‫מחזור נוסף יוצא לדרך‪:‬‬ ‫הזמנה להצטרפות‬ ‫חלק חשוב בהכשרת תלמידי המחקר הוא התקשורת האינטלקטואלית והמחקרית עם דוקטורנטים אחרים‬ ‫מחוץ למסגרת הלימודים הפורמאלית‪ .‬על מנת לסייע במטרה זו יזמנו את "לימוד בחברותא"‪ :‬קבוצות דיון‬ ‫של דוקטורנטים המיועדות לעודד את הפעילות האקדמית המחקרית והאינטלקטואלית הרב תחומית‬ ‫מחוץ למסגרת ההוראה‪.‬‬ ‫הפרויקט פועל במסגרת ניסויית החל משנת תשס"ט ויוצא עתה בקול קורא להצטרפות ל‪ 8-‬קבוצות‬ ‫חדשות ול‪ 6-‬קבוצות ממשיכות של דוקטורנטים‪ .‬עד כה הוקמו כ‪ 06-‬קבוצות דיון בנושאים שהוצעו על ידי‬ ‫דוקטורנטים במדעים העיוניים‪ .‬כל קבוצת דיון מצופה לכלול בין ‪ 5‬ל‪ 21 -‬דוקטורנטים המגיעים‪ ,‬במידת‬ ‫האפשר‪ ,‬מקשת רחבה של תחומים ודיסציפלינות ולערוך כ‪ 21-‬מפגשים בשנה‪ .‬דו"חות שוטפים ומסכמים‬ ‫על הפעילות מועלים לאתר השיתופי של הפרויקט‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אותך להצטרף ולעקוב אחר פעילותינו באתר הפרויקט‪http://limudchevruta.huji.ac.il :‬‬ ‫וועדת היגוי "לימוד בחברותא"‬ ‫פרופ' אלישבע באומגרטן (יו"ר)‪ ,‬ד"ר אורלי שנקר‪ ,‬פרופ' מוחמד חאג' יחיא‪ ,‬גב' תמר ברנבלום‪ ,‬פרופ'‬ ‫אילנה פרדס‪ ,‬פרופ' דוד לוי‪-‬פאור‪ ,‬ד"ר לימור שיפמן‪ ,‬ד"ר מיכל שור‪-‬עופרי וד"ר ניקול הוכנר‪.‬‬ ‫הקבוצות הזוכות לשנת תשע"ה‬ ‫חקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית‬ ‫בראשות חנה שאול בר ניסים‬ Amazon Mechanical Turk-‫ איסוף נתונים ב‬:‫מיקור המונים במחקר אקדמי‬ ‫בראשות אשר שטראוס ואיתי סיסו‬ ‫מפגשים תרבותיים בין יהודים לשכניהם במרחב המזרח אירופאי‬ ‫ שי אליסון גרברג ויחיאל וייצמן‬,‫בראשות אמה אור טל זהר‬ ‫ רגש והגוף הממוגדר‬,‫ כח‬:‫גוף בהתהוות‬ ‫פרסלר‬-‫בראשות הילה נחושתן ותאיר קרזי‬ ‫ שוליים מגדירים מרכז‬,‫ מרכז מגדיר שוליים‬:‫לימינאליות‬ ‫בראשות עדי בורטמן ואלינה מלצר‬ ‫יזמות עסקית במבט אינטרדיסציפלינרי‬ ‫בראשות מוחמד אבו נסרה ויעל פישמן‬ ‫מוסיקה ותרבות פופולרית‬ ‫בראשות אדם יודפת‬ ‫התיאוריה והפרקטיקה של 'יצירת מקום' בעיר‬ ‫בראשות ניר ברק ודנה הלוי‬ Philanthropy and Civil Society Group coordinator Hanna Shaul Bar Nissim Crowdsourcing in Academic Research: Data Collection via Amazon Mechanical Turk Group coordinators Asher Strauss and Itay Sisso Cultural encounters between Jews and their Neighbors in Eastern Europe Group coordinators Emma Or-Tal Zohar, Shay Elison and Chilik Weizman Body in Formation: Power, Emotion and the Gendered Body Group coordinators Hilla Nehushtan and Tair Karazi-Presler The Liminal: Mainstream Defines Margins, Margins Define Mainstream Group coordinators Alina Meltzer and Adi Burtman Entrepreneurship: An Interdisciplinary Approach Group coordinators Yael Fischman, and Muhammed Abu Nasra Popular Music & Culture Group coordinator Adam Yodfat The Theory and Practice of "Placemaking" in the City Group coordinator Dana Halevy and Nir Barak ‫הקבוצות הממשיכות‬ ‫ לקראת דיסציפלינה חדשה‬:‫ספרות ותרבות מקומית‬ ‫ דינה ברדיצ'בסקי ורעות בן יעקב‬,‫בראשות‬ ‫דורשים משמעות בתיאוריה המוסדית‬ ‫פיקר ואיה נבון‬-‫בראשות מרב מגדל‬ ‫אליטות ותפקידן בהתפתחות העירונית של ארץ ישראל מן התקופה ההלניסטית‬ ‫ועד לתקופה הממלוכית‬ ‫בראשות אנה גוטגרץ ושולמית מילר‬ ‫מחקר ניסויי בפסיכולוגיה וקוגניציה‬ ‫בראשות ורוניקה דודרב‬ ‫חקר האוכלוסייה הפלסטינית בישראל‬ ‫בראשות רנא אסעיד‬ ‫שיטות מתקדמות בהדמיה מוחית תפקודית‬ ‫בראשות עודד ביין‬ Local Literature and Culture – Towards a New Discipline Group coordinators Dina Berdichevsky and Reut Ben Yaakov Studies in Institutional Theory Group coordinators Merav Picker and Aya Navon The Role of Urban Elites in the Development of Cities in Palestine from the Hellenistic to the Mamluk Periods Group coordinators Shulamit Miller and Anna Gutgarts Experimental Research in Psychology and Cognitive Sciences Group coordinator Veronica Dudarev Palestinian Society Group coordinator Rana Es'eed Functional Magnetic Resonance Imaging Group coordinator Oded Bein ‫קבוצת דיון חדשה‬ ‫חקר‬ ‫קבוצות זוכות‬ ‫חקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית‬ ‫תשע"ה‬ ‫בעשורים האחרונים חלה צמיחה משמעותית במספר‬ ‫הארגונים הוולונטריים הפועלים בישראל ובמקביל עלייה‬ ‫בנתינה של ישראלים התורמים מכספם ומזמנם באמצעות‬ ‫מנגנונים פרטיים ומוסדיים‪ .‬נוכחותם הגוברת של‬ ‫הפילנתרופים הישראלים וארגוני החברה האזרחית בזירה‬ ‫הציבורית הובילה בעשור האחרון להתפתחות המחקר‬ ‫הנוגע לעשייתם וליחסי הגומלין בינהם‪ ,‬בינם לבין מוסדות‬ ‫הממשלה‪ ,‬עם החברה הישראלית ובמבט השוואתי ביחס‬ ‫למדינות אחרות‪ .‬קבוצת הלימוד לחקר הפילנתרופיה‬ ‫והחברה האזרחית נועדה לאפשר מסגרת קבועה למפגש‬ ‫ולשיח בין תלמידי מחקר העוסקים בתחומים אלה‪ .‬היות‬ ‫המחקר בשלביו הראשונים יוביל את חברי הקבוצה לעסוק‬ ‫בניסיון להגדיר את גבולות התחום‪ ,‬המרחב‬ ‫האינטרדיסציפלינרי בו הם פועלים והחיבור של העשייה‬ ‫המחקרית בישראל למחקר בעולם‪ .‬הקבוצה תאפשר‬ ‫לתלמידים אלה להפנים את קווי הדמיון במחקריהם‪,‬‬ ‫להיחשף למגוון תיאוריות‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬כלי מחקר‬ ‫ותהליכי עיבוד נתונים‪ ,‬ובכך לאפשר הפריה הדדית‬ ‫בתהליכי המחקר והכתיבה שלהם‪.‬‬ ‫והחברה‬ ‫הפילנתרופיה‬ ‫האזרחית‪,‬‬ ‫בראשות חנה שאול בר ניסים‬ ‫מיקור המונים במחקר אקדמי‪ :‬איסוף נתונים ב‪-‬‬ ‫‪ ,Amazon Mechanical Turk‬בראשות אשר‬ ‫שטראוס ואיתי סיסו‬ ‫מפגשים תרבותיים בין יהודים לשכניהם במרחב‬ ‫המזרח אירופאי‪ ,‬בראשות אמה אור טל זהר‪ ,‬שי‬ ‫אליסון גרברג ויחיאל וייצמן‬ ‫גוף בהתהוות‪ :‬כח‪ ,‬רגש והגוף הממוגדר‪,‬‬ ‫בראשות הילה נחושתן ותאיר קרזי‪-‬פרסלר‬ ‫לימינאליות‪:‬‬ ‫מרכז‬ ‫מגדיר‬ ‫שוליים‪,‬‬ ‫שוליים‬ ‫מגדירים מרכז‪ ,‬בראשות‪ ,‬עדי בורטמן ואלינה מלצר‬ ‫יזמות עסקית במבט אינטרדיסציפלינרי‪ ,‬בראשות‬ ‫מוחמד אבו נסרה ויעל פישמן‬ ‫מוסיקה ותרבות פופולרית ‪ ,‬בראשות אדם יודפת‬ ‫התיאוריה והפרקטיקה של 'יצירת מקום' בעיר‪,‬‬ ‫בראשות ניר ברק ודנה הלוי‬ ‫החברותא תתמקד בסוגיות בחקר הפילנתרופיה והחברה‬ ‫האזרחית ובינהן אתגרים ודילמות במחקר איכותני ומחקר‬ ‫כמותני בתחום זה‪ ,‬תיאוריות‪ ,‬מודלים ומסגרות‬ ‫קונספטואליות‪ ,‬חקר הפילנתרופיה והחברה האזרחית‬ ‫בפרספקטיבה בינלאומית‪ ,‬מצב המחקר – מגמות‬ ‫וחידושים בישראל ובעולם ועוד‪ .‬הקבוצה תיפגש אחת‬ ‫לחודש‪ :‬חציו הראשון של המפגש יעסוק בסוגיות עקרוניות‬ ‫בחקר התחום על בסיס מאמר תיאורטי‪ ,‬מאמר מתודולוגי‪,‬‬ ‫שיטות לאיסוף נתונים ועוד כאשר אחד מחברי הקבוצה‬ ‫יוביל את הדיון‪ .‬חציו השני של המפגש יתמקד במחקר של‬ ‫אחד מחברי הקבוצה בהתאם לשלב בו הוא\היא נמצאים‬ ‫(הצעת המחקר‪ ,‬איסוף נתונים ועיבודם‪ ,‬כתיבת הפרקים)‬ ‫שילווה בדיון ומשוב מצד שאר החברים‪.‬‬ ‫ראש הקבוצה‪:‬‬ ‫חנה שאול בר ניסים‪ ,‬עבודה סוציאלית ורווחה חברתית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון חדשה‬ ‫מפגשים תרבותיים בין יהודים‬ ‫לשכניהם במרחב המזרח אירופאי‬ ‫קבוצת דיון חדשה‬ ‫מיקור המונים במחקר אקדמי‪ :‬איסוף‬ ‫נתונים ב‪Amazon Mechanical Turk-‬‬ ‫מיקור המונים (‪ )Crowdsourcing‬אשר משמעו הפניית עבודות‬ ‫ומשימות לביצוע על ידי הקהל הרחב‪ ,‬בעיקר באמצעות רשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬צובר תאוצה לאחרונה בקרב חוקרים אקדמיים‪ ,‬בעיקר‬ ‫באמצעות פלטפורמת ‪.)AMT( Amazon Mechanical Turk‬‬ ‫הקבוצה תאחד דוקטורנטים מתחומי מחקר שונים אשר משתמשים‬ ‫ב‪ AMT-‬כמדיום מחקרי לאיסוף נתונים‪ .‬בקבוצה נקרא מאמרים‬ ‫חשובים אשר עוסקים במחקר ב‪ ,AMT-‬ונבין טוב יותר את‬ ‫היתרונות והחסרונות של מחקר אקדמי שכזה‪ .‬במידת האפשר‪,‬‬ ‫שאלות אשר יועלו במסגרת הקבוצה‪ ,‬ינוסחו להשערות‪ ,‬אשר‬ ‫תינתנה לבחינה באופן אמפירי‪.‬‬ ‫דוגמאות לשאלות בהן נעסוק‪ :‬הכרת אוכלוסיית ‪ :AMT‬פרטים‬ ‫דמוגרפיים‪ ,‬מאפיינים אישיותיים‪ ,‬היבטים תרבותיים‪ ,‬אפידמולוגיה‬ ‫של הפרעות נפשיות; הבטחת אמינות הנתונים (‪;)data quality‬‬ ‫הצורך במניפולציות שונות לבחינת קשב הנבדקים ומידת יעילותן‬ ‫(‪Attention Check ;)IMC( Instructions Manipulation Checks‬‬ ‫‪ ;))ACQ( Questions‬מידת היחס בין התשלום לנבדקים לבין‬ ‫אמינות הנתונים והזמן המוקדש לביצוע משימה; שאלות אתיות‬ ‫כגון‪ :‬גובה התשלום לנבדקים‪ ,‬מועד תשלום לנבדקים‪ ,‬אי‪-‬תשלום‬ ‫לנבדקים אשר משתתפים במחקר באופן רשלני‪ ,‬יידוע המשתתפים‬ ‫במטרות המחקר‪ ,‬שיתוף נבדקים בין חוקרים ועוד‪.‬‬ ‫ראשי הקבוצה‪:‬‬ ‫אשר שטראוס‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הקבוצה תעסוק בסוגיות מרכזיות בהיסטוריוגרפיה של‬ ‫יהדות פולין מראשית העת החדשה ועד ימינו‪ .‬תחת‬ ‫כותרת זו נדון בקשת רחבה של נושאים‪ :‬בפולמוס דתי‬ ‫ובחציית גבולות הדת; בפולנית‪ ,‬יידיש ועברית;‬ ‫בתרבות חומרית ובאמנות עכשווית; ביחסי הגומלין בין‬ ‫חינוך‪ ,‬לאומיות‪ ,‬פוליטיקה וכלכלה; באינטרקציה בין‬ ‫מיעוטים לאומיים; בשינויים גיאו‪-‬פוליטיים ובהשפעתם‬ ‫הרחבה; בחורבן הקהילה היהודית והשואה ובזיכרון‬ ‫היסטורי ובדימויים הדדיים על שלל ביטוייהם‪.‬‬ ‫במוקד הדיון יעמדו מחקרים המעלים סוגיות‬ ‫מתודולוגיות והיסטוריוגרפיות‪ ,‬תעודות בנות התקופה‪,‬‬ ‫יצירות ספרותיות או קולנועיות‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬עבודתם‬ ‫המחקרית של חברי הקבוצה עצמם‪ .‬מטרת החברותא‬ ‫היא להוות פלטפורמה אינטרדיסציפלינארית אשר‬ ‫תפגיש חוקרים צעירים העוסקים ב"מרחב הפולני" על‬ ‫גווניו‪ .‬בעיני רוחנו‪ ,‬מסגרת כזאת תהיה מקום של‬ ‫לימוד משותף‪ ,‬חילופי דעות וידע ותספק בסיס‬ ‫לשותפויות אקדמיות נוספות‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא תאפשר‬ ‫לחברי הקבוצה להתחבט בסוגיות מקצועיות עם מעגל‬ ‫של עמיתים המתמודדים לעיתים עם סוגיות דומות‪.‬‬ ‫כינוס של כמה תלמידי מחקר העוסקים בהיסטוריה‬ ‫של יהדות מזרח אירופה מפרספקטיבות והיבטים‬ ‫שונים‪ ,‬יאפשר לחברי הקבוצה הן להפרות את‬ ‫מחקריהם האישיים והן להיחשף ולהכיר תחומים‪,‬‬ ‫תיאוריות ושדות שיח המשיקים למחקרם‪.‬‬ ‫ראשי הקבוצה‪:‬‬ ‫אמה אורטל זהר‪ ,‬היסטוריה של עם ישראל ויהדות‬ ‫זמננו ‪[email protected]‬‬ ‫ואיתי סיסו‪ ,‬מדעי הקוגניציה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שי אילסון גרברג‪ ,‬היסטוריה של עם ישראל ויהדות‬ ‫זמננו ‪[email protected]‬‬ ‫יחיאל וייצמן‪ ,‬תולדות עם ישראל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון חדשה‬ ‫לימינאליות‪ :‬מרכז מגדיר שוליים‪,‬‬ ‫שוליים מגדירים מרכז‬ ‫קבוצת דיון חדשה‬ ‫גוף בהתהוות‪ :‬כח‪ ,‬רגש והגוף הממוגדר‬ ‫בעשורים האחרונים ניכרת התעניינות מדעית בייצוגים תרבותיים‪,‬‬ ‫בחוויות‪ ,‬בפרקטיקות ובמופעים שונים של גוף‪ .‬האופן שבו נתפס‬ ‫הגוף בזירות חיים שונות משקף באופן עמוק את הכוחות‬ ‫החברתיים‪ ,‬התרבותיים והכלכליים של המודרניות המאוחרת‪.‬‬ ‫ברצוננו לבחון הבניות תרבותיות עכשוויות של הגוף המגדרי‬ ‫באמצעות עיסוק בתצורות המגוונות בהם נשים וגברים חווים‪,‬‬ ‫תופסים ומשתמשים בגופם בהקשרים ובמוסדות שונים‪ ,‬במפגש‬ ‫עם טכנולוגיה‪ ,‬במהלך פרקטיקות של שינוי גוף ועוד‪ .‬על בסיס זה‬ ‫נבדוק כיצד פרקטיקות אפקטיביות שונות מהוות חלק מהפרויקט‬ ‫של העצמי המודרני‪ ,‬וכיצד חוויות גופניות מתחברות לפוליטיקה של‬ ‫רגשות ושל כוח‪ .‬נבקש להתחקות למשל אחר האופנים בהם‬ ‫תופסות נשים מקבוצות חברתיות שונות את כוחן החברתי הפוליטי‬ ‫ונבדוק מהו מקומם של רגשות וגוף בתפיסות הללו‪ .‬נדון עוד‬ ‫במשמעותו ובמקומו של הגוף באמצעות התבוננות ובחינה של‬ ‫מושגים כגון פתולוגיה‪ ,‬אחרוּת‪ ,‬קשר בין גוף לעצמי וכדומה‪.‬‬ ‫מטרת הקבוצה הינה להוות מרחב למידה לתלמידי מחקר אשר‬ ‫מתעניינים בשילוב בין עולמות התוכן הללו ולסייע בהתפתחות‬ ‫אישית ומקצועית‪ .‬זאת ועוד באמצעות העמקה בטקסטים מתחומי‬ ‫ידע שונים כגון מדעי הרוח‪ ,‬החברה והתרבות‪ ,‬המאפשרים עיון רב‪-‬‬ ‫גוני בתיאוריות מרכזיות בתחום ובחשיבה על יישומן ככלי ניתוח‪.‬‬ ‫החלק הראשון של סדרת המפגשים יוקדש להיכרות עם טקסטים‬ ‫תיאורטיים מרכזיים הקושרים ומפרקים ממדים של גוף‪ ,‬מגדר‪,‬‬ ‫רגשות וכוח‪ .‬במהלך החלק הראשון של המפגשים נארח חוקרים‬ ‫בולטים לדיונים בנושאים בהם עוסקת הקבוצה‪ .‬בחלק השני יציגו‬ ‫משתתפי הקבוצה תוצרי עבודות שיזכו לדיון ולמשוב מחברי‬ ‫הקבוצה‪ .‬אחת ממטרות הקבוצה היא להביא לפרסום משותף של‬ ‫תוצרים כתובים‪.‬‬ ‫ראשות הקבוצה‪:‬‬ ‫הילה נחושתן‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ותאיר קרזי‪-‬פרסלר‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כל חברה מתחזקת "מרכז" חברתי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬רעיוני‬ ‫ואידיאולוגי‪ .‬זהו האידיאל המאחד סביבו פרטים לחברה‪,‬‬ ‫ושעל פיו נקבעים ערכיה ומוסכמותיה‪ .‬אך המרכז אינו צץ‬ ‫יש מאין‪ ,‬אלא מתהווה מתוך דיאלוג תמידי עם השוליים של‬ ‫אותה חברה – המגדירים אותו ומוגדרים על‬ ‫ידו‪ .‬אנתרופולוגים‪ ,‬מואן גאנפ וטרנר ועד לוי‪-‬שטראוס‬ ‫וגירץ‪ ,‬עמדו על חשיבות השוליים בתהליך הגדרת החברה‪,‬‬ ‫הן על דרך ההנגדה – מה ומי אינם נכללים במרכז‬ ‫ומודרים‪ ,‬והן על ידי שימוש מיסטי‪ :‬הלימינאלי מאפשר‬ ‫לפרוץ גבולות מטאפיזיים‪ ,‬להתחבר לכוחות שאינם מהיום‪-‬‬ ‫יום‪ ,‬או לעבד בצורה בטוחה מתחים פנימיים‪.‬‬ ‫בקבוצתנו "לימינאליות‪ :‬מרכז מגדיר שוליים‪ ,‬שוליים‬ ‫מגדירים מרכז" אנו מעוניינים לבחון פנים וביטויים שונים‬ ‫של לימינאליות ביחסי פרט‪-‬כלל‪ ,‬הגדרה עצמית למול‬ ‫ה"אחר" ויחסי מרכז‪-‬שוליים‪ .‬נבקש לדון באופנים בהם‬ ‫פרדיגמות זהותיות‪ ,‬תרבותיות‪ ,‬חברתיות ואמנותיות נוצרות‬ ‫באמצעות יחסים שונים בין מרכז לשוליים‪ ,‬על הגדרותיהם‬ ‫הנזילות והזיקה ההדדית ביניהם‪ .‬דיון בשדה הסמאנטי של‬ ‫מושג הלימינאליות ואופני ביטויו המגוונים יאפשר לחברי‬ ‫הקבוצה להעמיק ולהרחיב את הבנת המושג ואופני יישומו‬ ‫בדיסציפלינות שונות‪ ,‬כגון‪ :‬היסטוריה‪ ,‬תולדות האמנות‪,‬‬ ‫תיאטרון‪ ,‬ספרות‪ ,‬מוסיקולוגיה ועוד‪ .‬נתמקד בדיונינו ביצירת‬ ‫קולקטיבים על ידי קביעת גבולות והדרה‪ ,‬וכן במצבי תודעה‬ ‫והאומנותיים‬ ‫התרבותיים‬ ‫ובכלים‬ ‫לימינאליים‬ ‫ליצירתם‪ .‬מפגשי הקבוצה הראשונים יוקדשו להיכרות עם‬ ‫ספרות מחקרית מכוננת בנושא לימינאליות‪ .‬לאחר היכרות‬ ‫עם מושגי היסוד‪ ,‬חברי הקבוצה יציגו ממחקריהם וידונו‬ ‫באספקט רלוונטי מתוך הפריזמה של המושגים שנידונו‬ ‫במפגשי הפתיחה‪.‬‬ ‫ראשות הקבוצה‪:‬‬ ‫עדי בורטמן‪ ,‬מוסיקולוגיה‬ ‫ואלינה מלצר‪ ,‬לימודי התיאטרון‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון חדשה‬ ‫מוסיקה ותרבות פופולרית‬ ‫קבוצת דיון ומחקר חדשה‬ ‫יזמות עסקית במבט אינטרדיסציפלינרי‬ ‫היזמות מבטאת תופעה מורכבת ורבת ממדים המחוללת‬ ‫שינויים אישיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים בעולם והיא מהווה בסיס‬ ‫חשוב לצמיחת המשק‪ ,‬להגברת הייצור והתחרותיות‪ ,‬ליצירת‬ ‫מקומות תעסוקה חדשים ולצמצום האבטלה‪.‬‬ ‫במהלך שנה אקדמית זו אנו מקימים קבוצת דיון ולמידה‬ ‫בנושא יזמות לדוקטורנטים מדיסציפלינות שונות (סוציולוגיה‪,‬‬ ‫מנהל עסקים‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬כלכלה ועוד)‪ .‬הקבוצה תהווה במה‬ ‫אקדמית‪ ,‬מקצועית וחברתית שתאפשר לדון בנושא היזמות‬ ‫תוך בחינת הקשרים שונים וסוגיות מחקריות ואישיות מגוונות‬ ‫כפי שכל חוקר בקבוצה חווה‪.‬‬ ‫מטרתנו ליצור שיח אקדמי אינטרדיסציפלינרי‪ ,‬פתוח‪ ,‬ביקורתי‬ ‫וקשוב בנושא היזמות שיעודד למידה קבוצתית‪ ,‬יתרום‬ ‫למחקרו של כל משתתף ויעשיר את הידע והמחשבה של‬ ‫חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫ולמידה‬ ‫דיון‬ ‫על‬ ‫מתבססים‬ ‫הקבוצה‬ ‫מפגשי‬ ‫אינטרדיסציפלינריים בתחום היזמות ונחלקים לשנים‪ .‬חלקו‬ ‫הראשון של המפגש יאפשר לכל משתתף‪ ,‬בהתאם לשלב‬ ‫המחקרי בו הוא נמצא‪ ,‬להציג את מחקרו ולשתף בלבטים‬ ‫ובדילמות מקצועיות ואישיות‪ .‬בחלקו השני של המפגש יתנהל‬ ‫שיח פתוח בין חברי הקבוצה במסגרתו המשתתפים יוכלו‬ ‫להגיב‪ ,‬להעיר ולהאיר על נושאים שונים הרלוונטיים למחקר‬ ‫ולחוקר‪ ,‬לפתח בצוותא רעיונות וכיווני פעולה‪ ,‬להצביע על‬ ‫פערים‪ ,‬להמליץ על מחקרים רלוונטיים ולהפרות את הדיון‬ ‫בכל דרך ראויה‪ ,‬מקשיבה‪ ,‬יצירתית ומכבדת‪.‬‬ ‫הקבוצה תקיים מפגשים אחת לחודש באוניברסיטה העברית‬ ‫בקמפוס הר הצופים בירושלים‪.‬‬ ‫הקבוצה תעסוק במוסיקה ותרבות פופולרית מתוך‬ ‫גישה אינטר‪-‬דיסציפלינרית‪ ,‬ולפיכך תשמח לקלוט אל‬ ‫שורותיה דוקטורנטיות ודוקטורנטים מכל חוגי הלימוד‬ ‫בהר הצופים‪ .‬כתלמידי מחקר‪ ,‬עבודת המחקר‬ ‫והכתיבה גוזרת עלינו בידוד יחסי מעמיתינו‪ .‬שדה‬ ‫המחקר של המוסיקה הפופולרית מתנגד בכל כוחו‬ ‫לבידוד זה‪ :‬מצד אחד מוסיקה פופולרית היא תופעה‬ ‫רבת‪-‬פנים שאינה ניתנת להכלה בתוך דיסציפלינה‬ ‫אחת ויחידה‪ ,‬ומצד שני נגישותה הגבוהה מאפשרת‬ ‫היכרות טובה של חוקרים מתחומים שונים עם שלל‬ ‫תוצריה התרבותיים‪ .‬כמובן שרצוי שתחום המחקר של‬ ‫המצטרפות יהיה קרוב לנושא הקבוצה‪ ,‬אך אין זה‬ ‫מחייב‪ :‬הנושא הינו רחב דיו ונוגע לחיי היום‪-‬יום של‬ ‫כולם‪ ,‬כך שכל חוקר\ת שהנושא מעניין אותה תוכל‬ ‫בוודאי להשתתף ולתרום לדיון‪.‬‬ ‫הקבוצה תפגש בהר הצופים כתריסר פעמים במהלך‬ ‫שנת הלימודים‪ ,‬כאשר תוכן הדיונים יקבע על ידי‬ ‫המשתתפים; מטרתה המוצהרת היא לאפשר שיח‬ ‫ומפגש רב‪-‬תחומי בנושא‪ .‬הדיונים יוכלו לעסוק בכל‬ ‫נושא רלבנטי ולגעת באירועים או תהליכים עדכניים‬ ‫ואף כאלה המתרחשים בזמן אמת – בין אם מדובר‬ ‫בליידי גאגא‪ ,‬ב'אפס ביחסי אנוש' או ב"אח הגדול"‪.‬‬ ‫בסוף הסמסטר הראשון מתוכננת הקבוצה לארח את‬ ‫פרופ' נסים קלדרון מאוני' בן‪-‬גוריון‪ ,‬ובסוף השנה‬ ‫מתוכנן ביקור משותף בהופעה\אירוע תרבות אחר‪.‬‬ ‫ראש הקבוצה‪:‬‬ ‫אדם יודפת‪ ,‬מוסיקולוגיה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ראשי הקבוצה‪:‬‬ ‫מוחמד אבו נסרה‪ ,‬סוציולוגיה ולאנתרופולוגיה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יעל פישמן‪ ,‬תקשורת ועיתונאות‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון ומחקר חדשה‬ ‫התיאוריה והפרקטיקה של‬ ‫'יצירת מקום' בעיר‬ ‫יצירת מקום )‪ (placemaking‬הינה תפישה פילוסופית אשר‬ ‫בוחנת מה הופך מרחב מופשט למקום בעל זהות ומשמעות‪.‬‬ ‫תיאוריות פוליטיות שונות קושרות בין תחושת המקום וצדק‪,‬‬ ‫זהות פוליטית ואזרחות עירונית‪ .‬תפישות אלו באות לידי ביטוי‬ ‫גם במדיניות ובפרקטיקה‪ ,‬ומתייחסות בין היתר לתכנון‬ ‫מרחבי‪ ,‬מדיניות חברתית‪ ,‬פיתוח קהילתי‪ ,‬חינוך וכיוצא‬ ‫באלה‪ .‬המסגרת של יצירת מקום פורסת מנעד נרחב של‬ ‫סוגיות החל מחוויית המרחב דרך זהות מקומית‪-‬קהילתית‬ ‫ועד להזדמנויות קונקרטיות של יחידים וקבוצות‪.‬‬ ‫על רקע תהליכים של גלובליזציה כלכלית וערעור מסוים על‬ ‫מקומה של מדינת הלאום מתברר ומתבסס מעמדה של העיר‬ ‫כיחידה כלכלית‪-‬חברתית‪-‬פוליטית משמעותית‪ .‬כוחם של‬ ‫תאגידים בינלאומיים ועל‪-‬לאומיים מעלה שאלות מוסריות‬ ‫ופוליטיות מורכבות בנוגע לאוטונומיה של יחידים ועולים‬ ‫ספקות בנוגע ליכולתה של המדינה לבלום את ההשפעות‬ ‫הללו‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מתגלה העיר על מוסדותיה הפוליטיים‬ ‫כגורם משמעותי שיכול להוות משקל נגד על ידי טיפוח‬ ‫והעצמה של אזרחות עירונית דמוקרטית‪.‬‬ ‫ההיגיון שינחה את הקבוצה הוא חיבור בין סוגיות של יצירת‬ ‫מקום להקשר העירוני‪ .‬סוגיות אלו מתבטאות בתהליכים של‬ ‫התחדשות עירונית‪ ,‬אקולוגיה עירונית‪ ,‬פוליטיקה מקומית‪,‬‬ ‫פיתוח קהילתי ואזרחות עירונית‪ ,‬ובדיונים הקבוצתיים נבחן‬ ‫רבדים מוסריים‪ ,‬פוליטיים וחברתיים הנובעים מחיבור זה‪.‬‬ ‫סוגיות אלו חוצות דיסציפלינות ובשאיפה כך גם יהיה אופייה‬ ‫של הקבוצה‪ .‬חלק מהמפגשים יוקדש לדיון בטקסטים‬ ‫מתחומים שונים‪ ,‬וחלקם לדיון ביקורתי וקונסטרוקטיבי‬ ‫בעבודות הספציפיות של חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫ראשי הקבוצה‪:‬‬ ‫ניר ברק‪ ,‬מדע המדינה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דנה הלוי‪ ,‬עבודה סוציאלית ורווחה חברתית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון ממשיכה‬ ‫ספרות‬ ‫ותרבות‬ ‫מקומית‪:‬‬ ‫לקראת‬ ‫דיסציפלינה חדשה‬ ‫קבוצות ממשיכות‬ ‫מהמחזור הקודם של "לימוד בחברותא" אושרה הארכת‬ ‫פעילות בשנת הלימודים תשע"ה ל‪ 0-‬קבוצות‪ .‬להלן רשימת‬ ‫הקבוצות הממשיכות‪:‬‬ ‫ספרות ותרבות מקומית‪ :‬לקראת דיסציפלינה‬ ‫חדשה‬ ‫בראשות‪ ,‬דינה ברדיצ'בסקי ורעות בן יעקב‬ ‫דורשים משמעות בתיאוריה המוסדית‬ ‫בראשות מרב מגדל‪-‬פיקר ואיה נבון‬ ‫אליטות ותפקידן בהתפתחות העירונית של ארץ‬ ‫ישראל מן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה‬ ‫הממלוכית‬ ‫בראשות אנה גוטגרץ ושולמית מילר‬ ‫החלוקה המקובלת באוניברסיטאות בארץ ובעולם בין‬ ‫קנונים ספרותיים מושתתת על הבחנה לאומית‪-‬לשונית; על‬ ‫חלוקה למחלקות לספרות עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬ערבית וכולי‪.‬‬ ‫בעידן הפוליטי הנוכחי‪ ,‬ככל שמתערערת האחדות‬ ‫ההומוגנית של מדינות הלאום‪ ,‬החלוקה ההיפותטית הזאת‬ ‫עומדת ממילא למבחן מחודש‪.‬‬ ‫בהקשרה של הספרות העברית‪ ,‬הקטגוריה הלשונית‪-‬‬ ‫אתנית מתגלה כבעייתית במיוחד‪ .‬האחדות המדומה של‬ ‫קנון היצירה העברית המודרנית כפי שהוא מוכר לנו היום‪,‬‬ ‫מסמנת רציפות בין הספרות העברית האירופית של‬ ‫המאות ה‪ 21-‬וה‪ ,21-‬לבין הקנון שנוצר בפלסטין‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫המושג השגור "הספרות העברית" מטשטש את סבך‬ ‫היחסים התרבותיים והפוליטיים שמערערים על רציפותה‬ ‫ואחדותה‪.‬‬ ‫אנחנו מבקשות לבחון באיזו מידה העיסוק ביצירה מקומית‬ ‫יכול לשמש כחלופה לקטגוריות המוכרות המגדירות את‬ ‫קנון הספרות היום ואיזה פוטנציאל פוליטי‪-‬ביקורתי צומח‬ ‫מתוך שיח כזה‪ .‬כמה מן הסוגיות העקרוניות שנעמיד‬ ‫במרכז הדיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחקר ניסויי בפסיכולוגיה וקוגניציה‬ ‫בראשות ורוניקה דודרב‬ ‫‪‬‬ ‫חקר האוכלוסייה הפלסטינית בישראל‬ ‫בראשות רנא אסעיד‬ ‫שיטות מתקדמות בהדמיה מוחית תפקודית‬ ‫בראשות עודד ביין‬ ‫‪‬‬ ‫האופנים בהם הדיון בספרות העברית כענף אחד של‬ ‫הספרות המקומית מאפשר להנכיח את מספר לשונות‬ ‫בתחומי היצירה האחת‪ .‬שאלה זו קשורה לשאלת‬ ‫תפקידו של תרגום כפרקטיקה וכמושג מפתח בדיון‬ ‫על ספרות רב‪-‬לשונית‪.‬‬ ‫עיסוק בקונטקסט התיאורטי של חקר שיח הספרות‬ ‫והתרבות כקונטקסט מערבי‪ ,‬וניסוחה של‬ ‫פרספקטיבה מקומית על מתודות המחקר שלנו‪.‬‬ ‫הפוטנציאל הביקורתי והאתי של ביקורת אקולוגית‬ ‫("אקו‪-‬קריטיסיזם") לדיון ביצירה מקומית – דיון‬ ‫ביחסה של הספרות למרחב הקונקרטי‪ ,‬לקרקע‪,‬‬ ‫לבעלי החיים ולצמחיה‪.‬‬ ‫קבוצה זו מיועדת לחוקרי ספרות ותרבות העוסקים בזיקות‬ ‫שבין היצירה לבין המקום‪ .‬מטרתנו היא כפולה‪ :‬אנחנו‬ ‫מבקשות לחדד כמו גם להרחיב את אופני החשיבה‬ ‫המחקרית שלנו‪ .‬לא פחות חשוב מכך‪ ,‬אנחנו שואפות‬ ‫לנטוע את הדיון הזה בהקשר הרחב‪ ,‬בשיח הפוליטי‬ ‫האזורי בתקופה הנוכחית‪ .‬לשם כך נבקש לקיים מפגשים‬ ‫עם אינטלקטואלים ויוצרים שפעילותם חורגת אל מחוץ‬ ‫לגבולות המחקר האקדמי‪.‬‬ ‫ראשות הקבוצה‪:‬‬ ‫דינה ברדיצ'בסקי‪ ,‬ספרות עברית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רעות בן יעקב‪ ,‬ספרות עברית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון ממשיכה‬ ‫קבוצת דיון ממשיכה‬ ‫דורשים משמעות בתיאוריה המוסדית‬ ‫המוסדית‬ ‫בתיאוריה‬ ‫עוסקת‬ ‫הקבוצה‬ ‫)‪ (Institutional Theory‬שקנתה אחיזה במגוון‬ ‫דיסציפלינות‪ .‬מוסדות הם מבנים‪ ,‬פרקטיקות ומערכות‬ ‫משמעות הנלקחים כמובנים מאליהם ומבנים את תפיסת‬ ‫המציאות והפעולה של ארגונים ופרטים‪ .‬הטענה המרכזית‬ ‫היא שאנשים וארגונים נענים לתכתיבים המוסדיים על מנת‬ ‫לקבל לגיטימציה מן הסביבה‪.‬‬ ‫במפגשים אנו נעים בין התיאורטי לאמפירי‪ ,‬ובין האקדמיה‬ ‫לשדה‪ .‬אנו מנסים למצוא את האיזון בין מקרה המבחן‬ ‫הייחודי לכל אחד מאתנו‪ ,‬לבין המכנה המשותף שלנו –‬ ‫התיאורטי‪ .‬אנו מכוונים לתרומה האנליטית של מחקרינו‬ ‫לתיאוריה המוסדית‪ .‬לשם כך אנו מעמיקים במאמרים‬ ‫עדכניים ‪ -‬תיאורטיים ואמפיריים ‪ -‬בתיאוריה המוסדית‪ ,‬תוך‬ ‫מחשבה אודות האופנים בהם המחקרים שלנו מתכתבים‬ ‫עימם ‪.‬לצד זאת‪ ,‬אנו מבררים את המשמעות הפרקטית‬ ‫שיכולה להיות למחקר שלנו על שדה המחקר בו אנו‬ ‫פועלים‪ .‬בהקשר שלנו הכוונה היא לדיון באפשרויות של‬ ‫שינוי הסדר המוסדי כפי שבא לידי ביטוי בשינוי חברתי או‬ ‫שינוי מדיניות‪ .‬לבסוף כחברותא‪ ,‬אנו עוסקים גם בברור‬ ‫המשמעות ובתהליכים רפלקסיביים אודות התפקיד שלנו‬ ‫כחוקרים הפועלים אף הם בתוך מוסד בעל איכויות‬ ‫הנלקחות כמובן מאליו‪ :‬האקדמיה‪ ,‬תוך מפגש עם החוויות‬ ‫הסובייקטיביות שלנו כמו גם האינטרפרטציה האישית שלנו‬ ‫למוסד זה‪.‬‬ ‫החברותא תיפגש אחת לחודש לדון במאמר עדכני‪ .‬כל אחד‬ ‫מהחברים בחברותא יבחר מאמר ויוביל את הדיון באחד‬ ‫המפגשים‪ .‬מוביל הדיון מוזמן לשלב התייחסות או דילמות‬ ‫מתוך המחקר שלו או לגעת בתמות רחבות יותר הנוגעות‬ ‫לסוגיות אקדמיות ומחקריות בהם ברצונו להתעמק‪.‬‬ ‫החברותא כוללת סטודנטים ממנהל עסקים וסוציולוגיה‬ ‫אולם פתוחה בפני סטודנטים מדיסציפלינות נוספות‬ ‫העוסקים בתיאוריה המוסדית‪.‬‬ ‫להצטרפות וקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לאיה‬ ‫(בסמסטר הראשון) ולמרב (בסמסטר השני)‬ ‫אליטות ותפקידן בהתפתחות העירונית של‬ ‫ארץ ישראל מן התקופה ההלניסטית ועד‬ ‫לתקופה הממלוכית‬ ‫במהלך אלפיים ויותר השנים האחרונות‪ ,‬ערי הארץ היו נתונות‬ ‫לזעזועים פוליטיים תכופים שהתלוו לכיבושו של האזור בידי כוחות‬ ‫שונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬דווקא הודות לנסיבות היסטוריות וגיאו‪-‬פוליטיות‬ ‫אלה‪ ,‬ערי המרחב הסורי‪-‬ארץ ישראלי היוו מוקד למפגש מתמיד בין‬ ‫בני תרבויות ודתות שונות‪ .‬השפעות הלניסטיות‪ ,‬רומיות‪ ,‬אירופאיות‬ ‫ומזרחיות כולן מהוות רקע שהניב גיוון ועושר תרבותיים הראויים‬ ‫לבחינה מעמיקה שתחצה גבולות דיסציפלינריים‪ .‬נבקש ללמוד על‬ ‫אודות ערי הארץ מזוויות שונות ומחדשות‪ ,‬בעזרת חוקרים‬ ‫מתחומים מגוונים‪ ,‬כגון סוציולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬תולדות האמנות‪,‬‬ ‫ארכיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה ועוד‪.‬‬ ‫פעילות הקבוצה תתמקד בהתפתחות עירונית תוך דגש על הזיקה‬ ‫ההדוקה שבין תהליכים סוציו‪-‬אקונומיים השונים לבין המרחב בו‬ ‫הם מתרחשים‪ .‬חשיבותן של אליטות נובעת מחלקן המרכזי בחיים‬ ‫העירוניים בתקופות אותן אנו מבקשים לבחון‪ .‬אנשים שנמנו עם‬ ‫רבדים אלה של החברה זכו להשפעה בין אם הודות לתפקידים‬ ‫הציבוריים בהם נשאו‪ ,‬ממונם‪ ,‬או מעמדם החברתי‪ .‬לפיכך קבוצות‬ ‫אלה היו בעלות יכולת מיוחדת להשפיע על עיצוב המרחב הציבורי‬ ‫שבתוכו הן חיו ופעלו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬האופן בו בחרו קבוצות אלה‬ ‫לעצב ולמקם בתוך המתווה העירוני את מגוריהן הפרטיים‪ ,‬גם הוא‬ ‫משקף מטבע הדברים את סולם הערכים שלהן ואת תפיסת עולמן‬ ‫ביחס לחברה העירונית בכללותה‪.‬‬ ‫תפקידן המשתנה של אליטות עירוניות בערי ארץ ישראל לאורך‬ ‫הדורות‪ ,‬מעלה מספר סוגיות מפתח חשובות בהן נרצה להתמקד‬ ‫במהלך דיונינו‪ .‬כך לדוגמא ננסה להבין באמצעות דיון במקרי מבחן‬ ‫שונים את מידת ההשפעה האקטיבית והמודעת של האליטות על‬ ‫עיצוב המרחב העירוני‪ .‬נבחן מנגד אפשרות של התפתחות‬ ‫"אורגנית" שצמחה כתוצאה מפעילות בו זמנית ונטולת יד מכוונת‪,‬‬ ‫של קבוצות שונות במרחב עירוני משותף‪ .‬ההבדלים בין סוג ואופי‬ ‫השלטון בכל תקופה ותקופה עשויים לאפשר‪ ,‬באמצעות דיון‬ ‫השוואתי‪ ,‬הבנה ברורה יותר של סוגיות מעין אלה‪ .‬באמצעות‬ ‫החתך הבין תקופתי ננסה להתעלות מעל הקיטוע המאפיין את‬ ‫הפריודיזציה של ערי ארץ ישראל‪ .‬התבוננות בערים אלה דרך‬ ‫הפריזמה של האליטות עשויה לאפשר לאתר דפוסים שהצליחו‬ ‫לחצות את הפערים התרבותיים בין התקופות השונות בהיסטוריה‬ ‫של הערים הנבחנות‪.‬‬ ‫על אף ההתמקדות במרחב הגיאוגרפי של אזורנו‪ ,‬נברך על‬ ‫השתתפותם של חוקרים העוסקים בתרבות עירונית בתקופות‬ ‫ואזורים נוספים‪ .‬את הסוגיות השונות שתעמודנה לדיון נבקש לבחון‬ ‫בפגישות בין כותלי האוניברסיטה ובסיורים מחוצה לה‪.‬‬ ‫ראשות הקבוצה‪:‬‬ ‫ראשות הקבוצה‪:‬‬ ‫מרב מגדל‪-‬פיקר‪ ,‬מנהל עסקים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שולמית מילר‪ ,‬ארכיאולוגיה‬ ‫אנה גוטגרץ‪-‬וינברגר‪ ,‬היסטוריה‬ ‫איה נבון‪ ,‬מנהל עסקים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון ומחקר ממשיכה‬ ‫חקר האוכלוסייה הפלסטינית בישראל‬ ‫קבוצת דיון ממשיכה‬ ‫מחקר ניסויי בפסיכולוגיה וקוגניציה‬ ‫בקבוצת כתיבה וביקורת עמיתים זו משתתפים אנשים‬ ‫מתחומים שונים בפסיכולוגיה ובקוגניציה‪ .‬נושאי המחקר של‬ ‫החברים בקבוצה כוללים קבלת החלטות‪ ,‬קשב‪ ,‬למידה‪ ,‬רגש‪,‬‬ ‫תהליכים לא מודעים וכו'‪ .‬מטרת הקבוצה היא לאפשר‬ ‫לדוקטורנטים להציג את מחקריהם (מאמרים‪ ,‬מצגות‪ ,‬הצעות‬ ‫מחקר ואפילו הצעות לניסויים חדשים) תוך קבלת ביקורת‬ ‫מעמיתיהם‪.‬‬ ‫מפגשי הקבוצה יתקיימו פעם בשלושה שבועות‪ .‬בכל מפגש‬ ‫נדון בטקסט שכתב אחד מחברי הקבוצה‪ .‬לפני המפגש כל‬ ‫אחד מהחברים מתבקש לקרוא את הטקסט ולשלוח את‬ ‫הערותיו לכותב‪ .‬במהלך המפגש‪ ,‬הכותב מנחה את הדיון‬ ‫ומעלה סוגיות עליהן הוא מעוניין לדון עם שאר החברים‪.‬‬ ‫קבוצה זו היא המשכה של קבוצת מחקר ניסויי קוגניטיבי‬ ‫וחברתי (ראש הקבוצה עשהאל סקלר)‪ ,‬שהיא המשכה של‬ ‫קבוצת מחקר התנהגותי אמפירי (ראש הקבוצה שהם חשן‪-‬‬ ‫הלל)‪.‬‬ ‫התהליך החברתי שאותו חווה החברה הפלסטינית בעשורים‬ ‫האחרונים הינו תהליך חברתי עמוק ועימו גם שינויים תרבותיים‪,‬‬ ‫זהותיים ודתיים‪ ,‬הן ברמה הפרטנית והן ברמה הקולקטיבית‪.‬‬ ‫בעקבות כך‪ ,‬ועל אף היותה עדיין חברה מסורתית‪ ,‬ניתן לזהות‬ ‫בקרב אוכלוסייה זו הטרוגניות בכל הרבדים שהוזכרו‪ .‬שינויים אלו‬ ‫והטרוגניות האוכלוסייה מבאים לא מעט חוקרות לבחון את‬ ‫השינויים שהתחללו בתחומים השונים‪.‬‬ ‫חקר החברה הפלסטינית בישראל מלווה בסוגיות ואתגרים‪ ,‬חלקן‬ ‫מתייחס לייחודיות של האוכלוסייה כמיעוט אתני במדינה רוב;‬ ‫מיעוט המאופיין בשוני תרבותי‪ ,‬חברתי‪ ,‬דתי ועוד‪ .‬לעיתים החוקר‬ ‫נאלץ להתמודד עם דלימות אתיות הקשורות לייחודיות האוכלוסייה‪.‬‬ ‫מטרת קבוצה זו לאפשר דיון ושיח אודות הסוגיות העולות בתהליך‬ ‫חקר החברה הפלסטינית בישראל בדצפלינות שונות תוך כדי‬ ‫למידה הדדית ומשותפת‪ .‬הקבוצה תתמקד בסוגיות בחקר החברה‬ ‫הפלסטינית בישראל‪ ,‬שיטות המחקר‪ ,‬סוגיות ואתגרים ייחודים‬ ‫בחקר אוכלוסייה זו‪ .‬קבוצה זו תהיה פתוחה לכלל הסטודנטיות‬ ‫החוקרות אוכלוסייה זו במדעי הרוח‪ ,‬מדעי חברה‪ ,‬רוח‪ ,‬עבודה‬ ‫סוציאלית וחינוך הנמצאות בשלב ב' בעבודת הדוקטורט או לקראת‬ ‫המעבר לשלב ב'‪.‬‬ ‫במסגרת פעילות הקבוצה‪ ,‬חברי הקבוצה ייפגשו אחת לחודש‬ ‫במהלך שנת הלימודים‪ ,‬המפגשים יכללו דיון בסוגיות והאתגרים‬ ‫איתם מתמודדים החוקרים חברה זו‪ ,‬למידה וקראית מאמרים‬ ‫בנושא‪ ,‬אירוח חוקרים המתמחים בחקר החברה הפלסטינית‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬קבוצה זו היא קבוצת לימדה משותפת ובמסגרתה‬ ‫הדוקטורנטים יציגו את עבודות המחקר שלהם‪.‬‬ ‫ראש הקבוצה‪:‬‬ ‫ראש הקבוצה‪:‬‬ ‫רנא אסעיד‪ ,‬עו"ס ורווחה חברתית‬ ‫ורוניקה דודרב‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫קבוצת דיון ממשיכה‬ ‫שיטות מתקדמות בהדמיה‬ ‫מוחית תפקודית‬ ‫הדמיה מוחית תפקודית (‪ )fMRI‬היא כלי מחקר מרכזי‬ ‫במדעי המוח ובפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪ .‬בשנה האחרונה‬ ‫פעלה הקבוצה במתכונת של דיון סביב נושאים‬ ‫מתודולוגיים שונים הקשורים ב ‪ fMRI‬כגון‪ :‬הפרמטרים‬ ‫הפיזיקליים המשפיעים על הסיגנל הנקלט‪ ,‬תהליכי‬ ‫הניתוח הראשוניים להפרדת אות מרעש‪ ,‬פרדיגמות‬ ‫ניסוייות שונות על חסרונותיהן ויתרונותיהן‪ ,‬ושיטות‬ ‫אנליזה שונות וסטטיסטיקה היסקית‪.‬‬ ‫בשנה הקרובה קבוצת הדיון תפעל במתכונת שמתמקדת‬ ‫בהצגות של סטודנטים מתוך הקבוצה‪ .‬בכל מפגש‬ ‫סטודנט אחר יציג את עבודתו בפני הקבוצה‪ ,‬תוך כדי‬ ‫מתן דגש על הרקע התיאורטי והפרטים המתודולוגיים‬ ‫הרלוונטיים לעבודתו (פרוטוקול הניסוי‪ ,‬שיטת הניתוח‬ ‫וכו')‪ .‬כך‪ ,‬נוכל לדון וללמוד יחד למידה שאינה רק‬ ‫תיאורטית‪ ,‬אלא שנסובה על הציר של בין תיאוריה‬ ‫ומתודה לפרקטיקה‪ .‬סטודנטים שנמצאים בשלבים שונים‬ ‫של עבודתם יציגו את עובדתם ויקבלו משוב מן הקבוצה‪.‬‬ ‫סטודנטים שטרם הריצו את הניסוי יקבלו את ההזדמנות‬ ‫לקבל משוב שישפר וייטב את הניסוי‪ ,‬סטודנטים‬ ‫שנמצאים בשלב ניתוח הנתונים או כתיבת המאמר יוכלו‬ ‫לקבל רעיונות נוספים לעבודתם ולפרשנות אפשרית וכן‬ ‫לקבל משוב על עבודתם עד כה מעמיתיהם‪ .‬לכל‬ ‫הסטודנטים תהיה ההזדמנות‪ ,‬דרך הצגת העבודות של‬ ‫עמיתיהם בקבוצה‪ ,‬להעמיק בנושאים שונים במחקר‬ ‫‪ ,fMRI‬בשיטות עבודה מגוונות‪ ,‬וכן במתודולוגיות וגישות‬ ‫לעבודה עם ‪ .fMRI‬שיתוף הפעולה בין סטודנטים‬ ‫וחוקרים מתחומי תוכן שונים יצור דיון בעל השקפות‬ ‫מגוונות‪ ,‬ויאפשר משוב ייחודי אשר מצד אחד נובע‬ ‫מהבנה לעומק של הכלים ומצד שני מנקודת מבט‬ ‫חיצונית שאינה כבולה להנחות היסוד של מחקר נתון‪ .‬כך‪,‬‬ ‫נוכל ללמוד טוב יותר את הכלי בו אנחנו משתמשים‬ ‫במחקר – ולהתקדם עוד כמה צעדים לקראת המטרה‬ ‫לשמה אנחנו כאן – לעשות מחקר טוב יותר!‬ ‫ראש הקבוצה‪:‬‬ ‫עודד ביין‪ ,‬מדעי הקוגניציה‬ ‫‪[email protected]‬‬