קצב ורמת דעיכת הטמפרטורה לאחר חימום‬
‫רגעי שהופסק‪ .‬כלומר‪ ,‬אחרי ‪ 300‬יום הטמפרטורה יורדת מ‪ 600 -‬ל‪ 180 -‬מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫סביר להניח שהחום בתנאי הפיילוט המתוכנן )חימום מתמשך למשך לפחות ‪ 270‬יום עם‬
‫אקסטרודר ב‪ 600 -‬מעלות צלזיוס( יתפשט לטווח גדול יותר מהמופיע על הגרף‪.‬‬
‫הגרף בעמ' ‪ 29‬למסמך ההשלמות‪ ,‬אליו מתייחסת השאלה‪ ,‬משקף את תהליך הקירור והקו‬
‫הכחול )קו תחילת הימים( מבטא את יום כיבוי המחממים‪ .‬משום כך‪ ,‬הגרף אכן מייצג את‬
‫קצב ורמת דעיכת הטמפרטורה‪ ,‬אולם לא בתום חימום רגעי שהופסק‪ ,‬אלא אחר חימום רציף‬
‫וממושך שנמשך כ‪ 9 -‬חודשים‪ .‬כפי שהוסבר בסעיפים ‪ 14-12‬לעיל וכפי שהוסבר בשאלות ‪ 19‬ו‪-‬‬
‫‪ 24‬במסמך ההשלמות וכן כפי שהוסבר בסעיפים ‪) 3.4.2.2‬עמ' ‪ (14-16‬ו‪) 4.2.4.7 -‬עמ' ‪(40-41‬‬
‫במסמך הסביבתי‪ ,‬העובדות הפיזיקאליות מראות שמוליכות החום של הסלעים נמוכה מאוד‬
‫ובשל כך הגרדיאנט התרמלי הצפוי תלול מאוד )דעיכת חום מהירה( מגופי החימום והלאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת אי התאמה בין הסימולציה באיור מס' ‪ 17‬לאמירה שהחום יתפשט ל‪ 9 -‬מטרים‬
‫מגבול המשושה בעמ' ‪ .28‬יש להסביר‪.‬‬
‫אין כל סתירה בין המוצג באיור מספר ‪ 17‬במסמך ההשלמות )לנוחיות הקורא האיור מובא‬
‫שוב כאן( ובין האמירה שהחום יתפשט למרחק ‪ 9‬מטרים מגבול המשושה‪ .‬ההדגמה בסוג זה‬
‫של מודלים‪ ,‬המציגים שורה ארוכה של מצבים שונים‪ ,‬הינה בגדר הסבר כללי למתבונן‪ ,‬ואין‬
‫מטרתה לפרט פירוט דקדקני של מעלות בודדות‪ .‬משום כך‪ ,‬שינויים קלים בטמפרטורה שמחוץ‬
‫למשושה נבלעים בתוך רצועת הצבע המשקפת את הטווח הקר ביותר‪ .‬הדבר אף מוסבר‬
‫בסוגריים העוקבים את שם האיור – ")כל שינוי צבע מבטא הפרש של ‪ 50‬מ"צ("‪ ,‬כדי להסיר‬
‫ספק בעניין‪ ,‬ניתן לראות בגרפים שבאיורים ‪ 11‬ו‪ 12 -‬את הטווחים ואת השינויים הרלוונטיים‬
‫בטמפרטורה‪.‬‬
‫איור ‪ :13‬הדגמת שינויי הטמפרטורה בשטח המשושה כפונקציה של זמן החימום )מקור‪(IEI :‬‬
‫)כל שינוי צבע מבטא הפרש של ‪ 50‬מעלות צלזיוס(‬
‫‪46‬‬
‫‪ .16‬עמ' ‪ ,41‬סעיף ‪ :29‬מצוין כי הקרקע רוויה במים מלוחים ובד בבד נטען כי לא תהיה מוליכות של‬
‫חום בקרקע‪ .‬יש להבהיר כיצד תמנע מוליכות החום בקרקע‪.‬‬
‫יובהר כי מוליכות חום בסלע אכן מתקיימת ברמה מסוימת‪ ,‬אך טווח השפעתה אינו חורג מעבר‬
‫לנפח המחומם‪ .‬הסיבה לכך מבוארת בסעיף המצוטט במסמך ההשלמות‪ ,‬ותפורט גם להלן‪.‬‬
‫פיזיקאלית‪ ,‬חום יכול להיות מועבר בשלושה אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬קרינה‪ :‬בטמפרטורות הרלוונטיות לטכנולוגיה הנדונה‪ ,‬קרינה הינה זניחה ומשום כך אינה‬
‫רלוונטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬קונווקציה )הסעה(‪ :‬אכן‪ ,‬כמוצג בשאלה‪ ,‬הסלע רווי במים מליחים הממלאים את הנקבים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כפי שכבר הוצג‪ ,‬דו"ח בורג )ממצאי קידוחי הסקר הגיאולוגי באדרת ובנחל גוברין(‬
‫ודו"ח גרסמן )ממצאי קידוחי הסקר הגיאולוגי בלכיש ובגלאון(‪ ,‬מלמדים על העדר‬
‫פרמיאביליות בסלע‪ .‬מאליו ברור‪ ,‬כי קונווקציה דורשת תנועת נוזלים ובאין תנועה‪ ,‬לא תיתכן‬
‫הולכת חום בהסעה‪ .‬מכאן שבהעדר פרמיאבליות בסלע‪ ,‬מחוץ לנפח המחומם‪ ,‬הקונווקציה‬
‫הינה זניחה‪ ,‬והתרומה העיקרית להעברת החום הינה הולכה דרך הסלע עצמו‪ ,‬קרי –‬
‫קונדוקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קונדוקציה )הולכה(‪ :‬כיוון שאין שינוי בפרמיאביליות מחוץ לנפח המחומם‪ ,‬מקדמי ההולכה‬
‫הרלוונטיים לקביעת נתוני ההולכה בנוסחה‪ ,‬הינם אלו של הסלע ושל מי הנקבים הכלואים‪.‬‬
‫מקדם הולכת החום במים הינו ‪ ,0.61 W/moK‬מקדם ההולכה בסלע קלציום קרבונט )שהינו‬
‫המרכיב העיקרי בסלעי קרטון( הינו ‪ .2.9 W/moK‬קביעת מקדם ההולכה בנוסחה נעשית על‬
‫בסיס חישוב המקדמים הנ"ל‪ ,‬יחד עם נתוני נקבוביות וכמות הקרוגן )מקדם ההולכה יורד‬
‫בהתאם לכמות הקרוגן ולנקבוביות בסלע(‪ .‬משום כך‪ ,‬וכפי שהוסבר במענה לשאלה ‪.13‬ג' לעיל‪,‬‬
‫בהעדר נתונים מאתר הפיילוט המתוכנן‪ ,‬שם טרם אושר ביצועם של קידוחים‪ ,‬ובטרם נבדקו‬
‫גלעינים מקידוחי הסקר‪ ,‬נעשה שימוש בערך הולכה של ‪ ,1.36 W/moK‬כפי שנמדד ע"י חברת‬
‫‪ Shell‬בקולורדו‪ .‬ערך זה הינו מעט מחמיר ביחס לצפוי בשפלה‪ ,‬שכן נתוני הנקבוביות וממוצע‬
‫תכולת הקרוגן גבוהים יותר בשפלה‪ .‬על פי נתוני הנקבוביות‪ ,‬שנלמדו מאז בקידוחי הסקר‪,‬‬
‫וביסוס ההוכחה לכך שמתקיימת הומוגניות של תכונות הסלע בכל האגן )ראה דו"ח בורג‪ ,‬וכן‬
‫דו"ח גרסמן(‪ ,‬נעשה כיום שימוש בערך הולכה יבש של ‪ .1.15 W/moK‬משמעות הדבר הינה כי‬
‫מוליכות החום בקרקע תהיה נמוכה יותר מכפי שהוצג‪ ,‬והשפעתה תהיה אף זניחה יותר‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬יצוין כי הליך ההפקה מותנה בהגדלת הפרמיאביליות בנפח המחומם‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫כמוסבר לעיל‪ ,‬אין בכך להשפיע על המעטפת שמחוץ לנפח המחומם‪ ,‬בשל הדעיכה המהירה‬
‫באפקט החימום )עיין סעיפים ‪ 13 ,12‬ו‪.(14 -‬‬
‫‪ .17‬בנוסף‪ ,‬מצוין במסמך כי טמפרטורת הקרקע היא כ‪ 25 -‬מעלות צלזיוס‪ .‬למיטב ידיעתנו‬
‫בעומקים כאלו טמפרטורת הקרקע נעה בסביבות ‪ 19-20‬מעלות צלזיוס‪ .‬יש להבהיר על מה‬
‫מבוסס החישוב של טמפרטורת הקרקע בעומק זה?‬
‫הטמפרטורה הממוצעת השנתית )חורף‪+‬קיץ( בפני השטח נעה בסביבות ‪) 19-20°C‬על פי נתוני‬
‫השירות המטאורולוגי(‪ .‬היות שהטמפרטורה צריכה לעלות עם העומק‪ ,‬בהתאם לגרדיאנט‬
‫הגיאותרמי )‪ ,(1.5°C/100m‬הרי שהערך המוצג במסמך ההשלמות הינו סביר‪ .‬יצוין עוד שבכל‬
‫אחד מקידוחי הסקר ערכה החברה מדידת טמפרטורה בעומק של כ‪ 500 -‬מ'‪ ,‬באמצעות מדחום‪,‬‬
‫‪47‬‬
‫והערך שנמצא בכולם היה ‪ .25°C‬ערך זה הינו נמוך מעט מהטמפרטורה הטבעית בשל השפעת‬
‫הקידוח‪ .‬בהתאם לגרדיאנט הגיאותרמי‪ ,‬הרי שבעומק רדוד יותר )‪ 250-300‬מ'(‪ ,‬הטמפרטורה‬
‫הטבעית אכן תעמוד על כ‪ .24°C -‬כך או כך‪ ,‬להבדל זה אין כל השפעה על הניתוחים השונים‬
‫המוצגים במסמך‪.‬‬
‫ב‪ (5).(2).2.‬תכנית ניטור לקרקע ומים‬
‫‪ .18‬עמ' ‪ ,15‬סעיף ‪ :4‬יש להציג התייחסות בכתב של רשות המים‪ ,‬רשות הניקוז ומשרד הבריאות‬
‫לתכנית הניטור‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬פנתה לועדת הקידוחים של רשות המים‪ ,‬הפועלת מתוקף חוק הפיקוח על קידוחי מים‬
‫)התשט"ו ‪ ,(1955 -‬לשם קבלת אישורה לביצוע קידוחי הפיילוט וניטורם‪ .‬הועדה‪ ,‬הכוללת בין‬
‫היתר את נציגי רשות המים‪ ,‬השירות ההידרולוגי‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬רט"ג‪ ,‬משרד הבריאות וכן‬
‫המשרד להג"ס‪ ,‬דנה בבקשה ביום ‪ 15/02/2011‬והחליטה על הענקת רישיון הקדיחה לפיילוט‬
‫וקביעת תוכנית ניטור לביצועו‪.47‬‬
‫‪ .19‬לא הוגשו תוכניות ניטור‪ ,‬כפי שסוכם בפגישה בין חברת ‪ IEI‬למשרד להגנת הסביבה‬
‫שהתקיימה בתאריך ‪ .11.07.10‬יש להגיש תכניות ניטור לקרקע ולמים‪ ,‬הכוללות את שמות‬
‫הגורמים המבצעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא מפורט אופן דיגום שכבות הסלע )צבע‪ ,‬ריח‪ ,‬צפיפות‪ ,‬מרקם‬
‫הרכב מינראלי‪ ,‬מתכות ועוד( עד מתחת לשכבת פצלי השמן במהלך הקידוח‪ .‬יש להגיש את‬
‫תוכנית הדיגום‪.‬‬
‫בהתאם למסוכם בפגישה עם המשרד להג"ס‪ ,‬שהתקיימה בתאריך ‪ ,11.07.10‬חברת ‪ IEI‬השיבה‬
‫על כל הנחיות המשרד להג"ס באופן מלא והגישה את תוכנית הניטור‪.48‬‬
‫בסיכום הפגישה‪ ,‬אשר עסקה בנושא "תקני פליטה למזהמי אוויר"‪ ,‬נמסר כדלקמן‪ IEI" :‬הציעו‬
‫שיכינו מסמך המפרט את תכנית הניטור ואמצעי הניטור המתוכננים למדידת הפליטות השונות‬
‫)מים‪ ,‬אוויר וקרקע( במהלך הפיילוט"‪ .49‬כפי שעולה מן האמור‪ ,‬חברת ‪ IEI‬העלתה בדיון הצעה‬
‫לפיה תגיש תכנית לניטור הפליטות האפשריות‪ ,‬ואכן תכנית זו )בהתייחס לאוויר ולקרקע( נדונה‬
‫בפרוטרוט בשני דיוני ההמשך‪ ,‬שקיים המשרד בנדון )ביום ‪ 16/01/2011‬וביום ‪,(3/04/2011‬‬
‫והוגשה בכתב כאמור לעיל )להרחבה ראה גם מענה לשאלה ‪.(30‬‬
‫בהתייחס לניטור המסלע‪ ,‬הרי במהלך קידוחי הפיילוט תבוצע הוצאת גלעינים רציפה ויבוצעו‬
‫לוגים חשמליים‪ ,‬כפי שגם בוצע בקידוחי הסקר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגלעינים יעברו אנליזות מלאות‬
‫במעבדות באוניברסיטה ונתונים אלו יועברו לפי דרישה‪ .‬האנליזות שיבוצעו יכללו‪ :‬אנליזה‬
‫ראשונית באתר הקידוח ‪ -‬תיאור‪ ,‬צילום‪ ,‬אנליזת סידוק‪ ,‬ריח; אנליזה מפורטת במעבדה‪ ,‬בה‬
‫יבדקו ‪ -‬נקבוביות‪ ,‬פרמיאביליות‪ ,‬מינרולוגיה‪ ,‬אנליזה של מתכות כבדות‪ ,‬תכולה אורגנית כוללת‬
‫)‪ ,(TOC‬בדיקות ‪ ,RockEval ,Fischer Assay‬פירוליזה וסימולצית הפקה‪.‬‬
‫‪ 47‬רישיון מס' ‪ 19-3828/94331507‬מיום ‪ 2‬מרץ ‪2011‬‬
‫‪ 48‬ה"ש ‪ 14‬לעיל‬
‫‪ 49‬מכתב המשרד להג"ס‪/‬מחוז ירושלים‪ ,‬מיום ‪ 11‬יולי ‪2010‬‬
‫‪48‬‬
‫אשר לתוכנית ניטור המים‪ ,‬עיקריה של זו הוצגו בפני המשרד‪ ,‬בפגישה שנערכה בתאריך‬
‫‪ ,3/4/2011‬כמו גם במענה לשאלות מפורטות בנושא )ראה שאלה מס' ‪ 4‬בעמ' ‪ 15‬ושאלה מס' ‪39‬‬
‫בעמ' ‪ 47‬למסמך ההשלמות וכן סעיפים ‪ 3.5.1‬עמ' ‪ 27-28‬ו‪ 3.7 -‬עמ' ‪ 31-32‬למסמך הסביבתי(‪ .‬כפי‬
‫שהובהר‪ ,‬ניטור מי התהום באזור הפיילוט נדון בועדת קידוחים ומתוכנן על פי הנחיות רשות‬
‫המים‪ .‬הנחיות אלה קובעות כי תכנית ניטור מי התהום תוגדר ותסוכם רק לאחר ביצוע הקידוח‬
‫הראשון באתר הפיילוט‪ .‬בשלב זה ניתן לתאר את המתווה העקרוני לניטור‪ :‬הניטור יכלול דיגום‬
‫ומעקב אחר מפלסי המים וכן אנליזה מסודרת וממושכת של מרכיבים מומסים שונים במים‪,‬‬
‫כולל מרכיבים עיקריים‪ ,‬יסודות קורט וחומרים אורגניים‪ .‬כפי שנמסר‪ ,‬בכוונת חברת ‪ IEI‬לדגום‬
‫את המים בפיילוט לפני הפעלת המחממים‪ ,‬על מנת להגדיר את הרכבם בטרם החימום‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במסגרת הפיילוט מתוכנן ביצועם של מספר קידוחים‪ ,‬המיועדים לצרכי ניטור‪ :‬עד ‪4‬‬
‫קידוחי שפילת מים מתוכננים במעטפת משושה החימום‪ ,‬במרחקים בהם לא יורגש החימום‬
‫)מספר מטרים מהמשושה(‪ .‬השאיבה מאלו תתבצע בהתאם לקצב מילוי חור הקידוח במים‪.‬‬
‫המים יבדקו להרכב מלחים‪ ,‬תכולת חומר אורגני ומתכות כבדות‪ .‬בנוסף לקידוחים אלו יבוצע‬
‫קידוח אלכסוני‪ ,‬שידגום את החתך מספר מטרים מתחת לנפח החימום בפיילוט‪ ,‬על מנת לוודא‬
‫כי אין דליפות של מזהמים כלפי מטה‪ .‬גם למים שיופקו בקידוח זה תבוצע אנליזה כמצוין לעיל‪.‬‬
‫שני קידוחי ניטור נוספים יבוצעו במרחקים שונים ובמורד כיוון הזרימה‪ .‬הניטור עצמו יחל מיד‬
‫בתום קדיחת הקידוחים הללו וימשך לאורך כל תהליך החימום וההפקה ולאחריו‪.‬‬
‫תכנית הניטור מיועדת לספק נתונים רבים בזמן אמת‪ ,‬על מנת להבטיח יכולת תגובה מיידית‪,‬‬
‫בכל מקרה של תקלה‪ .‬מובן כי לתכנית זו גם תכלית מחקרית ומדעית – איסוף נתונים לשם‬
‫ניתוח והסקת מסקנות‪ .‬אולם‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬נועד הניטור לשמש מרכיב מרכזי במנגנונים‬
‫המבטיחים כי לא יהיו כל השפעות סביבתיות שליליות לפיילוט‪.‬‬
‫ב‪ (6).(2).2.‬חוות דעת והבנות שהושגו עם גורמים חיצוניים‬
‫‪ .20‬עמ' ‪ ,16‬סעיף ‪ 5‬כתוב‪" :‬א‪ .‬בחירת בית הזיקוק תבוצע על פי פרמטרים של יכולת מעבדתית‬
‫לצורך ניתוח הרכב המוצרים‪ .‬ההחלטה על כך תתקבל עם התקדמות ההיערכות לפיילוט לפני‬
‫הפעלתו"‪ .‬הסדרת הטיפול בתוצרים על ידי גורם מורשה ובעל יכולת מתאימה הינו שלב שיש‬
‫לבצעו טרם אישור התכנית‪ .‬על פי פירוט החומרים שהוצג במסמכים הסביבתיים עולה כי‬
‫הרכב התוצר הינו מורכב ובעל אחוזים גבוהים של חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫הנפט שיופק בתהליך הינו דומה במאפייניו ובהרכבו לנפט גולמי הנמכר בעולם‪ ,‬בהבדל משמעותי‬
‫שהנפט המיוצר בטכנולוגיה הנדונה יהיה קל יותר‪ ,‬שכן אינו מכיל את התרכובות הכבדות‬
‫)הנותרות בסלע המקור(‪ .‬ביצוע הפיילוט נועד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לצורך לימוד התהליך המיטבי לזיקוק‬
‫הנפט לצרכי תחבורה‪ .‬מעבדות המחקר המובילות בעולם בתחום הינן‪ Lummus :‬ו‪UOP -‬‬
‫בארה"ב‪ .‬בכוונת ‪ ,IEI‬לשנע את התוצרים למעבדות אלו‪ ,‬בכפוף להוראות ולתקנים המחייבים‪.‬‬
‫בכל יום פורקות מיכליות בנמלי ישראל עשרות אלפי חביות של נפט גולמי‪ ,‬באיכות נמוכה‬
‫מהתוצרים שיתקבלו בפיילוט‪ .‬אין בסיס להנחה כי יווצר קושי כלשהו בטיפול בתוצרים‪,‬‬
‫המסתכמים לכלל שבריר אחוז מתוצרי הנפט אשר נפרקים‪ ,‬מזוקקים‪ ,‬משונעים ונצרכים‬
‫במדינה מדי רגע ורגע‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫אין ספק כי עיקר המומחיות בתחום הניתוח המעבדתי של תוצרי דלק למיניהם מצוי בחו"ל‪ .‬אף‬
‫שכך‪ ,‬חברת ‪ IEI‬רואה עצמה מחויבת לנסות ולקיים‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬את עיקר פעילותה המחקרית‬
‫במעבדות ישראליות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הניסיון הקיים בארץ בתחום הנפט בכלל‪ ,‬ובפצלי השמן‬
‫בפרט‪ ,‬מצומצם‪ .‬כתוצאה מכך גם הידע המחקרי והיכולות המעבדתיות אינם דומים לאלו‬
‫שבארה"ב‪ .‬חברת ‪ IEI‬פועלת לשנות מצב זה והחלה בכינון שיתוף פעולה מחקרי – אקדמי עם‬
‫מוסדות אקדמיים בישראל‪ .‬השאיפה הינה למצות את היכולות הקיימות כיום למקסימום‬
‫ולהצעיד את העשייה של ישראל בתחום זה קדימה‪ ,‬כך שתהפוך לגורם מחקרי מדעי מוביל‬
‫בעולם‪ .‬עד אז‪ ,‬אין מנוס אלא לשלוח התוצרים לבדיקה ולניתוח בחו"ל‪.‬‬
‫‪ .21‬עמ' ‪ ,16‬סעיף ‪ :6‬יש להציג חוות דעת של רשות המים בנוגע לחשש לזיהום מים כתוצאה‬
‫מהתהליך ולאמצעים שיינקטו למניעת המפגעים‪.‬‬
‫קידוחי הפיילוט נדונו ואושרו ע"י חברי ועדת הקידוחים ברשות המים‪ ,‬לאחר ששקלו את מכלול‬
‫השיקולים‪ ,‬לרבות ובעיקר החשש מפני זיהום מים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ומתוקף סמכותו‪ ,‬לפי סעיף ‪4‬‬
‫לחוק הפיקוח על קידוחי מים )תשט"ו – ‪ ,(1955‬העניק מנהל רשות המים את רישיון הקדיחה‬
‫לקידוחים המבוקשים בפיילוט‪.50‬‬
‫ב‪ (7).(2).2.‬הרכב הגזים והדלק הצפוי וסכנת פיצוץ‬
‫‪ .22‬עמ' ‪ ,19-22‬סעיפים ‪ :8-11‬המידע שהועבר לידינו על הרכב הגזים שנמדדו בפיילוטים שבוצעו‬
‫בקולורדו‪ ,‬אינו בר השוואה לתהליך הנדון‪ .‬מידע אמיתי ורלוונטי ניתן יהיה לקבל רק בעקבות‬
‫ביצוע בדיקות מעבדה של דגימות סלע מהאתר המוצע על ידכם‪ .‬האם בוצע תהליך חימום‬
‫במעבדה המדמה את תנאי השטח? אם כן‪ ,‬אנו מבקשים לקבל את פירוט הבדיקות ואת תוצאות‬
‫המעבדה‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬בצעה עד כה מספר קידוחי סקר באתרים שונים במרחב הרישיון‪ .‬בקידוחים אלו נלקחו‬
‫גלעיני סלע המשמשים למחקר המדעי‪ ,‬ובכלל זאת לבדיקות מעבדה‪ .‬אמנם‪ ,‬באתר הפיילוט עצמו‬
‫טרם נתקבל אישור לביצוע קידוחים‪ ,‬אולם בשל הומוגניות תכונות הסלע בשכבת היעד‪ ,‬באזור‬
‫השפלה‪ ,‬יש במידע שהתקבל רמת התאמה גבוהה לאתר הפיילוט‪ .‬לצרכי המחקר מבצעת כיום‬
‫חברת ‪ IEI‬תכנית מדעית‪ ,‬בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬העוסקת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בלימוד‬
‫התכונות הכימיות של פצלי השמן במרחב השפלה‪ .‬במסגרת זו מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם‬
‫המעבדה הגיאוכימית‪ ,‬בניהולו של פרופ' שמעון פיינשטיין מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה‬
‫והסביבה‪.‬‬
‫היעד הראשון של תכנית מחקר זו הינו פיתוח היכולות המתאימות‪ ,‬שיאפשרו את ביצוע‬
‫הסימולציות המעבדתיות והמדידות הנדרשות באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬תכלית הניסויים הינה‬
‫אפיון איכותי וכמותי של תוצרי הפירוליזה )כימיית הגז‪ ,‬הנוזל והמוצק השאריתי( ואפיון‬
‫תרמודינמי וקינטי של התהליך‪ .‬במסגרת זו הוכשר כח אדם יעודי לנושא‪ ,‬המעבדה צוידה‬
‫במכשור אנליטי‪ ,‬כגון מכשיר ה‪ ,LECO -‬המאפשר אבחון של תכולת הפחמן האורגני והגופרית‬
‫בדוגמאות פצלי השמן‪ ,‬והותקנו ארבעה ריאקטורים לביצוע ניסויי פירוליזה‪.‬‬
‫‪ 50‬ראה ה"ש ‪ 47‬לעיל‬
‫‪50‬‬
‫איור ‪ :14‬מתקני חברת ‪ IEI‬לסימולציה של התהליכים בתת הקרקע‪ ,‬במחלקה למדעי הגיאולוגיה‬
‫והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב )צילום‪ :‬יוראי ליברמן(‬
‫בנוסף על הבדיקות שהחלו באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬הזמינה חברת ‪ IEI‬סדרת ניסויים ובדיקות‬
‫במעבדת ‪ Shale Tech International‬ברייפל שבקולורדו‪ .‬למעבדה זו ציוד וידע מהמתקדמים‬
‫ומהמובילים בעולם בתחום פצלי השמן‪ ,‬והיא ביצעה‪ ,‬עבור חברת ‪ ,IEI‬שורת ניסויי פירוליזה‪ .‬על‬
‫בסיס הממצאים במעבדה מוצג בטבלה ‪ ,1‬הרכב הגז המוערך באחוז נפחי )‪ .(%VOL‬לתשומת לב‪:‬‬
‫טבלה זו הינה עדכון לכל המוצג במסמכים הקודמים‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬הרכב הגזים הממוצע לאחר עיבוי )‪ %‬נפחי(‬
‫)בהתבסס על נתוני מעבדת ‪(Shale Tech International‬‬
‫‪Gas‬‬
‫‪% Volume‬‬
‫)‪Hydrogen (H2‬‬
‫)‪Methane (C1‬‬
‫)‪Ethane (C2‬‬
‫)‪Propane (C3‬‬
‫)‪Butane (C4‬‬
‫‪H2S‬‬
‫‪COx‬‬
‫‪Olefins‬‬
‫‪15-25‬‬
‫‪25-30‬‬
‫‪8-10‬‬
‫‪4-8‬‬
‫‪2-5‬‬
‫‪20-25‬‬
‫‪10-15‬‬
‫‪<1.0‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .23‬בהתבסס על הנתונים הרשומים בטבלה ‪ :1‬הרכב הגזים הצפוי )‪ %‬נפח(‪ 39% ,‬מנפח הגזים‬
‫שיופקו הם מאוד נפיצים )מימן ומימן גופרי( ו‪ 32% -‬מאוד נפיצים גם כן )מתאן(‪ .‬נראה כי‬
‫ההסתמכות היחידה למניעת התפוצצויות היא על מחסור מתמיד בחמצן לאורך כל התהליך עד‬
‫להתקררות מלאה‪ .‬בעקבות לימוד המסמכים שהוגשו‪ ,‬עולה כי לא ניתנה להיבט זה תשומת לב‬
‫ראויה‪ .‬יש להראות תוכנית הכוללת את כל האמצעים למניעת פיצוץ‪.‬‬
‫התרכובות אליהן מתייחסת השאלה יכולות אמנם להיות מסוכנות‪ ,‬במידה ומתרחשת חשיפה‬
‫לאוויר הגוררת תגובה עימו‪ .‬מסיבה זו תוכננה מערכת ההגנה בפיילוט אינהרנטית‪ ,‬כך שנמנעים‬
‫שניים משלושת התנאים הדרושים להתלקחות ‪ -‬כניסת חמצן‪ ,‬הנמנעת בזכות על‪-‬לחץ‪ ,‬ומקור‬
‫הצתה‪ ,‬הנמנע בזכות הגנות ‪ Explosion-Proof‬והארקות‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטת החימום בתת הקרקע )‪ (In-Situ‬מבוססת על תהליך חימום בהעדר חמצן )פירוליזה(‪.‬‬
‫חמצן אינו יכול לחדור לתת הקרקע‪ ,‬שכן הלחץ בעומק גבוה משמעותית מזה בפני השטח‪.‬‬
‫מצב זה מונע כל אפשרות לכניסת חמצן לתהליך‪.‬‬
‫ב‪ .‬על פני הקרקע‪ ,‬יתוכננו המתקנים באופן בו ישמר לחץ גבוה מלחץ אטמוספירי‪ ,‬כך שלא‬
‫תהיה חדירה של אוויר למערכת‪ .‬גלאי )סנסור( חמצן יותקן לאורך הקו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גלאי ‪) LEL‬גלאי רמת סיכון רף מינימלי( חיצוני יחדול את תהליך ההפקה‪ ,‬באופן‬
‫אוטומטי‪ ,‬עם גילוי זליגה כלפי חוץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציוד החשמל והמתקנים החשמליים באתר ימוגנו בהגנות ‪ Explosion-Proof‬והארקות‪ ,‬לפי‬
‫התקן המחייב בתקנות הבטיחות בעבודה‪ ,‬כך שלא ייתכנו ניצוצות שייזמו תרחיש‬
‫התלקחות או פיצוץ‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬תהליך התכנון‪ ,‬הבקרה והתפעול ישען על אנליזת ‪ ,HAZOP‬שתבוצע בידי חברה‬
‫חיצונית המוסמכת לכך‪ .‬אנליזה זו תכלול בחינה פרטנית של תרחישי תקלה‪ ,‬למקרים של כשל‬
‫בהגנות‪ ,‬ותציע דרכי הגנה חלופיות‪/‬נוספות בכל מקום בו הדבר יידרש‪ .‬חיוני להדגיש‪ ,‬שגם‬
‫בתרחישי ‪) Worst-Case‬בלתי סבירים בעליל(‪ ,‬טווח הסיכון אינו מגיע לרצפטורים ציבוריים‬
‫כלשהם‪.‬‬
‫יובהר כי חברת ‪ IEI‬רואה עצמה מחויבת למענה מלא ובלתי מתפשר בכל הנוגע להיבטי הבטיחות‬
‫בפיילוט‪ .‬לאנשי החברה ניסיון רב בתחום‪ ,‬שנרכש במהלך ביצועם המוצלח והבטוח של ‪7‬‬
‫פיילוטים דומים‪ ,‬ואף רחבים בהיקפם‪ ,‬בארה"ב ובקנדה‪.‬‬
‫כפי שהוסבר במענה לשאלה ‪ 35‬במסמך ההשלמות )עמ' ‪ ,(45‬תהליך הפירוליזה המתרחש בתת‬
‫הקרקע הינו תהליך חימום ללא נוכחות חמצן‪ .‬מכאן שתהליך ההפקה הינו מטבעו תהליך מחזר‬
‫ולא מחמצן‪ .‬תהליך זה מתבצע בלחץ חיובי של כ‪) 100 psi -‬כ‪ 7 -‬אטמוספירות(‪ ,‬ולפיכך חדירת‬
‫חמצן לתת הקרקע אינה אפשרית כלל‪ .‬להפך‪ ,‬היות שתת הקרקע מצוי בלחץ חיובי מתמיד ביחס‬
‫לאטמוספירה‪ ,‬מתקיימת בפיילוט זרימה קבועה של נוזלים מתת הקרקע דרך באר ההפקה‬
‫למתקני האיסוף שעל פני הקרקע‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬זרימת אוויר‪ ,‬כנגד זרימת התוצרים העולה‪ ,‬כלל‬
‫אינה אפשרית! למעשה‪ ,‬בעבר בוצעו ניסיונות יזומים בקולורדו לדחיסת אוויר וליצירת תנאים‬
‫שיאפשרו בערה מתמשכת בתת הקרקע‪ ,‬אולם כולם נכשלו‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ .‬התלקחות‬
‫‪52‬‬
‫עצמית של פצלי שמן יכולה אכן להתרחש‪ ,‬אולם רק באזור בו הפצלים הינם בפני הקרקע‪ ,‬במגע‬
‫עם האוויר וברטיבות סלע נמוכה‪ ,‬בשונה ממרחב השפלה‪.‬‬
‫התרחישים‪ ,‬שסקר הסיכונים לפיילוט מתייחס אליהם )סעיף ‪ 5.1.2‬עמ' ‪ 28-42‬לנספח סקר‬
‫הסיכונים(‪ ,‬ואשר נבחנו בהנחיית מנהלת מחלקת חומרים מסוכנים במחוז‪ ,‬הינם אלו הנושאים‬
‫פוטנציאל סיכונים גבוה‪ ,‬גם אם בהסתברות נמוכה‪ .‬ממסקנות הניתוח עולה שהסיכוי‬
‫להתרחשות דליפת גז והתלקחות הינו קטן ביותר‪ ,‬וכי בכל מקרה רדיוס הסיכון לפגיעה של‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬כתוצאה משטף תרמי מסוכן‪ ,‬הינו קטן ואינו חורג מתוך גבולותיו התחומים של אתר‬
‫הפיילוט‪.‬‬
‫תרחיש שמשמעותו חדירת אוויר לתת הקרקע והתלקחותו‪ ,‬לא נכלל במסגרת זו‪ ,‬שכן אינו אפשרי‬
‫בעליל‪ .‬ההתייחסות לאפשרות של התלקחות גז נבחנה בתרחיש שדן בהיווצרות שריפה‪ ,‬עקב‬
‫השתחררות של ענן ‪ H2S‬והתקלותו בניצוץ מקו חשמל‪ ,‬או מקור אחר )עמ' ‪ 35-38‬לסקר‬
‫הסיכונים(‪ .‬בניתוח התוצאות והמסקנות נקבע כי הסיכוי של תרחיש זה להתקיים הינו קטן מאוד‬
‫עד זניח )עמ' ‪ 36‬לסקר הסיכונים(‪ .‬הציוד התהליכי יתוכנן על פי הגדרות ‪ ,Explosion-Proof‬כך‬
‫שתובטח הגנה מפני קרות תרחיש‪ ,‬כפי שתואר לעיל‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬הטיפול על פני הקרקע בגזים המופקים‪ ,‬יתבצע בכפוף לכל נהלי הבטיחות והתקנים‬
‫המחייבים‪ .‬להבטחת תקינות בטיחותית מלאה‪ ,‬ינקטו אמצעי בקרה קפדניים וכל המתקנים‬
‫העיליים יבדקו‪ ,‬כמתחייב‪ ,‬לפני ובמהלך הפעלתם‪ .‬טמפרטורת הגזים‪ ,‬בהגיעם לפני הקרקע‪ ,‬תהא‬
‫נמוכה בהרבה מטמפרטורת ההצתה העצמית‪ ,‬ומעבר לכך הגזים יעברו הליך קירור נוסף‬
‫לטמפרטורה נמוכה עוד יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם בהינתן תקלה בלתי צפויה‪ ,‬אין סיבה להתפרצות דליקה‬
‫או להתרחשות פיצוץ ספונטני‪ .‬בכל תנאי‪ ,‬לצרכי בטיחות ומניעת פיצוץ אפשרי‪ ,‬יותקנו מערכת‬
‫כיבוי אש במים ובקצף‪ ,‬שתיבדק ותתוחזק כנדרש בחוק‪ ,‬ואמצעים יעודיים לניטור )לרבות‬
‫חיישני גזים – ‪ ,(GasAlertMicro‬לבקרה ולשליטה‪ .‬על צנרת הובלת הגז יותקן אינטרלוק‬
‫אוטומטי‪ ,‬אשר בירידת לחץ יפסיק את הזרמת הגז‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ייערכו באופן קבוע בדיקות‬
‫חזותיות של הצנרת ובמידה ובמערכת האיסוף תיווצר ירידה בלחץ‪ ,‬המעידה על אפשרות של‬
‫דליפה או שבר‪ ,‬ינותק החלק המתאים במערכת עד לתיקונו‪ .‬עליות בלחץ ישוחררו בעזרת‬
‫שסתומי לחץ‪ .‬כל המיכלים ימוקמו בתוך מאצרות תקניות‪ ,‬המסוגלות להכיל ‪ 110%‬מנפח המיכל‬
‫ויעודן למנוע התפשטות של שפך והתפשטות של אש באתר‪ .‬האתר ישלט ויבוקר מחדר בקרה‬
‫מרכזי ואמצעי שליטה נוספים יותקנו כגיבוי במתחם‪ .‬בהתאם להנחיית הרשויות יצויד המתחם‬
‫בכלל האמצעים והאביזרים ההכרחיים‪ ,‬כמו ציוד מיגון אישי‪ ,‬אמצעי גו"ז ואמצעים לטיפול‬
‫בדליפה‪ .‬מעבר לאמור וכדי למנוע מקור שחרור אנרגיה לניצוץ )מכני‪ ,‬חשמלי או אחר( תעשה‬
‫הארקה של המתקן כולו )כל המיכלים ומערכת הצינורות יהיו מוארקים ומותאמים לתקני‬
‫העבודה המחייבים( ותובטח עמידה בתקן חשמל סטטי ואווירה נפיצה – ת"י ‪ .60079‬כחלק מכך‪,‬‬
‫הציוד החשמלי באתר ימוגן נגד התפוצצות )‪ ,(Explosion-Proof‬או שיהיה בעל בטיחות עצמותית‬
‫)‪ .(Intrinsically Safe‬מעבר לאמור‪ ,‬תהליך התכנון‪ ,‬הבקרה והתפעול ישען על אנליזת ‪,HAZOP‬‬
‫שתבוצע בידי חברה חיצונית המוסמכת לכך‪ .‬אנליזה זו תכלול בחינה פרטנית של תרחישי תקלה‪,‬‬
‫למקרים של כשל בהגנות‪ ,‬ותציע דרכי הגנה חלופיות‪/‬נוספות בכל מקום בו הדבר יידרש‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬תעמיד את תוכן האנליזה לביקורת הרשויות הרלוונטיות‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ .24‬בנוסף‪ ,‬על פי הידע הקיים במשרד‪ ,‬תוצרי הרכב הגזים הצפוי בפיילוט עשויים להיות שונים‪,‬‬
‫והיינו מצפים להרכב אחוזים שונה של תוצרי פירוק דלק ארומטיים‪.BTEX ,‬‬
‫התוצרים המוזכרים בשאלה )תוצרי פירוק דלק ארומטיים‪ (BTEX ,‬יהיו מוכלים ברובם‬
‫בתוצרים הנוזליים ולא בגזים‪ ,‬לאחר הקירור במעבים‪ .‬הסיבה לכך היא שמרבית הגז שיופק הינו‬
‫‪) C-4‬מולקולות פחמן( ומטה‪ ,‬בעוד ‪ BTEX‬מופיע במולקולות בעלות ‪ 6‬אטומי פחמן ומעלה‪.‬‬
‫טווח מעודכן של הרכב הגז הצפוי בפיילוט הוצג לעיל‪ ,‬במענה לשאלה ‪) 22‬טבלה ‪ .(1‬נתונים אלו‬
‫מבוססים על סדרת בדיקות מתקדמות‪ ,‬שנעשו במעבדת ‪ Shale Tech International‬ברייפל‬
‫שבקולורדו‪ .‬כלל הבדיקות נעשו על דגימות סלע‪ ,‬שהוצאו בשלב קידוחי הסקר‪ ,‬ובשל הומוגניות‬
‫השכבה הינם ברי השוואה לתנאים ולאיכות הסלע באתר הפיילוט‪ .‬הבדיקות הראו כמות של‬
‫‪ BTEX‬בערך של כ‪) 0.13% -‬הטבלה בתשובה ‪ 22‬כללה מרכיבים שווי ערך או מעל ‪ 1%‬בלבד(‪.‬‬
‫‪ .25‬במסמך הסביבתי )עמ' ‪ (18‬מצוין כי במאפייני הנפט צפוי ‪) 1%‬משקלי( אוליפינים‪ .‬לעומת זאת‬
‫במסמך ההשלמות )עמ' ‪ 22‬טבלה מס' ‪ - 3‬אם אכן מייצגת את הטבלה המקבילה של תוצרי‬
‫נפט(‪ ,‬בו נעשה עדכון של הנתונים‪ ,‬לא צוין כי מצויות תרכובות בלתי מעורבות )ה‪.(OLEFINS -‬‬
‫נודה על הבהרת הסוגיה‪.‬‬
‫אולפינים אכן מיוצרים בתהליך החימום וההפקה בשיטת ‪ ,In-Situ‬אולם טכנולוגיה זו מייצרת‬
‫כמות זעירה של אוליפינים‪ ,‬עקב תהליך ההידרוגינציה בתת הקרקע במהלך הפירוליזה‪ .‬זאת‬
‫בשונה מהפקת דלקים מפצלי שמן בטכנולוגיה של שריפה במתקן חיצוני ‪ – Ex-Situ‬בה ישנו ריכוז‬
‫גבוה של אוליפינים‪.‬‬
‫בניסויי הפירוליזה‪ ,‬שבוצעו במעבדת ‪ ,Shale Tech International‬עבור חברת ‪ ,IEI‬לא נמצא ריכוז‬
‫מדיד של אולפינים במאפייני הנפט‪ .‬בשל הומוגניות השכבה ממצאים אלו‪ ,‬המבוססים על דגימות‬
‫סלע שהוצאו בשלב הסקר‪,‬הינם ברי השוואה לתנאים ולאיכות הסלע באתר הפיילוט‪ .‬משום כך‪,‬‬
‫ההערכה הינה שמרכיב האולפינים לא יחרוג מעבר לסף הבדיקה שהינו ‪.0.1%‬‬
‫‪ .26‬יש להסביר כיצד בטמפרטורה של ‪ 350‬מעלות‪ ,‬באופן יחסי לפירוק תרמי של קרוגן‪ ,‬הגז מכיל‬
‫כמות מימן כה גדולה‪ .‬יש להציג את תוצאות בדיקות המעבדה המפורטות של התוצרים‬
‫המתקבלים במהלך תהליך החימום של פצלי השמן האלו‪ ,‬בטמפרטורות ובלחצים הצפויים‪.‬‬
‫גז המימן משתחרר בזמן הפירוליזה על ידי שבירת מולקולות הקרוגן בתהליך התרמי‪ .‬מאזן‬
‫המסה בקרוגן הינו ‪ .CH1.5‬בשלב שאחרי הפירוליזה‪ ,‬היחס בין המימן לפחמן‪ ,‬שנותר בסלע‬
‫)כ‪ ,(Coke -‬הוא ‪ .CH0.5‬הירידה ביחס בין המימן לפחמן מסבירה את כמות המימן הגדולה‪.‬‬
‫הערכה משוקללת של הרכב הגזים הצפוי בפיילוט מוצגת בטבלה ‪) 1‬תשובה ‪ 22‬לעיל(‪ ,‬וזאת‬
‫בהתבסס על ממצאי הבדיקות שבוצעו במעבדת ‪ ,Shale Tech International‬של דגימות סלע‬
‫מקידוח סקר אדרת‪ ,‬המייצגות את שכבת המטרה בפיילוט‪ .‬בדיקות אלו כללו ניסויי פירוליזה‬
‫בטמפרטורות ובלחצים הצפויים בפיילוט‪.‬‬
‫הריאקציות הכימיות‪ ,‬בתהליך פירוק הקרוגן על ידי חימום ללא נוכחות חמצן )פירוליזה(‪,‬‬
‫מורכבות ומערבות סוגים שונים של חומרים כימיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ריאקציות אלו ניתנות לפישוט‬
‫למערכת נתונים המתארת את הפעולה הכימית המתרחשת בשיטה הנדונה‪ .‬מערכת נתונים זו‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫הרשומה כפטנט של דר' ויניגר וחובריו‪ ,51‬מושתתת על סדרה של שבע ריאקציות כימיות‪ .‬שתי‬
‫הריאקציות‪ ,‬הרלוונטיות לעניין ייצור מימן‪ ,‬מוצגות להלן ולשתיהן נדרשת אנרגית הפעלה‬
‫)‪ (Activation Energy‬בערך של ‪ .161,600 kJ/kg-mol‬ריאקציה ‪ A‬שלטת בלחץ גבוה‪ ,‬שעה‬
‫שריאקציה ‪ B‬שלטת בלחץ נמוך‪ .‬יודגש כי בשתי הריאקציות מימן הינו אחד התוצרים‪:‬‬
‫‪a. 1 mol kerogen 0.02691 mol H2O + 0.009588 mol heavy oil+ 0.01780 mol light oil +‬‬
‫‪0.04475 mol HCgas + 0.01049 mol H2 + 0.00541 mol CO2 + 0.5827 mol prechar‬‬
‫‪b. 1 mol kerogen 0.02691 mol H2O + 0.009588 mol heavy oil + 0.01780 mol light oil +‬‬
‫‪0.04475 mol HCgas + 0.07930 mol H2 + 0.00541 mol CO2 + 0.5827 mol prechar‬‬
‫ב‪ (8).(2).2.‬הפקת גז‬
‫‪ .27‬הפקת גז טבעי בתהליך‪ :‬קיימת אי בהירות בנושא כמות הגז הטבעי המופק בתהליך הפיילוט‬
‫והחישובים )הפליטות והטיפול בהם( הנובעים ממנו‪ .‬בעמ' ‪ 12‬במסמך הסביבתי מצוין כי יפלטו‬
‫‪ 425‬אלף מ"ק ובמסמך ההשלמות במקום אחר כתוב ‪ 42.500‬מ"ק‪ .‬נבקש לקבל הן את המספר‬
‫המחושב וכן את החישוב ומקור הנתונים‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 12‬במסמך הסביבתי אכן היה צריך להכתב ‪ 42.5‬אלף מ"ק ולא ‪ 425‬אלף מ"ק‪ .‬חישוב כמות‬
‫הגז הטבעי המופק נעשה בהתאם ליחס המוערך שבין הפקת הנפט והגז בתהליך על סמך נתונים‬
‫אמפיריים‪ .‬יחס זה נאמד בכ‪ 3 -‬אלפי רגל מעוקב גז לכל חבית נפט‪ ,‬והוא אכן מסתבר מתוצאות‬
‫ניסוי הפירוליזה שבוצע במעבדת ‪ .Shale Tech International‬בהתאם לכך‪ ,‬כמות הגז הטבעי‬
‫בפיילוט‪ ,‬בהינתן הפקה של ‪ 500‬חביות דלק‪ ,‬הינה ‪ 42.5‬אלף מ"ק‪.‬‬
‫‪ .28‬בעמ' ‪ 8‬כתוב כי‪" :‬הגז יופק בלחץ עד ‪ 7.0‬אטמוספירות"‪ .‬יש לציין כי ‪ 7‬אטמוספירות אינו לחץ‬
‫טבעי בתת הקרקע ומהווה לכשעצמו‪ ,‬בנוסף לטמפרטורות הגבוהות‪ ,‬כח שיתכן ויכול לפרוץ את‬
‫שכבות הסלע‪/‬קרקע אל מי התהום ו‪/‬או לפני הקרקע‪ .‬בנוסף‪ ,‬הלחץ בתת הקרקע יכול להגיע‬
‫לרמות גבוהות הרבה יותר מכיוון שרמת החדירות בקרקע איטית מאוד על פי הנטען ע"י עורכי‬
‫המסמך הסביבתי‪ .‬יש להבהיר את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫על פני הקרקע לחץ האוויר הוא ‪ 1‬אטמוספירה‪ ,‬וככל שמעמיקים מטה הלחץ ההידרוסטטי עולה‪.‬‬
‫כמוסבר בסעיף ‪ 35‬להלן‪ ,‬הלחץ ההידרוסטטי הטבעי בעומק הפיילוט )‪ 250-300‬מ'( נע בין ‪ 9.5‬ל‪-‬‬
‫‪ 14‬אטמוספירות‪ .‬מכאן שבכל מקרה‪ ,‬הלחץ הנוצר בתהליך הפיילוט הינו נמוך מהלחצים‬
‫הטבעיים הקיימים בסלע העוטף אותו‪ ,‬הכוללים את עומס הסלע )הלחץ הליתוסטטי(‪ ,‬ולחץ‬
‫הנקבים )הלחץ ההידרוסטטי(‪ .‬מכאן שהלחצים הנוצרים בפיילוט הינם נמוכים מדי ואינם‬
‫מספקים בכדי לסדוק את הסלע שסביב‪.‬‬
‫חישוב הלחץ הנוצר בפיילוט ואפשרות השפעתו על סידוק הסלע‪ ,‬מנותחים על ידי שילוב של‬
‫מדידות מעבדה ומדידות שדה‪ ,‬המבוצעות על בסיסן‪ .‬אלו כוללות מדידות גיאומכאניות של‬
‫דוגמאות סלע‪ ,‬שנלקחו מקידוחי הסקר‪ ,‬ועיבודן במודל לניתוח חוזק סלע‪ .‬על בסיס הממצאים‬
‫מוגדרים הפרמטרים לניסויי הסידוק התת קרקעיים בשדה‪ .‬ניסויי השדה בוצעו על ידי חברת‬
‫‪US Patent 7,735,935, Vinegar et.al.2010‬‬
‫‪55‬‬
‫‪51‬‬
‫"גולדר" הקנדית‪ ,‬בקידוח סקר "זהרים"‪ ,‬ונועדו למדידת העומסים ולחץ הסידוק בשכבת פצלי‬
‫השמן‪ .‬ממצאי הניסויים מראים כי לחצי הסידוק בטווח העומקים של ‪ 383-564.5‬מ' נעים מכ‪-‬‬
‫‪ 600 psi‬עד כ‪) 1,000 psi -‬תוצאות הניסוי יועברו לעיון המשרד להג"ס בנפרד למסמך זה(‪ .‬בשל‬
‫הומוגניות השכבה ממצאים אלו הינם ברי השוואה לתנאים ולאיכות הסלע באתר הפיילוט‪ .‬היות‬
‫שהלחץ הנוצר והנשמר )ראה סעיף א' להלן( בתהליך הפיילוט הינו נמוך עשרות מונים‪ ,‬מהלחץ‬
‫הנדרש לצורך סידוק השכבות כלפי מטה‪ ,‬הרי שאין כל סיכון לסידוק או פריצת שכבות הסלע‪.‬‬
‫א‪ .‬כיצד יושג לחץ זה? וכיצד ישמר ולא יעלה עליו?‬
‫הלחץ בנפח הפיילוט המחומם גדל בזמן החימום עד ‪ 7‬אטמוספירות‪ ,‬מאחר שהפירוליזה‬
‫יוצרת גזים ונוזלים‪ .‬הלחץ בפיילוט ישלט על ידי שסתומים בבאר ההפקה ובקידוחי החימום‪.‬‬
‫הלחץ בנפח הפיילוט לא יעלה מעל הלחצים הנשלטים‪ ,‬שכן הפקת נוזלים וגזים‪ ,‬אל פני‬
‫השטח‪ ,‬תימשך כל העת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה קורה עם הלחץ והגזים עד שהלחץ משתחרר בהפקה?‬
‫בפצלי השמן בשפלה הנקבוביות בסלע היא גבוהה )כ‪ (35% -‬ולכן מסוגלת לקלוט כמויות‬
‫גדולות ביותר של נוזלים וגזים‪ .‬דבר זה מגדיר את קצב עליית הלחץ בתת הקרקע‪ ,‬מווסת‬
‫אותו ומכתיב שינוי איטי מאוד בסקלה של שבועות‪ .‬היות שקצב ההפקה גבוה מקצב יצירת‬
‫התוצרים‪ ,‬הרי שהלחץ ניתן לשליטה על ידי ווסתי הלחץ שעל פני השטח‪ .‬יובהר כי בכל מקרה‬
‫מדובר בלחצים נמוכים ביותר‪ ,‬בוודאי ביחס למקובל בתעשיית הנפט והגז‪ ,‬ולשם השוואה‬
‫הלחצים המקובלים בקידוח נפט נעים בין ‪ 100-200‬אטמוספירות )‪ (1,500-3,000 psi‬ובמאגרי‬
‫גז בים התיכון נעים סביב ‪ 400‬אטמוספירות )מעל ‪ ,(5,800 psi‬שעה שהלחצים בפיילוט לא יעלו‬
‫על ‪ 7‬אטמוספירות )כ‪.(100 psi -‬‬
‫ג‪ .‬האם יש סיכון כלשהו למי תהום ו‪/‬או לפריצה לא נשלטת בפני הקרקע? יש להציג הוכחה‬
‫לכך‪.‬‬
‫ראשית יובהר כי רק סידוק הנמשך באופן רציף מאות מטרים מתחת לנפח המחומם‪ ,‬יכול‬
‫בכלל לגרום לזליגה כלשהי כלפי מטה‪ .‬אפשרות היווצרותו של סידוק כזה תלויה בלחצים‬
‫המופעלים כלפי מטה‪.‬‬
‫כדי לבדוק ערכים של ספי הלחץ הנדרשים לסידוק שכזה‪ ,‬בוצעו ניסויי מעבדה באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון וניסויי שדה משלימים על ידי חברת "גולדר" הקנדית‪ .‬ניסויי הסידוק בוצעו בקידוח‬
‫סקר זהרים בטווח העומקים ‪ 383-564.5‬מ'‪ .‬תוצאות הניסויים מראות כי לחצי הסידוק‬
‫הנדרשים בעומקים אלו נעים מכ‪ 600 psi -‬עד כ‪.1,000 psi -‬‬
‫בפיילוט‪ ,‬המצוי בעומק ‪ 250-300‬מ'‪ ,‬הלחץ ההידרוסטטי הטבעי ינוע בטווח שבין ‪.137-206 psi‬‬
‫הלחץ הממוצע בנפח הפיילוט ינוע בין ‪ .50-100 psi‬במשתמע‪ ,‬לחץ זה הינו נמוך מלחץ הנקבים‬
‫בסלע שמסביב )הלחץ ההידרוסטטי(‪ ,‬ומסיבה זו ינועו הנוזלים תמיד כלפי פנים ולא כלפי חוץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מעל לנפח הפיילוט מונחת תצורת טקיה האטומה‪ .‬מאחר שיחידה זו רוויה במים‬
‫ומכילה חרסיות‪ ,‬התנהגותה היא פלסטית‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬השכבות האוטמות מעל ומתחת לשכבת פצלי השמן עבות מאד )מעל ‪ 200‬מ'( ובלתי‬
‫חדירות )‪ .(0.01mD‬תוצאות אלו הוכחו בבדיקות המעבדה‪ ,‬שבוצעו על גלעינים שהוצאו‬
‫‪56‬‬
‫בקידוחי הסקר‪ ,‬ובמבחנים ההידראוליים בשדה בכל מרחב הרשיון )ראה דו"חות בורג‬
‫וגרסמן(‪.‬‬
‫ב‪ (9).(2).2.‬איכות אוויר‬
‫‪ .29‬עמ' ‪ ,20‬סעיפים ‪ :9-10‬באופן כללי‪ ,‬בהתייחס לריכוזי המזהמים שיפלטו לאוויר לאחר הטיפול‪,‬‬
‫הוצגה התחייבות של היזמים לעמידה רק בקצב הפליטה‪ .‬זאת למרות שבסעיף ‪ 4.3.2.1‬בפרקים‬
‫ג'‪-‬ה' של המסמך הסביבתי נכתב כי "במידה ותתרחש חריגה מתקן הפליטה )נפח או ריכוז(‬
‫ניתן יהיה להפחית‪ ."...‬ככלל‪ ,‬לגבי כל המזהמים‪ ,‬לא מקובלת התייחסות לקצבי הפליטה‬
‫בלבד‪ ,‬תוך התעלמות מריכוזי המזהמים שיפלטו‪ .‬דרישת המשרד להגנת הסביבה היא‪ ,‬כי יש‬
‫לעמוד בנפח וגם בריכוז‪ .‬חישובים שנעשו במשרד מראים כי צפויות‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬פליטות של‬
‫תחמוצות גופרית לאוויר‪ ,‬בריכוז העולה במאות אחוזים מהריכוז המותר‪ .‬כיוון שמתוכנן לעמוד‬
‫בקצב הפליטה המקסימאלי המותר‪ ,‬ובשל הריכוזים הגבוהים הצפויים‪ ,‬הרי שכל חריגה קטנה‬
‫בקצב‪ ,‬תהווה חריגה משמעותית ביותר מהתקן‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יש להעזר במתקן טיפול למניעת‬
‫פליטת תחמוצות הגופרית לאוויר‪ .‬יש לפרט מהו המתקן וכיצד הוא יופעל‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬חברת ‪ IEI‬התחייבה לעמוד בתקנים כפי שיקבע הרגולטור‪.‬‬
‫לפי החישובים שנעשו בחברת ‪ ,IEI‬המבוססים על ממצאי הסקר הגיאולוגי ובדיקות המעבדה‪,‬‬
‫פליטות של תחמוצות גופרית לאוויר לא יעלו על המוגדר בתקן בשום שלב‪ .‬התכנון ההנדסי‬
‫המפורט של המתקן והגדרות המפרטים הטכניים של הציוד‪ ,‬יעשו בהתאם להתחייבות לעיל‪.‬‬
‫כדי להבטיח עמידה בתקנים‪ ,‬יעשה בתהליך הטיפול בתוצרים שימוש בסופחי גופרית )‪(Adsorber‬‬
‫ובמחמצן תרמי )‪ .(Thermal Oxidizer‬כפי שמוסבר בסעיפים ‪ 11‬ו‪.66 -‬א'‪ ,‬השימוש בסופחים נועד‬
‫לצרכי דה‪-‬סוליפיקציה )סילוק הגפרית( של הגזים‪ .‬מתקן הספיחה מבוסס על חומר פעיל הסופח‬
‫את המימן הגופרתי מתוך שטף הגזים‪ .‬בפיילוט מתוכנן שימוש ב‪ 3 -‬עמודות )‪ 2‬עיקריות ואחת‬
‫לגיבוי(‪ .‬הטיפול יקטין את ריכוז המימן הגופרתי‪ ,‬כך שלא תגרם חריגה מהרמה המותרת של‬
‫פליטות ‪ SOX‬לאחר החמצון‪ .‬כאמור‪ ,‬הגזים המטופלים יועברו למחמצן בו יחומצנו הפחמימנים‪.‬‬
‫שרידי המימן הגפריתי‪ ,‬שלא נספגו במתקני הספיחה‪ ,‬יהפכו במתקן החמצון ל‪ .SOX -‬החמצון של‬
‫המימן הגפריתי ל‪ SOX -‬מתואר בנוסחה הבאה‪:‬‬
‫‪2H2S + 3O2 2SO2 +2H2O‬‬
‫בנוסף על האמור‪ ,‬ולצורך בקרה של עמידה בתקנים‪ ,‬יבוצעו בקרה וניטור קפדניים לאורך כל‬
‫התהליך‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ .30‬כמו כן‪ ,‬לא ניתנה התייחסות מספקת לנושא של פליטות לא מוקדיות‪ .‬יש להציג לבחינת‬
‫המשרד להגנת הסביבה מספר חלופות )אמצעים ושיטה( לניטור פליטות לא מוקדיות בשטח‬
‫הסובב את האתר‪ .‬המדידות יתנו מידע על ריכוזי המזהמים בנפחי שטח נרחבים‪ ,‬ולא רק‬
‫בנקודות המדידה כפי שסוכם בישיבות שהתקיימו עם נציגי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬המדידות‬
‫יתבססו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על תוצאות דגימות הקרקע שיילקחו מהאזור המוצע‪.‬‬
‫החברה פעלה בהתאם להנחיות המשרד להג"ס וכללה בתכנית הניטור מערך ניטור יעודי לנושא‬
‫של פליטות לא מוקדיות‪ .‬תכנית הניטור המוצעת נדונה פרטנית עם גורמי המשרד בתאריך‬
‫‪ ,3.4.2011‬וביום ‪ 12.7.2011‬הופץ מסמך מקיף הסוקר את התכנית המלאה לכלל סוגי ניטור‬
‫האוויר‪ ,‬הן תכנית ניטור האוויר באתר וסביבתו והן תכנית ניטור הפליטות הלא מוקדיות‪.52‬‬
‫בהמשך למסמך זה ולדיון עוקב עם דר' אביבה טרכטמן‪ ,‬ראש תחום תעשיה באגף איכות אוויר‬
‫של המשרד‪ ,‬נשלח מכתב השלמות המסביר ומפרט במרוכז את כלל סוגי החומרים לניטור‬
‫ולדיגום‪ ,‬לפי תדירות ותקופות הדיגום‪ .53‬בתכנית הניטור‪ ,‬המוצגת להלן‪ ,‬שולבו העידכונים‬
‫וההסברים‪ ,‬אשר סוכמו עם דר' אביבה טרכטמן‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬קבלה על עצמה את דרישת המשרד לבדוק ולהוכיח שאכן אין פליטות לא מוקדיות‬
‫מהפיילוט‪ ,‬אף שלאור כל הנתונים האפשרות להיווצרותן של פליטות אלו אינה קיימת‪ .‬זאת הן‬
‫בשל המבנה הגיאולוגי של המרחב והרכב שכבות הסלע‪ ,‬שמעל לשכבת פצלי השמן‪ ,‬והן משום‬
‫שמפל הלחצים הוא כלפי קידוח ההפקה ולא כלפי מעלה‪.‬‬
‫להלן תכנית ניטור הפליטות הלא מוקדיות‪ ,‬כפי שהועברה למשרד להג"ס‪:‬‬
‫‪ (1‬ניטור פליטות לא מוקדיות בקרבת אתר הפיילוט לגבי סוגי המזהמים המאפיינים את‬
‫תהליך הפקת הדלקים בתת הקרקע‬
‫לאור הרכב הגזים שתואר לעיל‪ ,‬מוצע לנטר את הגזים הבאים הנוצרים בתהליך הפקת‬
‫הדלקים בתת הקרקע‪:‬‬
‫א( גזים הידרוקרבונים‪CH4 ,C2H6 ,C3H8 ,C4H10 :‬‬
‫ב(‬
‫‪H2‬‬
‫ג( ‪H2S‬‬
‫‪ (2‬מזהמים שלגביהם תבוצענה בדיקות סביבתיות באזורים רגישים מסביב לאתר הפיילוט‬
‫להלן מוצגים סוגי המזהמים‪ ,‬שלא אמורים להפלט בתהליך הפקת הדלקים בתת הקרקע‪,‬‬
‫אך אותם מקובל לנטר בסביבת תהליכי הפקה ועיבוד נפט‪.‬‬
‫מטרת הבדיקות – לבדוק ריכוזי מזהמים במקומות רגישים ולהציג לציבור עובדות‬
‫וממצאים‪ ,‬המוכיחים כי בתהליך ההפקה לא נפלטים לסביבה מזהמים רעילים‪ .‬במקומות‬
‫רגישים תתבצע מדידה של המזהמים הבאים‪:‬‬
‫א(‬
‫‪H2S‬‬
‫ב(‬
‫בנזין‬
‫‪ ,0314 :IEI 52‬מיום ‪ 11‬יולי ‪2011‬‬
‫‪ 53‬א‪.‬ב‪.‬פ הנדסת כימיה ואוורור‪ :‬מיום ‪ 14‬אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪58‬‬
‫ג( חומרים הידרוקרבונים פוליציקלים ארומתיים נדיפים )‪ – (PAH‬סריקה של כ‪16 -‬‬
‫חומרים )ערך ייחוס קיים ל – בנזו)‪(a‬פירן‪ ,‬בנזו)‪(a‬אנטרצן ונפטלן(‬
‫‪ (3‬תאור הציוד ושיטות המדידה‪:‬‬
‫טבלה ‪ :2‬ציוד ושיטות לבדיקות פליטות לא מוקדיות‬
‫‪#‬‬
‫שם המזהם‬
‫מכשיר מדידה‬
‫שיטת‬
‫דיגום‬
‫שיטת‬
‫אנליזה‬
‫ידני‬
‫במעבדה‬
‫סף גילוי‬
‫מינימלי‬
‫דיוק‬
‫מצטבר‬
‫ערך יחוס סביבתי‬
‫דיגום‬
‫‪(1‬‬
‫‪CH4 - C4H10‬‬
‫‪(2‬‬
‫‪H2S‬‬
‫אין מכשור נייד‬
‫בעל דיוק נדרש‬
‫לשק‬
‫דגימה‬
‫‪GC‬‬
‫‪10 PPM‬‬
‫‪0.1 PPM‬‬
‫אין‬
‫מסוג‬
‫‪Tedlar‬‬
‫‪Jerome H2S‬‬
‫‪Gold Film‬‬
‫לא‬
‫רלוונטי‬
‫ועדת אלמוג )ערך יעד‬
‫סביבתי(‪:‬‬
‫‪0.1 PPB‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫בטווח של‬
‫‪5%‬‬
‫‪ 30‬דקות(‬
‫עד ‪1 PPM‬‬
‫‪Analyser‬‬
‫‪ 0.007‬מ"ג‪ /‬מ"ק )מדידה‬
‫סף ריח‪5 PPB :‬‬
‫‪Handheld‬‬
‫‪(3‬‬
‫‪H2‬‬
‫‪hydrogen leak‬‬
‫‪detector HY-‬‬
‫לא‬
‫רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪15 PPM‬‬
‫‪0.3 PPM‬‬
‫אין‬
‫™‪ALERTA‬‬
‫‪500 H2‬‬
‫‪(4‬‬
‫בנזין ‪C6H6‬‬
‫תלוי במעבדה‬
‫הידרוקרבונים‬
‫פוליארומטים‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪EPA‬‬
‫‪HRGC-‬‬
‫‪TO 17‬‬
‫‪HRMS‬‬
‫‪EPA‬‬
‫‪HRGC-‬‬
‫‪TO 9A‬‬
‫‪HRMS‬‬
‫בהתאם‬
‫בהתאם‬
‫לשיטה‬
‫אנליטית‬
‫לשיטה‬
‫אנליטית‬
‫ועדת אלמוג )ערך יעד‬
‫סביבתי( ‪ 0.0039‬מ"ג ‪/‬‬
‫מ"ק‪,‬‬
‫)מדידה ‪ 24‬שעות(‬
‫ועדת אלמוג )ערך יעד‬
‫סביבתי(‪:‬‬
‫חומרים‬
‫‪(5‬‬
‫בהתאם‬
‫נדיפים )‪(PAH‬‬
‫לשיטה‬
‫אנליטית‬
‫בהתאם‬
‫לשיטה‬
‫אנליטית‬
‫בנזו)‪(a‬פירן ‪0.0000001‬‬
‫מ " ג ‪/‬מ "ק‬
‫נפטלן ‪ 0,0225‬מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫בנזו)‪(a‬אנטרצן ‪0.000033‬‬
‫מ " ג ‪/‬מ "ק‬
‫)מדידה ‪ 24‬שעות(‬
‫‪59‬‬
‫‪ (4‬עקרונות ביצוע תכנית בדיקות סביבתיות של פליטות לא מוקדיות‪:‬‬
‫להלן יוצגו עקרונות הפעולה לביצוע הבדיקות האמורות בשני "חתכים" ‪-‬‬
‫א( בסביבה הקרובה לאזור הפיילוט )שלא בצמוד לאתר(‪:‬‬
‫)‪ (1‬לפני המדידות‪ ,‬יתבצע סיור משותף של אנשי ‪ ,IEI‬היועצים ונציגי המשרד להג"ס‬
‫לקביעת מספר נקודות המדידה ומיקומן המדויק‪.‬‬
‫)‪ (2‬המדידה תתבצע במספר נקודות המרוחקות מספר מאות מטרים מהיקף אתר‬
‫הפיילוט‪ ,‬בדגש על כיוון דרום מזרח לכיוון בית האבות‪.‬‬
‫)‪ (3‬הבדיקות תבוצענה בתוך הקרקע )בבורות שיחפרו לעומק של עד ‪ 40‬ס"מ( ועל פני‬
‫הקרקע מתוך פעמון תקני מיוחד שיוצמד לפני הקרקע‪.‬‬
‫)‪ (4‬עיבוד הנתונים – יתבצעו שמירה ועיבוד נתונים ממוחשב‪.‬‬
‫)‪ (5‬דיווח – תוצאות הניטור יועברו למשרד להג"ס‪.‬‬
‫)‪ (6‬הניטור יבוצע על ידי גורם מוסמך בתחום‪ ,‬המקובל על המשרד להג"ס‪.‬‬
‫ב( באזורים רגישים מסביב לאתר הפיילוט‬
‫)‪ (1‬לפני המדידות יתבצע סיור משותף של אנשי ‪ ,IEI‬היועצים ונציגי המשרד להג"ס‬
‫לקביעת מספר נקודות המדידה ומיקומן המדויק‪.‬‬
‫)‪ (2‬המדידה תתבצע במספר נקודות באזורים רגישים מסביב לאתר הפיילוט‪.‬‬
‫)‪ (3‬הבדיקות תבוצענה בגובה ‪ 1.5‬מ' מעל פני הקרקע‪.‬‬
‫)‪ (4‬עיבוד הנתונים – יתבצעו שמירה ועיבוד נתונים ממוחשב‪.‬‬
‫)‪ (5‬דיווח ‪ -‬תוצאות הניטור יועברו למשרד להג"ס‪.‬‬
‫)‪ (6‬הניטור יבוצע על ידי גורם בעל סמכות בתחום‪ ,‬המקובל על המשרד להג"ס‪.‬‬
‫‪ (5‬תכנית לניטור פליטות לא מוקדיות מסביב לאתר הפיילוט )בקרבה לאתר(‪:‬‬
‫א( בדיקת רקע עבור ניטור פליטות לא מוקדיות בקרבת האתר‪ ,‬תבוצע פעם אחת בטרם‬
‫הפעלת הפיילוט‪.‬‬
‫ב( בדיקת מזהמים ראשונה תבוצע כאשר התפוקה תגיע לכ‪ 5% -‬מקצב ההפקה‬
‫המקסימאלי‪ ,‬כ‪ 150 -‬יום לאחר תחילת החימום‪ .‬הבדיקות יבוצעו במהלך חודש ימים‬
‫בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬
‫ג( בדיקת המזהמים השניה תבוצע כאשר התפוקה תגיע לכ‪ 40% -‬מקצב ההפקה‬
‫המקסימאלי‪ ,‬כ‪ 220 -‬יום לאחר תחילת החימום‪ .‬הבדיקות יבוצעו במהלך חודש ימים‬
‫בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬
‫ד( בדיקת המזהמים השלישית תבוצע‪ ,‬כאשר התפוקה תגיע לכ‪ 100% -‬מקצב ההפקה‬
‫המקסימאלי‪ ,‬כ‪ 270 -‬יום לאחר תחילת החימום‪ .‬הבדיקות יבוצעו במהלך חודש ימים‬
‫בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬
‫ה( בדיקה נוספת תבוצע כשנה לאחר הפסקת החימום‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ (6‬תכנית לניטור פליטות לא מוקדיות במקומות רגישים מסביב לאתר הפיילוט‬
‫א( בדיקות רקע עבור ניטור סביבתי‪ ,‬במקומות רגישים מסביב לאתר הפיילוט‪ ,‬יבוצעו‬
‫בארבע עונות השנה‪ ,‬בטרם תחילת החימום‪.‬‬
‫ב( בדיקת מזהמים ראשונה תבוצע כאשר התפוקה תגיע לכ‪ 5% -‬מקצב ההפקה‬
‫המקסימאלי‪ ,‬כ‪ 150 -‬יום לאחר תחילת החימום‪.‬‬
‫ג( בדיקת המזהמים השניה תבוצע כאשר התפוקה תגיע לכ‪ 40% -‬מקצב ההפקה‬
‫המקסימאלי‪ ,‬כ‪ 220 -‬יום לאחר תחילת החימום‪.‬‬
‫ד( בדיקת המזהמים השלישית תבוצע‪ ,‬כאשר התפוקה תגיע לכ‪ 100% -‬מקצב ההפקה‬
‫המקסימאלי‪ ,‬כ‪ 270 -‬יום לאחר תחילת החימום‪.‬‬
‫ה( בדיקה נוספת תבוצע כשנה לאחר הפסקת החימום‪.‬‬
‫‪ .31‬יש להרחיב את הפירוט שניתן במסמך ההשלמות בסעיף ‪ 14‬לגבי אופן הטיפול בפליטות הלא‬
‫מוקדיות‪ ,‬במידה ויתגלו חריגות בריכוזי המזהמים בסביבה‪ ,‬שכן‪ ,‬לא ברור כיצד ניתן תוך‬
‫מספר ימים לעצור דליפה של חומרים מזהמים מהקרקע החמה לאוויר‪.‬‬
‫כפי שהוסבר באריכות במסמך ההשלמות‪ ,‬לא יתכנו פליטות לא מוקדיות‪ ,‬שכן לחץ הגזים חייב‬
‫לעלות על הלחץ בנקבי הסלע )הלחץ ההידרוסטטי ועוד לחץ הכניסה הקפילרי(‪ ,‬כדי שגזים‬
‫יחדרו לנקבים הרווים של הסלע‪ .‬עבור גודל הנקבים בסלעי התצורה ובעומק הרב של הפיילוט‪,‬‬
‫לחץ הגז חייב להיות גבוה ממאות ‪ .psi‬לכן גזים אינם יכולים "לברוח" מהנפח המחומם‬
‫בפיילוט‪ ,‬דרך הסלע שסביבו‪ ,‬וכל זרימה של גזים תהיה פנימה ולא כלפי חוץ )ראה ההסבר‬
‫בסעיף ‪ 28‬לעיל(‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬על מנת להסיר כל חשש‪ ,‬תבוצענה בדיקות רציפות בצמוד לקידוחים ובתוך האזור‬
‫המגודר ובדיקות תקופתיות מחוץ לגדר הפיילוט‪ ,‬המיועדות לזהות ולבדוק ריכוזים של‬
‫מזהמים )כמפורט בתכנית ניטור האוויר(‪ .‬אף שאין כל מקום לחשש מפני פליטות לא מוקדיות‪,‬‬
‫הרי שבמענה לשאלת המשרד‪ ,‬אם בכל זאת יתגלו פליטות לא מוקדיות הקשורות לפרויקט‪ ,‬או‬
‫חריגות בריכוזי המזהמים‪ ,‬אזי יופסק החימום בכל המחממים ויורד לחץ הגזים‪ .‬פעולות אלו‬
‫יגרמו להפחתת לחץ מהירה באזור המחומם עד להפסקת הפליטות‪.‬‬
‫בהערת אגב‪ ,‬יצוין כי המונח בסיפא לשאלה ‪" -‬הקרקע החמה" – שגוי‪ .‬החימום אינו מגיע לפני‬
‫הקרקע כלל‪ ,‬וכפי שהוסבר בהרחבה טווח השפעת החימום המירבי אינו עולה על ‪ 9‬מ' מגוף‬
‫החימום‪.‬‬
‫‪ .32‬דיאוקסינים‪ -‬לא הוצגה התייחסות לאפשרות של פליטת דיאוקסינים‪ .‬יש להתייחס לשני‬
‫נושאים‪ :‬יצירת דיאוקסינים עם עליית הטמפרטורה למאות מעלות‪ ,‬בנוכחות כלור וחומרים‬
‫אורגניים אחרים‪ ,‬והשתחררות דיאוקסינים הנמצאים בקרקע‪.‬‬
‫פליטת דיאוקסינים אינה אפשרית בתהליך‪ ,‬שכן אין היווצרות דיאוקסינים בהעדר נוכחות של‬
‫תרכובות כלור הידרוקרבוניות מורכבות וחמצן בתת הקרקע ושל תרכובות כלור הידרוקרבוניות‬
‫מורכבות בצנרת ובמתקני הטיפול העיליים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גם בהנחה שהיו דיאוקסינים‪ ,‬הרי שהיו‬
‫מתפרקים בטמפרטורה שמעל ‪ 850‬מעלות במחמצן התרמי‪ ,‬ולא נפלטים לאוויר‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫בשל העדר חמצן בשכבת פצלי השמן‪ ,‬תרכובות מחומצנות אינן יכולות להיווצר‪ .‬עקב כך‬
‫ובהעדר תרכובות הידרוקרבוניות מוכלרות בתת הקרקע‪ ,‬אין תנאים להיווצרות דיאוקסינים או‬
‫לפליטתם מהקרקע‪ .‬להרחבה‪ ,‬עיין בלינק הבא להסבר הנושא‪:‬‬
‫‪http://www.epa.gov/apti/bces/module6/dioxins/formation/formation.htm‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬גם בהנחה שהיו דיאוקסינים‪ ,‬הרי שהיו מתפרקים בטמפרטורה שמעל ‪ 850‬מ"צ‬
‫במחמצן התרמי‪ ,‬ולא נפלטים לאוויר‪ .‬למרות זאת ובהתאם לתכנית ניטור הפליטות‪ ,‬שנמסרה‬
‫למשרד להג"ס‪ ,54‬בשלב הראשון של הפעלת מתקן הניסוי וגם בשלב השלישי ‪ -‬שיא תפוקתו של‬
‫המתקן – יבוצעו בדיקות דיאוקסינים בארובה‪ ,‬וזאת על מנת להיווכח שאכן לא קיימת פליטה‬
‫של חומרים אלה‪.‬‬
‫‪ .33‬עמ' ‪ ,22‬טבלה ‪ :3‬לא הוצגו נתוני המקור של הפיילוט בקולורדו עליו מתבססים הנתונים‬
‫בטבלה זו‪ .‬יש להציג את תוצאות המעבדה המקוריות‪.‬‬
‫הטבלה שהוצגה במסמך ההשלמות שיקפה הערכה מיטבית של הרכב ותכונות התוצרים‬
‫הנוזליים‪ ,‬כפי שמדעני חברת ‪ IEI‬יכלו להעריך‪ ,‬בטרם ביצוע מדידות המבוססות על קידוחי‬
‫הסקר‪ .‬הערכה זו כללה עיבוד של נתונים‪ ,‬שנלקחו מהספרות המקצועית וממצאים שנלמדו‪,‬‬
‫לאורך השנים‪ ,‬על ידי מדעני החברה בפיילוטים שבוצעו בקולורדו‪ .‬בשל כך אין לייחס את‬
‫המידע למקור בודד‪ ,‬אלא למכלול של נתונים וידע שנרכש לאורך שנים‪ .‬כמובן שאין גם לראות‬
‫במידע זה נתון או ממצא מדויק‪ ,‬אלא הערכה מיטבית של הצפוי להתקבל בפיילוט‪ .‬כיום‪ ,‬עם‬
‫השלמתן של מדידות נוספות‪ ,‬המבוססות על קידוחי הסקר‪ ,‬ניתן לאמת הנתונים מול הממצאים‬
‫המתקבלים‪ .‬להלן טבלה המציגה הערכה מעודכנת של הרכב ותכונות התוצרים הנוזליים‬
‫בפיילוט‪:‬‬
‫טבלה ‪ :3‬הרכב ותכונות התוצרים הנוזליים המוערכים בפיילוט‬
‫]נתונים אמפיריים ממעבדות ‪ Shale Tech International‬ו‪[Weatherford -‬‬
‫‪Properties of Israeli Shale Oil‬‬
‫‪0.84-0.87‬‬
‫)‪Specific Gravity (@ 60F‬‬
‫‪API Gravity‬‬
‫‪32-37‬‬
‫‪Elements, wt %‬‬
‫‪80-82‬‬
‫‪Carbon‬‬
‫‪11-12‬‬
‫‪Hydrogen‬‬
‫‪0.5-1‬‬
‫‪Oxygen‬‬
‫‪Sulfur‬‬
‫‪4-7‬‬
‫‪Nitrogen‬‬
‫‪0.5-1‬‬
‫‪Compounds, vol %‬‬
‫‪85-90‬‬
‫‪Paraffins‬‬
‫‪5-10‬‬
‫‪5-10‬‬
‫‪Naphthenes‬‬
‫‪Aromatics‬‬
‫‪ 54‬ה"ש ‪ 53‬ו‪ 54-‬לעיל‬
‫‪62‬‬
‫‪ .34‬עמ' ‪ ,26-27‬סעיף ‪ :15‬בהתייחס לסעיף א'‪" :‬כוחות הציפה של גז הינם כלפי מעלה ולא כלפי‬
‫מטה‪ ."...‬הדבר נכון באוויר הפתוח‪ ,‬אולם‪ ,‬בתת הקרקע הגזים בחלקם הגדול נעים כלפי מטה‬
‫הן כמומס והן כגז עקב תרכובות כבדות יותר ועקב המכשול היחסי כלפי מעלה‪ .‬במחקר‬
‫שנעשה ברמת חובב התברר שחלק גדול מזיהום מי התהום נבע מגזים שחדרו בדרכים שונות‬
‫כלפי מטה‪ .‬ככל שידוע לנו‪ ,‬הכוחות הפועלים על הגז אינם כוח הציפה עקב המשקל הסגולי‬
‫הנמוך יחסית של הגז‪ ,‬אלא‪:‬‬
‫א‪ .‬הלחץ האטמוספרי הגדול מ‪ 7-‬אטמוספירות הוא האחראי לכיווני הזרימה על פי מרקם‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬כוח הדיפוזיה‪.‬‬
‫המקרה המתואר ברמת חובב אינו דומה כלל למקרה דנן‪ .‬אם בכלל‪ ,‬הרי שמקרה זה מדגים‬
‫דווקא את עוצמה האטימה של שכבות החוואר והקירטון בתת הקרקע – שכבות דומות לאלו‬
‫המהוות את האטימה ההידרולוגית באזור השפלה‪ .‬ברמת חובב המזהמים חדרו מפני השטח‬
‫לתת הקרקע דרך סדקים קיימים פתוחים לאוויר‪ ,‬כאשר כל המערכת נתונה בלחץ אטמוספירי‬
‫ובלתי רוויה‪ .‬זליגת המזהמים נבלמה בשכבות האוטמות כבר ביחידה הקירטונית העליונה‪,‬‬
‫דבר המצביע על אטימה כאשר הסידוק הנוצר בפני השטח הופך סגור‪ .‬הסיבה לכך נעוצה‬
‫בהגדלת המאמצים בתת הקרקע עם הירידה לעומק‪.‬‬
‫להבדיל מרמת חובב‪ ,‬באגן השפלה אין קישור בין השכבות האוטמות שבתת הקרקע עם‬
‫האטמוספירה‪ .‬מכאן שהכוחות‪ ,‬שהניעו את זרימת המזהמים ברמת חובב כלפי מטה‪ ,‬אינם‬
‫קיימים כלל באזור השפלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מזהמים אינם יכולים לדלוף כלפי מטה מנפח הפיילוט‪,‬‬
‫והסידוק בתת הקרקע הינו סגור ואינו מאפשר הובלת נוזלים או גזים‪.‬‬
‫עוד יובהר כי זרימה של גז דרך חומר נקבובי אפשרית באחד מבין שלושה אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬כבידה – בהינתן הנתונים הגיאולוגיים והגיאופיזיקאליים שייתקיימו בפיילוט‪ ,‬גזים לא‬
‫יזרמו דרך הסלע הרווי‪ ,‬שעוטף את הנפח המחומם‪ ,‬עקב הבדלי צפיפות‪ .‬פאזת הגז הינה‬
‫צפופה פחות ממים – ולכן הגזים לא ינועו כלפי מטה בשכבה הרוויה‪ .‬צפיפות הגז היא קטנה‬
‫מ‪ 0.004 -‬גר'‪/‬מ"ל וצפיפות התמלחת‪ ,‬שאותה הגז אמור לדחוק‪ ,‬היא מעל ‪ 1.00‬גר'‪/‬מ"ל‪,‬‬
‫ולפיכך כל הגזים הנוצרים בתהליך קלים יותר ממים ולכן יצופו ולא ישקעו או יחלחלו‬
‫מטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרשי לחצים – בפיילוט המתוכנן אין המערכת פתוחה ללחץ אטמוספירי‪ ,‬אלא מוקפת‬
‫בסלע רווי הנמצא בלחץ נקבים של ‪ 9-14‬אטמוספירות‪ .‬משום כך‪ ,‬כפי שהוסבר באריכות‬
‫במסמך ההשלמות‪ ,‬הגזים אינם יכולים "לברוח" מהנפח המחומם‪ ,‬בהעדר כל יכולת‬
‫להתגבר על הלחץ ההידרוסטטי והלחץ הקפילרי‪ ,‬שיחדיו מגיעים כדי ‪ 22‬אטמוספירות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הלחץ הממוצע בנפח הפיילוט אינו עולה על ‪ 7‬אטמוספירות )ראה סעיף ‪ 28‬לעיל(‪.‬‬
‫ג‪ .‬דיפוזיה – גם כאשר ישנה המסה כלשהי של תרכובות הידרוקרבוניות בתהליך‪ ,‬הרי שקצב‬
‫ההמסה נמוך ביותר‪ ,‬ובכל מקרה ערך התנועה הינו זניח ‪ 10-11 -‬מטר‪/‬שניה )ראה דו"ח בורג(‪.‬‬
‫סוגית הדיפוזיה של מזהמים נלמדה באופן אנליטי‪ ,‬על ידי מעבדת המחקר הפדרלית‬
‫‪63‬‬
‫באידהו‪ ,‬עבור מתקן מסחרי להפקת דלקים מפצלי שמן בקולורדו‪ .55‬המחקר הראה שגם אם‬
‫נלקחות הערכות מחמירות‪ ,‬של מקדמי דיפוזיה אפקטיביים גבוהים במיוחד )פי ‪100‬‬
‫מהמקובל בספרות‪ ,‬כדי להוסיף למקדמים אפשרות לדפוזיה דרך סדקים( דרך שכבת כיסוי‬
‫בעובי של ‪ 210‬מ' )עובי קטן מזה באזור הפיילוט(‪ ,‬ריכוזי הגזים‪ ,‬גם בחלוף ‪ 300‬שנה‪ ,‬נמוכים‬
‫ואינם מגיעים לרמה המותרת‪ ,‬ולכן ברור כי אין לתופעה זו משמעות סביבתית‪.‬‬
‫‪ .35‬יש להראות באלו מהשכבות ישנו לחץ הידרוסטאטי של ‪ .275 psi‬האם נמצא רק בשכבת‬
‫האקוויפר? האם לחץ זה מגיע גם לשכבת פצלי השמן?‬
‫הלחץ ההידרוסטטי הטבעי‪ ,‬בחלקו העליון של הפיילוט‪ ,‬הינו ‪ ,137 psi‬בתחתית הפיילוט הלחץ‬
‫ההידרוסטטי הטבעי הינו – ‪ 206 psi‬ובאקוויפר – ‪.465 psi‬‬
‫עומד המים בשכבת פצלי השמן‪ ,‬באזור המדובר‪ ,‬מוערך בכ‪ 150 -‬מ' עומק מפני הקרקע‪ .‬הערכה‬
‫זו מתבססת על תוצאות הבדיקות ההידרולוגיות בקידוחי הסקר באזור נחל גוברין‪ ,‬המשקף‬
‫בקירוב את התנאים ההידרולוגיים הצפויים בפיילוט )ראה דו"ח בורג(‪.‬‬
‫חישוב הלחצים בסלע רווי נעשה על פי הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫‪P = 0.42 psi ⋅ h‬‬
‫‪ - h‬הינו עומק ברגל מתחת לגג השכבה הרוויה‪.‬‬
‫מכאן שהלחץ ההידרוסטטי בחלקו העליון של האזור המחומם )‪ 250‬מ' מתחת לפני הקרקע(‬
‫הינו‪:‬‬
‫‪psi‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪⋅ (250 - 150) ⋅ m ⋅ 3.28 = 137 ⋅ psi ≅ 9 ⋅ atm‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪m‬‬
‫‪P = 0.42‬‬
‫בתחתית האזור המחומם )‪ 300‬מ' מתחת לפני הקרקע( הלחץ ההידרוסטטי מוערך בהתאמה‬
‫בכ‪ 14) 206 psi -‬אטמוספירות(‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬הלחץ ההידרוסטטי בשכבת האקוויפר‪ ,‬הנמצאת כ‪ 225 -‬מ' מתחת לנפח‬
‫המחומם‪ ,‬הינו כ‪.(31.6 atm) 465 psi -‬‬
‫כפי שניתן להיווכח‪ ,‬אין כל קשר בין הלחץ באקוויפר לבין הלחצים ההידרוסטטיים הטבעיים‬
‫בשכבת פצלי השמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל הלחצים המוצגים הינם גבוהים מהלחץ בנפח המחומם‪ ,‬ולכן‬
‫גרדיאנט הלחצים יהיה כלפי פנים הנפח המחומם ולא תהיה השפעה כלפי חוץ‪ ,‬ובוודאי שלא‬
‫כלפי האקוויפר‪.‬‬
‫‪ .36‬עמ' ‪ 31‬סעיף ‪ :21‬כתוב כי "יחידות גיאולוגיות‪ ,‬בלתי חדירות אלו‪ ,‬רוויות מים‪ "...‬יש להסביר‬
‫על מה הכתוב מסתמך‪.‬‬
‫הטענה כי היחידות הגיאולוגיות אטומות ביותר נשענת על שילוב נתוני פרמיאביליות הנוזלים‬
‫והגזים‪ ,‬כפי שנמדדו בשדה ובמעבדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל בדיקות המעבדה‪ ,‬של דוגמאות הסלע‬
‫מקידוחי הסקר‪ ,‬הראו כי הן רוויות במים‪.‬‬
‫‪Wood, T. R. et al. “A First Order Evaluation of Atmospheric Emissions from a Hypothetic In-Situ Oil Shale‬‬
‫‪Retort”, Oil Shale Symposium, Colorado School of Mines, Golden, October. 2009‬‬
‫‪64‬‬
‫‪55‬‬
‫השואל מצטט את הרישא של המשפט‪ ,‬אולם בהמשכו מצוי ההסבר עליו מסתמך הכתוב‪ .‬להלן‬
‫הציטוט המלא‪" :‬יחידות גיאולוגיות‪ ,‬בלתי חדירות אלו‪ ,‬רוויות מים‪ ,‬מאחר שמפלס המים‬
‫הסטטי נמצא בעומק של ‪ 170‬מ' )כ‪ 150 -‬מ' מעל אזור החימום("‪ .‬מפלס המים בשכבת הע'רב‬
‫בשפלה נמדד פעמים רבות על ידי גופים שונים )ונמצא בעומק של כ ‪ 150-170‬מ' מתחת לפני‬
‫הקרקע(‪ ,‬ולכן ההסבר מגובה גם במחקרים נוספים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בפרק ‪ 3‬לדו"ח בורג )עמ' ‪(6-9‬‬
‫מוצג בהרחבה רקע הידרוגיאולוגי של המרחב‪ .‬במסגרת זו מתייחס הדו"ח לממצאי הקידוחים‬
‫שנעשו באזור‪ ,‬ובדגש לקידוח נחושה ‪1‬א'‪ ,‬ומציין מפורשות כי ‪" -‬נתונים מייצגים לאופי‬
‫ההידראולי ולאיכות המים בחבורת הר הצופים באזור הרישיון הם‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬אלה שנמדדו‬
‫בעבר בקידוח נחושה ‪1‬א'‪ .‬הנתונים שנאספו בקידוחי הסקר החדשים ]שביצעה ‪ [IEI‬מחזקים‬
‫קביעה זו"‪ .56‬הדו"ח גם מפנה לעבודות קודמות‪ ,‬שהתייחסו לתכונות ההידרולוגיות של תצורות‬
‫הסלע בחבורת הר הצופים‪ ,‬כך למשל‪ :‬מירו )‪ ,(1978‬שירב וגינזבורג )‪ (1980‬ובנוסף‪ ,‬ראו בתה"ל‪,‬‬
‫‪ ;1981‬גוטמן‪ ;1982 ,‬כפרי ומימרן‪ ;1991 ,‬כפרי‪.Tahal, 1981 ;1997 ,‬‬
‫מתחת למפלס המים שנמדד‪ ,‬הנקבים בסלע הינם רוויים לחלוטין במים‪ .‬עובדה זו הינה‬
‫קונסיסטנטית עם ממצאי הלוגים )ניוטרון‪ ,‬צפיפות והתנגדות(‪ ,‬המראים שאין רווית גזים‬
‫בנקבים‪ .‬זאת בהתאמה גם עם אנליזות הגלעינים שהוצאו בקידוחי הסקר‪ .‬הרטיבות נמדדה‬
‫בגלעינים מיד עם יציאתם‪ ,‬והתאימה לנקבוביות שנמצאה לאחר מכן במעבדות האוניברסיטה‪.‬‬
‫לעניין אי חדירות היחידות הגיאולוגיות‪:‬‬
‫א‪ .‬לוגים חשמליים בקידוחי לכיש וזהרים מראים בבירור גופי מים בעלי מליחות שונה‪ ,‬שאינם‬
‫מתערבבים‪ ,‬ולכן מצביעים על נתק הידרולוגי בין יחידת פצלי השמן ליחידות שתחתיה )ראה‬
‫תרשים ‪ 13‬בדו"ח גרסמן ואיור מס' ‪ 15‬להלן(‪ .‬זו ראיה חד משמעית לאטימה הידראולית‬
‫אנכית וחוסר יכולת של מים לדלוף כלפי מטה‪ .‬ראה גם הרחבה בנושא במענה לשאלה ‪.39‬‬
‫איור ‪ :15‬פרופיל מליחויות והתנגדות חשמלית של מי הנקבובים בקידוח סקר לכיש‪ ,‬מחושבים‬
‫על פי לוג ההתנגדות החשמלית ופורוזיות הסלע )חוק ארצ'י( )מקור‪(IEI :‬‬
‫‪ 56‬ה"ש ‪ 29‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪7‬‬
‫‪65‬‬
‫ב‪ .‬המוליכויות ההידראוליות הנזכרות בדו"חות של בורג ושל גרסמן‪ ,‬חושבו בעזרת מבחני‬
‫‪ ,SLUG‬תוך שימוש בפתרונות של ‪ Bouwer-Rice‬ושל ‪ Hvorslev‬לצורך הפענוח‪ .‬סוג מבחן זה‬
‫הינו נפוץ ומקובל בענף ההידרוגיאולוגיה‪ .57‬הערכים שחושבו בקידוחי הסקר הם בתחום‬
‫שבין ‪ 10-10 – 10-11‬מטר‪/‬שניה‪ ,‬ומציבים את הסלע תחת הגדרה של אקוויקלוד אטום )ראה‬
‫לדוגמה פרק ‪ 5‬עמ' ‪ 23‬וכן טבלה ‪ 6‬ותרשים ‪ 20‬בדו"ח בורג‪ .(2010 ,‬אמנם כל מבחן מייצג את‬
‫קרבתו המיידית של הקדח‪ ,‬אך העובדה שהערכים הללו נמצאו בכל קידוחי הסקר עד כה‪,‬‬
‫מראה שהתכונות ההידרולוגיות של יחידת פצלי השמן מאפיינות את מרחב האגן כולו‪ .‬לשם‬
‫השוואה‪ ,‬המוליכות ההידראולית המקסימלית של שכבה אוטמת שניה בבריכת בוץ‪ ,‬כפי‬
‫שמוגדר בהנחיות הראשוניות של המשרד להג"ס לקידוחי נפט וגז‪ ,‬היא ‪ 10-7‬ס"מ‪/‬שניה‪.58‬‬
‫ג‪ .‬ממצאים מבדיקות המעבדה‪ ,‬שנעשו על גלעיני סלע מקידוחי הסקר‪ ,‬מראים התאמה‬
‫למבחני ה‪ SLUG -‬שהוזכרו‪ .‬המדידות שבוצעו בדוגמאות הסלע מקידוחי הסקר‬
‫)‪ ,(Klinkenberg - corrected gas permeabilities with Coreval 30‬הראו כי הפרמיאבילות‬
‫האופקית לגזים בפצלי השמן היא כ‪ 0.1 mD -‬והפרמיאביליות האנכית היא כ‪.0.01 mD -‬‬
‫בתצורת מנוחה‪ ,‬הנתונים היו אף נמוכים יותר בפקטור ‪ ,5‬באופן התואם את העובדה‬
‫ששכבת הסלע בתצורת מנוחה הינה אטומה ביותר‪ .‬שילוב נתוני פרמיאביליות הנוזלים‬
‫והגזים‪ ,‬כפי שנמדדו בשדה ובמעבדה‪ ,‬מראה כי היחידות הגיאולוגיות אטומות ביותר‪.‬‬
‫ב‪ (10).(2).2.‬הרכב הקרקע‬
‫‪ .37‬עמ' ‪ ,27‬סעיף ‪ -17‬הרכב הקרקע‪ :‬במסמך הוצג דוח ערוך על הרכב הקרקע‪ .‬במסמך הסביבתי‬
‫חסר מידע לגבי החתך הגיאולוגי המינראלי המפורט‪ .‬לא הוצגו תוצאות הבדיקות של דגימות‬
‫הקרקע‪ .‬על מנת שניתן יהיה לבדוק את הכתוב בדוח‪ ,‬יש לספק גם אנליזות מקוריות של‬
‫המעבדות ושל המכון הגיאולוגי‪.‬‬
‫ההרכב המינרלוגי‪ ,‬של תצורת ע'רב בנפח המחומם )באחוז משקלי מסלע יבש(‪ ,‬החזוי בתחילת‬
‫ובסוף הפיילוט‪ ,‬הוצג בטבלה ‪ 4‬במסמך ההשלמות )עמ' ‪ .(27‬השפעת תהליך החימום על הרכב‬
‫הקרקע הוסברה גם בסעיף ‪ 4.2.4.1‬למסמך הסביבתי‪ ,‬תוך הבהרה כי לא יקרה דבר למרכיבים‬
‫העיקריים בסלע באזור החימום‪ ,‬מאחר שהעיקרי שבהם הוא קלציום קרבונט המתפרק‬
‫למרכיביו בטמפרטורה העולה על ‪ 700‬מעלות צלזיוס‪ ,‬בעוד שחימום השכבה לא יגיע כלל‬
‫לטמפרטורה זו‪ .‬עוד הוסבר כי הקרוגן‪ ,‬שמצבו הטבעי הוא מוצק‪ ,‬יעבור פירוליזה ויהפוך בחלקו‬
‫לנוזל ולגז‪ ,‬שישאבו דרך קידוח ההפקה אל פני השטח‪ ,‬שם יטופלו ויהפכו למרכיבי נפט וגז‪.‬‬
‫טבעות ארומטיות כבדות‪ ,‬שאינן הופכות לנוזל ולגז‪ ,‬יהפכו ל‪ Coke -‬ויוותרו כפי שהן בסלע‪.‬‬
‫תשריט מס' ‪ ,4.2.4‬שצורף למסמך הסביבתי‪ ,‬הציג את השפעות החימום על המרכיבים‬
‫העיקריים בתצורת ע'רב‪ .‬ההרכב המינרלוגי‪ ,‬כפי שנלמד באנליזות הכימיות שנעשו בקידוחי‬
‫הסקר‪ ,‬הוצג בטבלה ‪) 7‬הרכב כימי של דוגמאות נבחרות מהחתך בקידוח נחל גוברין ישן(‬
‫‪ 57‬ראה לוצקי‪ ,‬ה‪ ,.‬ושלו‪ ,‬א‪ ,2010 ,.‬מבחני סלג למדידת מוליכות הידראולית ותקינות קידוחים באקוויפר החוף‪ ,‬המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬דו"ח ‪ GSI/22/2010‬ו‪Weight, W.D., 2008, Hydrogeology field manual, 2nd edition, McGraw Hill -‬‬
‫‪ 58‬המשרד להג"ס‪ 10-11 :‬קידוחי נפט וגז‪ ,‬מיום ‪ 14‬מרץ ‪ ,2011‬סעיף ‪ ,7.1.2‬עמ' ‪30‬‬
‫‪66‬‬
‫ובתרשים ‪) 27‬פרופילי עומק של מרכיבים עיקריים בפצלי השמן בקידוח נחל גוברין ישן( בדו"ח‬
‫בורג‪ ,‬שנמסר למשרד להג"ס‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוצאות דומות מופיעות בדוחות המכון הגיאולוגי של‬
‫שירב וגינסבורג )‪ ,(1984 ,1983 ,1980‬הכוללים נתונים גיאוכימיים של סלעים מהשפלה‪ .‬מאחר‬
‫שההרכב המינרלוגי אחיד למדי‪ ,‬אין סיבה להניח כי ישנם שינויים משמעותיים במרחב‪.‬‬
‫בהתייחס לבקשה להצגת אנליזות של המעבדות‪ ,‬להלן מוצגות‪ ,‬באיור ‪ ,16‬דיפרקטוגרמות קרני‬
‫איקס )‪ (XRD - X-Ray Diffraction‬של דוגמת סלע מקידוחי הסקר‪ ,‬לפני ואחרי פירוליזה‪ .‬הליך‬
‫הפירוליזה של דוגמת הסלע בוצע במעבדות באוניברסיטת בן גוריון ובדיקת קרני ה‪ X -‬נעשתה‬
‫במעבדת המכון הגיאולוגי בירושלים‪ .‬הממצאים מאפשרים לעמוד על הרכב המינרלים‬
‫העיקריים המרכיבים את הסלע וללמד על שינויים בהרכב‪ ,‬במידה ומתרחשים‪ ,‬כתוצאה מהליך‬
‫הפירוליזה‪ .‬ההרכב המינרולוגי של הסלע‪ ,‬שמוסק באנליזה שבוצעה‪ ,‬מלמד שהמרכיבים‬
‫העיקריים הבונים את הסלע הינם קלציט‪ ,‬סיליקה )קוורץ(‪ ,‬אפטיט‪ ,‬חרסיות )פילוסיליקטים(‬
‫ופיריט‪ ,‬כפי שהוצג במסמך ההשלמות‪.‬‬
‫ההשוואה בין הדיפרקטוגרמות‪ ,‬לפני ואחרי הפירוליזה‪ ,‬מלמדת כי אין שינוי בהרכב העיקרי‬
‫המינרולוגי של הסלע עקב החימום‪.‬‬
‫איור ‪ :16‬דיפרקטוגרמת קרני איקס של דוגמת סלע מקידוחי הסקר לפני ואחרי פירוליזה‬
‫)מעבדת המכון הגיאולוגי(‬
‫‪ .38‬עמ' ‪ ,28‬סעיף ‪ -18‬חימום הסלע‪ :‬למרות שנעשה באופן אקטיבי עם אנרגיה רבה )התהליך בנוי‬
‫על חימום מואץ עם אלקטרודות בשלב הפיילוט( הוא איטי מכיוון שהסלע מבודד יחסית‪.‬‬
‫תהליך הקירור אמור להיות איטי יותר משום שבנוי על התקררות טבעית ללא נקיטת אמצעים‬
‫לקירור )מפל חום של מאות מעלות לעומת מעבר הדרגתי(‪ .‬לפיכך‪ ,‬קיים חשש כי הקרקע‬
‫שתחומם לטמפרטורות גבוהות לתקופה ממושכת תגרום להשלכות סביבתיות‪ .‬למשל‪ ,‬פריצת‬
‫מזהמים שונים אל מי התהום‪ .‬לא קיבלנו הסבר מספק לחשש זה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫כאשר הפעלת גופי החימום מופסקת‪ ,‬דעיכת הטמפרטורה בנפח שחומם תהיה יחסית מהירה‪.‬‬
‫יצוין כי חישובי הקירור‪ ,‬שהוצגו במסמך ההשלמות‪ ,‬ובסעיף ‪ 14‬לעיל הינם אף שמרניים‪ ,‬שכן‬
‫אינם לוקחים בחשבון את כניסת מי הנקבים הצפויה עקב הפרשי הלחצים‪ .‬בסעיף ‪ 14‬מוצג‬
‫פרופיל הדעיכה של הטמפרטורה וניתן לראות בבירור כי הטמפרטורה הטבעית של הסלע‪,‬‬
‫במרחק של ‪ 9‬מ' מהמחממים ואילך‪ ,‬נותרת בעינה‪ ,‬ואילו מפל הטמפרטורה בתווך המחומם‬
‫הינו מהיר‪ .‬מאליו ברור כי עם ירידת החימום ירד גם הלחץ‪ .‬החשש המוצג בשאלה מפני‬
‫השלכות סביבתיות עקב החימום‪ ,‬כגון זיהום האקוויפר‪ ,‬עמד גם לנגד עיניהם של חברי ועדת‬
‫הקידוחים ברשות המים‪ ,‬בה חברים גם נציגי המשרד להג"ס‪ .‬הועדה בדקה לעומק את הנתונים‬
‫ונתנה אישורה לביצוע הפיילוט‪ .‬רשות המים הינה הרגולטור בנושא ומנחה את החברה בנושאי‬
‫ניטור המים ואופן הפעולה בתחום זה‪.‬‬
‫החשש המוצג מפני פריצת מזהמים שונים אל מי התהום חוזר ועולה בהקשרים שונים הן בעת‬
‫החימום ועתה גם בעת הקירור‪ .‬כאמור לעיל )במענה לשאלות ‪ 18‬ו‪ (21 -‬חשש זה‪ ,‬גם אם קיים‪,‬‬
‫לא הרתיע את ועדת הקידוחים‪ ,‬בה חברים טובי המומחים בתחום )בין החברים בועדה נמנים‬
‫נציגי רשות המים‪ ,‬השירות ההידרולוגי‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬רט"ג‪ ,‬משרד הבריאות וכן המשרד‬
‫להג"ס( מפני אישור קידוחי הפיילוט‪ .‬הסיבה למתן האישור נעוצה בעובדה שהעובדות‬
‫הגיאולוגיות‪ ,‬המבחנים ההידרולוגיים‪ ,‬הלוגים החשמליים‪ ,‬הבדיקות הכימיות והמודלים‬
‫הגיאופיזיקאליים‪ ,‬שהמציאה חברת ‪ IEI‬בפני מומחי הועדה )כמו גם במסמך הסביבתי ובמסמך‬
‫ההשלמות(‪ ,‬מורים כי הסבירות להתרחשות אירוע של פריצת מזהמים שואפת לאפס‪ .‬להלן‬
‫עיקרי ההסבר‪:‬‬
‫ מבחינה גיאולוגית והידרוגיאולוגית הוצג קיומה של סדרה עבה של יחידות סלע‪ ,‬בלתי‬
‫חדירות‪ ,‬מעל ומתחת לאזור החימום;‬
‫ הוצגו ממצאים המלמדים כי יחידות קירטוניות אלו בעלות פרמיאבילות נמוכה ביותר‬
‫)‪ (0.1 mD‬ועוביין מעל ‪ 200‬מ';‬
‫ הוצגו נתוני הכליאה החזקה של אקוויפר חבורת יהודה בשטח הרישיון ‪ -‬כליאה המוכיחה‬
‫שאין סידוק משמעותי בשכבה המפרידה;‬
‫ הוצג אופייה האקוויקלודי של יחידת פצלי השמן‪ ,‬התורם להסרת החשש מפני דליפת מים‬
‫ממנה לאקוויפר חבורת יהודה;‬
‫ הוסבר כי לחצי העבודה בפיילוט יהיו נתונים לשליטה וינועו סביב כ‪ ,50-100 psi -‬בעוד‬
‫שהלחצים המינימליים הנדרשים לסידוק‪ ,‬בעומק זה‪ ,‬הינם מאות ‪ psi‬מעל הלחץ‬
‫ההידרוסטטי‪ ,‬כפי שעולה מהניסוי שבצעה חברת 'גולדר' בקידוח סקר זהרים ותוך שימוש‬
‫בפתרון המשוואה של ‪;59Terzaghi‬‬
‫‪Terzaghi. K. 1923, “Die Berechnung der Durchlassigkeitsziffer des Tone aus dem Verlauf der Hydrodynamischen‬‬
‫‪Spannungserscheinungen”, Sber. Akad. Wiss., Wien‬‬
‫‪68‬‬
‫‪59‬‬
‫ הוסבר כי בכל תנאי‪ ,‬קידוחי השפילה יהוו רצועת מגן נוספת על מנת ללכוד ולמנוע התפשטות‬
‫כל מזהם‪ ,‬אם לכאורה‪ ,‬יצא בכל זאת מנפח הפיילוט;‬
‫ הוסבר כי הפסקת החימום תביא לאיזון לחצים הדרגתי‪ ,‬עם התקררות תת הקרקע‪ ,‬וכך על‬
‫ידי זרימת מים לתוך נפח החימום‪ ,‬הטמפרטורה והלחץ יתאזנו בהדרגה‪ ,‬עד להשתוות עם‬
‫הלחץ ההידרוסטטי וטמפרטורת הסביבה‪.‬‬
‫כמקובל במחקר מדעי‪ ,‬האישור שניתן על ידי הועדה נועד להוכיח את האמור‪ ,‬במסגרת ניסוי‬
‫שדה‪ ,‬שיבוצע באופן זהיר ואחראי‪ .‬לשם כך וכדי להבטיח כי לא תתרחש תקלה מכל סוג שהוא‪,‬‬
‫נקבע הליך מתואם של בקרה וניטור קפדניים‪.‬‬
‫א‪ .‬בעמ' ‪ ,30‬סעיף ‪ 20‬מצוין כי "הדו"ח של דר' אביהו בורג פורסם והופץ לעיונכם במקביל‬
‫למסמך זה‪ .‬ככלל‪ ,‬הדו"ח מראה כי המוליכות ההידראולית בשכבת פצלי השמן הינה‬
‫נמוכה ביותר‪ ."...‬במסמך של דר' בורג‪ ,‬שהתקבל במשרדנו‪ ,‬מוצגות בדיקות ספורות‬
‫למוליכות הידראולית של הקרקע‪ ,‬שאינן מספקות‪ .‬נבדקו רק שלושה חתכים ודגימות‬
‫קרקע מופרות )‪ 2‬בנחל גוברין ואחד ליד אדרת(‪ .‬בקידוחים אלה נמצא כי ישנם סדקים‬
‫ונקבוביות רבה‪ .‬המסמך אינו משכנע כי ניתן לקחת סיכון ולבדוק את הנושא בפיילוט‪ .‬יש‬
‫להראות כיצד הפעולות בפיילוט לא יגרמו לפגיעה סביבתית‪.‬‬
‫מאז פרסום הדו"ח של דר' בורג ביצעה ‪ IEI‬שלושה קידוחים נוספים באתרים שונים‬
‫במרחב המייצגים את האגן‪ ,‬הן בחתך מזרח מערב והן בחתך צפון דרום‪ .‬הנתונים מכל‬
‫הקידוחים מצביעים על מוליכות הידראולית נמוכה ביותר ועל אחידות‪ ,‬ולכן ניתן להסיק‬
‫בבירור שיחידת פצלי השמן בשפלה הינה אטומה ביותר‪.‬‬
‫המסמך של דר' בורג הינו תנא דמסייע ואין לראותו בפני עצמו‪ ,‬אלא כחלק ממכלול מחקרי‬
‫שלם‪ ,‬הכולל מסמכים רבים‪ ,‬ומעיד שאכן אין סיבה לחשש מפני פגיעה סביבתית בשל‬
‫הפיילוט‪ .‬מכלול מחקרי זה‪ ,‬שבמוקדו הליך הסקר‪ ,‬נועד לעמוד על התנאים הגיאולוגיים‬
‫וההידרולוגיים במרחב הרישיון‪ .‬הליך זה‪ ,‬שנעשה בכפוף להנחיית משרד התשתיות‪ ,‬כלל‬
‫ביצועם של ‪ 6‬קידוחי מחקר בפריסה מרחבית רחבה‪ .‬פריסת הקידוחים נתקבלה כמשקפת‬
‫נכונה את מבנה האגן‪ ,‬על דעת הסמכות המקצועית במשרד התשתיות‪ .‬במסגרת הסקר‬
‫הוצאו גלעינים רציפים‪ ,‬נעשו מדידות חשמליות )לוגים(‪ ,‬צילומי טלויזיה של הקדח ) ‪Optical‬‬
‫‪ ,(Televiewer‬מבחני החדרה )‪ ,(Slug Test‬מדידות מפלסים‪ ,‬מבחני חוזק סלע בקדח ונלקחו‬
‫דיגומים כימיים ואיזוטופיים מקידוח אדרת‪ .‬ההליך כלל גם בדיקה ובחינה של הפרמטרים‬
‫הפטרופיזיים ומכניקת הסלע )חוזק( של גלעינים שהוצאו מקידוחי הסקר‪ .‬בדיקות אלו‬
‫בוצעו במעבדות המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫ובמעבדות ‪ Weatherford‬ו‪ Shale Tech International -‬בארצות הברית‪.‬‬
‫ממצאי הסקר מלמדים על מוליכות הידראולית נמוכה ביותר בכל האתרים והומוגניות של‬
‫תכונות הסלע באגן‪ .‬נתונים אלו תואמים גם ממצאים מקידוחי שנים עברו‪.‬‬
‫לדו"ח בורג )הנדון בשאלה( חשיבות רבה בכל הנוגע לחשש המוצג מפני זיהום מים‪ ,‬ואכן‬
‫ממצאיו זכו להעמקה בדיון שעסק בנושא ע"י חברי ועדת הקידוחים ברשות המים‪ ,‬הנמנים‬
‫על טובי המומחים בארץ‪ .‬חברי ועדה זו )בה שותפים נציגי רשות המים‪ ,‬השירות‬
‫‪69‬‬
‫ההידרולוגי‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬רט"ג‪ ,‬משרד הבריאות וכן המשרד להג"ס( מצאו את המוצג‬
‫במסמך כמשכנע ובעל תוקף מדעי ומסקנתם המקצועית הייתה כי ניתן בהחלט "לקחת‬
‫סיכון ולבדוק את הנושא בפיילוט"‪ .‬מסקנה זו‪ ,‬בניגוד לאמירה דלעיל‪ ,‬גובתה בדיון‬
‫ובהסברים ולא נאמרה בחלל ריק וללא כל תימוכין‪.‬‬
‫בהתייחסו לסוגיית הסידוק‪ ,‬קובע דו"ח בורג מפורשות כי‪" :‬אקוויפר חבורת יהודה כלוא‬
‫מאוד בכל אזור הרישיון ואף מעבר לו‪ .‬הכליאה היא זו שמונעת כל אפשרות לדליפה מסלעי‬
‫חבורת הר הצופים‪ ...‬הכליאה החזקה מוכיחה גם שאין סידוק משמעותי בשכבה‬
‫האקוויקלודית המפרידה‪ .‬אם היה סידוק כזה‪ ,‬לא הייתה מתקיימת הכליאה‪ ,‬מים היו‬
‫עוברים בין שתי היחידות על פי מפל העומדים‪ ,‬והתוצאה היתה ‪ -‬המלחה של המים בחלק‬
‫העליון של אקוויפר חבורת יהודה‪ .‬זהו מצב התואם לביטוי‪" :‬לא ניתן לאחוז בחבל משני‬
‫קצותיו"‪ ,‬כלומר לחשוש מסידוק מסיבי ב'יחידה המפרידה'‪ ,‬ובו בזמן לשמר כליאה‬
‫באקוויפר; רק אחד מהשניים יכול להתקיים! מאחר שאקוויפר חבורת יהודה‪ ,‬בשטח‬
‫הרישיון‪ ,‬כלוא מאוד ואיכות המים בו טובה מאוד‪ ,‬ברור שאין סידוק מסיבי ב'יחידה‬
‫המפרידה'"‪.60‬‬
‫אמנם בעת כתיבת דו"ח בורג היה הליך הסקר עדיין בשלביו הראשונים וכלל ממצאים‬
‫משני קידוחי סקר בלבד‪ ,‬אולם המחבר טרח וציין‪ ,‬בהתייחסותו לנושא‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫"הנתונים ההידראוליים שנמדדו בשני אתרי הקדיחה מייצגים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ערכים נקודתיים‪,‬‬
‫או לכל היותר נכונים לתחום הסמוך לקידוח‪ .‬אולם‪ ,‬הדמיון בערכים ההידראוליים בשני‬
‫האתרים המרוחקים זה מזה כ‪ 11 -‬ק"מ‪ ,‬בד בבד עם האחידות הליתולוגית של יחידת פצלי‬
‫השמן במרחב‪ ,‬מחזקים את ההנחה שהתוצאות בשני הקידוחים שנקדחו עד כה יתקבלו גם‬
‫באתרי קדיחה אחרים בשטח הרישיון‪ ,‬עם שונות מקומית כזו או אחרת‪ .‬כמובן שאין‬
‫בקביעה זו כדי להחליף מדידות אמת בקידוחים נוספים‪ ,‬וחברת ‪ IEI‬מתעתדת להמשיך‬
‫בקידוחי המחקר ברחבי שטח הרישיון‪ ,‬תוך עריכת מבחנים הידרולוגיים ודיגומים‬
‫גיאוכימיים מפורטים"‪.61‬‬
‫כמתחייב‪ ,‬אכן בוצעו קידוחי מחקר נוספים במסגרת הליך הסקר‪ ,‬ואלו העלו ממצאים‬
‫דומים המחזקים את המסקנות לעיל‪ ,‬המפורטים בדו"ח גרסמן‪.‬‬
‫בהתייחס להערה בדבר נקבוביות גבוהה‪ :‬בסלע הגירני‪ ,‬נקבוביות אינה קורלטיבית עם‬
‫מוליכות הידראולית‪ .‬מוליכות הידראולית מוכתבת על ידי הפרמיאביליות‪ .‬גם אם לסלע‬
‫קירטון נקבוביות גבוהה‪ ,‬הרי שהנקבים זעירים ביותר ואינם יוצרים רצף חללים המאפשר‬
‫זרימת נוזלים‪ .‬גודל הנקבים בסלע גיר הנו כ‪ 0.1 -‬מיקרון ובהתאמה המוליכות‬
‫ההידראולית הינה נמוכה ביותר ‪ 10-10 – 10-11‬מטר‪/‬שניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטבלה המצורפת באיור מס' ‪ ,18‬היא טבלה כללית של ערכי מוליכות הידראולית גבוהים‬
‫כנמוכים ואינה ספציפית לפיילוט הנדון‪ .‬הטבלה מתייחסת למוליכות ההידראולית‬
‫בטמפרטורות טבעיות בתת הקרקע‪ .‬בטמפרטורה רגילה אין וודאות לאי חדירת מזהמים‬
‫למי התהום‪ ,‬כל שכן בפיילוט בו מדובר על חימום הקרקע לטמפרטורה של מאות מעלות‪.‬‬
‫‪ 60‬ה"ש ‪ 29‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪29‬‬
‫‪ 61‬ה"ש ‪ 29‬לעיל‪ ,‬עמ' ‪28‬‬
‫‪70‬‬
‫כל בדיקות המוליכות שהוצגו התייחסו למים )שהם פולאריים ונקשרים לקרקע שגם היא‬
‫פולארית(‪ ,‬שחדירותם נמוכה יחסית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תרכובות דלק וגז אינן בעלות מטען‬
‫חשמלי וחדירותן גבוהה יחסית‪.‬‬
‫הטבלה בה מדובר הינה טבלה כללית המראה ערכי מוליכות הידראולית מוגדרים לסוגי‬
‫סלע שונים‪ .‬הערכים הרלוונטיים לקידוחי הסקר מוצגים על ידי חיצים המראים את תחום‬
‫המוליכות בטווח‪ 2*10-10 – 5*10-11 :‬מטר‪/‬שניה‪ .‬ערך זה של אי עבירות‪ ,‬בנוסף על תווך‬
‫מפריד של מאות מטרים‪ ,‬הם שמקנים וודאות שהאקוויפר אכן מוגן‪.‬‬
‫לתזכורת‪ ,‬הלחץ בנפח החימום בפיילוט יהיה נמוך בהרבה מהלחץ ההידרוסטטי הטבעי‪.‬‬
‫תנועת הנוזלים והגזים יכולה‪ ,‬לפיכך‪ ,‬להיות רק כלפי פנים הנפח המחומם‪.‬‬
‫לגבי השפעת החימום‪ ,‬הרי שזו כבר נידונה בהרחבה בסעיפים ‪ 12‬ו‪ ,13 -‬בהם הוסבר‬
‫שההשפעה מוגבלת ל‪ 9 -‬מ' בלבד מגוף החימום‪.‬‬
‫בנוגע לפולאריות המוזכרת בשאלה כמשפיעה על החדירות – הנושא נלמד לעומק בתעשיית‬
‫הנפט והגז ומוצג בספרות המקצועית בתחום‪ .‬כך למשל בספרו של ‪ Monicard‬מובאת‬
‫טבלה של ערכי חדירות בסוגי סלע שונים‪) 62‬וראה להלן בטבלה מס' ‪.(4‬‬
‫בהתייחס לנאמר בשאלה‪ ,‬הטבלה מראה שערכי החדירות של גזים ושל מים ונפט הינם‬
‫דומים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאשר נפט חודר לסלע רווי במים‪ ,‬הפרמיאביליות היחסית לנפט יורדת עקב‬
‫המצאותן של שתי הפאזות בחללים שבסלע‪ .‬לכן‪ ,‬נפט החודר לסלע שמכיל מים‪ ,‬יהיה נתון‬
‫בפרמיאביליות נמוכה יותר מפרמיאביליות עבור מים‪.‬‬
‫הטבלה‪ ,‬שהוצגה באיור מס' ‪ 18‬במסמך ההשלמות‪ ,‬לקוחה מדו"ח בורג )תרשים ‪.(20‬‬
‫הטבלה הינה סכמה הידרוגיאולוגית‪ ,‬המשמשת בסיס להשוואה בין ערכי המוליכות‬
‫שחושבו בקידוחי נחל גוברין ואדרת‪ ,‬לבין הגדרות הידרוגיאולוגיות כלליות )על פי ‪,Bear‬‬
‫‪ .(1972‬הטבלה משקפת את מיקומם הנמוך מאוד של ערכי המוליכויות ההידראוליות‬
‫בקידוחים אלו‪ ,‬ערכים הנמוכים פי מיליארד )‪ (109‬ויותר מערכי המוליכות המגדירים‬
‫אקוויפר – זוהי עדות חותכת לתחום של סלעים אקוויקלודיים‪.‬‬
‫מוליכות הידראולית הינה תכונה של הסלע‪ ,‬המלמדת על כושרו להוליך נוזל ביחידת זמן‪.‬‬
‫ערך מוליכות נמוך מאוד מעיד על סלע אטום לזרימה‪ .‬זרימת הנוזל בתווך נקבובי מתוארת‬
‫בחוק דרסי‪ ,‬המתאר את הקשר בין ספיקת המים לבין גרדיאנט העומדים והמוליכות‬
‫ההידראולית של תווך הסלע‪ .‬המדידה של מוליכות הידראולית אינה פשוטה‪ ,‬שכן ייתכנו‬
‫הפרשים משמעותיים בין סוגי סלע שונים‪ .‬המוליכות מושפעת בעיקר מגודל גרגירי הסלע‪,‬‬
‫ובמשתמע מגודל וצורת נקבוביות הסלע‪ ,‬מאפקטיביות הקשר בין הנקבים‪ ,‬מסידוק הסלע‬
‫ומנתוני הזורם הפיזיים‪.63‬‬
‫פרמטרים נוספים‪ ,‬שחיוני להביאם בחשבון בקביעת ערכי המוליכות‪ ,‬כוללים למשל‪ ,‬את‬
‫כיוון הזרימה‪ ,‬שכן ייתכנו שינויים משמעותיים בין ההולכה האנכית לאופקית‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫בקידוחי הסקר זוהה קיומן של יחידות הידרוגיאולוגיות נפרדות ומנותקות זו מזו‪ ,‬בתוך‬
‫‪Robert P. Monicard. 1980, Properties of reservoir rocks: core analysis. Institut Francais du Petrole. 49p‬‬
‫‪62‬‬
‫‪Fletcher G. Driscoll, 1986. Groundwater and Wells. Minnesota‬‬
‫‪63‬‬
‫‪71‬‬
‫יחידת פצלי השמן‪ ,‬ובכך יש עדות למוליכות הידראולית אנכית נמוכה מאוד‪ .‬עדות זו‬
‫מהווה חיזוק נוסף להנחה כי אין חשש לדליפת מים כלפי מטה‪ .‬יודגש כי ערכי המוליכות‪,‬‬
‫שהוצגו בדו"ח בורג‪ ,‬הינם אופקיים והיות שההולכה הרלוונטית לשאלה הנדונה‪ ,‬הינה זו‬
‫האנכית‪ ,‬הרי שיש אף לצפות למקדמי הולכה נמוכים מאלו המוצגים בדו"ח )ערכים‬
‫שכאמור הינם נמוכים מאוד גם כך ומצויים בקצה תחום הדיוק של מבחני השאיבה‬
‫המוכרים(‪.‬‬
‫הפרמיאביליות של סלעים‪ ,‬המכילים תרכובות דלקים וגזים‪ ,‬נלמדה על ידי חוקר בשם‬
‫קלינקנברג‪ .64‬במחקרו התייחס קלינקנברג לערכי הפרמיאביליות של מים‪ ,‬גז‪ ,‬דלק עם מים‬
‫נימיים ומים עם שאריות דלק בתווך נקבובי משתנה‪ .‬טבלה ‪ 4‬להלן‪ ,‬מציגה ערכים אלה‪.‬‬
‫הטבלה כוללת מספר פרמטרים המקשרים בין הפזות השונות היכולות להמצא בנקבים של‬
‫הסלע‪:‬‬
‫‪ – Ka‬פרמיאביליות מדומה עבור אוויר‪ .‬פרמיאביליות זו נמדדת במעבדה על ידי הזרמת גז‬
‫דרך דוגמה יבשה‬
‫‪ – KL‬פרמיאביליות אמיתית המחושבת על ידי התיקון של קלינקנברג‬
‫‪ – Kw‬פרמיאביליות עבור מים‬
‫‪ – K’o‬פרמיאביליות לנפט הנע בסלע‪ ,‬אשר מצויים בו מים שאריתיים‬
‫‪ – K’W‬פרמיאביליות למים הנעים בסלע‪ ,‬בהם מצויות שאריות נפט‬
‫הטבלה מלמדת שחדירות מים בסלע גיר גבוהה משל דלק ולא להפך‪ ,‬וכי אין הבדל‬
‫משמעותי בין ערכי החדירות של אוויר )גז( ומים‪ .‬יודגש גם כי מבין הנוזלים‪ ,‬זה שחדירותו‬
‫בסלע היא הנמוכה ביותר )פי עשרה ממים ו‪/‬או מדלק עם מים שאריתיים(‪ ,‬הינו תערובת‬
‫של מים ושאריות דלק‪.‬‬
‫טבלה ‪ :4‬פרמיאביליות אופיינית במילידרסי )‪ (mD‬לתווך סלע משתנה ]‪[65Monicard‬‬
‫‪Typical Specific and Effective Permeability Data‬‬
‫‪Limestone‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪Sand with Clay‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Clean Sand‬‬
‫‪400‬‬
‫‪370‬‬
‫‪370‬‬
‫‪370‬‬
‫‪70‬‬
‫‪Kair = Κa‬‬
‫‪Kair (Klinkenberg) = ΚL‬‬
‫‪Kwater = Kw‬‬
‫‪Koil with connate water = K'o‬‬
‫‪Kwater with residual oil = K'w‬‬
‫ממצאים מבדיקות המעבדה באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬שנעשו על גלעיני סלע מקידוחי הסקר‪,‬‬
‫דרכם הועבר גז )‪ ,(Klinkenberg - corrected gas permeabilities with Coreval 30‬מראים‬
‫התאמה למבחני ה‪ SLUG -‬ההידראוליים שנעשו בקידוחים‪ .‬לפי מדידות המעבדה‪,‬‬
‫‪Klinkenberg, L. J.: 1941, The permeability of porous media to liquids and gases, Drilling and Production Practice,‬‬
‫‪American Petroleum Inst., pp. 200–213‬‬
‫‪ 65‬ה"ש ‪ 62‬לעיל‬
‫‪72‬‬
‫‪64‬‬
‫הפרמיאבילות האופקית לגזים בפצלי השמן היא כ‪ 0.1 mD -‬והפרמיאביליות האנכית לגז‬
‫היא כ‪ .0.01 mD -‬בתצורת מנוחה‪ ,‬הנתונים היו אף נמוכים יותר בפקטור ‪ ,5‬באופן התואם‬
‫את העובדה ששכבת הסלע בתצורת מנוחה הינה אטומה ביותר‪.‬‬
‫מעבר לאמור ובהתייחס לחשש מפני חדירות גזים‪ ,‬הובהר כבר במסמך ההשלמות )שאלה‬
‫‪ 15‬עמ' ‪ (26-27‬וכן בסעיף ‪ 34‬לעיל‪ ,‬כי ישנן מספר סיבות לכך שגזים לא יחלחלו כלפי מטה‪:‬‬
‫‪ (1‬כוחות הציפה של גז הינם כלפי מעלה ולא כלפי מטה ומכיוון שצפיפות הגז היא קטנה‬
‫מ‪ 0.004 -‬גר'‪/‬מ"ל וצפיפות התמלחת‪ ,‬שאותה הגז אמור לדחוק‪ ,‬היא מעל ‪ 1.00‬גר'‪/‬מ"ל‬
‫הרי שהגז צף בסביבה רוויה בתמלחת‪.‬‬
‫‪ (2‬מבחינה גיאולוגית‪ ,‬קיימת סדרה של יחידות סלע עבות ובלתי חדירות הנמצאות מתחת‬
‫לאזור החימום‪ .‬היחידות הגיאולוגיות הללו רוויות מים‪ .‬מאחר שמפלס המים הסטטי‬
‫נמצא בעומק של ‪ 150‬מ' )כ‪ 100 -‬מ' מעל אזור החימום(‪ ,‬בכדי שגזים יחדרו לנקבוביות‬
‫הסלע‪ ,‬לחץ הגזים חייב לעלות על הלחץ בנקבים‪ .‬עבור גודל הנקבים בסלעי התצורה‬
‫ובעומק הרב של הפיילוט לחץ הגז חייב להיות גבוה ממאות ‪ .psi‬לחצים אלו הינם‬
‫גבוהים בהרבה מהלחץ שבו יהיה נתון אזור הפיילוט )כ‪ ,(100 psi -‬ולכן גזים לא יוכלו‬
‫לרדת מהאזור המחומם כלפי מטה לאקוויפר חבורת יהודה‪.‬‬
‫מניתוח ועיבוד כלל הנתונים בקידוחי הסקר‪ ,‬עולה שילוב של פרמטרים המסירים כל חשש‬
‫לדליפת מים מפצלי השמן לאקוויפר חבורת יהודה ולזיהומו‪ .‬פרמטרים אלו כוללים‬
‫מוליכות הידראולית נמוכה מאוד‪ ,‬שביטויה הן ביחידה מפרידה עבה בעלת אופי‬
‫אקוויקלודי )קירטון וקירטון חווארי השייכים לתצורת מנוחה ולחלק התחתון של תצורת‬
‫משאש( והן באופיה האקוויקלודי של יחידת פצלי השמן‪ ,‬וכן כליאה חזקה של אקוויפר‬
‫חבורת יהודה‪ ,‬בשיעור של עשרות אטמוספירות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עצם העובדה שלא נתגלה‬
‫זיהום עד כה‪ ,‬בכל האזור בו אקוויפר חבורת יהודה כלוא )למרות שהמים הטבעיים‬
‫ביחידת פצלי השמן מלוחים בהרבה מהמים באקוויפר חבורת יהודה(‪ ,‬מראה שהניתוק‬
‫ההידראולי בין היחידות יעיל וכי דווקא מתקיימת רמת וודאות גבוהה לאי חדירת‬
‫מזהמים למי התהום‪ ,‬ככל שמתייחסים לטמפרטורה הטבעית‪.‬‬
‫אשר לחשש מפני העלאת הטמפרטורה‪ ,‬הוסבר באריכות‪ ,‬במענה לשאלות ‪ 12‬ו‪ 13 -‬לעיל‪ ,‬כי‬
‫טווח ההתקררות המקורבת לטמפרטורה הטבעית של הסלע‪ ,‬בתווך הנע בין ‪ 250-300‬מ'‬
‫מתחת לפני האדמה‪ ,‬יהא במרחק מירבי של ‪ 9‬מ' מגופי החימום‪ .‬כפי שהוסבר במענה‬
‫לשאלה ‪ 16‬לעיל‪ ,‬מוליכות החום יכולה להתרחש אך ורק דרך הסלע‪ ,‬בקצבי החימום‬
‫האיטיים של מעבר חום בתווך מבודד‪ .‬זאת היות שהפרמיאביליות של הסלעים נמוכה‬
‫ביותר ולא מתקיימת תנועה של מים בסלע‪ .‬הסעת חום‪ ,‬בעזרת קיבול החום של המים‪,‬‬
‫דורשת תנועה של המים‪ ,‬ולכן אין למים בסלע השפעה על הובלת החום‪ ,‬אלא רק על קיבול‬
‫החום‪ .‬מהסיבות הללו אין לשינוי הטמפרטורה השפעה‪ ,‬בהיבט החשש מפני זיהום‪ ,‬וניתן‬
‫לראות בפיילוט כנפח כלוא ומבודד‪ .‬בכל תנאי‪ ,‬למען הסר ספק ובהתאם להנחיית ועדת‬
‫קידוחים ברשות המים והמשרד להג"ס‪ ,‬יערך הליך ניטור ובקרה מקיף לזיהוי ומניעת‬
‫אפשרות זיהום‪ .‬בהתאם להנחיות רשות המים‪ ,‬הניטור יכלול קידוחים‪ ,‬שמטרתם לוודא כי‬
‫‪73‬‬
‫אין דליפות מזהמים כלפי מטה ולצדדים‪ .‬הניטור עצמו יחל מיד בתום קדיחת קידוחי‬
‫הניטור וימשך לאורך כל תהליך החימום וההפקה ולאחריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ממחקרים שפורסמו עולה כי פצלי השמן עשירים במתכות כבדות כמו עופרת‪ ,‬אורניום‪,‬‬
‫ארסן‪ ,‬ניקל ונחושת‪ .‬נמצא כי ב‪ 560 -‬מעלות צלזיוס ישנה נדיפות של מעל ‪ 50%‬של מתכות‬
‫כבדות כגון עופרת‪ ,‬ארסן וכספית‪ .‬יש לבצע ניסוי על דגימות קרקע מייצגות‪ ,‬בלתי מופרות‪,‬‬
‫בעומקים שונים‪ ,‬ולבצע עליהן בדיקת חדירות הידראולית בתנאי הפיילוט הצפויים )חום‬
‫ולחץ( ובתוצרי הפירוק הצפויים )מרכיבי גז‪ ,‬דלק ומתכות כבדות(‪ .‬יש להגיש את תכנית‬
‫הניסוי לאישור המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬ממחקרים שפורסמו עולים ממצאים דומים למוצג בשאלה‪ ,‬אלא שמחקרים אלו מציגים‬
‫ממצאים מתהליכים בהם ההנדפה של התרכובות המתכתיות נעשית בנוכחות אוויר ועל פני‬
‫השטח‪ ,‬בלחץ אטמוספירי ובטמפרטורות גבוהות מאד‪ .‬במהלך המרת החומר בטכנולוגית‬
‫‪ ,In-Situ‬הטמפרטורה הממוצעת המירבית הינה כ‪ 320 -‬מעלות צלזיוס‪ ,‬מלבד לאזור הקרוב‬
‫מאד לגוף החימום עצמו‪ .‬אף אחת מהתרכובות המוזכרות בשאלה לא תנוע ממקומה‪ ,‬אלא‬
‫למרחק קטן‪ ,‬בטרם תתעבה בטמפרטורה הנמוכה יותר‪ ,‬השוררת במרבית הנפח המחומם‪,‬‬
‫ולכן ‪ -‬תרכובות אלו לא יגיעו לשלב הגזי‪ .‬כמות קטנה ביותר של מתכות כבדות תיווצר בפזה‬
‫הנוזלית של הנפט המופק‪ .‬ככלל‪ ,‬מתכות אלו ישארו בתת הקרקע‪ ,‬כחלק מה ‪ Coke -‬שיוותר‬
‫בסלע‪.‬‬
‫‪ .39‬עמ' ‪ ,31‬סעיף ‪:21‬‬
‫א‪ .‬ההסבר אינו מספק ואינו משכנע כי אכן שכבה זו אטימה בכלל ולפחמימני דלק בפרט‬
‫בטמפרטורה של ‪ 350‬מעלות צלזיוס ומעלה‪.‬‬
‫הסבר מפורט בנושא ניתן במענה לשאלה ‪38‬ב' וכן‪ ,‬בהתייחס לדעיכת הטמפרטורה בשכבת‬
‫הסלע‪ ,‬בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 13 -‬לעיל‪.‬‬
‫ההסבר שניתן במענה לשאלה ‪ 21‬במסמך ההשלמות‪ ,‬מתייחס לסדרה של יחידות הסלע‬
‫הבלתי חדירות‪ ,‬שנמצאות מתחת לנפח המחומם‪ .‬יחידות סלע אלו כוללות את תצורת ע'רב‬
‫ולאחריה החלק העליון של תצורת מישאש )עובי של כ‪ 100 -‬מ'(‪ ,‬שהן יחידות קירטוניות‬
‫בעלות פרמיאביליות של כ‪) 0.1 mD -‬פרמיאביליות נמוכה ביותר(‪ .‬מתחתיה נמצא החלק‬
‫התחתון של תצורת מישאש‪ .‬חלק זה כולל שכבת צור מסיבי‪ ,‬בעובי משתנה שמגיע למספר‬
‫מטרים‪ ,‬שאינה מכילה מים או חללים‪ .‬תחתיה יש שכבת קירטון מצורר‪ ,‬שעוביה כ‪ 20 -‬מ'‪.‬‬
‫שכבה זו אינה חדירה לנוזלים או לגזים‪ .‬מתחת לתצורת מישאש נמצאת תצורת מנוחה‪,‬‬
‫שאף היא יחידה קירטונית בלתי חדירה ובה מספר אופקים של חוואר‪ ,‬המקטינים עוד יותר‬
‫את חדירותה‪ .‬עוביה הכולל של היחידה המפרידה משתנה באגן ונע בין ‪ 180‬ל‪ 230 -‬מ'‪ .‬כל‬
‫היחידות הללו הינן בלתי חדירות ועבות מאוד‪.‬‬
‫יחידות גיאולוגיות‪ ,‬בלתי חדירות אלו‪ ,‬רוויות מים‪ ,‬מאחר שמפלס המים הסטטי נמצא‬
‫בעומק של ‪ 150‬מ' )כ‪ 100 -‬מ' מעל אזור החימום(‪ .‬בכדי שגזים יחדרו לנקבים הרוויים של‬
‫הסלע לחץ הגזים חייב לעלות על הלחץ בהם‪ .‬עבור גודל הנקבים בסלעי התצורה ובעומק‬
‫הרב של האזור המחומם‪ ,‬לחץ הגז חייב להיות גבוה ממאות ‪ .psi‬לחצים אלו הינם גבוהים‬
‫‪74‬‬
‫בהרבה מהלחץ שבו יהיה נתון הנפח המחומם )כ‪ ,(100 psi -‬ולכן גזים לא יוכלו לצאת מנפח‬
‫הפיילוט‪.‬‬
‫תכלית תהליך החימום הינה הסעה לטרלית ואנכית של המוצרים – פחמימנים ומי הנקבים‪.‬‬
‫החימום מגדיל את הפרמיאביליות בסלע המטרה‪ ,‬בתחום הנפח המחומם‪ ,‬והפרשי הלחצים‬
‫בצנרת ההפקה מאפשרים לנוזלים ולגזים לעלות למתקן הקבלה שעל פני השטח‪.‬‬
‫משמעות הדבר‪ ,‬כפי שהוסבר בהרחבה בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 13 -‬לעיל‪ ,‬היא כי תהליך החימום‬
‫רלוונטי לנפח המחומם בלבד! ואין בו כדי להשפיע על הסלע מחוץ לטווח מירבי של ‪ 9‬מ'‬
‫מגופי החימום‪ .‬מעבר לטווח זה‪ ,‬יורדת השפעת החימום לאפס‪ ,‬ונשמרות תכונות הסלע‪ ,‬כפי‬
‫שהיו קודם לכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬במסמך כתוב כי קצב החלחול של מים ללא חימום הקרקע הוא ‪ 0.1‬מטר ליום‪ .‬זהו אינו‬
‫קצב חלחול נמוך כאשר מדובר במזהמים‪ .‬יש להציג את קצב החלחול לקרקע של תוצרי‬
‫הדלקים )ומתכות כבדות( כאשר הקרקע מחוממת‪.‬‬
‫לא מדובר בקצב חלחול אלא בחדירות‪ ,‬ולא מטר ליום כי אם מילידרסי )‪.(mD‬‬
‫הפרמטר אליו מתייחס המסמך איננו קצב החלחול של מים‪ ,‬אלא ערך החדירות –‬
‫פרמיאביליות של מים בסלע‪ .‬יחידות המדידה לערך זה הינן מילי דרסי )‪ (mD‬ולא מטר‬
‫ליום‪ 1 .‬דרסי מוגדר כ‪.9.87*10-9 cm2 -‬‬
‫כל הציטוטים בגוף המסמך‪ ,‬המתייחסים ליחידה המדידה ‪ ,0.1‬הינם‪:‬‬
‫‪" (1‬מבחינה גיאולוגית‪ ,‬קיימת סדרה של יחידות סלע לא חדירות הנמצאות מתחת לאזור‬
‫החימום‪ .‬הראשונה היא תצורת ע'רב והחלק העליון של תצורת מישאש )עובי של כ‪-‬‬
‫‪ 100‬מ'(‪ ,‬שהן יחידות קירטוניות בעלות פרמיאביליות של כ‪) 0.1 mD -‬פרמיאביליות‬
‫נמוכה ביותר(" )עמ' ‪ 26‬ו‪.(31 -‬‬
‫‪" (2‬הבדיקות ההידרולוגיות של שלושת קידוחי הסקר‪...‬הראו יחידות גיאולוגיות בעלות‬
‫חדירות אפקטיבית של כ‪ .0.1 mD -‬עובדה זו מראה כי הסדקים הטבעיים ביחידה‬
‫סגורים או זעירים מאוד" )עמ' ‪.(31‬‬
‫‪" (3‬תצורת ע'רב הינה בעלת פרמאביליות נמוכה ביותר )‪ .(~0.1 mD‬משמעות נתון זה הינה‬
‫שלא ניתן להוביל נוזלים או גזים אל מחוץ לנפח המחומם אל הסלע הרווי" )עמ' ‪.(46‬‬
‫ניתן לראות שאין מדובר בקצב חלחול אלא בחדירות )פרמיאביליות(‪ ,‬ויחידות המדידה הינן‬
‫‪ Mili-Darcy‬ולא מטר‪/‬יום‪.‬‬
‫אשר לחשש מפני העלאת הטמפרטורה מחוץ לנפח המחומם‪ :‬הוסבר באריכות במענה‬
‫לשאלות ‪ 16 ,14 ,13 ,12‬ו‪ 40 -‬לעיל כי טווח ההתקררות המקורבת לטמפרטורה הטבעית של‬
‫הסלע‪ ,‬בתווך הנע בין ‪ 250-300‬מ' מתחת לפני הקרקע‪ ,‬יהא במרחק מירבי של ‪ 9‬מ' מהנפח‬
‫המחומם‪ .‬כפי שהוסבר במענה לשאלות ‪ 18‬ו‪ 40 -‬לעיל מוליכות החום מתרחשת בעיקר דרך‬
‫הסלע‪ ,‬בקצבי החימום האיטיים של מעבר חום בתווך מבודד‪ ,‬זאת היות שהפרמיאביליות‬
‫של הסלעים נמוכה ביותר ולא מתקיימת תנועת זרימה בסלע‪ .‬הסעת חום‪ ,‬בעזרת קיבול‬
‫החום של הזורמים‪ ,‬דורשת תנועה של הזורמים‪ ,‬ולכן אין להם השפעה על הובלת החום‬
‫בסלע‪ ,‬אלא רק על קיבול החום‪ .‬כמוסבר במענה לשאלה ‪.38‬ב' לעיל‪ ,‬חדירות מים בסלע גיר‬
‫‪75‬‬
‫אף גבוהה משל דלק‪ ,‬ומכל הסיבות הללו אין לשינוי הטמפרטורה השפעה‪ ,‬בהיבט החשש‬
‫מפני זיהום בכלל וע"י תוצרי דלקים בפרט‪ ,‬וניתן לראות בנפח המחומם כנפח כלוא‬
‫ומבודד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצוין כי מתחת לשכבת מישאש נמצאת שכבת צור בעובי של ‪ 10‬מטר‪ .‬יש להראות כי‬
‫השכבה רציפה וללא סידוק‪.‬‬
‫שכבת הצור הינה מקדם ביטחון נוסף‪ ,‬מעבר לכלל התכונות של השכבות האוטמות הכוללות‬
‫את תצורות ע'רב‪ ,‬מישאש ומנוחה‪ .‬ממצאי הסקר מראים בבירור ששכבה זו הינה רציפה‬
‫ובלתי חדירה‪.‬‬
‫שכבת הצור מופיעה בכל הקידוחים באזור )וניתנת לזהוי ברור בלוגים החשמליים(‪,‬‬
‫ומוזכרת לא אחת בעבודות קודמות‪ .66‬למעשה‪ ,‬היחידה כוללת שני חלקים‪ :‬שכבת קירטון‬
‫מצורר‪ ,‬בעובי של כ‪ 20 -‬מטרים‪ ,‬ומעליה שכבת צור מסיבית‪ ,‬שעוביה משתנה בתחום של‬
‫מספר מטרים עד ‪ 10‬מ'‪ .‬דוגמאות סלע רציפות‪ ,‬שהוצאו בקידוחי הסקר‪ ,‬מראות שאין‬
‫ביחידות אלו סידוק משמעותי‪ .‬בכל קידוחי הסקר נמצא הבדל גדול בערכים של מליחות‬
‫המים‪ ,‬שחושבו מהלוגים שמעל ומתחת לצור )ראה למשל איור ‪ 15‬לעיל ו‪ 17-‬להלן(‪ .‬הבדל‬
‫זה מצביע על הפרדה הידרולוגית ברורה בין השכבות הקירטוניות שמעל הצור לאלו‬
‫שמתחת לשכבה זו‪ ,‬ועל כך שהשכבה אטומה לחלוטין‪.‬‬
‫באיור ‪ 17‬להלן מוצג פרופיל ההתנגדות החשמלית של הסלע בקידוח זהרים‪ .‬מגג יחידת‬
‫פצלי השמן עד גג שכבת הצור ההתנגדות נעה בין ‪ ,2.5-4.5 ohm-m‬עדות לכך שמליחות‬
‫המים הינה בסדר גודל של כמה אלפי מגכ"ל‪ .‬ביחידת הצור יש מעין "קפיצה" בערכי‬
‫המליחות )עקב הנקבוביות האפסית בצור(‪ ,‬וההתנגדות מתחתיה מתייצבת בערך של כ‪-‬‬
‫‪ .10 ohm-m‬זהו נתק הידרולוגי מובהק‪ .‬בצילום הקדח )המוצג בצד ימין של האיור( אפשר‬
‫לראות סדק טכני‪ ,‬שנוצר מעל לשכבת הצור וגווע ממש מעליה‪ .‬תחת שכבת הצור‪ ,‬בחתך‬
‫המצורר‪ ,‬כלל אין סידוק‪ ,‬בין אם טבעי ובין אם טכני‪ .‬עדות זו מתיישבת יפה עם תוצאות‬
‫מבחן הסידוק‪ ,‬המתוארות בתשובה לשאלה ‪.28‬‬
‫‪66‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הירש ‪,‬פ ‪.,‬מאי ‪,‬פ‪ ,1983 ,.‬בית גוברין ‪,‬מפה סטרוקטורלית בקנה מידה ‪ ,1:50,000‬המכון הגיאולוגי; ו ‪-‬‬
‫‪Gvirtzman, G., et al., 1985. Senonian to early Eocene Mount Scopus Group in the HaShefela region, Central‬‬
‫‪Israel: Stratigraphy and Basin evolution. Isr. J. Earth-Sci. V. 34: 172-192‬‬
‫‪76‬‬
‫איור ‪ :17‬פרופיל ההתנגדות החשמלית בקידוח סקר זהרים )מקור‪(IEI :‬‬
‫ד‪ .‬המעבר ביחידות הסלע הקשות יהיה כנראה מהיר מאוד‪ ,‬משום שהמעבר אינו דרך הסלע‬
‫אלא דרך הסדקים והשברים שבתוכו‪ .‬יש להראות כי השכבה האטימה היא לפחות ‪130‬‬
‫מטר במרחב האתר שבו מבוקש הפיילוט‪.‬‬
‫מניתוח הממצאים הגיאולוגיים בקידוח עג'ור ‪ ,3‬המצוי בסמוך לאתר הפיילוט‪ ,‬ניתן להקיש‬
‫כי עובי השכבה המפרידה והאוטמת באתר הפיילוט‪ ,‬בין תחתית הנפח המחומם לבין‬
‫האקוויפר‪ ,‬הוא כ‪ 220 -‬מ'‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬כפי שהוסבר בסעיף ‪ 13‬לעיל‪ ,‬הנחת המוצא שבגוף השאלה‪ ,‬המייחסת משמעות‬
‫לקיומם של סדקים ושברים פתוחים‪ ,‬אינה נכונה‪ .‬הסדקים שביחידות הסלע הוכחו‬
‫כסגורים ובלתי חדירים‪ .‬גם הפרמיאביליות‪ ,‬המוכחת בקידוחי הסקר‪ ,‬נמוכה מאד ומהווה‬
‫הוכחה נוספת לכך שלא תיתכן זרימת מים בסידוק הטבעי‪.‬‬
‫‪ .40‬עמ' ‪ ,31‬סעיף ‪ :22‬במסמך מצוין כי "‪ ...‬אפילו אם קיימים סדקים פתוחים‪ ,‬או יווצרו כאלה‪,‬‬
‫התמלחות יזרמו פנימה אל תוך אזור החימום כלפי קידוח ההפקה‪ ,‬וגזים לא יזרמו כלפי חוץ"‪.‬‬
‫לא שוכנענו שהמים המליחים יחסמו את מעבר המזהמים השונים אל מי התהום‪ .‬יש לפרט‬
‫כיצד המים המליחים יזרמו מהר יותר מאדי הגז אל חללים תת קרקעיים‪.‬‬
‫מנוסח השאלה עולה כי קיימת אי בהירות מסוימת‪ ,‬ועל כן חיוני להבהיר שההסבר לכך שמי‬
‫התהום לא יזוהמו אינו מתבסס על כך שהמים המליחים ייצרו חסימה כלשהי של מעבר הגזים‬
‫המזהמים )כמוצג בשאלה(‪ .‬ההסבר מצוי בסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪77‬‬
‫א‪ .‬מבחינה גיאולוגית‪ ,‬קיימת סדרה של יחידות סלע עבות ובלתי חדירות הנמצאות מתחת‬
‫לאזור החימום‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחידות גיאולוגיות בלתי חדירות אלו רוויות מים‪ .‬מאחר שמפלס המים הסטטי נמצא בעומק‬
‫של ‪ 150‬מ' )כ‪ 100 -‬מ' מעל אזור החימום(‪ ,‬הרי שכדי שגזים יחדרו לנקבוביות הסלע‪ ,‬לחץ‬
‫הגזים חייב לעלות על הלחץ בנקבים‪ .‬עבור גודל הנקבים בסלעי התצורה ובעומק הרב של‬
‫הפיילוט לחץ הגז חייב להיות גבוה ממאות ‪ .psi‬לחצים אלו הינם גבוהים בהרבה מהלחץ‬
‫הממוצע‪ ,‬שבו יהיה נתון אזור הפיילוט )כ‪ (50-100 psi -‬ולכן גזים לא יוכלו לצאת אל מחוץ‬
‫לנפח המחומם בכלל וכלפי מטה לאקוויפר חבורת יהודה בפרט‪.‬‬
‫ב‪ (11).(2).2.‬יציבות הקרקע‬
‫‪ .41‬עמ' ‪ ,36‬סעיף ‪ :25‬אנו מבקשים להבהיר האם עלולים להיות שינויים בפני הקרקע‪ .‬החישוב‬
‫המתמטי שהוצע במסמך מצביע על שינוי של ‪ 0.004‬ס"מ ב‪ 3,000 -‬שנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על פי‬
‫עדויות‪ ,‬הייתה התרוממות של הקרקע בפיילוט בקולורדו‪ .‬כמו כן‪ ,‬במפגש שהתקיים במשרד‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬מדען הפרויקט‪ ,‬דר' הרולד וינגר‪ ,‬ציין בעצמו שיתכנו שינויים קלים‬
‫ומורגשים‪ ,‬בפני השטח‪ .‬המודל המתמטי התיאורטי המוצג באיור ‪ 24‬אינו מספק‪ .‬יש להציג‬
‫מודל עם נתונים המותאמים לפיילוט‪ ,‬אשר יענה גם על הסתירה בין דברי דר' וינגר לבין‬
‫המודל‪.‬‬
‫מסתמן כי דבריו של דר' ויניגר לא הובנו כהלכה‪ ,‬ולמעשה אין כל סתירה בין הדברים‪ .‬כפי‬
‫שיובהר להלן‪ ,‬יתכן ואי ההבנה נוגעת להבדלים בעומקים האפשריים לביצוע פיילוט‪.‬‬
‫שינוי בפני הקרקע‪ ,‬בגין הליך חימום תת קרקעי‪ ,‬יכול להגרם עקב התרחבות תרמו‪-‬אלסטית‪,‬‬
‫שמקורה בהעלאת טמפרטורת החום של תת הקרקע‪ ,‬ואשר השפעתה הפיסיקלית יכולה להיות‬
‫התרוממות‪ .‬המודל המשמש לחישוב השינוי האפשרי בפני הקרקע‪ ,‬מעל הנפח המחומם‬
‫בפיילוט‪ ,‬מוצג להלן‪:67‬‬
‫איור ‪ 18‬להלן מציג את אפשרויות התזוזה המחושבת‪ ,‬של פני הקרקע‪ ,‬בעומקי פיילוט שונים‪.‬‬
‫האיור מלמד כי ככל שהחימום נעשה קרוב לפני השטח‪ ,‬השפעתו הפוטנציאלית גדלה‪ .‬התזוזה‬
‫המחושבת לגבי הפיילוט בשפלה‪ ,‬מראה כי בעומק המתוכנן כלל אין היתכנות בת מדידה‬
‫להתרוממות הקרקע‪.‬‬
‫‪ 67‬לפיתוח מלא של נוסחת תזוזה בקרקע ‪ -‬ראה נספח מספר ‪5‬‬
‫‪78‬‬
‫‪Surface Displacement Due to Thermoelastic Expansion of Pilot‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪350‬‬
‫‪150‬‬
‫‪250‬‬
‫‪50‬‬
‫)‪Vertical Displacement (mm‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Depth to Pilot Center (m‬‬
‫איור ‪ :18‬אפשרויות תזוזת פני הקרקע בעומקי פיילוט שונים )מקור‪ :‬חישובי ‪(IEI‬‬
‫הפיילוטים שבוצעו בקולורדו נעשו בעומקים רדודים יותר מזה המתוכנן בשפלה‪ .‬לחברת ‪IEI‬‬
‫לא מוכרות עדויות כלשהן המלמדות על התרוממות של הקרקע בפיילוטים בקולורדו‪ ,‬ואין‬
‫ביכולת החברה להתייחס קונקרטית לעדויות כלשהן‪ ,‬מבלי שהמשרד להג"ס יעבירן לעיון‬
‫החברה‪ .‬קל לשער‪ ,‬כי לו היה הנושא מהווה בעיה סביבתית של ממש‪ ,‬לא היו שבות הרשויות‬
‫האמריקאיות ומאשרות ביצוע מתקני פיילוט נוספים‪ ,‬כפי שעשו בשנים האחרונות‪.‬‬
‫ב‪ (12).(2).2.‬מים‬
‫‪ .42‬בעמ' ‪ 18‬כתוב כי‪" :‬הטיפול בפיילוט במים המופקים יהיה בהפנייתם לטיפול חיצוני‪ ,‬אך‬
‫נתוני הפיילוט ישמשו לתכנון מתקני טיפול מלא‪ ,‬בכל הזרמים המימיים )מלוחים וחמוצים(‪,‬‬
‫עבור השלבים הבאים"‪ .‬מדובר בכמות משמעותית של מים מזוהמים שהפתרון היחיד שהוצע‬
‫הוא במציאת מט"ש מתאים‪ .‬לעת עתה‪ ,‬לא קיים מט"ש שמסוגל לקלוט מים מלוחים‬
‫ומזוהמים‪ .‬המשרד מבקש כי יוצג פתרון לטיפול במים אלו בפועל‪ .‬לא ניתן לדחות מציאת‬
‫פתרון לשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫במסגרת הפיילוט אין בכוונת חברת ‪ IEI‬להעזר בשירותי מט"ש לטיפול במים למיניהם‪ ,‬אלא‬
‫להעבירם לטיפול החברה לשירותי איכות הסביבה ברמת חובב‪.‬‬
‫בהתייחס לטיפול במים‪ ,‬בשלבים הבאים שלאחר הפיילוט‪ ,‬הוסבר מפורשות במסמך ההשלמות‬
‫)סעיף ‪ 7‬עמ' ‪ (18‬כי "נתוני הפיילוט ישמשו לתכנון מתקני טיפול מלא‪ ,‬בכל הזרמים המימיים‬
‫)מלוחים וחמוצים(‪ ,‬עבור השלבים הבאים"‪.‬‬
‫תהליך תכנונו של מתקן טיפול מתייחס לשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬איכות המים המופנים אליו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ספיקת הכניסה ותנודותיה לאורך זמן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫איכותם הרצויה של המים המטופלים )זרם היציאה מהמתקן(‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫שני הנתונים הראשונים קריטיים לצרכי המחקר ומותנים בביצוע הפיילוט ולימוד ממצאיו‪.‬‬
‫הגם שכך‪ ,‬ועל בסיס קידוחי הסקר שבוצעו עד כה‪ ,‬הוחל‪ ,‬בשיתוף היחידה להנדסה סביבתית‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬במחקר אקדמי לאפיון המים המופקים ולתכנון תהליך טיפול‬
‫שיאפשר את השבתם לחקלאות‪ .‬המחקר מקודם בשלבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אפיון כימי של זרמי המים )מי‪-‬נקבים ומי‪-‬פירוליזה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבחני פריקות ביולוגית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בחינת הטיפול הביולוגי בתהליך רציף‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחינת תהליך רציף ממברנלי‪ ,‬עוקב לטיפול ביולוגי )‪ ,(MBR‬המבוסס אולטרפילטרציה‬
‫ואוסמוזה הפוכה )‪ (UF&RO‬או ננופילטרציה )‪.(NF‬‬
‫ה‪ .‬הפעלת מתקן פיילוט לטיפול רב‪-‬שלבי רציף בזרמי המים השונים ובחינת ביצועיו בספיקות‬
‫משמעותיות ולאורך זמן‪ .‬תוצאות ניסוי מתקן הפיילוט יהוו בסיס אמין ויציב לתכנון‬
‫מתקן הנדסי בסדר גודל מסחרי‪.‬‬
‫שלבים א'‪-‬ב' מבוצעים על בסיס דוגמאות המים המופקות בניסויי המעבדה בארץ ובארה"ב על‬
‫גלעיני סלע שהוצאו בקידוחי הסקר‪.‬‬
‫שלבים ג'‪-‬ה' מצריכים שימוש בכמויות מים גדולות יחסית‪ ,‬ולכן יבוצעו על בסיס המים שיופקו‬
‫בפיילוט המתוכנן‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬תוכל להציג למשרד להג"ס פתרון מלא וכולל לטיפול במים‪ ,‬כחלק מתוצאות‬
‫הפיילוט המתוכנן ועם השלמת המחקר לעיל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוכחה ראשונית לכך שאכן ניתן לטפל‬
‫בכל המרכיבים המזהמים‪ ,‬במים המופקים בסוג תהליך זה‪ ,‬ולהביאם לרמה רצויה‪ ,‬מצויה‬
‫במחקר שהובילה חברת ‪ .Shell‬מחקר זה נעשה על מי פירוליזה אשר הופקו בפיילוט ‪MDP-S‬‬
‫בקולורדו )מתקן ההדגמה‪ ,‬של חברת ‪ ,Shell‬הפיק כ‪ 900 -‬חביות מי‪-‬פירוליזה מפצלי השמן של‬
‫אגן ‪ Piceance‬בקולורדו בין השנים ‪.(2004-2005‬‬
‫המחקר לטיפול במים המופקים‪ ,‬בראשותו של המדען דר' רוברט ריין‪ ,‬התבסס על תהליך תלת‬
‫שלבי‪ :‬הפשטה בקיטור‪ ,‬טיפול בריאקטור ביולוגי ושלב מיקרו פילטרציה ואוסמוזה הפוכה‬
‫)‪ ,(MF&RO‬ומטרתו היתה להביא לשיפור משמעותי באיכות המים‪ ,‬כך שניתן יהיה להזרימם‬
‫ללא הגבלה ל‪ .Yellow Creek -‬בשנת ‪ ,2010‬בכנס בקולורדו )‪,(Oil Shale Symposium 2010‬‬
‫הוצגו תוצאות המחקר להלן‪:68‬‬
‫א‪ .‬שלב ההפשטה בקיטור של מי הפירוליזה‪ ,‬השיג הפחתה בריכוזי האמוניה‪ ,‬המימן הגופרתי‬
‫ואלקליניות המים‪ .‬הפחתה זו איפשרה את המשך הטיפול הביולוגי העוקב‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלב הטיפול הביולוגי השיג הפחתה ניכרת בריכוז החומרים האורגניים במים )כולל‬
‫‪.(BTEX‬‬
‫ג‪ .‬שלב הטיפול הממברנלי‪ ,‬אשר נועד להפחית את ריכוז המתכות הכבדות והמוצקים‬
‫המומסים במים )‪ ,(TDS‬כלל סינון ביחידת מיקרופילטרציה )‪ (MF‬וסינון עוקב ביחידת‬
‫אוסמוזה הפוכה )‪ .(RO‬בשלב המיקרופילטרציה הושגה הפחתה של מרכיבים קולואידים‬
‫‪http://www.ceri-mines.org/documents/29thsymposium/presentations09/PRES_18-1_Ryan-Robert.pdf‬‬
‫‪80‬‬
‫‪68‬‬
‫ומוצקים מרחפים במים‪ ,‬צעד שאיפשר את המשך הטיפול באוסמוזה ההפוכה ללא סימני‬
‫אילוח משמעותיים‪ .‬שלב הליטוש הממברנלי השיג הסרה כמעט מלאה‪ ,‬של המתכות‬
‫הכבדות‪ ,‬מזרם המים המטופלים לרמה הנמוכה מהתקן המחייב להשבה ) ‪Yellow Creek‬‬
‫‪.(Chronic Limit‬‬
‫קרוב לוודאי שבהתבסס על אותם עקרונות הנדסיים ניתן יהיה לפתח תהליך דומה‪ ,‬אשר‬
‫יותאם למים שיופקו מפצלי השמן באגן השפלה‪ ,‬ויאפשר את הבאתם לשימוש ברמת איכות של‬
‫מים מושבים‪ .‬ברי‪ ,‬כי לשאלה זו אין כל משמעות בעיתוי הנוכחי בכל הקשור לבחינת השפעותיו‬
‫הסביבתיות של הפיילוט‪.‬‬
‫‪ .43‬עמ' ‪ ,42-44‬סעיפים ‪ :31-34‬ישנה אי בהירות לגבי הכמות המוערכת של המים השאובים בתת‬
‫הקרקע בתהליך שפילת המים‪ .‬במסמך הסביבתי פרקים ג'‪-‬ה' )‪ (3.4.3.4‬כמות המים מוערכת‬
‫בכמה אלפי מ"ק‪ .‬במסמך ההשלמות בסעיף ‪.31‬ב‪ .1.‬כתוב "הכמות המקסימלית המשוערת‬
‫של מים אלו הינה כאלף מ"ק"‪ .‬לאיזו כמות יש להתייחס? ומהו מקור השינוי?‬
‫ההערכות המוצגות במסמך הסביבתי נכתבו לפני שהתקבלו תוצאות מקידוחי הסקר‪ .‬התכונות‬
‫ההידרולוגיות הירודות של יחידת פצלי השמן‪ ,‬כפי שמתחוור מקידוחי הסקר‪ ,‬תמנענה שאיבת‬
‫כמויות מים משמעותיות בתהליך השפילה‪ .‬לשם הבהרת הנושא על בוריו‪ ,‬יש לשוב ולהסביר‬
‫את סוגי המים ודרך חישוב כמות המים הכללית המוערכת בנפח הפיילוט‪:‬‬
‫חישוב מקורב של כמות המים הכללית‪ ,‬המוערכת בנפח משושה הפיילוט‪ ,‬נעשה ביחס לנפח‬
‫פריזמה בצורת משושה‪ ,‬שצלעותיו בנות ‪ 3‬מ' וגובהו ‪ 50‬מ' )בין ‪ 250‬ל‪ 300 -‬מ' עומק(‪ ,‬ולנתוני‬
‫פורוזיות סלע המכיל כ‪ 35% -‬מים‪ .‬חישוב הנתונים מראה כי כמות המים הכללית בנפח זה‪,‬‬
‫נאמדת בקירוב בכ‪ 400 -‬מ"ק‪ .‬כמות מים זו תוצא מהנפח המחומם‪ ,‬במהלך הפיילוט‪ ,‬חלקה‬
‫בשאיבה וחלקה כקיטור‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ביצוע הפיילוט יצריך ייבוש של הנפח המחומם ויצירת קונוס שפילה‪ ,‬שיסייע בייעול‬
‫תהליך חימום פצלי השמן וישמש כמגן למניעת זיהום‪ .‬לשם כך‪ ,‬יבוצעו ‪ 4‬קידוחי שפילת מים‬
‫מסביב לנפח המחומם‪ .‬עם ביצוע קידוחי הניסיון הראשונים באתר הפיילוט יערכו מבחנים‬
‫הידרולוגיים‪ ,‬אשר יראו עד כמה ניתן טכנית לשאוב את המים‪ ,‬אולם מניתוח הממצאים‪,‬‬
‫שעולים מקידוחי הסקר‪ ,‬נראה שקצב השיוב יהיה כה איטי‪ ,‬שהשפלת המים מהנפח המחומם‪,‬‬
‫באמצעות שאיבה‪ ,‬תהיה בכמות קטנה‪ .‬כמות זו תכלול מים מתוך הנפח המחומם וכן גם‬
‫ממעטפת הפיילוט‪ .‬סה"כ כמות המים שתופק בדרך זו‪ ,‬מחושב בהתאם לממצאי הפורוזיות‬
‫והפרמיאביליות בקידוחי הסקר‪ .‬לפי המחושב כיום‪ ,‬עולה שכמותם הכוללת של מים אלו‬
‫נאמדת בקירוב בכ‪ 450 -‬מ"ק‪.‬‬
‫כמות נוספת של מים תופק כתוצר לוואי בתהליך הפירוליזה )פירוק החומר האורגני(‪ .‬כמות‬
‫מים זו מוערכת כיום בכ‪ 80 -‬מ"ק‪ .‬היות שקביעה מדויקת ביחס לכמות המים שתופק‪ ,‬מותנית‬
‫עדיין בהגדרת מיקומם הסופי של קידוחי השפילה ובקבלת תוצאות מבחני השאיבה‪ ,‬שיעשו עם‬
‫תחילת הפיילוט‪ ,‬יש להבהיר כי מדובר עדיין בהערכה בלבד‪ ,‬אולם ניתן לאמר כי סה"כ כמות‬
‫המים שתופק במהלך הפיילוט תנוע בטווח שבין ‪ 500 -1500‬מ"ק‪ .‬חלק קטן ממים אלו יועבר‬
‫לצרכי מחקר‪ ,‬ואילו כל השארית תועבר לטיפול החברה לשירותי איכות הסביבה ברמת חובב‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ .44‬במסמך הסביבתי‪ ,‬פרקים ג'‪-‬ה'‪ ,‬עמ' ‪ 3‬סעיף ‪ 3.1‬כתוב לגבי תהליך שפילת המים כי‪" :‬פעולה‬
‫זו נדרשת על מנת לייעל את תהליכי החימום ולמנוע התפשטות של מזהמים אל מחוץ לאזור‬
‫המחומם"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעמ' ‪ 42‬במסמך ההשלמות כתוב כי‪" :‬הממצאים שעולים מקדוחי‬
‫הסקר מצביעים על אפשרות סבירה שקצב השיוב יהיה כה איטי‪ ,‬שלא ניתן יהיה כלל‬
‫להשפיל את המים בקטע הפיילוט באמצעות שאיבה‪ :"...‬מה המשמעות לגבי התפשטות‬
‫מזהמים אל מחוץ לאזור המחומם‪ ,‬במידה ולא ניתן יהיה לבצע את תהליך השפילה?‬
‫הפרמיאביליות )חדירות( של שכבות הסלע לא הייתה מוכחת בזמן כתיבת המסמך הסביבתי‪,‬‬
‫ולכן ההנחה הייתה שתעשה שפילה‪ ,‬באמצעות שאיבה‪ ,‬ל'ייבוש' הנפח המיועד לחימום‪.‬‬
‫המבחנים בשדה ובמעבדה הוכיחו שהסלע הינו בעל חדירות מזערית‪ ,‬ולפיכך שפילה‪ ,‬עד רמת‬
‫'ייבוש' מלא של הנפח המחומם‪ ,‬באמצעות שאיבה‪ ,‬לא תתרחש‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא שקידוחי‬
‫השפילה יתרמו להורדת לחצים‪ ,‬במידה ויהיו קרובים דיים לאזור המחומם‪ .‬שאיבת המים‬
‫הראשונית תיצור גרדיאנט לחצים בכיוון נפח הפיילוט‪ ,‬ותגרום לתנועת מים מהסלע העוטף‬
‫פנימה‪ .‬מים אלו ישאבו באופן קבוע בקידוחי השפילה‪ .‬יצירת גרדיאנט לחצים קבוע‪ ,‬באמצעות‬
‫קידוחי השפילה‪ ,‬תמנע זליגה של נוזלים וגזים אל מחוץ לנפח הפיילוט‪ ,‬ותשמש כגיבוי למקרה‬
‫כשל בקידוחי ההפקה‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬המוליכות ההידראולית מחוץ לנפח הפיילוט היא כה נמוכה‪ ,‬כך‬
‫שלא תיתכן התפשטות של מזהמים במרחב‪ ,‬אפילו אם לא תתבצע השפילה כלל‪.‬‬
‫‪ .45‬עמ' ‪ ,43‬סעיף ‪.31‬ב‪ :2.‬במידה ולא ניתן לבצע את תהליך השפילה‪ ,‬מצוין כי המים המליחים‬
‫יופקו כקיטור‪ .‬האם ניתן יהיה לבצע הפרדת זרמים בין מים מליחים למים חמוצים?‬
‫הליך החימום הינו הליך הדרגתי‪ ,‬ולכן איכות המים שתופק כקיטור תשתנה כתלות בדרגת‬
‫החימום‪ .‬מכאן שעל ציר הזמן ועם תחילת הליך הפירוליזה )פירוק הקרוגן( איכות המים‬
‫תשתנה מהפקת מי נקבים מליחים להפקת מים חמוצים‪ .‬למעשה‪ ,‬רוב המים המליחים יופקו‬
‫בשני שלבים‪ ,‬לפני החימום‪ :‬מקידוחי ההפקה והשפילה )כמות קטנה( ובתחילת חימום הסלע‪,‬‬
‫לפני הגעה לטמפרטורת הפירוליזה )שאר המים שבסלע(‪ .‬לכן‪ ,‬רוב המים המופקים אינם מים‬
‫חמוצים‪ .‬איכות המים המופקים תבדק במהלך הפיילוט והגדרתם תעשה בהתאם‪ .‬מאחר‬
‫שהזרמים מגיעים בשלבים שונים בתהליך‪ ,‬ניתן להפריד בין סוגי המים השונים‪ ,‬אולם מאחר‬
‫שמדובר בכמויות מים קטנות ביותר‪ ,‬אין סיבה להפריד בין הזרמים וכולם יטופלו באופן זהה‬
‫ומחמיר‪.‬‬
‫‪ .46‬עמ' ‪ ,43‬סעיף ‪.31‬ג‪ :.‬הנפח המשוער של המים החמוצים הינו כ‪ 3,000-‬חביות‪ .‬לא ברורה לנו‬
‫מהי יחידת המידה של חביות‪ .‬נודה להבהרה ביחידת מידה של מ"ק‪.‬‬
‫יחידת המדידה הנהוגה בהפקת דלקים הינה חבית‪ .‬נפחה של חבית הינו ‪ 42‬גלון אמריקאי )‪159‬‬
‫ליטר(‪ .‬מכאן ש‪ 3,000 -‬חביות‪ ,‬ביחידת מידה של מ"ק‪ ,‬מכילות ‪ 477‬מ"ק מים חמוצים‪.‬‬
‫‪ .47‬עמ' ‪ ,43‬סעיף ‪" :32‬כמות המים הצפויה תהיה קטנה משמעותית ואנו צופים שלא תעלה על‬
‫‪ 150‬חביות של מים מלוחים )ברמה של כ‪ 7,000-‬מג"ל כלורידים("‪ .‬ראו הערה סעיף קודם‪.‬‬
‫נפחה של חבית הינו ‪ 42‬גלון אמריקאי )‪ 159‬ליטר(‪ ,‬מכאן ש‪ 150 -‬חביות‪ ,‬ביחידות מידה של‬
‫מ"ק‪ ,‬מכילות כ‪ 24 -‬מ"ק‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ .48‬עמ' ‪ ,44‬סעיף ‪ :33‬יש להציג אישור בכתב בנוגע לגבי יעד פינוי מים חמוצים‪.‬‬
‫החברה לשירותי איכות הסביבה נתנה אישורה בנוגע לטיפול המתבקש בתוצרי המים שיופקו‬
‫בפיילוט‪ ,‬במכתבה מיום ‪ – 21/09/2011‬ראה נספח מספר ‪.6‬‬
‫‪ .49‬האם גם המים הנימיים הם מים מליחים? במידה וכן‪ ,‬המים הנימיים מופקים יחד עם המים‬
‫החמוצים‪ ,‬וימליחו אותם‪ .‬כיצד ההמלחה תשפיע על יעד המים החמוצים ועל היכולת לטפל‬
‫בהם?‬
‫המים הנימיים הם אכן מים מליחים‪ .‬היות שהליך החימום הינו הליך הדרגתי‪ ,‬איכות המים‬
‫שתופק תשתנה כתלות בדרגת החימום‪ .‬מכאן שעל ציר הזמן ועם תחילת הליך הפירוליזה‬
‫)פירוק הקרוגן( איכות המים תשתנה מהפקת מים נימיים )מי‪-‬נקבים( מליחים להפקת מים‬
‫חמוצים‪ .‬הטיפול במים המליחים ובמים החמוצים יהיה טיפול זהה‪ .‬ערבוב בין שני סוגי מים‬
‫אלה אינו מהווה מגבלה על היעד או על יכולת הטיפול‪ ,‬והדבר אושר על ידי החברה לשירותי‬
‫איכות הסביבה ברמת חובב‪ .‬הנוזלים יטופלו באתר המורשה ברמת חובב‪ ,‬בכפוף לנהלים‬
‫המתחייבים‪.‬‬
‫‪ .50‬יש לבצע בדיקת מעבדה של המים המליחים מקידוחי הסקר‪ .‬פרמטרים לבדיקת המעבדה‪:‬‬
‫נתרן‪ ,‬כלוריד‪ ,‬ערך הגבה‪ ,TPH ,TOC ,BOD ,‬סריקת מתכות )‪ AOX ,(ICP‬כללי‪,VOC ,‬‬
‫‪ .SVOC‬הבדיקות תבוצענה על ידי מעבדה המוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת‬
‫מעבדות‪ .‬יש להעביר את תוצאות הבדיקה לידי המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫לשם בדיקת הרכב המים הטבעיים ביחידת פצלי השמן‪ ,‬ביצע המכון הגיאולוגי דיגום מים‬
‫בקידוח סקר אדרת‪ .‬דיגום המים נבחן במעבדות המכון‪ .‬הבדיקות כללו מומסים עיקריים‪,‬‬
‫יסודות קורט‪ ,‬ערך הגבה‪ TOC ,‬וסריקת מתכות )‪ .(icp‬בהתבסס על נתוני מליחות המים‪ ,‬ניתן‬
‫להעריך כי הדגימה הכילה בין ‪ 22%-46%‬מי תצורה‪ ,‬אך עדיין ניכרת חתימת מי הקדיחה‬
‫השפירים )יותר משנה לאחר סיום עבודות הקדיחה(‪ .‬היות שכך‪ ,‬ההתייחסות‪ ,‬בניתוח‬
‫הממצאים דלהלן‪ ,‬הינה למאפיינים מובהקים בלבד‪ ,‬כגון פוטנציאל החיזור השלילי )דו"ח‬
‫הדיגום ופירוט התוצאות יועברו בנספח נפרד למשרד להג"ס(‪.‬‬
‫הבדיקה הראתה‪ ,‬מעבר לכל ספק‪ ,‬כי המים בקדח מחוזרים מאוד )בעלי פוטנציאל חיזור‬
‫שלילי(‪ .‬כיוצא מכך וכצפוי‪ ,‬נמדדו ריכוזי סולפט וניטראט אפסיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמדדו ריכוזים‬
‫משמעותיים של אמוניום ושל סולפיד‪ .‬סביר שריכוז הסולפיד אף גבוה מזה שנמדד‪ ,‬עקב המגע‬
‫של המים עם חמצן אטמוספרי במהלך הדיגום‪ .‬ריכוז הברזל בתנאים מחוזרים צפוי להיות‬
‫גבוה‪ ,‬אך סביר שריכוז הסולפיד הגבוה מוריד את ריכוז הברזל הדו‪-‬ערכי במים‪ .‬סימנים‬
‫נוספים לתנאים מחזרים הם ריכוז מנגן גבוה יחסית‪ ,‬וריכוז אורניום נמוך מאוד‪.‬‬
‫יודגש כי בכל מקרה‪ ,‬תוצרי המים המליחים בפיילוט יועברו לטיפול באתר מורשה ברמת חובב‪,‬‬
‫ובדיקת כל הפרמטרים המוצגים בשאלה תעשה ע"י מעבדה מוסמכת‪ ,‬במהלך הפיילוט‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ .51‬מים מליחים צריכים להיות מפונים לים‪ ,‬במסגרת היתר הזרמה בר תוקף מאת הועדה‬
‫הבינמשרדית למתן היתרים להזרמת שפכים לים‪ ,‬כאשר הם עומדים באמות מידה ספציפיות‪.‬‬
‫בארץ לא קיים מתקן מרכזי לטיפול בתמלחות‪ .‬במידה והמים המליחים יהיו מזוהמים‪,‬‬
‫החברה תצטרך לטפל בהם ולהביא אותם לאיכות הנדרשת להזרמה לים‪.‬‬
‫מאחר שמדובר בכמויות קטנות של מים מליחים‪ ,‬שיופקו בשלב השפילה‪ ,‬אין כוונה להזרמת‬
‫המים המליחים לים‪ .‬כפי שצוין בתשובה לשאלות ‪ 42‬ו‪ 48 -‬לעיל‪ ,‬כל כמות המים המליחים‬
‫והחמוצים )מעבר לנחוץ לשימוש מחקרי( תפונה ותטופל ע"י החברה לשירותי איכות סביבה‬
‫ברמת חובב‪.‬‬
‫‪ .52‬יש להציג תכנית מאת מהנדס שפכים לטיפול אפשרי בשפכי מים מליחים מזוהמים‪ .‬על‬
‫התכנית לכלול את פירוט התהליכים המתאימים לטיפול במזהמים אפשריים מתהליך‬
‫ההפקה‪ ,‬וכן יעדי סילוק למזהמים שמקורם במים‪ .‬יש לצרף לתכנית לוח זמנים משוער למשך‬
‫הזמן הנחוץ לרכישת המערכות והקמת המתקן‪.‬‬
‫כפי שהוסבר במענה לשאלות ‪ 48 ,42‬ו‪ 51 -‬לעיל‪ ,‬באתר הפיילוט לא יבוצע טיפול בשפכי מים‪,‬‬
‫וכל כמות המים )מעבר לנחוץ לשימוש מחקרי( תלקח לטיפול ברמת חובב )ע"י החברה לשירותי‬
‫איכות הסביבה(‪.‬‬
‫‪ .53‬עמ' ‪ ,44‬סעיף ‪ ,34‬זליגת מים‪ :‬הדוח של דר' בורג קובע שאין חדירה אל מי התהום‪ .‬אולם‪,‬‬
‫לאחר חימום הקרקע ותת הקרקע לטמפרטורות גבוהות מאוד‪ ,‬יש אי ודאות גדולה לאפשרות‬
‫שתהיה זליגה כאמור לעיל‪ .‬יש להראות )באמצעות ניסויים רלוונטים ממקומות אחרים וכד'(‬
‫כי לא תהיה זליגה במצב בו החום בתת הקרקע יהיה כמה מאות מעלות צלזיוס‪.‬‬
‫בשונה מהמוצג בשאלה‪ ,‬לא יתבצע כל חימום של הקרקע אם באופן ישיר ואם באופן עקיף‪.‬‬
‫אמנם מתקיים חימום של תת הקרקע‪ ,‬אך הוסבר באריכות )ראה מענה לשאלות ‪ 12-16‬לעיל( כי‬
‫הולכת החום הינה לטווח קצר מאוד‪ ,‬ובמרחק של מטרים ספורים מגופי החימום‪ ,‬הטמפרטורה‬
‫הינה טבעית והתכונות ההידרולוגיות נשמרות‪.‬‬
‫לעניין רמת אי הוודאות‪ ,‬הרי שלא ניתן לשלול לחלוטין את הטענה לעניין הזליגה ללא הוכחות‬
‫פיזיות בשטח‪ ,‬ולשם כך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נועד הפיילוט‪ .‬עם זאת‪ ,‬ועדת הקידוחים ברשות המים‬
‫)המונה את טובי המומחים בארץ‪ ,‬בהם גם אנשי המשרד להג"ס( אימצה את מסקנות הניתוח‬
‫של דר' בורג‪ ,‬ושאר הנתונים שהוצגו בפניה‪ ,‬ומשום כך נתנה הסכמתה לפיילוט‪ .‬על רקע זאת לא‬
‫ברור על מה מתבססת הקביעה כי ישנה אי וודאות גדולה?‪ .‬השאלה מציגה כאילו נפל פגם‬
‫במסקנות רשות המים‪ .‬כדי שניתן יהיה להתייחס לפגם אפשרי זה‪ ,‬יש להצביע עליו‪.‬‬
‫הממצאים הגיאולוגיים מראים בבירור נתק הידרולוגי אנכי בין היחידות השונות‪ ,‬אך לגוף‬
‫השאלה‪ ,‬ניתן לראות הוכחה נוספת בעובדה שלמעשה כל שבעת הפיילוטים‪ ,‬שנעשו בטכנולוגיה‬
‫דומה בארה"ב‪ ,‬הסתיימו בהצלחה‪ ,‬ללא זליגה ותוך אישור לקידום המחקר והובלתו לביצוע‬
‫פיילוטים גדולים בהרבה‪ .‬בכל תנאי‪ ,‬לשם הוכחה וודאית של הטענה ובהתאם לדרישת ועדת‬
‫הקידוחים‪ ,‬יתקיים מערך ניטור ופיקוח צמוד של הנושא ע"י מומחי השירות ההידרולוגי‪ ,‬רשות‬
‫המים והמכון הגיאולוגי‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪ .54‬עמ' ‪ ,39-41‬סעיפים ‪:26-27‬‬
‫א‪ .‬אנו סבורים כי הקידוחים המוצגים בנחל גוברין אינם מייצגים את הפרויקט הנוכחי‪.‬‬
‫היות שבעת כתיבת דו"ח בורג היה הליך הסקר עדיין בשלביו הראשונים וכלל ממצאים‬
‫משני קידוחי סקר בלבד )נחל גוברין ואדרת(‪ ,‬ציין המחבר בהתייחסותו לנושא כדלקמן‪:‬‬
‫"הנתונים ההידראוליים שנמדדו בשני אתרי הקדיחה מייצגים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ערכים נקודתיים‪,‬‬
‫או לכל היותר נכונים לתחום הסמוך לקידוח‪ .‬אולם‪ ,‬הדמיון בערכים ההידראוליים בשני‬
‫האתרים המרוחקים זה מזה כ‪ 11 -‬ק"מ‪ ,‬בד בבד עם האחידות הליתולוגית של יחידת פצלי‬
‫השמן במרחב‪ ,‬מחזקים את ההנחה שהתוצאות בשני הקידוחים‪ ,‬שנקדחו עד כה‪ ,‬יתקבלו‬
‫גם באתרי קדיחה אחרים בשטח הרישיון‪ ,‬עם שונות מקומית כזו או אחרת‪ .‬כמובן שאין‬
‫בקביעה זו כדי להחליף מדידות אמת בקידוחים נוספים‪ ,‬וחברת ‪ IEI‬מתעתדת להמשיך‬
‫בקידוחי המחקר ברחבי שטח הרישיון‪ ,‬תוך עריכת מבחנים הידרולוגיים ודיגומים‬
‫גיאוכימיים מפורטים"‪.69‬‬
‫כמתחייב‪ ,‬אכן בוצעו קידוחי מחקר נוספים במסגרת הליך הסקר‪ ,‬ואלו העלו ממצאים‬
‫דומים המחזקים את המסקנות לעיל‪ .‬הליך הסקר הקיף מרחב גיאוגרפי נרחב וכלל‬
‫ביצועם‪ ,‬במקומות שונים‪ ,‬של ‪ 4‬מבחני ‪ SLUG‬בשיטת ההחדרה‪ .‬התוצאות מקידוחי נחל‬
‫גוברין ואדרת מוצגים בטבלה ‪ 6‬בדו"ח בורג‪ .‬תוצאות שנתקבלו בקידוחי הסקר בגלאון‬
‫ובלכיש‪ ,‬ומראות פרמיאביליות דומה‪ ,‬מוצגות בטבלה ‪ 4‬בדו"ח גרסמן‪ .‬תוצאות דומות‬
‫נתקבלו לאחרונה גם בקידוח הסקר בזהרים‪.‬‬
‫הדמיון בערכים ההידראוליים באתרים השונים‪ ,‬המרוחקים זה מזה‪ ,‬בד בבד עם האחידות‬
‫הליתולוגית של יחידת פצלי השמן במרחב‪ ,‬מלמדים שאכן תוצאות קידוחי הסקר בנחל‬
‫גוברין משקפות היטב את התכונות ההידרולוגיות והליתולוגיות במרחב הרישיון‪.‬‬
‫ב‪ .‬יכולות להיות סיבות רבות לקשר ההידרולוגי המועט בין הקידוחים ולא רק סוג הקרקע‬
‫וטיבה בתווך ביניהם )אטימת הקידוח‪ ,‬תפעולו‪ ,‬ניקוז לכיוונים אחרים ועוד(‪.‬‬
‫הסיבה לקשר ההידרולוגי המועט בין הקידוחים בנחל גוברין הינה המוליכות ההידראולית‬
‫הנמוכה של הסלע‪ .‬מוליכות זו מאפיינת במובהק את כלל קידוחי הסקר‪.‬‬
‫בהתייחס לסיבות אפשריות שמעלה השואל כחלופה למתן ההסבר לעיל‪:‬‬
‫‪ (1‬אטימת הקידוח תרשים ‪.9‬א' בדו"ח בורג מראה כי הקידוח הישן בנחל גוברין פתוח בין‬
‫העומקים ‪ 330-402‬מ' ואילו הקידוח החדש )תרשים ‪.9‬ב'( פתוח בין העומקים ‪336-489‬‬
‫מ'‪ .‬לשם הסרת בוץ ומניעת איטום בדפנות הקידוחים‪ ,‬נשטפו שני הקדחים ביסודיות‬
‫בטרם ביצוע המבחנים‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬שבתחילת המבחנים היו שני הקידוחים נקיים‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫‪ (2‬תפעול הקידוח – המבחנים ההידרולוגיים התבצעו רק עם תום כל פעולות הקידוח‬
‫ובעת ביצוע המבחנים לא נעשתה כל פעילות בבארות ולא הוכנס או הוצא כל ציוד‪,‬‬
‫מלבד למד מפלס‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫ה"ש ‪ 61‬לעיל‬
‫‪85‬‬
‫‪ (3‬ניקוז לכיוונים אחרים – מטרת המבחנים שבוצעו הייתה לאמוד את המוליכות‬
‫ההידראולית של הסלע‪ .‬לכיוון זרימת המים בסלע אין קשר לשאלת המבחן ואין בה‬
‫כדי להשפיע על המוליכות ההידראולית‪ .‬זאת שכן הזרימה מתרחשת תמיד במורד‬
‫גרדיאנט הלחץ‪ .‬לצורך ביצוע המבחנים נוצר פער מפלסים בלתי טבעי של כ‪ 300 -‬מ' בין‬
‫שני הקידוחים‪ ,‬המרוחקים אחד ממשנהו כ‪ 8 -‬מ' וחולקים חתך פתוח משותף של‬
‫עשרות מטר‪ .‬לו הייתה מוליכות הידראולית גבוהה בסלע‪ ,‬הרי שלנוכח האמור‪,‬‬
‫דינמיקת הזרימה הייתה בהכרח מושפעת ומתפתחת בין הקידוחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש להסביר את הטיעון כי מי התהום המלוחים ימלאו את החללים שיווצרו )ראו‬
‫התייחסותנו לעיל‪ -‬לעמ' ‪ 31‬סעיפים ‪ .(21,22‬יש להסביר גם האם יווצר ואקום וכמה זמן‬
‫ישאר?‬
‫החללים שבסלע תמיד מלאים בנוזלים או בגזים‪ ,‬ולכן לא נוצר ואקום‪ .‬חימום הסלע בנפח‬
‫המחומם הינו הדרגתי ובכל שלבי החימום וההפקה תתקיים זרימה של נוזלים וגזים‬
‫בנקבים שבנפח זה‪ .‬עם הפסקת פעולת החימום‪ ,‬הלחץ בפיילוט ירד והפרש הלחצים‪ ,‬בין‬
‫הנפח המחומם לסלע העוטף‪ ,‬יגדל‪ .‬המים המליחים שבסלע העוטף יחלו לחדור לנקבים עד‬
‫למילוי מלא שלהם‪.‬‬
‫ב‪ (13).(2).2.‬לו"ז הפיילוט‬
‫‪ .55‬תקלות ועיכובים‪ :‬בעמ' ‪ 6‬כתוב כי בפרויקט הנדון מדובר על כ‪ 400 -‬יום חימום והפקה‪ .‬לא‬
‫ניתנה התייחסות לתקלות ועיכובים בשלבי התהליך‪ .‬יש להעריך מצב בו תהיינה תקלות ואת‬
‫המשמעות לגבי לוחות הזמנים של הפרויקט‪.‬‬
‫בתכנון הפיילוט מושם דגש רב על יתירות מלאה של כל המרכיבים הקריטיים לביצוע‪ ,‬לרבות‬
‫המחממים‪ ,‬קידוח ההפקה ומכשור המדידה והניטור‪ .‬למטרה זו יצוייד הפיילוט ביכולת גיבוי‬
‫עודפת של צנרת‪ ,‬ווסתים‪ ,‬גופי חימום‪ ,‬משאבות ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬תובטח נוכחות אנשי מקצוע‬
‫בשטח בכל עת‪ .‬למותר לציין‪ ,‬כי עלויות הביצוע גבוהות‪ ,‬ובפרט בשלבי הקדיחה תלויות בעיקר‬
‫במשך הזמן‪ ,‬ולו רק בשל כך יש לחברה אינטרס מובהק להבטיח יתירות הולמת‪.‬‬
‫תכנון הפיילוט והערכת משכו נעשים בהתחשב באופיו הטורי של הפרויקט ובהתייחס למקרים‬
‫ותגובות‪ ,‬הכוללים הערכת שיהויים סבירים ודחיות בשרשרת אספקת הציוד‪ .‬הפיילוט עצמו לא‬
‫יחל טרם הגעת הציוד הקריטי והמצאותו בהישג יד‪.‬‬
‫עם השלמת התכנון ההנדסי המפורט‪ ,‬יבוצע ניתוח ‪ ,HAZOP‬שיכלול ניתוח תהליכי מלא‪,‬‬
‫לרבות ציוד‪ ,‬תפעול ואחזקה והגדרת בדיקות מחייבות‪.‬‬
‫ביצוע תקין וחף מתקלות של הפיילוט הינו נושא בעל חשיבות עליונה לחברת ‪ .IEI‬מובן‪ ,‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שתכנון נכון ומושכל חייב לכלול גם מיפוי אפשרויות להיווצרותן של תקלות והתייחסות‬
‫לכך מבחינת הלו"ז‪ .‬לפיכך‪ ,‬הערכות נכונה מצריכה מענה הולם בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניהול תקלות קצרות טווח – בכלל אלו הפסקות חשמל עקב תקלה טכנית‪ ,‬תקלות בציוד‬
‫המכני‪ ,‬דליפות מחיבורי צנרת וכדומה‪ .‬ההיערכות לתקלות מסוג זה תכלול התייחסות‬
‫מיוחדת בשלבי התכנון‪ ,‬הרכש‪ ,‬ההקמה והטיפול עצמו‪ .‬ציוד שיוגדר קריטי לצרכי הפעילות‪,‬‬
‫הבטיחות ואיכות הסביבה יוחזק כגיבוי בשטח להפעלה מיידית‪ .‬הצטיידות באביזרים נושאי‬
‫‪86‬‬
‫חשיבות פחותה תתבסס על החזקת מלאי במחסן‪ .‬כל הציוד והצנרת יעברו בדיקות קפדניות‬
‫בהתאם לתקנים הרלוונטיים‪ .‬צוות התפעול ימנה בעלי מקצוע מומחים ותשמר הקפדה על‬
‫נהלי הדרכה מחייבים ומתן הנחיות ברורות לכל סוג של תקלה וטיפול‪ .‬לצרכי מענה חריג‪ ,‬או‬
‫טיפול מיוחד‪ ,‬יקבעו חוזים מתאימים עם הספקים וקבלני הביצוע‪ .‬בכל מקרה של תקלה‬
‫קצרת טווח מוערך כי העיכוב המירבי לא יעלה על מספר ימים ולא יסב חריגה מלוח הזמנים‬
‫הכללי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אבטחת איכות פעולה כוללת )‪ – (Quality Assurance‬אימוץ הליך בדיקה ופיקוח שיטתי‬
‫למזעור תקלות‪ ,‬בדגש על כאלו שאינן ניתנות לתיקון מיידי וידרשו הפסקת פעילות וביצוע‬
‫בדיקה יסודית‪ .‬במסגרת הליך זה יבוצע‪ ,‬עם השלמת התכנון ההנדסי המפורט‪,‬‬
‫ניתוח ‪ ,HAZOP‬שיכלול ניתוח תהליכי מלא‪ ,‬לרבות ציוד‪ ,‬תפעול ואחזקה והגדרת בדיקות‬
‫מחייבות‪ .‬קבלת החלטה לגבי המשך הפעילות ולוח הזמנים לביצוע‪ ,‬במקרים של תקלות‬
‫מעכבות‪ ,‬תהיה בהתאם לתוצאות הבדיקה אד‪-‬הוק‪ .‬יש להדגיש כי נוכח הניסיון הרב שנרכש‬
‫בפיילוטים דומים בארה"ב‪ ,‬והעובדה שמבחינה הנדסית הפיילוט אינו נחשב לתהליך מורכב‬
‫במיוחד‪ ,‬ההסתברות לקיום אירועים מסוג זה נמוכה ביותר‪.‬‬
‫ב‪ (14).(2).2.‬מצבי חירום‬
‫‪ .56‬לא התקבלה הערכת סיכונים מחודשת לתרחישים עפ"י כיווני רוח שצוינו במסמך הסביבתי‬
‫ג'‪-‬ה'‪.‬‬
‫על פי הוראות מנכ"ל המשרד להג"ס )חוזר מנכ"ל מיוני ‪ – 2011‬מדיניות מרחקי הפרדה‬
‫במקורות סיכון נייחים( ובהתאם למדריך לניהול סיכונים‪ ,‬בהיבט של תקריות חומרים‬
‫מסוכנים )חלק ג' – תכנון(‪ ,‬שיטת הערכת סיכונים הינה דטרמניסטית )תואמת את עקרונות‬
‫דירקטיבת ‪ (SEVESO 2‬ואיננה הסתברותית )סטטיסטית(‪ .‬משום כך‪ ,‬ההנחה בכלל וגם בניתוח‬
‫הסיכונים לפיילוט הנדון‪ ,‬הינה שכיוון הרוח הוא אקראי‪ ,‬ובהתאמה הרדיוס המתקבל מייצג‬
‫את טווח הסיכון המקסימאלי בכל כיוון רוח אפשרי‪.‬‬
‫‪ .57‬עמ' ‪ ,45‬סעיף ‪ :35‬ההשוואה עם קולורדו אינה רלוונטית כיוון ששם מדובר על הפקה מתוך‬
‫אקוויפר‪ .‬יש להסביר מדוע נכתב כי "תרחיש כמו זה‪ ,‬שמשמעותו חדירת חמצן לתת הקרקע‬
‫והתלקחותו‪ ,‬לא נכלל במסגרת זו‪ ,‬שכן אינו אפשרי בעליל"‪ .‬לא ניתן הסבר מספק לשאלה‬
‫כיצד ניתן למנוע כניסת אוויר לתת הקרקע ולמנוע שריפה‪.‬‬
‫שיטת החימום בתת הקרקע )‪ (In-Situ‬מבוססת על תהליך חימום בהעדר חמצן )פירוליזה(‪ .‬על‬
‫מנת להבטיח זאת‪ ,‬נשמר לחץ גבוה יותר בנפח המחומם ובצינורות ההפקה והחימום‪ .‬מצב זה‬
‫מונע כל אפשרות לכניסת אוויר לתת הקרקע‪ ,‬שכן כיוון התנועה הפיזיקאלי של גזים יהיה מתת‬
‫הקרקע‪ ,‬דרך צנרת ההפקה‪ ,‬כלפי חוץ ולא כלפי פנים )ועל כך ראה גם מענה לשאלה ‪ .(23‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬מאחר שהסלע אטום ביותר‪ ,‬יש צורך בדחיסת אוויר בלחצים ובקצבים גבוהים ביותר‪ ,‬על‬
‫מנת לאפשר בעירה‪ ,70‬דבר שכמובן לא יעשה בפיילוט‪.‬‬
‫‪Burger, J., et.al.,1985, Edition Technip, "Thermal methods of oil recovery", chapter 6.3.2 – Air Compression, pp.‬‬
‫‪344 – 357‬‬
‫‪87‬‬
‫‪70‬‬
‫בצד האמור יובהר‪ ,‬כי אומנם פצלי השמן בקולורדו נתונים בתוך אקוויפר‪ ,‬אולם לעצם העניין‪,‬‬
‫גם פצלי השמן בשפלה מצויים בתווך רווי‪ ,‬כך שנקבובי הסלע מלאים במים‪ ,‬אך שאינם זורמים‬
‫ומצויים בסביבה מחזרת‪.‬‬
‫‪ .58‬עמ' ‪ ,45‬סעיף ‪ :36‬טרם הוגשה לידנו רשימת מפגעים‪ ,‬במקרה של תקלות‪ ,‬לטיפול מיידי‬
‫במהלך הפרויקט‪.‬‬
‫מניעת תקלות‪ ,‬כמו גם קביעת אמצעים למזעור מפגעים‪ ,‬הינם חלק מהתכנון המפורט‪ ,‬אשר‬
‫יכלול גם קביעת נהלים לשימוש בציוד‪ ,‬התקנת אביזרים ואמצעי הגנה הכרחיים‪ ,‬שימוש‬
‫בחומרים מתאימים‪ ,‬תכנית למאצרות ואמצעי איסוף‪ .‬הטיפול במפגעים יעשה באופן מיידי עם‬
‫איתורם‪.‬‬
‫בטבלה הבאה רשימת מפגעים אפשריים‪ ,‬העלולים להגרם עקב תקלה או כשל טכני‪:‬‬
‫טבלה ‪ :5‬ניתוח מפגעים אפשריים‬
‫מפגעים אפשריים‬
‫אופן אחסון או‬
‫תובלה‬
‫שפך סודה קאוסטית‬
‫קוביית ‪ 1‬מ"ק‬
‫המוצבת בתוך‬
‫מאצרה‬
‫דליפת תוצר גזי דליק המכיל פחמן‬
‫דו חמצני‪ ,‬מימן‪ ,‬מתאן וכדומה‬
‫ודליפת תוצר גזי דליק המכיל גם‬
‫‪) H2S‬עם או בלי דליקה(‬
‫ציוד או צנרת‬
‫תהליכיים‬
‫שפך של מיכל תוצרי הנפט )עם או‬
‫בלי דליקה(‬
‫מיכל ‪ 10‬מ"ק‬
‫המוצב בתוך‬
‫מאצרה‬
‫‪ 2‬מיכלים ‪ 17‬מ"ק‬
‫המוצבים בתוך‬
‫מאצרות‬
‫מיקום ומועד‬
‫האירוע‬
‫אתר הפיילוט‬
‫בשלב הקידוח‬
‫וההפקה‬
‫אתר הפיילוט‬
‫בשלב ההפקה‬
‫גורמים מובילים‬
‫להתרחשות אירוע‬
‫התהפכות או פגיעה‬
‫במיכל החומר בתחום‬
‫האתר‬
‫עקב פגיעה מכנית או‬
‫כשל טכני‬
‫אתר הפיילוט‬
‫בשלב ההפקה‬
‫עקב פגיעה מכנית‬
‫אתר הפיילוט‬
‫בשלב ההפקה‬
‫עקב פגיעה מכנית‬
‫דליפת גפ"מ‬
‫צובר‬
‫אתר הפיילוט‬
‫בשלב ההפקה‬
‫עקב פגיעה מכנית‬
‫שפך ממיכליות כביש של תוצרי הנפט‬
‫או המים המופקים‬
‫מיכלית כביש‬
‫תקנית ‪ 20 ,10‬או‬
‫‪ 30‬טון תוצר‬
‫אתר הפיילוט‬
‫בשלב ההפקה‬
‫עקב פגיעה מכנית או‬
‫ניתוק שרוולי המילוי‬
‫שפך של מיכל מי תהליך )חומציים(‬
‫‪88‬‬
‫‪ .59‬עמ' ‪ ,46‬סעיף ‪ :38‬שימוש ואחסון חומרים מסוכנים ‪ -‬יש לפרט לגבי מתקני טיפול בתוצרים‪,‬‬
‫מיכליות איסוף תוצרים‪ ,‬פרטים טכניים לגבי מתקנים כולל פרטי התהליך‪ ,‬כגון טמפרטורות‪,‬‬
‫לחץ‪ ,‬חומר לספיגה‪ ,‬נטרול מזהמים‪ ,‬פסולת מסוכנת שנוצרת כתוצאה מהטיפול בתוצרים‪,‬‬
‫ציוד מגן לעבודה שגרתית ולמצב חירום‪.‬‬
‫להלן מוצגות שתי טבלאות המקבצות את המידע המבוקש לגבי שימוש ואחסון חומרים‬
‫מסוכנים בפיילוט ולגבי אמצעי ההתגוננות בשגרה ובחירום )בהתאמה(‪:‬‬
‫טבלה ‪ :6‬שימוש ואחסון חומרים מסוכנים בפיילוט‬
‫‪#‬‬
‫שם‬
‫החומר‬
‫אריזה‬
‫שימוש‬
‫סוג‬
‫‪(1‬‬
‫תוצרי‬
‫נפט‬
‫)דמוי‬
‫קרוסין(‬
‫תוצר‬
‫סופי‬
‫מיכל‬
‫‪(2‬‬
‫מים‬
‫חמוצים‬
‫תוצר‬
‫סופי‬
‫מיכל‬
‫‪(3‬‬
‫סודה‬
‫קאוסטית‬
‫שימוש‬
‫בתהליך‬
‫נפח‬
‫)ליטר(‬
‫פרטי התהליך‬
‫אמצעי‬
‫תובלה‬
‫לחץ‬
‫)אטמ'(‬
‫טמפ'‬
‫)‪(˚C‬‬
‫מצב‬
‫צבירה‬
‫כמות‬
‫מירבית‬
‫)ל'(‬
‫אמצעי‬
‫טיפול‪/‬‬
‫נטרול‬
‫מיכלית‬
‫כביש‬
‫לדלקים‬
‫אטמוס'‬
‫‪45‬‬
‫נוזל‬
‫‪10,000‬‬
‫חול‬
‫‪2X‬‬
‫‪17,000‬‬
‫מיכלית‬
‫כביש‬
‫לכימיקלים‬
‫אטמוס'‬
‫‪45‬‬
‫נוזל‬
‫‪34,000‬‬
‫חול‬
‫קוביה‬
‫‪2X‬‬
‫‪2,000‬‬
‫משאית‬
‫לאחר‬
‫תהליך‬
‫‪10,000‬‬
‫אטמוס'‬
‫סביבה‬
‫נוזל‬
‫‪4,000‬‬
‫‪(4‬‬
‫חומצה‬
‫כלורית‬
‫שימוש‬
‫בשלב‬
‫קידוח‬
‫קוביה‬
‫‪5,000‬‬
‫משאית‬
‫אטמוס'‬
‫סביבה‬
‫נוזל‬
‫שימוש‬
‫מיידי‬
‫ללא‬
‫אחסון‬
‫‪(5‬‬
‫גפ"ם‬
‫שימוש‬
‫בתהליך‬
‫צובר‬
‫‪2X‬‬
‫‪2,000‬‬
‫מיכלית‬
‫כביש לגפ"מ‬
‫‪17‬‬
‫‪45‬‬
‫גז נוזלי‬
‫‪4,000‬‬
‫‪89‬‬
‫וורמקוליט‬
‫וורמקוליט‬
‫טבלה ‪ :7‬ציוד מיגון אישי בפיילוט‬
‫‪#‬‬
‫אמצעים‬
‫‪(1‬‬
‫כפפות ניאופרן‬
‫‪(2‬‬
‫מסיכות מלאות פנורמיות ‪+‬‬
‫פילטרים מסוג ‪ABEKCO‬‬
‫‪(3‬‬
‫בגד מגן עמיד בפני חומ"ס‬
‫‪(4‬‬
‫מגפיים עמידות בפני חומ"ס‬
‫‪(5‬‬
‫פנס‬
‫‪(6‬‬
‫משקפי מגן‬
‫‪(7‬‬
‫מנ"פ ‪ +‬בלון אוויר דחוס רזרבי‬
‫מיקום‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫ארון חירום‬
‫במשרדי האתר‬
‫כמות‬
‫‪ 4‬זוגות‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 4‬זוגות‬
‫יעוד‬
‫גזים‪ ,‬חומצות‬
‫ובסיסים‬
‫גזים‪ ,‬חומצות‬
‫ובסיסים‬
‫גזים‪ ,‬חומצות‬
‫ובסיסים‬
‫גזים‪ ,‬חומצות‬
‫ובסיסים‬
‫‪2‬‬
‫הפסקת חשמל‬
‫‪4‬‬
‫גזים חומצות‬
‫ובסיסים‬
‫‪2‬‬
‫אירוע חירום‬
‫ב‪ (15).(2).2.‬ניטור‬
‫‪ .60‬עמ' ‪ ,47-48‬סעיפים ‪ - 39-42‬מי תהום‪ :‬יש להציג תכנית ניטור למי תהום טרם התחלת שלב‬
‫הפיילוט‪ .‬יש לוודא שהניטור לא יגרום לזיהום בעצמו‪.‬‬
‫הניטור ההידרולוגי מתואם עם אנשי השירות ההידרולוגי והמכון הגיאולוגי‪ ,‬ויפוקח על ידם‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬אף לא אחד מן הקידוחים יחדור אל תצורת מנוחה )קל וחומר שלא אל חבורת‬
‫יהודה(‪ ,‬למניעת כל אפשרות של השפעה על האקוויפר‪.‬‬
‫‪ .61‬החדרת המקדחים עצמה יוצרת סידוק‪ .‬מהם הפתרונות המוצעים להתמודד עם בעיה זו?‬
‫החדרת המקדחים אכן יוצרת סידוק‪ ,‬אולם סידוק זה הינו מקומי בלבד ואינו משפיע על תכונות‬
‫הסלע מעבר למספר ס"מ מחור הקידוח‪ .‬הוכחה לכך מצויה בממצאים העולים מכל מבחני‬
‫ההחדרה‪ ,‬שנעשו בשיטת ‪ SLUG‬בקידוחי הסקר )ראה דו"ח בורג ודו"ח גרסמן(‪ .‬מבחנים אלו‬
‫הראו שהשכבה בעלת מוליכות הידראולית אפסית‪ ,‬וזאת אף שכל המבחנים בוצעו לאחר תום‬
‫הקידוח וכללו סדקים מקומיים שנוצרו בתהליך הקידוח‪ .‬בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬כמצוין בשאלה‬
‫‪ ,60‬הקדיחה בפרויקט הפיילוט תתבצע עד לתצורת ע'רב בלבד‪ ,‬כך שהיחידות שתחתיה לא‬
‫תפגענה כלל‪.‬‬
‫‪ .62‬כוחות השפילה והלחץ הקפילארי טובים למודל מים‪ ,‬אך לא לפחמימני דלק במאות מעלות‬
‫צלזיוס‪ .‬יש להתאים את המודל למזהמים של מתכות כבדות ופחמימני דלק בתרכובות שונות‪,‬‬
‫כולל ארומאטיות במקום למודל מים‪.‬‬
‫כפי שהוסבר באריכות‪ ,‬במענה לשאלה ‪ 38‬ב'‪ ,‬הפרמיאביליות של סלעים למים‪ ,‬דלקים וגזים‬
‫דומה‪ ,‬ולכן ערכי הפרמיאביליות‪ ,‬בהם נעשה שימוש‪ ,‬תקפים‪ .‬מאחר שהטמפרטורה מתפשטת‬
‫למספר מטרים בלבד סביב גופי החימום‪ ,‬הפרמיאבליות אינה משתנה‪ ,‬והשימוש במודל תקף‪.‬‬
‫בהתייחס למתכות הכבדות‪ ,‬הרי אלו מתנהגות כמו כל מומס אחר במים ולכן מודלי הסעת‬
‫המים והגז תקפים לגביהם‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ .63‬יש להגיש תכנית ניטור של ריכוזי הגזים בקרקעות‪ ,‬שבאזור הפיילוט‪ ,‬לאישור המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫כפי שהוסבר באריכות במענה לשאלה ‪ 30‬לעיל‪ ,‬חברת ‪ IEI‬הציגה בפני גורמי המשרד להג"ס את‬
‫תכנית הניטור המוצעת לאתר הפיילוט‪ ,‬ובכלל זאת גם את תכנית הניטור של ריכוזי הגזים‬
‫בקרקעות שבאזור הפיילוט )דיון מיום ‪ .(3.4.2011‬ביום ‪ 12.7.2011‬הופץ מסמך מקיף הסוקר את‬
‫תכנית ניטור האוויר בפיילוט וסביבתו‪ ,‬ובמסגרת זו נכללו גם תכנית ניטור הפליטות הלא‬
‫מוקדיות ותכנית ניטור ריכוזי הגזים בקרקעות שבאזור הפיילוט‪ .71‬בהמשך למסמך זה‬
‫ובהתאם למסוכם עם מנהלת מחלקת איכות אוויר במשרד להג"ס‪ ,‬הופץ מסמך משלים המפרט‬
‫במרוכז את כלל סוגי החומרים לניטור ולדיגום‪ ,‬לפי תדירות ותקופות הדיגום‪ .72‬להלן הקיטוע‬
‫הרלוונטי לעניין תכנית ניטור ריכוזי הגזים בקרקעות שבאזור הפיילוט‪:‬‬
‫א‪ .‬מיקום הדיגום – דיגום ב‪ 4 -‬נקודות קידוח בעומק ‪ 0.4‬מ' מסביב למשטח הקידוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיטת הדיגום והאנליזה – מערכת דיגום רציף רב נקודתית המאפשרת דיגום לסירוגין ב‪4 -‬‬
‫נקודות הניטור בתדירות של דיגום בכל נקודה פעם ב‪ 30 -‬דקות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסמכות ובקרת איכות – ציוד בעל הסמכות ‪ US EPA‬ו‪/‬או ‪ .EN‬מערכת כיול אוטומטית של‬
‫מערכת ניטור גזים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מערכת עיבוד נתונים – המערכת תכלול מנגנוני שמירה‪ ,‬עיבוד נתונים‪ ,‬הפקת דוחות על פי‬
‫דרישות מנ"א‪.‬‬
‫ה‪ .‬פרמטרים לניטור רציף – ‪ – H2S‬סף מדידה ‪ – (C) TOC ,0.5 ppb‬סף מדידה ‪.100 ppb‬‬
‫‪ .64‬יש להציג תכנית ניטור לפליטות לא מוקדיות בשטח הסובב את האתר‪ .‬המדידות יתנו מידע‬
‫על ריכוזי מזהמים‪ ,‬בנפחי שטח נרחבים‪ ,‬ולא רק בנקודות המדידה המוצעות )איור מס' ‪15‬‬
‫בעמ' ‪ (24‬ויתבססו בין השאר על דגימות קרקע‪ ,‬כפי שסוכם בישיבות שהתקיימו עם נציגי‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫שאלה חוזרת מפרק ניטור האוויר – ראה תשובה לשאלה ‪.30‬‬
‫ב‪ (16).(2).2.‬רעש‬
‫‪ .65‬כללי‪ -‬בהמשך להשלמות עמ' ‪ ,48‬סעיף ‪ :43‬למסמך הסביבתי הועבר חומר נוסף ונערכו כמה‬
‫ישיבות עם אנשי ‪ .IEI‬החומר שהועבר למשרד אינו מספק‪ .‬יש לעדכן את המסמך הסביבתי‬
‫בנושא זה ולהוסיף את הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬המשרד להגנת הסביבה רשאי לקבוע ולהוסיף תנאים לשם מניעת מטרדי רעש כתנאי‬
‫להמשך העבודות‪.‬‬
‫חברת ‪ IEI‬תפעל בהתאם ובכפוף לחוקים ולתקנות המתייחסים לנושא הרעש ותעמוד בכל‬
‫דרישות החוק‪ .‬באם החברה לא תעמוד בתנאי החוק‪ ,‬המשרד כמובן רשאי‪ ,‬וזו אף חובתו‪,‬‬
‫לקבוע ולהוסיף תנאים לשם מניעת מטרדי רעש‪ ,‬כתנאי להמשך העבודות‪.‬‬
‫‪ 71‬ה"ש ‪ 52‬לעיל‬
‫‪ 72‬ה"ש ‪ 53‬לעיל‬
‫‪91‬‬
‫ב‪ .‬מיד עם תחילת ביצוע הקידוחים )ביום הראשון( תבוצענה מדידות רעש בבית האבות ביום‬
‫ובלילה‪ ,‬בנקודות שיתואמו מראש עם המשרד להגנת הסביבה ובכפוף להסכמת מנהל בית‬
‫האבות או נציגו‪ .‬יש להעביר את תוצאות המדידות למשרד להגנת הסביבה כדוח ביניים‬
‫כבר ביום שלמחרת המדידות‪ ,‬זאת מאחר שהדוח הסופי יועבר רק כשבוע לאחר מכן‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרעש ימדד בשעות הלילה ביחידת ‪ Leq‬בתוך בית האבות על פי הוראות התקנות למניעת‬
‫מפגעים )רעש בלתי סביר( תש"ן ‪ .1990‬על מנת לבדוק נוכחותו של טון בולט בספקטרום‪,‬‬
‫יש לבצע ולצרף לדוח מדידות של מפלסי רעש בשליש אוקטאבות‪ .‬כדי לזהות בספקטרום‬
‫טון בולט‪ ,‬יש לבצע מדידות נוספות ליד מכונות קידוח אך לא בתוך המבנה של בית האבות‬
‫בתאום עם המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬העבודות ילוו על ידי יועץ סביבתי למתן מענה לפניות הציבור ולדרישות היחידה‬
‫הסביבתית והמשרד להגנת הסביבה‪ .‬מדידות רעש למטרדי רעש יבוצעו בהתאם לשיקול‬
‫הדעת של היחידה הסביבתית ושל המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לפי סעיף ‪) 4.4.4.4‬אמצעים להפחתת רעש ויעילותם( פרקים ג'‪-‬ה'‪ ,‬מוצע להקים קיר‬
‫מיסוך במרחק של כ‪ 30 -‬מטר ממרכז האתר ובגובה של ‪ 5-6‬מטר מפני הקרקע‪ .‬יש‬
‫להקימו לפני תחילת עבודות הקידוח‪.‬‬
‫סעיפים ב' – ה' מקובלים ותואמים לסיכומים הקודמים בנושא עם גורמי המשרד‪.‬‬
‫ב‪ (17).(2).2.‬תוצרים מסוכנים‬
‫‪ .66‬עמ' ‪ ,55-56‬סעיפים ‪:49-52‬‬
‫א‪ .‬יש לפרט מהו הפיתרון לטיפול בשפכים ו‪/‬או פסולת מסוכנת בתהליך טיהור הגז‬
‫מתרכובות גופרית‪.‬‬
‫תהליך טיהור הגז מתרכובות גופרית נעשה בעמודות ספיחה גרנולריות )‪ (Adsorber‬ולאחר‬
‫מכן השאריות יעברו חימצון במחמצן תרמי‪ .‬לשם כך‪ ,‬חברת ‪ IEI‬בוחנת שימוש במוצר‬
‫"‪) "Sulfatreat Select HP‬תמהיל של תחמוצות נחושת ואבץ(‪ ,‬שהינו מוצר של‬
‫קבוצת ‪ Schlumberger‬הצרפתית‪ ,‬להוצאת ‪ H2S‬מתוצרי הגז‪ .‬לאחר הפיילוט‪ ,‬יועבר החומר‬
‫הסופח‪ ,‬במיכלים אטומים‪ ,‬לחברת מחזור קטליסטים‪ .‬חברת ‪ IEI‬נמצאת במגעים בנדון עם‬
‫חברת ניקלהוט )‪ (Nikelhutte‬בגרמניה‪ ,‬שם החומר יוחזר חזרה למתכות האלמנטריות‪.73‬‬
‫בהתייחס לשימוש בסודה קאוסטית‪ ,‬יעשה הליך של פינוי בקוביות לטיפול ברמת חובב‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬כל המים החמוצים יפונו ויטופלו ברמת חובב‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להסביר מהו הסיכון לפליטות של יסודות רדיואקטיביים בכלל וגז רדון בפרט‪.‬‬
‫אין סיבה לפליטת חומרים רדיואקטיבים כתוצאה מהתהליך‪ .‬מעבר לכך בבדיקות‬
‫הגיאולוגיות שביצעה ‪ IEI‬נמצא כי אין כמעט פוספט בחתך הגיאולוגי באגן השפלה‪ .‬עובדה‬
‫זו חשובה במיוחד מאחר שהמקור העיקרי לפליטות רדון הינה שיכבת הפוספט בתצורת‬
‫‪http://www.nickelhuette-aue.de/index.php?id=spentcatalystrecycling0‬‬
‫‪92‬‬
‫‪73‬‬
‫מישאש‪ ,‬בה ריכוזי האורניום גבוהים )דר' גידעון שטייניץ‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬דברים בעל‬
‫פה(‪ .‬מאחר ששכבה זו אינה קיימת למעשה באזור הפעילות וממילא אין הפיילוט חודר‬
‫לאופק הגיאולוגי האמור‪ ,‬אין סיבה להניח כי הפעילות תהיה קשורה בגז רדון‪ .‬בבדיקות‬
‫שערכה החברה נמדדו ריכוזי אורניום של כ‪ 20 ppm -‬בפצלי השמן‪ .‬ריכוזים אלו אינם‬
‫נחשבים גבוהים ואינם מהווים סיכון‪ .‬ערכים דומים נמדדו גם בעבר‪ ,‬בקידוחי הר טוב‪ ,‬על‬
‫ידי המכון הגיאולוגי‪.74‬‬
‫ב‪ (18).(2).2.‬מדדים להערכת הפרויקט ועצירת הפרויקט‬
‫‪ .67‬עמ' ‪ ,57‬סעיף ‪ :55‬לא ניתנו מדדים להצלחה‪/‬כישלון של הפיילוט מהבחינה הסביבתית‪.‬‬
‫הקריטריונים להערכת הפיילוט מבחינה סביבתית‪ ,‬הינם עמידה בהנחיות ובדרישות גורמי‬
‫הרישוי והפיקוח בכלל הנושאים הסביבתיים‪ ,‬לרבות בתחומי אוויר‪ ,‬מים ותוצרי פסולת שונים‪.‬‬
‫‪ .68‬יש להגדיר במדויק את הקריטריונים והבלמים לעצירת הפיילוט אם תתגלה פגיעה חריגה‬
‫בסביבה‪.‬‬
‫בשלב התכנון ההנדסי המפורט יוכן ‪ HAZOP‬לזיהוי אירועי חירום‪ ,‬סיכונים ותקלות בתהליך‬
‫ולהגדרת דרכי הטיפול בהם‪ .‬זיהוי ואיתור המפגעים הפוטנציאליים ישען על מערך הניטור‬
‫המקיף של פליטות וריכוזי מזהמים החורגים מעל התקן‪ ,‬פליטות לא מוקדיות וזרימת נוזלים‬
‫בלתי צפויה‪ ,‬אם תתרחשנה‪ .‬כחלק מתהליך זה‪ ,‬שהינו חיוני לתפעול המתקן ולבקרתו‪ ,‬יתקיים‬
‫תאום מול המשרד להג"ס‪ ,‬כמו גם מול גורמים רלוונטיים נוספים‪.‬‬
‫‪ .69‬יש להציג פירוט של הליך שיקום השטח בסוף הפיילוט‪.‬‬
‫להלן הנחיות ומפרט לביצוע שיקום השטח עם סיום הפעילות של הפיילוט‪:‬‬
‫א‪ .‬כל השטח בתחום גבולות העבודה ינוקה‪ .‬הניקיון יכלול פינוי מלא של כל פסולת‪ ,‬שכבות‬
‫מצעים ו‪/‬או חומר מיותר אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬פינוי המצעים יעשה עד לקרקע טבעית‪ .‬הטיפול בקרקע יעשה באמצעות כלים חקלאיים –‬
‫חריש לעומק ‪ 60‬ס"מ‪ ,‬דיסקוס ויישור השטח באמצעות ארגז מיישר‪ .‬השטח יכוסה באדמת‬
‫הגן )‪ ,(Top Soil‬שנאספה בשלב חישוף האתר ואוחסנה זמנית באתר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬פני הקרקע‬
‫יוסדרו וישוטחו על פי המצב שהיה קיים לפני הכניסה לעבודות פיתוח האתר‪.‬‬
‫ג‪ .‬דרכים קיימות מחוץ לגבולות העבודה‪ ,‬שהורחבו לצורך גישה לאתר‪ ,‬יוצרו לרוחבן המקורי‬
‫על ידי פינוי חומר ו‪/‬או פיזור אדמת גן בשוליים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בגמר עבודות השיקום יערך סיור מסירה עם בעלי השטח ובהשתתפות הגורמים‬
‫המוסמכים‪.‬‬
‫‪Shirav (Schwartz), M., Ginzburg, D., 1980. A new oil shale deposit in the Hartuv-Zor'a region. Geol. Surv. Isr.,‬‬
‫‪Rep. MP 597/80‬‬
‫‪93‬‬
‫‪74‬‬
‫ב‪ (19).(2).2.‬הפיילוט וההפקה המסחרית‬
‫‪ .70‬עמ' ‪ ,16-18‬סעיף ‪ :7‬השאלה שנשאלה על ידי המשרד נגעה לקורלציה בין ההשלכות‬
‫הסביבתיות בפיילוט ובהפקה המסחרית‪ ,‬ולא "מהם ההבדלים בין הפיילוט לבין ההפקה‬
‫המסחרית"‪ ,‬כפי שעולה בתשובה במסמך ההשלמות‪ .‬התשובה שניתנה אינה מסבירה כראוי‬
‫את ההשלכות הסביבתיות והשלכות נוספות שאותן ניתן להסיק מביצוע הפיילוט על ההפקה‬
‫המסחרית‪ .‬יש להשלים סוגיה זו ביתר פירוט‪ ,‬תוך מתן הוכחות מגובות בנתונים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬חשוב לציין כי שאלה זו‪ ,‬אף כי חשיבותה ברורה‪ ,‬אינה שייכת למעשה לדיון שעומד על‬
‫הפרק והוא הערכת השפעותיו הסביבתיות של הפיילוט אותו מתכננת החברה לבצע‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬יוסבר להלן כיצד התשובות לשאלות המחקר של הפיילוט בעלות קורלציה חזקה לכל‬
‫שעתיד להתרחש בפרויקט המסחרי‪ .‬חשוב גם לזכור כי הליך הפיתוח של פרויקט מסחרי יהיה‬
‫ממושך והדרגתי‪ ,‬כשהתהליך כולו מלווה בניטור ובפיקוח מתמיד וב"תחנות עצירה" מרובות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬זהו אחד מיתרונותיה הגדולים של ההפקה במיצוי תת קרקעי ‪ -‬הגמישות בקצב‬
‫הפיתוח‪ ,‬שיכול להיעשות גם בצעדים קטנים )בשונה מפרויקטים אחרים בתחום האנרגיה(‪.‬‬
‫יודגש שוב כי פיתוח זה יעשה במסגרת תכנונית של תכנית מלאה הכוללת תסקיר )בו ידונו מן‬
‫הסתם גם שאלות אלה(‪ ,‬וכי השלב הראשון בפרוייקט מסחרי – לאחר הצלחת הפיילוט ולאחר‬
‫קבלת חזקה – יהיה ביצוע דמו‪ ,‬מתקן מסחרי בקנה מידה קטן ובהיקף מצומצם‪ ,‬שיפעל במשך‬
‫שנים אחדות בפיקוח ובקרת הרשויות‪.‬‬
‫אחד העוגנים לקורלציה בין הפיילוט לשלבים שיבואו אחריו מצוי בהומוגניות המרבץ‪ .‬הרכב‬
‫ונפח הגזים והנוזלים המופקים מיחידת נפח מוגדרת של פצלי שמן‪ ,‬שיעברו פירוליזה בפיילוט‪,‬‬
‫יהיו בעלי תאימות גבוהה מאוד לתוצרים בפרויקט המסחרי‪ .‬כך גם הדבר ביחס לריכוז וסוג‬
‫התרכובות האורגניות שיופקו‪.‬‬
‫הדמיון הגיאולוגי בין שכבת ההפקה בפיילוט לזה המצוי בכלל שטח הרישיון‪ ,‬ובחובו גם שטח‬
‫המתקן המסחרי העתידי‪ ,‬מבטיחים תאימות גבוהה בתהליכי ההפקה‪ ,‬ביחסים ובכמויות‬
‫התוצרים ובהרכבם‪.‬‬
‫הפיילוט הוא ניסוי קטן מימדים‪ ,‬בתנאי שדה‪ ,‬ומתמקד ביישום השיטה בתנאי הגיאולוגיה‬
‫המקומית‪ .‬פיתוח הפרויקט המסחרי ישען על תוצאות הפיילוט‪ ,‬אך כמובן שלא על כך בלבד‪,‬‬
‫אלא גם על מכלול רחב של נתונים וממצאים‪ ,‬אשר ילמדו ויופקו בתהליך המחקר‪ .‬תהליך אשר‬
‫בנוסף לפיילוט ולתוצאותיו‪ ,‬יכלול את קידוחי המחקר הגיאולוגיים באזור הרישיון‪ ,‬ביצוע‬
‫אנליזות ואימות מודלים תיאורטיים‪ ,‬ניסויי מעבדה בארץ ובעולם‪ ,‬בדיקות הידרולוגיות‬
‫וגיאוכימיות בשטח ובמעבדה ועוד‪.‬‬
‫תהליך הלימוד בפרויקט בכלל‪ ,‬ובנושאים הסביבתיים בפרט‪ ,‬מתחילתו ועד לשלב המסחרי‪,‬‬
‫מדורג וכולל מספר רב של שלבים‪ :‬מיפוי גיאולוגי‪ ,‬ביצוע ניסויים ואנליזות במעבדות השונות‪,‬‬
‫ביצוע ניסוי שדה קטן )פיילוט(‪ ,‬הפקת דמו מסחרית ורק לבסוף הגעה להפקה מסחרית‪ .‬מכאן‬
‫שהפיילוט הוא חלק חשוב מכלל תהליך הלימוד המדעי של הפרויקט‪ ,‬אך הינו חוליה אחת בלבד‬
‫בשרשרת‪ ,‬שתכליתה הרחבה וביסוס המידע הנחוץ לתכנון השלב המסחרי‪.‬‬
‫תכנונו וביצועו של כל שלב בהליך הפיתוח יתבסס על נתונים שנאספו מקודמיו‪ .‬השלב הבא‬
‫לאחר הפיילוט ולקראת פרויקט מסחרי יהיה תכנון‪ ,‬רישוי והקמה של מתקן הדגמה‪ ,‬בסדר‬
‫‪94‬‬
‫גודל של כ‪ 2,000 -‬חביות ליום‪ ,‬ובכך יתאפשר אימות הגימלון )‪ .(Scale Up‬מתקן זה עתיד לפעול‬
‫במשך תקופה ממושכת יחסית‪ ,‬בטרם ניתן יהיה לעבור לשלב הבא‪.‬‬
‫השילוב בין הנתונים והממצאים שיתקבלו בפיילוט‪ ,‬לרבות ההיבטים הסביבתיים‪ ,‬לבין המחקר‬
‫הגיאולוגי והמעבדתי המשלים‪ ,‬הוא שיאפשר את ביצוע הקורלציה הנדרשת ואת תכנון השלב‬
‫הבא‪ .‬חלקו של הפיילוט כניסוי שדה במכלול זה‪ ,‬נועד לספק את המידע המפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬יעילות הפקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬איכות הדלקים והגזים )הרכב כימי של התוצרים וקצב הפקתם( – נתוני התוצרים וקצב‬
‫הפקתם לצורך תכנון מתקני הטיפול על פני השטח וצנרת ההולכה הנדרשת‪ .‬נתון אשר‬
‫ישליך בהכרח על סוג המתקנים וגודלם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאזן מסה ואנרגיה – נתוני מאזן המסה והאנרגיה‪ ,‬בהתאם להעברת החום ומאפייני פיזורו‬
‫)‪ ,(Dissipation‬לצורך תכנון הקונפיגורציה של הקידוחים‪ ,‬המרחק ביניהם ופריסתם‪ .‬נתון‬
‫אשר ישליך בהכרח גם על החתימה הנופית‪.‬‬
‫ד‪ .‬איכות התהליך – המאפשר קליבריזציה למודלים עתידיים של הפקה‪ ,‬כגון טמפרטורות‪,‬‬
‫לחצים וקצבי זרימה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מים ואיכות סביבה –‬
‫‪ (1‬ביסוס הוכחה למניעת זיהום האקוויפר‪ .‬זאת בשילוב עם כלל הידע הנצבר מקידוחי‬
‫הסקר ומהבנה מעמיקה של המערכת ההידרוגיאולוגית המרחבית‪.‬‬
‫‪ (2‬לימוד קצב הפקת המים בשלב השפילה ובשלב החימום וההפקה‪.‬‬
‫‪ (3‬שימוש במים המופקים לניתוח ותכנון תהליכי טיפול מלאים‪ ,‬בכל הזרמים המימיים‬
‫)מלוחים וחמוצים(‪ .‬מחקר המובל ע"י היחידה להנדסה סביבתית באוניברסיטת בן‬
‫גוריון‪.‬‬
‫הממצאים והנתונים הללו‪ ,‬כפי שילמדו בפיילוט‪ ,‬ישמשו כבסיס מידע לביצוע סימולציות‬
‫ממוחשבות לתכנון שלב הדמו – מסחרי‪ ,‬ובכך ישרתו את קביעת היקף הקידוחים‪ ,‬משך‬
‫החימום ועצמתו‪ ,‬גודל מתקני הייצור על פני השטח‪ ,‬מפרטי הצנרת ודרישות הזיקוק הסופי של‬
‫המוצרים‪ .‬תכנון זה יכלול‪ ,‬כמתחייב‪ ,‬תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬שיתייחס‪ ,‬על בסיס ממצאי‬
‫הפיילוט‪ ,‬לכלל המרכיבים הרלוונטיים )ניצולת אנרגיה‪ ,‬היקף השימוש באנרגיה מקומית‪,‬‬
‫פליטות ‪ ,CO2‬היקף השימוש בקרקע‪ ,‬מספר הקידוחים‪ ,‬גודל מתקני הטיפול‪ ,‬דרישות הצנרת‪,‬‬
‫נתוני הזיקוק‪ ,‬הרכב המים ותכנית הטיפול בהם ועוד(‪.‬‬
‫בהקשר זה ניתן ללמוד מתהליך הפיתוח בארה"ב‪ ,‬בו הגדירו הרשויות את הפיילוטים‪ ,‬אשר‬
‫אושרו על ידן לביצוע בשנים האחרונות‪ ,‬כמרכיב חיוני בביסוס המידע‪ .‬הפיילוטים יספקו‬
‫נתונים ומידע‪ ,‬ובכלל זה על השפעות סביבתיות‪ ,‬שישמשו לגיבוש הנחיות כוללות להפקה‬
‫מסחרית של פצלי שמן‪ .‬חשוב להדגיש‪ :‬קרקעות מדינה ואישורים לביצוע מספר מתקני פיילוט‬
‫הוענקו‪ ,‬טרם שהוחל בדיון על המדיניות הראויה לניצול מסחרי של המשאב‪ .‬כך למשל‪ ,‬הציגה‬
‫הגב' הלן הנקינס – דירקטור של מדינת קולורדו ב‪ ,BLM -‬בעדות בפני ועדה של הסנאט‬
‫העוסקת במשאבי טבע‪ ,‬את תכנית הפיתוח של המשאב וסטטוס הפעילות באתרי הפיילוט‬
‫‪95‬‬
‫השונים‪ ,‬ועמדה על כך שהפיילוטים חיוניים לשם הוספת מידע הדרוש לרשויות לשם תכנון‬
‫מדיניות כוללת וראויה‪ .75‬ברור מכאן‪ ,‬כי בראייתם של הגורמים המוסמכים בארה"ב אין ספק‬
‫בקיומה של קורלציה ממשית בין מתקני הניסוי לבין פעילות מסחרית‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי‬
‫מתודולוגית הפיתוח שאימצו הרשויות בארה"ב‪ ,‬כוחה יפה גם בישראל‪.‬‬
‫ב‪ (20).(2).2.‬ניסיון ממקומות אחרים‬
‫‪ .71‬עמ' ‪ ,58‬סעיף ‪ :57‬יש להרחיב לגבי הניסיון של חברת "פמ"א" במישור רותם וחברת "חום‪-‬‬
‫טוב"‪ :‬מהן ההשלכות הסביבתיות שתועדו בפרויקט זה‪ ,‬וכיצד טופלו?‬
‫הפקת אנרגיה מפצלי שמן בפמ"א מישור רותם בוצעה בשיטת ‪ .Ex-Situ‬שיטה זו שונה תכלית‬
‫שינוי מזו הנדונה במסמך זה‪ ,‬וגם המרבץ שונה במאפייניו‪ .‬לחברת ‪ IEI‬אין כל ניסיון בתחום‪ ,‬או‬
‫כל מידע הנוגע לנעשה בפמ"א או בחברת "חום‪-‬טוב"‪ .‬יודגש‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי הפקת דלקים‬
‫בשיטת ‪ Ex-Situ‬מוכרת היטב בעולם וקיים מידע רב בנושא‪.‬‬
‫‪ .72‬יש להציג את ההבדלים בין הרכב הגז הצפוי בפיילוט לבין התוצאות שהציגה חברת פמ"א‪.‬‬
‫כאמור בסעיף ‪ 71‬לעיל‪ ,‬נתוני חברת פמ"א אינם מוכרים או ידועים לחברת ‪ ,IEI‬שכן שיטת‬
‫ההפקה בפמ"א‪ ,‬שונה תכלית שינוי‪ ,‬מזו הנדונה במסמך זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להדגיש כי בהתאם‬
‫לכל הידוע‪ ,‬פליטות ‪ ,COx‬בתהליך ה‪ ,In-Situ -‬קטנות משמעותית מאלו בשיטת ‪.Ex-Situ‬‬
‫‪http://www.doi.gov/ocl/2006/OilShaleAndEnergyPolicy_082411.htm‬‬
‫‪96‬‬
‫‪75‬‬
‫מקורות‬
.‫ג‬
1. Australian Drilling Industry Training Committee Limited, 1997, Drilling – the manual of
methods, applications and management (Ed. J. Stein and A.W. Starkweather Jr), Lewis
Publishers, 615p.
2. Bear, J., 1972. Dynamics of Fluids in Porous Media. Dover Publications.
3. Burger, j., et.al. 1985 Edition Technip, "Thermal methods of oil recovery", chapter 6.3.2 –
Air Compression, pp. 344 –357.
4. Fletcher G. Driscoll, 1986. Groundwater and Wells. Minnesota. 71p.
5. Fowler, T.D. and Vinegar, H. J. 2009, “Oil Shale ICP – Colorado Field Pilots” Soc. Pet.
Eng. SPE 121164.
6. Gvirtzman, G., Moshkovitz, S., Reiss, Z., 1985. Senonian to early Eocene Mount Scopus
Group in the HaShefela region, Central Israel: Stratigraphy and Basin evolution. Isr. J.
Earth-Sci. V. 34: 172-192.
7. .H.S. Carslaw & J.C. Jaeger, 1959, Conduction of Heat in Solids, Oxford at the Clarendon
press, 2nd edition. pp. 261-262.
8. Kafri, U., 1997, (with H. Hemo and S. Ashkenazi), A hydrological-environmental
assessment of the Intel plant site, Qiryat Gat and its vicinity, Technical Report TRGSI/13/97.
9. Keen, C.E., and C. Beaumont, 1990. Geodynamics of rifted continental margins. Volume
I-1 of Decade of North America Geology, (eds.), M.J. Keen and G.L. Williams.
Publication of Geological Survey of Canada and Geological Society of America, 393-472.
10. Klinkenberg, L. J.: 1941, The permeability of porous media to liquids and gases, Drilling
and Production Practice, American Petroleum Inst., pp. 200–213.
11. Krishnan Rajeshwar et al., 1980. "Dependence of Thermal Conductivity on Organic
Content for Green River Oil Shales", Ind. Eng. Chem. Prod. Res. Dev., 19 (4), pp 629–632.
12. Nottenburg, R. et al, 1978, "Measurement of thermal conductivity of Green River oil shales
by a thermal comparator technique". Fuel, Volume 57, Issue 12, pp. 789-795.
13. Tihen, S. S. et al, 1967. "Thermal Conductivity and Thermal Diffusivity of Green River Oil
Shale," Thermal Conductivity: Proceedings of the Seventh Conference (Nov. 13-16, 1967).,
NBS Special Publication 302, pp. 529-535, 1968., USBM Internal Report, Laramie Energy
Research Center, Laramie, Wyoming., reported in Cameron Engineers Inc., “Synthetic
Fuels Data Handbook”, 1975.
14. Robert. P Monicard. 1980. Properties of reservoir rocks: core analysis. Institut Francais du
Petrole.p. 49.
97
15. Ryan et al, 2010, “Shell’s In Situ Conversion Process – From Laboratory to Field Pilots”
Chapter 9 in Oil Shale: A Solution for the Liquid Fuel Dilemma, ACS Symposium Series,
American Chemical Society, Washington, D.C.
16. Shirav (Schwartz), M., Ginzburg, D., 1980. A new oil shale deposit in the Hartuv-Zor'a
region. Geol. Surv. Isr., Rep. MP 597/80, 15 p.
17. Stegemeier, G.L. 1998, Design Equations for In Situ Thermal Desorption.
18. Tahal, 1981, Preliminary hydrological survey of selected regions for siting of nuclear
plants, Final report for the “Bet Guvrin”, Lakhish” and “Besor” regions (in Hebrew), Tel
Aviv, 73p, Rep. 04/81/21.
19. Terzaghi, K, 1923, "Die Berechnung der Durchlassigkeitsziffer des Tone aus dem Verlauf
der Hydrodynamischen Spannungserscheinungen,” Sber. Akad. Wiss., Wien, (132:105).
20. Thomas, Jr. J., Frost, R. R. and Harvey, R. D. (1973) “Thermal Conductivity of Carbonate
Rocks” Eng. Geol. 7:3-12.
21. Tihen, S.S., 1975, “Thermal Conductivity and Thermal Diffusivity of Green River Oil
Shales”, USBM Internal Report, Laramie Energy Research Center, Laramie, Wyoming
reported in Thomas A. Hendrickson, 1975, "Synthetic fuels data handbook", Green River
oil shale, U.S. coal, Alberta oil sands, Cameron Engineers, Denver, Colo. P. 33.
22. Van Meurs, P, De Rouffignac, E.,Vinegar, H., and Lucid, M.1989, U.S.patent #4,886,118.
23. Weight, W.D., 2008, Hydrogeology field manual, 2nd edition, McGraw Hill (publisher),
751p.
‫ סיכום קידוחי‬,‫ סקר פצלי השמן בשפלת יהודה‬,2011 ,.‫ א‬,‫ ורוזנטל‬,.‫ י‬,‫ דר' ברטוב‬,.‫ ר‬,‫ גרסמן‬.24
.IEI/1/2011 ,‫המחקר בלכיש ובגלאון‬
,‫ סקר פצלי השמן בשפלת יהודה‬,2010 ,.‫ א‬,‫ ורוזנטל‬,.‫ י‬,‫ דרור‬,.‫ ר‬,‫ גרסמן‬,.‫ י‬,‫ ברטוב‬,‫ א‬,‫ בורג‬.25
‫קידוחי המחקר בנחל גוברין ואדרת – מהלך הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות והידרולוגיות‬
.18 '‫ עמ‬,IEI/1/2010 ,‫ראשוניות‬
‫ חוות דעת בדבר אפשרויות הפקת מים משכבות חבורת הר הצופים בקידוח‬,1982 ,.‫ י‬,‫ גוטמן‬.26
.5 '‫ עמ‬,‫ תה"ל‬.'‫א‬1 ‫נחושה‬
‫ דו"ח אדם טבע ודין בעניין ההשלכות הגיאו‬,"‫ "מעבדות הנפט לחירות אנרגטית‬,2008 .‫ ת‬,‫ גנות‬.27
‫ המחלקה‬,‫ אדם טבע ודין‬,‫ הסביבתיות והכלכליות של התלות בנפט בישראל‬,‫אסטרטגיות‬
.‫ תל אביב‬,‫המשפטית‬
‫ המכון‬,1:50,000 ‫מפה סטרוקטורלית בקנה מידה‬, ‫ בית גוברין‬,1983 ,.‫פ‬, ‫מאי‬., ‫פ‬, ‫ הירש‬.28
.‫הגיאולוגי‬
.‫ הערכה הידרוגיאולוגית‬.‫ אתר סילוק פסולת באזור בית גוברין‬,1991 ,.‫ י‬,‫ ומימרן‬.‫ א‬,‫ כפרי‬.29
.33 '‫ עמ‬,GSI/4/91 ‫ דו"ח‬,‫המכון הגיאולוגי‬
‫ מבחני סלג למדידת מוליכות הידראולית ותקינות קידוחים‬,2010 ,.‫ א‬,‫ ושלו‬,.‫ ה‬,‫ לוצקי‬.30
.158 '‫ עמ‬,GSI/22/2010 ‫ דו"ח‬,‫ המכון הגיאולוגי‬,‫באקוויפר החוף‬
98
‫‪ .31‬מינסטר צבי‪ ,2009 ,‬מרבצי פצלי השמן בישראל מידע גיאולוגי – כלכלי‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬דו"ח‬
‫מס' ‪ ,GSI/18/2009‬תקציר ועמ' ‪.59 ,45 ,7‬‬
‫‪ .32‬מירו ‪,‬ד‪ .1978 .‬סיכוני הזיהום של האקוויפר הקנומני‪-‬טורוני בשל פריצת מאגרי נפט ומוצריו‬
‫באזור מסילת ציון‪ .‬תה"ל‪ ,‬דו"ח ‪ 18 , 04/78/87‬עמ' ‪ +‬נספחים‪.‬‬
‫‪ .33‬תה"ל‪ ,1981 ,‬סקר הידרוגיאולוגי מוקדם באזורים נבחרים למיקום תחנות כח גרעיניות‬
‫)תג"רים(‪ ,‬כרך ב'‪ :‬תיק שטח הידרוגיאולוגי של "המרחב הצפוני"‪ ,‬דו"ח ‪.04/81/01‬‬
‫‪99‬‬
‫סימוכין‬
‫א‪.‬‬
‫דו"ח קידוחי המחקר בלכיש ובגלאון‪ IEI/1/2011 :‬מספטמבר ‪.2011‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬ב‪.‬פ‪ .‬הנדסת כימיה ואוורור‪ :‬מיום ‪.14/08/2011‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חברת ‪ 0313 :IEI‬מיום ‪.12/07/2011‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חברת ‪ 0314 :IEI‬מיום ‪.11/07/2011‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חברת ‪ 0297 :IEI‬מיום ‪.03/05/2011‬‬
‫ו‪ .‬המשרד להגנת הסביבה ליו"ר הועדה המחוזית י‪-‬ם‪ :‬מיום ‪.30/03/2011‬‬
‫ז‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ 10-11 :‬תיק קידוחי נפט וגז מיום ‪.14/03/2011‬‬
‫ח‪.‬‬
‫רשות המים‪ :‬רישיון קדיחה מס' ‪ 19-3828/94331507‬מיום ‪.02/03/2011‬‬
‫ט‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬סיכום דיון אוויר מיום ‪.19/01/2011‬‬
‫י‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬סיכום דיון מנכ"ל מיום ‪.29/12/2010‬‬
‫יא‪ .‬לשכת השר להגנת הסביבה‪ 25835 :‬מיום ‪.21/10/2010‬‬
‫יב‪ .‬מסמך השלמות למסמך הסביבתי‪ :‬מיום ‪.10/10/2010‬‬
‫יג‪.‬‬
‫דו"ח קידוחי המחקר בנחל גוברין ואדרת‪ IEI/1/2010 :‬מיולי ‪.2010‬‬
‫יד‪ .‬המשרד להגנת הסביבה ליו"ר הועדה המחוזית י‪-‬ם‪ :‬מיום ‪.20/07/2010‬‬
‫טו‪ .‬המשרד להגנת הסביבה‪ :‬מיום ‪.11/07/2010‬‬
‫טז‪ .‬חברת ‪ 0230 :IEI‬מיום ‪.09/06/2010‬‬
‫יז‪.‬‬
‫חברת ‪ 0231 :IEI‬מיום ‪.09/06/2010‬‬
‫יח‪ .‬תופ סביבה ואקוסטיקה‪ R 10278-747 :‬מיוני ‪.2010‬‬
‫יט‪ .‬תופ סביבה ואקוסטיקה‪ R 10097 -747 :‬מיום‪.12/01/2010 :‬‬
‫‪100‬‬
‫נספח ‪ :1‬שיתוף הציבור והרשויות‬
‫חברת ‪ IEI‬רואה עצמה מחויבת לפעול בשקיפות מלאה ובפתיחות מול כלל הרשויות והגורמים‬
‫הרלוונטיים‪ .‬כדי לעמוד במטרה זו התקיימו מפגשים וסיורים משותפים רבים להצגת הפיילוט‬
‫וחלופות מיקומו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשכרו שירותיו של מר בנימין כהן‪ ,‬ששימש בעברו כראש המוא"ז מטה‬
‫יהודה וכמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬ומשמש כאחראי מטעם החברה לשיתוף הקהילה‬
‫המקומית בפעילות החברה‪ .‬יצוין כי ממצאים מקידוחי הסקר ומידע רב שנצבר בחברה‪ ,‬לגבי‬
‫הפיילוט‪ ,‬הועברו לעיון הרשויות ומובאים לעיון הציבור באתר הבית של החברה באינטרנט )בנוסף‬
‫לעותקים שנמסרו ידנית לכל מבקש(‪ .‬כן הופצו הזמנות בעיתונות המקומית לביקור פתוח באתר‬
‫קידוח סקר של החברה‪ ,‬הכולל הצגה מקיפה של הפרויקט‪ ,‬שנענו ע"י הציבור הרחב‪.‬‬
‫איור ‪ :19‬הזמנה לביקור באתר קידוח סקר זהרים )מקומון בית שמש(‬
‫להמחשת היקף הפעילות והחשיבות המוקנית לנושא‪ ,‬להלן רשימה חלקית של פגישות ותאומים‬
‫שחברת ‪ IEI‬קיימה עד כה בנושא הפיילוט‪:‬‬
‫מוא"ז מטה יהודה –‬
‫א‪ .‬פגישה עם סגן ראש המועצה מר נימי יפה להצגת הפרויקט ומיקום מוצע לקידוח הסקר באדרת‬
‫– ‪ .07/12/2008‬השתתף‪ :‬מר בני דויד מזכיר הישוב אדרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישה עם סגן ראש המועצה מר נימי יפה להצגת הפרויקט ומיקומים מוצעים לפיילוט –‬
‫‪.26/05/2009‬‬
‫ג‪ .‬פגישה עם ראש המועצה‪ ,‬הצוות המקצועי ונציגי התושבים – ‪ .06/01/2010‬השתתפו‪:‬‬
‫מר משה דדון – ראש המועצה‪ ,‬נימי יפה – סגן ראש המועצה ומ"מ‪ ,‬יוסי משה – סגן ראש‬
‫המועצה‪ ,‬ניסן גלבוע – אחראי תכנון ורישוי‪ ,‬משה סוויסה – מנהל מחלקת תיירות וחקלאות‪,‬‬
‫גב' אורית בהט סקוטלסקי – אורחת היו"ר ונציגת הישוב גבעת ישעיהו‪ ,‬מר שמואל בנטוב –‬
‫אורח היו"ר ונציג הישוב אדרת‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫ד‪ .‬פגישה עם סגן ראש המועצה ומהנדסת הועדה המקומית לבחירת מיקום הפיילוט ‪-‬‬
‫‪.31/01/2010‬‬
‫ה‪ .‬פגישה עם הצוות המקצועי שמינה ר' המועצה ללימוד הפיילוט – ‪ .8/04/2010‬משתתפים‪ :‬מר‬
‫יוסי משה – סגן ר' המועצה‪ ,‬מר נימי יפה – סגן ר' המועצה ומ"מ‪ ,‬מר יוני אלמוג – מנהל‬
‫החברה הכלכלית מטה יהודה ומר ניסן גלבוע – אחראי תכנון ורישוי‪.‬‬
‫ו‪ .‬פגישה עם הועדה המייעצת לענייני המועצה האזורית מטה יהודה לענייני סביבה ותושבי האזור‬
‫– ‪ .11/04/2010‬משתתפים‪:‬‬
‫מר יוסי משה ‪ -‬סגן ר' המועצה‪ ,‬מר יאיר קמייסקי – יו"ר הועדה המייעצת‪ ,‬חברי הועדה ‪ -‬גב'‬
‫אורית בהט‪ ,‬גב' קטי סעד‪ ,‬מר אבי יצחק‪ ,‬מר גל כפרי‪ ,‬ומוזמנים – גב' שי זכאי – משקיפה‬
‫בועדה מטעם הקואליציה של הארגונים הסביבתיים בישראל ותושבת ליאון שריגים‪ ,‬גב' אילנה‬
‫דויד – יו"ר הוועד המקומי זכריה‪ ,‬מר ברוך שרוני – מושב זכריה‪.‬‬
‫ז‪ .‬פגישה עם יושב ראש ועד מושב אדרת וחברי הועד להצגת הפרויקט ובחירת מיקום לביצוע‬
‫קידוח הסקר הגיאולוגי בסמוך למושב – ‪.22/10/2008‬‬
‫ח‪ .‬פגישה בבית העם בזכריה להצגת הפרויקט בפני תושבי האזור – ‪ .28/04/2010‬השתתפו נציגים‬
‫מהישובים זכריה‪ ,‬שריגים – ליאון‪ ,‬צפרירים וגבעת ישעיהו‪.‬‬
‫ט‪ .‬פגישה עם וועד מושב זכריה – ‪ .28/04/2010‬משתתפים‪ :‬יו"ר הוועד מר יוסי משה‪ ,‬חברי הוועד‬
‫ומזכיר הישוב‪.‬‬
‫י‪ .‬פגישה עם ועד הישוב בשריגים ליאון – ‪ .6/07/2010‬משתתפים‪ :‬יו"ר הוועד גב' טלי פלד ו‪4 -‬‬
‫חברי הוועד‪.‬‬
‫יא‪ .‬פגישה עם וועד הישוב בעג'ור – ‪ .11/07/2010‬משתתפים‪ :‬יו"ר הוועד מר אברהם ג'מו‪ ,‬חברי‬
‫הוועד וחברים מוזמנים‪.‬‬
‫יב‪ .‬פגישות עם חברת "צנובר" וחברת "אדםה"‪ ,‬ששירותיהן נשכרו ע"י המוא"ז ללמוד את השלכות‬
‫הפרויקט על המועצה – ‪ 18/07/2010‬וב‪ .01/08/2010 -‬משתתפים‪:‬‬
‫שאול צבן – מנהל "צנובר" ‪ ,‬רונה בן ציון‪ ,‬דרור נחמיאס – מנהל "אדםה" ועמנואל שכנאי ‪-‬‬
‫הידרוגיאולוג‪.‬‬
‫יג‪ .‬פגישות עדכון עם ראש המועצה מר משה דדון – ‪ 13/07/2010 ,14/04/2010 ,14/02/2010‬וב‪-‬‬
‫‪.04/08/2010‬‬
‫יד‪ .‬פגישת עדכון עם סגן ראש המועצה ומהנדסת המועצה לגבי תכנון הפיילוט ולהצגת מחשבות‬
‫ראשונות לגבי הפרויקט המסחרי – ‪.23/11/2010‬‬
‫טו‪ .‬הרצאת מנכ"ל החברה אודות הפרויקט בקיבוץ נתיב הל"ה – ‪.14/12/2010‬‬
‫טז‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני תושבי הישוב נחושה ונציגי מטה המאבק – ‪.04/07/2011‬‬
‫יז‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני תושבי המועצה בישוב אביעזר – ‪.03/11/2011‬‬
‫‪102‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה –‬
‫א‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני מתכנן מחוז י‪-‬ם מר אבי בן צור – ‪ .23/11/2008‬משתתפים‪ :‬מר‬
‫אלון זסק‪ ,‬דר' אמיר ארז‪ ,‬מר גלעד בן ארי וחיים סהר מקק"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה דר' ישעיהו בראור –‬
‫‪.23/03/2009‬‬
‫ג‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דר' יוסי ענבר – ‪.28/04/2009‬‬
‫ד‪ .‬פגישה עם מנכ"ל המשרד – ‪ .29/09/2009‬משתתפים‪:‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬דר' יוסי ענבר‪ -‬מנכ"ל‪ ,‬גיל יניב – סמנכ"ל תשתיות‪ ,‬שוני גולדברגר –‬
‫מנהל מחוז ירושלים‪ ,‬אריק בר שדה – מנהל מחוז הדרום‪ ,‬אבי בן צור – מתכנן מחוז ירושלים‪,‬‬
‫אסתר קורנהאוזר – מחוז ירושלים‪ ,‬שולי נזר – רא"ג איכות אוויר‪ ,‬אלון זס"ק – רא"ג מים‬
‫ונחלים‪ ,‬איה פכט – אגף חומרים מסוכנים‪ ,‬מנחם זלוצקי – רא"ג שטחים פתוחים‪.‬‬
‫משרד התשתיות‪ :‬דר' יעקב מימרן – מנהל מינהל רישוי אוצרות טבע‪ ,‬דר' ויקטור בריודין –‬
‫מרכז בכיר‪ ,‬מינהל רישוי אוצרות טבע‪.‬‬
‫ה‪ .‬פגישה עם אחראית ניטור אוויר – דר' דפנה סימן טוב ואבי בן צור ‪.29/10/2009‬‬
‫ו‪ .‬יום עיון מקיף מטעם ‪ IEI‬לעובדי המשרד להגנת הסביבה ללימוד הפרויקט – ‪.10/11/2009‬‬
‫ז‪ .‬הצגת הפרויקט למנהלת אגף שפכי תעשיה וקרקעות מזוהמות דר' יעל מיסון ‪.15/07/2010‬‬
‫ח‪ .‬סיור ללימוד החלופות למיקום הפיילוט עם מתכנן מחוז י‪-‬ם מר אבי בן צור – ‪.12/11/2010‬‬
‫ט‪ .‬פגישה עם מנהל מחוז י‪-‬ם‪ ,‬מר שוני גולדברגר ועם מתכנן מחוז י‪-‬ם‪ ,‬מר אבי בן צור –‬
‫‪.18/1/2010‬‬
‫י‪ .‬לפי הזמנת מר אבי בן צור מהמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מצגת ל"פורום הירוק" במחוז ירושלים‬
‫וסיור לבחינת חלופות מיקום לפיילוט – ‪ .25/01/2010‬משתתפים‪:‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬שוני גולדברג – מנהל מחוז ירושלים‪ ,‬אמיר ארז – סגן מנהל מחוז‬
‫ירושלים‪ ,‬אבי בן צור – מתכנן מחוז ירושלים‪ ,‬מר עינב אורן‪ ,‬דר' דפנה סימן טוב‪.‬‬
‫החברה להגנת הטבע – מר אברהם שקד‪.‬‬
‫מנהל מחלקת תיירות וחקלאות מטה יהודה – מר משה סוויסה ומנהל יחידה אזורית שורק‬
‫איכ"ס – מר אבי ברכה‪.‬‬
‫קרן קיימת לישראל‪ :‬מר עמיקם ריקלין – מנהל מחלקת יחידת פיתוח‪ ,‬מר מנחם משה – רכז‬
‫תשתיות‪.‬‬
‫אדם טבע ודין‪ :‬מר יואב הולן‪ ,‬עו"ד קרן הלפרין‪-‬מוסרי‪ ,‬יעל דורי‪ ,‬אריה ונגר‪.‬‬
‫יא‪ .‬פגישה עם השר להג"ס – ‪ .22/02/2010‬משתתפים‪:‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬ח"כ גלעד ארדן – השר להגנת הסביבה‪ ,‬שוני גולדברגר – מנהל מחוז‬
‫ירושלים‪ ,‬שולי נזר‪ -‬רא"ג איכות אוויר‪ ,‬גליה בן שוהם – רא"ג תכנון‪ ,‬אבי בן צור – מתכנן מחוז‬
‫ירושלים‪ ,‬אורית טננבוים‪-‬סובול – יועצת השר‪ ,‬דר' ויקטור בריודין – משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪.‬‬
‫יב‪ .‬פגישה עם הצוות המקצועי במחוז ירושלים לדיון בפרקים א'‪-‬ב' למסמך הסביבתי –‬
‫‪ .18/04/2010‬משתתפים‪ :‬אבי בן צור‪ ,‬אסתר קורנהאוזר‪ ,‬אסנת לסק‪ ,‬גלעד בן ארי‪ ,‬דפנה סימן‬
‫‪103‬‬
‫טוב‪ ,‬זיוה סעדה‪ ,‬מיכאל סנדיגורסקי‪ ,‬מענית איכילוב‪ ,‬עדי שני‪-‬כהן‪ ,‬ענב אורן‪ ,‬איילה גלדמן וטל‬
‫פרי‪.‬‬
‫יג‪ .‬פגישות עם המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה ומומחים חיצוניים‪ ,‬שנבחרו ע"י המשרד‬
‫ללימוד מדעי של הפיילוט – ‪ 2/05/2010‬וב‪ .13/06/2010 -‬משתתפים‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ :‬פרופ' יהודה אנזל‪ ,‬פרופ' חיים גבירצמן‪ ,‬פרופ' יגאל אראל )נכח‬
‫בפגישה הראשונה(‪.‬‬
‫המכון הגיאולוגי‪ :‬דר' אורלי גורן‪ ,‬דר' איתי גבריאלי‪ ,‬דר' משה שירב )נכח בפגישה הראשונה(‪.‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ :‬דר' ישעיהו בראור – מדען ראשי‪ ,‬שוני גולדברגר‪ ,‬אבי בן צור‪ ,‬אמיר‬
‫זלצברג )בפגישה הראשונה( ומנחם זלוצקי )בפגישה הראשונה(‪.‬‬
‫יד‪ .‬פגישות ללימוד נושא איכות אוויר – ‪ 16/01/2011 ,11/07/2010‬משתתפים‪ :‬שוני גולדברגר‪,‬‬
‫אסתר קורן האוזר‪ ,‬דפנה סימן טוב‪ ,‬אבי בן צור ואבי מושל‪.‬‬
‫טו‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט למנהלת אגף שפכי תעשיה וקרקעות מזוהמות – ‪.19/07/2010‬‬
‫משתתפים‪ :‬דר' יעל מייסון‪ ,‬אריה פיסטינר – ממונה מניעת זיהום מים מדלקים ואורי שלהב –‬
‫ממונה קרקעות מזוהמות‪.‬‬
‫טז‪ .‬פגישות עדכון עם מנהל מחוז ירושלים – ‪ 20/06/2010‬וב‪.21/11/2010 -‬‬
‫יז‪ .‬פגישה עם היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה להצגת השלב המסחרי וליבון סוגיות‬
‫משפטיות – ‪ .20/12/2010‬משתתפים‪ :‬עו"ד דלית דרור‪ ,‬שוני גולדברגר‪ ,‬אבי בן צור‪ ,‬דר' יעל‬
‫מייסון‪ ,‬דר' ישעיהו בר אור‪ ,‬שחר סולר‪ ,‬עו"ד יעל בן עמוס‪.‬‬
‫משרד הבריאות –‬
‫א‪ .‬פגישה עם הצוות המקצועי ‪ .03/01/2010‬משתתפים‪ :‬שלום גולדברגר – מהנדס ראשי לבריאות‬
‫הסביבה‪ ,‬טליה שוסברגר – מהנדסת מחוז ירושלים‪ ,‬זאב פיש ודוד ויינברג – מהנדס ארצי תכנון‬
‫וקולחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישה עם סגן השר ח"כ הרב יעקב ליצמן ‪ .21/07/2010‬משתתפים‪ :‬שלום גולדברגר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פגישה באתר קידוח סקר זהרים‪ .‬משתתפים‪ :‬שלום גולדברגר– מהנדס ראשי לבריאות‬
‫הסביבה‪ ,‬טליה שוסברגר – מהנדסת מחוז ירושלים ודוד ויינברג – מהנדס ארצי תכנון‬
‫וקולחים‪.‬‬
‫משרד החקלאות –‬
‫א‪ .‬פגישה עם הצוות המקצועי ‪ .08/02/2010‬משתתפים‪ :‬גב' יהודית חלימי – סגנית מנהל המחוז‪,‬‬
‫גב' נטע פיינשטיין – מרכזת שימור קרקע וניקוז ומר ציון גזל – מתכנן‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני שר החקלאות ח"כ שלום שמחון – ‪.11/03/2010‬‬
‫ג‪ .‬פגישה עם הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות להצגת הפרויקט – ‪ .26/01/2011‬משתתפים‪ :‬גב'‬
‫רותי פרום אריכא – סגן בכיר למנהל הרשות לתכנון ומנהלת אגף תכנון כפרי אזורי‪ ,‬מר צפניה‬
‫שאולקר – מנהל מחוז השפלה וההר‪ ,‬גב' יהודית חלימי – סגנית מנהל המחוז‪ ,‬מר אבי שוורץ‪,‬‬
‫מר רענן אמויאל‪ ,‬גב' חגית ברנר‪.‬‬
‫ד‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני שרת החקלאות ח"כ חגית נוקד – ‪.28/03/2011‬‬
‫‪104‬‬
‫ה‪ .‬פגישה באתר קידוח סקר זהרים – ‪ .30/08/2011‬משתתפים‪ :‬גב' רותי פרום אריכא – סגן בכיר‬
‫למנהל הרשות לתכנון ומנהלת אגף תכנון כפרי אזורי‪ ,‬גב' יהודית חלימי – סגנית מנהל המחוז‬
‫ומר רענן אמויאל‪.‬‬
‫קק"ל –‬
‫א‪ .‬פגישה עם מנהל מרחב מרכז וצוותו להצגת הפרויקט – ‪ .16/12/2009‬משתתפים‪:‬‬
‫קק"ל‪ :‬מר אילן בארי – מנהל מרחב מרכז‪ ,‬מר חיים סהר – מתכנן שימור קרקע‪ ,‬מר משה‬
‫מנחם – רכז תשתיות אזור ההר‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיור באתרי חלופות הפיילוט עם מר חיים סהר – מתכנן שימור קרקע – ‪.5/1/2010‬‬
‫ג‪ .‬פגישה וסיור עם מר גלעד מסטאי – מנהל אזור החוף והשפלה – ‪.04/03/2010‬‬
‫ד‪ .‬פגישות עם מנהל מרחב מרכז – ‪.04/11/2010 ,07/04/2010‬‬
‫ה‪ .‬פגישות עם מנכ"לית קק"ל – הגב' יעל שאלתיאלי וצוותה – ‪.6/10/2010 ,29/04/2010‬‬
‫ו‪ .‬פגישות עם הועדה לגיבוש המלצות לעמדת קק"ל בנושא הפקת דלקים מפצלי שמן בחבל עדולם‬
‫– ימים ‪ 07/04/2011‬ו‪.01/05/2011 -‬‬
‫רט"ג –‬
‫א‪ .‬פגישה לתאום נהלי עבודה משותפים עם מר אורי נווה – סגן מנהל מחוז מרכז – ‪.16/07/2009‬‬
‫ב‪ .‬סמינר לצוות רט"ג – פורום תו"פ מדע ‪ .10/12/2009‬משתתפים‪ :‬יובל פלד‪ ,‬אלי שדות‪ ,‬גיא‬
‫אילון‪ ,‬דותן רותם‪ ,‬נועם לידר‪,‬דר' יהושע שקדי‪ ,‬ניסים קשת‪ ,‬יתיר שמיר ויריב מליחי‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיור להכרת חלופות מיקום לפיילוט ‪ .13/01/2010‬משתתפים‪ :‬גב' מירה אבנרי – מתכננת‬
‫המחוז‪ ,‬מר רפי בן זכרי – מפקח תשתיות‪ ,‬מר יתיר שמיר – מנהל מרחב‪ ,‬מר איתמר ווליס –‬
‫פקח אזורי‪ ,‬מר יוסי בלנקשטיין – פקח אזורי‪ ,‬מר זאב הכהן – מתכנן אזור ההר‪.‬‬
‫ד‪ .‬פגישה להצגה פרטנית של הפרויקט ‪ – 08/08/2010‬דר' יהושע שקדי‪ ,‬יובל פלד וזאב הכהן‪.‬‬
‫ה‪ .‬דיון הועדה המקצועית מדעית המייעצת למליאת רט"ג‪ ,‬בראשות פרופ' בלה גליל ‪.26/10/2010‬‬
‫משתתפים תא"ל )מיל( שייקה ארז‪ ,‬דר' יהושע שקדי‪ ,‬זאב הכהן‪ ,‬נגה קרונפלד‪ ,‬גיורא בן דב‪ ,‬דר'‬
‫יעקב מימרן‪ ,‬דר' ישעיהו בר אור‪ ,‬ניר פפאי‪ ,‬עו"ד חגית הלמר‪ ,‬אורית סקוטלסקי‪.‬‬
‫רשות המים –‬
‫א‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט עם ראש אגף איכות מים ברשות המים הגברת שרה אלחנני –‬
‫‪.07/06/2009‬‬
‫ב‪ .‬דיון לקבלת אישור ועדת קידוחים ברשות המים – ‪ .15/02/2011‬על חברי הועדה נמנים גם‬
‫נציגים מהשרות ההידרולוגי‪ ,‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬רט"ג‪ ,‬משרד הבריאות וכן המשרד להג"ס‪.‬‬
‫השרות ההידרולוגי –‬
‫א‪ .‬פגישה לתיאום ותיכנון פרויקט משותף בנושא מים שיופקו מדגימות קידוחי הסקר עם דר'‬
‫יעקב ליפשיץ – ‪.21/09/2009‬‬
‫ב‪ .‬פגישה ללימוד הפרויקט עם כל הגורמים המקצועיים בנושא בשירות וברשות המים –‬
‫‪.3/01/2011‬‬
‫‪105‬‬
‫החברה להגנת הטבע –‬
‫פגישה עם הצוות המקצועי ‪ .24/01/2010‬משתתפים‪ :‬מר ניר פפאי – מנהל אגף שימור סביבה וטבע‪,‬‬
‫מר אברהם שקד – רכז שמירת טבע מחוז ירושלים‪ ,‬מר שי טחנאי – רכז שמירת טבע מחוז דרום‪,‬‬
‫מר איתמר בן‪-‬דוד – מתכנן אגף שמירת טבע‪ ,‬גב' חגית הלמר – יועצת משפטית‪.‬‬
‫אדם טבע ודין –‬
‫א‪ .‬פגישה עם הצוות המקצועי ‪ .20/01/2010‬משתתפים‪ :‬דר' אריה ונגר‪ ,‬יעל דורי‪ ,‬עו"ד קרן‬
‫הלפרין‪-‬מוסרי‪ ,‬שרית כספי‪ ,‬יונתן הימן ויואב הולן‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישה ביום ‪ 19/06/2011‬עם עו"ד ברי לבנפלד‪ ,‬עו"ד עמית ברכה ומדען אט"ד – דר' אריה ונגר‪.‬‬
‫ח"כ דר' דב חנין – יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת – פגישה להצגת הפרויקט ביום ‪03/02/2010‬‬
‫ופגישה למסירת המסמך הסביבתי )פרקים א‪-‬ה( ביום ‪.14/06/2010‬‬
‫דיוני הועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה לנושאי סביבה ובריאות בכנסת –‬
‫בראשות ח"כ דר' דב חנין – התקיימו בימים ‪ 12/06/2011 ,12/7/2010 ,28/06/2010‬ו‪.21/11/2011 -‬‬
‫סיור הועדה לשטח ופגישה עם תושבים התקיים ביום ‪.14/11/2010‬‬
‫דיון ועדת המדע של הכנסת – בראשות ח"כ איתן כבל – ‪.31/01/2011‬‬
‫ישובים ומועצות שכנים –‬
‫א‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני ראש המועצה האזורית יואב דר' מטי צרפתי – ‪.05/10/2011‬‬
‫השתתפו מנכ"לית המועצה – ורד בן ארי‪ ,‬מנכ"ל החברה הכלכלית – דר' אלון הברפלד ונציגים‬
‫נוספים מטעם ועדת איכות הסביבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגישות להצגת הפרויקט בפני ראש המועצה האזורית יואב מר רני טריינין – ‪ 08/11/2009‬וב‪-‬‬
‫‪ 19/09/2010‬השתתפו מר אילן סלמונה – מנהל החברה הכלכלית יואב ומנכ"לית המועצה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני תושבים ממושב גבעת ישעיהו ‪ 15/01/10‬בין המשתתפים שרון‬
‫גולדרינג והדס רוזן‪.‬‬
‫ד‪ .‬פגישות להצגת הפרויקט בפני ראש המועצה האזורית לכיש מר דני מורביה – ‪.23/05/2010‬‬
‫השתתפה גב' טניה גנזבורג – מהנדסת המועצה‪ .‬פגישה משלימה באתר קידוח סקר זהרים ביום‬
‫‪ ,02/08/2011‬השתתף מר עמיר אלנברג יו"ר ועדת איכות הסביבה במועצה‪.‬‬
‫ה‪ .‬דיון להצגת הפרויקט בפני ועדת איכות הסביבה במועצה האזורית לכיש – ‪.24/05/2011‬‬
‫ו‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני ועד הישוב לכיש – ‪ .29/06/2010‬משתתפים‪ :‬יו"ר הוועד מר יוסי‬
‫גורן ו‪ 12 -‬חברי וועד האגודה והוועד המקומי‪.‬‬
‫ז‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני נציגי וועד הישוב שקף – ‪ .12/08/2010‬משתתפים‪ :‬מר ירון משולם‬
‫ומר יוסי אלוש‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט עם תושבי שקף והאזור – ‪.25/11/2010‬‬
‫ח‪ .‬פגישה להצגת הפרויקט בפני וועד הקיבוץ בגלאון – ‪ 10/10/2010‬ופגישה להצגת הפרויקט בפני‬
‫אסיפת תושבי הקיבוץ – ‪.5/12/2010‬‬
‫ט‪ .‬הרצאת מנכ"ל החברה אודות הפרויקט במכינה הקדם צבאית באדרת – ‪.7/11/2010‬‬
‫י‪ .‬הרצאת מנכ"ל החברה אודות הפרויקט במכינה הקדם צבאית בבית גוברין – ‪.29/11/2010‬‬
‫‪106‬‬
‫כנסים ואקדמיה –‬
‫א‪ .‬הרצאה של הגיאולוג הראשי בכנס מלח הארץ ‪ 02/12/2008‬בעין גדי – "פצלי שמן שיטה‬
‫סביבתית"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרצאה של המדען הראשי בכנס החברה הגיאולוגית ‪.31/03/2009‬‬
‫ג‪ .‬השתתפות בוועידת האנרגיה והעסקים ‪ ,18-19/10/2010‬כולל כינוס מושב יעודי בכנס והקמת‬
‫ביתן הסברה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרצאה של הגיאולוג הראשי במחלקה למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית – ‪.09/11/2010‬‬
‫ה‪ .‬הרצאה של מנכ"ל החברה בכנס לחקר העתיד באוניברסיטת בר‪-‬אילן )הכנס אורגן ע"י פרופ'‬
‫דויד פסיג וליאור צורף( – ‪.22/11/2010‬‬
‫ו‪ .‬הרצאות במועדים שונים של המדען הראשי באוניברסיטה העברית – ‪19/11/2010 ,15/04/2010‬‬
‫ו‪ ,22/05/2011 -‬בטכניון – ‪ 18/11/2010‬ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב ‪.02/12/2010‬‬
‫ז‪ .‬הרצאה של הגיאולוג הראשי במכון צוקרברג לחקר המים‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ‪.05/01/2011‬‬
‫ח‪ .‬הרצאת מנכ"ל החברה בפני סטודנטים מבי"ס פורטר‪/‬אוניברסיטת תל אביב בתצפית מתל‬
‫עזקה על אתר הפיילוט המתוכנן – ‪.19/05/2011‬‬
‫ט‪ .‬השתתפות מנכ"ל החברה בפנל בועידת האנרגיה השנתית – ‪.15/06/2011‬‬
‫י‪ .‬הרצאת המדען הראשי בועידת הנשיא – ‪.23/06/2011‬‬
‫יא‪ .‬הרצאה בפני הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה – ‪.27/06/2011‬‬
‫יב‪ .‬השתתפות בועידת גלובס "אנרגיה לישראל" – ‪.22/09/2011‬‬
‫‪107‬‬
‫נספח ‪ :2‬קורות חיים של עורכי וכותבי המסמך‬
‫ מצ"ב בעותק רך ‪-‬‬‫נספח ‪ :3‬מצגת של חברת ‪M-I SWACO‬‬
‫‪ -‬מצ"ב בעותק רך ‪-‬‬
‫נספח ‪ :4‬מאמר מאת ‪ Stegemeier‬בנושא הולכת חום‬
‫‪ -‬מצ"ב בעותק רך ‪-‬‬
‫נספח ‪ :5‬פיתוח נוסחת תזוזה בקרקע‬
‫‪ -‬מצ"ב בעותק רך ‪-‬‬
‫‪108‬‬
‫נספח ‪ :6‬אישור החברה לשירותי איכות הסביבה לטיפול בתוצרי המים בפיילוט‬
‫‪109‬‬
‫נספח ‪ :7‬התחייבות חברת ‪ IEI‬בנוגע לפיתוח הפרויקט המסחרי להפקת נפט‬
‫‪ 3‬במאי ‪2011‬‬
‫סימוכין ‪0297‬‬
‫לכבוד‬
‫ח"כ גלעד ארדן‬
‫השר להגנת הסביבה‬
‫א‪.‬נ‪,.‬‬
‫הנדון‪ :‬התחייבויות חברת ‪ IEI‬בנוגע לפיתוח פרויקט מסחרי להפקת נפט מפצלי שמן‬
‫חברת ‪ IEI‬מקיימת זה קרוב לשלוש שנים תהליך עבודה אינטנסיבי מול משרדי הממשלה השונים‪,‬‬
‫ובהם המשרד להגנת הסביבה‪ .‬זאת במטרה לקדם את פרויקט הפקת פצלי השמן בשפלת יהודה‪,‬‬
‫באמצעות טכנולוגית מיצוי תת קרקעי‪ .‬על הפרק עומד כיום אישורו של שלב הפילוט בפרויקט‪,‬‬
‫שמטרתו להוכיח את הישימות הטכנולוגית‪ ,‬הכלכלית והסביבתית של שיטת ההפקה הנדונה‪.‬‬
‫במסגרת זו עושה החברה כל מאמץ על מנת לספק את מלוא המידע הדרוש על פי חוק‪ ,‬ואף הרבה‬
‫מעבר לכך‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעבודה מול גורמי המקצוע במשרד‪ ,‬שבות ועולות שאלות‪ ,‬שעניינן חורג מגדר‬
‫ניתוח ההשפעות הסביבתיות של הפילוט‪ .‬המקור למרבית השאלות הללו‪ ,‬כך אנו מתרשמים‪ ,‬טמון‬
‫בחשש לגבי אופן פיתוח הפרויקט המסחרי‪.‬‬
‫על מנת להפיג חשש זה‪ ,‬מצאנו לנכון לשוב ולהבהיר את עמדותינו‪:‬‬
‫‪ .1‬פיתוח פרויקט מסחרי‪ ,‬שקידומו אפשרי מכח חזקה על פי חוק הנפט‪ ,‬יעשה על פי תכנית‪,‬‬
‫כמשמעותה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬ובמסגרת זו יוכן גם תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬כמשמעותו‬
‫בחוק‪ .‬בהתייחס לשאלה כיצד מתיישבת התחייבות זו עם סעיף ‪ 31‬לחוק הנפט‪ ,‬המחייב בעל זכות‬
‫להתחיל קידוח תוך ששה חודשים מיום קבלת החזקה‪ ,‬נבהיר כי סעיף זה לא נועד להקנות לחברה‬
‫כל פטור או הקלה‪ .‬נהפוך הוא‪ :‬תכלית הסעיף לאפשר למדינה )אם תבחר בכך( לנקוט סנקציות‬
‫כנגד יזם שאינו מממש את הזכויות שבידו‪ .‬חשוב עוד לזכור כי כנגד סעיף זה עומד סעיף ‪ 51‬לחוק‬
‫הנפט‪ ,‬המקנה למנהל זכות לדחות את מועד הביצוע של כל פעולה שיש לבצעה לפי זכות הנפט‪.‬‬
‫‪ .2‬אתר הפילוט המתוכנן לא ישמש לצורך הפקה מסחרית‪ .‬בתום ניסוי ההפקה המתוכנן יפונה‬
‫האתר וישוקם על פי הנחיות הגורמים המוסמכים‪.‬‬
‫עמדות ‪ IEI‬הוצגו במספר רב של הזדמנויות‪ ,‬כולל בפני אנשי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הן‬
‫אף נכללו מפורשות בתגובה אשר הוגשה על ידה לבית המשפט העליון כמענה לעתירת אדם טבע ודין‬
‫)נשמח להעבירה לידיכם(‪ .‬החברה אף הצהירה כי היא מוכנה להפקיד ערבות‪ ,‬בסכום משמעותי‪,‬‬
‫להבטחת התחייבותה בנוגע לפינוי ושיקום אתר הפילוט‪.‬‬
‫אנו תקווה כי מכתב זה יסייע להבהרת הסוגיה ויתרום למיקוד הדיאלוג בסוגיות הסביבתיות‬
‫הנוגעות לנושא העומד כיום על הפרק – אישור ביצוע הפילוט‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫רליק שפיר‪ ,‬מנכ"ל ‪IEI‬‬
‫‪110‬‬
‫העתקים‪:‬‬
‫ד"ר עוזי לנדאו‪ ,‬שר התשתיות הלאומיות‬
‫מר משה דדון‪ ,‬ראש המועצה האזורית מטה יהודה‬
‫עו"ד אלונה שפר )קארו(‪ ,‬המנהלת הכללית של המשרד להגנת הסביבה‬
‫ד"ר ישעיהו בראור‪ ,‬סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫עו"ד דלית דרור‪ ,‬היועצת המשפטית‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫מר שוני גולדברגר‪ ,‬מנהל מחוז ירושלים‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫גב' רות יוסף‪ ,‬הממונה על מחוז ירושלים‪ ,‬משרד הפנים‬
‫גב' דלית זילבר‪ ,‬מתכננת מחוז ירושלים‪ ,‬משרד הפנים‬
‫עו"ד דני חורין‪ ,‬היועץ המשפטי לוועדה המחוזית ירושלים‪ ,‬משרד הפנים‬
‫ד"ר יעקב מימרן‪ ,‬הממונה על עניני הנפט‪ ,‬משרד התשתיות‬
‫‪111‬‬