"מעגן" ו"אטלס" – סיכום שנתי

‫"ציפורים נודדות "‬
‫שירותים לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫סיכום פעילות שנת ‪2011‬‬
‫ויקה גולצמן‬
‫מנהלת השירותים לטיפול‬
‫בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫צילום ועיצוב כריכה ‪ :‬אוקסנה אורמן‬
‫בתמונה כלוב לציפורים ‪ ,‬מעשה ידיו של ד‪ .‬פ – קורבן סחר מסרי לנקה ‪.‬‬
‫© כול הזכויות שמורות לעמותת "קש"ת"‪ ,‬יד חרוצים ‪ , 13‬ירושלים ‪. 91533‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫תוכן‬
‫פתח דבר‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רקע תיאורתי‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫האקלים הארגוני במסגרות‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫שירות פסיכו – סוציאלי‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫סיוע משפטי‬
‫‪14‬‬
‫‪5‬‬
‫שירות רפואי‬
‫‪15‬‬
‫א‪ .‬שירות רפואי ב"מעגן"‬
‫‪17‬‬
‫ב‪ .‬שירות רפואי ב"אטלס"‬
‫‪20‬‬
‫‪6‬‬
‫תעסוקה ושיקום תעסוקתי במסגרות‬
‫‪22‬‬
‫‪7‬‬
‫גורמי איתור והפנייה‬
‫‪27‬‬
‫‪8‬‬
‫נשים במקלט "מעגן"‬
‫‪28‬‬
‫גיל הנשים‬
‫מצב משפחתי‬
‫ילדים במקלט‬
‫קשר עם משפחות במדינות המקור‬
‫רקע משפחה גרעינית‬
‫השכלה ומקצוע‬
‫סיבות הגעה לישראל‬
‫דרכי כניסה לישראל‬
‫אשרות ומעמד בישראל‬
‫משך שהות במקלט‬
‫סיבות עזיבת המקלט‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫גברים במרכז "אטלס"‬
‫‪43‬‬
‫קורבנות המתגוררים במרכז‬
‫השכלה ‪ ,‬מקצוע ‪ ,‬שליטה בשפה אנגלית‬
‫סיבות הגעה לישראל‬
‫חזרה בטוחה‬
‫‪43‬‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪48‬‬
‫סיכום‬
‫‪49‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫מספר עמוד‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫פתח דבר‬
‫במהלך שמונה שנים טיפל הצוות המקצועי של מקלט "מעגן"‪ ,‬המופעל על ידי עמותת "קש"ת"‪,‬‬
‫במימון ופיקוח של משרד הרווחה‪ ,‬בכ – ‪ 310‬נשים ממדינות שונות‪ ,‬קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני‪ ,‬עבדות‬
‫ועבודות כפייה‪ .‬משנת ‪ 2009‬החל לפעול בנוסף למקלט "מעגן" מרכז "אטלס" לגברים‪ ,‬אשר העניק טיפול‬
‫ליותר מ – ‪ 130‬קורבנות סחר לצורכי עבדות ועבודות כפייה‪ ,‬רובם מתאילנד‪.‬‬
‫במהלך שנות פעילותינו‪ ,‬בנוסף לפיתוח הכלים המקצועיים לטיפול בנשים ובגברים‪ ,‬שורדי ושורדות סחר‪,‬‬
‫טיפח צוות המקלט תרבות ארגונית ייחודית המאפשרת התאקלמות "רכה" של הקורבנות מצד אחד ומצד‬
‫שני – תפעול של המסגרות בצורה מקצועית ויעילה‪ .‬צבירת ניסיון ויכולת של אנשי הצוות לזהות את הצרכים‬
‫המיוחדים של הקורבנות ולהתאים את השירותים לכל אחד ואחת‪ ,‬מאפשרת התפתחות מקצועית של הצוות‬
‫הטיפולי‪ ,‬התמקצעות וליטוש של אנשי ההדרכה‪ ,‬הן לצורך שמירה על הרמה המקצועית והן לצורך‬
‫התמודדות עם רמות שחיקה גבוהות שאליהם נחשפים אנשי צוות במסגרות‪.‬‬
‫הערכים של כבוד האדם ותפיסת "הקורבן במרכז"‪ ,‬טופחו ואומצו כחלק בלתי נפרד מהמסורת והתרבות‬
‫הארגונית במסגרות הן על ידי אנשי הצוות הוותיקים והחדשים שהצטרפו למערכת בשנת ‪.2011‬‬
‫בספרו‪" ,‬קורות הציפור המכנית " כתב הסופר היפני הרוקי מורקמי‪" :‬האם ייתכן‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬שאדם אחד‬
‫יגיע להבנה מלאה של אדם אחר? אנו יכולים להשקיע הרבה זמן ומאמץ כדי להכיר אדם אחר‪ ,‬אבל בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬כמה נוכל להתקרב למהותו של אותו אדם? אנו משכנעים את עצמנו שאנו מכירים היטב את האדם‬
‫האחר‪ ,‬אבל האם אנחנו באמת יודעים עליו משהו? "‬
‫אנחנו חוזרים ושואלים את השאלות במהלך עבודתנו השוטפת‪ ,‬בשיחות טיפוליות ובשיחות חולין עם הנשים‬
‫וגברים‪ ,‬בעת כתיבת מסמכי עמדה והפקת נתונים סטאטיסיים‪ ,‬בעת הכנה של הקורבנות לקראת עזיבת‬
‫המסגרות ולעתים‪ ,‬גם לאחר שאישה או גבר חזרו למדינותם‪ .‬שאלות מסוג זה‪ ,‬מהווים עבורנו מערך של‬
‫הפקת לקחים ולמידה מתמדת‪.‬‬
‫המאבק הישראלי בסחר בבני אדם מציין השנה עשור‪ ,‬צוות המסגרות גאה להיות חלק מהמאבק יחד עם‬
‫מוסדות הממשלה וארגונים לא ממשלתיים‪.‬‬
‫אני מבקשת להביע תודה מיוחדת לאנשי הצוות היקרים המהווים לב פועם במסגרות ומעניקים סיוע‬
‫לקורבנות ‪ 24‬שעות ביממה ‪ 7‬ימים בשבוע‪ .‬תודה מיוחדת לרכזות המקלטים גב' אוקסנה אורמן‪ ,‬רכזת מרכז‬
‫"אטלס" וגב' נטליה מלמד‪ ,‬רכזת מקלט "מעגן"‪ ,‬על העזרה והתמיכה שנתנו לי במהלך השנה הראשונה שלי‬
‫בתפקיד‪ .‬תודה לגב' תמר אלון‪ ,‬מנהלת עמותת קש"ת ולד"ר מאיר חובב‪ ,‬יו"ר עמותת "קש"ת"‪ ,‬על ליווי‬
‫מקצועי‪ ,‬ייעוץ ותמיכה‬
‫‪3‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫שותפים לדרך‬
‫המסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם ‪ ,‬עובדות בסביבה רחבה של שותפים ‪ ,‬נציגי משרדים ממשלתיים‬
‫וארגונים חוץ ממשלתיים ‪ ,‬שכול אחד בתחומו צועדים עמן את הדרך ‪ .‬הצוותים במסגרות הטיפול מקיימים‬
‫יחסי עבודה משמעותיים ושיתופי פעולה ‪ ,‬המושתתים על בסיס רחב מאשר העבודה היומית בלבד‪.‬‬
‫עמותת קש"ת‪ -‬היקימה ומפעילה את "מעגן" ו "אטלס"‪ ,‬ברמה המקצועית והניהולית‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים – האגף לשירותים חברתיים ואישיים ואגף לשירותי תקון‪ ,‬השרות‬
‫לרווחת הפרט והמשפחה ‪,‬השרות לנערות וצעירות אחראים על מימון ‪ ,‬פיקוח וליווי מקצועי של המסגרות ‪.‬‬
‫משרד המשפטים – המתאמת וצוות יחידת התיאום הבינמשרדי למאבק בסחר בבני אדם ‪ ,‬מסייעות בהעלת‬
‫פעילות של השירותים על סדר היום הציבורי המקומי והעולמי ‪ ,‬מסייעות בפתרון סוגיות מורכבות ושנויות‬
‫במחלקות ‪.‬‬
‫המחלקה לסיוע משפטי בתל אביב – מעניקה לקורבנות סיעו בתביעות אזרחיות ובהגשת היתרי שהייה ‪.‬‬
‫משרד הפנים – יחידת האכיפה מבצעת שימועים ומסייעת בזיהוי הקורבנות ‪.‬‬
‫יחידת הממונה על ביקור גבולות ומעבירים ‪ ,‬מנפיקה היתרי שהייה ועבודה במקרה של הקורבנות המעידים‬
‫בהליכים משפטיים והיתרים לשנת שיקום ‪.‬‬
‫יחידת "עו"ז" ‪ ,‬מסייעת באיתור קורבנות והעברתם למסגרות הטיפול ‪ .‬מסייעת בהעברת קורבנות ‪ ,‬אשר‬
‫אותרו או הופנו על ידי בית הדין במתקני המשמורת ‪.‬‬
‫משרד הבריאות – מעניק מימון לטובת שירותי הטיפול הניתנים לקורבנות ‪ ,‬במסגרות ומחוץ להן‪.‬‬
‫משרד לביטחון הפנים – מימון שירותי אבטחה במסגרות ‪.‬‬
‫משטרת ישראל – אחראית לאיתור‪ ,‬סינון והפנייה של הקורבנות למסגרות ‪.‬‬
‫ג'יויינט ישראל – שותפים לרעיונות ותקציבים ‪ ,‬ליזום תוכניות סיוע לקורבנות סחר לצורכי עבדות במועד‬
‫השבתם למדינות מקור ‪.‬‬
‫ארגונים חוץ ממשלתיים ‪ :‬מוקד סיוע לעובדים זרים ‪ ,‬קו לעובד ‪ ,‬ארגון "אישה לאישה" ‪ ,‬עצו"ם ‪ ,‬מכון‬
‫"תודעה " ‪ ,‬מרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית שותפים לאיתור הפנייה קורבנות למסגרות באמצעות‬
‫המשטרה ‪ ,‬טיפול אישי בקורבנות וסיוע במימוש זכויות המגיעות להם ושאינן בהכרח נגזרות משהותן‬
‫במסגרות ‪ ,‬גיוס תקציבים והפעלת פרוייקטים ייחודיים ‪ ,‬סיעו בהשגת תרומות חפצים ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪.1‬רקע תיאורתי‬
‫המידע המוצג בדוח זה‪ ,‬הינו פרי של עבודה מקצועית וחרוצה של צוות המסגרות לטיפול בקורבנות הסחר‬
‫בבני אדם‪ .‬איסוף הנתונים והמידע בדבר תופעת הסחר מהקורבנות אשר מופנים למקלט אינו פשוט‪ .‬מצבם‬
‫של קורבנות הסחר אשר מגיעים למסגרות קשה מבחינה נפשית ורגשית‪ .‬מחקרים מראים כי קורבנות הסחר‬
‫מתמודדים עם הדיכאון‪ ,‬החרדה ואצל רבים מהם מזהים סימנים המאפיינים את הסובלים מ‪ ,PTSD‬כאשר‬
‫הקושי העיקרי במהלך המחקרים והראיונות נובע בעיקר מחוסר יכולת לתרגם את חווית הפגיעה שחוו‬
‫הקורבנות‪ 1.‬חלקם מגיעים למקלט לאחר רצף אירועים קשים אשר חוו טרם הגעה למסגרות‪ .‬לדוגמה ‪ ,‬חובות‬
‫כבדים שנקעלים קורבנות עבדות כאשר נאלצים לשלם למגייסים על מנת להגיע לישראל ‪ ,‬או דיווחים קשים‬
‫על פגיעה וניצול מיני של נשים בדרכן לישראל במעבר גבול סיני ‪ ,‬או חוויה קשה של זוגיות לא נורמטיבית‬
‫ואלימה שהייתה מנת חלקה של אישה קורבן סחר ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬בתיאור החוויות האישיות של הקורבנות יש‬
‫לקחת בחשבון את הרקע התרבותי של הנשים והגברים ‪.‬‬
‫המסגרות לטיפול פועלות משנת ‪ ,2004‬מקלט לנשים "מעגן" ומרכז "אטלס" לגברים משנת ‪.2009‬‬
‫שני המקלטים הוקמו באמצעות עמותת קש"ת על ידי ובמימון של משרד הרווחה אשר עיצב‪ ,‬טיפח ופיתח‬
‫את המדיניות והידע המקצועי במקלטים אשר עד היום מהווים את עמוד השדרה בקבלת ההחלטות במהלך‬
‫הפעילות של המקלטים‪.‬‬
‫עיצוב המדיניות‪ ,‬הנהלים‪ ,‬הכללים ותפיסת העולם‪ ,‬בנוסף לליווי המקצועי מהווים תשתית אשר אפשרה‬
‫למסגרות הטיפול להמשיך להעניק סיוע‪ ,‬מחד תוך התאמת השירותים הנדרשת לאוכלסיות החדשות אשר‬
‫הופנו למקלטים ומאידך תוך שמירת הציביון של המסגרות כמסגרות בעלות ראיה הומניסטית‪ ,‬רגישות‬
‫תרבותית ואימוץ תהליך הלמידה תוך כדי תנועה ‪.‬‬
‫כיום ‪ ,‬שוהים במסגרות נתינים מ – ‪ 16‬מדינות שונות‪ ,‬המשתייכים לתרבויות שונות ובעלי רקעים אישיים‬
‫שונים‪ .‬כל זה דורש מהצוות של המסגרות להתמודד עם האתגרים הרבים‪ ,‬אך גם לזכות בסיפוק רב‪ ,‬כאשר‬
‫הצוות מצליח לגרום לאנשים להרגיש כמו בבית‪ ,‬לבנות מערכת אמון ולעתים קרובות מאוד לראות במקלטים‬
‫מקור תמיכה גם לאחר שהמטופלים עוזבים את המסגרות‪.‬‬
‫מקלט "מעגן" ומרכז "אטלס" מהווים מסגרות לטיפול לטווח קצר ‪ /‬ארוך‪ .‬ניתן להגדיר את חיי היום יום של‬
‫המסגרות כמודל "הקונספטואלי של קהילה טיפולית" כאשר כניסה ושהות למסגרת הינם וולונטריים ואינם‬
‫תלויים בקריטריונים מיוחדים‪ ,‬למעט אישור של משטרת ישראל כי גבר או אישה הינם קורבנות סחר ‪,‬חרף‬
‫‪1‬‬
‫‪M.Hossain, C.Zimmerman, M.Abas, M.ligth, C.Watts. The relationthip of Trauma to Mental disorder among‬‬
‫‪trafficked and sexually exploited girls and women, American Jornal of Public Health, vol 100, No 12, 2010‬‬
‫‪5‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫זאת לא נדרש כי התנאי לקליטה במסגרות תהיה הסכמה של הקורבן להעיד‪ .‬גם עזיבתם של המסגרת יכולה‬
‫להיות גמישה ומותאמת למצב הסוציאלי והאישי של המופנים‪.‬‬
‫מטרתה העיקרית של המסגרת היא לסייע לנשים וגברים לשוב לחיים העצמאים מחוץ לגבולות המקלט‪ ,‬בין‬
‫אם במדינת ישראל ובין אם במדינת המקור‪.‬‬
‫התפיסה הבינלאומית גורסת כי תפקידם של מסגרות רווחה ועובדים של מסגרות רווחה לממש שלוש מטרות‬
‫עיקריות סביב הענקת שירותים לשורדים ושורדות סחר ועבדות ‪.2‬‬
‫‪ .1‬זיהוי קורבנות הסחר‪ .‬כאשר זיהויים לעתים קרובות מתבצע על בסיס סממני זיהוי האופיניים לנפגעי‬
‫טראומה הן לצורכי ניצול מיני והן לצורכי עבדות‪ .‬אולם‪ ,‬הפנייה וזיהוי הקורבנות מתבצע לרוב מחוץ לגבולות‬
‫המקלטים הן על ידי גורמים מדיניים והן על ידי גורמים לא ממשלתיים‪ .‬על הצוות הטיפולי מוטלת האחריות‬
‫לזהות את המאפיינים האופיניים לנפגעים ולהתאים תוכנית התערבות מתאימה למצבם וכן לספק המלצה‬
‫מקצועית בדבר הפוטנציאל השיקומי לצורך הגשת בקשה לשנת שיקום‪.‬‬
‫‪ .2‬התאמה ופיתוח שירותים המתאימים לקורבנות ‪ .‬התערבות חירום‪ ,‬הענקת מקום מחייה סביר‪ ,‬תיאום‬
‫יועץ רפואי‪ ,‬איתור גורמים תומכים כגון משפחה‪ ,‬סיוע כלכלי )דמי כיס (‪ ,‬סיוע ותיאום עם הגורמים‬
‫המעניקים סיוע משפטי‪ .‬על מנת להתאים את השירותים לקורבנות עו"ס וצוות הטיפולי במסגרות חייב‬
‫לקבל הכשרה מתאימה ולהתמצא בנושאים הנוגעים הן לפערים התרבותיים והן להליכים מנהליים ו‪/‬או‬
‫משפטיים שקורבנות הסחר צריכים לעבור הן במצבים של עדות נגד הסוחרים והן לצורך קבלת המעמד‬
‫ובניית בסיס לצורך "התחלה חדשה" עבור הקורבנות‪.‬‬
‫‪ .3‬נגישות מידע בדבר השירותים לאוכלוסייה שעלולה להוות מקור לפגיעה‪ .‬את הצורך הזה ממלא צוות‬
‫המסגרות בהסברה לאנשי מקצוע בתחום‪ .‬ככלל ‪ ,‬צוות המסגרות אינו מקיים את תהליך איתור הקורבנות‪,‬‬
‫יחד עם זאת – הצוות הטיפולי משתף פעולה עם נציגים של הארגונים הלא הממשלתיים והן עם מוסדות‬
‫המדינה הבאים במגע עם קורבנות הסחר ויכולים לשמש מקור ידע מקצועי לצורך זיהוי קורבנות‪.‬‬
‫לאור העובדה כי איתור‪ ,‬זיהוי והפנייה למסגרות מתבצע על ידי גורמים חיצוניים‪ ,‬הצוות הטיפולי מתמקד‬
‫בעיקר במתן מענה למטרה השנייה ‪ -‬הענקת סביבה בטוחה ותומכת לקורבנות הסחר‪.‬‬
‫המודל של המסגרות פועל בהתאם לעקרונות של הקהילה הטיפולית אשר מותאמת לאוכלוסיה של נפגעי‬
‫הטראומה וממשיכה במקצת לשנות את פניה‪ ,‬לאור תמורות במאפייני הקורבנות שחלו בין השנים ‪ 2007‬עד‬
‫לסוף שנת ‪.2011‬‬
‫‪2‬‬
‫‪By Elizabeth Pathy Salett, LICS, Human Trafficking and Modern day Slavery, From the Ohio Attorney‬‬
‫‪General's Office - Ohio Runaways At-Risk for Human Trafficking, Report Finds. 10/2010‬‬
‫‪6‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫המטרות העקריות של הקהילה הטיפולית היא לאפשר גדילה והתפתחות אישית אשר נועדו לסייע לאנשים‬
‫הסובלים מבעיות נפשיות או עוברים תהליך שיקום בעקבות חוויה טראומטית שעברו‪.‬‬
‫לפיכך ‪ ,‬במאמצנו להעניק סביבה תומכת על הצוות הטיפולי של המקלט מופקד בראש ובראשונה לאמץ גישה‬
‫של כבוד כלפי עברם של הנשים והגברים השוהים במקלט‪ ,‬לתרבותם‪ ,‬ליכולתם לזהות את הצדדים החזקים‬
‫ולסייע במהלך הגדילה וההתפתחות האישית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ההתערבות הטיפולית במסגרת מתמקדת בעיקר ב"צמיחה מהטראומה"‪ 3‬המסייעת להתמקד‬
‫בשינויים חיוביים – מתוך "הכאב והסבל ‪ ,‬המלווים בהתמודדת עם אירוע טראומטי" כאשר המוקדים‬
‫העיקריים בהתערבות הינם חזקות של הקורבנות וכן טיפוח של כושר התאששות ‪.4‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לטיפול בקורבנות הסחר בשתי המסגרות נדרשת התאמת השירותים לפערים התרבותיים‪ ,‬אשר‬
‫לעתים קרובות מהווים חסם מסויים בתקשורת בין אנשי הצוות ובין האוכלוסיית המופנים למסגרת‪.‬‬
‫לפי ‪" ,5De Leon‬קהילה טיפולית היררכית " מהווה בסיס לפיתוח התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬הרגלים אישיים – טיפוח דיוק‪ ,‬אחריות‪ ,‬לבוש מתאים‪ ,‬משמעות‪ ,‬יכולת להצבת מטרות ויעדים אישיים‬
‫ושליטה בחיים ובסביבה‪.‬‬
‫הנשים והגברים בשתי המסגרות מקבלים הסברים בדבר "זכויות וחובות"‪ ,‬הסכם שהייה במסגרת אשר‬
‫ילווה את המופנים במהלך השהותם‪ .‬בשנת ‪ ,2011‬ביצענו מספר שינויים בהסכם שהייה של הדיירים ‪,‬‬
‫המותאמים לסוג האוכלוסיה השוהים בשלב זה במסגרות‪ .‬בשתי המסגרות מתקיים סדר יום קבוע המותאם‬
‫לצרכים של המסגרת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הצוות הטיפולי מפעיל שיקול דעת וגמישות במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגלי עבודה‪ ,‬התזה הבינלאומית גורסת כי תופעת הסחר התפתחה לצידה של תופעת ההגירה‪ ,‬אשר בדרך‬
‫כלל מתבססת על רצונם של בני אדם לשפר את אורח חייהם‪ .‬חשוב לציין כי להרגלים תעסוקתיים יש‬
‫משמעות מיוחדת לא רק בפן הכלכלי אלה בהענקת המשמעות והאפשרות לרכוש משאבים להתחלת חיים‬
‫חדשים מחוץ למקלט‪ .‬לפיכך‪ ,‬לגבי חלק מהשוהים‪" ,‬הרגלי עבודה" דרשו יותר התאמה של הרגלי העבודה‬
‫הקיימים לדרישות בשוק העבודה בישראל וכן הסבר על זכויות העובדים ‪.6‬‬
‫‪ .2‬יחסי עבודה – גם בסוגייה זו‪ ,‬היה צורך לחדד את מהות יחסי העבודה בישראל ‪ ,‬קבלת מרות‪ ,‬להסביר‬
‫כיצד לנהל קונפליקט מול המעסיק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לעובדים ממדינות תאילנד היה צורך להסביר כי לא ניתן‬
‫‪3‬‬
‫)‪Post – Traumatic Growth (PTG‬‬
‫‪ 4‬ע‪.‬סדן‪ ,‬מעבר לטראומה והחלמה‪ ,‬אתגרים ייחודיים בדרך לצמיחה פוסט טראומטית מפגיעה מינית‬
‫אתר ‪ :‬פסיכולוגיה עברית‪http://www.hebpsy.net/ .‬‬
‫‪5‬‬
‫‪G.De Leon, The Therapeutic Community, Theory, Model and Method, Springer Publishing Company ,‬‬
‫‪4/2000‬‬
‫‪ 6‬הרחבה – בפרק של שיקום תעסוקתי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫"סתם" לעזוב מקום עבודה בלי להודיע למעסיק‪ .‬צוות המסגרות השתמש במושג של "כבוד הדדי " וחשיבות‬
‫לשמור על "השם הטוב"‪ ,‬על מנת לקבל עבודה טובה יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬קונפליקטים ומתחים ‪ -‬ניהול עצמי בהתייחסות לנושאים של מרדנות‪ ,‬בעיות עם הסכמות‪ ,‬ניהול‬
‫קונפליקט ומתחים עם נשים או גברים אחרים בתוך המסגרות‪ ,‬התמודות עם לחץ ואי וודאות‪ ,‬שינויים‬
‫חיצוניים‪ ,‬קשרים עם הקהילה ועם ארגוני סיוע מחוץ למקלט‪.‬‬
‫‪ .4‬עזרה עצמית ועזרה הדדית – הסתגלות הדדית לכללי המסגרת‪ ,‬כאשר הציפייה הייתה לא רק כי אישה או‬
‫גבר יוכלו להתנהל אחד מול השני בתוך המסגרת אלא גם ללמוד להתנהל מול מסגרות אחרות לרבות‬
‫מקומות עבודה חדשים‪ ,‬מוסדות ממשלה‪ ,‬בתי חולים וכן לפנות באופן עצמאי לארגוני סיוע הפועלים בקהילת‬
‫הזרים‪.‬‬
‫לפי ‪ ,7De Leon‬קיים חוק "לא פורמלי" בקהילה הטיפולית לא לעשות במקום מטופלים אלא לעודד את‬
‫המטופלים לעשות למען עצמם‪ .‬כך גם פועלים במסגרות לטיפול‪ .‬יחד עם הענקת סביבה ושירותים‪ ,‬ליווי‬
‫לפגישות חיצוניות‪ ,‬מעודד צוות המקלטים גם את עצמאותם של הקורבנות‪.‬‬
‫‪.2‬האקלים הארגוני במסגרות‬
‫הצוות במקלט "מעגן" כולל את רכזת המקלט‪ ,‬שתי עובדות סוציאליות‪ ,‬מזכירה‪ ,‬אם בית‪ ,‬ו – ‪ 5‬מדריכות‬
‫)דוברות רוסית וטיגריניה( ‪ .‬במרכז "אטלס" פועל צוות הכולל את רכזת המקלט‪ ,‬עובד סוציאלי ועובדת‬
‫סוציאלית‪ ,‬מזכירה ו‪ 4-‬מדריכים )דוברי עברית ואמהרית(‪ ,‬מתורגמנית דוברת עברית ומתורגמנית דוברת‬
‫שפה תאית‪ .‬שתי המסגרות כוללות אם בית ואב בית‪ ,‬רופא‪ ,‬מורה לעברית ואנגלית וכן צוות מתנדבות‪.‬‬
‫חשוב לומר כי רוב אנשי הצוות עובדים יחד תקופה ארוכה ולפיכך נוצר אקלים חיובי של שיתוף פעולה‬
‫ותמיכה‪.‬‬
‫לפי המחקרים‪ 8‬אנשי מקצוע בתחום הטיפול סובלים מרמות השחיקה הגבוהות ביותר ‪ .‬בנוסף אנשי הטיפול‬
‫בתחום פגועי תקיפה מינית סובלים בנוסף ממצבי של טראומטיזציה משנית‪ . 9‬אחת מדרכי ההתמודדות ‪-‬‬
‫טיפוח במסגרות סביבת עבודה בטוחה וחיובית ואקלים המעודד שיתוף ופתיחות‪.‬‬
‫)‪De Leon,G(2006). The Therapeutic Community. Theory , model ans method . (Springer publishing company‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Coffey.D.S.(2003) Connection and autonomy in the CM relationship ,Psychiatric Rehabilitation Jornal,Health Module‬‬
‫‪,vol.26 .pp.404-412‬‬
‫‪9‬‬
‫יום עיון ‪ ,‬בנושא "טראומטיזציה משנית" ‪ ,3/2011‬מרכז לטיפול בנפגעות תקיפה מינית "לוטם"‪ ,‬מרכז רפואי סורוסקי‬
‫‪8‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫בניית אקלים חיובי בתוך המסגרת תורמת רבות להתנהלות תקינה ולחיים משותפים של כבוד הדדי‪ ,‬מעודדת‬
‫למידה מתוך ניסיון ומאפשרת גם לצוות המסגרות להתמודד עם הקשיים והתסכולים העולים במהלך‬
‫העבודה עם הקורבנות ‪.‬‬
‫אקלים ארגוני תומך הן כלפי השוהים והם בין חברי הצוות מאפשר לצוות לפעול מתוך בטחון מקצועי‬
‫ואישי‪ .10‬בטחונם העצמי של אנשי הטיפול או של צוות ההדרכה מאפשר לעצב ולשמור על הגבולות במסגרת‬
‫ולהתמודד בצורה חיובית עם הקונפליקטים והמתחים הנוצרים בין השוהים בשתי המסגרות‪ .‬תוכנית הדרכה‬
‫של אנשי הצוות במסגרות כוללת‪ ,‬בנוסף לליוי המקצועי של משרד הרווחה‪ ,‬ליווי קבוע של מומחים בתחום‬
‫הטיפול ושיקום בעלי נסיון בעבודה עם אוכלוסיה רב תרבותית‪.‬‬
‫משנת ‪ 2011‬את הצוות הטיפולי של "מעגן" מדריכה עו"ס חיה אוסטרובסקי‪ ,‬עו"ס קלינית מומחית בתחום‬
‫שיקום נפגעי טראומה‪ .‬את הצוות הטיפולי של "אטלס" מנחה ד"ר נורה לנגר‪ ,‬מהפקולטה לעבודה סוציאלית‬
‫מאונ' תל אביב המתמחה בהתערבות רב תרבותית‪ .‬בנוסף מתקיימים בשוטף ישיבות צוות שבהם מעודדים‬
‫עובדים לשתף בחוויות‪ ,‬תחושות ולהציע רעיונות חדשים‪ .‬צוות ההדרכה וצוות הטיפולי משולבים בימי עיון‬
‫וכן מוזמנים מרצים אורחים למסגרות ‪.‬‬
‫‪.3‬שירות פסיכו‪-‬סוציאלי‬
‫מקלט "מעגן" ומרכז "אטלס" המשיכו לפעול גם בשנת ‪ 2011‬כמסגרת רב תרבותית המעניקה שירות‬
‫לקורבנות סחר לצורכי ניצול מיני ועבדות ממדינות שונות‪.‬טיפול במסגרת רב תרבותית דורש התאמה של‬
‫השירותים ‪ ,‬פיתוח תפיסה של רגישות תרבותית והבנה של השפעת רקעים תרבותיים אישיים של הנשים‬
‫והגברים על מנת לזהות את החוסן הרגשי של שורדי סחר‪ ,‬לסייע להם להתמודדות עם טראומה ובאמצעות‬
‫הענקת הטיפול המתאים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬נקלטו למסגרות עובדים דוברי אמהרית וטיגריה אשר משמשים לא רק כמתורגמנים אלא גם‬
‫כמגשרים תרבותיים‪ .‬קליטתם אפשרה העמקה של טיפול עם השוהים"‪ ,‬קיום שיחות טיפולית‪ ,‬העברת‬
‫מסרים בתוך הקבוצה‪ ,‬ליווי והסבר יעילים והנגשה של שירותים אחרים‪ ,‬במיוחד מחוץ למסגרת‪.‬‬
‫"ערכים תרבותיים וקהילתיים אמורים משפיעים עמוקות על נכונותו של הקורבן לחשוף )או לא( אירוע‬
‫מסוים של פגיעה או התעללות )‪ ,Haeri‬בעיה זו(‪ ,‬למשל‪ ,‬פרשנויות תרבות של אירועים שאליהם נחשפו ‪,‬ביטוי‬
‫‪ 10‬רוזה בת מוס קאנטור‪" ,‬הביטחון בהצלחה"‪ ,‬הוצ' עם עובד‪2004 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫של צורת הניצול עצמו‪ ,‬בנוסף ‪ ,‬הבנת אירועים טראומטיים עצמם ‪,‬וכן גם יכולת להעביר מסר על סוגי‬
‫הטראומה שחוו במושגים הקיימים בתרבות של הנפגעים "‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫טיפוח "כושר התאוששות" של הקורבנות מקבלת התייחסות בשלבים הראשונים של הקליטתם במסגרות‪.‬‬
‫המושג "התאוששות" לפי המחקרים‪ ,12‬מאפיין את היכולת של השורדים להתגבר על חויית הטראומה הן‬
‫באמצעות כוחות פנימיים והן באמצעות גורמים חיצוניים וכן דורש מהמטפל להיות ער לפרשנות של החוויה‬
‫ולהתמודדויות הייחודיות לתרבותן של שורדות ושורדי טראומה‪ .‬לפיכך‪ ,‬פועל צוות המסגרות בשלושה‬
‫מישורים עיקריים‪ :‬המישור האישי‪ ,‬הקהילתי–פנים קהילתי ובקהילה מחוץ למקלט‪.‬‬
‫א‪ .‬במישור האישי‬
‫עו"ס במסגרות‪ ,‬בנוסף לתפקיד הענקת הטיפול הנפשי והרגשי לקורבנות ובניית תוכנית שיקומית‪ ,‬מעניקה‬
‫מגוון רחב של השירותים כ‪ ."case manager" -‬הטיפול כולל הכנה‪ ,‬ליווי וסיוע רגשי לקראת ו‪/‬או במהלך‬
‫ההליכים המשפטיים‪ ,‬תיאום עם הגורמים החיצוניים‪ ,‬ארגונים ממשלתיים וארגוני סיוע‪ ,‬סיוע ביצירת קשר‬
‫עם בני משפחה‪ ,‬הכנה לקראת יציאה לעבודה‪ ,‬שימור במקום העבודה‪ ,‬סיוע לקראת חזרה בטוחה למדינות‬
‫המקור‪ .‬במהלך שהותן של הנשים והגברים מתקיימות שיחות אישיות קבועות עם עו"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬במישור פנים קהילתי‬
‫בשתי מסגרות מתקיים לו"ז פעילות קבוע‪ ,‬המותאם לסוגי האוכלוסיה המופנים למסגרות‪ ,‬לעונות השנה‪,‬‬
‫לחופשות במסגרות החינוכיות‪ ,‬למספר הילדים במסגרת וכן לאפשרויות המימון‪.‬‬
‫"מעגן"‬
‫במקלט "מעגן" נערך שלוש פעמים בשבוע "מפגש דיירות" שמטרות לעדכן את הנשים במתרחש במקלט‪ ,‬לדון‬
‫בסוגיות שעולות בין הנשים‪ ,‬לשקף את הקשיים וכן לחגוג ביחד אירועים וחגים שמחים‪ .‬את המפגש מנחה‬
‫רכזת‪ ,‬עו"ס או אם הבית בנוכחות מדריכה דוברת טיגריניה‪ .‬המפגש מתקיים ב – ‪ 4‬שפות‪ .‬אמנם לא מדובר‬
‫בקבוצה טיפולית‪ ,‬אך יחד עם זאת נשים מייחסות חשיבות רבה למפגש הדיירות – כאשר נשים שלא יכולות‬
‫להשתתף במפגש בגלל עבודה או סיבות אישיות מעבירות לעתים מסר עם החברות או עם נשות הצוות לנשים‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪M.Harvey, Towards an Ecological Understanding of resilience in trauma survivors: implication for Theory,‬‬
‫)‪Research and Practice, Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 2007, 14(1‬‬
‫‪12‬‬
‫שם ‪ ,‬עמוד ‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫בשנת ‪ ,2009‬כאשר הופנו למקלט נשים ששפת אמם לא רוסית‪ ,‬התעוררה השאלה האם לקיים את המפגש‬
‫היומי בין קבוצות דיירות שונות? ההחלטה שהתקבלה הייתה להתאמץ ולקיים מפגש משותף לכל הנשים‬
‫ובמידת הצורך לקיים מדי פעם מפגשים יעודיים לקבוצת נשים בנפרד הדוברות שפה משותפת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬התקיימו קבוצות ייעודיות אלו לנשים הדוברות שפה משותפת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סדנת ‪ 12‬צעדים‪ ,‬הסתיימה בחודש מאי ‪ .2011‬הסדנה הועברה בשפה הרוסית לקבוצה של נשים קורבנות‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני כאשר הסוגייה המרכזית הייתה העצמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבוצת הדרכה "שימוש באמצעי מניעה" ושמירה על הבריאות הועברה על ידי ארגון "הגר ומרים"‬
‫המתמחה בהענקת טיפול לנשים מקרב מבקשות מקלט בנושאים הקשורים לתכונות משפחה ושימוש‬
‫באמצעי מניעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודשים ‪ 11/2011‬עד לסוף חודש ‪ 1/2012‬נערכו שתי קבוצות ייעודיות לנשים ב"מעגן" על ידי קבוצה של‬
‫סטודנטיות לסיעוד )מסלול אקדמאי( מבית החולים בילינסון‪ ,‬בית ספר "דינה"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ o‬קבוצה לנשים מאריתריאה בנושא של העצמה רפואית אשר סיפקה לנשים כלים לצורך ביצוע‬
‫מעקב אישי על מצבן הרפואי‪.‬‬
‫‪ o‬הדרכה בתחום תזונה נכונה לנשים‪ ,‬אמהות וילדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך השנה באופן קבוע מתקיימים חוגי מחשב‪ ,‬עברית‪ ,‬אנגלית והתעמלות במתנ"ס סמוך למקלט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקלט נהוג לחגוג חגים בהתאם לדתן של הנשים‪ ,‬יחד עם חגי ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך השנה מקבלות הנשים שני טיולים חוויתיים‪ .‬השנה ערכנו לבקשת הנשים שני טיולים לירושלים‬
‫ובתל אביב לכבוד יום האישה הבינלאומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נערכו שני בזארים של בגדי נשים אשר נתרמו על ידי רשתות האופנה ‪ , TNT‬בוניטה ‪ ,‬ו‪.H&M‬‬
‫‪‬‬
‫מתנדבת ב"מעגן"‪ ,‬גב' תמר שדה‪ ,‬ערכה סיור לנשים אפריקאיות באזור העיר העתיקה בירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המתנדבת גב' שירלי ענבר‪ ,‬ארגנה לנשים יום כיף בתל אביב אשר כלל בין היתר צפייה בסרט בבית‬
‫הקולנוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נערך יום כיף לנשים וילדים "בימית ‪."2000‬‬
‫‪‬‬
‫נרכשו מנויים לנשים ולילדים לקאנטרי קלאב השכונתי בתקופת הקיץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬שולבו ב"מעגן" ‪ 2‬מתנדבות חדשות‪ :‬גב' תמר שדה וגב' שלי ענבר‪.‬‬
‫‪ 13‬בהרחבה בפרק – "שירות רפואי"‬
‫‪11‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫תמר מגיעה פעם בשבוע ומעבירה פעילות "מסלול לעצמאות" – שיעורי שפה עברית מדוברת אשר‬
‫מתמקדים בנושא של התפקוד היום יומי‪ ,‬בישול‪ ,‬קניות‪ ,‬נסיעות באוטובוס וכו'‪.‬‬
‫שלי‪ ,‬מומחית בתחום גסטרונומיה‪ ,‬מעבירה פעם בחודש‬
‫‪14‬‬
‫סדנת בישול ומיומנויות בישול לנשים‪.‬‬
‫הפעילות של שלי נותנת מענה לשני צרכים‪ :‬רוב המתחים במסגרת נוצרים בעיקר סביב נושא האוכל‪,15‬‬
‫ההדרכה של שלי מאפשרת לנשים להכיר את חומרי המזון המוכרים לחיך הישראלי ולהתאים אותם‬
‫לטעמן האישי של הנשים‪ .‬הצורך השני הינו צורך של צמיחה ופיתוח היכולות האישיות‪ .‬שלי תיארה כך‬
‫את סדנת אפיית הלחם אשר היוותה חוויה מיוחדת עבור הנשים‪:‬‬
‫"ההתרגשות הגדולה ביותר הייתה בסדנה של אפיית הלחם‪ .‬ראינו חומרים פשוטים ולא מורכבים‪ ,‬מים‪,‬‬
‫מעט סוכר‪ ,‬שמרים וקמח‪ .‬ערבבנו‪ ,‬שוחחנו וצחקנו‪ ,‬שתינו קפה‪ .‬פתאום‪ ,‬לאחר זמן קצר‪ ,‬הנשים ראו את‬
‫התוצאה – קערה מלאה בבצק תפוח‪ .‬משהוא חדש שנוצר תוך זמן יחסית קצר‪ ,‬במעט חומרים‪ ,‬בידיים‬
‫שלהן‪ .‬זאת הייתה חוויה מיוחדת בשבילן‪ .‬ראיתי דמעות בעיניים של חלק מהנשים – כשהריח של הלחם‬
‫הטרי מילא את המטבח‪ .‬תחושה של בית‪ ,‬תחושה של חמימות‪ ,‬תקווה‪ ,‬חידוש‪"...‬‬
‫‪‬‬
‫מחודש יולי ‪ 2007‬נקלטו למסגרות מתנדבות במסגרת תוכנית "שח"ק" – פרויקט של משרד‬
‫הקליטה וסוכנות היהודית‪ .‬סטודנטיות‪ ,‬רובן עולות חדשות‪ ,‬מסייעות לצוות בנושא הגישור התרבותי‪,‬‬
‫בליווי אישי של הנשים ובתרגום‪ ,‬הן בפגישות עם הגורמים החיצוניים ‪.‬‬
‫"אטלס"‬
‫בשנת ‪ 2011‬עוצבו שני דגמי עבודה עם המופנים ב"אטלס"‪:‬‬
‫קבוצה של כ – ‪ 80‬קורבנות אשר משולבים לעבודה אצל מעסיקים ומתגוררים מחוץ למקלט‪ ,‬כאשר תפקידו‬
‫העיקרי של המרכז הינו תיווך בין המוסדות והארגונים סביב נושא של אשרות ומעמד בישראל ‪,‬ביקור אן‬
‫עזיבה למדינות המקור וכו'‪ .‬הקורבנות השייכים לקבוצה זו שהו במרכז "אטלס" תקופות קצרות ושולבו‬
‫לעבודה לאחר קבלת אשרה עקב היותם עדים נגד המעסיקים‪.‬‬
‫לקבוצה של ‪ 12‬מופנים אשר מתגוררים במרכז "אטלס" בפתח תקווה‪ .‬רוב המופנים‪ ,‬קורבנות סחר לצורכי‬
‫עבדות מקרב מבקשי מקלט‪ ,‬סובלים ממצב נפשי קשה עקב עינויים שעברו בדרך לישראל‪ .‬בשנת ‪ 2011‬צוות‬
‫הטיפול של המקלט החל בקיום שיחות טיפוליות ובניית תוכנית התערבות עבור הקורבנות‪ ,‬שירות שלא‬
‫הופעל בעבר עקב משך שהות קצרה במרכז‪.‬‬
‫‪ 14‬כאשר בחודשי קיץ סדנה זו הועברה פעמיים בחודש‪.‬‬
‫‪ 15‬הסיבה לכך כי נשים ממדינות שונות מכירות מאכלים ומזון שונים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫שיחה טיפולית מתקיימת עם עו"ס באמצעות תרגום לשפת הטיגריניה‪ .‬רוב השיחות מתמקדות סביב חשש‬
‫למצבם הכלכלי והאישי של בני המשפחה שנשארו באריתריאה‪ 16‬ונאלצו למשכן או למכור את הנכסים על‬
‫מנת לשלוח דמי כופר עבור בניהם‪ .‬בנוסף עולה סוגייה של אי וודאות בדבר מעמד האיש וקושי להתמודד עם‬
‫איסור לעבוד בישראל ללא היתרים‪.‬‬
‫פעילות העשרה‬
‫במקלט צוות המדריכים עורך שיעורי עברית‪ ,‬אנגלית ומחשבים‪ .‬צוות המדריכים הינו בעל ניסיון בהדרכה‬
‫ובפעילות קהילתית וביוזמתם נערכות פעילויות חוויתיות נוספות אשר כוללות צפיה ביחד במשחקי כדורגל‪,‬‬
‫יציאה לסיורים ומשחקי כדורסל או כדורגל במגרשים הסמוכים במקלט‪.‬‬
‫עובדת סוציאלית או רכזת המקלט יחד עם אם הבית מקיימות מפגש דיירים בין פעם או פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫צוות המדריכים אחראי על לוח תורנויות אשר כולל את נקיון המבנה וחצר המרכז‪.‬‬
‫בימי ו' ‪ +‬ג' – צוות המדריכים עורך סיורים מחוץ למקלט‪ ,‬בעיקר בתל אביב‪.‬‬
‫ביוני ‪ 2011‬נערך לשוהים יום כיף ב"ימית ‪ "2000‬בחולון וסיור לירושלים שנערך על ידי מדריך המקלט‪.‬‬
‫בחודש ‪ 12/2012‬החל פרויקט העצמה רפואית‪ ,‬בשיתוף עם בית הספר לאחיות "דינה" של בית החולים‬
‫בילינסון‪.‬‬
‫ג‪.‬קשרים עם קהילת המהגרים‬
‫צוות המקלט מקיים קשרי עבודה עם ארגוני סיוע המטפלים באוכלוסיית מהגרים בקהילה‪ .‬בדרך טבע רוב‬
‫הארגונים ממקומים באזור דרום תל אביב‪ .‬חלק מארגוני הסיוע מקיימים קשרים שוטפים עם מנהיגי קהילה‬
‫שונים ועם אנשי הדת‪ .‬ארגוני סיוע מודעים לרוב לאופי המקלט‪ .‬צוות המקלט פעל רבות לפיתוח שיתופי‬
‫פעולה‪.‬‬
‫פרויקט תעסוקתי לנשים – פרוייקט סריגת סלים מבד וכיפות לפי הזמנה אשר מאפשר לנשים שאין להם‬
‫אשרות עבודה לקבל גמול תמורת עבודתן וכן לרכוש מקצוע שיכול לשמש אותן בעתיד‪ .‬הפרויקט הוא פרי‬
‫יוזמה של ארגון חברתי בדרום תל אביב הפועל לטיפוח של קהילת מבקשי מקלט‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫קורס דוברות והעצמה למבקשי מקלט מטעם מסיל"ה ושתי"ל – בשנת ‪ 2011‬שתי נשים‪ ,‬נתינות ניז' ר‬
‫ואריתריאה‪ ,‬שולבו לקורס‪.‬‬
‫‪ 16‬או אתיופיה‬
‫‪ARDC‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫בחלק מהמקרים צוות המקלט מסייע לנשים ולגברים לשמור על הקשר עם ארגוני הסיוע ולעתים המפגשים‬
‫עם נציגיהם מתקיימים במסגרות‪.‬‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים אשר הופנו למקלט "מעגן" בשנת ‪ 9 ,2011‬נשים )‪ 2‬נשים ממדינות דרום אמריקה ו‪ 7‬נשים‬
‫ממדינות אפריקה( מקיימות קשר שוטף )‪ 3‬נשים( או חלקי )‪ 6‬נשים( עם נציגים של הקהילה הזרה בישראל‪.‬‬
‫לעומתן‪ 6 ,‬נשים )שלוש נשים מרוסיה‪ 2 ,‬נשים ממדינות דרום אמריקה ואישה אחת מאתיופיה( דיווחו כי אינן‬
‫מקיימות ואף לא מעוניינות לקיים קשר עם קהילה זרה‪ .‬אישה מאתיופיה‪ ,‬הייתה בעבר עדה נגד משתף‬
‫פעולה מאריתריאה‪ ,‬במהלך שהותה במקלט קיבלה איומים על חייה בטלפון ולפיכך חוששת לקיים קשר או‬
‫לפנות לארגון סיוע הפועל בקרב אנשי קהילה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫במרכז "אטלס"‪ ,‬רוב קורבנות הסחר מתאילנד מגובשים ומקיימים קשר שוטף עם בני הקהילה וגם אם‬
‫ארגוני הסיוע‪ .19‬גם נתינים ממדינות אפריקה מקיימים קשרים הדוקים עם בני משפחה‪ ,‬מכרים או בני קהילה‬
‫המתגוררים בישראל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.4‬סיוע משפטי‬
‫המחלקה לסיוע משפטי תל אביב‪ ,‬מטעם משרד המשפטים‪ ,‬ממשיכה להעניק לקורבנות סיוע משפטי בהליכים‬
‫אזרחיים‪ .‬עו"ד מטעם הסיוע המשפטי נפגשת עם המופנים סמוך להגעתם למסגרות‪ .‬לעתים קרובות המפגש‬
‫הראשוני מתקיים לפני שאישה או גבר מגיעים למסגרות‪.21‬‬
‫הסיוע מוענק בעיקר בהגשת בקשה לשנת שיקום ותביעת פיצויים נגד מעסיקים או סוחרים‪ .‬בשנת ‪5 2011‬‬
‫נשים המתגוררות במקלט "מעגן" זכו לשנת שיקום )‪ 4‬קורבנות עבדות ואישה אחת קורבן סחר לצורכי ניצול‬
‫מיני(‪.‬‬
‫בחודש ‪ 11/2011‬התחיל הליך הגשת בקשות לשנת שיקום לקבוצה של ‪ 14‬קורבנות מפרשת כפר מימון‪ ,‬קבוצה‬
‫ראשונה של הקורבנות מתאילנד ונפאל הופנו למרכז "אטלס" בחודש יולי ‪.2009‬‬
‫‪ 18‬א‪.‬ו – קיבלה הצעת עבודה חדשה בסודן אך לדבריה נחטפה‪ ,‬בסיני נאלצה לספוג עינויים קשים‪ ,‬תוך איומים‪ ,‬אונס‬
‫ודרישת כופר‪ .‬מבריחים דרשו ממנו ליצור קשר עם דוד‪ ,‬נשוי לזכאית חוק השבות המתגורר במרכז קליטה בישראל‪ ,‬תוך‬
‫שיחה עם דוד הוכתה קשות על מנת "לרכך את ליבו של הדוד" שישלם כופר עבורה‪ .‬הדוד בעידוד של מנהל מרכז הקליטה‬
‫פנה למשטרה‪ .‬האישה העידה נגד משתף פעולה מאריתיראה‪ .‬היא אותרה על ידי נציבות האו"ם לפליטים והוכרה על ידי‬
‫הסיוע המשפטי ומשטרת ישראל כקורבן סחר‪.‬‬
‫‪ 19‬בעיקר עם "קו לעובד"‬
‫‪ 20‬מקרים חריגים יסרקו בהמשך ‪.‬‬
‫‪ 21‬לרב במתקני משמרות‬
‫‪14‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪.5‬שירות רפואי‬
‫שירות רפואי במסגרות לטיפול מוענק לקורבנות הסחר במקלט "מעגן" ומרכז "אטלס" במימון של משרד‬
‫הבריאות‪ .‬הטיפולים כוללים מגוון שירותים לרבות בדיקות יקרות‪ ,‬ניתוחים במידת הצורך וביקור אצל‬
‫רופאים מומחים‪.‬‬
‫רופאת המקלט הדוברת רוסית‪ ,‬עברית ואנגלית‪ ,‬מעניקה שירות כרופאת משפחה ומגיעה פעמיים בשבוע‬
‫ל"מעגן" ול"אטלס"‪ .‬במידת הצורך מופנים קורבנות לטיפול רפואי לבית החולים בילינסון או איכילו ב‪.‬‬
‫בהתאם להמלצה של הרופא ו‪/‬או עו"ס מוזמנת במידת הצורך רופאת פסיכאטרית דוברת אנגלית ועברית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬מוזמנים מתורגמנים דוברי שפות הרלוונטיות לבדיקה ולביקור של רופאת המקלט‪.‬‬
‫קורבנות סחר נחשבים לקבוצת סיכון מבחינת המצב הרפואי‪ .‬תנאי עבודה ו‪/‬או מחייה וכן גם לעתים המצב‬
‫הרפואי "טרום הסחר" מהווים לעתים גם סיבה להתפתחות של מחלות זיהומיות ומחלות מין‪ .‬מחלות מין‬
‫ואיידס מהווים גם לעתים קרובות סיבה למידור הקורבנות בקרב בני הקהילה‪ ,‬לעתים "הסטיגמה" עלולה‬
‫לפגוע ביכולתם של הקורבנות לשוב לחיים נורמטיביים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לפיכך ‪ ,‬במקביל לטיפול הרפואי יש צורך להעניק‬
‫לקורבנות כלים לרכישה והעמקה של מודעות למצבם הבריאותי יחד עם כלים להתמודדות‪.‬‬
‫אוסף כלים אלו‪ :‬יכולת לאסוף מידע‪ ,‬לקבל החלטות בנוגע לטיפול רפואי‪ ,‬ללמוד להימנע מהידבקות או‬
‫מהחמרת המצב וכן גם "העצמה רפואית" ‪ -‬מהווים בסיס לטיפוח "אוריינות רפואית" – אשר חשובה לא רק‬
‫לפרט עצמו אלא גם לבריאות של כלל הציבור‪.‬‬
‫נוהגים לזהות שלוש רמות של אוריינות רפואית‪ .‬הרמה הראשונה‪ :‬יכולת בסיסית לתאר את המצב הכללי;‬
‫רמה שנייה‪ :‬יכולת להביע את המצוקות ולתאר את המצב למטפל‪ ,‬כאשר הפנייה יכולה לבוא ביוזמת המטופל‬
‫וכן ביוזמתו של המטפל; רמה שלישית‪ :‬יכולת לנתח את המצב הרפואי‪ ,‬לקבל החלטות לבצע מעקב רפואי‬
‫עצמי ולזהות מתי יש צורך לפנות לאנשי הטיפול ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫רוב הנשים והגברים שמופנים למסגרות מעולם לא זכו‪,‬‬
‫בשל רקע אישי‪ ,‬לקבל טיפול רפואי קבוע ומוסדר או להתנסות בפנייה למוסדות רפואיים‪ .‬מחקרים מראים כי‬
‫לעתים קרובות מהגרים נמעים מלפנות לטיפול רפואי ו‪/‬או לטיפול נפשי בשל חסמים רבים שמקורם במדינות‬
‫המקור‪ ,‬כאשר לרוב‪ ,‬רופא ומטפל נתפסים אחרת לעומת נציגים של רשויות אחרות‪.‬‬
‫‪ Mckenzie‬ואחרים מציעים מספר הליכים שיש לנקוט על מנת לעודד‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬פנייה של מהגרים‬
‫לשירותים רפואיים ומצד שני להנגיש את השירותים למהגרים‪ ,‬לרבות טיפול נפשי‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫‪R.Stein,HIV: The Hidden face of Human trafficking, "World Medical & Health Policy", Vol.2,2010. Policy‬‬
‫‪Studies of Organization, Berkeley Electronic Press .‬‬
‫‪23‬‬
‫‪L.Simich. Health litraracy, immigrants and mental health, Policy Brief by the Public Health Agency of‬‬
‫‪Canada, the journal of TESL, Ontario, 2009‬‬
‫‪15‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪ .1‬המוקד הינו מניעת התחלואה והסברה בקרב מהגרים בדבר מחלות‪ ,‬לרבות מחלות המסוכנות לציבור‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפוח כשירות תרבותית בקרב צוותים המטפלים במהגרים‪.‬‬
‫‪ .3‬גיוון השירותים המוצעים – כולל הנגשה של השירותים‪.‬‬
‫‪ .4‬שיפורי כישורי השפה בקרב הצוותים המטפלים – גיוס והכשרת דוברי שפה זרה‪.‬‬
‫‪" .5‬רשות" – העמקת הקשרים בין הארגונים המטפלים בקהילה של המהגרים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫צוות המקלט רואה חשיבות רבה בפיתוח העצמה של הקורבנות סביב נושא הבריאות והעלאת המודעות של‬
‫הנשים והגברים לנושא של שמירה על בריאותם‪ ,‬פנייה לרופאת המסגרות‪ ,‬הקפדה על נטילת תרופות לפי‬
‫מרשם וביצוע הוראות הרופא‪ .‬בנוסף צוות המקלט מקיים קשר שוטף עם הצוותים בבית החולים בילינסון‬
‫ואיכלוב – כאשר צוות מקלט או המתנדבים מלווים את הקורבנות לבתי חולים לבדיקות או לטיפולים‪.‬‬
‫במקלט "מעגן" נשים מקבלות אפשרות לבצע בדיקות למחלות זיהומיות ובדיקות דם מבוצעות על ידי ניידת‬
‫של מרפאת לוינסקי‪.‬‬
‫בחודש ‪ 09/2011‬נערכה הדרכה לנשים בדבר שימוש באמצעי מניעה על ידי ארגון "הגר ומרים" המתמחה‬
‫בטיפול בנשים בהריון ובתכנון משפחה בקרב מבקשות ומבקשי מקלט באפריקה‪ .‬בחודשים ‪11/2011‬‬
‫ו‪ 12/2011‬על ידי סטודנטיות לסיעוד מבית הספר האקדמאי לאחיות "דינה"‪ ,‬בית החולים בילינסון נערך‬
‫פרוייקט העצמה רפואי של שתי קבוצות נשים‪:‬‬
‫‪ .1‬נשים מאריתריאה – בנושא של מעקב רפואי עצמי‪ ,‬פנייה לקבלת טיפול רפואי והתמודדות עם המידע‬
‫הרפואי‪ .‬המפגשים נערכו פעם בשבוע באמצעות תרגום‪ ,‬עם ‪ 6‬נשים דוברות טיגריניה‪ .‬בנוסף למתן כלים‬
‫והסבר על תהליך המעקב הרפואי התקיימה שיחה סביב נושאים הקשורים לבריאות והעצמה שחשפה תכנים‬
‫נוספים אשר נועדו לספק לנשים כלים להתמצאות בבית חולים וללמד כיצד יש לפנות לגורמים המטפלים‪.‬‬
‫‪ .2‬לנשים שהינן אמהות לילדים – נערכו מפגשים סביב נושא תזונה לילדים והופק‪ ,‬במימון המקלט‪ ,‬פלייר‬
‫מיוחד בנושא התזונה‪.‬‬
‫במרכז "אטלס" סטודנטיות לסיעוד ערכו במהלך חודשיים סדנה שבועית בנושא של "עזרה ראשונה"‪ .‬בסדנה‬
‫שילבו תכנים שהתבססו גם על ידע אישי‪ ,‬אימוץ הרגלי הגיינה‪ ,‬תזונה נכונה‪ ,‬טיפול ראשוני במקרה של‬
‫תאונות עבודה וכו'‪ .‬הסדנה נערכה בנוכחות עו"ס ומדריכה דוברת טיגריניה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪K.McKenzie, E.Hansson, A.Tuck, S.Lurie. Improving mental health services for immigrants, refugees, etno‬‬‫‪cultural and racialized groups, University of Toronto, Center for addition and mental health Center (CAMH),‬‬
‫‪Mental Health Commision of Canada, 2009‬‬
‫‪http://www.mentalhealthcommission.ca/SiteCollectionDocuments/Key_Documents/en/2010/Issues_Options_FI‬‬
‫‪NAL_English%2012Nov09.pdf‬‬
‫‪16‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫רופאת המקלט באופן קבוע מנחה את הצוות במידה וקיים צורך להתמודד עם שאלות ובעיות רפואיות‬
‫מיוחדות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬נערכה הדרכה של רופא בנושא מחלות זיהומיות‪ ,‬כללי זהירות בעבודה עם‬
‫אוכלוסייה מוחלשת מבחינה רפואית והדבקות במחלות הזיהומיות‪.‬‬
‫להלן פירוט השירותים הרפואיים שקיבלו קורבנות הסחר בנוסף לטיפול הרפואי המוענק על ידי רופאת‬
‫המסגרות‪ ,‬תוך פילוח לפי סיבות ההפנייה למקלטים‪.‬‬
‫א‪ .‬שירות רפואי ב"מעגן"‬
‫קורבנות ניצול מיני‬
‫מדובר בקבוצה של נשים שרובן נסחרו בשנים ‪ 2004‬ו‪ ,2005-‬מה שמכונה "קורבנות סחר ותיקות"‪ .‬הנשים‬
‫נמצאות במצב רפואי מורכב עקב אורח חיים שנכפה עליהן‪ .‬בשל העדר מעמד ושהייה בלתי חוקית בישראל‬
‫לא יכלו הנשים לקבל טיפולים מסודרים באופן שוטף וזכו מדי פעם לטיפול חירום‪.‬‬
‫להלן פירוט הטיפול שקיבלו נשים קורבנות סחר לצרכי זנות ששהו ב"מעגן" בשנת ‪:2011‬‬
‫גרף מספר ‪ :1‬טיפול רפואי‪ ,‬קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני )זנות(‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫כפי שניתן לראות מגרף מספר ‪ 1‬נשים מקבלות הן שירותים רפואיים שגרתיים שוטפים‪ ,‬לרבות מעקב הריון‬
‫וסיוע לאחר לידה והן בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד במידת הצורך‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בשנת ‪ ,2011‬ט‪.‬א – קורבן סחר לצורכי ניצול מיני ילדה תינוק הסובל ממחלה גנטית נדירה‪ .‬התינוק‬
‫נאלץ לשהות לאחר לידה בפגייה תקופה ארוכה של כחודש ימים‪ .‬בתקופה זו האישה ובנה קיבלו שירות‬
‫רפואי חריג במימון מלא של משרד הבריאות‪.‬‬
‫קורבנות עבדות‬
‫כפי שניתן לראות מהטבלה בהמשך קבוצה זו של נשים נזקקה במהלך שנת ‪ 2011‬להיקף קטן של שירותים‬
‫רפואיים‪ .‬הסיבה לכך נעוצה מחד כי חלק מהנשים היו מבוטחות על ידי המעסיקים ומאידך כי לא חוו את‬
‫הפגיעה הקשה בהשוואה לפגיעות הקשות שספגו נשים השייכות לקבוצות אחרות‪.‬‬
‫בנוגע לטיפול אורתופדי של אחת הנשים השייכות לקבוצה זו‪ ,‬מדובר באישה מעל גיל ‪ 50‬אשר קיבלה טיפול‬
‫רפואי נרחב בתקופה שמעמדה נבחן על ידי משרד הפנים ונבחנה האפשרות שתשוב למדינת המקור‪ .‬חרף כל‬
‫זאת הוחלט להעניק לאישה טיפול רפואי יקר – ניתוח בכף היד ומעקב אורטופדי בתקופת ההחלמה מהניתוח‬
‫הן בשל שיקולים לסייע לאישה להשתקם ולשוב למדינתה במצב אשר יאפשר לה לעבוד ולהתפרנס ‪.25‬‬
‫להלן נתונים בדבר הבדיקות החיצוניות שניתנו לנשים קורבנות עבדות במסגרת שירות רפואי המוענק‬
‫ב"מעגן"‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ : 1‬טיפול רפואי קורבנות עבדות‪.‬‬
‫אולטרה‬
‫סאונד לא‬
‫בדיקת דם‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫בדיקת‬
‫לצורכי‬
‫שתן‬
‫הריון‬
‫‪2‬‬
‫ניתוח‬
‫אורטופד‬
‫‪4‬‬
‫מיון‬
‫‪1‬‬
‫אורטופדי‬
‫‪1‬‬
‫קורבנות עבדות לצורכי מתן שירותי מין‬
‫עבירות הסחר שנעברו נגד קבוצה של נשים ממדינות אפריקה השייכות לקבוצה של "מבקשות מקלט"‪,‬‬
‫התרחשו מחוץ לגבולות ישראל‪ .‬מדובר בקבוצה של נשים אשר חוו אלימות פיזית ופגיעה מינית קשה ורובן‬
‫‪ 25‬האישה קיבלה אשרת שיקום בתחילת שנת ‪2012‬‬
‫‪18‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫סובלות מסממנים של פוסט – טראומה‪ ,‬חוסר שינה‪ ,‬דיכאון וחרדה כתוצאה מניצול מיני קשה שעברו בדרך‬
‫לישראל‪.‬‬
‫גרף מספר ‪ :2‬טיפול רפואי‪ ,‬קורבנות עבדות לצורכי ניצול מיני‪.‬‬
‫גרף מספר ‪ , 2‬מתאר את השירותים הרפואיים שקיבלו נשים מקרב מבקשות המקלט במסגרת "מעגן"‪.‬‬
‫מניתוח הנתונים של הנשים ניתן לראות כי טיפולים ושירותים שהוענקו לנשים במהלך שנת ‪ 2011‬ניתנו‬
‫בעיקר בתחום הגניקולוגי ולצורך גילוי מוקדם של שחפת‪ .‬ס‪.‬ל‪.‬ס – ילדה תינוק כתוצאה מאונס שהתרחש‬
‫בסיני‪ ,‬לבקשתה תינוקה נמסרה לאימוץ – עו"ס של המקלט ליוותה את האישה בכל התהליך‪ ,‬הן לפני הלידה‬
‫והן לאחר מסירת הילד לאימוץ‪.‬‬
‫נקודה נוספת בדבר טיפול רפואי וחשיבות השמירה על בריאותן היא התמודדותן של נשים עם מחלות‬
‫זיהומיות ומחלות מין‪ .‬כיום‪ ,‬שלוש נשים במקלט "מעגן" נשאות ‪ .HIV‬הנשים קיבלו הדרכה מטעם מרפאת‬
‫לוינסקי והסבר בדבר התפתחות המחלה‪ ,‬דרכי הטיפול בה ושימוש באמצעי מניעה‪.‬‬
‫טיפול פסיכאטרי –הן קורבנות עבדות והן קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני מודעות לאפשרות לקבל סיוע‬
‫פסיכיאטרי והפנייה לטיפול זה והתיאום עם הרופאה הפסיכיאטרית מתקיימים רק בהסכמת האישה‪ .‬כיום‪,‬‬
‫אף אישה לא נמצאת במעקב פסיכיאטרי קבוע‪ .‬שלוש מתוך ‪ 12‬נשים מקרב מבקשות מקלט היו במעקב‬
‫פסיכאטרי בתחילת שנת ‪ ,2011‬כאשר רוב הטיפול התייחס להערכה בעקבות מחשבות אובדניות‪ .‬בעקבות‬
‫‪19‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫הערכה פסיכיאטרית ניתן טיפול תרופתי‪ .‬מתקיים מעקב בשוטף על ידי רופאת המקלט ועו"ס המרכזת את‬
‫הנושא הרפואי ב"מעגן"‪.‬‬
‫ב‪.‬שירות רפואי ב "אטלס"‬
‫רוב הקורבנות אשר הופנו למרכז "אטלס" בעבר הינם מהגרי עבודה‪ ,‬ומעסיקים מחוייבים לפי החוק בישראל‬
‫לבטח את העובדים במסגרת ביטוח רפואי פרטי ‪ .‬במשך השהות של הקורבנות במקלט הגברים היו מקבלים‬
‫טיפול במסגרת שירותים רפואיים ולאחר השתלבותם לעבודה החדשה מעסיקים היו מחדשים או ממשיכים‬
‫את הביטוח הרפואי הקיים‪ .‬צוות המרכז‪ ,‬לפני הפנייה לעבודה‪ ,‬מתזכר את המעסיקים ואת העובדים בדבר‬
‫חובת הביטוח‪ .‬עד היום לא התקבלו תלונות על בעיה בנושא זה מהקורבנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬במידה ומעסיק מפטר‬
‫קורבן ואדם נאלץ לשוב למרכז מוענק לו שירות רפואי על ידי המדינה במסגרת המקלט כפי שמתואר בטבלה‬
‫בהמשך‪ .‬בשנת ‪ 2011‬פנייה של קורבנות הסחר מקרב מבקשי המקלט הביאה להתערבות של השירות הרפואי‬
‫גם במרכז "אטלס"‪.‬‬
‫אצל קורבנות הסחר מקרב מבקשי המקלט ניכרים סממנים פיזיים‪ ,‬גלויים לעין‪ ,‬של פגיעות קשות‪ ,‬לדבריהם‬
‫כתוצאה מעינויים שעברו בדרך לישראל‪ :‬סימני הצלפות‪ ,‬פצעים על הרגליים כתצאה מהחזקה בשלשלאות‪,‬‬
‫פגיעות חשמל‪ ,‬כריתת אוזניים וכוויות‪ .‬בנוסף חלקם מדווחים על הרעבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בנוסף לטיפול רפואי‬
‫שמעניקה רופאת המקלט‪ ,‬הקורבנות מקבלים הסבר בדבר מה מותר ומה אסור לאכול בימים הראשונים‬
‫ב"אטלס" לאחר תקופה ארוכה שבה לא זכו קורבנות לאכול בצורה מתאימה‪ .‬הדרכה והסבר דומה ניתן גם‬
‫לצוות הטיפולי וצוות ההדרכה מקבל הסבר בדבר מצבם של הקורבנות על מנת לסייע להם בתקופה הראשונה‬
‫של ההתאקלמות וההתאוששות‪.‬‬
‫רופאת המסגרות פוגשת את המופנים סמוך להגעתם למרכז "אטלס" ומבצעת בדיקה רפואית ראשונית‪,‬‬
‫מעיינת בחומר רפואי במידה וקיים‪ ,‬במהלך שבוע ראשון לקליטתם של השוהים מופנים כל השוהים‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬לצילום חזה‪ .‬במידה ולא קיים מידע עדכני בדבר ביצוע צילום חזה ותוצאות עדכניות ממסגרת אחרת‪,‬‬
‫לרבות מתקן משמרות‪ ,‬מופנים השוהים פעם נוספת לבדיקה מסוג זה‪ .‬הטבלה בהמשך מתארת את מתן‬
‫השירותים הרפואיים שנוצלו על ידי השוהים בבית החולים "בילינסון"‪ .‬בנוסף לעתים יש צורך לקיים מעקב‬
‫רפואי ממושך על ידי רופאים מומחים חיצוניים‪ .‬ק‪.‬ק‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נמצא במעקב רפואי אצל רופא עיניים ומופנה‬
‫לבדיקות תדירות יותר כתוצאה מפגיעה באירוע אלים שחווה מחוץ לכתלי המרכז‪ .‬במהלך העימות נפגע ק‪.‬ק‬
‫על ידי קבוצת עבריינים בפלג גופו העליון‪ ,‬בראשו ובגפיים ונאלץ לעבור מספר בדיקות במיון וממשיך במעקב‬
‫וטיפול רפואי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫טיפול פסיכאטרי‪ .‬צוות המרכז מזהה קושי בשיתוף פעולה עם הפנייה לטיפול פסיכיאטרי של הגברים‪ ,‬חרף‬
‫התרשמות הצוות כי מצבם הנפשי של חלק מהשוהים ירוד‪ .‬השירות הזה זמין לקורבנות ומוצע על ידי הצוות‬
‫הטיפולי בשיחות טיפולית במידת הצורך‪ .‬עם זאת גברים נמנעים מלהשתמש בו‪ ,‬לטענתם כי "לא מאמינים‬
‫שזה יעזור"‪" ,‬לא רוצים לקחת כדורים" ולא מבינים למה צריך לדבר עם פסיכיאטר‪ .‬נראה כי התעסקו ברצון‬
‫לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית וקשיים אחרים יותר מטרידים אותם מאשר בריאות נפשית‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי גם עבור טיפול נפשי קיימת האפשרות להשתמש בשירותי התרגום לשפת טיגריניה‪ ,‬אמהרית‪ ,‬תאית‬
‫וערבית‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ : 2‬פירוט של הטיפול הרפואי במרכז "אטלס"‪.‬‬
‫שם‬
‫נתינות‬
‫הערות‬
‫תאריך‬
‫הדייר‬
‫סרי לנקה‬
‫א‪.‬מ‪.‬פ‬
‫מעקב שגרתי‪ ,‬צילום חזה‬
‫‪15.3‬‬
‫ד‪.‬ו‪.‬פ‬
‫סרי לנקה‬
‫ס‪.‬ק‪.‬פ‬
‫סרי לנקה‬
‫פ‪.‬מ‬
‫תאינלד‬
‫מעקב שגרתי‪ ,‬צילום חזה‬
‫‪15.3‬‬
‫מעקב שגרתי‪ ,‬צילום חזה‬
‫‪15.3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫בדיקה אורטופדית‪ ,‬חזר למקלט ממקום עבודתו‪ ,‬לא‬
‫הצליח לבצע את העבודה החקלאית הקשה ופוטר על‬
‫ידי מעסיק‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא יכל לנצל את הביטוח הרפואי‬
‫שלו‪.‬‬
‫מיפוי עצמות‪ ,‬חזר למקלט ממקום עבודתו‪ ,‬לא‬
‫‪31.5‬‬
‫הצליח לבצע את העבודה החקלאית הקשה ופוטר על‬
‫ידי מעסיק‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא יכל לנצל את הביטוח הרפואי‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪3.7‬‬
‫בדיקה אורטופדית‪ ,‬חזר למקלט ממקום עבודתו‪ ,‬לא‬
‫הצליח לבצע את העבודה החקלאית הקשה ופוטר על‬
‫ידי מעסיק‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא יכל לנצל את הביטוח הרפואי‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫צילום חזה‪ ,‬צילום אף‪ ,‬מעקב שגרתי‬
‫ה‪.‬ל‪.‬מ‬
‫אתיופיה‬
‫ב‪.‬ו‪.‬ק‬
‫אריתריאה‬
‫‪23.8‬‬
‫ק‪.‬ק‪.‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪2.10‬‬
‫ר‪.‬ה‬
‫אתיופיה‬
‫‪30.5‬‬
‫חדר מיון‪ .‬הגיע למקלט במצב קשה לאחר פציעת ירי‬
‫בגבול מצרים שטופלה בבית החולים סורוקה ולאחר‬
‫שחרורו ממתקן משמרות טופל בשניידר על ידי‬
‫רופאים לזכויות אדם ‪.‬‬
‫רופא עיניים טיפול לאחר אלימות פיזית שספג ברחוב‬
‫מחבורת בריונים במהלך שוד‪.‬‬
‫‪8.12‬‬
‫צילום שוק שמאלי‬
‫‪27.12‬‬
‫צילום חזה‪ ,‬בדיקת דם‬
‫‪.6‬תעסוקה ושיקום תעסוקתי במסגרות‬
‫שיקום תעסוקתי במסגרות הינו שירות משמעותי ביותר אשר מהווה השלמה של תהליך השיקום‪ ,‬חזרה‬
‫לחיים עצמאיים ופרנסה בכבוד‪.‬‬
‫מצב כלכלי קשה‪ ,‬חובות כבדים ורצון לשפר את רמת החיים‪ ,‬כל אלו היוו קרקע פוריה לניצול מצוקתם של‬
‫הקורבנות הן במדינות המקור והן לאחר הגעתן לישראל‪ .‬לפיכך רואה צוות המסגרות מטרה חשובה בשילובם‬
‫של קורבנות בעבודה בתנאים ובשכר הולמים‪.‬‬
‫נסיון אשר נרכש ב"מעגן" במהלך שמונה שנים הינו ייחודי ומתבסס על הגדרה של שיקום תעסוקתי כפי‬
‫שהיא מוכרת במסגרות אשר נועדו לסייע לאנשים בעלי רקע תעסוקתי לקוי‪ ,‬בעלי מוגבלויות ומהגרים‪.‬‬
‫"שיקום תעסוקתי" )‪ (VR‬היא קבוצה של שירותים המוצעים לאנשים עם מוגבלות גופנית או נפשית אשר חוו‬
‫טראומה או פגיעה‪ .‬שירותים אלה נועדו לאפשר לקורבנות לרכוש מיומנויות ומשאבים‪ .‬בתהליך שיקום נדרש‬
‫להגדיר עמדות וציפיות‪ ,‬צריך ללמוד להתחרות עם מועמדים אחרים בתהליך הראיון מול המעסיק‪ ,‬להשיג‬
‫עבודה ולשמור על עבודה" ‪ .26‬התהליך של השיקום התעסוקתי מתחלק לארבעה שלבים עיקריים ‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכה )‪(Evaluation‬‬
‫‪ .2‬תכנון )‪(Planning‬‬
‫‪ .3‬טיפול )‪(Treatment‬‬
‫‪http://www.minddisorders.com/ 26‬‬
‫‪22‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪ . 4‬השמה )‪(Placement‬‬
‫‪27‬‬
‫ייחודיות האוכלוסיה המטופלת במסגרות מחייבת את הצוות לבנות תהליך תוך מתן דגש על המאפיינים‬
‫הספציפיים ועל הרקע האישי של המופנים‪.‬‬
‫סוגי האוכלוסיה העיקריים אשר מקבלים שירותי שיקום תעסוקתי במסגרות‪:‬‬
‫"מעגן"‬
‫‪ .1‬קורבנות סחר לצרכי זנות בעלות רקע תעסוקתי לקוי‪.‬‬
‫נשים קורבנות סחר אשר עסקו בזנות ולא התנסו בעבודה נורמטיבית אחרת‪ ,‬הן במדינות המקור והן‬
‫בישראל‪ .‬עיקר השיקום מתמקד סביב סיוע ברכישת הרגלי עבודה‪ ,‬הערכה של הכישורים האישיים‪ ,‬התאמה‬
‫של מקום העבודה‪ ,‬ליווי ושימור במקום העבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬קורבנות סחר לצרכי זנות בעלות רקע תעסוקתי נורמטיבי‪ .‬נשים בעלות נסיון תעסוקתי במדינות המקור‬
‫או בישראל‪ .‬דגש ניתן לסיוע באיתור מקומות עבודה המתאימים לכישורים האישיים‪ ,28‬הצוות המקצועי‬
‫משתדל לאתר מקום עבודה איכותי יותר עם אפשרות הכשרה במקום העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬קורבנות סחר לצרכי עבדות בעלות רקע תעסוקתי קודם‪ .‬לרוב‪ ,‬מדובר בנשים אשר עסקו בעבודה‬
‫נורמטיבית בעבר ומבקשות לשוב לעסוק בתחום העבודה המוכר‪ .‬הדגש במקרה זה ניתן על איתור מעסיק‬
‫אשר מעניק תנאי עבודה סבירים ושכר הוגנים‪.‬‬
‫‪ .4‬קורבנות סחר לצרכי עבדות אשר לא התנסו בעבודה בעולם המערבי‪ .‬לקבוצה זו שייכים בעיקר נשים‬
‫ממדינות אפריקה‪ .‬הדגש במקרה הזה ניתן בעיקר ללווי נשים מול מעסיקים תוך הקפדה לשלבם במקומות‬
‫עבודה אצל מעסיקים נטולי דעות קדומות ויחס הוגן ומכיל‪.‬‬
‫"אטלס"‬
‫‪ .1‬קורבנות סחר לצורכי עבדות בעלי ניסיון תעסוקתי בענף חקלאות במדינת המקור‪/‬מדינות אחרות‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫רוב הקורבנות אשר הופנו למרכז "אטלס" עסקו בחקלאות במדינות המקור‪ .‬חרף העובדה כי אשרה ב‪1/‬‬
‫מעניקה לקורבנות אפשרות לבחור במעסיק שאינו בענף החקלאות מעדיפים קורבנות לפנות לענף תעסוקה‬
‫המוכר להם‪ .‬הבקשה העיקרית היא בדרך כלל להשתלב לעבודה בקיבוצים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .2‬קורבנות סחר לצרכי עבדות בעלי ניסיון תעסוקתי קודם שאינו בענף החקלאות במדינות המקור‪ .‬מדובר‬
‫במקרים בודדים‪ ,‬המופנים שולבו לעבודה בהתאם לניסיונם התעסוקתי וכישוריהם האישיים‪.‬‬
‫‪th‬‬
‫‪28‬‬
‫)‪Rubin, S.E., & Roessler, R.T.(2008) Foundations of the vocational rehabilitation process (6 ed‬‬
‫‪27‬‬
‫לעתים מדובר בנשים אשר שהו בישראל תקופות ארוכות ודוברות עברית וניתן לאתר עבורן עבודה מתאימה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫סוגייה נוספת – קורבנות סחר אשר הגיעו לעבודה באשרה לעבודה בחקלאות אך לא התנסו בענף זה במדינתם‪.‬‬
‫נוצר פער משמעותי בין המציאות ובין הציפיות‪ ,‬כאשר יחד עם קשיים נוספים לקורבנות אין נסיון או ידע בעבודה בחקלאות‪.‬‬
‫מדובר במקרים בודדים אשר היוו אתגר לצוות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪ .3‬קורבנות סחר לצרכי עבדות שלא התנסו בשוק העבודה המערבי‪ .‬לקבוצה זו שייכים בעיקר מופנים‬
‫ממדינות אפריקה‪ .‬הנושא של הליך ההשמה של נתינים אפריקאים עדיין בראשית דרכו כי מדובר‬
‫באוכלוסייה יחסית חדשה במקלט‪ .‬עם זאת ניתן לזהות הבדלים בין שוהים בעלי נסיון תעסוקתי בעבר‬
‫)בעיקר במשקי בית ( ובין שוהים שלא התנסו כלל בעבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש היבט נוסף והוא גילם הצעיר‬
‫וחששותיהם של המעסיקים להעסיק שוהים בעלי אשרה ‪)2‬א(‪. 5‬‬
‫תוכנית שיקום תעסוקתית‬
‫במהלך שהותן של הנשים והגברים במסגרות‪ ,‬הצוות המקצועי של המקלטים משתדל להתאים את מקומות‬
‫העבודה לרצונם של השוהים ולשלבם בעבודה איכותית ככל הניתן בהתאם ליכולת השליטה בשפה העברית‪.‬‬
‫בבסיס התכנית עומדת התפיסה כי מטופלים שואפים "לעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית‪ ,‬לסייע‬
‫למשפחות ולהתפרנס בכבוד‪.‬‬
‫פן נוסף המהווה בסיס להצלחה בשיקום התעסוקתי הינו עבודה עם מעסיקים‪ . 30‬איתור מעסיקים בעלי ראיה‬
‫חברתית‪ ,‬הרגישים למצבם של הקורבנות‪ ,‬המוכנים "לספוג" היעדרות בשל צורך להתייצב בחקירות או בבתי‬
‫משפט ולטפל בביורוקרטיה סביב הארכת האשרות‪.‬‬
‫השלבים הבאים הינם חיוניים בתהליך שילובם של הקורבנות בעולם התעסוקה הישראלי‪:‬‬
‫מתן שירות בשפת המטופלים‪ :‬צוות המקלטים מקיים מפגש בין נשים ומעסיקים במקלט או במקום העבודה‬
‫במידה ונדרש תרגום בסיוע מתורגמן‪ .‬לצערנו‪ ,‬לא הצלחנו לגרום למעסיקים בחקלאות להגיע למרכז "אטלס"‬
‫ולקיים ראינות עבודה‪ .‬עם זאת – בירור פרטים מדוייקים אודות המשרה נעשה על ידי עו"ס של "אטלס"‬
‫ומועבר לגברים באמצעות מתורגמן‪.‬‬
‫לימוד שפה עברית‪:‬ניתן דגש ללימוד עברית במסגרות‪ ,‬במיוחד ללימוד שפה מדוברת תוך הקניית המושגים‬
‫מעולם העבודה בישראל ‪.‬‬
‫איתור מקומות תעסוקה ייעודיים‪ :‬הצוות המקצועי של המקלטים משקיע מאמץ רב במציאת מקומות‬
‫תעסוקה אשר אי ידיעת העברית אינה מהווה בהם מכשלה‪ ,‬הן באמצעות פניה אל מעסיקים אשר דוברים את‬
‫שפת הקורבנות ‪ 31‬והן באמצעות מציאת עבודות בסביבה בה ישנם עובדים נוספים אשר דוברים את שפתם של‬
‫הנשים או גברים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪th‬‬
‫)‪Rubin,S.E.,& Roessler,R.T.(2008)Foundations of the vocational rehabilitation process (6 ed‬‬
‫‪31‬‬
‫רוסית או ספרדית בעיקר‬
‫‪32‬‬
‫דוברי אמהרית‬
‫‪24‬‬
‫‪30‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫גישור על הפערים הבין‪-‬תרבותיים‪ :‬על מנת לסייע לנשים וגברים בהשמה מוצלחת נדרש‪ ,‬בנוסף לקשיי‬
‫השפה‪ ,‬להקנות כלים להתמודדות עם החסמים הבין תרבותיים בעת המפגש עם שוק העבודה בישראל‪.‬‬
‫עמידה בלוח זמנים‪ ,‬קבלת מרות‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬הגדרת ציפיות וזכויות וחובות במקום העבודה‪ .‬הבנתם‬
‫וקבלתם על ידי הגברים והנשים אינה מובנת מאליה ודורשת הדרכה והסבר בדבר קודים תרבותיים ונורמות‬
‫התנהגות המקובלות במקום העבודה‪.‬‬
‫הזכות להתפרנס בכבוד הינה זכות בסיסית של כל אדם‪ .‬באמצעות מיצוי זכות זו האדם מממש את זכותו‬
‫הטבעית להשתלב חברתית הן במדינת המקור והן במדינת היעד‪ .‬שילובם בעבודה של הנשים והגברים‬
‫השייכים לאוכלוסיה חלשה של מהגרים‪ ,‬מבקשי מקלט ושורדות זנות מפסיקה למעשה את התיוג שלהם‬
‫כאנשים "סוג ב'" ומעניקה תדמית חיובית של אנשים אשר תורמים לחברה ולמדינה בקרבה הם שוהים‪.‬‬
‫המונח שיקום תעסוקתי מוכר בפן החיובי בשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה‪ ,‬כאשר מטרת העל היא‬
‫להעניק לאדם תחושה של "מסוגלות עצמית"‬
‫‪33‬‬
‫אשר נועדה לסייע לאדם להתמודד עם הקשיים‪ ,‬המשימות‬
‫והמטלות ולאמץ התנהגות פוזיטיבית‪ .‬מהספרות המקצועית נלמד כי שיקום תעסוקתי מתוכנן מהווה יתרון‬
‫כי מגייס את המשתקם ומעודד מחוייבות ליעדי השיקום שלו‪ ,‬כולל טיפול רפואי‪ .34‬הוא משפר וממקד את‬
‫מכלול השירותים המוענקים סביב מיצוי פוטנציאל של המשתקמים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫במסגרות "מעגן" ו"אטלס" המשמעות של הענקת שירותי השיקום היא אפשרות לקיים קהילה טיפולית‬
‫רגועה ומתפקדת‪ ,‬וודאית ובטוחה‪ ,‬אשר מעניקה בית תומך וחם לקורבנות‪ .‬אנשים שעובדים מסוגלים לתכנן‬
‫את עתידם‪ ,‬לראות את דרכם אחרי המקלט‪ ,‬בין אם הם נדרשים לשוב למדינת המקור ובין אם הם מבקשים‬
‫להמשיך להתגורר בישראל‪ .‬הצוות המקצועי של המקלט מדווח על עלייה במספר התלונות על המצב הנפשי‬
‫ובפניות לרופא מקלט לאחר תקופה של בטלה‪ ,‬בין אם מדובר באישה או בגבר‪ .‬הצוות המקצועי מתאר את‬
‫מצבם של הקורבנות שלא עובדים במונחים של "חוסר תקווה" וכ"כבויים" ו"מיואשים"‪ .‬הרופאה מציינת כי‬
‫הסיבות לפניות הרבות במצבים אלו הן בעיקר פסיכוסומאטיות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ראוי לציין מספר קשיים המתעוררים במקלטים בהם יש ריבוי בלתי אנשים בלתי מועסקים‪:‬‬
‫מתח בין הצוות ובין השוהים‪ .‬צוות המקלט נתפס כמייצג את הרשות ונוצרים מתחים בין הצוות ובין‬
‫השוהים אשר בטוחים כי הצוות "לא עושה מספיק" כדי לסייע להם בקבלת היתרי עבודה‪ .‬לעתים הצוות‬
‫‪33‬‬
‫‪"Self-efficacy is the belief in one's capabilities to organize and execute the sources of action required to manage prospective‬‬
‫‪situations, from Bandura.A., Social Foundations of Thought and Action: A Social Cognitive Theory, 1986.‬‬
‫‪ 34‬אדם מקפיד להגיע לטיפולים‪ ,‬לקחת תרופות‪ ,‬לעקוב אחר מצבו הרפואי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪Dutta.A,& others, Vocational Rehabilitation Services and Employment Outcomes‬‬
‫‪for People with Disabilities: A United States Study, Springer Science+Business Media, LLC 2008‬‬
‫‪ 36‬חשוב לציין כי גם במקרים האלו נשים וגברים מופנים לטיפול רפואי‪ ,‬לבדיקות ולפגישות עם רופאים מומחים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫סופג האשמות שווא בדבר אפלייה על רקע של צבע העור‪ ,‬מוצא ורקע אישי משוהים אשר לא קיבלו אשרה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נפגע האמון וההסכם הטיפולי אשר מהווה בסיס לתהליך השיקומי במקלטים‪.‬‬
‫מתחים בין השוהים אחרים בשני מקלטים ‪.‬התחושות קיפוח מתעצמות כאשר נשים יוצאות מדינות אירופה‬
‫‪,‬אסיה או דרום אמריקה מקבלות אשרות סמוך להגעתן למקלט לעומת נשים ממדינות אפריקה‪.‬‬
‫)מצב דומה ב"אטלס" במקרה הזה אשרות מהר יותר מקבלים גברים מתאילנד (‪.‬‬
‫בטלה יוצרת תסכול‪ ,‬גורמת למחשבות טורדניות ולהדרדרות במצב הנפשי‪ .‬כדי למנוע מצב זה צוות‬
‫המקלטים משקיע משאבים רבים‪ ,‬הן משאבי כח אדם והן משאבים כלכליים בהעברת סדנאות ופעילויו ת‬
‫חוויתיות לשוהות‪.‬‬
‫בטיפול באוכלוסיות החלשות ובין היתר באוכלוסיית המהגרים מציינים החוקרים כחסם העיקרי פיתוח של‬
‫"‪ ."Poverty trap‬ככל שהמטופל מסתמך על "רשת הביטחון" כך פוחתת אמונתו של האדם ביכולת לשוב‬
‫לחיים עצמאיים‪ . 37‬מסגרות "מעגן" ו"אטלס" מעניקות את כל הצרכים הפיזיים החיוניים לשוהים ‪ :‬מזון‪,‬‬
‫ביגוד‪ ,‬דמי כיס‪ ,‬צרכי היגיינה ומימון המסגרות לילדים‪38.‬נוצר מצב שהמסגרות אשר נועדו להכין את הנשים‬
‫והגברים לעצמאות הופכות בעצמן ל"חסם" לקראת חיים עצמאיים בין אם מדובר בחיים בישראל ובין אם‬
‫בחזרה למדינת המקור‪.‬‬
‫סוגייה של חשש ל"עבודה בשחור"‪ .‬נשים וגברים במקלטים מדווחים על מצב כלכלי קשה של המשפחות‪,‬‬
‫הלוואות שיש להחזיר והתחייבויות כספיות אחרות‪ .‬מצוקתם ומצוקה של בני משפחות דוחפת אותם לאיתור‬
‫מקומות עבודה ומעסיקים מפוקפקים אשר עלולים לנצל את חולשתם ומצבם חרף אזהרות של הצוות בדבר‬
‫איסור עבודה ללא אשרה‪.‬‬
‫נתוני השמה במקלט "מעגן"‬
‫בשנת ‪ – 2011‬מתוך ‪ 36‬נשים אשר קיבלו טיפול ב"מעגן" ‪ 17‬נשים קיבלו אשרת עבודה ו‪ 15-‬נשים שולבו‬
‫לעבודה‪ .‬שתי נשים עבדו בפרקי זמן שונים בשנת ‪ 2011‬אך הפסיקו לעבוד‪ ,‬אחת הנשים בשל מצבה הרפואי‬
‫ושנייה בשל מצבו של התינוק שילדה בחודש יולי ‪.2011‬‬
‫למקלט "אטלס" לא הופנו בשנת ‪ 2011‬קורבנות בעלי אשרת עבודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬צוות המקלט המשיך להעניק‬
‫שירותי שיקום‪ ,‬השמה ושימור במקומות העבודה לכ‪ 78‬קורבנות אשר שולבו לעבודה אצל מעסיקים באשרת‬
‫ב‪ ,1/‬כקורבנות‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬צוות המקלט קיים שלושה סיורים במקומות העבודה שבהם שולבו עובדי‬
‫‪38‬‬
‫‪Shor .E., From welfare to work , 2005‬‬
‫במקרה הזה גם נפגע תפקיד של אם כאחראית על חיי ופרנסה של הילדיה ‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪37‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫החקלאות‪ ,‬בקיבוצים עין הכרמל‪ ,‬גשר הזיו‪ ,‬שער הגולן‪ ,‬מסדה‪ ,‬כנרת‪ ,‬פלמחים ואלומים על מנת לבדוק את‬
‫השתלבותם לעבודה של הקורבנות‪.‬‬
‫בחודש ‪ 5/2011‬שילבנו את הנשים קורבנות הסחר ממדינות אפריקה לפעילות תעסוקתית אשר מאפשרת להן‬
‫לקבל תמורה למלאכת יד‪ .‬הנשים קיבלו הכשרה והדרכה של מורה מקצועית וממשיכות בפעילות זאת פעם‬
‫בשבוע במשרדים של ארגון ‪ ARDC‬בדרום תל אביב‪ .‬הנשים אוספות את החומרים הנדרשים לביצוע עבודה‬
‫במשרדי הארגון וממשיכות בעבודה בשעות הפנאי במקלט ומחזירות את המוצרים באופן עצמאי‪ .‬אחת‬
‫הנשים לקחה על עצמה את תפקיד אחראית רישום התפוקה ותיאום עם אחראית הפרויקט בארגון‪.‬‬
‫להערכתנו‪ ,‬מדובר בניסיון חיובי אשר מלמד את הנשים על יכולתן האישית‪ ,‬פיתוח עצמאות‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫בתוך הקבוצה ותקשורת עם הארגון המספק שירותים לקהילת מבקשי המקלט‪ .‬צוות המקלט מלווה את‬
‫הנשים ועומד בקשר שוטף עם רכזת הפרויקט מטעם הארגון על מנת לוודא כי הנשים מקבלות תמורה‬
‫לעשייתן ומשתלבות בפעילות מבחינה חברתית‪.‬‬
‫‪.7‬גורמי איתור הפנייה‬
‫משטרת ישראל ממשיכה להיות גורם מפנה למסגרות‪ ,‬כאשר במתקני משמורת הגורם מזהה והמאתר יכול‬
‫להיות הן נציגי המדינה‪ :‬נציגים של משרד הפנים‪ ,‬עו"ס של שב"ס‪ ,‬נציגים של הסיוע המשפטי וכן ארגונים לא‬
‫ממשלתיים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים שהופנו ל"מעגן" בשנת ‪ 7 ,2011‬קורבנות סחר לצרכי ניצול מיני אותרו על ידי משטרת ישראל –‬
‫ימ"ר תל אביב ואישה אחת מסין אותרה על ידי יחידת "סער"‪.‬‬
‫מתוך ‪ 8‬נשים נוספות אשר שהו במתקני משמורת "סהרונים" או "גבעון"‪:39‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 5‬נשים אותרו על ידי בתי דין למשמרות )אישה אחת נתינת אריתיראה‪ ,‬אישה אחת נתינת אתיופיה‬
‫ושלוש נשים שזוהו על ידי מדינת ישראל כנתינות אתיופיה‪ ,‬למרות טענתן כי הינן נתינות ארירתיאה(‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬נשים זוהו על ידי נציבות האו"ם לפליטים )נתינת אתיופיה ונתינת אריתריאה(‬
‫‪‬‬
‫אישה אחת אותרה על ידי מוקד סיוע לעו"ז – נתינת גינאה‬
‫העברת הנשים למקלט התבצעה על ידי יחידת עו"ז של רשות האוכלוסין‪.‬‬
‫מתוך ‪ 10‬גברים‪ ,‬שהופנו למרכז "אטלס"‪:‬‬
‫‪ 39‬מתקני משמורת למסתננים ושוהים בלתי חוקיים של שב"ס‬
‫‪27‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪ 7‬גברים הופנו על ידי בתי הדין למשמורת במתקן משמורת "סהרונים" – כולם נתיני ארירתיאה‪ ,‬אתיופיה‬
‫וסודן‪ .40‬יחד עם זאת צריך לציין כי שלושה גברים הועברו למקלט "אטלס" ממתקן משמורת "סהרונים"‪,‬‬
‫כאשר ארבעה אחרים שוחחרו ממתקן משמרות ופנו לקבל סיוע לארגונים חברתיים הפועלים בדרום תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ 3‬מסרי לנקה אותרו על ידי ארגון לא ממשלתי ונחקרו על ידי יחידת "סער"‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪.8‬נשים במקלט "מעגן"‬
‫בשנת ‪ 2011‬קיבלו טיפול במסגרת המקלט "מעגן"‪ 38 42‬נשים‪ ,‬כאשר מתוכן ‪ 16‬נשים הופנו למקלט בשנת‬
‫‪ 43 .2011‬מתוכן ניתן לזהות שתי קבוצות עיקריות‪ :‬קורבנות סחר לצרכי ניצול מיני )זנות( וקורבנות עבדות‪.‬‬
‫קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני ‪-‬‬
‫מקלט "מעגן" מראשית דרכו טיפל בנשים נפגעות סחר לצרכי ניצול מיני כאשר רוב הנשים היו נתינות מדינות‬
‫ברית המועצות לשעבר‪ .‬משנת ‪ 2007‬הופנו ל"מעגן" נשים קורבנות עבדות מקרב מהגרות עבודה וקורבנות‬
‫סחר לצרכי ניצול מיני )ותיקות( אשר לא קיבלו שירותי שיקום או לא הצליחו מסיבות שונות להשלים שיקום‬
‫במקלט בעבר‪ .‬רוב הנשים‪ ,‬השייכות לקבוצה של "קורבנות ותיקות"‪ ,‬שהו בישראל באופן לא חוקי‪ ,‬לעתים‬
‫במערכת זוגית עם בני זוג אלימים‪ ,‬והיו זקוקות לתקופה נוספת של שיקום ו‪/‬או סיוע נוסף עבורן ו‪/‬או עבור‬
‫ילדיהן‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬הופנו למקלט "מעגן" ‪ 7‬נשים קורבנות סחר לצרכי ניצול מיני שנסחרו בשנת ‪.2011‬‬
‫ניתן לציין כי מאפיין משותף של כל הנשים הוא תקופה קצרה מאוד של עיסוק בזנות בישראל‪ .‬הנשים אותרו‬
‫על ידי המשטרה סמוך להגעתן והועברו למקלט לתקופת "הרהור" לצורך גיבוש החלטה בדבר עדות נגד‬
‫הסוחרים‪.‬‬
‫מאפיינים נוספים‪ :‬כל הנשים דיווחו כי ידעו שיגיעו לישראל וידעו כי יאלצו לעסוק בזנות‪ ,‬כאשר כולן דיווחו‬
‫כי מדובר בהחלטה אשר נבעה ממצוקה כלכלית קשה שנקלעו אליה בשל סיבות אישיות‪.‬‬
‫קורבנות סחר לצרכי עבדות ועבודות כפייה וקורבנות עבדות לצרכי מתן שירותי מין )קבוצה של נשים‪,‬‬
‫קורבנות סחר מקרב מבקשות מקלט שהעבירות נגדן נעברו מחוץ לגבולות ישראל בדרך ממצרים לסיני(‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫נתין סודן – אינו קורבן סחר אך הופנה למקלט על ידי המשטרה כמקרה הומאניטרי לאור עינויים פיזיים קשים שעבר‬
‫בסיני‪.‬‬
‫‪ 41‬מוקד סיוע לעובדים זרים‪.‬‬
‫‪ 42‬שתי נשים‪ ,‬נתינות תאילנד‪ ,‬קיבלו סיוע בהגשת בקשה לשנת שיקום – הן משולבות לעבודה אצל‬
‫מעסיקים בחקלאות‪.‬‬
‫‪ 43‬בדוח תעשה במידת הצורך הפרדה בין הנשים השוהות במקלט ובין המופנות החדשות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫הפניית נשים מקרב מבקשות מקלט החלה בשנת ‪ 2009‬וכיום אוכלוסיית זו מהווה רוב במקלט‪ ,‬כאשר בשנת‬
‫‪ 2011‬לא הופנתה אף אישה קורבן עבדות מקרב מהגרות העבודה בעלות אשרת עבודה או אשרת תייר‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ : 3‬פילוח מדינות המקור של הנשים אשר קיבלו טיפול במסגרת המקלט "מעגן" בשנת ‪ 2011‬תוך‬
‫התייחסות לסיבות ההפנייה ל"מעגן"‪:‬‬
‫מדינת מקור‬
‫הפנייה‬
‫שהות במקלט‬
‫בשנת ‪2011‬‬
‫משנים‬
‫סיבות הפנייה‬
‫קודמות‬
‫אריתריאה‬
‫‪3‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪2‬‬
‫עבדות‪ -‬מתן שירותי מין‬
‫‪3‬‬
‫עבדות ‪ -‬מתן שירותי מין‬
‫אריתריאה אין זיהוי ‪44‬‬
‫ניגריה‬
‫גינאה‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ברזיל‬
‫עבדות – מתן שירותי מין‬
‫עבדות – מתן שירותי מין‬
‫עבדות מתן שירותי מין‬
‫‪1‬‬
‫עבדות‬
‫רוסיה‬
‫‪3‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫קולומביה‬
‫‪1‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫פרו‬
‫‪1‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫צ'ילה‬
‫‪2‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫סין‬
‫‪1‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני ‪45‬‬
‫אוקראינה‬
‫‪6‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫אוזבקיסטן‬
‫‪1‬‬
‫סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫עבדות – מתן שירותי מין‬
‫רואנדה‬
‫‪1‬‬
‫‪44‬‬
‫קיימת מחלוקת בדבר זיהוי מדינת המקור של הנשים‪ ,‬כאשר נשים טוענות כי הינן נתינות אריתריאה אך‬
‫מזוהות על ידי מדינת ישראל כנתינות אתיופיה )ראה בהמשך ערך סיוע משפטי( ‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫לא ניתן לציין זאת באופן חד משמעי‪ ,‬סממני והתנהגות האישה יכולים להעיד כי אכן מדובר בקורבן ניצול מיני‪ .‬יחד‬
‫עם זאת לא שיתפה פעולה ושבה למדינת המקור כשבוע לאחר הגעתה למקלט‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫עבודת‬
‫ישראל‬
‫‪1‬‬
‫עבדות‬
‫מולדובה‬
‫‪1‬‬
‫עבדות‬
‫פיליפינים‬
‫‪2‬‬
‫עבדות‬
‫הודו‬
‫‪1‬‬
‫עבדות‬
‫תאילנד‬
‫‪2‬‬
‫כפי שניתן לראות מטבלה מספר ‪ ,3‬מקלט "מעגן" המשיך לפעול גם בשנת ‪ 2011‬כמסגרת רב תרבותית‪ .‬לפיכך‬
‫הצוות מנסה ברגישות רבה לגשר על הפערים הבין התרבותיים הן בין נשות הצוות והן בין הנשים עצמן‪.‬‬
‫סוגיות רבות מתעוררות סביב נושא התקשורת בין הנשים עצמן ובין נשות הצוות והמטופלות ב"מעגן"‪.‬‬
‫עברית ואנגלית הופכות להיות לשפות התקשורת בין הנשים במקלט ועם נשות הצוות‪ .‬כאשר באופן טבעי רו ב‬
‫הנשים אשר נמצאות תקופות ארוכות במקלט מאמצות את העברית כשפה מדוברת שנייה‪.‬‬
‫סוגיית קבלת והעברת המסרים ברמה הבסיסית מהווה אתגר משמעותי עבור נשות הצוות‪ .‬סוגייה זו גם צפה‬
‫לעתים קרובות בחדר הטיפולים – כאשר רוב הטיפול נעשה באנגלית או באמצעות מתורגמנית‪.‬‬
‫צוות המקלט שולט בעברית ובאנגלית‪ ,‬המדריכות דוברות רוסית ומועסקות במקלט מדריכה דוברת טיגריניה‬
‫ומתורגמנית לערבית‪ .‬קיימים שיתופי פעולה נרחבים עם המתנדבים מארגוני סיוע וממשרד הקליטה‪ ,‬אך יחד‬
‫עם זאת נוצר לעתים קושי באיתור מיידי של מתורגמנת או דובר שפה הייחודית לאישה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬השתלבו במקלט "מעגן" שלוש מתנדבות במסגרת הפרויקט שח"ק – שירות חברתי – קהילתי‬
‫שלמשרד הקליטה וסוכנות היהודית‪ .‬הפרויקט היחודי מעודד את הסטודנטים – עולים הלומדים במוסדות‬
‫להשכלה גבוהה תמורת שכר לימוד ‪ -‬להשתלב בפעילות חברתית – קהילתית במגוון ארגונים‪ .‬שילוב מתנדבות‬
‫למסגרת שבעצמן חוו משבר קליטה‪ ,‬תרם למתנדבות להבין את קשיי ההתאקלמות של הנשים המהגרות‬
‫ובמיוחד את תחושת הזרות‪ ,‬הקושי להתמודד עם הממסד והתקשורת ולסייע לצוות בתקשורת עם הנשים‬
‫הדוברות שפות זרות שאינן רוסית‪ .‬גב' תהילה טויטו‪ ,‬עולה מברזיל‪ ,‬סטונדטית לסיעוד‪ ,‬מסלול אקדמאים‪,‬‬
‫שימשה כמתורגמנית וקיימה חונכות אישית לאישה דוברת פורטוגזית וספרדית‪ .‬גב' רויטל סמעון –‬
‫סטודנטית לתואר שני במנהל ציבורי‪ ,‬שימשה מתורגמנית לשפה האמהרית והנחתה קבוצה של נשים‬
‫‪30‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫מאפריקה‪ .‬גב' יהודית קבדה‪ ,‬סטודנטית למשפטים‪ ,‬משמשת גם היא כמתורגמנת מאמהרית לשפה העברית‬
‫ובנוסף‪ ,‬גב' קבדה מסייעת רבות בנושאים שונים של תיווך וליווי נשים לפגישות במוסדות שונים לרבות‬
‫היחידה לזיהוי‪ ,‬בתי חולים וכו'‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים צוות המקלט משתמש בתוכנת מחשב המתרגמת און‪-‬ליין‪ ,‬אבל לעתים קיים קושי‬
‫אובייקטיבי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שלוש נשים )כולן ממדינות אפריקה( דיווחו כי לא יודעות קרוא וכתוב בשפת האם‪.‬‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים אשר הופנו למקלט בשנת ‪ 2011‬רק ‪ 4‬נשים דוברות אנגלית ברמת תקשורת סבירה‪ 12 ,‬נשים לא‬
‫מדברות את השפה האנגלית המאפשרת שיחה קולחת וטיפול ללא תרגום‪ .‬מתוכן אישה אחת דוברת‬
‫אמהרית‪ 4 ,‬נשים דוברות טיגריניה‪ ,‬אישה אחת דוברת ספרדית ואישה נוספת דוברת צרפתית‪.‬‬
‫קבוצה נוספת של ‪ 19‬נשים אשר הופנו למקלט בשנים קודמות והמשיכו לשהות ב"מעגן" גם בשנת ‪2011‬‬
‫מתאפיינת גם היא במגוון שפות‪ :‬רוסית‪ ,‬פורטוגזית‪ ,‬הינדית וטגלו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בקבוצה זו רוב הנשים‬
‫מאפריקה מדברות אנגלית ברמת תקשורת סבירה‪.‬‬
‫ילדים במקלט מדברים עברית ואת שפת האם של האמהות‪.‬‬
‫כפי שניתן לראת מטבלה מספר ‪ ,3‬בשנת ‪ 2011‬הופנו ‪ 7‬נשים קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני‪ ,‬למעט אישה‬
‫אחת מקולומביה אשר שוהה במקלט וזכתה לשנת שיקום‪ 6 ,‬נשים בחרו לשוב למדינות המקור ולא היו‬
‫מעוניינות לשתף פעולה עם הרשויות‪ .‬בשלב זה קשה להגיע למסקנה חד משמעית מה היו הסיבות לחוסר‬
‫רצונן של הנשים אך נראה כי ניתן לבצע השוואה מסויימת בין שתי קבוצות‪ :‬נשים מרוסיה שהגיעו לישראל‬
‫בליווי "שומרי ראש"‪ ,‬שקיבלו איומים בטלפון‪ ,‬אך יחד עם זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬אותרו על ידי רשויות האכיפה כמעט‬
‫באופן מיידי להגעתן‪ .‬בהגעתן למקלט הנשים ובני משפחותיהן ברוסיה קיבלו איומים באמצעת רשתות‬
‫חברתיות ובחרו לשוב לביתן‪ 46 .‬קבוצה של נשים מדרום אמריקה התאפיינה בעיקר בניצול מצוקה כלכלית‬
‫רגעית שאליה נקלעו‪ ,‬אך יחד עם זאת‪ ,‬שלוש מתוך ארבע נשים ביקשו לשוב לביתן‪.‬‬
‫גיל הנשים‬
‫הגיל הממוצע של הנשים שקיבלו טיפול במעגן בשנת ‪.30 – 2011‬‬
‫האישה המבוגרת ביותר – נתינת ברזיל בת ‪ ,57‬קורבן עבדות‪ .‬האישה הצעירה ביותר בת ‪ ,20‬נתינת‬
‫אריתריאה‪.‬‬
‫הקבוצה המבוגרת ביותר – קבוצה של נשים קורבנות עבדות ממדינות שאינן מדינות אפריקה‪ :‬גילן הממוצע‬
‫‪ ,40‬הצעירה ביותר בת ‪ – 27‬נתינת הודו‪.‬‬
‫‪ 46‬ביטול הסדרי אשרות עם רוסיה איפשר לנשים באופן עצמאי לרכוש כרטיסי טיסה ולשוב למדינתן‬
‫‪31‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫גילן הממוצע של הנשים‪ ,‬קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני אשר שהו במקלט מעגן בשנת ‪ 2011‬הוא ‪ ,28‬האישה‬
‫הצעירה ביותר בת ‪ 22‬מרוסיה והמבוגרת ביותר מפרו‪.‬‬
‫נשים‪ ,‬קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני‪ ,‬ששוהות במקלט מעגן תקופה ממושכת בשל מצבן האישי – גילן‬
‫הממוצע ‪ .34‬כאשר כל הנשים מעל‪ ,‬שייכות לקבוצת גיל ‪ 30‬עד ‪ .40‬רובן ‪ ,‬נסחרו לישראל בשנים ‪ 2004‬עד ‪2005‬‬
‫כאשר רובן היו בגיל ‪ 20‬עד ‪.30‬‬
‫גילן הממוצע של הנשים השייכות לקבוצה של קורבנות עבדות לצורכי מתן שירותי מין הוא ‪ .26‬האישה‬
‫המבוגרת ביותר בת ‪ ,40‬נתינת אתיופיה‪ .‬מדובר באישה שעזבה את מדינתה בשל חשש לחייה בשל‬
‫השתייכותה לקבוצה אתנית‪ .‬לפי המסורת במדינת המקור – לקבוצה אתנית של האישה קיימת תדמית של‬
‫"מכשפות"‪ .‬האישה מספרת כי בכפר במדינתה נפטרו שתי תינוקות והיא‪ ,‬אחותה ואמה הואשמו על ידי בני‬
‫הכפר כי גרמו לכך ולפיכך נאלצו לברוח מהזעם של השכנים‪. 47‬‬
‫האישה הצעירה ביותר‪ ,‬בת ‪ ,20‬נתינת אריתריאה‪ ,‬עזבה את אריתריאה עם ילד בן ‪ 3‬ובעלה והגיעה בגפה‬
‫בישראל ‪ .‬בדרך לישראל נאנסה וכתוצאה מאונס נכנסה להריון‪ .‬במהלך שהותה במקלט ילדה ומסרה את‬
‫הילד לאימוץ‪.‬‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים אשר הופנו למקלט בשנת ‪ 2011‬גיל הממוצע של הנשים ‪ ,27‬הגיל של הנשים צעיר יחסית‬
‫והסיבה לכך היא שהקבוצה הגדולה ביותר שהופנתה למקלט בשנת ‪ 2011‬הינה קבוצה של נשים בטווח‬
‫גילאים של ‪ 11 ) 30 - 20‬נשים‪ 4 , (68% ,‬נשים מקבוצת גיל של ‪ 30‬עד ‪ 40‬ואישה אחת מעל גיל ‪.40‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים שהופנו למקלט מעגן בשנת ‪ 2011‬רוב הנשים רווקות )‪ 2 ,(62%‬נשים נשואות‪ 2 ,‬מתגוררות עם‬
‫בני הזוג באופן קבוע‪ ,‬ואישה אחת גרושה ‪ .‬נתינת סין סירבה למסור מידע אודות מצבה האישי‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫שייכת למיעוט שתושבי אתיופיה מייחסים להם כוחות כישוף ‪ ,‬שכביכול יכולים לפגוע באנשים בשל כך נרדפת‬
‫לדבריה במדינתה ‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫טבלה מספר ‪ : 4‬מצב משפחתי של הנשים‪.‬‬
‫נשואה‬
‫רווקה‬
‫סיבת הפנייה‬
‫קורבן ניצול מיני‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫עבדות לצורכי מתן‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫מתגוררת עם בן‬
‫גרושה‬
‫הזוג‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫שירותי מין‬
‫חוקרים בתחום ההגירה מציינים כי בשנים האחרונות חל שינוי מסויים במגדר של המהגרים‪ .‬אם בעבר רוב‬
‫המהגרים או מבקשי המקלט היו גברים צעירים בגילאי ‪ ,40 -20‬כיום חלה תפנית‪ :‬יותר ויותר נשים רווקות‬
‫עוזבות את ביתן ומחפשות הזדמנות לשפר את אורח החיים מחוץ לגבולות העולם המוכר של הקהילה‪ ,‬בלי‬
‫ליווי של הגברים‪ Sotelo .‬התייחסה למאפיינים המגדריים של ההגירה וציינה כי קונפליקט ההגירה מתקיים‬
‫על בסיס מגדרי‪-‬דורי "‪ ,"HOUSEHOLDS AS CONTESTED ARENAS‬כאשר נשים מסכימות בלית ברירה‬
‫להגר בשל הלחץ הגברי של בני המשפחה ומצטרפות לבעלים לאחר מכן על מנת לשמור על שלמות המשפחה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בשנים אחרונות נצפת תופעה כי נשים מחליטות לעזוב את מדינתן להגר בכוחות עצמן‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫מומחי הגירה מייחסים זאת גם לשינויים בסטטוס הסוציו‪-‬כלכלי ובתפקידי האישה בתרבויות השונות‪ -‬נשים‬
‫נעשות יותר עצמאיות ומהגרות לא רק כשותפות של גברים אלא גם באופן עצמאי ‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫ילדים במקלט‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים שהופנו למקלט בשנת ‪ 4 ,2011‬נשים הן אמהות לילדים‪ 2 .‬נשים מרוסיה‪ ,‬אחת הנשים אם‬
‫לשניים‪ 2 .‬נשים מאתיופיה ואריתריאה‪ ,‬אמהות לילד אחד‪ .‬הילדים שוהים עם בני המשפחות של הנשים‬
‫במדינות המקור‪.‬‬
‫סוגיית האמהות מתעוררת בשיחות עם הנשים כחלק בלתי נפרד מחיי היום יום במקלט‪.‬‬
‫‪P. Hondagneu-Sotelo, Gendered Transitions, Mexican Experiences of Immigration, 1994.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪48‬‬
‫בסיור ב"סהרונים" שהתקיים ב – ‪ ,04/2011‬אחת הסוגיות שעלו‪ :‬עלייה במספר הנשים שנכנסות דרך גבול מצרים‬
‫כאשר הסיבה לכך איחוד משפחות או נישואים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במקלט לא נתקלנו בתופעה הזאת‪ .‬רוב הנשים מדווחות כי‬
‫חיפשו פרנסה מחוץ לגבולות מדינות המקור או עזבו בשל סיבות אישיות‪ .‬בנוסף ישנם היבטים של הגירה ומגדר ושינויים‬
‫שחלים‪http://www.iom.int/jahia/Jahia/gender-migration :‬‬
‫‪http://www.iom.int/jahia/Jahia/gender-migration 50‬‬
‫‪33‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫במקלט בשנת ‪ 2011‬שוהים באופן קבוע ‪ 6‬ילדים‪ ,‬כאשר שני ילדים נוספים אמנם לא מתגוררים עם האמהות‬
‫באופן קבוע במקלט אך מתן הדרכה לאמהות סביב טיפול עבורם הינו חלק בלתי נפרד מהשירות המוענק‬
‫לנשים‪.‬‬
‫‪ 6‬ילדים‪ – 51‬שייכים לקבוצת גיל כיתה א' עד כיתה ד'‪ .‬חמישה בנים ובת אחת‪ .‬ש‪.‬ח‪ – .‬אם לשניים‪ ,‬שוהה‬
‫במקלט מעל חמש שנים עקב הליכים משפטיים ממושכים לצורך בקשת מעמד‪ .‬אישה נוספת‪ ,‬נתינת מולדובה‪,‬‬
‫קיבלה בשנת ‪ 2012‬אשרה א‪ ,5‬מטעמים הומאניטריים‪ .‬ילדים משובצים במסגרות חינוך‪ ,‬לרבות חוגים‬
‫וקייטנות בקיץ‪ .‬פעילות הקיץ מותאמת לנשים ונשים מקבלות הדרכה הורית‪ .‬יחד עם זאת חשוב לציין כי‬
‫צוות המקלט אינו מחליף את האמהות אלא מספק ליווי ותמיכה‪ .‬האחריות על גידול ילדיה היא של האם‪,‬‬
‫תוך דאגה לסידור של בייביסיטר‪ ,‬דאגה לרישום ואיתור מסגרת מתאימה ופגישות עם גורמים מקצועיים‬
‫במערכת החינוך – המטרה היא להכין את הנשים להתנהל באופן עצמאי תוך כוונה להדריכם לקראת חיים‬
‫מחוץ למקלט‪.‬‬
‫אחד הסיפורים הקשים שנתקלנו בהם השנה היה טיפול באישה שבמהלך שהותה ילדה תינוק החולה במחלה‬
‫גנטית שתוחלת החיים שלה מוגדרת כשנה או שנתיים‪ .‬המתנה לתינוק הייתה שכל הנשים במקלט היו‬
‫מעורבות בהכנת החדר‪ ,‬המתנות‪ ,‬הציוד ואף הברכות‪ .‬לאחר גילוי המחלה צוות המקלט העניק תמיכה רגשית‬
‫הן לאישה והן לנשים אשר יחד עם האם ציפו לבוא של התינוק ‪ 52 .‬בשלושת המקרים – אבותיהם של הילדים‬
‫לא נמצאים בקשר עם הנשים ולא עם הילדים‪.‬‬
‫הילד של ו‪.‬ק‪ ,‬אישה נוספת‪ ,‬מגיע פעם בשבועיים ובחופשות להתגורר עם אמו במקלט במסגרת הסדרי ראיה‪.‬‬
‫עו"ס של האישה נמצאת בקשר הדוק עם פקידת הסעד ועם מחלקת הרווחה ברשות שבה מתגורר הילד עם‬
‫אביו‪.‬‬
‫עם סוגיית הקשר וטיפול בילדים – צוות המקלט נתקל גם בהענקת השירות לנשים שילדיהן לא נמצאים עם‬
‫האמהות אלא נשארו במדינות המקור‪ .‬המושג של "אמהות טרנס‪-‬לאומית" מהווה כלשעצמו פרדוקס הנוגע‬
‫בעיקר לתפקיד ההורי של הנשים שעזבו את ביתן על מנת לספק לעצמן ולילדיהן חיים טובים יותר‪ .‬לפי‬
‫מחקרים שנעשו בקרב מהגרים ממקסיקו ‪ ,‬המתגוררים בארצות הברית ‪,‬הקושי לקיים חיי משפחה תקינים‬
‫הן עם בני הזוג והן עם הילדים עלולים להשפיע על מצבן הרגשי והנפשי של הנשים וכן על הגדרתן של תפקידן‬
‫המסורתי כאם ורעיה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ 51‬אישה נוספת‪ ,‬אם לשלוש‪ ,‬אזרחית ישראלית – מדובר במקרה חריג ולפיכך לא תהיה התייחסות לדוח‪ .‬האישה בנוסף‬
‫לסל השירותים במקלט מקבלת ליווי של משרד הרווחה של עיריית תל – אביב‪ ,‬ילדיה מקבלים הדרכה וליווי מיוחד וכן‬
‫לאישה מוענקת תמיכה רגשית נוספת והדרכה הורית‪.‬‬
‫‪ 52‬בדומה לתמיכה רגשית גם צוות ההדרכה קיבל הדרכה מטעם מנחה של עו"ס להתמודדות עם המצב‬
‫של האובדן‬
‫‪53‬‬
‫‪http://www.duke.edu/~keb6/immigration.html‬‬
‫‪34‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫חידוש ושמירה על הקשר עם הילדים הינה מטרה ראשונה בעיקר במצבים שבהם אישה נאלצה להשאיר את‬
‫הילדים עקב מצבה הכלכלי‪ .‬כיום שוהות במקלט ‪ 4‬נשים נוספות‪ ,‬כולן קורבנות עבדות‪ ,‬ילדיהם מתגוררים‬
‫עם קרובי משפחה במדינות המקור‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ : 5‬אמהות טרנס‪-‬לאומית‬
‫מדינות מקור‬
‫שנת הפנייה‬
‫מספר‬
‫למקלט‬
‫ילדים‬
‫גיל האישה‬
‫מצב‬
‫משפחתי‬
‫פיליפינים‬
‫‪2010‬‬
‫‪5‬‬
‫‪44‬‬
‫נשואה‬
‫פיליפינים‬
‫‪2010‬‬
‫‪4‬‬
‫‪42‬‬
‫נשואה‬
‫מולדובה‬
‫‪2010‬‬
‫‪3‬‬
‫‪36‬‬
‫אלמנה‬
‫אריתריאה‬
‫‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫‪28‬‬
‫אלמנה‬
‫הורות ב"שלט רחוק" וחרדה למצב הילדים הן סוגיות העולות פעמים רבות בשיחות עם הנשים‪ .‬צוות המקלט‬
‫מעניק תמיכה רגשית ככל שניתן ומסייע לנשים לחדש את הקשר עם בני המשפחה‪.‬‬
‫אחת הנשים לדוגמה‪ ,‬ממולדובה‪ ,‬ששוהה במקלט‪ ,‬נאלצה‪ ,‬לפני הגעתה למקלט‪ ,‬להשאיר את הילדים‬
‫בפנימיה‪ .‬חידוש הקשר ושמירתו באמצעות וידאו או תוכנת סקייפ – אחת הפעולות הראשונות שנעשו על ידי‬
‫נשות הצוות‪.‬‬
‫קשר עם משפחות במדינות המקור‬
‫ככלל‪ ,‬מתוך ‪ 16‬נשים אשר הופנו למקלט "מעגן" בשנת ‪ ,2011‬רוב הנשים דיווחו כי מקיימות קשר שוטף או‬
‫חלקי עם בני משפחה במדינות המקור ) ‪ 13‬נשים‪ .(81% ,‬מתוך ‪ 7‬נשים שהינן קורבנות סחר לצרכי ניצול מיני‪,‬‬
‫רק אישה אחת דיווחה על קשר חלקי עם בני המשפחה‪ ,‬כאשר רוב הנשים הצביעו על כך כי בני משפחה‬
‫מודעים למקום הימצאן ודואגים להן‪ .‬מתוך ‪ 6‬נשים קורבנות עבדות מקרב מבקשות מקלט‪ ,‬כל הנשים דיווחו‬
‫כי נמצאות בקשר שוטף עם בני משפחה במדינות המקור‪ ,‬אישה אחת דיווחה על קשר חלקי בלבד שמקיימת‬
‫עם בני משפחתה‪ 2 .‬נשים‪ ,‬מקרב מבקשות מקלט‪ ,‬נתינת אריתריאה ונתינת גינאה‪ ,‬דיווחו כי אין להם קשר‬
‫כלל עם בני משפחות במדינות המקור‪ .‬אישה מגינאה סיפרה כי "ברחה מבני משפחה כיוון שהייתה צריכה‬
‫להנשא לגבר שלא רצתה להנשא לו"‪ .‬נתון מעניין נוסף ‪ -‬ניתן לציין לגבי שתי הנשים האחרונות כי שתיהן‬
‫צעירות ביותר‪ :‬בת ‪ 20‬ובת ‪ 21‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫רקע משפחה גרעינית‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים אשר הופנו למקלט בשנת ‪ 2 ,2011‬נשים מקולוביה ורוסיה דיווחו כי גדלו במשפחות של שני‬
‫הורים‪ ,‬אך אישה מרוסיה סיפרה כי התחתנה בגיל ‪ ,16‬לאחר מכן התגרשה ומתגוררת כעת עם בן הזוג‪.‬‬
‫‪ 6‬נשים דיווחו היא גדלו במשפחות חד הוריות‪ .‬ס‪.‬א‪.‬מ‪ ,‬נתינת אריתיריאה‪ ,‬סיפרה כי התגוררה עם סבתא‪.‬‬
‫ס‪.‬ל‪.‬ט‪ ,‬נתינת אריתריאה‪ ,‬סיפרה כי אמה נפטרה ואביה התחתן פעם נוספת‪ .‬א‪.‬א‪ ,‬נתינת רוסיה‪ ,‬סיפרה כי‬
‫אמא נפטרה ואביה התחתן שלוש פעמים‪ 4 .‬נשים‪ ,‬שלוש נתינות אריתריאה ואחת נתינת גינאה סיפרו כי לא‬
‫הכירו את הוריהן‪ ,‬שניים גרו עם סבתות ושניים אחרות התגוררות במחיצת בני משפחה‪ .‬שלוש נשים נוספות‪:‬‬
‫שתיים מפרו וצ'ילה‪ ,‬סיפרו כי משפחתן סבלה ממצב כלכלי קשה‪ ,‬אחת הנשים מטפלת באימא חולת סרטן‪.‬‬
‫אישה נוספת‪ ,‬נתינת אתיופיה‪ ,‬סיפרה כי אביה נפטר והיא ובנות משפחה אחרות נרדפות בשל היותן‬
‫משתייכות למיעוט אתני הנחשב ל"מכשפות" באזור מגוריהן‪ .‬יחד עם זאת רק אישה אחת‪ ,‬קורבן סחר לצרכי‬
‫ניצול מיני מצ'ילה דיווחה כי סבלה התעללות מבן זוגה‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ :6‬משפחה גרעינית של נשים בהתייחס לסיבות הפנייה למקלט‪.‬‬
‫סיבת הפנייה‬
‫משפחה של‬
‫משפחה‬
‫שני הורים‬
‫חד הורית‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫משפחה של שני‬
‫הורים‬
‫–‬
‫יתומה‬
‫רקע‬
‫אין‬
‫מידע‬
‫סוציאלי חריג‬
‫קורבנות‬
‫סחר‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫לצורכי ניצול מיני‬
‫קורבנות‬
‫לצורכי‬
‫‪3‬‬
‫עבדות‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫מתן‬
‫שירותי מין‬
‫סה"כ‬
‫‪36‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫השכלה ומקצוע‬
‫הזכרתי לעיל כי המגוון התרבותי מאפיין את אוכלוסיית הנשים המופנות למקלטים וכן גם ניתן לזהות את‬
‫מגוון הרקעים האישיים של הנשים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬כאשר בחנו את סוגיית ההשכלה של הנשים נוכחנו לדעת כי גם בתוך הקבוצות עצמן קיימים‬
‫פערי השכלה משמעותיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נשים ממדינות אפריקה למשל דיווחו הן על הלימודים במוסד להשכלה‬
‫גבוהה באתיופיה והן על כך כי מעולם לא זכו לשבת בכיתת לימודים‪.54‬‬
‫גם בשנת ‪ 2011‬צפינו בפערי השכלה גבוהים בין הנשים‪.‬‬
‫מקרב נשים קורבנות עבדות ממדינות אפריקה אשר הופנו למקלט בשנת ‪ 3 – 2011‬נשים דיווחו כי מעולם לא‬
‫למדו במערכת חינוך )שתי נשים מאריתריאה‪ ,‬אישה אחת מגינאה(‪ 5 .‬נשים אחרות דיווחו על כך כי למדו ‪ 6‬או‬
‫‪ 7‬שנות לימוד‪ ,‬א‪.‬ו – נתינת אתיופיה דיווחה על כך כי סיימה ‪ 10‬שנות לימוד בבית הספר בעיר הולדתה‪ .‬כל‬
‫הנשים דיווחו כי מעולם לא רכשו מקצוע כל שהוא ועסקו בעיקר בעבודות בית או עבדו בעבודה בלתי‬
‫מקצועית במדינות המקור‪.‬‬
‫קבוצה אחרת של נשים – שלוש נשים מרוסיה ‪ -‬דיווחו כי למדו בין ‪ 12‬ל – ‪ 15‬שנות לימוד ושלושתן אף רכשו‬
‫מקצוע במוסד מקצועי ‪) .‬שיווק‪ ,‬כלכלה והנדסת כימיה(‬
‫נשים מדרום אמריקה דיווחו על כך כי למדו בין ‪ 11‬ל – ‪ 15‬שנות לימוד כאשר שלושתן למדו במוסד לימודים‬
‫אך לא השלימו את לימודיהן‪ .‬אחת הנשים לא רכשה מקצוע ועבדה בעבודות מזדמנות במדינת המקור‪.‬‬
‫סיבות הגעה לישראל‬
‫מהנתונים שלעיל‪ ,‬מצטיירת תמונה שלהן‪ ,‬בשל רקע אישי‪ ,‬מקצועי ומשפחתי‪ ,‬כחלשות וקלות לניצול‪ .‬רוב‬
‫הנשים מדווחות על קשיים כלכליים קשים‪ ,‬כוונות לשפר את רמת החיים‪ ,‬נסיון לצאת מתקופה קשה שבה‬
‫נקלעו ולשוב למדינת המקור‪ .‬יחד עם זאת חלק מהנשים דיווחו כי התכוונו להישאר בישראל באופן זמני ורצו‬
‫לשוב למדינתן בהזדמנות הראשונה‪.‬‬
‫מתוך ‪ 7‬נשים אשר הופנו למקלט כעדות בתיקי סחר לצרכי ניצול מיני ‪ 6‬נשים דיווחו כי ידעו שאמורות לעסוק‬
‫בזנות בישראל‪ ,‬יחד עם זאת כוונתן הייתה זמנית – מספר חודשים‪ .‬מתוך ‪ 6‬נשים‪ ,‬אישה אחת סיפרה כי‬
‫הכירה את ה"מגייס" באופן אישי‪ ,‬אישה נוספת סיפרה כי פנתה אליו דרך מכרים‪ 4 ,‬נשים אחרות דיווחו כי‬
‫הקשר נוצר בסיוע של מכרים מחו"ל‪ .‬אחת הנשים דיווחה כי לא ידעה כי מגיעה לישראל לעסוק בזנות אלא‬
‫הייתה בטוחה כי מגיעה לביקור אצל החברים‪.‬‬
‫‪ 54‬ו‪.‬גולצמן ‪ ,‬דוח שנת ‪" , 2010‬מסך שחור"‪ ,‬פרק ‪ :‬השכלה ומקצוע‬
‫‪37‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫טבלה מספר ‪ : 7‬דרך יצירת קשר עם "המגייס "‪ -‬קורבנות סחר לצורכי ניצול מיני‬
‫מדינות המקור‬
‫פרו‬
‫הקשר‬
‫עם‬
‫יצירת‬
‫הקשר‬
‫מכירה‬
‫יצירת‬
‫מכרים‬
‫מגייס באופן אישי‬
‫המגייסים באמצעות‬
‫באמצעות‬
‫חברים בחו"ל‬
‫במדינות המקור‬
‫‪1‬‬
‫צ'ילי‬
‫‪1‬‬
‫קולומביה‬
‫‪1‬‬
‫רוסיה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫נשים ממדינות אפריקה ציינו באופן מפורש כי עזבו את מדינתן בשל מצב הכלכלי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חלק מהנשים‬
‫מדווחות כי לא התכוונו להגיע לישראל אלא "נחטפו"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אחת הנשים‪ ,‬א‪ .‬ו‪ ,‬סיפרה כי קיבלה הצעת‬
‫עבודה בתקופת עבודתה בסודן ומצא את עצמה בדרך לישראל כאשר בכלל לא ידעה כי היא אמורה להגיע‬
‫לישראל‪ .‬בסיני התברר לה כי נחטפה ועבור שחרורה נדרשת לשלם כופר‪ .‬נתינת גינאה דיווחה כי הסיבה‬
‫העיקרית לעזיבתה של מדינת המקור הייתה שהייתה אמורה להנשא לגבר המבוגר ממנה בהרבה‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫מחקרים בהתבסס על הנסיון הבינלאומי מציינים כי מבקשי מקלט או פליטים‪ ,‬בדומה לקורבנות סחר‬
‫מהווים אוכלוסיה הנוטה להיות קלה מאוד לניצול‪ :‬בעיקר בהיעדר מערכות תמיכה מוכרות סכנה זאת‬
‫מוכרת ומזוהה הן באזורי הכפר‪ ,‬במעברי הגבול וכו'‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫דרכי כניסה לישראל‬
‫מתוך ‪ 16‬נשים אשר הופנו למקלט "מעגן" בשנת ‪ 9 ,2011‬נשים נכנסו לישראל באופן לא חוקי דרך גבול‬
‫מצרים‪ 8 ,‬נשים מאפריקה ואישה אחת מסין ו‪ 8‬נשים נכנסו לישראל באשרת תייר‪ ,‬דרך שדה תעופה בן גוריון‪.‬‬
‫יחד עם זאת ניתן כבר לציין כי הדרך לישראל – בשני המקרים הייתה שונה‪.‬‬
‫כאשר נשים נתינות אפריקה שהו בסיני תקופות ארוכות של בממוצע מעל חצי שנה‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪S.Kneebone. The refugee–trafficking nexus:making good (the)connections, Refugee Survey Quarterly,‬‬
‫‪Vol.29,2010‬‬
‫‪38‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫מעמדן ואשרות של נשים‬
‫ככלל‪ ,‬נשים קורבנות עבדות זכאיות לקבל אשרת עבודה ושהייה בהתאם לנוהל של משרד הפנים – הענקת‬
‫אשרה לקורבנות הסחר‪ .56‬חשוב לציין את שיתוף הפעולה החשוב שקיים עם יחידות משרד הפנים‪:‬‬
‫במהלך שנת ‪ 5 ,2011‬נשים קיבלו אשרות שיקום‪ ,‬שתי נשים קיבלו אשרה מטעמים הומאניטריים‪ 5 ,‬נשים‬
‫מקבלות אשרת ב‪ 1/‬עקב היותן עדות בתיקים נגד המעסיקים‪. 57‬‬
‫הקושי העיקרי נוצר סביב סוגיית הענקת האשרות לנשים קורבנות סחר מקרב מבקשות מקלט שהעברות נגדן‬
‫נעברו מחוץ לגבולות ישראל‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬יצרנו תשתית עבודה משותפת עם יחידת רישום המסתננים‬
‫של משרד הפנים הממוקמת בלוד‪ .‬שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בעיקר בתיאום פגישות‪ ,‬קיצור זמן‬
‫ההמתנה בעת הגעתן של השוהים במקלטים ליחידה‪ ,‬נוכחות בראיונות של הנשים והליכים פרוצדורליים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מתוך ‪ 27‬נשים אשר שהו במקלט בחודש ‪12/2011‬‬
‫ל‪ 14‬נשים אין אשרות שהייה ועבודה כקורבנות סחר‪ 58‬ולפיכך לא ניתן לשלבם לעבודה בשכר‪ .‬מתוכן‪ ,‬שתי‬
‫נשים קיבלו אשרות שהייה כנתינות אריתיראה ואישה אחת קיבלה מעמד בהתאם לחוק הכניסה לישראל ‪-‬‬
‫אשרת שהייה בלבד בעקבות עתירה שהגישה באמצעות ארגון לא ממשלתי‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪http://www.piba.gov.il/Subject/TransferBorder/Pages/Sachar.aspx 56‬‬
‫‪ 57‬כל הנשים קורבנות סחר לצרכי עבדות‪ ,‬מהגרות עבודה מהודו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬פיליפינים ומולדובה‪.‬‬
‫‪ 58‬שתי נשים בעלות אשרה כנתינות אריתריאה ‪2‬א‪.5‬‬
‫‪ 59‬מוקד סיוע לעובדים זרים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫משך השהות במקלט‬
‫ככלל‪ ,‬אין זמן מקסימום ומינימום למשך השהות של הנשים במקלט "מעגן"‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬סיום השהות של האישה נבחן על ידי הצוות המקצועי ובדרך כלל ניתנת לאישה אפשרות לעזוב‬
‫את המקלט כאשר היא מוכנה הן מבחינה רגשית והן מבחינת היכולת שלה להיות בגפה הן בישראל והן‬
‫במדינת המקור‪.‬‬
‫מתוך קבוצה של ‪ 36‬נשים אשר קיבלו טיפול במקלט ‪ 22‬נשים הופנו למקלט בין השנים ‪ 2007‬ו ‪,2010‬מתוכן‪,‬‬
‫המשיכו לשהות במקלט "מעגן" ‪ 19‬נשים בנוסף ל‪ 8‬נשים אשר הופנו למקלט בשנת ‪.2011‬‬
‫טבלה מספר ‪ : 8‬משך שהות נשים במקלט "מעגן"‬
‫קורבן סחר‬
‫קורבן עבדות לצרכי מתן‬
‫קורבן סחר‬
‫לצרכי ניצול מיני‬
‫לצרכי ניצול‬
‫שירותי מין‬
‫) ותיק (‬
‫מיני‬
‫שנת‬
‫הפנייה‬
‫שנת ‪2007‬‬
‫קורבן עבדות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫שנת ‪2009‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫סיבות עזיבת "מעגן"‬
‫בשנת ‪ 2011‬עזבו את "מעגן" ‪ 12‬נשים‪ .‬מתוכן‪ 8 ,‬נשים הופנו למקלט בשנת ‪ 2011‬ו‪ 4 -‬נשים הופנו למקלט בין‬
‫השנים ‪ 2008‬ו – ‪.2010‬‬
‫טבלה מספר ‪ :9‬סיבות עזיבת המקלט‪.‬‬
‫שם פרטי‬
‫מדינת‬
‫תאריך‬
‫המקור‬
‫קליטה‬
‫סיבת הפניה‬
‫סיבת עזיבת המקלט‬
‫י‪.‬ק‬
‫מולדובה‬
‫‪9.9.08‬‬
‫ניצול מיני‬
‫ידועים בציבור‬
‫י‪.‬ס‬
‫מולדובה‬
‫‪31.10.09‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור –‬
‫ת ‪.‬ג‬
‫אריתריאה‬
‫ו ‪.‬פ‬
‫אוקראינה‬
‫ס‪.‬ל‪.‬ט‬
‫אריתריאה ‪5.1.11‬‬
‫חזרה בטוחה‬
‫‪27.6.10‬‬
‫עבדות‪/‬ש"מ‬
‫עברה להתגורר עם בני‬
‫משפחה בדרום תל אביב‬
‫‪29.7.10‬‬
‫קורבן אונס‬
‫עזבה למדינת מקור ‪ -‬חזרה‬
‫בטוחה‬
‫עבדות‪/‬ש"מ‬
‫עברה להתגורר עם בני‬
‫משפחה בדרום תל אביב‬
‫ב‪.‬א‪.‬ד‪.‬ב‬
‫פרו‬
‫‪2.2.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור‬
‫ל‪.‬נ‪.‬א‬
‫צ'ילה‬
‫‪2.2.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫הורחקה‬
‫ק‪.‬א‪.‬פ‪.‬מ‬
‫צ'ילה‬
‫‪2.2.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור‬
‫י‪.‬ק‬
‫סין‬
‫‪14.2.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור‬
‫א‪.‬א‬
‫רוסיה‬
‫‪6.3.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור‬
‫א‪.‬ב‬
‫רוסיה‬
‫‪6.3.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור‬
‫א‪.‬ג‬
‫רוסיה‬
‫‪6.3.11‬‬
‫ניצול מיני‬
‫חזרה למדינת המקור‬
‫‪41‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫כפי שניתן לראת מטבלה מספר ‪ 8 ,9‬נשים )‪ (67%‬חזרו למדינות המקור כאשר שתי נשים הסכימו לקבל סיוע‬
‫לטווח קצר וארוך במסגרת חזרה בטוחה על ידי ארגון סיוע מקומי‪ .‬הסיבה נמצאת בכך שנשים קורבנות סחר‬
‫לצרכי זנות סירבו וחששו לקבל סיוע מארגון מקומי ‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ככלל‪ ,‬נשים מסין ששהו במקלט בשנת ‪ 2009‬גם הן סירבו לקבל סיוע בדרך‪ ,‬הסיבה היא חשש מהרשויות‬
‫בסין אשר לא רואות בעין יפה את הקשרים עם ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים‪ .‬שתי נשים מאריתריאה‬
‫עברו להתגורר עם בני משפחה בדרום תל אביב‪ .‬ט‪.‬ג התבקשה לעזוב את המקלט בשל הפרה של כללי‬
‫המשמעת באופן שיטתי ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוצע לט‪.‬ג על ידי המשטרה לעבור למקלט לנשים מוכות מכיוון שלפני‬
‫כחצי שנה הותקפה על ידי בן זוגה לשעבר‪.‬‬
‫ס‪.‬ל‪.‬ט‪ ,‬נתינת אריתיראה בת ‪ 19‬השאירה בסודן בעל וילדה בת ‪ .2.5‬היא שהתה תקופה ארוכה בסיני ונאנסה‬
‫מספר פעמים וכתוצאה מהאונס נכנסה להריון‪ .‬כאשר הופנתה למקלט "מעגן" ביקשה לעבור הפסקת הריון‪,‬‬
‫אך עקב גילו הגבוה של ההריון נאלצה לעבור לידה ולמסור את התינוק לאימוץ‪ .‬צוות המקלט ליווה את‬
‫האישה וסייע לה ליצור קשר עם בני משפחתה בלי ידיעת הבעל‪ .‬לאחר הלידה האשה ביקשה לעבור להתגורר‬
‫עם בת דודה בדרום תל אביב‪ .‬ככלל‪ ,‬נשים שעוזבות את המקלט וממשיכות להתגורר בישראל אמנם באופן‬
‫רשמי לא אמורות להיות בקשר עם צוות המקלט אך בשל יחסי אמון אשר נוצר עם העובדות הסוציאליות‬
‫ממשיכות לעתים לשמור על הקשר‪ .‬הקשר הוא בעיקר סביב נושאים שונים המתעוררים בעיקר בנושא של‬
‫זוגיות וקשיי התאקלמות בישראל‪ .‬אולם‪ ,‬לעיתים קרובות נשים מבקשות לקבל סיוע מעבר לליווי רגשי‪.‬‬
‫לדוגמה ‪,‬ו‪.‬פ‪ ,.‬אזרחית אוקראינה אשר עזבה את המקלט בסיום הליך משפטי ועברה להתגורר עם בן הזוג‪,‬‬
‫בשל קשיים שנוצרו עם בני משפחה של בן זוגה‪ ,‬ו‪.‬פ חזרה למקלט לאחר כחודשיים וביקשה לקבל סיוע‬
‫בחזרה למדינת המקור‪ ,‬הסיוע הוענק לבקשת האישה‪.‬‬
‫הקשר עם הנשים אשר חזרו למדינות המקור ממשיך באמצעות טלפון ורשתות חברתיות‪ .‬בשנת ‪ 2011‬רכזת‬
‫המקלט הייתה בקשר עם מספר נשים על מנת לסייע לנשים לקבל את הפיצויים בעקבות הליכים משפטיים‬
‫אזרחיים שנוהלו על ידי מחלקה לסיוע המשפטי של משרד המשפטים‪ .‬רכזת המקלט יצרה קשר עם הנשים‪,‬‬
‫ביצעה את התיאומים הנדרשים להעברת הפיצויים והייתה בקשר עם הנשים על מנת לוודא את קבלתן‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬צוות המקלט "מעגן" מקפיד להיות בקשר עם הנשים שחזרו למדינות המקור בין פעם או פעמיים‬
‫בשנה‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬צוות המקלט מעודד את הנשים להיות בקשר עם ארגוני הסיוע במדינות המקור וכן‬
‫יצור קשר עם ארגון סיוע‪ ,‬בהסכמת האישה‪ ,‬על מנת לעודד אותם ליזום פנייה לאישה‪ .‬עיקר הקשר מתקיים‬
‫בטלפון או באמצעות רשתות חברתיות‪ ,‬אך לעתים גם באמצעות מייל‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫ייתכן והסיבה נעוצה בכך כי נשים ובני משפחותיהן קיבלו איומים באמצעות רשתות חברתיות ובטלפון‬
‫מהסוחרים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫‪ .9‬גברים במרכז "אטלס"‬
‫במהלך שנת ‪ 2011‬עוצבו במקלט "אטלס" שני מודלים עקריים של הענקת השירותים לקורבנות הסחר‪.‬‬
‫‪ .1‬הענקת שירות לקורבנות אשר מתגוררים במרכז "אטלס" בפתח תקווה‪.‬‬
‫קבוצה זו מתחלקת לשתי תתי – קבוצות‪:‬‬
‫א ‪ .‬קורבנות סחר בעלי אשרת שהייה ועבודה כללית‪ ,‬הקורבנות משולבים לעבודה במרכז הארץ ושבים לישון‬
‫למקלט כל יום‪ .‬לקבוצה זו שייכים קורבנות סחר משנת ‪ 2009‬אשר בחרו לעבוד בעבודה שונה מחקלאות )נתין‬
‫מנפאל( וקורבן סחר – נתין אריתריאה‪ ,‬בעל אשרת שהייה‪ ,‬אשר ישלים שהות של שנה‪ ,‬במסגרת של שנת‬
‫שיקום‪.‬‬
‫ב‪ .‬קורבנות סחר שלא קיבלו אשרת שהייה בישראל עקב היותם שייכים לקבוצה של מבקשי מקלט‪.‬‬
‫לקבוצה זו שייכים בעיקר קורבנות סחר מקרב מבקשי מקלט שנכנסו דרך גבול מצרים ומעמדם ממתין‬
‫להסדרה מול משרד הפנים‪ 8) .‬גברים‪ ,‬מתוכם ‪ 3‬קורבנות מאפריקה שמזוהים על ידי משרד הפנים כנתינים‬
‫מאתיופיה‪ ,‬למרות שטוענים כי הינם נתינים מאריתיאה ולפיכך זכאים לקבל אשרת שהייה‪ ,‬וקורבנות סחר‬
‫מסין אשר הופנו למקלט בשנת ‪.(2010‬‬
‫‪ .2‬הענקת שירות בשלט רחוק לקורבנות המשולבים לעבודה במקומות שונים בישראל ומקיימים קשר שוטף‬
‫במקלט‪ .‬לקבוצה זו שייכים קורבנות אשר הופנו למקלט בין השנים ‪ 2009‬ובשנת ‪ .2010‬לאחר קבלת אשרת‬
‫שהייה ועבודה שולבו לעבודה אצל מעסיקים חדשים כאשר רוב הטיפול והשירות מוענק לקורבנות על בסיס‬
‫נושא של תיווך מול משרד הפנים‪ ,‬משטרה‪ ,‬משרד התמ"ת וכן סביב נושא של שילוב‪ ,‬התאקלמות במקום‬
‫העבודה‪ .‬הצוות המקצועי של המקלט מסייע לקורבנות בהארכת אשרות‪ ,‬מתאם במידת הצורך פגישות עם‬
‫עו"ד המייצגים את הקורבנות בהליכים המשפטיים ובמידת הצורך מסייע בקבלת אשרות "אינטר‪-‬ויזה"‬
‫לצורך ביקור במדינות המקור‪ .‬סביב נושא התעסוקה – השירות המוענק בעיקר הוא שילוב במקום העבודה‪,‬‬
‫שימור של המעסיקים ושימור במקומות העבודה‪ ,‬ביקורים במקום העבודה של הקורבנות‪ :‬עריכת שיחות עם‬
‫המעסיקים וטיפול במידת הצורך בבעיות סוציאליות שונות שנוצרות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬החל הליך הגשת בקשה לשנת שיקום על ידי סיוע משפטי עבור ‪ 11‬קורבנות )מתוכן ‪2‬‬
‫נשים( אשר הופנו למקלט ביולי ‪ .2009‬עו"ס של המקלט נפגשה עם כל הקורבנות בסיוע מתורגמנית לשפה‬
‫תאית וכתבה המלצות הנדרשות לפי הנוהל של בקשה לשנת שיקום‪ .‬בסיום שנת שיקום צוות המקלט יסייע‬
‫לקורבנות להשתלב לעבודה לפי היתרי עבודה שקיבלו קורבנות והקורבנות אשר אמורים או מבקשים לשוב‬
‫למדינתם יקבלו סיוע חזרה למדינתם במסגרת השירות "חזרה בטוחה"‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫להלן ‪ ,‬מספר ה"כניסות" של הקורבנות למקלט במהלך שנת ‪ 2011‬לצורך קבלת שירות לטווח קצר‪/‬ארוך‪:‬‬
‫גרף מספר ‪ : 3‬מספר הכניסות של קורבנות לקבלת טיפול במרכז "אטלס"‬
‫כפי שניתן לראות‪ ,‬בנוסף לקורבנות המשולבים בעבודה ברחבי הארץ‪ ,‬צוות המקלט מטפל כל חודש בממוצע‬
‫ב – ‪ 14‬קורבנות‪.‬‬
‫קורבנות המתגוררים במרכז "אטלס"‬
‫בשנת ‪ , 2011‬הופנו כאמור למקלט "אטלס" ‪ 10‬קורבנות סחר חדשים‪.‬‬
‫מתוכם ‪ 3‬קורבנות סחר מסרי לנקה הגיעו לישראל עם תעודת ימאי‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬נוצרו מספר סוגיות‬
‫בדבר טיפול בקבוצה זו של האנשים אשר לכאורה דומה מבחינת המאפיינים‪:‬‬
‫מדובר באנשים שהגיעו לישראל דרך נמל תעופה בן גוריון לעבודה בנמל כדייגים‪ .‬שניים הם בעלי משפחות‬
‫שעסקו לדבריהם בדיג במדינותיהם‪ .‬שלושתם לקחו הלוואות על מנת לשלם עבור הגעתם לישראל‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬בסיום שנת ‪ 2011‬מעמדם בישראל נמצא בבירור עקב מחלוקת שנוצרה סביב היותם קורבנות סחר‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫טבלה מספר ‪ :10‬נתונים דמוגרפיים‪ ,‬קורבנות סחר מסרי לנקה‪.‬‬
‫שם פרטי‬
‫תאריך קליטה‬
‫שנת לידה‬
‫מצב משפחתי‬
‫פ‪.‬ו‪.‬ד‬
‫‪2/2011‬‬
‫‪1986‬‬
‫רווק‬
‫פ‪.‬ק‪.‬ס‬
‫‪2/2011‬‬
‫‪1973‬‬
‫נשוי ‪3 +‬‬
‫פ‪.‬מ‪.‬א‬
‫‪2/2011‬‬
‫‪1971‬‬
‫נשוי ‪3 +‬‬
‫מתוך ‪ 10‬קורבנות ‪ 7‬קורבנות סחר הופנו למקלט על ידי משטרה מאחר וקיימת "ראשית ראיה" כי הנם‬
‫קורבנות סחר לצרכי עבדות‪ ,‬אך עברות נגדם נעברו מחוץ לגבולות ישראל‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ : 11‬נתונים דמוגרפיים‪ ,‬קורבנות סחר מקרב מבקשי מקלט‪.‬‬
‫תאריך קליטה‬
‫מדינת מקור‬
‫מ‪ .‬ע‬
‫‪16/02/2011‬‬
‫אריתריאה‬
‫‪1992‬‬
‫פ‪.‬ק‬
‫‪03/04/2011‬‬
‫אריתריאה‬
‫‪1993‬‬
‫רווק‬
‫ה‪.‬ל‪.‬מ*‬
‫‪15/05/2011‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪1989‬‬
‫רווק‬
‫ק‪.‬ק*‬
‫‪30/06/2011‬‬
‫אתיופיה‬
‫‪1981‬‬
‫רווק‬
‫ב‪.‬ו‪.‬ק‬
‫‪28/07/2011‬‬
‫אריתריאה‬
‫‪1992‬‬
‫רווק‬
‫א‪.‬מ‪.‬ע‬
‫‪16/11/2011‬‬
‫סודן‬
‫‪1965‬‬
‫נשוי‬
‫ר‪.‬ה‬
‫‪22/12/2011‬‬
‫אריתריאה‬
‫‪1982‬‬
‫רווק‬
‫שם‬
‫הדייר‪61‬‬
‫שנת‬
‫מצב‬
‫לידה‬
‫משפחתי‬
‫רווק‬
‫רוב הקורבנות רווקים למעט קורבן מסודן שהינו נשוי לשתי נשים ואב לשישה ילדים‪ .‬רוב הגברים שייכים‬
‫לקבוצת גיל בין ‪ 20‬ל ‪ .30 -‬יחד עם זאת לאף אחד מהקורבנות אין מסמכים המעידים על הגיל המדוייק ורוב‬
‫המידע המתקבל הינו מסיפוריהם האישיים של הקורבנות‪.‬‬
‫הצוות הטיפולי מקיים פגישות טיפוליות בהתאם לתוכנית שיקומית הנקבעת למטופלים וכן מתקיימות‬
‫קבוצות תמיכה המשותפות לכל הדיירים‪ .‬רוב התכנים העולים בשיחה הינן סביב סוגיית מעמד והחשש למצב‬
‫המשפחות שנשארו במדינת המקור‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫בכוכבים מסומנים קורבנות שיש מחלוקת בדבר זיהויים – הם מזוהים כנתיני אתיופיה כאשר הם טוענים שבפועל‬
‫הינם נתיני אריתריאה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫המרכז הינה מסגרת וולונטרית והמסר המועבר לשוהים הינו כי מדובר "בבית עם כללים" ‪ -‬בין היתר‬
‫התנהגות הולמת‪ ,‬תקשורת תקינה בין השוהים‪ ,‬שמירה על הנקיון ובישול משותף‪ .‬יחד עם זאת – יש איסור‬
‫מוחלט על שימוש באלכוהול והדיירים מתבקשים לשוב למסגרת עד לשעה ‪.24:00‬‬
‫השכלה ‪ ,‬מקצוע‪ ,‬שליטה בשפה האנגלית‬
‫ככלל‪ ,‬ניתן לתקשר עם רוב הגברים באנגלית רצוצה‪ ,‬במיוחד בענייני היום‪-‬יום‪ .‬רוב הגברים השייכים‬
‫לקבוצת הגיל הצעירה יותר מדברים אנגלית‪.‬‬
‫קורבנות הסחר מסרי לנקה לא מדברים אנגלית ברמת תקשורת המאפשרת שיחה טיפולית‪ .‬יחד עם זאת‬
‫נראה כי מתקשרים בצורה סבירה כאמור בענייני היום‪-‬יום‪ .‬נתינים מסרי לנקה רכשו השכלה יסודית‬
‫במדינות המקור ועבדו בעבודות דיג וחקלאות במדינותיהם‪.‬‬
‫בין קורבנות הסחר מאפריקה נצפה מגוון השכלתי‪:‬‬
‫מתוך קבוצה של ‪ 9‬גברים ממדינות אפריקה אשר שהו במרכז בשנת ‪) 2011‬המספר כולל שני גברים שהופנו‬
‫למקלט בשנת ‪ ,(2010‬רובם למדו בבית הספר ואף סיימו בין ‪ 5‬ל – ‪ 10‬שנות לימוד‪ .‬רובם שולטים באנגלית‬
‫ברמת תקשורת סבירה ומשתמשים במחשב‪ .‬שני אנשים דיווחו כי היו רועי צאן באריתריאה )מתוכם קורבן‬
‫אחד למד רק שנתיים בבית הספר ולא שירת בצבא‪ ,‬וכן גם קורבן נוסף( שניהם התגוררו באזור כפרי‬
‫באריתריאה‪ .‬שני אנשים דיווחו כי שירתו בצבא ולמדו ‪ 10‬שנות לימוד‪ .‬קורבנות אחרים – פרשו מלימודים‬
‫לאחר ‪ 5‬או ‪ 7‬שנות לימוד‪ ,‬לא שירתו בצבא ולא רכשו שום מקצוע‪ .‬א‪.‬מ‪.‬ע‪ ,‬נתין סודן‪ ,‬לא למד במסגרת‬
‫לימודית מסודרת‪ ,‬לא מדבר אנגלית ומתקשר רק בערבית‪ .‬לטובת העבודה עם המופנה גוייסה במיוחד‬
‫מתורגמנית דוברת ערבית למסגרת‪.‬‬
‫סיבות הגעה לישראל‬
‫לעומת הנשים‪ ,‬רוב הגברים מדווחים כי סיבת הגעתם לישראל הייתה כלכלית כאשר מתוך קבוצה של ‪8‬‬
‫גברים מאריתריאה‪ 6 ,‬דיווחו כי בנוסף לכך ביקשו להתחמק מהשירות הצבאי‪ ,‬שניים נוספים דיווחו כי ערקו‬
‫מהצבא ולכן ניסו למצוא מקום מקלט במדינה אחרת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חלק מהאנשים מדווחים כי התכוונו‬
‫להגיע ליעד אחר אך מצאו את עצמם בדרכם לישראל‪ .‬למשל‪ ,‬אחד השוהים דיווח לעו"ס בשיחה כי בהתחלה‬
‫המבריחים במדינות המקור הבטיחו לו להעבירו ליעדו המבוקש אוסטרליה ‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬מדובר בשוהה שהופנה למקלט בינואר של שנת ‪ ,2012‬יחד עם זאת‪ ,‬זיהויו התקיים ב‪.12/2012‬‬
‫‪46‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫צוות המקלט לא מקיים ראיונות בדבר סיבות הגעתם של הקורבנות לישראל – בדרך הכלל המידע עולה‬
‫בשיחות חולין עם אנשי הצוות וכן בפגישות עם העו"ס‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬המידע החשוב הוא המידע אשר נחשף בשיחה עם העו"ס בדבר חוויות שעברו הקורבנות בדרכם‬
‫לישראל‪ .‬הם מתארים סיפורים קשים ומזעזעים כאשר כל מטרת העינויים הייתה להפיק רווח מירבי‬
‫מהמצוקה והרצון של האדם להגיע למדינה אחרת‪ ,‬בתקווה לשפר את רמת החיים שלו ובני ביתו‪.‬‬
‫ע‪.‬ג‪ .‬נתין אריתריאה נכנס לישראל ב‪ .08.09.2010 -‬הוא שהה חצי שנה בסיני ושילם לאחר שמשפחתו מכרה‬
‫את הבית באריתריאה ‪ 5,000‬דולר‪ .‬הוא נקשר בשרשראות ברזל עם עוד ‪ 9‬אנשים‪ ,‬הוחזק‪ ,‬הורעב‪ ,‬קיבל פיתה‬
‫ריקה ליום ‪ ,‬סבל מכינים‪ ,‬שהה במבנה ללא חלונות וסבל מאלימות פיזית קשה‪ .‬הוא אולץ לעבוד בלילות‬
‫המבריחים השכיבו אותו ביום על הריצפה והצליפו בו בשוט ‪ ,‬נשארו סימנים ניכרים על גופו ‪ ,‬ספג בעיטות‬
‫חזקות וסטירות בפנים ובאוזניים‪.‬‬
‫ד‪.‬פ‪ ,‬טרם הושלם הליך זיהוי‪ ,‬נכנס לישראל ב – ‪ ,31/10/2010‬חצי שנה היה בסיני קשור עם שרשראות ברזל‬
‫‪ ,‬אולץ לעבוד בלילות בבניית בית או בתור סבל ‪ .‬לדבריו מחזיקים הרביצו לו עם חוטי ברזל‪ .‬קיבל מכות כל‬
‫יום‪ .‬קיבל אוכל פעם אחד ביממה‪ ,‬לא התקלח וסבל מכינים‪ .‬מציין כי סבר שצריך לשלם ‪ 2,500‬דולר בלבד‪,‬‬
‫אך נדרש לשלם ‪ .10,000‬נכלא עם עוד ‪ 300‬אנשים והיו צריכים לעשות את הצרכים בתוך המבנה‪ ,‬היה קשור‬
‫בשרשרת עם עוד ‪ 7‬אנשים‪ .‬ניסה לברוח פעמיים ונתפס וירו באקדח לכיוון שלו‪.‬‬
‫מבריחים נהגו להשתין עליו ולשפוך עליו מים‪.‬‬
‫מ‪.‬ע‪ ,‬נתין אריתריאה‪ ,‬נכנס לישראל ב ‪ ,6/2/2011‬ברח מצבא אריתיאה בחודש יולי ‪ ,2010‬שהה בסיני שלושה‬
‫חודשים ואולץ לעבוד בכפייה בבניית וילה לאחד המבריחים‪ .‬סבל מאלימות פיזית קשה והרעבה‪ .‬על מנת‬
‫להגיע לישראל משפחתו מכרה את הנכסים‪.‬‬
‫ק‪.‬ק‪ ,‬טרם הושלם הליך זיהוי‪ ,‬נכנס לישראל ‪ ,12/2010‬שהה כחצי שנה בסיני במבנה נטוש‪ ,‬נקשר בידיו‬
‫וברגליו בשרשראות ברזל‪ ,‬אויים באמצעות נשק כי אם לא יביא את הכסף ) דמי הכופר( יירצח‪ ,‬אולץ לעבוד‬
‫בבנייה בלילות‪ .‬סובל מסימנים וצלקות על גופו‪ ,‬סבל מאלינות פיזית קשה ועד היום יש לו סימנים וצלקות‪.‬‬
‫חווה הרעבה‪ ,‬שהה ארבעה חודשים בסיני )קיבל דייסה בלבד פעם אחת ביום‪ ,‬לא התקלח במשך ‪ 4‬חודשים‬
‫וסבל מכינים(‪ .‬שילם בסופו של דבר ‪ 10,000‬דולר‪.‬‬
‫ה‪.‬ל‪.‬מ‪ ,‬טרם הושלם תהליך זיהוי‪ ,‬נכנס לישראל ‪ ,25/02/2011‬הוחזק שמונה חודשים בסיני במבנה דומה‬
‫לשירותים ללא חלונות כחודש‪ ,‬אויים שיוציאו לו את הכליות וימכרו אותם ושיהרגו אותו‪ ,‬אולץ לעבוד‬
‫בכפייה בלילות באמצעות מכות‪ :‬בניית בית מגורים‪ ,‬פועל כללי‪ .‬עבד כל לילה בין ‪ 5 – 4‬שעות‪ ,‬ללא הפסקה‪,‬‬
‫לא קיבל תשלום עבור עבודתו‪ ,‬סבל מאלימות פיסית והוכה באמצעות מקל וגם במוט פסלטיק בכל חלקי‬
‫‪47‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫גופו‪) ,‬הוכה כל יום( לפחות שש פעמים במהלך תקופה זו‪ ,‬סבל מרעב‪ ,‬קיבל אוכל פעם אחת ביממה )פיתה(‪,‬‬
‫במשך כל התקופה לא התקלח כלל‪ .‬בסופו של דבר שילם – ‪ 4,000‬דולר‪.‬‬
‫ב‪.‬ו‪.‬ק‪ ,‬נתין אריתריאה‪ ,‬נכנס לישראל ב – ‪ ,21/05/2011‬נורה על ידי מצרים ברגל ונשלח לבית חולים סורוקה‬
‫לקבלת טיפול ראשוני‪ .‬שהה בסיני‪ ,‬עבר עינויים על ידי מבריחים‪ ,‬אולץ על ידם לשמש כמתורגמן בשל היותו‬
‫דובר עברית‪ ,‬עקב כך מקבל איומים על חייו מבני קהילתו אשר שהו עמו בסיני‪ .‬שילם ‪ 3,300‬דולר "דמי‬
‫כופר"‪.‬‬
‫א‪.‬מ‪.‬ע‪ ,‬נתין אריתריאה‪ ,‬נכנס לישראל ‪ .2.11.11‬הוחזק שלושה חודשים בסיני‪ ,‬נקשר בשרשראות ברזל‬
‫ברגליים‪ ,‬במשך כל תקופת שהותו בסיני‪ .‬לדבריו לא פתחו לו את שרשרת גם כדי לעשות את צרכיו‪ ,‬קיבל‬
‫מכות ממבריחים באמצעות מקל‪ ,‬צינור וחגורה‪ .‬המבריחים שפכו עליו דלק והדליקו אותו‪ ,‬נשארו כוויות‬
‫קשות בכל הגוף‪ ,‬הוא סובל מהשרפה‪ ,‬נגרם לו נזק לאוזניים וחלק מהאוזניים נתלשו‪ .‬לא הצליח ללכת מחמת‬
‫מצבו ולכן נאלץ לזחול כחצי קילומטר מהמבנה שבו הוא שהה‪.‬‬
‫ר‪.‬ה‪ ,‬נתין אריתריאה‪ ,‬נכנס לישראל ב‪ ,12/2011-‬הוחזק ‪ 10‬חודשים בסיני‪ .‬המבריחים עינו אותו מול קבוצה‬
‫של המוחזקים אחרים והחזירו אותם כי במידה ולא יעבירו כופר – יענו אותם כמו שמענים אותו‪ .‬המבריחים‬
‫קשרו אותו לרכב‪ ,‬הצליפו בו ותלו אותו בידיו‪ .‬משגסס שני מבריחים אחרים הורו לקחת אותו לגבול‪ .‬הגיע‬
‫במצב של תת‪-‬תזונה חמור )נתמך בבדיקות רפואית( ידיו נפוחות ואין יכולת להחזיק חפצים‪.‬‬
‫הפנייה של גברים קורבנות סחר למקלט העלתה שאלות‪ ,‬בדומה לשאלות שעולות בטיפול בנשים מקרב‬
‫מבקשות מקלט במסגרת "מעגן"‪ .‬בין היתר השאלה העיקרית הנה משך השהות והמעמד של הגברים‪ .‬בשלב‬
‫זה‪ ,‬סוגייה זו נבחנת על ידי הרשויות כאשר מתן מענה לשאלות הללו יכולה לתת כלים להתמודדות עם‬
‫סוגיית אי הוודאות‪.‬‬
‫חזרה בטוחה‬
‫מתוך קבוצה של ‪ 50‬קורבנות אשר הופנו למקלט בשנת ‪ ,2009‬חזרו למדינות המקור ‪ 8‬קורבנות )‪ ,(16%‬מתוכם‬
‫‪ 7‬קורבנות בשנת ‪ 2010‬וקורבן אחד‪ ,‬בשנת ‪.2011‬‬
‫מתוכם ‪ 7‬קורבנות מתאילנד‪ .‬רובם‪ 5 ,‬קורבנות‪ ,‬שהו בישראל ‪ 4‬שנים )משנת ‪ ,(2006‬קורבן אחד נכנס לישראל‬
‫בשנת ‪ 2004‬וקורבן נוסף עבד בישראל משנת ‪ .2008‬קורבן סחר מגאנה שהה בישראל משנת ‪.2008‬‬
‫צוות המקלט מנסה ומקפיד לעמוד בקשר עם רוב הקורבנות במדינות המקור לאחר חזרתם בעיקר באמצעות‬
‫טלפון או באמצעות רשתות חברתיות כמו פייסבוק‪ .‬קורבן מגאנה היה בקשר באמצעות הרשת החברתית‬
‫ובמייל עם צוות המקלט‪ .‬בעקבות פנייתו שבה הוא תיאר מצוקה כלכלית קשה צוות המקלט יצר קשר עם‬
‫ארגון "‪ "CIMI‬על מנת לבחון אפשרות לסייע לאדם במדינתו‪ .‬בעקבות התערבות של צוות המקלט הקורבן‬
‫‪48‬‬
‫סיכום לשנת ‪" 2011‬מעגן" ו"אטלס" – מסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם‬
‫קיבל סיוע ומימון לצורך פתיחת עסק לציוד משרדי מטעם ארגון סיוע מקומי הפועל בתיאום עם ארגון‬
‫ההגירה הבינלאומי )‪.(IOM‬‬
‫במסגרת בדיקה של התאקלמות של הקורבנות בתאילנד קורבן נוסף קיבל סיוע לטווח ארוך לצורך רכישת‬
‫חלקת אדמה במדינתו בעקבות תיווך של צוות המקלט וארגון "‪ "CIMI‬עם ארגון סיוע מקומי בתאילנד‪.‬‬
‫מתוך ‪ 63‬גברים אשר הופנו למרכז בשנת ‪ 2010‬חזרו למדינות המקור ‪ 5‬קורבנות )‪ ,(7%‬כולם מתאילנד‪,‬‬
‫וקורבן אחד בשנת ‪ .2011‬הקורבן שחזר למדינת המקור בשנת ‪ 2011‬עבד בישראל שבע שנים‪.‬‬
‫מתוך חמש הקורבנות שחזרו למדינתם בשנת ‪ 2010‬שני גברים עבדו בישראל שש שנים‪ ,‬שני קורבנות ארבע‬
‫שנים וחמש שנים וקורבן נוסף שנתיים‪.‬‬
‫צוות המרכז מנסה להיות בקשר עם הקורבנות שחזרו לביתם ונראה כי בשלבים ראשונים לחזרתם הקשר‬
‫מתקיים אך לאחר מכן נוצר קושי‪ .‬לא תמיד יש אפשרות להיות בקשר עם הקורבנות לאחר חזרתם בשל‬
‫מרחק‪.‬‬
‫‪.10‬סיכום‬
‫מקלט "מעגן" ומרכז "אטלס" בנוסף להיותם בית זמני עבור נשים וגברים קורבנות סחר‪ ,‬הזקוקים לתקופת‬
‫התאוששות ‪ ,‬מהווים גם מקום לצבירת ידע ונסיון מקצועיים בטיפול באוכלוסייה זו ‪ .‬בשנת ‪ 2011‬נערך‬
‫במקלטים מחקר אקדמי על ידי אוניברסיטת תל אביב ובשיתוף עם "מוקד הסיוע לעובדים זרים" ‪ .‬הצוות‬
‫הטיפולי של המסגרות ‪,‬השוהים והשוהות במסגרות‪ ,‬שיתפו פעולה במשך מספר חודשים עם צוות המחקר ‪.‬‬
‫ממצאי המחקר במידה מסויימת היוו "מראה" עבור צוות המסגרות וחלק מההמלצות של המחקר אומצו על‬
‫ידי צוות המסגרות כבר בשנת ‪ , 2011‬בעקבות דיאלוג מקצועי בין צוות המחקר‪" ,‬מוקד סיוע" וצוות‬
‫המסגרות שנוצר והתעמק במהלך המחקר ‪.‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬ב"מעגן" ו"אטלס" נערכו מספר סיורים לצורך הסברה על הפעילות המקצועית של המרכז‬
‫לנציגים של משרדי הממשלה‪ ,‬ארגונים לא ממשלתיים ונציגים ממדינות זרות ‪.‬‬
‫בעקבות פעילות זו צמחו והתפתחו שיתופי פעולה ‪,‬התקיימו סיורי מוחות ומפגשי עבודה חיוניים אשר‬
‫מאפשרים להעמיק ולטפח קשרי עבודה בין הארגונים השונים השותפים במאבק בסחר בבני אדם ‪.‬‬
‫תוכנית העבודה לשנת ‪ 2012‬נערכה בנפרד ‪.‬‬
‫‪49‬‬