‫הידרולוגיה‬ ‫תכנון נוף ‪ I 40‬נועה בר‪-‬נתן‪ ,‬יונתן חבצלת‪ ,‬עדי תורן‬ ‫בהנחיית אדר' נוף רקפת סיני ו אדר' נוף שחר צור‬ ‫משקעים‬ ‫כמויות‪ ,‬ימי גשם‪ ,‬אירועי שיא‪ ,‬מינימום‪-‬מקסימום‬ ‫משקעים‬ ‫*עובי המים‬ ‫אם ירד מ"מ אחד של גשם‪ ,‬משמעות הדבר היא שכל השטח כוסה‬ ‫בשכבת מים בעובי ‪ 1‬מ"מ‪.‬‬ ‫עובי המים‬ ‫משקעים‬ ‫*צופה גשם‬ ‫מודד את עובי הגשם במ"מ בין ‪ 8‬בבוקר ל‪8‬‬ ‫בבוקר למחרת‪ 24 -‬שעות‬ ‫*תחנה מטאורולוגית‬ ‫צופה גשם‬ ‫מודדים גורמים רבים כמו‪ -‬טמפ'‪ ,‬עוצמת‬ ‫גשם‪ ,‬רוחות‪ ,‬לחות‪.‬‬ ‫*עוצמת הגשם‬ ‫היא עובי הגשם היורד בפרק זמן נתון‪.‬‬ ‫למרכיב זה יש חשיבות בעיקר לגבי הווצרות‬ ‫נגר עילי של מים (כלומר זרימה של מי גשם‬ ‫על פני השטח)‪.‬‬ ‫‪tipping bucket‬‬ ‫תחנה מטאורולוגית‬ ‫משקעים‬ ‫‪-1935‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫הממוצע הרב שנתי‬ ‫‪ 864‬מ"מ‬ ‫משקעים‬ ‫סתיו‬ ‫חורף‬ ‫אביב‬ ‫‪ 146‬מ"מ‬ ‫‪ 558‬מ"מ‬ ‫‪ 160‬מ"מ‬ ‫משקעים‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ממוצע ימי גשם חודשיים (יותר מ‪ 1-‬מ"מ)‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ממוצע כמויות גשם חודשיות מינימום ומקסימום‬ ‫חלחול‬ ‫מסלע‪ ,‬חלחול‪ ,‬אקויפר‪ ,‬אקויפר שעון‬ ‫חלחול‬ ‫כמה כמה?‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪97%‬‬ ‫חלחול מים באזור העיר מעלות‪-‬‬ ‫יותר מ ‪ 90%‬ממי הגשמים מחלחלים‬ ‫בסלע הדולומיט הסדוק‬ ‫חלחול‬ ‫איך ולמה?‬ ‫*אקוויפר שעון ‪Perched Aquifer‬‬ ‫אקוויפר מקומי בעל השתרעות מצומצמת‬ ‫הנמצא באזור המאוורר‪ .‬במקום בו יש‬ ‫שכבת קרקע אטומה המים יצטברו‬ ‫בשכבה חסומה‪.‬‬ ‫*אקוויפר כלוא ‪Confined Aquifer‬‬ ‫שכבת סלע נקבובי המכילה מים אשר‬ ‫תחומים כמעט מכל הכיוונים‪ .‬האקוויפר‬ ‫מתמלא רק במקום בו חשופה שכבת‬ ‫האקוויפר על פני השטח באזור טופוגרפי‬ ‫גבוה הנקרא אזור המילוי החוזר‪ ,‬שנמצא‬ ‫רק במעלה האקוויפר‪ .‬אקוויפר כלוא תמיד‬ ‫יימצא בין שני אקוויקלודים‪.‬‬ ‫אקויפר שעון‬ ‫אקויפר כלוא‬ ‫חלחול‬ ‫אליה וקוץ בה‬ ‫מעלות‪-‬תרשיחא‬ ‫אזור א' – אקוויפר ראשי שבו הנזק אינו ניתן לתיקון‬ ‫סיווג האקוויפר באזור מעלות כאזור מחלחל מעמיד אותנו במצב בעייתי‪:‬‬ ‫אפשרות לבצע חידור מים לאקוויפר בקלות‬ ‫לעומת זאת‬ ‫הקלות בה ניתן לזהם את האקוויפר (תחנות דלק‪ ,‬תעשייה‪ ,‬שפכים‪)...‬‬ ‫מתוך אתר רשות המים‬ ‫נגר‬ ‫מי נגר‪ ,‬נגר עילי באזור פתוח וסגור‪,‬‬ ‫אגני היקוות‪ ,‬פשט הצפה‬ ‫נגר‬ ‫חלחול‪ ,‬נגר ואידוי מים בשטח מבונה מול שטחים פתוחים‬ ‫‪ 40%‬אידוי‬ ‫‪ 30%‬אידוי‬ ‫‪ 55%‬נגר‬ ‫‪ 15%‬חלחול‬ ‫לקרקע‬ ‫‪ 10%‬נגר‬ ‫‪ 50%‬חלחול‬ ‫לקרקע‬ ‫נגר‬ ‫השלכות של תהליכי עיור על מי הנגר‬ ‫גובה השטפון‬ ‫לפני עיור‬ ‫זמן‬ ‫קצב זרימה‬ ‫אחרי‬ ‫עיור‬ ‫נגר‬ ‫יצירת אזורי חלחול בעיר‬ ‫השהייה ו‪/‬או החדרה‬ ‫בשצ"פ העירוני‬ ‫השהייה ו‪/‬או החדרה‬ ‫שכבה רווית מים‬ ‫השהייה ו‪/‬או החדרה‬ ‫בשצ"פ השכנתי‬ ‫סילוק עודפים‬ ‫למערכת האזורית‬ ‫באירועים חריגים‬ ‫הובלה לצידי דרך‬ ‫שטח מועד להצפה בארועים חריגים‬ ‫נגר‬ ‫*אגן ניקוז‬ ‫אגן ניקוז או אגן היקוות של נחל‪,‬‬ ‫הוא כל האזור שמימיו מנוקזים על‬ ‫ידי הנחל‪ ,‬כלומר זורמים אל הנהר‪.‬‬ ‫הקו המפריד בין שני אגני ניקוז‬ ‫נקרא קו פרשת מים‪.‬‬ ‫נגר‬ ‫*אגן ניקוז‬ ‫אגן ניקוז או אגן היקוות של נחל‪,‬‬ ‫הוא כל האזור שמימיו מנוקזים על‬ ‫ידי הנחל‪ ,‬כלומר זורמים אל הנהר‪.‬‬ ‫הקו המפריד בין שני אגני ניקוז‬ ‫נקרא קו פרשת מים‪.‬‬ ‫מפת אגני ניקוז בצפון הארץ‬ ‫נגר‬ ‫מפת אגני ניקוז בגליל‬ ‫בצת‬ ‫ירדן עליון‬ ‫דישון‬ ‫משושים‬ ‫שעל‬ ‫כזיב‬ ‫יהודיה‬ ‫דליות‬ ‫געתון‬ ‫בית העמק‬ ‫עמוד‬ ‫כורזים‬ ‫צלמון‬ ‫יסף‬ ‫כנף‬ ‫כנרת‬ ‫ארבל‬ ‫קישון‬ ‫ים תיכון‬ ‫נגר‬ ‫נגר‬ ‫נגר‬ ‫מעלות מזרח‬ ‫‪ 286,608‬מ"ר‬ ‫רכס‬ ‫צוריאל‪+‬מזרח‬ ‫האגם‬ ‫‪ 435,451‬מ"ר‬ ‫תחום התכנית‬ ‫(ללא האגם)‬ ‫מערב‬ ‫‪ 183,000‬מ"ר‬ ‫אילנות‬ ‫‪ 167,354‬מ"ר‬ ‫תחום התכנית‬ ‫(ללא האגם)‬ ‫מזרח‬ ‫‪ 112,683‬מ"ר‬ ‫שטח פתוח מערבי‬ ‫כולל אילנות שטח‬ ‫פתוח‬ ‫‪ 204,758‬מ"ר‬ ‫נגר‬ ‫מעלות מזרח‬ ‫‪ 286,608‬מ"ר‬ ‫רכס‬ ‫צוריאל‪+‬מזרח‬ ‫האגם‬ ‫‪ 435,451‬מ"ר‬ ‫תחום התכנית‬ ‫(ללא האגם)‬ ‫מערב‬ ‫‪ 183,000‬מ"ר‬ ‫אילנות‬ ‫‪ 167,354‬מ"ר‬ ‫אגני ניקוז‬ ‫מבונה‬ ‫פתוח‬ ‫תחום התוכנית (ללא האגם) מזרח‬ ‫‪89,000‬‬ ‫‪23,613‬‬ ‫תחום התוכנית (ללא האגם) מערב‬ ‫‪14,827‬‬ ‫‪168,173‬‬ ‫מעלות מזרח‬ ‫‪286,608‬‬ ‫אילנות‬ ‫‪63,174‬‬ ‫שטח פתוח דו מערבי כולל אילנות‬ ‫שטח פתוח‬ ‫רכס צוריאל‪+‬מזרח האגם‬ ‫תחום התכנית‬ ‫(ללא האגם)‬ ‫מזרח‬ ‫‪ 112,683‬מ"ר‬ ‫שטח פתוח מערבי‬ ‫כולל אילנות שטח‬ ‫פתוח‬ ‫‪ 204,758‬מ"ר‬ ‫סיכום אגני ניקוז קבועים‬ ‫אגני ניקוז‬ ‫שטח (מ"ר)‬ ‫אגן הניקוז שטח פתוח‬ ‫‪831,995‬‬ ‫‪104,180‬‬ ‫‪204,758‬‬ ‫אגן הניקוז שטח מבונה‬ ‫‪103,897‬‬ ‫אגן מעלות מזרח (כולל אילנות‬ ‫מבונה)‬ ‫‪349,782‬‬ ‫*פשט הצפה‬ ‫הם חלק ממסדרון הנחל והם השטחים הסמוכים לנחל החווים הצפה עונתית‬ ‫במפלסים משתנים בהתאם לעצמת גאויות החורף ולכושר ההולכה של אפיק‬ ‫הזרימה‪ .‬פשט ההצפה מהווה חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית של הנחל‪.‬‬ ‫עליית המים אל פשט ההצפה מעשירה את התווך הבלתי רווי ב אזור אפיק‬ ‫הנחל מאפשרת השקעת סדימנט מחוץ לנחל מאפשרת קיון של בתי גידול‬ ‫לאורך הנחל ויוצרת בתי גידול חדשים‪.‬‬ ‫ארוע הצפה בנחל איילון‬ ‫איכויות מים‬ ‫פרמטרים של איכות מים‬ ‫עכירות של המים‪ -‬מדד צלילות המים‪ .‬עכירות מהווה אינדיקציה לנוכחות חומרים מרחפים במים‪ .‬עכירות‬ ‫גבוהה יכולה להעיד על נוכחות חומרים מזהמים או חומרים אחרים העלולים להשפיע על איכות המים‬ ‫ולהפריע לתהליכי חיטוי המים‪.‬‬ ‫ריח‪-‬נובע מנוכחות חומרים אורגניים או גזים כדוגמת מימן גפרי‬ ‫טמפרטורה‪ -‬משפיעה על מסיסות מוצקים וגזים ועל קצב ריאקציות כימיות וביולוגיות‬ ‫ריכוז חנקות (ניטראטים) ‪ -‬מופיעים שניהם בריכוז גבוה בשפכים ובחומרי דשן‪ .‬תרכובות חנקן‬ ‫מחומצנות‪.‬‬ ‫הריכוז המותר לחנקות בארץ– ‪ 70‬מג"ל (באירופה ובארה"ב – ‪ 45‬מג"ל)‪ .‬חנקות בריכוז גבוה יכולות‬ ‫לגרום לבעיות בריאותיות שונות‪ .‬הימצאות חנקות במים מעידה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על זיהום אורגני של המים‪.‬‬ ‫רמת חנקות גבוה עלולה גם ליצור גורמים מסרטנים בגוף‪ .‬כמו כן משמשת נוכחות חנקות סימן לזיהום‬ ‫ממקורות כמו שפכים או דישון‪.‬‬ ‫ריכוז מלחים (כלורידים) יון ‪CI‬הנוצר כתוצאה מהתפרקות מלחים במים‪ .‬מהווה מדד לריכוז המלחים‬ ‫במים‪ .‬ריכוז הכלורידים המותר במי שתיה בישראל – עד ‪ 600‬מג"ל (באירופה ובארה"ב – עד ‪250‬‬ ‫מג"ל)‪.‬‬ ‫מעקב בקטיריולוגי (חיידקים)‪-‬הופעת גורמים בקטריאליים מעידה בדרך כלל על זיהום מקומי ומוגבל‪.‬‬ ‫איכויות מים‬ ‫דרגות איכות מים לשימושים שונים‬ ‫מים לרחצה‬ ‫מי שתייה‬ ‫מים לשכשוך‬ ‫מים לפנאי‬ ‫בעיר‪ ,‬בנופש ובתעשייה‬ ‫הוכן ע"י ‪:‬‬ ‫רמי הלפרין‪ ,‬מהנדס יועץ לבריאות וסביבה‬ ‫אורי עלוני‪ ,‬מהנדס ארצי‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫יוני‬ ‫‪2003‬‬ ‫לחקלאות‬ ‫איכויות מים‬ ‫סיכונים בשימוש במי קולחין‪:‬‬ ‫‪.1‬סיכונים לחיבורי כלאיים‪ ,‬בין קווי אספקת הקולחים‪ ,‬לבין קווי‬ ‫אספקת המים השפירים‪ ,‬וזיהום מי השתייה כתוצאה מכך‪.‬‬ ‫‪.2‬שתייה בטעות של הקולחים‪.‬‬ ‫‪.3‬מגע אקראי של בני אדם עם הקולחים‪( ,‬כולל מגע של עובדים‬ ‫בתעשייה)‪.‬‬ ‫‪.4‬התזת "רסס" של הקולחים על בני אדם (בעת המטרה שלהם)‪.‬‬ ‫‪.5‬מגע של בני אדם עם מוצרים שונים שזוהמו ע"י הקולחים‪.‬‬ ‫‪.6‬מבחינה סביבתית פוגע באיוכת מי התהום‪-‬מוסיף להם מליחויות‬ ‫שלא הצליחו להוציא מהן בניקוי‪.‬‬ ‫מתוך‪ -‬כללים לשימוש חוזר בקולחים‬ ‫להשקיית גינות ציבוריות‬ ‫שימוש חוזר במי קולחין‬ ‫איכויות מים‬ ‫שימוש חוזר במי קולחין למטרות נופש ופנאי‬ ‫השימוש החוזר בקולחים יכול להיות להזרמה למאגר או לנחל‪.‬‬ ‫השימושים המותרים במאגר או בנחל יהיו‪:‬‬ ‫נופש על שפת הנחל או המאגר‬ ‫שיט בסירות (ללא מגע הגוף במים)‬ ‫•[השיט לא כולל קייקים‪ ,‬גלשנים או סקי מים]‪.‬‬ ‫הליכה במים באפיק נחל‬ ‫איכויות מים‬ ‫שימוש חוזר במי קולחין ומטרות נופש ופנאי‬ ‫הבקרה על איכות המים‪ ,‬תתבצע בשני‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫שלב ‪ – 1‬בקרה על איכות הקולחים‬ ‫המוזרמים למאגר או לנחל‪,‬‬ ‫שלב ‪ – 2‬בקרה על איכות המים‬ ‫במאגר או בנחל‪.‬‬ ‫איכויות מים‬ ‫תוכנית מתאר ‪-6013‬‬ ‫תקנון‬ ‫"במסגרת תכנון מפורט חובה על‬ ‫היזם לפנות למשרד הבריאות‬ ‫ולקבל את הדרישות המתאימות‬ ‫להפעלת אגם לשימושי קייט ודייג‬ ‫איכות המים באגם לא תהיה יותר‬ ‫מ ‪20ppt BOD‬‬ ‫אין להכליר את מי האגם על מנת‬ ‫להתגבר על בעיות איכות ירודה‬ ‫תוכנית לבדיקת איכות המים באגם‬ ‫תקבע בתיאום עם משרד הבריאות"‬ ‫נחל‬ ‫תוואי הנחל‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬איכות המים‬ ‫נחל פקיעין‬ ‫תעודת זהות‬ ‫צ‬ ‫מעלות‪-‬תרשיחא‬ ‫צוריאל‬ ‫בית ג'אן‬ ‫חוסן‬ ‫פקיעין החדשה כפר סומיע‬ ‫פקיעין‬ ‫שטח אגן‬ ‫הניקוז ‪36.7‬‬ ‫קמ"ר‬ ‫אפיק הנחל‪ :‬נחל פקיעין עובר מבית‪-‬ג'אן דרך לב הכפר פקיעין‪ ,‬מפלס דרכו בבקעת פקיעין‪ .‬הנחל זורם עד לאגם מונפור ומשם לנחל כזיב‪.‬‬ ‫סוג הנחל‪ :‬אכזב‪ ,‬רטוב לסירוגין‬ ‫צמחייה‪ :‬צמחיית החורש של הר מרון‪ :‬אלון מצוי‪ ,‬אלה ארצישראלית‪ ,‬ער אציל‪ ,‬עוזרר החורש‪ ,‬עוזרר חד‪-‬גלעיני‪ ,‬אלון תולע ועוד‪..‬‬ ‫בעלי‪-‬חיים‪ :‬לטאה ירוקה‪ ,‬סלמנדרה כתומה‪ ,‬נמנמן העצים‪ ,‬שפן‪-‬סלע‪ ,‬שחרור וגדרון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬הוגשה תכנית אב שלדית לשיקום הנחל‪ ,‬ובשנת ‪ 2011‬התחיל שלב א'‪.‬‬ ‫נחל פקיעין‬ ‫תעודת זהות‬ ‫נחל פקיעין עובר בלב הכפר פקיעין‪ .‬בעבר זרם הנחל כל ימות השנה‪ .‬אנשי הכפר היו חקלאים ולאורך הנחל התקיימה חקלאות מסורתית‬ ‫שפרנסה את רוב אנשי הכפר עד תקופת המנדט‪.‬‬ ‫במהלך עשרות השנים האחרונות‪ ,‬לצד הפיתוח הגובר והשינויים באורחות החיים אפיק הנחל הוזנח‪ ,‬נסתם וזוהם וחלקו הפך לתעלת בטון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נפגעו גדות הנחל‪ ,‬הבוסתנים שהיו לאורכו נעלמו ברובם ושכונות המגורים הצפופות הגיע עד סמוך לגדות הנחל‪ .‬כיום‪ ,‬מי מעיין‬ ‫הכפר נתפשים לטובת מערכת השתייה של הכפר‪ .‬אך מאז שנות ה‪ 60-‬איכות המים ירודה והכפר מקבל הקצאה ממקורות‪.‬‬ ‫כאשר נשקל דבר חיבור הנחל לאגם היה רצון לאסוף את מי השטפונות לאגם אך נתקלו בהתנגדות הרט"ג (פגיעה בנחל כזיב)‪ ,‬על כן קיבלו‬ ‫מים בהקצאה ממקורות‪.‬‬ ‫כיכר מעין הכפר –היום ואז‬ ‫נחל פקיעין‬ ‫איכויות בנחל‬ ‫חקלאות מסורתית לבאזור עין‪-‬טיריא‬ ‫שיטפון בנחל פקיעין ב‪2007-‬‬ ‫הנביעה בעין טיריא‬ ‫נחל פקיעין‬ ‫מטרדים לאורך הנחל‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫אתר פסולת בניין סמוך לחוסן‬ ‫כביש שנסלל על‪-‬גבי הערוץ‬ ‫באזור אל‪-‬מארג'‬ ‫קטעים מופרים של הנחל בתוך‬ ‫פקיעין העתיקה‬ ‫מחצבה לשיקום‬ ‫מצבורי פסולת ביתית‬ ‫המושלכים לצדי הנחל‬ ‫באזורים המיושבים‬ ‫שפכי עפר באזור עין‪-‬טיריא‪.‬‬ ‫השפכים כיסו את התוואי‬ ‫הטבעי של הקרקע‪ :‬לעתים‬ ‫טרסות ולעתים מדרון טבעי‬ ‫מתוך תכנית אב שלדית לשיקום נחל פקיעין‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0401-P0500/P0498.pdf‬‬ ‫נחל פקיעין‬ ‫זיהוי משאבים פוטנציאליים‬ ‫‪ ‬מי הקולחין של בית ג'אן יכולים‬ ‫למלא במשך שנה שלמה ‪ 5‬אגמים‬ ‫שלמים!‬ ‫‪ ‬במהלך שיטפון אחד של ספיקת‬ ‫שיא (‪ 5-7‬מ"ק ‪ /‬שניה) ניתן למלא‬ ‫את האגם תוך פחות מ‪ 5-‬שעות!‬ ‫הזרמת שפכים לנחל פטיש | צילום‪ :‬גיא נחושתן‬ ‫חורפיש‬ ‫כמות ספיקה‪ 295800 :‬מ"ק ‪ /‬שנה‬ ‫נחל מזוהם‪ :‬כזיב‬ ‫איכות‪ :‬סניטרי‬ ‫בית ג'ן‬ ‫כמות ספיקה‪ 600200 :‬מ"ק ‪ /‬שנה‬ ‫נחל מזוהם‪ :‬כזיב‬ ‫איכות‪ :‬סניטרי‬ ‫מתוך אתר ‪ / govmap.gov.il‬שכבת 'מקורות זיהום נחלים'‬ ‫כמויות בשטחנו‬ ‫שטח ‪ 48,000‬מ"ר‬ ‫נפח ‪ 110,000‬מ"ק‬ ‫כמויות בשטחנו‬ ‫ספיקות בפרויקט על פי ממוצע גשם רב שנתי‬ ‫חלחול לקרקע‬ ‫‪700,932‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫נגר עילי באגן‬ ‫הניקוז שטח‬ ‫פתוח לאחר‬ ‫הפחתת חלחול‬ ‫לקרקע‬ ‫‪17,911‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫משקעים ישירים‬ ‫על האגם‬ ‫‪41,472‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫חלחול מי האגם דרך האיטום ‪ 3-4‬מ"מ ביום‬ ‫מי ניקוז מערכת‬ ‫עירונית מעלות‬ ‫(כולל אילנות)‬ ‫‪241,769‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫סה"כ ספיקה‬ ‫נכנסת אגם‬ ‫(מי ניקוז עירוני‪+‬‬ ‫משקעים ישירים)‬ ‫‪283,241‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫אידוי מי האגם בימי הקיץ ‪ 6-7‬מ"מ ביום‬ ‫‪ Overflow‬מהאגם‬ ‫בחודשי החורף‬ ‫‪140,000‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫(מתוכם כ‪100,000‬‬ ‫מאגן ניקוז‬ ‫מעלות מזרח)‬ ‫‪ 30,000‬מ"ק ממקורות ‪ /‬שנה‬ ‫כמויות בשטחנו‬ ‫ספיקת תכנון‬ ‫אידוי מהאגם‬ ‫‪29,295‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫חלחול‬ ‫‪70,080‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫סה"כ איבודים‬ ‫(מ"ק‪/‬שנה)‬ ‫אידוי‪+‬חלחול‬ ‫‪146,315‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫נפח נכנס‬ ‫לאחר איבודים‬ ‫‪136,926‬‬ ‫מ"ק‪/‬שנה‬ ‫כמויות בשטחנו‬ ‫מבולבלים? גם אנחנו‪...‬‬ ‫=‬ ‫סה"כ ספיקה‬ ‫נכנסת לאגם‬ ‫‪ 283,241‬מ"ק‬ ‫=‬ ‫נפח נכנס‬ ‫לאחר איבודים‬ ‫‪ 136,926‬מ"ק‬ ‫‬‫סה"כ איבודים‬ ‫סה"כ ספיקה‬ ‫נכנסת לאגם‬ ‫‪+‬‬ ‫מי ניקוז מערכת‬ ‫עירונית מעלות‬ ‫משקעים‬ ‫ישירים‬ ‫תקנון‬ ‫"על היזם להציג תוכנית להסדרת הנושא‬ ‫ע"י הקמת תעלה עוקפת שתקח בחשבון‬ ‫ספיקות שיא בעת שטפונות‪ ,‬או קליטת‬ ‫מי הנחל ושיחרור סימולטיבי בהתאם‬ ‫של מים במורד הנחל‬ ‫מי נחל פקיעין לא ישמשו את הפרויקט‪.‬‬ ‫המים יועברו דרך האתר בצינור‪/‬תעלה‬ ‫ללא גריעה או תוספת‪ ,‬אלא באישור‬ ‫שמורות הטבע"‬ ‫תקנון‬ ‫"מי נגר כמקור להשלמת אובדנים‬ ‫באגם‪ ,‬חייבים לעבור טיפול‬ ‫ראשוני מתאים על מנת להביאם‬ ‫לרמת הדרישות המתאימה לאיכות‬ ‫המים באגם"‬ ‫ניתוח‬ ‫מחשבה לעתיד‪ ,‬פיתוח‪ ,‬חינוך‬ ‫סיעור מוחות‬ ‫ביוב‬ ‫איכויות מים‬ ‫נחל פקיעין‬ ‫מי לנופש‬ ‫מקורות מים‬ ‫מי האקויפר‬ ‫אגן ניקוז‬ ‫נחל אכזב‬ ‫מעלות‬ ‫מי נגר‬ ‫נחל כזיב‬ ‫האגם‬ ‫המסלע‬ ‫רשות שמורות הטבע‬ ‫כפרים‬ ‫תושבים‬ ‫חלחול‬ ‫קולחין‬ ‫תיירות‬ ‫מלא בחורף‬ ‫יבש בקיץ‬ ‫בזבוז ים תיכון‬ ‫ניתוח‬ ‫חיבור ישיר חדש‬ ‫בין האגם לנחל‬ ‫הספקת מי האגם‬ ‫מהנחל‬ ‫יצירת חיבור נופי‬ ‫יצירת ניתוק מוחלט‬ ‫המצב היום‬ ‫הידרולוגיה‬ ‫בתי גידול לחים‬ ‫בתי גידול בריכתיים – ‪Lentic Habitats‬‬ ‫‪ ‬בתי גידול "אגמיים" ‪Lacustrine Habitats‬‬ ‫‪ ‬שלוליות חורף‬ ‫‪ ‬בתי גידול של מים מליחים‬ ‫‪ ‬בתי גידול של זרימה – ‪Lotic Habitats‬‬ ‫החלוקה הראשונית באזור הים תיכוני‬ ‫מי פני השטח‬ ‫‪ 4‬מ'‬ ‫מי עומק‬ ‫חורף‬ ‫אביב‬ ‫קיץ‬ ‫סתו‬ ‫מים מתוקים‬ ‫ערבוב‬ ‫מי‪-‬ים‬ ‫נחל איתן‬ ‫נחל עונתי‬ ‫נחל אכזב‬ ‫ריכוז הכלורידים גבוה מ‪ 400-‬מג"ל‬ ‫ניתוח‬ ‫המצב היום‬ ‫מצב המים באגם‬ ‫מים המוגדרים לשימוש פנאי‪ ,‬אסור לשכשך או לרחוץ בהם‪ ,‬ובטח לא לשתות‪.‬‬ ‫מצב המים בנחל (לפני ואחרי האגם)‪:‬‬ ‫‪ ‬נחל פקיעין זורם בנפרד מהאגם בזרימה עונתית אך‬ ‫עודפי המים מהאגם מגיעים אל הנחל ואיכותו מושפעת מהמעבר לצד האגם‬ ‫מקורות המים באגם‬ ‫‪ ‬מי נגר מעלות‪ ,‬חברת 'מקורות' (הקצאת ‪ 30,000‬מ"ק ‪ /‬שנה)‬ ‫סה"כ ספיקה של האגם‬ ‫‪ 137,000 ‬מ"ק בקירוב‬ ‫מה מצריך השינוי?‬ ‫‪- ‬‬ ‫השפעה נחל‪/‬אגם‬ ‫‪ ‬עודפי המים מהאגם מגיעים אל הנחל‬ ‫בית גידול‬ ‫‪ ‬האגם משמש בית גידול למספר מצוצמם של מיני דגים‪ ,‬ציפורים בגדה‪.‬‬ ‫ניתוח‬ ‫יצירת ניתוק מוחלט‬ ‫מצב המים באגם‬ ‫ניתן להגיע לאיכות גבוהה של מים בעקבות ניקוי וטיהור מי‪-‬הנגר‪.‬‬ ‫מצב המים בנחל (לפני ואחרי האגם)‪:‬‬ ‫‪ ‬אין השפעה‪ ,‬הם ברוגז‪.‬‬ ‫מקורות המים באגם‬ ‫‪ ‬מי נגר מעלות‪ ,‬מי חידור‪ ,‬עודפי אגם להחדרה‬ ‫סה"כ ספיקה של האגם‬ ‫‪ 80,000 ‬מ"ק בקירוב‬ ‫מה מצריך השינוי?‬ ‫‪ ‬הקמת מערכת להחדרת מים וניקוי מי הנגר‬ ‫השפעה נחל‪/‬אגם‬ ‫‪ ‬אין‪ ,‬הם עדיין ברוגז‬ ‫בית גידול‬ ‫‪ ‬בתי גידול לחים במערכת ניקוי מי הנגר‬ ‫ניתוח‬ ‫יצירת חיבור נופי‬ ‫מצב המים באגם‪:‬‬ ‫ניתן להגיע לאיכות גבוהה של מים בעקבות ניקוי וטיהור מי‪-‬הנגר‪.‬‬ ‫מצב המים בנחל (לפני ואחרי האגם)‪:‬‬ ‫‪ ‬המים בנחל עוברים ניקוי טיהור במערכות מכניות במעלה הנחל‪ ,‬ובחלק זה במערכות אגנים‬ ‫לחים‪.‬‬ ‫איכות המים מתאימה לפעילות נופש ושכשוך‬ ‫מקורות המים באגם‬ ‫‪ ‬מי נגר מעלות‪ ,‬מי חידור‪ ,‬עודפי אגם להחדרה‬ ‫סה"כ ספיקה של האגם‬ ‫‪ 80,000 ‬מ"ק בקירוב‬ ‫מה מצריך השינוי?‬ ‫‪ ‬הקמת מערכת להחדרת מים וניקוי מי הנגר‬ ‫‪ ‬הקמת תהליך חינוכי וסביבתי לניקוי המים העוברים בנחל במקורותיו‪ -‬בית ג'אן ופקיעין‪ ,‬על‬ ‫מנת שהמערכת הטבעית לאורך כל הנחל תשתקם‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת נדבך נוסף באזור האגם הוא אזור ה"נחל"‪.‬‬ ‫בית גידול‬ ‫השפעה נחל‪/‬אגם‬ ‫‪ ‬בתי גידול לחים במערכת ניקוי מי הנגר‬ ‫‪ ‬אין‪ ,‬הם עדיין ברוגז‬ ‫‪ ‬אזור מים זורמים הוא אזור הנחל‬ ‫‪ ‬אזור פשט הצפה של הנחל‬ ‫תקדימים‬ ‫‪Cheonggyecheon Restoration Project - Seoul, South Korea‬‬ ‫‪ 5.8‬ק"מ של מעבר ירוק לצד נחל במרכז סיאול ‪,‬קוריאה‪.‬‬ ‫בסיאול גרים יותר מ‪ 10 -‬מיליון תושבים‪ ,‬ואחת מהערים הצפופות‪.‬‬ ‫הפרוייקט פתח תעלת מים מזוהמת שהיתה קבורה מתחת לכביש מהיר מוגבה‪ ,‬ראשי של סיאול‪.‬‬ ‫ויצר קשר עם השכונה הצפונית של העיר‪.‬‬ ‫תקדימים‬ Cheonggyecheon Restoration Project - Seoul, South Korea ‫ניתוח‬ ‫הספקת מי האגם מהנחל‬ ‫מצב המים באגם‬ ‫איכות מים המתאימה לפעילות פנאי בלבד‬ ‫מצב המים בנחל (לפני ואחרי האגם)‪:‬‬ ‫‪ ‬הנחל קובע את איכות המים באגם‪ ,‬כך שהטיפול הוא במקורותיו‪ .‬אלו מים שעברו טיפול שלישוני‬ ‫המתאימים לפעילות פנאי ונופש‬ ‫מקורות המים באגם‬ ‫‪ ‬מי נגר מעלות‪ ,‬מי חידור‪ ,‬עודפי אגם להחדרה ומי נחל פקיעין‬ ‫סה"כ ספיקה של האגם‬ ‫‪ 140,000 ‬מ"ק בקירוב‬ ‫מה מצריך השינוי?‬ ‫‪ ‬מערכת סביבתית וחינוכית של ניקוי מקורות הנחל בבית‪-‬ג'אן ופקיעין‬ ‫‪ ‬מערכת אגנים לחים לניקוי מי הנחל לפני שהם נכנסים לאגם‬ ‫‪ ‬מערכת המפרידה את הנחל במקרה של מפגע במקורותיו‬ ‫השפעה נחל‪/‬אגם‬ ‫בית גידול‬ ‫‪ ‬השפעה ישירה‪ -‬מי הנחל המזינים את האגם יקבעו את איכות המים בו ולכן‬ ‫‪ ‬בתי גידול לחים במערכת ניקוי מי הנחל הנגר‬ ‫חשוב לנקוט אמצעים לניטור וניקוי לפני הכניסה שלהם לאגם‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת בתי גידול לחים שונים – אזור נחל עם מים‬ ‫‪ ‬הנחל לא יוצא מן האגם‪ ,‬והמים הממשיכים לנחל כזיב אלו מי נגר שבאגן הניקוז‬ ‫זורמים‪ ,‬אזור השהיית המים במקרה של שיטפון והשקעת‬ ‫של הנחל בחלק הפונה לכיוון נחל כזיב‪.‬‬ ‫מוצקים‪ ,‬אזו המוגדר כפשט הצפה של הנחל‪.‬‬ ‫ניתוח‬ ‫חיבור ישיר חדש בין האגם לנחל‬ ‫מצב המים באגם‬ ‫איכות מים המתאימה לפעילות פנאי בלבד‬ ‫מצב המים בנחל (לפני ואחרי האגם)‪:‬‬ ‫‪ ‬הנחל קובע את איכות המים באגם‪ ,‬כך שהטיפול הוא במקורותיו‪ .‬אלו מים שעברו טיפול שלישוני‬ ‫המתאימים לפעילות פנאי ונופש‬ ‫מקורות המים באגם‬ ‫‪ ‬מי נגר מעלות‪ ,‬מי חידור‪ ,‬עודפי אגם להחדרה ומי נחל פקיעין‬ ‫סה"כ ספיקה של האגם‬ ‫‪ ‬הרבה יותר‬ ‫מה מצריך השינוי?‬ ‫‪ ‬מערכת סביבתית וחינוכית של ניקוי מקורות הנחל בבית‪-‬ג'אן ופקיעין‬ ‫‪ ‬מערכת אגנים לחים לניקוי מי הנחל לפני שהם נכנסים לאגם‬ ‫‪ ‬מערכת המפרידה את הנחל במקרה של מפגע במקורותיו‬ ‫השפעה נחל‪/‬אגם‬ ‫‪ ‬השפעה ישירה‪ -‬מי הנחל המזינים את האגם יקבעו את איכות‬ ‫המים בו ולכן חשוב לנקוט אמצעים לניטור וניקוי לפני הכניסה‬ ‫שלהם לאגם‪.‬‬ ‫‪ ‬ביציאה מהאגם הנחל מקבל מים נקיים לכיוון נחל כזיב וספיקת‬ ‫הנחל הופכת להיות לקבועה‪ -‬אירועי שטפונות ‪.‬‬ ‫בית גידול‬ ‫‪ ‬בתי גידול לחים במערכת ניקוי מי הנחל הנגר‬ ‫‪ ‬יצירת בתי גידול לחים שונים – אזור נחל עם מים זורמים‪ ,‬אזור‬ ‫השהיית המים במקרה של שיטפון והשקעת מוצקים‪ ,‬אזור המוגדר‬ ‫כפשט הצפה של הנחל‪.‬‬ ‫תקדימים‬ ‫תכנית אב לנחל קדרון‬ ‫"כשליש מהביוב של בירת ישראל זורם ללא טיפול דרך נחל קדרון – כ‪ 25,000 -‬מ"ק ביום‪ 7,000 .‬מ"ק‬ ‫נוספים זורמים לאגן הקדרון מכיוון בית לחם ובית סחור‪ .‬התכנית תיבחן מספר חלופות להסדרת מפגע‬ ‫סביבתי חמור זה‪.‬‬ ‫התכנית תיבחן את ההשפעה הסביבתית של הזרמת ביוב לנחל שטפוני וההשלכות האקולוגיות לכך‪.‬‬ ‫לחלופין תבדוק התכנית את המשמעות של שאיבת ביוב זה מאגן הקדרון לאגן ניקוז מערבית לקו פרשת‬ ‫המים הארצית‪ .‬כמו כן ייבחנו פתרונות ביתיים‪ .‬לכל החלטה תהיינה השלכות מרחיקות לכת לאורך שנים‬ ‫על גיבוש אופיו של נחל קדרון‪".‬‬ http://www.sviva.gov.il - ‫ אתר המשרד להגנת הסביבה‬ http://www.ims.gov.il - ‫ אתר השרות המטאורולוגי‬ ‫ הלל גלוזמן – נציג רשות שמורות הטבע‬ ...‫שנת‬...‫אטלס ישראל הוצאת‬ http://www.xn--7dbe4a3ag.com/?kp=goals ‫תוכנית אב קדרון‬ ‫ביבליוגרפיה‬ – ‫ אתר משרד הבריאות‬ http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/Pages/defau lt.aspx - ‫ אתר רשות המים‬ http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Pages/defa ult.aspx