‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫קרית גת‬ ‫‪Unspecified City‬‬ ‫טכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫פרויקט גמר ‪2007‬‬ ‫מנחים‪ :‬פרופ"ח משה צור‪ ,‬פרופ"ח איריס ערבות‬ ‫שם הסטודנט‪ :‬רותם בן שושן‬ ‫‪1‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫אבסטרקט –‬ ‫בשנת ‪ 1995‬הוכרזה קרית גת כאיזור פיתוח א' ‪ ,‬על מנת לאפשר הקמת פארק תעשיה לחיזוק‬ ‫ופיתוח האיזור בכלל והעיר בפרט‪ .‬בפארק תעשיה זה ממוקמות חברות מובילות בשוק העולמי‪,‬‬ ‫ובכל זאת בקרב התושבים מקננת תחושת אכזבה‪.‬‬ ‫בתוכנית האב לקרית גת מוצעים דימויים מגונים‪ ,‬אולם הפרויקט דן בסוגיה האם היצמדות לדימוי‬ ‫ויעוד העיר אליו אינו מקבע את תהליך הצמיחה והתפתחות העיר ומותיר חלקים נרחבים כלא‬ ‫רלוונטיים‪ .‬הפרויקט מציע מקרה מבחן לחיזוק עיר ללא היצמדות לדימוי מסויים תחת המושג‬ ‫"‪."Unspecified City‬‬ ‫בפן המעשי‪ ,‬מיושמת תיאוריה זו בקרית גת‪ ,‬בהתאם לנסיבות הקיימות ולסדרי העדיפויות‬ ‫המקומיים‪ .‬הפרויקט מטפל בקנה מידה עירוני בתוואי נחל נועם ‪ ,‬החוצה את העיר במרכזה ‪ ,‬ובקנה‬ ‫מידה מפורט יותר בחלקו הצפוני של הנחל ‪ ,‬הסמוך לצומת הכניסה לעיר ולכביש ‪.35‬‬ ‫במסגרת המחקר נוצר קשר עם התושבים החברים בעמותת "ידיד"‪) ,‬עמותה בעלת חזון חברתי חדש‬ ‫המושתת על הידברות‪,‬שותפות וסיוע הדדי(‪ ,‬לפעילות משותפת לטיפול ותחזוק הנחל בחלקו הנושק‬ ‫לרובע גליקסון‪ .‬התכנון יכלול פיתוח נופי של האיזור‪ :‬שולחנות פיקניק ומשחק‪ ,‬שבילים לאופניים‬ ‫ועגלות ‪ ,‬גן שעשועים וכיוב'‪ ,‬על פי צרכיהם ורצונותיהם של התושבים‪ .‬חלק זה הוא החלק הצמוד‬ ‫מדרום לחלקו של הנחל אשר טופל עיצובית ‪.‬‬ ‫הפרויקט עם התושבים ממשיך בימים אלה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫ראשי פרקים –‬ ‫‪.1‬‬ ‫כללי‬ ‫‪-‬‬ ‫העיר‬ ‫‪-‬‬ ‫איזור התעשיה‬ ‫‪.2‬‬ ‫נקודות רלונטיות לפרויקט‬ ‫‪.3‬‬ ‫מסקנות ניתוח‬ ‫‪.4‬‬ ‫חשיבות האורבניזם‬ ‫‪.5‬‬ ‫הגדרת המושג ”‪“Unspecified City‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫רובע גליקסון – משמעות גיאוגרפית וסימבולית‬ ‫‪.7‬‬ ‫נחל נועם – משמעות גיאוגרפית וסימבולית‬ ‫‪.8‬‬ ‫מסקנות ניתוח איזור הפרויקט )נחל נועם וסביבתו(‬ ‫‪.9‬‬ ‫חלוקה פרוגרמתית‬ ‫‪ .10‬השראה עיצובית‬ ‫‪ .11‬ביטוי פיסי למושג ”‪“Unspecified City‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העיצוב‬ ‫‪-‬‬ ‫המרחב )פרטי‪ /‬ציבורי(‬ ‫‪-‬‬ ‫השימוש‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .12‬קשירת האיזור למרקם הקיים ‪" -‬הגריד המאפשר"‬ ‫‪ .13‬סיכום‬ ‫‪.14‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫קרית גת – ‪Unspecified City‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫העיר ‪-‬‬ ‫א‪ .‬רקע –‬ ‫קרית גת הוקמה ב‪ 1955 -‬כ"בירת" חבל לכיש ונועדה לשמש כמרכז לשירותים ומסחר בדרג‬ ‫ראשוני לכל הישובים החקלאיים והכפריים במרחב‪ .‬בהתאם לכך נקבע מיקומה על צומת דרכים‬ ‫מישורי המשורת גם ע"י מסילה‪ .‬השטח משתייך מינהלתית לנפת אשקלון ומוקף בשטחי המועצות‬ ‫האיזוריות לכיש‪ ,‬יואב ושפיר‪.‬קיבולת האוכלוסיה‪ ,‬סוג השירותים וכמות התעסוקה הותאמו ליעד‬ ‫התפקודי‪ .‬שטח העיר בתוכניות הראשונות הקיף ‪ 2660‬דונם ואיזור המגורים נועד ל‪ 1500 -‬יח"ד‬ ‫בצפיפות בניה של ‪ 10-20%‬לדונם‪ .‬המרחקים הקטנים יחסית בישראל ‪ ,‬שינויים מבניים בחקלאות‬ ‫והתפתחויות טכנולוגיות‪) ,‬בעיקר בתחום התובלה והתקשורת(‪ ,‬גרמו לאובדן המשמעות‬ ‫החברתית והכלכלית של המרכז הכפרי‪ .‬לישוב המיועד לכ‪ 6,000 -‬תושבים היה קשה לתפקד‬ ‫כיחידה עצמאית ו‪/‬או לספק את כל השירותים שנדרשו ע"י המרחב הכפרי‪.‬שינויים בהיקף‬ ‫האוכלוסיה ובתפקוד הכלכלי הובילו ב – ‪ , 1965‬להכנת תוכנית אב חדשה ‪ ,‬ועל בסיס עקרונותיה‬ ‫להשלמת תוכנית מתאר‪.‬תוכנית המתאר אושרה מספר שנים לאחר שקרית גת הוכרזה כעיר‬ ‫ב‪ . 1972 -‬התוכנית הקיפה כ‪ 8,200 -‬דונם וקיבולתה נאמדה בכ‪ 60,000 -‬נפש‪) ,‬קיבולת תכנית‬ ‫האב ב‪ 65 -‬ששימשה כבסיס הוערכה בכ ‪ 80,000-‬תושבים(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נגישות –‬ ‫קרית גת ממוקמת על "צומת דרכים" המקשר בין דרום הארץ למרכזה‪ .‬דרך מספר ‪ 40‬הצמודה‬ ‫לעיר במערב ‪ ,‬דרך מספר ‪ 4‬הנמצאת כ ‪ 15 -‬ק"מ מערבית לקרית גת ‪ ,‬מסילת הרכבת באר שבע –‬ ‫תל אביב החוצה את העיר וכביש מספר ‪ 6‬ישיק לקריה מצידה המזרחי ‪ ,‬בצמוד לאיזור התעשיה‪,‬‬ ‫ככל הנראה בסוף שנת ‪ .2007‬ציר הרוחב הראשי הוא כביש ‪ 35‬המקשר בין אשקלון לחברון‪.‬‬ ‫מערך הדרכים הקיים מהווה את כל הפוטנציאל הקשר היבשתי בין מרכז הארץ לדרומה ‪ .‬על פי‬ ‫תוכנית לישראל ‪ 2020‬בחלוקת המרחב הלאומי לשלושה סוגי מרחבים – "מרחבים מעויירים"‪,‬‬ ‫"מרחבי ביניים" ו"מרחבים פתוחים" ‪ ,‬קרית גת נמצאת ב"מרחב הביניים" המרכזי דרומי בין‬ ‫ה"מרחבים המעויירים" של מטרופולין תל אביב ומטרופולין באר שבע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אוכלוסיה –‬ ‫בסוף שנת ‪ 1995‬הכילה העיר כ‪ 48,000 -‬תושבים ‪ ,‬וגידולה מאז מפקד ‪ 1983‬עומד על ‪. 87%‬‬ ‫הגידול המואץ חל בין השנים ‪ 1958-1965‬ובעיקר ב‪ , 1993-1994 -‬בהן קלטה העיר עולים רבים‪.‬‬ ‫בנוסף לעולים החדשים המהווים את עיקר תוספת האוכלוסיה ‪ ,‬קיימת הגירה חיובית של עולים‬ ‫ותיקים ‪),‬מבוגרים יחסית(‪ .‬מאז ‪ 1990‬שיעור גידול שנתי ממוצע בקרית גת הוא כ‪ , 10% -‬קליטת‬ ‫העליה וההגירה הפנים ארצית התאפשרו עקב ניצול רזרבות קרקע לבניה מואצת למגורים‪.‬‬ ‫גודל משק בית ממוצע בעיר גבוה במקצת לעומת הממוצע הארצי‪ 3.6) ,‬לעומת ‪ , (3.38‬אם כי נתוני‬ ‫התפלגות הגילאים דומה מאוד לממוצע הארצי ‪.‬יחס התלות בעיר נמצא גבוה כתוצאה משיעור‬ ‫‪5‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫קבוצת הילדים ומהתנהגות קבוצת העולים בני ‪ +50‬הדומה לאוכלוסיית הקשישים ‪) ,‬מבחינת‬ ‫השתתפותה בכח העבודה המועסק בפועל(‪.‬‬ ‫לפי נתוני הלמ"ס ‪ 2006‬העיר מדורגת בחתך סוציו אקונומי בינוני – גבוה‪ 6) ,‬מתוך ‪ , (10‬אחוז‬ ‫הזכאים לבגרות ‪ 56.5 %‬והשכר הממוצע לשנת ‪ 2006‬הוא ‪ 5,826‬ש"ח‪ ) ,‬הממוצע הארצי הוא‬ ‫‪ 6,835‬ש"ח(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מגורים –‬ ‫מספרן של יחידות דיור בקרית גת נאמד בכ‪ 13,650 -‬יחידות דיור‪ ,‬אך לא כולן משמשות למגורים‬ ‫בפועל‪ .‬גודל יח"ד ממוצעת הוא ‪ 83.0‬מ"ר‪ ,‬כאשר שני שליש מהדירות הן בנות ‪ 2-3‬חדרים‪ .‬רק‬ ‫‪ 19%‬מהדירות עולות בשטחן על ‪ 100.0‬מ"ר ופחות מ‪ 5%-‬הן בשטח של ‪ 120.0‬מ"ר ויותר‪ .‬הדירות‬ ‫הגדולות נבנו רק החל מאמצע שנות השמונים ‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מערך השירותים –‬ ‫שירותי חינוך –‬ ‫קרית גת מספקת את צרכי אוכלוסיתה‪ ,‬אך שלא כבעבר‪,‬אינה יעד עיקרי ללימוד תלמידי‬ ‫הסביבה‪.‬מתוך סה"כ של ‪ 11,000‬תלמידים‪ ,‬לומדים בקרית גת מעל ‪ 850‬תלמידים מ‪ 36 -‬מושבים‬ ‫באיזור‪ ,‬בעיקר בבתי הספר התיכוניים‪ .‬הירידה ברמת החינוך צויינה כאחת הסיבות לעזיבת העיר‪.‬‬ ‫המודעות לצורך בתיגבור מערכת החינוך קיימת‪ ,‬ונעשות פעולות רבות במישור זה‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי הצלחה משמעותית רשומה לאחר ביסוסה של אינטל בתוך מערך התרומה לקהילה‪.‬‬ ‫קיים צורך במכללה בעיר‪ .‬על פי הערכות העריה ‪ ,‬יש מידי שנה כ ‪ 500-300 -‬תושבים המבקשים‬ ‫ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ומספר דומה של מבקשי הכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫שירותי תרבות –‬ ‫ספריה איזורית משותפת לקרית גת ולמועצות האיזוריות לכיש ושפיר‪ .‬בחוגים המתקיימים בשישה‬ ‫מתנס"ים בקרית גת יש השתתפות ערה של תושבי העיר בלבד‪ .‬לאירועי תרבות מיוחדים מגיעים‬ ‫גם מהסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫שירותי ניהול אדמיניסטרטיבי –‬ ‫עיר הנפה אשקלון ועיר המחוז באר שבע מספקות שירותים אדמיניסטרטיבים ומינהליים ומשמשות‬ ‫שלוחות של השילטון המרכזי עבור קרית גת והמרחב‪.‬‬ ‫שירותי בריאות –‬ ‫שירותי בריאות מסופקים באשקלון ובבאר שבע‪,‬בהן יש בתי חולים ושירותי רפואה מקיפים‪.‬‬ ‫שירותי רווחה –‬ ‫מערך שירותי הרווחה בקרית גת הוא מהטובים בארץ מבחינת היצע שירותים ודרכי טיפול‪ .‬קליטת‬ ‫העלייה חייבה הרחבה של מעגל השירותים והעירייה עמדה בכך בהצלחה יחסית ושירותיה מהווים‬ ‫דוגמא למערכות מקבילות בארץ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫ו‪ .‬שימושי קרקע –‬ ‫בקרית גת קיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין איזורי המגורים לבין איזורים שאינם מגורים‪ ,‬ואין‬ ‫כמעט חדירה של פעילויות עירוניות אל תוך השכונות‪ .‬מעט המסחר ומקומות בידור ופנאי‬ ‫מתרכזים בשדירות לכיש‪ .‬כל איזורי המגורים נמצאים ממערב לפסי הרכבת ופרישתם היא תוצאה‬ ‫מובהקת של התפתחות העיר‪ .‬ככל שהבניה מערבית יותר היא חדשה יותר‪ .‬בעקבות תוכנית האב‬ ‫הראשונה דווקא במרכז הצפיפות היא הנמוכה ביותר וככל שמתרחקים מן המרכז הצפיפות עולה‪.‬‬ ‫קרית גת בנויה מ ‪ 14 -‬רובעי מגורים ‪ ,‬השכונות הראשונות נבנו כיחידות מאוזנות שבמרכזן‬ ‫שירותים שכונתיים‪ ,‬ציבוריים ועיסקיים‪ .‬השכונות המערביות ביותר נבנו סביב טיילת אורכית‬ ‫שעליה נשענים מוסדות החינוך ‪ .‬הטיילות ‪ ,‬שדרות ורצועות ירק אינן בעלות איזשהיא חוקיות או‬ ‫מערכת מוסדרת ולכן אינן בולטות במרקם העירוני‪ .‬שני שטחי ירק גדולים יחסית הינם גן פ"ז וגן‬ ‫הבנים‪.‬שטחים אלה מפותחים ומתוחזקים‪.‬איזור התעשיה נמצא ממזרח למסילת הרכבת‪ ,‬כיום קיים‬ ‫קשר יחיד בין שני האיזורים דרך שדרות ישראל פולק‪.‬‬ ‫שימושי קרקע – קרית גת‬ ‫‪7‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫איזור התעשיה –‬ ‫בשנת ‪ 95‬הכירה הממשלה בקרית גת כאיזור פיתוח א'‪ .‬בגלל מחסור בשטח‪ ,‬התאגדו העיר‬ ‫והמועצות האיזוריות יואב ושפיר והקימו את י‪.‬ש‪ .‬גת – איזור התעשיה של קרית גת‪.‬האיזור נפרש‬ ‫על כ – ‪ 6000‬דונם ובעשר שנים האחרונות הוא נמצא בהתפתחות מתמדת‪ .‬באיזור יושב היום מרכז‬ ‫חברת אינטל‪ ,‬מפעל המונה כ – ‪ 5,000‬עובדים ועתיד להכפיל את גודלו‪,‬ומספר העובדים בו‬ ‫בתחילת שנת ‪ .2008‬חברות נוספות בפארק הן אייג פי ‪ ,‬נסטלה‪),‬צבר(‪ ,‬אינדיגו ‪ ,‬ויסוניק קינג‪,‬‬ ‫קינטקס ועוד‪ .‬כל אגרות והארנונות למינהן מתחלקות ‪ ,‬לא באופן שווה‪ ,‬בין העיר והמועצות‪.‬כיום‬ ‫אינטל משלמת כ‪ 12 -‬מליון שקל בשנה ועם הקמת המפעל החדש תשלם אינטל מיסים מקומיים‬ ‫של למעלה מ‪ 30 -‬מליון שקל‪ .‬בשנה האחרונה החל האיזור להתפתח אל מעבר לגבולות המפעלים‬ ‫והוא מכיל בתי קפה חדשים וחדשניים באיזור‪ ,‬מועדון לילה ‪ ,‬מעון יום לטובת ילדי העובדים‬ ‫וכיוב'‪ .‬אף על פי כן מקננת בתושבים תחושת אכזבה‪.‬‬ ‫בראיון עם מר יהל דגן ‪ ,‬מנכ"ל י‪.‬ש‪.‬גת מתייחס יהל לתחושת זו‪:‬‬ ‫"קבוצה מכובדת של פרופסורים מאוניברסיטת בן גוריון ערכה מחקר על ההשפעות שיש לאינטל‬ ‫ולפארק התעשיה שצמח סביבו על קרית גת ומרחב הדרום‪.‬ממצאי המחקר מפריכים לחלוטין את‬ ‫הרעיון כי הקמת מפעל אינטל לא עזרה לחיזוקה ופיתוחה של העיר‪ .‬עפ"י דברי החוקרים אין ספק‬ ‫שמפעל אינטל ומפעלי התעשיה סביבו עיצבו מחדש את מפת התעסוקה של דרום ישראל"‪.‬‬ ‫הצלחת פארק התעשיה בחיזוק ופיתוח העיר הינה סוגיה מורכבת‪ ,‬עדינה ובעיקר משתמעת לפנים‬ ‫רבות‪ ,‬להלן כמה נקודות למחשבה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ממחקר שנערך כ‪ 20,000 -‬מתושבי העיר עובדים באיזור התעשיה ‪) ,‬שהם ‪ 45%‬מכח‬ ‫העבודה בעיר (‪ ,‬זהו נתון גבוה במיוחד שכן הממוצע הארצי לערים בעלות איזור תעשיה הוא‬ ‫‪ 20%‬אולם השכר הממוצע הוא ‪ 5,800‬ש"ח‪,‬זהו שכר נמוך מאוד‪) ,‬מצביע על העובדה כי רב‬ ‫העובדים מועסקים בתנאים מינימלים(‪.‬‬ ‫ב‪ 30% .‬מתושבי העיר מוכרים כמקרים סוציאלים נתמכים ‪ .‬נתון זה מקשה על פיתוח העיר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על פי מחקר שנעשה כל עובדי איזור התעשיה שאינם גרים בעיר‪ ,‬גרים במקום אחר בשל מקום‬ ‫העבודה של בן‪/‬בת הזוג‪ .‬בפועל רבים מהם גרים במושבים הסמוכים בשל התנאים המוצעים‬ ‫להם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אינטל אכן מעורבת בחיי הקהילה בעיר ותרומתה רבה‪ ,‬אולם היא אינה מתחייבת לדבר‪.‬‬ ‫נתינתה תלויה אך ורק בשיקולים וסדרי העדיפויות של החברה‪ .‬לכן מדיניות של העסקת קבלני‬ ‫משנה אך ורק מהעיר‪ ,‬התחייבות לשימוש בבית המלון שאמור להיבנות‪ ,‬מערך הלימודים בבתי‬ ‫הספר וכיוב' אינם יכולים להתממש ומקשים על צמיחתה של העיר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .2‬נקודות רלוונטיות לפרויקט –‬ ‫א‪ .‬כיום ישנה תוכנית לבניית שכונת מגורים בקציה הצפוני של העיר מעבר לכביש ‪ , 35‬ע"י משרד‬ ‫לרמן אדריכלים‪) ,‬אחראים לתב"ע של איזור התעשייה(‪ .‬השכונה תכיל כ ‪ 10,000 -‬יחידות דיור ‪,‬‬ ‫)‪ 30,000‬תושבים( ‪ ,‬תכלול בינייני מגורים מעל ל ‪ 6 -‬קומות ובתים צמודי קרקע‪ ,‬הכניסה לשכונה‬ ‫דרך שדירה מסודרת החוצה את השכונה לאורכה‪.‬בצמוד לכניסה יבנה פארק המשלב בתוכו את‬ ‫נחל לכיש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פרויקט התחדשות עירונית ברובעים המלאכה‪ ,‬פ"ז והחורש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פרויקט ‪ - abcd‬פרויקט המחבר משאבים קהילתיים מיושם ברובע גליקסון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬המרכז לפיתוח כיאוגרפי‪,‬המשכן של הכיאוגרף עמנואל גת‪ ,‬יוקם בא‪.‬ת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מחלף כביש ‪ 6‬משיק לאיזור התעשיה מצידו המזרחי עתיד להפתח בסוף שנת ‪.2007‬‬ ‫ו‪ .‬מתחם ציבורי בא‪.‬ת‪ ) , .‬עבורו תוסט הכניסה הראשית לאיזור לכביש ‪, 35‬כיום יש לחצות את‬ ‫שדירות לכיש בעיר על מנת להגיע לאיזור(‪ .‬המתחם עתיד להכיל מרכז מורשת‪ ,‬מלון‪ ,‬מרכז‬ ‫טכנולוגי‪ ,‬מסחר ובידור‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מפעלה החדש של חברת אינטל עתיד להפתח בתחילת שנת ‪.2008‬‬ ‫‪ .3‬מסקנות ניתוח –‬ ‫תחילה ניסיתי להגדיר את רצונותי ודרך תפישתי‪ .‬השאלות בהן עסקתי היו איך מחזקים עיר?‪,‬‬ ‫איך הופכים עיר למרכז? האם באמת מספיק להסתמך על שכונת המגורים שהולכת להיבנות‪,‬‬ ‫להוסיף תשתית ציבורית מספקת ולהאמין שהזמן יעשה את שלו‪.‬‬ ‫האם לא הגיוני יותר לעבוד בכמה מישורים במקביל ? האם כניסה של כמה רבדים לא יגרמו‬ ‫לצמיחה חזקה יותר ומהירה יותר‪ ,‬במקום לשים את כל משקל העיר על גבה של אינטל?‬ ‫הרי שגם בסצנריו אוטופי‪) ,‬ואני מודעת למידת קושי ביצועו(‪ ,‬במידה ותכנס אוכלוסיה חזקה‬ ‫איך ניתן יהיה לגשר בין שני הגושים? האם פרמטר הזמן יהיה הכוח המניע היחיד? ומה יהיה‬ ‫על התושבים? מי ידאג שההכנסה שלהם תעלה על השכר הממוצע בשוק‪ ,‬מי ידאג שמערכת‬ ‫החינוך החדשה תהיה פתוחה גם להם ולא רק על הנייר‪ ,‬אלא מנטלית‪ ,‬אוירתית ‪ ,‬מי ידאג ששני‬ ‫הגושים יחיו בשלום – יקדמו‪ ,‬יפתחו ויתרמו אחד לשני? הבנתי כי הפתרון חייב לבוא דרך‬ ‫הגישור ‪ ,‬דרך מוטיבים המייצגים את ה"אמצע" ובעיקר על ידי אנשי האמצע‪.‬‬ ‫על מנת שבשנת ‪ 2020‬קרית גת אכן תוכל להוות את הנקודה במפה המקשרת בין דרום הארץ‬ ‫למרכז‪.‬הפתרון לא יכול להתרכז בתפירה של איזור התעשיה לעיר ‪ ,‬הוא גם צריך לפעול‬ ‫ברבדים שאינם קיימים‪ ,‬שכביכול אינם רלונטיים לאיזור התעשיה ‪ ,‬כמו החתך הבנוני ‪,‬‬ ‫אמנות‪,‬חיזוק חתך הגילאים הצעיר ויחד עם כל אלו התעשיה במקום כי אין לי ספק בחשיבותה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .4‬חשיבות האורבניזם –‬ ‫החוויה האורבנית היא ללא ספק החוויה האנושית המעצבת של המאה ה‪ : 20‬היא הפכה זה‬ ‫מכבר למעין טבע ראשון אצל האדם המערבי בן זמננו‪.‬‬ ‫במאמר "העיר הגדולה וחיי הנפש" )‪ (1903‬תוהה גיאורג זימל כיצד מסגלת את עצמה אישיותו‬ ‫של היחיד לכוחות החיצוניים הפועלים עליה בעיר הגדולה‪ .‬זימל מדגיש שמאבקו של האדם‬ ‫לקיום פיזי הופך למאבק של הישרדות פסיכולוגית‪ :‬הסביבה העירונית התובענית לעולם אינה‬ ‫מניחה לאדם היושב בה – היא דוחקת בו‪ ,‬מגבירה את גירויו העיצבי ותוקפת את חושיו ברצף‬ ‫בלתי פוסק של אבחנות חטופות והתרשמויות אקראיות‪.‬‬ ‫כמובן שעוצמת החויה חייבת להיות מותאמת למציאות המקומית‪.‬‬ ‫במאמר ‪ “Regional City” by Calthrope & Fulton‬ישנה התייחסות למגמת ההתבודדות‬ ‫המתקיימת בחויה האורבנית‪.‬הופעתן של קהילות מבוצרות וסגרגטיביות מתבטאות פיסית‬ ‫בהתפשטות יתר‪ ,‬בהידרדרות של מרכזים אורבנים ובמשאבים טבעים מתדלדלים‪.‬‬ ‫כמובן שהגלובליזציה כאי שיוויון כלכלי גובר ואובדן האימון במוסדות הציבורים רק מחזקים‬ ‫את המגמה‪ .‬אנשים רבים נסוגים לבועה משל עצמם‪ ,‬משתפים פעולה רק בקבוצות אינטרסים‬ ‫ובקהילות סגורות‪.‬המגמה כיום היא בניה סביב אינטרסים ולא סביב מקום מגורים‪.‬הקשר‬ ‫היומיומי שהתקיים בעבר בין אנשים מסוגים שונים אבד‪ .‬מדיניות ה ‪ zoning‬אחראית לכך‬ ‫במידה רבה –‬ ‫כתוצאה מכך לעשירים יש רשת חזקה ומפותחת של קשרים והזדמניות ברחבי האיזור‬ ‫)והעולם(‪ ,‬אך החלשים מוגבלים יותר ויותר פיזית וכלכלית ‪ .‬אפילו בתוך הקהילות‬ ‫הסגרגטיביות אין כמעט חלל ציבורי משותף אנחנו מתקשרים באינטרנט ולא ברחוב‪ .‬אחת‬ ‫הסיבות לחוסר היכולת לצאת מהבידוד של חברות סגורות היא שהפוליטיקה לא מחברת בין‬ ‫קנ"מ שכונתי לאיזורי‪ .‬ברור שלמען שיפור המצב הקיים דרוש שינוי חברתי ומדיניות כלכלית‬ ‫מתקדמת אולם הרבה מזה תלוי באופן בו מעוצבות קהילות‪ ,‬בקונטקסט הפיזי שלהן‪.‬עיצוב‬ ‫עירוני ותכנון איזורי קובעים את הסדר הפיזי של המבנה החברתי שלנו ‪ ,‬את מימדי הצרכים‬ ‫הכלכליים שלנו ואת מידת השפעתינו על הסביבה הטבעית‪ .‬זאת אינה הסוגיה האם אדריכלות‬ ‫יכולה ליצור שינוי חברתי אך היא ממלאת את תפקידה כפרמטר משפיע‪.‬זה איננו הסדר הפיזי‪,‬‬ ‫הנורמות החברתיות או האינדיבידואל אלא האופן בו הם מתקשרים‪ .‬זוהי ההבנה כי האיזור‬ ‫‪10‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫אינו נשלט בידי אורבניזם‪,‬טבע‪,‬תרבות או כלכלה אלא על ידי כולם‪ ,‬זוהי רשת של שכבות ושל‬ ‫סוגים שונים של מקומות‪.‬‬ ‫גיוון ומגוון ההיצע גורמים לחיפוש שייכות להגדרת זיהות‪ ,‬זה מתבטא בהתכנסות פנימה אל‬ ‫תוך קהילות סגורות ולמגמת היעלמותם של המרחבים הציבוריים‪.‬‬ ‫ריצארד פלורידה הוא המחבר של רב המכר " ‪ ." The rise of the creative class‬פלורידה הוא‬ ‫תושב העיר פיטצבורג‪ .‬פיטצבורג התבססה על תעשיה ‪),‬מתכות‪ ,‬חשמל‪ ,‬זכוכית ‪ ,‬אלומיניום‪,‬‬ ‫כימיכלים וכיוב'(‪ ,‬בשנות ה ‪ 80 -‬העיר קרסה כליל וכ– ‪ 150,000‬תושבים איבדו את‬ ‫משרותיהם‪ .‬הרעיון לאישוש העיר היה ניצול של האוניברסיטאות הקיימות בעיר‪ .‬הפילוסופיה‬ ‫שעמדה מאחוריו היא למעשה לקחת את הידע‪ /‬הכישרון הטכנולוגי לשלב אותו יחד עם‬ ‫הכישרון והידע העיסקיים לתחיה מחדש ולשיקום של הדור התעשייתי‪ .‬בתחילת שנות ה ‪90 -‬‬ ‫הוקמה ליקוס ‪ ,‬מנוע חיפוש של האינטרנט ‪) ,‬כמו גוגל(‪.‬החברה זכתה להצלחה רבה‪ .‬לאחר‬ ‫עשור בערך כשהחברה התבססה‪ ,‬החליטו מנהליה להעבירה לבוסטון‪ ,‬על מנת להגיע למאגרי‬ ‫כח האדם "הכשרוניים" ‪"),‬היצירתיים" לפי הגדרת ההנהלה(‪ .‬במקום שהאנשים יעברו‬ ‫לפיצבורג למשרות שהחברה מציעה ‪ ,‬החברה עברה אל האנשים‪ .‬ריצארד הבין אז את חשיבות‬ ‫הכח האנושי בצמיחה כלכלית‪ .‬טכנולוגיה אומנם חשובה אך היא אינה הגורם המכריע‪ ,‬אלא‬ ‫חלק ממערך רחב הרבה יותר‪ ,‬הכולל את האנשים ואת פעולותיהם‪ ,‬ופעולותיהם נכנסות תחת‬ ‫הכותרת של יצירה ‪ /‬יצירתיות ‪ ,‬או למעשה היכולת להמציא‪ .‬אנו יכולים למצוא את זה בכל‬ ‫קשת המקצועות – מהנדסים ‪ /‬רופאים‪ /‬משפטנים ‪ /‬אומנים‪ /‬מעצבים וכו'‪ .‬כמה השפעה יש‬ ‫ליצירתיות על חיינו?‬ ‫‪ .1‬כמה מוצר מצליח בגלל המערך הפרסומי‪ /‬שיווקי שלו?‬ ‫‪ .2‬כמה אנו מוכנים לשלם עבור מותגים?‬ ‫‪ .3‬האינטנסיביות של חידושים והמצאות והשפעתה על התחרות בשוק‪.‬‬ ‫למעשה היום החלק היצירתי בכל מוצר‪ ,‬הוא החלק המוערך ביותר‪ ,‬הרבה יותר מהערך הפיסי‪/‬‬ ‫מטראליסטי ‪ ,‬ובעצם היצירתיות הפכה להיות הכח המניע לכלכלה‪ .‬פלורידה מדבר על כך‬ ‫שהשינוי מחברה תעשיתית לחברה "יצירתית" משמעותי הרבה יותר מהשינוי מחברה חקלאית‬ ‫לחברה תעשייתית‪ ) ,‬עפ"י מרקס(‪ ,‬כיוון שבמעבר הקודם החלפנו פיסי בפיסי ‪,‬כיום אנו‬ ‫מחליפים את הפיסי באינטלקט ‪ ,‬יצירתיות וידע ‪ .‬שינוי זה מעצב מחדש הכל ‪ ,‬הדרך בה אנו‬ ‫עובדים ‪ ,‬יוצרים‪ ,‬חיים‪ ,‬זמן הפנאי שלנו‪ ,‬דרך הבניה של חיינו‪ ,‬משפחתינו ובודאי הדרך בה‬ ‫הקהילה ‪ ,‬החברה והעיר מתנהלות והאינטרקציה בינהן‪ .‬לפני ‪ 100‬שנה פחות מ ‪ 5%-‬עסקו‬ ‫‪11‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫ביצירה ‪ ,‬כיום קרוב ל ‪ 40% -‬ובמרכזי ערים גדולות קרוב ל – ‪ 50%‬עוסקים בתחומים‬ ‫אלו‪.‬כיום כבר לא מקומות אלא הערים הן החשובות ‪ ,‬כבר אין חשיבות לנמל ‪ ,‬השדות‪,‬‬ ‫המפעלים כמייצגי מקומות תעסוקה‪ .‬היום החשיבות המירבית היא לקהילה ‪.‬פעם דורות‬ ‫שלמים עבדו באותו מפעל‪ ,‬כיום הזמן הממוצע של עובד הוא ‪ 3‬שנים ושל החתך מתחת לגיל‬ ‫שלושים הוא שנה אחת‪ .‬לכן חשיבות מקום העבודה כבר הרבה פחות רלוונטית אלא הדברים‬ ‫האחרים שהמקום מאפשר‪ .‬כיום לרב אדם בוחר את מקום העבודה לאחר שבחר את מקום‬ ‫המגורים וזאת בדיוק הסיבה למה ליקוס עברה לבוסטון‪ .‬פלורידה ערך תשאול לבנוגע‬ ‫לרצונותיהם וצרכיהם של תושבים בעיר‪ ,‬מה חשוב לאנשים בעיר? ‪ ,‬הנשאלים ענו כי הם לא‬ ‫מחפשים מקום בו אנשים הולכים לאופרה או לבלט בחמישי בערב‪ .‬אנשים כבר לא עובדים‬ ‫מתשע עד חמש אלא מסביב לשעון לכן הם מחפשים את ההתנהלות המתקיימת במקביל‬ ‫אליהם ‪ ,‬הריגוש התמידי ‪ ,‬אנשים ביקשו לראות אנשים עושים ג'וגינג‪ ,‬רוכבים על אופנים‪,‬‬ ‫אנשים בלבוש מוזר ‪ ,‬אנשים יושבים בבתי קפה ברחוב‪ ...‬כשנשאלו אם הם עושים זאת אז הם‬ ‫ענו שלא אבל הם רוצים לראות את זה בעיר שלהם‪ .‬אלה הוכחות לכך שלמקום יש אנרגיה‪ ,‬יש‬ ‫יצירתיות‪ .‬הם לא ידעו לענות איך או למה אבל עבורם זה סימן שהמקום הוא מרכז‪ .‬אנשים‬ ‫ביקשו לראות חתכים וקבוצת שונות באוכלוסיה כמו הומוסקסואלים‪ ,‬היפים‪ ,‬אומנים וכו'‪,‬‬ ‫כשנשאלו אם הם משתייכים לאחת מקבוצות אלו הם ענו שלא אבל זאת עיר שבה אוכל‬ ‫להרגיש נוח ‪ ,‬להיות משוחרר ואמיתי ולא אהיה מקוטלג אל תוך תבנית קבועה‪ .‬חמשת הערים‬ ‫המובילות בארה"ב הן גם חמשת הערים בעלות הריכוז הגבוה ביותר של הקהילה‬ ‫ההומוסקסואלית‪) .‬סן פרנסיסקו‪ ,‬בוסטון‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬וושינגטון ואוסטין(‪ .‬פלורידה טוען כי‬ ‫כשהמקום פתוח לאוכלוסיות שונות הוא גם פתוח לרעיונות חדשים‪ .‬אנו מניחים כי היצירתיות‬ ‫נמצאת באיזו נבחרת חלומות אנשי השוק ‪ /‬האקדמיה הגדולים כשלמעשה היא בכל מקום‪.‬‬ ‫היצירתיות אינה נשענת על סטראוטיפים היא לא מקוטלגת על פי דת‪ ,‬גיל‪ ,‬מין או גזע‪.‬בדיוק‬ ‫כמו שהקהילות מחוץ למיינסטרים כמו אמנים‪ ,‬היפים‪ ,‬הקהילה ההומוסקסואלית וכו' מצאו‬ ‫מקומות כאלו כהזדמנות להמציא עצמם מחדש ‪ ,‬כמקומות "פתוחים "‪ ,‬כך גם הטכנולוגיה‬ ‫מצאה מקומות אלו כמקומות בעלי הפוטנציאל הגבוה של הפתיחות והיצירתיות של התושבים‪.‬‬ ‫פלורידה טוען כי אנשים מחפשים את המקומות האוטנטים‪ /‬האמיתיים ‪ ,‬לא עוד מרכזי קניות‬ ‫ענקים‪ .‬המעבר הזה אינו הולך להיות קל אך המודעות אליו עוזרת ‪ ,‬בדיוק כפי שבשנות ה ‪30 -‬‬ ‫עם המהפיכה התעשייתית ‪ ,‬הקמנו חברה תעשייתית ‪,‬האתגר היום הוא לבנות חברה יצירתית‪,‬‬ ‫לא רק כלכלה כזאת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .5‬הגדרת המושג ”‪– “Unspecified City‬‬ ‫בתוכנית האב של קרית גת מוצעים דימויים אפשריים לעיר‪:‬‬ ‫עיר קהילתית – עיר "אינטימית" ‪ ,‬המורכבת ממרקמים קהילתיים הומוגנים ושירותים‬ ‫קהילתיים ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הבנייה בעיר‪ ,‬בעיקר ברובעים הראשונים‪ ,‬מאוד אינטימית‪ .‬ישנה הקצאה של שטחים‬ ‫רבים לגינות ציבוריות‪ ,‬מערכים שכונתיים וטיילות‪.‬‬ ‫עיר היי‪-‬טק – עיר שבסיסה הכלכלי העיקרי הוא תעשיית ההיי‪-‬טק ‪ ,‬עם שירותים ומגורים‬ ‫איכותיים העונים על הצרכים של אוכלוסיית המועסקים בתעשיות ושירותים אלו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כמובן שדימוי זה מתאים מאוד לנוכח התפתחותו האינטנסיבית של פארק התעשיה‪.‬‬ ‫"צומת לעתיד" – "המקום הבא" ‪ ,‬כלומר עיר מגוונת ואטרקטיבית לאוכלוסייות ויזמים ‪ ,‬עם‬ ‫קשרי גומלין חזקים בין התחומים השונים‪ ,‬סביב נושא יחודי ‪) ,‬דוגמת שירותי בריאות –‬ ‫שירותי רפואה אלטרנטיבית ‪ ,‬תיירות מרפא‪ ,‬תעשיית תרופות וכיוב'(‪.‬‬ ‫עיר ירוקה – עיר יחודית במרכיבי איכות הסביבה והחזות ‪ ,‬המציעה סביבה אורבנית‪ ,‬אך‬ ‫איכותית ‪ ,‬טובלת בירק ועושה שימוש בטכנולוגיות סביבתיות מתקדמות כגון‪ :‬מיחזור‪ ,‬חיסכון‬ ‫באנרגיה ‪ ,‬הפרדת שימושים וכדומה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬סוגת מקימה בית זיקוק ראשון לסוכר בארץ עם תחנת כח באיזור התעשיה‪ .‬כל הבניה‬ ‫תתבצע על ידי טכנולוגיה חדישה ביותר וידידותית לסביבה‪.‬‬ ‫כל הדימויים רלונטיים למציאות המקומית‪ .‬הרעיון כי יש לבחור אחד מהם למילוי תכן שיווקי‬ ‫נתפש בעיני כאבסורדי‪ .‬אם כולם אכן הגיוניים והם אינם עומדים בסתירה אחד לשני מדוע‬ ‫אינם יכולים להתקיים במקביל?‬ ‫אני מאמינה כי הפתרון הטבעי‪ /‬הברור של מיצוי פוטנציאל מצוי הוא לא בהכרח נכון‪ .‬אני‬ ‫מודעת להצלחתו בערים נוספות בארץ כגון חולון ‪),‬כעיר הילדים והאומנות(‪ ,‬יבנה‪),‬שכונת‬ ‫הטייסים( וכל דוגמא אחרת‪ ,‬ובכל זאת יעוד של עיר לדימוי מסויים מקבע את תהליך גדילתה‬ ‫ובעיקר את התפתחותה ‪ ,‬משאיר חלק רחב מחתכים באוכלוסיה‪ ,‬ממקומות בידור ופנאי ‪,‬‬ ‫מקומות תעסוקה וכיוב' כלא רלוונטים כלל‪ .‬צמיחה אמיתית ‪ ,‬שורשית יותר תבוא עם תהליך‬ ‫הדרגתי ולא ע"י הדבקה פלסטית של אוכלוסיה חזקה באיזור‪ .‬החיזוק צריך לבוא מבפנים על‬ ‫מנת ליצור רצף בין הגושים הקיימים‪ .‬כך שהעיר תעמוד בזכות עצמה ולא על גב משהו אחר‪.‬‬ ‫רק כך החיבור בין התעשיה לעיר יתקיים‪ ,‬כששניהם שווים על כפות המאזניים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .6‬רובע גליקסון‪ -‬משמעות גיאוגרפית וסימבולית‪:‬‬ ‫הרצון לחזק את הפנים הוביל להתמקדות ברובע גליקסון בעיר‪ ,‬מבחינה גיאוגראפית כיוון‬ ‫שהוא נמצא באיזור "ההשקה" של הגושים המרכזיים )העיר‪ ,‬איזור התעשיה והשכונה‬ ‫החדשה(‪.‬מבחינה סימבולית‪ ,‬קרית גת וחבל לכיש הם המקום הראשון בו יושמו עקרונות‬ ‫התכנון של גליקסון בקנה מידה ההולם את תפישתו‪ .‬שכונת גליקסון היא השכונה הראשונה‬ ‫בארץ ‪ ,‬בה נעשה נסיון לעצב את צורתו הפיסית של איזור מגורים מגובש לפי מחקר סוציולוגי‬ ‫קודם‪ ,‬על מנת להבטיח גיבוש חברתי וקהילתי אופטימלי‪.‬הבסיס למחקר היה ההנחה כי אופיה‬ ‫המיוחד של קבוצת תושבים לא רק מעשיר ומחזק את חיי הקהילה‪ ,‬אלא גם נותן אפשרויות‬ ‫נוספות של מחיה‪.‬העובדה כי ערבוב גמור של התושבים יוצר לעיתים חיכוך המחבל בהצלחה‪,‬‬ ‫מחייבת למצוא את שיווי המשקל המיטבי לא רק של טיפוסי האנשים ומספרם אלא גם יצירת‬ ‫יחסים מקומיים מיטבים בינהם‪.‬‬ ‫בספר "אדם‪.‬איזור‪.‬עולם" ישנה התייחסות לתפישתו של גליקסון לגבי משמעות העיר‪ " :‬על‬ ‫העיר לשמש למחיה ולעבודה‪ ,‬העיר היא מרכזה של קהילה איזורית‪ .‬היא הגורם שבאמצעותו‬ ‫מתאחדים איזורים ובאים במגע עם קהילות ארציות גדולות יותר ועם האנושות‪ .‬הערך‬ ‫והחשיבות של החיים בערים נובעים מהאפשרויות המגוונות להבעה אינדיבידואלית ולמפגשים‬ ‫השונים‪ .‬בתוך שטח מוגדר מצטברות צורות שונות של פעילות כלכלית ‪,‬של מפגש חברתי ושל‬ ‫סוגים שונים של בעלי מקצוע‪ ,‬של אנשי תרבות ‪,‬של בתים ושטחים עם צורות ותפקידים שונים‪.‬‬ ‫העיר שואפת לגיוון ‪,‬לתחרות ולשילוב בין יסודות מתחרים או מנוגדים‪ .‬מתוך נסיון להשוות או‬ ‫ליחס את היסודות והעובדות השונים זה לזה ‪ ,‬מקבלים החיים מימד נוסף‪,‬ע"י כך נוצרים החיים‬ ‫העירוניים‪ .‬ליצירת חיים כאלו יש לשאוף בעיר בת זמננו"‪.‬‬ ‫רובע גליקסון‬ ‫‪14‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫"דבר אחד מתבלט בבהירות מדרך חייו של ארטור גליקסון‪.‬הוא לא גילה כל עניין‬ ‫בהפגנות וירטואוזיות טכנית או מקוריות אסתטית שטחית‪ ,‬אלא ביצירת מסגרת בה‬ ‫יובאו בחשבון מורכבותו של הטבע וצרכיהם רבי הפנים של חיי האדם‪...‬בדור של‬ ‫מפרסמי עצמם‪ ,‬הוא היה צנוע ומאופק‪ ,‬בדור שעוות על ידי גאונים בעלי מום‪ ,‬היה‬ ‫הוא שלם ובעל איזון‪ ,‬בדור שהשלים עם אובדן צלם האדם שלו עצמו‪ ,‬שיקם הוא‬ ‫את הדמות האנושית וחזר למרכז האנושי‪ .‬מיתתו קודם זמנה היא אבידה מרה‪,‬‬ ‫אולם חייו לא יהיו לשוא אם יבין הדור הצעיר את לקח חייו ועבודתו"‪.‬‬ ‫לואיס מאמפורד‪ ,‬מתוך "אדם‪ .‬איזור‪ .‬עולם‪".‬‬ ‫ארטור גליקסון‬ ‫‪15‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .7‬נחל נועם – משמעות גיאוגרפית וסימבולית ‪:‬‬ ‫נחל נועם הינו יובל של נחל לכיש‪.‬נחל לכיש מנקז את מערב הר חברון ונשפך לים בסמוך לעיר‬ ‫אשדוד‪ .‬הזרימה בנחל היא שיטפונית ולכן הוא נחל אכזב‪.‬‬ ‫בנחל לכיש ויובליו זורמים היום בעיקר מי ניקוז שדות חקלאיים ‪ ,‬מי קולחים ומי שפכים‬ ‫כתוצאה מתקלות‪ .‬החל משנת ‪ 2006‬ישנו שיפור באיכות המים הזורמים כתוצאה מהפעלת‬ ‫מכונים לטיהור שפכים של העיר קרית גת‪.‬‬ ‫באתר של המשרד להגנת הסביבה מפורטת תוכניות המתאר לנחל לכיש ויובליו‪) ,‬בניהם נחל‬ ‫נועם(‪ :‬נחלים אלו עוברים בשטחים חקלאיים ויש להדגיש ולנצל את נוכחותם על ידי ניקוז‬ ‫האפיקים והגדות ‪ ,‬נטיעות‪ ,‬שבילי נחל ומוקדי שהייה‪.‬‬ ‫יש לפתור את בעיות הזיהום ולהבטיח את מניעתן בעתיד‪.‬‬ ‫באיזורים הכפריים ישמש הנחל כפארק לינארי‪ ,‬בערים יפותחו פארקים אינטנסיבים שיכללו‬ ‫אגמים‪ ,‬מדשאות‪ ,‬פינות משחק‪ ,‬מתקני ספורט ‪ ,‬מסעדות וכיוב'‪.‬‬ ‫עקרונות לשימור – ההתייחסות לנחל וליובליו בראיה כוללת כמכלולים של ערכי טבע ונוף ‪,‬‬ ‫שימור הנחל כנחל אכזב למעט קטעים לחים ורטובים קיימים‪.‬‬ ‫בתחום השיקום – ניקוי הנחל‪ ,‬מניעת מפגעים ושיקום המערכות האקולוגיות‪.‬‬ ‫בתחום הפיתוח – התייחסות לנחל כציר ירוק רצוף ‪ ,‬החוצה יחידות נוף מגוונות‪ ,‬תפקידו לקשר‬ ‫בין מכלולים ומוקדים המשמשים לנופש ולתיירות‪.‬פיתוח מוגבל של מוקדים בהם ישונה אופיו‬ ‫הטבעי של הנחל ע"י הזרמת מים ופיתוח נוף "תרבותי" ‪,‬בחריגה מתפיסת השימור‪.‬‬ ‫בפועל רצועת נחל נועם עומדת ריקה ברובה‪ .‬לרצועה מוזרמים מי ביוב במקרה של תקלה‬ ‫במערכת העירונית‪ ,‬התושבים משליכים שם אשפה בגלל מחסור בפחי זבל‪.‬הנחל מהווה‬ ‫איזושהיא השתקפות של המציאות העירונית‪.‬‬ ‫רצועת נחל נועם ‪ ,‬חוצה את העיר במרכזה‬ ‫‪16‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .8‬מסקנות ניתוח איזור הפרויקט )רצועת נחל נועם( –‬ ‫‪ ..1‬סביבתו של הנחל הינה רצועה ריקה החוצה את העיר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הרצועה קושרת אליה את מוקדי העיר‪) ,‬תחנת הרכבת‪ ,‬המע"ר הישן והקניון האודיטוריום‪,‬‬ ‫המתנ"ס והבריכה העירונית(‪.‬‬ ‫‪ .3‬חדירה וראות‪ :‬הרצועה מהווה חזית לעיר מכביש ‪ 35‬ומדרך הדרום‪ ,‬בצמוד לתחנת הרכבת‪,‬‬ ‫)כמובן שגם עבור רכבות הנוסעים(‪ .‬מהווה קונטור לרובע גליקסון ומלווה את שדירות לכיש‪,‬‬ ‫באופן לא רציף‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .9‬חלוקה פרוגרמתית‪:‬‬ ‫חלקי הנחל השונים והמוקדים הרלונטיים‪.‬‬ ‫רצועת הנחל חולקה לארבעה חלקים עיקריים‪ ,‬בהתאם לנוף הקיים‪.‬‬ ‫הפרוגרמה נלקחה מתוכנית המיועדת לפיתוח וחיזוק איזור התעשיה‪ ,‬עובדה והותאמה לחלקי‬ ‫הנחל השונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המוקדים הרלוונטיים לפרויקט –‬ ‫ פנימייה‬‫ שני בתי ספר‪ ) ,‬אחד מבינהם לאומנויות(‬‫ קרית חינוך‬‫ מתנ"ס‪ ,‬בריכה עירונית‪ ,‬אודיטוריום‬‫ פארק‬‫ מע"ר‬‫‪ -‬תחנת הרכבת‬ ‫‪18‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .2‬הפרוגרמה ‪-‬‬ ‫א‪ .‬חלקו הראשון של הנחל‪) ,‬פותח עיצובית במסגרת הפרויקט(‪ ,‬ממוקם בסמוך לצומת‬ ‫הכניסה לעיר ולכביש ‪ .35‬האיזור מיועד לגלריות‪ ,‬למרכז מבקרים ומשרדי הנהלה‪,‬‬ ‫לאולמות כנסים ומופעים ולבית קפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלקו השני של הנחל )בו מתקיים הפרויקט עם התושבים(‪ ,‬מיועד למסחר‪ ,‬בתי קפה‬ ‫וגלריות אומנים ליצירה ולמכירה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חלקו השלישי של הנחל‪ ,‬בסמוך לאודיטוריום הראשי ‪ ,‬המתנ"ס והבריכה העירונית ‪ ,‬מיועד‬ ‫למגורים זמניים עבור סטודנטים ואורחים מחו"ל של איזור התעשיה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חלקו הרביעי של הנחל‪ ,‬בסמוך לתחנת הרכבת‪ ,‬מיועד למרכז טכנולוגי ואקדמיה המשלבת‬ ‫מסלולי הכשרה הרלונטיים לאיזור התעשיה וכן מסלולי אומנות ויצירה‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫השראה עיצובית –‬ ‫א‪ .‬המצגת הראשונה נפתחה עם הנס ארפ ‪",‬קולאז' עם ריבועים המסודרים עפ"י חוקי‬ ‫המקריות"‪ ,‬הבחירה הייתה אינטואטיבית לחלוטין ‪ ,‬אך לא באופן סתמי היא מלווה‬ ‫אותי הלאה‪ .‬נדמה כי כל הפרמטרים נמצאים במשוואה אולם הם לא נקשרים באף‬ ‫רובד‪ .‬כפי שצויין קודם מספר לא מבוטל של מגמות חיוביות מתקיימות היום בעיר‪,‬‬ ‫אולם העובדה היא שאין כמעט משמעות‪ /‬השלכות של תהליכים אלו על העיר עצמה‪,‬‬ ‫והכל צומח‪ /‬נובל באופן עצמאי‪ .‬מצאתי דמיון רב בין אותה קוביסטיות אקראית של‬ ‫ארפ לבין חזיתות הביניינים המשקיפים אל הנחל‪ .‬הרעיון היה לשלב את אותה‬ ‫קוביסטיות באופן סימלי בפרויקט‪.‬‬ ‫הנס ארפ –"קולאז' עם ריבועים המסודרים עפ"י חוקי המקריות"‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫ב‪ .‬הבניה ברצועה‪ .‬אני מניחה כי הבניה אינה חוקית אך איני יודעת זאת בודאות‪ .‬בניה זו‬ ‫מאופיינת בקלילותה ‪),‬חומרים( והשתלבותה במרקם הקיים ‪ .‬הבניה נראית טבעית לחלוטין עד‬ ‫שהיא כמעט ונבלעת בנוף ‪ ,‬יוצרת סיטואציות אינטימיות והרמוניות‪.‬‬ ‫הבניה הקיימת ברצועה‬ ‫ג‪ .“Rappel a l’Ordre” by Kenneth Frampton .‬פרמפטון עסק רבות בפואטיקה של הבניה ‪,‬‬ ‫בארכיטקטורה כהמשכיות והשתקפות של הקיים‪ .‬מפתח להבנת תפישתו של פרמפטון לגבי‬ ‫האדריכלות הטקטונית היא הרעיון כי הטקטוניות תלויה בין אוסף של הפכים והעיקריים בינהם‪:‬‬ ‫הקיים מול המוצג והכבדות מול הקלילות‪ ,‬בהקשרו אמר פרמפטון‪:‬‬ ‫”‪“ Toward the earth and opacity and the other toward the sky and translucence‬‬ ‫הפרוייקט אינו מתיימר‪ .‬הוא מותאם בכל רבדיו למציאות הקיימת‪ ,‬זוהי לא רצועה עם מבני ענק או‬ ‫יצירות אומנות מקוריות אלו או אחרות‪ ,‬הרצועה תהווה מעין השתקפות של המרקם הקיים על‬ ‫מנת לחזק ‪ /‬להבליט את היופי‪ ,‬דרך מבנים בקנה מידה קטן יחסית )אינטימים – המותאמים לחיי‬ ‫הקהילה(‪ ,‬דרך שימוש בחומרים הקיימים כבר בנוף העיר ודרך הפרוגרמה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .11‬ביטוי פיסי למושג ”‪– “Unspecified City‬‬ ‫תחילה נבחנה הסוגיה איך מחזקים עיר? והגדרת המושג ”‪.“Unspecified City‬‬ ‫ניתוח סכמתי של הרצועה‪ ,‬החלוקה הפרוגרמתית והעקרונות המנחים לתכנון למעשה הגדירו‬ ‫באופן מפורט וספציפי את האיזור ‪ .‬ההבנה כי כל אלו סותרים לחלוטין את עמדתי הראשונית‪ ,‬את‬ ‫רצוני לא לקבע ולהקנות לעיר את "מתן האפשרות לשינוי" הובילו לסוגיה איך למעשה ממחישים‬ ‫את המושג ”‪.“Unspecified City‬‬ ‫פעולת האבסטרקטיזציה הרי עומדת בהיפוך גמור לכל פעולה פיסית בה אבחר לנקוט‪.‬‬ ‫נתינת מענה‪ ,‬תוך שימור מקסימלי של חוסר הספציפיות נעשתה על ידי בחירת תחומי הגדרה‬ ‫ברבדים שונים בעיר בהם המוחשי הינו בר שינוי‪ .‬לצורך כך נבחרו שלושה רבדים ‪:‬‬ ‫המרחב‪),‬ציבורי‪ /‬פרטי(‪ ,‬העיצוב והשימוש‪.‬‬ ‫המרחב –‬ ‫‪21‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫תופעת העלמותם של המרחבים הציבוריים‪) ,‬המרחב בו כולנו זרים(‪ ,‬הינה תופעה ידועה והיא‬ ‫נובעת ממגמות שהחברה הכלל עולמית עוברת בעידן הפוסט מודרני‪ .‬היא מתקשרת למה שצוין‬ ‫ברגיונל סיטי‪) ,‬תרבות הקהילות הסגרגטיביות(‪ .‬על מנת להבין את ההשלכות של שינויים אלו על‬ ‫"המרחב הציבורי"‪ ,‬יש להגדיר תחילה את סוגי המרחבים הקיימים‪ :‬לין לופלנד מגדירה בספרה‬ ‫”‪ “The Public Realm‬את שלושת סוגי המרחבים‪:‬הראשון הוא המרחב הפרטי כמאופיין על ידי‬ ‫האינטימיות בין קבוצות אנשים על בסיס משותף‪ ) .‬מגורים משותפים או רשתות אחרות‬ ‫בינאישיות(‪ .‬המרחב הקהילתי כמאופיין על ידי קהילה וברשתות בינאישיות בקנה מידה רחב יותר‪,‬‬ ‫)המרחב של שכונת מגורים‪ ,‬מקומות עבודה(‪ .‬המרחב הציבורי הוא המרחב של הזרים והרחוב‪ .‬אנו‬ ‫יכולים לראות שלמעשה בכפרים ובעיירות בהן כולם מכירים את כולם ‪ ,‬המרחב הציבורי איננו‪.‬‬ ‫ערים הן צורת ההתיישבות המורכבת ביותר כיוון שהן תמיד כוללות אל כל שלושת סוגי‬ ‫המרחבים‪ .‬הפשטה של הגדרות מרחבים אלה מגלה שני מרכיבים עיקריים והם המרכיב הפיסי‬ ‫והמרכיב החברתי‪ /‬אנושי‪ .‬שתי מגמות אליהן הייתי מעונינת להתייחס הן‪ :‬הנזילות – העובדה‬ ‫שמרחב יכול לשנות את הגדרתו בהתאם לסוג האנשים והפעילות המתקיימים בו‪ .‬לדוגמא פארק‬ ‫ציבורי בו מתקיים אירוע פרטי ‪) ,‬חתונה וכו'(‪ ,‬עיירות‪ /‬כפרים בהם כל המרחבים הציבוריים‬ ‫משמשים למעשה מרחבים קהילתיים ‪ ,‬דירה ריקה אינה מרחב פרטי וכיוב'‪.‬המגמה השנייה היא‬ ‫העובדה שהגדרת המרחב תלוייה בעיני המתבונן – לדוגמא ‪:‬זר המטייל ברחובות עיירה קטנה‪ ,‬מה‬ ‫שעבורו נתפס כמרחב ציבורי לכל דבר ‪ ,‬להם הוא מרחב קהילתי‪ ,‬כיוון שהם אינם זרים אחד לשני‪.‬‬ ‫כל אלו יוצרים יחסים עצמאים בין סוג המרחב לתשתית הפיסית שלו‪.‬‬ ‫השטח נפרש לרצועות המכילות את כל סוגי המרחבים ‪) ,‬ציבורי‪ /‬קהילתי‪ /‬פרטי(‪ .‬יחס‬ ‫המרחבים משתנה בהתאם לאופיו העתידי של המקום ומשתמשיו‪ .‬זוהי למעשה השפעתו של‬ ‫המרכיב האנושי‪ /‬חברתי בהגדרת זהות המקום‪ .‬פרישת השטח לרצועות מיושמת על ידי‬ ‫שימוש בקבוצות צבעים וחומרים שונים‪ .‬הרצועה הממוקמת בסמוך לכביש ‪), 35‬הרצועה‬ ‫המוזהבת(‪ ,‬הינה רצועה ציבורית והיא מכילה שימושים המיועדים בעיקר לקהל הרחב‪,‬‬ ‫מוזיאון המרכז הכפרי‪ ,‬אולמות לכנסים ומופעים והגן הבוטאני‪ .‬הרצועות החומות והרצועה‬ ‫הירוקה חודרות אל הפארק הפנימי ‪) ,‬מרחב קהילתי‪ /‬פרטי(‪ .‬רצועות אלה מכילות מקומות‬ ‫ישיבה לפיקניק ומשחק ‪ ,‬גני שעשועים‪ ,‬רחבות לדוכנים עבור ילדי הפנימיה בסמוך‬ ‫ולירידים מתחלפים‪ .‬הרצועות הצהובות משמשות כמקשרות בין המרחבים הציבורים לבין‬ ‫המרחבים האינטימים ובהן ממוקם בית הקפה‪ ,‬התוחם למעשה את חלקה הראשון של‬ ‫הרצועה ומהווה קשר לחלקה השני‪ .‬בכניסה הלא פורמאלית לרצועה ‪ ,‬בצמוד למגרש החניה‬ ‫ממוקם המרכז מבקרים ומשרדי ההנהלה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫העיצוב –‬ ‫המבנים בנויים מבטון‪) ,‬בהתאם לנוף הקיים(‪ ,‬כמעין פלטפורמה‪.‬לבטון מוצמדות‬ ‫קונסטרוקציות קלות המאפשרות גמישות עיצובית‪.‬‬ ‫בחירת החומרים נבעה משני עקרונות מנחים‪ .‬הראשון הוא ההשראה מהבנייה הקיימת היום‬ ‫ברצועה והשני הוא קנט פרמפטון‪ ,‬כפי שציינתי קודם‪.‬‬ ‫השימוש בבטון כפלטפורמה עיצובית מתבטא באופן סימבולי בשורשיות הנוף הקיים‪ ,‬מה‬ ‫שעבורי נתפש כאותה כבדות הנבלעת באדמה‪) ,‬עפ"י פרמפטון(‪ .‬הקונסטרוקציות הקלות‬ ‫מבטאות את ההוספה הקלה "מלמעלה" ‪ ,‬נעלם עם קו הרקיע‪.‬‬ ‫במציאות קונסטרוקציות אלו ניתנות להסרה ובכך מבטאות את מתן האפשרות לשינוי‬ ‫עיצובי‪.‬‬ ‫תוכנית לדוגמא מראה את השימוש בקיר הבטון כפלטפורמה‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫השימוש –‬ ‫כפי שצויין קודם לכן‪ ,‬רצועת הנחל חולקה לארבעה חלקים עיקריים והפרוגרמה הותאמה‬ ‫לכל חלק על פי הנוף אותו הוא חוצה‪ .‬הפרוגרמה אומנם מתבססת על המחקר הקודם אולם‬ ‫מערך של חללים רב שימושיים מאפשרים גמישות פרוגרמתית‪.‬‬ ‫חתך לדוגמא מראה את ההתייחסות אל חללים רב שימושים דרך מציאת פתרונות שונים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪.12‬קשירת הרצועה למרקם הקיים – "הגריד המאפשר"‬ ‫"הגריד המאפשר"‬ ‫ניתוח הרצועה ויצירת גריד חדש‪:‬‬ ‫הגריד נוצר מחלוקת הרצועה לארבעה חלקים עיקריים ‪ ,‬על פי הנוף הקיים ‪ ,‬חלוקה‬ ‫פרוגרמתית‪.‬פרישת האיזור לרצועות ‪,‬חלוקה מרחבית‪ .‬הכנסה של המוקדים הבנויים‬ ‫וחלוקה הנובעת מהפן העיצובי‪) ,‬מותירה פלטפורמות מבטון לעיצוב משתנה(‪.‬‬ ‫הגדרתי גריד זה כ"גריד המאפשר"‪ .‬תפקידו אינו החלפה של הגריד העירוני הקיים אלא‬ ‫חיזוקו על ידי הוספת רובד נוסף למתן רצף וקישוריות אינטנסיבים יותר ותשתית‬ ‫להתפתחות וצמיחה‪ .‬כמו כן גריד זה מאפשר נגישות רבה יותר לרצועה והתאמה‬ ‫פרוגרמתית עכשווית מדויקת יותר‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .13‬סיכום ‪-‬‬ ‫הרעיון לחיזוק עיר ללא קיבועה תחת כותרת מסוימת נובע מהבנת כוחה של האדריכלות‪.‬‬ ‫גבולותיה ומידת אחריותה של אדריכלות הינה ויכוח ישן נושן‪ ,‬אולם אני מאמינה שקיימת‬ ‫הסכמה כי אדריכלות משפיעה על המציאות בה אנו חיים‪ ,‬מידתה היא השנויה במחלוקת‪.‬‬ ‫במציאות בה אנו חיים היום‪ ,‬קצב החידושים וההמצאות איתו אנו מתמודדים‪) ,‬חברה‬ ‫"יצירתית" לפי פלורידה(‪ ,‬מחייב אותנו‪ ,‬האדריכלים‪ ,‬למצוא את הכלים המירבים בהם‬ ‫אדריכלות מאפשרת צמיחה והתפתחות ‪.‬‬ ‫לא בכדי פותחו רעיונות כמו ‪ Multifunctional Spaces , Mobil Architecture‬וכיוב' ‪,‬‬ ‫זוהי דרכינו לאפשר‪.‬‬ ‫אולם אלו פתרונות נקודתיים בלבד‪ .‬עלינו להבין את אחריותינו והשפעתינו על מנת לתת‬ ‫מענה אופטימלי למתן האפשרות לשינוי‪.‬‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City -‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫קרית גת ‪Unspecified City-‬‬ ‫‪ .14‬ביבליוגרפיה ‪-‬‬ ‫•‬ ‫”‪.Calthrope & Fulton, “Regional City‬‬ ‫•‬ ‫”‪George Zimmel, “Urbanism‬‬ ‫•‬ ‫‪Kenneth Frampton,” Rappel a l'ordre”.‬‬ ‫•‬ ‫‪Lyn Loffland, “The Public Realm”.‬‬ ‫•‬ ‫”‪Richard Florida, “The creative class‬‬ ‫•‬ ‫ארטור גליקסון‪" ,‬אדם‪ .‬איזור‪ .‬עולם"‪.‬‬ ‫•‬ ‫אדם מזור‪ ,‬תוכנית אב קרית גת ‪97‬‬ ‫•‬ ‫אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‪),‬איכות הסביבה( –‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/‬‬ ‫•‬ ‫אתר האינטרנט של איזור התעשיה י‪.‬ש‪.‬גת –‬ ‫‪http://www.ysgat.co.il/‬‬ ‫• אתר האינטרנט של עריית קרית גת ‪-‬‬ ‫‪http://www.qiryat-gat.muni.il/‬‬ ‫אחרים –‬ ‫‪27‬‬ ‫•‬ ‫”‪Colin Rowe and Fred Koetter, “Collage City‬‬ ‫•‬ ‫ויל ברודר‪ ,‬בית ביירן‪,‬אריזונה‬ ‫•‬ ‫הנס ארפ‪" ,‬קולאז' עם ריבועים המסודרים עפ"י חוקי המקריות"‬ ‫•‬ ‫קווין לינץ' ‪,‬חמשת המשתנים למיפוי‪.‬‬